diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3e4b2de67237f9a4ed5967e43929c6087c284b35 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "מנין התפלות כמנין הקרבנות כו'. עי' כ\"מ דפסק כמ\"ד תפלות כנגד תמידין תקנום, והנה בהלכות מלכים פ\"ט ה\"א כתב אברהם תקן תפלת שחרית וכו' כמ\"ד אבות תקנום. וי\"ל דבאמת ליכא שום חולק דתפלות אבות תקנום, ובהלכות מלכים מדבר מענין התפשטות מצות ה' עד משה רבינו ע\"ה נקט הענין כמו שהיה, אבל כאן לענין חובה עלינו אין למדים מקודם מתן תורה, ע\"כ אמרו ג\"כ שכנגד תמידים תקנום ג\"כ אנשי כנה\"ג ואנחנו חייבים להתנהג כן מפני תקנתם, ובמק\"א הארכתי בזה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d30492600d1513d258584bb9e8633cd6027f1e9c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,36 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Prayer_and_the_Priestly_Blessing", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "מנין התפלות כמנין הקרבנות כו'. עי' כ\"מ דפסק כמ\"ד תפלות כנגד תמידין תקנום, והנה בהלכות מלכים פ\"ט ה\"א כתב אברהם תקן תפלת שחרית וכו' כמ\"ד אבות תקנום. וי\"ל דבאמת ליכא שום חולק דתפלות אבות תקנום, ובהלכות מלכים מדבר מענין התפשטות מצות ה' עד משה רבינו ע\"ה נקט הענין כמו שהיה, אבל כאן לענין חובה עלינו אין למדים מקודם מתן תורה, ע\"כ אמרו ג\"כ שכנגד תמידים תקנום ג\"כ אנשי כנה\"ג ואנחנו חייבים להתנהג כן מפני תקנתם, ובמק\"א הארכתי בזה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3184c1a2a59e7043a3a840e1d7cdb5eaf9d5fcd7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,72 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכל זמן שהתפילין בראשו וכו' הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק וכו'. ברכות (דף ל':) אנא תפילין מנחנא, והכוונה שבודאי הוה בדיחא דעתיה בשמחה של מצוה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. עיין בשו\"ת ש\"א סימן מ\"ט דהקשה שהרי הרמב\"ם ס\"ל דכותבין חומשין ומנ\"ל דצריכין לכתוב כל התורה:" + ], + [ + "ומגיהין אותו מספר העזרה. כתב הכ\"מ צ\"ע מנא ליה. ובפ\"ג מהל' מלכים הלכה א' כתב הכ\"מ בעצמו שהוא מהירושלמי, וכן הוא באמת בירושלמי סוף פ\"ב דסנהדרין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ca390fbf54e51f90239b062a2c500af08dfc751f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Ahavah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Tefillin,_Mezuzah_and_the_Torah_Scroll", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכל זמן שהתפילין בראשו וכו' הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק וכו'. ברכות (דף ל':) אנא תפילין מנחנא, והכוונה שבודאי הוה בדיחא דעתיה בשמחה של מצוה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. עיין בשו\"ת ש\"א סימן מ\"ט דהקשה שהרי הרמב\"ם ס\"ל דכותבין חומשין ומנ\"ל דצריכין לכתוב כל התורה:" + ], + [ + "ומגיהין אותו מספר העזרה. כתב הכ\"מ צ\"ע מנא ליה. ובפ\"ג מהל' מלכים הלכה א' כתב הכ\"מ בעצמו שהוא מהירושלמי, וכן הוא באמת בירושלמי סוף פ\"ב דסנהדרין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..98dcbb50e8ac2e4fcb2c2e48bb7d03ce23b056e8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ציץ מרצה אלא אם הוא במצחו של כ\"ג. רבים תמהו על הרמב\"ם דס\"ל טומאה דחויה בצבור וס\"ל אין ציץ מרצה רק בעודהו על מצחו ולדידיה קשה קושית הש\"ס יומא ז' ב' כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, עי' כ\"מ שם מ\"ש בשם מהר\"י קורקוס. ושמעתי תירוץ אמיתי דהנה בלא\"ה התעוררו התוס' על הקושיא כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, דהרי עכ\"פ טומאה דחויה מידי דהוה אטומאת גברי ע\"ש. אולם לעיל ו' ע\"ב מקשה הש\"ס עד שאתה מפרישו מטומאת ביתו הפרישהו מטומאת המת, ומשני הש\"ס שני תירוצים. א' דטומאה הותרה בצבור. ב' דטומאת מת לא שכיח. והנה לר' יהודה דס\"ל אשה אחרת מתקינין לו והיינו דמיתה שכיחא כמו דאמרינן לקמן י\"ג ע\"א, וא\"כ הקשה לו ר\"ש שפיר קושית הגמרא לעיל כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, מדוע לא מצינו דמפרישין כ\"ג מטומאת המת, הרי לשיטתך מיתה שכיחא וכל היכא דאפשר לאהדורי על טהרה מהדרינן, ותירץ לו טומאה הותרה בציבור כתירוץ הראשון של הגמרא לעיל ו', אולם לדידן דלא קי\"ל כר\"י דאשה אחרת מתקינין לו והיינו משום דס\"ל מיתה לא שכיחא א\"כ בלא\"ה לק\"מ כ\"ג ביוה\"כ דבדיעבד היכא דאירע טומאה אמרינן עכ\"פ דחויה ומותר הכהן להקריב ולכתחילה א\"צ למעבד הפרשה בשביל זה כתירוץ השני לעיל דמיתה לא שכיחא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0b485d3a2ac2525bb471f4b617d9c84dfb27e0eb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Admission_into_the_Sanctuary", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ציץ מרצה אלא אם הוא במצחו של כ\"ג. רבים תמהו על הרמב\"ם דס\"ל טומאה דחויה בצבור וס\"ל אין ציץ מרצה רק בעודהו על מצחו ולדידיה קשה קושית הש\"ס יומא ז' ב' כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, עי' כ\"מ שם מ\"ש בשם מהר\"י קורקוס. ושמעתי תירוץ אמיתי דהנה בלא\"ה התעוררו התוס' על הקושיא כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, דהרי עכ\"פ טומאה דחויה מידי דהוה אטומאת גברי ע\"ש. אולם לעיל ו' ע\"ב מקשה הש\"ס עד שאתה מפרישו מטומאת ביתו הפרישהו מטומאת המת, ומשני הש\"ס שני תירוצים. א' דטומאה הותרה בצבור. ב' דטומאת מת לא שכיח. והנה לר' יהודה דס\"ל אשה אחרת מתקינין לו והיינו דמיתה שכיחא כמו דאמרינן לקמן י\"ג ע\"א, וא\"כ הקשה לו ר\"ש שפיר קושית הגמרא לעיל כ\"ג ביוה\"כ יוכיח, מדוע לא מצינו דמפרישין כ\"ג מטומאת המת, הרי לשיטתך מיתה שכיחא וכל היכא דאפשר לאהדורי על טהרה מהדרינן, ותירץ לו טומאה הותרה בציבור כתירוץ הראשון של הגמרא לעיל ו', אולם לדידן דלא קי\"ל כר\"י דאשה אחרת מתקינין לו והיינו משום דס\"ל מיתה לא שכיחא א\"כ בלא\"ה לק\"מ כ\"ג ביוה\"כ דבדיעבד היכא דאירע טומאה אמרינן עכ\"פ דחויה ומותר הכהן להקריב ולכתחילה א\"צ למעבד הפרשה בשביל זה כתירוץ השני לעיל דמיתה לא שכיחא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5e74b0a92235235d5d2ab4ae772a099b4834cb74 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,37 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "שמא תמצא אשתו נדה. כן הוא בירושלמי יומא פ\"א, אולם מדוע שביק הרמב\"ם ש\"ס דילן ותמצא ספק נדה. והנה התוס' (נדה ט\"ו.) סד\"ה אמר רב התעוררו מדוע נקט הש\"ס באמת ספק הרי משכחת ודאי נדה היכא שבדקה אותיום ותירצו דלא שכיח, והיינו דלא שכיח למהר הבדיקה כל כך ומפ\"ז ע\"פ רוב אינה רק ספק נדה, אולם זה שייך בדבר הנוגע לנו לענין חיוב קרבן, אבל לענין שיהיה בועלה טמא ליאסר בעבודה נגד עצמו הוה ודאי נדה דלמא תראה אותיום, ואפילו שלא יתברר לנו רק אח\"כ מ\"מ הבועל נטמא טומאה ודאית וזה נכון, דכל עיקר ספק אינו רק למראה עינינו, אולם לטמא בועלה לאוסרו בעבודה היא ודאי נדה, והרמב\"ם דס\"ל בכ\"מ ספק מותר מה\"ת היה מוכרח לזה, דעל הספק שמותר מה\"ת לא עבדינן פרישה, עי' ש\"א סי' ל\"ח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..aec9146f2a76e92f99251367586e320224570882 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Avodah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,34 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Service_on_the_Day_of_Atonement", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "שמא תמצא אשתו נדה. כן הוא בירושלמי יומא פ\"א, אולם מדוע שביק הרמב\"ם ש\"ס דילן ותמצא ספק נדה. והנה התוס' (נדה ט\"ו.) סד\"ה אמר רב התעוררו מדוע נקט הש\"ס באמת ספק הרי משכחת ודאי נדה היכא שבדקה אותיום ותירצו דלא שכיח, והיינו דלא שכיח למהר הבדיקה כל כך ומפ\"ז ע\"פ רוב אינה רק ספק נדה, אולם זה שייך בדבר הנוגע לנו לענין חיוב קרבן, אבל לענין שיהיה בועלה טמא ליאסר בעבודה נגד עצמו הוה ודאי נדה דלמא תראה אותיום, ואפילו שלא יתברר לנו רק אח\"כ מ\"מ הבועל נטמא טומאה ודאית וזה נכון, דכל עיקר ספק אינו רק למראה עינינו, אולם לטמא בועלה לאוסרו בעבודה היא ודאי נדה, והרמב\"ם דס\"ל בכ\"מ ספק מותר מה\"ת היה מוכרח לזה, דעל הספק שמותר מה\"ת לא עבדינן פרישה, עי' ש\"א סי' ל\"ח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..11bc336b4444d211371bc7bc1e56e01d368e5a55 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דכ\"ג אסור לישא שתי נשים. ועיין השגות, אולם פ\"ה מכלי המקדש ה\"י כתב וכבר כתבנו שאין נושא שתי נשים ואם נשא שתיהן אין יכול לעבוד ביום הצום עד שמגרש לאחת ע\"כ, הרי בפירוש שגם להרמב\"ם אין איסור בכל השנה מטעם איסור כדעת הראב\"ד בפירוש הרמב\"ם והה\"מ שם, משום דכתיב אשה בבתוליה יקח אחת ולא שתים, דא\"כ בכל השנה צריכין לכופו, רק הטעם מפני כי שנא שלח ואין נאה לכ\"ג לגרש אשתו וביום הצום יהיה מוכרח לגרש אחת, וזה אמת, ושום מחבר לא התעורר מדברי הרמב\"ם בהלכות כלי המקדש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6a1ae0b75c33a278849f9c40a21ef5682aeb0e3c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Kedushah/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,60 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דכ\"ג אסור לישא שתי נשים. ועיין השגות, אולם פ\"ה מכלי המקדש ה\"י כתב וכבר כתבנו שאין נושא שתי נשים ואם נשא שתיהן אין יכול לעבוד ביום הצום עד שמגרש לאחת ע\"כ, הרי בפירוש שגם להרמב\"ם אין איסור בכל השנה מטעם איסור כדעת הראב\"ד בפירוש הרמב\"ם והה\"מ שם, משום דכתיב אשה בבתוליה יקח אחת ולא שתים, דא\"כ בכל השנה צריכין לכופו, רק הטעם מפני כי שנא שלח ואין נאה לכ\"ג לגרש אשתו וביום הצום יהיה מוכרח לגרש אחת, וזה אמת, ושום מחבר לא התעורר מדברי הרמב\"ם בהלכות כלי המקדש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2339c3a43dc9d7f4e9efa72a79212cd83ee233e8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "בימי אנוש טעו בני אדם כו' וגם אנוש מן הטועים. כן משמע מגמרא (שבת קי\"ז) אפילו עובד עכו\"ם כאנוש, משמע שהוא היה הראשון לטעות בזה:" + ], + [], + [ + "אברהם אבינו התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול והיה מהלך וקורא ומקבץ העם וכו'. (סוטה י':) מלמד שהקריא א\"א שמו של הקב\"ה בפי כל עובר ושב:", + " והבדיל לוי וכו' והושיבו בישיבה וכו'. ביומא (כ\"ח:) מימיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם וכו':", + " ומעולם לא עבד שבט לוי עכו\"ם. בגמרא יומא (ס\"ו.) חגיגה (ו':):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..263b68c0ba0b16a24d1d90b6f52628b68818228c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,38 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [ + [ + "בימי אנוש טעו בני אדם כו' וגם אנוש מן הטועים. כן משמע מגמרא (שבת קי\"ז) אפילו עובד עכו\"ם כאנוש, משמע שהוא היה הראשון לטעות בזה:" + ], + [], + [ + "אברהם אבינו התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול והיה מהלך וקורא ומקבץ העם וכו'. (סוטה י':) מלמד שהקריא א\"א שמו של הקב\"ה בפי כל עובר ושב:", + " והבדיל לוי וכו' והושיבו בישיבה וכו'. ביומא (כ\"ח:) מימיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם וכו':", + " ומעולם לא עבד שבט לוי עכו\"ם. בגמרא יומא (ס\"ו.) חגיגה (ו':):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3acca1620840aee7f941b23db50d7d6977338b87 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "תשעה גלגלים הן. עי' ב\"ר ופ\"ב דחגיגה ז' רקיעים הן ז' כוכבי לכת שנמנו בשבת קנ\"ו כמ\"ש רבינו. ועי' רש\"י ברכות נ\"ט ע\"ב ד\"ה נגהי ובר\"ה י\"א ע\"ב ד\"ה ואזדו, ועוד שני גלגלים גלגל שקבועים בו כל הכוכבים, וגלגל החוזר ומקיף את הכל:" + ], + [], + [], + [ + "כל הגלגלים מקיפים וכו'. עי' ירושלמי פ\"ג דע\"ז על משנה אם יש בידה כדור ע\"ש. ועי' הקדמת הרב בעל העקרים שהתמונה הטבעית היא עגולית, מסכים עם הירושלמי פ\"ג דנדרים אין מרובע מששת ימי בראשית:" + ], + [], + [ + "גלגל תשיעי חלקו לי\"ב מזלות. עי' ברכות ל\"ג ע\"ב אמר הקב\"ה בתי י\"ב מזלות בראתי ברקיע, וע\"ש דף נ\"ח נזכר שם שור טלה ועקרב, ועי' פסחים צ\"ד ע\"א ומדרש אסתר פיסקא בחדש הראשון לענין גורל המן מנויים י\"ב מזלות כסדר שמנאם רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ארבעה גופות האלו אינם בעלי נפש ואינם יודעים ומכירים רק כגופים מתים. בב\"ר פ\"ב העליונים חיים והתחתונים מתים וכו':", + " הללו את ה' מן הארץ כו'. כן נמצא בילקוט (תהלים י\"ט) אמר ר' פנחס הכהן ממה שהשמים הללו מורידין גשמים והארץ מגדלת, הבריות אוכלין ומקלסין להקב\"ה לפיכך השמים מספרים כבוד אל:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ור\"ע וחבריו שאין מעלה על מעלתן. ב\"ב (יו\"ד ע\"ב) כגון ר\"ע וחבריו אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתן: ומ\"ש ועליהן נאמר כי עליך הורגנו. גיטין (נ\"ז:) בת' ילדים שהשליכו עצמן לים: ומ\"ש וע\"נ אספו לי וגו'. סנהדרין (ק\"ו:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה וכו' כמניעת יוסף הצדיק מאשת רבו הרי זה מקדש את השם. לשון הגמרא בסוטה (ט\"ז), יוסף שקידש שם שמים בסתר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6e2a6f3a1e0b5df415272a8cc238d61ad730d8ed --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,68 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "תשעה גלגלים הן. עי' ב\"ר ופ\"ב דחגיגה ז' רקיעים הן ז' כוכבי לכת שנמנו בשבת קנ\"ו כמ\"ש רבינו. ועי' רש\"י ברכות נ\"ט ע\"ב ד\"ה נגהי ובר\"ה י\"א ע\"ב ד\"ה ואזדו, ועוד שני גלגלים גלגל שקבועים בו כל הכוכבים, וגלגל החוזר ומקיף את הכל:" + ], + [], + [], + [ + "כל הגלגלים מקיפים וכו'. עי' ירושלמי פ\"ג דע\"ז על משנה אם יש בידה כדור ע\"ש. ועי' הקדמת הרב בעל העקרים שהתמונה הטבעית היא עגולית, מסכים עם הירושלמי פ\"ג דנדרים אין מרובע מששת ימי בראשית:" + ], + [], + [ + "גלגל תשיעי חלקו לי\"ב מזלות. עי' ברכות ל\"ג ע\"ב אמר הקב\"ה בתי י\"ב מזלות בראתי ברקיע, וע\"ש דף נ\"ח נזכר שם שור טלה ועקרב, ועי' פסחים צ\"ד ע\"א ומדרש אסתר פיסקא בחדש הראשון לענין גורל המן מנויים י\"ב מזלות כסדר שמנאם רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ארבעה גופות האלו אינם בעלי נפש ואינם יודעים ומכירים רק כגופים מתים. בב\"ר פ\"ב העליונים חיים והתחתונים מתים וכו':", + " הללו את ה' מן הארץ כו'. כן נמצא בילקוט (תהלים י\"ט) אמר ר' פנחס הכהן ממה שהשמים הללו מורידין גשמים והארץ מגדלת, הבריות אוכלין ומקלסין להקב\"ה לפיכך השמים מספרים כבוד אל:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ור\"ע וחבריו שאין מעלה על מעלתן. ב\"ב (יו\"ד ע\"ב) כגון ר\"ע וחבריו אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתן: ומ\"ש ועליהן נאמר כי עליך הורגנו. גיטין (נ\"ז:) בת' ילדים שהשליכו עצמן לים: ומ\"ש וע\"נ אספו לי וגו'. סנהדרין (ק\"ו:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה וכו' כמניעת יוסף הצדיק מאשת רבו הרי זה מקדש את השם. לשון הגמרא בסוטה (ט\"ז), יוסף שקידש שם שמים בסתר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d82189caeed7af292e7c14ea64e57aade658423d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,51 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אמרו על רב שלא שח שיחה בטלה מימיו. הוא בחגיגה אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת מיתה, איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב וכו' ע\"ש. ועי' שו\"ת מקום שמואל:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "ועליהם מפורש בקבלה וזריתי פרש וגו'. הוא בשבת (קנ\"א:) בלשונו ממש:" + ], + [], + [], + [ + "ולא תהיה ישינה. בגמרא לפנינו (נדרים כ':) לא נמצא כן, אכן בתוספות במס' נדה (י\"ב.) ד\"ה בין ישינות הביאו דבישינה אסור לבוא עליה כדאמרינן (נדרים כ':) ובאמת לא נמצא כן לפנינו, וכבר נתעורר בזה הרה\"ג מהר\"י ברלין זצ\"ל בגליון התוס' שם. אולם נמצא כן במסכת כלה ושם נמנו בני עשר מדות כמו שהתעורר הגאון מהרי\"ב שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0b696d67a536e8c37aca68ec58ef6a65070d11cb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,48 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אמרו על רב שלא שח שיחה בטלה מימיו. הוא בחגיגה אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת מיתה, איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב וכו' ע\"ש. ועי' שו\"ת מקום שמואל:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "ועליהם מפורש בקבלה וזריתי פרש וגו'. הוא בשבת (קנ\"א:) בלשונו ממש:" + ], + [], + [], + [ + "ולא תהיה ישינה. בגמרא לפנינו (נדרים כ':) לא נמצא כן, אכן בתוספות במס' נדה (י\"ב.) ד\"ה בין ישינות הביאו דבישינה אסור לבוא עליה כדאמרינן (נדרים כ':) ובאמת לא נמצא כן לפנינו, וכבר נתעורר בזה הרה\"ג מהר\"י ברלין זצ\"ל בגליון התוס' שם. אולם נמצא כן במסכת כלה ושם נמנו בני עשר מדות כמו שהתעורר הגאון מהרי\"ב שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..90156fb94411afe967134c80ced6847119c5b404 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "דעבירות שבין אדם לחברו צריך וידוי דברים שנאמר מכל חטאות האדם. בסהמ\"צ מ\"ע ע\"ג הביא רבינו זאת בשם המכילתא, והובא בילקוט נשא בשם ספרי זוטא:" + ], + [ + "הקשו הכ\"מ והלח\"מ על הרמב\"ם דס\"ל דשעיר המשתלח מכפר על הקלות בלי תשובה והרי זבח רשעים תועבה. ונ\"ל דהנה אמרינן (זבחים ז':) דעולה דורון הוא דאי ס\"ד לכפרה אי עשה תשובה לא זז עד שמוחלין לו ואי לא עשה תשובה זבח רשעים תועבה. ואולם הרמב\"ם שפסק פ\"ד ממעשה קרבנות דעולה מכפר על עשה ול\"ת שניתק לעשה ע\"כ דס\"ל דלא שייך באיסור עשה זבח רשעים תועבה רק במומר לעכו\"ם עי' מל\"מ פ\"ג משגגות ה\"ז באריכות, ומפני זה ניחא שיטת הרמב\"ם כאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "הכ\"מ כתב צ\"ע מהיכא מייתי לה. ונעלם במח\"כ הירושלמי פ\"ק דפאה מגלה פנים בתורה זה שאומר לא נתנה תורה מה\"ש, ולא כבר תניתוה האומר אין תורה מה\"ש אמר ר' מנא זה שעבר על ד\"ת בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה וחבריו. ועי' בפירוש המשנה להרמב\"ם אבות פ\"ג משנת המחלל את המועדות, וענין מגלה פנים יגלה פניו ויעוז, וזה לשון כפירה, ומפורש כן בגמרת פאה (היינו ירושלמי פאה) המגלה פנים בתורה העובר על דברי תורה בפרהסיא כיהויקים בן יאשיה, עכ\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [ + "חכם גדול וזקן וכו'. תענית (ט\"ו) מורידין לפני התיבה זקן ורגיל וכו', וכן ראיה מעובדא דראב\"ע דאיתעביד ליה ניסא שיהא נראה זקן, שנאה לדרשן להיות זקן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אתה מוצא ביכניה כו'. בויקרא רבא פ\"ו ומדרש חזית פסקא שימני כחותם, ופסיקתא רבתי פרשה מ\"ד גדולה תשובה וכו':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..853ef39a1eab450d7ef06e1022cee67eb58c267d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [ + [ + "דעבירות שבין אדם לחברו צריך וידוי דברים שנאמר מכל חטאות האדם. בסהמ\"צ מ\"ע ע\"ג הביא רבינו זאת בשם המכילתא, והובא בילקוט נשא בשם ספרי זוטא:" + ], + [ + "הקשו הכ\"מ והלח\"מ על הרמב\"ם דס\"ל דשעיר המשתלח מכפר על הקלות בלי תשובה והרי זבח רשעים תועבה. ונ\"ל דהנה אמרינן (זבחים ז':) דעולה דורון הוא דאי ס\"ד לכפרה אי עשה תשובה לא זז עד שמוחלין לו ואי לא עשה תשובה זבח רשעים תועבה. ואולם הרמב\"ם שפסק פ\"ד ממעשה קרבנות דעולה מכפר על עשה ול\"ת שניתק לעשה ע\"כ דס\"ל דלא שייך באיסור עשה זבח רשעים תועבה רק במומר לעכו\"ם עי' מל\"מ פ\"ג משגגות ה\"ז באריכות, ומפני זה ניחא שיטת הרמב\"ם כאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "הכ\"מ כתב צ\"ע מהיכא מייתי לה. ונעלם במח\"כ הירושלמי פ\"ק דפאה מגלה פנים בתורה זה שאומר לא נתנה תורה מה\"ש, ולא כבר תניתוה האומר אין תורה מה\"ש אמר ר' מנא זה שעבר על ד\"ת בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה וחבריו. ועי' בפירוש המשנה להרמב\"ם אבות פ\"ג משנת המחלל את המועדות, וענין מגלה פנים יגלה פניו ויעוז, וזה לשון כפירה, ומפורש כן בגמרת פאה (היינו ירושלמי פאה) המגלה פנים בתורה העובר על דברי תורה בפרהסיא כיהויקים בן יאשיה, עכ\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [ + "חכם גדול וזקן וכו'. תענית (ט\"ו) מורידין לפני התיבה זקן ורגיל וכו', וכן ראיה מעובדא דראב\"ע דאיתעביד ליה ניסא שיהא נראה זקן, שנאה לדרשן להיות זקן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אתה מוצא ביכניה כו'. בויקרא רבא פ\"ו ומדרש חזית פסקא שימני כחותם, ופסיקתא רבתי פרשה מ\"ד גדולה תשובה וכו':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7ad786b11b398443e29283f82689e68239c73d91 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,62 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן וכו' התרפית ביום צרה וגו'. גמרא ברכות (ס\"ג:):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו למדתנו רבינו. הכ\"מ כתב דלמד מאביו, אבל א\"צ לזה, דכן מבואר במשנה ברכות (דף ט\"ז:) שאמר למדתנו רבינו חתן פטור מק\"ש. ומ\"ש רבינו ראהו עובר על דברי תורה ל\"ד דגם עבר על דרבנן הדין כן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..56dba802ddea18aef558dabc9cf096551fe67df8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Madda/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,59 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן וכו' התרפית ביום צרה וגו'. גמרא ברכות (ס\"ג:):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו למדתנו רבינו. הכ\"מ כתב דלמד מאביו, אבל א\"צ לזה, דכן מבואר במשנה ברכות (דף ט\"ז:) שאמר למדתנו רבינו חתן פטור מק\"ש. ומ\"ש רבינו ראהו עובר על דברי תורה ל\"ד דגם עבר על דרבנן הדין כן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d11642a97a8596631490b8d3adacb54820b43d6f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,70 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עזרא תיקן שתהיה אשה חוגרת בסינר תמיד בתוך ביתה. מדהוסיף מלת בביתה נראה שהרמב\"ם סמך על הירושלמי פ\"ג דמגילה שאמר עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מאחריה משום מעשה שהיה שרבעה קוף מאחוריה ע\"ש. ומטעם זה למד שה\"ה בביתה. משא\"כ לטעם הש\"ס דילן משום צניעות א\"כ בביתה לא שייך צניעות, כמו גבי פריעת ראש (עיין כתובות ע\"ב). וכן ראינו שסמך הרי\"ף על הירושלמי במ\"ש עזרא תיקן שיהיו קורין בב' וה' והמג\"א סי' קל\"ה סק\"א תפסו מש\"ס דמרובה אולם בירושלמי פ\"ד דמגילה נאמר בפשיטות עזרא תיקן שיהיו קורין בשני וחמישי, וכן בירושלמי מגילה פ\"א סוף הל' א' וע' ק\"ע שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1b6219e49a41b50e4129540a325ad00d6c87153a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,67 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Marriage", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Marriage", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עזרא תיקן שתהיה אשה חוגרת בסינר תמיד בתוך ביתה. מדהוסיף מלת בביתה נראה שהרמב\"ם סמך על הירושלמי פ\"ג דמגילה שאמר עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מאחריה משום מעשה שהיה שרבעה קוף מאחוריה ע\"ש. ומטעם זה למד שה\"ה בביתה. משא\"כ לטעם הש\"ס דילן משום צניעות א\"כ בביתה לא שייך צניעות, כמו גבי פריעת ראש (עיין כתובות ע\"ב). וכן ראינו שסמך הרי\"ף על הירושלמי במ\"ש עזרא תיקן שיהיו קורין בב' וה' והמג\"א סי' קל\"ה סק\"א תפסו מש\"ס דמרובה אולם בירושלמי פ\"ד דמגילה נאמר בפשיטות עזרא תיקן שיהיו קורין בשני וחמישי, וכן בירושלמי מגילה פ\"א סוף הל' א' וע' ק\"ע שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e5083792e83de953d4d19eb5406698cca45f71ed --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כתב מרן שלא ידע כוונת הירושלמי ולא מתוך מתון. הפני משה מגיה שצ\"ל ולא מתוך מדון, וכן היתה ג\"כ גירסת הרמב\"ם שכתב ולא יקנא לה מתוך מריבה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8793b4d5b037e2ec108c771bf31c25b15d922e15 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nashim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Woman_Suspected_of_Infidelity", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כתב מרן שלא ידע כוונת הירושלמי ולא מתוך מתון. הפני משה מגיה שצ\"ל ולא מתוך מדון, וכן היתה ג\"כ גירסת הרמב\"ם שכתב ולא יקנא לה מתוך מריבה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..af618ce5d4e2a2ecdf03cca6b3098488213758c4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "שלמה תיקן שמותר להלך בשבילי הדרכים תמהתי בס' תורת נביאים הלא אין זה תקנת שלמה רק נלמד מקרא דמשלי ולא יפול על זה לשון תקנה וכן נתעורר בזה היוחסין אות שלמה. ועתה ראיתי שדברי רבינו נכונים, דהש\"ס (ב\"ק פ\"ב) מקשה הנהו עשר תקנות אחת עשרה הוו, ומשני מהלכין בשבילי דרכים שלמה אמרה, מכלל שהיתה תקנה פרטית משלמה כמו עשר תקנות דיהושע דאל\"ה אין מקום לכוללה בתקנות יהושע:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9124b4ffce40f530e02ec91f7c0f4a6f73ae65b4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Damages to Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Damages_to_Property", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "שלמה תיקן שמותר להלך בשבילי הדרכים תמהתי בס' תורת נביאים הלא אין זה תקנת שלמה רק נלמד מקרא דמשלי ולא יפול על זה לשון תקנה וכן נתעורר בזה היוחסין אות שלמה. ועתה ראיתי שדברי רבינו נכונים, דהש\"ס (ב\"ק פ\"ב) מקשה הנהו עשר תקנות אחת עשרה הוו, ומשני מהלכין בשבילי דרכים שלמה אמרה, מכלל שהיתה תקנה פרטית משלמה כמו עשר תקנות דיהושע דאל\"ה אין מקום לכוללה בתקנות יהושע:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fb2963f3d4aa14377735a1644eed726fb5f1b380 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "את דמכם לנפשותיכם זה ההורג עצמו, מיד כל חיה אדרשנו זה המוסר חבירו לפני חיה לטרפו, מיד האדם מיד איש אחיו זה השוכר את אחרים להרוג חבירו , ונאמר בשלשתם לשון דרישה הרי דינם מסור לשמים ע\"ש. ודברי הרמב\"ם אלו לקוחים מברייתא (ב\"ק צ\"א:) מובא במדרש רבה פ' בראשית (ומרן לא הערה המקור בזה):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא יצילוהו מן הדין כו'. והוא בסנהדרין ז' ע\"א עבדו לי כדעבדו בחור ולא הויא להו תקנתא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..07ce62f7b448792fc507fd3039a3defdf2ff75fb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Nezikim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,49 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "את דמכם לנפשותיכם זה ההורג עצמו, מיד כל חיה אדרשנו זה המוסר חבירו לפני חיה לטרפו, מיד האדם מיד איש אחיו זה השוכר את אחרים להרוג חבירו , ונאמר בשלשתם לשון דרישה הרי דינם מסור לשמים ע\"ש. ודברי הרמב\"ם אלו לקוחים מברייתא (ב\"ק צ\"א:) מובא במדרש רבה פ' בראשית (ומרן לא הערה המקור בזה):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא יצילוהו מן הדין כו'. והוא בסנהדרין ז' ע\"א עבדו לי כדעבדו בחור ולא הויא להו תקנתא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ca7d9cef632da649f32b023a3fb5e6809fe25660 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,104 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המורד במלכות יש למלך רשות להורגו כו' בסייף. בירושלמי סנהדרין ריש פ' ד' מיתות:" + ], + [], + [ + "מלך הורג רבים ביום אחד ותולה ומניח ימים רבים ע\"ש, והתנה שיהיה תיקון עולם. הוציא דבריו ממה שאמרו גבי רצפה בת איה (יבמות ע\"ח) מוטב שתעקר אות אחת מה\"ת ויתקדש שם שמים בפרהסיא וכו'. שבני רצפה בת איה לא הומתו רק מצד דין מלך דמדין תורה אין להם משפט מות על עון שאול שהרג גבעונים ושאול עצמו לא הרג רק נוב עיר הכהנים, וכאן היה תיקון עולם להוסיף גרים גרורים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד מי\"ג כו'. הוא בב\"ב קכ\"ב ע\"א עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר חלקים כו' למאן לנשיא כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמון ומואב אין שולחין להם לשלום. וכתב בהגמי\"י בשם ס' יראים דוקא להקדים להם אסור אבל תשלום שלום מותר כו', והכ\"מ כתב ויש לתמוה עליו ממה שאמרו חז\"ל במדרש ע\"כ, וכוונתו בלי ספק על מדרש תנחומא פרשת פינחס, אתה מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון כו' אתה תעבור על דברי שכתבתי לא תדרוש שלומם כו' מי גרם לו מפני שבקש לעשות טובה עם אלו שאמר הקב\"ה לא תדרוש שלומם וטובתם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקבל עליו שבע מצות וכו' ה\"ז מחסידי אומה\"ע ויש לו חלק לעולם הבא וכו' ולא מחכמיהם. צ\"ל אלא מחכמיהם, וכן הגירסא בתשובות מהר\"ם אלשיך:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדם הראשון והוסיף לנח אמה\"ח. כן הוא במדרש ב\"ר פרשה י\"ז ופ' כ\"ד ופ' משפטים ופ' ואתחנן:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בני קטורה חייבים במילה. (נדרים ל\"א) בשעה שנתרשל משה מן המילה וכו' מיד ותקח צפורה. ובע\"ז נ\"ז איתא פלוגתא אם אשה תוכל למול התינוק, ולכאורה איך יפרנס האוסר את עובדא דצפורה, ובאמת הקשו שם מצפורה ותירצו שעשתה שליח. ובכ\"ז קשה מדוע נזכרה צפורה בפרשה, ועוד שאין האשה מצווה למול בנה רק על האב מוטל החוב, ולדעת הרמב\"ם ניחא דמדין מבני קטורה הוא (בראשית כ\"ה) וא\"כ צפורה שהיתה מדינית חייבת במילה דבבני נח לא מצינו החילוק בין איש לאשה, עי' יפה תאר פ' לך לך, ומפני שראתה שמשה נתרשל עמדה ומלה היא שגם עליה חל החיוב וגם היא בכלל העונש, ונכון:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..758c04e70ff28e9c4e8d1e4cb94de0380edc5940 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Kings_and_Wars", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המורד במלכות יש למלך רשות להורגו כו' בסייף. בירושלמי סנהדרין ריש פ' ד' מיתות:" + ], + [], + [ + "מלך הורג רבים ביום אחד ותולה ומניח ימים רבים ע\"ש, והתנה שיהיה תיקון עולם. הוציא דבריו ממה שאמרו גבי רצפה בת איה (יבמות ע\"ח) מוטב שתעקר אות אחת מה\"ת ויתקדש שם שמים בפרהסיא וכו'. שבני רצפה בת איה לא הומתו רק מצד דין מלך דמדין תורה אין להם משפט מות על עון שאול שהרג גבעונים ושאול עצמו לא הרג רק נוב עיר הכהנים, וכאן היה תיקון עולם להוסיף גרים גרורים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המלך המשיח נוטל מכל הארצות שכובשין ישראל חלק אחד מי\"ג כו'. הוא בב\"ב קכ\"ב ע\"א עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר חלקים כו' למאן לנשיא כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמון ומואב אין שולחין להם לשלום. וכתב בהגמי\"י בשם ס' יראים דוקא להקדים להם אסור אבל תשלום שלום מותר כו', והכ\"מ כתב ויש לתמוה עליו ממה שאמרו חז\"ל במדרש ע\"כ, וכוונתו בלי ספק על מדרש תנחומא פרשת פינחס, אתה מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון כו' אתה תעבור על דברי שכתבתי לא תדרוש שלומם כו' מי גרם לו מפני שבקש לעשות טובה עם אלו שאמר הקב\"ה לא תדרוש שלומם וטובתם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקבל עליו שבע מצות וכו' ה\"ז מחסידי אומה\"ע ויש לו חלק לעולם הבא וכו' ולא מחכמיהם. צ\"ל אלא מחכמיהם, וכן הגירסא בתשובות מהר\"ם אלשיך:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדם הראשון והוסיף לנח אמה\"ח. כן הוא במדרש ב\"ר פרשה י\"ז ופ' כ\"ד ופ' משפטים ופ' ואתחנן:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בני קטורה חייבים במילה. (נדרים ל\"א) בשעה שנתרשל משה מן המילה וכו' מיד ותקח צפורה. ובע\"ז נ\"ז איתא פלוגתא אם אשה תוכל למול התינוק, ולכאורה איך יפרנס האוסר את עובדא דצפורה, ובאמת הקשו שם מצפורה ותירצו שעשתה שליח. ובכ\"ז קשה מדוע נזכרה צפורה בפרשה, ועוד שאין האשה מצווה למול בנה רק על האב מוטל החוב, ולדעת הרמב\"ם ניחא דמדין מבני קטורה הוא (בראשית כ\"ה) וא\"כ צפורה שהיתה מדינית חייבת במילה דבבני נח לא מצינו החילוק בין איש לאשה, עי' יפה תאר פ' לך לך, ומפני שראתה שמשה נתרשל עמדה ומלה היא שגם עליה חל החיוב וגם היא בכלל העונש, ונכון:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..66f0f5b2f6cd67b59d29722bba2155ec76f1a396 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,35 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. אע\"ג דעיקר דבריו הוא מירושלמי פ\"ק דמ\"ק, אכן שם בירושלמי נאמר הלשון אין למדין דבר מקודם מתן תורה, אבל הלשון ניתנה תורה ונתחדשה הלכה הוציא מגמ' (שבת קל\"ה.) דורות הראשונים יוכיחו שאין אמו טמאה לידה וכו':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1a3d052edf9733750addadbae57e1a8202699b45 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,32 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Mourning", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Mourning", + "text": [ + [ + [ + "אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. אע\"ג דעיקר דבריו הוא מירושלמי פ\"ק דמ\"ק, אכן שם בירושלמי נאמר הלשון אין למדין דבר מקודם מתן תורה, אבל הלשון ניתנה תורה ונתחדשה הלכה הוציא מגמ' (שבת קל\"ה.) דורות הראשונים יוכיחו שאין אמו טמאה לידה וכו':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4cdfed63a3f9511939f1decb6af587eb7678264e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שיחסרו לו התנאים המוכרחים בעונש זקן ממרא מ\"מ חייבים ב\"ד לנדותו ולהפרישו כפי שנראה להם שהדין כך ע\"ש. והיינו דאמרינן (סנהדרין פ\"ח.) מפני מה לא הרגו את עקביא מפני שלא דן הלכה למעשה. ומ\"מ סברי חכמים שם דנדוהו לעקביא, ובכל זאת הכל תלוי ביד הב\"ד, דהרי ר\"י סבר ח\"ו שעקביא נתנדה, ועי' בירושלמי פ\"ק דמ\"ק שמעתי שאין מנדין זקן והקשו מהך דעקביא דאמר דוגמא השקוה, ועי' משנה למלך שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..efabfbc17fde58e473ba6cca35760161c371611a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Rebels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Rebels", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שיחסרו לו התנאים המוכרחים בעונש זקן ממרא מ\"מ חייבים ב\"ד לנדותו ולהפרישו כפי שנראה להם שהדין כך ע\"ש. והיינו דאמרינן (סנהדרין פ\"ח.) מפני מה לא הרגו את עקביא מפני שלא דן הלכה למעשה. ומ\"מ סברי חכמים שם דנדוהו לעקביא, ובכל זאת הכל תלוי ביד הב\"ד, דהרי ר\"י סבר ח\"ו שעקביא נתנדה, ועי' בירושלמי פ\"ק דמ\"ק שמעתי שאין מנדין זקן והקשו מהך דעקביא דאמר דוגמא השקוה, ועי' משנה למלך שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..97d07172bc563f4a8ab600dee3465109c21da9fd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,86 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין טוענין למסית וכו' שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ע\"ש. ולכאורה דבריו סתומים, אולם ממה שדרשו (ביצה ל\"ב ב') ונתן לך רחמים שתרחם על הבריות היינו שאתם תהיו רחמנים יש מעט הבנה לדבריו, ובפרשת עיר הנדחת נאמר זאת שעל ידי האכזריות שתנהגו בהם תהיו רחמנים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אינו צריך שני עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל האיסור עצמו בעד אחד יוחזק ואם אמר עד אחד על חתיכה אחת שהיא חלב, ולפי הלכה עד אחד נאמן באיסורין, ואם בא אחר ואכלו לוקה מה\"ת ע\"ש. דברי הרמב\"ם יש להם מקור בירושלמי פ\"ו דסוטה ופ\"ח דנזיר. וטעם הדבר דכ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים, וכמו שאם העידו עדים על דבר אחד שבה אצלנו לודאי גמור ואין אפשרות לבירור יותר מזה, כן עד אחד לדבר שהאמינתו תורה נעשה הדבר כענין שאין בו ספק יותר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וכו'. בירושלמי סנהדרין פ' נגמר הדין אמר עכן ליהושע ולא עוד אלא למשה רבך כו' על פי שנים עדים יקום דבר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "צא ולמד ממשה רבן של כל הנביאים כו'. הוא בספרי פ' בהעלותך ומד\"ר פ' וארא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..57e5f1ea50ce8c92075d8081722aa4398a1de782 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Shoftim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,83 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_The_Sanhedrin_and_the_Penalties_within_their_Jurisdiction", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין טוענין למסית וכו' שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ע\"ש. ולכאורה דבריו סתומים, אולם ממה שדרשו (ביצה ל\"ב ב') ונתן לך רחמים שתרחם על הבריות היינו שאתם תהיו רחמנים יש מעט הבנה לדבריו, ובפרשת עיר הנדחת נאמר זאת שעל ידי האכזריות שתנהגו בהם תהיו רחמנים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אינו צריך שני עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל האיסור עצמו בעד אחד יוחזק ואם אמר עד אחד על חתיכה אחת שהיא חלב, ולפי הלכה עד אחד נאמן באיסורין, ואם בא אחר ואכלו לוקה מה\"ת ע\"ש. דברי הרמב\"ם יש להם מקור בירושלמי פ\"ו דסוטה ופ\"ח דנזיר. וטעם הדבר דכ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים, וכמו שאם העידו עדים על דבר אחד שבה אצלנו לודאי גמור ואין אפשרות לבירור יותר מזה, כן עד אחד לדבר שהאמינתו תורה נעשה הדבר כענין שאין בו ספק יותר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וכו'. בירושלמי סנהדרין פ' נגמר הדין אמר עכן ליהושע ולא עוד אלא למשה רבך כו' על פי שנים עדים יקום דבר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "צא ולמד ממשה רבן של כל הנביאים כו'. הוא בספרי פ' בהעלותך ומד\"ר פ' וארא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cd1918e0b9e332c797367e70abc32181efa578d7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל חמץ כל שהוא אסור מן התורה וכו' ואינו חייב כרת כו' אלא על כשיעור. וכתב הכ\"מ דעל כל שהוא אפילו מכת מרדות אינו לוקה אבל פחות מכזית לוקה מכת מרדות עכ\"פ, ולפלא כי נעלם ממנו סוגיא שבת (צ\"א ע\"א) כל שהוא לאפוקי כגרוגרת ולעולם דאיכא כזית. ומרן לא התעורר גם לבסוף מסוגיין אף דהיה מוזר בעיניו לחלק בין כ\"ש לפחות מכשיעור, ועי' מ\"ש התוי\"ט ריש פ' בתרא דיומא ע\"ד רש\"י יומא פ\"ד ע\"א ד\"ה חצי שיעור כלומר פחות מכשיעור:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..25f9f692249d45a53de170219855226a687dc2b8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,38 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל חמץ כל שהוא אסור מן התורה וכו' ואינו חייב כרת כו' אלא על כשיעור. וכתב הכ\"מ דעל כל שהוא אפילו מכת מרדות אינו לוקה אבל פחות מכזית לוקה מכת מרדות עכ\"פ, ולפלא כי נעלם ממנו סוגיא שבת (צ\"א ע\"א) כל שהוא לאפוקי כגרוגרת ולעולם דאיכא כזית. ומרן לא התעורר גם לבסוף מסוגיין אף דהיה מוזר בעיניו לחלק בין כ\"ש לפחות מכשיעור, ועי' מ\"ש התוי\"ט ריש פ' בתרא דיומא ע\"ד רש\"י יומא פ\"ד ע\"א ד\"ה חצי שיעור כלומר פחות מכשיעור:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..70c3b470a534ccb9c1589aa199b878dcb4c50291 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "החורש כ\"ש חייב, המנכש בעיקרי אילנות וכו'. אבל המשקה צמחין כו' הרי זה תולדת זורע. עי' כ\"מ ודבריו סותרין לדבריו בפ\"א מהל' כלאים ה\"ג דכתב שם בד\"ה ואסור וז\"ל. אבל קשה דרבינו פסק דמנכש משום חורש כרבה ע\"ש, ובכאן כתב דרבינו פוסק כרב יוסף ותרי גווני מנכש יש וצע\"ג. ודע שבעיקר פסקו אני מתמה איך אפשר לפסוק כרב יוסף נגד רבה, הרי כלל גדול אצלנו הלכתא כרבה נגד רב יוסף בכ\"מ, עי' ב\"ב קי\"ד ע\"ב, ועי' גם כן רשב\"ם בבא בתרא ל\"ב ע\"ב, ועי' יד מלאכי סי' תקצ\"ו תקצ\"ז ומסוגיין לא התעורר, וצע\"ג:" + ], + [ + "החורש כ\"ש חייב, המנכש בעיקרי אילנות וכו'. אבל המשקה צמחין כו' הרי זה תולדת זורע. עי' כ\"מ ודבריו סותרין לדבריו בפ\"א מהל' כלאים ה\"ג דכתב שם בד\"ה ואסור וז\"ל. אבל קשה דרבינו פסק דמנכש משום חורש כרבה ע\"ש, ובכאן כתב דרבינו פוסק כרב יוסף ותרי גווני מנכש יש וצע\"ג. ודע שבעיקר פסקו אני מתמה איך אפשר לפסוק כרב יוסף נגד רבה, הרי כלל גדול אצלנו הלכתא כרבה נגד רב יוסף בכ\"מ, עי' ב\"ב קי\"ד ע\"ב, ועי' גם כן רשב\"ם בבא בתרא ל\"ב ע\"ב, ועי' יד מלאכי סי' תקצ\"ו תקצ\"ז ומסוגיין לא התעורר, וצע\"ג:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..336b4e281e42d986ae60d1e0e4662f1ad221e4e5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sabbath", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Sabbath", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "החורש כ\"ש חייב, המנכש בעיקרי אילנות וכו'. אבל המשקה צמחין כו' הרי זה תולדת זורע. עי' כ\"מ ודבריו סותרין לדבריו בפ\"א מהל' כלאים ה\"ג דכתב שם בד\"ה ואסור וז\"ל. אבל קשה דרבינו פסק דמנכש משום חורש כרבה ע\"ש, ובכאן כתב דרבינו פוסק כרב יוסף ותרי גווני מנכש יש וצע\"ג. ודע שבעיקר פסקו אני מתמה איך אפשר לפסוק כרב יוסף נגד רבה, הרי כלל גדול אצלנו הלכתא כרבה נגד רב יוסף בכ\"מ, עי' ב\"ב קי\"ד ע\"ב, ועי' גם כן רשב\"ם בבא בתרא ל\"ב ע\"ב, ועי' יד מלאכי סי' תקצ\"ו תקצ\"ז ומסוגיין לא התעורר, וצע\"ג:" + ], + [ + "החורש כ\"ש חייב, המנכש בעיקרי אילנות וכו'. אבל המשקה צמחין כו' הרי זה תולדת זורע. עי' כ\"מ ודבריו סותרין לדבריו בפ\"א מהל' כלאים ה\"ג דכתב שם בד\"ה ואסור וז\"ל. אבל קשה דרבינו פסק דמנכש משום חורש כרבה ע\"ש, ובכאן כתב דרבינו פוסק כרב יוסף ותרי גווני מנכש יש וצע\"ג. ודע שבעיקר פסקו אני מתמה איך אפשר לפסוק כרב יוסף נגד רבה, הרי כלל גדול אצלנו הלכתא כרבה נגד רב יוסף בכ\"מ, עי' ב\"ב קי\"ד ע\"ב, ועי' גם כן רשב\"ם בבא בתרא ל\"ב ע\"ב, ועי' יד מלאכי סי' תקצ\"ו תקצ\"ז ומסוגיין לא התעורר, וצע\"ג:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1bcb8a33b0ea5b966d3d8d803b0c9e77a4e06c61 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בין שוגגים בין מוטעים בין אנוסין. השמיט מזידין, ובמפרש כתב שע\"כ נוסחא אחרת נזדמנה לרבינו. ובאמת בסה\"מ העתיק רבינו במצוה קנ\"ג בשם הגמרא גרסא זאת דאנוסין בהשמטת או מזידין, ועי' בירושלמי דר\"ה חילוף גרסאות בזה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..76c703fa38bcf2e66ac4b43921bd34eac3efb223 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Sanctification_of_the_New_Month", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בין שוגגים בין מוטעים בין אנוסין. השמיט מזידין, ובמפרש כתב שע\"כ נוסחא אחרת נזדמנה לרבינו. ובאמת בסה\"מ העתיק רבינו במצוה קנ\"ג בשם הגמרא גרסא זאת דאנוסין בהשמטת או מזידין, ועי' בירושלמי דר\"ה חילוף גרסאות בזה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b5875d543a61f03849a744495d47e450175038dd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כך היה המנהג בירושלים, יוצא אדם מביתו שחרית ולולבו בידו וכו'. חידוש גדול שמביא תחילת הברייתא וסופה והשמיט מציעתא דלישא את כפיו מניחו ע\"ג קרקע, ועי' יד המלך הלכות שבת. אולם בברייתא מובא בירושלמי סוכה נאמר להיפך לישא כפיו נותנו לחברו הניח על גבי ארץ אסור לטלטלו, ועי' מג\"א סי' תרנ\"א שהתעורר באמת דהרי קיי\"ל אין מוקצה לחצי שבת, עכ\"פ כיון דב' ברייתות חלוקות בזה ורבינו לא מצא מקום להכרעה השמיט כל הענין, ואע\"פ שהלכה כבבלי נגד הירושלמי היינו במימרות אמוראים, אבל בברייתות המובאות בחלוף זה מזה אין הכרע, ועי' יד מלאכי ח\"ג אות ז' שהביא דברי התוס' בכורות כ\"ב ע\"ב ע\"ש. ומפני זה השמיט כל הבבא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..89ace44d5152eea2a8e9838f7032e9ed88866c28 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Annotations of Maharatz Chajes/Sefer Zemanim/Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Annotations of Maharatz Chajes on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Annotations_of_Maharatz_Chajes_on_Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כך היה המנהג בירושלים, יוצא אדם מביתו שחרית ולולבו בידו וכו'. חידוש גדול שמביא תחילת הברייתא וסופה והשמיט מציעתא דלישא את כפיו מניחו ע\"ג קרקע, ועי' יד המלך הלכות שבת. אולם בברייתא מובא בירושלמי סוכה נאמר להיפך לישא כפיו נותנו לחברו הניח על גבי ארץ אסור לטלטלו, ועי' מג\"א סי' תרנ\"א שהתעורר באמת דהרי קיי\"ל אין מוקצה לחצי שבת, עכ\"פ כיון דב' ברייתות חלוקות בזה ורבינו לא מצא מקום להכרעה השמיט כל הענין, ואע\"פ שהלכה כבבלי נגד הירושלמי היינו במימרות אמוראים, אבל בברייתות המובאות בחלוף זה מזה אין הכרע, ועי' יד מלאכי ח\"ג אות ז' שהביא דברי התוס' בכורות כ\"ב ע\"ב ע\"ש. ומפני זה השמיט כל הבבא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושים ומקורים מהר\"ץ חיות על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Annotations of Maharatz Chajes", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1736a1b4c6c00c5d77da6d07f076748d7de9102a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכן וכו' ומטעמת א\"צ ברכה וכו'\nוכיון דתענית וכו' (נעה\"ג) עיין בבתי כהונה ח\"א בית ועד בלשונות הרמב\"ם." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n בין שבירך בלבו (נעה\"ג) עיין בשאגת ארי' סי' ה' ו'." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה וכן וכו' ואולי דה\"ה לחול המועד דהדין כן\nוצ\"ע (נעה\"ג) וכן הוא להדיא בא\"ר ס' קפ\"ח סקי\"ד בשם שכ\"ג." + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ שהראב\"ד פסק וכו'\n(נעה\"ג) בפשוטו י\"ל דהראב\"ד פסק כך מכח סתם מתניתין רפ\"ח דמקוואות עי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בתוה\"ד וכן כל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה א\"ל\nעושין אותו בלא ברכה כ\"כ הרא\"ש בפ' מ\"ש בשם השאלתות וכו' (נעה\"ג)\nשם כתב דכל ברכות דרבנן אם מסופק אם אמרו א\"צ לחזור ולאמרן עכ\"ל.\nמשמע לכאורה דא\"צ לאמרן אבל אי רצה יכול לאמרן וצ\"ע. ועי' בתשו'\nזרע אמת הא\"ח סי' א' בארוכה. [עי' חידושי הרעק\"א או\"ח סי' ר\"ט]." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..05f1359bc3cbdfde629ecec472a9c3d9ba1805fa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,93 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Blessings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Blessings", + "text": [ + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכן וכו' ומטעמת א\"צ ברכה וכו'\nוכיון דתענית וכו' (נעה\"ג) עיין בבתי כהונה ח\"א בית ועד בלשונות הרמב\"ם." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n בין שבירך בלבו (נעה\"ג) עיין בשאגת ארי' סי' ה' ו'." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה וכן וכו' ואולי דה\"ה לחול המועד דהדין כן\nוצ\"ע (נעה\"ג) וכן הוא להדיא בא\"ר ס' קפ\"ח סקי\"ד בשם שכ\"ג." + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ שהראב\"ד פסק וכו'\n(נעה\"ג) בפשוטו י\"ל דהראב\"ד פסק כך מכח סתם מתניתין רפ\"ח דמקוואות עי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בתוה\"ד וכן כל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה א\"ל\nעושין אותו בלא ברכה כ\"כ הרא\"ש בפ' מ\"ש בשם השאלתות וכו' (נעה\"ג)\nשם כתב דכל ברכות דרבנן אם מסופק אם אמרו א\"צ לחזור ולאמרן עכ\"ל.\nמשמע לכאורה דא\"צ לאמרן אבל אי רצה יכול לאמרן וצ\"ע. ועי' בתשו'\nזרע אמת הא\"ח סי' א' בארוכה. [עי' חידושי הרעק\"א או\"ח סי' ר\"ט]." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0d742504726d039b567f0fa18de6ae270286a4ad --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "ברמב\"ם\n אבל אינו חייב כרת עד\nשימות וכו' (נעה\"ג) עי' בטורי אבן לר\"ה דף ו' ע\"א אא\"כ מה קשי' וכו'." + ], + [], + [], + [ + "[בכ\"מ] בסוף דבריו כנ\"ל בדעת רבינו\n(נעה\"ג) עיין בתשובת רדב\"ז בלשונותיו להרמב\"ם סי' ז'." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ספק בן ז' ספק בן ח' מלין אותו בשבת (נעה\"ג) ובזה אם נולד ביה\"ש\nי\"ל דמותר למול בשבת הוי ס\"ס ספק בין השמשות לילה והוי מילה בזמנו ואת\"ל\nדהי' יום והוי שלא בזמנה דלמא הוא בן ח' וליכא חבורא וצ\"ע לדינא." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n או בשלישי של מילה וכו' (נעה\"ג) ע\"י בהרא\"ם פ' וירא פסוק א'." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..37a61a52b2ce924c1a906d805d81130d3c6cbd70 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Circumcision", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Circumcision", + "text": [ + [ + [], + [ + "ברמב\"ם\n אבל אינו חייב כרת עד\nשימות וכו' (נעה\"ג) עי' בטורי אבן לר\"ה דף ו' ע\"א אא\"כ מה קשי' וכו'." + ], + [], + [], + [ + "[בכ\"מ] בסוף דבריו כנ\"ל בדעת רבינו\n(נעה\"ג) עיין בתשובת רדב\"ז בלשונותיו להרמב\"ם סי' ז'." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ספק בן ז' ספק בן ח' מלין אותו בשבת (נעה\"ג) ובזה אם נולד ביה\"ש\nי\"ל דמותר למול בשבת הוי ס\"ס ספק בין השמשות לילה והוי מילה בזמנו ואת\"ל\nדהי' יום והוי שלא בזמנה דלמא הוא בן ח' וליכא חבורא וצ\"ע לדינא." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n או בשלישי של מילה וכו' (נעה\"ג) ע\"י בהרא\"ם פ' וירא פסוק א'." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cfe1eb4bd39f880a282b81dc0455ab92ca446ad0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,44 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ כתב הראב\"ד והשיב להם וכו' עכ\"ל (נעה\"ג) וכזה השיב רבינו\nלחכמי לוניל לענין הפרת נדרים הובא בכ\"מ פי\"ב ה\"א מהל' נדרים." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7d8f87d5ad89bebc8a6a4380184f628d59624d70 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Fringes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Fringes", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ כתב הראב\"ד והשיב להם וכו' עכ\"ל (נעה\"ג) וכזה השיב רבינו\nלחכמי לוניל לענין הפרת נדרים הובא בכ\"מ פי\"ב ה\"א מהל' נדרים." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ae28b9223b526a5a22fee2ed98e0177bd3f4850e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,76 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ א\"ה ראיתי וכו' ותמי' לי שהרי לימוד ערוך וכו' (נעה\"ג) עיין\nבפר\"ח שכתב דאדרבא מזו הסוגי' מוכח דיש לה תשלומין כיון דברייתא קתני\nמעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק\"ש וביטל תפלה ודייקינן בש\"ס דטעה בתפלה\nיש לה תשלומין מדקתני ביטל דמשמע מזיד א\"כ ממילא זהו הדיוק גם בק\"ש וגם\nמדתני ברייתא בהדדי משמע דחד דינא אית להו ודוקא ביטל אבל בטעה בין בק\"ש\nבין בתפלה יש לה תשלומין עיי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה (וכתב הר' מנוח וכו') [אבל טועם וכו'] ונ\"ל דאכילת פירות\nכביצה וכו' או כזית מפת וכו' (נעה\"ג) ותמהני דהא להדיא כ' הטור סי' רל\"ב\nדאף לר\"ת דסעודה קטנה סמוך למ\"ק אסור מ\"מ אם אוכל כביצה כמו שאוכל אדם\nמעט בלא קבע מותר כמו אכילת פירות משמע להדיא דפירות אפילו יותר מכביצה\nוכן פת כביצה מותר וכן פסק בשלחנו הטהור ססי' רל\"ב וכן בסי' רפ\"ב לענין\nמוסף כתב המחבר בסתמא דאכילת פירות וכן פת מועט מותר ובמג\"א שם כתב\nדפת מועט היינו כביצה כההיא דסי' רל\"ב עיי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ומשמת שמעון הצדיק (נעה\"ג) יומא ל\"ט ע\"ב." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..32b8818392006aa6881569fb7d55f91f8976acf4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,73 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Prayer_and_the_Priestly_Blessing", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ א\"ה ראיתי וכו' ותמי' לי שהרי לימוד ערוך וכו' (נעה\"ג) עיין\nבפר\"ח שכתב דאדרבא מזו הסוגי' מוכח דיש לה תשלומין כיון דברייתא קתני\nמעוות לא יוכל לתקן זה שביטל ק\"ש וביטל תפלה ודייקינן בש\"ס דטעה בתפלה\nיש לה תשלומין מדקתני ביטל דמשמע מזיד א\"כ ממילא זהו הדיוק גם בק\"ש וגם\nמדתני ברייתא בהדדי משמע דחד דינא אית להו ודוקא ביטל אבל בטעה בין בק\"ש\nבין בתפלה יש לה תשלומין עיי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה (וכתב הר' מנוח וכו') [אבל טועם וכו'] ונ\"ל דאכילת פירות\nכביצה וכו' או כזית מפת וכו' (נעה\"ג) ותמהני דהא להדיא כ' הטור סי' רל\"ב\nדאף לר\"ת דסעודה קטנה סמוך למ\"ק אסור מ\"מ אם אוכל כביצה כמו שאוכל אדם\nמעט בלא קבע מותר כמו אכילת פירות משמע להדיא דפירות אפילו יותר מכביצה\nוכן פת כביצה מותר וכן פסק בשלחנו הטהור ססי' רל\"ב וכן בסי' רפ\"ב לענין\nמוסף כתב המחבר בסתמא דאכילת פירות וכן פת מועט מותר ובמג\"א שם כתב\nדפת מועט היינו כביצה כההיא דסי' רל\"ב עיי\"ש." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ומשמת שמעון הצדיק (נעה\"ג) יומא ל\"ט ע\"ב." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dd7d16d1020e119fea4b2c9b2c0107633ae42559 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וצריך בסוף דבריו שיקרא בלבו עכ\"ל (נ\"ב) עי' שאגת ארי' ס' ו'." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0673041fff38247af3b91fb19b248816a8fdcf3b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Reading_the_Shema", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וצריך בסוף דבריו שיקרא בלבו עכ\"ל (נ\"ב) עי' שאגת ארי' ס' ו'." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..09125a107b768583d577ac5d0e81275352a6dfca --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הר הבית וכו' לפי שהן קדש וכו' (נעה\"ג) ר\"ל דלא הותר לדור בהם\nשלא לצורך עבודה ולא לשאר צרכיו מש\"ה לא מקרי דירה והיינו דכ' רבינו\nדלשכת פרהדרין חייב דהלשכה הזאת הי' בה בית דירה היינו כיון דנעשה שידור\nבה הכהן ז' ימים לכל צרכיו. שיח יצחק יומא עיי\"ש שכ\"כ בשם הריטב\"א ועי'\nבת\"י שם דס\"ל דלשכת פרהדרין מהראוי דפטור מה\"ט דהוא קודש." + ] + ], + [ + [ + "כלומר וכו' (הלכות ספר) [כתבו לכם] תורה לפי שאין\nכותבין וכו' (נעה\"ג) עיין שו\"ת פנים מאירות ח\"ב ססי' קע\"ט." + ], + [ + "בכ\"מ מ\"ש ומגיהין אותו מס' העזרה צ\"ע מנ\"ל (נעה\"ג) המהרי\"ט בדרשותיו\nפ' שופטים כתב דהוא מקרא מלא פ' הנ\"ל וכתב לו את משנה התורה הזאת ויתנה\nאל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ד' ואל כל זקני ישראל והיינו ס'\nהעזרה שהי' במקדש. ועפ\"י ב\"ד דכתיב ואל זקני בני ישראל." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..07a1b8a12133c0c2921006448ba24a8f8e7d6f6a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Ahavah/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Tefillin,_Mezuzah_and_the_Torah_Scroll", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הר הבית וכו' לפי שהן קדש וכו' (נעה\"ג) ר\"ל דלא הותר לדור בהם\nשלא לצורך עבודה ולא לשאר צרכיו מש\"ה לא מקרי דירה והיינו דכ' רבינו\nדלשכת פרהדרין חייב דהלשכה הזאת הי' בה בית דירה היינו כיון דנעשה שידור\nבה הכהן ז' ימים לכל צרכיו. שיח יצחק יומא עיי\"ש שכ\"כ בשם הריטב\"א ועי'\nבת\"י שם דס\"ל דלשכת פרהדרין מהראוי דפטור מה\"ט דהוא קודש." + ] + ], + [ + [ + "כלומר וכו' (הלכות ספר) [כתבו לכם] תורה לפי שאין\nכותבין וכו' (נעה\"ג) עיין שו\"ת פנים מאירות ח\"ב ססי' קע\"ט." + ], + [ + "בכ\"מ מ\"ש ומגיהין אותו מס' העזרה צ\"ע מנ\"ל (נעה\"ג) המהרי\"ט בדרשותיו\nפ' שופטים כתב דהוא מקרא מלא פ' הנ\"ל וכתב לו את משנה התורה הזאת ויתנה\nאל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ד' ואל כל זקני ישראל והיינו ס'\nהעזרה שהי' במקדש. ועפ\"י ב\"ד דכתיב ואל זקני בני ישראל." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..773267b54b101cfc56eceebb2041e8f36cb80b0f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ סד\"ה תנן בשם הרמב\"ם בפה\"מ והרע\"ב דאע\"ג דזר מקריב בבמה קטנה\nאין טמא מקריב (נעה\"ג) וכ\"כ תוס' זבחים כ\"ח: ד\"ה מסתברא והביאו ראיה\nברורה מסוגי' מפורשת ברפ\"ב דזבחים מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה." + ], + [ + "ברמב\"ם\n ואם שחטו אחר חצות קודם תמיד של בה\"ע כשר ויהי' א' ממרס בדם\nהפסח עד שיזרק דם התמיד (נעה\"ג) מסקינן בזבחים די\"א דזהו דוקא בקדם ושחט\nהתמיד מיד אחר שחיטת פסח אבל לכתחילה אם שחט הפסח זורק דמו ואח\"כ שוחט\nהתמיד וזורקו. והכי כ' רבינו (פ\"ט ח\"ג מתמידין)." + ], + [ + "ברמב\"ם\n השוחט את הפסח בזמנו והי' לו\nכזית חמץ ברשותו לוקה (נעה\"ג) ע' בר\"ש פ\"א מ\"ח דכלים במ\"ש ועוד מקודש\nלכמה דברים לענין שוחט את התודה לפנים מן החומה ולחמה חוץ לחומה ולענין\nשוחט על החמץ לר\"י דאמר חוץ לבית פאגי כו' ותמי' נשגבה דלענין חמץ לא\nתלי' בחומת ירושלים דאף אם החמץ בביתו חייב לר\"י ורק לענין לא קדש הלחם\nאם הוא חוץ לחומת בית פאגי דשם אין מקום מקודש וצלע\"ג.", + "אם\nהי' ברשות וכו' כזית חמץ (נעה\"ג) כך מפורש בירושלמי דהשיעור הוא כזית.", + "בלח\"מ וא\"ת הא פסק רבינו ז\"ל בהלכות סנהדרין דהת\"ס\nלש\"ה (נעה\"ג) בגנת וורדים (סוף כלל כ\"ג) השיג דהא אדרבא שם (פ\"א) מבואר\nדס\"ל לרבינו ז\"ל דהת\"ס שמה התראה, וכן הקשה בס' קול בן לוי.", + "במל\"מ (בסה\"ד) הניח בצ\"ע דבירושלמי משמע דשוחט פסח על החמץ צריכין\nקרא להכשירו ובלא תאפה חמץ צריכין קרא לפסלו (נעה\"ג) לענ\"ד י\"ל דדוקא\nבשחיטת הפסח עה\"ה מסברא ראוי לפסלו או משום דכ\"מ דא\"ר ל\"ת אי עביד לא\nמהני וכדמשמע להדי' (בתוס' תמורה ד: ד\"ה אמר רבא) משא\"כ בההיא דלא תאפה\nכיון דבאמת ילפינן מקרא דמחמץ פסולה פטור גם ילפינן שחייב על כל עשי'\nועשי' שבה על הלישה בפ\"ע ועל האפי' בפ\"ע א\"כ כי היכי דלא נצטרך לחלק\nבין פסול דמחמת דבר אחר לפסול מחמת חימוץ נוכיח באמת דבדיעבד כשרים\nהמנחות והוא מחמץ כשרה ודו\"ק." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n חתכו ותלהו ע\"ג גחלים הר\"ז\nצלי אש (נעה\"ג) היינו גחלת של עץ אבל גחלת של מתכות לאו צלי אש מקרי -\nכך מתבאר בסוגי' בפסחים ואפשר דדעת רבינו דלמסקנא למה דמשני רבינא כרוך\nותני וכו' תו לא מחלקינן כלל בין גחלת של עץ לשל מתכות - אולם עדיין\nהו\"ל לרבינו לחלק בין עוממת ללוחשת כדנראה להדיא מסוגיא דשם דבין לאביי\nובין לרבא עוממת לאו אש נינהו וכ\"כ התוספות ד\"ה לא\"ה." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6988078b51c9b2dc6f5f705473f9b497343a19c6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Korbanot/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Paschal_Offering", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ סד\"ה תנן בשם הרמב\"ם בפה\"מ והרע\"ב דאע\"ג דזר מקריב בבמה קטנה\nאין טמא מקריב (נעה\"ג) וכ\"כ תוס' זבחים כ\"ח: ד\"ה מסתברא והביאו ראיה\nברורה מסוגי' מפורשת ברפ\"ב דזבחים מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה." + ], + [ + "ברמב\"ם\n ואם שחטו אחר חצות קודם תמיד של בה\"ע כשר ויהי' א' ממרס בדם\nהפסח עד שיזרק דם התמיד (נעה\"ג) מסקינן בזבחים די\"א דזהו דוקא בקדם ושחט\nהתמיד מיד אחר שחיטת פסח אבל לכתחילה אם שחט הפסח זורק דמו ואח\"כ שוחט\nהתמיד וזורקו. והכי כ' רבינו (פ\"ט ח\"ג מתמידין)." + ], + [ + "ברמב\"ם\n השוחט את הפסח בזמנו והי' לו\nכזית חמץ ברשותו לוקה (נעה\"ג) ע' בר\"ש פ\"א מ\"ח דכלים במ\"ש ועוד מקודש\nלכמה דברים לענין שוחט את התודה לפנים מן החומה ולחמה חוץ לחומה ולענין\nשוחט על החמץ לר\"י דאמר חוץ לבית פאגי כו' ותמי' נשגבה דלענין חמץ לא\nתלי' בחומת ירושלים דאף אם החמץ בביתו חייב לר\"י ורק לענין לא קדש הלחם\nאם הוא חוץ לחומת בית פאגי דשם אין מקום מקודש וצלע\"ג.", + "אם\nהי' ברשות וכו' כזית חמץ (נעה\"ג) כך מפורש בירושלמי דהשיעור הוא כזית.", + "בלח\"מ וא\"ת הא פסק רבינו ז\"ל בהלכות סנהדרין דהת\"ס\nלש\"ה (נעה\"ג) בגנת וורדים (סוף כלל כ\"ג) השיג דהא אדרבא שם (פ\"א) מבואר\nדס\"ל לרבינו ז\"ל דהת\"ס שמה התראה, וכן הקשה בס' קול בן לוי.", + "במל\"מ (בסה\"ד) הניח בצ\"ע דבירושלמי משמע דשוחט פסח על החמץ צריכין\nקרא להכשירו ובלא תאפה חמץ צריכין קרא לפסלו (נעה\"ג) לענ\"ד י\"ל דדוקא\nבשחיטת הפסח עה\"ה מסברא ראוי לפסלו או משום דכ\"מ דא\"ר ל\"ת אי עביד לא\nמהני וכדמשמע להדי' (בתוס' תמורה ד: ד\"ה אמר רבא) משא\"כ בההיא דלא תאפה\nכיון דבאמת ילפינן מקרא דמחמץ פסולה פטור גם ילפינן שחייב על כל עשי'\nועשי' שבה על הלישה בפ\"ע ועל האפי' בפ\"ע א\"כ כי היכי דלא נצטרך לחלק\nבין פסול דמחמת דבר אחר לפסול מחמת חימוץ נוכיח באמת דבדיעבד כשרים\nהמנחות והוא מחמץ כשרה ודו\"ק." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n חתכו ותלהו ע\"ג גחלים הר\"ז\nצלי אש (נעה\"ג) היינו גחלת של עץ אבל גחלת של מתכות לאו צלי אש מקרי -\nכך מתבאר בסוגי' בפסחים ואפשר דדעת רבינו דלמסקנא למה דמשני רבינא כרוך\nותני וכו' תו לא מחלקינן כלל בין גחלת של עץ לשל מתכות - אולם עדיין\nהו\"ל לרבינו לחלק בין עוממת ללוחשת כדנראה להדיא מסוגיא דשם דבין לאביי\nובין לרבא עוממת לאו אש נינהו וכ\"כ התוספות ד\"ה לא\"ה." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2f5f2a349ab999951c0070a4724a76cfd80fa032 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,206 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם וז\"ל שהוא אלף דלת כו' (נעה\"ג) ונלע\"ד שכן דעת תוס'\nשבועות (דל\"ה ע\"א) ד\"ה בדר\"ח גרם כו' דאדני מיקרי שם מיוחד.", + "בכ\"מ בסוף ההלכה וחכמי לוניל טענו בעד רבינו עכ\"ל\n(נעה\"ג) עי' בתורת חיים שכתב כיון דכתב ונוקב שם ד' פרט הכתוב שם ד' דהיינו\nמיוחד אבל הא דיברך בשם דנפקא לן מקרא דנקבו שם יומת שם לא כתב שם ד'." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ וז\"ל וכבר נשאל מהר\"י קולון (נעה\"ג) שורש ק'." + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם וז\"ל חוץ ממשתחוה וזובח כו' (נעה\"ג) הקומץ לעכו\"ם ג\"כ חייב דקמיצה\nדמנחה במקום שחיטה דזבח לכל מילי, כ\"כ תוס' יומא (דס\"ג ע\"א ד\"ה זריקת דמים)\nשוב ראיתי דהמל\"מ כאן הביא לדברי תוס' אלו." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ בסה\"ד הוי כאלו עשאו הוא וחייב (נעה\"ג) עמ\"ש בנו הגאון מהר\"מ\nדי בוטון הוא בספר תשובות שאלה שלו בסוף הספר (דף קכ\"ח ע\"ב וקל\"ה ע\"א)." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "בהראב\"ד וז\"ל לא ידעתי וכו' נתנו אותם מחלקיהם עכ\"ל (נעה\"ג) עי' בספר קונטרס להגאון מהו' חיים יונה ז\"ל בסוף הספר מה שכתוב בזה.", + "בכ\"מ וז\"ל וכבר נשאל על זה הגאון מוהר\"י קולון (נעה\"ג) שרש ק'." + ], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואינה נבנית\nוכו' כמו שהיתה עכ\"ל (נעה\"ג) עי' בתשובת מוצל מאש (סי' נ\"א)." + ], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n בהמה חצי' וכו' הר\"ז אסורה (נעה\"ג)\nהיינו באכילה אבל בהנאה חצי' מותרת וכן הוא להדיא בחידושי הר\"ן.", + "ברמב\"ם\n ועיסה שהיא כן מותרת (נעה\"ג) בשאגת ארי' (סי' פ') ובפר\"ח\nבחידושיו להרמב\"ם תמהו בזה דהרי' קי\"ל בדאורייתא אין ברירה ומספיקא\nהכל אסור." + ], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואם עדיין הן ביד ישראל\nינתנו לכהן (נעה\"ג) עי' בתשו' מהרימ\"ט ב\"ח חיו\"ד (סי' ה')." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בתוה\"ד משום דלאו שבכללות\nלא אשכחן בעלמא וכו' (נעה\"ג) עי' כ\"מ פי\"ח ה\"ג מה' סנהדרין." + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ ד\"ה\nהעושה אוב וכו' קבועה דברי וכו' (נעה\"ג) וכן תמה בשו\"ת שער אפרים סי' פ\"ט." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ הנוטע אילן וכו' ראב\"י אומר מניין שהעושה וכו' (נעה\"ג) שאין\nעושין אכסדרה בעזרה ת\"ל כל עץ אצל מזבח ומדלא קתני מנין שהעושה כצ\"ל." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה טבעת וכו' ויש לי בכאן ע\"ד רבינו וכו' ועוד כתב שם אבר וכו'\nנראה דפסק כחכמים (נעה\"ג) לענ\"ד זה לק\"מ דכיון דקי\"ל בשחוטים יש דיחוי\nממילא כולן פסולין כיון דשעה א' נדחו כולם מלהקריב כמבואר בסוגיין דר\"א\nדר' יקרבו הראשים כולם ס\"ל דאין דיחוי בשחוטים עיי\"ש היטב." + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ ד\"ה במד\"א שאין הבהמה נאסרת וכו' דאין מלמדין וכו'\nוצ\"ע (נעה\"ג) עי' בכפות תמרים בסוכה מ\"ו ד\"ה הא כיון." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ וכיון דרבינו פסק בפ' כרבנן וכו' (נעה\"ג) במחכ\"ת הא בסוגיא זו הי' סבר\nדפלוגתא דרי' (בר יודא) (בן יוסי) ורבנן בתוספות דלרבנן גם תוספות מותרת\nולא דרשו תגדעון לענין תוס' ואתו לגידועין יקדמו לכיבוש א\"י ואבד תאבדון\nבא ללמוד דצריך לשרש אחרי' ואייתר קרא דואבדתם שמם לכנות לה שם אבל למה\nדפסק הרמב\"ם כשמואל אליבא דרבנן וכפי מה דמסקינן בדף מ\"ח דפליגי בעוקר\nולרבנן דרשי תוספות דאסור מן תגדעון א\"כ ליכא קרא על לכנות שם ע\"ש היטב\nוהוא ברור ופשוט (עקיבא). אחר כך מצאתי שכ\"כ בס' פרשת כסף ומה דפסק הטור\nדצריך לכנות שם כתב בס' הנ\"ל די\"ל דס\"ל דלר\"א תרתי שמעית מינא מקרא\nואבדתם שמם לשרש אחרי' וגם לכנות שם עי\"ש ונ\"ל דיצא להטור כן מסתמא\nדגמרא תמורה כח: ההוא לכנות שם היא דאתא ואמאי נקט שלא אליבא הלכתא\nוהי\"ל לומר ההוא לשרש הוא דאתא אע\"כ דלכ\"ע ילפינן מיני' לכנות שם.\nובב\"ח כ' דר\"א יליף כינוי שם מושקץ תשקצנו ע\"ש." + ], + [], + [ + "במל\"מ בתוה\"ד אמר המגי' וכו' אך עדיין וכו' וצד זה נראה מצד הסוגיא\nדלפי טעם זה וכו' (נעה\"ג) ומהתימא לי על מאור עינינו המחבר המל\"מ שלא\nשם עינו ע\"ד הר\"ן בסוגיין דמתני' דהמוציא שברי צלמים שכתב להדיא דין זה\nדצלמים שנשברו מאליהם דמותרים ומדברי תוס' בסוגיין ד\"ה ספק נכרי חתכו\nוכו' נראה דחולקים בזה ע\"ש." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ רב אשי אמר סתם וכו' כלומר מתני' וכו' (נעה\"ג) כ\"כ רש\"י אבל תוס' כתב\nדלשינוי דר\"א דסתם ארי שבור אתיא אפילו כרבנן. ולא ידעתי מהיכן פסיקא\nלי' להלח\"מ להקשות ע\"ד רבינו ולא ניחא לי' לומר דרבינו בחיבורו ס\"ל\nכתוספות." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה המוכר וכו' כדפירש\"י (נעה\"ג) נלע\"ד דצ\"ל\nדלא כדפירש\"י דהיינו כמוכר לנכרי בא\"י דעבר על לא תחנם." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בסוף דבריו ותמהני למה לא כתבו רבינו\n(נעה\"ג) כבר תמהו בזה דהא רבינו כתב זה פ\"ב מהלכות שבת." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בראב\"ד לא בגדול ולא בקטן אלא מדרבנן (נעה\"ג) במקפה גדול לכאורה הוי\nדאורייתא דעוברת על לפ\"ע דהא הניקף עובר על לאו דניקף ואף דהי' יכול להקיף\nאת עצמו מ\"מ איסורא דרבנן הוי דהא צריכים לאפרושי מאיסורא וכמ\"ש תוס' בריש\nשבת ומ\"מ אני מסופק דהכא אפשר ליכא איסורא מדרבנן דבזה מפרישתו מאיסורא\nדאם לא היתה מגלחת לו הי' מגלח א\"ע והי' עובר גם המקיף אבל במקפת לקטן\nלכאורה הא כיון דר\"ה הניח אשתו לגלח בניו הקטנים, מוכח דליכא איסור כלל.\nומה דהביא הראב\"ד ראיה מהא דרב אדא לטי' קשה לי הא לר\"א מותר אפילו לאיש\nלגלח קטן מדאמר לר\"ה לדידך מאן מגלח להון משמע דהוא הי' מגלח לבניו\nהקטנים. ומה דלטי' היינו לפי דס' ר\"ה דמקיף קטן חייב גם ע\"י אשה אסור\nוכמ\"ש תוס' שם וא\"כ אין ראיה דלרב אדא דאשה איתא בלאו דמקיף ממילא אם\nאיש מקיף קטן חייב גם אשה שמקפת קטן חייבת מדין מקיף. אבל למה דקיי\"ל\nכר\"ה דאשה אינה מוזהרת בבל תקיף י\"ל [דמותרת] להקיף לקטן כדס\"ל לר\"ה\nודו\"ק.", + "בכ\"מ וא\"ת מנ\"ל דאיסורא וכו' או דרבנן\n(נעה\"ג) עי' בס' שושנת העמקים כלל י' ד\"ה ולענין הלכה וכו'." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ופסק רבינו כראב\"י וכו' (נעה\"ג) עי' בכ\"מ\nספ\"ב מהלכות בית הבחירה ובפ\"ה ה\"ט מהלכות מחוסרי כפרה ועי' עוד בכ\"מ\nפ\"ב ה\"ח מהל' תשובה ובפ\"ג ה\"י הלכות עבדים." + ], + [ + "ברמב\"ם\n כתובת קעקע וכו' (נעה\"ג) לא נתברר שיעורו\nאם הוא אפילו בכ\"ש או שהוא כתיבה בשבת ב' אותיות כמ\"ש רבינו בהלכות מעילה\nהגוזז קדשים ששיעורו כמלא הסיט כמו בשבת תשו' מוצל מאש סי' נ\"א." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ובכלל וכו'\nוהסופרים חסרו הכ\"ף עכ\"ל (נעה\"ג) ועי' בתשובת מהר\"ם אלשיך סי' נ\"ט." + ], + [ + "ברמב\"ם\n וחייב על כל הראש\nכבין העינים (נעה\"ג) עי' בתוס' יו\"ט סוף פ\"י ממס' נגעים." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a08360d7e05a741934959e318ccbf40cd368fc82 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,203 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם וז\"ל שהוא אלף דלת כו' (נעה\"ג) ונלע\"ד שכן דעת תוס'\nשבועות (דל\"ה ע\"א) ד\"ה בדר\"ח גרם כו' דאדני מיקרי שם מיוחד.", + "בכ\"מ בסוף ההלכה וחכמי לוניל טענו בעד רבינו עכ\"ל\n(נעה\"ג) עי' בתורת חיים שכתב כיון דכתב ונוקב שם ד' פרט הכתוב שם ד' דהיינו\nמיוחד אבל הא דיברך בשם דנפקא לן מקרא דנקבו שם יומת שם לא כתב שם ד'." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ וז\"ל וכבר נשאל מהר\"י קולון (נעה\"ג) שורש ק'." + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם וז\"ל חוץ ממשתחוה וזובח כו' (נעה\"ג) הקומץ לעכו\"ם ג\"כ חייב דקמיצה\nדמנחה במקום שחיטה דזבח לכל מילי, כ\"כ תוס' יומא (דס\"ג ע\"א ד\"ה זריקת דמים)\nשוב ראיתי דהמל\"מ כאן הביא לדברי תוס' אלו." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ בסה\"ד הוי כאלו עשאו הוא וחייב (נעה\"ג) עמ\"ש בנו הגאון מהר\"מ\nדי בוטון הוא בספר תשובות שאלה שלו בסוף הספר (דף קכ\"ח ע\"ב וקל\"ה ע\"א)." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "בהראב\"ד וז\"ל לא ידעתי וכו' נתנו אותם מחלקיהם עכ\"ל (נעה\"ג) עי' בספר קונטרס להגאון מהו' חיים יונה ז\"ל בסוף הספר מה שכתוב בזה.", + "בכ\"מ וז\"ל וכבר נשאל על זה הגאון מוהר\"י קולון (נעה\"ג) שרש ק'." + ], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואינה נבנית\nוכו' כמו שהיתה עכ\"ל (נעה\"ג) עי' בתשובת מוצל מאש (סי' נ\"א)." + ], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n בהמה חצי' וכו' הר\"ז אסורה (נעה\"ג)\nהיינו באכילה אבל בהנאה חצי' מותרת וכן הוא להדיא בחידושי הר\"ן.", + "ברמב\"ם\n ועיסה שהיא כן מותרת (נעה\"ג) בשאגת ארי' (סי' פ') ובפר\"ח\nבחידושיו להרמב\"ם תמהו בזה דהרי' קי\"ל בדאורייתא אין ברירה ומספיקא\nהכל אסור." + ], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואם עדיין הן ביד ישראל\nינתנו לכהן (נעה\"ג) עי' בתשו' מהרימ\"ט ב\"ח חיו\"ד (סי' ה')." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בתוה\"ד משום דלאו שבכללות\nלא אשכחן בעלמא וכו' (נעה\"ג) עי' כ\"מ פי\"ח ה\"ג מה' סנהדרין." + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ ד\"ה\nהעושה אוב וכו' קבועה דברי וכו' (נעה\"ג) וכן תמה בשו\"ת שער אפרים סי' פ\"ט." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ הנוטע אילן וכו' ראב\"י אומר מניין שהעושה וכו' (נעה\"ג) שאין\nעושין אכסדרה בעזרה ת\"ל כל עץ אצל מזבח ומדלא קתני מנין שהעושה כצ\"ל." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה טבעת וכו' ויש לי בכאן ע\"ד רבינו וכו' ועוד כתב שם אבר וכו'\nנראה דפסק כחכמים (נעה\"ג) לענ\"ד זה לק\"מ דכיון דקי\"ל בשחוטים יש דיחוי\nממילא כולן פסולין כיון דשעה א' נדחו כולם מלהקריב כמבואר בסוגיין דר\"א\nדר' יקרבו הראשים כולם ס\"ל דאין דיחוי בשחוטים עיי\"ש היטב." + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ ד\"ה במד\"א שאין הבהמה נאסרת וכו' דאין מלמדין וכו'\nוצ\"ע (נעה\"ג) עי' בכפות תמרים בסוכה מ\"ו ד\"ה הא כיון." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ וכיון דרבינו פסק בפ' כרבנן וכו' (נעה\"ג) במחכ\"ת הא בסוגיא זו הי' סבר\nדפלוגתא דרי' (בר יודא) (בן יוסי) ורבנן בתוספות דלרבנן גם תוספות מותרת\nולא דרשו תגדעון לענין תוס' ואתו לגידועין יקדמו לכיבוש א\"י ואבד תאבדון\nבא ללמוד דצריך לשרש אחרי' ואייתר קרא דואבדתם שמם לכנות לה שם אבל למה\nדפסק הרמב\"ם כשמואל אליבא דרבנן וכפי מה דמסקינן בדף מ\"ח דפליגי בעוקר\nולרבנן דרשי תוספות דאסור מן תגדעון א\"כ ליכא קרא על לכנות שם ע\"ש היטב\nוהוא ברור ופשוט (עקיבא). אחר כך מצאתי שכ\"כ בס' פרשת כסף ומה דפסק הטור\nדצריך לכנות שם כתב בס' הנ\"ל די\"ל דס\"ל דלר\"א תרתי שמעית מינא מקרא\nואבדתם שמם לשרש אחרי' וגם לכנות שם עי\"ש ונ\"ל דיצא להטור כן מסתמא\nדגמרא תמורה כח: ההוא לכנות שם היא דאתא ואמאי נקט שלא אליבא הלכתא\nוהי\"ל לומר ההוא לשרש הוא דאתא אע\"כ דלכ\"ע ילפינן מיני' לכנות שם.\nובב\"ח כ' דר\"א יליף כינוי שם מושקץ תשקצנו ע\"ש." + ], + [], + [ + "במל\"מ בתוה\"ד אמר המגי' וכו' אך עדיין וכו' וצד זה נראה מצד הסוגיא\nדלפי טעם זה וכו' (נעה\"ג) ומהתימא לי על מאור עינינו המחבר המל\"מ שלא\nשם עינו ע\"ד הר\"ן בסוגיין דמתני' דהמוציא שברי צלמים שכתב להדיא דין זה\nדצלמים שנשברו מאליהם דמותרים ומדברי תוס' בסוגיין ד\"ה ספק נכרי חתכו\nוכו' נראה דחולקים בזה ע\"ש." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ רב אשי אמר סתם וכו' כלומר מתני' וכו' (נעה\"ג) כ\"כ רש\"י אבל תוס' כתב\nדלשינוי דר\"א דסתם ארי שבור אתיא אפילו כרבנן. ולא ידעתי מהיכן פסיקא\nלי' להלח\"מ להקשות ע\"ד רבינו ולא ניחא לי' לומר דרבינו בחיבורו ס\"ל\nכתוספות." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה המוכר וכו' כדפירש\"י (נעה\"ג) נלע\"ד דצ\"ל\nדלא כדפירש\"י דהיינו כמוכר לנכרי בא\"י דעבר על לא תחנם." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בסוף דבריו ותמהני למה לא כתבו רבינו\n(נעה\"ג) כבר תמהו בזה דהא רבינו כתב זה פ\"ב מהלכות שבת." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בראב\"ד לא בגדול ולא בקטן אלא מדרבנן (נעה\"ג) במקפה גדול לכאורה הוי\nדאורייתא דעוברת על לפ\"ע דהא הניקף עובר על לאו דניקף ואף דהי' יכול להקיף\nאת עצמו מ\"מ איסורא דרבנן הוי דהא צריכים לאפרושי מאיסורא וכמ\"ש תוס' בריש\nשבת ומ\"מ אני מסופק דהכא אפשר ליכא איסורא מדרבנן דבזה מפרישתו מאיסורא\nדאם לא היתה מגלחת לו הי' מגלח א\"ע והי' עובר גם המקיף אבל במקפת לקטן\nלכאורה הא כיון דר\"ה הניח אשתו לגלח בניו הקטנים, מוכח דליכא איסור כלל.\nומה דהביא הראב\"ד ראיה מהא דרב אדא לטי' קשה לי הא לר\"א מותר אפילו לאיש\nלגלח קטן מדאמר לר\"ה לדידך מאן מגלח להון משמע דהוא הי' מגלח לבניו\nהקטנים. ומה דלטי' היינו לפי דס' ר\"ה דמקיף קטן חייב גם ע\"י אשה אסור\nוכמ\"ש תוס' שם וא\"כ אין ראיה דלרב אדא דאשה איתא בלאו דמקיף ממילא אם\nאיש מקיף קטן חייב גם אשה שמקפת קטן חייבת מדין מקיף. אבל למה דקיי\"ל\nכר\"ה דאשה אינה מוזהרת בבל תקיף י\"ל [דמותרת] להקיף לקטן כדס\"ל לר\"ה\nודו\"ק.", + "בכ\"מ וא\"ת מנ\"ל דאיסורא וכו' או דרבנן\n(נעה\"ג) עי' בס' שושנת העמקים כלל י' ד\"ה ולענין הלכה וכו'." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ופסק רבינו כראב\"י וכו' (נעה\"ג) עי' בכ\"מ\nספ\"ב מהלכות בית הבחירה ובפ\"ה ה\"ט מהלכות מחוסרי כפרה ועי' עוד בכ\"מ\nפ\"ב ה\"ח מהל' תשובה ובפ\"ג ה\"י הלכות עבדים." + ], + [ + "ברמב\"ם\n כתובת קעקע וכו' (נעה\"ג) לא נתברר שיעורו\nאם הוא אפילו בכ\"ש או שהוא כתיבה בשבת ב' אותיות כמ\"ש רבינו בהלכות מעילה\nהגוזז קדשים ששיעורו כמלא הסיט כמו בשבת תשו' מוצל מאש סי' נ\"א." + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ובכלל וכו'\nוהסופרים חסרו הכ\"ף עכ\"ל (נעה\"ג) ועי' בתשובת מהר\"ם אלשיך סי' נ\"ט." + ], + [ + "ברמב\"ם\n וחייב על כל הראש\nכבין העינים (נעה\"ג) עי' בתוס' יו\"ט סוף פ\"י ממס' נגעים." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..46c943da0208718e1a9ea92e806da258bf3074a9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,83 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "במל\"מ אלא דצריך לעי' במ\"ש הר\"ן שם בסוף דבריו דעכו\"ם הבא על בת\nישראל לאו בכלל ג\"ע הוא וכו' (נעה\"ג) לא הבנתי דהא הר\"ן שם הביא דבג\"ע\nאפילו להנאת עצמו אסור דבעצי אשירה הוי להנאתו וכן בההוא דהעלה טינא\nהוי להנאתו הרי דאפילו בביזרא דע\"ז וג\"ע אפילו להנאתו יהרג ואל יעבור,\nוא\"כ עדיין ק' אמאי בעכו\"ם שרוצה לבת ישראל להנאתו לא יהי' בו דין יהרג\nואל יעבור." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא\nעבר הרי זה מתחייב בנפשו (נעה\"ג) עי' שו\"ת הרדב\"ז ח\"א בלשונותיו של\nהרמב\"ם סי' ג'." + ], + [ + "בכ\"מ ולא דמי למה\nשאמרו שם שאם היתה ככר של תרומה כו' (נעה\"ג) נלע\"ד דהיינו מה שאמרו\nבירושלמי על המתניתין הנ\"ל לא מסתבר אם היתה ככר טמאה וס\"ל להרשב\"א דזהו\nקאי על בבא דככרות אבל לגבי נשים לא. ושמעתי שבספר מקראי קודש כתב להגי'\nבירושלמי שצ\"ל אם היתה כבר טמאה. וזה מסתבר יותר מלישנא דהרשב\"א." + ], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה והיכא דמכר כו' והן הן דברי תוס' פרק\nכל שעה דכ\"א ד\"ה וכל כו' (ונעה\"ג) ועי' בדברי הרב המחבר פי\"ג ה\"ה משגגות\nבד\"ה אמנם קושטא דמילתא.", + "במל\"מ ד\"ה ודע [דאחר שכתבנו] כו'. א\"ה\nעי' בדברי הרב המחבר כו' ומד' תוס' שרמז הרב לא מוכיח מידי דס\"ל דדבר\nהלמד באם אינו ענין דאינו לוקה כמו שיראה המעיין (נעה\"ג) ואדרבה משם\nמוכח בהיפך דלקי דהא באם קאי באינו ענין לגזל אלא לכובש שכר שכיר לוקה\nעי\"ש. וכ\"כ בשו\"ת מוצל מאש סי' ק'.", + "במל\"מ ד\"ה ודע\nדאחר שכתבנו לעיל כו' דבב\"ח לוקה אף שלא כדרך אכילה (נעה\"ג) לא ידעתי\nכוונת הרב ז\"ל דהא אף לאיסי ב\"י לוקה בב\"ח באוכל שלא כדרך אכילתו\nכדאמרינן בסוגי' להכי לא כתיב אכילה בגופי' עי\"ש. ואולי כוונת הרב ז\"ל\nדלפי\"מ דקיי\"ל לא אפשר ומכוין אסור ממילא מוכרחין לומר בהא דריב\"ז דהי'\nיושב בצלו של היכל דהטעם משום דשאני היכל דלתוכו עשוי ומבואר בתוס' שם\nדהא אינו אסור שלא כד\"ה משום דילפינן חטא חטא מתרומה א\"כ מוכח דאנן ס\"ל\nדאף מה דיליף בג\"ש הוי כאילו כתיב אכילה בגופי' וכסברת מאן דמותיב\nוהיינו על דרך דברי המהרש\"א דמדמי זה לזה עיי\"ש. אמנם באמת א\"א לומר כן\nדהרי המהרש\"א מסיק דלרבא ע\"כ יש איזהו לימוד אחר דבכלאי כרם ג\"כ אין\nלוקין שלא כד\"ה. וא\"כ יקשה לדידן דקיי\"ל כרבא גבי מעילה וגם קיי\"ל בזה\nכאביי דכ\"כ לוקין שלא כד\"ה יקשה מברייתא דאיסי ב\"י דנפיק מה לכלאי כרם\nשלוקין עליה' שלא כד\"ה. ואף די\"ל בזה דלא כמהרש\"א והיינו די\"ל דרבא ס\"ל\nתי' אחר על פירכת הש\"ס דהיינו דהברייתא אתיא כר\"ש דס\"ל כ\"ש למלקות וה\"נ\nשלא כד\"ה וכמ\"ש מהרש\"ל. וכן ראיתי שתירץ בספר שעה\"מ. הא זה אינו מספיק\nלדעת הרב ז\"ל דכתב בסמוך (ד\"ה וראיתי) דחולק בזה על מהרש\"ל וא\"כ אין\nקיום לדברי מהרש\"א בדעת רבינו אע\"כ דלא דמי כלל זה לזה וכדכתבו המפורשים\nלחלק דדוקא בב\"ח דהגז\"ש בא רק לאיסור בב\"ח בזה הדיוק מדלא כתיב אכילה\nבגופי' אבל גבי חטא חטא מתרומה הגז\"ש אתיא לדברים הרבה ליכא דיוקא בזה\nוא\"כ שפיר י\"ל דקיי\"ל כאיסי ב\"י והא דאמרינן שלא כדרך אכילתן היינו\nמשום דלא כתיב אכילה בגופי'. וגם אין להקשות דאם איתא דקיי\"ל כאיסי ב\"י\nמנ\"ל לדינא דבב\"ח אסור בהנאה שלא כד\"ה הא כיון דילפינן בק\"ו מערלה י\"ל\nדילפינן לבא מה\"ד ואסור רק כדרך הנאתו, די\"ל דילפינן במה מצינו בכלאי\nכרם דליכא למימר שור הנסקל יוכיח כמ\"ש תוספות דמה לשוהנ\"ס דמותר גם\nבאכילה שלא כד\"ה משא\"כ בב\"ח דאסור באכילה שלא כד\"א מדלא כתיב אכילה\nבגופי' אסור גם בהנאה שלא כד\"ה כמו כלאי כרם.", + "במל\"מ ד\"ה והנה אף שלכאורה דברי רבינו ז\"ל שלא חייב מלקות כו' א\"ה מכאן מוכח\nכו' וא\"נ משום נותר הו\"ל לחייבו על אכילתו והנאתו כו' (נעה\"ג) לענ\"ד\nאין ראיה דהכא דאיסור אכילה והנאה אתי מחד לאו דלא יאכל בודאי פשיטא\nדאינו לוקה רק פעם אחד דהוי משם אחד משא\"כ דיליף מג\"פ לא תבשל אחד\nלאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה בזה מסתפק המ\"ל אם לוקה ב' וכדדייק המ\"ל\nבלשונו ואע\"ג דבכל איסורים אם מצטרף בדבר אחד לוקה וכמ\"ש רבינו בפ\"ז מה'\nע\"ז כו' ע\"ש.", + "במל\"מ ד\"ה עוד כתב התוספות בפ' כ\"ש\nכו' לפי הנראה דתוס' ס\"ל דכל שלא כד\"ה שרי לגמרי כו' (נעה\"ג) והיינו אף\nבע\"ז לתי' א' דאשירה לצל עשוי' ולפ\"ז ישאר התמיה אמאי אסרו רבנן דנעשה\nזבל הא מ\"מ הוי שלא כד\"ה. והרב ז\"ל הק' כן ע\"ד תוס' פסחים (דכ\"ח) וע\"ז\n(דמ\"ג) ותירץ לנכון דר\"י ס\"ל דשלא כד\"ה אסור דרבנן אבל לפי\"ד תוס' אלו\nדודאי מוכח דס\"ל דאפילו דרבנן שרי הקושיא במקומה עומדת וצ\"ע. אחר זמן\nרב זכני ה' בס' שעה\"מ וראיתי שעמד בזה.", + "במל\"מ ד\"ה יש לחקור בהא דקיי\"ל דכ\"א שבתורה אין לוקין עליהם שלא כד\"ה\nכו' (נעה\"ג) ויש לעיין באומר קונם דבר זה עלי אם אסור שלא כד\"ה או דמסתמא\nלא אסור עליו רק דרך הנאתו ועיין עירובין (ד\"ל ע\"א) ובמג\"א סי' שפ\"ו סק\"י.", + "במל\"מ ד\"ה ודע דכל זה הוא לסברת איסי כו' א\"ה ואם לחשך כו'\nאמור לו דס\"ל להרב ז\"ל (נעה\"ג) ואינו מספיק די\"ל בפשיטות על קושי' המ\"ל\nדאביי סבר כרב אשי דיליף בחולין דבב\"ח אסור מקרא דל\"ת כל תועבה וא\"כ\nאסור רק כדרך אכילתו דבהא ודאי ל\"ש לומר מדלא כתיב אכילה בגופי' כיון\nדל\"ת כל תועבה אתיא להרבה דברים וממילא גם איסור בב\"ח בכלל ל\"צ למכתב\nאכילה בגופי' ופשוט." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הסותר אפילו כו' וכן השורף עצי הקדש. (נעה\"ג) אפילו בפחות משו\"פ תוס' מכות דכ\"ב ע\"א ד\"ה אלא הב\"ע." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n כל השמות האמורות כו'\nכל השמות אמורות במיכה (נעה\"ג) עי' תשובת רדב\"ז ח\"א סי' ס\"ז." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n וכן אם כו' שהדין כך הוא והלכה כו'. (נעה\"ג) עי' מ\"ל פרק ט' מהלכות אישות ה\"ו בסופו." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..606263214bd219ac7215caab8d0691c8134a95ae --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,80 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "במל\"מ אלא דצריך לעי' במ\"ש הר\"ן שם בסוף דבריו דעכו\"ם הבא על בת\nישראל לאו בכלל ג\"ע הוא וכו' (נעה\"ג) לא הבנתי דהא הר\"ן שם הביא דבג\"ע\nאפילו להנאת עצמו אסור דבעצי אשירה הוי להנאתו וכן בההוא דהעלה טינא\nהוי להנאתו הרי דאפילו בביזרא דע\"ז וג\"ע אפילו להנאתו יהרג ואל יעבור,\nוא\"כ עדיין ק' אמאי בעכו\"ם שרוצה לבת ישראל להנאתו לא יהי' בו דין יהרג\nואל יעבור." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא\nעבר הרי זה מתחייב בנפשו (נעה\"ג) עי' שו\"ת הרדב\"ז ח\"א בלשונותיו של\nהרמב\"ם סי' ג'." + ], + [ + "בכ\"מ ולא דמי למה\nשאמרו שם שאם היתה ככר של תרומה כו' (נעה\"ג) נלע\"ד דהיינו מה שאמרו\nבירושלמי על המתניתין הנ\"ל לא מסתבר אם היתה ככר טמאה וס\"ל להרשב\"א דזהו\nקאי על בבא דככרות אבל לגבי נשים לא. ושמעתי שבספר מקראי קודש כתב להגי'\nבירושלמי שצ\"ל אם היתה כבר טמאה. וזה מסתבר יותר מלישנא דהרשב\"א." + ], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה והיכא דמכר כו' והן הן דברי תוס' פרק\nכל שעה דכ\"א ד\"ה וכל כו' (ונעה\"ג) ועי' בדברי הרב המחבר פי\"ג ה\"ה משגגות\nבד\"ה אמנם קושטא דמילתא.", + "במל\"מ ד\"ה ודע [דאחר שכתבנו] כו'. א\"ה\nעי' בדברי הרב המחבר כו' ומד' תוס' שרמז הרב לא מוכיח מידי דס\"ל דדבר\nהלמד באם אינו ענין דאינו לוקה כמו שיראה המעיין (נעה\"ג) ואדרבה משם\nמוכח בהיפך דלקי דהא באם קאי באינו ענין לגזל אלא לכובש שכר שכיר לוקה\nעי\"ש. וכ\"כ בשו\"ת מוצל מאש סי' ק'.", + "במל\"מ ד\"ה ודע\nדאחר שכתבנו לעיל כו' דבב\"ח לוקה אף שלא כדרך אכילה (נעה\"ג) לא ידעתי\nכוונת הרב ז\"ל דהא אף לאיסי ב\"י לוקה בב\"ח באוכל שלא כדרך אכילתו\nכדאמרינן בסוגי' להכי לא כתיב אכילה בגופי' עי\"ש. ואולי כוונת הרב ז\"ל\nדלפי\"מ דקיי\"ל לא אפשר ומכוין אסור ממילא מוכרחין לומר בהא דריב\"ז דהי'\nיושב בצלו של היכל דהטעם משום דשאני היכל דלתוכו עשוי ומבואר בתוס' שם\nדהא אינו אסור שלא כד\"ה משום דילפינן חטא חטא מתרומה א\"כ מוכח דאנן ס\"ל\nדאף מה דיליף בג\"ש הוי כאילו כתיב אכילה בגופי' וכסברת מאן דמותיב\nוהיינו על דרך דברי המהרש\"א דמדמי זה לזה עיי\"ש. אמנם באמת א\"א לומר כן\nדהרי המהרש\"א מסיק דלרבא ע\"כ יש איזהו לימוד אחר דבכלאי כרם ג\"כ אין\nלוקין שלא כד\"ה. וא\"כ יקשה לדידן דקיי\"ל כרבא גבי מעילה וגם קיי\"ל בזה\nכאביי דכ\"כ לוקין שלא כד\"ה יקשה מברייתא דאיסי ב\"י דנפיק מה לכלאי כרם\nשלוקין עליה' שלא כד\"ה. ואף די\"ל בזה דלא כמהרש\"א והיינו די\"ל דרבא ס\"ל\nתי' אחר על פירכת הש\"ס דהיינו דהברייתא אתיא כר\"ש דס\"ל כ\"ש למלקות וה\"נ\nשלא כד\"ה וכמ\"ש מהרש\"ל. וכן ראיתי שתירץ בספר שעה\"מ. הא זה אינו מספיק\nלדעת הרב ז\"ל דכתב בסמוך (ד\"ה וראיתי) דחולק בזה על מהרש\"ל וא\"כ אין\nקיום לדברי מהרש\"א בדעת רבינו אע\"כ דלא דמי כלל זה לזה וכדכתבו המפורשים\nלחלק דדוקא בב\"ח דהגז\"ש בא רק לאיסור בב\"ח בזה הדיוק מדלא כתיב אכילה\nבגופי' אבל גבי חטא חטא מתרומה הגז\"ש אתיא לדברים הרבה ליכא דיוקא בזה\nוא\"כ שפיר י\"ל דקיי\"ל כאיסי ב\"י והא דאמרינן שלא כדרך אכילתן היינו\nמשום דלא כתיב אכילה בגופי'. וגם אין להקשות דאם איתא דקיי\"ל כאיסי ב\"י\nמנ\"ל לדינא דבב\"ח אסור בהנאה שלא כד\"ה הא כיון דילפינן בק\"ו מערלה י\"ל\nדילפינן לבא מה\"ד ואסור רק כדרך הנאתו, די\"ל דילפינן במה מצינו בכלאי\nכרם דליכא למימר שור הנסקל יוכיח כמ\"ש תוספות דמה לשוהנ\"ס דמותר גם\nבאכילה שלא כד\"ה משא\"כ בב\"ח דאסור באכילה שלא כד\"א מדלא כתיב אכילה\nבגופי' אסור גם בהנאה שלא כד\"ה כמו כלאי כרם.", + "במל\"מ ד\"ה והנה אף שלכאורה דברי רבינו ז\"ל שלא חייב מלקות כו' א\"ה מכאן מוכח\nכו' וא\"נ משום נותר הו\"ל לחייבו על אכילתו והנאתו כו' (נעה\"ג) לענ\"ד\nאין ראיה דהכא דאיסור אכילה והנאה אתי מחד לאו דלא יאכל בודאי פשיטא\nדאינו לוקה רק פעם אחד דהוי משם אחד משא\"כ דיליף מג\"פ לא תבשל אחד\nלאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה בזה מסתפק המ\"ל אם לוקה ב' וכדדייק המ\"ל\nבלשונו ואע\"ג דבכל איסורים אם מצטרף בדבר אחד לוקה וכמ\"ש רבינו בפ\"ז מה'\nע\"ז כו' ע\"ש.", + "במל\"מ ד\"ה עוד כתב התוספות בפ' כ\"ש\nכו' לפי הנראה דתוס' ס\"ל דכל שלא כד\"ה שרי לגמרי כו' (נעה\"ג) והיינו אף\nבע\"ז לתי' א' דאשירה לצל עשוי' ולפ\"ז ישאר התמיה אמאי אסרו רבנן דנעשה\nזבל הא מ\"מ הוי שלא כד\"ה. והרב ז\"ל הק' כן ע\"ד תוס' פסחים (דכ\"ח) וע\"ז\n(דמ\"ג) ותירץ לנכון דר\"י ס\"ל דשלא כד\"ה אסור דרבנן אבל לפי\"ד תוס' אלו\nדודאי מוכח דס\"ל דאפילו דרבנן שרי הקושיא במקומה עומדת וצ\"ע. אחר זמן\nרב זכני ה' בס' שעה\"מ וראיתי שעמד בזה.", + "במל\"מ ד\"ה יש לחקור בהא דקיי\"ל דכ\"א שבתורה אין לוקין עליהם שלא כד\"ה\nכו' (נעה\"ג) ויש לעיין באומר קונם דבר זה עלי אם אסור שלא כד\"ה או דמסתמא\nלא אסור עליו רק דרך הנאתו ועיין עירובין (ד\"ל ע\"א) ובמג\"א סי' שפ\"ו סק\"י.", + "במל\"מ ד\"ה ודע דכל זה הוא לסברת איסי כו' א\"ה ואם לחשך כו'\nאמור לו דס\"ל להרב ז\"ל (נעה\"ג) ואינו מספיק די\"ל בפשיטות על קושי' המ\"ל\nדאביי סבר כרב אשי דיליף בחולין דבב\"ח אסור מקרא דל\"ת כל תועבה וא\"כ\nאסור רק כדרך אכילתו דבהא ודאי ל\"ש לומר מדלא כתיב אכילה בגופי' כיון\nדל\"ת כל תועבה אתיא להרבה דברים וממילא גם איסור בב\"ח בכלל ל\"צ למכתב\nאכילה בגופי' ופשוט." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הסותר אפילו כו' וכן השורף עצי הקדש. (נעה\"ג) אפילו בפחות משו\"פ תוס' מכות דכ\"ב ע\"א ד\"ה אלא הב\"ע." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n כל השמות האמורות כו'\nכל השמות אמורות במיכה (נעה\"ג) עי' תשובת רדב\"ז ח\"א סי' ס\"ז." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n וכן אם כו' שהדין כך הוא והלכה כו'. (נעה\"ג) עי' מ\"ל פרק ט' מהלכות אישות ה\"ו בסופו." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..210149aed8060a33311c2c5da1bd6dad57a7cca7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "בלח\"מ אע\"ג דבפ\"ק דנדרים כו'. עי' תשובת רשב\"א סימן תל\"א שנשאל ע\"ז ע\"ש." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה\"ב. (נעה\"ג) עי' כ\"מ פ\"ג מהלכות תשובה הי\"ד." + ], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הרואה חבירו שחטא כו'. (נעה\"ג) ברש\"י סנהדרין (דע\"ה רע\"א)\nדאין מחויב להוכיח לגר תושב דהוכח תוכיח את עמיתך ולא גר תושב.", + "ברמב\"ם\n או שהלך בדרך לא טובה (נעה\"ג) עי' ברכות דל\"א ובתוד\"ה דבר שאינו הגון." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..331b716fa54f874d17551bc1df40af611a3c7af7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "בלח\"מ אע\"ג דבפ\"ק דנדרים כו'. עי' תשובת רשב\"א סימן תל\"א שנשאל ע\"ז ע\"ש." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה\"ב. (נעה\"ג) עי' כ\"מ פ\"ג מהלכות תשובה הי\"ד." + ], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n הרואה חבירו שחטא כו'. (נעה\"ג) ברש\"י סנהדרין (דע\"ה רע\"א)\nדאין מחויב להוכיח לגר תושב דהוכח תוכיח את עמיתך ולא גר תושב.", + "ברמב\"ם\n או שהלך בדרך לא טובה (נעה\"ג) עי' ברכות דל\"א ובתוד\"ה דבר שאינו הגון." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fd0bd94ff25c9b3833176a5248ac89908665448e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n וצועקין בלב שלם וכו' (נעה\"ג) עי' תענית כ\"ח דמבואר דתפלת\nציבור [מהני] אף שאינו בלב שלם וכ' הגאון מו\"ה חיים אלפנדרי בהגהותיו\nבדרשות שבתשו' משאת משה הח\"מ דרוש א' (כ') לישב אף דל\"צ שיהיה לב כולן\nשלם אבל מ\"מ צריך שיהי' עכ\"פ לב א' מהם שלם או דהתם מיירי בעשרת ימי\nתשובה אבל בשאר ימות השנה צריך שיהיה בלב שלם." + ], + [], + [ + "בכ\"מ ופסק\nכראב\"י דמשנתו קב ונקי (נעה\"ג) עמ\"ש בגליון הכ\"מ פי\"ג מהלכות ע\"ז." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ויש וכו' ומכנה ש\"ר וכו' ומה שמנה רבינו וכו' לא ידעתי מקום\nשבו וכו' (נעה\"ג) הגאון המחבר ס' שאילת שלום על השאילתות כתב בהקדמתו שכן\nהוא מפורש בירושלמי דחגיגה פ' אין דורשין א\"ר יוסי המתכבד וכו'." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e958ff41714e088a9c901b314a00e4c02d85a0dd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,60 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n וצועקין בלב שלם וכו' (נעה\"ג) עי' תענית כ\"ח דמבואר דתפלת\nציבור [מהני] אף שאינו בלב שלם וכ' הגאון מו\"ה חיים אלפנדרי בהגהותיו\nבדרשות שבתשו' משאת משה הח\"מ דרוש א' (כ') לישב אף דל\"צ שיהיה לב כולן\nשלם אבל מ\"מ צריך שיהי' עכ\"פ לב א' מהם שלם או דהתם מיירי בעשרת ימי\nתשובה אבל בשאר ימות השנה צריך שיהיה בלב שלם." + ], + [], + [ + "בכ\"מ ופסק\nכראב\"י דמשנתו קב ונקי (נעה\"ג) עמ\"ש בגליון הכ\"מ פי\"ג מהלכות ע\"ז." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ויש וכו' ומכנה ש\"ר וכו' ומה שמנה רבינו וכו' לא ידעתי מקום\nשבו וכו' (נעה\"ג) הגאון המחבר ס' שאילת שלום על השאילתות כתב בהקדמתו שכן\nהוא מפורש בירושלמי דחגיגה פ' אין דורשין א\"ר יוסי המתכבד וכו'." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9b20972f9f32661e15d889d0080c752ffd682118 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ואעפ\"י כו'\nופסק כר\"א (נעה\"ג) ועי' בחגיגה (ד\"ג) תוד\"ה נשים לשמוע." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הריב\"ש כו' אינו יכול למחול כו' (נעה\"ג) וכן מוכח דעת הרא\"ש בב\"מ (דל\"ב) ועי' בט\"א מגילה דכ\"ד ד\"ה א\"ת משניאי.
בכ\"מ בסוף דבריו שתלמוד חכם צריך שיהי' כו'\nעכ\"ל עיי\"ש (נעה\"ג) עי' בס' ט\"א (דכ\"ח) ע\"א.
בלח\"מ ד\"ה במד\"א כו' ולא ידעתי כו' (נעה\"ג) עי' בזה\nדבר נחמד בתשו' אורים גדולים בדרשותיו שבסוף הספר דרוש א' לפ' וישלח." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3cc24f8d543ae42ef8a1e3e965ab12917412103d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Madda/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ואעפ\"י כו'\nופסק כר\"א (נעה\"ג) ועי' בחגיגה (ד\"ג) תוד\"ה נשים לשמוע." + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הריב\"ש כו' אינו יכול למחול כו' (נעה\"ג) וכן מוכח דעת הרא\"ש בב\"מ (דל\"ב) ועי' בט\"א מגילה דכ\"ד ד\"ה א\"ת משניאי.
בכ\"מ בסוף דבריו שתלמוד חכם צריך שיהי' כו'\nעכ\"ל עיי\"ש (נעה\"ג) עי' בס' ט\"א (דכ\"ח) ע\"א.
בלח\"מ ד\"ה במד\"א כו' ולא ידעתי כו' (נעה\"ג) עי' בזה\nדבר נחמד בתשו' אורים גדולים בדרשותיו שבסוף הספר דרוש א' לפ' וישלח." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ff1f8729c39eee7b6fbff1039d05d0c116aa34a9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,123 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n אינו לוקה משום\nל\"י ול\"י אא\"כ קנה חמץ (נעה\"ג) עי' תשובת רשב\"א סי' קע\"ח.", + "ברמב\"ם\n או חמצו (נעה\"ג) עי' בדברי רבינו פי\"ב הט\"ז מהלכות מעה\"ק." + ], + [], + [ + "בלח\"מ ור\"י דל\"ל הך טעמא דדשיל\"מ אפשר דס\"ל וכו'\n(נעה\"ג) והרמב\"ן במלחמות כתב דר\"י ס\"ל דדבר שיל\"מ יש לו ביטול." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה והאוכל בשעה ו' וכו' והאי דנקט אוכל אפשר דהה\"ד נהנה (נעה\"ג) עי'\nבמ\"ל פ\"ה ה\"ה מהלכות יסודי התורה בד\"ה לה\"ה שם וכו' במ\"ש הרב המגי' שם." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהה\"מ וכ' הרא\"ה ז\"ל שהטעם וכו' וכן עיקר (נעה\"ג) הגאון מוה' מנוח ז\"ל בפירושו\nלהרמב\"ם כתב דהכי מסתבר כדברי הרמב\"ם דהא ודאי לא הוי ספיקא דרבנן אלא\nספיקא דאורייתא דהא בפתא הוא דאתייליד ספיקא אם חמץ הוא אם מצה ופתא הא\nהוי איסור דאורייתא והלכך אזלינן לחומרא וצריך אפי' בדיקה עכ\"ל.", + "במל\"מ א\"ה ועי' בכנה\"ג וכו'\nוסי' ת\"ט ס\"ו (נעה\"ג) ועי' במל\"מ פ\"ד סוף ה\"א מהלכות בכורות." + ], + [ + "במל\"מ ד\"ה\nוכן ב' בתים וכו' ולא יכולתי להלום דברי מרן (נעה\"ג) כבר הקשה כן בד\"מ." + ], + [], + [ + "במל\"מ וא\"ת אפילו אם לא ביטל למה צריך בדיקה (נעה\"ג) כך הקשה בד\"מ\nסי' תל\"ט. ותירץ ד' הספקות אינם אלא ענין א' שמא אין כאן חמץ שהכניס\nהעכבר די\"ל שאכלה או שהוציאה עי\"ש." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בראב\"ד דז' ימים כתיב (נעה\"ג)\nעי' בתי\"ט פסחים פ\"ה מ\"ד ד\"ה חייב דהוציא כן מלשון רש\"י והרע\"ב שם.", + "במל\"מ וע' בדברי [הרב] המחבר בהלכות\nמלוה ולוה (נעה\"ג) פ\"ד הי\"ד באמצע דבריו בענין המתחיל כ' בהגהות מרדכי." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [ + "בלח\"מ: [כתב] הה\"מ אבל כשכרכן בסיב וכו'. וי\"ל דמרור אע\"ג דכרכן מותר\n(נעה\"ג) לכאורה הי' נראה בפשוטו לפמ\"ש רבינו פ\"ג ה\"ה מהלכות שאר אבות\nהטומאה הכורך כזית בשר נבלות עוף טהור בחזרת וכיוצא בה ובלעה אע\"פ שלא\nנגע בגרונו הר\"ז טמא כרכו בסיב ובלעו הר\"ז טהור וכתב הכ\"מ שם דהטעם\nדמב\"מ איננו חוצץ והובא במל\"מ פי' מהלכות מא\"ס א\"כ ה\"נ דוקא בסיב (אינו\nחייב) (אינו יוצא) אבל במרור דהוא מין אוכל אמרינן מב\"מ אינו חוצץ.\nושמעתי מפי בני הרב הגדול מוה' שלמה נ\"י דבר נחמד לתרץ קושי' תוס'\nסוכה רפ\"ג דלמ\"ל קרא דאינו יוצא בטבל תיפוק לי' דהוי מצוה הבא בעבירה\nעי\"ש והיינו עפ\"י דברי הלח\"מ דכאן א\"כ י\"ל דאיצטרך קרא להיכא דכרך הכזית\nטבל במרור ואכלו דלגבי איסור טבל דאין שייכות למרור בזה הוי חציצה ולא\nעבר עליו [לפ\"מ דמחדש המל\"מ פי\"ד מהמ\"א דגם לענין איסור אמרינן כרך בסיב\nדלא עבר] ומ\"מ ידי מצוה יצא כיון דמעין המצוה הוא אינו חוצץ ודפ\"ח ואולם\nלפ\"ז יקשה מההיא דאמרינן קידושין ל\"ח, דאקריב עומר והדר אכיל והא יכלו\nלקיים מצות מצה לאכול חדש ע\"י כריכת מרור - וצ\"ל דמ\"מ אסור מדרבנן ע\"י\nכריכת סיב והא דאיתא בירושלמי והובא בתוס' שם להקשות דליתי עשה דמצה\nולדחי ל\"ת דחדש אף דאפשר לקיים שניהם לאכול ע\"י כריכת מרור. י\"ל דבאמת\nקושי' הירושלמי דעכ\"פ הו\"ל לאכול ע\"י כריכת מרור דאף דאסור מדרבנן\nוהעמידו דבריהם במקום מצוה היינו דעשו כשל תורה וכמו דאמרינן בשופר\nדאין עולין באילן ויו\"ט עשה ול\"ת הוא ואין עשה דוחה ל\"ת ועשה היינו דעשו\nשבות דעליית אילן כמו מלאכה אבל הכא לו יהא דאסור ע\"י כריכת [סיב] הוא\nכמו איסור דאורייתא מ\"מ הי' הדין דעשה דוחה ל\"ת." + ], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ולא ממעטינן מהאי קרא ודבר נכון הוא (נעה\"ג) כבר זכר סברא זו\nהרמב\"ן במלחמות ודחה אותה וע' במג\"א סי' תנ\"ה.
בא\"ד לכך אני\nאומר דאין כוונת היש מי שכתב אלא לפרש דברי הברייתא (נעה\"ג) להרב הלח\"מ\nהי' הגירסא בהה\"מ וראיתי מ\"ש שא\"י במצה שנילושה ביין שמן ודבש וכן הי'\nהגירסא לפני הראנ\"ח (ח\"ב סי' ע\"ד) מש\"ה הוצרך לדחוקי. אבל לפי גירסתינו\nהנילושה במי פירות וכמו שהגי' הראנ\"ח שם א\"כ הדברים כפשטן." + ], + [], + [ + "בלח\"מ והשתא צ\"ל לדעתו ז\"ל דמה שאמרו בגמרא בפ' כ\"ש האוכל נבלה ביה\"כ\n(נעה\"ג) דברים אלו הם כספר חתום ולא אאמין אם יצאו דברים אלו מפה קדוש\nהלח\"מ ז\"ל דהרי הך דינא דברייתא דאוכל נבלה ביה\"כ פטור היינו הך דר'\nשמעון דמיני' אמרינן ולמדינן דר\"ש לית ליה איסור כולל והגמרא מדמי זה\nדמש\"ה לר\"ש גם בטבל חמץ אינו לוקה משום חמץ." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: א\"ה וע' בדברי וכו' מ\"ש ע\"ד הר\"ן בזה\n(נעה\"ג) וע' בשלטי הגבורים על המרדכי פ' החולץ אות ב'." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואח\"כ\nכורך מצה ומרור (נעה\"ג) עי' בתשו' שער אפרים סי' נ\"ד מ\"ש בזה בארוכה." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a5ab27137daba45e991c08ab2e9a01302b94718f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,120 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n אינו לוקה משום\nל\"י ול\"י אא\"כ קנה חמץ (נעה\"ג) עי' תשובת רשב\"א סי' קע\"ח.", + "ברמב\"ם\n או חמצו (נעה\"ג) עי' בדברי רבינו פי\"ב הט\"ז מהלכות מעה\"ק." + ], + [], + [ + "בלח\"מ ור\"י דל\"ל הך טעמא דדשיל\"מ אפשר דס\"ל וכו'\n(נעה\"ג) והרמב\"ן במלחמות כתב דר\"י ס\"ל דדבר שיל\"מ יש לו ביטול." + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה והאוכל בשעה ו' וכו' והאי דנקט אוכל אפשר דהה\"ד נהנה (נעה\"ג) עי'\nבמ\"ל פ\"ה ה\"ה מהלכות יסודי התורה בד\"ה לה\"ה שם וכו' במ\"ש הרב המגי' שם." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהה\"מ וכ' הרא\"ה ז\"ל שהטעם וכו' וכן עיקר (נעה\"ג) הגאון מוה' מנוח ז\"ל בפירושו\nלהרמב\"ם כתב דהכי מסתבר כדברי הרמב\"ם דהא ודאי לא הוי ספיקא דרבנן אלא\nספיקא דאורייתא דהא בפתא הוא דאתייליד ספיקא אם חמץ הוא אם מצה ופתא הא\nהוי איסור דאורייתא והלכך אזלינן לחומרא וצריך אפי' בדיקה עכ\"ל.", + "במל\"מ א\"ה ועי' בכנה\"ג וכו'\nוסי' ת\"ט ס\"ו (נעה\"ג) ועי' במל\"מ פ\"ד סוף ה\"א מהלכות בכורות." + ], + [ + "במל\"מ ד\"ה\nוכן ב' בתים וכו' ולא יכולתי להלום דברי מרן (נעה\"ג) כבר הקשה כן בד\"מ." + ], + [], + [ + "במל\"מ וא\"ת אפילו אם לא ביטל למה צריך בדיקה (נעה\"ג) כך הקשה בד\"מ\nסי' תל\"ט. ותירץ ד' הספקות אינם אלא ענין א' שמא אין כאן חמץ שהכניס\nהעכבר די\"ל שאכלה או שהוציאה עי\"ש." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בראב\"ד דז' ימים כתיב (נעה\"ג)\nעי' בתי\"ט פסחים פ\"ה מ\"ד ד\"ה חייב דהוציא כן מלשון רש\"י והרע\"ב שם.", + "במל\"מ וע' בדברי [הרב] המחבר בהלכות\nמלוה ולוה (נעה\"ג) פ\"ד הי\"ד באמצע דבריו בענין המתחיל כ' בהגהות מרדכי." + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [ + "בלח\"מ: [כתב] הה\"מ אבל כשכרכן בסיב וכו'. וי\"ל דמרור אע\"ג דכרכן מותר\n(נעה\"ג) לכאורה הי' נראה בפשוטו לפמ\"ש רבינו פ\"ג ה\"ה מהלכות שאר אבות\nהטומאה הכורך כזית בשר נבלות עוף טהור בחזרת וכיוצא בה ובלעה אע\"פ שלא\nנגע בגרונו הר\"ז טמא כרכו בסיב ובלעו הר\"ז טהור וכתב הכ\"מ שם דהטעם\nדמב\"מ איננו חוצץ והובא במל\"מ פי' מהלכות מא\"ס א\"כ ה\"נ דוקא בסיב (אינו\nחייב) (אינו יוצא) אבל במרור דהוא מין אוכל אמרינן מב\"מ אינו חוצץ.\nושמעתי מפי בני הרב הגדול מוה' שלמה נ\"י דבר נחמד לתרץ קושי' תוס'\nסוכה רפ\"ג דלמ\"ל קרא דאינו יוצא בטבל תיפוק לי' דהוי מצוה הבא בעבירה\nעי\"ש והיינו עפ\"י דברי הלח\"מ דכאן א\"כ י\"ל דאיצטרך קרא להיכא דכרך הכזית\nטבל במרור ואכלו דלגבי איסור טבל דאין שייכות למרור בזה הוי חציצה ולא\nעבר עליו [לפ\"מ דמחדש המל\"מ פי\"ד מהמ\"א דגם לענין איסור אמרינן כרך בסיב\nדלא עבר] ומ\"מ ידי מצוה יצא כיון דמעין המצוה הוא אינו חוצץ ודפ\"ח ואולם\nלפ\"ז יקשה מההיא דאמרינן קידושין ל\"ח, דאקריב עומר והדר אכיל והא יכלו\nלקיים מצות מצה לאכול חדש ע\"י כריכת מרור - וצ\"ל דמ\"מ אסור מדרבנן ע\"י\nכריכת סיב והא דאיתא בירושלמי והובא בתוס' שם להקשות דליתי עשה דמצה\nולדחי ל\"ת דחדש אף דאפשר לקיים שניהם לאכול ע\"י כריכת מרור. י\"ל דבאמת\nקושי' הירושלמי דעכ\"פ הו\"ל לאכול ע\"י כריכת מרור דאף דאסור מדרבנן\nוהעמידו דבריהם במקום מצוה היינו דעשו כשל תורה וכמו דאמרינן בשופר\nדאין עולין באילן ויו\"ט עשה ול\"ת הוא ואין עשה דוחה ל\"ת ועשה היינו דעשו\nשבות דעליית אילן כמו מלאכה אבל הכא לו יהא דאסור ע\"י כריכת [סיב] הוא\nכמו איסור דאורייתא מ\"מ הי' הדין דעשה דוחה ל\"ת." + ], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ולא ממעטינן מהאי קרא ודבר נכון הוא (נעה\"ג) כבר זכר סברא זו\nהרמב\"ן במלחמות ודחה אותה וע' במג\"א סי' תנ\"ה.
בא\"ד לכך אני\nאומר דאין כוונת היש מי שכתב אלא לפרש דברי הברייתא (נעה\"ג) להרב הלח\"מ\nהי' הגירסא בהה\"מ וראיתי מ\"ש שא\"י במצה שנילושה ביין שמן ודבש וכן הי'\nהגירסא לפני הראנ\"ח (ח\"ב סי' ע\"ד) מש\"ה הוצרך לדחוקי. אבל לפי גירסתינו\nהנילושה במי פירות וכמו שהגי' הראנ\"ח שם א\"כ הדברים כפשטן." + ], + [], + [ + "בלח\"מ והשתא צ\"ל לדעתו ז\"ל דמה שאמרו בגמרא בפ' כ\"ש האוכל נבלה ביה\"כ\n(נעה\"ג) דברים אלו הם כספר חתום ולא אאמין אם יצאו דברים אלו מפה קדוש\nהלח\"מ ז\"ל דהרי הך דינא דברייתא דאוכל נבלה ביה\"כ פטור היינו הך דר'\nשמעון דמיני' אמרינן ולמדינן דר\"ש לית ליה איסור כולל והגמרא מדמי זה\nדמש\"ה לר\"ש גם בטבל חמץ אינו לוקה משום חמץ." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: א\"ה וע' בדברי וכו' מ\"ש ע\"ד הר\"ן בזה\n(נעה\"ג) וע' בשלטי הגבורים על המרדכי פ' החולץ אות ב'." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם\n ואח\"כ\nכורך מצה ומרור (נעה\"ג) עי' בתשו' שער אפרים סי' נ\"ד מ\"ש בזה בארוכה." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4c67e80e3167996e77271d7ad194b9524bfbd66d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,93 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה דברים בסוף דבריו אף\nשאינו מכוין (נעה\"ג) אינו יודע מה קושי' דהא ס\"ל לתוס' בחד צד דאפילו\nבמתכון מותר משום כלאחר יד אף דפשיטא דכל כלאחר יד אסור מדרבנן ע\"כ דהתם\nמשום תיקון השחיטה שלא יתקלקל מתירים כלאחר יד וכמ\"ש תוס' שם להדיא ה\"נ\nי\"ל למה דס\"ל דמותר דוקא באינו מתכוין היינו ג\"כ רק מה\"ט דהקילו בתיקון\nשחיטתו שלא יתקלקל אבל בעלמא גם כלאחר יד ואינו מתכווין אסור. וזהו שכתב\nתוס' שם וראי' לדברים מפ\"ק דכתובות היינו דמצינו דבתרתי למעליותא בדשא\"מ\nומקלקל שרי ה\"נ י\"ל דבשא\"מ וכלאחר יד דשרי וע\"ז כתב ולא דמי לגרירה דאף\nדמקלקל הוא אסור ויקשה משם על ההיא פ\"ק דכתובות ותירצו דבמקום מצוה עדיף\nוא\"כ ממילא ניחא ג\"כ לחלק בין ההיא דבכורות לההיא דחופר גומא דמשום\nתיקון השחיטה שרינן יותר. ואח\"כ כתב א\"נ דבגרירה היא בענין דאינו מקלקל\nוהיינו די\"ל דאין חילוק בין מצוה לדעלמא דגם בעלמא דשא\"מ ומקלקל מותר\nורק בגרירה לא הוי מקלקל ולפ\"ז צריכין לחלק דדשא\"מ ומקלקל עדיף יותר מן\nדשא\"מ וכלאחר יד וההיא דבכורות צ\"ל ג\"כ דמשום תיקון שחיטה דאף דלא ס\"ל\nלחלק דבמקום מצוה עדיף מ\"מ נתקיים החילוק דתיקון שחיטה עדיף ומ\"מ הראיה\nמכתובות עולה יפה דמצינו עכ\"פ דאיכא מעליותא היכא דאיכא צירוף לדבר שא\"מ\nעוד צד היתר דהיינו מקלקל מש\"ה י\"ל נמי הכי דאיכא מעליותא היכי דאיכא\nלדבר שא\"מ צד היתר דכלאחר יד דמותר משום תיקון שחיטה ודו\"ק." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם בסוף ד\"ק שם והשני מסייע הוא וכו' (נעה\"ג) ונלע\"ד\nדהו\"ה באם הוציאו י' בנ\"א דבר שכל אחד מהם אינו יכול להוציאו לבדו אבל\nשנים מהם יכולים להוציאו בזה כולם פטורים שלגבי כל א' אמרינן כיון\nדמבלעדו הי' האחרים יכולים להוציאו הוי כמו זה יכול וזה אינו יכול,\nוכנלע\"ד מתוך הסוגיא דמדמי לד' טליות תחת רגלי הבהמה וכו'. והנה בב'\nועשו שנים מלאכה זה יכול וזה יכול יש להסתפק אם פטורים ממלקות או דרק\nלענין קרבן דילפינן מקרא דבעשותה אבל לענין מלקות שניהם חייבים וע'\nבדברי רבינו פ\"ט מהלכות כלאים ומ\"ש שם על הגליון בשם מהר\"ם די בוטון." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"מ ד\"ה נתכוין להעלות דגים וכו' י\"ל דהלכה כרבא וכו' (נעה\"ג)\nעמ\"ש בגליון לקמן פי\"ח הכ\"ד מהלכה זו ועי' בכ\"מ פ\"א ה\"ז מהלכות מילה." + ] + ], + [ + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה וטוענין\nוכו' ויש לתמוה בדברי הרב המגיד (נעה\"ג) עיין בתשובת חכם צבי ס' ז'." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה אסור להכניס וכו'\nאז בעינן שיהי' ע\"ג אש (נעה\"ג) וכ\"כ המהרש\"א בדעת התוס'." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n שאם יחתה בגחלים יתחרך הבשר וכו' (נעה\"ג) וק\"ל הא אמרינן\nבסוגיין אמר רבינא האי קרא חיי' שפיר דמי כיון דקשה לי' זיקא כבשרא\nדגדי' דמי. והא בשרא דגדי' לאו מטעם ק' זיקא אתינן עלה אלא מטעם\nשיתחרך הבשר. ורק בקרא ל\"ש כן ובעי' שריק הו\"ל למנקט כבשרא דתורא\nדמי ולתוס' ניחא עיי\"ש. וצ\"ע." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1656936e5d02b83d99b397d1145a17f3e1e9ffe6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger/Sefer Zemanim/Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,90 @@ +{ + "title": "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Mishneh Torah, Sabbath", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chiddushei_Rabbi_Akiva_Eiger_on_Mishneh_Torah,_Sabbath", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה דברים בסוף דבריו אף\nשאינו מכוין (נעה\"ג) אינו יודע מה קושי' דהא ס\"ל לתוס' בחד צד דאפילו\nבמתכון מותר משום כלאחר יד אף דפשיטא דכל כלאחר יד אסור מדרבנן ע\"כ דהתם\nמשום תיקון השחיטה שלא יתקלקל מתירים כלאחר יד וכמ\"ש תוס' שם להדיא ה\"נ\nי\"ל למה דס\"ל דמותר דוקא באינו מתכוין היינו ג\"כ רק מה\"ט דהקילו בתיקון\nשחיטתו שלא יתקלקל אבל בעלמא גם כלאחר יד ואינו מתכווין אסור. וזהו שכתב\nתוס' שם וראי' לדברים מפ\"ק דכתובות היינו דמצינו דבתרתי למעליותא בדשא\"מ\nומקלקל שרי ה\"נ י\"ל דבשא\"מ וכלאחר יד דשרי וע\"ז כתב ולא דמי לגרירה דאף\nדמקלקל הוא אסור ויקשה משם על ההיא פ\"ק דכתובות ותירצו דבמקום מצוה עדיף\nוא\"כ ממילא ניחא ג\"כ לחלק בין ההיא דבכורות לההיא דחופר גומא דמשום\nתיקון השחיטה שרינן יותר. ואח\"כ כתב א\"נ דבגרירה היא בענין דאינו מקלקל\nוהיינו די\"ל דאין חילוק בין מצוה לדעלמא דגם בעלמא דשא\"מ ומקלקל מותר\nורק בגרירה לא הוי מקלקל ולפ\"ז צריכין לחלק דדשא\"מ ומקלקל עדיף יותר מן\nדשא\"מ וכלאחר יד וההיא דבכורות צ\"ל ג\"כ דמשום תיקון שחיטה דאף דלא ס\"ל\nלחלק דבמקום מצוה עדיף מ\"מ נתקיים החילוק דתיקון שחיטה עדיף ומ\"מ הראיה\nמכתובות עולה יפה דמצינו עכ\"פ דאיכא מעליותא היכא דאיכא צירוף לדבר שא\"מ\nעוד צד היתר דהיינו מקלקל מש\"ה י\"ל נמי הכי דאיכא מעליותא היכי דאיכא\nלדבר שא\"מ צד היתר דכלאחר יד דמותר משום תיקון שחיטה ודו\"ק." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ברמב\"ם בסוף ד\"ק שם והשני מסייע הוא וכו' (נעה\"ג) ונלע\"ד\nדהו\"ה באם הוציאו י' בנ\"א דבר שכל אחד מהם אינו יכול להוציאו לבדו אבל\nשנים מהם יכולים להוציאו בזה כולם פטורים שלגבי כל א' אמרינן כיון\nדמבלעדו הי' האחרים יכולים להוציאו הוי כמו זה יכול וזה אינו יכול,\nוכנלע\"ד מתוך הסוגיא דמדמי לד' טליות תחת רגלי הבהמה וכו'. והנה בב'\nועשו שנים מלאכה זה יכול וזה יכול יש להסתפק אם פטורים ממלקות או דרק\nלענין קרבן דילפינן מקרא דבעשותה אבל לענין מלקות שניהם חייבים וע'\nבדברי רבינו פ\"ט מהלכות כלאים ומ\"ש שם על הגליון בשם מהר\"ם די בוטון." + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"מ ד\"ה נתכוין להעלות דגים וכו' י\"ל דהלכה כרבא וכו' (נעה\"ג)\nעמ\"ש בגליון לקמן פי\"ח הכ\"ד מהלכה זו ועי' בכ\"מ פ\"א ה\"ז מהלכות מילה." + ] + ], + [ + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה וטוענין\nוכו' ויש לתמוה בדברי הרב המגיד (נעה\"ג) עיין בתשובת חכם צבי ס' ז'." + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ ד\"ה אסור להכניס וכו'\nאז בעינן שיהי' ע\"ג אש (נעה\"ג) וכ\"כ המהרש\"א בדעת התוס'." + ], + [], + [ + "ברמב\"ם\n שאם יחתה בגחלים יתחרך הבשר וכו' (נעה\"ג) וק\"ל הא אמרינן\nבסוגיין אמר רבינא האי קרא חיי' שפיר דמי כיון דקשה לי' זיקא כבשרא\nדגדי' דמי. והא בשרא דגדי' לאו מטעם ק' זיקא אתינן עלה אלא מטעם\nשיתחרך הבשר. ורק בקרא ל\"ש כן ובעי' שריק הו\"ל למנקט כבשרא דתורא\nדמי ולתוס' ניחא עיי\"ש. וצ\"ע." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "חידושי רבי עקיבא איגר על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Chiddushei Rabbi Akiva Eiger", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4d85ef4e7d42ac04e69fb6a8710929bbfd81596e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,100 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, וצ\"ע בפ' הנשרפין כו' מגדף הוראת שעה היתה. ע\"ש (ע\"ח:) דפירש\"י דהחבישה היתה הוראת שעה. אבל הסקילה משמע מפי' דהיתה כדין אף דלא אתרו ביה דהא לא הוו ידעי אם חייב מיתה כלל. וא\"כ אדרבה מוכח דס\"ל כהרמב\"ם. ומש\"כ מפ\"ק דתניא ושאר כל חייבי מיתות כו', הלא ע\"כ האי כללא ל\"ד דהרי עדים זוממין א\"צ התראה לכ\"ע:", + "משמע דכל היכא דליכא מעשה לא בעי התראה. ק\"ל דהא מקלל אביו ואמו נמי חשיב בתו\"כ שהביאו רש\"י בסנהדרין (ס\"ה:) לאין בו מעשה ואפ\"ה כתב הרמב\"ם ברפ\"ה מהל' ממרים דצריך עדים והתראה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת שנאמר באחת עריך (כצ\"ל). בס' נחל איתן פי' כוונתו ע\"פ הספרי פ' שופטים וכי יבוא הלוי מאחד שעריך יכול בבן לוי ודאי הכ\"מ ת\"ל מאחד שעריך שנטלו שעריהם במקום אחד כו' כ\"ה גי' הז\"ר וע\"ש. ותמוה דלפ\"ד ערי הכהנים מנ\"ל למעוטי דהא מאחד שעריך קאי עליהם. וכמו שפירש הז\"ר משום שלא נטלו רק מיהודה ושמעון ובנימין שהיו סמוכין להדדי. וכוונת רבינו נ\"ל מפני שלא היו מעלים (הרוצחים שגלו שמה) שכר ללוים כדאיתא ס\"פ א\"ה הגולין וטעמא דכתיב לכם לכל צרכיכם והוא כמו ירושלים למ\"ד דלא נתחלקה לשבטים ומיירי בשש הערים לבד לר\"י שם דפסקינן כוותיה. אח\"ז מצאתי כן בשירי קרבן בפ\"ט דסוטה (סוף ה\"ב) ועיקר דינו של רבינו הוא בילקוט פ' מסעי בשם ספרי זוטא ושם דריש מקרא דתהיינה שלא נעשות עיר הנדחת:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ, אבני הר שנדלדלו כלומר ולא נעקרו לגמרי כו'. עי' ט\"ז יו\"ד סי' קמ\"ה סק\"ב:", + "ואפשר שרבינו היתה לו גירסא דמסיימי כו'. והש\"ך שם הביא כן מהירושלמי להדיא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ותמיהני למה לא כתבו רבינו. אישתמיטתיה דהביאו בפ\"ב מהלכות שבת סי' י\"ב כי שם ביתו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שתגלח ראשה כאיש. הכ\"מ לא הראנו מקומו. ועי' מש\"כ מוצא לד\"ז בסוטה כ\"ג ע\"ב בס\"ד:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..65969e913a961dbd714d9365153da7050f93386f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,97 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, וצ\"ע בפ' הנשרפין כו' מגדף הוראת שעה היתה. ע\"ש (ע\"ח:) דפירש\"י דהחבישה היתה הוראת שעה. אבל הסקילה משמע מפי' דהיתה כדין אף דלא אתרו ביה דהא לא הוו ידעי אם חייב מיתה כלל. וא\"כ אדרבה מוכח דס\"ל כהרמב\"ם. ומש\"כ מפ\"ק דתניא ושאר כל חייבי מיתות כו', הלא ע\"כ האי כללא ל\"ד דהרי עדים זוממין א\"צ התראה לכ\"ע:", + "משמע דכל היכא דליכא מעשה לא בעי התראה. ק\"ל דהא מקלל אביו ואמו נמי חשיב בתו\"כ שהביאו רש\"י בסנהדרין (ס\"ה:) לאין בו מעשה ואפ\"ה כתב הרמב\"ם ברפ\"ה מהל' ממרים דצריך עדים והתראה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת שנאמר באחת עריך (כצ\"ל). בס' נחל איתן פי' כוונתו ע\"פ הספרי פ' שופטים וכי יבוא הלוי מאחד שעריך יכול בבן לוי ודאי הכ\"מ ת\"ל מאחד שעריך שנטלו שעריהם במקום אחד כו' כ\"ה גי' הז\"ר וע\"ש. ותמוה דלפ\"ד ערי הכהנים מנ\"ל למעוטי דהא מאחד שעריך קאי עליהם. וכמו שפירש הז\"ר משום שלא נטלו רק מיהודה ושמעון ובנימין שהיו סמוכין להדדי. וכוונת רבינו נ\"ל מפני שלא היו מעלים (הרוצחים שגלו שמה) שכר ללוים כדאיתא ס\"פ א\"ה הגולין וטעמא דכתיב לכם לכל צרכיכם והוא כמו ירושלים למ\"ד דלא נתחלקה לשבטים ומיירי בשש הערים לבד לר\"י שם דפסקינן כוותיה. אח\"ז מצאתי כן בשירי קרבן בפ\"ט דסוטה (סוף ה\"ב) ועיקר דינו של רבינו הוא בילקוט פ' מסעי בשם ספרי זוטא ושם דריש מקרא דתהיינה שלא נעשות עיר הנדחת:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ, אבני הר שנדלדלו כלומר ולא נעקרו לגמרי כו'. עי' ט\"ז יו\"ד סי' קמ\"ה סק\"ב:", + "ואפשר שרבינו היתה לו גירסא דמסיימי כו'. והש\"ך שם הביא כן מהירושלמי להדיא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ותמיהני למה לא כתבו רבינו. אישתמיטתיה דהביאו בפ\"ב מהלכות שבת סי' י\"ב כי שם ביתו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שתגלח ראשה כאיש. הכ\"מ לא הראנו מקומו. ועי' מש\"כ מוצא לד\"ז בסוטה כ\"ג ע\"ב בס\"ד:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d33bcb7ca494ca0a005dab17057d54e07a0d7c69 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל צורה וצורה לפי מעלתו לא לפי גודלו. נ\"ל דצ\"ל ולפי גדלו כלשונו לקמן בפ\"ג הלכה ט':" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בלח\"מ למש\"כ הר\"ן בפ' טומנין דכיון כו'. שם ליתא. אבל כן כתב הנ\"י בפ' בן סורר:" + ], + [ + "שנאמר ונתתי אני את פני באיש ההוא. צ\"ל ואני אתן את פני, או ושמתי אני כו', ועי' בת\"כ שדרשו כן בשני הפסוקים אלו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5f0289c77d4005d9e6f7cb44adb0ec282b08c1da --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל צורה וצורה לפי מעלתו לא לפי גודלו. נ\"ל דצ\"ל ולפי גדלו כלשונו לקמן בפ\"ג הלכה ט':" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בלח\"מ למש\"כ הר\"ן בפ' טומנין דכיון כו'. שם ליתא. אבל כן כתב הנ\"י בפ' בן סורר:" + ], + [ + "שנאמר ונתתי אני את פני באיש ההוא. צ\"ל ואני אתן את פני, או ושמתי אני כו', ועי' בת\"כ שדרשו כן בשני הפסוקים אלו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..31c0df08c169293e54f24c4addce581fc1fc450f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,67 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאלו עובד עכו\"ם. בגמרא לא נמצא זה. והראה לי בני הרב מו\"ה מתתי' שי' במדרש לעולם בפ' ט\"ו שאיתא כן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא ימכור שדה ויקנה בית. הכ\"מ לא הראה מקורו. ואני מצאתיו בתו\"כ פרשת בהר בפסוק כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו. וק\"ק מסוגיא דקדושין (כ') וערכין (ל':) לסוף מוכר את שדותיו כו' עד שמוכר את ביתו כו' ע\"ש, ועיין בהלכה הקודמת ובכ\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ הקשה דבפ' א\"מ אמרינן דמהוכח משמע אפילו טובא ובערכין מפקינן זה מתוכיח. ואישתמיטתיה דברי הנ\"י שם בא\"מ שכתב דמהוכח ילפינן לעבירות חלוקות ומתוכיח דרשינן אפילו בעבירה אחת. אבל ק\"ל ע\"ד דהא שם ילפינן מהשב דאפילו מאה פעמים. ומזה מפקינן דינא דמתניתין החזירה וברחה כו'. וזה דומה לעבירה אחת. וכן בחולין (קמ\"א) יליף האי דשלחה וחזרה כו' דדמיא גם כן לעבירה אחת משלח דאפילו מאה פעמים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..02929a85b02cb3fc8a586dd82f6aecc0aefe6a07 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאלו עובד עכו\"ם. בגמרא לא נמצא זה. והראה לי בני הרב מו\"ה מתתי' שי' במדרש לעולם בפ' ט\"ו שאיתא כן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא ימכור שדה ויקנה בית. הכ\"מ לא הראה מקורו. ואני מצאתיו בתו\"כ פרשת בהר בפסוק כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו. וק\"ק מסוגיא דקדושין (כ') וערכין (ל':) לסוף מוכר את שדותיו כו' עד שמוכר את ביתו כו' ע\"ש, ועיין בהלכה הקודמת ובכ\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ הקשה דבפ' א\"מ אמרינן דמהוכח משמע אפילו טובא ובערכין מפקינן זה מתוכיח. ואישתמיטתיה דברי הנ\"י שם בא\"מ שכתב דמהוכח ילפינן לעבירות חלוקות ומתוכיח דרשינן אפילו בעבירה אחת. אבל ק\"ל ע\"ד דהא שם ילפינן מהשב דאפילו מאה פעמים. ומזה מפקינן דינא דמתניתין החזירה וברחה כו'. וזה דומה לעבירה אחת. וכן בחולין (קמ\"א) יליף האי דשלחה וחזרה כו' דדמיא גם כן לעבירה אחת משלח דאפילו מאה פעמים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4151e31c8298739465c89204edeeed1ff96b47b0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעושה עבירות כו' בפרהסיא כיהויקים. והמושך ערלתו. עי' כ\"מ. אבל שני אלה תמצאם בירושלמי פרק א' דפיאה מ\"א בגמרא דוהבאת שלום בין אדם לחבירו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..950d87479d4dc2fe639519db1919930a562b789b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעושה עבירות כו' בפרהסיא כיהויקים. והמושך ערלתו. עי' כ\"מ. אבל שני אלה תמצאם בירושלמי פרק א' דפיאה מ\"א בגמרא דוהבאת שלום בין אדם לחבירו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..24a80c8b099fb933ffc04eae61161fc4e538c611 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ, וכתיב בדוכתא אחרינא ולמדתם אותם כו', וכ\"כ בב\"י יו\"ד סי' רמ\"ה. ותימא דע\"ש בגמ' ובפירש\"י דיליף הכל מולמדתם כו' את בניכם דקרי ביה ולמדתם בקל ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתן לו רבו שלום יחזיר לו שלום עליך רבי ומורי. הלח\"מ נדחק למוצא ד\"ז. והט\"ז ביו\"ד סי' רמ\"ב סק\"ה ג\"כ נדחק (וט\"ס שם וצ\"ל כמ\"ש סי' קמ\"ח ס\"י) והגר\"א ז\"ל כתב שם כמ\"ש בחלק בריב\"ל. וכוונתו נראה לדף צ\"ח ע\"ש. ותמוה דהא משם יהא מוכח דאף בתחילה צ\"ל רבי ומורי דהא ריב\"ל שאל למשיח מקודם. ול\"נ דמקורו הוא מריש ברכות גבי מעשה דר\"י ואליהו אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי:
שוב ראיתי דכבר העיר למקור הזה בהגהת הגרע\"א בגליון היו\"ד שם:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, מימרא דר\"א בברכות כו', וט\"ס וצ\"ל ברייתא דר\"א. ומ\"ש בה\"ט כדאיתא בפ' הישן. יותר היה לו להביא מיבמות (צ\"ו:) אף ר\"א תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dab908b72b1c206dfde57ee65d56529906d4109c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Madda/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ, וכתיב בדוכתא אחרינא ולמדתם אותם כו', וכ\"כ בב\"י יו\"ד סי' רמ\"ה. ותימא דע\"ש בגמ' ובפירש\"י דיליף הכל מולמדתם כו' את בניכם דקרי ביה ולמדתם בקל ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתן לו רבו שלום יחזיר לו שלום עליך רבי ומורי. הלח\"מ נדחק למוצא ד\"ז. והט\"ז ביו\"ד סי' רמ\"ב סק\"ה ג\"כ נדחק (וט\"ס שם וצ\"ל כמ\"ש סי' קמ\"ח ס\"י) והגר\"א ז\"ל כתב שם כמ\"ש בחלק בריב\"ל. וכוונתו נראה לדף צ\"ח ע\"ש. ותמוה דהא משם יהא מוכח דאף בתחילה צ\"ל רבי ומורי דהא ריב\"ל שאל למשיח מקודם. ול\"נ דמקורו הוא מריש ברכות גבי מעשה דר\"י ואליהו אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי:
שוב ראיתי דכבר העיר למקור הזה בהגהת הגרע\"א בגליון היו\"ד שם:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, מימרא דר\"א בברכות כו', וט\"ס וצ\"ל ברייתא דר\"א. ומ\"ש בה\"ט כדאיתא בפ' הישן. יותר היה לו להביא מיבמות (צ\"ו:) אף ר\"א תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0a9bf29194dfb3df9f1ff82f9bd35fb450c9216b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,124 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [ + [ + "בהשגת הראב\"ד דהא אפילו מקרן לקרן אמרו מועד לימין אינו מועד לשמאל. הוא במסכתין (מ\"ה ב'):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ בסופו כתב שלא הבין דברי הראב\"ד ע\"ש. ולנ\"פ דהראב\"ד מפרש דמאי דאתמר בגמרא בשומר שמסר לשומר היינו היכא דניזוקה או שנאבדה וכ\"נ מפירש\"י אבל בהזיקה היא לא איירי כלל:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכן אם סכן ג' בנ\"א כאחד. מלת כאחד מחוסרת הבנה:", + "בלח\"מ על הא דאו שהרג ג' בהמות שבדברי רבינו כתב דלדעת רבינו דבנגח שור וחמור וגמל א\"מ אלא לג' המינים בלבד לא יתיישב הא דריש מכילתין אף לר\"פ בתירוץ הראשון שבתוס' שם. ולפמש\"כ שם דעת הנ\"י בשם הרמ\"ה א\"ש אף לשיטת רבינו דמיירי בנגח אדם שור וחמור דהוה מועד לשור וחמור ולא לאדם:" + ], + [], + [], + [ + "אין גומרין דינו של שור אלא בפני בעליו כו'. הה\"מ ציין מקורו לדף מ\"ה. ותמוה דשם הכוונה בפניו של שור ע\"ש וזה הביא רבינו לקמן פי\"א ה\"י. והא דקמן מקורו שם (קי\"ב ב') א\"ק והועד בבעליו כו' אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו וכן בסנהדרין (י\"ט). ועי' לקמן בפ\"ג מהל' גזלה ה\"ד בלח\"מ ובמש\"כ שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמש\"כ בסוגי' שם בס\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או בחפירה כל שהוא. היא פלוגתת ת\"ק וסומכוס בירושלמי פ\"א ה\"ב דלת\"ק כ\"ש ולסומכוס ג\"ט ופסק כת\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהה\"מ, ומ\"מ אפילו באותן מקומות חייב רבינו אם היתה אפלה כו'. כצ\"ל בלא התחלת הדבור:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו כו' שכן דרך כו'. ובהשגת הראב\"ד א\"י מהו דהכא לאו בטמון (כ\"נ דצ\"ל) מיירי. (בדפוסים אחדים ציינו ההשגה על הלכה ט' ושבוש הוא). וכוונתו פשוטה להשיג עמש\"כ רבינו בתוך שדה חבירו דהא לאו טמון הוא וא\"כ אפילו בתוך שלו נמי חייב וכ\"נ מסדר המשנה דמיירי בתוך שלו דומיא דרישא פלוגתת ר\"י וחכמים ותמיהני על הה\"מ שכ' של\"י כוונתו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1d787308911c218b240488d05ef4194f69dd1544 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,121 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Damages to Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Damages_to_Property", + "text": [ + [], + [ + [ + "בהשגת הראב\"ד דהא אפילו מקרן לקרן אמרו מועד לימין אינו מועד לשמאל. הוא במסכתין (מ\"ה ב'):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ בסופו כתב שלא הבין דברי הראב\"ד ע\"ש. ולנ\"פ דהראב\"ד מפרש דמאי דאתמר בגמרא בשומר שמסר לשומר היינו היכא דניזוקה או שנאבדה וכ\"נ מפירש\"י אבל בהזיקה היא לא איירי כלל:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכן אם סכן ג' בנ\"א כאחד. מלת כאחד מחוסרת הבנה:", + "בלח\"מ על הא דאו שהרג ג' בהמות שבדברי רבינו כתב דלדעת רבינו דבנגח שור וחמור וגמל א\"מ אלא לג' המינים בלבד לא יתיישב הא דריש מכילתין אף לר\"פ בתירוץ הראשון שבתוס' שם. ולפמש\"כ שם דעת הנ\"י בשם הרמ\"ה א\"ש אף לשיטת רבינו דמיירי בנגח אדם שור וחמור דהוה מועד לשור וחמור ולא לאדם:" + ], + [], + [], + [ + "אין גומרין דינו של שור אלא בפני בעליו כו'. הה\"מ ציין מקורו לדף מ\"ה. ותמוה דשם הכוונה בפניו של שור ע\"ש וזה הביא רבינו לקמן פי\"א ה\"י. והא דקמן מקורו שם (קי\"ב ב') א\"ק והועד בבעליו כו' אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו וכן בסנהדרין (י\"ט). ועי' לקמן בפ\"ג מהל' גזלה ה\"ד בלח\"מ ובמש\"כ שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמש\"כ בסוגי' שם בס\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או בחפירה כל שהוא. היא פלוגתת ת\"ק וסומכוס בירושלמי פ\"א ה\"ב דלת\"ק כ\"ש ולסומכוס ג\"ט ופסק כת\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהה\"מ, ומ\"מ אפילו באותן מקומות חייב רבינו אם היתה אפלה כו'. כצ\"ל בלא התחלת הדבור:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו כו' שכן דרך כו'. ובהשגת הראב\"ד א\"י מהו דהכא לאו בטמון (כ\"נ דצ\"ל) מיירי. (בדפוסים אחדים ציינו ההשגה על הלכה ט' ושבוש הוא). וכוונתו פשוטה להשיג עמש\"כ רבינו בתוך שדה חבירו דהא לאו טמון הוא וא\"כ אפילו בתוך שלו נמי חייב וכ\"נ מסדר המשנה דמיירי בתוך שלו דומיא דרישא פלוגתת ר\"י וחכמים ותמיהני על הה\"מ שכ' של\"י כוונתו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c402c19b59cfd1b5fa1c79995594b93c774cb62f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Nezikim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,82 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הנשבע לעו\"ג כו' וא\"ח בחומש כו'. עי' בהה\"מ. והוא מפורש בת\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "נותנה לבע\"ח בהלואתו. כצ\"ל ומלת או למחוק. וכן בהעתקת הטור ליתא:" + ], + [ + "בהשגת הראב\"ד א\"א דאפילו הודה בינתים כו'. כ\"נ דצ\"ל ומלת לא למחוק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהגהמ\"י הביא בשם סמ\"ג להקשות על הגי' דהלכה כר' יוסי מחביריו מהא דס\"פ כל פסולי המוקדשין (כצ\"ל וט\"ס שם בפ' כל הפסולין. וכן הוא בסמ\"ג עצמו בעשין ע\"ד. גם מש\"כ שם ובפי' ריב\"ן גרס הלכה כר' יוסי כו' ט\"ס וצ\"ל הלכה אף כרבי מחביריו. וכן בשה\"ג בפ\"ק דמציעא הועתק בשני הטעותים הללו) על מחלוקת ר' יוסי וחכמים פוסקין שם אין הלכה כר' יוסי ופריך תלמודא פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים. ועמש\"כ בתענית (כ\"ח) ישוב קושיא זאת. ועי\"ל דהא שם בעירובין ר' יעקב בר אידי פליג על האי כללא דהלכה כר' יוסי מחביריו וע\"ש בתד\"ה כר\"י דאליביה פריך לקמן מכלל דיחידאה פליג עליה (ועמש\"כ שם). וא\"כ י\"ל דהא דס\"פ כפה\"מ נמי אזלא אליביה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..def7f92c349ab3f851d12021fa31a1407075046e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,121 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "וע\"פ נביא. וכ' הלח\"מ דקשה מנין לו. ונעלם מכ\"ת דכן איתא בספרי אשר יבחר ה' אלהיך בו ע\"פ נביא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "והואיל ואינו חולץ אינו מייבם. ר\"ל דכל שאינה עולה לחליצה א\"ע ליבום. והתוי\"ט כ\"ע ולא מצאנו זה אלא כל שא\"ע ליבום א\"ע לחליצה. ואנכי מצאתי לרבותינו בעלי התוס' ביבמות (מ\"ד) ד\"ה ונייבם וד\"ה כל שכתבו ג\"כ כהרמב\"ם. אמנם לכאורה מלך דומה לחרש וחרשת שהביאו שם התוס' דאע\"ג דא\"ע לחליצה עולים ליבום וצ\"ע בזה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ כתב סמ\"ג דגרסינן בירושלמי כו'. הוא בסנהדרין בס\"פ כל ישראל והביא גם הרי\"ף שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ויש לתמוה ע\"ז שאמרו חז\"ל במדרש רבה פ' פנחס ע\"ש כצ\"ל. כן הגיה הגאון ר\"ז ז\"ל בס' ת\"א והרחיד\"א ז\"ל בס' מדבר קדמות בשם ס' דת ודין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואחד הבונה בית הבקר. כאן צריך להוסיף בית התבן ולהלן למחוק:" + ], + [ + "או שגזל כרם. עי' כ\"מ ולח\"מ שנדחקו מאין למד זה. ול\"נ לפמש\"כ הלח\"מ דרבינו לא פסק הא דממעט שברייתא מולא חללו מבריך ומרכיב מטעם דהא מני ראב\"י וכתירוצא דר\"ד אריו\"ח. א\"כ ע\"כ מיעוטא דולא חללו אתי לאפוקי גזל דומיא דדרשינן מולא חנכו דגבי בית למעוטי גזל דאל\"כ מאי ממעטינן מיניה. ואף לראב\"י אפשר דמבריך ומרכיב ממעט מנטע נוטע אין מבריך ומרכיב לא כדאריו\"ח ואייתר ליה מיעוטא דחללו לגזל והא דקאמר בברייתא למעט מבריך ומרכיב מולא חללו כן דרך התנאים שלא לומר טעם העיקר כמש\"כ בס\"ד בפסחים (ל\"ח) ע\"ש ובמש\"כ בר\"ה (ט\"ז). או אילו לא נאמר קאמר כמו דמשני בב\"מ (ס\"א) ובסנהדרין (מ\"ג) ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בן נח כו' וכן אם הרג טרפה או שכפתו כו' או שהניחו ברעב כו' נהרג כו'. שלשה המה נפלאו ממני לדעת מקורם. ולא עוד אלא שק\"ל מהא דאמר אביי אי משכחת דתניא ריונב\"ש היא כו'. ואם איתא לדברי רבינו משכחת לן בהני תלתא גווני. כי גם בבן ישראל בישראל חייב בדיני שמים (ועיין בפ\"ב מהל' רוצח ה\"ב וה') כמו ברודף שיכול להציל באחד מאבריו לר\"י ב\"ש וגם זולת דברי רבינו קשה הלא משכח\"ל בעוברין. וזה י\"ל דלכוונה זו הביא הש\"ס שם סמיך לדברי אביי אשכח ריב\"א כו' משום רי\"ש אמרו אף על העוברין. לומר דמשכח\"ל כיוצא בו דש\"ד בעוברין. או אפשר לומר דבעוברין אף ישראל בישראל אין בהם אפילו מיתה בידי שמים ואף שכ' התוס' בסנהדרין (נ\"ט ד\"ה ליכא) דאף דישראל פטור מ\"מ לא שרי. היינו לכתחילה אבל עונש ליכא אפילו ביד\"ש. ותדע דהא לאביי אליבא דרנב\"ה גם מיתה ביד\"ש פוטרה מן התשלומין. והרי התורה חייבה תשלומי דמי ולדות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל העוף יראה לי שאין ב\"נ נהרגין. עיין בכ\"מ. ומש\"כ וכיון דליכא הכרע כמאן הילכתא כו'. ומשמע דרבינו הכריע לפסוק כרב שיזבי. וק\"ל כיון דרב עמרם דמותיב שם לרב מהך מתני' דאכל אמה\"ח ממנה אינו סופג את הארבעים ואס\"ד כו' ע\"כ ס\"ל דמיירי בישראל כדאוקי ר\"מ בר פטיש וכן סתמא דגמרא דקבלה להאי תיובתא ומשני ליה כדאר\"נ כו' ס\"ל ג\"כ כרמב\"פ א\"כ ודאי לית הלכתא כרב שיזבי נגדם:" + ], + [], + [], + [ + "בלח\"מ הקשה על פירוש רבינו דדינין היינו הושבת הדיינין מאי שב ואל תעשה איכא. נ\"ל דאיכא שוא\"ת עול דהיינו שהדיין ישפוט בצדק בשש מצות ולא ישפטם בעול. ועיין מל\"מ בפ\"י ה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה וראיתי לרא\"ם בפ' בראשית כו'. וז\"ל דלא מנו אלא מצות שנוהגות בב\"נ לעולם כו' דומיא דגה\"נ לר\"י וכן מילה אף למ\"ד דכל ב\"נ נצטוו כו'. הרב במחכ\"ת ל\"ד דשאני גה\"נ דמעיקרא לא נצטוו אף לר\"י אלא בני יעקב לבד כמש\"כ רש\"י בסנהדרין (נ\"ט) ד\"ה ואליבא דר\"י ולהכי לא חשיב ליה בהדי ז\"מ דהמה כוללים לכל בני נח. וכן מילה ודאי אף לתירוצא קמא לא נעלם מאתם פשטיה דקרא ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך אלא דס\"ד דכוללת עכ\"פ כל זרע אברהם אף זרע ישמעאל ועשו ועיין ש\"א (סי' מ\"ט) אבל פו\"ר דכוללת כל בני נח אף דנפסקה מהם בסיני יש לה להחשב בהדי ז\"מ. וכה\"ג כתב הרב עצמו לעיל ולקמן ה\"ח לדחות דברי מרן הכ\"מ בהא דכתב רבינו דבני קטורה אינן נהרגין על ביטול מצות מילה ע\"ש ולפ\"ז ממילא יפול תמיהתו לקמן על המהר\"ש יפה בפ' מקץ. כי מה ענין מצות מילה שניתנה רק לאברהם ולזרעו בלבד למצרים בני חם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "שהרי ר\"ע כו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ה' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס״ג:ט׳) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..50abb11813da243901d51432c6fa6ddab979f666 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,118 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Kings_and_Wars", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "וע\"פ נביא. וכ' הלח\"מ דקשה מנין לו. ונעלם מכ\"ת דכן איתא בספרי אשר יבחר ה' אלהיך בו ע\"פ נביא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "והואיל ואינו חולץ אינו מייבם. ר\"ל דכל שאינה עולה לחליצה א\"ע ליבום. והתוי\"ט כ\"ע ולא מצאנו זה אלא כל שא\"ע ליבום א\"ע לחליצה. ואנכי מצאתי לרבותינו בעלי התוס' ביבמות (מ\"ד) ד\"ה ונייבם וד\"ה כל שכתבו ג\"כ כהרמב\"ם. אמנם לכאורה מלך דומה לחרש וחרשת שהביאו שם התוס' דאע\"ג דא\"ע לחליצה עולים ליבום וצ\"ע בזה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ כתב סמ\"ג דגרסינן בירושלמי כו'. הוא בסנהדרין בס\"פ כל ישראל והביא גם הרי\"ף שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ויש לתמוה ע\"ז שאמרו חז\"ל במדרש רבה פ' פנחס ע\"ש כצ\"ל. כן הגיה הגאון ר\"ז ז\"ל בס' ת\"א והרחיד\"א ז\"ל בס' מדבר קדמות בשם ס' דת ודין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואחד הבונה בית הבקר. כאן צריך להוסיף בית התבן ולהלן למחוק:" + ], + [ + "או שגזל כרם. עי' כ\"מ ולח\"מ שנדחקו מאין למד זה. ול\"נ לפמש\"כ הלח\"מ דרבינו לא פסק הא דממעט שברייתא מולא חללו מבריך ומרכיב מטעם דהא מני ראב\"י וכתירוצא דר\"ד אריו\"ח. א\"כ ע\"כ מיעוטא דולא חללו אתי לאפוקי גזל דומיא דדרשינן מולא חנכו דגבי בית למעוטי גזל דאל\"כ מאי ממעטינן מיניה. ואף לראב\"י אפשר דמבריך ומרכיב ממעט מנטע נוטע אין מבריך ומרכיב לא כדאריו\"ח ואייתר ליה מיעוטא דחללו לגזל והא דקאמר בברייתא למעט מבריך ומרכיב מולא חללו כן דרך התנאים שלא לומר טעם העיקר כמש\"כ בס\"ד בפסחים (ל\"ח) ע\"ש ובמש\"כ בר\"ה (ט\"ז). או אילו לא נאמר קאמר כמו דמשני בב\"מ (ס\"א) ובסנהדרין (מ\"ג) ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בן נח כו' וכן אם הרג טרפה או שכפתו כו' או שהניחו ברעב כו' נהרג כו'. שלשה המה נפלאו ממני לדעת מקורם. ולא עוד אלא שק\"ל מהא דאמר אביי אי משכחת דתניא ריונב\"ש היא כו'. ואם איתא לדברי רבינו משכחת לן בהני תלתא גווני. כי גם בבן ישראל בישראל חייב בדיני שמים (ועיין בפ\"ב מהל' רוצח ה\"ב וה') כמו ברודף שיכול להציל באחד מאבריו לר\"י ב\"ש וגם זולת דברי רבינו קשה הלא משכח\"ל בעוברין. וזה י\"ל דלכוונה זו הביא הש\"ס שם סמיך לדברי אביי אשכח ריב\"א כו' משום רי\"ש אמרו אף על העוברין. לומר דמשכח\"ל כיוצא בו דש\"ד בעוברין. או אפשר לומר דבעוברין אף ישראל בישראל אין בהם אפילו מיתה בידי שמים ואף שכ' התוס' בסנהדרין (נ\"ט ד\"ה ליכא) דאף דישראל פטור מ\"מ לא שרי. היינו לכתחילה אבל עונש ליכא אפילו ביד\"ש. ותדע דהא לאביי אליבא דרנב\"ה גם מיתה ביד\"ש פוטרה מן התשלומין. והרי התורה חייבה תשלומי דמי ולדות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל העוף יראה לי שאין ב\"נ נהרגין. עיין בכ\"מ. ומש\"כ וכיון דליכא הכרע כמאן הילכתא כו'. ומשמע דרבינו הכריע לפסוק כרב שיזבי. וק\"ל כיון דרב עמרם דמותיב שם לרב מהך מתני' דאכל אמה\"ח ממנה אינו סופג את הארבעים ואס\"ד כו' ע\"כ ס\"ל דמיירי בישראל כדאוקי ר\"מ בר פטיש וכן סתמא דגמרא דקבלה להאי תיובתא ומשני ליה כדאר\"נ כו' ס\"ל ג\"כ כרמב\"פ א\"כ ודאי לית הלכתא כרב שיזבי נגדם:" + ], + [], + [], + [ + "בלח\"מ הקשה על פירוש רבינו דדינין היינו הושבת הדיינין מאי שב ואל תעשה איכא. נ\"ל דאיכא שוא\"ת עול דהיינו שהדיין ישפוט בצדק בשש מצות ולא ישפטם בעול. ועיין מל\"מ בפ\"י ה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה וראיתי לרא\"ם בפ' בראשית כו'. וז\"ל דלא מנו אלא מצות שנוהגות בב\"נ לעולם כו' דומיא דגה\"נ לר\"י וכן מילה אף למ\"ד דכל ב\"נ נצטוו כו'. הרב במחכ\"ת ל\"ד דשאני גה\"נ דמעיקרא לא נצטוו אף לר\"י אלא בני יעקב לבד כמש\"כ רש\"י בסנהדרין (נ\"ט) ד\"ה ואליבא דר\"י ולהכי לא חשיב ליה בהדי ז\"מ דהמה כוללים לכל בני נח. וכן מילה ודאי אף לתירוצא קמא לא נעלם מאתם פשטיה דקרא ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך אלא דס\"ד דכוללת עכ\"פ כל זרע אברהם אף זרע ישמעאל ועשו ועיין ש\"א (סי' מ\"ט) אבל פו\"ר דכוללת כל בני נח אף דנפסקה מהם בסיני יש לה להחשב בהדי ז\"מ. וכה\"ג כתב הרב עצמו לעיל ולקמן ה\"ח לדחות דברי מרן הכ\"מ בהא דכתב רבינו דבני קטורה אינן נהרגין על ביטול מצות מילה ע\"ש ולפ\"ז ממילא יפול תמיהתו לקמן על המהר\"ש יפה בפ' מקץ. כי מה ענין מצות מילה שניתנה רק לאברהם ולזרעו בלבד למצרים בני חם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "שהרי ר\"ע כו' והוא היה אומר עליו שהוא מלך המשיח. במדרש איכה בפסוק בלע ה' ולא חמל. ונקוה שיקויים בנו מקרא שכתוב ובחמלתו הוא גאלם (ישעיהו ס״ג:ט׳) ופסוק וחמלתי עליהם (מלאכי ג') במהרה בימינו אמן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d02414cdc70530429aa230b43f989a532637f715 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשתו של כהן מתטמא לה על כרחו וא\"מ לה אלא מד\"ס כו'. עי' בכ\"מ ולח\"מ מש\"כ ע\"ז ברה\"פ. ול\"נ ראיה נכונה לרבינו מהא דיחזקאל לא חשיב לה בין אותם שהכהן מטמא להם ולא שייר אלא אותה (לאפוקי בנשים האסורות להם שייר תרתי זונה וחללה) ע\"ש מ\"ד כ\"ה. ומה שהקשה הק\"א איך יבואו חכמים להקל על ד\"ת בקום ועשה. נ\"ל דלק\"מ דכיון דתקנו שהוא יירשנה (ובדבר שבממון הפקר ב\"ד הפקר) ממילא הות כמת מצוה וכמו שסיים רבינו בעצמו וכדאמרינן בקטנה שהביא הכ\"מ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dd8a82fb55c5ae4b98638696094cfdc50a110e68 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Mourning", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Mourning", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשתו של כהן מתטמא לה על כרחו וא\"מ לה אלא מד\"ס כו'. עי' בכ\"מ ולח\"מ מש\"כ ע\"ז ברה\"פ. ול\"נ ראיה נכונה לרבינו מהא דיחזקאל לא חשיב לה בין אותם שהכהן מטמא להם ולא שייר אלא אותה (לאפוקי בנשים האסורות להם שייר תרתי זונה וחללה) ע\"ש מ\"ד כ\"ה. ומה שהקשה הק\"א איך יבואו חכמים להקל על ד\"ת בקום ועשה. נ\"ל דלק\"מ דכיון דתקנו שהוא יירשנה (ובדבר שבממון הפקר ב\"ד הפקר) ממילא הות כמת מצוה וכמו שסיים רבינו בעצמו וכדאמרינן בקטנה שהביא הכ\"מ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cf1d2b9ad8bf650751082b4367db1830c5f21688 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ הכי אמרינן בפ\"ב דגיטין דאע\"ג דידעי בטב\"ע דקלא הם פסולים. תמוה דאדרבה דהתם אמרינן דטב\"ע דקלא מילתא היא. והא דפסול להביא את הגט בח\"ל עי' ברא\"ש פ\"א שם סי' ג'. אבל פשוט דרבינו למד ד\"ז מב\"ב (קכ\"ח) שהביאו התוס' בגיטין שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..52cf58af43bb552d7f0a11548db58423b82c9f3e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,51 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, Testimony", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_Testimony", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ הכי אמרינן בפ\"ב דגיטין דאע\"ג דידעי בטב\"ע דקלא הם פסולים. תמוה דאדרבה דהתם אמרינן דטב\"ע דקלא מילתא היא. והא דפסול להביא את הגט בח\"ל עי' ברא\"ש פ\"א שם סי' ג'. אבל פשוט דרבינו למד ד\"ז מב\"ב (קכ\"ח) שהביאו התוס' בגיטין שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..62b7245862fb5ad09d76f85e45d21bfc61f19665 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,137 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ב' הפירושים המה לקוחים מדברי התוס' שם (י\"ד ב') בד\"ה אל. ומסיימי שם על הוי\"מ ואין ב\"ד שקול כו' ע\"ש ובתוס' ס\"פ הזהב ובב\"ב (צ\"ו ב') ד\"ה כל. והמגיה שכ' צ\"ע כו' אישתמיטתיה דברי התוס' הללו. ודע דבמ\"ר במדבר פ\"א איתא כפי' הראשון:" + ] + ], + [ + [ + "אחד ב\"ד הגדול כו' צריך שיהיה אחד מהן סמוך כו'. עיין לח\"מ. והתוי\"ט הגיה בפ\"א דסנהדרין כל אחד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שנים שאמרו טעם אחד אפילו משני מקראות כו'. עיין כ\"מ. והש\"ך בחו\"מ סי' כ\"ה ס\"ק י\"ט אות ב' השיג עליו וכ' דתיבת אפילו שבדברי רבינו ט\"ס:" + ], + [], + [], + [ + "אפילו אמר הנידון כו' שומעין לו ועולה למנין. בהגהותי להמשנה שם כתבתי דתיבות ועולה למנין צריך למחקם מכאן ולהציגם לעיל באחד מן התלמידים ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ואין רשות למלך להרוג כו'. הכ\"מ לא הראנו מקורו. והוא בירוש' ר\"פ ארבע מיתות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו הכה עבד כו' לוקה. עי' כ\"מ. ועמש\"כ שם בגמרא בס\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "לפיכך א\"ח כו' שאם יוסיף כו'. זה לשון המ\"ר ס\"פ קרח ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף ע\"ש וה\"ז כדברי רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ העתיק על ד\"ז המשנה דההורג נפש שלא בעדים והאמור ע\"ז בגמרא מ\"ש הכא כו' אר\"ש אידי ואידי כו'. ותמוה דאין זה ענין לנידון שלפנינו. ונראה דכ\"ז עד ותניא התם שייך להלכה הקודמת והוא להראות המקור למש\"כ רבינו דמיתת כיפה הוא ע\"י לחם צר כו' ואח\"כ מאכילין אותו שעורים כו', אמנם מש\"כ תו וגרסינן בגמ' כו' ל\"י ליישב מה ענין זה לכאן. ודין דההורג נפש כו' לא נזכר כאן ורבינו כתבו במקומו בהל' רוצח פ\"ד ה\"ח:" + ] + ], + [ + [], + [ + "כל מחוייבין מיתה ביד\"ש כו' זר שאכל תרומה כו' ובין טמאה. עיין לח\"מ שהקשה מאין יצא לרבינו בזה בטמאה שהוא במיתה דכיון דבכהן טמא דעיקר קרא דומתו בו מיירי ביה אין בו מיתה בטמאה דיו לבא מן הדין להיות כנדון. ונעלם מכ\"ת שד\"ז מפורש בתוספתא פ\"ו דתרומות והובאה ג\"כ בירוש' רפ\"ב דבכורים וז\"ל באוכלי תרומה לזרים טהור שאכל את הטהור וטהור שאכל את הטמא וטמא שאכל את הטהור וטמא שאכל את הטמא כולם במיתה. ובאוכלי תרומה לכהנים טהור שאכל את הטהור כמצותו טהור שאכל את הטמא בעשה וטמא שאכל את הטהור טמא שאכל את הטמא בלא תעשה כן הוא הגירסא שלפנינו שם ושם. וז\"ל המפרש מהרא\"פ בלא תעשה ולא במיתה דאין מיתה בטומאת הגוף אצל תרומה וכר' יוחנן דומתו בו אזרים קאי. ול\"ד כלל דבזה כ\"ע מודו דבמיתה דעיקר קרא דומתו בו קאי על טמא עיין סנהדרין (פ\"ג) ובפירש\"י שם וכמש\"כ ג\"כ הלח\"מ. והגר\"א ז\"ל בס' שנ\"א העתיק שם הירושלמי בזה\"ל טמא שאכל טהור במיתה טמא שאכל טמא בל\"ת. וכן מצאתי בערוך ערך טען הא' שהעתיק כן התוספתא והירושלמי והוא הנכון. ולהמפרש החדש דתוספתא נעלמה פה גי' הגר\"א ז\"ל והערוך הנכונה ולא העיר מאומה. גם מהתוי\"ט פי\"א דפרה מ\"ג נעלמה הגירסא הנכונה בתוספתא שהבאתי. שכתב שם ולא תטעה כו' דר\"א אמורא הוא ולא מצי לפלוגי אמתניתין כו'. דכיון דברייתא מסייע ליה יוכל לפסוק כוותה. גם מה שהביא שם מסה\"כ היכא דאמר משום לא שמעה מפיו כו' אישתמיטתיה שגם רש\"י כ\"כ שם בסוגיא ד\"ה הא דרבי' ועמש\"כ עוד ע\"ז שם בפרה. עכ\"פ לדינו של רבינו הראיתי מקור ובעז\"ה. גם בברייתא דסנהדרין שם דואלו שבמיתה נקטה בטמא שאכל תרומה טהורה וגבי זר נקטה תרומה סתם דמשמע בין טהורה ובין טמאה. וקושיית הלח\"מ דדיו לבא מה\"ד כו' אינה כלום. דהרי מבואר בחולין (קי\"ג ב') דטעמא דטמא שאכל את הטמאה אינו במיתה הוא משום דאין איסור חע\"א וזהו דוקא אם נטמאה התרומה תחילה ואח\"כ נטמא הגוף כמבואר בתוס' שם (ק\"א) ד\"ה בנטמא ובסנהדרין שם ד\"ה פרט. ובאיסור זרות לא משכחת לה דליחול עליו איסור טומאה קודם. גם מה שהקשה על מש\"כ רבינו בהל' תרומות דכהן טמא שאכל תרומה טמאה אינו לוקה דהרי הקרא לא מיעטה אלא ממיתה. י\"ל דכיון דטעמא הוא דלענין עונש חדשה התורה דאין איסור חע\"א ממילא לא לקי ג\"כ דמלקות במקום מיתה עומדת (סנהדרין יו\"ד) לר' ישמעאל. ולענין זה י\"ל דכ\"ע מודו:" + ], + [], + [ + "כל ל\"ת שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מיתת ב\"ד. נראה דצ\"ל ולא מיתה בידי שמים:", + " אות ס\"ח וכן כל הקדשים. ק\"ל דזה יליף בזבחים (ק\"א) מק\"ו ממעשר ואין מזהירין מה\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה. בספרי ריש דברים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מפני שהן טרודין במועדות. ורש\"י פי' משום שהם זמני קציר ובציר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..454d3747dfdb37d710a27b7018974dc3317de65b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Mekorei HaRambam LeRashash/Sefer Shoftim/Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,134 @@ +{ + "title": "Mekorei HaRambam LeRashash on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mekorei_HaRambam_LeRashash_on_Mishneh_Torah,_The_Sanhedrin_and_the_Penalties_within_their_Jurisdiction", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ב' הפירושים המה לקוחים מדברי התוס' שם (י\"ד ב') בד\"ה אל. ומסיימי שם על הוי\"מ ואין ב\"ד שקול כו' ע\"ש ובתוס' ס\"פ הזהב ובב\"ב (צ\"ו ב') ד\"ה כל. והמגיה שכ' צ\"ע כו' אישתמיטתיה דברי התוס' הללו. ודע דבמ\"ר במדבר פ\"א איתא כפי' הראשון:" + ] + ], + [ + [ + "אחד ב\"ד הגדול כו' צריך שיהיה אחד מהן סמוך כו'. עיין לח\"מ. והתוי\"ט הגיה בפ\"א דסנהדרין כל אחד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שנים שאמרו טעם אחד אפילו משני מקראות כו'. עיין כ\"מ. והש\"ך בחו\"מ סי' כ\"ה ס\"ק י\"ט אות ב' השיג עליו וכ' דתיבת אפילו שבדברי רבינו ט\"ס:" + ], + [], + [], + [ + "אפילו אמר הנידון כו' שומעין לו ועולה למנין. בהגהותי להמשנה שם כתבתי דתיבות ועולה למנין צריך למחקם מכאן ולהציגם לעיל באחד מן התלמידים ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ואין רשות למלך להרוג כו'. הכ\"מ לא הראנו מקורו. והוא בירוש' ר\"פ ארבע מיתות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו הכה עבד כו' לוקה. עי' כ\"מ. ועמש\"כ שם בגמרא בס\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "לפיכך א\"ח כו' שאם יוסיף כו'. זה לשון המ\"ר ס\"פ קרח ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף ע\"ש וה\"ז כדברי רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ העתיק על ד\"ז המשנה דההורג נפש שלא בעדים והאמור ע\"ז בגמרא מ\"ש הכא כו' אר\"ש אידי ואידי כו'. ותמוה דאין זה ענין לנידון שלפנינו. ונראה דכ\"ז עד ותניא התם שייך להלכה הקודמת והוא להראות המקור למש\"כ רבינו דמיתת כיפה הוא ע\"י לחם צר כו' ואח\"כ מאכילין אותו שעורים כו', אמנם מש\"כ תו וגרסינן בגמ' כו' ל\"י ליישב מה ענין זה לכאן. ודין דההורג נפש כו' לא נזכר כאן ורבינו כתבו במקומו בהל' רוצח פ\"ד ה\"ח:" + ] + ], + [ + [], + [ + "כל מחוייבין מיתה ביד\"ש כו' זר שאכל תרומה כו' ובין טמאה. עיין לח\"מ שהקשה מאין יצא לרבינו בזה בטמאה שהוא במיתה דכיון דבכהן טמא דעיקר קרא דומתו בו מיירי ביה אין בו מיתה בטמאה דיו לבא מן הדין להיות כנדון. ונעלם מכ\"ת שד\"ז מפורש בתוספתא פ\"ו דתרומות והובאה ג\"כ בירוש' רפ\"ב דבכורים וז\"ל באוכלי תרומה לזרים טהור שאכל את הטהור וטהור שאכל את הטמא וטמא שאכל את הטהור וטמא שאכל את הטמא כולם במיתה. ובאוכלי תרומה לכהנים טהור שאכל את הטהור כמצותו טהור שאכל את הטמא בעשה וטמא שאכל את הטהור טמא שאכל את הטמא בלא תעשה כן הוא הגירסא שלפנינו שם ושם. וז\"ל המפרש מהרא\"פ בלא תעשה ולא במיתה דאין מיתה בטומאת הגוף אצל תרומה וכר' יוחנן דומתו בו אזרים קאי. ול\"ד כלל דבזה כ\"ע מודו דבמיתה דעיקר קרא דומתו בו קאי על טמא עיין סנהדרין (פ\"ג) ובפירש\"י שם וכמש\"כ ג\"כ הלח\"מ. והגר\"א ז\"ל בס' שנ\"א העתיק שם הירושלמי בזה\"ל טמא שאכל טהור במיתה טמא שאכל טמא בל\"ת. וכן מצאתי בערוך ערך טען הא' שהעתיק כן התוספתא והירושלמי והוא הנכון. ולהמפרש החדש דתוספתא נעלמה פה גי' הגר\"א ז\"ל והערוך הנכונה ולא העיר מאומה. גם מהתוי\"ט פי\"א דפרה מ\"ג נעלמה הגירסא הנכונה בתוספתא שהבאתי. שכתב שם ולא תטעה כו' דר\"א אמורא הוא ולא מצי לפלוגי אמתניתין כו'. דכיון דברייתא מסייע ליה יוכל לפסוק כוותה. גם מה שהביא שם מסה\"כ היכא דאמר משום לא שמעה מפיו כו' אישתמיטתיה שגם רש\"י כ\"כ שם בסוגיא ד\"ה הא דרבי' ועמש\"כ עוד ע\"ז שם בפרה. עכ\"פ לדינו של רבינו הראיתי מקור ובעז\"ה. גם בברייתא דסנהדרין שם דואלו שבמיתה נקטה בטמא שאכל תרומה טהורה וגבי זר נקטה תרומה סתם דמשמע בין טהורה ובין טמאה. וקושיית הלח\"מ דדיו לבא מה\"ד כו' אינה כלום. דהרי מבואר בחולין (קי\"ג ב') דטעמא דטמא שאכל את הטמאה אינו במיתה הוא משום דאין איסור חע\"א וזהו דוקא אם נטמאה התרומה תחילה ואח\"כ נטמא הגוף כמבואר בתוס' שם (ק\"א) ד\"ה בנטמא ובסנהדרין שם ד\"ה פרט. ובאיסור זרות לא משכחת לה דליחול עליו איסור טומאה קודם. גם מה שהקשה על מש\"כ רבינו בהל' תרומות דכהן טמא שאכל תרומה טמאה אינו לוקה דהרי הקרא לא מיעטה אלא ממיתה. י\"ל דכיון דטעמא הוא דלענין עונש חדשה התורה דאין איסור חע\"א ממילא לא לקי ג\"כ דמלקות במקום מיתה עומדת (סנהדרין יו\"ד) לר' ישמעאל. ולענין זה י\"ל דכ\"ע מודו:" + ], + [], + [ + "כל ל\"ת שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מיתת ב\"ד. נראה דצ\"ל ולא מיתה בידי שמים:", + " אות ס\"ח וכן כל הקדשים. ק\"ל דזה יליף בזבחים (ק\"א) מק\"ו ממעשר ואין מזהירין מה\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה. בספרי ריש דברים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מפני שהן טרודין במועדות. ורש\"י פי' משום שהם זמני קציר ובציר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מקורי הרמב\"ם לרש\"ש על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Mekorei HaRambam LeRashash", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..edfd319379990c449234e14f34d6ae2ed52e1c8c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,784 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע\"כ:", + " ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) :", + " ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י\"ד) :" + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע\"כ:", + " ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) :", + " ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י\"ד) :" + ], + [ + "וכשם שמברכים כו' עד יעשה אותה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " וברכות רבות כו' עד ולירא ממנו. פרק הרואה (דף נ\"ו) :" + ], + [], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) ופרק כיצד מברכין:", + " ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:", + " כל הברכות כולן אע\"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) ופרק כיצד מברכין:", + " ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:", + " כל הברכות כולן אע\"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :", + " רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ\"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני\"ל ז\"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע\"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח\"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דבכ\"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז\"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר\"ת ז\"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ\"ע:" + ], + [ + "כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :", + " רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ\"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני\"ל ז\"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע\"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח\"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דבכ\"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז\"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר\"ת ז\"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ\"ע:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פירש כן בפירוש המשנה דר\"פ שלשה שאכלו כדברי ר\"מ ז\"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור\"ש פוטר וק\"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש\"י ז\"ל יש לי ראיה מדתנן פ\"ק דסנהדרין ר\"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע\"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ\"כ רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפ\"ק דסנהדרין וג\"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב\"ד ז\"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פירש כן בפירוש המשנה דר\"פ שלשה שאכלו כדברי ר\"מ ז\"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור\"ש פוטר וק\"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש\"י ז\"ל יש לי ראיה מדתנן פ\"ק דסנהדרין ר\"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע\"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ\"כ רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפ\"ק דסנהדרין וג\"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב\"ד ז\"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט\"ז:) :" + ], + [ + "סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט\"ז:) :" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור\"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר\"מ מקוצי ז\"ל ורבותינו ז\"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור\"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר\"מ מקוצי ז\"ל ורבותינו ז\"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שאכל ושכח כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים:" + ] + ], + [ + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כל המברך וכו' עד שפסק ויברך. פרק אלו דברים (דף נ\"ג) :", + " אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך. סוף פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " שכח לברך ברכת המזון וכו' עד יצא ידי חובתו. פ' אלו דברים:", + " וכן אם בירך וכו' עד שאכל. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) :" + ], + [ + "מי שנסתפק לו וכו' עד אינו חוזר ומברך. פרק שלשה שאכלו:", + " היה אוכל בבית זה וכו' עד יגמור סעודתו. פרק הרואה ופרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל הפליג בזה וכו' שאינו עקירה כלל עכ\"ל: ואני אומר מה הפלגה יש בזה והא בשמעתין קמייתא דפרק שלשה שאכלו דגרסינן א\"ר דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני ופירש\"י ז\"ל שסמוך הוא אצלם ועונה ברוך הוא עכ\"ל. אלמא אם אינו סמוך אצלם ועונה הפלגה היא שהרי אין מזמנין עליו ואם רצה הראב\"ד ז\"ל לפרש כי בשוק דוקא הפלגה כפשט הדברים שיצא לשוק והוה לשם לעולם היאך עונה בשוק אלא ודאי ר\"ל כדברי רמז\"ל ורש\"י ז\"ל. ולדעתי זכורני שבזה הלשון ראיתי שנויה בירושלמי ופסק לשון זו הפיסקא היא בפרק הרואה ופרק ערבי פסחים. ומה שהזכיר הראב\"ד ז\"ל מהרואה את מקומו לא שמענוהו אלא לגבי גוזלות ואין הנדון דומה לראיה ולא ידענו מאין לו כד\"ן:" + ], + [ + "מי שנסתפק לו וכו' עד אינו חוזר ומברך. פרק שלשה שאכלו:", + " היה אוכל בבית זה וכו' עד יגמור סעודתו. פרק הרואה ופרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל הפליג בזה וכו' שאינו עקירה כלל עכ\"ל: ואני אומר מה הפלגה יש בזה והא בשמעתין קמייתא דפרק שלשה שאכלו דגרסינן א\"ר דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני ופירש\"י ז\"ל שסמוך הוא אצלם ועונה ברוך הוא עכ\"ל. אלמא אם אינו סמוך אצלם ועונה הפלגה היא שהרי אין מזמנין עליו ואם רצה הראב\"ד ז\"ל לפרש כי בשוק דוקא הפלגה כפשט הדברים שיצא לשוק והוה לשם לעולם היאך עונה בשוק אלא ודאי ר\"ל כדברי רמז\"ל ורש\"י ז\"ל. ולדעתי זכורני שבזה הלשון ראיתי שנויה בירושלמי ופסק לשון זו הפיסקא היא בפרק הרואה ופרק ערבי פסחים. ומה שהזכיר הראב\"ד ז\"ל מהרואה את מקומו לא שמענוהו אלא לגבי גוזלות ואין הנדון דומה לראיה ולא ידענו מאין לו כד\"ן:" + ], + [ + "חברים שהיו מסובין וכו' עד לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) ופרק הרואה (דף נ\"ז) :", + " במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך עכ\"ל: ואני אומר בירושלמי דבפרק תפלת השחר מיתניא ולא חילק זה החילוק ואם קבלה נקבל ואם לדין וסברא יש לו תשובה שאם לא היה דעתו מתחלה לכך אם כן נמלך הוא ואם כן למה לי ממזרחה למערבה אפילו ממזרח למזרח וממערב למערב נמי כל נמלך צריך לחזור ולברך כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "חברים שהיו מסובין וכו' עד לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) ופרק הרואה (דף נ\"ז) :", + " במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך עכ\"ל: ואני אומר בירושלמי דבפרק תפלת השחר מיתניא ולא חילק זה החילוק ואם קבלה נקבל ואם לדין וסברא יש לו תשובה שאם לא היה דעתו מתחלה לכך אם כן נמלך הוא ואם כן למה לי ממזרחה למערבה אפילו ממזרח למזרח וממערב למערב נמי כל נמלך צריך לחזור ולברך כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "בירך על הפת כו' עד מעשה קדירה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א מ\"ב) :", + " גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח\"כ נמלך לאכול או לשתות אע\"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך כו' עד לברך שנית. פרק כיצד מברכין שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו וכו' או בנמנום עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל סמך אההיא דר\"פ ערבי פסחים גבי עובדא דרב ברונא דאסיקנא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי בלא ברכה וסובר רבינו ז\"ל דוקא שתיה ולא אכילה ואנחנו לא כן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אלא אכילה ושתיה אחת היא לגבי היסח הדעת וכן כתב הרב רבי אליעזר ממי\"ץ ז\"ל בשיטתו ומשוי להו כהדדי מסוגיין דפרק שלשה שאכלו במעשה דשמעון בן שטח עם ינאי המלך ויש לי ראיה מפרק כיצד מברכין דגרסינן רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא בתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו דיסתנא מבי ריש גלותא רבה אכל רבי זירא לא אכל אמר ליה לא סבר ליה מר סילק אסור מלאכול אמר ליה אנן אתכא דריש גלותא סמכינן אלמא אכילה נמי בגמר דהיסח הדעת תליא וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוספות ז\"ל ואמר כי בזמן הזה בעל הבית הוא חשוב אצלינו כמו ריש גלותא אצלם ועליו אנו סומכים וכיון שאמר בעל הבית הב ונבריך אסור לאכול בלא ברכה וכל רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הבאים אחריו כן הסכימו וגם רבינו חננאל והרב רבינו משה מקוצי ז\"ל. אמנם ר\"י אלפס ז\"ל הסכים כדברי הראב\"ד ז\"ל מדאסיקנא סוף שמעתין ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיכף לגאולה תפלה תיכף לנטילת ידים ברכה ומהדר לה אפילו אסילק ואגמר דלא הוי היסח עד דאיכא נטילת מים אחרונים. ורבינו יהודה ז\"ל עמד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקיבל כירושלמי דקא מסיק לה לאשמועינן דאין סיכת שמן מעכב בידים ועל זאת נאמרה מילתא דרב גבי מים אחרונים אמנם תרדמה ונמנום לא ראינו ולא שמענו להם בענין אכילה אלא לענין מצה בלבד. ותו בין לפירוש רש\"י ובעלי שיטה זו איתסר לכו למשתי בלא ברכה כלומר בלא ברכת המזון ולפירוש רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ור\"מ ז\"ל נפרש כאן בלא ברכה כלומר ברכה ראשונה שהיא ברכת הנהנין ובההיא דפסחים ברכת המזון ובסמוך ברירנא לה בס\"ד. ולדעתי לשון ר\"מ ז\"ל צח וכולל הרבה בקצרה שכתב גמר בלבו וגמר הלב הוא היסח הדעת אמיתי יותר מגמר שר\"ל גמר סעודתו ויותר מסילוק שרוצה לומר סילק השולחן שלפניו ויותר ממשיחת השמן לידים אפילו למי שרגיל בו והוא כמו נטילה אחרונה לנוהגים בה שהוא תכף לברכה וכמו הב ונבריך דבעל הבית וריש גלותא וכן לשון דחוזר ומברך שכתב בכאן משמע ברכה ראשונה של הנהנין כבעלי שיטתן של רבותינו ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "בירך על הפת כו' עד מעשה קדירה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א מ\"ב) :", + " גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח\"כ נמלך לאכול או לשתות אע\"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך כו' עד לברך שנית. פרק כיצד מברכין שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו וכו' או בנמנום עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל סמך אההיא דר\"פ ערבי פסחים גבי עובדא דרב ברונא דאסיקנא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי בלא ברכה וסובר רבינו ז\"ל דוקא שתיה ולא אכילה ואנחנו לא כן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אלא אכילה ושתיה אחת היא לגבי היסח הדעת וכן כתב הרב רבי אליעזר ממי\"ץ ז\"ל בשיטתו ומשוי להו כהדדי מסוגיין דפרק שלשה שאכלו במעשה דשמעון בן שטח עם ינאי המלך ויש לי ראיה מפרק כיצד מברכין דגרסינן רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא בתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו דיסתנא מבי ריש גלותא רבה אכל רבי זירא לא אכל אמר ליה לא סבר ליה מר סילק אסור מלאכול אמר ליה אנן אתכא דריש גלותא סמכינן אלמא אכילה נמי בגמר דהיסח הדעת תליא וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוספות ז\"ל ואמר כי בזמן הזה בעל הבית הוא חשוב אצלינו כמו ריש גלותא אצלם ועליו אנו סומכים וכיון שאמר בעל הבית הב ונבריך אסור לאכול בלא ברכה וכל רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הבאים אחריו כן הסכימו וגם רבינו חננאל והרב רבינו משה מקוצי ז\"ל. אמנם ר\"י אלפס ז\"ל הסכים כדברי הראב\"ד ז\"ל מדאסיקנא סוף שמעתין ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיכף לגאולה תפלה תיכף לנטילת ידים ברכה ומהדר לה אפילו אסילק ואגמר דלא הוי היסח עד דאיכא נטילת מים אחרונים. ורבינו יהודה ז\"ל עמד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקיבל כירושלמי דקא מסיק לה לאשמועינן דאין סיכת שמן מעכב בידים ועל זאת נאמרה מילתא דרב גבי מים אחרונים אמנם תרדמה ונמנום לא ראינו ולא שמענו להם בענין אכילה אלא לענין מצה בלבד. ותו בין לפירוש רש\"י ובעלי שיטה זו איתסר לכו למשתי בלא ברכה כלומר בלא ברכת המזון ולפירוש רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ור\"מ ז\"ל נפרש כאן בלא ברכה כלומר ברכה ראשונה שהיא ברכת הנהנין ובההיא דפסחים ברכת המזון ובסמוך ברירנא לה בס\"ד. ולדעתי לשון ר\"מ ז\"ל צח וכולל הרבה בקצרה שכתב גמר בלבו וגמר הלב הוא היסח הדעת אמיתי יותר מגמר שר\"ל גמר סעודתו ויותר מסילוק שרוצה לומר סילק השולחן שלפניו ויותר ממשיחת השמן לידים אפילו למי שרגיל בו והוא כמו נטילה אחרונה לנוהגים בה שהוא תכף לברכה וכמו הב ונבריך דבעל הבית וריש גלותא וכן לשון דחוזר ומברך שכתב בכאן משמע ברכה ראשונה של הנהנין כבעלי שיטתן של רבותינו ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "היו שותין וכו' אינם צריכין לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל עירבובי דברים יש כאן וכו' ואסור למישתי בלא ברכה: ואני אומר הלכות קבועות ופסוקות שנה ומנה כאן והנני מבאר אותן אחת לאחת בס\"ד: מה שאמר תחלה אם היו כו' עד יקדשו זהו כמעשה דרב ברונא פרק כיסוי הדם וריש ערבי פסחים ומשום היסח הדעת כמו שכתבתי בסמוך וכדמסיק לה התם במכילתין. ומה שאמר ואם רצו לחזור ולשתות כו' עד ואחר כך ישתו זהו כדאמרינן בההוא עובדא הדר אמרו ליה הב לן ונישתי אמר להו רב ייבא סבא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי ופירשו לה רבוואתא קמאי ז\"ל משום דהויא הפסקה וכדאסיקנא פרק כיסוי הדם משום דמשתייא וברוכי כהדדי לא איפשר ומיהו אי בעי למישתי בתר דבריך ברכת המזון או מקמי דבריך אע\"ג דלאו שפיר עביד צריך לברך עליה בתחלה ברכת הנהנין וכן הביא דבריהם ר\"י אלפס ז\"ל פרק ערבי פסחים גמרא מתניתין דלא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ומה שאמר שאם אמרו בואו ונבדיל אינן צריכין לחזור ולברך זהו מעובדא דלקמן סוף ההיא שמעתא דגרסינן רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא והוה קאי עילוייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי קדיש יומא נפסוק ונקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא היא דקבעה אנפשה הכי אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש סבור מינה כשם שקובעת לקידוש כך קובעת להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב להבדלה אינה קובעת והני מילי דקבעי וקאכלי ואתו מעיקרא אבל אתחולי לא מתחלינן ע\"כ. למדנו דהיכא דקבעו מעיקרא כגון אלו שאמרנו כי השבת קובעת בכניסתה מפני שהשבת חשוב וגם קובע למעשר מתוך חשיבותו וגמרינן מינה דכי אמור לקדושי קידוש שבת כמו לברוכי הוא וחשיבא הפסקה והיסח הדעת ואסור למישתי אבל ביציאת שבת דהיינו הבדלה לא חשיב למיהוי היסח הדעת והפסקה דליתסר למישתי דהא דבר של חול הוא ומילתא דחול לא חשיבא ולא מידי ואע\"ג דפירושא דהדא סוגיא בענינים אחרים פירשוה למדנו ממנה זה בלא ספק וגם אתה תראה בעיניך אם תדקדק בפירושיה וסוגיותיה. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא אמרו כו' כבר כתבו ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ט מהלכות שבת. ומה שחלק עליו בהבדלה יש לו פנים בהלכה אמנם דברי ר\"מ ז\"ל אין בהם עירבוב אלא כל טוב כמו שכתבתי שם בראיות בס\"ד וכד\"ן ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "היו מסובין כו' עד לחזור ולברך. פרק הרואה (דף נ\"ט) וריש ערבי פסחים (דף ק\"א) :", + " נטל אוכל ובירך כו' עד נתכוון לכתחלה. בירושלמי דפרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו מסובין כו' עד לחזור ולברך. פרק הרואה (דף נ\"ט) וריש ערבי פסחים (דף ק\"א) :", + " נטל אוכל ובירך כו' עד נתכוון לכתחלה. בירושלמי דפרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "דברים הבאים בתוך הסעודה כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "דברים הבאים בתוך הסעודה כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים כו'. עד לחנכן במצות. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " שלשה שאכלו פת כו' עד אחר כל ברכה וברכה. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " היו האוכלין מעשרה ולמעלה כו' עד בברכת המזון. פרק שלשה שאכלו ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "הסועד בבית חתנים כו' עד שהשמחה במעונו. פרק קמא דכתובות (דף ח') :", + " הכל חייבין בברכת הזימון כו' עד בברכת המזון. ריש מסכת ערכין:" + ], + [ + "הסועד בבית חתנים כו' עד שהשמחה במעונו. פרק קמא דכתובות (דף ח') :", + " הכל חייבין בברכת הזימון כו' עד בברכת המזון. ריש מסכת ערכין:" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שנים שאכלו כו' עד יצא ידי חובתו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " ובן מברך לאביו כו' עד בד\"א שיצאו ידי חובתן כו' עד אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו. פרק מי שמתו (דף כ') ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדברים כתקנן וכו' ואיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה מקום לתפיסה זאת והלא הכל תלמוד ערוך הוא פיסקא ראשונה דפרק שלשה שאכלו ופרק כל הבשר ופיסקא שניה דבן מברך לאביו פרק מי שמתו וגם בפרק לולב הגזול דגרסינן בה באמת אמרו וכל באמת הלכה היא והירושלמי בפירוש הבבלי אנו מפרשים אותו וחילוק דברו שהקשה עליו מדמוציאין ונשמר מדרב עוירא קבלה היא בידינו והלכה רווחת היא בתלמודנו פרק מי שמתו ודברי הכל הוא שהם החמירו על עצמם עד כזית ועד כביצה בפלוגתא דר\"מ ורבי יהודה והכל מודים בדרב עוירא שאין השיעורים הללו אלא מדברי סופרים כד\"ן: וחכמי לוני\"ל הרב ר' יונתן הכהן הגדול וחביריו ז\"ל שאלו דבר זה מרמז\"ל בסגנון יפה והשיב להם על נכון בחייו וז\"ל השאלה יורנו רבינו והלא הלכה וכו' (עיין לשון השאלה והתשובה בכ\"מ) שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות עכ\"ל. ועל זה אני קורא שפתים ישק משיב דברים נכוחים:" + ], + [ + "שנים שאכלו כו' עד יצא ידי חובתו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " ובן מברך לאביו כו' עד בד\"א שיצאו ידי חובתן כו' עד אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו. פרק מי שמתו (דף כ') ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדברים כתקנן וכו' ואיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה מקום לתפיסה זאת והלא הכל תלמוד ערוך הוא פיסקא ראשונה דפרק שלשה שאכלו ופרק כל הבשר ופיסקא שניה דבן מברך לאביו פרק מי שמתו וגם בפרק לולב הגזול דגרסינן בה באמת אמרו וכל באמת הלכה היא והירושלמי בפירוש הבבלי אנו מפרשים אותו וחילוק דברו שהקשה עליו מדמוציאין ונשמר מדרב עוירא קבלה היא בידינו והלכה רווחת היא בתלמודנו פרק מי שמתו ודברי הכל הוא שהם החמירו על עצמם עד כזית ועד כביצה בפלוגתא דר\"מ ורבי יהודה והכל מודים בדרב עוירא שאין השיעורים הללו אלא מדברי סופרים כד\"ן: וחכמי לוני\"ל הרב ר' יונתן הכהן הגדול וחביריו ז\"ל שאלו דבר זה מרמז\"ל בסגנון יפה והשיב להם על נכון בחייו וז\"ל השאלה יורנו רבינו והלא הלכה וכו' (עיין לשון השאלה והתשובה בכ\"מ) שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות עכ\"ל. ועל זה אני קורא שפתים ישק משיב דברים נכוחים:" + ], + [ + "הנכנס אצל אחרים כו' עד סוף הפרק. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "כל האוכל הפת כו' עד תחלה וסוף. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"ח) :", + " אע\"פ שהיא פת חולין כו' עד שיטול שתי ידיו. בחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ו) ופ\"ק דשבת (דף י\"ד) :", + " וכן כל דבר שטיבולו כו' עד יורוך. פרק ערבי פסחים (דף קט\"ו) בגמרא פסקא דשני תבשילין והואיל והיא מצוה באסמכתא דוהתקדשתם סוף אלו דברים דמסכת ברכות (דף נ\"ו) צריך לברך ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל בזה הפסק וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בבית הקדושה בתורת הבית:", + " מים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני שמעתי וכו' וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והר\"מ מקוצי הסכימו שלא לברך כלום כר\"מ ז\"ל והרב רבי יונה ז\"ל כן הסכים והפריז על מדותיו והיה אומר בסימניו בשמתא נר\"ש כלומר כל מי שבירך עליהם נטילה או רחיצה או שטיפה ואני סמכתי הדבר מן המקרא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כלומר כשתשאו ידיכם קדש שזו היא רחיצה באותה שעה תברכו דהיינו נטילה ראשונה דאמרינן פירקא קמא דסוטה שנושאן אבל באחרונה משפילן כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל הפת כו' עד תחלה וסוף. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"ח) :", + " אע\"פ שהיא פת חולין כו' עד שיטול שתי ידיו. בחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ו) ופ\"ק דשבת (דף י\"ד) :", + " וכן כל דבר שטיבולו כו' עד יורוך. פרק ערבי פסחים (דף קט\"ו) בגמרא פסקא דשני תבשילין והואיל והיא מצוה באסמכתא דוהתקדשתם סוף אלו דברים דמסכת ברכות (דף נ\"ו) צריך לברך ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל בזה הפסק וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בבית הקדושה בתורת הבית:", + " מים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני שמעתי וכו' וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והר\"מ מקוצי הסכימו שלא לברך כלום כר\"מ ז\"ל והרב רבי יונה ז\"ל כן הסכים והפריז על מדותיו והיה אומר בסימניו בשמתא נר\"ש כלומר כל מי שבירך עליהם נטילה או רחיצה או שטיפה ואני סמכתי הדבר מן המקרא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כלומר כשתשאו ידיכם קדש שזו היא רחיצה באותה שעה תברכו דהיינו נטילה ראשונה דאמרינן פירקא קמא דסוטה שנושאן אבל באחרונה משפילן כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "נטילת ידים בין תבשיל לתבשיל כו' עד בין בסוף. פרק כל הבשר \n (דף ק\"ה)\n : ", + " וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח. פרק כל הבשר ופרק אין דורשין (דף י\"ח) וכמה מקומות בתלמוד היא הלכה רווחת:", + " כל פת שהמלח כו' עד או מלח שטבעו כטבע מלח סדומית כו' עד מפני הסכנה. פרק כל הבשר שם וסוף מבוי (דף י\"ז) וריש ידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל עשה זה וכו' קלקל עלינו את הלשון עכ\"ל: ואני אומר אדרבא מתוקן היא והנוסחא ספרדית שלנו פרק כל הבשר וה\"ג לה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים ואני מפרשה כך על דעתו מפני שמלח רע וקשה בטבעה כל כך עד שנקראת סדומית יש במקומות שמסמא את העינים ואינה סדומית ממש אלא שנקראת כן בכנויה על שם חזקה ורוע טבעה ולקח זה הלשון לשני ענינים האחד שהוא לשון מקרא מבורר וכל בשליש עפר הארץ והשני לרמוז מקום מוצאו בהלכה פרק כל הבשר וענין המחנה סוף פירקא קמא דעירובין כמנהגו בכמה מקומות וזה ממעלת החבור כמו שהקדמתי כד\"ן:" + ], + [ + "עד היכן נטילת ידים עד הפרק. פרק כל הבשר וריש ידים ובערכין פרק האומר משקלי עלי:", + " וכמה שיעור המים כו' עד בנטילת ידים. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :", + " וכל העולה למדת מקוה עולה לשיעור רביעית. פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור:", + " כל הצריך נטילת ידים כו' עד שאין המים השאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור וכו' בהן ארבעים סאה בקרקע עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מאין לו זה החילוק בבעלי קריין יותר משאר הטמאים כי המקוה וכל דיניו שוה בכולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ריש הלכות מקואות והראב\"ד ז\"ל לא השיגו בזה כלום גם הלכה רווחת היא ומשנה שלימה ריש מסכת כלים שנינו אותה אבות הטמאות השרץ ושכבת הזרע וכתבה ר\"מ ז\"ל ריש פרק חמישי מהלכות שאר אבות הטומאות ואם רוצה לומר משום דיוסף בן חוני פירקא קמא בתמורה בשאובה שהמשיכוה. כבר השבתי בזה באורך בראיות ברורות כשמש שאין המים שאובין מטהרין וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל בשער השלישי דבית הקדושה ואפילו לדעתו אם כן מה לי בעלי קריין מה לי שאר הטמאים ומה שכתב הר\"מ ז\"ל בפיסקא זו ברור ומחוור הוא פרק כל הבשר דגרסינן תמן אמר רבא האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנה לידים ואין מטבילין בה את הידים אין נוטלין ממנה לידים דלא אתו מכח גברא ואין מטבילין בה את הידים דהוו להו מים שאובין ע\"כ אלמא שאין המים שאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה כדברי ר\"מ ז\"ל וזו אינה צריכה לפנים ועוד אסיקנא בההיא שמעתא גופא אתקין רבי יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעתא אלמא בעינן כלי ועוד דהא בריש ההיא שמעתא גרסינן חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא ידיו ואקשינן אדרבי יוחנן השתא כל גופו טובל בהם ידיו לא כל שכן ופריק רב פפא במקומן דכ\"ע לא פליגי דשפיר דמי מישקל מינייהו במנא כ\"ע לא פליגי דאסור כי פליגי דפסיק מינייהו בבת בירתא מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן אלמא לרבי יוחנן אע\"פ שכל גופו טובל בהן אין נוטלין ממנו לידים. עוד יש לי ראיה פ\"ב דזבחים בשמעתין דמי כיור דמסיק מי מערה אצטריכא ליה שלא תאמר כל גופו טובל בהן ידיו לא כ\"ש אלמא איכא מי מערה שטובל בהן כל גופו ולא ידיו וא\"כ אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה ולכך נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל ונתלבנו וכד\"ן:" + ], + [ + "עד היכן נטילת ידים עד הפרק. פרק כל הבשר וריש ידים ובערכין פרק האומר משקלי עלי:", + " וכמה שיעור המים כו' עד בנטילת ידים. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :", + " וכל העולה למדת מקוה עולה לשיעור רביעית. פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור:", + " כל הצריך נטילת ידים כו' עד שאין המים השאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור וכו' בהן ארבעים סאה בקרקע עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מאין לו זה החילוק בבעלי קריין יותר משאר הטמאים כי המקוה וכל דיניו שוה בכולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ריש הלכות מקואות והראב\"ד ז\"ל לא השיגו בזה כלום גם הלכה רווחת היא ומשנה שלימה ריש מסכת כלים שנינו אותה אבות הטמאות השרץ ושכבת הזרע וכתבה ר\"מ ז\"ל ריש פרק חמישי מהלכות שאר אבות הטומאות ואם רוצה לומר משום דיוסף בן חוני פירקא קמא בתמורה בשאובה שהמשיכוה. כבר השבתי בזה באורך בראיות ברורות כשמש שאין המים שאובין מטהרין וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל בשער השלישי דבית הקדושה ואפילו לדעתו אם כן מה לי בעלי קריין מה לי שאר הטמאים ומה שכתב הר\"מ ז\"ל בפיסקא זו ברור ומחוור הוא פרק כל הבשר דגרסינן תמן אמר רבא האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנה לידים ואין מטבילין בה את הידים אין נוטלין ממנה לידים דלא אתו מכח גברא ואין מטבילין בה את הידים דהוו להו מים שאובין ע\"כ אלמא שאין המים שאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה כדברי ר\"מ ז\"ל וזו אינה צריכה לפנים ועוד אסיקנא בההיא שמעתא גופא אתקין רבי יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעתא אלמא בעינן כלי ועוד דהא בריש ההיא שמעתא גרסינן חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא ידיו ואקשינן אדרבי יוחנן השתא כל גופו טובל בהם ידיו לא כל שכן ופריק רב פפא במקומן דכ\"ע לא פליגי דשפיר דמי מישקל מינייהו במנא כ\"ע לא פליגי דאסור כי פליגי דפסיק מינייהו בבת בירתא מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן אלמא לרבי יוחנן אע\"פ שכל גופו טובל בהן אין נוטלין ממנו לידים. עוד יש לי ראיה פ\"ב דזבחים בשמעתין דמי כיור דמסיק מי מערה אצטריכא ליה שלא תאמר כל גופו טובל בהן ידיו לא כ\"ש אלמא איכא מי מערה שטובל בהן כל גופו ולא ידיו וא\"כ אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה ולכך נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל ונתלבנו וכד\"ן:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל מים שנפסלו כו' עד להטביל. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ה ק\"ו) :", + " חמי טבריא במקומן כו' עד לשתיית בהמה. פרק כל הבשר:", + " יש לנוטל ליתן כו' עד לכל אחד ואחד. פרק שני דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל מים שנפסלו כו' עד להטביל. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ה ק\"ו) :", + " חמי טבריא במקומן כו' עד לשתיית בהמה. פרק כל הבשר:", + " יש לנוטל ליתן כו' עד לכל אחד ואחד. פרק שני דמסכת ידים:" + ], + [ + "אין נותנים לידים כו' עד נותנים בה לידים. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " אבל שק וקופה כו' עד שאין חפניו כלי. פירקא קמא דתוספתא דמסכת ידים ופרק כל הבשר:", + " כלים שנשברו כו' עד שברי כלים. פרק כל הבשר:", + " בכל הכלים כו' עד שלמים. פירקא קמא דמסכת ידים:", + " כל שאינו מחזיק כו' עד לידים. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "אין נותנים לידים כו' עד נותנים בה לידים. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " אבל שק וקופה כו' עד שאין חפניו כלי. פירקא קמא דתוספתא דמסכת ידים ופרק כל הבשר:", + " כלים שנשברו כו' עד שברי כלים. פרק כל הבשר:", + " בכל הכלים כו' עד שלמים. פירקא קמא דמסכת ידים:", + " כל שאינו מחזיק כו' עד לידים. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "הכל כשרים ליתן לידים כו' עד והקוף נוטל לידים. פירקא קמא דידים ובתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרינן בגמרא דחולין וכו' אבל הקוף ולא כלום עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי דין הקוף שנוי סוף פרק קמא דמסכת ידים וכן שנינו מטה חבית על צדה ונוטל והקוף נותן לידים ר' יוסי פוסל בשנים אלו ופסק ר\"מ ז\"ל כתנא קמא דר' יוסי וכתב הר\"מ ז\"ל מקוצי דטעמא משום דסתמא דתלמודא כוותיה פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור שהבאתי למעלה וה\"ג לה איבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו או דילמא אפילו בתוכו אלמא דעד כאן לא מספקא ליה אלא משום דכתיב ממנו הא לאו הכי פשיטא ליה דשרי והיינו כת\"ק דרבי יוסי ולכך הסכים כדבריו וגם מורי הרשב\"א ז\"ל כך הסכים בתורת הבית שלו ולא דמיא ליה לאריתא דדלאי דפרק כל הבשר דהתם לא מכווני לנטילה כלל אלא להשקות בהמות או שדות בלבד. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל לומר שיהיה מעשה הקוף כלום וגריע ליה מחרש שוטה וקטן אדרבא איפכא מסתברא דאנן סהדי שהוא מדמה כל מה שהוא רואה ועושה כן מה שאין כן בחש\"ו שאין להם דעת לדמות וללמוד לעשות ברמיזה כמוהו ויש לי להביא ראיה על זה מדאמרינן פרק הגוזל עצים גמרא מתניתין דנתן צמר לצבע בשמעתין דשבח סמנין על גבי הצמר דאסיק רבינא דהוא בתרא הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד ואתא קוף וצבעיה אלמא דמעשה קוף מילתא הוא. ועוד יש לי ראיה פשוטה דעדיפא עובדיה דקוף מדחרש ש\"ו דגרסינן סוף מסכת מעילה גמרא מתניתין דשלח ביד חרש ש\"ו אם עשו שליחותו בעל הבית מעל ומקשינן והא לאו בני שליחות נינהו ופריק רבי יוחנן כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו על גבי הפיל והוליכו הרי עירוב אלמא עבדא שליחותיה הכא נמי עבדא שליחותיה עד כאן ומדעביד חש\"ו כקוף ופיל מכלל דעדיף כוותיה. ועוד דבמנחות שילהי פרק שתי הלחם אסיק מר זוטרא ואיתימא רב אשי אפילו תימא בשלא קדם וסילקו וכל דבר שנעשה שלא כמצותו נעשה כמי שסדרו הקוף וההיא ודאי מעשה הוי אלא שאינו כמצותו וקיימא לן הכי. ועוד דפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתנו לעירובו ביד חש\"ו אינו עירוב אמרינן ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב ואקשינן דילמא לא ממטי ליה ומהדרינן כדאמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו הכא נמי בעומד ורואהו כו' עד היכא איתמר דרב חסדא אהא דתניא נתנו לפיל נתנו לקוף והוליכו אין זה עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב ואקשינן עלה ודילמא לא ממטי ליה ומהדרינן אמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו אלמא דינם שוה ומעשיהם מעשה וכל שכן בנטילת ידים שהוא עצמו רואהו ומקבל ממנו ואדעתיה קא עביד וזה פשוט ומ\"מ קשיין ברייתות אהדדי לגבי עירוב וכבר הקשה אותם ותירצם רבינו אפרים הצרפתי ז\"ל בתוס' ופריקו לה בתלתא פירוקי שפירי כמו שהוא חקוק בשיטת פרק בכל מערבין ואם רצית להעמיק תעיין שם כי כאן אינו מקומו אלא שהבאתיה לראיה לר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "השוקת שדולה ממנו כו' עד עלתה לו נטילה. פרק כל הבשר (דף ק\"ו ק\"ז) :", + " מים שנסתפק לו וכו' עד שכל ספק שבטהרת הידים טהור. פ\"ב דידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ועם כל זה אם יש לו מים לרחוץ אומרים לו קום ורחוץ והוציא עצמך מן הספק עכ\"ל: ואני אומר אינה זאת השגה שהרי לא נשנה במקומה פ\"ב דידים ולא בתוספתא ור\"מ ז\"ל לא בא עתה אלא לחבר משנה תורה מן התלמוד הערוך ולקצר הארוך כמו שכתבתי הרבה פעמים והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "השוקת שדולה ממנו כו' עד עלתה לו נטילה. פרק כל הבשר (דף ק\"ו ק\"ז) :", + " מים שנסתפק לו וכו' עד שכל ספק שבטהרת הידים טהור. פ\"ב דידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ועם כל זה אם יש לו מים לרחוץ אומרים לו קום ורחוץ והוציא עצמך מן הספק עכ\"ל: ואני אומר אינה זאת השגה שהרי לא נשנה במקומה פ\"ב דידים ולא בתוספתא ור\"מ ז\"ל לא בא עתה אלא לחבר משנה תורה מן התלמוד הערוך ולקצר הארוך כמו שכתבתי הרבה פעמים והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "מים ראשונים צריך שיגביה ידיו וכו' עד כדי שיצא כל כח המלח מעל ידיו. פירקא קמא דסוטה (דף ד') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא יותר טוב שלא תעבור הזוהמא על מקום שלא הגיע תחלה עכ\"ל: ואני אומר פירקא קמא דסוטה פירש\"י ז\"ל מים אחרונים שלאחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים וצריך להשפיל ידיו למטה כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הם עכ\"ל, ולמדנו מתוכו שאין זוהמת המלח עוברת אלא בהשפילן דאילו מגביהן אנו רואין בעין שהזוהמא מתעכבת בין פיצולי האצבעות לעיקרן משא\"כ בהשפילן שנעשים מדרון מחמת שיפוען וכלין לגמרי והולכין וכח המלח היא הזוהמא. ובכך נכונו דברי ר\"מ ז\"ל כי לדברי הראב\"ד ז\"ל קשיא לי מי איכא מאן דחייש להעברת הזוהמא שבשעת רחיצה הבאה להעבירה ולנקותה כד\"ן:", + " מים ראשונים ניטלים כו' עד בכל עת שצריך נטילה. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "מים ראשונים צריך שיגביה ידיו וכו' עד כדי שיצא כל כח המלח מעל ידיו. פירקא קמא דסוטה (דף ד') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא יותר טוב שלא תעבור הזוהמא על מקום שלא הגיע תחלה עכ\"ל: ואני אומר פירקא קמא דסוטה פירש\"י ז\"ל מים אחרונים שלאחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים וצריך להשפיל ידיו למטה כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הם עכ\"ל, ולמדנו מתוכו שאין זוהמת המלח עוברת אלא בהשפילן דאילו מגביהן אנו רואין בעין שהזוהמא מתעכבת בין פיצולי האצבעות לעיקרן משא\"כ בהשפילן שנעשים מדרון מחמת שיפוען וכלין לגמרי והולכין וכח המלח היא הזוהמא. ובכך נכונו דברי ר\"מ ז\"ל כי לדברי הראב\"ד ז\"ל קשיא לי מי איכא מאן דחייש להעברת הזוהמא שבשעת רחיצה הבאה להעבירה ולנקותה כד\"ן:", + " מים ראשונים ניטלים כו' עד בכל עת שצריך נטילה. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "לט אדם עד אע\"פ שלא נטל ידיו: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו לא התירו מפה אלא לאוכלי תרומה בלבד עכ\"ל: ואני אומר דההיא אתיא לאפוקי אוכלי טהרות בלבד דגרס לה להדיא פרק כל הבשר ואישתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורב אמי ורב אסי כהני אוכלי תרומה הוו וכן פירש רש\"י ז\"ל שאוכלים חוליהן בטהרה אינן למודין להזהר ככהנים שהם זריזין. והבן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל אינו אלא לחולין גרידי ודין אוכלי טהרות חברו במקומו כי תשית אליו לבך פ\"ח דהלכות שאר אבות הטומאות וביארו בלשון צח ויפה ולא השיגו שם הראב\"ד ז\"ל. ואם רצה אדם לומר דחולין גרידי חמירי מתרומה אני אומר לו אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא והלא חולין משום סרך תרומה גזרו בהן כמו שכתוב בשמעתין דפרק כל הבשר ואדרבא יש לי להקל בהם מדגרסינן בתוספתא דמסכת טהרות כל שהוא מטמא במשא אין נוטלין ממנו לידים דברי ר\"מ ור' יהודה חולק עליו ומכשיר והלכה כר' יהודה ואפילו ר\"מ לא פליג אלא בתרומה וטהרות אבל בחולין גרידי שרי דאי לא תימא הכי היכי נוטלין מעכו\"ם ומנדה ולא נזהרים בהן מימי אבותיהם אלא ודאי חולין גרידי קילי וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שהסכים כדברי בשער הראשון של בית הקדושה בתורת הבית אשר לו ובזה נשאר דברי ר\"מ ז\"ל תריץ יתיב כד\"ן:", + " המאכיל לאחרים כו' עד שהוא נותן לתוך פיו. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "ואסור לזלזל בנט\"י כו'. פ\"ק דברכות ופ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " וצוויים רבים צוו וכו' עד ואחר כך שותה מקצתן. פרק עושין פסים (דף כ\"א) במעשה דר\"ע בבית האסורים:", + " צריך אדם לנגב כו' עד לחם טמא. פ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " והנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח\"כ מברך. כן משמע פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג נ\"ד) וכמה מקומות:", + " ותכף לנט\"י כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) ובירושלמי:" + ], + [ + "ואסור לזלזל בנט\"י כו'. פ\"ק דברכות ופ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " וצוויים רבים צוו וכו' עד ואחר כך שותה מקצתן. פרק עושין פסים (דף כ\"א) במעשה דר\"ע בבית האסורים:", + " צריך אדם לנגב כו' עד לחם טמא. פ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " והנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח\"כ מברך. כן משמע פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג נ\"ד) וכמה מקומות:", + " ותכף לנט\"י כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) ובירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :", + " ואינו נותן ביד האוכל אלא א\"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:", + " הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס\"ב) :", + " ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) ובירושלמי:" + ], + [ + "מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :", + " ואינו נותן ביד האוכל אלא א\"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:", + " הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס\"ב) :", + " ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) ובירושלמי:" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הביאו להם מים לנטילה וכו' עד בסוף זה אחר זה. פרק כיצד מברכין (דף מג) ופרק שלשה שאכלו (דף מו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' בין תבין עכ\"ל: ואני אומר מליצה טובה ועצה חשובה יש למשכיל כי שתי הבנות יש באלו הדיעות והתלמוד סובל את שתיהן ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי ר\"מ ז\"ל סמך על שתי הסוגיות השנויות להדיא פרק כיצד מברכין ופ' שלשה שאכלו דבפרק כיצד מברכין גמרא מתניתין דוהוא אומר על המוגמר שייל תלמודא מכלל דאיכא דעדיף מיניה ומהדר ליה מסייע לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו באחרונה תחלה הוא מזומן לברכה ומייתי עלה עובדא רב ורבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבי אמר ליה רבי לרב קום משי ידך חזייה דקא מירתת אמר ליה ר' חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך למדנו כי המברך נקרא גדול כגון רב הואיל ונבחר לברכה ואע\"ג דאיכא דעדיף מיניה כגון רבי ואינו מן הראוי שיעמוד זה הגדול המברך בידים מזוהמות עד שירחצו שאר בני הסעודה והוא עצמו מברך על המוגמר כסתם מתני' וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל כאן ובסמוך ובפ' שלשה שאכלו נמי גרסינן מים אחרונים מהיכן מתחילים אמר ליה מן הקטן ומתמה וגדול יושב וישמור ידיו עד שנוטלין כולן ומהדרינן ליה שאני פרסאי דלא מסלקי תכא מקמיה עד דמטו מיא לגביה אמר ליה רב ששת אנא מתניתא ידענא דתניא כיצד סדר הסיבה וכו' עד מסייע ליה לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו וכו' עד רב ורבי חייא כו' עד עיין בברכת מזונא קאמר לך ע\"כ ומדקא מתמה תלמודא וכי גדול יושב כו' מכלל דפשיטא ליה לתלמודא דגדול נוטל תחלה ומברך ולישנא גופיה דאמר מתחילין מן הקטן הוה קשיא ליה טפי ומ\"ה קא מתמה עליה טפי ואיהו נמי הכי קא מודה דאמר ליה שאני פרסאי מכלל דכ\"ע כסתמא דתלמודא ורב ששת במתני' כוותיה דרב שייכא ליה כסתמא דפרק כיצד מברכין והתם לא נחית למניינא בין מאה לעשרה לחמשה ולכך לא סמך עליה ר\"מ ז\"ל אלא שנסתייע בה ממקום אחר כדפיר' וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיטה לגמרי אלא שכתב בקצרה שהגדול מברך. והראב\"ד ז\"ל סמך על זאת הברייתא דרב ששת כולה ומפרש אותה אנא מתניתא ידענא דמסייע לך ויש לו על מה שיסמוך להשמאיל ולהימין בין תבין אך דעתי כדעת ר\"מ ז\"ל נוטה:", + " ואין מכבדין בדבר זה כו' עד ובשעת כניסה. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "גמרו ליטול ידיהן כו' עד וכולן עונין אמן. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא בירך ברכת המזון כו' כדאיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר זה ההכרח אין אני רואה אותו ואדרבא ההיא דפרק כיצד מברכין שרצה הראב\"ד ז\"ל לפרשה בתוך הסעודה רואה אני שהוא מביא עליה מעשה דרב ורבי חייא דאמר ליה רבי לרב קום משי ידך כמו שהעתקתי בסמוך לאחר סעודה היה והירושלמי אינו מוכרח פירושו לכך דגרסינן בהאי פיסקא דוהוא אומר על המוגמר מה בין מוגמר מה בין יין מוגמר כולן מריחין יין אחד שהוא טועם על כרחין דהכי מפרישנא לה מאי שנא מוגמר ששנינו שהגדול מברך ומ\"ש יין ששנינו לאחר המזון אחד מברך לכולן דמשמע אי זה מהם שירצה לשתות או שהקדים שר המשקים להשקותו ומהדר מוגמר כולן מריחין ומן הדין היה להם לברך כל אחד ואחד אלא ניתן רשות לגדול להוציאן בברכתו כמו שניתן לו רשות לברך על המזון להוציא את כולן אבל יין אין יכול לברך אלא הטועם. אמנם אם יש לו לירושלמי פי' אחר איני יודע וגדולה מכולן אני רואה מפורש במשנה אע\"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה ע\"כ העמדתי דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "אם היה שם יין מביאין כוס מחזיק רביעית כו' עד ואחר כך מברך על הבושם. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני תמיה כו' ואמרו שהיין הוא החשוב עכ\"ל: ואני אומר כי זו מחלוקת ישנה היא ומפירש\"י ז\"ל משמע דרישא בכוס של ברכה ובשמים עמו וסיפא ביין של אחר המזון והשמן עמו ויש מפרשים אותה בכוס של הבדלה והכל חקוק בנמוקי ברכות פרק כיצד מברכין:", + " אם היו הבשמים כו' עד מבושם לשוק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "אע\"פ שאין ברכת המזון [צריכה] יין כו' עד ערב לשתיה. פרק אלו דברים:", + " ואין מסיחין כו' עד סוף הפרק. סוף פרק שלשה שאכלו:" + ] + ], + [ + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "בירך על פירות כו' עד על היין. פרק כיצד מברכין (דף מ') ופ\"ק דברכות:", + " לקח כוס של שכר בידו כו' עד אע\"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. סוף פרק קמא דברכות (דף י\"ב) :
כתב הראב\"ד כל מה שכתב באלו הענינים הכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפירוש שהוציא בפיו עד כאן לשונו: ואני אומר אדרבא רוח אחרת עמו וימלא אחרי האמת ודקדק יפה לפסוק שהולכין אחר עיקר הברכה שהיא הזכרת השם ומלכות מדמקשה תלמודא בהדין שמעתא סוף פרק קמא דברכות הניחא למ\"ד דכל ברכה שאין בה אזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא למ\"ד כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר כלומר שאין בה מלכות גם כן דבעינן תרתי אלמא מדמקשי תלמודא הכי בפשיטותא מכלל דקיימא לן דעיקר הברכה המלכות והאזכרה וזה דעת נכון ומיושבת מאד: ותמיה אני על הראב\"ד ז\"ל שהוא פוסק ללכת אחר הפירוש שהוציא בפיו דאם כן היינו חיתום ברכה והא קמן דתלמודא לא פשיט ליה והוא ז\"ל מנליה דמיפשטא. איברא במה דפשיטא ליה לתלמודא לית דינא ולית דיינא אלא בשינוי הגירסא ובמאי דבעי תלמודא היכא דנקיט כסא דשכרא וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא מאי כתב רב אלפס ז\"ל כיון דלא איפשיטא לקולא עבדינן ואין מחזירין אותו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פסקו לחומרא ומחזירין אותו מ\"מ היינו מספיקא אבל לפסוק אחר חיתום לעולם אין לו ראיה בעיני ולר\"ם ז\"ל יש לו ראיה לכן העמדתי דבריו וכד\"ן: עוד ראיתי חכמי לוני\"ל ז\"ל שהסכימו כדבריו אלא שבאו לשאול ממנו מצד אחר בסגנון זה: שאלה יורנו רבינו ואם שכר של שעורים הוא היאך יצא ומרנא ורבנא ר\"י אלפס ז\"ל הולך על זה הדרך וחתרנו להוציא היבשה ולא יכולנו שהרי פירות השכר אינן יוצאין מן הגפן ודמי לפתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור דלא יצא הראנו אתה רבינו את האור כי טוב: תשובה יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן כמו בנזיר מיין ושכר יזיר ובאותן שכר של ענבים שאין אדם רואה בכוס אם שכר אם יין וכשיבוא אדם לטעום ויפתח על מנת שהוא שכר וסיים בפה\"ג אבל בשכר של שעורים וכיוצא בו לא איירי רבנן בדבר זה כלל וכי יש מי שיאמר לקח תמרה ובירך על דעת לברך ב\"פ העץ וסיים המוציא לחם מן הארץ יצא אטו בשופטני עסקינן מה מקום לשגגה זו אלא בשכר היוצא מן הגפן הן הדברים אמורים עכ\"ל. וכמה האמת מורה דרכו ודרכו ופריו מתוק לחכי:" + ], + [ + "בירך על פירות כו' עד על היין. פרק כיצד מברכין (דף מ') ופ\"ק דברכות:", + " לקח כוס של שכר בידו כו' עד אע\"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. סוף פרק קמא דברכות (דף י\"ב) :
כתב הראב\"ד כל מה שכתב באלו הענינים הכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפירוש שהוציא בפיו עד כאן לשונו: ואני אומר אדרבא רוח אחרת עמו וימלא אחרי האמת ודקדק יפה לפסוק שהולכין אחר עיקר הברכה שהיא הזכרת השם ומלכות מדמקשה תלמודא בהדין שמעתא סוף פרק קמא דברכות הניחא למ\"ד דכל ברכה שאין בה אזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא למ\"ד כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר כלומר שאין בה מלכות גם כן דבעינן תרתי אלמא מדמקשי תלמודא הכי בפשיטותא מכלל דקיימא לן דעיקר הברכה המלכות והאזכרה וזה דעת נכון ומיושבת מאד: ותמיה אני על הראב\"ד ז\"ל שהוא פוסק ללכת אחר הפירוש שהוציא בפיו דאם כן היינו חיתום ברכה והא קמן דתלמודא לא פשיט ליה והוא ז\"ל מנליה דמיפשטא. איברא במה דפשיטא ליה לתלמודא לית דינא ולית דיינא אלא בשינוי הגירסא ובמאי דבעי תלמודא היכא דנקיט כסא דשכרא וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא מאי כתב רב אלפס ז\"ל כיון דלא איפשיטא לקולא עבדינן ואין מחזירין אותו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פסקו לחומרא ומחזירין אותו מ\"מ היינו מספיקא אבל לפסוק אחר חיתום לעולם אין לו ראיה בעיני ולר\"ם ז\"ל יש לו ראיה לכן העמדתי דבריו וכד\"ן: עוד ראיתי חכמי לוני\"ל ז\"ל שהסכימו כדבריו אלא שבאו לשאול ממנו מצד אחר בסגנון זה: שאלה יורנו רבינו ואם שכר של שעורים הוא היאך יצא ומרנא ורבנא ר\"י אלפס ז\"ל הולך על זה הדרך וחתרנו להוציא היבשה ולא יכולנו שהרי פירות השכר אינן יוצאין מן הגפן ודמי לפתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור דלא יצא הראנו אתה רבינו את האור כי טוב: תשובה יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן כמו בנזיר מיין ושכר יזיר ובאותן שכר של ענבים שאין אדם רואה בכוס אם שכר אם יין וכשיבוא אדם לטעום ויפתח על מנת שהוא שכר וסיים בפה\"ג אבל בשכר של שעורים וכיוצא בו לא איירי רבנן בדבר זה כלל וכי יש מי שיאמר לקח תמרה ובירך על דעת לברך ב\"פ העץ וסיים המוציא לחם מן הארץ יצא אטו בשופטני עסקינן מה מקום לשגגה זו אלא בשכר היוצא מן הגפן הן הדברים אמורים עכ\"ל. וכמה האמת מורה דרכו ודרכו ופריו מתוק לחכי:" + ], + [ + "כל הברכות האלו כו' עד שהן מדברי סופרים. פרק שלשה שאכלו:", + " שכח והכניס אוכלין כו' עד מברך עליהן. בס\"פ שלשה שאכלו:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שבדעתו לאכול יותר דאם לא כן הוה ליה גמר עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם לסברא יש להשיב שהרי זה דומה לטבילה בשמעתין בתרייתא דפרק שלשה שאכלו דקי\"ל מברך לאחר טבילה ואע\"ג דגמר דאכתי גברא לא חזי וגם כן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ענ\"י עד שיטול וינגב מפני שאין ידיו נקיות וה\"נ בעינן ימלא פי תהלתך וליכא ולא דמי למי שגמר שכתב הראב\"ד ז\"ל דהתם היינו ששכח ולא בירך המוציא ולא נזכר עד שגמר אבל הכא נזכר עד שלא בלע הילכך לא שנא גמר ול\"ש לא גמר וכן מוכחא סוגיין כולה ופירוקי דתלתא מתנייתא דבעינן לאסוקינהו בענין אחד בין דבעי למיכל טפי ובין דלא בעי אבל לאפלוגי בינייהו במאי דלא מפליג תלמודא לא חזי לן כד\"ן:", + " אם היו פירות וכו' עד ואח\"כ אכל. פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ירדו גשמים כו' עד זה לקראת זה. פ' הרואה (דף נ\"ט) ופ\"ק דתענית (דף ו') :" + ], + [ + "ירדו גשמים כו' עד זה לקראת זה. פ' הרואה (דף נ\"ט) ופ\"ק דתענית (דף ו') :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "הרואה בריות טובות כו' עד שככה לו בעולמו. פרק הרואה ופרק לפני אידיהן (דף ב') :", + " היוצא לשדות כו' עד ליהנות בהן אדם. פ' הרואה:", + " על הרוחות שנשבו כו' עד אם רצה מברך עושה בראשית. פ' הרואה:
כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא יש מברך תרתי עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בכל הנוסחאות של ספרד וצרפת וה\"ג אי בעי מברך עושה בראשית וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וגירסת הראב\"ד אינה אצלינו ולא ראינו ולא שמענו:" + ], + [ + "הרואה בריות טובות כו' עד שככה לו בעולמו. פרק הרואה ופרק לפני אידיהן (דף ב') :", + " היוצא לשדות כו' עד ליהנות בהן אדם. פ' הרואה:", + " על הרוחות שנשבו כו' עד אם רצה מברך עושה בראשית. פ' הרואה:
כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא יש מברך תרתי עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בכל הנוסחאות של ספרד וצרפת וה\"ג אי בעי מברך עושה בראשית וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וגירסת הראב\"ד אינה אצלינו ולא ראינו ולא שמענו:" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "נטל את הלולב כו' עד מברך על העשייה. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה לדבריו וכו' נעשית מצוה ביעור עכ\"ל: ואני אומר ולמה דקדק דבריו להקשות עליו ולהשיגו והניח הדברים המפורשים לו בזה הפרק עצמו והנני מעתיקו לפניך וז\"ל. העושה מצוה ולא בירך שעדיין עשייתה קיימת מברך אחר העשייה ואם דבר שעבר הוא אינו מברך כיצד מי שנתעטף בציצית או שלבש תפילין או שישב בסוכה ולא בירך תחלה חוזר ומברך אחר שנתעטף אקב\"ו להתעטף בציצית וכן מברך אחר שלבש להניח תפילין ואחר שישב לישב בסוכה וכן כל כיוצא באלו עכ\"ל. הנך רואה בעיניך שהוא ז\"ל נשמר מעל ומעל דמעל ופסק כמו שערוך בהקומץ רבה במנחות ובכמה מקומות אי איכא שהות ביום מברך ואם לא אינו מברך וכמו שכתב הראב\"ד ז\"ל דאישתמיטתיה דא או באולי השמיטו הסופר מספרו וכולנו נקיים בס\"ד כד\"ן:", + " אבל על נט\"י ושחיטה כו' עד וכך הוא מברך על ביעור חמץ כו' עד כמו שיתבאר במקומו. פרק ערבי פסחים ופרק לולב הגזול:
כתב הראב\"ד ז\"ל קשה לי וכו' ולאכול מרור עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון אחת לאחת למצוא חשבון. מה שהקשה תחלה ממקרא מגילה ממנה פירש מפה והשליך חכה לנר חנוכה והעריך לתרץ תירוצים מן המהדרים או מן התיקונין אין לו צורך לאלו הדחוקים. כי ר\"מ ז\"ל כתב פ\"ג דהלכות מגילה וחנוכה שהדלקת נר חנוכה ומקרא מגילה שתיהן מצות מדברי סופרים ועוד הוסיף לכתוב כן בתשובתו לחכמי לוני\"ל וכלל עמהם מצות עירוב שהיא מצוה שאינה חובה כמו שאני עתיד להעתיק לשון תשובתו פ\"ג דהלכות מגילה בע\"ה. ומעתה מה שכתב כאן לפי כללו המקובל לו וז\"ל עשה המצוה לו ולאחרים כאחד אם היה מצוה שאינה חובה מברך על העשייה עכ\"ל. וידוע שמקרא מגילה עיקר תקנתה בעשרה בין בזמנה בין שלא בזמנה משום פרסומי ניסא ואפילו לדברי ר\"מ ז\"ל שפוסק פרק ראשון דה' מגילה וחנוכה בזמנה ביחיד מ\"מ הוא כתב שם כי שלא בזמנה כגון בני הכפרים המקדימים בי' ואפילו בזמנה לכתחילה מצוה מן המובחר כאשר נתקנה דהיינו בי' וגם ידוע שאחד קורא להוציא עצמו ולאחרים ועל סדר זה היתה התקנה על מקרא מגילה ולא לקרות אבל נר חנוכה איש וביתו כמו ששנויה פרק ב\"מ להדיא בברייתא נמצא אפילו בני הבית מאה כולן כאיש אחד לעיקר התקנה ומעתה המברך לכולן כמברך לעצמו. ור\"מ ז\"ל כתב כאן בכללו כל העושה מצוה בין שהיתה עליו חובה בין שאינה עליו חובה אם עשאה לעצמו מברך לעשות עכ\"ל. וכבר הוכחתי שנר חנוכה מצוה ועושה אותה לעצמו כעיקר התקנה איש וביתו ולכך תקנו ברכתה להדליק נר חנוכה ולא תקנו על והרי היא וברכתה כנר שבת. ומזה יתבאר מצה ומרור שעיקר מצוה מן המובחר לאכול הפסח על מצות ומרורים כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ונאכל על השובע ובחבורה כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו על השה וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ח דה' קרבן פסח. וכבר כתבתי מלשונו שלהוציא אחרים מברך בעל ואע\"פ שגם הוא מוציא עצמו לכך הם התקינו כן לגלויי טעמא ופרסומי מילתא שמצותה ברבים עד שתהיה הברכה במברך עיקרה להוציא אחרים. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה מהם בגמרא למ\"ד לבער השתא ניחא שלא נתקנו על דרך שאר הברכות של עצמו ועוד דלבער לא קים לן וא\"כ אמאי שקיל וטרי כולי האי על דעתיה והוא לא חייש ליה כולי האי. ומה שאמר שנרמז בגמרא היא באכילת מרור לחודיה שהיא מצוה ואינה חובה ולהוציא עצמו דמיבעי ליה לברוכי הכי ובזה מיושב הכל אבל לשנות מעל ללמ\"ד לדעת ר\"מ ז\"ל א\"א שכבר ביארם סוף הלכות חמץ ומצה וזה פשוט ומחוור אלא שצריך המעיין להתיישב בו כד\"ן:" + ], + [ + "כל דבר שהוא מנהג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שלא אמרו וכו' וצריך ברכה עכ\"ל: ואני אומר תמהתי על לשון זה ואיני מבין אותו דהא במסכת תענית פרק בתרא סוף גמרא פסקא דמתניתין ובאחד בטבת לא היה בו מעמד גרסינן להדיא אמר רבא זאת אומרת הלל דראש חודש לאו דאורייתא ושקיל וטרי עד דמסיק רב איקלע לבבל חזנהו דהוו קרו הלל בראש חודש סבר לאפסוקינהו חזנהו דהוו קא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם ומסיימים בה תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר משא\"כ בי\"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל לכתחלה אלמא הלל דר\"ח מנהג הוא ודעת ר\"מ ז\"ל שלכתחלה אין מברכין עליו כמו שכתב כאן וחזר וביארו יותר פ\"ג דהלכות מגילה וחנוכה ומקצת רבותינו בעלי התוספות הסכימו עמו מן הדין טעמא ומההיא דפרק לולב וערבה דאסיקנא ערבה מנהג נביאים הוא ומש\"ה חביט חביט ולא בריך כדמפרש טעמא בגמרא ואע\"פ שאנחנו בספרד ובצרפת ואשכנז נוהגין לברך לקרוא ועל הלל גמור לגמור משום היכרא כדעת ר\"ת ז\"ל ויש לו טעמים אחרים נכבדים מפורשים בשטתנו פרק לולב וערבה מ\"מ יש סמך וראיה וסברא לדעת ר\"מ ז\"ל וגם הסכמת גדולים ואחר שהיא מחלוקת ישנה חקוקה אצל בעלי התוס' אין לי להאריך בו בזה החבור כי אני לא באתי בו אלא לטעון בעבור הר\"מ ז\"ל ולהראות מקום להרוצה להעמיק מאין מוצאו ולאין מובאו כד\"ן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..219dd109fcd868fe0d0a19272d24cf8abd9ff763 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,781 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Blessings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Blessings", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע\"כ:", + " ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) :", + " ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י\"ד) :" + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד מברך אחריו. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ולשון התוספתא ברכת המזון מן התורה עד שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ע\"כ:", + " ומדברי סופרים לברך עד שיאכל כזית. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) :", + " ומטעמת כו' עד רביעית. פרק היה קורא (דף י\"ד) :" + ], + [ + "וכשם שמברכים כו' עד יעשה אותה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " וברכות רבות כו' עד ולירא ממנו. פרק הרואה (דף נ\"ו) :" + ], + [], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ונוסח כל הברכות כו' עד בלשון חול יצא. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " כל הברכות כולן צריך שישמיע כו' עד בלבו. פרק היה קורא (דף ט\"ו ט\"ז) :", + " כל הברכות כולן לא יפסיק כו' עד כל כיוצא בזה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) ופרק כיצד מברכין:", + " ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:", + " כל הברכות כולן אע\"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כל הברכות כולן מותר לטמא כו' עד בו ביום. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) ופרק כיצד מברכין:", + " ואסור למברך כו' עד בקרקע ומברכת. פרק רביעי דמסכת חלה ופרק מי שמתו:", + " כל הברכות כולן אע\"פ כו' עד ושותה עמהן. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) וסוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :", + " רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ\"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני\"ל ז\"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע\"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח\"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דבכ\"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז\"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר\"ת ז\"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ\"ע:" + ], + [ + "כל השומע ברכה כו' עד מן התורה כמוהו. פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :", + " רבים שנתוועדו כו' עד להסב כאחד. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני למה הניח איכא דאמרי וכו' והוא חומרא עכ\"ל: ואני אומר כבר שאלו חכמי לוני\"ל ז\"ל זאת השאלה אות באות והשיב להם: תשובה הדבר ידוע כי הפת חשובה מן הכל וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ואם הסבו אחד מברך לכולן דמהניא ביה הסיבה ע\"כ לשון התשובה אות באות. ודברים נכונים הם ואין מקום לפקפק עליהן, ותמיה אני איך לא נמחקה קושיא זו מן ההשגות אח\"כ אלא שאני אומר באולי נעתקה במקומות אשר לא ראו תשובה זאת הנכונה ואף מקודם שראיתיה וחשבנוה הפירוש הראשון הייתי אני מתרץ מה שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דבכ\"מ שאנו מוצאים שתי לשונות בתלמוד הראשון עיקר והשני טפל לו כדברי רבינו חננאל ז\"ל שדבריו דברי קבלה וכן הסכים ר\"ת ז\"ל אבל בזה נתיישב לבי יותר לפי שהיא שיטה מוסכמת כשיטת רבותינו ורבותי חכמי הזמן נ\"ע:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל השומע עד אמן. פרק אלו דברים (דף נ\"א) :", + " כל העונה אמן כו' עד בכלל העונין. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :", + " כל המברך כו' עד אמן. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " התינוקות כו' עד חובתו. בברכות סוף פרק אלו דברים:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל העונה אמן כו' עד שבירך עליו. פרק שלשה שאכלו:", + " ולמה לא יענה אמן אחר ברכת הפירות כו' עד ולפיכך עונה אמן. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו' ואין חוששין לדבריו עכ\"ל: ואני אומר בא וראה וזכור מה שהקדמתי לך בחיבור זה בהתחלה כוללת ותבחין כמה מועלת לשקול דבריו במאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק ותתבונן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל לא מדעתו כתבו אלא תלמוד ערוך הוא בתוספתא דמגלה דאין עונין אמן אחר ברכת עצמו בברכת פירות ובברכת מצות מפני שני דברים. אחד דאין עונין אמן אלא אחר ברכה חשובה שקדמו לה ברכות אחרות להודיע שסיים כל ברכותיו. ועוד אפילו קדמה לה כגון ברכה אחרונה שלפני קריאת מגילה ונר חנוכה לא יענה אמן מפני שזה היה חשוב הפסק בין הברכה ובין דבר שמברכין עליו ולא דמי לבונה ירושלים שכבר סיים כל אכילתו ואין כאן עוד חשש הפסק. וכתב הר\"מ מקוצי ז\"ל ופירוש ר\"מ ז\"ל מפורש ביותר מעתה ואין צריך לדחוק דברים בשבעת המינין ועל כן נשמע ממנו שאמר כהלכה ועל הבל פיו העולם עומד מעודו עד היום הזה כד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פירש כן בפירוש המשנה דר\"פ שלשה שאכלו כדברי ר\"מ ז\"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור\"ש פוטר וק\"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש\"י ז\"ל יש לי ראיה מדתנן פ\"ק דסנהדרין ר\"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע\"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ\"כ רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפ\"ק דסנהדרין וג\"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב\"ד ז\"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל דבר האסור כו' עד לא בתחלה ולא בסוף עד סוף הפרק. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה טעות גדולה וכו' למה לא יברכו הואיל ונהנו עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פירש כן בפירוש המשנה דר\"פ שלשה שאכלו כדברי ר\"מ ז\"ל וכתב הטעם משום דהויא ברכה הבאה בעבירה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן משום דלא חשיבא אכילה ויש לי ראיה לשתי הלשונות, ללשון התוספות מדתנן פרק שבועות תניין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור\"ש פוטר וק\"ל כר' שמעון אלמא לא שמה אכילה ומהנך בבי דלקמן לא תיקשי לן דהא בגמרא דשמעתין מקשה מינייהו ומתרץ לה, וללשון רש\"י ז\"ל יש לי ראיה מדתנן פ\"ק דסנהדרין ר\"א בן יעקב אומר הרי שגזל סאה חיטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה' ומייתי לה בהדיא ריש פרק הגוזל קמא ואסיקנא טעמא לענין ברכה משום דהויא לה ברכה הבאה בעבירה ואע\"ג דאמר לה תלמודא בלשון דילמא דוקא הוא כדאשכחן טובא בתלמודא וכ\"כ רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפ\"ק דסנהדרין וג\"כ מצאתי שמסכים הירושלמי שמוסיף והפריש ממנה חלה והאכיל את בניו אלמא לענין ברכת האכילה נאמרה ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על עמדם. ומסברא נמי יש לי לתמוה על הסכמת הראב\"ד ז\"ל שמחלק בין זימון לברכה אי אכילה הויא לברך עליה בתחלה ובסוף אמאי לא הויא אכילה לזימון ואי לזימון לא הויא לענין ברכות נמי לא הויא וכיון דסתם לן מתניתין לענין זימון נידוק מינה לענין שאר ברכות כדעת ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט\"ז:) :" + ], + [ + "סדר ברכת המזון וכו' עד תקנוה. פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " הפועלים שהיו עושין כו' עד כשאר כל אדם. פרק היה קורא (דף ט\"ז:) :" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכת הארץ כו' עד ברכה שלישית. פ' שלשה שאכלו שם.", + " בחנוכה ופורים כו' עד ויעלה ויבא בנחמה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ובירושלמי פרק תפלת השחר וכן משמע בזבחים פרק כל התדיר ובמגילה פרק בני העיר:" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "ברכה רביעית כו' עד הרחמן כו'. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " ברכת חתנים כו' עד וחתנים מן המנין כו'. פרק קמא דכתובות (דף ז' ח') :" + ], + [ + "שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור\"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר\"מ מקוצי ז\"ל ורבותינו ז\"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "שכח ולא הזכיר בשבת ויום טוב וכו' עד אינו חוזר. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ט) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) ופרק במה מדליקין (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' וחוזר לתחלת בונה ירושלים עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על פה קדוש מדבר בלשון כזה נגד גדול ורב ורם מסולא וממולא מכל חכמות ולו כמה מעלות לא יסופרו ולא ידוברו המדות חמודות והוא האיר עיני גולה כגדולים כקטנים לחמו נתן מימיו נאמנים ומפיו אנו חיים. והלא דבריו חרוצים פרק שלשה שאכלו בשמעתין דטעה ולא הזכיר שקיל וטרי עד דמסיק מעשה דגידל בר מניומי הוה יתיב קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן הדר לרישא אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהכי אמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש ואוקימנא בשפתח בהטוב והמטיב והשתא תא חזי דלשון רב נחמן אמר ביה תלמודא הדר לרישא והשוה אותו לחוזר לראש שאמר רבי שילא ולשון זה לא מצאנוהו בכל התלמוד על ראש הברכה שטעה בה אלא ודאי הדר לרישא דברכת הזן כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל כי התחלת ברכת הטוב כעקירת רגלים דתפלה דמיא שחוזר לראש התפלה וכן נמי חוזר לראש כל הברכה שהיא ברכת הזן והדין עמו שכבר אמרו הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ולכך עונה אמן אחר בונה ירושלים להודיע כי שם צוה ה' את הברכה ודמדמי לה לרגיל לומר תחנונים תימה הוא שזה לא שמענו בברכת המזון ואף בתפלה שתי לשונות הן ומה ראה על ככה ואם כן דבריו דברי סברא הם ואף כי הוא כדי שכל ענייניו לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופירוש מוסכם מימי הגאונים ורבינו יצחק בן גיאת ורבינו יצחק אלפס תלמידו ורבינו יוסף הלוי מיגאש תלמידו ור\"מ תלמידו ומוסכם לנו עם פירוש רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ובעל הלכות גדולות והר\"מ מקוצי ז\"ל ורבותינו ז\"ל בעבור סברא חדשה ועל כן נראו דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שאכל ושכח כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים:" + ] + ], + [ + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חמשה מינין הן כו' עד בלא לווי. בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"ה) :", + " האוכל פת חייב כו' עד ולבסוף בנ\"ר. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כל שמברכין עליו כו' עד אינו מברך כלל. פרק שלשה שאכלו:", + " וזו היא ברכה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כל המברך וכו' עד שפסק ויברך. פרק אלו דברים (דף נ\"ג) :", + " אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך. סוף פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ט) :", + " שכח לברך ברכת המזון וכו' עד יצא ידי חובתו. פ' אלו דברים:", + " וכן אם בירך וכו' עד שאכל. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) :" + ], + [ + "מי שנסתפק לו וכו' עד אינו חוזר ומברך. פרק שלשה שאכלו:", + " היה אוכל בבית זה וכו' עד יגמור סעודתו. פרק הרואה ופרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל הפליג בזה וכו' שאינו עקירה כלל עכ\"ל: ואני אומר מה הפלגה יש בזה והא בשמעתין קמייתא דפרק שלשה שאכלו דגרסינן א\"ר דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני ופירש\"י ז\"ל שסמוך הוא אצלם ועונה ברוך הוא עכ\"ל. אלמא אם אינו סמוך אצלם ועונה הפלגה היא שהרי אין מזמנין עליו ואם רצה הראב\"ד ז\"ל לפרש כי בשוק דוקא הפלגה כפשט הדברים שיצא לשוק והוה לשם לעולם היאך עונה בשוק אלא ודאי ר\"ל כדברי רמז\"ל ורש\"י ז\"ל. ולדעתי זכורני שבזה הלשון ראיתי שנויה בירושלמי ופסק לשון זו הפיסקא היא בפרק הרואה ופרק ערבי פסחים. ומה שהזכיר הראב\"ד ז\"ל מהרואה את מקומו לא שמענוהו אלא לגבי גוזלות ואין הנדון דומה לראיה ולא ידענו מאין לו כד\"ן:" + ], + [ + "מי שנסתפק לו וכו' עד אינו חוזר ומברך. פרק שלשה שאכלו:", + " היה אוכל בבית זה וכו' עד יגמור סעודתו. פרק הרואה ופרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל הפליג בזה וכו' שאינו עקירה כלל עכ\"ל: ואני אומר מה הפלגה יש בזה והא בשמעתין קמייתא דפרק שלשה שאכלו דגרסינן א\"ר דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנים עליו אמר אביי והוא דקרו ליה ועני ופירש\"י ז\"ל שסמוך הוא אצלם ועונה ברוך הוא עכ\"ל. אלמא אם אינו סמוך אצלם ועונה הפלגה היא שהרי אין מזמנין עליו ואם רצה הראב\"ד ז\"ל לפרש כי בשוק דוקא הפלגה כפשט הדברים שיצא לשוק והוה לשם לעולם היאך עונה בשוק אלא ודאי ר\"ל כדברי רמז\"ל ורש\"י ז\"ל. ולדעתי זכורני שבזה הלשון ראיתי שנויה בירושלמי ופסק לשון זו הפיסקא היא בפרק הרואה ופרק ערבי פסחים. ומה שהזכיר הראב\"ד ז\"ל מהרואה את מקומו לא שמענוהו אלא לגבי גוזלות ואין הנדון דומה לראיה ולא ידענו מאין לו כד\"ן:" + ], + [ + "חברים שהיו מסובין וכו' עד לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) ופרק הרואה (דף נ\"ז) :", + " במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך עכ\"ל: ואני אומר בירושלמי דבפרק תפלת השחר מיתניא ולא חילק זה החילוק ואם קבלה נקבל ואם לדין וסברא יש לו תשובה שאם לא היה דעתו מתחלה לכך אם כן נמלך הוא ואם כן למה לי ממזרחה למערבה אפילו ממזרח למזרח וממערב למערב נמי כל נמלך צריך לחזור ולברך כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "חברים שהיו מסובין וכו' עד לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"א) ופרק הרואה (דף נ\"ז) :", + " במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך עכ\"ל: ואני אומר בירושלמי דבפרק תפלת השחר מיתניא ולא חילק זה החילוק ואם קבלה נקבל ואם לדין וסברא יש לו תשובה שאם לא היה דעתו מתחלה לכך אם כן נמלך הוא ואם כן למה לי ממזרחה למערבה אפילו ממזרח למזרח וממערב למערב נמי כל נמלך צריך לחזור ולברך כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "בירך על הפת כו' עד מעשה קדירה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א מ\"ב) :", + " גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח\"כ נמלך לאכול או לשתות אע\"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך כו' עד לברך שנית. פרק כיצד מברכין שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו וכו' או בנמנום עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל סמך אההיא דר\"פ ערבי פסחים גבי עובדא דרב ברונא דאסיקנא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי בלא ברכה וסובר רבינו ז\"ל דוקא שתיה ולא אכילה ואנחנו לא כן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אלא אכילה ושתיה אחת היא לגבי היסח הדעת וכן כתב הרב רבי אליעזר ממי\"ץ ז\"ל בשיטתו ומשוי להו כהדדי מסוגיין דפרק שלשה שאכלו במעשה דשמעון בן שטח עם ינאי המלך ויש לי ראיה מפרק כיצד מברכין דגרסינן רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא בתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו דיסתנא מבי ריש גלותא רבה אכל רבי זירא לא אכל אמר ליה לא סבר ליה מר סילק אסור מלאכול אמר ליה אנן אתכא דריש גלותא סמכינן אלמא אכילה נמי בגמר דהיסח הדעת תליא וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוספות ז\"ל ואמר כי בזמן הזה בעל הבית הוא חשוב אצלינו כמו ריש גלותא אצלם ועליו אנו סומכים וכיון שאמר בעל הבית הב ונבריך אסור לאכול בלא ברכה וכל רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הבאים אחריו כן הסכימו וגם רבינו חננאל והרב רבינו משה מקוצי ז\"ל. אמנם ר\"י אלפס ז\"ל הסכים כדברי הראב\"ד ז\"ל מדאסיקנא סוף שמעתין ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיכף לגאולה תפלה תיכף לנטילת ידים ברכה ומהדר לה אפילו אסילק ואגמר דלא הוי היסח עד דאיכא נטילת מים אחרונים. ורבינו יהודה ז\"ל עמד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקיבל כירושלמי דקא מסיק לה לאשמועינן דאין סיכת שמן מעכב בידים ועל זאת נאמרה מילתא דרב גבי מים אחרונים אמנם תרדמה ונמנום לא ראינו ולא שמענו להם בענין אכילה אלא לענין מצה בלבד. ותו בין לפירוש רש\"י ובעלי שיטה זו איתסר לכו למשתי בלא ברכה כלומר בלא ברכת המזון ולפירוש רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ור\"מ ז\"ל נפרש כאן בלא ברכה כלומר ברכה ראשונה שהיא ברכת הנהנין ובההיא דפסחים ברכת המזון ובסמוך ברירנא לה בס\"ד. ולדעתי לשון ר\"מ ז\"ל צח וכולל הרבה בקצרה שכתב גמר בלבו וגמר הלב הוא היסח הדעת אמיתי יותר מגמר שר\"ל גמר סעודתו ויותר מסילוק שרוצה לומר סילק השולחן שלפניו ויותר ממשיחת השמן לידים אפילו למי שרגיל בו והוא כמו נטילה אחרונה לנוהגים בה שהוא תכף לברכה וכמו הב ונבריך דבעל הבית וריש גלותא וכן לשון דחוזר ומברך שכתב בכאן משמע ברכה ראשונה של הנהנין כבעלי שיטתן של רבותינו ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "בירך על הפת כו' עד מעשה קדירה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א מ\"ב) :", + " גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח\"כ נמלך לאכול או לשתות אע\"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך כו' עד לברך שנית. פרק כיצד מברכין שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו וכו' או בנמנום עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל סמך אההיא דר\"פ ערבי פסחים גבי עובדא דרב ברונא דאסיקנא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי בלא ברכה וסובר רבינו ז\"ל דוקא שתיה ולא אכילה ואנחנו לא כן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אלא אכילה ושתיה אחת היא לגבי היסח הדעת וכן כתב הרב רבי אליעזר ממי\"ץ ז\"ל בשיטתו ומשוי להו כהדדי מסוגיין דפרק שלשה שאכלו במעשה דשמעון בן שטח עם ינאי המלך ויש לי ראיה מפרק כיצד מברכין דגרסינן רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא בתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו דיסתנא מבי ריש גלותא רבה אכל רבי זירא לא אכל אמר ליה לא סבר ליה מר סילק אסור מלאכול אמר ליה אנן אתכא דריש גלותא סמכינן אלמא אכילה נמי בגמר דהיסח הדעת תליא וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוספות ז\"ל ואמר כי בזמן הזה בעל הבית הוא חשוב אצלינו כמו ריש גלותא אצלם ועליו אנו סומכים וכיון שאמר בעל הבית הב ונבריך אסור לאכול בלא ברכה וכל רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הבאים אחריו כן הסכימו וגם רבינו חננאל והרב רבינו משה מקוצי ז\"ל. אמנם ר\"י אלפס ז\"ל הסכים כדברי הראב\"ד ז\"ל מדאסיקנא סוף שמעתין ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיכף לגאולה תפלה תיכף לנטילת ידים ברכה ומהדר לה אפילו אסילק ואגמר דלא הוי היסח עד דאיכא נטילת מים אחרונים. ורבינו יהודה ז\"ל עמד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקיבל כירושלמי דקא מסיק לה לאשמועינן דאין סיכת שמן מעכב בידים ועל זאת נאמרה מילתא דרב גבי מים אחרונים אמנם תרדמה ונמנום לא ראינו ולא שמענו להם בענין אכילה אלא לענין מצה בלבד. ותו בין לפירוש רש\"י ובעלי שיטה זו איתסר לכו למשתי בלא ברכה כלומר בלא ברכת המזון ולפירוש רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ור\"מ ז\"ל נפרש כאן בלא ברכה כלומר ברכה ראשונה שהיא ברכת הנהנין ובההיא דפסחים ברכת המזון ובסמוך ברירנא לה בס\"ד. ולדעתי לשון ר\"מ ז\"ל צח וכולל הרבה בקצרה שכתב גמר בלבו וגמר הלב הוא היסח הדעת אמיתי יותר מגמר שר\"ל גמר סעודתו ויותר מסילוק שרוצה לומר סילק השולחן שלפניו ויותר ממשיחת השמן לידים אפילו למי שרגיל בו והוא כמו נטילה אחרונה לנוהגים בה שהוא תכף לברכה וכמו הב ונבריך דבעל הבית וריש גלותא וכן לשון דחוזר ומברך שכתב בכאן משמע ברכה ראשונה של הנהנין כבעלי שיטתן של רבותינו ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "היו שותין וכו' אינם צריכין לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל עירבובי דברים יש כאן וכו' ואסור למישתי בלא ברכה: ואני אומר הלכות קבועות ופסוקות שנה ומנה כאן והנני מבאר אותן אחת לאחת בס\"ד: מה שאמר תחלה אם היו כו' עד יקדשו זהו כמעשה דרב ברונא פרק כיסוי הדם וריש ערבי פסחים ומשום היסח הדעת כמו שכתבתי בסמוך וכדמסיק לה התם במכילתין. ומה שאמר ואם רצו לחזור ולשתות כו' עד ואחר כך ישתו זהו כדאמרינן בההוא עובדא הדר אמרו ליה הב לן ונישתי אמר להו רב ייבא סבא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי ופירשו לה רבוואתא קמאי ז\"ל משום דהויא הפסקה וכדאסיקנא פרק כיסוי הדם משום דמשתייא וברוכי כהדדי לא איפשר ומיהו אי בעי למישתי בתר דבריך ברכת המזון או מקמי דבריך אע\"ג דלאו שפיר עביד צריך לברך עליה בתחלה ברכת הנהנין וכן הביא דבריהם ר\"י אלפס ז\"ל פרק ערבי פסחים גמרא מתניתין דלא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ומה שאמר שאם אמרו בואו ונבדיל אינן צריכין לחזור ולברך זהו מעובדא דלקמן סוף ההיא שמעתא דגרסינן רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא והוה קאי עילוייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי קדיש יומא נפסוק ונקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא היא דקבעה אנפשה הכי אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש סבור מינה כשם שקובעת לקידוש כך קובעת להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב להבדלה אינה קובעת והני מילי דקבעי וקאכלי ואתו מעיקרא אבל אתחולי לא מתחלינן ע\"כ. למדנו דהיכא דקבעו מעיקרא כגון אלו שאמרנו כי השבת קובעת בכניסתה מפני שהשבת חשוב וגם קובע למעשר מתוך חשיבותו וגמרינן מינה דכי אמור לקדושי קידוש שבת כמו לברוכי הוא וחשיבא הפסקה והיסח הדעת ואסור למישתי אבל ביציאת שבת דהיינו הבדלה לא חשיב למיהוי היסח הדעת והפסקה דליתסר למישתי דהא דבר של חול הוא ומילתא דחול לא חשיבא ולא מידי ואע\"ג דפירושא דהדא סוגיא בענינים אחרים פירשוה למדנו ממנה זה בלא ספק וגם אתה תראה בעיניך אם תדקדק בפירושיה וסוגיותיה. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא אמרו כו' כבר כתבו ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ט מהלכות שבת. ומה שחלק עליו בהבדלה יש לו פנים בהלכה אמנם דברי ר\"מ ז\"ל אין בהם עירבוב אלא כל טוב כמו שכתבתי שם בראיות בס\"ד וכד\"ן ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "היו מסובין כו' עד לחזור ולברך. פרק הרואה (דף נ\"ט) וריש ערבי פסחים (דף ק\"א) :", + " נטל אוכל ובירך כו' עד נתכוון לכתחלה. בירושלמי דפרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו מסובין כו' עד לחזור ולברך. פרק הרואה (דף נ\"ט) וריש ערבי פסחים (דף ק\"א) :", + " נטל אוכל ובירך כו' עד נתכוון לכתחלה. בירושלמי דפרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "דברים הבאים בתוך הסעודה כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "דברים הבאים בתוך הסעודה כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים כו'. עד לחנכן במצות. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " שלשה שאכלו פת כו' עד אחר כל ברכה וברכה. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " היו האוכלין מעשרה ולמעלה כו' עד בברכת המזון. פרק שלשה שאכלו ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "הסועד בבית חתנים כו' עד שהשמחה במעונו. פרק קמא דכתובות (דף ח') :", + " הכל חייבין בברכת הזימון כו' עד בברכת המזון. ריש מסכת ערכין:" + ], + [ + "הסועד בבית חתנים כו' עד שהשמחה במעונו. פרק קמא דכתובות (דף ח') :", + " הכל חייבין בברכת הזימון כו' עד בברכת המזון. ריש מסכת ערכין:" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם כו' עד יש להם ליחלק. הכל פ' שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שלשה בני אדם כו' עד שכבר זימנו עליהם. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא זימן כו' לא נועדו יחד תחלה עכ\"ל: ואני אומר דבריו נכונים ונכוחים הם ואני איני מבין להם מה בא לחדש כי זה תלמוד ערוך הוא פרק שלשה שאכלו כל דבר ודבר בפני עצמו ור\"מ ז\"ל נזהר בלשונו כאן ושאר החילוקים כתב לפנינו דבר דבור על אופניו ואם רצה לומר כי ר\"מ ז\"ל היה לו לפרש כן כבר כתבתי לך פעמים ושלש כי ר\"מ ז\"ל חיבר הדברים כסדרן וקצרן מאורך התלמוד ולכך קראו משנה תורה שלא רצה לשנות הסדר כד\"ן:", + " שלשה שישבו כו' עד שאין זימון למפרע. הכל פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "שנים שאכלו כו' עד יצא ידי חובתו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " ובן מברך לאביו כו' עד בד\"א שיצאו ידי חובתן כו' עד אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו. פרק מי שמתו (דף כ') ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדברים כתקנן וכו' ואיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה מקום לתפיסה זאת והלא הכל תלמוד ערוך הוא פיסקא ראשונה דפרק שלשה שאכלו ופרק כל הבשר ופיסקא שניה דבן מברך לאביו פרק מי שמתו וגם בפרק לולב הגזול דגרסינן בה באמת אמרו וכל באמת הלכה היא והירושלמי בפירוש הבבלי אנו מפרשים אותו וחילוק דברו שהקשה עליו מדמוציאין ונשמר מדרב עוירא קבלה היא בידינו והלכה רווחת היא בתלמודנו פרק מי שמתו ודברי הכל הוא שהם החמירו על עצמם עד כזית ועד כביצה בפלוגתא דר\"מ ורבי יהודה והכל מודים בדרב עוירא שאין השיעורים הללו אלא מדברי סופרים כד\"ן: וחכמי לוני\"ל הרב ר' יונתן הכהן הגדול וחביריו ז\"ל שאלו דבר זה מרמז\"ל בסגנון יפה והשיב להם על נכון בחייו וז\"ל השאלה יורנו רבינו והלא הלכה וכו' (עיין לשון השאלה והתשובה בכ\"מ) שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות עכ\"ל. ועל זה אני קורא שפתים ישק משיב דברים נכוחים:" + ], + [ + "שנים שאכלו כו' עד יצא ידי חובתו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " ובן מברך לאביו כו' עד בד\"א שיצאו ידי חובתן כו' עד אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו. פרק מי שמתו (דף כ') ופרק לולב הגזול (דף ל\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדברים כתקנן וכו' ואיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה מקום לתפיסה זאת והלא הכל תלמוד ערוך הוא פיסקא ראשונה דפרק שלשה שאכלו ופרק כל הבשר ופיסקא שניה דבן מברך לאביו פרק מי שמתו וגם בפרק לולב הגזול דגרסינן בה באמת אמרו וכל באמת הלכה היא והירושלמי בפירוש הבבלי אנו מפרשים אותו וחילוק דברו שהקשה עליו מדמוציאין ונשמר מדרב עוירא קבלה היא בידינו והלכה רווחת היא בתלמודנו פרק מי שמתו ודברי הכל הוא שהם החמירו על עצמם עד כזית ועד כביצה בפלוגתא דר\"מ ורבי יהודה והכל מודים בדרב עוירא שאין השיעורים הללו אלא מדברי סופרים כד\"ן: וחכמי לוני\"ל הרב ר' יונתן הכהן הגדול וחביריו ז\"ל שאלו דבר זה מרמז\"ל בסגנון יפה והשיב להם על נכון בחייו וז\"ל השאלה יורנו רבינו והלא הלכה וכו' (עיין לשון השאלה והתשובה בכ\"מ) שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות עכ\"ל. ועל זה אני קורא שפתים ישק משיב דברים נכוחים:" + ], + [ + "הנכנס אצל אחרים כו' עד סוף הפרק. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "כל האוכל הפת כו' עד תחלה וסוף. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"ח) :", + " אע\"פ שהיא פת חולין כו' עד שיטול שתי ידיו. בחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ו) ופ\"ק דשבת (דף י\"ד) :", + " וכן כל דבר שטיבולו כו' עד יורוך. פרק ערבי פסחים (דף קט\"ו) בגמרא פסקא דשני תבשילין והואיל והיא מצוה באסמכתא דוהתקדשתם סוף אלו דברים דמסכת ברכות (דף נ\"ו) צריך לברך ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל בזה הפסק וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בבית הקדושה בתורת הבית:", + " מים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני שמעתי וכו' וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והר\"מ מקוצי הסכימו שלא לברך כלום כר\"מ ז\"ל והרב רבי יונה ז\"ל כן הסכים והפריז על מדותיו והיה אומר בסימניו בשמתא נר\"ש כלומר כל מי שבירך עליהם נטילה או רחיצה או שטיפה ואני סמכתי הדבר מן המקרא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כלומר כשתשאו ידיכם קדש שזו היא רחיצה באותה שעה תברכו דהיינו נטילה ראשונה דאמרינן פירקא קמא דסוטה שנושאן אבל באחרונה משפילן כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "כל האוכל הפת כו' עד תחלה וסוף. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"ח) :", + " אע\"פ שהיא פת חולין כו' עד שיטול שתי ידיו. בחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ו) ופ\"ק דשבת (דף י\"ד) :", + " וכן כל דבר שטיבולו כו' עד יורוך. פרק ערבי פסחים (דף קט\"ו) בגמרא פסקא דשני תבשילין והואיל והיא מצוה באסמכתא דוהתקדשתם סוף אלו דברים דמסכת ברכות (דף נ\"ו) צריך לברך ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל בזה הפסק וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בבית הקדושה בתורת הבית:", + " מים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני שמעתי וכו' וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והר\"מ מקוצי הסכימו שלא לברך כלום כר\"מ ז\"ל והרב רבי יונה ז\"ל כן הסכים והפריז על מדותיו והיה אומר בסימניו בשמתא נר\"ש כלומר כל מי שבירך עליהם נטילה או רחיצה או שטיפה ואני סמכתי הדבר מן המקרא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כלומר כשתשאו ידיכם קדש שזו היא רחיצה באותה שעה תברכו דהיינו נטילה ראשונה דאמרינן פירקא קמא דסוטה שנושאן אבל באחרונה משפילן כדבעינן למימר קמן כד\"ן:" + ], + [ + "נטילת ידים בין תבשיל לתבשיל כו' עד בין בסוף. פרק כל הבשר \n (דף ק\"ה)\n : ", + " וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח. פרק כל הבשר ופרק אין דורשין (דף י\"ח) וכמה מקומות בתלמוד היא הלכה רווחת:", + " כל פת שהמלח כו' עד או מלח שטבעו כטבע מלח סדומית כו' עד מפני הסכנה. פרק כל הבשר שם וסוף מבוי (דף י\"ז) וריש ידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל עשה זה וכו' קלקל עלינו את הלשון עכ\"ל: ואני אומר אדרבא מתוקן היא והנוסחא ספרדית שלנו פרק כל הבשר וה\"ג לה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים ואני מפרשה כך על דעתו מפני שמלח רע וקשה בטבעה כל כך עד שנקראת סדומית יש במקומות שמסמא את העינים ואינה סדומית ממש אלא שנקראת כן בכנויה על שם חזקה ורוע טבעה ולקח זה הלשון לשני ענינים האחד שהוא לשון מקרא מבורר וכל בשליש עפר הארץ והשני לרמוז מקום מוצאו בהלכה פרק כל הבשר וענין המחנה סוף פירקא קמא דעירובין כמנהגו בכמה מקומות וזה ממעלת החבור כמו שהקדמתי כד\"ן:" + ], + [ + "עד היכן נטילת ידים עד הפרק. פרק כל הבשר וריש ידים ובערכין פרק האומר משקלי עלי:", + " וכמה שיעור המים כו' עד בנטילת ידים. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :", + " וכל העולה למדת מקוה עולה לשיעור רביעית. פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור:", + " כל הצריך נטילת ידים כו' עד שאין המים השאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור וכו' בהן ארבעים סאה בקרקע עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מאין לו זה החילוק בבעלי קריין יותר משאר הטמאים כי המקוה וכל דיניו שוה בכולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ריש הלכות מקואות והראב\"ד ז\"ל לא השיגו בזה כלום גם הלכה רווחת היא ומשנה שלימה ריש מסכת כלים שנינו אותה אבות הטמאות השרץ ושכבת הזרע וכתבה ר\"מ ז\"ל ריש פרק חמישי מהלכות שאר אבות הטומאות ואם רוצה לומר משום דיוסף בן חוני פירקא קמא בתמורה בשאובה שהמשיכוה. כבר השבתי בזה באורך בראיות ברורות כשמש שאין המים שאובין מטהרין וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל בשער השלישי דבית הקדושה ואפילו לדעתו אם כן מה לי בעלי קריין מה לי שאר הטמאים ומה שכתב הר\"מ ז\"ל בפיסקא זו ברור ומחוור הוא פרק כל הבשר דגרסינן תמן אמר רבא האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנה לידים ואין מטבילין בה את הידים אין נוטלין ממנה לידים דלא אתו מכח גברא ואין מטבילין בה את הידים דהוו להו מים שאובין ע\"כ אלמא שאין המים שאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה כדברי ר\"מ ז\"ל וזו אינה צריכה לפנים ועוד אסיקנא בההיא שמעתא גופא אתקין רבי יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעתא אלמא בעינן כלי ועוד דהא בריש ההיא שמעתא גרסינן חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא ידיו ואקשינן אדרבי יוחנן השתא כל גופו טובל בהם ידיו לא כל שכן ופריק רב פפא במקומן דכ\"ע לא פליגי דשפיר דמי מישקל מינייהו במנא כ\"ע לא פליגי דאסור כי פליגי דפסיק מינייהו בבת בירתא מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן אלמא לרבי יוחנן אע\"פ שכל גופו טובל בהן אין נוטלין ממנו לידים. עוד יש לי ראיה פ\"ב דזבחים בשמעתין דמי כיור דמסיק מי מערה אצטריכא ליה שלא תאמר כל גופו טובל בהן ידיו לא כ\"ש אלמא איכא מי מערה שטובל בהן כל גופו ולא ידיו וא\"כ אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה ולכך נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל ונתלבנו וכד\"ן:" + ], + [ + "עד היכן נטילת ידים עד הפרק. פרק כל הבשר וריש ידים ובערכין פרק האומר משקלי עלי:", + " וכמה שיעור המים כו' עד בנטילת ידים. פרק כל הבשר (דף ק\"ו) :", + " וכל העולה למדת מקוה עולה לשיעור רביעית. פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור:", + " כל הצריך נטילת ידים כו' עד שאין המים השאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור וכו' בהן ארבעים סאה בקרקע עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מאין לו זה החילוק בבעלי קריין יותר משאר הטמאים כי המקוה וכל דיניו שוה בכולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ריש הלכות מקואות והראב\"ד ז\"ל לא השיגו בזה כלום גם הלכה רווחת היא ומשנה שלימה ריש מסכת כלים שנינו אותה אבות הטמאות השרץ ושכבת הזרע וכתבה ר\"מ ז\"ל ריש פרק חמישי מהלכות שאר אבות הטומאות ואם רוצה לומר משום דיוסף בן חוני פירקא קמא בתמורה בשאובה שהמשיכוה. כבר השבתי בזה באורך בראיות ברורות כשמש שאין המים שאובין מטהרין וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל בשער השלישי דבית הקדושה ואפילו לדעתו אם כן מה לי בעלי קריין מה לי שאר הטמאים ומה שכתב הר\"מ ז\"ל בפיסקא זו ברור ומחוור הוא פרק כל הבשר דגרסינן תמן אמר רבא האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנה לידים ואין מטבילין בה את הידים אין נוטלין ממנה לידים דלא אתו מכח גברא ואין מטבילין בה את הידים דהוו להו מים שאובין ע\"כ אלמא שאין המים שאובין מטהרין את הידים אלא בנטילה כדברי ר\"מ ז\"ל וזו אינה צריכה לפנים ועוד אסיקנא בההיא שמעתא גופא אתקין רבי יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעתא אלמא בעינן כלי ועוד דהא בריש ההיא שמעתא גרסינן חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא ידיו ואקשינן אדרבי יוחנן השתא כל גופו טובל בהם ידיו לא כל שכן ופריק רב פפא במקומן דכ\"ע לא פליגי דשפיר דמי מישקל מינייהו במנא כ\"ע לא פליגי דאסור כי פליגי דפסיק מינייהו בבת בירתא מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן אלמא לרבי יוחנן אע\"פ שכל גופו טובל בהן אין נוטלין ממנו לידים. עוד יש לי ראיה פ\"ב דזבחים בשמעתין דמי כיור דמסיק מי מערה אצטריכא ליה שלא תאמר כל גופו טובל בהן ידיו לא כ\"ש אלמא איכא מי מערה שטובל בהן כל גופו ולא ידיו וא\"כ אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה ולכך נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל ונתלבנו וכד\"ן:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל הנוטל ידיו כו' עד מלשתות אותן. זהו כלל שלקח הוא ז\"ל לכלול הענין ואחר כך פורט אותו:", + " כיצד מים שנשתנו כו' עד לא פסלן. ריש מסכת ידים (דף ע\"ד) ובחולין פרק כל הבשר (דף ק\"ה) : וענין המים המגולים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :", + " מים ראשונים מטביל בהן כו' עד בכשרותן. פירקא קמא דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל מים שנפסלו כו' עד להטביל. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ה ק\"ו) :", + " חמי טבריא במקומן כו' עד לשתיית בהמה. פרק כל הבשר:", + " יש לנוטל ליתן כו' עד לכל אחד ואחד. פרק שני דמסכת ידים:" + ], + [ + "כל מים שנפסלו כו' עד להטביל. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ה ק\"ו) :", + " חמי טבריא במקומן כו' עד לשתיית בהמה. פרק כל הבשר:", + " יש לנוטל ליתן כו' עד לכל אחד ואחד. פרק שני דמסכת ידים:" + ], + [ + "אין נותנים לידים כו' עד נותנים בה לידים. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " אבל שק וקופה כו' עד שאין חפניו כלי. פירקא קמא דתוספתא דמסכת ידים ופרק כל הבשר:", + " כלים שנשברו כו' עד שברי כלים. פרק כל הבשר:", + " בכל הכלים כו' עד שלמים. פירקא קמא דמסכת ידים:", + " כל שאינו מחזיק כו' עד לידים. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "אין נותנים לידים כו' עד נותנים בה לידים. פירקא קמא דמסכת ידים ופרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " אבל שק וקופה כו' עד שאין חפניו כלי. פירקא קמא דתוספתא דמסכת ידים ופרק כל הבשר:", + " כלים שנשברו כו' עד שברי כלים. פרק כל הבשר:", + " בכל הכלים כו' עד שלמים. פירקא קמא דמסכת ידים:", + " כל שאינו מחזיק כו' עד לידים. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "הכל כשרים ליתן לידים כו' עד והקוף נוטל לידים. פירקא קמא דידים ובתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרינן בגמרא דחולין וכו' אבל הקוף ולא כלום עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי דין הקוף שנוי סוף פרק קמא דמסכת ידים וכן שנינו מטה חבית על צדה ונוטל והקוף נותן לידים ר' יוסי פוסל בשנים אלו ופסק ר\"מ ז\"ל כתנא קמא דר' יוסי וכתב הר\"מ ז\"ל מקוצי דטעמא משום דסתמא דתלמודא כוותיה פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור שהבאתי למעלה וה\"ג לה איבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו או דילמא אפילו בתוכו אלמא דעד כאן לא מספקא ליה אלא משום דכתיב ממנו הא לאו הכי פשיטא ליה דשרי והיינו כת\"ק דרבי יוסי ולכך הסכים כדבריו וגם מורי הרשב\"א ז\"ל כך הסכים בתורת הבית שלו ולא דמיא ליה לאריתא דדלאי דפרק כל הבשר דהתם לא מכווני לנטילה כלל אלא להשקות בהמות או שדות בלבד. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל לומר שיהיה מעשה הקוף כלום וגריע ליה מחרש שוטה וקטן אדרבא איפכא מסתברא דאנן סהדי שהוא מדמה כל מה שהוא רואה ועושה כן מה שאין כן בחש\"ו שאין להם דעת לדמות וללמוד לעשות ברמיזה כמוהו ויש לי להביא ראיה על זה מדאמרינן פרק הגוזל עצים גמרא מתניתין דנתן צמר לצבע בשמעתין דשבח סמנין על גבי הצמר דאסיק רבינא דהוא בתרא הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד ואתא קוף וצבעיה אלמא דמעשה קוף מילתא הוא. ועוד יש לי ראיה פשוטה דעדיפא עובדיה דקוף מדחרש ש\"ו דגרסינן סוף מסכת מעילה גמרא מתניתין דשלח ביד חרש ש\"ו אם עשו שליחותו בעל הבית מעל ומקשינן והא לאו בני שליחות נינהו ופריק רבי יוחנן כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו על גבי הפיל והוליכו הרי עירוב אלמא עבדא שליחותיה הכא נמי עבדא שליחותיה עד כאן ומדעביד חש\"ו כקוף ופיל מכלל דעדיף כוותיה. ועוד דבמנחות שילהי פרק שתי הלחם אסיק מר זוטרא ואיתימא רב אשי אפילו תימא בשלא קדם וסילקו וכל דבר שנעשה שלא כמצותו נעשה כמי שסדרו הקוף וההיא ודאי מעשה הוי אלא שאינו כמצותו וקיימא לן הכי. ועוד דפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתנו לעירובו ביד חש\"ו אינו עירוב אמרינן ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב ואקשינן דילמא לא ממטי ליה ומהדרינן כדאמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו הכא נמי בעומד ורואהו כו' עד היכא איתמר דרב חסדא אהא דתניא נתנו לפיל נתנו לקוף והוליכו אין זה עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב ואקשינן עלה ודילמא לא ממטי ליה ומהדרינן אמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו אלמא דינם שוה ומעשיהם מעשה וכל שכן בנטילת ידים שהוא עצמו רואהו ומקבל ממנו ואדעתיה קא עביד וזה פשוט ומ\"מ קשיין ברייתות אהדדי לגבי עירוב וכבר הקשה אותם ותירצם רבינו אפרים הצרפתי ז\"ל בתוס' ופריקו לה בתלתא פירוקי שפירי כמו שהוא חקוק בשיטת פרק בכל מערבין ואם רצית להעמיק תעיין שם כי כאן אינו מקומו אלא שהבאתיה לראיה לר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "השוקת שדולה ממנו כו' עד עלתה לו נטילה. פרק כל הבשר (דף ק\"ו ק\"ז) :", + " מים שנסתפק לו וכו' עד שכל ספק שבטהרת הידים טהור. פ\"ב דידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ועם כל זה אם יש לו מים לרחוץ אומרים לו קום ורחוץ והוציא עצמך מן הספק עכ\"ל: ואני אומר אינה זאת השגה שהרי לא נשנה במקומה פ\"ב דידים ולא בתוספתא ור\"מ ז\"ל לא בא עתה אלא לחבר משנה תורה מן התלמוד הערוך ולקצר הארוך כמו שכתבתי הרבה פעמים והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "השוקת שדולה ממנו כו' עד עלתה לו נטילה. פרק כל הבשר (דף ק\"ו ק\"ז) :", + " מים שנסתפק לו וכו' עד שכל ספק שבטהרת הידים טהור. פ\"ב דידים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ועם כל זה אם יש לו מים לרחוץ אומרים לו קום ורחוץ והוציא עצמך מן הספק עכ\"ל: ואני אומר אינה זאת השגה שהרי לא נשנה במקומה פ\"ב דידים ולא בתוספתא ור\"מ ז\"ל לא בא עתה אלא לחבר משנה תורה מן התלמוד הערוך ולקצר הארוך כמו שכתבתי הרבה פעמים והרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "מים ראשונים צריך שיגביה ידיו וכו' עד כדי שיצא כל כח המלח מעל ידיו. פירקא קמא דסוטה (דף ד') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא יותר טוב שלא תעבור הזוהמא על מקום שלא הגיע תחלה עכ\"ל: ואני אומר פירקא קמא דסוטה פירש\"י ז\"ל מים אחרונים שלאחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים וצריך להשפיל ידיו למטה כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הם עכ\"ל, ולמדנו מתוכו שאין זוהמת המלח עוברת אלא בהשפילן דאילו מגביהן אנו רואין בעין שהזוהמא מתעכבת בין פיצולי האצבעות לעיקרן משא\"כ בהשפילן שנעשים מדרון מחמת שיפוען וכלין לגמרי והולכין וכח המלח היא הזוהמא. ובכך נכונו דברי ר\"מ ז\"ל כי לדברי הראב\"ד ז\"ל קשיא לי מי איכא מאן דחייש להעברת הזוהמא שבשעת רחיצה הבאה להעבירה ולנקותה כד\"ן:", + " מים ראשונים ניטלים כו' עד בכל עת שצריך נטילה. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "מים ראשונים צריך שיגביה ידיו וכו' עד כדי שיצא כל כח המלח מעל ידיו. פירקא קמא דסוטה (דף ד') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא יותר טוב שלא תעבור הזוהמא על מקום שלא הגיע תחלה עכ\"ל: ואני אומר פירקא קמא דסוטה פירש\"י ז\"ל מים אחרונים שלאחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים וצריך להשפיל ידיו למטה כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הם עכ\"ל, ולמדנו מתוכו שאין זוהמת המלח עוברת אלא בהשפילן דאילו מגביהן אנו רואין בעין שהזוהמא מתעכבת בין פיצולי האצבעות לעיקרן משא\"כ בהשפילן שנעשים מדרון מחמת שיפוען וכלין לגמרי והולכין וכח המלח היא הזוהמא. ובכך נכונו דברי ר\"מ ז\"ל כי לדברי הראב\"ד ז\"ל קשיא לי מי איכא מאן דחייש להעברת הזוהמא שבשעת רחיצה הבאה להעבירה ולנקותה כד\"ן:", + " מים ראשונים ניטלים כו' עד בכל עת שצריך נטילה. פרק כל הבשר:" + ], + [ + "לט אדם עד אע\"פ שלא נטל ידיו: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו לא התירו מפה אלא לאוכלי תרומה בלבד עכ\"ל: ואני אומר דההיא אתיא לאפוקי אוכלי טהרות בלבד דגרס לה להדיא פרק כל הבשר ואישתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורב אמי ורב אסי כהני אוכלי תרומה הוו וכן פירש רש\"י ז\"ל שאוכלים חוליהן בטהרה אינן למודין להזהר ככהנים שהם זריזין. והבן כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל אינו אלא לחולין גרידי ודין אוכלי טהרות חברו במקומו כי תשית אליו לבך פ\"ח דהלכות שאר אבות הטומאות וביארו בלשון צח ויפה ולא השיגו שם הראב\"ד ז\"ל. ואם רצה אדם לומר דחולין גרידי חמירי מתרומה אני אומר לו אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא והלא חולין משום סרך תרומה גזרו בהן כמו שכתוב בשמעתין דפרק כל הבשר ואדרבא יש לי להקל בהם מדגרסינן בתוספתא דמסכת טהרות כל שהוא מטמא במשא אין נוטלין ממנו לידים דברי ר\"מ ור' יהודה חולק עליו ומכשיר והלכה כר' יהודה ואפילו ר\"מ לא פליג אלא בתרומה וטהרות אבל בחולין גרידי שרי דאי לא תימא הכי היכי נוטלין מעכו\"ם ומנדה ולא נזהרים בהן מימי אבותיהם אלא ודאי חולין גרידי קילי וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שהסכים כדברי בשער הראשון של בית הקדושה בתורת הבית אשר לו ובזה נשאר דברי ר\"מ ז\"ל תריץ יתיב כד\"ן:", + " המאכיל לאחרים כו' עד שהוא נותן לתוך פיו. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "ואסור לזלזל בנט\"י כו'. פ\"ק דברכות ופ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " וצוויים רבים צוו וכו' עד ואחר כך שותה מקצתן. פרק עושין פסים (דף כ\"א) במעשה דר\"ע בבית האסורים:", + " צריך אדם לנגב כו' עד לחם טמא. פ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " והנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח\"כ מברך. כן משמע פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג נ\"ד) וכמה מקומות:", + " ותכף לנט\"י כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) ובירושלמי:" + ], + [ + "ואסור לזלזל בנט\"י כו'. פ\"ק דברכות ופ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " וצוויים רבים צוו וכו' עד ואחר כך שותה מקצתן. פרק עושין פסים (דף כ\"א) במעשה דר\"ע בבית האסורים:", + " צריך אדם לנגב כו' עד לחם טמא. פ\"ק דסוטה (דף ד') :", + " והנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח\"כ מברך. כן משמע פרק אלו דברים דברכות (דף נ\"ג נ\"ד) וכמה מקומות:", + " ותכף לנט\"י כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) ובירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ח) :", + " בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ב) :", + " ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק\"ב) ובירושלמי דברכות:" + ], + [ + "מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :", + " ואינו נותן ביד האוכל אלא א\"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:", + " הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס\"ב) :", + " ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) ובירושלמי:" + ], + [ + "מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :", + " ואינו נותן ביד האוכל אלא א\"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:", + " הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס\"ב) :", + " ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ\"ח) ובירושלמי:" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:", + " ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :", + " ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :", + " גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הביאו להם מים לנטילה וכו' עד בסוף זה אחר זה. פרק כיצד מברכין (דף מג) ופרק שלשה שאכלו (דף מו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' בין תבין עכ\"ל: ואני אומר מליצה טובה ועצה חשובה יש למשכיל כי שתי הבנות יש באלו הדיעות והתלמוד סובל את שתיהן ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי ר\"מ ז\"ל סמך על שתי הסוגיות השנויות להדיא פרק כיצד מברכין ופ' שלשה שאכלו דבפרק כיצד מברכין גמרא מתניתין דוהוא אומר על המוגמר שייל תלמודא מכלל דאיכא דעדיף מיניה ומהדר ליה מסייע לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו באחרונה תחלה הוא מזומן לברכה ומייתי עלה עובדא רב ורבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבי אמר ליה רבי לרב קום משי ידך חזייה דקא מירתת אמר ליה ר' חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך למדנו כי המברך נקרא גדול כגון רב הואיל ונבחר לברכה ואע\"ג דאיכא דעדיף מיניה כגון רבי ואינו מן הראוי שיעמוד זה הגדול המברך בידים מזוהמות עד שירחצו שאר בני הסעודה והוא עצמו מברך על המוגמר כסתם מתני' וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל כאן ובסמוך ובפ' שלשה שאכלו נמי גרסינן מים אחרונים מהיכן מתחילים אמר ליה מן הקטן ומתמה וגדול יושב וישמור ידיו עד שנוטלין כולן ומהדרינן ליה שאני פרסאי דלא מסלקי תכא מקמיה עד דמטו מיא לגביה אמר ליה רב ששת אנא מתניתא ידענא דתניא כיצד סדר הסיבה וכו' עד מסייע ליה לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו וכו' עד רב ורבי חייא כו' עד עיין בברכת מזונא קאמר לך ע\"כ ומדקא מתמה תלמודא וכי גדול יושב כו' מכלל דפשיטא ליה לתלמודא דגדול נוטל תחלה ומברך ולישנא גופיה דאמר מתחילין מן הקטן הוה קשיא ליה טפי ומ\"ה קא מתמה עליה טפי ואיהו נמי הכי קא מודה דאמר ליה שאני פרסאי מכלל דכ\"ע כסתמא דתלמודא ורב ששת במתני' כוותיה דרב שייכא ליה כסתמא דפרק כיצד מברכין והתם לא נחית למניינא בין מאה לעשרה לחמשה ולכך לא סמך עליה ר\"מ ז\"ל אלא שנסתייע בה ממקום אחר כדפיר' וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיטה לגמרי אלא שכתב בקצרה שהגדול מברך. והראב\"ד ז\"ל סמך על זאת הברייתא דרב ששת כולה ומפרש אותה אנא מתניתא ידענא דמסייע לך ויש לו על מה שיסמוך להשמאיל ולהימין בין תבין אך דעתי כדעת ר\"מ ז\"ל נוטה:", + " ואין מכבדין בדבר זה כו' עד ובשעת כניסה. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "גמרו ליטול ידיהן כו' עד וכולן עונין אמן. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא בירך ברכת המזון כו' כדאיתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר זה ההכרח אין אני רואה אותו ואדרבא ההיא דפרק כיצד מברכין שרצה הראב\"ד ז\"ל לפרשה בתוך הסעודה רואה אני שהוא מביא עליה מעשה דרב ורבי חייא דאמר ליה רבי לרב קום משי ידך כמו שהעתקתי בסמוך לאחר סעודה היה והירושלמי אינו מוכרח פירושו לכך דגרסינן בהאי פיסקא דוהוא אומר על המוגמר מה בין מוגמר מה בין יין מוגמר כולן מריחין יין אחד שהוא טועם על כרחין דהכי מפרישנא לה מאי שנא מוגמר ששנינו שהגדול מברך ומ\"ש יין ששנינו לאחר המזון אחד מברך לכולן דמשמע אי זה מהם שירצה לשתות או שהקדים שר המשקים להשקותו ומהדר מוגמר כולן מריחין ומן הדין היה להם לברך כל אחד ואחד אלא ניתן רשות לגדול להוציאן בברכתו כמו שניתן לו רשות לברך על המזון להוציא את כולן אבל יין אין יכול לברך אלא הטועם. אמנם אם יש לו לירושלמי פי' אחר איני יודע וגדולה מכולן אני רואה מפורש במשנה אע\"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה ע\"כ העמדתי דברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "אם היה שם יין מביאין כוס מחזיק רביעית כו' עד ואחר כך מברך על הבושם. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אני תמיה כו' ואמרו שהיין הוא החשוב עכ\"ל: ואני אומר כי זו מחלוקת ישנה היא ומפירש\"י ז\"ל משמע דרישא בכוס של ברכה ובשמים עמו וסיפא ביין של אחר המזון והשמן עמו ויש מפרשים אותה בכוס של הבדלה והכל חקוק בנמוקי ברכות פרק כיצד מברכין:", + " אם היו הבשמים כו' עד מבושם לשוק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "אע\"פ שאין ברכת המזון [צריכה] יין כו' עד ערב לשתיה. פרק אלו דברים:", + " ואין מסיחין כו' עד סוף הפרק. סוף פרק שלשה שאכלו:" + ] + ], + [ + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "כל פירות האילן כו' עד בורא נפשות רבות. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו) :", + " וירקות שדרכן להאכל כו' עד ברכה הראויה להן כו' עד בורא פרי האדמה. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ח) ובנדה פרק בא סימן:" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ירקות שדרכן להשלק כו' עד מברך עליהם שהכל תחלה. הכל פרק כיצד מברכין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "בירך על פירות כו' עד על היין. פרק כיצד מברכין (דף מ') ופ\"ק דברכות:", + " לקח כוס של שכר בידו כו' עד אע\"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. סוף פרק קמא דברכות (דף י\"ב) :
כתב הראב\"ד כל מה שכתב באלו הענינים הכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפירוש שהוציא בפיו עד כאן לשונו: ואני אומר אדרבא רוח אחרת עמו וימלא אחרי האמת ודקדק יפה לפסוק שהולכין אחר עיקר הברכה שהיא הזכרת השם ומלכות מדמקשה תלמודא בהדין שמעתא סוף פרק קמא דברכות הניחא למ\"ד דכל ברכה שאין בה אזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא למ\"ד כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר כלומר שאין בה מלכות גם כן דבעינן תרתי אלמא מדמקשי תלמודא הכי בפשיטותא מכלל דקיימא לן דעיקר הברכה המלכות והאזכרה וזה דעת נכון ומיושבת מאד: ותמיה אני על הראב\"ד ז\"ל שהוא פוסק ללכת אחר הפירוש שהוציא בפיו דאם כן היינו חיתום ברכה והא קמן דתלמודא לא פשיט ליה והוא ז\"ל מנליה דמיפשטא. איברא במה דפשיטא ליה לתלמודא לית דינא ולית דיינא אלא בשינוי הגירסא ובמאי דבעי תלמודא היכא דנקיט כסא דשכרא וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא מאי כתב רב אלפס ז\"ל כיון דלא איפשיטא לקולא עבדינן ואין מחזירין אותו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פסקו לחומרא ומחזירין אותו מ\"מ היינו מספיקא אבל לפסוק אחר חיתום לעולם אין לו ראיה בעיני ולר\"ם ז\"ל יש לו ראיה לכן העמדתי דבריו וכד\"ן: עוד ראיתי חכמי לוני\"ל ז\"ל שהסכימו כדבריו אלא שבאו לשאול ממנו מצד אחר בסגנון זה: שאלה יורנו רבינו ואם שכר של שעורים הוא היאך יצא ומרנא ורבנא ר\"י אלפס ז\"ל הולך על זה הדרך וחתרנו להוציא היבשה ולא יכולנו שהרי פירות השכר אינן יוצאין מן הגפן ודמי לפתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור דלא יצא הראנו אתה רבינו את האור כי טוב: תשובה יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן כמו בנזיר מיין ושכר יזיר ובאותן שכר של ענבים שאין אדם רואה בכוס אם שכר אם יין וכשיבוא אדם לטעום ויפתח על מנת שהוא שכר וסיים בפה\"ג אבל בשכר של שעורים וכיוצא בו לא איירי רבנן בדבר זה כלל וכי יש מי שיאמר לקח תמרה ובירך על דעת לברך ב\"פ העץ וסיים המוציא לחם מן הארץ יצא אטו בשופטני עסקינן מה מקום לשגגה זו אלא בשכר היוצא מן הגפן הן הדברים אמורים עכ\"ל. וכמה האמת מורה דרכו ודרכו ופריו מתוק לחכי:" + ], + [ + "בירך על פירות כו' עד על היין. פרק כיצד מברכין (דף מ') ופ\"ק דברכות:", + " לקח כוס של שכר בידו כו' עד אע\"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. סוף פרק קמא דברכות (דף י\"ב) :
כתב הראב\"ד כל מה שכתב באלו הענינים הכל הבל שאין הולכין אלא אחר הפירוש שהוציא בפיו עד כאן לשונו: ואני אומר אדרבא רוח אחרת עמו וימלא אחרי האמת ודקדק יפה לפסוק שהולכין אחר עיקר הברכה שהיא הזכרת השם ומלכות מדמקשה תלמודא בהדין שמעתא סוף פרק קמא דברכות הניחא למ\"ד דכל ברכה שאין בה אזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא למ\"ד כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר כלומר שאין בה מלכות גם כן דבעינן תרתי אלמא מדמקשי תלמודא הכי בפשיטותא מכלל דקיימא לן דעיקר הברכה המלכות והאזכרה וזה דעת נכון ומיושבת מאד: ותמיה אני על הראב\"ד ז\"ל שהוא פוסק ללכת אחר הפירוש שהוציא בפיו דאם כן היינו חיתום ברכה והא קמן דתלמודא לא פשיט ליה והוא ז\"ל מנליה דמיפשטא. איברא במה דפשיטא ליה לתלמודא לית דינא ולית דיינא אלא בשינוי הגירסא ובמאי דבעי תלמודא היכא דנקיט כסא דשכרא וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא מאי כתב רב אלפס ז\"ל כיון דלא איפשיטא לקולא עבדינן ואין מחזירין אותו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פסקו לחומרא ומחזירין אותו מ\"מ היינו מספיקא אבל לפסוק אחר חיתום לעולם אין לו ראיה בעיני ולר\"ם ז\"ל יש לו ראיה לכן העמדתי דבריו וכד\"ן: עוד ראיתי חכמי לוני\"ל ז\"ל שהסכימו כדבריו אלא שבאו לשאול ממנו מצד אחר בסגנון זה: שאלה יורנו רבינו ואם שכר של שעורים הוא היאך יצא ומרנא ורבנא ר\"י אלפס ז\"ל הולך על זה הדרך וחתרנו להוציא היבשה ולא יכולנו שהרי פירות השכר אינן יוצאין מן הגפן ודמי לפתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור דלא יצא הראנו אתה רבינו את האור כי טוב: תשובה יראה לי שאין הדברים אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן כמו בנזיר מיין ושכר יזיר ובאותן שכר של ענבים שאין אדם רואה בכוס אם שכר אם יין וכשיבוא אדם לטעום ויפתח על מנת שהוא שכר וסיים בפה\"ג אבל בשכר של שעורים וכיוצא בו לא איירי רבנן בדבר זה כלל וכי יש מי שיאמר לקח תמרה ובירך על דעת לברך ב\"פ העץ וסיים המוציא לחם מן הארץ יצא אטו בשופטני עסקינן מה מקום לשגגה זו אלא בשכר היוצא מן הגפן הן הדברים אמורים עכ\"ל. וכמה האמת מורה דרכו ודרכו ופריו מתוק לחכי:" + ], + [ + "כל הברכות האלו כו' עד שהן מדברי סופרים. פרק שלשה שאכלו:", + " שכח והכניס אוכלין כו' עד מברך עליהן. בס\"פ שלשה שאכלו:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שבדעתו לאכול יותר דאם לא כן הוה ליה גמר עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם לסברא יש להשיב שהרי זה דומה לטבילה בשמעתין בתרייתא דפרק שלשה שאכלו דקי\"ל מברך לאחר טבילה ואע\"ג דגמר דאכתי גברא לא חזי וגם כן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ענ\"י עד שיטול וינגב מפני שאין ידיו נקיות וה\"נ בעינן ימלא פי תהלתך וליכא ולא דמי למי שגמר שכתב הראב\"ד ז\"ל דהתם היינו ששכח ולא בירך המוציא ולא נזכר עד שגמר אבל הכא נזכר עד שלא בלע הילכך לא שנא גמר ול\"ש לא גמר וכן מוכחא סוגיין כולה ופירוקי דתלתא מתנייתא דבעינן לאסוקינהו בענין אחד בין דבעי למיכל טפי ובין דלא בעי אבל לאפלוגי בינייהו במאי דלא מפליג תלמודא לא חזי לן כד\"ן:", + " אם היו פירות וכו' עד ואח\"כ אכל. פרק שלשה שאכלו:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ], + [ + "היו לפניו מינים הרבה כו' עד והענבים שלישי לארץ. פרק כיצד מברכין (דף מ\"א) :", + " ברכה אחת שהיא מעין שלש כו' עד חותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו חותמין על היין על הארץ ועל פרי הגפן עכ\"ל: ואני אומר זאת החתימה לא ראינוה בגירסת ספרדי וצרפת ולא שמענוה מרבותינו נ\"ע ועיקרה פרק כיצד מברכין:", + " ואם היה בארץ ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק כיצד מברכין:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאסור לאדם כו' עד קודם ברכה. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ג) ובירושלמי ובמסכת נדה פרק בא סימן:", + " וכיצד מברכין על ריח טוב כו' עד וכיוצא בה בורא עצי בשמים. פרק כיצד מברכין (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ], + [ + "שלשה מיני ריח טוב כו' עד סוף הפרק. פרק אלו דברים (דף נ\"א נ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ברכות אחרות כו' עד למה שאירע עתה. פרק הרואה:" + ], + [ + "ירדו גשמים כו' עד זה לקראת זה. פ' הרואה (דף נ\"ט) ופ\"ק דתענית (דף ו') :" + ], + [ + "ירדו גשמים כו' עד זה לקראת זה. פ' הרואה (דף נ\"ט) ופ\"ק דתענית (דף ו') :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "אמרו לו מת אביו כו' עד ברוך משנה את הבריות. פרק הרואה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "הרואה בריות טובות כו' עד שככה לו בעולמו. פרק הרואה ופרק לפני אידיהן (דף ב') :", + " היוצא לשדות כו' עד ליהנות בהן אדם. פ' הרואה:", + " על הרוחות שנשבו כו' עד אם רצה מברך עושה בראשית. פ' הרואה:
כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא יש מברך תרתי עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בכל הנוסחאות של ספרד וצרפת וה\"ג אי בעי מברך עושה בראשית וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וגירסת הראב\"ד אינה אצלינו ולא ראינו ולא שמענו:" + ], + [ + "הרואה בריות טובות כו' עד שככה לו בעולמו. פרק הרואה ופרק לפני אידיהן (דף ב') :", + " היוצא לשדות כו' עד ליהנות בהן אדם. פ' הרואה:", + " על הרוחות שנשבו כו' עד אם רצה מברך עושה בראשית. פ' הרואה:
כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא יש מברך תרתי עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בכל הנוסחאות של ספרד וצרפת וה\"ג אי בעי מברך עושה בראשית וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וגירסת הראב\"ד אינה אצלינו ולא ראינו ולא שמענו:" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "על ההרים כו' עד וקיים במאמרו. פ' הרואה (דף נ\"ט) :", + " הרואה לבנה בחידושה כו' עד שתתמלא פגימתה. פרק הרואה ובסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הרואה את החמה כו' עד הרי זו תפלת שוא. פרק הרואה:", + " הנכנס לבית המדרש כו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "כל הברכות כו' עד כגון ברכת ס\"ת. פרק שלשה שאכלו ופרק ערבי פסחים (דף ק\"ד ק\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה חסרה לו זו המדה וכו' האריכוה וחתמוה עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דבריו והלא קידוש היום מן התורה והבדלה על הכוס מדברי סופרים כדאיתא פרק ערבי פסחים להדיא וכי היכי דקבעה שבתא אנפשה בכניסתה כשהיו מסובין קבעה ביציאתה להתחלה כדאסיקנא נמי התם וכתבו ר\"מ ז\"ל פרק עשרים ותשעה מהלכות שבת ומעתה איני רואה הפרש בין ברכת מצות ק\"ש לברכת מצות קידוש והבדלה ולכן אין מקום להשגה זו כד\"ן:", + " ראה קברי ישראל כו' עד לעשות מעקה. דברי ר\"מ ז\"ל שחברם בשכלו הטוב למען ירוץ קורא בו:", + " וכל מצות עשה שבין אדם למקום כו'. עד וצונו לעשות. פ\"ק דפסחים (דף ז') :", + " והיכן ציונו בתורה כו' עד שמדברי סופרים. פרק במה מדליקין:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "ולמה אין מברכין על נטילה באחרונה כו'. עד וכן כל כיוצא בזה. פרק כל הבשר (דף ק\"ז) :", + " עושה מצוה עד כיוצא באלו. הסכמת הראשונים ובה\"ג כתב כן:", + " אבל אם שחט בלא ברכה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה פרק הרואה בהסכמת הראשונים ובה\"ג פרק כיסוי הדם:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "אין לך מצוה כו' עד ראוי לברכה. פרק קמא דפסחים (דף ז') :", + " כל מצוה שעשייתה גמר כו'. עד מברך לשמוע קול שופר. כל זה מוסכם ומפורש ורובו בסוגיא פרק במה מדליקין וכל דבר ודבר במקומו לפי הכלל הזה אבל יש כללים אחרים לפירש\"י ז\"ל כל אחד ואחד לפי קבלתו והסכמתו מפורשים בשיטתנו:" + ], + [ + "נטל את הלולב כו' עד מברך על העשייה. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ה) ופרק לולב הגזול (דף ל\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה לדבריו וכו' נעשית מצוה ביעור עכ\"ל: ואני אומר ולמה דקדק דבריו להקשות עליו ולהשיגו והניח הדברים המפורשים לו בזה הפרק עצמו והנני מעתיקו לפניך וז\"ל. העושה מצוה ולא בירך שעדיין עשייתה קיימת מברך אחר העשייה ואם דבר שעבר הוא אינו מברך כיצד מי שנתעטף בציצית או שלבש תפילין או שישב בסוכה ולא בירך תחלה חוזר ומברך אחר שנתעטף אקב\"ו להתעטף בציצית וכן מברך אחר שלבש להניח תפילין ואחר שישב לישב בסוכה וכן כל כיוצא באלו עכ\"ל. הנך רואה בעיניך שהוא ז\"ל נשמר מעל ומעל דמעל ופסק כמו שערוך בהקומץ רבה במנחות ובכמה מקומות אי איכא שהות ביום מברך ואם לא אינו מברך וכמו שכתב הראב\"ד ז\"ל דאישתמיטתיה דא או באולי השמיטו הסופר מספרו וכולנו נקיים בס\"ד כד\"ן:", + " אבל על נט\"י ושחיטה כו' עד וכך הוא מברך על ביעור חמץ כו' עד כמו שיתבאר במקומו. פרק ערבי פסחים ופרק לולב הגזול:
כתב הראב\"ד ז\"ל קשה לי וכו' ולאכול מרור עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון אחת לאחת למצוא חשבון. מה שהקשה תחלה ממקרא מגילה ממנה פירש מפה והשליך חכה לנר חנוכה והעריך לתרץ תירוצים מן המהדרים או מן התיקונין אין לו צורך לאלו הדחוקים. כי ר\"מ ז\"ל כתב פ\"ג דהלכות מגילה וחנוכה שהדלקת נר חנוכה ומקרא מגילה שתיהן מצות מדברי סופרים ועוד הוסיף לכתוב כן בתשובתו לחכמי לוני\"ל וכלל עמהם מצות עירוב שהיא מצוה שאינה חובה כמו שאני עתיד להעתיק לשון תשובתו פ\"ג דהלכות מגילה בע\"ה. ומעתה מה שכתב כאן לפי כללו המקובל לו וז\"ל עשה המצוה לו ולאחרים כאחד אם היה מצוה שאינה חובה מברך על העשייה עכ\"ל. וידוע שמקרא מגילה עיקר תקנתה בעשרה בין בזמנה בין שלא בזמנה משום פרסומי ניסא ואפילו לדברי ר\"מ ז\"ל שפוסק פרק ראשון דה' מגילה וחנוכה בזמנה ביחיד מ\"מ הוא כתב שם כי שלא בזמנה כגון בני הכפרים המקדימים בי' ואפילו בזמנה לכתחילה מצוה מן המובחר כאשר נתקנה דהיינו בי' וגם ידוע שאחד קורא להוציא עצמו ולאחרים ועל סדר זה היתה התקנה על מקרא מגילה ולא לקרות אבל נר חנוכה איש וביתו כמו ששנויה פרק ב\"מ להדיא בברייתא נמצא אפילו בני הבית מאה כולן כאיש אחד לעיקר התקנה ומעתה המברך לכולן כמברך לעצמו. ור\"מ ז\"ל כתב כאן בכללו כל העושה מצוה בין שהיתה עליו חובה בין שאינה עליו חובה אם עשאה לעצמו מברך לעשות עכ\"ל. וכבר הוכחתי שנר חנוכה מצוה ועושה אותה לעצמו כעיקר התקנה איש וביתו ולכך תקנו ברכתה להדליק נר חנוכה ולא תקנו על והרי היא וברכתה כנר שבת. ומזה יתבאר מצה ומרור שעיקר מצוה מן המובחר לאכול הפסח על מצות ומרורים כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ונאכל על השובע ובחבורה כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו על השה וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ח דה' קרבן פסח. וכבר כתבתי מלשונו שלהוציא אחרים מברך בעל ואע\"פ שגם הוא מוציא עצמו לכך הם התקינו כן לגלויי טעמא ופרסומי מילתא שמצותה ברבים עד שתהיה הברכה במברך עיקרה להוציא אחרים. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה מהם בגמרא למ\"ד לבער השתא ניחא שלא נתקנו על דרך שאר הברכות של עצמו ועוד דלבער לא קים לן וא\"כ אמאי שקיל וטרי כולי האי על דעתיה והוא לא חייש ליה כולי האי. ומה שאמר שנרמז בגמרא היא באכילת מרור לחודיה שהיא מצוה ואינה חובה ולהוציא עצמו דמיבעי ליה לברוכי הכי ובזה מיושב הכל אבל לשנות מעל ללמ\"ד לדעת ר\"מ ז\"ל א\"א שכבר ביארם סוף הלכות חמץ ומצה וזה פשוט ומחוור אלא שצריך המעיין להתיישב בו כד\"ן:" + ], + [ + "כל דבר שהוא מנהג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שלא אמרו וכו' וצריך ברכה עכ\"ל: ואני אומר תמהתי על לשון זה ואיני מבין אותו דהא במסכת תענית פרק בתרא סוף גמרא פסקא דמתניתין ובאחד בטבת לא היה בו מעמד גרסינן להדיא אמר רבא זאת אומרת הלל דראש חודש לאו דאורייתא ושקיל וטרי עד דמסיק רב איקלע לבבל חזנהו דהוו קרו הלל בראש חודש סבר לאפסוקינהו חזנהו דהוו קא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם ומסיימים בה תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר משא\"כ בי\"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל לכתחלה אלמא הלל דר\"ח מנהג הוא ודעת ר\"מ ז\"ל שלכתחלה אין מברכין עליו כמו שכתב כאן וחזר וביארו יותר פ\"ג דהלכות מגילה וחנוכה ומקצת רבותינו בעלי התוספות הסכימו עמו מן הדין טעמא ומההיא דפרק לולב וערבה דאסיקנא ערבה מנהג נביאים הוא ומש\"ה חביט חביט ולא בריך כדמפרש טעמא בגמרא ואע\"פ שאנחנו בספרד ובצרפת ואשכנז נוהגין לברך לקרוא ועל הלל גמור לגמור משום היכרא כדעת ר\"ת ז\"ל ויש לו טעמים אחרים נכבדים מפורשים בשטתנו פרק לולב וערבה מ\"מ יש סמך וראיה וסברא לדעת ר\"מ ז\"ל וגם הסכמת גדולים ואחר שהיא מחלוקת ישנה חקוקה אצל בעלי התוס' אין לי להאריך בו בזה החבור כי אני לא באתי בו אלא לטעון בעבור הר\"מ ז\"ל ולהראות מקום להרוצה להעמיק מאין מוצאו ולאין מובאו כד\"ן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3e704efe17624a5d021f60ae2078d4b9c8ae3d9c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,183 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין (דף כ\"ט): ", + " ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל (דף ע\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ\"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ\"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ\"ק עבר האב ולא מל ב\"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ\"ק דר\"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב\"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד\"ן:" + ], + [ + "מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין (דף כ\"ט): ", + " ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל (דף ע\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ\"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ\"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ\"ק עבר האב ולא מל ב\"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ\"ק דר\"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב\"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "לקח עבד גדול מן העכו\"ם ולא רצה למול כו' עד אבל אם לא קיבל עליו שבע מצות יהרג מיד. סוף פרק החולץ (דף מ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל ימכר מיד ואין לנו עתה להרוג איש עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל סידר כסדר התלמוד ערוך וקיצר הארוך ולכך קראהו משנה תורה כמו שכתבתי כמה פעמים וזה מסודר פרק ד' מיתות בהלכות בן נח ומצותיו והריגותיו וגם סדרן ר\"מ ז\"ל פ\"ז מהלכות מלכים ומלחמותיהן ומצות עשה להחרים שבעה עממין ושם לא השיגו הראב\"ד ז\"ל ואם מפני שאין ידינו תקיפה וגם שארבע מיתות בטלו בעונותינו ואפילו מישראל מ\"מ דין ארבע מיתות לא בטלו ואם מפני שאינו נוהג כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בסמוך לזה הדף מיד ולא טבל הקולמוס באמצע וקרא לפניך העתקתי ותדע התנצלותו ולכן איני מוצא מקום להשגה זאת ושמא כיון לבאר ולא להשיג כן דעתי נוטה:", + " ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ט):" + ], + [ + "גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחלה. פרק רבי אליעזר דמילה שם:", + " ואם מל כשהיה עכו\"ם צריך להטיף ממנו דם ברית ביום שנתגייר. זה מפורש בהלכות ר\"י אלפס ובהלכות גדולות:", + " וכן קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד בשמיני. שתיהן ביבמות פרק הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "אין מלין לעולם אלא ביום כו' עד מקדימין למצות. במגילה פרק הקורא למפרע (דף כ\"ב) ובמסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה וביבמות פרק הערל:", + " מילה בזמנה דוחה שבת וכו' עד את הצרעת. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ב): ", + " כיצד שאם היתה וכו' עד את לא תעשה. פרק רבי אליעזר דמילה ובתורת כהנים:" + ], + [ + "אין מלין לעולם אלא ביום כו' עד מקדימין למצות. במגילה פרק הקורא למפרע (דף כ\"ב) ובמסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה וביבמות פרק הערל:", + " מילה בזמנה דוחה שבת וכו' עד את הצרעת. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ב): ", + " כיצד שאם היתה וכו' עד את לא תעשה. פרק רבי אליעזר דמילה ובתורת כהנים:" + ], + [ + "כשם שמילת הבנים וכו' עד אינו דוחה את השבת. פרק רבי אליעזר דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד איכא לספוקי כי האי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שאינו מסופק בזה ואדרבא פוסק להדיא כת\"ק אמנם ת\"ק לא פירש דבריו כרבי חמא ומיהו כי דייקת שפיר בנימול לשמונה פרק רבי אליעזר דמילה כוותיה סבירא ליה כפשטא דתלמודא דגרסינן באתמהא אלא לת\"ק בשלמא כולהו משכחת לה אלא יליד בית נימול לאחד היכי משכחת לה אלמא כי היכי דמשכחת לה נימול לשמונה לרבי חמא הכי נמי משכחת לה לת\"ק ויש להפריש הפרש בתלמוד בין ילדה ואח\"כ הטבילה להטבילה ואחר כך ילדה לכולי עלמא ועוד דבברייתא דאוקימנא כתנאי גרס לה הכי להדיא אליבא דר\"מ ובגירסת ספרדים ובשאלתות דר' אחאי משבחא וכן מצאתיה ריש פ\"ב דמסכת נדרים שנויה סתם בלא פלוגתא כלל ומהשתא הדרינן לכללא דילן מילה בזמנה דוחה את השבת ושלא בזמנה אינה דוחה את השבת ולא משום חומרא לחוד אלא משום דינא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וכן הסכים הר\"מ מקוצי ז\"ל ובהסכמת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד שאין דוחין את השבת מספק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ה):" + ], + [ + "קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד שאין דוחין את השבת מספק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ה):" + ], + [ + "מי שנולד בחדש השמיני וכו' עד קודם שיגמר. פרק הערל (דף פ'): ", + " ולפיכך הוא חשוב כאבן עד לטלטלו. פרק הערל ופרק רבי אליעזר דמילה:", + " ואע\"פ כן אם שהה שלשים יום וכו' עד אם הוא בן שמונה. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "מי שנולד בחדש השמיני וכו' עד קודם שיגמר. פרק הערל (דף פ'): ", + " ולפיכך הוא חשוב כאבן עד לטלטלו. פרק הערל ופרק רבי אליעזר דמילה:", + " ואע\"פ כן אם שהה שלשים יום וכו' עד אם הוא בן שמונה. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "הוציא העובר ראשו וכו' עד אין מלין אותו בשבת. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ב): ", + " וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' עד של ראש השנה. פרק רבי אליעזר דמילה:", + " חולה אין מלין אותו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פרק הערל (דף ע\"א) ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד):" + ], + [ + "הוציא העובר ראשו וכו' עד אין מלין אותו בשבת. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ב): ", + " וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' עד של ראש השנה. פרק רבי אליעזר דמילה:", + " חולה אין מלין אותו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פרק הערל (דף ע\"א) ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד):" + ], + [ + "קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק וכו' עד שיגדיל ויתחזק כחו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד) ופרק אלו טריפות (דף מ\"ז) ופרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד): ", + " אין מלין ולד שיש לו חולי וכו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק וכו' עד שיגדיל ויתחזק כחו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד) ופרק אלו טריפות (דף מ\"ז) ופרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד): ", + " אין מלין ולד שיש לו חולי וכו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ] + ], + [ + [ + "הכל כשרין למול וכו' עד שנייה. במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ז). ומביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל פרק רבי אליעזר דמילה:", + " ובכל מלין כו' עד ובכל דבר שכורת ולא ימול בקרומית של קנה מפני הסכנה. פרק קמא דמסכת חולין (דף י\"ז): ", + " ומצוה מן המובחר למול בברזל וכו' עד שיראה בשר העטרה:", + " ואחר כך מוצץ את המילה וכו' עד וכיוצא בהן. פרק ר' אליעזר דמילה (דף קל\"ג קל\"ז):" + ], + [], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "עושין כל צרכי מילה וכו' עד זה לעצמו. פרק ר' אליעזר דמילה (דף ק\"ל): ", + " זה הכלל וכו' עד תדחה המילה לתשיעי. פרק אלו דברים ובירושלמי והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "עושין כל צרכי מילה וכו' עד זה לעצמו. פרק ר' אליעזר דמילה (דף ק\"ל): ", + " זה הכלל וכו' עד תדחה המילה לתשיעי. פרק אלו דברים ובירושלמי והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "מלו את הקטן בשבת כו' עד שסכנה היא לו. בעירובין פרק הדר (דף ס\"ו) וכן כתב בהלכות גדולות ור\"י אלפס ז\"ל פרק רבי אליעזר דמילה:", + " מקום שדרכן להרחיץ את הקטן וכו' עד מפני שסכנה היא לו. פרק רבי אליעזר דמביא: כתב הראב\"ד ז\"ל שחממן עכו\"ם עכ\"ל: ואני אומר שכבר שאלו חכמי לוניל ז\"ל שאלה זו בחייו והשיב להם: שאלה מקום שדרכן להרחיץ את הקטן וכו' עד בין בחמין שהוחמו מע\"ש וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) ולא יראה לי ספק בכאן כלל עכ\"ל. ורואה אני דברי פי חכם חן וכן פסק ר\"ח ז\"ל ומה שהזכירו הם ע\"י עכו\"ם משום ההיא דפרק הדר הרי הוא ז\"ל פירשו בסמוך בלשון כללו של דבר וכד\"ן:" + ], + [ + "שכחו ולא הביאו סכין כו' עד דרך רשות הרבים. בה\"ג והביאו ר\"י אלפס בשמעתין דפרק רבי אליעזר דמילה:", + " כללו של דבר כו' עד אסור לומר לנכרי לעשותו בשבת. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " מכשירי מילה כו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף ק\"ל):" + ], + [ + "שכחו ולא הביאו סכין כו' עד דרך רשות הרבים. בה\"ג והביאו ר\"י אלפס בשמעתין דפרק רבי אליעזר דמילה:", + " כללו של דבר כו' עד אסור לומר לנכרי לעשותו בשבת. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " מכשירי מילה כו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף ק\"ל):" + ] + ], + [ + [ + "המל מברך וכו' עד חבירו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז) וכן משמע פ\"ק דפסחים (דף ז'): ", + " אבל אם מל את בנו מברך למול את הבן. פרק קמא דפסחים:", + " ואבי הבן מברך ברכה וכו' עד ואין ראוי לעשות כן. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא כמ\"ד בית דין או מיוחד שבעם מברך ונהגו אצלנו שהסנדק מברך: ואני אומר הסברא והמנהג אינה השגה אבל מחלוקת ישנה היא וטוב להניח כל מקום ומקום על מנהגו כדאמרינן בעלמא ונהרא נהרא ופשטיה כד\"ן." + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. הכי משמע פ\"ק דפסחים (דף ז') בשמעתין דעל ביעור:", + " והמל אדם גדול עד ומל אותו. כך נראה בשמעתא בתרייתא דפרק מי שמתו (דף כ\"ה) גבי ערוה בעששית:", + " גר שמל קודם שנתגייר כו' עד וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ג):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם אנדרוגינוס ספק וכו' מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן: ואני אומר כבר שאלוהו חכמי לוניל ז\"ל בחייו והשיב להם והנני מעתיק כאשר יעדתי בהלכות ברכות: שאלה יורינו רבינו והלא ספק תורה הוא וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) והוא הדין בכל ספק מצוה עכ\"ל. וכן השיב רבינו האי ז\"ל וכתבו הר\"י אלפס בהלכה פרק רבי אליעזר דמילה והדברים עתיקים ודולה מים מבורות עמוקים ואינם צריכים חזוקים. כן דעתי נוטה:" + ], + [ + "ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. הכי משמע פ\"ק דפסחים (דף ז') בשמעתין דעל ביעור:", + " והמל אדם גדול עד ומל אותו. כך נראה בשמעתא בתרייתא דפרק מי שמתו (דף כ\"ה) גבי ערוה בעששית:", + " גר שמל קודם שנתגייר כו' עד וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ג):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם אנדרוגינוס ספק וכו' מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן: ואני אומר כבר שאלוהו חכמי לוניל ז\"ל בחייו והשיב להם והנני מעתיק כאשר יעדתי בהלכות ברכות: שאלה יורינו רבינו והלא ספק תורה הוא וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) והוא הדין בכל ספק מצוה עכ\"ל. וכן השיב רבינו האי ז\"ל וכתבו הר\"י אלפס בהלכה פרק רבי אליעזר דמילה והדברים עתיקים ודולה מים מבורות עמוקים ואינם צריכים חזוקים. כן דעתי נוטה:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..42a8cbeb303c9325112228ab2b6e0ee1f88acde5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,180 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Circumcision", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Circumcision", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין (דף כ\"ט): ", + " ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל (דף ע\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ\"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ\"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ\"ק עבר האב ולא מל ב\"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ\"ק דר\"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב\"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד\"ן:" + ], + [ + "מצות עשה כו' עד למול את בנו. פרק קמא דקידושין (דף כ\"ט): ", + " ועל הרב למול כו' עד ולא מל אותן ביטל מצות עשה כו' עד שימות והוא ערל במזיד. פרק קמא דקידושין ופרק הערל (דף ע\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בזה תבלין וכו' באיסור כרת עכ\"ל: ואני אומר איני טועם התבלין שהוא רוצה ובפלפולים אני מרוצה שדקדק מפ\"ק דקידושין ופרק הערל החיוב למעשה מפשיטות התלמוד והכרת מפורש לו במקרא וזיל קרי בי רב הוא והחיוב באמת יש בו כרת וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בלשונו הצח זה אם תקראנו אלא בא להשמיענו שלא קבע לו זמן לכרת עד שימות ואם קודם לכן מל נפטר מידי כריתות ויצא ידי חובתו והרי זה דומה ללא תעשה שיש בו קום עשה ולא למגלה עריות ואוכל ביום הכפורים ועושה מלאכה בשבת במזיד וכיוצא בהם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל שאין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' דקדק יפה מדקתני בקידושין ספ\"ק עבר האב ולא מל ב\"ד מצווין למולו משמע דוקא כשעבר אבל קודם לא. ועוד מדאשכחן פ\"ק דר\"ה איצטריך קרא למיכתב ועשית אזהרה לב\"ד שיעשוך מכלל דהיכא דלא איכתיב אין מעשים וכן בתלמוד אינו מפורש כמו מפרנסים או מטמאין או קוברין אותו בעל כרחו כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "אחד עבד שנולד ברשות ישראל כו' עד הרי זה נימול לשמונה. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת ר' חמא וכו' ואח\"כ ילדה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא אבל מ\"מ יפה הסכים ר\"מ ז\"ל לפסוק כת\"ק דברייתא מכמה טעמי. חדא דקאי כרבה אמר רב אסי וסתם תלמודא דמסיק הא בהא תליא כי אוקמה כתנאי בפרק ר\"א דמילה וי\"ג ר' אחאי ועוד דסוגיין כולה כותיה שקלא וטריא ועוד דר' ירמיה ורב משרשיא מתרצי אליבא דידיה כד\"ן:" + ], + [ + "לקח עבד גדול מן העכו\"ם ולא רצה למול כו' עד אבל אם לא קיבל עליו שבע מצות יהרג מיד. סוף פרק החולץ (דף מ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל ימכר מיד ואין לנו עתה להרוג איש עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל סידר כסדר התלמוד ערוך וקיצר הארוך ולכך קראהו משנה תורה כמו שכתבתי כמה פעמים וזה מסודר פרק ד' מיתות בהלכות בן נח ומצותיו והריגותיו וגם סדרן ר\"מ ז\"ל פ\"ז מהלכות מלכים ומלחמותיהן ומצות עשה להחרים שבעה עממין ושם לא השיגו הראב\"ד ז\"ל ואם מפני שאין ידינו תקיפה וגם שארבע מיתות בטלו בעונותינו ואפילו מישראל מ\"מ דין ארבע מיתות לא בטלו ואם מפני שאינו נוהג כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בסמוך לזה הדף מיד ולא טבל הקולמוס באמצע וקרא לפניך העתקתי ותדע התנצלותו ולכן איני מוצא מקום להשגה זאת ושמא כיון לבאר ולא להשיג כן דעתי נוטה:", + " ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ט):" + ], + [ + "גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחלה. פרק רבי אליעזר דמילה שם:", + " ואם מל כשהיה עכו\"ם צריך להטיף ממנו דם ברית ביום שנתגייר. זה מפורש בהלכות ר\"י אלפס ובהלכות גדולות:", + " וכן קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד בשמיני. שתיהן ביבמות פרק הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "אין מלין לעולם אלא ביום כו' עד מקדימין למצות. במגילה פרק הקורא למפרע (דף כ\"ב) ובמסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה וביבמות פרק הערל:", + " מילה בזמנה דוחה שבת וכו' עד את הצרעת. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ב): ", + " כיצד שאם היתה וכו' עד את לא תעשה. פרק רבי אליעזר דמילה ובתורת כהנים:" + ], + [ + "אין מלין לעולם אלא ביום כו' עד מקדימין למצות. במגילה פרק הקורא למפרע (דף כ\"ב) ובמסכת שבת פרק רבי אליעזר דמילה וביבמות פרק הערל:", + " מילה בזמנה דוחה שבת וכו' עד את הצרעת. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ב): ", + " כיצד שאם היתה וכו' עד את לא תעשה. פרק רבי אליעזר דמילה ובתורת כהנים:" + ], + [ + "כשם שמילת הבנים וכו' עד אינו דוחה את השבת. פרק רבי אליעזר דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד איכא לספוקי כי האי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שאינו מסופק בזה ואדרבא פוסק להדיא כת\"ק אמנם ת\"ק לא פירש דבריו כרבי חמא ומיהו כי דייקת שפיר בנימול לשמונה פרק רבי אליעזר דמילה כוותיה סבירא ליה כפשטא דתלמודא דגרסינן באתמהא אלא לת\"ק בשלמא כולהו משכחת לה אלא יליד בית נימול לאחד היכי משכחת לה אלמא כי היכי דמשכחת לה נימול לשמונה לרבי חמא הכי נמי משכחת לה לת\"ק ויש להפריש הפרש בתלמוד בין ילדה ואח\"כ הטבילה להטבילה ואחר כך ילדה לכולי עלמא ועוד דבברייתא דאוקימנא כתנאי גרס לה הכי להדיא אליבא דר\"מ ובגירסת ספרדים ובשאלתות דר' אחאי משבחא וכן מצאתיה ריש פ\"ב דמסכת נדרים שנויה סתם בלא פלוגתא כלל ומהשתא הדרינן לכללא דילן מילה בזמנה דוחה את השבת ושלא בזמנה אינה דוחה את השבת ולא משום חומרא לחוד אלא משום דינא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל וכן הסכים הר\"מ מקוצי ז\"ל ובהסכמת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד שאין דוחין את השבת מספק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ה):" + ], + [ + "קטן שנולד כשהוא מהול כו' עד שאין דוחין את השבת מספק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ה):" + ], + [ + "מי שנולד בחדש השמיני וכו' עד קודם שיגמר. פרק הערל (דף פ'): ", + " ולפיכך הוא חשוב כאבן עד לטלטלו. פרק הערל ופרק רבי אליעזר דמילה:", + " ואע\"פ כן אם שהה שלשים יום וכו' עד אם הוא בן שמונה. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "מי שנולד בחדש השמיני וכו' עד קודם שיגמר. פרק הערל (דף פ'): ", + " ולפיכך הוא חשוב כאבן עד לטלטלו. פרק הערל ופרק רבי אליעזר דמילה:", + " ואע\"פ כן אם שהה שלשים יום וכו' עד אם הוא בן שמונה. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "הוציא העובר ראשו וכו' עד אין מלין אותו בשבת. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ב): ", + " וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' עד של ראש השנה. פרק רבי אליעזר דמילה:", + " חולה אין מלין אותו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פרק הערל (דף ע\"א) ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד):" + ], + [ + "הוציא העובר ראשו וכו' עד אין מלין אותו בשבת. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ב): ", + " וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' עד של ראש השנה. פרק רבי אליעזר דמילה:", + " חולה אין מלין אותו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פרק הערל (דף ע\"א) ובשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד):" + ], + [ + "קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק וכו' עד שיגדיל ויתחזק כחו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד) ופרק אלו טריפות (דף מ\"ז) ופרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד): ", + " אין מלין ולד שיש לו חולי וכו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק וכו' עד שיגדיל ויתחזק כחו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ד) ופרק אלו טריפות (דף מ\"ז) ופרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד): ", + " אין מלין ולד שיש לו חולי וכו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה:" + ] + ], + [ + [ + "הכל כשרין למול וכו' עד שנייה. במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ז). ומביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל פרק רבי אליעזר דמילה:", + " ובכל מלין כו' עד ובכל דבר שכורת ולא ימול בקרומית של קנה מפני הסכנה. פרק קמא דמסכת חולין (דף י\"ז): ", + " ומצוה מן המובחר למול בברזל וכו' עד שיראה בשר העטרה:", + " ואחר כך מוצץ את המילה וכו' עד וכיוצא בהן. פרק ר' אליעזר דמילה (דף קל\"ג קל\"ז):" + ], + [], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "יש ציצין מעכבין וכו' עד למול פעם שנייה. פרק רבי אליעזר דמילה שם ופ' הערל (דף ע\"א):" + ], + [ + "עושין כל צרכי מילה וכו' עד זה לעצמו. פרק ר' אליעזר דמילה (דף ק\"ל): ", + " זה הכלל וכו' עד תדחה המילה לתשיעי. פרק אלו דברים ובירושלמי והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "עושין כל צרכי מילה וכו' עד זה לעצמו. פרק ר' אליעזר דמילה (דף ק\"ל): ", + " זה הכלל וכו' עד תדחה המילה לתשיעי. פרק אלו דברים ובירושלמי והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק רבי אליעזר דמילה:" + ], + [ + "מלו את הקטן בשבת כו' עד שסכנה היא לו. בעירובין פרק הדר (דף ס\"ו) וכן כתב בהלכות גדולות ור\"י אלפס ז\"ל פרק רבי אליעזר דמילה:", + " מקום שדרכן להרחיץ את הקטן וכו' עד מפני שסכנה היא לו. פרק רבי אליעזר דמביא: כתב הראב\"ד ז\"ל שחממן עכו\"ם עכ\"ל: ואני אומר שכבר שאלו חכמי לוניל ז\"ל שאלה זו בחייו והשיב להם: שאלה מקום שדרכן להרחיץ את הקטן וכו' עד בין בחמין שהוחמו מע\"ש וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) ולא יראה לי ספק בכאן כלל עכ\"ל. ורואה אני דברי פי חכם חן וכן פסק ר\"ח ז\"ל ומה שהזכירו הם ע\"י עכו\"ם משום ההיא דפרק הדר הרי הוא ז\"ל פירשו בסמוך בלשון כללו של דבר וכד\"ן:" + ], + [ + "שכחו ולא הביאו סכין כו' עד דרך רשות הרבים. בה\"ג והביאו ר\"י אלפס בשמעתין דפרק רבי אליעזר דמילה:", + " כללו של דבר כו' עד אסור לומר לנכרי לעשותו בשבת. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " מכשירי מילה כו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף ק\"ל):" + ], + [ + "שכחו ולא הביאו סכין כו' עד דרך רשות הרבים. בה\"ג והביאו ר\"י אלפס בשמעתין דפרק רבי אליעזר דמילה:", + " כללו של דבר כו' עד אסור לומר לנכרי לעשותו בשבת. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " מכשירי מילה כו' עד סוף הפרק. פרק רבי אליעזר דמילה (דף ק\"ל):" + ] + ], + [ + [ + "המל מברך וכו' עד חבירו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז) וכן משמע פ\"ק דפסחים (דף ז'): ", + " אבל אם מל את בנו מברך למול את הבן. פרק קמא דפסחים:", + " ואבי הבן מברך ברכה וכו' עד ואין ראוי לעשות כן. פרק ר\"א דמביא:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא כמ\"ד בית דין או מיוחד שבעם מברך ונהגו אצלנו שהסנדק מברך: ואני אומר הסברא והמנהג אינה השגה אבל מחלוקת ישנה היא וטוב להניח כל מקום ומקום על מנהגו כדאמרינן בעלמא ונהרא נהרא ופשטיה כד\"ן." + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל\"ז):" + ], + [ + "ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. הכי משמע פ\"ק דפסחים (דף ז') בשמעתין דעל ביעור:", + " והמל אדם גדול עד ומל אותו. כך נראה בשמעתא בתרייתא דפרק מי שמתו (דף כ\"ה) גבי ערוה בעששית:", + " גר שמל קודם שנתגייר כו' עד וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ג):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם אנדרוגינוס ספק וכו' מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן: ואני אומר כבר שאלוהו חכמי לוניל ז\"ל בחייו והשיב להם והנני מעתיק כאשר יעדתי בהלכות ברכות: שאלה יורינו רבינו והלא ספק תורה הוא וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) והוא הדין בכל ספק מצוה עכ\"ל. וכן השיב רבינו האי ז\"ל וכתבו הר\"י אלפס בהלכה פרק רבי אליעזר דמילה והדברים עתיקים ודולה מים מבורות עמוקים ואינם צריכים חזוקים. כן דעתי נוטה:" + ], + [ + "ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. הכי משמע פ\"ק דפסחים (דף ז') בשמעתין דעל ביעור:", + " והמל אדם גדול עד ומל אותו. כך נראה בשמעתא בתרייתא דפרק מי שמתו (דף כ\"ה) גבי ערוה בעששית:", + " גר שמל קודם שנתגייר כו' עד וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ג):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם אנדרוגינוס ספק וכו' מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן: ואני אומר כבר שאלוהו חכמי לוניל ז\"ל בחייו והשיב להם והנני מעתיק כאשר יעדתי בהלכות ברכות: שאלה יורינו רבינו והלא ספק תורה הוא וכו' (עיין בכ\"מ לשון השו\"ת) והוא הדין בכל ספק מצוה עכ\"ל. וכן השיב רבינו האי ז\"ל וכתבו הר\"י אלפס בהלכה פרק רבי אליעזר דמילה והדברים עתיקים ודולה מים מבורות עמוקים ואינם צריכים חזוקים. כן דעתי נוטה:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ], + [ + "עכו\"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): ", + " מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל\"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב\"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b32969f45dbea9fb60e3d54443d02f3c1de79bc7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,236 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ולוקח חוט אחד מן הלבן וכו' עד בארבע כנפות. פרק התכלת (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הסדר וכו' בתכלת ולבן עכ\"ל: ואני אומר מה שזכרתי בסמוך כי כבר הוקשה כל זה על רבותינו חכמי לוניל ז\"ל ושאלו ממנו עם קשיא אחרת שלפנינו בסמוך והשיב להם כהוגן והעתקתי אותה למען ירוץ קורא בו: שאלה יורנו מורנו ורבינו למה בתכלת יותר מבלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו איך ימעט. אחד חוטי לבן ואחד חוטי תכלת אם רצה לעשותם שזורים עושה והלא ממשכן יליף תכלת תכלת בספרי מה להלן שזורין אף כאן שזורין: תשובה יש לטוות חוט אחד וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה). וזה שלמד שזורין ממשכן רבי שמעון היא שסתם ספרי רבי שמעון היא ולפי שלא מצאתי שום אדם שיאמר דבר זה לא כתבתי כמותו שאם כן יהו שזורין ששה כמשכן כך נראה לי ואין לי סמך בדבר זה עכ\"ל אות באות בתשובותיו, והודו לו כל הרואים וכן לדעתי כי כן מורין הפסוקים בפשטן וההלכות בפרטן ויש להן לדבריו שרש וענף והקב\"ה עושה להן כנף והיודע טוב טעם ודעת סוד התורה נאמנה שהיתה כתובה אש שחורה על גבי לבנה כהגדה וסודה ביסודה תוכו ותוך תוכו ופותלהו מתוכו יבין סוד נסתר בזאת ההסכמה על דרך החכמה הלא הוא כמוס עמדי מיום ומיומים אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים על דרך השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכד\"ן:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "חוטי הציצית כו' עד או מן הפשתן. פרק התכלת (דף מ\"ב) ובסוכה פ\"ק (דף י\"א) :", + " ואין עושין מצמר הגזול כו' עד פסול. סוכה (פ\"ק דף ט') :", + " המשתחוה לבהמה כו' עד נשתנה. פרק כל הצלמים (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "ציצית שעשה כותי כו' עד כשרה. פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " וציצית הנעשים מן העשוי מקודם פסול. פ\"ק דסוכה (דף י\"א) :", + " כיצד הביא כנף כו' עד מאיליה. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " ומותר להתיר כו' עד תכלת. פרק במה מדליקין (דף כ\"ב) ופרק התכלת:" + ], + [], + [ + "תלה החוטין כו' עד העשוי. פרק קמא דסוכה (דף י\"א) :", + " הטיל ציצית כו' עד פסולה היתה. פרק התכלת (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בדבריו ולא מצאתי בגמרא וכו' דהאי לחודיה קיימא והאי לחודיה כו' עכ\"ל: ואני אומר נמצא הוא כדבריו שפיר דהא באתקפתא דרב פפא הדרא קושיין לדוכתין וכן פירש\"י ז\"ל להא שמעתא פרק התכלת וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל האריכו בפירושה וכן הסכימו רובן. וגם בסנהדרין פרק הנחנקין לגבי זקן ממרא כל סוגיין הכי אזלא להדיא דכל המוסיף גורע ואע\"פ שיש מסכימים עם הראב\"ד ז\"ל שאין המצוה גופה נפסלת בעבור חיוב המוסיף יש להם פנים אחרים וטענות כתובות חקוקות אצלינו בתוספות אבל לא מטעמו ואף אלו מועטים הם אבל רובם הסכימו כר\"מ ז\"ל כשיטתא דתלמודא דכל המוסיף גורע ומיפסלא ודכולי עלמא בעי כוונה להוסיף וכדאיתא בעירובין פרק בתרא. ור\"י השיב בתשובה דעת אחרת בחילוק שאם נעשית המצוה כהלכתה ואח\"כ הוסיף עליה בכוונה המוסיף עובר אבל המצוה לא מיפסלא אבל אם לכתחלה כיון ועשאה בתוספת איהו מיעבר עבר ומצוה גופה מיפסלא ויש לו על מה שיסמוך כמו שרשום פרק הנחנקין בשיטת התוספות. ובכל מקום ומקום שמזכיר ר\"מ ז\"ל כל מצוה ומצוה שאם הוסיף בה פסלה הסכמתי עמו חוץ מתוספת ההדס שלא ירדנו לסוף דעתו אנחנו ורבותינו ורבותם אבל אח\"כ נתחדשה לי סברא שאיפשר שהוא מפרש הטעם בהדס שהוא מכוין לנאותו ואיסור מוסיף ליכא אלא אם כיון להוסיף כדאמר בתלמוד בכל הני דוכתי להדיא ור\"מ ז\"ל ביארו פרק תשיעי דממרים וגם כי מקודם שאלתי את פי מורי הרשב\"א ז\"ל על זה ואמר לי ששאל גם הוא לרבו המובהק ה\"ר יונה הקדוש ז\"ל ואמר לו שכבר שאלו ולא ידע טעמו רק זה דכל לנאותו כשר ולא נתיישב דעתו ודעתי בו. עתה ראיתי שהוא עיקר הדבר ודעתנו בו אמת ויציב ומי שירצה לעמוד על עיקר הדברים יעיין בהלכות הנזכרות ועומקו יבין כד\"ן:" + ], + [], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "תכלת האמורה בתורה בכ\"מ הוא הצמר הצבוע. פ\"ק דיבמות (דף ד') :", + " כפתוך שבכחול כו' עד פסול לציצית. פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ורחל בת עז צמרה פסול לציצית. פרקא קמא דבכורות (דף י\"ז) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "חצר שמוכרין בה תכלת כו' עד בחותם אחד פסולה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) :", + " המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין משוזרין פסולה. פרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם תדקדק יפה וכו' דר' יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא עכ\"ל: ואני אומר בא וראה כמה מעלת רמז\"ל גדולה וענותו וצדקתו שהרי שאלו ממנו על זה רבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל וכתבו לו לפי עניות דעתנו אין לנטות ימין ושמאל דהכי הוא מסקנא דשמעתא דשזורין מופסקין כשרה דכולי האי לא טרחי והא דתנן המוצא תפילין ישנות מכניסן זוג זוג אבל לא חדשות כרבי יהודה לאו משום דחיישינן שמא קמיעות הן דכולי האי לא טרח לעשות קמיע כעין תפילין אלא מה הן חדשות שאין מקושרות ומשום דלא אפשר למקטרינהו בשבתא ואפילו בעניבה דרבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא ויאר לנו עניינה: תשובה ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי לנוסחא שלי טעיתי וכן הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפילו מצא חוטין פסוקים פסולין שזורין כשירה עכ\"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה. וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט\"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי הוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגה ומשגה. גם נראה לי שחכמי לוני\"ל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב וכשהשיב לא נמצא הראב\"ד ז\"ל או כבר נעתק הספר במקומות שלא הגיעה התשובה:", + " הלוקח טלית מצוייצת כו' עד פסולה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "חצר שמוכרין בה תכלת כו' עד בחותם אחד פסולה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) :", + " המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין משוזרין פסולה. פרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם תדקדק יפה וכו' דר' יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא עכ\"ל: ואני אומר בא וראה כמה מעלת רמז\"ל גדולה וענותו וצדקתו שהרי שאלו ממנו על זה רבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל וכתבו לו לפי עניות דעתנו אין לנטות ימין ושמאל דהכי הוא מסקנא דשמעתא דשזורין מופסקין כשרה דכולי האי לא טרחי והא דתנן המוצא תפילין ישנות מכניסן זוג זוג אבל לא חדשות כרבי יהודה לאו משום דחיישינן שמא קמיעות הן דכולי האי לא טרח לעשות קמיע כעין תפילין אלא מה הן חדשות שאין מקושרות ומשום דלא אפשר למקטרינהו בשבתא ואפילו בעניבה דרבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא ויאר לנו עניינה: תשובה ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי לנוסחא שלי טעיתי וכן הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפילו מצא חוטין פסוקים פסולין שזורין כשירה עכ\"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה. וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט\"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי הוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגה ומשגה. גם נראה לי שחכמי לוני\"ל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב וכשהשיב לא נמצא הראב\"ד ז\"ל או כבר נעתק הספר במקומות שלא הגיעה התשובה:", + " הלוקח טלית מצוייצת כו' עד פסולה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "טלית שהיא כולה אדומה כו' עד שאינן צבועין. פרק התכלת (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי מי שהקשה על זאת הברייתא וכו' כדי שיהיה בו ממין הכנף עכ\"ל: ואני אומר שאני לא קבלתי להשיב בזה החבור על מי שהקשה על הגמרא כי בזה יש לנו שיטות רבות מרבותינו בעלי תוספות ומסברותינו לתרץ הכל וכ\"ש זה שהראב\"ד מתרץ זה רק קבלתי לחפש ולחזר על זכות הרמז\"ל בכל המקשה עליו וזכור מה שהקדמתי וכתבתי כמה פעמים כי לכך קרא שמו משנה תורה שקיצר הארוך ולא שחידש דבר רק מה שפרשם כד\"ן:" + ], + [ + "קשה עונש כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כסות שחייב אדם כו' עד ולילך עמו. פרק התכלת (דף מ\"א) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו' אלמא לא בכל קטן משערינן עכ\"ל: ואני אומר כי יפה סייעו:", + " ותהיה הכסות של צמר או של פשתים בלבד. פרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "כסות של צמר כו' עד שלא במינן אין פוטרין. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופרק התכלת (דף ל\"ט) ופ\"ק דיבמות (דף ד) :", + " ומהו לעשות כו' עד בלא תכלת. פרק התכלת:", + " בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז כו' עד את שתיהן. ריש יבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כסות של צמר כו' עד שלא במינן אין פוטרין. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופרק התכלת (דף ל\"ט) ופ\"ק דיבמות (דף ד) :", + " ומהו לעשות כו' עד בלא תכלת. פרק התכלת:", + " בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז כו' עד את שתיהן. ריש יבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כסות של פשתן כו' עד בשעת ראייה. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופ\"ד דמסכת עדיות ופרק התכלת:", + " וסומא חייב עד רואין אותו. פרק במה מדליקין ופרק התכלת שם:" + ], + [ + "מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואע\"פ שאינו זמנה ובלבד שלא יברך. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה) :", + " ומאימתי יברך על הציצית כו' עד שיתעטף בה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ומותר להכנס עד שאין בגופה קדושה. פרק בני העיר (כ\"ו) :", + " ואסור למכור כו' עד ויהרגנו. פרק התכלת (דף מ\"ג) :", + " נשים ועבדים כו' עד לחנכו במצות. ריש מסכת ערכין (דף ב) ופרק התכלת (דף לב) ופרק במה מדליקין וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " ונשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית מתעטפין בלא ברכה. פרק במה מדליקין ופרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בציצית שאין בה כלאים וכו' דאיהו בברכה קא עביד להו כו' עכ\"ל: ואני אומר החילוק הוא נודע בשערים רבינו תם ז\"ל וסיעתו עמו אמנם רש\"י ז\"ל ורבים העומדים בשיטתו כר\"מ ז\"ל. ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל טעם לדברי ר\"ת ז\"ל דאם כן איסורא קא עביד דאיהו בברכה עביד להו עכ\"ל. אנו לא קבלנו זה הטעם מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל לדעת ר\"ת ז\"ל אלא ואי סלקא דעתך בלא ברכה אמאי קא חדי כולי האי למיעבד בלא ברכה מי מעכב עליו ומי אסר לו ומן החולקים עליו בתוס' אמרו שאין זו ראיה דאלמלא לא אמרו ליה הלכה היה בזה משום בל תוסיף כי הפטור מן המצוה וקובע על עצמו חובה עובר משום בל תוסיף. וגם על מה שכתב הראב\"ד ז\"ל יש לי להקשות על מי שאמרו דהא קיי\"ל דברכות אינן מעכבות וא\"כ מאן פשט לן דבברכה הוה עביד דאיכא איסורא קודם שפשטה ההלכה וכל הכוונה אצלינו אינה אלא כדי שיהא מצווה ועושה ועוד מקשים היאך יאמר וקדשנו וצונו והוא אינו בכלל אלו ע\"כ נכונו לרבינו דברי ר\"מ והעומדים בשיטתו ז\"ל לעשות מעשה ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הן וכד\"ן:", + " וכן שאר מצות כו' עד בידם. פרק התכלת (דף מ\"ג) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) :", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד בלא ברכה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ז) מוכח כן והנה בררתי הדבר יפה פרק שלישי מהלכות מילה בסיעתא דשמיא:" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3a2510593320ff9d7df95ee4d6fa092e72b67eaa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,233 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Fringes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Fringes", + "text": [ + [ + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ\"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ\"א מ\"ב) :", + " ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:", + " אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ\"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:", + " ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל\"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:", + " ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:", + " וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:", + " ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ\"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע\"ה:" + ], + [ + "ולוקח חוט אחד מן הלבן וכו' עד בארבע כנפות. פרק התכלת (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הסדר וכו' בתכלת ולבן עכ\"ל: ואני אומר מה שזכרתי בסמוך כי כבר הוקשה כל זה על רבותינו חכמי לוניל ז\"ל ושאלו ממנו עם קשיא אחרת שלפנינו בסמוך והשיב להם כהוגן והעתקתי אותה למען ירוץ קורא בו: שאלה יורנו מורנו ורבינו למה בתכלת יותר מבלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו איך ימעט. אחד חוטי לבן ואחד חוטי תכלת אם רצה לעשותם שזורים עושה והלא ממשכן יליף תכלת תכלת בספרי מה להלן שזורין אף כאן שזורין: תשובה יש לטוות חוט אחד וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה). וזה שלמד שזורין ממשכן רבי שמעון היא שסתם ספרי רבי שמעון היא ולפי שלא מצאתי שום אדם שיאמר דבר זה לא כתבתי כמותו שאם כן יהו שזורין ששה כמשכן כך נראה לי ואין לי סמך בדבר זה עכ\"ל אות באות בתשובותיו, והודו לו כל הרואים וכן לדעתי כי כן מורין הפסוקים בפשטן וההלכות בפרטן ויש להן לדבריו שרש וענף והקב\"ה עושה להן כנף והיודע טוב טעם ודעת סוד התורה נאמנה שהיתה כתובה אש שחורה על גבי לבנה כהגדה וסודה ביסודה תוכו ותוך תוכו ופותלהו מתוכו יבין סוד נסתר בזאת ההסכמה על דרך החכמה הלא הוא כמוס עמדי מיום ומיומים אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים על דרך השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכד\"ן:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד\"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:" + ], + [ + "חוטי הציצית כו' עד או מן הפשתן. פרק התכלת (דף מ\"ב) ובסוכה פ\"ק (דף י\"א) :", + " ואין עושין מצמר הגזול כו' עד פסול. סוכה (פ\"ק דף ט') :", + " המשתחוה לבהמה כו' עד נשתנה. פרק כל הצלמים (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "ציצית שעשה כותי כו' עד כשרה. פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " וציצית הנעשים מן העשוי מקודם פסול. פ\"ק דסוכה (דף י\"א) :", + " כיצד הביא כנף כו' עד מאיליה. פרק התכלת (דף מ\"א) :", + " ומותר להתיר כו' עד תכלת. פרק במה מדליקין (דף כ\"ב) ופרק התכלת:" + ], + [], + [ + "תלה החוטין כו' עד העשוי. פרק קמא דסוכה (דף י\"א) :", + " הטיל ציצית כו' עד פסולה היתה. פרק התכלת (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בדבריו ולא מצאתי בגמרא וכו' דהאי לחודיה קיימא והאי לחודיה כו' עכ\"ל: ואני אומר נמצא הוא כדבריו שפיר דהא באתקפתא דרב פפא הדרא קושיין לדוכתין וכן פירש\"י ז\"ל להא שמעתא פרק התכלת וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל האריכו בפירושה וכן הסכימו רובן. וגם בסנהדרין פרק הנחנקין לגבי זקן ממרא כל סוגיין הכי אזלא להדיא דכל המוסיף גורע ואע\"פ שיש מסכימים עם הראב\"ד ז\"ל שאין המצוה גופה נפסלת בעבור חיוב המוסיף יש להם פנים אחרים וטענות כתובות חקוקות אצלינו בתוספות אבל לא מטעמו ואף אלו מועטים הם אבל רובם הסכימו כר\"מ ז\"ל כשיטתא דתלמודא דכל המוסיף גורע ומיפסלא ודכולי עלמא בעי כוונה להוסיף וכדאיתא בעירובין פרק בתרא. ור\"י השיב בתשובה דעת אחרת בחילוק שאם נעשית המצוה כהלכתה ואח\"כ הוסיף עליה בכוונה המוסיף עובר אבל המצוה לא מיפסלא אבל אם לכתחלה כיון ועשאה בתוספת איהו מיעבר עבר ומצוה גופה מיפסלא ויש לו על מה שיסמוך כמו שרשום פרק הנחנקין בשיטת התוספות. ובכל מקום ומקום שמזכיר ר\"מ ז\"ל כל מצוה ומצוה שאם הוסיף בה פסלה הסכמתי עמו חוץ מתוספת ההדס שלא ירדנו לסוף דעתו אנחנו ורבותינו ורבותם אבל אח\"כ נתחדשה לי סברא שאיפשר שהוא מפרש הטעם בהדס שהוא מכוין לנאותו ואיסור מוסיף ליכא אלא אם כיון להוסיף כדאמר בתלמוד בכל הני דוכתי להדיא ור\"מ ז\"ל ביארו פרק תשיעי דממרים וגם כי מקודם שאלתי את פי מורי הרשב\"א ז\"ל על זה ואמר לי ששאל גם הוא לרבו המובהק ה\"ר יונה הקדוש ז\"ל ואמר לו שכבר שאלו ולא ידע טעמו רק זה דכל לנאותו כשר ולא נתיישב דעתו ודעתי בו. עתה ראיתי שהוא עיקר הדבר ודעתנו בו אמת ויציב ומי שירצה לעמוד על עיקר הדברים יעיין בהלכות הנזכרות ועומקו יבין כד\"ן:" + ], + [], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ], + [ + "וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "תכלת האמורה בתורה בכ\"מ הוא הצמר הצבוע. פ\"ק דיבמות (דף ד') :", + " כפתוך שבכחול כו' עד פסול לציצית. פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ורחל בת עז צמרה פסול לציצית. פרקא קמא דבכורות (דף י\"ז) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד צובעין תכלת כו' עד קודם האפייה כשרה. הכל פרק התכלת (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "חצר שמוכרין בה תכלת כו' עד בחותם אחד פסולה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) :", + " המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין משוזרין פסולה. פרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם תדקדק יפה וכו' דר' יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא עכ\"ל: ואני אומר בא וראה כמה מעלת רמז\"ל גדולה וענותו וצדקתו שהרי שאלו ממנו על זה רבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל וכתבו לו לפי עניות דעתנו אין לנטות ימין ושמאל דהכי הוא מסקנא דשמעתא דשזורין מופסקין כשרה דכולי האי לא טרחי והא דתנן המוצא תפילין ישנות מכניסן זוג זוג אבל לא חדשות כרבי יהודה לאו משום דחיישינן שמא קמיעות הן דכולי האי לא טרח לעשות קמיע כעין תפילין אלא מה הן חדשות שאין מקושרות ומשום דלא אפשר למקטרינהו בשבתא ואפילו בעניבה דרבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא ויאר לנו עניינה: תשובה ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי לנוסחא שלי טעיתי וכן הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפילו מצא חוטין פסוקים פסולין שזורין כשירה עכ\"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה. וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט\"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי הוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגה ומשגה. גם נראה לי שחכמי לוני\"ל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב וכשהשיב לא נמצא הראב\"ד ז\"ל או כבר נעתק הספר במקומות שלא הגיעה התשובה:", + " הלוקח טלית מצוייצת כו' עד פסולה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "חצר שמוכרין בה תכלת כו' עד בחותם אחד פסולה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) :", + " המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין משוזרין פסולה. פרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם תדקדק יפה וכו' דר' יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא עכ\"ל: ואני אומר בא וראה כמה מעלת רמז\"ל גדולה וענותו וצדקתו שהרי שאלו ממנו על זה רבותינו חכמי לוני\"ל ז\"ל וכתבו לו לפי עניות דעתנו אין לנטות ימין ושמאל דהכי הוא מסקנא דשמעתא דשזורין מופסקין כשרה דכולי האי לא טרחי והא דתנן המוצא תפילין ישנות מכניסן זוג זוג אבל לא חדשות כרבי יהודה לאו משום דחיישינן שמא קמיעות הן דכולי האי לא טרח לעשות קמיע כעין תפילין אלא מה הן חדשות שאין מקושרות ומשום דלא אפשר למקטרינהו בשבתא ואפילו בעניבה דרבי יהודה לטעמיה דאמר עניבה קשירה היא ויאר לנו עניינה: תשובה ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי לנוסחא שלי טעיתי וכן הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפילו מצא חוטין פסוקים פסולין שזורין כשירה עכ\"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה. וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט\"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי הוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגה ומשגה. גם נראה לי שחכמי לוני\"ל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב וכשהשיב לא נמצא הראב\"ד ז\"ל או כבר נעתק הספר במקומות שלא הגיעה התשובה:", + " הלוקח טלית מצוייצת כו' עד פסולה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "טלית שהיא כולה אדומה כו' עד שאינן צבועין. פרק התכלת (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי מי שהקשה על זאת הברייתא וכו' כדי שיהיה בו ממין הכנף עכ\"ל: ואני אומר שאני לא קבלתי להשיב בזה החבור על מי שהקשה על הגמרא כי בזה יש לנו שיטות רבות מרבותינו בעלי תוספות ומסברותינו לתרץ הכל וכ\"ש זה שהראב\"ד מתרץ זה רק קבלתי לחפש ולחזר על זכות הרמז\"ל בכל המקשה עליו וזכור מה שהקדמתי וכתבתי כמה פעמים כי לכך קרא שמו משנה תורה שקיצר הארוך ולא שחידש דבר רק מה שפרשם כד\"ן:" + ], + [ + "קשה עונש כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כסות שחייב אדם כו' עד ולילך עמו. פרק התכלת (דף מ\"א) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו' אלמא לא בכל קטן משערינן עכ\"ל: ואני אומר כי יפה סייעו:", + " ותהיה הכסות של צמר או של פשתים בלבד. פרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "אבל טלית של שאר מינים כו' עד במצות ציצית. פרק התכלת (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שזה הוא כלך ולא מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה כתב ואמת אמר שאלו המינין וכיוצא בהן הן האמורין פרק התכלת והכלך כבר פירשו ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות אשר לו בלשון הערב פ\"ב דמסכת שבת שהוא המשי כד\"ן:", + " אלא מדברי סופרים כו' עד אחר עיקר הכסות. פרק התכלת (דף מ') :", + " כסות של שותפים וכו' עד ומכאן ואילך חייבת. במסכת חולין בפרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :" + ], + [ + "כסות של צמר כו' עד שלא במינן אין פוטרין. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופרק התכלת (דף ל\"ט) ופ\"ק דיבמות (דף ד) :", + " ומהו לעשות כו' עד בלא תכלת. פרק התכלת:", + " בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז כו' עד את שתיהן. ריש יבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כסות של צמר כו' עד שלא במינן אין פוטרין. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופרק התכלת (דף ל\"ט) ופ\"ק דיבמות (דף ד) :", + " ומהו לעשות כו' עד בלא תכלת. פרק התכלת:", + " בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז כו' עד את שתיהן. ריש יבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כסות של פשתן כו' עד בשעת ראייה. פרק במה מדליקין (דף כ\"ז) ופ\"ד דמסכת עדיות ופרק התכלת:", + " וסומא חייב עד רואין אותו. פרק במה מדליקין ופרק התכלת שם:" + ], + [ + "מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואע\"פ שאינו זמנה ובלבד שלא יברך. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה) :", + " ומאימתי יברך על הציצית כו' עד שיתעטף בה. פרק התכלת (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ומותר להכנס עד שאין בגופה קדושה. פרק בני העיר (כ\"ו) :", + " ואסור למכור כו' עד ויהרגנו. פרק התכלת (דף מ\"ג) :", + " נשים ועבדים כו' עד לחנכו במצות. ריש מסכת ערכין (דף ב) ופרק התכלת (דף לב) ופרק במה מדליקין וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " ונשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית מתעטפין בלא ברכה. פרק במה מדליקין ופרק המוצא תפילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בציצית שאין בה כלאים וכו' דאיהו בברכה קא עביד להו כו' עכ\"ל: ואני אומר החילוק הוא נודע בשערים רבינו תם ז\"ל וסיעתו עמו אמנם רש\"י ז\"ל ורבים העומדים בשיטתו כר\"מ ז\"ל. ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל טעם לדברי ר\"ת ז\"ל דאם כן איסורא קא עביד דאיהו בברכה עביד להו עכ\"ל. אנו לא קבלנו זה הטעם מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל לדעת ר\"ת ז\"ל אלא ואי סלקא דעתך בלא ברכה אמאי קא חדי כולי האי למיעבד בלא ברכה מי מעכב עליו ומי אסר לו ומן החולקים עליו בתוס' אמרו שאין זו ראיה דאלמלא לא אמרו ליה הלכה היה בזה משום בל תוסיף כי הפטור מן המצוה וקובע על עצמו חובה עובר משום בל תוסיף. וגם על מה שכתב הראב\"ד ז\"ל יש לי להקשות על מי שאמרו דהא קיי\"ל דברכות אינן מעכבות וא\"כ מאן פשט לן דבברכה הוה עביד דאיכא איסורא קודם שפשטה ההלכה וכל הכוונה אצלינו אינה אלא כדי שיהא מצווה ועושה ועוד מקשים היאך יאמר וקדשנו וצונו והוא אינו בכלל אלו ע\"כ נכונו לרבינו דברי ר\"מ והעומדים בשיטתו ז\"ל לעשות מעשה ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הן וכד\"ן:", + " וכן שאר מצות כו' עד בידם. פרק התכלת (דף מ\"ג) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) :", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד בלא ברכה. בפרק במה מדליקין (דף כ\"ז) מוכח כן והנה בררתי הדבר יפה פרק שלישי מהלכות מילה בסיעתא דשמיא:" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היאך חיוב מצות הציצית כו' עד שיש לו טלית. פרק התכלת (דף ל\"ט) :", + " ואע\"פ שאין אדם כו' עד ביותר. פרק במה מדליקין (דף מ') :", + " ובשעת התפלה. ר\"פ אין עומדין בעובדי דחסידי ומשום הכון ופ\"ק דשבת (דף י') :", + " גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל והוא אינו עטוף. פרק התכלת:", + " לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית כו' עד וראיתם אותו עד סוף הפרק. בנדרים פרק ד' (דף ל\"ב) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..44304da5652acaa9ba6fe1bc7f66a478405ce35b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1226 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להתפלל בכל יום כו' עד מן התורה. בספרי בקרא דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם ולעבדו זו תפלה ועוד כתיב ואותו תעבוד ועוד כתיב ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ובמשנתו של ר\"א בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו מניין לעיקר תפלה ככל המצות מהכא את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו כלומר ללכת שם להתפלל בו. וכן פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחבר בלשון ערב. ובירושלמי דפרק תפלת השחר נמי איתא ולשון התוספתא כשם שנתנה תורה קבע לק\"ש כך נתנו חכמים זמן לתפלה ופי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחבר בלשון ערב כלומר שזמני התפלה אינן מן התורה אלא חובת התפלה עצמה היא מן התורה כמו שבארנו למעלה וחכמים סדרו לה זמנים וזהו ענין אמרם תפלות כנגד תמידין תקנום כלומר סדרו זמניהם כזמני הקרבן:" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "תפלות אלו כו' עד דבר. פרק מי שמתו שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא יחדש עכ\"ל. ואני אומר כי כל דבר למד ממקומו מה שכתב עד הרשות בידו פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " וכל אותן התפלות כו' עד ולא חובה. פרק מי שמתו בבבלי ומפורש בירושלמי במעשה:", + " ושלש ראשונות כו' עד דבר. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " אין הצבור מתפללין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים היא ממה שפסקנו פרק אין עומדין כי התפלות כנגד תמידין תקנום:
וכתב הראב\"ד ז\"ל מצינו קרבן נדבה בצבור וכו' וברכת הפירות והדומה להן עכ\"ל. ואני אומר מאחר שאין בזה תפיסה על ר\"מ ז\"ל כי דיעות וסברות המפרשים ז\"ל הם אין לי להשיב עליהם ואמינא בגיניה ברי נהרא נהרא ופשטיה כד\"ן:" + ], + [ + "תפלות אלו כו' עד דבר. פרק מי שמתו שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא יחדש עכ\"ל. ואני אומר כי כל דבר למד ממקומו מה שכתב עד הרשות בידו פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " וכל אותן התפלות כו' עד ולא חובה. פרק מי שמתו בבבלי ומפורש בירושלמי במעשה:", + " ושלש ראשונות כו' עד דבר. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " אין הצבור מתפללין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים היא ממה שפסקנו פרק אין עומדין כי התפלות כנגד תמידין תקנום:
וכתב הראב\"ד ז\"ל מצינו קרבן נדבה בצבור וכו' וברכת הפירות והדומה להן עכ\"ל. ואני אומר מאחר שאין בזה תפיסה על ר\"מ ז\"ל כי דיעות וסברות המפרשים ז\"ל הם אין לי להשיב עליהם ואמינא בגיניה ברי נהרא נהרא ופשטיה כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "טעה ולא התפלל לא תפלה וכו': כתב הראב\"ד ראיתי בדעתו וכו'. הואיל ושעת תפלה היא עכ\"ל: ואני אומר טעה ולא התפלל וכו' עד וכן שאר תפלות הסכמת גדולים ודבריו נכוחים מדאסיקנא עבר זמנו בטל קרבנו ועוד דקיימא לן תפלות כנגד תמידים תקנום וכן פסק רשב\"ם ובס\"ה וכד\"ן:", + " היו לפניו שתי תפלות כו' עד סוף הפרק. פרק כל התדיר (דף צ\"א) :" + ], + [ + "טעה ולא התפלל לא תפלה וכו': כתב הראב\"ד ראיתי בדעתו וכו'. הואיל ושעת תפלה היא עכ\"ל: ואני אומר טעה ולא התפלל וכו' עד וכן שאר תפלות הסכמת גדולים ודבריו נכוחים מדאסיקנא עבר זמנו בטל קרבנו ועוד דקיימא לן תפלות כנגד תמידים תקנום וכן פסק רשב\"ם ובס\"ה וכד\"ן:", + " היו לפניו שתי תפלות כו' עד סוף הפרק. פרק כל התדיר (דף צ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן אין עומדין וכו' עד כגון הלכות פסוקות. אין עומדין שם (דף ל\"ה) :", + " תפלות הפרקים וכו' עד כדי שלא יכשל בה. סוף ר\"ה:", + " היה מהלך עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכן אין עומדין וכו' עד כגון הלכות פסוקות. אין עומדין שם (דף ל\"ה) :", + " תפלות הפרקים וכו' עד כדי שלא יכשל בה. סוף ר\"ה:", + " היה מהלך עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "לא יעמוד במקום גבוה כו' עד שהרי חלק רשות לעצמו. פ\"ק דברכות (דף י') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובכלל זה אם יכול לירד למטה וכו' ויתפלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ\"ק דברכות ואפי' ברוכב פסקנו כר' וגם נהגו בכל הקהלות להתפלל ש\"ץ בבימה ובמגדל וכן הורה ר\"מ ז\"ל מקוצי בס\"ה ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל בזה איני יודע מאין לו ומה מקום יש לו כי בודאי יכול הוא לירד משם אם אינו חולה וגם ר\"מ ז\"ל לשון מותר כתב בכולן אבל אם רצה לירד לא אסרו אדם ולחייבו לא מצינו בתלמוד ובמפרשים ז\"ל הצריכו לכך חוץ ממנו ובאומנין שבראש הנדבך או בראש האילן בלבד הצריכו לירד פרק היה קורא (דף ט\"ז) ובאילן דוקא שאין טרחו מרובה ועל כן אין תפיסה על רמז\"ל ואם ר\"ל למה לא פירש כבר כתבתי כמה פעמים כי משנה תורה חבר בקצרה ולא בא לבאר בארוכה כד\"ן:" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כשהוא עושה נפילת אפים כו' עד בהלכות ע\"ז. פרק הקורא (שם) :", + " ואין אדם חשוב רשאי כו' עד כיהושע. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד יחיד על הצבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי זה הירושלמי אמור בברכות פרק אין עומדין (דף ל\"ד) אבל רמז\"ל סמך על לשון הבבלי האמור בשם רבי אליעזר והדין עמו כי לשון הירושלמי כלול בו מעשה יהושע בציבור ועל הציבור היה וכבר כתבתי זה כי הוא מחבר לשון הגמרא בקצרה כד\"ן:", + " אבל מטה הוא פניו מעט עד סוף הפרק. פרק אין עומדין (שם) :" + ], + [ + "כשהוא עושה נפילת אפים כו' עד בהלכות ע\"ז. פרק הקורא (שם) :", + " ואין אדם חשוב רשאי כו' עד כיהושע. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד יחיד על הצבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי זה הירושלמי אמור בברכות פרק אין עומדין (דף ל\"ד) אבל רמז\"ל סמך על לשון הבבלי האמור בשם רבי אליעזר והדין עמו כי לשון הירושלמי כלול בו מעשה יהושע בציבור ועל הציבור היה וכבר כתבתי זה כי הוא מחבר לשון הגמרא בקצרה כד\"ן:", + " אבל מטה הוא פניו מעט עד סוף הפרק. פרק אין עומדין (שם) :" + ] + ], + [ + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אין המתפלל מפסיק כו' עד יפסיק. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכן אם ראה נחשים כו' עד אינו פוסק. פרק אין עומדין (שם) ובירושלמי:", + " נשים ועבדים וקטנים כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק היה קורא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "אין המתפלל מפסיק כו' עד יפסיק. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכן אם ראה נחשים כו' עד אינו פוסק. פרק אין עומדין (שם) ובירושלמי:", + " נשים ועבדים וקטנים כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק היה קורא (דף י\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :", + "ביום הכפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה כו' עד נתחייב בה. פרק הרואה (דף ס') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי הוא שלא ירחוץ ידיו וכו' (עי' בכ\"מ) ומברך כדרכו כשאר ימים עכ\"ל: ואומר אני זו מחלוקת ישנה היא פרק הרואה בברכות אם כדברי רמז\"ל או כמו שנהגו רוב המקומות שכתב שהוא מנהג בטעות והרבה גאונים ורובי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שבחו המנהג שנהגו ומהם ז\"ל הודו לרמז\"ל בתשעה באב ויום הכפורים שאין שם רחיצה כלל מדאמרינן פרק בתרא דיומא שאסור להושיט אצבעו קטנה במים וכן הסכים מורינו ה\"ר פרץ הזקן ז\"ל וגזר בנטילת ידים שמא יגע בפניו והעמידו ההיא דאמרינן התם ובמסכת תענית שהיה מנהגו של ר' יהודה ב\"ר אלעאי במפה שרויה במים לנקיות ולהקר ואף לדברינו שנהגו בנטילת ידים בשחר ובשעת יציאה מבית הכסא והסכמנו עם האומר שזה דומה לדאמרינן סוף יומא היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וההיא דרבי יהודה ב\"ר אלעאי מוקמינן לה להקר בלבד מ\"מ אוסרין אנו ברחיצת הפנים אם יש שם לפלוף ואפי' לכלוך די במפה שרויה וקרוב אני לומר כי משום שיבתא אין חוששין ביום הכפורים כיון שאין בו שטן והוא בטל גם כל סיעתו בטלים ומה שאמר לרחוץ אשה ידה אחת במים ליתן פת לתינוק משום בת מלך היא ולמי שהוא אוכל שכל תינוק נכנס בו יצר הרע מבטן אמו מדכתיב לפתח חטאת רובץ ולא נכנס בו יצר הטוב עד שיתחייב במצות כדאיתא פרק חלק אבל לא למי שבא לכלל מצות ולא למי שמתענה ויש לי סוד בדבר והוא רמוז לעולם ומבורר ודברי ר\"מ ז\"ל נתבררו בזה ויש לו רבים גדולים ובעלי מעשים כד\"ן:" + ], + [ + "ביום הכפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה כו' עד נתחייב בה. פרק הרואה (דף ס') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי הוא שלא ירחוץ ידיו וכו' (עי' בכ\"מ) ומברך כדרכו כשאר ימים עכ\"ל: ואומר אני זו מחלוקת ישנה היא פרק הרואה בברכות אם כדברי רמז\"ל או כמו שנהגו רוב המקומות שכתב שהוא מנהג בטעות והרבה גאונים ורובי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שבחו המנהג שנהגו ומהם ז\"ל הודו לרמז\"ל בתשעה באב ויום הכפורים שאין שם רחיצה כלל מדאמרינן פרק בתרא דיומא שאסור להושיט אצבעו קטנה במים וכן הסכים מורינו ה\"ר פרץ הזקן ז\"ל וגזר בנטילת ידים שמא יגע בפניו והעמידו ההיא דאמרינן התם ובמסכת תענית שהיה מנהגו של ר' יהודה ב\"ר אלעאי במפה שרויה במים לנקיות ולהקר ואף לדברינו שנהגו בנטילת ידים בשחר ובשעת יציאה מבית הכסא והסכמנו עם האומר שזה דומה לדאמרינן סוף יומא היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וההיא דרבי יהודה ב\"ר אלעאי מוקמינן לה להקר בלבד מ\"מ אוסרין אנו ברחיצת הפנים אם יש שם לפלוף ואפי' לכלוך די במפה שרויה וקרוב אני לומר כי משום שיבתא אין חוששין ביום הכפורים כיון שאין בו שטן והוא בטל גם כל סיעתו בטלים ומה שאמר לרחוץ אשה ידה אחת במים ליתן פת לתינוק משום בת מלך היא ולמי שהוא אוכל שכל תינוק נכנס בו יצר הרע מבטן אמו מדכתיב לפתח חטאת רובץ ולא נכנס בו יצר הטוב עד שיתחייב במצות כדאיתא פרק חלק אבל לא למי שבא לכלל מצות ולא למי שמתענה ויש לי סוד בדבר והוא רמוז לעולם ומבורר ודברי ר\"מ ז\"ל נתבררו בזה ויש לו רבים גדולים ובעלי מעשים כד\"ן:" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ] + ], + [ + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:", + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ] + ], + [ + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואחר שישלים כל התפלה וכו' עד וכיוצא בענין זה משתקין אותו. הכל פרק עומד ויושב ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " מפני שמצות אלו וכו' עד להוציאו ידי חובתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ה) ופרק הקורא את המגילה למפרע ופרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ה) ומקצתו מסדור רב עמרם ומתשובות הגאונים ז\"ל:", + " בלילי שבתות חוזר שליח ציבור וכו' עד בתפלה זו. פרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ומקצתו מתשובת הגאונים וסדור רב עמרם גאון ז\"ל:", + " בשבתות וימים טובים כו' עד סוף הפרק. בתשובות הגאונים וסדור רב עמרם גאון ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "עשרה ימים וכו' עד ואחד ציבור. ס\"פ קמא דברכות (בסוף דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר שאינו חוזר לראש וכו' וגם זה כמו זה עכ\"ל. ואני אומר אין כאן תפיסה כי הוא הלך בשיטת רבותיו ז\"ל וכ\"כ ר\"י ז\"ל בהלכות ברכות ספ\"ק דברכות וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוס' ז\"ל ועמודי צרפת אחריו עד הר\"ם ז\"ל מקוצי בס\"ה והפריזו על מדותן להחזיר אפילו בזכרנו ומי כמוך במקומות שנהגו לאומרן בעשרת ימי תשובה דה\"ל כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות שלא יצא וגם צריך לחזור על פי הירושלמי דפ\"ק דתרומות ואף ע\"פ שהיה בזמנם חולק כמו שכתב הראב\"ד ז\"ל לא חשו הם לדבריו. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל ראיה מלשון אנשי משמר יש לי לומר שאינו דומה דהתם ליכא מאן דפליג לומר יצא דנימא מאן דאמר לא יצא כלל ולגמרי קאמר אבל הכא איכא ר' אלעזר דאמר דאי עבד יצא ואי ס\"ד דרב לא יצא כתקנה קאמר אבל דאי עבד יצא היינו רב היינו ר' אלעזר ומאי בינייהו וכיון דפסיק תלמודא דלא כוותיה דר' אלעזר אלמא מחזירין כדברי ר\"י אלפס ז\"ל וכל העומדים בשטתו כד\"ן:" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מקום שיש בו עשרה כו' עד הנקרא בית הכנסת. לשון זה הקדמה היא שסידר לחבר עליו הדברים הבאים:", + " וכופין בני העיר זה את זה כו' עד נביאים וכתובים. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בפ\"ק דבבא בתרא:", + " כשבונין בית הכנסת כו' עד בית אלהינו. פרק יציאות השבת (דף י\"א) ובתוספתא דמגלה (פ\"ב) :", + " ואין פותחים פתחי כו' עד קדמה. בתוספתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:", + " ובונין בו היכל כו' עד בתפלה. בתוספתא דמגלה פרק ג':" + ], + [ + "כל מקום שיש בו עשרה כו' עד הנקרא בית הכנסת. לשון זה הקדמה היא שסידר לחבר עליו הדברים הבאים:", + " וכופין בני העיר זה את זה כו' עד נביאים וכתובים. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בפ\"ק דבבא בתרא:", + " כשבונין בית הכנסת כו' עד בית אלהינו. פרק יציאות השבת (דף י\"א) ובתוספתא דמגלה (פ\"ב) :", + " ואין פותחים פתחי כו' עד קדמה. בתוספתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:", + " ובונין בו היכל כו' עד בתפלה. בתוספתא דמגלה פרק ג':" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד סותר את הישן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד סותר את הישן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "במה דברים אמורים בשלא חרבו כו' עד וישאר חרב. פרק קמא דבבא בתרא (דף ג') :" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ] + ], + [ + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "כל אחד ואחד כו' עד לעולם ועד. פרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק הניזקין (דף כ\"ט) :", + " וחוזר ומברך כו' עד נותן התורה. פרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :", + " ואין הקורא כו' עד מפי הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " קרא וטעה כו' עד בדקדוק. בירושלמי דברכות וכן משמע פ\"י דמסכת סופרים, ותמיה אני איך לא הביאו בהלכות:", + " ולא יקראו שנים בתורה כו' עד לבדו. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קרא ונשתתק כו' עד ומברך בסוף. ירושלמי פ' אין עומדין:" + ], + [ + "כל אחד ואחד כו' עד לעולם ועד. פרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק הניזקין (דף כ\"ט) :", + " וחוזר ומברך כו' עד נותן התורה. פרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :", + " ואין הקורא כו' עד מפי הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " קרא וטעה כו' עד בדקדוק. בירושלמי דברכות וכן משמע פ\"י דמסכת סופרים, ותמיה אני איך לא הביאו בהלכות:", + " ולא יקראו שנים בתורה כו' עד לבדו. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קרא ונשתתק כו' עד ומברך בסוף. ירושלמי פ' אין עומדין:" + ], + [ + "אין הקורא כו' עד לקרות. פרק הנזקין (דף ס') :", + " ואפילו חזן הכנסת כו' עד הקוראין. בירושלמי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' עומד ויושב:", + " הקורא יש לו לדלג כו' עד תרגום הפסוק. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אין הקורא כו' עד לקרות. פרק הנזקין (דף ס') :", + " ואפילו חזן הכנסת כו' עד הקוראין. בירושלמי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' עומד ויושב:", + " הקורא יש לו לדלג כו' עד תרגום הפסוק. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כיון שהתחיל כו' עד אל ספר התורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ואסור לצאת מן בה\"כ כו' עד ענין הדברים. פ\"ק דברכות (דף ה') :", + " והקורא קורא כו' עד מפסוק אחד. בפרק עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כיון שהתחיל כו' עד אל ספר התורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ואסור לצאת מן בה\"כ כו' עד ענין הדברים. פ\"ק דברכות (דף ה') :", + " והקורא קורא כו' עד מפסוק אחד. בפרק עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "אין הקורא רשאי כו' עד מן הקורא. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה). :", + " ואין המתרגם רשאי עד מפי התורגמן. פרק שלשה שאכלו:", + " ואין המתרגם נשען כו' עד בתורה. בירושלמי:", + " והקטן כו' עד הקטן. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " ולא יהיו המתרגמין כו' עד מתרגם. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "ולא כל המקראות מתרגמים כו' עד מה שקרא לפניו. פרק עומד ויושב:", + " ולא יפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) :", + " ולא יפחתו מעשרים ואחד פסוקים וכו' עד שנים מתרגמים. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " ומדלג מענין לענין כו' עד תרגומו. פרק ואלו נאמרים (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ולא כל המקראות מתרגמים כו' עד מה שקרא לפניו. פרק עומד ויושב:", + " ולא יפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) :", + " ולא יפחתו מעשרים ואחד פסוקים וכו' עד שנים מתרגמים. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " ומדלג מענין לענין כו' עד תרגומו. פרק ואלו נאמרים (דף מ\"א) :" + ], + [ + "הקורא בנביא כו' עד אחד אחד. פרק עומד ויושב:", + " המפטיר בנביא כו' עד שניה חותם בה בונה ירושלים כו' עד בתפלה. פרק י\"ג דמסכת סופרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרים משמח ציון בבניה עכ\"ל. ואני אומר שאלו הנוסחאות נמצאות פרק י\"ג דמסכת סופרים וגורס מנחם ציון בבניה למדנו מזה כי הנוסחאות חלוקות לכן אין בזה תפיסה והשגה ומניחין המקומות על מנהגן כד\"ן:", + " וכן אם חל כו' עד בתפלה. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [], + [ + "כמה הן הקוראין כו' עד מפני כבוד הציבור. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קטן היודע כו' עד ממנין הקוראים. פרק עומד ויושב:", + " וכן המפטיר עולה כו' עד אינו עולה. פרק עומד ויושב ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל תשובת רב נטרונאי גאון ז\"ל משמא דרבנן סבוראי והסכימו כולן כדברי ר\"מ ז\"ל:", + " צבור שלא היה בהם יודע כו' עד של אותו היום. בתוספתא והביאו ר\"י בהלכות פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "כמה הן הקוראין כו' עד מפני כבוד הציבור. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קטן היודע כו' עד ממנין הקוראים. פרק עומד ויושב:", + " וכן המפטיר עולה כו' עד אינו עולה. פרק עומד ויושב ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל תשובת רב נטרונאי גאון ז\"ל משמא דרבנן סבוראי והסכימו כולן כדברי ר\"מ ז\"ל:", + " צבור שלא היה בהם יודע כו' עד של אותו היום. בתוספתא והביאו ר\"י בהלכות פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "אין קורין בחומשין כו' עד כבוד הציבור. פרק הניזקין (דף ס') :", + " ואין גוללין כו' עד בשני. ביומא פרק בא לו (דף ע') והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " כל הגולל כו' עד שלא יקרע. פרק בני העיר (דף ל\"ב) :", + " מקום שמוציאין כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "אין קורין בחומשין כו' עד כבוד הציבור. פרק הניזקין (דף ס') :", + " ואין גוללין כו' עד בשני. ביומא פרק בא לו (דף ע') והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " כל הגולל כו' עד שלא יקרע. פרק בני העיר (דף ל\"ב) :", + " מקום שמוציאין כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:" + ] + ], + [ + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שמנה פסוקים בסוף התורה כו' עד מותר ליחיד לקרותן. פרק הקומץ רבה (דף ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו דבר זה מעולם וכו' והציבור היכן הלכו עכ\"ל: ואני אומר אם הוא לא שמע רבותינו בעלי התוס' פירשו כן פרק הקומץ רבה על מימרא דר' יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שאמרה שם ור\"י אלפס ז\"ל הביאה פרק עומד ויושב. ומה שהראב\"ד ז\"ל כתב על פי הירושלמי רש\"י ז\"ל פירשו בלשון שני, ומה שנהגו באותן המקומות לשון ראשון של פירש\"י ז\"ל הוא ומלשון ר\"י אלפס ז\"ל שהוסיף בלשונו בציבור כך נראה דעתו לפרש ולא נראה בעיני רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומעתה אין זר אתנו בבית. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל הציבור היכן הלכו למה לא תמה כן על הירושלמי שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב דגרסינן אין פורסים על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתן גומרין אין קורין בתורה פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומרין אין קורין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומרים ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו ע\"כ. ועל זה היה לו לתמוה יותר שהתחילו לקרות בעשרה והלכו הציבור היכן הלכו. ואם בזה הירושלמי אין תימה דאיפשר שהלכו לצורכן המותר להן כי צבור קטן של עשרה היו או יותר מעט ויצאו בין גברא לגברא כדר' אבהו וכן משמע לשון התחילו בעשרה דבציבור קטן עסקינן כ\"ש בדברי ר\"מ ז\"ל אין לתמוה דיש לומר כי בציבור דעשרה עסקינן ודינא דר' יהושע בר אבא ושמעתין אתא לאשמועינן והדין עמו כד\"ן:" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אע\"פ שאדם שומע כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ח') ובירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין להחזיר כו' עד מן הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ומתקנות עזרא [ריב\"ז] כו' עד כמי שעומד בתפלה. פרק י\"ט של ר\"ה ופ' ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ואין אדם רשאי להסתכל עד ואין מביטים בפניהם. פרק אין דורשין (דף י\"ו) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין להחזיר כו' עד מן הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ומתקנות עזרא [ריב\"ז] כו' עד כמי שעומד בתפלה. פרק י\"ט של ר\"ה ופ' ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ואין אדם רשאי להסתכל עד ואין מביטים בפניהם. פרק אין דורשין (דף י\"ו) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אין ברכת כהנים כו' עד כמו שאמרנו. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין כו' עד ולא תוסיפו. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"א) :", + " בשעה שהכהן עולה וכו' עד בכל מקום. פרק ואלו נאמרים:", + " וכן כל פינות כו' עד ימין. פרק היה מביא במסכת סוטה ובזבחים פרק איזהו מקומן (דף ס') :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין כו' עד ולא תוסיפו. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"א) :", + " בשעה שהכהן עולה וכו' עד בכל מקום. פרק ואלו נאמרים:", + " וכן כל פינות כו' עד ימין. פרק היה מביא במסכת סוטה ובזבחים פרק איזהו מקומן (דף ס') :" + ], + [ + "במקדש מברכין ברכת כהנים כו' עד כמו שאמרנו במסכת תמיד. פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ב) ופרק החליל ובתענית פרק בשלשה פרקים (דף ל') :", + " ובכל מקום משתדלין כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרים ופרק מי שמתו (דף כ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "ששה דברים מונעים נשיאת כפים כו' עד שאין מסתכלין בו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "ששה דברים מונעים נשיאת כפים כו' עד שאין מסתכלין בו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "העבירה כיצד כהן שהרג וכו' עד ובפרשכם כפיכם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " וכהן שעבד עבודת כוכבים כו' עד ושאר העבירות אין מונעים. סוף מסכת מנחות (דף ק\"ט) מבואר: ענין העבודה והיקש הברכה. במסכת סוטה פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) : ובכהן שהמיר ועשה תשובה חלק רבינו גרשום מאור הגולה ז\"ל בתשובה ואמר דע\"כ לא נחלקו סוף מנחות אלא בעבודה ובמקדש אבל בדוכן ועשה תשובה לא נחלקו ולכך היה מכשיר בו:" + ], + [ + "השנים כיצד עד זקנו. פ\"ק דחולין (דף כ\"ד) ופרק עומד ויושב:", + " והיין כיצד כו' עד שהוקשה ברכה לעבודה. פרק בשלשה פרקים וההיקש פרק אלו נאמרים:", + " שתה רביעית כו' עד בהן יד. פרק בשלשה פרקים:", + " ושיעור אצבעים על אצבעים. בפסחים פ' בתרא (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c288fd6bc297686e5a8651dfa1cd0ea56190d18a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1223 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Prayer_and_the_Priestly_Blessing", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להתפלל בכל יום כו' עד מן התורה. בספרי בקרא דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם ולעבדו זו תפלה ועוד כתיב ואותו תעבוד ועוד כתיב ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ובמשנתו של ר\"א בנו של ר' יוסי הגלילי אמרו מניין לעיקר תפלה ככל המצות מהכא את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו כלומר ללכת שם להתפלל בו. וכן פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחבר בלשון ערב. ובירושלמי דפרק תפלת השחר נמי איתא ולשון התוספתא כשם שנתנה תורה קבע לק\"ש כך נתנו חכמים זמן לתפלה ופי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחבר בלשון ערב כלומר שזמני התפלה אינן מן התורה אלא חובת התפלה עצמה היא מן התורה כמו שבארנו למעלה וחכמים סדרו לה זמנים וזהו ענין אמרם תפלות כנגד תמידין תקנום כלומר סדרו זמניהם כזמני הקרבן:" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "ולפיכך נשים ועבדים כו' עד שלא הזמן גרמא. פרק היה קורא ופרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " אלא חיוב מצוה זו וכו' עד בפי הכל וילמדו אותן. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכיון שראה כו'. פרק אין עומדין (ל\"ג) ופ\"ב דמגילה (דף י\"ז) :", + " וכן תקנו כו' עד כנגד שני תמידין. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו) :", + " וכל יום שיש בו כו' עד תפלת המוספין. פרק תפלת השחר (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "וכן התקינו עד כתפלת חובה. פ\"ק דשבת (דף ט') ופרק תפלת השחר כ\"ט:", + " וכן תקנו תפלה כו' עד לשקיעת החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף ז') ורמוזה בפ' בשלשה פרקים ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ח) :", + " נמצאו כו' עד ומנחה. פרק אין עומדין (דף כ\"ו) :", + " ובשבתות ובמועדים כו' עד נעילה. פרק תפלת השחר:" + ], + [ + "תפלות אלו כו' עד דבר. פרק מי שמתו שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא יחדש עכ\"ל. ואני אומר כי כל דבר למד ממקומו מה שכתב עד הרשות בידו פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " וכל אותן התפלות כו' עד ולא חובה. פרק מי שמתו בבבלי ומפורש בירושלמי במעשה:", + " ושלש ראשונות כו' עד דבר. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " אין הצבור מתפללין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים היא ממה שפסקנו פרק אין עומדין כי התפלות כנגד תמידין תקנום:
וכתב הראב\"ד ז\"ל מצינו קרבן נדבה בצבור וכו' וברכת הפירות והדומה להן עכ\"ל. ואני אומר מאחר שאין בזה תפיסה על ר\"מ ז\"ל כי דיעות וסברות המפרשים ז\"ל הם אין לי להשיב עליהם ואמינא בגיניה ברי נהרא נהרא ופשטיה כד\"ן:" + ], + [ + "תפלות אלו כו' עד דבר. פרק מי שמתו שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שלא יחדש עכ\"ל. ואני אומר כי כל דבר למד ממקומו מה שכתב עד הרשות בידו פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " וכל אותן התפלות כו' עד ולא חובה. פרק מי שמתו בבבלי ומפורש בירושלמי במעשה:", + " ושלש ראשונות כו' עד דבר. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " אין הצבור מתפללין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים היא ממה שפסקנו פרק אין עומדין כי התפלות כנגד תמידין תקנום:
וכתב הראב\"ד ז\"ל מצינו קרבן נדבה בצבור וכו' וברכת הפירות והדומה להן עכ\"ל. ואני אומר מאחר שאין בזה תפיסה על ר\"מ ז\"ל כי דיעות וסברות המפרשים ז\"ל הם אין לי להשיב עליהם ואמינא בגיניה ברי נהרא נהרא ופשטיה כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "בימי ר\"ג רבו המינים כו' עד מעניינה. פ' תפלת השחר (דף כ\"ח) ופ' שני דביצה:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "ביום הכפורים כו' עד יום הכפורים. פרק יום הכפורים (דף פ\"ז) ומייתי לה בנדה פ\"ק (דף ח') סוף גמרא מתניתין דאמר רבי אליעזר ארבע נשים דיין שעתן:", + " בד\"א ביום צום של כל השנה כו' עד אלא בזמן שהיובל נוהג עד בכל תפלה מן התפלות עד ואחר כך צועד לאחריו. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) וביומא פרק הוציאו לו:" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "בראשי חדשים כו' עד יעלה ויבא כו'. במה מדליקין (דף כד) :", + " במוסף בחולו של מועד כו' וראשי חדשי'. פ\"ב דביצ' (דף י\"ז) :", + " שבת שחלה וכו' עד בראשי חדשים. פ' בכל מערבין (דף מ) ופ\"ב דביצה (דף י\"ז) שם:", + " ובחולו של מועד כו' עד שבת. פרק ב' דביצה ופ\"ג דתוספתא דברכות:", + " וי\"ט שחל להיות באחד בשבת כו' עד מועדים לשמחה כו'. פרק אין עומדין (דף לג) :", + " ובמוצאי שבת כו' עד באתה חונן. פ\"ק דנדה (דף ח') סוף גמ' מתניתין דרבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן:", + " אע\"פ שהוא מבדיל כו' עד על הנסים. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " שבת שחלה כו' עד ועל העיר כו'. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל ימות הגשמים כו' עד מוריד הטל. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " מאימתי אומר כו' עד מוריד הטל. פרק קמא דתענית (דף ב') :", + " משבעה ימים כו' עד הגשם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " בד\"א בא\"י כו' עד כל ימות הגשמים. פ\"ק דתענית (דף ב') :", + " כל השנה כולה עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת השחר כו' עד שעה רביעית. הכל פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " ויש לו להתפלל כו' עד כל היום. פרק תפלת השחר (שם דף כ') ופרק הקורא את המגלה למפרע:" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תפלת הערב כו' עד עמוד השחר. פרק תפלת השחר (שם) :", + " תפלת נעילה כו' עד החמה. בירושלמי דפרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :", + " המתפלל תפלה כו' עד יצא. פרק תפלת השחר (דף ל') :", + " ויש לו להתפלל כו' עד אין מדקדקין בזמנה. פרק תפלת השחר (שם) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל אין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה: ואני אומר כי ביאור טוב הוא וכלול בלשון ר\"ם ז\"ל שכתב ויש לו כלומר יש לו מתוך הדחק ולשון הגמרא דרב צלי כו' הכי נמי משמע וכבר כתבנו כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל משנה התורה חבר בקצרה ולא בא לפרש ולחדד ולחדש רק מקצר ועולה לשון דומה ללשון:", + " ובלבד שיקרא כו' עד תשלומי ערבית. פרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "טעה ולא התפלל לא תפלה וכו': כתב הראב\"ד ראיתי בדעתו וכו'. הואיל ושעת תפלה היא עכ\"ל: ואני אומר טעה ולא התפלל וכו' עד וכן שאר תפלות הסכמת גדולים ודבריו נכוחים מדאסיקנא עבר זמנו בטל קרבנו ועוד דקיימא לן תפלות כנגד תמידים תקנום וכן פסק רשב\"ם ובס\"ה וכד\"ן:", + " היו לפניו שתי תפלות כו' עד סוף הפרק. פרק כל התדיר (דף צ\"א) :" + ], + [ + "טעה ולא התפלל לא תפלה וכו': כתב הראב\"ד ראיתי בדעתו וכו'. הואיל ושעת תפלה היא עכ\"ל: ואני אומר טעה ולא התפלל וכו' עד וכן שאר תפלות הסכמת גדולים ודבריו נכוחים מדאסיקנא עבר זמנו בטל קרבנו ועוד דקיימא לן תפלות כנגד תמידים תקנום וכן פסק רשב\"ם ובס\"ה וכד\"ן:", + " היו לפניו שתי תפלות כו' עד סוף הפרק. פרק כל התדיר (דף צ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "חמשה דברים כו' עד הפרק ואח\"כ יתפלל. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " היה מהלך בדרך והגיע כו' עד או בקורה ומתפלל. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) סוף גמרא מתניתין דואלו שעורותיהן כבשרן אמרה ר' אבהו בשם ר\"ל ופירשה ר' יוסי בר חנינא:", + " בד\"א לפניו כו' עד חוץ מתפלת שחרית. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו כו' עד ומתפלל. פרק במה טומנין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי רגליו למה עכ\"ל: ואני תלמידו מצאתי אותו שנוי בברייתא בשמעתא בתרייתא דפרק במה טומנין דאסיקנא סברי לה כי הא דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר כל פעל ה' למענהו עד כאן וקי\"ל הכי וכד\"ן:" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "כל הטמאים רוחצין כו' עד ואם אינו יכול יפסיק. פ' מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " גדולי החכמים כו' עד טהורה. פרק הדר בעירובין (דף ס\"ה) :", + " דברים החופזים אותו כו' עד חוזר לראש. הכל פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן המשתין מים וכו' עד מפיו. פרק בני העיר (דף כ\"ו) :", + " כוונת הלב כיצד וכו' עד בכוונה. פרק אין עומדים (דף ל\"א) :", + " מצא דעתו משובשת עד ואח\"כ יתפלל. פרק תפלת השחר ובעירובין פרק הדר (דף ס\"ה) :", + " כיצד היא הכוונה וכו' עד ובתחנונים. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא יעשה וכו' עד והולך לו. פרק תפלת השחר:", + " לפיכך צריך לישב כו' עד משכרותו. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " שתוי אל יתפלל וכו' עד יינו מעליו. פרק הדר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "וכן אין עומדין וכו' עד כגון הלכות פסוקות. אין עומדין שם (דף ל\"ה) :", + " תפלות הפרקים וכו' עד כדי שלא יכשל בה. סוף ר\"ה:", + " היה מהלך עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכן אין עומדין וכו' עד כגון הלכות פסוקות. אין עומדין שם (דף ל\"ה) :", + " תפלות הפרקים וכו' עד כדי שלא יכשל בה. סוף ר\"ה:", + " היה מהלך עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שמנה דברים עד והשתחויה. כל אחד נפרטה לפנינו ושם נדבר בהו בעזרת האל:", + " עמידה כיצד וכו' עד שיאכל וישתה. פ' ואלו נאמרין (דף ל\"ח) ובירושלמי דברכות:", + " היה רוכב על וכו' עד כנגד השכינה ויתפלל. פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "תקון הגוף כיצד וכו' עד חלציו. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " תקון המלבושים כיצד עד יעמוד. פ\"ק דשבת:", + " ובכל מקום וכו' עד כלים ומעות בידו. פרק מי שמתו:", + " אבל מתפלל וכו' עד מצות היום. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א) :", + " היה משוי וכו' עד קרקע ומתפלל. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) :", + " דרך כל החכמים וכו' עד עטופים. פרק קמא דשבת (דף י') :", + " תקון המקום כיצד וכו' עד לבית הכנסת. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " ואסור לישב כו' עד ד\"א. פרק אין עומדין (דף ל\"א) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "לא יעמוד במקום גבוה כו' עד שהרי חלק רשות לעצמו. פ\"ק דברכות (דף י') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובכלל זה אם יכול לירד למטה וכו' ויתפלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ\"ק דברכות ואפי' ברוכב פסקנו כר' וגם נהגו בכל הקהלות להתפלל ש\"ץ בבימה ובמגדל וכן הורה ר\"מ ז\"ל מקוצי בס\"ה ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל בזה איני יודע מאין לו ומה מקום יש לו כי בודאי יכול הוא לירד משם אם אינו חולה וגם ר\"מ ז\"ל לשון מותר כתב בכולן אבל אם רצה לירד לא אסרו אדם ולחייבו לא מצינו בתלמוד ובמפרשים ז\"ל הצריכו לכך חוץ ממנו ובאומנין שבראש הנדבך או בראש האילן בלבד הצריכו לירד פרק היה קורא (דף ט\"ז) ובאילן דוקא שאין טרחו מרובה ועל כן אין תפיסה על רמז\"ל ואם ר\"ל למה לא פירש כבר כתבתי כמה פעמים כי משנה תורה חבר בקצרה ולא בא לבאר בארוכה כד\"ן:" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "האומנין קורין כו' עד כפיהם. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :", + " השוויית הקול כו' עד בלחש. פרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " ולא ישמיע כו' עד מן הכריעה. פ' מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " וכשהוא כורע וכו' עד בשם. פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " במה דברים אמורים בהדיוט כו' עד תפלתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ולמה נותן שלום כו' עד מן המלך. פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) :", + " כל הכריעות האלו כו' עד התחנונים שירצה. סוף פרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :", + " כריעה כו' עד ארצה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כשהוא עושה נפילת אפים כו' עד בהלכות ע\"ז. פרק הקורא (שם) :", + " ואין אדם חשוב רשאי כו' עד כיהושע. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד יחיד על הצבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי זה הירושלמי אמור בברכות פרק אין עומדין (דף ל\"ד) אבל רמז\"ל סמך על לשון הבבלי האמור בשם רבי אליעזר והדין עמו כי לשון הירושלמי כלול בו מעשה יהושע בציבור ועל הציבור היה וכבר כתבתי זה כי הוא מחבר לשון הגמרא בקצרה כד\"ן:", + " אבל מטה הוא פניו מעט עד סוף הפרק. פרק אין עומדין (שם) :" + ], + [ + "כשהוא עושה נפילת אפים כו' עד בהלכות ע\"ז. פרק הקורא (שם) :", + " ואין אדם חשוב רשאי כו' עד כיהושע. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד יחיד על הצבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי זה הירושלמי אמור בברכות פרק אין עומדין (דף ל\"ד) אבל רמז\"ל סמך על לשון הבבלי האמור בשם רבי אליעזר והדין עמו כי לשון הירושלמי כלול בו מעשה יהושע בציבור ועל הציבור היה וכבר כתבתי זה כי הוא מחבר לשון הגמרא בקצרה כד\"ן:", + " אבל מטה הוא פניו מעט עד סוף הפרק. פרק אין עומדין (שם) :" + ] + ], + [ + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם לעבור כו' עד ממבטלי תפלה. פ' הרואה (דף ס\"א) :", + " המתפלל עם הציבור כו' עד אומר. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " וכן אם רצה להוסיף כו' עד שואל. פ\"ק דע\"ז (דף ח') :", + " אבל לא ישאול כו' עד אחרונות. פרק היה קורא ופ\"ק דע\"ז שם (דף י') :" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אסור לו לאדם שיטעום כלום כו' עד שחרית. פ\"ק דברכות (דף י') :", + " וכן לא ישכים כו' עד מנחה. פ' היה קורא (דף י\"ד) :", + " אבל אינו סועד כו' עד גדולה. פרק קמא דשבת (דף ט':) :", + " לא יכנס למרחץ כו' עד העוסק בדברי תורה. פ\"ק דשבת (דף ט') ובירושלמי דברכות (דף ו') גרסינן אמר רבי ירמיה כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה והסכימו בו הכל:" + ], + [ + "אין המתפלל מפסיק כו' עד יפסיק. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכן אם ראה נחשים כו' עד אינו פוסק. פרק אין עומדין (שם) ובירושלמי:", + " נשים ועבדים וקטנים כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק היה קורא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "אין המתפלל מפסיק כו' עד יפסיק. פרק אין עומדין (דף ל\"ב) :", + " וכן אם ראה נחשים כו' עד אינו פוסק. פרק אין עומדין (שם) ובירושלמי:", + " נשים ועבדים וקטנים כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק היה קורא (דף י\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :" + ], + [ + "כשתקנו חכמים כו' עד לעולם כולו. פרק ט' דברכות (דף ס') :", + " וקורא פרשה ראשונה כו' עד כל צרכי. הכל פרק הרואה (דף ס') :", + "ביום הכפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה כו' עד נתחייב בה. פרק הרואה (דף ס') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי הוא שלא ירחוץ ידיו וכו' (עי' בכ\"מ) ומברך כדרכו כשאר ימים עכ\"ל: ואומר אני זו מחלוקת ישנה היא פרק הרואה בברכות אם כדברי רמז\"ל או כמו שנהגו רוב המקומות שכתב שהוא מנהג בטעות והרבה גאונים ורובי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שבחו המנהג שנהגו ומהם ז\"ל הודו לרמז\"ל בתשעה באב ויום הכפורים שאין שם רחיצה כלל מדאמרינן פרק בתרא דיומא שאסור להושיט אצבעו קטנה במים וכן הסכים מורינו ה\"ר פרץ הזקן ז\"ל וגזר בנטילת ידים שמא יגע בפניו והעמידו ההיא דאמרינן התם ובמסכת תענית שהיה מנהגו של ר' יהודה ב\"ר אלעאי במפה שרויה במים לנקיות ולהקר ואף לדברינו שנהגו בנטילת ידים בשחר ובשעת יציאה מבית הכסא והסכמנו עם האומר שזה דומה לדאמרינן סוף יומא היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וההיא דרבי יהודה ב\"ר אלעאי מוקמינן לה להקר בלבד מ\"מ אוסרין אנו ברחיצת הפנים אם יש שם לפלוף ואפי' לכלוך די במפה שרויה וקרוב אני לומר כי משום שיבתא אין חוששין ביום הכפורים כיון שאין בו שטן והוא בטל גם כל סיעתו בטלים ומה שאמר לרחוץ אשה ידה אחת במים ליתן פת לתינוק משום בת מלך היא ולמי שהוא אוכל שכל תינוק נכנס בו יצר הרע מבטן אמו מדכתיב לפתח חטאת רובץ ולא נכנס בו יצר הטוב עד שיתחייב במצות כדאיתא פרק חלק אבל לא למי שבא לכלל מצות ולא למי שמתענה ויש לי סוד בדבר והוא רמוז לעולם ומבורר ודברי ר\"מ ז\"ל נתבררו בזה ויש לו רבים גדולים ובעלי מעשים כד\"ן:" + ], + [ + "ביום הכפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה כו' עד נתחייב בה. פרק הרואה (דף ס') :
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי הוא שלא ירחוץ ידיו וכו' (עי' בכ\"מ) ומברך כדרכו כשאר ימים עכ\"ל: ואומר אני זו מחלוקת ישנה היא פרק הרואה בברכות אם כדברי רמז\"ל או כמו שנהגו רוב המקומות שכתב שהוא מנהג בטעות והרבה גאונים ורובי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שבחו המנהג שנהגו ומהם ז\"ל הודו לרמז\"ל בתשעה באב ויום הכפורים שאין שם רחיצה כלל מדאמרינן פרק בתרא דיומא שאסור להושיט אצבעו קטנה במים וכן הסכים מורינו ה\"ר פרץ הזקן ז\"ל וגזר בנטילת ידים שמא יגע בפניו והעמידו ההיא דאמרינן התם ובמסכת תענית שהיה מנהגו של ר' יהודה ב\"ר אלעאי במפה שרויה במים לנקיות ולהקר ואף לדברינו שנהגו בנטילת ידים בשחר ובשעת יציאה מבית הכסא והסכמנו עם האומר שזה דומה לדאמרינן סוף יומא היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וההיא דרבי יהודה ב\"ר אלעאי מוקמינן לה להקר בלבד מ\"מ אוסרין אנו ברחיצת הפנים אם יש שם לפלוף ואפי' לכלוך די במפה שרויה וקרוב אני לומר כי משום שיבתא אין חוששין ביום הכפורים כיון שאין בו שטן והוא בטל גם כל סיעתו בטלים ומה שאמר לרחוץ אשה ידה אחת במים ליתן פת לתינוק משום בת מלך היא ולמי שהוא אוכל שכל תינוק נכנס בו יצר הרע מבטן אמו מדכתיב לפתח חטאת רובץ ולא נכנס בו יצר הטוב עד שיתחייב במצות כדאיתא פרק חלק אבל לא למי שבא לכלל מצות ולא למי שמתענה ויש לי סוד בדבר והוא רמוז לעולם ומבורר ודברי ר\"מ ז\"ל נתבררו בזה ויש לו רבים גדולים ובעלי מעשים כד\"ן:" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ], + [ + "המשכים לקרות כו' עד כפי המנהג. פ\"ק דברכות (דף י\"א י\"ב) :", + " חייב אדם לברך מאה ברכות כו' עד למעשיו. הכל במסכת מנחות פרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ובתפלת המנחה מתחיל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ד) :" + ] + ], + [ + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ\"ק דברכות (דף ז') :" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:" + ], + [ + "וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:", + " וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ\"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז\"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק\"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש\"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז\"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז\"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק\"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס\"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה\"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז\"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע\"פ שנהגו כרש\"י ז\"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ\"מ דברי רמז\"ל נכונים הם וכד\"ן:", + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ\"א) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד\"ן:", + " וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:", + " חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר\"ה (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ\"ד) :", + " וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:" + ] + ], + [ + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "סדר תפלות הציבור עד במקום שעומד בו בתפלה. מקובץ ממקומות התלמוד שכל דבר ודבר מפורש לפנינו וגם מסדור רב עמרם ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " וכשיגיע שליח ציבור למודים וכו'. עד שאנו מודים לך. פרק ואלו נאמרין (דף מ') :", + " וכל האומר מודים מודים משתקין אותו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ה) ופרק אין עומדין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ואחר שישלים כל התפלה וכו' עד וכיוצא בענין זה משתקין אותו. הכל פרק עומד ויושב ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " מפני שמצות אלו וכו' עד להוציאו ידי חובתו. פרק אין עומדין (דף ל\"ה) ופרק הקורא את המגילה למפרע ופרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ה) ומקצתו מסדור רב עמרם ומתשובות הגאונים ז\"ל:", + " בלילי שבתות חוזר שליח ציבור וכו' עד בתפלה זו. פרק במה מדליקין (דף כ\"ד) ומקצתו מתשובת הגאונים וסדור רב עמרם גאון ז\"ל:", + " בשבתות וימים טובים כו' עד סוף הפרק. בתשובות הגאונים וסדור רב עמרם גאון ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שהתפלל וכו' עד על הסדר. פרק אין עומדין להתפלל (דף ל\"ד) :", + " וכן שליח ציבור וכו' עד שהיחיד חוזר. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " שליח ציבור וכו' עד תחתיו. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " ואם טעה בברכת המינין וכו' עד באותה שעה. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "ומהיכן הוא מתחיל וכו' עד מן העבודה. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " האומר איני יורד וכו' עד תפלת נדבה יתפלל. פרק הקורא עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " מי שהיה עומד בתפלה וכו' עד שלא התפלל אותה מתחילה אלא על דעת שאינה חובה. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן נחת רוח עכ\"ל: ואני אומר נחת רוח גדול יש בטעם זה לפי דעת ר\"י אלפס ז\"ל והמפרשים שהביא בהלכות ושיטתן שפסקו כר' יוחנן ולא כשמואל פרק מי שמתו גמרא דמתניתין דבעל קרי מהרהר בלבו. ואע\"פ שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל אוקמוה לתרווייהו ופירשו מאי דאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו בספק התפלל ודאמר שמואל היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה בודאי התפלל מ\"מ לשיטת ר\"מ ז\"ל שהם מעמידין מימרא דר' יוחנן דוקא בתפלת נדבה יפה פירש ר\"מ ז\"ל והרוח נוחה בו כי תפלת ערבית רשות הוא ואפילו בתחילת תפלתו אדעתא דרשות נחית וכי נמי מסיים אדעתא דרשות שפיר דמי אבל בשאר תפלות מקצת חובה ומקצת רשות לא חזי ולא אשכחן דכותיה בקרבנות וכן כתב ה\"ר יונה ז\"ל מטוליטולא וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שטעה והתפלל של חול כו' עד ואחד ר\"ח. פרק מי שמתו (דף כ\"א) והולך לפי שיטתו בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל כמו שכתבתי:", + " מי שטעה בימות הגשמים וכו' עד ומתפלל שניה. פ\"ק דתענית (דף ג'). ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " טעה ולא הזכיר יעלה ויבא עד ר\"ח. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) ופרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "עשרה ימים וכו' עד ואחד ציבור. ס\"פ קמא דברכות (בסוף דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר שאינו חוזר לראש וכו' וגם זה כמו זה עכ\"ל. ואני אומר אין כאן תפיסה כי הוא הלך בשיטת רבותיו ז\"ל וכ\"כ ר\"י ז\"ל בהלכות ברכות ספ\"ק דברכות וכן הסכים ר\"י הזקן בעל התוס' ז\"ל ועמודי צרפת אחריו עד הר\"ם ז\"ל מקוצי בס\"ה והפריזו על מדותן להחזיר אפילו בזכרנו ומי כמוך במקומות שנהגו לאומרן בעשרת ימי תשובה דה\"ל כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות שלא יצא וגם צריך לחזור על פי הירושלמי דפ\"ק דתרומות ואף ע\"פ שהיה בזמנם חולק כמו שכתב הראב\"ד ז\"ל לא חשו הם לדבריו. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל ראיה מלשון אנשי משמר יש לי לומר שאינו דומה דהתם ליכא מאן דפליג לומר יצא דנימא מאן דאמר לא יצא כלל ולגמרי קאמר אבל הכא איכא ר' אלעזר דאמר דאי עבד יצא ואי ס\"ד דרב לא יצא כתקנה קאמר אבל דאי עבד יצא היינו רב היינו ר' אלעזר ומאי בינייהו וכיון דפסיק תלמודא דלא כוותיה דר' אלעזר אלמא מחזירין כדברי ר\"י אלפס ז\"ל וכל העומדים בשטתו כד\"ן:" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ], + [ + "טעה ולא הזכיר הבדלה כו' עד לחזור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :", + " וכן מי שלא הזכיר כו' עד אמרי פי. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " שכח ולא התפלל וכו' עד לתפלת הציבור. פרק תפלת השחר (דף כ\"ו כ\"ז) :", + " הנכנס לבית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"א כ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מקום שיש בו עשרה כו' עד הנקרא בית הכנסת. לשון זה הקדמה היא שסידר לחבר עליו הדברים הבאים:", + " וכופין בני העיר זה את זה כו' עד נביאים וכתובים. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בפ\"ק דבבא בתרא:", + " כשבונין בית הכנסת כו' עד בית אלהינו. פרק יציאות השבת (דף י\"א) ובתוספתא דמגלה (פ\"ב) :", + " ואין פותחים פתחי כו' עד קדמה. בתוספתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:", + " ובונין בו היכל כו' עד בתפלה. בתוספתא דמגלה פרק ג':" + ], + [ + "כל מקום שיש בו עשרה כו' עד הנקרא בית הכנסת. לשון זה הקדמה היא שסידר לחבר עליו הדברים הבאים:", + " וכופין בני העיר זה את זה כו' עד נביאים וכתובים. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בפ\"ק דבבא בתרא:", + " כשבונין בית הכנסת כו' עד בית אלהינו. פרק יציאות השבת (דף י\"א) ובתוספתא דמגלה (פ\"ב) :", + " ואין פותחים פתחי כו' עד קדמה. בתוספתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:", + " ובונין בו היכל כו' עד בתפלה. בתוספתא דמגלה פרק ג':" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "ומעמידין בימה כו' עד כשאר העם. פרק סדר תענית (דף ט\"ז) ובתוספתא פרק עומד ויושב:", + " בתי כנסיות כו' עד ומרביצין אותן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " ונהגו כל ישראל כו' עד על הכסאות. כותב כן לפי שמנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד אשרי יושבי ביתך. הכל פרק בני העיר (דף כ\"ח) :", + " מי שנכנס לקרות כו' עד בבית הכנסת. פרק הרואה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד סותר את הישן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "בתי כנסיות כו' עד סותר את הישן. פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "במה דברים אמורים בשלא חרבו כו' עד וישאר חרב. פרק קמא דבבא בתרא (דף ג') :" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ], + [ + "מותר לעשות בית הכנסת כו' עד סוף הפרק. פרק בני העיר:" + ] + ], + [ + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "משה כו' עד בכל שבוע ושבוע. בבבלי בבבא קמא פרק מרובה (דף פ\"ב) ופ\"י דמסכת סופרים ובירושלמי נמי איתא והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מגלה בפ' עומד ויושב:", + " ומנין הימים. פ\"י דמסכת סופרים:", + " ואין מפטירין כו' עד הרי זה משובח. פרק עומד ויושב (דף כא) :" + ], + [ + "כל אחד ואחד כו' עד לעולם ועד. פרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק הניזקין (דף כ\"ט) :", + " וחוזר ומברך כו' עד נותן התורה. פרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :", + " ואין הקורא כו' עד מפי הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " קרא וטעה כו' עד בדקדוק. בירושלמי דברכות וכן משמע פ\"י דמסכת סופרים, ותמיה אני איך לא הביאו בהלכות:", + " ולא יקראו שנים בתורה כו' עד לבדו. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קרא ונשתתק כו' עד ומברך בסוף. ירושלמי פ' אין עומדין:" + ], + [ + "כל אחד ואחד כו' עד לעולם ועד. פרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק הניזקין (דף כ\"ט) :", + " וחוזר ומברך כו' עד נותן התורה. פרק עומד ויושב (דף כ\"ג) :", + " ואין הקורא כו' עד מפי הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " קרא וטעה כו' עד בדקדוק. בירושלמי דברכות וכן משמע פ\"י דמסכת סופרים, ותמיה אני איך לא הביאו בהלכות:", + " ולא יקראו שנים בתורה כו' עד לבדו. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קרא ונשתתק כו' עד ומברך בסוף. ירושלמי פ' אין עומדין:" + ], + [ + "אין הקורא כו' עד לקרות. פרק הנזקין (דף ס') :", + " ואפילו חזן הכנסת כו' עד הקוראין. בירושלמי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' עומד ויושב:", + " הקורא יש לו לדלג כו' עד תרגום הפסוק. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אין הקורא כו' עד לקרות. פרק הנזקין (דף ס') :", + " ואפילו חזן הכנסת כו' עד הקוראין. בירושלמי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' עומד ויושב:", + " הקורא יש לו לדלג כו' עד תרגום הפסוק. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כיון שהתחיל כו' עד אל ספר התורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ואסור לצאת מן בה\"כ כו' עד ענין הדברים. פ\"ק דברכות (דף ה') :", + " והקורא קורא כו' עד מפסוק אחד. בפרק עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כיון שהתחיל כו' עד אל ספר התורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ואסור לצאת מן בה\"כ כו' עד ענין הדברים. פ\"ק דברכות (דף ה') :", + " והקורא קורא כו' עד מפסוק אחד. בפרק עומד ויושב (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "אין הקורא רשאי כו' עד מן הקורא. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה). :", + " ואין המתרגם רשאי עד מפי התורגמן. פרק שלשה שאכלו:", + " ואין המתרגם נשען כו' עד בתורה. בירושלמי:", + " והקטן כו' עד הקטן. בתוספתא והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " ולא יהיו המתרגמין כו' עד מתרגם. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "ולא כל המקראות מתרגמים כו' עד מה שקרא לפניו. פרק עומד ויושב:", + " ולא יפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) :", + " ולא יפחתו מעשרים ואחד פסוקים וכו' עד שנים מתרגמים. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " ומדלג מענין לענין כו' עד תרגומו. פרק ואלו נאמרים (דף מ\"א) :" + ], + [ + "ולא כל המקראות מתרגמים כו' עד מה שקרא לפניו. פרק עומד ויושב:", + " ולא יפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) :", + " ולא יפחתו מעשרים ואחד פסוקים וכו' עד שנים מתרגמים. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " ומדלג מענין לענין כו' עד תרגומו. פרק ואלו נאמרים (דף מ\"א) :" + ], + [ + "הקורא בנביא כו' עד אחד אחד. פרק עומד ויושב:", + " המפטיר בנביא כו' עד שניה חותם בה בונה ירושלים כו' עד בתפלה. פרק י\"ג דמסכת סופרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרים משמח ציון בבניה עכ\"ל. ואני אומר שאלו הנוסחאות נמצאות פרק י\"ג דמסכת סופרים וגורס מנחם ציון בבניה למדנו מזה כי הנוסחאות חלוקות לכן אין בזה תפיסה והשגה ומניחין המקומות על מנהגן כד\"ן:", + " וכן אם חל כו' עד בתפלה. פרק ב\"מ (דף כ\"ד) :" + ], + [], + [ + "כמה הן הקוראין כו' עד מפני כבוד הציבור. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קטן היודע כו' עד ממנין הקוראים. פרק עומד ויושב:", + " וכן המפטיר עולה כו' עד אינו עולה. פרק עומד ויושב ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל תשובת רב נטרונאי גאון ז\"ל משמא דרבנן סבוראי והסכימו כולן כדברי ר\"מ ז\"ל:", + " צבור שלא היה בהם יודע כו' עד של אותו היום. בתוספתא והביאו ר\"י בהלכות פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "כמה הן הקוראין כו' עד מפני כבוד הציבור. פרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " קטן היודע כו' עד ממנין הקוראים. פרק עומד ויושב:", + " וכן המפטיר עולה כו' עד אינו עולה. פרק עומד ויושב ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל תשובת רב נטרונאי גאון ז\"ל משמא דרבנן סבוראי והסכימו כולן כדברי ר\"מ ז\"ל:", + " צבור שלא היה בהם יודע כו' עד של אותו היום. בתוספתא והביאו ר\"י בהלכות פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "בכל קריאה כו' עד מישראל. פרק הניזקין (דף ס') :", + " וכל מי שהוא גדול כו' עד משניהם פסול. פרק הניזקין (דף ס') ופרק עומד ויושב (דף כ\"א) :", + " כיצד סדר הקריאה כו' עד נפטרין. מקצתו במס' סופרים ומקצתו מסדר רב עמרם ותשובות ומקצתו מנהג ומנהג ישראל תורה היא:" + ], + [ + "אין קורין בחומשין כו' עד כבוד הציבור. פרק הניזקין (דף ס') :", + " ואין גוללין כו' עד בשני. ביומא פרק בא לו (דף ע') והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " כל הגולל כו' עד שלא יקרע. פרק בני העיר (דף ל\"ב) :", + " מקום שמוציאין כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:" + ], + [ + "אין קורין בחומשין כו' עד כבוד הציבור. פרק הניזקין (דף ס') :", + " ואין גוללין כו' עד בשני. ביומא פרק בא לו (דף ע') והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק עומד ויושב:", + " כל הגולל כו' עד שלא יקרע. פרק בני העיר (דף ל\"ב) :", + " מקום שמוציאין כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב:" + ] + ], + [ + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "המנהג הפשוט כו' עד קוראין כל השנה. פרק בני העיר ובמסכת סופרים:", + " ומפטירים בכל שבת כו' עד ובראשי חדשיכם. פרק עומד ויושב:", + " ואם חל ר\"ח כו' עד בתשובה. פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שמנה פסוקים בסוף התורה כו' עד מותר ליחיד לקרותן. פרק הקומץ רבה (דף ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו דבר זה מעולם וכו' והציבור היכן הלכו עכ\"ל: ואני אומר אם הוא לא שמע רבותינו בעלי התוס' פירשו כן פרק הקומץ רבה על מימרא דר' יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שאמרה שם ור\"י אלפס ז\"ל הביאה פרק עומד ויושב. ומה שהראב\"ד ז\"ל כתב על פי הירושלמי רש\"י ז\"ל פירשו בלשון שני, ומה שנהגו באותן המקומות לשון ראשון של פירש\"י ז\"ל הוא ומלשון ר\"י אלפס ז\"ל שהוסיף בלשונו בציבור כך נראה דעתו לפרש ולא נראה בעיני רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומעתה אין זר אתנו בבית. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל הציבור היכן הלכו למה לא תמה כן על הירושלמי שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פרק עומד ויושב דגרסינן אין פורסים על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתן גומרין אין קורין בתורה פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומרין אין קורין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומרים ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו ע\"כ. ועל זה היה לו לתמוה יותר שהתחילו לקרות בעשרה והלכו הציבור היכן הלכו. ואם בזה הירושלמי אין תימה דאיפשר שהלכו לצורכן המותר להן כי צבור קטן של עשרה היו או יותר מעט ויצאו בין גברא לגברא כדר' אבהו וכן משמע לשון התחילו בעשרה דבציבור קטן עסקינן כ\"ש בדברי ר\"מ ז\"ל אין לתמוה דיש לומר כי בציבור דעשרה עסקינן ודינא דר' יהושע בר אבא ושמעתין אתא לאשמועינן והדין עמו כד\"ן:" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "קללות שבת\"כ עד קורים בענין חנוכה. הכל פרק בני העיר (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אע\"פ שאדם שומע כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דברכות (דף ח') ובירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "בשחרית במוסף וכו' עד יש בה נשיאת כפים. פרק בשלשה פרקים (תענית דף כ\"ו) :", + " וכהן שעבר ועלה לדוכן כו' עד ולפיכך הורידוהו כיצד היא נשיאת כפים כו' עד בברכה אחרת עד שישלים שליח ציבור ההודייה. פרק ואלו נאמרים (סוטה דף ל\"ח) :", + " ואין מחזירין פניהם עד שיכלה אמן מפי הציבור. בתוספתא דפרק עומד ויושב:", + " ואין ש\"ץ רשאי לענות כו' עד שני או שלישי. פרק אין עומדין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין להחזיר כו' עד מן הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ומתקנות עזרא [ריב\"ז] כו' עד כמי שעומד בתפלה. פרק י\"ט של ר\"ה ופ' ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ואין אדם רשאי להסתכל עד ואין מביטים בפניהם. פרק אין דורשין (דף י\"ו) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין להחזיר כו' עד מן הציבור. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) :", + " ומתקנות עזרא [ריב\"ז] כו' עד כמי שעומד בתפלה. פרק י\"ט של ר\"ה ופ' ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ואין אדם רשאי להסתכל עד ואין מביטים בפניהם. פרק אין דורשין (דף י\"ו) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אם היה הכהן המברך כו' עד אלא במקדש בלבד. פרק ואלו נאמרים (שם) :", + " ומשמת שמעון הצדיק כו' עד שאינו הגון. סוף סוטה (דף מ\"ט) :", + " ולא היו חכמים כו' עד הנכבד והנורא. פרק י' יוחסין (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אין ברכת כהנים כו' עד כמו שאמרנו. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין כו' עד ולא תוסיפו. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"א) :", + " בשעה שהכהן עולה וכו' עד בכל מקום. פרק ואלו נאמרים:", + " וכן כל פינות כו' עד ימין. פרק היה מביא במסכת סוטה ובזבחים פרק איזהו מקומן (דף ס') :" + ], + [ + "אין הכהנים רשאין כו' עד ולא תוסיפו. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"א) :", + " בשעה שהכהן עולה וכו' עד בכל מקום. פרק ואלו נאמרים:", + " וכן כל פינות כו' עד ימין. פרק היה מביא במסכת סוטה ובזבחים פרק איזהו מקומן (דף ס') :" + ], + [ + "במקדש מברכין ברכת כהנים כו' עד כמו שאמרנו במסכת תמיד. פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ב) ופרק החליל ובתענית פרק בשלשה פרקים (דף ל') :", + " ובכל מקום משתדלין כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרים ופרק מי שמתו (דף כ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "ששה דברים מונעים נשיאת כפים כו' עד שאין מסתכלין בו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "ששה דברים מונעים נשיאת כפים כו' עד שאין מסתכלין בו. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "העבירה כיצד כהן שהרג וכו' עד ובפרשכם כפיכם. פרק אין עומדין (דף ל\"ג) :", + " וכהן שעבד עבודת כוכבים כו' עד ושאר העבירות אין מונעים. סוף מסכת מנחות (דף ק\"ט) מבואר: ענין העבודה והיקש הברכה. במסכת סוטה פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) : ובכהן שהמיר ועשה תשובה חלק רבינו גרשום מאור הגולה ז\"ל בתשובה ואמר דע\"כ לא נחלקו סוף מנחות אלא בעבודה ובמקדש אבל בדוכן ועשה תשובה לא נחלקו ולכך היה מכשיר בו:" + ], + [ + "השנים כיצד עד זקנו. פ\"ק דחולין (דף כ\"ד) ופרק עומד ויושב:", + " והיין כיצד כו' עד שהוקשה ברכה לעבודה. פרק בשלשה פרקים וההיקש פרק אלו נאמרים:", + " שתה רביעית כו' עד בהן יד. פרק בשלשה פרקים:", + " ושיעור אצבעים על אצבעים. בפסחים פ' בתרא (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "טומאת ידים כיצד כו' עד וברכו את ה'. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ט) ובהלכות ר\"י אלפסי פרק עומד ויושב:", + " והחלל אינו נושא כו' עד בכיהונו. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט) ובכמה מקומות בתלמוד ופרק בתרא דכתובות:", + " כהן שלא היה בו כו' עד בכלל הברכה. פרק ואלו נאמרים:" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "נשיאת כפים בעשרה כו' עד והשאר מברכין. פרק ואלו נאמרים ובמסכת סופרים:", + " צבור שלא היה שם כהן וכו' עד רשאי. פרק אין עומדין:", + " ואם אין להם כהן כו' עד שים שלום וכו'. במסכת סופרים:", + " כהן שנשא כפיו כו' עד ואברכם. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ח) :", + " כהן שלא עקר כו' עד סוף הפרק. פרק ואלו נאמרים (דף ל\"ח) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e5b647abb455dcc8673f9d754aa6086d6e30fb37 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,283 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "פעמים בכל יום קורין ק\"ש כו' עד ויאמר. פ\"א דברכות (דף י\"א) ובתוספתא:", + " ומקדימין לקרות פ' שמע כו' עד כל המצות. פרק היה קורא (דף י\"ג) :" + ], + [ + "פעמים בכל יום קורין ק\"ש כו' עד ויאמר. פ\"א דברכות (דף י\"א) ובתוספתא:", + " ומקדימין לקרות פ' שמע כו' עד כל המצות. פרק היה קורא (דף י\"ג) :" + ], + [ + "אע\"פ שאין מצות ציצית בלילה כו' עד הנקראת ק\"ש. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " הקורא ק\"ש כשהוא כו' עד אחר פסוק זה. פ' מקום שנהגו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "אע\"פ שאין מצות ציצית בלילה כו' עד הנקראת ק\"ש. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " הקורא ק\"ש כשהוא כו' עד אחר פסוק זה. פ' מקום שנהגו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ] + ], + [ + [ + "הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :", + " כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :", + " ואסור לקרות ק\"ש עד וקורא. כתב הראב\"ד ז\"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ\"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר\"מ ז\"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד\"ן:" + ], + [ + "הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :", + " כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :", + " ואסור לקרות ק\"ש עד וקורא. כתב הראב\"ד ז\"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ\"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר\"מ ז\"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ\"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':", + " היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ\"ב דברכות (דף יד) :" + ], + [ + "מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ\"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':", + " היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ\"ב דברכות (דף יד) :" + ], + [ + "היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ\"א דשבת (דף ט) :", + " היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ\"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ\"ל: ואני אומר יודע אני שהראב\"ד ז\"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז\"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ\"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א\"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז\"ל בשכלו הזך לענין ק\"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר\"מ ז\"ל הרי זה משובח ואע\"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ\"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז\"ל ד\"ן:" + ], + [ + "היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ\"א דשבת (דף ט) :", + " היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ\"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ\"ל: ואני אומר יודע אני שהראב\"ד ז\"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז\"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ\"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א\"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז\"ל בשכלו הזך לענין ק\"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר\"מ ז\"ל הרי זה משובח ואע\"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ\"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז\"ל ד\"ן:" + ], + [ + "מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :", + " הקורא ק\"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל הביאו פ' היה קורא:", + " וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :" + ], + [ + "מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :", + " הקורא ק\"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל הביאו פ' היה קורא:", + " וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :" + ], + [ + "כיצד ידקדק יזהר כו' עד ולא יניח הנד לפיכך צריך ליתן ריוח כו' עד הכנף פתיל. פרק היה קורא (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולא ידעתי כו' כדי שלא תבלע האל\"ף בעי\"ן עכ\"ל: ואני אומר אין זו חוסר ידיעה חלילה וכי מי שגולות עליות וגולות תחתיות מגולות לו יאמר לא ידעתי דקדוק הנקדנים והחכם הר\"ר דוד קמחי ז\"ל חיבר בזה שער אחד קרא שמו שער השב\"א בתחלת עט סופר וכך קבלנו דרכו שכל שב\"א הנחטפת נקראת נחה וכן כל אות נחטפת בין בסוף תיבה בין באמצע תיבה וכשהיא מתנענעת כגון הבאה בראש תיבה או הבאה באמצע תיבה אחר תנועה גדולה נקראת נדה ופקח עיניך וראה לשון הגמרא כמו שפירשו רמז\"ל יפה שכתב לפיכך צריך ליתן ריוח בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף התיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה כגון על לבבך עכ\"ל. וכן בפ' היה קורא בפי' המשנה דקרא ולא דקדק כו' ושם כתב שא\"א להתברר בכתב אלא ילך אצל חכם ויברר לו והנני מבאר כפי כחי והבן כי למ\"ד בכל נחה ולמ\"ד לבבך נעה ונדה ואם יניע ויניד למ\"ד בכל יחתכנה תחת לשונו ויחלטנה מן מלת בכל ויתננה במלת לבבך ויראה כמו שקורא בכה לבבך וכן אם יניח למ\"ד לבבך בעודה בכפו יבלענה עם למ\"ד בכל שהיא נחה וא\"א להוציא שתי נחים כאחד ונראה כמו שקורא בכל בבך וכן בכולן ומזה תבין לנשבע ה' ולכל היוצאים ממוצא אחת עם כל הנוספים בירושלמי על הבבלי אלא הראב\"ד ז\"ל לא רצה להעמיק בזכות רמז\"ל וחישד עליו מושכל ראשון ואני כבר כתבתי כמה פעמים שרמז\"ל לא חיבר אלא מה שנתפרסם ואין לי לדבר עליו ולחבר רק שאני אומר כד\"ן:", + " וצריך להתיז זיי\"ן של תזכרו. כלומר שלא תראה סמ\"ך. בירושלמי:", + " וצריך להאריך בדל\"ת כו' עד וצריך שלא יחטוף בחי\"ת כו'. פ' היה קורא (דף יג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מוסיפין שלא יאריך באל\"ף שלא יראה כאומר אי חד עכ\"ל: ואני קבלתי מרבותי שקבלו איש מפי איש מפי הגאונים ז\"ל בברכות פ' היה קורא כי האל\"ף כמעט חוטפים אותה למיעוט ההתבוננות בה ומאריכים בחי\"ת שליש ובדל\"ת שני שלישים והנסתר בו סוד מופלא חברתיו בכתר שם טוב שלי בס\"ד עכ\"ל הרמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "קורא אדם את שמע בכל לשון כו' עד ומדקדק באותו הלשון כמו שהוא מדקדק אם קראה בלשון הקודש. פ' היה קורא דף י\"ג ופ' אלו נאמרים (דף לב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מקובל על הדעת לפי שכל הלשונות פירוש הן ומי ידקדק אחר פירושו עכ\"ל. ואני אומר כך קבלנו זה פ' היה קורא ופ' אלו נאמרין כי בין לגבי גט אשה או שאר שטרות שהכשיר בכל לשון חוץ מלשון הקדש שצריך לדקדק באותו הלשון שלא יצא משמעות הדבר מענין לענין וכן כתב הר\"ם ז\"ל כל דבר ודבר במקומו. ושאמר הראב\"ד ז\"ל מי ידקדק אחר פירושו ידוע הוא כי הבקי ידקדק אלא שא\"א להכתב אבל על פה יכולתי לציירו. ונמצא זה הענין תמיד בכל הלשונות ששמענו בלועזות ואינה צריכה לפנים ובכך נמצא דברי רמז\"ל נכון וקיים כד\"ן. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן כתב הרשז\"ל מקוצי בחבור המצות:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:", + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ] + ], + [ + [ + "הקורא את שמע כו' עד קודם שיקרא. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " הגיע זמן קריאתה כו' עד וקורא. פ' היה קורא (דף טו) :", + " אין קורין לא בבית המרחץ כו' עד צואה. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " ולא בבית הקברות כו' עד לקרות. פרק מי שמתו (דף כו) ופרק משוח מלחמה (דף מג) :", + " וכל מי שקרא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא:", + " כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמר על מי שקרא בצד המת שיחזור ויקרא לא אמר כלום עכ\"ל: \n ואני \n אומר מאחר שאין אחד מהם מברר דעתו וראייתו במה אכריע אבל אני רואה מימרא דרב דימי אמר רבי יוחנן בשם רבי יהושע ב\"ל מת תופס ד' אמות פרק משוח מלחמה ותאני לה גבי הלכתא פסיקתא וסתם קאמר תופס דומיא דבית הכסא ולשון תופס לגמרי משמע דאם קרא חוזר וקורא ואי משום דמשמע ריש פרק מי שמתו \n (דף כו) \n דטעמא משום לועג לרש הא גברא ואתרא חזו מכל מקום צריך לברר מי שרוצה להפטר כד\"ן:" + ], + [ + "הקורא את שמע כו' עד קודם שיקרא. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " הגיע זמן קריאתה כו' עד וקורא. פ' היה קורא (דף טו) :", + " אין קורין לא בבית המרחץ כו' עד צואה. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " ולא בבית הקברות כו' עד לקרות. פרק מי שמתו (דף כו) ופרק משוח מלחמה (דף מג) :", + " וכל מי שקרא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא:", + " כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמר על מי שקרא בצד המת שיחזור ויקרא לא אמר כלום עכ\"ל: \n ואני \n אומר מאחר שאין אחד מהם מברר דעתו וראייתו במה אכריע אבל אני רואה מימרא דרב דימי אמר רבי יוחנן בשם רבי יהושע ב\"ל מת תופס ד' אמות פרק משוח מלחמה ותאני לה גבי הלכתא פסיקתא וסתם קאמר תופס דומיא דבית הכסא ולשון תופס לגמרי משמע דאם קרא חוזר וקורא ואי משום דמשמע ריש פרק מי שמתו \n (דף כו) \n דטעמא משום לועג לרש הא גברא ואתרא חזו מכל מקום צריך לברר מי שרוצה להפטר כד\"ן:" + ], + [ + "בית הכסא חדש שהיכן ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות ק\"ש כנגדו אבל לא בתוכו. פרק מי שמתו ופ\"א דשבת (דף י) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב כתב וכו' הילכך ספיקא לקולא עכ\"ל: ואני אומר דהאי בעיא דרבינא היא בסוף פרק מי שמתו ויש שגורס רב פפא לרבינא ואקשינן מינה למרחץ ופרקינן התם להתפלל בו הכא כנגדו ומייתינן לה נמי פרק קמא דשבת בשמעתא דמרחץ לאקשויי מינה לרב אדא בר אהבה דשרי במרחץ חדש ואמרינן מאי לאו ה\"ה למרחץ וקשיא ליה ומתרץ שאני בית הכסא דנפיש זוהמיה ומעתה הגע עצמך אם הרב ז\"ל כיון להקל בהאי תיקו דרבינא א\"כ נמצאת אומר ק\"ו הדברים אם להתפלל בתוכו מותר כנגדו לכ\"ש ואם כן מאי נפיש זוהמיה ממרחץ דקא משני פ\"ק דשבת ומה איכא לפלוגי בינייהו בשינוייא דפרק מי שמתו אלא ודאי לחומרא רצה לפשוט ר\"י אלפס ז\"ל כשאר תיקו דאיסורא לחומרא ולא הוצרך לפרש דאטו כי רוכלא ליכתוב וליזיל ודי לכל משכיל מה שכתב בצואה דבוקה ובשיטתו הלך תלמידו ר\"מ ז\"ל וכד\"ן. ושוב מצאתי לר\"מ ז\"ל ולר' יונה ז\"ל שפסקו כן סוף פרק מי שמתו ושם הביאו גם כן הרב ז\"ל:", + " מרחץ חדש מותר לקרות בתוכו. סוף פ' מי שמתו ופ\"ק דשבת:", + " היו שני בתים כו' עד ואין קורין בהן. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " חצר המרחץ כו' עד ומי רגלים אסור. פ\"ק דשבת (דף י) :" + ], + [ + "בית הכסא חדש שהיכן ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות ק\"ש כנגדו אבל לא בתוכו. פרק מי שמתו ופ\"א דשבת (דף י) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב כתב וכו' הילכך ספיקא לקולא עכ\"ל: ואני אומר דהאי בעיא דרבינא היא בסוף פרק מי שמתו ויש שגורס רב פפא לרבינא ואקשינן מינה למרחץ ופרקינן התם להתפלל בו הכא כנגדו ומייתינן לה נמי פרק קמא דשבת בשמעתא דמרחץ לאקשויי מינה לרב אדא בר אהבה דשרי במרחץ חדש ואמרינן מאי לאו ה\"ה למרחץ וקשיא ליה ומתרץ שאני בית הכסא דנפיש זוהמיה ומעתה הגע עצמך אם הרב ז\"ל כיון להקל בהאי תיקו דרבינא א\"כ נמצאת אומר ק\"ו הדברים אם להתפלל בתוכו מותר כנגדו לכ\"ש ואם כן מאי נפיש זוהמיה ממרחץ דקא משני פ\"ק דשבת ומה איכא לפלוגי בינייהו בשינוייא דפרק מי שמתו אלא ודאי לחומרא רצה לפשוט ר\"י אלפס ז\"ל כשאר תיקו דאיסורא לחומרא ולא הוצרך לפרש דאטו כי רוכלא ליכתוב וליזיל ודי לכל משכיל מה שכתב בצואה דבוקה ובשיטתו הלך תלמידו ר\"מ ז\"ל וכד\"ן. ושוב מצאתי לר\"מ ז\"ל ולר' יונה ז\"ל שפסקו כן סוף פרק מי שמתו ושם הביאו גם כן הרב ז\"ל:", + " מרחץ חדש מותר לקרות בתוכו. סוף פ' מי שמתו ופ\"ק דשבת:", + " היו שני בתים כו' עד ואין קורין בהן. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " חצר המרחץ כו' עד ומי רגלים אסור. פ\"ק דשבת (דף י) :" + ], + [ + "דברים של חול כו' עד וכן הכנויין כגון רחום וחנון נאמן וכיוצא בהן מותר לאמרן בבית הכסא. פ\"ק דשבת (דף ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאנו שם רחום כי אם על הבורא ואסור לאמרו בבית הכסא עכ\"ל. ואני אומר נראה מתוך לשונו שהוא עושה רחום כמו שלום ואם כן מאי האי דקא משנינן פ\"ק דשבת בשמעתין דמרחץ כי אקשיה לרב המנונא מהאל הנאמן התם שם גופיה לא איקרי נאמן האל הנאמן כתיב ומתרגמינן אלהא מהימנא דמשמע להדיא דבעינן דליקרי השם בההוא לישנא והכא נמי נימא אל רחום כתיב ומתרגמינן אלהא רחמנא וכן פר\"ח ז\"ל מותר לומר נאמן לפי שאינו שם עכ\"ל. אלמא בעינן שם. ומאי דשרי רב חמא לומר הימנותא לאו דוקא אלא ה\"ה לכל הכנויין וחד מינייהו נקט וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כד\"ן:", + " אבל השמות המיוחדין אומר עד ובבית המרחץ ישן. פרק קמא דשבת:", + " ואם נזדמן להפריש מן דבר האסור כו' עד ובעניני קדש. שבת (דף מ) :" + ], + [ + "צואת אדם וצואת כלבים כו' עד קורין כנגדן. פרק מי שמתו (דף כה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הרב וכו' וכן צואת התרנגולין האדומה עכ\"ל. ואני אומר כי ענין הצואה האדומה של תרנגולין כבר כללה בלשון שכתב וכל צואה שריחה רע כגון אלו אסור כו' ולשון הירושלמי בזה אינו אלא כמפרש הבבלי ושמא הוא מודה שאסור וכן דעת מקצת רבותינו בעלי התוספות אמנם במי רגלים של חמור כשבא מן הדרך יפה עשה שלא סמך על הירושלמי כי הבבלי לא חלק במי רגלים של בהמה בין חמור לשאר בהמות בין בא מן הדרך ליושב בבית ונמצא הירושלמי חולק על הבבלי וסמך על הבבלי שהוא אחרון ועוד דכל בבלאה בתר בני בבל גריר כד\"ן:", + " קטן שאינו יכול לאכול כזית כו' עד ממי רגליו. סוף פרק לולב הגזול (דף מב) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה בגומא כו' עד נוגע בה. פרק מי שמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו' ועלתה בתיקו ולחומרא ע\"כ. ואני אומר אם כן לשון הבעיא דבוקה בסנדלו מהו היה לו לומר יכולה להדבק בסנדלו מהו או דבקה או עולה אלא דבוקה משמע שנוגעת בסנדלו ודבוקה בו בשעת קריאה מפני כובדו על הגומא כמו ורות דבקה בה לא ידבק בידך ולדבקה בו ובו תדבקון וכה תדבקין עם נערותי והרבה כיוצא בזה שאין המשמעות לידבק ממש שבעלות זה יעלה זה עמו לכן נמצא פירוש רמז\"ל נכון ויציב וכד\"ן:", + " היתה כנגדו עד רוק עבה עד שתתכסה וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי דוקא לאלתר שהרוק עומד בעביו אבל לאחר שעה שהרוק נימוק הצואה מתגלה עכ\"ל. ואני אומר גם זה הירושלמי פירוש הוא אצלי ועליו סמך ר\"מ ז\"ל שדקדק בלשונו עד שתתכסה דאלמא בכסויא תליא מילתא:", + " היתה טיפת צואה על בשרו כו' עד ריח רע. פרק מי שמתו ופרק אמר להם הממונה (דף ל') גמרא מתניתין דזה הכלל:", + " אבל אם היתה במקומה עד מטונפות. פ' אמר להם הממונה (דף ל') גמרא מתניתין דזה הכלל:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ\"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש\"י ז\"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר\"ת ז\"ל כד\"ן:", + " מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ\"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש\"י ז\"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר\"ת ז\"ל כד\"ן:", + " מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "קברו את המת וחזרו וכו' עד אלא ינחמו האבלים ואחר שיפטרו מהם יתחילו לקרות. פרק מי שמתו (דף י\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא באותן הצריכים לראות פני האבל שהם קרואים פנימיים והם הקרובים אליו עכ\"ל. ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הקדוש הראב\"ד ז\"ל וכי חס ושלום נשמטה ממנו סיפא דמתניתין פרק מי שמתו (דף כ') דפליג בה ר' יהודה בברייתא שהיא המפרסמת דעת רבינו משה ז\"ל כי רישא דקתני קברו את המת וכו' מיירי בכל העם והנהו לאו פטורים לגמרי נינהו וסיפא דקתני העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים פליג עלה ר' יהודה בברייתא בגמרא ואמר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת כבוד חייבין והיינו פטורים לגמרי ופסק כת\"ק דברייתא דסתם מתניתין כוותיה אבל ברישא דמתניתין לא חילקו בין פנימיים לחיצונים כלום ור\"מ ז\"ל כתבה בבא בפני עצמה סמוכה לזו וכד\"ן:", + " בני אדם העומדים בשורה וכו' עד במקומן. פרק מי שמתו (דף יז:):" + ], + [ + "כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י\"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ\"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח\"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא\"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק\"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר\"מ ז\"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב\"ד ז\"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר\"מ ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב\"ד ז\"ל מי אסרו ור\"מ ז\"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד\"ן:", + " כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל\"ז) :" + ], + [ + "כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י\"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ\"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח\"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא\"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק\"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר\"מ ז\"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב\"ד ז\"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר\"מ ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב\"ד ז\"ל מי אסרו ור\"מ ז\"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד\"ן:", + " כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל\"ז) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..66ed5f88ff3992e456b0e7fa053d3d8b8fa0cd91 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,280 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Reading_the_Shema", + "text": [ + [ + [ + "פעמים בכל יום קורין ק\"ש כו' עד ויאמר. פ\"א דברכות (דף י\"א) ובתוספתא:", + " ומקדימין לקרות פ' שמע כו' עד כל המצות. פרק היה קורא (דף י\"ג) :" + ], + [ + "פעמים בכל יום קורין ק\"ש כו' עד ויאמר. פ\"א דברכות (דף י\"א) ובתוספתא:", + " ומקדימין לקרות פ' שמע כו' עד כל המצות. פרק היה קורא (דף י\"ג) :" + ], + [ + "אע\"פ שאין מצות ציצית בלילה כו' עד הנקראת ק\"ש. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " הקורא ק\"ש כשהוא כו' עד אחר פסוק זה. פ' מקום שנהגו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "אע\"פ שאין מצות ציצית בלילה כו' עד הנקראת ק\"ש. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :", + " הקורא ק\"ש כשהוא כו' עד אחר פסוק זה. פ' מקום שנהגו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "הקורא קריאת שמע כו' עד שאין סדר בברכות. הכל פ\"ק דברכות (דף י\"א) :", + " בשחרית פתח כו' עד אחר חתימתן. סוף פ\"ק דברכות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ], + [ + "איזהו זמן כו' עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דברכות (דף ב') :" + ] + ], + [ + [ + "הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :", + " כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :", + " ואסור לקרות ק\"ש עד וקורא. כתב הראב\"ד ז\"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ\"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר\"מ ז\"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד\"ן:" + ], + [ + "הקורא את שמע ולא כיון כו' עד בפסוק ראשון. פרק היה קורא (דף יד) :", + " כל אדם קוראין כו' עד על גבי בהמה. פרק קמא דברכות (דף יא) :", + " ואסור לקרות ק\"ש עד וקורא. כתב הראב\"ד ז\"ל ויותר טוב אם ישכב וצריך לעשות כן אם יוכל עכ\"ל. ואני אומר איני מבין לשונו שהרי ר\"מ ז\"ל זה לשונו בבריא אבל קורא הוא והוא שוכב על צידו ולא כתב נוטה מעט על צדו אלא בחולה שאינו יכול לשכב או בבעל בשר וכדאסיקנא בגמרא שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה וכן התבוננתי בירושלמי וכד\"ן:" + ], + [ + "מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ\"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':", + " היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ\"ב דברכות (דף יד) :" + ], + [ + "מי שהיה וכו' עד מהלך. כן פי' בירושלמי בשמועה ראשונה דפ\"ב דברכות ובאגדת אלה הדברים פרשת ואתחנן אמר כן רב יהודה אמר רב להדיא וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס':", + " היה ישן מצערין אותו כו' עד ומברך לפניה ולאחריה. פ\"ב דברכות (דף יד) :" + ], + [ + "היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ\"א דשבת (דף ט) :", + " היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ\"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ\"ל: ואני אומר יודע אני שהראב\"ד ז\"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז\"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ\"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א\"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז\"ל בשכלו הזך לענין ק\"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר\"מ ז\"ל הרי זה משובח ואע\"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ\"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז\"ל ד\"ן:" + ], + [ + "היה עוסק בתלמוד תורה כו' עד ולאחריה. פ\"א דשבת (דף ט) :", + " היה עוסק בצרכי רבים כו' עד לקרות. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ כו' עד ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. פ\"ק דשבת שם ופ' לולב הגזול (דף לח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי אלא מפסיק וקורא וכו' ואיתא להא מילתא וכו' במסכת ברכות עכ\"ל: ואני אומר יודע אני שהראב\"ד ז\"ל בקי בחדרי תורה וממולא ביראה כנגד רמז\"ל ודברים אלו איני יודע מה הן והלא הלכות אלו פ\"ק דשבת גמרא ומתניתין דלא ישב אדם לפני הספר ושם שנינו ואם התחילו אין מפסיקין ומייתינן לה פרק לולב הגזול גבי גמ' ומתניתין דמי שבא בדרך ואין בידו לולב וכו' לאקשויי על מאי דקתני מתניתין נוטלו על שלחנו דמשמע דאפי' התחילו מפסיקין ובהני דפרק קמא דשבת קתני אם התחילו אין מפסיקין ופרקינן הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום ושקיל וטרי עד דאסיק דילמא מצוה להפסיק ואי לא פסיק כו' עד דמסיק אלא א\"ר זירא לעולם כדאמרינן מעיקרא והא דאורייתא והא דרבנן והכי סלקא שמעתא דמוקי לה ביום טוב שני מדרבנן והבין מזה רמז\"ל בשכלו הזך לענין ק\"ש דהוי דומיא דלולב דאורייתא שמפסיקין למצוה דהיינו מצוה מן המובחר דשמעתין ובלשון ר\"מ ז\"ל הרי זה משובח ואע\"ג דהדר מסיק אלא דמשמע שסתר כל הראשונות היינו דוקא לחיוב הפסקה כשאין שם שהות ביום בודאי שהשעה עוברת בלי ספק אבל כשהוא מתירא לא קא הדר ביה והדקדוק יפה הוא ולשון צח וכמדומה לי שראיתי כך בלשון הירושלמי. ומה שרמוז פ\"ק דברכות ופרק כיצד מברכין אין בו נפקותא לענין זה ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש חובה יכול וכדאי הוא. אך כדברי רמז\"ל ד\"ן:" + ], + [ + "מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :", + " הקורא ק\"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל הביאו פ' היה קורא:", + " וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :" + ], + [ + "מי שירד לטבול וכו' עד וקורא במקומו. פ' מי שמתו (דף כב) :", + " הקורא ק\"ש לא ירמוז בעיניו כו' עד הרי זה מגונה. פרק קמא דיומא (דף יט) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל הביאו פ' היה קורא:", + " וצריך להשמיע לאזניו כו' עד ואם לא דקדק יצא. פרק היה קורא (דף יו) :" + ], + [ + "כיצד ידקדק יזהר כו' עד ולא יניח הנד לפיכך צריך ליתן ריוח כו' עד הכנף פתיל. פרק היה קורא (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולא ידעתי כו' כדי שלא תבלע האל\"ף בעי\"ן עכ\"ל: ואני אומר אין זו חוסר ידיעה חלילה וכי מי שגולות עליות וגולות תחתיות מגולות לו יאמר לא ידעתי דקדוק הנקדנים והחכם הר\"ר דוד קמחי ז\"ל חיבר בזה שער אחד קרא שמו שער השב\"א בתחלת עט סופר וכך קבלנו דרכו שכל שב\"א הנחטפת נקראת נחה וכן כל אות נחטפת בין בסוף תיבה בין באמצע תיבה וכשהיא מתנענעת כגון הבאה בראש תיבה או הבאה באמצע תיבה אחר תנועה גדולה נקראת נדה ופקח עיניך וראה לשון הגמרא כמו שפירשו רמז\"ל יפה שכתב לפיכך צריך ליתן ריוח בין כל שתי אותיות הדומות שאחת מהן סוף התיבה והאחרת תחלת תיבה הסמוכה כגון על לבבך עכ\"ל. וכן בפ' היה קורא בפי' המשנה דקרא ולא דקדק כו' ושם כתב שא\"א להתברר בכתב אלא ילך אצל חכם ויברר לו והנני מבאר כפי כחי והבן כי למ\"ד בכל נחה ולמ\"ד לבבך נעה ונדה ואם יניע ויניד למ\"ד בכל יחתכנה תחת לשונו ויחלטנה מן מלת בכל ויתננה במלת לבבך ויראה כמו שקורא בכה לבבך וכן אם יניח למ\"ד לבבך בעודה בכפו יבלענה עם למ\"ד בכל שהיא נחה וא\"א להוציא שתי נחים כאחד ונראה כמו שקורא בכל בבך וכן בכולן ומזה תבין לנשבע ה' ולכל היוצאים ממוצא אחת עם כל הנוספים בירושלמי על הבבלי אלא הראב\"ד ז\"ל לא רצה להעמיק בזכות רמז\"ל וחישד עליו מושכל ראשון ואני כבר כתבתי כמה פעמים שרמז\"ל לא חיבר אלא מה שנתפרסם ואין לי לדבר עליו ולחבר רק שאני אומר כד\"ן:", + " וצריך להתיז זיי\"ן של תזכרו. כלומר שלא תראה סמ\"ך. בירושלמי:", + " וצריך להאריך בדל\"ת כו' עד וצריך שלא יחטוף בחי\"ת כו'. פ' היה קורא (דף יג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מוסיפין שלא יאריך באל\"ף שלא יראה כאומר אי חד עכ\"ל: ואני קבלתי מרבותי שקבלו איש מפי איש מפי הגאונים ז\"ל בברכות פ' היה קורא כי האל\"ף כמעט חוטפים אותה למיעוט ההתבוננות בה ומאריכים בחי\"ת שליש ובדל\"ת שני שלישים והנסתר בו סוד מופלא חברתיו בכתר שם טוב שלי בס\"ד עכ\"ל הרמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "קורא אדם את שמע בכל לשון כו' עד ומדקדק באותו הלשון כמו שהוא מדקדק אם קראה בלשון הקודש. פ' היה קורא דף י\"ג ופ' אלו נאמרים (דף לב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מקובל על הדעת לפי שכל הלשונות פירוש הן ומי ידקדק אחר פירושו עכ\"ל. ואני אומר כך קבלנו זה פ' היה קורא ופ' אלו נאמרין כי בין לגבי גט אשה או שאר שטרות שהכשיר בכל לשון חוץ מלשון הקדש שצריך לדקדק באותו הלשון שלא יצא משמעות הדבר מענין לענין וכן כתב הר\"ם ז\"ל כל דבר ודבר במקומו. ושאמר הראב\"ד ז\"ל מי ידקדק אחר פירושו ידוע הוא כי הבקי ידקדק אלא שא\"א להכתב אבל על פה יכולתי לציירו. ונמצא זה הענין תמיד בכל הלשונות ששמענו בלועזות ואינה צריכה לפנים ובכך נמצא דברי רמז\"ל נכון וקיים כד\"ן. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן כתב הרשז\"ל מקוצי בחבור המצות:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:" + ], + [ + "הקורא למפרע כו' עד בתורה. פ' היה קורא דף ט\"ו:", + " קרא פסוק וחזר וקראו כו' עד משתקין אותו. פ' אין עומדין (דף לג) :", + " קראה סירוגין יצא כו' עד בפסוק ראשון. פרק הקורא את המגלה למפרע דף י\"ז:", + " ספק קרא ק\"ש כו' עד למקום שטעה. פ' מי שמתו:", + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ], + [ + "נעלם ממנו עד סוף הפ'. הכל פרק היה קורא (דף טז) :" + ] + ], + [ + [ + "הקורא את שמע כו' עד קודם שיקרא. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " הגיע זמן קריאתה כו' עד וקורא. פ' היה קורא (דף טו) :", + " אין קורין לא בבית המרחץ כו' עד צואה. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " ולא בבית הקברות כו' עד לקרות. פרק מי שמתו (דף כו) ופרק משוח מלחמה (דף מג) :", + " וכל מי שקרא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא:", + " כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמר על מי שקרא בצד המת שיחזור ויקרא לא אמר כלום עכ\"ל: \n ואני \n אומר מאחר שאין אחד מהם מברר דעתו וראייתו במה אכריע אבל אני רואה מימרא דרב דימי אמר רבי יוחנן בשם רבי יהושע ב\"ל מת תופס ד' אמות פרק משוח מלחמה ותאני לה גבי הלכתא פסיקתא וסתם קאמר תופס דומיא דבית הכסא ולשון תופס לגמרי משמע דאם קרא חוזר וקורא ואי משום דמשמע ריש פרק מי שמתו \n (דף כו) \n דטעמא משום לועג לרש הא גברא ואתרא חזו מכל מקום צריך לברר מי שרוצה להפטר כד\"ן:" + ], + [ + "הקורא את שמע כו' עד קודם שיקרא. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " הגיע זמן קריאתה כו' עד וקורא. פ' היה קורא (דף טו) :", + " אין קורין לא בבית המרחץ כו' עד צואה. פרק קמא דשבת (דף י) :", + " ולא בבית הקברות כו' עד לקרות. פרק מי שמתו (דף כו) ופרק משוח מלחמה (דף מג) :", + " וכל מי שקרא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא:", + " כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמר על מי שקרא בצד המת שיחזור ויקרא לא אמר כלום עכ\"ל: \n ואני \n אומר מאחר שאין אחד מהם מברר דעתו וראייתו במה אכריע אבל אני רואה מימרא דרב דימי אמר רבי יוחנן בשם רבי יהושע ב\"ל מת תופס ד' אמות פרק משוח מלחמה ותאני לה גבי הלכתא פסיקתא וסתם קאמר תופס דומיא דבית הכסא ולשון תופס לגמרי משמע דאם קרא חוזר וקורא ואי משום דמשמע ריש פרק מי שמתו \n (דף כו) \n דטעמא משום לועג לרש הא גברא ואתרא חזו מכל מקום צריך לברר מי שרוצה להפטר כד\"ן:" + ], + [ + "בית הכסא חדש שהיכן ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות ק\"ש כנגדו אבל לא בתוכו. פרק מי שמתו ופ\"א דשבת (דף י) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב כתב וכו' הילכך ספיקא לקולא עכ\"ל: ואני אומר דהאי בעיא דרבינא היא בסוף פרק מי שמתו ויש שגורס רב פפא לרבינא ואקשינן מינה למרחץ ופרקינן התם להתפלל בו הכא כנגדו ומייתינן לה נמי פרק קמא דשבת בשמעתא דמרחץ לאקשויי מינה לרב אדא בר אהבה דשרי במרחץ חדש ואמרינן מאי לאו ה\"ה למרחץ וקשיא ליה ומתרץ שאני בית הכסא דנפיש זוהמיה ומעתה הגע עצמך אם הרב ז\"ל כיון להקל בהאי תיקו דרבינא א\"כ נמצאת אומר ק\"ו הדברים אם להתפלל בתוכו מותר כנגדו לכ\"ש ואם כן מאי נפיש זוהמיה ממרחץ דקא משני פ\"ק דשבת ומה איכא לפלוגי בינייהו בשינוייא דפרק מי שמתו אלא ודאי לחומרא רצה לפשוט ר\"י אלפס ז\"ל כשאר תיקו דאיסורא לחומרא ולא הוצרך לפרש דאטו כי רוכלא ליכתוב וליזיל ודי לכל משכיל מה שכתב בצואה דבוקה ובשיטתו הלך תלמידו ר\"מ ז\"ל וכד\"ן. ושוב מצאתי לר\"מ ז\"ל ולר' יונה ז\"ל שפסקו כן סוף פרק מי שמתו ושם הביאו גם כן הרב ז\"ל:", + " מרחץ חדש מותר לקרות בתוכו. סוף פ' מי שמתו ופ\"ק דשבת:", + " היו שני בתים כו' עד ואין קורין בהן. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " חצר המרחץ כו' עד ומי רגלים אסור. פ\"ק דשבת (דף י) :" + ], + [ + "בית הכסא חדש שהיכן ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות ק\"ש כנגדו אבל לא בתוכו. פרק מי שמתו ופ\"א דשבת (דף י) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב כתב וכו' הילכך ספיקא לקולא עכ\"ל: ואני אומר דהאי בעיא דרבינא היא בסוף פרק מי שמתו ויש שגורס רב פפא לרבינא ואקשינן מינה למרחץ ופרקינן התם להתפלל בו הכא כנגדו ומייתינן לה נמי פרק קמא דשבת בשמעתא דמרחץ לאקשויי מינה לרב אדא בר אהבה דשרי במרחץ חדש ואמרינן מאי לאו ה\"ה למרחץ וקשיא ליה ומתרץ שאני בית הכסא דנפיש זוהמיה ומעתה הגע עצמך אם הרב ז\"ל כיון להקל בהאי תיקו דרבינא א\"כ נמצאת אומר ק\"ו הדברים אם להתפלל בתוכו מותר כנגדו לכ\"ש ואם כן מאי נפיש זוהמיה ממרחץ דקא משני פ\"ק דשבת ומה איכא לפלוגי בינייהו בשינוייא דפרק מי שמתו אלא ודאי לחומרא רצה לפשוט ר\"י אלפס ז\"ל כשאר תיקו דאיסורא לחומרא ולא הוצרך לפרש דאטו כי רוכלא ליכתוב וליזיל ודי לכל משכיל מה שכתב בצואה דבוקה ובשיטתו הלך תלמידו ר\"מ ז\"ל וכד\"ן. ושוב מצאתי לר\"מ ז\"ל ולר' יונה ז\"ל שפסקו כן סוף פרק מי שמתו ושם הביאו גם כן הרב ז\"ל:", + " מרחץ חדש מותר לקרות בתוכו. סוף פ' מי שמתו ופ\"ק דשבת:", + " היו שני בתים כו' עד ואין קורין בהן. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " חצר המרחץ כו' עד ומי רגלים אסור. פ\"ק דשבת (דף י) :" + ], + [ + "דברים של חול כו' עד וכן הכנויין כגון רחום וחנון נאמן וכיוצא בהן מותר לאמרן בבית הכסא. פ\"ק דשבת (דף ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאנו שם רחום כי אם על הבורא ואסור לאמרו בבית הכסא עכ\"ל. ואני אומר נראה מתוך לשונו שהוא עושה רחום כמו שלום ואם כן מאי האי דקא משנינן פ\"ק דשבת בשמעתין דמרחץ כי אקשיה לרב המנונא מהאל הנאמן התם שם גופיה לא איקרי נאמן האל הנאמן כתיב ומתרגמינן אלהא מהימנא דמשמע להדיא דבעינן דליקרי השם בההוא לישנא והכא נמי נימא אל רחום כתיב ומתרגמינן אלהא רחמנא וכן פר\"ח ז\"ל מותר לומר נאמן לפי שאינו שם עכ\"ל. אלמא בעינן שם. ומאי דשרי רב חמא לומר הימנותא לאו דוקא אלא ה\"ה לכל הכנויין וחד מינייהו נקט וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כד\"ן:", + " אבל השמות המיוחדין אומר עד ובבית המרחץ ישן. פרק קמא דשבת:", + " ואם נזדמן להפריש מן דבר האסור כו' עד ובעניני קדש. שבת (דף מ) :" + ], + [ + "צואת אדם וצואת כלבים כו' עד קורין כנגדן. פרק מי שמתו (דף כה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הרב וכו' וכן צואת התרנגולין האדומה עכ\"ל. ואני אומר כי ענין הצואה האדומה של תרנגולין כבר כללה בלשון שכתב וכל צואה שריחה רע כגון אלו אסור כו' ולשון הירושלמי בזה אינו אלא כמפרש הבבלי ושמא הוא מודה שאסור וכן דעת מקצת רבותינו בעלי התוספות אמנם במי רגלים של חמור כשבא מן הדרך יפה עשה שלא סמך על הירושלמי כי הבבלי לא חלק במי רגלים של בהמה בין חמור לשאר בהמות בין בא מן הדרך ליושב בבית ונמצא הירושלמי חולק על הבבלי וסמך על הבבלי שהוא אחרון ועוד דכל בבלאה בתר בני בבל גריר כד\"ן:", + " קטן שאינו יכול לאכול כזית כו' עד ממי רגליו. סוף פרק לולב הגזול (דף מב) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה יבשה כו' עד בתוך ארבע אמות. הכל פרק מי שמתו (דף כה) :" + ], + [ + "היתה צואה בגומא כו' עד נוגע בה. פרק מי שמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו' ועלתה בתיקו ולחומרא ע\"כ. ואני אומר אם כן לשון הבעיא דבוקה בסנדלו מהו היה לו לומר יכולה להדבק בסנדלו מהו או דבקה או עולה אלא דבוקה משמע שנוגעת בסנדלו ודבוקה בו בשעת קריאה מפני כובדו על הגומא כמו ורות דבקה בה לא ידבק בידך ולדבקה בו ובו תדבקון וכה תדבקין עם נערותי והרבה כיוצא בזה שאין המשמעות לידבק ממש שבעלות זה יעלה זה עמו לכן נמצא פירוש רמז\"ל נכון ויציב וכד\"ן:", + " היתה כנגדו עד רוק עבה עד שתתכסה וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי דוקא לאלתר שהרוק עומד בעביו אבל לאחר שעה שהרוק נימוק הצואה מתגלה עכ\"ל. ואני אומר גם זה הירושלמי פירוש הוא אצלי ועליו סמך ר\"מ ז\"ל שדקדק בלשונו עד שתתכסה דאלמא בכסויא תליא מילתא:", + " היתה טיפת צואה על בשרו כו' עד ריח רע. פרק מי שמתו ופרק אמר להם הממונה (דף ל') גמרא מתניתין דזה הכלל:", + " אבל אם היתה במקומה עד מטונפות. פ' אמר להם הממונה (דף ל') גמרא מתניתין דזה הכלל:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "ריח רע שיש לו עיקר וכו' עד מרחיק עד מקום שפסק הריח וקורא. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' והכי כתב רבינו האי גאון ז\"ל בעיקר עכ\"ל. ואני אומר כי גם הר\"מ ז\"ל כן הוא מפרשה ולא רחוקה ממנו תשובת הגאון ז\"ל וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' כן פירשוה אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וגורס עד מקום שיכלה הריח כדרב חסדא דתניא כוותיה וכן מצאתי גרסא ספרדית בדרב הונא דאיחלף ליה בדרב חסדא לפי דעתי וטעה הסופר ור\"מ ז\"ל ידע הספר הישר והסכים על הנכון:", + " ושאין לה עיקר עד מותר לקרות. פרק מי שמתו:" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שאסור וכו' עד אפי' כותי וכו'. פ' מי שמתו ופ' השואל (דף ק\"ו) :", + " ואפי' אשתו וכו' עד סוף הפרק. פ' מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ\"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש\"י ז\"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר\"ת ז\"ל כד\"ן:", + " מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "נשים ועבדים וקטנים וכו' עד כדי לחנכן במצות. מתניתין היא פרק מי שמתו (דף כ\"א) והנה הוא מפרשה בקטן שהגיע לחינוך כפירש\"י ז\"ל: ואומר אני דפטורים מן התורה קאמר אבל מחנכין מדרבנן מיהא דאמרינן במסכת סוכה ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב) לגבי קטן היודע לנענע דמחנכין מדרבנן ואין צריך לדחוק כפי' ר\"ת ז\"ל כד\"ן:", + " מי שהיה לבו טרוד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק היה קורא (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת לו וכו' עד ומשמר ונשמט האחר. פרק מי שמתו (דף י\"ז) :", + " וכן החופר וכו' עד מק\"ש. פרק היה קורא (דף י\"ד) :", + " אין מוציאין את המת וכו' עד שיקבר מתו. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :" + ], + [ + "קברו את המת וחזרו וכו' עד אלא ינחמו האבלים ואחר שיפטרו מהם יתחילו לקרות. פרק מי שמתו (דף י\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא באותן הצריכים לראות פני האבל שהם קרואים פנימיים והם הקרובים אליו עכ\"ל. ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הקדוש הראב\"ד ז\"ל וכי חס ושלום נשמטה ממנו סיפא דמתניתין פרק מי שמתו (דף כ') דפליג בה ר' יהודה בברייתא שהיא המפרסמת דעת רבינו משה ז\"ל כי רישא דקתני קברו את המת וכו' מיירי בכל העם והנהו לאו פטורים לגמרי נינהו וסיפא דקתני העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים פליג עלה ר' יהודה בברייתא בגמרא ואמר הבאים מחמת האבל פטורין מחמת כבוד חייבין והיינו פטורים לגמרי ופסק כת\"ק דברייתא דסתם מתניתין כוותיה אבל ברישא דמתניתין לא חילקו בין פנימיים לחיצונים כלום ור\"מ ז\"ל כתבה בבא בפני עצמה סמוכה לזו וכד\"ן:", + " בני אדם העומדים בשורה וכו' עד במקומן. פרק מי שמתו (דף יז:):" + ], + [ + "כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י\"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ\"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח\"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא\"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק\"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר\"מ ז\"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב\"ד ז\"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר\"מ ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב\"ד ז\"ל מי אסרו ור\"מ ז\"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד\"ן:", + " כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל\"ז) :" + ], + [ + "כל מי שהוא פטור מלקרות כו' עד שתתיישב דעתו עליו. סוף פרק היה קורא שם דף י\"ו ופ' אין עומדין:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומה בכך וכו' ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ\"ל. ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל גם בזה תימה בעיני והלא הוא עצמו אמר תחלה ואין זה דומה לתפלה ואח\"כ מביא ראיה מן התפלה ועוד דהא סוף פרק הקורא את המגלה עומד ויושב ובפרק אין עומדים גמרא מתניתין דהאומר מודים מודים משתקים אותו אמר ר' זירא האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו ושקלינן וטרינן עד דא\"ל רב פפא לאביי ודילמא איהו הוא דלא כיון דעתיה מעיקרא ואהדר ליה וכי חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה אלמא בעינן דעת מיושבת לקורא ק\"ש בכוונה במה שיודע ונמצא שכיון יפה ר\"מ ז\"ל בדין התלמוד. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל מן הזמן הזה שאין מכוונין לגבי חתן בלבד הוא שהסכימו כן רבותינו בעלי התוס' אבל לא בשאר הטרודים ואית לן טעמא רבה דשאני חתן דטריד טירדא דמצוה אבל בשאר דברים איבעי ליה לפכוחי פחדיה וחכמי התלמוד שהביא הראב\"ד ז\"ל מחשבה היתה באה להם לאחר שהתחילו להתפלל ועוד למה נניח משנה פשוטה דאין עומדין וכיוצא בה ומפני זה להשיב על ר\"מ ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא אמר אלא לקרות בברכות ודרך חובה אבל אם רצה לקרות בלא ברכות וכמו שקורא בתורה כדברי הראב\"ד ז\"ל מי אסרו ור\"מ ז\"ל שלא חילק בין זה הזמן לזמן הראשונים כבר הודעתי דעתו כמה פעמים כי הוא לא בא אלא לחבר דברי התלמוד בחצרה ולשון מבואר ולכך קראו משנה תורה וצדקו דבריו כד\"ן:", + " כל הטמאים כו' עד לעמוד בה ולפיכך בטלוה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " וכבר נהגו כו' עד סוף הפרק. פרק ראשית הגז (דף קל\"ז) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b0de3ccbc3aa90abd99eacfce3b61bcddaffa6f8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,720 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "ארבע פרשיות אלו כו' עד נכתבות שלמות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובמסכת סופרים:", + " וכן ספר תורה שחיסר אות אחת פסול. רוב רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן סוף פרק הקומץ רבה מדאמרינן התם ובפרק קמא דבבא בתרא אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלמא דכי חסר אות אחת אינו נקרא ספר תורה והסכימו שלא לברך עליו וכן נהגנו בכל ספרד וקטלוניא שאם נמצא בו טעות אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאים אחר במקומו וקוראין וגם מברכין כבתחלה וכן הסכים הר\"ם הלוי מטוליטולא וכל חכמי ספרד ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "ארבע פרשיות אלו כו' עד נכתבות שלמות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובמסכת סופרים:", + " וכן ספר תורה שחיסר אות אחת פסול. רוב רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן סוף פרק הקומץ רבה מדאמרינן התם ובפרק קמא דבבא בתרא אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלמא דכי חסר אות אחת אינו נקרא ספר תורה והסכימו שלא לברך עליו וכן נהגנו בכל ספרד וקטלוניא שאם נמצא בו טעות אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאים אחר במקומו וקוראין וגם מברכין כבתחלה וכן הסכים הר\"ם הלוי מטוליטולא וכל חכמי ספרד ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "עשרה דברים וכו' עד הקלף. פרק הקומץ רבה וכל אחד יתבאר דינו לפנינו:", + " כיצד מעשה הדיו כו' עד שיעשה רקיקין. קבלה היתה בידו:", + " ומייבשין אותו כו' עד נמחק. פרק שני דנדה (דף כ') פלי קורטא דדיותא:", + " וזו היא הדיו כו' עד כשרים כו'. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) ופרק הבונה דמסכת שבת (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "עשרה דברים וכו' עד הקלף. פרק הקומץ רבה וכל אחד יתבאר דינו לפנינו:", + " כיצד מעשה הדיו כו' עד שיעשה רקיקין. קבלה היתה בידו:", + " ומייבשין אותו כו' עד נמחק. פרק שני דנדה (דף כ') פלי קורטא דדיותא:", + " וזו היא הדיו כו' עד כשרים כו'. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) ופרק הבונה דמסכת שבת (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "גויל של ספר תורה עד צריכה עיבוד לשמה. פרק הניזקין (דף נ\"ד) ובפרק נגמר הדין (דף מ\"ח) : וכבר שאלו חכמי לוניל למר\"מ ז\"ל ילמדנו רבינו מפני מה עור של מזוזה וכו'. (עיין לשון השאלה ותשובה בכ\"מ) אבל ספר תורה ותפילין חובת הגוף התדירה עכ\"ל: ואני אומר כי תשובתו זאת בעיקר הדין נכונה אבל בטעם אינו נ\"ל ויש לי בו דברים בגו:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד מחופין. פרק הקומץ רבה ופרק הקורא למפרע במסכת מגילה (דף ט\"ז) ובירושלמי:", + " מותר לכתוב תפילין כו' עד שלא מן הכתב. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק הקורא למפרע (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כותבין תפילין כו' עד והיה אם שמוע סתומה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כותבין תפילין כו' עד והיה אם שמוע סתומה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ] + ], + [ + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "כיצד סדור הפרשיות כו' עד אם החליף סדור זה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל רבינו האי גאון ז\"ל אינו אומר כן וכו' ולפיכך תפס הגאון ז\"ל דרך פשיטות הגמרא ושם ההויות באמצע עכ\"ל: ואני אומר הרב המחבר הזה הוא מפרש כאשר קיבל מרבותיו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מיגאש ורש\"י והעומדים בשיטתו ז\"ל כך קיבלו ופירשו פרק הקומץ רבה. ואם אמת כי רבינו תם ז\"ל ורבים עמדו בשיטת רבינו האי גאון ז\"ל ורבו המחלוקות עד שהסכימו רבותינו בעל התוס' ז\"ל לצאת ידי שניהם כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע עד שקבלנו ביחוד שמן השמים הוכיחו ואמרו כפלוגתא בארעא כך פלוגתא ברקיעא וספרים אחרים שלא נתנו לבוא בכתב ובמבטא כבר שלחו הקדמונים שמצאו בקבר יחזקאל הנביא ע\"ה תפילין גנוזין תחת מראשותיו ובדקום ומצאום כסדרן כמו שכתב רמז\"ל וכן נהגו ברוב המלכיות. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל כי הניח המניח עיקר מן הרואה י\"ל אדרבה הקורא עיקר כי המניח מראה לו האות שבו והוא קורא ומתיירא כדכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש אלמא בראייה תליא מילתא. ומה שאמר עוד כי מן הראש הוא ראוי להתחיל ולא מן האמצע י\"ל אדרבה אמצע עיקר וראיה על הנגלה והנסתר מציון מכלל יופי אלהים הופיע וארז\"ל שממנו נשתכלל העולם והוא אמצעות העולם. ואם מפני גוף האדם רצה לומר הלא נחלקו ביומא גבי מפקחין עליו את הגל וכן בסוטה פרק עגלה ערופה אם באפיו נשמת חיים שהוא בראש או בטבורו שהוא אמצעיתא. ואי משום קריאת הפרשיות והלא תורה מצורפת ניתנה: ואני תמיה על מעלת רבינו ז\"ל שהיה מקובל בנסתרות איש מפי איש איך בא להכריע בסברא דברים שהם כבשונו של עולם ובהיותי מהפך להאריך בזה מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלו בזה מר\"מ ז\"ל והשיב להם בחייו וקצרתי לשונו והעתקתי לשונו: שאלה יורינו רבינו מה שכתב בפ\"ג וכו' (עיין בכ\"מ לשון השאלה והתשובה) כדי שתהיה כתיבה תמה עכ\"ל השאלה והתשובה: ואתה ראה גם ראה והבן תורף הדברים כפרטן והענינים כפשוטן ותעמוד על עמקן וסדרן והיודע סוד אמרם שהקב\"ה מניח תפילין ישכיל שיש לכל הדיעות שרש וענף ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם למוצאיהם וישכיל דברי על דרך האמת כממשל משל הנמשל וכבר העיר עלינו רוח ממרום ומצאנו מדרש נסתר ונעלם והוצרכנו לשנות מה שהורגלנו ותפסנו והחזקנו בכסדרן וכן נהגו רבותינו האחרונים נ\"ע שלמדוני חכמה הרשב\"א והריב\"ט מפי הרב החסיד ר\"י בן הראב\"ד ז\"ל ועל פי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "ומכניס רצועה של ראש כו' עד כמין דל\"ת. פרק ב\"מ (דף כ\"ח) :", + " וקשר זה צריך כו' עד לקשור על ידו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "הרצועות של תפילין כו' עד מסיני. פרק ב\"מ (דף כ\"ח) ופרק המוציא (דף ע\"ח) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " אבל אחורי כו' עד והרצועה כולה. פרק הקומץ רבה (שם) :" + ], + [ + "העור שמחפין כו' עד פסולין. בשימושא רבה ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ועור הרצועה כו' עד שלא יעשה אותן. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "העור שמחפין כו' עד פסולין. בשימושא רבה ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ועור הרצועה כו' עד שלא יעשה אותן. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "היכן מניחין כו' עד תופס בו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :", + " וצריך לכוין כו' עד סוף הגלגולת. פרק בתרא דעירובין:", + " ושל יד כו' עד על לבבך. פרק הקומץ רבה שם ובערכין (דף י\"ט) פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "היכן מניחין כו' עד תופס בו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :", + " וצריך לכוין כו' עד סוף הגלגולת. פרק בתרא דעירובין:", + " ושל יד כו' עד על לבבך. פרק הקומץ רבה שם ובערכין (דף י\"ט) פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "המניח תפילין של יד כו' עד דרך צדוקים. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " העושה תפלתו עגולה כאגוז סכנה ואין בה מצוה כלל. פרק עומד ויושב ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " איטר מניח כו' עד למדום. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ח.) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפילין כל זמן כו' עד כמה פעמים ביום. פרק לולב וערבה (דף מ\"ו) :", + " וכל המצות כולן כו' עד זהו עשייתן. פרק קמא דפסחים (דף ז') ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " כשחולץ אדם כו' עד וילבש על הסדר. ביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "תפילין כל זמן כו' עד כמה פעמים ביום. פרק לולב וערבה (דף מ\"ו) :", + " וכל המצות כולן כו' עד זהו עשייתן. פרק קמא דפסחים (דף ז') ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " כשחולץ אדם כו' עד וילבש על הסדר. ביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "כלי שהכינו כו' עד מונחין בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :", + " זמן הנחת כו' עד הן עצמן אות. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " ומאימתי זמן הנחתן כו' עד שתשקע החמה. פ\"ק דברכות (דף ט') :" + ], + [ + "כלי שהכינו כו' עד מונחין בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :", + " זמן הנחת כו' עד הן עצמן אות. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " ומאימתי זמן הנחתן כו' עד שתשקע החמה. פ\"ק דברכות (דף ט') :" + ], + [ + "מי שהניח תפילין קודם כו' עד משתשקע החמה. פרק הקומץ רבה (שם) :", + " וכל המניח תפילין כו' עד ימימה. פרק המוצא תפילין סוף גמרא (עירובין דף צ\"ו צ\"ז) :" + ], + [ + "היה בא בדרך כו' עד לשמרן מותר. פרק קמא דביצה (דף ט\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " כל הפטור מק\"ש פטור מן התפילין. פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק קמא דקידושין:", + " קטן היודע כו' עד במצות. ר\"פ קמא דערכין (דף ב') וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " חולי מעיין כו' עד פטורין מן התפילין. כל הבשר (דף ק\"י) ופ\"ב דזבחים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "היה בא בדרך כו' עד לשמרן מותר. פרק קמא דביצה (דף ט\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " כל הפטור מק\"ש פטור מן התפילין. פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק קמא דקידושין:", + " קטן היודע כו' עד במצות. ר\"פ קמא דערכין (דף ב') וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " חולי מעיין כו' עד פטורין מן התפילין. כל הבשר (דף ק\"י) ופ\"ב דזבחים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "חייב אדם למשמש כו' עד בשל יד. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " תפילין צריכין גוף נקי כו' עד שהן עליו. פרק במה טומנין (דף מ\"ט) ופרק רבי אליעזר דהביא (דף קל) :", + " לפיכך אסור לישן כו' עד שינת עראי. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " כיצד הוא עושה כו' עד וישן. בסוכה פרק הישן (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "חייב אדם למשמש כו' עד בשל יד. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " תפילין צריכין גוף נקי כו' עד שהן עליו. פרק במה טומנין (דף מ\"ט) ופרק רבי אליעזר דהביא (דף קל) :", + " לפיכך אסור לישן כו' עד שינת עראי. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " כיצד הוא עושה כו' עד וישן. בסוכה פרק הישן (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהן אפילו שינת קבע. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' (עיין בכ\"מ) והכי איתא בגמרא בפירוש (עכ\"ל): ואני אומר שזה הלשון לא נמצא בגמרות שלנו אלא ה\"ג לה בפרק הישן גמרא מתני' דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן תני חדא ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך לא שינת קבע ולא שינת עראי ותניא אידך בין קבע בין עראי ופרקינן לה לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחית להו ארישיה הא דכריך סודרא עלייהו וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה ותניא כוותיה. ובאמת כי רש\"י ז\"ל פירש כן כפירוש הראב\"ד אבל בגמרא לא נמצא ור\"י אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הסוגיא מכאן ומהלכות תפילין ואיני יודע למה. אמנם רואה אני פנים לפירוש ר\"מ ז\"ל כי כל זמן שהן כדרכן מונחין עליו עומדים בקדושתן ואזה אמרו שלא ישן בהם לא קבע ולא עראי אא\"כ הניח עליהן סודר ואם הניח עליהן סודר הרי חלק כבוד לקדושתן ובטל מקצת קדושת הנחתן ובזה אמרו עראי אבל לא קבע ואם חלצן וכרכן והן בידו הרי סילק דעתו מהם ובזה אמרו בין קבע בין עראי ולנפילה לא חיישינן. ומה שפירש עראי שמניח ראשו בין ברכיו יש לו טעם גדול שהרי תחלת ההלכה אסקה הכי רבה בר בר חנה אר\"י במניח ראשו בין ברכיו עסקינן גם הניח ברייתא דתני רמי בר יחזקאל דפריש שינת עראי מאה אמה והדין עמו לפי דעתי משום דאיכא למיבעי' האי גברא דניים מאה אמה מנא ידע כמה ניים הא אסיקנא כרבא דאמר אין קבע לשינה ואם בשמסר שינתו לאחרים הא פרכא רב משרשיא ערבך ערבא בעי ולכך סמך על מסקנת רבי יוחנן כי המניח ראשו בין ברכיו הוא עראי בודאי ובלי ספק. ועוד סברא היא זה הפירוש שיותר קדושה ושמירה צריכין כשהן מונחין על ראשו מכשהן כרוכין ותפוסים בידו וראיה ג\"כ יש לי דאסיקנא פרק מי שמתו שאם הוצרך לבית הכסא ותפילין מונחין עליו אוחזן בידו ובבגדו ונכנס ואילו היו מונחין לו על ראשו אינו נכנס ומעתה הגע עצמך אם עראי דמניח ראשו בין ברכיו התרנו אפילו במונחין עליו כדרכן כי כרוכים ומונחין לו בידו מאי רבותייהו אם לא נתיר אפילו קבע. עוד יש בה היקש סברא אחרת דלא גרוע כרוכין ומונחין בידו מכשהם מונחין תחת מראשותיו או בסודר אלא במדרגה אחת והבו דלא לוסיף עלה אלא א\"כ אשתו עמו דשרינן פרק מי שמתו דאסיקנא רב ששת בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עילוייהו אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי אייתי לי תפילי והיה מניחין בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הואי ולאגמורינן הלכה למעשה הוא דבעי ושמא על זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל בהשמיטו זאת הסוגיא כי היה מספיקו ברייתא דלא יישן בהן לא קבע ולא עראי שהביא והוה מובן כשהן מונחין עליו וגם הביא האי דפריס סודרא להתיר קבע ואפילו אשתו עמו כעובדא דאבא ומינה דכי לא פריס סודרא עראי אין קבע לא ובפירוש עראי סמך על פירוש הגמרא שהוא מוכרח להעמיד דברי רבי יוחנן כמו שבררתי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן וכד\"ן:", + " ואינו אוכל בהן אכילת עראי וכו' עד ולובשן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהן אפילו שינת קבע. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' (עיין בכ\"מ) והכי איתא בגמרא בפירוש (עכ\"ל): ואני אומר שזה הלשון לא נמצא בגמרות שלנו אלא ה\"ג לה בפרק הישן גמרא מתני' דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן תני חדא ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך לא שינת קבע ולא שינת עראי ותניא אידך בין קבע בין עראי ופרקינן לה לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחית להו ארישיה הא דכריך סודרא עלייהו וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה ותניא כוותיה. ובאמת כי רש\"י ז\"ל פירש כן כפירוש הראב\"ד אבל בגמרא לא נמצא ור\"י אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הסוגיא מכאן ומהלכות תפילין ואיני יודע למה. אמנם רואה אני פנים לפירוש ר\"מ ז\"ל כי כל זמן שהן כדרכן מונחין עליו עומדים בקדושתן ואזה אמרו שלא ישן בהם לא קבע ולא עראי אא\"כ הניח עליהן סודר ואם הניח עליהן סודר הרי חלק כבוד לקדושתן ובטל מקצת קדושת הנחתן ובזה אמרו עראי אבל לא קבע ואם חלצן וכרכן והן בידו הרי סילק דעתו מהם ובזה אמרו בין קבע בין עראי ולנפילה לא חיישינן. ומה שפירש עראי שמניח ראשו בין ברכיו יש לו טעם גדול שהרי תחלת ההלכה אסקה הכי רבה בר בר חנה אר\"י במניח ראשו בין ברכיו עסקינן גם הניח ברייתא דתני רמי בר יחזקאל דפריש שינת עראי מאה אמה והדין עמו לפי דעתי משום דאיכא למיבעי' האי גברא דניים מאה אמה מנא ידע כמה ניים הא אסיקנא כרבא דאמר אין קבע לשינה ואם בשמסר שינתו לאחרים הא פרכא רב משרשיא ערבך ערבא בעי ולכך סמך על מסקנת רבי יוחנן כי המניח ראשו בין ברכיו הוא עראי בודאי ובלי ספק. ועוד סברא היא זה הפירוש שיותר קדושה ושמירה צריכין כשהן מונחין על ראשו מכשהן כרוכין ותפוסים בידו וראיה ג\"כ יש לי דאסיקנא פרק מי שמתו שאם הוצרך לבית הכסא ותפילין מונחין עליו אוחזן בידו ובבגדו ונכנס ואילו היו מונחין לו על ראשו אינו נכנס ומעתה הגע עצמך אם עראי דמניח ראשו בין ברכיו התרנו אפילו במונחין עליו כדרכן כי כרוכים ומונחין לו בידו מאי רבותייהו אם לא נתיר אפילו קבע. עוד יש בה היקש סברא אחרת דלא גרוע כרוכין ומונחין בידו מכשהם מונחין תחת מראשותיו או בסודר אלא במדרגה אחת והבו דלא לוסיף עלה אלא א\"כ אשתו עמו דשרינן פרק מי שמתו דאסיקנא רב ששת בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עילוייהו אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי אייתי לי תפילי והיה מניחין בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הואי ולאגמורינן הלכה למעשה הוא דבעי ושמא על זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל בהשמיטו זאת הסוגיא כי היה מספיקו ברייתא דלא יישן בהן לא קבע ולא עראי שהביא והוה מובן כשהן מונחין עליו וגם הביא האי דפריס סודרא להתיר קבע ואפילו אשתו עמו כעובדא דאבא ומינה דכי לא פריס סודרא עראי אין קבע לא ובפירוש עראי סמך על פירוש הגמרא שהוא מוכרח להעמיד דברי רבי יוחנן כמו שבררתי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן וכד\"ן:", + " ואינו אוכל בהן אכילת עראי וכו' עד ולובשן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "בד\"א בבית הכסא הקבוע כו' עד אבל בבית הכסא עראי לא יכנס כשהוא גוללן אלא חולצן ונותנן לחבירו לשמרן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה בגמרא וכו' והכי כתב רב אחא ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אלו ואלו דברי אלהים חיים ויש להם על מה שיסמכו כי מה שנראה לראב\"ד ז\"ל משום דאמרינן פרק מי שמתו אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כי הוה אזלינן בתריה דר' יוחנן כו' כי הוה נקיט תפילי לא יהיב לן אמר כיון דשרינהו רבנן לא אטרחינן ושמא מפרש הא דנקיט כמו מנח תפילי ובעראי. ור\"מ ז\"ל לא יסמוך על זה מכמה טעמי חדא דאסיקנא אמר רב מייאשא בר בריה דרבי יהושע בן לוי משום ר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו א\"ר יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח והיינו בבית הכסא קבוע ומשום הכי נוטלן בימינו דוקא דשמאלו בעי לקנוחי בה והיינו כברייתא חדא סתם וכדר' עקיבא באידך ברייתא ובבית הכסא עראי תניא להדיא בתר דאיפשיטא בעיין דהשתנה לאיסור הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכשיוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן אמר רב אחא בר חייא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בה\"כ עראי חולץ תפיליו לאלתר וכשיוצא מרחיק ד\"א ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע אלמא בית הכסא עראי חולץ ודרבי יוחנן בכיסתא הוו מנחי לגירסת ר\"י אלפס ז\"ל והוא נקיט כיסתא בידיה וה\"נ אסיקנא בסוף שמעתין במים קטנים דברים שהתרתי לך כאן בבית הכסא קבוע משום דליכא ניצוצות אסרתי לך כאן בבית הכסא עראי משום דאיכא ניצוצות ואע\"פ שזה הוא קל וחומר פריקנא דתיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בתורת קל וחומר דא\"כ הו\"ל קל וחומר שאין עליו תשובה אלמא מים קטנים אסור לו לבא בהן לבית הכסא עראי משום ניצוצות אלא חולצן כמו שהוכחנו וכדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירשה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק מי שמתו להדיא. ומה שנראה לראב\"ד ז\"ל מן הגמרא לא ראיתי אני ולא ירדתי לסוף דעתו ורש\"י ז\"ל יש לו גירסא אחרת ותירוץ אחר שאני כותב בסמוך בע\"ה כד\"ן:", + " ואין מי רגלים כלין כו' עד ניצוצות עליו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "היה לבוש בתפילין כו' עד ואוחז הכלי בידו ונכנס. פרק מי שמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה בלילה וכו' (עיין בכ\"מ) עד כי היכי דלא בעית עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא דגרסינן אמר רב יעקב בר אחא אמר רבי זירא ביום גוללן כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו בלילה עושה לו כיס טפח ומניחן דהא לילה לאו זמן תפילין הוא אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום כדי ללובשן עושה לו כיס טפח ומניחן זה הפריז על מידותיו ופירש דאפילו ביום כלומר שהוא יום בשעת חליצה הואיל ואין שהות ביום אחר שיצא כדי ללובשן עושה להן כיס טפח להצניען עד מחרתו כמנהג העולם וכדר' יוחנן דהוה נקיט כיסתא בידיה ולא בעי לאטרוחי לרבה בר בר חנה בשמירתן עד שיצא וכדגריס ר\"י אלפס ז\"ל. ומעתה אין צריך לדחוק כדברי הראב\"ד ז\"ל בטעם ר\"מ ז\"ל ולא בטעם הלילה שהיא תלמוד ערוך דהא כמה זימני נגה בבי מדרשא עד דמעלי שמשא וגם כל הימים עד שיתפללו שם או ילמדו שם אם לא נאנסו על דבר או במקרה שיקרה וזהו מפורש בכמה מקומות בתלמוד ופשוט שלא היו נפטרין בערב מבית המדרש עד לאחר הלילה ואזלינן תלמידייהו בתרייהו כמו ביום ויותר ונשי דרבנן נמי בהכי זכיין בנטורי גברייהו ואמרו בפרק הדר אין רנה של תורה אלא בלילה וכמה ענינים באשר עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים וכד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש ביום ליכנס לבית הכסא לא הצריכו לתקן להם כיס אלא גוללן כמין ספר תורה ובלילה כשהוא חולצן בביתו להצניען עד הבקר עושה להן כיס טפח וכדר' יוחנן פירוש הואיל ושרינהו רבנן לאוחזן בידו משום שמירתן ננטרן ישמרוני אכניסם עמי וישמרוני מן המזיקים:" + ], + [ + "שכח ונכנס כו' עד גדולה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " שכח ושמש עד עסקניות הן. פרק הישן (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "שכח ונכנס כו' עד גדולה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " שכח ושמש עד עסקניות הן. פרק הישן (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "הנכנס למרחץ כו' עד שאינו מניח. פרקא קמא דשבת (דף יו\"ד) :", + " לא יהלך אדם כו' עד בגדיו. ריש פרק מי שמתו (דף י\"ח) :", + " הנושא משאוי כו' עד מעליו. פרק המקבל במציעא (דף ק\"ה) :", + " ואפילו מטפחת כו' עד על תפיליו. במציעא פרק המקבל שם (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הנכנס למרחץ כו' עד שאינו מניח. פרקא קמא דשבת (דף יו\"ד) :", + " לא יהלך אדם כו' עד בגדיו. ריש פרק מי שמתו (דף י\"ח) :", + " הנושא משאוי כו' עד מעליו. פרק המקבל במציעא (דף ק\"ה) :", + " ואפילו מטפחת כו' עד על תפיליו. במציעא פרק המקבל שם (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "בית שיש בו תפילין כו' עד במטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " קדושת תפילין כו' עד כך היא. פרק במה מדליקין (ופרק במה טומנין (דף מ\"ט)) :", + " אמרו עליו כו' עד ציצית. מגילה פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "בית שיש בו תפילין כו' עד במטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " קדושת תפילין כו' עד כך היא. פרק במה מדליקין (ופרק במה טומנין (דף מ\"ט)) :", + " אמרו עליו כו' עד ציצית. מגילה פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אע\"פ שמצותן כו' עד שקרא בעצמו. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " וכל שאינו כו' עד עליהם יחיו. פרק התכלת (דף מ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "ומצוה לכתוב כו' עד באמצע השיטה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :", + " ונהגו כל הסופרים כו' עד על הארץ. סדור הלכות המחבר:", + " כשכופלים אותה כו' עד ומכניס בה המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ומצוה לכתוב כו' עד באמצע השיטה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :", + " ונהגו כל הסופרים כו' עד על הארץ. סדור הלכות המחבר:", + " כשכופלים אותה כו' עד ומכניס בה המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וקודם שיקבענה כו' עד זו היא המצוה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:", + " תלאה במקל כו' עד מזוזת הפתח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וקודם שיקבענה כו' עד זו היא המצוה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:", + " תלאה במקל כו' עד מזוזת הפתח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "עשרה תנאים כו' עד ויהיו לו דלתות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר וכו' קבע דשי ברישא עכ\"ל. זא\"ת היא מהשאלו\"ת ששל\"חו לפנ\"יו חכ\"מי לונ\"יל: ואני אומר היכר ציר בפני עצמו וקביעת דלתות בפני עצמן והכי מוכחת סוגיין דפרק הקומץ רבה דגרסינן ואמר רב יהודה במזוזה הלך אחר היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב יהודה אמר שמואל אבקאתא היכי דמי כגון פיתחא דבין תרי בתים בין בי גברי לבי נשי ע\"כ בהיכר ציר. ובתר הכי גרסינן ריש גלותא בנה ביתא אמר ליה לרב נחמן קבע לי מזוזתא אמר ליה תלי דשי ברישא עד כאן בדלתות. ואי סלקא דעתך דהאי עובדא דרב נחמן משום היכר ציר אמר ליה לריש גלותא אמאי אמר ליה תלי דשי ברישא הוה ליה למימר עביד ציר ברישא אלא שמע מינה דציר מיעבד הוה עביד אלא דשי הוא דאכתי לא תליא והיינו דאתא לאשמועינן דדלתות מעכבות ועוד כי אמר ריש גלותא בנה ביתא דמשמע שמחמת בנין הבית הוצרך למזוזה אמאי לא קאמר פתח פיתחא בין בי גברי לבי נשי או בנה ביתא והוה בה פתחא בין בי גברי לבי נשי אלא שמע מינה דלא משום ציר דבין גברי לנשי הוה אלא דלתות דבנין הבית הם גורמין ומעכבין. ומטעם זה הצריך ר\"מ ז\"ל דלתות עם הקבלה שהיתה בידו והדין עמו ועוד דהא בעינן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך אלמא מזוזה ושער תחלה ואחר כך וכתבתם כד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש טעם אחר דילפינן מציצית דבעינן תעשה ולא מן העשוי ואי הוה קבע מזוזה והדר קבע דשי הוה ליה מן העשוי וכי מעיינת בה שפיר היינו טעמא דידיה גופיה אלא דאייתי לה מן הצד ודברי רש\"י ז\"ל קבלה ואולי גם על זה סמך ר\"מ ז\"ל. ואחרי שכתבתי זה באה לידי תשובת עצמו שהשיב בחייו לחכמי לוניל ז\"ל על לשון ההשגה הזאת בעצמה ושמחתי באשר היה לבבי עם לבבו והעתקתי תשובתו בלשונו למען ירוץ הקורא בו. וז\"ל תשובה מה שאמרתם משום ציר וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) לא מזוזה דעלמא עד כאן לשון תשובתו אות באות תיבה בתיבה ואתה המעיין התבונן בדברים לשמן ותראה איך יצאו הדברים מפי אומרן ואיך הוצעו כהלכתן:", + " ויהיה גובה השער עשר טפחים או יותר כו' עד ועשוי לדירת קבע. פרק קמא דיומא (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י\"א י\"ב) :", + " בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ\"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ\"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ\"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר\"מ ז\"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש\"י ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר\"מ ז\"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד\"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ\"ל וכן דיר סד\"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ\"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד\"ן:" + ], + [ + "הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י\"א י\"ב) :", + " בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ\"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ\"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ\"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר\"מ ז\"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש\"י ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר\"מ ז\"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד\"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ\"ל וכן דיר סד\"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ\"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד\"ן:", + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "והיכן קובעים את המזוזה כו' עד חייב במזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הגע עצמך שהיה שער גבוה מניחה כנגד כתיפיו ודיו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא פסק כן לפי שבבבלי לא חילק וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכותיו מוכח שאין הלכה כמותו דהא בבבלי סתמא קתני ובריש עירובין נמי כי מיירי בגובה הפתחים לא רמיזא וכד\"ן:" + ], + [ + "חייב אדם להזהר כו' עד בדרכי מישרים. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :", + " אמרו חכמים הראשונים כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"ג) ופרק ב\"מ (דף ל\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה כו' עד לכתוב משלו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :", + " אם כתבו בידו כו' עד כתבו כולו. פרק הקומץ רבה. (דף לד) :" + ], + [ + "והמלך מצוה כו' עד על מטתו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :" + ], + [ + "והמלך מצוה כו' עד על מטתו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ] + ], + [ + [ + "פרשה פתוחה כו' עד לעולם. סוף מס' סופרים:" + ], + [ + "פרשה פתוחה כו' עד לעולם. סוף מס' סופרים:" + ], + [ + "ספר שאינו מוגה וחסר כו' עד שטעה בו. פ\"ק דמס' סופרים:" + ], + [ + "ולפי שראיתי כו' עד הכל שש מאות ששים ותשע. הכל מהסכמתו שסמך על ספר משה בן אשר ויפה כיון לפי דעתי וכד\"ן:", + " צורת שירת האזינו עד וכפר. פרק שנים עשר דמסכת סופרים.", + " שירת הים כו' עד בתוך הים. פרק עשירי דמסכת סופרים:", + " כל התורה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "אין עושין ס\"ת כו' עד כמצוה. פרק קמא דב\"ב (דף י\"ו) :", + " שיעור הגליון עד שתי אצבעות. פרק הקומץ רבה:", + " ויניח מן העור כו' עד לא פסל. פרק קמא דב\"ב (שם) :" + ], + [ + "אין עושין ס\"ת כו' עד כמצוה. פרק קמא דב\"ב (דף י\"ו) :", + " שיעור הגליון עד שתי אצבעות. פרק הקומץ רבה:", + " ויניח מן העור כו' עד לא פסל. פרק קמא דב\"ב (שם) :" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "אין עושים ביריעה כו' עד שאר היריעות. פרק הקומץ רבה (דף ל') :", + " וכשתופרין היריעות כו' עד ויתפור כהלכה. בירושלמי דפרק קמא דמגילה (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אין עושים ביריעה כו' עד שאר היריעות. פרק הקומץ רבה (דף ל') :", + " וכשתופרין היריעות כו' עד ויתפור כהלכה. בירושלמי דפרק קמא דמגילה (דף ע\"א) :" + ], + [ + "כשתופרין כל היריעות כו' עד כשיגלול. פרק הקורא למפרע (דף י\"ט) :", + " ועושה לו שני עמודים כו' עד והכתב שבדף. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ד) :", + " ספר תורה שנקרעה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) : בגיטין בסוף פרק הניזקין כתוב דאין קורין בחומשין מפני כבוד הציבור וכתב רבינו משולם דהיכא דאין להם ס\"ת מותר לקרות בחומש וליכא למיחש לכבוד ציבור אחרי שאין להם ס\"ת אך ר\"ת אומר דאסור ומה שאומר הגמרא משום כבוד ציבור דמשמע דאיכא למיחש לכבוד ציבור הא לאו הכי מותר זהו דוקא בחומשים שלהם שהיו עשוים עם גלילה ועם גליון רק שהיו כל חומר לעצמו וכפירש\"י התם אבל חומשים שלנו אסור לקרות בהם מכמה טעמים שאין כתובים בגליון ועוד דבעינן שני עמודין לכאן ולכאן וגם אין נתפרים בגידים וגם שהקלף שלנו אינו מעובד לשם ס\"ת ואפילו היה מדוקדק בפתוחות וסתומות וכל שכן שאינו מדוקדק:" + ], + [ + "כשתופרין כל היריעות כו' עד כשיגלול. פרק הקורא למפרע (דף י\"ט) :", + " ועושה לו שני עמודים כו' עד והכתב שבדף. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ד) :", + " ספר תורה שנקרעה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) : בגיטין בסוף פרק הניזקין כתוב דאין קורין בחומשין מפני כבוד הציבור וכתב רבינו משולם דהיכא דאין להם ס\"ת מותר לקרות בחומש וליכא למיחש לכבוד ציבור אחרי שאין להם ס\"ת אך ר\"ת אומר דאסור ומה שאומר הגמרא משום כבוד ציבור דמשמע דאיכא למיחש לכבוד ציבור הא לאו הכי מותר זהו דוקא בחומשים שלהם שהיו עשוים עם גלילה ועם גליון רק שהיו כל חומר לעצמו וכפירש\"י התם אבל חומשים שלנו אסור לקרות בהם מכמה טעמים שאין כתובים בגליון ועוד דבעינן שני עמודין לכאן ולכאן וגם אין נתפרים בגידים וגם שהקלף שלנו אינו מעובד לשם ס\"ת ואפילו היה מדוקדק בפתוחות וסתומות וכל שכן שאינו מדוקדק:" + ] + ], + [ + [ + "נמצאת אתה למד כו' עד ולא לעכב. כל דבר ודבר מפורש בפני עצמו והוא כללן למען ירוץ הקורא בו ולכך מנאן:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "לא יאחוז אדם כו' עד או מבית הכסא. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ולא יאחוז בו כו' עד עליה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם היה מקום גבוה טפח וס\"ת מונח עליו מותר והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר כי זאת ההלכה נאמרה פרקא קמא דשבת (דף י\"ז) ופרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק אלו מגלחין (דף כה) ובהקומץ רבה וזה הטפח לא נזכר שם ובשבת ובכמה מקומות אסיקנא עד שלשה כארעא סמיכתא ואם הירושלמי הזכירו אינה הלכה גם ר\"י אלפס ז\"ל לא כתבו בהלכות מכלל דלא ס\"ל ולא לתלמידו אחריו אך נהגנו באותו הטפח לשאר הספרים להניחן בצדינו שלא נהיה בשוה וכד\"ן:" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מצוה לייחד לס\"ת וכו' עד גבוה עשרה טפחים:", + " היה מהלך ממקום וכו' עד רוכב על הבהמה והולך. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :", + " כל מי שיושב לפני ס\"ת וכו' עד כפי כחו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ופ\"ג דמסכת סופרים:", + " אמרו חכמים הראשונים וכו' עד מכובד על הבריות. משנה היא במס' אבות:" + ], + [ + "מצוה לייחד לס\"ת וכו' עד גבוה עשרה טפחים:", + " היה מהלך ממקום וכו' עד רוכב על הבהמה והולך. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :", + " כל מי שיושב לפני ס\"ת וכו' עד כפי כחו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ופ\"ג דמסכת סופרים:", + " אמרו חכמים הראשונים וכו' עד מכובד על הבריות. משנה היא במס' אבות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f370b9cff5e8a429ade0c10c2618b18312c26b6e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Ahavah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,717 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Tefillin,_Mezuzah_and_the_Torah_Scroll", + "text": [ + [ + [ + "ארבע פרשיות אלו כו' עד נכתבות שלמות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובמסכת סופרים:", + " וכן ספר תורה שחיסר אות אחת פסול. רוב רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן סוף פרק הקומץ רבה מדאמרינן התם ובפרק קמא דבבא בתרא אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלמא דכי חסר אות אחת אינו נקרא ספר תורה והסכימו שלא לברך עליו וכן נהגנו בכל ספרד וקטלוניא שאם נמצא בו טעות אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאים אחר במקומו וקוראין וגם מברכין כבתחלה וכן הסכים הר\"ם הלוי מטוליטולא וכל חכמי ספרד ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "ארבע פרשיות אלו כו' עד נכתבות שלמות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובמסכת סופרים:", + " וכן ספר תורה שחיסר אות אחת פסול. רוב רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן סוף פרק הקומץ רבה מדאמרינן התם ובפרק קמא דבבא בתרא אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלמא דכי חסר אות אחת אינו נקרא ספר תורה והסכימו שלא לברך עליו וכן נהגנו בכל ספרד וקטלוניא שאם נמצא בו טעות אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאים אחר במקומו וקוראין וגם מברכין כבתחלה וכן הסכים הר\"ם הלוי מטוליטולא וכל חכמי ספרד ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "עשרה דברים וכו' עד הקלף. פרק הקומץ רבה וכל אחד יתבאר דינו לפנינו:", + " כיצד מעשה הדיו כו' עד שיעשה רקיקין. קבלה היתה בידו:", + " ומייבשין אותו כו' עד נמחק. פרק שני דנדה (דף כ') פלי קורטא דדיותא:", + " וזו היא הדיו כו' עד כשרים כו'. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) ופרק הבונה דמסכת שבת (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "עשרה דברים וכו' עד הקלף. פרק הקומץ רבה וכל אחד יתבאר דינו לפנינו:", + " כיצד מעשה הדיו כו' עד שיעשה רקיקין. קבלה היתה בידו:", + " ומייבשין אותו כו' עד נמחק. פרק שני דנדה (דף כ') פלי קורטא דדיותא:", + " וזו היא הדיו כו' עד כשרים כו'. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) ופרק הבונה דמסכת שבת (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "אם כן מה מיעטה כו' עד כיוצא בהן. פרק ראשון ופרק שני דגיטין (דף י\"ט) ופרק הבונה שם ופרק הקומץ רבה שם:", + " שאם כתב בספרים כו' עד פסולין. פרק קמא דמסכת סופרים:", + " שלש עורות כו' עד ודוכסוסטוס. פרק המוציא (דף ע\"ט) :", + " כיצד לוקחין כו' עד נקרא קלף. בתשובת רבינו האי גאון ז\"ל:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד במקום הבשר. פרק המוציא (דף ע\"ט) ובפרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ובירושלמי דפ\"ק דמגילה:", + " ושיהיו כותבין המזוזה כו' עד אלא למצוה. פרק הקומץ רבה שם:", + " אין כותבין ספרים כו' עד הטמאים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) ופרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) :", + " אבל כותבין כו' עד בעיבוד. פרק שמונה שרצים:" + ], + [ + "גויל של ספר תורה עד צריכה עיבוד לשמה. פרק הניזקין (דף נ\"ד) ובפרק נגמר הדין (דף מ\"ח) : וכבר שאלו חכמי לוניל למר\"מ ז\"ל ילמדנו רבינו מפני מה עור של מזוזה וכו'. (עיין לשון השאלה ותשובה בכ\"מ) אבל ספר תורה ותפילין חובת הגוף התדירה עכ\"ל: ואני אומר כי תשובתו זאת בעיקר הדין נכונה אבל בטעם אינו נ\"ל ויש לי בו דברים בגו:" + ], + [ + "הלכה למשה מסיני כו' עד מחופין. פרק הקומץ רבה ופרק הקורא למפרע במסכת מגילה (דף ט\"ז) ובירושלמי:", + " מותר לכתוב תפילין כו' עד שלא מן הכתב. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק הקורא למפרע (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "ספר תורה כו' עד הרי אלו פסולין כו'. פרק השולח (דף מ\"ה) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " הכותב ספר תורה כו' עד מאותו שלפניו. פרק שני דגיטין (דף כ') ופרק הניזקין (דף נ\"ד) ופרק שלישי דמסכת סופרים:", + " שכח לכתוב את השם כו' עד המחק בכולן. פרק הקומץ רבה (דף ל) ובעירובין פרק בתרא (דף צ\"ח) :" + ], + [], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ], + [ + "ספר תורה תפילין עד אין לו שכר. בגיטין. פרק הניזקין (דף נ\"ד) :", + " אין כותבין תפילין כו' עד ונשתבש ואבד. פ\"ק דמגילה:", + " לפיכך אין כותבין כו' עד כל הקורא בהן. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) ובשבת פרק הבונה (דף קג) :", + " עור שהיה נקוב כו' עד שנתעבד. פרק שמונה שרצים (דף ק\"ח) ובמסכת סופרים:", + " ניקב העור כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף כט) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כותבין תפילין כו' עד והיה אם שמוע סתומה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כותבין תפילין כו' עד והיה אם שמוע סתומה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר במלא וחסר כו' עד אין לו תקנה. במסכת סופרים:", + " ואלו הן החסרות וכו' עד לאבתיכם חסר וא\"ו. מן הספר המוגה שסמך עליו." + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ], + [ + "וצריך להזהר כו' עד וגרע מהם לא פסל. בשימושא רבה:", + " הלוקח תפילין כו' עד לקוחין. פרק בתרא דעירובין (דף נ\"ז) :", + " הכותב תפילין עד סוף הפרק. ירושלמי עירובין שם:" + ] + ], + [ + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "שמונה הלכות כו' עד פסול. פרק במה מדליקין (דף כ\"ח) :", + " ואלו הן שיהיו מרובעות כו' עד ומשמאל. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופרק עומד ויושב (דף כ\"ד) ופרק במה מדליקין (שם דף כ\"ח) :", + " ושיכרוך הפרשיות כו' עד ארבעה ראשים כגון זה. פרק הקומץ רבה שם ופרק במה מדליקין ובשימושא רבה שם:", + " ולוקחין עור ומרטיבין כו' עד תובר מקום הרצועות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "כיצד סדור הפרשיות כו' עד אם החליף סדור זה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל רבינו האי גאון ז\"ל אינו אומר כן וכו' ולפיכך תפס הגאון ז\"ל דרך פשיטות הגמרא ושם ההויות באמצע עכ\"ל: ואני אומר הרב המחבר הזה הוא מפרש כאשר קיבל מרבותיו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מיגאש ורש\"י והעומדים בשיטתו ז\"ל כך קיבלו ופירשו פרק הקומץ רבה. ואם אמת כי רבינו תם ז\"ל ורבים עמדו בשיטת רבינו האי גאון ז\"ל ורבו המחלוקות עד שהסכימו רבותינו בעל התוס' ז\"ל לצאת ידי שניהם כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין וכן בזרוע עד שקבלנו ביחוד שמן השמים הוכיחו ואמרו כפלוגתא בארעא כך פלוגתא ברקיעא וספרים אחרים שלא נתנו לבוא בכתב ובמבטא כבר שלחו הקדמונים שמצאו בקבר יחזקאל הנביא ע\"ה תפילין גנוזין תחת מראשותיו ובדקום ומצאום כסדרן כמו שכתב רמז\"ל וכן נהגו ברוב המלכיות. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל כי הניח המניח עיקר מן הרואה י\"ל אדרבה הקורא עיקר כי המניח מראה לו האות שבו והוא קורא ומתיירא כדכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש אלמא בראייה תליא מילתא. ומה שאמר עוד כי מן הראש הוא ראוי להתחיל ולא מן האמצע י\"ל אדרבה אמצע עיקר וראיה על הנגלה והנסתר מציון מכלל יופי אלהים הופיע וארז\"ל שממנו נשתכלל העולם והוא אמצעות העולם. ואם מפני גוף האדם רצה לומר הלא נחלקו ביומא גבי מפקחין עליו את הגל וכן בסוטה פרק עגלה ערופה אם באפיו נשמת חיים שהוא בראש או בטבורו שהוא אמצעיתא. ואי משום קריאת הפרשיות והלא תורה מצורפת ניתנה: ואני תמיה על מעלת רבינו ז\"ל שהיה מקובל בנסתרות איש מפי איש איך בא להכריע בסברא דברים שהם כבשונו של עולם ובהיותי מהפך להאריך בזה מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלו בזה מר\"מ ז\"ל והשיב להם בחייו וקצרתי לשונו והעתקתי לשונו: שאלה יורינו רבינו מה שכתב בפ\"ג וכו' (עיין בכ\"מ לשון השאלה והתשובה) כדי שתהיה כתיבה תמה עכ\"ל השאלה והתשובה: ואתה ראה גם ראה והבן תורף הדברים כפרטן והענינים כפשוטן ותעמוד על עמקן וסדרן והיודע סוד אמרם שהקב\"ה מניח תפילין ישכיל שיש לכל הדיעות שרש וענף ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם למוצאיהם וישכיל דברי על דרך האמת כממשל משל הנמשל וכבר העיר עלינו רוח ממרום ומצאנו מדרש נסתר ונעלם והוצרכנו לשנות מה שהורגלנו ותפסנו והחזקנו בכסדרן וכן נהגו רבותינו האחרונים נ\"ע שלמדוני חכמה הרשב\"א והריב\"ט מפי הרב החסיד ר\"י בן הראב\"ד ז\"ל ועל פי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "תפלה של יד כותבין וכו' עד יתר על השיעורים האלו כשרות. הכל פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ובשימושא רבה:" + ], + [ + "ומכניס רצועה של ראש כו' עד כמין דל\"ת. פרק ב\"מ (דף כ\"ח) :", + " וקשר זה צריך כו' עד לקשור על ידו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) ופ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "הרצועות של תפילין כו' עד מסיני. פרק ב\"מ (דף כ\"ח) ופרק המוציא (דף ע\"ח) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " אבל אחורי כו' עד והרצועה כולה. פרק הקומץ רבה (שם) :" + ], + [ + "העור שמחפין כו' עד פסולין. בשימושא רבה ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ועור הרצועה כו' עד שלא יעשה אותן. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "העור שמחפין כו' עד פסולין. בשימושא רבה ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " ועור הרצועה כו' עד שלא יעשה אותן. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד לקדושה קלה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :", + " וכן רצועה של תפילין של ראש אין עושין אותה לתפלה של יד. פרק הקומץ רבה (שם) דקי\"ל וכן ברצועותיהן:", + " בד\"א בשלבשן כו' עד יתר עליו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) שם:", + " ולעולם יזהר כו'. עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "היכן מניחין כו' עד תופס בו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :", + " וצריך לכוין כו' עד סוף הגלגולת. פרק בתרא דעירובין:", + " ושל יד כו' עד על לבבך. פרק הקומץ רבה שם ובערכין (דף י\"ט) פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "היכן מניחין כו' עד תופס בו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ז) :", + " וצריך לכוין כו' עד סוף הגלגולת. פרק בתרא דעירובין:", + " ושל יד כו' עד על לבבך. פרק הקומץ רבה שם ובערכין (דף י\"ט) פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "המניח תפילין של יד כו' עד דרך צדוקים. פרק עומד ויושב (דף כ\"ד) :", + " העושה תפלתו עגולה כאגוז סכנה ואין בה מצוה כלל. פרק עומד ויושב ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " איטר מניח כו' עד למדום. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ח.) :" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפלה של ראש כו' עד וזו לעצמה. פרק התכלת ובמכילתא:", + " וכיצד מברכין עד להניח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) ופרק התכלת (דף מ\"ב) :", + " בד\"א בשהניח כו' עד מניח של ראש. פרק הקומץ רבה שם:" + ], + [ + "תפילין כל זמן כו' עד כמה פעמים ביום. פרק לולב וערבה (דף מ\"ו) :", + " וכל המצות כולן כו' עד זהו עשייתן. פרק קמא דפסחים (דף ז') ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " כשחולץ אדם כו' עד וילבש על הסדר. ביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "תפילין כל זמן כו' עד כמה פעמים ביום. פרק לולב וערבה (דף מ\"ו) :", + " וכל המצות כולן כו' עד זהו עשייתן. פרק קמא דפסחים (דף ז') ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ה) :", + " כשחולץ אדם כו' עד וילבש על הסדר. ביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "כלי שהכינו כו' עד מונחין בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :", + " זמן הנחת כו' עד הן עצמן אות. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " ומאימתי זמן הנחתן כו' עד שתשקע החמה. פ\"ק דברכות (דף ט') :" + ], + [ + "כלי שהכינו כו' עד מונחין בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :", + " זמן הנחת כו' עד הן עצמן אות. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " ומאימתי זמן הנחתן כו' עד שתשקע החמה. פ\"ק דברכות (דף ט') :" + ], + [ + "מי שהניח תפילין קודם כו' עד משתשקע החמה. פרק הקומץ רבה (שם) :", + " וכל המניח תפילין כו' עד ימימה. פרק המוצא תפילין סוף גמרא (עירובין דף צ\"ו צ\"ז) :" + ], + [ + "היה בא בדרך כו' עד לשמרן מותר. פרק קמא דביצה (דף ט\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " כל הפטור מק\"ש פטור מן התפילין. פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק קמא דקידושין:", + " קטן היודע כו' עד במצות. ר\"פ קמא דערכין (דף ב') וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " חולי מעיין כו' עד פטורין מן התפילין. כל הבשר (דף ק\"י) ופ\"ב דזבחים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "היה בא בדרך כו' עד לשמרן מותר. פרק קמא דביצה (דף ט\"ו) ופרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " כל הפטור מק\"ש פטור מן התפילין. פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק קמא דקידושין:", + " קטן היודע כו' עד במצות. ר\"פ קמא דערכין (דף ב') וסוף פרק לולב הגזול (דף מ\"ב) :", + " חולי מעיין כו' עד פטורין מן התפילין. כל הבשר (דף ק\"י) ופ\"ב דזבחים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "חייב אדם למשמש כו' עד בשל יד. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " תפילין צריכין גוף נקי כו' עד שהן עליו. פרק במה טומנין (דף מ\"ט) ופרק רבי אליעזר דהביא (דף קל) :", + " לפיכך אסור לישן כו' עד שינת עראי. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " כיצד הוא עושה כו' עד וישן. בסוכה פרק הישן (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "חייב אדם למשמש כו' עד בשל יד. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ו) :", + " תפילין צריכין גוף נקי כו' עד שהן עליו. פרק במה טומנין (דף מ\"ט) ופרק רבי אליעזר דהביא (דף קל) :", + " לפיכך אסור לישן כו' עד שינת עראי. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :", + " כיצד הוא עושה כו' עד וישן. בסוכה פרק הישן (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהן אפילו שינת קבע. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' (עיין בכ\"מ) והכי איתא בגמרא בפירוש (עכ\"ל): ואני אומר שזה הלשון לא נמצא בגמרות שלנו אלא ה\"ג לה בפרק הישן גמרא מתני' דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן תני חדא ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך לא שינת קבע ולא שינת עראי ותניא אידך בין קבע בין עראי ופרקינן לה לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחית להו ארישיה הא דכריך סודרא עלייהו וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה ותניא כוותיה. ובאמת כי רש\"י ז\"ל פירש כן כפירוש הראב\"ד אבל בגמרא לא נמצא ור\"י אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הסוגיא מכאן ומהלכות תפילין ואיני יודע למה. אמנם רואה אני פנים לפירוש ר\"מ ז\"ל כי כל זמן שהן כדרכן מונחין עליו עומדים בקדושתן ואזה אמרו שלא ישן בהם לא קבע ולא עראי אא\"כ הניח עליהן סודר ואם הניח עליהן סודר הרי חלק כבוד לקדושתן ובטל מקצת קדושת הנחתן ובזה אמרו עראי אבל לא קבע ואם חלצן וכרכן והן בידו הרי סילק דעתו מהם ובזה אמרו בין קבע בין עראי ולנפילה לא חיישינן. ומה שפירש עראי שמניח ראשו בין ברכיו יש לו טעם גדול שהרי תחלת ההלכה אסקה הכי רבה בר בר חנה אר\"י במניח ראשו בין ברכיו עסקינן גם הניח ברייתא דתני רמי בר יחזקאל דפריש שינת עראי מאה אמה והדין עמו לפי דעתי משום דאיכא למיבעי' האי גברא דניים מאה אמה מנא ידע כמה ניים הא אסיקנא כרבא דאמר אין קבע לשינה ואם בשמסר שינתו לאחרים הא פרכא רב משרשיא ערבך ערבא בעי ולכך סמך על מסקנת רבי יוחנן כי המניח ראשו בין ברכיו הוא עראי בודאי ובלי ספק. ועוד סברא היא זה הפירוש שיותר קדושה ושמירה צריכין כשהן מונחין על ראשו מכשהן כרוכין ותפוסים בידו וראיה ג\"כ יש לי דאסיקנא פרק מי שמתו שאם הוצרך לבית הכסא ותפילין מונחין עליו אוחזן בידו ובבגדו ונכנס ואילו היו מונחין לו על ראשו אינו נכנס ומעתה הגע עצמך אם עראי דמניח ראשו בין ברכיו התרנו אפילו במונחין עליו כדרכן כי כרוכים ומונחין לו בידו מאי רבותייהו אם לא נתיר אפילו קבע. עוד יש בה היקש סברא אחרת דלא גרוע כרוכין ומונחין בידו מכשהם מונחין תחת מראשותיו או בסודר אלא במדרגה אחת והבו דלא לוסיף עלה אלא א\"כ אשתו עמו דשרינן פרק מי שמתו דאסיקנא רב ששת בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עילוייהו אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי אייתי לי תפילי והיה מניחין בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הואי ולאגמורינן הלכה למעשה הוא דבעי ושמא על זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל בהשמיטו זאת הסוגיא כי היה מספיקו ברייתא דלא יישן בהן לא קבע ולא עראי שהביא והוה מובן כשהן מונחין עליו וגם הביא האי דפריס סודרא להתיר קבע ואפילו אשתו עמו כעובדא דאבא ומינה דכי לא פריס סודרא עראי אין קבע לא ובפירוש עראי סמך על פירוש הגמרא שהוא מוכרח להעמיד דברי רבי יוחנן כמו שבררתי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן וכד\"ן:", + " ואינו אוכל בהן אכילת עראי וכו' עד ולובשן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "היו תפיליו כרוכין בידו מותר לישן בהן אפילו שינת קבע. פרק מי שמתו (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו' (עיין בכ\"מ) והכי איתא בגמרא בפירוש (עכ\"ל): ואני אומר שזה הלשון לא נמצא בגמרות שלנו אלא ה\"ג לה בפרק הישן גמרא מתני' דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן תני חדא ישן אדם בתפיליו שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך לא שינת קבע ולא שינת עראי ותניא אידך בין קבע בין עראי ופרקינן לה לא קשיא הא דנקיט להו בידיה הא דמנחית להו ארישיה הא דכריך סודרא עלייהו וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הילוך מאה אמה ותניא כוותיה. ובאמת כי רש\"י ז\"ל פירש כן כפירוש הראב\"ד אבל בגמרא לא נמצא ור\"י אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הסוגיא מכאן ומהלכות תפילין ואיני יודע למה. אמנם רואה אני פנים לפירוש ר\"מ ז\"ל כי כל זמן שהן כדרכן מונחין עליו עומדים בקדושתן ואזה אמרו שלא ישן בהם לא קבע ולא עראי אא\"כ הניח עליהן סודר ואם הניח עליהן סודר הרי חלק כבוד לקדושתן ובטל מקצת קדושת הנחתן ובזה אמרו עראי אבל לא קבע ואם חלצן וכרכן והן בידו הרי סילק דעתו מהם ובזה אמרו בין קבע בין עראי ולנפילה לא חיישינן. ומה שפירש עראי שמניח ראשו בין ברכיו יש לו טעם גדול שהרי תחלת ההלכה אסקה הכי רבה בר בר חנה אר\"י במניח ראשו בין ברכיו עסקינן גם הניח ברייתא דתני רמי בר יחזקאל דפריש שינת עראי מאה אמה והדין עמו לפי דעתי משום דאיכא למיבעי' האי גברא דניים מאה אמה מנא ידע כמה ניים הא אסיקנא כרבא דאמר אין קבע לשינה ואם בשמסר שינתו לאחרים הא פרכא רב משרשיא ערבך ערבא בעי ולכך סמך על מסקנת רבי יוחנן כי המניח ראשו בין ברכיו הוא עראי בודאי ובלי ספק. ועוד סברא היא זה הפירוש שיותר קדושה ושמירה צריכין כשהן מונחין על ראשו מכשהן כרוכין ותפוסים בידו וראיה ג\"כ יש לי דאסיקנא פרק מי שמתו שאם הוצרך לבית הכסא ותפילין מונחין עליו אוחזן בידו ובבגדו ונכנס ואילו היו מונחין לו על ראשו אינו נכנס ומעתה הגע עצמך אם עראי דמניח ראשו בין ברכיו התרנו אפילו במונחין עליו כדרכן כי כרוכים ומונחין לו בידו מאי רבותייהו אם לא נתיר אפילו קבע. עוד יש בה היקש סברא אחרת דלא גרוע כרוכין ומונחין בידו מכשהם מונחין תחת מראשותיו או בסודר אלא במדרגה אחת והבו דלא לוסיף עלה אלא א\"כ אשתו עמו דשרינן פרק מי שמתו דאסיקנא רב ששת בריה דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופריס סודרא עילוייהו אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי אייתי לי תפילי והיה מניחין בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הואי ולאגמורינן הלכה למעשה הוא דבעי ושמא על זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל בהשמיטו זאת הסוגיא כי היה מספיקו ברייתא דלא יישן בהן לא קבע ולא עראי שהביא והוה מובן כשהן מונחין עליו וגם הביא האי דפריס סודרא להתיר קבע ואפילו אשתו עמו כעובדא דאבא ומינה דכי לא פריס סודרא עראי אין קבע לא ובפירוש עראי סמך על פירוש הגמרא שהוא מוכרח להעמיד דברי רבי יוחנן כמו שבררתי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן וכד\"ן:", + " ואינו אוכל בהן אכילת עראי וכו' עד ולובשן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "בד\"א בבית הכסא הקבוע כו' עד אבל בבית הכסא עראי לא יכנס כשהוא גוללן אלא חולצן ונותנן לחבירו לשמרן. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה בגמרא וכו' והכי כתב רב אחא ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אלו ואלו דברי אלהים חיים ויש להם על מה שיסמכו כי מה שנראה לראב\"ד ז\"ל משום דאמרינן פרק מי שמתו אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כי הוה אזלינן בתריה דר' יוחנן כו' כי הוה נקיט תפילי לא יהיב לן אמר כיון דשרינהו רבנן לא אטרחינן ושמא מפרש הא דנקיט כמו מנח תפילי ובעראי. ור\"מ ז\"ל לא יסמוך על זה מכמה טעמי חדא דאסיקנא אמר רב מייאשא בר בריה דרבי יהושע בן לוי משום ר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו א\"ר יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח והיינו בבית הכסא קבוע ומשום הכי נוטלן בימינו דוקא דשמאלו בעי לקנוחי בה והיינו כברייתא חדא סתם וכדר' עקיבא באידך ברייתא ובבית הכסא עראי תניא להדיא בתר דאיפשיטא בעיין דהשתנה לאיסור הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכשיוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן אמר רב אחא בר חייא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בה\"כ עראי חולץ תפיליו לאלתר וכשיוצא מרחיק ד\"א ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע אלמא בית הכסא עראי חולץ ודרבי יוחנן בכיסתא הוו מנחי לגירסת ר\"י אלפס ז\"ל והוא נקיט כיסתא בידיה וה\"נ אסיקנא בסוף שמעתין במים קטנים דברים שהתרתי לך כאן בבית הכסא קבוע משום דליכא ניצוצות אסרתי לך כאן בבית הכסא עראי משום דאיכא ניצוצות ואע\"פ שזה הוא קל וחומר פריקנא דתיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בתורת קל וחומר דא\"כ הו\"ל קל וחומר שאין עליו תשובה אלמא מים קטנים אסור לו לבא בהן לבית הכסא עראי משום ניצוצות אלא חולצן כמו שהוכחנו וכדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירשה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק מי שמתו להדיא. ומה שנראה לראב\"ד ז\"ל מן הגמרא לא ראיתי אני ולא ירדתי לסוף דעתו ורש\"י ז\"ל יש לו גירסא אחרת ותירוץ אחר שאני כותב בסמוך בע\"ה כד\"ן:", + " ואין מי רגלים כלין כו' עד ניצוצות עליו. פרק מי שמתו (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "היה לבוש בתפילין כו' עד ואוחז הכלי בידו ונכנס. פרק מי שמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה בלילה וכו' (עיין בכ\"מ) עד כי היכי דלא בעית עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא דגרסינן אמר רב יעקב בר אחא אמר רבי זירא ביום גוללן כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו בלילה עושה לו כיס טפח ומניחן דהא לילה לאו זמן תפילין הוא אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום כדי ללובשן עושה לו כיס טפח ומניחן זה הפריז על מידותיו ופירש דאפילו ביום כלומר שהוא יום בשעת חליצה הואיל ואין שהות ביום אחר שיצא כדי ללובשן עושה להן כיס טפח להצניען עד מחרתו כמנהג העולם וכדר' יוחנן דהוה נקיט כיסתא בידיה ולא בעי לאטרוחי לרבה בר בר חנה בשמירתן עד שיצא וכדגריס ר\"י אלפס ז\"ל. ומעתה אין צריך לדחוק כדברי הראב\"ד ז\"ל בטעם ר\"מ ז\"ל ולא בטעם הלילה שהיא תלמוד ערוך דהא כמה זימני נגה בבי מדרשא עד דמעלי שמשא וגם כל הימים עד שיתפללו שם או ילמדו שם אם לא נאנסו על דבר או במקרה שיקרה וזהו מפורש בכמה מקומות בתלמוד ופשוט שלא היו נפטרין בערב מבית המדרש עד לאחר הלילה ואזלינן תלמידייהו בתרייהו כמו ביום ויותר ונשי דרבנן נמי בהכי זכיין בנטורי גברייהו ואמרו בפרק הדר אין רנה של תורה אלא בלילה וכמה ענינים באשר עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים וכד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש ביום ליכנס לבית הכסא לא הצריכו לתקן להם כיס אלא גוללן כמין ספר תורה ובלילה כשהוא חולצן בביתו להצניען עד הבקר עושה להן כיס טפח וכדר' יוחנן פירוש הואיל ושרינהו רבנן לאוחזן בידו משום שמירתן ננטרן ישמרוני אכניסם עמי וישמרוני מן המזיקים:" + ], + [ + "שכח ונכנס כו' עד גדולה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " שכח ושמש עד עסקניות הן. פרק הישן (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "שכח ונכנס כו' עד גדולה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " שכח ושמש עד עסקניות הן. פרק הישן (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "הנכנס למרחץ כו' עד שאינו מניח. פרקא קמא דשבת (דף יו\"ד) :", + " לא יהלך אדם כו' עד בגדיו. ריש פרק מי שמתו (דף י\"ח) :", + " הנושא משאוי כו' עד מעליו. פרק המקבל במציעא (דף ק\"ה) :", + " ואפילו מטפחת כו' עד על תפיליו. במציעא פרק המקבל שם (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הנכנס למרחץ כו' עד שאינו מניח. פרקא קמא דשבת (דף יו\"ד) :", + " לא יהלך אדם כו' עד בגדיו. ריש פרק מי שמתו (דף י\"ח) :", + " הנושא משאוי כו' עד מעליו. פרק המקבל במציעא (דף ק\"ה) :", + " ואפילו מטפחת כו' עד על תפיליו. במציעא פרק המקבל שם (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "בית שיש בו תפילין כו' עד במטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " קדושת תפילין כו' עד כך היא. פרק במה מדליקין (ופרק במה טומנין (דף מ\"ט)) :", + " אמרו עליו כו' עד ציצית. מגילה פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "בית שיש בו תפילין כו' עד במטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :", + " קדושת תפילין כו' עד כך היא. פרק במה מדליקין (ופרק במה טומנין (דף מ\"ט)) :", + " אמרו עליו כו' עד ציצית. מגילה פרק בני העיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אע\"פ שמצותן כו' עד שקרא בעצמו. פרק היה קורא (דף ט\"ו) :", + " וכל שאינו כו' עד עליהם יחיו. פרק התכלת (דף מ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "כיצד כותבין את המזוזה כו' עד הרי זו פסולה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :", + " מנהג פשוט כו' עד בהבלי העולם. בתשובת הגאונים:" + ], + [ + "ומצוה לכתוב כו' עד באמצע השיטה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :", + " ונהגו כל הסופרים כו' עד על הארץ. סדור הלכות המחבר:", + " כשכופלים אותה כו' עד ומכניס בה המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ומצוה לכתוב כו' עד באמצע השיטה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :", + " ונהגו כל הסופרים כו' עד על הארץ. סדור הלכות המחבר:", + " כשכופלים אותה כו' עד ומכניס בה המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וקודם שיקבענה כו' עד זו היא המצוה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:", + " תלאה במקל כו' עד מזוזת הפתח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וקודם שיקבענה כו' עד זו היא המצוה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:", + " תלאה במקל כו' עד מזוזת הפתח. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "מזוזת היחיד כו' עד מרקבת. פרקא קמא דיומא (דף י\"א) :", + " הכל חייבין במזוזה כו' עד לבתיהם. פרק מי שמתו (דף י\"ז) ופרק קמא דקידושין (דף ל\"ב) :", + " השוכר בית בחוצה לארץ כו' עד מיד. פ\"ק דעבודה זרה (דף כ\"א) ופרק השואל דמציעא (דף ק\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "עשרה תנאים כו' עד ויהיו לו דלתות. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר וכו' קבע דשי ברישא עכ\"ל. זא\"ת היא מהשאלו\"ת ששל\"חו לפנ\"יו חכ\"מי לונ\"יל: ואני אומר היכר ציר בפני עצמו וקביעת דלתות בפני עצמן והכי מוכחת סוגיין דפרק הקומץ רבה דגרסינן ואמר רב יהודה במזוזה הלך אחר היכר ציר מאי היכר ציר אמר רב יהודה אמר שמואל אבקאתא היכי דמי כגון פיתחא דבין תרי בתים בין בי גברי לבי נשי ע\"כ בהיכר ציר. ובתר הכי גרסינן ריש גלותא בנה ביתא אמר ליה לרב נחמן קבע לי מזוזתא אמר ליה תלי דשי ברישא עד כאן בדלתות. ואי סלקא דעתך דהאי עובדא דרב נחמן משום היכר ציר אמר ליה לריש גלותא אמאי אמר ליה תלי דשי ברישא הוה ליה למימר עביד ציר ברישא אלא שמע מינה דציר מיעבד הוה עביד אלא דשי הוא דאכתי לא תליא והיינו דאתא לאשמועינן דדלתות מעכבות ועוד כי אמר ריש גלותא בנה ביתא דמשמע שמחמת בנין הבית הוצרך למזוזה אמאי לא קאמר פתח פיתחא בין בי גברי לבי נשי או בנה ביתא והוה בה פתחא בין בי גברי לבי נשי אלא שמע מינה דלא משום ציר דבין גברי לנשי הוה אלא דלתות דבנין הבית הם גורמין ומעכבין. ומטעם זה הצריך ר\"מ ז\"ל דלתות עם הקבלה שהיתה בידו והדין עמו ועוד דהא בעינן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך אלמא מזוזה ושער תחלה ואחר כך וכתבתם כד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש טעם אחר דילפינן מציצית דבעינן תעשה ולא מן העשוי ואי הוה קבע מזוזה והדר קבע דשי הוה ליה מן העשוי וכי מעיינת בה שפיר היינו טעמא דידיה גופיה אלא דאייתי לה מן הצד ודברי רש\"י ז\"ל קבלה ואולי גם על זה סמך ר\"מ ז\"ל. ואחרי שכתבתי זה באה לידי תשובת עצמו שהשיב בחייו לחכמי לוניל ז\"ל על לשון ההשגה הזאת בעצמה ושמחתי באשר היה לבבי עם לבבו והעתקתי תשובתו בלשונו למען ירוץ הקורא בו. וז\"ל תשובה מה שאמרתם משום ציר וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) לא מזוזה דעלמא עד כאן לשון תשובתו אות באות תיבה בתיבה ואתה המעיין התבונן בדברים לשמן ותראה איך יצאו הדברים מפי אומרן ואיך הוצעו כהלכתן:", + " ויהיה גובה השער עשר טפחים או יותר כו' עד ועשוי לדירת קבע. פרק קמא דיומא (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. פרק קמא דסוכה (דף ח') :", + " ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות כו' עד חייב במזוזה:", + " אכסדרה והוא המקום כו' עד את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י\"א י\"ב) :", + " בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ\"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ\"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ\"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר\"מ ז\"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש\"י ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר\"מ ז\"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד\"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ\"ל וכן דיר סד\"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ\"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד\"ן:" + ], + [ + "הר הבית כו' עד לדירת אדם. פרק קמא דיומא (דף י\"א י\"ב) :", + " בית שער אכסדרה ומרפסת והגינה והדיר פטורין מן המזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמיה אני על שער הגינה שפטר וכו' ולא שער הגינה עכ\"ל. ואני אומר הלכה זו פרק הקומץ רבה מידייקא שפיר דגרסינן תנו רבנן בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר נידון כקיטונית וחכמים אומרים נידון כאויר רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית דכ\"ע לא פליגי דחייב מאי טעמא ביאה דבית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר גינה עיקר ומר סבר קיטונית עיקר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא פתחא דגינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר ביאה דבית הוא ומר סבר כולה אדעתא דגינה הוא דעבידא אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף ורב אשי עביד כרב ושמואל לחומרא עכ\"ל הגמרא. ופקח עיניך וראה דלכולהו תנאי ואמוראי כי הויא פתחא דגינה בלחוד פטורה כדברי ר\"מ ז\"ל שנכונים ומובנים ונראים לעין וכן פירש רש\"י ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל איני משיב עליו ברצוני כי ידעתי קוטנו עבה ממתני והיה יכול לתרצה לכמה פנים אם ירצה וגם אני לא באתי בזה החיבור לתרץ מה שיקשה הוא או אחרים על הגמרא אלא מה שיקשה על ר\"מ ז\"ל אבל מה אעשה שאני אשתוק מדרך הענוה ואולי יחשדני הרואה לדעת אחרת שאיני חושש לדבריו חלילה לי וחס ליה לזרעיה דאבא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא על כן נראה לי לתרץ דסד\"א גינה לטיול עבידא והיינו דירתו וליחייב קמ\"ל וכן דיר סד\"א למילתיה חשיבא וכדירה דמיא קמ\"ל ולא דמיא לבית מקורה דההיא אורחא לקרוייה וכיון שלא קרהו לא נעשית עדיין מחשבתו לגמרי אבל דיר וגינה נגמרה מחשבתו למילתייהו כד\"ן:", + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אם היו הבתים החייבין כו' עד עשויין לדירת קבע. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) ופרק קמא דיומא (דף י\"א) :", + " שתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע. פ\"ק דסוכה (דף ח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף הפנימית אין לה קבע עכ\"ל: ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דסוכה ואנו רגילין לפרש כי הפנימית עיקר קבע דירת היוצר שם לאכול ולשתות ולישן שם אבל החיצונה אינה אלא למכור כחנויות שבשוקים בסמוך שפטורות, ואם מפני שהיא סוכה אמר הראב\"ד ז\"ל תמה אני והלא בריש מסכת סוכה נחלקו אי סוכה דירת עראי בעינן או קבע דאלמא יש קבע לסוכה ובמינה קא אמרינן כד\"ן:", + " החנויות שבשוקים כו' עד לדירה בית שיש לה פתחים כו' עד קובעין את המזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "והיכן קובעים את המזוזה כו' עד חייב במזוזה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הגע עצמך שהיה שער גבוה מניחה כנגד כתיפיו ודיו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא פסק כן לפי שבבבלי לא חילק וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכותיו מוכח שאין הלכה כמותו דהא בבבלי סתמא קתני ובריש עירובין נמי כי מיירי בגובה הפתחים לא רמיזא וכד\"ן:" + ], + [ + "חייב אדם להזהר כו' עד בדרכי מישרים. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ג) :", + " אמרו חכמים הראשונים כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ\"ג) ופרק ב\"מ (דף ל\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה כו' עד לכתוב משלו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :", + " אם כתבו בידו כו' עד כתבו כולו. פרק הקומץ רבה. (דף לד) :" + ], + [ + "והמלך מצוה כו' עד על מטתו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :" + ], + [ + "והמלך מצוה כו' עד על מטתו. פרק כהן גדול (דף כ\"א) :" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [ + "ספר תורה שכתבו (עד) [על] הגויל. בירושלמי פרק קמא דמגילה (דף ט\"ז) :", + " וכיצד כותבין כו' עד שבסוף הדף. פרק הקומץ רבה (דף לד) ופ\"ב דמס' סופרים ופרק ר' אליעזר דהביא:", + " ויזהר באותיות גדולות כו' עד כשר. בספר תגין:" + ], + [], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכל הדברים כו' עד התינוקות. פ\"ט דמס' סופרים:", + " ספר תורה וכו' עד או יגנז. פ\"ב דכתובות (דף י\"ט) :", + " ספר תורה שיש בו כו' עד ואינו תולה. פרק הקומץ רבה (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ], + [ + "מותר לכתוב וכו' עד בשיטה אחת מותר. פרק הניזקין (דף ס') :", + " מותר לדבק כו' עד ודברי הימים. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ג י\"ד) :", + " כל כתבי כו' עד הנייר וכו' ומותר לכתוב שלש וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (דף ו') :" + ] + ], + [ + [ + "פרשה פתוחה כו' עד לעולם. סוף מס' סופרים:" + ], + [ + "פרשה פתוחה כו' עד לעולם. סוף מס' סופרים:" + ], + [ + "ספר שאינו מוגה וחסר כו' עד שטעה בו. פ\"ק דמס' סופרים:" + ], + [ + "ולפי שראיתי כו' עד הכל שש מאות ששים ותשע. הכל מהסכמתו שסמך על ספר משה בן אשר ויפה כיון לפי דעתי וכד\"ן:", + " צורת שירת האזינו עד וכפר. פרק שנים עשר דמסכת סופרים.", + " שירת הים כו' עד בתוך הים. פרק עשירי דמסכת סופרים:", + " כל התורה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "אין עושין ס\"ת כו' עד כמצוה. פרק קמא דב\"ב (דף י\"ו) :", + " שיעור הגליון עד שתי אצבעות. פרק הקומץ רבה:", + " ויניח מן העור כו' עד לא פסל. פרק קמא דב\"ב (שם) :" + ], + [ + "אין עושין ס\"ת כו' עד כמצוה. פרק קמא דב\"ב (דף י\"ו) :", + " שיעור הגליון עד שתי אצבעות. פרק הקומץ רבה:", + " ויניח מן העור כו' עד לא פסל. פרק קמא דב\"ב (שם) :" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "כיצד יתכוין אדם כו' עד יטעה בחשבון. כל זה ניסה מעוצם פלפולו עם מקצת סמך שמצא במסכת סופרים:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "רוחב הגודל כו' עד טפחים. בשימושא רבה ובהלכות:", + " ס\"ת שכתבתי אני וכו' עד יבא לך ארכו כהיקפו. זה מעשה ידיו ויועיל להדריך כל הרוצה לכתוב בעורות אילים וכיוצא בהן כדרך שעשה הוא ז\"ל: ואני אומר כי הס\"ת שכתבתי אני רוחב הדפים ברובו מלא כל דף כמלא ארבע אצבעות של היד מחוברות זו עם זו מדודות בקשר האמצעי שהן פחות מעט מארבע בגודל ומנין השיטין שבכל דף ודף מ\"ח ושיעור הגליון של מעלה ושל בין הדפין כמלא אצבע ואמה הסמוכין זה לזה והגליון של מטה אצבע ואמה וקמיצה סמוכות זו לזו והעורות גדיי עזים טובים דקים עבודים בעבודת הגוילים כהלכה ואורך כל גויל ר\"ל גובה הס\"ת י\"ז אצבעות בגודל וסימניך טוב בגימטריא שם טוב וזה יועיל למי שירצה לכתוב כתיבה דקה ועורות דקים לאורכו כהיקפו יפה בתכלית היופי:" + ], + [ + "אין עושים ביריעה כו' עד שאר היריעות. פרק הקומץ רבה (דף ל') :", + " וכשתופרין היריעות כו' עד ויתפור כהלכה. בירושלמי דפרק קמא דמגילה (דף ע\"א) :" + ], + [ + "אין עושים ביריעה כו' עד שאר היריעות. פרק הקומץ רבה (דף ל') :", + " וכשתופרין היריעות כו' עד ויתפור כהלכה. בירושלמי דפרק קמא דמגילה (דף ע\"א) :" + ], + [ + "כשתופרין כל היריעות כו' עד כשיגלול. פרק הקורא למפרע (דף י\"ט) :", + " ועושה לו שני עמודים כו' עד והכתב שבדף. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ד) :", + " ספר תורה שנקרעה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) : בגיטין בסוף פרק הניזקין כתוב דאין קורין בחומשין מפני כבוד הציבור וכתב רבינו משולם דהיכא דאין להם ס\"ת מותר לקרות בחומש וליכא למיחש לכבוד ציבור אחרי שאין להם ס\"ת אך ר\"ת אומר דאסור ומה שאומר הגמרא משום כבוד ציבור דמשמע דאיכא למיחש לכבוד ציבור הא לאו הכי מותר זהו דוקא בחומשים שלהם שהיו עשוים עם גלילה ועם גליון רק שהיו כל חומר לעצמו וכפירש\"י התם אבל חומשים שלנו אסור לקרות בהם מכמה טעמים שאין כתובים בגליון ועוד דבעינן שני עמודין לכאן ולכאן וגם אין נתפרים בגידים וגם שהקלף שלנו אינו מעובד לשם ס\"ת ואפילו היה מדוקדק בפתוחות וסתומות וכל שכן שאינו מדוקדק:" + ], + [ + "כשתופרין כל היריעות כו' עד כשיגלול. פרק הקורא למפרע (דף י\"ט) :", + " ועושה לו שני עמודים כו' עד והכתב שבדף. פ\"ק דבבא בתרא (דף י\"ד) :", + " ספר תורה שנקרעה כו' עד סוף הפרק. פרק הקומץ רבה (דף ל\"א) : בגיטין בסוף פרק הניזקין כתוב דאין קורין בחומשין מפני כבוד הציבור וכתב רבינו משולם דהיכא דאין להם ס\"ת מותר לקרות בחומש וליכא למיחש לכבוד ציבור אחרי שאין להם ס\"ת אך ר\"ת אומר דאסור ומה שאומר הגמרא משום כבוד ציבור דמשמע דאיכא למיחש לכבוד ציבור הא לאו הכי מותר זהו דוקא בחומשים שלהם שהיו עשוים עם גלילה ועם גליון רק שהיו כל חומר לעצמו וכפירש\"י התם אבל חומשים שלנו אסור לקרות בהם מכמה טעמים שאין כתובים בגליון ועוד דבעינן שני עמודין לכאן ולכאן וגם אין נתפרים בגידים וגם שהקלף שלנו אינו מעובד לשם ס\"ת ואפילו היה מדוקדק בפתוחות וסתומות וכל שכן שאינו מדוקדק:" + ] + ], + [ + [ + "נמצאת אתה למד כו' עד ולא לעכב. כל דבר ודבר מפורש בפני עצמו והוא כללן למען ירוץ הקורא בו ולכך מנאן:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "ספר תורה נוהגין כו' עד כשישברו נגנזין. פרק בני העיר (דף כ\"ו) ומשמעות מקצת הדברים פרק מי שמתו (דף י\"ט) ופרק נגמר הדין (דף מ\"ח). ", + " אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבים בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה. ירושלמי דמגילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי נוחה מזה הפירוש וכו' והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי במגילה הוא והכי גרסינן ליה בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ס\"ת ויש בהן משום קדושת בית הכנסת ע\"כ ורבותינו בעלי התוס' כן השמיענו פירושו כפירוש ר\"מ ז\"ל גם הר\"מ מקוצי ז\"ל כן פירש ואם לב הראב\"ד ז\"ל כלב הארי ולא ינוח אלא בפירוש נכרי והוא הצרי רפואה לחכו והוא מטעימו מה נעשה לעמקו ונמוקו עמו ומה שאישר פירוש הירושלמי נכון הוא ולדעתי כי כל מה ששנינו בתשמישי ס\"ת אין בהם משום קדושה נפרש כן וזה עולה לכולן וכן דרך הירושלמי בכמה מקומות שמפרש סתומות הבבלי כאשר הבבלי מפרש רוב סתומות הירושלמי ור\"מ ז\"ל שלא פירשו נגרר אחר לשון הבבלי בכ\"מ או שמא לא היה בגירסתו כד\"ן:", + " רמוני כסף כו' עד או חומש ומותר להניח ספר כו' עד ס\"ת. פרק בני העיר (דף כ\"ז) :", + " וכל כתבי הקודש כו' עד מחופות עור. פ\"ג דמסכת סופרים:" + ], + [ + "לא יאחוז אדם כו' עד או מבית הכסא. פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ולא יאחוז בו כו' עד עליה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם היה מקום גבוה טפח וס\"ת מונח עליו מותר והכי איתא בירושלמי עכ\"ל: ואני אומר כי זאת ההלכה נאמרה פרקא קמא דשבת (דף י\"ז) ופרק בני העיר (דף ל\"ב) ופרק אלו מגלחין (דף כה) ובהקומץ רבה וזה הטפח לא נזכר שם ובשבת ובכמה מקומות אסיקנא עד שלשה כארעא סמיכתא ואם הירושלמי הזכירו אינה הלכה גם ר\"י אלפס ז\"ל לא כתבו בהלכות מכלל דלא ס\"ל ולא לתלמידו אחריו אך נהגנו באותו הטפח לשאר הספרים להניחן בצדינו שלא נהיה בשוה וכד\"ן:" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "בית שיש בו ספר תורה כו' עד יגעו בו. פרק מי שמתו (דף כ\"ז) :", + " כל הרואה ספר תורה וכו' עד מותרין לישב. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מצוה לייחד לס\"ת וכו' עד גבוה עשרה טפחים:", + " היה מהלך ממקום וכו' עד רוכב על הבהמה והולך. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :", + " כל מי שיושב לפני ס\"ת וכו' עד כפי כחו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ופ\"ג דמסכת סופרים:", + " אמרו חכמים הראשונים וכו' עד מכובד על הבריות. משנה היא במס' אבות:" + ], + [ + "מצוה לייחד לס\"ת וכו' עד גבוה עשרה טפחים:", + " היה מהלך ממקום וכו' עד רוכב על הבהמה והולך. פרק מי שמתו (דף י\"ט) :", + " כל מי שיושב לפני ס\"ת וכו' עד כפי כחו. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ב) ופ\"ג דמסכת סופרים:", + " אמרו חכמים הראשונים וכו' עד מכובד על הבריות. משנה היא במס' אבות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..79d8b59fb7724f86b71417f75f2f3aafe2ead94a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,572 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הערכין הם מכלל נדרי הקדש עד ככל היוצא מפיו יעשה. פ\"ק דערכין (דף ו') ובפרק יש בערכין:" + ], + [ + "מצות עשה לדון בדיני ערכין כו' עד לא פחות ולא יתר. בערכין פ' השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וכמה הוא הערך עד ואינו חייב כלום. פ\"ק דערכין (דף י\"א) ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :", + " היה מבן אחד ושלשים כו' עד והנקבה עשרת שקלים. יש בערכין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "כל השנים האלה כו' עד בהלכות שקלים. פ' השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס עד אינו חייב כלום. בריש ערכין ובנדה פ' המפלת (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "העכו\"ם נערך אבל לא מעריך: כתב הראב\"ד ז\"ל פוסק כר\"מ וכו': ואני אומר יפה פסק ר\"מ ז\"ל דכולה סוגיין פרק קמא דערכין (דף ה') כדרבא דאמר הלכתא דרבי מאיר מסתבר וטעמיה לא מסתבר והדר אמר וטעמא דר' יהודה מסתבר והלכתיה לא מסתבר ושקיל וטרי תלמודא לפרושינהו שפיר ואי לא דהלכתא כרבא דהוא בתרא לא הוה תלמודא מאריך בהכי ומה שהקשה הראב\"ד משום דקים לן פ' מי שהוציאוהו ר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה כבר הורו לנו בכולהו כללי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהיינו כי פליגי בסתמא דוקא אבל כי איכא אמורא דמסייע לאידך הלכתא כותיה ועוד דהא פ' בתרא דנזיר שקיל וטרי תלמודא אליבא דר\"מ מההיא דפ\"ק דערכין וכדברי ר\"מ ז\"ל:", + " כיצד עכו\"ם שאמר כו' עד לפי שניו. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "העבד נערך כו' עד שנדר. סוף נזיר (דף ס\"א ס\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "אחד המעריך כו' עד בשוק. פ\"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "אחד המעריך כו' עד בשוק. פ\"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "והערכין כלם עד בדק הבית. סוף שום היתומים (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "הערכין הקצובים כו' וכן כל כיוצא בזה. פרק השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וצריך המעריך כו' עד הקדשות. סוף נזיר (דף ס\"ב) ובנדרים ובכמה מקומות:" + ], + [ + "האומר ערך עד ערך עשיר. פרק השג יד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ\"ק דערכין (דף ד') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ\"ק דערכין (דף ד') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד והעריך אותו הכהן. פרק השג יד:
כתב הראב\"ד ז\"ל עמידה בדין שהוזכרה בגמרא וכו': ואני אומר אנא מתניתין ידענא דגרסינן בערכין פ' האומר משקלי עלי (דף כ') גמרא מתני' דחומר בערכין כו' אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין ומתמהינן ש\"מ מלוה על פה גובה מן היורשין ומהדרינן שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה והדרינן לאקשויי שמעת מינה מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ומהדרינן הכא במאי עסקינן בשעמד בדין ואסמכיה אקרא כדאיתא בספרא, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל תמה אני על פשיטות קושייתו שאני רואה בערכין פ' שום היתומים ובגיטין פרק הניזקין ובבבא בתרא ובכמה מקומות דאין מלוה על פה גובה מן היורשין אלא באחת משלש דרכים או שחייב מודה בו וצוה עלה בחליו או שלא הגיע זמן החוב ליפרע עדיין או שנידוהו עד שיפרע ומת בנדויו וחדא מינייהו ליכא הכא ואם יש לו ראיות אחרות לא ירדתי לסוף דעתו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כר\"מ ז\"ל:", + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ], + [ + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ], + [ + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ] + ], + [ + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [], + [], + [ + "(אבל) [אחד] האומר דמי עלי עד כמו שביארנו. סוף פרק שום היתומים (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "שתי לשכות היו במקדש עד לשכת בדק הבית. בשקלים פ' אלו הן הממונין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון התוס' חומר בקדשי מזבח מקדשי בדק הבית וכו' עד היתה לבדק הבית עכ\"ל: ואני אומר זכורני שראיתי בפירושי הר\"ם האשכנזי ז\"ל בשקלים פרק ואלו הן הממונין התוספתא מוגהת כלשון ר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הרי משנין מתרץ לה שעל תנאי הן עשויות ודמיא לי להא דאמר עולא אמר ר' יוחנן פ\"ק דשבועות (דף י\"א) תמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימין ומסיק רבא טעמא התם משום דלב בית דין מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיו לדמיהן הכי נמי לב בית דין מתנה עליהן. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שהגיה בענין אחר כל כלי שנמצא בו צורך לבה\"ב מניחין אותו והשאר נמכרין ודמיהן נופלין לבדק הבית עכ\"ל:" + ], + [ + "הוצרכו לקדשי מזבח וכו' עד מקדשי מזבח. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "עשיר שהעריך והעני עד נותן ערך עני. פרק השג יד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "עשיר שאמר ערכי עלי עד שהוא ערך שלם: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כר' יהודה וחכמים חולקין עליו ואומרים שאינו נותן אלא ערך עני עכ\"ל: ואני אומר זאת ההלכה פרק השג יד (דף י\"ז) ואיני יודע מה לומר חדא שאיני רואה המחלוקת מפורש בגמרא ולא במשנה וכ\"ת אמת קאמר מ\"מ מה בכך הגע עצמך רבנן דרבי יהודה מאן נינהו ר\"מ וקי\"ל בכולי תלמודא ר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה:", + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "וכן האומר דמי עלי עד מנה גמור: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מובנים פרק משקלי עלי (דף כ') במשנה דמי ידי עלי כו' עד זה חומר בנדרים מבערכין דשמעינן מינה דקרי לדמים נדרים ובכולי פירקין ופרק השג יד נמי הכי משמע ובברייתא דמשקלי עלי תניא חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלים על הבהמה חיה ועוף ואין נדונין בהשג יד מה שאין כן בערכין ע\"כ. למדנו שהנדרין לפי שוויין ודמיהן. ופרק השג יד (דף י\"ז) גמרא מתני' דהשג יד בנודר כו' בפיסקא דאבל בקרבנות אינו כן מתמהינן ואע\"ג דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא והאי לאו דל הוא ומהדרינן א\"ר יצחק בשהיה מדירו עני ושיילינן ודילמא עליה דידיה הוא דחס רחמנא אמדירו לא ויס\"ג דהא כתיב הוא ומהדר אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר ושקיל וטרי עלה לאסוקי עניניה בדיוקיה ודקדוקיה כאשר כתב ר\"מ ז\"ל כל אלו החלוקים באלו השתי בבות ועוד גרסינן בערכין פ\"ק (דף ה') ואלא קרא למאי אתא לומר שאינו נדון בהשג יד מ\"ט כדמפרש דמי איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נדון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כדמפרש דמי קמ\"ל ע\"כ. למדנו מכל אלו כי דמי עלי הן כמו הקדש ושאר הנדרים המפורשים שאין נדונין בהשג יד ובטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא הוא ולא גמרא דהא אדחי ליה להדיא:" + ], + [ + "האומר הרי עלי ערך סתם כו' עד כשאר המעריכין. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז') :" + ], + [ + "המפריש ערכו או דמיו עד שיגיעו ליד הגזבר. בשחיטת חולין פרק שלוח הקן (דף קל\"ט) :" + ], + [ + "חייבי ערכין כו' עד מן הכל. בבבא קמא פ' הגוזל עצים ובמציעא פ' המקבל (דף קי\"ב קי\"ג) ובמס' ערכין פרק האומר משקלי עלי (דף ק\"ב) :", + " ואין מוכרין לא כסות אשתו כו' עד לא הקדיש את אלו. בבבא קמא פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג ק\"ד) ובמסכת ערכין פ' שום היתומים:" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "שדה שירשה כו' עד הוא הערך הכתוב בתורה. דברי רבינו מפרק אין מקדישין (דף כ\"ד כ\"ה) ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "וכמה הוא כל מקום עד ויזרענו. פ' יש בערכין (דף י\"ד) :", + " ולא יקרב זריעתו עד מעריכין אותה. במס' ערכין פרק אין מקדישין (דף כ\"ד כ\"ה) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות שקלים עד נותן תשעה וארבעים. ביאורו בהלכות שקלים בתחלתן וההלכות בבכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט ב') ובמציעא פרק הזהב (דף נ\"ב) ובקמא פ' ד' וה' (דף ל\"ו) ובפרק קמא דקדושין (דף י\"ח) :" + ], + [ + "החומר הוא הכור כו' עד זרע חומר שעורים. בערכין פרק אין מקדישין ומקצת פרק ערבי פסחים ובמסכת עירובין:" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "נשאר בינו לבין היובל וכו' עד אתה מחשב חדשים: כתב הראב\"ד ז\"ל אמת שכך כתוב בספרים וכו': ואני אומר מה שאצלו באולי אצלי בודאי שגזירת הכתוב הוא בערכין פ' אין מקדישין (דף כ\"ה) גמ' מתני' דאין מחשבין דגרסינן תנו רבנן מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש ת\"ל וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין שאם (רצה הקדש) לעשות חדשים שנה עושה והיכי דמי כגון דאקדשה בפלגו דארבעין ותמני תלמוד לומר וחשב לו (הכל) מ\"מ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל השנים הנותרות כל מה שנותר חשוב שנים לעשות חדשים שנה לחשב אותן חדשים שיצאו כאילו הן שנה והוי רווחא דידיה והיכי דמי דאקדשה בפלגו דמ\"ח דאי חשבת לחדשים שיצאו שנה גמורה הוו להו פחות משתי שנים ואינה נגאלת עכ\"ל. וכבר פירש הוא ז\"ל למעלה תחלת הפרק באותה שמועה עצמה פירוש מרווח באורך והביא מה שאמרו רב ושמואל בבכורות פרק יש בכור דהמקדיש פחות משתי שנים לפני היובל אין כאן דין גירוע ואם בא לגאלה נותן חמשים שלמים דגבי גירוע כתיב ע\"פ השנים הנותרות ונגרע עכ\"ל. למדנו כי הכל לתועלת ההקדש וכדברי ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל היה מפרש באולי לחדשים הבאים כשנים ורש\"י ז\"ל פירש החדשים היוצאים וכשאינה נגאלת הוה ליה רווחא דהקדש וכדאסיקנא שמעתא דעצה טובה קמ\"ל וכן כתב ר\"מ ז\"ל בסמוך ומה שאמר בת\"כ פרשת בהר סיני פ\"ז כך הוא מניין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה תלמוד לומר וחשב עם קונהו משנת המכרו לו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ע\"כ. ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים על דרך הגמרא ומקובלים מפי הראשונים:" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "היו בה מקומות נמוכות כו' עד שראוי להן: כתב הראב\"ד איני יודע מהו בפני עצמן שהרי נמדדין עמה לפי הגמרא: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) דתנן היו שם נקעים עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אין נמדדין עמה פחות מכן נמדדין עמה ע\"כ. ואקשינן עלה בגמרא וליקדשו באנפי נפשייהו וכו' עד דמסיק אמר מר עוקבא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי כו' והכי נמי מייתי לה בבבא בתרא והרבה מקומות בתלמוד הנה עיניך רואות כי כשאין שם מים שהם ראויין לזריעה נמדדין בפני עצמן ולכך כתב בבא ראשונה במלאים מים ובבא זו בשאינן מלאים מים:" + ], + [ + "היתה מלאה אילנות אע\"פ שלא פירש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד זה אינו כן וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ורב הונא הוא דאמרה פרק יש בערכין (דף י\"ד) וסוגיין נמי הכי אזלא בההיא שמעתא וס\"פ המוכר את הבית (דף ע\"ב) ופ' המוכר את הספינה ויש להם פנים לזה ולזה וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש שדה אחוזה עד יפלו לקדשי בדק הבית. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ\"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז\"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז\"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:", + " וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ\"ע וגם בספרים הישנים כר\"מ ז\"ל וז\"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:" + ], + [ + "גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ\"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז\"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז\"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:", + " וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ\"ע וגם בספרים הישנים כר\"מ ז\"ל וז\"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:" + ], + [ + "האשה שהקדישה שדה אחוזתה וכו' עד אין הכהנים יכולים להוציא מידה: כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא שהאשה יותר מוחזקת וכו': ואני אומר תמהני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד שהרי זו בעיא דרבי זירא היא בגמרא פרק אין מקדישין וסלקא בתיקו דגרסינן בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו ע\"כ. וכיון דסלקא בתיקו וממונא הוא וקי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה יפה כתב רבינו משה ז\"ל ואינה צריכה לפנים דכל סברא דלא סברה תלמודא לאו סברא היא דאם איתא הוה ליה לתלמודא למימר מסתברא אלא ודאי לא יצא מפיו:" + ], + [ + "המקדיש שדהו כו' עד לכל אחיו הכהנים. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "כשתצא השדה לכהנים עד למשמר היוצא. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:", + " אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:", + " אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "כל שדה ששמין עד יבא ויקח. פרק שום היתומים (דף כ\"א) :" + ], + [ + "הלוקח שדה מאביו עד סוף הפרק. בערכין (דף י\"ד) ובגיטין פרק השולח (דף מ\"ח) ובבתרא סוף פרק המוכר את הבית (דף פ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדיש שדה אחוזתו וכו' בד\"א בזמן שהיובל נוהג כו' אבל בזמן שבטלו היובלות כו' עד ויתן מה שאמר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי שום הפרש בין זה לזה וכו': ואני אומר גם זו לא יצא מפיו כי זה מפורש סוף פ\"ק דבכורות (דף י\"ג) ובערכין ר\"פ המקדיש (דף כ\"ז) ובת\"כ אלא שקיצר בלשונו בחכמתו כדרך חכמי המחברים אבל פירשו בפירוש המשניות שלו וז\"ל וכתוב בספרא וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה היו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא יובל נוהג ת\"ל יושביה לכל יושביה נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות לפיכך בזמן שאין שם יובל למה פודין שדה זו הואיל ואין שם יובל שתצא בו לכהנים לפיכך מכריחין את בעליה ומטריחין אותו לתת בו דמים ושיהא הוא פותח ראשון מפני טעמים הרבה האחד שהוא נותן חומש והשני שמצות גאולה באדון והשלישי שהוא חפץ ורוצה בה יותר מזולתו עכ\"ל. וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשוה ואין שלשת הטעמים מפורשים בגמרא אלא טעם החומש בלבד:" + ], + [ + "רצה האדון למכור שדות אחרות כו' עד בהדיוט מבהקדש. פרק בתרא דערכין (דף ל' ל\"א) :" + ], + [ + "המקדיש את ביתו או בהמה טמאה כו' עד חוזר לבעליה ביובל. בספרא ובמנחות פ' המנחות (דף ק\"א) ובתמורה פרק אלו קדשים (דף כ') ופ\"ק דתמורה (דף ז') :" + ], + [ + "המקדיש את ביתו או בהמה טמאה כו' עד חוזר לבעליה ביובל. בספרא ובמנחות פ' המנחות (דף ק\"א) ובתמורה פרק אלו קדשים (דף כ') ופ\"ק דתמורה (דף ז') :" + ], + [ + "המקדיש בהמה טהורה תמימה לבדק הבית עד ונפדית כשהיא תמימה. פרק קמא דתמורה (דף ו') :", + " ומעריך אותם עד לבדק הבית. פ' כסוי הדם (דף פ\"ד) :", + " ואין פודה אותם עד מידי מזבח לעולם. סוף תמורה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ומניין שאסור להקדיש עד מכלל עשה עשה הוא. פ\"ק דתמורה (דף ז') ופ' בתרא (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "המקדיש בהמתו סתם כו' עד למזבח יקרב. פ' בתרא דתמורה (דף ל\"ב) ומייתי לה פרק אלו קדשים (דף ה') :" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהם יינות שמנים וכו' ומפני מה יקרבו דמים אלו וכו' עד העמדה והערכה אין לו פדיון: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי היאך מספיק זה הטעם לסברתו וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו כי זה הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש הוא בירושלמי דשקלים פרק התרומה והוא טעם מופלג ומספיק כי מה שיש לו פדיון חלה קדושת גופו על פדיונו ואח\"כ יקרב ממנו קרבנו אבל כשאין לו פדיון על מה יחול קדושתו וגם מה שפסק ר\"מ ז\"ל למעלה כר' אליעזר הדין עמו שהרי ר' עקיבא ראה דבריו דתנן א\"ר עקיבא רואה אני את דברי ר\"א שר' אליעזר השוה מדתו ור' יהושע לא ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא הלכה כר\"ע מחבירו וטעמא דר\"א משום דסתם הקדשות לבדק הבית וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשנה דפ' התרומה והכי סתם תלמודא ריש פ' בתרא דמס' תמורה ובמס' זבחים פ' טבול יום ובירושלמי דפ' התרומה בשקלים הכי מסיק ובכ\"מ:" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהם יינות שמנים וכו' ומפני מה יקרבו דמים אלו וכו' עד העמדה והערכה אין לו פדיון: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי היאך מספיק זה הטעם לסברתו וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו כי זה הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש הוא בירושלמי דשקלים פרק התרומה והוא טעם מופלג ומספיק כי מה שיש לו פדיון חלה קדושת גופו על פדיונו ואח\"כ יקרב ממנו קרבנו אבל כשאין לו פדיון על מה יחול קדושתו וגם מה שפסק ר\"מ ז\"ל למעלה כר' אליעזר הדין עמו שהרי ר' עקיבא ראה דבריו דתנן א\"ר עקיבא רואה אני את דברי ר\"א שר' אליעזר השוה מדתו ור' יהושע לא ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא הלכה כר\"ע מחבירו וטעמא דר\"א משום דסתם הקדשות לבדק הבית וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשנה דפ' התרומה והכי סתם תלמודא ריש פ' בתרא דמס' תמורה ובמס' זבחים פ' טבול יום ובירושלמי דפ' התרומה בשקלים הכי מסיק ובכ\"מ:" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם עד אחד מסמני הקטרת. במס' שקלים פ' התרומה (דף ו') היא נשנית ופ' בתרא דתמורה מייתי לה:" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד קרבן אחר כמוהו. פ\"ק דערכין (דף ד') ופרק בתרא דתמורה:" + ], + [ + "כל המקדיש בהמה בחייה עד אלא תקבר. פרק כל פסולי המוקדשים ופ' בתרא דתמורה (דף ל\"ב) ופ\"ב דבכורות (דף י\"ד) :", + " אבל אם הקדיש שחוטה עד תפדה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' למזבח וכו': ואני אומר איני יורד לסוף דעתו והלא פרק בתרא דתמורה הוא משנה וגמ'. משנה דתנן יש בקדשי בדק הבית שאין בקדשי מזבח שסתם הקדשות לבדק הבית הקדש בדק הבית חל על הכל כו' מה שאין כן בקדשי מזבח דאהכי מיתניא, וגמרא נמי דילה סוגיא גדולה מסקנא הכי אסיקנא דבקדשי מזבח בעי העמדה והערכה מה שאין בקדשי בדק הבית. ועוד דפ' ב' דמס' חולין (דף ל') נמי הכי פשיטא ליה לתלמודא שילהי גמרא מתני' קמייתא דפירקא דאמר להדיא וכי תימא בעיא העמדה והערכה והתנן שחט בה שנים או רוב שנים היא כחיה לכל דבריה והכי סלקא. ועוד דהא פ' ב' בבכורות (דף י\"ד ט\"ו) גמ' כל הקדשים כו' מסקינן לה אמרי אם כן ניתני אם נעשו טרפה יקברו ופ\"ק דשבועות ופ\"ק דערכין (דף ו') נמי גמ' מתני' דגוסס פריך תלמודא להדיא הכי ובשמעתא דחרש כו' נמי אמרינן להדיא אוציא את המת ולא אוציא הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך ואקשינן מת נמי תיפוק ליה מוהעמיד והעריך ומהדרינן אפ\"ה נמי ובכמה מקומות בתלמוד הוא כן ועוד דהא אמרינן בההיא שמעתא מאן חכמים תנא דבי לוי היא דתנא דבי לוי הכל הוי בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו וקי\"ל כותיה ואע\"ג דסליק בקושיא לא איתותב מיהא מעתה היאך יפדו קדשי מזבח לאחר שמתו או נשחט אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל הלכה קבועה הן וכן ראיתיה בספרא. שוב מצאתי לרבינו משה ז\"ל מקוצי אות באות מדברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "שחט בה שנים כו' עד שתמות. כבר הבאתיה בסמוך מפ\"ב דמס' חולין (דף ל') :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "וכן האומר ראש עבד זה או לב חמור זה הקדש למזבח אינו חייב אלא בדמי ראשו ורואין אותו כמה שוה אותו אבר וכו' עד קדושת דמים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל כאשר עיינתי בדבריו וכו': ואני אומר מריה דאברהם אטו דידיה היא גמרא היא פ\"ק דערכין (דף ד') דגרסינן ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים ומתמהינן למה לי קרא לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב ומהדרינן אמר רב לומר שנדון בכבודו פירש\"י ז\"ל שנדון כלו אחר אבר אחד שכבודו תלוי בו שאם אמר דמי ראשי עלי נותן דמי כלו עכ\"ל. וגורס סד\"א נדר בערכך נפשות כתיב כל שישנו בערכין נדון בכבודו כל שאינו בערכין אינו נדון בכבודו (קמ\"ל) אמר ליה אביי ודלא איתיה בערכין מי נדון בכבודו והתניא ראש עבד זה יהא הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש חמור זה מכור לך משמנין ביניהן ראש פרה זו מכור לך לא מכר אלא ראשה (של פרה) ולא עוד אלא אפילו (אמר) ראש פרה זו הקדש אין לו להקדש אלא ראשה ואמר רבא דהא מזדבן רישא דתורא בי טבחא פירוש אבל ראש עבד וחמור אין דרכן לימכר הילכך לפלגא זבניה לפלגא אקדשיה והדר לאקשויי והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני הוא והקדש שותפים בו ולא הוי כוליה דהקדש ומהדר ליה רבא ולטעמיך תקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני בריש הך ברייתא נמי הוא ואחר שותפים בו אלא לא קשיא הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית פי' ברייתא בקדשי מזבח דלא חזי להקרבה ואינו נדון בכבודו ומתניתין דטומטום בקדשי בדק הבית דכיון דחזיא ליה פשטה קדושה בכולה וכדאסיקא לקמן ופ\"ק דתמורה שאם הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו דהיינו נדון בכבודו והכי הילכתא כהך מסקנא וקי\"ל כרבא לגבי אביי. הנה עיניך רואות כי פסק רבינו משה גמרא הוא וכמו שכתבתי כמה פעמים כי לכך קראו משנה תורה שלימד ארוכה בקצרה ולא חשש למקשים על לשונו, כי על התלמוד עינו, ועל מה שהשיב הארי, אמינא עני מארי, מכדי שותפי נינהו ורישא דהקדש הוא ושאר גופא דהדיוט ואם ניתן לידון לסרדיוט וחתך וקטע גופו אשר לא הקדישו מה שוה ראשו וכי נעדר גופו היכן הוא שותפו אלא ודאי רואין קאמר כמה שוה אם נמכר וכן עיקר וכמו שהוא פירש לעצמו וכן ר\"מ ז\"ל תלה הדבר ברואין לפי דעתו מפני שהן נערכים. תדע דקתני לגבי מכירה משמנין ולא קתני להדיא חולקין מכלל שאין דמיו קצובין ולא פשיטא לתלמודא בגויה מילתא פסיקתא והכי אזלא כולה סוגיין דבדמים תליא ויפה דקדק רבינו משה ז\"ל:" + ], + [], + [ + "האומר ערכי עלי למזבח כו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דערכין (דף ה') :" + ] + ], + [ + [ + "אחד האומר הרי זה הקדש כו' עד יפלו לבדק הבית. בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ח) :", + " אבל אם אמר חרם סתם כו' לך יהיה. פ' המקדיש ופ\"ד דמסכת חלה:" + ], + [ + "מחרים אדם מצאנו ומבקרו כו' עד לבדק הבית. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "וכל מי שהחרים כו' עד הנכסים לחולין. פרק שום היתומים (דף כ\"ד) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ב) :", + " וחרמי כהנים כו' עד ולא יגאל לבעלים. פ\"ק דתמורה (דף ה') ולשון ספרא לא ימכר לגזבר ולא יגאל לבעלים מה יעשה לו בשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו יכול אע\"פ שלא פירש משם ת\"ל קדש קדשים הוא לה' ע\"כ:" + ], + [ + "וכל מי שהחרים כו' עד הנכסים לחולין. פרק שום היתומים (דף כ\"ד) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ב) :", + " וחרמי כהנים כו' עד ולא יגאל לבעלים. פ\"ק דתמורה (דף ה') ולשון ספרא לא ימכר לגזבר ולא יגאל לבעלים מה יעשה לו בשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו יכול אע\"פ שלא פירש משם ת\"ל קדש קדשים הוא לה' ע\"כ:" + ], + [ + "ואחד המחרים קרקע כו' עד לך יהיה. פ' המקדיש (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כהן שהיתה לו כו' עד מוחרמת. סוף ערכין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "מכר הכהן כו' עד ומשדה אחוזתו. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המקדיש קדשי מזבח עד דבר שאינו שלו. פ' יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "האומר שור זה הקדש עד שלשים יום עד למזבח אינו מוקדש. המקדיש עולה לבדק הבית כו' עד הרי זו כשרה. הכל פרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "האומר שור זה הקדש עד שלשים יום עד למזבח אינו מוקדש. המקדיש עולה לבדק הבית כו' עד הרי זו כשרה. הכל פרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [], + [], + [], + [ + "והחרמין כיצד פודין אותן כו' עד ויפלו הדמים לבדק הבית. הכל פ' המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [], + [], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו עד שאין גופו שלו. במסכת ערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כו' עד ברשות בעלים. פ\"ק דמציעא (דף ו') ופ\"ק דערכין (דף ח') ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כו' עד ברשות בעלים. פ\"ק דמציעא (דף ו') ופ\"ק דערכין (דף ח') ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו ולא נתייאשו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מרובה:" + ], + [ + "מי שהיה מוכר דלועין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. ובפרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח) :" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם כו' עד לא אמר כלום. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ובכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ט) ובנדרים פרק ואלו נדרים (דף פ\"ה) ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו עד השוכר מעל. פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) :" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הקדש טעות אינו הקדש עד סוף הפרק. בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ובנזיר פ' בית שמאי (דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "ההקדשות אין פודין אותן עד אפי' סובין. בבכורות פ' יש בכור (דף נ\"א) ובערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) ופ' הזהב (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כל הפודה קדשיו עד ודין אחד להן. פ' יש בערכין (דף י\"ד) ופרק המקדיש ופרק הזהב:" + ], + [ + "הפודה קדשיו עד ולא המתפיס. פרק ראשון דתמורה (דף ט' וי') ופ' הזהב:" + ], + [ + "הפודה קדשיו עד ולא המתפיס. פרק ראשון דתמורה (דף ט' וי') ופ' הזהב:" + ], + [ + "לפיכך אם חלל בהמה כו' עד שכבר הוסיף עליו חומש. פ\"ק דתמורה:" + ], + [ + "לפיכך אם חלל בהמה כו' עד שכבר הוסיף עליו חומש. פ\"ק דתמורה:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב וכו' עד שקדם: כתב הראב\"ד ז\"ל איני סבור שהקדש זה מפקיע מידי שעבוד וכו': ואני אומר סברא זאת מקובלת אצלנו מפי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי רש\"י ז\"ל אמרה ומאותה ראיה דר' אבהו וכי הא דאמרי' בכתובות ובכמה דוכתי עשה שורו אפותיקי והקדישו אין בעל חוב גובה ממנו וכדאסיקנא בכל דוכתא הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שעבוד ופירש הוא ז\"ל דוקא דומיא דהאי שור שהוא קדוש קדושת הגוף אבל קדושת דמים לא אלא מן הדין שלא יחול ההקדש על הדבר המשועבד לחבירו כדאסיקנא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וכדמתמהינן בגמ' דפ' שום היתומים (דף כ\"ג:) על מתני' דהפודה פודה כו' למה לי למימר הפודה פודה כו' כלומר יקחו אותו הם בעצמם בפרעונה ופרקינן משום ר' אבהו דאמר ר' אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ופירש בו רש\"י ז\"ל שני פירושים הראשון שהיה לו לצאת בדמים מועטין והשניה בחנם והראשון עיקר אצלו ומפי השמועה וכזה הסכים הראב\"ד ז\"ל. אבל רבינו משה ז\"ל רוח אחרת עמו כי לא שמענו זה החילוק בתלמוד והיה מקובל בו שבכל ענין נאמר וכדמייתינן עלה פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע מטעם נשאלין על ההקדש או לא וקי\"ל פ\"ה דמס' נזיר כר' יהושע וגם בכולה סוגיין דפרק שום היתומים משמע שעל כל אלו מכריזין בקר וערב ומדקדקין בקריאתן דקא מייתי להו בהדי הדדי ומותיב מהא להא ומהאי להאיך ועוד דאמרי' ריש פירקא למה לי למימר על מנת ליתן לאשה כו' ומהדרינן משום דאיכא דניחא ליה בהא ואיכא דניחא ליה בהא אלמא מהדרי לדקדוקי זכותייהו כי היכי דלקרו ועוד דהא מדירין אותו מן האשה כשמגרשה כדי שלא יעשה קנוניא על ההקדש ואי ס\"ד דלאו הקדש גמור הוא מה לנו לדקדק בהן כל כך אלא ודאי הקדש גמור הן כדברי ר\"מ ז\"ל והא דמתמה תלמודא הכי מפרשינן לה למה לי למימר הפודה פודה דמשמע אחר ולא הן עצמן מקבלין אותן בפרעונן ואפילו בשוויין וזה למה ומהדרינן משום דר' אבהו כו' כי מאחר שאין פרוטה יוצאת מתחת ידן וההקדש לא נתחלל יאמרו כן וזה ביאור יפה וסברא נכונה:", + "אבל כשימכור ההקדש הקרקע שלו וכו' הא למה זה דומה לשני לקוחות וכו' עד טורפת מן השני: כתב הכותב בהשגות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכותו ועוד דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרא קמא ואין זה דומה למה שאמרו במשנה ובגמ' עכ\"ל, ואינו מזכיר לא שם הכותב ולא שם האומר הנהוג בשאר המקומות: ואני אומר דברים אלו איני יודע מי אמרם ואינן דומין כלל בענין אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מקובל לו מרבותיו נ\"ע דומים בדומים כי ההקדש שהוא מפקיע שעבוד הכתובה מעליו הוי כאילו כתבה לו דין ודברים אין לי עמך מההיא דרבי אבהו שכתבתי והוא ודאי כלוקח ראשון וכשמכר ההקדש הוה ליה ההוא לוקח כלוקח שני ולא כתבה לו דהא ליכא למגזר משום דר' אבהו הואיל ויצא לחולין על ידי מכירה ולפיכך תגבה ממנו ולא מצינו למימר מה מכר הקדש שהוא ראשון לשני שהוא הדיוט הלוקח כל זכות שתבא לידו שהרי אפי' הקדש עצמו אין לו בו כלום זכות אי לאו דגזרינן מדר' אבהו כמו שכתבתי א\"כ מה מכר לו מן הבא לידו וגם אי שתקת כו' ליכא למימר דמאי מצי מהדר להקדש הא אסיקנא בקדושין וכמה דוכתי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ואפילו כי מהדר להקדש ליגבי מינייהו דהא לא חל עליו שם הקדש כמו שכתבתי שאין מקדיש דבר שאינו שלו ותשובת התלמוד משום דר' אבהו ליכא דהא נפק לחולין ע\"י מכירה ואיך יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ומ\"ש שאין לו דמיון במשנה ובגמ' אדרבה כי מעיינת בה בגמ' פ' שום היתומים משכחת לה שפיר דשקיל וטרי עלה מבע\"ח וכתובה בכה\"ג דדינייהו שוה והא אתפרשו להו דיני כתובה לגבי כתובה אלא ודאי הכותב לא עיין בה ותלה באילן גדול:" + ], + [ + "אבל כשימכור ההקדש הקרקע שלו וכו' הא למה זה דומה לשני לקוחות וכו' עד טורפת מן השני: כתב הכותב בהשגות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכותו ועוד דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרא קמא ואין זה דומה למה שאמרו במשנה ובגמ' עכ\"ל, ואינו מזכיר לא שם הכותב ולא שם האומר הנהוג בשאר המקומות: ואני אומר דברים אלו איני יודע מי אמרם ואינן דומין כלל בענין אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מקובל לו מרבותיו נ\"ע דומים בדומים כי ההקדש שהוא מפקיע שעבוד הכתובה מעליו הוי כאילו כתבה לו דין ודברים אין לי עמך מההיא דרבי אבהו שכתבתי והוא ודאי כלוקח ראשון וכשמכר ההקדש הוה ליה ההוא לוקח כלוקח שני ולא כתבה לו דהא ליכא למגזר משום דר' אבהו הואיל ויצא לחולין על ידי מכירה ולפיכך תגבה ממנו ולא מצינו למימר מה מכר הקדש שהוא ראשון לשני שהוא הדיוט הלוקח כל זכות שתבא לידו שהרי אפי' הקדש עצמו אין לו בו כלום זכות אי לאו דגזרינן מדר' אבהו כמו שכתבתי א\"כ מה מכר לו מן הבא לידו וגם אי שתקת כו' ליכא למימר דמאי מצי מהדר להקדש הא אסיקנא בקדושין וכמה דוכתי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ואפילו כי מהדר להקדש ליגבי מינייהו דהא לא חל עליו שם הקדש כמו שכתבתי שאין מקדיש דבר שאינו שלו ותשובת התלמוד משום דר' אבהו ליכא דהא נפק לחולין ע\"י מכירה ואיך יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ומ\"ש שאין לו דמיון במשנה ובגמ' אדרבה כי מעיינת בה בגמ' פ' שום היתומים משכחת לה שפיר דשקיל וטרי עלה מבע\"ח וכתובה בכה\"ג דדינייהו שוה והא אתפרשו להו דיני כתובה לגבי כתובה אלא ודאי הכותב לא עיין בה ותלה באילן גדול:" + ], + [ + "כיצד פודין קרקע זו עד אינה נפדית כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מבין דבריו אבל פירוש הענין וכו': ואני אומר כבר כתבתי אני קבלתנו כפירש\"י בשתי לשונות וגם בזה קבלנו דעתו על לשון המשנה ששנינו פ' שום היתומים (דף כ\"ג:) הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חובו את חובו ע\"כ. ואמרי' עלה בגמ' מתניתין דלא כרשב\"ג דתניא רשב\"ג היה אומר אם היה חובו יתר על הקדשו (לאו הקדיש כלום) [בגמרא פודה ואם לאו אינו פודה]. ורבנן עד כמה אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא ע\"כ. וקי\"ל כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ומישבין אותו לשני הפירושין ללישנא קמא עד פלגא ודאי לאו מדעתה דהכי אוזפיה וללישנא בתרא כיון דהחוב טפי פלגא ידעי דלא חל ההקדש עליו ולא שייך שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ע\"כ. אבל ר\"מ ז\"ל בירר כוונתו בפירוש המשניות שלו והבינו לכל מי שרוצה להבין וז\"ל לשון המשנה אומר כי אע\"פ שהדבר שהקדיש שוה תשעים והחוב מאה צריך הפודה להוסיף כל שהוא על שיעור שוויו ואפי' דינר עד שיהא אומר דרך משל הקרקע הזה הריני נותן בו להקדש יתר על מנת שאפרע לבעל חוב תשעים וסבת זה כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואין אנו אומרים הואיל וקדם החוב אין זה יכול להקדיש ולא יחול הקדש על הקרקע הזה לפי שהעיקר שאין בו פקפוק הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד ואם היה החוב כפל מה ששוה הדבר שהקדיש אין פודין אותו בתנאי בשום פנים אלא מפקיעין החוב מעיקרו מעל קרקע זה והוא מה שאמרו בתלמוד עד מחצה אינו פודה. והנה זה מובן וזכיתי מתוך לשונו שנתברר דעתי במה שהצלתיו למעלה מפי הראב\"ד ז\"ל וגליתי דעתו בפירוש שחרור שכן פירשו כאן הוא בעצמו ז\"ל:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "מי שיצא עליו קול עד סוף הפרק. פרק המגרש (דף פ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "בחמשה עשר באדר כו' עד בית אלהינו. בירושלמי במסכת שקלים:" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "במה דברים אמורים בשחזרו זה אחר זה אבל אם חזרו כולן כאחד וכו' וכן אם חזרו שלשתן כו' עד על דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שהן משלשין לפי הגמ' וכו' עד וכן כל פחת שיהיה שם המרבה משלים עד הממעיט אבל לא הממעיט עד המרבה עכ\"ל: ואני אומר הפירוש ההוא רש\"י ז\"ל פירשו באורך ומאותו הטעם עצמו שכתב הראב\"ד ז\"ל שהמרבה נעשה שותף לממעיט בתוספת שלו ומ\"מ מה שפירש ר\"מ ז\"ל כאן כך פירש בפירוש המשניות שלו ופירוש מקובל הוא ביותר ולשון משלשין הכי משמע טפי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לי לתרץ ואפרשנה יפה והבן כי פרק המקדיש נשנית המשנה כלשון ר\"מ ז\"ל בתחלה ובגמ' (דף כ\"ז:) אמר רב חסדא עלה לא שנו אלא שבן ארבעים עומד במקומו כלומר שהוא רוצה ליתן הארבעים שאמר אבל אין בן ארבעים עומד במקומו (אלא שחזר בו) משלשין ביניהם כמו שפירש ר\"מ ז\"ל שכל אחד נותן שבע ואקשינן חזר בו של בן ארבעים ממשכנין מנכסיו עד עשר ואמאי ליתן בר חמשין בהדיה פירוש ולא מטי ליה אלא שבע ומטונא דשייך בהדיה בתוספת דיליה כפירוש רש\"י והראב\"ד ז\"ל ומהדר עלה בשקלא וטריא עד דמסיק אלא אמר רב חסדא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה פי' כי כשחזרו בבת אחת אמר רב חסדא משלשין ביניהן לפי שנעשו כולן שותפין בתוספת שהרי כל אחד הוסיף כמו חבירו וכולן חזרו כאחד ואין לנו לקנות זה יותר מזה וכי קתני מתני' שחזרו בזה אחר זה שאין לאחד עם חבירו כלום לפיכך קונסין לכל אחד במה שהוא:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה כו' עד לאבדם. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "אף ע\"פ שההקדשות כו' עד לא יהיה בך חטא. פרק קמא דשחיטת חולין (דף ב') :" + ], + [ + "לעולם לא יקדיש כו' עד וכיוצא בו. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :", + " אמרו חכמים חסיד כו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף נ) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e9951b23fb434a4480085780ec76caf16164ad8d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,569 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Appraisals_and_Devoted_Property", + "text": [ + [ + [ + "הערכין הם מכלל נדרי הקדש עד ככל היוצא מפיו יעשה. פ\"ק דערכין (דף ו') ובפרק יש בערכין:" + ], + [ + "מצות עשה לדון בדיני ערכין כו' עד לא פחות ולא יתר. בערכין פ' השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וכמה הוא הערך עד ואינו חייב כלום. פ\"ק דערכין (דף י\"א) ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :", + " היה מבן אחד ושלשים כו' עד והנקבה עשרת שקלים. יש בערכין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "כל השנים האלה כו' עד בהלכות שקלים. פ' השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס עד אינו חייב כלום. בריש ערכין ובנדה פ' המפלת (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "העכו\"ם נערך אבל לא מעריך: כתב הראב\"ד ז\"ל פוסק כר\"מ וכו': ואני אומר יפה פסק ר\"מ ז\"ל דכולה סוגיין פרק קמא דערכין (דף ה') כדרבא דאמר הלכתא דרבי מאיר מסתבר וטעמיה לא מסתבר והדר אמר וטעמא דר' יהודה מסתבר והלכתיה לא מסתבר ושקיל וטרי תלמודא לפרושינהו שפיר ואי לא דהלכתא כרבא דהוא בתרא לא הוה תלמודא מאריך בהכי ומה שהקשה הראב\"ד משום דקים לן פ' מי שהוציאוהו ר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה כבר הורו לנו בכולהו כללי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהיינו כי פליגי בסתמא דוקא אבל כי איכא אמורא דמסייע לאידך הלכתא כותיה ועוד דהא פ' בתרא דנזיר שקיל וטרי תלמודא אליבא דר\"מ מההיא דפ\"ק דערכין וכדברי ר\"מ ז\"ל:", + " כיצד עכו\"ם שאמר כו' עד לפי שניו. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "העבד נערך כו' עד שנדר. סוף נזיר (דף ס\"א ס\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "אחד המעריך כו' עד בשוק. פ\"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "אחד המעריך כו' עד בשוק. פ\"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "והערכין כלם עד בדק הבית. סוף שום היתומים (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "עכו\"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ה') :", + " וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז) :", + " והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ\"ק דערכין (דף ז') :" + ], + [ + "זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "הערכין הקצובים כו' וכן כל כיוצא בזה. פרק השג יד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וצריך המעריך כו' עד הקדשות. סוף נזיר (דף ס\"ב) ובנדרים ובכמה מקומות:" + ], + [ + "האומר ערך עד ערך עשיר. פרק השג יד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ\"ק דערכין (דף ד') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ\"ק דערכין (דף ד') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי עד והעריך אותו הכהן. פרק השג יד:
כתב הראב\"ד ז\"ל עמידה בדין שהוזכרה בגמרא וכו': ואני אומר אנא מתניתין ידענא דגרסינן בערכין פ' האומר משקלי עלי (דף כ') גמרא מתני' דחומר בערכין כו' אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין ומתמהינן ש\"מ מלוה על פה גובה מן היורשין ומהדרינן שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה והדרינן לאקשויי שמעת מינה מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ומהדרינן הכא במאי עסקינן בשעמד בדין ואסמכיה אקרא כדאיתא בספרא, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל תמה אני על פשיטות קושייתו שאני רואה בערכין פ' שום היתומים ובגיטין פרק הניזקין ובבבא בתרא ובכמה מקומות דאין מלוה על פה גובה מן היורשין אלא באחת משלש דרכים או שחייב מודה בו וצוה עלה בחליו או שלא הגיע זמן החוב ליפרע עדיין או שנידוהו עד שיפרע ומת בנדויו וחדא מינייהו ליכא הכא ואם יש לו ראיות אחרות לא ירדתי לסוף דעתו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כר\"מ ז\"ל:", + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ], + [ + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ], + [ + "עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:" + ] + ], + [ + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר ערך ידי כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' קמא דערכין (דף ד') ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [ + "האומר דמי ראשי עד פחות שבלשונות. פרק האומר משקלי עלי:" + ], + [], + [], + [ + "(אבל) [אחד] האומר דמי עלי עד כמו שביארנו. סוף פרק שום היתומים (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "שתי לשכות היו במקדש עד לשכת בדק הבית. בשקלים פ' אלו הן הממונין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון התוס' חומר בקדשי מזבח מקדשי בדק הבית וכו' עד היתה לבדק הבית עכ\"ל: ואני אומר זכורני שראיתי בפירושי הר\"ם האשכנזי ז\"ל בשקלים פרק ואלו הן הממונין התוספתא מוגהת כלשון ר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הרי משנין מתרץ לה שעל תנאי הן עשויות ודמיא לי להא דאמר עולא אמר ר' יוחנן פ\"ק דשבועות (דף י\"א) תמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימין ומסיק רבא טעמא התם משום דלב בית דין מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיו לדמיהן הכי נמי לב בית דין מתנה עליהן. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שהגיה בענין אחר כל כלי שנמצא בו צורך לבה\"ב מניחין אותו והשאר נמכרין ודמיהן נופלין לבדק הבית עכ\"ל:" + ], + [ + "הוצרכו לקדשי מזבח וכו' עד מקדשי מזבח. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "עשיר שהעריך והעני עד נותן ערך עני. פרק השג יד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "עשיר שאמר ערכי עלי עד שהוא ערך שלם: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כר' יהודה וחכמים חולקין עליו ואומרים שאינו נותן אלא ערך עני עכ\"ל: ואני אומר זאת ההלכה פרק השג יד (דף י\"ז) ואיני יודע מה לומר חדא שאיני רואה המחלוקת מפורש בגמרא ולא במשנה וכ\"ת אמת קאמר מ\"מ מה בכך הגע עצמך רבנן דרבי יהודה מאן נינהו ר\"מ וקי\"ל בכולי תלמודא ר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה:", + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:" + ], + [ + "וכן האומר דמי עלי עד מנה גמור: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מובנים פרק משקלי עלי (דף כ') במשנה דמי ידי עלי כו' עד זה חומר בנדרים מבערכין דשמעינן מינה דקרי לדמים נדרים ובכולי פירקין ופרק השג יד נמי הכי משמע ובברייתא דמשקלי עלי תניא חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלים על הבהמה חיה ועוף ואין נדונין בהשג יד מה שאין כן בערכין ע\"כ. למדנו שהנדרין לפי שוויין ודמיהן. ופרק השג יד (דף י\"ז) גמרא מתני' דהשג יד בנודר כו' בפיסקא דאבל בקרבנות אינו כן מתמהינן ואע\"ג דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא והאי לאו דל הוא ומהדרינן א\"ר יצחק בשהיה מדירו עני ושיילינן ודילמא עליה דידיה הוא דחס רחמנא אמדירו לא ויס\"ג דהא כתיב הוא ומהדר אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר ושקיל וטרי עלה לאסוקי עניניה בדיוקיה ודקדוקיה כאשר כתב ר\"מ ז\"ל כל אלו החלוקים באלו השתי בבות ועוד גרסינן בערכין פ\"ק (דף ה') ואלא קרא למאי אתא לומר שאינו נדון בהשג יד מ\"ט כדמפרש דמי איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נדון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כדמפרש דמי קמ\"ל ע\"כ. למדנו מכל אלו כי דמי עלי הן כמו הקדש ושאר הנדרים המפורשים שאין נדונין בהשג יד ובטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא הוא ולא גמרא דהא אדחי ליה להדיא:" + ], + [ + "האומר הרי עלי ערך סתם כו' עד כשאר המעריכין. פ\"ק דערכין:" + ], + [ + "האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז') :" + ], + [ + "האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז') :" + ], + [ + "המפריש ערכו או דמיו עד שיגיעו ליד הגזבר. בשחיטת חולין פרק שלוח הקן (דף קל\"ט) :" + ], + [ + "חייבי ערכין כו' עד מן הכל. בבבא קמא פ' הגוזל עצים ובמציעא פ' המקבל (דף קי\"ב קי\"ג) ובמס' ערכין פרק האומר משקלי עלי (דף ק\"ב) :", + " ואין מוכרין לא כסות אשתו כו' עד לא הקדיש את אלו. בבבא קמא פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג ק\"ד) ובמסכת ערכין פ' שום היתומים:" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ], + [ + "ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ\"ג כ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "שדה שירשה כו' עד הוא הערך הכתוב בתורה. דברי רבינו מפרק אין מקדישין (דף כ\"ד כ\"ה) ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "וכמה הוא כל מקום עד ויזרענו. פ' יש בערכין (דף י\"ד) :", + " ולא יקרב זריעתו עד מעריכין אותה. במס' ערכין פרק אין מקדישין (דף כ\"ד כ\"ה) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות שקלים עד נותן תשעה וארבעים. ביאורו בהלכות שקלים בתחלתן וההלכות בבכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט ב') ובמציעא פרק הזהב (דף נ\"ב) ובקמא פ' ד' וה' (דף ל\"ו) ובפרק קמא דקדושין (דף י\"ח) :" + ], + [ + "החומר הוא הכור כו' עד זרע חומר שעורים. בערכין פרק אין מקדישין ומקצת פרק ערבי פסחים ובמסכת עירובין:" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כיצד דרך החשבון כו' עד בשתי שנים או יתר. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "נשאר בינו לבין היובל וכו' עד אתה מחשב חדשים: כתב הראב\"ד ז\"ל אמת שכך כתוב בספרים וכו': ואני אומר מה שאצלו באולי אצלי בודאי שגזירת הכתוב הוא בערכין פ' אין מקדישין (דף כ\"ה) גמ' מתני' דאין מחשבין דגרסינן תנו רבנן מנין שאין מחשבין חדשים עם ההקדש ת\"ל וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות שנים אתה מחשב ואי אתה מחשב חדשים ומנין שאם (רצה הקדש) לעשות חדשים שנה עושה והיכי דמי כגון דאקדשה בפלגו דארבעין ותמני תלמוד לומר וחשב לו (הכל) מ\"מ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל השנים הנותרות כל מה שנותר חשוב שנים לעשות חדשים שנה לחשב אותן חדשים שיצאו כאילו הן שנה והוי רווחא דידיה והיכי דמי דאקדשה בפלגו דמ\"ח דאי חשבת לחדשים שיצאו שנה גמורה הוו להו פחות משתי שנים ואינה נגאלת עכ\"ל. וכבר פירש הוא ז\"ל למעלה תחלת הפרק באותה שמועה עצמה פירוש מרווח באורך והביא מה שאמרו רב ושמואל בבכורות פרק יש בכור דהמקדיש פחות משתי שנים לפני היובל אין כאן דין גירוע ואם בא לגאלה נותן חמשים שלמים דגבי גירוע כתיב ע\"פ השנים הנותרות ונגרע עכ\"ל. למדנו כי הכל לתועלת ההקדש וכדברי ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל היה מפרש באולי לחדשים הבאים כשנים ורש\"י ז\"ל פירש החדשים היוצאים וכשאינה נגאלת הוה ליה רווחא דהקדש וכדאסיקנא שמעתא דעצה טובה קמ\"ל וכן כתב ר\"מ ז\"ל בסמוך ומה שאמר בת\"כ פרשת בהר סיני פ\"ז כך הוא מניין אם רצה לעשות חדשים שנה יעשה תלמוד לומר וחשב עם קונהו משנת המכרו לו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ע\"כ. ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים על דרך הגמרא ומקובלים מפי הראשונים:" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "לפיכך אין ראוי לאדם כו' עד נמדדין עמה. פרק אין מקדישין בערכין (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "היו בה מקומות נמוכות כו' עד שראוי להן: כתב הראב\"ד איני יודע מהו בפני עצמן שהרי נמדדין עמה לפי הגמרא: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) דתנן היו שם נקעים עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אין נמדדין עמה פחות מכן נמדדין עמה ע\"כ. ואקשינן עלה בגמרא וליקדשו באנפי נפשייהו וכו' עד דמסיק אמר מר עוקבא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי כו' והכי נמי מייתי לה בבבא בתרא והרבה מקומות בתלמוד הנה עיניך רואות כי כשאין שם מים שהם ראויין לזריעה נמדדין בפני עצמן ולכך כתב בבא ראשונה במלאים מים ובבא זו בשאינן מלאים מים:" + ], + [ + "היתה מלאה אילנות אע\"פ שלא פירש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד זה אינו כן וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ורב הונא הוא דאמרה פרק יש בערכין (דף י\"ד) וסוגיין נמי הכי אזלא בההיא שמעתא וס\"פ המוכר את הבית (דף ע\"ב) ופ' המוכר את הספינה ויש להם פנים לזה ולזה וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש את השדה עד והקרקע לפי מדתה. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "המקדיש שדה אחוזה עד יפלו לקדשי בדק הבית. פרק אין מקדישין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ\"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז\"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז\"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:", + " וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ\"ע וגם בספרים הישנים כר\"מ ז\"ל וז\"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:" + ], + [ + "גאלה המקדיש וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו עכ\"ל: ואני אומר הקורא מיהר לקרוא לפניו ולא נתן דעתו אולי על הבבא הראשונה שכתב רבינו משה ז\"ל סמוכה לזאת המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נפדית כו' ועתה בזאת אמר שגאלה קודם שיגיע היובל והיא משנה שלימה כלשונו פרק אין מקדישין דתנן הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ומה שהוסיף רבינו משה ז\"ל מלת המקדיש לפי שהיה לו לכתוב בסמוך לה וכן אם גאלה בנו של מקדיש כו' כאשר היא סמוכה במשנה גאלה בנו כו' וכבר פרסמתי כמה פעמים דסדרא דתלמודא נקט ואתי ולכך קראו משנה תורה וזה פשוט:", + " וכן אם גאל בנו כו' עד תהיה ללוים: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על זה וכו': ואני אומר גם הנוסחאות שלנו מתחלפות והנוסחא המדוייקת שבידינו מקובלת מפי רבותינו נ\"ע וגם בספרים הישנים כר\"מ ז\"ל וז\"ל פרק אין מקדישין גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחיו או אחד מן הקרובים וגאלה מידן אינה יוצאה מידו ביובל ע\"כ. ושאר הגירסאות מוגהות אצלנו בשיורי ספרינו:" + ], + [ + "האשה שהקדישה שדה אחוזתה וכו' עד אין הכהנים יכולים להוציא מידה: כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא שהאשה יותר מוחזקת וכו': ואני אומר תמהני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד שהרי זו בעיא דרבי זירא היא בגמרא פרק אין מקדישין וסלקא בתיקו דגרסינן בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו ע\"כ. וכיון דסלקא בתיקו וממונא הוא וקי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה יפה כתב רבינו משה ז\"ל ואינה צריכה לפנים דכל סברא דלא סברה תלמודא לאו סברא היא דאם איתא הוה ליה לתלמודא למימר מסתברא אלא ודאי לא יצא מפיו:" + ], + [ + "המקדיש שדהו כו' עד לכל אחיו הכהנים. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "כשתצא השדה לכהנים עד למשמר היוצא. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:", + " אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "המקדיש את האילנות כו' עד ואין אלו שדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו היא שמעתא דרב פפא וכו': ואני אומר גם אני השיבותי למעלה כי זאת היא מימרא דרב הונא פ' יש בערכין וסוגיין דשמעתא כוותיה בכל דוכתא ואת לא תזוז מינה:", + " אבל המקדיש את הטרשים כו' עד כשאר ערכין ודמים. פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכשיגיע היובל תחזור לבעלים כו' עד מקדיש דבר שאינו שלו. פרק אין מקדישין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "כל שדה ששמין עד יבא ויקח. פרק שום היתומים (דף כ\"א) :" + ], + [ + "הלוקח שדה מאביו עד סוף הפרק. בערכין (דף י\"ד) ובגיטין פרק השולח (דף מ\"ח) ובבתרא סוף פרק המוכר את הבית (דף פ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדיש שדה אחוזתו וכו' בד\"א בזמן שהיובל נוהג כו' אבל בזמן שבטלו היובלות כו' עד ויתן מה שאמר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי שום הפרש בין זה לזה וכו': ואני אומר גם זו לא יצא מפיו כי זה מפורש סוף פ\"ק דבכורות (דף י\"ג) ובערכין ר\"פ המקדיש (דף כ\"ז) ובת\"כ אלא שקיצר בלשונו בחכמתו כדרך חכמי המחברים אבל פירשו בפירוש המשניות שלו וז\"ל וכתוב בספרא וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה היו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא יובל נוהג ת\"ל יושביה לכל יושביה נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות לפיכך בזמן שאין שם יובל למה פודין שדה זו הואיל ואין שם יובל שתצא בו לכהנים לפיכך מכריחין את בעליה ומטריחין אותו לתת בו דמים ושיהא הוא פותח ראשון מפני טעמים הרבה האחד שהוא נותן חומש והשני שמצות גאולה באדון והשלישי שהוא חפץ ורוצה בה יותר מזולתו עכ\"ל. וגם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשוה ואין שלשת הטעמים מפורשים בגמרא אלא טעם החומש בלבד:" + ], + [ + "רצה האדון למכור שדות אחרות כו' עד בהדיוט מבהקדש. פרק בתרא דערכין (דף ל' ל\"א) :" + ], + [ + "המקדיש את ביתו או בהמה טמאה כו' עד חוזר לבעליה ביובל. בספרא ובמנחות פ' המנחות (דף ק\"א) ובתמורה פרק אלו קדשים (דף כ') ופ\"ק דתמורה (דף ז') :" + ], + [ + "המקדיש את ביתו או בהמה טמאה כו' עד חוזר לבעליה ביובל. בספרא ובמנחות פ' המנחות (דף ק\"א) ובתמורה פרק אלו קדשים (דף כ') ופ\"ק דתמורה (דף ז') :" + ], + [ + "המקדיש בהמה טהורה תמימה לבדק הבית עד ונפדית כשהיא תמימה. פרק קמא דתמורה (דף ו') :", + " ומעריך אותם עד לבדק הבית. פ' כסוי הדם (דף פ\"ד) :", + " ואין פודה אותם עד מידי מזבח לעולם. סוף תמורה (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ומניין שאסור להקדיש עד מכלל עשה עשה הוא. פ\"ק דתמורה (דף ז') ופ' בתרא (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "המקדיש בהמתו סתם כו' עד למזבח יקרב. פ' בתרא דתמורה (דף ל\"ב) ומייתי לה פרק אלו קדשים (דף ה') :" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהם יינות שמנים וכו' ומפני מה יקרבו דמים אלו וכו' עד העמדה והערכה אין לו פדיון: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי היאך מספיק זה הטעם לסברתו וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו כי זה הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש הוא בירושלמי דשקלים פרק התרומה והוא טעם מופלג ומספיק כי מה שיש לו פדיון חלה קדושת גופו על פדיונו ואח\"כ יקרב ממנו קרבנו אבל כשאין לו פדיון על מה יחול קדושתו וגם מה שפסק ר\"מ ז\"ל למעלה כר' אליעזר הדין עמו שהרי ר' עקיבא ראה דבריו דתנן א\"ר עקיבא רואה אני את דברי ר\"א שר' אליעזר השוה מדתו ור' יהושע לא ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא הלכה כר\"ע מחבירו וטעמא דר\"א משום דסתם הקדשות לבדק הבית וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשנה דפ' התרומה והכי סתם תלמודא ריש פ' בתרא דמס' תמורה ובמס' זבחים פ' טבול יום ובירושלמי דפ' התרומה בשקלים הכי מסיק ובכ\"מ:" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהם יינות שמנים וכו' ומפני מה יקרבו דמים אלו וכו' עד העמדה והערכה אין לו פדיון: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי היאך מספיק זה הטעם לסברתו וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו כי זה הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש הוא בירושלמי דשקלים פרק התרומה והוא טעם מופלג ומספיק כי מה שיש לו פדיון חלה קדושת גופו על פדיונו ואח\"כ יקרב ממנו קרבנו אבל כשאין לו פדיון על מה יחול קדושתו וגם מה שפסק ר\"מ ז\"ל למעלה כר' אליעזר הדין עמו שהרי ר' עקיבא ראה דבריו דתנן א\"ר עקיבא רואה אני את דברי ר\"א שר' אליעזר השוה מדתו ור' יהושע לא ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא הלכה כר\"ע מחבירו וטעמא דר\"א משום דסתם הקדשות לבדק הבית וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשנה דפ' התרומה והכי סתם תלמודא ריש פ' בתרא דמס' תמורה ובמס' זבחים פ' טבול יום ובירושלמי דפ' התרומה בשקלים הכי מסיק ובכ\"מ:" + ], + [ + "הקדיש נכסיו סתם עד אחד מסמני הקטרת. במס' שקלים פ' התרומה (דף ו') היא נשנית ופ' בתרא דתמורה מייתי לה:" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד קרבן אחר כמוהו. פ\"ק דערכין (דף ד') ופרק בתרא דתמורה:" + ], + [ + "כל המקדיש בהמה בחייה עד אלא תקבר. פרק כל פסולי המוקדשים ופ' בתרא דתמורה (דף ל\"ב) ופ\"ב דבכורות (דף י\"ד) :", + " אבל אם הקדיש שחוטה עד תפדה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' למזבח וכו': ואני אומר איני יורד לסוף דעתו והלא פרק בתרא דתמורה הוא משנה וגמ'. משנה דתנן יש בקדשי בדק הבית שאין בקדשי מזבח שסתם הקדשות לבדק הבית הקדש בדק הבית חל על הכל כו' מה שאין כן בקדשי מזבח דאהכי מיתניא, וגמרא נמי דילה סוגיא גדולה מסקנא הכי אסיקנא דבקדשי מזבח בעי העמדה והערכה מה שאין בקדשי בדק הבית. ועוד דפ' ב' דמס' חולין (דף ל') נמי הכי פשיטא ליה לתלמודא שילהי גמרא מתני' קמייתא דפירקא דאמר להדיא וכי תימא בעיא העמדה והערכה והתנן שחט בה שנים או רוב שנים היא כחיה לכל דבריה והכי סלקא. ועוד דהא פ' ב' בבכורות (דף י\"ד ט\"ו) גמ' כל הקדשים כו' מסקינן לה אמרי אם כן ניתני אם נעשו טרפה יקברו ופ\"ק דשבועות ופ\"ק דערכין (דף ו') נמי גמ' מתני' דגוסס פריך תלמודא להדיא הכי ובשמעתא דחרש כו' נמי אמרינן להדיא אוציא את המת ולא אוציא הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך ואקשינן מת נמי תיפוק ליה מוהעמיד והעריך ומהדרינן אפ\"ה נמי ובכמה מקומות בתלמוד הוא כן ועוד דהא אמרינן בההיא שמעתא מאן חכמים תנא דבי לוי היא דתנא דבי לוי הכל הוי בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו וקי\"ל כותיה ואע\"ג דסליק בקושיא לא איתותב מיהא מעתה היאך יפדו קדשי מזבח לאחר שמתו או נשחט אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל הלכה קבועה הן וכן ראיתיה בספרא. שוב מצאתי לרבינו משה ז\"ל מקוצי אות באות מדברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "שחט בה שנים כו' עד שתמות. כבר הבאתיה בסמוך מפ\"ב דמס' חולין (דף ל') :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקדיש בהמה תמימה עד והקדש שותפין בה. בערכין פ\"ק (דף ה') ובתמורה פ\"ק (דף ד' ה') ופרק ואלו קדשים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "וכן האומר ראש עבד זה או לב חמור זה הקדש למזבח אינו חייב אלא בדמי ראשו ורואין אותו כמה שוה אותו אבר וכו' עד קדושת דמים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל כאשר עיינתי בדבריו וכו': ואני אומר מריה דאברהם אטו דידיה היא גמרא היא פ\"ק דערכין (דף ד') דגרסינן ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים ומתמהינן למה לי קרא לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב ומהדרינן אמר רב לומר שנדון בכבודו פירש\"י ז\"ל שנדון כלו אחר אבר אחד שכבודו תלוי בו שאם אמר דמי ראשי עלי נותן דמי כלו עכ\"ל. וגורס סד\"א נדר בערכך נפשות כתיב כל שישנו בערכין נדון בכבודו כל שאינו בערכין אינו נדון בכבודו (קמ\"ל) אמר ליה אביי ודלא איתיה בערכין מי נדון בכבודו והתניא ראש עבד זה יהא הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש חמור זה מכור לך משמנין ביניהן ראש פרה זו מכור לך לא מכר אלא ראשה (של פרה) ולא עוד אלא אפילו (אמר) ראש פרה זו הקדש אין לו להקדש אלא ראשה ואמר רבא דהא מזדבן רישא דתורא בי טבחא פירוש אבל ראש עבד וחמור אין דרכן לימכר הילכך לפלגא זבניה לפלגא אקדשיה והדר לאקשויי והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני הוא והקדש שותפים בו ולא הוי כוליה דהקדש ומהדר ליה רבא ולטעמיך תקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני בריש הך ברייתא נמי הוא ואחר שותפים בו אלא לא קשיא הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית פי' ברייתא בקדשי מזבח דלא חזי להקרבה ואינו נדון בכבודו ומתניתין דטומטום בקדשי בדק הבית דכיון דחזיא ליה פשטה קדושה בכולה וכדאסיקא לקמן ופ\"ק דתמורה שאם הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו דהיינו נדון בכבודו והכי הילכתא כהך מסקנא וקי\"ל כרבא לגבי אביי. הנה עיניך רואות כי פסק רבינו משה גמרא הוא וכמו שכתבתי כמה פעמים כי לכך קראו משנה תורה שלימד ארוכה בקצרה ולא חשש למקשים על לשונו, כי על התלמוד עינו, ועל מה שהשיב הארי, אמינא עני מארי, מכדי שותפי נינהו ורישא דהקדש הוא ושאר גופא דהדיוט ואם ניתן לידון לסרדיוט וחתך וקטע גופו אשר לא הקדישו מה שוה ראשו וכי נעדר גופו היכן הוא שותפו אלא ודאי רואין קאמר כמה שוה אם נמכר וכן עיקר וכמו שהוא פירש לעצמו וכן ר\"מ ז\"ל תלה הדבר ברואין לפי דעתו מפני שהן נערכים. תדע דקתני לגבי מכירה משמנין ולא קתני להדיא חולקין מכלל שאין דמיו קצובין ולא פשיטא לתלמודא בגויה מילתא פסיקתא והכי אזלא כולה סוגיין דבדמים תליא ויפה דקדק רבינו משה ז\"ל:" + ], + [], + [ + "האומר ערכי עלי למזבח כו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דערכין (דף ה') :" + ] + ], + [ + [ + "אחד האומר הרי זה הקדש כו' עד יפלו לבדק הבית. בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ח) :", + " אבל אם אמר חרם סתם כו' לך יהיה. פ' המקדיש ופ\"ד דמסכת חלה:" + ], + [ + "מחרים אדם מצאנו ומבקרו כו' עד לבדק הבית. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "וכל מי שהחרים כו' עד הנכסים לחולין. פרק שום היתומים (דף כ\"ד) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ב) :", + " וחרמי כהנים כו' עד ולא יגאל לבעלים. פ\"ק דתמורה (דף ה') ולשון ספרא לא ימכר לגזבר ולא יגאל לבעלים מה יעשה לו בשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו יכול אע\"פ שלא פירש משם ת\"ל קדש קדשים הוא לה' ע\"כ:" + ], + [ + "וכל מי שהחרים כו' עד הנכסים לחולין. פרק שום היתומים (דף כ\"ד) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ב) :", + " וחרמי כהנים כו' עד ולא יגאל לבעלים. פ\"ק דתמורה (דף ה') ולשון ספרא לא ימכר לגזבר ולא יגאל לבעלים מה יעשה לו בשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו יכול אע\"פ שלא פירש משם ת\"ל קדש קדשים הוא לה' ע\"כ:" + ], + [ + "ואחד המחרים קרקע כו' עד לך יהיה. פ' המקדיש (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "כהן שהיתה לו כו' עד מוחרמת. סוף ערכין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "מכר הכהן כו' עד ומשדה אחוזתו. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המקדיש קדשי מזבח עד דבר שאינו שלו. פ' יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "האומר שור זה הקדש עד שלשים יום עד למזבח אינו מוקדש. המקדיש עולה לבדק הבית כו' עד הרי זו כשרה. הכל פרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "האומר שור זה הקדש עד שלשים יום עד למזבח אינו מוקדש. המקדיש עולה לבדק הבית כו' עד הרי זו כשרה. הכל פרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [], + [], + [], + [ + "והחרמין כיצד פודין אותן כו' עד ויפלו הדמים לבדק הבית. הכל פ' המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [], + [], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "וכל המקדיש עבדו ושפחתו עד רשאין ליקח דמיהן כו' עד לא נתקדש גופו כעבד: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כרבי כו': ואני אומר כבר נשאל ר\"מ בימיו על דבר זה מחכמי לוני\"ל ואין לי להוסיף על דבריו רק להעתיק תשובתו אליהם בלשונו וזהו אות באות:
שאלה מצאנו בהלכות ערכין וחרמין פרק ששי וכל המקדיש עבדו ושפחתו כו' ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן, זו הפיסקא בעינינו נפלאה הרבה דהא נותן דמי עצמו ויוצא דאמר רבי אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו דקסבר כסף גומר בו הכי פסיק להדיא פ' השולח ואין הלכה כר\"ש דאמר אין כסף גומר בו. השיבה לנו ששון ישעך ובאורך נראה אור: תשובה כשם שנפלאה פיסקא זו שלנו בעיניכם כך נפלאה קושיא זו בעיני הרבה, כי שתי מחלוקות הן רבי ות\"ק במקדיש נכסיו והיו בהן עבדים דקאמר ת\"ק שאין הגיזברים משחררין אע\"פ שלקחו דמי העבדים אלא האחרים שימכרו להם הם שמשחררין וחלק רבי לבדו בזה ואמר שהעבד שהוקדש אם נתן העבד דמיו לגזברים יצא לחירות וכאילו מכרו אותן הגזברים לאחר ואינו צריך גט שחרור ולא אפסיקא הלכתא בהאי מחלוקת ולפיכך פסקנו הלכה כת\"ק דאמר שאין הגזברים רשאין להוציא אותן לחירות כמ\"ש באפטרופסין שאין רשאים להוציא עבדים לחירות וכן הלכה וגם רבי שחלק ואמר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו אין הלכה כמותו אלא כת\"ק זה מחלוקת השניה מחלוקת רבי ור\"ש במי שהפקיר עבדו וזהו פירושה אמרו לפני רבי נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר פירוש שכיון שנפקע שעבוד רבו ביאוש אין לו שישתחרר אלא בגט חירות שיכתוב לו רבו והקשינו על רבי ואמרנו היאך אמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר ורבי הוא דאמר במקדיש עבדו שאם יתן העבד דמיו לגזברין יצא לחירות בלא שטר ואע\"פ שפקע ממנו שעבוד רבו בהקדש הנה יש לו תקנה בכסף ופרקינן ה\"ק או בכסף או בשטר פירוש העבד דפקע שעבוד רבו מעליו בין בהקדש בין ביאוש יש לו תקנה או בגט שחרור שיכתוב לו רבו או בכסף שיפדה בו וזה שנתייאש מעבדו כבר פקע ליה כספיה ולא נשאר בו תקנה אלא בשטר שיכתוב רבו גט שחרור ועל זה אמר רבי אומר אני שאין לו תקנה אלא בשטר שיכתוב לו רבו גט חירות ואם תאמר א\"כ מאי אתא לאשמועינן והלא דברים ידועים שכל עבד כנעני שבעולם קונה עצמו בשתי דרכים בכסף ובשטר לא בא רבי אלא לאפוקי מהאי תנא דתניא ר\"ש אומר משום ר\"ע יכול יהא כסף גומר בה וכו' עד שטר גומר בה ולא כסף גומר בה פי' בשפחה חרופה שאם נותנה דמי חציה לא תצא לחירות אלא בשטר בלבד ודברי רבי כסף גומר בה ואם נתנה דמי חציה יוצאה לחירות ואיפסקא הלכתא להדיא שאין הלכה כר\"ש שאמר שאין גומר שטר ומדאיפסקא הלכתא שאין הלכה כר\"ש אתה למד שהלכתא כרבי שאמר בשפחה חרופה גומר בה בין כסף בין שטר וכן כל עבד שפקע שעבוד רבו גומר בו בין כסף בין שטר כמו שלמדנו מדברי רבי שאמר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' ולא איפסקא הלכתא כרבי שיקחו הגזברין דמי העבד שהוא הקדש מידו ויצא מתחת ידו אלא אחרים מוציאין אותו כת\"ק הרי הרווחנו בפירוש הלכה זו הרבה ואע\"פ שהיא פשוטה מפני הפליאה שנולדה בה עכ\"ל:" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו עד שאין גופו שלו. במסכת ערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כו' עד ברשות בעלים. פ\"ק דמציעא (דף ו') ופ\"ק דערכין (דף ח') ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כו' עד ברשות בעלים. פ\"ק דמציעא (דף ו') ופ\"ק דערכין (דף ח') ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו ולא נתייאשו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מרובה:" + ], + [ + "מי שהיה מוכר דלועין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. ובפרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח) :" + ], + [ + "אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם כו' עד לא אמר כלום. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ובכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ט) ובנדרים פרק ואלו נדרים (דף פ\"ה) ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה זו עד לפדותה אחר הזמן. בכתובות פ' אע\"פ (דף נ\"ח) ובס\"פ ואלו נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו עד השוכר מעל. פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) :" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "יראה לי שאע\"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם עד ראיה לדבר כו' והרי האומר לא אפטר כו' עד וכזה ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל הראיה מיעקב היא ראיה וכו': ואני אומר אף לדידי הוה קשיא לי וכי עייני בה שפיר חזינא דשפיר קאמר והראיה של יעקב הביא כי אע\"פ שעדיין לא בא לעולם הממון שנדר עליו קרייה רחמנא נדר דכתיב אשר נדרת לי שם נדר והראיה של נזיר הביא אותה להוכיח כי הוא חשוב נדר אע\"פ שאין דעת הנודר שיחול מיד וקי\"ל דבעינן פיו ולבו שוין וזה נכון. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שהסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הקדש טעות אינו הקדש עד סוף הפרק. בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ובנזיר פ' בית שמאי (דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "ההקדשות אין פודין אותן עד אפי' סובין. בבכורות פ' יש בכור (דף נ\"א) ובערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) ופ' הזהב (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כל הפודה קדשיו עד ודין אחד להן. פ' יש בערכין (דף י\"ד) ופרק המקדיש ופרק הזהב:" + ], + [ + "הפודה קדשיו עד ולא המתפיס. פרק ראשון דתמורה (דף ט' וי') ופ' הזהב:" + ], + [ + "הפודה קדשיו עד ולא המתפיס. פרק ראשון דתמורה (דף ט' וי') ופ' הזהב:" + ], + [ + "לפיכך אם חלל בהמה כו' עד שכבר הוסיף עליו חומש. פ\"ק דתמורה:" + ], + [ + "לפיכך אם חלל בהמה כו' עד שכבר הוסיף עליו חומש. פ\"ק דתמורה:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "קדשי בדק הבית כו' עד הקדש כל שהוא חוזר. בתמורה פרק כיצד מערימין ופרק יש בקדשי מזבח:" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש עד לקבל מי שפרע. במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב וכו' עד שקדם: כתב הראב\"ד ז\"ל איני סבור שהקדש זה מפקיע מידי שעבוד וכו': ואני אומר סברא זאת מקובלת אצלנו מפי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי רש\"י ז\"ל אמרה ומאותה ראיה דר' אבהו וכי הא דאמרי' בכתובות ובכמה דוכתי עשה שורו אפותיקי והקדישו אין בעל חוב גובה ממנו וכדאסיקנא בכל דוכתא הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שעבוד ופירש הוא ז\"ל דוקא דומיא דהאי שור שהוא קדוש קדושת הגוף אבל קדושת דמים לא אלא מן הדין שלא יחול ההקדש על הדבר המשועבד לחבירו כדאסיקנא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וכדמתמהינן בגמ' דפ' שום היתומים (דף כ\"ג:) על מתני' דהפודה פודה כו' למה לי למימר הפודה פודה כו' כלומר יקחו אותו הם בעצמם בפרעונה ופרקינן משום ר' אבהו דאמר ר' אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ופירש בו רש\"י ז\"ל שני פירושים הראשון שהיה לו לצאת בדמים מועטין והשניה בחנם והראשון עיקר אצלו ומפי השמועה וכזה הסכים הראב\"ד ז\"ל. אבל רבינו משה ז\"ל רוח אחרת עמו כי לא שמענו זה החילוק בתלמוד והיה מקובל בו שבכל ענין נאמר וכדמייתינן עלה פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע מטעם נשאלין על ההקדש או לא וקי\"ל פ\"ה דמס' נזיר כר' יהושע וגם בכולה סוגיין דפרק שום היתומים משמע שעל כל אלו מכריזין בקר וערב ומדקדקין בקריאתן דקא מייתי להו בהדי הדדי ומותיב מהא להא ומהאי להאיך ועוד דאמרי' ריש פירקא למה לי למימר על מנת ליתן לאשה כו' ומהדרינן משום דאיכא דניחא ליה בהא ואיכא דניחא ליה בהא אלמא מהדרי לדקדוקי זכותייהו כי היכי דלקרו ועוד דהא מדירין אותו מן האשה כשמגרשה כדי שלא יעשה קנוניא על ההקדש ואי ס\"ד דלאו הקדש גמור הוא מה לנו לדקדק בהן כל כך אלא ודאי הקדש גמור הן כדברי ר\"מ ז\"ל והא דמתמה תלמודא הכי מפרשינן לה למה לי למימר הפודה פודה דמשמע אחר ולא הן עצמן מקבלין אותן בפרעונן ואפילו בשוויין וזה למה ומהדרינן משום דר' אבהו כו' כי מאחר שאין פרוטה יוצאת מתחת ידן וההקדש לא נתחלל יאמרו כן וזה ביאור יפה וסברא נכונה:", + "אבל כשימכור ההקדש הקרקע שלו וכו' הא למה זה דומה לשני לקוחות וכו' עד טורפת מן השני: כתב הכותב בהשגות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכותו ועוד דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרא קמא ואין זה דומה למה שאמרו במשנה ובגמ' עכ\"ל, ואינו מזכיר לא שם הכותב ולא שם האומר הנהוג בשאר המקומות: ואני אומר דברים אלו איני יודע מי אמרם ואינן דומין כלל בענין אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מקובל לו מרבותיו נ\"ע דומים בדומים כי ההקדש שהוא מפקיע שעבוד הכתובה מעליו הוי כאילו כתבה לו דין ודברים אין לי עמך מההיא דרבי אבהו שכתבתי והוא ודאי כלוקח ראשון וכשמכר ההקדש הוה ליה ההוא לוקח כלוקח שני ולא כתבה לו דהא ליכא למגזר משום דר' אבהו הואיל ויצא לחולין על ידי מכירה ולפיכך תגבה ממנו ולא מצינו למימר מה מכר הקדש שהוא ראשון לשני שהוא הדיוט הלוקח כל זכות שתבא לידו שהרי אפי' הקדש עצמו אין לו בו כלום זכות אי לאו דגזרינן מדר' אבהו כמו שכתבתי א\"כ מה מכר לו מן הבא לידו וגם אי שתקת כו' ליכא למימר דמאי מצי מהדר להקדש הא אסיקנא בקדושין וכמה דוכתי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ואפילו כי מהדר להקדש ליגבי מינייהו דהא לא חל עליו שם הקדש כמו שכתבתי שאין מקדיש דבר שאינו שלו ותשובת התלמוד משום דר' אבהו ליכא דהא נפק לחולין ע\"י מכירה ואיך יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ומ\"ש שאין לו דמיון במשנה ובגמ' אדרבה כי מעיינת בה בגמ' פ' שום היתומים משכחת לה שפיר דשקיל וטרי עלה מבע\"ח וכתובה בכה\"ג דדינייהו שוה והא אתפרשו להו דיני כתובה לגבי כתובה אלא ודאי הכותב לא עיין בה ותלה באילן גדול:" + ], + [ + "אבל כשימכור ההקדש הקרקע שלו וכו' הא למה זה דומה לשני לקוחות וכו' עד טורפת מן השני: כתב הכותב בהשגות ומה מכר לו ראשון לשני כל זכותו ועוד דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרא קמא ואין זה דומה למה שאמרו במשנה ובגמ' עכ\"ל, ואינו מזכיר לא שם הכותב ולא שם האומר הנהוג בשאר המקומות: ואני אומר דברים אלו איני יודע מי אמרם ואינן דומין כלל בענין אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מקובל לו מרבותיו נ\"ע דומים בדומים כי ההקדש שהוא מפקיע שעבוד הכתובה מעליו הוי כאילו כתבה לו דין ודברים אין לי עמך מההיא דרבי אבהו שכתבתי והוא ודאי כלוקח ראשון וכשמכר ההקדש הוה ליה ההוא לוקח כלוקח שני ולא כתבה לו דהא ליכא למגזר משום דר' אבהו הואיל ויצא לחולין על ידי מכירה ולפיכך תגבה ממנו ולא מצינו למימר מה מכר הקדש שהוא ראשון לשני שהוא הדיוט הלוקח כל זכות שתבא לידו שהרי אפי' הקדש עצמו אין לו בו כלום זכות אי לאו דגזרינן מדר' אבהו כמו שכתבתי א\"כ מה מכר לו מן הבא לידו וגם אי שתקת כו' ליכא למימר דמאי מצי מהדר להקדש הא אסיקנא בקדושין וכמה דוכתי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ואפילו כי מהדר להקדש ליגבי מינייהו דהא לא חל עליו שם הקדש כמו שכתבתי שאין מקדיש דבר שאינו שלו ותשובת התלמוד משום דר' אבהו ליכא דהא נפק לחולין ע\"י מכירה ואיך יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון. ומ\"ש שאין לו דמיון במשנה ובגמ' אדרבה כי מעיינת בה בגמ' פ' שום היתומים משכחת לה שפיר דשקיל וטרי עלה מבע\"ח וכתובה בכה\"ג דדינייהו שוה והא אתפרשו להו דיני כתובה לגבי כתובה אלא ודאי הכותב לא עיין בה ותלה באילן גדול:" + ], + [ + "כיצד פודין קרקע זו עד אינה נפדית כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מבין דבריו אבל פירוש הענין וכו': ואני אומר כבר כתבתי אני קבלתנו כפירש\"י בשתי לשונות וגם בזה קבלנו דעתו על לשון המשנה ששנינו פ' שום היתומים (דף כ\"ג:) הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חובו את חובו ע\"כ. ואמרי' עלה בגמ' מתניתין דלא כרשב\"ג דתניא רשב\"ג היה אומר אם היה חובו יתר על הקדשו (לאו הקדיש כלום) [בגמרא פודה ואם לאו אינו פודה]. ורבנן עד כמה אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא ע\"כ. וקי\"ל כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ומישבין אותו לשני הפירושין ללישנא קמא עד פלגא ודאי לאו מדעתה דהכי אוזפיה וללישנא בתרא כיון דהחוב טפי פלגא ידעי דלא חל ההקדש עליו ולא שייך שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ע\"כ. אבל ר\"מ ז\"ל בירר כוונתו בפירוש המשניות שלו והבינו לכל מי שרוצה להבין וז\"ל לשון המשנה אומר כי אע\"פ שהדבר שהקדיש שוה תשעים והחוב מאה צריך הפודה להוסיף כל שהוא על שיעור שוויו ואפי' דינר עד שיהא אומר דרך משל הקרקע הזה הריני נותן בו להקדש יתר על מנת שאפרע לבעל חוב תשעים וסבת זה כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואין אנו אומרים הואיל וקדם החוב אין זה יכול להקדיש ולא יחול הקדש על הקרקע הזה לפי שהעיקר שאין בו פקפוק הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד ואם היה החוב כפל מה ששוה הדבר שהקדיש אין פודין אותו בתנאי בשום פנים אלא מפקיעין החוב מעיקרו מעל קרקע זה והוא מה שאמרו בתלמוד עד מחצה אינו פודה. והנה זה מובן וזכיתי מתוך לשונו שנתברר דעתי במה שהצלתיו למעלה מפי הראב\"ד ז\"ל וגליתי דעתו בפירוש שחרור שכן פירשו כאן הוא בעצמו ז\"ל:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "המקדיש כל נכסיו ואח\"כ גירש כו' בד\"א בבריא אבל חולה שהקדיש כו' עד ולא מן ההקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' אחר שהקדיש וכו'. ועל מ\"ש נשבע וגובה מן הפודה ולא מן ההקדש כתב אם אמר מנה פקדון הוא שאינו צריך פדיון עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו רמוזה בערכין פ' שום היתומים (דף כ\"ג) ושנויה במסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב) ומשולשת ומפורשת סוף בתרא (דף קע\"ד) ורב הונא עיקרה דאמר רב הונא שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי נאמן ומייתי עלה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ושקיל וטרי עלה טובא ואסקה כדברי ר\"מ ור\"מ ז\"ל משם קבעה כאן על הסדר האמור שם וכפי מסקנת התלמוד וכאשר קבלה לפירוש מפי רבינו יהוסף רבו ז\"ל דפירש דברי רב הונא בשעת מיתה דוקא והאריך בפירוש הלכה יפה עד שפסק הדין וז\"ל נקיטינן השתא לענין שכיב מרע שהקדיש נכסיו ובשעה שהקדישן אמר מנה לפלוני בידי שאם אמר תנו ודאי נותנין בין נקיט ההוא פלניא שטרא בין לא נקיט שטרא הואיל ובשעה שהקדישן קאמר לה ואם לא אמר תנו אי קא נקיט שטרא ואיקיים אע\"ג דלא אמר תנו נותנין ואי לא נקיט שטרא אי נמי נקיט שטרא ולא איקיים כיון דלא אמר תנו אין נותנין ודוקא היכא דאמר לה בשעה שהקדישן אבל אי אמר לה אחר שהקדישן אע\"ג דאמר תנו אין נותנין דהא אמרי' לעיל פ' מי שמת גבי חזרה במקצת איבעיא להו הקדיש כל נכסיו מהו ועלתה בתיקו וקי\"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע והא מכיון דאקדשינהו קננהו הקדש וכי בעי למיהדר השתא הוא דבעי למיהדר ולא מצי למיהדר ביה אלא בראיה ברורה וכיון דאי בעי למיהדר לא מצי הדר ביה כי אמר תנו מנה לפלוני שיש לו אצלי אין נותנין דאמרינן האי מהדר קא הדר ומשום הכי קאמר השתא תנו מנה לפלוני שיש לו בידי הלכך הא דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן ואוקימנא בדנקיט שטרא ואיקיים דשמעת מינה דטעמא דלא אמר תנו הוא דבעינן דנקיט שטרא ואיקיים הא אמר תנו אע\"ג דלא נקיט שטרא נמי נאמן ונותנין לא מתוקמא אלא בדאמר לה בשעה שהקדישן ודיקא נמי מדקא מדמינן לה להא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין וכו' דהתם נכסי דידיה נינהו ומנכסי דידיה הוא דאמר תנו הכא נמי לענין שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר תנו מנה לפלוני שיש לו בידי היכא דאמר לה בשעה שהקדישן הוא דאכתי נכסי דידיה נינהו ולא דהקדש דומיא דהא דרב ושמואל אבל היכא דאמר לה לאחר שהקדישן דמכי אקדיש ודאי לאו נכסי דידיה נינהו אלא דהקדש אע\"ג דאמר תנו אין נותנין לו אלא א\"כ נקיט שטרא בידיה ואיקיים דאית ליה לההוא פלניא למטרף מן ההקדש כי היכי דאית ליה למטרף מן הלוקח ולענין הא דרב ושמואל דאמרי שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כיון דאיפסיקא הלכתא לקמן דמלוה על פה גובה מן היורשין בין נקיט שטרא בין לא נקיט שטרא אי אמר תנו נותנין ואי לא אמר תנו אי נקיט שטרא ואיקיים נותנין ואי לא נקיט שטרא כיון דלא אמר תנו אלא מנה לפלוני בידי הוא דאמר בלחוד אין נותנין משום דחיישינן דילמא שלא להשביע את בניו הוא דאיכוון עכ\"ל, נמצאו כל דברי ר\"מ ז\"ל כדברי רבו ז\"ל מפורשים ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל בסוף אם היו פקדון כבר כתבתי כמה פעמים בזה החבור שאין כותב הוא אלא מה שהוא מפורש בגמ' ולכך קראו משנה תורה וזה נכון בכל דבריו ובנדון שלפנינו העיקר אצלי לסייעו מה שאמרו הלכה רווחת דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ולאחר דבריו דבור לאו כדבור דמי:" + ], + [ + "מי שיצא עליו קול עד סוף הפרק. פרק המגרש (דף פ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "בחמשה עשר באדר כו' עד בית אלהינו. בירושלמי במסכת שקלים:" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "במה דברים אמורים בשחזרו זה אחר זה אבל אם חזרו כולן כאחד וכו' וכן אם חזרו שלשתן כו' עד על דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שהן משלשין לפי הגמ' וכו' עד וכן כל פחת שיהיה שם המרבה משלים עד הממעיט אבל לא הממעיט עד המרבה עכ\"ל: ואני אומר הפירוש ההוא רש\"י ז\"ל פירשו באורך ומאותו הטעם עצמו שכתב הראב\"ד ז\"ל שהמרבה נעשה שותף לממעיט בתוספת שלו ומ\"מ מה שפירש ר\"מ ז\"ל כאן כך פירש בפירוש המשניות שלו ופירוש מקובל הוא ביותר ולשון משלשין הכי משמע טפי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לי לתרץ ואפרשנה יפה והבן כי פרק המקדיש נשנית המשנה כלשון ר\"מ ז\"ל בתחלה ובגמ' (דף כ\"ז:) אמר רב חסדא עלה לא שנו אלא שבן ארבעים עומד במקומו כלומר שהוא רוצה ליתן הארבעים שאמר אבל אין בן ארבעים עומד במקומו (אלא שחזר בו) משלשין ביניהם כמו שפירש ר\"מ ז\"ל שכל אחד נותן שבע ואקשינן חזר בו של בן ארבעים ממשכנין מנכסיו עד עשר ואמאי ליתן בר חמשין בהדיה פירוש ולא מטי ליה אלא שבע ומטונא דשייך בהדיה בתוספת דיליה כפירוש רש\"י והראב\"ד ז\"ל ומהדר עלה בשקלא וטריא עד דמסיק אלא אמר רב חסדא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה פי' כי כשחזרו בבת אחת אמר רב חסדא משלשין ביניהן לפי שנעשו כולן שותפין בתוספת שהרי כל אחד הוסיף כמו חבירו וכולן חזרו כאחד ואין לנו לקנות זה יותר מזה וכי קתני מתני' שחזרו בזה אחר זה שאין לאחד עם חבירו כלום לפיכך קונסין לכל אחד במה שהוא:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:", + " בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש\"י ז\"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר\"מ ז\"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש\"י ז\"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:" + ], + [ + "אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה כו' עד לאבדם. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ\"ח כ\"ט) ופרק קמא דע\"ז שם:", + " החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "אף ע\"פ שההקדשות כו' עד לא יהיה בך חטא. פרק קמא דשחיטת חולין (דף ב') :" + ], + [ + "לעולם לא יקדיש כו' עד וכיוצא בו. פרק המקדיש (דף כ\"ח) :", + " אמרו חכמים חסיד כו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף נ) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d92cdd5abf41e1edca98ba9e9727e4267000abd4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,655 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "כל כנויי נזירות עד הרי זה נזיר. פ\"ק דנזיר ופ\"ק דנדרים (דף ב') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר מן החרצנים עד הרי זה נזיר גמור. פ\"ק דנזיר:" + ], + [ + "אבל האומר הריני נזיר מן הגרוגרת עד ואינו נזיר: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו מחוור דסתם מתני' כרבי נתן דקאמר לב\"ה נדור ואינו נזיר עכ\"ל: ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דרבינו הראב\"ד ומלינן עיינין אלא מיהו פסקא דר\"מ ז\"ל מחוור ופקח עיניך ואובין לפניך דתנן פ\"ב דמסכת נזיר (דף ט') הריני נזיר מן הגרוגרות ב\"ש אומרים נזיר וב\"ה אומרים אינו נזיר ואמרינן עלה בגמרא מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ונזיר וב\"ה אומרים נדור ואינו נזיר בית שמאי סברי לה כרבי מאיר וב\"ה סברי לה כרבי יהודה (גרסתנו לא כן היא, אלא ב\"ש סברי כר\"מ וכר' יהודה וב\"ה סברי לה כר' יוסי, ולפי גירסא זו פרחה לה קושיא דלישנא קמא מוקי ב\"ה כר' יהודה ודוק) לישנא אחרינא אמרי לה ר' נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ואינו נזיר וב\"ה אומר לא נדור ולא נזיר בית שמאי כר' יהודה וב\"ה כר' שמעון וקי\"ל כלישנא קמא אליבא דב\"ה דמוקמינן מתני' דלא כוותיה דרבי נתן ורבי נתן תנא הוא ודחינן למתני' מקמיה כדדחינן מתניתין דכל השופרות כשרין חוץ משל פרה מקמי דרבי לוי דגמרא דפליג עלה ולא כלישנא בתרא דמוקמינן מתני' כרבי נתן חדא דלישנא קמא מוקי ב\"ה כרבי יהודה דהלכתא כב\"ה לגבי בית שמאי וכרבי יהודה לגבי ר' מאיר פרק מי שהוציאוהו ואילו ללישנא בתרא מוקי ב\"ה כרבי שמעון וב\"ש כרבי יהודה וקי\"ל התם דרבי יהודה ור\"ש הלכה כרבי יהודה. ועוד דהא בהכא בסוגיין דהריני נזיר אמר חזקיה במחלוקת שנויה וב\"ש היא לאו אמרי ב\"ש מן הגרוגרות ומן הדבלה הוי נזיר וכו' והיינו כלישנא קמא דמוקמינן מתני' דלא כר' נתן דאי ללישנא בתרא דמוקמינן מתני' כר' נתן הוו אמרי ב\"ש נדור ואינו נזיר ועוד דבהדין שיטתא ממש גרסינן התם בסמוך אמר חזקיה לא שנו אלא דאמר מן השעורים אבל מן העדשים לא אמר ולא כלום כמאן כב\"ש והא עדשים לגבי מזבח כגרוגרות לגבי נזיר דמו ואמרי ב\"ש הוי נזיר ע\"כ. והיינו כל\"ק דאי כלישנא בתרא נדור ואינו נזיר קאמר ועוד דהא התם בירושלמי גרסינן אמר ר' יוחנן טעמא דב\"ש משום שהוציא נזירות מתוך פיו רשב\"ל אומר משום כנויי כנויים כו' עד מה נפק מן ביניהון אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה על דעתיה דר' יוחנן אינו נזיר על דעתיה דרשב\"ל נזיר ע\"כ. וקי\"ל כר' יוחנן לגבי ר\"ל בר מתלת פרק החולץ ור' יוחנן קאי כב\"ה לפום ל\"ק ולא תקשי הלכתא אהלכתא וזה ברור:" + ], + [ + "מזגו לו כוס יין עד יותר מדאי. פ\"ב דנזיר (דף י\"א) :" + ], + [], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "הרי ידי נזירה עד הרי הוא נזיר. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"א) :" + ], + [ + "הריני נזיר כשיהיה לי בן עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "הנודר בנזיר בין בשוגג וכו' עד כשאר נדרים. פ\"ב (דף י\"א) ופ\"ג דנזיר ופ\"א ופ\"ב ופ\"ג דנדרים ופרק ב\"ש וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי אות באות:" + ], + [], + [ + "המתפיס בנזירות עד הריני כזה הרי זה נזיר. פ' ואלו מותרין (דף י\"ג) :", + " נדר חבירו שנזיר כו' עד כולם נזירים. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "המתפיס בנזירות עד הריני כזה הרי זה נזיר. פ' ואלו מותרין (דף י\"ג) :", + " נדר חבירו שנזיר כו' עד כולם נזירים. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן ושמע חבירו ואמר ואני הרי זה נזיר מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מאין הוציא זה וכו': ואני אומר קרוב היה בעיני לומר שאין בספר מיד ושהוא טעות סופר וכשדקדקתי בהלכה להבין דבריהם וראיתי כי דעת הראב\"ד ז\"ל להשיג על ר\"מ גם על הבבא השניה למה פשטה לקולא ולפי דעתו עלתה בתיקו וגם על הבבא השלישית שפסק להקל חלק ורוצה לומר שצריך שתי נזיריות לחומרא השכלתי במלת מיד ומצאתי לו ראיה כלשון הגמ' שרמז ראב\"ד ז\"ל בהשגותיו שהיא פ\"ב דנזיר גמ' מתני' דהריני נזיר כשיהיה לי בן דגרסינן (דף י\"ד) בעא מיניה בן רחומי מאביי הריני נזיר לכשיהיה לי בן ושמע חבירו ואמר ועלי ויש ספרים גורסין ואני מהו אדבוריה משמע או אגופיה משמע את\"ל אגופיה משמע אמר הריני נזיר לכשיהיה לי בן ויס\"ג לך בן ושמע חבירו ואמר ואני מהו אנפשיה קאמר או דילמא ה\"ק רחימנא לך כותיה את\"ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתא אמר הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן ושמע חבירו ואמר ואני מהו מי אמרינן שלא בפניו אנפשיה קאמר או דילמא הכי קאמר ליה רחימנא ליה לפלוני כוותך ע\"כ. עתה אתה המעיין השכל שנוי לשון הגמ' כי על לשון כשיהיה לי על לשון עלי קא בעי בלשון אי אגופה קאמר או על לשון ואני ועל כשיהא לך בעי אי אנפשיה קאמר ומדשני לישניה שמעינן דלשון אגופיה ר\"ל ועלי או ואני מקבל על עצמי מיד ולא אתלה בשום אדם ולא בלידת בן ולא בדבר אחר ולשון אנפשיה ר\"ל ואני מקבל ג\"כ בנפש חפצה כמוך לכשיהיה לך בן להיות נזיר או כשיהיה לחבירו זה בן ומבעיא לזה לבן רחומי וקאמר בבעיא ראשונה דלכשיהיה לי בן את\"ל אגופיה משמע וחזר ואמר אבעיא שניה דלכשיהיה לך בן את\"ל כל באנפיה (נפשיה) כסיפא ליה מלתא כו' ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל שכל מקום ששואל התלמוד שאלות הרבה ואומר על מקצתן את\"ל שהיא הלכה פסוקה ולא עלה בתיקו אלא האחרונה וכמו שכתבתי בהל' אישות גבי שני חצייך בפרוטה בהשגת הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל גם עליה וזו היא קבלת ר\"מ ז\"ל בגירסא ספרדית כי לא עלתה כאן בתיקו אלא האחרונה בלבד והוא הספק שכתב ר\"מ ז\"ל שספק נזירות להקל כדאיתא התם בההיא שמעתא גופה גבי בעיא דר' אבא בהפילה אשתו דאסיקנא אליבא דר' יהודה ספק נזירות להקל דקי\"ל הלכתא כותיה והיא משנה פ\"ד דטהרות וה\"נ פריך מינה פ' ואלו מותרין לאשמועינן דכן הלכתא ונמצאו דברי ר\"מ נכונים ולכך לא כתב ר\"מ ז\"ל דין ועלי כלל בהלכות אלו וגם רבותינו בעלי התוס' כך גורסין בכל הסוגיא לכשיהיה לך בן כגירסת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [], + [], + [ + "שנים שהיו הולכין עד אחד משניהם נזיר. פרק ב\"ש דנזיר (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וכן האומר הריני נזיר עד שספק נזירות להקל. בתוספ' דנזיר ופ\"ד דמס' טהרות ופרק ב\"ש דמס' נזיר ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "היו מהלכין בדרך עד הרי כולם נזירים. פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"ד) :", + " מפני שהכוי יש בו דרכים עד וכל אחד מהם יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' בכורים (דף פ\"ה) וביבמות פ' חרש (דף ע\"ט) ופ' הזרוע (דף קמ\"ג) ופ' כסוי הדם (דף פ\"ג) ופ' אותו ואת בנו (דף קל\"ב) :", + " וכן אנדרוגינוס כו' עד יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' זבים ובתוספתא פ\"ב דמס' בכורים ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "היו מהלכין בדרך עד הרי כולם נזירים. פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"ד) :", + " מפני שהכוי יש בו דרכים עד וכל אחד מהם יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' בכורים (דף פ\"ה) וביבמות פ' חרש (דף ע\"ט) ופ' הזרוע (דף קמ\"ג) ופ' כסוי הדם (דף פ\"ג) ופ' אותו ואת בנו (דף קל\"ב) :", + " וכן אנדרוגינוס כו' עד יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' זבים ובתוספתא פ\"ב דמס' בכורים ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן אם ראו אנשים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ב\"ש דנזיר ובתוספתא:" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "עבד שנדר בנזירות עד יצא ידי נזירותו. פרק בתרא דמס' נזיר:", + " אבל אם נדר ולא גלח ויצא וכו' עד במלאת ימי נזרו. פרק בתרא דנזיר.
ועל פיסקא ראשונה כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש אלא בשכפאו רבו וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל גלה עמיקתא ונהורא עמיה שרי ודברים חקוקים בלב ים התלמוד וצריכין תלמוד והבן במס' זבחים פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) סוף גמ' מתני' דזבחי שלמי צבור שאיל אלא למאי הלכתא איתקש ומסיק רבא שאם גילח על אחד משלשתן יצא למדנו כי המגלח על אחד משלשתן של קרבנותיו אפילו בשחיטה לבד יצא מידי נזירותיו כאילו הקריב ונזרק דם שלשתן וכדאיתא פ' ג' מינין וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ח מהל' נזירות ושנינו פרק בתרא דנזיר עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה ואסיק הלכתא כר\"מ ומיהו נזיר לא הוי שלא אסרו עליו השתיה אלא כדי שיצטער ויחזור לרשות רבו כדאיתא התם וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק למעלה מזאת הפיסקא, למדנו שכשלא ידענו דעת רבו אם לכופאו אם לאו הרי הוא כמו שכופהו (אלא) וישתה ועוד שנינו זאת הפיסקא שם (דף ס\"ג) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת התהום (אינו סותר) אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פני המערה טמא נמצא משוקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר ואמרינן בגמ' מאן תנא אמר ר' יוחנן ר' אליעזר היא דאמר תגלחת מעכבת, ובירושלמי נמי אמרי' א\"ר יוחנן מאן תנא אם גילח אם לא גילח ר' אליעזר ברם רבנן עד שלא נזרק עליו הדם משנזרק עליו הדם וקי\"ל כרבנן בעד שלא גילח אבל אם גילח אין טומאת התהום סותרת בו והלכה היא בנזיר וכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ו מהל' נזירות למדנו כי הגילוח מועיל בספק טומאה. ובירושלמי גרסינן היה יכול למחות ע\"י רבו אומר לו הלכה היא שמע לדברי רבך כפאו רבו ונטמא מהו שיביא קרבן טומאה וכי נזיר הוא לא את הוא שגזרת עליו שיטמא וכו' ואת אמר סותר וכה סותר פשיטא הדא מילתא נטמא ואח\"כ יצא לחירות מביא קרבן טומאה מה בשכפאו רבו או בשלא כפאו רבו אין תימר בשכפאו רבו מביא קרבן טומאה אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו א\"ר יוסי בשכפאו אנן קיימין שלא תאמר הואיל ויצא לחירות תיפקע ממנו נזירות בטומאה לפום כן צריך מימר מונה לנזירות (בטומאה) ע\"כ. ומדקאמר אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו למדנו לנדון שלפנינו שאם לא ידע רבו כדי שיכפנו הרי הוא ככפוי שהוא משלים נזירותו כל זמן שהוא תחתיו בשלא גילח וע\"כ דהא באם מביא קרבנותיו עסקינן ואין הגילוח בא אלא אחר זריקת דמים כדאיתא פ' ג' מינים ואפילו גילח מועיל אא\"כ גילח על כל אחת מהן כמו שהוכחתי מההיא דפ' איזהו מקומן ולפיכך לא יצא באותו גילוח כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ואע\"פ שיצא לחירות כדמשמע מרבי יוסי הירושלמי דאוקמא לדינא לחירות בשכפאו רבו וגם הוכחתי מדר' מאיר ורבי יוסי דכשלא ידענו דעת רבו הרי הוא ככפאו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל זה הלשון נדר והשלים נזירותו וגילח ולא ידע רבו ואח\"כ יצא לחירות הרי זה יצא ידי נזירותו אבל אם נדר ולא גילח ויצא לחירות לא יצא עכ\"ל. בוא וראה דקדוק לשונו ששתי בבות הללו פירושן בשהשלים נזירותו דהיינו הקריב קרבנותיו אלא שחילק בין גילח ללא גילח וכבר הוכחתי שהגילוח אחר הקרבנות הוא, מעתה ראה דעת ר\"מ ז\"ל שהגילוח מוציא אותו כשיצא לחירות מספק דעת רבו כדרך שמוציא מטומאת התהום שהיא ספק טומאה ויצא מידי נזירותו אבל אם לא גילח לא יצא מידי נזירותו דכיון שלא ידע הרי הוא כמי שלא כפאו ואף כי יצא לחירות משלים נזירותו כדר' יוסי וסתמא דירושלמי וכלשון ר\"מ ז\"ל ממש כמו שהוכחתי והבן בשכלך:" + ], + [ + "עבד שנדר בנזירות עד יצא ידי נזירותו. פרק בתרא דמס' נזיר:", + " אבל אם נדר ולא גלח ויצא וכו' עד במלאת ימי נזרו. פרק בתרא דנזיר.
ועל פיסקא ראשונה כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש אלא בשכפאו רבו וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל גלה עמיקתא ונהורא עמיה שרי ודברים חקוקים בלב ים התלמוד וצריכין תלמוד והבן במס' זבחים פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) סוף גמ' מתני' דזבחי שלמי צבור שאיל אלא למאי הלכתא איתקש ומסיק רבא שאם גילח על אחד משלשתן יצא למדנו כי המגלח על אחד משלשתן של קרבנותיו אפילו בשחיטה לבד יצא מידי נזירותיו כאילו הקריב ונזרק דם שלשתן וכדאיתא פ' ג' מינין וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ח מהל' נזירות ושנינו פרק בתרא דנזיר עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה ואסיק הלכתא כר\"מ ומיהו נזיר לא הוי שלא אסרו עליו השתיה אלא כדי שיצטער ויחזור לרשות רבו כדאיתא התם וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק למעלה מזאת הפיסקא, למדנו שכשלא ידענו דעת רבו אם לכופאו אם לאו הרי הוא כמו שכופהו (אלא) וישתה ועוד שנינו זאת הפיסקא שם (דף ס\"ג) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת התהום (אינו סותר) אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פני המערה טמא נמצא משוקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר ואמרינן בגמ' מאן תנא אמר ר' יוחנן ר' אליעזר היא דאמר תגלחת מעכבת, ובירושלמי נמי אמרי' א\"ר יוחנן מאן תנא אם גילח אם לא גילח ר' אליעזר ברם רבנן עד שלא נזרק עליו הדם משנזרק עליו הדם וקי\"ל כרבנן בעד שלא גילח אבל אם גילח אין טומאת התהום סותרת בו והלכה היא בנזיר וכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ו מהל' נזירות למדנו כי הגילוח מועיל בספק טומאה. ובירושלמי גרסינן היה יכול למחות ע\"י רבו אומר לו הלכה היא שמע לדברי רבך כפאו רבו ונטמא מהו שיביא קרבן טומאה וכי נזיר הוא לא את הוא שגזרת עליו שיטמא וכו' ואת אמר סותר וכה סותר פשיטא הדא מילתא נטמא ואח\"כ יצא לחירות מביא קרבן טומאה מה בשכפאו רבו או בשלא כפאו רבו אין תימר בשכפאו רבו מביא קרבן טומאה אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו א\"ר יוסי בשכפאו אנן קיימין שלא תאמר הואיל ויצא לחירות תיפקע ממנו נזירות בטומאה לפום כן צריך מימר מונה לנזירות (בטומאה) ע\"כ. ומדקאמר אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו למדנו לנדון שלפנינו שאם לא ידע רבו כדי שיכפנו הרי הוא ככפוי שהוא משלים נזירותו כל זמן שהוא תחתיו בשלא גילח וע\"כ דהא באם מביא קרבנותיו עסקינן ואין הגילוח בא אלא אחר זריקת דמים כדאיתא פ' ג' מינים ואפילו גילח מועיל אא\"כ גילח על כל אחת מהן כמו שהוכחתי מההיא דפ' איזהו מקומן ולפיכך לא יצא באותו גילוח כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ואע\"פ שיצא לחירות כדמשמע מרבי יוסי הירושלמי דאוקמא לדינא לחירות בשכפאו רבו וגם הוכחתי מדר' מאיר ורבי יוסי דכשלא ידענו דעת רבו הרי הוא ככפאו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל זה הלשון נדר והשלים נזירותו וגילח ולא ידע רבו ואח\"כ יצא לחירות הרי זה יצא ידי נזירותו אבל אם נדר ולא גילח ויצא לחירות לא יצא עכ\"ל. בוא וראה דקדוק לשונו ששתי בבות הללו פירושן בשהשלים נזירותו דהיינו הקריב קרבנותיו אלא שחילק בין גילח ללא גילח וכבר הוכחתי שהגילוח אחר הקרבנות הוא, מעתה ראה דעת ר\"מ ז\"ל שהגילוח מוציא אותו כשיצא לחירות מספק דעת רבו כדרך שמוציא מטומאת התהום שהיא ספק טומאה ויצא מידי נזירותו אבל אם לא גילח לא יצא מידי נזירותו דכיון שלא ידע הרי הוא כמי שלא כפאו ואף כי יצא לחירות משלים נזירותו כדר' יוסי וסתמא דירושלמי וכלשון ר\"מ ז\"ל ממש כמו שהוכחתי והבן בשכלך:" + ], + [ + "אין הנזירות נוהגת אלא בא\"י וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כופין אותו לעלות וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור זה כי ר\"מ ז\"ל חיבר זה החיבור לקצר אורך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכן עשה גם בזה הדין שהוא מפורש פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ט) ואיתא נמי פ\"ד דמס' עדיות בפלוגתא דב\"ש וב\"ה ומעשה דהילני המלכה דתנן מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ובא לארץ ב\"ש אומרים נזיר ל' יום וב\"ה אומרים נזיר בתחלה כו' וקי\"ל כב\"ה ומסיק טעמייהו דקא סברי כי קנסינן בתחלת נזירות. והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל וכי יש שם טהרה והלא כולנו טמאים טומאת מת תמה אני על קושייתו דהא להדיא גרסינן על מתני' בגמ' לימא בהא קא מיפלגי דב\"ש סברי ארץ העמים משום אוירא גזרו עלה וב\"ה סברי (נמי) ארץ העמים משום גושא גזרו עלה ומהדרינן לא דכ\"ע משום גושא אלא ב\"ש סברי בסתם נזירות קנסינן וב\"ה סברי בתחלת נזירות קנסינן פי' ומשום גושא והנכנס בו בשידה תיבה ומגדל טהור ומשום אוירא הנכנס בה אפילו בשידה תיבה ומגדל טמא למדנו להדיא כי בחוצה לארץ דוקא קנסו ואפילו בשידה תיבה ומגדל שיהא טמא אבל בא\"י בשידה תיבה ומגדל טהור דלא קנסו בה ושם יכול למנות בטהרה וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל וכלשון הגמרא ואף כי יש גירסאות אחרות מהופכות בסוגיא מ\"מ כך עולה מהם לדברי כולם:" + ], + [ + "אין הנזירות נוהגת אלא בא\"י וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כופין אותו לעלות וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור זה כי ר\"מ ז\"ל חיבר זה החיבור לקצר אורך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכן עשה גם בזה הדין שהוא מפורש פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ט) ואיתא נמי פ\"ד דמס' עדיות בפלוגתא דב\"ש וב\"ה ומעשה דהילני המלכה דתנן מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ובא לארץ ב\"ש אומרים נזיר ל' יום וב\"ה אומרים נזיר בתחלה כו' וקי\"ל כב\"ה ומסיק טעמייהו דקא סברי כי קנסינן בתחלת נזירות. והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל וכי יש שם טהרה והלא כולנו טמאים טומאת מת תמה אני על קושייתו דהא להדיא גרסינן על מתני' בגמ' לימא בהא קא מיפלגי דב\"ש סברי ארץ העמים משום אוירא גזרו עלה וב\"ה סברי (נמי) ארץ העמים משום גושא גזרו עלה ומהדרינן לא דכ\"ע משום גושא אלא ב\"ש סברי בסתם נזירות קנסינן וב\"ה סברי בתחלת נזירות קנסינן פי' ומשום גושא והנכנס בו בשידה תיבה ומגדל טהור ומשום אוירא הנכנס בה אפילו בשידה תיבה ומגדל טמא למדנו להדיא כי בחוצה לארץ דוקא קנסו ואפילו בשידה תיבה ומגדל שיהא טמא אבל בא\"י בשידה תיבה ומגדל טהור דלא קנסו בה ושם יכול למנות בטהרה וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל וכלשון הגמרא ואף כי יש גירסאות אחרות מהופכות בסוגיא מ\"מ כך עולה מהם לדברי כולם:" + ] + ], + [ + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "מי שאמר הריני נזיר שתי נזירות עד מנין נזירותיו. פ\"ק דנזיר (דף ה' וח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל קיצר בכאן וכו': ואני אומר מיהר הסופר לכתוב עד שלא הגיע לאמצע הפרק הזה או הקורא השמיט מלקרות לפניו שהרי כתבו מפורש לפנינו באמצעות זה הפרק בדינין שבין נזיר עולם לנזיר לעולם וסידרן בסידור יפה ומשובח כי הסופר עצמו כתבו בהשגות:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כמנין ימות השנה עד אלא לשנת הלבנה. פ\"ק דנזיר (דף ח') ומייתי לה פ' אין בערכין (דף ט') :" + ], + [ + "הריני נזיר אחת ומחצה כו' עד של שלשים יום ויום אחד. פ\"ק דנזיר (דף ז') :" + ], + [ + "מי שהיו שתי כתי עדים עד מעידין בשתים. פ\"ג דנזיר (דף כ') :" + ], + [ + "מי שנזר שתי נזירות עד כאילו אינה מעיקרה. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "מי שאמר הריני נזיר לעולם עד הרי זה נזיר לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא כך מצאתי וכו' מבולבלת מאד לא נתכוונתי אלא להאריך זמן הנזירות זמן מרובה עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דבריו ולא ידעתי מה בא לחדש וגם יראה לי שהלשון צריך תיקון שיש בו ט\"ס ואיני רואה מקום להציל הואיל והוא מצא זכותו רק ההלכות הן פ\"ק דנזיר (דף ד') . שוב מצאתי לר\"ם ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [], + [], + [ + "ומי שנדר הריני נזיר כשמשון עד לעולם היתה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) ומייתי לה במס' מכות:" + ], + [ + "האומר הריני כשמשון כבן מנוח כו' עד אלו לאיש אחר. פ\"ק דנזיר (דף ד') :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "האומר הריני נזיר עד למנין נזירות שניה. רפ\"ג דנדרים (דף י\"ז) ופ' בתרא ומייתי לה פ\"ק (דף ה') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר עד למנין נזירות שניה. רפ\"ג דנדרים (דף י\"ז) ופ' בתרא ומייתי לה פ\"ק (דף ה') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן עד סתר הכל. פ\"ב דמס' נזיר (דף י\"ג) :", + " נטמא אחר נזירות וכו' עד נזירות בנו: כתב הראב\"ד אינו מחוור דלא פליגי ר\"י ור\"ל וכו': ואני אומר עיקר המחלוקת ההיא פ\"ב דנזיר (דף י\"ג י\"ד) גמרא מתני' דהריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן וקי\"ל כר\"י ומפרש טעמא משום דחדא נזירות אריכתא היא ומוכחא סוגיין דהתם דדוקא נזירות בנו סותר הכל אבל נזירות שלו אינו סותר נזירות בנו תדע שהרי נזירותו נדחה מפני נזירות בנו ואין נזירות בנו נדחה מפני נזירותו אלמא נזירות בנו עיקר ונזירות שלו טפל לו וכן מצאתים מפורש בירושלמי (דף נ\"ב ע\"ב) דגרסינן ר' יודן בעי קומי ר' יוסי ותדחה נזירותו לנזירות בנו (בספרים שלנו כן היא, ר' יודה בעי קמי ר' יוסי ותקדם נזירותו לנזירות בנו) לא כן א\"ר אבהו בשם ר\"י הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום (הרי זו) מכורה והקדישה קדשה אמר (ליה) לא באומר הרי זו דילמא באומר הרי עלי והאומר הרי אני כאומר הרי עלי אלמא פשיטא ליה לתלמודא שנזירות בנו עיקר לר' יהודה גופיה ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "נזיר ששלמו ימי נזירותו כו' עד או לוקה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) :" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "כל ב\"ד כו' עד ההדיוט. פ\"ב דנדרים:", + " האשה שנדרה בנזיר עד סוף הפרק. פ' ד' דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "כל ב\"ד כו' עד ההדיוט. פ\"ב דנדרים:", + " האשה שנדרה בנזיר עד סוף הפרק. פ' ד' דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "וכן אם שרה פתו עד כשאר איסור מאכלות. במס' נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "נתערב יין וכיוצא בו בדבש וכו' עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד בעל ההלכות לא אמר כן וכו': ואני אומר כשנראה הראיות בע\"ה אם הלכה נקבל ואם לדין ויש תשובה נשיב אבל עתה די לנו שיש לר\"מ ז\"ל רבים וגדולים מסכימים עמו וההל' במס' נזיר פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נתערב יין וכיוצא בו בדבש וכו' עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד בעל ההלכות לא אמר כן וכו': ואני אומר כשנראה הראיות בע\"ה אם הלכה נקבל ואם לדין ויש תשובה נשיב אבל עתה די לנו שיש לר\"מ ז\"ל רבים וגדולים מסכימים עמו וההל' במס' נזיר פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר שאכל כזית ענבים וכו' עד שהוא בכל הנדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה הניח לאו שבכללות וכו': ואני אומר אמת הוא שהגירסאות הפוכות פ' כל שעה (דף מ\"א) ובנזיר פרק ג' מינים (דף ל\"ח) וכן כמה סוגיות בתלמוד מתחלפות ומ\"מ הגירסא שהבאנו היא שהסכימו עליה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכדברי ר\"מ ז\"ל וכמו שמקשה התלמוד בכ\"מ שאין לוקין על לאו שבכללות וכדרבא דהלכתא כותיה לגבי דאביי בר מיע\"ל קג\"ם ובר מן דין ובר מכל דין קושיית הראב\"ד ז\"ל התלמוד הוא מקשה אותה להדיא גבי אותה ברייתא שפסק ממנה ר\"מ ז\"ל אות באות מוסף על דברי דגרסינן מתיב רב פפא (ר\"א אומר) נזיר שהיה שותה יין כו' עד אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש ואי הכי לילקי שש אחת על מכל אשר יעשה מגפן היין ופריק תנא ושייר ומקשי עלה ומהדר למשקל ומטרא עלה עד דסתר לכולהו פירוקי ומסיק אלא אמר רב פפא כו' עד דמסיק אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה כלומר יחזור מחמת ברייתא ולא הוה ידענא דגמרא הוא בידיה ולא הדר ביה משמע הא לאו גמרא בידיה הוה הדר ביה דאלמא לית הלכתא אלא כברייתא דרב פפא וראה שם בעיניך שתלמוד ערוך הוא ודברי ר\"מ ז\"ל נקיים:", + " וכן אם אכל כזית זג כו' עד שהוא לא יחל דברו. בנזיר פרק ג' מינים:" + ], + [ + "נזיר ששתה רביעית יין וכו' עד בפ\"ע: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור והלא שני שמות הן וכו': ואני אומר מריה דאברהם כמה נשמר ר\"מ ז\"ל בלשונו ולא שוה לו וז\"ל אינו לוקה אלא אחת שאינו חייב על היין בפ\"ע ועל החומץ בפ\"ע שאין כתוב כאן יין לא ישתה וחומץ לא ישתה אלא כן כתוב חומץ יין וחומץ שכר וגו' כלומר לא ישתה היין ולא דבר שנתערב בו יין והוא השכר ואפי' החמיצו והואיל ולא כפל אלא החומץ שהוא שם אחד כו' עכ\"ל. למדנו והשמיענו בלשונו טעמו של דבר וממשו במוצאו ומובאו דקי\"ל בכולא תלמודא דהיכא דלא מייחד לאו דידיה לא לקי דריש פ' ג' מינים (דף ל\"ד ע\"ב) דרשינן ליה בכלל ופרט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל שהוא פרי ופסולת פרי ואמרינן פרי ענבים פסולת פרי מאי היא חומץ אף כל פרי מאי היא גוהרקי אף כל פסולת פרי מאי היא אמר רב כהנא לאיתויי עינבי דקרוס ויס\"ג דכרין אלמא חומץ לא מייחד ליה לאו בפ\"ע אלא מדינא דכעין הפרט קא אתי ומינה דשם אחד ומין אחד הם כדברי ר\"מ ז\"ל דאי שנים הם כדברי הראב\"ד ז\"ל היכי אתו מרבויא דכעין הפרט. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מחומץ שכר ר\"י אמרה בירושלמי ודבר שנתערב ביין גם בירושלמי גם בבבלי דריש לה התם ובגמ' מתני' דאין חייב עד שיאכל כו' פ' ג' מינין דדרשה שני שמות ושני מינים גם שם נתפרשה ומה שהביא מב\"ב איני יודע אי משום ההיא פלוגתא דריחיה חלא וטעמיה חמרא גמרא מתני' דהמוכר יין לחבירו והחמיץ וכו' דמשמע מינה דטעמיה וריחיה חלא הוי שם אחר ומין אחד י\"ל שאני זביני שהולכין בו אחר לשון בני אדם ואי משום כוס של ברכה י\"ל שאני ברכה דאפילו חמר חיורין ממעט התם רבא מדכתיב אל תרא יין כי יתאדם סוף גמרא מתני' דמרתף של יין כו' משא\"כ לגבי נזיר אלמא האי דינא לחוד והאי דינא לחוד וגם מה שהביא ממס' ע\"ז איני יודע אי משום הא דתנן פ' אין מעמידין אלו דברים של עכו\"ם אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ שהיה מתחלתו יין כו' דאלמא תרי מילי נינהו י\"ל שאני התם כדמפרש טעמא דכיון דאתסר מכי הוה חמרא במאי פקע איסוריה וההוא לישנא דתרוייהו חלא מקרו אינו בספרים שלנו ואם יש לו ראיות אחרות אנכי לא ידעתי אבל על זה לא נניח התלמוד ערוך בבלי ירושלמי כמו שהוכחתי ונמצא בזה דעת ר\"מ ז\"ל זך ומחוור. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנכנס לבית עד אלא עמד שם ה\"ז לוקה. פ' ג' דנזיר ופ' ג' מינים (דף מ\"ו) :", + " והוא שישהא שם וכו'. פ\"ג דנזיר (דף י\"ז) ופ\"ג דשבועות:" + ], + [ + "נזיר שנכנס לבית עד אלא עמד שם ה\"ז לוקה. פ' ג' דנזיר ופ' ג' מינים (דף מ\"ו) :", + " והוא שישהא שם וכו'. פ\"ג דנזיר (דף י\"ז) ופ\"ג דשבועות:" + ], + [], + [ + "נזיר שטימא עצמו עד סוף הפרק. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא בין בזדון עד סותר את הכל. פ\"ג דנזיר (דף ט\"ז י\"ז) ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט') :" + ], + [ + "נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ\"ג דנזיר:", + " ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :" + ], + [ + "נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ\"ג דנזיר:", + " ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :" + ], + [ + "נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ\"ג דנזיר (דף י\"ט) :" + ], + [ + "נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ\"ג דנזיר (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שנדר והוא בבית הקברות כו' ואם התרו בו כו' עד קרבן טומאה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם התרו בו שלא יזיר א\"צ שהייה עכ\"ל: ואני אומר זו בעיא היא פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ז) גמרא מתני' דמי שנדר והוא בבית הקברות ואיפשטא ולא סליק בתיקו אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה דבעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו מי בעי שהייה למלקות או לא ושיילינן ה\"ד אילימא דא\"ל לא תנזור למה לי שהייה נזיר טהור מ\"ט לא בעי שהייה דקא מתרין ביה ה\"נ דקא מתרין ביה אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה וכי גמירין שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דילמא ל\"ש תיקו ע\"כ. ובאמת כי לכאורה היה יכול להתבונן ממנו דעת הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"מ ז\"ל העמיק לשאוב מבור עמוק והיגע בתלמודו ידלנו ודין שהייה כתבה פ\"ה כראוי כמו שרמזתי מקומו וגם בזאת הבעיא כתב בסמוך נכנס לשם בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו את המעזיבה ונטמא אע\"פ ששהה שם אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות אם שהה עכ\"ל. עתה עמוד והתבונן כי מלקות אינו מיחייב כלל וזה מבורר לו מכח הירושלמי דגרסינן עלה דמתני' מי שנזר והוא בבית הקברות ר\"י אמר מלקין בו על היין ועל התגלחת ר\"ל אמר מאחר שאין מלקין בו על הטומאה אין מלקין בו על היין ועל התגלחת ויס\"ג מתרין וחדא נינהו ושקיל וטרי עלה טובא ודכוותה פליגי בשמעתין דבבלאי שמעינן מינה דלכ\"ע אין מלקין אלא על הטומאה וכדאוקימנא בשפרע עליו את המעזיבה ואפילו תימא דר\"ל כמאן דמתמה קאמר ופליג עליה סוגיין לא אזלא הכי ואפילו תטיל בדוחק ותעייל פילא בקופא דמחטא דתלמיותא מ\"מ לית הלכתא כר\"ל לגבי ר\"י אלמא דלא לקי ואע\"ג דשהה. ומעתה תמה על עצמך מאי קא בעי רבא אם צריך שהייה למלקות דהא ליכא מלקות כלל כיון דליכא התראה ואין מלקות בלא התראה ותלמודא נמי אמאי לא קא מהדר ליה מהא להדיא ולמחי ליה אמוחא אתמהה מי שייך ביה מלקות והאמר ר\"י אין מלקין בו על הטומאה. וא\"ת מפשט התלמוד משמע דלית ליה כר\"י מדקאמר ה\"ד אי דאמרו ליה אל תנזור כו' זה אינו דההיא דמשום דנדר הוא מדעתיה אבל הטומאה דאתיא ליה בע\"כ והוא אנוס ודאי כר\"י קי\"ל והדרא קושיין לדוכתא מאי קא מבעיא ליה לרבא אלא על כרחין אית לן לפרושי במלקות דרבנן דהיינו מכת מרדות וכדאוקימנא בשפרע מעליו המעזיבה וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשמעתין גבי פירוקא דפרקינן בקלקוליה לא קא מיירי דאיסורא מיהא אינה לטמויי וכיון דסלקא בתיקו ופ\"ב דשבועות נמי כולהו בעייתא סלקן בתיקו וקי\"ל בכל דוכתא סתם נזירות להקל דיינינן בהאי תיקו לקולא ובעינן שהייה למכת מרדות אבל מלקות ליכא כלל ואפילו לר\"י וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בדקדוק גדול. ואחר שתשכיל בזה יפה יפה בוא וראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל שהשיג עוד על הפיסקא השנייה וז\"ל אין דרך הסוגיא כן אלא הבעיא כך היא נכנס בשידה תיבה ומגדל ונזר שם ובא חבירו ופרע מעליו את התקרה ונטמא מי בעי שהייה או לא וכו' אלמא היכא דשהה ליתא בה ספק דחייב מלקות ואם לא שהה הוי ספיקא עכ\"ל. ואתה המעיין עשה אזנך כאפרכסת וכיון דדלאי לך חספא תשכח מרגניתא תותה ותעמוד על הפרק לחזק כל בדק:" + ], + [], + [ + "יצא מבית הקברות וכו' עד מן המנין. כתב הראב\"ד פירוש כדי שיגלח ויביא קרבן טומאה: ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו כן ולא ידעתי מה בא לחדש:", + " יצא והזה כו' עד תגלחת טומאה. פ\"ג דנזיר:" + ], + [ + "תגלחת טומאה כו' עד מביא קרבנותיו בו ביום. פ' ג' מינים (דף מ\"ד) ופ' כה\"ג ונזיר (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ\"ג דנזיר (דף י\"ח) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ\"ג דנזיר (דף י\"ח) :" + ], + [ + "כשמגלח הנזיר עד האשם יצא. פ' ג' מינים (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא טומאות וכו' עד בקרבנות אחרות. ריש פ\"א דכריתות (דף ב') ובתמורה פ' ד' מחוסרי כפרה ומייתי מקצתה פ' ג' מינין דמס' נזיר:" + ], + [ + "נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ] + ], + [ + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נגע באהל המת וכו' ויראה לי שזה דין המיוחד כו' וכן יראה לי כו' עד ממנין נזירותו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו כלום וכו': ואני אומר הפיסקא שפסק ר\"מ ז\"ל משנה שלימה היא פ' כה\"ג ונזיר דתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח וכו' ומזה בשלישי ובשביעי וסותר כו' עד אבל הסככות הפרעות ובית הפרס וארץ העכו\"ם והגולל והדופק ורביעית דם ואהל רובע עצמות וכלים הנוגעים במת ובימי גמרו ובימי ספירו על אלו אין הנזיר מגלח ומזה כלומר וגם אינו מזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר הקודמין כו' הנה הפיסקא שלו משנה שלימה מוסכמת לדברי הכל וגם סברת רבינו וגדולים הסכימו כדבריו ומכלל ר\"י מסיפונט ז\"ל ויש להם ראיה מדתנן ריש מס' אהלות ד' טמאים במת ג' טמאים טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב כו' ומפרש לה במשנה שלישית דתנן כיצד ד' כלים הנוגעים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאים טומאת שבעה ע\"כ. ועלה גרסינן בתוספתא כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טהור בזב מכלום כיצד האדם באדם שנים במת ואחד בזב כלים בכלים ג' במת ושנים בזב כלים אדם וכלים ד' במת וג' בזב בד\"א בתרומה וקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ע\"כ למדנו שאין הנזיר מגלח על טומאת כלים במתני' דפ' כה\"ג ומינה שאינו מזה שלישי ושביעי ואעפ\"כ אדם מטמא שבעה כי מתני' דריש אהלות והתוספתא וראיה עוד מהא דתניא בספרי בפ' פרה וכל אשר יגע בו הטמא יטמא למה נאמר לפי שהוא אומר בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת שבעה הנוגע טמא טומאת שבעה הא למדנו לכלים ואדם כלים ואדם כלים מניין ת\"ל וכבסתם בגדיכם הא למדנו לכלים ואדם וכלים אדם וכלים מניין אמרת ק\"ו הוא ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע בכלים הנוגעים במת הרי הם טמאים כלים הנוגעים באדם הנוגע במת דין הוא שיהו טמאים או יהא אדם מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה אמרת ק\"ו הוא ומה כלים שאין מטמאין על גבי משכב ומושב הרי הן מקבלין טומאה מן המת ומטמא אדם טומאת שבעה אדם שמטמא על גבי משכב ומושב אינו דין שיקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ת\"ל והנפש הנוגעת תטמא עד הערב טומאת ערב מטמא ואינו מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ע\"כ. והשתא מדדרש ליה מוכבסתם בגדיכם ש\"מ דחרב לאו דוקא אלא ה\"ה לשאר כלים ובגדים וקים לן בכוליה תלמודא דטמא טומאת שבעה טעון הזאה שלישי ושביעי חוץ מן הנזיר שנטמא בכלים ואע\"פ שר\"ת ז\"ל ומקצת מפרשים פירשו כפירוש הראב\"ד ז\"ל והא דספרי אוקמוה בכלי מתכות ומשום דציץ שהוא זהב הוי מכלל הבגדים יפו בעיני ראיות אלו ועיקר קרא דואלה הבגדים לאו בציץ דוקא מיירי ולא אמני בהדייהו דכתיב ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ואילו ציץ לא כתיב ביה ואפילו תימא כיון דהוי משמנה בגדים בהדייהו איתכלל מ\"מ אתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא א\"נ שבקינן שבעה ואזלינן בתר חדא ועוד אטו שבעה לאו בגדים וכלים נינהו כמו ציץ ודון מינה דכולהו לגבי האי דינא ככלי מתכות דמיין ובעי הזאה שלישי ושביעי בכל אדם טמא חוץ מנזיר כמו שהוכחתי וכדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו ואף כי יש להם ראיות אחרות הואיל והן חקוקות בשיטות נזיר ואהלות לא חפצתי באריכות ודי:" + ], + [ + "נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה\"ג ונזיר (דף כ\"ו) :", + " נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע\"פ שהוא טמא. פ\"ב דנזיר (דף י\"ז) :" + ], + [ + "נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה\"ג ונזיר (דף כ\"ו) :", + " נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע\"פ שהוא טמא. פ\"ב דנזיר (דף י\"ז) :" + ], + [ + "הנזיר מותר במת מצוה וכו'. פ\"ב דנזיר (דף ט\"ו) :", + " ואסור ביין מצוה כו' עד מדברי סופרים. רפ\"ק דנזיר (דף ד') :" + ], + [ + "וכיצד היה מותר כו' עד דברי קבלה הן. פ' ג' מינין (דף מ\"ג) מ\"ג) :" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ] + ], + [ + [ + "תגלחת טהרה כיצד עד ואח\"כ מגלח. פ' ג' מינין (דף מ\"ה) ומקצתו מקרא מלא ובסוף נגעים ג' מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלויים:", + " ואם גילח אחר ששחט החטאת או העולה יצא ומבשל וכו'. פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) :", + " ולוקח מן הרוטב כו' עד תחת החטאת. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "תגלחת טהרה כיצד עד ואח\"כ מגלח. פ' ג' מינין (דף מ\"ה) ומקצתו מקרא מלא ובסוף נגעים ג' מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלויים:", + " ואם גילח אחר ששחט החטאת או העולה יצא ומבשל וכו'. פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) :", + " ולוקח מן הרוטב כו' עד תחת החטאת. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האומר הרי עלי עד אי זה נזיר שירצה. פ\"ב דנזיר (דף יא:) :", + " אמר הרי עלי חצי קרבנות נזיר וכו' עד חצי נזירות: כתב הראב\"ד אינו מחוור זה ואין זה לשון הגמרא וכו': ואני אומר זה מחוור ותלמוד ערוך וגירסא מוסכמת ופירוש מרווח לרבותינו בעלי התוס' ז\"ל פ\"ב דמס' נזיר (דף י\"ב) גמ' מתני' דהרי עלי לגלח חצי נזיר כו' וה\"ג לה אמר רבה הכל מודים באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי קרבן חצי נזיר עלי קרבן שלם בעי לאתויי מאי טעמא דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי בלישנא דמתני' דר\"מ סבר כיון דאמר הרי עלי איחייב אכוליה קרבן נזירות וכי קאמר חצי נזיר לאו כל כמיניה ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא ע\"כ. ופירשוה בפירוש מרווח באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי כי מאחר שתלה החצי בקרבן שאמר קרבנות פלגא דקרבן קאמר אבל כשאמר קרבן חצי נזיר עלי אין שום חצי נזיר בעולם. פי' מאחר שהזכיר קרבנות בתחלה אע\"פ שחזר אח\"כ ואמר חצי נזירות מביא קרבן שלם כי פליג בלישנא דמתני' פירוש כשאמר הרי עלי לגלח נזיר כי מאחר שאמר הרי עלי נתחייב בכל הקרבן ולר\"מ שסובר תפוס לשון ראשון כי חזר ואמר חצי נזיר אין חוששין לו והרי זה כאומר קרבנות חצי נזירות שמביא קרבן שלם ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא והרי זה כאומר חצי קרבנות נזיר עלי שכשאמר חצי נזיר עלי דכולה בעי משום דחצי קאי אנזיר אבל הכא אמרינן דחצי קאי אעלי וכמו שאומר חצי קרבנות עלי קאמר זהו תופס דברי ר\"מ ז\"ל והוא פירוש יפה ונכון מבאר קושיות הראב\"ד ז\"ל תירוצא בצדה וכדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כרבנן:" + ], + [ + "האומר הרי נזיר עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ], + [ + "האומר הרי נזיר עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "המפריש מעות עד יפלו המותרות לנדבה. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) ופרק ג' דמעילה (דף ו' כ\"ה) :" + ], + [ + "המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ז) ופ\"ג דמעילה (דף י\"א) ובמסכת שמחות:" + ], + [ + "המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ז) ופ\"ג דמעילה (דף י\"א) ובמסכת שמחות:" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "מי שדמה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. פ' ב\"ש דנזיר:" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כו' עד בגיזה ועבודה. פרק ב' דנזיר (דף י\"ג) :" + ], + [ + "שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "וכיצד יולד להם ספק זה בטומאה כגון שהיו שני הנזירים וכו' עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי איני יודע לקבל דבר זה וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים ומוסכמים לרבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפירוש מבואר ר\"פ שני נזירים דתנן שני נזירים שאמר להם אחד נטמא אחד מכם ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה אמר כו' ושיילינן בגמרא ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן מסוטה מה סוטה איכא בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברשות היחיד כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גבייהו הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור ופרקינן אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי דקתני איני יודע איזה מכם ש\"מ ע\"כ. הנה עיניך רואות דפשיטא ליה לתלמודא דכל ספק טומאה מסוטה גמרינן לה והכי נמי איתא בסוטה פרק כשם ובכולי תלמודא הכי אזלא כוליה סוגיין ולגבי סוטה כתיב ונסתרה למימר דבעינן מקום סתר הוא תדע דהא אסיקנא התם דאפי' אחד בסוף העולם אין משקין אותה וכן נמי מפלגינן בחצירות שיש להם שני פתחים דכשנכנסים בזה ויוצאין בזה ספיקו טהור כספק טומאה ברה\"ר ומהאי טעמא מקשי להדיא אי קאי גבייהו בחצר דהוו להו תלתא והויא לה ספק טומאה ברה\"ר דספיקו טהור כדאמרינן בפ\"ק דמגילה ובכולי תלמודא ימים שנים רבים שלשה אמאי קא מייתו קרבן טומאה וטהרה מספק וממילא דכי הוו שנים בחצר לבד והוא לא הוי גבייהו בחצר ניחא ליה דתהוי כספק טומאה ברה\"י דספיקו טמא ולייתו ומסקנא דרבה בר רב הונא ודיוקא דרב אשי דדייק לסיועיה שכתב הראב\"ד ז\"ל היינו לארוחי ולבסומי לישנא דמתני' אבל דיני כדקיימו קיימי ור\"מ ז\"ל אחז דרך המחברים המקצרים וכוללים בדבריהם ענינים רבים כמו שביאר והזהיר כמו שאמרו ז\"ל לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה בהל' תלמוד תורה וזה קל להבין. שוב מצאתי בירושלמי כמו שאכתוב בסמוך:" + ], + [ + "בד\"א כששתקו הנזירים וכו' עד הנזירות בעד אחד. בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"א) אמר רב ששת ובקדושין פרק האומר (דף ס\"ה ס\"ו) נמי משמע הכי ומינה פירשו דפרק שני נזירים בששתקו אבל במכחיש לא והסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל ובהרבה מקומות בתלמוד נמי משמע הכי. שוב מצאתיו מפורש בירושלמי דגרסינן ולא סוף דבר בשאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שנטמא ואיני יודע אי זה מכם שניהם נוהגין בנזירות על פיו בשאינן מכחישין אותו אבל אם היו מכחישין אותו לא עד אחד אומר נטמאת והוא אומר לא נטמאת כו':" + ], + [ + "מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת\"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד\"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד\"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד\"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע\"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז\"ל:" + ], + [ + "מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת\"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד\"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד\"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד\"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע\"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם מגלח תגלחת עד שהרי הוא ספק מצורע. פ' שני נזירים (דף נ\"ט:) וסוף מס' נזיר:" + ], + [ + "תגלחת ראשונה וכו' עד לאכול בקדשים: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו מספיק וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ שני נזירים גמרא מתניתין דנזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק כו' ומייתי לה נמי סוף פרק כהן גדול ונזיר (דף כ\"ו) וציורי הדברים על פי ההלכות והאריכו בה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הרבה ויש פנים לכל הפירושין והרוצה להבין ולהכריע ייגע וימצא שם שאני לא באתי בחבור הזה רק לגלות דעת ר\"מ ז\"ל כמו שקדמתי וכתבתי כמה פעמים ואילו היה ראב\"ד ז\"ל משיב עליו בראיות שמא הייתי אני משיב בעבורו כשאר המקומות אבל מאחר שדיבר בסברא אני משיב בקצרה כי כלם דברי אלהים חיים הם ואגרא דשמעתא סברא:", + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:", + "וזו חובת נזירות עד ולא בצרעת: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן שהאשם לדברי הכל וכו': ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דהראב\"ד ז\"ל ומלינן עיינין. מיהו נראין דברי ר\"מ ז\"ל מכמה טעמי חדא דההיא דס\"פ שני נזירים אין מעמיד אותה כרבי שמעון כלשון הראב\"ד אלא ה\"ג לה כדאמר ר\"ש מייתי ומתנה הכא נמי מייתי ומתנה ע\"כ, אלמא הא לכ\"ע מוקמינן לה ועוד דהא בההיא סוגיא כולה כי מפרש להו לתנאי לא קא מדכר בהו אשם כלל וכן פרק כהן גדול נמי דקא מייתי לה לא אשכחן בה אשם ועוד דלית הלכתא כר\"ש תדע דבמס' זבחים פרק התערובת גמרא מתני' דאשם שנתערב כו' גרסינן תני תנא קמיה דרבא שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה אמרוה רבנן קמיה דרבא הא דלא כר\"ש דאמר מביאין קדשים לבית הפסול כו' וסלקא שמעתא כרבנן דר\"ש דהוו להו רבים ואפי' נאמר דהיינו ר' יהודה דהוא בר פלוגתיה מ\"מ הלכה כר' יהודה לגבי ר\"ש כדאיתא בעירובין פ' מי שהוציאוהו וסוגיין נמי הכי אזלא והכי שייכא התם ועוד דהא בירושלמי פ' שני נזירין גרסינן להדיא ר\"ש אומר למחרת מביא אשמו ולוג שמן על גביו ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי הרי זה חובתי ואם לאו הרי הן ספיקי וישחוט בצפון וטעון מתן בהונות ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה עד חצות אבל חכמים לא הודו לו לר\"ש שהוא מביא את הקדשים לידי הפסול ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא כחכמים דמייתי להדיא שלא הודו לו:" + ], + [ + "וזו חובת נזירות עד ולא בצרעת: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן שהאשם לדברי הכל וכו': ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דהראב\"ד ז\"ל ומלינן עיינין. מיהו נראין דברי ר\"מ ז\"ל מכמה טעמי חדא דההיא דס\"פ שני נזירים אין מעמיד אותה כרבי שמעון כלשון הראב\"ד אלא ה\"ג לה כדאמר ר\"ש מייתי ומתנה הכא נמי מייתי ומתנה ע\"כ, אלמא הא לכ\"ע מוקמינן לה ועוד דהא בההיא סוגיא כולה כי מפרש להו לתנאי לא קא מדכר בהו אשם כלל וכן פרק כהן גדול נמי דקא מייתי לה לא אשכחן בה אשם ועוד דלית הלכתא כר\"ש תדע דבמס' זבחים פרק התערובת גמרא מתני' דאשם שנתערב כו' גרסינן תני תנא קמיה דרבא שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה אמרוה רבנן קמיה דרבא הא דלא כר\"ש דאמר מביאין קדשים לבית הפסול כו' וסלקא שמעתא כרבנן דר\"ש דהוו להו רבים ואפי' נאמר דהיינו ר' יהודה דהוא בר פלוגתיה מ\"מ הלכה כר' יהודה לגבי ר\"ש כדאיתא בעירובין פ' מי שהוציאוהו וסוגיין נמי הכי אזלא והכי שייכא התם ועוד דהא בירושלמי פ' שני נזירין גרסינן להדיא ר\"ש אומר למחרת מביא אשמו ולוג שמן על גביו ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי הרי זה חובתי ואם לאו הרי הן ספיקי וישחוט בצפון וטעון מתן בהונות ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה עד חצות אבל חכמים לא הודו לו לר\"ש שהוא מביא את הקדשים לידי הפסול ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא כחכמים דמייתי להדיא שלא הודו לו:", + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיר (דף ד') ופ\"ק דנדרים (דף ט') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ac445393d80947096e4036b90403f294b8b52f67 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,652 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Nazariteship", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Nazariteship", + "text": [ + [ + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [ + "הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:", + " ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל\"ד ל\"ה) :" + ], + [], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "אין אומרין בנזירות עד כלום. פ\"ק דנזיר (דף ב') :" + ], + [ + "כל כנויי נזירות עד הרי זה נזיר. פ\"ק דנזיר ופ\"ק דנדרים (דף ב') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר מן החרצנים עד הרי זה נזיר גמור. פ\"ק דנזיר:" + ], + [ + "אבל האומר הריני נזיר מן הגרוגרת עד ואינו נזיר: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו מחוור דסתם מתני' כרבי נתן דקאמר לב\"ה נדור ואינו נזיר עכ\"ל: ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דרבינו הראב\"ד ומלינן עיינין אלא מיהו פסקא דר\"מ ז\"ל מחוור ופקח עיניך ואובין לפניך דתנן פ\"ב דמסכת נזיר (דף ט') הריני נזיר מן הגרוגרות ב\"ש אומרים נזיר וב\"ה אומרים אינו נזיר ואמרינן עלה בגמרא מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ונזיר וב\"ה אומרים נדור ואינו נזיר בית שמאי סברי לה כרבי מאיר וב\"ה סברי לה כרבי יהודה (גרסתנו לא כן היא, אלא ב\"ש סברי כר\"מ וכר' יהודה וב\"ה סברי לה כר' יוסי, ולפי גירסא זו פרחה לה קושיא דלישנא קמא מוקי ב\"ה כר' יהודה ודוק) לישנא אחרינא אמרי לה ר' נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ואינו נזיר וב\"ה אומר לא נדור ולא נזיר בית שמאי כר' יהודה וב\"ה כר' שמעון וקי\"ל כלישנא קמא אליבא דב\"ה דמוקמינן מתני' דלא כוותיה דרבי נתן ורבי נתן תנא הוא ודחינן למתני' מקמיה כדדחינן מתניתין דכל השופרות כשרין חוץ משל פרה מקמי דרבי לוי דגמרא דפליג עלה ולא כלישנא בתרא דמוקמינן מתני' כרבי נתן חדא דלישנא קמא מוקי ב\"ה כרבי יהודה דהלכתא כב\"ה לגבי בית שמאי וכרבי יהודה לגבי ר' מאיר פרק מי שהוציאוהו ואילו ללישנא בתרא מוקי ב\"ה כרבי שמעון וב\"ש כרבי יהודה וקי\"ל התם דרבי יהודה ור\"ש הלכה כרבי יהודה. ועוד דהא בהכא בסוגיין דהריני נזיר אמר חזקיה במחלוקת שנויה וב\"ש היא לאו אמרי ב\"ש מן הגרוגרות ומן הדבלה הוי נזיר וכו' והיינו כלישנא קמא דמוקמינן מתני' דלא כר' נתן דאי ללישנא בתרא דמוקמינן מתני' כר' נתן הוו אמרי ב\"ש נדור ואינו נזיר ועוד דבהדין שיטתא ממש גרסינן התם בסמוך אמר חזקיה לא שנו אלא דאמר מן השעורים אבל מן העדשים לא אמר ולא כלום כמאן כב\"ש והא עדשים לגבי מזבח כגרוגרות לגבי נזיר דמו ואמרי ב\"ש הוי נזיר ע\"כ. והיינו כל\"ק דאי כלישנא בתרא נדור ואינו נזיר קאמר ועוד דהא התם בירושלמי גרסינן אמר ר' יוחנן טעמא דב\"ש משום שהוציא נזירות מתוך פיו רשב\"ל אומר משום כנויי כנויים כו' עד מה נפק מן ביניהון אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה על דעתיה דר' יוחנן אינו נזיר על דעתיה דרשב\"ל נזיר ע\"כ. וקי\"ל כר' יוחנן לגבי ר\"ל בר מתלת פרק החולץ ור' יוחנן קאי כב\"ה לפום ל\"ק ולא תקשי הלכתא אהלכתא וזה ברור:" + ], + [ + "מזגו לו כוס יין עד יותר מדאי. פ\"ב דנזיר (דף י\"א) :" + ], + [], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר ע\"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ\"ב דנזיר:", + " וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב\"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ\"ב דנזירות ע\"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב\"ד ז\"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קרא ספרו משנה תורה ר\"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו על ראב\"ד ז\"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ\"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:", + " מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ\"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב\"ד ז\"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר\"ת ז\"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס\"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ\"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ\"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר\"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:" + ], + [ + "הרי ידי נזירה עד הרי הוא נזיר. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"א) :" + ], + [ + "הריני נזיר כשיהיה לי בן עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "הנודר בנזיר בין בשוגג וכו' עד כשאר נדרים. פ\"ב (דף י\"א) ופ\"ג דנזיר ופ\"א ופ\"ב ופ\"ג דנדרים ופרק ב\"ש וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי אות באות:" + ], + [], + [ + "המתפיס בנזירות עד הריני כזה הרי זה נזיר. פ' ואלו מותרין (דף י\"ג) :", + " נדר חבירו שנזיר כו' עד כולם נזירים. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "המתפיס בנזירות עד הריני כזה הרי זה נזיר. פ' ואלו מותרין (דף י\"ג) :", + " נדר חבירו שנזיר כו' עד כולם נזירים. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן ושמע חבירו ואמר ואני הרי זה נזיר מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מאין הוציא זה וכו': ואני אומר קרוב היה בעיני לומר שאין בספר מיד ושהוא טעות סופר וכשדקדקתי בהלכה להבין דבריהם וראיתי כי דעת הראב\"ד ז\"ל להשיג על ר\"מ גם על הבבא השניה למה פשטה לקולא ולפי דעתו עלתה בתיקו וגם על הבבא השלישית שפסק להקל חלק ורוצה לומר שצריך שתי נזיריות לחומרא השכלתי במלת מיד ומצאתי לו ראיה כלשון הגמ' שרמז ראב\"ד ז\"ל בהשגותיו שהיא פ\"ב דנזיר גמ' מתני' דהריני נזיר כשיהיה לי בן דגרסינן (דף י\"ד) בעא מיניה בן רחומי מאביי הריני נזיר לכשיהיה לי בן ושמע חבירו ואמר ועלי ויש ספרים גורסין ואני מהו אדבוריה משמע או אגופיה משמע את\"ל אגופיה משמע אמר הריני נזיר לכשיהיה לי בן ויס\"ג לך בן ושמע חבירו ואמר ואני מהו אנפשיה קאמר או דילמא ה\"ק רחימנא לך כותיה את\"ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתא אמר הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן ושמע חבירו ואמר ואני מהו מי אמרינן שלא בפניו אנפשיה קאמר או דילמא הכי קאמר ליה רחימנא ליה לפלוני כוותך ע\"כ. עתה אתה המעיין השכל שנוי לשון הגמ' כי על לשון כשיהיה לי על לשון עלי קא בעי בלשון אי אגופה קאמר או על לשון ואני ועל כשיהא לך בעי אי אנפשיה קאמר ומדשני לישניה שמעינן דלשון אגופיה ר\"ל ועלי או ואני מקבל על עצמי מיד ולא אתלה בשום אדם ולא בלידת בן ולא בדבר אחר ולשון אנפשיה ר\"ל ואני מקבל ג\"כ בנפש חפצה כמוך לכשיהיה לך בן להיות נזיר או כשיהיה לחבירו זה בן ומבעיא לזה לבן רחומי וקאמר בבעיא ראשונה דלכשיהיה לי בן את\"ל אגופיה משמע וחזר ואמר אבעיא שניה דלכשיהיה לך בן את\"ל כל באנפיה (נפשיה) כסיפא ליה מלתא כו' ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל שכל מקום ששואל התלמוד שאלות הרבה ואומר על מקצתן את\"ל שהיא הלכה פסוקה ולא עלה בתיקו אלא האחרונה וכמו שכתבתי בהל' אישות גבי שני חצייך בפרוטה בהשגת הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל גם עליה וזו היא קבלת ר\"מ ז\"ל בגירסא ספרדית כי לא עלתה כאן בתיקו אלא האחרונה בלבד והוא הספק שכתב ר\"מ ז\"ל שספק נזירות להקל כדאיתא התם בההיא שמעתא גופה גבי בעיא דר' אבא בהפילה אשתו דאסיקנא אליבא דר' יהודה ספק נזירות להקל דקי\"ל הלכתא כותיה והיא משנה פ\"ד דטהרות וה\"נ פריך מינה פ' ואלו מותרין לאשמועינן דכן הלכתא ונמצאו דברי ר\"מ נכונים ולכך לא כתב ר\"מ ז\"ל דין ועלי כלל בהלכות אלו וגם רבותינו בעלי התוס' כך גורסין בכל הסוגיא לכשיהיה לך בן כגירסת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [], + [], + [ + "שנים שהיו הולכין עד אחד משניהם נזיר. פרק ב\"ש דנזיר (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וכן האומר הריני נזיר עד שספק נזירות להקל. בתוספ' דנזיר ופ\"ד דמס' טהרות ופרק ב\"ש דמס' נזיר ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "היו מהלכין בדרך עד הרי כולם נזירים. פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"ד) :", + " מפני שהכוי יש בו דרכים עד וכל אחד מהם יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' בכורים (דף פ\"ה) וביבמות פ' חרש (דף ע\"ט) ופ' הזרוע (דף קמ\"ג) ופ' כסוי הדם (דף פ\"ג) ופ' אותו ואת בנו (דף קל\"ב) :", + " וכן אנדרוגינוס כו' עד יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' זבים ובתוספתא פ\"ב דמס' בכורים ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "היו מהלכין בדרך עד הרי כולם נזירים. פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"ד) :", + " מפני שהכוי יש בו דרכים עד וכל אחד מהם יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' בכורים (דף פ\"ה) וביבמות פ' חרש (דף ע\"ט) ופ' הזרוע (דף קמ\"ג) ופ' כסוי הדם (דף פ\"ג) ופ' אותו ואת בנו (דף קל\"ב) :", + " וכן אנדרוגינוס כו' עד יתבאר במקומו. פ\"ב דמס' זבים ובתוספתא פ\"ב דמס' בכורים ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן אם ראו אנשים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ב\"ש דנזיר ובתוספתא:" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "קטן שהגיע לעונת נדרים וכו' עד כשאר נדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור למ\"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפיו של הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי אדרבה מטוניה דמאן דכתבה ומסתייעא מלתיה דר\"מ ז\"ל מההיא פלוגתא דפרק יוצא דופן ואסיקנא שמעתין התם דרב כהנא סבר דרבנן ור' יוחנן ורשב\"ל תרוייהו סבירא להו דאורייתא והלכתא כוותייהו ועוד דהא פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ט:) אסיקנא לר' יוסי משיגיע לעונת נדרים וקי\"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ואע\"ג דפליג רבי עליה ואמר משיביא שתי שערות ואסיקנא הלכה כרבי מחבירו כיון דר' יוחנן ורשב\"ל מודו כר' יוסי עליה סמכינן ועוד דהא גרסינן בההיא שמעתא מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר\"ג והיה רוצה ר\"ג לבדקו אם הביא שתי שערות אם לא הביא ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים אם לאו אמר לו רבי אל תצטער לבדקני אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ונשקו על ראשו אמר מובטח אני בזה שהוא מורה הוראות בישראל כולה סוגיין סלקא כר' יוסי. ועוד דהא בירושלמי מייתי פלוגתא דב\"ש אומרים אין האיש מדיר בנו בנזיר וב\"ה אומרים האיש מדיר בנו בנזיר ומסיק הכל מודים שאם בא לעונת נדרים אין האיש מדיר את בנו בנזיר ובעי עלה מלתא אחריתי ופשיט ליה מהאי מעשה אלמא משמע דפשיטא ליה דבין לב\"ש בין לב\"ה הכל מודים בעונת נדרים וכדברי ר\"מ ז\"ל א\"כ תמה על עצמך אם יצא הדבר הזה מפי הראב\"ד ז\"ל שהדבר הזה גלוי ומפורסם ואף אם היה מכוסה היה מבינו. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " והאיש מדיר את בנו קטן בנזיר וכו' עד שיגדיל ויעשה איש. פ\"ד דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין להם נזירות עד אין רבו יכול לכופו. פרק בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ח) :", + " נדר בדו בנזירות וכו' עד ואם יפר יצא לחירות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זאת הפיסקא אינה כלום וכו': ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא לפי גירסתו אבל ר\"מ ז\"ל היה מקובל בתלמודו וגרסתו ורוח אחרת עמו וכאשר קבלנו מפי רבותינו נ\"ע וכך היא שנויה אצלנו פ' בתרא דמס' נזיר (דף ס\"ב:) הפר לעבדו יצא לחירות וישלים נזירותו וטעמא דכיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש וכי הא דגרסינן במס' גיטין פ' השולח אמר ריב\"ל עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ואוקמה רבה בר רב שילא בשרבו הניח לו תפילין אלמא כיון שעשה בו מעשה בן חורין הרי הוא כמשחררו ממש דאילו עבדים פטורין מן התפילין וכתב ר\"מ ז\"ל זה גם בפי\"ח מהלכות עבדים:" + ], + [ + "עבד שנדר בנזירות עד יצא ידי נזירותו. פרק בתרא דמס' נזיר:", + " אבל אם נדר ולא גלח ויצא וכו' עד במלאת ימי נזרו. פרק בתרא דנזיר.
ועל פיסקא ראשונה כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש אלא בשכפאו רבו וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל גלה עמיקתא ונהורא עמיה שרי ודברים חקוקים בלב ים התלמוד וצריכין תלמוד והבן במס' זבחים פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) סוף גמ' מתני' דזבחי שלמי צבור שאיל אלא למאי הלכתא איתקש ומסיק רבא שאם גילח על אחד משלשתן יצא למדנו כי המגלח על אחד משלשתן של קרבנותיו אפילו בשחיטה לבד יצא מידי נזירותיו כאילו הקריב ונזרק דם שלשתן וכדאיתא פ' ג' מינין וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ח מהל' נזירות ושנינו פרק בתרא דנזיר עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה ואסיק הלכתא כר\"מ ומיהו נזיר לא הוי שלא אסרו עליו השתיה אלא כדי שיצטער ויחזור לרשות רבו כדאיתא התם וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק למעלה מזאת הפיסקא, למדנו שכשלא ידענו דעת רבו אם לכופאו אם לאו הרי הוא כמו שכופהו (אלא) וישתה ועוד שנינו זאת הפיסקא שם (דף ס\"ג) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת התהום (אינו סותר) אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פני המערה טמא נמצא משוקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר ואמרינן בגמ' מאן תנא אמר ר' יוחנן ר' אליעזר היא דאמר תגלחת מעכבת, ובירושלמי נמי אמרי' א\"ר יוחנן מאן תנא אם גילח אם לא גילח ר' אליעזר ברם רבנן עד שלא נזרק עליו הדם משנזרק עליו הדם וקי\"ל כרבנן בעד שלא גילח אבל אם גילח אין טומאת התהום סותרת בו והלכה היא בנזיר וכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ו מהל' נזירות למדנו כי הגילוח מועיל בספק טומאה. ובירושלמי גרסינן היה יכול למחות ע\"י רבו אומר לו הלכה היא שמע לדברי רבך כפאו רבו ונטמא מהו שיביא קרבן טומאה וכי נזיר הוא לא את הוא שגזרת עליו שיטמא וכו' ואת אמר סותר וכה סותר פשיטא הדא מילתא נטמא ואח\"כ יצא לחירות מביא קרבן טומאה מה בשכפאו רבו או בשלא כפאו רבו אין תימר בשכפאו רבו מביא קרבן טומאה אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו א\"ר יוסי בשכפאו אנן קיימין שלא תאמר הואיל ויצא לחירות תיפקע ממנו נזירות בטומאה לפום כן צריך מימר מונה לנזירות (בטומאה) ע\"כ. ומדקאמר אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו למדנו לנדון שלפנינו שאם לא ידע רבו כדי שיכפנו הרי הוא ככפוי שהוא משלים נזירותו כל זמן שהוא תחתיו בשלא גילח וע\"כ דהא באם מביא קרבנותיו עסקינן ואין הגילוח בא אלא אחר זריקת דמים כדאיתא פ' ג' מינים ואפילו גילח מועיל אא\"כ גילח על כל אחת מהן כמו שהוכחתי מההיא דפ' איזהו מקומן ולפיכך לא יצא באותו גילוח כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ואע\"פ שיצא לחירות כדמשמע מרבי יוסי הירושלמי דאוקמא לדינא לחירות בשכפאו רבו וגם הוכחתי מדר' מאיר ורבי יוסי דכשלא ידענו דעת רבו הרי הוא ככפאו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל זה הלשון נדר והשלים נזירותו וגילח ולא ידע רבו ואח\"כ יצא לחירות הרי זה יצא ידי נזירותו אבל אם נדר ולא גילח ויצא לחירות לא יצא עכ\"ל. בוא וראה דקדוק לשונו ששתי בבות הללו פירושן בשהשלים נזירותו דהיינו הקריב קרבנותיו אלא שחילק בין גילח ללא גילח וכבר הוכחתי שהגילוח אחר הקרבנות הוא, מעתה ראה דעת ר\"מ ז\"ל שהגילוח מוציא אותו כשיצא לחירות מספק דעת רבו כדרך שמוציא מטומאת התהום שהיא ספק טומאה ויצא מידי נזירותו אבל אם לא גילח לא יצא מידי נזירותו דכיון שלא ידע הרי הוא כמי שלא כפאו ואף כי יצא לחירות משלים נזירותו כדר' יוסי וסתמא דירושלמי וכלשון ר\"מ ז\"ל ממש כמו שהוכחתי והבן בשכלך:" + ], + [ + "עבד שנדר בנזירות עד יצא ידי נזירותו. פרק בתרא דמס' נזיר:", + " אבל אם נדר ולא גלח ויצא וכו' עד במלאת ימי נזרו. פרק בתרא דנזיר.
ועל פיסקא ראשונה כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש אלא בשכפאו רבו וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל גלה עמיקתא ונהורא עמיה שרי ודברים חקוקים בלב ים התלמוד וצריכין תלמוד והבן במס' זבחים פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) סוף גמ' מתני' דזבחי שלמי צבור שאיל אלא למאי הלכתא איתקש ומסיק רבא שאם גילח על אחד משלשתן יצא למדנו כי המגלח על אחד משלשתן של קרבנותיו אפילו בשחיטה לבד יצא מידי נזירותיו כאילו הקריב ונזרק דם שלשתן וכדאיתא פ' ג' מינין וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ח מהל' נזירות ושנינו פרק בתרא דנזיר עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה ואסיק הלכתא כר\"מ ומיהו נזיר לא הוי שלא אסרו עליו השתיה אלא כדי שיצטער ויחזור לרשות רבו כדאיתא התם וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק למעלה מזאת הפיסקא, למדנו שכשלא ידענו דעת רבו אם לכופאו אם לאו הרי הוא כמו שכופהו (אלא) וישתה ועוד שנינו זאת הפיסקא שם (דף ס\"ג) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר ואם טומאת התהום (אינו סותר) אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פני המערה טמא נמצא משוקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר ואמרינן בגמ' מאן תנא אמר ר' יוחנן ר' אליעזר היא דאמר תגלחת מעכבת, ובירושלמי נמי אמרי' א\"ר יוחנן מאן תנא אם גילח אם לא גילח ר' אליעזר ברם רבנן עד שלא נזרק עליו הדם משנזרק עליו הדם וקי\"ל כרבנן בעד שלא גילח אבל אם גילח אין טומאת התהום סותרת בו והלכה היא בנזיר וכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ו מהל' נזירות למדנו כי הגילוח מועיל בספק טומאה. ובירושלמי גרסינן היה יכול למחות ע\"י רבו אומר לו הלכה היא שמע לדברי רבך כפאו רבו ונטמא מהו שיביא קרבן טומאה וכי נזיר הוא לא את הוא שגזרת עליו שיטמא וכו' ואת אמר סותר וכה סותר פשיטא הדא מילתא נטמא ואח\"כ יצא לחירות מביא קרבן טומאה מה בשכפאו רבו או בשלא כפאו רבו אין תימר בשכפאו רבו מביא קרבן טומאה אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו א\"ר יוסי בשכפאו אנן קיימין שלא תאמר הואיל ויצא לחירות תיפקע ממנו נזירות בטומאה לפום כן צריך מימר מונה לנזירות (בטומאה) ע\"כ. ומדקאמר אין תימר בשלא כפאו רבו ישלים כל זמן שהוא תחתיו למדנו לנדון שלפנינו שאם לא ידע רבו כדי שיכפנו הרי הוא ככפוי שהוא משלים נזירותו כל זמן שהוא תחתיו בשלא גילח וע\"כ דהא באם מביא קרבנותיו עסקינן ואין הגילוח בא אלא אחר זריקת דמים כדאיתא פ' ג' מינים ואפילו גילח מועיל אא\"כ גילח על כל אחת מהן כמו שהוכחתי מההיא דפ' איזהו מקומן ולפיכך לא יצא באותו גילוח כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ואע\"פ שיצא לחירות כדמשמע מרבי יוסי הירושלמי דאוקמא לדינא לחירות בשכפאו רבו וגם הוכחתי מדר' מאיר ורבי יוסי דכשלא ידענו דעת רבו הרי הוא ככפאו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל זה הלשון נדר והשלים נזירותו וגילח ולא ידע רבו ואח\"כ יצא לחירות הרי זה יצא ידי נזירותו אבל אם נדר ולא גילח ויצא לחירות לא יצא עכ\"ל. בוא וראה דקדוק לשונו ששתי בבות הללו פירושן בשהשלים נזירותו דהיינו הקריב קרבנותיו אלא שחילק בין גילח ללא גילח וכבר הוכחתי שהגילוח אחר הקרבנות הוא, מעתה ראה דעת ר\"מ ז\"ל שהגילוח מוציא אותו כשיצא לחירות מספק דעת רבו כדרך שמוציא מטומאת התהום שהיא ספק טומאה ויצא מידי נזירותו אבל אם לא גילח לא יצא מידי נזירותו דכיון שלא ידע הרי הוא כמי שלא כפאו ואף כי יצא לחירות משלים נזירותו כדר' יוסי וסתמא דירושלמי וכלשון ר\"מ ז\"ל ממש כמו שהוכחתי והבן בשכלך:" + ], + [ + "אין הנזירות נוהגת אלא בא\"י וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כופין אותו לעלות וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור זה כי ר\"מ ז\"ל חיבר זה החיבור לקצר אורך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכן עשה גם בזה הדין שהוא מפורש פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ט) ואיתא נמי פ\"ד דמס' עדיות בפלוגתא דב\"ש וב\"ה ומעשה דהילני המלכה דתנן מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ובא לארץ ב\"ש אומרים נזיר ל' יום וב\"ה אומרים נזיר בתחלה כו' וקי\"ל כב\"ה ומסיק טעמייהו דקא סברי כי קנסינן בתחלת נזירות. והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל וכי יש שם טהרה והלא כולנו טמאים טומאת מת תמה אני על קושייתו דהא להדיא גרסינן על מתני' בגמ' לימא בהא קא מיפלגי דב\"ש סברי ארץ העמים משום אוירא גזרו עלה וב\"ה סברי (נמי) ארץ העמים משום גושא גזרו עלה ומהדרינן לא דכ\"ע משום גושא אלא ב\"ש סברי בסתם נזירות קנסינן וב\"ה סברי בתחלת נזירות קנסינן פי' ומשום גושא והנכנס בו בשידה תיבה ומגדל טהור ומשום אוירא הנכנס בה אפילו בשידה תיבה ומגדל טמא למדנו להדיא כי בחוצה לארץ דוקא קנסו ואפילו בשידה תיבה ומגדל שיהא טמא אבל בא\"י בשידה תיבה ומגדל טהור דלא קנסו בה ושם יכול למנות בטהרה וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל וכלשון הגמרא ואף כי יש גירסאות אחרות מהופכות בסוגיא מ\"מ כך עולה מהם לדברי כולם:" + ], + [ + "אין הנזירות נוהגת אלא בא\"י וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כופין אותו לעלות וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור זה כי ר\"מ ז\"ל חיבר זה החיבור לקצר אורך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכן עשה גם בזה הדין שהוא מפורש פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ט) ואיתא נמי פ\"ד דמס' עדיות בפלוגתא דב\"ש וב\"ה ומעשה דהילני המלכה דתנן מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ובא לארץ ב\"ש אומרים נזיר ל' יום וב\"ה אומרים נזיר בתחלה כו' וקי\"ל כב\"ה ומסיק טעמייהו דקא סברי כי קנסינן בתחלת נזירות. והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל וכי יש שם טהרה והלא כולנו טמאים טומאת מת תמה אני על קושייתו דהא להדיא גרסינן על מתני' בגמ' לימא בהא קא מיפלגי דב\"ש סברי ארץ העמים משום אוירא גזרו עלה וב\"ה סברי (נמי) ארץ העמים משום גושא גזרו עלה ומהדרינן לא דכ\"ע משום גושא אלא ב\"ש סברי בסתם נזירות קנסינן וב\"ה סברי בתחלת נזירות קנסינן פי' ומשום גושא והנכנס בו בשידה תיבה ומגדל טהור ומשום אוירא הנכנס בה אפילו בשידה תיבה ומגדל טמא למדנו להדיא כי בחוצה לארץ דוקא קנסו ואפילו בשידה תיבה ומגדל שיהא טמא אבל בא\"י בשידה תיבה ומגדל טהור דלא קנסו בה ושם יכול למנות בטהרה וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל וכלשון הגמרא ואף כי יש גירסאות אחרות מהופכות בסוגיא מ\"מ כך עולה מהם לדברי כולם:" + ] + ], + [ + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "סתם נזירות שלשים יום. פ\"ק דנזיר (דף ז') ופ' ג' מינין (דף ל\"ט) :", + " מי שאמר הריני נזיר כו' עד הרי זה נזיר נזירות אחת כמנין הימים. פ\"ק דנזיר (דף ז' ח') :" + ], + [ + "מי שאמר הריני נזיר שתי נזירות עד מנין נזירותיו. פ\"ק דנזיר (דף ה' וח') :
כתב הראב\"ד ז\"ל קיצר בכאן וכו': ואני אומר מיהר הסופר לכתוב עד שלא הגיע לאמצע הפרק הזה או הקורא השמיט מלקרות לפניו שהרי כתבו מפורש לפנינו באמצעות זה הפרק בדינין שבין נזיר עולם לנזיר לעולם וסידרן בסידור יפה ומשובח כי הסופר עצמו כתבו בהשגות:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כמנין ימות השנה עד אלא לשנת הלבנה. פ\"ק דנזיר (דף ח') ומייתי לה פ' אין בערכין (דף ט') :" + ], + [ + "הריני נזיר אחת ומחצה כו' עד של שלשים יום ויום אחד. פ\"ק דנזיר (דף ז') :" + ], + [ + "מי שהיו שתי כתי עדים עד מעידין בשתים. פ\"ג דנזיר (דף כ') :" + ], + [ + "מי שנזר שתי נזירות עד כאילו אינה מעיקרה. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "מי שאמר הריני נזיר לעולם עד הרי זה נזיר לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא כך מצאתי וכו' מבולבלת מאד לא נתכוונתי אלא להאריך זמן הנזירות זמן מרובה עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דבריו ולא ידעתי מה בא לחדש וגם יראה לי שהלשון צריך תיקון שיש בו ט\"ס ואיני רואה מקום להציל הואיל והוא מצא זכותו רק ההלכות הן פ\"ק דנזיר (דף ד') . שוב מצאתי לר\"ם ז\"ל מקוצי שכתב כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [], + [], + [ + "ומי שנדר הריני נזיר כשמשון עד לעולם היתה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) ומייתי לה במס' מכות:" + ], + [ + "האומר הריני כשמשון כבן מנוח כו' עד אלו לאיש אחר. פ\"ק דנזיר (דף ד') :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שמואל הרמתי עד סוף הפרק. פ\"ק (שם). ופרק בתרא דמס' נזיר (דף ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "האומר הריני נזיר עד למנין נזירות שניה. רפ\"ג דנדרים (דף י\"ז) ופ' בתרא ומייתי לה פ\"ק (דף ה') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר עד למנין נזירות שניה. רפ\"ג דנדרים (דף י\"ז) ופ' בתרא ומייתי לה פ\"ק (דף ה') :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן עד סתר הכל. פ\"ב דמס' נזיר (דף י\"ג) :", + " נטמא אחר נזירות וכו' עד נזירות בנו: כתב הראב\"ד אינו מחוור דלא פליגי ר\"י ור\"ל וכו': ואני אומר עיקר המחלוקת ההיא פ\"ב דנזיר (דף י\"ג י\"ד) גמרא מתני' דהריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן וקי\"ל כר\"י ומפרש טעמא משום דחדא נזירות אריכתא היא ומוכחא סוגיין דהתם דדוקא נזירות בנו סותר הכל אבל נזירות שלו אינו סותר נזירות בנו תדע שהרי נזירותו נדחה מפני נזירות בנו ואין נזירות בנו נדחה מפני נזירותו אלמא נזירות בנו עיקר ונזירות שלו טפל לו וכן מצאתים מפורש בירושלמי (דף נ\"ב ע\"ב) דגרסינן ר' יודן בעי קומי ר' יוסי ותדחה נזירותו לנזירות בנו (בספרים שלנו כן היא, ר' יודה בעי קמי ר' יוסי ותקדם נזירותו לנזירות בנו) לא כן א\"ר אבהו בשם ר\"י הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום (הרי זו) מכורה והקדישה קדשה אמר (ליה) לא באומר הרי זו דילמא באומר הרי עלי והאומר הרי אני כאומר הרי עלי אלמא פשיטא ליה לתלמודא שנזירות בנו עיקר לר' יהודה גופיה ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "ובכמה ימים משלים עד לא חלה עליו נזירות. הכל פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :", + " שספק נזירות להקל עד שחלה עליו. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) ובנדרים פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "נזיר ששלמו ימי נזירותו כו' עד או לוקה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ג) :" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "מי שנדר בנזיר וכו' עד אין נזקקין לו כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם בא לישאל על נדרו אין מתירין לו כלל עכ\"ל: ואני אומר שמועה זו כולה פ' ב\"ש דמס' נזיר (דף ל\"א ול\"ב) ופירש יפה פי' הראב\"ד ז\"ל וכך קבלנו גם אנחנו מפני רבותינו נ\"ע ואף כי יש פירושים אחרים וחלוקים ר\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כמנהגו וכמ\"ש כמה פעמים. ומ\"מ לבי מהסס מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בכתיבה זו:" + ], + [ + "כל ב\"ד כו' עד ההדיוט. פ\"ב דנדרים:", + " האשה שנדרה בנזיר עד סוף הפרק. פ' ד' דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "כל ב\"ד כו' עד ההדיוט. פ\"ב דנדרים:", + " האשה שנדרה בנזיר עד סוף הפרק. פ' ד' דמס' נזיר (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "שלשה מינין אסורין לנזיר עד כמו שבארנו בהל' מ\"א. כל אלו ההלכות קבועות במסכת נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ד) וביארנו פי\"ד דהל' מ\"א:" + ], + [ + "וכן אם שרה פתו עד כשאר איסור מאכלות. במס' נזיר פ' ג' מינין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "נתערב יין וכיוצא בו בדבש וכו' עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד בעל ההלכות לא אמר כן וכו': ואני אומר כשנראה הראיות בע\"ה אם הלכה נקבל ואם לדין ויש תשובה נשיב אבל עתה די לנו שיש לר\"מ ז\"ל רבים וגדולים מסכימים עמו וההל' במס' נזיר פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נתערב יין וכיוצא בו בדבש וכו' עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד בעל ההלכות לא אמר כן וכו': ואני אומר כשנראה הראיות בע\"ה אם הלכה נקבל ואם לדין ויש תשובה נשיב אבל עתה די לנו שיש לר\"מ ז\"ל רבים וגדולים מסכימים עמו וההל' במס' נזיר פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר שאכל כזית ענבים וכו' עד שהוא בכל הנדרים: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה הניח לאו שבכללות וכו': ואני אומר אמת הוא שהגירסאות הפוכות פ' כל שעה (דף מ\"א) ובנזיר פרק ג' מינים (דף ל\"ח) וכן כמה סוגיות בתלמוד מתחלפות ומ\"מ הגירסא שהבאנו היא שהסכימו עליה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכדברי ר\"מ ז\"ל וכמו שמקשה התלמוד בכ\"מ שאין לוקין על לאו שבכללות וכדרבא דהלכתא כותיה לגבי דאביי בר מיע\"ל קג\"ם ובר מן דין ובר מכל דין קושיית הראב\"ד ז\"ל התלמוד הוא מקשה אותה להדיא גבי אותה ברייתא שפסק ממנה ר\"מ ז\"ל אות באות מוסף על דברי דגרסינן מתיב רב פפא (ר\"א אומר) נזיר שהיה שותה יין כו' עד אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש ואי הכי לילקי שש אחת על מכל אשר יעשה מגפן היין ופריק תנא ושייר ומקשי עלה ומהדר למשקל ומטרא עלה עד דסתר לכולהו פירוקי ומסיק אלא אמר רב פפא כו' עד דמסיק אמר רב פפא אנא סברי לאו גמרא היא בידיה והדר ביה כלומר יחזור מחמת ברייתא ולא הוה ידענא דגמרא הוא בידיה ולא הדר ביה משמע הא לאו גמרא בידיה הוה הדר ביה דאלמא לית הלכתא אלא כברייתא דרב פפא וראה שם בעיניך שתלמוד ערוך הוא ודברי ר\"מ ז\"ל נקיים:", + " וכן אם אכל כזית זג כו' עד שהוא לא יחל דברו. בנזיר פרק ג' מינים:" + ], + [ + "נזיר ששתה רביעית יין וכו' עד בפ\"ע: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור והלא שני שמות הן וכו': ואני אומר מריה דאברהם כמה נשמר ר\"מ ז\"ל בלשונו ולא שוה לו וז\"ל אינו לוקה אלא אחת שאינו חייב על היין בפ\"ע ועל החומץ בפ\"ע שאין כתוב כאן יין לא ישתה וחומץ לא ישתה אלא כן כתוב חומץ יין וחומץ שכר וגו' כלומר לא ישתה היין ולא דבר שנתערב בו יין והוא השכר ואפי' החמיצו והואיל ולא כפל אלא החומץ שהוא שם אחד כו' עכ\"ל. למדנו והשמיענו בלשונו טעמו של דבר וממשו במוצאו ומובאו דקי\"ל בכולא תלמודא דהיכא דלא מייחד לאו דידיה לא לקי דריש פ' ג' מינים (דף ל\"ד ע\"ב) דרשינן ליה בכלל ופרט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל שהוא פרי ופסולת פרי ואמרינן פרי ענבים פסולת פרי מאי היא חומץ אף כל פרי מאי היא גוהרקי אף כל פסולת פרי מאי היא אמר רב כהנא לאיתויי עינבי דקרוס ויס\"ג דכרין אלמא חומץ לא מייחד ליה לאו בפ\"ע אלא מדינא דכעין הפרט קא אתי ומינה דשם אחד ומין אחד הם כדברי ר\"מ ז\"ל דאי שנים הם כדברי הראב\"ד ז\"ל היכי אתו מרבויא דכעין הפרט. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מחומץ שכר ר\"י אמרה בירושלמי ודבר שנתערב ביין גם בירושלמי גם בבבלי דריש לה התם ובגמ' מתני' דאין חייב עד שיאכל כו' פ' ג' מינין דדרשה שני שמות ושני מינים גם שם נתפרשה ומה שהביא מב\"ב איני יודע אי משום ההיא פלוגתא דריחיה חלא וטעמיה חמרא גמרא מתני' דהמוכר יין לחבירו והחמיץ וכו' דמשמע מינה דטעמיה וריחיה חלא הוי שם אחר ומין אחד י\"ל שאני זביני שהולכין בו אחר לשון בני אדם ואי משום כוס של ברכה י\"ל שאני ברכה דאפילו חמר חיורין ממעט התם רבא מדכתיב אל תרא יין כי יתאדם סוף גמרא מתני' דמרתף של יין כו' משא\"כ לגבי נזיר אלמא האי דינא לחוד והאי דינא לחוד וגם מה שהביא ממס' ע\"ז איני יודע אי משום הא דתנן פ' אין מעמידין אלו דברים של עכו\"ם אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ שהיה מתחלתו יין כו' דאלמא תרי מילי נינהו י\"ל שאני התם כדמפרש טעמא דכיון דאתסר מכי הוה חמרא במאי פקע איסוריה וההוא לישנא דתרוייהו חלא מקרו אינו בספרים שלנו ואם יש לו ראיות אחרות אנכי לא ידעתי אבל על זה לא נניח התלמוד ערוך בבלי ירושלמי כמו שהוכחתי ונמצא בזה דעת ר\"מ ז\"ל זך ומחוור. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שהיה שותה יין עד אינו לוקה. פרק ג' מינין (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות וכו' נטמא למת פעמים הרבה וכו' בד\"א כשנטמא וכו' עד שהרי הוא מחולל ועומד: כתב הראב\"ד ז\"ל עיינתי בשמועה במס' נזיר וכו' והא דאמר רב הונא נזיר שהיה בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ליתא וכו': ואני אומר כהנים מאן דכר שמייהו הכא עד הל' אבל בע\"ה. ואף כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל מן האוסרים וגם רבינו הרמב\"ן ז\"ל האריך בזה בתורת האדם לברר הדעות אמנם על הראשונה שעיין במס' נזיר שאני רואה כי אותו עיון צ\"ע חדא דהא התם לא הוזכר רבה בגמרא אלא רבא ואביי ואף כי תמצא גירסא בשם רבה אין בכך קושיא דהא מריה דשמעתא רב הונא ורבא ואביי פליגי עליה דרב יוסף אליבא דרב הונא וחזינן לרב יוסף דאשתבע האלהים הכי אמר רב הונא ומסקנא כותיה וכולה סוגיא נמי כותיה אזלא ורבא או רבה שתקי ליה נמי בתר דאשתבע ולא אקשו ולא מידי ואביי דקא אקשי ליה פריק ליה שפיר ולא א\"ל ולא מידי ועוד דה\"ל אביי תלמיד לגבי רב יוסף ולית הלכתא כותיה אלא כרב יוסף אליבא דרב הונא וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בכל אותן שהביא הראב\"ד ז\"ל הפך מדבריו אלא כפירוקיה דרב יוסף פרק ב' דה' אבל. ולמען תבין אכתוב לך לשון הגמרא אות באות כמות שהיא פ' ג' מינין גבי מתני' דנזיר שהיה שותה יין כו' אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה ולהזהירו על הביאה אבל טומאה וטומאה לא (אמר רב הונא) ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא אפילו בטומאה וטומאה דאמר רב הונא נזיר ויס\"ג כהן שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש\"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת\"ל לא יטמא בעל בעמיו להחלו במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד א\"ל (רב יוסף) ותקשי לך מתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא (והוא מיטמא) חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא קא מיטמא וקאי אלא קשיין אהדדי ל\"ק כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין ע\"כ. הלא עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך בכ\"מ:" + ], + [ + "נזיר שנכנס לבית עד אלא עמד שם ה\"ז לוקה. פ' ג' דנזיר ופ' ג' מינים (דף מ\"ו) :", + " והוא שישהא שם וכו'. פ\"ג דנזיר (דף י\"ז) ופ\"ג דשבועות:" + ], + [ + "נזיר שנכנס לבית עד אלא עמד שם ה\"ז לוקה. פ' ג' דנזיר ופ' ג' מינים (דף מ\"ו) :", + " והוא שישהא שם וכו'. פ\"ג דנזיר (דף י\"ז) ופ\"ג דשבועות:" + ], + [], + [ + "נזיר שטימא עצמו עד סוף הפרק. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "נזיר ששתה יין עד שאין עולין לו מן המנין. פ' ג' מינין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא בין בזדון עד סותר את הכל. פ\"ג דנזיר (דף ט\"ז י\"ז) ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט') :" + ], + [ + "נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ\"ג דנזיר:", + " ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :" + ], + [ + "נטמא אחר מלאת עד קרבנות טהרה. פ\"ג דנזיר:", + " ואם נטמא אחר שנזרק כו' עד וכל הנטפל לה. פ\"ב דנזיר (דף י\"ד) :" + ], + [ + "נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ\"ג דנזיר (דף י\"ט) :" + ], + [ + "נטמא ביום שנדר עד מיום השמיני והלאה. פ\"ג דנזיר (דף י\"ט) :" + ], + [ + "מי שנדר והוא בבית הקברות כו' ואם התרו בו כו' עד קרבן טומאה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם התרו בו שלא יזיר א\"צ שהייה עכ\"ל: ואני אומר זו בעיא היא פ\"ג דמס' נזיר (דף י\"ז) גמרא מתני' דמי שנדר והוא בבית הקברות ואיפשטא ולא סליק בתיקו אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה דבעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו מי בעי שהייה למלקות או לא ושיילינן ה\"ד אילימא דא\"ל לא תנזור למה לי שהייה נזיר טהור מ\"ט לא בעי שהייה דקא מתרין ביה ה\"נ דקא מתרין ביה אלא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו המעזיבה וכי גמירין שהייה בבית המקדש אבל אבראי לא או דילמא ל\"ש תיקו ע\"כ. ובאמת כי לכאורה היה יכול להתבונן ממנו דעת הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"מ ז\"ל העמיק לשאוב מבור עמוק והיגע בתלמודו ידלנו ודין שהייה כתבה פ\"ה כראוי כמו שרמזתי מקומו וגם בזאת הבעיא כתב בסמוך נכנס לשם בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע מעליו את המעזיבה ונטמא אע\"פ ששהה שם אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות אם שהה עכ\"ל. עתה עמוד והתבונן כי מלקות אינו מיחייב כלל וזה מבורר לו מכח הירושלמי דגרסינן עלה דמתני' מי שנזר והוא בבית הקברות ר\"י אמר מלקין בו על היין ועל התגלחת ר\"ל אמר מאחר שאין מלקין בו על הטומאה אין מלקין בו על היין ועל התגלחת ויס\"ג מתרין וחדא נינהו ושקיל וטרי עלה טובא ודכוותה פליגי בשמעתין דבבלאי שמעינן מינה דלכ\"ע אין מלקין אלא על הטומאה וכדאוקימנא בשפרע עליו את המעזיבה ואפילו תימא דר\"ל כמאן דמתמה קאמר ופליג עליה סוגיין לא אזלא הכי ואפילו תטיל בדוחק ותעייל פילא בקופא דמחטא דתלמיותא מ\"מ לית הלכתא כר\"ל לגבי ר\"י אלמא דלא לקי ואע\"ג דשהה. ומעתה תמה על עצמך מאי קא בעי רבא אם צריך שהייה למלקות דהא ליכא מלקות כלל כיון דליכא התראה ואין מלקות בלא התראה ותלמודא נמי אמאי לא קא מהדר ליה מהא להדיא ולמחי ליה אמוחא אתמהה מי שייך ביה מלקות והאמר ר\"י אין מלקין בו על הטומאה. וא\"ת מפשט התלמוד משמע דלית ליה כר\"י מדקאמר ה\"ד אי דאמרו ליה אל תנזור כו' זה אינו דההיא דמשום דנדר הוא מדעתיה אבל הטומאה דאתיא ליה בע\"כ והוא אנוס ודאי כר\"י קי\"ל והדרא קושיין לדוכתא מאי קא מבעיא ליה לרבא אלא על כרחין אית לן לפרושי במלקות דרבנן דהיינו מכת מרדות וכדאוקימנא בשפרע מעליו המעזיבה וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשמעתין גבי פירוקא דפרקינן בקלקוליה לא קא מיירי דאיסורא מיהא אינה לטמויי וכיון דסלקא בתיקו ופ\"ב דשבועות נמי כולהו בעייתא סלקן בתיקו וקי\"ל בכל דוכתא סתם נזירות להקל דיינינן בהאי תיקו לקולא ובעינן שהייה למכת מרדות אבל מלקות ליכא כלל ואפילו לר\"י וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בדקדוק גדול. ואחר שתשכיל בזה יפה יפה בוא וראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל שהשיג עוד על הפיסקא השנייה וז\"ל אין דרך הסוגיא כן אלא הבעיא כך היא נכנס בשידה תיבה ומגדל ונזר שם ובא חבירו ופרע מעליו את התקרה ונטמא מי בעי שהייה או לא וכו' אלמא היכא דשהה ליתא בה ספק דחייב מלקות ואם לא שהה הוי ספיקא עכ\"ל. ואתה המעיין עשה אזנך כאפרכסת וכיון דדלאי לך חספא תשכח מרגניתא תותה ותעמוד על הפרק לחזק כל בדק:" + ], + [], + [ + "יצא מבית הקברות וכו' עד מן המנין. כתב הראב\"ד פירוש כדי שיגלח ויביא קרבן טומאה: ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו כן ולא ידעתי מה בא לחדש:", + " יצא והזה כו' עד תגלחת טומאה. פ\"ג דנזיר:" + ], + [ + "תגלחת טומאה כו' עד מביא קרבנותיו בו ביום. פ' ג' מינים (דף מ\"ד) ופ' כה\"ג ונזיר (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ\"ג דנזיר (דף י\"ח) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל למנות עד כמו שביארנו. פ\"ג דנזיר (דף י\"ח) :" + ], + [ + "כשמגלח הנזיר עד האשם יצא. פ' ג' מינים (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נזיר שנטמא טומאות וכו' עד בקרבנות אחרות. ריש פ\"א דכריתות (דף ב') ובתמורה פ' ד' מחוסרי כפרה ומייתי מקצתה פ' ג' מינין דמס' נזיר:" + ], + [ + "נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "נזיר שגלח תגלחת טהרה עד אינו סותר. פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ], + [ + "אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר\"א ור\"ל דר\"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור\"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע\"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל ואמרו שבכ\"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:", + " ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר:" + ] + ], + [ + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה\"ג ונזיר (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נגע באהל המת וכו' ויראה לי שזה דין המיוחד כו' וכן יראה לי כו' עד ממנין נזירותו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו כלום וכו': ואני אומר הפיסקא שפסק ר\"מ ז\"ל משנה שלימה היא פ' כה\"ג ונזיר דתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח וכו' ומזה בשלישי ובשביעי וסותר כו' עד אבל הסככות הפרעות ובית הפרס וארץ העכו\"ם והגולל והדופק ורביעית דם ואהל רובע עצמות וכלים הנוגעים במת ובימי גמרו ובימי ספירו על אלו אין הנזיר מגלח ומזה כלומר וגם אינו מזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר הקודמין כו' הנה הפיסקא שלו משנה שלימה מוסכמת לדברי הכל וגם סברת רבינו וגדולים הסכימו כדבריו ומכלל ר\"י מסיפונט ז\"ל ויש להם ראיה מדתנן ריש מס' אהלות ד' טמאים במת ג' טמאים טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב כו' ומפרש לה במשנה שלישית דתנן כיצד ד' כלים הנוגעים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאים טומאת שבעה ע\"כ. ועלה גרסינן בתוספתא כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טהור בזב מכלום כיצד האדם באדם שנים במת ואחד בזב כלים בכלים ג' במת ושנים בזב כלים אדם וכלים ד' במת וג' בזב בד\"א בתרומה וקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ע\"כ למדנו שאין הנזיר מגלח על טומאת כלים במתני' דפ' כה\"ג ומינה שאינו מזה שלישי ושביעי ואעפ\"כ אדם מטמא שבעה כי מתני' דריש אהלות והתוספתא וראיה עוד מהא דתניא בספרי בפ' פרה וכל אשר יגע בו הטמא יטמא למה נאמר לפי שהוא אומר בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת שבעה הנוגע טמא טומאת שבעה הא למדנו לכלים ואדם כלים ואדם כלים מניין ת\"ל וכבסתם בגדיכם הא למדנו לכלים ואדם וכלים אדם וכלים מניין אמרת ק\"ו הוא ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע בכלים הנוגעים במת הרי הם טמאים כלים הנוגעים באדם הנוגע במת דין הוא שיהו טמאים או יהא אדם מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה אמרת ק\"ו הוא ומה כלים שאין מטמאין על גבי משכב ומושב הרי הן מקבלין טומאה מן המת ומטמא אדם טומאת שבעה אדם שמטמא על גבי משכב ומושב אינו דין שיקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ת\"ל והנפש הנוגעת תטמא עד הערב טומאת ערב מטמא ואינו מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ע\"כ. והשתא מדדרש ליה מוכבסתם בגדיכם ש\"מ דחרב לאו דוקא אלא ה\"ה לשאר כלים ובגדים וקים לן בכוליה תלמודא דטמא טומאת שבעה טעון הזאה שלישי ושביעי חוץ מן הנזיר שנטמא בכלים ואע\"פ שר\"ת ז\"ל ומקצת מפרשים פירשו כפירוש הראב\"ד ז\"ל והא דספרי אוקמוה בכלי מתכות ומשום דציץ שהוא זהב הוי מכלל הבגדים יפו בעיני ראיות אלו ועיקר קרא דואלה הבגדים לאו בציץ דוקא מיירי ולא אמני בהדייהו דכתיב ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ואילו ציץ לא כתיב ביה ואפילו תימא כיון דהוי משמנה בגדים בהדייהו איתכלל מ\"מ אתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא א\"נ שבקינן שבעה ואזלינן בתר חדא ועוד אטו שבעה לאו בגדים וכלים נינהו כמו ציץ ודון מינה דכולהו לגבי האי דינא ככלי מתכות דמיין ובעי הזאה שלישי ושביעי בכל אדם טמא חוץ מנזיר כמו שהוכחתי וכדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו ואף כי יש להם ראיות אחרות הואיל והן חקוקות בשיטות נזיר ואהלות לא חפצתי באריכות ודי:" + ], + [ + "נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה\"ג ונזיר (דף כ\"ו) :", + " נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע\"פ שהוא טמא. פ\"ב דנזיר (דף י\"ז) :" + ], + [ + "נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה\"ג ונזיר (דף כ\"ו) :", + " נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע\"פ שהוא טמא. פ\"ב דנזיר (דף י\"ז) :" + ], + [ + "הנזיר מותר במת מצוה וכו'. פ\"ב דנזיר (דף ט\"ו) :", + " ואסור ביין מצוה כו' עד מדברי סופרים. רפ\"ק דנזיר (דף ד') :" + ], + [ + "וכיצד היה מותר כו' עד דברי קבלה הן. פ' ג' מינין (דף מ\"ג) מ\"ג) :" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ], + [ + "נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה\"ג ונזיר (דף מ\"ז) :", + " נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ\"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:" + ] + ], + [ + [ + "תגלחת טהרה כיצד עד ואח\"כ מגלח. פ' ג' מינין (דף מ\"ה) ומקצתו מקרא מלא ובסוף נגעים ג' מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלויים:", + " ואם גילח אחר ששחט החטאת או העולה יצא ומבשל וכו'. פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) :", + " ולוקח מן הרוטב כו' עד תחת החטאת. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "תגלחת טהרה כיצד עד ואח\"כ מגלח. פ' ג' מינין (דף מ\"ה) ומקצתו מקרא מלא ובסוף נגעים ג' מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלויים:", + " ואם גילח אחר ששחט החטאת או העולה יצא ומבשל וכו'. פ' איזהו מקומן (דף נ\"ה) :", + " ולוקח מן הרוטב כו' עד תחת החטאת. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "והיכן מגלח עד במדינה יצא. פ\"ב דמס' מדות היא משנה ומייתי לה במסכת נזיר פ' ג' מינים וכמה מקומות:", + " ובין שגילח במדינה עד בין נזיר טמא. פ' ג' מינין:" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "גילח והניח שתי שערות עד קרבנותיו. פ' ג' מינין (דף מ\"ב) ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "שלמי נזיר עד אלא מן החולין. הכל פ' ג' מינין (דף מ\"ז) ומייתי לה עוד במגילה:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האיש שנדר בנזיר עד מפי הקבלה הוא. פ\"ד דנזיר (דף ל') ובסוטה פרק היה נוטל:", + " כיצד מי שהיה עד לא עלו לו. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האומר הרי עלי עד אי זה נזיר שירצה. פ\"ב דנזיר (דף יא:) :", + " אמר הרי עלי חצי קרבנות נזיר וכו' עד חצי נזירות: כתב הראב\"ד אינו מחוור זה ואין זה לשון הגמרא וכו': ואני אומר זה מחוור ותלמוד ערוך וגירסא מוסכמת ופירוש מרווח לרבותינו בעלי התוס' ז\"ל פ\"ב דמס' נזיר (דף י\"ב) גמ' מתני' דהרי עלי לגלח חצי נזיר כו' וה\"ג לה אמר רבה הכל מודים באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי קרבן חצי נזיר עלי קרבן שלם בעי לאתויי מאי טעמא דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי בלישנא דמתני' דר\"מ סבר כיון דאמר הרי עלי איחייב אכוליה קרבן נזירות וכי קאמר חצי נזיר לאו כל כמיניה ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא ע\"כ. ופירשוה בפירוש מרווח באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי כי מאחר שתלה החצי בקרבן שאמר קרבנות פלגא דקרבן קאמר אבל כשאמר קרבן חצי נזיר עלי אין שום חצי נזיר בעולם. פי' מאחר שהזכיר קרבנות בתחלה אע\"פ שחזר אח\"כ ואמר חצי נזירות מביא קרבן שלם כי פליג בלישנא דמתני' פירוש כשאמר הרי עלי לגלח נזיר כי מאחר שאמר הרי עלי נתחייב בכל הקרבן ולר\"מ שסובר תפוס לשון ראשון כי חזר ואמר חצי נזיר אין חוששין לו והרי זה כאומר קרבנות חצי נזירות שמביא קרבן שלם ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא והרי זה כאומר חצי קרבנות נזיר עלי שכשאמר חצי נזיר עלי דכולה בעי משום דחצי קאי אנזיר אבל הכא אמרינן דחצי קאי אעלי וכמו שאומר חצי קרבנות עלי קאמר זהו תופס דברי ר\"מ ז\"ל והוא פירוש יפה ונכון מבאר קושיות הראב\"ד ז\"ל תירוצא בצדה וכדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כרבנן:" + ], + [ + "האומר הרי נזיר עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ], + [ + "האומר הרי נזיר עד סוף הפרק. פ\"ב דנזיר (דף י\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "המפריש מעות עד יפלו המותרות לנדבה. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) ופרק ג' דמעילה (דף ו' כ\"ה) :" + ], + [ + "המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ז) ופ\"ג דמעילה (דף י\"א) ובמסכת שמחות:" + ], + [ + "המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ז) ופ\"ג דמעילה (דף י\"א) ובמסכת שמחות:" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ\"ד דנזיר (שם ל\"א) :" + ], + [ + "מי שדמה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. פ' ב\"ש דנזיר:" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "האומר הריני נזיר כו' עד בגיזה ועבודה. פרק ב' דנזיר (דף י\"ג) :" + ], + [ + "שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "וכיצד יולד להם ספק זה בטומאה כגון שהיו שני הנזירים וכו' עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי איני יודע לקבל דבר זה וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים ומוסכמים לרבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפירוש מבואר ר\"פ שני נזירים דתנן שני נזירים שאמר להם אחד נטמא אחד מכם ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה אמר כו' ושיילינן בגמרא ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן מסוטה מה סוטה איכא בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברשות היחיד כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גבייהו הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור ופרקינן אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי דקתני איני יודע איזה מכם ש\"מ ע\"כ. הנה עיניך רואות דפשיטא ליה לתלמודא דכל ספק טומאה מסוטה גמרינן לה והכי נמי איתא בסוטה פרק כשם ובכולי תלמודא הכי אזלא כוליה סוגיין ולגבי סוטה כתיב ונסתרה למימר דבעינן מקום סתר הוא תדע דהא אסיקנא התם דאפי' אחד בסוף העולם אין משקין אותה וכן נמי מפלגינן בחצירות שיש להם שני פתחים דכשנכנסים בזה ויוצאין בזה ספיקו טהור כספק טומאה ברה\"ר ומהאי טעמא מקשי להדיא אי קאי גבייהו בחצר דהוו להו תלתא והויא לה ספק טומאה ברה\"ר דספיקו טהור כדאמרינן בפ\"ק דמגילה ובכולי תלמודא ימים שנים רבים שלשה אמאי קא מייתו קרבן טומאה וטהרה מספק וממילא דכי הוו שנים בחצר לבד והוא לא הוי גבייהו בחצר ניחא ליה דתהוי כספק טומאה ברה\"י דספיקו טמא ולייתו ומסקנא דרבה בר רב הונא ודיוקא דרב אשי דדייק לסיועיה שכתב הראב\"ד ז\"ל היינו לארוחי ולבסומי לישנא דמתני' אבל דיני כדקיימו קיימי ור\"מ ז\"ל אחז דרך המחברים המקצרים וכוללים בדבריהם ענינים רבים כמו שביאר והזהיר כמו שאמרו ז\"ל לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה בהל' תלמוד תורה וזה קל להבין. שוב מצאתי בירושלמי כמו שאכתוב בסמוך:" + ], + [ + "בד\"א כששתקו הנזירים וכו' עד הנזירות בעד אחד. בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"א) אמר רב ששת ובקדושין פרק האומר (דף ס\"ה ס\"ו) נמי משמע הכי ומינה פירשו דפרק שני נזירים בששתקו אבל במכחיש לא והסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל ובהרבה מקומות בתלמוד נמי משמע הכי. שוב מצאתיו מפורש בירושלמי דגרסינן ולא סוף דבר בשאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שנטמא ואיני יודע אי זה מכם שניהם נוהגין בנזירות על פיו בשאינן מכחישין אותו אבל אם היו מכחישין אותו לא עד אחד אומר נטמאת והוא אומר לא נטמאת כו':" + ], + [ + "מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת\"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד\"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד\"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד\"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע\"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז\"ל:" + ], + [ + "מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס\"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת\"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד\"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד\"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד\"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע\"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם מגלח תגלחת עד שהרי הוא ספק מצורע. פ' שני נזירים (דף נ\"ט:) וסוף מס' נזיר:" + ], + [ + "תגלחת ראשונה וכו' עד לאכול בקדשים: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אינו מספיק וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ שני נזירים גמרא מתניתין דנזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק כו' ומייתי לה נמי סוף פרק כהן גדול ונזיר (דף כ\"ו) וציורי הדברים על פי ההלכות והאריכו בה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הרבה ויש פנים לכל הפירושין והרוצה להבין ולהכריע ייגע וימצא שם שאני לא באתי בחבור הזה רק לגלות דעת ר\"מ ז\"ל כמו שקדמתי וכתבתי כמה פעמים ואילו היה ראב\"ד ז\"ל משיב עליו בראיות שמא הייתי אני משיב בעבורו כשאר המקומות אבל מאחר שדיבר בסברא אני משיב בקצרה כי כלם דברי אלהים חיים הם ואגרא דשמעתא סברא:", + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:" + ], + [ + "ושוהה שנה שלישית ואח\"כ מגלח כו' עד ואם מוחלט הייתי כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א שאין למצורע עולה בתגלחת וכו': ואני אומר אפשר ואפשר ואמרי לה אישר כי זה הלשון של רבינו משה ז\"ל לשון הגמרא היא ס\"פ שני נזירים והכי גרסינן לה על לשון המשנה דנזיר שהיה טמא כו' תנא בד\"א בנזירות מועטת אבל בנזירות בת שנה כו' עד ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות כו' ושקיל וטרי עלה עד דמוקי לה כר\"ש דאומר מייתי ומתני הכא נמי מייתי ומתני כו' ומפרש לה לתנאיה ואזיל בדרך שדרך ר\"מ ז\"ל ממש עד דמטי לתגלחת רביעית דקאמר תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה אי ודאי נזיר הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה ואם טמא מוחלט הוא עולה ראשונה חובה וזו נדבה, הנה עיניך רואות שזה לשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה, ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל אמת הוא וזה פשוט במושכל ראשון באותה סוגיא דמקשי תלמודא מקמי דאוקימנא כדר\"ש מה נפשך אי ודאי מצות צפרים חובתו וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולה הויא נדבה כו' אלמא פשיטא ליה לתלמודא דבתגלחת ראשונה ליכא עולה ואפילו בר בי רב דחד יומא הוה ידע לה כ\"ש המאור הגדול ר\"מ ז\"ל אלא ודאי פירושא דעולה ראשונה דאמרינן לאו דתגלחת ראשונה קאמר אלא דתגלחת שניה או שלישית שהיא ראשונה לרביעית וכל שכן ר\"מ ז\"ל הקדימו בזה הפסק על סדר התלמוד וז\"ל שאין המצורע מביא קרבנותיו אלא אחר תגלחת שניה עכ\"ל, וכן כתב פ\"ד דהל' מחוסרי כפרה כשמסדר טהרת המצורע מנה תגלחת ראשונה ושניה ולא הזכיר קרבנות עד שהזכיר תגלחת שניה וסידרה בהזאתה על ידו הימנית מדם האשם כו' עד ואחר כך מקריב עולתו וחטאתו עכ\"ל, למדנו שגם ר\"מ ז\"ל פירש כפי לשון הגמרא ולבי אומר לי שהקורא לפני ראב\"ד לא ביאר קריאתו תחלה יפה ולא זכר מה שהקדים ומ\"ש בהל' מחוסרי כפרה וחשב שכתב ר\"מ ז\"ל או רצה לומר עולה תגלחת ראשונה:", + "וזו חובת נזירות עד ולא בצרעת: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן שהאשם לדברי הכל וכו': ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דהראב\"ד ז\"ל ומלינן עיינין. מיהו נראין דברי ר\"מ ז\"ל מכמה טעמי חדא דההיא דס\"פ שני נזירים אין מעמיד אותה כרבי שמעון כלשון הראב\"ד אלא ה\"ג לה כדאמר ר\"ש מייתי ומתנה הכא נמי מייתי ומתנה ע\"כ, אלמא הא לכ\"ע מוקמינן לה ועוד דהא בההיא סוגיא כולה כי מפרש להו לתנאי לא קא מדכר בהו אשם כלל וכן פרק כהן גדול נמי דקא מייתי לה לא אשכחן בה אשם ועוד דלית הלכתא כר\"ש תדע דבמס' זבחים פרק התערובת גמרא מתני' דאשם שנתערב כו' גרסינן תני תנא קמיה דרבא שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה אמרוה רבנן קמיה דרבא הא דלא כר\"ש דאמר מביאין קדשים לבית הפסול כו' וסלקא שמעתא כרבנן דר\"ש דהוו להו רבים ואפי' נאמר דהיינו ר' יהודה דהוא בר פלוגתיה מ\"מ הלכה כר' יהודה לגבי ר\"ש כדאיתא בעירובין פ' מי שהוציאוהו וסוגיין נמי הכי אזלא והכי שייכא התם ועוד דהא בירושלמי פ' שני נזירין גרסינן להדיא ר\"ש אומר למחרת מביא אשמו ולוג שמן על גביו ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי הרי זה חובתי ואם לאו הרי הן ספיקי וישחוט בצפון וטעון מתן בהונות ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה עד חצות אבל חכמים לא הודו לו לר\"ש שהוא מביא את הקדשים לידי הפסול ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא כחכמים דמייתי להדיא שלא הודו לו:" + ], + [ + "וזו חובת נזירות עד ולא בצרעת: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן שהאשם לדברי הכל וכו': ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דהראב\"ד ז\"ל ומלינן עיינין. מיהו נראין דברי ר\"מ ז\"ל מכמה טעמי חדא דההיא דס\"פ שני נזירים אין מעמיד אותה כרבי שמעון כלשון הראב\"ד אלא ה\"ג לה כדאמר ר\"ש מייתי ומתנה הכא נמי מייתי ומתנה ע\"כ, אלמא הא לכ\"ע מוקמינן לה ועוד דהא בההיא סוגיא כולה כי מפרש להו לתנאי לא קא מדכר בהו אשם כלל וכן פרק כהן גדול נמי דקא מייתי לה לא אשכחן בה אשם ועוד דלית הלכתא כר\"ש תדע דבמס' זבחים פרק התערובת גמרא מתני' דאשם שנתערב כו' גרסינן תני תנא קמיה דרבא שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה אמרוה רבנן קמיה דרבא הא דלא כר\"ש דאמר מביאין קדשים לבית הפסול כו' וסלקא שמעתא כרבנן דר\"ש דהוו להו רבים ואפי' נאמר דהיינו ר' יהודה דהוא בר פלוגתיה מ\"מ הלכה כר' יהודה לגבי ר\"ש כדאיתא בעירובין פ' מי שהוציאוהו וסוגיין נמי הכי אזלא והכי שייכא התם ועוד דהא בירושלמי פ' שני נזירין גרסינן להדיא ר\"ש אומר למחרת מביא אשמו ולוג שמן על גביו ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי הרי זה חובתי ואם לאו הרי הן ספיקי וישחוט בצפון וטעון מתן בהונות ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה עד חצות אבל חכמים לא הודו לו לר\"ש שהוא מביא את הקדשים לידי הפסול ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא כחכמים דמייתי להדיא שלא הודו לו:", + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "נמצאת אומר אם הוא וכו' עד ותגלחת של מצורע. פ' שני נזירים:" + ], + [ + "האומר הריני נזיר עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיר (דף ד') ופ\"ק דנדרים (דף ט') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ee4fc20f7a11a2fe90550b2642fa8c8d27469c1d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,684 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "השניה שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק וכו' עד כדי לצדק הדבר בשבועה. זו היא בירושלמי (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "שלישית שנשבע עד אם היה בשוגג פטור מכלום. פרק שבועות תניין (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "שלישית שנשבע עד אם היה בשוגג פטור מכלום. פרק שבועות תניין (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "שבועת הפקדון כיצד עד הנקראת שבועת הפקדון. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ומייתי לה פרק שבועות תניין (דף כ\"ג) ולשון סיפרא (עמוד קע\"ז) לפי שנאמר וכחש בה ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין שנאמר ולא תכחשו ולא תשקרו מה ת\"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין ת\"ל ולא תשקרו:" + ], + [ + "ומה הוא חייב על שבועת הפקדון עד הרי זה אנוס ופטור. בתורת כהנים ופרק שבועות תניין (דף כ\"ה) ופרק שבועת הפקדון ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ומה הוא חייב על שבועת הפקדון עד הרי זה אנוס ופטור. בתורת כהנים ופרק שבועות תניין (דף כ\"ה) ופרק שבועת הפקדון ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ היאך היא שגגת שבועת הפקדון עד שחייבין עליה קרבן. פ' שבועות תניין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "שבועת העדות עד הנקראת שבועת העדות. בתחלת פ' שבועת העדות:", + " וחייבין על שבועה כו'. עד סוף הפרק. בכריתות פ' ד' מחוסרי כפרה ובשבועות פרק שבועות תניין ופ' שבועת העדות במקצת ובתורת כהנים:" + ], + [ + "שבועת העדות עד הנקראת שבועת העדות. בתחלת פ' שבועת העדות:", + " וחייבין על שבועה כו'. עד סוף הפרק. בכריתות פ' ד' מחוסרי כפרה ובשבועות פרק שבועות תניין ופ' שבועת העדות במקצת ובתורת כהנים:" + ] + ], + [ + [ + "אחד הנשבע וכו' עד בין לחייבו קרבן. פרק שבועת תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "ולא שבועה בלבד עד לשון שבועה. פ\"ק דנדרים (דף י') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "מי שנשבע ואמר עד אלא על דעתנו. בנדרים פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ובשבועות פרק שבועות תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע ואמר עד אלא על דעתנו. בנדרים פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ובשבועות פרק שבועות תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:", + "שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' וכן אם אמר שלא אוכל היום עד שאין שבועה חלה על שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה שבוש הוא וכו': ואני אומר לבי מהסס לומר שהוקשה לו דבר זה או מטעם איסור מוסיף או מסברת איסור כולל שרצה לדמותו שאילו היה כן היה רומזו בלשונו וגם היו עליו כמה תשובות אלא ודאי מדעת הסברא בא להקשות עליו, ויש לי לתרץ כי כשאמר שבועה שלא אוכל היום על אותו הככר היה אומר אלא שלקח לשון התלמוד פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) וכבר כתבתי בסמוך שתפס בשבועתו אפילו כזית וכולה לאותו יום במשמע והשתא כי אמר שלא אוכלנה על כולה קאמר וכמו שדקדקתי בסמוך לגבי סירהוב חבירו ומשם תבין לזה, ועוד כי לפי דברי הראב\"ד ז\"ל מי שנשבע סתם שלא יאכל או שלא יאכלנה יאסר לעולם וזה הדבר ראיתי גאונים וגדולים מסכימים מה שאינו כן אלא לאותו יום או אותה שעה שהנדר מוכיח עליה ואפילו המחמירים היו אומרים ל' יום דומיא דנזיר ולא הודו להם שאמרו שאני נזיר דגלי ביה קרא הא לא גלי בתר הוכחה אזלינן, וכן משמע בתוספתא דב\"ק דתניא מי שנשבע או נדר שישא אשה או שיקנה בית או שיצא בשיירא אין מחייבין אותו לישא ולקנות ולא לצאת מיד עד שימצא דבר הגון לו ומעשה באשה שנדרה שכל מי שיתבע אותה תנשא לו וקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים לה ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לכל מי שיתבע אותה מן ההגונים וכן כל כיוצא בזה עד כאן, וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש שלא יאסר לעולם, ויש לי ראיה לזה פ' קורדיקוס (גיטין ע\"ה) גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתשמשי כו' דפליגי רבנן ורשב\"ג ושקלינן וטרינן ואקשינן עלה בגמרא ואסקה רבא כאן בסתם כאן במפרש והדר רב אשי ואסקה ופליגי בין יום א' כו' ור\"י אלפס הביא בהלכותיו שתי דעות יש מי שסובר כרבא ויש מי שסובר כרב אשי ומוכחא שם הסוגיא להדיא כי סתם אינו אלא יום אחד התבונן כי ר\"מ ז\"ל לא כתב דבריו אלא מן התלמוד אא\"כ ביארו וכי זה הדבר דלה מבור עמוק פ' שבועות תניין גמרא מתני' דשבועות שלא אוכל ככר שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת וזו היא שבועת בטוי האמורה בתורה ואמרינן עלה בגמרא למה לי למתני שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ומהדרינן הא קמ\"ל טעמא דאמר שלא אוכל והדר שלא אוכלנה אבל אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מיחייב תרתי כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה ע\"כ. ואי ס\"ד דבשלא אוכלנה מיחייב תרתי למה לי לאפוכה לפלוג וליתני בדידה טעמא בשלא אמר היום אבל אם אמר שלא אוכל ככר זו היום וחזר ואמר שלא אוכלנה מיחייב תרתי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' וכן אם אמר שלא אוכל היום עד שאין שבועה חלה על שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה שבוש הוא וכו': ואני אומר לבי מהסס לומר שהוקשה לו דבר זה או מטעם איסור מוסיף או מסברת איסור כולל שרצה לדמותו שאילו היה כן היה רומזו בלשונו וגם היו עליו כמה תשובות אלא ודאי מדעת הסברא בא להקשות עליו, ויש לי לתרץ כי כשאמר שבועה שלא אוכל היום על אותו הככר היה אומר אלא שלקח לשון התלמוד פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) וכבר כתבתי בסמוך שתפס בשבועתו אפילו כזית וכולה לאותו יום במשמע והשתא כי אמר שלא אוכלנה על כולה קאמר וכמו שדקדקתי בסמוך לגבי סירהוב חבירו ומשם תבין לזה, ועוד כי לפי דברי הראב\"ד ז\"ל מי שנשבע סתם שלא יאכל או שלא יאכלנה יאסר לעולם וזה הדבר ראיתי גאונים וגדולים מסכימים מה שאינו כן אלא לאותו יום או אותה שעה שהנדר מוכיח עליה ואפילו המחמירים היו אומרים ל' יום דומיא דנזיר ולא הודו להם שאמרו שאני נזיר דגלי ביה קרא הא לא גלי בתר הוכחה אזלינן, וכן משמע בתוספתא דב\"ק דתניא מי שנשבע או נדר שישא אשה או שיקנה בית או שיצא בשיירא אין מחייבין אותו לישא ולקנות ולא לצאת מיד עד שימצא דבר הגון לו ומעשה באשה שנדרה שכל מי שיתבע אותה תנשא לו וקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים לה ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לכל מי שיתבע אותה מן ההגונים וכן כל כיוצא בזה עד כאן, וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש שלא יאסר לעולם, ויש לי ראיה לזה פ' קורדיקוס (גיטין ע\"ה) גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתשמשי כו' דפליגי רבנן ורשב\"ג ושקלינן וטרינן ואקשינן עלה בגמרא ואסקה רבא כאן בסתם כאן במפרש והדר רב אשי ואסקה ופליגי בין יום א' כו' ור\"י אלפס הביא בהלכותיו שתי דעות יש מי שסובר כרבא ויש מי שסובר כרב אשי ומוכחא שם הסוגיא להדיא כי סתם אינו אלא יום אחד התבונן כי ר\"מ ז\"ל לא כתב דבריו אלא מן התלמוד אא\"כ ביארו וכי זה הדבר דלה מבור עמוק פ' שבועות תניין גמרא מתני' דשבועות שלא אוכל ככר שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת וזו היא שבועת בטוי האמורה בתורה ואמרינן עלה בגמרא למה לי למתני שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ומהדרינן הא קמ\"ל טעמא דאמר שלא אוכל והדר שלא אוכלנה אבל אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מיחייב תרתי כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה ע\"כ. ואי ס\"ד דבשלא אוכלנה מיחייב תרתי למה לי לאפוכה לפלוג וליתני בדידה טעמא בשלא אמר היום אבל אם אמר שלא אוכל ככר זו היום וחזר ואמר שלא אוכלנה מיחייב תרתי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר:", + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה עד במזיד חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו פטור עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו בספרים המדוייקים הראשונים והאחרונים בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פרק שבועות תניין וכן מצאנו שנתקן:" + ], + [ + "אכל את הקטנה כו' עד וכן אם תלאן זו בזו כו' עד בזדון חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו דילן פטור עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה בין הספרים ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פרק שבועות תניין גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו כו':" + ], + [ + "אכל את הקטנה כו' עד וכן אם תלאן זו בזו כו' עד בזדון חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו דילן פטור עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה בין הספרים ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פרק שבועות תניין גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו כו':" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מי שאמר לחבירו שבועה עד סוף הפרק. מס' נדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ז:) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "נשבע שלא לאכול מצה כו' עד שנה או שנתים. בירושלמי פ' שבועת תניין (דף כ\"ז שם) והביאו ר\"י אלפס בהלכות סוף פסחים:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "דבר ידוע אצל החכמים כו' עד סוף הפרק. זה חיבר בפלפולו מלשון הירושלמי דמס' נדרים ושבועות שכתבתי בתחלת אלו ההלכות במימרא דרבא פ' שבועת תניין (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שנשבע שבועת ביטוי עד הנקרא היתר שבועות. תחלתו בנדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"א) וסופו בבכורות ס\"פ כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו) :", + " ודבר זה אין לו עיקר כלל כו' עד וחזר בו חכם מתיר לו. פ\"ק דחגיגה (דף י') ופ\"ק דנדרים ובמס' נזיר ר\"פ הכותים (דף ס\"ב) :" + ], + [], + [ + "ואין אדם רשאי להתיר שבועת עצמו עד אלא מדעת רבו. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"א) :" + ], + [ + "זה הנשבע הוא שיבא לפני חכם להתיר לו עד להתיר לו נדרי אשתו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש שלא מדרך חרטה עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים ואחרונים פ\"ק דמס' נדרים (דף ח') ולכולם יש פנים וכולם דברי אלהים חיים אך דברי ר\"מ ז\"ל אין צריכין פירושים כי יפה פירש הדברים:" + ], + [ + "כיצד מתירין יבא הנשבע לחכם כו' עד אלא לשון היתר ומחילה. בנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"א) ופרק ארבעה נדרים (דף כ\"ב) ובמס' בכורות פרק על אלו מומין (דף מ\"ה) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הקרובים כשרים עד דין ההיתר. פרק נערה המאורסה ובירושלמי:", + " לפיכך נשאלין לשבועות ולנדרים וכו' עד והיא צורך השבת. שלהי מסכת שבת (דף קנ\"ז) ובמס' נדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שהשביע לשמעון עד ולפיכך יהנה לו. במס' נדרים פרק ר' אליעזר (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "אחד הנשבע בינו לבין עצמו עד ומתירין לו. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ו) ובמסכת נדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ב) :", + " על דעת רבים עד שלא יהנה מהם מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן לשון אחר וכו': ואני אומר גם הלשונות גם הנוסחאות רבות והסברות שונות בכמה מקומות במס' ערכין פרק שום היתומים ובמסכת בכורות פרק אלו מומין ובנדרים פרק ארבעה נדרים ובמסכת גיטין פרק השולח ובמכות פרק הלוקין אמנם מ\"ש ר\"מ ז\"ל אין בו תפיסה וכעובדא דההוא מקרי דרדקי דלא אשתכח דדאיק כוותיה וכפי מה שקיבל מרבותיו:" + ], + [ + "אחד הנשבע בינו לבין עצמו עד ומתירין לו. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ו) ובמסכת נדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ב) :", + " על דעת רבים עד שלא יהנה מהם מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן לשון אחר וכו': ואני אומר גם הלשונות גם הנוסחאות רבות והסברות שונות בכמה מקומות במס' ערכין פרק שום היתומים ובמסכת בכורות פרק אלו מומין ובנדרים פרק ארבעה נדרים ובמסכת גיטין פרק השולח ובמכות פרק הלוקין אמנם מ\"ש ר\"מ ז\"ל אין בו תפיסה וכעובדא דההוא מקרי דרדקי דלא אשתכח דדאיק כוותיה וכפי מה שקיבל מרבותיו:" + ], + [ + "מי שלא נשבע ולא ניחם עד הרי זה יקיים שבועתו. תחלתו הסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתה וסופו פרק ד' נדרים (דף כ\"א וכ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד נשבע שיגרש עד בכל זה אין מתירין לו. במסכת נדרים ופ' ר\"א (דף ס\"ד ס\"ה ס\"ו) :" + ], + [ + "אין פותחין בנולד וכו' עד אבל אם ניחם כו' עד וכן כל כיוצא בזה. כתב הראב\"ד ז\"ל נולד שאמרו אין פותחין בו בנולד שאינו מצוי וכו': ואני אומר גם את זה כתב יפה ר\"מ ז\"ל בכתב הנשתוון במס' נדרים פ' ר\"א והרוצה לסבור ולפרש הרשות בידו וכ\"ש גדול ורב כמו הרב ראב\"ד ז\"ל והרוצה לדקדק יעיין במקומו:" + ], + [ + "מי שנשבע על דבר וכו' עד נשאל על הראשון. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "כפר ונשבע ארבע פעמים עד על כל שבועה ושבועה. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ] + ], + [ + [ + "הגונב שורו של חבירו עד והוא טבח. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ] + ], + [ + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "אין העדים חייבין כו' עד בשבועה בפני עצמו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ובערכין פ' השג יד (דף י\"ח) :", + " אבל אם אמר משביע אני כל העומדין כו' עד שהרי ייחדם בכלל אחרים. פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "וכן אמר לעדים בואו והעידו לי כו' עד לא ענו אמן אינן חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה שנה משנתו כר' מאיר וכו': ואני אומר תמה אני אם הדבר הזה יצא מפיו של רבינו הראב\"ד ז\"ל כי משנת ר\"מ במחלוקת חכמים בפרק שבועת העדות לא נמצא על זה אלא על משנה ראשונה ואותה כבר פסקה ר\"מ תחלת זה הפרק וכדאוקימנא בדון מינה ומינה פליגי דילפינן לה משבועת הפקדון ואדרבה סתמא נשנית וכלשון ר\"מ ז\"ל דתנן עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם אם אתם יודעין לי עדות שתבאו ותעידוני הרי אלו פטורין עד שיהיה מתכוין להם ובגמרא אמר שמואל ואפילו עדיו ביניהם ואקשינן פשיטא ומהדרינן לא צריכא דחווי עלייהו ויש גורסין דקאי גבייהו מהו דתימא כיון דחווי עלייהו כמאן דאמר להו דמי קמ\"ל תניא נמי הכי כו' עד ייחד עדיו, דוק השתא דשיטתא דתלמודא בבהכ\"נ מיירי וכן כתב בעל הערוך מתשובת הגאונים ז\"ל ודוק מינה נמי דשיילינהו מעיקרא ואמרו ליה לא מדתנן עד שיתכוין להם דאם לא כן מאי מתכוין ולישנא דגמרא לא אתי שפיר אלא בהכי דאשבעינהו בבית הכנסת והן שומעין דהא בדקאי גבייהו פרקינן ליה וכסברת ר\"מ ז\"ל ומה שהזכיר ב\"ד מפורש בירושלמי פ' שבועת העדות אסתמא דמתניתין שכתבתי דגרסינן עלה נפש מה ת\"ל מה להלן מפי עצמן אף כאן מפי עצמן ומה כאן מפי אחרים אף להלן מפי אחרים ר\"מ אומר גזירה שוה מה פי עצמן שנאמר להלן חוץ לב\"ד אף מפי עצמן שנאמר כאן חוץ לב\"ד ורבנן דרשי ג\"ש דאמור בה מה מפי אחרים שנאמר להלן בב\"ד אף מפי אחרים שנאמר כאן בב\"ד ע\"כ. ודכוותה איתא בשבועת הפקדון על פלוגתא דר\"מ ורבנן, למדנו להדיא מזה דירושלמי דבעינן בפני ב\"ד וכלשון ר\"מ ז\"ל שכתב כאן ותחלת הפרק כחכמים דר\"מ וכפירה שכתב בשם הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרה כאן כלל אלא שבועה בלבד ולשון אמן אין צריך לפרש שכבר הוא מפורש במשנה ובתלמוד בכמה מקומות במשנה פ' שבועת העדות משביעני ואמר אמן חייב אלמא בעינן שיקבל עליו המקבל באמן. ועתה בוא וראה איך אוכל להאמין שיצא זה הלשון מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל אחר אלו הראיות הברורות הפשוטות וידעתי שהיה בקי בבבלי ובירושלמי וכל רז לא אנס ליה:" + ], + [ + "אחד המשביע עדיו עד כמו שביארנו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "הנשבע לחבירו שהוא יודע לו עד סוף הפרק. פ' שבועת תניין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "הנשבע לחבירו שהוא יודע לו עד סוף הפרק. פ' שבועת תניין (דף כ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היה עד אחד והשביעו כו' עד מחייב ממון. פ' שבועת העדות ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "התובע את העדים שיעידו לו כו' עד בד\"א בשענה אמן כו' עד שישביעם בב\"ד ויכפרו שם בב\"ד: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא כר\"מ ולא כרבנן וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה מספקת וממנה תראה גדולת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "התובע את העדים שיעידו לו כו' עד בד\"א בשענה אמן כו' עד שישביעם בב\"ד ויכפרו שם בב\"ד: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא כר\"מ ולא כרבנן וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה מספקת וממנה תראה גדולת ר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כשם ששבועת שוא כו' עד אלא האחד ברוך הוא. זה מכלל המצות וענין העקירה מפורש פ' ד' מיתות (דף ס\"ג) ובכמה מקומות בתלמוד ומקשה מיניה להדיא:" + ], + [ + "כשם ששבועת שוא כו' עד אלא האחד ברוך הוא. זה מכלל המצות וענין העקירה מפורש פ' ד' מיתות (דף ס\"ג) ובכמה מקומות בתלמוד ומקשה מיניה להדיא:" + ], + [ + "ומותר לאדם להשבע כו' עד משפטי צדקך. פ\"ק דנדרים (דף ח') :" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "אין בין שבועת היסת לשבועת הדיינין וכו' עד לאיים עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אבל משביעין אותו בשם או בכנוי כו' כדי שלא יהא העולם חרב כו': ואני אומר כבר רבו הדעות של רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל בענין זה פ' שבועת הדיינין (דף מ\"א) בשמעתין דמאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן כו' ונתחבטו בה עד שהרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל כתב בו ענין מאויים הרבה שנהגו להביא בבית הכנסת מטה ועליה נאד מלאה רוח ומניחין אותו שם ואומרים לו ראה שאין אדם אלא כזה הנוד שעושין בו נקב להוציא הרוח ונשאר גולם וכן עושין לפניו והרבה ענינים אחרים יש בזה אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא על פי התלמוד ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח:) דגרסינן היכי משבעינן ליה וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אפילו תימא רבנן דאמרי בכינוי נפקא מינה לאנקוטי חפצא בידיה והכין סלקא הלכתא התם להדיא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל. ומ\"ש שנהגו הוא מכתב רבינו סעדיה גאון ז\"ל ולדידיה הוה קשיא לי אמאי לא חשיב האי מלתא כי מני שאר מילי בההיא שמעתא דמאי איכא בין שבועה דאורייתא כו' שהזכרתי, ויש לי לומר דהתם לא בפלוגתא דשבועה גופה קא מיירי אלא במאי דשייך בה כגון אפוכי שבועה ומיחת לנכסיה וכיוצא בהן ואותם כבר חברם ז\"ל פ\"א דהל' טוען ונטען. ותו הוה קשיא לי מההיא דאמרינן פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) גבי קניא דרבא כו' עד א\"ל נקוט האי קניא ואנקוט ספרא דאורייתא כו' דמשמע מינה להדיא דאיכא נקיטת חפץ בשבועת היסת דהא התם בהכי מיירי דהוה כופר בכל. ויש לי לומר דההוא רמאה הוה ולא חוויי ליה דבעו למיעבד לפנים משורת הדין הוא דבעא ואע\"פ שראיתי כבר תירוצים אחרים לא רציתי להאריך כי די לי בזה ונכון הוא:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע כו' עד שהוא גדול מכל העונות: כתב הראב\"ד ז\"ל והרי אמרו על שבועת שוא ועל כיוצא בזה ב\"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב\"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו והרי חייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם ומלקות תחת מיתה עומדת עכ\"ל: ואני אומר גם מזה אני תמה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמי. חדא כי ר\"מ ז\"ל כתב בלשונו המדוייק שנאמר ונקה לא ינקה אין לזה נקיון מדין שמים עד שיפרע ממנו על השם הגדול שחילל עכ\"ל, והוא מפורש ר\"פ שבועות תניין (דף כ\"א) וריש פ' שבועות הדיינין (דף ל\"ט) בחומרות שמזכיר שם, ועוד דבהדיא חזינן תלמודא ר\"פ שבועת הפקדון (דף ל\"ז) דמקשי ת\"ש לא אם אמרת בשבועת הפקדון שכן אינו לוקה תאמר בנזיר טמא שהוא לוקה ופרקינן מאי אינו לוקה אינו נפטר במלקות וההיא דמלקין אותו ומנקין אותו לגבי ד' שבועות שוא בלחוד אוקמוה להדיא ר\"פ שבועות תניין. ועוד שהרי ר\"פ הלוקין (דף י\"ג) מייתי פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע דתניא אחד חייבי כריתות ואחד חייבי מיתות ב\"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מעלה מוחלין להם חייבי מיתות ב\"ד אינן בכלל מלקות שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מטה מוחלין להם ע\"כ. וקי\"ל הלכה כר\"ע וכתב הר\"מ ז\"ל פי\"א דהלכות איסורי ביאה ולא כתב עליו הראב\"ד שם כלום. ואחרי זאת איך אוכל להאמין שיצא מפה קדוש שחייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם במלקות בלא מיתה ואם אמרו מלקות במקום מיתה עומדת היינו לתלות אבל לא להפטר ממיתה וכ\"ש בשבועה החמורה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ויותר מהמה ר\"פ שבועת הדיינין וגם אמרו בסיפרי כהנה וכהנה וכן כתב הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע כו' עד שהוא גדול מכל העונות: כתב הראב\"ד ז\"ל והרי אמרו על שבועת שוא ועל כיוצא בזה ב\"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב\"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו והרי חייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם ומלקות תחת מיתה עומדת עכ\"ל: ואני אומר גם מזה אני תמה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמי. חדא כי ר\"מ ז\"ל כתב בלשונו המדוייק שנאמר ונקה לא ינקה אין לזה נקיון מדין שמים עד שיפרע ממנו על השם הגדול שחילל עכ\"ל, והוא מפורש ר\"פ שבועות תניין (דף כ\"א) וריש פ' שבועות הדיינין (דף ל\"ט) בחומרות שמזכיר שם, ועוד דבהדיא חזינן תלמודא ר\"פ שבועת הפקדון (דף ל\"ז) דמקשי ת\"ש לא אם אמרת בשבועת הפקדון שכן אינו לוקה תאמר בנזיר טמא שהוא לוקה ופרקינן מאי אינו לוקה אינו נפטר במלקות וההיא דמלקין אותו ומנקין אותו לגבי ד' שבועות שוא בלחוד אוקמוה להדיא ר\"פ שבועות תניין. ועוד שהרי ר\"פ הלוקין (דף י\"ג) מייתי פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע דתניא אחד חייבי כריתות ואחד חייבי מיתות ב\"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מעלה מוחלין להם חייבי מיתות ב\"ד אינן בכלל מלקות שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מטה מוחלין להם ע\"כ. וקי\"ל הלכה כר\"ע וכתב הר\"מ ז\"ל פי\"א דהלכות איסורי ביאה ולא כתב עליו הראב\"ד שם כלום. ואחרי זאת איך אוכל להאמין שיצא מפה קדוש שחייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם במלקות בלא מיתה ואם אמרו מלקות במקום מיתה עומדת היינו לתלות אבל לא להפטר ממיתה וכ\"ש בשבועה החמורה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ויותר מהמה ר\"פ שבועת הדיינין וגם אמרו בסיפרי כהנה וכהנה וכן כתב הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מי שנשבע בשמים ובארץ וכיוצא בהן וכו' עד אין שבועה זו שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל ליחייב עליה קרבן ומלקות עכ\"ל: ואני אומר אלו הדברים דעות וסברות הם אך לשון שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) וכלשונו הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולישנא נמי הכי משמע:", + " וכן הנשבע בנביא מן הנביאים כו' עד אין זו שבועה וכו' עד ומתירין להם: כתב הראב\"ד ז\"ל באמת צריכין שאלה לחכם ועובר משום בל יחל עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי יש מדמין זה לנשבע בשמים ובארץ השנוי פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ויש מדמין אותו לנשבע בתורה השנוי בנדרים פרק ואלו מותרין (דף י\"ד) . ולי נראה כדברי ר\"מ ז\"ל ומדמינן ליה לנדר במומי דאמרינן בה פ' ארבעה נדרים לא אמר כלום ופירשו רבותינו בעלי התוספות לא אמר כלום כל עיקר דאפילו כנויי שבועה ונדר ליתיה. אבל מאיימין העם מדברי הגאונים ז\"ל מידי דהוה אעם הארץ פ' ואלו מותרין:" + ], + [ + "בד\"א בשאר כתבי הקדש וכו' עד כדי שלא ינהגו קלות בשבועות: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אני תמה על המחבר הזה מה ראה לחלק וכו' עד ככתוב בה הרי זה אסור ככתוב בה כלומר שהם מקודשים על ידי אדם וכונתו לקדושה עכ\"ל: ואני אומר גם אני כך הייתי סבור תחלה וחילי דידי משום דתניא בנדרים ר\"פ ואלו מותרין (דף י\"ד) על מתניתין דהאומר לאשתו הרי את כאימא כו' דגרסינן התם תניא הנודר בתורה לא אמר כלום כו' עד דמסיק לה ומחלק הא דמנחא אארעא הא דנקיט לה בידיה והייתי נבהל גם על רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשוה בנשבע וגם דימו נביאים וכתובים לשמים וארץ כר\"מ ז\"ל עד אשר עיינתי עיון יפה הייתי סומך על הראשונים ז\"ל ועל רבותינו נ\"ע וראיתי שאין מזכיר באותה ברייתא ולא בסוגיא שלה שום זכר מדברי הגמ' כלל אלא ברייתא בפני עצמה היא ודין חדש הוא וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א מהל' נדרים וכבר כתבתי לך שם די. ועוד תרתי בלבי וראיתי שם דבסוגיין דבסמוך גמרא מתני' דקונם שאני ישן כו' דשקיל וטרי עלה ה\"ד אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא והתניא חומר בשבועות מבנדרים כו' והדר תו מותיב ליה מדאמר ר\"י שבועה שלא אישן ג' ימים אלמא שבועות ונדרים כי הדדי נינהו וכן מצאתי שוב לגדולים וגאונים נ\"ע שהסכימו בהן להשוותן בזה מטעם זה שמצינו בהרבה מקומות בתלמוד וחזרתי בי ותירצתי ואמרתי מה שתמה על ר\"מ ז\"ל למה חילק בין תורה לשאר כתבי הקודש רוב הנוסחאות ספרדיות מדויקות גורסות פ' בני העיר מניחין תורה על גבי נביאים ונביאים על כתובים אבל לא נביאים ע\"ג תורה ולא כתובים ע\"ג נביאים ע\"כ. אלמא משמע שיש מעלה ומדרגה ביניהן וההיא דפ' כל כתבי הקדש שאני משום דקתני בה כל ולשון כתבי אבל הכא קתני הנודר בתורה דמשמע בתורה דוקא ועוד דהא קמן ר\"פ כל כתבי אע\"ג דקתני כל וכתבי פליגי בה בגמרא רב הונא ור\"ח ומשמע כולה סוגיין דאיכא בינייהו מידי וטעמא דהצלה וגניזה משום חשש בזיון אוקימנא התם ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "בד\"א בשאר כתבי הקדש וכו' עד כדי שלא ינהגו קלות בשבועות: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אני תמה על המחבר הזה מה ראה לחלק וכו' עד ככתוב בה הרי זה אסור ככתוב בה כלומר שהם מקודשים על ידי אדם וכונתו לקדושה עכ\"ל: ואני אומר גם אני כך הייתי סבור תחלה וחילי דידי משום דתניא בנדרים ר\"פ ואלו מותרין (דף י\"ד) על מתניתין דהאומר לאשתו הרי את כאימא כו' דגרסינן התם תניא הנודר בתורה לא אמר כלום כו' עד דמסיק לה ומחלק הא דמנחא אארעא הא דנקיט לה בידיה והייתי נבהל גם על רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשוה בנשבע וגם דימו נביאים וכתובים לשמים וארץ כר\"מ ז\"ל עד אשר עיינתי עיון יפה הייתי סומך על הראשונים ז\"ל ועל רבותינו נ\"ע וראיתי שאין מזכיר באותה ברייתא ולא בסוגיא שלה שום זכר מדברי הגמ' כלל אלא ברייתא בפני עצמה היא ודין חדש הוא וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א מהל' נדרים וכבר כתבתי לך שם די. ועוד תרתי בלבי וראיתי שם דבסוגיין דבסמוך גמרא מתני' דקונם שאני ישן כו' דשקיל וטרי עלה ה\"ד אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא והתניא חומר בשבועות מבנדרים כו' והדר תו מותיב ליה מדאמר ר\"י שבועה שלא אישן ג' ימים אלמא שבועות ונדרים כי הדדי נינהו וכן מצאתי שוב לגדולים וגאונים נ\"ע שהסכימו בהן להשוותן בזה מטעם זה שמצינו בהרבה מקומות בתלמוד וחזרתי בי ותירצתי ואמרתי מה שתמה על ר\"מ ז\"ל למה חילק בין תורה לשאר כתבי הקודש רוב הנוסחאות ספרדיות מדויקות גורסות פ' בני העיר מניחין תורה על גבי נביאים ונביאים על כתובים אבל לא נביאים ע\"ג תורה ולא כתובים ע\"ג נביאים ע\"כ. אלמא משמע שיש מעלה ומדרגה ביניהן וההיא דפ' כל כתבי הקדש שאני משום דקתני בה כל ולשון כתבי אבל הכא קתני הנודר בתורה דמשמע בתורה דוקא ועוד דהא קמן ר\"פ כל כתבי אע\"ג דקתני כל וכתבי פליגי בה בגמרא רב הונא ור\"ח ומשמע כולה סוגיין דאיכא בינייהו מידי וטעמא דהצלה וגניזה משום חשש בזיון אוקימנא התם ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "עבד שנשבע כו' עד ונמצא זה כמו שנשבע על אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם נשבע וכו' אבל אם נדר צריך שיאמר לו רבו שתה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש במס' נזיר פ' הכותים (דף ס\"ב) וכמסקנא דאביי לגבי נדרים דאסיק א\"צ לכפותו כו' וי\"ס שמכנין אותה לרבא. ומ\"ש הראב\"ד בפירושו פירש יפה לפי המסקנא האחרת דשייכא בשבועה אבל כבר כתבתי למעלה בסמוך שדין הנדרים והשבועות שוה חוץ מאותן הדברים שפורט התלמוד מה בין נדרים לשבועות כו'. ומ\"ש עוד חילוק מענין שתיה היא סברא מובנת מלשון הגמ' שם וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לא חשש רק לחבר מה שמפורש בתלמוד ומפרש\"י שהרי הוא העבד אחר שנדר או נשבע כמקודם לכן וכ\"כ הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו ומעתה אפילו אמירה א\"צ. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בזה הוא הירושלמי דנזיר דגרסינן כפאו לדבר אחד מהו שיכוף אותו לכל הדברים באנו למחלוקת ר\"מ ור' יוסי עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר\"י אומר ישתה ושייליה מה אנן קיימין אם באומר בין בפני בין שלא בפני שתה אוף ר\"מ מודה אם באומר בפני שתה שלא בפני אל תשתה אוף רבי יוסי מודה אלא כי אנן קיימין באומר שתה ר\"מ אומר כאומר בפני שתה ושלא בפני אל תשתה ור' יוסי אומר כאומר בין בפני בין שלא בפני שתה ע\"כ. וקי\"ל כר' יוסי. אבל ר\"מ ז\"ל לא חשש בזה לפי שלא נאמר אלא לענין נזירות אבל לגבי נדרים ושבועות לא:" + ], + [ + "קטנים שנשבעו עד שלא להקל ראש בשבועות. מס' נדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ה מ\"ו) ושאר האזהרות מדברי הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "צריך להזהר עד ועל מלמדי תינוקות. פ' מי שאמר הריני נזיר והשאר מדברי הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "אע\"פ שמותר להשאל כו' עד עושה אלה לא ימוט לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשבועה שנשבע להרע לעצמו כו': ואני אומר הראב\"ד ז\"ל סמך על סברתו בפירוש אותו מימרא ס\"פ הנודר מן הירק (דף נ\"ט) וכמה מקומות וגם מקצת המפרשים ז\"ל אמרו כן אבל ר\"מ ז\"ל סמך על מעשה דריב\"ל דמעשה רב בכ\"מ גם בפ' נערה המאורסה (דף ע\"ז) גרסינן אמר ליה רבא לר\"נ חזי מר הדין מדרבנן דאתא ממערבא איזקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבא ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל בעי רחמי על נפשך דחטית כו' ותניא סוף אלו מותרין (דף כ') אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות כו' וכן דורש בירושלמי מוקש אדם ילע קדש כו' וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו ובהכי מוקמינן ההיא דר' נתן דאמרה במי שמתיירא שמא לא יוכל לעמוד ושמא יעבור ויכשל וכ\"כ בה ר\"מ ז\"ל סוף הל' נדרים וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..91d3a7028bba4aa4c05f5a7eb1e49ab0773a0230 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,681 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Oaths", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Oaths", + "text": [ + [ + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י\"ט וכ\"ה וכ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ\"ל: ואני אומר גם הר\"ם מקוצי ז\"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה בגמרא מתניתין דנשבע לשנות את הידוע לאדם כו' ואין חולק עליו. אבל כשדקדקתי בלשון ר\"מ ז\"ל הזה שכתב שנשבע על הדבר הידוע שאינו כן וברח מלשון המשנה ששנינו בה הידוע לאדם וגם ראיתי ר\"י אלפס שהשמיט מן ההלכות דברי רבא הבינותי עומק וראיתי בקיאותו שנזהר להביא שאר הבבות כמו שהם פ' שבועות וכדמייתי מינייהו פ\"ק דשבועות שתים ונזהר גם בזה משום דפליגי עלה בירושלמי דגרסינן פ' נדרים ופ' שבועות תניין רבי יעקב בר אחא בשם ר\"י כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא לשלשה הרי היא שבועת שקר רבי אילא בשם ר\"י אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועתו שוא ע\"כ, אלמא תרווייהו פליגי משמיה דר\"י עלה דעולא ואין דבריו של אחד במקום שנים ואי עולא משמיה דנפשיה אמרה ה\"ל תלמיד לגבי ר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ולכך סתם דבריו בלשון חכמתו:" + ], + [ + "השניה שנשבע על דבר ידוע שאין בו ספק וכו' עד כדי לצדק הדבר בשבועה. זו היא בירושלמי (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "שלישית שנשבע עד אם היה בשוגג פטור מכלום. פרק שבועות תניין (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "שלישית שנשבע עד אם היה בשוגג פטור מכלום. פרק שבועות תניין (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "שבועת הפקדון כיצד עד הנקראת שבועת הפקדון. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ומייתי לה פרק שבועות תניין (דף כ\"ג) ולשון סיפרא (עמוד קע\"ז) לפי שנאמר וכחש בה ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין שנאמר ולא תכחשו ולא תשקרו מה ת\"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר למדנו עונש אזהרה מניין ת\"ל ולא תשקרו:" + ], + [ + "ומה הוא חייב על שבועת הפקדון עד הרי זה אנוס ופטור. בתורת כהנים ופרק שבועות תניין (דף כ\"ה) ופרק שבועת הפקדון ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ומה הוא חייב על שבועת הפקדון עד הרי זה אנוס ופטור. בתורת כהנים ופרק שבועות תניין (דף כ\"ה) ופרק שבועת הפקדון ופ' ד' מחוסרי כפרה (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ היאך היא שגגת שבועת הפקדון עד שחייבין עליה קרבן. פ' שבועות תניין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "שבועת העדות עד הנקראת שבועת העדות. בתחלת פ' שבועת העדות:", + " וחייבין על שבועה כו'. עד סוף הפרק. בכריתות פ' ד' מחוסרי כפרה ובשבועות פרק שבועות תניין ופ' שבועת העדות במקצת ובתורת כהנים:" + ], + [ + "שבועת העדות עד הנקראת שבועת העדות. בתחלת פ' שבועת העדות:", + " וחייבין על שבועה כו'. עד סוף הפרק. בכריתות פ' ד' מחוסרי כפרה ובשבועות פרק שבועות תניין ופ' שבועת העדות במקצת ובתורת כהנים:" + ] + ], + [ + [ + "אחד הנשבע וכו' עד בין לחייבו קרבן. פרק שבועת תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הנשבע או שהשביעו אחר בשם המיוחד וכו' עד או כנוי מן הכנויין. כמו שביארנו פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ובתורת כהנים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוור אצלי הדבר וכו': ואני אומר ברייתא היא שנויה בתורת כהנים פרשה כ\"ה דקדושים תהיו לא תשבעו בשמי לשקר מה ת\"ל לפי שנאמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא יכול אין לי חייבין אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות את כל הכינויים ת\"ל בשמי כל שם שיש לי וחללת את שם אלהיך אני ה' מלמד ששבועת שוא חלול ע\"כ, ולמדו בתלמוד ערוך מכאן אזהרה לשבועת ביטוי בין לשעבר בין להבא לר\"ע ריש פ' שבועות תניין (דף כ' ע\"ב) דגרסינן התם ואף ר\"י סבר לה להא דרבא דכי אתא רבין אר\"י מבטא לא אוכל לך (שבועה) איסר לא אוכל לך שבועה כי אתא רב דימי אר\"י אוכל ולא אוכל שקר ואזהרתיה מהכא ולא תשבעו בשמי לשקר אכלתי ולא אכלתי שוא ואזהרתיה מהכא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא להדיא כשם שלוקה על שקר כך לוקה על שוא כו' עד ואבע\"א כשם שמביא קרבן על שקר כך מביא קרבן על שוא ור\"ע היא ע\"כ. וידוע ששוגג מביא קרבן ומזיד לוקה וזה מחוור ומוסבר וכן מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "ולא שבועה בלבד עד לשון שבועה. פ\"ק דנדרים (דף י') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר לאו לאו כו' עד ובזרוע עזו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :", + " וכן האומר מבטא כו' עד שפת חטים פת. שמה פ' שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "מי שנשבע ואמר עד אלא על דעתנו. בנדרים פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ובשבועות פרק שבועות תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע ואמר עד אלא על דעתנו. בנדרים פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ובשבועות פרק שבועות תניין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מי שנשבע והיה פיו ולבו שוין בשבועה כו'. וכן אם אמרו לו אחרים חזור בך עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אם אין מזדקקין לנדרו מצטערין לצערו ומרצין אותו בשעת איסורו וכבר הורה זקן וגדול הר\"מ מקוצי אחריו מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל כדבריו. ויש לי ראיה פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) דבעינן פיו ולבו שוין וכן משמע ממ\"ש ר\"י אלפס בהל' סוף גמ' מתני' דאחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים בתר פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע. ועוד בפ' ואלו מותרין בנדרים גבי מתני' דסתם נדרים כו' ועוד פ' בתרא דהתם (דף פ\"ז) גמרא מתני' דנדרה אשתו דאסיקא הלכתא תוך כ\"ד כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד ע\"ז ומקדש ומגרש וה\"נ אסיקא לה פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "כל הנשבע שבועה מד' מיני שבועות עד ושל שגגות פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הוצרכו חכמים לומר וכו': ואני אומר לא מזאת פסקה אלא מדגרסינן פרק שבועות תניין (דף כ\"ו) גמ' מתני דאחד דברים של עצמו כו' לכל אשר יבטא האדם בשבועה פרט לאנוס וכו' ונעלם ממנו שנתעלמה ממנו שבועה יכול שנעלם ממנו חפץ כו' עד דאסיקנא פרט לאנוס כדרב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמיה דרב מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר שבועתא דהכי אמר רב כו' עד דא\"ל אידך ואנא בשיקרא אשתבעי א\"ל את לבך אנסך ובפ\"ג דנדרים (דף כ\"ה:) גרסינן היכי דמי נדרי שגגות כדרב כהנא ורב אסי כו' ועד הכא קרי להו שגגה והכא קרי להו אונס ש\"מ דמינא חדא נינהו אלא כי לביה אנסיה קרי להו אונסין וכלשון ר\"מ ז\"ל בתחלת הענין שנשבע מתחלתו באונס וכי שגג קרי להו שגגות ומדאמרינן נמי כגון דרב כהנא ורב אסי כו' ש\"מ דדומיא נינהו דהא בהדדי קתני ומפרש לכולהו פ\"ד ותנן להדיא (דף כ\"ז) נודרין להורגין ולחרמין כו' אלא ודאי דומיא נינהו כלומר זה וכיוצא בו וכלשון ר\"מ ז\"ל סוף כל הענין וגם כתב בתחלתו לפיכך נשבעין לחרמין כו' וכתב ג\"כ שנשבע ונאנס מדמייתי עלה מעשה דאתא ופסקיה מברא ומדמוכחינן להו מכל אשר יבטא האדם בשבועה הנאמר לגבי קרבן ש\"מ למפטרינהו מקרבן מיתניא עיקר מתניתין ותני לה בלשון מותרים לומר דפטור ומותר דלא תימא כדאמרינן לגבי שבת פטור אבל אסור אי הוה תני להו בלשון פטורין ועוד דתנא תנא מותרין דשמעינן מינה דכ\"ש דפטורין ואי הוה תנא פטורין לא הוה שמעינן מותרין מיניה עד דהוה מפרש לה ודרך התנא לקצר וה\"נ מייתי לה בתורת כהנים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכן הסכים הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " שבועת של הבאי כיצד עד שבועות של שגגות כיצד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבועות שגגות שמותרין כגון שאמר לאשתו שבועה שלא אוכל היום ונזכר ששתה היום מותר לאכול שכבר נעלמה ממנו שבועה שהרי העלם שבועה וחפץ בידו וכו': ואני אומר הלשון קצר שהיה לו לסופר לכתוב ושכח ושתה ונזכר עתה ששתה. ומתוך הלשון משמע שהסופר מפי עצמו כתבו כי לא מצינו לא בגמרא בבלי ולא בירושלמי ולא בסיפרא ולא בסיפרי ותנאי השגגות לקרבן כבר סדרן ר\"מ ז\"ל יפה בהל' שגגות וגם בכאן כפי התלמוד פ\"ד נדרים בסדר כמנהגו המשובח:" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "א\"כ איזו היא שגגת שבועת בטוי עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) :" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד שבועה שלא אוכל ככר וכו' עד שיאכל את כלה. כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מה בין שלא אוכל לשלא אוכלנה וכו': ואני אומר לו שקל סדורו בדבריו במאזני צדק לצדקו במאמרו היה דנו לכף זכות, אבל מחוייב אני להודיע כי ר\"מ ז\"ל לא לחנם פזר פסקותיו וסמך סמיכותיו אלא להשמיענו דבר וענין בכל ענין וענין, ואתה פקח עיניך וראה כי מתחלת פסקתו היה חבירו מסרהב בו לאכול אצלו שהקדים לזה הדין מדבר בעדו בלא סירוב חבירו ואח\"כ חיבר וסידר דין המסרהב בו חבירו ונשבע עליו ועתה סידר תפיסת הלשונות בין בזה ובין בזה בקצרה ואמר שאם נשבע מעצמו שלא יאכל ככר זה או שהיה מסרהב בו חבירו לאכול ככר זה ונשבע שלא יאכל אותו דלשון אותו שייך במה שצמצם לו חבירו ובמה שצמצם הוא מעצמו לעצמו ודינו שוה וסמך לדין הזה שלא אוכלנה לאותו דשייכי תרוייהו בדקדוק הלשון על מי שמסרהבין בו לאכול אותו הככר ונשבע ואמר לא אוכל אותו או לא אוכלנה ופסק כי מלת זה בנשבע מעצמו ומלת אותו בחבירו מסרהב בו לאכול שיעור שניהם בכזית כר\"ע פ' שבועות תניין (דף י\"ט) אבל שלא אוכלנה דשייך במי שמסרהב בו חבירו שיאכל אותו ככר ונשבע שלא יאכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה וכדאיתא התם להדיא ובזה נתרצה קושייתו ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:", + "שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' וכן אם אמר שלא אוכל היום עד שאין שבועה חלה על שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה שבוש הוא וכו': ואני אומר לבי מהסס לומר שהוקשה לו דבר זה או מטעם איסור מוסיף או מסברת איסור כולל שרצה לדמותו שאילו היה כן היה רומזו בלשונו וגם היו עליו כמה תשובות אלא ודאי מדעת הסברא בא להקשות עליו, ויש לי לתרץ כי כשאמר שבועה שלא אוכל היום על אותו הככר היה אומר אלא שלקח לשון התלמוד פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) וכבר כתבתי בסמוך שתפס בשבועתו אפילו כזית וכולה לאותו יום במשמע והשתא כי אמר שלא אוכלנה על כולה קאמר וכמו שדקדקתי בסמוך לגבי סירהוב חבירו ומשם תבין לזה, ועוד כי לפי דברי הראב\"ד ז\"ל מי שנשבע סתם שלא יאכל או שלא יאכלנה יאסר לעולם וזה הדבר ראיתי גאונים וגדולים מסכימים מה שאינו כן אלא לאותו יום או אותה שעה שהנדר מוכיח עליה ואפילו המחמירים היו אומרים ל' יום דומיא דנזיר ולא הודו להם שאמרו שאני נזיר דגלי ביה קרא הא לא גלי בתר הוכחה אזלינן, וכן משמע בתוספתא דב\"ק דתניא מי שנשבע או נדר שישא אשה או שיקנה בית או שיצא בשיירא אין מחייבין אותו לישא ולקנות ולא לצאת מיד עד שימצא דבר הגון לו ומעשה באשה שנדרה שכל מי שיתבע אותה תנשא לו וקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים לה ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לכל מי שיתבע אותה מן ההגונים וכן כל כיוצא בזה עד כאן, וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש שלא יאסר לעולם, ויש לי ראיה לזה פ' קורדיקוס (גיטין ע\"ה) גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתשמשי כו' דפליגי רבנן ורשב\"ג ושקלינן וטרינן ואקשינן עלה בגמרא ואסקה רבא כאן בסתם כאן במפרש והדר רב אשי ואסקה ופליגי בין יום א' כו' ור\"י אלפס הביא בהלכותיו שתי דעות יש מי שסובר כרבא ויש מי שסובר כרב אשי ומוכחא שם הסוגיא להדיא כי סתם אינו אלא יום אחד התבונן כי ר\"מ ז\"ל לא כתב דבריו אלא מן התלמוד אא\"כ ביארו וכי זה הדבר דלה מבור עמוק פ' שבועות תניין גמרא מתני' דשבועות שלא אוכל ככר שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת וזו היא שבועת בטוי האמורה בתורה ואמרינן עלה בגמרא למה לי למתני שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ומהדרינן הא קמ\"ל טעמא דאמר שלא אוכל והדר שלא אוכלנה אבל אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מיחייב תרתי כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה ע\"כ. ואי ס\"ד דבשלא אוכלנה מיחייב תרתי למה לי לאפוכה לפלוג וליתני בדידה טעמא בשלא אמר היום אבל אם אמר שלא אוכל ככר זו היום וחזר ואמר שלא אוכלנה מיחייב תרתי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל ככר זו וכו' וכן אם אמר שלא אוכל היום עד שאין שבועה חלה על שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה שבוש הוא וכו': ואני אומר לבי מהסס לומר שהוקשה לו דבר זה או מטעם איסור מוסיף או מסברת איסור כולל שרצה לדמותו שאילו היה כן היה רומזו בלשונו וגם היו עליו כמה תשובות אלא ודאי מדעת הסברא בא להקשות עליו, ויש לי לתרץ כי כשאמר שבועה שלא אוכל היום על אותו הככר היה אומר אלא שלקח לשון התלמוד פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) וכבר כתבתי בסמוך שתפס בשבועתו אפילו כזית וכולה לאותו יום במשמע והשתא כי אמר שלא אוכלנה על כולה קאמר וכמו שדקדקתי בסמוך לגבי סירהוב חבירו ומשם תבין לזה, ועוד כי לפי דברי הראב\"ד ז\"ל מי שנשבע סתם שלא יאכל או שלא יאכלנה יאסר לעולם וזה הדבר ראיתי גאונים וגדולים מסכימים מה שאינו כן אלא לאותו יום או אותה שעה שהנדר מוכיח עליה ואפילו המחמירים היו אומרים ל' יום דומיא דנזיר ולא הודו להם שאמרו שאני נזיר דגלי ביה קרא הא לא גלי בתר הוכחה אזלינן, וכן משמע בתוספתא דב\"ק דתניא מי שנשבע או נדר שישא אשה או שיקנה בית או שיצא בשיירא אין מחייבין אותו לישא ולקנות ולא לצאת מיד עד שימצא דבר הגון לו ומעשה באשה שנדרה שכל מי שיתבע אותה תנשא לו וקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנים לה ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לכל מי שיתבע אותה מן ההגונים וכן כל כיוצא בזה עד כאן, וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש שלא יאסר לעולם, ויש לי ראיה לזה פ' קורדיקוס (גיטין ע\"ה) גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתשמשי כו' דפליגי רבנן ורשב\"ג ושקלינן וטרינן ואקשינן עלה בגמרא ואסקה רבא כאן בסתם כאן במפרש והדר רב אשי ואסקה ופליגי בין יום א' כו' ור\"י אלפס הביא בהלכותיו שתי דעות יש מי שסובר כרבא ויש מי שסובר כרב אשי ומוכחא שם הסוגיא להדיא כי סתם אינו אלא יום אחד התבונן כי ר\"מ ז\"ל לא כתב דבריו אלא מן התלמוד אא\"כ ביארו וכי זה הדבר דלה מבור עמוק פ' שבועות תניין גמרא מתני' דשבועות שלא אוכל ככר שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת וזו היא שבועת בטוי האמורה בתורה ואמרינן עלה בגמרא למה לי למתני שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ומהדרינן הא קמ\"ל טעמא דאמר שלא אוכל והדר שלא אוכלנה אבל אמר שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל מיחייב תרתי כדרבא דאמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו כיון שאכל ממנה כזית חייב שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה ע\"כ. ואי ס\"ד דבשלא אוכלנה מיחייב תרתי למה לי לאפוכה לפלוג וליתני בדידה טעמא בשלא אמר היום אבל אם אמר שלא אוכל ככר זו היום וחזר ואמר שלא אוכלנה מיחייב תרתי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר:", + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "אבל אם נשבע על הככר שלא יאכלנה וכו' עד וכן הנשבע שלא יאכל עשר עד ותשע: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרים שלנו אמר וכו': ואני אומר גם בספרו של ר\"מ ז\"ל ושלנו בכל ספרד וספרי רבותינו בעלי התוס' ובכל הנוסחאות שבדקתי בזמני כך היא פ' שבועות תניין (דף כ\"ט) סוף גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו גם בחבור ר\"מ ז\"ל כך מצאתיו, אמנם בספר החבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה:" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה עד במזיד חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו פטור עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו בספרים המדוייקים הראשונים והאחרונים בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פרק שבועות תניין וכן מצאנו שנתקן:" + ], + [ + "אכל את הקטנה כו' עד וכן אם תלאן זו בזו כו' עד בזדון חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו דילן פטור עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה בין הספרים ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פרק שבועות תניין גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו כו':" + ], + [ + "אכל את הקטנה כו' עד וכן אם תלאן זו בזו כו' עד בזדון חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל בנוסחא שלנו דילן פטור עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה בין הספרים ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פרק שבועות תניין גמ' מתני' דשבועה שלא אוכל ככר זו כו':" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "הראשונה בזדון כו' עד משעת שבועה. פ' שבועות תניין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כללו של דבר וכו': ואני אומר אין לי עסק בכלל הזה ולא בפירושים הואיל ואין בו השגה על ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מי שאמר לחבירו שבועה עד סוף הפרק. מס' נדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ז:) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ\"ט) מ\"ט) :" + ], + [ + "נשבע שלא לאכול מצה כו' עד שנה או שנתים. בירושלמי פ' שבועת תניין (דף כ\"ז שם) והביאו ר\"י אלפס בהלכות סוף פסחים:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "נשבע שהניח תפילין עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועות תניין:" + ], + [ + "דבר ידוע אצל החכמים כו' עד סוף הפרק. זה חיבר בפלפולו מלשון הירושלמי דמס' נדרים ושבועות שכתבתי בתחלת אלו ההלכות במימרא דרבא פ' שבועת תניין (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שנשבע שבועת ביטוי עד הנקרא היתר שבועות. תחלתו בנדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"א) וסופו בבכורות ס\"פ כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו) :", + " ודבר זה אין לו עיקר כלל כו' עד וחזר בו חכם מתיר לו. פ\"ק דחגיגה (דף י') ופ\"ק דנדרים ובמס' נזיר ר\"פ הכותים (דף ס\"ב) :" + ], + [], + [ + "ואין אדם רשאי להתיר שבועת עצמו עד אלא מדעת רבו. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"א) :" + ], + [ + "זה הנשבע הוא שיבא לפני חכם להתיר לו עד להתיר לו נדרי אשתו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש שלא מדרך חרטה עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים ואחרונים פ\"ק דמס' נדרים (דף ח') ולכולם יש פנים וכולם דברי אלהים חיים אך דברי ר\"מ ז\"ל אין צריכין פירושים כי יפה פירש הדברים:" + ], + [ + "כיצד מתירין יבא הנשבע לחכם כו' עד אלא לשון היתר ומחילה. בנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"א) ופרק ארבעה נדרים (דף כ\"ב) ובמס' בכורות פרק על אלו מומין (דף מ\"ה) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הקרובים כשרים עד דין ההיתר. פרק נערה המאורסה ובירושלמי:", + " לפיכך נשאלין לשבועות ולנדרים וכו' עד והיא צורך השבת. שלהי מסכת שבת (דף קנ\"ז) ובמס' נדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שהשביע לשמעון עד ולפיכך יהנה לו. במס' נדרים פרק ר' אליעזר (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "אחד הנשבע בינו לבין עצמו עד ומתירין לו. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ו) ובמסכת נדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ב) :", + " על דעת רבים עד שלא יהנה מהם מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן לשון אחר וכו': ואני אומר גם הלשונות גם הנוסחאות רבות והסברות שונות בכמה מקומות במס' ערכין פרק שום היתומים ובמסכת בכורות פרק אלו מומין ובנדרים פרק ארבעה נדרים ובמסכת גיטין פרק השולח ובמכות פרק הלוקין אמנם מ\"ש ר\"מ ז\"ל אין בו תפיסה וכעובדא דההוא מקרי דרדקי דלא אשתכח דדאיק כוותיה וכפי מה שקיבל מרבותיו:" + ], + [ + "אחד הנשבע בינו לבין עצמו עד ומתירין לו. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ו) ובמסכת נדרים פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ב) :", + " על דעת רבים עד שלא יהנה מהם מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן לשון אחר וכו': ואני אומר גם הלשונות גם הנוסחאות רבות והסברות שונות בכמה מקומות במס' ערכין פרק שום היתומים ובמסכת בכורות פרק אלו מומין ובנדרים פרק ארבעה נדרים ובמסכת גיטין פרק השולח ובמכות פרק הלוקין אמנם מ\"ש ר\"מ ז\"ל אין בו תפיסה וכעובדא דההוא מקרי דרדקי דלא אשתכח דדאיק כוותיה וכפי מה שקיבל מרבותיו:" + ], + [ + "מי שלא נשבע ולא ניחם עד הרי זה יקיים שבועתו. תחלתו הסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתה וסופו פרק ד' נדרים (דף כ\"א וכ\"ב) :" + ], + [ + "כיצד נשבע שיגרש עד בכל זה אין מתירין לו. במסכת נדרים ופ' ר\"א (דף ס\"ד ס\"ה ס\"ו) :" + ], + [ + "אין פותחין בנולד וכו' עד אבל אם ניחם כו' עד וכן כל כיוצא בזה. כתב הראב\"ד ז\"ל נולד שאמרו אין פותחין בו בנולד שאינו מצוי וכו': ואני אומר גם את זה כתב יפה ר\"מ ז\"ל בכתב הנשתוון במס' נדרים פ' ר\"א והרוצה לסבור ולפרש הרשות בידו וכ\"ש גדול ורב כמו הרב ראב\"ד ז\"ל והרוצה לדקדק יעיין במקומו:" + ], + [ + "מי שנשבע על דבר וכו' עד נשאל על הראשון. פ' שבועות תניין (דף כ\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "נשבע שלא ידבר עד וכן כל כיוצא בזה. במס' נדרים פ' ואלו נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "שבועה שלא אוכל היום עד סוף הפרק. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "התובע חבירו בממון כו' עד בין בזדון בין בשגגה כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הפקדון ומפוזרות בכמה מקומות:" + ], + [ + "כפר ונשבע ארבע פעמים עד על כל שבועה ושבועה. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "היו חמשה תובעים כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון ופ' מרובה (דף ס\"ג) ופ' הגוזל עצים:" + ] + ], + [ + [ + "הגונב שורו של חבירו עד והוא טבח. פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו המית שורך כו' עד ופגם על פי עצמו. פרק שבועת הפקדון ובכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף מ\"ב:) :", + " וכן האומר לחבירו גנבת כו' עד שאילו הודה חייב לשלם. פ' שבועת הפקדון ופרק הגוזל עצים (דף ק\"ח:) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נתן שורו לש\"ח עד ולא הוציא שבועה מפיו. מס' שבועות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "הגונב שור חבירו כו' עד שהרי נשבע על שקר. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ], + [ + "מי שהיה חייב ממון לשני שותפין כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל הביאו שם בהלכות:" + ] + ], + [ + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "התובע עדיו להעיד עד הרי אלו פטורין משבועת העדות. פ' שבועת העדות (דף ל\"א ל\"ב) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "אין העדים חייבין כו' עד בשבועה בפני עצמו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ובערכין פ' השג יד (דף י\"ח) :", + " אבל אם אמר משביע אני כל העומדין כו' עד שהרי ייחדם בכלל אחרים. פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "וכן אמר לעדים בואו והעידו לי כו' עד לא ענו אמן אינן חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה שנה משנתו כר' מאיר וכו': ואני אומר תמה אני אם הדבר הזה יצא מפיו של רבינו הראב\"ד ז\"ל כי משנת ר\"מ במחלוקת חכמים בפרק שבועת העדות לא נמצא על זה אלא על משנה ראשונה ואותה כבר פסקה ר\"מ תחלת זה הפרק וכדאוקימנא בדון מינה ומינה פליגי דילפינן לה משבועת הפקדון ואדרבה סתמא נשנית וכלשון ר\"מ ז\"ל דתנן עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם אם אתם יודעין לי עדות שתבאו ותעידוני הרי אלו פטורין עד שיהיה מתכוין להם ובגמרא אמר שמואל ואפילו עדיו ביניהם ואקשינן פשיטא ומהדרינן לא צריכא דחווי עלייהו ויש גורסין דקאי גבייהו מהו דתימא כיון דחווי עלייהו כמאן דאמר להו דמי קמ\"ל תניא נמי הכי כו' עד ייחד עדיו, דוק השתא דשיטתא דתלמודא בבהכ\"נ מיירי וכן כתב בעל הערוך מתשובת הגאונים ז\"ל ודוק מינה נמי דשיילינהו מעיקרא ואמרו ליה לא מדתנן עד שיתכוין להם דאם לא כן מאי מתכוין ולישנא דגמרא לא אתי שפיר אלא בהכי דאשבעינהו בבית הכנסת והן שומעין דהא בדקאי גבייהו פרקינן ליה וכסברת ר\"מ ז\"ל ומה שהזכיר ב\"ד מפורש בירושלמי פ' שבועת העדות אסתמא דמתניתין שכתבתי דגרסינן עלה נפש מה ת\"ל מה להלן מפי עצמן אף כאן מפי עצמן ומה כאן מפי אחרים אף להלן מפי אחרים ר\"מ אומר גזירה שוה מה פי עצמן שנאמר להלן חוץ לב\"ד אף מפי עצמן שנאמר כאן חוץ לב\"ד ורבנן דרשי ג\"ש דאמור בה מה מפי אחרים שנאמר להלן בב\"ד אף מפי אחרים שנאמר כאן בב\"ד ע\"כ. ודכוותה איתא בשבועת הפקדון על פלוגתא דר\"מ ורבנן, למדנו להדיא מזה דירושלמי דבעינן בפני ב\"ד וכלשון ר\"מ ז\"ל שכתב כאן ותחלת הפרק כחכמים דר\"מ וכפירה שכתב בשם הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרה כאן כלל אלא שבועה בלבד ולשון אמן אין צריך לפרש שכבר הוא מפורש במשנה ובתלמוד בכמה מקומות במשנה פ' שבועת העדות משביעני ואמר אמן חייב אלמא בעינן שיקבל עליו המקבל באמן. ועתה בוא וראה איך אוכל להאמין שיצא זה הלשון מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל אחר אלו הראיות הברורות הפשוטות וידעתי שהיה בקי בבבלי ובירושלמי וכל רז לא אנס ליה:" + ], + [ + "אחד המשביע עדיו עד כמו שביארנו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "ואין העדים חייבין עד וכדין שבועת בטוי. מקצתו פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ט) ושאר פירקי שבועות בכללם שכלל הוא ז\"ל כדרך המחברים:" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידו עד כמו שביארנו בשבועת הפקדון. פ' שבועת העדות (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "הנשבע לחבירו שהוא יודע לו עד סוף הפרק. פ' שבועת תניין (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "הנשבע לחבירו שהוא יודע לו עד סוף הפרק. פ' שבועת תניין (דף כ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היו עדיו או אחד מהם כו' עד בהלכות נערה וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "היה עד אחד והשביעו כו' עד מחייב ממון. פ' שבועת העדות ומייתי לה פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "תבע את שני עדיו עד אחר שמתו נשותיהן חייבין בשבועת העדות. הכל פ' שבועת העדות:" + ], + [ + "התובע את העדים שיעידו לו כו' עד בד\"א בשענה אמן כו' עד שישביעם בב\"ד ויכפרו שם בב\"ד: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא כר\"מ ולא כרבנן וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה מספקת וממנה תראה גדולת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "התובע את העדים שיעידו לו כו' עד בד\"א בשענה אמן כו' עד שישביעם בב\"ד ויכפרו שם בב\"ד: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא כר\"מ ולא כרבנן וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה מספקת וממנה תראה גדולת ר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כשם ששבועת שוא כו' עד אלא האחד ברוך הוא. זה מכלל המצות וענין העקירה מפורש פ' ד' מיתות (דף ס\"ג) ובכמה מקומות בתלמוד ומקשה מיניה להדיא:" + ], + [ + "כשם ששבועת שוא כו' עד אלא האחד ברוך הוא. זה מכלל המצות וענין העקירה מפורש פ' ד' מיתות (דף ס\"ג) ובכמה מקומות בתלמוד ומקשה מיניה להדיא:" + ], + [ + "ומותר לאדם להשבע כו' עד משפטי צדקך. פ\"ק דנדרים (דף ח') :" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "שבועה זו שמשביעין הדיינין כו' עד ונשבע בלה\"ק כמו שביארנו. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח ל\"ט):" + ], + [ + "אין בין שבועת היסת לשבועת הדיינין וכו' עד לאיים עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אבל משביעין אותו בשם או בכנוי כו' כדי שלא יהא העולם חרב כו': ואני אומר כבר רבו הדעות של רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל בענין זה פ' שבועת הדיינין (דף מ\"א) בשמעתין דמאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן כו' ונתחבטו בה עד שהרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל כתב בו ענין מאויים הרבה שנהגו להביא בבית הכנסת מטה ועליה נאד מלאה רוח ומניחין אותו שם ואומרים לו ראה שאין אדם אלא כזה הנוד שעושין בו נקב להוציא הרוח ונשאר גולם וכן עושין לפניו והרבה ענינים אחרים יש בזה אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא על פי התלמוד ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח:) דגרסינן היכי משבעינן ליה וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אפילו תימא רבנן דאמרי בכינוי נפקא מינה לאנקוטי חפצא בידיה והכין סלקא הלכתא התם להדיא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל. ומ\"ש שנהגו הוא מכתב רבינו סעדיה גאון ז\"ל ולדידיה הוה קשיא לי אמאי לא חשיב האי מלתא כי מני שאר מילי בההיא שמעתא דמאי איכא בין שבועה דאורייתא כו' שהזכרתי, ויש לי לומר דהתם לא בפלוגתא דשבועה גופה קא מיירי אלא במאי דשייך בה כגון אפוכי שבועה ומיחת לנכסיה וכיוצא בהן ואותם כבר חברם ז\"ל פ\"א דהל' טוען ונטען. ותו הוה קשיא לי מההיא דאמרינן פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) גבי קניא דרבא כו' עד א\"ל נקוט האי קניא ואנקוט ספרא דאורייתא כו' דמשמע מינה להדיא דאיכא נקיטת חפץ בשבועת היסת דהא התם בהכי מיירי דהוה כופר בכל. ויש לי לומר דההוא רמאה הוה ולא חוויי ליה דבעו למיעבד לפנים משורת הדין הוא דבעא ואע\"פ שראיתי כבר תירוצים אחרים לא רציתי להאריך כי די לי בזה ונכון הוא:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ], + [ + "הדיינין שהשביעו הנשבע כו' עד ואע\"פ שהוא מזיד כו' עד אם יש ב\"ד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחר שתיקנו הגאונים ז\"ל וכו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל על דרך התלמוד פ' שבועת הדיינין ופרק הזהב וכמה מקומות הם מחוברים לו. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אין צריך חיזוק וגם ר\"מ ז\"ל ביארו בכאן ובשאר ההלכות הסדורות לו וחיבר כל דבר במקומו:" + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע כו' עד שהוא גדול מכל העונות: כתב הראב\"ד ז\"ל והרי אמרו על שבועת שוא ועל כיוצא בזה ב\"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב\"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו והרי חייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם ומלקות תחת מיתה עומדת עכ\"ל: ואני אומר גם מזה אני תמה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמי. חדא כי ר\"מ ז\"ל כתב בלשונו המדוייק שנאמר ונקה לא ינקה אין לזה נקיון מדין שמים עד שיפרע ממנו על השם הגדול שחילל עכ\"ל, והוא מפורש ר\"פ שבועות תניין (דף כ\"א) וריש פ' שבועות הדיינין (דף ל\"ט) בחומרות שמזכיר שם, ועוד דבהדיא חזינן תלמודא ר\"פ שבועת הפקדון (דף ל\"ז) דמקשי ת\"ש לא אם אמרת בשבועת הפקדון שכן אינו לוקה תאמר בנזיר טמא שהוא לוקה ופרקינן מאי אינו לוקה אינו נפטר במלקות וההיא דמלקין אותו ומנקין אותו לגבי ד' שבועות שוא בלחוד אוקמוה להדיא ר\"פ שבועות תניין. ועוד שהרי ר\"פ הלוקין (דף י\"ג) מייתי פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע דתניא אחד חייבי כריתות ואחד חייבי מיתות ב\"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מעלה מוחלין להם חייבי מיתות ב\"ד אינן בכלל מלקות שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מטה מוחלין להם ע\"כ. וקי\"ל הלכה כר\"ע וכתב הר\"מ ז\"ל פי\"א דהלכות איסורי ביאה ולא כתב עליו הראב\"ד שם כלום. ואחרי זאת איך אוכל להאמין שיצא מפה קדוש שחייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם במלקות בלא מיתה ואם אמרו מלקות במקום מיתה עומדת היינו לתלות אבל לא להפטר ממיתה וכ\"ש בשבועה החמורה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ויותר מהמה ר\"פ שבועת הדיינין וגם אמרו בסיפרי כהנה וכהנה וכן כתב הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע כו' עד שהוא גדול מכל העונות: כתב הראב\"ד ז\"ל והרי אמרו על שבועת שוא ועל כיוצא בזה ב\"ד של מעלה אין מנקין אותו אבל ב\"ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו והרי חייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם ומלקות תחת מיתה עומדת עכ\"ל: ואני אומר גם מזה אני תמה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמי. חדא כי ר\"מ ז\"ל כתב בלשונו המדוייק שנאמר ונקה לא ינקה אין לזה נקיון מדין שמים עד שיפרע ממנו על השם הגדול שחילל עכ\"ל, והוא מפורש ר\"פ שבועות תניין (דף כ\"א) וריש פ' שבועות הדיינין (דף ל\"ט) בחומרות שמזכיר שם, ועוד דבהדיא חזינן תלמודא ר\"פ שבועת הפקדון (דף ל\"ז) דמקשי ת\"ש לא אם אמרת בשבועת הפקדון שכן אינו לוקה תאמר בנזיר טמא שהוא לוקה ופרקינן מאי אינו לוקה אינו נפטר במלקות וההיא דמלקין אותו ומנקין אותו לגבי ד' שבועות שוא בלחוד אוקמוה להדיא ר\"פ שבועות תניין. ועוד שהרי ר\"פ הלוקין (דף י\"ג) מייתי פלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע דתניא אחד חייבי כריתות ואחד חייבי מיתות ב\"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מעלה מוחלין להם חייבי מיתות ב\"ד אינן בכלל מלקות שאם עשו תשובה אין ב\"ד של מטה מוחלין להם ע\"כ. וקי\"ל הלכה כר\"ע וכתב הר\"מ ז\"ל פי\"א דהלכות איסורי ביאה ולא כתב עליו הראב\"ד שם כלום. ואחרי זאת איך אוכל להאמין שיצא מפה קדוש שחייבי מיתות ב\"ד מתודין ומתכפר להם במלקות בלא מיתה ואם אמרו מלקות במקום מיתה עומדת היינו לתלות אבל לא להפטר ממיתה וכ\"ש בשבועה החמורה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ויותר מהמה ר\"פ שבועת הדיינין וגם אמרו בסיפרי כהנה וכהנה וכן כתב הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מי שנשבע בשמים ובארץ וכיוצא בהן וכו' עד אין שבועה זו שבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל ליחייב עליה קרבן ומלקות עכ\"ל: ואני אומר אלו הדברים דעות וסברות הם אך לשון שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) וכלשונו הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולישנא נמי הכי משמע:", + " וכן הנשבע בנביא מן הנביאים כו' עד אין זו שבועה וכו' עד ומתירין להם: כתב הראב\"ד ז\"ל באמת צריכין שאלה לחכם ועובר משום בל יחל עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי יש מדמין זה לנשבע בשמים ובארץ השנוי פרק שבועת העדות (דף ל\"ה) ויש מדמין אותו לנשבע בתורה השנוי בנדרים פרק ואלו מותרין (דף י\"ד) . ולי נראה כדברי ר\"מ ז\"ל ומדמינן ליה לנדר במומי דאמרינן בה פ' ארבעה נדרים לא אמר כלום ופירשו רבותינו בעלי התוספות לא אמר כלום כל עיקר דאפילו כנויי שבועה ונדר ליתיה. אבל מאיימין העם מדברי הגאונים ז\"ל מידי דהוה אעם הארץ פ' ואלו מותרין:" + ], + [ + "בד\"א בשאר כתבי הקדש וכו' עד כדי שלא ינהגו קלות בשבועות: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אני תמה על המחבר הזה מה ראה לחלק וכו' עד ככתוב בה הרי זה אסור ככתוב בה כלומר שהם מקודשים על ידי אדם וכונתו לקדושה עכ\"ל: ואני אומר גם אני כך הייתי סבור תחלה וחילי דידי משום דתניא בנדרים ר\"פ ואלו מותרין (דף י\"ד) על מתניתין דהאומר לאשתו הרי את כאימא כו' דגרסינן התם תניא הנודר בתורה לא אמר כלום כו' עד דמסיק לה ומחלק הא דמנחא אארעא הא דנקיט לה בידיה והייתי נבהל גם על רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשוה בנשבע וגם דימו נביאים וכתובים לשמים וארץ כר\"מ ז\"ל עד אשר עיינתי עיון יפה הייתי סומך על הראשונים ז\"ל ועל רבותינו נ\"ע וראיתי שאין מזכיר באותה ברייתא ולא בסוגיא שלה שום זכר מדברי הגמ' כלל אלא ברייתא בפני עצמה היא ודין חדש הוא וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א מהל' נדרים וכבר כתבתי לך שם די. ועוד תרתי בלבי וראיתי שם דבסוגיין דבסמוך גמרא מתני' דקונם שאני ישן כו' דשקיל וטרי עלה ה\"ד אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא והתניא חומר בשבועות מבנדרים כו' והדר תו מותיב ליה מדאמר ר\"י שבועה שלא אישן ג' ימים אלמא שבועות ונדרים כי הדדי נינהו וכן מצאתי שוב לגדולים וגאונים נ\"ע שהסכימו בהן להשוותן בזה מטעם זה שמצינו בהרבה מקומות בתלמוד וחזרתי בי ותירצתי ואמרתי מה שתמה על ר\"מ ז\"ל למה חילק בין תורה לשאר כתבי הקודש רוב הנוסחאות ספרדיות מדויקות גורסות פ' בני העיר מניחין תורה על גבי נביאים ונביאים על כתובים אבל לא נביאים ע\"ג תורה ולא כתובים ע\"ג נביאים ע\"כ. אלמא משמע שיש מעלה ומדרגה ביניהן וההיא דפ' כל כתבי הקדש שאני משום דקתני בה כל ולשון כתבי אבל הכא קתני הנודר בתורה דמשמע בתורה דוקא ועוד דהא קמן ר\"פ כל כתבי אע\"ג דקתני כל וכתבי פליגי בה בגמרא רב הונא ור\"ח ומשמע כולה סוגיין דאיכא בינייהו מידי וטעמא דהצלה וגניזה משום חשש בזיון אוקימנא התם ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "בד\"א בשאר כתבי הקדש וכו' עד כדי שלא ינהגו קלות בשבועות: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אני תמה על המחבר הזה מה ראה לחלק וכו' עד ככתוב בה הרי זה אסור ככתוב בה כלומר שהם מקודשים על ידי אדם וכונתו לקדושה עכ\"ל: ואני אומר גם אני כך הייתי סבור תחלה וחילי דידי משום דתניא בנדרים ר\"פ ואלו מותרין (דף י\"ד) על מתניתין דהאומר לאשתו הרי את כאימא כו' דגרסינן התם תניא הנודר בתורה לא אמר כלום כו' עד דמסיק לה ומחלק הא דמנחא אארעא הא דנקיט לה בידיה והייתי נבהל גם על רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשוה בנשבע וגם דימו נביאים וכתובים לשמים וארץ כר\"מ ז\"ל עד אשר עיינתי עיון יפה הייתי סומך על הראשונים ז\"ל ועל רבותינו נ\"ע וראיתי שאין מזכיר באותה ברייתא ולא בסוגיא שלה שום זכר מדברי הגמ' כלל אלא ברייתא בפני עצמה היא ודין חדש הוא וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א מהל' נדרים וכבר כתבתי לך שם די. ועוד תרתי בלבי וראיתי שם דבסוגיין דבסמוך גמרא מתני' דקונם שאני ישן כו' דשקיל וטרי עלה ה\"ד אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדרא והתניא חומר בשבועות מבנדרים כו' והדר תו מותיב ליה מדאמר ר\"י שבועה שלא אישן ג' ימים אלמא שבועות ונדרים כי הדדי נינהו וכן מצאתי שוב לגדולים וגאונים נ\"ע שהסכימו בהן להשוותן בזה מטעם זה שמצינו בהרבה מקומות בתלמוד וחזרתי בי ותירצתי ואמרתי מה שתמה על ר\"מ ז\"ל למה חילק בין תורה לשאר כתבי הקודש רוב הנוסחאות ספרדיות מדויקות גורסות פ' בני העיר מניחין תורה על גבי נביאים ונביאים על כתובים אבל לא נביאים ע\"ג תורה ולא כתובים ע\"ג נביאים ע\"כ. אלמא משמע שיש מעלה ומדרגה ביניהן וההיא דפ' כל כתבי הקדש שאני משום דקתני בה כל ולשון כתבי אבל הכא קתני הנודר בתורה דמשמע בתורה דוקא ועוד דהא קמן ר\"פ כל כתבי אע\"ג דקתני כל וכתבי פליגי בה בגמרא רב הונא ור\"ח ומשמע כולה סוגיין דאיכא בינייהו מידי וטעמא דהצלה וגניזה משום חשש בזיון אוקימנא התם ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "עבד שנשבע כו' עד ונמצא זה כמו שנשבע על אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל פי' אם נשבע וכו' אבל אם נדר צריך שיאמר לו רבו שתה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש במס' נזיר פ' הכותים (דף ס\"ב) וכמסקנא דאביי לגבי נדרים דאסיק א\"צ לכפותו כו' וי\"ס שמכנין אותה לרבא. ומ\"ש הראב\"ד בפירושו פירש יפה לפי המסקנא האחרת דשייכא בשבועה אבל כבר כתבתי למעלה בסמוך שדין הנדרים והשבועות שוה חוץ מאותן הדברים שפורט התלמוד מה בין נדרים לשבועות כו'. ומ\"ש עוד חילוק מענין שתיה היא סברא מובנת מלשון הגמ' שם וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לא חשש רק לחבר מה שמפורש בתלמוד ומפרש\"י שהרי הוא העבד אחר שנדר או נשבע כמקודם לכן וכ\"כ הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו ומעתה אפילו אמירה א\"צ. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בזה הוא הירושלמי דנזיר דגרסינן כפאו לדבר אחד מהו שיכוף אותו לכל הדברים באנו למחלוקת ר\"מ ור' יוסי עבר מכנגד פניו ר\"מ אומר לא ישתה ר\"י אומר ישתה ושייליה מה אנן קיימין אם באומר בין בפני בין שלא בפני שתה אוף ר\"מ מודה אם באומר בפני שתה שלא בפני אל תשתה אוף רבי יוסי מודה אלא כי אנן קיימין באומר שתה ר\"מ אומר כאומר בפני שתה ושלא בפני אל תשתה ור' יוסי אומר כאומר בין בפני בין שלא בפני שתה ע\"כ. וקי\"ל כר' יוסי. אבל ר\"מ ז\"ל לא חשש בזה לפי שלא נאמר אלא לענין נזירות אבל לגבי נדרים ושבועות לא:" + ], + [ + "קטנים שנשבעו עד שלא להקל ראש בשבועות. מס' נדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ה מ\"ו) ושאר האזהרות מדברי הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "צריך להזהר עד ועל מלמדי תינוקות. פ' מי שאמר הריני נזיר והשאר מדברי הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "השומע הזכרת השם מפי חבירו עד שלא יזכירנו לבטלה. פ\"ק דנדרים (דף ז') ופ\"ק דתמורה (דף ד') :", + " לפיכך אם טעה הלשון עד כדי שלא יזכר לבטלה. זה מפורש בירושלמי דברכות וגם במקומות רבות מן הירושלמי:" + ], + [ + "אע\"פ שמותר להשאל כו' עד עושה אלה לא ימוט לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשבועה שנשבע להרע לעצמו כו': ואני אומר הראב\"ד ז\"ל סמך על סברתו בפירוש אותו מימרא ס\"פ הנודר מן הירק (דף נ\"ט) וכמה מקומות וגם מקצת המפרשים ז\"ל אמרו כן אבל ר\"מ ז\"ל סמך על מעשה דריב\"ל דמעשה רב בכ\"מ גם בפ' נערה המאורסה (דף ע\"ז) גרסינן אמר ליה רבא לר\"נ חזי מר הדין מדרבנן דאתא ממערבא איזקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבא ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל בעי רחמי על נפשך דחטית כו' ותניא סוף אלו מותרין (דף כ') אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות כו' וכן דורש בירושלמי מוקש אדם ילע קדש כו' וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו ובהכי מוקמינן ההיא דר' נתן דאמרה במי שמתיירא שמא לא יוכל לעמוד ושמא יעבור ויכשל וכ\"כ בה ר\"מ ז\"ל סוף הל' נדרים וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0c849de1fcab251c16943b80ae710f3d6a2ba716 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,916 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ\"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע\"כ:", + " אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ\"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר\"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר\"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי\"ל כרבנן דר\"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע\"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר\"מ ותני עלה א\"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע\"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר\"מ ז\"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ\"ד דהל' שבועות:" + ], + [ + "האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ\"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע\"כ:", + " אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ\"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר\"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר\"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי\"ל כרבנן דר\"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע\"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר\"מ ותני עלה א\"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע\"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר\"מ ז\"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ\"ד דהל' שבועות:" + ], + [ + "האומר פירות אלו עלי קרבן עד קרבן ותאסר. פ\"ק דנדרים (דף ט') והרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עלי כחלת אהרן או כתרומתו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אנו רגילים לפרש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה גבי מתני' קמייתא בפ' ואלו מותרין דתנן בה בסיפא כחלת אהרן וכתרומתו ה\"ז מותר ומייתי לה סוף פ\"ק בשקלא וטריא טפי. והראב\"ד ז\"ל נמשך בה בפירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל נמשך אחר פירוש רבותיו המקובל לו וכבר האריך בדעות האלו הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו של נדרים הרבה מאד עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו אבל בירושלמי משמע כר\"מ ז\"ל דשקיל וטרי עלה בגמ' וגרסינן ליה אין אדם אוסר עליו אלא דבר שהוא לישא כו' עד הוו בעון מימרא כגון הקרבן בשבועה הא שאר כל הדברים לא ומסיק אנא מימר לך אפילו בשאר כל הדברים לאסור איסר על נפשו ע\"כ. ועוד קשיא לי דאי איתיה לה\"ט ה\"ל לתלמוד לפלוגי ביה כי מייתי לה סוף פ\"ק על בעיא דרמי בר חמא ואדרבא כי מעיינת בה שפיר בההיא סוגיא שמעת מינה טעמא דר\"מ ז\"ל להדיא דלא משכח תלמודא דאתמהינן והא בעי למשקל תרומה וכ\"ת דשקיל חדא רפתא על כולהון והתניא כו' עד וכ\"ת דשקיל פסתא מן כל חד וחד והתניא כו' עד אלא דאפרשה בלישה כו' אלמא באורחא דמשתכחא תליא מלתא ובחלת אהרן ותרומתו ליתא ותו לא מידי:" + ], + [ + "האומר הרי הפירות האלו עד מ\"מ. פ\"ק דנדרים (דף י') :" + ], + [ + "האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י\"ח י\"ט) :", + " כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ\"ק דנדרים (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י\"ח י\"ט) :", + " כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ\"ק דנדרים (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "היה לפניו בשר קדש כו' עד לאחר זריקת דמים ה\"ז מותר. פ\"ק דנדרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי אין הדברים הללו מחוורים אצלי וכו': ואני אומר כבר כתבתי שהראב\"ד ז\"ל נמשך אחר פירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בסוגיין דסוף קמא דנדרים אבל ר\"מ ז\"ל נמשך אחר פירוש המקובל לו מרבותיו ועמדו רבים באותה שיטה וגם בספרים המוגהים המדוייקים שלנו בספרד גורסין במסקנא דההיא שמעתא אלא לאו דהוה קמיה בשר בכור ומחית בשר היתרא קמיה ואמר זה כזה ותנאי היא ובההיא פלוגתא לא הוזכר ר' יהודה כלל אלא ר' יוסי ובר פלוגתיה דר' יעקב בספר הראב\"ד ובמקצת ספרים משובשים שלנו אבל בנוסחאות המדוייקות שבספרד הוא ר\"ע וקי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דסוגיין בכל דוכתי כוותיה אזלא וכמ\"ש הרמב\"ן בהלכותיו מדעת ר\"י אלפס בתשובה והסכמתו ואע\"ג דתלמודא דחי לא דכ\"ע לפני זריקה כו' מ\"מ מוקי פלוגתייהו בין דבר הנדור לדבר האסור ולא נפיק מהילכתא דאי מחית בשר בכור קמיה כו' דלהוי דינא כר\"מ ז\"ל ודין הנדור והאסור כבר כתב מהו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל בלא טעות והרוצה לפרש בענין אחר יפרש:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "חולין שאוכל לך החולין שאוכל לך וכו' עד ה\"ז מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה מזכי שטרא לבי תרי וכו': ואני אומר קושיא זו תלמוד ערוך הוא ודברי ר\"מ ז\"ל ברייתא שלימה היא וזכותא דבי תרי מסקנא דגמ' היא רישא ר\"מ וסיפא רבנן ומדרב אשי נמי הכי משמע דגרסינן פ\"ק דנדרים (דף י\"א) גמרא מתני' דלא חולין כו' תניא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לא חולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר רישא מני ר\"מ היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך ר\"מ אוסר וקשיא לן הא לית ליה לר\"מ מכלל לאו אתה שומע הן ואמר ר' אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך ופרקינן האי תנא סבר לה כר\"מ בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בחדא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ופליג עליה בחדא בקרבן רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן ע\"כ. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל פסק כתנא דברייתא וכמסקנא דסתמא דתלמודא וכדרב אשי בין למעלה בין למטה וענין התנאי כפול כתבו פ\"ו דהל' אישות ואף כי מצאתי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל שכתב בהל' נדרים הכרעה שלישית וכדברי מקצת הגאונים האחרונים ז\"ל זה נכון בעיני:" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ\"ש בה: כתב הראב\"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי\"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ\"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י\"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ\"ש למעלה פי\"ב. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ\"ש בה: כתב הראב\"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי\"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ\"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י\"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ\"ש למעלה פי\"ב. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "האומר לחבירו נשכים וכו' עד כלשון נדר. פ\"ק דנדרים (דף ח') :" + ], + [ + "האומר לאשתו עד סוף הפרק. פ\"ב דנדרים (דף י\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "מי שהתנה וכו' עד בתוך כדי דבור: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורה זה וכו': ואני אומר הואיל ור\"מ ז\"ל לא הכריע אין לי צורך לגלות דעתי ודעת רבינו בחבור הזה כמ\"ש הרבה פעמים וכ\"ש בזה הדין שרבו בו הדעות והסברות פ' ד' נדרים (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהקדים התנאי עד כדרך שאמרו בנדרים. פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "מי שהקדים התנאי עד כדרך שאמרו בנדרים. פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "ההפקר אע\"פ שאינו כו' עד וזכה בהן קנהו. ס\"פ אין בין המודר (דף מ\"ג) ובירושלמי:" + ], + [ + "המפקיר לעניים כו' עד והחזיק זה בה זכה. פ\"ד דמס' עדיות ובמס' פיאה (פרק ו') ובירושלמי דילה:", + " דין תורה אפילו הפקיר כו' עד השני ספק הפקר. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " ואם אמר וזה כמו זה כו' עד הפקר ודאי. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "המפקיר לעניים כו' עד והחזיק זה בה זכה. פ\"ד דמס' עדיות ובמס' פיאה (פרק ו') ובירושלמי דילה:", + " דין תורה אפילו הפקיר כו' עד השני ספק הפקר. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " ואם אמר וזה כמו זה כו' עד הפקר ודאי. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה דברים כו' עד שיש בו ממש. פ\"ק דנדרים (דף י\"ג) :" + ], + [ + "כיצד יחול נדר על נדר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ואלו מותרין (דף ט\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כיצד המתפיס עד הרי כולן אסורין. במס' נזיר פ' האומר הריני נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר הרי הבשר הזה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר הרי הבשר הזה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הנודר שיצום בשבת עד ואין צריך לומר ר\"ח. הכי איתא בירושלמי ומבבלי פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) הכי משמע נמי:", + " פגע בו חנוכה עד מפני גזירת חכמים. פ\"ק דתענית (דף י\"ב) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "כיצד אין הנדרים כו' עד שאין בהן ממש. בנדרים פ\"ק (דף י\"ג) ופ' ואלו מותרין (דף ט\"ו) ופ' שבועת תניין וכמה דוכתי מייתי לה:" + ], + [ + "אבל האומר יאסר פי וכו' עד וכן האומר קרבן עלי אם אדבר עד נדרי הקדש. פ\"ד דנדרים:" + ], + [ + "הנודר בדברים שאין בהן ממש עד סוף הפרק. ואלו מותרין (דף ט\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "מי שנדר וניחם על נדרו וכו'. פרק ארבעה נדרים (דף כ\"ג) ופ' ר\"א דמס' נדרים (דף ס\"ד) :", + " דין היתר נדרים עד שיחול בשבועה. במסכת בכורות פ' כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו ל\"ז) ופ\"ב דיבמות ופ' ד' נדרים בהרבה מקומות ובירושלמי:" + ], + [ + "מי שנדר וניחם על נדרו וכו'. פרק ארבעה נדרים (דף כ\"ג) ופ' ר\"א דמס' נדרים (דף ס\"ד) :", + " דין היתר נדרים עד שיחול בשבועה. במסכת בכורות פ' כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו ל\"ז) ופ\"ב דיבמות ופ' ד' נדרים בהרבה מקומות ובירושלמי:" + ], + [ + "וכשם שנשאלין עד על התמורה. בערכין פ' שום היתומים (דף צ\"ט) ובמס' נדרים פ' הנודר מן הירק:" + ], + [ + "וכשם שהאב עד לנדרי איסר. בנדרים פ' נערה המאורסה (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מי שנדר ושמע כו' והראשון אסור. פ' מי שאמר הריני נזיר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכן המתפיס כו' עד לא הותרה בפת. פ' ואלו מותרין (דף י\"ז י\"ח) בירושלמי פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ופ' שבועת תניין מייתי לה:" + ], + [ + "הנשבע או הנודר עד וכן כל כיוצא בהן. פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "נדר בנזיר בקרבן וכו' עד לכולן. הכי משמע פרק ר\"א דנדרים (דף כ\"ה) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ח) דפסיק כר' יהודה:" + ], + [ + "הנודר מאנשי העיר וכו' עד נדרו מותר. בירושלמי דפ' בתרא דנדרים והביאו הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "האומר פירות אלו אסורין עלי היום עד לדבר המותר. בנדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "האומר פירות אלו אסורין עלי היום עד לדבר המותר. בנדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "הנודר לצום עשרה ימים עד סוף הפרק. מקצתו פ\"ק דתענית (דף י\"ב) ובמס' שבת (דף מ') ובירושלמי מפרש הכל כך והרמב\"ן ז\"ל הביאו בהל' נדרים:" + ] + ], + [ + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "האומר לחבירו ככרי זו עד אינה עתה שלו. פ' אין בין המודר (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אמר לו פירות אלו עד שהן ברשותו. פ' אין בין המודר ופ' השותפין (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "האומר לבנו עד אסורין עליך. בנדרים פ' אין בין המודר (דף ל\"ח) ובב\"ק פ' הגוזל עצים (דף ק\"ח) :" + ], + [ + "אסר בנו בהנייתו וכו' עד כמו שהתנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה צריך לתנאו וכו': ואני אומר איני מבין מה הם אלה הדברים וכי היאך לא הוצרכנו הלא כתבתי כמה פעמים כי זה החבור לכך קראו משנה תורה לפי שהוא חיבור בקצרה אורך הגמרא וזה משמע הוא ס\"פ השותפין דמס' נדרים ופומבדיתאי ורב אשי פליגי עליה דרב נחמן בהא והוצרכנו לדעת דאע\"ג דרב אשי דהוא בתרא לכאורה פליג עליה דר\"נ הלכתא כר\"נ דאמר קני על מנת להקנות קני משום דראיה קני משום דסודרא דקא מייתי דייקא כוותיה וכי דייקת ארב אשי לאו לאפלוגי אלא לדחויי אתא תדע דקאמר אמר רב אשי ואי לפלוגי הוה ליה למימר רב אשי אמר ואפ\"ה אהדריה רב נחמן שפיר לפום הלכתא ואתא לאשמועינן דהבן עצמו מותר ליהנות בהם כשבנו יהיה ת\"ח כדר\"נ וגם שבן בנו מותר בהן בהיותו ת\"ח שלא תאמר על האב אסורין ועל כל מאן דאתי מחמתיה. ואותה שרמז הראב\"ד ז\"ל שבלא תנאי אנו אומרים יתן לבנו או לאחיו יש לי לומר כבר כתב אותה ר\"מ ז\"ל בסמוך לזאת וכמו שהיא שנויה בפ' הגוזל עצים (דף ק\"ח) דתנן האומר לבנו קונם שאי אתה נהנה משלי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו (ואם אינו רוצה) או שאין לו לוה ובעלי חובות באין ונפרעין ע\"כ. ומייתי לה ס\"פ אין בין המודר ומחלק בין האומר נכסי עליך דמשמע בעוד שהם שלי וכי נתנם לו הא לאו דידיה נינהו השתא ושרו וכן נמי משמע עליך אסירי אבל לבאים מכחך שרו לאומר נכסים סתם או נכסים אלו שאסרם עליו ועל הבאים מכחו לעולם וכדמשמע סוגיין ס\"פ אין בין המודר גמרא מתני' דפורע את חובו כו' וכמו שכתב הרמב\"ן ז\"ל בהל' נדרים ובהאי פיסקא דילן גרסינן בזה ס\"פ השותפין דמסכת נדרים ההוא גברא דהוה שמיט בריה כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה כו' ואלמלא תנאה דבתר הכי לא היה יכול לא להקנותם ולא ליתנם ואע\"ג דאמר ליה יירש אותם וכדמשמע סוגיין דהתם וכן דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו וראה והשתאה איך לא נצטרך לדעת דבר שהתלמוד צריך לישא וליתן בשני פרקים באורך והגאונים והראשונים ז\"ל נחלקו כמו שחיבר רמב\"ן ז\"ל בהלכות נדרים ולכך עשה ר\"מ ז\"ל יפה שגילה דעתו בקוצר:" + ], + [ + "זה הבן האסור בירושת אביו וכו' עד כמו שיתבאר. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט) ובנדרים פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "האומר פירות אלו עד אסור בחילופיהן ובגידוליהן. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ב) ופ' הנודר מן המבושל:", + " ואין צ\"ל במשקין היוצאין מהם. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :", + " והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :", + " והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "האוסר פירותיו על חבירו וכו' עד ואם עבר ונהנה נהנה. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הגמ' גידולין אינן ספק וכו': ואני אומר אמת הוא כי כן משמע מפשט לשון הגמ' בנדרים פ' השותפין (דף מ\"ז) והביאה הרמב\"ן ז\"ל בהלכות פ' הנודר מן הירק דבעי לה רמי בר חמא אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן כו' עד או דילמא משום דחילופיהן כגידולין דמו לא שנא הוא ולא שנא חבירו כו' אלמא פשטא דתלמודא פשיטא ליה ובס\"פ הנודר מן הירק (דף נ\"ח נ\"ט) בחלופין דקא מבעיא ליה לא איפשיטא. מיהו רבינו שמשון ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כולם הסכימו כדעת רבינו משה ז\"ל דהאי דקאמר תלמודא הכי לאו משום דפשוט ליה גידולין מחלופין דהא בהדי הדדי מיתניין פ' הנודר מן הירק לגבי קונם אלא משום דבעיין שייכא נמי בשאר איסורין לבד מקונמות כגון ערלה וכיוצא בה תדע דהא בעי למפשטה ממתני' דערלה דקתני המקדש בערלה אינה מקודשת. וגם מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מזה וזה גורם מותר יש לי לומר דלא עדיף זה וזה גורם טפי משיעורא דששים ושאר שיעורי דרבנן דקא מבטלי איסורא וכי מעיינת ביה שפיר חד טעמא נינהו ואפ\"ה בדבר שיש לו מתירין לא נתנו בו חכמים שיעור אלא אפילו בכל שהוא אסור ואמרינן להדיא בשמעתין בתרייתא דהנודר מן הירק גבי נטילת תערובת מערלה וכלאי הכרם דקונמות כיון דמצי לשיולי עלייהו כדבר שיש לו מתירין שוינהו רבנן ובהכי ניחא הכל שפיר. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שכתבן בהלכותיו פרק הנודר מן המבושל מעורבות זו עם זו והאריך בכך להשמיענו שטעם אחד הם:" + ] + ], + [ + [ + "האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל\"ב ל\"ג) :" + ], + [ + "האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל\"ב ל\"ג) :" + ], + [ + "אין בין מודר הנאה כו' עד שמשאילין אותם שם בחנם. פ\"ק דמגילה (דף ח') ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ראובן שנאסר עליו כו' עד אינה בכלל איסורי הנאה. פ' אין בין המודר ופ' שני דייני גזירות:", + " לפיכך מותר לזון את אשתו כו' עד שהגיע ליד ראובן. פ' אין בין המודר (דף ל\"ג) ובירושלמי פ' שני דייני גזירות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "ומותר ראובן לשתות כוס של תנחומין עד שאין בהן הנייה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך אין בו הנאה וכו': ואני אומר לא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל ושמא הכותב היה סבור שר\"מ ז\"ל היה מדבר בכוס של שמעון והוא לא אמר אלא בכוס של ראובן ומקבלו מידו של ראובן כמו כוס תנחומין ועל כן כתב וכן כו' וגם בגמרא דוזן את אשתו פרק אין בין המודר (דף ל\"ח:) הכי איתמרו תרוייהו משום אחד דגרסינן א\"ר ירמיה א\"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקות (לו) כוס של שלום מאי היא הכא תרגומו כוס של בית האבל במערבא תרגמו כוס של בית המרחץ ע\"כ. אלמא תרוייהו מטעם אחד הם ודין שוה לשניהם ומש\"ה מייתי לה בתר המדיר את בנו לת\"ת דכולהו משום דלא חשיבי הנאה פרישו להו רבוותא ואף למאן דפריש משום בטול ת\"ת מפרשי דהני מלאכות לא חשיבי ולית בהו בטול ושייכי טעמייהו כהדדי וכדברי ר\"מ ז\"ל וזה פשוט:" + ], + [ + "ואסור ראובן בגחלתו של שמעון ומותר בשלהבת שלו. פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "היה לשמעון מרחץ עד הרי זה מותר. פרק השותפין (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "מי שנשבע ונדר שלא ידבר וכו' עד סוף הפרק. מ\"ש בסוף דבריו וכן הורו הגאונים מוכיח שמתשובתם היתה לו והוא האמת שכן הורו ז\"ל וגם לדורות הבאים אחריהם גדולים וחכמים נ\"ע הסכימו כן בחבוריהם:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שנאסרה כו' עד נמצא מהנה. פרק אין בין המודר (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "שנים שהיו שותפין בחצר וכו' עד להשתמש בחצר כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שנשתבש בשמועה זו וכו': ואני אומר עיקר זאת השמועה בנדרים ר\"פ השותפין (דף מ\"ה) ויש בה פנים לזה ולזה והרמב\"ן ז\"ל האריך בהלכותיו בשתי הדעות והביא הירושלמי והתוספתא המסייעת פירוש ר\"מ ז\"ל ואף כי הוא דחק עצמו והסכים כדברי שכנגדו איני צריך לסייעו שהרי הם מודים שהירושלמי והתוספתא הם בהשוייתו וגם סוגיית הגמרא מוכחת כדבריו דאיבעיא לן אי בנדרו ומשום פשיעה אי בהדירו ומשום אונס הצריכו למכור ולא איפשיטא להדיא בתלמודנו וניחא לן למיזל בתר פשיטותא דירושלמי ותוספתא דאינון כדברי ר\"מ ז\"ל מלאמשוכי בתר סברא דילן דלא דייקא דאי דוקא היא אמאי לא קאמר תלמודנו מסתברא וכו' הלכך דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "היה אחד מן השוק עד לתוך שלך. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "מי שאסר הניית אומה כו' עד ולא ילוה מהם. פ' ד' נדרים (דף ל\"א) :" + ], + [], + [ + "אסר על עצמו הניית בני העיר וכו' עד כמו שביארנו. בירושלמי דפרק בתרא דנדרים והביאו רמב\"ן ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "מי שאסר הניית הבריות עד לא שבתוך הבית. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "מי שאסר הנייתו כו' עד עם העניים. פ' בתרא דנדרים ובתוספתא דפ\"ק:" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "נתן לאחד מתנה כו' עד לא הראשון ולא השני. פ' השותפין (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "נתן לאחד מתנה כו' עד לא הראשון ולא השני. פ' השותפין (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "מי שנאסרה הנייתו כו' עד שתרצי עשי. פ' בתרא דנדרים:", + " אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר\"מ ז\"ל כרב ור\"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו כו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ\"ק דקדושין (דף כ\"ג:) גמ' מתני' דכסף ע\"י אחרים דכ\"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב\"ד ז\"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח\"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ\"ל. וכן פר\"ת ז\"ל ופסק ג\"כ כרב דאיסורא היא ואע\"ג דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר\"מ נמי פסק והביא ראיה ג\"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב\"ד ז\"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן:" + ] + ], + [ + [ + "מי שנדר או נשבע כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שנדר או נשבע כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "אבל הנודר או הנשבע שאיני נושא פלונית וכו' והוא בכלל נדרי שגגות כו' עד שהם זרים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום למה שכתב ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי זו משנה שלימה היא ס\"פ ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) ומייתי לה נמי פרק ארבעה נדרים דתנן קונם שאני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה כו' וזה פשוט כי מפני שהיא כעורה ונעשית כו' פירושו שאין זה כתולה נדרו וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל וגם הוא לכך כיון לפרש אע\"פ שאין דרכו בכך וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קרא שם זה החבור משנה תורה ובירושלמי שאני כותב בסמוך מפרש ג\"כ כלשונו שתלה הטעם במצוי. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' לא פחות ולא יותר:" + ], + [ + "אבל הנודר או הנשבע שאיני נושא פלונית וכו' והוא בכלל נדרי שגגות כו' עד שהם זרים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום למה שכתב ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי זו משנה שלימה היא ס\"פ ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) ומייתי לה נמי פרק ארבעה נדרים דתנן קונם שאני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה כו' וזה פשוט כי מפני שהיא כעורה ונעשית כו' פירושו שאין זה כתולה נדרו וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל וגם הוא לכך כיון לפרש אע\"פ שאין דרכו בכך וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קרא שם זה החבור משנה תורה ובירושלמי שאני כותב בסמוך מפרש ג\"כ כלשונו שתלה הטעם במצוי. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' לא פחות ולא יותר:" + ], + [ + "מי שנדר ונשבע ונולד לו דבר עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל כאן מקום למה שכתב למעלה ואין זה כתולה נדרו עכ\"ל: ואני אומר גם בזה אי אמר לי הוא בפומיה אמינא ח\"ו פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנתנו היא פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ד) דתנן ועוד אמר ר' אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר וכו' עד ר\"א מתיר וחכמים אוסרין וקי\"ל כחכמים דשטפוהו לר\"א ואוקמוה בשיטתייהו ס\"פ ב\"ש דנזיר ובעי בגמ' מ\"ט דר\"א א\"ר חסדא דא\"ק כי מתו כל האנשים כו' עד ורבנן מי מתו אלא שירדו מנכסיהם ומתמה בירושלמי ולא כנולד הוא ומהדר א\"ר זירא העניות מצויה ע\"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל ברור בין בראשונה שביאר טעמו לפי שסבת הדבר שנדר בגללה לא היתה מצויה בין בזאת דמשום נולד ע\"פ הבבלי והירושלמי וזה פשוט:" + ], + [ + "כל נדר שהותר מקצתו כו' עד ומתנה על אביו. פ' ד' נדרים התירו (דף כ\"ה כ\"ו) :" + ], + [ + "וכן האומר היין קרבן עלי כו' עד בישן בלבד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "כל הנודר או הנשבע וכו' עד ובגד צמר וכן כל כיוצא בזה. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "היו מבקשין עד בסעודה וכן כל כיוצא בזה: פ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "היו מבקשין עד בסעודה וכן כל כיוצא בזה: פ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "האומר לחבירו קונם לביתך אני נכנס כו' עד הרי זה אסור. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ו) :" + ], + [], + [ + "מי שנשבע או נדר שישא אשה עד הגונין לה וכן כל כיוצא בזה. בתוספתא דב\"ק (דף נ\"ו) וגם בגמ' בבלית מפורש פ' מרובה (דף פ') :" + ], + [ + "המדיר את חבירו עד סוף הפרק. פ' ד' נדרים (דף נ\"ד) ובפ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "בנדרים הלך אחר לשון בני אדם עד הולכים אחר לשון בני העיר. פ' ד' נדרים (דף פ\"א) ופ' הנודר מן המבושל (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נדר או נשבע מן המליח וכו' עד בדג מליח בלבד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני בלשון המשנה וכו': ואני אומר לאיי מתני' היא פ' הנודר מן המבושל ור' יהודה היא מיהו יפה כיון ר\"מ ז\"ל שלא פסק כאותה משנה מתרי טעמי חדא דאין למדין הלכה מפי משנה ועוד דהא אמר רב אחא בריה דרב אויא דכביש מאי דשליק מאי דצלי מאי דמליח מאי היכין משמע ואמרינן תבעי כלומר תיקו ויס\"ג כבוש צלוי שלוק מלוח ואי ס\"ד דמתני' הילכתא היא אמאי לא פשיט ליה ממתני' דהא כביש וכבוש אחד הוא אלא שזה עברי וזה בבלי אלא ודאי ליתא והלכה רווחת היא סוף בכורות ובכוליה תלמודין בנדרים הלך אחר לשון בנ\"א ולגבי גיטין נמי בשינוי השם הולכים אחר רוב העיר כדאיתא בגיטין:" + ], + [ + "נדר או נשבע מן המליח וכו' עד בדג מליח בלבד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני בלשון המשנה וכו': ואני אומר לאיי מתני' היא פ' הנודר מן המבושל ור' יהודה היא מיהו יפה כיון ר\"מ ז\"ל שלא פסק כאותה משנה מתרי טעמי חדא דאין למדין הלכה מפי משנה ועוד דהא אמר רב אחא בריה דרב אויא דכביש מאי דשליק מאי דצלי מאי דמליח מאי היכין משמע ואמרינן תבעי כלומר תיקו ויס\"ג כבוש צלוי שלוק מלוח ואי ס\"ד דמתני' הילכתא היא אמאי לא פשיט ליה ממתני' דהא כביש וכבוש אחד הוא אלא שזה עברי וזה בבלי אלא ודאי ליתא והלכה רווחת היא סוף בכורות ובכוליה תלמודין בנדרים הלך אחר לשון בנ\"א ולגבי גיטין נמי בשינוי השם הולכים אחר רוב העיר כדאיתא בגיטין:" + ], + [ + "היו מקצת בני המקום עד ואם עבר אינו לוקה. פ' הנודר מן המבושל:" + ], + [ + "כיצד נדר מן השמן עד שומשמין וכן כל כיוצא בזה. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז) ופ' הנודר מן הירק:" + ], + [ + "כל דבר שדרך השליח כו' עד ואפי' במקום שהשליח נמלך. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר הנייה מן בני העיר עד פחות מזה מותר. פ\"ק דב\"ב (דף ח'): :" + ], + [ + "הנודר מן המים כו' עד הנקראין על שמו: כתב הראב\"ד ז\"ל עיקרא דהא מילתא מלתא וכו': ואני אומר הדברים נכונים אבל הסופר טעה שהיה לו לכתוב אמר רב יהודה הנודר ממי פרת כו' והיא גמ' פסקא דר\"מ אומר בשמעתא דירדן (ושמו זכרותא):" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "נדר מן הערלים כו' עד ולמי שאינו מצווה. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו) ופ' ד' נדרים (דף ל\"א) :" + ], + [ + "הנודר מישראל וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "עד הגשם עד זמן הגשם בא\"י שהוא ר\"ח כסליו: כתב הראב\"ד ז\"ל כי יש כאן שבוש והיה לו לומר עד הגשם וכו': ואני אומר כמדומה לי כי הספר שהגיע ליד הראב\"ד היה בו ט\"ס כמו שהיה במקצת אותן שהגיעו לידי אבל הלשון המוגה מכתב ידו של ר\"מ ז\"ל כך הוא אות באות תיבה בתיבה. האוסר עצמו בדבר עד הגשם ה\"ז אסור עד זמן הגשמים שהוא בא\"י ר\"ח כסליו הגיע זמן הגשמים ה\"ז מותר בין ירדו בין לא ירדו ואם ירדו הגשמים מי\"ז מרחשון ה\"ז מותר ואם אמר עד שירדו הגשמים ה\"ז אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שנייה שהיא בא\"י ומקומות הסמוכין לה מכ\"ג במרחשון ואילך ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים ה\"ז אסור עד שיעבור הפסח בא\"י ומקומות שהן כמותה עכ\"ל. הנה עיניך רואות שזה ישר ונכון כדאיתא בנדרים פ' קונם יין וכדברי הראב\"ד ז\"ל:", + " הגיע זמן הגשמים עד ומקומות שהן כמותה. פ' קונם יין:" + ], + [ + "מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה\"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס\"ב ס\"ג) :", + " עבר הפסח אע\"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י\"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א\"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה\"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א\"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב\"ד ז\"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב\"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר\"מ ז\"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה\"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס\"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:", + " ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה\"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס\"ב ס\"ג) :", + " עבר הפסח אע\"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י\"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א\"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה\"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א\"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב\"ד ז\"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב\"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר\"מ ז\"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה\"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס\"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:", + " ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "קטן בן י\"ב עד י\"ג לקטן. בנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ה מ\"ו) ופ\"ק דערכין (דף ב' ג') ובגיטין פ' התקבל לי גיטי (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "בד\"א בבת י\"ב עד כי הניא אביה אותה. פ' יוצא דופן ופרק בתרא דנדרים ומייתי לה פ\"ק (דף ג' ד') :" + ], + [ + "עד מתי מפר האב עד יקום עליה. פ' נערה המאורסה בנדרים:" + ], + [ + "ומאימתי הבעל מפר עד שבינתיים. פ\"ק (דף ג' ד') . ופ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכן מי ששמעה שמת בעלה עד הרי אלו (מותרין) [מופרין]. ביבמות פ' האשה רבה ופרק בתרא דנדרים:" + ], + [ + "נערה המאורסה אין מפר נדריה כו' עד שתכנס לחופה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה אין מפר נדריה כו' עד שתכנס לחופה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "נערה שהשיאה אביה עד סוף הפרק. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "נערה שהשיאה אביה עד סוף הפרק. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "האשה שאמרה לבעלה כו' עד דבר האסור לו. פרק ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שמע נדרה ושתק עד סוף הפרק. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שמע נדרה ושתק עד סוף הפרק. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "מפר אדם או מקיים וכו' עד ומפירו. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) וסופו פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "מפר אדם או מקיים וכו' עד ומפירו. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) וסופו פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "מפירין נדרים בשבת כו' עד ושתי וכן כל כיוצא בזה. סוף מס' שבת (דף קנ\"ז) ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "האומר לאשתו או לבתו עד ולא בשלוחו. פ\"ד דנזיר ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "אסרה עצמה בתאנים כו' עד כדרך שאומרין בהתרה. פרק בתרא דנדרים:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "המקיים בלבו עד המוציא בשפתיו. פ' נערה המאורסה בנדרים:" + ], + [ + "המקיים נדרי אשתו כו' עד שיחזור ויקיים. פ\"ד דנזיר (דף כ\"א) :" + ], + [ + "נערה המאורסה עד אינו לוקה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה עד אינו לוקה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "מי שנודר כו' עד השכרות לעולם. פ\"א דתמורה:", + " וכן מי שהיה רודף כו' עד בלא נדר. פ\"ק דנדרים (דף ח' ט') :" + ], + [], + [ + "אמרו חכמים כל הנודר כו' עד סוף הפרק. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ט) ופ' קונם יין (דף ס') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0721de79efad8056915ed22ff32c0db77c5642bf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Haflaah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,913 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Vows", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Vows", + "text": [ + [ + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "הנדר נחלק לשתי מחלוקות עד ככל היוצא מפיו יעשה. זו הקדמה כוללת כדרך המחברים ומלוקטים מן הדברים הבאים לפנינו בעזרת ה' ומקום מוצאו כתב ר\"מ בספר המצות וז\"ל ולשון ספרי מוצא שפתיך מצות עשה ואתה יודע שלא יובן ענין מלשון מוצא שפתיך לבדו ואולם הכונה היא ממה שזכרתי לך להבין פשטיה דקרא שצוהו לעשות כל מה שהוציא בשפתיו וכבר נכפל הלשון בזאת המצוה והוא אמרו יתעלה ככל היוצא מפיו יעשה:" + ], + [ + "האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ\"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע\"כ:", + " אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ\"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר\"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר\"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי\"ל כרבנן דר\"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע\"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר\"מ ותני עלה א\"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע\"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר\"מ ז\"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ\"ד דהל' שבועות:" + ], + [ + "האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ\"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע\"כ:", + " אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ\"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר\"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר\"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי\"ל כרבנן דר\"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע\"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר\"מ ותני עלה א\"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע\"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר\"מ ז\"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ\"ד דהל' שבועות:" + ], + [ + "האומר פירות אלו עלי קרבן עד קרבן ותאסר. פ\"ק דנדרים (דף ט') והרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עד הרי אלו מותרין. פ' ואלו מותרים (דף י\"ג י\"ד) :", + " החטאת והאשם עד כמו שיתבאר. פ\"א ופ\"ב דנדרים (דף י\"ג) :", + " לפיכך האומר הפירות האלו כו' עד כנדר או כנדבה. פ\"ק דנדרים (דף ט') :" + ], + [ + "אבל האומר פירות אלו עלי כחלת אהרן או כתרומתו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אנו רגילים לפרש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה גבי מתני' קמייתא בפ' ואלו מותרין דתנן בה בסיפא כחלת אהרן וכתרומתו ה\"ז מותר ומייתי לה סוף פ\"ק בשקלא וטריא טפי. והראב\"ד ז\"ל נמשך בה בפירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל נמשך אחר פירוש רבותיו המקובל לו וכבר האריך בדעות האלו הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו של נדרים הרבה מאד עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו אבל בירושלמי משמע כר\"מ ז\"ל דשקיל וטרי עלה בגמ' וגרסינן ליה אין אדם אוסר עליו אלא דבר שהוא לישא כו' עד הוו בעון מימרא כגון הקרבן בשבועה הא שאר כל הדברים לא ומסיק אנא מימר לך אפילו בשאר כל הדברים לאסור איסר על נפשו ע\"כ. ועוד קשיא לי דאי איתיה לה\"ט ה\"ל לתלמוד לפלוגי ביה כי מייתי לה סוף פ\"ק על בעיא דרמי בר חמא ואדרבא כי מעיינת בה שפיר בההיא סוגיא שמעת מינה טעמא דר\"מ ז\"ל להדיא דלא משכח תלמודא דאתמהינן והא בעי למשקל תרומה וכ\"ת דשקיל חדא רפתא על כולהון והתניא כו' עד וכ\"ת דשקיל פסתא מן כל חד וחד והתניא כו' עד אלא דאפרשה בלישה כו' אלמא באורחא דמשתכחא תליא מלתא ובחלת אהרן ותרומתו ליתא ותו לא מידי:" + ], + [ + "האומר הרי הפירות האלו עד מ\"מ. פ\"ק דנדרים (דף י') :" + ], + [ + "האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י\"ח י\"ט) :", + " כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ\"ק דנדרים (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "האומר הרי הן עלי כמעשר כו' עד כתרומת הלשכה. פ' ואלו מותרין (דף י\"ח י\"ט) :", + " כתמידים כדירים עד הרי הן עלי כקרבן. פ\"ק דנדרים (דף י' י\"א) :" + ], + [ + "היה לפניו בשר קדש כו' עד לאחר זריקת דמים ה\"ז מותר. פ\"ק דנדרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי אין הדברים הללו מחוורים אצלי וכו': ואני אומר כבר כתבתי שהראב\"ד ז\"ל נמשך אחר פירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בסוגיין דסוף קמא דנדרים אבל ר\"מ ז\"ל נמשך אחר פירוש המקובל לו מרבותיו ועמדו רבים באותה שיטה וגם בספרים המוגהים המדוייקים שלנו בספרד גורסין במסקנא דההיא שמעתא אלא לאו דהוה קמיה בשר בכור ומחית בשר היתרא קמיה ואמר זה כזה ותנאי היא ובההיא פלוגתא לא הוזכר ר' יהודה כלל אלא ר' יוסי ובר פלוגתיה דר' יעקב בספר הראב\"ד ובמקצת ספרים משובשים שלנו אבל בנוסחאות המדוייקות שבספרד הוא ר\"ע וקי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דסוגיין בכל דוכתי כוותיה אזלא וכמ\"ש הרמב\"ן בהלכותיו מדעת ר\"י אלפס בתשובה והסכמתו ואע\"ג דתלמודא דחי לא דכ\"ע לפני זריקה כו' מ\"מ מוקי פלוגתייהו בין דבר הנדור לדבר האסור ולא נפיק מהילכתא דאי מחית בשר בכור קמיה כו' דלהוי דינא כר\"מ ז\"ל ודין הנדור והאסור כבר כתב מהו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל בלא טעות והרוצה לפרש בענין אחר יפרש:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "יש מקומות שאנשיהם עלגים עד שלא יאכל כלום. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "חולין שאוכל לך החולין שאוכל לך וכו' עד ה\"ז מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה מזכי שטרא לבי תרי וכו': ואני אומר קושיא זו תלמוד ערוך הוא ודברי ר\"מ ז\"ל ברייתא שלימה היא וזכותא דבי תרי מסקנא דגמ' היא רישא ר\"מ וסיפא רבנן ומדרב אשי נמי הכי משמע דגרסינן פ\"ק דנדרים (דף י\"א) גמרא מתני' דלא חולין כו' תניא חולין החולין כחולין בין שאוכל לך בין שלא אוכל לך מותר לא חולין שאוכל לך אסור לחולין לא אוכל לך מותר רישא מני ר\"מ היא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן אימא סיפא לחולין לא אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל לך ר\"מ אוסר וקשיא לן הא לית ליה לר\"מ מכלל לאו אתה שומע הן ואמר ר' אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך ופרקינן האי תנא סבר לה כר\"מ בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כותיה בחדא דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ופליג עליה בחדא בקרבן רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן ע\"כ. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל פסק כתנא דברייתא וכמסקנא דסתמא דתלמודא וכדרב אשי בין למעלה בין למטה וענין התנאי כפול כתבו פ\"ו דהל' אישות ואף כי מצאתי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל שכתב בהל' נדרים הכרעה שלישית וכדברי מקצת הגאונים האחרונים ז\"ל זה נכון בעיני:" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אבל האומר עד משום לא יחל דברו. פ\"ק דנדרים (דף ד' וה') :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אמר מנודה אני לך וכו' עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו בד' אמותיו אסור וכן משמתנא מינך שלא אוכל עכ\"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך ומחלוקת ישנה פ\"ק דנדרים דתנן בסיפא דמתני' גבי מנודה אני לך ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר ובגמ' אפיסקא קמייתא דמתני' אמר שמואל בכולן עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך וכולהו משום ידות ואפיסקא בתראה אמר אביי מודה ר\"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא\"כ ליתני ר\"ע מחמיר אמר רב פפא נדינא מינך לכ\"ע אסור משמתנא מינך דכ\"ע שרי במאי קא מפלגי במנודה אני לך דר\"ע סבר לישנא דנדויא הוא כלומר והוא יד לנדר ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא כלומר הריני עמך כאילו אתה משומת דאורחא דאינשי לפרושי מיניה ולא נתכוון זה לאסור נכסיו בשום איסור אלא להרחקה בעלמא ואמרינן ופליגא דר\"ח דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר\"ח א\"ל לית דחש ליה להא דר\"ע קסבר במשמתנא פליגין ע\"כ. ור\"מ ז\"ל פוסק כמתני' וכדמפרש לה שמואל ואביי ואם אמר מנודה אני לך או משומת אני לך ולא הזכיר ולא פירש שאני אוכל שאני טועם דכ\"ע אסור לישב בתוך ד' אמות שלו ר\"ל ובנכסים כדרב חסדא דמעשה רב ולית דחש לדר\"ע וסוגיין דשמעתא ה\"נ משמע דבהכי מיירי רב פפא מדמייתי עלה דיני נדוי וכן נמי משמע בהאי פיסקא ופירושה בירושלמי דגרסינן ר\"ע היה חוכך בזה להחמיר לאסור את כל נכסיו כמה דתימר יחרם כל רכושו והוא יבדל מה עבדין ליה רבנן חומר הוא בנדוי ב\"ד ע\"כ אלמא ר\"ע היה חוכך בין בישיבתו בין בהנאתו ולית דחש לה בנכסים דמשומת או מנודה לחוד אבל ישיבתו אסורה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל, והראב\"ד ז\"ל והרמב\"ן ז\"ל יש להם פנים אחרים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן כדבריו של ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " אמר לו נדינא כו' עד חייב בשבועה. פ\"ק דנדרים (דף י\"ט) :" + ], + [ + "הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ\"ש בה: כתב הראב\"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי\"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ\"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י\"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ\"ש למעלה פי\"ב. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "הנודר בתורה כגון שאמר פירות כו' עד כתוב בה איסר ונדר וכו' עד במ\"ש בה: כתב הראב\"ד דומה ששכח ולבסוף נזכר וכו': ואני אומר חס ושלום ואם שכח ולבסוף נזכר למה לא הגיהו שם פי\"ב כי לא רב הדרך ביניהם אלא ודאי לדעת כתב כן ובכוונה שלימה וכמ\"ש שם דהא ברייתא בנדרים מיתניא בפ' ואלו מותרין (דף י\"ד) ודין חדש הוא וכן מצאתיהו בירושלמי והסוגיא מוכחת וכמ\"ש למעלה פי\"ב. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "האומר לחבירו נשכים וכו' עד כלשון נדר. פ\"ק דנדרים (דף ח') :" + ], + [ + "האומר לאשתו עד סוף הפרק. פ\"ב דנדרים (דף י\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ\"ח וכ\"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ\"ז כ\"ח) ובירושלמי מקצתן:" + ], + [ + "מי שהתנה וכו' עד בתוך כדי דבור: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורה זה וכו': ואני אומר הואיל ור\"מ ז\"ל לא הכריע אין לי צורך לגלות דעתי ודעת רבינו בחבור הזה כמ\"ש הרבה פעמים וכ\"ש בזה הדין שרבו בו הדעות והסברות פ' ד' נדרים (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהקדים התנאי עד כדרך שאמרו בנדרים. פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "מי שהקדים התנאי עד כדרך שאמרו בנדרים. פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "סתם נדרים להחמיר עד כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. הכל פ' ואלו מותרין (דף י\"ח)\n :" + ], + [ + "ההפקר אע\"פ שאינו כו' עד וזכה בהן קנהו. ס\"פ אין בין המודר (דף מ\"ג) ובירושלמי:" + ], + [ + "המפקיר לעניים כו' עד והחזיק זה בה זכה. פ\"ד דמס' עדיות ובמס' פיאה (פרק ו') ובירושלמי דילה:", + " דין תורה אפילו הפקיר כו' עד השני ספק הפקר. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " ואם אמר וזה כמו זה כו' עד הפקר ודאי. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "המפקיר לעניים כו' עד והחזיק זה בה זכה. פ\"ד דמס' עדיות ובמס' פיאה (פרק ו') ובירושלמי דילה:", + " דין תורה אפילו הפקיר כו' עד השני ספק הפקר. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " ואם אמר וזה כמו זה כו' עד הפקר ודאי. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "המפקיר את שדהו כו' עד לזמן קצוב. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :", + " דבר המופקר עד סוף הפרק. פ' בתרא דמציעא (דף קי\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה דברים כו' עד שיש בו ממש. פ\"ק דנדרים (דף י\"ג) :" + ], + [ + "כיצד יחול נדר על נדר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ואלו מותרין (דף ט\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כיצד המתפיס עד הרי כולן אסורין. במס' נזיר פ' האומר הריני נזיר (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר הרי הבשר הזה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "וכן האומר הרי הבשר הזה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועות תניין (דף כ') :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד חלות הנדרים כו' עד בין דבר מצוה לדבר הרשות. בנדרים פרק ואלו מותרין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הנודר שיצום בשבת עד ואין צריך לומר ר\"ח. הכי איתא בירושלמי ומבבלי פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) הכי משמע נמי:", + " פגע בו חנוכה עד מפני גזירת חכמים. פ\"ק דתענית (דף י\"ב) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "כיצד אין הנדרים כו' עד שאין בהן ממש. בנדרים פ\"ק (דף י\"ג) ופ' ואלו מותרין (דף ט\"ו) ופ' שבועת תניין וכמה דוכתי מייתי לה:" + ], + [ + "אבל האומר יאסר פי וכו' עד וכן האומר קרבן עלי אם אדבר עד נדרי הקדש. פ\"ד דנדרים:" + ], + [ + "הנודר בדברים שאין בהן ממש עד סוף הפרק. ואלו מותרין (דף ט\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "נדרי אונסים כו' עד ולא יעשה דבריו חולין. פ' ארבעה נדרים:" + ], + [ + "מי שנדר וניחם על נדרו וכו'. פרק ארבעה נדרים (דף כ\"ג) ופ' ר\"א דמס' נדרים (דף ס\"ד) :", + " דין היתר נדרים עד שיחול בשבועה. במסכת בכורות פ' כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו ל\"ז) ופ\"ב דיבמות ופ' ד' נדרים בהרבה מקומות ובירושלמי:" + ], + [ + "מי שנדר וניחם על נדרו וכו'. פרק ארבעה נדרים (דף כ\"ג) ופ' ר\"א דמס' נדרים (דף ס\"ד) :", + " דין היתר נדרים עד שיחול בשבועה. במסכת בכורות פ' כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ו ל\"ז) ופ\"ב דיבמות ופ' ד' נדרים בהרבה מקומות ובירושלמי:" + ], + [ + "וכשם שנשאלין עד על התמורה. בערכין פ' שום היתומים (דף צ\"ט) ובמס' נדרים פ' הנודר מן הירק:" + ], + [ + "וכשם שהאב עד לנדרי איסר. בנדרים פ' נערה המאורסה (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מי שנדר ושמע כו' והראשון אסור. פ' מי שאמר הריני נזיר (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "וכן המתפיס כו' עד לא הותרה בפת. פ' ואלו מותרין (דף י\"ז י\"ח) בירושלמי פ' ד' נדרים (דף כ\"ה) ופ' שבועת תניין מייתי לה:" + ], + [ + "הנשבע או הנודר עד וכן כל כיוצא בהן. פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "נדר בנזיר בקרבן וכו' עד לכולן. הכי משמע פרק ר\"א דנדרים (דף כ\"ה) ופ' שבועת הפקדון (דף ל\"ח) דפסיק כר' יהודה:" + ], + [ + "הנודר מאנשי העיר וכו' עד נדרו מותר. בירושלמי דפ' בתרא דנדרים והביאו הרמב\"ן ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "האומר פירות אלו אסורין עלי היום עד לדבר המותר. בנדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "האומר פירות אלו אסורין עלי היום עד לדבר המותר. בנדרים פ' ואלו מותרין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "הנודר לצום עשרה ימים עד סוף הפרק. מקצתו פ\"ק דתענית (דף י\"ב) ובמס' שבת (דף מ') ובירושלמי מפרש הכל כך והרמב\"ן ז\"ל הביאו בהל' נדרים:" + ] + ], + [ + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ראובן שאמר לשמעון עד כמו שביארנו. הכל פ' השותפין (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "האומר לחבירו ככרי זו עד אינה עתה שלו. פ' אין בין המודר (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "אמר לו פירות אלו עד שהן ברשותו. פ' אין בין המודר ופ' השותפין (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "האומר לבנו עד אסורין עליך. בנדרים פ' אין בין המודר (דף ל\"ח) ובב\"ק פ' הגוזל עצים (דף ק\"ח) :" + ], + [ + "אסר בנו בהנייתו וכו' עד כמו שהתנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה צריך לתנאו וכו': ואני אומר איני מבין מה הם אלה הדברים וכי היאך לא הוצרכנו הלא כתבתי כמה פעמים כי זה החבור לכך קראו משנה תורה לפי שהוא חיבור בקצרה אורך הגמרא וזה משמע הוא ס\"פ השותפין דמס' נדרים ופומבדיתאי ורב אשי פליגי עליה דרב נחמן בהא והוצרכנו לדעת דאע\"ג דרב אשי דהוא בתרא לכאורה פליג עליה דר\"נ הלכתא כר\"נ דאמר קני על מנת להקנות קני משום דראיה קני משום דסודרא דקא מייתי דייקא כוותיה וכי דייקת ארב אשי לאו לאפלוגי אלא לדחויי אתא תדע דקאמר אמר רב אשי ואי לפלוגי הוה ליה למימר רב אשי אמר ואפ\"ה אהדריה רב נחמן שפיר לפום הלכתא ואתא לאשמועינן דהבן עצמו מותר ליהנות בהם כשבנו יהיה ת\"ח כדר\"נ וגם שבן בנו מותר בהן בהיותו ת\"ח שלא תאמר על האב אסורין ועל כל מאן דאתי מחמתיה. ואותה שרמז הראב\"ד ז\"ל שבלא תנאי אנו אומרים יתן לבנו או לאחיו יש לי לומר כבר כתב אותה ר\"מ ז\"ל בסמוך לזאת וכמו שהיא שנויה בפ' הגוזל עצים (דף ק\"ח) דתנן האומר לבנו קונם שאי אתה נהנה משלי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו (ואם אינו רוצה) או שאין לו לוה ובעלי חובות באין ונפרעין ע\"כ. ומייתי לה ס\"פ אין בין המודר ומחלק בין האומר נכסי עליך דמשמע בעוד שהם שלי וכי נתנם לו הא לאו דידיה נינהו השתא ושרו וכן נמי משמע עליך אסירי אבל לבאים מכחך שרו לאומר נכסים סתם או נכסים אלו שאסרם עליו ועל הבאים מכחו לעולם וכדמשמע סוגיין ס\"פ אין בין המודר גמרא מתני' דפורע את חובו כו' וכמו שכתב הרמב\"ן ז\"ל בהל' נדרים ובהאי פיסקא דילן גרסינן בזה ס\"פ השותפין דמסכת נדרים ההוא גברא דהוה שמיט בריה כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה כו' ואלמלא תנאה דבתר הכי לא היה יכול לא להקנותם ולא ליתנם ואע\"ג דאמר ליה יירש אותם וכדמשמע סוגיין דהתם וכן דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו וראה והשתאה איך לא נצטרך לדעת דבר שהתלמוד צריך לישא וליתן בשני פרקים באורך והגאונים והראשונים ז\"ל נחלקו כמו שחיבר רמב\"ן ז\"ל בהלכות נדרים ולכך עשה ר\"מ ז\"ל יפה שגילה דעתו בקוצר:" + ], + [ + "זה הבן האסור בירושת אביו וכו' עד כמו שיתבאר. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט) ובנדרים פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנאסר עליו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " לפיכך האומר בשר זה עד נאסר הכל. בירושלמי ופ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז נ\"ח) :", + " מפני שיש לו להשאל כו' עד בהל' מאכלות אסורות. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "האומר פירות אלו עד אסור בחילופיהן ובגידוליהן. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ב) ופ' הנודר מן המבושל:", + " ואין צ\"ל במשקין היוצאין מהם. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :", + " והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "נדר או נשבע כו' עד כמו שביארנו. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :", + " והספק. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) גמרא מתני' הנודר מן היין ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "האוסר פירותיו על חבירו וכו' עד ואם עבר ונהנה נהנה. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הגמ' גידולין אינן ספק וכו': ואני אומר אמת הוא כי כן משמע מפשט לשון הגמ' בנדרים פ' השותפין (דף מ\"ז) והביאה הרמב\"ן ז\"ל בהלכות פ' הנודר מן הירק דבעי לה רמי בר חמא אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן כו' עד או דילמא משום דחילופיהן כגידולין דמו לא שנא הוא ולא שנא חבירו כו' אלמא פשטא דתלמודא פשיטא ליה ובס\"פ הנודר מן הירק (דף נ\"ח נ\"ט) בחלופין דקא מבעיא ליה לא איפשיטא. מיהו רבינו שמשון ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כולם הסכימו כדעת רבינו משה ז\"ל דהאי דקאמר תלמודא הכי לאו משום דפשוט ליה גידולין מחלופין דהא בהדי הדדי מיתניין פ' הנודר מן הירק לגבי קונם אלא משום דבעיין שייכא נמי בשאר איסורין לבד מקונמות כגון ערלה וכיוצא בה תדע דהא בעי למפשטה ממתני' דערלה דקתני המקדש בערלה אינה מקודשת. וגם מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מזה וזה גורם מותר יש לי לומר דלא עדיף זה וזה גורם טפי משיעורא דששים ושאר שיעורי דרבנן דקא מבטלי איסורא וכי מעיינת ביה שפיר חד טעמא נינהו ואפ\"ה בדבר שיש לו מתירין לא נתנו בו חכמים שיעור אלא אפילו בכל שהוא אסור ואמרינן להדיא בשמעתין בתרייתא דהנודר מן הירק גבי נטילת תערובת מערלה וכלאי הכרם דקונמות כיון דמצי לשיולי עלייהו כדבר שיש לו מתירין שוינהו רבנן ובהכי ניחא הכל שפיר. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שכתבן בהלכותיו פרק הנודר מן המבושל מעורבות זו עם זו והאריך בכך להשמיענו שטעם אחד הם:" + ] + ], + [ + [ + "האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל\"ב ל\"ג) :" + ], + [ + "האומר לחבירו הנאה עד אם עבר אינו לוקה. פ' אין בין המודר (דף ל\"ב ל\"ג) :" + ], + [ + "אין בין מודר הנאה כו' עד שמשאילין אותם שם בחנם. פ\"ק דמגילה (דף ח') ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ראובן שנאסר עליו כו' עד אינה בכלל איסורי הנאה. פ' אין בין המודר ופ' שני דייני גזירות:", + " לפיכך מותר לזון את אשתו כו' עד שהגיע ליד ראובן. פ' אין בין המודר (דף ל\"ג) ובירושלמי פ' שני דייני גזירות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "היה שמעון כהן כו' עד נתח טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר איני יודע ואיני מבין אלה הדברים כי הפירוש היה לו בקבלה מפי רבותיו נכון הוא מאד על פי השמועות שבפרק אין בין המודר הנאה (דף מ\"א:) דתנן ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר ובגמרא אמר ר' יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעל הבית. וזה פשוט וגם הירושלמי כך הוא בגרסתו תני מן התמחוי החוזר מהו תמחוי החוזר תמן אמרין פסגתא רבנן דהכא אמרין תמחוי שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר תני מן הכוס החוזר אי זהו כוס החוזר תמן אמרין קונדיטון ורבנן דהכא אמרין מליי מיסירוא וקדחין ושתיין ומחזירין ע\"כ. והוא נאות לפירוש ר\"מ ז\"ל בעיני ומאי דתני קמייתא שייך על לשון תמחוי השנוי במשנתנו ומאי דתני בתרייתא שייך על לשון כוס אלא דתנא ירושלמאה נקיט לישנא קלילא ולדעתי כי גירסת הראב\"ד היתה משונה משלנו בין הבבלית בין הירושלמית אבל שלנו מדוייקת ומקובלת מזמן רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "ומותר ראובן לשתות כוס של תנחומין עד שאין בהן הנייה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך אין בו הנאה וכו': ואני אומר לא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל ושמא הכותב היה סבור שר\"מ ז\"ל היה מדבר בכוס של שמעון והוא לא אמר אלא בכוס של ראובן ומקבלו מידו של ראובן כמו כוס תנחומין ועל כן כתב וכן כו' וגם בגמרא דוזן את אשתו פרק אין בין המודר (דף ל\"ח:) הכי איתמרו תרוייהו משום אחד דגרסינן א\"ר ירמיה א\"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקות (לו) כוס של שלום מאי היא הכא תרגומו כוס של בית האבל במערבא תרגמו כוס של בית המרחץ ע\"כ. אלמא תרוייהו מטעם אחד הם ודין שוה לשניהם ומש\"ה מייתי לה בתר המדיר את בנו לת\"ת דכולהו משום דלא חשיבי הנאה פרישו להו רבוותא ואף למאן דפריש משום בטול ת\"ת מפרשי דהני מלאכות לא חשיבי ולית בהו בטול ושייכי טעמייהו כהדדי וכדברי ר\"מ ז\"ל וזה פשוט:" + ], + [ + "ואסור ראובן בגחלתו של שמעון ומותר בשלהבת שלו. פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "היה לשמעון מרחץ עד הרי זה מותר. פרק השותפין (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "ואסור לראובן לאכול כו' עד גזירה שמא יסייענו. פ' אין בין המודר (דף מ\"ב) :", + " המדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה וכו' עד ודברים אלו אינן חשובין לגבי הבן: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא מפרש לת\"ת שמדירו הנאה מפני שאינו עוסק בתורה וכו': ואני אומר חייב אדם לומר כלשון רבו ור\"מ ז\"ל כך קיבל הפירוש הזה פרק אין בין המודר וכמו שכתבתי למעלה בזה הפרק וגם הרמב\"ן ז\"ל הביא שני הפירושים בהלכותיו ואף כי הסכים בהסכמת הראב\"ד ז\"ל והביא ראיות מתוספתא דבכורות וירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "מי שנשבע ונדר שלא ידבר וכו' עד סוף הפרק. מ\"ש בסוף דבריו וכן הורו הגאונים מוכיח שמתשובתם היתה לו והוא האמת שכן הורו ז\"ל וגם לדורות הבאים אחריהם גדולים וחכמים נ\"ע הסכימו כן בחבוריהם:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שנאסרה כו' עד נמצא מהנה. פרק אין בין המודר (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "ומותרין בדברים שהן בשותפות עד תרנגולין בחצר זו. פ' השותפין (דף מ\"ה) ופ' אין בין המודר:" + ], + [ + "שנים שהיו שותפין בחצר וכו' עד להשתמש בחצר כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שנשתבש בשמועה זו וכו': ואני אומר עיקר זאת השמועה בנדרים ר\"פ השותפין (דף מ\"ה) ויש בה פנים לזה ולזה והרמב\"ן ז\"ל האריך בהלכותיו בשתי הדעות והביא הירושלמי והתוספתא המסייעת פירוש ר\"מ ז\"ל ואף כי הוא דחק עצמו והסכים כדברי שכנגדו איני צריך לסייעו שהרי הם מודים שהירושלמי והתוספתא הם בהשוייתו וגם סוגיית הגמרא מוכחת כדבריו דאיבעיא לן אי בנדרו ומשום פשיעה אי בהדירו ומשום אונס הצריכו למכור ולא איפשיטא להדיא בתלמודנו וניחא לן למיזל בתר פשיטותא דירושלמי ותוספתא דאינון כדברי ר\"מ ז\"ל מלאמשוכי בתר סברא דילן דלא דייקא דאי דוקא היא אמאי לא קאמר תלמודנו מסתברא וכו' הלכך דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "היה אחד מן השוק עד לתוך שלך. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "מי שאסר הניית אומה כו' עד ולא ילוה מהם. פ' ד' נדרים (דף ל\"א) :" + ], + [], + [ + "אסר על עצמו הניית בני העיר וכו' עד כמו שביארנו. בירושלמי דפרק בתרא דנדרים והביאו רמב\"ן ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "מי שאסר הניית הבריות עד לא שבתוך הבית. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "מי שאסר הנייתו כו' עד עם העניים. פ' בתרא דנדרים ובתוספתא דפ\"ק:" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיתה הנייתו אסורה עד והלה נוטל ואוכל. פ' אין בין המודר (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "נתן לאחד מתנה כו' עד לא הראשון ולא השני. פ' השותפין (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "נתן לאחד מתנה כו' עד לא הראשון ולא השני. פ' השותפין (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "מי שנאסרה הנייתו כו' עד שתרצי עשי. פ' בתרא דנדרים:", + " אבל אם נתן לה במתנה ואמר לה על מנת שאין לבעליך וכו' עד בהניית חתנו: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה שנה משנתו כשמואל וכו': ואני אומר תמה אני על אלה הדברים שאני רואה דברי ר\"מ ז\"ל כרב ור\"מ פ' בתרא דנדרים במתני' דהמודר הנאה מחתנו כו' ומפרש לה בגמ' לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך כלומר שהתנה בגוף המתנה אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה אותם בעל וכדאוקמה רב ששת פ\"ק דקדושין (דף כ\"ג:) גמ' מתני' דכסף ע\"י אחרים דכ\"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר על מנת שיצא בו לחירות לפי שהתנה בגוף המתנה וכן כתב ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ג הל' זכייה ומתנה ובזה מתורץ ההפרש שאמר הראב\"ד ז\"ל ומה שאמר לפי דרכו שאמר אין לבעליך רשות בהן ולא אמר יותר ח\"ו שאנו אין מפרשים אותו על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשלא אמר יותר אלא הכי פירשוה לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הלכך כי אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא קנאה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן לאו כלום אמר דיד אשה כיד בעלה ומיד שנתן לה לעשות מה שתרצה קנאם הבעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת דהמתנה לא הויא לגמרי לא אמרי' יד אשה כיד בעלה עכ\"ל. וכן פר\"ת ז\"ל ופסק ג\"כ כרב דאיסורא היא ואע\"ג דאית ביה ממונא משום דכי איתשיל לגבי איסורא איתשיל וכדר\"מ נמי פסק והביא ראיה ג\"כ מפרק האשה להוכיח דסוגיין דהתם נמי הכי אזלא נמצא דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ואולי היה טעות בספר שהגיה הראב\"ד ז\"ל כמו שמצאתי אני במקצת אותם שהגיעו לידי ולפיכך כתב עליו כן:" + ] + ], + [ + [ + "מי שנדר או נשבע כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שנדר או נשבע כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "אבל הנודר או הנשבע שאיני נושא פלונית וכו' והוא בכלל נדרי שגגות כו' עד שהם זרים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום למה שכתב ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי זו משנה שלימה היא ס\"פ ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) ומייתי לה נמי פרק ארבעה נדרים דתנן קונם שאני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה כו' וזה פשוט כי מפני שהיא כעורה ונעשית כו' פירושו שאין זה כתולה נדרו וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל וגם הוא לכך כיון לפרש אע\"פ שאין דרכו בכך וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קרא שם זה החבור משנה תורה ובירושלמי שאני כותב בסמוך מפרש ג\"כ כלשונו שתלה הטעם במצוי. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' לא פחות ולא יותר:" + ], + [ + "אבל הנודר או הנשבע שאיני נושא פלונית וכו' והוא בכלל נדרי שגגות כו' עד שהם זרים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום למה שכתב ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי זו משנה שלימה היא ס\"פ ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) ומייתי לה נמי פרק ארבעה נדרים דתנן קונם שאני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה ונעשית לבנה קצרה ונעשית ארוכה כו' וזה פשוט כי מפני שהיא כעורה ונעשית כו' פירושו שאין זה כתולה נדרו וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל וגם הוא לכך כיון לפרש אע\"פ שאין דרכו בכך וכמו שכתבתי כמה פעמים שלכך קרא שם זה החבור משנה תורה ובירושלמי שאני כותב בסמוך מפרש ג\"כ כלשונו שתלה הטעם במצוי. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוס' לא פחות ולא יותר:" + ], + [ + "מי שנדר ונשבע ונולד לו דבר עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל כאן מקום למה שכתב למעלה ואין זה כתולה נדרו עכ\"ל: ואני אומר גם בזה אי אמר לי הוא בפומיה אמינא ח\"ו פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנתנו היא פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ד) דתנן ועוד אמר ר' אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר וכו' עד ר\"א מתיר וחכמים אוסרין וקי\"ל כחכמים דשטפוהו לר\"א ואוקמוה בשיטתייהו ס\"פ ב\"ש דנזיר ובעי בגמ' מ\"ט דר\"א א\"ר חסדא דא\"ק כי מתו כל האנשים כו' עד ורבנן מי מתו אלא שירדו מנכסיהם ומתמה בירושלמי ולא כנולד הוא ומהדר א\"ר זירא העניות מצויה ע\"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל ברור בין בראשונה שביאר טעמו לפי שסבת הדבר שנדר בגללה לא היתה מצויה בין בזאת דמשום נולד ע\"פ הבבלי והירושלמי וזה פשוט:" + ], + [ + "כל נדר שהותר מקצתו כו' עד ומתנה על אביו. פ' ד' נדרים התירו (דף כ\"ה כ\"ו) :" + ], + [ + "וכן האומר היין קרבן עלי כו' עד בישן בלבד וכן כל כיוצא בזה. פ' ר\"א דנדרים (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "כל הנודר או הנשבע וכו' עד ובגד צמר וכן כל כיוצא בזה. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "היו מבקשין עד בסעודה וכן כל כיוצא בזה: פ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "היו מבקשין עד בסעודה וכן כל כיוצא בזה: פ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "האומר לחבירו קונם לביתך אני נכנס כו' עד הרי זה אסור. פ' השותפין דנדרים (דף מ\"ו) :" + ], + [], + [ + "מי שנשבע או נדר שישא אשה עד הגונין לה וכן כל כיוצא בזה. בתוספתא דב\"ק (דף נ\"ו) וגם בגמ' בבלית מפורש פ' מרובה (דף פ') :" + ], + [ + "המדיר את חבירו עד סוף הפרק. פ' ד' נדרים (דף נ\"ד) ובפ' קונם יין (דף ס\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "בנדרים הלך אחר לשון בני אדם עד הולכים אחר לשון בני העיר. פ' ד' נדרים (דף פ\"א) ופ' הנודר מן המבושל (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נדר או נשבע מן המליח וכו' עד בדג מליח בלבד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני בלשון המשנה וכו': ואני אומר לאיי מתני' היא פ' הנודר מן המבושל ור' יהודה היא מיהו יפה כיון ר\"מ ז\"ל שלא פסק כאותה משנה מתרי טעמי חדא דאין למדין הלכה מפי משנה ועוד דהא אמר רב אחא בריה דרב אויא דכביש מאי דשליק מאי דצלי מאי דמליח מאי היכין משמע ואמרינן תבעי כלומר תיקו ויס\"ג כבוש צלוי שלוק מלוח ואי ס\"ד דמתני' הילכתא היא אמאי לא פשיט ליה ממתני' דהא כביש וכבוש אחד הוא אלא שזה עברי וזה בבלי אלא ודאי ליתא והלכה רווחת היא סוף בכורות ובכוליה תלמודין בנדרים הלך אחר לשון בנ\"א ולגבי גיטין נמי בשינוי השם הולכים אחר רוב העיר כדאיתא בגיטין:" + ], + [ + "נדר או נשבע מן המליח וכו' עד בדג מליח בלבד וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני בלשון המשנה וכו': ואני אומר לאיי מתני' היא פ' הנודר מן המבושל ור' יהודה היא מיהו יפה כיון ר\"מ ז\"ל שלא פסק כאותה משנה מתרי טעמי חדא דאין למדין הלכה מפי משנה ועוד דהא אמר רב אחא בריה דרב אויא דכביש מאי דשליק מאי דצלי מאי דמליח מאי היכין משמע ואמרינן תבעי כלומר תיקו ויס\"ג כבוש צלוי שלוק מלוח ואי ס\"ד דמתני' הילכתא היא אמאי לא פשיט ליה ממתני' דהא כביש וכבוש אחד הוא אלא שזה עברי וזה בבלי אלא ודאי ליתא והלכה רווחת היא סוף בכורות ובכוליה תלמודין בנדרים הלך אחר לשון בנ\"א ולגבי גיטין נמי בשינוי השם הולכים אחר רוב העיר כדאיתא בגיטין:" + ], + [ + "היו מקצת בני המקום עד ואם עבר אינו לוקה. פ' הנודר מן המבושל:" + ], + [ + "כיצד נדר מן השמן עד שומשמין וכן כל כיוצא בזה. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ז) ופ' הנודר מן הירק:" + ], + [ + "כל דבר שדרך השליח כו' עד ואפי' במקום שהשליח נמלך. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן המבושל כו' עד ובמורייס של דגים. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"א) :", + " הנודר מן החלב מותר בקום: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים חלב הקפוי עכ\"ל: ואני אומר אנו מפרשים בקבלת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כפי' ר\"מ ז\"ל וכן פי' הרב ר' נתן בעל הערוך שהם נסיובי דחלבא וכן פירש\"י ז\"ל:", + " נדר מן הקום עד ובין לכוס. פ' הנודר מן המבושל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " הנודר מן הדגן כו' עד בשלקות עצמן. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מן הרוטב וכו' עד מותר ברוטב כו'. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר מן פירות הארץ עד אסור בכולו. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) :", + " הנודר מפירות הקיץ עד ובחמילה. פרק הנודר מן המבושל (דף נ\"ב) :", + " נדר מן העלייה כו' עד ואסור ליכנס לעיבורה. פרק הנודר מן הירק (דף נ\"ה) ופ' בתרא דבכורות:" + ], + [ + "הנודר הנייה מן בני העיר עד פחות מזה מותר. פ\"ק דב\"ב (דף ח'): :" + ], + [ + "הנודר מן המים כו' עד הנקראין על שמו: כתב הראב\"ד ז\"ל עיקרא דהא מילתא מלתא וכו': ואני אומר הדברים נכונים אבל הסופר טעה שהיה לו לכתוב אמר רב יהודה הנודר ממי פרת כו' והיא גמ' פסקא דר\"מ אומר בשמעתא דירדן (ושמו זכרותא):" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "הנודר מיורדי הים עד ברכת אברהם. פ' ד' נדרים (דף ל') :" + ], + [ + "נדר מן הערלים כו' עד ולמי שאינו מצווה. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו) ופ' ד' נדרים (דף ל\"א) :" + ], + [ + "הנודר מישראל וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [ + "הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב\"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ\"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע\"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז\"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס\"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א\"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע\"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ\"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ\"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי\"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר\"מ ז\"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר\"מ ז\"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר\"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו על נכון:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "עד הגשם עד זמן הגשם בא\"י שהוא ר\"ח כסליו: כתב הראב\"ד ז\"ל כי יש כאן שבוש והיה לו לומר עד הגשם וכו': ואני אומר כמדומה לי כי הספר שהגיע ליד הראב\"ד היה בו ט\"ס כמו שהיה במקצת אותן שהגיעו לידי אבל הלשון המוגה מכתב ידו של ר\"מ ז\"ל כך הוא אות באות תיבה בתיבה. האוסר עצמו בדבר עד הגשם ה\"ז אסור עד זמן הגשמים שהוא בא\"י ר\"ח כסליו הגיע זמן הגשמים ה\"ז מותר בין ירדו בין לא ירדו ואם ירדו הגשמים מי\"ז מרחשון ה\"ז מותר ואם אמר עד שירדו הגשמים ה\"ז אסור עד שירדו הגשמים והוא שירדו מזמן רביעה שנייה שהיא בא\"י ומקומות הסמוכין לה מכ\"ג במרחשון ואילך ואם פירש ואמר עד שיפסקו הגשמים ה\"ז אסור עד שיעבור הפסח בא\"י ומקומות שהן כמותה עכ\"ל. הנה עיניך רואות שזה ישר ונכון כדאיתא בנדרים פ' קונם יין וכדברי הראב\"ד ז\"ל:", + " הגיע זמן הגשמים עד ומקומות שהן כמותה. פ' קונם יין:" + ], + [ + "מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה\"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס\"ב ס\"ג) :", + " עבר הפסח אע\"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י\"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א\"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה\"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א\"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב\"ד ז\"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב\"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר\"מ ז\"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה\"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס\"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:", + " ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "מי שהדיר את אשתו במרחשון עד ה\"ז לוקה. פ' הנודר מן הירק (דף ס\"ב ס\"ג) :", + " עבר הפסח אע\"פ שהלך התנאי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי צורת ההלכה אינה כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ואלו מותרין (דף י\"ד:) גמרא מתני' דקונם שאני ישן דגרסינן עלה בגמרא אתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל יישן היום (חיישינן) שמא יישן למחר כו' עד דאותבינן עליה ממתני' דפרק הנודר מן הירק תנן שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח אבל לא הלכה לא ופרקינן א\"ר אבא הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא והדר אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני אלמא (איתא) דמיתהני ותיובתא דרב יהודה ופריק איתהני ה\"ז בבל יחל. ונוסחאות גורסין א\"ר אבא הלכה אסורה בהנאתו ולוקה לא הלכה אסורה לעולם אחר הפסח אימא סיפא בלא יחל דברו אי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל אלא פשיטא דאיתהני כו' ואוקמה הראב\"ד ז\"ל להאי פירוקא בתרא דר' אבא אליבא דהלכתא ובטיל לקמייתא וכן הרמב\"ן בהלכות שלו ואנן מפרשינן אליבא דקמאי לתירוצא קמא ובתרה גריר ר\"מ ז\"ל ודר' אבא שנויא בעלמא הוא ולא קאי לפום הלכתא תדע דהא רבינא דהוא בתרא הדר לפרוקי בההיא אוקימתא קמייתא ואמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן ושיילינן ומי איכא בל יחל מדרבנן ומהדרינן אין והתניא דברים המותרין כו' וה\"נ איתא בירושלמי דגרסינן עלה בגמרא דס\"פ הנודר מן הירק ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך לאחר הפסח ונמצאה הנייתו למפרע וזה נכון:", + " ואם הלכה עד סוף הפרק. פ' ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) ופ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "קטן בן י\"ב עד י\"ג לקטן. בנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ה מ\"ו) ופ\"ק דערכין (דף ב' ג') ובגיטין פ' התקבל לי גיטי (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "כיצד הרי שנדרו כו' עד מן התורה כמו שביארנו. פרק בתרא דנדרים ופ' יוצא דופן דמס' נדה ובגיטין פ' התקבל:" + ], + [ + "בד\"א בבת י\"ב עד כי הניא אביה אותה. פ' יוצא דופן ופרק בתרא דנדרים ומייתי לה פ\"ק (דף ג' ד') :" + ], + [ + "עד מתי מפר האב עד יקום עליה. פ' נערה המאורסה בנדרים:" + ], + [ + "ומאימתי הבעל מפר עד שבינתיים. פ\"ק (דף ג' ד') . ופ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכן מי ששמעה שמת בעלה עד הרי אלו (מותרין) [מופרין]. ביבמות פ' האשה רבה ופרק בתרא דנדרים:" + ], + [ + "נערה המאורסה אין מפר נדריה כו' עד שתכנס לחופה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה אין מפר נדריה כו' עד שתכנס לחופה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע עד הארוס הראשון. פרק נערה המאורסה דנדרים (דף מ\"ב) ופרק בתרא:" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שנדרה ושמע אביה לבדו אע\"פ שלא שמע אותה. פרק נערה המאורסה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "הלך האב עם שלוחי הבעל כו' עד כמו שבארנו. פ' נערה המאורסה דנדרים:" + ], + [ + "נערה שהשיאה אביה עד סוף הפרק. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "נערה שהשיאה אביה עד סוף הפרק. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "כל הנדרים והשבועות עד ואסריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ו) .
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל ששאלוהו על זה וז\"ל האירה עינינו במאור תורתו שהרי בספרי מקיש אב לבעל וכן במס' נדרים מדכתיב בין אב לבתו בין איש לאשתו ובעל אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש וידוע כל דכתיב גבי בת למלתא אחריתי. יפרש לנו רבינו פירוש מרווח: תשובה זאת השאלה ודאי ראויה לשאול אותה כל חכם וכמה ימים נתיישבתי בדבר זה והדבר ידוע שלדברי אותו היקש המפורש בספרי אין האב מיפר אלא נדרים שהבעל מיפר כמו שפירש שם אבל קשה לי דבר זה ימים רבים ואמרתי שדברים אלו ודאי לר\"ש הם לבדו שסתם ספרי ר\"ש אילו הלכה ודאי לא הוה שתיק גמרא מינייהו שלא תמצא לעולם אותו ההיקש באחד משני התלמודים ולא בתוספתא ולא נאמר בגמ' אלא הכי והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה ולא הביא מקרא זה על ההיקש שדרש ר\"ש בספרי אלא הביא מקרא זה קושיא על המשנה שאמרה דברים אלו שמפר דברים שיש בהן עינוי הקשה ואמר נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש לא מפר והתניא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אמרי וכו' וכולהו הלכות נדרים ושבועות שתמצא שאם נדרה כך יפר כך וכך לא יפר לא תמצא חלוקה זו אמורה לעולם אלא באשה ובעלה אבל בנערה ואביה לא נשמע דבר זה לעולם ומאחר שנאמר הנדר שיפר הבעל הוא הנדר עצמו שיפר האב תינח נדרי עינוי נפש דברים שבינו לבינה היאך יתירם בבעל ובאב ומה איכפת לאב בדברים שבין אשה ובעלה אם תכחול או תפקוס והרבה דברים ועוד דברים שבין אב לבתו חוץ מנדרי עינוי נפש לא אישתמיט תנא או אמורא שיאמר נערה שנדרה כך יפר אביה נדרה כך לא יפר או יאמרו אחד מן הדברים שבין אב לבתו כמו שאמרו כמה דברים שבין איש לאשתו ועוד ההפרש שנתנו חכמים בין נדרי עינוי לדברים שבינו לבינה לא נתנו אלא בבעל ואמרו כן איתה תחותיה הויא הפרה כי מגרש לה חייל נדרה עלה, מכל אלה הדברים נ\"ל שלא אמרו חכמים בחלוקת נדרים אלא לענין בעל אבל לענין אב לא חלקו חכמים בנדרים כפשטיה דקרא דלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ובבעל חלק ואמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש לפי דברים אלו תפשתי סוגיא זו ולא יצאתי מפשטיה דקרא ואמרתי שזה ההיקש דר\"ש דברי יחיד הוא. זהו שנ\"ל וה' יצילנו מכל שגגה עכ\"ל:", + " אבל הבעל אינו יכול וכו' עד עם כל אדם לעולם. פרק בתרא דנדרים (דף ע\"ט) :", + " אסרה עליה תשמיש עד אכילה בלבד. סוף מסכת נדרים:", + " וכן אם אסרה כו' עד הרי זה יפר. פ' בתרא דנדרים (דף צ') ופרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "האשה שאמרה לבעלה כו' עד דבר האסור לו. פרק ואלו מותרין (דף י\"ד ט\"ו) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "אמרה יקדשו ידי וכו' עד ולא נאסרה וכן כל כיוצא בזה. נדרים (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האב או הבעל עד לפיכך אינו מפר. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב ע\"ג) ופ' בתרא:", + " והבעל מפר נדרי שתי נשיו עד נתקיימו נדריה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :", + " נדרה והפר לה עד אם קרבן קרבן. פ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שמע נדרה ושתק עד סוף הפרק. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שמע נדרה ושתק עד סוף הפרק. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "מפר אדם או מקיים וכו' עד ומפירו. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) וסופו פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "מפר אדם או מקיים וכו' עד ומפירו. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) וסופו פ' ד' נדרים:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "וכיצד מקיים וכו' עד אלא מבטל בלבו. פ' נערה המאורסה דנדרים:", + " וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוס בידינו וכו': ואני אומר כבר תפס בדומה לזה פ' י\"ב מהל' שבועות ושם השבתי בס\"ד וגם בזה יש לי תשובה מספקת כי דברי רבינו משה ז\"ל הם תלמוד ערוך ס\"פ נערה המאורסה דנדרים גבי ההיא דא\"ר חנינא השותק ע\"מ למיקט כו' עד דמותיב רב חסדא חומר בהקם כו' עד היכא דא\"ל טלי ואכלי א\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ. והנה כולהו אפילו בחול מיירי ועוד היא גופא מוכחא דבחול קא מיירי דאי בשבת דוקא כמ\"ש הראב\"ד מאי איריא טלי ואכלי בלא\"ה תניא להדיא בריש שמעתין ב\"ש אומר מבטל בלבו ובחול מוציא בשפתיו וב\"ה אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו וא\"צ להוציא בשפתיו ע\"כ, וקי\"ל כב\"ה וכ\"פ ר\"מ ז\"ל בזה הפרק עצמו דכיון שאם כפה אותה ואמר לה טלי ואכלי ה\"ז כמבטל בלבו ודי לה בכך ומה שהוסיף לכתוב בין עשתה ובין לא עשתה בטל הנדר הוא מה ששנינו ר\"פ בתרא דנזירות שאינו יכול לכוף את אשתו אם לא רצתה לאכול ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספ' אות באות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפי שאינו גורס באותה ברייתא טלי ואכלי טלי ושתי ומקצת הספרים כן והרמב\"ן ז\"ל עמד בשטתו:" + ], + [ + "מפירין נדרים בשבת כו' עד ושתי וכן כל כיוצא בזה. סוף מס' שבת (דף קנ\"ז) ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "האומר לאשתו או לבתו עד ולא בשלוחו. פ\"ד דנזיר ופ' נערה המאורסה דנדרים (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "אסרה עצמה בתאנים כו' עד כדרך שאומרין בהתרה. פרק בתרא דנדרים:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "מי שנדרה אשתו ושמע עד קיים לה. פ\"ד דנזיר (דף כ':) ופ' ר\"א דנדרים:", + " נדר הוא והתפיסה עד וזה שהתפיס עצמו חייב. פ\"ד דנזיר:" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "האשה שאין לה בעל עד תהיה מותרת. פ' בתרא דנדרים (דף פ\"ט) :" + ], + [ + "המקיים בלבו עד המוציא בשפתיו. פ' נערה המאורסה בנדרים:" + ], + [ + "המקיים נדרי אשתו כו' עד שיחזור ויקיים. פ\"ד דנזיר (דף כ\"א) :" + ], + [ + "נערה המאורסה עד אינו לוקה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נערה המאורסה עד אינו לוקה. פ' נערה המאורסה דנדרים (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "מי שנודר כו' עד השכרות לעולם. פ\"א דתמורה:", + " וכן מי שהיה רודף כו' עד בלא נדר. פ\"ק דנדרים (דף ח' ט') :" + ], + [], + [ + "אמרו חכמים כל הנודר כו' עד סוף הפרק. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ט) ופ' קונם יין (דף ס') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cabad0f32af9803c389040a1ae8e05bdb2611fdd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1468 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה לידע הסימנין עד אשר לא תאכל. המצות מפורשות בתורה וסידר דבריו על כך ועל פירוש ההלכות השנויות פרק אלו טרפות (דף נ\"ט) וכן פירש בספר המצות והביא בו לשון ספרא אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה ואין לי אלא בעשה בל\"ת מניין ת\"ל את זה לא תאכלו ממעלי הגרה אין לי אלא זו בלבד שאר בהמה טמאה מניין ודין הוא ומה אלו שיש בהן סימן טהרה הרי הן בל\"ת על אכילתן שאר בהמות טמאות שאין בהן סימן טהרה אינו דין שיהיה בל\"ת על אכילתן ע\"כ:" + ], + [ + "סימני בהמה וחיה כו' עד בלחי העליון. פרק אלו טרפות (נ\"ט:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו צודק וכו': ואני אומר פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה כי ידעתי בודאי קטנו עבה ממתני ואיך אוכל להעיז פני לומר על השגת לשונו כי חיסר עיונו אבל איני מאשים רק הקורא לפניו שלא המשיך עיניו והמתיק תנועת קריאת לשון ר\"מ ז\"ל ועליו ערער והיא קושית התלמוד על שער בת רבים בעד האשנבים נשקפה ותיבב סובב סובב ואיש נבוב ילבב. והנני כותב לפניך הלשונות ועיניך רואות שהן שוות אות באות. גרסינן פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) גמ' מתני' דסימני בהמה וחיה ת\"ר אלו הן סימני בהמה כל בהמה מפרסת פרסה וכל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין להם שינים למעלה וטהורה ואקשינן וכללא הוא והרי גמל דמעלה גרה הוא ואין לו שינים למעלה וטמא ופרקינן גמל ניבי אית ליה ואקשינן תו והרי בן גמל דניבי נמי לית ליה ואקשינן תו והרי שפן וארנבת דמעלה גרה הן ויש להן שינים למעלה וטמאים ועוד שינים מי כתיבי באוריתא אלא ה\"ק כל בהמה שאין לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה ופרכינן ולבדוק בפרסותיה ופרקינן כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכדרב חסדא כו' ושקיל וטרי ומפורש כל מאי דאצטריך כלל ופרט כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בדינין הסמוכין לזה. למדנו מלשון הגמ' שהברייתא היתה מפרשת סתם המשנה ששנינו סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה ולא פירש מאיזה מקרא ובאה הברייתא לפרשו מדכתיב כל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו דשמעת מיניה שאלו שני סימנין מתחברין ואין מתפרדין לעולם אלא כשנמצא מעלה גרה ידענו שגם הוא מפריס פרסה ואע\"פ שרגליו חתוכין חוץ מן הגמל וכן כשהוא מפריס פרסה ידוע שגם הוא מעלה גרה ואע\"פ שפיו חתוך חוץ מחזיר וכדמסיק ליה בגמ' בההיא שמעתא ואסיקנא נמי פרק בהמה המקשה ופרק אלו טרפות דחיה בכלל בהמה לסימנין ואח\"כ ביארה הברייתא דרך כלל כי כל שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה כלומר ואם מצאנו לחי העליון של בהמה ואין בה שינים ידענו שהיא מעלת גרה וטהורה היא שבודאי היא מפרסת פרסה ג\"כ מלבד הגמל כדפירש לפי המסקנא ומסדר התלמוד רצה לדקדק בלשון עצמו עד שיברר כוונתו כדרך בעלי הלשון והיינו דקא מסיק אלא כל בהמה שאין לה שינים כו' וכדפרישית שאלמלא זה הביאור לא היתה מובנת יפה כוונתו ואע\"פ שהיה מובן בפירוש שכתבתי ובלשון וטהורה היא יותר כדפרישית. ור\"מ ז\"ל ביאר דבריו פרט וכלל כמו שפירשתי ממש ולא הוצרך לשנות לשון הברייתא כלל מן הטעם שכתבתי בהקדמה ואח\"כ כמה פעמים שלוקח לשון העיקרי ולגלות מקום מוצאו וז\"ל סימני בהמה וחיה נתפרשו מן התורה עד כאן וזהו לשון המשנה. עוד כתב ז\"ל והם שני סימנין מפרסת פרסה ומעלה גרה ע\"כ זהו לשון הברייתא והמקרא. עוד כתב ז\"ל עד שיהיו שניהם ע\"כ. זה הוא מסקנא דברייתא ממש כי בא לומר מה שפירשתי שאין מתפרדין בשום בהמה וחיה חוץ מן הגמל והחזיר וממילא יצאו שפן וארנבת מוסף על מ\"ש שפרטן הכתוב לאיסור ור\"מ ז\"ל ג\"כ פרטן לפנינו בזה הפרק וז\"ל שאין לך טהורין אלא עשרה מינין האמורין בתורה וכמו שאין אתה יכול להקשות מהן לפי המסקנא בתלמוד כך אין הראב\"ד יכול להקשות לר\"מ ז\"ל. עוד כתב ז\"ל וכל בהמה וחיה שהיא מעלת גרה אין לה שינים בלחי העליון ע\"כ. בא מעתה ליתן שלשה כללים נמשכים זה אחר זה כלומר אחר הדברים האלה כלל גדול יהיה בידך שכל בהמה וחיה שהן טהורין מחמת השני סימנין המפורשין בתורה שאמרנו ודע כי סימן המעלה גרה אין לו שינים ולא יקשה לך משפן וארנבת כי אותן אין מפריסין פרסה וטמאים הם כמו שביארתי. ואין ר\"מ ז\"ל עוסק עתה אלא לפרש הטהורים שסימניהן שנים כי כן תצטרך לפרש על מסקנת הגמ' על כרחך. ונפקא ליה לר\"מ ז\"ל סידור זה למי שפרסותיו חתוכות כמו שפירשתי שהוא עתיד לבאר שכן דרך המחברים ואילו היה כותב וכל בהמה וחיה שיש לה שינים למעלה אינה מעלת גרה היתה קושית הראב\"ד קושיא חזקה שהיה מובן מן הלשון שהיה בא ליתן סימני טומאה אבל עתה שבא ליתן סימני טהרה אינה קושיא כלל ואע\"פ שהיא קושיא בגמ' היינו בתחלה שלא הודיענו סימני טהרה שהן ביחד עד עתה אבל ר\"מ ז\"ל שהודיענו סימני טהרה תחלה וכתב עד שיהו שניהם ומפי המסקנא כדכתיבנא ובהם הוא עוסק אין עליו קושיא כלל וכמו שכתבם למעלה אלא שלשונו ותנועת קריאתו צריך עיון דק מאד כעיון בעלי דקדוק הלשון המעיינים בחבוריהם ולכך צריך להמשיך קריאתו עם הלשון הבא אחריו בסמוך וז\"ל וכל בהמה שהיא מעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל וכל בהמה שהיא מפרסת פרסה היא מעלת גרה חוץ מן החזיר לפיכך כו' כלומר ומאחר ששלשה אלו הכללים יהיו בידך דע לפיכך כו' ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל: כתב הראב\"ד ז\"ל אף שזה מפורש בתורה עכ\"ל: ואני אומר וכי מפני שהכלל הזה וחבירו הבא אחריו וכל בהמה מפרסת מפורסמין בתורה לא היה לו להודיענו והלא הברייתא גופא מוכחא מקרא וכבר כתבתי שלכך קראו משנה תורה ועוד שכבר כתב למעלה בסמוך שכללים הוא כולל בכאן מפני הדברים שעתיד לומר כמו שביארתי:", + " וכל בהמה שהיא מפרסת עד שכן הוא בשרו שתי וערב. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) :" + ], + [], + [ + "בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה עד ונכרך אחר הטהורה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיהא הטמא בעדרו עכ\"ל: ואני אומר סברא נכונה היא זו ואמיתית וכן משמע במסכת ע\"ז (דף ל\"ט) גבי שמעתין דחלב שחלבו עכו\"ם וגם ר\"מ ז\"ל רמז במתק לשונו שהוא דעתו במה שכתב מן הבהמה הטמאה בה\"א הידיעה מכלל שהבהמה היתה שם שאם לא היתה שם היה כותב שמא מבהמה טמאה נולד ומיהו לפי שלא מצאו בתלמוד מבואר לא ביארו ואע\"פ שהיא סברא נכונה כדרכו כי יארך החבור ולכך קראו משנה תורה ומ\"מ עיקר ההלכה פ\"ק דמסכת בכורות. וכרוך אחריו ילפינן לה מריש פרק אותו ואת בנו (דף פ') בשמעתין דחוששין לזרע האב:" + ], + [ + "בהמה טמאה שילדה כו' עד הטהור טהור. פ\"ק דבכורות (דף ד') ופרק מרובה (דף ע') מייתי לה גמרא מתניתין דגנב והקדיש ואח\"כ טבח כו':", + " דג טמא כו' עד אלא בלעו. פ\"ק דבכורות\n (דף ז') :" + ], + [ + "בהמה טהורה שילדה עד לשתי בהמות. פרק אלו טריפות ופרק המפלת (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בהמה שנמצא בה דמות עד שיש לו פרסה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א\"ט (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א\"ט (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "וסימני חיה מפני השמועה הם כו' עד חרוקות והדורות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הלשון כמה הוא משובש וכו': ואני אומר שמעתא ברירא היא פ' א\"ט (דף נ\"ט) גמרא מתני' דסימני חיה דת\"ר חיה בכלל בהמה לסימנין כו' עד דאסיקנא בתר שקלא וטריא הלכך כל היכא דמפצלין לית דינא ולית דיינא וכל היכא דלא מפצלין בעיא כרוכות וחרוקות והדורות ודמבלע חרקייהו והיינו ספיקא דעיזא כרכוז ע\"כ. אמנם רבו הפירושים בהן ושמותיהן, והראב\"ד ז\"ל כתב והשיג לפי שיטתו אבל ר\"מ ז\"ל הלך לפי קבלתו והנני מודיעך אותם למחלקותם. רש\"י ז\"ל פירש מפוצלות פורקיד\"ש בלעז ור\"ת ז\"ל פירש שהן כפופין בראשן כקרני האיל והסכים בזה ר\"מ ז\"ל כר\"ת ז\"ל. וכרוכות פירש\"י ז\"ל גילדי גילדי שהן קליפה על קליפה כקרני השור ור\"י בעל התוספות פירש שהן עגולות והסכים בזה ר\"מ ז\"ל כפרש\"י ז\"ל. חרוקות לכל המפרשים רוצה לומר מלאות פגימות וחרוצים ולכך פירש ר\"מ ז\"ל כקרני העז למען תבין. והדורות היא גירסת רש\"י ז\"ל ופירש לפי שיטתו שהן עגולות ור\"י בעל התוספות ז\"ל גורס חדודות ופירש לפי שיטתו שהן חדין בראשן כקרני הצבי, וי\"ג הדורות ומפרשין אותן עקומות כלשון הדורים איישר והן עקומות כקרני האיל ובזה הסכים ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "בד\"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א\"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ') :", + " והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ\"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר\"מ ז\"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר\"י אלפס כן פסק ור\"מ ז\"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז\"ל והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:", + " וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע\"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "בד\"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א\"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ') :", + " והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ\"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר\"מ ז\"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר\"י אלפס כן פסק ור\"מ ז\"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז\"ל והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:", + " וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע\"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "כלאים הבא עד ממין טהור כלל. פרק שני דבכורים (משנה ח') ופ\"א דבכורות (דף י\"ב) ופ' ספק אכל דמס' כריתות:" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "אמרו הגאונים ז\"ל עד מעולם לא התירוהו. בתשובות הוא:" + ], + [ + "כל עוף שחולק כו' עד הרי זה טמא. פ' אלו טריפות (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ] + ], + [ + [ + "מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה עד בין בשרם לחלבם. הכל מפורש בספרא:" + ], + [ + "מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה עד בין בשרם לחלבם. הכל מפורש בספרא:" + ], + [ + "האדם אע\"פ שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה וכו' עד מכלל עשה עשה. זה מפורש פ\"ח דספרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי והנני עתיד עוד להאריך בזה פ\"ג של אלו ההלכות:" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר עוף טמא כו' עד ודבורה וכיוצא בהן. הכל מפורש פרק אלו טריפות (דף ס\"ו) בספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר עוף טמא כו' עד ודבורה וכיוצא בהן. הכל מפורש פרק אלו טריפות (דף ס\"ו) בספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "דם שרצים שפירש עד על דם בהמה חיה ועוף. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "וכל השיעורין ומחלוקתן הלכה למשה מסיני. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה והרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ המים עד הוא שפרה מזכר ונקבה. כל אלו הדינין והלאוין מפורשין בספרא ובספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ המים עד הוא שפרה מזכר ונקבה. כל אלו הדינין והלאוין מפורשין בספרא ובספרי דבי רב:" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית וכו' עד שיאכל כזית. פרק הלוקין (דף י\"ז) :", + " אבל האוכל עד לוקה משום שרץ העוף. פ' הלוקין:" + ], + [ + "זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית וכו' עד שיאכל כזית. פרק הלוקין (דף י\"ז) :", + " אבל האוכל עד לוקה משום שרץ העוף. פ' הלוקין:" + ], + [ + "הרי שהיתה הבריה משרץ העוף וכו' עד לפיכך האוכל נמלה הפורחת הגדילה במים לוקה חמש מלקיות: כתב הראב\"ד ז\"ל המאסף הזה אסף דברים וכו' מפוטיתא לנמלה ומנמלה לצרעה עכ\"ל: ואני אומר כבר השיב ר\"מ ז\"ל תשובות נמרצות על זה בספר המצות שלו במנין קע\"ט במצות לא תעשה והאריך בו והקדים בו עיקרים ארוכים וקצרים ואחר הדברים כתב ולאלה הדברים אמרו בגמ' מכות אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צרעה לוקה שש וכתב בו פירושי הקדמונים וסתרן כדין וכשורה בגמרא וסברא ופירשו על הדרך שכתב כאן ואמר שאל תרחיק התילד עוף מעיפוש הפרש שאנחנו רואים זה תמיד שיתילדו עופות מהלוזים המעופשים ולא תרחיק היות מין אחד בעצמו עוף טמא והוא שרץ העוף שזה אינו רחוק ויהיו לו עניני העוף ופעולותיו ועניני שרץ העוף, הלא תראה פירושי הקדמונים כולם מנו בכלל השש מלקיות דג טמא ושרץ המים וזה כמו כן אמת ואיני מרחיקו כי יתכן שיהיה דג ויהיה שרץ המים וכמו כן יהיה עוף ושרץ העוף ושרץ הארץ ושרץ המים ולפיכך חייבין עליה ד' והנמלה הזאת הנזכרת הנה היא הנמלה בעלת כנפים המתילדת מעיפוש הפירות שאינה פרה ורבה חייב עליה משום שרץ שפירש מן האוכל ואחת משום שורץ על הארץ ואחת משום רומש על הארץ ואחת משום שרץ העוף ואחת משום שרץ המים והצרעה המתילדת מן העפוש הוסיפה על אלה היות עוף ושרץ העוף ולא ימנע תולדת הצרעה או הנמלה או זולתם ממיני העוף והשרץ מן העיפושים ובפירות אלא אצל ההמון שאין להם בחינה בחכמת הטבע אבל יחשבו שכל מין לא יתכן שיתילד איש מאישיו אלא מזכר ונקבה אחר שהם רואים זה על הרוב עכ\"ל שם. ועוד האריך שם בדברים נכוחים והרוצה יעיין שם ויראה כי הוא דבר דבור על אופניו. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל הודה לו בו. וגם ראיתי אני פ' אלו הן הלוקין ספרים גורסין להדיא קרוב לדבריו והנני אובין לפניך למען תשכיל. גרסי' התם (דף ט\"ז:) גמ' מתני' דאכל נבלות שקצים ורמשים כו' אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דאכיל ביניתא דבי כרבא מלקינן ליה משום (רומש האדמה) וכו' אכל פוטיתא לוקה ארבע (משום לא תשקצו) נמלה לוקה חמש משום השרץ השורץ על הארץ צרעה לוקה שש משום שרץ העוף ויש שגורס אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ד' משום לא תשקצו ומשום לא תטמאו ומשום וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת ומשום ושקץ יהיו לכם נמלה לוקה חמש משום השרץ השורץ על הארץ ומשום כל הולך על גחון ומשום לא תשקצו את נפשותיכם ומשום ולא תטמאו את נפשותיכם צרעה לוקה שש מוסף עליו משום שרץ העוף ע\"כ. וזו הגירסא מוכחת להדיא קרוב לדבריו וגם הראשונה אלא שזאת מפורשת ומבוארת יותר. וגם בפירוש ביניתא דאמר רב יהודה אמר רב נחמן נחלקו המפרשים ז\"ל כי רש\"י ז\"ל פי' שהם התולעים הנמצאים בכרוב ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו שזאת התולעת הוא כמין דג ויש לו סנפיר וקשקשת ונמצא בין המחרישה וחשיב ליה שרץ משום דאי אפשר להתקיים כיון שאינו גדל במים ע\"כ. וגם זה כדברי ר\"מ ז\"ל. שבתי וראיתי עוד לו ראיה פשוטה ריש פרק בכל מערבין מסיק אביי דדגים גידולי קרקע נינהו ומקשה תלמודא מדידיה אדידיה ומתמה ומי אמר אביי דגים גדולי קרקע נינהו והא אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צרעה לוקה שש ואם איתא פוטיתא נמי ללקי (שש) ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל דעל פוטיתא לוקה ארבע אחת משום שרץ המים דכתיב בפרשת שמיני מבשרם לא תאכלו ולאו שני במשנה תורה וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו ובפרשת שמיני אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם כלל בזה בין שרץ הארץ בין שרץ המים ע\"כ. ועוד האריך בלאוי הנמלה והצרעה מכל מקום למדנו מתוך לשונו כי יש דגים הגדלים במים שיש בהם נמי משום שרץ השורץ על הארץ וגם פשיטות התלמוד דמקשה מדגים אדגים וכייל בהו שרץ השורץ על הארץ מורה ממש כדברי רמז\"ל וזו אינה צריכה לפנים, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שאילו מצאו חכמים מין זה לא היו משנים מפוטיתא לנמלה ומנמלה לצרעה איני מבין קושיא זו שהרי מצאו אלו הבריות שהיו מקובלים בהם ושמא סבר הראב\"ד ז\"ל בפירוש זאת המימרא כדברי המפרש שהזכיר ר\"מ ז\"ל בספר המצות וסתר דבריהם או שמא לא ראה הראב\"ד ספר המצות שאם ראה לא היה מסיק בזה:" + ], + [ + "ריסק נמלים כו' עד סוף הפרק. פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מאכל היוצא כו' עד אסור באכילה מן התורה. פ' אלו טריפות (דף ס\"ד) :", + " כגון חלב בהמה וחיה הטמאים. פ\"א דבכורות (דף ה') :", + " ביצי עוף ודג הטמאים עד הדומין לביצה. ס\"פ אלו טריפות:" + ], + [ + "חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ\"ק דבכורות ופרק אע\"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:" + ], + [ + "חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ\"ק דבכורות ופרק אע\"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:" + ], + [ + "אע\"פ שחלב האדם מותר כו'. עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד ז\"ל הא למדת שאין בבשר האדם אפילו איסור עשה ומה שאמר כיונק שקץ כו' בין תבין עכ\"ל: ואני אומר זו ההלכה עיקרה פ' אע\"פ במס' כתובות וביאור בשר האדם כתבו פ\"ב של אלו ההלכות והוא שביארתי גם אני שמפורש בספרא פרשת שמיני דגרסינן יכול יהא חלב ובשר של מהלכי שתים בלא תעשה על אכילתו ת\"ל הוא טמא למעטם ע\"כ. וזו אינו צריכה לפנים כי בתורת כהנים מאריך בה כל הצורך בין בחלב בין בבשר. ורמז כיונק שקץ שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ירדתי לסוף דעתו אבל עיקר ההלכה הזו גם היא פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "יונק תינוק והולך [וכו'] כ\"ד חדש [וכו'] עד סוף כ\"ד חדש. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אפרוח שנולד אע\"פ שלא נתפתחו עיניו מותר לאוכלו. פ\"ק דביצה (דף ו') :", + " בהמה טהורה שנטרפה כו' עד כביצת עוף טמא. פ\"ק דחולין (דף י\"א) :" + ], + [ + "אפרוח שנולד מביצת עוף טרפה מותר שאין מינו טמא. בתמורה ס\"פ כל האסורין (דף ל\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מה ראה לשנות הטעמים וכו' עפרא בעלמא הוא עכ\"ל: ואני אומר יש לו שני טעמים הטעם האחד מה שפירש רש\"י ז\"ל על עיקר ההלכה בתמורה ס\"פ כל האסורין שלא נאמרו אותן הדברים אלא לגבי קרבן והטעם השני שאותו טעם לא נאמר בעיקרי הסוגיא הקבועה בספרים שלנו אלא לפום לישנא אחרינא שהיא על רוב מס' תמורה ולדברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לרבותא ולא שהוא עיקר הטעם ולכך חזר ר\"מ ז\"ל אצל הכלל העיקרי שבפ\"ה מס' בכורות וכמו שכתב בפ\"א של אלו ההלכות וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי:", + " היה העוף ספק טרפה כו' עד הרי הן אסורות. פרק א\"ט (דף נ\"ז נ\"ח) :" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "ישראל שישב בצד העדר עד ויראה אותו. פ' אין מעמידין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ביצה ששני ראשיה כדין וכו' לפיכך שואל וכו' עד אינו סומך עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו אינם אלא בישראל וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ודעות חלוקות על השמועה פ' אלו טרפות (דף ס\"ג) ופ' אין מעמידין (דף מ') ור\"מ ז\"ל לא כיון בחבורו זה אלא לעשות תלמוד ארוך קצר ולא שם מגמתו לכתוב סברתו:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "הכובש דגים טמאים וכו' עד לחלוחית: כתב הראב\"ד ז\"ל ציר חגבים טהור בירושלמי שאינו מכשיר עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מה שאמרו ס\"פ אין מעמידין (דף מ') תלמוד ערוך דמטבילין בצירן. ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל היא משנה שלימה פ\"ז דמסכת עדיות ששנינו במשנה שנייה העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור ע\"כ. וכתבה ר\"מ ז\"ל בפירוש פ' ט\"ז דהלכות טומאת אוכלין שאינו מכשיר וזה נכון:", + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית מבשר בהמה שמתה עד ושאינה כראוי. בזבחים פרק חטאת העוף (דף ס\"ט) ופ' שני דמס' חולין (דף ל\"ב) ופ' הלוקין (דף י\"ז) והרבה מקומות:" + ], + [ + "אין אסור משום נבלה וכו' עד בשר טמאה נבלה וטרפה. בתורת כהנים ופ' העור והרוטב (דף קכ\"ט) :" + ], + [ + "האוכל עוף טהור חי וכו' עד חייב משום נבלה. ס\"פ גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר נפל וכו' עד אוכל נבלה. פרק ר' אליעזר דמילה (דף קל\"ו) :", + " ואסור לאכול מן הבהמה שנולדה עד ואחר כך נולד. שם פ\"ק דראש השנה (דף ו' ז') :", + " שהן ט' חדשים וכו' עד ביום שנולד. פ\"ק דבכורות (דף ח') :" + ], + [ + "השליא שיצאה עם הולד עד שאינה בשר. פ\"ק דר\"ה ופרק ר\"א דמילה ופרק בהמה המקשה (דף ע\"ז) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "וכן החותך בשר מן החי כו' עד הרי היא טריפה. סוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) ובספרא:" + ], + [ + "בהמה שהיא חולה עד הרי זה משובח. פ\"ב דחולין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "בהמה שהיא חולה עד הרי זה משובח. פ\"ב דחולין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "השוחט בהמה חיה ועוף עד הרי זה פירכוס. הכל פ\"ב דחולין (דף ל\"ג) ובספרא ופ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "השוחט בהמה חיה ועוף עד הרי זה פירכוס. הכל פ\"ב דחולין (דף ל\"ג) ובספרא ופ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "השוחט את המסוכנת כו' עד ספק נבלה ואסורה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "כל איסורין שבתורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ג) ובירושלמי פרק ג' מינין:
כתב הראב\"ד ז\"ל פלוגתא היא במעילה וכו': ואני אומר דבר זה או נשתקע ולא נאמר מפי ראב\"ד או מהופכת היתה גרסתו אבל לפי הגירסא שלנו יפה פסק ר\"מ ז\"ל כלוי וכההיא ברייתא דמסייעא ליה. והנני כותב לשון הגמרא לפניך וראה בעיניך. שנינו במעילה פרק קדשי מזבח מצטרפין (דף ט\"ז) כל הנבלות מצטרפות זו עם זו ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאין בפ\"ע ולוי אמר אפי' לאכילה נמי מצטרפין ורב אסי אמר טהורים לעצמן וטמאין לעצמן א\"ד פליגא אדרב וא\"ד לא פליגא מתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפים זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפים וקשיא לרב ויס\"ג ולרב אסי לל\"ב ודחי אימא הא חיי שניהן מצטרפים ומני רבי יהודה היא ויס\"ג ר\"מ היא וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא למידק דיוקא דההיא ברייתא דאקשינן מינה לרב ומיהו ברייתא גופא כלוי מיתניא בפירוש דהא מיתת פרה וחיי גמל ר\"ל פרה במותה דהיינו נבלתה וחיי גמל ר\"ל בשר גמל בחייו אין מצטרפין והוא לשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יותר וזו אינה צריכה לפנים ועיקר הדינין פרק ג' מינין (דף ל\"ח) ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ודלא כר' יוחנן בשם ר' מאיר פרק בתרא דע\"ז:", + " וכן בהמה טמאה עד תחלת נבלה היא. במס' מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כל איסורין שבתורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ג) ובירושלמי פרק ג' מינין:
כתב הראב\"ד ז\"ל פלוגתא היא במעילה וכו': ואני אומר דבר זה או נשתקע ולא נאמר מפי ראב\"ד או מהופכת היתה גרסתו אבל לפי הגירסא שלנו יפה פסק ר\"מ ז\"ל כלוי וכההיא ברייתא דמסייעא ליה. והנני כותב לשון הגמרא לפניך וראה בעיניך. שנינו במעילה פרק קדשי מזבח מצטרפין (דף ט\"ז) כל הנבלות מצטרפות זו עם זו ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאין בפ\"ע ולוי אמר אפי' לאכילה נמי מצטרפין ורב אסי אמר טהורים לעצמן וטמאין לעצמן א\"ד פליגא אדרב וא\"ד לא פליגא מתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפים זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפים וקשיא לרב ויס\"ג ולרב אסי לל\"ב ודחי אימא הא חיי שניהן מצטרפים ומני רבי יהודה היא ויס\"ג ר\"מ היא וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא למידק דיוקא דההיא ברייתא דאקשינן מינה לרב ומיהו ברייתא גופא כלוי מיתניא בפירוש דהא מיתת פרה וחיי גמל ר\"ל פרה במותה דהיינו נבלתה וחיי גמל ר\"ל בשר גמל בחייו אין מצטרפין והוא לשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יותר וזו אינה צריכה לפנים ועיקר הדינין פרק ג' מינין (דף ל\"ח) ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ודלא כר' יוחנן בשם ר' מאיר פרק בתרא דע\"ז:", + " וכן בהמה טמאה עד תחלת נבלה היא. במס' מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "האוכל מנבילה וטריפה עד עם הבשר לכזית. במסכת מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) ובירושלמי דפ' ג' מינים (דף נ\"ד) ובמס' חולין פרק כ\"ה (דף קי\"ד) ובספרא:" + ], + [ + "קיבת הנבילה וקיבת כו' עד כשאר המעים ואסור. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "עור הבא כנגד פניו של חמור עד שהן מותרין. כתב הראב\"ד ז\"ל רב ששת פשט להו לאיסורא במס' בכורות ממתני' עכ\"ל: ואני אומר אם על העור אמר נבהלתי אם יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי אותה דפסק רב ששת בבכורות (דף ז') ממתני' אינה אלא לגבי מי רגלים של חמור גמרא מתניתין דהיוצא מן הטמא כו' אבל זאת שכתב ר\"מ ז\"ל נאמרה אחריה וה\"ג לה התם אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מ\"ט פירשא בעלמא הוא אמר ליה ר\"ח תניא דמסייעא לך כו' קיימא לן כרב הונא וכדמסייע ליה רב חסדא כדברי ר\"מ ז\"ל. ואם יעלה על דעת לסייע הסופר ולהתלות באילן גדול ולומר כי לפי שהקיש ר\"מ ז\"ל העור למי רגלים כתבו והשיגו. גם בזה יש להשיב מגמ' ומסברא איבעית אימא גמ' שהרי הוקשה רב ששת מברייתא מפני מה אמרו דבש דבורים כו' ואע\"ג דאוקימנא רב יעקב קי\"ל כרבנן דרבים נינהו וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ואם חלקו אחרים על דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשטתו נכונים הם. ואיבעית אימא סברא דהא ודאי לא עדיפי מי רגלים מן הקיבה דאסיקנא פירשא בעלמא היא ובזה נכונו דברי ר\"מ ז\"ל וסדרו:", + " יש עורות שהן כבשר עד בין לטומאה. פרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "עור הבא כנגד פניו של חמור עד שהן מותרין. כתב הראב\"ד ז\"ל רב ששת פשט להו לאיסורא במס' בכורות ממתני' עכ\"ל: ואני אומר אם על העור אמר נבהלתי אם יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי אותה דפסק רב ששת בבכורות (דף ז') ממתני' אינה אלא לגבי מי רגלים של חמור גמרא מתניתין דהיוצא מן הטמא כו' אבל זאת שכתב ר\"מ ז\"ל נאמרה אחריה וה\"ג לה התם אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מ\"ט פירשא בעלמא הוא אמר ליה ר\"ח תניא דמסייעא לך כו' קיימא לן כרב הונא וכדמסייע ליה רב חסדא כדברי ר\"מ ז\"ל. ואם יעלה על דעת לסייע הסופר ולהתלות באילן גדול ולומר כי לפי שהקיש ר\"מ ז\"ל העור למי רגלים כתבו והשיגו. גם בזה יש להשיב מגמ' ומסברא איבעית אימא גמ' שהרי הוקשה רב ששת מברייתא מפני מה אמרו דבש דבורים כו' ואע\"ג דאוקימנא רב יעקב קי\"ל כרבנן דרבים נינהו וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ואם חלקו אחרים על דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשטתו נכונים הם. ואיבעית אימא סברא דהא ודאי לא עדיפי מי רגלים מן הקיבה דאסיקנא פירשא בעלמא היא ובזה נכונו דברי ר\"מ ז\"ל וסדרו:", + " יש עורות שהן כבשר עד בין לטומאה. פרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "נאמר בשור הנסקל כו' עד סוף הפרק. פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"א) ופ' האיש מקדש (דף נ\"ו) ולשון מכילתא שור שיצא ליסקל וקדמו הבעלים ושחטוהו בשרו אסור באכילה לכך נאמר ולא יאכל את בשרו ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "מפי השמועה למדו עד אבל לא בטמאים. בספרי פרשת ראה ופרק גיד הנשה (דף ק\"א ק\"ב) :" + ], + [ + "אחד אבר שיש בו בשר וגידין ועצמות וכו'. עד משום אבר מן החי: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא זה וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך אלא שצריכא תלמוד דגרסינן ס\"פ גיד הנשה (דף ק\"ב) אמר רב אבר מן החי (צריך כזית מ\"ט) אכילה כתיב ביה ופירש\"י ז\"ל דאע\"ג דתרי קראי כתיבי (כדלקמן בההיא שמעתא) חד לאבר מן החי (מדכתיב ולא תאכל הנפש עם הבשר) וחד לבשר מן החי (מדכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו) לא תימא דאיתרבי אבר אע\"ג דאין בו שיעור אלא ודאי יש בו שיעור בעינן דאין אכילה פחותה מכזית ואקשינן עלה מברייתא דקתני בה דמיחייב בכל שהוא ומוקמינן לה במשהו בשר גידין ועצמות ופירש\"י ז\"ל דלהכי פלגינהו קרא לאבר מן החי ולבשר מן החי דמיחייב אאבר אע\"ג דאין בו שיעור ואבשר אע\"פ שאינו אבר. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נתנו טעם באבר דכיון דנפיק לן מקרא דולא תאכל הנפש עם הבשר בעינן דבר שלם דומיא דנפש שיהא בו בשר וגידין ועצמות. וזה תירוץ לתימת הראב\"ד ז\"ל וידוע ג\"כ ומקובל בידינו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל באבר שיש בו חמש זיתים ואכל אחד מהם שהוא חייב כדאסיקנא בהאי פירקא לגבי גיד ועל דרכים האלו כתב ר\"מ ז\"ל שהאבר שאין בו עצם בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי והיינו כדרב יהודה ואח\"כ כתב שהאבר שיש בו עצם אינו חייב עליו עד שיפרוש כברייתו עכ\"ל דרך כלל וחזר ופרטו כדרך חכמי המחברים וז\"ל שאם פירש מן החי הבשר בלבד חייב עליו משום טריפה כמו שביארנו ולא משום אבר מן החי עכ\"ל. והיינו כפירוש רש\"י וטעם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל משום דילפינן ליה מבשר בשדה טרפה וחזר עוד וביאר האוכל אבר מן החי לוקה עליו ואפי' אכל אבר שלם אם יש בו כזית חייב פחות מכזית פטור עכ\"ל. והיינו כפירש\"י ז\"ל מדפלגינהו בקראי וכפי מה שידוע מדברי רבינו בעלי התוס' ז\"ל ומקובל לנו וכדמשמע ממלתיה דרב יהודה היכא דליכא באבר בשר גידין ועצמות כמו הלשון וכיוצא בו וחזר עוד ופרט ביאור מפורסם חתך מן האבר כברייתו כזית ואכלו לוקה אע\"פ שאין בו בשר אלא כל שהוא עכ\"ל. והיינו כדפריקנא לברייתא בגמ' נמצאו דבריו פרוטים בכללים ופרטים נפרטים בתלמוד ערוך מקוצר מן הארוך ותירוץ התמיה בלשון קצר:" + ], + [ + "ואין העצמות והגידין מצטרפין בו לכזית. פא\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה ליה למכתב הכי וכו': ואני אומר גם זה תימה במה שכתבתי ותריץ ואימא הכי התם כי לא חלקו לא שינהו מברייתו ומתחייב משום אבר וכיון דנתחלקו נתבטל ממנו תורת אבר ומ\"ה מיפטר אבל הכא שינהו מברייתו שהפריש מן הבשר מן העצמות והגידין ושינהו מברייתו ונשאר עליו תורת בשר וסד\"א נצטרפו גידין ועצמות לכזית קמ\"ל דכזית בשר ממש בעינן כדר' יהודה וכהני פירוקי דברייתא דלעיל וכן דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו וביארו. הביטה וראה בעיניך ציירו ציור אחד ביאר בזה הפרק להחזק הבדק בשמעתא דפרק גיד הנשה בסופו עיקרו ונופו:" + ], + [], + [ + "תלש אבר מן החי עד ואכלו לוקה שלש. פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "כל אבר עובר שיצא וחתכו קודם שחיטה עד אינו לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש שהרי אמר למעלה וכו' הואיל ויש בו לאו דטריפה עכ\"ל: ואני אומר המקרא לא גמר זאת הפיסקא לפניו שאילו גמר והשמיע לאזניו לא כתב לשון שבוש עליו, וז\"ל אחר שחיטה האוכלו אינו חייב ואם מתה הבהמה ואח\"כ חתכו האוכלו לוקה משום אבר מן החי עכ\"ל. הנך רואה בעיניך כי לוקה ואינו לוקה משום אבר מן החי וכדברי ראב\"ד ז\"ל וכולא פירקא בהכי כתביה וחבריה אלא ודאי לאו כרוכלא לכתוב וליזיל. ומה שהקשה מה צורך היינו משום דסד\"א כיון דאיכא סרך לשון טריפה באסמכתא דקרא דובשר בשדה טרפה ליפקע מיניה איסור אבר מן החי קמ\"ל וכדאיתא פרק גיד הנשה להדיא ודוק ותשכח:" + ], + [ + "עובר שהוציא אבר עד טהורה. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ט) :" + ], + [ + "השוחט בהמה מעוברת ומצא בה שליל בין חי בין מת הרי זה מותר באכילה כו' עד כולה אסורה. פ' בהמה המקשה:
כתב הראב\"ד ז\"ל מכדי קי\"ל דשליא אינו אוכל וכו': ואני אומר כבר פירש ר\"מ ז\"ל והטעם למען ידע כל משכיל מאין הוציא הדין הזה וז\"ל שמא שליא זו שיצתה מקצתה הלך לו ולד שהיה בה וולד זה שנמצא בבטן הלכה השליא שלו ואין צריך לומר שאם לא נמצא בבטן ולד כלל שהשליא כולה אסורה עכ\"ל. ועתה פקח עיניך ובין לפניך שכל דבריו תלמוד ערוך סוף בהמה המקשה (דף ע\"ז) דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש יפה תאכל אותה ע\"כ. וזהו מ\"ש ר\"מ ז\"ל והתחיל לתמוה הראב\"ד ז\"ל ואין בזה חולק כלל אלא שאתה צריך לדעת דה\"מ בשלא יצתה אפילו מקצתה לחוץ אבל אם יצתה אסורה תדע דאמרינן בגמ' עלה מנא הני מילי דתנו רבנן כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפי' יצתה מקצתה ת\"ל אותה אותה ולא שליתה ע\"כ. אלמא יצתה אפילו מקצתה נאסרה ובתר הכי תנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה. ע\"כ למדנו כי אפילו כשיש שם ולד נאסרה ביציאתה כמו הולד עצמו כמו ששנינו היוצא אסור ומה שבפנים מותר. וזה ממש כלשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יתר וממילא נסתלקה קושית הראב\"ד ז\"ל. ומ\"ש הוא מדאמרינן עלה בגמ' אמר ר\"א ל\"ש וכו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא דר\"א לחומרא אמרה והכי אתמר אמר ר\"א ל\"ש אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר כו' ותניא כותיה דר\"א המפלת כמין בהמה וחיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא ונימוחה שליא של שפיר ע\"כ, וקי\"ל כר\"א דתניא כוותיה, ומעתה לטעמיה נמי הכי איתיה כטעמיה דברייתא ועיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל ולשון הגמ' אחד הוא:" + ], + [ + "מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית מן הדם כו' עד צבי ויחמור. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ') ובת\"כ פרשת צו:", + " אבל דם דגים וחגבים וכו' עד ושתהו מותר. פרק דם שחיטה ופ\"ב דבכורים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאסרוהו במכונס וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א:) דגרסי' התם אמר רב דם דגים שכינסו אסור מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר ואפילו לכתחלה ופריק ההוא בשלא כינסו כי קאמר רב בשכינסו והדרינן על הדין פירוקא דכוותיה גבי מהלכי שתים בשלא כינסו נמי מי אסור והתניא דם שעל גבי ככר גורדו ואוכלו ושל בין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש ופריק כי תניא ההיא מתניתא דאית ביה קשקשין ויס\"ג אלא כי תניא כו' וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל שהביאה פרק כל הבשר וכזה דעת הראב\"ד ז\"ל וגם הר\"ם מקוצ\"י ז\"ל כן כתב. ולדעתם זה התירוץ הוא עיקר כסוגיין בכוליה תלמודא דכי קאמר אלא מהדר הדר מכולהו פירוקי ושינויי ומקיים להאי בתרא. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו שאינו גורס אלא ולפיכך הו\"ל שינויא בעלמא ולאו דסמכא הוא וכן בגירסאות המדוייקות שלנו בספרד ובצרפת אין גורסין אלא וכן משמע בכתובות פ' אע\"פ כי פריך מיהא דדם מהלכי שתים דמוקים לה כדפרי' כדלקמן בהא שמעתא לרב ששת אלמא ליתיה להאי שינויא אלא דיחויא בעלמא ולאו דסמכא הוא. ועוד יש לי ראיה דתנן להדיא פ\"ב דבכורים ודם השרץ אין חייבין עליו כלומר כשהתרו בו משום דם אין חייבין עליו כשאר דם בהמה וחיה שהוא כרת אלא איסורא בלחוד כמי שאוכל בשר השרץ וכדאמרי' בת\"כ וזה לכם הטמא לרבות דם השרץ שיהיה כבשרו וכן כתב ר\"מ בפירוש המשניות שלו דוק מינה שאם היו הדגים עצמן טהורין מותר גם דמן לכתחלה וה\"נ משמע מתניתין דפרק דם שחיטה דקתני דם דגים דם חגבים דם שרצים דם התמצית אין חייבין עליה דמשמע הא איסורא איכא ומדקתני להו דומיא דטמאים משמע הא בטהורים מותר לכתחלה ועוד דהא אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו כי איכא קשקשים מפני מראית העין מותר לכתחלה בכל ענין ואנן קי\"ל פרק במה אשה יוצאה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ומכלל לאו אתה שומע הן בכל התורה כלה ומעתה הואיל ובחדרי חדרים מותר בלא קשקשין מעיקר דינא למראית העין נמי לא חיישינן ולא שבקינן מסקנא דכתובות פרק אע\"פ דסמכי עלה כולהו רבוותא וגם רבינו השר משנ\"ץ ז\"ל ופשיטותא דמתני' וברייתא משום שינויי דחיקי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל הכי משמע שכתב לפיכך כלומר לפי הדברים שאמרנו יצא לנו מה שנאמר לפנינו אלמא משם לקחו כמו שפירשתי:", + " ודם חגבים ודגים טמאים אסור וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דכריתות (דף ו') ובת\"כ:" + ], + [ + "דם האדם אסור עד כל זמן שיש בו אדמימות. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א) ופרק כסוי הדם ומקצתו פרק כל הבשר:", + " ועל הדם הכנוס וכו' עד הדם שהנפש יוצאה בו. פ\"ק דכריתות ופרק דם שחיטה:" + ], + [], + [ + "דם התמצית ודם האברים עד שהנפש יוצאה בו. פ\"ק דכריתות ופרק דם שחיטה (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "השליל שנמצא במעי הבהמה וכו' עד כדם האיברים: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן דם היוצא מבית שחיטתו שהוא מן הריאה ומן הכבד עכ\"ל: ואני אומר לא הבינותי השגה זו כי דברי ר\"מ מפורשים במשנת בהמה המקשה ובגמ' דילה דתנן התם (דף ע\"ד) השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או מת או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו ואמרינן עלה בגמ' אר\"א א\"ר אושעיא לא הלכו בו אלא על עסקי שחיטה בלבד ושיילי למעוטי מאי אילימא למעוטי חלבו וגידו (והא) מפלג פליגי דתניא ג\"ה נוהג בשליל וחלבו אסור דר\"מ רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר. פי' נוהג ואינו נוהג דין גיד הנשה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן אמר ר\"ל לדברי המתיר בחלבו מתיר בדמו לדברי האוסר בחלבו אוסר בדמו ור' יוחנן אף לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו וקי\"ל כר' יוחנן לגבי ר\"ל והנה עיניך רואות לדברי הכל שאין התלמוד מחלק בין דמו לדם הילוד כלל כלשון ר\"מ ז\"ל ל\"ש לב ול\"ש ריאה ול\"ש כבד:" + ], + [ + "הלב בין לצלי בין לקדרה וכו' עד ומותר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר אלא בצלי דכבולעו כך פולטו עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה פרק כל הבשר (דף ק\"ט) גמרא מתניתין דכחל ולישנא דברייתא ה\"נ הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר ורש\"י ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו המשנה והסוגיא לצלי וכדכתיב ויבשלו את הפסח והוא צלי וטעמא משום דשיעא וכשינויא דתלמודא פרק כיצד צולין ומשום כבולעו כך פולטו דסוגיין דהתם. וגם הרמב\"ן ז\"ל כן הסכים. אמנם רבים חכמים נבונים וגאונים קדמונים פירשו כר\"מ ז\"ל וכשיטת רבותיו שכתבו בסתם וכלשון הברייתא דקתני שבשלו ולא אשכחן סתם בשולי בצלי בגמ' ורישא דקתני הכחל קורעו לאו לצלי אוקמוה אלא לקדירה וממילא שמעינן דסיפא נמי לקדרה וכההיא סוגיא דפרק כיצד צולין דקי\"ל כרבא דאמר האי מולייתא שריא דהויא כמבושל וכבר כתבתי כי ר\"מ ז\"ל לעולם סומך על לשון הגמרא וכן נכון:", + " ואם לא קרעו כו' עד שחייבין עליו כרת. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"ב) ובפסחים פכ\"צ (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "אין הבשר יוצא מידי דמו וכו' עד שיתלבן ולא יצא דם: כתב הראב\"ד ז\"ל (זה) לא שמענו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא גבי מימרא דשמואל פרק כל הבשר בין הראשונים וראשי הישיבות הקדמונים וראיות המקילין שלא הוזכרה חליטה ברותחין אלא לגבי כבדא ורוב הספרים והסופרים מודים בזה וכלשון הראב\"ד ז\"ל. מיהו בעל הלכות גדולות ור\"מ ז\"ל ורבים וגדולים מחמירים ויש לי להורות כן מפני שלא הוזכר חמר בשר אלא בצלי וכדמשמע פ' צולין ומשום דגומרי מישאב שאיבי. ועוד דהא דייקינן לישנא דדם האיברים שלא פירש מותר דמשמע הא פירש אסור וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואם יטיל הבשר לתוך הקדרה עד שלא תרתיח אפשר שיפרוש וכן משמע פרק כיצד צולין (דף ע\"ד:) דגרסי' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור כו' עד א\"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימני לא חליט ביה זימנא אחריתי אלמא אורחא למיחלט נמי בישרא. ואם יש טעמים אחרים לר\"מ ז\"ל וגם לראשונים וגם לאחרונים העומדים בשיטתו ז\"ל וגם גירסת מקצת הספרים אין לי צורך להאריך בכאן והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "כשמולחין הבשר אין מולחין כו' עד ואחר כך ידיחנו. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ובה\"ג:" + ], + [ + "כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולחו וצולהו מיד. בפסחים פ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ובמנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"א) גבי תבונהו במלח כו' עד דאמר אביי וכן לצלי:", + " והרוצה לאכול בשר חי וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל לבשר חי אינו צריך מליחה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא פ' השוחט (דף ל\"ג) סוף גמרא מתני' דשחט את הושט כו' דתניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כו' והכי סלקא כולה שמעתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזה מפורש פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע. וכן משמע ריש פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) גבי אומצא דאסמיק. אבל הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע דקדקו לומר דוקא מבית השחיטה משום דבלע דמא טפי או באומצא דאסמיק כההיא דפ' כיצד צולין אבל בישרא אחרינא לא ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם וטוב להחמיר. שוב מצאתי בתוספות ה\"ר אליעזר ממיץ שכתב כן:", + " ואם חלטו בחומץ מותר לאוכלו וכו' חומץ שחלטו בו בשר וכו' ביצי בהמה וחיה וכו' ואם לא חתכן וצלאן וכו' עד הרי אלו מותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל קבלת זה האיש כמה היא זרה אצלנו דאומצא דאסמיק חתיכה שנצרר בה הדם מחמת מכה ואותו הדם אינו יוצא אלא בחתוך ומליחה כמו החוטין שהדם מכונס בהן ואין חליטה מועלת בה דלאו דם האיברים הוא אלא דם שהנפש נצרר בו מש\"ה אם חלטו הוא וחליה אסור ומה שאמר הוא אינו כלום שאחר שחלטו ולא הוכשר שוב אין לו הכשר כאילו נתבשל עם דמו עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו שפירשו בפרק כיצד צולין (דף ע\"ד) סוף שמעתין קמייתא דגרסינן פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) ומייתי לה התם אומצא דאסמיק חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה נמי שפיר דמי שפדיה בשפודא מידב דאיב אותביה אגומרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד (אסר וחד שרי מאן דאסר) מצמת צמת (ליה) ומאן דשרי (גומרי) משאב שאיבי (ליה) והלכתא משאב שאיבי ליה וכן ביעי ומוזירקי וכו' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור לא אסמיק הוא וחלייה שרי ע\"כ. ובתר הכי גרסינן אמר ליה מרימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימנא תו לא תאני חליט ביה זימנא אחריתי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שכן הלכה ופירשה רב שמעון גאון ז\"ל בעל הלכות גדולות אומצא דאסמיק שהוא בשר חי שנוהגים העולם ליתן אותו בחומץ כי היכי דלצמית דמא וכששוהה שם הרבה נעקר הדם ממנו וחוזר ונבלע בו ומאדים מחמת כן והוי אומצא דאסמיק לפי שעל ידי החומץ נתאדם. וז\"ל הלכות גדולות אומצא דטמשיה בחלא ואסקיה למיצליה לאלתר שרי מטמש ושהויי עד דאסמיק הוא וחלייה אסור דכיון דאסמיק פריש ליה דם מאבראי מאי תקנתיה שפדיה בשפודא מידב דאיב חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה שפיר דמי עכ\"ל. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות כזה הפירוש המקובל איש מפי איש לגאונים ז\"ל ושאר הפירושים כי רבו אין ההלכה הולמתן על דעתי וגם פירוש הראב\"ד ז\"ל לא הזכירוהו וגם אנחנו לא שמענוהו ולא ראינוהו עד עתה:" + ], + [ + "כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולחו וצולהו מיד. בפסחים פ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ובמנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"א) גבי תבונהו במלח כו' עד דאמר אביי וכן לצלי:", + " והרוצה לאכול בשר חי וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל לבשר חי אינו צריך מליחה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא פ' השוחט (דף ל\"ג) סוף גמרא מתני' דשחט את הושט כו' דתניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כו' והכי סלקא כולה שמעתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזה מפורש פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע. וכן משמע ריש פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) גבי אומצא דאסמיק. אבל הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע דקדקו לומר דוקא מבית השחיטה משום דבלע דמא טפי או באומצא דאסמיק כההיא דפ' כיצד צולין אבל בישרא אחרינא לא ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם וטוב להחמיר. שוב מצאתי בתוספות ה\"ר אליעזר ממיץ שכתב כן:", + " ואם חלטו בחומץ מותר לאוכלו וכו' חומץ שחלטו בו בשר וכו' ביצי בהמה וחיה וכו' ואם לא חתכן וצלאן וכו' עד הרי אלו מותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל קבלת זה האיש כמה היא זרה אצלנו דאומצא דאסמיק חתיכה שנצרר בה הדם מחמת מכה ואותו הדם אינו יוצא אלא בחתוך ומליחה כמו החוטין שהדם מכונס בהן ואין חליטה מועלת בה דלאו דם האיברים הוא אלא דם שהנפש נצרר בו מש\"ה אם חלטו הוא וחליה אסור ומה שאמר הוא אינו כלום שאחר שחלטו ולא הוכשר שוב אין לו הכשר כאילו נתבשל עם דמו עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו שפירשו בפרק כיצד צולין (דף ע\"ד) סוף שמעתין קמייתא דגרסינן פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) ומייתי לה התם אומצא דאסמיק חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה נמי שפיר דמי שפדיה בשפודא מידב דאיב אותביה אגומרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד (אסר וחד שרי מאן דאסר) מצמת צמת (ליה) ומאן דשרי (גומרי) משאב שאיבי (ליה) והלכתא משאב שאיבי ליה וכן ביעי ומוזירקי וכו' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור לא אסמיק הוא וחלייה שרי ע\"כ. ובתר הכי גרסינן אמר ליה מרימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימנא תו לא תאני חליט ביה זימנא אחריתי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שכן הלכה ופירשה רב שמעון גאון ז\"ל בעל הלכות גדולות אומצא דאסמיק שהוא בשר חי שנוהגים העולם ליתן אותו בחומץ כי היכי דלצמית דמא וכששוהה שם הרבה נעקר הדם ממנו וחוזר ונבלע בו ומאדים מחמת כן והוי אומצא דאסמיק לפי שעל ידי החומץ נתאדם. וז\"ל הלכות גדולות אומצא דטמשיה בחלא ואסקיה למיצליה לאלתר שרי מטמש ושהויי עד דאסמיק הוא וחלייה אסור דכיון דאסמיק פריש ליה דם מאבראי מאי תקנתיה שפדיה בשפודא מידב דאיב חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה שפיר דמי עכ\"ל. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות כזה הפירוש המקובל איש מפי איש לגאונים ז\"ל ושאר הפירושים כי רבו אין ההלכה הולמתן על דעתי וגם פירוש הראב\"ד ז\"ל לא הזכירוהו וגם אנחנו לא שמענוהו ולא ראינוהו עד עתה:" + ], + [ + "ראש הבהמה שצלהו בתנור כו' עד מוחו אסור. פרק גיד הנשה (דף צ\"ג) . שוב מצאתי לר\"מ מקוצי שהסכים כר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אין מניחין כלי תחת הצלי כו' עד בהמה וחיה. כל הבשר (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין כלי תחת הצלי כו' עד בהמה וחיה. כל הבשר (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "עופות שהניחן שלמים ומילא חללן בשר כו' עד ואפי' פיהם למעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אין לו טעם וכו': ואני אומר דין זה פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) דגרסי' אמר רבא האי מולייתא שריא אמר ליה אביי והא קא בלעא (דמא) ופריק ליה כבולעו כך פולטו ואמרינן לימא מסייע ליה וכו' (דכבולעו כך פולטו) הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר כו' לאו משום דאמרינן כבולעו כך פולטו ופריק שאני לב דשיע ושקיל וטרי עלה עד דמסיק ומפליג בין אסמיק ללא אסמיק ובתר הכי פסיק ותני והאי מולייתא מאן דאסר אפי' פומא לתחת ומאן דשרי אפי' פומא לעיל והלכתא שריא אפי' פומא לעיל ע\"כ. ופרש\"י ורבותינו בעלי התוס' מולייתא כפירוש ר\"מ ז\"ל וכבר כתבתי למעלה בזה הפרק גבי בשר הלב טעם ר\"מ ז\"ל שהוא מפרש בשלו שהוא בשול ממש לקדרה וכן משמע נמי הכא דבתר דפסיק דינא דלב שיע ודיני דשמעתא ופליג בין אסמיק ללא אסמיק דמיירי במבושל אהדר למפסק דינא דמולייתא וסוגיא גופא משמע מינה דאיכא לפלוגי בין צלאן לבשלן וכדברי ר\"מ ז\"ל. וכן משמע פרק כל הבשר להדיא דגומרי משאב שייבי וכמו שכתבתי בסמוך. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לו לר\"מ ז\"ל טעם גדול כי אם היינו חוששין מפני הדם היוצא מן המלוי לגוף העופות היה הדין עמו להקשות קושיא זאת. ואולי דעתו לפרש כך כל ההלכה ואנחנו לא נפרש אלא שחוששים לדם היוצא מן העופות עצמן ובולע המלוי ולכך נאסר לנו בכל מקום שהוא דבק הואיל והוא דם האיברים שפירש וכמו שכתבתי למעלה כך פירשוה רבותינו בעלי התוס' נ\"ע גם לדעת רש\"י ז\"ל. ויש לי ראיה לזה מהא דגרסינן פ' כל הבשר (דף קי\"ג) אתמר רב הונא אומר מולח ומדיח במתניתא תנא מדיח ומולח ומדיח כו' אלמא דלכ\"ע במי הדחה בסוף משום דמא דפריש וסריך ביה ואפי' לרב דימי מנהרדעא דמלח ליה במלחא גללניתא ומנפץ לה הצריכו המפרשים ז\"ל הדחה מהאי טעמא וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' שהסכים כדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "בני מעים עד וכן הורו הגאונים. הסכמתם מפ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ופרק כל הבשר (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "עופות שטפלן עד ואם לא האדימו מותרין. פרק כיצד צולין:" + ], + [ + "סכין ששחט בה עד עשר פעמים. פ\"ק דחולין (דף ח') ופרק כל הבשר (דף קי\"א) :", + " ואם חתך בה רותח מותר וכן אינו חותך בה צנון עד אבל לא רותח. פרק כל הבשר (דף קי\"א) :" + ], + [ + "קערה שמלח בה עד סוף הפרק. פרק כל הבשר:" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית חלב כו' עד ולפיכך לוקה שתים. פ\"ק דכריתות (דף ד') ובת\"כ:" + ], + [ + "האוכל כזית חלב כו' עד ולפיכך לוקה שתים. פ\"ק דכריתות (דף ד') ובת\"כ:" + ], + [ + "השוחט בהמה ומצא בה שליל כו' עד לאסור החלב: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר מה בכך וכי בזה בלבד הוא שחולק על הרב כהנה רבות עמו ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וגם נחלקו במחלוקת ישנה זו והאמת יורה דרכו פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "השוחט בהמה ומצא בה שליל כו' עד לאסור החלב: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר מה בכך וכי בזה בלבד הוא שחולק על הרב כהנה רבות עמו ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וגם נחלקו במחלוקת ישנה זו והאמת יורה דרכו פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "שלשה חלבים הם עד בהרימכם את חלבו ממנו. פרק גיד הנשה (דף צ\"ג) וסוף פרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "חלב שעל המסס עד שעל הכסלים. פרק גיד הנשה:", + " ויש שם חלב כו' עד והוא יתר והוא מותר. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " חוטין שבחלב כו' עד ואינו צריך לחטט אחריו. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "חלב שעל המסס עד שעל הכסלים. פרק גיד הנשה:", + " ויש שם חלב כו' עד והוא יתר והוא מותר. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " חוטין שבחלב כו' עד ואינו צריך לחטט אחריו. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש כמו שתי פתילות חלב בעיקרי המתנים עד שהוא סוף המעים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה עיקר עכ\"ל: ואני אומר אם זה עיקר לדעתו אין בזה תפיסה די לו לר\"מ ז\"ל שכתב השתי דעות כדרך המחברים ועיקר הלכות אלו פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש כמו שתי פתילות חלב בעיקרי המתנים עד שהוא סוף המעים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה עיקר עכ\"ל: ואני אומר אם זה עיקר לדעתו אין בזה תפיסה די לו לר\"מ ז\"ל שכתב השתי דעות כדרך המחברים ועיקר הלכות אלו פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "חוטי הלב וחוטי היד וכו' עד האדומין מותרים. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "חוטי הלב וחוטי היד וכו' עד האדומין מותרים. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "וכל בני מעים שהמאכל סובב וכו'. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "יראה לי שכל אלו החוטין והקרומות עד ואין לוקין עליהן. כך משמע פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "וכן אין מולחין את הבשר עד סוף הפרק. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "וכן אין מולחין את הבשר עד סוף הפרק. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "העוף אין בו עד ירכו עגול. פרק גיד הנשה (דף פ\"ג) :", + " ואם נמצא עוף עד ואין לוקין עליו. פרק גיד הנשה הסכימו כך כל הראשונים ז\"ל מדתלי תלמודא טעמא בכף:" + ], + [ + "האוכל מגיד הנשה עד כאוכל מבשרה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "האוכל גיד הנשה של נבלה כו' עד ונוסף עליו איסור אחר. סוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "הנוטל גיד הנשה כו' עד החלב. פרק גיד הנשה (דף צ\"ט) :", + " ואין לוקחין בשר מכל טבח עד לוקחין מכל אדם. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ובירושלמי והתוספתא:" + ], + [ + "הנוטל גיד הנשה כו' עד החלב. פרק גיד הנשה (דף צ\"ט) :", + " ואין לוקחין בשר מכל טבח עד לוקחין מכל אדם. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ובירושלמי והתוספתא:" + ], + [ + "טבח הנאמן עד בלא הערמה. במסכת סנהדרין פ' זה בורר (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "הלוקח בשר עד שמא יחליף. בתוספתא דמסכת דמאי פרק הלוקח פירות (דף ט\"ו) ופרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ופ\"ק דחולין (דף ז') ובמסכת גיטין פרק הניזקין מקצתו (דף ס\"א) :" + ], + [ + "עשר חנויות כו' עד וחתום. פ\"ק דפסחים (דף ט') ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) ופ\"ג מסכת מכשירין ובנדה פרק כל היד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "עשר חנויות כו' עד וחתום. פ\"ק דפסחים (דף ט') ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) ופ\"ג מסכת מכשירין ובנדה פרק כל היד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "תלה כלי עד וזה בשר אחר הוא. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) הוה מעשה דחיותא דאודיק רב בבזעא דדשא והעמידוה המפרשים ז\"ל שהיתה תלויה בסל וכן פ\"ק דפסחים (דף ט') בשמעתין דציבורין דחיישינן שמא גררוהו ובפרק אלו מציאות (דף כ\"ח) דאסיקנא מנין הוי סימן:" + ], + [ + "גיד הנשה מותר בהנאה עד שמא יאכל ממנה ישראל. פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) ור\"פ כל שעה (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל כו' עד אע\"פ שהן אסורין באכילה. ר\"פ כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "וכן בשר חיה ועוף עד מותר לאכלן בחלב. פרק כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "וכן בשר חיה ועוף עד מותר לאכלן בחלב. פרק כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' בד\"א בשלא נער את הקדרה וכו' וכן אם נפל חלב לתוך המרק וכו' עד ואם לאו מותרת. פ' כל הבשר (דף ק\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרין שלא שמענו וכו' ואם היא נבלה מה צורך לניעור שיצא משם חלב עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בע\"ה וכ\"ש בדין הזה שהוא מחלוקת ישנה פ' כל הבשר בין הראשונים רש\"י ורבינו אפרים הצרפתים ור\"י הזקן ושאר רבותינו בעלי התוס' יש אומרים בכה ויש אומרים בכה ולכולם יש פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומאחר שאין תימה על ר\"מ ז\"ל מעל עצמו אין לי עסק עתה בו ואף שכבר הקשו ותירצו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זה ויותר מזה ואומר בקצרה דכי אסיקנא בגמ' דפליט ולא בלע בקדרה רותחת ואסקה קודם וסילק את האיסור וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בזה הפרק והוא נכון:" + ], + [ + "נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' בד\"א בשלא נער את הקדרה וכו' וכן אם נפל חלב לתוך המרק וכו' עד ואם לאו מותרת. פ' כל הבשר (דף ק\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרין שלא שמענו וכו' ואם היא נבלה מה צורך לניעור שיצא משם חלב עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בע\"ה וכ\"ש בדין הזה שהוא מחלוקת ישנה פ' כל הבשר בין הראשונים רש\"י ורבינו אפרים הצרפתים ור\"י הזקן ושאר רבותינו בעלי התוס' יש אומרים בכה ויש אומרים בכה ולכולם יש פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומאחר שאין תימה על ר\"מ ז\"ל מעל עצמו אין לי עסק עתה בו ואף שכבר הקשו ותירצו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זה ויותר מזה ואומר בקצרה דכי אסיקנא בגמ' דפליט ולא בלע בקדרה רותחת ואסקה קודם וסילק את האיסור וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בזה הפרק והוא נכון:", + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "כיצד אם היה הכל כו' עד לא כמות שהיה בשעה שנפל. פ' גיד הנשה (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "הבשר לבדו מותר וכו' עד אינו כרותח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה הוא פ' כל הבשר (דף קי\"ב) ופ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ולכדא דכמכא גרסי' ולכולם יש פנים בהלכות ואם לא ירד לפרש שאינו נאכל מחמת מלחו יפה עשה כי ממה שפירש בנאכל תבין למי שאינו נאכל וכן כל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו:" + ], + [ + "הבשר לבדו מותר וכו' עד אינו כרותח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה הוא פ' כל הבשר (דף קי\"ב) ופ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ולכדא דכמכא גרסי' ולכולם יש פנים בהלכות ואם לא ירד לפרש שאינו נאכל מחמת מלחו יפה עשה כי ממה שפירש בנאכל תבין למי שאינו נאכל וכן כל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו:" + ], + [ + "עוף שחוט כו' עד הרי זה אסור. פ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ופרק כל הבשר:" + ], + [ + "אסור להעלות העוף כו' עד כדי שיאכל עמו. פ\"ה דעדיות (משנה ב') ופ' כל הבשר (דף ק\"ד ק\"ז) :" + ], + [ + "אסור להעלות העוף כו' עד כדי שיאכל עמו. פ\"ה דעדיות (משנה ב') ופ' כל הבשר (דף ק\"ד ק\"ז) :" + ], + [ + "אין לשין את העיסה כו' עד הרי זה מותר. פרק דם חטאת (דף צ\"ה) ופ' כל שעה (דף ל\"ז) ובמציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) :" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כל איסורין שאמרנו עד והערלה והטבל. פ\"ק דקדושין ופ' האיש מקדש (דף נ\"ז נ\"ח) :" + ], + [ + "החדש כיצד כו' עד עצם היום הזה. במס' מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ע') :", + " וכל האוכל כזית חדש כו' עד המקדש קיים. פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ח) וסוף ערלה:", + " משקרב העומר עד כל היום כולו אסור מה\"ת. פ' ר' ישמעאל:", + " ובזמן הזה כו' עד מד\"ס. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל') :" + ], + [ + "האוכל לחם וקלי וכו' עד בלאוין חלוקין זה מזה. פ\"ק דכריתות (דף ה') :" + ], + [ + "כל תבואה שהשרישה וכו' עד מה\"ת. פ' ר' ישמעאל במנחות (דף ע') :" + ], + [ + "תבואה שהשרישה אחר שקרב העומר עד אבל מכין אותו מכת מרדות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש ומי יתירם לאלו וכו': ואני אומר חייב אני לדבר ולהשיב על ענין זה. תחלה אודיע כי זאת הבעיא במסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ט) גמרא מתני' דהעומר מתיר במדינה וכו' דגרסינן בעי רבא בר רב חנין חטים שזרען בקרקע עומר מתירן או אין עומר מתירן ושיילינן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא ומהדרינן לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא עומר חליף עלייהו וקא מבעיא ליה מהו לנקוטי ומיכל מיניה כמאן דשדיין בכדא דמו ושרנהו עומר או דילמא בטיל להו אגב קרקע ופירש\"י ז\"ל דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר דלא שרנהו עומר דאשתקד ולא השרישו בשעת עומר זה. מהו לנקוטי ללקוט מהן קודם השרשתן כמאן דשדיין בכדא דמיין דהא דאמרן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא בגידולייהו קא מיירי או דילמא בטלינהו אגב ארעא וכי לקיט להו כגידולין דמו עכ\"ל. וסליקא בתיקו. הנה עיניך רואות שזה כדברי ר\"מ ז\"ל אות באות ואדרבה לפירוש הראב\"ד יש לי להקשות אי דאשרוש קודם העומר כי חזר וזרען מאי הוי תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן אלמא בהשרשה תליא מלתא ולא קא מפליג בין חזר וזרען ללא חזר וזרען וכיון דמיירי למלקטינהו ולאתויינהו מה לי טמנן בקרקע מה לי טמנן בכדין של חרס ונימא עומר שעבר התירן אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן שבולת התבואה כו' עד קודם העומר. פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "הערלה כיצד וכו' עד לוקה מה\"ת. בת\"כ ובסוף יבמות (דף קכ\"ב) ופ' אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "בד\"א בנוטע בא\"י כו' עד ודברים המותרין. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ז) וסוף מס' ערלה ובירושלמי:" + ], + [ + "ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ\"ל בחו\"ל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) וסוף מס' ערלה:" + ], + [ + "ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ\"ל בחו\"ל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) וסוף מס' ערלה:" + ], + [ + "חבית יין הנמצאת טמונה כו' עד והצניעם שם. פ\"ב דב\"ב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "נכרי וישראל שהיו משותפין בנטיעה אם הם וכו' עד ובלבד שלא יבאו לחשבון: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים באותו מעשה וכו': ואני אומר פי' ר\"מ ז\"ל שמענו וקבלנו פ' לפני אידיהן (דף כ\"ב) ואין אני רואה בו קושיא לפני הסוגיא ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לעצמו הפירוש ההוא יישר כחו:" + ], + [ + "יראה לי שאין דין נטע רבעי עד ואין לדבר זה עיקר. כן כתב רב אחא משבחא ז\"ל וכן השיב ר' יצחק בעל התוס' בתשובה ונסתייע ממאי דאמרי' כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו\"ל אלמא כיון דאיכא מ\"ד דאפי' בארץ אינו נוהג אלא בכרם מן הדין שלא ינהוג בחו\"ל וק\"ו הדברים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) ופ' הנשרפין (דף פ\"ג) ופ\"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל על חיוב מלקות שכתב ר\"מ ז\"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ\"ש הוא מסודר בגמרא אלא א\"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט\"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת\"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע\"כ. וה\"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר\"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג\"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:" + ], + [ + "הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) ופ' הנשרפין (דף פ\"ג) ופ\"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל על חיוב מלקות שכתב ר\"מ ז\"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ\"ש הוא מסודר בגמרא אלא א\"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט\"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת\"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע\"כ. וה\"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר\"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג\"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:" + ], + [ + "אזהרה לאוכל טבל עד מכת מרדות. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"ג) ובמכות פ' הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הטבל והחדש כו' עד ועל הענבים שלהם. פ' העור והרוטב (דף ק':) ופ' בתרא דמס' תרומות:" + ], + [ + "ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "גר תושב עד ומיחדין אצלו יין. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ס\"ד) :", + " וכן כל וכו' עד אסור בהנאה. זה דקדקו הגאונים ז\"ל משמעתא דגר תושב דפרק בתרא דע\"ז ועכו\"ם קטן דפרק ר' ישמעאל (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "כל מקום שנאמר עד הרי זה עובד עכו\"ם. כלל המחבר שהעלה מן ההלכה:" + ], + [ + "אין מתנסך לעכו\"ם עד לשתות עם העכו\"ם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אין מתנסך לעכו\"ם עד לשתות עם העכו\"ם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מאימתי יאסר עד הרי זה אסור בשתייה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "מאימתי יאסר עד הרי זה אסור בשתייה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "החומץ של עכו\"ם כו' עד קודם שהחמיץ. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " עכו\"ם שהיה דורס עד אינו עושה יין נסך. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"ו נ\"ט) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן כוס של חרס וכו' עד שהיה מזופף: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא אצלנו ולא בהלכות הרב ז\"ל אלא אי שתי בהו עכו\"ם פעם אחת ראשונה ושניה אסור שלישית מותר. ומ\"ש אין בו טעם שלא דברו אלא על השתיה ולא על ההדחה. ומה שאמר בסוף אבל של חרס וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בספרים גם בסופרים ורבים נתחבטו בו עד כי רש\"י ור\"ת ז\"ל נחלקו בו כי הגאונים ור\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ז\"ל הלכו בשיטה אחת ור\"ת ורבותינו בעלי התוס' ור\"מ הלכו בשיטה אחרת ולכלם יש פנים וראיות ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומבוארות הדעות פ' אין מעמידין (דף ל\"ג) בשמעתין דכסי רב אסי אסר ורב אשי שרי ובתר הכי מייתי בגמ' מאני דקוניא ודין פתוותא דבי מכסי חלוק מהם מכלל שיש לחלק ביניהם כמו שחילק ר\"מ ז\"ל ואין בזה שבוש כלל אלא סברות הן וכל אחד כפי קבלתו וסברתו ולכך סמך ר\"מ ז\"ל לזה דין מאני דקוניא לסדרן כסדר הגמרא. שוב מצאתי לו לר\"מ ז\"ל תשובה לחכמי לוניל ששאלו ממנו על זה וז\"ל ג\"כ בדבר כוסות של חרס וכ\"ש בשאר כלי חרס קבלנו מן הגאונים כלם ז\"ל והרב אלפס ז\"ל שאין להם תקנה אם ישתו בהם פעם ראשונה ושניה כי אם בישון י\"ב חדש על כן לא הבננו מ\"ש בספר ואוי לנו כי נעלמו ממנו מעיינות החכמים והמפרש לנו באר היטב יזהיר כזוהר הרקיע. תשובה ודאי כך אמרו קצת הגאונים ז\"ל כמו שקבלתם אבל אין הדברים נראין שאם תאמר כך נמצאו הדברים כסותרין זה את זה שכבר נפסקה הלכה שכל הכלים שאין מכניסן לקיום בשכשוך סגי להו ואפי' נשתהא בהם יי\"נ יום או יומים כגון כוס וכן אם היה יין עובר עליהן ולא ישתהא כגון משפך וכיצד יהי' הכוס שישתה בו העכו\"ם פעם ראשונה ושניה צריך יישון ועוד שבענין שאין מכניסן לקיום נחלקו בכוסות של העכו\"ם רב אסי אסר ורב אשי שרי ולא ידעינן במאי נחלקו ונפסקה הלכה והלכתא פעם ראשונה ושניה אסור ושלישית מותר שמעינן מינה שאין ענין הדברים ששתה בהן עכו\"ם שתי פעמים כ\"ש אם שתה בהן פעם שלישית אלא ביאור הדברים כאשר ביארנו בחבור עכ\"ל. נמצאו דברי מכוונים לדברי תשובת לוניל:" + ], + [ + "כלי חרס השועין באבר עד ואפי' של חרס. פרק אין מעמידין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "גת של אבן ושל עץ כו' עד גת של אבן מזופפת וכו' עד לא נאמר יקלוף אלא להתירה מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני לג' ימים וכו': ואני אומר גם בזה הוא מחלוקת ישנה ולכלם יש פנים בהלכה ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל מפי רש\"י ורבותינו נ\"ע דברי ר\"מ ז\"ל אף הלכה למעשה:" + ], + [ + "גת של אבן ושל עץ כו' עד גת של אבן מזופפת וכו' עד לא נאמר יקלוף אלא להתירה מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני לג' ימים וכו': ואני אומר גם בזה הוא מחלוקת ישנה ולכלם יש פנים בהלכה ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל מפי רש\"י ורבותינו נ\"ע דברי ר\"מ ז\"ל אף הלכה למעשה:" + ], + [ + "גת של חרס אע\"פ שקלף את הזפת אסור לדרוך בה מיד עד שירפה את הזפת. ע\"כ לשון ר\"מ ז\"ל כפי הנוסח שמצא הראב\"ד ז\"ל: וכתב עליו זה שבוש אלא עד שיכניס בו גחלים וכו': ואני אומר אין לשניהם מעל אלא הסופר טעה וכן מצאתי לשון ר\"מ ז\"ל בחתימת ידו שהגיע לידי בארץ הצבי גת של חרס אע\"פ שקילף את הזפת אסור לדרוך בה מיד עד שיחם אותה באש עד שירפה הזפת ואם ישנה או נתן בה ג' ימים מים מותרות כמו שביארנו עכ\"ל. עיקר הלכה זו פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ד) ופרק אין מעמידין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משמרת של יין של עכו\"ם עד ואח\"כ יותרו. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "משמרת של יין של עכו\"ם עד ואח\"כ יותרו. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "בזמן שהיתה ארץ ישראל כו' עד כמו שביארנו. פ' אין מעמידין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זו אינה משנה כו': ואני אומר זה בכלל הא דת\"ר פרק אין מעמידין אין לוקחים ימ\"ח מח\"ג בסוריא אלא מן המומחה לא יין ולא מורייס ולא חלב ולא מלח סלקונדרית ולא חלתית ולא גבינה משמע דוקא בסוריא אבל בארץ ישראל מותר ודוקא מן המומחה שהוא אדם שהוחזק בכשרות ושאר הביאור פ\"ח של אלו ההלכות:" + ], + [ + "המתארח אצל בעה\"ב כו' עד שהוא יהודי בלבד. פ' אין מעמידין (דף ל\"ט) בברייתא דבסמוך אם מתארח אצל בעה\"ב מותר:", + " ואם הוחזק כשר עד סוף הפ'. בתוספתא דמסכת דמאי פרק הלוקח פירות ופ\"ק דחולין (דף ז') ומקצת פרק הנזקין (דף נ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד היא הנגיעה כו' עד לא נאסר היין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר לא בא לפרש וכו' שאינו אוסר בהנאה אם לא ישכשך: ואני אומר מה היא זאת הסתימה אדרבה פירש כי השכשוך הוא הנדנוד ואיני יודע מה צריך פירוש אחר. ועיקר ההלכה פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ו) :", + " וכן אם אחז כלי פתוח עד נאסר היין: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא שניתז מן היין עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולכל אחד יש לו פנים פ' ר' ישמעאל דמס' ע\"ז ולדעתי מההוא מעשה של עכו\"ם שנכנס לחנות דהתם שהביא הראב\"ד ז\"ל עצמו בסמוך משמע דלא בעינן התיז וכל המחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "חבית שנסדקה לארכה עד ואם עלה עכו\"ם חי אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שהרי אם זרקה בחמתו וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל ממה שבפ' ר' ישמעאל (דף ס') כשנשנית משנה זו דנטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והתירוהו א\"ר אשי עלה וכל שבזב טמא בעכו\"ם עושה יי\"נ כל שבזב טהור בעכו\"ם אינו עושה יי\"נ ואותבינן עלה מדיוקא דמתני' דקתני בחמתו דמשמע בחמתו אין שלא בחמתו לא ופריק התם דאזיל מיניה ומיניה ובודאי לכאורה הכי משמע כדבריו. אלא שאני רואה זאת צריכה לפנים ולדקדק בה יפה דע\"כ האי התירוה בהנאה בלבד הוא תדע דהא האי משנה רבנן תנו לה ולא ר\"ש דאי ר\"ש הוה תני לה לא הוה קבעינן לה בהלכתא פסיקתא דהא לעיל בההיא שמעתא פסיק תלמודא דלית הלכתא כר\"ש כיון דרבנן תנו לה התירוהו בהנאה קאמר תדע דבההיא שמעתא גופה (דף ס':) אמר רב אדא בר אהבה ינוחו לו ברכות לר\"ש על ראשו כשהוא מתיר מתיר אפי' בשתיה וכשהוא אוסר אוסר אפי' בהנאה מכלל דלרבנן התירוהו בהנאה בלבד קאמר וקי\"ל כרבנן וסתמא מתני' וליכא לאפלוגי בין אזיל מיניה בין לא אזיל מיניה וההוא פירוקא שינויא בעלמא ולא סמכינן עליה אלא כפשטא דמתני' פסקינן וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מימרא דרב וכולה סוגיא בר ממתני' ואותו לשון עצמו חיבר ר\"מ ז\"ל והרוצה לדקדק בגמ' יוכל לדקדק בר\"מ ז\"ל כמו שידקדק בגמ':" + ], + [ + "חבית שנסדקה לארכה עד ואם עלה עכו\"ם חי אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שהרי אם זרקה בחמתו וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל ממה שבפ' ר' ישמעאל (דף ס') כשנשנית משנה זו דנטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והתירוהו א\"ר אשי עלה וכל שבזב טמא בעכו\"ם עושה יי\"נ כל שבזב טהור בעכו\"ם אינו עושה יי\"נ ואותבינן עלה מדיוקא דמתני' דקתני בחמתו דמשמע בחמתו אין שלא בחמתו לא ופריק התם דאזיל מיניה ומיניה ובודאי לכאורה הכי משמע כדבריו. אלא שאני רואה זאת צריכה לפנים ולדקדק בה יפה דע\"כ האי התירוה בהנאה בלבד הוא תדע דהא האי משנה רבנן תנו לה ולא ר\"ש דאי ר\"ש הוה תני לה לא הוה קבעינן לה בהלכתא פסיקתא דהא לעיל בההיא שמעתא פסיק תלמודא דלית הלכתא כר\"ש כיון דרבנן תנו לה התירוהו בהנאה קאמר תדע דבההיא שמעתא גופה (דף ס':) אמר רב אדא בר אהבה ינוחו לו ברכות לר\"ש על ראשו כשהוא מתיר מתיר אפי' בשתיה וכשהוא אוסר אוסר אפי' בהנאה מכלל דלרבנן התירוהו בהנאה בלבד קאמר וקי\"ל כרבנן וסתמא מתני' וליכא לאפלוגי בין אזיל מיניה בין לא אזיל מיניה וההוא פירוקא שינויא בעלמא ולא סמכינן עליה אלא כפשטא דמתני' פסקינן וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מימרא דרב וכולה סוגיא בר ממתני' ואותו לשון עצמו חיבר ר\"מ ז\"ל והרוצה לדקדק בגמ' יוכל לדקדק בר\"מ ז\"ל כמו שידקדק בגמ':" + ], + [ + "חבית שהיה נקב בצדה עד מותר בשתיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בעלי הוראה מודין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ט) סוף גמ' מתניתין דלוקחין גת בעוטה דגרסינן וההיא חביתא (דחמרא דאשתקיל) לברזא אתא עכו\"ם (אידרי) ואנח ידיה עילוה כו' עד איכא דאמרי אמר ר\"פ (כל דאיתי) להדי ברזא חמרא אסיר ואידך שרי ופירש\"י ור\"י אלפס ורוב רבותינו הקדמונים נ\"ע מותר בשתיה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זאת הקושיא שהרי היין מעורב ונוגע זה בזה ושוכב זה על זה והיאך יהיה חציו אסור וחציו מותר ולכך פירשו הם מותר בהנאה וכדמשמע בההיא שמעתא גופא ימכר ויקבל הדמים ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו וקבלת הראשונים ז\"ל והראב\"ד הזכיר דעת האחרונים. ואני רגיל לומר שאין אלו הקושיות צריכות לפנים כי התוספתא דדמאי הואיל וקרא שם הוה ליה טבל דחמיר טפי אלא הכא סתם יינן הוא דקיל טפי ובטל בששים לדעת ר\"ת ז\"ל ולדברי הכל מדרבנן הוא הם אמרו והם אמרו תדע דאי איתא לההיא תוספתא והות דמיא הוה מותיב מינה לר\"פ ומדלא מותיב מינה ש\"מ ליתא וכדקי\"ל בכוליה תלמודא מתניתא דלא מיתניא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא או משום דפשיטא ליה דלא דמיא כדפרישית. והקושיא השנית ג\"כ אינה דהא כל דאיתיה להדי ברזא קא אסר להדיא והוא אינו נוגע אלא מה שבפני ידו והוא מועט מן המועט והשאר שעליו הוא נוגע בכמה פעמים ודמיא לכח וכח כחו לכמה כחות וכחי כחות רחוקות והתערובת כבר יצא ושלמטה שוכב הוא ונח ואין בו תערובת וזה ידוע ומנוסה לנו כמה פעמים שלא יתערב אם לא יתנדנד ויתנועע. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון ויציב:" + ], + [ + "מינקת כפופה כו' עד שבכלי העליון: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בשתיה עכ\"ל: ואני אומר אין צורך להשיב על זה שכבר הודעתי דעת ר\"מ ז\"ל ודעת הראב\"ד ז\"ל וכל אחד הולך כפי שיטתו וגם כי בזה האיסור לא גילה ר\"מ ז\"ל אם בשתיה או בהנאה והמחמיר תבא עליו ברכה. ועיקר ההלכה הזו בנצוק פ' בתרא דע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "מינקת כפופה כו' עד שבכלי העליון: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בשתיה עכ\"ל: ואני אומר אין צורך להשיב על זה שכבר הודעתי דעת ר\"מ ז\"ל ודעת הראב\"ד ז\"ל וכל אחד הולך כפי שיטתו וגם כי בזה האיסור לא גילה ר\"מ ז\"ל אם בשתיה או בהנאה והמחמיר תבא עליו ברכה. ועיקר ההלכה הזו בנצוק פ' בתרא דע\"ז (דף ע\"ב) :", + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "אוצר של יין שהיו חביותיו עד היין אסור. ס\"פ ר' ישמעאל:", + " ותינוק שנמצא כו' עד מותר כל היין. פ' בתרא דע\"ז (דף ע') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב בשביל שראה ההיא רביתא וכו': ואני אומר תמה אני על זאת הסברא מכמה טעמי חדא כיון דרביתא הואי מאי נתפש כגנב שייך בה השתא בת דעת לנסוכי לא חשיבא ליתפש כגנב חשיבא ועוד דאי בנתפשת כגנב היא אמאי לא פי' כן דוקא התלמוד בפירוש כמו שפירש פ' ר' ישמעאל דגרסינן ההוא כרבא דהוה יתיב בה חמרא דישראל ואשתכח דקאי עכו\"ם התם ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסיר ועוד דהא בפרק בתרא דע\"ז לעיל מהאי עובדא דההיא רביתא גרסינן ההיא אושפיזא דהוה יתיב בי חמרא דישראל ועכו\"ם אשתכח דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב שרי ואם לא אסיר ובתר הכי סידר בעל התלמוד והפסיק בהנהו עובדי דההוא ישראל ועכו\"ם דהוו יתבי ושתו חמרא שמע ישראל קל צלויי כו' וגם בההיא ישראל ועכו\"ם כו' וגם בההיא אריא דנהים כו' וגם בההוא גנבא דסליק כו' ובתר כולהו סידר מעשה דההיא רביתא כו' ואי ס\"ד דבנתפסת כגנב דוקא מיירי הוה ליה לסדורה בתר עובדא קמא ואף כי תנייה סתם הוה אמינא דומיא דעובדא קמא הוא ולאו כי רוכלא ליחשיב וליזיל אלא ודאי כיון דאפסיק בהנך עובדי כלהו דלא מיירי בנתפס עליו ותנייה סתמא שמע מינה בכל ענין איתוקם ועוד דבר מדין כי בעינן נתפס עליו כגנב איכא לאחזוקי דלא נגע משום דמירתת או אפכא אלא בהאי רביתא דאשתכח אופיא בידה אנן סהדי דלא אירתתא ולא שריוה אלא לפי שהיתה תינוקת ובכל ענין וכן נראה דעת רבותינו בעלי התוס' ורש\"י ז\"ל היה מפרש בתינוקת שאינה יודעת בטיב נסוך אבל בגדולה לא תלינן לקולא ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל אמרו כי מאחר שלא מצינו חלוק זה בתלמוד בכל ענין נאמרה ומינה שמעינן לנתפסת כגנב דבין בזה ובין בזה קא מיירי הואיל ולא מצינו חלוק זה בתלמוד וכר\"ם ז\"ל:" + ], + [ + "גדוד שנכנס כו' עד פנאי לנסך. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') :" + ], + [ + "עכו\"ם שנמצא עומד כו' מותר בשתייה כו'. פ' ר' ישמעאל (דף ס') :" + ], + [ + "זונה עכו\"ם עד שלא מדעתה כו'. פ' בתרא דע\"ז (דף ס\"ט ע') :" + ], + [ + "עכו\"ם הנמצא וכו' עד זו הרחקה יתירה. פ' ר' ישמעאל (דף ס') :" + ], + [ + "חבית שצפה כו' עד מותרין בהנאה. ב\"ב פ' לא יחפור (דף כ\"ד) :", + " חבית שפתחוה וכו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דמס' ע\"ז:" + ], + [ + "חבית שצפה כו' עד מותרין בהנאה. ב\"ב פ' לא יחפור (דף כ\"ד) :", + " חבית שפתחוה וכו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דמס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח בית או ששכר בית כו' עד שמירת המפתח: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא אמרו כן וכו' מפני שיש לו שייכות בבית עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הוא כפי קבלתו מרבותיו אשר קבלו מן הגאונים שדבריהם דברי קבלה אמיתית ולמדוה מהא דגרסי' פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') סוף גמרא מתני' דעכו\"ם שהיה מעביר כו' ההיא מסובייתא דמסרה לה איקלידה מפתחה לעכו\"ם אמר רב יצחק א\"ר אליעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרן לא מסר לה אלא שמירת מפתח בלבד ופירשוה בזה וכן פירש\"י שהיהודית היתה שומרת המפתחות ונקראת מסובייתא ונתנה אותם לעכו\"ם ולא סמכה דעתה להכנס דנתפסה כגנב ע\"כ. והנה דברי שניהם וקבלתם שוה תדע דאילו הבית והיין היו של ישראל למה לי מפתח כלל הא איתא סוף פרק רבי ישמעאל (דף ס\"א) ומייתי לה פ' אין מעמידין (דף ל\"א) ת\"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עכו\"ם ומילאה יין וישראל דר באותה חצר מותר ואע\"פ שאין מפתח וחותם בידו וכ\"ש אם היה הבית של ישראל והיין של ישראל כדברי הראב\"ד שלא היה צריך שמירה כלל לא במפתח ולא בחותם ולא יקשו עליך מסוגיין פרק בתרא דע\"ז בההוא מעשה מידי דגרסינן עלה אמר אביי אף אנן נמי תנינא חבר שמסר מפתח לעם הארץ כו' ושקיל וטרי עלה טובא לדמייה לטהרות ומשמע קצת דמיירי בביתו של חבר דומיא דביתו של ישראל דאיכא למימר אדרבה כי דייקת בה שפיר אפכא משמע דהא מוקים לה בנתפס עליו כגנב וכדפירש רש\"י עובדא דמסובייתא ואע\"ג דלאו בביתו של חבר ממש עסיקינן דא\"כ פשיטא אלא ודאי מיירי במי שעושה טהרותיו חוץ מרשות שלו כגון לוקח בית או שוכר אצל עם הארץ או גגיהן סמוכין כדמייתי תלמודא להדיא ובזה עלה פסק ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "הלוקח בית או ששכר בית כו' עד שמירת המפתח: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא אמרו כן וכו' מפני שיש לו שייכות בבית עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הוא כפי קבלתו מרבותיו אשר קבלו מן הגאונים שדבריהם דברי קבלה אמיתית ולמדוה מהא דגרסי' פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') סוף גמרא מתני' דעכו\"ם שהיה מעביר כו' ההיא מסובייתא דמסרה לה איקלידה מפתחה לעכו\"ם אמר רב יצחק א\"ר אליעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרן לא מסר לה אלא שמירת מפתח בלבד ופירשוה בזה וכן פירש\"י שהיהודית היתה שומרת המפתחות ונקראת מסובייתא ונתנה אותם לעכו\"ם ולא סמכה דעתה להכנס דנתפסה כגנב ע\"כ. והנה דברי שניהם וקבלתם שוה תדע דאילו הבית והיין היו של ישראל למה לי מפתח כלל הא איתא סוף פרק רבי ישמעאל (דף ס\"א) ומייתי לה פ' אין מעמידין (דף ל\"א) ת\"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עכו\"ם ומילאה יין וישראל דר באותה חצר מותר ואע\"פ שאין מפתח וחותם בידו וכ\"ש אם היה הבית של ישראל והיין של ישראל כדברי הראב\"ד שלא היה צריך שמירה כלל לא במפתח ולא בחותם ולא יקשו עליך מסוגיין פרק בתרא דע\"ז בההוא מעשה מידי דגרסינן עלה אמר אביי אף אנן נמי תנינא חבר שמסר מפתח לעם הארץ כו' ושקיל וטרי עלה טובא לדמייה לטהרות ומשמע קצת דמיירי בביתו של חבר דומיא דביתו של ישראל דאיכא למימר אדרבה כי דייקת בה שפיר אפכא משמע דהא מוקים לה בנתפס עליו כגנב וכדפירש רש\"י עובדא דמסובייתא ואע\"ג דלאו בביתו של חבר ממש עסיקינן דא\"כ פשיטא אלא ודאי מיירי במי שעושה טהרותיו חוץ מרשות שלו כגון לוקח בית או שוכר אצל עם הארץ או גגיהן סמוכין כדמייתי תלמודא להדיא ובזה עלה פסק ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "עכו\"ם ששכר ישראל לדרוך יינו בטהרה כדי שיהיה מותר לישראל ויקחהו והיה היין בביתו של עכו\"ם אם היה ישראל זה ששומר את היין דר באותה חצר היין מותר ואע\"פ שהפתח פתוח והשומר נכנס ויוצא: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שאין הבית צריך לכך עכ\"ל: ואני אומר חס ושלום שאדרבה דקדק יפה כרבותינו בעלי התוס' ז\"ל ס\"פ ר' ישמעאל (דף ס\"א) במתני' דהמטהר יינו של כו' וגרסינן עלה בגמרא בברייתא אם היה הישראל דר באותה חצר כו' שפירשו כל אותה משנה והלכה ביוצא ונכנס מכמה טעמים מבוררים ואם הראב\"ד ז\"ל הסכים כפירש\"י שחלק שאין מפתח וחותם ביד ישראל וקולות אחרות וראה את דבריו ויכול לתרץ קושיות רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקושיות הבאים אחריהם תבא עליו ברכה:", + " ואם היה השומר דר בחצר אחרת וכו' עד לא יקחו ממני: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל עד שיהיה שם שומר נכנס ויוצא עכ\"ל: ואני אומר גם זה החלוק הוא לפי חלוק פי' המשנה דהמטהר יינו של עכו\"ם ס\"פ ר' ישמעאל כמו שכתבתי בסמוך וכל אחד מושך לשון נכנס ויוצא כפי קבלתו וסברתו:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "חצר החלוקה במסיפיס וכו' עד ולא משום טהרות. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע':): " + ], + [ + "מותר לישראל להפקיד כו' עד חותם שני. פרק אין מעמידין:" + ], + [ + "ואם הפקיד בין העכו\"ם עד קרן זוית: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שייחד לו קרן זוית ומפתח בידו עכ\"ל: ואני אומר איני מבין זה השבוש שהרי בכל התלמוד מפתח או חותם ביד ישראל אלמא שוים הם וגם בזאת כך פירש\"י ז\"ל פרק אין מעמידין דגרסינן א\"ר אסי א\"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא שלש יינות הן וכו' עד המפקיד יינו אצל עכו\"ם אסור בשתיה ומותר בהנאה ורמינהי המפקיד פירותיו אצל עכו\"ם הן כפירותיו פי' כפירותיו של עכו\"ם למעשרות ולשביעית דחשידי לאיחלופי הכא נמי דילמא חלפיה והאי חמרא דעכו\"ם הוא ופרקינן אמר ר' ירמיה כגון שייחד לו קרן זוית פי' ומסר לו מפתח או עשה לו חותם זה לשון רש\"י ז\"ל וכן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכולה סוגיין בהכי סלקא וכברייתא דפרק בתרא דבמפתח או חותם סגי ועיניך רואות כי קרן זוית שכתב ר\"מ ז\"ל בחותם אחד התירו ומעתה מה מקום לשיבוש זה והלא מפתח וחותם אחד שוים הם:" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יש דברים שאין בהם איסור כלל עד או הביא ענבים הרי זה מותר. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ח) ופ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "וכן מותר שיריח העכו\"ם חבית וכו'. השוכר את הפועל (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואמר לו העבר לי מאה חביות וכו' אמר לו העבר לי חבית בפרוטה עד ושאר שכרו מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר דקי\"ל כרבי אליעזר וכו': ואני אומר קושיא זו כבר תירצוה רבותינו תירוץ יפה סוף גמ' מתני' קמייתא דפ' השוכר את הפועל בהאי אוקימתא דרבא דאסיק לא קשיא הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות הא דאמר ליה העבר חבית חבית בפרוטה והתניא (בניחותא) השוכר את הפועל כו' ואז\"ל דלא דמי לההיא דלקמן שהקשה ממנה הראב\"ד ז\"ל דהתם ודאי כי נתערב יין ביין היתר ההיתר היה ניכר לבד ומובדל מן האיסור ולכך כי נתערב בהיתר ימכר היין כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ונמצא שאינו נהנה כלל מן האיסור אבל הכא שלא נתברר מעולם שכר ההיתר לבדו ולא נבדל לעולם שכר ההיתר משכר האיסור שהרי מתחלה שכרו בשכירות אחת מאה חביות במאה פרוטות איכא למימר בכל פרוטה ופרוטה דהוי שכר של יין נסך שהרי שכירות של יין נסך שייכא בכולהו פרוטות שהכל שכירות אחת היא עכ\"ל ז\"ל. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך וברייתא פשוטה ושלימה והביאה ר\"י אלפס בהלכות וכל המורים הורו בה שדברי ר\"מ ז\"ל הם תלמוד פשוט ושאול שאלתי מה ישיב רבינו הראב\"ד ז\"ל על תוכחתו שיסתור דברי רבא ולשון הברייתא אלא ודאי דרך ר\"מ ז\"ל מוסכמת ומחוכמת:" + ], + [ + "ואמר לו העבר לי מאה חביות וכו' אמר לו העבר לי חבית בפרוטה עד ושאר שכרו מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר דקי\"ל כרבי אליעזר וכו': ואני אומר קושיא זו כבר תירצוה רבותינו תירוץ יפה סוף גמ' מתני' קמייתא דפ' השוכר את הפועל בהאי אוקימתא דרבא דאסיק לא קשיא הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות הא דאמר ליה העבר חבית חבית בפרוטה והתניא (בניחותא) השוכר את הפועל כו' ואז\"ל דלא דמי לההיא דלקמן שהקשה ממנה הראב\"ד ז\"ל דהתם ודאי כי נתערב יין ביין היתר ההיתר היה ניכר לבד ומובדל מן האיסור ולכך כי נתערב בהיתר ימכר היין כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ונמצא שאינו נהנה כלל מן האיסור אבל הכא שלא נתברר מעולם שכר ההיתר לבדו ולא נבדל לעולם שכר ההיתר משכר האיסור שהרי מתחלה שכרו בשכירות אחת מאה חביות במאה פרוטות איכא למימר בכל פרוטה ופרוטה דהוי שכר של יין נסך שהרי שכירות של יין נסך שייכא בכולהו פרוטות שהכל שכירות אחת היא עכ\"ל ז\"ל. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך וברייתא פשוטה ושלימה והביאה ר\"י אלפס בהלכות וכל המורים הורו בה שדברי ר\"מ ז\"ל הם תלמוד פשוט ושאול שאלתי מה ישיב רבינו הראב\"ד ז\"ל על תוכחתו שיסתור דברי רבא ולשון הברייתא אלא ודאי דרך ר\"מ ז\"ל מוסכמת ומחוכמת:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "ישראל שמכר יינו לעכו\"ם וכו' עד שמשיגיע לכלי נאסר כסתם יינו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר כמה סתם דבריו לכל הבא למלא את ידיו והנה הוא סומך בסברתו שכתב בסמוך ור\"מ ז\"ל פירש דבריו וביארם כפי הגמרא והתלמוד המסודר פ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי ופסק עד שלא מדד כו' ועל כל קוץ וקוץ של כל המסקנות חילק חלוקיו וביאר באוריו ואין לי צורך להוסיף על דבריו רק לזרז המעיין בזה החבור לבעבור יתבונן בהלכה עצמה ואני ערב לו לבל ימצא לו עון אשר חטא אלא דעת נקי ומזוקק ופסק מחוקק ומדוקדק ולתרץ הקושיות יעיין מ\"ש מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "ישראל שמכר יינו לעכו\"ם וכו' עד שמשיגיע לכלי נאסר כסתם יינו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר כמה סתם דבריו לכל הבא למלא את ידיו והנה הוא סומך בסברתו שכתב בסמוך ור\"מ ז\"ל פירש דבריו וביארם כפי הגמרא והתלמוד המסודר פ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי ופסק עד שלא מדד כו' ועל כל קוץ וקוץ של כל המסקנות חילק חלוקיו וביאר באוריו ואין לי צורך להוסיף על דבריו רק לזרז המעיין בזה החבור לבעבור יתבונן בהלכה עצמה ואני ערב לו לבל ימצא לו עון אשר חטא אלא דעת נקי ומזוקק ופסק מחוקק ומדוקדק ולתרץ הקושיות יעיין מ\"ש מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "הנותן דינר לחנוני כו' עד ולא משום מעשר. פ' השוכר את הפועל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן דינר לחנוני כו' עד ולא משום מעשר. פ' השוכר את הפועל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מלך שהיה מחלק יינו לעם וכו' עד ומלטני מן האוצר: וכתב הראב\"ד ז\"ל דבריו מבולבלים וסתומים וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ז\"ל ובין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) במימרא דרב יהודה אמר רב גמרא מתניתן דאומנים ישראל ורבו בו הפירושין ולכולן יש פנים בהלכה:" + ], + [ + "עכו\"ם שנגע ביינו עד סוף הפרק. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "כל איסורי מאכלות שבתורה עד למיתה בידי שמים. פרק שבועות תניין (דף כ\"ב) :", + " וכבר ביארנו עד הלכה למשה מסיני הם. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה (דף ה') ופרק בתרא דיומא:", + " ואסור מה\"ת עד מכת מרדות. פרק שבועות תניין:" + ], + [ + "כל איסורי מאכלות שבתורה עד למיתה בידי שמים. פרק שבועות תניין (דף כ\"ב) :", + " וכבר ביארנו עד הלכה למשה מסיני הם. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה (דף ה') ופרק בתרא דיומא:", + " ואסור מה\"ת עד מכת מרדות. פרק שבועות תניין:" + ], + [ + "כזית שאמרו חוץ עד בכזית מדבר האסור. סוף פרק גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כזית חלב או נבלה וכו' חזר והניחו בגשמים וכו' היה פחות מכזית כו' עד ואין לוקין עליו. פ' כל המנחות באות מצה (דף צ\"ג) מסיק לה רבה ותלמודא הכי מברייתא ומתני' פ\"ג דמס' טהרות (מ\"ד) במשנה שלימה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל איסורין עד שיתבארו במקומן. הביאור הוא פ\"ד של אלו ההלכות ופ\"ג דהלכות נזירות ועיקרן של הלכות בתלמוד פ' ג' מינין (דף ל\"ז) בבלי וירושלמי ודלא כר' יוחנן בשם ר\"מ בפ' בתרא דע\"ז ובפ' אלו עוברין (דף מ\"ד) ופ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) :", + " חמשה מיני תבואה כו' עד מעשר שני ותרומות. בספרא ופ' כל שעה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "יראה לי שכל החייב בתרומות ומעשרות וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבעינן טעמן שוה כדאמרינן בעלמא וכו': ואני אומר סגנון שהעלה הראב\"ד ז\"ל מפורש פרק בתרא דע\"ז וחשבה על הירושלמי האמור בפ\"ב דמסכת ערלה ורצה לסמוך זה ולקבוע הלכה כדחזקיה ומשום דמקשה מינה שלהי פרק ר' עקיבא אבל האמת יורה דרכו וכך היא שנויה פ\"ב דמסכת ערלה תבלין שנים וג' שמות ממין אחד או משלשה אסור ומצטרפין ורבי שמעון אומר שני שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין ע\"כ. ירושלמי ניחא שני שמות ממין אחד שני מינין משם אחד רבי אבהו בשם רבי אליעזר במיני מתיקה שנו ר' אבהו בשם רבי יוחנן ג' נותני טעמים הם כו' ושקיל וטרי עלה טפי עד דמסיק לה בבצל וקפלוט וכדאיתא פ' גיד הנשה ובברייתא מיתני נמי התם ביין וערלה ותבואה וכלאי הכרם ושאר דברים וכדר' זירא ועל כן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות פי' מקובל באורך כאשר כתבה לפנינו פרק ט\"ז של אלו ההלכות וכן פירוש רש\"י ז\"ל שילהי פ' ר' עקיבא וסוף ע\"ז תבלין שנים שלשה שמות ממין אחד כגון פלפל שיש ממנו ארוך ושחור ולבן ושלשתן ממין אחד או ג' מינין משם אחד כמיני הכרפס שיש בהן מינין משונין והנה להן שם אחד כל מה שיהיה על זה הדרך מכלאי הכרם או ערלה או תרומה אסור מצטרפין כלומר נאסר אותו דבר שנתבל בהן אע\"פ שאין באחד מהן לבדו כדי לתבל הואיל ויש בכולן שיעור מצטרפין לאיסור דהלכה כת\"ק ולא כר\"ש והוא פי' נכון מאד דמדר\"ש נשמע לת\"ק שכשהשם או המין אחד מצטרפין ושלא כדברי ר\"ת ז\"ל שם וכתב עוד שמא יעלה על דעתך שאין נקראין תבלין אלא המרקחות והדברים שריחן טוב כגון הזנגביל והפלפל ודומיהם אינו כן אלא כל דבר שמתבלין בו התבשיל כגון השומים והבצלים והשמן והחומץ והיין כלם נקראים תבלין כשהאדם מתכוין לתבל בהן או בזולתם קדרתו או תבשילו עכ\"ל. והוא על פי הירושלמי ובזה עלתה סברתי על נכון וכפי האמור פ\"ד דמס' מעילה והלך אחר הטעם בסברתו אך עיקר ההלכה כתבה לפנינו פט\"ו והוא דרך ישר:" + ], + [ + "האוכל אכילה גדולה עד ולא הפסיק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"א) :" + ], + [ + "האוכל כשעורה עד אין מצטרפין ופטור. בזבחים פרק חטאת העוף (דף ע') ובכריתות פ' אמרו לו (דף י\"ב י\"ג) :" + ], + [ + "וכן השותה עד אין מצטרפין. פרק בתרא דיומא (דף פ') ופרק העור והרוטב (דף ק\"כ) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו כו'. איסור כולל הביאו פי\"ז דהלכות איסורי ביאה ובזבחים פ' חטאת העוף (דף ע') :", + " לפיכך יש אוכל כו' עד סוף הפרק. פרק שבועות תניין (דף כ\"ד) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כבר ביארנו כו'. איסור כולל הביאו פי\"ז דהלכות איסורי ביאה ובזבחים פ' חטאת העוף (דף ע') :", + " לפיכך יש אוכל כו' עד סוף הפרק. פרק שבועות תניין (דף כ\"ד) והרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "דבר אסור שנתערב כו' עד מדברי סופרים. פ' התערובת (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "דבר אסור שנתערב כו' עד מדברי סופרים. פ' התערובת (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "נמצאת למד שכל איסורין שבתורה כו' עד בנותן טעם בשאר האיסורין. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כיצד טיפת יין כו' עד כמו שיתבאר במקומו. סוף פ\"ג דחלה (משנה י') :" + ], + [ + "פירות שביעית אע\"פ שאם נתערבו כו' עד איסורי תורה. סוף פ\"ז דשביעית:", + " שאין אותה התערובת אסורה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. פ' הנודר מן הירק במס' נדרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש ביעור אחר בפירות שביעית כו': ואני אומר איני מבין השגה זאת כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא במס' נדרים פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ח) גמרא מתני' דקונם פירות האלו עלי כו' גבי גדולין דגריס מתני' פ\"ו דמס' שביעית דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה אמר להן שביעית אינה אוסרת בכל שהוא אלא לביעור אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם ע\"כ ובסוף פ\"ו דמס' שביעית היא שנויה בלשון זה זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת בכל שהוא במינה ושלא במינה בנותן טעם ע\"כ. ופי' השר משנ\"ץ ז\"ל כל שהוא במינה כגון לאחר הביעור אבל קודם הביעור אין בו קדושת שביעית עד שיהא בו בנותן טעם ושלא במינה אפילו לאחר הביעור בנותן טעם עכ\"ל. וכבר כתבתי כמה פעמים שחבור ר\"מ ז\"ל משנה תורה הוא ולא עשה אלא שקיצר אורך התלמוד ולא קבע מקום לסברות בחבור זה:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "יראה לי שאפילו דבר שיש לו מתירין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל משנה שלימה היא עכ\"ל: ואני אומר אין לי מקום להציל בלשוני פן יחשדני השומע כמתגדר בכתבי מחשבת הראב\"ד וטענת ר\"מ ז\"ל עליה ויאמר לי וכי נביא אתה לדעת דעת משנת הראב\"ד ז\"ל השלימה שמא דעת משנה אחרת עמו ואולי אם היה מזכיר המשנה שחשב הייתי טוען עליה דעתי כמו שטענתי בשאר הטענות המצוינות לו:" + ], + [ + "ואלו הן השיעורין שנתנו כו' עד ומצטרפין זה עם זה. פ\"ב דערלה (משנה א') :", + " וכן פרוסה של לחם הפנים כו' עד נעשה הכל מדומע. בירושלמי דפ\"ב דערלה גמרא משנה ראשונה:" + ], + [ + "הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים עד הכל אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו': ואני אומר במקצת יש לי לדקדק פרק התערובות ואינו ברור אמנם המציאה הברורה אשר הלך לבו לפי דעתי הוא פרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ד) גמרא מתניתין דאלו אסורין ואוסרין בכל שהן דשיילינן עלה בגמ' תנא מאי קא חשיב אי דבר שבמנין קא חשיב ליתני נמי חתיכת נבלה אי איסורי הנאה קא חשיב ליתני נמי חמץ בפסח ומהדרינן א\"ר חייא בר אבא ואי תימא ר' יצחק נפחא האי תנא תרתי אית ליה אית ליה דבר שבמנין ואית ליה איסורי הנאה ואקשינן וליתני אגוזי פרך ורמוני בדן דדבר שבמנין ואיסורי הנאה הן ופרקינן הא תני ליה התם הראוי לערלה ערלה והראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן דקתני בסיפא דמתני' למעוטי מאי ומהדרינן למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה א\"נ איסורי הנאה ולאו דבר שבמנין ע\"כ. ועלה על דעתו לפרש דאתא למעוטי דלא יהו אוסרין עירובן בכל שהן אלא א\"כ יהיה דבר שבמנין ואיסורי הנאה וכדמשמע מדרב חייא בר אבא כו' ולכאורה כך היה נראה לפרש לפני רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אך לבסוף העמיקו שאם יפרשו כך קשיא לן טובא דא\"כ הוא פליגא הא אההיא דפ' גיד הנשה דחתיכת נבלה אינה בטלה משום דבר שבמנין אע\"ג דלא הוו איסורי הנאה וכדמשמע נמי פרק אין מעמידין והוה ליה לתלמודא למפרכינהו אהדדי והוצרכו לפרש למעוטי דלא חשיב אלא דבר שבמנין ואיסורי הנאה ולא ירד במשנה לשנותן ואע\"ג דאוסרין בכל שהן ודכוותא פ\"ק דבבא קמא אמרינן למעוטי מסור ומפגל דמפרשים ליה נמי הכי דלא ירד לשנותם ואע\"ג דמיחייב עליהו ובזה נתרצו כמה קושיות חקוקות על שיטותינו מרבותינו נ\"ע ולזה הפירוש העמיק והסכים ר\"מ ז\"ל וכן פי' השר משנ\"ץ ז\"ל פ\"ב דמסכת ערלה אשר שם שנוי עיקר זה הדין ומייתי לה נמי במסכת מעילה פ' קדשי קדשים ופ' בתרא דמס' ע\"ז ובירושלמי וכמה מקומות. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל בתורת הבית שער א' בבית התערובת שהסכים כדבריו:" + ], + [ + "ולמה צריך להרים תרומה עד חזר לתוכו מקדשו. בירושלמי פ\"ב דערלה ובספרי פרשת קרח ופרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ולמה צריך להרים תרומה עד חזר לתוכו מקדשו. בירושלמי פ\"ב דערלה ובספרי פרשת קרח ופרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "שאר איסורין שבתורה כו' עד הקלו בשיעורו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש נותן טעם טוב מזה וכו': ואני אומר על טעמו שאישר והטעים הוא דעת רבינו אפרים ז\"ל ויש להקשות שהרי הכחל עצמו בשר בחלב הוא דאל\"כ למה לא התירוהו לבשל עם ד\"א וגם בפני עצמה הצריכוה קריעת שתי וערב וטיחה בכותל. אבל טעם ר\"מ ז\"ל והוא דעת רש\"י ז\"ל פרק גיד הנשה מקובל מפי הגאונים והקדמונים והוא טעם זך וברור אין בו קושיא כלל:" + ], + [ + "שאר איסורין שבתורה כו' עד הקלו בשיעורו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש נותן טעם טוב מזה וכו': ואני אומר על טעמו שאישר והטעים הוא דעת רבינו אפרים ז\"ל ויש להקשות שהרי הכחל עצמו בשר בחלב הוא דאל\"כ למה לא התירוהו לבשל עם ד\"א וגם בפני עצמה הצריכוה קריעת שתי וערב וטיחה בכותל. אבל טעם ר\"מ ז\"ל והוא דעת רש\"י ז\"ל פרק גיד הנשה מקובל מפי הגאונים והקדמונים והוא טעם זך וברור אין בו קושיא כלל:" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאם נתן דבר האסור עד הרי זה אסור. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "ומי יטעום את התערובת עד או במאה או במאתים. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות ומקצתו פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ומי יטעום את התערובת עד או במאה או במאתים. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות ומקצתו פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "עכבר שנפל עד ומפסיד טעמן. פרק בתרא דע\"ז (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "גדי שצלה אותו עד כדי לשער בהן. פרק גיד הנשה (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אין צולין בשר שחוטה עד ולא על השיעור. בפסחים פרק כיצד צולין (דף ע\"ו) :", + " וכן בשר דג טמא עד שיחזור ויפלוט. בירושלמי דמס' תרומות:", + " דג טמא שכבשו כו' עד סוף הפרק. פ\"י דתרומות (מ\"ח) :" + ], + [ + "אין צולין בשר שחוטה עד ולא על השיעור. בפסחים פרק כיצד צולין (דף ע\"ו) :", + " וכן בשר דג טמא עד שיחזור ויפלוט. בירושלמי דמס' תרומות:", + " דג טמא שכבשו כו' עד סוף הפרק. פ\"י דתרומות (מ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "כל השיעורין האלה כו' עד בדבר המותר. פ' הנזקין (דף נ\"ד) ופ' הערל ופ' בתרא דע\"ז (דף ס\"א) והרבה מקומות:", + " אבל אם היה מתבל או מחמץ כו' עד הכל אסור בהנאה. פ\"ב ופ\"ג דמס' ערלה ובירושלמי שלהן ובזבחים פ' התערובות ופ' בתרא דע\"ז וריש מס' ביצה (דף ג') :" + ], + [ + "כל השיעורין האלה כו' עד בדבר המותר. פ' הנזקין (דף נ\"ד) ופ' הערל ופ' בתרא דע\"ז (דף ס\"א) והרבה מקומות:", + " אבל אם היה מתבל או מחמץ כו' עד הכל אסור בהנאה. פ\"ב ופ\"ג דמס' ערלה ובירושלמי שלהן ובזבחים פ' התערובות ופ' בתרא דע\"ז וריש מס' ביצה (דף ג') :" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:", + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "נפל רמון אחד עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ד) וכן בהרבה מקומות:" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "תבלין שהם שנים או שלשה שמות עד טעם שעורים. פ\"ב דערלה (מ\"י) וסוף מס' ע\"ז (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "שלשה שמות ממין אחד כיצד כגון כרפס של נהרות עד מצטרפין לתבל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום כו': ואני אומר כבר השיגו בדומה למעלה פי\"ד על סברתו וגם השבתי והארכתי שם תשובה גם להשגה הזאת מספקת אמנם אכתוב בכאן בקצרה אחר אותן האמורות כי פ\"ב דמס' ערלה שנויות אלה השמות ואף לפי לשון המדברים הן נקראין שם לוי כמער איש ולויות בכל התלמוד אמרות טהורות כגון אזוב יון וחביריו הנזכרות וגם לשון המשנה מזכירין בלשון איסורין ומצטרפין ומעתה מה נחזר לסברת יהודה ועוד לקרא ודברי ר\"מ ז\"ל כלם גמרא:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' עד הנייתו ניכרת בהן. ריש פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פרק הגוזל עצים (דף ק\"א) ופרק כל שעה (דף כ\"ב) :", + " נתערבו באחרים יעלו עד בטל ברוב. פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פ' כל שעה:" + ], + [ + "בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' עד הנייתו ניכרת בהן. ריש פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פרק הגוזל עצים (דף ק\"א) ופרק כל שעה (דף כ\"ב) :", + " נתערבו באחרים יעלו עד בטל ברוב. פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פ' כל שעה:" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "המעמיד גבינה וכו' עד שעושה אותה גבינה. פ\"א דערלה ופ\"ק דנדה (דף ח') ופרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הערלה וכלאי הכרם דין הפירות שלהן וכו' עד לשרוף המשקין. הדין הזה אמור סוף מס' תמורה לגבי פסולי המוקדשין ומשם נלמוד לכל אלו האסורין:" + ], + [ + "יין שנתנסך לעכו\"ם עד ראשון ראשון בטל: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא ממתניתא דאגרדמים עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לכך קראו לזה החבור משנה תורה לפי שקיצר הארוך והרי הוא תלמוד ערוך וכן הוא זה הדין מסודר פ\"ב דע\"ז (דף ע\"ג) דגרסינן כי אתא רב יצחק בר יוסף א\"ר יוחנן המערה יי\"נ מצלצול קטן לבור אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל ודוקא צלצול קטן דלא נפיש עמודיה אבל חבית דנפיש עמודה לא וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והסכימו לומר דהוא הדין לרב דימי דאמר חבית לבור דדוקא חבית שקלוחה מועט אבל אם היה כלי גדול שקלוחו גדול לא זה הכלל אם יש בקלוח שיעור גדול שהוא יתר מששים לפי הסכמתם ז\"ל שאינו מתבטל אסור ואם לאו מותר וכן הסכימו רבים וגדולים דלא פליגי רב יצחק ורב דימי ואין צריך לפרש דלא פליג רבין בהדייהו כלל אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ורש\"י ז\"ל פסק כרבין שאמר יי\"נ שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים תחלה מצא מין את מינו וניעור ועוד דאין הלכה כרב דימי דאתא רב יצחק והחמיר ואתא רבין והחמיר ורב דימי ורב יצחק ורבין פליגי מר אמר הכי אמרה ר' יוחנן ומר אמר לאו הכי אמרה ר' יוחנן אלא הכי אמרה ורב יצחק אסיר מאי דשרי רב דימי ורבין אסר אפילו מאי דשרי רב יצחק והלכתא כרבין וזה דעת הראב\"ד ז\"ל ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי לכלם יש פנים בהלכה ומתוך לשון ר\"מ ז\"ל הבא אחר כך תבין בהלכות אלו:", + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "יי\"נ שהחמיץ עד סוף הפרק. פ' בתרא דע\"ז (דף ס\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :", + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "עכו\"ם שבישל עד משום בשולי עכו\"ם. בשבת פ' במה טומנין (דף נ\"א) ובמס' ע\"ז פ' אין מעמידין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות כו' עד חנוך לנער על פי דרכו. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות כו' עד חנוך לנער על פי דרכו. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d7985e561f1bb8877b0f9fc8ebf89e54cb8dd312 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1465 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Foods", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה לידע הסימנין עד אשר לא תאכל. המצות מפורשות בתורה וסידר דבריו על כך ועל פירוש ההלכות השנויות פרק אלו טרפות (דף נ\"ט) וכן פירש בספר המצות והביא בו לשון ספרא אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה ואין לי אלא בעשה בל\"ת מניין ת\"ל את זה לא תאכלו ממעלי הגרה אין לי אלא זו בלבד שאר בהמה טמאה מניין ודין הוא ומה אלו שיש בהן סימן טהרה הרי הן בל\"ת על אכילתן שאר בהמות טמאות שאין בהן סימן טהרה אינו דין שיהיה בל\"ת על אכילתן ע\"כ:" + ], + [ + "סימני בהמה וחיה כו' עד בלחי העליון. פרק אלו טרפות (נ\"ט:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו צודק וכו': ואני אומר פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה כי ידעתי בודאי קטנו עבה ממתני ואיך אוכל להעיז פני לומר על השגת לשונו כי חיסר עיונו אבל איני מאשים רק הקורא לפניו שלא המשיך עיניו והמתיק תנועת קריאת לשון ר\"מ ז\"ל ועליו ערער והיא קושית התלמוד על שער בת רבים בעד האשנבים נשקפה ותיבב סובב סובב ואיש נבוב ילבב. והנני כותב לפניך הלשונות ועיניך רואות שהן שוות אות באות. גרסינן פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) גמ' מתני' דסימני בהמה וחיה ת\"ר אלו הן סימני בהמה כל בהמה מפרסת פרסה וכל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין להם שינים למעלה וטהורה ואקשינן וכללא הוא והרי גמל דמעלה גרה הוא ואין לו שינים למעלה וטמא ופרקינן גמל ניבי אית ליה ואקשינן תו והרי בן גמל דניבי נמי לית ליה ואקשינן תו והרי שפן וארנבת דמעלה גרה הן ויש להן שינים למעלה וטמאים ועוד שינים מי כתיבי באוריתא אלא ה\"ק כל בהמה שאין לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה ופרכינן ולבדוק בפרסותיה ופרקינן כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכדרב חסדא כו' ושקיל וטרי ומפורש כל מאי דאצטריך כלל ופרט כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בדינין הסמוכין לזה. למדנו מלשון הגמ' שהברייתא היתה מפרשת סתם המשנה ששנינו סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה ולא פירש מאיזה מקרא ובאה הברייתא לפרשו מדכתיב כל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו דשמעת מיניה שאלו שני סימנין מתחברין ואין מתפרדין לעולם אלא כשנמצא מעלה גרה ידענו שגם הוא מפריס פרסה ואע\"פ שרגליו חתוכין חוץ מן הגמל וכן כשהוא מפריס פרסה ידוע שגם הוא מעלה גרה ואע\"פ שפיו חתוך חוץ מחזיר וכדמסיק ליה בגמ' בההיא שמעתא ואסיקנא נמי פרק בהמה המקשה ופרק אלו טרפות דחיה בכלל בהמה לסימנין ואח\"כ ביארה הברייתא דרך כלל כי כל שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה כלומר ואם מצאנו לחי העליון של בהמה ואין בה שינים ידענו שהיא מעלת גרה וטהורה היא שבודאי היא מפרסת פרסה ג\"כ מלבד הגמל כדפירש לפי המסקנא ומסדר התלמוד רצה לדקדק בלשון עצמו עד שיברר כוונתו כדרך בעלי הלשון והיינו דקא מסיק אלא כל בהמה שאין לה שינים כו' וכדפרישית שאלמלא זה הביאור לא היתה מובנת יפה כוונתו ואע\"פ שהיה מובן בפירוש שכתבתי ובלשון וטהורה היא יותר כדפרישית. ור\"מ ז\"ל ביאר דבריו פרט וכלל כמו שפירשתי ממש ולא הוצרך לשנות לשון הברייתא כלל מן הטעם שכתבתי בהקדמה ואח\"כ כמה פעמים שלוקח לשון העיקרי ולגלות מקום מוצאו וז\"ל סימני בהמה וחיה נתפרשו מן התורה עד כאן וזהו לשון המשנה. עוד כתב ז\"ל והם שני סימנין מפרסת פרסה ומעלה גרה ע\"כ זהו לשון הברייתא והמקרא. עוד כתב ז\"ל עד שיהיו שניהם ע\"כ. זה הוא מסקנא דברייתא ממש כי בא לומר מה שפירשתי שאין מתפרדין בשום בהמה וחיה חוץ מן הגמל והחזיר וממילא יצאו שפן וארנבת מוסף על מ\"ש שפרטן הכתוב לאיסור ור\"מ ז\"ל ג\"כ פרטן לפנינו בזה הפרק וז\"ל שאין לך טהורין אלא עשרה מינין האמורין בתורה וכמו שאין אתה יכול להקשות מהן לפי המסקנא בתלמוד כך אין הראב\"ד יכול להקשות לר\"מ ז\"ל. עוד כתב ז\"ל וכל בהמה וחיה שהיא מעלת גרה אין לה שינים בלחי העליון ע\"כ. בא מעתה ליתן שלשה כללים נמשכים זה אחר זה כלומר אחר הדברים האלה כלל גדול יהיה בידך שכל בהמה וחיה שהן טהורין מחמת השני סימנין המפורשין בתורה שאמרנו ודע כי סימן המעלה גרה אין לו שינים ולא יקשה לך משפן וארנבת כי אותן אין מפריסין פרסה וטמאים הם כמו שביארתי. ואין ר\"מ ז\"ל עוסק עתה אלא לפרש הטהורים שסימניהן שנים כי כן תצטרך לפרש על מסקנת הגמ' על כרחך. ונפקא ליה לר\"מ ז\"ל סידור זה למי שפרסותיו חתוכות כמו שפירשתי שהוא עתיד לבאר שכן דרך המחברים ואילו היה כותב וכל בהמה וחיה שיש לה שינים למעלה אינה מעלת גרה היתה קושית הראב\"ד קושיא חזקה שהיה מובן מן הלשון שהיה בא ליתן סימני טומאה אבל עתה שבא ליתן סימני טהרה אינה קושיא כלל ואע\"פ שהיא קושיא בגמ' היינו בתחלה שלא הודיענו סימני טהרה שהן ביחד עד עתה אבל ר\"מ ז\"ל שהודיענו סימני טהרה תחלה וכתב עד שיהו שניהם ומפי המסקנא כדכתיבנא ובהם הוא עוסק אין עליו קושיא כלל וכמו שכתבם למעלה אלא שלשונו ותנועת קריאתו צריך עיון דק מאד כעיון בעלי דקדוק הלשון המעיינים בחבוריהם ולכך צריך להמשיך קריאתו עם הלשון הבא אחריו בסמוך וז\"ל וכל בהמה שהיא מעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל וכל בהמה שהיא מפרסת פרסה היא מעלת גרה חוץ מן החזיר לפיכך כו' כלומר ומאחר ששלשה אלו הכללים יהיו בידך דע לפיכך כו' ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל: כתב הראב\"ד ז\"ל אף שזה מפורש בתורה עכ\"ל: ואני אומר וכי מפני שהכלל הזה וחבירו הבא אחריו וכל בהמה מפרסת מפורסמין בתורה לא היה לו להודיענו והלא הברייתא גופא מוכחא מקרא וכבר כתבתי שלכך קראו משנה תורה ועוד שכבר כתב למעלה בסמוך שכללים הוא כולל בכאן מפני הדברים שעתיד לומר כמו שביארתי:", + " וכל בהמה שהיא מפרסת עד שכן הוא בשרו שתי וערב. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) :" + ], + [], + [ + "בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה עד ונכרך אחר הטהורה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיהא הטמא בעדרו עכ\"ל: ואני אומר סברא נכונה היא זו ואמיתית וכן משמע במסכת ע\"ז (דף ל\"ט) גבי שמעתין דחלב שחלבו עכו\"ם וגם ר\"מ ז\"ל רמז במתק לשונו שהוא דעתו במה שכתב מן הבהמה הטמאה בה\"א הידיעה מכלל שהבהמה היתה שם שאם לא היתה שם היה כותב שמא מבהמה טמאה נולד ומיהו לפי שלא מצאו בתלמוד מבואר לא ביארו ואע\"פ שהיא סברא נכונה כדרכו כי יארך החבור ולכך קראו משנה תורה ומ\"מ עיקר ההלכה פ\"ק דמסכת בכורות. וכרוך אחריו ילפינן לה מריש פרק אותו ואת בנו (דף פ') בשמעתין דחוששין לזרע האב:" + ], + [ + "בהמה טמאה שילדה כו' עד הטהור טהור. פ\"ק דבכורות (דף ד') ופרק מרובה (דף ע') מייתי לה גמרא מתניתין דגנב והקדיש ואח\"כ טבח כו':", + " דג טמא כו' עד אלא בלעו. פ\"ק דבכורות\n (דף ז') :" + ], + [ + "בהמה טהורה שילדה עד לשתי בהמות. פרק אלו טריפות ופרק המפלת (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בהמה שנמצא בה דמות עד שיש לו פרסה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א\"ט (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א\"ט (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "וסימני חיה מפני השמועה הם כו' עד חרוקות והדורות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הלשון כמה הוא משובש וכו': ואני אומר שמעתא ברירא היא פ' א\"ט (דף נ\"ט) גמרא מתני' דסימני חיה דת\"ר חיה בכלל בהמה לסימנין כו' עד דאסיקנא בתר שקלא וטריא הלכך כל היכא דמפצלין לית דינא ולית דיינא וכל היכא דלא מפצלין בעיא כרוכות וחרוקות והדורות ודמבלע חרקייהו והיינו ספיקא דעיזא כרכוז ע\"כ. אמנם רבו הפירושים בהן ושמותיהן, והראב\"ד ז\"ל כתב והשיג לפי שיטתו אבל ר\"מ ז\"ל הלך לפי קבלתו והנני מודיעך אותם למחלקותם. רש\"י ז\"ל פירש מפוצלות פורקיד\"ש בלעז ור\"ת ז\"ל פירש שהן כפופין בראשן כקרני האיל והסכים בזה ר\"מ ז\"ל כר\"ת ז\"ל. וכרוכות פירש\"י ז\"ל גילדי גילדי שהן קליפה על קליפה כקרני השור ור\"י בעל התוספות פירש שהן עגולות והסכים בזה ר\"מ ז\"ל כפרש\"י ז\"ל. חרוקות לכל המפרשים רוצה לומר מלאות פגימות וחרוצים ולכך פירש ר\"מ ז\"ל כקרני העז למען תבין. והדורות היא גירסת רש\"י ז\"ל ופירש לפי שיטתו שהן עגולות ור\"י בעל התוספות ז\"ל גורס חדודות ופירש לפי שיטתו שהן חדין בראשן כקרני הצבי, וי\"ג הדורות ומפרשין אותן עקומות כלשון הדורים איישר והן עקומות כקרני האיל ובזה הסכים ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "בד\"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א\"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ') :", + " והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ\"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר\"מ ז\"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר\"י אלפס כן פסק ור\"מ ז\"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז\"ל והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:", + " וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע\"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "בד\"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א\"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ') :", + " והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ\"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר\"מ ז\"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר\"י אלפס כן פסק ור\"מ ז\"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז\"ל והקרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:", + " וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע\"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "כלאים הבא עד ממין טהור כלל. פרק שני דבכורים (משנה ח') ופ\"א דבכורות (דף י\"ב) ופ' ספק אכל דמס' כריתות:" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "סימני עוף טמא וכו' עד הרי זה מותר. פרק אלו טריפות (דף נ\"ט) ופ' קדשי קדשים (דף ס\"א ס\"ד)" + ], + [ + "אמרו הגאונים ז\"ל עד מעולם לא התירוהו. בתשובות הוא:" + ], + [ + "כל עוף שחולק כו' עד הרי זה טמא. פ' אלו טריפות (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ], + [ + "ומיני חגבים שהתירה תורה כו' עד סוף הפרק. עיקרן פרק א\"ט (דף ס\"ה) ומקצתן מתאמרן פרק שני דמס' ע\"ז וסוף עדיות:" + ] + ], + [ + [ + "מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה עד בין בשרם לחלבם. הכל מפורש בספרא:" + ], + [ + "מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה עד בין בשרם לחלבם. הכל מפורש בספרא:" + ], + [ + "האדם אע\"פ שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה וכו' עד מכלל עשה עשה. זה מפורש פ\"ח דספרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי והנני עתיד עוד להאריך בזה פ\"ג של אלו ההלכות:" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר עוף טמא כו' עד ודבורה וכיוצא בהן. הכל מפורש פרק אלו טריפות (דף ס\"ו) בספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר עוף טמא כו' עד ודבורה וכיוצא בהן. הכל מפורש פרק אלו טריפות (דף ס\"ו) בספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ הארץ לוקה וכו' עד לא יאכל. פ\"ד דמס' מעילה (דף י\"ז) :", + " ואיזהו שרץ הארץ עד והתנשמת. פרק אלו טריפות (דף ס\"ז) :", + " האוכל מבשרן כעדשה עד מחובר בבשר. פרק ד' דמעילה (דף י\"ז) :", + " וכן דם הנחש כו' עד שרצים שאינן מטמאין. פ\"ק דכריתות (דף ד') :" + ], + [ + "דם שרצים שפירש עד על דם בהמה חיה ועוף. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "וכל השיעורין ומחלוקתן הלכה למשה מסיני. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה והרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ המים עד הוא שפרה מזכר ונקבה. כל אלו הדינין והלאוין מפורשין בספרא ובספרי דבי רב:" + ], + [ + "האוכל כזית משרץ המים עד הוא שפרה מזכר ונקבה. כל אלו הדינין והלאוין מפורשין בספרא ובספרי דבי רב:" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אלו המינין הנבראין בפירות כו' עד ואלו לוקין עליהן. הכל פ' ואלו טריפות (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "תולעת הנמצאת במעי הדגים כו' אבל דג מליח שהתליע עד בתולעת שבתוכן: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאף בשר מליח וכו': ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל כך דעתו אבל הוא כתב כמנהגו הטוב הדין המפורסם בתלמוד ולא חידש להאריך בדרכי הסברות וכן הוא לשון הגמרא סוף פרק אלו טריפות והלכתא קוקאני אסירי דמינם ניימי ועיילי ליה באוסייה ויס\"ג דמינם ניים כוורא כלומר הדגים ויס\"ג מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין כו' עד מאי שנא ואסיקנא טעמא דבהמה בשחיטה היא דמשתריא והני מדלא מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימי דגים באסיפה בעלמא הוא דמשתרו והני כי גבלי בהיתרא קא גבלי ע\"כ. וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ור\"ח ור\"ת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואע\"פ שרבו בו הפירושין מ\"מ ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שחייב אדם לומר כלשון רבו ופירש קוקאני שהן תולעים הנמצאים בין במעי הדגים בין בראש הבהמה ואסורין בכולן כדמפרש טעמא דמעלמא קא אתו וכי ניימי עייליה באוסייה כלומר נכנסין בחוטמו ומורנא מדשני בלישני משמע שאינן לא קוקאני ולא תולעים ולכך פי' תולעים הנמצאים בבשר בהמה וחיה ועוף או בבשר הדגים שהן גדלין בין עור לבשר ולא חלק בין שגדלו מחיים בין שגדלו לאחר מיתה ולפיכך דבשרא אסירי כדמסיק טעמא בגמ' אבל בדגים מותרין דכי קא גבלי בהיתרא קא גבלי וכן פירש\"י ז\"ל. ומה שביאר ר\"מ ז\"ל בדג מליח ה\"ה אפילו בלא מליח מיד שהוציאוהו מן המים אבל זה אינו נמצא לעולם ור\"מ ז\"ל השמיענו בלשון קצרה דפי' כוורי הדגים המלוחין שדרכן להתליע ולהמצא בהן תולעים הגדלים בהן אחר מליחתן ומותרין כטעם התלמוד לפי שגדלו בהיתר ודמו לפירות שהתליעו כו':", + " וכן המים שבכלים שהשריצו עד כמו שפירשנו. הכל פרק אלו טריפות (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [ + "זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית וכו' עד שיאכל כזית. פרק הלוקין (דף י\"ז) :", + " אבל האוכל עד לוקה משום שרץ העוף. פ' הלוקין:" + ], + [ + "זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית וכו' עד שיאכל כזית. פרק הלוקין (דף י\"ז) :", + " אבל האוכל עד לוקה משום שרץ העוף. פ' הלוקין:" + ], + [ + "הרי שהיתה הבריה משרץ העוף וכו' עד לפיכך האוכל נמלה הפורחת הגדילה במים לוקה חמש מלקיות: כתב הראב\"ד ז\"ל המאסף הזה אסף דברים וכו' מפוטיתא לנמלה ומנמלה לצרעה עכ\"ל: ואני אומר כבר השיב ר\"מ ז\"ל תשובות נמרצות על זה בספר המצות שלו במנין קע\"ט במצות לא תעשה והאריך בו והקדים בו עיקרים ארוכים וקצרים ואחר הדברים כתב ולאלה הדברים אמרו בגמ' מכות אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צרעה לוקה שש וכתב בו פירושי הקדמונים וסתרן כדין וכשורה בגמרא וסברא ופירשו על הדרך שכתב כאן ואמר שאל תרחיק התילד עוף מעיפוש הפרש שאנחנו רואים זה תמיד שיתילדו עופות מהלוזים המעופשים ולא תרחיק היות מין אחד בעצמו עוף טמא והוא שרץ העוף שזה אינו רחוק ויהיו לו עניני העוף ופעולותיו ועניני שרץ העוף, הלא תראה פירושי הקדמונים כולם מנו בכלל השש מלקיות דג טמא ושרץ המים וזה כמו כן אמת ואיני מרחיקו כי יתכן שיהיה דג ויהיה שרץ המים וכמו כן יהיה עוף ושרץ העוף ושרץ הארץ ושרץ המים ולפיכך חייבין עליה ד' והנמלה הזאת הנזכרת הנה היא הנמלה בעלת כנפים המתילדת מעיפוש הפירות שאינה פרה ורבה חייב עליה משום שרץ שפירש מן האוכל ואחת משום שורץ על הארץ ואחת משום רומש על הארץ ואחת משום שרץ העוף ואחת משום שרץ המים והצרעה המתילדת מן העפוש הוסיפה על אלה היות עוף ושרץ העוף ולא ימנע תולדת הצרעה או הנמלה או זולתם ממיני העוף והשרץ מן העיפושים ובפירות אלא אצל ההמון שאין להם בחינה בחכמת הטבע אבל יחשבו שכל מין לא יתכן שיתילד איש מאישיו אלא מזכר ונקבה אחר שהם רואים זה על הרוב עכ\"ל שם. ועוד האריך שם בדברים נכוחים והרוצה יעיין שם ויראה כי הוא דבר דבור על אופניו. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל הודה לו בו. וגם ראיתי אני פ' אלו הן הלוקין ספרים גורסין להדיא קרוב לדבריו והנני אובין לפניך למען תשכיל. גרסי' התם (דף ט\"ז:) גמ' מתני' דאכל נבלות שקצים ורמשים כו' אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דאכיל ביניתא דבי כרבא מלקינן ליה משום (רומש האדמה) וכו' אכל פוטיתא לוקה ארבע (משום לא תשקצו) נמלה לוקה חמש משום השרץ השורץ על הארץ צרעה לוקה שש משום שרץ העוף ויש שגורס אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ד' משום לא תשקצו ומשום לא תטמאו ומשום וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת ומשום ושקץ יהיו לכם נמלה לוקה חמש משום השרץ השורץ על הארץ ומשום כל הולך על גחון ומשום לא תשקצו את נפשותיכם ומשום ולא תטמאו את נפשותיכם צרעה לוקה שש מוסף עליו משום שרץ העוף ע\"כ. וזו הגירסא מוכחת להדיא קרוב לדבריו וגם הראשונה אלא שזאת מפורשת ומבוארת יותר. וגם בפירוש ביניתא דאמר רב יהודה אמר רב נחמן נחלקו המפרשים ז\"ל כי רש\"י ז\"ל פי' שהם התולעים הנמצאים בכרוב ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו שזאת התולעת הוא כמין דג ויש לו סנפיר וקשקשת ונמצא בין המחרישה וחשיב ליה שרץ משום דאי אפשר להתקיים כיון שאינו גדל במים ע\"כ. וגם זה כדברי ר\"מ ז\"ל. שבתי וראיתי עוד לו ראיה פשוטה ריש פרק בכל מערבין מסיק אביי דדגים גידולי קרקע נינהו ומקשה תלמודא מדידיה אדידיה ומתמה ומי אמר אביי דגים גדולי קרקע נינהו והא אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צרעה לוקה שש ואם איתא פוטיתא נמי ללקי (שש) ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל דעל פוטיתא לוקה ארבע אחת משום שרץ המים דכתיב בפרשת שמיני מבשרם לא תאכלו ולאו שני במשנה תורה וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו ובפרשת שמיני אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם כלל בזה בין שרץ הארץ בין שרץ המים ע\"כ. ועוד האריך בלאוי הנמלה והצרעה מכל מקום למדנו מתוך לשונו כי יש דגים הגדלים במים שיש בהם נמי משום שרץ השורץ על הארץ וגם פשיטות התלמוד דמקשה מדגים אדגים וכייל בהו שרץ השורץ על הארץ מורה ממש כדברי רמז\"ל וזו אינה צריכה לפנים, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שאילו מצאו חכמים מין זה לא היו משנים מפוטיתא לנמלה ומנמלה לצרעה איני מבין קושיא זו שהרי מצאו אלו הבריות שהיו מקובלים בהם ושמא סבר הראב\"ד ז\"ל בפירוש זאת המימרא כדברי המפרש שהזכיר ר\"מ ז\"ל בספר המצות וסתר דבריהם או שמא לא ראה הראב\"ד ספר המצות שאם ראה לא היה מסיק בזה:" + ], + [ + "ריסק נמלים כו' עד סוף הפרק. פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מאכל היוצא כו' עד אסור באכילה מן התורה. פ' אלו טריפות (דף ס\"ד) :", + " כגון חלב בהמה וחיה הטמאים. פ\"א דבכורות (דף ה') :", + " ביצי עוף ודג הטמאים עד הדומין לביצה. ס\"פ אלו טריפות:" + ], + [ + "חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ\"ק דבכורות ופרק אע\"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:" + ], + [ + "חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ\"ק דבכורות ופרק אע\"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:" + ], + [ + "אע\"פ שחלב האדם מותר כו'. עד מכת מרדות: כתב הראב\"ד ז\"ל הא למדת שאין בבשר האדם אפילו איסור עשה ומה שאמר כיונק שקץ כו' בין תבין עכ\"ל: ואני אומר זו ההלכה עיקרה פ' אע\"פ במס' כתובות וביאור בשר האדם כתבו פ\"ב של אלו ההלכות והוא שביארתי גם אני שמפורש בספרא פרשת שמיני דגרסינן יכול יהא חלב ובשר של מהלכי שתים בלא תעשה על אכילתו ת\"ל הוא טמא למעטם ע\"כ. וזו אינו צריכה לפנים כי בתורת כהנים מאריך בה כל הצורך בין בחלב בין בבשר. ורמז כיונק שקץ שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ירדתי לסוף דעתו אבל עיקר ההלכה הזו גם היא פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "יונק תינוק והולך [וכו'] כ\"ד חדש [וכו'] עד סוף כ\"ד חדש. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אע\"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א\"ט (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אפרוח שנולד אע\"פ שלא נתפתחו עיניו מותר לאוכלו. פ\"ק דביצה (דף ו') :", + " בהמה טהורה שנטרפה כו' עד כביצת עוף טמא. פ\"ק דחולין (דף י\"א) :" + ], + [ + "אפרוח שנולד מביצת עוף טרפה מותר שאין מינו טמא. בתמורה ס\"פ כל האסורין (דף ל\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מה ראה לשנות הטעמים וכו' עפרא בעלמא הוא עכ\"ל: ואני אומר יש לו שני טעמים הטעם האחד מה שפירש רש\"י ז\"ל על עיקר ההלכה בתמורה ס\"פ כל האסורין שלא נאמרו אותן הדברים אלא לגבי קרבן והטעם השני שאותו טעם לא נאמר בעיקרי הסוגיא הקבועה בספרים שלנו אלא לפום לישנא אחרינא שהיא על רוב מס' תמורה ולדברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לרבותא ולא שהוא עיקר הטעם ולכך חזר ר\"מ ז\"ל אצל הכלל העיקרי שבפ\"ה מס' בכורות וכמו שכתב בפ\"א של אלו ההלכות וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי:", + " היה העוף ספק טרפה כו' עד הרי הן אסורות. פרק א\"ט (דף נ\"ז נ\"ח) :" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז\"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל נחלקו בהם אך ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "ישראל שישב בצד העדר עד ויראה אותו. פ' אין מעמידין (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "ביצה ששני ראשיה כדין וכו' לפיכך שואל וכו' עד אינו סומך עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו אינם אלא בישראל וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ודעות חלוקות על השמועה פ' אלו טרפות (דף ס\"ג) ופ' אין מעמידין (דף מ') ור\"מ ז\"ל לא כיון בחבורו זה אלא לעשות תלמוד ארוך קצר ולא שם מגמתו לכתוב סברתו:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו\"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:" + ], + [ + "הכובש דגים טמאים וכו' עד לחלוחית: כתב הראב\"ד ז\"ל ציר חגבים טהור בירושלמי שאינו מכשיר עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מה שאמרו ס\"פ אין מעמידין (דף מ') תלמוד ערוך דמטבילין בצירן. ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל היא משנה שלימה פ\"ז דמסכת עדיות ששנינו במשנה שנייה העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור ע\"כ. וכתבה ר\"מ ז\"ל בפירוש פ' ט\"ז דהלכות טומאת אוכלין שאינו מכשיר וזה נכון:", + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ], + [ + "לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית מבשר בהמה שמתה עד ושאינה כראוי. בזבחים פרק חטאת העוף (דף ס\"ט) ופ' שני דמס' חולין (דף ל\"ב) ופ' הלוקין (דף י\"ז) והרבה מקומות:" + ], + [ + "אין אסור משום נבלה וכו' עד בשר טמאה נבלה וטרפה. בתורת כהנים ופ' העור והרוטב (דף קכ\"ט) :" + ], + [ + "האוכל עוף טהור חי וכו' עד חייב משום נבלה. ס\"פ גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "האוכל כזית מבשר נפל וכו' עד אוכל נבלה. פרק ר' אליעזר דמילה (דף קל\"ו) :", + " ואסור לאכול מן הבהמה שנולדה עד ואחר כך נולד. שם פ\"ק דראש השנה (דף ו' ז') :", + " שהן ט' חדשים וכו' עד ביום שנולד. פ\"ק דבכורות (דף ח') :" + ], + [ + "השליא שיצאה עם הולד עד שאינה בשר. פ\"ק דר\"ה ופרק ר\"א דמילה ופרק בהמה המקשה (דף ע\"ז) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "האוכל כזית מבהמה עד תשליכון אותו. בת\"כ ובסוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :", + " טריפה האמורה כו' עד הראויה לכלב. פ' א\"ט (דף מ\"ד) :", + " הא למדת שהטריפה האמורה עד אותה טריפה. הכל פא\"ט ובספרא:" + ], + [ + "וכן החותך בשר מן החי כו' עד הרי היא טריפה. סוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) ובספרא:" + ], + [ + "בהמה שהיא חולה עד הרי זה משובח. פ\"ב דחולין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "בהמה שהיא חולה עד הרי זה משובח. פ\"ב דחולין (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "השוחט בהמה חיה ועוף עד הרי זה פירכוס. הכל פ\"ב דחולין (דף ל\"ג) ובספרא ופ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "השוחט בהמה חיה ועוף עד הרי זה פירכוס. הכל פ\"ב דחולין (דף ל\"ג) ובספרא ופ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "השוחט את המסוכנת כו' עד ספק נבלה ואסורה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "כל איסורין שבתורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ג) ובירושלמי פרק ג' מינין:
כתב הראב\"ד ז\"ל פלוגתא היא במעילה וכו': ואני אומר דבר זה או נשתקע ולא נאמר מפי ראב\"ד או מהופכת היתה גרסתו אבל לפי הגירסא שלנו יפה פסק ר\"מ ז\"ל כלוי וכההיא ברייתא דמסייעא ליה. והנני כותב לשון הגמרא לפניך וראה בעיניך. שנינו במעילה פרק קדשי מזבח מצטרפין (דף ט\"ז) כל הנבלות מצטרפות זו עם זו ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאין בפ\"ע ולוי אמר אפי' לאכילה נמי מצטרפין ורב אסי אמר טהורים לעצמן וטמאין לעצמן א\"ד פליגא אדרב וא\"ד לא פליגא מתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפים זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפים וקשיא לרב ויס\"ג ולרב אסי לל\"ב ודחי אימא הא חיי שניהן מצטרפים ומני רבי יהודה היא ויס\"ג ר\"מ היא וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא למידק דיוקא דההיא ברייתא דאקשינן מינה לרב ומיהו ברייתא גופא כלוי מיתניא בפירוש דהא מיתת פרה וחיי גמל ר\"ל פרה במותה דהיינו נבלתה וחיי גמל ר\"ל בשר גמל בחייו אין מצטרפין והוא לשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יותר וזו אינה צריכה לפנים ועיקר הדינין פרק ג' מינין (דף ל\"ח) ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ודלא כר' יוחנן בשם ר' מאיר פרק בתרא דע\"ז:", + " וכן בהמה טמאה עד תחלת נבלה היא. במס' מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כל איסורין שבתורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ג) ובירושלמי פרק ג' מינין:
כתב הראב\"ד ז\"ל פלוגתא היא במעילה וכו': ואני אומר דבר זה או נשתקע ולא נאמר מפי ראב\"ד או מהופכת היתה גרסתו אבל לפי הגירסא שלנו יפה פסק ר\"מ ז\"ל כלוי וכההיא ברייתא דמסייעא ליה. והנני כותב לשון הגמרא לפניך וראה בעיניך. שנינו במעילה פרק קדשי מזבח מצטרפין (דף ט\"ז) כל הנבלות מצטרפות זו עם זו ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאין בפ\"ע ולוי אמר אפי' לאכילה נמי מצטרפין ורב אסי אמר טהורים לעצמן וטמאין לעצמן א\"ד פליגא אדרב וא\"ד לא פליגא מתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפים זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפים וקשיא לרב ויס\"ג ולרב אסי לל\"ב ודחי אימא הא חיי שניהן מצטרפים ומני רבי יהודה היא ויס\"ג ר\"מ היא וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא למידק דיוקא דההיא ברייתא דאקשינן מינה לרב ומיהו ברייתא גופא כלוי מיתניא בפירוש דהא מיתת פרה וחיי גמל ר\"ל פרה במותה דהיינו נבלתה וחיי גמל ר\"ל בשר גמל בחייו אין מצטרפין והוא לשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יותר וזו אינה צריכה לפנים ועיקר הדינין פרק ג' מינין (דף ל\"ח) ובירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן ודלא כר' יוחנן בשם ר' מאיר פרק בתרא דע\"ז:", + " וכן בהמה טמאה עד תחלת נבלה היא. במס' מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "האוכל מנבילה וטריפה עד עם הבשר לכזית. במסכת מעילה פ' קדשי מזבח (דף ט\"ז) ובירושלמי דפ' ג' מינים (דף נ\"ד) ובמס' חולין פרק כ\"ה (דף קי\"ד) ובספרא:" + ], + [ + "קיבת הנבילה וקיבת כו' עד כשאר המעים ואסור. פרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "עור הבא כנגד פניו של חמור עד שהן מותרין. כתב הראב\"ד ז\"ל רב ששת פשט להו לאיסורא במס' בכורות ממתני' עכ\"ל: ואני אומר אם על העור אמר נבהלתי אם יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי אותה דפסק רב ששת בבכורות (דף ז') ממתני' אינה אלא לגבי מי רגלים של חמור גמרא מתניתין דהיוצא מן הטמא כו' אבל זאת שכתב ר\"מ ז\"ל נאמרה אחריה וה\"ג לה התם אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מ\"ט פירשא בעלמא הוא אמר ליה ר\"ח תניא דמסייעא לך כו' קיימא לן כרב הונא וכדמסייע ליה רב חסדא כדברי ר\"מ ז\"ל. ואם יעלה על דעת לסייע הסופר ולהתלות באילן גדול ולומר כי לפי שהקיש ר\"מ ז\"ל העור למי רגלים כתבו והשיגו. גם בזה יש להשיב מגמ' ומסברא איבעית אימא גמ' שהרי הוקשה רב ששת מברייתא מפני מה אמרו דבש דבורים כו' ואע\"ג דאוקימנא רב יעקב קי\"ל כרבנן דרבים נינהו וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ואם חלקו אחרים על דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשטתו נכונים הם. ואיבעית אימא סברא דהא ודאי לא עדיפי מי רגלים מן הקיבה דאסיקנא פירשא בעלמא היא ובזה נכונו דברי ר\"מ ז\"ל וסדרו:", + " יש עורות שהן כבשר עד בין לטומאה. פרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "עור הבא כנגד פניו של חמור עד שהן מותרין. כתב הראב\"ד ז\"ל רב ששת פשט להו לאיסורא במס' בכורות ממתני' עכ\"ל: ואני אומר אם על העור אמר נבהלתי אם יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי אותה דפסק רב ששת בבכורות (דף ז') ממתני' אינה אלא לגבי מי רגלים של חמור גמרא מתניתין דהיוצא מן הטמא כו' אבל זאת שכתב ר\"מ ז\"ל נאמרה אחריה וה\"ג לה התם אמר רב הונא עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מ\"ט פירשא בעלמא הוא אמר ליה ר\"ח תניא דמסייעא לך כו' קיימא לן כרב הונא וכדמסייע ליה רב חסדא כדברי ר\"מ ז\"ל. ואם יעלה על דעת לסייע הסופר ולהתלות באילן גדול ולומר כי לפי שהקיש ר\"מ ז\"ל העור למי רגלים כתבו והשיגו. גם בזה יש להשיב מגמ' ומסברא איבעית אימא גמ' שהרי הוקשה רב ששת מברייתא מפני מה אמרו דבש דבורים כו' ואע\"ג דאוקימנא רב יעקב קי\"ל כרבנן דרבים נינהו וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ואם חלקו אחרים על דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשטתו נכונים הם. ואיבעית אימא סברא דהא ודאי לא עדיפי מי רגלים מן הקיבה דאסיקנא פירשא בעלמא היא ובזה נכונו דברי ר\"מ ז\"ל וסדרו:", + " יש עורות שהן כבשר עד בין לטומאה. פרק העור והרוטב (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "נאמר בשור הנסקל כו' עד סוף הפרק. פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"א) ופ' האיש מקדש (דף נ\"ו) ולשון מכילתא שור שיצא ליסקל וקדמו הבעלים ושחטוהו בשרו אסור באכילה לכך נאמר ולא יאכל את בשרו ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "מפי השמועה למדו עד אבל לא בטמאים. בספרי פרשת ראה ופרק גיד הנשה (דף ק\"א ק\"ב) :" + ], + [ + "אחד אבר שיש בו בשר וגידין ועצמות וכו'. עד משום אבר מן החי: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא זה וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך אלא שצריכא תלמוד דגרסינן ס\"פ גיד הנשה (דף ק\"ב) אמר רב אבר מן החי (צריך כזית מ\"ט) אכילה כתיב ביה ופירש\"י ז\"ל דאע\"ג דתרי קראי כתיבי (כדלקמן בההיא שמעתא) חד לאבר מן החי (מדכתיב ולא תאכל הנפש עם הבשר) וחד לבשר מן החי (מדכתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו) לא תימא דאיתרבי אבר אע\"ג דאין בו שיעור אלא ודאי יש בו שיעור בעינן דאין אכילה פחותה מכזית ואקשינן עלה מברייתא דקתני בה דמיחייב בכל שהוא ומוקמינן לה במשהו בשר גידין ועצמות ופירש\"י ז\"ל דלהכי פלגינהו קרא לאבר מן החי ולבשר מן החי דמיחייב אאבר אע\"ג דאין בו שיעור ואבשר אע\"פ שאינו אבר. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נתנו טעם באבר דכיון דנפיק לן מקרא דולא תאכל הנפש עם הבשר בעינן דבר שלם דומיא דנפש שיהא בו בשר וגידין ועצמות. וזה תירוץ לתימת הראב\"ד ז\"ל וידוע ג\"כ ומקובל בידינו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל באבר שיש בו חמש זיתים ואכל אחד מהם שהוא חייב כדאסיקנא בהאי פירקא לגבי גיד ועל דרכים האלו כתב ר\"מ ז\"ל שהאבר שאין בו עצם בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו הרי זה אסור משום אבר מן החי והיינו כדרב יהודה ואח\"כ כתב שהאבר שיש בו עצם אינו חייב עליו עד שיפרוש כברייתו עכ\"ל דרך כלל וחזר ופרטו כדרך חכמי המחברים וז\"ל שאם פירש מן החי הבשר בלבד חייב עליו משום טריפה כמו שביארנו ולא משום אבר מן החי עכ\"ל. והיינו כפירוש רש\"י וטעם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל משום דילפינן ליה מבשר בשדה טרפה וחזר עוד וביאר האוכל אבר מן החי לוקה עליו ואפי' אכל אבר שלם אם יש בו כזית חייב פחות מכזית פטור עכ\"ל. והיינו כפירש\"י ז\"ל מדפלגינהו בקראי וכפי מה שידוע מדברי רבינו בעלי התוס' ז\"ל ומקובל לנו וכדמשמע ממלתיה דרב יהודה היכא דליכא באבר בשר גידין ועצמות כמו הלשון וכיוצא בו וחזר עוד ופרט ביאור מפורסם חתך מן האבר כברייתו כזית ואכלו לוקה אע\"פ שאין בו בשר אלא כל שהוא עכ\"ל. והיינו כדפריקנא לברייתא בגמ' נמצאו דבריו פרוטים בכללים ופרטים נפרטים בתלמוד ערוך מקוצר מן הארוך ותירוץ התמיה בלשון קצר:" + ], + [ + "ואין העצמות והגידין מצטרפין בו לכזית. פא\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה ליה למכתב הכי וכו': ואני אומר גם זה תימה במה שכתבתי ותריץ ואימא הכי התם כי לא חלקו לא שינהו מברייתו ומתחייב משום אבר וכיון דנתחלקו נתבטל ממנו תורת אבר ומ\"ה מיפטר אבל הכא שינהו מברייתו שהפריש מן הבשר מן העצמות והגידין ושינהו מברייתו ונשאר עליו תורת בשר וסד\"א נצטרפו גידין ועצמות לכזית קמ\"ל דכזית בשר ממש בעינן כדר' יהודה וכהני פירוקי דברייתא דלעיל וכן דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו וביארו. הביטה וראה בעיניך ציירו ציור אחד ביאר בזה הפרק להחזק הבדק בשמעתא דפרק גיד הנשה בסופו עיקרו ונופו:" + ], + [], + [ + "תלש אבר מן החי עד ואכלו לוקה שלש. פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "בשר המדולדל בבהמה עד שהוא בתוך מעיה. הכל פ' בהמה המקשה (דף ע\"ג) :", + " אבל אם חתך כו' עד ולא יצא. פרק אלו טריפות (דף נ\"ה) :", + " עובר שהוציא ידו כו' עד וחותך מקום החתך. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ח) וסופו פרק כל הבשר:" + ], + [ + "כל אבר עובר שיצא וחתכו קודם שחיטה עד אינו לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש שהרי אמר למעלה וכו' הואיל ויש בו לאו דטריפה עכ\"ל: ואני אומר המקרא לא גמר זאת הפיסקא לפניו שאילו גמר והשמיע לאזניו לא כתב לשון שבוש עליו, וז\"ל אחר שחיטה האוכלו אינו חייב ואם מתה הבהמה ואח\"כ חתכו האוכלו לוקה משום אבר מן החי עכ\"ל. הנך רואה בעיניך כי לוקה ואינו לוקה משום אבר מן החי וכדברי ראב\"ד ז\"ל וכולא פירקא בהכי כתביה וחבריה אלא ודאי לאו כרוכלא לכתוב וליזיל. ומה שהקשה מה צורך היינו משום דסד\"א כיון דאיכא סרך לשון טריפה באסמכתא דקרא דובשר בשדה טרפה ליפקע מיניה איסור אבר מן החי קמ\"ל וכדאיתא פרק גיד הנשה להדיא ודוק ותשכח:" + ], + [ + "עובר שהוציא אבר עד טהורה. פרק בהמה המקשה (דף ס\"ט) :" + ], + [ + "השוחט בהמה מעוברת ומצא בה שליל בין חי בין מת הרי זה מותר באכילה כו' עד כולה אסורה. פ' בהמה המקשה:
כתב הראב\"ד ז\"ל מכדי קי\"ל דשליא אינו אוכל וכו': ואני אומר כבר פירש ר\"מ ז\"ל והטעם למען ידע כל משכיל מאין הוציא הדין הזה וז\"ל שמא שליא זו שיצתה מקצתה הלך לו ולד שהיה בה וולד זה שנמצא בבטן הלכה השליא שלו ואין צריך לומר שאם לא נמצא בבטן ולד כלל שהשליא כולה אסורה עכ\"ל. ועתה פקח עיניך ובין לפניך שכל דבריו תלמוד ערוך סוף בהמה המקשה (דף ע\"ז) דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש יפה תאכל אותה ע\"כ. וזהו מ\"ש ר\"מ ז\"ל והתחיל לתמוה הראב\"ד ז\"ל ואין בזה חולק כלל אלא שאתה צריך לדעת דה\"מ בשלא יצתה אפילו מקצתה לחוץ אבל אם יצתה אסורה תדע דאמרינן בגמ' עלה מנא הני מילי דתנו רבנן כל בהמה תאכלו לרבות את השליא יכול אפי' יצתה מקצתה ת\"ל אותה אותה ולא שליתה ע\"כ. אלמא יצתה אפילו מקצתה נאסרה ובתר הכי תנן שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה. ע\"כ למדנו כי אפילו כשיש שם ולד נאסרה ביציאתה כמו הולד עצמו כמו ששנינו היוצא אסור ומה שבפנים מותר. וזה ממש כלשון ר\"מ ז\"ל לא פחות ולא יתר וממילא נסתלקה קושית הראב\"ד ז\"ל. ומ\"ש הוא מדאמרינן עלה בגמ' אמר ר\"א ל\"ש וכו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא דר\"א לחומרא אמרה והכי אתמר אמר ר\"א ל\"ש אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר כו' ותניא כותיה דר\"א המפלת כמין בהמה וחיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא ונימוחה שליא של שפיר ע\"כ, וקי\"ל כר\"א דתניא כוותיה, ומעתה לטעמיה נמי הכי איתיה כטעמיה דברייתא ועיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל ולשון הגמ' אחד הוא:" + ], + [ + "מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "מצא בה עובר חי עד סוף הפרק. פרק בהמה המקשה (דף ע\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית מן הדם כו' עד צבי ויחמור. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ') ובת\"כ פרשת צו:", + " אבל דם דגים וחגבים וכו' עד ושתהו מותר. פרק דם שחיטה ופ\"ב דבכורים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאסרוהו במכונס וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א:) דגרסי' התם אמר רב דם דגים שכינסו אסור מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר ואפילו לכתחלה ופריק ההוא בשלא כינסו כי קאמר רב בשכינסו והדרינן על הדין פירוקא דכוותיה גבי מהלכי שתים בשלא כינסו נמי מי אסור והתניא דם שעל גבי ככר גורדו ואוכלו ושל בין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש ופריק כי תניא ההיא מתניתא דאית ביה קשקשין ויס\"ג אלא כי תניא כו' וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל שהביאה פרק כל הבשר וכזה דעת הראב\"ד ז\"ל וגם הר\"ם מקוצ\"י ז\"ל כן כתב. ולדעתם זה התירוץ הוא עיקר כסוגיין בכוליה תלמודא דכי קאמר אלא מהדר הדר מכולהו פירוקי ושינויי ומקיים להאי בתרא. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו שאינו גורס אלא ולפיכך הו\"ל שינויא בעלמא ולאו דסמכא הוא וכן בגירסאות המדוייקות שלנו בספרד ובצרפת אין גורסין אלא וכן משמע בכתובות פ' אע\"פ כי פריך מיהא דדם מהלכי שתים דמוקים לה כדפרי' כדלקמן בהא שמעתא לרב ששת אלמא ליתיה להאי שינויא אלא דיחויא בעלמא ולאו דסמכא הוא. ועוד יש לי ראיה דתנן להדיא פ\"ב דבכורים ודם השרץ אין חייבין עליו כלומר כשהתרו בו משום דם אין חייבין עליו כשאר דם בהמה וחיה שהוא כרת אלא איסורא בלחוד כמי שאוכל בשר השרץ וכדאמרי' בת\"כ וזה לכם הטמא לרבות דם השרץ שיהיה כבשרו וכן כתב ר\"מ בפירוש המשניות שלו דוק מינה שאם היו הדגים עצמן טהורין מותר גם דמן לכתחלה וה\"נ משמע מתניתין דפרק דם שחיטה דקתני דם דגים דם חגבים דם שרצים דם התמצית אין חייבין עליה דמשמע הא איסורא איכא ומדקתני להו דומיא דטמאים משמע הא בטהורים מותר לכתחלה ועוד דהא אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו כי איכא קשקשים מפני מראית העין מותר לכתחלה בכל ענין ואנן קי\"ל פרק במה אשה יוצאה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ומכלל לאו אתה שומע הן בכל התורה כלה ומעתה הואיל ובחדרי חדרים מותר בלא קשקשין מעיקר דינא למראית העין נמי לא חיישינן ולא שבקינן מסקנא דכתובות פרק אע\"פ דסמכי עלה כולהו רבוותא וגם רבינו השר משנ\"ץ ז\"ל ופשיטותא דמתני' וברייתא משום שינויי דחיקי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל הכי משמע שכתב לפיכך כלומר לפי הדברים שאמרנו יצא לנו מה שנאמר לפנינו אלמא משם לקחו כמו שפירשתי:", + " ודם חגבים ודגים טמאים אסור וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דכריתות (דף ו') ובת\"כ:" + ], + [ + "דם האדם אסור עד כל זמן שיש בו אדמימות. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"א) ופרק כסוי הדם ומקצתו פרק כל הבשר:", + " ועל הדם הכנוס וכו' עד הדם שהנפש יוצאה בו. פ\"ק דכריתות ופרק דם שחיטה:" + ], + [], + [ + "דם התמצית ודם האברים עד שהנפש יוצאה בו. פ\"ק דכריתות ופרק דם שחיטה (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "השליל שנמצא במעי הבהמה וכו' עד כדם האיברים: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן דם היוצא מבית שחיטתו שהוא מן הריאה ומן הכבד עכ\"ל: ואני אומר לא הבינותי השגה זו כי דברי ר\"מ מפורשים במשנת בהמה המקשה ובגמ' דילה דתנן התם (דף ע\"ד) השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או מת או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו ואמרינן עלה בגמ' אר\"א א\"ר אושעיא לא הלכו בו אלא על עסקי שחיטה בלבד ושיילי למעוטי מאי אילימא למעוטי חלבו וגידו (והא) מפלג פליגי דתניא ג\"ה נוהג בשליל וחלבו אסור דר\"מ רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר. פי' נוהג ואינו נוהג דין גיד הנשה ושקלינן וטרינן עד דאמרינן אמר ר\"ל לדברי המתיר בחלבו מתיר בדמו לדברי האוסר בחלבו אוסר בדמו ור' יוחנן אף לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו וקי\"ל כר' יוחנן לגבי ר\"ל והנה עיניך רואות לדברי הכל שאין התלמוד מחלק בין דמו לדם הילוד כלל כלשון ר\"מ ז\"ל ל\"ש לב ול\"ש ריאה ול\"ש כבד:" + ], + [ + "הלב בין לצלי בין לקדרה וכו' עד ומותר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר אלא בצלי דכבולעו כך פולטו עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה פרק כל הבשר (דף ק\"ט) גמרא מתניתין דכחל ולישנא דברייתא ה\"נ הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר ורש\"י ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו המשנה והסוגיא לצלי וכדכתיב ויבשלו את הפסח והוא צלי וטעמא משום דשיעא וכשינויא דתלמודא פרק כיצד צולין ומשום כבולעו כך פולטו דסוגיין דהתם. וגם הרמב\"ן ז\"ל כן הסכים. אמנם רבים חכמים נבונים וגאונים קדמונים פירשו כר\"מ ז\"ל וכשיטת רבותיו שכתבו בסתם וכלשון הברייתא דקתני שבשלו ולא אשכחן סתם בשולי בצלי בגמ' ורישא דקתני הכחל קורעו לאו לצלי אוקמוה אלא לקדירה וממילא שמעינן דסיפא נמי לקדרה וכההיא סוגיא דפרק כיצד צולין דקי\"ל כרבא דאמר האי מולייתא שריא דהויא כמבושל וכבר כתבתי כי ר\"מ ז\"ל לעולם סומך על לשון הגמרא וכן נכון:", + " ואם לא קרעו כו' עד שחייבין עליו כרת. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ\"ב) ובפסחים פכ\"צ (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "הכבד אם חתכה כו' עד ולא יצא מהן דם שהן מותרין. פרק כל הבשר (דף קי\"א) ותרומות פרק בצל:" + ], + [ + "אין הבשר יוצא מידי דמו וכו' עד שיתלבן ולא יצא דם: כתב הראב\"ד ז\"ל (זה) לא שמענו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא גבי מימרא דשמואל פרק כל הבשר בין הראשונים וראשי הישיבות הקדמונים וראיות המקילין שלא הוזכרה חליטה ברותחין אלא לגבי כבדא ורוב הספרים והסופרים מודים בזה וכלשון הראב\"ד ז\"ל. מיהו בעל הלכות גדולות ור\"מ ז\"ל ורבים וגדולים מחמירים ויש לי להורות כן מפני שלא הוזכר חמר בשר אלא בצלי וכדמשמע פ' צולין ומשום דגומרי מישאב שאיבי. ועוד דהא דייקינן לישנא דדם האיברים שלא פירש מותר דמשמע הא פירש אסור וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואם יטיל הבשר לתוך הקדרה עד שלא תרתיח אפשר שיפרוש וכן משמע פרק כיצד צולין (דף ע\"ד:) דגרסי' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור כו' עד א\"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימני לא חליט ביה זימנא אחריתי אלמא אורחא למיחלט נמי בישרא. ואם יש טעמים אחרים לר\"מ ז\"ל וגם לראשונים וגם לאחרונים העומדים בשיטתו ז\"ל וגם גירסת מקצת הספרים אין לי צורך להאריך בכאן והמחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "כשמולחין הבשר אין מולחין כו' עד ואחר כך ידיחנו. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ובה\"ג:" + ], + [ + "כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולחו וצולהו מיד. בפסחים פ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ובמנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"א) גבי תבונהו במלח כו' עד דאמר אביי וכן לצלי:", + " והרוצה לאכול בשר חי וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל לבשר חי אינו צריך מליחה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא פ' השוחט (דף ל\"ג) סוף גמרא מתני' דשחט את הושט כו' דתניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כו' והכי סלקא כולה שמעתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזה מפורש פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע. וכן משמע ריש פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) גבי אומצא דאסמיק. אבל הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע דקדקו לומר דוקא מבית השחיטה משום דבלע דמא טפי או באומצא דאסמיק כההיא דפ' כיצד צולין אבל בישרא אחרינא לא ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם וטוב להחמיר. שוב מצאתי בתוספות ה\"ר אליעזר ממיץ שכתב כן:", + " ואם חלטו בחומץ מותר לאוכלו וכו' חומץ שחלטו בו בשר וכו' ביצי בהמה וחיה וכו' ואם לא חתכן וצלאן וכו' עד הרי אלו מותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל קבלת זה האיש כמה היא זרה אצלנו דאומצא דאסמיק חתיכה שנצרר בה הדם מחמת מכה ואותו הדם אינו יוצא אלא בחתוך ומליחה כמו החוטין שהדם מכונס בהן ואין חליטה מועלת בה דלאו דם האיברים הוא אלא דם שהנפש נצרר בו מש\"ה אם חלטו הוא וחליה אסור ומה שאמר הוא אינו כלום שאחר שחלטו ולא הוכשר שוב אין לו הכשר כאילו נתבשל עם דמו עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו שפירשו בפרק כיצד צולין (דף ע\"ד) סוף שמעתין קמייתא דגרסינן פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) ומייתי לה התם אומצא דאסמיק חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה נמי שפיר דמי שפדיה בשפודא מידב דאיב אותביה אגומרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד (אסר וחד שרי מאן דאסר) מצמת צמת (ליה) ומאן דשרי (גומרי) משאב שאיבי (ליה) והלכתא משאב שאיבי ליה וכן ביעי ומוזירקי וכו' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור לא אסמיק הוא וחלייה שרי ע\"כ. ובתר הכי גרסינן אמר ליה מרימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימנא תו לא תאני חליט ביה זימנא אחריתי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שכן הלכה ופירשה רב שמעון גאון ז\"ל בעל הלכות גדולות אומצא דאסמיק שהוא בשר חי שנוהגים העולם ליתן אותו בחומץ כי היכי דלצמית דמא וכששוהה שם הרבה נעקר הדם ממנו וחוזר ונבלע בו ומאדים מחמת כן והוי אומצא דאסמיק לפי שעל ידי החומץ נתאדם. וז\"ל הלכות גדולות אומצא דטמשיה בחלא ואסקיה למיצליה לאלתר שרי מטמש ושהויי עד דאסמיק הוא וחלייה אסור דכיון דאסמיק פריש ליה דם מאבראי מאי תקנתיה שפדיה בשפודא מידב דאיב חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה שפיר דמי עכ\"ל. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות כזה הפירוש המקובל איש מפי איש לגאונים ז\"ל ושאר הפירושים כי רבו אין ההלכה הולמתן על דעתי וגם פירוש הראב\"ד ז\"ל לא הזכירוהו וגם אנחנו לא שמענוהו ולא ראינוהו עד עתה:" + ], + [ + "כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולחו וצולהו מיד. בפסחים פ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ובמנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"א) גבי תבונהו במלח כו' עד דאמר אביי וכן לצלי:", + " והרוצה לאכול בשר חי וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל לבשר חי אינו צריך מליחה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא פ' השוחט (דף ל\"ג) סוף גמרא מתני' דשחט את הושט כו' דתניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כו' והכי סלקא כולה שמעתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזה מפורש פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע. וכן משמע ריש פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) גבי אומצא דאסמיק. אבל הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו נ\"ע דקדקו לומר דוקא מבית השחיטה משום דבלע דמא טפי או באומצא דאסמיק כההיא דפ' כיצד צולין אבל בישרא אחרינא לא ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם וטוב להחמיר. שוב מצאתי בתוספות ה\"ר אליעזר ממיץ שכתב כן:", + " ואם חלטו בחומץ מותר לאוכלו וכו' חומץ שחלטו בו בשר וכו' ביצי בהמה וחיה וכו' ואם לא חתכן וצלאן וכו' עד הרי אלו מותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל קבלת זה האיש כמה היא זרה אצלנו דאומצא דאסמיק חתיכה שנצרר בה הדם מחמת מכה ואותו הדם אינו יוצא אלא בחתוך ומליחה כמו החוטין שהדם מכונס בהן ואין חליטה מועלת בה דלאו דם האיברים הוא אלא דם שהנפש נצרר בו מש\"ה אם חלטו הוא וחליה אסור ומה שאמר הוא אינו כלום שאחר שחלטו ולא הוכשר שוב אין לו הכשר כאילו נתבשל עם דמו עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו שפירשו בפרק כיצד צולין (דף ע\"ד) סוף שמעתין קמייתא דגרסינן פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) ומייתי לה התם אומצא דאסמיק חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה נמי שפיר דמי שפדיה בשפודא מידב דאיב אותביה אגומרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד (אסר וחד שרי מאן דאסר) מצמת צמת (ליה) ומאן דשרי (גומרי) משאב שאיבי (ליה) והלכתא משאב שאיבי ליה וכן ביעי ומוזירקי וכו' אומצא דאסמיק הוא וחליה אסור לא אסמיק הוא וחלייה שרי ע\"כ. ובתר הכי גרסינן אמר ליה מרימר לרב אשי אבא האי חלא דחליט ביה חדא זימנא תו לא תאני חליט ביה זימנא אחריתי והביאה ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שכן הלכה ופירשה רב שמעון גאון ז\"ל בעל הלכות גדולות אומצא דאסמיק שהוא בשר חי שנוהגים העולם ליתן אותו בחומץ כי היכי דלצמית דמא וכששוהה שם הרבה נעקר הדם ממנו וחוזר ונבלע בו ומאדים מחמת כן והוי אומצא דאסמיק לפי שעל ידי החומץ נתאדם. וז\"ל הלכות גדולות אומצא דטמשיה בחלא ואסקיה למיצליה לאלתר שרי מטמש ושהויי עד דאסמיק הוא וחלייה אסור דכיון דאסמיק פריש ליה דם מאבראי מאי תקנתיה שפדיה בשפודא מידב דאיב חתכיה ומלחיה אפי' לקדרה שפיר דמי עכ\"ל. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות כזה הפירוש המקובל איש מפי איש לגאונים ז\"ל ושאר הפירושים כי רבו אין ההלכה הולמתן על דעתי וגם פירוש הראב\"ד ז\"ל לא הזכירוהו וגם אנחנו לא שמענוהו ולא ראינוהו עד עתה:" + ], + [ + "ראש הבהמה שצלהו בתנור כו' עד מוחו אסור. פרק גיד הנשה (דף צ\"ג) . שוב מצאתי לר\"מ מקוצי שהסכים כר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אין מניחין כלי תחת הצלי כו' עד בהמה וחיה. כל הבשר (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "אין מניחין כלי תחת הצלי כו' עד בהמה וחיה. כל הבשר (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "עופות שהניחן שלמים ומילא חללן בשר כו' עד ואפי' פיהם למעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אין לו טעם וכו': ואני אומר דין זה פרק כיצד צולין (דף ע\"ד) דגרסי' אמר רבא האי מולייתא שריא אמר ליה אביי והא קא בלעא (דמא) ופריק ליה כבולעו כך פולטו ואמרינן לימא מסייע ליה וכו' (דכבולעו כך פולטו) הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר כו' לאו משום דאמרינן כבולעו כך פולטו ופריק שאני לב דשיע ושקיל וטרי עלה עד דמסיק ומפליג בין אסמיק ללא אסמיק ובתר הכי פסיק ותני והאי מולייתא מאן דאסר אפי' פומא לתחת ומאן דשרי אפי' פומא לעיל והלכתא שריא אפי' פומא לעיל ע\"כ. ופרש\"י ורבותינו בעלי התוס' מולייתא כפירוש ר\"מ ז\"ל וכבר כתבתי למעלה בזה הפרק גבי בשר הלב טעם ר\"מ ז\"ל שהוא מפרש בשלו שהוא בשול ממש לקדרה וכן משמע נמי הכא דבתר דפסיק דינא דלב שיע ודיני דשמעתא ופליג בין אסמיק ללא אסמיק דמיירי במבושל אהדר למפסק דינא דמולייתא וסוגיא גופא משמע מינה דאיכא לפלוגי בין צלאן לבשלן וכדברי ר\"מ ז\"ל. וכן משמע פרק כל הבשר להדיא דגומרי משאב שייבי וכמו שכתבתי בסמוך. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לו לר\"מ ז\"ל טעם גדול כי אם היינו חוששין מפני הדם היוצא מן המלוי לגוף העופות היה הדין עמו להקשות קושיא זאת. ואולי דעתו לפרש כך כל ההלכה ואנחנו לא נפרש אלא שחוששים לדם היוצא מן העופות עצמן ובולע המלוי ולכך נאסר לנו בכל מקום שהוא דבק הואיל והוא דם האיברים שפירש וכמו שכתבתי למעלה כך פירשוה רבותינו בעלי התוס' נ\"ע גם לדעת רש\"י ז\"ל. ויש לי ראיה לזה מהא דגרסינן פ' כל הבשר (דף קי\"ג) אתמר רב הונא אומר מולח ומדיח במתניתא תנא מדיח ומולח ומדיח כו' אלמא דלכ\"ע במי הדחה בסוף משום דמא דפריש וסריך ביה ואפי' לרב דימי מנהרדעא דמלח ליה במלחא גללניתא ומנפץ לה הצריכו המפרשים ז\"ל הדחה מהאי טעמא וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' שהסכים כדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "בני מעים עד וכן הורו הגאונים. הסכמתם מפ' כיצד צולין (דף ע\"ד) ופרק כל הבשר (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "עופות שטפלן עד ואם לא האדימו מותרין. פרק כיצד צולין:" + ], + [ + "סכין ששחט בה עד עשר פעמים. פ\"ק דחולין (דף ח') ופרק כל הבשר (דף קי\"א) :", + " ואם חתך בה רותח מותר וכן אינו חותך בה צנון עד אבל לא רותח. פרק כל הבשר (דף קי\"א) :" + ], + [ + "קערה שמלח בה עד סוף הפרק. פרק כל הבשר:" + ] + ], + [ + [ + "האוכל כזית חלב כו' עד ולפיכך לוקה שתים. פ\"ק דכריתות (דף ד') ובת\"כ:" + ], + [ + "האוכל כזית חלב כו' עד ולפיכך לוקה שתים. פ\"ק דכריתות (דף ד') ובת\"כ:" + ], + [ + "השוחט בהמה ומצא בה שליל כו' עד לאסור החלב: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר מה בכך וכי בזה בלבד הוא שחולק על הרב כהנה רבות עמו ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וגם נחלקו במחלוקת ישנה זו והאמת יורה דרכו פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "השוחט בהמה ומצא בה שליל כו' עד לאסור החלב: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר מה בכך וכי בזה בלבד הוא שחולק על הרב כהנה רבות עמו ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וגם נחלקו במחלוקת ישנה זו והאמת יורה דרכו פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "שלשה חלבים הם עד בהרימכם את חלבו ממנו. פרק גיד הנשה (דף צ\"ג) וסוף פרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "חלב שעל המסס עד שעל הכסלים. פרק גיד הנשה:", + " ויש שם חלב כו' עד והוא יתר והוא מותר. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " חוטין שבחלב כו' עד ואינו צריך לחטט אחריו. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "חלב שעל המסס עד שעל הכסלים. פרק גיד הנשה:", + " ויש שם חלב כו' עד והוא יתר והוא מותר. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " חוטין שבחלב כו' עד ואינו צריך לחטט אחריו. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש כמו שתי פתילות חלב בעיקרי המתנים עד שהוא סוף המעים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה עיקר עכ\"ל: ואני אומר אם זה עיקר לדעתו אין בזה תפיסה די לו לר\"מ ז\"ל שכתב השתי דעות כדרך המחברים ועיקר הלכות אלו פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש כמו שתי פתילות חלב בעיקרי המתנים עד שהוא סוף המעים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה עיקר עכ\"ל: ואני אומר אם זה עיקר לדעתו אין בזה תפיסה די לו לר\"מ ז\"ל שכתב השתי דעות כדרך המחברים ועיקר הלכות אלו פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "יש בגוף הבהמה כו' עד ואין בהן כרת. פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "חוטי הלב וחוטי היד וכו' עד האדומין מותרים. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "חוטי הלב וחוטי היד וכו' עד האדומין מותרים. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "וכל בני מעים שהמאכל סובב וכו'. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "יראה לי שכל אלו החוטין והקרומות עד ואין לוקין עליהן. כך משמע פרק גיד הנשה:" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "אין מולחין חלבים עד שלא יעשה. פ\"ק דחולין (דף ח') :" + ], + [ + "וכן אין מולחין את הבשר עד סוף הפרק. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "וכן אין מולחין את הבשר עד סוף הפרק. הכל פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "גיד הנשה עד מכין אותו מכת מרדות. במס' חולין פרק גיד הנשה (דף פ\"ט) ובת\"כ:", + " וכמה שיעור אכילה עד לוקה על כל גיד וגיד. פ' אותו ואת בנו:" + ], + [ + "העוף אין בו עד ירכו עגול. פרק גיד הנשה (דף פ\"ג) :", + " ואם נמצא עוף עד ואין לוקין עליו. פרק גיד הנשה הסכימו כך כל הראשונים ז\"ל מדתלי תלמודא טעמא בכף:" + ], + [ + "האוכל מגיד הנשה עד כאוכל מבשרה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "האוכל גיד הנשה של נבלה כו' עד ונוסף עליו איסור אחר. סוף פרק גיד הנשה (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "הנוטל גיד הנשה כו' עד החלב. פרק גיד הנשה (דף צ\"ט) :", + " ואין לוקחין בשר מכל טבח עד לוקחין מכל אדם. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ובירושלמי והתוספתא:" + ], + [ + "הנוטל גיד הנשה כו' עד החלב. פרק גיד הנשה (דף צ\"ט) :", + " ואין לוקחין בשר מכל טבח עד לוקחין מכל אדם. פרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ובירושלמי והתוספתא:" + ], + [ + "טבח הנאמן עד בלא הערמה. במסכת סנהדרין פ' זה בורר (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "הלוקח בשר עד שמא יחליף. בתוספתא דמסכת דמאי פרק הלוקח פירות (דף ט\"ו) ופרק אין מעמידין (דף ל\"ט) ופ\"ק דחולין (דף ז') ובמסכת גיטין פרק הניזקין מקצתו (דף ס\"א) :" + ], + [ + "עשר חנויות כו' עד וחתום. פ\"ק דפסחים (דף ט') ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) ופ\"ג מסכת מכשירין ובנדה פרק כל היד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "עשר חנויות כו' עד וחתום. פ\"ק דפסחים (דף ט') ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) ופ\"ג מסכת מכשירין ובנדה פרק כל היד (דף י\"ח) :" + ], + [ + "תלה כלי עד וזה בשר אחר הוא. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) הוה מעשה דחיותא דאודיק רב בבזעא דדשא והעמידוה המפרשים ז\"ל שהיתה תלויה בסל וכן פ\"ק דפסחים (דף ט') בשמעתין דציבורין דחיישינן שמא גררוהו ובפרק אלו מציאות (דף כ\"ח) דאסיקנא מנין הוי סימן:" + ], + [ + "גיד הנשה מותר בהנאה עד שמא יאכל ממנה ישראל. פ' גיד הנשה (דף צ\"ו) ור\"פ כל שעה (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל כו' עד אע\"פ שהן אסורין באכילה. ר\"פ כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל מאכל שהוא אסור בהנאה עד סוף הפרק. פ' שביעי דמס' שביעית (משנה ג') ובירושלמי שם ומקצתו בפ' אין מעמידין (דף ל\"ה) ופ' כל שעה (דף כ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה\"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט\"ו) :", + " ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ\"ד) :", + " וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק\"ח) :", + " אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק\"ל) :" + ], + [ + "וכן בשר חיה ועוף עד מותר לאכלן בחלב. פרק כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "וכן בשר חיה ועוף עד מותר לאכלן בחלב. פרק כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל\"ט) :", + " וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי\"ג קי\"ד) :" + ], + [ + "נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' בד\"א בשלא נער את הקדרה וכו' וכן אם נפל חלב לתוך המרק וכו' עד ואם לאו מותרת. פ' כל הבשר (דף ק\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרין שלא שמענו וכו' ואם היא נבלה מה צורך לניעור שיצא משם חלב עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בע\"ה וכ\"ש בדין הזה שהוא מחלוקת ישנה פ' כל הבשר בין הראשונים רש\"י ורבינו אפרים הצרפתים ור\"י הזקן ושאר רבותינו בעלי התוס' יש אומרים בכה ויש אומרים בכה ולכולם יש פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומאחר שאין תימה על ר\"מ ז\"ל מעל עצמו אין לי עסק עתה בו ואף שכבר הקשו ותירצו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זה ויותר מזה ואומר בקצרה דכי אסיקנא בגמ' דפליט ולא בלע בקדרה רותחת ואסקה קודם וסילק את האיסור וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בזה הפרק והוא נכון:" + ], + [ + "נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' בד\"א בשלא נער את הקדרה וכו' וכן אם נפל חלב לתוך המרק וכו' עד ואם לאו מותרת. פ' כל הבשר (דף ק\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אומרין שלא שמענו וכו' ואם היא נבלה מה צורך לניעור שיצא משם חלב עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בע\"ה וכ\"ש בדין הזה שהוא מחלוקת ישנה פ' כל הבשר בין הראשונים רש\"י ורבינו אפרים הצרפתים ור\"י הזקן ושאר רבותינו בעלי התוס' יש אומרים בכה ויש אומרים בכה ולכולם יש פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומאחר שאין תימה על ר\"מ ז\"ל מעל עצמו אין לי עסק עתה בו ואף שכבר הקשו ותירצו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זה ויותר מזה ואומר בקצרה דכי אסיקנא בגמ' דפליט ולא בלע בקדרה רותחת ואסקה קודם וסילק את האיסור וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל בזה הפרק והוא נכון:", + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:" + ], + [ + "כיצד אם היה הכל כו' עד לא כמות שהיה בשעה שנפל. פ' גיד הנשה (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו\"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברי רבינו אבן מגש ז\"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:" + ], + [ + "הבשר לבדו מותר וכו' עד אינו כרותח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה הוא פ' כל הבשר (דף קי\"ב) ופ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ולכדא דכמכא גרסי' ולכולם יש פנים בהלכות ואם לא ירד לפרש שאינו נאכל מחמת מלחו יפה עשה כי ממה שפירש בנאכל תבין למי שאינו נאכל וכן כל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו:" + ], + [ + "הבשר לבדו מותר וכו' עד אינו כרותח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה הוא פ' כל הבשר (דף קי\"ב) ופ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ולכדא דכמכא גרסי' ולכולם יש פנים בהלכות ואם לא ירד לפרש שאינו נאכל מחמת מלחו יפה עשה כי ממה שפירש בנאכל תבין למי שאינו נאכל וכן כל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו:" + ], + [ + "עוף שחוט כו' עד הרי זה אסור. פ' כיצד צולין (דף ע\"ו) ופרק כל הבשר:" + ], + [ + "אסור להעלות העוף כו' עד כדי שיאכל עמו. פ\"ה דעדיות (משנה ב') ופ' כל הבשר (דף ק\"ד ק\"ז) :" + ], + [ + "אסור להעלות העוף כו' עד כדי שיאכל עמו. פ\"ה דעדיות (משנה ב') ופ' כל הבשר (דף ק\"ד ק\"ז) :" + ], + [ + "אין לשין את העיסה כו' עד הרי זה מותר. פרק דם חטאת (דף צ\"ה) ופ' כל שעה (דף ל\"ז) ובמציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) :" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:", + " קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר\"מ ז\"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ\"ל:" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ], + [ + "מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כל איסורין שאמרנו עד והערלה והטבל. פ\"ק דקדושין ופ' האיש מקדש (דף נ\"ז נ\"ח) :" + ], + [ + "החדש כיצד כו' עד עצם היום הזה. במס' מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ע') :", + " וכל האוכל כזית חדש כו' עד המקדש קיים. פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ח) וסוף ערלה:", + " משקרב העומר עד כל היום כולו אסור מה\"ת. פ' ר' ישמעאל:", + " ובזמן הזה כו' עד מד\"ס. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל') :" + ], + [ + "האוכל לחם וקלי וכו' עד בלאוין חלוקין זה מזה. פ\"ק דכריתות (דף ה') :" + ], + [ + "כל תבואה שהשרישה וכו' עד מה\"ת. פ' ר' ישמעאל במנחות (דף ע') :" + ], + [ + "תבואה שהשרישה אחר שקרב העומר עד אבל מכין אותו מכת מרדות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש ומי יתירם לאלו וכו': ואני אומר חייב אני לדבר ולהשיב על ענין זה. תחלה אודיע כי זאת הבעיא במסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ט) גמרא מתני' דהעומר מתיר במדינה וכו' דגרסינן בעי רבא בר רב חנין חטים שזרען בקרקע עומר מתירן או אין עומר מתירן ושיילינן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא ומהדרינן לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא עומר חליף עלייהו וקא מבעיא ליה מהו לנקוטי ומיכל מיניה כמאן דשדיין בכדא דמו ושרנהו עומר או דילמא בטיל להו אגב קרקע ופירש\"י ז\"ל דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר דלא שרנהו עומר דאשתקד ולא השרישו בשעת עומר זה. מהו לנקוטי ללקוט מהן קודם השרשתן כמאן דשדיין בכדא דמיין דהא דאמרן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא בגידולייהו קא מיירי או דילמא בטלינהו אגב ארעא וכי לקיט להו כגידולין דמו עכ\"ל. וסליקא בתיקו. הנה עיניך רואות שזה כדברי ר\"מ ז\"ל אות באות ואדרבה לפירוש הראב\"ד יש לי להקשות אי דאשרוש קודם העומר כי חזר וזרען מאי הוי תנינא אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן אלמא בהשרשה תליא מלתא ולא קא מפליג בין חזר וזרען ללא חזר וזרען וכיון דמיירי למלקטינהו ולאתויינהו מה לי טמנן בקרקע מה לי טמנן בכדין של חרס ונימא עומר שעבר התירן אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן שבולת התבואה כו' עד קודם העומר. פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "כלאי הכרם עד מד\"ס. בקדושין פ\"ק ופרק האיש מקדש (דף נ\"ז) ובפסחים פ' כל שעה (דף כ\"ו) ובמס' כלאים ובכמה מקומות:", + " ובהלכות כלאים יתבאר כו' עד אינו מקדש. סוף מסכת ערלה ופרק כל שעה ובספרי:" + ], + [ + "הערלה כיצד וכו' עד לוקה מה\"ת. בת\"כ ובסוף יבמות (דף קכ\"ב) ופ' אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "בד\"א בנוטע בא\"י כו' עד ודברים המותרין. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ז) וסוף מס' ערלה ובירושלמי:" + ], + [ + "ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ\"ל בחו\"ל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) וסוף מס' ערלה:" + ], + [ + "ספק ערלה וכלאי הכרם כו' עד ואין צ\"ל בחו\"ל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) וסוף מס' ערלה:" + ], + [ + "חבית יין הנמצאת טמונה כו' עד והצניעם שם. פ\"ב דב\"ב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "נכרי וישראל שהיו משותפין בנטיעה אם הם וכו' עד ובלבד שלא יבאו לחשבון: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים באותו מעשה וכו': ואני אומר פי' ר\"מ ז\"ל שמענו וקבלנו פ' לפני אידיהן (דף כ\"ב) ואין אני רואה בו קושיא לפני הסוגיא ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לעצמו הפירוש ההוא יישר כחו:" + ], + [ + "יראה לי שאין דין נטע רבעי עד ואין לדבר זה עיקר. כן כתב רב אחא משבחא ז\"ל וכן השיב ר' יצחק בעל התוס' בתשובה ונסתייע ממאי דאמרי' כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו\"ל אלמא כיון דאיכא מ\"ד דאפי' בארץ אינו נוהג אלא בכרם מן הדין שלא ינהוג בחו\"ל וק\"ו הדברים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "פירות שנה רביעית עד נטע רבעי. פ' כיצד מברכין (דף ל\"ז) עיקרם ושאר הדברים כתב רב אחא משבחא וגם רב יהודאי גאון ז\"ל כן כתב וכן השיב ר\"י בעל התוס' בתשובה:", + " ואח\"כ פודה את כולן וכו' עד להוראה זו. בשאלות ותשובות רב יהודאי גאון ז\"ל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה תימא וכו': ואני אומר שמועה זו שמואל אמרה והלכה רווחת היא במציעא פ' הזהב (דף נ\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ולא פרוטה ממש ואיכא למימר כי ילפינן קדש קדש ממעשר שני היינו בזמן שבית המקדש קיים בין לכסף בין לשאר דקדוקים אבל בזמה\"ז לא וכן יש עושין מעשה בזמננו והוא הנכון דהא שוה קאמר ולא פרוטה וה\"נ מוקי לה להדיא במס' ערכין (דף כ\"ט) בזמה\"ז ואפילו לכתחלה:" + ], + [ + "הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) ופ' הנשרפין (דף פ\"ג) ופ\"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל על חיוב מלקות שכתב ר\"מ ז\"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ\"ש הוא מסודר בגמרא אלא א\"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט\"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת\"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע\"כ. וה\"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר\"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג\"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:" + ], + [ + "הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) ופ' הנשרפין (דף פ\"ג) ופ\"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ\"ק דזבחים (דף י\"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל על חיוב מלקות שכתב ר\"מ ז\"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ\"ש הוא מסודר בגמרא אלא א\"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט\"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת\"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע\"כ. וה\"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר\"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג\"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט:" + ], + [ + "אזהרה לאוכל טבל עד מכת מרדות. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"ג) ובמכות פ' הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הטבל והחדש כו' עד ועל הענבים שלהם. פ' העור והרוטב (דף ק':) ופ' בתרא דמס' תרומות:" + ], + [ + "ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "ויש בקדשים איסורין וכו' עד סוף הפרק. שנויין בכלל במס' מכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג) ומקצתן במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף פ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "יין שנתנסך עד מה\"ת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " וכן האוכל כל שהוא עד שנתקרב לה. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :", + " וכיון שאיסור זה כו' עד מכת מרדות. פ' אין מעמידין (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "וכל יין שיגע בו כו' עד אינן אוסרין. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "גר תושב עד ומיחדין אצלו יין. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ס\"ד) :", + " וכן כל וכו' עד אסור בהנאה. זה דקדקו הגאונים ז\"ל משמעתא דגר תושב דפרק בתרא דע\"ז ועכו\"ם קטן דפרק ר' ישמעאל (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "כל מקום שנאמר עד הרי זה עובד עכו\"ם. כלל המחבר שהעלה מן ההלכה:" + ], + [ + "אין מתנסך לעכו\"ם עד לשתות עם העכו\"ם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אין מתנסך לעכו\"ם עד לשתות עם העכו\"ם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "מאימתי יאסר עד הרי זה אסור בשתייה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "מאימתי יאסר עד הרי זה אסור בשתייה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "החומץ של עכו\"ם כו' עד קודם שהחמיץ. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :", + " עכו\"ם שהיה דורס עד אינו עושה יין נסך. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"ו נ\"ט) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "החרצנים והזגין כו' עד ואע\"פ שהם חדשים. פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן כוס של חרס וכו' עד שהיה מזופף: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא אצלנו ולא בהלכות הרב ז\"ל אלא אי שתי בהו עכו\"ם פעם אחת ראשונה ושניה אסור שלישית מותר. ומ\"ש אין בו טעם שלא דברו אלא על השתיה ולא על ההדחה. ומה שאמר בסוף אבל של חרס וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בספרים גם בסופרים ורבים נתחבטו בו עד כי רש\"י ור\"ת ז\"ל נחלקו בו כי הגאונים ור\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ז\"ל הלכו בשיטה אחת ור\"ת ורבותינו בעלי התוס' ור\"מ הלכו בשיטה אחרת ולכלם יש פנים וראיות ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומבוארות הדעות פ' אין מעמידין (דף ל\"ג) בשמעתין דכסי רב אסי אסר ורב אשי שרי ובתר הכי מייתי בגמ' מאני דקוניא ודין פתוותא דבי מכסי חלוק מהם מכלל שיש לחלק ביניהם כמו שחילק ר\"מ ז\"ל ואין בזה שבוש כלל אלא סברות הן וכל אחד כפי קבלתו וסברתו ולכך סמך ר\"מ ז\"ל לזה דין מאני דקוניא לסדרן כסדר הגמרא. שוב מצאתי לו לר\"מ ז\"ל תשובה לחכמי לוניל ששאלו ממנו על זה וז\"ל ג\"כ בדבר כוסות של חרס וכ\"ש בשאר כלי חרס קבלנו מן הגאונים כלם ז\"ל והרב אלפס ז\"ל שאין להם תקנה אם ישתו בהם פעם ראשונה ושניה כי אם בישון י\"ב חדש על כן לא הבננו מ\"ש בספר ואוי לנו כי נעלמו ממנו מעיינות החכמים והמפרש לנו באר היטב יזהיר כזוהר הרקיע. תשובה ודאי כך אמרו קצת הגאונים ז\"ל כמו שקבלתם אבל אין הדברים נראין שאם תאמר כך נמצאו הדברים כסותרין זה את זה שכבר נפסקה הלכה שכל הכלים שאין מכניסן לקיום בשכשוך סגי להו ואפי' נשתהא בהם יי\"נ יום או יומים כגון כוס וכן אם היה יין עובר עליהן ולא ישתהא כגון משפך וכיצד יהי' הכוס שישתה בו העכו\"ם פעם ראשונה ושניה צריך יישון ועוד שבענין שאין מכניסן לקיום נחלקו בכוסות של העכו\"ם רב אסי אסר ורב אשי שרי ולא ידעינן במאי נחלקו ונפסקה הלכה והלכתא פעם ראשונה ושניה אסור ושלישית מותר שמעינן מינה שאין ענין הדברים ששתה בהן עכו\"ם שתי פעמים כ\"ש אם שתה בהן פעם שלישית אלא ביאור הדברים כאשר ביארנו בחבור עכ\"ל. נמצאו דברי מכוונים לדברי תשובת לוניל:" + ], + [ + "כלי חרס השועין באבר עד ואפי' של חרס. פרק אין מעמידין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "גת של אבן ושל עץ כו' עד גת של אבן מזופפת וכו' עד לא נאמר יקלוף אלא להתירה מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני לג' ימים וכו': ואני אומר גם בזה הוא מחלוקת ישנה ולכלם יש פנים בהלכה ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל מפי רש\"י ורבותינו נ\"ע דברי ר\"מ ז\"ל אף הלכה למעשה:" + ], + [ + "גת של אבן ושל עץ כו' עד גת של אבן מזופפת וכו' עד לא נאמר יקלוף אלא להתירה מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני לג' ימים וכו': ואני אומר גם בזה הוא מחלוקת ישנה ולכלם יש פנים בהלכה ואנחנו קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל מפי רש\"י ורבותינו נ\"ע דברי ר\"מ ז\"ל אף הלכה למעשה:" + ], + [ + "גת של חרס אע\"פ שקלף את הזפת אסור לדרוך בה מיד עד שירפה את הזפת. ע\"כ לשון ר\"מ ז\"ל כפי הנוסח שמצא הראב\"ד ז\"ל: וכתב עליו זה שבוש אלא עד שיכניס בו גחלים וכו': ואני אומר אין לשניהם מעל אלא הסופר טעה וכן מצאתי לשון ר\"מ ז\"ל בחתימת ידו שהגיע לידי בארץ הצבי גת של חרס אע\"פ שקילף את הזפת אסור לדרוך בה מיד עד שיחם אותה באש עד שירפה הזפת ואם ישנה או נתן בה ג' ימים מים מותרות כמו שביארנו עכ\"ל. עיקר הלכה זו פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ד) ופרק אין מעמידין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "משמרת של יין של עכו\"ם עד ואח\"כ יותרו. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "משמרת של יין של עכו\"ם עד ואח\"כ יותרו. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "בזמן שהיתה ארץ ישראל כו' עד כמו שביארנו. פ' אין מעמידין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זו אינה משנה כו': ואני אומר זה בכלל הא דת\"ר פרק אין מעמידין אין לוקחים ימ\"ח מח\"ג בסוריא אלא מן המומחה לא יין ולא מורייס ולא חלב ולא מלח סלקונדרית ולא חלתית ולא גבינה משמע דוקא בסוריא אבל בארץ ישראל מותר ודוקא מן המומחה שהוא אדם שהוחזק בכשרות ושאר הביאור פ\"ח של אלו ההלכות:" + ], + [ + "המתארח אצל בעה\"ב כו' עד שהוא יהודי בלבד. פ' אין מעמידין (דף ל\"ט) בברייתא דבסמוך אם מתארח אצל בעה\"ב מותר:", + " ואם הוחזק כשר עד סוף הפ'. בתוספתא דמסכת דמאי פרק הלוקח פירות ופ\"ק דחולין (דף ז') ומקצת פרק הנזקין (דף נ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד היא הנגיעה כו' עד לא נאסר היין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר לא בא לפרש וכו' שאינו אוסר בהנאה אם לא ישכשך: ואני אומר מה היא זאת הסתימה אדרבה פירש כי השכשוך הוא הנדנוד ואיני יודע מה צריך פירוש אחר. ועיקר ההלכה פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ו) :", + " וכן אם אחז כלי פתוח עד נאסר היין: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא שניתז מן היין עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולכל אחד יש לו פנים פ' ר' ישמעאל דמס' ע\"ז ולדעתי מההוא מעשה של עכו\"ם שנכנס לחנות דהתם שהביא הראב\"ד ז\"ל עצמו בסמוך משמע דלא בעינן התיז וכל המחמיר תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "נטל הכלי של יין עד נוגע בלא כונה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המעשה של עכו\"ם וכו': ואני אומר מודה אני בזה וגם כמו כן יש שם פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ז) ויפה חיבר המחבר:" + ], + [ + "חבית שנסדקה לארכה עד ואם עלה עכו\"ם חי אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שהרי אם זרקה בחמתו וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל ממה שבפ' ר' ישמעאל (דף ס') כשנשנית משנה זו דנטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והתירוהו א\"ר אשי עלה וכל שבזב טמא בעכו\"ם עושה יי\"נ כל שבזב טהור בעכו\"ם אינו עושה יי\"נ ואותבינן עלה מדיוקא דמתני' דקתני בחמתו דמשמע בחמתו אין שלא בחמתו לא ופריק התם דאזיל מיניה ומיניה ובודאי לכאורה הכי משמע כדבריו. אלא שאני רואה זאת צריכה לפנים ולדקדק בה יפה דע\"כ האי התירוה בהנאה בלבד הוא תדע דהא האי משנה רבנן תנו לה ולא ר\"ש דאי ר\"ש הוה תני לה לא הוה קבעינן לה בהלכתא פסיקתא דהא לעיל בההיא שמעתא פסיק תלמודא דלית הלכתא כר\"ש כיון דרבנן תנו לה התירוהו בהנאה קאמר תדע דבההיא שמעתא גופה (דף ס':) אמר רב אדא בר אהבה ינוחו לו ברכות לר\"ש על ראשו כשהוא מתיר מתיר אפי' בשתיה וכשהוא אוסר אוסר אפי' בהנאה מכלל דלרבנן התירוהו בהנאה בלבד קאמר וקי\"ל כרבנן וסתמא מתני' וליכא לאפלוגי בין אזיל מיניה בין לא אזיל מיניה וההוא פירוקא שינויא בעלמא ולא סמכינן עליה אלא כפשטא דמתני' פסקינן וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מימרא דרב וכולה סוגיא בר ממתני' ואותו לשון עצמו חיבר ר\"מ ז\"ל והרוצה לדקדק בגמ' יוכל לדקדק בר\"מ ז\"ל כמו שידקדק בגמ':" + ], + [ + "חבית שנסדקה לארכה עד ואם עלה עכו\"ם חי אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שהרי אם זרקה בחמתו וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל ממה שבפ' ר' ישמעאל (דף ס') כשנשנית משנה זו דנטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והתירוהו א\"ר אשי עלה וכל שבזב טמא בעכו\"ם עושה יי\"נ כל שבזב טהור בעכו\"ם אינו עושה יי\"נ ואותבינן עלה מדיוקא דמתני' דקתני בחמתו דמשמע בחמתו אין שלא בחמתו לא ופריק התם דאזיל מיניה ומיניה ובודאי לכאורה הכי משמע כדבריו. אלא שאני רואה זאת צריכה לפנים ולדקדק בה יפה דע\"כ האי התירוה בהנאה בלבד הוא תדע דהא האי משנה רבנן תנו לה ולא ר\"ש דאי ר\"ש הוה תני לה לא הוה קבעינן לה בהלכתא פסיקתא דהא לעיל בההיא שמעתא פסיק תלמודא דלית הלכתא כר\"ש כיון דרבנן תנו לה התירוהו בהנאה קאמר תדע דבההיא שמעתא גופה (דף ס':) אמר רב אדא בר אהבה ינוחו לו ברכות לר\"ש על ראשו כשהוא מתיר מתיר אפי' בשתיה וכשהוא אוסר אוסר אפי' בהנאה מכלל דלרבנן התירוהו בהנאה בלבד קאמר וקי\"ל כרבנן וסתמא מתני' וליכא לאפלוגי בין אזיל מיניה בין לא אזיל מיניה וההוא פירוקא שינויא בעלמא ולא סמכינן עליה אלא כפשטא דמתני' פסקינן וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מימרא דרב וכולה סוגיא בר ממתני' ואותו לשון עצמו חיבר ר\"מ ז\"ל והרוצה לדקדק בגמ' יוכל לדקדק בר\"מ ז\"ל כמו שידקדק בגמ':" + ], + [ + "חבית שהיה נקב בצדה עד מותר בשתיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בעלי הוראה מודין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ט) סוף גמ' מתניתין דלוקחין גת בעוטה דגרסינן וההיא חביתא (דחמרא דאשתקיל) לברזא אתא עכו\"ם (אידרי) ואנח ידיה עילוה כו' עד איכא דאמרי אמר ר\"פ (כל דאיתי) להדי ברזא חמרא אסיר ואידך שרי ופירש\"י ור\"י אלפס ורוב רבותינו הקדמונים נ\"ע מותר בשתיה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל זאת הקושיא שהרי היין מעורב ונוגע זה בזה ושוכב זה על זה והיאך יהיה חציו אסור וחציו מותר ולכך פירשו הם מותר בהנאה וכדמשמע בההיא שמעתא גופא ימכר ויקבל הדמים ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו וקבלת הראשונים ז\"ל והראב\"ד הזכיר דעת האחרונים. ואני רגיל לומר שאין אלו הקושיות צריכות לפנים כי התוספתא דדמאי הואיל וקרא שם הוה ליה טבל דחמיר טפי אלא הכא סתם יינן הוא דקיל טפי ובטל בששים לדעת ר\"ת ז\"ל ולדברי הכל מדרבנן הוא הם אמרו והם אמרו תדע דאי איתא לההיא תוספתא והות דמיא הוה מותיב מינה לר\"פ ומדלא מותיב מינה ש\"מ ליתא וכדקי\"ל בכוליה תלמודא מתניתא דלא מיתניא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא או משום דפשיטא ליה דלא דמיא כדפרישית. והקושיא השנית ג\"כ אינה דהא כל דאיתיה להדי ברזא קא אסר להדיא והוא אינו נוגע אלא מה שבפני ידו והוא מועט מן המועט והשאר שעליו הוא נוגע בכמה פעמים ודמיא לכח וכח כחו לכמה כחות וכחי כחות רחוקות והתערובת כבר יצא ושלמטה שוכב הוא ונח ואין בו תערובת וזה ידוע ומנוסה לנו כמה פעמים שלא יתערב אם לא יתנדנד ויתנועע. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון ויציב:" + ], + [ + "מינקת כפופה כו' עד שבכלי העליון: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בשתיה עכ\"ל: ואני אומר אין צורך להשיב על זה שכבר הודעתי דעת ר\"מ ז\"ל ודעת הראב\"ד ז\"ל וכל אחד הולך כפי שיטתו וגם כי בזה האיסור לא גילה ר\"מ ז\"ל אם בשתיה או בהנאה והמחמיר תבא עליו ברכה. ועיקר ההלכה הזו בנצוק פ' בתרא דע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "מינקת כפופה כו' עד שבכלי העליון: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בשתיה עכ\"ל: ואני אומר אין צורך להשיב על זה שכבר הודעתי דעת ר\"מ ז\"ל ודעת הראב\"ד ז\"ל וכל אחד הולך כפי שיטתו וגם כי בזה האיסור לא גילה ר\"מ ז\"ל אם בשתיה או בהנאה והמחמיר תבא עליו ברכה. ועיקר ההלכה הזו בנצוק פ' בתרא דע\"ז (דף ע\"ב) :", + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "שהרי העמוד כו' עד בא היין מכחו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שהתחיל למשוך עכ\"ל: ואני אומר איני מבין מה ביאור הוסיף על ר\"מ ז\"ל שהרי הוא כתב תחלה והיה הישראל מוצץ ושותה וכו' נמצא שר\"מ ז\"ל מבאר והוא סותם ממנו. ועיקר הלכה זו פרק בתרא דע\"ז בקנישקנין:" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "עכו\"ם שמצץ היין עד והוא רואה אותי כשאגע. הכל פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "אוצר של יין שהיו חביותיו עד היין אסור. ס\"פ ר' ישמעאל:", + " ותינוק שנמצא כו' עד מותר כל היין. פ' בתרא דע\"ז (דף ע') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב בשביל שראה ההיא רביתא וכו': ואני אומר תמה אני על זאת הסברא מכמה טעמי חדא כיון דרביתא הואי מאי נתפש כגנב שייך בה השתא בת דעת לנסוכי לא חשיבא ליתפש כגנב חשיבא ועוד דאי בנתפשת כגנב היא אמאי לא פי' כן דוקא התלמוד בפירוש כמו שפירש פ' ר' ישמעאל דגרסינן ההוא כרבא דהוה יתיב בה חמרא דישראל ואשתכח דקאי עכו\"ם התם ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסיר ועוד דהא בפרק בתרא דע\"ז לעיל מהאי עובדא דההיא רביתא גרסינן ההיא אושפיזא דהוה יתיב בי חמרא דישראל ועכו\"ם אשתכח דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב שרי ואם לא אסיר ובתר הכי סידר בעל התלמוד והפסיק בהנהו עובדי דההוא ישראל ועכו\"ם דהוו יתבי ושתו חמרא שמע ישראל קל צלויי כו' וגם בההיא ישראל ועכו\"ם כו' וגם בההיא אריא דנהים כו' וגם בההוא גנבא דסליק כו' ובתר כולהו סידר מעשה דההיא רביתא כו' ואי ס\"ד דבנתפסת כגנב דוקא מיירי הוה ליה לסדורה בתר עובדא קמא ואף כי תנייה סתם הוה אמינא דומיא דעובדא קמא הוא ולאו כי רוכלא ליחשיב וליזיל אלא ודאי כיון דאפסיק בהנך עובדי כלהו דלא מיירי בנתפס עליו ותנייה סתמא שמע מינה בכל ענין איתוקם ועוד דבר מדין כי בעינן נתפס עליו כגנב איכא לאחזוקי דלא נגע משום דמירתת או אפכא אלא בהאי רביתא דאשתכח אופיא בידה אנן סהדי דלא אירתתא ולא שריוה אלא לפי שהיתה תינוקת ובכל ענין וכן נראה דעת רבותינו בעלי התוס' ורש\"י ז\"ל היה מפרש בתינוקת שאינה יודעת בטיב נסוך אבל בגדולה לא תלינן לקולא ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל אמרו כי מאחר שלא מצינו חלוק זה בתלמוד בכל ענין נאמרה ומינה שמעינן לנתפסת כגנב דבין בזה ובין בזה קא מיירי הואיל ולא מצינו חלוק זה בתלמוד וכר\"ם ז\"ל:" + ], + [ + "גדוד שנכנס כו' עד פנאי לנסך. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') :" + ], + [ + "עכו\"ם שנמצא עומד כו' מותר בשתייה כו'. פ' ר' ישמעאל (דף ס') :" + ], + [ + "זונה עכו\"ם עד שלא מדעתה כו'. פ' בתרא דע\"ז (דף ס\"ט ע') :" + ], + [ + "עכו\"ם הנמצא וכו' עד זו הרחקה יתירה. פ' ר' ישמעאל (דף ס') :" + ], + [ + "חבית שצפה כו' עד מותרין בהנאה. ב\"ב פ' לא יחפור (דף כ\"ד) :", + " חבית שפתחוה וכו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דמס' ע\"ז:" + ], + [ + "חבית שצפה כו' עד מותרין בהנאה. ב\"ב פ' לא יחפור (דף כ\"ד) :", + " חבית שפתחוה וכו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דמס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח בית או ששכר בית כו' עד שמירת המפתח: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא אמרו כן וכו' מפני שיש לו שייכות בבית עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הוא כפי קבלתו מרבותיו אשר קבלו מן הגאונים שדבריהם דברי קבלה אמיתית ולמדוה מהא דגרסי' פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') סוף גמרא מתני' דעכו\"ם שהיה מעביר כו' ההיא מסובייתא דמסרה לה איקלידה מפתחה לעכו\"ם אמר רב יצחק א\"ר אליעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרן לא מסר לה אלא שמירת מפתח בלבד ופירשוה בזה וכן פירש\"י שהיהודית היתה שומרת המפתחות ונקראת מסובייתא ונתנה אותם לעכו\"ם ולא סמכה דעתה להכנס דנתפסה כגנב ע\"כ. והנה דברי שניהם וקבלתם שוה תדע דאילו הבית והיין היו של ישראל למה לי מפתח כלל הא איתא סוף פרק רבי ישמעאל (דף ס\"א) ומייתי לה פ' אין מעמידין (דף ל\"א) ת\"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עכו\"ם ומילאה יין וישראל דר באותה חצר מותר ואע\"פ שאין מפתח וחותם בידו וכ\"ש אם היה הבית של ישראל והיין של ישראל כדברי הראב\"ד שלא היה צריך שמירה כלל לא במפתח ולא בחותם ולא יקשו עליך מסוגיין פרק בתרא דע\"ז בההוא מעשה מידי דגרסינן עלה אמר אביי אף אנן נמי תנינא חבר שמסר מפתח לעם הארץ כו' ושקיל וטרי עלה טובא לדמייה לטהרות ומשמע קצת דמיירי בביתו של חבר דומיא דביתו של ישראל דאיכא למימר אדרבה כי דייקת בה שפיר אפכא משמע דהא מוקים לה בנתפס עליו כגנב וכדפירש רש\"י עובדא דמסובייתא ואע\"ג דלאו בביתו של חבר ממש עסיקינן דא\"כ פשיטא אלא ודאי מיירי במי שעושה טהרותיו חוץ מרשות שלו כגון לוקח בית או שוכר אצל עם הארץ או גגיהן סמוכין כדמייתי תלמודא להדיא ובזה עלה פסק ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "הלוקח בית או ששכר בית כו' עד שמירת המפתח: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא אמרו כן וכו' מפני שיש לו שייכות בבית עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הוא כפי קבלתו מרבותיו אשר קבלו מן הגאונים שדבריהם דברי קבלה אמיתית ולמדוה מהא דגרסי' פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע') סוף גמרא מתני' דעכו\"ם שהיה מעביר כו' ההיא מסובייתא דמסרה לה איקלידה מפתחה לעכו\"ם אמר רב יצחק א\"ר אליעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרן לא מסר לה אלא שמירת מפתח בלבד ופירשוה בזה וכן פירש\"י שהיהודית היתה שומרת המפתחות ונקראת מסובייתא ונתנה אותם לעכו\"ם ולא סמכה דעתה להכנס דנתפסה כגנב ע\"כ. והנה דברי שניהם וקבלתם שוה תדע דאילו הבית והיין היו של ישראל למה לי מפתח כלל הא איתא סוף פרק רבי ישמעאל (דף ס\"א) ומייתי לה פ' אין מעמידין (דף ל\"א) ת\"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עכו\"ם ומילאה יין וישראל דר באותה חצר מותר ואע\"פ שאין מפתח וחותם בידו וכ\"ש אם היה הבית של ישראל והיין של ישראל כדברי הראב\"ד שלא היה צריך שמירה כלל לא במפתח ולא בחותם ולא יקשו עליך מסוגיין פרק בתרא דע\"ז בההוא מעשה מידי דגרסינן עלה אמר אביי אף אנן נמי תנינא חבר שמסר מפתח לעם הארץ כו' ושקיל וטרי עלה טובא לדמייה לטהרות ומשמע קצת דמיירי בביתו של חבר דומיא דביתו של ישראל דאיכא למימר אדרבה כי דייקת בה שפיר אפכא משמע דהא מוקים לה בנתפס עליו כגנב וכדפירש רש\"י עובדא דמסובייתא ואע\"ג דלאו בביתו של חבר ממש עסיקינן דא\"כ פשיטא אלא ודאי מיירי במי שעושה טהרותיו חוץ מרשות שלו כגון לוקח בית או שוכר אצל עם הארץ או גגיהן סמוכין כדמייתי תלמודא להדיא ובזה עלה פסק ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "עכו\"ם ששכר ישראל לדרוך יינו בטהרה כדי שיהיה מותר לישראל ויקחהו והיה היין בביתו של עכו\"ם אם היה ישראל זה ששומר את היין דר באותה חצר היין מותר ואע\"פ שהפתח פתוח והשומר נכנס ויוצא: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שאין הבית צריך לכך עכ\"ל: ואני אומר חס ושלום שאדרבה דקדק יפה כרבותינו בעלי התוס' ז\"ל ס\"פ ר' ישמעאל (דף ס\"א) במתני' דהמטהר יינו של כו' וגרסינן עלה בגמרא בברייתא אם היה הישראל דר באותה חצר כו' שפירשו כל אותה משנה והלכה ביוצא ונכנס מכמה טעמים מבוררים ואם הראב\"ד ז\"ל הסכים כפירש\"י שחלק שאין מפתח וחותם ביד ישראל וקולות אחרות וראה את דבריו ויכול לתרץ קושיות רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וקושיות הבאים אחריהם תבא עליו ברכה:", + " ואם היה השומר דר בחצר אחרת וכו' עד לא יקחו ממני: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל עד שיהיה שם שומר נכנס ויוצא עכ\"ל: ואני אומר גם זה החלוק הוא לפי חלוק פי' המשנה דהמטהר יינו של עכו\"ם ס\"פ ר' ישמעאל כמו שכתבתי בסמוך וכל אחד מושך לשון נכנס ויוצא כפי קבלתו וסברתו:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "ואפילו כתב העכו\"ם לישראל עד הרי הוא כפתוח לרה\"ר. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "חצר החלוקה במסיפיס וכו' עד ולא משום טהרות. פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע':): " + ], + [ + "מותר לישראל להפקיד כו' עד חותם שני. פרק אין מעמידין:" + ], + [ + "ואם הפקיד בין העכו\"ם עד קרן זוית: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שייחד לו קרן זוית ומפתח בידו עכ\"ל: ואני אומר איני מבין זה השבוש שהרי בכל התלמוד מפתח או חותם ביד ישראל אלמא שוים הם וגם בזאת כך פירש\"י ז\"ל פרק אין מעמידין דגרסינן א\"ר אסי א\"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא שלש יינות הן וכו' עד המפקיד יינו אצל עכו\"ם אסור בשתיה ומותר בהנאה ורמינהי המפקיד פירותיו אצל עכו\"ם הן כפירותיו פי' כפירותיו של עכו\"ם למעשרות ולשביעית דחשידי לאיחלופי הכא נמי דילמא חלפיה והאי חמרא דעכו\"ם הוא ופרקינן אמר ר' ירמיה כגון שייחד לו קרן זוית פי' ומסר לו מפתח או עשה לו חותם זה לשון רש\"י ז\"ל וכן קבלנו מפי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכולה סוגיין בהכי סלקא וכברייתא דפרק בתרא דבמפתח או חותם סגי ועיניך רואות כי קרן זוית שכתב ר\"מ ז\"ל בחותם אחד התירו ומעתה מה מקום לשיבוש זה והלא מפתח וחותם אחד שוים הם:" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יין מבושל והשכר עד על כל פנים. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "יש דברים שאין בהם איסור כלל עד או הביא ענבים הרי זה מותר. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ח) ופ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "וכן מותר שיריח העכו\"ם חבית וכו'. השוכר את הפועל (דף ס\"ו ס\"ז) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואמר לו העבר לי מאה חביות וכו' אמר לו העבר לי חבית בפרוטה עד ושאר שכרו מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר דקי\"ל כרבי אליעזר וכו': ואני אומר קושיא זו כבר תירצוה רבותינו תירוץ יפה סוף גמ' מתני' קמייתא דפ' השוכר את הפועל בהאי אוקימתא דרבא דאסיק לא קשיא הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות הא דאמר ליה העבר חבית חבית בפרוטה והתניא (בניחותא) השוכר את הפועל כו' ואז\"ל דלא דמי לההיא דלקמן שהקשה ממנה הראב\"ד ז\"ל דהתם ודאי כי נתערב יין ביין היתר ההיתר היה ניכר לבד ומובדל מן האיסור ולכך כי נתערב בהיתר ימכר היין כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ונמצא שאינו נהנה כלל מן האיסור אבל הכא שלא נתברר מעולם שכר ההיתר לבדו ולא נבדל לעולם שכר ההיתר משכר האיסור שהרי מתחלה שכרו בשכירות אחת מאה חביות במאה פרוטות איכא למימר בכל פרוטה ופרוטה דהוי שכר של יין נסך שהרי שכירות של יין נסך שייכא בכולהו פרוטות שהכל שכירות אחת היא עכ\"ל ז\"ל. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך וברייתא פשוטה ושלימה והביאה ר\"י אלפס בהלכות וכל המורים הורו בה שדברי ר\"מ ז\"ל הם תלמוד פשוט ושאול שאלתי מה ישיב רבינו הראב\"ד ז\"ל על תוכחתו שיסתור דברי רבא ולשון הברייתא אלא ודאי דרך ר\"מ ז\"ל מוסכמת ומחוכמת:" + ], + [ + "ואמר לו העבר לי מאה חביות וכו' אמר לו העבר לי חבית בפרוטה עד ושאר שכרו מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר דקי\"ל כרבי אליעזר וכו': ואני אומר קושיא זו כבר תירצוה רבותינו תירוץ יפה סוף גמ' מתני' קמייתא דפ' השוכר את הפועל בהאי אוקימתא דרבא דאסיק לא קשיא הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות הא דאמר ליה העבר חבית חבית בפרוטה והתניא (בניחותא) השוכר את הפועל כו' ואז\"ל דלא דמי לההיא דלקמן שהקשה ממנה הראב\"ד ז\"ל דהתם ודאי כי נתערב יין ביין היתר ההיתר היה ניכר לבד ומובדל מן האיסור ולכך כי נתערב בהיתר ימכר היין כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ונמצא שאינו נהנה כלל מן האיסור אבל הכא שלא נתברר מעולם שכר ההיתר לבדו ולא נבדל לעולם שכר ההיתר משכר האיסור שהרי מתחלה שכרו בשכירות אחת מאה חביות במאה פרוטות איכא למימר בכל פרוטה ופרוטה דהוי שכר של יין נסך שהרי שכירות של יין נסך שייכא בכולהו פרוטות שהכל שכירות אחת היא עכ\"ל ז\"ל. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך וברייתא פשוטה ושלימה והביאה ר\"י אלפס בהלכות וכל המורים הורו בה שדברי ר\"מ ז\"ל הם תלמוד פשוט ושאול שאלתי מה ישיב רבינו הראב\"ד ז\"ל על תוכחתו שיסתור דברי רבא ולשון הברייתא אלא ודאי דרך ר\"מ ז\"ל מוסכמת ומחוכמת:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "אומני ישראל ששלח עד כדי שיטול כמותן. פ' השוכר את הפועל (דף ע\"ב) :", + " אבל גר ועכו\"ם עד לרשות הגר אסור. פ\"ק דקדושין (\n דף י\"ז). ופ' השוכר את הפועל (דף פ\"ה) וכמה מקומות בתלמוד מייתי לה:" + ], + [ + "ישראל שמכר יינו לעכו\"ם וכו' עד שמשיגיע לכלי נאסר כסתם יינו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר כמה סתם דבריו לכל הבא למלא את ידיו והנה הוא סומך בסברתו שכתב בסמוך ור\"מ ז\"ל פירש דבריו וביארם כפי הגמרא והתלמוד המסודר פ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי ופסק עד שלא מדד כו' ועל כל קוץ וקוץ של כל המסקנות חילק חלוקיו וביאר באוריו ואין לי צורך להוסיף על דבריו רק לזרז המעיין בזה החבור לבעבור יתבונן בהלכה עצמה ואני ערב לו לבל ימצא לו עון אשר חטא אלא דעת נקי ומזוקק ופסק מחוקק ומדוקדק ולתרץ הקושיות יעיין מ\"ש מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "ישראל שמכר יינו לעכו\"ם וכו' עד שמשיגיע לכלי נאסר כסתם יינו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר כמה סתם דבריו לכל הבא למלא את ידיו והנה הוא סומך בסברתו שכתב בסמוך ור\"מ ז\"ל פירש דבריו וביארם כפי הגמרא והתלמוד המסודר פ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי ופסק עד שלא מדד כו' ועל כל קוץ וקוץ של כל המסקנות חילק חלוקיו וביאר באוריו ואין לי צורך להוסיף על דבריו רק לזרז המעיין בזה החבור לבעבור יתבונן בהלכה עצמה ואני ערב לו לבל ימצא לו עון אשר חטא אלא דעת נקי ומזוקק ופסק מחוקק ומדוקדק ולתרץ הקושיות יעיין מ\"ש מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "הנותן דינר לחנוני כו' עד ולא משום מעשר. פ' השוכר את הפועל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן דינר לחנוני כו' עד ולא משום מעשר. פ' השוכר את הפועל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מלך שהיה מחלק יינו לעם וכו' עד ומלטני מן האוצר: וכתב הראב\"ד ז\"ל דבריו מבולבלים וסתומים וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ז\"ל ובין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפ' השוכר את הפועל (דף ע\"א) במימרא דרב יהודה אמר רב גמרא מתניתן דאומנים ישראל ורבו בו הפירושין ולכולן יש פנים בהלכה:" + ], + [ + "עכו\"ם שנגע ביינו עד סוף הפרק. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "כל איסורי מאכלות שבתורה עד למיתה בידי שמים. פרק שבועות תניין (דף כ\"ב) :", + " וכבר ביארנו עד הלכה למשה מסיני הם. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה (דף ה') ופרק בתרא דיומא:", + " ואסור מה\"ת עד מכת מרדות. פרק שבועות תניין:" + ], + [ + "כל איסורי מאכלות שבתורה עד למיתה בידי שמים. פרק שבועות תניין (דף כ\"ב) :", + " וכבר ביארנו עד הלכה למשה מסיני הם. פ\"ק דעירובין (דף ד') ופ\"ק דסוכה (דף ה') ופרק בתרא דיומא:", + " ואסור מה\"ת עד מכת מרדות. פרק שבועות תניין:" + ], + [ + "כזית שאמרו חוץ עד בכזית מדבר האסור. סוף פרק גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כזית חלב או נבלה וכו' חזר והניחו בגשמים וכו' היה פחות מכזית כו' עד ואין לוקין עליו. פ' כל המנחות באות מצה (דף צ\"ג) מסיק לה רבה ותלמודא הכי מברייתא ומתני' פ\"ג דמס' טהרות (מ\"ד) במשנה שלימה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל איסורין עד שיתבארו במקומן. הביאור הוא פ\"ד של אלו ההלכות ופ\"ג דהלכות נזירות ועיקרן של הלכות בתלמוד פ' ג' מינין (דף ל\"ז) בבלי וירושלמי ודלא כר' יוחנן בשם ר\"מ בפ' בתרא דע\"ז ובפ' אלו עוברין (דף מ\"ד) ופ\"ד דמעילה (דף ט\"ז) :", + " חמשה מיני תבואה כו' עד מעשר שני ותרומות. בספרא ופ' כל שעה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "יראה לי שכל החייב בתרומות ומעשרות וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבעינן טעמן שוה כדאמרינן בעלמא וכו': ואני אומר סגנון שהעלה הראב\"ד ז\"ל מפורש פרק בתרא דע\"ז וחשבה על הירושלמי האמור בפ\"ב דמסכת ערלה ורצה לסמוך זה ולקבוע הלכה כדחזקיה ומשום דמקשה מינה שלהי פרק ר' עקיבא אבל האמת יורה דרכו וכך היא שנויה פ\"ב דמסכת ערלה תבלין שנים וג' שמות ממין אחד או משלשה אסור ומצטרפין ורבי שמעון אומר שני שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין ע\"כ. ירושלמי ניחא שני שמות ממין אחד שני מינין משם אחד רבי אבהו בשם רבי אליעזר במיני מתיקה שנו ר' אבהו בשם רבי יוחנן ג' נותני טעמים הם כו' ושקיל וטרי עלה טפי עד דמסיק לה בבצל וקפלוט וכדאיתא פ' גיד הנשה ובברייתא מיתני נמי התם ביין וערלה ותבואה וכלאי הכרם ושאר דברים וכדר' זירא ועל כן פירש ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות פי' מקובל באורך כאשר כתבה לפנינו פרק ט\"ז של אלו ההלכות וכן פירוש רש\"י ז\"ל שילהי פ' ר' עקיבא וסוף ע\"ז תבלין שנים שלשה שמות ממין אחד כגון פלפל שיש ממנו ארוך ושחור ולבן ושלשתן ממין אחד או ג' מינין משם אחד כמיני הכרפס שיש בהן מינין משונין והנה להן שם אחד כל מה שיהיה על זה הדרך מכלאי הכרם או ערלה או תרומה אסור מצטרפין כלומר נאסר אותו דבר שנתבל בהן אע\"פ שאין באחד מהן לבדו כדי לתבל הואיל ויש בכולן שיעור מצטרפין לאיסור דהלכה כת\"ק ולא כר\"ש והוא פי' נכון מאד דמדר\"ש נשמע לת\"ק שכשהשם או המין אחד מצטרפין ושלא כדברי ר\"ת ז\"ל שם וכתב עוד שמא יעלה על דעתך שאין נקראין תבלין אלא המרקחות והדברים שריחן טוב כגון הזנגביל והפלפל ודומיהם אינו כן אלא כל דבר שמתבלין בו התבשיל כגון השומים והבצלים והשמן והחומץ והיין כלם נקראים תבלין כשהאדם מתכוין לתבל בהן או בזולתם קדרתו או תבשילו עכ\"ל. והוא על פי הירושלמי ובזה עלתה סברתי על נכון וכפי האמור פ\"ד דמס' מעילה והלך אחר הטעם בסברתו אך עיקר ההלכה כתבה לפנינו פט\"ו והוא דרך ישר:" + ], + [ + "האוכל אכילה גדולה עד ולא הפסיק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"א) :" + ], + [ + "האוכל כשעורה עד אין מצטרפין ופטור. בזבחים פרק חטאת העוף (דף ע') ובכריתות פ' אמרו לו (דף י\"ב י\"ג) :" + ], + [ + "וכן השותה עד אין מצטרפין. פרק בתרא דיומא (דף פ') ופרק העור והרוטב (דף ק\"כ) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "כל האוכלין האסורין כו' עד מפני סכנת נפשות. פרק כל שעה (דף כ\"ד כ\"ה) ופרק כל הבשר (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "עוברה שהריחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ב) וקצתם בכריתות פרק אמרו לו (דף י\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו כו'. איסור כולל הביאו פי\"ז דהלכות איסורי ביאה ובזבחים פ' חטאת העוף (דף ע') :", + " לפיכך יש אוכל כו' עד סוף הפרק. פרק שבועות תניין (דף כ\"ד) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כבר ביארנו כו'. איסור כולל הביאו פי\"ז דהלכות איסורי ביאה ובזבחים פ' חטאת העוף (דף ע') :", + " לפיכך יש אוכל כו' עד סוף הפרק. פרק שבועות תניין (דף כ\"ד) והרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "דבר אסור שנתערב כו' עד מדברי סופרים. פ' התערובת (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "דבר אסור שנתערב כו' עד מדברי סופרים. פ' התערובת (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "כיצד הוא ממשו כו' עד ששיעורו הוא במאתים. פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ס\"ז) ומקצתו מכלל דברי המחבר:" + ], + [ + "נמצאת למד שכל איסורין שבתורה כו' עד בנותן טעם בשאר האיסורין. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כיצד טיפת יין כו' עד כמו שיתבאר במקומו. סוף פ\"ג דחלה (משנה י') :" + ], + [ + "פירות שביעית אע\"פ שאם נתערבו כו' עד איסורי תורה. סוף פ\"ז דשביעית:", + " שאין אותה התערובת אסורה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. פ' הנודר מן הירק במס' נדרים:
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש ביעור אחר בפירות שביעית כו': ואני אומר איני מבין השגה זאת כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא במס' נדרים פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ח) גמרא מתני' דקונם פירות האלו עלי כו' גבי גדולין דגריס מתני' פ\"ו דמס' שביעית דתנן השביעית אוסרת כל שהוא במינה אמר להן שביעית אינה אוסרת בכל שהוא אלא לביעור אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם ע\"כ ובסוף פ\"ו דמס' שביעית היא שנויה בלשון זה זה הכלל כל שהוא בנותן טעם חייב לבער מין בשאינו מינו ומין במינו כל שהוא שביעית אוסרת בכל שהוא במינה ושלא במינה בנותן טעם ע\"כ. ופי' השר משנ\"ץ ז\"ל כל שהוא במינה כגון לאחר הביעור אבל קודם הביעור אין בו קדושת שביעית עד שיהא בו בנותן טעם ושלא במינה אפילו לאחר הביעור בנותן טעם עכ\"ל. וכבר כתבתי כמה פעמים שחבור ר\"מ ז\"ל משנה תורה הוא ולא עשה אלא שקיצר אורך התלמוד ולא קבע מקום לסברות בחבור זה:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "חמץ בפסח כו' עד דרך היתר לכל אדם. פ' הנודר מן הירק (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק בתרא דע\"ז ופרק הערל (דף ע\"ג) ופ\"ק דביצה (דף ג') וכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "יראה לי שאפילו דבר שיש לו מתירין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל משנה שלימה היא עכ\"ל: ואני אומר אין לי מקום להציל בלשוני פן יחשדני השומע כמתגדר בכתבי מחשבת הראב\"ד וטענת ר\"מ ז\"ל עליה ויאמר לי וכי נביא אתה לדעת דעת משנת הראב\"ד ז\"ל השלימה שמא דעת משנה אחרת עמו ואולי אם היה מזכיר המשנה שחשב הייתי טוען עליה דעתי כמו שטענתי בשאר הטענות המצוינות לו:" + ], + [ + "ואלו הן השיעורין שנתנו כו' עד ומצטרפין זה עם זה. פ\"ב דערלה (משנה א') :", + " וכן פרוסה של לחם הפנים כו' עד נעשה הכל מדומע. בירושלמי דפ\"ב דערלה גמרא משנה ראשונה:" + ], + [ + "הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים עד הכל אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו': ואני אומר במקצת יש לי לדקדק פרק התערובות ואינו ברור אמנם המציאה הברורה אשר הלך לבו לפי דעתי הוא פרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ד) גמרא מתניתין דאלו אסורין ואוסרין בכל שהן דשיילינן עלה בגמ' תנא מאי קא חשיב אי דבר שבמנין קא חשיב ליתני נמי חתיכת נבלה אי איסורי הנאה קא חשיב ליתני נמי חמץ בפסח ומהדרינן א\"ר חייא בר אבא ואי תימא ר' יצחק נפחא האי תנא תרתי אית ליה אית ליה דבר שבמנין ואית ליה איסורי הנאה ואקשינן וליתני אגוזי פרך ורמוני בדן דדבר שבמנין ואיסורי הנאה הן ופרקינן הא תני ליה התם הראוי לערלה ערלה והראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן דקתני בסיפא דמתני' למעוטי מאי ומהדרינן למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה א\"נ איסורי הנאה ולאו דבר שבמנין ע\"כ. ועלה על דעתו לפרש דאתא למעוטי דלא יהו אוסרין עירובן בכל שהן אלא א\"כ יהיה דבר שבמנין ואיסורי הנאה וכדמשמע מדרב חייא בר אבא כו' ולכאורה כך היה נראה לפרש לפני רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אך לבסוף העמיקו שאם יפרשו כך קשיא לן טובא דא\"כ הוא פליגא הא אההיא דפ' גיד הנשה דחתיכת נבלה אינה בטלה משום דבר שבמנין אע\"ג דלא הוו איסורי הנאה וכדמשמע נמי פרק אין מעמידין והוה ליה לתלמודא למפרכינהו אהדדי והוצרכו לפרש למעוטי דלא חשיב אלא דבר שבמנין ואיסורי הנאה ולא ירד במשנה לשנותן ואע\"ג דאוסרין בכל שהן ודכוותא פ\"ק דבבא קמא אמרינן למעוטי מסור ומפגל דמפרשים ליה נמי הכי דלא ירד לשנותם ואע\"ג דמיחייב עליהו ובזה נתרצו כמה קושיות חקוקות על שיטותינו מרבותינו נ\"ע ולזה הפירוש העמיק והסכים ר\"מ ז\"ל וכן פי' השר משנ\"ץ ז\"ל פ\"ב דמסכת ערלה אשר שם שנוי עיקר זה הדין ומייתי לה נמי במסכת מעילה פ' קדשי קדשים ופ' בתרא דמס' ע\"ז ובירושלמי וכמה מקומות. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל בתורת הבית שער א' בבית התערובת שהסכים כדבריו:" + ], + [ + "ולמה צריך להרים תרומה עד חזר לתוכו מקדשו. בירושלמי פ\"ב דערלה ובספרי פרשת קרח ופרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ולמה צריך להרים תרומה עד חזר לתוכו מקדשו. בירושלמי פ\"ב דערלה ובספרי פרשת קרח ופרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "שאר איסורין שבתורה כו' עד הקלו בשיעורו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש נותן טעם טוב מזה וכו': ואני אומר על טעמו שאישר והטעים הוא דעת רבינו אפרים ז\"ל ויש להקשות שהרי הכחל עצמו בשר בחלב הוא דאל\"כ למה לא התירוהו לבשל עם ד\"א וגם בפני עצמה הצריכוה קריעת שתי וערב וטיחה בכותל. אבל טעם ר\"מ ז\"ל והוא דעת רש\"י ז\"ל פרק גיד הנשה מקובל מפי הגאונים והקדמונים והוא טעם זך וברור אין בו קושיא כלל:" + ], + [ + "שאר איסורין שבתורה כו' עד הקלו בשיעורו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש נותן טעם טוב מזה וכו': ואני אומר על טעמו שאישר והטעים הוא דעת רבינו אפרים ז\"ל ויש להקשות שהרי הכחל עצמו בשר בחלב הוא דאל\"כ למה לא התירוהו לבשל עם ד\"א וגם בפני עצמה הצריכוה קריעת שתי וערב וטיחה בכותל. אבל טעם ר\"מ ז\"ל והוא דעת רש\"י ז\"ל פרק גיד הנשה מקובל מפי הגאונים והקדמונים והוא טעם זך וברור אין בו קושיא כלל:" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ביצה שנמצא בה עד שבלעה בצמצום. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות (דף ע\"ח) ופ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "אסור לבטל איסורין של תורה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת ביצה (דף ד') והלכה רווחת הוא ופשוטה בכל התלמוד:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאם נתן דבר האסור עד הרי זה אסור. פרק בתרא דמסכת ע\"ז (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "ומי יטעום את התערובת עד או במאה או במאתים. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות ומקצתו פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ומי יטעום את התערובת עד או במאה או במאתים. פרק גיד הנשה (דף צ\"ח) ופרק התערובות ומקצתו פ' בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "עכבר שנפל עד ומפסיד טעמן. פרק בתרא דע\"ז (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "גדי שצלה אותו עד כדי לשער בהן. פרק גיד הנשה (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אין צולין בשר שחוטה עד ולא על השיעור. בפסחים פרק כיצד צולין (דף ע\"ו) :", + " וכן בשר דג טמא עד שיחזור ויפלוט. בירושלמי דמס' תרומות:", + " דג טמא שכבשו כו' עד סוף הפרק. פ\"י דתרומות (מ\"ח) :" + ], + [ + "אין צולין בשר שחוטה עד ולא על השיעור. בפסחים פרק כיצד צולין (דף ע\"ו) :", + " וכן בשר דג טמא עד שיחזור ויפלוט. בירושלמי דמס' תרומות:", + " דג טמא שכבשו כו' עד סוף הפרק. פ\"י דתרומות (מ\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "כל השיעורין האלה כו' עד בדבר המותר. פ' הנזקין (דף נ\"ד) ופ' הערל ופ' בתרא דע\"ז (דף ס\"א) והרבה מקומות:", + " אבל אם היה מתבל או מחמץ כו' עד הכל אסור בהנאה. פ\"ב ופ\"ג דמס' ערלה ובירושלמי שלהן ובזבחים פ' התערובות ופ' בתרא דע\"ז וריש מס' ביצה (דף ג') :" + ], + [ + "כל השיעורין האלה כו' עד בדבר המותר. פ' הנזקין (דף נ\"ד) ופ' הערל ופ' בתרא דע\"ז (דף ס\"א) והרבה מקומות:", + " אבל אם היה מתבל או מחמץ כו' עד הכל אסור בהנאה. פ\"ב ופ\"ג דמס' ערלה ובירושלמי שלהן ובזבחים פ' התערובות ופ' בתרא דע\"ז וריש מס' ביצה (דף ג') :" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:" + ], + [ + "דבר חשוב שהוא אוסר במינו עד אסור בהנאה: כתב הראב\"ד ז\"ל כיון דקיימא לן כר' אליעזר וכר' שמעון בן גמליאל יוליך הנאה לים המלח וכו': ואני אפרש דבריו כי דברי רבי אליעזר הם פרק כל הצלמים (דף מ\"ט:) גבי מתניתין דנטל ממנה עצים כו' עד נתערבו באחרות כולן אסורות ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו\"ם ואסיקנא בגמ' עלה אמר רב חסדא אמר (רב) [זעירי] הלכה כר\"א ועבד בה התם נמי עובדא כר\"א בההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי\"נ בחמריה ואתא לקמיה דרב חסדא ואמר (ליה זיל) שקול [ד' זוזי] (דמי חביתא) ושדי בנהרא ואינך תשתרי לך. ודברי רשב\"ג הם פרק בתרא דע\"ז גמ' מתני' דיי\"נ שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב\"ג אומר ימכר כולו לעכו\"ם חוץ מדמי יי\"נ שבו ואסיקנא עלה בגמ' הלכה כרשב\"ג ומוקמינן אמר רב נחמן הלכה למעשה יי\"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר. ודעת הראב\"ד ז\"ל לדמות ההלכה שלפנינו ליי\"נ שבו נאמרו דברי ר\"א ורשב\"ג. ואיני יכול להסכים בדעתי שדבר זה יצא מפי גדול כמותו דמה ענין זה לזה והלא דברים אלו שבפנינו חשובים הם ובעלי חיים שאינן בטלין אפילו באלף אלא אוסרין בכל שהוא ואע\"פ שבירושלמי מתיר לשער בתתק\"ס שהם ט\"ז פעמים ששים והיו שם גדולים עושים מעשה באלף להחמיר וגם מורי הרשב\"א ז\"ל היה נוטה דעתו לזה אין אני מודה בו שהרי תלמוד ערוך הוא אצלנו בכל מקום כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל והם מפורשים כל דבר ודבר במקומו והבן כי ענין הדברים השבעה החשובים שאין להם בטול הם שנויים פרק שלישי ממס' ערלה ומייתי לה רפ\"ק דביצה ופ' הערל (דף פ\"א) ופ' התערובות (דף ע\"ב) וענין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחים פ' גיד הנשה (דף ק') ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה ודומיהם הם שנויים פרק בתרא דע\"ז דתנן אלו אסורין ואוסרין בכל שהן יי\"נ ועכו\"ם ועורות לבובין ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן. וכן בעלי חיים שנויים ריש פרק התערובות (דף ע') דתנן כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפי' אחת ברבוא ימותו כלן ופרקינן לה בגמרא דה\"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל ימותו כלן ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיק רב אשי אפילו תימא רבנן בעלי חיים חשיבי ולא בטלי. וענין גיד הנשה וכל הנקרא בריה מפורש פרק גיד הנשה וגם פרק הלוקין אסיקנא להדיא בשמעתין דנמלה בריה שאני. וענין אגודה של ירק וחברותיה ריש ביצה ור\"פ התערובות. ובכל אחת ואחת מפורש דינו כגון גיד הנשה בזמן שמכירו שהוא מפרישו ומהשתא אית לן למימר במה שאמרו להרים מרימין במה שלא אמרו להרים אין מרימין בין חמור בין קל תדע דתנן ריש פ\"ב דערלה התרומה ותרומת מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין באחד ומאה ומצטרפין זה עם זה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים ופרכינן עלייהו בירושלמי הכא את אמר צריך להרים והכא את אמר אינו צריך להרים כלומר לגבי תרומה אע\"פ שהיא קלה אמרת צריך להרים ולגבי ערלה אע\"פ שהיא חמורה אמרת אינו צריך להרים ופריק רבי יעקב בר זבדא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט למדנו כי לא הלכו בהרמה שהוא המטיל לים הגדול משום חומרא וקולא אלא במה שהיו מקובלים להרים אמרו ואע\"פ שעלה בבטולו ובמה שלא אמרו לא אמרו ואין צריך לומר שלא נאמר אנחנו היום נרים כדי להתירו אלא במה שאמרו הם וכדאמרינן בכל דוכתא הם אמרו והם אמרו הם אמרו סתם יינן אוסר והם אמרו יטיל הנאה לים המלח אבל יי\"נ שהוא מן התורה ושאר המפורשים איסורן בכל שהוא לא יותרו במטיל הנאה לים המלח. והנה עיניך רואות דברי ר\"נ שמחלק בין יי\"נ לסתם יינן בהלכה למעשה ותלמוד ערוך והבן שדברי ר\"א ורשב\"ג בסתם יינן נאמרו וכן פירש רבינו יצחק אלפס ז\"ל בהלכות ורבותינו הראשונים נ\"ע ותמה על עצמך אם אמרו בסתם יינן דרבנן ובטל בששים יאמרו בדברים שאין להם בטול ושנויים מפורשים כמו שכתבתי שנאמר בהם שיוליך הנאה לים המלח ויותרו בכך. והנה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כנים וגם דברי ר\"א ורשב\"ג סידרם ר\"מ לפנינו בזה הפרק הלכה למעשה וכדרב נחמן:", + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "אבל שאר הדברים כו' עד (אינו) מדבריהם. ריש מס' ביצה וגם בהרבה מקומות:" + ], + [ + "נפל רמון אחד עד וכן כל כיוצא בזה. פרק בתרא דע\"ז (דף ע\"ד) וכן בהרבה מקומות:" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "נתפצעו אגוזים אלו עד ומותרת לכהנים. פ\"ג דערלה (מ\"ח) :" + ], + [ + "תבלין שהם שנים או שלשה שמות עד טעם שעורים. פ\"ב דערלה (מ\"י) וסוף מס' ע\"ז (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "שלשה שמות ממין אחד כיצד כגון כרפס של נהרות עד מצטרפין לתבל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום כו': ואני אומר כבר השיגו בדומה למעלה פי\"ד על סברתו וגם השבתי והארכתי שם תשובה גם להשגה הזאת מספקת אמנם אכתוב בכאן בקצרה אחר אותן האמורות כי פ\"ב דמס' ערלה שנויות אלה השמות ואף לפי לשון המדברים הן נקראין שם לוי כמער איש ולויות בכל התלמוד אמרות טהורות כגון אזוב יון וחביריו הנזכרות וגם לשון המשנה מזכירין בלשון איסורין ומצטרפין ומעתה מה נחזר לסברת יהודה ועוד לקרא ודברי ר\"מ ז\"ל כלם גמרא:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "עיסה מחומצת כו' עד כחולין המותרין: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה אוהב זה המחבר חשבונות גדולות וכו': ואני אומר גם דבר זה איני מאמין שיצא מפיו וסגנון המשנה אינו כך פ\"ב דמס' ערלה אלא כך שנינו אותה במשנה שנייה התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח\"כ נפלו שלשת קבין ערלה או שלשת קבין של כלאי הכרם זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ע\"כ. כלומר שנפלה למאה של חולין ומפרש בירושלמי אמר ר' אליעזר לית כאן לתוך מאה אלא לתוך צ\"ט ע\"כ. ונמצא פירוש המשנה כך סאה של תרומה שנפלה לתוך צ\"ט של חולין ונעשה הכל מאה ואח\"כ נפל בהן שלשה קבין ערלה או כלאי הכרם אין החצי סאה הזו שנפלה אוסרת הכל לפי שהרי נפלה למאתים חצאי סאה כשנחשוב החולין עם התרומה שהן ק' סאין ואלמלא סאה של התרומה שקדמה נפילתה לנפילת הערלה היה הכל נאסר מחמת חצי סאה הערלה או כלאי הכרם שנפלו לבסוף מפני שהיא חלק בקצ\"ט חלקים ולכך נמצא התרומה מעלה את הערלה ובסיפא קתני והערלה מעלה את התרומה כלומר על דרך זה אם נפלה סאה של ערלה לתוך צ\"ט של היתר ואח\"כ נפלה חצי סאה של תרומה לתוכן הרי הכל מותר שהרי הסאה של ערלה נתערבה עם קצ\"ט של היתר ונמצא כי כשנפלה חצי סאה של תרומה לתוך מאתים חצאין נפלה ובטלוה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשנה וכן השר משנץ ז\"ל מכח הירושלמי דגרסינן א\"ר קידים לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם החולין להעלות את הערלה, הנך רואה שאותה שכתב הכותב בשם הראב\"ד ז\"ל אינה משנה או שגגה היתה וגם אין מקום לאותה ועוד שכתב שאף שהענין כן לפי החשבון אינו שנוי במשנה ואינו מכללה וכן מוכח בירושלמי דילה להדיא דגרסינן מה פליגין שלשת קבין ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם אבל אם נפלו שלשה קבין ועוד ערלה ושלשת קבין כלאי הכרם הותר הכל למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטלין במאה, נמצאת למד כי ר\"מ ז\"ל קיצר לצייר הדין:" + ], + [ + "בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' עד הנייתו ניכרת בהן. ריש פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פרק הגוזל עצים (דף ק\"א) ופרק כל שעה (דף כ\"ב) :", + " נתערבו באחרים יעלו עד בטל ברוב. פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פ' כל שעה:" + ], + [ + "בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' עד הנייתו ניכרת בהן. ריש פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פרק הגוזל עצים (דף ק\"א) ופרק כל שעה (דף כ\"ב) :", + " נתערבו באחרים יעלו עד בטל ברוב. פ\"ג דמס' ערלה ומייתי לה פ' כל שעה:" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה עד היה מוציאה. פ\"ג דמס' ערלה ופרק כל שעה (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "המעמיד גבינה וכו' עד שעושה אותה גבינה. פ\"א דערלה ופ\"ק דנדה (דף ח') ופרק אין מעמידין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הערלה וכלאי הכרם דין הפירות שלהן וכו' עד לשרוף המשקין. הדין הזה אמור סוף מס' תמורה לגבי פסולי המוקדשין ומשם נלמוד לכל אלו האסורין:" + ], + [ + "יין שנתנסך לעכו\"ם עד ראשון ראשון בטל: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא ממתניתא דאגרדמים עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לכך קראו לזה החבור משנה תורה לפי שקיצר הארוך והרי הוא תלמוד ערוך וכן הוא זה הדין מסודר פ\"ב דע\"ז (דף ע\"ג) דגרסינן כי אתא רב יצחק בר יוסף א\"ר יוחנן המערה יי\"נ מצלצול קטן לבור אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל ודוקא צלצול קטן דלא נפיש עמודיה אבל חבית דנפיש עמודה לא וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והסכימו לומר דהוא הדין לרב דימי דאמר חבית לבור דדוקא חבית שקלוחה מועט אבל אם היה כלי גדול שקלוחו גדול לא זה הכלל אם יש בקלוח שיעור גדול שהוא יתר מששים לפי הסכמתם ז\"ל שאינו מתבטל אסור ואם לאו מותר וכן הסכימו רבים וגדולים דלא פליגי רב יצחק ורב דימי ואין צריך לפרש דלא פליג רבין בהדייהו כלל אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ורש\"י ז\"ל פסק כרבין שאמר יי\"נ שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים תחלה מצא מין את מינו וניעור ועוד דאין הלכה כרב דימי דאתא רב יצחק והחמיר ואתא רבין והחמיר ורב דימי ורב יצחק ורבין פליגי מר אמר הכי אמרה ר' יוחנן ומר אמר לאו הכי אמרה ר' יוחנן אלא הכי אמרה ורב יצחק אסיר מאי דשרי רב דימי ורבין אסר אפילו מאי דשרי רב יצחק והלכתא כרבין וזה דעת הראב\"ד ז\"ל ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי לכלם יש פנים בהלכה ומתוך לשון ר\"מ ז\"ל הבא אחר כך תבין בהלכות אלו:", + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "עירה מן החבית כו' עד והיין נבלע בהן: כתב הראב\"ד משום דאית ביה ציריא כמבוקעות דמיין עכ\"ל: ואני אומר לשון הגמרא בכל אלו ההלכות פ\"ב דע\"ז וגם דבר זה פירוקא דרב פפא דפריק שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין ודברים פשוטים הם ואיני יודע מה בא הראב\"ד ז\"ל לחדש בלשון זה אלא אם רוצה לפרש שהצירייא היא בקיעה ממש ואע\"פ שאינה עוברת והקפיד על לשון ר\"מ ז\"ל לפי שתלה הדבר בשאיבה וא\"כ הוא אדרבה יפה כיון ר\"מ ז\"ל וכן קבלנו הפירוש כמוהו ולישנא דר\"פ הכי דייק וה\"נ משמע בעלמא גבי המניח פת חמה על גבי חבית:" + ], + [ + "יי\"נ שהחמיץ עד סוף הפרק. פ' בתרא דע\"ז (דף ס\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "קדרה של חרס עד מלבנה או משחיזה כלה. הכל סוף מס' ע\"ז (דף ע\"ו) :", + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "שחט בה קודם עד רוב המסיבה ישראל מותר. פ\"ק דחולין (דף ח') :", + " ואין שותין שכר כו' עד שהפת שלהן אסורה. פ' אין מעמידין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "עכו\"ם שבישל עד משום בשולי עכו\"ם. בשבת פ' במה טומנין (דף נ\"א) ובמס' ע\"ז פ' אין מעמידין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "בד\"א כו' עד מפני שהוא משתכר. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות כו' עד חנוך לנער על פי דרכו. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות כו' עד חנוך לנער על פי דרכו. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "אסרו חכמים מאכלות ומשקין עד סוף ההלכות. במכות פ' אלו הן הלוקין (דף ט\"ז) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..36ac8ea971bfdeb100391364d815526f58c9c1bf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1705 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הבא על אחת מכל העריות עד האמורה בהן. הקדמה לסדר הדינין שעתיד לחבר כדרך המחברים ועיקר הדין פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו:" + ], + [ + "הבא על אחת מכל העריות עד האמורה בהן. הקדמה לסדר הדינין שעתיד לחבר כדרך המחברים ועיקר הדין פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו:" + ], + [ + "ואפילו היה העובר תלמיד חכם כו' עד אלא להבחין בין שוגג למזיד. סוף פ\"ק דמסכת מכות (דף ו') ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ב) משמע כן דאוקימנא לברייתא כר' יוסי ב\"ר יהודה דאמר אינו צריך דהוא יחידאה ולית הלכתא כוותיה:" + ], + [ + "העריות שיש בהן מיתת ב\"ד עד בהמה עליה. פ' ד' מיתות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "ואלו הן העריות וכו' עד ועל בת בנו. בסנהדרין פרק אלו הן הנשרפין (דף ע\"ה) ופ\"ק דכריתות (דף ב') :" + ], + [ + "אין לך ערוה בחנק כו' עד היא חנק. במסכת סנהדרין פרק נגמר הדין (דף נ\"ג) ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין (דף פ\"ד) ובמכילתא ובספרא:", + " ואם היתה בת כהן כו' עד הרי הן בסקילה. בסנהדרין פרק נגמר הדין ופ' ד' מיתות (דף נ') וסוף הנחנקין (דף צ') \n :" + ], + [ + "שאר העריות כולן בכרת בלבד כו' עד שכל חייבי כריתות לוקין. פ\"ק דכריתות (דף ב') ופרק אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "הבא על אחת מחייבי לאוין עד מחייבי עשה אינו לוקה. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובסנהדרין פרק ד' מיתות (דף נ\"ג) :", + " ואם הכו אותן ב\"ד מכת מרדות כדי להרחיק מן העבירה הרשות בידם. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) \n :" + ], + [ + "אנוס פטור מכלום מן המלקות ומקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר בד\"א בשנאנס הנבעל אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) אמר רבא כו' אין קישוי אלא לדעת:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש אונס שהוא פטור כגון שהוא מתכוין לאשתו ותקפתו אחת מן העריות והביאתו עליה או שדבקוהו עכו\"ם עליה עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו ומחלוקתם פרק כל שעה (דף כ\"ח) ובסנהדרין פרק בן סורר ומורה בשמעתין דבכל מתרפאין חוץ מעצי אשרה ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מע\"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים עד דאמרינן כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד פירוש אף למד מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה וברוב הגירסאות גורס תהרג ואל תעבור וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ובשיטתו הלך ר\"מ ז\"ל וגם ביאר כי הבועל אין לו אונס כמימרא דרבא דאמר ביבמות פרק הבא על יבמתו אין אונס לערוה שאין קישוי אלא לדעת וכן גורס ר\"ת ז\"ל ורבים מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בשיטת ר\"י ב\"ר מרדכי ומקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שגורסים יהרג ואל יעבור שהיא אזהרה לבועל דעביד מעשה אבל הנבעלת שהיא קרקע עולם אין לה למסור עצמה על כך כדאמרינן פ\"ק דמגילה גבי אסתר ובפרק בן סורר ובכמה מקומות ומקצת ספרים גורסי' כן ואפילו יגרוס תהרג מפרשי לה שתמסור עצמה למיתה קודם שתעשה מעשה להביא עליה את הערוה וכי הא דאסיקנא התם אנוס דמתני' היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפתו יבמתו וכן פירשו מימרא דרבא במי שהביאוהו לכך שאי אפשר בלא שיתקשה ומאחר שאין קישוי אלא לדעת נחשב לו הקישוי כמעשה והסכימו שאם היה כבר מקושה ועומד ועכו\"ם מביאין אותו על הערוה התם ודאי יש אונס וכדאמרינן התם שניהם אנוסין דאמרי דבי רבי חייא היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפום עכו\"ם ודבקום זה בזה וכזה כתב בעל המאור ז\"ל ומ\"מ יפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ורב רבו וגירסאות ספרדיות שלנו הדוקניות כך הן ופשט הכתוב מוכיח כן דהא בנערה קיימינן וטעמא דידה קא אמרינן ואין מקרא יוצא מידי פשוטו:", + " ואשה שתחלת ביאתה עד כופה אותה לרצות. גם זאת ההלכה שם פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "המכניס ראש העטרה כו' עד הוא הנקרא גומר. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) ופרק ארוסה ושומרת יבם:", + " וכל הביאות האסורות כו' עד או מכת מרדות. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואחד הבא על הערוה כדרכה כו' עד הוא החיוב. פ' ד' מיתות (דף נ\"ד) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "כל הבא ביאה אסורה כו' עד מכת מרדות. פ\"ב דשבועות ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "הבא על ערוה מן העריות וכו' עד שיתיז את ראשה. כריתות פרק ספק אכל (דף י\"א) ופ' ד' מיתות בסנהדרין (דף ס\"ב) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"א) :
כתוב בספר הראב\"ד ז\"ל חייב קרבן והשיג הוא עליו לא ידעתי למה קרבן אין כאן: ואני אומר בספר שלנו בספרד בחבור ר\"מ ז\"ל לא נזכר ולא נכתב בו לשון קרבן אלא חייב בלבד כמו שנסחתי מלשונו וגם לאחר שבאתי בארץ הצבי בדקתי בספר שהוגה מספרו וחתם בו בחתימת ידו ומצאתיו כן שלא כתב בו מלת קרבן אלא חייב בלבד אז אמרתי בודאי הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה כי ר\"מ ז\"ל נהג כמנהגו הטוב והישר לכתוב לשון הגמרא כמו שהודעתי כמה פעמים וגם בזה כן עשה והכי איתא במסכת כריתות פרק ספק אכל (דף י\"א ע\"ב) גמרא פיסקא דחלב ונותר אמר רב נחמן אמר שמואל המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה ופי' החיוב בכל דבר ודבר כדינו הידוע בו בכמה מקומות וחיבר פזור הדינין כסדרן כדאיתנהו התם ופ' ד' מיתות ונשרפין ונחנקין במס' סנהדרין ופרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "כל אשה אסורה עד שניהם פטורין. במסכת סנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ה) ובמסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "הבא על הזכר כו' עד שהוא פחות מבן תשע. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אחד הבא על הזכר כו' עד או הביאה עליו. ביבמות פרק הערל (דף פ\"ב) :", + " ואחד בהמה עד או שהערתה בו חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אחד הבא על הזכר כו' עד או הביאה עליו. ביבמות פרק הערל (דף פ\"ב) :", + " ואחד בהמה עד או שהערתה בו חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "קטן בן ט' כו' עד אין הבהמה נסקלת. פ' ד' מיתות (דף נ\"ה) ובפרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וכן השוכב עם הבהמה עד שהן גדולים. פרק ד' מיתות (דף נ\"ד) :", + " כל העריות כולן עד כמו שביארנו. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) :" + ], + [ + "אין העדים נזקקין עד שהערה. פ\"ק דמסכת מכות (דף ז') :" + ], + [ + "מי שהוחזק בשאר בשר וכו' עד כך שאר קרובים בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף פ') :" + ], + [], + [ + "האשה שהוחזקה נדה בשכונותיה. בכתובות פרק המדיר ובקידושין פרק עשרה יוחסין:", + " המקנא לאשתו ונסתרה עד הוחזקה כזונה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"א) ובת\"כ בפרשת אמור פרשה א':
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דאינו לוקה משום זונה אלא משום טומאה דכל אונס בעד אחד לא קרינא ביה זונה אלא משום טומאה והכי איתא ביבמות בלישנא בתרא דרבה עכ\"ל: ואני אומר הא כדאיתא והא כדאיתא ואתה המעיין הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי והבין הראיות הברורות כי מה שהביא הראב\"ד ז\"ל הוא בפרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג ע\"ב) גמרא מתניתין דוכן הבא על אחת מן העריות ולא נאמרה אלא לגבי אנוסה בלבד וה\"ג לה התם אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום זונה כו' עד א\"ד אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה וברירנא עלה לאותובי משום טומאה אין משום זונה לא אלמא [כל] באונס לא קרינן ביה זונה מתיב ר' זירא והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ויש לך אחרת שאע\"פ שנתפסה אסורה ואי זו זו אשת כהן ולאו הבא מכלל עשה עשה אמר רבא הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא ע\"כ. ועתה התבונן כי שם בלשון הגמרא לא הוזכר עד אחד ולא שייך כלל לגבי אנוסה והוא דין בפ\"ע והלכה פסוקה כרבה וכא\"ד ופסקה וכתבה ודרשה ר\"מ ז\"ל פרק י\"ח מהלכות אלו ואתמהה מה ענין זה לגבי עד אחד אומר שנטמאה כי לד\"ה היא אסורה הואיל וקדם הקינוי והטומאה לבעילתו אין ספק שבעל זונה הואיל והיתה אסורה עליו וזה מפורש פרק הבע\"י גמרא מתני' דכהן גדול שמת אחיו וכו' וגם בתורת כהנים זונה כשמה פירוש שזינתה תחת בעלה דברי ר' אליעזר בן יעקב ר' עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה ובת\"כ גרסינן אפילו הלך בעלה לבית דין הגדול והוליך אותה להשקות פירוש המים המאררים אחר שקינא לה ונסתרה והיא אסורה כדתנן פ\"ק דסוטה כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי כו' עד נכנסה עמו לבית הסתר אסורה לביתה כו' מעתה כשעבר ובא עליה עשאה זונה ואם מת אסורה לכהן אלמא לכ\"ע הואיל ונבעלה בעילה האסורה נעשית זונה וכן כתבה ר\"מ ז\"ל פ' י\"ח ועוד פרק י' יוחסין ובכמה מקומות בתלמוד אמרינן כיון שנבעלה לפסול לה פסלה פי' משום זונה והכין אסיקנא פ\"ק דכתובות כדכתיבנא בסמוך וכל שכן בזאת שבא אחר הקינוי עד אחד שנטמאת שהיא אסורה לו אלא שאין מפסדת כתובתה בפחות משנים תדע דתנן בסוטה (דף ל\"א) פרק מי שקינא לה ונסתרה כו' אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנין וכו' ולא לפסלה מכתובתה אלא שלא תשתה ע\"כ. ומוכח בגמרא מקרא דועד אין בה שעד אחד נאמן בה עוד תנן התם עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת היתה שותה ואמרינן עלה בגמרא טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש ליה עד אחד מהימן מנא ה\"מ וכו' ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) גמרא מתניתין דקדשתי בתך גרסינן איבעיא להו אשתו זינתה בעד אחד ושותק מהו אביי אמר נאמן ורבא אמר אינו נאמן הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים אמר אביי מנא אמינא לה דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל יומא חד נגה ליה ולא הוי קאתי שדר שליחא אבתריה אדאזיל שליח בחדא אורחא אתא איהו בחדא כי אתא שליח אמר [ליה] אשתו זינתה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה אי מהימן לך זיל אפקה ואי לא לא תפקה מאי לאו אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא ורבא [אמר לא] אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ואי לא לא תפקה ופסק ר\"י אלפס כרבא וה\"מ בדיני אדם אבל אם בא לצאת ידי שמים אי מהימן ליה כבי תרי מיחייב ליה לאפוקה ויהיב לה כתובתה וכן הדין דילפינן דבר דבר מממון וכתב עוד שם בהלכות מה דגרסי' בכתובות פ\"ק אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי אלמא כל היכא דאיכא קינוי וסתירה כ\"ש קינוי וטומאה אפילו בעד אחד מיתסרא ובהדיא אסיקנא פרק ב' דיבמות גמרא מתני' דהנטען על אשת איש אע\"פ שכנס יוציא דהיכא דאיכא עידי טומאה אע\"ג דאיכא כמה בנים תצא. ומעתה ראה גם ראה מה ענין זה שהשיב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי אותה דיבמות איירי באנוסה וזאת שכתב כאן מיירי בעד טומאה ואחר קינוי ועוד דאפילו מאותה דיבמות עצמה דקא מייתי קרא דוהיא לא נתפשה משמע בכל הגירסא וסוגיין נמי הכי משמע דכל באונס לא קרינן בה זונה הא מדעת כגון שהתרה בה בשעת קינוי והעד אומר שנטמאת ודאי קרינן בה זונה ועלו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "האב שאמר בתי עד סוף הפרק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אשת אביו עד מולדת חוץ. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ד) ופרק ב' דיבמות (דף כ\"א) :" + ], + [ + "אשת אביו עד מולדת חוץ. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ד) ופרק ב' דיבמות (דף כ\"א) :" + ], + [ + "בת אשת אביו כו' עד מולדת אביך. פ\"ב דיבמות ופרק החולץ:", + " אבל אם נשא אביו כו' עד אף משום זה. במסכת סוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "לפיכך הבא על אחותו כו' עד בת האנוסה בת אשת אביו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) ופרק החולץ:" + ], + [ + "אחות אמו כו' עד משום אחות אב. פ\"ב דיבמות ופ\"ק דכריתות ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "הבא על אשה דרך זנות עד ומשום ערות אשה ובתה. פ\"ק דכריתות ופ' ד' מיתות וריש יבמות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו השתים אינן אלא לקוברו בין רשעים חמורים עכ\"ל: ואני אומר שתים לקבורה איני יודע מי שנאן אבל מה שכתב ר\"מ ז\"ל רואה אני לו ראיות ברורות כי בפ\"א דכריתות אמר אביי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא למדה הכתוב אלא בגזירה שוה דאמר [רבא אמר] לי [רב] יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה לאיסורא אתיא זמה זמה לשריפה והכי מייתי לה ריש יבמות ובסנהדרין ריש פרק הנשרפין ובפ\"ב דיבמות נמי מייתי קרא דמולדת בית או מולדת חוץ גבי ערות אשה ובתה וקרא דהאחת אהובה והאחת שנואה אהובה בנישואיה ושנואה בנישואיה וקרא נמי חד באנוסה וחד בנשואה ואסיקנא בכריתות פרק אמרו לו ובסנהדרין פרק ד' מיתות ובפירקין ובשבת פרק כלל גדול שהוא חייב על כל שם ושם בפני עצמו וכמו שבררתי פ\"א של אלו ההלכות ושנינו להדיא בסנהדרין ריש פרק הנשרפין יש בכלל אשה ובתה בתו כו' א\"כ פשוט כי הבא על בתו חייב גם משום אשה ובתה אמה ואם אמה נשואה וכן משמע בגמרא דמוכחינן נמי בגמרא לאיסורא חמותו ואם חמותו בדורות של מעלה וגם בתה ובת בתה בדורות של מטה והדר מוכחינן בין בזכרים בין בנקיבות ובמסכת כריתות פרק אמרו לו שנינו חיוב בתו וחמותו ומוכחינן בגמרא טעמא משום דשמות מוחלקין למדנו כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "כיון שקידש אדם כו' עד שניהן נשרפין. פ\"ק דיבמות ובסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "בא עליהן לאחר מיתת אשתו כו' עד אין שם שריפה. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן אחות אשתו כו' עד הרי זו ערוה עליו. פרק הבע\"י דף נ\"ה ופ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "עבר ונאף עם אחת וכו' עד כמו שביארנו בהלכות גירושין. פרק האשה רבה (דף צ\"ד צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש גדול וכו' ועל זה היה ראוי לגנוז זה השער ע\"כ לשונו: ואני אומר חלילה לר\"מ ז\"ל שיכתוב ביאורו דהלכות גירושין לראיה כאשר חשב עליו ראב\"ד ז\"ל כי איך יעלה על דעתו הצח דבר שלא היה עולה על דעת אחד מן התלמידים הקטנים אשר לו אבל האמת חכמתו תאיר נתיב ואיזדהר ממאן דאזיל בתר איפכא ומותיב כי הוא ביאר תחילה מי שעבר ונאף בין בזדון בין בשוגג עם אחת מאלו העריות שלא נאסרה אשתו עליו בכך כלל והיה קרוב להקשות עליו מאחות ארוסתו שכתב פרק י' מהלכות גירושין שאוסרת ארוסתו עליו כשנשאה אחר ששמעה שמתה אחותו ואחר כך באתה והא ודאי באותן הנישואין או כמו שוגג או כמזיד או כמו אנוס ולפיכך כתב בלשון קצר ענין מרובה דשאני התם שגזרו בה גזירה שמא יאמרו ולאו משום חומרא דאיסור עצמו הוא תדע שהרי אם היתה ארוסתו אשתו גמורה ואירע זה המעשה באחותו לא נאסרה אשתו עליו וכן שאר העריות גם לא היתה צריכה השניה גט ואע\"פ שהנשואה חמורה מן האנוסה. ולמען אשר תשכיל מתק שפתיו אעתיק לך בכאן לשונו דהלכות גירושין פרק י' וזהו וכן קידש אשה והלכה למדינה אחרת ושמע שמתה ונשא אחותה ואחר כך נודע שלא מתה [צריכות שתיהן ממנו גט וכו' אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת ושמע בה שמתה ונשא אחותה] ונמצאת אשתו קיימת אין אחותה צריכה ממנו גט ואשתו מותרת וכן שאר העריות שנשאן בחזקת היתר ונמצאת ערוה אינן צריכות גט שאין קידושין תופסין בעריות ומפני מה הצריכו אחות ארוסתו גט שמא יאמרו תנאי היה באירוסין וכדת נשא אחותה והואיל ויצאה אחותה בגט אחותה שהיא ארוסתו הראשונה אסורה כדי שלא יאמרו נשא אחות גרושתו עכ\"ל. וכל אלה הדברים שבשער הזה והביאור שלהם בהלכות גירושין נאמרין ביבמות פרק האשה רבה ראויין ליכתב ונאין הן למי שאמרן:" + ], + [ + "הבועל אשה דרך זנות כו' עד עם קרובותיה לא יוציא. פרק נושאין (דף צ\"ו) ומייתי לה סוף פ\"ב דיבמות (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "מי שנטען על ערוה וכו' עד על פתח ביתה. פרק ב' דיבמות ופרק ב' דכתובות ופ\"ק דקידושין ופרק רבן גמליאל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר ממשל משלים הוא והם רחוקים מאד אם אמרו בחמותו דגייסא ביה מחמת בתה יאמרו באשה אחרת לאוסרו לדור ולראות בכל השכונה עכ\"ל: ואני אומר הרי שנינו סוף פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ואין אדם נאמן על ידי עצמו אמר רבי זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עכו\"ם לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם נאמן ע\"י עצמו ואמרינן עלה בגמרא תניא ואע\"פ כן יחד לה בית בחצירו וכשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה ובעי אביי מהו לעשות בגרושה כן התם הוא דבשבויה הקילו אבל הכא לא או דילמא לא שנא ופשיט ת\"ש המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו אם היה (בעלה) [ליתא בגמרא ולפירוש רש\"י אפילו לא ניסת] כהן לא תדור עמו במבוי [אם היה כפר קטן] זה היה מעשה ואמרו כפר קטן נידון כשכונה ע\"כ. אלמא שמעינן מהכא כי לפי חומרת איסורין מרחיקין אותן לכהן מן המבוי ולישראל מן החצר והשכונה ואילו בשבויה הקילו ליכנס בסוף ולצאת בתחילה וכולהו משום חשדא. ובסוף פרק ב' דיבמות (דף כ\"ד ע\"ב) שנינו הנטען על השפחה ונשתחררה כו' הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אע\"פ שכנס יוציא ואוקמה רב בעדים ואותבינן עלה מהא דתניא בד\"א בשאין לה בנים אבל יש לה בנים לא תצא ואם באו עידי טומאה אפילו יש לה כמה בנים תצא ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא רב מוקי למתני' ביש לה בנים ויש לה עדים משום דדייקא לישנא דמתני' דקתני הוציאוה הא אי הוה קתני הוציאה הוה מוקי לה בשאין לה בנים ואע\"ג דליכא עדים ואי בעית אימא הני מתנייתא מני רבי היא דתניא רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא כו' עד דפסיקנא והלכתא כוותיה דרבי והלכתא כוותיה דרב ומהדרי קשיא הילכתא אהילכתא ופרקינן לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק קלא דלא פסיק וליכא עדים כרבי קלא דפסיק ואיכא עדים כרב ושיילינן קלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא ע\"כ. והני כולהו הלכתא נינהו ושמעינן מינייהו לגבי אשת איש מתוך שהיא ערוה חמורה יותר משפחה ונכרית שאם נטען עמה אע\"פ שכנס יוציא והטענה ההיא מוקמינן לה בקלא דלא פסיק ואע\"ג דליכא עדים דהיינו דומי דמתא וכרבי דאמר הואיל ומכוער הדבר תצא. וביבמות פרק רבן גמליאל (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף י\"ב:) נמי אמרינן דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה כו' ועל חתנא דדאיר בי חמוה ואקשינן דדאיר אין דחליף לא והא ההוא [דהוה] חליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ופרקינן ההוא מידם הוה דיימא חמתיה מיניה ע\"כ. וכבר הוכחנו בטענה דדומי דמתא שאפילו כנס יוציא והוכחנו ג\"כ בגרושה שלא תדור אצלו כל אחד לפי חומרו וכדאיתא בירושלמי והכל משום חשד וכ\"ש בערוה כגון חמותו שהיא חמורה מגרושה מעתה יפה עשה ר\"מ ז\"ל שרמז בלשונו אלה הדברים ברורים מי שנטען על ערוה דמתני' דיבמות או שיצא עליו שם רע כההיא דרבי דמכוער הדבר דאוקימנא בקלא דלא פסיק ולא ידור עמה במבוי כההיא דכתובות ולא יראה באותה שכונה כההיא דפרק ר\"ג ופ\"ק דקידושין דמידם הוה דיימא שהיא חמורה מגרושתו וקיבץ נפוצות להראות אות ממנו לא נכחד, וחיבר את האוהל להיות אחד. ומה שהקשה הראב\"ד יש לי לתמוה בקושייתו וכי יש גייסא בעולם יותר ממי שיצא עליו שם רע או הנטען שהכריחוה לצאת בכך ולא מצינו לשון גסות זה בתלמוד בבלי וירושלמי אלא לגבי יחוד ולינה דהמגרש פרק הזורק וכיוצא בו לחלק בין ארוסה לנשואה אבל בזה לא שמענו:" + ], + [ + "הבא על אשה ובתה עד ולא בזנות. פרק נושאין (דף נ\"ז) :", + " וכן אם אנס אביו כו' עד כאחת. ביבמות פ\"א ופ\"ב ופרק נושאין ובברכות פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ומצות חכמים כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) ובהרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "הבא על אשה ובתה עד ולא בזנות. פרק נושאין (דף נ\"ז) :", + " וכן אם אנס אביו כו' עד כאחת. ביבמות פ\"א ופ\"ב ופרק נושאין ובברכות פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ומצות חכמים כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) ובהרבה מקומות בתלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "הבא על אשת קטן עד הרי זה פטור. פרק ארבע מיתות (דף צ\"ב) :", + " וכן הבא על אשת חרש כו' עד מכת מרדות. פרק חרש (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " הבא על הקטנה כו' ואם היא בת מיאון כו' עד ואפילו היה כהן. פרק ב\"ש ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין ופרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה נאסרה על בעלה ישראל שהרי אמרו פיתוי קטנה אונס הוא עכ\"ל: ואני אומר גם בפ\"ב דהלכות סוטה ופ\"ד מהלכות אישות השיגו הראב\"ד ז\"ל והקשה גם שם קושיא זאת וקושיות אחרות ורואה אני כי ר\"מ ז\"ל תלה פסקא זאת באותה דהלכות סוטה ואותה תלה במה שכתב פ\"ד מהלכות אישות וביאר שם דבריו יפה ורמז שם בלשונו הצח מקום מוצאו למען לא יקשה על שום חכם דברו הטוב ועם כל זה לא הספיק לו כנגד הראב\"ד וכבר הצלתיו שם בכל כחי כיד אלהי הטובה עלי וגם יעדתי שם פ\"ד דהלכות סוטה להאריך כאן בבירור יפה כפי הצורך. והנני אומר כי אתה צריך לדעת כי שלשה דינין בקטנה חלוקין זה מזה. האחד הוא קטנה שהשיאה אביה וזאת דינה כאשת איש גמורה וכגדולה דעלמא שאינה יוצאה במיאון אלא בגט גמור וכמו שהוכחתי פ\"ב דהלכות סוטה ממשנה קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כו' השניה ביבמות פרק ב\"ש ודבר פשוט הוא בכל התלמוד כמו שהוכחתי שם ובפ\"ד דהלכות אישות וגם מצאתי בירושלמי דגרסי' התם מודים חכמים לרבי אליעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה ועוד שנינו שם הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא כשהיא יוצאה בגט דינה אשת איש גמורה של תורה וגם למדנו מזאת על דין השני כשהיא בת מיאון שהקלו בה לחזור לו לפי שאינה כאשת איש של תורה אלא מדבריהם וכדמשמע ריש פרק חרש (דף קי\"ב ע\"ב) בפשיטות התלמוד דשיילינן מ\"ש חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו [ליה] רבנן נישואין ומהדרינן חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו [ליה] רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו [ליה] רבנן נישואין ואקשינן והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין [ותקינו לה רבנן נישואין] ופרקינן התם שלא ינהגו [בה] מנהג הפקר והדר שיילינן מאי שנא קטנה דממאנת ומאי שנא חרשת דלא ממאנת אלמא נשואי קטנה בת מיאון דרבנן והם אמרו והם אמרו תדע דגם בפרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ב ע\"ב) שנינו בה איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה כו' עד דקתני סיפא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה ובגמרא תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואין יורשה ואין מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון רבי יהושע אומר (מעשה קטנה כלום) בעלה זכאי במציאתה כו' עד הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר כו' ומסיק לטעמיה דאפי' מיאון לא היתה צריכה אלא כי היכי דלא תיפוק בכדי כלומר שתקנו לה חכמים מיאון כדי שלא תצא מבעלה בלא כלום דקא משמע לן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ומש\"ה כשתקנו לה נישואין כמו שהוכחתי תקנו לה גט מיאון כעין גט של תורה כדמוכח בפרק ב\"ש דיבמות בהא שמעתא גופא ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי יהושע ומיהו לדברי שניהם נשואי דרבנן אינון כדאוכחנא וכן כתב ר\"מ ז\"ל והוכחתי אני פ\"ג הלכות אישות ולפיכך ביאר שמכין אותו מכת מרדות דרבנן. והדין השלישי דאפי' מיאון אינה צריכה כדתנן פרק ב\"ש דיבמות כי השיאוה אמה ואחיה שלא לדעתה אינה צריכה למאן עוד שנינו שם רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואמרינן בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ופירש דכמי שלא נתקדשה דמיא וגם ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות אישות ושם הוכחתי דבריו. ואחרי אשר עמדת על שלשה דינין הללו התבונן עיקר דברי ר\"מ ז\"ל מפ\"ד הלכות אישות כי גם שם עיקר דבריו וגם התבונן כי קושיית הראב\"ד ז\"ל בשקדשה אביה למה נאסרה על בעלה ישראל מתורצת יפה שכבר הוכחתי גם שם גם כאן מן הירושלמי ומן ההלכות והתלמוד שקידושיה וגירושיה של תורה והרי היא אשת איש גמורה ודינה בחנק כדאיתא פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין ומה שאמרו פיתוי קטנה אונס הוא ברור הדבר שהוא בדין השני וכגון שהיתה יתומה או קטנה שיצאה מרשות האב והיתה פחותה מבת שש וחברותיה המבוררים פ\"ד דהלכות אישות שנישואיה מדברי סופרים כמו שהוכחתי ואין לה דעת תאוה ורצון והנה לשון ר\"מ ז\"ל לפניך בג' מקומות הנזכרים שא עיניך וראה כמה ביארו והתירה אפילו לכהן שהוא כמו לא נתקדשה או כאילו לא נבעלה ועוד השכל ולמד מדברי רבי אליעזר שאמר אין מעשה קטנה חל במפותה ולמה לא נקשה עליו והלא פיתוי קטנה אונס הוא ואע\"פ שאין הלכה כמותו למדנו מהם להוכיח דברי רבי יהושע שהן הלכה מתוך סכלותה הוי פיתויה אונס שאם היתה פקחת כבר אמרו בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט ע\"ב) גמרא מתני' דהמפתה נותן שלשה דברים כו' פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער כלומר מרוב תאותה לזכר ומתוך כך אינה כאונס שיתחייב בצער דון מינה כשאינה בעלת תאוה וסכלה דוקא ולא פקחת היא כאנוסה ובה אמרו פיתוי קטנה אונס הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הבא על אשת קטן עד הרי זה פטור. פרק ארבע מיתות (דף צ\"ב) :", + " וכן הבא על אשת חרש כו' עד מכת מרדות. פרק חרש (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " הבא על הקטנה כו' ואם היא בת מיאון כו' עד ואפילו היה כהן. פרק ב\"ש ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין ופרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה נאסרה על בעלה ישראל שהרי אמרו פיתוי קטנה אונס הוא עכ\"ל: ואני אומר גם בפ\"ב דהלכות סוטה ופ\"ד מהלכות אישות השיגו הראב\"ד ז\"ל והקשה גם שם קושיא זאת וקושיות אחרות ורואה אני כי ר\"מ ז\"ל תלה פסקא זאת באותה דהלכות סוטה ואותה תלה במה שכתב פ\"ד מהלכות אישות וביאר שם דבריו יפה ורמז שם בלשונו הצח מקום מוצאו למען לא יקשה על שום חכם דברו הטוב ועם כל זה לא הספיק לו כנגד הראב\"ד וכבר הצלתיו שם בכל כחי כיד אלהי הטובה עלי וגם יעדתי שם פ\"ד דהלכות סוטה להאריך כאן בבירור יפה כפי הצורך. והנני אומר כי אתה צריך לדעת כי שלשה דינין בקטנה חלוקין זה מזה. האחד הוא קטנה שהשיאה אביה וזאת דינה כאשת איש גמורה וכגדולה דעלמא שאינה יוצאה במיאון אלא בגט גמור וכמו שהוכחתי פ\"ב דהלכות סוטה ממשנה קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כו' השניה ביבמות פרק ב\"ש ודבר פשוט הוא בכל התלמוד כמו שהוכחתי שם ובפ\"ד דהלכות אישות וגם מצאתי בירושלמי דגרסי' התם מודים חכמים לרבי אליעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה ועוד שנינו שם הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא כשהיא יוצאה בגט דינה אשת איש גמורה של תורה וגם למדנו מזאת על דין השני כשהיא בת מיאון שהקלו בה לחזור לו לפי שאינה כאשת איש של תורה אלא מדבריהם וכדמשמע ריש פרק חרש (דף קי\"ב ע\"ב) בפשיטות התלמוד דשיילינן מ\"ש חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו [ליה] רבנן נישואין ומהדרינן חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו [ליה] רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו [ליה] רבנן נישואין ואקשינן והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין [ותקינו לה רבנן נישואין] ופרקינן התם שלא ינהגו [בה] מנהג הפקר והדר שיילינן מאי שנא קטנה דממאנת ומאי שנא חרשת דלא ממאנת אלמא נשואי קטנה בת מיאון דרבנן והם אמרו והם אמרו תדע דגם בפרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ב ע\"ב) שנינו בה איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה כו' עד דקתני סיפא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה ובגמרא תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואין יורשה ואין מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון רבי יהושע אומר (מעשה קטנה כלום) בעלה זכאי במציאתה כו' עד הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר כו' ומסיק לטעמיה דאפי' מיאון לא היתה צריכה אלא כי היכי דלא תיפוק בכדי כלומר שתקנו לה חכמים מיאון כדי שלא תצא מבעלה בלא כלום דקא משמע לן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ומש\"ה כשתקנו לה נישואין כמו שהוכחתי תקנו לה גט מיאון כעין גט של תורה כדמוכח בפרק ב\"ש דיבמות בהא שמעתא גופא ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי יהושע ומיהו לדברי שניהם נשואי דרבנן אינון כדאוכחנא וכן כתב ר\"מ ז\"ל והוכחתי אני פ\"ג הלכות אישות ולפיכך ביאר שמכין אותו מכת מרדות דרבנן. והדין השלישי דאפי' מיאון אינה צריכה כדתנן פרק ב\"ש דיבמות כי השיאוה אמה ואחיה שלא לדעתה אינה צריכה למאן עוד שנינו שם רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואמרינן בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ופירש דכמי שלא נתקדשה דמיא וגם ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות אישות ושם הוכחתי דבריו. ואחרי אשר עמדת על שלשה דינין הללו התבונן עיקר דברי ר\"מ ז\"ל מפ\"ד הלכות אישות כי גם שם עיקר דבריו וגם התבונן כי קושיית הראב\"ד ז\"ל בשקדשה אביה למה נאסרה על בעלה ישראל מתורצת יפה שכבר הוכחתי גם שם גם כאן מן הירושלמי ומן ההלכות והתלמוד שקידושיה וגירושיה של תורה והרי היא אשת איש גמורה ודינה בחנק כדאיתא פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין ומה שאמרו פיתוי קטנה אונס הוא ברור הדבר שהוא בדין השני וכגון שהיתה יתומה או קטנה שיצאה מרשות האב והיתה פחותה מבת שש וחברותיה המבוררים פ\"ד דהלכות אישות שנישואיה מדברי סופרים כמו שהוכחתי ואין לה דעת תאוה ורצון והנה לשון ר\"מ ז\"ל לפניך בג' מקומות הנזכרים שא עיניך וראה כמה ביארו והתירה אפילו לכהן שהוא כמו לא נתקדשה או כאילו לא נבעלה ועוד השכל ולמד מדברי רבי אליעזר שאמר אין מעשה קטנה חל במפותה ולמה לא נקשה עליו והלא פיתוי קטנה אונס הוא ואע\"פ שאין הלכה כמותו למדנו מהם להוכיח דברי רבי יהושע שהן הלכה מתוך סכלותה הוי פיתויה אונס שאם היתה פקחת כבר אמרו בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט ע\"ב) גמרא מתני' דהמפתה נותן שלשה דברים כו' פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער כלומר מרוב תאותה לזכר ומתוך כך אינה כאונס שיתחייב בצער דון מינה כשאינה בעלת תאוה וסכלה דוקא ולא פקחת היא כאנוסה ובה אמרו פיתוי קטנה אונס הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "בת כהן שזינתה וכו' עד כדין כל אשת איש. פרק ארבע מיתות (דף נ') ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין:" + ], + [ + "הבא על נערה המאורסה כו' עד והיא בבית אביה. פרק ד' מיתות (דף נ') :", + " היתה בוגרת עד הרי זו בחנק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "והבא על קטנה כו' עד שזינתה בסקילה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות:" + ], + [ + "באו עליה עשרה בני אדם כו' עד וכולן בסקילה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שהיתה משוחררת עד ככל אשת איש. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "דין חדש יש במוציא שם רע כו' עד על פתח בית אביה: כתב הראב\"ד בודאי זה חדוש וכו' וקלישת הדעת הוא זה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בשמעתין דתני שילא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ד ע\"ב) וכבר כתב ר\"י אלפס בהלכות שיש מן הגאונים ז\"ל שפירשו בו פירושים אחרים שלא עלו לו לדעתו ודעת רבותיו כהוגן ופי' הוא ז\"ל הפי' הזה בנכון ועל אותה שיטה כתב ר\"מ ז\"ל כהוגן שחייב אדם לומר כלשון רבו והוא פירוש רשב\"ם ז\"ל אשר הסכימו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל באותה הלכה ואם הראב\"ד ז\"ל הסכים בה כפירש\"י ז\"ל ויש לו תירוצין על קושיות התוספות או יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מאותה משנה השנויה סוף פרק הנחנקין תמה אני אם יצאה מפיו דהיא היא מה שאומר התלמוד שהוא חדוש במוציא שם רע שלפנינו בהלכה דתנא שילא מדעלמא דהיינו אותה משנה וכל שהוא חדוש אין בו טעם כדאמרינן עדים זוממין חדוש כלומר אין טעם לחידושו ואין בדברי ר\"מ ז\"ל טעות והא תליא באשלי רברבי:", + " אבל שאר נערות כו' עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה:", + " הא למדת כו' עד שהיא בשריפה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות ופרק הנשרפין והנחנקין לשון מכילתא לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף ובסיפרא אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף אחד האיש ואחד האשה ע\"כ. ופי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחיבר בלשון ערבי ואל אשת עמיתך אזהרה והוא לאו שאינו כולל נואף ונואפת אבל הוא אזהרה לנואף לבד וכמו כן יתר העריות ואין ספק להם שיוציאו האזהרה לאשה ג\"כ מאמרו לא תקרבו לגלות ערוה הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש עכ\"ל:" + ], + [ + "והיכן סוקלין נערה עד שער העיר ההיא. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "באו העדים אחר שבגרה עד בבית הסקילה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש דהלכה כראב\"י וכו' ורבי אליעזר לא היה מודה לחכמים עכ\"ל: ואני אומר גם בזה הסכים יפה כדעת רבו והנני אובין לפניך דגרסי' סוף שמעתא דתני שילא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) מאי רבנן ומאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לב\"ד ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה ומתמה עלה [אם יש עדים שזינתה תחתיו] יש לה כתובה מנה בת סקילה היא ופרקינן הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה נמצא ששם רע אינו שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ובאמת שכן הלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי וכפי המסקנא שכתבתי וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ומפני זה שיבש הראב\"ד ז\"ל לשון ר\"מ זה ועתה אתה הבן לשון הברייתא דתני בא לב\"ד ואמר כו' דמשמע דוקא שהוא בא ואמר ומביא העדים אבל אם באו העדים מאליהם פטור ואינו בדין מוציא שם רע ואע\"פ שבעל קודם בואם אבל חזר דינה לדיני הנערה שהוא אמור ומפורש ומבואר בסיפא דברייתא דתני שילא שלש מדות בנערה באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גידולין שגדלתם באו עדים בבית אביה שזינתה בבית חמיה כשהיא ארוסה ויס\"ג שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק ע\"כ, ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקא תלמודא הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא תני תידון בסקילה ופירש שם ר\"י אלפס ז\"ל והעומדים בשיטתו דלא אשכחן תנא דסבר דהיכא דאשתני גופה אשתני קטלא והא ודאי באו מאליהן הוא וכלשון ר\"מ ז\"ל שרמז בו לזאת הברייתא וכי הא דרמינן מינה ופרקינן או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה והוא כלשון ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בברייתא דתני שילא שאמרתי וגם כשהביא מסקנא דר\"א בן יעקב דאמר לא נאמרו דברים אלו אלא בשבעל פירש וז\"ל והוא שאמר לעדים באו והעידוני אבל באו עדים מאיליהן פטור עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל הסכים לדעת רבותיו:" + ], + [ + "היתה הורתה שלא בקדושה עד אלא למצוה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "המערה בשפחה חרופה עד ששני משכבות באשה. פרק הבע\"י (דף נ\"ג נ\"ד) :" + ], + [ + "כל מקום שאמרנו כו' עד וגדולים. זה כלל דבריו ז\"ל כדרך כל מחבר:" + ], + [ + "בן תשע שנים ויום אחד וכו' עד שנאמר בקורת תהיה והביא את אשמו. פרק ארבעה מחוסרי כפרה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא מצינו וכו' והכי איתא בכריתות עכ\"ל: ואני אומר מעולם לא יצא מפיו לשון זה וכי פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנה שלימה היא בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה מה בין שפחה חרופה לבין כל העריות שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן ע\"כ. הא למדת שהעונש אינו קרבן וכל קבלת האמת בידינו כי העונשין הם המלקיות והכריתות ומיתות ב\"ד כדקי\"ל השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה והן האזהרות שיש בהן עונשין אבל הקרבן מצות עשה היא ולא הושוו בהן איש ואשה שהרי היא פטורה מכל מצות שהזמן גרמא, ועוד שנינו שם בפירוש הכלל הזה ופרטו כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות ולא האשה לאיש בקרבן אלמא עונש מכות הוא וזה פשוט וממילא איפשיטא לן שאינן שוין ויאמר בפיו הראב\"ד ז\"ל שהן שוין. ומ\"ש הכותב ותמה על הקטן בתחילת דבריו ולבסוף הביא ראיה דהא מקשו להדדי ואינו מעמיק יפה בצורת ההלכה הזאת פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובהשואה היא דת\"ר בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן ובחילוק שהתחלנו שנינו סוף הפרק כל העריות אחד גדול ואחד הקטן פטור ומתמהינן עלה בגמרא והכא קטן חייב פי' וכי קטן חייב בשפחה והא איתקשו להדדי כדאמרינן לעיל אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם ומהדרינן אר\"י הכי קתני כל העריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור כלומר אם היא קטנה דפטורה ושיילינן מאי טעמא דהא מקשו להדדי ופירושו כמו שכתבתי שאם אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם וכן פירש\"י ז\"ל אבל לעולם קרבן הוא מחוייב ודין הוא שהרי אף היא היתה מחוייבת קרבן נמי מקטנותה אי לאו דילפינן מבקורת תהיה שהיא במלקות ולא האיש ואין מלקות לא בקטן ולא בקטנה אלא על כרחין היא מיירי בגדולה ושיילינן עלה ואימא הוא דמיעטיה קרא [ממלקות] אבל היא תילקי ותיתי קרבן ומהדרינן והביא את אשמו כתיב כלומר ולא פרט והביא האיש דנימא דוקא עד שיהיה איש ולאפוקי קטן ולא אמר ג\"כ האשם דמשמע בין האיש בין האשה אלא אשמו כתיב הוא לשון זכר דמשמע דוקא האיש מביא ולא האשה ודינא כדקאי קאי כשהיא גדולה והוא קטן היא חייבת בקרבן אלא מה שראוי לדקדק דבקרבנות כתיב רצון וכתיב לרצונכם תזבחוהו והיאך יביא הקטן קרבן ואכתי לאו בר רצון הוא. והנני משיב כי ע\"כ דקדק ר\"מ ז\"ל וכתבו פ\"ד דהלכות שגגות וז\"ל בן תשע שנים כו' עד ויראה לי שאינו מביא עד שיגדיל והוא בן דעת עכ\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "הנדה הרי היא כשאר וכו' עד לטומאת נדות וזבות. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) ופרק ד' מיתות בסנהדרין ובמסכת כריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובנדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופ\"א ושני והרבה מקומות בתלמוד ובת\"כ:" + ], + [ + "ואחד הבא על הנדה כו' עד וספירתה. פ\"ק דשבת (דף י\"ד) ופרק קמא דכריתות ובנדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) :", + " בין שפחה בין משוחררת וכו' עד שיטבול. פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "ואחד הבא על הנדה כו' עד וספירתה. פ\"ק דשבת (דף י\"ד) ופרק קמא דכריתות ובנדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) :", + " בין שפחה בין משוחררת וכו' עד שיטבול. פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "העכו\"ם אין חייבין עליה עד לענין טומאה וטהרה. בנדה פרק בנות כותים ובמסכת עבודה זרה פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "כל דם שתראה היולדת עד שהדם שותת. במסכת נדה פרק המפלת (דף ל') והרבה מקומות במשנה ובתלמוד:" + ], + [ + "כל חייבי טבילות כו' עד כמו שביארנו. פרק קמא דיומא (דף י') ובפסחים פרק האשה (דף צ') ובהרבה מקומות מייתי לה:" + ], + [ + "נתאחרה ימים רבים כו' עד של אחריו ביום. בנדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נתאחרה ימים רבים כו' עד של אחריו ביום. בנדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "כל הנשים שיש להם כו' עד טהורה אני. פ\"א דמסכת נדה (דף י\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ב דמסכת כתובות (דף כ\"ב):" + ], + [ + "היה משמש עם הטהורה עד נשמט ממנה. פ\"ב דשבועות:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם כו' עד מתחילת הלילה. בנדה פרק האשה ופ\"ב דשבועות:" + ], + [ + "עבר וסתה ולא ראתה כו' עד שתזרח השמש. בנדה פרק האשה:" + ], + [ + "דרך בני ישראל ובנות ישראל כו' עד בשעת תשמיש. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף י\"ד) :", + " ויש לאיש כו' עד עד שלה. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "דרך בני ישראל ובנות ישראל כו' עד בשעת תשמיש. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף י\"ד) :", + " ויש לאיש כו' עד עד שלה. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "הצנועות אינן משמשות כו' אבל לאחר תשמיש כו' עד שהרי הדם שותת ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה יגיעות יגע בחנם כו' באשה העסוקה בטהרות עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל השגיח על אותה בעיא דרבי זירא לרב יהודה דשמעתין בתרייתא דנדה ודקדק בה יפה בהני שמעתין קמייתא דסמיכא ליה ריש פ\"ב ויגע ומצא מסקנת הגמרא כתבן כל אחת במקומה לפי ענינה והנני מבררן בע\"ה וראה בעיניך בלשון המשנה והגמרא ויתבררו ויתלבנו לך הדברים ששנינו. סוף פ\"ק דנדה (דף י\"א) אע\"פ שאמרו דיין שעתן צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר וכו' ומפרש לה בסיפא ופעמים (היא) צריכה להיות בודקת שחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה יתירות עליהן כהנות כו' ומייתי עלה מתני' דריש פרק כל היד דרך בנות ישראל כו' והצנועות ושקלינן וטרינן עליה בגמרא עד דאסיקנא וקסבר שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה ומיירי באשה עסוקה בטהרות ושם הביא ג\"כ בעיא דרבי זירא מרב יהודה ודרבי אבא מרב הונא בתרי לישני וכולהי צורתא דשמעתא להדי' בהכי סלקן ולענין טומאה וטהרה וכתבן ר\"מ ז\"ל פ\"ד מהל' מטמאי משכב ומושב ובדיקת שיעור וסת וכל סגנון שלה כתב פרק ג' דהלכות שגגות דבהכי קא משמען ואח\"כ שנינו במציעא דהא מתני' ומשמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין ע\"כ. ומייתי עלה בגמרא מתני' דריש פירקין בתרא דתנן תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת ב\"ש אומרים נותנין לה ארבעה לילות וב\"ה אומרין עד שתחיה המכה ומייתי עלה אמר רב גידל אמר שמואל לא שנו אלא שלא פסקה מחמת תשמיש וראתה שלא מחמת תשמיש כו' ואותביה ר' יונה מבתולה דמתני' ומפרשה בשינוי מראה מחמת תשמיש ואימור שמש עכרן ולא נזכר בה זכר זכרון מטומאה וטהרה ולא עסוקה בטהרות כלל אלא כל צורת ההלכה לתשמיש בעלה נאמרה וגם בירושלמי דמייתי עלה דין קטנה מעוברת ומניקה וזקנה כך הוא סגנון ההלכה כולה ולכן כתבו ר\"מ ז\"ל בפרק זה כהוגן בענין איסורי ביאה ומ\"ש בלאחר תשמיש כך מצאתיו בירושלמי דפ\"ק דנדה וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך כתבו כי כל עיקר צורך הבדיקה אינה אלא לאחר תשמיש לפי שהיא רגילה לראות מחימום התשמיש כלשון הירושלמי ומשום סירכא דידיה נקט לפני תשמיש גם ראיתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שפטר בדיקה לפני תשמיש והראב\"ד ז\"ל נמשך במקצת אחר פרש\"י ז\"ל ויש לו פנים בהלכה אבל עומקה ובירורה כמו שכתבתי:" + ], + [ + "המשמש מטתו כו' עד על העד שאבד. פרק כל היד (דף י\"ו) :" + ], + [ + "הניחה העד כו' עד תחת הכר. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח נ\"ט) :" + ], + [ + "קנחה עצמה כו' עד אלא מן המאכולת. פרק כל היד (דף י\"ד) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה מתטמאת כו' עד דמים הרבה. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה \n (דף ח') ופרק יוצא דופן:" + ], + [ + "כל הנשים מתטמאות כו' עד ובין השינים עצמו כלפנים. פרק יוצא דופן (דף מ') :" + ], + [ + "משל משלו חכמים עד בשעת גמר ביאה. פרק כל היד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "משל משלו חכמים עד בשעת גמר ביאה. פרק כל היד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המפלת חתיכה וכו' עד אלא דם חתיכה. ריש פרק המפלת (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר אנחנו כדברי ר\"מ ז\"ל קבלנו פי' אותה הלכה ריש פרק המפלת דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה ושקלינן וטרינן עלה עד דאוקימנא אלא אמר ר\"נ בר יצחק באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי בפלוגתא דהני תנאי דתניא קשתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק לידה ספק זיבה מביאה קרבן ואינו נאכל רבי יהושע אומר מביאה קרבן ונאכל שאי איפשר לפתיחת קבר בלא דם ע\"כ. ואיכא לישנא אחרינא ובין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא פירש\"י ז\"ל דרבי יהודה דאמר טמא סבר אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכיון דנפתח הקבר להפיל החתיכה זו דם היה עמה ונהי דמשום לידה אינה טמאה אבל משום דם טמאה אפילו בדקה כמה פעמים ולא מצאה דם דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם ורבנן סברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם והלכך אם ברור לו שיש עמה דם טמאה ודאי אפילו החתיכה היא של שאר מיני דמים ואם אין עמה דם שבדקה ולא מצאה דם טהורה אפילו היא של ארבעה מיני דמים דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואם ספק לה נמי טמאה מספק עכ\"ל. הנה עיניך רואות שפירש\"י ז\"ל בהפך הראב\"ד ואילו הייתי מוצא מקום לתלות טעות בסופר שכתב במקום אפשר אי איפשר הייתי תולה אבל מה אעשה כבר יגעתי ובדקתי ולא מצאתי ועתה הבין כמה הסכים הר\"מ ז\"ל יפה וע\"ד זה הפי' המקובל שפסק כדברי חכמים מכמה טעמים חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהא בתר תרתי לישני מייתי תלמודא להדיא ת\"ר המפלת חתיכה סומכוס אומר משום ר\"מ וכו' קורעה אם יש דם בתוכה טמאה ואם לאו טהורה כרבנן ועדיפא דרבנן כרבנן דאמרי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ועדיפא מדרבנן דאילו [רבנן] סברי עמה אין בתוכה לא וסומכוס סבר אפילו בתוכה אלמא כרבנן סבירא להו וכפירש\"י ז\"ל בפשוטה ועוד דהא בההיא שמעתא גופה גבי בעיא דבעא רבי ירמיה מרבי זירא הרואה דם בשפופרת מהו ושקלינן וטרינן עד דאמרי' תנאי היא המפלת חתיכה כו' כלישנא דמתני' ואסיקנא דפלי פלויי איכא בינייהו ת\"ק סבר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה וה\"ה לשפופרת וה\"מ היכא דשיעא אבל פלי פלויי טמאה מ\"ט בבשרה קרינן ביה ואתו רבנן למימר אע\"ג דפלי פלויי אין זה דם נדה אלא דם חתיכה ע\"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואפילו נקרעה החתיכה כו' הוא כמסקנא זו אליבא דרבנן דפירוש פלי פלויי הוא נקרעה ורבי אליעזר הוא דפליג עלייהו ואין הלכה כמותו ועוד דהא בפרק כל היד (דף י\"ח) גמרא מתני' דמשל משלו חכמים באשה גרסינן א\"ר יוחנן בג' מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב עד דשיילינן למעוטי מאי ואסיקנא למעוטי רובא דרבי יהודה דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה כו' כלישנא דמתני' וסוגיין הכי סלקא אלמא הלכתא כרבנן ולא כרבי יהודה ועוד דהא בירושלמי ר\"פ המפלת נמי גרסינן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוסי בי רבי נהוריי הלכה כרבי יודה שמע רבי אלעזר ואמר איני מקבל עלי את הדבר הזה שמואל אמר הלכה כרבי יודה אמר רבי זעירא לא דו אמר הלכה כרבי יודה אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי קורעה ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה תנא רבי אליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחאי דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה עד כאן לשון הירושלמי, אלמא רבי יוחנן בשם ר\"ש בן יוחאי ורבי אליעזר ורבי זעירא קיימי כרבנן וכדמסיק טעמא דתלמודא בבלאה ריש פרק המפלת כמו שהוכחתי ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "האשה שהשתינה כו' עד שהרגשת מי רגלים היא זאת. במסכת נדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק כל היד:", + " שאין מי רגלים עד בכוליא. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "דם בתולים כו' עד דם חבורה. פרק תינוקת (דף ס\"ד) :", + " וכיצד דין הבתולה כו' עד הרי זו נדה. פ\"ק דנדה (דף ח') :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היתה רואה בעת תשמיש וכו' עד הרי זה דם נדה. פ\"ק דמסכת נדה (דף ח') :" + ], + [ + "הבועל בתולה ולא יצא וכו' עד הרי זה דם בתולים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו למעשה ולעולם אינו בועל אלא בעילת מצוה ופורש עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי אני בסמוך ואפילו על דם בתולים מלשון הירושלמי וגם ר\"מ ז\"ל כן דעתו וכתבו פי\"א וז\"ל ראש הפרק כל שאמרנו בנדה וזבה ויולדת הוא דין תורה כו' וכן דין דם בתולים עד ופורש עכ\"ל. עתה ראה מה אשיב שואלי דבר למה כתב זה הראב\"ד ז\"ל בכאן בסוף זה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "דם הנדה ודם הזבה כו' עד וזו זבה. פ\"ק דנדה ופרק בנות כותיים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע\"ב ע\"ג) :" + ], + [ + "כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע\"ב ע\"ג) :" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "אשה שראתה דם בימי זיבתה עד רבים ג'. בכריתות ריש פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק קמא דמגילה ובמסכת נדה בכמה מקומות:" + ], + [ + "אין בין זבה גדולה כו' עד שתיהן שוות. פ\"ק דמגילה (דף ח') :" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:", + " ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע\"ב) :", + " ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע\"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע\"ב). עכ\"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב\"ד ז\"ל ועל כן (רש\"י) [כתב] הראב\"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י\"ב מצטרף לי\"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע\"פ ר\"מ ז\"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב\"ה לב\"ש לא אם אמרתם בתוך י\"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י\"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע\"כ ואע\"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י\"א וטבלה לערב ושמשה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב\"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח\"כ ראתה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב\"ה אומרים הרי זה גרגרן ע\"כ וה\"נ איתא בגמרא:" + ], + [ + "פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:", + " ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע\"ב) :", + " ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע\"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע\"ב). עכ\"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב\"ד ז\"ל ועל כן (רש\"י) [כתב] הראב\"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י\"ב מצטרף לי\"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע\"פ ר\"מ ז\"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב\"ה לב\"ש לא אם אמרתם בתוך י\"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י\"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע\"כ ואע\"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י\"א וטבלה לערב ושמשה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב\"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח\"כ ראתה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב\"ה אומרים הרי זה גרגרן ע\"כ וה\"נ איתא בגמרא:" + ], + [ + "טבלה ביום י\"ב עד מצטרף ליום שלפניו. פרק תינוקת:" + ], + [ + "ראתה דם בסוף שביעי עד בימי זיבתה. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג נ\"ד) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "כל אשה שהיא ספק עד סוף הפרק. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "מעוברת שהתחילה עד מתקשה והולכת עד שילדה. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " אבל אם ראתה דם ג' ימים עד הרי זו יולדת בזוב. פרק קמא דנדה וביבמות פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "מעוברת שהתחילה עד מתקשה והולכת עד שילדה. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " אבל אם ראתה דם ג' ימים עד הרי זו יולדת בזוב. פרק קמא דנדה וביבמות פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "ראתה יום אחד בלא צער כו' עד סמוך לקושי. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " ראתה שני ימים עד וספק זבה. פרק המפלת (דף כ\"א) :" + ], + [ + "ראתה יום אחד בלא צער כו' עד סמוך לקושי. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " ראתה שני ימים עד וספק זבה. פרק המפלת (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כיצד דין יולדת בזוב עד ט\"ו. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היולדת נקבה עד וימי מלאת. פרק ד' מחוסרי כפרה במסכת כריתות:" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהנדה שראתה כו' עד סוף הפרק. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ד) מבואר הכל:" + ] + ], + [ + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "כל וסת שנקבע עד שמפני האונס ראתה. סוף פ\"ק דנדה (דף י\"א) :", + " קפצה וראתה קפצה וראתה וכו' עד וכבר נקבע יום זה ג' פעמים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בלבולים יש בכאן ואינו ע\"פ הגמרא עכ\"ל: ואני אומר איני רואה כאן שום בלבול אלא תלמוד ערוך סוף פ\"ק דנדה גמרא מתניתין דואם ראתה וכו' דאיכא תרי לישני ובלישנא בתרא גרסינן לה הכי לישנא אחרינא אמרי לה א\"ר הונא קפצה וראתה קפצה וראתה [קפצה וראתה] קבעה לה וסת לימים ולא לקפיצה היכי דמי א\"ר אשי כגון דקפץ בחד בשבת וחזאי וקפץ בחד בשבת וחזאי ונוסחי ספרדים גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי ולחד בשבא אחרינא חזאי בלא קפיצה דהתם איגלאי מלתא דיומא הוא דקא גרים ע\"כ. הנה עיניך רואות שזה הלשון וזה התלמוד שוין אות באות ואף לפי הגירסא דלא גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי הכי מיפרשא דהא ליכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא כי מעיינת ביה שפיר אלא דללישנא קמא בעינן קפיצה בהדי ימים וללישנא בתרא לא בעינן קפיצה בהדי ימים ואם הראב\"ד ז\"ל לא ראה זאת הגירסא איני יודע:" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "אין האשה קובעת לה וסת כו' עד בכל השבעה. פ\"ק דנדה (דף י\"א) ופרק בנות כותים (דף ל\"ט) :", + " וכן אין האשה קובעת וסת כו' עד ה\"ז חוששת לוסת. פרק בנות כותים ופרק תינוקת:", + " וכל וסת שקבעה בימי זיבתה כו' עד בימים אלו. בנדה סוף פרק האשה (דף ס\"ד) ופרק בנות כותים:" + ], + [ + "כיצד חוששת לוסת אם ראתה דם בוסת זו ואפילו יום אחד תשב לנדתה מספק ואסורה לשמש באותו יום ואפילו לא ראתה בשאר ימי הוסתות ואם ראתה בשאר הג' ימים הרי זו זבה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הלשון חושך ולא אור עכ\"ל: ואני אומר הולך ואור עד נכון היום אלא טעות סופר היה בספר שבא ליד הראב\"ד ז\"ל מחבור הר\"מ ז\"ל ומצאו כמו שנסחתי וכתב עליו מרורות וגם בהעתקות שלנו כך היה כתוב אבל לאחר שזכיתי ובאתי לארץ הצבי ראיתי בנוסח שהוגה מספרו בחתימת ידו והיה כתוב בו ואם ראתה שלשה ימים הרי זו זבה עכ\"ל וכן ההלכה פרק בנות כותים:" + ], + [ + "כל אשה שמרבה עד בלא שעת הוסת. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " וכל אחד עשר יום של ימי זיבתה עד ותמצא טמאה. פרק בנות כותים (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כל אשה שמרבה עד בלא שעת הוסת. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " וכל אחד עשר יום של ימי זיבתה עד ותמצא טמאה. פרק בנות כותים (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "האשה שלא בדקה עצמה עד כמו שיתבאר בהלכות מטמאי משכב ומושב. ועיקר אלו ההלכות בנדה פרק כל היד (דף י\"ו) והביאור לו הוא פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "האשה שלא בדקה עצמה עד כמו שיתבאר בהלכות מטמאי משכב ומושב. ועיקר אלו ההלכות בנדה פרק כל היד (דף י\"ו) והביאור לו הוא פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "[הסומא] בודקת עצמה עד מותרת לבעליהן. פרק כל היד (דף י\"ו) :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתטמאה עד כמו שביארנו. ריש פרק הרואה כתם (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "ומדברי סופרים כו' עד לפנים בבשרה. פ\"ק דנדה (דף ה') וריש פרק הרואה כתם (דף נ\"ח נ\"ט) :", + " וטומאה זו בספק שמא כתם זה מדם החדר בא. ריש פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "וכן מדברי סופרים שכל הרואה כו' או עד שמצאה הכתם. ריש פ\"ק דנדה וריש מסכת עדיות:", + " וכל הרואה כתם וכו' עד ונתקלקלה וסתה. פ\"ק דנדה:" + ], + [ + "הרואה דם בשעת וסתה כו' עד ואינן מטמאות למפרע. ריש מסכת נדה (דף ד') וריש מסכת עדיות:", + " ואי זו היא זקנה כו' עד שתראה דם שלש וסתות. פ\"ק דנדה (דף ז') :" + ], + [ + "הרואה דם בשעת וסתה כו' עד ואינן מטמאות למפרע. ריש מסכת נדה (דף ד') וריש מסכת עדיות:", + " ואי זו היא זקנה כו' עד שתראה דם שלש וסתות. פ\"ק דנדה (דף ז') :" + ], + [ + "מה בין כתם הנמצא על בשרה לכתם הנמצא בבגדיה וכו' עד על שלש: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מחוור וכו' ומונה לה מאותה שעה ואינו כן עכ\"ל: ואני אומר דבר זה קבלה היתה בידו של ר\"מ ז\"ל מרבותיו וכן קבלנו אנחנו מרבותינו הצרפתים ז\"ל מפי רש\"י ז\"ל ומפי רבותינו נ\"ע וכן פי' סוף שמעתין קמייתא דפרק הרואה כתם (דף נ\"ח) [לא מצאתי הרש\"י הזה אלא בד\"ה לדברי אין קץ נמצא מקצתו ולא כולו] כי פסק הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס שהיה אומר עד כמה היא תולה עד כגריס של פול ופירש\"י ז\"ל שאילו נמצא בבשרה לא היתה תולה אלא אפילו כחרדל היתה טמאה עכ\"ל ויש לי כמה ראיות על זה חדא דלא אשכחן בכוליה תלמודא שיעור לדם הנדה וקי\"ל התם ובכמה דוכתי דכולהו שיעורים הלכה למשה מסיני ועוד שלא הוזכר זה השיעור אלא בכתם הנמצא על בגדיה בלבד שבו יכולה לתלות אבל בבשרה שאינה יכולה לתלות טמאה ואפילו כחרדל וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל גבי על חלוקה טהור דאי מגופה אבשרה איבעי ליה לאשתכוחי ועוד איתא התם ומעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה היתה בך כו' עד וטיהרה רבי עקיבא ראה תלמידיו [שהיו] מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם לא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה בבשרה ולא כתם וה\"נ איתא בירושלמי דפרק כל היד ומסיק לה רבינא בגמרא וכתמים עצמן דרבנן ואילו בבשרה תניא התם על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא אלמא חמיר בשרה מכתמה ועוד דמלשון רבי עקיבא למדנו כי דם נדה וזבה וטומאתן אחת הן ולגבי זיבה לא מצינו בה שיעור תדע דהא קא דאין התם בירושלמי ק\"ו מזבה שצריכה מים חיים לנדה שאינה צריכה ואם היו חלוקין בשיעורן או לא הוה דאין מינה או מהדר למיפרך מינה ועוד דהא תנן ריש פרק דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין כו' ואמרינן להדיא בבבלי ובירושלמי דכל שהיא חייבת קרבן בעלה לוקה עליה משום נדה ומוכח לה נמי בגמרא דשוו אהדדי ועוד דהא ריש גמרא פירקין דהרואה כתם אמרינן בבשרה עד שתרגיש בבשרה אלמא בהרגשה תליא מילתא מן התורה ולא בשיעורא ועוד דהא בסוף פירקין תנן העד שהוא נתון תחת הכר אם עגול טהור ואם משוך טמא דברי רבי אליעזר בר צדוק ע\"כ ופסקינן בגמרא כותיה ומפרש דמשוך טמא בכל שהוא ומפרש בתוספתא טעמא מפני שהוא דם הקינוח אלמא היכא דהוי כתם כי האי שיעורא הוא דאיכא למיחש אבל בבשרה אפילו כחרדל וכן סמכו רבותינו בעלי התוספות על זאת התוספתא והסכימו כדברינו זה ועוד דהא פ\"ק דנדה וריש פרק תינוקת לגבי דם בתולים אמרינן בירושלמי יש לה ראיה ואין לה כתם ואי ס\"ד חד שיעורא נינהו מאי נפקא מינה וכ\"ת לשאר מילי דאיכא בינייהו הא לאו בהכי מיירי שמעתא ועוד דהא פרק המפלת תנן המפלת כמין קליפה וכמין שערה כו' עד תטיל למים אם נמוחו טמאה ואמרינן עלה בגמרא שאלו לרופאים ואמרו שומא יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין שערות אדומות ובירושלמי גרסינן שומא ויש מכה שממנה משרת כמין שערה אדומה ומפני שיש בה מכה ושומא הא אין בה מכה ואין בה שומא לא ע\"כ דוק מינה לגבי שיעורא דכחוט השערה מטמא ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שהרי שאל רבי ירמיה על כתם שבבשרה טפין טפין מהו אם אין לו שיעור מה שאל עכ\"ל אני משיב שכבר קדמוני רבותינו בעלי התוס' ז\"ל להקשות ולתרץ זה גבי אותה בעיא פרק הרואה כתם מתני' דעל אשה דגרסינן בעי רבי ירמיה כשר מהו כשורה מהו טפין טפין מהו לרוחב ירכה מהו ופשיטנא תא שמע על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא על בשרה לאיתויי מאי לאו לאיתויי כה\"ג ומהדרינן לא דילמא דעביד כרצועה ע\"כ ופירש\"י ז\"ל כרצועה כמין שורה ופרשב\"א ז\"ל לפירוש כרצועה כמין שורה אחת כזה וכשורה דקא מיבעיא ליה היינו הרבה שורות כזה ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו כרצועה דהיינו טפין טפין כזה וא\"ת היינו טפין טפין דקא מיבעיא ליה ותירצו ופירשו דבעיא מיירי שעשויין בשינוי ורצועה דקא מתרץ הכא בשאין עשויין בשינוי עד כאן ולקמן אני רואה בסוף שמעתין כי מותבינן אפלוגתא דרב הונא ורב חסדא מהא דתניא היו עליה טיפי דמים למעלה וטיפי דמים למטה כו' ולמדתי ממנה לחזק דברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי שנוי הטיפין מורה שאינה מגופה אלא שתולין בהטייה וכיוצא בה ואעפ\"כ הואיל והוא בבשרה ספיקו טמא כדפשיט תלמודא וכדכתיב טעמא לדברי ר\"מ ז\"ל כי בבשרה דאורייתא ולפיכך ספיקו טמא וכתמים דרבנן ולקולא ולפיכך תולין ולשון הגמרא מוכיח לעיניך כי בעיא דרבי ירמיה בגופה וברייתא דלקמן בכתמים שעל בגדיה דרבנן ותולין. מעתה התבונן מה מעולה דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב כאן לגבי צירוף וכתם הנמצא בבגדים זה הלשון ולפנינו בזה הפרק כתב בעיא דרבי ירמיה עם הברייתות וכמו שכתבתי וז\"ל הכתם הנמצא על בשרה שהיה ארוך כרצועה או עגול או שהיה טפין טפין או שהיה אורך הכתם על ירכה או שהיה נראה כאילו הוא מלמטה למעלה הואיל והוא כנגד בית התורפה הרי זו טמאה ואין אומרים אילו נטף מן הגוף לא היה כזה שכל דם שנמצא במקומות אלו מחמירין בו ואע\"פ שהוא ספק עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל וקבלתו עם דברי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וקבלתנו ודברינו אחד הם אות באות ומה שהקשה עוד ממה שנשנה שם בדרך אחר במשנה חילוק למטה מן הצואר ובשרה כנגד בית התורפה ועל כולן אמרו תולה בכל דבר עכ\"ל אני משיב אלמלא שאני מתירא מגדולתו הייתי מעתיק לשון המשנה עד אשר תראה כי לא נזכר שם צואר וגם שאין שם תלייה בבשרה כלל וכל בבא ובבא באנפי נפשה מתניא בה טמאה וטהורה ולאו בחדא מחתא מחתינהו ומתניתין שנייה דבכל תולה אבבי בתרייתא מתניא דשייך בהו תלייה כדאוכחנא מכמה טעמי בס\"ד ומה שהקשה עוד שקראוהו כתם אני משיב לא כתם סתם קראוהו אלא מפורש הרואה כתם על בשרה ולברר דיניה וחלוקיה לפי שנוייה כמו שכתבתי נשנה כל הפרק ההוא ואתה המעיין אם תרצה ללון בעמקה של הלכה נדד שינה מעיניך ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועמוקים:" + ], + [ + "כתם שנמצא על דבר עד הרי זו טהורה. פרק הרואה כתם ופרק האשה שהיא עושה צרכיה:", + " וכל שאינו מקבל טומאה עד מדין הכתמים. בנדה פרק האשה:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "כל כתם שאמרנו כו' עד שמהם בא הכתם. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "כל כתם שאמרנו כו' עד שמהם בא הכתם. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "נמצא הכתם על בשרה בלבד אפילו מחגור ולמעלה טמאה שאילו היה דם כו': וכתב עליו בהשגות, זה אינו אלא בשנזדקרה והכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר שניהם לדעת אחת נתכוונו והסופר טעה וכאשר זכיתי לבא בארץ הצבי ובא לידי הספר המוגה לו בחתימת ידו נשקתיו ועל ראשי ענדתיו וז\"ל נמצא הכתם על בשרה בלבד מחגור ולמטה טמאה ואם נתהפכה וקפצה אפילו מחגור ולמעלה טמאה שאילו היה דם זה מן השחיטה או מן השוק היה לה שימצא על בגדיה הואיל ונמצא בבשרה ולא בבגדיה טמאה עכ\"ל והוא האמת שכן הוא מפרש בנדה בגמרא ריש פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "כל כתם הנמצא וכו' עד שהוא דם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא אף הבגד וכו': ואני אומר זו המחלוקת תלוי במה שנחלקו ראש זה הפרק בענין מה בין כתם הנמצא ושם הארכתי אבל בכאן אומר דעד כאן לא נחלק רבי מאיר סוף פרק האשה שהיא עושה צרכיה אלא בכל דבר שהיה בחזקת טומאה אבל זה הבגד הואיל ובחזקת טהרה הוא עומד מפני מה יטמא מספק והלא ספיקא דרבנן הוא ולקולא דהא אסיקנא ס\"פ הרואה כתם כתמים דרבנן ושמעתא דהתם נמי הכי סלקא ועוד דהא מיתניא התם על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא דוק מינה דוקא על בשרה שהוא ספק דאורייתא כדמוכחא לעיל ולחומרא הא על בגדה שהוא ספיקא דרבנן ולקולא וכמ\"ש רבינו משה ז\"ל וטעם רבינו הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו אלא מ\"ש ראש זה הפרק ושם השבתי כבר:", + " ואם נסתפק להם שמא הוא צבע אדום וכו' עד וטהורה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' אבל האשה לעולם טמאה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי רש\"י ז\"ל פי' משנתנו דהאשה שהיא עושה צרכיה דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם כו' לענין טהרות ובאותו דרך דרך הראב\"ד ז\"ל ורבינו פירשו רישא דמתני' לגבי בעלה וסיפא בטהרות וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומסתייע להו דין פירושא מדקתני להו תרי בבי במתני' ועוד כתב הרמב\"ן ז\"ל סיוע יפה מפירכא דרבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין כשם שבדיקת סמנין מטהרה לבעלה למה לא תטהר לטהרות ועוד דיש לי ראיה לשמעתין דאותביה רבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין דהטבילו ועשה על גביו טהרות ופרקינן הנח לכתמים דרבנן ופירש\"י ז\"ל דעיקר תחלת גזירתן אינה אלא מדרבנן שלכך מקילין דמדאורייתא עד שתראה בבשרה עכ\"ל. ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל וכתב כאן איסור בעלה וסופו דטהרות פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "ואלו הן השבעה סמנין וכו' עד שלשה ימים או יותר. פרק האשה שהיא עושה צרכיה:" + ], + [ + "ואלו הן השבעה סמנין וכו' עד שלשה ימים או יותר. פרק האשה שהיא עושה צרכיה:" + ], + [ + "כל אשה שהיא טמאה משום כתם כו' עד סוף הפרק. בכלל פירוקא דריש לקיש דכתמים דרבנן וכמו שכתבתי למעלה אלא כתבו ר\"מ ז\"ל מחובר כדרך המחברים:" + ] + ], + [ + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "יוצא דופן כו' עד מדוה דרך ערותה. פרק יוצא דופן (דף מ') ומייתי לה פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "נחתך הולד שבמעיה עד שיצא רובו. פרק המפלת (דף כ\"ט) :", + " ואם יצא ראשו כו' עד אח\"כ. במס' בכורות פרק יש בכור (דף מ\"ו) ופרק המפלת:" + ], + [ + "הוציא העובר את ידו עד כמו שאמרנו. פרק המפלת (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המפלת כמין בהמה כו' עד הרי זה ולד. פרק המפלת (דף כ\"א) ומקצת בבכורות פרק על אלו מומין (דף מ') :" + ], + [ + "המפלת כמין בהמה כו' עד הרי זה ולד. פרק המפלת (דף כ\"א) ומקצת בבכורות פרק על אלו מומין (דף מ') :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [], + [], + [ + "ואם ראתה דם ביום אחד ושמנים כו' עד סוף הפרק. פרק בא סימן (דף נ\"ד) ופרק המפלת משנה (דף ל') :" + ] + ], + [ + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "יתר על כן כל בת שתבעוה לינשא ורצתה עד שתספור ותטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל כל ראתה שהוא מוזכר בכאן וכו': ואני אומר גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי אבל אחר שבאתי בארץ הצבי וזכיתי לראות המוגה לר\"מ ז\"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד\"י ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר בין צד\"י לאל\"ף ותקנו לפי דעתו ועל כן יצא לו משפט מעוקל ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ולמסקנת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) והיה רואה שלשון הגמרא ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת:", + " ואם נשאת לתלמיד חכם וכו' עד שתטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שחילק זה בין תלמיד חכם לשאר בני אדם וכו' וכלה שפירסה נדה אסור להתייחד עמה כדאיתא בכתובות עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון והאמת מה שאמר שהוציא זה מאותו מעשה אך לא כמו שהוא מפרש שכבר הקדימוני וכתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בההיא סוגיא דפרק החולץ גמרא מתניתין קמייתא דקא פריק תלמודא דמייחדי להו ועוד יש בנוסחאות שלנו יחודי בעלמא הוא דמייחדי בהדייהו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דלכאורה משמע סוגיא כפי' הראב\"ד ז\"ל לרצונו ולדברי ר\"מ ז\"ל הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לסברא זו מדאמרי' פ\"ק דכתובות שאם פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כל זמן שלא בעל שהיא קושיא אחרת שהקשה ראב\"ד ז\"ל ועל מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מדעתו הקשו כיון דלא מצי למבעל מאי פת בסלו איכא והיא קושיא אמיתית גם על הפי' הראשון וגם על השני אילו היה מכוון ר\"מ ז\"ל לכך ועוד שאילו היה דעת ר\"מ ז\"ל לפרש אותה סוגיא כמו שחשב עליו הראב\"ד ז\"ל נוסח הגמרא שלו אינו הולמתו ועוד כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בלשונו יחוד כלל אלא נישואין וכל יודעיו יודעים כי לא לחנם נשמר ולא למקרה מוציא לשונו אלא ודאי דעתו לפרשה כפי' המקובל לו מרבותיו נ\"ע והבן כי התלמוד מקשה תחלה על דברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה מהא דרב כי מקלע לארדשיר אמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי מקלע לשכנציב אמר מאן הויא ליומי ומתרץ שאני רבנן דפקיעי שמייהו והדר מקשינן על מעשה דרב ורב נחמן היכי עביד הכי והאמר רבא תבעוה לינשא כו' ומתרץ רבנן שלוחי הוו משדרי ומודעי להו כלומר והיו נשמרות המתפייסות מקודם בואן ואי בעית אימא יחודי הוו מייחדי להו או בהדייהו כלומר דהוי מודעי מאן הויא ליומא או ליומי ודלא בעו אלא ליחודי בעלמא מאחר שיודעות שאינן מכוונין לבעול ולשאת נישואין גמורין ולא מחמדן ולא חזיין ומש\"ה לא בעינן שבעת ימים נקיים והיה להם פת בסלם שאם יצרם תקפם יבאו עליהן בהיתר גמור ולא דמיין לתבעוה לינשא נישואין גמורין וזווג שלם שהן רואות מתוך חמודן אם נתפייסו וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנימוקו ועוד כתב שיש לפרש לעולם שלוחי הוו משדרי ומודעי להו מעיקרא ומיהו לא סמכי אפקיעות דשמייהו אלא יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו או בהדייהו ע\"כ. ואלה הדברים נכונים לפרש בהם ההלכה ולהלום בהם הלשון וממילא שמעינן שהיו נושאין אותן כי נתפייסו להן ואפילו שלא ישבו שבעה נקיים הואיל והיו תלמידי חכמים וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ולא נשאר עם אלו הפירושין קושיא כלל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד ממעשה דרבינא האמור בנדה פרק תינוקת ההיא נישואין גמורין וזווג שלם היה דגרסינן התם (דף ס\"ו) אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבינא עסיק ליה לבריה בי רב חביבא אמר להו ליום פלוני לכתוב כתובה איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא אמר ליה מ\"ט עביד מר הכי א\"ל לא סבר ליה מר להא דאמר רבא תבעוה לינשא כו' אלמא נישואין גמורין וזיווג שלם ובעי למבעל בעילת מצוה לאלתר כדמבעי ליה ועוד יש לו לומר כי החתן עדיין היה בחור ולא היה אביו רב חביבא בקי בו ורצה להרחיקו מן הנסיון ולאו בן תלמיד חכם כתלמיד חכם עצמו. ומה שהקשה עוד דהויא חופה דאיסורא אינה קושיא כלל לפי הפירושין שכתבתי שאינה רואה מתוך חמודה זה כלל תדע שהרי כתב ר\"מ ז\"ל עצמו פרק י' דהלכות אישות כי האשה מכשתכנס לחופה נקראת נשואה אע\"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע\"פ שנכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנישואין עכ\"ל. נמצאת למד בצחות לשונו זה שאמר לשון נישואין כי רצה לומר שנכנסה לחופה אע\"פ שלא נתייחד עמה וגם שאילו היתה נדה מפורש הוא לו שם שאינן נישואין וגם מעשה דשכנציב כתבו לפנינו פכ\"ה ונמצאו דבריו נכונים:" + ], + [ + "יתר על כן כל בת שתבעוה לינשא ורצתה עד שתספור ותטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל כל ראתה שהוא מוזכר בכאן וכו': ואני אומר גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי אבל אחר שבאתי בארץ הצבי וזכיתי לראות המוגה לר\"מ ז\"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד\"י ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר בין צד\"י לאל\"ף ותקנו לפי דעתו ועל כן יצא לו משפט מעוקל ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ולמסקנת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) והיה רואה שלשון הגמרא ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת:", + " ואם נשאת לתלמיד חכם וכו' עד שתטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שחילק זה בין תלמיד חכם לשאר בני אדם וכו' וכלה שפירסה נדה אסור להתייחד עמה כדאיתא בכתובות עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון והאמת מה שאמר שהוציא זה מאותו מעשה אך לא כמו שהוא מפרש שכבר הקדימוני וכתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בההיא סוגיא דפרק החולץ גמרא מתניתין קמייתא דקא פריק תלמודא דמייחדי להו ועוד יש בנוסחאות שלנו יחודי בעלמא הוא דמייחדי בהדייהו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דלכאורה משמע סוגיא כפי' הראב\"ד ז\"ל לרצונו ולדברי ר\"מ ז\"ל הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לסברא זו מדאמרי' פ\"ק דכתובות שאם פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כל זמן שלא בעל שהיא קושיא אחרת שהקשה ראב\"ד ז\"ל ועל מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מדעתו הקשו כיון דלא מצי למבעל מאי פת בסלו איכא והיא קושיא אמיתית גם על הפי' הראשון וגם על השני אילו היה מכוון ר\"מ ז\"ל לכך ועוד שאילו היה דעת ר\"מ ז\"ל לפרש אותה סוגיא כמו שחשב עליו הראב\"ד ז\"ל נוסח הגמרא שלו אינו הולמתו ועוד כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בלשונו יחוד כלל אלא נישואין וכל יודעיו יודעים כי לא לחנם נשמר ולא למקרה מוציא לשונו אלא ודאי דעתו לפרשה כפי' המקובל לו מרבותיו נ\"ע והבן כי התלמוד מקשה תחלה על דברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה מהא דרב כי מקלע לארדשיר אמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי מקלע לשכנציב אמר מאן הויא ליומי ומתרץ שאני רבנן דפקיעי שמייהו והדר מקשינן על מעשה דרב ורב נחמן היכי עביד הכי והאמר רבא תבעוה לינשא כו' ומתרץ רבנן שלוחי הוו משדרי ומודעי להו כלומר והיו נשמרות המתפייסות מקודם בואן ואי בעית אימא יחודי הוו מייחדי להו או בהדייהו כלומר דהוי מודעי מאן הויא ליומא או ליומי ודלא בעו אלא ליחודי בעלמא מאחר שיודעות שאינן מכוונין לבעול ולשאת נישואין גמורין ולא מחמדן ולא חזיין ומש\"ה לא בעינן שבעת ימים נקיים והיה להם פת בסלם שאם יצרם תקפם יבאו עליהן בהיתר גמור ולא דמיין לתבעוה לינשא נישואין גמורין וזווג שלם שהן רואות מתוך חמודן אם נתפייסו וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנימוקו ועוד כתב שיש לפרש לעולם שלוחי הוו משדרי ומודעי להו מעיקרא ומיהו לא סמכי אפקיעות דשמייהו אלא יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו או בהדייהו ע\"כ. ואלה הדברים נכונים לפרש בהם ההלכה ולהלום בהם הלשון וממילא שמעינן שהיו נושאין אותן כי נתפייסו להן ואפילו שלא ישבו שבעה נקיים הואיל והיו תלמידי חכמים וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ולא נשאר עם אלו הפירושין קושיא כלל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד ממעשה דרבינא האמור בנדה פרק תינוקת ההיא נישואין גמורין וזווג שלם היה דגרסינן התם (דף ס\"ו) אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבינא עסיק ליה לבריה בי רב חביבא אמר להו ליום פלוני לכתוב כתובה איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא אמר ליה מ\"ט עביד מר הכי א\"ל לא סבר ליה מר להא דאמר רבא תבעוה לינשא כו' אלמא נישואין גמורין וזיווג שלם ובעי למבעל בעילת מצוה לאלתר כדמבעי ליה ועוד יש לו לומר כי החתן עדיין היה בחור ולא היה אביו רב חביבא בקי בו ורצה להרחיקו מן הנסיון ולאו בן תלמיד חכם כתלמיד חכם עצמו. ומה שהקשה עוד דהויא חופה דאיסורא אינה קושיא כלל לפי הפירושין שכתבתי שאינה רואה מתוך חמודה זה כלל תדע שהרי כתב ר\"מ ז\"ל עצמו פרק י' דהלכות אישות כי האשה מכשתכנס לחופה נקראת נשואה אע\"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע\"פ שנכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנישואין עכ\"ל. נמצאת למד בצחות לשונו זה שאמר לשון נישואין כי רצה לומר שנכנסה לחופה אע\"פ שלא נתייחד עמה וגם שאילו היתה נדה מפורש הוא לו שם שאינן נישואין וגם מעשה דשכנציב כתבו לפנינו פכ\"ה ונמצאו דבריו נכונים:" + ], + [ + "דין הכתמים בזמן הזה וכו' עד שנמצא בו הכתם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וזהו שאמרנו וכו'. ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעי' ריש פ\"ט בענין מה בין כתם הנמצא כו' ואני תלמידו כתבתי והארכתי בראיות וביררתי שם שדבריו וקבלתו אמת וגם בכללים אשר כלל בכאן נשמר שאמר זה בכתם שאין לחוש בו בזיבות וכיון דכתמים דרבנן דיין להחמיר בהן כנדה דאורייתא ואילו יש כאן לחוש לזיבות הנה הוא ז\"ל ביארו אחר זה מיד וז\"ל ואם היה שיעור הכתם כדי לחוש לזיבות סופרת שבעה ימים מאחר יום שנמצא בו הכתם שאין הרואה דם כרואה כתם עכ\"ל והדין עמו כמו שהוכחתי. ועוד אני מוסיף עתה לגלות למה לא חילק בזמן הזה לזמן הראשון בדיני הכתמים שהרי במימרא דרבי זירא פרק תינוקת לא הוזכר אלא שאפילו רואות דם טיפה כחרדל כו' אבל מוצאה כתם לא הוזכרה ודייה מה דאחמור רבנן למיהוי כנדה וכן כתב בסמוך שלא החמירו אלא ברואה דם טמא עכ\"ל. ואם הראב\"ד ז\"ל הולך כאן לפי שיטתו של מעלה ויצא לו זאת החומרא אין לשבש על כך דברי ר\"מ ז\"ל אמנם הסכמתו חובה וקבלתו ומלכותו נסוכה והרוצה להחמיר הואיל ויצא מפה קדוש תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "וכל מה שאמרנו ביולדת וכו' עד בזמן הזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אני אומר כן שהרי בצורת הפנים אמו טמאה לידה ומי יכיר בצורות ויטהר עכ\"ל: ואני אומר איני מאמין שיצא לשון זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בכלל הזה שביולדת אלא שאמו טהורה ואיך יקשה עליו מן הטמאה ואם יעלה על דעתך שטעה הסופר ורצה להקשות ממ\"ש פ\"י ואם אין פניו בצורת פני אדם כו' גם זו אינה קושיא כי אותו הדין הוא במפלת ובכאן לא כלל אלא ביולדת דוקא וכבר חקרתי בכל מה שפרט בטהרת היולדת ולא מצאתי בו דבר שלא נוכל לעמוד עליו שאינם אלא דיני יוצא דופן או מחותך או דרך איברים דוק ותשכח:", + " הרי היא טהורה וכו' עד דם טמא: כתב הראב\"ד זו טעות שהרי אמרו אין פתיחת הקבר בלא דם הלכך טמאה. עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי רבינו הראב\"ד מעולם מתרי טעמי. חדא כי תחילת זה הכלל כתב וכן האשה שראתה לובן או דם ירוק או שהשליכה חתיכה אדומה שאין עמה דם שזהו דין רואה דם ומפלת שהיא משלכת ואיך יקשה עליו מיולדת שהרי אמרו אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ועוד אנה פנה לב הכותב השגה זו שלא השגיח על לשון ר\"מ עצמו שכתב תחלת פרק כל היולדת טמאה כנדה אע\"פ שלא ראתה דם עכ\"ל וברור דהיינו טעמא משום דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם והחי יתן אל לבו כי לא הלך לבו מפרק לפרק ולא פגעה בו שכחה אלא ודאי הכותב הזה הפריז יותר מדאי דהכא ברואה ומפלת והתם ביולדת ותלה עצמו באילן גדול מדאמר רבי יוחנן חוכמתיה דרבי חנינא גרמה לי דלא אחזי דמא מטמאנא מטהר מטהרנא מטמא וא\"ר זירא טבעא דבבל גרמה לי דלא אחזי דמא ומה רבה דידע בטבעא לא חזי אנא אחזי ואידך דאמר רבי זירא בנות ישראל כו' ע\"כ. והביא ר\"י אלפס ז\"ל בריש הלכות שבועות בפיסקי נדה אלמא במראות דמים נסתפקו כי נתמעטו הלבבות והחמירו כי לא הכירו אבל שאר דברים לא הזכירו ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מתכונתם ורמו וישבו תחתם יחד כולם בפרטם ובכללם הרכיב והבריך וקיצר והאריך בסמוך:" + ], + [ + "וכן אם היתה בה מכה כו' עד ולא נתחדש בה דבר אלא ספירת שבעת ימים נקיים לכל הרואה דם טמא כמו שביארנו ושיהו כל מראה דמים טמאים. עכ\"ל. וזהו כאותן מימרות ממש דרבי זירא וכדאמר רבי יוחנן:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "ואסור לאדם שידבק באשתו עד ולא יאכל עמה בקערה אחת: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו נוהגין אפילו על שולחן אחד וכן כתב רב אחא ז\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ק דשבת (דף י\"ג) ובזו משום הרגל עבירה נגעו בה והנוסחאות והדעות רבו בה עד שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שנהגו העולם להפסיק במפה וכולם דברי אלהים חיים:", + " כללו של דבר עד כמו שביארנו. פ\"ק דשבת במעשה בימי לבוניך מהו אצליך כו':" + ], + [ + "כל המלאכה שהאשה עושה עד שלש מלאכות אלו. פ\"ק דשבת:", + " ומותר לאשה להתקשט בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה. זה מפורש בברייתא לרבי עקיבא פרק במה אשה (דף ס\"ד) גמרא מתני' דכבול ופיאה והביאה ר\"י אלפס בפיסקי נדה:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כל הבועל כותית וכו' עד הרי אלו משובחין וזריזין: כתב הראב\"ד ז\"ל בד\"א שהתרו בו וכו': ואני אומר התראה זו לא מצאתיה לא פרק אין מעמידין ולא פרק הנשרפין בבבלי אך בירושלמי יש לו מקצת טעם דאמרינן במעשה זמרי פנחס שלא ברצון חכמים עשה אלא שאין לנו לסמוך עליו הואיל ולא הוזכר בבבלי ושכרו שנתן לו השם מוכיח וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכות לומר לך שאינה הלכה ועוד שהרי זמרי בפרהסיא עשה והביאה לפני משה והתריס ומה התראה גדולה מזו והלא אין התראה באה אלא להבחין בין שוגג למזיד וודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " ודבר זה הלכה וכו' עד אין הבועל נהרג עליו. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :", + " והבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מכת מרדות. כן משמע פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "כל הבועל כותית וכו' עד הרי אלו משובחין וזריזין: כתב הראב\"ד ז\"ל בד\"א שהתרו בו וכו': ואני אומר התראה זו לא מצאתיה לא פרק אין מעמידין ולא פרק הנשרפין בבבלי אך בירושלמי יש לו מקצת טעם דאמרינן במעשה זמרי פנחס שלא ברצון חכמים עשה אלא שאין לנו לסמוך עליו הואיל ולא הוזכר בבבלי ושכרו שנתן לו השם מוכיח וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכות לומר לך שאינה הלכה ועוד שהרי זמרי בפרהסיא עשה והביאה לפני משה והתריס ומה התראה גדולה מזו והלא אין התראה באה אלא להבחין בין שוגג למזיד וודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " ודבר זה הלכה וכו' עד אין הבועל נהרג עליו. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :", + " והבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מכת מרדות. כן משמע פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "לא פגעו בו הקנאים עד קדש ה'. פרק הנשרפין:" + ], + [ + "עון זה עד ולמעול בו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "עון זה עד ולמעול בו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "עכו\"ם הבא על בת ישראל וכו' עד שנאמר הן הנה היו וכו' וכל אשה יודעת איש וכו'. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "עכו\"ם הבא על בת ישראל וכו' עד שנאמר הן הנה היו וכו' וכל אשה יודעת איש וכו'. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "העבדים שהטבילו אותן וכו' עד לא באו. פרק ד' מיתות:", + " לפיכך השפחה אסורה עד כמו שביארנו. זה פסק מכח מימרא דרב חסדא ורב דימי דפרק ד' מיתות ומדאמר פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) ופרק ד' מחוסרי כפרה בדיני השפחה ופרק נושאין נמי הכי אסיקנא (דף ק') לא תנסוב כותית ושפחה:" + ], + [ + "העבדים שהטבילו אותן וכו' עד לא באו. פרק ד' מיתות:", + " לפיכך השפחה אסורה עד כמו שביארנו. זה פסק מכח מימרא דרב חסדא ורב דימי דפרק ד' מיתות ומדאמר פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) ופרק ד' מחוסרי כפרה בדיני השפחה ופרק נושאין נמי הכי אסיקנא (דף ק') לא תנסוב כותית ושפחה:" + ], + [ + "ואל יהי עון זה קל בעיניך עד ולא תהיה קדשה. מקצת זה הדין פרק ד' מיתות וכבר הארכתי בו בענין הקדשה וענין המשנה ביבמות סוף פרק נושאין ולא תנסוב כותית ושפחה דלא ליזול זרעך בתרה:" + ], + [ + "הבא על השפחה עד יצתה מכלל העכו\"ם. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין ופרק החולץ:" + ], + [ + "נתערב ולד ישראל עד ספק גיורת. ביבמות פרק נושאין על האנוסה (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "נתערב ולד ישראל עד ספק גיורת. ביבמות פרק נושאין על האנוסה (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "כל העכו\"ם כולם כשיתגיירו עד אלא לענין ביאה בקהל. פ\"ק דכריתות ובפרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "וכיצד דינם עמון ומואב עד אשר יולדו להם דור שלישי. פרק הערל:" + ], + [ + "וכיצד דינם עמון ומואב עד אשר יולדו להם דור שלישי. פרק הערל:" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "כשעלה סנחריב מלך אשור וכו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "וכן לדורות כשירצה וכו' עד יביא קרבנו. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "וכן לדורות כשירצה וכו' עד יביא קרבנו. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "גר שמל ולא טבל וכו' עד ואם הטבילוהו הרי זה גר. פרק החולץ:" + ], + [ + "קטן מטבילין אותו וכו' עד שזכות הוא לו. פ\"ק דכתובות (דף י\"א) :", + " מעוברת שנתגיירה וטבלה עד שיביא עדים. פרק הערל (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "היה נשוי לישראלית עד הואיל והוחזקו עכו\"ם. פרק החולץ:" + ], + [ + "היה נשוי לישראלית עד הואיל והוחזקו עכו\"ם. פרק החולץ:" + ], + [ + "אבל מי שבא ואמר שהיה עכו\"ם ונתגייר בב\"ד וכו' עד ואני אומר מעלה עשו ביוחסין: כתב הראב\"ד ז\"ל שלא על דרך הלכה היא זו דלדעת ר' יהודה בארץ ישראל צריך להביא ראיה אבל לא בחוצה לארץ ולדעת חכמים בכל מקום צריך להביא ראיה: ואני אומר תמה על עצמך איך המציא ר\"מ ז\"ל חילוק בין הזמנים שלא הוזכר חילוק זה בתלמוד כלל ועוד תימה מאין לו לחלק בין יוחסין להשיאו אשה לשאר דברים שכתב תחלת זאת הפיסקא גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד וכו' עד וכן גר שנוהג בדרכי ישראל וכו' עד הרי אלו בחזקת גרי צדק ואע\"פ שאין שם עדים שמעידים בפני מי נתגיירו אעפ\"כ אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן עד שיבאו עדים או עד שיטבלו בפנינו הואיל והוחזקו עכו\"ם אבל וכו' כדכתיבנא. ודע כי עיקר הלכה זו פרק החולץ (דף מ\"ו) גבי שמעתין דגרים דגרסינן ת\"ר נכרי שבא ואמר גר אני יכול נקבלנו ת\"ל אתך במוחזק לך בא ועדיו עמו מניין ת\"ל כו' אתך בכל מקום שאתך א\"כ מה ת\"ל בארץ בארץ צריך להביא ראיה בח\"ל א\"צ להביא ראיה דברי ר\"י וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא א\"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הלכה בין בארץ בין בח\"ל צריך להביא ראיה ואקשינן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים ופרקינן מהו דתימא מסתבר טעמיה דרבי יהודה דקא מסייעי ליה קראי קמ\"ל ולכך קושיית ראב\"ד ז\"ל נראית בפומבי לכאורה דמרפסא איגרא ומהפך גמרא אליבא דרבי יהודה וסברא דקרא ור\"מ ז\"ל לא עביד לאפוקי נפשיה בר מהלכתא אלא מגלי עמיקתא ומסתרתא ועתה הבן שהוא קיבל להקשות טפי בהא שמעתא חדא דקשיא ליה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דהכא אדרבי חייא בר אבא גופיה דפסיק בסמוך גר צריך שלשה משפט כתיב ביה אלמא בעינן תלתא כדברי חכמים וגרסינן נמי לקמן ת\"ר ושפטתם צדק כו' מכאן א\"ר יהודה גר שנתגייר בב\"ד נאמן בינו לבין עצמו אינו נאמן ומעשה באחד שבא לפני ר' יהודה ואמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי א\"ל ר\"י יש לך עדים א\"ל לאו יש לך בנים א\"ל הן א\"ל נאמן אתה לפסול עצמך ואין אתה נאמן לפסול את בניך ואקשינן מדרבי יהודה אדרבי יהודה מדתנינן יכיר יכירנו לאחרים מכאן א\"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה הוא או בן חלוצה וחכ\"א אינו נאמן ופרקינן אמר רב נחמן בר יצחק ה\"ק ליה לדבריך עכו\"ם אתה ואין עדות לעכו\"ם ומסיק תלמודא הלכתא כרב נחמן ואפילו לרבי חייא בר אבא דקא מפרש לברייתא דקא מסייע לרבנן וכדאוקימנא לה לגבי בכור דיכיר אלמא משמע דאפילו ר' יהודה חזר להודות כדברי חכמים דצריך להביא ראיה ולא חילק בין א\"י לח\"ל וכן משמע בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) גבי האומר הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר דאמרינן גר נמי לאו בידו הוא דאמר רבי יוחנן כו' עד מי יימר דמזדקקי לי הני תלתא וגם כן פסק ר\"י אלפס ז\"ל והשתא אתמהה דגרסינן לעיל בהא שמעתא גופא (דף מ\"ה) ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא אמר רב אשי מי לא טבלה לנדותה ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה אמר (בגמרא דילן גרסינן: ריב\"ל) רב אסי מי לא טביל לקריו ע\"כ. והא ודאי הני עובדי נינהו וקי\"ל מעשה רב בכל מקום ורב אשי ורב אסי נמי בתראי נינהו וקי\"ל הלכתא כבתראי ופשיטא לן דלא הוה להו ראייה דא\"כ היכי הוו קרו להו בני ארמייתא ומה הוו צריכי למימר מי לא טבלה לנדתה ולקריו אלא משמע מינה דבלאו הכי סגי ומיגו דיכלי למימר מעיקרא ישראל אנן כי אמרי גירי אנן מהימני דהפה שאסר הוא הפה שהתיר כאותה ששנינו אמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנימוקי שלו מדעת הגאון הראשון ז\"ל ומדעתו והביא ג\"כ הא דאשכחן בירושלמי דקידושין פרק האומר אלא ריב\"ל כהדא דתני בר קפרא דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל הרי זה כשר שאין גר שלא טבל לקריו וקשיא עלתה לו טומאה קלה מטומאה חמורה אמר רבי יוסי בר' בון מכיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלתה לו ע\"כ וגם ר\"י אלפס כן פסק וא\"כ קשיא הלכתא אהלכתא ועוד שאני מצאתי בירושלמי סוף מסכת גרים (המסכתא הזאת סדרוה רבנן סבוראי אחר רב אשי כגמרא על מסכת תמיד וכבר נדפסה אצל הש\"ס בכרך סנהדרין) דגרסינן סתמא חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים האומר בארץ ישראל גר אני מקבלין אותו מיד ובחוצה לארץ אין מקבלין אותו אלא א\"כ היו עדיו עמו ע\"כ. ותמה על עצמך עליה כמו שתמה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל הא מתניא שלא כהלכה ודלא כחד דהאי אי ר' יהודה מיחלפא גמרא וסברא דקרא ממש ואי רבנן פליגי להדיא ומסתברא ליה לר\"י אלפס ז\"ל לפרוקי הני קושייתא דמאי דפסקינן הכא הלכה כר' יוחנן ואליבא דרבנן לכתחלה הוא דלא נהגינן ביה מנהג ישראל ומנסבינן ליה בת ישראל עד דטביל בפני ג' ומייתי ראיה דאיגייר והנך מיירי דאיעבד ולנהוג בו מנהג גר צדק ובעל הלכות גדולות כתב דההיא דר\"י בזמן הזה והנך בזמן הראשון וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ותמהו בלא טענה הבאים אחריהם על זה ויש לי ליתן להם טעם דהא רב אסי בתראה הוה כדכתיבנא ורב אסי נמי תלמיד ר' יוחנן הוה וגם על ר\"י אלפס ז\"ל הקשה הרמב\"ן ז\"ל מהא דא\"ר יהודה ואין אתה נאמן לפסול בניך והלא כשרין היו וא\"ת אף הבנים לכתחלה פוסלין אותן והרי אמר לו לדבריך עכו\"ם אתה וכתב דיש לדחוק שהיה אומר שלא טבל לקירוייו מעולם מיהו קשיא ליה טפי מההיא דקידושין דהא אמר להדיא תלמודא לאו בידו הוא ומי יימר דמיזדקקי ליה כדכתיבנא ולפיכך לא ראה את דבריו ור\"מ ז\"ל בקבלתו מן הראשונים ובקיאותו אפילו במסכת גרים וסברתו הנכונה הסכים כדברי כולם לחלק בין יוחסין לשאר הדברים ובין זה הזמן שאינו מוחזקין העולם אצלנו לזמן הראשונים שהיו מוחזקין כולם ויש לי להביא לו ראיה מריש מסכת פסחים (דף ג') בההוא עכו\"ם דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים כו' עד שלם עלך רבי יהודה דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים אלמא כולם היו בחזקת ישראל וכההיא דמסכת גרים משום חביבות ישראל כלומר שהיו מוחזקין וב\"ד קבועין אבל בזמן הזה דפליגי חכמים ורבי יהודה ביוחסין אם הם חשובים מוחזקים לא ועוד דדייק מיניה לישנא דברייתא דקתני אתך במוחזק לך דאלמא בעינן חזקה ליוחסין והשתא דליכא חזקה הלכה כדברי חכמים דבהאי פליגי דוקא אבל היכא דאיכא חזקה או לשאר דברים אע\"ג דליכא חזקה ולא ראיה מודו דמעשיה מוכיחין עליה ופי' ג\"כ דברי רבי יוחנן וברייתא דרבי יהודה כפירוש הגאון ז\"ל במוחזק שאמר נתגיירתי אבל מי שבא ואמר גר אני נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר כמו שכתבתי וכן בחוצה לארץ שאין שם חזקה צריך ראיה כההיא דסוף גרים שהיא הלכה ומתניא גבי הלכתא פסיקתא ולא חש לדברי רבי יהודה דהכא דהא הדר ביה לגבי רבנן. עלה בידך פי' לשון ר\"מ ז\"ל כך בקצרה גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל וכו' וכן גר כו' הרי אלו בחזקת גרי צדק פי' לשאר הדברים כדרב אשי ורב אסי ושאר הראיות שהבאתי אעפ\"כ אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן כו' עד הואיל והוחזקו עכו\"ם פי' כדר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן במוחזק בעכו\"ם וליוחסין וכפירוש הגאונים ז\"ל אבל מי שבא ואמר שהיה עכו\"ם ונתגייר בב\"ד פי' ולא היינו יודעין זולתי על פיו שהיה עכו\"ם נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר כי חזר רבי יהודה להורות כדברי חכמים:", + " בד\"א בארץ ישראל. בירושלמי דסוף מסכת גרים דהוי כי חזקה דכשרות דמודו בה רבנן לרבי יהודה כדפרישית:", + " ובאותן הימים. כדעת בעל הלכות גדולות וכדפרישית נמי דאפילו חכמים דרבי יהודה מודים בה:", + " אבל בח\"ל צריך להביא ראיה. בסיפא דמס' גרים וכדרבי יוחנן וחכמים דמיירי ביוחסין כפירוש הגאון ז\"ל:", + " ואין להם חזקה דכשרות ואני אומר שזו מעלה ביוחסין. כפלוגתא דרבי יהודה ורבנן במסכת קידושין גבי בחזקת יוחסין בזמן הזה ועיקר התירוץ כאן ליוחסין וכדמשמע לישנא דברייתא נאמן אתה לפסול כו' כאן לשאר מילי וכי קשיא לך מההיא דסוף מסכת גרים תריץ לא נחלקו חכמים אלא בזמן הזה וחוצה לארץ נמי בכל זמן כזמן הזה בארץ ישראל דמי כדמסכת גרים וכדאמרינן ריש גיטין בארץ ישראל בקיאין לשמה בחוצה לארץ לא ונמצאו דברי רבינו משה ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "לפיכך לא קבלו בית דין כו' עד אז יבנה שלמה. תחלתו פרק לפני אידיהן והכל פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "לפיכך לא קבלו בית דין כו' עד אז יבנה שלמה. תחלתו פרק לפני אידיהן והכל פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "גר שלא בדקו אחריו כו' עד סוף הפרק. פרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "גר שלא בדקו אחריו כו' עד סוף הפרק. פרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "אי זהו גר תושב כו' עד כמו שביארנו בהלכות ע\"ז. במסכת ע\"ז פרק בתרא (דף ס\"ד) ומה שביאר ר\"מ ז\"ל הוא פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם:" + ], + [ + "אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת זה המחבר סתום וחתום וכו' שלא למול ושלא לטבול כמה שירצה בכל זמן עכ\"ל: ואני אומר מחבר הוא האמת בזה החיבור כמו שכתבתי כמה פעמים גם אני בזה החיבור שלי שכוונתו לכמה דברים ואחד מהן שהוא קיצר הארוך ומי שרוצה לדקדק יעיין בהלכה וידקדק ואילו בא לפרש בו יארך יותר מדאי וגם מפרש הוא בפירוש התלמוד כדרך המפרשים ז\"ל ושם ינוחו יגיעי כח וגם בזה הדין נהג מנהג יפה כדרכו הישרה שכתב הדין כמו שהוא סוף פרק המקדיש שדהו ערכין (דף כ\"ט) דגרס אמר רשב\"א אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע\"כ. הנה לא סתם ולא חתם אלא שקיצר וגם אין לו ליתן טעם שלא נתן התלמוד אלא מדין ג\"ש וקי\"ל דאין אדם דן ג\"ש מעצמו אא\"כ קבלה מרבו ורבו מרבו עד הר סיני נמצא שהוא הלכתא בלא טעמא ואם הראב\"ד הפריז שכלו בטוב טעם זכור לטוב. ושאר דיני גר תושב שרצה הראב\"ד ז\"ל שיבאר כבר ביאר כל דבר ודבר במקומו פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם ביאר שנושיב אותו בתוכנו הואיל ואנו מצווין להחיותו הנה הביא ראיה שהיא מפורשת בכמה מקומות בתלמוד וכוונתו לפסוק בהפך מאותה דספרי לפי שאינה פסוקה לו הואיל ולא הוקבעה בתלמוד ואדרבה חולקת מכלל שאינה הלכה והדין עמו אתמהה אם איתא דלא משתמיט תנא ואמר לה בתלמוד ועוד דהא בירושלמי דמסכת גרים כי מייתי שאין מושיבין אותו ושאר חילוקים לא מנה זאת עמהן וענין שקונה עבד עברי כעכו\"ם ביארו בקצרה פרק ראשון דהלכות עבדים שאין ישראל יכול למכור עצמו לא לעכו\"ם ולא לגר תושב כדאיתא פרק הערל ובמקומות אחרים ואם עבר ומכר כתב כל חלוקיו פ\"ב דהלכות עבדים וכמו שהן מפורשים סוף ערכין ופ\"ק דקידושין ועוד עשה חכמה גדולה שלא הזכירו כאן תדע דגרסינן בערכין סוף פרק המקדיש אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך וחברו ר\"מ ז\"ל סוף פ\"א דהלכות עבדים נמצא דהא בהא תליא שהראב\"ד ז\"ל עצמו כותב שאין כל הדינין האלו נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג ראה עתה שלא הניח לא דבר גדול ולא קטן שלא כתב ואילו קרא הקורא לפני רבינו הראב\"ד ז\"ל באלו המקומות לא היה כותב לשון זה עליו:", + " אבל בזמן הזה כו' עד אלא בזמן היובל. פרק החולץ וסוף פרק המקדיש שדהו ופרק בתרא דמסכת ע\"ז מקצתו וכן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת זה המחבר סתום וחתום וכו' שלא למול ושלא לטבול כמה שירצה בכל זמן עכ\"ל: ואני אומר מחבר הוא האמת בזה החיבור כמו שכתבתי כמה פעמים גם אני בזה החיבור שלי שכוונתו לכמה דברים ואחד מהן שהוא קיצר הארוך ומי שרוצה לדקדק יעיין בהלכה וידקדק ואילו בא לפרש בו יארך יותר מדאי וגם מפרש הוא בפירוש התלמוד כדרך המפרשים ז\"ל ושם ינוחו יגיעי כח וגם בזה הדין נהג מנהג יפה כדרכו הישרה שכתב הדין כמו שהוא סוף פרק המקדיש שדהו ערכין (דף כ\"ט) דגרס אמר רשב\"א אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע\"כ. הנה לא סתם ולא חתם אלא שקיצר וגם אין לו ליתן טעם שלא נתן התלמוד אלא מדין ג\"ש וקי\"ל דאין אדם דן ג\"ש מעצמו אא\"כ קבלה מרבו ורבו מרבו עד הר סיני נמצא שהוא הלכתא בלא טעמא ואם הראב\"ד הפריז שכלו בטוב טעם זכור לטוב. ושאר דיני גר תושב שרצה הראב\"ד ז\"ל שיבאר כבר ביאר כל דבר ודבר במקומו פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם ביאר שנושיב אותו בתוכנו הואיל ואנו מצווין להחיותו הנה הביא ראיה שהיא מפורשת בכמה מקומות בתלמוד וכוונתו לפסוק בהפך מאותה דספרי לפי שאינה פסוקה לו הואיל ולא הוקבעה בתלמוד ואדרבה חולקת מכלל שאינה הלכה והדין עמו אתמהה אם איתא דלא משתמיט תנא ואמר לה בתלמוד ועוד דהא בירושלמי דמסכת גרים כי מייתי שאין מושיבין אותו ושאר חילוקים לא מנה זאת עמהן וענין שקונה עבד עברי כעכו\"ם ביארו בקצרה פרק ראשון דהלכות עבדים שאין ישראל יכול למכור עצמו לא לעכו\"ם ולא לגר תושב כדאיתא פרק הערל ובמקומות אחרים ואם עבר ומכר כתב כל חלוקיו פ\"ב דהלכות עבדים וכמו שהן מפורשים סוף ערכין ופ\"ק דקידושין ועוד עשה חכמה גדולה שלא הזכירו כאן תדע דגרסינן בערכין סוף פרק המקדיש אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך וחברו ר\"מ ז\"ל סוף פ\"א דהלכות עבדים נמצא דהא בהא תליא שהראב\"ד ז\"ל עצמו כותב שאין כל הדינין האלו נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג ראה עתה שלא הניח לא דבר גדול ולא קטן שלא כתב ואילו קרא הקורא לפני רבינו הראב\"ד ז\"ל באלו המקומות לא היה כותב לשון זה עליו:", + " אבל בזמן הזה כו' עד אלא בזמן היובל. פרק החולץ וסוף פרק המקדיש שדהו ופרק בתרא דמסכת ע\"ז מקצתו וכן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין אסור עליהם משום ערוה עד מותרות להן. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "עכו\"ם שנתגייר עד משום ערוה כלל. פרק שני דיבמות (דף כ\"ב) ופרק החולץ ופרק נושאין (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "דין תורה כו' עד כבא על הנכרית. פרק שני דיבמות:" + ], + [ + "כיצד דין הגרים וכו' עד אין מפרישין אותן. פרק נושאין:", + " גר אסור בשאר האם כו'. פרק שני דיבמות ופרק החולץ (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " ומותר בשאר האב כו' עד ובתו שנתגיירה מותרת לו. פרק נושאין:", + " אבל אינו נושא לא אחותו מאמו וכו' עד הרי זו מותרת לו: כתב הראב\"ד ז\"ל מכדי רב ששת וכו' אבל נסבה כשהוא גר אסור עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דברים הללו כי אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל מסודרים שחיבר תחילה כיצד דין הגרים בעריות כו' עד מדברי סופרים כאשר הם ביבמות פרק שני ופרק החולץ ואחרי כן ומותר בשאר האב אע\"פ שיודע ודאי שזה שארו מאביו כגון תאומים שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה אעפ\"כ לא גזרו על שאר אביו עכ\"ל. ופסק זה מכח ההיא דגרסינן ביבמות פרק נושאין (דף צ\"ח) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירו בניה עמה כו' אמר אביי [בגמרא גרסינן רבא] הא דאמור רבנן אין אב לעכו\"ם לא תימא משום דשטופי בזמה ולא ידיע אבל [היכא] דידיע חיישינן אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן דהא שני אחים תאומים טפה אחת היא ונחלקת לשנים (וקאמר אין חייבין משום אשת אח) [בגמרא איתא וקתני סיפא לא חולצין ולא מייבמין] ש\"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ע\"כ. הנך רואה בעיניך שזה אות באות דרך קצרה מאורך הגמרא ואח\"כ כתב לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו כו' עד ובתו שנתגיירה מותרת לו שכולן באות מכח זה שאין האב חשוב אצל זרעו לאב כלל לא באחות ולא בלידה וכיוצא בה ואחרי כן כתב אבל אינו נושא לא אחותו מאמו ולא אחות אמו מאמה לפי ששאר האם יש להם כדמשמע בהדא שמעתא ואיתא פ\"ב דיבמות ופרק החולץ ואחרי כן כתב ולא אשת אחיו מאמו שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגייר אבל אם נשאה אחיו כשהוא עכו\"ם הרי זו מותרת לו עכ\"ל מכח ההיא דמייתי התם תלמודא לאקשויי אפלוגתא דרב אחא בר יעקב תא שמע אמר רבי יוסי מעשה בנפטים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר כו' עד מאי לאו דנסבה אח כשהוא גר ופריק לא דנסבה כשהוא עכו\"ם וכו' ת\"ש דאמר בן יאסין כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו אמרתי לו בני מי הרשך אמר הרי אשה ושבעה בניה על ספסל זה ישב רבי עקיבא ודרש ואמר שני דברים גר נושא אשת אחיו מאמו כו' עד מאי לאו דנסבה אחיו כשהוא גר ופריק לא דנסבה כשהוא עכו\"ם ע\"כ הנך רואה בעיניך כי אשת אחיו נשנית בפני עצמה בחילוק נשואיה לאחיו בין גירות לגיות וכלשון ר\"מ ז\"ל וראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון ראב\"ד ז\"ל אם אמת שיצא מפיו. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שהסכים כך בנימוקי יבמות שלו וכתב בו טעמים מוטעמים לפי ההלכה ושוב בדקתי בירושלמי דמסכת גרים ומצאתי כן:" + ], + [ + "שני אחים תאומים עד ומגרש את השניה. פרק נושאין (דף נ\"ו) :", + " נשא גיורת ומתה עד כמו שביארנו. פרק ד' מיתות (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק נושאין יובן כן מהלכה עם מה שהוסד פ\"ד דיבמות בהלכות גדולות משום דמייתי לה פרק נושאין דומיא דאיסור נטען בקרובות הנטענות דאוקימנא דוקא בחיים:" + ], + [ + "שני אחים תאומים עד ומגרש את השניה. פרק נושאין (דף נ\"ו) :", + " נשא גיורת ומתה עד כמו שביארנו. פרק ד' מיתות (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק נושאין יובן כן מהלכה עם מה שהוסד פ\"ד דיבמות בהלכות גדולות משום דמייתי לה פרק נושאין דומיא דאיסור נטען בקרובות הנטענות דאוקימנא דוקא בחיים:" + ], + [ + "השניות כולן לא גזרו עד וכן שאר השניות. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "העבד מותר לישא אמו עד האסורות על הגרים. פרק ד' מיתות (דף מ\"ז מ\"ח) ופרק החולץ:" + ], + [ + "ויראה לי שאם בא וכו' עד ובכל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא צריך אפילו לתינוקות וכו': ואני אומר נבהלתי מראות קושיית העונשין על זה הענין ואתמהה אטו מטעם השוואת נקבות והקישן לעבדים באנו בכאן או בריש פרק הנשרפין קיימין והלא בכל מקום שהוקשו נשים ועבדים לענין מצות עשה הוא בלבד אבל בכל שאר העבירות לא הוקשו וזה ידוע לכל ולא הוצרך ר\"מ ז\"ל לכתוב זה אלא מפני שראה בזמנו טועים בזה לפי שמצאו בפרק כל היד ובכל התלמוד שעבדים הוקשו לבהמות שנאמר שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור וגם מצאו דגרסי' פ\"ק דקידושין גמרא מתניתין דעבד כנעני כו' אמר רב אשי עבד כנעני קטן כבהמה דמי וחשבו חילוק קטן וגדול בקנין אבל בשאר דברים יהו שוין וראה פרק ד' מיתות דשבע מצות שקבלו עליהם בני נח שנחלקו באזהרה הזכור ועלה על דעתם שיהיו ממש כבהמה ולא הוזהרו ע\"ז כמו על העריות מקל וחומר ולכך פירשו וסוף לשונו בסוף זה הענין מוכיח ודברים קלים מאלה ראינו בעינינו ושמענו מרבותינו נ\"ע מעדים שכתבו הגאונים ז\"ל והשיבו בתשובותיהם שהיו השואלים מסופקין בהם ונהג דרך ענות התנאים והאמוראים ז\"ל שהזהירו ואמרו דאפי' הא מילתא לישאל איניש מרביה:" + ], + [ + "עבדים שנשתחררו עד מותר להם. פ\"ב דיבמות ופרק החולץ ובמסכת גרים ירושלמי:", + " נותן אדם שפחתו לעבדו עד אלא הרי הן כבהמה כו' עד לפי שאין להם אישות כו' עד סוף הפרק. הנה זה מורה על מ\"ש בסמוך שביארתי להנצל מקושיית הראב\"ד ז\"ל ובא לגלות שאין דין זה העבד כמו העבד עברי שכתוב בו כי טוב לו עמך והוא כמי שקונה אדון לעצמו ושאר הדינין כדאיתא פ\"ק דקידושין (דף ט\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זהו ממזר כו' עד בין בשגגה הולד ממזר. פרק החולץ (דף מ\"ט) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) ופרק עשרה יוחסין:", + " ואחד זכרים כו' עד כלומר לעולם. פרק הערל (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "אחד ממזר שנשא ישראלית כו' קידש ולא בעל כו' עד כהן גדול באלמנה כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל על הבבא הראשונה אין זה מחוור וכו': ואני אומר אני איני מבין וגם איני מאמין שיצא לשון זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי פרק אלו נערות (דף ל\"ה:) כי פריך אי רבי יצחק קשיא ממזרת מסיים בה הכי הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן הוא נמי מתרץ לה כרבי יוחנן אלא אי סבר לה כריש לקיש היכי מתרץ לה ופריק על כרחך כר\"י ס\"ל ע\"כ. ודברי ר\"י מפורשים למעלה באותה הלכה דגרס ואזדו לטעמיהם דכי אתא רב דימי אמר חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר ר' יוחנן אמר חייב ורבי שמעון בן לקיש אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דהא לא אתרו ביה וקי\"ל דהלכה כרבי יוחנן לגבי ר\"ל וכדאיתא ריש פרק החולץ וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה מפורש ומבואר ומחולק וכמו שרשמתי אני שם ולשון ר\"מ ז\"ל מדוייק דמשום ממזרת אינו לוקה הא משום מפתה ואונס לוקה וכדאיתא התם בגמרא חידוש שחדשה תורה בקנס אע\"פ שהוא משלם הוא לוקה. ובסמוך ג\"כ בסיום זאת הפיסקא אבאר דעתו בשאר הדינין בע\"ה על ההשגה האחרת לפי שהן תלויות זו בזו:", + " אלא כ\"ג באלמנה כמו שיתבאר. זו בבא שנייה: וכתב הראב\"ד ז\"ל לא נתבאר ולא יתבאר וכו' והממזרות רבה עכ\"ל: ואני אומר כל דיניו מסודרים ומבוארים. ענין האלמנה מפורש פרק החולץ (דף מ\"ד) גמרא מתני' דהמחזיר גרושתו כו' דשקיל וטרי עד דמסיק וכ\"ת [איכא למיפרך] מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת הכא נמי כיון דבעלה עשאה זונה ע\"כ וכיון דפסלה לוקה וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פי\"ו דהלכות אישות לפיכך כהן גדול כו' ולא בממזרת דבכולה שמעתא לא פריך ממזרת וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכבר פרסמתי דקדוק לשון רבינו משה ז\"ל ועוד אני רואה סתם משנה דריש פרק אלו נערות (דף כ\"ט) שנויה בלשון ביאה ולא הוזכר שם הבעילה כלל דתנן הבא על הממזרת וכו' ואוקמה רבי יוחנן (דף ל\"ד ע\"ב) בדלא אתרו ביה כמו שכתבתי לשון הגמרא ורשימת ר\"מ ז\"ל בבבא ראשונה פ\"א דהלכות נערה בתולה ותמה על עצמך וכי יש מלקות בלא התראה והכי איתא פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ב) גמרא מתני' דבת חלל זכר ובר מהלין רמיזתא כולהו מיפרשי שפיר להדיא בפומבי בההיא שמעתתא כוותיה דגרסי' (דף ע\"ח) אמר רב יהודה כהן גדול באלמנה לוקה שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל ואקשינן ולילקי נמי משום ולא יחלל זרעו ופרקינן בשלא גמר ביאתו ובתר הכי גרסי' אמר אביי קידש לוקה בעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה [מה טעם קאמר] מה טעם לא יקח משום ולא יחלל ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ומודה רבא בכ\"ג באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא והרי הוא חילל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה דרך לקוחין אסרה תורה עכ\"ל הגמרא וקי\"ל כרבא לגבי אביי וכדמודה רבא וכדמודה אביי וכדשניהם מודים. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון רבינו הראב\"ד ז\"ל דהא מדמודה רבא בכהן גדול באלמנה ומטוניה דקרא מכלל דכולהו חייבי לאוין לא מודה ועוד דליכא קרא דמוכח ומינה לגבי ממזר כיון דליכא קרא דמוכח לא לוקה משום ממזרות ואדרבה מדשניהם מודים איכא למילף תירוץ לקושית ראב\"ד ז\"ל דהתם משום מאי מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה משום דדרך לקוחין אסרה תורה וכ\"ש ממזר דתלייה בביאה [בקהל] דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' דהיינו ביאה דנישואין דוקא דאילו בעילה לחודא לא מיקרי ביאה בקהל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דהדין נותן שהביאה תאסר כדי שלא ירבה ממזרות בישראל עכ\"ל זה קל לתרץ ולומר מלקות הוא דלא לקי איסורא דרבנן מיהא אית ביה כדי שלא יבא הדבר לידי ממזרות וכדמתרץ התם תלמודא לגבי חלוצה דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הכי נמי מדרבנן. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל כמו שיתבאר רצה לומר שעתיד לבארו באלו ההלכות לפנינו פרק י\"א שכתב שלש נשים נאסרו על כל הכהנים כו' עד לפיכך לוקה כהן גדול לבדו על בעילת אלמנה אע\"פ שאין שם קידושין שהרי חיללו והוא מוזהר שלא יחלל כשרים לא אשה ולא זרעו כו' עד ולא בעלה אינו לוקה וכטעם הגמרא שהבאתי למעלה אבל ליתן לזה ולפצוע דכא טעם חדש שלא כשיטת התלמוד אין לו לפסוק הלכה מסברא ובהפך הגמרא ואם איתא אמאי לא אתמרא בגמרא אלא ודאי דברי רבינו משה ז\"ל נאמרו על סדר מבואר ומפואר. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל שהשיב לחכמי לוניל על זה כדברי והעתקתיה אות באות סוף פי\"ט דהלכות סנהדרין:", + " המחזיר גרושתו משנשאת הולד כשר שהרי אינה ערוה. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "עכו\"ם ועבד הבא על בת ישראל עד הרי הוא כשר כשאר גרים. פרק החולץ (דף מ\"ה) :", + " ואם בא על השפחה כו' עד בבת ישראל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "זה הכלל בן הבא עד ואין משגיחין על האב. פרק י' יוחסין (דף ע\"ד ע\"ה) :", + " לפי דבר זה התירו עד מפני תקנת הבנים. בקידושין פרק האומר ופרק י' יוחסין:" + ], + [ + "מי שחציו עבד עד הלך אחר הזכר. פ\"ק דעדיות וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ח) ופ\"ק דחגיגה ובקידושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "מי שחציו עבד עד הלך אחר הזכר. פ\"ק דעדיות וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ח) ופ\"ק דחגיגה ובקידושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ממזר מותר לישא גיורת כו' עד קהל ה'. פרק האומר ופרק י' יוחסין (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "גיורת שנשאת לגר עד ואסור בממזרת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) ומס' גרים:" + ], + [ + "גיורת שנשאת לגר עד ואסור בממזרת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) ומס' גרים:" + ], + [ + "שלשה ממזרים הם עד הרי הבן ממזר מדברי סופרים. זה חיבר מהרבה מקומות ומפרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ומפרק האשה רבה (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שזינתה כו' עד ספק ממזר. פ\"א ופרק שני דכתובות (דף י\"ז) ושאר המקומות הנזכרים:" + ], + [ + "אבל האב שהוחזק עד ולא יפסול אלא עצמו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "אבל האב שהוחזק עד ולא יפסול אלא עצמו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "אשת איש שיצא כו' עד אף לבניה חוששין. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "דין תורה שספק ממזר כו' עד מותר לישא ממזרת ודאית. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :", + " אבל ממזר ספק או אסופי או שתוקי אסור לישא בת ישראל. פרק האשה רבה (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "האסופי שנמצא כו' עד לענין יוחסין. פרק עשרה יוחסין:", + " קידש אשה כו' עד בערי ישראל. סוף פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) ופרק שני דמכשירין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם רוב עכו\"ם ונתגייר קרוב אני להכשיר עכו\"ם הוא ונתגייר עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב בזאת הפיסקא עד המוציא מחבירו עליו הראיה כאשר היא סוף פרק קמא דכתובות על משנה שביעית שבמסכת מכשירין פרק שני וכתב בפירושיו שהולכין בה לחומרא בכל זה ודלא כרבי יהודה שאני עתיד לכתוב בסמוך וכאשר ביארתי כמה פעמים בזה החבור שלכך קראו משנה תורה שהוא כתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה והניח דרכי הסברא על דרך הגמרא לפירושיו ותשובותיו וכל הבא למלא את ידו בסברותיו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו:" + ], + [ + "האסופי שנמצא כו' עד לענין יוחסין. פרק עשרה יוחסין:", + " קידש אשה כו' עד בערי ישראל. סוף פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) ופרק שני דמכשירין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם רוב עכו\"ם ונתגייר קרוב אני להכשיר עכו\"ם הוא ונתגייר עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב בזאת הפיסקא עד המוציא מחבירו עליו הראיה כאשר היא סוף פרק קמא דכתובות על משנה שביעית שבמסכת מכשירין פרק שני וכתב בפירושיו שהולכין בה לחומרא בכל זה ודלא כרבי יהודה שאני עתיד לכתוב בסמוך וכאשר ביארתי כמה פעמים בזה החבור שלכך קראו משנה תורה שהוא כתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה והניח דרכי הסברא על דרך הגמרא לפירושיו ותשובותיו וכל הבא למלא את ידו בסברותיו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו:" + ], + [ + "יראה לי שכל מדינה שיש בה שפחה או עכו\"ם כו' עד מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל מצאנו במסכת סנהדרין כו': ואני אומר אמת שכך היא שנויה פרק שני משנה שביעית ממסכת מכשירין מצא בה תינוק מושלך אם רוב עכו\"ם עכו\"ם אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין ופירש הר\"ש משאנ\"ץ ז\"ל אחר רוב המשליכין דהיינו עכו\"ם ואע\"פ שהם מיעוט כדקתני בתוספתא רבי יהודה אומר אם היתה שם עכו\"ם אחת חשודה להשליך עכ\"ל. ומיהו ר\"מ ז\"ל חס ושלום שפסק הלכה כרבי יהודה דהא פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) משמע איפכא בסוגיין וכן פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) גמרא מתניתין דכל האסורין כי פסיק הלכה כרבי אלעזר ור\"מ ז\"ל פירש מפורש במשנה דמסכת מכשירין שאין הלכה כרבי יהודה אלמא טעמא דידיה בכל אלו הסברות כמו שפירוש בפירש המשנה דמספיקא אזלינן בה לחומרא להכא ולהכא ועוד דבשילהי גמרא ההיא משנה דכל האסורין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) גרסי' להדיא גבי גזירת הכותיים כו' עד ורבא אמר עבד ושפחה נתערבו בהם ושיילינן איסורא משום מאי ומהדרינן משום שפחה ומהדרינן ניתני חדא ופרקינן מעשה שהיה כך היה עד כאן וזו ראיה גמורה ופשוטה וכך דעתי נוטה:", + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "פצוע דכא וכו'. אבל פצוע דכא וכו' עד אסורה מן התורה: כתב הראב\"ד ז\"ל וברייתא זו הביאהו לומר כך כו': ואני אומר פליאה דעת ממני אם יצא דבר זה מפי הקדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל לפי שאילו היה פוסק ר\"מ ז\"ל מאותה ברייתא דפרק הערל (דף ע\"ו) גמרא מתני' דפצוע דכא שרמז הראב\"ד ז\"ל היתה עליו קושיא גדולה יותר מזאת וסוגיא מפורסמת סוף אותה הלכ' להוכיח שאותה ברייתא לא לדיוק ניתנה דגרסינן א\"ל רבינא לרב אשי והא אנן תנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי ומהדר ליה ולטעמיך אימא סיפא אינן אסורין אלא מלבא בקהל הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה אלמא ברייתא לאו דוקא וכן משמע בכולה סוגיין דשקלי וטרו עלה ועוד מה ענין לדקדק מנתינים שהן גזירה לממזרים שהן מן התורה ועוד שזה פסול פסול הגוף וזה פסול משפחה וגם מפרק י' יוחסין גמרא מתני' דכל האסורין לבא בקהל היינו מקשים יותר מזה ולמה לא דקדקו התלמוד אם היה אמת וכהנה רבות אילו היה זה דעתו ח\"ו אבל כיון ועיין ומצאו מפורש בירושלמי דקידושין גמרא מתני' דכל האסורין דגרסי' רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א\"ר יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול הגוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דא\"ר חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר כהן ברור הוא אסור לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור לו לישא ממזרת ע\"כ. ודרבי חלקיה גופיה גרסי' לה פרק הערל גמ' מתניתין דפצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת ואינן אסורים אלא מלבא בקהל שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד שחלקו בין סריס חמה לסריס בידי אדם ובעי למילף לה מממזר ובתר שקלא וטריא מהדר על מתניתין וגרסינן רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא תמן תנינן כל האסורים לבא בקהל מותרים לבא זה בזה רבי יהודה אוסר רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת אמר רבי יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דאמר רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ל\"ש אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא פסול לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור [לו] לישא ממזרת ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא רבי יוסי נימוקו עמו והלכתא כוותיה וכי דייקת נמי סוגיין דקידושין גמרא מתניתין דכל האסורין הכי משכחת לה אלא שאין לי חפץ להאריך וזה ברור ומה שמקשה בשם הראב\"ד ז\"ל מלישנא דמתניתין שלא נאסרו אלא מלבא בקהל לאו קושיא היא חדא כמו שחלקתי בין פסול הגוף לפסול יוחסין וכדברי הירושלמי ובזו נתבררו דברי רמז\"ל ועוד דלישנא דמתני' דקהל לאו משום דיוקא מיתניא כלל אלא משום דינא גופא מיתניא דאי ס\"ד משום דיוקא מיתניא כי דאיק עלה בקידושין אילימא ממזירי ונתיני הא תנא ליה רישא אמאי לא פריק מדוקיא דמתניתין דמשמע כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה וזה אינו דהא גירי וחרורי מותרין לבא בקהל ומותרין לבא זה בזה וכמו שהקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא ודאי עיקר לישנא דקהל בכל דוכתא לאו משום דיוקא אתני אלא משום דינא גופא דלא סגי דלא אמר ודברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואין צריכים לפני ולפנים ואם הראב\"ד יש לו דרך אחרת לא ידעתי:" + ], + [ + "פצוע דכא וכו'. אבל פצוע דכא וכו' עד אסורה מן התורה: כתב הראב\"ד ז\"ל וברייתא זו הביאהו לומר כך כו': ואני אומר פליאה דעת ממני אם יצא דבר זה מפי הקדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל לפי שאילו היה פוסק ר\"מ ז\"ל מאותה ברייתא דפרק הערל (דף ע\"ו) גמרא מתני' דפצוע דכא שרמז הראב\"ד ז\"ל היתה עליו קושיא גדולה יותר מזאת וסוגיא מפורסמת סוף אותה הלכ' להוכיח שאותה ברייתא לא לדיוק ניתנה דגרסינן א\"ל רבינא לרב אשי והא אנן תנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי ומהדר ליה ולטעמיך אימא סיפא אינן אסורין אלא מלבא בקהל הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה אלמא ברייתא לאו דוקא וכן משמע בכולה סוגיין דשקלי וטרו עלה ועוד מה ענין לדקדק מנתינים שהן גזירה לממזרים שהן מן התורה ועוד שזה פסול פסול הגוף וזה פסול משפחה וגם מפרק י' יוחסין גמרא מתני' דכל האסורין לבא בקהל היינו מקשים יותר מזה ולמה לא דקדקו התלמוד אם היה אמת וכהנה רבות אילו היה זה דעתו ח\"ו אבל כיון ועיין ומצאו מפורש בירושלמי דקידושין גמרא מתני' דכל האסורין דגרסי' רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א\"ר יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול הגוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דא\"ר חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר כהן ברור הוא אסור לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור לו לישא ממזרת ע\"כ. ודרבי חלקיה גופיה גרסי' לה פרק הערל גמ' מתניתין דפצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת ואינן אסורים אלא מלבא בקהל שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד שחלקו בין סריס חמה לסריס בידי אדם ובעי למילף לה מממזר ובתר שקלא וטריא מהדר על מתניתין וגרסינן רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא תמן תנינן כל האסורים לבא בקהל מותרים לבא זה בזה רבי יהודה אוסר רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת אמר רבי יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דאמר רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ל\"ש אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא פסול לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור [לו] לישא ממזרת ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא רבי יוסי נימוקו עמו והלכתא כוותיה וכי דייקת נמי סוגיין דקידושין גמרא מתניתין דכל האסורין הכי משכחת לה אלא שאין לי חפץ להאריך וזה ברור ומה שמקשה בשם הראב\"ד ז\"ל מלישנא דמתניתין שלא נאסרו אלא מלבא בקהל לאו קושיא היא חדא כמו שחלקתי בין פסול הגוף לפסול יוחסין וכדברי הירושלמי ובזו נתבררו דברי רמז\"ל ועוד דלישנא דמתני' דקהל לאו משום דיוקא מיתניא כלל אלא משום דינא גופא מיתניא דאי ס\"ד משום דיוקא מיתניא כי דאיק עלה בקידושין אילימא ממזירי ונתיני הא תנא ליה רישא אמאי לא פריק מדוקיא דמתניתין דמשמע כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה וזה אינו דהא גירי וחרורי מותרין לבא בקהל ומותרין לבא זה בזה וכמו שהקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא ודאי עיקר לישנא דקהל בכל דוכתא לאו משום דיוקא אתני אלא משום דינא גופא דלא סגי דלא אמר ודברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואין צריכים לפני ולפנים ואם הראב\"ד יש לו דרך אחרת לא ידעתי:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אסור להפסיד וכו' עד אחד טמאים ואחד טהורים כו' עד בגוף אחרים. בת\"כ ופ' אין דורשין (דף י\"ד) :", + " וכל המסרס לוקה כו' עד בשאר מינין פטור. פרק שמנה שרצים במסכת שבת (דף קי\"א) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג) פרק אלו מומין (דף ל') במסכת בכורות ובמסכת מנחות (דף נ\"ו) ופרק כל המנחות באות מצה ובת\"כ:" + ], + [ + "אסור להפסיד וכו' עד אחד טמאים ואחד טהורים כו' עד בגוף אחרים. בת\"כ ופ' אין דורשין (דף י\"ד) :", + " וכל המסרס לוקה כו' עד בשאר מינין פטור. פרק שמנה שרצים במסכת שבת (דף קי\"א) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג) פרק אלו מומין (דף ל') במסכת בכורות ובמסכת מנחות (דף נ\"ו) ופרק כל המנחות באות מצה ובת\"כ:" + ], + [ + "המשקה עיקרין כו' עד שלא תלד. פרק ח' שרצים (דף ק\"י) ופרק הבא על יבמתו:", + " הרי שכפה את האדם כו' עד מכת מרדות. מקצתו בבבא קמא (דף כ\"ד) והשאר כדקי\"ל בכוליה תלמודא כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "אסור לו' לעכו\"ם כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ') מיתני' בהדיא ורמוזה בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "שלש נשים נאסרו כו' עד ואסור באלמנה. פרק יש מותרות (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים וכו' עד אינו לוקה וכו' עד שיקח ויבעול. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין השכל מודה בזה וכו' דליכא חילול זרע עכ\"ל: ואני אומר כבר ביררתי זה פט\"ו מהלכות אישות וכן כתב הר\"מ מקוצי בשם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "יצא שמה בעיר שנתקדשה וכו' עד בהלכות גירושין: כתב הראב\"ד ז\"ל על לשון ראשון איני יודע כו' חוששין להם עכ\"ל. ועל לשון אחרון שאמר כמו שביארנו, כתב: והוא בהלכות גירושין לא כתב כו' ובלבד שלא תהא בתר אירוסין עכ\"ל: ואני אומר כבר קדמוני רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והרמב\"ן ז\"ל בהלכה זו פרק בתרא דגיטין (דף פ\"ה) גבי מתני' דיצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת ה\"ז מגורשת ומתמהינן עלה בגמרא ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה [אלא אמר רב אשי] ה\"ק וכו' מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ופירשו מגורשת דאסורה לכהן ומותרת לעלמא קמ\"ל דסמכינן אקלא אפילו להתירה הואיל ולא נאסרה אלא משום קול דטוט אסור וטוט שרי ואפילו יצא קול של גירושין מכאן ועד עשרה ימים עכ\"ל ז\"ל. וזה הפי' היה מקובל לר\"מ ז\"ל מרבותיו והוא נכון הרבה בעיני דהא כולה סוגיין מוכחא דלגבי כהונה מיתניא דתני עלה ת\"ר בעולה אין חוששין לה חלוצה אין חוששין לה נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה והנהו ודאי לגבי כהן צריכי לאשמועינן ומינה נמי יש לי ראיה דלא קתני בה גרושה או מקודשת ומגורשת מכלל דחוששין לה וכדרב אשי דהוא בתרא וליכא נמי מאן דפליג בהדיה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות גירושין הוא לגבי ישראל וכדיהיב טעמא משום דהרי קול ושוברו עמו ומ\"ש כאן הוא לגבי כהונה וכדפרישו רבנן קמאי ז\"ל ואין צריך לומר כי מגורשת דקאמר מן הקידושין כלשון ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישבה דרכו של ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אבל אם יצא עליה קול כו' עד סוף הפרק. הכל פרק המגרש (דף כ\"ח) באותה שמועה הנזכרת בסמוך:" + ] + ], + [ + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ\"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ\"ש בסמוך ז\"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ\"ש שהוא מודה בעכו\"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע\"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג\"ז והזי\"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע\"י (דף ס\"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע\"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ\"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע\"כ. וקי\"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ\"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ\"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט\"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א\"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג\"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה\"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד אאריך בסמוך בס\"ד:", + " לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע\"י:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ\"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ\"ש בסמוך ז\"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ\"ש שהוא מודה בעכו\"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע\"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג\"ז והזי\"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע\"י (דף ס\"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע\"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ\"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע\"כ. וקי\"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ\"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ\"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט\"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א\"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג\"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה\"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד אאריך בסמוך בס\"ד:", + " לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע\"י:" + ], + [ + "וכן הגיורת והמשוחררת וכו' עד ואסורה לכהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אינה משום זונה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בפרק החולץ ובפרק הבע\"י (דף ס') והעומדים בשיטת ר\"ח ורבותינו ז\"ל מפרשי לההיא דקידושין נמי משום זונה וכמו שכתבתי שגזרו עליהן משום נשג\"ז דעכו\"ם חשידי בין כדרכן בין שלא כדרכן כדאיתא פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " מכאן אמרו כו' עד פסלוה מן התרומה. בסוטה פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ח) ובקידושין פרק י' יוחסין (דף ע\"ד) :", + " וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה. פרק הערל (דף ע\"א) :", + " והאילונית מותרת לכהן ואינה זונה. פרק הבע\"י (דף ס\"א) :" + ], + [ + "הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע\"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג\"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב\"ד ז\"ל היה סומך על מסקנא דג\"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור\"מ ז\"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ\"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג\"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ\"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע\"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג\"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב\"ד ז\"ל היה סומך על מסקנא דג\"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור\"מ ז\"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ\"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג\"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ\"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "כל הנבעלת לאדם כו' עד ויום אחד ומעלה. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק אלמנה (דף ס\"ז) ופרק ד' מיתות (דף נ') ופרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופרק בן סורר ומורה:", + " לפיכך אשת איש שנבעלה וכו' עד לכהונה. בסוטה פרק כשם (דף כ\"ח) וביבמות פ' הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק האשה רבה וסוף מסכת נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אשת כהן שאמרה לבעלה וכו' עד כחתיכה האסורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאמר דבר חכמה כו' אמתלא גדולה היא זו ונאמנת עכ\"ל: ואני אומר עד מתי יעשה דבריו של ר\"מ ז\"ל סברא ואינן אלא גמרא ובאמת שאמר דבר חכמה שלמדה מדין תרומה והוא מפורש סוף מסכת נדרים (דף צ':) גמרא מתניתין דבראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך כו' עד חזרו לומר שלא תהיה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה (אלא) האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה ובגמרא גרסינן עלה איבעיא להו אמרה לבעלה טמאה אני לך מהו שתאכל בתרומה רב ששת אמר אוכלת שלא תוציא לעז על בניה רבא אמר אינה אוכלת אפשר דאכלה חולין אמר רבא ומודה רב ששת שאם נתארמלה (או נתגרשה) אינה אוכלת כו' הנה עיניך רואות שזה מפורש ולפי שלמדה ר\"מ ז\"ל משם סמכה לה בסידור ההלכות וזה ברור:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) :" + ], + [ + "וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) :" + ], + [ + "כהן שהעיד וכו' עד בה מעותיו. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האב שאמר קדשתי וכו' עד משום זנות. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אשת כהן שנאסרה עד ובני ביתו לשמרו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ז:) :" + ], + [ + "עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ\"ב דכתובות:", + " ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ\"ב דכתובות:", + " ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "האשה שנחבשה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ו) ופרק אין מעמידין (דף כ\"ח) וסוף מסכת עדיות (דף כ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זו היא חללה וכו' עד לא נתחלל. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "ובין שנבעלה באונס עד משהערה בה נתחללה. פרק החולץ (דף ל\"ג ל\"ד) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :", + " והוא שיהיה כהן בן ט' שנים ויום אחד ומעלה. במסכת סוטה פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "כיצד כהן בן ט' שנים וכו' עד הולד חלל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ז) ופ\"א דתמורה (דף ה') :", + " אבל כהן שקידש אשה עד לא חיללה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ז ס\"ח) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק הערל ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') ובכמה מקומות בקידושין פ\"ק משמע כן בנכנסה לחופה ולא נבעלה:" + ], + [ + "כיצד כהן בן ט' שנים וכו' עד הולד חלל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ז) ופ\"א דתמורה (דף ה') :", + " אבל כהן שקידש אשה עד לא חיללה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ז ס\"ח) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק הערל ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') ובכמה מקומות בקידושין פ\"ק משמע כן בנכנסה לחופה ולא נבעלה:" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהחלוצה וכו' עד ואינו מיוחד בכהנים. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) ופרק הערל (דף ע\"ה) ופרק יש מותרות (דף פ\"ה) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "גרים ומשוחררים עד ולידתן בקדושה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופ\"ק דבכורים (דף פ\"ג) :", + " אבל גר או משוחרר עד לכהונה לכתחלה. פרק עשרה יוחסין שם (דף ע\"ז ע\"ח) :" + ], + [ + "גר עמוני שנשא עד לכתחלה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חלל שנשא כשרה עד ואין בית אמו משפחתו. בקידושין פרק האומר (דף נ\"ז) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חלל שנשא כשרה עד ואין בית אמו משפחתו. בקידושין פרק האומר (דף נ\"ז) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "לויים וישראלים עד במומו הוא פוסל. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט:) :", + " וכל מי שיש בו עזות עד והחיום בתחלה. פרק הערל:" + ], + [ + "לויים וישראלים עד במומו הוא פוסל. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט:) :", + " וכל מי שיש בו עזות עד והחיום בתחלה. פרק הערל:" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [], + [ + "כל שקוראין לו ממזר ושותק עד כמו שביארנו. ספ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד כל אלו שאמרו על שתיקתן וכו' שלא בשעת מריבה עכ\"ל: ואני אומר אין זו השגה שכבר מפורש דברי ר\"מ ז\"ל סוף פ\"ק דכתובות וכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה שהלך דרך ארוכה בקצרה והניח דרך הסברא לפירושי הגמרא ואף משום דינא נראה שאין לנו לחלק דאי איתא הוה ליה לתלמודא לפלוגי כדמפליג גבי חזקת כהנים בההיא פירקא גופיה דתניא חזקה לכהונה נשיאות כפים וכו' עד רשב\"ג אומר אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבתי דינין קבועין שם ע\"כ ומדלא מפליג ש\"מ לא שנא:" + ], + [ + "משפחה שנתערב בה וכו' עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) וסוף מסכת עדיות (דף י\"ג) ופרק עשרה יוחסין:" + ] + ], + [ + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ], + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ], + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ] + ], + [ + [ + "כל הבא על הערוה וכו' עד מכת מרדות. בת\"כ עיקרו ומפוזר מקצתו בתלמוד:", + " והמסתכל אפילו באצבע וכו'. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כל הבא על הערוה וכו' עד מכת מרדות. בת\"כ עיקרו ומפוזר מקצתו בתלמוד:", + " והמסתכל אפילו באצבע וכו'. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "ומותר להסתכל עד אתבונן על בתולה. פרק האיש מקדש (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חכמים אמרו וכו': ואני אומר אדרבה מטוניה שמע מינה דמותר וראוי להסתכל בה דאי ס\"ד אסור היכי שרו רבנן פרק לפני אידיהן דלידבר עם הארץ בהדיא והא אסיקנא פ\"ק דשחיטת חולין דניחא ליה לצורבא מרבנן דליעביד איהו איסורא זוטא ולא לעביד עם הארץ איסורא רבה וכ\"ש בזה שרוצה לנשאה לעצמו ומצוה לראותה כדרב יהודה פ\"ק דקידושין וכמו שכתבתי למעלה בהלכות אישות וגם בכאן שנה בה ר\"מ ז\"ל וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי דהכא לאו בתלמיד חכם דוקא קיימי אלא בכל אדם וההיא דלעיל דרב יהודה במשדך וצריך לראותה עד שישאנה הכא בבדיקה אם תיטב בעיניו ידבר בה וישדכנה:" + ], + [ + "ומותר לאדם להביט באשתו כשהיא נדה וכו' עד לדבר מכשול עד לעבירה. פרק במה אשה (דף ס\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל אבל לא במקום הסתר שלה והכי איתא בנדרים עכ\"ל: ואני אומר כמדומה אני שהקורא לא גמר להקרות כל לשון ר\"מ ז\"ל בפסקא זאת שלפניו שז\"ל אבל לא ישחוק ולא יקל ראשו עמה שמא ירגיל לדבר ערוה עכ\"ל שאילו קראו לפניו עיניך רואות שהוא מחמיר ביותר כדאיתא פרק במה אשה ובירוש' ובכמה מקומות מותר להביט בה ואסור הקלות ראש ומה שהביא הראב\"ד ז\"ל מנדרים ה\"נ והוא דגרסי' בברייתא פרק ואלו מותרין (דף כ') גמרא מתני' דנדר בחרם וכו' ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף רבי אחא בר' יאשיה אומר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים שאינם מהוגנין אמר רב יוסף ובאשתו נדה אר\"ש ב\"ל עקיבה דקתני במקום הטינופת שהיה מכוון כנגד העקב עכ\"ל הגמרא. ומיהו איסורא מיהא לאו מדכר ואפשר דלא חזיא למילד ומשום בני ליכא ואיסורא מיהא איכא ונמצא ר\"מ ז\"ל מחמיר וכותב כלשון התלמוד ואין תפיסה בזה כלל:" + ], + [ + "ואסור להשתמש באשה עד על ידי שליח. פרק עשרה יוחסין (דף ע') במעשה בר שויסקל:" + ], + [ + "המחבק אחת מן העריות כו' עד והאב לבתו. פ\"ק דשבת (דף י\"ג) ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "כיצד מותר לאב עד אלא בכסותן. סוף פרק עשרה יוחסין (דף פ' ופ\"א) :" + ], + [ + "נשים המסוללות כו' עד לשני אנשים. פרק במה אשה יוצאה (דף ס\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ו) :", + " אע\"פ שמעשה זה אסור כו' עד כלל. פרק קמא דתמורה (דף ג') ופרק הלוקין:", + " לפיכך אינן נאסרות עד ומלצאת היא אליהן. פרק הערל:" + ], + [ + "אשתו של אדם כו' עד אלא כדי לפרות ולרבות. בנדרים פרק ואלו מותרין:" + ], + [ + "אסור לאדם לשמש מטתו כו' עד אלא מפני צורך גדול. במסכת נדה פרק כל היד:", + " ודרך קדושה לשמש באמצע הלילה. פרק ואלו מותרין ובמסכת נדה מעשה דאימא שלום:" + ], + [ + "אין דעת חכמים נוחה עד הרי זה משובח. במסכת אבות משנה באשתו אמרו כו' בברכות פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " והוא שלא יבטל עונה [אלא] מדעת אשתו. בכתובות פרק אע\"פ:", + " ולא תקנו כו' עד בתשמיש המטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אסרו חכמים כו' עד אחד מהם מנודה. פרק ואלו מותרין ובמס' כלה:", + " ולא יבא עליה אחר שגמר בלבו כו' עד ופושעים. פרק החולץ (דף ל\"ז) ובמס' כלה:" + ], + [ + "וכן אמרו חכמים שכל אשה כו' עד טורדין אותן. פרק ואלו מותרין (דף כ') והרבה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לאדם לבא על אשתו בשוקים כו' עד מכת מרדות. פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) :", + " וכן המקדש בביאה כו' עד מכת מרדות. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) וביבמות פ\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יחד לו בית למשכב מותר: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל סידר דברי הגמרא ודין אכסנאי ילפינן ליה מקרא דכתיב וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו והפירושין והסברות נתנו ביד כל אחד להסביר כרצונו ואין אצלו שום תפיסה בשלא ביאר ויפה עשה דהא רב הונא אמרה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) לגבי ברייתא דכוס אחד יפה לאשה כו' עד אפי' חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת ואמר רבה עלה לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה ואקשינן והא חנה דבעלה עמה הואי ופרקינן אכסנאי שאני דאמר רב הונא כו' והא ודאי אלקנה קרוב ביתו לירושלים הוה וביתו עמו וחלוקת מנותיו יוכיח ואפ\"ה מוכח מינה איסור תשמיש לאכסנאי. ואף אמנם בסברת חתן הדר בבית חמיו פ\"ק דקידושין נאמרה וביבמות פרק ר\"ג ואנן מפרשינן טעמא משום הזהר אשתך מחתנך הראשון וכיון דרגיל בהדה איכא למיחש ואפילו ייחד לו בית משכב וגם ר\"י אלפס הביא על זה דברי בן סירא שאמר הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח חתן הדר בבית חמיו. וסברת הראב\"ד ז\"ל וחילוקו לא שמענו:", + " ולא יכנס עמו למרחץ עד כאחד למרחץ. פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) :" + ], + [ + "ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יחד לו בית למשכב מותר: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל סידר דברי הגמרא ודין אכסנאי ילפינן ליה מקרא דכתיב וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו והפירושין והסברות נתנו ביד כל אחד להסביר כרצונו ואין אצלו שום תפיסה בשלא ביאר ויפה עשה דהא רב הונא אמרה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) לגבי ברייתא דכוס אחד יפה לאשה כו' עד אפי' חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת ואמר רבה עלה לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה ואקשינן והא חנה דבעלה עמה הואי ופרקינן אכסנאי שאני דאמר רב הונא כו' והא ודאי אלקנה קרוב ביתו לירושלים הוה וביתו עמו וחלוקת מנותיו יוכיח ואפ\"ה מוכח מינה איסור תשמיש לאכסנאי. ואף אמנם בסברת חתן הדר בבית חמיו פ\"ק דקידושין נאמרה וביבמות פרק ר\"ג ואנן מפרשינן טעמא משום הזהר אשתך מחתנך הראשון וכיון דרגיל בהדה איכא למיחש ואפילו ייחד לו בית משכב וגם ר\"י אלפס הביא על זה דברי בן סירא שאמר הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח חתן הדר בבית חמיו. וסברת הראב\"ד ז\"ל וחילוקו לא שמענו:", + " ולא יכנס עמו למרחץ עד כאחד למרחץ. פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) :" + ], + [ + "לא יהלכו בנות ישראל פרועות ראש וכו'. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " ולא תלך אשה בשוק עד שתפשוהו דרך שחוק. זה מפורש בסנהדרין במעשה שהיה פרק כהן גדול (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אסור להוציא שכבת זרע כו' עד ויעלת חן. פרק כל היד והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק שמנה שרצים:", + " לפיכך אסור לאדם לישן עד לידי קישוי. פרק היה קורא בתורה (דף י\"ד): " + ], + [ + "אסור להוציא שכבת זרע כו' עד ויעלת חן. פרק כל היד והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק שמנה שרצים:", + " לפיכך אסור לאדם לישן עד לידי קישוי. פרק היה קורא בתורה (דף י\"ד): " + ], + [ + "ולא יסתכל בבהמה וכו'. פרק קמא דמסכת ע\"ז:", + " ומותר למרביעי בהמה עד לידי הרהור. סוף פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) ופ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור לאדם להסתכל בנשים וכו'. פרק חזקת הבתים:", + " ואפילו להסתכל בבגדי צבע וכו' עד הרהור. פרק קמא דע\"ז:" + ], + [ + "מי שפגע באשה בשוק כו' עד מקלי עמי הארץ. פרק הרואה (דף ס\"א) ופירוש הוא על מה שאמרו אחרי ארי ולא אחרי אשה גמרא מתני' דחייב אדם לברך:", + " ואסור לעבור כו' עד אל פתח ביתה. פ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "ואסור לאדם שאינו נשוי עד לבב הקדושים. פרק כל היד (דף י\"ג) ופרק יוצא דופן ופרק כירה שהסיקוה (דף מ\"א) וכמה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לאדם שאינו נשוי עד לבב הקדושים. פרק כל היד (דף י\"ג) ופרק יוצא דופן ופרק כירה שהסיקוה (דף מ\"א) וכמה מקומות:" + ], + [ + "מצות חכמים להשיא עד ולא תחטא. זה בפרק הבע\"י (דף ס\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות סוף גיטין והוא בכמה מקומות בבבלי ובירושלמי ובמדרשות:", + " ואסור להשיא אשה לקטן כו' עד גורם לזנות. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "מצות חכמים להשיא עד ולא תחטא. זה בפרק הבע\"י (דף ס\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות סוף גיטין והוא בכמה מקומות בבבלי ובירושלמי ובמדרשות:", + " ואסור להשיא אשה לקטן כו' עד גורם לזנות. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וכן מי שגירש אשתו עד הוא ידחה מפניה. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "אסור לאדם כו' עד לימים ידועים מותר. סוף גיטין (דף צ') ופרק החולץ (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "ולא ישא אדם אשה עד הרי זה מותר. פרק החולץ (שם) :" + ], + [ + "לא ישא אדם עד בניהם כך. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אשה שנשאת עד יכנוס. פ\"ק דכתובות ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :", + " ולא ישא ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "אשה שנשאת עד יכנוס. פ\"ק דכתובות ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :", + " ולא ישא ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "אסור להתייחד עם הערוה עד עם אשתו נדה. פרק י' יוחסין (דף פ') :", + " וחתן כו' עד להתייחד עמה. פ\"ק דכתובות (דף ד') :" + ], + [ + "לא נחשדו ישראל עד מפי הקבלה. פרק י' יוחסין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כשאירע מעשה דאמנון עד יחוד כותית. בע\"ז פרק אין מעמידין ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"א) ור\"י אלפס ז\"ל כתבו בהלכות סוף קידושין:", + " האיש והאשה עד שהם ממזרים. פרק י' יוחסין (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל אשה שאסור עד ואין להם בושה. פרק אין מעמידין (דף כ\"ה) ופרק י' יוחסין (שם) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "לא תתייחד אשה אחת עד שהרי זו מגלה סודה. פרק י' יוחסין (דף פ') :" + ], + [ + "לא תתייחד אשה אחת עד שהרי זו מגלה סודה. פרק י' יוחסין (דף פ') :" + ], + [ + "תינוקת מבת שלש שנים וכו' עד ועם הטומטום. פרק ד' מיתות ופרק בא סימן (דף נ\"ה) נ\"ה): :" + ], + [ + "תינוקת מבת שלש שנים וכו' עד ועם הטומטום. פרק ד' מיתות ופרק בא סימן (דף נ\"ה) נ\"ה): :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אין ממנין אדם כו' עד שאין אפוטרופוס וכו'. בהרבה מקומות היא הלכה רווחת:" + ], + [ + "אסור לתלמיד חכם לשכון וכו' עד אשתו עמו. כתב הראב\"ד ז\"ל הפריז על מדותיו וכו': ואני אומר הפרזה גדולה ופרישות גדול מזה שנינו סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"א:) גבי הא דתניא אסור להתייחד עם כל העריות ואפי' עם בהמה אביי מכלי להו מכולה דברא רב ששת מעבר ליה מצרא ע\"כ ואם זה בבהמה כ\"ש באלמנה. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא ריש פרק אין מעמידין (דף כ\"ב) דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא. ולפי דעתי כי ר\"מ ז\"ל פי' זאת בתלמוד כלשון כדטעים בר בי רב וכהנה רבות וכדמפרש טעמא בגמרא משום דצניע לה ומ\"ש כאן ר\"ח ז\"ל הוא בתלמיד חכם גדול הנקרא צורבא מרבנן דומיא דאביי ורב ששת שהיו גדולים ומלמדין תורה ברבים צריכין ליזהר מן החשד יותר כדאמרי' בכמה מקומות. או שמא יפרש ר\"מ ז\"ל שלא תשרה כלשון המשרה אשתו ע\"י שליש בפרק אע\"פ ובאושפיזא ר\"ל בשכונתא כי אכסנא הוא האורח הבא להתאכסן אצל בעל הבית ואושפיז הוא כמו פונדק או קרוב ויעלו בזה דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וכן כתב כלשונו הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "אין דורשין בסתרי עריות עד מה שישמע מן הרב. במסכת חגיגה ריש פרק אין דורשין (דף י\"א) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "וכן ינהוג כו' עד עריות. פ\"ק דסוטה (דף ב':) ובכמה מקומות:", + " ולא ישב בלא אשה עד סוף ההלכה. פרק הבע\"י (דף ס\"ב): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..98c044657331128ffdcfd575f76c9a766fc36185 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1702 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse", + "text": [ + [ + [ + "הבא על אחת מכל העריות עד האמורה בהן. הקדמה לסדר הדינין שעתיד לחבר כדרך המחברים ועיקר הדין פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו:" + ], + [ + "הבא על אחת מכל העריות עד האמורה בהן. הקדמה לסדר הדינין שעתיד לחבר כדרך המחברים ועיקר הדין פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו:" + ], + [ + "ואפילו היה העובר תלמיד חכם כו' עד אלא להבחין בין שוגג למזיד. סוף פ\"ק דמסכת מכות (דף ו') ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ב) משמע כן דאוקימנא לברייתא כר' יוסי ב\"ר יהודה דאמר אינו צריך דהוא יחידאה ולית הלכתא כוותיה:" + ], + [ + "העריות שיש בהן מיתת ב\"ד עד בהמה עליה. פ' ד' מיתות (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "ואלו הן העריות וכו' עד ועל בת בנו. בסנהדרין פרק אלו הן הנשרפין (דף ע\"ה) ופ\"ק דכריתות (דף ב') :" + ], + [ + "אין לך ערוה בחנק כו' עד היא חנק. במסכת סנהדרין פרק נגמר הדין (דף נ\"ג) ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין (דף פ\"ד) ובמכילתא ובספרא:", + " ואם היתה בת כהן כו' עד הרי הן בסקילה. בסנהדרין פרק נגמר הדין ופ' ד' מיתות (דף נ') וסוף הנחנקין (דף צ') \n :" + ], + [ + "שאר העריות כולן בכרת בלבד כו' עד שכל חייבי כריתות לוקין. פ\"ק דכריתות (דף ב') ופרק אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :" + ], + [ + "הבא על אחת מחייבי לאוין עד מחייבי עשה אינו לוקה. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובסנהדרין פרק ד' מיתות (דף נ\"ג) :", + " ואם הכו אותן ב\"ד מכת מרדות כדי להרחיק מן העבירה הרשות בידם. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) \n :" + ], + [ + "אנוס פטור מכלום מן המלקות ומקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר בד\"א בשנאנס הנבעל אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) אמר רבא כו' אין קישוי אלא לדעת:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש אונס שהוא פטור כגון שהוא מתכוין לאשתו ותקפתו אחת מן העריות והביאתו עליה או שדבקוהו עכו\"ם עליה עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו ומחלוקתם פרק כל שעה (דף כ\"ח) ובסנהדרין פרק בן סורר ומורה בשמעתין דבכל מתרפאין חוץ מעצי אשרה ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מע\"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים עד דאמרינן כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד פירוש אף למד מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה וברוב הגירסאות גורס תהרג ואל תעבור וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל ובשיטתו הלך ר\"מ ז\"ל וגם ביאר כי הבועל אין לו אונס כמימרא דרבא דאמר ביבמות פרק הבא על יבמתו אין אונס לערוה שאין קישוי אלא לדעת וכן גורס ר\"ת ז\"ל ורבים מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בשיטת ר\"י ב\"ר מרדכי ומקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שגורסים יהרג ואל יעבור שהיא אזהרה לבועל דעביד מעשה אבל הנבעלת שהיא קרקע עולם אין לה למסור עצמה על כך כדאמרינן פ\"ק דמגילה גבי אסתר ובפרק בן סורר ובכמה מקומות ומקצת ספרים גורסי' כן ואפילו יגרוס תהרג מפרשי לה שתמסור עצמה למיתה קודם שתעשה מעשה להביא עליה את הערוה וכי הא דאסיקנא התם אנוס דמתני' היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפתו יבמתו וכן פירשו מימרא דרבא במי שהביאוהו לכך שאי אפשר בלא שיתקשה ומאחר שאין קישוי אלא לדעת נחשב לו הקישוי כמעשה והסכימו שאם היה כבר מקושה ועומד ועכו\"ם מביאין אותו על הערוה התם ודאי יש אונס וכדאמרינן התם שניהם אנוסין דאמרי דבי רבי חייא היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפום עכו\"ם ודבקום זה בזה וכזה כתב בעל המאור ז\"ל ומ\"מ יפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ורב רבו וגירסאות ספרדיות שלנו הדוקניות כך הן ופשט הכתוב מוכיח כן דהא בנערה קיימינן וטעמא דידה קא אמרינן ואין מקרא יוצא מידי פשוטו:", + " ואשה שתחלת ביאתה עד כופה אותה לרצות. גם זאת ההלכה שם פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "המכניס ראש העטרה כו' עד הוא הנקרא גומר. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) ופרק ארוסה ושומרת יבם:", + " וכל הביאות האסורות כו' עד או מכת מרדות. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואחד הבא על הערוה כדרכה כו' עד הוא החיוב. פ' ד' מיתות (דף נ\"ד) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "כל הבא ביאה אסורה כו' עד מכת מרדות. פ\"ב דשבועות ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "הבא על ערוה מן העריות וכו' עד שיתיז את ראשה. כריתות פרק ספק אכל (דף י\"א) ופ' ד' מיתות בסנהדרין (דף ס\"ב) ופרק העור והרוטב (דף קכ\"א) :
כתוב בספר הראב\"ד ז\"ל חייב קרבן והשיג הוא עליו לא ידעתי למה קרבן אין כאן: ואני אומר בספר שלנו בספרד בחבור ר\"מ ז\"ל לא נזכר ולא נכתב בו לשון קרבן אלא חייב בלבד כמו שנסחתי מלשונו וגם לאחר שבאתי בארץ הצבי בדקתי בספר שהוגה מספרו וחתם בו בחתימת ידו ומצאתיו כן שלא כתב בו מלת קרבן אלא חייב בלבד אז אמרתי בודאי הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היה כי ר\"מ ז\"ל נהג כמנהגו הטוב והישר לכתוב לשון הגמרא כמו שהודעתי כמה פעמים וגם בזה כן עשה והכי איתא במסכת כריתות פרק ספק אכל (דף י\"א ע\"ב) גמרא פיסקא דחלב ונותר אמר רב נחמן אמר שמואל המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה ופי' החיוב בכל דבר ודבר כדינו הידוע בו בכמה מקומות וחיבר פזור הדינין כסדרן כדאיתנהו התם ופ' ד' מיתות ונשרפין ונחנקין במס' סנהדרין ופרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "כל אשה אסורה עד שניהם פטורין. במסכת סנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ה) ובמסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "הבא על הזכר כו' עד שהוא פחות מבן תשע. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אחד הבא על הזכר כו' עד או הביאה עליו. ביבמות פרק הערל (דף פ\"ב) :", + " ואחד בהמה עד או שהערתה בו חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אחד הבא על הזכר כו' עד או הביאה עליו. ביבמות פרק הערל (דף פ\"ב) :", + " ואחד בהמה עד או שהערתה בו חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "קטן בן ט' כו' עד אין הבהמה נסקלת. פ' ד' מיתות (דף נ\"ה) ובפרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וכן השוכב עם הבהמה עד שהן גדולים. פרק ד' מיתות (דף נ\"ד) :", + " כל העריות כולן עד כמו שביארנו. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) :" + ], + [ + "אין העדים נזקקין עד שהערה. פ\"ק דמסכת מכות (דף ז') :" + ], + [ + "מי שהוחזק בשאר בשר וכו' עד כך שאר קרובים בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף פ') :" + ], + [], + [ + "האשה שהוחזקה נדה בשכונותיה. בכתובות פרק המדיר ובקידושין פרק עשרה יוחסין:", + " המקנא לאשתו ונסתרה עד הוחזקה כזונה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"א) ובת\"כ בפרשת אמור פרשה א':
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דאינו לוקה משום זונה אלא משום טומאה דכל אונס בעד אחד לא קרינא ביה זונה אלא משום טומאה והכי איתא ביבמות בלישנא בתרא דרבה עכ\"ל: ואני אומר הא כדאיתא והא כדאיתא ואתה המעיין הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי והבין הראיות הברורות כי מה שהביא הראב\"ד ז\"ל הוא בפרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג ע\"ב) גמרא מתניתין דוכן הבא על אחת מן העריות ולא נאמרה אלא לגבי אנוסה בלבד וה\"ג לה התם אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום זונה כו' עד א\"ד אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה וברירנא עלה לאותובי משום טומאה אין משום זונה לא אלמא [כל] באונס לא קרינן ביה זונה מתיב ר' זירא והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ויש לך אחרת שאע\"פ שנתפסה אסורה ואי זו זו אשת כהן ולאו הבא מכלל עשה עשה אמר רבא הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא ע\"כ. ועתה התבונן כי שם בלשון הגמרא לא הוזכר עד אחד ולא שייך כלל לגבי אנוסה והוא דין בפ\"ע והלכה פסוקה כרבה וכא\"ד ופסקה וכתבה ודרשה ר\"מ ז\"ל פרק י\"ח מהלכות אלו ואתמהה מה ענין זה לגבי עד אחד אומר שנטמאה כי לד\"ה היא אסורה הואיל וקדם הקינוי והטומאה לבעילתו אין ספק שבעל זונה הואיל והיתה אסורה עליו וזה מפורש פרק הבע\"י גמרא מתני' דכהן גדול שמת אחיו וכו' וגם בתורת כהנים זונה כשמה פירוש שזינתה תחת בעלה דברי ר' אליעזר בן יעקב ר' עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה ובת\"כ גרסינן אפילו הלך בעלה לבית דין הגדול והוליך אותה להשקות פירוש המים המאררים אחר שקינא לה ונסתרה והיא אסורה כדתנן פ\"ק דסוטה כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי כו' עד נכנסה עמו לבית הסתר אסורה לביתה כו' מעתה כשעבר ובא עליה עשאה זונה ואם מת אסורה לכהן אלמא לכ\"ע הואיל ונבעלה בעילה האסורה נעשית זונה וכן כתבה ר\"מ ז\"ל פ' י\"ח ועוד פרק י' יוחסין ובכמה מקומות בתלמוד אמרינן כיון שנבעלה לפסול לה פסלה פי' משום זונה והכין אסיקנא פ\"ק דכתובות כדכתיבנא בסמוך וכל שכן בזאת שבא אחר הקינוי עד אחד שנטמאת שהיא אסורה לו אלא שאין מפסדת כתובתה בפחות משנים תדע דתנן בסוטה (דף ל\"א) פרק מי שקינא לה ונסתרה כו' אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד ואפילו שפחה הרי אלו נאמנין וכו' ולא לפסלה מכתובתה אלא שלא תשתה ע\"כ. ומוכח בגמרא מקרא דועד אין בה שעד אחד נאמן בה עוד תנן התם עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת היתה שותה ואמרינן עלה בגמרא טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש ליה עד אחד מהימן מנא ה\"מ וכו' ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) גמרא מתניתין דקדשתי בתך גרסינן איבעיא להו אשתו זינתה בעד אחד ושותק מהו אביי אמר נאמן ורבא אמר אינו נאמן הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים אמר אביי מנא אמינא לה דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל יומא חד נגה ליה ולא הוי קאתי שדר שליחא אבתריה אדאזיל שליח בחדא אורחא אתא איהו בחדא כי אתא שליח אמר [ליה] אשתו זינתה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה אי מהימן לך זיל אפקה ואי לא לא תפקה מאי לאו אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא ורבא [אמר לא] אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ואי לא לא תפקה ופסק ר\"י אלפס כרבא וה\"מ בדיני אדם אבל אם בא לצאת ידי שמים אי מהימן ליה כבי תרי מיחייב ליה לאפוקה ויהיב לה כתובתה וכן הדין דילפינן דבר דבר מממון וכתב עוד שם בהלכות מה דגרסי' בכתובות פ\"ק אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים וקינוי וסתירה אפילו בעד אחד נמי אלמא כל היכא דאיכא קינוי וסתירה כ\"ש קינוי וטומאה אפילו בעד אחד מיתסרא ובהדיא אסיקנא פרק ב' דיבמות גמרא מתני' דהנטען על אשת איש אע\"פ שכנס יוציא דהיכא דאיכא עידי טומאה אע\"ג דאיכא כמה בנים תצא. ומעתה ראה גם ראה מה ענין זה שהשיב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי אותה דיבמות איירי באנוסה וזאת שכתב כאן מיירי בעד טומאה ואחר קינוי ועוד דאפילו מאותה דיבמות עצמה דקא מייתי קרא דוהיא לא נתפשה משמע בכל הגירסא וסוגיין נמי הכי משמע דכל באונס לא קרינן בה זונה הא מדעת כגון שהתרה בה בשעת קינוי והעד אומר שנטמאת ודאי קרינן בה זונה ועלו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "האב שאמר בתי עד סוף הפרק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אשת אביו עד מולדת חוץ. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ד) ופרק ב' דיבמות (דף כ\"א) :" + ], + [ + "אשת אביו עד מולדת חוץ. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ד) ופרק ב' דיבמות (דף כ\"א) :" + ], + [ + "בת אשת אביו כו' עד מולדת אביך. פ\"ב דיבמות ופרק החולץ:", + " אבל אם נשא אביו כו' עד אף משום זה. במסכת סוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "לפיכך הבא על אחותו כו' עד בת האנוסה בת אשת אביו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) ופרק החולץ:" + ], + [ + "אחות אמו כו' עד משום אחות אב. פ\"ב דיבמות ופ\"ק דכריתות ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "הבא על אשה דרך זנות עד ומשום ערות אשה ובתה. פ\"ק דכריתות ופ' ד' מיתות וריש יבמות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו השתים אינן אלא לקוברו בין רשעים חמורים עכ\"ל: ואני אומר שתים לקבורה איני יודע מי שנאן אבל מה שכתב ר\"מ ז\"ל רואה אני לו ראיות ברורות כי בפ\"א דכריתות אמר אביי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא למדה הכתוב אלא בגזירה שוה דאמר [רבא אמר] לי [רב] יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה לאיסורא אתיא זמה זמה לשריפה והכי מייתי לה ריש יבמות ובסנהדרין ריש פרק הנשרפין ובפ\"ב דיבמות נמי מייתי קרא דמולדת בית או מולדת חוץ גבי ערות אשה ובתה וקרא דהאחת אהובה והאחת שנואה אהובה בנישואיה ושנואה בנישואיה וקרא נמי חד באנוסה וחד בנשואה ואסיקנא בכריתות פרק אמרו לו ובסנהדרין פרק ד' מיתות ובפירקין ובשבת פרק כלל גדול שהוא חייב על כל שם ושם בפני עצמו וכמו שבררתי פ\"א של אלו ההלכות ושנינו להדיא בסנהדרין ריש פרק הנשרפין יש בכלל אשה ובתה בתו כו' א\"כ פשוט כי הבא על בתו חייב גם משום אשה ובתה אמה ואם אמה נשואה וכן משמע בגמרא דמוכחינן נמי בגמרא לאיסורא חמותו ואם חמותו בדורות של מעלה וגם בתה ובת בתה בדורות של מטה והדר מוכחינן בין בזכרים בין בנקיבות ובמסכת כריתות פרק אמרו לו שנינו חיוב בתו וחמותו ומוכחינן בגמרא טעמא משום דשמות מוחלקין למדנו כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "כיון שקידש אדם כו' עד שניהן נשרפין. פ\"ק דיבמות ובסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "בא עליהן לאחר מיתת אשתו כו' עד אין שם שריפה. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן אחות אשתו כו' עד הרי זו ערוה עליו. פרק הבע\"י דף נ\"ה ופ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "עבר ונאף עם אחת וכו' עד כמו שביארנו בהלכות גירושין. פרק האשה רבה (דף צ\"ד צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש גדול וכו' ועל זה היה ראוי לגנוז זה השער ע\"כ לשונו: ואני אומר חלילה לר\"מ ז\"ל שיכתוב ביאורו דהלכות גירושין לראיה כאשר חשב עליו ראב\"ד ז\"ל כי איך יעלה על דעתו הצח דבר שלא היה עולה על דעת אחד מן התלמידים הקטנים אשר לו אבל האמת חכמתו תאיר נתיב ואיזדהר ממאן דאזיל בתר איפכא ומותיב כי הוא ביאר תחילה מי שעבר ונאף בין בזדון בין בשוגג עם אחת מאלו העריות שלא נאסרה אשתו עליו בכך כלל והיה קרוב להקשות עליו מאחות ארוסתו שכתב פרק י' מהלכות גירושין שאוסרת ארוסתו עליו כשנשאה אחר ששמעה שמתה אחותו ואחר כך באתה והא ודאי באותן הנישואין או כמו שוגג או כמזיד או כמו אנוס ולפיכך כתב בלשון קצר ענין מרובה דשאני התם שגזרו בה גזירה שמא יאמרו ולאו משום חומרא דאיסור עצמו הוא תדע שהרי אם היתה ארוסתו אשתו גמורה ואירע זה המעשה באחותו לא נאסרה אשתו עליו וכן שאר העריות גם לא היתה צריכה השניה גט ואע\"פ שהנשואה חמורה מן האנוסה. ולמען אשר תשכיל מתק שפתיו אעתיק לך בכאן לשונו דהלכות גירושין פרק י' וזהו וכן קידש אשה והלכה למדינה אחרת ושמע שמתה ונשא אחותה ואחר כך נודע שלא מתה [צריכות שתיהן ממנו גט וכו' אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת ושמע בה שמתה ונשא אחותה] ונמצאת אשתו קיימת אין אחותה צריכה ממנו גט ואשתו מותרת וכן שאר העריות שנשאן בחזקת היתר ונמצאת ערוה אינן צריכות גט שאין קידושין תופסין בעריות ומפני מה הצריכו אחות ארוסתו גט שמא יאמרו תנאי היה באירוסין וכדת נשא אחותה והואיל ויצאה אחותה בגט אחותה שהיא ארוסתו הראשונה אסורה כדי שלא יאמרו נשא אחות גרושתו עכ\"ל. וכל אלה הדברים שבשער הזה והביאור שלהם בהלכות גירושין נאמרין ביבמות פרק האשה רבה ראויין ליכתב ונאין הן למי שאמרן:" + ], + [ + "הבועל אשה דרך זנות כו' עד עם קרובותיה לא יוציא. פרק נושאין (דף צ\"ו) ומייתי לה סוף פ\"ב דיבמות (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "מי שנטען על ערוה וכו' עד על פתח ביתה. פרק ב' דיבמות ופרק ב' דכתובות ופ\"ק דקידושין ופרק רבן גמליאל:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר ממשל משלים הוא והם רחוקים מאד אם אמרו בחמותו דגייסא ביה מחמת בתה יאמרו באשה אחרת לאוסרו לדור ולראות בכל השכונה עכ\"ל: ואני אומר הרי שנינו סוף פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ואין אדם נאמן על ידי עצמו אמר רבי זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עכו\"ם לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם נאמן ע\"י עצמו ואמרינן עלה בגמרא תניא ואע\"פ כן יחד לה בית בחצירו וכשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה ובעי אביי מהו לעשות בגרושה כן התם הוא דבשבויה הקילו אבל הכא לא או דילמא לא שנא ופשיט ת\"ש המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו אם היה (בעלה) [ליתא בגמרא ולפירוש רש\"י אפילו לא ניסת] כהן לא תדור עמו במבוי [אם היה כפר קטן] זה היה מעשה ואמרו כפר קטן נידון כשכונה ע\"כ. אלמא שמעינן מהכא כי לפי חומרת איסורין מרחיקין אותן לכהן מן המבוי ולישראל מן החצר והשכונה ואילו בשבויה הקילו ליכנס בסוף ולצאת בתחילה וכולהו משום חשדא. ובסוף פרק ב' דיבמות (דף כ\"ד ע\"ב) שנינו הנטען על השפחה ונשתחררה כו' הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אע\"פ שכנס יוציא ואוקמה רב בעדים ואותבינן עלה מהא דתניא בד\"א בשאין לה בנים אבל יש לה בנים לא תצא ואם באו עידי טומאה אפילו יש לה כמה בנים תצא ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא רב מוקי למתני' ביש לה בנים ויש לה עדים משום דדייקא לישנא דמתני' דקתני הוציאוה הא אי הוה קתני הוציאה הוה מוקי לה בשאין לה בנים ואע\"ג דליכא עדים ואי בעית אימא הני מתנייתא מני רבי היא דתניא רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא כו' עד דפסיקנא והלכתא כוותיה דרבי והלכתא כוותיה דרב ומהדרי קשיא הילכתא אהילכתא ופרקינן לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק קלא דלא פסיק וליכא עדים כרבי קלא דפסיק ואיכא עדים כרב ושיילינן קלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא ע\"כ. והני כולהו הלכתא נינהו ושמעינן מינייהו לגבי אשת איש מתוך שהיא ערוה חמורה יותר משפחה ונכרית שאם נטען עמה אע\"פ שכנס יוציא והטענה ההיא מוקמינן לה בקלא דלא פסיק ואע\"ג דליכא עדים דהיינו דומי דמתא וכרבי דאמר הואיל ומכוער הדבר תצא. וביבמות פרק רבן גמליאל (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף י\"ב:) נמי אמרינן דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה כו' ועל חתנא דדאיר בי חמוה ואקשינן דדאיר אין דחליף לא והא ההוא [דהוה] חליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ופרקינן ההוא מידם הוה דיימא חמתיה מיניה ע\"כ. וכבר הוכחנו בטענה דדומי דמתא שאפילו כנס יוציא והוכחנו ג\"כ בגרושה שלא תדור אצלו כל אחד לפי חומרו וכדאיתא בירושלמי והכל משום חשד וכ\"ש בערוה כגון חמותו שהיא חמורה מגרושה מעתה יפה עשה ר\"מ ז\"ל שרמז בלשונו אלה הדברים ברורים מי שנטען על ערוה דמתני' דיבמות או שיצא עליו שם רע כההיא דרבי דמכוער הדבר דאוקימנא בקלא דלא פסיק ולא ידור עמה במבוי כההיא דכתובות ולא יראה באותה שכונה כההיא דפרק ר\"ג ופ\"ק דקידושין דמידם הוה דיימא שהיא חמורה מגרושתו וקיבץ נפוצות להראות אות ממנו לא נכחד, וחיבר את האוהל להיות אחד. ומה שהקשה הראב\"ד יש לי לתמוה בקושייתו וכי יש גייסא בעולם יותר ממי שיצא עליו שם רע או הנטען שהכריחוה לצאת בכך ולא מצינו לשון גסות זה בתלמוד בבלי וירושלמי אלא לגבי יחוד ולינה דהמגרש פרק הזורק וכיוצא בו לחלק בין ארוסה לנשואה אבל בזה לא שמענו:" + ], + [ + "הבא על אשה ובתה עד ולא בזנות. פרק נושאין (דף נ\"ז) :", + " וכן אם אנס אביו כו' עד כאחת. ביבמות פ\"א ופ\"ב ופרק נושאין ובברכות פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ומצות חכמים כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) ובהרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "הבא על אשה ובתה עד ולא בזנות. פרק נושאין (דף נ\"ז) :", + " וכן אם אנס אביו כו' עד כאחת. ביבמות פ\"א ופ\"ב ופרק נושאין ובברכות פרק מי שמתו (דף כ\"א) :", + " ומצות חכמים כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ו) ובהרבה מקומות בתלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "הבא על אשת קטן עד הרי זה פטור. פרק ארבע מיתות (דף צ\"ב) :", + " וכן הבא על אשת חרש כו' עד מכת מרדות. פרק חרש (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " הבא על הקטנה כו' ואם היא בת מיאון כו' עד ואפילו היה כהן. פרק ב\"ש ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין ופרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה נאסרה על בעלה ישראל שהרי אמרו פיתוי קטנה אונס הוא עכ\"ל: ואני אומר גם בפ\"ב דהלכות סוטה ופ\"ד מהלכות אישות השיגו הראב\"ד ז\"ל והקשה גם שם קושיא זאת וקושיות אחרות ורואה אני כי ר\"מ ז\"ל תלה פסקא זאת באותה דהלכות סוטה ואותה תלה במה שכתב פ\"ד מהלכות אישות וביאר שם דבריו יפה ורמז שם בלשונו הצח מקום מוצאו למען לא יקשה על שום חכם דברו הטוב ועם כל זה לא הספיק לו כנגד הראב\"ד וכבר הצלתיו שם בכל כחי כיד אלהי הטובה עלי וגם יעדתי שם פ\"ד דהלכות סוטה להאריך כאן בבירור יפה כפי הצורך. והנני אומר כי אתה צריך לדעת כי שלשה דינין בקטנה חלוקין זה מזה. האחד הוא קטנה שהשיאה אביה וזאת דינה כאשת איש גמורה וכגדולה דעלמא שאינה יוצאה במיאון אלא בגט גמור וכמו שהוכחתי פ\"ב דהלכות סוטה ממשנה קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כו' השניה ביבמות פרק ב\"ש ודבר פשוט הוא בכל התלמוד כמו שהוכחתי שם ובפ\"ד דהלכות אישות וגם מצאתי בירושלמי דגרסי' התם מודים חכמים לרבי אליעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה ועוד שנינו שם הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא כשהיא יוצאה בגט דינה אשת איש גמורה של תורה וגם למדנו מזאת על דין השני כשהיא בת מיאון שהקלו בה לחזור לו לפי שאינה כאשת איש של תורה אלא מדבריהם וכדמשמע ריש פרק חרש (דף קי\"ב ע\"ב) בפשיטות התלמוד דשיילינן מ\"ש חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו [ליה] רבנן נישואין ומהדרינן חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו [ליה] רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו [ליה] רבנן נישואין ואקשינן והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין [ותקינו לה רבנן נישואין] ופרקינן התם שלא ינהגו [בה] מנהג הפקר והדר שיילינן מאי שנא קטנה דממאנת ומאי שנא חרשת דלא ממאנת אלמא נשואי קטנה בת מיאון דרבנן והם אמרו והם אמרו תדע דגם בפרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ב ע\"ב) שנינו בה איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה כו' עד דקתני סיפא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה ובגמרא תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואין יורשה ואין מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון רבי יהושע אומר (מעשה קטנה כלום) בעלה זכאי במציאתה כו' עד הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר כו' ומסיק לטעמיה דאפי' מיאון לא היתה צריכה אלא כי היכי דלא תיפוק בכדי כלומר שתקנו לה חכמים מיאון כדי שלא תצא מבעלה בלא כלום דקא משמע לן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ומש\"ה כשתקנו לה נישואין כמו שהוכחתי תקנו לה גט מיאון כעין גט של תורה כדמוכח בפרק ב\"ש דיבמות בהא שמעתא גופא ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי יהושע ומיהו לדברי שניהם נשואי דרבנן אינון כדאוכחנא וכן כתב ר\"מ ז\"ל והוכחתי אני פ\"ג הלכות אישות ולפיכך ביאר שמכין אותו מכת מרדות דרבנן. והדין השלישי דאפי' מיאון אינה צריכה כדתנן פרק ב\"ש דיבמות כי השיאוה אמה ואחיה שלא לדעתה אינה צריכה למאן עוד שנינו שם רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואמרינן בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ופירש דכמי שלא נתקדשה דמיא וגם ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות אישות ושם הוכחתי דבריו. ואחרי אשר עמדת על שלשה דינין הללו התבונן עיקר דברי ר\"מ ז\"ל מפ\"ד הלכות אישות כי גם שם עיקר דבריו וגם התבונן כי קושיית הראב\"ד ז\"ל בשקדשה אביה למה נאסרה על בעלה ישראל מתורצת יפה שכבר הוכחתי גם שם גם כאן מן הירושלמי ומן ההלכות והתלמוד שקידושיה וגירושיה של תורה והרי היא אשת איש גמורה ודינה בחנק כדאיתא פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין ומה שאמרו פיתוי קטנה אונס הוא ברור הדבר שהוא בדין השני וכגון שהיתה יתומה או קטנה שיצאה מרשות האב והיתה פחותה מבת שש וחברותיה המבוררים פ\"ד דהלכות אישות שנישואיה מדברי סופרים כמו שהוכחתי ואין לה דעת תאוה ורצון והנה לשון ר\"מ ז\"ל לפניך בג' מקומות הנזכרים שא עיניך וראה כמה ביארו והתירה אפילו לכהן שהוא כמו לא נתקדשה או כאילו לא נבעלה ועוד השכל ולמד מדברי רבי אליעזר שאמר אין מעשה קטנה חל במפותה ולמה לא נקשה עליו והלא פיתוי קטנה אונס הוא ואע\"פ שאין הלכה כמותו למדנו מהם להוכיח דברי רבי יהושע שהן הלכה מתוך סכלותה הוי פיתויה אונס שאם היתה פקחת כבר אמרו בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט ע\"ב) גמרא מתני' דהמפתה נותן שלשה דברים כו' פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער כלומר מרוב תאותה לזכר ומתוך כך אינה כאונס שיתחייב בצער דון מינה כשאינה בעלת תאוה וסכלה דוקא ולא פקחת היא כאנוסה ובה אמרו פיתוי קטנה אונס הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הבא על אשת קטן עד הרי זה פטור. פרק ארבע מיתות (דף צ\"ב) :", + " וכן הבא על אשת חרש כו' עד מכת מרדות. פרק חרש (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " הבא על הקטנה כו' ואם היא בת מיאון כו' עד ואפילו היה כהן. פרק ב\"ש ופרק ד' מיתות ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין ופרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה נאסרה על בעלה ישראל שהרי אמרו פיתוי קטנה אונס הוא עכ\"ל: ואני אומר גם בפ\"ב דהלכות סוטה ופ\"ד מהלכות אישות השיגו הראב\"ד ז\"ל והקשה גם שם קושיא זאת וקושיות אחרות ורואה אני כי ר\"מ ז\"ל תלה פסקא זאת באותה דהלכות סוטה ואותה תלה במה שכתב פ\"ד מהלכות אישות וביאר שם דבריו יפה ורמז שם בלשונו הצח מקום מוצאו למען לא יקשה על שום חכם דברו הטוב ועם כל זה לא הספיק לו כנגד הראב\"ד וכבר הצלתיו שם בכל כחי כיד אלהי הטובה עלי וגם יעדתי שם פ\"ד דהלכות סוטה להאריך כאן בבירור יפה כפי הצורך. והנני אומר כי אתה צריך לדעת כי שלשה דינין בקטנה חלוקין זה מזה. האחד הוא קטנה שהשיאה אביה וזאת דינה כאשת איש גמורה וכגדולה דעלמא שאינה יוצאה במיאון אלא בגט גמור וכמו שהוכחתי פ\"ב דהלכות סוטה ממשנה קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כו' השניה ביבמות פרק ב\"ש ודבר פשוט הוא בכל התלמוד כמו שהוכחתי שם ובפ\"ד דהלכות אישות וגם מצאתי בירושלמי דגרסי' התם מודים חכמים לרבי אליעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה ועוד שנינו שם הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא כשהיא יוצאה בגט דינה אשת איש גמורה של תורה וגם למדנו מזאת על דין השני כשהיא בת מיאון שהקלו בה לחזור לו לפי שאינה כאשת איש של תורה אלא מדבריהם וכדמשמע ריש פרק חרש (דף קי\"ב ע\"ב) בפשיטות התלמוד דשיילינן מ\"ש חרש דתקינו ליה רבנן נישואין ומאי שנא קטן דלא תקינו [ליה] רבנן נישואין ומהדרינן חרש דלא אתי לכלל נישואין תקינו [ליה] רבנן נישואין קטן דאתי לכלל נישואין לא תקינו [ליה] רבנן נישואין ואקשינן והרי קטנה דאתיא לכלל נישואין [ותקינו לה רבנן נישואין] ופרקינן התם שלא ינהגו [בה] מנהג הפקר והדר שיילינן מאי שנא קטנה דממאנת ומאי שנא חרשת דלא ממאנת אלמא נשואי קטנה בת מיאון דרבנן והם אמרו והם אמרו תדע דגם בפרק ב\"ש דיבמות (דף קי\"ב ע\"ב) שנינו בה איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה כו' עד דקתני סיפא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה ובגמרא תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואין יורשה ואין מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון רבי יהושע אומר (מעשה קטנה כלום) בעלה זכאי במציאתה כו' עד הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר כו' ומסיק לטעמיה דאפי' מיאון לא היתה צריכה אלא כי היכי דלא תיפוק בכדי כלומר שתקנו לה חכמים מיאון כדי שלא תצא מבעלה בלא כלום דקא משמע לן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ומש\"ה כשתקנו לה נישואין כמו שהוכחתי תקנו לה גט מיאון כעין גט של תורה כדמוכח בפרק ב\"ש דיבמות בהא שמעתא גופא ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי יהושע ומיהו לדברי שניהם נשואי דרבנן אינון כדאוכחנא וכן כתב ר\"מ ז\"ל והוכחתי אני פ\"ג הלכות אישות ולפיכך ביאר שמכין אותו מכת מרדות דרבנן. והדין השלישי דאפי' מיאון אינה צריכה כדתנן פרק ב\"ש דיבמות כי השיאוה אמה ואחיה שלא לדעתה אינה צריכה למאן עוד שנינו שם רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואמרינן בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ופירש דכמי שלא נתקדשה דמיא וגם ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות אישות ושם הוכחתי דבריו. ואחרי אשר עמדת על שלשה דינין הללו התבונן עיקר דברי ר\"מ ז\"ל מפ\"ד הלכות אישות כי גם שם עיקר דבריו וגם התבונן כי קושיית הראב\"ד ז\"ל בשקדשה אביה למה נאסרה על בעלה ישראל מתורצת יפה שכבר הוכחתי גם שם גם כאן מן הירושלמי ומן ההלכות והתלמוד שקידושיה וגירושיה של תורה והרי היא אשת איש גמורה ודינה בחנק כדאיתא פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין ומה שאמרו פיתוי קטנה אונס הוא ברור הדבר שהוא בדין השני וכגון שהיתה יתומה או קטנה שיצאה מרשות האב והיתה פחותה מבת שש וחברותיה המבוררים פ\"ד דהלכות אישות שנישואיה מדברי סופרים כמו שהוכחתי ואין לה דעת תאוה ורצון והנה לשון ר\"מ ז\"ל לפניך בג' מקומות הנזכרים שא עיניך וראה כמה ביארו והתירה אפילו לכהן שהוא כמו לא נתקדשה או כאילו לא נבעלה ועוד השכל ולמד מדברי רבי אליעזר שאמר אין מעשה קטנה חל במפותה ולמה לא נקשה עליו והלא פיתוי קטנה אונס הוא ואע\"פ שאין הלכה כמותו למדנו מהם להוכיח דברי רבי יהושע שהן הלכה מתוך סכלותה הוי פיתויה אונס שאם היתה פקחת כבר אמרו בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט ע\"ב) גמרא מתני' דהמפתה נותן שלשה דברים כו' פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער כלומר מרוב תאותה לזכר ומתוך כך אינה כאונס שיתחייב בצער דון מינה כשאינה בעלת תאוה וסכלה דוקא ולא פקחת היא כאנוסה ובה אמרו פיתוי קטנה אונס הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "בת כהן שזינתה וכו' עד כדין כל אשת איש. פרק ארבע מיתות (דף נ') ופרק הנחנקין ופרק הנשרפין:" + ], + [ + "הבא על נערה המאורסה כו' עד והיא בבית אביה. פרק ד' מיתות (דף נ') :", + " היתה בוגרת עד הרי זו בחנק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "והבא על קטנה כו' עד שזינתה בסקילה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות:" + ], + [ + "באו עליה עשרה בני אדם כו' עד וכולן בסקילה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "נערה המאורסה שהיתה משוחררת עד ככל אשת איש. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "דין חדש יש במוציא שם רע כו' עד על פתח בית אביה: כתב הראב\"ד בודאי זה חדוש וכו' וקלישת הדעת הוא זה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בשמעתין דתני שילא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ד ע\"ב) וכבר כתב ר\"י אלפס בהלכות שיש מן הגאונים ז\"ל שפירשו בו פירושים אחרים שלא עלו לו לדעתו ודעת רבותיו כהוגן ופי' הוא ז\"ל הפי' הזה בנכון ועל אותה שיטה כתב ר\"מ ז\"ל כהוגן שחייב אדם לומר כלשון רבו והוא פירוש רשב\"ם ז\"ל אשר הסכימו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל באותה הלכה ואם הראב\"ד ז\"ל הסכים בה כפירש\"י ז\"ל ויש לו תירוצין על קושיות התוספות או יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מאותה משנה השנויה סוף פרק הנחנקין תמה אני אם יצאה מפיו דהיא היא מה שאומר התלמוד שהוא חדוש במוציא שם רע שלפנינו בהלכה דתנא שילא מדעלמא דהיינו אותה משנה וכל שהוא חדוש אין בו טעם כדאמרינן עדים זוממין חדוש כלומר אין טעם לחידושו ואין בדברי ר\"מ ז\"ל טעות והא תליא באשלי רברבי:", + " אבל שאר נערות כו' עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה:", + " הא למדת כו' עד שהיא בשריפה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות ופרק הנשרפין והנחנקין לשון מכילתא לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף ובסיפרא אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף אחד האיש ואחד האשה ע\"כ. ופי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה שחיבר בלשון ערבי ואל אשת עמיתך אזהרה והוא לאו שאינו כולל נואף ונואפת אבל הוא אזהרה לנואף לבד וכמו כן יתר העריות ואין ספק להם שיוציאו האזהרה לאשה ג\"כ מאמרו לא תקרבו לגלות ערוה הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש עכ\"ל:" + ], + [ + "והיכן סוקלין נערה עד שער העיר ההיא. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "באו העדים אחר שבגרה עד בבית הסקילה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש דהלכה כראב\"י וכו' ורבי אליעזר לא היה מודה לחכמים עכ\"ל: ואני אומר גם בזה הסכים יפה כדעת רבו והנני אובין לפניך דגרסי' סוף שמעתא דתני שילא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) מאי רבנן ומאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לב\"ד ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה ומתמה עלה [אם יש עדים שזינתה תחתיו] יש לה כתובה מנה בת סקילה היא ופרקינן הכי קאמר אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה נמצא ששם רע אינו שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ובאמת שכן הלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי וכפי המסקנא שכתבתי וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ומפני זה שיבש הראב\"ד ז\"ל לשון ר\"מ זה ועתה אתה הבן לשון הברייתא דתני בא לב\"ד ואמר כו' דמשמע דוקא שהוא בא ואמר ומביא העדים אבל אם באו העדים מאליהם פטור ואינו בדין מוציא שם רע ואע\"פ שבעל קודם בואם אבל חזר דינה לדיני הנערה שהוא אמור ומפורש ומבואר בסיפא דברייתא דתני שילא שלש מדות בנערה באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גידולין שגדלתם באו עדים בבית אביה שזינתה בבית חמיה כשהיא ארוסה ויס\"ג שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר סרחה ולבסוף בגרה תידון בחנק ע\"כ, ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקא תלמודא הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא תני תידון בסקילה ופירש שם ר\"י אלפס ז\"ל והעומדים בשיטתו דלא אשכחן תנא דסבר דהיכא דאשתני גופה אשתני קטלא והא ודאי באו מאליהן הוא וכלשון ר\"מ ז\"ל שרמז בו לזאת הברייתא וכי הא דרמינן מינה ופרקינן או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה והוא כלשון ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בברייתא דתני שילא שאמרתי וגם כשהביא מסקנא דר\"א בן יעקב דאמר לא נאמרו דברים אלו אלא בשבעל פירש וז\"ל והוא שאמר לעדים באו והעידוני אבל באו עדים מאיליהן פטור עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל הסכים לדעת רבותיו:" + ], + [ + "היתה הורתה שלא בקדושה עד אלא למצוה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "הבא על ערוה כו' עד מביא אשם אחד. פ' ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק כלל גדול:
כתב הראב\"ד גרסינן בכריתות וכו': ואני אומר אמת הוא ובפ' ד' מחוסרי כפרה גרסינן לה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בהלכות שגגות פ\"ט וז\"ל אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחד חייב על כל שפחה ושפחה עכ\"ל. ויפה עשה לחברו במקומו הראוי לו וגם שם הזכיר מה שכתב כאן מאיסור ביאת שפחה חרופה והנשאר לפי ענינו כתבו שם ע\"פ התלמוד בכריתות ובפרק כלל גדול במסכת שבת:", + " אבל היא חייבת מלקות עד חייבי לאוין. בכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובשבת פרק כלל גדול (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "המערה בשפחה חרופה עד ששני משכבות באשה. פרק הבע\"י (דף נ\"ג נ\"ד) :" + ], + [ + "כל מקום שאמרנו כו' עד וגדולים. זה כלל דבריו ז\"ל כדרך כל מחבר:" + ], + [ + "בן תשע שנים ויום אחד וכו' עד שנאמר בקורת תהיה והביא את אשמו. פרק ארבעה מחוסרי כפרה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שלא מצינו וכו' והכי איתא בכריתות עכ\"ל: ואני אומר מעולם לא יצא מפיו לשון זה וכי פה קדוש יאמר דבר זה והלא משנה שלימה היא בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה מה בין שפחה חרופה לבין כל העריות שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן ע\"כ. הא למדת שהעונש אינו קרבן וכל קבלת האמת בידינו כי העונשין הם המלקיות והכריתות ומיתות ב\"ד כדקי\"ל השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה והן האזהרות שיש בהן עונשין אבל הקרבן מצות עשה היא ולא הושוו בהן איש ואשה שהרי היא פטורה מכל מצות שהזמן גרמא, ועוד שנינו שם בפירוש הכלל הזה ופרטו כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות ולא האשה לאיש בקרבן אלמא עונש מכות הוא וזה פשוט וממילא איפשיטא לן שאינן שוין ויאמר בפיו הראב\"ד ז\"ל שהן שוין. ומ\"ש הכותב ותמה על הקטן בתחילת דבריו ולבסוף הביא ראיה דהא מקשו להדדי ואינו מעמיק יפה בצורת ההלכה הזאת פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובהשואה היא דת\"ר בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן ובחילוק שהתחלנו שנינו סוף הפרק כל העריות אחד גדול ואחד הקטן פטור ומתמהינן עלה בגמרא והכא קטן חייב פי' וכי קטן חייב בשפחה והא איתקשו להדדי כדאמרינן לעיל אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם ומהדרינן אר\"י הכי קתני כל העריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור כלומר אם היא קטנה דפטורה ושיילינן מאי טעמא דהא מקשו להדדי ופירושו כמו שכתבתי שאם אין האשה לוקה אין האיש מביא אשם וכן פירש\"י ז\"ל אבל לעולם קרבן הוא מחוייב ודין הוא שהרי אף היא היתה מחוייבת קרבן נמי מקטנותה אי לאו דילפינן מבקורת תהיה שהיא במלקות ולא האיש ואין מלקות לא בקטן ולא בקטנה אלא על כרחין היא מיירי בגדולה ושיילינן עלה ואימא הוא דמיעטיה קרא [ממלקות] אבל היא תילקי ותיתי קרבן ומהדרינן והביא את אשמו כתיב כלומר ולא פרט והביא האיש דנימא דוקא עד שיהיה איש ולאפוקי קטן ולא אמר ג\"כ האשם דמשמע בין האיש בין האשה אלא אשמו כתיב הוא לשון זכר דמשמע דוקא האיש מביא ולא האשה ודינא כדקאי קאי כשהיא גדולה והוא קטן היא חייבת בקרבן אלא מה שראוי לדקדק דבקרבנות כתיב רצון וכתיב לרצונכם תזבחוהו והיאך יביא הקטן קרבן ואכתי לאו בר רצון הוא. והנני משיב כי ע\"כ דקדק ר\"מ ז\"ל וכתבו פ\"ד דהלכות שגגות וז\"ל בן תשע שנים כו' עד ויראה לי שאינו מביא עד שיגדיל והוא בן דעת עכ\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "הנדה הרי היא כשאר וכו' עד לטומאת נדות וזבות. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ד) ופרק ד' מיתות בסנהדרין ובמסכת כריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ובנדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופ\"א ושני והרבה מקומות בתלמוד ובת\"כ:" + ], + [ + "ואחד הבא על הנדה כו' עד וספירתה. פ\"ק דשבת (דף י\"ד) ופרק קמא דכריתות ובנדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) :", + " בין שפחה בין משוחררת וכו' עד שיטבול. פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "ואחד הבא על הנדה כו' עד וספירתה. פ\"ק דשבת (דף י\"ד) ופרק קמא דכריתות ובנדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) :", + " בין שפחה בין משוחררת וכו' עד שיטבול. פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "העכו\"ם אין חייבין עליה עד לענין טומאה וטהרה. בנדה פרק בנות כותים ובמסכת עבודה זרה פרק אין מעמידין (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "כל דם שתראה היולדת עד שהדם שותת. במסכת נדה פרק המפלת (דף ל') והרבה מקומות במשנה ובתלמוד:" + ], + [ + "כל חייבי טבילות כו' עד כמו שביארנו. פרק קמא דיומא (דף י') ובפסחים פרק האשה (דף צ') ובהרבה מקומות מייתי לה:" + ], + [ + "נתאחרה ימים רבים כו' עד של אחריו ביום. בנדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "נתאחרה ימים רבים כו' עד של אחריו ביום. בנדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "כל הנשים שיש להם כו' עד טהורה אני. פ\"א דמסכת נדה (דף י\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ב דמסכת כתובות (דף כ\"ב):" + ], + [ + "היה משמש עם הטהורה עד נשמט ממנה. פ\"ב דשבועות:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם כו' עד מתחילת הלילה. בנדה פרק האשה ופ\"ב דשבועות:" + ], + [ + "עבר וסתה ולא ראתה כו' עד שתזרח השמש. בנדה פרק האשה:" + ], + [ + "דרך בני ישראל ובנות ישראל כו' עד בשעת תשמיש. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף י\"ד) :", + " ויש לאיש כו' עד עד שלה. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "דרך בני ישראל ובנות ישראל כו' עד בשעת תשמיש. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף י\"ד) :", + " ויש לאיש כו' עד עד שלה. פ\"א ופ\"ב דנדה (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "הצנועות אינן משמשות כו' אבל לאחר תשמיש כו' עד שהרי הדם שותת ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה יגיעות יגע בחנם כו' באשה העסוקה בטהרות עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל השגיח על אותה בעיא דרבי זירא לרב יהודה דשמעתין בתרייתא דנדה ודקדק בה יפה בהני שמעתין קמייתא דסמיכא ליה ריש פ\"ב ויגע ומצא מסקנת הגמרא כתבן כל אחת במקומה לפי ענינה והנני מבררן בע\"ה וראה בעיניך בלשון המשנה והגמרא ויתבררו ויתלבנו לך הדברים ששנינו. סוף פ\"ק דנדה (דף י\"א) אע\"פ שאמרו דיין שעתן צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר וכו' ומפרש לה בסיפא ופעמים (היא) צריכה להיות בודקת שחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה יתירות עליהן כהנות כו' ומייתי עלה מתני' דריש פרק כל היד דרך בנות ישראל כו' והצנועות ושקלינן וטרינן עליה בגמרא עד דאסיקנא וקסבר שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה ומיירי באשה עסוקה בטהרות ושם הביא ג\"כ בעיא דרבי זירא מרב יהודה ודרבי אבא מרב הונא בתרי לישני וכולהי צורתא דשמעתא להדי' בהכי סלקן ולענין טומאה וטהרה וכתבן ר\"מ ז\"ל פ\"ד מהל' מטמאי משכב ומושב ובדיקת שיעור וסת וכל סגנון שלה כתב פרק ג' דהלכות שגגות דבהכי קא משמען ואח\"כ שנינו במציעא דהא מתני' ומשמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין ע\"כ. ומייתי עלה בגמרא מתני' דריש פירקין בתרא דתנן תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת ב\"ש אומרים נותנין לה ארבעה לילות וב\"ה אומרין עד שתחיה המכה ומייתי עלה אמר רב גידל אמר שמואל לא שנו אלא שלא פסקה מחמת תשמיש וראתה שלא מחמת תשמיש כו' ואותביה ר' יונה מבתולה דמתני' ומפרשה בשינוי מראה מחמת תשמיש ואימור שמש עכרן ולא נזכר בה זכר זכרון מטומאה וטהרה ולא עסוקה בטהרות כלל אלא כל צורת ההלכה לתשמיש בעלה נאמרה וגם בירושלמי דמייתי עלה דין קטנה מעוברת ומניקה וזקנה כך הוא סגנון ההלכה כולה ולכן כתבו ר\"מ ז\"ל בפרק זה כהוגן בענין איסורי ביאה ומ\"ש בלאחר תשמיש כך מצאתיו בירושלמי דפ\"ק דנדה וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך כתבו כי כל עיקר צורך הבדיקה אינה אלא לאחר תשמיש לפי שהיא רגילה לראות מחימום התשמיש כלשון הירושלמי ומשום סירכא דידיה נקט לפני תשמיש גם ראיתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שפטר בדיקה לפני תשמיש והראב\"ד ז\"ל נמשך במקצת אחר פרש\"י ז\"ל ויש לו פנים בהלכה אבל עומקה ובירורה כמו שכתבתי:" + ], + [ + "המשמש מטתו כו' עד על העד שאבד. פרק כל היד (דף י\"ו) :" + ], + [ + "הניחה העד כו' עד תחת הכר. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח נ\"ט) :" + ], + [ + "קנחה עצמה כו' עד אלא מן המאכולת. פרק כל היד (דף י\"ד) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "מי שראתה דם בשעת תשמיש כו' עד סוף הפרק. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה מתטמאת כו' עד דמים הרבה. במסכת כריתות פרק ד' מחוסרי כפרה \n (דף ח') ופרק יוצא דופן:" + ], + [ + "כל הנשים מתטמאות כו' עד ובין השינים עצמו כלפנים. פרק יוצא דופן (דף מ') :" + ], + [ + "משל משלו חכמים עד בשעת גמר ביאה. פרק כל היד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "משל משלו חכמים עד בשעת גמר ביאה. פרק כל היד (דף י\"ז) :" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "דם הבא מן החדר עד וכיוצא בהן. פרק כל היד שם ופרק בנות כותים (דף ל\"ב) :", + " הנמצא בפרוזדור עד וכיין מזוג. פרק כל היד:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "האדום כיצד הוא עינו כו' עד יטמא או יטהר. הכל פרק כל היד (דף י\"ט) ותחילת הדברים גם פ\"ה דמסכת עדיות:", + " ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם עד לשאר המראות. פרק כל היד (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בזה וכו': ואני אומר אמת הדבר שכן דרכו בכל לפסוק גם הלכתא למשיחא בחבור זה כטהרות וקדשים ועל כן קראו משנה תורה והלכות אלו חקוקות פרק כל היד ועל עיקר הדין למעשה שכתב הראב\"ד ז\"ל כן הסכימו מקצת האחרונים בפירוש מימרא דרבי זירא דבנות ישראל הן החמירו על עצמן כו' וכן כתב גם ר\"מ ז\"ל פי\"א של הלכות אלו אלא שתלה הדבר בתקנת הגאון ז\"ל ועמד בשיטת רבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המפלת חתיכה וכו' עד אלא דם חתיכה. ריש פרק המפלת (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר אנחנו כדברי ר\"מ ז\"ל קבלנו פי' אותה הלכה ריש פרק המפלת דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה ושקלינן וטרינן עלה עד דאוקימנא אלא אמר ר\"נ בר יצחק באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי בפלוגתא דהני תנאי דתניא קשתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק לידה ספק זיבה מביאה קרבן ואינו נאכל רבי יהושע אומר מביאה קרבן ונאכל שאי איפשר לפתיחת קבר בלא דם ע\"כ. ואיכא לישנא אחרינא ובין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא פירש\"י ז\"ל דרבי יהודה דאמר טמא סבר אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכיון דנפתח הקבר להפיל החתיכה זו דם היה עמה ונהי דמשום לידה אינה טמאה אבל משום דם טמאה אפילו בדקה כמה פעמים ולא מצאה דם דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם ורבנן סברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם והלכך אם ברור לו שיש עמה דם טמאה ודאי אפילו החתיכה היא של שאר מיני דמים ואם אין עמה דם שבדקה ולא מצאה דם טהורה אפילו היא של ארבעה מיני דמים דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואם ספק לה נמי טמאה מספק עכ\"ל. הנה עיניך רואות שפירש\"י ז\"ל בהפך הראב\"ד ואילו הייתי מוצא מקום לתלות טעות בסופר שכתב במקום אפשר אי איפשר הייתי תולה אבל מה אעשה כבר יגעתי ובדקתי ולא מצאתי ועתה הבין כמה הסכים הר\"מ ז\"ל יפה וע\"ד זה הפי' המקובל שפסק כדברי חכמים מכמה טעמים חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהא בתר תרתי לישני מייתי תלמודא להדיא ת\"ר המפלת חתיכה סומכוס אומר משום ר\"מ וכו' קורעה אם יש דם בתוכה טמאה ואם לאו טהורה כרבנן ועדיפא דרבנן כרבנן דאמרי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ועדיפא מדרבנן דאילו [רבנן] סברי עמה אין בתוכה לא וסומכוס סבר אפילו בתוכה אלמא כרבנן סבירא להו וכפירש\"י ז\"ל בפשוטה ועוד דהא בההיא שמעתא גופה גבי בעיא דבעא רבי ירמיה מרבי זירא הרואה דם בשפופרת מהו ושקלינן וטרינן עד דאמרי' תנאי היא המפלת חתיכה כו' כלישנא דמתני' ואסיקנא דפלי פלויי איכא בינייהו ת\"ק סבר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה וה\"ה לשפופרת וה\"מ היכא דשיעא אבל פלי פלויי טמאה מ\"ט בבשרה קרינן ביה ואתו רבנן למימר אע\"ג דפלי פלויי אין זה דם נדה אלא דם חתיכה ע\"כ. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואפילו נקרעה החתיכה כו' הוא כמסקנא זו אליבא דרבנן דפירוש פלי פלויי הוא נקרעה ורבי אליעזר הוא דפליג עלייהו ואין הלכה כמותו ועוד דהא בפרק כל היד (דף י\"ח) גמרא מתני' דמשל משלו חכמים באשה גרסינן א\"ר יוחנן בג' מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב עד דשיילינן למעוטי מאי ואסיקנא למעוטי רובא דרבי יהודה דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה כו' כלישנא דמתני' וסוגיין הכי סלקא אלמא הלכתא כרבנן ולא כרבי יהודה ועוד דהא בירושלמי ר\"פ המפלת נמי גרסינן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוסי בי רבי נהוריי הלכה כרבי יודה שמע רבי אלעזר ואמר איני מקבל עלי את הדבר הזה שמואל אמר הלכה כרבי יודה אמר רבי זעירא לא דו אמר הלכה כרבי יודה אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי קורעה ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה תנא רבי אליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחאי דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה עד כאן לשון הירושלמי, אלמא רבי יוחנן בשם ר\"ש בן יוחאי ורבי אליעזר ורבי זעירא קיימי כרבנן וכדמסיק טעמא דתלמודא בבלאה ריש פרק המפלת כמו שהוכחתי ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה. פרק המפלת במשנה (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא נמי דלא כהלכתא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שמצא ריש פרק המפלת (כ\"א ע\"ב) דגרסינן אמר רבי יוחנן משום ר\"ש בן יוחאי המפלת חתיכה קורעה ואם יש בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה כסומכוס וקילא מדכולהו ע\"כ. ושמא עלה על דעת רבינו דלית הלכתא כסומכוס כיון דרבנן פליגי עליה ולפי שיטתו שכתבתי בסמוך וחלילה לגדול כמוהו להסכים על זה אלא סומכוס כרבנן סבירא ליה בההיא דבסמוך ורבי יוחנן משום רשב\"י נמי כרבנן וכמו שהוכחתי מלשון הירושלמי אשר הסכים כמו הבבלי שבמסקנת הלכה זו פלי פלויי ואתה המעיין פקח עיניך וראה פקחות ר\"מ ז\"ל שכתב חתיכה קרועה שהוא פירוש פלי פלויי ולפי המסקנא כמ\"ש ולא כתב קורעה כלשון המימרא בעצמה ואולי אם היה משגיח רבינו הראב\"ד ז\"ל לא היה משיגו אלא מסייעו:", + " הפילה כמין קליפה כו' עד שדם הוא וקפה. ריש פרק המפלת (דף כ\"ב) וריש פ\"ק דנדה:", + " וכל הרואה דם יבש כו' עד בשפופרת. פרק המפלת:" + ], + [ + "האשה שהשתינה כו' עד שהרגשת מי רגלים היא זאת. במסכת נדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק כל היד:", + " שאין מי רגלים עד בכוליא. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "דם בתולים כו' עד דם חבורה. פרק תינוקת (דף ס\"ד) :", + " וכיצד דין הבתולה כו' עד הרי זו נדה. פ\"ק דנדה (דף ח') :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "נשאת כשהיא נערה וכו' ואם ראתה דם בבית אביה כו' עד תחלת נדה. פרק המפלת (דף כ\"ט ל') :
כתב הראב\"ד ז\"ל כב\"ש היא עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זו דהא בתר פלוגתא דב\"ש וב\"ה במתני' ריש פרק תינוקת (דף ס\"ד) בהדין פיסקא אמרי' עלה בגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בועל בעילת מצוה ופורש ובברייתא נמי תניא רבותינו חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש ועולא נמי אמר כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא הוו מסקי מינה כדמסיק תעלא מבי כרבא ומסיימי הכי בועל בעילת מצוה ופורש ולא תיקשי לך היכי שבקי ב\"ה ועבדי כב\"ש דהא קי\"ל ב\"ש במקום בית הלל אינה משנה דאיכא למימר לא נאמרו הדברים אלא להלכה אבל לא למעשה ומאי דאמור רבנן בתראי למעשה אמור וב\"ה נמי הכי סבירא להו תדע דאמרינן בירושלמי שמואל אמר כל ההיא הלכתא דרישא דפרקא אחרונה דנדה להלכה אבל לא למעשה רבי ינאי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ע\"כ. וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות אלו הסוגיות והירושלמי להשמיענו שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ נכונים וכנים:", + " ובוגרת שלא ראתה עד אלא דם נדה. פרק תינוקת (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היתה רואה בעת תשמיש וכו' עד הרי זה דם נדה. פ\"ק דמסכת נדה (דף ח') :" + ], + [ + "הבועל בתולה ולא יצא וכו' עד הרי זה דם בתולים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו למעשה ולעולם אינו בועל אלא בעילת מצוה ופורש עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי אני בסמוך ואפילו על דם בתולים מלשון הירושלמי וגם ר\"מ ז\"ל כן דעתו וכתבו פי\"א וז\"ל ראש הפרק כל שאמרנו בנדה וזבה ויולדת הוא דין תורה כו' וכן דין דם בתולים עד ופורש עכ\"ל. עתה ראה מה אשיב שואלי דבר למה כתב זה הראב\"ד ז\"ל בכאן בסוף זה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "דם הנדה ודם הזבה כו' עד וזו זבה. פ\"ק דנדה ופרק בנות כותיים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע\"ב ע\"ג) :" + ], + [ + "כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע\"ב ע\"ג) :" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:" + ], + [ + "אשה שראתה דם בימי זיבתה עד רבים ג'. בכריתות ריש פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"א) ופרק קמא דמגילה ובמסכת נדה בכמה מקומות:" + ], + [ + "אין בין זבה גדולה כו' עד שתיהן שוות. פ\"ק דמגילה (דף ח') :" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע\"ב) :", + " וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:", + " ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע\"ב) :", + " ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע\"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע\"ב). עכ\"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב\"ד ז\"ל ועל כן (רש\"י) [כתב] הראב\"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י\"ב מצטרף לי\"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע\"פ ר\"מ ז\"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב\"ה לב\"ש לא אם אמרתם בתוך י\"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י\"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע\"כ ואע\"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י\"א וטבלה לערב ושמשה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב\"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח\"כ ראתה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב\"ה אומרים הרי זה גרגרן ע\"כ וה\"נ איתא בגמרא:" + ], + [ + "פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:", + " ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע\"ב) :", + " ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע\"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע\"ב). עכ\"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב\"ד ז\"ל ועל כן (רש\"י) [כתב] הראב\"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ\"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י\"ב מצטרף לי\"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע\"פ ר\"מ ז\"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב\"ה לב\"ש לא אם אמרתם בתוך י\"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י\"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע\"כ ואע\"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י\"א וטבלה לערב ושמשה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב\"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח\"כ ראתה ב\"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב\"ה אומרים הרי זה גרגרן ע\"כ וה\"נ איתא בגמרא:" + ], + [ + "טבלה ביום י\"ב עד מצטרף ליום שלפניו. פרק תינוקת:" + ], + [ + "ראתה דם בסוף שביעי עד בימי זיבתה. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג נ\"ד) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס\"ה ס\"ט) :" + ], + [ + "כל אשה שהיא ספק עד סוף הפרק. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "מעוברת שהתחילה עד מתקשה והולכת עד שילדה. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " אבל אם ראתה דם ג' ימים עד הרי זו יולדת בזוב. פרק קמא דנדה וביבמות פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "מעוברת שהתחילה עד מתקשה והולכת עד שילדה. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " אבל אם ראתה דם ג' ימים עד הרי זו יולדת בזוב. פרק קמא דנדה וביבמות פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "ראתה יום אחד בלא צער כו' עד סמוך לקושי. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " ראתה שני ימים עד וספק זבה. פרק המפלת (דף כ\"א) :" + ], + [ + "ראתה יום אחד בלא צער כו' עד סמוך לקושי. פרק בנות כותים (דף ל\"ו) :", + " ראתה שני ימים עד וספק זבה. פרק המפלת (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כיצד דין יולדת בזוב עד ט\"ו. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כיצד הרי שראתה דם עד כדין דם הנדה עד שתטבול. פרק בנות כותים (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היולדת נקבה עד וימי מלאת. פרק ד' מחוסרי כפרה במסכת כריתות:" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "זבה שפסק זובה והתחילה למנות עד למנין שבעה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שדם הקושי אינו סותר ואינו עולה עכ\"ל: ואני אומר אם היה חולק על ימי הקושי להדיא הייתי אומר זו מחלוקת ישנה היא פרק בנות כותים (דף ל\"ז) גמרא מתני' דהמקשה נדה ובסוף פרק בא סימן בין רש\"י ובעלי שיטתו ז\"ל ובין ר\"ת ובעלי שיטתו ז\"ל אבל עתה שפירש ואמר דם הקושי אינו סותר ואינו עולה צריך אני לומר כי הקורא לפניו גמגם בלשונו ולא השמיע לאזנו כי ר\"מ ז\"ל לא כתב שדמי הקושי עולין לה אלא ימי הקושי ודמים בימים נתחלפו לו ויפה דקדק ר\"מ ז\"ל דגרס פרק בנות כותים בההיא שמעתא תניא רבי מרינוס אומר אין לידה סותרת בזיבה איבעיא להו מהו שתעלה אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה רבא אמר אינה סותרת ועולה והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על דרבי מרינוס תיפוק לי משום דם דפתיחת הקבר ותירצו דמיירי בלידה יבישתא אי נמי בקושי א\"כ אינו גורם הוא ואסיקנא התם דדבר הגורם סותר ודבר שאינו גורם אינו סותר ופירשו דבר הגורם שבעת ימי נקיים וקי\"ל אביי ורבא הלכתא כוותיה דרבא ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה בדם שאינו סותר ואינו עולה מכלל דהימים עולין דאם תימצי לומר ימים אינן עולין כ\"ש דמים ועוד דהא בסוף שמעתין דהתם אסיקנא על כרחין הקישן הכתוב ועוד דבסוף בא סימן אסיקנא בימי לידה שאינה רואה בהן ש\"מ עולין ש\"מ ודאי לא גריעי ימי קושי מימי לידה בכוליה תלמודא וא\"ת מאי שנא ימי קושי מדם קושי י\"ל שנא ושנא דדם ראוי לטמא בכל מקום ובכל זמן ואפילו בלידה אי לאו דרחמנא טהריה אבל הימים חלוקין הם מהם לנדה ומהם לזיבה ומהם לספירה וכן אתה רואה חילוק זה בין דמי לידה לימי זיבה וכל זה כדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שקבלו מרש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו ז\"ל וכן ר\"מ ז\"ל קיבל מרבותיו וכתב הכל מבואר לפנינו ובו תראה כי ביושר ובאמונה שימש ולא נשתבש:", + " וכן אם ילדה עד שהוא תחלת ימי נדתה. פרק בנות כותים (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהנדה שראתה כו' עד סוף הפרק. סוף פרק בא סימן (דף נ\"ד) מבואר הכל:" + ] + ], + [ + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "יש אשה שיש לה וסת כו' עד שתעקר ממנה שלש פעמים. בנדה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "כל וסת שנקבע עד שמפני האונס ראתה. סוף פ\"ק דנדה (דף י\"א) :", + " קפצה וראתה קפצה וראתה וכו' עד וכבר נקבע יום זה ג' פעמים וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בלבולים יש בכאן ואינו ע\"פ הגמרא עכ\"ל: ואני אומר איני רואה כאן שום בלבול אלא תלמוד ערוך סוף פ\"ק דנדה גמרא מתניתין דואם ראתה וכו' דאיכא תרי לישני ובלישנא בתרא גרסינן לה הכי לישנא אחרינא אמרי לה א\"ר הונא קפצה וראתה קפצה וראתה [קפצה וראתה] קבעה לה וסת לימים ולא לקפיצה היכי דמי א\"ר אשי כגון דקפץ בחד בשבת וחזאי וקפץ בחד בשבת וחזאי ונוסחי ספרדים גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי ולחד בשבא אחרינא חזאי בלא קפיצה דהתם איגלאי מלתא דיומא הוא דקא גרים ע\"כ. הנה עיניך רואות שזה הלשון וזה התלמוד שוין אות באות ואף לפי הגירסא דלא גרסי ולשבתא קפץ ולא חזאי הכי מיפרשא דהא ליכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא כי מעיינת ביה שפיר אלא דללישנא קמא בעינן קפיצה בהדי ימים וללישנא בתרא לא בעינן קפיצה בהדי ימים ואם הראב\"ד ז\"ל לא ראה זאת הגירסא איני יודע:" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "ראתה ביום ט\"ו בחדש כו' עד מפני שלא נקבע שלש פעמים. בנדה פרק האשה שעושה צרכיה (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "אין האשה קובעת לה וסת כו' עד בכל השבעה. פ\"ק דנדה (דף י\"א) ופרק בנות כותים (דף ל\"ט) :", + " וכן אין האשה קובעת וסת כו' עד ה\"ז חוששת לוסת. פרק בנות כותים ופרק תינוקת:", + " וכל וסת שקבעה בימי זיבתה כו' עד בימים אלו. בנדה סוף פרק האשה (דף ס\"ד) ופרק בנות כותים:" + ], + [ + "כיצד חוששת לוסת אם ראתה דם בוסת זו ואפילו יום אחד תשב לנדתה מספק ואסורה לשמש באותו יום ואפילו לא ראתה בשאר ימי הוסתות ואם ראתה בשאר הג' ימים הרי זו זבה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הלשון חושך ולא אור עכ\"ל: ואני אומר הולך ואור עד נכון היום אלא טעות סופר היה בספר שבא ליד הראב\"ד ז\"ל מחבור הר\"מ ז\"ל ומצאו כמו שנסחתי וכתב עליו מרורות וגם בהעתקות שלנו כך היה כתוב אבל לאחר שזכיתי ובאתי לארץ הצבי ראיתי בנוסח שהוגה מספרו בחתימת ידו והיה כתוב בו ואם ראתה שלשה ימים הרי זו זבה עכ\"ל וכן ההלכה פרק בנות כותים:" + ], + [ + "כל אשה שמרבה עד בלא שעת הוסת. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " וכל אחד עשר יום של ימי זיבתה עד ותמצא טמאה. פרק בנות כותים (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כל אשה שמרבה עד בלא שעת הוסת. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " וכל אחד עשר יום של ימי זיבתה עד ותמצא טמאה. פרק בנות כותים (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "האשה שלא בדקה עצמה עד כמו שיתבאר בהלכות מטמאי משכב ומושב. ועיקר אלו ההלכות בנדה פרק כל היד (דף י\"ו) והביאור לו הוא פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "האשה שלא בדקה עצמה עד כמו שיתבאר בהלכות מטמאי משכב ומושב. ועיקר אלו ההלכות בנדה פרק כל היד (דף י\"ו) והביאור לו הוא פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "[הסומא] בודקת עצמה עד מותרת לבעליהן. פרק כל היד (דף י\"ו) :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ], + [ + "כל אשה שטעתה כו' עד סוף הפרק. מסכת ערכין פרק אין בערכין (דף ח') :" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתטמאה עד כמו שביארנו. ריש פרק הרואה כתם (דף נ\"ז) :" + ], + [ + "ומדברי סופרים כו' עד לפנים בבשרה. פ\"ק דנדה (דף ה') וריש פרק הרואה כתם (דף נ\"ח נ\"ט) :", + " וטומאה זו בספק שמא כתם זה מדם החדר בא. ריש פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "וכן מדברי סופרים שכל הרואה כו' או עד שמצאה הכתם. ריש פ\"ק דנדה וריש מסכת עדיות:", + " וכל הרואה כתם וכו' עד ונתקלקלה וסתה. פ\"ק דנדה:" + ], + [ + "הרואה דם בשעת וסתה כו' עד ואינן מטמאות למפרע. ריש מסכת נדה (דף ד') וריש מסכת עדיות:", + " ואי זו היא זקנה כו' עד שתראה דם שלש וסתות. פ\"ק דנדה (דף ז') :" + ], + [ + "הרואה דם בשעת וסתה כו' עד ואינן מטמאות למפרע. ריש מסכת נדה (דף ד') וריש מסכת עדיות:", + " ואי זו היא זקנה כו' עד שתראה דם שלש וסתות. פ\"ק דנדה (דף ז') :" + ], + [ + "מה בין כתם הנמצא על בשרה לכתם הנמצא בבגדיה וכו' עד על שלש: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מחוור וכו' ומונה לה מאותה שעה ואינו כן עכ\"ל: ואני אומר דבר זה קבלה היתה בידו של ר\"מ ז\"ל מרבותיו וכן קבלנו אנחנו מרבותינו הצרפתים ז\"ל מפי רש\"י ז\"ל ומפי רבותינו נ\"ע וכן פי' סוף שמעתין קמייתא דפרק הרואה כתם (דף נ\"ח) [לא מצאתי הרש\"י הזה אלא בד\"ה לדברי אין קץ נמצא מקצתו ולא כולו] כי פסק הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס שהיה אומר עד כמה היא תולה עד כגריס של פול ופירש\"י ז\"ל שאילו נמצא בבשרה לא היתה תולה אלא אפילו כחרדל היתה טמאה עכ\"ל ויש לי כמה ראיות על זה חדא דלא אשכחן בכוליה תלמודא שיעור לדם הנדה וקי\"ל התם ובכמה דוכתי דכולהו שיעורים הלכה למשה מסיני ועוד שלא הוזכר זה השיעור אלא בכתם הנמצא על בגדיה בלבד שבו יכולה לתלות אבל בבשרה שאינה יכולה לתלות טמאה ואפילו כחרדל וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל גבי על חלוקה טהור דאי מגופה אבשרה איבעי ליה לאשתכוחי ועוד איתא התם ומעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה היתה בך כו' עד וטיהרה רבי עקיבא ראה תלמידיו [שהיו] מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם לא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה בבשרה ולא כתם וה\"נ איתא בירושלמי דפרק כל היד ומסיק לה רבינא בגמרא וכתמים עצמן דרבנן ואילו בבשרה תניא התם על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא אלמא חמיר בשרה מכתמה ועוד דמלשון רבי עקיבא למדנו כי דם נדה וזבה וטומאתן אחת הן ולגבי זיבה לא מצינו בה שיעור תדע דהא קא דאין התם בירושלמי ק\"ו מזבה שצריכה מים חיים לנדה שאינה צריכה ואם היו חלוקין בשיעורן או לא הוה דאין מינה או מהדר למיפרך מינה ועוד דהא תנן ריש פרק דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין כו' ואמרינן להדיא בבבלי ובירושלמי דכל שהיא חייבת קרבן בעלה לוקה עליה משום נדה ומוכח לה נמי בגמרא דשוו אהדדי ועוד דהא ריש גמרא פירקין דהרואה כתם אמרינן בבשרה עד שתרגיש בבשרה אלמא בהרגשה תליא מילתא מן התורה ולא בשיעורא ועוד דהא בסוף פירקין תנן העד שהוא נתון תחת הכר אם עגול טהור ואם משוך טמא דברי רבי אליעזר בר צדוק ע\"כ ופסקינן בגמרא כותיה ומפרש דמשוך טמא בכל שהוא ומפרש בתוספתא טעמא מפני שהוא דם הקינוח אלמא היכא דהוי כתם כי האי שיעורא הוא דאיכא למיחש אבל בבשרה אפילו כחרדל וכן סמכו רבותינו בעלי התוספות על זאת התוספתא והסכימו כדברינו זה ועוד דהא פ\"ק דנדה וריש פרק תינוקת לגבי דם בתולים אמרינן בירושלמי יש לה ראיה ואין לה כתם ואי ס\"ד חד שיעורא נינהו מאי נפקא מינה וכ\"ת לשאר מילי דאיכא בינייהו הא לאו בהכי מיירי שמעתא ועוד דהא פרק המפלת תנן המפלת כמין קליפה וכמין שערה כו' עד תטיל למים אם נמוחו טמאה ואמרינן עלה בגמרא שאלו לרופאים ואמרו שומא יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין שערות אדומות ובירושלמי גרסינן שומא ויש מכה שממנה משרת כמין שערה אדומה ומפני שיש בה מכה ושומא הא אין בה מכה ואין בה שומא לא ע\"כ דוק מינה לגבי שיעורא דכחוט השערה מטמא ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שהרי שאל רבי ירמיה על כתם שבבשרה טפין טפין מהו אם אין לו שיעור מה שאל עכ\"ל אני משיב שכבר קדמוני רבותינו בעלי התוס' ז\"ל להקשות ולתרץ זה גבי אותה בעיא פרק הרואה כתם מתני' דעל אשה דגרסינן בעי רבי ירמיה כשר מהו כשורה מהו טפין טפין מהו לרוחב ירכה מהו ופשיטנא תא שמע על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא על בשרה לאיתויי מאי לאו לאיתויי כה\"ג ומהדרינן לא דילמא דעביד כרצועה ע\"כ ופירש\"י ז\"ל כרצועה כמין שורה ופרשב\"א ז\"ל לפירוש כרצועה כמין שורה אחת כזה וכשורה דקא מיבעיא ליה היינו הרבה שורות כזה ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו כרצועה דהיינו טפין טפין כזה וא\"ת היינו טפין טפין דקא מיבעיא ליה ותירצו ופירשו דבעיא מיירי שעשויין בשינוי ורצועה דקא מתרץ הכא בשאין עשויין בשינוי עד כאן ולקמן אני רואה בסוף שמעתין כי מותבינן אפלוגתא דרב הונא ורב חסדא מהא דתניא היו עליה טיפי דמים למעלה וטיפי דמים למטה כו' ולמדתי ממנה לחזק דברי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי שנוי הטיפין מורה שאינה מגופה אלא שתולין בהטייה וכיוצא בה ואעפ\"כ הואיל והוא בבשרה ספיקו טמא כדפשיט תלמודא וכדכתיב טעמא לדברי ר\"מ ז\"ל כי בבשרה דאורייתא ולפיכך ספיקו טמא וכתמים דרבנן ולקולא ולפיכך תולין ולשון הגמרא מוכיח לעיניך כי בעיא דרבי ירמיה בגופה וברייתא דלקמן בכתמים שעל בגדיה דרבנן ותולין. מעתה התבונן מה מעולה דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב כאן לגבי צירוף וכתם הנמצא בבגדים זה הלשון ולפנינו בזה הפרק כתב בעיא דרבי ירמיה עם הברייתות וכמו שכתבתי וז\"ל הכתם הנמצא על בשרה שהיה ארוך כרצועה או עגול או שהיה טפין טפין או שהיה אורך הכתם על ירכה או שהיה נראה כאילו הוא מלמטה למעלה הואיל והוא כנגד בית התורפה הרי זו טמאה ואין אומרים אילו נטף מן הגוף לא היה כזה שכל דם שנמצא במקומות אלו מחמירין בו ואע\"פ שהוא ספק עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל וקבלתו עם דברי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וקבלתנו ודברינו אחד הם אות באות ומה שהקשה עוד ממה שנשנה שם בדרך אחר במשנה חילוק למטה מן הצואר ובשרה כנגד בית התורפה ועל כולן אמרו תולה בכל דבר עכ\"ל אני משיב אלמלא שאני מתירא מגדולתו הייתי מעתיק לשון המשנה עד אשר תראה כי לא נזכר שם צואר וגם שאין שם תלייה בבשרה כלל וכל בבא ובבא באנפי נפשה מתניא בה טמאה וטהורה ולאו בחדא מחתא מחתינהו ומתניתין שנייה דבכל תולה אבבי בתרייתא מתניא דשייך בהו תלייה כדאוכחנא מכמה טעמי בס\"ד ומה שהקשה עוד שקראוהו כתם אני משיב לא כתם סתם קראוהו אלא מפורש הרואה כתם על בשרה ולברר דיניה וחלוקיה לפי שנוייה כמו שכתבתי נשנה כל הפרק ההוא ואתה המעיין אם תרצה ללון בעמקה של הלכה נדד שינה מעיניך ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועמוקים:" + ], + [ + "כתם שנמצא על דבר עד הרי זו טהורה. פרק הרואה כתם ופרק האשה שהיא עושה צרכיה:", + " וכל שאינו מקבל טומאה עד מדין הכתמים. בנדה פרק האשה:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "לא בכל מקום עד כל מקום שימצא בו הדם טמאה. פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עד הרי זו ספק זבה. פרק בא סימן (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ\"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ\"ג) בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב\"ן ז\"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר\"מ ז\"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת\"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש\"י ז\"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר\"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור\"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א\"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע\"כ. וה\"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור\"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א\"כ בדקה ביניהם דאי ס\"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "כל כתם שאמרנו כו' עד שמהם בא הכתם. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "כל כתם שאמרנו כו' עד שמהם בא הכתם. פרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "נמצא הכתם על בשרה בלבד אפילו מחגור ולמעלה טמאה שאילו היה דם כו': וכתב עליו בהשגות, זה אינו אלא בשנזדקרה והכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר שניהם לדעת אחת נתכוונו והסופר טעה וכאשר זכיתי לבא בארץ הצבי ובא לידי הספר המוגה לו בחתימת ידו נשקתיו ועל ראשי ענדתיו וז\"ל נמצא הכתם על בשרה בלבד מחגור ולמטה טמאה ואם נתהפכה וקפצה אפילו מחגור ולמעלה טמאה שאילו היה דם זה מן השחיטה או מן השוק היה לה שימצא על בגדיה הואיל ונמצא בבשרה ולא בבגדיה טמאה עכ\"ל והוא האמת שכן הוא מפרש בנדה בגמרא ריש פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [ + "היתה בה מכה עד הרי זו תולה בה. הכל פרק הרואה כתם:" + ], + [], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה עד שמא מזו ושמא מזו. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :", + " השאילה אותה ליושבת עד של קצרה הוא. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) ופרק הרואה כתם (דף נ\"ח) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "שלש נשים שלבשו עד והרי זו שלא בדקה טמאה. בנדה פרק האשה (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "כל כתם הנמצא וכו' עד שהוא דם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא אף הבגד וכו': ואני אומר זו המחלוקת תלוי במה שנחלקו ראש זה הפרק בענין מה בין כתם הנמצא ושם הארכתי אבל בכאן אומר דעד כאן לא נחלק רבי מאיר סוף פרק האשה שהיא עושה צרכיה אלא בכל דבר שהיה בחזקת טומאה אבל זה הבגד הואיל ובחזקת טהרה הוא עומד מפני מה יטמא מספק והלא ספיקא דרבנן הוא ולקולא דהא אסיקנא ס\"פ הרואה כתם כתמים דרבנן ושמעתא דהתם נמי הכי סלקא ועוד דהא מיתניא התם על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא דוק מינה דוקא על בשרה שהוא ספק דאורייתא כדמוכחא לעיל ולחומרא הא על בגדה שהוא ספיקא דרבנן ולקולא וכמ\"ש רבינו משה ז\"ל וטעם רבינו הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו אלא מ\"ש ראש זה הפרק ושם השבתי כבר:", + " ואם נסתפק להם שמא הוא צבע אדום וכו' עד וטהורה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה וכו' אבל האשה לעולם טמאה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי רש\"י ז\"ל פי' משנתנו דהאשה שהיא עושה צרכיה דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם כו' לענין טהרות ובאותו דרך דרך הראב\"ד ז\"ל ורבינו פירשו רישא דמתני' לגבי בעלה וסיפא בטהרות וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומסתייע להו דין פירושא מדקתני להו תרי בבי במתני' ועוד כתב הרמב\"ן ז\"ל סיוע יפה מפירכא דרבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין כשם שבדיקת סמנין מטהרה לבעלה למה לא תטהר לטהרות ועוד דיש לי ראיה לשמעתין דאותביה רבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין דהטבילו ועשה על גביו טהרות ופרקינן הנח לכתמים דרבנן ופירש\"י ז\"ל דעיקר תחלת גזירתן אינה אלא מדרבנן שלכך מקילין דמדאורייתא עד שתראה בבשרה עכ\"ל. ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל וכתב כאן איסור בעלה וסופו דטהרות פ\"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב:" + ], + [ + "ואלו הן השבעה סמנין וכו' עד שלשה ימים או יותר. פרק האשה שהיא עושה צרכיה:" + ], + [ + "ואלו הן השבעה סמנין וכו' עד שלשה ימים או יותר. פרק האשה שהיא עושה צרכיה:" + ], + [ + "כל אשה שהיא טמאה משום כתם כו' עד סוף הפרק. בכלל פירוקא דריש לקיש דכתמים דרבנן וכמו שכתבתי למעלה אלא כתבו ר\"מ ז\"ל מחובר כדרך המחברים:" + ] + ], + [ + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "כל היולדת כו' עד שלא ראתה דם. בכריתות פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י\"ג) :", + " ואחד היולדת חי כו' עד הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד. הכל פרק המפלת (דף ל') :" + ], + [ + "יוצא דופן כו' עד מדוה דרך ערותה. פרק יוצא דופן (דף מ') ומייתי לה פ\"ק דכריתות:" + ], + [ + "נחתך הולד שבמעיה עד שיצא רובו. פרק המפלת (דף כ\"ט) :", + " ואם יצא ראשו כו' עד אח\"כ. במס' בכורות פרק יש בכור (דף מ\"ו) ופרק המפלת:" + ], + [ + "הוציא העובר את ידו עד כמו שאמרנו. פרק המפלת (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "המפלת כמין בהמה כו' עד הרי זה ולד. פרק המפלת (דף כ\"א) ומקצת בבכורות פרק על אלו מומין (דף מ') :" + ], + [ + "המפלת כמין בהמה כו' עד הרי זה ולד. פרק המפלת (דף כ\"א) ומקצת בבכורות פרק על אלו מומין (דף מ') :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עינו עגול כשל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולפי מ\"ש וכו' אלא אפילו בצורה אחת עכ\"ל: ואני אומר על קושייתו אין לי להשיב ועל ההלכה דבר מפורסם הוא פרק המפלת סוף גמרא מתני' קמייתא דאמרה חנניא בן אחי רבי יהושע ואמר מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם ואמר אביי ש\"מ צורבא מרבנן דמורה מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרו ליה מדכר אלמא ש\"מ דהלכה פסוקה היא לדברי הכל:", + " המפלת דמות אדם כו' עד שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא כו' עד מיום שני להחמיר. פ\"א דבבא קמא (דף י\"א) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "הפילה דמות בהמה עד שמא זכר שמא נקבה. הכל פרק המפלת (דף כ\"ז) :" + ], + [], + [], + [ + "ואם ראתה דם ביום אחד ושמנים כו' עד סוף הפרק. פרק בא סימן (דף נ\"ד) ופרק המפלת משנה (דף ל') :" + ] + ], + [ + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "כל שאמרנו בנדה כו' עד שבעה ימים נקיים. הכל פרק המפלת:" + ], + [ + "יתר על כן כל בת שתבעוה לינשא ורצתה עד שתספור ותטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל כל ראתה שהוא מוזכר בכאן וכו': ואני אומר גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי אבל אחר שבאתי בארץ הצבי וזכיתי לראות המוגה לר\"מ ז\"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד\"י ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר בין צד\"י לאל\"ף ותקנו לפי דעתו ועל כן יצא לו משפט מעוקל ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ולמסקנת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) והיה רואה שלשון הגמרא ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת:", + " ואם נשאת לתלמיד חכם וכו' עד שתטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שחילק זה בין תלמיד חכם לשאר בני אדם וכו' וכלה שפירסה נדה אסור להתייחד עמה כדאיתא בכתובות עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון והאמת מה שאמר שהוציא זה מאותו מעשה אך לא כמו שהוא מפרש שכבר הקדימוני וכתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בההיא סוגיא דפרק החולץ גמרא מתניתין קמייתא דקא פריק תלמודא דמייחדי להו ועוד יש בנוסחאות שלנו יחודי בעלמא הוא דמייחדי בהדייהו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דלכאורה משמע סוגיא כפי' הראב\"ד ז\"ל לרצונו ולדברי ר\"מ ז\"ל הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לסברא זו מדאמרי' פ\"ק דכתובות שאם פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כל זמן שלא בעל שהיא קושיא אחרת שהקשה ראב\"ד ז\"ל ועל מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מדעתו הקשו כיון דלא מצי למבעל מאי פת בסלו איכא והיא קושיא אמיתית גם על הפי' הראשון וגם על השני אילו היה מכוון ר\"מ ז\"ל לכך ועוד שאילו היה דעת ר\"מ ז\"ל לפרש אותה סוגיא כמו שחשב עליו הראב\"ד ז\"ל נוסח הגמרא שלו אינו הולמתו ועוד כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בלשונו יחוד כלל אלא נישואין וכל יודעיו יודעים כי לא לחנם נשמר ולא למקרה מוציא לשונו אלא ודאי דעתו לפרשה כפי' המקובל לו מרבותיו נ\"ע והבן כי התלמוד מקשה תחלה על דברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה מהא דרב כי מקלע לארדשיר אמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי מקלע לשכנציב אמר מאן הויא ליומי ומתרץ שאני רבנן דפקיעי שמייהו והדר מקשינן על מעשה דרב ורב נחמן היכי עביד הכי והאמר רבא תבעוה לינשא כו' ומתרץ רבנן שלוחי הוו משדרי ומודעי להו כלומר והיו נשמרות המתפייסות מקודם בואן ואי בעית אימא יחודי הוו מייחדי להו או בהדייהו כלומר דהוי מודעי מאן הויא ליומא או ליומי ודלא בעו אלא ליחודי בעלמא מאחר שיודעות שאינן מכוונין לבעול ולשאת נישואין גמורין ולא מחמדן ולא חזיין ומש\"ה לא בעינן שבעת ימים נקיים והיה להם פת בסלם שאם יצרם תקפם יבאו עליהן בהיתר גמור ולא דמיין לתבעוה לינשא נישואין גמורין וזווג שלם שהן רואות מתוך חמודן אם נתפייסו וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנימוקו ועוד כתב שיש לפרש לעולם שלוחי הוו משדרי ומודעי להו מעיקרא ומיהו לא סמכי אפקיעות דשמייהו אלא יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו או בהדייהו ע\"כ. ואלה הדברים נכונים לפרש בהם ההלכה ולהלום בהם הלשון וממילא שמעינן שהיו נושאין אותן כי נתפייסו להן ואפילו שלא ישבו שבעה נקיים הואיל והיו תלמידי חכמים וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ולא נשאר עם אלו הפירושין קושיא כלל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד ממעשה דרבינא האמור בנדה פרק תינוקת ההיא נישואין גמורין וזווג שלם היה דגרסינן התם (דף ס\"ו) אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבינא עסיק ליה לבריה בי רב חביבא אמר להו ליום פלוני לכתוב כתובה איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא אמר ליה מ\"ט עביד מר הכי א\"ל לא סבר ליה מר להא דאמר רבא תבעוה לינשא כו' אלמא נישואין גמורין וזיווג שלם ובעי למבעל בעילת מצוה לאלתר כדמבעי ליה ועוד יש לו לומר כי החתן עדיין היה בחור ולא היה אביו רב חביבא בקי בו ורצה להרחיקו מן הנסיון ולאו בן תלמיד חכם כתלמיד חכם עצמו. ומה שהקשה עוד דהויא חופה דאיסורא אינה קושיא כלל לפי הפירושין שכתבתי שאינה רואה מתוך חמודה זה כלל תדע שהרי כתב ר\"מ ז\"ל עצמו פרק י' דהלכות אישות כי האשה מכשתכנס לחופה נקראת נשואה אע\"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע\"פ שנכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנישואין עכ\"ל. נמצאת למד בצחות לשונו זה שאמר לשון נישואין כי רצה לומר שנכנסה לחופה אע\"פ שלא נתייחד עמה וגם שאילו היתה נדה מפורש הוא לו שם שאינן נישואין וגם מעשה דשכנציב כתבו לפנינו פכ\"ה ונמצאו דבריו נכונים:" + ], + [ + "יתר על כן כל בת שתבעוה לינשא ורצתה עד שתספור ותטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל כל ראתה שהוא מוזכר בכאן וכו': ואני אומר גם ברוב הספרים אשר יצאו מחבור משנה תורה כן היה כתוב בהן וראתה וכן היה בספר אשר הגיע לידי אבל אחר שבאתי בארץ הצבי וזכיתי לראות המוגה לר\"מ ז\"ל בחתימתו מצאתיה ורצתה בצד\"י ותקון כסילים היה שלא ידע ההלכה ולא הבין הטעם וחשב בתחלה שטעה הסופר בין צד\"י לאל\"ף ותקנו לפי דעתו ועל כן יצא לו משפט מעוקל ואילו הגיע למסכת יבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ולמסקנת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ו) והיה רואה שלשון הגמרא ונתפייסה לא היה עושה כן וזה פשוט באמת:", + " ואם נשאת לתלמיד חכם וכו' עד שתטבול: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שחילק זה בין תלמיד חכם לשאר בני אדם וכו' וכלה שפירסה נדה אסור להתייחד עמה כדאיתא בכתובות עכ\"ל: ואני אומר הנני משיב על ראשון ראשון והאמת מה שאמר שהוציא זה מאותו מעשה אך לא כמו שהוא מפרש שכבר הקדימוני וכתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בההיא סוגיא דפרק החולץ גמרא מתניתין קמייתא דקא פריק תלמודא דמייחדי להו ועוד יש בנוסחאות שלנו יחודי בעלמא הוא דמייחדי בהדייהו דאמר מר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דלכאורה משמע סוגיא כפי' הראב\"ד ז\"ל לרצונו ולדברי ר\"מ ז\"ל הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לסברא זו מדאמרי' פ\"ק דכתובות שאם פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כל זמן שלא בעל שהיא קושיא אחרת שהקשה ראב\"ד ז\"ל ועל מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מדעתו הקשו כיון דלא מצי למבעל מאי פת בסלו איכא והיא קושיא אמיתית גם על הפי' הראשון וגם על השני אילו היה מכוון ר\"מ ז\"ל לכך ועוד שאילו היה דעת ר\"מ ז\"ל לפרש אותה סוגיא כמו שחשב עליו הראב\"ד ז\"ל נוסח הגמרא שלו אינו הולמתו ועוד כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בלשונו יחוד כלל אלא נישואין וכל יודעיו יודעים כי לא לחנם נשמר ולא למקרה מוציא לשונו אלא ודאי דעתו לפרשה כפי' המקובל לו מרבותיו נ\"ע והבן כי התלמוד מקשה תחלה על דברי רבי אליעזר בן יעקב שאמר לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה לזה ונמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה מהא דרב כי מקלע לארדשיר אמר מאן הויא ליומא ורב נחמן כי מקלע לשכנציב אמר מאן הויא ליומי ומתרץ שאני רבנן דפקיעי שמייהו והדר מקשינן על מעשה דרב ורב נחמן היכי עביד הכי והאמר רבא תבעוה לינשא כו' ומתרץ רבנן שלוחי הוו משדרי ומודעי להו כלומר והיו נשמרות המתפייסות מקודם בואן ואי בעית אימא יחודי הוו מייחדי להו או בהדייהו כלומר דהוי מודעי מאן הויא ליומא או ליומי ודלא בעו אלא ליחודי בעלמא מאחר שיודעות שאינן מכוונין לבעול ולשאת נישואין גמורין ולא מחמדן ולא חזיין ומש\"ה לא בעינן שבעת ימים נקיים והיה להם פת בסלם שאם יצרם תקפם יבאו עליהן בהיתר גמור ולא דמיין לתבעוה לינשא נישואין גמורין וזווג שלם שהן רואות מתוך חמודן אם נתפייסו וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנימוקו ועוד כתב שיש לפרש לעולם שלוחי הוו משדרי ומודעי להו מעיקרא ומיהו לא סמכי אפקיעות דשמייהו אלא יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו או בהדייהו ע\"כ. ואלה הדברים נכונים לפרש בהם ההלכה ולהלום בהם הלשון וממילא שמעינן שהיו נושאין אותן כי נתפייסו להן ואפילו שלא ישבו שבעה נקיים הואיל והיו תלמידי חכמים וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ולא נשאר עם אלו הפירושין קושיא כלל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד ממעשה דרבינא האמור בנדה פרק תינוקת ההיא נישואין גמורין וזווג שלם היה דגרסינן התם (דף ס\"ו) אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים רבינא עסיק ליה לבריה בי רב חביבא אמר להו ליום פלוני לכתוב כתובה איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא אמר ליה מ\"ט עביד מר הכי א\"ל לא סבר ליה מר להא דאמר רבא תבעוה לינשא כו' אלמא נישואין גמורין וזיווג שלם ובעי למבעל בעילת מצוה לאלתר כדמבעי ליה ועוד יש לו לומר כי החתן עדיין היה בחור ולא היה אביו רב חביבא בקי בו ורצה להרחיקו מן הנסיון ולאו בן תלמיד חכם כתלמיד חכם עצמו. ומה שהקשה עוד דהויא חופה דאיסורא אינה קושיא כלל לפי הפירושין שכתבתי שאינה רואה מתוך חמודה זה כלל תדע שהרי כתב ר\"מ ז\"ל עצמו פרק י' דהלכות אישות כי האשה מכשתכנס לחופה נקראת נשואה אע\"פ שלא נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע\"פ שנכנסה לחופה ונתייחד עמה לא גמרו הנישואין עכ\"ל. נמצאת למד בצחות לשונו זה שאמר לשון נישואין כי רצה לומר שנכנסה לחופה אע\"פ שלא נתייחד עמה וגם שאילו היתה נדה מפורש הוא לו שם שאינן נישואין וגם מעשה דשכנציב כתבו לפנינו פכ\"ה ונמצאו דבריו נכונים:" + ], + [ + "דין הכתמים בזמן הזה וכו' עד שנמצא בו הכתם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וזהו שאמרנו וכו'. ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעי' ריש פ\"ט בענין מה בין כתם הנמצא כו' ואני תלמידו כתבתי והארכתי בראיות וביררתי שם שדבריו וקבלתו אמת וגם בכללים אשר כלל בכאן נשמר שאמר זה בכתם שאין לחוש בו בזיבות וכיון דכתמים דרבנן דיין להחמיר בהן כנדה דאורייתא ואילו יש כאן לחוש לזיבות הנה הוא ז\"ל ביארו אחר זה מיד וז\"ל ואם היה שיעור הכתם כדי לחוש לזיבות סופרת שבעה ימים מאחר יום שנמצא בו הכתם שאין הרואה דם כרואה כתם עכ\"ל והדין עמו כמו שהוכחתי. ועוד אני מוסיף עתה לגלות למה לא חילק בזמן הזה לזמן הראשון בדיני הכתמים שהרי במימרא דרבי זירא פרק תינוקת לא הוזכר אלא שאפילו רואות דם טיפה כחרדל כו' אבל מוצאה כתם לא הוזכרה ודייה מה דאחמור רבנן למיהוי כנדה וכן כתב בסמוך שלא החמירו אלא ברואה דם טמא עכ\"ל. ואם הראב\"ד ז\"ל הולך כאן לפי שיטתו של מעלה ויצא לו זאת החומרא אין לשבש על כך דברי ר\"מ ז\"ל אמנם הסכמתו חובה וקבלתו ומלכותו נסוכה והרוצה להחמיר הואיל ויצא מפה קדוש תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "וכל מה שאמרנו ביולדת וכו' עד בזמן הזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אני אומר כן שהרי בצורת הפנים אמו טמאה לידה ומי יכיר בצורות ויטהר עכ\"ל: ואני אומר איני מאמין שיצא לשון זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל לא הזכיר בכלל הזה שביולדת אלא שאמו טהורה ואיך יקשה עליו מן הטמאה ואם יעלה על דעתך שטעה הסופר ורצה להקשות ממ\"ש פ\"י ואם אין פניו בצורת פני אדם כו' גם זו אינה קושיא כי אותו הדין הוא במפלת ובכאן לא כלל אלא ביולדת דוקא וכבר חקרתי בכל מה שפרט בטהרת היולדת ולא מצאתי בו דבר שלא נוכל לעמוד עליו שאינם אלא דיני יוצא דופן או מחותך או דרך איברים דוק ותשכח:", + " הרי היא טהורה וכו' עד דם טמא: כתב הראב\"ד זו טעות שהרי אמרו אין פתיחת הקבר בלא דם הלכך טמאה. עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי רבינו הראב\"ד מעולם מתרי טעמי. חדא כי תחילת זה הכלל כתב וכן האשה שראתה לובן או דם ירוק או שהשליכה חתיכה אדומה שאין עמה דם שזהו דין רואה דם ומפלת שהיא משלכת ואיך יקשה עליו מיולדת שהרי אמרו אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ועוד אנה פנה לב הכותב השגה זו שלא השגיח על לשון ר\"מ עצמו שכתב תחלת פרק כל היולדת טמאה כנדה אע\"פ שלא ראתה דם עכ\"ל וברור דהיינו טעמא משום דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם והחי יתן אל לבו כי לא הלך לבו מפרק לפרק ולא פגעה בו שכחה אלא ודאי הכותב הזה הפריז יותר מדאי דהכא ברואה ומפלת והתם ביולדת ותלה עצמו באילן גדול מדאמר רבי יוחנן חוכמתיה דרבי חנינא גרמה לי דלא אחזי דמא מטמאנא מטהר מטהרנא מטמא וא\"ר זירא טבעא דבבל גרמה לי דלא אחזי דמא ומה רבה דידע בטבעא לא חזי אנא אחזי ואידך דאמר רבי זירא בנות ישראל כו' ע\"כ. והביא ר\"י אלפס ז\"ל בריש הלכות שבועות בפיסקי נדה אלמא במראות דמים נסתפקו כי נתמעטו הלבבות והחמירו כי לא הכירו אבל שאר דברים לא הזכירו ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מתכונתם ורמו וישבו תחתם יחד כולם בפרטם ובכללם הרכיב והבריך וקיצר והאריך בסמוך:" + ], + [ + "וכן אם היתה בה מכה כו' עד ולא נתחדש בה דבר אלא ספירת שבעת ימים נקיים לכל הרואה דם טמא כמו שביארנו ושיהו כל מראה דמים טמאים. עכ\"ל. וזהו כאותן מימרות ממש דרבי זירא וכדאמר רבי יוחנן:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "זה שתמצא במקצת המקומות עד עלתה לה טבילה. כל זה במסכת נדה פרק תינוקת (דף ס\"ז) ובכמה מקומות ותשובות הגאונים והסכמת רבותינו הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "ואסור לאדם שידבק באשתו עד ולא יאכל עמה בקערה אחת: כתב הראב\"ד ז\"ל אנו נוהגין אפילו על שולחן אחד וכן כתב רב אחא ז\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ק דשבת (דף י\"ג) ובזו משום הרגל עבירה נגעו בה והנוסחאות והדעות רבו בה עד שאמרו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שנהגו העולם להפסיק במפה וכולם דברי אלהים חיים:", + " כללו של דבר עד כמו שביארנו. פ\"ק דשבת במעשה בימי לבוניך מהו אצליך כו':" + ], + [ + "כל המלאכה שהאשה עושה עד שלש מלאכות אלו. פ\"ק דשבת:", + " ומותר לאשה להתקשט בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה. זה מפורש בברייתא לרבי עקיבא פרק במה אשה (דף ס\"ד) גמרא מתני' דכבול ופיאה והביאה ר\"י אלפס בפיסקי נדה:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "ישראל שבא על הכותית כו' עד לא תקח לבנך. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) :", + " אחד שבעה עממין כו' עד אלא דרך חתנות. פרק אין מעמידין ופרק שני דיבמות (דף כ\"ג) :", + " אבל הבא על הכותית וכו' עד שאינה בת קידושין. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כל הבועל כותית וכו' עד הרי אלו משובחין וזריזין: כתב הראב\"ד ז\"ל בד\"א שהתרו בו וכו': ואני אומר התראה זו לא מצאתיה לא פרק אין מעמידין ולא פרק הנשרפין בבבלי אך בירושלמי יש לו מקצת טעם דאמרינן במעשה זמרי פנחס שלא ברצון חכמים עשה אלא שאין לנו לסמוך עליו הואיל ולא הוזכר בבבלי ושכרו שנתן לו השם מוכיח וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכות לומר לך שאינה הלכה ועוד שהרי זמרי בפרהסיא עשה והביאה לפני משה והתריס ומה התראה גדולה מזו והלא אין התראה באה אלא להבחין בין שוגג למזיד וודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " ודבר זה הלכה וכו' עד אין הבועל נהרג עליו. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :", + " והבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מכת מרדות. כן משמע פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "כל הבועל כותית וכו' עד הרי אלו משובחין וזריזין: כתב הראב\"ד ז\"ל בד\"א שהתרו בו וכו': ואני אומר התראה זו לא מצאתיה לא פרק אין מעמידין ולא פרק הנשרפין בבבלי אך בירושלמי יש לו מקצת טעם דאמרינן במעשה זמרי פנחס שלא ברצון חכמים עשה אלא שאין לנו לסמוך עליו הואיל ולא הוזכר בבבלי ושכרו שנתן לו השם מוכיח וגם ר\"י אלפס ז\"ל לא הביאו בהלכות לומר לך שאינה הלכה ועוד שהרי זמרי בפרהסיא עשה והביאה לפני משה והתריס ומה התראה גדולה מזו והלא אין התראה באה אלא להבחין בין שוגג למזיד וודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " ודבר זה הלכה וכו' עד אין הבועל נהרג עליו. פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) :", + " והבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מכת מרדות. כן משמע פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "לא פגעו בו הקנאים עד קדש ה'. פרק הנשרפין:" + ], + [ + "עון זה עד ולמעול בו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "עון זה עד ולמעול בו. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "עכו\"ם הבא על בת ישראל וכו' עד שנאמר הן הנה היו וכו' וכל אשה יודעת איש וכו'. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "עכו\"ם הבא על בת ישראל וכו' עד שנאמר הן הנה היו וכו' וכל אשה יודעת איש וכו'. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "העבדים שהטבילו אותן וכו' עד לא באו. פרק ד' מיתות:", + " לפיכך השפחה אסורה עד כמו שביארנו. זה פסק מכח מימרא דרב חסדא ורב דימי דפרק ד' מיתות ומדאמר פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) ופרק ד' מחוסרי כפרה בדיני השפחה ופרק נושאין נמי הכי אסיקנא (דף ק') לא תנסוב כותית ושפחה:" + ], + [ + "העבדים שהטבילו אותן וכו' עד לא באו. פרק ד' מיתות:", + " לפיכך השפחה אסורה עד כמו שביארנו. זה פסק מכח מימרא דרב חסדא ורב דימי דפרק ד' מיתות ומדאמר פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ופרק הנשרפין (דף פ\"ב) ופרק ד' מחוסרי כפרה בדיני השפחה ופרק נושאין נמי הכי אסיקנא (דף ק') לא תנסוב כותית ושפחה:" + ], + [ + "ואל יהי עון זה קל בעיניך עד ולא תהיה קדשה. מקצת זה הדין פרק ד' מיתות וכבר הארכתי בו בענין הקדשה וענין המשנה ביבמות סוף פרק נושאין ולא תנסוב כותית ושפחה דלא ליזול זרעך בתרה:" + ], + [ + "הבא על השפחה עד יצתה מכלל העכו\"ם. פרק אין מעמידין ופרק הנשרפין ופרק החולץ:" + ], + [ + "נתערב ולד ישראל עד ספק גיורת. ביבמות פרק נושאין על האנוסה (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "נתערב ולד ישראל עד ספק גיורת. ביבמות פרק נושאין על האנוסה (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "כל העכו\"ם כולם כשיתגיירו עד אלא לענין ביאה בקהל. פ\"ק דכריתות ובפרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "וכיצד דינם עמון ומואב עד אשר יולדו להם דור שלישי. פרק הערל:" + ], + [ + "וכיצד דינם עמון ומואב עד אשר יולדו להם דור שלישי. פרק הערל:" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "מצרית מעוברת שנתגיירה עד ולא רחמו עליהם. ביבמות פרק הערל (דף ס\"ח) ובקידושין פרק האומר (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "כשעלה סנחריב מלך אשור וכו' עד סוף הפרק. פרק תפלת השחר (דף כ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "בשלשה דברים נכנסו ישראל וכו' עד ע\"י כל ישראל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובכריתות פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "וכן לדורות כשירצה וכו' עד יביא קרבנו. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "וכן לדורות כשירצה וכו' עד יביא קרבנו. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "גר שמל ולא טבל וכו' עד ואם הטבילוהו הרי זה גר. פרק החולץ:" + ], + [ + "קטן מטבילין אותו וכו' עד שזכות הוא לו. פ\"ק דכתובות (דף י\"א) :", + " מעוברת שנתגיירה וטבלה עד שיביא עדים. פרק הערל (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "היה נשוי לישראלית עד הואיל והוחזקו עכו\"ם. פרק החולץ:" + ], + [ + "היה נשוי לישראלית עד הואיל והוחזקו עכו\"ם. פרק החולץ:" + ], + [ + "אבל מי שבא ואמר שהיה עכו\"ם ונתגייר בב\"ד וכו' עד ואני אומר מעלה עשו ביוחסין: כתב הראב\"ד ז\"ל שלא על דרך הלכה היא זו דלדעת ר' יהודה בארץ ישראל צריך להביא ראיה אבל לא בחוצה לארץ ולדעת חכמים בכל מקום צריך להביא ראיה: ואני אומר תמה על עצמך איך המציא ר\"מ ז\"ל חילוק בין הזמנים שלא הוזכר חילוק זה בתלמוד כלל ועוד תימה מאין לו לחלק בין יוחסין להשיאו אשה לשאר דברים שכתב תחלת זאת הפיסקא גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד וכו' עד וכן גר שנוהג בדרכי ישראל וכו' עד הרי אלו בחזקת גרי צדק ואע\"פ שאין שם עדים שמעידים בפני מי נתגיירו אעפ\"כ אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן עד שיבאו עדים או עד שיטבלו בפנינו הואיל והוחזקו עכו\"ם אבל וכו' כדכתיבנא. ודע כי עיקר הלכה זו פרק החולץ (דף מ\"ו) גבי שמעתין דגרים דגרסינן ת\"ר נכרי שבא ואמר גר אני יכול נקבלנו ת\"ל אתך במוחזק לך בא ועדיו עמו מניין ת\"ל כו' אתך בכל מקום שאתך א\"כ מה ת\"ל בארץ בארץ צריך להביא ראיה בח\"ל א\"צ להביא ראיה דברי ר\"י וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה ושקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא א\"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הלכה בין בארץ בין בח\"ל צריך להביא ראיה ואקשינן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים ופרקינן מהו דתימא מסתבר טעמיה דרבי יהודה דקא מסייעי ליה קראי קמ\"ל ולכך קושיית ראב\"ד ז\"ל נראית בפומבי לכאורה דמרפסא איגרא ומהפך גמרא אליבא דרבי יהודה וסברא דקרא ור\"מ ז\"ל לא עביד לאפוקי נפשיה בר מהלכתא אלא מגלי עמיקתא ומסתרתא ועתה הבן שהוא קיבל להקשות טפי בהא שמעתא חדא דקשיא ליה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דהכא אדרבי חייא בר אבא גופיה דפסיק בסמוך גר צריך שלשה משפט כתיב ביה אלמא בעינן תלתא כדברי חכמים וגרסינן נמי לקמן ת\"ר ושפטתם צדק כו' מכאן א\"ר יהודה גר שנתגייר בב\"ד נאמן בינו לבין עצמו אינו נאמן ומעשה באחד שבא לפני ר' יהודה ואמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי א\"ל ר\"י יש לך עדים א\"ל לאו יש לך בנים א\"ל הן א\"ל נאמן אתה לפסול עצמך ואין אתה נאמן לפסול את בניך ואקשינן מדרבי יהודה אדרבי יהודה מדתנינן יכיר יכירנו לאחרים מכאן א\"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה הוא או בן חלוצה וחכ\"א אינו נאמן ופרקינן אמר רב נחמן בר יצחק ה\"ק ליה לדבריך עכו\"ם אתה ואין עדות לעכו\"ם ומסיק תלמודא הלכתא כרב נחמן ואפילו לרבי חייא בר אבא דקא מפרש לברייתא דקא מסייע לרבנן וכדאוקימנא לה לגבי בכור דיכיר אלמא משמע דאפילו ר' יהודה חזר להודות כדברי חכמים דצריך להביא ראיה ולא חילק בין א\"י לח\"ל וכן משמע בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) גבי האומר הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר דאמרינן גר נמי לאו בידו הוא דאמר רבי יוחנן כו' עד מי יימר דמזדקקי לי הני תלתא וגם כן פסק ר\"י אלפס ז\"ל והשתא אתמהה דגרסינן לעיל בהא שמעתא גופא (דף מ\"ה) ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא אמר רב אשי מי לא טבלה לנדותה ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה אמר (בגמרא דילן גרסינן: ריב\"ל) רב אסי מי לא טביל לקריו ע\"כ. והא ודאי הני עובדי נינהו וקי\"ל מעשה רב בכל מקום ורב אשי ורב אסי נמי בתראי נינהו וקי\"ל הלכתא כבתראי ופשיטא לן דלא הוה להו ראייה דא\"כ היכי הוו קרו להו בני ארמייתא ומה הוו צריכי למימר מי לא טבלה לנדתה ולקריו אלא משמע מינה דבלאו הכי סגי ומיגו דיכלי למימר מעיקרא ישראל אנן כי אמרי גירי אנן מהימני דהפה שאסר הוא הפה שהתיר כאותה ששנינו אמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנימוקי שלו מדעת הגאון הראשון ז\"ל ומדעתו והביא ג\"כ הא דאשכחן בירושלמי דקידושין פרק האומר אלא ריב\"ל כהדא דתני בר קפרא דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל הרי זה כשר שאין גר שלא טבל לקריו וקשיא עלתה לו טומאה קלה מטומאה חמורה אמר רבי יוסי בר' בון מכיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלתה לו ע\"כ וגם ר\"י אלפס כן פסק וא\"כ קשיא הלכתא אהלכתא ועוד שאני מצאתי בירושלמי סוף מסכת גרים (המסכתא הזאת סדרוה רבנן סבוראי אחר רב אשי כגמרא על מסכת תמיד וכבר נדפסה אצל הש\"ס בכרך סנהדרין) דגרסינן סתמא חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים האומר בארץ ישראל גר אני מקבלין אותו מיד ובחוצה לארץ אין מקבלין אותו אלא א\"כ היו עדיו עמו ע\"כ. ותמה על עצמך עליה כמו שתמה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל הא מתניא שלא כהלכה ודלא כחד דהאי אי ר' יהודה מיחלפא גמרא וסברא דקרא ממש ואי רבנן פליגי להדיא ומסתברא ליה לר\"י אלפס ז\"ל לפרוקי הני קושייתא דמאי דפסקינן הכא הלכה כר' יוחנן ואליבא דרבנן לכתחלה הוא דלא נהגינן ביה מנהג ישראל ומנסבינן ליה בת ישראל עד דטביל בפני ג' ומייתי ראיה דאיגייר והנך מיירי דאיעבד ולנהוג בו מנהג גר צדק ובעל הלכות גדולות כתב דההיא דר\"י בזמן הזה והנך בזמן הראשון וכן כתבו מקצת הגאונים ז\"ל ותמהו בלא טענה הבאים אחריהם על זה ויש לי ליתן להם טעם דהא רב אסי בתראה הוה כדכתיבנא ורב אסי נמי תלמיד ר' יוחנן הוה וגם על ר\"י אלפס ז\"ל הקשה הרמב\"ן ז\"ל מהא דא\"ר יהודה ואין אתה נאמן לפסול בניך והלא כשרין היו וא\"ת אף הבנים לכתחלה פוסלין אותן והרי אמר לו לדבריך עכו\"ם אתה וכתב דיש לדחוק שהיה אומר שלא טבל לקירוייו מעולם מיהו קשיא ליה טפי מההיא דקידושין דהא אמר להדיא תלמודא לאו בידו הוא ומי יימר דמיזדקקי ליה כדכתיבנא ולפיכך לא ראה את דבריו ור\"מ ז\"ל בקבלתו מן הראשונים ובקיאותו אפילו במסכת גרים וסברתו הנכונה הסכים כדברי כולם לחלק בין יוחסין לשאר הדברים ובין זה הזמן שאינו מוחזקין העולם אצלנו לזמן הראשונים שהיו מוחזקין כולם ויש לי להביא לו ראיה מריש מסכת פסחים (דף ג') בההוא עכו\"ם דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים כו' עד שלם עלך רבי יהודה דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים אלמא כולם היו בחזקת ישראל וכההיא דמסכת גרים משום חביבות ישראל כלומר שהיו מוחזקין וב\"ד קבועין אבל בזמן הזה דפליגי חכמים ורבי יהודה ביוחסין אם הם חשובים מוחזקים לא ועוד דדייק מיניה לישנא דברייתא דקתני אתך במוחזק לך דאלמא בעינן חזקה ליוחסין והשתא דליכא חזקה הלכה כדברי חכמים דבהאי פליגי דוקא אבל היכא דאיכא חזקה או לשאר דברים אע\"ג דליכא חזקה ולא ראיה מודו דמעשיה מוכיחין עליה ופי' ג\"כ דברי רבי יוחנן וברייתא דרבי יהודה כפירוש הגאון ז\"ל במוחזק שאמר נתגיירתי אבל מי שבא ואמר גר אני נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר כמו שכתבתי וכן בחוצה לארץ שאין שם חזקה צריך ראיה כההיא דסוף גרים שהיא הלכה ומתניא גבי הלכתא פסיקתא ולא חש לדברי רבי יהודה דהכא דהא הדר ביה לגבי רבנן. עלה בידך פי' לשון ר\"מ ז\"ל כך בקצרה גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל וכו' וכן גר כו' הרי אלו בחזקת גרי צדק פי' לשאר הדברים כדרב אשי ורב אסי ושאר הראיות שהבאתי אעפ\"כ אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן כו' עד הואיל והוחזקו עכו\"ם פי' כדר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן במוחזק בעכו\"ם וליוחסין וכפירוש הגאונים ז\"ל אבל מי שבא ואמר שהיה עכו\"ם ונתגייר בב\"ד פי' ולא היינו יודעין זולתי על פיו שהיה עכו\"ם נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר כי חזר רבי יהודה להורות כדברי חכמים:", + " בד\"א בארץ ישראל. בירושלמי דסוף מסכת גרים דהוי כי חזקה דכשרות דמודו בה רבנן לרבי יהודה כדפרישית:", + " ובאותן הימים. כדעת בעל הלכות גדולות וכדפרישית נמי דאפילו חכמים דרבי יהודה מודים בה:", + " אבל בח\"ל צריך להביא ראיה. בסיפא דמס' גרים וכדרבי יוחנן וחכמים דמיירי ביוחסין כפירוש הגאון ז\"ל:", + " ואין להם חזקה דכשרות ואני אומר שזו מעלה ביוחסין. כפלוגתא דרבי יהודה ורבנן במסכת קידושין גבי בחזקת יוחסין בזמן הזה ועיקר התירוץ כאן ליוחסין וכדמשמע לישנא דברייתא נאמן אתה לפסול כו' כאן לשאר מילי וכי קשיא לך מההיא דסוף מסכת גרים תריץ לא נחלקו חכמים אלא בזמן הזה וחוצה לארץ נמי בכל זמן כזמן הזה בארץ ישראל דמי כדמסכת גרים וכדאמרינן ריש גיטין בארץ ישראל בקיאין לשמה בחוצה לארץ לא ונמצאו דברי רבינו משה ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "כשם שמלין ומטבילין כו' עד לשם עבדות. פרק החולץ (דף מ\"ה מ\"ו) ופרק שני דמסכת גרים ירושלמי:", + " הלוקח עבד מן העכו\"ם כו' עד ותחדל לדבר אליה. פרק החולץ (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "לפיכך לא קבלו בית דין כו' עד אז יבנה שלמה. תחלתו פרק לפני אידיהן והכל פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "לפיכך לא קבלו בית דין כו' עד אז יבנה שלמה. תחלתו פרק לפני אידיהן והכל פרק הערל (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "גר שלא בדקו אחריו כו' עד סוף הפרק. פרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "גר שלא בדקו אחריו כו' עד סוף הפרק. פרק החולץ (דף מ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "כיצד מקבלין גירי הצדק כו' עד ומקצת מצות חמורות. פרק החולץ (דף מ\"ו) :", + " ואין מאריכין כו' עד שלא יראו אותה כשתעלה מן המים. פרק החולץ (דף מ\"ז) ומקצתן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "אי זהו גר תושב כו' עד כמו שביארנו בהלכות ע\"ז. במסכת ע\"ז פרק בתרא (דף ס\"ד) ומה שביאר ר\"מ ז\"ל הוא פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם:" + ], + [ + "אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת זה המחבר סתום וחתום וכו' שלא למול ושלא לטבול כמה שירצה בכל זמן עכ\"ל: ואני אומר מחבר הוא האמת בזה החיבור כמו שכתבתי כמה פעמים גם אני בזה החיבור שלי שכוונתו לכמה דברים ואחד מהן שהוא קיצר הארוך ומי שרוצה לדקדק יעיין בהלכה וידקדק ואילו בא לפרש בו יארך יותר מדאי וגם מפרש הוא בפירוש התלמוד כדרך המפרשים ז\"ל ושם ינוחו יגיעי כח וגם בזה הדין נהג מנהג יפה כדרכו הישרה שכתב הדין כמו שהוא סוף פרק המקדיש שדהו ערכין (דף כ\"ט) דגרס אמר רשב\"א אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע\"כ. הנה לא סתם ולא חתם אלא שקיצר וגם אין לו ליתן טעם שלא נתן התלמוד אלא מדין ג\"ש וקי\"ל דאין אדם דן ג\"ש מעצמו אא\"כ קבלה מרבו ורבו מרבו עד הר סיני נמצא שהוא הלכתא בלא טעמא ואם הראב\"ד הפריז שכלו בטוב טעם זכור לטוב. ושאר דיני גר תושב שרצה הראב\"ד ז\"ל שיבאר כבר ביאר כל דבר ודבר במקומו פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם ביאר שנושיב אותו בתוכנו הואיל ואנו מצווין להחיותו הנה הביא ראיה שהיא מפורשת בכמה מקומות בתלמוד וכוונתו לפסוק בהפך מאותה דספרי לפי שאינה פסוקה לו הואיל ולא הוקבעה בתלמוד ואדרבה חולקת מכלל שאינה הלכה והדין עמו אתמהה אם איתא דלא משתמיט תנא ואמר לה בתלמוד ועוד דהא בירושלמי דמסכת גרים כי מייתי שאין מושיבין אותו ושאר חילוקים לא מנה זאת עמהן וענין שקונה עבד עברי כעכו\"ם ביארו בקצרה פרק ראשון דהלכות עבדים שאין ישראל יכול למכור עצמו לא לעכו\"ם ולא לגר תושב כדאיתא פרק הערל ובמקומות אחרים ואם עבר ומכר כתב כל חלוקיו פ\"ב דהלכות עבדים וכמו שהן מפורשים סוף ערכין ופ\"ק דקידושין ועוד עשה חכמה גדולה שלא הזכירו כאן תדע דגרסינן בערכין סוף פרק המקדיש אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך וחברו ר\"מ ז\"ל סוף פ\"א דהלכות עבדים נמצא דהא בהא תליא שהראב\"ד ז\"ל עצמו כותב שאין כל הדינין האלו נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג ראה עתה שלא הניח לא דבר גדול ולא קטן שלא כתב ואילו קרא הקורא לפני רבינו הראב\"ד ז\"ל באלו המקומות לא היה כותב לשון זה עליו:", + " אבל בזמן הזה כו' עד אלא בזמן היובל. פרק החולץ וסוף פרק המקדיש שדהו ופרק בתרא דמסכת ע\"ז מקצתו וכן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת זה המחבר סתום וחתום וכו' שלא למול ושלא לטבול כמה שירצה בכל זמן עכ\"ל: ואני אומר מחבר הוא האמת בזה החיבור כמו שכתבתי כמה פעמים גם אני בזה החיבור שלי שכוונתו לכמה דברים ואחד מהן שהוא קיצר הארוך ומי שרוצה לדקדק יעיין בהלכה וידקדק ואילו בא לפרש בו יארך יותר מדאי וגם מפרש הוא בפירוש התלמוד כדרך המפרשים ז\"ל ושם ינוחו יגיעי כח וגם בזה הדין נהג מנהג יפה כדרכו הישרה שכתב הדין כמו שהוא סוף פרק המקדיש שדהו ערכין (דף כ\"ט) דגרס אמר רשב\"א אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע\"כ. הנה לא סתם ולא חתם אלא שקיצר וגם אין לו ליתן טעם שלא נתן התלמוד אלא מדין ג\"ש וקי\"ל דאין אדם דן ג\"ש מעצמו אא\"כ קבלה מרבו ורבו מרבו עד הר סיני נמצא שהוא הלכתא בלא טעמא ואם הראב\"ד הפריז שכלו בטוב טעם זכור לטוב. ושאר דיני גר תושב שרצה הראב\"ד ז\"ל שיבאר כבר ביאר כל דבר ודבר במקומו פי\"א דהלכות ע\"ז וחקות העכו\"ם ביאר שנושיב אותו בתוכנו הואיל ואנו מצווין להחיותו הנה הביא ראיה שהיא מפורשת בכמה מקומות בתלמוד וכוונתו לפסוק בהפך מאותה דספרי לפי שאינה פסוקה לו הואיל ולא הוקבעה בתלמוד ואדרבה חולקת מכלל שאינה הלכה והדין עמו אתמהה אם איתא דלא משתמיט תנא ואמר לה בתלמוד ועוד דהא בירושלמי דמסכת גרים כי מייתי שאין מושיבין אותו ושאר חילוקים לא מנה זאת עמהן וענין שקונה עבד עברי כעכו\"ם ביארו בקצרה פרק ראשון דהלכות עבדים שאין ישראל יכול למכור עצמו לא לעכו\"ם ולא לגר תושב כדאיתא פרק הערל ובמקומות אחרים ואם עבר ומכר כתב כל חלוקיו פ\"ב דהלכות עבדים וכמו שהן מפורשים סוף ערכין ופ\"ק דקידושין ועוד עשה חכמה גדולה שלא הזכירו כאן תדע דגרסינן בערכין סוף פרק המקדיש אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך וחברו ר\"מ ז\"ל סוף פ\"א דהלכות עבדים נמצא דהא בהא תליא שהראב\"ד ז\"ל עצמו כותב שאין כל הדינין האלו נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג ראה עתה שלא הניח לא דבר גדול ולא קטן שלא כתב ואילו קרא הקורא לפני רבינו הראב\"ד ז\"ל באלו המקומות לא היה כותב לשון זה עליו:", + " אבל בזמן הזה כו' עד אלא בזמן היובל. פרק החולץ וסוף פרק המקדיש שדהו ופרק בתרא דמסכת ע\"ז מקצתו וכן בירושלמי דמסכת גרים:" + ], + [ + "העכו\"ם אין אסור עליהם משום ערוה עד מותרות להן. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "עכו\"ם שנתגייר עד משום ערוה כלל. פרק שני דיבמות (דף כ\"ב) ופרק החולץ ופרק נושאין (דף צ\"ח) :" + ], + [ + "דין תורה כו' עד כבא על הנכרית. פרק שני דיבמות:" + ], + [ + "כיצד דין הגרים וכו' עד אין מפרישין אותן. פרק נושאין:", + " גר אסור בשאר האם כו'. פרק שני דיבמות ופרק החולץ (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " ומותר בשאר האב כו' עד ובתו שנתגיירה מותרת לו. פרק נושאין:", + " אבל אינו נושא לא אחותו מאמו וכו' עד הרי זו מותרת לו: כתב הראב\"ד ז\"ל מכדי רב ששת וכו' אבל נסבה כשהוא גר אסור עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דברים הללו כי אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל מסודרים שחיבר תחילה כיצד דין הגרים בעריות כו' עד מדברי סופרים כאשר הם ביבמות פרק שני ופרק החולץ ואחרי כן ומותר בשאר האב אע\"פ שיודע ודאי שזה שארו מאביו כגון תאומים שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה אעפ\"כ לא גזרו על שאר אביו עכ\"ל. ופסק זה מכח ההיא דגרסינן ביבמות פרק נושאין (דף צ\"ח) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירו בניה עמה כו' אמר אביי [בגמרא גרסינן רבא] הא דאמור רבנן אין אב לעכו\"ם לא תימא משום דשטופי בזמה ולא ידיע אבל [היכא] דידיע חיישינן אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן דהא שני אחים תאומים טפה אחת היא ונחלקת לשנים (וקאמר אין חייבין משום אשת אח) [בגמרא איתא וקתני סיפא לא חולצין ולא מייבמין] ש\"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ע\"כ. הנך רואה בעיניך שזה אות באות דרך קצרה מאורך הגמרא ואח\"כ כתב לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו כו' עד ובתו שנתגיירה מותרת לו שכולן באות מכח זה שאין האב חשוב אצל זרעו לאב כלל לא באחות ולא בלידה וכיוצא בה ואחרי כן כתב אבל אינו נושא לא אחותו מאמו ולא אחות אמו מאמה לפי ששאר האם יש להם כדמשמע בהדא שמעתא ואיתא פ\"ב דיבמות ופרק החולץ ואחרי כן כתב ולא אשת אחיו מאמו שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגייר אבל אם נשאה אחיו כשהוא עכו\"ם הרי זו מותרת לו עכ\"ל מכח ההיא דמייתי התם תלמודא לאקשויי אפלוגתא דרב אחא בר יעקב תא שמע אמר רבי יוסי מעשה בנפטים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר כו' עד מאי לאו דנסבה אח כשהוא גר ופריק לא דנסבה כשהוא עכו\"ם וכו' ת\"ש דאמר בן יאסין כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו אמרתי לו בני מי הרשך אמר הרי אשה ושבעה בניה על ספסל זה ישב רבי עקיבא ודרש ואמר שני דברים גר נושא אשת אחיו מאמו כו' עד מאי לאו דנסבה אחיו כשהוא גר ופריק לא דנסבה כשהוא עכו\"ם ע\"כ הנך רואה בעיניך כי אשת אחיו נשנית בפני עצמה בחילוק נשואיה לאחיו בין גירות לגיות וכלשון ר\"מ ז\"ל וראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון ראב\"ד ז\"ל אם אמת שיצא מפיו. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שהסכים כך בנימוקי יבמות שלו וכתב בו טעמים מוטעמים לפי ההלכה ושוב בדקתי בירושלמי דמסכת גרים ומצאתי כן:" + ], + [ + "שני אחים תאומים עד ומגרש את השניה. פרק נושאין (דף נ\"ו) :", + " נשא גיורת ומתה עד כמו שביארנו. פרק ד' מיתות (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק נושאין יובן כן מהלכה עם מה שהוסד פ\"ד דיבמות בהלכות גדולות משום דמייתי לה פרק נושאין דומיא דאיסור נטען בקרובות הנטענות דאוקימנא דוקא בחיים:" + ], + [ + "שני אחים תאומים עד ומגרש את השניה. פרק נושאין (דף נ\"ו) :", + " נשא גיורת ומתה עד כמו שביארנו. פרק ד' מיתות (דף נ\"ז נ\"ח) ופרק נושאין יובן כן מהלכה עם מה שהוסד פ\"ד דיבמות בהלכות גדולות משום דמייתי לה פרק נושאין דומיא דאיסור נטען בקרובות הנטענות דאוקימנא דוקא בחיים:" + ], + [ + "השניות כולן לא גזרו עד וכן שאר השניות. פרק ד' מיתות:" + ], + [ + "העבד מותר לישא אמו עד האסורות על הגרים. פרק ד' מיתות (דף מ\"ז מ\"ח) ופרק החולץ:" + ], + [ + "ויראה לי שאם בא וכו' עד ובכל אדם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא צריך אפילו לתינוקות וכו': ואני אומר נבהלתי מראות קושיית העונשין על זה הענין ואתמהה אטו מטעם השוואת נקבות והקישן לעבדים באנו בכאן או בריש פרק הנשרפין קיימין והלא בכל מקום שהוקשו נשים ועבדים לענין מצות עשה הוא בלבד אבל בכל שאר העבירות לא הוקשו וזה ידוע לכל ולא הוצרך ר\"מ ז\"ל לכתוב זה אלא מפני שראה בזמנו טועים בזה לפי שמצאו בפרק כל היד ובכל התלמוד שעבדים הוקשו לבהמות שנאמר שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור וגם מצאו דגרסי' פ\"ק דקידושין גמרא מתניתין דעבד כנעני כו' אמר רב אשי עבד כנעני קטן כבהמה דמי וחשבו חילוק קטן וגדול בקנין אבל בשאר דברים יהו שוין וראה פרק ד' מיתות דשבע מצות שקבלו עליהם בני נח שנחלקו באזהרה הזכור ועלה על דעתם שיהיו ממש כבהמה ולא הוזהרו ע\"ז כמו על העריות מקל וחומר ולכך פירשו וסוף לשונו בסוף זה הענין מוכיח ודברים קלים מאלה ראינו בעינינו ושמענו מרבותינו נ\"ע מעדים שכתבו הגאונים ז\"ל והשיבו בתשובותיהם שהיו השואלים מסופקין בהם ונהג דרך ענות התנאים והאמוראים ז\"ל שהזהירו ואמרו דאפי' הא מילתא לישאל איניש מרביה:" + ], + [ + "עבדים שנשתחררו עד מותר להם. פ\"ב דיבמות ופרק החולץ ובמסכת גרים ירושלמי:", + " נותן אדם שפחתו לעבדו עד אלא הרי הן כבהמה כו' עד לפי שאין להם אישות כו' עד סוף הפרק. הנה זה מורה על מ\"ש בסמוך שביארתי להנצל מקושיית הראב\"ד ז\"ל ובא לגלות שאין דין זה העבד כמו העבד עברי שכתוב בו כי טוב לו עמך והוא כמי שקונה אדון לעצמו ושאר הדינין כדאיתא פ\"ק דקידושין (דף ט\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זהו ממזר כו' עד בין בשגגה הולד ממזר. פרק החולץ (דף מ\"ט) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) ופרק עשרה יוחסין:", + " ואחד זכרים כו' עד כלומר לעולם. פרק הערל (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "אחד ממזר שנשא ישראלית כו' קידש ולא בעל כו' עד כהן גדול באלמנה כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל על הבבא הראשונה אין זה מחוור וכו': ואני אומר אני איני מבין וגם איני מאמין שיצא לשון זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי פרק אלו נערות (דף ל\"ה:) כי פריך אי רבי יצחק קשיא ממזרת מסיים בה הכי הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן הוא נמי מתרץ לה כרבי יוחנן אלא אי סבר לה כריש לקיש היכי מתרץ לה ופריק על כרחך כר\"י ס\"ל ע\"כ. ודברי ר\"י מפורשים למעלה באותה הלכה דגרס ואזדו לטעמיהם דכי אתא רב דימי אמר חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר ר' יוחנן אמר חייב ורבי שמעון בן לקיש אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דהא לא אתרו ביה וקי\"ל דהלכה כרבי יוחנן לגבי ר\"ל וכדאיתא ריש פרק החולץ וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה מפורש ומבואר ומחולק וכמו שרשמתי אני שם ולשון ר\"מ ז\"ל מדוייק דמשום ממזרת אינו לוקה הא משום מפתה ואונס לוקה וכדאיתא התם בגמרא חידוש שחדשה תורה בקנס אע\"פ שהוא משלם הוא לוקה. ובסמוך ג\"כ בסיום זאת הפיסקא אבאר דעתו בשאר הדינין בע\"ה על ההשגה האחרת לפי שהן תלויות זו בזו:", + " אלא כ\"ג באלמנה כמו שיתבאר. זו בבא שנייה: וכתב הראב\"ד ז\"ל לא נתבאר ולא יתבאר וכו' והממזרות רבה עכ\"ל: ואני אומר כל דיניו מסודרים ומבוארים. ענין האלמנה מפורש פרק החולץ (דף מ\"ד) גמרא מתני' דהמחזיר גרושתו כו' דשקיל וטרי עד דמסיק וכ\"ת [איכא למיפרך] מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת הכא נמי כיון דבעלה עשאה זונה ע\"כ וכיון דפסלה לוקה וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פי\"ו דהלכות אישות לפיכך כהן גדול כו' ולא בממזרת דבכולה שמעתא לא פריך ממזרת וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכבר פרסמתי דקדוק לשון רבינו משה ז\"ל ועוד אני רואה סתם משנה דריש פרק אלו נערות (דף כ\"ט) שנויה בלשון ביאה ולא הוזכר שם הבעילה כלל דתנן הבא על הממזרת וכו' ואוקמה רבי יוחנן (דף ל\"ד ע\"ב) בדלא אתרו ביה כמו שכתבתי לשון הגמרא ורשימת ר\"מ ז\"ל בבבא ראשונה פ\"א דהלכות נערה בתולה ותמה על עצמך וכי יש מלקות בלא התראה והכי איתא פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ב) גמרא מתני' דבת חלל זכר ובר מהלין רמיזתא כולהו מיפרשי שפיר להדיא בפומבי בההיא שמעתתא כוותיה דגרסי' (דף ע\"ח) אמר רב יהודה כהן גדול באלמנה לוקה שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל ואקשינן ולילקי נמי משום ולא יחלל זרעו ופרקינן בשלא גמר ביאתו ובתר הכי גרסי' אמר אביי קידש לוקה בעל לוקה קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה [מה טעם קאמר] מה טעם לא יקח משום ולא יחלל ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ומודה רבא בכ\"ג באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא והרי הוא חילל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה דרך לקוחין אסרה תורה עכ\"ל הגמרא וקי\"ל כרבא לגבי אביי וכדמודה רבא וכדמודה אביי וכדשניהם מודים. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון רבינו הראב\"ד ז\"ל דהא מדמודה רבא בכהן גדול באלמנה ומטוניה דקרא מכלל דכולהו חייבי לאוין לא מודה ועוד דליכא קרא דמוכח ומינה לגבי ממזר כיון דליכא קרא דמוכח לא לוקה משום ממזרות ואדרבה מדשניהם מודים איכא למילף תירוץ לקושית ראב\"ד ז\"ל דהתם משום מאי מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה משום דדרך לקוחין אסרה תורה וכ\"ש ממזר דתלייה בביאה [בקהל] דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' דהיינו ביאה דנישואין דוקא דאילו בעילה לחודא לא מיקרי ביאה בקהל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל דהדין נותן שהביאה תאסר כדי שלא ירבה ממזרות בישראל עכ\"ל זה קל לתרץ ולומר מלקות הוא דלא לקי איסורא דרבנן מיהא אית ביה כדי שלא יבא הדבר לידי ממזרות וכדמתרץ התם תלמודא לגבי חלוצה דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הכי נמי מדרבנן. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל כמו שיתבאר רצה לומר שעתיד לבארו באלו ההלכות לפנינו פרק י\"א שכתב שלש נשים נאסרו על כל הכהנים כו' עד לפיכך לוקה כהן גדול לבדו על בעילת אלמנה אע\"פ שאין שם קידושין שהרי חיללו והוא מוזהר שלא יחלל כשרים לא אשה ולא זרעו כו' עד ולא בעלה אינו לוקה וכטעם הגמרא שהבאתי למעלה אבל ליתן לזה ולפצוע דכא טעם חדש שלא כשיטת התלמוד אין לו לפסוק הלכה מסברא ובהפך הגמרא ואם איתא אמאי לא אתמרא בגמרא אלא ודאי דברי רבינו משה ז\"ל נאמרו על סדר מבואר ומפואר. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל שהשיב לחכמי לוניל על זה כדברי והעתקתיה אות באות סוף פי\"ט דהלכות סנהדרין:", + " המחזיר גרושתו משנשאת הולד כשר שהרי אינה ערוה. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "עכו\"ם ועבד הבא על בת ישראל עד הרי הוא כשר כשאר גרים. פרק החולץ (דף מ\"ה) :", + " ואם בא על השפחה כו' עד בבת ישראל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "זה הכלל בן הבא עד ואין משגיחין על האב. פרק י' יוחסין (דף ע\"ד ע\"ה) :", + " לפי דבר זה התירו עד מפני תקנת הבנים. בקידושין פרק האומר ופרק י' יוחסין:" + ], + [ + "מי שחציו עבד עד הלך אחר הזכר. פ\"ק דעדיות וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ח) ופ\"ק דחגיגה ובקידושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "מי שחציו עבד עד הלך אחר הזכר. פ\"ק דעדיות וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ח) ופ\"ק דחגיגה ובקידושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "ממזר מותר לישא גיורת כו' עד קהל ה'. פרק האומר ופרק י' יוחסין (דף ע\"ב) :" + ], + [ + "גיורת שנשאת לגר עד ואסור בממזרת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) ומס' גרים:" + ], + [ + "גיורת שנשאת לגר עד ואסור בממזרת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) ומס' גרים:" + ], + [ + "שלשה ממזרים הם עד הרי הבן ממזר מדברי סופרים. זה חיבר מהרבה מקומות ומפרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ומפרק האשה רבה (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שנתעברה כו' עד שאין אנו יודעין מהו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) ופ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :" + ], + [ + "פנויה שזינתה כו' עד ספק ממזר. פ\"א ופרק שני דכתובות (דף י\"ז) ושאר המקומות הנזכרים:" + ], + [ + "אבל האב שהוחזק עד ולא יפסול אלא עצמו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "אבל האב שהוחזק עד ולא יפסול אלא עצמו. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופרק החולץ (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "ארוסה שנתעברה עד על שנים עשר חדש. פרק קמא דכתובות (דף י\"ד) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "אשת איש שיצא כו' עד אף לבניה חוששין. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "דין תורה שספק ממזר כו' עד מותר לישא ממזרת ודאית. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד) :", + " אבל ממזר ספק או אסופי או שתוקי אסור לישא בת ישראל. פרק האשה רבה (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "ואסור לישא ממזרת כו' עד והשני ודאי ממזר. פרק עשרה יוחסין:", + " וממזר של דבריהם כו' עד אחר הפגום כיצד כו' עד שתוקי או אסופי. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ז) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) ופרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "האסופי שנמצא כו' עד לענין יוחסין. פרק עשרה יוחסין:", + " קידש אשה כו' עד בערי ישראל. סוף פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) ופרק שני דמכשירין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם רוב עכו\"ם ונתגייר קרוב אני להכשיר עכו\"ם הוא ונתגייר עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב בזאת הפיסקא עד המוציא מחבירו עליו הראיה כאשר היא סוף פרק קמא דכתובות על משנה שביעית שבמסכת מכשירין פרק שני וכתב בפירושיו שהולכין בה לחומרא בכל זה ודלא כרבי יהודה שאני עתיד לכתוב בסמוך וכאשר ביארתי כמה פעמים בזה החבור שלכך קראו משנה תורה שהוא כתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה והניח דרכי הסברא על דרך הגמרא לפירושיו ותשובותיו וכל הבא למלא את ידו בסברותיו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו:" + ], + [ + "האסופי שנמצא כו' עד לענין יוחסין. פרק עשרה יוחסין:", + " קידש אשה כו' עד בערי ישראל. סוף פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) ופרק שני דמכשירין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם רוב עכו\"ם ונתגייר קרוב אני להכשיר עכו\"ם הוא ונתגייר עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב בזאת הפיסקא עד המוציא מחבירו עליו הראיה כאשר היא סוף פרק קמא דכתובות על משנה שביעית שבמסכת מכשירין פרק שני וכתב בפירושיו שהולכין בה לחומרא בכל זה ודלא כרבי יהודה שאני עתיד לכתוב בסמוך וכאשר ביארתי כמה פעמים בזה החבור שלכך קראו משנה תורה שהוא כתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה והניח דרכי הסברא על דרך הגמרא לפירושיו ותשובותיו וכל הבא למלא את ידו בסברותיו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו:" + ], + [ + "יראה לי שכל מדינה שיש בה שפחה או עכו\"ם כו' עד מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל מצאנו במסכת סנהדרין כו': ואני אומר אמת שכך היא שנויה פרק שני משנה שביעית ממסכת מכשירין מצא בה תינוק מושלך אם רוב עכו\"ם עכו\"ם אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין ופירש הר\"ש משאנ\"ץ ז\"ל אחר רוב המשליכין דהיינו עכו\"ם ואע\"פ שהם מיעוט כדקתני בתוספתא רבי יהודה אומר אם היתה שם עכו\"ם אחת חשודה להשליך עכ\"ל. ומיהו ר\"מ ז\"ל חס ושלום שפסק הלכה כרבי יהודה דהא פ\"ק דכתובות (דף ט\"ו) משמע איפכא בסוגיין וכן פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ה) גמרא מתניתין דכל האסורין כי פסיק הלכה כרבי אלעזר ור\"מ ז\"ל פירש מפורש במשנה דמסכת מכשירין שאין הלכה כרבי יהודה אלמא טעמא דידיה בכל אלו הסברות כמו שפירוש בפירש המשנה דמספיקא אזלינן בה לחומרא להכא ולהכא ועוד דבשילהי גמרא ההיא משנה דכל האסורין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) גרסי' להדיא גבי גזירת הכותיים כו' עד ורבא אמר עבד ושפחה נתערבו בהם ושיילינן איסורא משום מאי ומהדרינן משום שפחה ומהדרינן ניתני חדא ופרקינן מעשה שהיה כך היה עד כאן וזו ראיה גמורה ופשוטה וכך דעתי נוטה:", + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "וכן יראה לי שהשתוקי כו' עד סוף הפרק. הכל מפורש פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "פצוע דכא וכו'. אבל פצוע דכא וכו' עד אסורה מן התורה: כתב הראב\"ד ז\"ל וברייתא זו הביאהו לומר כך כו': ואני אומר פליאה דעת ממני אם יצא דבר זה מפי הקדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל לפי שאילו היה פוסק ר\"מ ז\"ל מאותה ברייתא דפרק הערל (דף ע\"ו) גמרא מתני' דפצוע דכא שרמז הראב\"ד ז\"ל היתה עליו קושיא גדולה יותר מזאת וסוגיא מפורסמת סוף אותה הלכ' להוכיח שאותה ברייתא לא לדיוק ניתנה דגרסינן א\"ל רבינא לרב אשי והא אנן תנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי ומהדר ליה ולטעמיך אימא סיפא אינן אסורין אלא מלבא בקהל הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה אלמא ברייתא לאו דוקא וכן משמע בכולה סוגיין דשקלי וטרו עלה ועוד מה ענין לדקדק מנתינים שהן גזירה לממזרים שהן מן התורה ועוד שזה פסול פסול הגוף וזה פסול משפחה וגם מפרק י' יוחסין גמרא מתני' דכל האסורין לבא בקהל היינו מקשים יותר מזה ולמה לא דקדקו התלמוד אם היה אמת וכהנה רבות אילו היה זה דעתו ח\"ו אבל כיון ועיין ומצאו מפורש בירושלמי דקידושין גמרא מתני' דכל האסורין דגרסי' רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א\"ר יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול הגוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דא\"ר חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר כהן ברור הוא אסור לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור לו לישא ממזרת ע\"כ. ודרבי חלקיה גופיה גרסי' לה פרק הערל גמ' מתניתין דפצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת ואינן אסורים אלא מלבא בקהל שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד שחלקו בין סריס חמה לסריס בידי אדם ובעי למילף לה מממזר ובתר שקלא וטריא מהדר על מתניתין וגרסינן רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא תמן תנינן כל האסורים לבא בקהל מותרים לבא זה בזה רבי יהודה אוסר רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת אמר רבי יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דאמר רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ל\"ש אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא פסול לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור [לו] לישא ממזרת ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא רבי יוסי נימוקו עמו והלכתא כוותיה וכי דייקת נמי סוגיין דקידושין גמרא מתניתין דכל האסורין הכי משכחת לה אלא שאין לי חפץ להאריך וזה ברור ומה שמקשה בשם הראב\"ד ז\"ל מלישנא דמתניתין שלא נאסרו אלא מלבא בקהל לאו קושיא היא חדא כמו שחלקתי בין פסול הגוף לפסול יוחסין וכדברי הירושלמי ובזו נתבררו דברי רמז\"ל ועוד דלישנא דמתני' דקהל לאו משום דיוקא מיתניא כלל אלא משום דינא גופא מיתניא דאי ס\"ד משום דיוקא מיתניא כי דאיק עלה בקידושין אילימא ממזירי ונתיני הא תנא ליה רישא אמאי לא פריק מדוקיא דמתניתין דמשמע כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה וזה אינו דהא גירי וחרורי מותרין לבא בקהל ומותרין לבא זה בזה וכמו שהקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא ודאי עיקר לישנא דקהל בכל דוכתא לאו משום דיוקא אתני אלא משום דינא גופא דלא סגי דלא אמר ודברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואין צריכים לפני ולפנים ואם הראב\"ד יש לו דרך אחרת לא ידעתי:" + ], + [ + "פצוע דכא וכו'. אבל פצוע דכא וכו' עד אסורה מן התורה: כתב הראב\"ד ז\"ל וברייתא זו הביאהו לומר כך כו': ואני אומר פליאה דעת ממני אם יצא דבר זה מפי הקדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל לפי שאילו היה פוסק ר\"מ ז\"ל מאותה ברייתא דפרק הערל (דף ע\"ו) גמרא מתני' דפצוע דכא שרמז הראב\"ד ז\"ל היתה עליו קושיא גדולה יותר מזאת וסוגיא מפורסמת סוף אותה הלכ' להוכיח שאותה ברייתא לא לדיוק ניתנה דגרסינן א\"ל רבינא לרב אשי והא אנן תנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי ומהדר ליה ולטעמיך אימא סיפא אינן אסורין אלא מלבא בקהל הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה אלמא ברייתא לאו דוקא וכן משמע בכולה סוגיין דשקלי וטרו עלה ועוד מה ענין לדקדק מנתינים שהן גזירה לממזרים שהן מן התורה ועוד שזה פסול פסול הגוף וזה פסול משפחה וגם מפרק י' יוחסין גמרא מתני' דכל האסורין לבא בקהל היינו מקשים יותר מזה ולמה לא דקדקו התלמוד אם היה אמת וכהנה רבות אילו היה זה דעתו ח\"ו אבל כיון ועיין ומצאו מפורש בירושלמי דקידושין גמרא מתני' דכל האסורין דגרסי' רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א\"ר יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול הגוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דא\"ר חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר כהן ברור הוא אסור לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור לו לישא ממזרת ע\"כ. ודרבי חלקיה גופיה גרסי' לה פרק הערל גמ' מתניתין דפצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת ואינן אסורים אלא מלבא בקהל שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד שחלקו בין סריס חמה לסריס בידי אדם ובעי למילף לה מממזר ובתר שקלא וטריא מהדר על מתניתין וגרסינן רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא תמן תנינן כל האסורים לבא בקהל מותרים לבא זה בזה רבי יהודה אוסר רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת אמר רבי יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דאמר רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ל\"ש אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא פסול לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור הוא אסור [לו] לישא ממזרת ע\"כ. וקי\"ל בכולי תלמודא רבי יוסי נימוקו עמו והלכתא כוותיה וכי דייקת נמי סוגיין דקידושין גמרא מתניתין דכל האסורין הכי משכחת לה אלא שאין לי חפץ להאריך וזה ברור ומה שמקשה בשם הראב\"ד ז\"ל מלישנא דמתניתין שלא נאסרו אלא מלבא בקהל לאו קושיא היא חדא כמו שחלקתי בין פסול הגוף לפסול יוחסין וכדברי הירושלמי ובזו נתבררו דברי רמז\"ל ועוד דלישנא דמתני' דקהל לאו משום דיוקא מיתניא כלל אלא משום דינא גופא מיתניא דאי ס\"ד משום דיוקא מיתניא כי דאיק עלה בקידושין אילימא ממזירי ונתיני הא תנא ליה רישא אמאי לא פריק מדוקיא דמתניתין דמשמע כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה וזה אינו דהא גירי וחרורי מותרין לבא בקהל ומותרין לבא זה בזה וכמו שהקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא ודאי עיקר לישנא דקהל בכל דוכתא לאו משום דיוקא אתני אלא משום דינא גופא דלא סגי דלא אמר ודברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואין צריכים לפני ולפנים ואם הראב\"ד יש לו דרך אחרת לא ידעתי:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אי זהו פצוע דכא עד שכל אלו בידי שמים. ביבמות פרק הערל (דף ע') ומקצת בבכורות פ' על אלו מומין:" + ], + [ + "אסור להפסיד וכו' עד אחד טמאים ואחד טהורים כו' עד בגוף אחרים. בת\"כ ופ' אין דורשין (דף י\"ד) :", + " וכל המסרס לוקה כו' עד בשאר מינין פטור. פרק שמנה שרצים במסכת שבת (דף קי\"א) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג) פרק אלו מומין (דף ל') במסכת בכורות ובמסכת מנחות (דף נ\"ו) ופרק כל המנחות באות מצה ובת\"כ:" + ], + [ + "אסור להפסיד וכו' עד אחד טמאים ואחד טהורים כו' עד בגוף אחרים. בת\"כ ופ' אין דורשין (דף י\"ד) :", + " וכל המסרס לוקה כו' עד בשאר מינין פטור. פרק שמנה שרצים במסכת שבת (דף קי\"א) ופרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג) פרק אלו מומין (דף ל') במסכת בכורות ובמסכת מנחות (דף נ\"ו) ופרק כל המנחות באות מצה ובת\"כ:" + ], + [ + "המשקה עיקרין כו' עד שלא תלד. פרק ח' שרצים (דף ק\"י) ופרק הבא על יבמתו:", + " הרי שכפה את האדם כו' עד מכת מרדות. מקצתו בבבא קמא (דף כ\"ד) והשאר כדקי\"ל בכוליה תלמודא כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "אסור לו' לעכו\"ם כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ') מיתני' בהדיא ורמוזה בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "שלש נשים נאסרו כו' עד ואסור באלמנה. פרק יש מותרות (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים וכו' עד אינו לוקה וכו' עד שיקח ויבעול. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין השכל מודה בזה וכו' דליכא חילול זרע עכ\"ל: ואני אומר כבר ביררתי זה פט\"ו מהלכות אישות וכן כתב הר\"מ מקוצי בשם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "אבל כ\"ג באלמנה עד וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " וכל מקום שהוא אינו לוקה כו' עד בין ישראלית בין כותית. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "החלוצה אסורה כו' עד אחת על כל ביאה. פרק י' יוחסין (דף ע\"ח) :", + " אלמנה בין מן האירוסין כו' עד זהו נערה. פ\"ב דיבמות (דף כ') ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ה) :", + " ואינו נושא שני נשים כאחת וכו'. עד ולא שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתחוורא זאת הסברא וכו' נשים שתים ויולד בנים ובנות עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי כל דברי ר\"מ ז\"ל במשנה תורה גמרא ולא סברא אם לא שיאמר יראה לי ודומה לזה ומלתיה מתבררא ואף זאת מתחוורא כי הוא תלמוד ערוך פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ח:) גמרא מתניתין דנתארמלו או נתגרשו דגרסינן בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן ושקיל וטרי עלה עד דאסיק כי קא מיבעיא ליה והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דקידושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן ואקשינן הא נמי תנינא אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג יכנוס ופריק שאני התם דכתיב אשה ואקשינן ה\"נ כתיב אשה ופרקינן אשה אחת ולא שתים ע\"כ וכן פירש\"י דתירוצא הוא דהאי אשה קרא יתירא היא ודרשינן מיניה אשה לומר אחת יש לך לרבות ולא שתים. הנך רואה מלשונו לשון תלמוד ערוך ומזה יתבאר פשיטות התלמוד פ\"ק דמסכת יומא (דף ט') ביתו אמר רחמנא ולא שתים שהוא לכל יום ויום ולא ליום הכיפורים בלבד וקרא דיהוידע בזו אחר זו נשאן ואין צריך לדחוק כלל:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "ולא ישא כהן גדול מוכת עץ עד תצא מן השני. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "יצא שמה בעיר שנתקדשה וכו' עד בהלכות גירושין: כתב הראב\"ד ז\"ל על לשון ראשון איני יודע כו' חוששין להם עכ\"ל. ועל לשון אחרון שאמר כמו שביארנו, כתב: והוא בהלכות גירושין לא כתב כו' ובלבד שלא תהא בתר אירוסין עכ\"ל: ואני אומר כבר קדמוני רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והרמב\"ן ז\"ל בהלכה זו פרק בתרא דגיטין (דף פ\"ה) גבי מתני' דיצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת ה\"ז מגורשת ומתמהינן עלה בגמרא ואסרינן לה אגברא והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה [אלא אמר רב אשי] ה\"ק וכו' מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת ופירשו מגורשת דאסורה לכהן ומותרת לעלמא קמ\"ל דסמכינן אקלא אפילו להתירה הואיל ולא נאסרה אלא משום קול דטוט אסור וטוט שרי ואפילו יצא קול של גירושין מכאן ועד עשרה ימים עכ\"ל ז\"ל. וזה הפי' היה מקובל לר\"מ ז\"ל מרבותיו והוא נכון הרבה בעיני דהא כולה סוגיין מוכחא דלגבי כהונה מיתניא דתני עלה ת\"ר בעולה אין חוששין לה חלוצה אין חוששין לה נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה והנהו ודאי לגבי כהן צריכי לאשמועינן ומינה נמי יש לי ראיה דלא קתני בה גרושה או מקודשת ומגורשת מכלל דחוששין לה וכדרב אשי דהוא בתרא וליכא נמי מאן דפליג בהדיה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"י דהלכות גירושין הוא לגבי ישראל וכדיהיב טעמא משום דהרי קול ושוברו עמו ומ\"ש כאן הוא לגבי כהונה וכדפרישו רבנן קמאי ז\"ל ואין צריך לומר כי מגורשת דקאמר מן הקידושין כלשון ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישבה דרכו של ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אבל אם יצא עליה קול כו' עד סוף הפרק. הכל פרק המגרש (דף כ\"ח) באותה שמועה הנזכרת בסמוך:" + ] + ], + [ + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ\"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ\"ש בסמוך ז\"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ\"ש שהוא מודה בעכו\"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע\"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג\"ז והזי\"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע\"י (דף ס\"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע\"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ\"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע\"כ. וקי\"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ\"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ\"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט\"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א\"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג\"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה\"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד אאריך בסמוך בס\"ד:", + " לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע\"י:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו. פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ\"ל: ואני אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ\"ש בסמוך ז\"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ\"ש שהוא מודה בעכו\"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע\"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג\"ז והזי\"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע\"י (דף ס\"א) מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע\"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ\"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע\"כ. וקי\"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ\"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ\"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט\"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א\"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג\"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה\"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא (דכהן גדול) באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר\"מ ז\"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד אאריך בסמוך בס\"ד:", + " לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה. פרק הבע\"י:" + ], + [ + "וכן הגיורת והמשוחררת וכו' עד ואסורה לכהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אינה משום זונה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בפרק החולץ ובפרק הבע\"י (דף ס') והעומדים בשיטת ר\"ח ורבותינו ז\"ל מפרשי לההיא דקידושין נמי משום זונה וכמו שכתבתי שגזרו עליהן משום נשג\"ז דעכו\"ם חשידי בין כדרכן בין שלא כדרכן כדאיתא פרק אין מעמידין (דף ל\"ו) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " מכאן אמרו כו' עד פסלוה מן התרומה. בסוטה פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) וביבמות פרק החולץ (דף מ\"ה) ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ח) ובקידושין פרק י' יוחסין (דף ע\"ד) :", + " וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה. פרק הערל (דף ע\"א) :", + " והאילונית מותרת לכהן ואינה זונה. פרק הבע\"י (דף ס\"א) :" + ], + [ + "הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע\"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג\"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב\"ד ז\"ל היה סומך על מסקנא דג\"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור\"מ ז\"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ\"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג\"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ\"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הבא על אחת מן השניות כו' עד כמו (שביארנו) [שאמרנו]. אע\"ג דרמיזא פרק הערל ופרק אלמנה לכהן גדול ופרק י' יוחסין עיקר למודו ממסכת תמורה בשמעתין דאתנן כמו שרשמתי הלשון בסמוך דיליף להדיא דבעינן זונה דומיא דכהן גדול באלמנה דלא תפסי בה קידושין כו' ומג\"ש דתועבה תועבה. ואומר לי לבי שהראב\"ד ז\"ל היה סומך על מסקנא דג\"ש ועל כן היה אומר חייבי כריתות ור\"מ ז\"ל סמך על מסקנא דדומיא דאלמנה לכ\"ג ולפיכך כלל כשהיא מותרת להנשא לו והדין עמו דהא בתר ג\"ש דתועבה מסיק ההיא דדומיא דאלמנה לכ\"ג כו' ועוד דכי מעיינת בההיא לפרושה שפיר לא קיימא טעמא דתועבה למילף דינא דזונה אלא ללקות עליה וממסקנא דדומיא דאלמנה כו' ילפינן לה שפיר ועלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "כל הנבעלת לאדם כו' עד ויום אחד ומעלה. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק אלמנה (דף ס\"ז) ופרק ד' מיתות (דף נ') ופרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופרק בן סורר ומורה:", + " לפיכך אשת איש שנבעלה וכו' עד לכהונה. בסוטה פרק כשם (דף כ\"ח) וביבמות פ' הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק האשה רבה וסוף מסכת נדרים (דף צ') :" + ], + [ + "אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אשת כהן שנאנסה כו' עד אסורה לכהונה. פרק הבע\"י (דף נ\"ו) ופרק נושאין (דף ק') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אשת כהן כו' עד ידי ספק. סוף נדרים ובקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אשת כהן שאמרה לבעלה וכו' עד כחתיכה האסורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאמר דבר חכמה כו' אמתלא גדולה היא זו ונאמנת עכ\"ל: ואני אומר עד מתי יעשה דבריו של ר\"מ ז\"ל סברא ואינן אלא גמרא ובאמת שאמר דבר חכמה שלמדה מדין תרומה והוא מפורש סוף מסכת נדרים (דף צ':) גמרא מתניתין דבראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך כו' עד חזרו לומר שלא תהיה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה (אלא) האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה ובגמרא גרסינן עלה איבעיא להו אמרה לבעלה טמאה אני לך מהו שתאכל בתרומה רב ששת אמר אוכלת שלא תוציא לעז על בניה רבא אמר אינה אוכלת אפשר דאכלה חולין אמר רבא ומודה רב ששת שאם נתארמלה (או נתגרשה) אינה אוכלת כו' הנה עיניך רואות שזה מפורש ולפי שלמדה ר\"מ ז\"ל משם סמכה לה בסידור ההלכות וזה ברור:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "כהן שקידש אשה גדולה כו' עד לפיכך הקלו בשבויה. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') ורמיזן מקצתן גם בפ\"ב:" + ], + [ + "וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) :" + ], + [ + "וכן קטן שהיה מסיח עד לפי תומה נאמנת. פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ז) ופרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) :" + ], + [ + "כהן שהעיד וכו' עד בה מעותיו. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שאמרה נשביתי וכו' עד שבשבויה הקילו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האב שאמר קדשתי וכו' עד משום זנות. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אשת כהן שנאסרה עד ובני ביתו לשמרו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ז:) :" + ], + [ + "עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "עיר שבאה במצור עד מצלת על הכל. פרק שני דכתובות (דף כ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ\"ב דכתובות:", + " ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "כיצד מצלת עד ובורחין להם. פ\"ב דכתובות:", + " ואם שבו וכו' עד הן אסורות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "האשה שנחבשה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ו) ופרק אין מעמידין (דף כ\"ח) וסוף מסכת עדיות (דף כ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זו היא חללה וכו' עד לא נתחלל. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "ובין שנבעלה באונס עד משהערה בה נתחללה. פרק החולץ (דף ל\"ג ל\"ד) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :", + " והוא שיהיה כהן בן ט' שנים ויום אחד ומעלה. במסכת סוטה פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "כיצד כהן בן ט' שנים וכו' עד הולד חלל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ז) ופ\"א דתמורה (דף ה') :", + " אבל כהן שקידש אשה עד לא חיללה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ז ס\"ח) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק הערל ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') ובכמה מקומות בקידושין פ\"ק משמע כן בנכנסה לחופה ולא נבעלה:" + ], + [ + "כיצד כהן בן ט' שנים וכו' עד הולד חלל. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ז) ופ\"א דתמורה (דף ה') :", + " אבל כהן שקידש אשה עד לא חיללה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ז ס\"ח) ופרק הבא על יבמתו (דף נ\"ו) ופרק הערל ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') ובכמה מקומות בקידושין פ\"ק משמע כן בנכנסה לחופה ולא נבעלה:" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כהן הבא על ערוה עד וזרעו ממנה חללים. פרק י' יוחסין (דף ע\"ז ע\"ח) :", + " לפיכך כהן שבא על זקוקה עד מטיפת עבירה. פרק החולץ (דף ס\"ב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהחלוצה וכו' עד ואינו מיוחד בכהנים. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) ופרק הערל (דף ע\"ה) ופרק יש מותרות (דף פ\"ה) והרבה מקומות:" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "כהן שבא על ספק זונה עד שהיא כזונה כמו שביארנו. פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :", + " אבל הכהנת מותרת וכו' עד ומותר לישא כהנת. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ג) :" + ], + [ + "גרים ומשוחררים עד ולידתן בקדושה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ח) ופ\"ק דבכורים (דף פ\"ג) :", + " אבל גר או משוחרר עד לכהונה לכתחלה. פרק עשרה יוחסין שם (דף ע\"ז ע\"ח) :" + ], + [ + "גר עמוני שנשא עד לכתחלה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חלל שנשא כשרה עד ואין בית אמו משפחתו. בקידושין פרק האומר (דף נ\"ז) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חלל שנשא כשרה עד ואין בית אמו משפחתו. בקידושין פרק האומר (דף נ\"ז) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "לויים וישראלים עד במומו הוא פוסל. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט:) :", + " וכל מי שיש בו עזות עד והחיום בתחלה. פרק הערל:" + ], + [ + "לויים וישראלים עד במומו הוא פוסל. פרק עשרה יוחסין (דף ס\"ט:) :", + " וכל מי שיש בו עזות עד והחיום בתחלה. פרק הערל:" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "משפחה שקרא עליה ערער עד להנשא לפסולין. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) :" + ], + [], + [ + "כל שקוראין לו ממזר ושותק עד כמו שביארנו. ספ\"ק דכתובות (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד כל אלו שאמרו על שתיקתן וכו' שלא בשעת מריבה עכ\"ל: ואני אומר אין זו השגה שכבר מפורש דברי ר\"מ ז\"ל סוף פ\"ק דכתובות וכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה שהלך דרך ארוכה בקצרה והניח דרך הסברא לפירושי הגמרא ואף משום דינא נראה שאין לנו לחלק דאי איתא הוה ליה לתלמודא לפלוגי כדמפליג גבי חזקת כהנים בההיא פירקא גופיה דתניא חזקה לכהונה נשיאות כפים וכו' עד רשב\"ג אומר אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבתי דינין קבועין שם ע\"כ ומדלא מפליג ש\"מ לא שנא:" + ], + [ + "משפחה שנתערב בה וכו' עד סוף הפרק. סוף פ\"ק דכתובות (דף י\"ד) וסוף מסכת עדיות (דף י\"ג) ופרק עשרה יוחסין:" + ] + ], + [ + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ], + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ], + [ + "כל הכהנים שבזמן הזה כו' עד שהן בחזקה. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ו) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ד כ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזמנינו וכו' ירושה שלישית אין להם עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש פ\"ב דכתובות (דף כ\"ה) בשמעתין דחזקת משפחת כהונה דשקלינן וטרינן טובא עד ת\"ש חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ואסיקנא חילוק גרנות גופא לחלה וקסבר תרומה בזמן הזה דרבנן וחלה דאורייתא אלמא חלה ותרומה דינן שוה לחזקת כהנים ואוכלין תרומה בחזקה בכל מקום דתרומה בזמן הזה דרבנן ובפרק יש מותרות נמי הכי משמע וכמה ראיות יש לו שכבר נכתבו לראשונים ולאחרונים ז\"ל ואף כי יש לשכנגדו ראיות אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואני גליתי דעתו במקצת:" + ] + ], + [ + [ + "כל הבא על הערוה וכו' עד מכת מרדות. בת\"כ עיקרו ומפוזר מקצתו בתלמוד:", + " והמסתכל אפילו באצבע וכו'. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "כל הבא על הערוה וכו' עד מכת מרדות. בת\"כ עיקרו ומפוזר מקצתו בתלמוד:", + " והמסתכל אפילו באצבע וכו'. פרק מי שמתו (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "ומותר להסתכל עד אתבונן על בתולה. פרק האיש מקדש (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חכמים אמרו וכו': ואני אומר אדרבה מטוניה שמע מינה דמותר וראוי להסתכל בה דאי ס\"ד אסור היכי שרו רבנן פרק לפני אידיהן דלידבר עם הארץ בהדיא והא אסיקנא פ\"ק דשחיטת חולין דניחא ליה לצורבא מרבנן דליעביד איהו איסורא זוטא ולא לעביד עם הארץ איסורא רבה וכ\"ש בזה שרוצה לנשאה לעצמו ומצוה לראותה כדרב יהודה פ\"ק דקידושין וכמו שכתבתי למעלה בהלכות אישות וגם בכאן שנה בה ר\"מ ז\"ל וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי דהכא לאו בתלמיד חכם דוקא קיימי אלא בכל אדם וההיא דלעיל דרב יהודה במשדך וצריך לראותה עד שישאנה הכא בבדיקה אם תיטב בעיניו ידבר בה וישדכנה:" + ], + [ + "ומותר לאדם להביט באשתו כשהיא נדה וכו' עד לדבר מכשול עד לעבירה. פרק במה אשה (דף ס\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל אבל לא במקום הסתר שלה והכי איתא בנדרים עכ\"ל: ואני אומר כמדומה אני שהקורא לא גמר להקרות כל לשון ר\"מ ז\"ל בפסקא זאת שלפניו שז\"ל אבל לא ישחוק ולא יקל ראשו עמה שמא ירגיל לדבר ערוה עכ\"ל שאילו קראו לפניו עיניך רואות שהוא מחמיר ביותר כדאיתא פרק במה אשה ובירוש' ובכמה מקומות מותר להביט בה ואסור הקלות ראש ומה שהביא הראב\"ד ז\"ל מנדרים ה\"נ והוא דגרסי' בברייתא פרק ואלו מותרין (דף כ') גמרא מתני' דנדר בחרם וכו' ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף רבי אחא בר' יאשיה אומר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים שאינם מהוגנין אמר רב יוסף ובאשתו נדה אר\"ש ב\"ל עקיבה דקתני במקום הטינופת שהיה מכוון כנגד העקב עכ\"ל הגמרא. ומיהו איסורא מיהא לאו מדכר ואפשר דלא חזיא למילד ומשום בני ליכא ואיסורא מיהא איכא ונמצא ר\"מ ז\"ל מחמיר וכותב כלשון התלמוד ואין תפיסה בזה כלל:" + ], + [ + "ואסור להשתמש באשה עד על ידי שליח. פרק עשרה יוחסין (דף ע') במעשה בר שויסקל:" + ], + [ + "המחבק אחת מן העריות כו' עד והאב לבתו. פ\"ק דשבת (דף י\"ג) ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף י\"ז) :" + ], + [ + "כיצד מותר לאב עד אלא בכסותן. סוף פרק עשרה יוחסין (דף פ' ופ\"א) :" + ], + [ + "נשים המסוללות כו' עד לשני אנשים. פרק במה אשה יוצאה (דף ס\"ה) ופרק הערל (דף ע\"ו) :", + " אע\"פ שמעשה זה אסור כו' עד כלל. פרק קמא דתמורה (דף ג') ופרק הלוקין:", + " לפיכך אינן נאסרות עד ומלצאת היא אליהן. פרק הערל:" + ], + [ + "אשתו של אדם כו' עד אלא כדי לפרות ולרבות. בנדרים פרק ואלו מותרין:" + ], + [ + "אסור לאדם לשמש מטתו כו' עד אלא מפני צורך גדול. במסכת נדה פרק כל היד:", + " ודרך קדושה לשמש באמצע הלילה. פרק ואלו מותרין ובמסכת נדה מעשה דאימא שלום:" + ], + [ + "אין דעת חכמים נוחה עד הרי זה משובח. במסכת אבות משנה באשתו אמרו כו' בברכות פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :", + " והוא שלא יבטל עונה [אלא] מדעת אשתו. בכתובות פרק אע\"פ:", + " ולא תקנו כו' עד בתשמיש המטה. פרק מי שמתו (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אסרו חכמים כו' עד אחד מהם מנודה. פרק ואלו מותרין ובמס' כלה:", + " ולא יבא עליה אחר שגמר בלבו כו' עד ופושעים. פרק החולץ (דף ל\"ז) ובמס' כלה:" + ], + [ + "וכן אמרו חכמים שכל אשה כו' עד טורדין אותן. פרק ואלו מותרין (דף כ') והרבה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לאדם לבא על אשתו בשוקים כו' עד מכת מרדות. פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) :", + " וכן המקדש בביאה כו' עד מכת מרדות. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) וביבמות פ\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יחד לו בית למשכב מותר: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל סידר דברי הגמרא ודין אכסנאי ילפינן ליה מקרא דכתיב וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו והפירושין והסברות נתנו ביד כל אחד להסביר כרצונו ואין אצלו שום תפיסה בשלא ביאר ויפה עשה דהא רב הונא אמרה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) לגבי ברייתא דכוס אחד יפה לאשה כו' עד אפי' חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת ואמר רבה עלה לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה ואקשינן והא חנה דבעלה עמה הואי ופרקינן אכסנאי שאני דאמר רב הונא כו' והא ודאי אלקנה קרוב ביתו לירושלים הוה וביתו עמו וחלוקת מנותיו יוכיח ואפ\"ה מוכח מינה איסור תשמיש לאכסנאי. ואף אמנם בסברת חתן הדר בבית חמיו פ\"ק דקידושין נאמרה וביבמות פרק ר\"ג ואנן מפרשינן טעמא משום הזהר אשתך מחתנך הראשון וכיון דרגיל בהדה איכא למיחש ואפילו ייחד לו בית משכב וגם ר\"י אלפס הביא על זה דברי בן סירא שאמר הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח חתן הדר בבית חמיו. וסברת הראב\"ד ז\"ל וחילוקו לא שמענו:", + " ולא יכנס עמו למרחץ עד כאחד למרחץ. פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) :" + ], + [ + "ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יחד לו בית למשכב מותר: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל סידר דברי הגמרא ודין אכסנאי ילפינן ליה מקרא דכתיב וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו והפירושין והסברות נתנו ביד כל אחד להסביר כרצונו ואין אצלו שום תפיסה בשלא ביאר ויפה עשה דהא רב הונא אמרה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) לגבי ברייתא דכוס אחד יפה לאשה כו' עד אפי' חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת ואמר רבה עלה לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה ואקשינן והא חנה דבעלה עמה הואי ופרקינן אכסנאי שאני דאמר רב הונא כו' והא ודאי אלקנה קרוב ביתו לירושלים הוה וביתו עמו וחלוקת מנותיו יוכיח ואפ\"ה מוכח מינה איסור תשמיש לאכסנאי. ואף אמנם בסברת חתן הדר בבית חמיו פ\"ק דקידושין נאמרה וביבמות פרק ר\"ג ואנן מפרשינן טעמא משום הזהר אשתך מחתנך הראשון וכיון דרגיל בהדה איכא למיחש ואפילו ייחד לו בית משכב וגם ר\"י אלפס הביא על זה דברי בן סירא שאמר הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח חתן הדר בבית חמיו. וסברת הראב\"ד ז\"ל וחילוקו לא שמענו:", + " ולא יכנס עמו למרחץ עד כאחד למרחץ. פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) :" + ], + [ + "לא יהלכו בנות ישראל פרועות ראש וכו'. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " ולא תלך אשה בשוק עד שתפשוהו דרך שחוק. זה מפורש בסנהדרין במעשה שהיה פרק כהן גדול (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אסור להוציא שכבת זרע כו' עד ויעלת חן. פרק כל היד והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק שמנה שרצים:", + " לפיכך אסור לאדם לישן עד לידי קישוי. פרק היה קורא בתורה (דף י\"ד): " + ], + [ + "אסור להוציא שכבת זרע כו' עד ויעלת חן. פרק כל היד והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק שמנה שרצים:", + " לפיכך אסור לאדם לישן עד לידי קישוי. פרק היה קורא בתורה (דף י\"ד): " + ], + [ + "ולא יסתכל בבהמה וכו'. פרק קמא דמסכת ע\"ז:", + " ומותר למרביעי בהמה עד לידי הרהור. סוף פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) ופ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור לאדם להסתכל בנשים וכו'. פרק חזקת הבתים:", + " ואפילו להסתכל בבגדי צבע וכו' עד הרהור. פרק קמא דע\"ז:" + ], + [ + "מי שפגע באשה בשוק כו' עד מקלי עמי הארץ. פרק הרואה (דף ס\"א) ופירוש הוא על מה שאמרו אחרי ארי ולא אחרי אשה גמרא מתני' דחייב אדם לברך:", + " ואסור לעבור כו' עד אל פתח ביתה. פ\"ק דע\"ז:" + ], + [ + "ואסור לאדם שאינו נשוי עד לבב הקדושים. פרק כל היד (דף י\"ג) ופרק יוצא דופן ופרק כירה שהסיקוה (דף מ\"א) וכמה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לאדם שאינו נשוי עד לבב הקדושים. פרק כל היד (דף י\"ג) ופרק יוצא דופן ופרק כירה שהסיקוה (דף מ\"א) וכמה מקומות:" + ], + [ + "מצות חכמים להשיא עד ולא תחטא. זה בפרק הבע\"י (דף ס\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות סוף גיטין והוא בכמה מקומות בבבלי ובירושלמי ובמדרשות:", + " ואסור להשיא אשה לקטן כו' עד גורם לזנות. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "מצות חכמים להשיא עד ולא תחטא. זה בפרק הבע\"י (דף ס\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות סוף גיטין והוא בכמה מקומות בבבלי ובירושלמי ובמדרשות:", + " ואסור להשיא אשה לקטן כו' עד גורם לזנות. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וכן מי שגירש אשתו עד הוא ידחה מפניה. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ז כ\"ח) :" + ], + [ + "אסור לאדם כו' עד לימים ידועים מותר. סוף גיטין (דף צ') ופרק החולץ (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "ולא ישא אדם אשה עד הרי זה מותר. פרק החולץ (שם) :" + ], + [ + "לא ישא אדם עד בניהם כך. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אשה שנשאת עד יכנוס. פ\"ק דכתובות ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :", + " ולא ישא ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "אשה שנשאת עד יכנוס. פ\"ק דכתובות ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :", + " ולא ישא ישראל כו' עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "אסור להתייחד עם הערוה עד עם אשתו נדה. פרק י' יוחסין (דף פ') :", + " וחתן כו' עד להתייחד עמה. פ\"ק דכתובות (דף ד') :" + ], + [ + "לא נחשדו ישראל עד מפי הקבלה. פרק י' יוחסין (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כשאירע מעשה דאמנון עד יחוד כותית. בע\"ז פרק אין מעמידין ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"א) ור\"י אלפס ז\"ל כתבו בהלכות סוף קידושין:", + " האיש והאשה עד שהם ממזרים. פרק י' יוחסין (דף כ\"א) :" + ], + [ + "כל אשה שאסור עד ואין להם בושה. פרק אין מעמידין (דף כ\"ה) ופרק י' יוחסין (שם) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו) :", + " ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ\"ק דע\"ז ופרק אין מעמידין (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "לא תתייחד אשה אחת עד שהרי זו מגלה סודה. פרק י' יוחסין (דף פ') :" + ], + [ + "לא תתייחד אשה אחת עד שהרי זו מגלה סודה. פרק י' יוחסין (דף פ') :" + ], + [ + "תינוקת מבת שלש שנים וכו' עד ועם הטומטום. פרק ד' מיתות ופרק בא סימן (דף נ\"ה) נ\"ה): :" + ], + [ + "תינוקת מבת שלש שנים וכו' עד ועם הטומטום. פרק ד' מיתות ופרק בא סימן (דף נ\"ה) נ\"ה): :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ\"א) :" + ], + [ + "אין ממנין אדם כו' עד שאין אפוטרופוס וכו'. בהרבה מקומות היא הלכה רווחת:" + ], + [ + "אסור לתלמיד חכם לשכון וכו' עד אשתו עמו. כתב הראב\"ד ז\"ל הפריז על מדותיו וכו': ואני אומר הפרזה גדולה ופרישות גדול מזה שנינו סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"א:) גבי הא דתניא אסור להתייחד עם כל העריות ואפי' עם בהמה אביי מכלי להו מכולה דברא רב ששת מעבר ליה מצרא ע\"כ ואם זה בבהמה כ\"ש באלמנה. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא ריש פרק אין מעמידין (דף כ\"ב) דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא. ולפי דעתי כי ר\"מ ז\"ל פי' זאת בתלמוד כלשון כדטעים בר בי רב וכהנה רבות וכדמפרש טעמא בגמרא משום דצניע לה ומ\"ש כאן ר\"ח ז\"ל הוא בתלמיד חכם גדול הנקרא צורבא מרבנן דומיא דאביי ורב ששת שהיו גדולים ומלמדין תורה ברבים צריכין ליזהר מן החשד יותר כדאמרי' בכמה מקומות. או שמא יפרש ר\"מ ז\"ל שלא תשרה כלשון המשרה אשתו ע\"י שליש בפרק אע\"פ ובאושפיזא ר\"ל בשכונתא כי אכסנא הוא האורח הבא להתאכסן אצל בעל הבית ואושפיז הוא כמו פונדק או קרוב ויעלו בזה דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וכן כתב כלשונו הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "אין דורשין בסתרי עריות עד מה שישמע מן הרב. במסכת חגיגה ריש פרק אין דורשין (דף י\"א) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:", + " גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "וכן ינהוג כו' עד עריות. פ\"ק דסוטה (דף ב':) ובכמה מקומות:", + " ולא ישב בלא אשה עד סוף ההלכה. פרק הבע\"י (דף ס\"ב): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f9f00040b84439794d068c0108f29e4728fa0e71 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,955 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה שישחוט כו' עד בין במזיד הבשר מותר. בת\"כ ופ\"ק דחולין לשון ספרי וזבחת מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:", + " ואסור לאכול מן השחוטה כו' עד ואחר כך יאכלנו. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מצות עשה שישחוט כו' עד בין במזיד הבשר מותר. בת\"כ ופ\"ק דחולין לשון ספרי וזבחת מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:", + " ואסור לאכול מן השחוטה כו' עד ואחר כך יאכלנו. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר עד כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ט) :", + " וכמה הוא שיעור השחיטה עד רובו של זה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר עד כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ט) :", + " וכמה הוא שיעור השחיטה עד רובו של זה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שחט חציו של זה וחציו של זה וכו'. בתוספתא תחלת פרק שני דחולין:", + " קנה שהיה כו' עד השלימו לרוב שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "כמה הוא אורך עד וכיוצא בו. פ\"ב דחולין (דף ל' ל\"א) :" + ], + [ + "ומתי שוחטין עד סוף הפרק. פרק הכל שוחטין (דף י\"ג י\"ד ט\"ו ט\"ז) :" + ], + [ + "ומתי שוחטין עד סוף הפרק. פרק הכל שוחטין (דף י\"ג י\"ד ט\"ו ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "בכל מקום מותר עד כבשר בחלב וכיוצא בו. בקידושין פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " אבל השוחט חולין בעזרה עד הרי אלו כולן מותרין בהנאה. אלו ההלכות מדוקדקות בשמעתין בתרייתא דפ' האיש מקדש וסוף מס' תמורה (דף ל\"ג) ובת\"כ פרשת אחרי מות:" + ], + [ + "בכל מקום מותר עד כבשר בחלב וכיוצא בו. בקידושין פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " אבל השוחט חולין בעזרה עד הרי אלו כולן מותרין בהנאה. אלו ההלכות מדוקדקות בשמעתין בתרייתא דפ' האיש מקדש וסוף מס' תמורה (דף ל\"ג) ובת\"כ פרשת אחרי מות:" + ], + [ + "ולא בהמה וחיה בלבד וכו' עד מכין אותו מכת מרדות. צ\"ע:" + ], + [ + "האומר בהמה זו של שלמים וולדה וכו' עד בריחוק מקום. צ\"ע:" + ], + [ + "אין שוחטין לתוך ימים עד לשחוט על גבי הכלים. פ\"ב דחולין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "אין שוחטין לתוך ימים עד לשחוט על גבי הכלים. פ\"ב דחולין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כיצד שוחטין מותח הצואר עד למטה ממנה שחיטתו כשירה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד שוחטין מותח הצואר עד למטה ממנה שחיטתו כשירה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "השוחט והוליך את הסכין וכו' עד העשויה כמסרק כשרה. פרק שני דחולין (דף ל') :" + ], + [ + "השוחט והוליך את הסכין וכו' עד העשויה כמסרק כשרה. פרק שני דחולין (דף ל') :" + ], + [ + "אין שחיטת החולין צריכה כונה עד שהשחיטה כתקנה הרי זו כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ב) :", + " אבל סכין שנפלה ושחטה כו' עד שאינו מתכוין לשחיטה. פרק שני דחולין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אין שחיטת החולין צריכה כונה עד שהשחיטה כתקנה הרי זו כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ב) :", + " אבל סכין שנפלה ושחטה כו' עד שאינו מתכוין לשחיטה. פרק שני דחולין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ] + ], + [ + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "הגרמה כיצד עד והגריס שליש אחרון הרי זו פסולה. פ\"ק דמסכת חולין (דף י\"ח י\"ט) :", + " ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון וכו'. פ\"ב מחולין (דף ל') :" + ], + [ + "הגרמה כיצד עד והגריס שליש אחרון הרי זו פסולה. פ\"ק דמסכת חולין (דף י\"ח י\"ט) :", + " ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון וכו'. פ\"ב מחולין (דף ל') :" + ], + [ + "עיקור כיצד עד קודם גמר שחיטה. פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) :", + " אבל אם שחט אחד בעוף עד הרי זו ספק נבלה. פרק שני דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "עיקור כיצד עד קודם גמר שחיטה. פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) :", + " אבל אם שחט אחד בעוף עד הרי זו ספק נבלה. פרק שני דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "נמצא הסימן כו' עד שמוטה ושחוטה הרי זו ספק נבלה. פרק אלו טריפות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "נמצא הסימן כו' עד שמוטה ושחוטה הרי זו ספק נבלה. פרק אלו טריפות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כל מקום שאמרנו כו' עד מכת מרדות. זה לשון ר\"מ ז\"ל להדריך המעיין על דרך ישר:" + ], + [ + "בהמה שניטל ירך שלה עד הרי זו נבלה. פ\"ק דחולין ופ\"ק דתמורה (דף י\"א) :", + " כמו שנחתך עד בכל הדברים האלה. פ\"ק דחולין:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "ניקבה הגרגרת עד סוף הפרק. פ' אלו טרפות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש משובש ופירש אותו על נפחתה עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ואילו פירש השבוש שמא הייתי מיישבו אבל דיו שר\"י אלפס ז\"ל פירשה כן וחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "ניקבה הגרגרת עד סוף הפרק. פ' אלו טרפות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש משובש ופירש אותו על נפחתה עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ואילו פירש השבוש שמא הייתי מיישבו אבל דיו שר\"י אלפס ז\"ל פירשה כן וחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "קני הכבד והם המזרקים שבהם הדם מתבשל אם ניקב אחד מהם טריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא סובר על הקנים דכבדא כריאה וכו': ואני אומר מחלוקת היא פ' א\"ט בעובדא דההיא מחטא דאשתכח בחתוכא דכבדא כו' עד דמסיק בה רב אשי חזינן אי קופא לבר נקובי נקיב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סימפונא נקב ואתאי ופירשוה הגאונים ז\"ל כדברי ר\"מ ז\"ל דקופא לבר ר\"ל חוץ מן הסמפון וקופא לגאו רצה לומר תוך הסימפון וקרוב לזה פירשוה מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ורש\"י ז\"ל והעומדים בשיטתו פירשוה דקופא לבר ר\"ל חוץ מן הכבד וחוששין שמא ניקבה לאחר שיצאה לחוץ ולזה נוטה דעת ראב\"ד ז\"ל ועוד יש מפרשים לבר לצד חוץ שהוא כנגד ראש הבהמה ולגאו ר\"ל לצד פנים שהוא גוף הבהמה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודברי ר\"מ ז\"ל מקובלים מפי רבותיו נ\"ע מפי הגאונים ז\"ל וכפי לשון הגמרא לא פחות ולא יתר דקדק על לשונו כמו שתדקדק על לשון הגמרא:", + " לפיכך מחט שנמצאת בחתוך הכבד וכו' עד הסמפונות הלכה ומותרת. פ' א\"ט (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בכאן לא תבלין וכו': ואני אומר מוטעמת היא שכן נמצא בגירסת ספרד המשובחת בדברי רב אשי קופא לבר נקובי נקוב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סמפונות נקט ואתאי כלומר אי קופא לבר בודאי נקובי נקב דהא קמן שעבר ונקב הסמפון הואיל ונמצא בבשר הכבד וכאשר כתבתי קבלתי מפי הגאון ז\"ל ואי ספק קאמר אמאי לא קאמר אימא נקובי נקיב ואתאי כמו שאמר בקופא לגאו אלא ודאי קופא לבר ודאי וקופא לגאו אומר על הספק וכלשון ר\"מ ז\"ל המדוקדק ואם הראב\"ד ז\"ל לא טעם גירסא זו מה יעשה לו ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "היתה מחט קטנה עד כבד שהתליע מותרת. פ' א\"ט:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "בהמה שהלעיטה דבר שנוקב עד תבדק: כתב הראב\"ד ז\"ל קשה בדיקת הדקין עכ\"ל: ואני אומר מנהג הגאונים ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו על כל דבר שצריך בדיקה שאין לנו לסמוך עלינו בזמה\"ז אבל ר\"מ ז\"ל לא היה לו לכתוב בזה החבור אשר שמו משנה תורה אשר בא מארוכה לקצרה כמ\"ש כמה פעמים:", + "כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ\"ק דחולין (דף ט') ופרק א\"ט (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ\"ק דחולין (דף ט') ופרק א\"ט (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:", + "אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א\"ט (דף מ\"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע\"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז\"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר\"מ ז\"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר\"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:" + ], + [ + "אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א\"ט (דף מ\"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע\"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז\"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר\"מ ז\"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר\"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז\"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א\"ט ולכלם יש פנים:" + ], + [ + "תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז\"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א\"ט ולכלם יש פנים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "ומנין גידין אלו בעוף ששה עשר גידין תחלתן מן העצם שלמטה מאצבע יתירה עד סוף הרגל שהוא קשקשים קשקשים: כתב הראב\"ד זה חדוש גדול שלא שמעתי כמותו וכו': ואני אומר לא ראינו אינה ראיה אך אמנם כי גם אנחנו לא שמענו ולא קבלנו אלא כפירש\"י ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו וגם לא החזיקו עצמן לבדקן מפחד בקיאותם בענותנותן ואנחנו בספרד אפילו בעוף הורגלנו בישיבתנו על פי קבלתנו לבדקן למראית עינינו מאדוני אבי זלה\"ה אשר קבל מרבותיו ואבותיו הראשונים נ\"ע ולצייר בדיקתן בכתב א\"א וגם דברי ר\"מ ז\"ל קבלה מפה אל פה היא ומעשה רב לו בכל מקום השומע ישמע והחדל יחדל:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "לחי העליון שנוטל טריפה עד הרי זו מותרת: שלחו חכמי לוני\"ל לר\"מ בהלכות אלו טריפות נמצא כתוב בהמה שניטל לחי העליון שלה טריפה ואנחנו בעניותינו לא שמענו עד היום הזה ולא מצאנו כתוב בשום חבור שנעשה בכל לשון והיה בעינינו כשאומר לחי התחתון כשר רבותא אתא לאשמועינן אע\"פ שנראה כעיקור וכל שכן לחי העליון סוף דבר אין אנו יודעים היאך יאסר אם ינטלו הלחיים העליונים עם חוטמו לדברינו שאנו מתירין מסוכנת. פרש לנו אדונינו פירוש מכוון ואם און פעלנו לא נוסיף: תשובה מי תלה הסימנין בלחי התחתון וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ומפני זה מנו נטילת לחי התחתון דוקא בכשרות ולא העליון. וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחיבור מי שמנה טריפה זו הרבה דברים לא יזכירום כל המפרשים מפני שלא שמו דעתם להם וכשיבין אדם אותן יראו. וזה שאמרתם שאם תהיה טריפה היאך נתיר את המסוכנת לא ידענו מי תלה זו בזו ומאי זה צד באה קושיא זו כדי שנהיה צריכין לפרק עכ\"ל ז\"ל:" + ], + [ + "וכל אבר שנאמר בו עד שהיא מותרת. זה כלל:" + ], + [ + "בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א\"ט (דף נ\"ד נ\"ה) :" + ], + [ + "בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א\"ט (דף נ\"ד נ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נפולה כיצד עד שבחלל הגוף: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בכל אבר שאם נשבר תהיה בו טריפה עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל והמודים לו והעומדים בשיטתו דקדקו מבדיקת החלל שאמר מר זוטרא בההיא שמעתא פ' אלו טריפות (דף נ\"א) דגרסינן אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעים אמר ליה מר זוטרא הכי אמרינן משמיה דרב פפא צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו ע\"כ. אבל הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא מסברתו ואם כן הוא תמה אני שהרי אמרו אין אומרין בטריפות זו דומה לזו ואין מדמין בטריפה אבל דברי ר\"מ ז\"ל עיקר בעיני שיש להם על מה שיסמוכו וכן נראה מתוך לשונו שכתב בזה הפרק שאני כותב אחר זה כי שם גילה דעתו שעל זה סמוך:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ושתי טריפות יש בעוף וכו' עד שניקב עצם ראשו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מחוור שיש לומר לא אמרו אותה בבהמה וכו': ואני אומר מפורש בגמרא דא\"ט דגרסינן עלה דנפלה לאור ונחמרו בני מעיה כו' לא אמרן אלא בקרקבן ולב וכבד וכו' והא ודאי בהמה אין לה קרקבן ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה שהבהמה מתה קודם שיחמרו בני מעיה א\"כ יתירה העוף על הבהמה ולכן אפילו לדבריו יפה כתב ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ] + ], + [ + [ + "כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א\"ט:" + ], + [ + "כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א\"ט:" + ], + [ + "כל בהמה חיה ועוף בחזקת בריאים כו' עד על אותו דבר בלבד. פרק הכל שוחטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א\"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר\"י אלפס ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשיטת ר\"מ ז\"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס\"ד ומה שהקשה הראב\"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ\"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר\"מ ז\"ל מתיישב על דבריו:" + ], + [ + "כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א\"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר\"י אלפס ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשיטת ר\"מ ז\"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס\"ד ומה שהקשה הראב\"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ\"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר\"מ ז\"ל מתיישב על דבריו:" + ], + [ + "מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב\"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז\"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ\"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר\"ל ממה שאמר פ\"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב\"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז\"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ\"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר\"ל ממה שאמר פ\"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:", + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "יש מקומות שאם נמצאו שם וכו' עד סוף הפרק. פ' א\"ט:" + ] + ], + [ + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "כלאים הבא מבהמה כו' עד ואינו מברך. פ\"ב דמס' בכורים:", + " השוחט לחולה בשבת חייב לכסות אחר השבת. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג) :", + " וכן השוחט כלאים או ספק ביו\"ט כו'. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד) ופ\"ב דמס' בכורים ופ' אותו ואת בנו (דף ע\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "השוחט עופות עד לכולן. פ' כסוי הדם (דף פ\"ו) :" + ], + [ + "דם שנתערב במים עד ואם לאו פטור מלכסות. במס' זבחים פ' התערובות (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "כסהו ונתגלה עד אלא הוא חייב לכסות. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כר\"מ דאפילו לרמי בר חמא דאמר פ' זה בורר (דף נ\"ה) ופ\"ק דגיטין (דף ז') דאימתי לחלוק אין הלכה אלא כר' יוחנן וכריב\"ל שאומר פ' חלון (דף נ\"א) אימתי לפרש ובמה לחלוק וכן הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "כסהו ונתגלה עד אלא הוא חייב לכסות. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כר\"מ דאפילו לרמי בר חמא דאמר פ' זה בורר (דף נ\"ה) ופ\"ק דגיטין (דף ז') דאימתי לחלוק אין הלכה אלא כר' יוחנן וכריב\"ל שאומר פ' חלון (דף נ\"א) אימתי לפרש ובמה לחלוק וכן הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..42d182c494814090ca6237b854be9d17d4a9e3c2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kedushah/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,952 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה שישחוט כו' עד בין במזיד הבשר מותר. בת\"כ ופ\"ק דחולין לשון ספרי וזבחת מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:", + " ואסור לאכול מן השחוטה כו' עד ואחר כך יאכלנו. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מצות עשה שישחוט כו' עד בין במזיד הבשר מותר. בת\"כ ופ\"ק דחולין לשון ספרי וזבחת מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:", + " ואסור לאכול מן השחוטה כו' עד ואחר כך יאכלנו. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ\"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס\"ו) :", + " על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :", + " כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר עד כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ט) :", + " וכמה הוא שיעור השחיטה עד רובו של זה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר עד כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ט) :", + " וכמה הוא שיעור השחיטה עד רובו של זה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שחט חציו של זה וחציו של זה וכו'. בתוספתא תחלת פרק שני דחולין:", + " קנה שהיה כו' עד השלימו לרוב שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ\"ק דחולין (דף ט' וט\"ו) :", + " וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ\"ב דחולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ\"ק דחולין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש\"י ז\"ל מפי רבותינו נ\"ע הסכימו כר\"מ ז\"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ\"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק\"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ\"ש. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן:" + ], + [ + "כמה הוא אורך עד וכיוצא בו. פ\"ב דחולין (דף ל' ל\"א) :" + ], + [ + "ומתי שוחטין עד סוף הפרק. פרק הכל שוחטין (דף י\"ג י\"ד ט\"ו ט\"ז) :" + ], + [ + "ומתי שוחטין עד סוף הפרק. פרק הכל שוחטין (דף י\"ג י\"ד ט\"ו ט\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "בכל מקום מותר עד כבשר בחלב וכיוצא בו. בקידושין פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " אבל השוחט חולין בעזרה עד הרי אלו כולן מותרין בהנאה. אלו ההלכות מדוקדקות בשמעתין בתרייתא דפ' האיש מקדש וסוף מס' תמורה (דף ל\"ג) ובת\"כ פרשת אחרי מות:" + ], + [ + "בכל מקום מותר עד כבשר בחלב וכיוצא בו. בקידושין פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " אבל השוחט חולין בעזרה עד הרי אלו כולן מותרין בהנאה. אלו ההלכות מדוקדקות בשמעתין בתרייתא דפ' האיש מקדש וסוף מס' תמורה (דף ל\"ג) ובת\"כ פרשת אחרי מות:" + ], + [ + "ולא בהמה וחיה בלבד וכו' עד מכין אותו מכת מרדות. צ\"ע:" + ], + [ + "האומר בהמה זו של שלמים וולדה וכו' עד בריחוק מקום. צ\"ע:" + ], + [ + "אין שוחטין לתוך ימים עד לשחוט על גבי הכלים. פ\"ב דחולין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "אין שוחטין לתוך ימים עד לשחוט על גבי הכלים. פ\"ב דחולין (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כיצד שוחטין מותח הצואר עד למטה ממנה שחיטתו כשירה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "כיצד שוחטין מותח הצואר עד למטה ממנה שחיטתו כשירה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "השוחט והוליך את הסכין וכו' עד העשויה כמסרק כשרה. פרק שני דחולין (דף ל') :" + ], + [ + "השוחט והוליך את הסכין וכו' עד העשויה כמסרק כשרה. פרק שני דחולין (דף ל') :" + ], + [ + "אין שחיטת החולין צריכה כונה עד שהשחיטה כתקנה הרי זו כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ב) :", + " אבל סכין שנפלה ושחטה כו' עד שאינו מתכוין לשחיטה. פרק שני דחולין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אין שחיטת החולין צריכה כונה עד שהשחיטה כתקנה הרי זו כשרה. פ\"ק דחולין (דף י\"ב) :", + " אבל סכין שנפלה ושחטה כו' עד שאינו מתכוין לשחיטה. פרק שני דחולין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ], + [ + "גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:", + " השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :" + ] + ], + [ + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "חמשה דברים מפסידין וכו' עד הרי זו ספק נבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסברא לא טובה ולא נכונה וכו': ואני אומר טובה היא בעיני ונכונה על פי הצלתי זאת שאני מודיע כי זאת מחלוקת ישנה היא בפירוש בעייתיה דרב הונא בריה דרב נתן דבעי פרק שני דחולין (דף ל\"ב) שהה במיעוט סימנין מהו וסלקא בתיקו כי רש\"י ז\"ל פירש זה הפירוש שביאר הראב\"ד ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' עמדו בפירוש ר\"ת ז\"ל שהעמידה במיעוט בתרא בושט דוקא ולדברי שניהם אין חלוק בין עוף לבהמה ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם ז\"ל הסכימו כפירוש ה\"ר אושעיא הלוי ז\"ל שפירשה במיעוט בתרא דסימן קמא ובבהמה דוקא ולא בעוף וגם חכמי הזמן ורבניהם ורבותי נ\"ע כך הסכימו ור\"מ ז\"ל דעתו לפרש שהה במיעוט סימנין שהה בכדי שחיטת מיעוט סימנין מוסף על הגבהה והרבצה מי אמרינן שהיית שחיטה אחרת דקתני מתני' דוקא שחיטה גמורה קאמר או דילמא אפילו מיעוט סימנין מיקריא שחיטה אחרת כיון דלכתחלה בעינן שני סימנין גמורין וכן משמע מדקדוק לשונו שכתב ולא כדי שישחוט שחיטה גמורה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל עוד שאין הפירוש הזה מתנהג בבעיא דרב פפא דהחליד במיעוט סימנין וסלקא נמי בתיקו יש לי לומר בה תירוץ מופלג וכי רב פפא ורב הונא בר נתן בחדא מחתא מחיתו ועוד דאדרבה איפכא מסתברא שאם פירוש אחד לשניהם מה היה צריך לשאול השנייה אחר שהראשונה עלתה בתיקו ומה היה משתנה לשואל בין שהייה לחלדה ומה ראה על ככה והלא חמשה דברים שוין בכל דבר ובכל ענין ומזה הטעם השמיט ר\"י אלפס בעיא זאת דרב פפא כי ראה שאין לחלק ביניהם במאי דשייך בכל חדא וחדא ואין דרכו לחבר בהלכות אלא הצריך והנוהג והא ודאי לא נהיגא אך ר\"מ ז\"ל דרכו לחבר לבלתי ישאיר עוללות. וראיתי לרבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל שפירשה כר\"מ ז\"ל פירוש נח ויפה כלשון ר\"מ ז\"ל וז\"ל דרב פפא הכי קא מבעיא ליה לכשתמצא לומר תחת העור כשרה התם טעמא מאי משום שאינו מעכב בשחיטה והכי נמי אין מעכבין או דילמא תחת העור שאינו בשחיטה כשרה אבל מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פוסלין בחלדה ע\"כ. וכתב ז\"ל שאם לא כן מאחר שתחת העור שאינו בשחיטה כלל פסולה תחת מיעוט סימנין שישנו בשחיטה פשיטא דשחיטתו פסולה ואע\"פ שנחתך רוב אלא ודאי הכי קא מבעיא לן כדכתיבנא וכתב ז\"ל עוד דכיון דקיימא בתיקו הרי הוא בכלל איני יודע כדין העור ולהכשיר לא עלה על דעת מי שפוסל בעור ולפיכך השמיטה רבינו הגדול ז\"ל עכ\"ל. ומה מתוקים מדבש אמריו. ועתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על היות הראב\"ד פוסק לקולא ואנן קי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דאיסורא לחומרא וכן כל המפרשים הנזכרים ראשונים ואחרונים כך הסכימו להחמיר והוא שמסכים להקל צריך להראות בראיות ולהעדיף אי כחא דהיתרא עדיף:" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שחט רוב אחד בעוף עד שחתך הסימנים הרי זו פסולה. פ\"ב דמס' חולין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "הגרמה כיצד עד והגריס שליש אחרון הרי זו פסולה. פ\"ק דמסכת חולין (דף י\"ח י\"ט) :", + " ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון וכו'. פ\"ב מחולין (דף ל') :" + ], + [ + "הגרמה כיצד עד והגריס שליש אחרון הרי זו פסולה. פ\"ק דמסכת חולין (דף י\"ח י\"ט) :", + " ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון וכו'. פ\"ב מחולין (דף ל') :" + ], + [ + "עיקור כיצד עד קודם גמר שחיטה. פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) :", + " אבל אם שחט אחד בעוף עד הרי זו ספק נבלה. פרק שני דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "עיקור כיצד עד קודם גמר שחיטה. פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) :", + " אבל אם שחט אחד בעוף עד הרי זו ספק נבלה. פרק שני דחולין (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "נמצא הסימן כו' עד שמוטה ושחוטה הרי זו ספק נבלה. פרק אלו טריפות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "נמצא הסימן כו' עד שמוטה ושחוטה הרי זו ספק נבלה. פרק אלו טריפות (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כל מקום שאמרנו כו' עד מכת מרדות. זה לשון ר\"מ ז\"ל להדריך המעיין על דרך ישר:" + ], + [ + "בהמה שניטל ירך שלה עד הרי זו נבלה. פ\"ק דחולין ופ\"ק דתמורה (דף י\"א) :", + " כמו שנחתך עד בכל הדברים האלה. פ\"ק דחולין:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "שני עורות יש לושט עד ואם לאו כשרה. הכל פ' א\"ט:" + ], + [ + "ניקבה הגרגרת עד סוף הפרק. פ' אלו טרפות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש משובש ופירש אותו על נפחתה עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ואילו פירש השבוש שמא הייתי מיישבו אבל דיו שר\"י אלפס ז\"ל פירשה כן וחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "ניקבה הגרגרת עד סוף הפרק. פ' אלו טרפות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש משובש ופירש אותו על נפחתה עכ\"ל: ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ואילו פירש השבוש שמא הייתי מיישבו אבל דיו שר\"י אלפס ז\"ל פירשה כן וחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ], + [ + "ישראל שאינו יודע עד סוף הפרק. כולו מפורש פ\"ק דחולין (דף ט') :" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות כו' עד סוף הפרק. פרק אלו טריפות (דף מ\"ב מ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "נקובה כיצד אחד עשר כו' עד מפני שהוגלד פי המכה. פרק אלו טריפות:" + ], + [ + "קני הכבד והם המזרקים שבהם הדם מתבשל אם ניקב אחד מהם טריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא סובר על הקנים דכבדא כריאה וכו': ואני אומר מחלוקת היא פ' א\"ט בעובדא דההיא מחטא דאשתכח בחתוכא דכבדא כו' עד דמסיק בה רב אשי חזינן אי קופא לבר נקובי נקיב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סימפונא נקב ואתאי ופירשוה הגאונים ז\"ל כדברי ר\"מ ז\"ל דקופא לבר ר\"ל חוץ מן הסמפון וקופא לגאו רצה לומר תוך הסימפון וקרוב לזה פירשוה מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ורש\"י ז\"ל והעומדים בשיטתו פירשוה דקופא לבר ר\"ל חוץ מן הכבד וחוששין שמא ניקבה לאחר שיצאה לחוץ ולזה נוטה דעת ראב\"ד ז\"ל ועוד יש מפרשים לבר לצד חוץ שהוא כנגד ראש הבהמה ולגאו ר\"ל לצד פנים שהוא גוף הבהמה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודברי ר\"מ ז\"ל מקובלים מפי רבותיו נ\"ע מפי הגאונים ז\"ל וכפי לשון הגמרא לא פחות ולא יתר דקדק על לשונו כמו שתדקדק על לשון הגמרא:", + " לפיכך מחט שנמצאת בחתוך הכבד וכו' עד הסמפונות הלכה ומותרת. פ' א\"ט (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין בכאן לא תבלין וכו': ואני אומר מוטעמת היא שכן נמצא בגירסת ספרד המשובחת בדברי רב אשי קופא לבר נקובי נקוב ואתאי ואי קופא לגאו אימר דרך סמפונות נקט ואתאי כלומר אי קופא לבר בודאי נקובי נקב דהא קמן שעבר ונקב הסמפון הואיל ונמצא בבשר הכבד וכאשר כתבתי קבלתי מפי הגאון ז\"ל ואי ספק קאמר אמאי לא קאמר אימא נקובי נקיב ואתאי כמו שאמר בקופא לגאו אלא ודאי קופא לבר ודאי וקופא לגאו אומר על הספק וכלשון ר\"מ ז\"ל המדוקדק ואם הראב\"ד ז\"ל לא טעם גירסא זו מה יעשה לו ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "היתה מחט קטנה עד כבד שהתליע מותרת. פ' א\"ט:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "קיבה שניקבה וכו' עד לתוך חלל בית הכוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מיושר עכ\"ל: ואני אומר דבריו סתומים וחתומים בכאן על פי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואולי ידענו כונתו כי פ' א\"ט גבי מתניתין דניקבה הקיבה כו' ואמר רב עלה חלב טהור סותם כתבו ז\"ל דאחלב דעלמא קאי ודוקא בחלב שגדל עם אותו אבר דהואיל ומחובר בו כגוף האבר הוא דומה לו והרי הוא כאילו לא ניקב אלא חציו אבל בשאר חלב שאינו גדל עמו אפילו הוא טהור אינו סותם והסכימו עמו הראשונים והאחרונים ז\"ל והראב\"ד נגרר אחר זאת הסברא באולי וכתב על ר\"מ ז\"ל מה שכתב אבל ר\"מ ז\"ל חיבר דרך הגמרא ולכך קראו משנה תורה וכמו שקיבל מרבותיו נ\"ע וכן משמע מסידור התלמוד דהואיל וסדרו דברי רב על משנה ניקבה הקבה עליה קאי ומי שרוצה לסבור על הגמרא יסבור כי לשונו אינו מעכב כמו שכתבתי כמה פעמים וגם דעתו בעובי בית הכוסות ידענו באולי ממה שפירש\"י ז\"ל בכתובות פ' המדיר דדוקא בעובי בית הכוסות ושעבר הנקב לחלל אבל שלא במקום עובי כגון המסס אם לא נמצא הנקב מפולש לא וחילק שם חלוקים רבים ור\"ת ז\"ל ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ואמרו דאפילו נמצא שלא בעובי בית הכוסות כגון בהמסס כך דינו ורבו הדקדוקין ביניהם ז\"ל ונגרר הראב\"ד ז\"ל אחר שיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ולפי שמצא ר\"מ ז\"ל בשיטת רש\"י ז\"ל כתב עליו מה שכתב אמנם ר\"מ ז\"ל יפה הסכים וכלשון הגמרא ולא חשש להאריך בדרך הסברא ולימד בדרך קצרה ולכך קראו משנה תורה והרוצה לסבור ולחבר על התלמוד אם לב חכם ישכיל פיהו אלפים בת יכיל:", + " ונמצאת טיפת דם במקום הנקב עד דחקה המחט וניקבה: כתב הראב\"ד ז\"ל הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ עכ\"ל: ואני אומר גם זה מכלל החלוקים והדקדוקים שביררו פ' אלו טריפות ופרק המדיר על הענין שכתבתי בסמוך:" + ], + [ + "בהמה שהלעיטה דבר שנוקב עד תבדק: כתב הראב\"ד ז\"ל קשה בדיקת הדקין עכ\"ל: ואני אומר מנהג הגאונים ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו על כל דבר שצריך בדיקה שאין לנו לסמוך עלינו בזמה\"ז אבל ר\"מ ז\"ל לא היה לו לכתוב בזה החבור אשר שמו משנה תורה אשר בא מארוכה לקצרה כמ\"ש כמה פעמים:", + "כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ\"ק דחולין (דף ט') ופרק א\"ט (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "כל אחד מבני המעים עד סתימה עומדת. פרק אלו טריפות (דף מ\"ט) :", + " בני מעים שבא זאב עד עורכין זה לזה. פ\"ק דחולין (דף ט') ופרק א\"ט (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "בני מעים שיצאו עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:" + ], + [ + "שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א\"ט (דף מ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר\"מ ז\"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמוהו:", + "אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א\"ט (דף מ\"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע\"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז\"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר\"מ ז\"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר\"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:" + ], + [ + "אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א\"ט (דף מ\"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע\"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז\"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר\"מ ז\"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר\"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר\"מ ז\"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב\"ד ז\"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א\"ט (דף מ\"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע\"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש\"י ז\"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ\"ש רמז\"ל אות באות:" + ], + [ + "תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז\"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א\"ט ולכלם יש פנים:" + ], + [ + "תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז\"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א\"ט ולכלם יש פנים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א\"ט:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א\"ט (דף נ\"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ\"מ ר\"מ ז\"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ\"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב\"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח\"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז\"ל נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א\"ט (דף מ\"ו מ\"ז) :" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א\"ט (דף נ\"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :", + " נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט\"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע\"ו)" + ], + [ + "ומנין גידין אלו בעוף ששה עשר גידין תחלתן מן העצם שלמטה מאצבע יתירה עד סוף הרגל שהוא קשקשים קשקשים: כתב הראב\"ד זה חדוש גדול שלא שמעתי כמותו וכו': ואני אומר לא ראינו אינה ראיה אך אמנם כי גם אנחנו לא שמענו ולא קבלנו אלא כפירש\"י ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו וגם לא החזיקו עצמן לבדקן מפחד בקיאותם בענותנותן ואנחנו בספרד אפילו בעוף הורגלנו בישיבתנו על פי קבלתנו לבדקן למראית עינינו מאדוני אבי זלה\"ה אשר קבל מרבותיו ואבותיו הראשונים נ\"ע ולצייר בדיקתן בכתב א\"א וגם דברי ר\"מ ז\"ל קבלה מפה אל פה היא ומעשה רב לו בכל מקום השומע ישמע והחדל יחדל:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב\"ד ז\"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש\"י ז\"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר\"מ ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר\"מ ז\"ל באומנותו ומפי רבותינו נ\"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז\"ל וכך שמענוה ואף כי רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:" + ], + [ + "נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א\"ט (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "לחי העליון שנוטל טריפה עד הרי זו מותרת: שלחו חכמי לוני\"ל לר\"מ בהלכות אלו טריפות נמצא כתוב בהמה שניטל לחי העליון שלה טריפה ואנחנו בעניותינו לא שמענו עד היום הזה ולא מצאנו כתוב בשום חבור שנעשה בכל לשון והיה בעינינו כשאומר לחי התחתון כשר רבותא אתא לאשמועינן אע\"פ שנראה כעיקור וכל שכן לחי העליון סוף דבר אין אנו יודעים היאך יאסר אם ינטלו הלחיים העליונים עם חוטמו לדברינו שאנו מתירין מסוכנת. פרש לנו אדונינו פירוש מכוון ואם און פעלנו לא נוסיף: תשובה מי תלה הסימנין בלחי התחתון וכו' (עיין בכ\"מ לשון התשובה) ומפני זה מנו נטילת לחי התחתון דוקא בכשרות ולא העליון. וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחיבור מי שמנה טריפה זו הרבה דברים לא יזכירום כל המפרשים מפני שלא שמו דעתם להם וכשיבין אדם אותן יראו. וזה שאמרתם שאם תהיה טריפה היאך נתיר את המסוכנת לא ידענו מי תלה זו בזו ומאי זה צד באה קושיא זו כדי שנהיה צריכין לפרק עכ\"ל ז\"ל:" + ], + [ + "וכל אבר שנאמר בו עד שהיא מותרת. זה כלל:" + ], + [ + "בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א\"ט (דף נ\"ד נ\"ה) :" + ], + [ + "בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א\"ט (דף נ\"ד נ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "פסוקה כיצד עד שמתירין אותה. פ' אלו טריפות (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "נפולה כיצד עד שבחלל הגוף: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר בכל אבר שאם נשבר תהיה בו טריפה עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל והמודים לו והעומדים בשיטתו דקדקו מבדיקת החלל שאמר מר זוטרא בההיא שמעתא פ' אלו טריפות (דף נ\"א) דגרסינן אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעים אמר ליה מר זוטרא הכי אמרינן משמיה דרב פפא צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו ע\"כ. אבל הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא מסברתו ואם כן הוא תמה אני שהרי אמרו אין אומרין בטריפות זו דומה לזו ואין מדמין בטריפה אבל דברי ר\"מ ז\"ל עיקר בעיני שיש להם על מה שיסמוכו וכן נראה מתוך לשונו שכתב בזה הפרק שאני כותב אחר זה כי שם גילה דעתו שעל זה סמוך:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "בהמה שנפלה מן הגג כו' עד וכל מקום שאמרו חוששין וכו' עד והסימנין אינן צריכין בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותן: כתב הראב\"ד על הטחול ועל הכליות הרי הם ספק עכ\"ל: ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל כדכתיבנא לעיל בסמוך מדמר זוטרא ועוד מדאמר רב נחמן התם בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים וכן בסימנין נמי בלחוד אוקימנא אין בהם משום רסוק איברים מכלל דשאר איברים שלא הוציאום מן הכלל הזה יש בהם משום ריסוק איברים ואפילו טחול וכליות הואיל וישנן בכלל החלל:" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נפלה מן הגג ולא עמדה עד סוף הפרק. פ' א\"ט (דף נ\"א נ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבורה כיצד עד בהמה שנשמטה הירך שלה עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד דומה שהוא סובר וכו': ואני אומר רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל פ' א\"ט (דף נ\"ז) בפירוש מימרא דרב מתנה דאמר האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כו' עד דאסיקנא והלכתא אפי' איפסיק ניביה כשרה עד דמיעכל וגם במימרא דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה ואמרו ז\"ל ששתיהן שוות והעמידו להא דרב בדאיעכול ניביה כדאסיקנא בדרב מתנא וכן הסכים רבינו ברוך ז\"ל בעל התרומות ששתיהן בעצם אחד ואף שהעמיד דרב מתנה בבהמה דרב חיותה ודרב בעוף ואע\"ג דלא איעכול ניביה נמי טריפה משום דזוטרא חיותיה ולא גריס בה בבהמה אלא סתמא מ\"מ הודה בפי' ר\"מ ורבותינו ז\"ל והעומדים בשיטתם וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל והביא לו ראיה מדתני לה רב דומיא דשמוטת יד ואמרנו בה בעוף שצריכה בדיקת הריאה אלמא בסמוך לגוף מיירי וכן דעת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ושתי טריפות יש בעוף וכו' עד שניקב עצם ראשו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה מחוור שיש לומר לא אמרו אותה בבהמה וכו': ואני אומר מפורש בגמרא דא\"ט דגרסינן עלה דנפלה לאור ונחמרו בני מעיה כו' לא אמרן אלא בקרקבן ולב וכבד וכו' והא ודאי בהמה אין לה קרקבן ועוד שהראב\"ד ז\"ל מודה שהבהמה מתה קודם שיחמרו בני מעיה א\"כ יתירה העוף על הבהמה ולכן אפילו לדבריו יפה כתב ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ], + [ + "ואין להוסיף על הטריפות כו' עד סוף הפרק. מקצתו פ' א\"ט ומקצתו מדברי המחבר להדריך המעיין:" + ] + ], + [ + [ + "כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א\"ט:" + ], + [ + "כל בהמה או עוף עד ימכרנה לישראל. פרק א\"ט:" + ], + [ + "כל בהמה חיה ועוף בחזקת בריאים כו' עד על אותו דבר בלבד. פרק הכל שוחטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א\"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר\"י אלפס ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשיטת ר\"מ ז\"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס\"ד ומה שהקשה הראב\"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ\"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר\"מ ז\"ל מתיישב על דבריו:" + ], + [ + "כיצד כגון שנשמט עד וכן אם נמצא אבעבוע וכו' עד וצריך בדיקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ברוב דברים לא יחדל פשע וכו': ואני אומר זאת מחלוקת ישנה פרק א\"ט גבי ההיא דבעא מיניה רבה בר בר חנא משמואל העלתה צמחים מהו ועמדו ר\"י אלפס ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בשיטת ר\"מ ז\"ל ואין זה רבוי דברים חס ושלום אלא זכרון דברים בלבד שהוא הולך לפי שיטתו שכתבתי למעלה גבי מחט שנמצאת בכבד וקופא לבר או לגאו כי נקיבת הסמפון בלבד אוסרת ושם הארכתי בס\"ד ומה שהקשה הראב\"ד מסמפון שניקב לחבירו טריפה יש לי לומר כ\"ש אם ניקב לבשר וסברא היא ונמצא ר\"מ ז\"ל מתיישב על דבריו:" + ], + [ + "מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב\"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז\"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ\"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר\"ל ממה שאמר פ\"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:" + ], + [ + "מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאה הריאה וכו' עד המנהג הפשוט וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל אינן נראים וכו': ואני אומר רבים וגדולים בחכמה ובמנין ומהם גאונים מימים קדמונים פ' אלו טרפות בשמעתין דאמר רבא הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקותא ורבו שם הדעות והפירושים והספקות ולכך הסכימו על כל בעל נפש שלא יאכל בשר עד שיבדוק תחלה. ותמה אני איך כתב הראב\"ד שאינן נראין והלא הוכחתי אני על כל דבר ודבר ממה שהזכיר מאין מוצאו והם דברים פשוטים בגמרא ואולי חשב הכותב שלא אמר ז\"ל הדברים הנראין אלא על מה שלפניו והוא לא אמרן אלא על שלפני פניו שהן דברים הנראים מן התלמוד מ\"מ המנהג הפשוט כו' כלומר וראוי ללכת באותו המנהג לצאת ידי שמים להחמיר וגם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ שחזר ממה שאמר למעלה ר\"ל ממה שאמר פ\"י שלא יסמוך אדם על דבר חכמתו ורפואתו אלא על דברי חכמים חשב הכותב היה דעתו על מה שלפניו כמו שכתבתי והוא לא כתב אלא על דרך היראה והחומרא ובהסכמת הגאונים והנבונים הראשונים והאחרונים:", + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "המנהג הפשוט בישראל כך הוא עד ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין. מצאתי בחבור ההשגות שכתב בשם ר\"מ ז\"ל אפילו במקום רביצתה וכו' אוסרין אותה וכתב עליו הראב\"ד זהו אונא לאומא ואין שומעין לו שהגאונים הגדולים התירוה עכ\"ל: ואני אומר גם אלינו הגיעו ספרי חבור ר\"מ ז\"ל והיה כתוב במקצתם כך אבל לאחר שזכיתי לבא בארץ הצבי זכיתי להגיה ספרי מן הספרים שהוגהו מכתיבתו בחתימת ידו דקדקתי ולא היה כתוב בהם ובהיותי מחפש מצאתי ספרים הרבה שהיה כתוב בגליון מבחוץ עם שאר דברים מוסכמים מהחכמים שהוא לא חברן ולא הזכירם בחבורו וידעתי כי לא היתה מאתו אך אמנם אפילו היה מכתיבתו אין בכך כלום כי הכותב לא כתב דבר קיים אלא מדרכי [הסברא] בלבד:", + " ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מתיר וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ומלחמה מקדם ערוכה והמחמיר תע\"ב:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "ויש מקומות שנופחין הריאה כו' עד ואין אומרים נקובה היתה כו' עד מפני פישוט המנהג: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שחולקין על הריאה עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שיש חולקין בה פ\"ק דחולין גבי בא זאב ונטל בני מעים כו' שרצו לומר דוקא שאר בני מעים שאינן עלולין בסירכות אבל ריאה שהיא עלולה בסירכות ודאי חיישינן ואנחנו לא ראינו בדעתנו לחלק ולא שמענו מרבותינו דהא סתם בני מעים קאמר לא שנא ריאה ולא שנא שארא:" + ], + [ + "יש מקומות שאם נמצאו שם וכו' עד סוף הפרק. פ' א\"ט:" + ] + ], + [ + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ], + [ + "השוחט אותו ואת בנו כו' עד בד\"א כשראה זה וכו' עד אלא למחר וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' אותו ואת בנו (דף ע\"ח פ\"א פ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יום הכפורים וכו': ואני אומר זו היא סברתו אמר ר' יהודה בד\"א כשחל יום הכפורים להיות בשני כו' וכן מצאתי בת\"כ דמסיים בה אמר רבי יוסי אף ערב יוה\"כ בגליל אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' דמשמע דאערב יוה\"כ דר' יוסי קאי לפירושי. אמנם רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ם מקוצי ז\"ל כולם הסכימו כר\"מ ז\"ל ולא חשו לאותה תוספתא כנגד התלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "הלוקח אם על הבנים ושחטן עד סוף הפרק. פרק שלוח הקן (דף ק\"מ קמ\"א) ופרק אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "מצות עשה לכסות עד שדיבר הכתוב בהווה. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג פ\"ד) :", + " ונוהג בחולין כו' עד את הדם חייב לכסות. פ' שלוח הקן ובת\"כ:" + ], + [ + "כלאים הבא מבהמה כו' עד ואינו מברך. פ\"ב דמס' בכורים:", + " השוחט לחולה בשבת חייב לכסות אחר השבת. פ' כסוי הדם (דף פ\"ג) :", + " וכן השוחט כלאים או ספק ביו\"ט כו'. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד) ופ\"ב דמס' בכורים ופ' אותו ואת בנו (דף ע\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "השוחט עופות עד לכולן. פ' כסוי הדם (דף פ\"ו) :" + ], + [ + "דם שנתערב במים עד ואם לאו פטור מלכסות. במס' זבחים פ' התערובות (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "כסהו ונתגלה עד אלא הוא חייב לכסות. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כר\"מ דאפילו לרמי בר חמא דאמר פ' זה בורר (דף נ\"ה) ופ\"ק דגיטין (דף ז') דאימתי לחלוק אין הלכה אלא כר' יוחנן וכריב\"ל שאומר פ' חלון (דף נ\"א) אימתי לפרש ובמה לחלוק וכן הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "כסהו ונתגלה עד אלא הוא חייב לכסות. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כר\"מ דאפילו לרמי בר חמא דאמר פ' זה בורר (דף נ\"ה) ופ\"ק דגיטין (דף ז') דאימתי לחלוק אין הלכה אלא כר' יוחנן וכריב\"ל שאומר פ' חלון (דף נ\"א) אימתי לפרש ובמה לחלוק וכן הסכים הר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ], + [ + "שחט ונבלע הדם עד סוף הפרק. פ' כסוי הדם (דף פ\"ז פ\"ח) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e68fafc52c1ded13617d21505411b9b2df5e1189 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,378 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "האומר לשלוחו כו' עד בכל שהו חוזר. אלו ההלכות פ\"ב דקידושין (דף מ\"א ומ\"ב) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"א) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ח וצ\"ט): " + ], + [ + "האומר לשלוחו כו' עד בכל שהו חוזר. אלו ההלכות פ\"ב דקידושין (דף מ\"א ומ\"ב) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"א) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ח וצ\"ט): " + ], + [ + "נתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע וכו' לפיכך אם התנה עליו וכו' עד כפי התנאי: כתב הראב\"ד ז\"ל באמת כך הוא דרך הגמ' וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו מפורשת כן סוף ב\"ב והקושיא של הראב\"ד לא על ר\"מ ז\"ל היא אלא על הגמרא והשתא מיהא שפיר תירצה וכן משמע קצת מלשון ר\"י אלפס ז\"ל שהביא בהלכות:" + ], + [ + "האומר לשלוחו מכור לי כו' עד תרעומות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת:", + " נתן לו מעות כו' עד לבעל המעות. בב\"ק בפרק הגוזל עצים (דף ק\"ב):", + " היה השער קצוב עד הכל לבעל המעות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ח): " + ], + [ + "האומר לשלוחו מכור לי כו' עד תרעומות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת:", + " נתן לו מעות כו' עד לבעל המעות. בב\"ק בפרק הגוזל עצים (דף ק\"ב):", + " היה השער קצוב עד הכל לבעל המעות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ח): " + ], + [ + "מי שהיה חייב לחבירו וכו' עד חייב לשלם. ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות פרק הכותב (דף פ\"ה):", + " וכן אם היה החוב בשטר עד ולא לעוות. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "השולח ממון שבידו עד שליחותו. פרק האיש מקדש וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:", + " וכן אם מתו השלוחים עד וכן כל כיוצא בזה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "ראובן ששלח כתב לשמעון כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל קמא (דף ק\"ב ק\"ג וק\"ד): " + ], + [ + "ראובן ששלח כתב לשמעון כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל קמא (דף ק\"ב ק\"ג וק\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אין העכו\"ם נעשה שליח כו' עד המשלח בן ברית. במסכת קידושין פרק האיש מקדש וב\"מ פרק איזהו נשך (דף מ\"א): " + ], + [ + "עושה אדם שליח כו' עד ואחד הקטנה. פ\"ב דקידושין (דף מ\"א) וב\"ב פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך השולח בנו קטן כו' עד הרי זה פטור. פרק המוכר את הספינה שם משנה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "האומר לחבירו מנה שיש לי בידך עד באחריותו. במציעא פרק השואל:", + " וכן שנים שהתנו ביניהם שכל מי שירצה וכו' עד קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל ובשבועת היסת עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק השואל ובגמרא אין השבועה מפורשת להדיא אבל סברא היא שעל כל טענה שהוא יטעון כנגדו בחוסר אמנה ויש בה ממון משביעין אותו היסת ונפטר וזה בכמה מקומות בתלמוד וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בכמה מקומות במשנה תורה זה אבל לאו כי רוכלא אזיל ותני:" + ], + [ + "השליח שקנה או שמכר כו' עד ששלחו. עיקר ההלכה במציעא פרק השואל (דף צ\"ו וצ\"ח) והחילוקים מוסכמים מדעת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "ראובן שקנה שדה משמעון עד שטר אחר בשמו. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הסרסור שליח הוא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה הסכימו כן הגאונים נ\"ע:", + " ראובן אומר במאה אמרתי לך למכור כו' ואם כבר נתן לו הנ' עד וזכה הלוקח: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן שבועת התורה כו' עד שבועת היסת ויפטר עכ\"ל: ואני אומר מעולם לא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל חדא כי כבר הסכים עם הראשונים נ\"ע פרק הספינה שהסרסור שליח כמו שכתבנו ובדין הזה לא זכר כלל שם בגד ולא נחלק רק על צד המכר זה אומר בכה וזה אומר בכה אבל בגד מאן דכר שמיה ועוד היאך אמר שאינו טוען לא במנה כו' הלא תחלת הדין כתב ראובן אומר במנה אמרתי לך למכור ועיניך רואות אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו ותלאהו באילן גדול רק הדין הוא עם ר\"מ וסייעתו וגם ר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן וכו' עד אחר שקניתי: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה אינו כלום וכו': ואני אומר גם זו סברא ואינה מפורשת רק הסכמה מפי הגאונים ז\"ל ועיקר שמעתין דסרסור פרק המוכר את הספינה וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי על דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "כל סרסור שהודיע וכו' עד ואמר לו מכור בכך וכך: כתב הראב\"ד ז\"ל בשהפקידו לו לא אמר לו כלום וכו': ואני אומר גם זה לפי שיטתו שכתב ואיני מחוייב להשיב עליו מאחר שהוא דרך סברא הראשונה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מהסכמת הגאונים הראשונים ז\"ל והר\"ם מקוצי כן הסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " וכל סרסור כו' עד שהוא נושא שכר. פרק המוכר את הספינה ובנדרים פרק ד' נדרים:" + ], + [ + "הלוקח כלים מבית האומן כו' עד סוף הפרק. עיקר הכל פרק השוכר את האומנין (דף פ\"א) ובפרק ד' נדרים (דף ל\"א) והביאור רפ\"ו דהלכות שכירות:" + ], + [ + "הלוקח כלים מבית האומן כו' עד סוף הפרק. עיקר הכל פרק השוכר את האומנין (דף פ\"א) ובפרק ד' נדרים (דף ל\"א) והביאור רפ\"ו דהלכות שכירות:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו קרקע כו' עד עלי לשלמו. בב\"ק פרק מרובה (דף ע'): " + ], + [ + "הקנה לזה שהרשה שליש או רביע עד על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שליש או רביע וכו': ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו ואם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה שאפילו על הכל היה לו לדון ואע\"פ שקצב לו סך ידוע אית לן למימר מגו דנחית לפלגא נחית לכולה ומאי שנא מנכסי מלוג דמגו דנחית לפירא נחית לגופא ואפילו בלא הרשאה כדאיתא ס\"פ השולח כד\"ן:" + ], + [ + "אחד מן האחים שלא חלקו עד ויתבע גם הוא. בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ד): " + ], + [ + "הבעל בנכסי אשתו כו' עד אין לו פירות. בגיטין ס\"פ השולח (דף מ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה לו ביד חבירו כו' עד בהרשאה על הפקדון. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד):", + " וכל הבא בהרשאה כו' עד עמיו: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא כשהוא עם בעל דינו בעיר אחת ומרשה לאחר לתבוע את חובו אבל אם היה בעל דינו בעיראחרת מציל ממון חבירו הוי עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא סברא מוסברת על עיקר ההלכה פרק שבועת העדות ופרק איזהו נשך וכמה מקומות וכבר כתבתי כמה פעמים בחיבור זה שאין לו עסק לר\"ם ז\"ל בביאור הסברות והפירושין בזה משנה התורה ושמו מוכיח עליו:" + ], + [ + "התובע חבירו בדין עד תביעת הממון. פרק שבועת העדות (דף ל\"א) ובב\"ק פרק מרובה (דף ע') בהסכמת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו מעות פקדון כו' עד ודן עמו ומוציאין. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד) ובמציעא פרק הזהב (דף מ\"ה מ\"ו):", + " היתה לו מלוה ביד אחר וכו' עד החוב בשטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אם לא מסר לו שטר החוב עכ\"ל: ואני אומר גם זו אינה השגה אלא סברא על עיקר הדין האמור בב\"ק פרק מרובה ובבכורות פרק יש בכור ולפיכך אין לנו עסק בו ודקדוקיו בחיבור זה כמ\"ש אך אני תמה היאך יקרא המורשה במסירת השטר דהא בעינן כתיבה ומסירה והא מתנתא מעלייתא היא ודין בפני עצמו פרק הספינה נכון ויציב וגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסוף זה הדין והנני מעתיק לשונו בסמוך בע\"ה ועיניך רואות אבל אינו נכלל בזה:", + " מפני שמלוה להוצאה ניתנה כו' עד השיעבוד שבו. בב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ח) ובכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ה) והביאור פ\"א מהלכות מכירה:", + " זהו הדין שיראה לי עד הרשאה. כל זה תקנת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "ראובן שבא בהרשאה כו' עד וישבע ויטול: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שסותרין דבריו זה את זה וכו': ואני אומר כמדומה לי שאלו דברים פשוטים הם ולא יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל כי למעלה הם מטלטלי דכפריה המוזכרים בהלכה כמ\"ש וזה כפר אחר התביעה ולא הוזכר בהלכה אבל היא מהוראת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואינה צריכה לפנים אלא לדקדק טעם ההלכה דהיכא דכפריה לא חיילא הרשאה אמידי דהא ליתיה ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וזה אינו בעולם מידי דהוי אמלוה דסתמא להוצאה ניתנה ואינה בעולם ולכך אין כותבין הרשאה עליה וזה פשוט:", + " וכן כל הדברים כו' עד סוף הפרק. הכל מהוראת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כשירצו השותפין כו' עד הממון המוטל ביניהם להשתתף בו. עיקר ההלכה הזאת ושרשה בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו על זה וקבעה ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "השותפין שנשתתפו באומנות כו'. כיצד שני חייטים כו' עד דבר שלב\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי הורו וכו': ואני אומר גם אני כך היה דעתי משהגעתי להוראה וליכא לפלוגי ולמימר שאני התם דהוי כי הקדש ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דהא בנדרים וכתובות וכמה דוכתי מייתינן לה לגבי בעל יפר והוא הדיוט ומדמינן לה ועוד דתלמודא אמר וידים איתנהו בעולם אלמא טעמא ליתא אלא משום דבעי הקנאה על הדבר שישנו בעולם רק שאני מזהיר לסופר לכתוב אנו עדים החתומים מטה כן היה שבאו לפנינו פלוני ופלוני ואמרו היו עלינו עדים וקנו ממנו בקניין גמור מעכשיו מחמת שאנו מודים בפניכם שאנו משעבדין עצמנו ורשותנו וזכותינו זה לזה לעשות כך וכך כו' ולבי אומר לי שגם ר\"מ ז\"ל והגאונים הראשונים נ\"ע אשר הורו זאת ההוראה היו מודים שאם היו השטר כתוב כך שהן שותפין:", + " אבל אם היו לוקחין הבגדים עד הרי אלו לאמצע. גם זו הוראת הגאונים היא והסכימו עליה וקבעוה וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "השותפין שהטילו לכיס זה מנה וכו' עד או הפחת לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוורו דברים הללו כשמכרוהו חי אלא בריוח שהרויחו בו כשהוא חי במלאכתו מפני שהחלק הקטן צריך לגדול עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בכתובות פרק מי שהיה נשוי ולפי פירוש ההלכות עלה הפסק זה במחלוקת והיא ישנה אמנם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כדברי ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " בד\"א כשנשאו ונתנו במעות כו' עד או ההפסד לפי המעות. פרק מי שהיה נשוי:", + " בד\"א בסתם וכו' עד שבממון קיים. פרק המקבל (דף ק\"ד) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צג): " + ], + [ + "שותפין שהתנו ביניהן כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) ובהלכות רב אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שותפין שהתנו ביניהן כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) ובהלכות רב אלפס ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד ביניהם בשכר. במציעא בפרק איזהו נשך (דף ס\"ט ע\"א) ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " לפיכך הנותן מעות לחבירו עד לפי התנאי. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ב): " + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד ביניהם בשכר. במציעא בפרק איזהו נשך (דף ס\"ט ע\"א) ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " לפיכך הנותן מעות לחבירו עד לפי התנאי. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ב): " + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "שותפין ששמו פירותיהן עד ההפסד. בב\"ב פרק בית כור:" + ], + [ + "שותפין שמחלו להן עד הציל לעצמו. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ו) ובירושלמי פרק השוכר את האומנין (דף י\"א ע\"א): " + ], + [ + "דבר הידוע לשני שותפין עד שיביא האחד ראיה. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אחד מן השותפין וכו' עד אלא בב\"ד. במציעא פרק אלו מציאות ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להשתתף עם עכו\"ם עד ביראתו. פ\"ק דע\"ז:", + " וכבר ביארנו במקומו שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית. ריש פ\"ו דהלכות שמיטה ויובל:", + " ולא בבכורות. פ\"ק דהלכות בכורות:", + " ולא בנבילות ולא בטריפות. פ\"ז דהלכות מאכלות אסורות:", + " ולא בתרומות. פי\"ב דהלכות תרומות:", + " ולא בשקצים ולא ברמשים. פ\"ח דהלכות מאכלות אסורות:", + " ואם עבר עד מפני שעבר. פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שמת עד סוף הפרק. תשובות הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שהן נושאין וכו' עד כמו שביארנו. במציעא פרק המקבל ופרק איזהו נשך ומייתי לה בכתובות פרק מי שהיה נשוי והביאור פי\"ד:", + " אבל אם היה כו' עד בעל המעות. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מעות לחבירו עד בלבד נוטל. מציעא פרק המקבל והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו פרק איזהו נשך והביאור פרק ששי:", + " וכן אם התנו שיטול המתעסק רביע השכר ואבד הממון כולו משלם הרביע כולו שהוא בתורת מלוה וכו' עד שכבר ביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל בזה לא כיון שמועותיו וכו': ואני אומר גם בזה מחלוקת של סברא היא לפי ההלכה פרק איזהו נשך ואין להכריע בה לפי מה שהקדמתי ומ\"מ תמה אני ממ\"ש בהשגות בשם הראב\"ד ז\"ל כל מה שישאר כו' וזה מתעסק בו כו' ראוי כו' וכי במה זכה בריוח הזה ומאין בא לו והלא הפסיד ולבי אומר לי שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחרים כתבו על שמו וחשבו כן לפי מה שחלק על ר\"מ ז\"ל פ\"ו בתרי תלתי אגרא ופלגא הפסד וכבר כתבתיה שם שצריך דקדוק והעמל שחלק בין חמשה למאה אינו טעם כי המתעסק הוא שקנה ומוכר בסחורה ולפעמים יהיה הטורח מועט ומשתכר הרבה כמי שקונה ומוכר מרגליות וכיוצא בהן ולפעמים יטרח הרבה ומשתכר מעט כמו שמשתכר בנאדות של יין ושל שמן וכלי זכוכית וחרס ומה שלא חילק התלמוד אין לנו לחלק בו כאשר כתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה גמרא ולא סברא:" + ], + [ + "המתעסק שהפסיד כו' עד על הקרן. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"ח וס\"ט): " + ], + [ + "נתן לו מאתים יריעות עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המקבל (דף ק\"ד וק\"ה): " + ], + [ + "אין המתעסק וכו' עד שביארנו. עיקר ההלכה פרק איזהו נשך והביאור פ\"א:" + ], + [ + "המתעסק וכו' עד בראיה ברורה. זה מתשובת הגאונים ז\"ל והסכמת הראשונים נ\"ע וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " כבר ביארנו שהמתעסק עד בעל חוב והאשה. הביאור בזה הפרק עצמו ועיקר ההלכות פרק איזהו נשך ובהסכמת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "הנותן מעות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. בירושלמי דפרק איזהו נשך והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " המושיב את חבירו וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ], + [ + "הנותן מעות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. בירושלמי דפרק איזהו נשך והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " המושיב את חבירו וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "בעל שהוריד אריסין עד כאריס. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ' ע\"א): " + ], + [ + "האחין או היורשין וכו' עד כשותפין לכל דבר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא האירו דבריו וכו': ואני אומר הוא לימד לתלמידיו דרך קצרה ובלשון כולל ואורו יהל שכתב ירושת מורישן ומה לי אם ירשו אחיהם מה לי אם ירשו אחיהם מה לי אחותם ומה לי אמותם ומה שהורגל בתלמוד ירשו את אביהן אורחא דקרא נקט ומאי דשכיח טפי והכי איתא פרק מי שמת בבלי וירושלמי ובירושלמי דשקלים (דף ט\"ז ע\"ב): ", + " אחד מן האחין או השותפין שנפל לאומנות וכו' חלה אחד מהם ונתרפא כו' ואם חלה בפשיעה עד משל עצמו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה קיצר מאד עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים שבחתי גם אני מעשיו ופרסמתי דרכיו שלימד בדרך קצרה אורך הגמרא ולא חשש לדקדוקי הסברא בזה החיבור ולכך קראו משנה תורה:" + ] + ], + [ + [ + "השותפין כולן והאריסין וכו' עד בחשבון שביניהן. פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) ופרק הכותב ושם כתבה ר\"י אלפס ז\"ל:", + " ולמה תקנו חכמים שבועה זו עד בצדק ואמונה. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "המשלח ביד חבירו וכו' עד שנשא ונתן. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "המשלח ביד חבירו וכו' עד שנשא ונתן. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "חלקו השותפין והאריסין עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "השותפין שחלקו ונשאר להן עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והסכמת הראשונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת בעלי התוספות:" + ], + [ + "השותפין שחלקו ונשאר להן עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והסכמת הראשונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת בעלי התוספות:" + ] + ], + [ + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "טען שעדיין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה בתשובת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות:" + ], + [ + "ראובן שהטיל לכיס וכו' אין אומרים ישבע ראובן שבועת השותפין כו' טען ראובן כו' עד והזהר בדין זה שכבר טעו בו בעלי הוראה: כתב הראב\"ד ז\"ל מי שאמר שישלם שמעון חמשים הולך על דרך וכו': ואני אומר דין זה אינו מפורש בתלמוד אלא ר\"מ ז\"ל מקובל בו מפי רבותיו מפי הגאונים הראשונים נ\"ע שהסכימו בכך והזהיר עליו והעיד שכבר טעו בו בעלי הוראה וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד יישר כחו שפרסם לנו דעתו של האומר שישלם שמעון חמשים מה שלא כתב ר\"מ ז\"ל שיש אומר אלא שאין אומרים ואעפ\"כ הוא אינו מודה בו והכריע דעתו בדעת שלישית ואין לו ג\"כ ראיות כי אם סברות וכבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בג\"ה וגם כי לא באתי לטעון על הסברות לברר בסברתי איזהו יכשר רק במה שיש כח בתלמיד להכריח בראיות לכן איני מכניס ראשי בין סלע מחלוקות והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "טען שמעון שיש ללוי וכו' עד החוב משלו. גם זה מתשובת הגאונים הראשונים ז\"ל וכן הסכים הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " וכן אם יצא שט\"ח על לוי וכו' וכיצד דנין בדין זה לוי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר שהשטר של לוי וכו': ואני אומר גם בזה הוראת הגאונים היתה והסכמת האחרונים נ\"ע וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והרוצה לחלוק יחלוק כי אני בסברות לא אכניס עצמי בסלע המחלוקות והאמת יורה דרכו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..18f0d5dd7ef5aaf9225e5e5761527301754dacc0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,375 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Agents and Partners", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Agents_and_Partners", + "text": [ + [ + [ + "האומר לשלוחו כו' עד בכל שהו חוזר. אלו ההלכות פ\"ב דקידושין (דף מ\"א ומ\"ב) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"א) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ח וצ\"ט): " + ], + [ + "האומר לשלוחו כו' עד בכל שהו חוזר. אלו ההלכות פ\"ב דקידושין (דף מ\"א ומ\"ב) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"א) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ח וצ\"ט): " + ], + [ + "נתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע וכו' לפיכך אם התנה עליו וכו' עד כפי התנאי: כתב הראב\"ד ז\"ל באמת כך הוא דרך הגמ' וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו מפורשת כן סוף ב\"ב והקושיא של הראב\"ד לא על ר\"מ ז\"ל היא אלא על הגמרא והשתא מיהא שפיר תירצה וכן משמע קצת מלשון ר\"י אלפס ז\"ל שהביא בהלכות:" + ], + [ + "האומר לשלוחו מכור לי כו' עד תרעומות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת:", + " נתן לו מעות כו' עד לבעל המעות. בב\"ק בפרק הגוזל עצים (דף ק\"ב):", + " היה השער קצוב עד הכל לבעל המעות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ח): " + ], + [ + "האומר לשלוחו מכור לי כו' עד תרעומות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת:", + " נתן לו מעות כו' עד לבעל המעות. בב\"ק בפרק הגוזל עצים (דף ק\"ב):", + " היה השער קצוב עד הכל לבעל המעות. בכתובות פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ח): " + ], + [ + "מי שהיה חייב לחבירו וכו' עד חייב לשלם. ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות פרק הכותב (דף פ\"ה):", + " וכן אם היה החוב בשטר עד ולא לעוות. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "השולח ממון שבידו עד שליחותו. פרק האיש מקדש וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:", + " וכן אם מתו השלוחים עד וכן כל כיוצא בזה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "ראובן ששלח כתב לשמעון כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל קמא (דף ק\"ב ק\"ג וק\"ד): " + ], + [ + "ראובן ששלח כתב לשמעון כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל קמא (דף ק\"ב ק\"ג וק\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אין העכו\"ם נעשה שליח כו' עד המשלח בן ברית. במסכת קידושין פרק האיש מקדש וב\"מ פרק איזהו נשך (דף מ\"א): " + ], + [ + "עושה אדם שליח כו' עד ואחד הקטנה. פ\"ב דקידושין (דף מ\"א) וב\"ב פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך השולח בנו קטן כו' עד הרי זה פטור. פרק המוכר את הספינה שם משנה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "האומר לחבירו מנה שיש לי בידך עד באחריותו. במציעא פרק השואל:", + " וכן שנים שהתנו ביניהם שכל מי שירצה וכו' עד קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל ובשבועת היסת עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק השואל ובגמרא אין השבועה מפורשת להדיא אבל סברא היא שעל כל טענה שהוא יטעון כנגדו בחוסר אמנה ויש בה ממון משביעין אותו היסת ונפטר וזה בכמה מקומות בתלמוד וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן בכמה מקומות במשנה תורה זה אבל לאו כי רוכלא אזיל ותני:" + ], + [ + "השליח שקנה או שמכר כו' עד ששלחו. עיקר ההלכה במציעא פרק השואל (דף צ\"ו וצ\"ח) והחילוקים מוסכמים מדעת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "ראובן שקנה שדה משמעון עד שטר אחר בשמו. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הסרסור שליח הוא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה הסכימו כן הגאונים נ\"ע:", + " ראובן אומר במאה אמרתי לך למכור כו' ואם כבר נתן לו הנ' עד וזכה הלוקח: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן שבועת התורה כו' עד שבועת היסת ויפטר עכ\"ל: ואני אומר מעולם לא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל חדא כי כבר הסכים עם הראשונים נ\"ע פרק הספינה שהסרסור שליח כמו שכתבנו ובדין הזה לא זכר כלל שם בגד ולא נחלק רק על צד המכר זה אומר בכה וזה אומר בכה אבל בגד מאן דכר שמיה ועוד היאך אמר שאינו טוען לא במנה כו' הלא תחלת הדין כתב ראובן אומר במנה אמרתי לך למכור ועיניך רואות אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו ותלאהו באילן גדול רק הדין הוא עם ר\"מ וסייעתו וגם ר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן וכו' עד אחר שקניתי: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה אינו כלום וכו': ואני אומר גם זו סברא ואינה מפורשת רק הסכמה מפי הגאונים ז\"ל ועיקר שמעתין דסרסור פרק המוכר את הספינה וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי על דעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "כל סרסור שהודיע וכו' עד ואמר לו מכור בכך וכך: כתב הראב\"ד ז\"ל בשהפקידו לו לא אמר לו כלום וכו': ואני אומר גם זה לפי שיטתו שכתב ואיני מחוייב להשיב עליו מאחר שהוא דרך סברא הראשונה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מהסכמת הגאונים הראשונים ז\"ל והר\"ם מקוצי כן הסכים מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " וכל סרסור כו' עד שהוא נושא שכר. פרק המוכר את הספינה ובנדרים פרק ד' נדרים:" + ], + [ + "הלוקח כלים מבית האומן כו' עד סוף הפרק. עיקר הכל פרק השוכר את האומנין (דף פ\"א) ובפרק ד' נדרים (דף ל\"א) והביאור רפ\"ו דהלכות שכירות:" + ], + [ + "הלוקח כלים מבית האומן כו' עד סוף הפרק. עיקר הכל פרק השוכר את האומנין (דף פ\"א) ובפרק ד' נדרים (דף ל\"א) והביאור רפ\"ו דהלכות שכירות:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו קרקע כו' עד עלי לשלמו. בב\"ק פרק מרובה (דף ע'): " + ], + [ + "הקנה לזה שהרשה שליש או רביע עד על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שליש או רביע וכו': ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו ואם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה שאפילו על הכל היה לו לדון ואע\"פ שקצב לו סך ידוע אית לן למימר מגו דנחית לפלגא נחית לכולה ומאי שנא מנכסי מלוג דמגו דנחית לפירא נחית לגופא ואפילו בלא הרשאה כדאיתא ס\"פ השולח כד\"ן:" + ], + [ + "אחד מן האחים שלא חלקו עד ויתבע גם הוא. בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ד): " + ], + [ + "הבעל בנכסי אשתו כו' עד אין לו פירות. בגיטין ס\"פ השולח (דף מ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה לו ביד חבירו כו' עד בהרשאה על הפקדון. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד):", + " וכל הבא בהרשאה כו' עד עמיו: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא כשהוא עם בעל דינו בעיר אחת ומרשה לאחר לתבוע את חובו אבל אם היה בעל דינו בעיראחרת מציל ממון חבירו הוי עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא סברא מוסברת על עיקר ההלכה פרק שבועת העדות ופרק איזהו נשך וכמה מקומות וכבר כתבתי כמה פעמים בחיבור זה שאין לו עסק לר\"ם ז\"ל בביאור הסברות והפירושין בזה משנה התורה ושמו מוכיח עליו:" + ], + [ + "התובע חבירו בדין עד תביעת הממון. פרק שבועת העדות (דף ל\"א) ובב\"ק פרק מרובה (דף ע') בהסכמת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו מעות פקדון כו' עד ודן עמו ומוציאין. בב\"ק פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד) ובמציעא פרק הזהב (דף מ\"ה מ\"ו):", + " היתה לו מלוה ביד אחר וכו' עד החוב בשטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אם לא מסר לו שטר החוב עכ\"ל: ואני אומר גם זו אינה השגה אלא סברא על עיקר הדין האמור בב\"ק פרק מרובה ובבכורות פרק יש בכור ולפיכך אין לנו עסק בו ודקדוקיו בחיבור זה כמ\"ש אך אני תמה היאך יקרא המורשה במסירת השטר דהא בעינן כתיבה ומסירה והא מתנתא מעלייתא היא ודין בפני עצמו פרק הספינה נכון ויציב וגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסוף זה הדין והנני מעתיק לשונו בסמוך בע\"ה ועיניך רואות אבל אינו נכלל בזה:", + " מפני שמלוה להוצאה ניתנה כו' עד השיעבוד שבו. בב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ח) ובכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ה) והביאור פ\"א מהלכות מכירה:", + " זהו הדין שיראה לי עד הרשאה. כל זה תקנת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהרשה לאחד עד בהרשאתו נתן. גם זה הוא מתקנת הגאונים והסכמת החכמים הראשונים והאחרונים וכן כתב ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "ראובן שבא בהרשאה כו' עד וישבע ויטול: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שסותרין דבריו זה את זה וכו': ואני אומר כמדומה לי שאלו דברים פשוטים הם ולא יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל כי למעלה הם מטלטלי דכפריה המוזכרים בהלכה כמ\"ש וזה כפר אחר התביעה ולא הוזכר בהלכה אבל היא מהוראת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואינה צריכה לפנים אלא לדקדק טעם ההלכה דהיכא דכפריה לא חיילא הרשאה אמידי דהא ליתיה ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וזה אינו בעולם מידי דהוי אמלוה דסתמא להוצאה ניתנה ואינה בעולם ולכך אין כותבין הרשאה עליה וזה פשוט:", + " וכן כל הדברים כו' עד סוף הפרק. הכל מהוראת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כשירצו השותפין כו' עד הממון המוטל ביניהם להשתתף בו. עיקר ההלכה הזאת ושרשה בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו על זה וקבעה ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "השותפין שנשתתפו באומנות כו'. כיצד שני חייטים כו' עד דבר שלב\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי הורו וכו': ואני אומר גם אני כך היה דעתי משהגעתי להוראה וליכא לפלוגי ולמימר שאני התם דהוי כי הקדש ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דהא בנדרים וכתובות וכמה דוכתי מייתינן לה לגבי בעל יפר והוא הדיוט ומדמינן לה ועוד דתלמודא אמר וידים איתנהו בעולם אלמא טעמא ליתא אלא משום דבעי הקנאה על הדבר שישנו בעולם רק שאני מזהיר לסופר לכתוב אנו עדים החתומים מטה כן היה שבאו לפנינו פלוני ופלוני ואמרו היו עלינו עדים וקנו ממנו בקניין גמור מעכשיו מחמת שאנו מודים בפניכם שאנו משעבדין עצמנו ורשותנו וזכותינו זה לזה לעשות כך וכך כו' ולבי אומר לי שגם ר\"מ ז\"ל והגאונים הראשונים נ\"ע אשר הורו זאת ההוראה היו מודים שאם היו השטר כתוב כך שהן שותפין:", + " אבל אם היו לוקחין הבגדים עד הרי אלו לאמצע. גם זו הוראת הגאונים היא והסכימו עליה וקבעוה וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "השותפין שהטילו לכיס זה מנה וכו' עד או הפחת לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוורו דברים הללו כשמכרוהו חי אלא בריוח שהרויחו בו כשהוא חי במלאכתו מפני שהחלק הקטן צריך לגדול עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בכתובות פרק מי שהיה נשוי ולפי פירוש ההלכות עלה הפסק זה במחלוקת והיא ישנה אמנם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כדברי ר\"מ ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " בד\"א כשנשאו ונתנו במעות כו' עד או ההפסד לפי המעות. פרק מי שהיה נשוי:", + " בד\"א בסתם וכו' עד שבממון קיים. פרק המקבל (דף ק\"ד) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צג): " + ], + [ + "שותפין שהתנו ביניהן כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) ובהלכות רב אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שותפין שהתנו ביניהן כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ה) ובהלכות רב אלפס ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד ביניהם בשכר. במציעא בפרק איזהו נשך (דף ס\"ט ע\"א) ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " לפיכך הנותן מעות לחבירו עד לפי התנאי. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ב): " + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד ביניהם בשכר. במציעא בפרק איזהו נשך (דף ס\"ט ע\"א) ובתשובות הגאונים ז\"ל:", + " לפיכך הנותן מעות לחבירו עד לפי התנאי. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ב): " + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "הנותן מעות לחבירו וכו' וכשהוא מוכר וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל זו התוספתא (דבבא מציעא) אינה מחוורת ואין למדין ממנה עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא מחלוקת ואין לי להשיב כי די לו שהיא תוספתא והסכימו עליה רבותיו:" + ], + [ + "שותפין ששמו פירותיהן עד ההפסד. בב\"ב פרק בית כור:" + ], + [ + "שותפין שמחלו להן עד הציל לעצמו. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ו) ובירושלמי פרק השוכר את האומנין (דף י\"א ע\"א): " + ], + [ + "דבר הידוע לשני שותפין עד שיביא האחד ראיה. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אחד מן השותפין וכו' עד אלא בב\"ד. במציעא פרק אלו מציאות ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להשתתף עם עכו\"ם עד ביראתו. פ\"ק דע\"ז:", + " וכבר ביארנו במקומו שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית. ריש פ\"ו דהלכות שמיטה ויובל:", + " ולא בבכורות. פ\"ק דהלכות בכורות:", + " ולא בנבילות ולא בטריפות. פ\"ז דהלכות מאכלות אסורות:", + " ולא בתרומות. פי\"ב דהלכות תרומות:", + " ולא בשקצים ולא ברמשים. פ\"ח דהלכות מאכלות אסורות:", + " ואם עבר עד מפני שעבר. פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שמת עד סוף הפרק. תשובות הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שהן נושאין וכו' עד כמו שביארנו. במציעא פרק המקבל ופרק איזהו נשך ומייתי לה בכתובות פרק מי שהיה נשוי והביאור פי\"ד:", + " אבל אם היה כו' עד בעל המעות. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ], + [ + "תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' או אבד כו' עד אין המתעסק חייב לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא יהיה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו קבועה בכמה מקומות במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד ע\"ב) ופרק איזהו נשך (דף ס\"ט) ובבתרא פרק חזקת הבתים ותמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי אינו נותן לו כפועל בטל בדין הזה כמו שגמר ואמר לפיכך יהיה שכר החצי אם הרויח של בעל המעות אלא כשרצה שיהיה השכר או ההפסד לאמצע הוא שהצריך ליתן לו כפועל בטל וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפניך בסמוך וכדאיתא להדיא בשמעתין דעיסקא ועוד כי במה שתיקנו חכמים אין לנו לשאול למה וכל שכן בזה שהטעם פשוט והדין מפורסם כולו שם כדברי ר\"מ ז\"ל ועוד שאינם מובטחים בודאי שירויחו יותר ממה שיפסידו א\"ו אחד מן המתחילים כתבהו:", + " ולפי תקנה זו אי אפשר עד הממון. הכל פרק איזהו נשך:", + " לפיכך אם הרויחו וכו' עד שהן מלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש וכו': ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומי שכתבו לא עיין כל לשון ר\"מ ז\"ל או היה טעות בספרו שהוא ג\"כ כתב כמו שהעתקתי שני שלישי הריוח חצי הריוח של חצי המעות שהן מלוה ושתות הריוח בשכר שנתעסק בפקדון נמצא הכל שני שלישים ויטול בעל המעות שליש הריוח ובפלגא דהפסד ז\"ל ואם פחתו יפסיד המתעסק שליש הפחת שהרי הוא חייב בחצי הפחת מפני שחצי המעות מלוה כו' עד שני שלישי הפחת ועודנו מפרש אותה פ\"ח ועל זה הדקדוק של החשבונות תתבאר ההלכה יפה ומי שחישב בעצמו להבין זה החצי במושכל ראשון לפי מה שעלה בסוף כתב כן אבל דברי ר\"ם ז\"ל הן עיקר ויציב וכבר נתעורר בזה ר\"ם ז\"ל וכתב באורך וז\"ל יש מי שטועה ואומר כו' עד הרי זה מותר ואם תדקדק בלשונו זה וביאורו ומ\"ש בסמוך ומה שרמזתי אני תמצא שהלך בדרך יושר:", + " וכן אם התנו וכו' עד ותוספת שלישו. גם זה הוא דעות והסכמות כאשר עיניך רואות הלשונות שונות שזכר לפי הדעות וכאשר תדקדק בצחות לשונו תמצאנו על הדרך הישר לפי התלמוד דפרק איזהו נשך בשמעתין דעיסקא כמו שרמזתי בסמוך בס\"ד:", + " נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד השכר: כתב הראב\"ד שיבוש סופר יש כאן וכו': ואני אומר סוד השם ליריאיו מאשר כתב בספר המוגה שלו בחתימת ידו שבא לידי ולא שינה בה רק שר\"מ ז\"ל כתב לא ישלם המתעסק והראב\"ד ז\"ל כתב לא יפחות למתעסק והכל עולה לענין אחד:", + " וכן אם התנו על הפחת עד נוטל מחצה. גם זה מהסכמת הראשונים והוראת הגאונים ז\"ל:", + " ואע\"פ שדברים אלו שהורו דברי טעם הם וכו' כיצד כגון שהתנה עמו וכו' נמצא בעל המעות חייב ליתן לו דינר וכו' אבל הדרך והדין והאמת שיראה לי וכו' נמצאת אומר לפי מדה זו וכו' עד בקו הצדק: כתב הראב\"ד ז\"ל הוסיף עתה תימה וכו' אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד כגון כו' עכ\"ל: ואני אומר גם בזו אינה השגה רק סברות ואין להן הכרע כי כל אחד יאמר כך דעתי נוטה ועל כן לא קבלתי עלי להצילו מדרך הסברא רק מדרך הגמרא ואף כי בזאת הסברא איני רואה בה תימה אלא דין שוה אלא שהראב\"ד ז\"ל הולך לפי סברתו הראשונה ומהפך בה והדרך הזה שלקח ר\"מ ז\"ל קרובה לתלמוד ולפירוש ההלכה כמ\"ש אבל דברי חשבונות צריכין תלמוד ודקדוק ובכך יעמדו על מכונה:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מעות לחבירו עד בלבד נוטל. מציעא פרק המקבל והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו פרק איזהו נשך והביאור פרק ששי:", + " וכן אם התנו שיטול המתעסק רביע השכר ואבד הממון כולו משלם הרביע כולו שהוא בתורת מלוה וכו' עד שכבר ביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל בזה לא כיון שמועותיו וכו': ואני אומר גם בזה מחלוקת של סברא היא לפי ההלכה פרק איזהו נשך ואין להכריע בה לפי מה שהקדמתי ומ\"מ תמה אני ממ\"ש בהשגות בשם הראב\"ד ז\"ל כל מה שישאר כו' וזה מתעסק בו כו' ראוי כו' וכי במה זכה בריוח הזה ומאין בא לו והלא הפסיד ולבי אומר לי שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחרים כתבו על שמו וחשבו כן לפי מה שחלק על ר\"מ ז\"ל פ\"ו בתרי תלתי אגרא ופלגא הפסד וכבר כתבתיה שם שצריך דקדוק והעמל שחלק בין חמשה למאה אינו טעם כי המתעסק הוא שקנה ומוכר בסחורה ולפעמים יהיה הטורח מועט ומשתכר הרבה כמי שקונה ומוכר מרגליות וכיוצא בהן ולפעמים יטרח הרבה ומשתכר מעט כמו שמשתכר בנאדות של יין ושל שמן וכלי זכוכית וחרס ומה שלא חילק התלמוד אין לנו לחלק בו כאשר כתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה גמרא ולא סברא:" + ], + [ + "המתעסק שהפסיד כו' עד על הקרן. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"ח וס\"ט): " + ], + [ + "נתן לו מאתים יריעות עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המקבל (דף ק\"ד וק\"ה): " + ], + [ + "אין המתעסק וכו' עד שביארנו. עיקר ההלכה פרק איזהו נשך והביאור פ\"א:" + ], + [ + "המתעסק וכו' עד בראיה ברורה. זה מתשובת הגאונים ז\"ל והסכמת הראשונים נ\"ע וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " כבר ביארנו שהמתעסק עד בעל חוב והאשה. הביאור בזה הפרק עצמו ועיקר ההלכות פרק איזהו נשך ובהסכמת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "הנותן מעות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. בירושלמי דפרק איזהו נשך והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " המושיב את חבירו וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ], + [ + "הנותן מעות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. בירושלמי דפרק איזהו נשך והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " המושיב את חבירו וכו' עד סוף הפרק. בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הנותן ביצים לבעל התרנגולים כו' עד בתוך זמן זה. פרק איזהו נשך (דף ס\"א) :", + " וכן השם בהמה על המפטם עד על מחצית השכר מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני על דברים אלו אם יצאו מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל מפרש כל אלו החילוקים ויותר מהם על דברי התלמוד פרק איזהו נשך ואף לדברי הכותב הואיל והוא עצמו נעשה מפרש ומציע הצעה מפורשת מה לי לטעון ואף כי ההצעה אינה צריכה כלל לפי ההלכה וזה פשוט:", + " היו למפטם וכו' עד כמות שהן. הכל פרק איזהו נשך:", + " מקום שנהגו וכו' עד להעלות שכר הבהמה מעלין: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר אלא לבהמה וכו': ואני אומר זו אינה השגה כי אם הפירוש הזה אינו מחוור בעיניו מחוור הוא בעיני גדולים וחכמים מחוכמים ראשונים והאחרונים וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו ואין שכר כתף אצלנו נופל אלא בנושאי משא על כתפיהם והם נקראים כתפים אבל בעגלים קטנים כתיב בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל ועוד דא\"כ למה עושה מהן התלמוד שתי בבות בעיקר ההלכה פרק איזהו נשך דומיא דמקום שנהגו להעלות ולדות כו' שגם ר\"מ ז\"ל כתבו בסמוך אלא מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכולם דברי אלהים חיים הם:", + " מקום שנהגו להעלות ולדות כו' עד עליו להביא ראיה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "בעל שהוריד אריסין עד כאריס. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ' ע\"א): " + ], + [ + "האחין או היורשין וכו' עד כשותפין לכל דבר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא האירו דבריו וכו': ואני אומר הוא לימד לתלמידיו דרך קצרה ובלשון כולל ואורו יהל שכתב ירושת מורישן ומה לי אם ירשו אחיהם מה לי אם ירשו אחיהם מה לי אחותם ומה לי אמותם ומה שהורגל בתלמוד ירשו את אביהן אורחא דקרא נקט ומאי דשכיח טפי והכי איתא פרק מי שמת בבלי וירושלמי ובירושלמי דשקלים (דף ט\"ז ע\"ב): ", + " אחד מן האחין או השותפין שנפל לאומנות וכו' חלה אחד מהם ונתרפא כו' ואם חלה בפשיעה עד משל עצמו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה קיצר מאד עכ\"ל: ואני אומר כמה פעמים שבחתי גם אני מעשיו ופרסמתי דרכיו שלימד בדרך קצרה אורך הגמרא ולא חשש לדקדוקי הסברא בזה החיבור ולכך קראו משנה תורה:" + ] + ], + [ + [ + "השותפין כולן והאריסין וכו' עד בחשבון שביניהן. פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) ופרק הכותב ושם כתבה ר\"י אלפס ז\"ל:", + " ולמה תקנו חכמים שבועה זו עד בצדק ואמונה. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "ואין כל אחד מאלו נשבע כו' עד כמו שיתבאר. פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ג דהלכות טוען ונטען:", + " אבל אם חשדן בפחות מזה וכו' לפוטרו ממון. פרק כל הנשבעין:", + " איזהו בן הבית עד להשביעו מספק. פרק כל הנשבעין:", + " וכן אפוטרופוס כו' עד אין היתומים משביעין אותו מטענת ספק. בגיטין פרק הניזקין:", + " וכן האשה עד מתנוול. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "המשלח ביד חבירו וכו' עד שנשא ונתן. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "המשלח ביד חבירו וכו' עד שנשא ונתן. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "חלקו השותפין והאריסין עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "השותפין שחלקו ונשאר להן עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והסכמת הראשונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת בעלי התוספות:" + ], + [ + "השותפין שחלקו ונשאר להן עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והסכמת הראשונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת בעלי התוספות:" + ] + ], + [ + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "שותף שטען על חבירו כו' עד מן הטעם שביארנו. גם זה הכל מהסכמת הגאונים ז\"ל ותשובתם וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "טען שעדיין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. גם זה בתשובת הגאונים ז\"ל וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות:" + ], + [ + "ראובן שהטיל לכיס וכו' אין אומרים ישבע ראובן שבועת השותפין כו' טען ראובן כו' עד והזהר בדין זה שכבר טעו בו בעלי הוראה: כתב הראב\"ד ז\"ל מי שאמר שישלם שמעון חמשים הולך על דרך וכו': ואני אומר דין זה אינו מפורש בתלמוד אלא ר\"מ ז\"ל מקובל בו מפי רבותיו מפי הגאונים הראשונים נ\"ע שהסכימו בכך והזהיר עליו והעיד שכבר טעו בו בעלי הוראה וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד יישר כחו שפרסם לנו דעתו של האומר שישלם שמעון חמשים מה שלא כתב ר\"מ ז\"ל שיש אומר אלא שאין אומרים ואעפ\"כ הוא אינו מודה בו והכריע דעתו בדעת שלישית ואין לו ג\"כ ראיות כי אם סברות וכבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בג\"ה וגם כי לא באתי לטעון על הסברות לברר בסברתי איזהו יכשר רק במה שיש כח בתלמיד להכריח בראיות לכן איני מכניס ראשי בין סלע מחלוקות והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "טען שמעון שיש ללוי וכו' עד החוב משלו. גם זה מתשובת הגאונים הראשונים ז\"ל וכן הסכים הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:", + " וכן אם יצא שט\"ח על לוי וכו' וכיצד דנין בדין זה לוי וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל ומאחר שהשטר של לוי וכו': ואני אומר גם בזה הוראת הגאונים היתה והסכמת האחרונים נ\"ע וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והרוצה לחלוק יחלוק כי אני בסברות לא אכניס עצמי בסלע המחלוקות והאמת יורה דרכו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4f90453529d82a0f20bbed51f01b2db800e06d3d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,550 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "אחד הקונה מחבירו עד אלא ישארו שותפין בגוף. הכל פ\"ק דב\"ב (דף ב):", + " היאך הם עושים וכו' ואם אינו עשוי לשכר כו' ואין אדם עשוי לטרוח כו' ואם מרחץ הוא עד להשתמש בו: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה זה הדין רחוק מדעתי וכו': ואני אומר אטו סברא דידיה היא דרביה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז\"ל היא שפירש כן בב\"ב פ\"ק במלתיה דר\"נ דאמר לית דינא דגוד או איגוד וז\"ל ומצי נתבע למימר ליה לא מיגר אגרנא מינך ולאו אוגורי אוגירנא לך אלא עמוד אתה בשלך ואני אעמוד בשלי הילכך לר\"נ האי חצר אי לאגרא קיימא מוגרי לה לעלמא ופלגי ליה לאגרא תרווייהו ואי לדירה קיימא כיון דקי\"ל היזק ראייה שמיה היזק לא מצו למידר בהדי הדדי אלא דאיר בה האי חד שתא והאי חד שתא ולא מצי למימר חד מינייהו ונידור אנא בה חד ירחא ואת חד ירחא משום דא\"ל כל תלתין יומין לא מצינא דאטרח והילכך דאיר האי חד שתא והאי חד שתא ואי מרחץ ניהו אי עביד לאגרא אגרי ליה תרווייהו ופלגי ליה לאגרא ואי לא עביד לאגרא עיילי ליה תרווייהו ולא מצי חד למימר ליה לחבריה עול את ביומא דילך ואנא ביומא דילי עבידנא מאי דבעינא או עיילנא ביה או מוגרנא ליה משום דא\"ל האיך אנא בכל יומא בעינא דאיעול את אי ניחא לך למיעל בהדאי עול דמרחץ לית ביה משום היזק ראיה משום דכולהו אינשי הכי הוא דרחצי ואי נמי לא ניחא לך דתיעול בהדאי הא אפשר לפלוגינהו דהא ליכא למימר דכוליה יומא בעיא למרחץ אבל למפלגינהו ליומי בהדאי ולאפקוען ההוא יומא דמטי לך לית לך רשותא משום דכל יומא ויומא קבעינא למרחץ דמה לי הפקעה טובא מה לי הפקעה פורתא כי היכי דלית לך למימר גוד או איגוד ולאפקועי מינאי ההוא יומא דקא מטי לך אבל ודאי אי מידי דלא אפשר לאשתמושי בהדי הדדי נינהו אי נמי אפשר ואיכא עליה דחד מינייהו פסידא בהאי התם כיון דלא אפשר לאשתמושי ודאי פלגי להו ליומי דאמרינן א\"ל רבא לר\"נ לדידך דאמרת לית דינא דגוד או איגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה טמאה היאך עושין כלומר בשלמא פשוט ופשוט דשוו חלקייהו אהדדי אפשר דהויא להו מלאכה דמצטרכי לה תרווייהו ומשתמשי בהאי עבד ובהמה טמאה בהדי הדדי אלא בכור ופשוט דלא שוו חלקייהו בהדדי היכי עבדי שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים אלמא היכא דאפשר להו לאישתמושי בהדי הדדי וליכא עליה דחד מינייהו פסידא או היזקא משתמש ואי לא פלגי להו ליומי ואע\"ג דהא דר\"נ ליתא איצטריכינן לברורי טעמיה דנפשוט מינה לרב יהודה היכא דלא בעי חד מינייהו לאוגוריה לחבריה אלא כל חד מינייהו אמר איגוד דה\"נ דינייהו עכ\"ל. הנה זה פשוט שדבריו הם דברי רבותיו נ\"ע ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שיאמר לו שיסבול היזק ראיה י\"ל היאך יסבול דבר שאינו יכול תדע שהרי אין לה חזקה כדלקמן וגדולה מזאת כי אפילו קנו ממנו הורה ר\"ת ז\"ל שאין הקניין מועיל בזה כלום ויכול לחזור בו שיאמר כסבור הייתי שאוכל לסבול ואיני יכול ומה שתמה עוד שאם אין לו מקום לפנות מה תהא עליו יש לי לומר והא דתנן פ' גט פשוט ומייתי לה בשמעתין פ\"ק דבתרא עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד כו' אתמהה והעני שאין לו לקנות עבדים שירחצו בתוכו מה תהא עליו ואע\"פ כן לא חשש התלמוד על זה בשמעתין פ\"ק דבתרא וכן מי שאבד לו דרך שדהו יפרח באויר לפי שאין מרחמין בדין והכא נמי אית לן למימר יחזור על הפתחים וישכרו לו בית ויפנה אמנם בעיקר הדין ולעשות מעשה היה נ\"ל שהכל לפי ראות עיני הדיין אם זה רגיל לרחוץ עצמו בכל יום או בכל שבוע או בכל חדש יעשה אבל אם אינו רגיל עד היום בכך ועתה אומר לשנות מנהגו אין שומעין לו כדאמרינן גבי מי שיש לו בור בחצרו של חבירו נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם לצאת וכן לגבי שכירות אמרינן במציעא פרק המוכר הכל כמנהג המדינה ובכוליה תלמודא גברא דעביד למיגר ומר אורחיה בהכי אבל הואיל והסכימו על זה שני המאורות הגדולים ר\"ם ורבו אין מלה בלשוני ואתה תבחר ולא אני:" + ], + [], + [ + "אחד השוכר מחבירו מקצת חצר כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה הדין נפשו אותה וכו': ואני אומר גם בזאת אטו דידיה היא מרביה קבלה שפירש כן גבי הא דתנן פרק גט פשוט ומייתי לה פ\"ק דבתרא בשמעתין דגוד או איגוד שני אחים עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר השכר לאמצע כו' אלמא שכירות הוא ופשטינן מיניה ועוד נ\"ל סיוע לזאת הסברא דאמרינן כדרך שאמרו בלקוחות כך אמרו בשכירות ועוד דבב\"מ פרק הזהב (דף נ\"ו) גמרא מתניתין דאלו דברים שאין להם אונאה כו' גרסינן בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה א\"ל אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומיה מכירה הויא ע\"כ והכי סלקא שמעתא לדברי הכל דהא ליכא מאן דפליג עליה וכ\"פ גם ר\"ח ז\"ל ריש פ\"י דהלכות שכירות ופי\"ג דהלכות מכירה ותו לא מידי:" + ], + [ + "אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:" + ], + [ + "אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:" + ] + ], + [ + [ + "חצירות הכפרים כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבב\"ב הלכה זו והביאור הוא פ\"א:", + " כיצד היו שני שותפין וכו' עד אין בה דין חלוקה. פ\"ק דב\"ב (דף י\"ב): " + ], + [ + "בית שיש לו פתחים וכו' עד כנגד פתחו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו בגמ' וכו': ואני אומר אין הטעם משום תיקון אלא משום גלויי דעתא דכיון שנפתח הפתח האחד מגלה דעתיה דבההיא ניחא ליה ויש לי ראיה גדולה לדבריו של ר\"מ ז\"ל שהרי פ\"ק דבב\"ב גמ' מתניתין דאין חולקין את החצר כו' לגבי פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו גרסינן א\"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אין מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו ע\"כ והיא הלכה פסוקה וגם ר\"מ ז\"ל פסק דין הפצימין בזה הפרק אלמא מדמי טומאה לחלוקה ואילו לגבי טומאה אם ייחד לו פתח מצלת על הפתחים כולן דתנן במסכת אהלות המת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאין נפתח אחד מהן הוא טמא וכולן טהורין חישב להוציאו באחד מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים הציל על הפתחים כולן כו' עד היה סתום ונמלך לפתחו ב\"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב\"ה אומרים כשיתחיל ע\"כ וקיימא לן כב\"ה בהא וכסתם מתניתין קמייתא וכ\"כ הר\"מ ז\"ל ריש פ\"ח דהלכות טומאת מת וגם אני ביררתי שם כל הצורך אלמא יחודו מפקיע הטומאה משאר פתחים ה\"נ יחודו מפקיע ארבע אמות של פירוק משא משאר פתחים:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "האחין שחלקו ועשו ביניהן גורל וכו' עד ומקנה לחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוורו דבריו עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא בב\"ב בפרק בית כור גמרא מתניתין בסימניה ובמצרניה כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר ר' יהודה אומר האחין שחלקו כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולן ושיילינן מ\"ט א\"ר אלעזר כתחלתה של א\"י שהתחלתה בגורל אף כאן בגורל ואקשינן עליה אי מה להלן קלפי ואורים ותומים אף כאן קלפי ואורים ותומים אמר רב אשי בההיא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו אהדדי ע\"כ וקי\"ל כרב אשי דבתרא הוא ועוד דהא איתקף ר\"א וכן הסכים ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות דברי ר\"א והביא דברי רב אשי להשמיענו שכן הלכה וה\"נ מייתי לה פ\"ק דבתרא אלמא הלכתא היא ולשון ההשגה תימה בעיני אם הראב\"ד ז\"ל כתבו:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "כמה גובה וכו' עד י' טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש גדול אלא כותל ארבע אמות עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"ם ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דבתרא גמרא מתניתין דסמך לו כותל אחר דגרסינן א\"ר נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג לא ור\"נ דידיה אמר אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק הוא למחיצת עשרה ושיילינן למאי ושקלינן וטרינן ואסיקנא לעולם להיות נתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה ומצי אמר מצורי קא ממצרנא ע\"כ ובמתניתא נמי תנן כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות כו' אלמא כותל חצר או בית בעינן ארבע אמות אבל בגג בעינן עשרה דומיא דבין גג לגג אליבא דרב נחמן דקי\"ל הלכתא כוותיה דהא לא אתיא מחיצה אלא להיות נתפס עליו כגנב דאי להיזק ראיה במסיפס בעלמא סגי כדקאמר תלמודא להדיא בהאי סוגיא דשמעתין ולגבי גינה תנן וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסקה רבא ה\"ק וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ואין מחייבין אותו ע\"כ וכן הלכה והשתא א\"ש כל חדא וחדא כדינה בית וחצר אפילו בסתם בעינן ארבע אמות וסתם גינה או אפילו במקום שנהגו בעינן י' להיות נתפס עליו כגנב ובבקעה אין מחייבין אותו כלל אלא א\"כ נהגו אבל אם רצה כונס לתוך שלו ובונה אבל ד' אמות בגינה וכ\"ש בבקעה היכא רמיזא בכוליה תלמודא וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק כמו שאבאר בע\"ה לכן אמרתי כי דבר זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחד מן המתחילין כתבו: שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל שאלוהו לר\"מ ז\"ל והשיבם וז\"ל בספר קניין נמצא כתוב בו שבין גינה לגינה סגי בעשרה טפחים ובתחלת ב\"ב משמע דיותר פשיטא לן בגינה דהיזק ראיה שמיה היזק מבחצר וא\"כ אמאי לא צריך ארבע אמות יורנו מורנו גאוננו כי צמאים אנחנו לתשובתו כאיל תערוג על אפיקי מים: תשובה זאת השאלה לא היתה לאנשים גדולים כמוכם לשאול אותה וכי לא שאני בין היזק ראיה שהוא היזק גדול ודאי שיראה אדם חבירו בעת שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו ובין היזק ראיה שיראה קמת חבירו משום עינא בישא שאלו דברי חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה ואותו השינוי שינויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא דעיקר היזק ראיה בחצר מקום שבני אדם דרין אבל בגגות של חצירות א\"צ ארבע אמות לפי שאין דרך בני אדם לדור בגגות אלא במחיצת עשרה טפחים סגיא כי היכי דיהא נתפס עליו כגנב ק\"ו לגנות שאין דרך בני אדם לדור שם ואם מאותו ענין של עינא בישא אפילו בבקעה היינו מחייבין אותו לגדור שעיקר קמתו של חבירו בבקעה הוא וכבר נתברר שאין מחייבין אותו בבקעה לגדור כלל לא בד' אמות ולא בעשרה טפחים ולעולם אין חוששין להיזק ראיה אלא משום בני אדם ובמקומות הקבוצין כחצירות ואותן הדברים שנאמרו שם בגינה שינויי בעלמא נינהו וזה דבר ברור וא\"צ להאריך ע\"כ לשון תשובתו, אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי ואשרי שזכיתי להסכמתו וראייתו ודעתו:", + " אבל בבקעה א\"צ להבדיל כו' עד והאבנים של שניהם. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "המוכר גינה לחבירו וכו' עד הכותל ביניהן: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן המוכר עכ\"ל: ואני אומר גם על לשון זה אני תמה אם יצא מפיו כי המוכר גינתו והלך לו למה מחייבין אותו לבנות אא\"כ היתה מקצת הגינה למוכר או שאר גינות בחצר זאת שמכר ור\"מ ז\"ל לישנא דתלמודא נקט דקאמר מחייבין אותו דמשמע הלוקח בלבד ולא את המוכר כי המוכר לא נשאר לו שם קרקע שיתחייב לגדור בעבורו:", + " ואפי' במקום שנהגו וכו' עד במקום שנהגו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי בסמוך כתבתי לשון הגמרא דפ\"ק דבתרא שהוא כלשון ר\"מ ז\"ל ואתה ראית בעיניך אלא מי שכתב הראשונה כתב האחרונה וכולהו בחדא מחתא מחתינהו:" + ], + [ + "מקום שנהגו לבנות הכותלים עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דבתרא ומ\"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ\"ש דמצי א\"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ\"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ\"ש בזה. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:", + " וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דבתרא ומ\"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ\"ש דמצי א\"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ\"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ\"ש בזה. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:", + " וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "גג הסמוך לחצר חבירו עד אם נכנס לרשותו: כתב הראב\"ד ז\"ל משאר הגגין פירוש שאין ראויין לתשמיש עכ\"ל: ואני אומר זה דעת מפרשים קדמונים נ\"ע ומכללם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשו כל גגין שבתלמוד בגגין שלהם דוקא שהיו רגילים להשתמש בהן וכדמשמע להדיא פ\"ק דסוכה העושה סוכה בראש גגו וכמו שמשתמשין בהן היום בא\"י אבל אנו שאין אנו משתמשין בגגין כלל שהן מכוסים ברעפים לא אמנם ר\"מ ז\"ל לא עלה זה על דעתו בספריו שהוא לא כתב אלא מה שאמר התלמוד והן הגגין שמשתמשין בהן ובכאן פירושו בשאר הגגין שאינן סמוכים לחצר וכדאיתא פ\"ק דבתרא כמו שהעתקתי אותו בפ\"ב וזה פשוט:" + ], + [ + "שתי חצירות זו למעלה מזו עד אין זקוק לתחתון כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו ברורים כלל עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ומבוארים הם פ\"ק דבתרא גמרא מתניתין דסמך לו כותל אחד כו' דגרסינן איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע לו מלמטה ועולה תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע לו מלמטה ובונה ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו ע\"כ וכן הלכה כרב חסדא דתניא כוותיה וזה פשוט כדעת ר\"מ ז\"ל וכי יבא דבר הראב\"ד ז\"ל כבדנוהו:" + ], + [ + "מי שהיה כותלו סמוך עד שלא אמר אלא לדחותו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז) ופ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "חמש גנות המספיקות מים עד ולמטה. במציעא פרק המקבל:", + " חמש חצירות וכו' עד ולמעלה. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "בני הנהר וכו' ובור הקרוב לאמה עד מפני דרכי שלום: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מעמיד אותה וכו': ואני אומר מ\"מ יפה עשה רבינו משה ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ובר מן כל הניזקין בדברים שאמרו במשנה משום דרכי שלום גרסינן עלה בגמרא איתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתו ברישא ושמואל אמר עילאי שתו ברישא ושקיל וטרי עלה ממתניתין דבור הקרוב כו' עליה דרב ומהדרינן תרגמה שמואל אליבא דרב באמה מהלכת ע\"פ בורו ומקשי ליה ודחי ליה ומסיק אמר רב תחליפא השתא דלא איתמר הילכתא לא כרב ולא כשמואל כל דאלים גבר כלומר דלא איתמר הילכתא כרב דהא שמואל פליג עליה ואע\"ג דתרגמה למילתיה לא ס\"ל כוותיה ולא כשמואל דאפשר לומר דשמואל כרב ס\"ל דאי לא ס\"ל כוותיה דרב משכוני אחרי דרב למה ליה לכן כל דאלים גבר ומ\"מ מתניתין דבור הקרוב כדקיימא קיימא ואוקימתא דשמואל לא קיימא מתרי טעמי חדא דקי\"ל בכל דוכתא רב ושמואל הלכה כשמואל בדיני ואי תרגמה אליבא דרב איהו לא סבירא ליה ועוד דהא פסק רב הונא דלא כתרווייהו הילכך קיימא מתניתין כפשוטה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "נתדלדלו קורות וכו' עד ביניהם תחלה. פ\"ק דב\"ב (דף ו' ז'): " + ], + [ + "נתדלדלו קורות וכו' עד ביניהם תחלה. פ\"ק דב\"ב (דף ו' ז'): " + ], + [ + "בית הבד שהוא בנוי עד של תחתון. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז ע\"ב):", + " היה מגיע לנופו כו' עד בפירותיו. סוף מציעא ופרק השואל:" + ], + [ + "בית הבד שהוא בנוי עד של תחתון. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז ע\"ב):", + " היה מגיע לנופו כו' עד בפירותיו. סוף מציעא ופרק השואל:" + ], + [ + "שטף נהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו וכו' אם עקרן הנהר וכו' עד לבעל הקרקע מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני בעל הזיתים נוטל ממנו וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש במציעא פרק השואל משנה וגמרא אבל דברי הראב\"ד ז\"ל אינם בגמרא אלא סברא ואף כי הוא כדאי ביותר לסמוך על סברתו וכ\"ש אם הם בקבלתו מ\"מ כבר כתבתי כמה פעמים בחיבור זה שאין ר\"ם ז\"ל מחבר בזה המשנה תורה אלא נוסח הגמרא:" + ], + [ + "כיוצא בו המוכר כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השואל (דף פ\"ב) הוא מפורש:" + ] + ], + [ + [ + "חצר השותפין כו' עד הכל. פ\"ק דב\"ב (דף ז' ע\"ב): " + ], + [ + "חצר השותפין כו' עד הכל. פ\"ק דב\"ב (דף ז' ע\"ב): " + ], + [ + "אחד מן השותפין עד על גב הנהר. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "אחד חצר השותפין עד במבואות. פ\"ק דבבא בתרא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין בחצר וכו' בד\"א בחצר השותפין אבל בחצר חבירו וכו' עד מקום לחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל הירושלמי חולק עליו וכו': ואני אומר דברי ר\"מ משנה וגמרא פרק חזקת הבתים דתנן ואלו דברים שאין להם חזקה היה מעמיד בהמה בחצר ומעמיד תנור וכירים ורחיים ומגדל תרנגולים ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה י' טפחים וכן לתנור וכן לכיריים וכן לרחיים הכניס תרנגולין לתוך הבית כו' עד הרי זו חזקה ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ושיילינן מ\"ש רישא ומ\"ש סיפא ואסיקנא אמר רבה בר אבוה הכא בחצר השותפין עסקינן דאהעמדה כדי לא קפדי אמחיצה קפדי ע\"כ וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל ותלמידו רבי יהוסף הלוי בן מיגש פירש כן כלשון ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מן הירושלמי ה\"ג ליה א\"ר אלעזר נהגו השותפין להיות מוותרין זה על זה בגידול תרנגולין א\"ר יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שניהם אסורין להעמיד רחיים ותנור ומלגדל תרנגולין אמר ר' אלעזר המכניס תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זו חזקה א\"ר יוסה ויאות מ\"נ אם יש לו רשות לגדל הרי גדל ואם אין לו רשות לגדל ה\"ז החזיק ע\"כ. והפירוש אצלי כי ר' יוסה חלק על ר' אלעזר ותמה על דבריו השיבו ויאות כלומר וטוב אתה אומר אלא תשיב לי על גידול זה של תרנגולין אם המגדל הזה יש לו רשות לגדל כבר גידל ואם אין לו רשות לגדל ובלא רשות גידלם שם וכי נאמר כי בעבור זה החזיק א\"ו לא החזיק (*וקי\"ל הלכה כר' יוסי דר' יוסי נימוקו עמו) והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע:
* צ\"ע דר\"י נימוקו עמו הוא ר\"י דמתני' ולא אמורא דירושלמי דחולק עם ר' לעזר. " + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "היה פתח של אחד כו' עד שאינן יכולין לעכב עליו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "היה פתח של אחד כו' עד שאינן יכולין לעכב עליו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "מי שיש לו בור כו' עד סוף הפרק. הכל בבתרא פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מי שיש לו בור כו' עד סוף הפרק. הכל בבתרא פרק המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "היתה חלון קטנה עד על האורה. פרק חזקת הבתים:", + " וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת ובא חבירו עד אלא א\"כ מחל לו: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי דעתי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וזו סברא היא והרוצה לקבל יקבל איברא צריכה ראיה רבה למי דעבד עובדא:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ט): " + ], + [ + "המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ט): " + ], + [ + "היה הזיז שהוציא רחבו טפח וכו' ואם רצה להרחיב כו' שישתמש בזיז: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה לו בזה וכו': ואני אומר לא זו בלבד פרק חזקת הבתים אלא כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה וכן פירש רבינו יהוסף הלוי בן מיגש וגם ר\"מ ז\"ל תלמידו כתבה לפניך:" + ], + [ + "המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:", + " רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ\"ע ובאותו פירוש פירשה ר\"מ ז\"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד\"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא\"י סיארל\"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז\"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ\"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר\"מ ז\"ל בכללן ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:" + ], + [ + "המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:", + " רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ\"ע ובאותו פירוש פירשה ר\"מ ז\"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד\"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא\"י סיארל\"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז\"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ\"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר\"מ ז\"ל בכללן ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון עד ותתחזק הארץ: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוור לענין הגמרא וכו': ואני אומר פירוש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו מפי רבותינו מפי הראשונים נ\"ע פרק לא יחפור וגם רש\"י ז\"ל כך פירש והראב\"ד ז\"ל הלך בזה בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש לי לתרץ קושייתו דנהי דדוושא רבה ליכא דוושא זוטא מיהא איכא:", + " בד\"א בכותל גינה או בכותל חצר וכו' וכן אם לא היה באורך כותל שמעון כו' עד חיזוק הארץ: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא יפה היא עכ\"ל: ואני אומר לא בא לשבח הדינים והחילוקים כי מפורשים הן במשנה ובגמרא פרק לא יחפור אלא הטעם שיבח שאמר שהכותל שהוא פחות מד' אמות א\"צ חיזוק הארץ והוא אמת:" + ], + [ + "מי שבא לחפור בור עד כמו שנתבאר במקומו. עיקר ההלכה פרק לא יחפור (דף י\"ז ע\"ב) והביאור פי\"ד דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "מי שבא לחפור בור עד כמו שנתבאר במקומו. עיקר ההלכה פרק לא יחפור (דף י\"ז ע\"ב) והביאור פי\"ד דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חנות עד סוף הפרק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חנות עד סוף הפרק. פרק לא יחפור:" + ] + ], + [], + [ + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה וכו' והוא שיראה ממנו שמחל וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני ראה ושתק וכו': ואני אומר כן הסכים רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ומה שאמר יגע וסתום לא דומה לזה והנה הוא מחלק בסמוך ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה לחלוק יחלוק ולדעתי די במ\"ש שביאר הוא פ\"ג ופ\"ז ופ\"ט וכל אחד הולך לשיטתו:", + " בד\"א בשהחזיק בשאר נזקים חוץ מארבעה מיני נזקין וכו' וכן היזק ראיה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל צריך להביא ראיה וכו' ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"מ ז\"ל שביארו והוא אמת שכבר ביאר פ\"ב מקום שצריך מחיצה כיון שנפרצה כופין אותו לעשות מחיצה והיא בשמעתא קמייתא דבתרא ושם פירשו כל רבותיו נ\"ע כמותו והיינו היזק ראיה, קוטרא ובית הכסא מפורשין פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין את השובך, שאר הנזקין שאין דרך בני אדם לסבול גמרינן להו מקורקור דרב יוסף דאמר הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי, אבק הוא מפורש פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין גורן קבוע כו' דשקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו ומנטיעותיו דאזיל אבקא ויתיב בלביה ומצבי ליה אלא מנירו אמאי ומהדרי' א\"ר אבא בר זבדי ואיתימא רבי אבא בר ממל ואיתימא רבי אבא בר זוטרא מפני שעושה אותו גלל ע\"כ והיינו גללי בקר שהן הן בית הכסא, ואבקא דאינשי גרסינן לה בההוא פירקא גמרא מתניתין דמרחיקין את האילן מן הבור כו' דבי בר מריון בריה דרבין כי הוון נפצי כתנא הוה אזלא דקתא ומזקא לאינשי אתו לקמיה דרבינא כו' ואסיקנא דהיינו כזורה ורוח מסייעתו ומודה ר\"י בגירי דיליה. זה כתבתי לגזירת הראב\"ד ז\"ל שגזר להביא ראיות אבל עיקר הפוסקין כמו שמפרש והולך והוא פירוש רבו ז\"ל דגמרינן מקורקור דרב יוסף וכל דדמי ליה:", + " ולמה שינו וכו' עד וכזה הורו הגאונים ז\"ל. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה וכו' והוא שיראה ממנו שמחל וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני ראה ושתק וכו': ואני אומר כן הסכים רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ומה שאמר יגע וסתום לא דומה לזה והנה הוא מחלק בסמוך ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה לחלוק יחלוק ולדעתי די במ\"ש שביאר הוא פ\"ג ופ\"ז ופ\"ט וכל אחד הולך לשיטתו:", + " בד\"א בשהחזיק בשאר נזקים חוץ מארבעה מיני נזקין וכו' וכן היזק ראיה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל צריך להביא ראיה וכו' ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"מ ז\"ל שביארו והוא אמת שכבר ביאר פ\"ב מקום שצריך מחיצה כיון שנפרצה כופין אותו לעשות מחיצה והיא בשמעתא קמייתא דבתרא ושם פירשו כל רבותיו נ\"ע כמותו והיינו היזק ראיה, קוטרא ובית הכסא מפורשין פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין את השובך, שאר הנזקין שאין דרך בני אדם לסבול גמרינן להו מקורקור דרב יוסף דאמר הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי, אבק הוא מפורש פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין גורן קבוע כו' דשקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו ומנטיעותיו דאזיל אבקא ויתיב בלביה ומצבי ליה אלא מנירו אמאי ומהדרי' א\"ר אבא בר זבדי ואיתימא רבי אבא בר ממל ואיתימא רבי אבא בר זוטרא מפני שעושה אותו גלל ע\"כ והיינו גללי בקר שהן הן בית הכסא, ואבקא דאינשי גרסינן לה בההוא פירקא גמרא מתניתין דמרחיקין את האילן מן הבור כו' דבי בר מריון בריה דרבין כי הוון נפצי כתנא הוה אזלא דקתא ומזקא לאינשי אתו לקמיה דרבינא כו' ואסיקנא דהיינו כזורה ורוח מסייעתו ומודה ר\"י בגירי דיליה. זה כתבתי לגזירת הראב\"ד ז\"ל שגזר להביא ראיות אבל עיקר הפוסקין כמו שמפרש והולך והוא פירוש רבו ז\"ל דגמרינן מקורקור דרב יוסף וכל דדמי ליה:", + " ולמה שינו וכו' עד וכזה הורו הגאונים ז\"ל. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים:" + ] + ], + [ + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "אחד מן האחין כו' עד בין שמכרו ב\"ד יש בו דין המצר: כתב הראב\"ד ז\"ל חוץ ממה שמכרו ב\"ד למזונות עכ\"ל: אני אומר עיקר אלו הדינין במציעא פרק המקבל ולמזונות אינו דומה לאלו דא\"כ ממנעי ולא זבני ואינו דומה בעיני אלא למוכר לצרכי תכריכי אביו וכדתני להו נמי התם לכרגא למזוני ולקבורה:", + " ואפילו היה הלוקח כו' עד והיא להן. פרק המקבל:", + " וכן המוכר לאחד מבני המצר עד נוטלין עמו. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "אחד מן האחין כו' עד בין שמכרו ב\"ד יש בו דין המצר: כתב הראב\"ד ז\"ל חוץ ממה שמכרו ב\"ד למזונות עכ\"ל: אני אומר עיקר אלו הדינין במציעא פרק המקבל ולמזונות אינו דומה לאלו דא\"כ ממנעי ולא זבני ואינו דומה בעיני אלא למוכר לצרכי תכריכי אביו וכדתני להו נמי התם לכרגא למזוני ולקבורה:", + " ואפילו היה הלוקח כו' עד והיא להן. פרק המקבל:", + " וכן המוכר לאחד מבני המצר עד נוטלין עמו. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "המוכר כל נכסיו עד דין בן המצר. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "המוכר לעכו\"ם כו' עד משלם המוכר. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "בעל חוב של מוכר שטרף וכו' עד ונוטל מן המוכר: כתב הראב\"ד לזה לא ידעתי טעמו ואולי מפני שפשע שקנה מאיש שיש לו עליו שטר חוב עכ\"ל: ואני אומר הואיל ולסברא ניתן הגמרא נקבל את שלו וחכם יוסיף לקח:" + ], + [ + "כל ב\"ח שטרף עד כמו שיתבאר במקומו. ההלכה פרק המקבל והביאור פרק י\"ח דהלכות מלוה:" + ], + [ + "קטן שהיה בן המצר כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:" + ], + [ + "קטן שהיה בן המצר כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:" + ] + ], + [ + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b8b6c574f6878de8af72ae8533e0d5907c50c750 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,547 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Neighbors", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Neighbors", + "text": [ + [ + [ + "אחד הקונה מחבירו עד אלא ישארו שותפין בגוף. הכל פ\"ק דב\"ב (דף ב):", + " היאך הם עושים וכו' ואם אינו עשוי לשכר כו' ואין אדם עשוי לטרוח כו' ואם מרחץ הוא עד להשתמש בו: כתב הראב\"ד ז\"ל כמה זה הדין רחוק מדעתי וכו': ואני אומר אטו סברא דידיה היא דרביה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז\"ל היא שפירש כן בב\"ב פ\"ק במלתיה דר\"נ דאמר לית דינא דגוד או איגוד וז\"ל ומצי נתבע למימר ליה לא מיגר אגרנא מינך ולאו אוגורי אוגירנא לך אלא עמוד אתה בשלך ואני אעמוד בשלי הילכך לר\"נ האי חצר אי לאגרא קיימא מוגרי לה לעלמא ופלגי ליה לאגרא תרווייהו ואי לדירה קיימא כיון דקי\"ל היזק ראייה שמיה היזק לא מצו למידר בהדי הדדי אלא דאיר בה האי חד שתא והאי חד שתא ולא מצי למימר חד מינייהו ונידור אנא בה חד ירחא ואת חד ירחא משום דא\"ל כל תלתין יומין לא מצינא דאטרח והילכך דאיר האי חד שתא והאי חד שתא ואי מרחץ ניהו אי עביד לאגרא אגרי ליה תרווייהו ופלגי ליה לאגרא ואי לא עביד לאגרא עיילי ליה תרווייהו ולא מצי חד למימר ליה לחבריה עול את ביומא דילך ואנא ביומא דילי עבידנא מאי דבעינא או עיילנא ביה או מוגרנא ליה משום דא\"ל האיך אנא בכל יומא בעינא דאיעול את אי ניחא לך למיעל בהדאי עול דמרחץ לית ביה משום היזק ראיה משום דכולהו אינשי הכי הוא דרחצי ואי נמי לא ניחא לך דתיעול בהדאי הא אפשר לפלוגינהו דהא ליכא למימר דכוליה יומא בעיא למרחץ אבל למפלגינהו ליומי בהדאי ולאפקוען ההוא יומא דמטי לך לית לך רשותא משום דכל יומא ויומא קבעינא למרחץ דמה לי הפקעה טובא מה לי הפקעה פורתא כי היכי דלית לך למימר גוד או איגוד ולאפקועי מינאי ההוא יומא דקא מטי לך אבל ודאי אי מידי דלא אפשר לאשתמושי בהדי הדדי נינהו אי נמי אפשר ואיכא עליה דחד מינייהו פסידא בהאי התם כיון דלא אפשר לאשתמושי ודאי פלגי להו ליומי דאמרינן א\"ל רבא לר\"נ לדידך דאמרת לית דינא דגוד או איגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה טמאה היאך עושין כלומר בשלמא פשוט ופשוט דשוו חלקייהו אהדדי אפשר דהויא להו מלאכה דמצטרכי לה תרווייהו ומשתמשי בהאי עבד ובהמה טמאה בהדי הדדי אלא בכור ופשוט דלא שוו חלקייהו בהדדי היכי עבדי שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים אלמא היכא דאפשר להו לאישתמושי בהדי הדדי וליכא עליה דחד מינייהו פסידא או היזקא משתמש ואי לא פלגי להו ליומי ואע\"ג דהא דר\"נ ליתא איצטריכינן לברורי טעמיה דנפשוט מינה לרב יהודה היכא דלא בעי חד מינייהו לאוגוריה לחבריה אלא כל חד מינייהו אמר איגוד דה\"נ דינייהו עכ\"ל. הנה זה פשוט שדבריו הם דברי רבותיו נ\"ע ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שיאמר לו שיסבול היזק ראיה י\"ל היאך יסבול דבר שאינו יכול תדע שהרי אין לה חזקה כדלקמן וגדולה מזאת כי אפילו קנו ממנו הורה ר\"ת ז\"ל שאין הקניין מועיל בזה כלום ויכול לחזור בו שיאמר כסבור הייתי שאוכל לסבול ואיני יכול ומה שתמה עוד שאם אין לו מקום לפנות מה תהא עליו יש לי לומר והא דתנן פ' גט פשוט ומייתי לה בשמעתין פ\"ק דבתרא עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד כו' אתמהה והעני שאין לו לקנות עבדים שירחצו בתוכו מה תהא עליו ואע\"פ כן לא חשש התלמוד על זה בשמעתין פ\"ק דבתרא וכן מי שאבד לו דרך שדהו יפרח באויר לפי שאין מרחמין בדין והכא נמי אית לן למימר יחזור על הפתחים וישכרו לו בית ויפנה אמנם בעיקר הדין ולעשות מעשה היה נ\"ל שהכל לפי ראות עיני הדיין אם זה רגיל לרחוץ עצמו בכל יום או בכל שבוע או בכל חדש יעשה אבל אם אינו רגיל עד היום בכך ועתה אומר לשנות מנהגו אין שומעין לו כדאמרינן גבי מי שיש לו בור בחצרו של חבירו נכנס בשעה שבני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם לצאת וכן לגבי שכירות אמרינן במציעא פרק המוכר הכל כמנהג המדינה ובכוליה תלמודא גברא דעביד למיגר ומר אורחיה בהכי אבל הואיל והסכימו על זה שני המאורות הגדולים ר\"ם ורבו אין מלה בלשוני ואתה תבחר ולא אני:" + ], + [], + [ + "אחד השוכר מחבירו מקצת חצר כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל וגם זה הדין נפשו אותה וכו': ואני אומר גם בזאת אטו דידיה היא מרביה קבלה שפירש כן גבי הא דתנן פרק גט פשוט ומייתי לה פ\"ק דבתרא בשמעתין דגוד או איגוד שני אחים עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר השכר לאמצע כו' אלמא שכירות הוא ופשטינן מיניה ועוד נ\"ל סיוע לזאת הסברא דאמרינן כדרך שאמרו בלקוחות כך אמרו בשכירות ועוד דבב\"מ פרק הזהב (דף נ\"ו) גמרא מתניתין דאלו דברים שאין להם אונאה כו' גרסינן בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה א\"ל אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומיה מכירה הויא ע\"כ והכי סלקא שמעתא לדברי הכל דהא ליכא מאן דפליג עליה וכ\"פ גם ר\"ח ז\"ל ריש פ\"י דהלכות שכירות ופי\"ג דהלכות מכירה ותו לא מידי:" + ], + [ + "אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:" + ], + [ + "אי זהו דין חלוקה עד סוף הפרק. הכל פרק קמא דבתרא:" + ] + ], + [ + [ + "חצירות הכפרים כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבב\"ב הלכה זו והביאור הוא פ\"א:", + " כיצד היו שני שותפין וכו' עד אין בה דין חלוקה. פ\"ק דב\"ב (דף י\"ב): " + ], + [ + "בית שיש לו פתחים וכו' עד כנגד פתחו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו בגמ' וכו': ואני אומר אין הטעם משום תיקון אלא משום גלויי דעתא דכיון שנפתח הפתח האחד מגלה דעתיה דבההיא ניחא ליה ויש לי ראיה גדולה לדבריו של ר\"מ ז\"ל שהרי פ\"ק דבב\"ב גמ' מתניתין דאין חולקין את החצר כו' לגבי פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו גרסינן א\"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אין מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו ע\"כ והיא הלכה פסוקה וגם ר\"מ ז\"ל פסק דין הפצימין בזה הפרק אלמא מדמי טומאה לחלוקה ואילו לגבי טומאה אם ייחד לו פתח מצלת על הפתחים כולן דתנן במסכת אהלות המת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאין נפתח אחד מהן הוא טמא וכולן טהורין חישב להוציאו באחד מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים הציל על הפתחים כולן כו' עד היה סתום ונמלך לפתחו ב\"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב\"ה אומרים כשיתחיל ע\"כ וקיימא לן כב\"ה בהא וכסתם מתניתין קמייתא וכ\"כ הר\"מ ז\"ל ריש פ\"ח דהלכות טומאת מת וגם אני ביררתי שם כל הצורך אלמא יחודו מפקיע הטומאה משאר פתחים ה\"נ יחודו מפקיע ארבע אמות של פירוק משא משאר פתחים:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "אכסדרה אם א\"א לו להכנס עד ד\"א. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "בית שאין בו ד' על ד' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וכו': ואני אומר זה הלשון מצאתי בהשגות ודע כי עיקר זאת ההלכה ריש מסכת סוכה דגרסינן מאן תנא להא דת\"ר בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה כו' עד ואין האחין והשותפין חולקין בו ושקלינן וטרינן לפרשה ואסיקנא אימא לית ליה דין חלוקה בחצר דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותן לכל אחד ואחד ד' אמות והשאר חולקין בשוה וה\"מ בבית דלמיהוי קאי יהבינן ליה אבל האי דלמסתר קאי לא יהבינן ליה ע\"כ וקי\"ל כרב הונא דרב הוא לגביה דרב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דב\"ב פ\"ק וזה היה דעתו של ר\"מ ז\"ל בפסק זה ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל דא\"כ היה לו לכתוב כו' כל זה נתגלגל בט\"ס שהחליף ד' במ\"ם במלת עד שכתב וד' אמות לזה עד פתח הבית חולקין והסופר כתב עם וכן מצאתיו עד בספר המוגה בחתימת ידו של ר\"מ ז\"ל ובזה נתיישב לשונו הצח והקצר כפי ההלכה בפשיטות ומושכל ראשון אבל למנוע ממנו כניסה ויציאה ומה שצריך להשתמש כנגד פתחו לפי מה שהוא מאן דכר שמיה ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון:", + " והזבל שבחצר וכו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דבתרא (דף י\"א) הן ההלכות האלו והביאור פ\"ה דהלכות מכירה:", + " אבל אם קנו מידם עד לחזור בחבירו. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג ע\"ב): " + ], + [ + "האחין שחלקו ועשו ביניהן גורל וכו' עד ומקנה לחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתחוורו דבריו עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא בב\"ב בפרק בית כור גמרא מתניתין בסימניה ובמצרניה כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר ר' יהודה אומר האחין שחלקו כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולן ושיילינן מ\"ט א\"ר אלעזר כתחלתה של א\"י שהתחלתה בגורל אף כאן בגורל ואקשינן עליה אי מה להלן קלפי ואורים ותומים אף כאן קלפי ואורים ותומים אמר רב אשי בההיא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו אהדדי ע\"כ וקי\"ל כרב אשי דבתרא הוא ועוד דהא איתקף ר\"א וכן הסכים ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות דברי ר\"א והביא דברי רב אשי להשמיענו שכן הלכה וה\"נ מייתי לה פ\"ק דבתרא אלמא הלכתא היא ולשון ההשגה תימה בעיני אם הראב\"ד ז\"ל כתבו:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "האחין שחלקו עד ויראה את חבירו. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "כמה גובה וכו' עד י' טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש גדול אלא כותל ארבע אמות עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"ם ז\"ל תלמוד ערוך פ\"ק דבתרא גמרא מתניתין דסמך לו כותל אחר דגרסינן א\"ר נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג לא ור\"נ דידיה אמר אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק הוא למחיצת עשרה ושיילינן למאי ושקלינן וטרינן ואסיקנא לעולם להיות נתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה ומצי אמר מצורי קא ממצרנא ע\"כ ובמתניתא נמי תנן כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות כו' אלמא כותל חצר או בית בעינן ארבע אמות אבל בגג בעינן עשרה דומיא דבין גג לגג אליבא דרב נחמן דקי\"ל הלכתא כוותיה דהא לא אתיא מחיצה אלא להיות נתפס עליו כגנב דאי להיזק ראיה במסיפס בעלמא סגי כדקאמר תלמודא להדיא בהאי סוגיא דשמעתין ולגבי גינה תנן וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסקה רבא ה\"ק וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ואין מחייבין אותו ע\"כ וכן הלכה והשתא א\"ש כל חדא וחדא כדינה בית וחצר אפילו בסתם בעינן ארבע אמות וסתם גינה או אפילו במקום שנהגו בעינן י' להיות נתפס עליו כגנב ובבקעה אין מחייבין אותו כלל אלא א\"כ נהגו אבל אם רצה כונס לתוך שלו ובונה אבל ד' אמות בגינה וכ\"ש בבקעה היכא רמיזא בכוליה תלמודא וכן כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק כמו שאבאר בע\"ה לכן אמרתי כי דבר זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחד מן המתחילין כתבו: שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל ז\"ל שאלוהו לר\"מ ז\"ל והשיבם וז\"ל בספר קניין נמצא כתוב בו שבין גינה לגינה סגי בעשרה טפחים ובתחלת ב\"ב משמע דיותר פשיטא לן בגינה דהיזק ראיה שמיה היזק מבחצר וא\"כ אמאי לא צריך ארבע אמות יורנו מורנו גאוננו כי צמאים אנחנו לתשובתו כאיל תערוג על אפיקי מים: תשובה זאת השאלה לא היתה לאנשים גדולים כמוכם לשאול אותה וכי לא שאני בין היזק ראיה שהוא היזק גדול ודאי שיראה אדם חבירו בעת שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו ובין היזק ראיה שיראה קמת חבירו משום עינא בישא שאלו דברי חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה ואותו השינוי שינויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא דעיקר היזק ראיה בחצר מקום שבני אדם דרין אבל בגגות של חצירות א\"צ ארבע אמות לפי שאין דרך בני אדם לדור בגגות אלא במחיצת עשרה טפחים סגיא כי היכי דיהא נתפס עליו כגנב ק\"ו לגנות שאין דרך בני אדם לדור שם ואם מאותו ענין של עינא בישא אפילו בבקעה היינו מחייבין אותו לגדור שעיקר קמתו של חבירו בבקעה הוא וכבר נתברר שאין מחייבין אותו בבקעה לגדור כלל לא בד' אמות ולא בעשרה טפחים ולעולם אין חוששין להיזק ראיה אלא משום בני אדם ובמקומות הקבוצין כחצירות ואותן הדברים שנאמרו שם בגינה שינויי בעלמא נינהו וזה דבר ברור וא\"צ להאריך ע\"כ לשון תשובתו, אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי ואשרי שזכיתי להסכמתו וראייתו ודעתו:", + " אבל בבקעה א\"צ להבדיל כו' עד והאבנים של שניהם. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "המוכר גינה לחבירו וכו' עד הכותל ביניהן: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן המוכר עכ\"ל: ואני אומר גם על לשון זה אני תמה אם יצא מפיו כי המוכר גינתו והלך לו למה מחייבין אותו לבנות אא\"כ היתה מקצת הגינה למוכר או שאר גינות בחצר זאת שמכר ור\"מ ז\"ל לישנא דתלמודא נקט דקאמר מחייבין אותו דמשמע הלוקח בלבד ולא את המוכר כי המוכר לא נשאר לו שם קרקע שיתחייב לגדור בעבורו:", + " ואפי' במקום שנהגו וכו' עד במקום שנהגו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי בסמוך כתבתי לשון הגמרא דפ\"ק דבתרא שהוא כלשון ר\"מ ז\"ל ואתה ראית בעיניך אלא מי שכתב הראשונה כתב האחרונה וכולהו בחדא מחתא מחתינהו:" + ], + [ + "מקום שנהגו לבנות הכותלים עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "כותל חצר המבדיל עד של שניהן. פ\"ק דב\"ב (דף ה'): " + ], + [ + "אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דבתרא ומ\"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ\"ש דמצי א\"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ\"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ\"ש בזה. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:", + " וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי כו' עד בכותלים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המשפט מעוקל וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דבתרא ומ\"ש כאן מסברתו רבים עומדים בסברתו ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל מפני שהרויח לו המקום אתמהה והלא התלמוד אומר כן כונס לתוך שלו ובונה כי מאחר שאין מנהג העיר לבנות כבר היה מרווח בלא הוא וגם לא הצריך התלמוד לגלגל עליו את הכל אלא כשגילה דעתו בגדר הניקף הגדר הרביעית דניחא ליה כדמשמע סוגיא דשמעתין ואף להם שמפרשים עמד המקיף כבר אמר טעם עיקרי שאינו יכול להשתמש בכותלים וכדאמרינן בגמרא שאם בא לסמוך אינו סומך וכ\"ש דמצי א\"ל לא בעינא דתתרע אשיתאי ואפילו כי עבד ליה המלטה כדאוקימנא מ\"מ שמעינן מינה דאי לא עבד ליה המלטה אינו יכול לסמוך וכ\"ש בזה. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל שיכתוב לו שטר סברת קדמונים הוא קרובה לפשרה אבל מן הדין לא מצאנוהו בתלמוד אלא אדרבה מצי אמר לא בעינא לנטורי שטרא וזכה בסברא:", + " וכן אם הניקף עצמו וכו' עד תמיד. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "גג הסמוך לחצר חבירו עד אם נכנס לרשותו: כתב הראב\"ד ז\"ל משאר הגגין פירוש שאין ראויין לתשמיש עכ\"ל: ואני אומר זה דעת מפרשים קדמונים נ\"ע ומכללם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שפירשו כל גגין שבתלמוד בגגין שלהם דוקא שהיו רגילים להשתמש בהן וכדמשמע להדיא פ\"ק דסוכה העושה סוכה בראש גגו וכמו שמשתמשין בהן היום בא\"י אבל אנו שאין אנו משתמשין בגגין כלל שהן מכוסים ברעפים לא אמנם ר\"מ ז\"ל לא עלה זה על דעתו בספריו שהוא לא כתב אלא מה שאמר התלמוד והן הגגין שמשתמשין בהן ובכאן פירושו בשאר הגגין שאינן סמוכים לחצר וכדאיתא פ\"ק דבתרא כמו שהעתקתי אותו בפ\"ב וזה פשוט:" + ], + [ + "שתי חצירות זו למעלה מזו עד אין זקוק לתחתון כלל: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו ברורים כלל עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ומבוארים הם פ\"ק דבתרא גמרא מתניתין דסמך לו כותל אחד כו' דגרסינן איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע לו מלמטה ועולה תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע לו מלמטה ובונה ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו ע\"כ וכן הלכה כרב חסדא דתניא כוותיה וזה פשוט כדעת ר\"מ ז\"ל וכי יבא דבר הראב\"ד ז\"ל כבדנוהו:" + ], + [ + "מי שהיה כותלו סמוך עד שלא אמר אלא לדחותו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז) ופ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "חמש גנות המספיקות מים עד ולמטה. במציעא פרק המקבל:", + " חמש חצירות וכו' עד ולמעלה. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "בני הנהר וכו' ובור הקרוב לאמה עד מפני דרכי שלום: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מעמיד אותה וכו': ואני אומר מ\"מ יפה עשה רבינו משה ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ובר מן כל הניזקין בדברים שאמרו במשנה משום דרכי שלום גרסינן עלה בגמרא איתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתו ברישא ושמואל אמר עילאי שתו ברישא ושקיל וטרי עלה ממתניתין דבור הקרוב כו' עליה דרב ומהדרינן תרגמה שמואל אליבא דרב באמה מהלכת ע\"פ בורו ומקשי ליה ודחי ליה ומסיק אמר רב תחליפא השתא דלא איתמר הילכתא לא כרב ולא כשמואל כל דאלים גבר כלומר דלא איתמר הילכתא כרב דהא שמואל פליג עליה ואע\"ג דתרגמה למילתיה לא ס\"ל כוותיה ולא כשמואל דאפשר לומר דשמואל כרב ס\"ל דאי לא ס\"ל כוותיה דרב משכוני אחרי דרב למה ליה לכן כל דאלים גבר ומ\"מ מתניתין דבור הקרוב כדקיימא קיימא ואוקימתא דשמואל לא קיימא מתרי טעמי חדא דקי\"ל בכל דוכתא רב ושמואל הלכה כשמואל בדיני ואי תרגמה אליבא דרב איהו לא סבירא ליה ועוד דהא פסק רב הונא דלא כתרווייהו הילכך קיימא מתניתין כפשוטה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה לו עלייה עד אין שומעין לו. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז): " + ], + [ + "נתדלדלו קורות וכו' עד ביניהם תחלה. פ\"ק דב\"ב (דף ו' ז'): " + ], + [ + "נתדלדלו קורות וכו' עד ביניהם תחלה. פ\"ק דב\"ב (דף ו' ז'): " + ], + [ + "בית הבד שהוא בנוי עד של תחתון. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז ע\"ב):", + " היה מגיע לנופו כו' עד בפירותיו. סוף מציעא ופרק השואל:" + ], + [ + "בית הבד שהוא בנוי עד של תחתון. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ז ע\"ב):", + " היה מגיע לנופו כו' עד בפירותיו. סוף מציעא ופרק השואל:" + ], + [ + "שטף נהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו וכו' אם עקרן הנהר וכו' עד לבעל הקרקע מיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני בעל הזיתים נוטל ממנו וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מפורש במציעא פרק השואל משנה וגמרא אבל דברי הראב\"ד ז\"ל אינם בגמרא אלא סברא ואף כי הוא כדאי ביותר לסמוך על סברתו וכ\"ש אם הם בקבלתו מ\"מ כבר כתבתי כמה פעמים בחיבור זה שאין ר\"ם ז\"ל מחבר בזה המשנה תורה אלא נוסח הגמרא:" + ], + [ + "כיוצא בו המוכר כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השואל (דף פ\"ב) הוא מפורש:" + ] + ], + [ + [ + "חצר השותפין כו' עד הכל. פ\"ק דב\"ב (דף ז' ע\"ב): " + ], + [ + "חצר השותפין כו' עד הכל. פ\"ק דב\"ב (דף ז' ע\"ב): " + ], + [ + "אחד מן השותפין עד על גב הנהר. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "אחד חצר השותפין עד במבואות. פ\"ק דבבא בתרא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין בחצר וכו' בד\"א בחצר השותפין אבל בחצר חבירו וכו' עד מקום לחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל הירושלמי חולק עליו וכו': ואני אומר דברי ר\"מ משנה וגמרא פרק חזקת הבתים דתנן ואלו דברים שאין להם חזקה היה מעמיד בהמה בחצר ומעמיד תנור וכירים ורחיים ומגדל תרנגולים ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה י' טפחים וכן לתנור וכן לכיריים וכן לרחיים הכניס תרנגולין לתוך הבית כו' עד הרי זו חזקה ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ושיילינן מ\"ש רישא ומ\"ש סיפא ואסיקנא אמר רבה בר אבוה הכא בחצר השותפין עסקינן דאהעמדה כדי לא קפדי אמחיצה קפדי ע\"כ וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל ותלמידו רבי יהוסף הלוי בן מיגש פירש כן כלשון ר\"מ ז\"ל ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מן הירושלמי ה\"ג ליה א\"ר אלעזר נהגו השותפין להיות מוותרין זה על זה בגידול תרנגולין א\"ר יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שניהם אסורין להעמיד רחיים ותנור ומלגדל תרנגולין אמר ר' אלעזר המכניס תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זו חזקה א\"ר יוסה ויאות מ\"נ אם יש לו רשות לגדל הרי גדל ואם אין לו רשות לגדל ה\"ז החזיק ע\"כ. והפירוש אצלי כי ר' יוסה חלק על ר' אלעזר ותמה על דבריו השיבו ויאות כלומר וטוב אתה אומר אלא תשיב לי על גידול זה של תרנגולין אם המגדל הזה יש לו רשות לגדל כבר גידל ואם אין לו רשות לגדל ובלא רשות גידלם שם וכי נאמר כי בעבור זה החזיק א\"ו לא החזיק (*וקי\"ל הלכה כר' יוסי דר' יוסי נימוקו עמו) והוא כדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע:
* צ\"ע דר\"י נימוקו עמו הוא ר\"י דמתני' ולא אמורא דירושלמי דחולק עם ר' לעזר. " + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "אחד מן השותפין שביקש עד מרבה עליהן את הדרך. פרק חזקת הבתים:", + " וכן המשכיר בית לבעל הבית וכו' עד מעכב עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי נ\"ל דדבריו סותרים זה את זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק ח\"ה והוא לא למד כן ממה שאמר אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק כי בזה אין רבוי שכנים אלא למדו מתחלת הדין שכתב אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו ואפילו בנה עלייה על גב ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לו לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה עכ\"ל ומכאן אתה למד כו' דומה בדומה ומה שהפסיק ביניהן לפי שרצה לשנות דיני התלמוד כמו שהן זה אחר זה כסדרן ואח\"כ כתב סברתו וארישא קאי כדפרישית ולא דמי לעלייה שפותח לביתו דהתם ליכא שכנים שירבה עליהם את הדרך שהרי לביתו של עצמו הוא פותח אבל לרישא שפותח לחצר של שותפין דמיא שפיר וג\"כ הוא אינו מונע מלהכניס אכסניא ומי שירצה לתוך ביתו אלא לשכון אצלו דוקא ועיניך רואות שכן דקדק בלשונו ומינה שלא עלה על דעתו אכסניא של תלמוד תורה דהא פשיטא לן דתלמוד תורה עדיפא ואין בני מבוי וחצר יכולים לעכב שלא להושיב ביניהם מלמדי תינוקות ואע\"פ שיכולין לעכב על שאר אומניות כדאיתא פ\"ק דבתרא וגם ר\"מ ז\"ל כתבו לפניך פ\"ו ומ\"מ כל זה סברא וניתן לבחירה ואין בזה השגת סתירה שאצטרך לפי מה שקבלתי לבררה אלא עבדי מילתא יתירתא:" + ], + [ + "היה פתח של אחד כו' עד שאינן יכולין לעכב עליו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "היה פתח של אחד כו' עד שאינן יכולין לעכב עליו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כופין בני מבוי זה את זה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "כופין בני העיר זה את זה עד בדברים אלו ששומרין את העיר. כל הדברים שצריכין כו' עד בפני עמי הארץ. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח) ובבתרא פ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "היו חופרין נהר וכו' עד מקול התינוקות של בית רבן. הכל פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "מי שיש לו בור כו' עד סוף הפרק. הכל בבתרא פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מי שיש לו בור כו' עד סוף הפרק. הכל בבתרא פרק המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ\"ק דב\"ב:", + " לפיכך מי שבא לפתוח כו' עד לסתום. פרק חזקת הבתים:", + " וכיצד דינה של חלון זה וכו' שהיתה למטה כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו משוים לא עמו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וכבר האריך בפירושה הרב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל והא פלוגתא תליא באשלי רברבי ודיו שעמד בשיטת רבו והרוצה לחלוק יש לו פנים והמחלוקת אינה השגה וכולם דברי אלהים חיים הם והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "היתה חלון קטנה עד על האורה. פרק חזקת הבתים:", + " וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת ובא חבירו עד אלא א\"כ מחל לו: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי דעתי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק חזקת הבתים וזו סברא היא והרוצה לקבל יקבל איברא צריכה ראיה רבה למי דעבד עובדא:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "ומי שהיו לו חלונות למטה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ט): " + ], + [ + "המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ט): " + ], + [ + "היה הזיז שהוציא רחבו טפח וכו' ואם רצה להרחיב כו' שישתמש בזיז: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה לו בזה וכו': ואני אומר לא זו בלבד פרק חזקת הבתים אלא כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה וכן פירש רבינו יהוסף הלוי בן מיגש וגם ר\"מ ז\"ל תלמידו כתבה לפניך:" + ], + [ + "המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:", + " רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ\"ע ובאותו פירוש פירשה ר\"מ ז\"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד\"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא\"י סיארל\"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז\"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ\"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר\"מ ז\"ל בכללן ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:" + ], + [ + "המעמיד סולם קטן עד באין אצלו לרשותו. הכל פרק חזקת הבתים:", + " רצה בעל הגג לעקור וכו' עד לקלוח המים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך אינו מחוור וכו': ואני אומר מתוך לשונו משמע שאינו מפרש פירוש מזחילה כאשר פירשה רבינו יהוסף הלוי בן מיגש בקבלת רבותיו נ\"ע ובאותו פירוש פירשה ר\"מ ז\"ל פרק חזקת הבתים וגם בעל הערוך באורך ועיקר הדבר שמקבלת כל מי הגג והולכת לכל ארכו של גג וזורקתן רחוק מן הכותל ולפעמים היא עומדת באמצעית הגג לארכו או לרחבו ומקבלת כל המים וזורק לחוץ מן הכותל ברחוק ד\"א כשהיא מזחילה של בנין העשויה באבנים היוצאין מן הכותל כעין אמלתראות ולפעמים זוחלין ויורדין בגוף הכותל והיא נקראת עתה אצלנו בא\"י סיארל\"א בלשון ערבי ובא לומר שיש למזחילה חזקה ואין בעל החצר יכול למנעו מלהוריד שם המים וגם זכה בעל החצר במים שאם רצה בעל הגג להסיר הורדת המים מעל זה החצר ולהורידה למקום אחר אינו יכול שכמו שהוא זכה באויר החצר כך זכה בעל החצר בגוף המים ומה שאמר עוד למה ימנע בעל החצר לבעל המזחילה מלקצרו הטעם מפני שכל מה שהוא ארוך יותר מרחיק המים מלהסמיך לכותל וכשמקצרו מריעים המים את הכותל ומלחלחין אותה ומה שאמר אם רצה הוא להתריע כותלו מה לו לבעל החצר הוא בהיפך כמו שפירשתי ומזה הלשון משמע מה שפירשתי שאינו מפרש מזחילה כאשר פירשוה הם ז\"ל וקבלנוה אנחנו ואנחנו משתמשים בה בכל יום זו צורתה כפשוטה ושל בנין כזה שהכותל עולה ומתרחבת באבנים עד שתהיה המזחילה נתונה על גבי האבנים היוצאין וילכו המים מן הכותל ברחוק וזה פשוט ומה שאמר שהן דברי אמורא מה בכך כ\"ש שמפורשין יותר מן המשנה ועל כן נכונים דברי ר\"מ ז\"ל בכללן ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו פירוש אחר בהלכה אנחנו כך קבלנו:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "מי שהוריד מי גגו עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דב\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "לא יחפור אדם בור כו' עד הואיל והחזיק בה. בב\"ב פרק לא יחפור ריש פירקא (דף י\"ז): " + ], + [ + "ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון עד ותתחזק הארץ: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוור לענין הגמרא וכו': ואני אומר פירוש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו מפי רבותינו מפי הראשונים נ\"ע פרק לא יחפור וגם רש\"י ז\"ל כך פירש והראב\"ד ז\"ל הלך בזה בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ויש לי לתרץ קושייתו דנהי דדוושא רבה ליכא דוושא זוטא מיהא איכא:", + " בד\"א בכותל גינה או בכותל חצר וכו' וכן אם לא היה באורך כותל שמעון כו' עד חיזוק הארץ: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא יפה היא עכ\"ל: ואני אומר לא בא לשבח הדינים והחילוקים כי מפורשים הן במשנה ובגמרא פרק לא יחפור אלא הטעם שיבח שאמר שהכותל שהוא פחות מד' אמות א\"צ חיזוק הארץ והוא אמת:" + ], + [ + "מי שבא לחפור בור עד כמו שנתבאר במקומו. עיקר ההלכה פרק לא יחפור (דף י\"ז ע\"ב) והביאור פי\"ד דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "מי שבא לחפור בור עד כמו שנתבאר במקומו. עיקר ההלכה פרק לא יחפור (דף י\"ז ע\"ב) והביאור פי\"ד דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חנות עד סוף הפרק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שהיתה לו חנות עד סוף הפרק. פרק לא יחפור:" + ] + ], + [], + [ + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שעשה גורן כו' עד שהרי מכחו בא הנזק. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה וכו' והוא שיראה ממנו שמחל וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני ראה ושתק וכו': ואני אומר כן הסכים רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ומה שאמר יגע וסתום לא דומה לזה והנה הוא מחלק בסמוך ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה לחלוק יחלוק ולדעתי די במ\"ש שביאר הוא פ\"ג ופ\"ז ופ\"ט וכל אחד הולך לשיטתו:", + " בד\"א בשהחזיק בשאר נזקים חוץ מארבעה מיני נזקין וכו' וכן היזק ראיה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל צריך להביא ראיה וכו' ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"מ ז\"ל שביארו והוא אמת שכבר ביאר פ\"ב מקום שצריך מחיצה כיון שנפרצה כופין אותו לעשות מחיצה והיא בשמעתא קמייתא דבתרא ושם פירשו כל רבותיו נ\"ע כמותו והיינו היזק ראיה, קוטרא ובית הכסא מפורשין פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין את השובך, שאר הנזקין שאין דרך בני אדם לסבול גמרינן להו מקורקור דרב יוסף דאמר הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי, אבק הוא מפורש פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין גורן קבוע כו' דשקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו ומנטיעותיו דאזיל אבקא ויתיב בלביה ומצבי ליה אלא מנירו אמאי ומהדרי' א\"ר אבא בר זבדי ואיתימא רבי אבא בר ממל ואיתימא רבי אבא בר זוטרא מפני שעושה אותו גלל ע\"כ והיינו גללי בקר שהן הן בית הכסא, ואבקא דאינשי גרסינן לה בההוא פירקא גמרא מתניתין דמרחיקין את האילן מן הבור כו' דבי בר מריון בריה דרבין כי הוון נפצי כתנא הוה אזלא דקתא ומזקא לאינשי אתו לקמיה דרבינא כו' ואסיקנא דהיינו כזורה ורוח מסייעתו ומודה ר\"י בגירי דיליה. זה כתבתי לגזירת הראב\"ד ז\"ל שגזר להביא ראיות אבל עיקר הפוסקין כמו שמפרש והולך והוא פירוש רבו ז\"ל דגמרינן מקורקור דרב יוסף וכל דדמי ליה:", + " ולמה שינו וכו' עד וכזה הורו הגאונים ז\"ל. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה וכו' והוא שיראה ממנו שמחל וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני ראה ושתק וכו': ואני אומר כן הסכים רבינו יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ומה שאמר יגע וסתום לא דומה לזה והנה הוא מחלק בסמוך ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה לחלוק יחלוק ולדעתי די במ\"ש שביאר הוא פ\"ג ופ\"ז ופ\"ט וכל אחד הולך לשיטתו:", + " בד\"א בשהחזיק בשאר נזקים חוץ מארבעה מיני נזקין וכו' וכן היזק ראיה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל צריך להביא ראיה וכו' ועוד מפני ההוצאה שמגעת לחלקי ויתרתי הקרקע עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"מ ז\"ל שביארו והוא אמת שכבר ביאר פ\"ב מקום שצריך מחיצה כיון שנפרצה כופין אותו לעשות מחיצה והיא בשמעתא קמייתא דבתרא ושם פירשו כל רבותיו נ\"ע כמותו והיינו היזק ראיה, קוטרא ובית הכסא מפורשין פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין את השובך, שאר הנזקין שאין דרך בני אדם לסבול גמרינן להו מקורקור דרב יוסף דאמר הני לדידי כקוטרא ובית הכסא דמו לי, אבק הוא מפורש פרק לא יחפור סוף גמרא מתניתין דמרחיקין גורן קבוע כו' דשקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן בשלמא ממקשאיו וממדלעיו ומנטיעותיו דאזיל אבקא ויתיב בלביה ומצבי ליה אלא מנירו אמאי ומהדרי' א\"ר אבא בר זבדי ואיתימא רבי אבא בר ממל ואיתימא רבי אבא בר זוטרא מפני שעושה אותו גלל ע\"כ והיינו גללי בקר שהן הן בית הכסא, ואבקא דאינשי גרסינן לה בההוא פירקא גמרא מתניתין דמרחיקין את האילן מן הבור כו' דבי בר מריון בריה דרבין כי הוון נפצי כתנא הוה אזלא דקתא ומזקא לאינשי אתו לקמיה דרבינא כו' ואסיקנא דהיינו כזורה ורוח מסייעתו ומודה ר\"י בגירי דיליה. זה כתבתי לגזירת הראב\"ד ז\"ל שגזר להביא ראיות אבל עיקר הפוסקין כמו שמפרש והולך והוא פירוש רבו ז\"ל דגמרינן מקורקור דרב יוסף וכל דדמי ליה:", + " ולמה שינו וכו' עד וכזה הורו הגאונים ז\"ל. פרק לא יחפור:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים:" + ] + ], + [ + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "האחין או השותפים עד לעשות. פ\"ק דבתרא (דף י\"ב:): " + ], + [ + "אחד מן האחין כו' עד בין שמכרו ב\"ד יש בו דין המצר: כתב הראב\"ד ז\"ל חוץ ממה שמכרו ב\"ד למזונות עכ\"ל: אני אומר עיקר אלו הדינין במציעא פרק המקבל ולמזונות אינו דומה לאלו דא\"כ ממנעי ולא זבני ואינו דומה בעיני אלא למוכר לצרכי תכריכי אביו וכדתני להו נמי התם לכרגא למזוני ולקבורה:", + " ואפילו היה הלוקח כו' עד והיא להן. פרק המקבל:", + " וכן המוכר לאחד מבני המצר עד נוטלין עמו. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "אחד מן האחין כו' עד בין שמכרו ב\"ד יש בו דין המצר: כתב הראב\"ד ז\"ל חוץ ממה שמכרו ב\"ד למזונות עכ\"ל: אני אומר עיקר אלו הדינין במציעא פרק המקבל ולמזונות אינו דומה לאלו דא\"כ ממנעי ולא זבני ואינו דומה בעיני אלא למוכר לצרכי תכריכי אביו וכדתני להו נמי התם לכרגא למזוני ולקבורה:", + " ואפילו היה הלוקח כו' עד והיא להן. פרק המקבל:", + " וכן המוכר לאחד מבני המצר עד נוטלין עמו. פ\"ק דבתרא:" + ], + [ + "המוכר כל נכסיו עד דין בן המצר. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "המוכר לעכו\"ם כו' עד משלם המוכר. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ], + [ + "השכירות אין בו כו' עד סוף הפרק. תחלתן פרק איזהו נשך וסופן פרק המקבל (דף ק\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "הנותן מתנה כו' עד ואין לך מחילה גדולה מזו. פרק המקבל (דף ק\"ט ריש ע\"ב): " + ], + [ + "בעל חוב של מוכר שטרף וכו' עד ונוטל מן המוכר: כתב הראב\"ד לזה לא ידעתי טעמו ואולי מפני שפשע שקנה מאיש שיש לו עליו שטר חוב עכ\"ל: ואני אומר הואיל ולסברא ניתן הגמרא נקבל את שלו וחכם יוסיף לקח:" + ], + [ + "כל ב\"ח שטרף עד כמו שיתבאר במקומו. ההלכה פרק המקבל והביאור פרק י\"ח דהלכות מלוה:" + ], + [ + "קטן שהיה בן המצר כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:" + ], + [ + "קטן שהיה בן המצר כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:" + ] + ], + [ + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ], + [ + "הרוצה למכור שדהו עד בכלל הטוב והישר הוא. הכל פרק המקבל (דף ק\"ח):", + " קדם אחד וקנה זכה ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו וכו' עד שעושה כך. פרק המקבל:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a126fd58d51d5520d0d6b7ff8d2491902a8fda32 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,734 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "ההפקר כל המחזיק בו זכה. זה מפורש בנדרים וכל התלמוד מלא על כל גדותיו בפשיטות מההפקר כל הקודם בו זכה ונעשה כזוכה מן ההפקר ודבר פשוט הוא וכבר כתב בספר הפלאה שהוא אחד ממיני הנדרים:", + " המדברות עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא לאותו השבט עכ\"ל: ואני אומר זה החילוק לא מצינו רק בחלקו של נפתלי כדאיתא פ' מרובה וכמה מקומות וכן לגבי ציידי חלזון כדאיתא פ\"ק דמגילה וכמה מקומות אבל שאר דברים לא מצינו ומפורש אמרו בנזיקין פ' מרובה בשמעתין דעשרה תנאין התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עשבים בכ\"מ ומפרש להו ואזיל וגרסינן תו התם ת\"ר בראשונה התנו השבטים זה עם זה שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה אבל צד הוא במכמורות ורשתות ועוד תניא בהדיא התם ר\"ש בן אלעזר אומר תלושין שבהרים בחזקת כל השבטים עומדין ומחוברין בחזקת אותו שבט ע\"כ. אלמא כל השבטים שוים בהם. ובפרק חזקת הבתים בשמעתין דנכסי הגר א\"ר יהודה אמר שמואל נכסי הגר הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהם עוד אמרו בסנהדרין לגבי יואב בן צרויה ויקבר בביתו במדבר מה מדבר הפקר לכל אף ביתו של יואב הפקר לכל לומר שהיתה פתו מצויה לכל עובר ושב וכל הבא ימלא ידו כמו מן הפקר, וביער נמי אמרו במס' מכות פרק הגולין ובכמה מקומות ואשר יבא את רעהו ביער כו' מה יער הפקר לכל כו' ובפירותיהן לגבי פאה ומעשרות כל שהוא אוכל ונשמר כו' ונשמר לאפוקי הפקר בכמה מקומות:" + ], + [ + "הצד דגים מן הימים כו' ואם צד שם קנה. כן משמע פ\"ק דמציעא (דף י\"ב) ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט):", + " ואם היו הדגים בביבר של בעלים עד הרי זה גזלן. כן משמע בביצה פ' אין צדין (דף כ\"ה) והכי איתא בגיטין פ' הניזקין:" + ], + [ + "אבל הלוקח דגים מתוך של חבירו וכו' ואם היתה המצודה כלי עד גזלן: כתב הראב\"ד ז\"ל להוציאו בדיינין: ואני אומר הואיל ופירש תחלה מד\"ס ובכאן כתב הרי זה גזלן סתם פשיטא דלהוציאו בדיינין קאמר וכן מפורש בשלהי הניזקין וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפורס מצודה בשדה חברו וכו' ואם היה בעל השדה כו' עד ואין לבעל המצודה כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא חילק בין צבי רץ כדרכו וגוזלים מפריחים לשאינן כן והלא המשנה חילקה בהן עכ\"ל: ואני אומר לו רצה לחזור ולעיין פי\"ז דהל' גזילה ואבדה לא היה כותב כן כי לשם כתבו מפורש בחילוקין המפורשין במשנה ובגמרא פ\"ק דמציעא וגם אני רשמתי וציינתי שם מקומות כל דבר ודבר בס\"ד:" + ], + [ + "דגים שקפצו לתוך הספינה כו' עד הולכת מחמת עצמה. פ\"ק דמציעא (דף י\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "המחזיק בשטר וכו' עד וכיוצא בזה. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט) בעיא רב ייבא סבא מר\"נ ואסקה הכי:" + ], + [ + "שדה המסויימת במצריה עד או עד החצב. פ' חזקת הבתים (דף נ\"ד): " + ], + [ + "כל המפסיק לפאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון וכו' כל המפסיק ברשות שבת וכו' עד שחולקת לגיטין: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן ערבובי דברים וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל שדברי ר\"מ ז\"ל מסודרים על דרך קצרה מאורך הגמ' פ' חזקת הבתים בשמעתין דנכסי הגר תחלה הזכיר בפסקא שקודם לזו דין השדה המסויימת ושאינו מסויימת כי היא תחלת ההלכה דגרסינן אתמר שדה המסויימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה וכו' עד ושאינה מסויימת במצריה עד כמה אמר רב פפא כדאזיל תיירא דתורי והדר ואח\"כ דין המצר והחצב שהוא מסודר אחריה כדין הזכיר והיא דברי רב אסי אר\"י ואח\"כ סידר בזאת הפיסקא דין כל המפסיק לפאה עד האמה שכן הן דברי רבין אמר ר\"י דאמר אפילו לפאה וטומאה ופירש לאלתר לפאה מאי היא דתנן אלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית רה\"י ורה\"ר שביל היחיד ושביל הרבים וכו' ואיידי דקאי ברשויות סידר אחריו הפסק רשויות שהיא מימרא ופירש דאביי ורבא סמוכה לדופן וסיים ברשות שחולקת לגיטין דהיינו פיסלא כדקא מסיימא סוגיין רבא אמר אפילו פיסלא ואזדא רבא לטעמיה רשות שבת כרשות גיטין דמי ואח\"כ חזר לסדר אחר זאת הפיסקא כל דבר המפסיק לטומאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון שנכנס אדם לבקעה כו' לשני טעמים האחד לפי שבגמרא מפרש בדברי רבין אר\"י טומאה מאי היא כו' בתר פאה מאי היא והדר לסדריה והשני שרצה לסמוך דיני בקעה זה לזה שכתב בקעה גדולה שיש בה שדות רבות כו' כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד. הנך רואה כי דברי ר\"מ ז\"ל וסדורו שקולים במאזני צדק. מעתה אומר אני שראב\"ד ז\"ל לא כתב זאת ההשגה אלא אחד מן התלמידים על שמו:" + ], + [ + "כל דבר המפסיק לטומאה עד מוחלק בפ\"ע. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ה) והיא מימרא דרבין שהזכרתי:" + ], + [ + "בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכו' עד הגר קונה אותה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר גם על זה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי לשון הגירסא פ' חזקת הבתים כך הוא אין שם לא מצר ולא חצב מאי פירש רבי מרינוס כל שנקראת על שמו היכי דמי אמר רב פפא כגון דקרו לה בי גרגותא דפלניא ע\"כ. ורבים וגדולים פירשוה כפירוש ר\"מ ז\"ל שהיה מקובל לו מפי הראשונים והוא פירוש נאה ואין להרהר אחריו כי מלת פלניא לא תמלט מהיות שם אדם נקרא עליו:" + ], + [ + "עכו\"ם שמכר מטלטלין עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "עכו\"ם שמכר מטלטלין עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים:" + ] + ], + [ + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היתה מחיצה בנכסי וכו' עד בא המעשה. בעירובין פ' עושין פסין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המחזיק בנכסי הגר עד וגדר לא קנה. בנזקין פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "העודר בנכסי הגר עד הרי זה קנה. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היה משכון וכו' עד כנגד שעבודו. פ' שור שנגח את הפרה שם:" + ], + [ + "היה משכון הגר ביד ישראל עד האחרון כלום. שם פ' שור שנגח את הפרה והביאור פי\"ז דהל' גזילה:" + ], + [ + "היה משכון הגר ביד ישראל עד האחרון כלום. שם פ' שור שנגח את הפרה והביאור פי\"ז דהל' גזילה:" + ], + [ + "גר שמת ובזבזו כו' עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים ומקצתה בגיטין פ' השולח (דף ל\"ה) והביאור רפ\"ב בהל' מכירה:" + ], + [ + "גר שמת ובזבזו כו' עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים ומקצתה בגיטין פ' השולח (דף ל\"ה) והביאור רפ\"ב בהל' מכירה:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה לחבירו עד כמו שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו וכ\"ז) והביאור פכ\"ג דהלכות אישות ופי\"א ופי\"ב דהל' מכירה:" + ], + [ + "הנותן מתנה לחבירו עד כמו שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו וכ\"ז) והביאור פכ\"ג דהלכות אישות ופי\"א ופי\"ב דהל' מכירה:" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו מנה וכו' עד כמו שביארנו. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ג י\"ד) בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ד וקמ\"ח) והביאור פ\"ו דהלכות מכירה:" + ], + [ + "כדרך שאין צריכין כו' עד מפני המשקרין. פ' האומר דקדושין (דף ס\"ה): " + ], + [ + "כשם שהמוכר צריך לסיים כו' כיצד הכותב כו' אבל אם אומר לו חלק כך וכך כו' עד שבאותה השדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך הולך וכו': ואני אומר הרי שרבו מודה לו, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ממנחות כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פכ\"א דהל' מכירה והיא נאמרה פ' הרי עלי עשרון ושקלינן וטרינן עלה והכין אסיקנא לה משום דיד בעל השטר על התחתונה ואנן לא דחקינן אלא אמרינן לסיפא דמיא דמה לי בית בביתי מה לי חלק בשדה פלונית שכל מין הבתים כשדה פלוני הם ובית אחד מהם כחלק מן השדה משא\"כ ברישא קרקע מנכסי שיש בהם כמה מינים שדות וכרמים גנות ופרדסים ברכות מים וגרנות ובורות שיחין ומערות יער וכרמל והרים וגבעות שפלה וערבה נחלים וגאיות אגמים ונהרות סלעים וטרשים שהכל נקרא נכסים וקרקע והוא נקרא סוג לפי המינים הנכללים בו והשדה הוא מין מהמינים והחלק בו נפרד ונחלק בלשון המדברים וזה פשוט לבעלי ההגיון ואם מנעונו רבותינו ז\"ל ממנו אותנו ואת בנינו כל דקדוק התלמוד וחלוקיהם הם הם ואין ספק בדבריהם וזה ברור:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "הנותן מתנה על מנת להחזיר עד כל זמן המתנה. פ\"ק דקדושין (דף ו'): " + ], + [ + "האומר לחבירו שור זה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק יש נוחלין (דף קל\"ז): " + ], + [ + "אסור לישראל ליתן מתנות חנם עד וחי עמך. פ\"ק דמס' ע\"ז (דף ו'): " + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן כל נכסיו לעבדו עד סוף הפרק. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "המקבל את המתנה וזכה בה וכו' עד לא אמר כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אמר הרי היא בטילה וכו': ואני אומר אמת הוא שכן נאמרה בגיטין ר\"פ השולח (דף ל\"ב) וגם בכריתות פ' המביא אשם תלוי (דף כ\"ד): ", + " וכשם שאין הנותן כו' עד לבעלים הראשונים. בגיטין פ' השולח (שם) ובכריתות פ' המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "המזכה לחבירו ע\"י אחר כו' עד מתנה בעל כרחו. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ד) כתב כן ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "זיכה לו ע\"י אחר עד היא קיימת עדיין. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ח) ובגיטין ריש פרק השולח ובכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "ראובן שרצה ליתן מאה דינרים לשמעון וכו' עד שיגיע המאה ליד שמעון: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא מתנה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין ספ\"ק בפשיטות התלמוד כלשון ר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד הסכמת גדולים היא וסברא נכונה היא בעיני:" + ], + [ + "הלך לוי עד בידו של שליח עדיין. ספ\"ק דמס' גיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "אין אדם זוכה במתנה לחבירו וכו' עד כך אינו זוכה לעכו\"ם. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "קטן שנותנין לו צרור עד כמו שביארנו בהל' גזלה. בגיטין פרק התקבל (דף ע\"א וע\"ב) והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "זכין לקטן אפילו כו' עד ויאמר לו זכתה לי שדי. בגיטין פ' השולח (דף ל\"ט) ופרק הנזיקין (דף נ\"ט) ופ\"ק דמציעא וב\"ב פ' מי שמת ובכמה מקומות:", + " וכן ארבע אמות של אדם וכו' וקטנה תזכה לה חצרה וכו' עד שיזכה לו בה אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ק דמציעא ובגיטין בכמה מקומות ודעת רבינו משה ז\"ל והעומדים בשיטתו אם מטעם שיש לו יד או שליחות מ\"ש מתנה ומאי שנא מציאה ודעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דשאני מתנה הואיל ודעת אחרת מקנה עדיפא להו ולכלם יש בתלמוד פנים:" + ], + [ + "זכין לקטן אפילו כו' עד ויאמר לו זכתה לי שדי. בגיטין פ' השולח (דף ל\"ט) ופרק הנזיקין (דף נ\"ט) ופ\"ק דמציעא וב\"ב פ' מי שמת ובכמה מקומות:", + " וכן ארבע אמות של אדם וכו' וקטנה תזכה לה חצרה וכו' עד שיזכה לו בה אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ק דמציעא ובגיטין בכמה מקומות ודעת רבינו משה ז\"ל והעומדים בשיטתו אם מטעם שיש לו יד או שליחות מ\"ש מתנה ומאי שנא מציאה ודעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דשאני מתנה הואיל ודעת אחרת מקנה עדיפא להו ולכלם יש בתלמוד פנים:" + ], + [ + "המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דברים לשליח וכו' עד למקבל לא קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל ה\"ה אם אמר להם תנו עכ\"ל: ואני אומר גם ההלכה זו עיקרה פרק כל הגט וסברת ראב\"ד ז\"ל יש לה פנים לפי הסוגיא דמסגי להו בסגנון אחר ור\"מ ז\"ל לא כתבה לפי שאינה פשוטה בגמרא וכמ\"ש בזה החיבור כמה פעמים כי לכך קראו משנה תורה:", + " וכן אם אמר לשנים כתבו וכו' עד כמו בגט: כתב הראב\"ד ז\"ל וה\"ה אם אמר להם תנו צריכין הם לכתבו עכ\"ל: ואני אומר גם בזה עיקר ההלכה בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ו ס\"ז) כלשון ר\"מ ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברא מחודשת ונכונה היא ולא כתבה ר\"מ ז\"ל מפני שאינה בלשון הגמרא:" + ], + [ + "הכותב בשטר נתתי וכו' עד כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה בגיטין פרק השולח (דף מ':) והביאור בזה הפרק: " + ], + [ + "האומר נתתי שדה פלונית לפלוני כו' עד היאך הוא. פרק השולח:" + ], + [ + "מקבל מתנה שטוען ואומר וכו' עד ותחזור לבעליה: כתב הראב\"ד ז\"ל רעיון רוח ונשבע שבועת היסת עכ\"ל: ואני אומר דעת ר\"מ ז\"ל מסוגיין דפ' השולח ופרק המביא אשם תלוי דעביד טענת המקבל כטענת הנותן וא\"כ אית לן למימר מה הנותן נשבע היסת אף המקבל כן. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפטרו לגמרי מפני שהיא הודאת בע\"ד כמאה עדים ולא מצינו שבועה בהודאה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "טען הנותן וכו' עד סוף הפרק. מתני' היא פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שיש לי בידך וזה הדין דומה לה ולכיוצא בה האמורות שם:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה בין בריא בין חולה וכו' אמר לעדים כתבו בסתר וכו' עד אחר שיתן: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש הטובה שקבל מזה עכ\"ל: ואני אומר רואה אני שבכלל דבריו הכל וזה תלמוד ערוך פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "מעשה באחד שרצה לישא אשה כו' עד וכיוצא בענינים אלו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שני שטרות שזמנם יום אחד וכו' עד קנה הראשון. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד ול\"ה) ומייתי לה נמי מס' כתובות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "שני שטרות שזמנם יום אחד וכו' עד קנה הראשון. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד ול\"ה) ומייתי לה נמי מס' כתובות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "שני שטרות היוצאין וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה וסופו פ' הניזקין במס' גיטין:" + ], + [ + "שני שטרות היוצאין וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה וסופו פ' הניזקין במס' גיטין:" + ] + ], + [ + [ + "לעולם אומדין דעת כו' עד מתנתו קיימת. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ב) ופרק מי שמת (דף קמ\"ו): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בנשואה כו' עד ומתנתו קיימת. פ' מי שמת:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו וכו' עד על המחצה. פרק יש נוחלין ופרק מי שמת:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו וכו' עד על המחצה. פרק יש נוחלין ופרק מי שמת:" + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "הרוצה להנשא וכתבה כל נכסיה עד אע\"פ שנתגרשה אינה חוזרת. בבתרא פרק מי שמת (דף קנ\"א) ובכתובות פ' האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ט): " + ], + [ + "כל הנותנין כל נכסיהן כו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה בכתובות פ' האשה שנפלו לה נכסים והביאור פרק שלישי:" + ], + [ + "מי ששלח כלים עד שהדעת נוטה שלהן שלח. פרק מי שמת (דף קמ\"ג) ובירושלמי פ' שני דייני גזירות:" + ], + [ + "המשיא בנו הגדול כו' עד שנשא בו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "המשיא בנו הגדול כו' עד שנשא בו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "כבר ביארנו בנשואין וכו' עד לכנוס. פ\"ק דקדושין (דף ט') והביאור פכ\"ג:", + " וצריכין שיהיו הדברים שהן פוסקין וכו' עד שלא בא לעולם. ריש פכ\"ב דהלכות מכירה מבואר:", + " ודברים אלו לא ניתנו להכתב לפיכך אינן בשטר עד שיטרוף בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו מעורבבין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דקדושין וכן קבלנו פירושה לא ניתנו ליכתב שהרי אין אחד מוכר ונותן לחבירו כלום אלא שפוסקין כך אם יעשו הנשואין לפיכך אם כתבו אינן אלא לזכירה בעלמא אבל לא לטרוף בהן ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל. ויש לי ראיה לזה פרק אלו מגלחין (דף י\"ח:) גמרא מתני' דואלו כותבין כו' דגרסינן אמר שמואל מותר לארס אשה בחולו של מועד שמא יקדמנו אחר ואמרינן לימא מסייע ליה ואלו כותבין במועד קדושי נשים וכו' מאי לאו שטרי קידושין ממש ודחינן לא שטרי פסיקתא וכדרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך ועמדו וקדשו קנו והן הן הדברים הנקנין באמירה ע\"כ. אלמא דברים אלו משעת השדוכין נאמרין ועליהן סומכין לקדש והן הן הנקראין אירוסין וקי\"ל אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה כו' אלמא אינה כאשתו לכל דבר עד שתכנס לחופה וכדאסיקנא בכולא תלמודא אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה וא\"כ אתמהה אם טורפת ממשעבדי ואפילו היו הדברים שפוסקין בין האיש ובין האשה כ\"ש שאינן אלא מאבי החתן ואבי הכלה דלא גמרי ומקנו עד שעת נשואין כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו ואם י\"מ בענין אחר יגדיל תורה ויאדיר ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "השולח סבלונות לבית חמיו עד חוץ מן המאכל והמשקה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מועטין ואכל למה הדרי בב\"ד וכו' ואפילו תפס מפקינן מיניה עכ\"ל: ואני אומר כך מצאתי כתוב בהשגות אות באות ולפי דעתי היה ט\"ס שהשמיט משם בבא מפורשת סמוך לה שכתוב להדיא וז\"ל וכן כלים ששלח שם להשתמש בהן בבית אביה אם נשתמש בהן ובלו או אבדו אינן משתלמין אבל אם היו קיימין חוזרין הכל וגובה אותו בב\"ד שהדבר ידוע שלא שלחם אלא דרך נוי בלבד עכ\"ל. וזה אפשר לפרש כדעת מקצת המפרשים אותו בשלא אכל וגם שהן קיימין ואפילו תימא בשאכל הואיל והן קיימין למה אינן נגבין בב\"ד שהרי הדבר ידוע שלא שלחם אלא ע\"מ שישאנה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל בעיא דרבא היא התם בפרק מי שמת (דף קמ\"ז) גמ' מתני' דהשולח סבלונות והכי גרסינן לה בעי רבא סבלונות העשויין ליבלות ולא בלו מהו ע\"כ. ולא איפשיטא ומיהו כי דייקת בה שפיר העשויין לבלות לאו היינו שתשתמש בהן אלא העשויין ליבלות הן אותן שאופה ומבשלת ועושה כל מלאכותיה בהן ומתוך כך הן בלין וכלין אבל להשתמש בהן בבית אביה הן כלים מועטין שהן עשויין לה לנוי ולכבוד ולתפארת כגון נזמים וטבעות וכיוצא בהן שעשויין להתכבד בהן בלבד ואותן ודאי נגבין בב\"ד ולכך דקדק ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו וכתב שהדבר ידוע שלא שלחן אלא דרך נוי בלבד עכ\"ל ומלשון בעיא דרבא גופיה שמעת לה נמי הכי דקאמר העשויין ליבלות ולא בלו מהו דמשמע דוקא העשויין ליבלות הוא דקא מסתפק ליה הא אינן עשויין ליבלות פשיטא דחוזרין ונגבין בב\"ד מאחר שהן קיימין וכי מעיינת שפיר בסוגיא דשמעתא הכי משכחת לה דבתר דבעי רבא בעא למיפשטה מהא דעשויין ליבלות כו' מאי לאו אע\"ג דלא בלו והדר ליה לא דבלו והדר פשיט מהא סבלונות מועטין שתשתמש בהן והיא בבית אביה אין נגבין ומהדר תרגמה רבא בייבא וסבכתא משמע הא בשאר מילי נגבין ועוד לקמן כי הדר עלה בספקא אמרינן יתיב רבין סבא קמיה דרב פפא ויתיב וקאמר בין שמתה היא ובין שמת הוא הדר ביה הוא סבלונות הדרי אלמא פשיטא ליה לתלמודא דכל היכא דלא בלו הדרי ואע\"ג דאכל דהא כי הדר ביה איהו טפי הוא מאכל או שתה ואפ\"ה הדרי וגם על זה סמך רבינו משה ז\"ל:" + ], + [], + [ + "חזרה היא בה חוזרת הכל וכו' עד אלא לדעת שלא תחזור בו. פרק מי שמת:" + ], + [ + "הורו רבותי שאם יהיה מנהג המדינה שיעשה כל אדם סעודה וכו' עד נשבע ונוטל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני משוה עם רבותיו בזה וזאת הגרמא דומה לזרעוני גנה ולא צמחו שאינו משלם לו אלא ההוצאה וכללו של דבר אין זה ממון שבעל הממון עושה אותו אע\"פ שגרם לו זה עכ\"ל: ואני אומר כולה שמעתין דשושבינות וסבלונות פרק מי שמת הולכת ע\"פ המנהג דהכי נהוג בני גננא וכו' מקום שנהגו כו' ופ' גט פשוט מקום שנהגו ובמציעא פרק השוכר את הפועלים הכל כמנהג המדינה והיא הלכתא רבתי לכולא תלמודא ושמחת מרעים נמי התם אתמרא פרק מי שמת וטעמא דגרמא שכתב ר\"מ ז\"ל יתורא דטעמא הוא אלא העיקר הוא המנהג פלגא דגרמא בנפשיה מחלוקת ישנה היא בנזיקין פרק הגוזל עצים בשמעתין דגרמא גבי השורף שטרותיו של חבירו י\"א בכה וי\"א בכה:" + ] + ], + [ + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "וכמה מנכין וכו' עד ומשלם לו השאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי חשיבות עם צרות העין עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי שמצא בלשון הגמרא פרק מי שמת בשמעתא דשושבינות דגרסינן ועד כמה אמר אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא בכפיה אכליה בכרסיה עד ארבע משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש כחשיבותיה ע\"כ. ורוצה לומר הראב\"ד ז\"ל כחשיבותיה (למעלה) דאילו למטה לא יקרא חשיבות כפירש ר\"מ ז\"ל ורשב\"ם פירש כפירוש רבינו משה ז\"ל בין לחשיבות בין לגריעות כפי מה שהוא וכן נ\"ל מלשון הגמרא דהא אין לך צר עין ממי שלא הביא יותר ממה שאכל ומדכר ליה תלמודא והמביא ד' נדיב ממנו שהרי הביא כפלים מאכילתו ועל כן חזר כנגד השני צדדין ואמר איניש איניש כחשיבותיה זה לכילות וזה לותרנות:" + ], + [ + "וכמה מנכין וכו' עד ומשלם לו השאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי חשיבות עם צרות העין עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי שמצא בלשון הגמרא פרק מי שמת בשמעתא דשושבינות דגרסינן ועד כמה אמר אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא בכפיה אכליה בכרסיה עד ארבע משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש כחשיבותיה ע\"כ. ורוצה לומר הראב\"ד ז\"ל כחשיבותיה (למעלה) דאילו למטה לא יקרא חשיבות כפירש ר\"מ ז\"ל ורשב\"ם פירש כפירוש רבינו משה ז\"ל בין לחשיבות בין לגריעות כפי מה שהוא וכן נ\"ל מלשון הגמרא דהא אין לך צר עין ממי שלא הביא יותר ממה שאכל ומדכר ליה תלמודא והמביא ד' נדיב ממנו שהרי הביא כפלים מאכילתו ועל כן חזר כנגד השני צדדין ואמר איניש איניש כחשיבותיה זה לכילות וזה לותרנות:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת ראובן אחר שנשא וכו' עד שיתבאר במקומו. עיקר ההלכות פרק מי שמת והביאור ריש פ\"ג דהלכות נחלות:" + ], + [ + "מת ראובן אחר שנשא וכו' עד שיתבאר במקומו. עיקר ההלכות פרק מי שמת והביאור ריש פ\"ג דהלכות נחלות:" + ], + [ + "השולח תשורה לחבירו עד שיפרש שהיא מלוה וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן וכו' עד אלא במעות בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך ללמוד מסבלונות דאמרינן פרק מי שמת כדי יין וכדי שמן וכו' ואסיקנא דמאכל ומשתה לא הדרו בשושבינות שנו:" + ], + [ + "השולח תשורה לחבירו עד שיפרש שהיא מלוה וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן וכו' עד אלא במעות בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך ללמוד מסבלונות דאמרינן פרק מי שמת כדי יין וכדי שמן וכו' ואסיקנא דמאכל ומשתה לא הדרו בשושבינות שנו:" + ] + ], + [ + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "אמר אם ילדה אשתי זכר כו' עד אין מתנתו מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"א): " + ], + [ + "אמר אם ילדה אשתי זכר כו' עד אין מתנתו מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"א): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ אינה קונה עד אלא לאחר מיתה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ו:): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ אינה קונה עד אלא לאחר מיתה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ו:): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד הרי זו קיימת. פ' מי שמת (דף קנ\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכ\"מ וכו' עד קנה זה המקצת: כתב הראב\"ד ז\"ל וזהו המצוה מחמת מיתה עכ\"ל: ואני אומר לא ידענא מאי אינון הני כיפי דתלה ליה והוא פ' מי שמת", + " ואם היה בה קניין לא קנה אא\"כ היה מיפה כחו כמו שביארנו. עיקר ההלכה פ' מי שמת והביאור בזה הפרק:" + ], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד ואם כנמלך אחר ששייר כו' מת קנו כולן וכו' עד כל נכסיו הנשארים: כתב הראב\"ד ז\"ל האחרון צריך שיהא קניינו לייפות כחו עכ\"ל: ואני אומר הואיל והוא נמלך לכל אחד ואחד חוץ מן האחרון לא שייך למימר וקנו מידו לכל אחד ואחד אלא כל הראשונים אבל האחרון אין אחריו המלכה ולכך לא שייך לפרושי ביה וקנו מידו על חלקו שמתנתו בלבד היא מתנת שכ\"מ כך הבנת לשונו וכן משמע מתוך ההלכה פ' מי שמת אשר שם עיקרה:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו לעבדו כו' עד בן חורין. פ\"ק דגיטין (דף ט'): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה מחמת מיתה עד אם עמד חוזר. בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע\"ב) ובבתרא פ' מי שמת (דף קנ\"א): " + ], + [ + "המפרש בים וכו' עד כדין כל מצוה מחמת מיתה. בגיטין פרק האומר התקבל (דף ס\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שצוה וכו' עד שמא מסותרת היא. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "שכיב מרע שצוה וכו' עד שמא מסותרת היא. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר יטול פלוני וכו' עד ישען בהם לא קנה. פ' מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר יטול פלוני וכו' עד ישען בהם לא קנה. פ' מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה פ' יש נוחלין (דף קל\"ג) והביאור פ\"ו:" + ], + [ + "מי שאמרו לו בשעת מיתתו וכו' עד משום מתנה: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש וירושה אין לה הפסק ואפילו אמר בלשון מתנה כר' יוחנן בן ברוקה עכ\"ל: ואני אומר יישר כחו ותנוח דעתו שהניח דעתנו בגילוי דעתו. ועיקר הלכה זו פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "גר שיש לו בן שאין הורתו וכו' עד מתנתו קיימת: כתב הראב\"ד ז\"ל כן אמר הגאון ואין הדעת נוחה הימנו וי\"ל דעת אחרת טובה מזו עכ\"ל: ואני אומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "גר שיש לו בן שאין הורתו וכו' עד מתנתו קיימת: כתב הראב\"ד ז\"ל כן אמר הגאון ואין הדעת נוחה הימנו וי\"ל דעת אחרת טובה מזו עכ\"ל: ואני אומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שהודה כו' עד לעכו\"ם נותנין לו. פ' מי שמת:" + ], + [ + "אבל שכ\"מ שצוה ליתן לעכו\"ם מתנה אין שומעין לו שזה כמי שצוה לעבור עבירה מנכסיו. פשוט הוא:" + ], + [ + "אמר עבדי פלוני עשו אותו בן חורין כו' עד במקצת מצות. זה מפורש בגיטין פ' השולח (דף מ':) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "אמר פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח וכו' עד באותו המקום. פרק השולח:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "מתנה שהיא סתם עד מתנה זו. עיקר הלכה זו בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ו) גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' ואזלא סוגיין הכי:" + ], + [ + "מתנה שהיא סתם עד מתנה זו. עיקר הלכה זו בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ו) גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' ואזלא סוגיין הכי:" + ], + [ + "מי שמת ונמצאת וכו' עד מתנת שכ\"מ. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה:): " + ], + [ + "מי שמת ונמצאת וכו' עד מתנת שכ\"מ. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה:): " + ], + [ + "וכן מי שכתב שט\"ח כו' עד סוף הפרק. יש לדקדק זה הדין מדר\"י דאמר דייתיקי מבטלת דייתיקי ומפרש לה דאמר כתבו ותנו מנה לפלוני דהיינו שטר ביד שליש שהם העדים וכ\"נ ממה שפירש בה רבי יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שאמר תנו מנה וכו' עד קבור הוא אומר. פ\"ק דמסכת גיטין (דף י\"ג:): " + ], + [ + "וכן שכ\"מ שאמר הלואה כו' עד למעמד שלשתן. פ' מי שמת (דף קמ\"ז וקמ\"ח):", + " וכן אם אמר תנו שטר פלוני לפלוני וכו' ומפני מה המוכר או הנותן שט\"ח לחבירו וכו' לפיכך עדיין שטר זה וכו' ומתנת שכ\"מ וכו' עד ולפיכך אינו מוחל: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שיבושים וכו' וסתמו עשאוה כשל תורה וכו': ואני אומר כיון דקלסיה לר\"מ ז\"ל לא שבק לי אתרא לאיתגדורי ביה ותמה אני מה צורך לכל זה שזה הוא תלמוד ערוך פרק מי שמת גמ' מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו לאחד כו' והיא מימרא דר\"נ ומקשי דרב נחמן אדר\"נ ופריק לה עשאוה כשל תורה ואינה צריכה לפנים:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שהודה שיש לפלוני עד נאמנין. פרק מי שמת וס\"פ גט פשוט (דף קע\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שהודה שיש לפלוני עד נאמנין. פרק מי שמת וס\"פ גט פשוט (דף קע\"ח): " + ], + [ + "אמר מנה לפלוני בידי וכו' עד שחייבין ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי טעות גדול טעה בזה וכו': ואני אומר לא כן אנחנו עמו אלא שהלך בשיטת רבו שכתב בהלכות פרק גט פשוט שלהי גמרא מתני' דהמלוה את חבירו ע\"י ערב דאקשי מההיא דרבא דשכ\"מ שאמר מנה לפלוני בידי כו' ואסיקנא דה\"ק רבא שכ\"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנין מ\"ט מדלא פסקיה אבוהון למילתיה אימא מידכר הוא תנו מנה לפלוני ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי אין נאמנין מ\"ט אם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו ושמעינן מהא דרבא דהיכא דלא אמרו חזר ואמר לנו פרעתי דנותנין ואע\"פ שלא אמר תנו קשיא לך הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין התם דלא אמר בתורת הודאה הכא דאמר בתורת הודאה ודמיא לההיא דגרסינן בפ' אחד דיני ממונות הרי שראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן רואין אם כמוסר דבריו קיימין ואם כמערים אין בדבריו כלום ע\"כ ומכאן הסכים וכתבן בזאת הפ' כולן ועיניך רואות וכן בדין שכל הודאת שכ\"מ קיימת תדע דהא בעא רבא בסמוך הודה מהו ופשטה דאצ\"ל אתם עדי מ\"ט שאין אדם משטה בשעת מיתה ועוד דהא פ' מי שמת גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' גרסינן איבעיא להו שכ\"מ שהודה מהו ואתיא למפשטה מאיסור גיורא דה\"ל תריסר אלפי זוזי בי רבא כו' עד כי שכיב אמר רבא היכי קני להו רב מרי להני זוזי ואתקיף ליה רב איקא בריה דרב אמי לרבא ולודי איסור דהני זוזי דרב מרי נינהו ולקנינהו באודיתא אדהכי והכי נפק אודיתא מבית איסור איקפד רבא אמר מגמרי טענתא לאינשי ומפסדו לי ע\"כ. אלמא אודיתא בשכ\"מ עדיפא טפי וקיימא. ועוד יש לי לומר כי ר\"מ ז\"ל כל מה שלמד מכל דבר ודבר כתב כאן ולמד מההוא לישנא דאיפכא מסתברא כיון דפשיטא ליה לתלמודא עבדינן בה עובדא ופסקינן מינה הילכתא דהא תלמודא הדר ביה ממאי דהוה מסתבר ליה מעיקרא ואמר אלא אי אתמר הכי איתמר וקי\"ל בכוליה תלמודא כל היכא דקאמר אלא סתר כל אוקימתא וסברא דמקמיה דאי כפירוש הראב\"ד ז\"ל לא ה\"ל למיהדר ביה אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "אמר תנו עד שבועת היסת. סוף גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שנתן מנה עד שאין קנין למת. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד גובה משלפני פניו. בגיטין פ' הניזקין (דף ל') ובבתרא פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד גובה משלפני פניו. בגיטין פ' הניזקין (דף ל') ובבתרא פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר ידור פלוני כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמת (דף קמ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שאמר נכסים אלו וכו' עד שהבן האחד נקרא בנים. פרק מי שמת (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד רבים. בכתובות פ' הכותב:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד רבים. בכתובות פ' הכותב:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד ולכל הבנים מחצה. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד ולכל הבנים מחצה. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "אמר לפלוני ופלוני ולבני פלוני עד מחצה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתברר לי דבר זה וכו': ואני אומר תמה אני אם זה המכתב נכתב מפי הראב\"ד ז\"ל כי הלשון הזה אינו אלא סברא או דקדוק הלשון כמו הגיון ואם לכך באנו אין לך גדול מר\"מ ז\"ל בזמנו והתלמוד לא בא בזה אלא מגמרא פ' המוכר את הבית וגם ללשון ר\"מ ז\"ל יש לי ראיה פ\"ק דמס' ע\"ז גבי קטיעא בר שלום שאמר כל נכסי נתונין לר\"ע וחביריו יצא ר\"ע ודרש והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו וכן בכמה מקומות כי בין שתהיה התיבה בלמ\"ד או בלא למ\"ד הכל שוה ור\"ע כן השוה אותן ואינו מחמת הכללות ועל זה אני אומר אין למדין מן הכללות:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר יחלוק פלוני בנכסי יטול מחצה תנו חלק לפלוני עד רביע הנכסים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ועיקר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מן הדורות הראשונים ובספרים הישנים פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו חלק לפלוני וכו'. עד לדין אחר. פרק המוכר את הבית שם:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו חלק לפלוני וכו'. עד לדין אחר. פרק המוכר את הבית שם:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו' עד שאינו ברשותו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו' עד שאינו ברשותו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו ת' וכו' עד שיקח הבת. פ\"ב דביצה (דף כ'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו ת' זוז עד ת' זוז. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד): " + ], + [ + "אמר תנו נדוניא לבתי וכו' עד ת' זוז בלבד. בכתובות ס\"פ נערה שנתפתתה (דף נ\"ד):", + " מעשה באחד שהיה יוצא בקולר עד ליפות את כחו. בגיטין פ' המקבל (דף ס\"ה):", + " ושוב מעשה באחד וכו' עד והן שקרא דקל. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט) והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בב\"ב פ' מי שמת:", + " ושוב מעשה באחד וכו' עד וכן כל כיוצא בדברים אלו. פ' המוכר את הבית (דף ע\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו לבני שקל וכו' עד בהוצאה יותר מדאי. בכתובות פ' מציאת האשה (דף ס\"ט): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר כו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' נערה שנתפתתה:" + ] + ], + [ + [ + "שכ\"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק\"ל) משנה וגמ':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק\"ל) משנה וגמ':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "היה חוב על הראשון וכו' עד הן של שני. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק יש נוחלין מההיא דפ\"ק דמציעא ופרק מי שהיה נשוי בשני מקומות. הא' גמרא מתני' פלוני יירשני במקום שיש בת. והב' גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר לאשה פנויה וכו' עד תעמוד בידו. בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ה):", + " מעשה באחד שאמר נכסי לאמי וכו'. עד אחר מיתת אשתו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ה): " + ], + [ + "הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' עד כקניין הגוף. כל אלו ההלכות אמורין בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) ובב\"ב פ' יש נוחלין (דף קל\"ו) וביבמות פ' החולץ (דף ל\"ו): " + ], + [ + "מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע\"פ שא\"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל\"ה) פרק מי שאחזו (דף ע\"ב): " + ], + [ + "מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע\"פ שא\"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל\"ה) פרק מי שאחזו (דף ע\"ב): " + ], + [ + "בריא שנתן מתנה עד שטר הוא זה. פרק מי שמת (דף קנ\"ג): " + ], + [ + "הצדיקים הגמורים עד (סוף הפרק) ושונא מתנות יחיה. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג) ובחולין פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) וכמה מקומות בתלמוד. וכתבו כאן ר\"מ ז\"ל כדי לחתום ההלכות האלו בענין טוב ויפה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8e87b7459add74840bdc25e1cab3bf033cce034d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,731 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Ownerless_Property_and_Gifts", + "text": [ + [ + [ + "ההפקר כל המחזיק בו זכה. זה מפורש בנדרים וכל התלמוד מלא על כל גדותיו בפשיטות מההפקר כל הקודם בו זכה ונעשה כזוכה מן ההפקר ודבר פשוט הוא וכבר כתב בספר הפלאה שהוא אחד ממיני הנדרים:", + " המדברות עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא לאותו השבט עכ\"ל: ואני אומר זה החילוק לא מצינו רק בחלקו של נפתלי כדאיתא פ' מרובה וכמה מקומות וכן לגבי ציידי חלזון כדאיתא פ\"ק דמגילה וכמה מקומות אבל שאר דברים לא מצינו ומפורש אמרו בנזיקין פ' מרובה בשמעתין דעשרה תנאין התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עשבים בכ\"מ ומפרש להו ואזיל וגרסינן תו התם ת\"ר בראשונה התנו השבטים זה עם זה שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה אבל צד הוא במכמורות ורשתות ועוד תניא בהדיא התם ר\"ש בן אלעזר אומר תלושין שבהרים בחזקת כל השבטים עומדין ומחוברין בחזקת אותו שבט ע\"כ. אלמא כל השבטים שוים בהם. ובפרק חזקת הבתים בשמעתין דנכסי הגר א\"ר יהודה אמר שמואל נכסי הגר הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהם עוד אמרו בסנהדרין לגבי יואב בן צרויה ויקבר בביתו במדבר מה מדבר הפקר לכל אף ביתו של יואב הפקר לכל לומר שהיתה פתו מצויה לכל עובר ושב וכל הבא ימלא ידו כמו מן הפקר, וביער נמי אמרו במס' מכות פרק הגולין ובכמה מקומות ואשר יבא את רעהו ביער כו' מה יער הפקר לכל כו' ובפירותיהן לגבי פאה ומעשרות כל שהוא אוכל ונשמר כו' ונשמר לאפוקי הפקר בכמה מקומות:" + ], + [ + "הצד דגים מן הימים כו' ואם צד שם קנה. כן משמע פ\"ק דמציעא (דף י\"ב) ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט):", + " ואם היו הדגים בביבר של בעלים עד הרי זה גזלן. כן משמע בביצה פ' אין צדין (דף כ\"ה) והכי איתא בגיטין פ' הניזקין:" + ], + [ + "אבל הלוקח דגים מתוך של חבירו וכו' ואם היתה המצודה כלי עד גזלן: כתב הראב\"ד ז\"ל להוציאו בדיינין: ואני אומר הואיל ופירש תחלה מד\"ס ובכאן כתב הרי זה גזלן סתם פשיטא דלהוציאו בדיינין קאמר וכן מפורש בשלהי הניזקין וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפורס מצודה בשדה חברו וכו' ואם היה בעל השדה כו' עד ואין לבעל המצודה כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא חילק בין צבי רץ כדרכו וגוזלים מפריחים לשאינן כן והלא המשנה חילקה בהן עכ\"ל: ואני אומר לו רצה לחזור ולעיין פי\"ז דהל' גזילה ואבדה לא היה כותב כן כי לשם כתבו מפורש בחילוקין המפורשין במשנה ובגמרא פ\"ק דמציעא וגם אני רשמתי וציינתי שם מקומות כל דבר ודבר בס\"ד:" + ], + [ + "דגים שקפצו לתוך הספינה כו' עד הולכת מחמת עצמה. פ\"ק דמציעא (דף י\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "גר שמת ולא הוליד ישראל עד אף זה שהחזיק בה לא קנה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ז): " + ], + [ + "המחזיק בשטר וכו' עד וכיוצא בזה. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט) בעיא רב ייבא סבא מר\"נ ואסקה הכי:" + ], + [ + "שדה המסויימת במצריה עד או עד החצב. פ' חזקת הבתים (דף נ\"ד): " + ], + [ + "כל המפסיק לפאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון וכו' כל המפסיק ברשות שבת וכו' עד שחולקת לגיטין: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן ערבובי דברים וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל שדברי ר\"מ ז\"ל מסודרים על דרך קצרה מאורך הגמ' פ' חזקת הבתים בשמעתין דנכסי הגר תחלה הזכיר בפסקא שקודם לזו דין השדה המסויימת ושאינו מסויימת כי היא תחלת ההלכה דגרסינן אתמר שדה המסויימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה וכו' עד ושאינה מסויימת במצריה עד כמה אמר רב פפא כדאזיל תיירא דתורי והדר ואח\"כ דין המצר והחצב שהוא מסודר אחריה כדין הזכיר והיא דברי רב אסי אר\"י ואח\"כ סידר בזאת הפיסקא דין כל המפסיק לפאה עד האמה שכן הן דברי רבין אמר ר\"י דאמר אפילו לפאה וטומאה ופירש לאלתר לפאה מאי היא דתנן אלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית רה\"י ורה\"ר שביל היחיד ושביל הרבים וכו' ואיידי דקאי ברשויות סידר אחריו הפסק רשויות שהיא מימרא ופירש דאביי ורבא סמוכה לדופן וסיים ברשות שחולקת לגיטין דהיינו פיסלא כדקא מסיימא סוגיין רבא אמר אפילו פיסלא ואזדא רבא לטעמיה רשות שבת כרשות גיטין דמי ואח\"כ חזר לסדר אחר זאת הפיסקא כל דבר המפסיק לטומאה מפסיק בנכסי הגר כיצד כגון שנכנס אדם לבקעה כו' לשני טעמים האחד לפי שבגמרא מפרש בדברי רבין אר\"י טומאה מאי היא כו' בתר פאה מאי היא והדר לסדריה והשני שרצה לסמוך דיני בקעה זה לזה שכתב בקעה גדולה שיש בה שדות רבות כו' כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד. הנך רואה כי דברי ר\"מ ז\"ל וסדורו שקולים במאזני צדק. מעתה אומר אני שראב\"ד ז\"ל לא כתב זאת ההשגה אלא אחד מן התלמידים על שמו:" + ], + [ + "כל דבר המפסיק לטומאה עד מוחלק בפ\"ע. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ה) והיא מימרא דרבין שהזכרתי:" + ], + [ + "בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכו' עד הגר קונה אותה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר גם על זה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי לשון הגירסא פ' חזקת הבתים כך הוא אין שם לא מצר ולא חצב מאי פירש רבי מרינוס כל שנקראת על שמו היכי דמי אמר רב פפא כגון דקרו לה בי גרגותא דפלניא ע\"כ. ורבים וגדולים פירשוה כפירוש ר\"מ ז\"ל שהיה מקובל לו מפי הראשונים והוא פירוש נאה ואין להרהר אחריו כי מלת פלניא לא תמלט מהיות שם אדם נקרא עליו:" + ], + [ + "עכו\"ם שמכר מטלטלין עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "עכו\"ם שמכר מטלטלין עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים:" + ] + ], + [ + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "נכסי הגר שאין לו יורשין וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתבנו למעלה בהל' מכירה פ\"א ואינו נכון בעיני: ואני אומר חויתי דעתי גם אני. ועיקרה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ב):", + " אבל בנכסי ההפקר וכו' עד ואינו קונה. הכל פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היתה מחיצה בנכסי וכו' עד בא המעשה. בעירובין פ' עושין פסין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המחזיק בנכסי הגר עד וגדר לא קנה. בנזקין פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "העודר בנכסי הגר עד הרי זה קנה. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היה משכון וכו' עד כנגד שעבודו. פ' שור שנגח את הפרה שם:" + ], + [ + "היה משכון הגר ביד ישראל עד האחרון כלום. שם פ' שור שנגח את הפרה והביאור פי\"ז דהל' גזילה:" + ], + [ + "היה משכון הגר ביד ישראל עד האחרון כלום. שם פ' שור שנגח את הפרה והביאור פי\"ז דהל' גזילה:" + ], + [ + "גר שמת ובזבזו כו' עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים ומקצתה בגיטין פ' השולח (דף ל\"ה) והביאור רפ\"ב בהל' מכירה:" + ], + [ + "גר שמת ובזבזו כו' עד סוף הפרק. פ' חזקת הבתים ומקצתה בגיטין פ' השולח (דף ל\"ה) והביאור רפ\"ב בהל' מכירה:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה לחבירו עד כמו שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו וכ\"ז) והביאור פכ\"ג דהלכות אישות ופי\"א ופי\"ב דהל' מכירה:" + ], + [ + "הנותן מתנה לחבירו עד כמו שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו וכ\"ז) והביאור פכ\"ג דהלכות אישות ופי\"א ופי\"ב דהל' מכירה:" + ], + [ + "וכן האומר לחבירו מנה וכו' עד כמו שביארנו. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ג י\"ד) בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ד וקמ\"ח) והביאור פ\"ו דהלכות מכירה:" + ], + [ + "כדרך שאין צריכין כו' עד מפני המשקרין. פ' האומר דקדושין (דף ס\"ה): " + ], + [ + "כשם שהמוכר צריך לסיים כו' כיצד הכותב כו' אבל אם אומר לו חלק כך וכך כו' עד שבאותה השדה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך הולך וכו': ואני אומר הרי שרבו מודה לו, ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ממנחות כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פכ\"א דהל' מכירה והיא נאמרה פ' הרי עלי עשרון ושקלינן וטרינן עלה והכין אסיקנא לה משום דיד בעל השטר על התחתונה ואנן לא דחקינן אלא אמרינן לסיפא דמיא דמה לי בית בביתי מה לי חלק בשדה פלונית שכל מין הבתים כשדה פלוני הם ובית אחד מהם כחלק מן השדה משא\"כ ברישא קרקע מנכסי שיש בהם כמה מינים שדות וכרמים גנות ופרדסים ברכות מים וגרנות ובורות שיחין ומערות יער וכרמל והרים וגבעות שפלה וערבה נחלים וגאיות אגמים ונהרות סלעים וטרשים שהכל נקרא נכסים וקרקע והוא נקרא סוג לפי המינים הנכללים בו והשדה הוא מין מהמינים והחלק בו נפרד ונחלק בלשון המדברים וזה פשוט לבעלי ההגיון ואם מנעונו רבותינו ז\"ל ממנו אותנו ואת בנינו כל דקדוק התלמוד וחלוקיהם הם הם ואין ספק בדבריהם וזה ברור:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "כל הנותן מתנה על תנאי וכו' עד ואין לדבר זה ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאין ראיה לדבר וכו': ואני אומר בינותי בדבריו ואיני רואה בהן זכירה מן המקרא ולא מן הגמרא רק סברא מדעתו הצלולה ובינתו הגדולה:" + ], + [ + "הנותן מתנה על מנת להחזיר עד כל זמן המתנה. פ\"ק דקדושין (דף ו'): " + ], + [ + "האומר לחבירו שור זה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק יש נוחלין (דף קל\"ז): " + ], + [ + "אסור לישראל ליתן מתנות חנם עד וחי עמך. פ\"ק דמס' ע\"ז (דף ו'): " + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן מתנה לעבד עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דקדושין ופרק בתרא דנדרים ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"א):" + ], + [ + "הנותן כל נכסיו לעבדו עד סוף הפרק. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "המקבל את המתנה וזכה בה וכו' עד לא אמר כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אמר הרי היא בטילה וכו': ואני אומר אמת הוא שכן נאמרה בגיטין ר\"פ השולח (דף ל\"ב) וגם בכריתות פ' המביא אשם תלוי (דף כ\"ד): ", + " וכשם שאין הנותן כו' עד לבעלים הראשונים. בגיטין פ' השולח (שם) ובכריתות פ' המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "המזכה לחבירו ע\"י אחר כו' עד מתנה בעל כרחו. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ד) כתב כן ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "זיכה לו ע\"י אחר עד היא קיימת עדיין. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ח) ובגיטין ריש פרק השולח ובכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "ראובן שרצה ליתן מאה דינרים לשמעון וכו' עד שיגיע המאה ליד שמעון: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא מתנה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין ספ\"ק בפשיטות התלמוד כלשון ר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד הסכמת גדולים היא וסברא נכונה היא בעיני:" + ], + [ + "הלך לוי עד בידו של שליח עדיין. ספ\"ק דמס' גיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "אין אדם זוכה במתנה לחבירו וכו' עד כך אינו זוכה לעכו\"ם. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "קטן שנותנין לו צרור עד כמו שביארנו בהל' גזלה. בגיטין פרק התקבל (דף ע\"א וע\"ב) והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "זכין לקטן אפילו כו' עד ויאמר לו זכתה לי שדי. בגיטין פ' השולח (דף ל\"ט) ופרק הנזיקין (דף נ\"ט) ופ\"ק דמציעא וב\"ב פ' מי שמת ובכמה מקומות:", + " וכן ארבע אמות של אדם וכו' וקטנה תזכה לה חצרה וכו' עד שיזכה לו בה אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ק דמציעא ובגיטין בכמה מקומות ודעת רבינו משה ז\"ל והעומדים בשיטתו אם מטעם שיש לו יד או שליחות מ\"ש מתנה ומאי שנא מציאה ודעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דשאני מתנה הואיל ודעת אחרת מקנה עדיפא להו ולכלם יש בתלמוד פנים:" + ], + [ + "זכין לקטן אפילו כו' עד ויאמר לו זכתה לי שדי. בגיטין פ' השולח (דף ל\"ט) ופרק הנזיקין (דף נ\"ט) ופ\"ק דמציעא וב\"ב פ' מי שמת ובכמה מקומות:", + " וכן ארבע אמות של אדם וכו' וקטנה תזכה לה חצרה וכו' עד שיזכה לו בה אחר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ק דמציעא ובגיטין בכמה מקומות ודעת רבינו משה ז\"ל והעומדים בשיטתו אם מטעם שיש לו יד או שליחות מ\"ש מתנה ומאי שנא מציאה ודעת הראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דשאני מתנה הואיל ודעת אחרת מקנה עדיפא להו ולכלם יש בתלמוד פנים:" + ], + [ + "המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דברים לשליח וכו' עד למקבל לא קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל ה\"ה אם אמר להם תנו עכ\"ל: ואני אומר גם ההלכה זו עיקרה פרק כל הגט וסברת ראב\"ד ז\"ל יש לה פנים לפי הסוגיא דמסגי להו בסגנון אחר ור\"מ ז\"ל לא כתבה לפי שאינה פשוטה בגמרא וכמ\"ש בזה החיבור כמה פעמים כי לכך קראו משנה תורה:", + " וכן אם אמר לשנים כתבו וכו' עד כמו בגט: כתב הראב\"ד ז\"ל וה\"ה אם אמר להם תנו צריכין הם לכתבו עכ\"ל: ואני אומר גם בזה עיקר ההלכה בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ו ס\"ז) כלשון ר\"מ ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברא מחודשת ונכונה היא ולא כתבה ר\"מ ז\"ל מפני שאינה בלשון הגמרא:" + ], + [ + "הכותב בשטר נתתי וכו' עד כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה בגיטין פרק השולח (דף מ':) והביאור בזה הפרק: " + ], + [ + "האומר נתתי שדה פלונית לפלוני כו' עד היאך הוא. פרק השולח:" + ], + [ + "מקבל מתנה שטוען ואומר וכו' עד ותחזור לבעליה: כתב הראב\"ד ז\"ל רעיון רוח ונשבע שבועת היסת עכ\"ל: ואני אומר דעת ר\"מ ז\"ל מסוגיין דפ' השולח ופרק המביא אשם תלוי דעביד טענת המקבל כטענת הנותן וא\"כ אית לן למימר מה הנותן נשבע היסת אף המקבל כן. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל לפטרו לגמרי מפני שהיא הודאת בע\"ד כמאה עדים ולא מצינו שבועה בהודאה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "טען הנותן וכו' עד סוף הפרק. מתני' היא פ' שבועת הפקדון (דף ל\"ז) תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שיש לי בידך וזה הדין דומה לה ולכיוצא בה האמורות שם:" + ] + ], + [ + [ + "הנותן מתנה בין בריא בין חולה וכו' אמר לעדים כתבו בסתר וכו' עד אחר שיתן: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש הטובה שקבל מזה עכ\"ל: ואני אומר רואה אני שבכלל דבריו הכל וזה תלמוד ערוך פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "לפיכך כל שטר מתנה וכו' עד מתנה בטילה. הכל פ' חזקת הבתים (דף מ'):", + " לפיכך מי שהיו הדברים מוכיחין עד כמו מודעה לה: כתב הראב\"ד ז\"ל כגון המעשה שהוא מביא עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל לכך כיון שסמך המעשה להלכה וכן סידורו מסדר התלמוד פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "מעשה באחד שרצה לישא אשה כו' עד וכיוצא בענינים אלו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שני שטרות שזמנם יום אחד וכו' עד קנה הראשון. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד ול\"ה) ומייתי לה נמי מס' כתובות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "שני שטרות שזמנם יום אחד וכו' עד קנה הראשון. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד ול\"ה) ומייתי לה נמי מס' כתובות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "שני שטרות היוצאין וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה וסופו פ' הניזקין במס' גיטין:" + ], + [ + "שני שטרות היוצאין וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק נערה שנתפתתה וסופו פ' הניזקין במס' גיטין:" + ] + ], + [ + [ + "לעולם אומדין דעת כו' עד מתנתו קיימת. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ב) ופרק מי שמת (דף קמ\"ו): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "וכן הכותב כל נכסיו לאשתו כו' עד שכתב לה. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"א) ופרק מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ' קמא דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בנשואה כו' עד ומתנתו קיימת. פ' מי שמת:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו וכו' עד על המחצה. פרק יש נוחלין ופרק מי שמת:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו וכו' עד על המחצה. פרק יש נוחלין ופרק מי שמת:" + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "כל אשה שקנתה כו' עד מלטרוף מהם. פרק יש נוחלין (דף קל\"ב): " + ], + [ + "הרוצה להנשא וכתבה כל נכסיה עד אע\"פ שנתגרשה אינה חוזרת. בבתרא פרק מי שמת (דף קנ\"א) ובכתובות פ' האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ט): " + ], + [ + "כל הנותנין כל נכסיהן כו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה בכתובות פ' האשה שנפלו לה נכסים והביאור פרק שלישי:" + ], + [ + "מי ששלח כלים עד שהדעת נוטה שלהן שלח. פרק מי שמת (דף קמ\"ג) ובירושלמי פ' שני דייני גזירות:" + ], + [ + "המשיא בנו הגדול כו' עד שנשא בו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "המשיא בנו הגדול כו' עד שנשא בו. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "כבר ביארנו בנשואין וכו' עד לכנוס. פ\"ק דקדושין (דף ט') והביאור פכ\"ג:", + " וצריכין שיהיו הדברים שהן פוסקין וכו' עד שלא בא לעולם. ריש פכ\"ב דהלכות מכירה מבואר:", + " ודברים אלו לא ניתנו להכתב לפיכך אינן בשטר עד שיטרוף בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו מעורבבין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דקדושין וכן קבלנו פירושה לא ניתנו ליכתב שהרי אין אחד מוכר ונותן לחבירו כלום אלא שפוסקין כך אם יעשו הנשואין לפיכך אם כתבו אינן אלא לזכירה בעלמא אבל לא לטרוף בהן ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל. ויש לי ראיה לזה פרק אלו מגלחין (דף י\"ח:) גמרא מתני' דואלו כותבין כו' דגרסינן אמר שמואל מותר לארס אשה בחולו של מועד שמא יקדמנו אחר ואמרינן לימא מסייע ליה ואלו כותבין במועד קדושי נשים וכו' מאי לאו שטרי קידושין ממש ודחינן לא שטרי פסיקתא וכדרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך ועמדו וקדשו קנו והן הן הדברים הנקנין באמירה ע\"כ. אלמא דברים אלו משעת השדוכין נאמרין ועליהן סומכין לקדש והן הן הנקראין אירוסין וקי\"ל אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה כו' אלמא אינה כאשתו לכל דבר עד שתכנס לחופה וכדאסיקנא בכולא תלמודא אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה וא\"כ אתמהה אם טורפת ממשעבדי ואפילו היו הדברים שפוסקין בין האיש ובין האשה כ\"ש שאינן אלא מאבי החתן ואבי הכלה דלא גמרי ומקנו עד שעת נשואין כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו ואם י\"מ בענין אחר יגדיל תורה ויאדיר ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "המקדש את האשה עד וגמר ונתן לשם מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "השולח סבלונות לבית חמיו עד חוץ מן המאכל והמשקה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני מועטין ואכל למה הדרי בב\"ד וכו' ואפילו תפס מפקינן מיניה עכ\"ל: ואני אומר כך מצאתי כתוב בהשגות אות באות ולפי דעתי היה ט\"ס שהשמיט משם בבא מפורשת סמוך לה שכתוב להדיא וז\"ל וכן כלים ששלח שם להשתמש בהן בבית אביה אם נשתמש בהן ובלו או אבדו אינן משתלמין אבל אם היו קיימין חוזרין הכל וגובה אותו בב\"ד שהדבר ידוע שלא שלחם אלא דרך נוי בלבד עכ\"ל. וזה אפשר לפרש כדעת מקצת המפרשים אותו בשלא אכל וגם שהן קיימין ואפילו תימא בשאכל הואיל והן קיימין למה אינן נגבין בב\"ד שהרי הדבר ידוע שלא שלחם אלא ע\"מ שישאנה. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל בעיא דרבא היא התם בפרק מי שמת (דף קמ\"ז) גמ' מתני' דהשולח סבלונות והכי גרסינן לה בעי רבא סבלונות העשויין ליבלות ולא בלו מהו ע\"כ. ולא איפשיטא ומיהו כי דייקת בה שפיר העשויין לבלות לאו היינו שתשתמש בהן אלא העשויין ליבלות הן אותן שאופה ומבשלת ועושה כל מלאכותיה בהן ומתוך כך הן בלין וכלין אבל להשתמש בהן בבית אביה הן כלים מועטין שהן עשויין לה לנוי ולכבוד ולתפארת כגון נזמים וטבעות וכיוצא בהן שעשויין להתכבד בהן בלבד ואותן ודאי נגבין בב\"ד ולכך דקדק ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו וכתב שהדבר ידוע שלא שלחן אלא דרך נוי בלבד עכ\"ל ומלשון בעיא דרבא גופיה שמעת לה נמי הכי דקאמר העשויין ליבלות ולא בלו מהו דמשמע דוקא העשויין ליבלות הוא דקא מסתפק ליה הא אינן עשויין ליבלות פשיטא דחוזרין ונגבין בב\"ד מאחר שהן קיימין וכי מעיינת שפיר בסוגיא דשמעתא הכי משכחת לה דבתר דבעי רבא בעא למיפשטה מהא דעשויין ליבלות כו' מאי לאו אע\"ג דלא בלו והדר ליה לא דבלו והדר פשיט מהא סבלונות מועטין שתשתמש בהן והיא בבית אביה אין נגבין ומהדר תרגמה רבא בייבא וסבכתא משמע הא בשאר מילי נגבין ועוד לקמן כי הדר עלה בספקא אמרינן יתיב רבין סבא קמיה דרב פפא ויתיב וקאמר בין שמתה היא ובין שמת הוא הדר ביה הוא סבלונות הדרי אלמא פשיטא ליה לתלמודא דכל היכא דלא בלו הדרי ואע\"ג דאכל דהא כי הדר ביה איהו טפי הוא מאכל או שתה ואפ\"ה הדרי וגם על זה סמך רבינו משה ז\"ל:" + ], + [], + [ + "חזרה היא בה חוזרת הכל וכו' עד אלא לדעת שלא תחזור בו. פרק מי שמת:" + ], + [ + "הורו רבותי שאם יהיה מנהג המדינה שיעשה כל אדם סעודה וכו' עד נשבע ונוטל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני משוה עם רבותיו בזה וזאת הגרמא דומה לזרעוני גנה ולא צמחו שאינו משלם לו אלא ההוצאה וכללו של דבר אין זה ממון שבעל הממון עושה אותו אע\"פ שגרם לו זה עכ\"ל: ואני אומר כולה שמעתין דשושבינות וסבלונות פרק מי שמת הולכת ע\"פ המנהג דהכי נהוג בני גננא וכו' מקום שנהגו כו' ופ' גט פשוט מקום שנהגו ובמציעא פרק השוכר את הפועלים הכל כמנהג המדינה והיא הלכתא רבתי לכולא תלמודא ושמחת מרעים נמי התם אתמרא פרק מי שמת וטעמא דגרמא שכתב ר\"מ ז\"ל יתורא דטעמא הוא אלא העיקר הוא המנהג פלגא דגרמא בנפשיה מחלוקת ישנה היא בנזיקין פרק הגוזל עצים בשמעתין דגרמא גבי השורף שטרותיו של חבירו י\"א בכה וי\"א בכה:" + ] + ], + [ + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "מנהג פשוט הוא ברוב מדינות וכו' עד שלא הודיעו. הכל פ' מי שמת (דף קמ\"ד קמ\"ה): " + ], + [ + "וכמה מנכין וכו' עד ומשלם לו השאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי חשיבות עם צרות העין עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי שמצא בלשון הגמרא פרק מי שמת בשמעתא דשושבינות דגרסינן ועד כמה אמר אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא בכפיה אכליה בכרסיה עד ארבע משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש כחשיבותיה ע\"כ. ורוצה לומר הראב\"ד ז\"ל כחשיבותיה (למעלה) דאילו למטה לא יקרא חשיבות כפירש ר\"מ ז\"ל ורשב\"ם פירש כפירוש רבינו משה ז\"ל בין לחשיבות בין לגריעות כפי מה שהוא וכן נ\"ל מלשון הגמרא דהא אין לך צר עין ממי שלא הביא יותר ממה שאכל ומדכר ליה תלמודא והמביא ד' נדיב ממנו שהרי הביא כפלים מאכילתו ועל כן חזר כנגד השני צדדין ואמר איניש איניש כחשיבותיה זה לכילות וזה לותרנות:" + ], + [ + "וכמה מנכין וכו' עד ומשלם לו השאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי חשיבות עם צרות העין עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי שמצא בלשון הגמרא פרק מי שמת בשמעתא דשושבינות דגרסינן ועד כמה אמר אביי נהוג בני גננא עד זוזא אתא בכפיה אכליה בכרסיה עד ארבע משלם פלגא מכאן ואילך איניש איניש כחשיבותיה ע\"כ. ורוצה לומר הראב\"ד ז\"ל כחשיבותיה (למעלה) דאילו למטה לא יקרא חשיבות כפירש ר\"מ ז\"ל ורשב\"ם פירש כפירוש רבינו משה ז\"ל בין לחשיבות בין לגריעות כפי מה שהוא וכן נ\"ל מלשון הגמרא דהא אין לך צר עין ממי שלא הביא יותר ממה שאכל ומדכר ליה תלמודא והמביא ד' נדיב ממנו שהרי הביא כפלים מאכילתו ועל כן חזר כנגד השני צדדין ואמר איניש איניש כחשיבותיה זה לכילות וזה לותרנות:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת שמעון קודם שנשא אשה עד אין היורשין משלמין כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות אלא לסבלונות עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך על לשון הגמרא בסיפא דהשושבינות נגבית בב\"ד כו' גרסינן ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות נגבית בב\"ד כו' ובתרא אמר אביי נהוג בני גננא כו' כדפרישית לעיל דמשמע שהכל תלוי במנהג:" + ], + [ + "מת ראובן אחר שנשא וכו' עד שיתבאר במקומו. עיקר ההלכות פרק מי שמת והביאור ריש פ\"ג דהלכות נחלות:" + ], + [ + "מת ראובן אחר שנשא וכו' עד שיתבאר במקומו. עיקר ההלכות פרק מי שמת והביאור ריש פ\"ג דהלכות נחלות:" + ], + [ + "השולח תשורה לחבירו עד שיפרש שהיא מלוה וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן וכו' עד אלא במעות בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך ללמוד מסבלונות דאמרינן פרק מי שמת כדי יין וכדי שמן וכו' ואסיקנא דמאכל ומשתה לא הדרו בשושבינות שנו:" + ], + [ + "השולח תשורה לחבירו עד שיפרש שהיא מלוה וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן וכו' עד אלא במעות בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר הוא סמך ללמוד מסבלונות דאמרינן פרק מי שמת כדי יין וכדי שמן וכו' ואסיקנא דמאכל ומשתה לא הדרו בשושבינות שנו:" + ] + ], + [ + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "הסומא או הפסח כו' עד אינן כמתנת בריא כיצד שכ\"מ עד כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דגיטין (דף ט') ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ה קל\"ז) ופ' מי שמת (דף קנ\"ז) והביאור פי\"ג דהלכות אישות:" + ], + [ + "אמר אם ילדה אשתי זכר כו' עד אין מתנתו מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"א): " + ], + [ + "אמר אם ילדה אשתי זכר כו' עד אין מתנתו מתנה. פרק מי שמת (דף קמ\"א): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ אינה קונה עד אלא לאחר מיתה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ו:): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ אינה קונה עד אלא לאחר מיתה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ו:): " + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד הרי זו קיימת. פ' מי שמת (דף קנ\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני עד כותבין ונותנין לאחר מיתה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים שלוחין הם וכו': ואני אומר לבי אומר לי שיש לזה יתרון הואיל ודברי שכ\"מ ככתובין וכמסורין הם בעלמא אף כאן עדיפא מתנתו ממתנת בריא וכן משמע בעיקר זאת ההלכה פ' יש נוחלין שלהי גמרא מתני' דמי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה לו דבעי תלמודא לפלוגי בינייהו ונהי דלא קיימי בעיקר דינא בכי הא איכא לפלוגי ואע\"ג דלא אמר ואף כתובו הואיל וכתבו מחיים נעשית ידם כיד המקבל הואיל וזכין לאדם שלא בפניו ואנן סהדי דניחא ליה למקבל דליזכו ליה והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו מתנה סתם וכו' עד במתנת בריא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שייר צריכה קניין כי בלא קניין אינה כלום עכ\"ל: ואני אומר אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל כבר כלל וכתב זה ר\"מ ז\"ל כמה פעמים בזה הפרק על כל פרק ופרק ועל כל דבר ודבר ועיקרו פ' מי שמת ראה בעיניך:" + ], + [ + "אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכ\"מ וכו' עד קנה זה המקצת: כתב הראב\"ד ז\"ל וזהו המצוה מחמת מיתה עכ\"ל: ואני אומר לא ידענא מאי אינון הני כיפי דתלה ליה והוא פ' מי שמת", + " ואם היה בה קניין לא קנה אא\"כ היה מיפה כחו כמו שביארנו. עיקר ההלכה פ' מי שמת והביאור בזה הפרק:" + ], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד ואם כנמלך אחר ששייר כו' מת קנו כולן וכו' עד כל נכסיו הנשארים: כתב הראב\"ד ז\"ל האחרון צריך שיהא קניינו לייפות כחו עכ\"ל: ואני אומר הואיל והוא נמלך לכל אחד ואחד חוץ מן האחרון לא שייך למימר וקנו מידו לכל אחד ואחד אלא כל הראשונים אבל האחרון אין אחריו המלכה ולכך לא שייך לפרושי ביה וקנו מידו על חלקו שמתנתו בלבד היא מתנת שכ\"מ כך הבנת לשונו וכן משמע מתוך ההלכה פ' מי שמת אשר שם עיקרה:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו לעבדו כו' עד בן חורין. פ\"ק דגיטין (דף ט'): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה מחמת מיתה עד אם עמד חוזר. בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע\"ב) ובבתרא פ' מי שמת (דף קנ\"א): " + ], + [ + "המפרש בים וכו' עד כדין כל מצוה מחמת מיתה. בגיטין פרק האומר התקבל (דף ס\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ], + [ + "שכ\"מ שניתק וכו' עד סוף הפרק. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובבתרא פרק מי שמת (דף ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שצוה וכו' עד שמא מסותרת היא. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "שכיב מרע שצוה וכו' עד שמא מסותרת היא. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ'): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר יטול פלוני וכו' עד ישען בהם לא קנה. פ' מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר יטול פלוני וכו' עד ישען בהם לא קנה. פ' מי שמת (דף קמ\"ה): " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה פ' יש נוחלין (דף קל\"ג) והביאור פ\"ו:" + ], + [ + "מי שאמרו לו בשעת מיתתו וכו' עד משום מתנה: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש וירושה אין לה הפסק ואפילו אמר בלשון מתנה כר' יוחנן בן ברוקה עכ\"ל: ואני אומר יישר כחו ותנוח דעתו שהניח דעתנו בגילוי דעתו. ועיקר הלכה זו פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "גר שיש לו בן שאין הורתו וכו' עד מתנתו קיימת: כתב הראב\"ד ז\"ל כן אמר הגאון ואין הדעת נוחה הימנו וי\"ל דעת אחרת טובה מזו עכ\"ל: ואני אומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "גר שיש לו בן שאין הורתו וכו' עד מתנתו קיימת: כתב הראב\"ד ז\"ל כן אמר הגאון ואין הדעת נוחה הימנו וי\"ל דעת אחרת טובה מזו עכ\"ל: ואני אומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שכ\"מ שהודה כו' עד לעכו\"ם נותנין לו. פ' מי שמת:" + ], + [ + "אבל שכ\"מ שצוה ליתן לעכו\"ם מתנה אין שומעין לו שזה כמי שצוה לעבור עבירה מנכסיו. פשוט הוא:" + ], + [ + "אמר עבדי פלוני עשו אותו בן חורין כו' עד במקצת מצות. זה מפורש בגיטין פ' השולח (דף מ':) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "אמר פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח וכו' עד באותו המקום. פרק השולח:" + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד בין שנתן במקצת. פרק יש נוחלין (דף קל\"ו:) " + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "שכ\"מ שחזר וכו' עד אינו יכול לחזור. פרק מי שמת:" + ], + [ + "מתנה שהיא סתם עד מתנה זו. עיקר הלכה זו בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ו) גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' ואזלא סוגיין הכי:" + ], + [ + "מתנה שהיא סתם עד מתנה זו. עיקר הלכה זו בב\"ב פ' מי שמת (דף קמ\"ו) גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' ואזלא סוגיין הכי:" + ], + [ + "מי שמת ונמצאת וכו' עד מתנת שכ\"מ. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה:): " + ], + [ + "מי שמת ונמצאת וכו' עד מתנת שכ\"מ. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה:): " + ], + [ + "וכן מי שכתב שט\"ח כו' עד סוף הפרק. יש לדקדק זה הדין מדר\"י דאמר דייתיקי מבטלת דייתיקי ומפרש לה דאמר כתבו ותנו מנה לפלוני דהיינו שטר ביד שליש שהם העדים וכ\"נ ממה שפירש בה רבי יהוסף הלוי אבן מיגש ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שאמר תנו מנה וכו' עד קבור הוא אומר. פ\"ק דמסכת גיטין (דף י\"ג:): " + ], + [ + "וכן שכ\"מ שאמר הלואה כו' עד למעמד שלשתן. פ' מי שמת (דף קמ\"ז וקמ\"ח):", + " וכן אם אמר תנו שטר פלוני לפלוני וכו' ומפני מה המוכר או הנותן שט\"ח לחבירו וכו' לפיכך עדיין שטר זה וכו' ומתנת שכ\"מ וכו' עד ולפיכך אינו מוחל: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שיבושים וכו' וסתמו עשאוה כשל תורה וכו': ואני אומר כיון דקלסיה לר\"מ ז\"ל לא שבק לי אתרא לאיתגדורי ביה ותמה אני מה צורך לכל זה שזה הוא תלמוד ערוך פרק מי שמת גמ' מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו לאחד כו' והיא מימרא דר\"נ ומקשי דרב נחמן אדר\"נ ופריק לה עשאוה כשל תורה ואינה צריכה לפנים:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מנה לפלוני עד ולא מורידין. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "שכ\"מ שהודה שיש לפלוני עד נאמנין. פרק מי שמת וס\"פ גט פשוט (דף קע\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שהודה שיש לפלוני עד נאמנין. פרק מי שמת וס\"פ גט פשוט (דף קע\"ח): " + ], + [ + "אמר מנה לפלוני בידי וכו' עד שחייבין ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי טעות גדול טעה בזה וכו': ואני אומר לא כן אנחנו עמו אלא שהלך בשיטת רבו שכתב בהלכות פרק גט פשוט שלהי גמרא מתני' דהמלוה את חבירו ע\"י ערב דאקשי מההיא דרבא דשכ\"מ שאמר מנה לפלוני בידי כו' ואסיקנא דה\"ק רבא שכ\"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנין מ\"ט מדלא פסקיה אבוהון למילתיה אימא מידכר הוא תנו מנה לפלוני ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי אין נאמנין מ\"ט אם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו ושמעינן מהא דרבא דהיכא דלא אמרו חזר ואמר לנו פרעתי דנותנין ואע\"פ שלא אמר תנו קשיא לך הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין התם דלא אמר בתורת הודאה הכא דאמר בתורת הודאה ודמיא לההיא דגרסינן בפ' אחד דיני ממונות הרי שראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן רואין אם כמוסר דבריו קיימין ואם כמערים אין בדבריו כלום ע\"כ ומכאן הסכים וכתבן בזאת הפ' כולן ועיניך רואות וכן בדין שכל הודאת שכ\"מ קיימת תדע דהא בעא רבא בסמוך הודה מהו ופשטה דאצ\"ל אתם עדי מ\"ט שאין אדם משטה בשעת מיתה ועוד דהא פ' מי שמת גמרא מתני' דשכ\"מ שכתב כל נכסיו כו' גרסינן איבעיא להו שכ\"מ שהודה מהו ואתיא למפשטה מאיסור גיורא דה\"ל תריסר אלפי זוזי בי רבא כו' עד כי שכיב אמר רבא היכי קני להו רב מרי להני זוזי ואתקיף ליה רב איקא בריה דרב אמי לרבא ולודי איסור דהני זוזי דרב מרי נינהו ולקנינהו באודיתא אדהכי והכי נפק אודיתא מבית איסור איקפד רבא אמר מגמרי טענתא לאינשי ומפסדו לי ע\"כ. אלמא אודיתא בשכ\"מ עדיפא טפי וקיימא. ועוד יש לי לומר כי ר\"מ ז\"ל כל מה שלמד מכל דבר ודבר כתב כאן ולמד מההוא לישנא דאיפכא מסתברא כיון דפשיטא ליה לתלמודא עבדינן בה עובדא ופסקינן מינה הילכתא דהא תלמודא הדר ביה ממאי דהוה מסתבר ליה מעיקרא ואמר אלא אי אתמר הכי איתמר וקי\"ל בכוליה תלמודא כל היכא דקאמר אלא סתר כל אוקימתא וסברא דמקמיה דאי כפירוש הראב\"ד ז\"ל לא ה\"ל למיהדר ביה אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "אמר תנו עד שבועת היסת. סוף גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שנתן מנה עד שאין קנין למת. ספ\"ק דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד גובה משלפני פניו. בגיטין פ' הניזקין (דף ל') ובבתרא פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד גובה משלפני פניו. בגיטין פ' הניזקין (דף ל') ובבתרא פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר ידור פלוני כו' עד סוף הפרק. פרק מי שמת (דף קמ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "שכיב מרע שאמר נכסים אלו וכו' עד שהבן האחד נקרא בנים. פרק מי שמת (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד רבים. בכתובות פ' הכותב:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד רבים. בכתובות פ' הכותב:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד ולכל הבנים מחצה. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר וכו' עד ולכל הבנים מחצה. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "אמר לפלוני ופלוני ולבני פלוני עד מחצה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתברר לי דבר זה וכו': ואני אומר תמה אני אם זה המכתב נכתב מפי הראב\"ד ז\"ל כי הלשון הזה אינו אלא סברא או דקדוק הלשון כמו הגיון ואם לכך באנו אין לך גדול מר\"מ ז\"ל בזמנו והתלמוד לא בא בזה אלא מגמרא פ' המוכר את הבית וגם ללשון ר\"מ ז\"ל יש לי ראיה פ\"ק דמס' ע\"ז גבי קטיעא בר שלום שאמר כל נכסי נתונין לר\"ע וחביריו יצא ר\"ע ודרש והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו וכן בכמה מקומות כי בין שתהיה התיבה בלמ\"ד או בלא למ\"ד הכל שוה ור\"ע כן השוה אותן ואינו מחמת הכללות ועל זה אני אומר אין למדין מן הכללות:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר יחלוק פלוני בנכסי יטול מחצה תנו חלק לפלוני עד רביע הנכסים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ועיקר עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מן הדורות הראשונים ובספרים הישנים פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו חלק לפלוני וכו'. עד לדין אחר. פרק המוכר את הבית שם:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו חלק לפלוני וכו'. עד לדין אחר. פרק המוכר את הבית שם:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו' עד שאינו ברשותו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו' עד שאינו ברשותו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר מטלטלין עד אין מוציאין מידו. פ' מי שמת (דף ק\"נ): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני עד אין לו אלא חובו. פ' יש נוחלין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו ת' וכו' עד שיקח הבת. פ\"ב דביצה (דף כ'): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו ת' זוז עד ת' זוז. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד): " + ], + [ + "אמר תנו נדוניא לבתי וכו' עד ת' זוז בלבד. בכתובות ס\"פ נערה שנתפתתה (דף נ\"ד):", + " מעשה באחד שהיה יוצא בקולר עד ליפות את כחו. בגיטין פ' המקבל (דף ס\"ה):", + " ושוב מעשה באחד וכו' עד והן שקרא דקל. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט) והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות בב\"ב פ' מי שמת:", + " ושוב מעשה באחד וכו' עד וכן כל כיוצא בדברים אלו. פ' המוכר את הבית (דף ע\"א): " + ], + [ + "שכ\"מ שאמר תנו לבני שקל וכו' עד בהוצאה יותר מדאי. בכתובות פ' מציאת האשה (דף ס\"ט): " + ], + [ + "שכ\"מ שצוה ואמר כו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' נערה שנתפתתה:" + ] + ], + [ + [ + "שכ\"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק\"ל) משנה וגמ':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק\"ל) משנה וגמ':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ\"מ מ\"ש ר\"מ ז\"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ\"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:" + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ\"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר\"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר\"י בן ברוקא בשכ\"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב\"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל\"ה וקל\"ז): " + ], + [ + "היה חוב על הראשון וכו' עד הן של שני. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק יש נוחלין מההיא דפ\"ק דמציעא ופרק מי שהיה נשוי בשני מקומות. הא' גמרא מתני' פלוני יירשני במקום שיש בת. והב' גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו':" + ], + [ + "שכ\"מ שאמר לאשה פנויה וכו' עד תעמוד בידו. בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ה):", + " מעשה באחד שאמר נכסי לאמי וכו'. עד אחר מיתת אשתו. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ה): " + ], + [ + "הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' עד כקניין הגוף. כל אלו ההלכות אמורין בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) ובב\"ב פ' יש נוחלין (דף קל\"ו) וביבמות פ' החולץ (דף ל\"ו): " + ], + [ + "מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע\"פ שא\"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל\"ה) פרק מי שאחזו (דף ע\"ב): " + ], + [ + "מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע\"פ שא\"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל\"ה) פרק מי שאחזו (דף ע\"ב): " + ], + [ + "בריא שנתן מתנה עד שטר הוא זה. פרק מי שמת (דף קנ\"ג): " + ], + [ + "הצדיקים הגמורים עד (סוף הפרק) ושונא מתנות יחיה. פ\"ק דבתרא (דף י\"ג) ובחולין פרק אלו טרפות (דף מ\"ד) וכמה מקומות בתלמוד. וכתבו כאן ר\"מ ז\"ל כדי לחתום ההלכות האלו בענין טוב ויפה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8687f67967ec6aea544733cca12fcbbf541332ce --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1423 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "המקח אינו נקנה וכו' עד וכן בנותן מתנה ומקבלה. במציעא פ' הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "אבל אם נקנה המקח עד או בשטר או בחזקה. במציעא פ' הזהב ובבתרא פרק המוכר ופ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "אבל אם נקנה המקח עד או בשטר או בחזקה. במציעא פ' הזהב ובבתרא פרק המוכר ופ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בחזקה מכר לו בית כו' עד אע\"פ שאינו בפני הבעלים. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה ובב\"ב פרק חזקת הבתים ובקדושין פרק קמא (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המוכר בית לחבירו וכו' עד וכשהחזיק יקנה. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו עד ויסוב בה. בבא בתרא פ' המוכר פירות ובקדושין פ\"ק:" + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו עד ויסוב בה. בבא בתרא פ' המוכר פירות ובקדושין פ\"ק:" + ], + [ + "היתה הקרקע צחיח סלע עד משאר התשמיש: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מלתא לא מיחוורא וכו': ואני אומר זאת ההלכה עיקרה פרק חזקת הבתים ורשב\"ם ורבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מג\"ש וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כלם קבלו ופירשו כלשון ר\"מ ז\"ל וגם אנחנו כך קבלנוה ומה שפירש הראב\"ד ז\"ל איני יודע אם היתה כך סברתו או קבלתו והרוצה יקבל:" + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו וכו' עד יכול לחזור בו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתב עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא גם את זה לעומת זה פרק חזקת הבתים (דף ל\"ה) אתמרא ומר לטעמיה ומר לטעמיה. ולי נראה כי זאת מורה על הראשונה להנצל מקושיית הראב\"ד ז\"ל שהרי זרעה עשה בה תועלת הקרקע ונרה לא עשה בה ולא כלום וכן לקיטת פירות לא הועיל באילן במעשיו ובזמירה הועיל ועשה בו מעשה אלמא הועילהו דבר והפכו למען תדע כי הכל שוה בקניין הקרקע וכדברי ר\"מ ז\"ל והראשונים נ\"ע שעמדו בשיטה אחת:", + " וכן אם אסף המוכר עד ונעשו פירותיה שלו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "עכו\"ם אינו קונה בחזקה עד נתינת הכסף. בב\"ב פרק חזקת הבתים (דף ל\"ה) ופ\"ב דבכורות:", + " וישראל הבא מחמת עכו\"ם כו' עד ויש להן אונאה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כשם שהקרקע נקנית בכסף עד ואין אחד מהם יכול לחזור בו. בנזיקין פרק מרובה:" + ], + [ + "המוכר לחבירו י' שדות עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) וב\"ב בפ' המוכר את הבית (דף ס\"ו): " + ], + [ + "המוכר לחבירו י' שדות עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) וב\"ב בפ' המוכר את הבית (דף ס\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "עבד כנעני כו' עד הגביה את רבו קנאו. פ\"ק דקדושין וגם פ\"ב דבכורות מייתי בבא קמייתא דהני פיסקי:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו וכו': ואני אומר גם ברוך יהיה שהשלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "עבד כנעני כו' עד הגביה את רבו קנאו. פ\"ק דקדושין וגם פ\"ב דבכורות מייתי בבא קמייתא דהני פיסקי:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו וכו': ואני אומר גם ברוך יהיה שהשלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "תקפו והביאו אצלו כו' עד או ישתמש בו כדרך שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " ואם החזיק בו עד ואע\"פ שלא תקפו. פ\"ק דקדושין שם:" + ], + [ + "תקפו והביאו אצלו כו' עד או ישתמש בו כדרך שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " ואם החזיק בו עד ואע\"פ שלא תקפו. פ\"ק דקדושין שם:" + ], + [ + "הבהמה בין דקה כו' עד משוך וקנה. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ה) ובב\"ב פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "הבהמה בין דקה כו' עד משוך וקנה. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ה) ובב\"ב פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "המוכר עדר לחבירו עד שלא בפניו. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "האומר לחבירו משוך ותקנה וכו' עד בעת שימשוך או יחזיק: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דבר תימה וכו': ואני אומר אין הנדון דומה לראיה דהנהו כולהו משמען לזכות בהן לאלתר אחת מכם תתקדש לי לאלתר משמע ומה שלא אמר מקודשת לי מפני שלא בירר אי זו מהן עד שיודע אם רוצות בכך אם לאו שאין אשה מתקדשת אלא לרצונה וכן עקוץ תאנה מתאנתי ותקנה לך מבנין נפעל כלומר בעקיצה זו תהיה קנויה לך גנבתי מיד ולאלתר וכן יטול ויזכה ויחזק ויקנה לאלתר משמע אלא מאחר שמדבר בנסתר צ\"ל ביו\"ד של אית\"ן דמשמע לעתיד למי שאינו רוצה לדקדק, אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל בנמצא מדבר ושני דברים אמר לו דמשמע חזק ואח\"כ תקנה או משוך ואחר כך תקנה כשאומר לך וזה ודאי לא קנה, וראיה יש לי לדבריו פ\"ק דמציעא גמרא מתני' דשנים רוכבין כו' דבעי ר' אלעזר משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו ומתמה תלמודא לקנות מי קאמר ליה קני ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא דלעתיד לא קנה עד דא\"ל קני לאלתר כדברי ר\"מ ז\"ל וזה פשוט:" + ], + [ + "האומר לחבירו משוך פרה זו וכו' ואם אמר לו קנה מעכשיו וכו' וכל האומר ע\"מ כאומר מעכשיו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל אם הפרה עומדת וכו': ואני אומר דהיינו טעמא דכיון דלא אמר מעכשיו במאי יקנה במשיכה כבר כלתה שמירתו וכבר חילקו התוספות במס' כתובות בין זו לההיא דקדושין:" + ], + [ + "המוכר בהמה לחבירו וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "אחד הבהמה כו' עד שאין דרכו להגביה. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ז) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כיצד המקבץ עצים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו שאמרו הלוקח פשתן לא קנה וכו': ואני אומר כיון דהוא שבחיה ונעשה לו סניגור אין קטיגור ולא הניח לי מקום להתגדר בזה בלעדי אחזה גם את זה לעומת זה כי עיקר ההלכה ערוכה נכונה פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ו):", + " אבל אם היה הטעון של פלפלים עד וכן כיוצא בהם. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "הספינה הואיל וא\"א כו' עד שלא יקנה זה אלא במשיכה. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ה ע\"ו): " + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "המקנה קרקע ומטלטלין כאחד וכו' בד\"א כשהמטלטלין כו' ואמר לו קנה אותן כו' ואם לא אמר לו קנה ע\"ג קרקע קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה ההפרש שכתב וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק קמא דקדושין (דף כ\"ז) גמרא מתני' דנכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות כו' ומייתי לה נמי בב\"ק פ\"ק גמ' מתני' דשום כסף ושוה כסף כו' ולשתי הדעות יש פנים ופנים לפנים ויש לי פנים ללמד זכות על דברי ר\"מ ז\"ל דכולה סוגיין דפ\"ק דקדושין הכי אזלא תדע דהא מעיקרא בעי אי בעינן צבורים אי לא ושקיל וטרי עלה טובא עד דפסיק והלכתא לא בעינן צבורין ובתר הכי נמי מיבעיא אגב ופשיט ופסיק הלכתא דאגב וקני בעינן צבורין לא בעינן וכי מעיינת בה שפיר הכי סלקא לך דהנהו כולהו בדלא אמר אגב וקני דבעינן צבורין והיכא דאמר אגב וקני לא בעינן צבורין וכן נמי סוגיין דפ\"ק דנזיקין כולם מוקים תלמודא בשעומדין בתוכה אלמא צבורין יתד הוא שלא תמוט אא\"כ היו במקום אחר וכדאמר ליה אגב וקני. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא אי הוה פסקא דתלמודא חדא בלחוד אבל הני פ\"ק דקדושין תרתי פסקי נינהו מעיקרא פסק ש\"מ לא בעינן צבורין ש\"מ ובתר הכי בעי אי בעינן אגב ופסיק והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן ומדערבינהו בתר דפשטינהו ש\"מ ה\"פ צבורין לא בעינן כל זמן דאיכא אגב וקני דפשיטא דבעינן וכן משמע מלשון ר\"י אלפס ז\"ל בהל' קדושין דדעתיה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " וקרקע כל שהוא קונים על גביו כל מטלטלין שירצה. פ\"ק דקדושין:" + ], + [], + [ + "הקנה השדה לאחד כו' עד שנקנו אלו על גבו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) ופ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים וקרקעות כו' אע\"פ שאמר לו כו' עד לדעת עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בעי שיהיו בתוכה וכו': ואני אומר העומד בשיטת ר\"מ ז\"ל עומד על עמדו יפה ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפרה וטלית שמעתין דפ\"ק דנזיקין פריק לה דאיצטריך לאוקומי ההיא דעבד בכפות ולא אשכח טעמא ומשום טעמא דעבד אדעתא דנפשיה קא אזיל משא\"כ בבהמות וחיות אע\"פ שהן בעלי חיים וכ\"ש בשאינן בעלי חיים. ומה שהקשה ממאה צאן ומאה חביות נמי תלמודא מקשי ליה בהדיה ומפרק לה בשמעתין דפ\"ק דקדושין דקא פריך עלה ונזכינהו ניהליה במשיכה אגב אחר ופריק לא סמכא דעתיה סבר דילמא שמיט ואכיל והכי מסיק לה ומטונה נמי דהא מצינן נמי לתרוצי לקושיא קמייתא אלא שנויי דחיקי לא משנינן ופירוקא מעליא בעינן ואמינא כדעת ר\"מ ז\"ל פסיקנא כדכתיבנא מעיקרא:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "היה עציץ נקוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ב דמס' גיטין (דף כ\"ב) והביאור לעיל פ\"א:" + ], + [ + "היה עציץ נקוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ב דמס' גיטין (דף כ\"ב) והביאור לעיל פ\"א:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל העומד ליבצר עד סוף הפרק. בב\"ב פרק המוכר את הספינה והביאור לפניך פ\"א:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל העומד ליבצר עד סוף הפרק. בב\"ב פרק המוכר את הספינה והביאור לפניך פ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך אין כליו וכו' עד אע\"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:" + ], + [ + "כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך אין כליו וכו' עד אע\"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:" + ], + [ + "מסירה אינה קונה אלא ברה\"ר וכו' עד לרה\"ר קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין זה הדין בחפץ וכו': ואני אומר תמה אני על קושיא זו הפלא ופלא שכבר כתב ר\"מ ז\"ל פרק שני של אלו ההלכות שהספינה נקנית במסירה ולא במשיכה אלא אם כן הקפיד המוכר ואמר לו קנה במשיכה ונתן בו טעם לשבח קיים כדאיתא בפ' המוכר את הספינה להדיא וגם שאר אלו הדינין והמשיכה כולן מפורשין שם אין צריכין לפנים ולא זאת הקושיא לפני לפנים ולדעתי לא יצאה מפיו אלא שכתבוה על שמו:" + ], + [], + [ + "טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ\"ג:" + ], + [ + "טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ\"ג:" + ], + [ + "היו הפירות בסימטא או בחצר של שניהם וכו' ואם אמר לו כור בל' סאה בסלע וכו' עד ואע\"פ שלא מדד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ערבוב דברים אני רואה בכאן וכו': ואני אומר גם בזה אני אומר שלא יצא מפיו לעולם כי זה אינו ערבוב דברים אלא מחלוקת ישנה מפורסמת היא פ' המוכר את הספינה גמרא מתני' דהמוכר פירות וכו' וגרסינן עלה בגמרא (דף פ\"ד:) א\"ר אסי א\"ר יוחנן מדד והניח על גבי סימטא קנה א\"ל ר' זירא לר' אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד לתוך קופתו א\"ל דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא מודד לתוך קופתו מאי למימרא ושיילינן קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ושקלינן וטרינן עלה טובא וכולה סוגיא בעי למפלגי בין מודד לתוך קופתו למודד על גבי קרקע ולא קמה לה וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כל אותה סוגיא מן ההלכות לפי שאינן קיימות אלא הביא ההלכות פסוקות כולן עד שהביא הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כור בל' כו' ומייתי עלה לאותובי הא דתניא ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה לוקח והא דרב ושמואל הלכתא היא ואוקמה בסימטא כדמוקי לה תלמודא לאוקמא נמי בכליו של מוכר וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך העמידוה והכריעוה כמו שהכריעה ר\"י אלפס בהלכות ועל הדרך הזה הלך ר\"מ ז\"ל שהוא דרך רבותיו והביאה למעלה פ\"ג והכותב על זה שהוא ערבוב נגרר אחר גירסת ר\"ח ז\"ל שגורס בה אם היתה מדה של אחד מהם ראשון ראשון קנה ואע\"ג דלא נתמלאה המדה ופרקי' הכא במאי עסיקינן דא\"ל הין בי\"ב סלעים לוג בסלע וכדאמר רב הונא שנתות היו בהין הכא נמי שנתות היו במדה והוצרך להמשיך כל הסוגיא לפי זה, אבל הראשונים סומכין על הגירסא האחרת והעיקר אצלם אם פסק וכדמסיק תלמודא להדיא פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה והיא דעת מוסכם ופשוט דרך הגמרא כפשוטה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כל פסק ופסק בפ\"ע בכל זה הפרק מתחלה וע\"כ ועל דרך התלמוד. ולפי שכתב הכותב שהן ערבוב דברים צריך אני לבררן כדי שיראה המעיין איך בירר ר\"מ ז\"ל הסולת והניח הפסולת ואוכיח כל אחת ואחת על סדר הכותב. הראשון שאמר שלא פירש לאיזה כלי עירה, דע כי עשה זה וסתם בחכמה ולגלות כי דעתו כדעת רבותיו נ\"ע בין עירה על גבי קרקע בין עירה לתוך קופתו כמ\"ש דכיון שהגביה לאחר הפסק קנה בכ\"מ וכדמוקי בריש שמעתין הגבהה קונה בכ\"מ. והב' שעוסק בכלי של מוכר וא\"כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא אלא אפילו הכניסן לרשות לוקח, דע כי זה הכותב הלך אחר שיטתו שפרסמתי אבל ר\"מ ז\"ל כבר כתב למעלה שאם היו הפירות ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו המוכר למכור קנה לוקח ואע\"פ שעדיין לא מדד עכ\"ל. וזה מפורש בסיפא דהא ברייתא דקתני ארבע מדות במוכרין וכו' עד ברשות לוקח כיון שקיבל עליו המוכר קנה לוקח. השלישי שהיה לו לכתוב שאפילו מדד לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון, דע כי זה הכותב הלך גם בזה לפי שיטתו אבל ר\"מ ז\"ל כבר כתב בתחלת זה הפרק כי כליו של אדם בכ\"מ שיש לך רשות להניחו קונה לו והיינו דרב אסי דתחלת שמעתין בהניח על גבי קרקע דאי בקופתו מאי למימרא וכולה סוגיין נמי מוקמא לה הכי ומצינא למימר ליה כדא\"ל ר' אסי לר' זירא דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא כליו של לוקח מאי למימרא והא כליו היינו קופתו ומסיקנא כדכתיבנא כמה זימני דלא שנא מדד ונתן בסימטא ולא שנה נתן בקופתו קנה אלא ודאי ליכא לאוקומה אלא כדאוקמה ואכרעה ר\"י אלפס ז\"ל והעומדים בשיטתו:" + ], + [ + "וכן המוכר יין או שמן לחבירו עד אין אחד מהן יכול לחזור בו. בפרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "וכן פירות שהיו צבורין וכו' עד ברשות לוקח: כתב הראב\"ד ז\"ל והמדה של לוקח עכ\"ל: ואני אומר הוא הולך לפי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו נאמר אם המדה של לוקח מאי למימרא כדכתיבנא בסמוך:" + ], + [ + "היתה המדה של אחד מהם וכו' עד על הרשמין שבה: כתב הראב\"ד ז\"ל קנה ראשון ראשון ואפי' בסימטא עכ\"ל: ואני אומר גם בזה רומז ללכת אחרי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו פשיטא דבהכי מיירי מרישא דהאי ענינא ועד השתא וכדברירנא טעמא על לשון ר\"ח ז\"ל המוקדם פרטיי וגם בסמוך כוללו כללי:" + ], + [ + "זה כלל גדול כו' עד וא\"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:" + ], + [ + "זה כלל גדול כו' עד וא\"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:" + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ] + ], + [ + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "וכן ראובן שמכר מטלטלין עד ולא הצריכו בו משיכה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אין לו שורש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ויפה עשה שהלך בדרך רבותיו שחייב אדם לומר כלשון רבו ועיקר ההלכה פ\"ק דקדושין ובב\"מ פ' הזהב:", + " אבל אם היה לו חוב עליו שלא מחמת המכר וכו' עד שהמטלטלין נקנין בה: כתב הראב\"ד ואפילו למי שפרע עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ' קמא דקדושין ופ' הזהב והכלל הגדול אצלנו שאין בה מי שפרע אלא במקום שחוזר מחמת שלא משך למאן דאמר משיכה קונה או שלא נתן את הכסף למ\"ד מעות קונות אבל שאר הקניינין נעשו כהלכתן וכדברירנא לקמן במקומן בלשון ר\"מ ז\"ל שכתב כן והכי סלקא שמעתין פרק הזהב:" + ], + [ + "הקרקעות והעבדים והבהמה עד ואחד מהם אין יכול לחזור בו. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ\"ק וזה הביאור פ' כ\"ב דהל' כלים:" + ], + [ + "אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ\"ק וזה הביאור פ' כ\"ב דהל' כלים:" + ], + [ + "זה שכותבים בשטרות וכו' עד להוציא כליו של מוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל ביה למעוטי מטבע עכ\"ל: ואני אומר עיקר חילוקין אלו הן במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) שלהי גמרא מתני' קמייתא דגרסינן א\"ר ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקני ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה למקני ולא לאקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה א\"ד ביה ר\"פ אמר למעוטי מטבע דכשר רב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה אבל מרוקא לא איצטריך ע\"כ. הנה עיניך רואות שפסק ר\"מ ז\"ל כרב אשי דהוא בתרא לשתי הלשונות ומה אשיב שואלי דבר ללשון השגות אלא אם כן היה לו גירסא אחרת:" + ], + [ + "זה הקניין א\"צ להיות בפני עדים אלא אם היה בינו לבין חבירו קנה שלא הצריכה תורה עדים בדיני ממונות אלא לכופר אבל המוכר או הנותן או השוכר או המשאיל וכיוצא בהן א\"צ עדים וכיון שקנה הקונה בדרך מן הדרכים שקונין בהן בין בהגבהה בין במשיכה בין במסירה בין בקניין בין בכסף בין בשטר או חזקה קנה ואע\"פ שאין שם עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הכל מודים בקניין עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שמחלוקת ישנה היא ור\"ת ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל בקידושין פרק האומר (דף ס\"ח) ומדמסיק לה תלמודא לא איברו סהדי אלא לשקרי:" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "הדברים שאין בהן ממש וכו' עד עיקר הידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל אבל השתוף עצמו נקנה בקניין עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה ריש ב\"ב (דף ג') על מתני' דקתני השותפין שרצו לעשות מחיצה כו' דקא פריך תלמודא וכי רצו מאי הוי ומוקי לה בשקנו מידו והדר פריך נמי להדיא וכי קנו מידו מאי הוי קניין דברים בעלמא הוא. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברא היא והרוצה לעשות יש לו אילן גדול על מה שיסמוך:" + ] + ], + [ + [ + "הפירות אע\"פ שאין קונין בהן כו' עד לקנות בו שאר דברים. במציעא פ' הזהב (דף מ\"ה) ופ\"ק דקדושין והביאור בפרק שאחר זה:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "המטבע אין לו דרך וכו' עד במקום אחר. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ' הזהב (דף מ\"ו) ופ' חזקת הבתים (דף מ\"ד):", + " אבל ראובן שהיה לו חוב עד קנה לו החוב. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד): " + ], + [ + "היו עומדין כו' עד יכול לחזור בו. פרק מי שמת:", + " ודבר זה אמרו חכמים עד לדין אחר. פ' מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ\"ק דמס' גיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "היה ראובן חייב לשמעון עד בשאר חובו. פ' גט פשוט (דף קע\"ד) וגם מאותה דמעמד שלשתן דפ' מי שמת משמע כן וכן פירשו רבותינו הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "המוכר שטר חוב לחבירו עד ומסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שהקשה על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המוכר את הספינה והסברות רבות והפירושים לראשונים ולאחרונים נכונים ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:" + ], + [ + "המוכר שטר חוב לחבירו עד ומסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שהקשה על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המוכר את הספינה והסברות רבות והפירושים לראשונים ולאחרונים נכונים ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:" + ], + [ + "קניין השטרות בדרך הזאת וכו' עד ואפילו יורש מוחל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה אלא מפני וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בעיקר שמעתין דכתובות פ' הכותב (דף פ\"ו) ובקדושין פ' האיש מקדש ורבים מישני אדמת עפר יקיצו לחיי עולם רש\"י ורשב\"א ורוב רבותינו בעלי התוספות עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל וגם מקצת אחרונים כך פירשום וגם מקצת מהראשונים והאחרונים נ\"ע בשיטת הראב\"ד ז\"ל ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "האשה שהכניסה שטר חוב עד אחר שמכרו. בב\"ב פ' המוכר את הספינה:", + " כיון שהחזיק וכן המוכר קרקע וכתב השטר וכו' עד בכ\"מ שהוא: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר וקני עכ\"ל: ואני אומר גם הלכה זו בב\"ב פרק המוכר את הספינה ופ' מי שמת ומייתי לה בקדושין פ\"ק והסברות רבו בה ובפירושה עד כי ר\"י בעל התוס' ז\"ל פירשה ואוקמה בשאמר לו אגב כדמסיק פ' המוכר אגב שאני והדברים מורים לי כדברי ר\"מ ז\"ל דכיון שאין הלוקח עמו היכי אמר לו קני:" + ], + [ + "האשה שהכניסה שטר חוב עד אחר שמכרו. בב\"ב פ' המוכר את הספינה:", + " כיון שהחזיק וכן המוכר קרקע וכתב השטר וכו' עד בכ\"מ שהוא: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר וקני עכ\"ל: ואני אומר גם הלכה זו בב\"ב פרק המוכר את הספינה ופ' מי שמת ומייתי לה בקדושין פ\"ק והסברות רבו בה ובפירושה עד כי ר\"י בעל התוס' ז\"ל פירשה ואוקמה בשאמר לו אגב כדמסיק פ' המוכר אגב שאני והדברים מורים לי כדברי ר\"מ ז\"ל דכיון שאין הלוקח עמו היכי אמר לו קני:" + ], + [ + "האומר זכו בשדה זו לפלוני עד סוף זה הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ז): " + ], + [ + "האומר זכו בשדה זו לפלוני עד סוף זה הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מי שנתן הדמים עד יחזור הדמים. במציעא פ' הזהב:" + ], + [ + "מי שנתן הדמים עד יחזור הדמים. במציעא פ' הזהב:" + ], + [ + "הנותן דמי המטלטלין וכו' עד אבל אם חזר בו וכו' עד וטול את שלך: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא ידעתי מאין לו זה ההפרש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פ' הזהב (דף מ\"ט) שלהי גמרא מתני' קמייתא דמי שפרע דגרסינן ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי לסוף אייקר שומשמי הדרי בהו אמרו לית לן שומשמי שקול זוזך לא שקיל זוזי איגנוב אתו לקמיה דרבא אמר להו [כיון דאמרי לך שקול זוזך] לא מבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי אמרו ליה רבנן לרבא והא בעי לקבולי עליו מי שפרע א\"ל אין ה\"נ ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דהלכתא כרב פפא דאמר לא היו דברים מעולם ולא איתברר בגמרא מאי דיניה והסכים עם דעת רבינו האי גאון ז\"ל דבההוא מעשה מוכר מיחייב באחריותו דבהלואה נינהו גביה דהא להכי יהבינהו ניהליה וכל אימת דלא קביל עליה מי שפרע לאו כל כמיניה דלימא ליה שקול זוזך דלא בעינא לאיחיובי בהו ומקבילנא עלי מי שפרע דעד דקביל עליה ברשותיה קיימי הילכך אי אתניסו משלם ואע\"ג דמשלם כיון דאינו מעמיד לו מקח מקבל עליה מי שפרע עכ\"ל בענין זה. ור\"י אלפס ז\"ל כתבו מפורש בריש שמעתין על דברי ר\"י כמו שאני מעתיק בסמוך ובתורת לוקח כתב בספר מקח וממכר (בשער) שאם נאנס ורצה הלוקח לחזור בו חוזר ואינו מקבל מי שפרע שהרי אינו נותן לו כלום ולא תקנו מי שפרע אלא לחוזר בו ואינו רוצה ליטול מקחו עכ\"ל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל על שמו בשמעתין ובההיא שמעתא דלעיל שאמרו כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות והעיד שראה כתב ידו בזה ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל כי כן ראוי שלא לחלוק על דברי הגאונים ז\"ל שדבריהם דברי קבלה וגם פירש\"י ז\"ל וגם ר\"ח ז\"ל כאן בקדושין וכן דעת מורי הרשב\"א ז\"ל וכתב שכן הסכימו כל בעלי הוראה כי כל זמן שלא משך הלוקח מקחו ונאנס שנאנס למוכר ור\"ת ז\"ל הפריז על מדותיו שאפילו חוזר מחמת פחד אונס כעובדא דבי פרזק רופילא דשמעתין אין עליו מי שפרע שלא אמרו אלא החוזר משום יוקרא וזולא בלבד. ואתה עתה ראה גם ראה מה ראה הכותב שאמר כי לא ידע מאין לו זה ההפרש ואף כי הדעות רבות וחלוקות באלו ההלכות לכמה פנים וזה הדרך ישכון אור והיא דעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו חוב אצל חבירו וכו' לפיכך אם מכר לו קרקע וכו' עד בשעת המכר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי זה למה וכו': ואני אומר גם מורי הרשב\"א ז\"ל נתקשה בזה וכתב שאינו יודע על מה סמך אם על סוגיות הללו ר\"ל נתנה לבלן וחברותיה שמתקשות עלינו ואין ראוי לדחות סוגיא מפורשת במקום עיקרה מפני דברים סתומים שאפשר להעמיס בהלכה עכ\"ל. ולדעתי הוא סמך על דברי ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בהזהב (דף מ\"ד:) ריש שמעתין גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל ושקיל וטרי אדר\"י דאמר דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה ואקשינן סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה דילמא נפלה ליה דליקה באונס דאי מוקמת ליה ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא טרח ומציל שמעינן מינה דכמה דלא משכיה לוקח לזביניה ואתניס דלמוכר אתניס ואית ליה ללוקח למימר תן לי את מקחי או תן לי את מעותי ואם היתה עלייתו של לוקח מושכרת למוכר אי אתניסו אתניסו ליה דטעמא מאי תקינו ליה משיכה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה הכא ברשות דלוקח נינהו אי נפלה דליקה באונס איהו טרח ומציל להו ואע\"ג דהני מילי לר\"ש אינון מדר\"ש נשמע לרבנן עכ\"ל. ועוד כתב שם ומשכון לא קאי באבל אמרו חכמים דגרסינן בקדושין בפ\"ק בני רב הונא בר אבין זבון ההיא אמתא בפריטי ולא הוו בהדייהו זוזי אותיבו נסכא עילויה לסוף אייקר אמתא אתו לקמיה דר' אמי אמר להו פריטי אין כאן נסכא אין כאן עכ\"ל. למדנו מדבריו הראשונים דכל היכא דליכא למיחש לשמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה אין אחד מהם יכול לחזור בו דאזלינן בתר טעמא ואנן סהדי בנדון שלפנינו דלא איחסרי משיכה כיון שהוא חייב לו זכה במה שבידו וכ\"ש כשמכר לו קרקע דלא שייך בה טעמא דנשרפו חטיך ועוד דלאו בר משיכה הוא ובכסף הוא נקנה והא איכא, ומההיא דקידושין נמי למדנו דוקא משום דנסכא במשכון שויוה הא בפרעון קני ואין יכולים לחזור בהן ויפה עשה שהלך בדרך רבותיו. ועוד יש לי ראיה מהא דתניא פרק המוכר את הספינה גמ' מתני' דהקונה שם אילנות כו' ארבע מדות במוכרין כו' עד רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהם יכול לחזור בו אלמא כל היכא דליכא אונסין אין אחד מהם יכול לחזור בו ועוד דבשמעתין דפסק עד שלא מדד כו' בפ' בתרא דע\"ז גמ' מתני' המוכר יינו דפשטיה מינה משמע להדיא דהיכא דפסק והכניסן לרשותו קנה והכא הא קיימי זוזי ברשותיה שהרי הוא חייב לו, ועוד דבכולה שמעתין דר\"י ור\"ל בפ' הזהב משמע להדיא דהיכא דלא מיחסר משיכה קנו כמ\"ש ועוד ההיא גופא שהביא הראב\"ד ז\"ל לאו טעותא אלא ראיה גמורה היא ואע\"ג דלגבי איסור רבית מיירי ילפינן מינה לגבי קנייה דאי לאו דקנייה מאי קא עביד. ועוד יש לי ראיה לדבריו דומה בדומה ממש פסק איזהו נשך גמרא מתניתין דכיצד לקח ממנו חטים כו' דשקיל וטרי עלה עד דתניא הרי שנשה בחבירו מנה והלך ועמד על גרנו ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים ואמר לו מעות אין לי חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל י\"ב חדש אסור שלא כאיסרו בא לידו וא\"ל אביי אי שלא כאיסרו בא לידו מאי איריא אין לו אפי' יש לו נמי כו' אלמא הוא היה נושה בו ומעות אין לו ואי סלקא דעתך לא קנה מאי איסורא איכא אלא ודאי אין לך כסף גדול ממה שבידו וכדאמרינן נמי לגבי נכסי הגר שמת הקודם בהם זכה ומי שהיה חייב זכה במה שבידו ושהביא הראב\"ד ז\"ל מקדושין א\"ל שאני קדושין דבעינן דליתיב לה מידי בההיא שעתא ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואם אינם פשוטים בגמרא נפרטים הם ע\"פ הסברא:" + ], + [ + "הלוקח מחבירו וכו' עד לקבל מי שפרע. פרק קמא דקדושין ופ' הזהב:" + ], + [ + "מכר לו בדברים כו' עד כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה. פרק הזהב ופרק אי זהו נשך והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "מכר לו בדברים כו' עד כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה. פרק הזהב ופרק אי זהו נשך והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "הנושא והנותן בדברים עד בדברים שקונין בהן. פרק הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "הנושא והנותן בדברים עד בדברים שקונין בהן. פרק הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "ושלשה שנתנו מעות כו'. עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף ע\"ד): " + ], + [ + "ושלשה שנתנו מעות כו'. עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף ע\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שדה לחבירו כו' עד ושאר הדמים עליו כשאר החובות. במציעא פרק הזהב ופ' השוכר את האומנין (דף ע\"ז): " + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו כו' עד ושאר הדמים עליו כשאר החובות. במציעא פרק הזהב ופ' השוכר את האומנין (דף ע\"ז): " + ], + [ + "מכר שדהו מפני רעתה כו' עד כדי שלא יחזור. פרק המוכר את האומנין (ריש דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "האומר לחבירו כשאמכור וכו' עד סוף הפרק. פ\"ה דע\"ז (דף ע\"ב): " + ], + [ + "האומר לחבירו כשאמכור וכו' עד סוף הפרק. פ\"ה דע\"ז (דף ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר להקדש עד כמסירה להדיוט. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "הגזבר שקנה להקדש וכו' ואם הוזלו הפירות וכו' עד מכח הקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל א\"כ אם רצה חוזר וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פרק קמא דקדושין והרבה מקומות וביאור הראב\"ד ז\"ל ג\"כ נכון:", + " וכן אם מכר חפץ של הקדש עד מי שפרע. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "בארבעה פרקים בשנה עד סוף הפרק. מס' חולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "בד\"א באנס וכו' עד כמו שביארנו בהל' גזילה. בנזיקין פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב) והביאור פרק י\"א:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "המקנה בין קרקע כו' עד וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"ו) ופ' המקבל (דף ק\"ד) ובבתרא פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ובנדרים פ\"ג דנדרים והביאור פ\"ו ופ\"ד:" + ], + [ + "בד\"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "בד\"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "לפיכך הנותן ערבון לחבירו וכו' ואם חזר בו המוכר עד ואסמכתא לא קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הכל מודים בזה וכו': ואני אומר הדן דבריו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות אמנם כבר כתבתי כמה פעמים בזה כי דעת ר\"מ ז\"ל ומנהגו בכל משנה תורה הזה מדרך ארוכה לקצרה והכל ע\"פ הגמרא וגם בזה הדין כך הוא מפורש בפ' הזהב (דף מ\"ח) והסברות רבות בה לגאונים ולאחרונים ז\"ל בנדרים ושאר מקומות שרשמתי בתחלת זה הפרק רשום גם מחוברות אצלנו בשיטותינו:" + ], + [ + "וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "כל האומר קנה מעכשיו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ\"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ\"ו):", + " לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'): " + ], + [ + "מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ\"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ\"ו):", + " לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב\"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ\"ש אמנם הגאון ור\"ח ז\"ל כן הורו:" + ], + [ + "אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב\"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ\"ש אמנם הגאון ור\"ח ז\"ל כן הורו:" + ], + [ + "המחייב עצמו בממון וכו' עד וכן הורו הגאונים. בכתובות ר\"פ הנושא (דף ק\"א:) ופ\"ק דקידושין (דף ט'): " + ], + [ + "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר\"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס\"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר\"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק\"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר\"י אמר חייב ור\"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר\"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר\"ג א\"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר\"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג\"ש ור\"מ במז\"ל דלית הלכתא כר\"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ\"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר\"ל ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא\"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב\"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב\"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א\"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר\"ח ז\"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר\"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ\"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע מפורסמים אמתיים וכמ\"ש ר\"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:" + ], + [ + "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר\"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס\"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר\"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק\"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר\"י אמר חייב ור\"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר\"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר\"ג א\"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר\"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג\"ש ור\"מ במז\"ל דלית הלכתא כר\"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ\"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר\"ל ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא\"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב\"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב\"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א\"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר\"ח ז\"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר\"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ\"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע מפורסמים אמתיים וכמ\"ש ר\"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:" + ], + [ + "בשהיו חכמי ספרד כו' עד סוף הפרק. הלכה למעשה אתא לאשמועינן כי זה הדרך ישכן אור:" + ] + ], + [ + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "המחליף כלים בכלים וכו' עד יש להם הונייה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרו מן שמאי וברי לי כי מכח אותה פיסקא שהיא שנויה ריש פרקין דהזהב והכי מסיים בה רב ירמיה בשם רב אפילו צבור בצבור קנה רבי בון בר מונה בשם רב המחליף אמטרקלין באמבורקלין קנה ר' זעירא רב יהודה בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה בעל החמור עליו להביא ראיה שהיתה חמורו שלימה בשעה שמשך ומאן דלא סבר הדא מלתא לא סבר בנזיקין כלום אמר ר' זירא ליכא סבר הדא מלתא וליכא סבר בנזיקין כלום ע\"כ. ואמטרקלין באמבורקלין הן מינין משונין כמ\"ש הוא ז\"ל אפי' מחט בשיריים או טלה בסוס. ובירושלמי דקדושין בדקתי ומצאתי גמ' מתני' דכל הנעשה דמים באחר כו' גרסינן תמן תנינן זה הכלל כל המטלטלין קונין זה את זה רבי בא רב הונא בשם רב אפי' צבור בצבור א\"ל ר' אלעזר לא שנינו אלא כל שנעשה דמים באחר בלבד דבר שהוא צריך לשום אתיא דרב הונא כר\"י ור' אלעזר בשיטתיה דתנינן תמן האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון א\"ר אלעזר והוא שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים [הוא חלקו משעה ראשונה א\"ר יוחנן ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים תיישים כנגד תיישים] כלקוחות הן דתנינן תמן הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה כשחלקו וחזרו ונשתתפו ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון בשלא חלקו רבינא [בשם רב יהודא] בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור החליפו זה בזה כו' עד בשעה שמשך פרה כסוגיין דמציעא שהעתקתי ונותן טעם המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מן החליפין ומאן דלא סבר כו' עד כלום ושקיל וטרי לסיועי לר' זעירא ודחי ליה עד דגרסינן רב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב מכר לו פרה בדמים דחוקין א\"ל הב לי אינון פריטיא א\"ל מה את בעי מנהון א\"ל מזבן לי חמור משך בעל הפרה החמור לא נקנית הפרה חמור מהו שיקנה רבי בא אמר נקנית ר' יוסי אמר אינה נקנית סבר רבי אבא דאינון חליפין ולית אינון חליפין רבי מנא בשם רבי יוסי פעמים שתחלת מקח לזה ותחלת מקח לזה היך עבידא מכר לו פרה בדמים סמכיה גבי חדא פריטיא (ס\"א טראפיזטא) למחר אשכחיה קאים תמן א\"ל מה את קיים עביד הכא א\"ל בעינן אינון פריטיא א\"ל מה את בעי מנהון א\"ל למזבן לי חד חמור א\"ל הרי חמור לפניך משך זה לא קנה זה משך זה לא קנה זה אלא זה קנה לעצמו וזה קנה לעצמו ע\"כ. ואשכחן דף נ\"ח גמ' מתני' דאלו דברים שאין להם אונאה כו' דתניא ר' יהודה אומר אף המוכר ס\"ת אין לו אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגליות אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן א\"ל והלא כל אדם רוצה לזווגן ור' יהודה אמר לך הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהן תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטים במלחמה אין להם אונאה משום שיש בהן חיי נפש ע\"כ. ובירושלמי נמי הכי גרסינן לה אלמא מדקאמר לר\"י הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה שמעינן דאזלינן בתר אומדנא וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל ורבים ראשונים ואחרונים נ\"ע וגם ר\"מ ז\"ל כן פסק לפנינו בזה הפרק. ואחר הצעה זאת אובין לפניך אחת לאחת למצוא חשבון. כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל תחלה שהמחליף כלי בכלי אין לו אונאה כו' היינו כר' בון בר מונה בשם רב דאמר המחליף אמטרקלין באמבורקלין קנה כלומר אע\"ג דאית בהון אונאה דאל\"כ מאי קנה ומאי קמ\"ל וכדמפרש טעמא בגמ' לר' יהודה דהני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ומ\"ש עוד בהמה בבהמה אפי' טלה בסוס היינו כי מתני' דכל הנעשה דמים באחר כו' וכדרבינא בשם שמואל וכדמסיק בקדושין ומציעא המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מן החליפין כו' ואע\"ג דר' זעירא פליג עלה הא בעי תלמודא לסיועיה וקא דחי ליה תלמודא ולא קא סלקא ליה דעתיה אליבא דהלכתא ופ' המדיר מייתינן לה ופסקה ר\"מ ז\"ל פ\"ב ופ\"ה מהלכות אלו ומ\"ש עוד פירות בפירות אליבא דהלכתא היינו כר\"י דרב הונא קאי כוותיה ואע\"ג דפליג עליה ר' אלעזר אין הלכה כתלמיד במקום הרב דר\"י רב הוא לגבי רבי אלעזר ומדמפליג בדר' אלעזר בין גדיים לתיישים מכלל דלר\"י לא שנא ומהנך עובדי נמי שמעינן טעמא דשומר שכתב ר\"מ ז\"ל וכדאסקינן מתני' דכל הנעשה דמים וכו' בכל דוכתא כל הנישום ושהקשה הראב\"ד ז\"ל וחשב לחלק בין קניה לאונאה כבר תירצתי אותה דאי ליכא אונאה מאי קנה ולא קנה שייך בה הרי שלהם מונח לפניהם ומעובדי דבהמה שמעינן צבורי פירות וכולא תלמודא בשחמתית ונמצאת לבנה כו' ושאר דיני אונאה רובן בפירות אשכחן להו וסתמא נמי דמתני' בפלוגתא דהזהב קונה את הכסף אי פירא הוי אי טיבעא הוי והאונאה דקתני עלה במתני' אהכי קאי נמצאו בזה דברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "נ\"ל שב\"ד שמכרו קרקע וכו' וכן הדין באפטרופוס כו' עד כדין הדיוט: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ענין דבריו וכו': ואני אומר דבר זה מן המתמיהין כי מה שהצריכו דבר זה היינו דוקא בשום היתומים שהצריכו הכרזה בבוקר וערב כדאיתא בערכין פירקין דשום היתומים ומיירי כשהיו היתומין חייבין כתובת אשה או חוב וצריכין ב\"ד לשום מנכסיהן להם לפורען וכדמוכחא כולה סוגיא התם ובכל דוכתא מכמה אנפי דמפרשי התם וכדאסיקנא כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ע\"מ לפרוע בעל חוב את חובו או ליתן לאשה בכתובתה דאיכא דניחא ליה בבעל חוב ואיכא דניחא ליה בכתובת אשה אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל שנראה בעיניו היא מכירה שב\"ד מוכרין לצורך היתומים כגון לפרנסתן או למזונתן או שאר צרכיהן ולאו היינו שומא אלא מכירה וכן דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו פקח עיניך וראה ולא הזכיר בו שומא והדעת נותנת שאילו בשומא היה מדבר מה צורך שיכתוב נ\"ל כבר דיניו מפורשין בתלמוד וגם הוא ז\"ל פרטן פי\"ג דהל' מלוה ולוה וגם שם היה לו לכתוב זה אילו בשומא היה מדבר ולא בכאן בהלכות מכירה אלא ודאי התם שומא הכא זביני ומה שנתן טעם הוא סברא ולא גמרא ולהכי מסברא אימא איפכא שכל אדם יודע שב\"ד אביהן של יתומים ומיקרבא דעתייהו לגבייהו לזכותייהו ואיהו גופיה נמי לא קפיד מימר אמר יתומים נינהו דמנאי אזיל לדידהו אזיל ומצוה קא עבידנא וניחא לי דליהנו אינהו מדידי ולא אהני אנא מדידהו כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם ולכך זכה ר\"מ ז\"ל בסברתו:" + ], + [ + "האחין והשותפין עד מכרן בטל. פרק האיש מקדש (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הבהמה והמרגלית וכו' עד בנכסי עצמו כמו שביארנו. פרק הזהב (דף נ\"ו) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "כשם שאין לקרקעות וכו' עד אין לו הונייה. פ' הזהב (דף נ\"ז): " + ], + [ + "השוכר את הפועל כו' עד אין בהן הונייה. פ' הזהב גמרא מתני' דאלו דברים שאין להם הונייה בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה ואסיק אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומה מכירה הויא ודקדקו מזה מפרשים ראשונים ואחרונים נ\"ע זה הדין שפסק כאן ר\"מ ז\"ל וכ\"כ הר\"מ מקוצי וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:" + ], + [ + "שכרו לזרוע לו קרקע עד צד הקרקע שיש כאן. פ' הזהב ופרק ר' ישמעאל:" + ], + [ + "השוכר את הכלים עד סוף הפרק. פרק הזהב ולשון ספרא אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון, עוד שם כשהוא אומר לא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמורה כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היו חלאים באים עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד וכו' ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנות. ולשון מכילתא (פרשת בהר) וגר לא תונה בדברים ולא תלחצנו בממון ע\"כ:" + ], + [ + "השוכר את הכלים עד סוף הפרק. פרק הזהב ולשון ספרא אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון, עוד שם כשהוא אומר לא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמורה כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היו חלאים באים עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד וכו' ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנות. ולשון מכילתא (פרשת בהר) וגר לא תונה בדברים ולא תלחצנו בממון ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר לחבירו במדה או במשקל וכו' כיצד מכר לו מאה וכו' עד לאחר כמה שנים: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור פעמים שאין המקח נקנה וכו': ואני אומר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל וביקש עילה ומצא מקום להשמיענו חדוש אך אין כאן תפיסה והשגה כלל ואין הנדון דומה לראיה כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש פרק הזהב ומה שהראב\"ד ז\"ל חידש ואמר כי מקדושין שרשו לו ידעתיו בברי מקומו הייתי מפרש אבל הואיל וסתמו סתמו ונמוקו עמו ואשר התניתי בהקדמה ת\"ל הריני מקיימו והרוצה לדקדק ידקדק על דרך ההלכה דהאי ידע ומחיל והאי לא ידע ומחיל והכין מסיק תלמודא להדיא בכתובות פרק אע\"פ גמרא מתני' דר\"מ אומר כל הפוחת כו' הכי השתא התם לא ידעה דתיחול הכא ידעא ומחלא וכן בכוליה תלמודא:", + " וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזה אי עייל ונפיק אזוזי וכו': ואני אומר גם בזו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר מפורשים פרק הזהב בגמרא ודברי הראב\"ד ז\"ל הם סברא וכבר הקדמתי וכתבתי ופרסמתי כי כוונת ר\"מ ז\"ל בחיבורו זה הקרוי משנה תורה לקצר הארוך ולעשותו כתלמוד ערוך ולא רצה להאריך בסברות המתחדשות והואיל ואין השגה על ר\"מ ז\"ל יספיק לי ואם בסברות אתה תבחר ולא אני כי התניתי בתחלת חבורי זה שאבנה ולא אסתור:" + ], + [ + "המוכר לחבירו במדה או במשקל וכו' כיצד מכר לו מאה וכו' עד לאחר כמה שנים: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור פעמים שאין המקח נקנה וכו': ואני אומר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל וביקש עילה ומצא מקום להשמיענו חדוש אך אין כאן תפיסה והשגה כלל ואין הנדון דומה לראיה כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש פרק הזהב ומה שהראב\"ד ז\"ל חידש ואמר כי מקדושין שרשו לו ידעתיו בברי מקומו הייתי מפרש אבל הואיל וסתמו סתמו ונמוקו עמו ואשר התניתי בהקדמה ת\"ל הריני מקיימו והרוצה לדקדק ידקדק על דרך ההלכה דהאי ידע ומחיל והאי לא ידע ומחיל והכין מסיק תלמודא להדיא בכתובות פרק אע\"פ גמרא מתני' דר\"מ אומר כל הפוחת כו' הכי השתא התם לא ידעה דתיחול הכא ידעא ומחלא וכן בכוליה תלמודא:", + " וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזה אי עייל ונפיק אזוזי וכו': ואני אומר גם בזו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר מפורשים פרק הזהב בגמרא ודברי הראב\"ד ז\"ל הם סברא וכבר הקדמתי וכתבתי ופרסמתי כי כוונת ר\"מ ז\"ל בחיבורו זה הקרוי משנה תורה לקצר הארוך ולעשותו כתלמוד ערוך ולא רצה להאריך בסברות המתחדשות והואיל ואין השגה על ר\"מ ז\"ל יספיק לי ואם בסברות אתה תבחר ולא אני כי התניתי בתחלת חבורי זה שאבנה ולא אסתור:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר עבד או שפחה עד אלא למלאכה. פ\"ק דקדושין וב\"ב ר\"פ המוכר פירות (דף צ\"ב) וכתובות ר\"פ אע\"פ ובתוספתא דבתרא פ\"ד:" + ], + [ + "נמצא בו שחין רע וכו' וכן אם נמצאת בו צרעת וכו' וכן אם נמצא ליסטים מזויין ה\"ז מום וכו' וכן אם נמצא מוכתב למלכות כו' אבל אם נמצא גנב וכו' עד אלא א\"כ פירש: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו פ\"ק דקדושין בגמרא וכו': ואני אומר דרך ישר ומוסכם ומקובל מפי רבותינו נ\"ע היה לו בשמועה זו שעיקרה ר\"פ המוכר פירות ובתוספתא ב\"ב מיתניא פ\"ד שהרי שלך לפניך דקאמר היינו שיאמר לוקח למוכר והא דאמרינן הנהו קלא אית להו כדפריש הראב\"ד ז\"ל וכן פירשו הרשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות וגם הרמב\"ן ז\"ל כן הסכים וכן משמע לשון הגמ' ריש פרק המוכר פירות דאמרינן כולהו איתנהו וזה פירוש נכון ויציב וגם מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מקצת המפרשים פירשו כן ואתה תבחר ולא אני:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר זרעוני גינה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ב פ' המוכר פירות:" + ], + [ + "המוכר זרעוני גינה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ב פ' המוכר פירות:" + ], + [ + "מכאן אתה למד שהלוקח וכו' עד למוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל דין אמת הוא זה וכו': ואני אומר הואיל והודה בדין אין חשש אם אין הנדון דומה לראיה כי ר\"מ ז\"ל לא כתב מכאן ראיה אלא שמכאן אתה למד והדין דין אמת כי מה לי לזריעה מה לי לסחורה למקום פלוני ואי משום טעמא דכתב לפי שעשויין להתרקב שם ג\"כ כל הדרכים בחזקת סכנה ומשובשים לכמה פנים בלי ספק. ועיקר הטעם אצלי לפי שהטעהו וכל מקח טעות ברשותא דמריה קמא קאי וכדמשמע פרק קמא דביצה גבי ביעי שכתבתי כמה פעמים:" + ], + [ + "הלוקח מקח ונמצא בו מום עד הרי זה ברשות לוקח. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר שור לחבירו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ריש פ' המוכר פירות (דף צ\"ב): " + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ומה שלא אכל יחזיר הבשר לטבח ויחזיר לו את הדמים. ע\"כ לשון ר\"מ ז\"ל שהיה כתוב בהשגות. ועל זה הלשון כתב הראב\"ד ז\"ל המשנה אמרה הבשר יקבר וכו': ואני אומר אין להם ולנו תערומת ומחלוקת רק תלונתנו על הסופר שדלג מספר הראב\"ד ז\"ל כל הבבות האמצעיות אבל אני מעיד שהגהתי ספרי מספר המונח לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו שכך היה כתוב בו השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים והנשאר מן הבשר ביד הלקוחות יקבר ויחזיר להן את הדמים וכן השוחט את הפרה למכרה ונודע שהיא טריפה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים ומה שלא אכל יחזיר הבשר לטבח ויחזיר לו את הדמים. והן הן דברי הראב\"ד ז\"ל. ועיקר ההלכה בבכורות פ' פסולי המוקדשין (דף ל\"ז) והביאה רבינו יצחק אלפסי בהלכות פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר הלוקח בשר זה של טרפה עד סוף הפרק. בבכורות פ' פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מכר הלוקח בשר זה של טרפה עד סוף הפרק. בבכורות פ' פסולי המוקדשין:" + ] + ], + [ + [ + "ארבע מדות במוכרים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "ארבע מדות במוכרים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "אסור לרמות את בני אדם וכו' עד בדברים אסור. במציעא פרק הזהב ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "אין מפרכסין כו' עד בדברים אלו אסורים. פרק הזהב (דף ס') :", + " ואין מוכרין עד שהנבילה אצלו. פ' גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "אין מפרכסין כו' עד בדברים אלו אסורים. פרק הזהב (דף ס') :", + " ואין מוכרין עד שהנבילה אצלו. פ' גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אסור למוכר למכור עד ויהיה נתבע מאחרים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו כו' עד עם המערערין. בנזיקין פ\"ק דב\"ק (דף ח') ופ\"ק דמציעא (דף י\"ד) ומייתי לה בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ב צ\"ג):", + " ואם נשתמש בה הלוקח כו' עד כל הנטרפין. בנזיקין פ\"ק דב\"ק ובמציעא:" + ], + [ + "כל המוכר קרקע כו' עד והכל בב\"ד של ישראל. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד) :", + " אבל אם העכו\"ם הוא שהוציא כו' עד חייב באחריות האונס. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל המוכר קרקע כו' עד והכל בב\"ד של ישראל. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד) :", + " אבל אם העכו\"ם הוא שהוציא כו' עד חייב באחריות האונס. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו וכו' עד שאינו מחזיר לו כלום. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ד):", + " שכל תנאי שבממון קיים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון עד בגללי. בנזיקין פ\"ק ובכתובות פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ב) ופ' אלמנה ניזונת:" + ] + ], + [ + [ + "המבקש לקנות מקח מחבירו עד חייב ליתן מאתים. בתוספתא דקדושין והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "הלוקח מאחד מה' עד שעבר עבירה. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הלוקח מאחד מה' עד שעבר עבירה. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "נאמן בעל המקח לומר וכו' לפיכך אם נטל הדמים משנים וכו' עד וחצי הדמים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מתחוורים משמע מכלל דבריו דרישא שהוא מעיד לשניהם בנקיטת חפץ וכו': ואני אומר ברור הוא אצל ר\"ת ורבותינו בעלי התוס' ריש ב\"מ דשקיל וטרי אמתני' דשנים אוחזין תרתי בבי למה לי ואוקימנא חדא במציאה וחדא במקח וממכר ומתמהינן מקח וממכר ליחזי זוזי ממאן נקט. ופירש\"י ז\"ל שנשאל למוכר ויהיה נאמן ויטול בלא שבועה על פיו כהא דקדושין פרק בתרא נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי ואע\"ג דהתם מוקמינן לה בזמן שהמקח בידו וזה כבר יצאה מתחת ידו מ\"מ הואיל ושניהם תפוסין בה עדיין ה\"ל כאילו המקח עדיין לא יצא מתחת ידו. והקשו רבים למה נאמן בעל המקח יותר מעד אחד דקי\"ל עד אחד כי אתי לשבועה קא אתי ופר\"ת ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל העומדים בשיטתו דה\"פ כי היכי דעד אחד אתי לחייבו בשבועה כי קא מכחיש ליה ה\"נ כי קא מודו ליה לפטריה משבועה וקס\"ד דלא נקיט זוזי אלא מחד מינייהו ואוקמה בדנקיט זוזי מתרוייהו מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה ולפיכך נשבעין שניהם אבל אי לא נקיט אלא מחד מינייהו ה\"נ משמע דנקיט בלא שבועה אותו שבעל המקח מודה לו נמצא דברי ר\"מ ז\"ל מדוקדקים כלשון הגמרא מארוכה לקצרה ומתפרשים בסברא וסתם דבריו אחריו כאשר מצא לשון פ' עשרה יוחסין וריש מציעא שסתום וחתום וכמו שמפרשים הדורות הבאים לשון הגמרא יפרשו לשונו:" + ], + [ + "הרי שטען על חבירו ואמר מכרת לי וכו' או שטען הלוקח כו' או שאמר משכתי ולא ראיתי כו' או שאמר אחד מהם כך וכך וכו' בכל אלו הטענות כו'. לא היתה שם ראיה כו' ואם הודה במקצת כו' עד כשאר הטענות כולן. כך משמע בכל התלמוד בכמה מקומות דומות בדיני ממונות ובפרט במסכת שבועות פרק שבועת הדיינין ובירושלמי ריש פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הרי שטען על חבירו ואמר מכרת לי וכו' או שטען הלוקח כו' או שאמר משכתי ולא ראיתי כו' או שאמר אחד מהם כך וכך וכו' בכל אלו הטענות כו'. לא היתה שם ראיה כו' ואם הודה במקצת כו' עד כשאר הטענות כולן. כך משמע בכל התלמוד בכמה מקומות דומות בדיני ממונות ובפרט במסכת שבועות פרק שבועת הדיינין ובירושלמי ריש פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "אמר לחנוני תן לי בדינר וכו' עד כמו שביארנו. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "אמר לחנוני תן לי בדינר וכו' עד כמו שביארנו. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין בנותן דינר לשולחני עד ויחזיר מעותיו לחנותו. פרק כל הנשבעין ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "המחליף פרה בחמור עד כמו שיתבאר בהלכות טוען ונטען. עיקר ההלכה הזאת במציעא פרק השואל (דף ק') והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כל מי שנולד הספק כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ו): " + ], + [ + "מחט שנמצאת וכו' עד סוף הפרק. בחולין פ' ואלו טריפות (דף נ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "המקנה לחבירו וכו' עד כמו שבארנו. לפי דעתי זה מכח אכסרה האמורה פ' הזהב וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך וגם השר משנץ ז\"ל במס' דמאי פ' ואלו דברים ובמס' מעשר שני פ' המוליך פירות כי אכסרה הוא בלא מדה ובלא משקל והביא ראיה מן התוספתא דתניא אין פודין מע\"ש אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר ע\"כ. אמנם ידעתי דרכו בחיבור משנה תורה זה שאינו כותב אלא כתב הנשתוון כמו שזכרתי כמה פעמים ולכך אומר לי לבי שצ\"ע מקומו והבאור הוא פי\"ב:" + ], + [ + "המקנה לחבירו וכו' עד כמו שבארנו. לפי דעתי זה מכח אכסרה האמורה פ' הזהב וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך וגם השר משנץ ז\"ל במס' דמאי פ' ואלו דברים ובמס' מעשר שני פ' המוליך פירות כי אכסרה הוא בלא מדה ובלא משקל והביא ראיה מן התוספתא דתניא אין פודין מע\"ש אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר ע\"כ. אמנם ידעתי דרכו בחיבור משנה תורה זה שאינו כותב אלא כתב הנשתוון כמו שזכרתי כמה פעמים ולכך אומר לי לבי שצ\"ע מקומו והבאור הוא פי\"ב:" + ], + [ + "אבל האומר לחבירו כל מה שיש בבית הזה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה הזאת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה וכן המוכר לחבירו בעשרה דיירים חטים עד כמו שביארנו. כ\"כ רב האי ז\"ל שתחילתו וסופו פ' איזהו נשך (דף ס\"ד): " + ], + [ + "אבל האומר לחבירו כל מה שיש בבית הזה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה הזאת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה וכן המוכר לחבירו בעשרה דיירים חטים עד כמו שביארנו. כ\"כ רב האי ז\"ל שתחילתו וסופו פ' איזהו נשך (דף ס\"ד): " + ], + [ + "המוכר מקום לחבירו וכו' עד וכחצי רחבו. בב\"ב פרק המוכר פירות (דף צ\"ט): " + ], + [ + "המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר וכן המקבל מחבירו וכו' מדת המערה כו' נמצא בין כל קבר וכו' עד האמצעית שתי אמות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שיבוש היה ראוי לומר כו': ואני אומר לא תהא כזאת בישראל לא שר\"מ ז\"ל ישתבש כלל וכ\"ש בהלכה מפורסמת אשר חלו בה ידים ממשמשות ובאות בפירושיה וציוריה ומחלוקת ישנה בחלוקיה מדעת הראשונים נ\"ע. ולא שהראב\"ד ז\"ל יכתוב עליו כך אלא אחד מן התלמידים המתחילים שלא הגיע להוראה כתבה מבחוץ לפי שראה פירוש הרשב\"ם ובני מחלוקתו שכתב הוא עצמו שנותנין ריוח לזויות כחצי אמה ובאו המעתיקים וכתבוה תוך הספר אך לא יצאה מפי הראב\"ד חס וחלילה והכותבים לא הרגישו כי לדברי ת\"ק דמתני' שאנו פוסקין כמותו פ' המוכר פירות (דף ק\"ו ק\"ז) לא הוצרך התלמוד להניח ריוח כלל והוא פירוש רבינו משה ז\"ל יפה ומיופה והנני מבאר ומצייר לפניך ובין במראה יאי ויאי. בפרק המוכר פירות תנן המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר וכן המקבל מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה ח' כוכין ג' מכאן וג' מכאן ושנים מכנגדו ר\"ש אומר כו' עד והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן ז' ורחבן ו' ע\"כ. וכן הלכתא וצורתה לפניך. (כאן צריך להיות שרטוט). נמצאו דברי רבינו משה ז\"ל כדברי ת\"ק אות באות אלא שהתנא קורא הקבר כוך וזה פשוט:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו בית מבתיי אני מוכר לך וכו' מת אחד מן השורים עד על התחתונה. זה מפורש במנחות (דף ק\"ח) פ' הרי עלי עשרון שלהי גמרא מתני' דשור זה עולה:" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א): " + ], + [ + "האומר לחבירו שדה ראובן וכו' עד אחר השם הפשוט בפי הכל. זה הוא מעשה דבי בר סיסין האמור בפרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) גמרא מתני' קמייתא דאתיא לקמיה דר\"נ ואקשינן מדר\"נ לר\"נ גופיה ואוקימנא בהאי טעמא כיון דכ\"ע קרי לה דבי סיסין:" + ], + [ + "האומר לחבירו קני שדה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו קני שדה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דבבא מציעא:" + ], + [ + "המוכר פירות דקל וכו' עד מי שפרע. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"ו) וביבמות פ' האשה רבה (דף צ\"ג): " + ], + [ + "אבל הפוסק על שער שבשור עד מי שפרע. זה כתב מכח ר\"י אלפס ז\"ל שהסכים פ' המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה כו' מדאמרינן ארעא ודקלי מזביננא לך אי אית ליה יהיב ליה ואי לא זבין ליה תרי דקלי:" + ], + [ + "מי שפסק על שער שבשוק וכו' עד לחטים אלו. פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "דבר שאינו ברשותו וכו' עד כדי חייו. פ\"ק דמציעא (דף ל\"ו): " + ], + [ + "דבר שאינו ברשותו וכו' עד כדי חייו. פ\"ק דמציעא (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הבן שמכר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פ' החולץ ופ' מי שמת (דף קל\"ז): " + ], + [ + "מי שנתן קרקע מתנה לחבירו וכו' וה\"ה לשאר המטלטלין וכו' עד לא קנה. פ\"ק דמציעא ופ' המוכר את הספינה גמרא מתני' המוכר את השדה וכו' מביא אותה בהלכות הרב ז\"ל באורך עם אותה דקדושין ומסיק אע\"ג דצבורין לא בעיא אגב וקני בעינן ומביא עליו כל הסוגיא עד מעשה בר\"ג וזקנים שהיו באין בספינה כו' ומתוך אותו מעשה יתבארו כל אלה, עד אשר באתי ותראינה עיני שקבל מרבותיו ז\"ל שכתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה כו' גבי הא דאמר רב יהודה האי דמזבין מידי לחבריה כו' עד אי א\"ל ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דקלי ואי לא זבין ליה תרי דקלי כו' וז\"ל איכא מאן דשמיע ליה מהאי מימרא דמאן דמזבין מידי לחבריה אע\"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למזבן ומיתן ליה ואנן לא סבירא לן הכי דכל מידי דליתיה ברשותיה דבר שלב\"ל הוא עכ\"ל. אז אמרתי זה מעניינו ודבר הלמד מעניינו שכתבו וחברו פה דבר שלב\"ל וגם ציירו בשהקנהו אגב וכדרב יהודה גופיה דאמר ארעא ודקלי וזה פשוט וראיותי יועילו גם לשאר דברים הרבה:" + ], + [ + "מי שהיה לו פקדון וכו' עד שאינו ברשותו. בניזקין פרק הגוזל קמא:", + " אבל המלוה הואיל ולהוצאה עד שעבוד שבו. בב\"ב פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "דין ההקדש וכו' עד יש גאונים וכו' ואין דעתי נוטה וכו' עד בערכין: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני כי הוא מוסיף וכו': ואני אומר מאחר שמחלוקת ישנה היא והדעות רבות וחוזרות לפי הסברות אין להכריע רק אודיע ואענה גם אני חלקי לפי דרכי בקצרה בדרך הגמרא יש פנים ופנים לגאונים הראשונים ולמפרשים האחרונים ז\"ל במס' נדרים פ' ואלו נדרים גמרא מתני' דקונם שאני עושה לפיך כו' דר\"ע אומר יפר שמא תעדיף יתר מן הראוי לו ור' יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה כו' ופסק שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי ואקשינן למימרא קסבר שמואל אדם מקדיש דבר שלב\"ל כו' ואסיקנא באומר יקדשו ידי לעושיהן דידים איתנהו בעולם ושקלינן וטרינן עלה טובא ולפום סוגיין יש כמה פעמים לפנים ולפום שמעתא דוק ומשכחת מרגניתא תותה:" + ] + ], + [ + [ + "מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב\"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ\"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב\"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ\"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מכר עבדו לקנס כו' עד אין מוציאין מידו. בגיטין פ' השולח:" + ], + [ + "מכר אילן לזה כו' עד בעין יפה משייר. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ\"ח) ומייתי לה בכמה דוכתי דהנך פירקין דהמוכר:" + ], + [], + [ + "ומה הפרש יש בין המוכר קרקע כו' עד קניין עולם לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מוצא מוכר לזמן קצוב וכו': ואני אומר דין האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אינו דומה לראיה לנדון שלפנינו דההוא דאחריך איתמרא פרק יש נוחלין גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כו' ושקיל וטרי בגוויה ופליגי ר\"י ור\"ל בקניין פירות ר\"י אמר כקניין הגוף דמי ור\"ל אמר לאו כקניין הגוף דמי דהיינו מוכר שדהו לפירות מדאקשינן עלה והא איפליגו בה חדא זמנא דאמר המוכר שדהו לפירות ר\"י אמר מביא וקורא ורשב\"ל אמר מביא ואינו קורא ר\"י אמר מביא וקורא קנין פירות כקניין הגוף דמי ורשב\"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לא כקנין הגוף דמי אלמא מדמקשינן להו להדדי ש\"מ היינו האי והדר אקשי ליה ר\"י לרשב\"ל מהא דהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני כו' ואהדריה אחריך שאני אלמא מדמשני אחריך שאני ש\"מ דלא דמיא ובתר שקלא וטרא אוקמא כתנאי כרבי ורשב\"ג ואקשינן מדרבי לרבי ומדרשב\"ג לרשב\"ג ופרקינן דרבי אדרבי לא קשיא הא לגופא הא לפירי דרשב\"ג אדרשב\"ג ל\"ק הא לכתחלה הא דיעבד ופסקינן להדיא כרשב\"ג ור\"ל דקניין פירות לאו כקניין הגוף וכדפסקא פרק החולץ תלמודא להדיא דהיא חדא מתלת דאינון הלכתא כר\"ל לגבי ר\"י ואם יש לי לדמות מדמינא לה לההיא דסוף פרק יש נוחלין דאסיקנא המוכר או הנותן ע\"מ להחזיר קנה והוא יחזור והוא ודאי לזמן קצוב דהא הדרא ולמוכר שדהו ביובל בערכין פרק המקדיש דהא ודאי הויא מכירה עד היובל ואע\"ג דהיא הדרא ביובל שהוא זמן קצוב הלכך איתא לחלוק דר\"מ ז\"ל ולזמן קצוב דהויא זבינתיה זבינא יבנה ויסתור ויעשה כרצונו כאדם שעושה בשלו אבל המוכר לפירות אין לו בגוף הקרקע קניין כלום לפיכך דין הוא שלא יבנה ולא יסתור בו כלום בלא רשות בעלים וזה פשוט:" + ], + [ + "ומה יש בין המוכר שדהו לפירות וכו' עד כחפצו. גם זה הדין כלול במה שביררתי בסמוך והביאור פכ\"ב:" + ], + [ + "ומה הפרש יש בין קונה שדה וכו' עד בענין שכירות. עניין הקנייה כבר הוא נכלל בחילוק הראשון שביארתי וענין השכירות פרק השוכר את האומנין והביאור פ\"ה דהלכות שכירות בגז\"ה:", + " ואין השוכר רשאי וכו' עד כל מה שקנה. פ' השואל ופ' השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פירות שובך עד וכן כל כיוצא בזה. עיקר זאת ההלכה בשחיטת חולין שילהי דשילוח הקן במעשה דלוי בר סיסן והביאור רפ\"ה:" + ], + [ + "הביצים והאפרוחים עד נקנין בהן. מסכת חולין שילהי שילוח הקן במעשה בר סיסן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו וכו' עד כלום. פרק המוכר את הבית (דף ס\"ד): " + ], + [ + "מכר לו שדה ואמר לו חוץ מן האילנות וכו' היו בה גפנים ודקלים כו' עד בעין יפה מוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם שפירש לזה אינו כלום וכו': ואני אומר אין זה טעות דאדרבה כן משמע מן ההלכות פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דהמוכר את השדה כו' דגרסינן בריש שמעתין אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דמזבין ארעא לחבריה כו' עד א\"ל לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דקלא טבא הוא שיורי משייר ואי דקלא בישא הוא כ\"ש הנך וגם ר\"מ ז\"ל כתבו בתחלת אלה הדינין אלמא טעמא משום מוכר בעין יפה או רעה הוא וכן כולה וזה פשוט ואין בו טעות כלל ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:", + " ואם הדקלים שייר כו' עד ובכלל השדה נחשב. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "המוכר בית לחבירו וכו' עד כשהיה מקודם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש שאפי' בנין חדש סונה אם הוא רוצה עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי תלמוד ערוך הוא פרק המוכר את הבית (דף ס\"ד) שלהי גמרא מתניתין קמייתא דבעי למיפשט מינה וגרסינן ת\"ש דאמר ר\"ל זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמרו לו על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו ואמרינן למאי הילכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם רצה לבנות על גבה בונה ואי ס\"ד מסתמא קני לוקח ל\"ל על מנת ומהדרינן אהני ליה ע\"מ דאי נפלה הדר בני לה ע\"כ. והנה עיניך רואות זה הלשון כר\"מ ז\"ל ומעתה מה אשיב שואלי שיצא מפי קדוש זאת אלא שאני אומר אחד מן התלמידים ראה אותה דר\"ל זאת אומרת במושכל ראשון בתחילת ההלכה ולא דקדקו בסופה וראה זאת הפיסקא לר\"מ ז\"ל וחשבוה למשובשת ואינו כן:" + ], + [ + "המוכר קברו או דרך קברו וכו' עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף ק'): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את הספינה עד לצמד בקר. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את הספינה עד לצמד בקר. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את העול וכו' מכר את העגלה וכו' עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שהוא כן בתוספתא אין סומכין עליה שאין הטעם שלה ברור והרב ז\"ל לא הביא אותה עכ\"ל: ואני אומר אנחנו מצאנוה בהלכות המדויקות ועליה סמכו רבותינו נ\"ע:" + ], + [ + "וכן המוכר את החמור כו' עד אין מביאין ראיה מן הדמים. פ' המוכר את הספינה (דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן המוכר את החמור כו' עד אין מביאין ראיה מן הדמים. פ' המוכר את הספינה (דף ע\"ח): " + ], + [ + "המוכר את השפחה עד שאין קונה חמורה לחלבה. תוספתא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את השפחה עד שאין קונה חמורה לחלבה. תוספתא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "האומר לחבירו ראש עבד זה וכו' עד נמכרת תמיד במטבחיים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה מצא אותו במסכת ערכין וכו': ואני אומר פ\"ה בפ\"א נתחלף לסופר דפ\"ק דערכין ודאי מיתניא בשמעתין דנדון בכבודו. ומה שהצריך עיון הראב\"ד ז\"ל משום דמוקי לה בקדשי מזבח נ\"ל דהיינו במסקנא ראשונה וכבר כתבה ר\"מ ז\"ל פ\"ק דהלכות ערכין וחרמים לאותה מסקנא אבל במסקנא בתרייתא וסוגיין דתלמודא תלי בדבר שהנשמה תלויה בו כמ\"ש כאן:" + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך וכו' או שאמר לו בית כור וכו' עד אם חסר אם יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו משנה שלימה ותלמוד ערוך הוא דתנן פרק בית כור מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר ביטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל ביטל מדה בחבל הן חסר הן יתר כדברי בן ננס וגרסינן עלה בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס אבל חכ\"א הלך אחר הפחות שבלשונות ואקשינן זו ולא ס\"ל והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דמפלגינן בין תפיס ללא תפיס. ופירשב\"ם ז\"ל הלך אחר פחות שבלשונות הלך אחר אותו לשון שמפחית כחו של לוקח דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון אי תפוס לשון אחרון ודאי המוכר שהוא מוחזק בקרקע יד שלו על העליונה הלכך היכא דא\"ל מדה בחבל והן חסר והן יתר חזינן אם הותיר כל שהוא להכי א\"ל מדה בחבל ואם פוחת כל שהוא להכי א\"ל הן חסר הן יתר שהיה ירא שמא לא יהיה בית כור שלם והגיעו וקא מתמה תלמודא זו ולא ס\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל המשנה והגמרא על דרך קצרה ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל הא פרקה רשב\"ם ז\"ל שפירש כי בודאי המוכר שהוא מוחזק בקרקע יד שלו על העליונה ובהכי ליכא לאפלוגי בין קולא וחומרא שהיה מדקדק הראב\"ד ז\"ל. ומיהו אי הוה דיינינן ליה על פום סוגיין שהן דינין ידועין מפורשין מפוזרין בתלמוד אי תפס תפס והמע\"ה והיכא דלא תפיס חד מינייהו אמרינן העמד ממון על חזקתו וה\"ל חבריה המוציא מחבירו ועליו הראיה ור\"מ ז\"ל בחכמתו סידר בכאן דיני הלשונות בקצרה שלכך קראו משנה תורה ושאר הדינין ביארן במקומן הקבוע להן בהל' טוען ונטען:" + ], + [ + "מכר לו בית כור וכו' עד מאתים. פרק בית כור (דף ק\"ד): " + ], + [ + "מכר לו בית כור וכו' עד מאתים. פרק בית כור (דף ק\"ד): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך עד שהוא נקרא בית כור. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד) ופ\"ק דב\"ב:", + " וכן האומר לחבירו עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "וכל הדברים האלה וכו' עד סוף הפרק. במציעא פ' השוכר ופ\"ק דב\"ב ובכתובות פרק מציאת האשה:" + ] + ], + [ + [ + "שלשה אין מקחן מקח עד משום כדי חייו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "החרש כיצד נושא ונותן וכו' עד אבל לא בקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס ופ' הניזקין (דף נ\"ט) גבי מתני' דחרש רומז ונרמז במטלטלין, והטעם אצלי משום כדי חייו ואע\"פ שלא אמרו בגמרא טעם כדי חייו אלא לגבי פעוטות בפ' הניזקין ילפינן מינה לגבי חרש תדע דבכל התלמוד חש\"ו כהדדי מתנייא ועוד דריש פ' מי שאחזו קורדיקוס אפליגו ר\"י ור\"ל דר\"ל אמר כותבין ונותנין לאלתר ור\"י אמר אין כותבין ונותנין לאלתר ואמרינן עלה במאי קא מפלגי ר\"ל מדמי ליה לישן ור\"י מדמי ליה לשוטה ע\"כ אלמא מדמינן חדא לחדא וה\"נ מדמינן והרמב\"ן ז\"ל פירש דטעמא משום שלא דברו חכמים אלא בהווה ובמצוי ולא שכיחי יתמי דלא מורתי להו שם מטלטלין אבל קרקע מועטין הן היורשין אותן דלאו כ\"ע אית להו קרקע וכל אלו סברות הן אבל התלמוד לא פירשו וכן נהג ר\"מ ז\"ל בכל זה החבור משנה תורה מן הטעם שפירשתי כמה פעמים וכן כתב ז\"ל הר\"ם מקוצי אות באות כלשון ר\"מ ז\"ל:", + " ואף במטלטלין לא יתקיימו עד או יכתוב בכתב ידו. בגיטין פ' מי שאחזו ופרק הניזקין:" + ], + [ + "החרש כיצד נושא ונותן וכו' עד אבל לא בקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס ופ' הניזקין (דף נ\"ט) גבי מתני' דחרש רומז ונרמז במטלטלין, והטעם אצלי משום כדי חייו ואע\"פ שלא אמרו בגמרא טעם כדי חייו אלא לגבי פעוטות בפ' הניזקין ילפינן מינה לגבי חרש תדע דבכל התלמוד חש\"ו כהדדי מתנייא ועוד דריש פ' מי שאחזו קורדיקוס אפליגו ר\"י ור\"ל דר\"ל אמר כותבין ונותנין לאלתר ור\"י אמר אין כותבין ונותנין לאלתר ואמרינן עלה במאי קא מפלגי ר\"ל מדמי ליה לישן ור\"י מדמי ליה לשוטה ע\"כ אלמא מדמינן חדא לחדא וה\"נ מדמינן והרמב\"ן ז\"ל פירש דטעמא משום שלא דברו חכמים אלא בהווה ובמצוי ולא שכיחי יתמי דלא מורתי להו שם מטלטלין אבל קרקע מועטין הן היורשין אותן דלאו כ\"ע אית להו קרקע וכל אלו סברות הן אבל התלמוד לא פירשו וכן נהג ר\"מ ז\"ל בכל זה החבור משנה תורה מן הטעם שפירשתי כמה פעמים וכן כתב ז\"ל הר\"ם מקוצי אות באות כלשון ר\"מ ז\"ל:", + " ואף במטלטלין לא יתקיימו עד או יכתוב בכתב ידו. בגיטין פ' מי שאחזו ופרק הניזקין:" + ], + [ + "השוטה אין מקחו מקח וכו' עד לקטנים. פרק הניזקין וגם בכתובות פרק מציאת האשה (דף ע'): " + ], + [ + "מי שהוא עת שוטה עד מה שעשה. בבתרא פ' מי שמת (דף קנ\"ה) ובפסחים פ' כיצד צולין:" + ], + [ + "קטן עד שש שנים וכו' מדברי חכמים וכו' עד שיגדיל. פ' הניזקין ופ' מי שמת והביאור פי\"א דהל' גזילה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "יראה לי שקטן שקנה קרקע וכו' עד ואין חבין לאדם שלא בפניו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעתה לפי דבריו וכו': ואני אומר תמה אני על קושיא זאת שהרי אם באנו לומר למעלה קנה יכול להיות חובתו באונאה או ביוקרא וזולא או אם נשרפו חטים בעלייה וה\"ל חובה לגבי קטן אבל הכא לזכותו אמרינן ותרתי מילי אמור רבנן זכין לו ואין חבין לו והן הן השתים שכתב ר\"מ ז\"ל למעלה ובכאן וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי אות באות:" + ], + [ + "קטן שהגדיל וכו' עד אחר שיגדיל. בנדה פרק בא סימן (דף נ\"ב) ובגיטין פ' המקבל (דף ס\"ז) ופרק מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "בד\"א בקרקע שלו כו' עד בדרכי העולם. בגיטין פרק המקבל וב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "מתנתו כשהוא פחות מבן כ' כו' עד שיגיע לרוב שנותיו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) וב\"ב פ' מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "מתנתו כשהוא פחות מבן כ' כו' עד שיגיע לרוב שנותיו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) וב\"ב פ' מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "מי שמכר בין בנכסיו כו' עד בממכרו. בב\"ב פ' ח\"ה ופרק מי שמת (דף קנ\"ד) ובמציעא פ\"ק ופרק הזהב:" + ], + [ + "מי שמכר בין בנכסיו כו' עד בממכרו. בב\"ב פ' ח\"ה ופרק מי שמת (דף קנ\"ד) ובמציעא פ\"ק ופרק הזהב:" + ], + [ + "השכור מקחו מקח כו'. עד סוף הפרק. בעירובין פרק הדר (דף ס\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שמכר קרקע עד לא רצה תחזור לבעליה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ב):", + " לפיכך כותבין שטר עד וא\"צ לקנות ממנו כלום. בבתרא פרק חזקת הבתים ופ' גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "המוכר שמכר קרקע עד לא רצה תחזור לבעליה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ב):", + " לפיכך כותבין שטר עד וא\"צ לקנות ממנו כלום. בבתרא פרק חזקת הבתים ופ' גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "וכן האשה שמכרה עד קנו הלוקחין. בבתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ונ') ובגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה ונ\"ח) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) ופ' האשה שנפלו לה:" + ], + [ + "וכן האשה שמכרה עד קנו הלוקחין. בבתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ונ') ובגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה ונ\"ח) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) ופ' האשה שנפלו לה:" + ], + [ + "בעל שמכר מטלטלין עד להוציא מידם. בבתרא פ' חזקת הבתים:", + " וכן יש לו לבעל כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. בבתרא פרק חזקת הבתים ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ\"א) והביאור פכ\"ג:", + " ב\"ד שמכרו או לקחו וכו' עד שאינו שלו. בכתובות פ' האשה שנפלו ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "בעל שמכר מטלטלין עד להוציא מידם. בבתרא פ' חזקת הבתים:", + " וכן יש לו לבעל כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. בבתרא פרק חזקת הבתים ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ\"א) והביאור פכ\"ג:", + " ב\"ד שמכרו או לקחו וכו' עד שאינו שלו. בכתובות פ' האשה שנפלו ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "המוכר או הנותן בשבת כו' עד סוף הפרק. בירושלמי ופ' שואל במסכת שבת ועוד כתבו ר\"מ ז\"ל בהל' שבת פכ\"ג בכלל דיני שבת בס\"ד:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..285ec53bf89f769433e547c0919d7bf7e2d1b483 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1420 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sales", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Sales", + "text": [ + [ + [ + "המקח אינו נקנה וכו' עד וכן בנותן מתנה ומקבלה. במציעא פ' הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "אבל אם נקנה המקח עד או בשטר או בחזקה. במציעא פ' הזהב ובבתרא פרק המוכר ופ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "אבל אם נקנה המקח עד או בשטר או בחזקה. במציעא פ' הזהב ובבתרא פרק המוכר ופ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כיצד בחזקה מכר לו בית כו' עד אע\"פ שאינו בפני הבעלים. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה ובב\"ב פרק חזקת הבתים ובקדושין פרק קמא (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המוכר בית לחבירו וכו' עד וכשהחזיק יקנה. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו עד ויסוב בה. בבא בתרא פ' המוכר פירות ובקדושין פ\"ק:" + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו עד ויסוב בה. בבא בתרא פ' המוכר פירות ובקדושין פ\"ק:" + ], + [ + "היתה הקרקע צחיח סלע עד משאר התשמיש: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מלתא לא מיחוורא וכו': ואני אומר זאת ההלכה עיקרה פרק חזקת הבתים ורשב\"ם ורבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מג\"ש וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כלם קבלו ופירשו כלשון ר\"מ ז\"ל וגם אנחנו כך קבלנוה ומה שפירש הראב\"ד ז\"ל איני יודע אם היתה כך סברתו או קבלתו והרוצה יקבל:" + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו וכו' עד יכול לחזור בו: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה הולך על הדרך שכתב עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא גם את זה לעומת זה פרק חזקת הבתים (דף ל\"ה) אתמרא ומר לטעמיה ומר לטעמיה. ולי נראה כי זאת מורה על הראשונה להנצל מקושיית הראב\"ד ז\"ל שהרי זרעה עשה בה תועלת הקרקע ונרה לא עשה בה ולא כלום וכן לקיטת פירות לא הועיל באילן במעשיו ובזמירה הועיל ועשה בו מעשה אלמא הועילהו דבר והפכו למען תדע כי הכל שוה בקניין הקרקע וכדברי ר\"מ ז\"ל והראשונים נ\"ע שעמדו בשיטה אחת:", + " וכן אם אסף המוכר עד ונעשו פירותיה שלו. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "עכו\"ם אינו קונה בחזקה עד נתינת הכסף. בב\"ב פרק חזקת הבתים (דף ל\"ה) ופ\"ב דבכורות:", + " וישראל הבא מחמת עכו\"ם כו' עד ויש להן אונאה. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "כשם שהקרקע נקנית בכסף עד ואין אחד מהם יכול לחזור בו. בנזיקין פרק מרובה:" + ], + [ + "המוכר לחבירו י' שדות עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) וב\"ב בפ' המוכר את הבית (דף ס\"ו): " + ], + [ + "המוכר לחבירו י' שדות עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) וב\"ב בפ' המוכר את הבית (דף ס\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "עבד כנעני כו' עד הגביה את רבו קנאו. פ\"ק דקדושין וגם פ\"ב דבכורות מייתי בבא קמייתא דהני פיסקי:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו וכו': ואני אומר גם ברוך יהיה שהשלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "עבד כנעני כו' עד הגביה את רבו קנאו. פ\"ק דקדושין וגם פ\"ב דבכורות מייתי בבא קמייתא דהני פיסקי:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו וכו': ואני אומר גם ברוך יהיה שהשלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "תקפו והביאו אצלו כו' עד או ישתמש בו כדרך שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " ואם החזיק בו עד ואע\"פ שלא תקפו. פ\"ק דקדושין שם:" + ], + [ + "תקפו והביאו אצלו כו' עד או ישתמש בו כדרך שביארנו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " ואם החזיק בו עד ואע\"פ שלא תקפו. פ\"ק דקדושין שם:" + ], + [ + "הבהמה בין דקה כו' עד משוך וקנה. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ה) ובב\"ב פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "הבהמה בין דקה כו' עד משוך וקנה. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ה) ובב\"ב פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "המוכר עדר לחבירו עד שלא בפניו. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "האומר לחבירו משוך ותקנה וכו' עד בעת שימשוך או יחזיק: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דבר תימה וכו': ואני אומר אין הנדון דומה לראיה דהנהו כולהו משמען לזכות בהן לאלתר אחת מכם תתקדש לי לאלתר משמע ומה שלא אמר מקודשת לי מפני שלא בירר אי זו מהן עד שיודע אם רוצות בכך אם לאו שאין אשה מתקדשת אלא לרצונה וכן עקוץ תאנה מתאנתי ותקנה לך מבנין נפעל כלומר בעקיצה זו תהיה קנויה לך גנבתי מיד ולאלתר וכן יטול ויזכה ויחזק ויקנה לאלתר משמע אלא מאחר שמדבר בנסתר צ\"ל ביו\"ד של אית\"ן דמשמע לעתיד למי שאינו רוצה לדקדק, אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל בנמצא מדבר ושני דברים אמר לו דמשמע חזק ואח\"כ תקנה או משוך ואחר כך תקנה כשאומר לך וזה ודאי לא קנה, וראיה יש לי לדבריו פ\"ק דמציעא גמרא מתני' דשנים רוכבין כו' דבעי ר' אלעזר משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו ומתמה תלמודא לקנות מי קאמר ליה קני ע\"כ. אלמא פשיטא ליה לתלמודא דלעתיד לא קנה עד דא\"ל קני לאלתר כדברי ר\"מ ז\"ל וזה פשוט:" + ], + [ + "האומר לחבירו משוך פרה זו וכו' ואם אמר לו קנה מעכשיו וכו' וכל האומר ע\"מ כאומר מעכשיו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל אם הפרה עומדת וכו': ואני אומר דהיינו טעמא דכיון דלא אמר מעכשיו במאי יקנה במשיכה כבר כלתה שמירתו וכבר חילקו התוספות במס' כתובות בין זו לההיא דקדושין:" + ], + [ + "המוכר בהמה לחבירו וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "אחד הבהמה כו' עד שאין דרכו להגביה. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ז) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כיצד המקבץ עצים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו שאמרו הלוקח פשתן לא קנה וכו': ואני אומר כיון דהוא שבחיה ונעשה לו סניגור אין קטיגור ולא הניח לי מקום להתגדר בזה בלעדי אחזה גם את זה לעומת זה כי עיקר ההלכה ערוכה נכונה פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ו):", + " אבל אם היה הטעון של פלפלים עד וכן כיוצא בהם. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "הספינה הואיל וא\"א כו' עד שלא יקנה זה אלא במשיכה. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ה ע\"ו): " + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "נמצאת למד שהלוקח מטלטלין עד או בחזקה. הכל במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) והביאור הוא פ\"ח:" + ], + [ + "המקנה קרקע ומטלטלין כאחד וכו' בד\"א כשהמטלטלין כו' ואמר לו קנה אותן כו' ואם לא אמר לו קנה ע\"ג קרקע קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה ההפרש שכתב וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק קמא דקדושין (דף כ\"ז) גמרא מתני' דנכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות כו' ומייתי לה נמי בב\"ק פ\"ק גמ' מתני' דשום כסף ושוה כסף כו' ולשתי הדעות יש פנים ופנים לפנים ויש לי פנים ללמד זכות על דברי ר\"מ ז\"ל דכולה סוגיין דפ\"ק דקדושין הכי אזלא תדע דהא מעיקרא בעי אי בעינן צבורים אי לא ושקיל וטרי עלה טובא עד דפסיק והלכתא לא בעינן צבורין ובתר הכי נמי מיבעיא אגב ופשיט ופסיק הלכתא דאגב וקני בעינן צבורין לא בעינן וכי מעיינת בה שפיר הכי סלקא לך דהנהו כולהו בדלא אמר אגב וקני דבעינן צבורין והיכא דאמר אגב וקני לא בעינן צבורין וכן נמי סוגיין דפ\"ק דנזיקין כולם מוקים תלמודא בשעומדין בתוכה אלמא צבורין יתד הוא שלא תמוט אא\"כ היו במקום אחר וכדאמר ליה אגב וקני. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא אי הוה פסקא דתלמודא חדא בלחוד אבל הני פ\"ק דקדושין תרתי פסקי נינהו מעיקרא פסק ש\"מ לא בעינן צבורין ש\"מ ובתר הכי בעי אי בעינן אגב ופסיק והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן ומדערבינהו בתר דפשטינהו ש\"מ ה\"פ צבורין לא בעינן כל זמן דאיכא אגב וקני דפשיטא דבעינן וכן משמע מלשון ר\"י אלפס ז\"ל בהל' קדושין דדעתיה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " וקרקע כל שהוא קונים על גביו כל מטלטלין שירצה. פ\"ק דקדושין:" + ], + [], + [ + "הקנה השדה לאחד כו' עד שנקנו אלו על גבו. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ז) ופ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים וקרקעות כו' אע\"פ שאמר לו כו' עד לדעת עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בעי שיהיו בתוכה וכו': ואני אומר העומד בשיטת ר\"מ ז\"ל עומד על עמדו יפה ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפרה וטלית שמעתין דפ\"ק דנזיקין פריק לה דאיצטריך לאוקומי ההיא דעבד בכפות ולא אשכח טעמא ומשום טעמא דעבד אדעתא דנפשיה קא אזיל משא\"כ בבהמות וחיות אע\"פ שהן בעלי חיים וכ\"ש בשאינן בעלי חיים. ומה שהקשה ממאה צאן ומאה חביות נמי תלמודא מקשי ליה בהדיה ומפרק לה בשמעתין דפ\"ק דקדושין דקא פריך עלה ונזכינהו ניהליה במשיכה אגב אחר ופריק לא סמכא דעתיה סבר דילמא שמיט ואכיל והכי מסיק לה ומטונה נמי דהא מצינן נמי לתרוצי לקושיא קמייתא אלא שנויי דחיקי לא משנינן ופירוקא מעליא בעינן ואמינא כדעת ר\"מ ז\"ל פסיקנא כדכתיבנא מעיקרא:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המקנה עבדים ומטלטלין עד או ימשוך הכלים עצמן. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "היה עציץ נקוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ב דמס' גיטין (דף כ\"ב) והביאור לעיל פ\"א:" + ], + [ + "היה עציץ נקוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ב דמס' גיטין (דף כ\"ב) והביאור לעיל פ\"א:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל העומד ליבצר עד סוף הפרק. בב\"ב פרק המוכר את הספינה והביאור לפניך פ\"א:" + ], + [ + "כבר ביארנו שכל העומד ליבצר עד סוף הפרק. בב\"ב פרק המוכר את הספינה והביאור לפניך פ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך אין כליו וכו' עד אע\"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:" + ], + [ + "כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:", + " לפיכך אין כליו וכו' עד אע\"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) ובב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:" + ], + [ + "מסירה אינה קונה אלא ברה\"ר וכו' עד לרה\"ר קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין זה הדין בחפץ וכו': ואני אומר תמה אני על קושיא זו הפלא ופלא שכבר כתב ר\"מ ז\"ל פרק שני של אלו ההלכות שהספינה נקנית במסירה ולא במשיכה אלא אם כן הקפיד המוכר ואמר לו קנה במשיכה ונתן בו טעם לשבח קיים כדאיתא בפ' המוכר את הספינה להדיא וגם שאר אלו הדינין והמשיכה כולן מפורשין שם אין צריכין לפנים ולא זאת הקושיא לפני לפנים ולדעתי לא יצאה מפיו אלא שכתבוה על שמו:" + ], + [], + [ + "טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ\"ג:" + ], + [ + "טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ\"ג:" + ], + [ + "היו הפירות בסימטא או בחצר של שניהם וכו' ואם אמר לו כור בל' סאה בסלע וכו' עד ואע\"פ שלא מדד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ערבוב דברים אני רואה בכאן וכו': ואני אומר גם בזה אני אומר שלא יצא מפיו לעולם כי זה אינו ערבוב דברים אלא מחלוקת ישנה מפורסמת היא פ' המוכר את הספינה גמרא מתני' דהמוכר פירות וכו' וגרסינן עלה בגמרא (דף פ\"ד:) א\"ר אסי א\"ר יוחנן מדד והניח על גבי סימטא קנה א\"ל ר' זירא לר' אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד לתוך קופתו א\"ל דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא מודד לתוך קופתו מאי למימרא ושיילינן קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ושקלינן וטרינן עלה טובא וכולה סוגיא בעי למפלגי בין מודד לתוך קופתו למודד על גבי קרקע ולא קמה לה וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כל אותה סוגיא מן ההלכות לפי שאינן קיימות אלא הביא ההלכות פסוקות כולן עד שהביא הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כור בל' כו' ומייתי עלה לאותובי הא דתניא ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה לוקח והא דרב ושמואל הלכתא היא ואוקמה בסימטא כדמוקי לה תלמודא לאוקמא נמי בכליו של מוכר וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך העמידוה והכריעוה כמו שהכריעה ר\"י אלפס בהלכות ועל הדרך הזה הלך ר\"מ ז\"ל שהוא דרך רבותיו והביאה למעלה פ\"ג והכותב על זה שהוא ערבוב נגרר אחר גירסת ר\"ח ז\"ל שגורס בה אם היתה מדה של אחד מהם ראשון ראשון קנה ואע\"ג דלא נתמלאה המדה ופרקי' הכא במאי עסיקינן דא\"ל הין בי\"ב סלעים לוג בסלע וכדאמר רב הונא שנתות היו בהין הכא נמי שנתות היו במדה והוצרך להמשיך כל הסוגיא לפי זה, אבל הראשונים סומכין על הגירסא האחרת והעיקר אצלם אם פסק וכדמסיק תלמודא להדיא פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה והיא דעת מוסכם ופשוט דרך הגמרא כפשוטה וגם ר\"מ ז\"ל כתב כל פסק ופסק בפ\"ע בכל זה הפרק מתחלה וע\"כ ועל דרך התלמוד. ולפי שכתב הכותב שהן ערבוב דברים צריך אני לבררן כדי שיראה המעיין איך בירר ר\"מ ז\"ל הסולת והניח הפסולת ואוכיח כל אחת ואחת על סדר הכותב. הראשון שאמר שלא פירש לאיזה כלי עירה, דע כי עשה זה וסתם בחכמה ולגלות כי דעתו כדעת רבותיו נ\"ע בין עירה על גבי קרקע בין עירה לתוך קופתו כמ\"ש דכיון שהגביה לאחר הפסק קנה בכ\"מ וכדמוקי בריש שמעתין הגבהה קונה בכ\"מ. והב' שעוסק בכלי של מוכר וא\"כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא אלא אפילו הכניסן לרשות לוקח, דע כי זה הכותב הלך אחר שיטתו שפרסמתי אבל ר\"מ ז\"ל כבר כתב למעלה שאם היו הפירות ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו המוכר למכור קנה לוקח ואע\"פ שעדיין לא מדד עכ\"ל. וזה מפורש בסיפא דהא ברייתא דקתני ארבע מדות במוכרין וכו' עד ברשות לוקח כיון שקיבל עליו המוכר קנה לוקח. השלישי שהיה לו לכתוב שאפילו מדד לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון, דע כי זה הכותב הלך גם בזה לפי שיטתו אבל ר\"מ ז\"ל כבר כתב בתחלת זה הפרק כי כליו של אדם בכ\"מ שיש לך רשות להניחו קונה לו והיינו דרב אסי דתחלת שמעתין בהניח על גבי קרקע דאי בקופתו מאי למימרא וכולה סוגיין נמי מוקמא לה הכי ומצינא למימר ליה כדא\"ל ר' אסי לר' זירא דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא כליו של לוקח מאי למימרא והא כליו היינו קופתו ומסיקנא כדכתיבנא כמה זימני דלא שנא מדד ונתן בסימטא ולא שנה נתן בקופתו קנה אלא ודאי ליכא לאוקומה אלא כדאוקמה ואכרעה ר\"י אלפס ז\"ל והעומדים בשיטתו:" + ], + [ + "וכן המוכר יין או שמן לחבירו עד אין אחד מהן יכול לחזור בו. בפרק המוכר את הספינה (דף פ\"ז): " + ], + [ + "וכן פירות שהיו צבורין וכו' עד ברשות לוקח: כתב הראב\"ד ז\"ל והמדה של לוקח עכ\"ל: ואני אומר הוא הולך לפי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו נאמר אם המדה של לוקח מאי למימרא כדכתיבנא בסמוך:" + ], + [ + "היתה המדה של אחד מהם וכו' עד על הרשמין שבה: כתב הראב\"ד ז\"ל קנה ראשון ראשון ואפי' בסימטא עכ\"ל: ואני אומר גם בזה רומז ללכת אחרי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו פשיטא דבהכי מיירי מרישא דהאי ענינא ועד השתא וכדברירנא טעמא על לשון ר\"ח ז\"ל המוקדם פרטיי וגם בסמוך כוללו כללי:" + ], + [ + "זה כלל גדול כו' עד וא\"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:" + ], + [ + "זה כלל גדול כו' עד וא\"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:" + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ], + [ + "לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ה:): " + ] + ], + [ + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב\"מ פרק הזהב (דף מ\"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:" + ], + [ + "וכן ראובן שמכר מטלטלין עד ולא הצריכו בו משיכה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אין לו שורש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ויפה עשה שהלך בדרך רבותיו שחייב אדם לומר כלשון רבו ועיקר ההלכה פ\"ק דקדושין ובב\"מ פ' הזהב:", + " אבל אם היה לו חוב עליו שלא מחמת המכר וכו' עד שהמטלטלין נקנין בה: כתב הראב\"ד ואפילו למי שפרע עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ' קמא דקדושין ופ' הזהב והכלל הגדול אצלנו שאין בה מי שפרע אלא במקום שחוזר מחמת שלא משך למאן דאמר משיכה קונה או שלא נתן את הכסף למ\"ד מעות קונות אבל שאר הקניינין נעשו כהלכתן וכדברירנא לקמן במקומן בלשון ר\"מ ז\"ל שכתב כן והכי סלקא שמעתין פרק הזהב:" + ], + [ + "הקרקעות והעבדים והבהמה עד ואחד מהם אין יכול לחזור בו. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ\"ק וזה הביאור פ' כ\"ב דהל' כלים:" + ], + [ + "אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ\"ק וזה הביאור פ' כ\"ב דהל' כלים:" + ], + [ + "זה שכותבים בשטרות וכו' עד להוציא כליו של מוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל ביה למעוטי מטבע עכ\"ל: ואני אומר עיקר חילוקין אלו הן במציעא פ' הזהב (דף מ\"ז) שלהי גמרא מתני' קמייתא דגרסינן א\"ר ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקני ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה למקני ולא לאקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה א\"ד ביה ר\"פ אמר למעוטי מטבע דכשר רב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה אבל מרוקא לא איצטריך ע\"כ. הנה עיניך רואות שפסק ר\"מ ז\"ל כרב אשי דהוא בתרא לשתי הלשונות ומה אשיב שואלי דבר ללשון השגות אלא אם כן היה לו גירסא אחרת:" + ], + [ + "זה הקניין א\"צ להיות בפני עדים אלא אם היה בינו לבין חבירו קנה שלא הצריכה תורה עדים בדיני ממונות אלא לכופר אבל המוכר או הנותן או השוכר או המשאיל וכיוצא בהן א\"צ עדים וכיון שקנה הקונה בדרך מן הדרכים שקונין בהן בין בהגבהה בין במשיכה בין במסירה בין בקניין בין בכסף בין בשטר או חזקה קנה ואע\"פ שאין שם עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הכל מודים בקניין עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שמחלוקת ישנה היא ור\"ת ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל בקידושין פרק האומר (דף ס\"ח) ומדמסיק לה תלמודא לא איברו סהדי אלא לשקרי:" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב\"ב פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ], + [ + "הדברים שאין בהן ממש וכו' עד עיקר הידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל אבל השתוף עצמו נקנה בקניין עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה ריש ב\"ב (דף ג') על מתני' דקתני השותפין שרצו לעשות מחיצה כו' דקא פריך תלמודא וכי רצו מאי הוי ומוקי לה בשקנו מידו והדר פריך נמי להדיא וכי קנו מידו מאי הוי קניין דברים בעלמא הוא. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברא היא והרוצה לעשות יש לו אילן גדול על מה שיסמוך:" + ] + ], + [ + [ + "הפירות אע\"פ שאין קונין בהן כו' עד לקנות בו שאר דברים. במציעא פ' הזהב (דף מ\"ה) ופ\"ק דקדושין והביאור בפרק שאחר זה:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "לשונות של זהב כו'. עד כמו שביארנו. פרק הזהב (דף מ\"ה) והביאור פ\"ה:", + " ואין אחד מהן נקנה וכו' עד כל הפירות. פ' הזהב:" + ], + [ + "המטבע אין לו דרך וכו' עד במקום אחר. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ' הזהב (דף מ\"ו) ופ' חזקת הבתים (דף מ\"ד):", + " אבל ראובן שהיה לו חוב עד קנה לו החוב. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד): " + ], + [ + "היו עומדין כו' עד יכול לחזור בו. פרק מי שמת:", + " ודבר זה אמרו חכמים עד לדין אחר. פ' מי שמת (דף קמ\"ד) וסוף פ\"ק דמס' גיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "היה ראובן חייב לשמעון עד בשאר חובו. פ' גט פשוט (דף קע\"ד) וגם מאותה דמעמד שלשתן דפ' מי שמת משמע כן וכן פירשו רבותינו הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "המוכר שטר חוב לחבירו עד ומסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שהקשה על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המוכר את הספינה והסברות רבות והפירושים לראשונים ולאחרונים נכונים ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:" + ], + [ + "המוכר שטר חוב לחבירו עד ומסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש שהקשה על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המוכר את הספינה והסברות רבות והפירושים לראשונים ולאחרונים נכונים ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:" + ], + [ + "קניין השטרות בדרך הזאת וכו' עד ואפילו יורש מוחל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה אלא מפני וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בעיקר שמעתין דכתובות פ' הכותב (דף פ\"ו) ובקדושין פ' האיש מקדש ורבים מישני אדמת עפר יקיצו לחיי עולם רש\"י ורשב\"א ורוב רבותינו בעלי התוספות עמדו בשיטת ר\"מ ז\"ל וגם מקצת אחרונים כך פירשום וגם מקצת מהראשונים והאחרונים נ\"ע בשיטת הראב\"ד ז\"ל ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "האשה שהכניסה שטר חוב עד אחר שמכרו. בב\"ב פ' המוכר את הספינה:", + " כיון שהחזיק וכן המוכר קרקע וכתב השטר וכו' עד בכ\"מ שהוא: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר וקני עכ\"ל: ואני אומר גם הלכה זו בב\"ב פרק המוכר את הספינה ופ' מי שמת ומייתי לה בקדושין פ\"ק והסברות רבו בה ובפירושה עד כי ר\"י בעל התוס' ז\"ל פירשה ואוקמה בשאמר לו אגב כדמסיק פ' המוכר אגב שאני והדברים מורים לי כדברי ר\"מ ז\"ל דכיון שאין הלוקח עמו היכי אמר לו קני:" + ], + [ + "האשה שהכניסה שטר חוב עד אחר שמכרו. בב\"ב פ' המוכר את הספינה:", + " כיון שהחזיק וכן המוכר קרקע וכתב השטר וכו' עד בכ\"מ שהוא: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר וקני עכ\"ל: ואני אומר גם הלכה זו בב\"ב פרק המוכר את הספינה ופ' מי שמת ומייתי לה בקדושין פ\"ק והסברות רבו בה ובפירושה עד כי ר\"י בעל התוס' ז\"ל פירשה ואוקמה בשאמר לו אגב כדמסיק פ' המוכר אגב שאני והדברים מורים לי כדברי ר\"מ ז\"ל דכיון שאין הלוקח עמו היכי אמר לו קני:" + ], + [ + "האומר זכו בשדה זו לפלוני עד סוף זה הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ז): " + ], + [ + "האומר זכו בשדה זו לפלוני עד סוף זה הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף ע\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מי שנתן הדמים עד יחזור הדמים. במציעא פ' הזהב:" + ], + [ + "מי שנתן הדמים עד יחזור הדמים. במציעא פ' הזהב:" + ], + [ + "הנותן דמי המטלטלין וכו' עד אבל אם חזר בו וכו' עד וטול את שלך: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא ידעתי מאין לו זה ההפרש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פ' הזהב (דף מ\"ט) שלהי גמרא מתני' קמייתא דמי שפרע דגרסינן ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי לסוף אייקר שומשמי הדרי בהו אמרו לית לן שומשמי שקול זוזך לא שקיל זוזי איגנוב אתו לקמיה דרבא אמר להו [כיון דאמרי לך שקול זוזך] לא מבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי אמרו ליה רבנן לרבא והא בעי לקבולי עליו מי שפרע א\"ל אין ה\"נ ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות דהלכתא כרב פפא דאמר לא היו דברים מעולם ולא איתברר בגמרא מאי דיניה והסכים עם דעת רבינו האי גאון ז\"ל דבההוא מעשה מוכר מיחייב באחריותו דבהלואה נינהו גביה דהא להכי יהבינהו ניהליה וכל אימת דלא קביל עליה מי שפרע לאו כל כמיניה דלימא ליה שקול זוזך דלא בעינא לאיחיובי בהו ומקבילנא עלי מי שפרע דעד דקביל עליה ברשותיה קיימי הילכך אי אתניסו משלם ואע\"ג דמשלם כיון דאינו מעמיד לו מקח מקבל עליה מי שפרע עכ\"ל בענין זה. ור\"י אלפס ז\"ל כתבו מפורש בריש שמעתין על דברי ר\"י כמו שאני מעתיק בסמוך ובתורת לוקח כתב בספר מקח וממכר (בשער) שאם נאנס ורצה הלוקח לחזור בו חוזר ואינו מקבל מי שפרע שהרי אינו נותן לו כלום ולא תקנו מי שפרע אלא לחוזר בו ואינו רוצה ליטול מקחו עכ\"ל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל על שמו בשמעתין ובההיא שמעתא דלעיל שאמרו כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות והעיד שראה כתב ידו בזה ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל כי כן ראוי שלא לחלוק על דברי הגאונים ז\"ל שדבריהם דברי קבלה וגם פירש\"י ז\"ל וגם ר\"ח ז\"ל כאן בקדושין וכן דעת מורי הרשב\"א ז\"ל וכתב שכן הסכימו כל בעלי הוראה כי כל זמן שלא משך הלוקח מקחו ונאנס שנאנס למוכר ור\"ת ז\"ל הפריז על מדותיו שאפילו חוזר מחמת פחד אונס כעובדא דבי פרזק רופילא דשמעתין אין עליו מי שפרע שלא אמרו אלא החוזר משום יוקרא וזולא בלבד. ואתה עתה ראה גם ראה מה ראה הכותב שאמר כי לא ידע מאין לו זה ההפרש ואף כי הדעות רבות וחלוקות באלו ההלכות לכמה פנים וזה הדרך ישכון אור והיא דעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו חוב אצל חבירו וכו' לפיכך אם מכר לו קרקע וכו' עד בשעת המכר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי זה למה וכו': ואני אומר גם מורי הרשב\"א ז\"ל נתקשה בזה וכתב שאינו יודע על מה סמך אם על סוגיות הללו ר\"ל נתנה לבלן וחברותיה שמתקשות עלינו ואין ראוי לדחות סוגיא מפורשת במקום עיקרה מפני דברים סתומים שאפשר להעמיס בהלכה עכ\"ל. ולדעתי הוא סמך על דברי ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בהזהב (דף מ\"ד:) ריש שמעתין גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל ושקיל וטרי אדר\"י דאמר דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה ואקשינן סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה דילמא נפלה ליה דליקה באונס דאי מוקמת ליה ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא טרח ומציל שמעינן מינה דכמה דלא משכיה לוקח לזביניה ואתניס דלמוכר אתניס ואית ליה ללוקח למימר תן לי את מקחי או תן לי את מעותי ואם היתה עלייתו של לוקח מושכרת למוכר אי אתניסו אתניסו ליה דטעמא מאי תקינו ליה משיכה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה הכא ברשות דלוקח נינהו אי נפלה דליקה באונס איהו טרח ומציל להו ואע\"ג דהני מילי לר\"ש אינון מדר\"ש נשמע לרבנן עכ\"ל. ועוד כתב שם ומשכון לא קאי באבל אמרו חכמים דגרסינן בקדושין בפ\"ק בני רב הונא בר אבין זבון ההיא אמתא בפריטי ולא הוו בהדייהו זוזי אותיבו נסכא עילויה לסוף אייקר אמתא אתו לקמיה דר' אמי אמר להו פריטי אין כאן נסכא אין כאן עכ\"ל. למדנו מדבריו הראשונים דכל היכא דליכא למיחש לשמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה אין אחד מהם יכול לחזור בו דאזלינן בתר טעמא ואנן סהדי בנדון שלפנינו דלא איחסרי משיכה כיון שהוא חייב לו זכה במה שבידו וכ\"ש כשמכר לו קרקע דלא שייך בה טעמא דנשרפו חטיך ועוד דלאו בר משיכה הוא ובכסף הוא נקנה והא איכא, ומההיא דקידושין נמי למדנו דוקא משום דנסכא במשכון שויוה הא בפרעון קני ואין יכולים לחזור בהן ויפה עשה שהלך בדרך רבותיו. ועוד יש לי ראיה מהא דתניא פרק המוכר את הספינה גמ' מתני' דהקונה שם אילנות כו' ארבע מדות במוכרין כו' עד רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהם יכול לחזור בו אלמא כל היכא דליכא אונסין אין אחד מהם יכול לחזור בו ועוד דבשמעתין דפסק עד שלא מדד כו' בפ' בתרא דע\"ז גמ' מתני' המוכר יינו דפשטיה מינה משמע להדיא דהיכא דפסק והכניסן לרשותו קנה והכא הא קיימי זוזי ברשותיה שהרי הוא חייב לו, ועוד דבכולה שמעתין דר\"י ור\"ל בפ' הזהב משמע להדיא דהיכא דלא מיחסר משיכה קנו כמ\"ש ועוד ההיא גופא שהביא הראב\"ד ז\"ל לאו טעותא אלא ראיה גמורה היא ואע\"ג דלגבי איסור רבית מיירי ילפינן מינה לגבי קנייה דאי לאו דקנייה מאי קא עביד. ועוד יש לי ראיה לדבריו דומה בדומה ממש פסק איזהו נשך גמרא מתניתין דכיצד לקח ממנו חטים כו' דשקיל וטרי עלה עד דתניא הרי שנשה בחבירו מנה והלך ועמד על גרנו ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים ואמר לו מעות אין לי חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל י\"ב חדש אסור שלא כאיסרו בא לידו וא\"ל אביי אי שלא כאיסרו בא לידו מאי איריא אין לו אפי' יש לו נמי כו' אלמא הוא היה נושה בו ומעות אין לו ואי סלקא דעתך לא קנה מאי איסורא איכא אלא ודאי אין לך כסף גדול ממה שבידו וכדאמרינן נמי לגבי נכסי הגר שמת הקודם בהם זכה ומי שהיה חייב זכה במה שבידו ושהביא הראב\"ד ז\"ל מקדושין א\"ל שאני קדושין דבעינן דליתיב לה מידי בההיא שעתא ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ואם אינם פשוטים בגמרא נפרטים הם ע\"פ הסברא:" + ], + [ + "הלוקח מחבירו וכו' עד לקבל מי שפרע. פרק קמא דקדושין ופ' הזהב:" + ], + [ + "מכר לו בדברים כו' עד כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה. פרק הזהב ופרק אי זהו נשך והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "מכר לו בדברים כו' עד כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה. פרק הזהב ופרק אי זהו נשך והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "הנושא והנותן בדברים עד בדברים שקונין בהן. פרק הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "הנושא והנותן בדברים עד בדברים שקונין בהן. פרק הזהב (דף מ\"ט): " + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "הנותן מעות לקנות עד כמו שיתבאר בדין העסק. בקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) והביאור פ\"א דהל' שלוחין ושותפין:" + ], + [ + "ושלשה שנתנו מעות כו'. עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף ע\"ד): " + ], + [ + "ושלשה שנתנו מעות כו'. עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף ע\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שדה לחבירו כו' עד ושאר הדמים עליו כשאר החובות. במציעא פרק הזהב ופ' השוכר את האומנין (דף ע\"ז): " + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו כו' עד ושאר הדמים עליו כשאר החובות. במציעא פרק הזהב ופ' השוכר את האומנין (דף ע\"ז): " + ], + [ + "מכר שדהו מפני רעתה כו' עד כדי שלא יחזור. פרק המוכר את האומנין (ריש דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין למוכרי מטלטלין עד בין בקרקע בין במטלטלין. פ' הזהב והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "האומר לחבירו כשאמכור וכו' עד סוף הפרק. פ\"ה דע\"ז (דף ע\"ב): " + ], + [ + "האומר לחבירו כשאמכור וכו' עד סוף הפרק. פ\"ה דע\"ז (דף ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר להקדש עד כמסירה להדיוט. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "הגזבר שקנה להקדש וכו' ואם הוזלו הפירות וכו' עד מכח הקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל א\"כ אם רצה חוזר וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פרק קמא דקדושין והרבה מקומות וביאור הראב\"ד ז\"ל ג\"כ נכון:", + " וכן אם מכר חפץ של הקדש עד מי שפרע. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "נכסי יתומים עד נתינת המעות. הכל בגיטין פ' הנזקין (דף נ\"ב): " + ], + [ + "בארבעה פרקים בשנה עד סוף הפרק. מס' חולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר וכו' עד בפני העדים: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה בדברי הרב ז\"ל וכו': ואני אומר ח\"ו לומר שיטעה תלמיד בדברי רבו עודנו באבו וכ\"ש גדול ורב ממזרח ומערב אלא הא לאו בהכי תליא מלתא אלא בפירושה דגמ' תליא מלתא ועיקר זאת השמועה פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו) גמ' מתני' דהאומנין אין להם חזקה כו' דמסקינן לדרב הונא דאמר הלכתא תליוה וזבין זביניה זביני ואוקימנא בדארצי ליה זוזי דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני. וכבר דקדקתי לשון הגמ' ולשון הרב ז\"ל ואין ביניהם כחוט השערה והנה כתובה אות באות בגירסאות המיושרות ומקשי עליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופרקינן להדיא דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל והראב\"ד ז\"ל יפרש השמועה כפרשב\"ם ז\"ל דקושיא דרב ביבי משום דאמר קרקע אין לו אלמא משמע דתליוה וזבין זביניה לאו זביני, אבל ר\"מ ז\"ל מפרש מלתא דרב הונא דאמר זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי וקשיא ליה מסוף מלתא דרב דימי דאמר אבל מעות יש לו ופשיטא לן דמעיקרא דרב ביבי לא קאי כרב הונא דהא אמרינן לעיל בשמעתין ורב ביבי מסיים בה ולא איצטריך ליה לאקשויי דמקרקע אין לו אלא אקשי ליה מסוף מלתיה דאמר אבל מעות יש לו משום דמשמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ואע\"ג דלית ליה קרקע והיכי קאמר רב הונא תרתי חדא דאית ליה זוזי ועוד דאית ליה קרקע ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי דנהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע ליסבור כוותיה דליהיב ליה דמי קמי סהדי ופריק דרב ביבי מימרא היא ומימרא לא ס\"ל לרב הונא בכי הא כמו באידך דלעיל וממילא פשיטא לן דההיא דרב הונא דתליוה וזבין מכירה בדלא יהיב זוזי קמי סהדי כמ\"ש ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דפריק אליבא דשמואל מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הכי פירוש דיהיב זוזי בלא סהדי דעדיפי משטרא בסהדי ולא ארצי זוזי משום טעמא דכתיבנא דכיון דמטי הנאה לידיה סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני ולהכי אקשי ליה לאלתר מדרב ביבי וכדפרישית דאי ס\"ד דיהיב זוזי בעדים קאמר רב הונא א\"כ דקארי לה מדשמואל מאי קארי לה והא שמואל גופיה בשטר לא קנה קאמר דמשמע בשטר לחודיה הוא דלא קנה הא בזוזי קנה והיינו טעמא דגזלן לא צריך מודעא ובאונס צריך מודעא משום דגזלן לא יהיב דמי ואונס יהיב דמי כדאיתא בכולי תלמודא מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי וכי דייקת לשון ר\"מ ז\"ל לקמן בהאי פירקא הכי משכחת לה דקרי ליה ומפרש אונס שהוא חמסן ומלתא דפשיטא היא דכיון דזוזי קא מקנו אע\"ג דלא יהבינהו קמי סהדי כיון דמודה דקביל אמרינן ודאי גמר ומקני כיון דמטא ליה הנאה מזוזי ואגב אונסיה אא\"כ מסר מודעא קמי סהדי ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם וזה נכון דאי ס\"ד לפרושי דאונס וגזלן חד הוא ובחדא גוונא נינהו דתרוייהו יהבי זוזי א\"כ קשיא דרב הונא אדרב הונא דרב הונא אמר לעיל בשמעתין גזלן אין לו ראיה והכא קאמר בתליוה וזבין זביניה זביני אלא ודאי על כרחין כדפרישית דגזלן לחוד דלא יהיב דמי ואונס לחוד דהיינו חמסן ויהיב דמי אישתכח דגזלן סתם ושלא מדעת בחמסן אפילו בדמי אי מסר מודעא וה\"נ משמע בב\"ק פרק הכונס צאן לדיר:", + " לפיכך אם מסר מודעא כו' עד ה\"ז אונס. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ז):", + " ומעשה באחד ששכר פרדס וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "בד\"א באנס וכו' עד כמו שביארנו בהל' גזילה. בנזיקין פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב) והביאור פרק י\"א:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "עדי המודעא יש להם עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים והביאור פ\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "המקנה בין קרקע כו' עד וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"ו) ופ' המקבל (דף ק\"ד) ובבתרא פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ובנדרים פ\"ג דנדרים והביאור פ\"ו ופ\"ד:" + ], + [ + "בד\"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "בד\"א כשקנה בדרך עד וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "לפיכך הנותן ערבון לחבירו וכו' ואם חזר בו המוכר עד ואסמכתא לא קנה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הכל מודים בזה וכו': ואני אומר הדן דבריו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות אמנם כבר כתבתי כמה פעמים בזה כי דעת ר\"מ ז\"ל ומנהגו בכל משנה תורה הזה מדרך ארוכה לקצרה והכל ע\"פ הגמרא וגם בזה הדין כך הוא מפורש בפ' הזהב (דף מ\"ח) והסברות רבות בה לגאונים ולאחרונים ז\"ל בנדרים ושאר מקומות שרשמתי בתחלת זה הפרק רשום גם מחוברות אצלנו בשיטותינו:" + ], + [ + "וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו עד או שמא לא יהיה. עיקר זה הדין פ' גט פשוט (דף קס\"ח) ומייתי לה בנדרים פ' ארבעה נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "כל האומר קנה מעכשיו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ\"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ\"ו):", + " לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'): " + ], + [ + "מי שמכר חצירו עד כל תנאי בקידושין. פ' האיש מקדש (דף מ\"ט) ובכתובות פ' אלמנה ניזונת (דף צ\"ו):", + " לפיכך אם ירד המטר כו' עד ודברים שבלב אינן דברים. תחלת הדין מציעא פ' השוכר את האומנין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' אלמנה ניזונית וסופו גם פ' האיש מקדש (דף נ'): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "מי שהקנה לחבירו כו' עד שקבע לו לא קנה. בקדושין פ' האומר (דף ס\"ג):", + " וכן המוכר או הלוקח כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ' איזהו נשך (דף ס\"ו): " + ], + [ + "אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב\"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ\"ש אמנם הגאון ור\"ח ז\"ל כן הורו:" + ], + [ + "אסמכתא שקנו מידו עליה עד והוא שיהיה בב\"ד חשוב. עיקר זאת ההלכה פ' ד' נדרים ורבו הסברות כמ\"ש אמנם הגאון ור\"ח ז\"ל כן הורו:" + ], + [ + "המחייב עצמו בממון וכו' עד וכן הורו הגאונים. בכתובות ר\"פ הנושא (דף ק\"א:) ופ\"ק דקידושין (דף ט'): " + ], + [ + "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר\"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס\"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר\"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק\"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר\"י אמר חייב ור\"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר\"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר\"ג א\"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר\"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג\"ש ור\"מ במז\"ל דלית הלכתא כר\"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ\"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר\"ל ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא\"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב\"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב\"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א\"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר\"ח ז\"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר\"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ\"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע מפורסמים אמתיים וכמ\"ש ר\"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:" + ], + [ + "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר\"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס\"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר\"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק\"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר\"י ור\"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר\"י אמר חייב ור\"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר\"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר\"ג א\"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר\"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג\"ש ור\"מ במז\"ל דלית הלכתא כר\"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ\"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר\"ל ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא\"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב\"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב\"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א\"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר\"ח ז\"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר\"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ\"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר\"מ ז\"ל ורבותינו נ\"ע מפורסמים אמתיים וכמ\"ש ר\"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:" + ], + [ + "בשהיו חכמי ספרד כו' עד סוף הפרק. הלכה למעשה אתא לאשמועינן כי זה הדרך ישכן אור:" + ] + ], + [ + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "אסור למוכר או לקונה עד במדת חסידות. הכל במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ], + [ + "המוכר לחבירו שוה ד' בה' כו' עד סוף הפרק. הכל פרק הזהב והביאור תוך הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "המחליף כלים בכלים וכו' עד יש להם הונייה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא ידעתי מאין לו וכו': ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרו מן שמאי וברי לי כי מכח אותה פיסקא שהיא שנויה ריש פרקין דהזהב והכי מסיים בה רב ירמיה בשם רב אפילו צבור בצבור קנה רבי בון בר מונה בשם רב המחליף אמטרקלין באמבורקלין קנה ר' זעירא רב יהודה בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה בעל החמור עליו להביא ראיה שהיתה חמורו שלימה בשעה שמשך ומאן דלא סבר הדא מלתא לא סבר בנזיקין כלום אמר ר' זירא ליכא סבר הדא מלתא וליכא סבר בנזיקין כלום ע\"כ. ואמטרקלין באמבורקלין הן מינין משונין כמ\"ש הוא ז\"ל אפי' מחט בשיריים או טלה בסוס. ובירושלמי דקדושין בדקתי ומצאתי גמ' מתני' דכל הנעשה דמים באחר כו' גרסינן תמן תנינן זה הכלל כל המטלטלין קונין זה את זה רבי בא רב הונא בשם רב אפי' צבור בצבור א\"ל ר' אלעזר לא שנינו אלא כל שנעשה דמים באחר בלבד דבר שהוא צריך לשום אתיא דרב הונא כר\"י ור' אלעזר בשיטתיה דתנינן תמן האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון א\"ר אלעזר והוא שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים [הוא חלקו משעה ראשונה א\"ר יוחנן ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים תיישים כנגד תיישים] כלקוחות הן דתנינן תמן הלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה כשחלקו וחזרו ונשתתפו ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון בשלא חלקו רבינא [בשם רב יהודא] בשם שמואל לזה פרה ולזה חמור החליפו זה בזה כו' עד בשעה שמשך פרה כסוגיין דמציעא שהעתקתי ונותן טעם המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מן החליפין ומאן דלא סבר כו' עד כלום ושקיל וטרי לסיועי לר' זעירא ודחי ליה עד דגרסינן רב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב מכר לו פרה בדמים דחוקין א\"ל הב לי אינון פריטיא א\"ל מה את בעי מנהון א\"ל מזבן לי חמור משך בעל הפרה החמור לא נקנית הפרה חמור מהו שיקנה רבי בא אמר נקנית ר' יוסי אמר אינה נקנית סבר רבי אבא דאינון חליפין ולית אינון חליפין רבי מנא בשם רבי יוסי פעמים שתחלת מקח לזה ותחלת מקח לזה היך עבידא מכר לו פרה בדמים סמכיה גבי חדא פריטיא (ס\"א טראפיזטא) למחר אשכחיה קאים תמן א\"ל מה את קיים עביד הכא א\"ל בעינן אינון פריטיא א\"ל מה את בעי מנהון א\"ל למזבן לי חד חמור א\"ל הרי חמור לפניך משך זה לא קנה זה משך זה לא קנה זה אלא זה קנה לעצמו וזה קנה לעצמו ע\"כ. ואשכחן דף נ\"ח גמ' מתני' דאלו דברים שאין להם אונאה כו' דתניא ר' יהודה אומר אף המוכר ס\"ת אין לו אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגליות אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן א\"ל והלא כל אדם רוצה לזווגן ור' יהודה אמר לך הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהן תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטים במלחמה אין להם אונאה משום שיש בהן חיי נפש ע\"כ. ובירושלמי נמי הכי גרסינן לה אלמא מדקאמר לר\"י הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה שמעינן דאזלינן בתר אומדנא וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל ורבים ראשונים ואחרונים נ\"ע וגם ר\"מ ז\"ל כן פסק לפנינו בזה הפרק. ואחר הצעה זאת אובין לפניך אחת לאחת למצוא חשבון. כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל תחלה שהמחליף כלי בכלי אין לו אונאה כו' היינו כר' בון בר מונה בשם רב דאמר המחליף אמטרקלין באמבורקלין קנה כלומר אע\"ג דאית בהון אונאה דאל\"כ מאי קנה ומאי קמ\"ל וכדמפרש טעמא בגמ' לר' יהודה דהני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ומ\"ש עוד בהמה בבהמה אפי' טלה בסוס היינו כי מתני' דכל הנעשה דמים באחר כו' וכדרבינא בשם שמואל וכדמסיק בקדושין ומציעא המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מן החליפין כו' ואע\"ג דר' זעירא פליג עלה הא בעי תלמודא לסיועיה וקא דחי ליה תלמודא ולא קא סלקא ליה דעתיה אליבא דהלכתא ופ' המדיר מייתינן לה ופסקה ר\"מ ז\"ל פ\"ב ופ\"ה מהלכות אלו ומ\"ש עוד פירות בפירות אליבא דהלכתא היינו כר\"י דרב הונא קאי כוותיה ואע\"ג דפליג עליה ר' אלעזר אין הלכה כתלמיד במקום הרב דר\"י רב הוא לגבי רבי אלעזר ומדמפליג בדר' אלעזר בין גדיים לתיישים מכלל דלר\"י לא שנא ומהנך עובדי נמי שמעינן טעמא דשומר שכתב ר\"מ ז\"ל וכדאסקינן מתני' דכל הנעשה דמים וכו' בכל דוכתא כל הנישום ושהקשה הראב\"ד ז\"ל וחשב לחלק בין קניה לאונאה כבר תירצתי אותה דאי ליכא אונאה מאי קנה ולא קנה שייך בה הרי שלהם מונח לפניהם ומעובדי דבהמה שמעינן צבורי פירות וכולא תלמודא בשחמתית ונמצאת לבנה כו' ושאר דיני אונאה רובן בפירות אשכחן להו וסתמא נמי דמתני' בפלוגתא דהזהב קונה את הכסף אי פירא הוי אי טיבעא הוי והאונאה דקתני עלה במתני' אהכי קאי נמצאו בזה דברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "הלוקח בדמים כו' עד כמו שביארנו. פרק הזהב והביאור פי\"ב:", + " וה\"ה ללוקח פירות כו' עד חמור מישראל. פרק הזהב:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אלו דברים שאין להם הונאה עד לראיה שבהן. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ד ע\"ב) ובמציעא פרק הזהב ופרק קמא דערכין (דף ב') ובהלכות הרב ז\"ל פרק האיש מקדש:", + " עמיתך ולא הקדש בד\"א כו' עד חמור מהן. פ\"ב דבכורות ופרק האיש מקדש:" + ], + [ + "נ\"ל שב\"ד שמכרו קרקע וכו' וכן הדין באפטרופוס כו' עד כדין הדיוט: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ענין דבריו וכו': ואני אומר דבר זה מן המתמיהין כי מה שהצריכו דבר זה היינו דוקא בשום היתומים שהצריכו הכרזה בבוקר וערב כדאיתא בערכין פירקין דשום היתומים ומיירי כשהיו היתומין חייבין כתובת אשה או חוב וצריכין ב\"ד לשום מנכסיהן להם לפורען וכדמוכחא כולה סוגיא התם ובכל דוכתא מכמה אנפי דמפרשי התם וכדאסיקנא כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ע\"מ לפרוע בעל חוב את חובו או ליתן לאשה בכתובתה דאיכא דניחא ליה בבעל חוב ואיכא דניחא ליה בכתובת אשה אבל מ\"ש ר\"מ ז\"ל שנראה בעיניו היא מכירה שב\"ד מוכרין לצורך היתומים כגון לפרנסתן או למזונתן או שאר צרכיהן ולאו היינו שומא אלא מכירה וכן דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו פקח עיניך וראה ולא הזכיר בו שומא והדעת נותנת שאילו בשומא היה מדבר מה צורך שיכתוב נ\"ל כבר דיניו מפורשין בתלמוד וגם הוא ז\"ל פרטן פי\"ג דהל' מלוה ולוה וגם שם היה לו לכתוב זה אילו בשומא היה מדבר ולא בכאן בהלכות מכירה אלא ודאי התם שומא הכא זביני ומה שנתן טעם הוא סברא ולא גמרא ולהכי מסברא אימא איפכא שכל אדם יודע שב\"ד אביהן של יתומים ומיקרבא דעתייהו לגבייהו לזכותייהו ואיהו גופיה נמי לא קפיד מימר אמר יתומים נינהו דמנאי אזיל לדידהו אזיל ומצוה קא עבידנא וניחא לי דליהנו אינהו מדידי ולא אהני אנא מדידהו כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם ולכך זכה ר\"מ ז\"ל בסברתו:" + ], + [ + "האחין והשותפין עד מכרן בטל. פרק האיש מקדש (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הבהמה והמרגלית וכו' עד בנכסי עצמו כמו שביארנו. פרק הזהב (דף נ\"ו) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "כשם שאין לקרקעות וכו' עד אין לו הונייה. פ' הזהב (דף נ\"ז): " + ], + [ + "השוכר את הפועל כו' עד אין בהן הונייה. פ' הזהב גמרא מתני' דאלו דברים שאין להם הונייה בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה ואסיק אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומה מכירה הויא ודקדקו מזה מפרשים ראשונים ואחרונים נ\"ע זה הדין שפסק כאן ר\"מ ז\"ל וכ\"כ הר\"מ מקוצי וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:" + ], + [ + "שכרו לזרוע לו קרקע עד צד הקרקע שיש כאן. פ' הזהב ופרק ר' ישמעאל:" + ], + [ + "השוכר את הכלים עד סוף הפרק. פרק הזהב ולשון ספרא אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון, עוד שם כשהוא אומר לא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמורה כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היו חלאים באים עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד וכו' ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנות. ולשון מכילתא (פרשת בהר) וגר לא תונה בדברים ולא תלחצנו בממון ע\"כ:" + ], + [ + "השוכר את הכלים עד סוף הפרק. פרק הזהב ולשון ספרא אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון, עוד שם כשהוא אומר לא תונו איש את עמיתו הרי אונאת דברים אמורה כיצד אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים היו חלאים באים עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד וכו' ראה חמרים מבקשים תבואה לא יאמר לכו אצל פלוני והוא יודע שאין לו לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנות. ולשון מכילתא (פרשת בהר) וגר לא תונה בדברים ולא תלחצנו בממון ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "כבר ביארנו שהנושא ונותן כו' עד לרשות מלך אחר בא\"י. הכל בב\"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "רשאין בני העיר לקוץ עד החכם משלם. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ], + [ + "כשם שהונייה וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' הזהב (דף נ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר לחבירו במדה או במשקל וכו' כיצד מכר לו מאה וכו' עד לאחר כמה שנים: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור פעמים שאין המקח נקנה וכו': ואני אומר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל וביקש עילה ומצא מקום להשמיענו חדוש אך אין כאן תפיסה והשגה כלל ואין הנדון דומה לראיה כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש פרק הזהב ומה שהראב\"ד ז\"ל חידש ואמר כי מקדושין שרשו לו ידעתיו בברי מקומו הייתי מפרש אבל הואיל וסתמו סתמו ונמוקו עמו ואשר התניתי בהקדמה ת\"ל הריני מקיימו והרוצה לדקדק ידקדק על דרך ההלכה דהאי ידע ומחיל והאי לא ידע ומחיל והכין מסיק תלמודא להדיא בכתובות פרק אע\"פ גמרא מתני' דר\"מ אומר כל הפוחת כו' הכי השתא התם לא ידעה דתיחול הכא ידעא ומחלא וכן בכוליה תלמודא:", + " וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזה אי עייל ונפיק אזוזי וכו': ואני אומר גם בזו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר מפורשים פרק הזהב בגמרא ודברי הראב\"ד ז\"ל הם סברא וכבר הקדמתי וכתבתי ופרסמתי כי כוונת ר\"מ ז\"ל בחיבורו זה הקרוי משנה תורה לקצר הארוך ולעשותו כתלמוד ערוך ולא רצה להאריך בסברות המתחדשות והואיל ואין השגה על ר\"מ ז\"ל יספיק לי ואם בסברות אתה תבחר ולא אני כי התניתי בתחלת חבורי זה שאבנה ולא אסתור:" + ], + [ + "המוכר לחבירו במדה או במשקל וכו' כיצד מכר לו מאה וכו' עד לאחר כמה שנים: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור פעמים שאין המקח נקנה וכו': ואני אומר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל וביקש עילה ומצא מקום להשמיענו חדוש אך אין כאן תפיסה והשגה כלל ואין הנדון דומה לראיה כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל הוא מפורש פרק הזהב ומה שהראב\"ד ז\"ל חידש ואמר כי מקדושין שרשו לו ידעתיו בברי מקומו הייתי מפרש אבל הואיל וסתמו סתמו ונמוקו עמו ואשר התניתי בהקדמה ת\"ל הריני מקיימו והרוצה לדקדק ידקדק על דרך ההלכה דהאי ידע ומחיל והאי לא ידע ומחיל והכין מסיק תלמודא להדיא בכתובות פרק אע\"פ גמרא מתני' דר\"מ אומר כל הפוחת כו' הכי השתא התם לא ידעה דתיחול הכא ידעא ומחלא וכן בכוליה תלמודא:", + " וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל אף בזה אי עייל ונפיק אזוזי וכו': ואני אומר גם בזו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר מפורשים פרק הזהב בגמרא ודברי הראב\"ד ז\"ל הם סברא וכבר הקדמתי וכתבתי ופרסמתי כי כוונת ר\"מ ז\"ל בחיבורו זה הקרוי משנה תורה לקצר הארוך ולעשותו כתלמוד ערוך ולא רצה להאריך בסברות המתחדשות והואיל ואין השגה על ר\"מ ז\"ל יספיק לי ואם בסברות אתה תבחר ולא אני כי התניתי בתחלת חבורי זה שאבנה ולא אסתור:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "וכן המוכר לחבירו קרקע עד כמו המפרש בהונייה. פרק הזהב:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פרה לחבירו עד וכזה ראוי לדון. הכל במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר עבד או שפחה עד אלא למלאכה. פ\"ק דקדושין וב\"ב ר\"פ המוכר פירות (דף צ\"ב) וכתובות ר\"פ אע\"פ ובתוספתא דבתרא פ\"ד:" + ], + [ + "נמצא בו שחין רע וכו' וכן אם נמצאת בו צרעת וכו' וכן אם נמצא ליסטים מזויין ה\"ז מום וכו' וכן אם נמצא מוכתב למלכות כו' אבל אם נמצא גנב וכו' עד אלא א\"כ פירש: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו פ\"ק דקדושין בגמרא וכו': ואני אומר דרך ישר ומוסכם ומקובל מפי רבותינו נ\"ע היה לו בשמועה זו שעיקרה ר\"פ המוכר פירות ובתוספתא ב\"ב מיתניא פ\"ד שהרי שלך לפניך דקאמר היינו שיאמר לוקח למוכר והא דאמרינן הנהו קלא אית להו כדפריש הראב\"ד ז\"ל וכן פירשו הרשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות וגם הרמב\"ן ז\"ל כן הסכים וכן משמע לשון הגמ' ריש פרק המוכר פירות דאמרינן כולהו איתנהו וזה פירוש נכון ויציב וגם מה שפירש הראב\"ד ז\"ל מקצת המפרשים פירשו כן ואתה תבחר ולא אני:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר זרעוני גינה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ב פ' המוכר פירות:" + ], + [ + "המוכר זרעוני גינה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ב פ' המוכר פירות:" + ], + [ + "מכאן אתה למד שהלוקח וכו' עד למוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל דין אמת הוא זה וכו': ואני אומר הואיל והודה בדין אין חשש אם אין הנדון דומה לראיה כי ר\"מ ז\"ל לא כתב מכאן ראיה אלא שמכאן אתה למד והדין דין אמת כי מה לי לזריעה מה לי לסחורה למקום פלוני ואי משום טעמא דכתב לפי שעשויין להתרקב שם ג\"כ כל הדרכים בחזקת סכנה ומשובשים לכמה פנים בלי ספק. ועיקר הטעם אצלי לפי שהטעהו וכל מקח טעות ברשותא דמריה קמא קאי וכדמשמע פרק קמא דביצה גבי ביעי שכתבתי כמה פעמים:" + ], + [ + "הלוקח מקח ונמצא בו מום עד הרי זה ברשות לוקח. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר שור לחבירו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. ריש פ' המוכר פירות (דף צ\"ב): " + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר בהמה לטבח עד להעלות לו שכר. בבכורות פרק פסולי המוקדשין ומייתי לה פרק אלו טריפות (דף נ\"א) ועיקר אלו הדינים כלם כי כל מקח טעות או מחמת מום או מחמת דבר המפורסם לבטל המקח הרי המקח ברשות מוכר ובאחריותו לכל דבר כמ\"ש למעלה:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "המוכר דבר שיש בו מום וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד (דף מ\"ב:): " + ], + [ + "השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ומה שלא אכל יחזיר הבשר לטבח ויחזיר לו את הדמים. ע\"כ לשון ר\"מ ז\"ל שהיה כתוב בהשגות. ועל זה הלשון כתב הראב\"ד ז\"ל המשנה אמרה הבשר יקבר וכו': ואני אומר אין להם ולנו תערומת ומחלוקת רק תלונתנו על הסופר שדלג מספר הראב\"ד ז\"ל כל הבבות האמצעיות אבל אני מעיד שהגהתי ספרי מספר המונח לפני ר\"מ ז\"ל ובחתימת ידו שכך היה כתוב בו השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים והנשאר מן הבשר ביד הלקוחות יקבר ויחזיר להן את הדמים וכן השוחט את הפרה למכרה ונודע שהיא טריפה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים ומה שלא אכל יחזיר הבשר לטבח ויחזיר לו את הדמים. והן הן דברי הראב\"ד ז\"ל. ועיקר ההלכה בבכורות פ' פסולי המוקדשין (דף ל\"ז) והביאה רבינו יצחק אלפסי בהלכות פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר הלוקח בשר זה של טרפה עד סוף הפרק. בבכורות פ' פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מכר הלוקח בשר זה של טרפה עד סוף הפרק. בבכורות פ' פסולי המוקדשין:" + ] + ], + [ + [ + "ארבע מדות במוכרים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "ארבע מדות במוכרים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ], + [ + "המוכר יין לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד צ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "אסור לרמות את בני אדם וכו' עד בדברים אסור. במציעא פרק הזהב ובחולין פרק גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "אין מפרכסין כו' עד בדברים אלו אסורים. פרק הזהב (דף ס') :", + " ואין מוכרין עד שהנבילה אצלו. פ' גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "אין מפרכסין כו' עד בדברים אלו אסורים. פרק הזהב (דף ס') :", + " ואין מוכרין עד שהנבילה אצלו. פ' גיד הנשה (דף צ\"ד): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "מותר לבור את הגריסין כו' עד ובלבד שלא יתכוין לערב. פרק הזהב (דף ס'): " + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "אסור לערב השמרים עד אלא השמרים בלבד. פרק המפקיד (דף מ') :" + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ], + [ + "המוכר חטים לחבירו עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף צ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אסור למוכר למכור עד ויהיה נתבע מאחרים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו כו' עד עם המערערין. בנזיקין פ\"ק דב\"ק (דף ח') ופ\"ק דמציעא (דף י\"ד) ומייתי לה בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ב צ\"ג):", + " ואם נשתמש בה הלוקח כו' עד כל הנטרפין. בנזיקין פ\"ק דב\"ק ובמציעא:" + ], + [ + "כל המוכר קרקע כו' עד והכל בב\"ד של ישראל. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד) :", + " אבל אם העכו\"ם הוא שהוציא כו' עד חייב באחריות האונס. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל המוכר קרקע כו' עד והכל בב\"ד של ישראל. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד) :", + " אבל אם העכו\"ם הוא שהוציא כו' עד חייב באחריות האונס. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו והתנה עד וכן כל כיוצא בזה. הכל בגיטין פרק מי שאחזו (דף ע\"ג): " + ], + [ + "המוכר קרקע לחבירו וכו' עד שאינו מחזיר לו כלום. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ד):", + " שכל תנאי שבממון קיים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון עד בגללי. בנזיקין פ\"ק ובכתובות פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ\"ב) ופ' אלמנה ניזונת:" + ] + ], + [ + [ + "המבקש לקנות מקח מחבירו עד חייב ליתן מאתים. בתוספתא דקדושין והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "הלוקח מאחד מה' עד שעבר עבירה. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הלוקח מאחד מה' עד שעבר עבירה. פ' הגוזל קמא (דף ק\"ד) ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "נאמן בעל המקח לומר וכו' לפיכך אם נטל הדמים משנים וכו' עד וחצי הדמים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מתחוורים משמע מכלל דבריו דרישא שהוא מעיד לשניהם בנקיטת חפץ וכו': ואני אומר ברור הוא אצל ר\"ת ורבותינו בעלי התוס' ריש ב\"מ דשקיל וטרי אמתני' דשנים אוחזין תרתי בבי למה לי ואוקימנא חדא במציאה וחדא במקח וממכר ומתמהינן מקח וממכר ליחזי זוזי ממאן נקט. ופירש\"י ז\"ל שנשאל למוכר ויהיה נאמן ויטול בלא שבועה על פיו כהא דקדושין פרק בתרא נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי ואע\"ג דהתם מוקמינן לה בזמן שהמקח בידו וזה כבר יצאה מתחת ידו מ\"מ הואיל ושניהם תפוסין בה עדיין ה\"ל כאילו המקח עדיין לא יצא מתחת ידו. והקשו רבים למה נאמן בעל המקח יותר מעד אחד דקי\"ל עד אחד כי אתי לשבועה קא אתי ופר\"ת ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל העומדים בשיטתו דה\"פ כי היכי דעד אחד אתי לחייבו בשבועה כי קא מכחיש ליה ה\"נ כי קא מודו ליה לפטריה משבועה וקס\"ד דלא נקיט זוזי אלא מחד מינייהו ואוקמה בדנקיט זוזי מתרוייהו מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה ולפיכך נשבעין שניהם אבל אי לא נקיט אלא מחד מינייהו ה\"נ משמע דנקיט בלא שבועה אותו שבעל המקח מודה לו נמצא דברי ר\"מ ז\"ל מדוקדקים כלשון הגמרא מארוכה לקצרה ומתפרשים בסברא וסתם דבריו אחריו כאשר מצא לשון פ' עשרה יוחסין וריש מציעא שסתום וחתום וכמו שמפרשים הדורות הבאים לשון הגמרא יפרשו לשונו:" + ], + [ + "הרי שטען על חבירו ואמר מכרת לי וכו' או שטען הלוקח כו' או שאמר משכתי ולא ראיתי כו' או שאמר אחד מהם כך וכך וכו' בכל אלו הטענות כו'. לא היתה שם ראיה כו' ואם הודה במקצת כו' עד כשאר הטענות כולן. כך משמע בכל התלמוד בכמה מקומות דומות בדיני ממונות ובפרט במסכת שבועות פרק שבועת הדיינין ובירושלמי ריש פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הרי שטען על חבירו ואמר מכרת לי וכו' או שטען הלוקח כו' או שאמר משכתי ולא ראיתי כו' או שאמר אחד מהם כך וכך וכו' בכל אלו הטענות כו'. לא היתה שם ראיה כו' ואם הודה במקצת כו' עד כשאר הטענות כולן. כך משמע בכל התלמוד בכמה מקומות דומות בדיני ממונות ובפרט במסכת שבועות פרק שבועת הדיינין ובירושלמי ריש פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "אמר לחנוני תן לי בדינר וכו' עד כמו שביארנו. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "אמר לחנוני תן לי בדינר וכו' עד כמו שביארנו. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) והביאור הוא בזה הפרק:" + ], + [ + "וכן הדין בנותן דינר לשולחני עד ויחזיר מעותיו לחנותו. פרק כל הנשבעין ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "המחליף פרה בחמור עד כמו שיתבאר בהלכות טוען ונטען. עיקר ההלכה הזאת במציעא פרק השואל (דף ק') והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע כו' עד ואין לזה אלא קטן. במציעא פרק השואל ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כל מי שנולד הספק כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ו): " + ], + [ + "מחט שנמצאת וכו' עד סוף הפרק. בחולין פ' ואלו טריפות (דף נ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "המקנה לחבירו וכו' עד כמו שבארנו. לפי דעתי זה מכח אכסרה האמורה פ' הזהב וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך וגם השר משנץ ז\"ל במס' דמאי פ' ואלו דברים ובמס' מעשר שני פ' המוליך פירות כי אכסרה הוא בלא מדה ובלא משקל והביא ראיה מן התוספתא דתניא אין פודין מע\"ש אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר ע\"כ. אמנם ידעתי דרכו בחיבור משנה תורה זה שאינו כותב אלא כתב הנשתוון כמו שזכרתי כמה פעמים ולכך אומר לי לבי שצ\"ע מקומו והבאור הוא פי\"ב:" + ], + [ + "המקנה לחבירו וכו' עד כמו שבארנו. לפי דעתי זה מכח אכסרה האמורה פ' הזהב וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך וגם השר משנץ ז\"ל במס' דמאי פ' ואלו דברים ובמס' מעשר שני פ' המוליך פירות כי אכסרה הוא בלא מדה ובלא משקל והביא ראיה מן התוספתא דתניא אין פודין מע\"ש אכסרה כיצד היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין לא יאמר כמה אדם רוצה ליתן בצבור זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה אלא אומר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר ע\"כ. אמנם ידעתי דרכו בחיבור משנה תורה זה שאינו כותב אלא כתב הנשתוון כמו שזכרתי כמה פעמים ולכך אומר לי לבי שצ\"ע מקומו והבאור הוא פי\"ב:" + ], + [ + "אבל האומר לחבירו כל מה שיש בבית הזה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה הזאת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה וכן המוכר לחבירו בעשרה דיירים חטים עד כמו שביארנו. כ\"כ רב האי ז\"ל שתחילתו וסופו פ' איזהו נשך (דף ס\"ד): " + ], + [ + "אבל האומר לחבירו כל מה שיש בבית הזה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה הזאת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה וכן המוכר לחבירו בעשרה דיירים חטים עד כמו שביארנו. כ\"כ רב האי ז\"ל שתחילתו וסופו פ' איזהו נשך (דף ס\"ד): " + ], + [ + "המוכר מקום לחבירו וכו' עד וכחצי רחבו. בב\"ב פרק המוכר פירות (דף צ\"ט): " + ], + [ + "המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר וכן המקבל מחבירו וכו' מדת המערה כו' נמצא בין כל קבר וכו' עד האמצעית שתי אמות: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שיבוש היה ראוי לומר כו': ואני אומר לא תהא כזאת בישראל לא שר\"מ ז\"ל ישתבש כלל וכ\"ש בהלכה מפורסמת אשר חלו בה ידים ממשמשות ובאות בפירושיה וציוריה ומחלוקת ישנה בחלוקיה מדעת הראשונים נ\"ע. ולא שהראב\"ד ז\"ל יכתוב עליו כך אלא אחד מן התלמידים המתחילים שלא הגיע להוראה כתבה מבחוץ לפי שראה פירוש הרשב\"ם ובני מחלוקתו שכתב הוא עצמו שנותנין ריוח לזויות כחצי אמה ובאו המעתיקים וכתבוה תוך הספר אך לא יצאה מפי הראב\"ד חס וחלילה והכותבים לא הרגישו כי לדברי ת\"ק דמתני' שאנו פוסקין כמותו פ' המוכר פירות (דף ק\"ו ק\"ז) לא הוצרך התלמוד להניח ריוח כלל והוא פירוש רבינו משה ז\"ל יפה ומיופה והנני מבאר ומצייר לפניך ובין במראה יאי ויאי. בפרק המוכר פירות תנן המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר וכן המקבל מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה ח' כוכין ג' מכאן וג' מכאן ושנים מכנגדו ר\"ש אומר כו' עד והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן ז' ורחבן ו' ע\"כ. וכן הלכתא וצורתה לפניך. (כאן צריך להיות שרטוט). נמצאו דברי רבינו משה ז\"ל כדברי ת\"ק אות באות אלא שהתנא קורא הקבר כוך וזה פשוט:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "המוכר לחבירו בתוך שדהו וכו' עד שאין מינו ידוע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואין דברו ידוע וכו': ואני אומר אם התלמוד אינו מודיע דעתו איך יודיענו רבינו משה ז\"ל אלא תלה הדבר בדבר שאין מינו ידוע מפני שדרך המלך הכל הוא לפי רוב חיילותיו ובין רב למעט כמו שיאמרו ופורץ לעשות לו דרך וכן דרך הקבר הכל לפי רוב גומלי חסד דאמרינן בכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "מכר לו מקום למעמד וכו' עד רוחב הכותל שלשה טפחים. פרק המוכר פירות (דף צ\"ט):", + " האומר לחבירו בור וכו' עד בכלל המכר. פרק המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו בית מבתיי אני מוכר לך וכו' מת אחד מן השורים עד על התחתונה. זה מפורש במנחות (דף ק\"ח) פ' הרי עלי עשרון שלהי גמרא מתני' דשור זה עולה:" + ], + [ + "האומר לחבירו שדה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א): " + ], + [ + "האומר לחבירו שדה ראובן וכו' עד אחר השם הפשוט בפי הכל. זה הוא מעשה דבי בר סיסין האמור בפרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) גמרא מתני' קמייתא דאתיא לקמיה דר\"נ ואקשינן מדר\"נ לר\"נ גופיה ואוקימנא בהאי טעמא כיון דכ\"ע קרי לה דבי סיסין:" + ], + [ + "האומר לחבירו קני שדה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו קני שדה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דבבא מציעא:" + ], + [ + "המוכר פירות דקל וכו' עד מי שפרע. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"ו) וביבמות פ' האשה רבה (דף צ\"ג): " + ], + [ + "אבל הפוסק על שער שבשור עד מי שפרע. זה כתב מכח ר\"י אלפס ז\"ל שהסכים פ' המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה כו' מדאמרינן ארעא ודקלי מזביננא לך אי אית ליה יהיב ליה ואי לא זבין ליה תרי דקלי:" + ], + [ + "מי שפסק על שער שבשוק וכו' עד לחטים אלו. פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "דבר שאינו ברשותו וכו' עד כדי חייו. פ\"ק דמציעא (דף ל\"ו): " + ], + [ + "דבר שאינו ברשותו וכו' עד כדי חייו. פ\"ק דמציעא (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הבן שמכר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. ביבמות פ' החולץ ופ' מי שמת (דף קל\"ז): " + ], + [ + "מי שנתן קרקע מתנה לחבירו וכו' וה\"ה לשאר המטלטלין וכו' עד לא קנה. פ\"ק דמציעא ופ' המוכר את הספינה גמרא מתני' המוכר את השדה וכו' מביא אותה בהלכות הרב ז\"ל באורך עם אותה דקדושין ומסיק אע\"ג דצבורין לא בעיא אגב וקני בעינן ומביא עליו כל הסוגיא עד מעשה בר\"ג וזקנים שהיו באין בספינה כו' ומתוך אותו מעשה יתבארו כל אלה, עד אשר באתי ותראינה עיני שקבל מרבותיו ז\"ל שכתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה כו' גבי הא דאמר רב יהודה האי דמזבין מידי לחבריה כו' עד אי א\"ל ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דקלי ואי לא זבין ליה תרי דקלי כו' וז\"ל איכא מאן דשמיע ליה מהאי מימרא דמאן דמזבין מידי לחבריה אע\"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למזבן ומיתן ליה ואנן לא סבירא לן הכי דכל מידי דליתיה ברשותיה דבר שלב\"ל הוא עכ\"ל. אז אמרתי זה מעניינו ודבר הלמד מעניינו שכתבו וחברו פה דבר שלב\"ל וגם ציירו בשהקנהו אגב וכדרב יהודה גופיה דאמר ארעא ודקלי וזה פשוט וראיותי יועילו גם לשאר דברים הרבה:" + ], + [ + "מי שהיה לו פקדון וכו' עד שאינו ברשותו. בניזקין פרק הגוזל קמא:", + " אבל המלוה הואיל ולהוצאה עד שעבוד שבו. בב\"ב פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "כשם שאין אדם מקנה וכו' עד כמו שיתבאר. עיקר הדינין האלו ב\"ב פרק מי שמת (דף קמ\"ב) והביאור פרק כ\"ג של הלכות אלו:" + ], + [ + "דין ההקדש וכו' עד יש גאונים וכו' ואין דעתי נוטה וכו' עד בערכין: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני כי הוא מוסיף וכו': ואני אומר מאחר שמחלוקת ישנה היא והדעות רבות וחוזרות לפי הסברות אין להכריע רק אודיע ואענה גם אני חלקי לפי דרכי בקצרה בדרך הגמרא יש פנים ופנים לגאונים הראשונים ולמפרשים האחרונים ז\"ל במס' נדרים פ' ואלו נדרים גמרא מתני' דקונם שאני עושה לפיך כו' דר\"ע אומר יפר שמא תעדיף יתר מן הראוי לו ור' יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה כו' ופסק שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי ואקשינן למימרא קסבר שמואל אדם מקדיש דבר שלב\"ל כו' ואסיקנא באומר יקדשו ידי לעושיהן דידים איתנהו בעולם ושקלינן וטרינן עלה טובא ולפום סוגיין יש כמה פעמים לפנים ולפום שמעתא דוק ומשכחת מרגניתא תותה:" + ] + ], + [ + [ + "מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב\"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ\"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב\"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ\"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מכר עבדו לקנס כו' עד אין מוציאין מידו. בגיטין פ' השולח:" + ], + [ + "מכר אילן לזה כו' עד בעין יפה משייר. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ\"ח) ומייתי לה בכמה דוכתי דהנך פירקין דהמוכר:" + ], + [], + [ + "ומה הפרש יש בין המוכר קרקע כו' עד קניין עולם לעולם: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מוצא מוכר לזמן קצוב וכו': ואני אומר דין האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אינו דומה לראיה לנדון שלפנינו דההוא דאחריך איתמרא פרק יש נוחלין גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כו' ושקיל וטרי בגוויה ופליגי ר\"י ור\"ל בקניין פירות ר\"י אמר כקניין הגוף דמי ור\"ל אמר לאו כקניין הגוף דמי דהיינו מוכר שדהו לפירות מדאקשינן עלה והא איפליגו בה חדא זמנא דאמר המוכר שדהו לפירות ר\"י אמר מביא וקורא ורשב\"ל אמר מביא ואינו קורא ר\"י אמר מביא וקורא קנין פירות כקניין הגוף דמי ורשב\"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לא כקנין הגוף דמי אלמא מדמקשינן להו להדדי ש\"מ היינו האי והדר אקשי ליה ר\"י לרשב\"ל מהא דהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני כו' ואהדריה אחריך שאני אלמא מדמשני אחריך שאני ש\"מ דלא דמיא ובתר שקלא וטרא אוקמא כתנאי כרבי ורשב\"ג ואקשינן מדרבי לרבי ומדרשב\"ג לרשב\"ג ופרקינן דרבי אדרבי לא קשיא הא לגופא הא לפירי דרשב\"ג אדרשב\"ג ל\"ק הא לכתחלה הא דיעבד ופסקינן להדיא כרשב\"ג ור\"ל דקניין פירות לאו כקניין הגוף וכדפסקא פרק החולץ תלמודא להדיא דהיא חדא מתלת דאינון הלכתא כר\"ל לגבי ר\"י ואם יש לי לדמות מדמינא לה לההיא דסוף פרק יש נוחלין דאסיקנא המוכר או הנותן ע\"מ להחזיר קנה והוא יחזור והוא ודאי לזמן קצוב דהא הדרא ולמוכר שדהו ביובל בערכין פרק המקדיש דהא ודאי הויא מכירה עד היובל ואע\"ג דהיא הדרא ביובל שהוא זמן קצוב הלכך איתא לחלוק דר\"מ ז\"ל ולזמן קצוב דהויא זבינתיה זבינא יבנה ויסתור ויעשה כרצונו כאדם שעושה בשלו אבל המוכר לפירות אין לו בגוף הקרקע קניין כלום לפיכך דין הוא שלא יבנה ולא יסתור בו כלום בלא רשות בעלים וזה פשוט:" + ], + [ + "ומה יש בין המוכר שדהו לפירות וכו' עד כחפצו. גם זה הדין כלול במה שביררתי בסמוך והביאור פכ\"ב:" + ], + [ + "ומה הפרש יש בין קונה שדה וכו' עד בענין שכירות. עניין הקנייה כבר הוא נכלל בחילוק הראשון שביארתי וענין השכירות פרק השוכר את האומנין והביאור פ\"ה דהלכות שכירות בגז\"ה:", + " ואין השוכר רשאי וכו' עד כל מה שקנה. פ' השואל ופ' השוכר את האומנין:" + ], + [ + "המוכר פירות שובך עד וכן כל כיוצא בזה. עיקר זאת ההלכה בשחיטת חולין שילהי דשילוח הקן במעשה דלוי בר סיסן והביאור רפ\"ה:" + ], + [ + "הביצים והאפרוחים עד נקנין בהן. מסכת חולין שילהי שילוח הקן במעשה בר סיסן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ], + [ + "הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר שלשה אילנות בתוך שדהו וכו' עד לפי שאין להם גזע. הכל פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר קרקע ושייר אילנות וכו' וכן אם שייר שני אילנות וכו' המוכר את האילנות ושייר כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו ואין לזה שרש מן הגמ' וכו': ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) גמרא מתני' דאמר ר' ישמעאל בד\"א בשדה לבן כו' דגרסינן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא וכי מאחר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע וקי\"ל הלכה כרב פפא וגרס עלה בתחלת המימרא פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנך וזיל ע\"כ. ולא תימא אילנות דהכא תלתא אינון דוקא אבל תרי לא דהא להדיא גרסינן ס\"פ המוכר את הבית ריש גמרא מתניתין דהמקדיש את השדה כו' אמר רב הונא אע\"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה\"ז לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע ואפי' לר\"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה\"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי שני אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א\"ל עקור אילנך שקול וזיל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי הבבא הראשונה שבזה הפסק הוא כרב פפא. ומ\"ש בהשגות שלא נאמר דבר זה אלא במוכר לשנים כו' היינו זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע כו' דריש שמעתא וכדפסיקנא כרב פפא וכתבה רבינו משה ז\"ל בסמוך לזה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל והבבא השניה שכתב רבינו משה ז\"ל וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי לו כו' היא מימרא דרב הונא ס\"פ המוכר את הבית ועדיפא מדחזקת הבתים בתחלת מימרא דאי מההיא ה\"א ה\"מ תלתא אבל תרי לא קמ\"ל וכ\"כ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל אות באות בהלכות שלהי פ' המוכר את הבית ומה שלא אמר שיש לו חצי קרקע הדין עמו שהרי שנינו במשנתנו פרק המוכר את הספינה שהקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע כלל וכ\"כ רבינו משה ז\"ל בתחלת זה הפרק ולפיכך היה נראה לכאורה שלא יהיה לו לבעל האילנות בקרקע כלום אלא כי מעיינת בה שפיר יפה דקדק ואפי' כי ליתא לדרב הונא ויפה דן שהרי זה המוכר לא מכר האילנות אלא הקרקע ושייר האילנות לפניו ואיכא תרי טעמי חדא במכירת הקרקע דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי שייר לפי שדעתו של אדם קרובה אצל עצמו ואע\"ג דבעלמא הלכתא כר\"ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר כדפסיק שמואל פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דלא את הבור כו' הכא בשייר האילנות לעצמו דקי\"ל כל לגבי נפשיה שיורי קא משייר וזה תלמוד ערוך לפניך בשמעתין דפ' חזקת הבתים שהבאתי דגרסינן בתר מכר האילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר\"ע ורבנן כו' עד לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר לית ליה ואפי' לרב פפא דאמר יש לו ה\"מ גבי שני לקוחות דא\"ל כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה הוא מוכר ע\"כ וקי\"ל הלכה כר\"ע וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל שם בהלכות וממוכר אילנות ומשייר קרקע נילף למוכר קרקע ומשייר אילנות כדכתיבנא הלכתא כרב פפא ומיהו למיתן ליה חצי קרקע לא אפשר דהא לא פשיטא ליה לתלמודא כההיא דתחלת המימרא שכתבתי ועוד שהרי הלוקח שני אילנות לא קנה קרקע ולפטרו בלא כלום א\"א דא\"כ א\"ל עקור אילנך כדקאמר רב הונא להדיא בההיא דס\"פ המוכר את הבית שכתבתי הלכך נותנין לו קרקע הראוי כדאיתא בשמעתין דהמוכר את הספינה וזה דעת נכון וכמעט הייתי אומר כי לשון ההשגות זה לא כתבו הראב\"ד ז\"ל:", + " מכר את הקרקע לאחד עד דבר ידוע. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "המוכר שדה לחבירו וכו' עד כלום. פרק המוכר את הבית (דף ס\"ד): " + ], + [ + "מכר לו שדה ואמר לו חוץ מן האילנות וכו' היו בה גפנים ודקלים כו' עד בעין יפה מוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם שפירש לזה אינו כלום וכו': ואני אומר אין זה טעות דאדרבה כן משמע מן ההלכות פ' המוכר את הבית גמ' מתני' דהמוכר את השדה כו' דגרסינן בריש שמעתין אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דמזבין ארעא לחבריה כו' עד א\"ל לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דקלא טבא הוא שיורי משייר ואי דקלא בישא הוא כ\"ש הנך וגם ר\"מ ז\"ל כתבו בתחלת אלה הדינין אלמא טעמא משום מוכר בעין יפה או רעה הוא וכן כולה וזה פשוט ואין בו טעות כלל ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר:", + " ואם הדקלים שייר כו' עד ובכלל השדה נחשב. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד שיש בו הדקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דהאי זיל קרי בי רב הוא ובגין רבה אכיל תלמידא אות באות וזהו לשון ההלכות פרק המוכר את הבית גמרא מתני' דהמוכר את השדה הא דאמרינן הכא ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי לא חיובי מחייבנא למזבן ליה תרי דיקלי אלא רשותא יהיבנא למיזבן ליה תרי דקלי דאי א\"ל זביננא לך תרי דקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דקלי אלא בדזבין ליה תרי דקלי מיחייב בה בההיא ארעא ואע\"ג דלית בה דקלי ע\"כ. והם הם דברי ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " אבל אם אמר לו קרקע וכו' עד למעלה. הכל פ' המוכר את הבית (דף ס\"ט): " + ], + [ + "המוכר בית לחבירו וכו' עד כשהיה מקודם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש שאפי' בנין חדש סונה אם הוא רוצה עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי תלמוד ערוך הוא פרק המוכר את הבית (דף ס\"ד) שלהי גמרא מתניתין קמייתא דבעי למיפשט מינה וגרסינן ת\"ש דאמר ר\"ל זאת אומרת המוכר בית לחבירו ואמרו לו על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו ואמרינן למאי הילכתא רב זביד אמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא רב פפא אמר שאם רצה לבנות על גבה בונה ואי ס\"ד מסתמא קני לוקח ל\"ל על מנת ומהדרינן אהני ליה ע\"מ דאי נפלה הדר בני לה ע\"כ. והנה עיניך רואות זה הלשון כר\"מ ז\"ל ומעתה מה אשיב שואלי שיצא מפי קדוש זאת אלא שאני אומר אחד מן התלמידים ראה אותה דר\"ל זאת אומרת במושכל ראשון בתחילת ההלכה ולא דקדקו בסופה וראה זאת הפיסקא לר\"מ ז\"ל וחשבוה למשובשת ואינו כן:" + ], + [ + "המוכר קברו או דרך קברו וכו' עד סוף הפרק. פרק המוכר פירות (דף ק'): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ], + [ + "המוכר דבר שיש לו תשמישין עד רוחב ארבע אמות. פ' המוכר את הבית (דף ס\"א):", + " ולא את הבור החפור בקרקע. בבתרא פרק המוכר את הבית ובערכין פרק האומר משקלי עלי (דף י\"ט):", + " ולא את הדות הבנוי בבור כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הבית:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "המוכר את העיר כו' עד המחובר לה עד שיפרש. הכל פרק המוכר את הבית (דף ס\"ח): " + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ], + [ + "וכן האחין שחלקו וזכה אחד כו' עד (סוף הפרק) שפירשו חכמים בפרקים אלו. עיקר אלו ההלכות פ' המוכר את הספינה והביאור פכ\"ה ופכ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את הספינה עד לצמד בקר. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את הספינה עד לצמד בקר. פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את העול וכו' מכר את העגלה וכו' עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שהוא כן בתוספתא אין סומכין עליה שאין הטעם שלה ברור והרב ז\"ל לא הביא אותה עכ\"ל: ואני אומר אנחנו מצאנוה בהלכות המדויקות ועליה סמכו רבותינו נ\"ע:" + ], + [ + "וכן המוכר את החמור כו' עד אין מביאין ראיה מן הדמים. פ' המוכר את הספינה (דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן המוכר את החמור כו' עד אין מביאין ראיה מן הדמים. פ' המוכר את הספינה (דף ע\"ח): " + ], + [ + "המוכר את השפחה עד שאין קונה חמורה לחלבה. תוספתא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המוכר את השפחה עד שאין קונה חמורה לחלבה. תוספתא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "האומר לחבירו ראש עבד זה וכו' עד נמכרת תמיד במטבחיים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה מצא אותו במסכת ערכין וכו': ואני אומר פ\"ה בפ\"א נתחלף לסופר דפ\"ק דערכין ודאי מיתניא בשמעתין דנדון בכבודו. ומה שהצריך עיון הראב\"ד ז\"ל משום דמוקי לה בקדשי מזבח נ\"ל דהיינו במסקנא ראשונה וכבר כתבה ר\"מ ז\"ל פ\"ק דהלכות ערכין וחרמים לאותה מסקנא אבל במסקנא בתרייתא וסוגיין דתלמודא תלי בדבר שהנשמה תלויה בו כמ\"ש כאן:" + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ], + [ + "המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור וכו' עד כדין שהוא עתה. הכל בב\"ב פרק בית כור (דף צ'): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך וכו' או שאמר לו בית כור וכו' עד אם חסר אם יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו משנה שלימה ותלמוד ערוך הוא דתנן פרק בית כור מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר ביטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל ביטל מדה בחבל הן חסר הן יתר כדברי בן ננס וגרסינן עלה בגמרא א\"ר יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס אבל חכ\"א הלך אחר הפחות שבלשונות ואקשינן זו ולא ס\"ל והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דמפלגינן בין תפיס ללא תפיס. ופירשב\"ם ז\"ל הלך אחר פחות שבלשונות הלך אחר אותו לשון שמפחית כחו של לוקח דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון אי תפוס לשון אחרון ודאי המוכר שהוא מוחזק בקרקע יד שלו על העליונה הלכך היכא דא\"ל מדה בחבל והן חסר והן יתר חזינן אם הותיר כל שהוא להכי א\"ל מדה בחבל ואם פוחת כל שהוא להכי א\"ל הן חסר הן יתר שהיה ירא שמא לא יהיה בית כור שלם והגיעו וקא מתמה תלמודא זו ולא ס\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל המשנה והגמרא על דרך קצרה ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל הא פרקה רשב\"ם ז\"ל שפירש כי בודאי המוכר שהוא מוחזק בקרקע יד שלו על העליונה ובהכי ליכא לאפלוגי בין קולא וחומרא שהיה מדקדק הראב\"ד ז\"ל. ומיהו אי הוה דיינינן ליה על פום סוגיין שהן דינין ידועין מפורשין מפוזרין בתלמוד אי תפס תפס והמע\"ה והיכא דלא תפיס חד מינייהו אמרינן העמד ממון על חזקתו וה\"ל חבריה המוציא מחבירו ועליו הראיה ור\"מ ז\"ל בחכמתו סידר בכאן דיני הלשונות בקצרה שלכך קראו משנה תורה ושאר הדינין ביארן במקומן הקבוע להן בהל' טוען ונטען:" + ], + [ + "מכר לו בית כור וכו' עד מאתים. פרק בית כור (דף ק\"ד): " + ], + [ + "מכר לו בית כור וכו' עד מאתים. פרק בית כור (דף ק\"ד): " + ], + [ + "האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך עד שהוא נקרא בית כור. במציעא פרק המקבל (דף ק\"ד) ופ\"ק דב\"ב:", + " וכן האומר לחבירו עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דב\"ב:" + ], + [ + "וכל הדברים האלה וכו' עד סוף הפרק. במציעא פ' השוכר ופ\"ק דב\"ב ובכתובות פרק מציאת האשה:" + ] + ], + [ + [ + "שלשה אין מקחן מקח עד משום כדי חייו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "החרש כיצד נושא ונותן וכו' עד אבל לא בקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס ופ' הניזקין (דף נ\"ט) גבי מתני' דחרש רומז ונרמז במטלטלין, והטעם אצלי משום כדי חייו ואע\"פ שלא אמרו בגמרא טעם כדי חייו אלא לגבי פעוטות בפ' הניזקין ילפינן מינה לגבי חרש תדע דבכל התלמוד חש\"ו כהדדי מתנייא ועוד דריש פ' מי שאחזו קורדיקוס אפליגו ר\"י ור\"ל דר\"ל אמר כותבין ונותנין לאלתר ור\"י אמר אין כותבין ונותנין לאלתר ואמרינן עלה במאי קא מפלגי ר\"ל מדמי ליה לישן ור\"י מדמי ליה לשוטה ע\"כ אלמא מדמינן חדא לחדא וה\"נ מדמינן והרמב\"ן ז\"ל פירש דטעמא משום שלא דברו חכמים אלא בהווה ובמצוי ולא שכיחי יתמי דלא מורתי להו שם מטלטלין אבל קרקע מועטין הן היורשין אותן דלאו כ\"ע אית להו קרקע וכל אלו סברות הן אבל התלמוד לא פירשו וכן נהג ר\"מ ז\"ל בכל זה החבור משנה תורה מן הטעם שפירשתי כמה פעמים וכן כתב ז\"ל הר\"ם מקוצי אות באות כלשון ר\"מ ז\"ל:", + " ואף במטלטלין לא יתקיימו עד או יכתוב בכתב ידו. בגיטין פ' מי שאחזו ופרק הניזקין:" + ], + [ + "החרש כיצד נושא ונותן וכו' עד אבל לא בקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס ופ' הניזקין (דף נ\"ט) גבי מתני' דחרש רומז ונרמז במטלטלין, והטעם אצלי משום כדי חייו ואע\"פ שלא אמרו בגמרא טעם כדי חייו אלא לגבי פעוטות בפ' הניזקין ילפינן מינה לגבי חרש תדע דבכל התלמוד חש\"ו כהדדי מתנייא ועוד דריש פ' מי שאחזו קורדיקוס אפליגו ר\"י ור\"ל דר\"ל אמר כותבין ונותנין לאלתר ור\"י אמר אין כותבין ונותנין לאלתר ואמרינן עלה במאי קא מפלגי ר\"ל מדמי ליה לישן ור\"י מדמי ליה לשוטה ע\"כ אלמא מדמינן חדא לחדא וה\"נ מדמינן והרמב\"ן ז\"ל פירש דטעמא משום שלא דברו חכמים אלא בהווה ובמצוי ולא שכיחי יתמי דלא מורתי להו שם מטלטלין אבל קרקע מועטין הן היורשין אותן דלאו כ\"ע אית להו קרקע וכל אלו סברות הן אבל התלמוד לא פירשו וכן נהג ר\"מ ז\"ל בכל זה החבור משנה תורה מן הטעם שפירשתי כמה פעמים וכן כתב ז\"ל הר\"ם מקוצי אות באות כלשון ר\"מ ז\"ל:", + " ואף במטלטלין לא יתקיימו עד או יכתוב בכתב ידו. בגיטין פ' מי שאחזו ופרק הניזקין:" + ], + [ + "השוטה אין מקחו מקח וכו' עד לקטנים. פרק הניזקין וגם בכתובות פרק מציאת האשה (דף ע'): " + ], + [ + "מי שהוא עת שוטה עד מה שעשה. בבתרא פ' מי שמת (דף קנ\"ה) ובפסחים פ' כיצד צולין:" + ], + [ + "קטן עד שש שנים וכו' מדברי חכמים וכו' עד שיגדיל. פ' הניזקין ופ' מי שמת והביאור פי\"א דהל' גזילה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "בד\"א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו' עד בטיב משא ומתן. בכתובות פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) ופ' התקבל ומי שאחזו רמיזא ובבתרא פ' מי שמת:", + " קטן היודע בטיב משא ומתן כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהקטן אין לו מחילה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין בהלכות הרב ז\"ל פרק מי שאחזו ופרק הניזקין ובב\"ב פ' מי שמת ובכתובות פ' מציאת האשה ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל במחילת קטן מחלוקת ישנה פרק הניזקין בשמעתיה דהפעוטות דאמרינן מתנתן מתנה כי רבים הסכימו דמחילה כמתנה ושם הארכתי בראיות שונות זו מזו וגם בענין הקניין יש אומרים דכולהו משאות ומתנות דאמרינן התם ופרק מי שאחזו כקניין נינהו ורבים חולקים עליהם וכולם דברי אלהים חיים הם ואין מקום לחיבור זה בכל אותו האריכות והביאור שכתב ר\"מ ז\"ל הוא פי\"ב:", + " ואני אומר שאין מקח הקטן כו' עד שנתרבו מדין וכו' עד או בשכירות מקום. יש לדבריו וסברותיו ראיות והוכחות לזה בגיטין פרק הניזקין ובמציעא פ\"ק ופרק אלו מציאות ושם הארכתי בשיטתו מה שאין לו מקום בחבור הזה כמו שהקדמתי והביאור פ\"ד דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "יראה לי שקטן שקנה קרקע וכו' עד ואין חבין לאדם שלא בפניו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעתה לפי דבריו וכו': ואני אומר תמה אני על קושיא זאת שהרי אם באנו לומר למעלה קנה יכול להיות חובתו באונאה או ביוקרא וזולא או אם נשרפו חטים בעלייה וה\"ל חובה לגבי קטן אבל הכא לזכותו אמרינן ותרתי מילי אמור רבנן זכין לו ואין חבין לו והן הן השתים שכתב ר\"מ ז\"ל למעלה ובכאן וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי אות באות:" + ], + [ + "קטן שהגדיל וכו' עד אחר שיגדיל. בנדה פרק בא סימן (דף נ\"ב) ובגיטין פ' המקבל (דף ס\"ז) ופרק מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "בד\"א בקרקע שלו כו' עד בדרכי העולם. בגיטין פרק המקבל וב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "מתנתו כשהוא פחות מבן כ' כו' עד שיגיע לרוב שנותיו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) וב\"ב פ' מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "מתנתו כשהוא פחות מבן כ' כו' עד שיגיע לרוב שנותיו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) וב\"ב פ' מי שמת (דף קנ\"ה): " + ], + [ + "מי שמכר בין בנכסיו כו' עד בממכרו. בב\"ב פ' ח\"ה ופרק מי שמת (דף קנ\"ד) ובמציעא פ\"ק ופרק הזהב:" + ], + [ + "מי שמכר בין בנכסיו כו' עד בממכרו. בב\"ב פ' ח\"ה ופרק מי שמת (דף קנ\"ד) ובמציעא פ\"ק ופרק הזהב:" + ], + [ + "השכור מקחו מקח כו'. עד סוף הפרק. בעירובין פרק הדר (דף ס\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "המוכר שמכר קרקע עד לא רצה תחזור לבעליה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ב):", + " לפיכך כותבין שטר עד וא\"צ לקנות ממנו כלום. בבתרא פרק חזקת הבתים ופ' גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "המוכר שמכר קרקע עד לא רצה תחזור לבעליה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף נ\"ב):", + " לפיכך כותבין שטר עד וא\"צ לקנות ממנו כלום. בבתרא פרק חזקת הבתים ופ' גט פשוט (דף קס\"ח): " + ], + [ + "וכן האשה שמכרה עד קנו הלוקחין. בבתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ונ') ובגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה ונ\"ח) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) ופ' האשה שנפלו לה:" + ], + [ + "וכן האשה שמכרה עד קנו הלוקחין. בבתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ונ') ובגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה ונ\"ח) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) ופ' האשה שנפלו לה:" + ], + [ + "בעל שמכר מטלטלין עד להוציא מידם. בבתרא פ' חזקת הבתים:", + " וכן יש לו לבעל כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. בבתרא פרק חזקת הבתים ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ\"א) והביאור פכ\"ג:", + " ב\"ד שמכרו או לקחו וכו' עד שאינו שלו. בכתובות פ' האשה שנפלו ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "בעל שמכר מטלטלין עד להוציא מידם. בבתרא פ' חזקת הבתים:", + " וכן יש לו לבעל כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. בבתרא פרק חזקת הבתים ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ\"א) והביאור פכ\"ג:", + " ב\"ד שמכרו או לקחו וכו' עד שאינו שלו. בכתובות פ' האשה שנפלו ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "המוכר או הנותן בשבת כו' עד סוף הפרק. בירושלמי ופ' שואל במסכת שבת ועוד כתבו ר\"מ ז\"ל בהל' שבת פכ\"ג בכלל דיני שבת בס\"ד:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..740a10713017f6a1afbc27f2dea10b72f262423f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,465 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "עבד עברי האמור בתורה וכו' עד כמו שביארנו בהלכות גניבה. עיקר ההלכה פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) ובסיפרי והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואין לך איש מישראל כו' עד כי ימכר לך אחיך העברי. פ\"ק דקידושין שם ובספרי שם:", + " מוכר עצמו כיצד עד ואח\"כ ימכור את עצמו. במציעא פרק איזהו נשך (דף ע\"א) ובסיפרי:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "אחד המוכר עצמו או שמכרוהו ב\"ד וכו' עד ודרך כבוד. זה מפורש בתורת כהנים פרשת בהר סיני שלא ימכרם בסימטא ויעמידם על אבן המקח:" + ], + [ + "כל עבד עברי וכו' מכאן אמרו חכמים וכו' וכן לא יאמר לו חפור וכו' עד דבר קצוב שהוא צריך לו: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא זו שלו היא אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבא והוא מתעכב לבא וכו': ואני אומר האמת הוא כי בתורת כהנים נאמרו כל הלכות אלו פרשת בהר סיני במנין י\"ח ופרק י\"ג וי\"ד והלשון שם אצלנו כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל זכור אני ללשון ר\"מ ז\"ל שלמדתי ושכחתי:", + " וכן העכו\"ם שנמכר לו וכו' ואם הניחוהו וכו' עד מדעת עצמו. הכל בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "כל עבד עברי וכו' מכאן אמרו חכמים וכו' וכן לא יאמר לו חפור וכו' עד דבר קצוב שהוא צריך לו: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא זו שלו היא אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבא והוא מתעכב לבא וכו': ואני אומר האמת הוא כי בתורת כהנים נאמרו כל הלכות אלו פרשת בהר סיני במנין י\"ח ופרק י\"ג וי\"ד והלשון שם אצלנו כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל זכור אני ללשון ר\"מ ז\"ל שלמדתי ושכחתי:", + " וכן העכו\"ם שנמכר לו וכו' ואם הניחוהו וכו' עד מדעת עצמו. הכל בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אנשים שאינן נוהגין כשורה עד להשתעבד בהן:\n מלך שגזר וכו' עד יותר מדאי: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי לא נאמרו דברים הללו בגמרא וכו': ואני אומר חייו חיי עולם בנגלה ובנעלם אלא ה\"ג פרק החולץ (דף מ\"ו) גמרא מתניתין דהמחזיר את גרושתו כו' אמר ליה רב פפא חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי זוזי אאינשי לכרגייהו ומשתעבדי בהו עבידתא יתירתא כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא אמר ליה איכו השתא שכיבי ולא אמרי לכו הא מילתא הכי אמר רב ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהיב כרגא ע\"כ וההיא ודאי לא אפשר לפרושה אלא משום עבידתא יתירתא דהא אי צריכי גיטא בעא מיניה בשלמא בפרק איזהו נשך שייך לפרושי כדקאמר מר מתרי טעמי חדא דמתניא לגבי רבית ועוד דלא גרסינן בה כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא אלא הא דפרק החולץ דמתאמרא לגבי קניין עבדים וגרסינן בה כי נפקי כו' היכי מצי מפרש לה לענין רבית על כן אני מסכים עם דברי ר\"מ ז\"ל וחיי רבינו הראב\"ד ז\"ל יעמדו לקץ הימין לעולם ולעולמי עולמים:", + " אבל לא כעבד ואם אינו נוהג כשורה כו'. פ\"ק דקידושין (דף כ') ובת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "כל עבד עברי עד שהוא עושה לו. פ\"ק דקידושין וריש פירקא בתרא דערכין ובת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אין אמה העבריה נוהגת עד היובלות. עיקר ההלכה בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ט) ומייתי לה בקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) והביאור פרק י' דהלכות שמיטה ויובל:" + ] + ], + [ + [ + "עבד עברי שמכרוהו עד ונתן לו השטר. פ\"ק דקידושין (דף י\"ד): " + ], + [ + "מכרוהו ב\"ד עובד שש עד שנאמר בשנת היובל הזאת. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ו) ובנדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ז ומ\"ח) ובערכין פרק השג יד (דף י\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו לעכו\"ם כו' עד הוא ובניו עמו. סוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם הואיל וכו' עד שיכתוב לו שטר. פ\"ק דקידושין (דף כ' וכ\"א): " + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם הואיל וכו' עד שיכתוב לו שטר. פ\"ק דקידושין (דף כ' וכ\"א): " + ], + [ + "אדון שמת עד שאר היורשים. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) בבלי וירושלמי:", + " והנמכר לגר צדק עד סוף הפרק. פ\"ק דקידושין ומציעא פרק איזהו נשך (דף נ\"ט ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "כל עבד עברי עד אינו חייב במזונותיה. בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ] + ], + [ + [ + "אמה העבריה כו' עד לכל מי שירצה. סוף מסכת ערכין (דף כ\"ח) ובכתובות פרק אלו נערות (דף מ'):", + " אף הקטנה שהיא איילונית עד אמה העבריה. פ\"ק דקידושין (דף י\"ח) בבלי וירושלמי ופ\"ק דשחיטת חולין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "המוכר את בתו ויצאה בשנים כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ח) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "המוכר את בתו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר את בתו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו וכו' עד לחירות. בניזקין פרק החובל (דף צ\"א וצ\"ח): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "המפיל שן עבדו וסימא את עינו הרי זה יצא לחירות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו סותרין זה את זה כו': ואני אומר מ\"ש שם פ\"ד ז\"ל כל עבד שיצא לחירות ועדיין לא הגיע גט שחרור לידו אין לו קנס ואחרים שחבלו בו אינו יכול להוציא מהן לעצמו שעדיין לא גמר שחרורו ולא האדון יכול להוציא מהן שהרי לא נשאר לו בו קניין לפיכך המפיל שן עבדו ואח\"כ סימא עינו יצא בשינו ואינו נותן לו דמי עינו ואם תפס אין מוציאין מידו עכ\"ל הנה עיניך רואות כי לשם מדבר במי שיצא לחירות מחמת שינו ואח\"כ סימא את עינו שהיה כמעוכב גט שיחרור בשעה שסימא עינו אבל בכאן מדבר שהפיל שינו וסימא עינו בשעה אחת או בזה אחר זה והתחיל זה עד שלא נגמר דינו של זה וזה פשוט והכי איתא פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד כו' עד שחבל בו. בב\"ק פרק החובל (דף צ') ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף נ\"א): " + ], + [], + [ + "יציאת העבד בראשי וכו' עד פטור מלשלמו. עיקר ההלכה פ\"ק דסנהדרין והביאור פ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "הכותב גט שחרור וכו' עד שלא בפניו. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ג) :", + " אבל אם אמר תנו וכו' עד לאחר מיתה. פרק קמא דגיטין (דף י\"א): " + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ\"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ\"ה שם:", + " חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ\"ק דגיטין:", + " ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ\"כ ר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דגיטין:", + " בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ\"א שם:" + ], + [ + "בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ\"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ\"ה שם:", + " חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ\"ק דגיטין:", + " ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ\"כ ר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דגיטין:", + " בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ\"א שם:" + ], + [ + "כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כן העבד ששטר שחרורו יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך הולך על דרך לא טוב וכו': ואני אומר הדרך הזה דרכיה דרכי נועם כבר דרכו עליה גאוני עולם נ\"ע פ\"ק דגיטין ואף כי מחלוקת ישנה בפירושה ומה שמקשה הראב\"ד ז\"ל כמעט הכל תלוי על אשכול אחד יש מתעשר ואין כל שכבר מוסכם דהלכה כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי ומה שאומרת בפני נכתב ובפני נחתם לאו לאפוקי מדין זיוף קא אתי אלא כלומר לשמה נכתב ולשמה נחתם וגם ידוע ומוסכם כמו שכתבתי פעמים בזה החיבור כי כשהתלמוד מקשה או תמה או אומר אותו בפשיטות הלכה פסוקה היא ומרגלא בפומיה מקובלת דהכי הילכתא וכוליה פירקין דגיטין דצ\"ל בפ\"נ משום לשמה הוא הילכך מה שהקשה תחילה היכן מצינו שטר שקרא עליו ערער שיגבה בו בלא קיום אתמהה והלא זאת האשה כיון שהגיע הגט לידה בעדי מסירה נתגרשה וכמו שאומר פשט התלמוד להדיא מעתה הגע עצמך שאבד הגט וכי לא נתגרשה מאותה שעה בין לגבות בין לכל דבר והערער שמוזכר בדבריו אין התלמוד מדבר בכך כלל בדין הזה ולא יאות לדבר בכך בענין רבינו ז\"ל דמה הוא מערער אחר עדי מסירה דהא קי\"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן ולא דמיא לשטר חוב דבשטר חוב קי\"ל כרב נחמן דאמר כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא ואע\"ג דאיהו לא טעין טענינן ליה אנן דאלמא כל זמן שלא נתקיימה עדותן שטרא חספא בעלמא הוא אבל בגט אינו כן שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והעיקר תלוי בעדי המסירה כמו שכתבתי ומה שאמרו גם בפירוש דמתני' מתורץ בזה שאין אמירת בפני נכתב כו' אלא משום לשמה גם מה שסתם דבריו יפה עשה על דרך התלמוד וכמו שמוכיח לשונו שבסמוך והם שכל ומושכל וכלכל סברות לא אוכל:", + " וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם עד ואינו צריך קיום. גם זה פ\"ק דגיטין והוא מורה על הראשונה שבארתי להבין דרך ר\"ם ז\"ל הסלולה ולכך העתקתי לך כל לשונו והביאור פרק ו' מהלכות גירושין:" + ], + [ + "כל הכשר להביא גט לאשה כו' עד סוף הפרק. במסכת גיטין פ\"ב ופרק השולח ובמסכת תמורה פרק כיצד מערימין:" + ] + ], + [ + [ + "גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ\"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:" + ], + [ + "גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ\"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:" + ], + [ + "המשחרר שני עבדים כו' עד מן הנכסים כלום. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ב): " + ], + [ + "המשחרר חצי עבדו וכו' עד כשהיה. בתמורה פרק כיצד מערימין:" + ], + [ + "הכותב לשפחתו וכו' עד כמו ששחרר חציה: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא רישא אסיפא וכו': ואני אומר אין כאן השגה לר\"מ ז\"ל ותשובתו וסברתו ופירושו על התלמוד פרק כיצד מערימין ובקידושין ס\"פ האומר ובגיטין פרק השולח ומאחר שהוא המקשה מפוייס בתירוצין כולנו מפוייסין:" + ], + [ + "שפחה חרופה כו' עד שאין הכסף גומר שחרורה: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש המאורסת לעבד עברי וכו': ואני אומר תבא עליו ברכה שהוסיף לנו ביאור שפחה חרופה על מה שביארוהו שלהי פרק קמא דכריתות ופירשה ר\"מ ז\"ל פ\"ג דהלכות איסורי ביאה ועיקר הדין בגיטין בפרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין כו' עד וכותב עליה שטר בחצי דמיה. פ\"ק דחגיגה ופרק קמא דעדיות ובגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' ואם נצרך הקטן בעבד כו' עד אצל מעות: כתב הראב\"ד ז\"ל נשתבש שיבוש גדול וכי האפוטרופוס כותב גט שחרור אלא ב\"ד מעמידין לו כדי לדקדק וכו': ואני אומר תמה אני על זה הלשון וכי כל מי שלא יפרש פירושו משתבש הוא והלא רשב\"ם ז\"ל ורוב רבותינו בעלי התוספות נ\"ע כך פירשוה ואדרבה הקשו הרבה על רש\"י ז\"ל לפי שפירש כשיטה זו שעמד בה הראב\"ד ז\"ל והכי גרסינן לה פרק השולח ההוא עבדא דבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה אמר אידך השתא שמעי בי רבנן ומפסדי ליה מינאי אזל ואקנייה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי מוקמינן ליה אפוטרופוס ומקרקיש ליה זוזי וכתוב ליה שטרא דחירותא על שמיה ע\"כ ופירש\"י ז\"ל כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שהרי אפילו בפעוטות אין מקחן מקח וממכרן ממכר ואפילו במטלטלי אינו אלא מדרבנן ומשום כדי חייו ומטעם הפקר ב\"ד הפקר דהיינו בממון דוקא אבל גבי איסורא כי הכא דקא משחרר עבדא לא כיון דמן התורה אין מעשה קטן כלום ועוד דשטר שחרור של עבד יליף לה לה מאשה וא\"כ כי היכי דגבי גט אשה קטן לאו בר גירושין הוא אף לגבי שחרור נמי לאו בר שחרורי הוא ועוד קשה לי דאי אפוטרופס לברר לו המעות של חצי דמיו נתמנה וכי אינו אביו קיים לפניו ושיברר לעצמו יברר לבנו שאין דעתו קרובה אצל בנו ממנו או ב\"ד בעצמן יבררו לו שהם במקומו ולכך פרשב\"ם ז\"ל והעומדים בשיטתו כפירוש ר\"מ ז\"ל ומה שאתה מקשה מה מועיל שחרור האפוטרופוס הא קיימא לן התם דאין אפוטרופוס מוציא לחירות תירצו ז\"ל הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן לאפוקי ממונא מקטן ואקנוהי לאפוטרופוס שעבודא דעבדא בתקנתא דרבנן דהפקר ב\"ד הפקר ומיהו בעינן קרקושי זוזי כדי שיהנה הקטן במקצת שלא רצו להפקיע ממנו לגמרי בלא הנאה כלל ויש בו עוד טעמים לרבותינו הקדמונים איש איש על שמו נמוקו עמו ושלא להאריך לא כתבתי אלא שכתבתי זה על המעט בקצרה כמסעף פארה במערצה להודיע כי לא נשתבש חלילה וחס אדרבה שמע וסבר ונתחכם:" + ], + [ + "שכיב מרע וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שמת:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את עבדו לעכו\"ם עד אין מחייבין אותו יתר. סוף מסכת ערכין ובגיטין פרק השולח:", + " וקנס זה אין גובין אותו עד ולשחררו. ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות ובשם הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "לוה על עבדו מן העכו\"ם עד לפייסו בממון אחר. בגיטין פרק השולח (דף מו:): " + ], + [ + "לוה על עבדו מן העכו\"ם עד לפייסו בממון אחר. בגיטין פרק השולח (דף מו:): " + ], + [ + "מכרו לעכו\"ם לשלשים יום מכרו חוץ ממלאכתו וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בקנסות תפיסה מועלת אלא במי שחסרו ממון עכ\"ל: ואני אומר סברא זו מחלוקת ישנה בב\"ק פרק המניח את הכד גבי מזיק שעבודו של חבירו גמרא מתני' דשור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים וכו' ופרק הגוזל קמא גבי שורף שטרות של חבירו ועיקר זאת ההלכה פרק השולח אבל אפילו לאותו דרך איני רואה חוסר ממון גדול כזה מעולם והוא נראה לעין שהעכו\"ם אין לו רחמנות ומשתעבד בו בפרך ומייגעו ומכחישו בגופו ובממונו וכל שכן המצות שהן יותר מן הממון תדע כי מפני שהפקיעהו מן המצות קנסוהו:" + ], + [ + "מכרו לעכו\"ם לשלשים יום מכרו חוץ ממלאכתו וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בקנסות תפיסה מועלת אלא במי שחסרו ממון עכ\"ל: ואני אומר סברא זו מחלוקת ישנה בב\"ק פרק המניח את הכד גבי מזיק שעבודו של חבירו גמרא מתני' דשור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים וכו' ופרק הגוזל קמא גבי שורף שטרות של חבירו ועיקר זאת ההלכה פרק השולח אבל אפילו לאותו דרך איני רואה חוסר ממון גדול כזה מעולם והוא נראה לעין שהעכו\"ם אין לו רחמנות ומשתעבד בו בפרך ומייגעו ומכחישו בגופו ובממונו וכל שכן המצות שהן יותר מן הממון תדע כי מפני שהפקיעהו מן המצות קנסוהו:" + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "עבד שאמר לעלות לארץ ישראל עד שהארץ ביד עכו\"ם. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י): " + ], + [ + "עבד שברח מח\"ל לארץ עד כמו שביארנו בעניין הונייה. עיקר ההלכות פרק השולח (דף מ\"ה ע\"א) ובלשון ספרי פרשת בהר לא תוננו אונאת דברים והביאור פרק י\"ב בהלכות מכירה:" + ], + [ + "עבד שברח מח\"ל לארץ עד כמו שביארנו בעניין הונייה. עיקר ההלכות פרק השולח (דף מ\"ה ע\"א) ובלשון ספרי פרשת בהר לא תוננו אונאת דברים והביאור פרק י\"ב בהלכות מכירה:" + ], + [ + "הקונה עבד מן העכו\"ם סתם עד או לח\"ל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ח ע\"ב):", + " וכן עבד שמל וטבל כו' עד כמציל מידם. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ד): " + ], + [ + "המפקיר עבדו עד גט שחרור. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ח ול\"ט) ובקידושין פרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "עבד שברח עד גט שחרור. פרק השולח (דף ל\"א ע\"א): " + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד כשאר העבדים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה בהיפך ממה שאמרו בגמרא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מפי הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל משנה שלימה פ\"ג דקידושין (דף ס\"ו ע\"ב) סוף פרק האומר דתנן וכל מי שאין לה לא על זה ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואי זה זה ולד שפחה ונכרית ע\"כ ומוקי לה בגמרא לגבי שפחה מדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה והתם ודאי ע\"ע הוא שרבו מוסר לו שפחה כנענית ומוכח בשמעתא מהם תקנו עבד ואמה מן הנולדים בארצכם ואומר דאוקימניה בעבד כנעני הבא על אחת מן האומות והוליד בן כיון דבתר אימיה שדינן להו אין לחלק ביניהם וה\"נ איתא ביבמות פרק החולץ ופרק הערל וכמה מקומות ומה שהקשה בהשגות ממה שאמרו באומות הלך אחר הזכר רבין הוא שאמרה בשם רבי יוחנן בקידושין פרק האומר גמרא מתני' דכ\"מ שיש קידושין וכו' ושיילינן עלה מאי באומות הלך אחר הזכר כדתניא מניין לאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שאתה רשאי לקנותו בעבד תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות אתה רשאי לקנותו בעבד ת\"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הכנענים שבארצכם ע\"כ. והוא שכתב ר\"מ ז\"ל לפנינו בזה הפרק וז\"ל אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד לפי שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס וה\"נ איתא פ\"ק דסוטה ופרק החולץ ופרק הערל עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר לאמר שיצא לשון השגה זאת מפי הראב\"ד ז\"ל שהיה הכל מסודר בפיו כשולחן מסודר א\"ו אחד מן התלמידים כתבה ומצאתי לר\"מ מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הקונה עבד כנעני עד לכל דבר. פ\"ג דקידושין ופ\"ק דסוטה (דף ג') וביבמות פרק הערל (דף ע\"ח): " + ], + [ + "אחד מן האומות שבא וכו' עד אין לו יחס. כבר כתבתי זה שהוא בקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "מלך עכו\"ם שעשה מלחמה וכן אם הרשה וכו' עד לכל דבר. זה כלול בדין מי שאינו פורע המס הכתוב למעלה באלו ההלכות מפרק החולץ (דף מ\"ו) ובהא דאמרינן בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ו) ובנדרים פרק ד' נדרים (דף נ\"ד) ובכמה מקומות דקי\"ל כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וממנה הסכימו כך וכתבו על דעת המסכימים שהיו גאונים וחכמים מחוכמים וסמך על דעתם וכתבו סתם:" + ], + [ + "עכו\"ם שקנה עכו\"ם לעבדות וכו' עד הדרכים שביארנו. ההלכות ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ו ול\"ח) והביאור הראשון פ\"ה והביאור השני פ\"ו:", + " ומותר לשחרר לדבר מצוה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק החולץ ופרק השולח (דף ל\"ח): " + ], + [], + [ + "יכול הרב לומר וכו' עד יתר מכל אדם. פ\"ק דגיטין (דף י\"ב):", + " אבל עבדים שהכניסה לו אשתו וכו' עד חייב באחריותן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתברר לי דבר זה שאם בא הבעל ואמר איני עובד ואיני זן יכול לעשות עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק קמא דגיטין וכדברי ר\"ם ז\"ל ומה שמבקש עוד הראב\"ד לדעת הוא סברא אם נאמר כיון שקיבל שוב אינו יכול לחזור בו כמו שכתבנו בהלכות זכייה ומתנה או אם נאמר בזה כל האומר אי איפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לו עסק לר\"מ ז\"ל בחיבור משנה תורה בסברות רק לחבר דרכי אורך הגמרא בדרך קצרה:" + ], + [ + "מותר לעבוד בעבד כנעני עד סוף הפרק. זה הדין הראשון מקרא מלא הוא לעולם בהם תעבודו וכדאיתא פ\"ק דקידושין ושאר הענין כולו ממה שאמרו בכתובות פרק אע\"פ (דף ס\"א) ובמדרשות וגם בירושלמי גרסינן ר' יוחנן אכיל קופר ויהב ליה לעבדיה ושתי חמרא ויהב לעבדיה וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו וחיברו בסוף הספר הזה כדי להשלימו בטוב טעם ודעת ונתן לך האל רחמים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..34fe4b430950083a4b0f5cfddab25fb46bc9c63f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Kinyan/Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,462 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Slaves", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Slaves", + "text": [ + [ + [ + "עבד עברי האמור בתורה וכו' עד כמו שביארנו בהלכות גניבה. עיקר ההלכה פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) ובסיפרי והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואין לך איש מישראל כו' עד כי ימכר לך אחיך העברי. פ\"ק דקידושין שם ובספרי שם:", + " מוכר עצמו כיצד עד ואח\"כ ימכור את עצמו. במציעא פרק איזהו נשך (דף ע\"א) ובסיפרי:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "כבר ביארנו שאין האשה נמכרת בגניבתה וכן אינה מוכרת את עצמה. עיקר ההלכה בסוטה פרק היה נוטל (דף כ\"ג) והביאור פ\"ג דהלכות גניבה:", + " ואינה קונה לא עבד עברי ולא עבד כנעני עד ואפילו לגר תושב. פרק איזהו נשך (דף ע\"א) :", + " ואם עבר ומכר וכו' עד גאולה תהיה לו. פרק הערל:" + ], + [ + "אחד המוכר עצמו או שמכרוהו ב\"ד וכו' עד ודרך כבוד. זה מפורש בתורת כהנים פרשת בהר סיני שלא ימכרם בסימטא ויעמידם על אבן המקח:" + ], + [ + "כל עבד עברי וכו' מכאן אמרו חכמים וכו' וכן לא יאמר לו חפור וכו' עד דבר קצוב שהוא צריך לו: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא זו שלו היא אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבא והוא מתעכב לבא וכו': ואני אומר האמת הוא כי בתורת כהנים נאמרו כל הלכות אלו פרשת בהר סיני במנין י\"ח ופרק י\"ג וי\"ד והלשון שם אצלנו כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל זכור אני ללשון ר\"מ ז\"ל שלמדתי ושכחתי:", + " וכן העכו\"ם שנמכר לו וכו' ואם הניחוהו וכו' עד מדעת עצמו. הכל בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "כל עבד עברי וכו' מכאן אמרו חכמים וכו' וכן לא יאמר לו חפור וכו' עד דבר קצוב שהוא צריך לו: כתב הראב\"ד ז\"ל סברא זו שלו היא אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבא והוא מתעכב לבא וכו': ואני אומר האמת הוא כי בתורת כהנים נאמרו כל הלכות אלו פרשת בהר סיני במנין י\"ח ופרק י\"ג וי\"ד והלשון שם אצלנו כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל זכור אני ללשון ר\"מ ז\"ל שלמדתי ושכחתי:", + " וכן העכו\"ם שנמכר לו וכו' ואם הניחוהו וכו' עד מדעת עצמו. הכל בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אנשים שאינן נוהגין כשורה עד להשתעבד בהן:\n מלך שגזר וכו' עד יותר מדאי: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי לא נאמרו דברים הללו בגמרא וכו': ואני אומר חייו חיי עולם בנגלה ובנעלם אלא ה\"ג פרק החולץ (דף מ\"ו) גמרא מתניתין דהמחזיר את גרושתו כו' אמר ליה רב פפא חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי זוזי אאינשי לכרגייהו ומשתעבדי בהו עבידתא יתירתא כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא אמר ליה איכו השתא שכיבי ולא אמרי לכו הא מילתא הכי אמר רב ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהיב כרגא ע\"כ וההיא ודאי לא אפשר לפרושה אלא משום עבידתא יתירתא דהא אי צריכי גיטא בעא מיניה בשלמא בפרק איזהו נשך שייך לפרושי כדקאמר מר מתרי טעמי חדא דמתניא לגבי רבית ועוד דלא גרסינן בה כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא אלא הא דפרק החולץ דמתאמרא לגבי קניין עבדים וגרסינן בה כי נפקי כו' היכי מצי מפרש לה לענין רבית על כן אני מסכים עם דברי ר\"מ ז\"ל וחיי רבינו הראב\"ד ז\"ל יעמדו לקץ הימין לעולם ולעולמי עולמים:", + " אבל לא כעבד ואם אינו נוהג כשורה כו'. פ\"ק דקידושין (דף כ') ובת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "כל עבד עברי עד שהוא עושה לו. פ\"ק דקידושין וריש פירקא בתרא דערכין ובת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אין אמה העבריה נוהגת עד היובלות. עיקר ההלכה בערכין פרק המקדיש (דף כ\"ט) ומייתי לה בקידושין פרק האומר (דף ס\"ט) והביאור פרק י' דהלכות שמיטה ויובל:" + ] + ], + [ + [ + "עבד עברי שמכרוהו עד ונתן לו השטר. פ\"ק דקידושין (דף י\"ד): " + ], + [ + "מכרוהו ב\"ד עובד שש עד שנאמר בשנת היובל הזאת. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ו) ובנדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ז ומ\"ח) ובערכין פרק השג יד (דף י\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ\"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:" + ], + [ + "המוכר עצמו לעכו\"ם כו' עד הוא ובניו עמו. סוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ז):", + " וכן הנמכר לעכו\"ם כו'. עד לפי מאה. פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם הואיל וכו' עד שיכתוב לו שטר. פ\"ק דקידושין (דף כ' וכ\"א): " + ], + [ + "הנמכר לעכו\"ם הואיל וכו' עד שיכתוב לו שטר. פ\"ק דקידושין (דף כ' וכ\"א): " + ], + [ + "אדון שמת עד שאר היורשים. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) בבלי וירושלמי:", + " והנמכר לגר צדק עד סוף הפרק. פ\"ק דקידושין ומציעא פרק איזהו נשך (דף נ\"ט ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "כל עבד עברי עד אינו חייב במזונותיה. בת\"כ פרשת בהר סיני:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "אע\"פ שהאדון חייב כו' עד מעניקין לו. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) וראשון נאמרה גם בירושלמי שם:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו עד העניק תעניק לו. בספרי פרשת בהר סיני:", + " אחד היוצא בסוף שש כו' עד חייב ליתן לו מהם. פ\"ק דקידושין (דף ט\"ז ע\"ב):", + " וכמה נותן לו ממון כו' עד מ\"מ. פ\"ק דקידושין (דף י\"ז) ומייתי לה במציעא פרק אלו מציאות:", + " א\"כ למה נאמר אשר ברכך כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דקידושין:" + ] + ], + [ + [ + "אמה העבריה כו' עד לכל מי שירצה. סוף מסכת ערכין (דף כ\"ח) ובכתובות פרק אלו נערות (דף מ'):", + " אף הקטנה שהיא איילונית עד אמה העבריה. פ\"ק דקידושין (דף י\"ח) בבלי וירושלמי ופ\"ק דשחיטת חולין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אין האב רשאי למכור עד ואף לאמתך תעשה כן. הכל פ\"ק דקידושין וסוף ערכין:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "אפילו הביאה סימנין עד קודמת למצות פדייה. פרק קמא דקידושין:", + " כיצד מצות יעוד עד אפילו לכ\"ג. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב) ובמכילתא אמרו ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אותה:", + " וכן אם נפלה לפני יבם כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דקידושין בבלי וירושלמי הוא עיקר ההלכה והביאור בזה הפרק ופ\"י דהלכות אישות:" + ], + [ + "המוכר את בתו ויצאה בשנים כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ח) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "המוכר את בתו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר את בתו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דקידושין (דף י\"ט ע\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ\"ק דקידושין (דף כ\"ב וכ\"ג):", + " אמר לו שלא בכתב עד או בראשי איברים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא והלכה כר\"ש שהכסף גומר בו עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי פ\"ק דקידושין פיסקא ובגרעון כסף גרסינן אלא האי שטרא היכי דמי אי נימא דכתב שטרא אדמיה היינו כסף אלא שטר שחרור למה לי שטרא לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד זיל ומהדרינן אמר רבא זאת אומרת ע\"ע גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולא שבקינן סוגיא דתלמודא בכל דוכתא שאין עבד יוצא לחירות אלא או בכסף או בשטר או בראשי איברים משום סברא ואי משום דר\"ש הא גרסינן בהדיא התם גמרא בפירקין (דף כ\"ד) ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' תנו רבנן בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר\"ש אלמא ר\"ש גופיה בעי שטר לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא אחרים כתבוהו ותלאוהו על שמו ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " והכותב לשפחתו וכו'. בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ו) ובקידושין פ\"ק (דף ו'): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "כיצד בראשי איברים כו' עד חסרו אבר ויצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו וכו' עד לחירות. בניזקין פרק החובל (דף צ\"א וצ\"ח): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "הכהו על עינו כו' עד יצא לחירות. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ד): " + ], + [ + "המפיל שן עבדו וסימא את עינו הרי זה יצא לחירות וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו סותרין זה את זה כו': ואני אומר מ\"ש שם פ\"ד ז\"ל כל עבד שיצא לחירות ועדיין לא הגיע גט שחרור לידו אין לו קנס ואחרים שחבלו בו אינו יכול להוציא מהן לעצמו שעדיין לא גמר שחרורו ולא האדון יכול להוציא מהן שהרי לא נשאר לו בו קניין לפיכך המפיל שן עבדו ואח\"כ סימא עינו יצא בשינו ואינו נותן לו דמי עינו ואם תפס אין מוציאין מידו עכ\"ל הנה עיניך רואות כי לשם מדבר במי שיצא לחירות מחמת שינו ואח\"כ סימא את עינו שהיה כמעוכב גט שיחרור בשעה שסימא עינו אבל בכאן מדבר שהפיל שינו וסימא עינו בשעה אחת או בזה אחר זה והתחיל זה עד שלא נגמר דינו של זה וזה פשוט והכי איתא פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד כו' עד שחבל בו. בב\"ק פרק החובל (דף צ') ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף נ\"א): " + ], + [], + [ + "יציאת העבד בראשי וכו' עד פטור מלשלמו. עיקר ההלכה פ\"ק דסנהדרין והביאור פ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "הכותב גט שחרור וכו' עד שלא בפניו. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ג) :", + " אבל אם אמר תנו וכו' עד לאחר מיתה. פרק קמא דגיטין (דף י\"א): " + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):" + ], + [ + "בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ\"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ\"ה שם:", + " חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ\"ק דגיטין:", + " ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ\"כ ר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דגיטין:", + " בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ\"א שם:" + ], + [ + "בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ\"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ\"ה שם:", + " חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ\"ק דגיטין:", + " ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ\"כ ר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דגיטין:", + " בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ\"א שם:" + ], + [ + "כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כן העבד ששטר שחרורו יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדרך הולך על דרך לא טוב וכו': ואני אומר הדרך הזה דרכיה דרכי נועם כבר דרכו עליה גאוני עולם נ\"ע פ\"ק דגיטין ואף כי מחלוקת ישנה בפירושה ומה שמקשה הראב\"ד ז\"ל כמעט הכל תלוי על אשכול אחד יש מתעשר ואין כל שכבר מוסכם דהלכה כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי ומה שאומרת בפני נכתב ובפני נחתם לאו לאפוקי מדין זיוף קא אתי אלא כלומר לשמה נכתב ולשמה נחתם וגם ידוע ומוסכם כמו שכתבתי פעמים בזה החיבור כי כשהתלמוד מקשה או תמה או אומר אותו בפשיטות הלכה פסוקה היא ומרגלא בפומיה מקובלת דהכי הילכתא וכוליה פירקין דגיטין דצ\"ל בפ\"נ משום לשמה הוא הילכך מה שהקשה תחילה היכן מצינו שטר שקרא עליו ערער שיגבה בו בלא קיום אתמהה והלא זאת האשה כיון שהגיע הגט לידה בעדי מסירה נתגרשה וכמו שאומר פשט התלמוד להדיא מעתה הגע עצמך שאבד הגט וכי לא נתגרשה מאותה שעה בין לגבות בין לכל דבר והערער שמוזכר בדבריו אין התלמוד מדבר בכך כלל בדין הזה ולא יאות לדבר בכך בענין רבינו ז\"ל דמה הוא מערער אחר עדי מסירה דהא קי\"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן ולא דמיא לשטר חוב דבשטר חוב קי\"ל כרב נחמן דאמר כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא ואע\"ג דאיהו לא טעין טענינן ליה אנן דאלמא כל זמן שלא נתקיימה עדותן שטרא חספא בעלמא הוא אבל בגט אינו כן שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והעיקר תלוי בעדי המסירה כמו שכתבתי ומה שאמרו גם בפירוש דמתני' מתורץ בזה שאין אמירת בפני נכתב כו' אלא משום לשמה גם מה שסתם דבריו יפה עשה על דרך התלמוד וכמו שמוכיח לשונו שבסמוך והם שכל ומושכל וכלכל סברות לא אוכל:", + " וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם עד ואינו צריך קיום. גם זה פ\"ק דגיטין והוא מורה על הראשונה שבארתי להבין דרך ר\"ם ז\"ל הסלולה ולכך העתקתי לך כל לשונו והביאור פרק ו' מהלכות גירושין:" + ], + [ + "כל הכשר להביא גט לאשה כו' עד סוף הפרק. במסכת גיטין פ\"ב ופרק השולח ובמסכת תמורה פרק כיצד מערימין:" + ] + ], + [ + [ + "גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ\"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:" + ], + [ + "גט שחרור וכו' עד שיתקיים השטר. הכל פ\"ק דגיטין ותחילת פרק המגרש:" + ], + [ + "המשחרר שני עבדים כו' עד מן הנכסים כלום. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ב): " + ], + [ + "המשחרר חצי עבדו וכו' עד כשהיה. בתמורה פרק כיצד מערימין:" + ], + [ + "הכותב לשפחתו וכו' עד כמו ששחרר חציה: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא רישא אסיפא וכו': ואני אומר אין כאן השגה לר\"מ ז\"ל ותשובתו וסברתו ופירושו על התלמוד פרק כיצד מערימין ובקידושין ס\"פ האומר ובגיטין פרק השולח ומאחר שהוא המקשה מפוייס בתירוצין כולנו מפוייסין:" + ], + [ + "שפחה חרופה כו' עד שאין הכסף גומר שחרורה: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש המאורסת לעבד עברי וכו': ואני אומר תבא עליו ברכה שהוסיף לנו ביאור שפחה חרופה על מה שביארוהו שלהי פרק קמא דכריתות ופירשה ר\"מ ז\"ל פ\"ג דהלכות איסורי ביאה ועיקר הדין בגיטין בפרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין כו' עד וכותב עליה שטר בחצי דמיה. פ\"ק דחגיגה ופרק קמא דעדיות ובגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' ואם נצרך הקטן בעבד כו' עד אצל מעות: כתב הראב\"ד ז\"ל נשתבש שיבוש גדול וכי האפוטרופוס כותב גט שחרור אלא ב\"ד מעמידין לו כדי לדקדק וכו': ואני אומר תמה אני על זה הלשון וכי כל מי שלא יפרש פירושו משתבש הוא והלא רשב\"ם ז\"ל ורוב רבותינו בעלי התוספות נ\"ע כך פירשוה ואדרבה הקשו הרבה על רש\"י ז\"ל לפי שפירש כשיטה זו שעמד בה הראב\"ד ז\"ל והכי גרסינן לה פרק השולח ההוא עבדא דבי תרי קם חד מינייהו שחרריה לפלגיה אמר אידך השתא שמעי בי רבנן ומפסדי ליה מינאי אזל ואקנייה לבנו קטן שלחה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי מוקמינן ליה אפוטרופוס ומקרקיש ליה זוזי וכתוב ליה שטרא דחירותא על שמיה ע\"כ ופירש\"י ז\"ל כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל שהרי אפילו בפעוטות אין מקחן מקח וממכרן ממכר ואפילו במטלטלי אינו אלא מדרבנן ומשום כדי חייו ומטעם הפקר ב\"ד הפקר דהיינו בממון דוקא אבל גבי איסורא כי הכא דקא משחרר עבדא לא כיון דמן התורה אין מעשה קטן כלום ועוד דשטר שחרור של עבד יליף לה לה מאשה וא\"כ כי היכי דגבי גט אשה קטן לאו בר גירושין הוא אף לגבי שחרור נמי לאו בר שחרורי הוא ועוד קשה לי דאי אפוטרופס לברר לו המעות של חצי דמיו נתמנה וכי אינו אביו קיים לפניו ושיברר לעצמו יברר לבנו שאין דעתו קרובה אצל בנו ממנו או ב\"ד בעצמן יבררו לו שהם במקומו ולכך פרשב\"ם ז\"ל והעומדים בשיטתו כפירוש ר\"מ ז\"ל ומה שאתה מקשה מה מועיל שחרור האפוטרופוס הא קיימא לן התם דאין אפוטרופוס מוציא לחירות תירצו ז\"ל הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן לאפוקי ממונא מקטן ואקנוהי לאפוטרופוס שעבודא דעבדא בתקנתא דרבנן דהפקר ב\"ד הפקר ומיהו בעינן קרקושי זוזי כדי שיהנה הקטן במקצת שלא רצו להפקיע ממנו לגמרי בלא הנאה כלל ויש בו עוד טעמים לרבותינו הקדמונים איש איש על שמו נמוקו עמו ושלא להאריך לא כתבתי אלא שכתבתי זה על המעט בקצרה כמסעף פארה במערצה להודיע כי לא נשתבש חלילה וחס אדרבה שמע וסבר ונתחכם:" + ], + [ + "שכיב מרע וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שמת:" + ] + ], + [ + [ + "המוכר את עבדו לעכו\"ם עד אין מחייבין אותו יתר. סוף מסכת ערכין ובגיטין פרק השולח:", + " וקנס זה אין גובין אותו עד ולשחררו. ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות ובשם הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "לוה על עבדו מן העכו\"ם עד לפייסו בממון אחר. בגיטין פרק השולח (דף מו:): " + ], + [ + "לוה על עבדו מן העכו\"ם עד לפייסו בממון אחר. בגיטין פרק השולח (דף מו:): " + ], + [ + "מכרו לעכו\"ם לשלשים יום מכרו חוץ ממלאכתו וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בקנסות תפיסה מועלת אלא במי שחסרו ממון עכ\"ל: ואני אומר סברא זו מחלוקת ישנה בב\"ק פרק המניח את הכד גבי מזיק שעבודו של חבירו גמרא מתני' דשור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים וכו' ופרק הגוזל קמא גבי שורף שטרות של חבירו ועיקר זאת ההלכה פרק השולח אבל אפילו לאותו דרך איני רואה חוסר ממון גדול כזה מעולם והוא נראה לעין שהעכו\"ם אין לו רחמנות ומשתעבד בו בפרך ומייגעו ומכחישו בגופו ובממונו וכל שכן המצות שהן יותר מן הממון תדע כי מפני שהפקיעהו מן המצות קנסוהו:" + ], + [ + "מכרו לעכו\"ם לשלשים יום מכרו חוץ ממלאכתו וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בקנסות תפיסה מועלת אלא במי שחסרו ממון עכ\"ל: ואני אומר סברא זו מחלוקת ישנה בב\"ק פרק המניח את הכד גבי מזיק שעבודו של חבירו גמרא מתני' דשור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים וכו' ופרק הגוזל קמא גבי שורף שטרות של חבירו ועיקר זאת ההלכה פרק השולח אבל אפילו לאותו דרך איני רואה חוסר ממון גדול כזה מעולם והוא נראה לעין שהעכו\"ם אין לו רחמנות ומשתעבד בו בפרך ומייגעו ומכחישו בגופו ובממונו וכל שכן המצות שהן יותר מן הממון תדע כי מפני שהפקיעהו מן המצות קנסוהו:" + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "המוכר עבדו לח\"ל כו' עד לשחרר. סוף ערכין תחלתו ומקצתו פ\"ק דגיטין והכל פרק השולח (דף מ\"ד ע\"ב): " + ], + [ + "עבד שאמר לעלות לארץ ישראל עד שהארץ ביד עכו\"ם. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י): " + ], + [ + "עבד שברח מח\"ל לארץ עד כמו שביארנו בעניין הונייה. עיקר ההלכות פרק השולח (דף מ\"ה ע\"א) ובלשון ספרי פרשת בהר לא תוננו אונאת דברים והביאור פרק י\"ב בהלכות מכירה:" + ], + [ + "עבד שברח מח\"ל לארץ עד כמו שביארנו בעניין הונייה. עיקר ההלכות פרק השולח (דף מ\"ה ע\"א) ובלשון ספרי פרשת בהר לא תוננו אונאת דברים והביאור פרק י\"ב בהלכות מכירה:" + ], + [ + "הקונה עבד מן העכו\"ם סתם עד או לח\"ל. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ח ע\"ב):", + " וכן עבד שמל וטבל כו' עד כמציל מידם. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ד): " + ], + [ + "המפקיר עבדו עד גט שחרור. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ח ול\"ט) ובקידושין פרק עשרה יוחסין:" + ], + [ + "עבד שברח עד גט שחרור. פרק השולח (דף ל\"א ע\"א): " + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "עבד שנשבה אם נתייאש ממנו וכו' עד והרי הוא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כרשב\"ג וכאביי עכ\"ל: ואני אומר רצה הראב\"ד ז\"ל לרמוז על מה שפסק ר\"י אלפס ז\"ל בשם גאון הלכה כחכמים משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ומ\"מ אינו חולק בזה עם רבו כי מה שכתב ר\"י אלפס פסק גאון ז\"ל יכול להיות דלדידיה לא ס\"ל אלא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל:", + " ואם פדהו לשם בן חורין וכו' יצא לחירות וכו' עד גט שחרור. פרק השולח:", + " וכן אם נדר נדר שכופין עליו וכו' מכאן אני אומר שהמשחרר כו' עד אע\"פ שעדיין לא כתב: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שיבוש הוא שנשתבש בלשון המשנה וכו': ואני אומר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים ועשה לו שם כשם הגדולים אבל אפילו לגירסתו מפרשינן לה שמפקירו וישלים נזירותו והכי מתניא חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו מופר עולמית הפר לעבדו ויצא לחירות משלים נזירותו עד כאן ופירוש מיפר נדרי אשתו לגמרי ואינו מפר נדרי עבדו לגמרי כגון שאם הפר נדרי אשתו עתה בעודה תחתיו הפר עולמית אפילו כי נתגרשה הפר לעבדו בעודו תחתיו אם יצא לחירות ישלים נזירותו כי התחיל למנות קודם שהותר לו ואם לא התחיל למנות מונה לאחר שיצא לחירות עד כאן והכי מפרשינן כולה סוגיין בגמרא עלה לימא בדשמואל קא מיפלגי על סיפא דמתניתין דתנן עבר מכנגד פניו ר' מאיר אומר לא ישתה ר' יוסי אומר ישתה דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ אית ליה דשמואל ורבי יוסי לית ליה דשמואל פירוש עבר מכנגד פניו שברח מפניו של רבו ר\"מ דאמר לא ישתה ביין אית ליה דשמואל דכי ברח הו\"ל הפקר וכמפקיר עבדו דמי ויצא לחירות הילכך לא ישתה כדתנן יצא לחירות וישלים נזירותו ור' יוסי סבר כו' וכי מעיינה בה שפיר משכחת סוגיין דחיקא פורתא דמה ענין מפקיר עבדו שהוא מדעתו מפקירו לענין בורח מרבו לכך נראה כגירסא ספרדית הנמצאת בספרים הישנים המוגהין דגרסינן הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים נזירותו והשתא אתי שפיר לישנא דמתני' דמילי מילי קתני יצא לחירות מן הטעם שפירש ר\"ם ז\"ל והשתא אזלא ממילא קושיית ראב\"ד ז\"ל שהרי אינו כופהו אלא הפר לו כאשתו וכל בן חורין ומאחר שהוא בן חורין משלים נזירותו ככל איניש דעלמא וסוגיין נמי ניחא טפי דכיון דהפר לו ולא כפאו הוה ליה כמפקיר עבדו וזו היא גירסא מיושבת ועליה סמך רבינו משה ז\"ל:", + " אבל אם לוה מעבדו וכו' עד לא יצא לחירות. פרק השולח:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ], + [ + "הלוקח עבד מן העכו\"ם עד סוף הפרק. ביבמות פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד כשאר העבדים: כתב הראב\"ד ז\"ל וזה בהיפך ממה שאמרו בגמרא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מפי הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל משנה שלימה פ\"ג דקידושין (דף ס\"ו ע\"ב) סוף פרק האומר דתנן וכל מי שאין לה לא על זה ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואי זה זה ולד שפחה ונכרית ע\"כ ומוקי לה בגמרא לגבי שפחה מדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה והתם ודאי ע\"ע הוא שרבו מוסר לו שפחה כנענית ומוכח בשמעתא מהם תקנו עבד ואמה מן הנולדים בארצכם ואומר דאוקימניה בעבד כנעני הבא על אחת מן האומות והוליד בן כיון דבתר אימיה שדינן להו אין לחלק ביניהם וה\"נ איתא ביבמות פרק החולץ ופרק הערל וכמה מקומות ומה שהקשה בהשגות ממה שאמרו באומות הלך אחר הזכר רבין הוא שאמרה בשם רבי יוחנן בקידושין פרק האומר גמרא מתני' דכ\"מ שיש קידושין וכו' ושיילינן עלה מאי באומות הלך אחר הזכר כדתניא מניין לאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שאתה רשאי לקנותו בעבד תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות אתה רשאי לקנותו בעבד ת\"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הכנענים שבארצכם ע\"כ. והוא שכתב ר\"מ ז\"ל לפנינו בזה הפרק וז\"ל אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד לפי שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס וה\"נ איתא פ\"ק דסוטה ופרק החולץ ופרק הערל עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר לאמר שיצא לשון השגה זאת מפי הראב\"ד ז\"ל שהיה הכל מסודר בפיו כשולחן מסודר א\"ו אחד מן התלמידים כתבה ומצאתי לר\"מ מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "אחד הקונה עבד כנעני עד לכל דבר. פ\"ג דקידושין ופ\"ק דסוטה (דף ג') וביבמות פרק הערל (דף ע\"ח): " + ], + [ + "אחד מן האומות שבא וכו' עד אין לו יחס. כבר כתבתי זה שהוא בקידושין פרק האומר:" + ], + [ + "מלך עכו\"ם שעשה מלחמה וכן אם הרשה וכו' עד לכל דבר. זה כלול בדין מי שאינו פורע המס הכתוב למעלה באלו ההלכות מפרק החולץ (דף מ\"ו) ובהא דאמרינן בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ו) ובנדרים פרק ד' נדרים (דף נ\"ד) ובכמה מקומות דקי\"ל כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וממנה הסכימו כך וכתבו על דעת המסכימים שהיו גאונים וחכמים מחוכמים וסמך על דעתם וכתבו סתם:" + ], + [ + "עכו\"ם שקנה עכו\"ם לעבדות וכו' עד הדרכים שביארנו. ההלכות ביבמות פרק החולץ (דף מ\"ו) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ו ול\"ח) והביאור הראשון פ\"ה והביאור השני פ\"ו:", + " ומותר לשחרר לדבר מצוה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק החולץ ופרק השולח (דף ל\"ח): " + ], + [], + [ + "יכול הרב לומר וכו' עד יתר מכל אדם. פ\"ק דגיטין (דף י\"ב):", + " אבל עבדים שהכניסה לו אשתו וכו' עד חייב באחריותן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נתברר לי דבר זה שאם בא הבעל ואמר איני עובד ואיני זן יכול לעשות עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק קמא דגיטין וכדברי ר\"ם ז\"ל ומה שמבקש עוד הראב\"ד לדעת הוא סברא אם נאמר כיון שקיבל שוב אינו יכול לחזור בו כמו שכתבנו בהלכות זכייה ומתנה או אם נאמר בזה כל האומר אי איפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לו עסק לר\"מ ז\"ל בחיבור משנה תורה בסברות רק לחבר דרכי אורך הגמרא בדרך קצרה:" + ], + [ + "מותר לעבוד בעבד כנעני עד סוף הפרק. זה הדין הראשון מקרא מלא הוא לעולם בהם תעבודו וכדאיתא פ\"ק דקידושין ושאר הענין כולו ממה שאמרו בכתובות פרק אע\"פ (דף ס\"א) ובמדרשות וגם בירושלמי גרסינן ר' יוחנן אכיל קופר ויהב ליה לעבדיה ושתי חמרא ויהב לעבדיה וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו וחיברו בסוף הספר הזה כדי להשלימו בטוב טעם ודעת ונתן לך האל רחמים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e582a38150f8b7b228d3f927f47c4d620cdfe3cb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,787 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ], + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ], + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ] + ], + [ + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ] + ], + [ + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "ספת לה צואה כו' עד עבודתה בכך עד והדם מתפזר. פרק ר' ישמעאל (דף נ' ונ\"א) :", + " שחט לה חגב פטור אלא א\"כ היתה עבודתה בכך. פרק ר' ישמעאל שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת כל זה כו' הואיל ואין עבודתה בזריקה ואינה משתברת עכ\"ל: ואני אומר לא עמדתי על סוף דעתו שאם רצה להכריח מפני מה חייב בספיתת צואה או נסוך מימי רגלים ואע\"פ שאין עבודתה בכך ובשחיטת חגב או בהמה מחוסרת אבר פטור אלא א\"כ עבודתה בכך זאת הקושיא על התלמוד שייכא שפיר אבל ר\"מ ז\"ל לא שינה דרכו מדרך הגמרא שהרי הלכה זו ריש פרק רבי ישמעאל שם נשנית דגרסינן אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל כו' עד איתיביה ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מימי רגלים עד דמוקים לה בצואה לחה אלמא מדאקשי מינה לרב יהודה מכלל דבדרכה בכך עסקינן דומיא דרב יהודה גופיה וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דומיא דמקל. ואם מפני שרצה ללכת אחר הכרעת הדעת תמה אני וכי מפני ששחיטת חגב ובהמה מחוסרת אבר חשובים מספיתת צואה או נסוך מימי רגלים נניח תלמוד ערוך לפנינו ועוד וכי אנו בעבודות הולכים אחר הסברא צא ולמד מפעור שאין לך בזיון כמו קינח בחוטמו פ' ארבע מיתות גבי מעשה דסבטאי מאולם ואמרו הכומרים שאין עבודה כמותה אלא ודאי אפילו מטונפות ביותר אפשר שהן חשובות אצלם לפי שרוח הטומאה שורה יותר עליהן ומקובלות היו להן העבודות של כל צלם וצלם שלהם וכן הקדים ר\"מ ז\"ל ראש הפרק ואם הוא רצה לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד במקום חכמים שהן רבים אתמהה וכי שביק רבנן ועביד כר' יהודה. ומה שאמר עוד כי רב נחמן ורב יהודה אליבא דרב כר' יהודה סבירא להו א\"כ כי בעי תלמודא לימא כתנאי אמאי קא מסיק לא דכ\"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן כלומר דהיינו זריקה המשתברת דהיינו כרבנן דפטרי וגדולה מזאת בעיקר הסברא שכתב הרי מחוסרת אבר כיון דלא שייכא להו בקרבן כדבסמוך וחגב אע\"ג שצוארו דומה לבהמה הואיל ולא שייכי בשחיטה כלל דהא באסיפה בעלמא סגי להו לא חיישינן להו כלל ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל בסברא נכונה על מתכונתה תדע דאל\"כ אמאי נקט חגב ולא נקט עוף קטן מכמה מיני עופות שהן צריכין שחיטה לחולין ולא שייכי בעבודה כלל. כן נראה לי בעיקר הפירוש שעובדין אותה בכך שרוצה לומר עובדין אותה במקל כעין זריקה ושבירה ואעפ\"כ לא מיחייב אלא כעין זריקה המשתברת או כעין פנים ולפיכך פטור בזריקה וחייב בשבירה לרב יהודה אמר רב ולרב נחמן אמר רב דמיחייב בתרוייהו משום דעבודתה בכך ואינה נאסרת אלא בשבירה דלא בעי כעין פנים וזריקה משתברת אלא לאוסרה ומשום הכי קא מקשי ליה מאבני בית קוליס במה יאסרו דהא ליכא כעין פנים ולא זריקה המשתברת ואע\"ג דגמירי דעבודתה בכך דאילו כדברי המפרשים שעובדין אותה בכשכוש המקל או בענין אחר אבל לא בזריקה ולא שבירה א\"כ מאי קא מקשי מאבני בית קוליס דילמא שאני התם דעבודתה בכך ונפקא מאיכה יעבדו כד\"ן:", + " המקבל עליו אחד מכל מיני עד ומביא קרבן על שגגתו. הכל פ' ארבע מיתות. וענין החזרה ב\"ב (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ספת לה צואה כו' עד עבודתה בכך עד והדם מתפזר. פרק ר' ישמעאל (דף נ' ונ\"א) :", + " שחט לה חגב פטור אלא א\"כ היתה עבודתה בכך. פרק ר' ישמעאל שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת כל זה כו' הואיל ואין עבודתה בזריקה ואינה משתברת עכ\"ל: ואני אומר לא עמדתי על סוף דעתו שאם רצה להכריח מפני מה חייב בספיתת צואה או נסוך מימי רגלים ואע\"פ שאין עבודתה בכך ובשחיטת חגב או בהמה מחוסרת אבר פטור אלא א\"כ עבודתה בכך זאת הקושיא על התלמוד שייכא שפיר אבל ר\"מ ז\"ל לא שינה דרכו מדרך הגמרא שהרי הלכה זו ריש פרק רבי ישמעאל שם נשנית דגרסינן אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל כו' עד איתיביה ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מימי רגלים עד דמוקים לה בצואה לחה אלמא מדאקשי מינה לרב יהודה מכלל דבדרכה בכך עסקינן דומיא דרב יהודה גופיה וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דומיא דמקל. ואם מפני שרצה ללכת אחר הכרעת הדעת תמה אני וכי מפני ששחיטת חגב ובהמה מחוסרת אבר חשובים מספיתת צואה או נסוך מימי רגלים נניח תלמוד ערוך לפנינו ועוד וכי אנו בעבודות הולכים אחר הסברא צא ולמד מפעור שאין לך בזיון כמו קינח בחוטמו פ' ארבע מיתות גבי מעשה דסבטאי מאולם ואמרו הכומרים שאין עבודה כמותה אלא ודאי אפילו מטונפות ביותר אפשר שהן חשובות אצלם לפי שרוח הטומאה שורה יותר עליהן ומקובלות היו להן העבודות של כל צלם וצלם שלהם וכן הקדים ר\"מ ז\"ל ראש הפרק ואם הוא רצה לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד במקום חכמים שהן רבים אתמהה וכי שביק רבנן ועביד כר' יהודה. ומה שאמר עוד כי רב נחמן ורב יהודה אליבא דרב כר' יהודה סבירא להו א\"כ כי בעי תלמודא לימא כתנאי אמאי קא מסיק לא דכ\"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן כלומר דהיינו זריקה המשתברת דהיינו כרבנן דפטרי וגדולה מזאת בעיקר הסברא שכתב הרי מחוסרת אבר כיון דלא שייכא להו בקרבן כדבסמוך וחגב אע\"ג שצוארו דומה לבהמה הואיל ולא שייכי בשחיטה כלל דהא באסיפה בעלמא סגי להו לא חיישינן להו כלל ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל בסברא נכונה על מתכונתה תדע דאל\"כ אמאי נקט חגב ולא נקט עוף קטן מכמה מיני עופות שהן צריכין שחיטה לחולין ולא שייכי בעבודה כלל. כן נראה לי בעיקר הפירוש שעובדין אותה בכך שרוצה לומר עובדין אותה במקל כעין זריקה ושבירה ואעפ\"כ לא מיחייב אלא כעין זריקה המשתברת או כעין פנים ולפיכך פטור בזריקה וחייב בשבירה לרב יהודה אמר רב ולרב נחמן אמר רב דמיחייב בתרוייהו משום דעבודתה בכך ואינה נאסרת אלא בשבירה דלא בעי כעין פנים וזריקה משתברת אלא לאוסרה ומשום הכי קא מקשי ליה מאבני בית קוליס במה יאסרו דהא ליכא כעין פנים ולא זריקה המשתברת ואע\"ג דגמירי דעבודתה בכך דאילו כדברי המפרשים שעובדין אותה בכשכוש המקל או בענין אחר אבל לא בזריקה ולא שבירה א\"כ מאי קא מקשי מאבני בית קוליס דילמא שאני התם דעבודתה בכך ונפקא מאיכה יעבדו כד\"ן:", + " המקבל עליו אחד מכל מיני עד ומביא קרבן על שגגתו. הכל פ' ארבע מיתות. וענין החזרה ב\"ב (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "העובד מאהבה כו' עד פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא השמיט מכאן וכו'. ולא מאהבת עבודת כוכבים ולא מיראתה עכ\"ל: ואני אומר בזה אין לתפוס על שניהם ואין להאשים אלא הסופר שהשמיטו וכשבדקתי בנוסח המוגה מכתיבת ידו כן מצאתים ביחד כמו שנסחתי ומן הפירושים אין לי להשיב כי גם אנחנו יש לנו פירושים בזה פרק ד' מיתות (דף ס\"א) ופ\"א דכריתות וכולן דברי אלהים חיים הן:", + " המגפף כו' עד חייב. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי אמאי לוקה וכו' וכל תמונה בעבודת כוכבים אחת היא עכ\"ל: ואני אומר דאי דוקא הואי ההיא תוספתא הוה מסדרי לה בתלמודא רבינא ורב אשי או רבי יוחנן בירושלמי ועוד דהא בפרק ארבע מיתות בשמעתין דבני נח תניא כל שאין ב\"ד של ישראל ממיתין עליה אין בן נח מוזהר עליהן ואסיקנא למעוטי גפוף ונשוק ועוד פ' ארבע מיתות גמרא מתניתין דאחד העובד גרסינן להדיא יכול שאני מרבה המגפף והמנשק כו' עד ת\"ל זובח זביחה בכלל היתה ולמה יצתה כו' אלמא יצאו מגפף וחביריו מכלל האזהרה לומר שאין לוקין עליהן:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "אסור לעשות צורות לנוי וכו' עד הצורה בולטת. פ' כל הצלמים (שם) והאזהרות במכילתא:", + " וכן אסור לצור דמות חמה כו' עד ואפילו על הלוח. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מחלק וכו' ואחד צורת אדם וצורת המשמשין במרום דינן שוה וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן לפי שאין אדם יכול לצייר הצורה שלימה לגמרי אם אינה בולטת כגון מעשה רוקם ואורג וצובע על הלוח וכן אני רואה מפורש פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהמוצא כלים שהרי דבר פשוט כי לשון פרצוף בכל ההלכה היא בולטת וסתם צורה אינה בולטת ואנן גרסינן בחומרי דמנקיט רב ששת כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה כל הפרצופות מותרות חוץ מפרצוף אדם ושיילינן על רישא במאי עסקינן אילימא בעושה כל המזלות מי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי שמשמשין לפני במרום אלמא מדמקשי תלמודא הכי להדיא שמע מינה דבעושה צורת כל המזלות אסור ואע\"פ שאינן בולטין ובמזלא דכולה סוגיא דהא במרום נמי לא בלטן ומהדרינן תו ואי במוצא אימא מציעא כל הפרצופות וכו' ואי במוצא פרצוף אדם מי שרי והתנן המוצא כלים וכו' עד דמסיק אלא פשיטא בעושה וכדרב הונא בריה דר' יהושע כלומר דאמר לקמן בשמעתין טעמא מפירקין דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי והסכימו בעלי התוס' דקיי\"ל ככולהו אוקימתות דאוקים אביי מדלא קאמר אלא אלמא מדקא מסיק לה בפשיטות בעושה הלכתא היא דפרצוף אדם אסור והיינו בולט דוקא ועוד דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין כמסקנא דשמעתין ואם ראב\"ד סובר כהלכות גדולות יש לו פנים ואלו ואלו דברי אלהים חיים כד\"ן:", + " צורות הבהמות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "אסור לעשות צורות לנוי וכו' עד הצורה בולטת. פ' כל הצלמים (שם) והאזהרות במכילתא:", + " וכן אסור לצור דמות חמה כו' עד ואפילו על הלוח. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מחלק וכו' ואחד צורת אדם וצורת המשמשין במרום דינן שוה וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן לפי שאין אדם יכול לצייר הצורה שלימה לגמרי אם אינה בולטת כגון מעשה רוקם ואורג וצובע על הלוח וכן אני רואה מפורש פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהמוצא כלים שהרי דבר פשוט כי לשון פרצוף בכל ההלכה היא בולטת וסתם צורה אינה בולטת ואנן גרסינן בחומרי דמנקיט רב ששת כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה כל הפרצופות מותרות חוץ מפרצוף אדם ושיילינן על רישא במאי עסקינן אילימא בעושה כל המזלות מי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי שמשמשין לפני במרום אלמא מדמקשי תלמודא הכי להדיא שמע מינה דבעושה צורת כל המזלות אסור ואע\"פ שאינן בולטין ובמזלא דכולה סוגיא דהא במרום נמי לא בלטן ומהדרינן תו ואי במוצא אימא מציעא כל הפרצופות וכו' ואי במוצא פרצוף אדם מי שרי והתנן המוצא כלים וכו' עד דמסיק אלא פשיטא בעושה וכדרב הונא בריה דר' יהושע כלומר דאמר לקמן בשמעתין טעמא מפירקין דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי והסכימו בעלי התוס' דקיי\"ל ככולהו אוקימתות דאוקים אביי מדלא קאמר אלא אלמא מדקא מסיק לה בפשיטות בעושה הלכתא היא דפרצוף אדם אסור והיינו בולט דוקא ועוד דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין כמסקנא דשמעתין ואם ראב\"ד סובר כהלכות גדולות יש לו פנים ואלו ואלו דברי אלהים חיים כד\"ן:", + " צורות הבהמות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "מדיחי עיר מישראל כו' עד שעבדו אותה. רב יהודה אמר פרק ארבע מיתות (דף נ') וכו':", + " ואנשי העיר המודחים כו' עד פיך. פרק הנשרפין ופ' חלק (דף קי\"א) ופ' ארבע מיתות שם והאזהרות במכילתא דר' ישמעאל וכן כתב ר\"מ בספר המצות:", + " אין העיר נעשית כו' עד שידיחו רובה. פרק חלק (דף קי\"א) :", + " ויהיו המודחים ממאה כו' עד כרך גדול. בירוש' דפרק חלק נחלקו בו ר' מאיר ור' יהודה ופסק כר' יהודה כדין ובבבלי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) קאי ר' יונתן כותיה:", + " וכן אם הדיחוה עד הרוגי בית דין. הכל פרק חלק:" + ], + [ + "מדיחי עיר מישראל כו' עד שעבדו אותה. רב יהודה אמר פרק ארבע מיתות (דף נ') וכו':", + " ואנשי העיר המודחים כו' עד פיך. פרק הנשרפין ופ' חלק (דף קי\"א) ופ' ארבע מיתות שם והאזהרות במכילתא דר' ישמעאל וכן כתב ר\"מ בספר המצות:", + " אין העיר נעשית כו' עד שידיחו רובה. פרק חלק (דף קי\"א) :", + " ויהיו המודחים ממאה כו' עד כרך גדול. בירוש' דפרק חלק נחלקו בו ר' מאיר ור' יהודה ופסק כר' יהודה כדין ובבבלי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) קאי ר' יונתן כותיה:", + " וכן אם הדיחוה עד הרוגי בית דין. הכל פרק חלק:" + ], + [ + "אין דנין עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " אין אחת מערי מקלט. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד שבטים נתנו אותם מחלקיהם: ואני אומר דטעמא רבה אית ליה דהא אמרינן טעמא דירושלמי סוף פרק מרובה משום דלא נתחלקה לשבטים וה\"נ כל ערי מקלט לא נתחלקו לשבטים, כד\"ן:", + " ולא ירושלים עד הארץ. סוף פרק חלק (דף קי\"ב) ושלהי פרק מרובה (דף ע\"ב) ובספרי:", + " ואין ב\"ד אחד עושה שלש עיירות נדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות זו מזו עושה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש וכו' אלא יהודה וגליל עכ\"ל: ואני אומר כי דבריו נכונים ומחוורים ואין בהם נפתל ועקש. והנני אכין לפניך ולבך תשית לדעתי. דע כי זאת ההלכה מפורשת פ\"ק דסנהדרין והיא סתם משנה פשוטה דתנן ואין עושים שלש עיירות נדחות אבל עושים אחת או שתים ובתוספתא דנגעים פ\"ק אין עושין שלש עיירות נדחות בארץ ישראל שלא להחריב ארץ ישראל אבל עושין אחת או שתים וכן סתם ברייתא בגמרא גרס ת\"ר אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש הרי נתברר שעושין שתים ואין עושין שלש אלא שנצטרך לדעת אם נאמר זה בב\"ד אחד דוקא או אפילו בשני ב\"ד ועל זה גרס זמנין אמר רב בב\"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה ב\"ד עושין וזמנין אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה. למדנו מדבריהם מ\"מ כי מה שאסרו אינו אלא משום קרחה וזה אינו אלא בשלשתן זו בצד זו או שתים מהן לפחות דליכא מאן דאמר פרק הלוקין דתיהוי קרחה פחות משתים סמוכות זו לזו ועל כך בא ר\"ל לפרש דגרסינן אמר ריש לקיש לא שנו פירוש במשנתנו שאין עושין שלש אלא במקום אחד אבל בשנים או בשלשה מקומות פירש\"י ז\"ל כמו יהודה וגליל עושין ור' יוחנן בא לחלוק על זה ואמר לעולם אין עושין משום קרחה כלומר כשהשתים סמוכות זו לזו אין עושין משום קרחה למאן דאמר קרחה בשתי שערות ואע\"ג דלא קיי\"ל כוותיה ותניא כוותיה דר' יוחנן אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וע\"כ לא מסתייעא מלתיה דר' יוחנן מהא ברייתא אלא דאין עושין שלש אם השתים מהן סמוכות זו לזו אבל אם כל אחת מן השלש מרוחקות מחברתה כגון יהודה וגליל עושין אפילו שלש ולא מצית לפרושי דשתים אין עושין כלל וכהאי אמורא קמא ירושלמאה דלקמן דהא מתניתין היא דוקא שלש אין עושין הא שתים עושין דהא ודאי אמורא לא מצי פליג על מתניתין ועוד דר' יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה והיינו דקתני בברייתא דר' יוחנן אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין ולא קתני אחת ביהודה ושתים בגליל אין עושין או בהפך עלה בידינו כי הסמוכות בלבד נאסרו מדקאמר טעמא משום קרחה אבל היכא דליכא קרחה שרי ואפילו בב\"ד אחד דקי\"ל כוותיה וכן פסק רבינו חננאל ז\"ל משום דתנינן כוותיה אפילו תימא דזמנין אמר רב פליגא אין חשש, חדא דרב נפשיה זמנין אמר כך וזמנין אמר כך אין ולא ורפיא בידיה אלמא מסתפקא ליה ועוד דרב ור\"י הלכה כר' יוחנן ועל כן לא חשש לזה ר\"מ ז\"ל וכלל דבריו בריחוק וקירוב ודעתו לומר שכולן רחוקות זו מזו ולא היו סמוכות אפילו השתים מהן, ויפה כיון וכן מצאתי בירושלמי שהושמטו דברי רב לגמרי ונסדרו דברי ר' יוחנן בלבד משמיה דרביה בתלתא אמוראי דגרסינן ר' יוחנן בשם ר' אושעיא תלתא אמוראין חד אמר אחת עושים שתים אין עושין וחד אמר המפוזרות עושין הסמוכות אין עושין וחד אמר המפוזרות אין עושים כל עיקר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי הדחה ה\"ג בקונטריס ופסק כאמורא תניינא דקאי כר' יוחנן דשמעתין בבלאה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל למה התיר הוא ביהודה וגליל והלא הן מרוחקות דשמעתין כמו שהוכחתי ויש לי ראיה פ' חזקת הבתים גמרא מתניתין דשלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן וגליל ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ופירש\"י ז\"ל שאין שיירות מצויות מזו לזו. וגם לאחר שזכינו לבא בארץ ראינו שהן רחוקות זו מזו מהלך ששה ימים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ואם לראב\"ד ז\"ל דרך אחרת וראיות אחרות לא ידעתי:" + ], + [ + "אין דנין עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " אין אחת מערי מקלט. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד שבטים נתנו אותם מחלקיהם: ואני אומר דטעמא רבה אית ליה דהא אמרינן טעמא דירושלמי סוף פרק מרובה משום דלא נתחלקה לשבטים וה\"נ כל ערי מקלט לא נתחלקו לשבטים, כד\"ן:", + " ולא ירושלים עד הארץ. סוף פרק חלק (דף קי\"ב) ושלהי פרק מרובה (דף ע\"ב) ובספרי:", + " ואין ב\"ד אחד עושה שלש עיירות נדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות זו מזו עושה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש וכו' אלא יהודה וגליל עכ\"ל: ואני אומר כי דבריו נכונים ומחוורים ואין בהם נפתל ועקש. והנני אכין לפניך ולבך תשית לדעתי. דע כי זאת ההלכה מפורשת פ\"ק דסנהדרין והיא סתם משנה פשוטה דתנן ואין עושים שלש עיירות נדחות אבל עושים אחת או שתים ובתוספתא דנגעים פ\"ק אין עושין שלש עיירות נדחות בארץ ישראל שלא להחריב ארץ ישראל אבל עושין אחת או שתים וכן סתם ברייתא בגמרא גרס ת\"ר אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש הרי נתברר שעושין שתים ואין עושין שלש אלא שנצטרך לדעת אם נאמר זה בב\"ד אחד דוקא או אפילו בשני ב\"ד ועל זה גרס זמנין אמר רב בב\"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה ב\"ד עושין וזמנין אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה. למדנו מדבריהם מ\"מ כי מה שאסרו אינו אלא משום קרחה וזה אינו אלא בשלשתן זו בצד זו או שתים מהן לפחות דליכא מאן דאמר פרק הלוקין דתיהוי קרחה פחות משתים סמוכות זו לזו ועל כך בא ר\"ל לפרש דגרסינן אמר ריש לקיש לא שנו פירוש במשנתנו שאין עושין שלש אלא במקום אחד אבל בשנים או בשלשה מקומות פירש\"י ז\"ל כמו יהודה וגליל עושין ור' יוחנן בא לחלוק על זה ואמר לעולם אין עושין משום קרחה כלומר כשהשתים סמוכות זו לזו אין עושין משום קרחה למאן דאמר קרחה בשתי שערות ואע\"ג דלא קיי\"ל כוותיה ותניא כוותיה דר' יוחנן אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וע\"כ לא מסתייעא מלתיה דר' יוחנן מהא ברייתא אלא דאין עושין שלש אם השתים מהן סמוכות זו לזו אבל אם כל אחת מן השלש מרוחקות מחברתה כגון יהודה וגליל עושין אפילו שלש ולא מצית לפרושי דשתים אין עושין כלל וכהאי אמורא קמא ירושלמאה דלקמן דהא מתניתין היא דוקא שלש אין עושין הא שתים עושין דהא ודאי אמורא לא מצי פליג על מתניתין ועוד דר' יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה והיינו דקתני בברייתא דר' יוחנן אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין ולא קתני אחת ביהודה ושתים בגליל אין עושין או בהפך עלה בידינו כי הסמוכות בלבד נאסרו מדקאמר טעמא משום קרחה אבל היכא דליכא קרחה שרי ואפילו בב\"ד אחד דקי\"ל כוותיה וכן פסק רבינו חננאל ז\"ל משום דתנינן כוותיה אפילו תימא דזמנין אמר רב פליגא אין חשש, חדא דרב נפשיה זמנין אמר כך וזמנין אמר כך אין ולא ורפיא בידיה אלמא מסתפקא ליה ועוד דרב ור\"י הלכה כר' יוחנן ועל כן לא חשש לזה ר\"מ ז\"ל וכלל דבריו בריחוק וקירוב ודעתו לומר שכולן רחוקות זו מזו ולא היו סמוכות אפילו השתים מהן, ויפה כיון וכן מצאתי בירושלמי שהושמטו דברי רב לגמרי ונסדרו דברי ר' יוחנן בלבד משמיה דרביה בתלתא אמוראי דגרסינן ר' יוחנן בשם ר' אושעיא תלתא אמוראין חד אמר אחת עושים שתים אין עושין וחד אמר המפוזרות עושין הסמוכות אין עושין וחד אמר המפוזרות אין עושים כל עיקר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי הדחה ה\"ג בקונטריס ופסק כאמורא תניינא דקאי כר' יוחנן דשמעתין בבלאה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל למה התיר הוא ביהודה וגליל והלא הן מרוחקות דשמעתין כמו שהוכחתי ויש לי ראיה פ' חזקת הבתים גמרא מתניתין דשלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן וגליל ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ופירש\"י ז\"ל שאין שיירות מצויות מזו לזו. וגם לאחר שזכינו לבא בארץ ראינו שהן רחוקות זו מזו מהלך ששה ימים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ואם לראב\"ד ז\"ל דרך אחרת וראיות אחרות לא ידעתי:" + ], + [ + "אין עושין עיר הנדחת כו' עד שקיבלו אותו באלוה. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) ופ' ד' מיתות (דף ס\"ז) :", + " עיר הנדחת עד ליורשיהן. פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "והיאך דין עיר הנדחת כו' עד שולחין להן שני תלמידי חכמים עד וחוזרין ושולחין שם שני תלמידי חכמים להזהיר אותם ולהחזירם אם חזרו מוטב כו': כתב הראב\"ד ז\"ל טוב הדבר וכו'. אחר התראה ומעשה עכ\"ל: ואני אומר כי טעות סופר היה בספרו וכבר בדקתי בספר שהוגה בכתיבת ר\"מ ז\"ל וחתימתו ואין כתוב בו אח\"כ חוזרים ואפ\"ה תמה אני למה לא תועיל אחר כל דבר שבעולם והרי כתיב שובו בנים שובבים וגו' וכדאיתא בר\"ה (דף י\"ח) וביומא (דף פ\"ו) ובירושלמי דפאה כד\"ן:", + " כשתבקע העיר כו' עד מאומה מן החרם. הכל סוף פ' חלק (דף קי\"ב) ומקצתו פ' נגמר הדין (דף מ\"ד) : וכבר תמה ר\"מ הלוי מטוליטולא עליו למה העניש הנשים והקטנים שאינן בני חיוב והשיבו חכמי לוניל ז\"ל בראיה דגרס בספרי הכה תכה את יושבי העיר מכאן אמרו חכמים אין מקיימין את הטפלים כלל שהורגין אותן דדריש את רבויא ועוד דבכריתות פלוגתא דר' אליעזר ור\"ע דר' אליעזר סבר קטנים בני רשעי ישראל נהרגין ור\"ע סבר אין נהרגין ופסק כר' אליעזר משום דהתם ספרי ר\"ש וקאי כר' אליעזר ועוד דאיכא למילף מעדת קרח ואנשי יבש גלעד שהרגו הנשים והטף אע\"פ שהן לא חטאו נענשו בעבור הגדולים משני טעמים, חדא שהם סבה וגורמים לישיבת הגדולים ועוד לרדות הגדולים בהריגתן שהן חביבין עליהן:" + ], + [], + [ + "ועיר הנדחת שהוזמו עדיה כו' עד שנגמר דינה. במסכת כריתות פ' בתרא (דף צ\"ו [כד:]) :", + " ואינה נבנית לעולם כו' עד ליורשים. הכל פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "ועיר הנדחת שהוזמו עדיה כו' עד שנגמר דינה. במסכת כריתות פ' בתרא (דף צ\"ו [כד:]) :", + " ואינה נבנית לעולם כו' עד ליורשים. הכל פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "ההקדשות שבתוכה קדשי מזבח עד שורפין אותו שנאמר שללה ולא שלל שמים. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד לא ידעתי למה שורפין אותן שלל שמים היה ולא חל עליו איסור עכ\"ל. (והמחבר לא הביאה (בפירוקיו) [בפירושיו] ונראה לי שהסופר השמיטה):", + " ובעלי מומים הרי הן בכלל בהמתה ונהרגין כו'. סוף פרק חלק שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהרב סבר וכו'. (עיין בכ\"מ בד\"ה והראב\"ד ז\"ל וכו') כשאר זבחים ואינן מכפרים שום כפרה עכ\"ל: ואני אומר השמועה סוף פרק חלק (דף קי\"ב) היא והסוגיא מוכחא דעד כאן לא פליגי מדאוקי ריש לקיש לברייתא בקדשים שחייב באחריותן ור\"ש היא ומהדרינן עלה הא מדסיפא ר\"ש רישא לאו ר\"ש ולא סגי לפרושי כולה סוגיא בלא פלוגתא. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דרב פפא מפרש למלתיה אפילו בבעלי מומין כו' בנוסחאות שלנו רבינא גרסינן ודוקא בבעלי מומין אוקמה דאי בתמימים הדרא קושיין לדוכתא אילימא בתמימים שלל שמים הוא ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל ה\"ל למימר אפילו תימא בקדשי בדק הבית מדקאמר לעולם בבעלי מומין משמע דוקא וראיה מדמייתי הבכור והמעשר פ\"ק דתמורה כדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כת\"ק דפרק חלק:" + ], + [ + "ההקדשות שבתוכה קדשי מזבח עד שורפין אותו שנאמר שללה ולא שלל שמים. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד לא ידעתי למה שורפין אותן שלל שמים היה ולא חל עליו איסור עכ\"ל. (והמחבר לא הביאה (בפירוקיו) [בפירושיו] ונראה לי שהסופר השמיטה):", + " ובעלי מומים הרי הן בכלל בהמתה ונהרגין כו'. סוף פרק חלק שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהרב סבר וכו'. (עיין בכ\"מ בד\"ה והראב\"ד ז\"ל וכו') כשאר זבחים ואינן מכפרים שום כפרה עכ\"ל: ואני אומר השמועה סוף פרק חלק (דף קי\"ב) היא והסוגיא מוכחא דעד כאן לא פליגי מדאוקי ריש לקיש לברייתא בקדשים שחייב באחריותן ור\"ש היא ומהדרינן עלה הא מדסיפא ר\"ש רישא לאו ר\"ש ולא סגי לפרושי כולה סוגיא בלא פלוגתא. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דרב פפא מפרש למלתיה אפילו בבעלי מומין כו' בנוסחאות שלנו רבינא גרסינן ודוקא בבעלי מומין אוקמה דאי בתמימים הדרא קושיין לדוכתא אילימא בתמימים שלל שמים הוא ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל ה\"ל למימר אפילו תימא בקדשי בדק הבית מדקאמר לעולם בבעלי מומין משמע דוקא וראיה מדמייתי הבכור והמעשר פ\"ק דתמורה כדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כת\"ק דפרק חלק:" + ] + ], + [ + [ + "המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס\"פ ארבע מיתות (דף ס\"א וס\"ז) ופ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:", + " היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:", + " המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"א ס\"ז) :" + ], + [ + "המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס\"פ ארבע מיתות (דף ס\"א וס\"ז) ופ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:", + " היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:", + " המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"א ס\"ז) :" + ], + [], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ\"ל: ואני אומר כי גם ר\"מ ז\"ל פסק כר' יוחנן פרק י\"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ\"ק דתמורה (דף ג') ובפרק שבועות שתים תניין (דף כ\"א) ופ' ארבע מיתות (דף ס\"א) ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר\"מ ז\"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר\"י שהזכיר ראב\"ד ז\"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות (דף ס') ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב\"ד ז\"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב\"ד ז\"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד\"ן:" + ], + [ + "הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ\"ל: ואני אומר כי גם ר\"מ ז\"ל פסק כר' יוחנן פרק י\"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ\"ק דתמורה (דף ג') ובפרק שבועות שתים תניין (דף כ\"א) ופ' ארבע מיתות (דף ס\"א) ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר\"מ ז\"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר\"י שהזכיר ראב\"ד ז\"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות (דף ס') ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב\"ד ז\"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב\"ד ז\"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:", + " כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא\"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד\"ן:", + " דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) ואזהרה בספרא:" + ], + [ + "העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:", + " כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא\"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד\"ן:", + " דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) ואזהרה בספרא:" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:", + " ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ\"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ\"ח) נמנית בג' שבדרום ור\"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ\"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה\"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד\"ן:" + ], + [ + "הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:", + " ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ\"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ\"ח) נמנית בג' שבדרום ור\"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ\"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה\"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה היא עד בחוצה לארץ. בספרי דבי רב:", + " עבודת כוכבים ומשמשיה עד מן החרם. בספרי דבי רב פרשת ראה ובסנהדרין (דף פ\"ט) פ' הנחנקין ובפרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "מצות עשה היא עד בחוצה לארץ. בספרי דבי רב:", + " עבודת כוכבים ומשמשיה עד מן החרם. בספרי דבי רב פרשת ראה ובסנהדרין (דף פ\"ט) פ' הנחנקין ובפרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "צורות שעשו אותם עובדי כוכבים וכו' עד הכל אסור בהנאה. פרק כל הצלמים (דף מ\"ח) :" + ], + [], + [], + [ + "עבר ומכר וכו' עד הרי הוא כמוה. מסכת ע\"ז פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה. מסכת תמורה ומס' פסחים (דף כ\"ז) בפרק כל שעה ובפ' משילין (ביצה דף ל\"ט) :", + " ספק אסורה עד הרי אלו מותרין. מסכת זבחים (דף ע\"ד) פ' התערובות:", + " טבעת של כו' עד כולן מותרות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא וכו' שנקראין ספק ספיקא עכ\"ל: ואני אומר כי הלשון הזה טעות סופר הוא ואולי שהראב\"ד ז\"ל לא כתבו על ענין טבעת, חדא דטבעת כך מעמיד אותה ומפרש אותה התלמוד במימרא דרב יהודה אמר רב ועוד דהאי לישנא לא שייך גבי טבעת כלל. אלא כשכתבו הראב\"ד ז\"ל על כוס שנתערב הוא שכתבו לפי הסוגיא אשר שם דגרסינן בה בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא והיה לו לסופר לכתוב במקום שכתב שנים ושלשה שניים ושלישים וסימניך שניים ושלישים תעשה ולפי שלא הבין דעת הראב\"ד ז\"ל טעה בשתים שהן במקום ובלשון: ומעתה אשוב להוכיח עיקר הדבר קשט אמרי אמת כי לשון פשט הסוגיא כדעת הראב\"ד ז\"ל דגרסינן להדיא בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא דהיינו שניים ושלישים. אמנם ר\"ת ז\"ל גלי חספא ופירש דבכולהו לא גרסינן ואחרות באחרות בכולי תלמודא ובהא נמי לאו דוקא מרבוא לרבוא דהא אפילו פירש אחד מהן לרבוא שרי אלא נקטיה לאשמועינן למאן דאסר אסר אפילו בכמה ספקות. ולפי שהדעות מפורשות באורך בתוספות לא אאריך בו כי אני לא באתי רק לגלות כי ר\"ת ז\"ל עומד בשיטת ר\"מ ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל מפרש בדרך אחרת תנוח דעתו ועוד דאשכחנא מרגניתא להדין פירושא דאי סלקא דעתך דוקא קתני ברייתא ומרבוא לרבוא דהיינו שלישית אמאי קרי לה ספק ספיקא דהיינו שתי ספיקות דהא תלתא אינון וספק ספק ספיקא הוה ליה לברייתא למתני ולכך העמיק יפה וכדברי ר\"ת ז\"ל והרוצה לעמוד בעומקה של הלכה יתבונן בתוס' פ' התערובות:", + " שאני אומר אותו הטבעת וכו'. פרק התערובות (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זו הסוגיא אינה וכו' דשמואל ורבי יהודה פליגי עליה דרב דס\"ל הכי עכ\"ל: ואני אומר אדרבא כל מה שפסק הוא כהלכה בכוס של עבודת כוכבים וספק ספיקא כמו שכתבתי בסמוך דהא תלמודא מקשה מיניה להדיא ואצטריכו כולהו למיקם בה בכולה שמעתיה. ורובא שאמר הראב\"ד ז\"ל אדרבה סתם תלמודא מסיק לה הכי לדרב ואי משום דשמואל דאמר הנח לעבודת כוכבים כו' הא איתיביה מספק עבודת כוכבים ואוקמה כתנאי וסבירא ליה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. ור\"מ ז\"ל פסק ההיא דרמוני בדן וחביות בהלכות מאכלות אסורות ובהלכות תרומות כל אחת כהלכה וכדרבי אושעיא ומסקנא דשמעתין. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דכר' אליעזר אוקימנא דהוא יחידאה ורבנן פליגי עליה זהו כגירסת רש\"י ז\"ל וכר\"א פסיק תלמודא סוף פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) לתרוייהו לישני וכן פסק בתוספות וכד\"ן:" + ], + [ + "עבר ומכר וכו' עד הרי הוא כמוה. מסכת ע\"ז פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה. מסכת תמורה ומס' פסחים (דף כ\"ז) בפרק כל שעה ובפ' משילין (ביצה דף ל\"ט) :", + " ספק אסורה עד הרי אלו מותרין. מסכת זבחים (דף ע\"ד) פ' התערובות:", + " טבעת של כו' עד כולן מותרות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא וכו' שנקראין ספק ספיקא עכ\"ל: ואני אומר כי הלשון הזה טעות סופר הוא ואולי שהראב\"ד ז\"ל לא כתבו על ענין טבעת, חדא דטבעת כך מעמיד אותה ומפרש אותה התלמוד במימרא דרב יהודה אמר רב ועוד דהאי לישנא לא שייך גבי טבעת כלל. אלא כשכתבו הראב\"ד ז\"ל על כוס שנתערב הוא שכתבו לפי הסוגיא אשר שם דגרסינן בה בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא והיה לו לסופר לכתוב במקום שכתב שנים ושלשה שניים ושלישים וסימניך שניים ושלישים תעשה ולפי שלא הבין דעת הראב\"ד ז\"ל טעה בשתים שהן במקום ובלשון: ומעתה אשוב להוכיח עיקר הדבר קשט אמרי אמת כי לשון פשט הסוגיא כדעת הראב\"ד ז\"ל דגרסינן להדיא בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא דהיינו שניים ושלישים. אמנם ר\"ת ז\"ל גלי חספא ופירש דבכולהו לא גרסינן ואחרות באחרות בכולי תלמודא ובהא נמי לאו דוקא מרבוא לרבוא דהא אפילו פירש אחד מהן לרבוא שרי אלא נקטיה לאשמועינן למאן דאסר אסר אפילו בכמה ספקות. ולפי שהדעות מפורשות באורך בתוספות לא אאריך בו כי אני לא באתי רק לגלות כי ר\"ת ז\"ל עומד בשיטת ר\"מ ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל מפרש בדרך אחרת תנוח דעתו ועוד דאשכחנא מרגניתא להדין פירושא דאי סלקא דעתך דוקא קתני ברייתא ומרבוא לרבוא דהיינו שלישית אמאי קרי לה ספק ספיקא דהיינו שתי ספיקות דהא תלתא אינון וספק ספק ספיקא הוה ליה לברייתא למתני ולכך העמיק יפה וכדברי ר\"ת ז\"ל והרוצה לעמוד בעומקה של הלכה יתבונן בתוס' פ' התערובות:", + " שאני אומר אותו הטבעת וכו'. פרק התערובות (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זו הסוגיא אינה וכו' דשמואל ורבי יהודה פליגי עליה דרב דס\"ל הכי עכ\"ל: ואני אומר אדרבא כל מה שפסק הוא כהלכה בכוס של עבודת כוכבים וספק ספיקא כמו שכתבתי בסמוך דהא תלמודא מקשה מיניה להדיא ואצטריכו כולהו למיקם בה בכולה שמעתיה. ורובא שאמר הראב\"ד ז\"ל אדרבה סתם תלמודא מסיק לה הכי לדרב ואי משום דשמואל דאמר הנח לעבודת כוכבים כו' הא איתיביה מספק עבודת כוכבים ואוקמה כתנאי וסבירא ליה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. ור\"מ ז\"ל פסק ההיא דרמוני בדן וחביות בהלכות מאכלות אסורות ובהלכות תרומות כל אחת כהלכה וכדרבי אושעיא ומסקנא דשמעתין. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דכר' אליעזר אוקימנא דהוא יחידאה ורבנן פליגי עליה זהו כגירסת רש\"י ז\"ל וכר\"א פסיק תלמודא סוף פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) לתרוייהו לישני וכן פסק בתוספות וכד\"ן:" + ], + [ + "האשרה בין שהיתה עד כשהוא רץ. פ' כל הצלמים (דף מ\"ח) :", + " אפרוחים שקננו כו'. עד שהרי האשרה כמו בסיס. פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) ופרק ג' דמעילה (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל היה לו לומר מפני שהן כגידולי אשרה: ואני אומר כי אותה מסקנא דחויה היא פ\"ג דמסכת מעילה וגם פרק כל הצלמים דחי לה ומסיק דר' אבהו אמר ר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכזה פסק רמז\"ל כדין וכהלכה וכד\"ן:", + " והקן עצמה עד ממקום אחר. פ\"ג דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שהביא ממקום אחר עכ\"ל: ואני אומר אין ה\"נ וכן דעת רמז\"ל דהכי אסיקנא בפרק כל הצלמים הכא במאי עסקינן כגון דאייתא עצים מעלמא וקינתה בהם אלמא דוקא קאמר וכד\"ן:" + ], + [ + "האשרה בין שהיתה עד כשהוא רץ. פ' כל הצלמים (דף מ\"ח) :", + " אפרוחים שקננו כו'. עד שהרי האשרה כמו בסיס. פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) ופרק ג' דמעילה (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל היה לו לומר מפני שהן כגידולי אשרה: ואני אומר כי אותה מסקנא דחויה היא פ\"ג דמסכת מעילה וגם פרק כל הצלמים דחי לה ומסיק דר' אבהו אמר ר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכזה פסק רמז\"ל כדין וכהלכה וכד\"ן:", + " והקן עצמה עד ממקום אחר. פ\"ג דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שהביא ממקום אחר עכ\"ל: ואני אומר אין ה\"נ וכן דעת רמז\"ל דהכי אסיקנא בפרק כל הצלמים הכא במאי עסקינן כגון דאייתא עצים מעלמא וקינתה בהם אלמא דוקא קאמר וכד\"ן:" + ], + [ + "נטל ממנה עצים כו' עד כיוצא בזה. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נטל ממנה עצים כו' עד כיוצא בזה. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "מרחץ כו' עד ליכנס בו. פ' כל הצלמים (דף מ\"ד) :", + " סכין של עבודת כוכבים כו' עד סוף הפרק. פ' הכל שוחטין (דף ח') :" + ], + [ + "מרחץ כו' עד ליכנס בו. פ' כל הצלמים (דף מ\"ד) :", + " סכין של עבודת כוכבים כו' עד סוף הפרק. פ' הכל שוחטין (דף ח') :" + ] + ], + [ + [ + "כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " בד\"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט (דף מ\"א) :", + " עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:", + " בד\"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט (דף מ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ\"ל: ואומר אני הראב\"ד ז\"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר\"מ ז\"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר\"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא\"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד\"ן:", + " המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ\"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא\"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר\"מ ז\"ל:", + " אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים \n (דף מ\"ו)\n :" + ], + [ + "כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " בד\"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט (דף מ\"א) :", + " עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:", + " בד\"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט (דף מ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ\"ל: ואומר אני הראב\"ד ז\"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר\"מ ז\"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר\"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא\"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד\"ן:", + " המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ\"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא\"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר\"מ ז\"ל:", + " אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים \n (דף מ\"ו)\n :" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "עבודת כוכבים של וכו' עד תשרפון באש. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " כשיבאו לידינו והם נוהגים בהם מנהג אלהות עד מותרין. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) במשנת פרקולוס:", + " עבודת כוכבים של ישראל עד ברשות העובד כוכבים. פ' ר' ישמעאל שם (דף נ\"ב) :", + " עובד כוכבים קטן או שוטה עד אין ביטולן ביטול. פ' כל הצלמים (דף ע\"ד) :", + " המבטל עד בטלה לעולם. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "עבודת כוכבים של וכו' עד תשרפון באש. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " כשיבאו לידינו והם נוהגים בהם מנהג אלהות עד מותרין. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) במשנת פרקולוס:", + " עבודת כוכבים של ישראל עד ברשות העובד כוכבים. פ' ר' ישמעאל שם (דף נ\"ב) :", + " עובד כוכבים קטן או שוטה עד אין ביטולן ביטול. פ' כל הצלמים (דף ע\"ד) :", + " המבטל עד בטלה לעולם. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "כיצד מבטלה עד אינה בטלה. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה כו' עד מפני המלחמה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שנשברה מאליה עד העובדי כוכבים. פ' כל הצלמים (דף מ\"א) :", + " ואם היתה של פרקים כו' עד ביטלו כל השברים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו' וצריך לבטל כל קיסם וקיסם, עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דברי הראב\"ד ז\"ל. חדא היכי מצי למימר כי בעבודת כוכבים של חוליות הם חוליות של שברי שברים והלא שילהי פ' כל הצלמים בעינן לאסוקי בעובדין לשברים קא מיפלגי והדר מסיק לא דכ\"ע עובדין לשברים והכא בשברי שברים קא מיפלגי כו' עד ואי בעית אימא דכ\"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מיפלגי אלמא מ\"ד הא לא אמר הא ולא שייכא הא בהא ועוד ביטול כל קיסם וקיסם שהזכיר לא ראינוהו אלא בסברא קמייתא דאתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם אבל בחוליות ולא שייכי קסמין אלא חוליות הוי דינייהו כקסמין. ובפרק ג' דמעילה מייתי לה כסתמא דאיתמר. ורב אלפס ז\"ל הביא מסקנא דחוליות בלבד לאשמועינן שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים ואע\"פ שנחלקו בפירוש הסוגיא כד\"ן:" + ], + [ + "כיצד מבטלה עד אינה בטלה. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה כו' עד מפני המלחמה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שנשברה מאליה עד העובדי כוכבים. פ' כל הצלמים (דף מ\"א) :", + " ואם היתה של פרקים כו' עד ביטלו כל השברים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו' וצריך לבטל כל קיסם וקיסם, עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דברי הראב\"ד ז\"ל. חדא היכי מצי למימר כי בעבודת כוכבים של חוליות הם חוליות של שברי שברים והלא שילהי פ' כל הצלמים בעינן לאסוקי בעובדין לשברים קא מיפלגי והדר מסיק לא דכ\"ע עובדין לשברים והכא בשברי שברים קא מיפלגי כו' עד ואי בעית אימא דכ\"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מיפלגי אלמא מ\"ד הא לא אמר הא ולא שייכא הא בהא ועוד ביטול כל קיסם וקיסם שהזכיר לא ראינוהו אלא בסברא קמייתא דאתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם אבל בחוליות ולא שייכי קסמין אלא חוליות הוי דינייהו כקסמין. ובפרק ג' דמעילה מייתי לה כסתמא דאיתמר. ורב אלפס ז\"ל הביא מסקנא דחוליות בלבד לאשמועינן שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים ואע\"פ שנחלקו בפירוש הסוגיא כד\"ן:" + ], + [ + "מזבח וכו' עד אבנים הרבה. וכיצד מבטלים אבני מרקוליס עד בהנאה. פ' ר' ישמעאל (דף נ') :", + " כיצד מבטלים האשרה עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אין כורתין ברית עד או יהרגו. מקרא מלא דבר הכתוב ופירשו בסיפרי וכן מפורש בסוף החבור בהלכות מלכים ומלחמותיהן:", + " ואסור לרחם עליהן עד מרפאין אותו בחנם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) ובירושלמי לא תתן להם חן בלא תעשה:" + ], + [ + "אין כורתין ברית עד או יהרגו. מקרא מלא דבר הכתוב ופירשו בסיפרי וכן מפורש בסוף החבור בהלכות מלכים ומלחמותיהן:", + " ואסור לרחם עליהן עד מרפאין אותו בחנם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) ובירושלמי לא תתן להם חן בלא תעשה:" + ], + [ + "אין מוכרין להם בתים עד חניה בקרקע. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א כ\"ב) :", + " ומותר למכור להם בתים עד לעשותן אוצר. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובלבד שלא יהא אוצר של יין ואם עשה שכרו אסור עכ\"ל: ואני אומר כי דברי שניהם כאחד טובים ושניהם שוים כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש בירושלמי ובתוספתא דגרסינן אבל משכירים לפונדקאות ולאוצרות שבתוכו ועל כן כתב סתם כמנהגו בחבור משנה תורה אבל איסור שכר יין נסך משנה שלימה היא פ' השוכר דתנן השוכר את החמור להביא עליו יין שכרו אסור ומה לי חמור מה לי בית או שאר דברים גם ר\"מ ז\"ל כתבו בהל' מאכלות אסורות:", + " ואין מוכרין להן פירות כו' עד ישיבת עראי היא. פ' לפני אידיהן (דף י\"ט כ') :", + " וכן אסור לספר בשבחן וכו' עד ממעשיהם הרעים. פ' יש בערכין ופ' לפני אידיהן:", + " ואסור כו' עד ולא בנתינה. פרק לפני אידיהן (דף כ') :" + ], + [ + "אין מוכרין להם בתים עד חניה בקרקע. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א כ\"ב) :", + " ומותר למכור להם בתים עד לעשותן אוצר. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובלבד שלא יהא אוצר של יין ואם עשה שכרו אסור עכ\"ל: ואני אומר כי דברי שניהם כאחד טובים ושניהם שוים כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש בירושלמי ובתוספתא דגרסינן אבל משכירים לפונדקאות ולאוצרות שבתוכו ועל כן כתב סתם כמנהגו בחבור משנה תורה אבל איסור שכר יין נסך משנה שלימה היא פ' השוכר דתנן השוכר את החמור להביא עליו יין שכרו אסור ומה לי חמור מה לי בית או שאר דברים גם ר\"מ ז\"ל כתבו בהל' מאכלות אסורות:", + " ואין מוכרין להן פירות כו' עד ישיבת עראי היא. פ' לפני אידיהן (דף י\"ט כ') :", + " וכן אסור לספר בשבחן וכו' עד ממעשיהם הרעים. פ' יש בערכין ופ' לפני אידיהן:", + " ואסור כו' עד ולא בנתינה. פרק לפני אידיהן (דף כ') :" + ], + [ + "מפרנסים וכו' עד מפני דרכי שלום. פ' הנזקין (דף ס\"א) :", + " ואין כופלים להם שלום. פרק לפני אידיהן בירושלמי:", + " ולא יכנס לביתו עד ובכובד ראש. סוף פ' הנזקין (דף ס\"ב) :", + " אין כל הדברים האלו עד בארצך. בסוטה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת לא מצאנו וכו' ולא העברה עכ\"ל: ואיני יודע מהו זה וצ\"ע:", + " עד שיקבל עד גר תושב. פ' השולח:", + " אין מקבלין גר תושב עד סוף הפרק. סוף המקדיש:" + ], + [ + "מפרנסים וכו' עד מפני דרכי שלום. פ' הנזקין (דף ס\"א) :", + " ואין כופלים להם שלום. פרק לפני אידיהן בירושלמי:", + " ולא יכנס לביתו עד ובכובד ראש. סוף פ' הנזקין (דף ס\"ב) :", + " אין כל הדברים האלו עד בארצך. בסוטה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת לא מצאנו וכו' ולא העברה עכ\"ל: ואיני יודע מהו זה וצ\"ע:", + " עד שיקבל עד גר תושב. פ' השולח:", + " אין מקבלין גר תושב עד סוף הפרק. סוף המקדיש:" + ] + ], + [ + [ + "אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א׳:ח׳) ובתוספתא דשבת פ\"ו:", + " לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:", + " ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ\"ל: ואני אומר כי דעת רמז\"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ\"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:", + " מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א׳:ח׳) ובתוספתא דשבת פ\"ו:", + " לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:", + " ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ\"ל: ואני אומר כי דעת רמז\"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ\"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:", + " מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה (דף מ\"ט) ובתענית:", + " אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:", + " וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה (דף ס\"ז) ותוספתא ובספרי:", + " וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ\"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שתירצו פ' גיד הנשה (דף צ\"ה) כל דבר הקשה על ר\"מ ז\"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז\"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז\"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע\"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ\"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע\"פ שרש\"י ז\"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא\"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז\"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד\"ן:" + ], + [ + "ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה (דף מ\"ט) ובתענית:", + " אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:", + " וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה (דף ס\"ז) ותוספתא ובספרי:", + " וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ\"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שתירצו פ' גיד הנשה (דף צ\"ה) כל דבר הקשה על ר\"מ ז\"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז\"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז\"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע\"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ\"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע\"פ שרש\"י ז\"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא\"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז\"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד\"ן:" + ], + [ + "מי שאומר דירה זו עד מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה שאמרו כו'. אחר שהוחזקו שלש פעמים עכ\"ל: ואני אומר כי גם זה פרק גיד הנשה ובההיא שמעתא הוא מסודר ולגבי מלתיה דרב דמיירי באיסור והיתר דגרס לאלתר רב בדיק במברא ושמואל בדיק בספרא ורבי יוחנן בדיק בינוקא וסמוך לזה תניא ר\"ש בן יוחאי אומר בית וכו' אלמא באיסור והיתר נאמרו כדברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק (דף ק\"א) :", + " הלוחש על המכה עד ה\"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה (דף ט\"ו) והביאה רב אלפס ז\"ל בהל' פ\"ק דברכות:" + ], + [ + "מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק (דף ק\"א) :", + " הלוחש על המכה עד ה\"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה (דף ט\"ו) והביאה רב אלפס ז\"ל בהל' פ\"ק דברכות:" + ], + [ + "איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:" + ], + [ + "איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:" + ], + [ + "המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:", + " והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה (דף ס\"ז) וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס\"ה:" + ], + [ + "המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:", + " והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה (דף ס\"ז) וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס וכו' עד אינן לוקין. תוספתא:", + " אע\"פ שהאשה מותרת עד לגלח לו. פ' שני נזירים:
כתב הראב\"ד ז\"ל האיסור הזה וכו' איסורא אית בהו עכ\"ל: ואני אומר שכבר נתחבטו בה בהלכה זו רבותינו הראשונים ז\"ל פ' ב' נזירים ור\"מ ז\"ל נהג בזה כמנהגו במשנה תורה שכתב לחבר הדברים המפורשים בתלמוד מגמגם והבין הוא וכד\"ן:" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס וכו' עד אינן לוקין. תוספתא:", + " אע\"פ שהאשה מותרת עד לגלח לו. פ' שני נזירים:
כתב הראב\"ד ז\"ל האיסור הזה וכו' איסורא אית בהו עכ\"ל: ואני אומר שכבר נתחבטו בה בהלכה זו רבותינו הראשונים ז\"ל פ' ב' נזירים ור\"מ ז\"ל נהג בזה כמנהגו במשנה תורה שכתב לחבר הדברים המפורשים בתלמוד מגמגם והבין הוא וכד\"ן:" + ], + [ + "ופאה זו שמניחין עד מארבעים שערות וכן הסכימו בתורת כהנים. ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) פ' שני נזירים (דף נ\"ט) ושלשה מינים:", + " מותר ללקט עד תער. הלכה זו נחלקו בה הראשונים נ\"ע בת\"כ ופ' שני נזירים ופ' ג' מינים ופרק הלוקין. ויש אוסר במספרים כמין תער והמחמיר תבא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1a65615f573ba8d992a6a025c6ae91463d1b0e16 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,784 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [ + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ], + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ], + [ + "בימי אנוש כו' עד בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כלו קבץ בדעתו הנכונה משאר הספרים ומן הרמוז בתלמוד:
כתב הראב\"ד יש אגדה בן שלש שנים וכו' מנין עק\"ב, עכ\"ל: ואני אומר האמת כי שתיהן נמצאות אות באות ור\"מ ז\"ל כתב כאן הקרובה אלא דעת ההמון הפשוטה ושל שלש שנים קבלנו בה סוד נעלם וכן בבנין עולם:", + " כיון שהכיר וכו' עד אל עולם. במדרש:
וכתב הראב\"ד אני תמה וכו' עד שבא אברהם ושיבר צלמי אביו, עכ\"ל: ואני אומר איך היו בני דורן מתחבאין מהן והיה שם המלך נקרא נמרוד לפי שהמריד בני דורו והיה עושין ביד רמה ואז הוחל לקרוא בשם ה' וכפי תרגומו ואמרו ז\"ל שהיו מכריזים עליהם למכרן בא וראה כי אפילו ישראל שקבלו התורה כשפרצו ופרקו עול בימי אחאב ומנשה ושאר הרשעים היו עושים ביד רמה ולא היו שומעים מן הנביאים והצדיקים אשר ביניהם ואע\"פ שהיו ערבים זה בזה ולא היו מתחבאים מהם וכל שכן באותו זמן אלא ודאי אין צורך לדחוק עצמנו אלא נאמר שהיו מוחים בקרובים שלהם ומלמדים בבתי מדרשות לבאין לשמשן כדרך ששימשן יעקב אבינו ע\"ה אבל לא מסרו עצמן להריגה כאברהם אבינו ע\"ה שייחד עצמו לנפשו ושילם אותו בראשו ועל כן ניתן חסד לאברהם תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם והה\"א קטנה כאשר היתה נאמנת מעולם ועד עולם והסוד נעלם:", + " וכיון שהיו העם מתקבצים עד סוף הפרק. כלו מפוזר בהגדות ובמדרשות בכמה מקומות כעדות הכתוב ואת הנפש אשר עשו בחרן וכמו שאמרו ז\"ל בוירק את חניכיו וגו' עד שאמרו במסכת ע\"ז גמירי ע\"ז דאברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוה וישיבת אליעזר עבדו גדולה מישיבתו:" + ] + ], + [ + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "עיקר הצווי עד ומה מעשיה. מקצתו במדרש ומקצתו מפי הקבלה שקיבל לא שקרא בסיפרי מירוס וכיוצא בהן חלילה לו חלילה כד\"ן:", + " ציונו הקב\"ה שלא לקרות באותן ספרים עד לפי קוצר דעתו. במסכת שבת פ' שואל (דף קמ\"ט) ובספרא בפסוק אל תפנו אל האלילים, פרק חלק (דף ק') עיקרו והשאר ביאור יפה ולפי התלמוד. וביאור הלאוין והמלקות דקדק מדיוק התלמוד פ\"ק דעירובין (דף י\"ז) וכן פי' ר\"מ בספר המצות:", + " כיצד פעמים עד מה לאחור עד משגת האמת. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י\"א) והשאר ביאור יפה מכלל התלמוד:", + " כך אמרו חז\"ל אחרי לבבכם כו' עד מלקות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ז) וכדאסיקנא בכולי תלמודא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "מצות עבודת כוכבים עד כל המצות כולן. פ\"ג דנדרים (דף פ\"ה) :", + " ישראל שעבד כו' עד ומומר לעבודת כוכבים עד כולה. פ\"ק דחולין (דף ד') ובסוף הוריות ובכמה מקומות:
וכתב הראב\"ד ז\"ל אעפ\"כ וכו'. ליטלו מעצמו עכ\"ל: ואני אומר שזה אף בעובד כוכבים כן וכבר ביאר דיניו לפנינו בהלכות אלו. ומה שהתיר ראב\"ד ז\"ל מפני שהוא כמציל מידו והא כמה דלא נפיק מיניה זרעא דמעלי אלא שקשה ליה הא דקי\"ל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה וכן נמי אפשר דנפיק מזרעיה ומזרע דזרעיה זרעא דמעלי אלא א\"כ יהיה כמשה וירא כי אין איש וכמו שדרשו רבותינו ז\"ל:", + " וכן המינין כו' עד ארחות חיים. פ' לפני אידיהן (דף י\"ז) :", + " והמינים הם התרים כו' עד שאין בזה עון. פ' חלק (דף ק') :", + " ואסור לספר עמהן כו'. פרק לפני אידיהן שם:", + " כל המודה כו' עד כופרין בעיקר הם. פ' ראשון דכריתות (דף ג) :" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ], + [ + "ואלו הן דיני המגדף עד ונוקב שם ה' מות יומת. פרק ד' מיתות (דף ל\"ו) ובספרי וכן פירש ר\"מ בספר המצות:", + " על השם המיוחד כו' עד הוא נסקל. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ה) ופ' שבועות העדות (דף ל\"ו) ובספרי:", + " אזהרה של מגדף מנין עד כזה שמעתי. במכילתא ובפרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " מגדף שחזר בו כו' עד נסקל. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :", + " ומי שגידף עד המיוחדין. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) וכן השיבו חכמי לוניל לר\"מ הלוי ז\"ל דראייתו מן המשנה דתנן התם המקלל בכולן חייב וחכמים פוטרין ומפרשי לה אכנויין והלכה כחכמים דקיי\"ל גבי מקלל דבעינן שם בשם וכדמוכח בגמרא מדכתיב איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:", + " כל השומע ברכת השם כו'. פרק ארבע מיתות (דף ס') :", + " כל העדים והדיינין וכו' עד סוף הפרק. פשטי הכתובים מורין כן סוף פרשת אמור אל הכהנים:" + ] + ], + [ + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "כל העובד עד גם אני. הכל במסכת סנהדרין פ' ארבע מיתות (דף ס') ", + " ומפני זה הענין עד ולא תעבדם. עקרו במכילתא ונתינת טעמו בטוב שכלו:", + " בד\"א בשאר עבודות עד וזורק ומנסך אחד הוא. הכל במכילתא ופ' ארבע מיתות (דף ס' ס\"א) :" + ], + [ + "ספת לה צואה כו' עד עבודתה בכך עד והדם מתפזר. פרק ר' ישמעאל (דף נ' ונ\"א) :", + " שחט לה חגב פטור אלא א\"כ היתה עבודתה בכך. פרק ר' ישמעאל שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת כל זה כו' הואיל ואין עבודתה בזריקה ואינה משתברת עכ\"ל: ואני אומר לא עמדתי על סוף דעתו שאם רצה להכריח מפני מה חייב בספיתת צואה או נסוך מימי רגלים ואע\"פ שאין עבודתה בכך ובשחיטת חגב או בהמה מחוסרת אבר פטור אלא א\"כ עבודתה בכך זאת הקושיא על התלמוד שייכא שפיר אבל ר\"מ ז\"ל לא שינה דרכו מדרך הגמרא שהרי הלכה זו ריש פרק רבי ישמעאל שם נשנית דגרסינן אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל כו' עד איתיביה ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מימי רגלים עד דמוקים לה בצואה לחה אלמא מדאקשי מינה לרב יהודה מכלל דבדרכה בכך עסקינן דומיא דרב יהודה גופיה וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דומיא דמקל. ואם מפני שרצה ללכת אחר הכרעת הדעת תמה אני וכי מפני ששחיטת חגב ובהמה מחוסרת אבר חשובים מספיתת צואה או נסוך מימי רגלים נניח תלמוד ערוך לפנינו ועוד וכי אנו בעבודות הולכים אחר הסברא צא ולמד מפעור שאין לך בזיון כמו קינח בחוטמו פ' ארבע מיתות גבי מעשה דסבטאי מאולם ואמרו הכומרים שאין עבודה כמותה אלא ודאי אפילו מטונפות ביותר אפשר שהן חשובות אצלם לפי שרוח הטומאה שורה יותר עליהן ומקובלות היו להן העבודות של כל צלם וצלם שלהם וכן הקדים ר\"מ ז\"ל ראש הפרק ואם הוא רצה לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד במקום חכמים שהן רבים אתמהה וכי שביק רבנן ועביד כר' יהודה. ומה שאמר עוד כי רב נחמן ורב יהודה אליבא דרב כר' יהודה סבירא להו א\"כ כי בעי תלמודא לימא כתנאי אמאי קא מסיק לא דכ\"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן כלומר דהיינו זריקה המשתברת דהיינו כרבנן דפטרי וגדולה מזאת בעיקר הסברא שכתב הרי מחוסרת אבר כיון דלא שייכא להו בקרבן כדבסמוך וחגב אע\"ג שצוארו דומה לבהמה הואיל ולא שייכי בשחיטה כלל דהא באסיפה בעלמא סגי להו לא חיישינן להו כלל ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל בסברא נכונה על מתכונתה תדע דאל\"כ אמאי נקט חגב ולא נקט עוף קטן מכמה מיני עופות שהן צריכין שחיטה לחולין ולא שייכי בעבודה כלל. כן נראה לי בעיקר הפירוש שעובדין אותה בכך שרוצה לומר עובדין אותה במקל כעין זריקה ושבירה ואעפ\"כ לא מיחייב אלא כעין זריקה המשתברת או כעין פנים ולפיכך פטור בזריקה וחייב בשבירה לרב יהודה אמר רב ולרב נחמן אמר רב דמיחייב בתרוייהו משום דעבודתה בכך ואינה נאסרת אלא בשבירה דלא בעי כעין פנים וזריקה משתברת אלא לאוסרה ומשום הכי קא מקשי ליה מאבני בית קוליס במה יאסרו דהא ליכא כעין פנים ולא זריקה המשתברת ואע\"ג דגמירי דעבודתה בכך דאילו כדברי המפרשים שעובדין אותה בכשכוש המקל או בענין אחר אבל לא בזריקה ולא שבירה א\"כ מאי קא מקשי מאבני בית קוליס דילמא שאני התם דעבודתה בכך ונפקא מאיכה יעבדו כד\"ן:", + " המקבל עליו אחד מכל מיני עד ומביא קרבן על שגגתו. הכל פ' ארבע מיתות. וענין החזרה ב\"ב (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ספת לה צואה כו' עד עבודתה בכך עד והדם מתפזר. פרק ר' ישמעאל (דף נ' ונ\"א) :", + " שחט לה חגב פטור אלא א\"כ היתה עבודתה בכך. פרק ר' ישמעאל שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת כל זה כו' הואיל ואין עבודתה בזריקה ואינה משתברת עכ\"ל: ואני אומר לא עמדתי על סוף דעתו שאם רצה להכריח מפני מה חייב בספיתת צואה או נסוך מימי רגלים ואע\"פ שאין עבודתה בכך ובשחיטת חגב או בהמה מחוסרת אבר פטור אלא א\"כ עבודתה בכך זאת הקושיא על התלמוד שייכא שפיר אבל ר\"מ ז\"ל לא שינה דרכו מדרך הגמרא שהרי הלכה זו ריש פרק רבי ישמעאל שם נשנית דגרסינן אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל כו' עד איתיביה ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מימי רגלים עד דמוקים לה בצואה לחה אלמא מדאקשי מינה לרב יהודה מכלל דבדרכה בכך עסקינן דומיא דרב יהודה גופיה וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל דומיא דמקל. ואם מפני שרצה ללכת אחר הכרעת הדעת תמה אני וכי מפני ששחיטת חגב ובהמה מחוסרת אבר חשובים מספיתת צואה או נסוך מימי רגלים נניח תלמוד ערוך לפנינו ועוד וכי אנו בעבודות הולכים אחר הסברא צא ולמד מפעור שאין לך בזיון כמו קינח בחוטמו פ' ארבע מיתות גבי מעשה דסבטאי מאולם ואמרו הכומרים שאין עבודה כמותה אלא ודאי אפילו מטונפות ביותר אפשר שהן חשובות אצלם לפי שרוח הטומאה שורה יותר עליהן ומקובלות היו להן העבודות של כל צלם וצלם שלהם וכן הקדים ר\"מ ז\"ל ראש הפרק ואם הוא רצה לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד במקום חכמים שהן רבים אתמהה וכי שביק רבנן ועביד כר' יהודה. ומה שאמר עוד כי רב נחמן ורב יהודה אליבא דרב כר' יהודה סבירא להו א\"כ כי בעי תלמודא לימא כתנאי אמאי קא מסיק לא דכ\"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן כלומר דהיינו זריקה המשתברת דהיינו כרבנן דפטרי וגדולה מזאת בעיקר הסברא שכתב הרי מחוסרת אבר כיון דלא שייכא להו בקרבן כדבסמוך וחגב אע\"ג שצוארו דומה לבהמה הואיל ולא שייכי בשחיטה כלל דהא באסיפה בעלמא סגי להו לא חיישינן להו כלל ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל בסברא נכונה על מתכונתה תדע דאל\"כ אמאי נקט חגב ולא נקט עוף קטן מכמה מיני עופות שהן צריכין שחיטה לחולין ולא שייכי בעבודה כלל. כן נראה לי בעיקר הפירוש שעובדין אותה בכך שרוצה לומר עובדין אותה במקל כעין זריקה ושבירה ואעפ\"כ לא מיחייב אלא כעין זריקה המשתברת או כעין פנים ולפיכך פטור בזריקה וחייב בשבירה לרב יהודה אמר רב ולרב נחמן אמר רב דמיחייב בתרוייהו משום דעבודתה בכך ואינה נאסרת אלא בשבירה דלא בעי כעין פנים וזריקה משתברת אלא לאוסרה ומשום הכי קא מקשי ליה מאבני בית קוליס במה יאסרו דהא ליכא כעין פנים ולא זריקה המשתברת ואע\"ג דגמירי דעבודתה בכך דאילו כדברי המפרשים שעובדין אותה בכשכוש המקל או בענין אחר אבל לא בזריקה ולא שבירה א\"כ מאי קא מקשי מאבני בית קוליס דילמא שאני התם דעבודתה בכך ונפקא מאיכה יעבדו כד\"ן:", + " המקבל עליו אחד מכל מיני עד ומביא קרבן על שגגתו. הכל פ' ארבע מיתות. וענין החזרה ב\"ב (דף קכ\"ט) וסוף נדרים (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "העובד מאהבה כו' עד פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא השמיט מכאן וכו'. ולא מאהבת עבודת כוכבים ולא מיראתה עכ\"ל: ואני אומר בזה אין לתפוס על שניהם ואין להאשים אלא הסופר שהשמיטו וכשבדקתי בנוסח המוגה מכתיבת ידו כן מצאתים ביחד כמו שנסחתי ומן הפירושים אין לי להשיב כי גם אנחנו יש לנו פירושים בזה פרק ד' מיתות (דף ס\"א) ופ\"א דכריתות וכולן דברי אלהים חיים הן:", + " המגפף כו' עד חייב. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי אמאי לוקה וכו' וכל תמונה בעבודת כוכבים אחת היא עכ\"ל: ואני אומר דאי דוקא הואי ההיא תוספתא הוה מסדרי לה בתלמודא רבינא ורב אשי או רבי יוחנן בירושלמי ועוד דהא בפרק ארבע מיתות בשמעתין דבני נח תניא כל שאין ב\"ד של ישראל ממיתין עליה אין בן נח מוזהר עליהן ואסיקנא למעוטי גפוף ונשוק ועוד פ' ארבע מיתות גמרא מתניתין דאחד העובד גרסינן להדיא יכול שאני מרבה המגפף והמנשק כו' עד ת\"ל זובח זביחה בכלל היתה ולמה יצתה כו' אלמא יצאו מגפף וחביריו מכלל האזהרה לומר שאין לוקין עליהן:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "ישב לו קוץ עד כמנשק לעבודת כוכבים. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) :", + " העושה עבודת כוכבים לעצמו עד לוקה שתים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) הסכימו כן רבותינו בעלי התוס' ז\"ל גבי דמות ארבע פנים דעובר עליו בשתים:" + ], + [ + "אסור לעשות צורות לנוי וכו' עד הצורה בולטת. פ' כל הצלמים (שם) והאזהרות במכילתא:", + " וכן אסור לצור דמות חמה כו' עד ואפילו על הלוח. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מחלק וכו' ואחד צורת אדם וצורת המשמשין במרום דינן שוה וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן לפי שאין אדם יכול לצייר הצורה שלימה לגמרי אם אינה בולטת כגון מעשה רוקם ואורג וצובע על הלוח וכן אני רואה מפורש פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהמוצא כלים שהרי דבר פשוט כי לשון פרצוף בכל ההלכה היא בולטת וסתם צורה אינה בולטת ואנן גרסינן בחומרי דמנקיט רב ששת כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה כל הפרצופות מותרות חוץ מפרצוף אדם ושיילינן על רישא במאי עסקינן אילימא בעושה כל המזלות מי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי שמשמשין לפני במרום אלמא מדמקשי תלמודא הכי להדיא שמע מינה דבעושה צורת כל המזלות אסור ואע\"פ שאינן בולטין ובמזלא דכולה סוגיא דהא במרום נמי לא בלטן ומהדרינן תו ואי במוצא אימא מציעא כל הפרצופות וכו' ואי במוצא פרצוף אדם מי שרי והתנן המוצא כלים וכו' עד דמסיק אלא פשיטא בעושה וכדרב הונא בריה דר' יהושע כלומר דאמר לקמן בשמעתין טעמא מפירקין דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי והסכימו בעלי התוס' דקיי\"ל ככולהו אוקימתות דאוקים אביי מדלא קאמר אלא אלמא מדקא מסיק לה בפשיטות בעושה הלכתא היא דפרצוף אדם אסור והיינו בולט דוקא ועוד דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין כמסקנא דשמעתין ואם ראב\"ד סובר כהלכות גדולות יש לו פנים ואלו ואלו דברי אלהים חיים כד\"ן:", + " צורות הבהמות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "אסור לעשות צורות לנוי וכו' עד הצורה בולטת. פ' כל הצלמים (שם) והאזהרות במכילתא:", + " וכן אסור לצור דמות חמה כו' עד ואפילו על הלוח. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מחלק וכו' ואחד צורת אדם וצורת המשמשין במרום דינן שוה וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל הסכימו כן לפי שאין אדם יכול לצייר הצורה שלימה לגמרי אם אינה בולטת כגון מעשה רוקם ואורג וצובע על הלוח וכן אני רואה מפורש פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהמוצא כלים שהרי דבר פשוט כי לשון פרצוף בכל ההלכה היא בולטת וסתם צורה אינה בולטת ואנן גרסינן בחומרי דמנקיט רב ששת כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה כל הפרצופות מותרות חוץ מפרצוף אדם ושיילינן על רישא במאי עסקינן אילימא בעושה כל המזלות מי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשי שמשמשין לפני במרום אלמא מדמקשי תלמודא הכי להדיא שמע מינה דבעושה צורת כל המזלות אסור ואע\"פ שאינן בולטין ובמזלא דכולה סוגיא דהא במרום נמי לא בלטן ומהדרינן תו ואי במוצא אימא מציעא כל הפרצופות וכו' ואי במוצא פרצוף אדם מי שרי והתנן המוצא כלים וכו' עד דמסיק אלא פשיטא בעושה וכדרב הונא בריה דר' יהושע כלומר דאמר לקמן בשמעתין טעמא מפירקין דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי והסכימו בעלי התוס' דקיי\"ל ככולהו אוקימתות דאוקים אביי מדלא קאמר אלא אלמא מדקא מסיק לה בפשיטות בעושה הלכתא היא דפרצוף אדם אסור והיינו בולט דוקא ועוד דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין כמסקנא דשמעתין ואם ראב\"ד סובר כהלכות גדולות יש לו פנים ואלו ואלו דברי אלהים חיים כד\"ן:", + " צורות הבהמות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "מדיחי עיר מישראל כו' עד שעבדו אותה. רב יהודה אמר פרק ארבע מיתות (דף נ') וכו':", + " ואנשי העיר המודחים כו' עד פיך. פרק הנשרפין ופ' חלק (דף קי\"א) ופ' ארבע מיתות שם והאזהרות במכילתא דר' ישמעאל וכן כתב ר\"מ בספר המצות:", + " אין העיר נעשית כו' עד שידיחו רובה. פרק חלק (דף קי\"א) :", + " ויהיו המודחים ממאה כו' עד כרך גדול. בירוש' דפרק חלק נחלקו בו ר' מאיר ור' יהודה ופסק כר' יהודה כדין ובבבלי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) קאי ר' יונתן כותיה:", + " וכן אם הדיחוה עד הרוגי בית דין. הכל פרק חלק:" + ], + [ + "מדיחי עיר מישראל כו' עד שעבדו אותה. רב יהודה אמר פרק ארבע מיתות (דף נ') וכו':", + " ואנשי העיר המודחים כו' עד פיך. פרק הנשרפין ופ' חלק (דף קי\"א) ופ' ארבע מיתות שם והאזהרות במכילתא דר' ישמעאל וכן כתב ר\"מ בספר המצות:", + " אין העיר נעשית כו' עד שידיחו רובה. פרק חלק (דף קי\"א) :", + " ויהיו המודחים ממאה כו' עד כרך גדול. בירוש' דפרק חלק נחלקו בו ר' מאיר ור' יהודה ופסק כר' יהודה כדין ובבבלי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) קאי ר' יונתן כותיה:", + " וכן אם הדיחוה עד הרוגי בית דין. הכל פרק חלק:" + ], + [ + "אין דנין עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " אין אחת מערי מקלט. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד שבטים נתנו אותם מחלקיהם: ואני אומר דטעמא רבה אית ליה דהא אמרינן טעמא דירושלמי סוף פרק מרובה משום דלא נתחלקה לשבטים וה\"נ כל ערי מקלט לא נתחלקו לשבטים, כד\"ן:", + " ולא ירושלים עד הארץ. סוף פרק חלק (דף קי\"ב) ושלהי פרק מרובה (דף ע\"ב) ובספרי:", + " ואין ב\"ד אחד עושה שלש עיירות נדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות זו מזו עושה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש וכו' אלא יהודה וגליל עכ\"ל: ואני אומר כי דבריו נכונים ומחוורים ואין בהם נפתל ועקש. והנני אכין לפניך ולבך תשית לדעתי. דע כי זאת ההלכה מפורשת פ\"ק דסנהדרין והיא סתם משנה פשוטה דתנן ואין עושים שלש עיירות נדחות אבל עושים אחת או שתים ובתוספתא דנגעים פ\"ק אין עושין שלש עיירות נדחות בארץ ישראל שלא להחריב ארץ ישראל אבל עושין אחת או שתים וכן סתם ברייתא בגמרא גרס ת\"ר אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש הרי נתברר שעושין שתים ואין עושין שלש אלא שנצטרך לדעת אם נאמר זה בב\"ד אחד דוקא או אפילו בשני ב\"ד ועל זה גרס זמנין אמר רב בב\"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה ב\"ד עושין וזמנין אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה. למדנו מדבריהם מ\"מ כי מה שאסרו אינו אלא משום קרחה וזה אינו אלא בשלשתן זו בצד זו או שתים מהן לפחות דליכא מאן דאמר פרק הלוקין דתיהוי קרחה פחות משתים סמוכות זו לזו ועל כך בא ר\"ל לפרש דגרסינן אמר ריש לקיש לא שנו פירוש במשנתנו שאין עושין שלש אלא במקום אחד אבל בשנים או בשלשה מקומות פירש\"י ז\"ל כמו יהודה וגליל עושין ור' יוחנן בא לחלוק על זה ואמר לעולם אין עושין משום קרחה כלומר כשהשתים סמוכות זו לזו אין עושין משום קרחה למאן דאמר קרחה בשתי שערות ואע\"ג דלא קיי\"ל כוותיה ותניא כוותיה דר' יוחנן אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וע\"כ לא מסתייעא מלתיה דר' יוחנן מהא ברייתא אלא דאין עושין שלש אם השתים מהן סמוכות זו לזו אבל אם כל אחת מן השלש מרוחקות מחברתה כגון יהודה וגליל עושין אפילו שלש ולא מצית לפרושי דשתים אין עושין כלל וכהאי אמורא קמא ירושלמאה דלקמן דהא מתניתין היא דוקא שלש אין עושין הא שתים עושין דהא ודאי אמורא לא מצי פליג על מתניתין ועוד דר' יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה והיינו דקתני בברייתא דר' יוחנן אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין ולא קתני אחת ביהודה ושתים בגליל אין עושין או בהפך עלה בידינו כי הסמוכות בלבד נאסרו מדקאמר טעמא משום קרחה אבל היכא דליכא קרחה שרי ואפילו בב\"ד אחד דקי\"ל כוותיה וכן פסק רבינו חננאל ז\"ל משום דתנינן כוותיה אפילו תימא דזמנין אמר רב פליגא אין חשש, חדא דרב נפשיה זמנין אמר כך וזמנין אמר כך אין ולא ורפיא בידיה אלמא מסתפקא ליה ועוד דרב ור\"י הלכה כר' יוחנן ועל כן לא חשש לזה ר\"מ ז\"ל וכלל דבריו בריחוק וקירוב ודעתו לומר שכולן רחוקות זו מזו ולא היו סמוכות אפילו השתים מהן, ויפה כיון וכן מצאתי בירושלמי שהושמטו דברי רב לגמרי ונסדרו דברי ר' יוחנן בלבד משמיה דרביה בתלתא אמוראי דגרסינן ר' יוחנן בשם ר' אושעיא תלתא אמוראין חד אמר אחת עושים שתים אין עושין וחד אמר המפוזרות עושין הסמוכות אין עושין וחד אמר המפוזרות אין עושים כל עיקר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי הדחה ה\"ג בקונטריס ופסק כאמורא תניינא דקאי כר' יוחנן דשמעתין בבלאה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל למה התיר הוא ביהודה וגליל והלא הן מרוחקות דשמעתין כמו שהוכחתי ויש לי ראיה פ' חזקת הבתים גמרא מתניתין דשלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן וגליל ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ופירש\"י ז\"ל שאין שיירות מצויות מזו לזו. וגם לאחר שזכינו לבא בארץ ראינו שהן רחוקות זו מזו מהלך ששה ימים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ואם לראב\"ד ז\"ל דרך אחרת וראיות אחרות לא ידעתי:" + ], + [ + "אין דנין עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " אין אחת מערי מקלט. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי וכו' עד שבטים נתנו אותם מחלקיהם: ואני אומר דטעמא רבה אית ליה דהא אמרינן טעמא דירושלמי סוף פרק מרובה משום דלא נתחלקה לשבטים וה\"נ כל ערי מקלט לא נתחלקו לשבטים, כד\"ן:", + " ולא ירושלים עד הארץ. סוף פרק חלק (דף קי\"ב) ושלהי פרק מרובה (דף ע\"ב) ובספרי:", + " ואין ב\"ד אחד עושה שלש עיירות נדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות זו מזו עושה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש וכו' אלא יהודה וגליל עכ\"ל: ואני אומר כי דבריו נכונים ומחוורים ואין בהם נפתל ועקש. והנני אכין לפניך ולבך תשית לדעתי. דע כי זאת ההלכה מפורשת פ\"ק דסנהדרין והיא סתם משנה פשוטה דתנן ואין עושים שלש עיירות נדחות אבל עושים אחת או שתים ובתוספתא דנגעים פ\"ק אין עושין שלש עיירות נדחות בארץ ישראל שלא להחריב ארץ ישראל אבל עושין אחת או שתים וכן סתם ברייתא בגמרא גרס ת\"ר אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש הרי נתברר שעושין שתים ואין עושין שלש אלא שנצטרך לדעת אם נאמר זה בב\"ד אחד דוקא או אפילו בשני ב\"ד ועל זה גרס זמנין אמר רב בב\"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה ב\"ד עושין וזמנין אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה. למדנו מדבריהם מ\"מ כי מה שאסרו אינו אלא משום קרחה וזה אינו אלא בשלשתן זו בצד זו או שתים מהן לפחות דליכא מאן דאמר פרק הלוקין דתיהוי קרחה פחות משתים סמוכות זו לזו ועל כך בא ר\"ל לפרש דגרסינן אמר ריש לקיש לא שנו פירוש במשנתנו שאין עושין שלש אלא במקום אחד אבל בשנים או בשלשה מקומות פירש\"י ז\"ל כמו יהודה וגליל עושין ור' יוחנן בא לחלוק על זה ואמר לעולם אין עושין משום קרחה כלומר כשהשתים סמוכות זו לזו אין עושין משום קרחה למאן דאמר קרחה בשתי שערות ואע\"ג דלא קיי\"ל כוותיה ותניא כוותיה דר' יוחנן אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וע\"כ לא מסתייעא מלתיה דר' יוחנן מהא ברייתא אלא דאין עושין שלש אם השתים מהן סמוכות זו לזו אבל אם כל אחת מן השלש מרוחקות מחברתה כגון יהודה וגליל עושין אפילו שלש ולא מצית לפרושי דשתים אין עושין כלל וכהאי אמורא קמא ירושלמאה דלקמן דהא מתניתין היא דוקא שלש אין עושין הא שתים עושין דהא ודאי אמורא לא מצי פליג על מתניתין ועוד דר' יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה והיינו דקתני בברייתא דר' יוחנן אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין ולא קתני אחת ביהודה ושתים בגליל אין עושין או בהפך עלה בידינו כי הסמוכות בלבד נאסרו מדקאמר טעמא משום קרחה אבל היכא דליכא קרחה שרי ואפילו בב\"ד אחד דקי\"ל כוותיה וכן פסק רבינו חננאל ז\"ל משום דתנינן כוותיה אפילו תימא דזמנין אמר רב פליגא אין חשש, חדא דרב נפשיה זמנין אמר כך וזמנין אמר כך אין ולא ורפיא בידיה אלמא מסתפקא ליה ועוד דרב ור\"י הלכה כר' יוחנן ועל כן לא חשש לזה ר\"מ ז\"ל וכלל דבריו בריחוק וקירוב ודעתו לומר שכולן רחוקות זו מזו ולא היו סמוכות אפילו השתים מהן, ויפה כיון וכן מצאתי בירושלמי שהושמטו דברי רב לגמרי ונסדרו דברי ר' יוחנן בלבד משמיה דרביה בתלתא אמוראי דגרסינן ר' יוחנן בשם ר' אושעיא תלתא אמוראין חד אמר אחת עושים שתים אין עושין וחד אמר המפוזרות עושין הסמוכות אין עושין וחד אמר המפוזרות אין עושים כל עיקר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי הדחה ה\"ג בקונטריס ופסק כאמורא תניינא דקאי כר' יוחנן דשמעתין בבלאה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל למה התיר הוא ביהודה וגליל והלא הן מרוחקות דשמעתין כמו שהוכחתי ויש לי ראיה פ' חזקת הבתים גמרא מתניתין דשלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן וגליל ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ופירש\"י ז\"ל שאין שיירות מצויות מזו לזו. וגם לאחר שזכינו לבא בארץ ראינו שהן רחוקות זו מזו מהלך ששה ימים ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ואם לראב\"ד ז\"ל דרך אחרת וראיות אחרות לא ידעתי:" + ], + [ + "אין עושין עיר הנדחת כו' עד שקיבלו אותו באלוה. פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ו) ופ' ד' מיתות (דף ס\"ז) :", + " עיר הנדחת עד ליורשיהן. פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "והיאך דין עיר הנדחת כו' עד שולחין להן שני תלמידי חכמים עד וחוזרין ושולחין שם שני תלמידי חכמים להזהיר אותם ולהחזירם אם חזרו מוטב כו': כתב הראב\"ד ז\"ל טוב הדבר וכו'. אחר התראה ומעשה עכ\"ל: ואני אומר כי טעות סופר היה בספרו וכבר בדקתי בספר שהוגה בכתיבת ר\"מ ז\"ל וחתימתו ואין כתוב בו אח\"כ חוזרים ואפ\"ה תמה אני למה לא תועיל אחר כל דבר שבעולם והרי כתיב שובו בנים שובבים וגו' וכדאיתא בר\"ה (דף י\"ח) וביומא (דף פ\"ו) ובירושלמי דפאה כד\"ן:", + " כשתבקע העיר כו' עד מאומה מן החרם. הכל סוף פ' חלק (דף קי\"ב) ומקצתו פ' נגמר הדין (דף מ\"ד) : וכבר תמה ר\"מ הלוי מטוליטולא עליו למה העניש הנשים והקטנים שאינן בני חיוב והשיבו חכמי לוניל ז\"ל בראיה דגרס בספרי הכה תכה את יושבי העיר מכאן אמרו חכמים אין מקיימין את הטפלים כלל שהורגין אותן דדריש את רבויא ועוד דבכריתות פלוגתא דר' אליעזר ור\"ע דר' אליעזר סבר קטנים בני רשעי ישראל נהרגין ור\"ע סבר אין נהרגין ופסק כר' אליעזר משום דהתם ספרי ר\"ש וקאי כר' אליעזר ועוד דאיכא למילף מעדת קרח ואנשי יבש גלעד שהרגו הנשים והטף אע\"פ שהן לא חטאו נענשו בעבור הגדולים משני טעמים, חדא שהם סבה וגורמים לישיבת הגדולים ועוד לרדות הגדולים בהריגתן שהן חביבין עליהן:" + ], + [], + [ + "ועיר הנדחת שהוזמו עדיה כו' עד שנגמר דינה. במסכת כריתות פ' בתרא (דף צ\"ו [כד:]) :", + " ואינה נבנית לעולם כו' עד ליורשים. הכל פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "ועיר הנדחת שהוזמו עדיה כו' עד שנגמר דינה. במסכת כריתות פ' בתרא (דף צ\"ו [כד:]) :", + " ואינה נבנית לעולם כו' עד ליורשים. הכל פרק חלק (דף קי\"ב) :" + ], + [], + [], + [], + [ + "ההקדשות שבתוכה קדשי מזבח עד שורפין אותו שנאמר שללה ולא שלל שמים. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד לא ידעתי למה שורפין אותן שלל שמים היה ולא חל עליו איסור עכ\"ל. (והמחבר לא הביאה (בפירוקיו) [בפירושיו] ונראה לי שהסופר השמיטה):", + " ובעלי מומים הרי הן בכלל בהמתה ונהרגין כו'. סוף פרק חלק שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהרב סבר וכו'. (עיין בכ\"מ בד\"ה והראב\"ד ז\"ל וכו') כשאר זבחים ואינן מכפרים שום כפרה עכ\"ל: ואני אומר השמועה סוף פרק חלק (דף קי\"ב) היא והסוגיא מוכחא דעד כאן לא פליגי מדאוקי ריש לקיש לברייתא בקדשים שחייב באחריותן ור\"ש היא ומהדרינן עלה הא מדסיפא ר\"ש רישא לאו ר\"ש ולא סגי לפרושי כולה סוגיא בלא פלוגתא. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דרב פפא מפרש למלתיה אפילו בבעלי מומין כו' בנוסחאות שלנו רבינא גרסינן ודוקא בבעלי מומין אוקמה דאי בתמימים הדרא קושיין לדוכתא אילימא בתמימים שלל שמים הוא ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל ה\"ל למימר אפילו תימא בקדשי בדק הבית מדקאמר לעולם בבעלי מומין משמע דוקא וראיה מדמייתי הבכור והמעשר פ\"ק דתמורה כדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כת\"ק דפרק חלק:" + ], + [ + "ההקדשות שבתוכה קדשי מזבח עד שורפין אותו שנאמר שללה ולא שלל שמים. פרק חלק (דף קי\"ב) :
כתב הראב\"ד לא ידעתי למה שורפין אותן שלל שמים היה ולא חל עליו איסור עכ\"ל. (והמחבר לא הביאה (בפירוקיו) [בפירושיו] ונראה לי שהסופר השמיטה):", + " ובעלי מומים הרי הן בכלל בהמתה ונהרגין כו'. סוף פרק חלק שם:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהרב סבר וכו'. (עיין בכ\"מ בד\"ה והראב\"ד ז\"ל וכו') כשאר זבחים ואינן מכפרים שום כפרה עכ\"ל: ואני אומר השמועה סוף פרק חלק (דף קי\"ב) היא והסוגיא מוכחא דעד כאן לא פליגי מדאוקי ריש לקיש לברייתא בקדשים שחייב באחריותן ור\"ש היא ומהדרינן עלה הא מדסיפא ר\"ש רישא לאו ר\"ש ולא סגי לפרושי כולה סוגיא בלא פלוגתא. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דרב פפא מפרש למלתיה אפילו בבעלי מומין כו' בנוסחאות שלנו רבינא גרסינן ודוקא בבעלי מומין אוקמה דאי בתמימים הדרא קושיין לדוכתא אילימא בתמימים שלל שמים הוא ואם כדברי ראב\"ד ז\"ל ה\"ל למימר אפילו תימא בקדשי בדק הבית מדקאמר לעולם בבעלי מומין משמע דוקא וראיה מדמייתי הבכור והמעשר פ\"ק דתמורה כדברי ר\"מ ז\"ל שפסק כת\"ק דפרק חלק:" + ] + ], + [ + [ + "המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס\"פ ארבע מיתות (דף ס\"א וס\"ז) ופ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:", + " היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:", + " המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"א ס\"ז) :" + ], + [ + "המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס\"פ ארבע מיתות (דף ס\"א וס\"ז) ופ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:", + " היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין (דף פ\"ט) ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:", + " המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"א ס\"ז) :" + ], + [], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:", + " המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות (שם) :", + " נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות (שם) :" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק (דף קי\"ג) :", + " וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין (דף פ\"ט) :", + " כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב\"ד של ע\"א. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ\"ל: ואני אומר כי גם ר\"מ ז\"ל פסק כר' יוחנן פרק י\"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ\"ק דתמורה (דף ג') ובפרק שבועות שתים תניין (דף כ\"א) ופ' ארבע מיתות (דף ס\"א) ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר\"מ ז\"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר\"י שהזכיר ראב\"ד ז\"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות (דף ס') ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב\"ד ז\"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב\"ד ז\"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד\"ן:" + ], + [ + "הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ\"ל: ואני אומר כי גם ר\"מ ז\"ל פסק כר' יוחנן פרק י\"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ\"ק דתמורה (דף ג') ובפרק שבועות שתים תניין (דף כ\"א) ופ' ארבע מיתות (דף ס\"א) ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר\"מ ז\"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר\"י שהזכיר ראב\"ד ז\"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות (דף ס') ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב\"ד ז\"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב\"ד ז\"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:", + " כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא\"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד\"ן:", + " דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) ואזהרה בספרא:" + ], + [ + "העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:", + " כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ\"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא\"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד\"ן:", + " דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) ואזהרה בספרא:" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר (דף כ\"ב) ובספרי:" + ], + [ + "הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:", + " ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ\"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ\"ח) נמנית בג' שבדרום ור\"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ\"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה\"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד\"ן:" + ], + [ + "הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:", + " ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי:
כתב הראב\"ד ז\"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ\"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות (דף כ\"ח) נמנית בג' שבדרום ור\"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ\"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה\"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה היא עד בחוצה לארץ. בספרי דבי רב:", + " עבודת כוכבים ומשמשיה עד מן החרם. בספרי דבי רב פרשת ראה ובסנהדרין (דף פ\"ט) פ' הנחנקין ובפרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "מצות עשה היא עד בחוצה לארץ. בספרי דבי רב:", + " עבודת כוכבים ומשמשיה עד מן החרם. בספרי דבי רב פרשת ראה ובסנהדרין (דף פ\"ט) פ' הנחנקין ובפרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "בהמה שהקריבוה עד אסור בהנאה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היה עד כיוצא בזה. פרק השוכר (דף ע\"ד) :", + " מה בין וכו' עד עבודתה. פרק רבי ישמעאל (דף נ\"א נ\"ב) :", + " ומשמשי וכו' עד שוה פרוטה. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :", + " הלוקח גרוטאות וכו' עד לרשות הגר אסור. פרק השוכר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "צורות שעשו אותם עובדי כוכבים וכו' עד הכל אסור בהנאה. פרק כל הצלמים (דף מ\"ח) :" + ], + [], + [], + [ + "עבר ומכר וכו' עד הרי הוא כמוה. מסכת ע\"ז פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה. מסכת תמורה ומס' פסחים (דף כ\"ז) בפרק כל שעה ובפ' משילין (ביצה דף ל\"ט) :", + " ספק אסורה עד הרי אלו מותרין. מסכת זבחים (דף ע\"ד) פ' התערובות:", + " טבעת של כו' עד כולן מותרות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא וכו' שנקראין ספק ספיקא עכ\"ל: ואני אומר כי הלשון הזה טעות סופר הוא ואולי שהראב\"ד ז\"ל לא כתבו על ענין טבעת, חדא דטבעת כך מעמיד אותה ומפרש אותה התלמוד במימרא דרב יהודה אמר רב ועוד דהאי לישנא לא שייך גבי טבעת כלל. אלא כשכתבו הראב\"ד ז\"ל על כוס שנתערב הוא שכתבו לפי הסוגיא אשר שם דגרסינן בה בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא והיה לו לסופר לכתוב במקום שכתב שנים ושלשה שניים ושלישים וסימניך שניים ושלישים תעשה ולפי שלא הבין דעת הראב\"ד ז\"ל טעה בשתים שהן במקום ובלשון: ומעתה אשוב להוכיח עיקר הדבר קשט אמרי אמת כי לשון פשט הסוגיא כדעת הראב\"ד ז\"ל דגרסינן להדיא בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא דהיינו שניים ושלישים. אמנם ר\"ת ז\"ל גלי חספא ופירש דבכולהו לא גרסינן ואחרות באחרות בכולי תלמודא ובהא נמי לאו דוקא מרבוא לרבוא דהא אפילו פירש אחד מהן לרבוא שרי אלא נקטיה לאשמועינן למאן דאסר אסר אפילו בכמה ספקות. ולפי שהדעות מפורשות באורך בתוספות לא אאריך בו כי אני לא באתי רק לגלות כי ר\"ת ז\"ל עומד בשיטת ר\"מ ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל מפרש בדרך אחרת תנוח דעתו ועוד דאשכחנא מרגניתא להדין פירושא דאי סלקא דעתך דוקא קתני ברייתא ומרבוא לרבוא דהיינו שלישית אמאי קרי לה ספק ספיקא דהיינו שתי ספיקות דהא תלתא אינון וספק ספק ספיקא הוה ליה לברייתא למתני ולכך העמיק יפה וכדברי ר\"ת ז\"ל והרוצה לעמוד בעומקה של הלכה יתבונן בתוס' פ' התערובות:", + " שאני אומר אותו הטבעת וכו'. פרק התערובות (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זו הסוגיא אינה וכו' דשמואל ורבי יהודה פליגי עליה דרב דס\"ל הכי עכ\"ל: ואני אומר אדרבא כל מה שפסק הוא כהלכה בכוס של עבודת כוכבים וספק ספיקא כמו שכתבתי בסמוך דהא תלמודא מקשה מיניה להדיא ואצטריכו כולהו למיקם בה בכולה שמעתיה. ורובא שאמר הראב\"ד ז\"ל אדרבה סתם תלמודא מסיק לה הכי לדרב ואי משום דשמואל דאמר הנח לעבודת כוכבים כו' הא איתיביה מספק עבודת כוכבים ואוקמה כתנאי וסבירא ליה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. ור\"מ ז\"ל פסק ההיא דרמוני בדן וחביות בהלכות מאכלות אסורות ובהלכות תרומות כל אחת כהלכה וכדרבי אושעיא ומסקנא דשמעתין. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דכר' אליעזר אוקימנא דהוא יחידאה ורבנן פליגי עליה זהו כגירסת רש\"י ז\"ל וכר\"א פסיק תלמודא סוף פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) לתרוייהו לישני וכן פסק בתוספות וכד\"ן:" + ], + [ + "עבר ומכר וכו' עד הרי הוא כמוה. מסכת ע\"ז פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה. מסכת תמורה ומס' פסחים (דף כ\"ז) בפרק כל שעה ובפ' משילין (ביצה דף ל\"ט) :", + " ספק אסורה עד הרי אלו מותרין. מסכת זבחים (דף ע\"ד) פ' התערובות:", + " טבעת של כו' עד כולן מותרות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא וכו' שנקראין ספק ספיקא עכ\"ל: ואני אומר כי הלשון הזה טעות סופר הוא ואולי שהראב\"ד ז\"ל לא כתבו על ענין טבעת, חדא דטבעת כך מעמיד אותה ומפרש אותה התלמוד במימרא דרב יהודה אמר רב ועוד דהאי לישנא לא שייך גבי טבעת כלל. אלא כשכתבו הראב\"ד ז\"ל על כוס שנתערב הוא שכתבו לפי הסוגיא אשר שם דגרסינן בה בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא והיה לו לסופר לכתוב במקום שכתב שנים ושלשה שניים ושלישים וסימניך שניים ושלישים תעשה ולפי שלא הבין דעת הראב\"ד ז\"ל טעה בשתים שהן במקום ובלשון: ומעתה אשוב להוכיח עיקר הדבר קשט אמרי אמת כי לשון פשט הסוגיא כדעת הראב\"ד ז\"ל דגרסינן להדיא בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא דהיינו שניים ושלישים. אמנם ר\"ת ז\"ל גלי חספא ופירש דבכולהו לא גרסינן ואחרות באחרות בכולי תלמודא ובהא נמי לאו דוקא מרבוא לרבוא דהא אפילו פירש אחד מהן לרבוא שרי אלא נקטיה לאשמועינן למאן דאסר אסר אפילו בכמה ספקות. ולפי שהדעות מפורשות באורך בתוספות לא אאריך בו כי אני לא באתי רק לגלות כי ר\"ת ז\"ל עומד בשיטת ר\"מ ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל מפרש בדרך אחרת תנוח דעתו ועוד דאשכחנא מרגניתא להדין פירושא דאי סלקא דעתך דוקא קתני ברייתא ומרבוא לרבוא דהיינו שלישית אמאי קרי לה ספק ספיקא דהיינו שתי ספיקות דהא תלתא אינון וספק ספק ספיקא הוה ליה לברייתא למתני ולכך העמיק יפה וכדברי ר\"ת ז\"ל והרוצה לעמוד בעומקה של הלכה יתבונן בתוס' פ' התערובות:", + " שאני אומר אותו הטבעת וכו'. פרק התערובות (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זו הסוגיא אינה וכו' דשמואל ורבי יהודה פליגי עליה דרב דס\"ל הכי עכ\"ל: ואני אומר אדרבא כל מה שפסק הוא כהלכה בכוס של עבודת כוכבים וספק ספיקא כמו שכתבתי בסמוך דהא תלמודא מקשה מיניה להדיא ואצטריכו כולהו למיקם בה בכולה שמעתיה. ורובא שאמר הראב\"ד ז\"ל אדרבה סתם תלמודא מסיק לה הכי לדרב ואי משום דשמואל דאמר הנח לעבודת כוכבים כו' הא איתיביה מספק עבודת כוכבים ואוקמה כתנאי וסבירא ליה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. ור\"מ ז\"ל פסק ההיא דרמוני בדן וחביות בהלכות מאכלות אסורות ובהלכות תרומות כל אחת כהלכה וכדרבי אושעיא ומסקנא דשמעתין. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל דכר' אליעזר אוקימנא דהוא יחידאה ורבנן פליגי עליה זהו כגירסת רש\"י ז\"ל וכר\"א פסיק תלמודא סוף פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) לתרוייהו לישני וכן פסק בתוספות וכד\"ן:" + ], + [ + "האשרה בין שהיתה עד כשהוא רץ. פ' כל הצלמים (דף מ\"ח) :", + " אפרוחים שקננו כו'. עד שהרי האשרה כמו בסיס. פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) ופרק ג' דמעילה (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל היה לו לומר מפני שהן כגידולי אשרה: ואני אומר כי אותה מסקנא דחויה היא פ\"ג דמסכת מעילה וגם פרק כל הצלמים דחי לה ומסיק דר' אבהו אמר ר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכזה פסק רמז\"ל כדין וכהלכה וכד\"ן:", + " והקן עצמה עד ממקום אחר. פ\"ג דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שהביא ממקום אחר עכ\"ל: ואני אומר אין ה\"נ וכן דעת רמז\"ל דהכי אסיקנא בפרק כל הצלמים הכא במאי עסקינן כגון דאייתא עצים מעלמא וקינתה בהם אלמא דוקא קאמר וכד\"ן:" + ], + [ + "האשרה בין שהיתה עד כשהוא רץ. פ' כל הצלמים (דף מ\"ח) :", + " אפרוחים שקננו כו'. עד שהרי האשרה כמו בסיס. פרק כל הצלמים (דף מ\"ב) ופרק ג' דמעילה (דף י\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל היה לו לומר מפני שהן כגידולי אשרה: ואני אומר כי אותה מסקנא דחויה היא פ\"ג דמסכת מעילה וגם פרק כל הצלמים דחי לה ומסיק דר' אבהו אמר ר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכזה פסק רמז\"ל כדין וכהלכה וכד\"ן:", + " והקן עצמה עד ממקום אחר. פ\"ג דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שהביא ממקום אחר עכ\"ל: ואני אומר אין ה\"נ וכן דעת רמז\"ל דהכי אסיקנא בפרק כל הצלמים הכא במאי עסקינן כגון דאייתא עצים מעלמא וקינתה בהם אלמא דוקא קאמר וכד\"ן:" + ], + [ + "נטל ממנה עצים כו' עד כיוצא בזה. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "נטל ממנה עצים כו' עד כיוצא בזה. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "בשר או יין כו' עד כל שהוא לוקה. פרק אין מעמידין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דמכות (דף כ\"ב) :", + " המוצא כסות עד ובלבד שלא יתן שכר. ריש פ' ר' ישמעאל (דף נ\"א) :" + ], + [ + "מרחץ כו' עד ליכנס בו. פ' כל הצלמים (דף מ\"ד) :", + " סכין של עבודת כוכבים כו' עד סוף הפרק. פ' הכל שוחטין (דף ח') :" + ], + [ + "מרחץ כו' עד ליכנס בו. פ' כל הצלמים (דף מ\"ד) :", + " סכין של עבודת כוכבים כו' עד סוף הפרק. פ' הכל שוחטין (דף ח') :" + ] + ], + [ + [ + "כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " בד\"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט (דף מ\"א) :", + " עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:", + " בד\"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט (דף מ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ\"ל: ואומר אני הראב\"ד ז\"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר\"מ ז\"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר\"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא\"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד\"ן:", + " המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ\"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא\"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר\"מ ז\"ל:", + " אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים \n (דף מ\"ו)\n :" + ], + [ + "כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " בד\"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט (דף מ\"א) :", + " עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:", + " בד\"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט (דף מ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ\"ל: ואומר אני הראב\"ד ז\"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר\"מ ז\"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר\"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא\"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד\"ן:", + " המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ד) :", + " מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ\"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא\"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר\"מ ז\"ל:", + " אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים \n (דף מ\"ו)\n :" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש\"י ז\"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר\"ש ולר\"ע ומ\"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר\"מ ז\"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד\"ן:", + " אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ\"ה) :", + " שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ\"ט) :", + " וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת\"ק דר\"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:" + ], + [ + "עבודת כוכבים של וכו' עד תשרפון באש. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " כשיבאו לידינו והם נוהגים בהם מנהג אלהות עד מותרין. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) במשנת פרקולוס:", + " עבודת כוכבים של ישראל עד ברשות העובד כוכבים. פ' ר' ישמעאל שם (דף נ\"ב) :", + " עובד כוכבים קטן או שוטה עד אין ביטולן ביטול. פ' כל הצלמים (דף ע\"ד) :", + " המבטל עד בטלה לעולם. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "עבודת כוכבים של וכו' עד תשרפון באש. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ב נ\"ג) :", + " כשיבאו לידינו והם נוהגים בהם מנהג אלהות עד מותרין. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) במשנת פרקולוס:", + " עבודת כוכבים של ישראל עד ברשות העובד כוכבים. פ' ר' ישמעאל שם (דף נ\"ב) :", + " עובד כוכבים קטן או שוטה עד אין ביטולן ביטול. פ' כל הצלמים (דף ע\"ד) :", + " המבטל עד בטלה לעולם. פ' ר' ישמעאל:" + ], + [ + "כיצד מבטלה עד אינה בטלה. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה כו' עד מפני המלחמה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שנשברה מאליה עד העובדי כוכבים. פ' כל הצלמים (דף מ\"א) :", + " ואם היתה של פרקים כו' עד ביטלו כל השברים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו' וצריך לבטל כל קיסם וקיסם, עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דברי הראב\"ד ז\"ל. חדא היכי מצי למימר כי בעבודת כוכבים של חוליות הם חוליות של שברי שברים והלא שילהי פ' כל הצלמים בעינן לאסוקי בעובדין לשברים קא מיפלגי והדר מסיק לא דכ\"ע עובדין לשברים והכא בשברי שברים קא מיפלגי כו' עד ואי בעית אימא דכ\"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מיפלגי אלמא מ\"ד הא לא אמר הא ולא שייכא הא בהא ועוד ביטול כל קיסם וקיסם שהזכיר לא ראינוהו אלא בסברא קמייתא דאתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם אבל בחוליות ולא שייכי קסמין אלא חוליות הוי דינייהו כקסמין. ובפרק ג' דמעילה מייתי לה כסתמא דאיתמר. ורב אלפס ז\"ל הביא מסקנא דחוליות בלבד לאשמועינן שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים ואע\"פ שנחלקו בפירוש הסוגיא כד\"ן:" + ], + [ + "כיצד מבטלה עד אינה בטלה. פ' כל הצלמים (דף מ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה כו' עד מפני המלחמה. פ' ר' ישמעאל (דף נ\"ג) :", + " עבודת כוכבים שנשברה מאליה עד העובדי כוכבים. פ' כל הצלמים (דף מ\"א) :", + " ואם היתה של פרקים כו' עד ביטלו כל השברים. פ' כל הצלמים (דף מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו' וצריך לבטל כל קיסם וקיסם, עכ\"ל: ואני אומר לא הבנתי דברי הראב\"ד ז\"ל. חדא היכי מצי למימר כי בעבודת כוכבים של חוליות הם חוליות של שברי שברים והלא שילהי פ' כל הצלמים בעינן לאסוקי בעובדין לשברים קא מיפלגי והדר מסיק לא דכ\"ע עובדין לשברים והכא בשברי שברים קא מיפלגי כו' עד ואי בעית אימא דכ\"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מיפלגי אלמא מ\"ד הא לא אמר הא ולא שייכא הא בהא ועוד ביטול כל קיסם וקיסם שהזכיר לא ראינוהו אלא בסברא קמייתא דאתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם אבל בחוליות ולא שייכי קסמין אלא חוליות הוי דינייהו כקסמין. ובפרק ג' דמעילה מייתי לה כסתמא דאיתמר. ורב אלפס ז\"ל הביא מסקנא דחוליות בלבד לאשמועינן שכן הלכה ונמצאו דברי ר\"מ ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל נכונים ואע\"פ שנחלקו בפירוש הסוגיא כד\"ן:" + ], + [ + "מזבח וכו' עד אבנים הרבה. וכיצד מבטלים אבני מרקוליס עד בהנאה. פ' ר' ישמעאל (דף נ') :", + " כיצד מבטלים האשרה עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים (דף מ\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב\"ד ז\"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל דקדק בפירושיו כר\"מ ז\"ל כמו שכתב שם כד\"ן:", + " וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן (דף י\"א) :", + " עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ\"ל: (לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ\"ל שהסופר השמיטה):" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ\"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר\"מ ז\"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד\"ן:", + " ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח (דף מ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ\"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר\"מ ז\"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד\"ן:", + " אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:", + " הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן (שם דף י\"ג) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) :" + ] + ], + [ + [ + "אין כורתין ברית עד או יהרגו. מקרא מלא דבר הכתוב ופירשו בסיפרי וכן מפורש בסוף החבור בהלכות מלכים ומלחמותיהן:", + " ואסור לרחם עליהן עד מרפאין אותו בחנם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) ובירושלמי לא תתן להם חן בלא תעשה:" + ], + [ + "אין כורתין ברית עד או יהרגו. מקרא מלא דבר הכתוב ופירשו בסיפרי וכן מפורש בסוף החבור בהלכות מלכים ומלחמותיהן:", + " ואסור לרחם עליהן עד מרפאין אותו בחנם. פרק אין מעמידין (דף כ\"ו) ובירושלמי לא תתן להם חן בלא תעשה:" + ], + [ + "אין מוכרין להם בתים עד חניה בקרקע. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א כ\"ב) :", + " ומותר למכור להם בתים עד לעשותן אוצר. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובלבד שלא יהא אוצר של יין ואם עשה שכרו אסור עכ\"ל: ואני אומר כי דברי שניהם כאחד טובים ושניהם שוים כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש בירושלמי ובתוספתא דגרסינן אבל משכירים לפונדקאות ולאוצרות שבתוכו ועל כן כתב סתם כמנהגו בחבור משנה תורה אבל איסור שכר יין נסך משנה שלימה היא פ' השוכר דתנן השוכר את החמור להביא עליו יין שכרו אסור ומה לי חמור מה לי בית או שאר דברים גם ר\"מ ז\"ל כתבו בהל' מאכלות אסורות:", + " ואין מוכרין להן פירות כו' עד ישיבת עראי היא. פ' לפני אידיהן (דף י\"ט כ') :", + " וכן אסור לספר בשבחן וכו' עד ממעשיהם הרעים. פ' יש בערכין ופ' לפני אידיהן:", + " ואסור כו' עד ולא בנתינה. פרק לפני אידיהן (דף כ') :" + ], + [ + "אין מוכרין להם בתים עד חניה בקרקע. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א כ\"ב) :", + " ומותר למכור להם בתים עד לעשותן אוצר. פרק לפני אידיהן (דף י\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ובלבד שלא יהא אוצר של יין ואם עשה שכרו אסור עכ\"ל: ואני אומר כי דברי שניהם כאחד טובים ושניהם שוים כי מה שכתב ר\"מ ז\"ל מפורש בירושלמי ובתוספתא דגרסינן אבל משכירים לפונדקאות ולאוצרות שבתוכו ועל כן כתב סתם כמנהגו בחבור משנה תורה אבל איסור שכר יין נסך משנה שלימה היא פ' השוכר דתנן השוכר את החמור להביא עליו יין שכרו אסור ומה לי חמור מה לי בית או שאר דברים גם ר\"מ ז\"ל כתבו בהל' מאכלות אסורות:", + " ואין מוכרין להן פירות כו' עד ישיבת עראי היא. פ' לפני אידיהן (דף י\"ט כ') :", + " וכן אסור לספר בשבחן וכו' עד ממעשיהם הרעים. פ' יש בערכין ופ' לפני אידיהן:", + " ואסור כו' עד ולא בנתינה. פרק לפני אידיהן (דף כ') :" + ], + [ + "מפרנסים וכו' עד מפני דרכי שלום. פ' הנזקין (דף ס\"א) :", + " ואין כופלים להם שלום. פרק לפני אידיהן בירושלמי:", + " ולא יכנס לביתו עד ובכובד ראש. סוף פ' הנזקין (דף ס\"ב) :", + " אין כל הדברים האלו עד בארצך. בסוטה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת לא מצאנו וכו' ולא העברה עכ\"ל: ואיני יודע מהו זה וצ\"ע:", + " עד שיקבל עד גר תושב. פ' השולח:", + " אין מקבלין גר תושב עד סוף הפרק. סוף המקדיש:" + ], + [ + "מפרנסים וכו' עד מפני דרכי שלום. פ' הנזקין (דף ס\"א) :", + " ואין כופלים להם שלום. פרק לפני אידיהן בירושלמי:", + " ולא יכנס לביתו עד ובכובד ראש. סוף פ' הנזקין (דף ס\"ב) :", + " אין כל הדברים האלו עד בארצך. בסוטה:
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת לא מצאנו וכו' ולא העברה עכ\"ל: ואיני יודע מהו זה וצ\"ע:", + " עד שיקבל עד גר תושב. פ' השולח:", + " אין מקבלין גר תושב עד סוף הפרק. סוף המקדיש:" + ] + ], + [ + [ + "אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א׳:ח׳) ובתוספתא דשבת פ\"ו:", + " לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:", + " ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ\"ל: ואני אומר כי דעת רמז\"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ\"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:", + " מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אין הולכין בחקות כו' עד מן העמים. כל זה מובן בפשטי הכתובים והוא מוזכר אות באות בספרי ובדברי הנביאים ופקדתי על כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א׳:ח׳) ובתוספתא דשבת פ\"ו:", + " לא ילבש במלבוש עד כדרך שהן עושין. בספרי גם שם מוזכר כל דבר וענין במקומו:", + " ולא יבנה מקומות עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה כדרך שהן עושין עכ\"ל: ואני אומר כי דעת רמז\"ל כדרך שאמרו לענין פנים לא יעשה אדם בית תבנית היכל כו' כך לא יעשה כחקות העובדי כוכבים כדירתן כדמותן וצורותן. ולבי אומר לי שעכ\"פ מצאן או בקבלה היתה לו ואנכי לא ידעתי והואיל ויצא מפי קדוש אין להקל ראש:", + " מי שהיה מסתפר וכו' עד ידו. פרק אין מעמידין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה (דף מ\"ט) ובתענית:", + " אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:", + " וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה (דף ס\"ז) ותוספתא ובספרי:", + " וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ\"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שתירצו פ' גיד הנשה (דף צ\"ה) כל דבר הקשה על ר\"מ ז\"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז\"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז\"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע\"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ\"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע\"פ שרש\"י ז\"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא\"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז\"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד\"ן:" + ], + [ + "ישראל שהיה קרוב למלכות כו' עד שהן עושין. סוף מסכת סוטה (דף מ\"ט) ובתענית:", + " אין מנחשין כו' עד יפגענו רמאי. פרק ארבע מיתות (דף ס\"ה) וספרא וספרי ובפרק קמא דשבת בתוספתא:", + " וכן אלו ששומעין צפצוף עד כמו תרנגול. פרק במה אשה (דף ס\"ז) ותוספתא ובספרי:", + " וכן המשים סימנים לעצמו עד לוקה. פרק גיד הנשה (דף צ\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש גדול וכו' מפקי פולסא דנורא לאפיה עכ\"ל: ואני אומר שרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שתירצו פ' גיד הנשה (דף צ\"ה) כל דבר הקשה על ר\"מ ז\"ל בשמעתין דהעלמת עין דנחיש רב ואמר מברא אתא לאפאי יומא טבא לגו ומסיק דלא אכיל רב משום דנחיש ומקשי דידיה אדידיה והאמר רב כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש כלומר והרי לא אמר אי אתי לאפאי אזילנא ואי לא לא אזילנא והקשו ז\"ל היאך ניחש אליעזר הא אמרינן פרק ד' מיתות כי נחוש הוא מהמצות האמורות בפרשת כשוף שבן נח מוזהר עליהן ותירצו ז\"ל שלא נתן לה הצמידים עד שנתברר לו ואע\"ג דכתיב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב וכו' והדר כתיב ויאמר בת מי את מ\"מ אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכיח ספורו ללבן ובתואל ואע\"פ שרש\"י ז\"ל לא פירש כן ועל יהונתן בן שאול תירצו דבלא\"ה היה עולה ולזרז נושא כליו אמר כן ולא ימס לבבו וכן מוכיח מה שאמר אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט ובזה נתרצו כל דברי רבינו משה ז\"ל ודקדוק לשונו ולשון התוספות אחד הוא כד\"ן:" + ], + [ + "מי שאומר דירה זו עד מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה שאמרו כו'. אחר שהוחזקו שלש פעמים עכ\"ל: ואני אומר כי גם זה פרק גיד הנשה ובההיא שמעתא הוא מסודר ולגבי מלתיה דרב דמיירי באיסור והיתר דגרס לאלתר רב בדיק במברא ושמואל בדיק בספרא ורבי יוחנן בדיק בינוקא וסמוך לזה תניא ר\"ש בן יוחאי אומר בית וכו' אלמא באיסור והיתר נאמרו כדברי ר\"מ ז\"ל וכד\"ן:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "אי זהו קוסם עד ומקלו יגיד לו. פ' ארבע מיתות ובספרי (דף ס\"ה) :", + " ואסור לשאול לקוסם עד קוסם קסמים. פ' ארבע מיתות (דף ס\"ד) בשמעתיה דלאו שאין בו מעשה ובשאר המקומות שהזכרתי למעלה:", + " אי זהו מעונן עד וגם היטב אין בהם. הכל בסיפרי. ופ' ארבע מיתות (דף ס\"ה ס\"ו) והרבה ענינים יותר מאלו נאמרו פ\"ו ופרק ח' דתוספתא דשבת:" + ], + [ + "מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק (דף ק\"א) :", + " הלוחש על המכה עד ה\"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה (דף ט\"ו) והביאה רב אלפס ז\"ל בהל' פ\"ק דברכות:" + ], + [ + "מי שנשכו עקרב כו' עד דעתו עליו. פ' חלק (דף ק\"א) :", + " הלוחש על המכה עד ה\"ז מותר. בסנהדרין פ' חלק ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) ובשבועות ריש פרק ידיעות הטומאה (דף ט\"ו) והביאה רב אלפס ז\"ל בהל' פ\"ק דברכות:" + ], + [ + "איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:" + ], + [ + "איזהו דורש כו' עד כפי מאמרו לוקה. פ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:" + ], + [ + "המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:", + " והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה (דף ס\"ז) וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס\"ה:" + ], + [ + "המכשף חייב בסקילה עד לא תחיה. פ' מי שמתו ופ' ד' מיתות (דף ס\"ה) ובספרי:", + " והדברים האלה כו' עד סוף הפרק. למד מרמזי ההגדות והמדרשות ומפרק במה אשה (דף ס\"ז) וקיבל ולימד דעת את העם וכן כתב בס\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אין מגלחין פאתי הראש וכו' עד כל פאה ופאה. פרק אלו הן הלוקין (דף כ') ובספרי:", + " לפיכך המגלח כו' עד ולוקה שתים. בתורת כהנים ופ' הלוקין שם:", + " אחד המגלח כו' עד ואת הקטן לוקה. פרק הלוקין ופרק ג' מינין ופ' שני נזירים (דף נ\"ז) : וכתב ראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאינו לוקה כיון שמדעת עושה עובר בלאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל יודה בזה ולא פירשו כמנהגו במשנה תורה כאשר כתבתי:", + " האשה שגלחה כו' עד פאת זקנך. פ' שני נזירים (דף נ\"ז) :", + " כל שישנו בבל תשחית כו' עד הנשים חייבות. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס וכו' עד אינן לוקין. תוספתא:", + " אע\"פ שהאשה מותרת עד לגלח לו. פ' שני נזירים:
כתב הראב\"ד ז\"ל האיסור הזה וכו' איסורא אית בהו עכ\"ל: ואני אומר שכבר נתחבטו בה בהלכה זו רבותינו הראשונים ז\"ל פ' ב' נזירים ור\"מ ז\"ל נהג בזה כמנהגו במשנה תורה שכתב לחבר הדברים המפורשים בתלמוד מגמגם והבין הוא וכד\"ן:" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס וכו' עד אינן לוקין. תוספתא:", + " אע\"פ שהאשה מותרת עד לגלח לו. פ' שני נזירים:
כתב הראב\"ד ז\"ל האיסור הזה וכו' איסורא אית בהו עכ\"ל: ואני אומר שכבר נתחבטו בה בהלכה זו רבותינו הראשונים ז\"ל פ' ב' נזירים ור\"מ ז\"ל נהג בזה כמנהגו במשנה תורה שכתב לחבר הדברים המפורשים בתלמוד מגמגם והבין הוא וכד\"ן:" + ], + [ + "ופאה זו שמניחין עד מארבעים שערות וכן הסכימו בתורת כהנים. ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) פ' שני נזירים (דף נ\"ט) ושלשה מינים:", + " מותר ללקט עד תער. הלכה זו נחלקו בה הראשונים נ\"ע בת\"כ ופ' שני נזירים ופ' ג' מינים ופרק הלוקין. ויש אוסר במספרים כמין תער והמחמיר תבא עליו ברכה כד\"ן:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "דרך כומרי כו' עד להשחית הזקן. בתורת כהנים קדושים פ\"ו ופ' הלוקין (דף כ') :", + " וחמש פאות כו' עד לוקה חמש. פ\"ק דשבועות וסוף מכות:", + " ואינו חייב עד שיגלחנו בתער עד זקן האיש פטורה. פ' שני נזירין (דף נ\"ט) ופרק הלוקין ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " השפה מותר לגלחו עד אכילה ושתיה העברת השער משאר הגוף כו' עד בכ\"מ. הלכה זו עיקרה פ' שני נזירים ומ\"מ יש מחמירין בדבר וחולקין בכמה ענינים אבל כתבו רבותינו נ\"ע משעמדנו על דעתנו לא העברנו ברזל על בשרנו אפילו מספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה ולחוץ:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ], + [ + "לא תעדה אשה עד עדי איש. פרק הלוקין ופ' שני נזירין (דף נ\"ט) :", + " המלקט שערות לבנות כו' עד לבנה אחת לוקה. פ' הלוקין (דף כ') :
כתב הראב\"ד לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל עכ\"ל. והמחבר לא הביאה בפירוקיו בהעתק שלנו:", + " טומטום ואנדרוגינוס כו' עד אינו לוקה.", + " כתובת קעקע עד אינו לוקה. פרק הלוקין (דף כ\"א) :", + " השורט שריטה אחת כו' עד בידו פטור. בתורת כהנים ופרק הלוקין (שם) :", + " ובכלל אזהרה כו' עד אגודות. פ\"ק דיבמות (דף י\"ג) ומייתי לה בהרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..33ba4b81197e9bf9003dbd08a25c17c8849b5a7d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,258 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "כתב רבינו משה ז\"ל יסוד היסודות וכו' עד בלא יד ובלא גוף. זה מקבלתו וחכמתו ואמתת אמונתו ואמונתנו וכללו במצות אנכי ה' אלהיך:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל המעלה כו' עד העיקר הגדול שהכל תלוי בו. סוף מסכת מכות (דף כ\"ד) אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו וכן פי' בספר המצות:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [], + [ + "וכן אמרו ז\"ל אין למעלה לא עמידה וכו'. עד סוף הפרק. דבר זה אמרוהו ז\"ל במס' חגיגה פ' אין דורשין בשמעתין דארבעה נכנסו גבי מילתיה דאחר גמירי שאין למעלה וכו':" + ] + ], + [ + [ + "האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וכו' עד כשמחשב בדברים האלו וכו' עד מה אנוש. עיקר הענין הזה בספרי בדרשת ואהבת את ה' וכן פי' בס\"ה. ופרק במה מדליקין גבי מתניתין דהמכבה את הנר דת\"ר חלה ונטה למות מימרא דרבה בר רב הונא ועל ענין יראת ה' היא אוצרו דמכריז ר' ינאי כו' וכן אמר רב יהודה לא ברא הקב\"ה עולמו אלא שייראו מלפניו וכו' כי בראותו מעשיו בפלא ובריותיו יפחד וירתע וכו' ומייתי מילתא דר' יוחנן משום ר\"א אין לו להקב\"ה בעולמו אלא יראת שמים וכו'. ופלאות הבריאה פרק אין דורשין במס' חגיגה שברא עולמו בעשרה דברים כו' עד סוף המשנה מימרא דרבן יוחנן בן זכאי כו' והגדה במשנת מרכבה כו':" + ], + [ + "האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וכו' עד כשמחשב בדברים האלו וכו' עד מה אנוש. עיקר הענין הזה בספרי בדרשת ואהבת את ה' וכן פי' בס\"ה. ופרק במה מדליקין גבי מתניתין דהמכבה את הנר דת\"ר חלה ונטה למות מימרא דרבה בר רב הונא ועל ענין יראת ה' היא אוצרו דמכריז ר' ינאי כו' וכן אמר רב יהודה לא ברא הקב\"ה עולמו אלא שייראו מלפניו וכו' כי בראותו מעשיו בפלא ובריותיו יפחד וירתע וכו' ומייתי מילתא דר' יוחנן משום ר\"א אין לו להקב\"ה בעולמו אלא יראת שמים וכו'. ופלאות הבריאה פרק אין דורשין במס' חגיגה שברא עולמו בעשרה דברים כו' עד סוף המשנה מימרא דרבן יוחנן בן זכאי כו' והגדה במשנת מרכבה כו':", + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':", + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ] + ], + [ + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "ברא האל למטה מגלגל הירח כו' עד סוף הפרק. משנה פרק רביעי דספר יצירה:" + ], + [ + "ברא האל למטה מגלגל הירח כו' עד סוף הפרק. משנה פרק רביעי דספר יצירה:" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "כל הדברים האלה שדברנו וכו' עד וביאור כל הדברים על בוריין. כל זה הענין פרק אין דורשין (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל הדברים האלה שדברנו וכו' עד וביאור כל הדברים על בוריין. כל זה הענין פרק אין דורשין (דף י\"ב) :" + ], + [ + "בזמן שאדם מתבונן עד ריק וחסר. פרק במה מדליקין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "ועניני ד' פרקים אלו וכו' עד סוף הפרק. פרק אין דורשין (דף י\"ב י\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג וכו' עד ולנערה לא תעשה דבר. לשון ספרי הוא ומקצתו במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ז) ונחלקו עליו רבותינו בעלי התוספות ואמרו שאם החמיר על עצמו והניח עצמו להריגה נקרא קדוש:" + ], + [ + "נשים שאמרו להם כו' עד נפש אחת מישראל. משנה היא סוף פרק ח' דמסכת תרומות:", + " וכן אם אמרו להם כו' עד נפש אחת מישראל. זו שנויה בירושלמי ורש\"י ז\"ל פירשה במסכת סנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ב) בשנוי מקצת לגבי אין דוחין נפש מפני נפש:" + ], + [ + "כענין שאמרו וכו' עד נוטל את נפשך. פ' כל שעה (דף כ\"ה) ומקצתו פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "כענין שאמרו וכו' עד נוטל את נפשך. פ' כל שעה (דף כ\"ה) ומקצתו פ' אין מעמידין:", + "והריגת נפש מישראל עד במקום סכנה. פרק כל שעה (דף כ\"ה) ופ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "והריגת נפש מישראל עד במקום סכנה. פרק כל שעה (דף כ\"ה) ופ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "מי שנתן עיניו עד לפרוץ בעריות. סוף פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל העובר מדעתו עד הרי זה קדש את השם. זה בתלמוד ובמדרשות בכמה מקומות:" + ], + [ + "ויש דברים אחרים כו' עד סוף הפרק. הכל סוף מסכת יומא (דף פ\"ו) גמרא מתניתין דמי שאחזו בולמוס ומקצתו שילהי פרק האומנין בבבא מציעא (דף פ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כל המאבד שם מן השמות עד לה' אלהיכם. מימרא דר' ישמעאל בספרי פרשת ראה ובפ' כל כתבי הקדש (דף ק\"ד) ובסוף מכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ושבעה שמות הם כו' עד מכת מרדות. סוף פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ופ\"ד דמס' סופרים:" + ], + [ + "ושבעה שמות הם כו' עד מכת מרדות. סוף פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ופ\"ד דמס' סופרים:" + ], + [ + "כתב אל\"ף למ\"ד מאלהים עד שי\"ן דלי\"ת משדי צ\"ב מצבאות. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :
השיב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום וכו' הרי אלו נמחקין, עכ\"ל: ואני אומר איני מבין תשובת הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל כן כתב והכי גרסינן לה פ' שבועת העדות. ת\"ר כתב א\"ל מאלהים י\"ה מיהו\"ה הרי זה אינו נמחק שי\"ן דלי\"ת משדי צ\"ב מצבאות הרי זה נמחק ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק מפני שנקרא על שם שרי צבאות ישראל. אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי. נמצאת אומר הלכה כת\"ק דברייתא וה\"נ סתם לן תנא במס' סופרים פ' ד' בהלכה ב' ולא קא מפליג חד עילויה התם. ולפי דעתי נוסח החבור שהגיה ממנו הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה במקום הזה שהוסיף בו אין אבל שניהם לא מעלו כד\"ן:" + ], + [ + "שאר הכנויין עד למוחקן. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כלי שהיה שם כתוב עליו וכו' עד וגונזו. תלמוד ערוך הוא פ\"ק דערכין (דף ז') ובפרק במה אשה (דף ס\"א) ושאר לשון בבא זו בהלכות גדולות:", + " וכן אם היה שם כתוב כו' עד בפני השם ערום. שבת פ' כל כתבי הקדש (דף ק\"כ):" + ], + [ + "הסותר אפילו אבן אחת עד לא תעשון כן. בספרי פ' ראה:" + ], + [ + "כתבי הקדש כלם עד או שכתבן וכו'. סוגיא היא במסכת שבת (דף קי\"ז) פ' כל כתבי הקודש ואליבא דר\"ט בשמעתא דהגליונין:" + ], + [ + "כל השמות האמורים באברהם עד סוף הפ'. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "מיסודי הדת לידע. כל זה הפרק מעורב מקצת החכמות עם דברי רז\"ל. דרך הנבואה על גבור ומתוך שמחה. אמרו רבותינו ז\"ל במס' שבת (דף ל') בהגדת משנת המכבה הנר ובנדרים פ' אין בין המודר (דף ל\"ח) ובמס' פסחים פ' אלו דברים (דף ס\"ו) והיה כנגן המנגן ובכמה מקומות רבו מלמנות. והפרש נבואת משה לשאר הנביאים רובו מובן מהגדת תורת כהנים בהגדת משל השולחני וכבר הזכירו הרמב\"ן ז\"ל לגבי נופל וגלוי עינים ומשם תבינהו. וענין הנביא מוחזק, עיקרו פ' הנחנקין במס' סנהדרין (דף פ\"ט) בענין נביא השקר. והמצות עשה דאליו תשמעון שכתב הוא לשון ספרי:" + ] + ], + [ + [ + "גם ענין זה מעורב בענין פ' השביעי. ומ\"ש שאם בא להכחיש אין שומעין לו ושאר הענין אם אינו מוחזק והוראת שעה, פרק הנחנקין (דף פ\"ט) וכדדרשינן פרק האשה מדכתיב אליו תשמעון וכענין אליהו בהר הכרמל וכמו שביאר פ\"ט. אמנם מה שהוסיף שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה הוא לרז\"ל עוד במס' מגילה מייתי לה ברוב התלמוד מפורסם:" + ] + ], + [ + [ + "גם זה הפרק ומה שכתב מהמצות שלפי הזמן היו ולפי שעה שכתב כאן. הוא לשון ספרי אות באות. וחלוק שאר מצות מעבודה זרה הכל פ' הנחנקין (דף פ\"ט):" + ] + ], + [ + [ + "רוב הלכותיו פ' הנחנקין (דף פ\"ט) אמורין בבבלי ושנויין בירושלמי, והשאר מחכמתו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7f383588d4d47e2142d2442e7bae4e79ee1acbca --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,255 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [ + [ + "כתב רבינו משה ז\"ל יסוד היסודות וכו' עד בלא יד ובלא גוף. זה מקבלתו וחכמתו ואמתת אמונתו ואמונתנו וכללו במצות אנכי ה' אלהיך:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל המעלה כו' עד העיקר הגדול שהכל תלוי בו. סוף מסכת מכות (דף כ\"ד) אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו וכן פי' בספר המצות:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [ + "אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר\"מ ז\"ל בס\"ה כי הוא שאמרו ז\"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י\"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע\"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר\"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט\"ז) :
כתב ר\"מ ז\"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב\"ד ז\"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ\"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע\"כ דברי הרב ז\"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר\"מ ז\"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד\"ע ואשר רמז הרב ר\"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר\"מ ז\"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב\"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז\"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז\"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע\"ה כד\"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר\"מ ז\"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז\"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז\"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד\"ן:" + ], + [], + [ + "וכן אמרו ז\"ל אין למעלה לא עמידה וכו'. עד סוף הפרק. דבר זה אמרוהו ז\"ל במס' חגיגה פ' אין דורשין בשמעתין דארבעה נכנסו גבי מילתיה דאחר גמירי שאין למעלה וכו':" + ] + ], + [ + [ + "האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וכו' עד כשמחשב בדברים האלו וכו' עד מה אנוש. עיקר הענין הזה בספרי בדרשת ואהבת את ה' וכן פי' בס\"ה. ופרק במה מדליקין גבי מתניתין דהמכבה את הנר דת\"ר חלה ונטה למות מימרא דרבה בר רב הונא ועל ענין יראת ה' היא אוצרו דמכריז ר' ינאי כו' וכן אמר רב יהודה לא ברא הקב\"ה עולמו אלא שייראו מלפניו וכו' כי בראותו מעשיו בפלא ובריותיו יפחד וירתע וכו' ומייתי מילתא דר' יוחנן משום ר\"א אין לו להקב\"ה בעולמו אלא יראת שמים וכו'. ופלאות הבריאה פרק אין דורשין במס' חגיגה שברא עולמו בעשרה דברים כו' עד סוף המשנה מימרא דרבן יוחנן בן זכאי כו' והגדה במשנת מרכבה כו':" + ], + [ + "האל הנכבד והנורא מצוה לאהבו וכו' עד כשמחשב בדברים האלו וכו' עד מה אנוש. עיקר הענין הזה בספרי בדרשת ואהבת את ה' וכן פי' בס\"ה. ופרק במה מדליקין גבי מתניתין דהמכבה את הנר דת\"ר חלה ונטה למות מימרא דרבה בר רב הונא ועל ענין יראת ה' היא אוצרו דמכריז ר' ינאי כו' וכן אמר רב יהודה לא ברא הקב\"ה עולמו אלא שייראו מלפניו וכו' כי בראותו מעשיו בפלא ובריותיו יפחד וירתע וכו' ומייתי מילתא דר' יוחנן משום ר\"א אין לו להקב\"ה בעולמו אלא יראת שמים וכו'. ופלאות הבריאה פרק אין דורשין במס' חגיגה שברא עולמו בעשרה דברים כו' עד סוף המשנה מימרא דרבן יוחנן בן זכאי כו' והגדה במשנת מרכבה כו':", + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':" + ], + [ + "ולפי הדברים האלו וכו' עד שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה העולם עד וכרובים ואישים. הכל בספרי בדרשת ואהבת את ה' אלהיך כו':", + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ], + [ + "כל אלו עשרה שמות שנקראו עד הוא הנקרא מעשה מרכבה כו' עד סוף הפרק. זה הוא בפרק אין דורשין (דף י\"ח) וגם במדרש בראשית נמנו העשר מעלות הללו. וזה הלשון מורה כי ר\"מ ז\"ל היה מקובל בנסתרות אלא שקיים בעצמו מה שאמרו ז\"ל יהיו לך לבדך כבשים ללבושך וכמו שכתב הוא ז\"ל סוף זה הפרק וכל הפרק דאין דורשין:" + ] + ], + [ + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "הגלגלים הם הנקראים שמים וכו' עד וגדולה מדעת כו'. זה פרק אין דורשין (דף י\"ב) עקרו וגלגל בו דברים אחרים לפי דרכו שהם מחכמת המזלות:" + ], + [ + "ברא האל למטה מגלגל הירח כו' עד סוף הפרק. משנה פרק רביעי דספר יצירה:" + ], + [ + "ברא האל למטה מגלגל הירח כו' עד סוף הפרק. משנה פרק רביעי דספר יצירה:" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "ארבעה גופים אלו כו' עד והרוח תשוב וכו'. גם זה הענין כלול פרק רביעי ופרק חמישי דספר יצירה וגלגל בו מחכמת הטבע כפי קבלתו ואע\"פ שיש חולקים בדבר:" + ], + [ + "כל הדברים האלה שדברנו וכו' עד וביאור כל הדברים על בוריין. כל זה הענין פרק אין דורשין (דף י\"ב) :" + ], + [ + "כל הדברים האלה שדברנו וכו' עד וביאור כל הדברים על בוריין. כל זה הענין פרק אין דורשין (דף י\"ב) :" + ], + [ + "בזמן שאדם מתבונן עד ריק וחסר. פרק במה מדליקין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "ועניני ד' פרקים אלו וכו' עד סוף הפרק. פרק אין דורשין (דף י\"ב י\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם עד בין שנאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים. פרק אין מעמידין (ע\"ז דף כ\"ז) ופרק בן סורר ומורה (דף ע\"ד) וביומא פרק בתרא (דף פ\"ב) ופסחים פרק כל שעה (דף כ\"ה) . וענין קדוש השם בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים ובסנהדרין פ' ד' מיתות (דף ס\"א) ובספרי ונקדשתי בתוך בני ישראל על מנת כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקדשו שמי ברבים וכן כתב ר\"מ ז\"ל בס\"ה:" + ], + [ + "כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג וכו' עד ולנערה לא תעשה דבר. לשון ספרי הוא ומקצתו במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ז) ונחלקו עליו רבותינו בעלי התוספות ואמרו שאם החמיר על עצמו והניח עצמו להריגה נקרא קדוש:" + ], + [ + "נשים שאמרו להם כו' עד נפש אחת מישראל. משנה היא סוף פרק ח' דמסכת תרומות:", + " וכן אם אמרו להם כו' עד נפש אחת מישראל. זו שנויה בירושלמי ורש\"י ז\"ל פירשה במסכת סנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ב) בשנוי מקצת לגבי אין דוחין נפש מפני נפש:" + ], + [ + "כענין שאמרו וכו' עד נוטל את נפשך. פ' כל שעה (דף כ\"ה) ומקצתו פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "כענין שאמרו וכו' עד נוטל את נפשך. פ' כל שעה (דף כ\"ה) ומקצתו פ' אין מעמידין:", + "והריגת נפש מישראל עד במקום סכנה. פרק כל שעה (דף כ\"ה) ופ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "והריגת נפש מישראל עד במקום סכנה. פרק כל שעה (דף כ\"ה) ופ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) :" + ], + [ + "מי שנתן עיניו עד לפרוץ בעריות. סוף פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל העובר מדעתו עד הרי זה קדש את השם. זה בתלמוד ובמדרשות בכמה מקומות:" + ], + [ + "ויש דברים אחרים כו' עד סוף הפרק. הכל סוף מסכת יומא (דף פ\"ו) גמרא מתניתין דמי שאחזו בולמוס ומקצתו שילהי פרק האומנין בבבא מציעא (דף פ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כל המאבד שם מן השמות עד לה' אלהיכם. מימרא דר' ישמעאל בספרי פרשת ראה ובפ' כל כתבי הקדש (דף ק\"ד) ובסוף מכות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "ושבעה שמות הם כו' עד מכת מרדות. סוף פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ופ\"ד דמס' סופרים:" + ], + [ + "ושבעה שמות הם כו' עד מכת מרדות. סוף פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) ופ\"ד דמס' סופרים:" + ], + [ + "כתב אל\"ף למ\"ד מאלהים עד שי\"ן דלי\"ת משדי צ\"ב מצבאות. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :
השיב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום וכו' הרי אלו נמחקין, עכ\"ל: ואני אומר איני מבין תשובת הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל כן כתב והכי גרסינן לה פ' שבועת העדות. ת\"ר כתב א\"ל מאלהים י\"ה מיהו\"ה הרי זה אינו נמחק שי\"ן דלי\"ת משדי צ\"ב מצבאות הרי זה נמחק ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק מפני שנקרא על שם שרי צבאות ישראל. אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי. נמצאת אומר הלכה כת\"ק דברייתא וה\"נ סתם לן תנא במס' סופרים פ' ד' בהלכה ב' ולא קא מפליג חד עילויה התם. ולפי דעתי נוסח החבור שהגיה ממנו הראב\"ד ז\"ל ט\"ס היה במקום הזה שהוסיף בו אין אבל שניהם לא מעלו כד\"ן:" + ], + [ + "שאר הכנויין עד למוחקן. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כלי שהיה שם כתוב עליו וכו' עד וגונזו. תלמוד ערוך הוא פ\"ק דערכין (דף ז') ובפרק במה אשה (דף ס\"א) ושאר לשון בבא זו בהלכות גדולות:", + " וכן אם היה שם כתוב כו' עד בפני השם ערום. שבת פ' כל כתבי הקדש (דף ק\"כ):" + ], + [ + "הסותר אפילו אבן אחת עד לא תעשון כן. בספרי פ' ראה:" + ], + [ + "כתבי הקדש כלם עד או שכתבן וכו'. סוגיא היא במסכת שבת (דף קי\"ז) פ' כל כתבי הקודש ואליבא דר\"ט בשמעתא דהגליונין:" + ], + [ + "כל השמות האמורים באברהם עד סוף הפ'. פ' שבועת העדות (דף ל\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "מיסודי הדת לידע. כל זה הפרק מעורב מקצת החכמות עם דברי רז\"ל. דרך הנבואה על גבור ומתוך שמחה. אמרו רבותינו ז\"ל במס' שבת (דף ל') בהגדת משנת המכבה הנר ובנדרים פ' אין בין המודר (דף ל\"ח) ובמס' פסחים פ' אלו דברים (דף ס\"ו) והיה כנגן המנגן ובכמה מקומות רבו מלמנות. והפרש נבואת משה לשאר הנביאים רובו מובן מהגדת תורת כהנים בהגדת משל השולחני וכבר הזכירו הרמב\"ן ז\"ל לגבי נופל וגלוי עינים ומשם תבינהו. וענין הנביא מוחזק, עיקרו פ' הנחנקין במס' סנהדרין (דף פ\"ט) בענין נביא השקר. והמצות עשה דאליו תשמעון שכתב הוא לשון ספרי:" + ] + ], + [ + [ + "גם ענין זה מעורב בענין פ' השביעי. ומ\"ש שאם בא להכחיש אין שומעין לו ושאר הענין אם אינו מוחזק והוראת שעה, פרק הנחנקין (דף פ\"ט) וכדדרשינן פרק האשה מדכתיב אליו תשמעון וכענין אליהו בהר הכרמל וכמו שביאר פ\"ט. אמנם מה שהוסיף שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה הוא לרז\"ל עוד במס' מגילה מייתי לה ברוב התלמוד מפורסם:" + ] + ], + [ + [ + "גם זה הפרק ומה שכתב מהמצות שלפי הזמן היו ולפי שעה שכתב כאן. הוא לשון ספרי אות באות. וחלוק שאר מצות מעבודה זרה הכל פ' הנחנקין (דף פ\"ט):" + ] + ], + [ + [ + "רוב הלכותיו פ' הנחנקין (דף פ\"ט) אמורין בבבלי ושנויין בירושלמי, והשאר מחכמתו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dd09480e2e9dd713544910dd4c3f36e62e4c3eef --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,338 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :", + "כיצד לא יהא בעל חמה כו' עד לפנים משורת הדין. ענינים אלו מפוזרים. ענין הנחת והכעס מפורש באבות משנה י\"ב פרק בעשרה מאמרות ששנינו ארבע מדות וכו' ופ' במה מדליקין (דף ל' ול\"א) במעשה דרבי ורבי חייא ומעשיות הלל הזקן שם יוכיחו על ענין הענוה. וענין התאוה וצדיק אוכל לשובע נפשו בכלל משנת פרק בן זומא אי זהו גבור הכובש את יצרו וכן פירש רשב\"ם ז\"ל. וענין טוב מעט לצדיק וכו' תלוי באיזהו עשיר השמח בחלקו וכן פירשב\"ם ז\"ל. וענין לפנים משורת הדין במציעא פ' אלו מציאות (דף ל') דתני רב יוסף והודעת להם את הדרך ילכו בה כו' עד דמוקים מימרא דרבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבוד בה לפנים משורת הדין:" + ], + [ + "כיצד לא יהא בעל חמה כו' עד לפנים משורת הדין. ענינים אלו מפוזרים. ענין הנחת והכעס מפורש באבות משנה י\"ב פרק בעשרה מאמרות ששנינו ארבע מדות וכו' ופ' במה מדליקין (דף ל' ול\"א) במעשה דרבי ורבי חייא ומעשיות הלל הזקן שם יוכיחו על ענין הענוה. וענין התאוה וצדיק אוכל לשובע נפשו בכלל משנת פרק בן זומא אי זהו גבור הכובש את יצרו וכן פירש רשב\"ם ז\"ל. וענין טוב מעט לצדיק וכו' תלוי באיזהו עשיר השמח בחלקו וכן פירשב\"ם ז\"ל. וענין לפנים משורת הדין במציעא פ' אלו מציאות (דף ל') דתני רב יוסף והודעת להם את הדרך ילכו בה כו' עד דמוקים מימרא דרבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבוד בה לפנים משורת הדין:", + "ומצווים אנו ללכת בדרכים אלו בינונים עד אף אתה היה קדוש. מסכת סוטה (דף י\"ד) סוף פרק ראשון:" + ], + [ + "ומצווים אנו ללכת בדרכים אלו בינונים עד אף אתה היה קדוש. מסכת סוטה (דף י\"ד) סוף פרק ראשון:", + "וחייב אדם להנהיג כו' עד סוף הפרק. הוא לשון ספרי:" + ], + [ + "וחייב אדם להנהיג כו' עד סוף הפרק. הוא לשון ספרי:" + ] + ], + [ + [ + "חולי הגוף וכו' עד שבכל דעה ודעה. כל המרגליות האלו מלוקטות מדברי רז\"ל:" + ], + [ + "חולי הגוף וכו' עד שבכל דעה ודעה. כל המרגליות האלו מלוקטות מדברי רז\"ל:" + ], + [ + "ויש דעות שאסור כו' עד עניו מאד. זה מפורש פ\"ק דסוטה (דף י\"ד) באזהרה וגם ר\"ש מקוצי מנאו בלאוין במצות ל\"ת במנין ס\"ד וסיפר אשר נגלו אליו האלהים בחלום הלילה ותמה על ר\"מ ז\"ל שלא מנאו: ואני רואה שהזכירו כאן באיסור ואם לא כללו בחשבון הלאוין אני אומר הטעם לפי שהדבר מסור ללב וכן יחסו הכתוב תועבת ה' כל גבה לב ומי יודע ומי מכיר בו אלא השם יתעלה. וכבר אמרו ז\"ל על כל דבר המסור ללב נאמר ויראת מאלהיך והלאוין הבאין בחשבון הם הניכרין לעולם וב\"ד יכולין להזהיר עליהן כד\"ן:", + " ולפיכך צוו חכמים ז\"ל. באבות פ' בן זומא:", + " ועוד אמרו שכל המגביה לבו עד מקצתה. פ\"ק דסוטה (דף ד') כלשון ר\"נ בר יצחק לא מיניה ולא מקצתה:", + " וכן הכעס מדה רעה עד עליו. פ' במה מדליקין (דף ל\"א) והרבה מקומות:", + " ואם רצה להטיל אימה כו' עד והוא אינו כועס. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה) :", + " אמרו חכמים הראשונים כו' עד דרך הטובה. עיקרה בפסחים פ\"א (דף ג') וריש פ' אלו דברים (דף ס\"ו) גבי כל המתיהר במעשה דהלל הזקן עם בני בתירא:", + " ודרך הצדיקים כו' עד השמש בגבורתו. ביומא פ' בראשונה (דף כ\"ג) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "לעולם ירבה אדם עד גופו. משנה היא סוף פ\"ק דאבות קבועה בשם ר\"ש בנו של רבינו הקדוש:", + " אמרו על רב וכו' עד בצרכי הגוף. בכמה מקומות בתלמוד:", + " לא ירבה אדם דברים ועל זה כו'. פרק בתרא דאבות:", + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "לא יהיה אדם בעל שחוק כו' עד פנים יפות. פרק בן זומא:", + " וכן לא יהיה בעל נפש רחבה עד הכבוד. פ\"ה דאבות במדות תלמידי בלעם:", + " כך אמרו חכמים הקנאה כו'. פ' בן זומא הוא עיקר זה הענין ובכמה מקומות בתלמוד עד סוף הפ' וכל דרכיך יכונו:" + ] + ], + [ + [ + "שמא יאמר אדם עד המהלך בדרך כו'. סוגיא זו נאמרה פ' החובל (דף צ\"א) סוף גמרא מתני' דאמר רבי עקיבא. ובפרק קמא דתענית (דף י\"א) גבי הגיע י\"ז במרחשון אמר שמואל ובנדרים ובנזיר ובכמה מקומות בתלמוד וממנה הוציא מ\"ש תחלת הפרק. וענין דייך מה שאסרה תורה הוא בירושלמי פ\"ז דנדרים (דף ל\"ו) , והאיסור הוא מטעם זה ומשום ובחקותיהם לא תלכו:", + " ובכלל זה אלו שמתענין תמיד וכו' עד למה תשומם. פ\"ק דנדרים (דף י') גמרא דבנדרים כשרים ופ\"ב דנזיר (דף כ\"ב) ופ\"ק דתעניות (דף י\"א) נחלקו רבים על שמואל בדבר זה ואסיקנא להדיא הא דצריכא ליה הא דלא צריכא ליה. ורבותינו בעלי התוס' פסקו כריש לקיש דאמר נקרא חסיד שנאמר גומל נפשו איש חסד, ורואה אני דבריהם כי לשון הגמרא דקא מקשי ולשמואל הא אקרי קדוש ופריק ההוא דמצי מצער נפשיה. וכבר האריך בזה הראב\"ד ז\"ל בספר בעלי הנפש:" + ], + [ + "צריך אדם שיכוין כו' עד סוף הפרק. כל אלו הדברים מן המאמר שאמרו ז\"ל במסכת אבות פרק ב' והביאו בגמרא דבריו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואמרו מזה על הלל שהיה עושה כן להיכן הלל הולך לעשות מצוה כו' לקיים מה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך:", + " וכן כשיבעול וכו' עד או לקיים הזרע: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל וכן למצות עונה וגו', עכ\"ל: ואני אומר אפילו מקפדת אם אין בו כח פטור הוא ואין כופין להוציא עד לאחר ששה חדשים שהיא עונה המאוחרת וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ' י\"ד דאישות והודה לו ראב\"ד ז\"ל ואם יש בו כח כבר יסדו ר\"מ ז\"ל באותו הפרק עצמו שאסור למנוע מאשתו עונתה:" + ], + [ + "צריך אדם שיכוין כו' עד סוף הפרק. כל אלו הדברים מן המאמר שאמרו ז\"ל במסכת אבות פרק ב' והביאו בגמרא דבריו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואמרו מזה על הלל שהיה עושה כן להיכן הלל הולך לעשות מצוה כו' לקיים מה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך:", + " וכן כשיבעול וכו' עד או לקיים הזרע: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל וכן למצות עונה וגו', עכ\"ל: ואני אומר אפילו מקפדת אם אין בו כח פטור הוא ואין כופין להוציא עד לאחר ששה חדשים שהיא עונה המאוחרת וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ' י\"ד דאישות והודה לו ראב\"ד ז\"ל ואם יש בו כח כבר יסדו ר\"מ ז\"ל באותו הפרק עצמו שאסור למנוע מאשתו עונתה:" + ] + ], + [ + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין ת\"ח וכו' עד סוף הפרק. ברייתא היא שילהי פ\"ק דסנהדרין ובמקצת ספרים מצאתי חלוף טבח במקום מים מצויין:" + ] + ], + [ + [ + "ת\"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט\"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר\"מ דבריו:", + " ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:" + ], + [ + "ת\"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט\"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר\"מ דבריו:", + " ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:", + "ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט) ובמסכת דרך ארץ:", + " ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ\"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט) ובמסכת דרך ארץ:", + " ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ\"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "אע\"פ שאשתו של אדם כו' עד אם יש כח בו. פרק אע\"פ במס' כתובות (דף ס\"א) ופ\"ק דע\"ז (דף כ') :", + " וכשהוא מספר עמה כו' עד שבמעיו. זהו מעשה דאימא שלום בכמה מקומות בתלמוד ועיקרו במסכת כלה:", + " לא יקל ראשו ביותר כו' עד את הדין. פ\"ק דמסכת חגיגה (דף ה') ובכמה מקומות משמע כן:", + " ולא יהיו שניהם לא שכורין וכו' עד ברצון שניהם. פרקי דמסכת כלה נקבעה הלכה זו ובכמה מקומות נאמרה:", + " יספר וישחוק מעט עמה וכו' עד ויפרוש מיד. בפרק הרואה (דף ס\"ב) ובמסכת נדה (דף ט\"ז) ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') במעשה דאימא שלום ורמיזא פ\"ק דחגיגה (דף ה') בדרשת מגיד לאדם מה שיחו. ואני מפרש טעם זאת הפרישה כדאמרינן התם ודומה כמי שכפאו שד וכו' סוגיא דמסיים בה התם כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת כל זמן שהזרע שותת ומשום דאמרינן התם ריש פרק כל היד (דף י\"ג) משל לנותן אצבע בעין שכל זמן שהאצבע בעין מדמעת:" + ], + [ + "כל הנוהג עד צניעות גדולה נוהגין עד ואפילו בשעה שיכנסו לבית הכסא כו' עד בימין. זה מפורש פ\"ק דתמיד (דף כ\"ז) ומייתי לה בכמה דוכתי:", + " ויתרחק מכל אדם כו' עד כדי שלא יתרחק. זה תלמוד ערוך במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ב) משנה לא יקל אדם ראשו וכו' וכן הביאה רב אלפס ז\"ל בהלכות. ואע\"פ שבמקצת נוסחאות לא נכתבה כן מ\"מ זו גירסא ספרדית ונכונה היא וכך קיבלנוה וקבענוה:" + ], + [ + "כל הנוהג עד צניעות גדולה נוהגין עד ואפילו בשעה שיכנסו לבית הכסא כו' עד בימין. זה מפורש פ\"ק דתמיד (דף כ\"ז) ומייתי לה בכמה דוכתי:", + " ויתרחק מכל אדם כו' עד כדי שלא יתרחק. זה תלמוד ערוך במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ב) משנה לא יקל אדם ראשו וכו' וכן הביאה רב אלפס ז\"ל בהלכות. ואע\"פ שבמקצת נוסחאות לא נכתבה כן מ\"מ זו גירסא ספרדית ונכונה היא וכך קיבלנוה וקבענוה:" + ], + [ + "ת\"ח לא יהא צועק עד ודן את כל האדם לכף זכות. משנה היא פ\"ק דמסכת אבות ותלמוד במציעא ובכמה מקומות:", + " מספר בשבח חברו. פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " אוהב שלום ורודף שלום. זה ממדת תלמידיו של אהרן השנויה במס' אבות והוא מוסכם:", + " אם רואה מקום שדבריו מועילין אומרן. פ' הבא על יבמתו (דף ס\"ה) ובפרק בן זומא ובמסכת דרך ארץ נמי איתא:", + " כיצד לא יראה חבירו בשעת קלקלתו אלא יעלים עיניו ממנו. מסכת אבות פ' בן זומא:", + " ולא ישנה בדבורו. פ' הבא על יבמתו (דף ס\"ה) ופ' כיצד מברכין (דף מ\"ג) :" + ], + [], + [ + "ואסור לו שימצא בבגדו כתם עד מלבוש נאה ונקי עד בינונים נאים. פרק ואלו קשרים (דף קי\"ד) :", + " ולא יהא בשרו נראה עד במצרים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) גמרא מתני' דאלו דברים שיש להן חזקה:", + " ולא יהיו בגדיו סחובין עד עקבו. שבת פ' אלו קשרים (דף קי\"ג) :", + " ובית יד שלו עד גסות הרוח. חזקת הבתים (דף נ\"ז) :", + " אלא בשבת בלבד אם אין לו להחליף. פרק אלו קשרים ובירושלמי מסכת פאה:", + " ולא ילבש מנעלים מטלואין טלאי ע\"ג טלאי. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג) ופרק כיצד מברכין (דף מ\"ה) :", + "לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:", + " צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד):" + ], + [ + "לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:", + " צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד):" + ], + [ + "דרך בעלי דעה כו' עד וה' עמו. באבות פ\"ק ובגיטין פרק מי שאחזו ובסוטה פרק משוח מלחמה גמרא מתניתין דמי האיש:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם עד ונותן. בכמה מקומות בתלמוד ובהלכות דרך ארץ:", + " מוותר לאחרים עד ולא יבא בהרשאה. פ\"ק דבבא בתרא. ובמציעא סמך להא מדכתיב אשר לא טוב עשה בעמיו:", + " מחייב עצמו וכו' עד כללו של דבר כו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) וסוף פרק החובל (דף צ\"ג) מייתי לה ובהלכות דרך ארץ ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם עד ונותן. בכמה מקומות בתלמוד ובהלכות דרך ארץ:", + " מוותר לאחרים עד ולא יבא בהרשאה. פ\"ק דבבא בתרא. ובמציעא סמך להא מדכתיב אשר לא טוב עשה בעמיו:", + " מחייב עצמו וכו' עד כללו של דבר כו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) וסוף פרק החובל (דף צ\"ג) מייתי לה ובהלכות דרך ארץ ובהרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "דרך ברייתו של אדם כו' עד אנשי מדינתו. פרק שני דמסכת כתובות (דף י\"ז) כבית הלל דאמרי לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות ובמסכת דרך ארץ:", + " לפיכך צריך כו' עד מי יתנני במדבר. פרק קמא דאבות ופרק כיצד מברכין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מצות עשה להדבק בחכמים עד ותלמידיהם. סוף מסכת כתובות (דף קי\"א) :", + " לפיכך צריך אדם להשתדל עד ויאכל וישתה עם ת\"ח וכו'. לשון ספרי ובמסכת פסחים פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) ובעלמא דריש לה מדכתיב ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה:", + " ולעשות פרקמטיא עד ולדבקה. מסכת שבת פרק במה אשה:", + " וכך צוו חכמים עד דבריהם. משנה היא פ\"ק באבות:" + ], + [ + "מצוה על כל אדם עד כמוך. מסכת שבת פרק במה מדליקים (דף ל\"א) :", + " אהבת הגר עד ואוהב גר. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) ובתורת כהנים:" + ], + [ + "מצוה על כל אדם עד כמוך. מסכת שבת פרק במה מדליקים (דף ל\"א) :", + " אהבת הגר עד ואוהב גר. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) ובתורת כהנים:" + ], + [ + "כל השונא אחד מישראל עובר בלא תעשה. פ' יש בערכין (דף י\"ז) והביאו הרב אלפס ז\"ל פרק אלו מציאות בבא מציעא, והלשון שהביא הוא ז\"ל כן הוא אות באות בסיפרא (פ' קדושין) :", + " ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. פ' בתרא דמס' תמורה וכריתות וכמה מקומות בתלמוד:", + " ולא הזהירה תורה וכו' עד משום לא תשנא. מסכת ערכין (שם דף י\"ז) פרק יש בערכין ובכמה דוכתי מייתי לה ועיקר לשון ר\"מ ז\"ל הוא ממש בתורת כהנים:" + ], + [ + "כשיחטא איש לאיש כו' עד ויתפלל אברהם. פרק יש בערכין ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) ובמסכת שבת ובכמה מקומות מייתי לה:" + ], + [ + "הרואה את חבירו עד שנאמר הוכח תוכיח. בספרא ובברכות פרק אין עומדין (דף ל\"א). ופרק אלו מציאות ובערכין פרק יש בערכין (דף י\"ו) :", + " וכן תמיד חייב להוכיח עד שיכהו החוטא. פרק במה בהמה (דף נ\"ה) :
הר\"מ מקוצי תמה על ר\"מ ז\"ל מפני מה הניח דברי ר' יוחנן דאמר פרק יש בערכין עד נזיפה ופסק כרב דאמר עד הכאה דקי\"ל בכולא תלמודא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן: ואני חקרתי על הנוסחאות צרפתיות וספרדיות ומצאתי בן עזאי אומר עד נזיפה ור' יוחנן לא הוזכר באותה ברייתא ולכך יצא ר\"מ ז\"ל זכאי כד\"ן. שוב מצאתי בספרא שיטתם כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש הוא עצמו בסה\"מ:", + " וכל שאפשר בידו למחות עד למחות בהן. מסכת שבת פ' במה בהמה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "המוכיח את חבירו בתחלה עד ולא תשא עליו חטא. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) :", + " כך אמרו חכמים עד שהוא בוש. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) :", + " בד\"א בדברים עד לישראל. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א): ", + " מי שחטא עליו חבירו כו' עד המשטמה. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) בבעיין דענוה שלא לשמה ומייתי עובדא דרב הונא וחייא בר רב:" + ], + [ + "המוכיח את חבירו בתחלה עד ולא תשא עליו חטא. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) :", + " כך אמרו חכמים עד שהוא בוש. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) :", + " בד\"א בדברים עד לישראל. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א): ", + " מי שחטא עליו חבירו כו' עד המשטמה. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) בבעיין דענוה שלא לשמה ומייתי עובדא דרב הונא וחייא בר רב:" + ], + [ + "חייב אדם להזהר ביתומים עד סוף הפרק. זה מבואר במדרשות ובתלמוד ור\"מ ז\"ל קבץ כאן מה שנראה לו שראוי לחבר כדי שיזהרו בהן:" + ] + ], + [ + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הנוקם מחבירו עד הסוף. בסיפרא (קדושים פ\"ד) וביומא פרק בראשונה (דף כ\"ג) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e2560d92e86b7a1bd2b2f79fef8096b079adcfe0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,335 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [ + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "דעות הרבה יש לכל אחד כו' עד לא לזו ולא לזו. כל זה מדברי חכמי המוסר אשר לקחוהו מדברי רז\"ל ומשלים שהן מפוזרות בתלמוד אשר אין להם סוף:", + " ולפיכך צוו חכמים הראשונים עד שלם. כל חכמי המוסר אמרו צוואה זאת וגם המה גנובה היא אתם מאשר דרשו ז\"ל ושם דרך אראנו בישע אלהים כל השם אורחותיו בעולם. סוף אגדת גסות הרוח פרק ראשון דסוטה (דף ה') :", + "כיצד לא יהא בעל חמה כו' עד לפנים משורת הדין. ענינים אלו מפוזרים. ענין הנחת והכעס מפורש באבות משנה י\"ב פרק בעשרה מאמרות ששנינו ארבע מדות וכו' ופ' במה מדליקין (דף ל' ול\"א) במעשה דרבי ורבי חייא ומעשיות הלל הזקן שם יוכיחו על ענין הענוה. וענין התאוה וצדיק אוכל לשובע נפשו בכלל משנת פרק בן זומא אי זהו גבור הכובש את יצרו וכן פירש רשב\"ם ז\"ל. וענין טוב מעט לצדיק וכו' תלוי באיזהו עשיר השמח בחלקו וכן פירשב\"ם ז\"ל. וענין לפנים משורת הדין במציעא פ' אלו מציאות (דף ל') דתני רב יוסף והודעת להם את הדרך ילכו בה כו' עד דמוקים מימרא דרבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבוד בה לפנים משורת הדין:" + ], + [ + "כיצד לא יהא בעל חמה כו' עד לפנים משורת הדין. ענינים אלו מפוזרים. ענין הנחת והכעס מפורש באבות משנה י\"ב פרק בעשרה מאמרות ששנינו ארבע מדות וכו' ופ' במה מדליקין (דף ל' ול\"א) במעשה דרבי ורבי חייא ומעשיות הלל הזקן שם יוכיחו על ענין הענוה. וענין התאוה וצדיק אוכל לשובע נפשו בכלל משנת פרק בן זומא אי זהו גבור הכובש את יצרו וכן פירש רשב\"ם ז\"ל. וענין טוב מעט לצדיק וכו' תלוי באיזהו עשיר השמח בחלקו וכן פירשב\"ם ז\"ל. וענין לפנים משורת הדין במציעא פ' אלו מציאות (דף ל') דתני רב יוסף והודעת להם את הדרך ילכו בה כו' עד דמוקים מימרא דרבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבוד בה לפנים משורת הדין:", + "ומצווים אנו ללכת בדרכים אלו בינונים עד אף אתה היה קדוש. מסכת סוטה (דף י\"ד) סוף פרק ראשון:" + ], + [ + "ומצווים אנו ללכת בדרכים אלו בינונים עד אף אתה היה קדוש. מסכת סוטה (דף י\"ד) סוף פרק ראשון:", + "וחייב אדם להנהיג כו' עד סוף הפרק. הוא לשון ספרי:" + ], + [ + "וחייב אדם להנהיג כו' עד סוף הפרק. הוא לשון ספרי:" + ] + ], + [ + [ + "חולי הגוף וכו' עד שבכל דעה ודעה. כל המרגליות האלו מלוקטות מדברי רז\"ל:" + ], + [ + "חולי הגוף וכו' עד שבכל דעה ודעה. כל המרגליות האלו מלוקטות מדברי רז\"ל:" + ], + [ + "ויש דעות שאסור כו' עד עניו מאד. זה מפורש פ\"ק דסוטה (דף י\"ד) באזהרה וגם ר\"ש מקוצי מנאו בלאוין במצות ל\"ת במנין ס\"ד וסיפר אשר נגלו אליו האלהים בחלום הלילה ותמה על ר\"מ ז\"ל שלא מנאו: ואני רואה שהזכירו כאן באיסור ואם לא כללו בחשבון הלאוין אני אומר הטעם לפי שהדבר מסור ללב וכן יחסו הכתוב תועבת ה' כל גבה לב ומי יודע ומי מכיר בו אלא השם יתעלה. וכבר אמרו ז\"ל על כל דבר המסור ללב נאמר ויראת מאלהיך והלאוין הבאין בחשבון הם הניכרין לעולם וב\"ד יכולין להזהיר עליהן כד\"ן:", + " ולפיכך צוו חכמים ז\"ל. באבות פ' בן זומא:", + " ועוד אמרו שכל המגביה לבו עד מקצתה. פ\"ק דסוטה (דף ד') כלשון ר\"נ בר יצחק לא מיניה ולא מקצתה:", + " וכן הכעס מדה רעה עד עליו. פ' במה מדליקין (דף ל\"א) והרבה מקומות:", + " ואם רצה להטיל אימה כו' עד והוא אינו כועס. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה) :", + " אמרו חכמים הראשונים כו' עד דרך הטובה. עיקרה בפסחים פ\"א (דף ג') וריש פ' אלו דברים (דף ס\"ו) גבי כל המתיהר במעשה דהלל הזקן עם בני בתירא:", + " ודרך הצדיקים כו' עד השמש בגבורתו. ביומא פ' בראשונה (דף כ\"ג) ובגיטין פרק השולח (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "לעולם ירבה אדם עד גופו. משנה היא סוף פ\"ק דאבות קבועה בשם ר\"ש בנו של רבינו הקדוש:", + " אמרו על רב וכו' עד בצרכי הגוף. בכמה מקומות בתלמוד:", + " לא ירבה אדם דברים ועל זה כו'. פרק בתרא דאבות:", + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן בדברי תורה וכן בדברי וכו' עד הוא הדבר שבפה. עיקר אלו הדברים פרק העוסק בתורה ובמנין מ\"ח מדות, וביומא פרק בא לו (דף ע\"א) , ומקצתם במדרשות ואגדות בתלמוד:", + " ואסור לגנוב דעת וכו' עד מכל עמל והוות. כל זה בחולין פ' גיד הנשה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "לא יהיה אדם בעל שחוק כו' עד פנים יפות. פרק בן זומא:", + " וכן לא יהיה בעל נפש רחבה עד הכבוד. פ\"ה דאבות במדות תלמידי בלעם:", + " כך אמרו חכמים הקנאה כו'. פ' בן זומא הוא עיקר זה הענין ובכמה מקומות בתלמוד עד סוף הפ' וכל דרכיך יכונו:" + ] + ], + [ + [ + "שמא יאמר אדם עד המהלך בדרך כו'. סוגיא זו נאמרה פ' החובל (דף צ\"א) סוף גמרא מתני' דאמר רבי עקיבא. ובפרק קמא דתענית (דף י\"א) גבי הגיע י\"ז במרחשון אמר שמואל ובנדרים ובנזיר ובכמה מקומות בתלמוד וממנה הוציא מ\"ש תחלת הפרק. וענין דייך מה שאסרה תורה הוא בירושלמי פ\"ז דנדרים (דף ל\"ו) , והאיסור הוא מטעם זה ומשום ובחקותיהם לא תלכו:", + " ובכלל זה אלו שמתענין תמיד וכו' עד למה תשומם. פ\"ק דנדרים (דף י') גמרא דבנדרים כשרים ופ\"ב דנזיר (דף כ\"ב) ופ\"ק דתעניות (דף י\"א) נחלקו רבים על שמואל בדבר זה ואסיקנא להדיא הא דצריכא ליה הא דלא צריכא ליה. ורבותינו בעלי התוס' פסקו כריש לקיש דאמר נקרא חסיד שנאמר גומל נפשו איש חסד, ורואה אני דבריהם כי לשון הגמרא דקא מקשי ולשמואל הא אקרי קדוש ופריק ההוא דמצי מצער נפשיה. וכבר האריך בזה הראב\"ד ז\"ל בספר בעלי הנפש:" + ], + [ + "צריך אדם שיכוין כו' עד סוף הפרק. כל אלו הדברים מן המאמר שאמרו ז\"ל במסכת אבות פרק ב' והביאו בגמרא דבריו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואמרו מזה על הלל שהיה עושה כן להיכן הלל הולך לעשות מצוה כו' לקיים מה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך:", + " וכן כשיבעול וכו' עד או לקיים הזרע: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל וכן למצות עונה וגו', עכ\"ל: ואני אומר אפילו מקפדת אם אין בו כח פטור הוא ואין כופין להוציא עד לאחר ששה חדשים שהיא עונה המאוחרת וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ' י\"ד דאישות והודה לו ראב\"ד ז\"ל ואם יש בו כח כבר יסדו ר\"מ ז\"ל באותו הפרק עצמו שאסור למנוע מאשתו עונתה:" + ], + [ + "צריך אדם שיכוין כו' עד סוף הפרק. כל אלו הדברים מן המאמר שאמרו ז\"ל במסכת אבות פרק ב' והביאו בגמרא דבריו וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואמרו מזה על הלל שהיה עושה כן להיכן הלל הולך לעשות מצוה כו' לקיים מה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך:", + " וכן כשיבעול וכו' עד או לקיים הזרע: כתב עליו הראב\"ד ז\"ל וכן למצות עונה וגו', עכ\"ל: ואני אומר אפילו מקפדת אם אין בו כח פטור הוא ואין כופין להוציא עד לאחר ששה חדשים שהיא עונה המאוחרת וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ' י\"ד דאישות והודה לו ראב\"ד ז\"ל ואם יש בו כח כבר יסדו ר\"מ ז\"ל באותו הפרק עצמו שאסור למנוע מאשתו עונתה:" + ] + ], + [ + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "הואיל והיות הגוף עד לאחרית טובה הוא מביא. כל הדברים שבפ' הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי רז\"ל מפוזרים בכל התלמוד. בברכות פרק הרואה (דף נ\"ט) ובמס' שבת פ' כירה (דף ל\"ח) ופרק מפנין (דף קכ\"ט) ופרק המוציא (דף פ\"ב) ופרק בתרא דפסחים. ובגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף ס\"ט) ובכתובות ובכמה מקומות. והם פרטים פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם:" + ], + [ + "כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין ת\"ח וכו' עד סוף הפרק. ברייתא היא שילהי פ\"ק דסנהדרין ובמקצת ספרים מצאתי חלוף טבח במקום מים מצויין:" + ] + ], + [ + [ + "ת\"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט\"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר\"מ דבריו:", + " ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:" + ], + [ + "ת\"ח לא יהיה גרגרן עד על שולחנו. במס' נדה בפרק כל היד (דף ט\"ז) . ובמסכת שבת ובכמה מקומות בתלמוד תמצא הדרך נכון על האמת ומשם סידר ר\"מ דבריו:", + " ולא יאכל אצל עמי הארץ עד צואה כו'. במסכת אבות היא שנוייה משנה פרק בן זומא ובכמה מקומות:", + "ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט) ובמסכת דרך ארץ:", + " ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ\"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "ולא ירבה סעודתו בכל מקום עד שאינה שלהם כו' עד הרי זה חילל את השם. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט) ובמסכת דרך ארץ:", + " ואסור לשתות בצהרים כו' עד שלאחר המזון. משנה היא פ\"ג דמסכת אבות ושנאה ר' דוסא בן הרכינס ונאמרה בערבי פסחים (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "אע\"פ שאשתו של אדם כו' עד אם יש כח בו. פרק אע\"פ במס' כתובות (דף ס\"א) ופ\"ק דע\"ז (דף כ') :", + " וכשהוא מספר עמה כו' עד שבמעיו. זהו מעשה דאימא שלום בכמה מקומות בתלמוד ועיקרו במסכת כלה:", + " לא יקל ראשו ביותר כו' עד את הדין. פ\"ק דמסכת חגיגה (דף ה') ובכמה מקומות משמע כן:", + " ולא יהיו שניהם לא שכורין וכו' עד ברצון שניהם. פרקי דמסכת כלה נקבעה הלכה זו ובכמה מקומות נאמרה:", + " יספר וישחוק מעט עמה וכו' עד ויפרוש מיד. בפרק הרואה (דף ס\"ב) ובמסכת נדה (דף ט\"ז) ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') במעשה דאימא שלום ורמיזא פ\"ק דחגיגה (דף ה') בדרשת מגיד לאדם מה שיחו. ואני מפרש טעם זאת הפרישה כדאמרינן התם ודומה כמי שכפאו שד וכו' סוגיא דמסיים בה התם כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת כל זמן שהזרע שותת ומשום דאמרינן התם ריש פרק כל היד (דף י\"ג) משל לנותן אצבע בעין שכל זמן שהאצבע בעין מדמעת:" + ], + [ + "כל הנוהג עד צניעות גדולה נוהגין עד ואפילו בשעה שיכנסו לבית הכסא כו' עד בימין. זה מפורש פ\"ק דתמיד (דף כ\"ז) ומייתי לה בכמה דוכתי:", + " ויתרחק מכל אדם כו' עד כדי שלא יתרחק. זה תלמוד ערוך במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ב) משנה לא יקל אדם ראשו וכו' וכן הביאה רב אלפס ז\"ל בהלכות. ואע\"פ שבמקצת נוסחאות לא נכתבה כן מ\"מ זו גירסא ספרדית ונכונה היא וכך קיבלנוה וקבענוה:" + ], + [ + "כל הנוהג עד צניעות גדולה נוהגין עד ואפילו בשעה שיכנסו לבית הכסא כו' עד בימין. זה מפורש פ\"ק דתמיד (דף כ\"ז) ומייתי לה בכמה דוכתי:", + " ויתרחק מכל אדם כו' עד כדי שלא יתרחק. זה תלמוד ערוך במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ב) משנה לא יקל אדם ראשו וכו' וכן הביאה רב אלפס ז\"ל בהלכות. ואע\"פ שבמקצת נוסחאות לא נכתבה כן מ\"מ זו גירסא ספרדית ונכונה היא וכך קיבלנוה וקבענוה:" + ], + [ + "ת\"ח לא יהא צועק עד ודן את כל האדם לכף זכות. משנה היא פ\"ק דמסכת אבות ותלמוד במציעא ובכמה מקומות:", + " מספר בשבח חברו. פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " אוהב שלום ורודף שלום. זה ממדת תלמידיו של אהרן השנויה במס' אבות והוא מוסכם:", + " אם רואה מקום שדבריו מועילין אומרן. פ' הבא על יבמתו (דף ס\"ה) ובפרק בן זומא ובמסכת דרך ארץ נמי איתא:", + " כיצד לא יראה חבירו בשעת קלקלתו אלא יעלים עיניו ממנו. מסכת אבות פ' בן זומא:", + " ולא ישנה בדבורו. פ' הבא על יבמתו (דף ס\"ה) ופ' כיצד מברכין (דף מ\"ג) :" + ], + [], + [ + "ואסור לו שימצא בבגדו כתם עד מלבוש נאה ונקי עד בינונים נאים. פרק ואלו קשרים (דף קי\"ד) :", + " ולא יהא בשרו נראה עד במצרים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) גמרא מתני' דאלו דברים שיש להן חזקה:", + " ולא יהיו בגדיו סחובין עד עקבו. שבת פ' אלו קשרים (דף קי\"ג) :", + " ובית יד שלו עד גסות הרוח. חזקת הבתים (דף נ\"ז) :", + " אלא בשבת בלבד אם אין לו להחליף. פרק אלו קשרים ובירושלמי מסכת פאה:", + " ולא ילבש מנעלים מטלואין טלאי ע\"ג טלאי. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג) ופרק כיצד מברכין (דף מ\"ה) :", + "לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:", + " צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד):" + ], + [ + "לא יצא מבושם עד יותר מדאי. פ' כיצד מברכין (דף מ\"ה) ובירושלמי דפאה ובמסכת דרך ארץ:", + " צוו חכמים בדרך ארץ עד מן הראוי לו. פרק כסוי הדם (דף פ\"ד):" + ], + [ + "דרך בעלי דעה כו' עד וה' עמו. באבות פ\"ק ובגיטין פרק מי שאחזו ובסוטה פרק משוח מלחמה גמרא מתניתין דמי האיש:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם עד ונותן. בכמה מקומות בתלמוד ובהלכות דרך ארץ:", + " מוותר לאחרים עד ולא יבא בהרשאה. פ\"ק דבבא בתרא. ובמציעא סמך להא מדכתיב אשר לא טוב עשה בעמיו:", + " מחייב עצמו וכו' עד כללו של דבר כו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) וסוף פרק החובל (דף צ\"ג) מייתי לה ובהלכות דרך ארץ ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "ואסור לו לאדם עד ונותן. בכמה מקומות בתלמוד ובהלכות דרך ארץ:", + " מוותר לאחרים עד ולא יבא בהרשאה. פ\"ק דבבא בתרא. ובמציעא סמך להא מדכתיב אשר לא טוב עשה בעמיו:", + " מחייב עצמו וכו' עד כללו של דבר כו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) וסוף פרק החובל (דף צ\"ג) מייתי לה ובהלכות דרך ארץ ובהרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "דרך ברייתו של אדם כו' עד אנשי מדינתו. פרק שני דמסכת כתובות (דף י\"ז) כבית הלל דאמרי לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות ובמסכת דרך ארץ:", + " לפיכך צריך כו' עד מי יתנני במדבר. פרק קמא דאבות ופרק כיצד מברכין (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מצות עשה להדבק בחכמים עד ותלמידיהם. סוף מסכת כתובות (דף קי\"א) :", + " לפיכך צריך אדם להשתדל עד ויאכל וישתה עם ת\"ח וכו'. לשון ספרי ובמסכת פסחים פרק אלו עוברין (דף מ\"ט) ובעלמא דריש לה מדכתיב ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה:", + " ולעשות פרקמטיא עד ולדבקה. מסכת שבת פרק במה אשה:", + " וכך צוו חכמים עד דבריהם. משנה היא פ\"ק באבות:" + ], + [ + "מצוה על כל אדם עד כמוך. מסכת שבת פרק במה מדליקים (דף ל\"א) :", + " אהבת הגר עד ואוהב גר. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) ובתורת כהנים:" + ], + [ + "מצוה על כל אדם עד כמוך. מסכת שבת פרק במה מדליקים (דף ל\"א) :", + " אהבת הגר עד ואוהב גר. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) ובתורת כהנים:" + ], + [ + "כל השונא אחד מישראל עובר בלא תעשה. פ' יש בערכין (דף י\"ז) והביאו הרב אלפס ז\"ל פרק אלו מציאות בבא מציעא, והלשון שהביא הוא ז\"ל כן הוא אות באות בסיפרא (פ' קדושין) :", + " ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. פ' בתרא דמס' תמורה וכריתות וכמה מקומות בתלמוד:", + " ולא הזהירה תורה וכו' עד משום לא תשנא. מסכת ערכין (שם דף י\"ז) פרק יש בערכין ובכמה דוכתי מייתי לה ועיקר לשון ר\"מ ז\"ל הוא ממש בתורת כהנים:" + ], + [ + "כשיחטא איש לאיש כו' עד ויתפלל אברהם. פרק יש בערכין ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) ובמסכת שבת ובכמה מקומות מייתי לה:" + ], + [ + "הרואה את חבירו עד שנאמר הוכח תוכיח. בספרא ובברכות פרק אין עומדין (דף ל\"א). ופרק אלו מציאות ובערכין פרק יש בערכין (דף י\"ו) :", + " וכן תמיד חייב להוכיח עד שיכהו החוטא. פרק במה בהמה (דף נ\"ה) :
הר\"מ מקוצי תמה על ר\"מ ז\"ל מפני מה הניח דברי ר' יוחנן דאמר פרק יש בערכין עד נזיפה ופסק כרב דאמר עד הכאה דקי\"ל בכולא תלמודא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן: ואני חקרתי על הנוסחאות צרפתיות וספרדיות ומצאתי בן עזאי אומר עד נזיפה ור' יוחנן לא הוזכר באותה ברייתא ולכך יצא ר\"מ ז\"ל זכאי כד\"ן. שוב מצאתי בספרא שיטתם כדברי ר\"מ ז\"ל וכן פירש הוא עצמו בסה\"מ:", + " וכל שאפשר בידו למחות עד למחות בהן. מסכת שבת פ' במה בהמה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "המוכיח את חבירו בתחלה עד ולא תשא עליו חטא. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) :", + " כך אמרו חכמים עד שהוא בוש. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) :", + " בד\"א בדברים עד לישראל. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א): ", + " מי שחטא עליו חבירו כו' עד המשטמה. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) בבעיין דענוה שלא לשמה ומייתי עובדא דרב הונא וחייא בר רב:" + ], + [ + "המוכיח את חבירו בתחלה עד ולא תשא עליו חטא. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) :", + " כך אמרו חכמים עד שהוא בוש. סוף פרק הזהב בבא מציעא (דף נ\"ט) :", + " בד\"א בדברים עד לישראל. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א): ", + " מי שחטא עליו חבירו כו' עד המשטמה. פרק יש בערכין (דף ט\"ז) בבעיין דענוה שלא לשמה ומייתי עובדא דרב הונא וחייא בר רב:" + ], + [ + "חייב אדם להזהר ביתומים עד סוף הפרק. זה מבואר במדרשות ובתלמוד ור\"מ ז\"ל קבץ כאן מה שנראה לו שראוי לחבר כדי שיזהרו בהן:" + ] + ], + [ + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "המרגל בחבירו עד העולם. בירושלמי דמס' פאה פ\"א משמע כן ובכמה מקומות:", + " ואע\"פ שאין לוקין עליו עד מחריב את העולם. בירושלמי דמסכת פאה וסוף מסכת מכות ובכמה מקומות בתלמוד דה\"ל לאו שאין בו מעשה:", + " יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע כו' עד והמקבלו יותר מן האומרו. פרק יש בערכין במס' ערכין (דף ט\"ז) ובשבת פרק במה בהמה (דף נ\"ו) :
וכתב עליו הראב\"ד ז\"ל לא אלא קשה וכו': ואני אומר שהוא לקח לשון התלמוד שאומר בא וראה כמה קשה לשון הרע כמנהגו בזה החבור כמו שכתבתי בהקדמה והרכילות הוא דבר אמת כמו ענין הזיפים דפ\"א דירושלמי דמסכת פאה ולשון הרע עיקרו שקר כענין ציבא שאמר על מפיבושת דפרק במה בהמה (דף נ\"ו) ולרכילות קורא בירושלמי דלטוריא וללשון הרע אין לו שם רע יותר ממנו ואיכא למאן דאמר קיבל דוד לשון הרע ואיכא למאן דאמר לא קיבל ואתה התבונן בו:" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "ויש דברים עד וכל המספר בטובת חבירו וכו' עד לידי רעתו. פ' יש בערכין במסכת ערכין והביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות שבת:", + " וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק עד וכן המספר כו' עד לשון הרע. בירושלמי דמסכת פאה קורא אותו מספר לשון הרע בצדק ומשמע נמי כן פ' במה מדליקין (דף ל\"ג) :", + " אחד המספר לשון הרע בפני חבירו עד לשון הרע. פרק יש בערכין (דף ט\"ו) מוקי דאית בה תרתי:", + " והמספר דברים שגורמין כו'. כההיא דירושלמי דחובץ ור' יוחנן ופרק במה מדליקין (דף ל\"ג) במעשה דראש המדברים:", + " ואם נאמרו דברים הללו בפני שלשה עד בלבד. בפ' יש בערכין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הנוקם מחבירו עד הסוף. בסיפרא (קדושים פ\"ד) וביומא פרק בראשונה (דף כ\"ג) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..68b08c4fe1362090a180514b17747e619197131d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,381 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל המצות שבתורה כו' עד וישוב מחטאו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"א) ובמכילתא:", + " חייב הוא להתודות כו' עד הרי זה משובח. פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ו) ובמכילתא ובספרא:", + " וכן בעלי חטאות עד עליה. פרק בתרא דיומא (שם) ובספרא:", + " וכן כל מחוייבי מיתות עד ויתודו. פ' נגמר הדין (דף מ\"ג) ובספרא:", + " וכן החובל כו' עד מכל חטאות האדם. פרק החובל (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ושבח גדול עד לא יצליח. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " בד\"א בעבירות עד חטא. פ' אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן בעבירות מפורסמות וכו' ולהתבייש ברבים עכ\"ל: ואני אומר כי זאת סברא נכונה היא ויש כמה ראיות בתלמוד כמו וידוי עכן ומעשה דשמעון בן שטח שהיה משתטח על קבר עד זומם שהרג וסבורין העם לומר קולו של הרוג הוא כו' ורוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו בני העיר לכבדו אומר להם רוצח אני שנאמר וזה דבר הרוצח וכהנה רבות. ור\"מ ז\"ל לא חבר במשנה תורה אלא סדר התלמוד וזה מסודר פרק בתרא דיומא ופרק אין עומדין ולכך קראו משנה תורה כמו שכתבתי וכל דבר ודבר כתב במקומו והניחו למשכיל המביא ראיות בארוכה מן התלמוד שיביא בקצרה מחבורו ועיקר הדבר פ' בתרא דיומא כי רבינו משה ז\"ל פסק כדפריך רב זוטרא בר טוביה משמיה דרב והראב\"ד ז\"ל כסתמא דפריק אליבא דרב יהודה כד\"ן:" + ], + [ + "אע\"פ שהתשובה וכו' עד אליו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :", + " יום הכפורים עד בברכה רביעית. סוף יומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אע\"פ שהתשובה וכו' עד אליו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :", + " יום הכפורים עד בברכה רביעית. סוף יומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "החוטא לחבירו עד כך וכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ו) ובמכילתא:", + " ואם היה חייב עד סוף הפ'. בב\"ק פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) במשנה וכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ז) :", + " אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ\"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ\"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר\"ע וחכ\"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א\"ר יוחנן בפרק קמא דר\"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר\"מ ז\"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב\"ד ז\"ל רוב העולם מקשים פ\"ק דר\"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ולבי אומר לי כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו\"ט של ר\"ה והוא ג\"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד\"ן:", + " ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ\"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:" + ], + [ + "כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ז) :", + " אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ\"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ\"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר\"ע וחכ\"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א\"ר יוחנן בפרק קמא דר\"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר\"מ ז\"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב\"ד ז\"ל רוב העולם מקשים פ\"ק דר\"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ולבי אומר לי כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו\"ט של ר\"ה והוא ג\"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד\"ן:", + " ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ\"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:" + ], + [ + "כל מי שניחם עד על הראשון. סוף פ\"ק דקדושין (דף מ') וחיברה ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה:", + " וכשם ששוקלין כו' עד נחתם למיתה. מימרא דר' כרוספדאי היא פ\"ק דר\"ה ובגירסא שלנו בשם ר' יוחנן אמרה:" + ], + [ + "אע\"פ שתקיעת שופר עד אשר לא טובה. במדרש:", + " לפיכך צריך כל אדם עד והצילו. סוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ומפני זה נהגו עד שיאור היום. ר\"ל שסמכו על מה שאמרו פ\"ק דרשו ה' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויוה\"כ שהוא מצוי לכל וחפץ לזכותן:" + ], + [ + "בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר\"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר\"ה (דף ט\"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א\"כ רבו עונותיו כדר\"כ. וכן חיברן ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז\"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ\"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ\"ת ה\"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת\"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע\"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד\"ן:", + " הבינונים אם עד לעוה\"ב. פ\"ק דר\"ה:", + " וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק\"ב) :", + " והמוסרים עד ערלתו. פ\"ק דר\"ה שם:" + ], + [ + "בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר\"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר\"ה (דף ט\"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א\"כ רבו עונותיו כדר\"כ. וכן חיברן ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז\"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ\"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ\"ת ה\"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת\"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע\"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד\"ן:", + " הבינונים אם עד לעוה\"ב. פ\"ק דר\"ה:", + " וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק\"ב) :", + " והמוסרים עד ערלתו. פ\"ק דר\"ה שם:" + ], + [ + "חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר\"מ ז\"ל גדולים וטובים שא\"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ\"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ\"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר\"מ ז\"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:", + " וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב\"ד ז\"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ\"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:", + " וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק\"ב) ופרק אין מעמידין:" + ], + [ + "חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר\"מ ז\"ל גדולים וטובים שא\"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ\"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ\"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר\"מ ז\"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:", + " וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב\"ד ז\"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ\"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:", + " וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק\"ב) ופרק אין מעמידין:" + ], + [ + "שנים הם המומרים עד התורה כולה. סוף הוריות וסוף יומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי שחוזר לדת העובדי כוכבים הנה מודה וכו' והרי הוא מין עכ\"ל: ואני אומר שיפה נשמר ר\"מ ז\"ל מקושיא זו דהכי איתא פרק אין מעמידין להדיא אלא שפירש כי אינו חוזר מחמת שמאמין אלא מחמת שפלות אלו וגדלות אלו וגם רבים שאין להם דעת להבחין ואין פיהם ולבם שוין. והמינין לא כן דרכם אלא מאמינים בלבם ואומרים בפיהם כמו שביאר פרק שני מהלכות עכו\"ם שעוברים בשאט נפש על כל הענינים הנזכרים אשר לא כדת, ועיקר הדבר סוף הוריות וסוף יומא. ויש לי ראיה פשוטה כי הכל תלוי בלב פ' קמא דחולין (דף יג) גמרא דמתניתין דשחיטת נכרים דאמרינן אין מינין באומות ואסיקנא כדר' יוחנן דאמר האומות שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו\"ם הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם וכד\"ן:" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ] + ], + [ + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ], + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ], + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ] + ], + [ + [ + "פסוקים הרבה יש בתורה עד הפרעניות כו'. זה הלשון בפרקי אבות:" + ], + [ + "פסוקים הרבה יש בתורה עד הפרעניות כו'. זה הלשון בפרקי אבות:" + ], + [], + [], + [ + "והלא כתוב בתורה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד אלה הם אריכות דברים וכו' לפיכך נתחייבו עכ\"ל: ואני אומר הלא כה דברי כי רבינו הראב\"ד ז\"ל מהיותו חושד לר\"מ ז\"ל במגלה לבו אינו רואה לו זכות שהרי בסוף הפרק אמר וכבר אמרנו שאין כח בידינו לידע היאך יודע הקב\"ה דברים שעתידין להיות עכ\"ל. וזה עיקר האמת ור\"מ ז\"ל כתב בלשון מוסתר. וידעתי כי רבינו הראב\"ד ז\"ל מקובל בנסתרות בגמין ואתין ומימיו אנו שותין ולגלות המכוון א\"א שהוא סוד נסתר:" + ] + ], + [ + [ + "הואיל ורשות כל אדם נתונה לו עד בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ס\"פ שואל (דף קכ\"ג) :" + ], + [ + "הואיל ורשות כל אדם נתונה לו עד בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ס\"פ שואל (דף קכ\"ג) :" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:", + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ], + [ + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ], + [ + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ] + ], + [ + [ + "הטובה הצפונה כו' עד העוה\"ב. פ\"ק דחגיגה ובכמה מקומות בתלמוד:", + " שכר הצדיקים עד נכרתה. פ' ד' מיתות ופ\"ק דכריתות ובכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "זה שקראו אותו חכמים עד. סוף הפרק:
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מפרש שאין העולם חוזר לתהו ובהו וכו' נמצא שהוא עולם חדש עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב על זה הלשון בעצמו שהעתיק בשער הגמול נראה מדברים הללו שעוה\"ב הוא עולם הנשמות המגיע לאדם אחר מיתת הגוף מיד: ואני אומר כי מה שחשדו הראב\"ד ז\"ל הביאו לדון לשונו כך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מלחשוב זה וחס ושלום שהלשון תסבלנו. אבל אני מודה אל הרמב\"ן ז\"ל שכן נראה מלשונו זה וכבר כתבתי מחלוקותיו עמו בשינוי הזמנים. וכבר השיבו בעבורו חכמי לוני\"ל שאין להתחזק במקצת אלו הדברים שלא באה בהן הקבלה מפורשת ומוסכמת וגם שאין אנו יודעים אם יהיה בין עולם לחבירו הפרש ואם יש כמה זמנו ולפי קבלתנו תכופים הם ואין ספק בהם:" + ] + ], + [ + [ + "מאחר שנודע כו' עד וכבר אמרו וכו' עד בלבד בסוף הפרק. וכבר כתבתי שקבלתנו ידועה מפי השמועה איש מפי איש כדעת רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "מאחר שנודע כו' עד וכבר אמרו וכו' עד בלבד בסוף הפרק. וכבר כתבתי שקבלתנו ידועה מפי השמועה איש מפי איש כדעת רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "דבר ידוע וברור עד סוף הפרק שהוא סוף הספר: כתב הראב\"ד לא ידענו לאיזה דבר כיון וכו' שלא תשים אליהם לב עכ\"ל: ואני אומר כי הפירוש השני הוא עיקר אצל ר\"ע ז\"ל והוא נכון ויפה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..df283b9049e0242cef9e22e0294e5f67b5299796 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,378 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [ + [ + "כל המצות שבתורה כו' עד וישוב מחטאו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"א) ובמכילתא:", + " חייב הוא להתודות כו' עד הרי זה משובח. פרק אמר להם הממונה (דף ל\"ו) ובמכילתא ובספרא:", + " וכן בעלי חטאות עד עליה. פרק בתרא דיומא (שם) ובספרא:", + " וכן כל מחוייבי מיתות עד ויתודו. פ' נגמר הדין (דף מ\"ג) ובספרא:", + " וכן החובל כו' עד מכל חטאות האדם. פרק החובל (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "שעיר המשתלח עד כל עונות בני ישראל. פרק שני שעירים (דף ס\"ו) ופ\"ק דשבועות (דף ט\"ו) :", + " שעיר המשתלח כו' עד תשובה. פ\"ק דשבועות:", + " אבל אם לא עשה תשובה עד הן הקלות. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ה) :", + " בזמן הזה עד שובו מרשעו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ה) ובירושלמי פ\"ק דיומא. וסוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ועצמו של יוה\"כ כו' עד יכפר עליכם. פ\"א דכריתות (דף ו') :", + " אע\"פ שהתשובה עד סוף הפרק. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא עד בעל תשובה הוא. פ' בתרא דיומא שם ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ז) :", + " אפילו עבר עד שגמר בלבו. פרק בתרא דיומא ומס' שבת פרק השואל (דף קכ\"א) ובכמה מקומות בתלמוד ובירושלמי ובתוספתא:", + " כל המתודה בדברים עד ירוחם. פ' סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וצריך לפרוט עד אלהי זהב. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " מדרכי התשובה עד ושפל רוח. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ושבח גדול עד לא יצליח. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " בד\"א בעבירות עד חטא. פ' אין עומדין (דף ל\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן בעבירות מפורסמות וכו' ולהתבייש ברבים עכ\"ל: ואני אומר כי זאת סברא נכונה היא ויש כמה ראיות בתלמוד כמו וידוי עכן ומעשה דשמעון בן שטח שהיה משתטח על קבר עד זומם שהרג וסבורין העם לומר קולו של הרוג הוא כו' ורוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו בני העיר לכבדו אומר להם רוצח אני שנאמר וזה דבר הרוצח וכהנה רבות. ור\"מ ז\"ל לא חבר במשנה תורה אלא סדר התלמוד וזה מסודר פרק בתרא דיומא ופרק אין עומדין ולכך קראו משנה תורה כמו שכתבתי וכל דבר ודבר כתב במקומו והניחו למשכיל המביא ראיות בארוכה מן התלמוד שיביא בקצרה מחבורו ועיקר הדבר פ' בתרא דיומא כי רבינו משה ז\"ל פסק כדפריך רב זוטרא בר טוביה משמיה דרב והראב\"ד ז\"ל כסתמא דפריק אליבא דרב יהודה כד\"ן:" + ], + [ + "אע\"פ שהתשובה וכו' עד אליו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :", + " יום הכפורים עד בברכה רביעית. סוף יומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "אע\"פ שהתשובה וכו' עד אליו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח) :", + " יום הכפורים עד בברכה רביעית. סוף יומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "הוידוי שנהגו עד ולא תטור. הכל פרק בתרא דיומא:", + " וזהו דרכם עד המה. פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז) וכמה מקומות בתלמוד וכמה מדרשות:" + ], + [ + "החוטא לחבירו עד כך וכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ו) ובמכילתא:", + " ואם היה חייב עד סוף הפ'. בב\"ק פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) במשנה וכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ז) :", + " אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ\"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ\"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר\"ע וחכ\"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א\"ר יוחנן בפרק קמא דר\"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר\"מ ז\"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב\"ד ז\"ל רוב העולם מקשים פ\"ק דר\"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ולבי אומר לי כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו\"ט של ר\"ה והוא ג\"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד\"ן:", + " ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ\"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:" + ], + [ + "כל אחד ואחד עד כל העולם כולו. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ז) :", + " אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת שנאמר על רוב עונך. פ' ארבעה ראשי שנים (שם) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כמו שהוא סובר עד ועיקר דבר זה ביבמות עכ\"ל: ואני אומר פירוש זה יפה וסוף פ' החולץ (מ\"ט) גבי מספר ימיך אמלא דאוקימנא כתנאי דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר\"ע וחכ\"א זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו והסוגיא אשר שם מגלה הסוד ואנו רגילים לפרש פירוש עם שאר פירושין על מימרא דר' כרוספדאי א\"ר יוחנן בפרק קמא דר\"ה ופירוש זה עם הנסתר המקובל בו מופלג ומקובל הרבה אבל אין תפיסה בזה על ר\"מ ז\"ל כי הוא העתיק לשון התלמוד בכל מקום מלשון בבלי ללשון עברי ולא רצה לפרש כמנהגו במשנה תורה כמו שכתבתי וכל איש ימלא את ידו לפרש כרצונו. והקושיא שהזכיר הראב\"ד ז\"ל רוב העולם מקשים פ\"ק דר\"ה ויש לנו כמה תירוצין בפשט הענין כמו שקבלנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ולבי אומר לי כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה מדר' כרוספדאי עד לפניו בזה הפרק ופירש כי הוא ביו\"ט של ר\"ה והוא ג\"כ יסתיר זה הענין ופירושו בחדרי ידיעת הבורא פ' שני מהלכות יסודי התורה וכללו בקצרה לפנינו פרק חמישי ואמר כי תשובת אותה שאלה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומי יודע אם דרך בדרך הסוד הנכון הזה כי גדול מאד כד\"ן:", + " ושיקול זה כו' עד עורכין הזכיות כנגד העונות. במדרש ובפ\"ק דקדושין עם מקצת מקומות שקיבל פירושן:" + ], + [ + "כל מי שניחם עד על הראשון. סוף פ\"ק דקדושין (דף מ') וחיברה ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה:", + " וכשם ששוקלין כו' עד נחתם למיתה. מימרא דר' כרוספדאי היא פ\"ק דר\"ה ובגירסא שלנו בשם ר' יוחנן אמרה:" + ], + [ + "אע\"פ שתקיעת שופר עד אשר לא טובה. במדרש:", + " לפיכך צריך כל אדם עד והצילו. סוף פ\"ק דקדושין (דף ל\"ט) :", + " ומפני זה נהגו עד שיאור היום. ר\"ל שסמכו על מה שאמרו פ\"ק דרשו ה' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויוה\"כ שהוא מצוי לכל וחפץ לזכותן:" + ], + [ + "בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר\"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר\"ה (דף ט\"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א\"כ רבו עונותיו כדר\"כ. וכן חיברן ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז\"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ\"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ\"ת ה\"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת\"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע\"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד\"ן:", + " הבינונים אם עד לעוה\"ב. פ\"ק דר\"ה:", + " וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק\"ב) :", + " והמוסרים עד ערלתו. פ\"ק דר\"ה שם:" + ], + [ + "בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ\"ל: ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר\"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר\"ה (דף ט\"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א\"כ רבו עונותיו כדר\"כ. וכן חיברן ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דר\"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז\"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ\"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ\"ת ה\"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת\"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע\"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד\"ן:", + " הבינונים אם עד לעוה\"ב. פ\"ק דר\"ה:", + " וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק\"ב) :", + " והמוסרים עד ערלתו. פ\"ק דר\"ה שם:" + ], + [ + "חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר\"מ ז\"ל גדולים וטובים שא\"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ\"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ\"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר\"מ ז\"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:", + " וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב\"ד ז\"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ\"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:", + " וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק\"ב) ופרק אין מעמידין:" + ], + [ + "חמשה הם וכו' עד תמונה. פרק חלק ופרק אין מעמידין (דף כ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה קרא לזה מין וכו' המשבשות הדעות: ואני אומר תמה אני על שתי לשונות שכתב על ר\"מ ז\"ל גדולים וטובים שא\"כ היאך היה מניחם בזאת האמונה והלא אמרו פ\"א דחולין בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ\"ש. אמנם בפירוש פ' חלק האריך ר\"מ ז\"ל ובירר דבריו כי שם עיקר ההלכה. וחכמי לוניל לא החזיקו כן לרבינו הרב, אלא שאין כמוהו ממזרח למערב:", + " וכן האומר שאינו לבדו הראשון: כתב הראב\"ד ז\"ל כאותו שאומר אלהיכם וכו' ובהם עשה מה שעשה עכ\"ל: ואני אומר שזה שוטה רשע וגס רוח הוא:", + " וכן העובד אלוה זולתו כו' עד כופר בתורה. פ' חלק (דף ק\"ב) ופרק אין מעמידין:" + ], + [ + "שנים הם המומרים עד התורה כולה. סוף הוריות וסוף יומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל ומי שחוזר לדת העובדי כוכבים הנה מודה וכו' והרי הוא מין עכ\"ל: ואני אומר שיפה נשמר ר\"מ ז\"ל מקושיא זו דהכי איתא פרק אין מעמידין להדיא אלא שפירש כי אינו חוזר מחמת שמאמין אלא מחמת שפלות אלו וגדלות אלו וגם רבים שאין להם דעת להבחין ואין פיהם ולבם שוין. והמינין לא כן דרכם אלא מאמינים בלבם ואומרים בפיהם כמו שביאר פרק שני מהלכות עכו\"ם שעוברים בשאט נפש על כל הענינים הנזכרים אשר לא כדת, ועיקר הדבר סוף הוריות וסוף יומא. ויש לי ראיה פשוטה כי הכל תלוי בלב פ' קמא דחולין (דף יג) גמרא דמתניתין דשחיטת נכרים דאמרינן אין מינין באומות ואסיקנא כדר' יוחנן דאמר האומות שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו\"ם הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם וכד\"ן:" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ], + [ + "מחטיאי הרבים עד הקדשים. נשנו ונשתלשו פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ז י\"ז) וסוף פרק בתרא דיומא (דף פ\"ו) ופ' חלק ובהרבה מקומות בתלמוד נתגלגלו:", + " בד\"א שכל אחד וכו' עד ולקרוב. תשובת גאון היא זו והעתיקה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דר\"ה ותשובה נכונה ועל פי התלמוד בבלי וירושלמי שאין לך דבר שעומד בפני התשובה שרמזנו כבר. וראיה יש לי בזה פרק חלק (דף ק\"ג) אמר רבי יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה\"ב מרפה ידיהם של בעלי תשובה דתני תנא קמיה דרבי יוחנן מנשה עשה תשובה ל\"ג שנים כו' עוד אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כו' עד שעשה הקב\"ה כעין מחתרת ברקיע כדי לקבלו, נמצא הכל תלוי בתשובה:", + " כל הרשעים והפושעים כו' עד סוף הפרק. בברכות סוף פ' עד כמה (דף ל') ופ\"ק דע\"ז (דף ז') :" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ], + [ + "ארבעה ועשרים דברים מעכבין עד בכשלונם. פרק חלק (דף ק\"ו) ופ' ב' דיומא (דף כ\"ב) :", + " והאומר אחטא ואשוב עד מכפרת. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ז) :", + " ומהן ה' דברים עד בעיניו טובים. פ\"ק דתעניות (דף י\"א) וחילוק כ\"ד דברים ליקטם בתלמוד:", + " מהן ה' עד יחזירנו לו. פ' חלק:
כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא שונה וכו' ואומר שלי אני נוטל עכ\"ל: ואני אומר שבדקתי כתיבת יד ר\"מ ז\"ל ונמצא בדל\"ת:", + " והמקבל שוחד עד ומחטיא אותו. זה בכלל שאר הדברים הדומים לחוטא במדה ובמשקל ובמשורה:", + " ומהן חמשה דברים עד כבעל עבירות, ומהן ה' דברים עד לבעל תשובה, כל אלו הדברים עד סוף הפרק. פרק חלק (דף ק\"ו) וכבר כתבתי מקצת לשון הגמרא אשר שם:" + ] + ], + [ + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ], + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ], + [ + "רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ\"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד\"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ\"ל: ואני אומר כי הראב\"ד ז\"ל שחושד רבינו משה ז\"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב\"ד ז\"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר\"מ ז\"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז\"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ\"ש טובה ורחבה. ור\"מ ז\"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:" + ] + ], + [ + [ + "פסוקים הרבה יש בתורה עד הפרעניות כו'. זה הלשון בפרקי אבות:" + ], + [ + "פסוקים הרבה יש בתורה עד הפרעניות כו'. זה הלשון בפרקי אבות:" + ], + [], + [], + [ + "והלא כתוב בתורה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד אלה הם אריכות דברים וכו' לפיכך נתחייבו עכ\"ל: ואני אומר הלא כה דברי כי רבינו הראב\"ד ז\"ל מהיותו חושד לר\"מ ז\"ל במגלה לבו אינו רואה לו זכות שהרי בסוף הפרק אמר וכבר אמרנו שאין כח בידינו לידע היאך יודע הקב\"ה דברים שעתידין להיות עכ\"ל. וזה עיקר האמת ור\"מ ז\"ל כתב בלשון מוסתר. וידעתי כי רבינו הראב\"ד ז\"ל מקובל בנסתרות בגמין ואתין ומימיו אנו שותין ולגלות המכוון א\"א שהוא סוד נסתר:" + ] + ], + [ + [ + "הואיל ורשות כל אדם נתונה לו עד בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ס\"פ שואל (דף קכ\"ג) :" + ], + [ + "הואיל ורשות כל אדם נתונה לו עד בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ס\"פ שואל (דף קכ\"ג) :" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:" + ], + [ + "ואל תאמר כו' עד דרכו. זהו מפורסם בכלל מה שאמרו הרהורי עבירה קשין מעבירה:", + " אל ידמה בעל תשובה עד יתר מהם. ס\"פ אין עומדין (דף ל\"ד) :", + " כל הנביאים עד ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך. פרק בתרא דיומא (דף כ\"ו) :", + " גדולה תשובה עד תדבק. סוף יומא:", + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ], + [ + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ], + [ + "התשובה מקרבת עד מתגדלת. זה בכלל דרישת שלום לרחוק ולקרוב ובכמה מקומות ובמדרשות מפורש זה הענין בכלל:" + ] + ], + [ + [ + "הטובה הצפונה כו' עד העוה\"ב. פ\"ק דחגיגה ובכמה מקומות בתלמוד:", + " שכר הצדיקים עד נכרתה. פ' ד' מיתות ופ\"ק דכריתות ובכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "העולם הבא אין בו גוף וגויה עד ונועם ה' ושער ה': כתב הראב\"ד ז\"ל דברי האיש הזה כו' ולא יהיה משל עכ\"ל: ואני אומר כי לא הוא לבדו השיגו והקשה עליו קושיות אלו כי הר\"מ ז\"ל הלוי מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכהנה רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן הגדול מלוני\"ל וחכמיו ונבוניו והגיס דעתו אצלו לדעתם והשיבוהו במרורות וגם אומר בקצרה מקצת מאמרי עזרתו. כי גם ר\"מ ז\"ל ידע בכל אלה. ושבחו רבינו בחבורם וקראוהו ארון האלהים וכי הוא עשה כדין שסמך על זאת ההגדה דהות מרגלא בפומיה דרב לפי שהיתה מוסכמת וקבועה בברכות פרק היה קורא גבי הלכתא בחירתא דהוו מרגלן בפומייהו דרבנן ואין משיבין עליה משאר הגדות. ואמרו עוד שזה הענין בו סודות נסתרות ואין להשיב על פשוטן הואיל ולא ניתן רשות לגלותן וקיימו עליו שהיה בקי בחדרי החכמות הנעלמות ומימות רבינא ורב אשי לא קם כמשה להאיר. וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול שיבחו הרבה בפירושו זה ובמה שכתב בפירוש פ' חלק בתחיית המתים בדרך הזה והסכים עמו מפי ראיות מופלאות ומופלגות מן התלמוד הירושלמי וממדרשות ופרקי היכלות ועסק הנסתרות אלא שחלק עליו בשינוי סדר הזמנים, וכי הסכימו עמו רוב חכמי ספרד והחכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז\"ל, מ\"מ סמך על קבלתו ואמונתו, ורבותי נ\"ע ואני אחריהם אהיה וצדיק באמונתו יחיה שהדברים כפולים גן עדן וגיהנם למעלה אשר בו הנשמות ושלמטה לגופים גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וסדר הזמנים בהסכמת מקצת הגאונים, ואלי ערב מאמר רב סעדיה גאון ז\"ל לעת ערב, וכן הסכים על לשון ספרי דבי רב, בהתהלכך תנחה אותך בעוה\"ז הוא עד יום המיתה בשכבך תשמור עליך בשעת מיתה והוא עולם הנשמות כי שם שכר הנפשות וקיומם והדבקם בצרור החיים שהוא נקרא לרבותינו ז\"ל גן עדן ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה שכל אדם בו בחלק הבא לו אחר מיתה מיד, והקיצות בימות המשיח כלומר ואחרי כן יבאו ימות המשיח שהוא מכלל העוה\"ז, היא תשיחך לעוה\"ב כלומר שבסופן יהיה יום הדין ותחיית המתים שלא יחזרו לעפרן לעולם, ויצירתן מפורסמת בבראשית רבה אמרו כשם שיצירתו בעוה\"ז כך הוא יצירתו לעוה\"ב מה יצירתו בעוה\"ז מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות כך לעתיד לבא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידין ועצמות והם ניזונין מזיו השכינה שהמלאכים חיים ממנו והם קיימים באור עצמי כמו שנתקיים משה רבינו בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה אלא נתקיים באיספקלריא המאירה והוא השכר הכולל הגוף והנפש והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב\"ה והוא עוה\"ב שבו ישוב הגוף שזכרנו כמו נפש והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בג\"ע עולם הנשמות שאמרנו ותתעלה בהשגה גדולה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים, והמעלה הזאת והשכר הזה הגנוז לצדיקים אין כח בשכל האדם להשיגו כענין שנאמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו והוא סוד נסתר מסתרי הסתרים מקובל למקובלים רמזוהו רז\"ל סוף פרק אין בערכין וביאר אותו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול בענין הזה וז\"ל. אמרו למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר כנור של מקדש של שבע נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך אל תקרי שובע אלא שבע של ימות המשיח שמנה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה ואיידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל וקרי ליה נבל. ופירוש הענין כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיק\"א כענין שאמרו קול ודבור ורוח וזהו רוח הקודש. והנה בעוה\"ז ישיגו החכמים ברוח הקדש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר את שבעת המזבחות ערכתי הזכיר אותן בה' הידיעה לפיכך ירמזו שבע כלי הקול בעוה\"ז ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותם ולעוה\"ב תהיה ההשגה שלימה לעשר הספירות ירמזו אותם זה ענין מופלא ונכבד עכ\"ל: וכתב עוד העוה\"ב אין לזוכים בו קץ וסוף אלא מתקיימים ברצון בוראם יתברך ויתעלה חפצו ורצונו המקיימם וכן ששת שני שבוע ושביעית שמיטה רמז לענין הזה הוא ומכאן ילמד החכם סוד היובלות וידע הענין בכללו וברוך היודע והמלמד אדם דעת עכ\"ל: והאמת כן אע\"פ שסודות אלו רמוזות לו בפירוש התורה בפ' בראשית ובפ' בהר סיני: ומעתה אחרי הרגשת כמה זה נסתר ולא ירדו בו למנין מה מקום לקנטורים. והדברים עתיקים ועמוקים לא יתפרסם לחכם דעת חבירו בהיות מסתירו בלשונו יכחידנה תחת לשונו כמו שמצינו במסכת יומא שאמר ר\"ע לר' ישמעאל טעית בדרשת לחם אבירים וקבלנו שלא תפש עליו בעיקר הסוד רק בלשון. וכן כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בשער הנזכר אלא שרבינו הראב\"ד ז\"ל בהיותו מקובל בסתרי התורה וההגדות וחשד לר\"מ ז\"ל בלא יודע כתב כן ולדעת חשד הראב\"ד ז\"ל אני אשאל דרך מליצה ומשל, איך חומר מוגבל ונבדל יוכל להשיג שכל ומושכל עד אין סוף. ואם חכם מרבים יחכם יאסף רוח בחפניו, ישת אל המדבר פניו, ומאמר אליהוא בדבר ה' לאיוב יוכיח, ומריח מים יפריח, הידע חקות שמים והלכותיו, כי עדי נפשו ותוצאותיו, א\"כ על סוד אחד נכחד על אחת כמה וכמה בהתעלות הנפש החכמה במזימה לכל תכלה אשר לו דומיה תהלה. ואם מהגדת עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן הן הן דברים בגו שדרך משך ועבד נגו כפיתו בסרבליהון וריח נור לא עדת בהון, משם הוכיחו פרק חלק כבוד המלבוש אפילו בשעת הסכנה אשר בו יתגאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, ועל דרך האמת יעקב אבינו לא מת רמזו כלו ז\"ל למי ששתה נוזלי לבנון ביסוד עולם על דרך נעלם כד\"ן:", + " וחכמים קראו לה בדרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקוראין לה בכל מקום העולם הבא: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עכ\"ל: ואני אומר עוד כי הר\"ם הלוי ז\"ל השיגו בזה הרבה והביא הגדות ומדרשות להלחם בו בחנית וכידון אל מחנה הרב רבינו אהרן הכהן הגדול ז\"ל מלוני\"ל וחיילותיו, וגערו בו גערת חתחתים וכתתו חרבותיו לאתים, וחניתותיו למזמרות, לאמר כי לא הבין בנסתרות, ולא ירד לדעת ר\"מ ז\"ל, ושבחו אותו ואמרו כי אין בזמננו למעלה ממנו ועמוק עמוק מי ימצאנו. גם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בשער הגמול ומה נכבד דבר ר' אברהם בן עזרא ז\"ל שכתב בעץ הדעת סוד ינעם גם הדברים כמשמעם עכ\"ל. לחזק כי כל הדברים כפולים כמו שקבלנו וכתבנו בסמוך, עוד כתב ז\"ל שם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן עדן וגיהנם העליונים הנרמזים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בג\"ע וענינו משל שאינו אמת אין דברי רבותינו קבלת האבות באלו הענינים הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצונו ופנימו מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול לו. ולפיכך אמרו בויקרא רבה אמר ר' אלעזר ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא מנחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו כפי הראוי לו ובאמת כי ג\"ע שהזכיר משמש עוד בגמול גשמי לזמן התחיה הוא מה שאמרו רבותינו ז\"ל עתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים בג\"ע וכו' וכן אמרו עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה ושכר ועונג זה עתיד להיות בזמן התחיה וראות השכינה באצבע מתוך המחול הוא השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופיית לומר כי יגיעו אנשי העולם למעלת משה רבינו שנתעלית נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקודש כאילו ראייתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצוע העין כאשר יעשו שאר הנביאים עכ\"ל:
ומעתה אשר עמדת על דרך האמת והאמונה אשר היתה באמנה עם רבותינו הנבונים אשר היו לפנינו תוכל לראות כי ר\"מ ז\"ל לא אמר שיהיה זה דברי הבאי חלילה ולא משל בטל המליצה חס ושלום אלא עמו עצה ותושיה כמאמר המלך שלמה ע\"ה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם וידע כל חכם כי הפשט מפורש כלל ופרט ואין צריך להתעורר אלא על הנסתר וע\"כ מסר עצמו בדרך הזה לבטל מעל ספר כל ענין גשמות בחק האל ית' וברואיו הנפרדים פן יכשלו בהם העורים אשר אין להם הקדמות וקבלות מספיקות ולא זכו במדות הנאותות למי שראוי למסור לו ראשי פרקים החקוקות במס' חגיגה ושם מסלות דרכו בזה הספר ובמורה הנבוכים ובשאר מאמריו דרך אחד ולא נכחד קימנו ולא מחה בנו מהעלות סתר הענינים לכמה פנים ואדרבה פתח לנו במורה הנבוכים כוונים ליכנס בהם ברוח חן ותחנונים ולהעלות הדברים במעלות שכלים נבדלים וזולתם ואין בזה הפסד כאשר אני עתיד להוכיח מתוך לשונו בחלק אשר יעדתי בהקדמתי אם יזכני צורי בעזרת האל:
ועל דרך זה הסכמתי וחשדתי ר\"מ ז\"ל ביודע ומסתיר ועושה הדברים נכונים לנבונים ובהסכמת החכם בן עזרא וחכמי לוני\"ל והדורכים שבילם ואף כי אמונתנו וקבלתנו בכל אלו הענינים כאשר קבלנו מרבותינו נ\"ע קבלת והסכמת אמונת רבינו הגדול הרמב\"ן אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים אני חושד לר\"מ ז\"ל על דרך קצרה ידע סוד הסעודה והמחול ושמם וכוס של ברכה וענינם:
ולבי נלחם בקרבי והנאני כי נצחני למשול משל ולחוד חידה בלשון האגדה על סוד זאת הסעודה, צור תעודה באוצרות חתום תורה בלמודי. פרק המוכר את הספינה (ב\"ב דף ע\"ד) בכבוד השכינה לעתיד לבא זה השער לה' צדיקים יבואו בו העמוסים מני בטן בראשי הפרקים והדברים עתיקין במסורת הפסוקים ויברא אלהים את התנינים הגדולים להשיג גבול עולים צינן את הזכ\"ר והרג את הנקב\"ה ומלחה לצדיקים הזוכים בתשובה לחיי העוה\"ב לאכול ולשבעה ולמכסה עתיק עד די כרסוון רמיו ועתי\"ק יומין יתיב ומשקן פלונ\"י אלמונ\"י המשומר בענביו מעסיס רמוני ומי ששתה נוזלים מן לבנון ושאב מים בששון ממעייני הישועה בה\"א הידיעה ימזוג כוס של ברכה מזג הראוי לשתייה באבן השתיה חד מן קאמיא על חד מן תלתא מיא ואומר לאבו\"ת ידועין יושבי נטעים טול אתה וברך ויקרא לפניו אברך, וכל אחד מהם לכבוד קונו מזכיר עלבונו זה מקדש וזה מבדיל עד דוד הגדיל ואומר אני אברך כי הפליא לעשות עמו או\"ת לטוב\"ה לפתוח פתח לבעלי תשובה. ולי נאה לברך גם תמול וגם משלשום כי הביאתני עד הלום להלום בעטר\"ה ערוכה בכל ושמורה ועונה בשירה ובזמרה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכוונו בני עליה למנת כוסי רויה לאר\"ך אפים מנה אחת אפים. והמשכילים יזהירו יתעוררו ויעורו מחשבותם על משכבותם לחרוש בעגלתי אם ימצאו חידתי, בשתים יתחתנו לי היום באפריון עיר הקודש וציו\"ן ואלבישם בגדי רקמה נובלת חכמת בעשרת מונים לשבעים פנים ויתעטרו ויתפארו בעטרת תפארת ויקח את עטר\"ת מלכ\"ם דוד מלך ישראל חי וקים:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "הנקמה כו' עד החיים. כל זה מפירוש עונש הכרת ושכר טוב הגנוז בתורת כהנים בפירוש הכרת והאבדון ומן המדרשים והאגדות מעני השכר:", + " כבר הודיענו חכמים עד למחכה לו. פרק אין עומדין:" + ], + [ + "זה שקראו אותו חכמים עד. סוף הפרק:
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מפרש שאין העולם חוזר לתהו ובהו וכו' נמצא שהוא עולם חדש עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב על זה הלשון בעצמו שהעתיק בשער הגמול נראה מדברים הללו שעוה\"ב הוא עולם הנשמות המגיע לאדם אחר מיתת הגוף מיד: ואני אומר כי מה שחשדו הראב\"ד ז\"ל הביאו לדון לשונו כך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מלחשוב זה וחס ושלום שהלשון תסבלנו. אבל אני מודה אל הרמב\"ן ז\"ל שכן נראה מלשונו זה וכבר כתבתי מחלוקותיו עמו בשינוי הזמנים. וכבר השיבו בעבורו חכמי לוני\"ל שאין להתחזק במקצת אלו הדברים שלא באה בהן הקבלה מפורשת ומוסכמת וגם שאין אנו יודעים אם יהיה בין עולם לחבירו הפרש ואם יש כמה זמנו ולפי קבלתנו תכופים הם ואין ספק בהם:" + ] + ], + [ + [ + "מאחר שנודע כו' עד וכבר אמרו וכו' עד בלבד בסוף הפרק. וכבר כתבתי שקבלתנו ידועה מפי השמועה איש מפי איש כדעת רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "מאחר שנודע כו' עד וכבר אמרו וכו' עד בלבד בסוף הפרק. וכבר כתבתי שקבלתנו ידועה מפי השמועה איש מפי איש כדעת רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "אל יאמר אדם הריני עושה עד במצותיו. בהרבה מקומות בתלמוד ובמדרשות:", + " וכן היו גדולי החכמים עד מאהבה. פ\"ק דאבות:", + " כל העוסק עד בא לשמה. פרק תפלת השחר:", + " ואמרו חכמים לעולם יעסוק עד ויעבדו מאהבה. כבר כתבתי בהלכות ת\"ת בכמה מקומות אמרו כן וגם הוא בפרק תפלת השחר (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "דבר ידוע וברור עד סוף הפרק שהוא סוף הספר: כתב הראב\"ד לא ידענו לאיזה דבר כיון וכו' שלא תשים אליהם לב עכ\"ל: ואני אומר כי הפירוש השני הוא עיקר אצל ר\"ע ז\"ל והוא נכון ויפה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..da0c11c3fd1fd781e868e836df7d2a6f5ebba215 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,500 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "נשים ועבדים פטורים מת\"ת עד והודעתם. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט) :", + " ולא בנו ובן בנו עד אלא בחנם. הכל בספרי:" + ], + [ + "נשים ועבדים פטורים מת\"ת עד והודעתם. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט) :", + " ולא בנו ובן בנו עד אלא בחנם. הכל בספרי:" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל עד מעט מעט. סוף פרק לולב הגזול במסכת סוכה:", + " עד שיהא בן שש או בן שבע כו' עד תינוקות. זה בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :" + ], + [ + "היה מנהג המדינה עד ראה למדתי אתכם. פרק אין בין המודר (נדרים ל\"ז) :", + " מה אני בחנם עד אע\"פ שלמדו רבו בשכר. פרק אין בין המודר (שם כ\"ט) , עוד בבכורות פרק עד כמה:" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "מושיבין מלמדי עד ברצועה. הכל פ' לא יחפור בבא בתרא (דף כ\"א) :", + " ויושב ומלמדן כל היום כולו. לפי דעתי זה פסק ממה ששנינו במסכת אבות דמוסיף יסיף ודלא מוסיף וכו' ואמרו (תענית ל\"א) מט\"ו באב עד ט\"ו בניסן, ואם יש לו ראיה אחרת לא ידעתיה:", + " ואין מבטלין תינוקות. פ\"ק דמגילה (דף ג') :" + ], + [ + "מושיבין מלמדי עד ברצועה. הכל פ' לא יחפור בבא בתרא (דף כ\"א) :", + " ויושב ומלמדן כל היום כולו. לפי דעתי זה פסק ממה ששנינו במסכת אבות דמוסיף יסיף ודלא מוסיף וכו' ואמרו (תענית ל\"א) מט\"ו באב עד ט\"ו בניסן, ואם יש לו ראיה אחרת לא ידעתיה:", + " ואין מבטלין תינוקות. פ\"ק דמגילה (דף ג') :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "בשלשה כתרים וכו' עד יבא ויטול. הכל ביומא פרק בא לו (דף ל\"ב) ובמסכת אבות:", + " שמא תאמר שאותן הכתרים כו' עד מכתר כהונה וכתר מלכות. סוף הניזקין (גיטין ס\"ב) ופרק העוסק בתורה וביומא פרק בא לו (דף ע\"ב) :", + " אמרו חכמים ממזר ת\"ח. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ג) ובשילהי הוריות (דף י\"ג) :", + " שנאמר יקרה היא מפנינים. מסכת הוריות פרק אחרון (שם) :" + ], + [ + "בשלשה כתרים וכו' עד יבא ויטול. הכל ביומא פרק בא לו (דף ל\"ב) ובמסכת אבות:", + " שמא תאמר שאותן הכתרים כו' עד מכתר כהונה וכתר מלכות. סוף הניזקין (גיטין ס\"ב) ופרק העוסק בתורה וביומא פרק בא לו (דף ע\"ב) :", + " אמרו חכמים ממזר ת\"ח. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ג) ובשילהי הוריות (דף י\"ג) :", + " שנאמר יקרה היא מפנינים. מסכת הוריות פרק אחרון (שם) :" + ], + [ + "אין לך מצוה בכל המצות כולן כו' עד בכל מקום. פ\"ק דמגילה (דף ג') ופ\"ק דפיאה ירושלמי וכן נמי פ\"ק דב\"ק בבלי (דף י\"ז) מקשה תלמודא והאמר מר תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה, סוף פ\"ק דקדושין (דף מ') ובכמה מקומות:" + ], + [ + "היה לפניו עשיית עד ויחזור לתלמודו. סוף פ\"ק דקדושין (שם) במעלות תלמוד היא אמורה ומימרא דאיסי בן יהודה גמרא מתניתין דמצות האב:" + ], + [ + "תחלת דינו של אדם עד שאר מעשיו. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') וסוף פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " לפיכך אמרו חכמים וכו' עד בא לשמה. פ' אחרון דמסכת הוריות וסוטה סוף פרק היה נוטל (דף כ\"ב) ופ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "מי שנשאו לבו עד והכבוד כאחד. מסכת אבות פרק העוסק בתורה:", + " כך היא דרכה של תורה עד הרבית שכר. סוף פ' ששי דמסכת אבות:", + " והשכר לפי הצער. מס' אבות פ' ה':" + ], + [ + "שמא תאמר עד לעולם. פ\"ב דמסכת אבות:", + " אלא עשה תורתך קבע עד שמא לא תפנה. מסכת אבות פ\"ב:" + ], + [ + "כתוב בתורה לא בשמים עד לא מעבר לים. פרק כיצד מעבירין (דף נ\"ה) :", + " לפיכך אמרו חכמים עד ועסוק בתורה. פ\"ב דמסכת אבות:" + ], + [ + "דברי תורה נמשלו למים עד כל גבה לב. פ\"א דמסכת תעניות (דף ו') :", + " אלא בדכא ושפל רוח עד מלבו. במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ה) :", + " ועושה מלאכה בכל יום עד עוסק בתורה. פ\"ק דמסכת אבות:" + ], + [ + "כל המשים על לבו עד אמרו חכמים כל הנהנה עד הרבנות. פ\"ד דמסכת אבות ופרק קונם יין:", + " וכל תורה שאין עמה מלאכה עד עון. פ' שני דמסכת אבות:", + " וסוף אדם זה שיהיה מלסטם. פ' בן סורר ומורה (דף ע) :" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "אין מלמדין עד ומלמד אותו. פ' אלו הן הגולין (מכות י') :", + " אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון עד ינחלו. פרק חלק ופ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ג) וכמה מקומות:", + " וכן הרב שאינו הולך כו' עד אל יבקשו תורה מפיהו. פרק אלו מגלחין ובהרבה מקומות מביא אותו:" + ], + [ + "כיצד מלמדין כו' עד את דבריו ולא ישב הרב עד והן יושבין. פ' הקורא את המגילה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "אם היה הרב מלמד עד משיב לשואל ולא יגביה הרב עד מקול הרב. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " אין המתורגמן רשאי וכו' אלא אם כן היה אביו או רבו: השיב עליו הראב\"ד ז\"ל דבר זה חדש והוא רב שעמד תורגמן לר' שילא ושנה והוסיף מפני שהיה גדול ממנו עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי הוא חדוש וישר הוא וכדבריו של ר\"מ ז\"ל פ\"ק דקדושין (דף ל\"א) דגרסינן בשמעתין דכבוד אב ואם ת\"ר חכם משנה שם אביו ושם רבו תורגמן אינו משנה שם אביו ולא שם רבו ושיילינן אבוה דמאן אילימא אבוה דתורגמן אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא ופרקינן אמר רבה בר רב הונא לא שם אביו של חכם ושם רבו של חכם כי הא דמר בר רב אשי הוה יתיב בפירקא איהו אמר אבא מרי ואמורא אמר רבנא אשי ע\"כ. ולכך גמר ר\"מ ז\"ל בפסק הזה שהתורגמן אומר רבנא פלוני והוסיף לפרש אע\"פ שלא הזכיר שמו שאסור לקרות לאביו או לרבו בשמו עכ\"ל. וזה מפורש פרק חלק (דף צ\"ט) מדכתיב כי דבר ה' בזה. מעתה ראה גם אתה לשון הברייתא שנשנית בלשון משנה לאשמועינן זה החדוש כי בזה יכול לשנות לא לד\"א. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מעובדא דרבי שילא אדרבא סיוע הוא לר\"ם ז\"ל דדוקא משום שהיה גדול הא לאו הכי לא מצי לשנויי מידי אחריתי. וגם בדעתי כי הרב ז\"ל לא לתפוס על ר\"מ ז\"ל כתב כן אלא כלומר דבר פשוט הוא כמו המקרה שהכל יודעים אותו ממעשה דיומא ועשאוה חדוש. וא\"ת א\"כ למה לא חילק ר\"מ ז\"ל בין תורגמן חשוב לאחר, אומר אני כי סתם תורגמן הוא אמורא וכדמשמע בההיא דקדושין שהבאתי והוא קטן מן החכם הדורש כדמשמע בכוליה תלמודא ובשמעתין דמיני ומיניה יתקלס עילאה בסוף סוטה ומעשה דר' שילא אקראי בעלמא הוה ולפי שעה ולא תורגמן קבוע, ור\"מ ז\"ל לא כתב אלא ההלכות הנוהגות הקבועות ולכך קראו משנה תורה ושמור כלל זה ויועילך לכל החבור הזה וכשתדקדק בדבריו תמצאנו כד\"ן:" + ], + [ + "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים כו' עד ולא הקפדן מלמד. פ\"ב דאבות:", + " בד\"א בזמן שלא הבינו עד וזרוק מרה. פרק הנושא (דף ק\"ג) בצואת רבינו הקדוש. ולפי שהיה קשה על משנת אבות תירצו אותן כך ולכך כתבן סמוכות זו לזו:", + " לפיכך אין ראוי לרב וכו' עד וילמדו ממנו. פ' מקום שנהגו (פסחים נ\"ה) גמרא מתניתין דמושיבין שובכין בפסקא דמוליכין ומביאין כו' אמר רב פפא בדיק לן רבא וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים כו' עד ולא הקפדן מלמד. פ\"ב דאבות:", + " בד\"א בזמן שלא הבינו עד וזרוק מרה. פרק הנושא (דף ק\"ג) בצואת רבינו הקדוש. ולפי שהיה קשה על משנת אבות תירצו אותן כך ולכך כתבן סמוכות זו לזו:", + " לפיכך אין ראוי לרב וכו' עד וילמדו ממנו. פ' מקום שנהגו (פסחים נ\"ה) גמרא מתניתין דמושיבין שובכין בפסקא דמוליכין ומביאין כו' אמר רב פפא בדיק לן רבא וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "אין שואלין את הרב מענין אחר אלא מאותו ענין שהם עסוקים בו כדי שלא יתבייש. בהוריות (דף י\"ד) הוא זה במעשה דר' מאיר וכמה מקומות כי קאי רבי בחדא מסכת לא תשייליה במסכת אחריתי. והוא בריש פ\"ק דשבת (דף ג') :", + " יש לרב כו' ובמעשים שעושה בפניהם עד או אינם זוכרים כו' עד כדי לזרזן. יש כהנה רבות בתלמוד דאמרינן פרק אין עומדין (דף ל\"ג) גמרא מתניתין דעל קן צפור ובכמה מקומות ורבה לחדודי לאביי הוא דבעא ויש גורס דעבד. ובכתובות פ' אע\"פ (דף ס\"א) גמרא מתניתין דאלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה גרסינן אמר רב הונא בדיק לן רב הונא בר חיננא היא אומרת להניק כו'. ובפ' יוצא דופן (דף מ\"ה) גמרא מתניתין דשלש שנים ויום אחד אסיקנא ואף ר\"ע לא אמר אלא לחדד בה את התלמידים. ובסוף מס' נדרים (דף צ') אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה כו' פוק עיין בה דלאורתא בעי לה מר מינך וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כשם שאדם חייב וכו' עד ממורא הרב. סוף פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אביו ורבו שבוים. שילהי הוריות (דף י\"ד) :", + " אמרו חכמים מורא רבך כמורא שמים. במסכת אבות פ\"ד וכמה מקומות:", + " לפיכך אמרו כל החולק על רבו עד ובמשה. פ' חלק (דף ק\"ט) גמרא מתניתין דמרגלים בפיסקא דעדת קרח וכו':" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כשם התלמידים עד ולעולם הבא. פ\"ד דאבות:", + " התלמידים מוסיפין עד מכולם. מימרא דרבי חייא דמייתי לה ר\"נ בר יצחק לראיה פ\"ק דתעניות (דף ז) :", + " וכשם שעץ קטן עד סוף הפרק. פ\"ק דתעניות (שם) :" + ], + [ + "כשם התלמידים עד ולעולם הבא. פ\"ד דאבות:", + " התלמידים מוסיפין עד מכולם. מימרא דרבי חייא דמייתי לה ר\"נ בר יצחק לראיה פ\"ק דתעניות (דף ז) :", + " וכשם שעץ קטן עד סוף הפרק. פ\"ק דתעניות (שם) :" + ] + ], + [ + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מי שהוא זקן עד בזקנה. שם (דף ל\"ב) ופרק יש נוחלין (דף ק\"כ) :", + " ואינו חייב עד במשמע. פ\"ק דקדושין (שם) :", + " תלמידי חכמים אינן עד שימכור הוא. פ\"ק דב\"ב (דף ח') :", + " וכן אם היה לו דין כו' עד ומושיבין אותו. פרק שבועת העדות (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "מי שהוא זקן עד בזקנה. שם (דף ל\"ב) ופרק יש נוחלין (דף ק\"כ) :", + " ואינו חייב עד במשמע. פ\"ק דקדושין (שם) :", + " תלמידי חכמים אינן עד שימכור הוא. פ\"ק דב\"ב (דף ח') :", + " וכן אם היה לו דין כו' עד ומושיבין אותו. פרק שבועת העדות (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "עון גדול הוא עד תמאסו. פ' כל כתבי (דף קי\"ט) :", + " וכל המבזה עד בזה. פ' חלק (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "אע\"פ שהמבזה כו' עד ברבים. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " וקונסין אותו ליטרא זהב עד לחכם. בירושלמי פ' החובל:", + " והמבזה את החכם וכו' עד זה שנידוהו בשבילו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) לשון רבינו בכל אלו מפרק במה מדליקין דאסיקנא הא בצנעא הא בפרהסיא:", + " וכן החכם עצמו עד הרשות בידו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הרב שנידה לכבודו עד ויתירו לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :", + " על כ\"ד דברים. פ' מי שמתו (דף י\"ט):", + " א) המבזה את החכם. פ' עשרה יוחסין (דף ע') בעובדא דבר שויסקאל ובפרק אין מעמידין (דף כ\"ו) גמרא מתניתין דלא יתיחד אדם עמהן בעובדא דרב אשי דאזיל לבי תורתא כו' עד דאמר ליה ידעתון ליה ליהוו הנך אינשי בשמתא משום דקרו ליה רמאה וכמה מקומות בתלמוד:", + " ואפילו לאחר מיתה. סוף שמעתא קמייתא דפ' הנודר מן המבושל (דף נ) גבי עובדא דההיא איתתא דאיתחייבא בבי דינא דבי רב יהודה כו' עד דאמר לה לבזויי קא מכוונת תיהוי ההיא איתתא בשמתא והא שמואל כבר הוה שכיב בההיא שעתא, ובפ' מי שמתו (דף י\"ט) המספר אחר מטתן של ת\"ח:", + " ב) המבזה שליח בית דין וכו'. פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) ופרק הגוזל:", + " ג) הקורא לחבירו עבד. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) :", + " ד) מי ששלחו ב\"ד. מ\"ק (דף י\"ט) :", + " ה) המזלזל בדבר אחד מד\"ס ואין צ\"ל בדברי תורה. פרק מי שמתו אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק וכו':", + " ו) מי שלא קבל כו'. שתיהן ריש פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " ז) מי שיש ברשותו כו'. בשמעתין בתרייתא דפ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) ופרק ארבעה וחמשה (דף מ\"ו) :", + " ח) המוכר קרקע שלו וכו'.", + " ט) המעיד על ישראל כו'. שתיהן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ט) :", + " י) טבח כהן שאינו מפריש. פ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ב) ובגמרא קרי ליה שמתא דה' אלהי ישראל:", + " יא) המחלל יו\"ט שני וכו'. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"ב) ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " יב) העושה מלאכה בערב הפסח לאחר חצות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ב) :", + " יג) המזכיר שם שמים. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " יד) המביא את הרבים.", + " טו) המביא את וכו'. ר\"פ מקום שנהגו (דף נ\"ד) בעובדא דתודוס איש רומי ומייתי לה ר\"פ מי שמתו (דף נ\"ג) וסוף פ\"ב דביצה (דף כ) :", + " טז) המחשב חדשים כו'. סוף ברכות (דף ס\"ג) :", + " יז) המכשיל את העור. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל כגון המכה בנו גדול עכ\"ל: ואני אומר זה פשוט כי פרק אלו מגלחין בשפחה דרבי נשנה זה ותלמוד ערוך שם דגרסינן דבי רבי ישמעאל תאנא לפני עור לא תתן מכשול במכה בנו הגדול הכתוב מדבר וגם רבינו כתב כן פ\"ו דהלכות ממרים אות באות וכן ביאר כל אחת מכ\"ד דברים אלו בחבורו:", + " יח) המעכב את הרבים מלעשות מצוה:", + " יט) טבח שיצאת טרפה מתחת ידו. מסכת סנהדרין (דף כ\"ה) פ' זה בורר בעובדא דההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה ושמתיה רב נחמן. וכן גורס רב אלפס ז\"ל ואף במקצת נוסחאות נמצא פסליה ועבריה כדאיתא התם פרק זה בורר (דף י\"ח) :", + " כ) טבח שלא בדק סכינו לפני חכם. פרק הכל שוחטין (דף י\"ח) :", + " כא) המקשה. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " כב) מי שגירש את אשתו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " כג) חכם ששמועתו רעה. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש אחרים הרבה וכו': ואני אומר אמת הוא דטובא איכא אבל ר\"מ ז\"ל לא פסק אלא כסתם התלמוד פ' מי שמתו בכ\"ד מקומות בית דין מנדין דנחית תלמודא למנינא למעוטי אינך דפלוגתא אינון אתא וההיא שהביא ראב\"ד ז\"ל דמים שאין להם סוף דר\"פ בתרא דיבמות (דף קכ\"א) לאו בהדיא איפסיקא אלא דקא מייתי עובדא דההוא גברא דטבח באגמא דסמקי אנסבה רב שילא לדביתהו אמר ליה רב לשמואל תא נשמתיה ופסק הרב אלפס ז\"ל דמשמתינן אהכי. אבל ר\"מ ז\"ל לא הסכים כן פי\"ג מהלכות גירושין וכן העובר על נדרו שהקשה אינה מוסכמת ופלוגתא היא פ' אלו מותרין (נדרים דף כ\"ו) דתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואסיק אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עבד ורב אחא בר יעקב אמר שמותי נמי משמתינא ליה אלמא לרב יוסף לא משמתינן ליה ואע\"ג שהרמב\"ן ז\"ל פסק בהלכותיו בשם רב נטרונאי גאון ז\"ל דמשמתינן ליה כולהו רבוואתא לא פסקו הכי והסכים ר\"מ ז\"ל כדבריהם משום דסמיך אמנינא דפ' מי שמתו למעוטי הני ודכוותיה והדין עמו כד\"ן:", + " כד) המנדה מי שאינו חייב נדוי. כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממעשה דריש לקיש וכו' עכ\"ל: ואני אומר באמת כו' ממעשה דפ' אלו מגלחין (שם) פסק זה וכשמעתיה דפ' מי שמתו דמני כ\"ד דמדמי מלתא למלתא כי הא דדברי הכל היא ולית בה פלוגתא כלל, וגם הפלפול של ר\"מ ז\"ל פלפול מופלג הוא דאי סלקא דעתך דכי אתא ההוא גברא לבי דינא לא הוו משמתי ליה היכי הוו אמרי ליה שלו נדוי והא כי קיי\"ל ריש פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) הלכתא כרב נחמן דאמר עביד איניש דינא לנפשיה היכא דאיכא פסידא וצורבא מרבנן במלתא דפסיקא ליה, כרב יוסף פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) הני מילי כי עביד דינא והילכתא והא לאו הכי לא צייתיה ליה ושמא יעלה על הדעת כו' ר\"מ ז\"ל כתב זה אע\"פ שלא בא לבית דין לזעוק הא ודאי לא אפשר דהא הקורא לחבירו עבד וכי תעלה על דעתך דאי שתיק איהו טענינן ליה אנן ודילמא קושטא קאמר ומשום הכי שתיק ובמעשה דבר שויסקאל פרק עשרה יוחסין (קידושין ע) לא כתבו ליה פתחא אלא בדאתא ההוא גברא למתבע דיניה אלא ודאי במתרעם עסקינן דכי אתי לקמן וחזינן דשמתיה שלא כדין משמתינן ליה עד דהדר ומפייס לבעל דיניה אפומא דידן ואם כן מעתה דין אחד שנידה הוא עצמו למי שנדהו שלא כדין ואחד שבא לבית דין ונדוהו שוין הם כד\"ן:" + ], + [ + "הרב שנידה לכבודו עד ויתירו לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :", + " על כ\"ד דברים. פ' מי שמתו (דף י\"ט):", + " א) המבזה את החכם. פ' עשרה יוחסין (דף ע') בעובדא דבר שויסקאל ובפרק אין מעמידין (דף כ\"ו) גמרא מתניתין דלא יתיחד אדם עמהן בעובדא דרב אשי דאזיל לבי תורתא כו' עד דאמר ליה ידעתון ליה ליהוו הנך אינשי בשמתא משום דקרו ליה רמאה וכמה מקומות בתלמוד:", + " ואפילו לאחר מיתה. סוף שמעתא קמייתא דפ' הנודר מן המבושל (דף נ) גבי עובדא דההיא איתתא דאיתחייבא בבי דינא דבי רב יהודה כו' עד דאמר לה לבזויי קא מכוונת תיהוי ההיא איתתא בשמתא והא שמואל כבר הוה שכיב בההיא שעתא, ובפ' מי שמתו (דף י\"ט) המספר אחר מטתן של ת\"ח:", + " ב) המבזה שליח בית דין וכו'. פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) ופרק הגוזל:", + " ג) הקורא לחבירו עבד. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) :", + " ד) מי ששלחו ב\"ד. מ\"ק (דף י\"ט) :", + " ה) המזלזל בדבר אחד מד\"ס ואין צ\"ל בדברי תורה. פרק מי שמתו אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק וכו':", + " ו) מי שלא קבל כו'. שתיהן ריש פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " ז) מי שיש ברשותו כו'. בשמעתין בתרייתא דפ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) ופרק ארבעה וחמשה (דף מ\"ו) :", + " ח) המוכר קרקע שלו וכו'.", + " ט) המעיד על ישראל כו'. שתיהן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ט) :", + " י) טבח כהן שאינו מפריש. פ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ב) ובגמרא קרי ליה שמתא דה' אלהי ישראל:", + " יא) המחלל יו\"ט שני וכו'. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"ב) ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " יב) העושה מלאכה בערב הפסח לאחר חצות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ב) :", + " יג) המזכיר שם שמים. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " יד) המביא את הרבים.", + " טו) המביא את וכו'. ר\"פ מקום שנהגו (דף נ\"ד) בעובדא דתודוס איש רומי ומייתי לה ר\"פ מי שמתו (דף נ\"ג) וסוף פ\"ב דביצה (דף כ) :", + " טז) המחשב חדשים כו'. סוף ברכות (דף ס\"ג) :", + " יז) המכשיל את העור. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל כגון המכה בנו גדול עכ\"ל: ואני אומר זה פשוט כי פרק אלו מגלחין בשפחה דרבי נשנה זה ותלמוד ערוך שם דגרסינן דבי רבי ישמעאל תאנא לפני עור לא תתן מכשול במכה בנו הגדול הכתוב מדבר וגם רבינו כתב כן פ\"ו דהלכות ממרים אות באות וכן ביאר כל אחת מכ\"ד דברים אלו בחבורו:", + " יח) המעכב את הרבים מלעשות מצוה:", + " יט) טבח שיצאת טרפה מתחת ידו. מסכת סנהדרין (דף כ\"ה) פ' זה בורר בעובדא דההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה ושמתיה רב נחמן. וכן גורס רב אלפס ז\"ל ואף במקצת נוסחאות נמצא פסליה ועבריה כדאיתא התם פרק זה בורר (דף י\"ח) :", + " כ) טבח שלא בדק סכינו לפני חכם. פרק הכל שוחטין (דף י\"ח) :", + " כא) המקשה. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " כב) מי שגירש את אשתו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " כג) חכם ששמועתו רעה. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש אחרים הרבה וכו': ואני אומר אמת הוא דטובא איכא אבל ר\"מ ז\"ל לא פסק אלא כסתם התלמוד פ' מי שמתו בכ\"ד מקומות בית דין מנדין דנחית תלמודא למנינא למעוטי אינך דפלוגתא אינון אתא וההיא שהביא ראב\"ד ז\"ל דמים שאין להם סוף דר\"פ בתרא דיבמות (דף קכ\"א) לאו בהדיא איפסיקא אלא דקא מייתי עובדא דההוא גברא דטבח באגמא דסמקי אנסבה רב שילא לדביתהו אמר ליה רב לשמואל תא נשמתיה ופסק הרב אלפס ז\"ל דמשמתינן אהכי. אבל ר\"מ ז\"ל לא הסכים כן פי\"ג מהלכות גירושין וכן העובר על נדרו שהקשה אינה מוסכמת ופלוגתא היא פ' אלו מותרין (נדרים דף כ\"ו) דתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואסיק אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עבד ורב אחא בר יעקב אמר שמותי נמי משמתינא ליה אלמא לרב יוסף לא משמתינן ליה ואע\"ג שהרמב\"ן ז\"ל פסק בהלכותיו בשם רב נטרונאי גאון ז\"ל דמשמתינן ליה כולהו רבוואתא לא פסקו הכי והסכים ר\"מ ז\"ל כדבריהם משום דסמיך אמנינא דפ' מי שמתו למעוטי הני ודכוותיה והדין עמו כד\"ן:", + " כד) המנדה מי שאינו חייב נדוי. כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממעשה דריש לקיש וכו' עכ\"ל: ואני אומר באמת כו' ממעשה דפ' אלו מגלחין (שם) פסק זה וכשמעתיה דפ' מי שמתו דמני כ\"ד דמדמי מלתא למלתא כי הא דדברי הכל היא ולית בה פלוגתא כלל, וגם הפלפול של ר\"מ ז\"ל פלפול מופלג הוא דאי סלקא דעתך דכי אתא ההוא גברא לבי דינא לא הוו משמתי ליה היכי הוו אמרי ליה שלו נדוי והא כי קיי\"ל ריש פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) הלכתא כרב נחמן דאמר עביד איניש דינא לנפשיה היכא דאיכא פסידא וצורבא מרבנן במלתא דפסיקא ליה, כרב יוסף פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) הני מילי כי עביד דינא והילכתא והא לאו הכי לא צייתיה ליה ושמא יעלה על הדעת כו' ר\"מ ז\"ל כתב זה אע\"פ שלא בא לבית דין לזעוק הא ודאי לא אפשר דהא הקורא לחבירו עבד וכי תעלה על דעתך דאי שתיק איהו טענינן ליה אנן ודילמא קושטא קאמר ומשום הכי שתיק ובמעשה דבר שויסקאל פרק עשרה יוחסין (קידושין ע) לא כתבו ליה פתחא אלא בדאתא ההוא גברא למתבע דיניה אלא ודאי במתרעם עסקינן דכי אתי לקמן וחזינן דשמתיה שלא כדין משמתינן ליה עד דהדר ומפייס לבעל דיניה אפומא דידן ואם כן מעתה דין אחד שנידה הוא עצמו למי שנדהו שלא כדין ואחד שבא לבית דין ונדוהו שוין הם כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "בכמה מתירין הנידוי כו' עד הרב. פ\"ק דנדרים ופרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כו' צריכין רבים כמותם להתירו וכו' עכ\"ל: ואני אומר דהאי פלוגתא הוא ותליא באשלי דשמעתין דפ' אלו מגלחין (דף י\"ז) בפירוש דטוט אסור וטוט שרי כי המפרשים אותו טוט מלשון מנין וחשבון כמו טט בכתפי שתים עומדים בשיטת ראב\"ד ז\"ל והמפרשים אותו מלשון תקיעה כדאמרינן בעלמא ג' טוטין ט' טוטין הן עומדין בשיטת ר\"מ ז\"ל ומה שקיבל פסק ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ולרבינו משה ז\"ל דמיא שפיר למאי דאמרינן בעלמא נפקין שיפורי דמר ושרו ונפקין שיפורי דמר ואסרו ובראש השנה (דף כ\"ט) גבי בני בתירא נמי אמרינן כבר נשמע הקרן ביבנה ואין צריך לומר שהנידוי היו נוהגין בו בשופר:" + ], + [], + [ + "שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "נידוי על תנאי עד צריך הפרה. מכות פ' אלו הן הגולין (דף י') :", + " תלמיד חכם שנידה עצמו עד מיפר לעצמו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו' למה לא התירו יעקב עכ\"ל: ואני אומר שדברי ר\"מ ז\"ל מחוורים בראיה ברורה דהא מלתא מימרא דרב גידל אמר רב היא ומייתי לה פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) לגבי מי שחייב נידוי והדר מייתי לה פ\"ק דנדרים (דף ז') גבי מתניתין דמנודה אני לך דהיינו לך לדעתך ועוד דשיילינן היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי מיחייב בר בי רב שמתא משמית נפשיה והדר משמית בר בי רב וכי עייל לביתיה הוה שרי לנפשיה והדר שרי ליה והא ודאי כי משמית נפשיה בבי דינא הוה ואדעתא דבי דינא קא משמית ובתר הכי עייל לביתיה ושרי ביחוד וקושיא דיהודה שלא התיר לעצמו ולא שאל את פי יעקב אבינו שיתירנו וגם שיעקב מדעתו לא התירו לפי דעתי מהשם יצא דבר למישקליה למטרפסיה בהכי ולא כל דבר כי מאז הטה דרך לתמר ויחשבה לזונה וכל שכן אם בפומבי בא עליה נתחייב בכך. וגדולה מזו אמרו פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ואמאן דמקדש בשוקא ואוקימנא טעמא משום פריצותא ונגידא ושמתא כי הדדי סגו ומסגו ובהדי כבשי דרחמנא למה לן דאמר ממני יצאו הדברים ויתעלה שמו מאריך אפיה וגבי דיליה והא קמן מכירת יוסף שנתגלה להם כמה דורות ולבסוף נפרע בעשרה הרוגי מלכות כדאיתא בפירקי היכלות וסיבתן ושמן ומיתתן על יד מלכות שעמדה מדת הדין לחייבן וסודן מופלא ומכוסה ענינן מסודות התורה לא נמסר אלא ליחידים וביחוד כד\"ן:" + ], + [ + "מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ\"ק דנדרים (דף ח') :", + " אם ראו ב\"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז) :", + " אע\"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב\"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ\"ק דנדרים (דף ח') :", + " אם ראו ב\"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז) :", + " אע\"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב\"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a30c026db6b8db9c566fa334f736746b07371d93 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Madda/Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,497 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [ + [ + "נשים ועבדים פטורים מת\"ת עד והודעתם. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט) :", + " ולא בנו ובן בנו עד אלא בחנם. הכל בספרי:" + ], + [ + "נשים ועבדים פטורים מת\"ת עד והודעתם. הכל פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט) :", + " ולא בנו ובן בנו עד אלא בחנם. הכל בספרי:" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מי שלא למדו אביו וכו' עד ואחר כך ילמוד תורה. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ג) :" + ], + [ + "מאימתי מתחיל עד מעט מעט. סוף פרק לולב הגזול במסכת סוכה:", + " עד שיהא בן שש או בן שבע כו' עד תינוקות. זה בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :" + ], + [ + "היה מנהג המדינה עד ראה למדתי אתכם. פרק אין בין המודר (נדרים ל\"ז) :", + " מה אני בחנם עד אע\"פ שלמדו רבו בשכר. פרק אין בין המודר (שם כ\"ט) , עוד בבכורות פרק עד כמה:" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "כל איש מישראל חייב בת\"ת עד הוא שוכח. במסכת יומא פ' אמר להם הממונה (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ], + [ + "וחייב לשלש את זמן למודו עד הוא הנקרא תלמוד. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ט) : ופ\"ק דקדושין (דף ל') :", + " כיצד היה בעל אומנות כו' עד שלא נצטותה. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט) :", + " וכל העושה דבר. פ\"ק דמסכת ע\"ז. ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " ואע\"פ שיש לה שכר צוו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) . ופרק היה נוטל (סוטה דף ל\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "מושיבין מלמדי עד ברצועה. הכל פ' לא יחפור בבא בתרא (דף כ\"א) :", + " ויושב ומלמדן כל היום כולו. לפי דעתי זה פסק ממה ששנינו במסכת אבות דמוסיף יסיף ודלא מוסיף וכו' ואמרו (תענית ל\"א) מט\"ו באב עד ט\"ו בניסן, ואם יש לו ראיה אחרת לא ידעתיה:", + " ואין מבטלין תינוקות. פ\"ק דמגילה (דף ג') :" + ], + [ + "מושיבין מלמדי עד ברצועה. הכל פ' לא יחפור בבא בתרא (דף כ\"א) :", + " ויושב ומלמדן כל היום כולו. לפי דעתי זה פסק ממה ששנינו במסכת אבות דמוסיף יסיף ודלא מוסיף וכו' ואמרו (תענית ל\"א) מט\"ו באב עד ט\"ו בניסן, ואם יש לו ראיה אחרת לא ידעתיה:", + " ואין מבטלין תינוקות. פ\"ק דמגילה (דף ג') :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ], + [ + "מלמד תינוקות עד סוף הפרק. פ' לא יחפור (דף כ\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "בשלשה כתרים וכו' עד יבא ויטול. הכל ביומא פרק בא לו (דף ל\"ב) ובמסכת אבות:", + " שמא תאמר שאותן הכתרים כו' עד מכתר כהונה וכתר מלכות. סוף הניזקין (גיטין ס\"ב) ופרק העוסק בתורה וביומא פרק בא לו (דף ע\"ב) :", + " אמרו חכמים ממזר ת\"ח. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ג) ובשילהי הוריות (דף י\"ג) :", + " שנאמר יקרה היא מפנינים. מסכת הוריות פרק אחרון (שם) :" + ], + [ + "בשלשה כתרים וכו' עד יבא ויטול. הכל ביומא פרק בא לו (דף ל\"ב) ובמסכת אבות:", + " שמא תאמר שאותן הכתרים כו' עד מכתר כהונה וכתר מלכות. סוף הניזקין (גיטין ס\"ב) ופרק העוסק בתורה וביומא פרק בא לו (דף ע\"ב) :", + " אמרו חכמים ממזר ת\"ח. מסכת ע\"ז פ\"ק (דף י\"ג) ובשילהי הוריות (דף י\"ג) :", + " שנאמר יקרה היא מפנינים. מסכת הוריות פרק אחרון (שם) :" + ], + [ + "אין לך מצוה בכל המצות כולן כו' עד בכל מקום. פ\"ק דמגילה (דף ג') ופ\"ק דפיאה ירושלמי וכן נמי פ\"ק דב\"ק בבלי (דף י\"ז) מקשה תלמודא והאמר מר תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה, סוף פ\"ק דקדושין (דף מ') ובכמה מקומות:" + ], + [ + "היה לפניו עשיית עד ויחזור לתלמודו. סוף פ\"ק דקדושין (שם) במעלות תלמוד היא אמורה ומימרא דאיסי בן יהודה גמרא מתניתין דמצות האב:" + ], + [ + "תחלת דינו של אדם עד שאר מעשיו. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') וסוף פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " לפיכך אמרו חכמים וכו' עד בא לשמה. פ' אחרון דמסכת הוריות וסוטה סוף פרק היה נוטל (דף כ\"ב) ופ\"ד דנזיר (דף כ\"ג) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "מי שנשאו לבו עד והכבוד כאחד. מסכת אבות פרק העוסק בתורה:", + " כך היא דרכה של תורה עד הרבית שכר. סוף פ' ששי דמסכת אבות:", + " והשכר לפי הצער. מס' אבות פ' ה':" + ], + [ + "שמא תאמר עד לעולם. פ\"ב דמסכת אבות:", + " אלא עשה תורתך קבע עד שמא לא תפנה. מסכת אבות פ\"ב:" + ], + [ + "כתוב בתורה לא בשמים עד לא מעבר לים. פרק כיצד מעבירין (דף נ\"ה) :", + " לפיכך אמרו חכמים עד ועסוק בתורה. פ\"ב דמסכת אבות:" + ], + [ + "דברי תורה נמשלו למים עד כל גבה לב. פ\"א דמסכת תעניות (דף ו') :", + " אלא בדכא ושפל רוח עד מלבו. במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ה) :", + " ועושה מלאכה בכל יום עד עוסק בתורה. פ\"ק דמסכת אבות:" + ], + [ + "כל המשים על לבו עד אמרו חכמים כל הנהנה עד הרבנות. פ\"ד דמסכת אבות ופרק קונם יין:", + " וכל תורה שאין עמה מלאכה עד עון. פ' שני דמסכת אבות:", + " וסוף אדם זה שיהיה מלסטם. פ' בן סורר ומורה (דף ע) :" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ], + [ + "מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס עד לעולם שכולו טוב. באבות ובגיטין פ' מי שאחזו (דף ס\"ז) ופ\"ק דברכות (דף ח') ובכמה מקומות בתלמוד:", + " אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עד עמדה לי. במסכת שבת (דף פ\"ב) פרק ר' עקיבא ופ\"ק דברכות (דף ג') :", + " אמרו חכמים ברית עד ואת צנועים. בירושלמי ריש פרק אין עומדין (דף מ\"א) :", + " כל המשמיע עד ודברי חכמים. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ד) :", + " אין רנה של תורה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ה) :", + " וכל העוסק בתורה עד שירה עמי. מימרא דריש לקיש היא בפ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ב') :", + " וכל בית שאין דברי תורה. פרק חלק (דף צ\"ב) היא מימרא דרבי אלעזר מדכתיב כל חשך וכו':", + " כי דבר ה' בזה עד בוזה דבר ה'. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט) :", + " אמרו חכמים כל המבטל כו' עד מעושר. פ\"ד דמס' אבות:", + " וענין זה מפורש כו' עד סוף הפרק. במדרש בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "אין מלמדין עד ומלמד אותו. פ' אלו הן הגולין (מכות י') :", + " אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון עד ינחלו. פרק חלק ופ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ג) וכמה מקומות:", + " וכן הרב שאינו הולך כו' עד אל יבקשו תורה מפיהו. פרק אלו מגלחין ובהרבה מקומות מביא אותו:" + ], + [ + "כיצד מלמדין כו' עד את דבריו ולא ישב הרב עד והן יושבין. פ' הקורא את המגילה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "אם היה הרב מלמד עד משיב לשואל ולא יגביה הרב עד מקול הרב. פרק שלשה שאכלו (דף מ\"ה) :", + " אין המתורגמן רשאי וכו' אלא אם כן היה אביו או רבו: השיב עליו הראב\"ד ז\"ל דבר זה חדש והוא רב שעמד תורגמן לר' שילא ושנה והוסיף מפני שהיה גדול ממנו עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא כי הוא חדוש וישר הוא וכדבריו של ר\"מ ז\"ל פ\"ק דקדושין (דף ל\"א) דגרסינן בשמעתין דכבוד אב ואם ת\"ר חכם משנה שם אביו ושם רבו תורגמן אינו משנה שם אביו ולא שם רבו ושיילינן אבוה דמאן אילימא אבוה דתורגמן אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא ופרקינן אמר רבה בר רב הונא לא שם אביו של חכם ושם רבו של חכם כי הא דמר בר רב אשי הוה יתיב בפירקא איהו אמר אבא מרי ואמורא אמר רבנא אשי ע\"כ. ולכך גמר ר\"מ ז\"ל בפסק הזה שהתורגמן אומר רבנא פלוני והוסיף לפרש אע\"פ שלא הזכיר שמו שאסור לקרות לאביו או לרבו בשמו עכ\"ל. וזה מפורש פרק חלק (דף צ\"ט) מדכתיב כי דבר ה' בזה. מעתה ראה גם אתה לשון הברייתא שנשנית בלשון משנה לאשמועינן זה החדוש כי בזה יכול לשנות לא לד\"א. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מעובדא דרבי שילא אדרבא סיוע הוא לר\"ם ז\"ל דדוקא משום שהיה גדול הא לאו הכי לא מצי לשנויי מידי אחריתי. וגם בדעתי כי הרב ז\"ל לא לתפוס על ר\"מ ז\"ל כתב כן אלא כלומר דבר פשוט הוא כמו המקרה שהכל יודעים אותו ממעשה דיומא ועשאוה חדוש. וא\"ת א\"כ למה לא חילק ר\"מ ז\"ל בין תורגמן חשוב לאחר, אומר אני כי סתם תורגמן הוא אמורא וכדמשמע בההיא דקדושין שהבאתי והוא קטן מן החכם הדורש כדמשמע בכוליה תלמודא ובשמעתין דמיני ומיניה יתקלס עילאה בסוף סוטה ומעשה דר' שילא אקראי בעלמא הוה ולפי שעה ולא תורגמן קבוע, ור\"מ ז\"ל לא כתב אלא ההלכות הנוהגות הקבועות ולכך קראו משנה תורה ושמור כלל זה ויועילך לכל החבור הזה וכשתדקדק בדבריו תמצאנו כד\"ן:" + ], + [ + "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים כו' עד ולא הקפדן מלמד. פ\"ב דאבות:", + " בד\"א בזמן שלא הבינו עד וזרוק מרה. פרק הנושא (דף ק\"ג) בצואת רבינו הקדוש. ולפי שהיה קשה על משנת אבות תירצו אותן כך ולכך כתבן סמוכות זו לזו:", + " לפיכך אין ראוי לרב וכו' עד וילמדו ממנו. פ' מקום שנהגו (פסחים נ\"ה) גמרא מתניתין דמושיבין שובכין בפסקא דמוליכין ומביאין כו' אמר רב פפא בדיק לן רבא וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים כו' עד ולא הקפדן מלמד. פ\"ב דאבות:", + " בד\"א בזמן שלא הבינו עד וזרוק מרה. פרק הנושא (דף ק\"ג) בצואת רבינו הקדוש. ולפי שהיה קשה על משנת אבות תירצו אותן כך ולכך כתבן סמוכות זו לזו:", + " לפיכך אין ראוי לרב וכו' עד וילמדו ממנו. פ' מקום שנהגו (פסחים נ\"ה) גמרא מתניתין דמושיבין שובכין בפסקא דמוליכין ומביאין כו' אמר רב פפא בדיק לן רבא וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "אין שואלין את הרב מענין אחר אלא מאותו ענין שהם עסוקים בו כדי שלא יתבייש. בהוריות (דף י\"ד) הוא זה במעשה דר' מאיר וכמה מקומות כי קאי רבי בחדא מסכת לא תשייליה במסכת אחריתי. והוא בריש פ\"ק דשבת (דף ג') :", + " יש לרב כו' ובמעשים שעושה בפניהם עד או אינם זוכרים כו' עד כדי לזרזן. יש כהנה רבות בתלמוד דאמרינן פרק אין עומדין (דף ל\"ג) גמרא מתניתין דעל קן צפור ובכמה מקומות ורבה לחדודי לאביי הוא דבעא ויש גורס דעבד. ובכתובות פ' אע\"פ (דף ס\"א) גמרא מתניתין דאלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה גרסינן אמר רב הונא בדיק לן רב הונא בר חיננא היא אומרת להניק כו'. ובפ' יוצא דופן (דף מ\"ה) גמרא מתניתין דשלש שנים ויום אחד אסיקנא ואף ר\"ע לא אמר אלא לחדד בה את התלמידים. ובסוף מס' נדרים (דף צ') אמר רב פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה כו' פוק עיין בה דלאורתא בעי לה מר מינך וכהנה רבות בתלמוד:" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין שואלין מעומד עד מעתה, אין ישנים בבית המדרש עד נומה ואין משיחים עד סוף הפרק. מסכת ברכות (דף כ\"ג) :" + ] + ], + [ + [ + "כשם שאדם חייב וכו' עד ממורא הרב. סוף פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אביו ורבו שבוים. שילהי הוריות (דף י\"ד) :", + " אמרו חכמים מורא רבך כמורא שמים. במסכת אבות פ\"ד וכמה מקומות:", + " לפיכך אמרו כל החולק על רבו עד ובמשה. פ' חלק (דף ק\"ט) גמרא מתניתין דמרגלים בפיסקא דעדת קרח וכו':" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "איזהו חולק על רבו עד במדינה אחרת. ריש פרק הדר מסכת עירובין (דף ס\"ב) :", + " וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. ריש פ' הדר (ס\"ג) ופרק אין עומדין (דף ל\"א) :", + " היה בינו ובין רבו כו' עד דבר זה אסור. פרק הדר:", + " ואפילו בפני רבו עד לרב. פרק הדר (דף ס\"ג) ופרק ואלו מגלחין:", + " בד\"א שנקרה מקרה. פ' הדר:", + " אבל לקבוע עצמו עד רשות מרבו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה') :", + " ולא כל מי שמת רבו עד כל הרוגיה. פ\"ק דע\"ז (דף כ\"ב) ובסוטה פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "ואסור לו לתלמיד עד אפילו לאחר מותם. סנהדרין פרק חלק (דף ק\"ט) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"א ל\"ב) :", + " ולא יתן שלום לרבו עד ואח\"כ יתפלל. מסכת ברכות (דף כ\"ח) : ענין רשות הישיבה. פ' ז' דמדרש רות ויאמר שבו פה וישבו אמר ר' אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות: וענין המרחץ. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"א) ברייתא שלימה: וספור דבריו וישיבה במקומו. בירושלמי דפרק חלק ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " וכשיפטר מרבו עד כנגד פניו. ביומא פרק הוציאו לו (דף נ\"ג) : וכתבו הר\"י אלפס בהלכות פ\"ק דקדושין:", + " וחייב לעמוד עד ישב. פ' הוציאו לו (דף נ\"ג) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "אין חולקין כבוד לתלמיד עד כבוד. פרק יש נוחלין (דף קי\"ט) :", + " וכל מלאכות שהעבד עד כך למדתנו רבינו. פ' אלמנה ניזונית (דף צ\"ו) וכתבו ר' אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ואל יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד לעולם. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ו) :", + " בד\"א ברבו מובהק כו' עד עליהן. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג) :", + " אפילו לא למד כו' עד בידו. פרק העוסק בתורה:", + " וכל ת\"ח שדעותיו מכוונות עד כלום. פ\"ה דמסכת אבות:", + " הרב המובהק עד בשעה שמחל. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "כשם התלמידים עד ולעולם הבא. פ\"ד דאבות:", + " התלמידים מוסיפין עד מכולם. מימרא דרבי חייא דמייתי לה ר\"נ בר יצחק לראיה פ\"ק דתעניות (דף ז) :", + " וכשם שעץ קטן עד סוף הפרק. פ\"ק דתעניות (שם) :" + ], + [ + "כשם התלמידים עד ולעולם הבא. פ\"ד דאבות:", + " התלמידים מוסיפין עד מכולם. מימרא דרבי חייא דמייתי לה ר\"נ בר יצחק לראיה פ\"ק דתעניות (דף ז) :", + " וכשם שעץ קטן עד סוף הפרק. פ\"ק דתעניות (שם) :" + ] + ], + [ + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "כל ת\"ח מצוה להדרו עד מפני הרוכב. הכל פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ופרק בתרא דבכורים ירושלמי:" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "שלשה שהיו כו' עד משמאל. פרק א\"ל הממונה (יומא ל\"ז) :", + " הרואה חכם עד כבודו מחול. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) :", + " כשהנשיא נכנס כו' עד חוזר למקומו. סוף הוריות (דף י\"ג) ורב אלפס ז\"ל כתבו בהלכות פ\"ק דקידושין:", + " בני חכמים כו' עד שמים. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מי שהוא זקן עד בזקנה. שם (דף ל\"ב) ופרק יש נוחלין (דף ק\"כ) :", + " ואינו חייב עד במשמע. פ\"ק דקדושין (שם) :", + " תלמידי חכמים אינן עד שימכור הוא. פ\"ק דב\"ב (דף ח') :", + " וכן אם היה לו דין כו' עד ומושיבין אותו. פרק שבועת העדות (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "מי שהוא זקן עד בזקנה. שם (דף ל\"ב) ופרק יש נוחלין (דף ק\"כ) :", + " ואינו חייב עד במשמע. פ\"ק דקדושין (שם) :", + " תלמידי חכמים אינן עד שימכור הוא. פ\"ק דב\"ב (דף ח') :", + " וכן אם היה לו דין כו' עד ומושיבין אותו. פרק שבועת העדות (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "עון גדול הוא עד תמאסו. פ' כל כתבי (דף קי\"ט) :", + " וכל המבזה עד בזה. פ' חלק (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "אע\"פ שהמבזה כו' עד ברבים. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " וקונסין אותו ליטרא זהב עד לחכם. בירושלמי פ' החובל:", + " והמבזה את החכם וכו' עד זה שנידוהו בשבילו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) לשון רבינו בכל אלו מפרק במה מדליקין דאסיקנא הא בצנעא הא בפרהסיא:", + " וכן החכם עצמו עד הרשות בידו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "הרב שנידה לכבודו עד ויתירו לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :", + " על כ\"ד דברים. פ' מי שמתו (דף י\"ט):", + " א) המבזה את החכם. פ' עשרה יוחסין (דף ע') בעובדא דבר שויסקאל ובפרק אין מעמידין (דף כ\"ו) גמרא מתניתין דלא יתיחד אדם עמהן בעובדא דרב אשי דאזיל לבי תורתא כו' עד דאמר ליה ידעתון ליה ליהוו הנך אינשי בשמתא משום דקרו ליה רמאה וכמה מקומות בתלמוד:", + " ואפילו לאחר מיתה. סוף שמעתא קמייתא דפ' הנודר מן המבושל (דף נ) גבי עובדא דההיא איתתא דאיתחייבא בבי דינא דבי רב יהודה כו' עד דאמר לה לבזויי קא מכוונת תיהוי ההיא איתתא בשמתא והא שמואל כבר הוה שכיב בההיא שעתא, ובפ' מי שמתו (דף י\"ט) המספר אחר מטתן של ת\"ח:", + " ב) המבזה שליח בית דין וכו'. פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) ופרק הגוזל:", + " ג) הקורא לחבירו עבד. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) :", + " ד) מי ששלחו ב\"ד. מ\"ק (דף י\"ט) :", + " ה) המזלזל בדבר אחד מד\"ס ואין צ\"ל בדברי תורה. פרק מי שמתו אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק וכו':", + " ו) מי שלא קבל כו'. שתיהן ריש פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " ז) מי שיש ברשותו כו'. בשמעתין בתרייתא דפ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) ופרק ארבעה וחמשה (דף מ\"ו) :", + " ח) המוכר קרקע שלו וכו'.", + " ט) המעיד על ישראל כו'. שתיהן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ט) :", + " י) טבח כהן שאינו מפריש. פ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ב) ובגמרא קרי ליה שמתא דה' אלהי ישראל:", + " יא) המחלל יו\"ט שני וכו'. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"ב) ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " יב) העושה מלאכה בערב הפסח לאחר חצות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ב) :", + " יג) המזכיר שם שמים. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " יד) המביא את הרבים.", + " טו) המביא את וכו'. ר\"פ מקום שנהגו (דף נ\"ד) בעובדא דתודוס איש רומי ומייתי לה ר\"פ מי שמתו (דף נ\"ג) וסוף פ\"ב דביצה (דף כ) :", + " טז) המחשב חדשים כו'. סוף ברכות (דף ס\"ג) :", + " יז) המכשיל את העור. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל כגון המכה בנו גדול עכ\"ל: ואני אומר זה פשוט כי פרק אלו מגלחין בשפחה דרבי נשנה זה ותלמוד ערוך שם דגרסינן דבי רבי ישמעאל תאנא לפני עור לא תתן מכשול במכה בנו הגדול הכתוב מדבר וגם רבינו כתב כן פ\"ו דהלכות ממרים אות באות וכן ביאר כל אחת מכ\"ד דברים אלו בחבורו:", + " יח) המעכב את הרבים מלעשות מצוה:", + " יט) טבח שיצאת טרפה מתחת ידו. מסכת סנהדרין (דף כ\"ה) פ' זה בורר בעובדא דההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה ושמתיה רב נחמן. וכן גורס רב אלפס ז\"ל ואף במקצת נוסחאות נמצא פסליה ועבריה כדאיתא התם פרק זה בורר (דף י\"ח) :", + " כ) טבח שלא בדק סכינו לפני חכם. פרק הכל שוחטין (דף י\"ח) :", + " כא) המקשה. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " כב) מי שגירש את אשתו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " כג) חכם ששמועתו רעה. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש אחרים הרבה וכו': ואני אומר אמת הוא דטובא איכא אבל ר\"מ ז\"ל לא פסק אלא כסתם התלמוד פ' מי שמתו בכ\"ד מקומות בית דין מנדין דנחית תלמודא למנינא למעוטי אינך דפלוגתא אינון אתא וההיא שהביא ראב\"ד ז\"ל דמים שאין להם סוף דר\"פ בתרא דיבמות (דף קכ\"א) לאו בהדיא איפסיקא אלא דקא מייתי עובדא דההוא גברא דטבח באגמא דסמקי אנסבה רב שילא לדביתהו אמר ליה רב לשמואל תא נשמתיה ופסק הרב אלפס ז\"ל דמשמתינן אהכי. אבל ר\"מ ז\"ל לא הסכים כן פי\"ג מהלכות גירושין וכן העובר על נדרו שהקשה אינה מוסכמת ופלוגתא היא פ' אלו מותרין (נדרים דף כ\"ו) דתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואסיק אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עבד ורב אחא בר יעקב אמר שמותי נמי משמתינא ליה אלמא לרב יוסף לא משמתינן ליה ואע\"ג שהרמב\"ן ז\"ל פסק בהלכותיו בשם רב נטרונאי גאון ז\"ל דמשמתינן ליה כולהו רבוואתא לא פסקו הכי והסכים ר\"מ ז\"ל כדבריהם משום דסמיך אמנינא דפ' מי שמתו למעוטי הני ודכוותיה והדין עמו כד\"ן:", + " כד) המנדה מי שאינו חייב נדוי. כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממעשה דריש לקיש וכו' עכ\"ל: ואני אומר באמת כו' ממעשה דפ' אלו מגלחין (שם) פסק זה וכשמעתיה דפ' מי שמתו דמני כ\"ד דמדמי מלתא למלתא כי הא דדברי הכל היא ולית בה פלוגתא כלל, וגם הפלפול של ר\"מ ז\"ל פלפול מופלג הוא דאי סלקא דעתך דכי אתא ההוא גברא לבי דינא לא הוו משמתי ליה היכי הוו אמרי ליה שלו נדוי והא כי קיי\"ל ריש פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) הלכתא כרב נחמן דאמר עביד איניש דינא לנפשיה היכא דאיכא פסידא וצורבא מרבנן במלתא דפסיקא ליה, כרב יוסף פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) הני מילי כי עביד דינא והילכתא והא לאו הכי לא צייתיה ליה ושמא יעלה על הדעת כו' ר\"מ ז\"ל כתב זה אע\"פ שלא בא לבית דין לזעוק הא ודאי לא אפשר דהא הקורא לחבירו עבד וכי תעלה על דעתך דאי שתיק איהו טענינן ליה אנן ודילמא קושטא קאמר ומשום הכי שתיק ובמעשה דבר שויסקאל פרק עשרה יוחסין (קידושין ע) לא כתבו ליה פתחא אלא בדאתא ההוא גברא למתבע דיניה אלא ודאי במתרעם עסקינן דכי אתי לקמן וחזינן דשמתיה שלא כדין משמתינן ליה עד דהדר ומפייס לבעל דיניה אפומא דידן ואם כן מעתה דין אחד שנידה הוא עצמו למי שנדהו שלא כדין ואחד שבא לבית דין ונדוהו שוין הם כד\"ן:" + ], + [ + "הרב שנידה לכבודו עד ויתירו לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :", + " על כ\"ד דברים. פ' מי שמתו (דף י\"ט):", + " א) המבזה את החכם. פ' עשרה יוחסין (דף ע') בעובדא דבר שויסקאל ובפרק אין מעמידין (דף כ\"ו) גמרא מתניתין דלא יתיחד אדם עמהן בעובדא דרב אשי דאזיל לבי תורתא כו' עד דאמר ליה ידעתון ליה ליהוו הנך אינשי בשמתא משום דקרו ליה רמאה וכמה מקומות בתלמוד:", + " ואפילו לאחר מיתה. סוף שמעתא קמייתא דפ' הנודר מן המבושל (דף נ) גבי עובדא דההיא איתתא דאיתחייבא בבי דינא דבי רב יהודה כו' עד דאמר לה לבזויי קא מכוונת תיהוי ההיא איתתא בשמתא והא שמואל כבר הוה שכיב בההיא שעתא, ובפ' מי שמתו (דף י\"ט) המספר אחר מטתן של ת\"ח:", + " ב) המבזה שליח בית דין וכו'. פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) ופרק הגוזל:", + " ג) הקורא לחבירו עבד. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) :", + " ד) מי ששלחו ב\"ד. מ\"ק (דף י\"ט) :", + " ה) המזלזל בדבר אחד מד\"ס ואין צ\"ל בדברי תורה. פרק מי שמתו אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק וכו':", + " ו) מי שלא קבל כו'. שתיהן ריש פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב קי\"ג) :", + " ז) מי שיש ברשותו כו'. בשמעתין בתרייתא דפ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) ופרק ארבעה וחמשה (דף מ\"ו) :", + " ח) המוכר קרקע שלו וכו'.", + " ט) המעיד על ישראל כו'. שתיהן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ט) :", + " י) טבח כהן שאינו מפריש. פ' הזרוע והלחיים (דף קל\"ב) ובגמרא קרי ליה שמתא דה' אלהי ישראל:", + " יא) המחלל יו\"ט שני וכו'. ריש פרק מקום שנהגו (דף נ\"ב) ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " יב) העושה מלאכה בערב הפסח לאחר חצות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ב) :", + " יג) המזכיר שם שמים. פ\"ק דנדרים (דף ז) :", + " יד) המביא את הרבים.", + " טו) המביא את וכו'. ר\"פ מקום שנהגו (דף נ\"ד) בעובדא דתודוס איש רומי ומייתי לה ר\"פ מי שמתו (דף נ\"ג) וסוף פ\"ב דביצה (דף כ) :", + " טז) המחשב חדשים כו'. סוף ברכות (דף ס\"ג) :", + " יז) המכשיל את העור. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל כגון המכה בנו גדול עכ\"ל: ואני אומר זה פשוט כי פרק אלו מגלחין בשפחה דרבי נשנה זה ותלמוד ערוך שם דגרסינן דבי רבי ישמעאל תאנא לפני עור לא תתן מכשול במכה בנו הגדול הכתוב מדבר וגם רבינו כתב כן פ\"ו דהלכות ממרים אות באות וכן ביאר כל אחת מכ\"ד דברים אלו בחבורו:", + " יח) המעכב את הרבים מלעשות מצוה:", + " יט) טבח שיצאת טרפה מתחת ידו. מסכת סנהדרין (דף כ\"ה) פ' זה בורר בעובדא דההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה ושמתיה רב נחמן. וכן גורס רב אלפס ז\"ל ואף במקצת נוסחאות נמצא פסליה ועבריה כדאיתא התם פרק זה בורר (דף י\"ח) :", + " כ) טבח שלא בדק סכינו לפני חכם. פרק הכל שוחטין (דף י\"ח) :", + " כא) המקשה. ריש פרק כל היד (דף י\"ג) :", + " כב) מי שגירש את אשתו. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " כג) חכם ששמועתו רעה. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ויש אחרים הרבה וכו': ואני אומר אמת הוא דטובא איכא אבל ר\"מ ז\"ל לא פסק אלא כסתם התלמוד פ' מי שמתו בכ\"ד מקומות בית דין מנדין דנחית תלמודא למנינא למעוטי אינך דפלוגתא אינון אתא וההיא שהביא ראב\"ד ז\"ל דמים שאין להם סוף דר\"פ בתרא דיבמות (דף קכ\"א) לאו בהדיא איפסיקא אלא דקא מייתי עובדא דההוא גברא דטבח באגמא דסמקי אנסבה רב שילא לדביתהו אמר ליה רב לשמואל תא נשמתיה ופסק הרב אלפס ז\"ל דמשמתינן אהכי. אבל ר\"מ ז\"ל לא הסכים כן פי\"ג מהלכות גירושין וכן העובר על נדרו שהקשה אינה מוסכמת ופלוגתא היא פ' אלו מותרין (נדרים דף כ\"ו) דתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואסיק אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עבד ורב אחא בר יעקב אמר שמותי נמי משמתינא ליה אלמא לרב יוסף לא משמתינן ליה ואע\"ג שהרמב\"ן ז\"ל פסק בהלכותיו בשם רב נטרונאי גאון ז\"ל דמשמתינן ליה כולהו רבוואתא לא פסקו הכי והסכים ר\"מ ז\"ל כדבריהם משום דסמיך אמנינא דפ' מי שמתו למעוטי הני ודכוותיה והדין עמו כד\"ן:", + " כד) המנדה מי שאינו חייב נדוי. כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממעשה דריש לקיש וכו' עכ\"ל: ואני אומר באמת כו' ממעשה דפ' אלו מגלחין (שם) פסק זה וכשמעתיה דפ' מי שמתו דמני כ\"ד דמדמי מלתא למלתא כי הא דדברי הכל היא ולית בה פלוגתא כלל, וגם הפלפול של ר\"מ ז\"ל פלפול מופלג הוא דאי סלקא דעתך דכי אתא ההוא גברא לבי דינא לא הוו משמתי ליה היכי הוו אמרי ליה שלו נדוי והא כי קיי\"ל ריש פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) הלכתא כרב נחמן דאמר עביד איניש דינא לנפשיה היכא דאיכא פסידא וצורבא מרבנן במלתא דפסיקא ליה, כרב יוסף פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) הני מילי כי עביד דינא והילכתא והא לאו הכי לא צייתיה ליה ושמא יעלה על הדעת כו' ר\"מ ז\"ל כתב זה אע\"פ שלא בא לבית דין לזעוק הא ודאי לא אפשר דהא הקורא לחבירו עבד וכי תעלה על דעתך דאי שתיק איהו טענינן ליה אנן ודילמא קושטא קאמר ומשום הכי שתיק ובמעשה דבר שויסקאל פרק עשרה יוחסין (קידושין ע) לא כתבו ליה פתחא אלא בדאתא ההוא גברא למתבע דיניה אלא ודאי במתרעם עסקינן דכי אתי לקמן וחזינן דשמתיה שלא כדין משמתינן ליה עד דהדר ומפייס לבעל דיניה אפומא דידן ואם כן מעתה דין אחד שנידה הוא עצמו למי שנדהו שלא כדין ואחד שבא לבית דין ונדוהו שוין הם כד\"ן:" + ] + ], + [ + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "חכם זקן בחכמה כו' עד פלוני מוחרם. אלו מגלחין (דף י\"ז).
ומה שכתב אא\"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו. לא ידעתי מאין הוציא זה הלשון ואי משום דשמתיה ברק למרוז במאה שיפורי כדאיתא פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) כבר נסיתי דרכו של ר\"מ ז\"ל וצחות לשונו צריכא תלמוד:", + " אבל כשחטא שאר חטאות כו' עד אומרים פלוני מוחרם. הכל פרק אלו מגלחין (שם) :", + " וארור בו וכו' עד ומוחל לו. פ' שבועת העדות (דף ל\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "מהו המנהג שינהג המנודה בעצמו עד ונשכרין לו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :", + " ואם מת בנידויו כו' עד מטתו. פ' מי שמתו (דף י\"ט) :", + " יתר עליו המוחרם עד מחרימין אותו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "בכמה מתירין הנידוי כו' עד הרב. פ\"ק דנדרים ופרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
וכתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כו' צריכין רבים כמותם להתירו וכו' עכ\"ל: ואני אומר דהאי פלוגתא הוא ותליא באשלי דשמעתין דפ' אלו מגלחין (דף י\"ז) בפירוש דטוט אסור וטוט שרי כי המפרשים אותו טוט מלשון מנין וחשבון כמו טט בכתפי שתים עומדים בשיטת ראב\"ד ז\"ל והמפרשים אותו מלשון תקיעה כדאמרינן בעלמא ג' טוטין ט' טוטין הן עומדין בשיטת ר\"מ ז\"ל ומה שקיבל פסק ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ולרבינו משה ז\"ל דמיא שפיר למאי דאמרינן בעלמא נפקין שיפורי דמר ושרו ונפקין שיפורי דמר ואסרו ובראש השנה (דף כ\"ט) גבי בני בתירא נמי אמרינן כבר נשמע הקרן ביבנה ואין צריך לומר שהנידוי היו נוהגין בו בשופר:" + ], + [], + [ + "שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "שלשה שנידו עד ויתיר לו נידויו. פרק אלו מגלחין (דף ט\"ז) :" + ], + [ + "נידוי על תנאי עד צריך הפרה. מכות פ' אלו הן הגולין (דף י') :", + " תלמיד חכם שנידה עצמו עד מיפר לעצמו. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור וכו' למה לא התירו יעקב עכ\"ל: ואני אומר שדברי ר\"מ ז\"ל מחוורים בראיה ברורה דהא מלתא מימרא דרב גידל אמר רב היא ומייתי לה פרק אלו מגלחין (דף י\"ז) לגבי מי שחייב נידוי והדר מייתי לה פ\"ק דנדרים (דף ז') גבי מתניתין דמנודה אני לך דהיינו לך לדעתך ועוד דשיילינן היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי מיחייב בר בי רב שמתא משמית נפשיה והדר משמית בר בי רב וכי עייל לביתיה הוה שרי לנפשיה והדר שרי ליה והא ודאי כי משמית נפשיה בבי דינא הוה ואדעתא דבי דינא קא משמית ובתר הכי עייל לביתיה ושרי ביחוד וקושיא דיהודה שלא התיר לעצמו ולא שאל את פי יעקב אבינו שיתירנו וגם שיעקב מדעתו לא התירו לפי דעתי מהשם יצא דבר למישקליה למטרפסיה בהכי ולא כל דבר כי מאז הטה דרך לתמר ויחשבה לזונה וכל שכן אם בפומבי בא עליה נתחייב בכך. וגדולה מזו אמרו פ' ר\"ג (יבמות נ\"ב) דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ואמאן דמקדש בשוקא ואוקימנא טעמא משום פריצותא ונגידא ושמתא כי הדדי סגו ומסגו ובהדי כבשי דרחמנא למה לן דאמר ממני יצאו הדברים ויתעלה שמו מאריך אפיה וגבי דיליה והא קמן מכירת יוסף שנתגלה להם כמה דורות ולבסוף נפרע בעשרה הרוגי מלכות כדאיתא בפירקי היכלות וסיבתן ושמן ומיתתן על יד מלכות שעמדה מדת הדין לחייבן וסודן מופלא ומכוסה ענינן מסודות התורה לא נמסר אלא ליחידים וביחוד כד\"ן:" + ], + [ + "מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ\"ק דנדרים (דף ח') :", + " אם ראו ב\"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז) :", + " אע\"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב\"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שנידוהו בחלום עד למוטב. פ\"ק דנדרים (דף ח') :", + " אם ראו ב\"ד עד החוטאים. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז) :", + " אע\"פ שיש רשות לחכם כו' עד ויסלח לו שבסוף הפרק. הכל הוא פרק ב\"מ:
ומה שאמר שיבקש ממנו מחילה. הוא פ' בתרא דיומא (דף פ\"ז) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..92a6e49cf95e6c8a122be6bb567b902d53785db5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,272 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [ + "השואל כלים או בהמה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל כלים או בהמה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו וכו' עד ומשלם הפחת. בנזיקין פרק קמא (דף י\"א) ומציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בהמה חייב במזונותיה כו' עד שמחמת המלאכה כחש. במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "השואל מחבירו כלי עד שמשך זכה בו. פרק הפועלים:", + " ואין הבעלים יכולין להחזירו וכו' עד סוף הזמן. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:", + " ודין הוא הלוקח קונה הגוף עד בתוך הזמן. זה נותן טעם למה שאמרו והסכימו עליו הגאונים ז\"ל:", + " הניח להן אביהן עד את דמיה מנכסיו. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "אשה ששאלה וכו' עד נכנס תחתיה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שקיבל אותה על עצמו בשאלה עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא בפרק השואל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברא וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לי עסק בזה החיבור בסברא רק בגמרא:", + " כל שאמרנו שהיא שאלה בבעלים עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים הוא מפרק השואל דקא משוו להו כאחד והאמירה הזאת בזה הפ' ובפ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "השואל את הפרה וכו' עד הרי זה חייב. עיקר זאת ההלכה כולה במציעא פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק השוכר את האומנין (ד' פ') ומייתי לה בנזיקין פרק הגוזל עצים (ד' ק\"ד) :", + " שלחה לו המשאיל כו' עד אחר ימי שאלתה פטור וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל ופרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השואל את הפרה וכו' עד הרי זה חייב. עיקר זאת ההלכה כולה במציעא פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק השוכר את האומנין (ד' פ') ומייתי לה בנזיקין פרק הגוזל עצים (ד' ק\"ד) :", + " שלחה לו המשאיל כו' עד אחר ימי שאלתה פטור וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל ופרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השואל פרה מחבירו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "השואל פרה מחבירו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד אצל חבירו וכו' עד אחר ששלח יד בפקדון חייב באחריותו. בנזיקין פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהפקידו אצלו מעות וכו' עד פדיון שבויים גדול מזה. סוף פרק החובל ומייתי לסופה פרק הגוזל ומאכיל:", + " בד\"א בשאין זה הממון עד כדרך כל השומרין. סוף פרק החובל:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו ממון עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "שנים שהפקידו אצל אחד עד אינו מוציא לו בלע. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "שנים שהפקידו אצל אחד עד אינו מוציא לו בלע. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצלו פירות שאינן מדודין ועירבן עם פירותיו וכו' בעל הפקדון אומר כך וכך היו וכו' נמצא מחוייב שבועה כו' עד וכזה הורו רבותי רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז\"ל ורבו ז\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי אין מורין כן וכו': ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל מתשובת הגאונים ז\"ל והוראת רבותיו היתה לו ודיו והרוצה לחלוק יחלוק וכבר כתבתי כמה פעמים על עצמי שלא באתי בחיבור זה לסתור אלא לבנות בס\"ד ולכך אין לי להכריע:" + ], + [ + "מעשה באחד שהפקיד שק צרור אצל חבירו וכו' ולמה נשבע כאן בעל הפקדון וכו' עד ובהלכות טוען ונטען יתבארו עיקרי הדברים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כלום וכו': ואני אומר זה הדין מן הירושלמי הוא והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות נזיקין פרק הכונס וכולם מודין בדין זה ולא נחלק רק בטעם שאינו נראה להראב\"ד ז\"ל ומ\"מ הוא לא נתן בו טעם אחר שיטעום איזה מהן מתוק לחיך ולפיכך אנחנו נקבל זה וכי יבא דברו וכבדנוהו וגם כבר ייעד ר\"מ ז\"ל לבררו עוד בהלכות טוען ונטען והוא בפ\"ד נכון ויציב דכי מעיינת בה שפיר כולהי קושייתא מיתרצן מה שהקשה תחלה מן השק אינה קושיא שהרי אינו דבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ומינה למטכסין לא תבעו במניין אלא שק מלא סתם או צרור שהיו בו מטכסין ולא אמר כמה וכמה ור\"מ ז\"ל כתב שם כי כיס מלא אינו מודה במקצת ומה שהקשה משוורים לא דמיא דהתם לתרוייהו איכא ספיקא אבל הכא המפקיד טעין ברי ולית ליה לאסתפוקי דהא איהו הוא דאפקיה מתותי ידיה ואפקדיה וזה פשוט ואינה צריכה לפנים ותו לא מידי:" + ] + ], + [ + [ + "שומר חנם שאמר הריני משלם כו' עד ואח\"כ משלם. פרק המפקיד (דף ל\"ד) ופ\"ק דמציעא (דף ה') הוא ראש זה הדין וסופו ועליו הוסיפו הגאונים ז\"ל להורות כל הוראה זו:", + " וה\"ה לשאר השומרים כגון השואל וכו' עד כך וכך היה שוה. בניזקין פ' הגוזל עצים (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "יש לשומר להתנות עד וכיוצא בזה. פרק השוכר את הפועלים הסכימו כן לגבי מתנה ש\"ח וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ב דהלכות שכירות:", + " טען השומר שתנאי היה בינינו וכו' עד ושהיה ביניהם תנאי: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה וכי העדים לא שמעו התנאי וכו': ואני אומר כבר כתבתי למעלה שפעמים שאין העדים מעלין ומורידין בזה מההיא דאמרינן לא איברו סהדי אלא לשקרי ואפשר שיהיו העדים בעת הפקדון ולא בעת התנאי וחזר עיקר הדין להכחשה ביניהם ושבועת ה' תהיה בין שניהם והודאתו אינה שפשע בשמירתו אלא שאנו אומרים אלמלא התנאי היה פושע ומאחר שהיה שם תנאי לא פשע:" + ], + [ + "שומר חנם שהביא ראייה וכו' ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן שהרי יש עדים שפשע: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה גדול יש בזה וכו': ואני אומר לפי שיטתו של הראב\"ד ז\"ל יפה אומר בזה אבל אני רוח אחרת עמי בלשון ר\"מ ז\"ל לפרש כי מה שאמר תחלה שומר חנם שהביא עדים שלא פשע פטור משבועה הדין עמו וכבר הוכחתי זה למעלה משמעתין דריש בבא מציעא ושוב מצאתי שכן הורה ר\"ת ז\"ל ומ\"ש אחר כך ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן הוא מתשובת הגאונים ז\"ל ומיירי בשטען לאחר שבאו עדים שפשע דהוה ליה כחוזר וטוען וכההיא דראה עדים ממשמשין ובאין כו' ורישא מיירי בשטען מתחלה ובזה יתיישבו בבא דרישא עם בבא דסיפא:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו וכו' עד בלא שבועה. בבבא בתרא פרק חזקת הבתים:", + " ולא עוד אלא מי שבא ואמר עד כמו שאבאר בהלכות סנהדרין. בכתובות פ' הכותב והביאור פכ\"ד:", + " מעשה באחד שהפקיד שומשמין וכו' אמר לו שלך החזרתים לך וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל למה בנקיטת חפץ וכו': ואני אומר עיקר המעשה הזה ביבמות פרק האשה שלום וכבר נשמר ר\"מ ז\"ל בלשונו ליתן טעם לקושיא זו שכתב כמו שביארנו והביאור הוא בהלכות שכירות פ\"ב שכתב זה שאומר השאלתיך כו' עד שמתוך שיכול לומר שומר חנם נגנב ואבד והשואל מתה בשעת מלאכה נאמן לומר החזרתי לך וכשם שאם טען שנאנס נשבע מן התורה בנקיטת חפץ כך אם טען החזרתי ישבע כעין של תורה הואיל ויש שם שטר ביד התובע עכ\"ל והכי איתא בבבא בתרא פ' המוכר את הבית ושטר ועדים דין אחד להם הואיל וחזר הדין לדין השומרים השנויים במשנתנו כולן בנקיטת חפץ וכן פי' ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב גמרא מתני' דהפוגמת כתובתה וזה פשוט:" + ], + [ + "בעל הפקדון שתבע פקדונו וכו' עד סוף הפרק. בתשובות הגאונים ז\"ל ממציעא פרק המפקיד ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד פירות אצל חבירו וכו' עד על פירות אחרות: כתב הראב\"ד ז\"ל ועכשיו באלו המקומות וכו': ואני אומר עיקר הלכה במציעא פרק המפקיד כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל ביאור סברא היא וכבר כתבתי שאין פסק לר\"מ ז\"ל בחיבור משנה תורה בדברי הסברא רק לסדר אורך הגמרא בדרך קצרה ולכך אין במה שעשה עליו השגה ותפיסה:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו פירות והרקיבו עד מוסיפין הפסד. פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד חמץ אצל חבירו כו' עד ויטלו ממונם. פ\"ק דפסחים (דף י\"ג) :" + ], + [ + "המפקיד ס\"ת עד אע\"פ שהוא אבד. במציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "כל המוכר פקדון על פי ב\"ד כו' אע\"פ שעדיין לא נשתמש בהן. פרק קמא דפסחים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "אין מקבלין פקדונות עד יחזיר ליורשיהן. בבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "הפקדון והאבידה עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "הפקדון והאבידה עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד אצל חבירו בהמה עד לבעל הפקדון. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח) :", + " וכן השוכר פרה כו' עד ארבעה וחמשה לשואל. פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו בהמה עד לבעל הפקדון. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח) :", + " וכן השוכר פרה כו' עד ארבעה וחמשה לשואל. פרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "נגנב הפקדון כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל עצים ועשאן כלים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..75158f86df98d44f07cf12b0c87b5e9455a2c164 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,269 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Borrowing_and_Deposit", + "text": [ + [ + [ + "השואל כלים או בהמה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל כלים או בהמה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו וכו' עד ומשלם הפחת. בנזיקין פרק קמא (דף י\"א) ומציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בהמה חייב במזונותיה כו' עד שמחמת המלאכה כחש. במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "השואל מחבירו כלי עד שמשך זכה בו. פרק הפועלים:", + " ואין הבעלים יכולין להחזירו וכו' עד סוף הזמן. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:", + " ודין הוא הלוקח קונה הגוף עד בתוך הזמן. זה נותן טעם למה שאמרו והסכימו עליו הגאונים ז\"ל:", + " הניח להן אביהן עד את דמיה מנכסיו. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק השואל והאחרונות בתוספתא:" + ] + ], + [ + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השואל בבעלים כו' עד עם החפץ כמו שביארנו. במציעא פרק השואל והביאור פ\"א:", + " ואחד השואל את הבעלים עד בבעלים היא. הכל במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "אשה ששאלה וכו' עד נכנס תחתיה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שקיבל אותה על עצמו בשאלה עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא בפרק השואל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברא וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לי עסק בזה החיבור בסברא רק בגמרא:", + " כל שאמרנו שהיא שאלה בבעלים עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים הוא מפרק השואל דקא משוו להו כאחד והאמירה הזאת בזה הפ' ובפ\"א:" + ] + ], + [ + [ + "השואל את הפרה וכו' עד הרי זה חייב. עיקר זאת ההלכה כולה במציעא פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק השוכר את האומנין (ד' פ') ומייתי לה בנזיקין פרק הגוזל עצים (ד' ק\"ד) :", + " שלחה לו המשאיל כו' עד אחר ימי שאלתה פטור וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל ופרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השואל את הפרה וכו' עד הרי זה חייב. עיקר זאת ההלכה כולה במציעא פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק השוכר את האומנין (ד' פ') ומייתי לה בנזיקין פרק הגוזל עצים (ד' ק\"ד) :", + " שלחה לו המשאיל כו' עד אחר ימי שאלתה פטור וכן כל כיוצא בזה. הכל במציעא פרק השואל ופרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השואל פרה מחבירו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "השואל פרה מחבירו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד אצל חבירו וכו' עד אחר ששלח יד בפקדון חייב באחריותו. בנזיקין פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הואיל ופטר הכתוב וכו' עד חייב באונסיו. במציעא פרק השואל ופרק הפועלים ומייתי מינה פ\"ק:", + " כיצד דרך השומרים וכו' עד אחר שיבדיל כדי לקברן. פרק המפקיד:", + " המפקיד אצל חבירו כספים וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ת\"ח הוא הנפקד עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו פרק המפקיד ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שפירשו בענין אחר וגם לשון ר\"מ ז\"ל כך הוא מובן במושכל ראשון ועל כן לא ידעתי מה בא זה הלשון ללמדנו:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצל חבירו כספים כו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהפקידו אצלו מעות וכו' עד פדיון שבויים גדול מזה. סוף פרק החובל ומייתי לסופה פרק הגוזל ומאכיל:", + " בד\"א בשאין זה הממון עד כדרך כל השומרין. סוף פרק החובל:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו ממון עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "שנים שהפקידו אצל אחד עד אינו מוציא לו בלע. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "שנים שהפקידו אצל אחד עד אינו מוציא לו בלע. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "הפקיד אצלו פירות שאינן מדודין ועירבן עם פירותיו וכו' בעל הפקדון אומר כך וכך היו וכו' נמצא מחוייב שבועה כו' עד וכזה הורו רבותי רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז\"ל ורבו ז\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי אין מורין כן וכו': ואני אומר זה שכתב ר\"מ ז\"ל מתשובת הגאונים ז\"ל והוראת רבותיו היתה לו ודיו והרוצה לחלוק יחלוק וכבר כתבתי כמה פעמים על עצמי שלא באתי בחיבור זה לסתור אלא לבנות בס\"ד ולכך אין לי להכריע:" + ], + [ + "מעשה באחד שהפקיד שק צרור אצל חבירו וכו' ולמה נשבע כאן בעל הפקדון וכו' עד ובהלכות טוען ונטען יתבארו עיקרי הדברים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה כלום וכו': ואני אומר זה הדין מן הירושלמי הוא והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות נזיקין פרק הכונס וכולם מודין בדין זה ולא נחלק רק בטעם שאינו נראה להראב\"ד ז\"ל ומ\"מ הוא לא נתן בו טעם אחר שיטעום איזה מהן מתוק לחיך ולפיכך אנחנו נקבל זה וכי יבא דברו וכבדנוהו וגם כבר ייעד ר\"מ ז\"ל לבררו עוד בהלכות טוען ונטען והוא בפ\"ד נכון ויציב דכי מעיינת בה שפיר כולהי קושייתא מיתרצן מה שהקשה תחלה מן השק אינה קושיא שהרי אינו דבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ומינה למטכסין לא תבעו במניין אלא שק מלא סתם או צרור שהיו בו מטכסין ולא אמר כמה וכמה ור\"מ ז\"ל כתב שם כי כיס מלא אינו מודה במקצת ומה שהקשה משוורים לא דמיא דהתם לתרוייהו איכא ספיקא אבל הכא המפקיד טעין ברי ולית ליה לאסתפוקי דהא איהו הוא דאפקיה מתותי ידיה ואפקדיה וזה פשוט ואינה צריכה לפנים ותו לא מידי:" + ] + ], + [ + [ + "שומר חנם שאמר הריני משלם כו' עד ואח\"כ משלם. פרק המפקיד (דף ל\"ד) ופ\"ק דמציעא (דף ה') הוא ראש זה הדין וסופו ועליו הוסיפו הגאונים ז\"ל להורות כל הוראה זו:", + " וה\"ה לשאר השומרים כגון השואל וכו' עד כך וכך היה שוה. בניזקין פ' הגוזל עצים (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "יש לשומר להתנות עד וכיוצא בזה. פרק השוכר את הפועלים הסכימו כן לגבי מתנה ש\"ח וכו' שכתב ר\"מ ז\"ל פ\"ב דהלכות שכירות:", + " טען השומר שתנאי היה בינינו וכו' עד ושהיה ביניהם תנאי: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה וכי העדים לא שמעו התנאי וכו': ואני אומר כבר כתבתי למעלה שפעמים שאין העדים מעלין ומורידין בזה מההיא דאמרינן לא איברו סהדי אלא לשקרי ואפשר שיהיו העדים בעת הפקדון ולא בעת התנאי וחזר עיקר הדין להכחשה ביניהם ושבועת ה' תהיה בין שניהם והודאתו אינה שפשע בשמירתו אלא שאנו אומרים אלמלא התנאי היה פושע ומאחר שהיה שם תנאי לא פשע:" + ], + [ + "שומר חנם שהביא ראייה וכו' ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן שהרי יש עדים שפשע: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה גדול יש בזה וכו': ואני אומר לפי שיטתו של הראב\"ד ז\"ל יפה אומר בזה אבל אני רוח אחרת עמי בלשון ר\"מ ז\"ל לפרש כי מה שאמר תחלה שומר חנם שהביא עדים שלא פשע פטור משבועה הדין עמו וכבר הוכחתי זה למעלה משמעתין דריש בבא מציעא ושוב מצאתי שכן הורה ר\"ת ז\"ל ומ\"ש אחר כך ואם טען ואמר תנאי היה בינינו אינו נאמן הוא מתשובת הגאונים ז\"ל ומיירי בשטען לאחר שבאו עדים שפשע דהוה ליה כחוזר וטוען וכההיא דראה עדים ממשמשין ובאין כו' ורישא מיירי בשטען מתחלה ובזה יתיישבו בבא דרישא עם בבא דסיפא:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו וכו' עד בלא שבועה. בבבא בתרא פרק חזקת הבתים:", + " ולא עוד אלא מי שבא ואמר עד כמו שאבאר בהלכות סנהדרין. בכתובות פ' הכותב והביאור פכ\"ד:", + " מעשה באחד שהפקיד שומשמין וכו' אמר לו שלך החזרתים לך וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל למה בנקיטת חפץ וכו': ואני אומר עיקר המעשה הזה ביבמות פרק האשה שלום וכבר נשמר ר\"מ ז\"ל בלשונו ליתן טעם לקושיא זו שכתב כמו שביארנו והביאור הוא בהלכות שכירות פ\"ב שכתב זה שאומר השאלתיך כו' עד שמתוך שיכול לומר שומר חנם נגנב ואבד והשואל מתה בשעת מלאכה נאמן לומר החזרתי לך וכשם שאם טען שנאנס נשבע מן התורה בנקיטת חפץ כך אם טען החזרתי ישבע כעין של תורה הואיל ויש שם שטר ביד התובע עכ\"ל והכי איתא בבבא בתרא פ' המוכר את הבית ושטר ועדים דין אחד להם הואיל וחזר הדין לדין השומרים השנויים במשנתנו כולן בנקיטת חפץ וכן פי' ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב גמרא מתני' דהפוגמת כתובתה וזה פשוט:" + ], + [ + "בעל הפקדון שתבע פקדונו וכו' עד סוף הפרק. בתשובות הגאונים ז\"ל ממציעא פרק המפקיד ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד פירות אצל חבירו וכו' עד על פירות אחרות: כתב הראב\"ד ז\"ל ועכשיו באלו המקומות וכו': ואני אומר עיקר הלכה במציעא פרק המפקיד כמו שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל ביאור סברא היא וכבר כתבתי שאין פסק לר\"מ ז\"ל בחיבור משנה תורה בדברי הסברא רק לסדר אורך הגמרא בדרך קצרה ולכך אין במה שעשה עליו השגה ותפיסה:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו פירות והרקיבו עד מוסיפין הפסד. פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד חמץ אצל חבירו כו' עד ויטלו ממונם. פ\"ק דפסחים (דף י\"ג) :" + ], + [ + "המפקיד ס\"ת עד אע\"פ שהוא אבד. במציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "כל המוכר פקדון על פי ב\"ד כו' אע\"פ שעדיין לא נשתמש בהן. פרק קמא דפסחים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד מעות אצל חנוני או השולחני עד במקום אחר פטור. הכל פרק המפקיד:" + ], + [ + "אין מקבלין פקדונות עד יחזיר ליורשיהן. בבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "הפקדון והאבידה עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "הפקדון והאבידה עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "המפקיד אצל חבירו בהמה עד לבעל הפקדון. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח) :", + " וכן השוכר פרה כו' עד ארבעה וחמשה לשואל. פרק המפקיד:" + ], + [ + "המפקיד אצל חבירו בהמה עד לבעל הפקדון. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח) :", + " וכן השוכר פרה כו' עד ארבעה וחמשה לשואל. פרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "כל הקונה הכפל קונה השבח כו' כיצד הפקיד וכו' עד ואינו משלם אלא סלע: כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא שבא השבח אחר ששלם או שאמר הריני משלם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכה פרק המפקיד כלשון ר\"מ ז\"ל וביאורה כמו שביאר הראב\"ד ז\"ל ואין חולק בזה הביאור:", + " במה ד\"א שלא הטריחן כו' עד ואפילו בחוצה לארץ. בפרק המפקיד:" + ], + [ + "נגנב הפקדון כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל עצים ועשאן כלים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d9b9f0be0e1de0c0538f8753116c4226edcad046 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1045 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להלוות לעני כו' עד לא תהיה לו כנושה. במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות:", + " ומצות עשה לנגוש את העכו\"ם עד למדו שזו מצות עשה. בספרי לנכרי תגוש זו מצות עשה:" + ], + [ + "מצות עשה להלוות לעני כו' עד לא תהיה לו כנושה. במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות:", + " ומצות עשה לנגוש את העכו\"ם עד למדו שזו מצות עשה. בספרי לנכרי תגוש זו מצות עשה:" + ], + [ + "אסור לאדם להראות עד אם תבעו. במכילתא וסוף פרק איזהו נשך:", + " וכשם שאסור לזה לתבוע עד אל תאמר לרעך לך ושוב וכו'. פרק המקבל:", + " וכן אסור ללוה ליקח ההלואה וכו' עד חביב עליך כשלך. משנה במסכת אבות:" + ], + [ + "כשיתבע המלוה וכו' עד ולא יביאם לב\"ד. פרק הכותב ותקנת הגאונים ז\"ל:", + " וגובין מכל קרקע עד יגבה מהן בעל חובו. בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין בעל חוב גובה עד שהכל לבעל חובו. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "היו לו מטלטלין או קרקע וכו' עד מצווין לפדותו. זאת הסכמת הגאונים הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "מסדרין לבעל חוב עד ויתנו לבעל חובו. פרק המקבל:" + ], + [ + "מלוה שבא ליפרע עד סוף הפרק. פרק בתרא דכתובות:" + ] + ], + [ + [ + "דין תורה כו' עד כמו שביארנו. זה סדר הענין בלבד כדרך המחברים אבל עיקר הדינין ופרטיהן אחריהן לפנינו והביאור של זה הוא פ\"א שהתחיל באלו ההלכות:", + " ואם לא נמצא כו' עד לך ותפוס אותן. גם זה הקדמת הסדר ורובו פרק המקבל:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "ראובן שהוא חייב לשמעון וכו' עד אלא בשבועה. פרק קמא דמציעא ובכתובות פרק שני ובגיטין פרק השולח:", + " וכן כל מי שיש עליו שטר חוב עד על שטרו של זה. פ' איזהו נשך:" + ], + [], + [ + "הרב שלוה מעבדו עד שהן מנדונייתה. בכתובות פרק מציאת האשה ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ופרק מי שמת ובגיטין פרק השולח וכן בכל התלמוד הלכה רווחת מה שקנתה אשה קנה בעלה ומה שקנה עבד קנה רבו ועבדא דמאן נכסי דמאן והאשה מעשה ידיה לבעלה:" + ] + ], + [ + [ + "אלמנה בין שהיא עניה וכו' עד שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה: כתב הראב\"ד ז\"ל בשעת הלואה אין זה חובל עכ\"ל: ואני אומר קושיא היא זאת לכאורה מן הסברא ולא ע\"פ הגמרא ואי מסברא לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו נמי איכא למימר בשעת הלואתו אין זה חובל ואפילו הכי אשכחן פרק המקבל דמוקי ליה להדיא בין בשעת הלואתו בין שלא בשעת הלואתו ומתרגמינן למיסב משכוניה אלא מאי אית לך למימר דבלשון המקרא נקרא המשכון בלשון חבול ועבוט וכן הוא אומר לא תחבול רחים ורכב ועל כן נשנית המשנה ס\"פ המקבל אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבול בגד אלמנה כלשון ר\"מ ז\"ל ומתרגמינן לא תיסב משכונא כסות ארמלתא וכן בילמדנו פרשת אלה פקודי המשכן למה משכן משכן שנתמשכן פעמים שנים על ידיהן הוא שאנשי כנסת הגדולה אומרים חבול חבלנו שנתמשכן ב' פעמים ע\"כ למדנו כי חבול ועבוט שייך במשכון ומינה דמתני' סתם בכל ענין נשנית ומ\"ש עוד ולא ע\"פ ב\"ד הדין עמו דאי ס\"ד שלא ע\"פ ב\"ד מאי שנא אלמנה משאר בעלי חובות הא בהו נמי כתיב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו וכתיב בחוץ תעמוד ולא גרעה באלמנותה משאר בעלי חובות אלא ודאי אפילו ע\"פ ב\"ד וכלשון ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "וכן המלוה את חבירו עד כי נפש הוא חובל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר עכ\"ל: ואני אומר דעתו לומר בזה כמו שאמר על לשון האלמנה וכבר השבתי תשובה נצחת על זה ועל זה בחדא מחתא לקיים דברי ר\"מ ז\"ל ואינה צריכה לפנים והכל פרק המקבל:", + " ואם חבל מחזיר בעל כרחו עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו במקצתן כי אותן שנתנו לחבול ביום או בלילה שקנה המשכון ונתחייב באונסיו אינו לוקה ומשלם עכ\"ל: ואני אומר חס ושלום וכי פה קדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה הגע עצמך שמשכנו יום ראשון ולא החזירו לו אינו חייב מלקות מיד ודאי ולוקה תדע שהרי צריך התראה ואין מלקות בלא התראה ואם כן על כרחין מיירי דאיתיה למשכון בידיה בההיא שעתא ולא אהדר ומשום הכי לוקה ואם לא נגנב עד יום ששי ודאי משלם דהא קנייה מדרבי יצחק אלא ודאי אחד מן המעתיקים כתבו ותלאו בראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "חבל כלים הרבה של אוכל נפש כו' כשם שהרכב והרחיים וכו' עד לוקה שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו אחד למה אינו והלא רחים ורכב כל כלי בפני עצמו הוא ואין אחד מהם עושה מלאכה אלא אם כן חבירו עמו ואעפ\"כ חייב שתים וגם כן נמי צמד בקר שני בקרים ואע\"פ שאין אחד מהם עושה מלאכה בלתי חבירו למה לא ילקה שתים ועיקר זאת ההלכה במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו אחד עני עד הלוה מדעתו. במציעא פרק המקבל ופרק קמא דנזיקין ובמכילתא:", + " עבר בעל חוב ונכנס עד כבוא השמש: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה אלא מפני שנתחייב באחריותו כדכתיבנא לעיל עכ\"ל: ואני אומר גם אני השיבותי למעלה די והוא ודאי שלא נשתבש וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי. ועיקר ההלכה במציעא פרק המקבל:", + " ואם לא קיים העשה כו' עד מן השמות האלו. פרק המקבל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו אחד עני עד הלוה מדעתו. במציעא פרק המקבל ופרק קמא דנזיקין ובמכילתא:", + " עבר בעל חוב ונכנס עד כבוא השמש: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה אלא מפני שנתחייב באחריותו כדכתיבנא לעיל עכ\"ל: ואני אומר גם אני השיבותי למעלה די והוא ודאי שלא נשתבש וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי. ועיקר ההלכה במציעא פרק המקבל:", + " ואם לא קיים העשה כו' עד מן השמות האלו. פרק המקבל:" + ], + [ + "שליח ב\"ד שבא למשכן וכו' וכל הנמצא בידו עד הלילה בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור שהרי פסק למעלה וכו': ואני אומר מה ענין זה לזה מה שכתב למעלה הוא פרק שני ובסדר תקנת הגאונים ז\"ל והסכמתו שלא יכנס הבעל חוב והשליח בית דין לבית הלוה אלא הלוה עצמו יוציא להם את העבוט שלא תקנו לעקור מגוף תורה דכתיב בחוץ תעמוד וכן הוא שכתב כאן שבא למשכן כו' רצה לומר כהלכתא שעמד בחוץ על פתח הלוה והאיש הנושה הוציא את העבוט אליו החוצה על הסדר הזה והנה הלשון לפניך בפרק השני עיין עליו וכך תמצאנו וזה פשוט ועיקר הדין הזה במציעא פרק המקבל ומייתי לה פרק אלו מציאות:", + " היו לפניו שני כלים עד שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל כמו שאמרו סתם הלואה שלשים יום עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל ובספרי והטעם הזה מוטעם לחכמינו מזמן רבותינו הקדושים נ\"ע ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא להדיא:", + " ומשלשים יום ולהלן מוכר המשכון עד משאת מאומה. פרק המקבל:" + ], + [ + "שליח ב\"ד שבא למשכן וכו' וכל הנמצא בידו עד הלילה בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור שהרי פסק למעלה וכו': ואני אומר מה ענין זה לזה מה שכתב למעלה הוא פרק שני ובסדר תקנת הגאונים ז\"ל והסכמתו שלא יכנס הבעל חוב והשליח בית דין לבית הלוה אלא הלוה עצמו יוציא להם את העבוט שלא תקנו לעקור מגוף תורה דכתיב בחוץ תעמוד וכן הוא שכתב כאן שבא למשכן כו' רצה לומר כהלכתא שעמד בחוץ על פתח הלוה והאיש הנושה הוציא את העבוט אליו החוצה על הסדר הזה והנה הלשון לפניך בפרק השני עיין עליו וכך תמצאנו וזה פשוט ועיקר הדין הזה במציעא פרק המקבל ומייתי לה פרק אלו מציאות:", + " היו לפניו שני כלים עד שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל כמו שאמרו סתם הלואה שלשים יום עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל ובספרי והטעם הזה מוטעם לחכמינו מזמן רבותינו הקדושים נ\"ע ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא להדיא:", + " ומשלשים יום ולהלן מוכר המשכון עד משאת מאומה. פרק המקבל:" + ], + [ + "מי שהיה בידו משכונו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ] + ], + [ + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הניח להם אביהם כו' עד מקבלין מהן. פרק הגוזל עצים ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הניח להם אביהם כו' עד מקבלין מהן. פרק הגוזל עצים ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "שטר שכתוב בו ריבית עד מן המלוה ללוה. בניזקין פרק המניח ובמציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק המוכר את הפירות ופרק קמא דתמורה:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על המטבע עד וכן בכתובה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על המטבע עד וכן בכתובה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים שהלוה שמחל וכו' יראה לי שאין הוראה זו כו' עד מועלת: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי הוראה נכונה היא א\"כ כל מלוי ברבית יעשו כן להתיר להם את הרבית עכ\"ל: ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן נחלקו בזה ואין לי להכריע רק לדעתי הדיין יעשה מה שעיניו רואות:" + ], + [ + "נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "העכו\"ם וגר תושב וכו' ומצות עשה להשיך לעכו\"ם עד וזה הוא דין תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי שמועה זו וכו': ואני אומר גדולים אחרים נ\"ע בזה השיגוהו אמונה הדריכוהו אמנם נאמנה ראיתי ההיא דספרי שרצה הראב\"ד ז\"ל להטעות בה וכן כתב רבינו משה ז\"ל בספר המצות שלו וסוף הברייתא ולאחיך לא תשיך זו מצות לא תעשה ופירוש כי כמו שהוזהרנו בלאו על לא תחנם לומר שלא ליתן להם מתנות חנם הוזהרנו בעשה אף כשנלוה אותם שלא נלוה אותם חנם אלא ברבית וקורא אני בזה והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה והפירוש שלו קרוב בעיני יותר:" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו סלע עד ואינו מוציא בדיינים. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו לא ימשוך עבדו וכו'. לפיכך אם עדיין לא החזיר חובו כו' עד אינה יוצאה בדיינין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום לשודא דדייני וכו': ואני אומר האמת יורה דרכו אבל עיקר הלכה זו פרק הגוזל עצים גמרא מתניתין דהגוזל פרה והזקינה כו' במעשה דרב יוסף בר חמא דהוה תקיף בעבדי דאינשי דהוה מסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא כו' והדר ביה דאמר ליה רבא בריה דכיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית וא\"ל הדרי בי ומייתי עלה נמי הדר בחצר חבירו כו' והדר ביה ומייתי לה נמי במציעא פרק איזהו נשך ואית ביה תרי לישני ובזה אין אני רואה ביניהם מחלוקת כלל כי הוא תלמוד ערוך לא נחלקו אלא במה שאמר לפיכך כו' שהם דברי סברא שקיבל ואין ספק במה שאמר כמו שיראו הדיינין ודאי וברור שאינו שודא דדייני שהרי לא הוזכר בגמרא אלא רצה לומר כפי מה שנראה בעיניהם עד שיצאו שניהן בשלום ובלא חטא דלא ליחזי כרביתא כדאמר ליה רבא לאבוה וגם בחצר כן ואם הראב\"ד נראה לו לחלוק בזאת הסברא יחלוק הן מסברתו הן בקבלתו מפי רבותיו הואיל ואין הדברים תלויים בראיות אין לי להכריע ביניהם כמו שכתבתי הטעם כמה פעמים והקדמתי בסדר זה החבור וכלל גדול אצלי בזה וכיוצא בו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:" + ], + [ + "הורו רבותי שהמלוה את חבירו וכו' עד שנאמר לא תתן לו בנשך: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי לא יפה הורו וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי כל מחלוקת התלוי בסברא ואין לו שורש בגמרא אין עסק בו לר\"מ ז\"ל במשנה תורה ושמו מוכיח עליו ואני כן נהגתי בזה החבור ודיו לר\"מ ז\"ל שרבותיו יודו לו והרוצה לחלוק יחלוק:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על השדה ואמר לו עד מפני שהוא רבית של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק איזהו נשך וכבר כתבתי שאני לא באתי לסתור בזה החבור אלא לבנות והנה עיניך רואות כמה משמרות ודחוקים הוצרך להשמר ולדחוק עצמו ויותר להחליף פירקין דנשך ורבית בפירקין דגזילה ולפסק ר\"מ ז\"ל ורבותיו וחביריו אין צריך דוחק כלל אלא תלמוד ערוך גמרא מתני' דהלוהו על שדהו כו' דאקשי ליה רבא לרב נחמן מדתניא אם אי אתה מביא לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי היא שלו אמר ליה אני אומר אסמכתא קניא ומניומי אמר אסמכתא לא קניא ואקשינן ולמניומי קשיא מתניתין ופרקינן איבעית אימא מתני' רבי יוסי היא דאמר אסמכתא קניא ואיבעית אימא דאמר ליה מעכשיו ע\"כ וקיימא לן בכוליה תלמודא דאסמכתא לא קניא הלכה רווחת וכלישנא בתרא דהיינו איבעית אימא ומינה תידוק לשמעתין דהכא ואינה צריכה לפנים אלא הלכה כרב נחמן דקי\"ל הלכה כרב נחמן בדיני ועוד דהא תלמודא מאי קשיא ליה מדרב נחמן דאמר מודינא דאי שמיט ואכיל דלא מפקינן מיניה פריק ליה התם זביני הכא הלואה והכי סלקא מסקנא דשמעתין ועוד דאפילו במכר משכחת לה לעילא מהא שמעתא גמרא מתני' דמכר לו את השדה כו' דגרסינן תני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא פעמים ששניהם מותרין כו' עד מכר לו בית מכר לו שדה ואמר לו כשיהיו לי מעות החזירם לי אסור לכשיהיו לך מעות אחזירם לך מותר ע\"כ ובעי לאוקמה דלא כר' יהודה ומסיק מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ומהדרינן אמר רבא סיפא דא\"ל מדעתי וזהו כלשון ר\"מ ז\"ל בלא דוחק כלל בדין הזה שהעתקתי ובגמרא הסמוך לו שאני מעתיק לפניך בס\"ד ואם הדעות חלוקות כולם דברי אלהים חיים הם:", + " אבל אם אמר לו המוכר כו' עד הרי כל הפירות ללוקח. פרק איזהו נשך והיא שייעדתי בסמוך לכתוב:" + ], + [ + "המוכר בית או שדה כו' עד שיחזיר לו מעותיו. פרק בתרא דערכין מייתי לה ועיקר פרק איזהו נשך כמו שכתבתי למעלה לשון הברייתא:" + ], + [ + "מכר לו את השדה וכו' עד מה שאכל. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הורו רבותי שהמלוה את חבירו ומשכן לו שדהו וכו' עד כמו שהורו רבותי: כתב הראב\"ד ז\"ל אמת הוא זה שהחמירו בכרם יותר משדה ולא להקל במשכונא שדה אלא להחמיר במכירת כרם אבל מי שסובר במשכנתא בלא נכייתא שהוא רבית קצוצה אמר כן אף בשדה וכו': ואני אומר גם אני השבתי למעלה וכתבתי מה שיכולתי וחכם יוסף לקח ויצא מן הדוחק למנוחה ויבין דבר מתוך דבר כמו שהתניתי בהקדמה ומשם תשיב מה שאתה צריך להתבונן בזה ואם יהיו הדעות חלוקות יהיו ואין בכך כלום כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם רק אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות בפלגות רא\"ו בי\"ן גדולים חקרי לב:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים ז\"ל שכל משכונא כו' וכן הורו שכל משכונא כו' עד ששכר בפחות. זה דעת ההלכות:", + " וכן אם התנה בעל השדה כו' עד הרי זה מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בדבריהם כו': ואני אומר מה אשיב על תוכחתי וכי מי ידע דעת מקצת אותן הגאונים מי שראה תשובתן או שלא ראן ועוד אתמה אם ר\"מ ז\"ל לא הבין לשונם וכוונתם מי יבין ומי יחוש יותר ממנו אלא ודאי מקצתן היו אומרין כך וכל מה שכתב אח\"ז וכן מה שכתב הראב\"ד ז\"ל שאלו המחמירין כו' ושאין משכונא מותרת להם אלא משכנתא דסורא בלבד תימה בעיני ומי לא ידע בכל אלה כי ר\"מ ז\"ל כתב כן כמו שהעתקתי לשונו ועיניך רואות לכך אמר לבי בקרבי שאין זה הלשון מיוחס לראב\"ד ז\"ל וחלילה וחלילה וחס לפה קדוש שיאמר דבר זה:", + " וכן אם התנה הלוה וכו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. במציעא פרק איזהו נשך הוא עיקר הלכה ופ\"א דהלכות שכירות הוא הביאור:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אע\"פ שמשכונה זו אסורה היא עד ויסתלק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אע\"פ שמשכונה זו אסורה היא עד ויסתלק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הממשכן בית או שדה ביד חבירו וכו' ואם אמר לו אל תמכרנה וכו' עד הרי זה מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל קשה לי והא אסמכתא היא וכו': ואני אומר יישר כחו שהוסיף ביאור על ביאור כי עיקר הלכה זו פרק איזהו נשך גמרא מתני' דמכר לו את השדה והכי גרסינן לה משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו לכשתרצה ותמכרם לא תמכרם אלא לי בדמים הללו אסור בשויו מותר ושיילינן מאן תנא בדמים הללו אסור ומהדרינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה הא אמר צד אחד ברבית מותר ע\"כ ועיניך רואות שהוא לשון ר\"מ ז\"ל ממש אלא שהוסיף ועל מנת כן אני מלוה אותך והתבונן בעצמך מי הביאו לכך אלא קושיית הראב\"ד ז\"ל ותירצה כתירוץ הראב\"ד ז\"ל ממש כדקיימא לן בכוליה תלמודא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ולא רצה לאוקמה להדיא בדאמר לו מעכשיו כלשון הראב\"ד י\"ל משום דכי מעיינת כולה שמעתין משכחת לה דמיירי בתנאה דהיינו נמי ע\"מ ולא מוקי להדיא בדאמר ליה על מנת אלא ההיא דאם אי אתה מביא לי שכתבתי למעלה והפליא לעשות שבירר לשון כולל תנאי ואמוראי והם הם דברי הראב\"ד ז\"ל לכל בקי אלא שרצה לפרש למי שאינו בקי:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור לקנות פרי הפרדס כו' אבל אם קנה עגל בזול עד דבר מצוי: כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש בתורי דנפיש פסידייהו ואיננו נכון עכ\"ל: ואני אומר אם עליו אינו נכון בעיני רבים וגדולים נכון ואילו אמר למה ולמה שמא הייתי טוען כנגדו כמו שטענתי בשאר המקומות אבל הכחשה בלא טענה אינה השגה ואין לי עסק בהן בזה החבור כי גם אנחנו יש לנו באותה הלכה פרק איזהו נשך פירושין ופנים אחרים ומ\"מ לא נרחיק דעות אחרים אלא נאמר אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ] + ], + [ + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "החמרין שנכנסו לעיר וכו' עד ומסעדין אותן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק איזהו נשך והטעם הזה ברור וסביר אצלנו ורבים מהראשונים והגאונים נ\"ע פירשוהו והרוצה לחלוק עליו להביא ראיה כי יבא דברו וכבדנוהו:" + ], + [ + "המוליך פירותיו ממקום למקום כו' עד סוף הפרק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המוליך פירותיו ממקום למקום כו' עד סוף הפרק. הכל פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שמותר למוכר כו' הרי זה אסור וכו' עד באיזה זמן שיפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל חדוש זה לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר וכי חדוש זה בלבד הוא שחידש אצלנו כמה וכמה חידושין שמענו ממנו וזה אחד מן הטעמים המוטעמים על פי התלמוד פרק איזהו נשך כי פירות בפירות הם סאה בסאה האמור שם להדיא והזמן הקבוע הוא מדוקדק ממה שאומר בכל הפרק עד הגורן ולוה סתם ופורע סתם גם כן לשון הגמרא והוא ז\"ל קבצם כעמיר גרנה:" + ], + [ + "כשם שמותר למוכר כו' הרי זה אסור וכו' עד באיזה זמן שיפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל חדוש זה לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר וכי חדוש זה בלבד הוא שחידש אצלנו כמה וכמה חידושין שמענו ממנו וזה אחד מן הטעמים המוטעמים על פי התלמוד פרק איזהו נשך כי פירות בפירות הם סאה בסאה האמור שם להדיא והזמן הקבוע הוא מדוקדק ממה שאומר בכל הפרק עד הגורן ולוה סתם ופורע סתם גם כן לשון הגמרא והוא ז\"ל קבצם כעמיר גרנה:" + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו כו' עד זו היא מלוה על פה. בכתובות ריש פרק הנושא (דף ק\"א) :", + " ואינו צריך לפרעו בעדים וכו' עד ושלם לו חובו. בפרק שבועת הדיינים (דף מא) :", + " לפיכך האומר היו עלי עדים וכו' עד ביד המלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני קבלתי וכו': ואני אומר רבים אמרו כן אבל לדעתנו וקבלתנו ששטרי הודאות והלואות מסתמא בקנין הם וסתם קנין לכתיבה עומד כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בסמוך ובגמ' דכתובות ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ה) פסיק תלמודא להדיא והלכתא קנו מיניה לא צריך לאימלוכי ביה לא קנו מיניה צריך לאימלוכי ביה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא שאמרו דנהי דלא צריך לאימלוכי ביה אם בא הלוה מעצמו ומיחה בהם שלא יחתמו ולא יתנו אין כותבין ונותנין ובזה רבו הסברות והראוי לפי ראות עיני הדיין לחקור ולדעת מפני מה זה מוחה או על מה הלוה את מעותיו ויעשה בענין שיוציא הדבר לאמתו:", + " קנו מידו שהוא חייב לו מנה עד אינן צריכין להמלך בו. בכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "לוה שכתב שטר וכו' עד שנמסר בפניכם. פרק שני דעדיות (משנה ג') ובבתרא פרק גט פשוט (דף קעה) :" + ], + [ + "הוציא עליו כתב ידו עד ולא מן הלקוחות. פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כל מלוה בשטר כו' עד כמו שיתבאר. פרק גט פשוט ופ\"ק דקידושין והביאור פי\"א:", + " ומלוה על פה וכו' עד וקול יש לו. בבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ו) :" + ], + [ + "כל מלוה בשטר כו' עד כמו שיתבאר. פרק גט פשוט ופ\"ק דקידושין והביאור פי\"א:", + " ומלוה על פה וכו' עד וקול יש לו. בבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ו) :" + ], + [ + "אין ההלואה שעל פה עד כמו שביארנו. בערכין פרק קמא ופרק שום היתומים (דף כ\"ב) ופרק הניזקין (ד' מ\"ח) והביאור בזה בפרק:" + ], + [ + "לוה שאין לו מטלטלין עד ולא יביאם. בכתובות פרק הכותב (ד' פ\"ו):", + " ואחר כך יורדין לבינונית וכו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק הניזקין (ד' מ\"ח) והביאור ריש פרק תשעה עשר:", + " במה דברים אמורים בזמן שנפרעין מן הלוה עד מן התורה. בכתובות פרק הכותב פרק מי שהיה נשוי (ד' צ\"א) :" + ], + [ + "מצוה על היתומים עד שמחיים תפס. בכתובות פרק הכותב ופרק מי שהיה נשוי:", + " היו הדברים שתפס שטרות עד אלא לראיה שבהן. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "יתומים שגבו קרקע עד שקרקע זו של אביהן היא. בכתובות פרק הכותב (דף צ\"ב) ומייתי לה בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות כו' עד שהרי באחריות לקחה מראובן. בכתובות פרק מי שהיה נשוי ומייתי לה בפסחים פרק כל שעה:" + ], + [ + "כבר תקנו גאונים אחרונים כו' עד סוף הפרק. כתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' הכותב:" + ] + ], + [ + [ + "אין נפרעין מן היורשים אלא א\"כ היו גדולים עד את השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אומר וכו': ואני אומר עיקר הדין הזה בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ב) והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל נחלקו בזה הדין הרבה ומחלוקת ישנה היא ותליא באשלי רברבי והמחלוקות כולן רובן סברות:" + ], + [ + "אין נפרעין מן היורשים אלא א\"כ היו גדולים עד את השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אומר וכו': ואני אומר עיקר הדין הזה בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ב) והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל נחלקו בזה הדין הרבה ומחלוקת ישנה היא ותליא באשלי רברבי והמחלוקות כולן רובן סברות:" + ], + [ + "היתה המלוה רבית עד לאחר. בערכין פרק שום היתומים:", + " לפיכך אם קפצה עד והרי נשאת. זאת היתה הוראת הגאונים הראשונים ז\"ל שהורו מסברא ההיא דערכין דלעיל שעיקרה פרק שום היתומים:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים ז\"ל שאם הנכסים וכו' עד שנזקקין להן ולא חשו לחן האשה: כתב הראב\"ד ז\"ל הם לא חשו ומרימר שהוא בתרא וכן עולא חששו עכ\"ל: ואני אומר גם זו אינה השגה שאצטרך להשיב עליו מכמה טעמים חדא שר\"מ ז\"ל לא גילה דעתו בזה אלא שכתב דעת מקצת הגאונים ז\"ל ועוד ממ\"ש מקצת מכלל שהיו אחרים חולקין עליהם ועוד שאיני רואה מחלוקת בזה בגמרא אלא סברא וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לנו עסק בסברות:" + ], + [ + "צוה המורישן ואמר תנו מנה כו' עד יביא עדיו. בערכין פרק שום היתומים (דף כב) :" + ], + [ + "צוה המורישן ואמר תנו מנה כו' עד יביא עדיו. בערכין פרק שום היתומים (דף כב) :" + ], + [ + "קרקע שהיתה בחזקת קטנים עד אפוטרופוס. פרק שום היתומים (דף כג) ובבתרא פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "כשנזקקין ב\"ד לנכסי יתומים עד להגבות לאשה. פרק שום היתומים (דף כא) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ] + ], + [ + [ + "מלוה שבא ליפרע בשטר כו' עד שהנכסים האלו של פלוני הלוה הם. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פח) ובהלכות:" + ], + [ + "מלוה שבא ליפרע בשטר כו' עד שהנכסים האלו של פלוני הלוה הם. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פח) ובהלכות:" + ], + [ + "מלוה שבא לבית דין וכו' עד מה שטען: כתב הראב\"ד ז\"ל ז\"ל יש כאן שבושין עכ\"ל: ואני אומר כל זה מתשובת הגאון ז\"ל הוא ונראה מלשון ר\"ח ז\"ל שהוא מסכים עמהם וגם הר\"מ מקוצי ז\"ל על דעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן כתב ואם הראב\"ד ז\"ל דבריהם נראין אליו שבושין ואינו בא בראיה וטענה לא אוכל אני להשיב נכונה והוא יטעום מתוק לחכו:" + ], + [ + "אבל אם אמר המלוה איני יודע כו' עד על מי שטען שקר: כתב הראב\"ד ז\"ל על שיטתו הוא הולך וכו': ואני אומר תמה אני על זה הלשון וכי היכן מצינו תובע ברי שיטעון ויתבע אתה יודע שכך וכך אתה חייב לי נשתקע זה הדבר מן התלמוד ולא נאמר וסברא היא כי מי הוא שיכול לומר לחבירו בברי אתה יודע ואפילו ידע בתחלה שמא שכח עתה אלא ודאי טענת ברי הוא כשטוען אני יודע שאתה חייב לי כך וכך והתחלת זאת הפסקא כך הוא סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והמלוה אומר איני יודע כו' עד אבל אם אמר המלוה כו' וזהו ברי בכ\"מ וכן הוא לשון הגמרא פ\"ק דמציעא ובשבועות פרק שבועת הדיינין ואין ספק אצלי שזה טוען ספק על טענת ברי של זה וגם הוא מודה בה שהדין דין אמת כר\"מ ז\"ל ורבותיו נ\"ע וגם אין ספק בלבי שזה הלשון שבהשגות לא חברו ולא אמרו הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה נתנה להתבע בכ\"מ כו' עד סוף הפרק. בניזקין פרק הגוזל ומאכיל (דף קיח) :" + ] + ], + [ + [ + "הפוגם את שטרו כו' עד תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוגם את שטרו כו' עד תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים כו' עד הרי זה מחלוקת בין הגאונים יש מי שהורה כו' ורבותי הורו וכו' אבל כל אלו הטענות וכו' עד ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב זה בתשובה וכו': ואני אומר אילו לא היה כותב ר\"מ ז\"ל תחלה שהוא מחלוקת בין הגאונים או הוא לא היה מתיחס מתלמיד לרב ז\"ל אולי הייתי אומר כן הוא שנתלה על זאת התשובה אבל מחלוקת הגאונים ז\"ל קדם לרבותיו ולרב ז\"ל כמה שנים וכבר חזר ואמר שרבותיו הורו כו' והם הם דברי הרב ז\"ל ורבינו יהוסף אבן מיגש ז\"ל אמור מעתה מחלוקת ישנה היתה והתשובה נכונה לפי עניינה ואין כאן השגה רק גלוי דעת זה בלבד שבה ואינה צריכה עוד תשובה:" + ], + [ + "המוציא שטר חוב על חבירו עד בטלו שטר זה. פרק יש נוחלין (דף קכח) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר חוב עד כשאר השטרות. פ\"ב דנזיקין:" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים עד כחרס הוא חשוב. בפרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "שטר שלוה בו ופרעו וכו' עד ונעשה כחרס. פ\"ק דמציעא (דף י\"ג ע\"ב) :" + ], + [ + "המוציא שטר חוב עד ועדיין שעבודו קיים. פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועת הדיינין (דף מב) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר חוב עד כמו שביארנו. וזה מהוראת הגאונים ורבותיו והוראת עצמו:" + ], + [ + "וכן הורו רבותי וכו' חזר ואמר כן היה לויתי וכו' עד ומשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אפרש כו': ואני אומר יפה פירש יישר כחו:" + ], + [ + "מי שטען שפרע וכו' עד ואח\"כ יתן לו. זה מהוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר וכו' והורו רבותי שאפילו היה החוב וכו' עד ולפיכך קרע השטר או שרפו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דין זה מחוור ומלובן [דבשבועה מיהא יטול עכ\"ל: ואני אומר אדרבה מחוור ומוסבר] ויש לי ראיה מפ\"ק דמציעא דאמרינן בשטר הנמצא לר' שמעון שאם נפל ליד דיין לא יצא עולמית ואפילו רבי ור' יוסי לא פליגי אלא היכא דאיתיה לשטרא בעיניה קמן אבל היכא דליתא כלל גריע טפי מריעותא דנפל וחיישינן לפרעון ואי משום דהוי גו זמניה ואסקינן בבבא בתרא פ\"ק דלא אמרינן עביד איניש דפרע בגו זמניה הכא כיון דאתבד דהוי ריעותא רבתא אמרינן:", + " וכן הורו רבותי שאפילו היה השטר וכו' עד אין שם חזקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואף זה לא נהיר ולא בהיר עכ\"ל: ואני אומר כבר כללתי בסמוך ראיה לדברי רבותיו ז\"ל ומינה להדין זה ועדיין אני אומר בזה דעד כאן לא פליג רבי ור' יוסי עליה פ\"ק דמציעא (דף ז') אלא בשנים אוחזין בשטר מלוה ולוה דהא איכא למתלי דלוה אסתרוכי אסתריך בה ביד המלוה כיון שהמלוה מוחזק בחציה וא\"כ בנפל ליד דיין שב\"ד כמלוה הואיל וא\"ל ממנו נפל אבל היכא דלא מוחזק לא איהו ולא דיין פטור הלוה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דאם איתא דלאו פריעא הוה נטורי הוא מנטר ליה והא סברא דמנהרא כנהורא דציהרא וטיהרא:" + ], + [ + "שנים שאוחזין בשטר וכו' עד וישלם הלוה מחצה. פ\"ק דמציעא (דף ז) :", + " ואם אינו יכול לקיימו כו' עד וילך לו. פרק ב' דכתובות (דף יט) :", + " האומר לחבירו מנה לי בידך עד סוף הפרק. הוראת הגאונים והסכמתו ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שאוחזין בשטר וכו' עד וישלם הלוה מחצה. פ\"ק דמציעא (דף ז) :", + " ואם אינו יכול לקיימו כו' עד וילך לו. פרק ב' דכתובות (דף יט) :", + " האומר לחבירו מנה לי בידך עד סוף הפרק. הוראת הגאונים והסכמתו ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' ועוד אם מתו מה יעשה וכו' אבל ודאי כו' עד וכזה ראוי לדון ולהורות: כתב הראב\"ד אמת הוא שהנוסחאות מתחלפות בזה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין (דף מא) ואלמלא שהתניתי עם זה החבור לבנות ולא לסתור הייתי משיב על זאת אמנם צריך אני לדון לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו מה שאמר שקיים את שתי הנוסחאות והא דאיכא סהדי הא דליכא סהדי ניחא שפיר אי הוה ברייתות או משניות או מימרות דאמרינן הא מיירי הכי והא מיירי הכי ואי בשמעתין לימא לן מר הא הלכתא וסוגיא אזלא מפרשינן לה להאי גירסא הכי ולהאי גירסא הכי אנן דינא בעי לאגמורן והוה ליה לפרושי לן ואנהר עיינין דמן כמה שנין רברבנוהי משתבשין ועוד מאי דסיים אי אית ליה שטרא לא השמיעו הקורא יפה שהרי פירש ר\"מ ז\"ל ותמה אם כן עשו מלוה על פה כמלוה בשטר והדין עמו אלמא נלמוד מדבריו כי כל מה שטרח להאיר עינינו בהלכה זו לפי שהיה מלוה על פה וגם הבננו מדבריו שאם היה בשטר דיו בשובר כמו שכתב בכמה מקומות ושמא הייתי יכול לדקדק בשאר דבריו אם לא היה בהן סתירה ודי לי שאעמוד בשלי:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' ועוד אם מתו מה יעשה וכו' אבל ודאי כו' עד וכזה ראוי לדון ולהורות: כתב הראב\"ד אמת הוא שהנוסחאות מתחלפות בזה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין (דף מא) ואלמלא שהתניתי עם זה החבור לבנות ולא לסתור הייתי משיב על זאת אמנם צריך אני לדון לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו מה שאמר שקיים את שתי הנוסחאות והא דאיכא סהדי הא דליכא סהדי ניחא שפיר אי הוה ברייתות או משניות או מימרות דאמרינן הא מיירי הכי והא מיירי הכי ואי בשמעתין לימא לן מר הא הלכתא וסוגיא אזלא מפרשינן לה להאי גירסא הכי ולהאי גירסא הכי אנן דינא בעי לאגמורן והוה ליה לפרושי לן ואנהר עיינין דמן כמה שנין רברבנוהי משתבשין ועוד מאי דסיים אי אית ליה שטרא לא השמיעו הקורא יפה שהרי פירש ר\"מ ז\"ל ותמה אם כן עשו מלוה על פה כמלוה בשטר והדין עמו אלמא נלמוד מדבריו כי כל מה שטרח להאיר עינינו בהלכה זו לפי שהיה מלוה על פה וגם הבננו מדבריו שאם היה בשטר דיו בשובר כמו שכתב בכמה מקומות ושמא הייתי יכול לדקדק בשאר דבריו אם לא היה בהן סתירה ודי לי שאעמוד בשלי:" + ], + [ + "התנה המלוה על הלוה כו' עד אצל פלוני. פרק שבועת הדיינין (דף מב) ובהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "התנה המלוה על הלוה כו' עד אצל פלוני. פרק שבועת הדיינין (דף מב) ובהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "הרי שפרעו וטען המלוה עד וכן כל כיוצא בזה. כהוראת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "התנה הלוה שיהיה נאמן עד בלא שבועת היסת אינו נשבע. בהלכות הרב אלפסי ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "התנה המלוה שיהיה גובה כו' עד לאבד ממון חבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו הם דברי הרב ז\"ל וכו' לקחו ממנו אחר התנאי אינהו הוא דאפסידו אנפשייהו עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת בגיטין פרק הנזיקין ושם השבנו בשיטתנו כיד אלהינו הטובה עלינו על הכל יתגדל וכאן אשיב על מה שהזכיר דאינהו הוא דאפסידו אנפשיהו אתמהה השתא ומה מלוה בשטר סתמא אלמלא דקי\"ל בבבא בתרא ובכמה דוכתי דשטרא אית ליה קלא לדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ולדעת רשב\"ם והעומדים בשיטתן נ\"ע דסהדי אית להו קלא לא הוה טריף מינייהו דהוה אמר לא הוה ידענא לך דמשעבדנא לך ובהאי תנאה מי שמעי אינשי ואית להו קלא בשוקא למימר פלוני קביל עליה כך וכך הא ודאי ליתא אלא העולם אומר פלניא איכא עליה שטרא ובתנאי כי הא לא סליק איניש אדעתא וסברא היא דודאי לא שמע בה דא\"כ לא שדי איניש זוזי בכדי כדאיתא פ\"ק דמציעא וכמה דוכתי וזה פשוט:" + ] + ], + [ + [ + "החוב באחריות הלוה עד משלם הלוה מחצה. בגיטין פרק הזורק:" + ], + [ + "היה ראובן חייב לשמעון מנה ואמר ללוי הולך לשמעון וכו' עד שיגיע ליד שמעון כל חובו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחריות לוי השליח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו סוף פ\"ק דגיטין (ד' יט) והיא פלוגתא דרב ושמואל ותניא כוותיה דרב דאמר הולך כזכה ואם בא לחזור אינו חוזר וכן פסקו כל הפוסקים וכתב ר\"י אלפס ז\"ל כי במלוה ופקדון הולך כזכה ואם בא לחזור אינו חוזר לפיכך אם מחזירו בלא דעת המלוה פשע ואם העני ואין לו ממה שיגבה ממנו השליח חייב כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בעצמו בסמוך ואני מוסיף אם כפר או מת או הלך למדה\"י וכיוצא בזה נמצא השליח חייב באחריותו:" + ], + [ + "ראובן שהיה חייב לשמעון מנה וכו' עד קיים שוברך והפטר. פרק מי שמת בבלי וירושלמי:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מקח וממכר וכו' עד השאר מראובן. הביאור פ\"ו מה' מכירה ועיקר ההלכה בירושלמי:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ] + ], + [ + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אין דנין מדין זה וכו' עד כאומר לא פרעתי דמי. בשבועות פרק כל הנשבעין ובכתובות פרק הכותב (דף פ\"ח):", + " וכן מלוה שבא להפרע עד כאומר לא פרעתי. פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "אין דנין מדין זה וכו' עד כאומר לא פרעתי דמי. בשבועות פרק כל הנשבעין ובכתובות פרק הכותב (דף פ\"ח):", + " וכן מלוה שבא להפרע עד כאומר לא פרעתי. פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "יורש שבא להפרע עד נשבע אפילו ליורשי מלוה. פרק הכותב:" + ], + [ + "יורש קטן שהיה שט\"ח כו' עד בחיי אביהם. פ\"ק דב\"ב (דף ז ע\"ב) :" + ], + [ + "המוציא שט\"ח על חבירו עד מגבהו. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :", + " מכאן אתה למד עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים ז\"ל ורבותינו נ\"ע והביאור פי\"ט דהלכות עדות:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד וזהו הנקרא טורף. פ\"ק דמציעא (דף יד) :", + " בד\"א בקרקעות שהיו לו עד שבממון קיים. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד וזהו הנקרא טורף. פ\"ק דמציעא (דף יד) :", + " בד\"א בקרקעות שהיו לו עד שבממון קיים. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "עשה שדהו אפותיקי עד מן המשועבדין לעולם. פ\"ק דנזיקין ובהלכות בגיטין פרק השולח וביבמות ירוש' ריש פרק אלמנה לכהן גדול:" + ], + [ + "עשה שדהו אפותיקי לב\"ח וכו' עד אבל אם מכרה ממכר עולם אינה מכורה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הבחין ולא הבין דרך הירושלמי אשר מצא על זאת המימרא עכ\"ל: ואני אומר כבר קדמני בזה רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל והשיב תשובות נצחות בספר מלחמות וז\"ל בגיטין פרק השולח כתוב בהלכות ירושלמי על העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב\"ג אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלה על דעת שתהא אשה מחזרת על בתי דינין הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל מכרן לעולם אינן מכורין [ומה] שכתב הראב\"ד ז\"ל אני איני יודע למה הביאו כאן כי אין זה דומה למה שאמרו בשמועה זו כי מה שנאמר כאן הוא באפותיקי סתם ולאשה בכתובתה לא באותן ג' שדות שנכתבו בכתובתה שקבלן עליה כצאן ברזל אלא באפותיקי אחר שהוא חוץ לכתובתה ואותה הברייתא שהוזכרה בירושלמי באפותיקי גמור לבעל חובו ולאשה באותן שלש שדות של צאן ברזל שנכתבין לאשה בכתובתה ועליהם אמרו מכורה לשעה והלוקח יחוש לעצמו שאם לא הניח שאר נכסים כשיבא לגבות תהא יוצאה מתחת ידו לפי שאינן מכורין לעולם ואילו באפותיקי האמור בשמועתנו אמרו גובין משאר נכסים אלמא אותה שדה של אפותיקי מכורה לעולם וש\"מ דבאפותיקי סתם קאמר ורשב\"ג פליג בתרוייהו דבאפותיקי סתם אמר רשב\"ג מכורה לשעה אבל כשתבא האשה לגבות גובה ממנו ובאפותיקי גמור שהן ג' שדות של צאן ברזל אפילו לשעה אינן מכורין ונראה לי דבאפותיקי סתם קיי\"ל כרבנן שגובין משאר נכסים אחד בעל חוב ואחד כתובת אשה בשטפה נהר אבל נכסי צאן ברזל הלכה כרשב\"ג שאפילו לשעה אינן מכורין דהא איפליגו בהו ר' יוחנן ור' אלעזר בירושלמי והכי איתא התם ר' יעקב בר אחא אמר בנכסי צאן ברזל פליגי ר' יוחנן ור' אלעזר ר' יוחנן אמר אם מכרן אינן מכורין אמר לו ר' אלעזר אוכלין בתרומה ואת אמר מכרן אינן מכורין א\"ל הרי עבדי מלוג אוכלין מכחו ואת אמר מכרן אינן מכורין משלך נתנו לך בדין הוה שלא יאכל בתרומה והם אמרו אוכלין והם אמרו מכרן אינן מכורין במה אנן קיימין בשמכרן לשעה אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין אם במכרן לעולם אבל מכרן לשעה דברי הכל מכורין נשמעינה מן הדא העושה שדהו אפותיקי לבעל חובו ולכתובת אשה ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב\"ג אומר לכתובת אשה אינה מכורה כו' הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל במכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין ר' אלעזר כרבנן ר' יוחנן כרשב\"ג וכיון דקאי ר' יוחנן כוותיה הלכתא כוותיה ואמרינן נמי ייחד לה ארעא בארבעה מצרנהא או אפילו בחד מצרא שקלא ליה בלא שבועה בין מן היורשין בין מן הלקוחות אלמא אינו מכור כלל שאם היה מכור אינו יוצא מרשות לוקח בלא שום שבועה ובגמרא המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור לא ימכור ואמרינן נמי בכתובות כל היכא דאמור רבנן לא ליזבון אע\"ג דזבן לא הוי זביניה זביני אא\"כ פירשו אם מכרו מכור דקא מפרש לענין נכסי מלוג לאשה פרק האשה שנפלו לה נכסים וסלקא שמעתא בהכי הילכך אפילו לשעה אינן מכורין כנ\"ל באמת, ע\"ד כא\"ן דבר\"י הר\"ב מכאן ואיל\"ך דבר\"י התלמיד:
אמר המחבר וזה הירושלמי נשאל עליו רבינו הגדול ז\"ל והשיב שהוא באפותיקי סתם והלוקח יחוש לעצמו להשאיר נכסים לבעל חוב לדחות אצלם שיאמר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו והוא הברייתא ששנויה כאן בגמרא שלנו וכבר נמצא במסכת שביעית בפ' אחרון גירסא ירושלמית המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה ר' אחא אמר מכורה לשעה ר' יוסי אמר אינה מכורה לשעה והוינן בה הכותב שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו ומכרה הרי זו מכורה והלוקח יחוש לעצמו ופריק מתניתא בשאמר יהא לך פרעון מזו מה פליגין בשאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו וה\"ז מבואר וא\"ת מה יחוש הלוקח לעצמו יותר משאר הלוקחים ממי שיש עליהם בעל חוב וכתובה י\"ל ששאר מלוין דעתן להסתלק במעות ומחזרין אחריהם וזה דעתו על אותה [שדה] והוא יחזור לגבותה ממנו ועוד לפי שכל המלוין צריכין שבועה וזו כיון שייחד לה אינה צריכה שבועה א\"נ מילתא בעלמא קאמר יחוש כשאר לוקחין משועבדין וענין הירושלמי שבמסכת יבמות ברור הוא שנחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר בנכסי צאן ברזל ר' יוחנן אמר אינן מכורין דידה הוו ור' אלעזר אמר מכורין ברשותיה קיימי ושאלו בגמ' במכורין לשעה פליגי דר' יוחנן מבטל המכר מיד דומיא דנכסי מלוג שלה או במכורין לעולם פליגי ור' אלעזר מקיים המכר לעולם וגובה משאר הנכסים שיש להן אחריות אבל מהן אינו גובה לעולם דמטלטלי דבעל נינהו והביאו ראיה מזו הברייתא דהעושה שדהו אפותיקי דפליגי רשב\"ג ורבנן ואין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין אמרי אתיא דר' אלעזר כרבנן ודרבי יוחנן כרשב\"ג הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין ור' יוחנן מבטל מפני שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין ואין לה עסק עם אחרים ואפי' מחיים דבעל בטל המקח ור' אלעזר סבר כרבנן הילכך אין חוששין לכך עד שתבא לגבות ואם לא מצאה נכסים גובה מהן כדין אפותיקי זהו דרך הירושלמי ברור ומפורש ורבינו הגדול שכתב גבי שדה הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל במכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין שיטה שבגמ' ירושלמית תפס ודבר פשוט דמשדה של אפותיקי ודאי גובה ממנו אם אין לו שאר ולא הוצרך הירושלמי הזה לדעת חכמים אלא לומר דהעושה שדהו אפותיקי גובה משאר נכסים השנויים בגמרא שלנו כשמכרה לאחר הוא והיא הברייתא השנויה בירושלמי:
ואני חוזר עתה לדינו של הראב\"ד ז\"ל באפותיקי מפורש שהוא מבטל המכר לשעה ואין דינו נכון וכבר נדחה הדין הזה מהיותו נלמד מן הירושלמי שאינו אלא באפותיקי סתם ומחלוקת ר' יוחנן ור' אלעזר בנכסי צאן ברזל שלה הוא ובגמרא שלנו מפורש בפלוגתא דמכנסת שום לבעלה היא אומרת כליי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן רב יהודה אומר הדין עמה משום שבח בית אביה דידה הוו ואיתמר עלה נמי אע\"ג דתניא כוותיה דר' אמי מסתברא כוותיה דרב יהודה משום שבח בית אביה דשמעת מינה דליתיה להאי דינא אלא בנכסי צאן ברזל שהכניסה מבית אביה דאינון שבח שלהן אבל בשדה שכתב לה אפותיקי משלו לכתובתה התוספת הדין עמו וכיון שהדין עמו ליתן דמים מכורין הן כדמוכח התם בגמרא בהדיא דמייתי תניא כוותיה דרב יהודה דהדין עמו מדתניא רצה הבעל למכור לא ימכור וכו' וכן הא דאיתמר בכתובות ייחד לה ארעא בארבעה מצרנהא או בחד מצרא נוטלת בלא שבועה לא שלא תהא מכורה כלל אדרבה מדאיצטריך להו למימר גובה בלא שבועה ש\"מ שהמקח קיים עד שעת גביית כתובתה אלא שאין לחוש להתפסת צררי אחר היחוד הזה שכבר סמכה דעת שניהם עליו דאילו במקח בטל מיד לא איירי התם דבשבועה של יתומים עסקינן תדע שהרי לענין אפותיקי סתם או מפורש אין בו חילוק בין מצר לו מצרים אחד או ארבעה או שלא מצר כלל אלא שייחד שדה שיש בעיר פלונית משועבדת לך ולא יהא לך פרעון אלא ממנה אלא דין אחד לשבועה מפני סמיכות דעתה של אשה ושל בעל ותדע דהא מטלטלי ואיתנהו בעינייהו בלא שבועה ואם מכרן מכורין אף לעולם שהעושה שורו אפותיקי לבעל חוב ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו ולא כתובת אשה דטעמא משום דלית לה קלא הוא לא שנא בעל חוב ולא שנא כתובת אשה והכא לא איירי בדאקני מטלטלי אגב מקרקעי כדרבא ועוד שהרי נחלקו בירושלמי באפותיקי מפורש לבעל חוב ור' אחא אמר מכורה לשעה וסוגיין בגמרא דילן כוותיה כדמשמע בהדיא בבבא מציעא ובשאר דוכתי טובא דלוקח שדה של אפותיקי מפורש מקחו מקח אינו אלא שלא יסלקנו לוקח בדמים בשעת גבייה אבל לוה מסלקו בזוזי אפילו בשעת תביעה והרי הרב ז\"ל מודה כן וכיון שבעל חוב מכרו מכור לשעה אף באשה למה יבטל מכר מיד לא מצינו לדעת חכמים שיפה כח אשה משל בעל חוב אלא אדרבה מקולי כתובה אנו שונין בהן בהרבה מקומות ולא שמענו הדעת הזו אלא לרשב\"ג שהוא שונה חומרי כתובתה בכ\"מ ואין הלכה כמותו ואל תשיבני יבמה שמבטלת מקח מיד כדאיתמר בכתובות בין חלק ואח\"כ ייבם בין ייבם ואח\"כ חלק לא עשה ולא כלום דהתם כבר הגיע שעת גבייתה של כתובה זו שלה והעמידו כל הנכסים ברשותה ועשו אותן כאילו הכניסתן מלוג ליבם וכבר פירשתי בחבור הזה במסכת יבמות בהא דתניא התם המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב\"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות דרישא ודאי בשום שלה הלכה פסוקה כדרב יהודה דאמר הדין עמה משום שבח בית אביה בשום שלו לא ימכור מכר הוא בין לפרנסה בין לשאר דברים הוא אינו מוציא מיד הלקוחות לעולם היא מוציאה מידם לכשתבא לגבות כתובתה מהן ודברי רשב\"ג שאמר הבעל מוציא משום דקסבר מקח בטל מהן מיד לפי שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין הילכך אפילו הוא עצמו מוציא אין הלכה כן זהו שכתב בהלכות והאי מכרו שניהם לפרנסה דקאמר רשב\"ג הבעל מוציא לא איפשיטא שפיר דנעביד מעשה ובגמ' נמי רמיזא דתניא כוותיה דר' אמי עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש ותניא כוותיה דרב יהודה המכנסת שום וכו' ואמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה וא\"ל רבא לרב נחמן והתניא כוותיה דר' אמי א\"ל אע\"ג דתניא כוותיה דר' אמי הלכה כרב יהודה משום שבח בית אביה מדקא הוי בה רבא בהאי לישנא והתניא כוותיה דר' אמי משמע דכר' אמי תניא וכרב יהודה לא תניא אלמא חוששין היו לזאת הברייתא שבלשון יחיד הם שונין אותה לרשב\"ג ולא לרבנן ודע שכבר נמצא למקצת הגאונים כן דבשדה שהכניסה צאן ברזל מקח בטל מיד אבל לא בשאר נכסים כולן ומי שרוצה לקיים הלכה כרשב\"ג במכרו שניהם לפרנסה לפי דעתי יפרשו שום שהכניס לה משלו כגון שהכניסה לו ממון של נדוניא ושמו שדה שלו כנגד ממון הנדוניא וכתב לה שיהא אותו שדה במקום השום ואחריות השדה על כל נכסיו בזו אמרו שאע\"פ שלא הוחזק שדה לבני משפחה יש בו משום שבח בית אביה והרי הוא לה קנוי כממון הנדוניא והדין עמה ליטול אותו משום שבח בית אביה לפיכך מכר בטל בו מיד והויא כרבא והתניא כוותיה דר' אמי יש לפרש משום דס\"ד דרב נחמן משום סיוע דברייתא פסק כרב יהודה ואקשי ליה אטו כרב יהודה תניא כר' אמי לא תניא ואמר ליה אע\"ג דתניא נמי כוותיה מסתברא כרב יהודה ואין דרך מתחוור לפסוק הלכה כאותה ברייתא אלא בענין הזה וכיוצא בו דמ\"מ בנכסים שלו בין של אפותיקי סתם בין של מפורש המקח קיים עד שתבא לגבות כתובתה ושוב חפשתי בדברי הגאונים ומצאתי לבעל המתיבתא שכתב בפירוש אותן שלש שדות אחת שכתב לה שום משלו דשיימינן לתכשיטין ולמאני כלומר דנדוניא ואמר לו דמיהון כן וכן ודמי ארעא כן וכן הא ארעא חלופיהן ופטירנא מן אחריות תכשיטיה ומאני קרובים דברי הגאון לדברינו והאמת יורה דרכו עכ\"ל בספר המלחמות מסדר נשים ועיניך הרואות כי ר\"מ ז\"ל הבחין והביא דרך הירושלמי שמצא שם בזאת המימרא מפ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק השולח והדרך הארוכה כמה וכמה קצרה כמה וכמה כפי קבלתו וסברתו וכן כל מדברותיו לא זז ממדת רבותיו ולשונם וענינם שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן אות באות:" + ], + [ + "עשה עבדו אפותיקי וכו' עד שאין לו קול. פ\"ק דנזיקין ופרק המניח ובר\"פ חזקת הבתים (דף מד) :" + ], + [ + "עבד שעשאו רבו אפותיקי וכו' עד עבדי אתה. בגיטין פרק השולח (דף מ) והביאור פרק א' ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק. (הרב השמיט ההשג\"ה והי\"א מתורצת בספרו ופרק ז' מהלכות חובל ומזיק ע\"ש ובמגיד משנה ובלשון ספר המלחמות דלעיל יעק\"ב):" + ], + [ + "המקדיש נכסיו אין בעל חוב עד כמו שביארנו בערכין. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כג) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ] + ], + [ + [ + "כשיורדין ב\"ד לנכסי הלוה עד בפני לווין. פ\"ק דנזיקין (דף ח) ובגיטין פ' הניזקין (דף מח) :", + " בד\"א כשבא להפרע עד מן הזיבורית. בערכין פרק שום היתומים (דף כא כב) ובגיטין פרק הניזקין ובשבועות פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין נפרעין מנכסים משועבדין עד כאילו אינן. בגיטין פרק הניזקין (דף מח נ') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון וכו' עד הנחתי לך מקום לגבות ממנו. פ\"ק דנזיקין (דף ח') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיש לו עליו חובות עד אע\"פ שהוא אחרון. בבבא בתרא פרק מי שמת (דף קנז) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ) :", + " קידם אחר משאר כו' עד זכה בהן אחר. בכתובות פרק הכותב (דף פד) ובגיטין פ\"ק (דף יא) :" + ], + [ + "מי שיש לו עליו חובות עד אע\"פ שהוא אחרון. בבבא בתרא פרק מי שמת (דף קנז) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ) :", + " קידם אחר משאר כו' עד זכה בהן אחר. בכתובות פרק הכותב (דף פד) ובגיטין פ\"ק (דף יא) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ] + ], + [ + [ + "בעל חוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דמציעא (דף ט) ובב\"ב פ' מי שמת והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך ראובן שלוה משמעון כו' עד על הדרך שפירשנו כו' עד אפילו הן מאה. פ\"ק דמציעא והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "כל הפירות שאכל הלוקח כו' עד וגובה מן השבח. במציעא פ\"ק ובנזיקין פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "מתנה ששבחה וכו' עד גובה את כולה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת יחיד הוא זה וכו': ואני אומר עיקר זו ההלכה פ\"ק דמציעא (דף טו) ודיו לר\"מ ז\"ל שיאמר כלשון רבותיו ויסכים עמהם:", + " ואם קיבל הנותן עד בהוצאתו כלום. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "וכן יתומים שהשביחו עד מן השבח כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זו דעת יחיד היא וכו': ואני אומר דברי המפרשים רבים אצלנו גם בזאת פ\"ק דמציעא והארכנו בה במקומה בשיטתנו אבל די לר\"מ ז\"ל שכתב כדעת רבותיו נ\"ע:", + " אבל אם שבחו נכסים מאליהן עד את דמיו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "וכן יתומים שהשביחו עד מן השבח כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זו דעת יחיד היא וכו': ואני אומר דברי המפרשים רבים אצלנו גם בזאת פ\"ק דמציעא והארכנו בה במקומה בשיטתנו אבל די לר\"מ ז\"ל שכתב כדעת רבותיו נ\"ע:", + " אבל אם שבחו נכסים מאליהן עד את דמיו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "היתה השדה אפותיקי וכו' עד מן המוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר אטו דידיה היא שמעתא היא פרק הגוזל עצים ופ\"ק דמציעא ור\"י אלפס ז\"ל כתבה שם באורך הלשון ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל מקשה הוא ומראה עצמו כאילו אינו יודע ואין שם מקום להסתפק לפי דעתי כלל שהרי שמין ההוצאה לבד והשבח לבד ורואין איזה מהן יתר וחולקין אותו כדבריו וכן הוא בהלכות ואין זו צריכה לפנים ור\"מ ז\"ל גומר החילוקין כולן בלשונו וגם אני מצמצם להראות אות בדבריו ואם היה טעות בספרו יתקן וז\"ל ואם היה השבח פחות מן ההוצאה אין לו מן הטורף אלא דמי חצי השבח וחוזר וגובה מן המוכר חצי השבח שנטרף בלבד עכ\"ל המוגה מן הספר שהעיד עליו בחתימת ידו שהוגה לפניו ע\"כ:" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף קי) והאחרונה פרק הגוזל עצים:" + ] + ], + [ + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "אין כותבין אדרכתא עד על נכסיו מיד. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "זה שאמרנו שאם לא בא עד תשתדף. האמירה בזה הפרק ועיקר ההלכה פרק הגוזל ומאכיל וכתב ר\"י אלפס בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "ומאימתי אוכל הטורף וכו' עד ההכרזה. במציעא פרק המפקיד (דף לה) :" + ], + [ + "כל אדרכתא עד אינה שומא. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסט) :" + ], + [ + "שלשה שירדו וכו' עד שמין ביניהן. בב\"ב פרק בית כור (דף קו) :" + ], + [ + "ב\"ד ששמו לטורף וכו' עד כזה הורו: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר בשלא הכריזו קאמרי עכ\"ל: ואני אומר אפשר אינה השגה ואם היא מחלוקת דיו לר\"מ ז\"ל שכל המורים מודים וגם טענה אין בהשגת המחלוקת להשיב עליה ועיקר ההלכה פרק המפקיד והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "ב\"ד ששמו לבעל חוב עד סוף הפרק. פרק המפקיד (דף לה) :" + ] + ], + [ + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "בשטרי החובות אינו כן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה וכו': ואני אומר התימה הזה אינו על ר\"מ ז\"ל כ\"א על התלמוד פרק גט פשוט ומרגלא בפומנא לתרוצי בהאי קושי' בכ\"מ דאמר לוה לא בעינא לנטורי שובר דילמא מיפסיד או מגניב או דאכלי ליה עכברי ובעינא שלומי זימנא אחריתי הדין עמו אלא היכא דלא אפשר כותבין שובר כדמסיק תלמודא והביאור פרק ששי דהלכות טוען ונטען:" + ], + [ + "מי שבלה שטר חובו וכו' כיצד מקיימין לו שטר כו' ואם לא כתבו כן כו' עד שתתקיים עדותן: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו וכו': ואני אומר כל זמן שלא כתבו ב\"ד שהוזקקו לעדותן של עדים הרי ב\"ד עדים אחרים והם אחרונים שהרי לא נתקיים עדותן של ראשונים שהם החתומים ואע\"פ שנתקיים עדותן של ב\"ד אינו מועיל להם שהם לא ראו ההלואה ולכך קורא אותן ראשונים שכל זמן שלא נתקיים עדותן הוי ליה שטרא חספא בעלמא וכדאסיקנא פרק שני כרב נחמן דאמר אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא אבל היכא דלא איקיים ההוא שטרא חספא בעלמא הוא. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב מדעת רבותיו בעלי התוספות ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "מי שבלה שטר חובו וכו' כיצד מקיימין לו שטר כו' ואם לא כתבו כן כו' עד שתתקיים עדותן: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו וכו': ואני אומר כל זמן שלא כתבו ב\"ד שהוזקקו לעדותן של עדים הרי ב\"ד עדים אחרים והם אחרונים שהרי לא נתקיים עדותן של ראשונים שהם החתומים ואע\"פ שנתקיים עדותן של ב\"ד אינו מועיל להם שהם לא ראו ההלואה ולכך קורא אותן ראשונים שכל זמן שלא נתקיים עדותן הוי ליה שטרא חספא בעלמא וכדאסיקנא פרק שני כרב נחמן דאמר אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא אבל היכא דלא איקיים ההוא שטרא חספא בעלמא הוא. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב מדעת רבותיו בעלי התוספות ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "שטר חוב שנתקרע כו' עד ואם רצה יכתוב שובר. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קס\"ח) :" + ], + [ + "שטר חוב שנתקרע כו' עד ואם רצה יכתוב שובר. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קס\"ח) :" + ], + [ + "הבא לפרוע כל חובו עד ויכתוב שובר. פ\"ק דכתובות ובבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעא) :" + ], + [ + "מי שהוציא שטר חוב במנה כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "מי שהוציא שטר חוב במנה כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "עדים שאינן יודעים לחתום עד והשטר פסול. פ\"ב דגיטין (דף יט) :" + ], + [ + "ראש ב\"ד שהיה יודע ענין השטר עד מלה מלה: כתב הראב\"ד ז\"ל שטר מעשה ב\"ד עכ\"ל: ואני אומר גם אנחנו כר\"מ ז\"ל קבלנו אף בהלכה זו פ\"ב דגיטין (דף יט) ומדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרינן מידי הוא טעמא אלא משום אימתא מה לי הא ומה לי הא:" + ], + [ + "שנים שהיו בעיר וכו' עד לנפילה. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "שנים שהיו בעיר וכו' עד לנפילה. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "שנים שהוציא כל אחד וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :" + ], + [ + "שנים שהוציא כל אחד וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "התנה המלוה עם הערב ואמר לו ע\"מ שאפרע וכו' עד שיש נכסים ללוה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא שאע\"פ וכו': ואני אומר ח\"ו שאפילו אחד מתלמידיו ישתבש והיא הלכה רווחת סוף בבא בתרא אלא גירסא ספרדית ישרה היתה לו שגורסת אלא חסורי מיחסרא והכי קתני כו' עד תחלה כלשונו ממש בפסקא זו ומלשון אלא דייקינא בכל דוכתא שחוזר ממה שאמר תחלה וגם גורס תחלה בין בנתבע מן הערב תחלה בין בנפרע מן הערב תחלה וסובר כרבו דכל תנאי שבממון קיים והדין עמו ועוד דקיי\"ל דכל לישנא יתירא דאתי לטפויי מילתא קאתי ואנחנו אין לנו לשבש שכנגדנו אם מה שראו עיניו לא ראו עינינו וכל שכן שאלמלא הוא לא מצאנו ידינו ורגלינו כד\"ן:" + ], + [ + "אבל אם אמר לו הלוהו כו' כולן לשון ערבות הן כו' עד ממי שארצה אפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה שבוש עכ\"ל: ואני אומר אע\"ג דרבוותא פסקו הלכתא כרב הונא דאמר כולן לשון קבלנות הן ר\"י אלפס ותלמידו רבי יהוסף הלוי אבן מיגש ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ור\"מ והראב\"ד ז\"ל כולן פוסקין כרבא דבתרא הוא אמנם נחלקו בנסחאות פרק גט פשוט כמו שכתבתי כי מה שראה זה שמא לא ראה זו וחשבה לשיבוש:" + ], + [ + "ערב של כתובה כו' עד וקבלן של כתובה חייב: אע\"פ שנרא\"ה שהר\"ב השמי\"ט השג\"ה מתורצ\"ת הי\"א בכל\"ל ההי\"א דלעיל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כי האב אע\"פ שלא קנו מידו עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל הורו כר\"מ ז\"ל ואמרו כי כולן צריכין קנין חוץ מערב בשעת מתן מעות ועיקר אלו ההלכות בבבא בתרא פרק גט פשוט ובערכין פרק שום היתומים:" + ], + [ + "ראובן שמכר לשמעון שדה ובא לוי וכו' עד וכזה הורו רבותי: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאם אמר בשעת מתן מעות משתעבד ואין בערבות משום אסמכתא עכ\"ל: ואני אומר שמא המקרא לפניו השמיט או נתמהר בקריאתו עד שלא התבוננו דבריו שהרי ר\"מ ז\"ל עצמו כתב בתחלת זה הפרק אמר לו בשעת מתן מעות הלוהו ואני ערב נשתעבד ואינו צריך קנין עכ\"ל ולפיכך צריך לומר כי זה הדין אינו בשעת מתן מעות וגם מה שכתב שאין בערבות אסמכתא תמה אני אם יצא מפיו שהרי כל השמועה וכל הסוגיא בדינא דאסמכתא אזלא וסוגיא דגרס אמר אמימר ערב משתעבד מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי לר' יוסי דאמר אסמכתא קניא ערב משתעבד לר' יהודה דאמר אסמכתא לא קניא ערב לא משתעבד כו' אלא ודאי לא אמרה:" + ], + [ + "וכן הערב או הקבלן עד ולפיכך לא נשתעבד. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שלוו בשטר אחד עד שלא פירש. ירושלמי במסכת שבועות והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שנים שערבו לאחד וכו' עד בשאר החוב: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור אלא לפי המנהג ולמדין מן העכו\"ם לישראל עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא ועיקרה בירושלמי ולכולם יש להם פנים:" + ], + [ + "ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שלא פירש קצב הדבר שערב עד ודברים של טעם הם למבין: כתב הראב\"ד ז\"ל וא\"כ לא ברב ולא במעט וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא גבי המקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו כו':" + ], + [ + "מי שאמר לחבירו הלוהו ואני ערב כו' עד ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל דל אסמכתא מהכא וכו': ואני אומר הנה הראב\"ד ז\"ל הלך לפי שיטתו שלמעלה שאין אסמכתא בערבות ואנחנו לפי שיטתנו שהיא עיקר ויסוד לשמועתנו כמו שכתבתי בזה הפרק מה שסלקה בגמרא דחייה בעלמא לרבותא אמרת וגם מה שכתב כאן נפש תחת נפש מחודש ותימה גדול אצלנו:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "מלוה שתבע את הלוה עד ואני אשלם לך. סוף מסכת כתובות (דף קח) ובירושלמי:" + ], + [ + "מלוה שתבע את הלוה עד ואני אשלם לך. סוף מסכת כתובות (דף קח) ובירושלמי:" + ], + [ + "ערב שקידם ופרע לב\"ח ה\"ז חוזר וגובה מן הלוה וכו' בד\"א כשאמר לו לוה וכו' עד חייב לשלם לו כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברים שאין הדעת מקבלתן ואין השכל סובלן עכ\"ל: ואני אומר דעתנו מקבלתן ומישרתן וראייתן מפרק בתרא דכתובות (דף קח) גבי מתני' דהפורע שטר חובו של חבירו כו' דאסיקנא כחנן דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי ובירוש' נמי בפורע שטר חובו של חבירו הכי מייתי לה ומה לי ערב פורע ומה לי איניש אחרינא מאחר שפרע שלא ברשות וכן הסכים וכתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביא הירושלמי ג\"כ בהלכות שם ותדע שדעת רבינו משה ז\"ל בכך שהרי סמכו ענין לוין:", + " וכן הפורע שטר חובו של חבירו עד ומוחל לו. הוא הדבר אשר כתבתי לך מדעת רבינו יצחק אלפס ז\"ל ומן הירושלמי סוף כתובות:", + " מת הלוה וקידם הערב כו' עד והרי הוא נותן חייבין לשלם. בבבא בתרא (דף קעד) פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כל ערב שבא ליטול עד ולא פרע זה כלום. פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "האומר לחבירו וכו' עד כשאר כל טענת הממון. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ] + ], + [ + [ + "שטר שכתוב בכל לשון עד הרי הן כחרס. פ\"ק דגיטין (דף ג) ופ\"ב ומייתי מקצתה פ\"ב דעדיות:", + " הורו רבותי שאפילו שט\"ח שלהן וכו' עד איני מודה בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורו רבותיו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בזה אלו אומרים בכה ואלו אומרים בכה:", + " אם לא ידעו דייני ישראל וכו' עד שאין לו קול. בגיטין פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "שטר שכתוב בכל לשון עד הרי הן כחרס. פ\"ק דגיטין (דף ג) ופ\"ב ומייתי מקצתה פ\"ב דעדיות:", + " הורו רבותי שאפילו שט\"ח שלהן וכו' עד איני מודה בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורו רבותיו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בזה אלו אומרים בכה ואלו אומרים בכה:", + " אם לא ידעו דייני ישראל וכו' עד שאין לו קול. בגיטין פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "שטר שכתוב בו אסתירא וכו' עד בדבר שאין בו ספק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש ואינו נוטל אלא אסתירא עכ\"ל: ואני אומר אינו שבוש אצלנו אלא ישר וכך קבלנו פירוש הנכון פרק גט פשוט ובכל מקום בתלמוד והוא ענין קרוב לטעות בין המעות לאיסרין כדאיתא פרק קמא דקדושין בשמעתין דפרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי אבל לומר שטועין בין איסר אחד למאה מעי דחוק הוא ביותר ואין תולין בכך אלא כמו ממאה למאתים או ממאתים למנה וכדמשמע פרק בית כור וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעתם:", + " לפיכך כל שטר שיש בו עד סוף הפרק. הכל בב\"ב פרק גט פשוט (דף קסה קסו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "שטר שכתוב בו אסתירא וכו' עד בדבר שאין בו ספק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש ואינו נוטל אלא אסתירא עכ\"ל: ואני אומר אינו שבוש אצלנו אלא ישר וכך קבלנו פירוש הנכון פרק גט פשוט ובכל מקום בתלמוד והוא ענין קרוב לטעות בין המעות לאיסרין כדאיתא פרק קמא דקדושין בשמעתין דפרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי אבל לומר שטועין בין איסר אחד למאה מעי דחוק הוא ביותר ואין תולין בכך אלא כמו ממאה למאתים או ממאתים למנה וכדמשמע פרק בית כור וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעתם:", + " לפיכך כל שטר שיש בו עד סוף הפרק. הכל בב\"ב פרק גט פשוט (דף קסה קסו) והרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5410d6ca2a2e2b29113ba5002ccdf58bb4c8366b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1042 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Creditor and Debtor", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Creditor_and_Debtor", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להלוות לעני כו' עד לא תהיה לו כנושה. במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות:", + " ומצות עשה לנגוש את העכו\"ם עד למדו שזו מצות עשה. בספרי לנכרי תגוש זו מצות עשה:" + ], + [ + "מצות עשה להלוות לעני כו' עד לא תהיה לו כנושה. במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות:", + " ומצות עשה לנגוש את העכו\"ם עד למדו שזו מצות עשה. בספרי לנכרי תגוש זו מצות עשה:" + ], + [ + "אסור לאדם להראות עד אם תבעו. במכילתא וסוף פרק איזהו נשך:", + " וכשם שאסור לזה לתבוע עד אל תאמר לרעך לך ושוב וכו'. פרק המקבל:", + " וכן אסור ללוה ליקח ההלואה וכו' עד חביב עליך כשלך. משנה במסכת אבות:" + ], + [ + "כשיתבע המלוה וכו' עד ולא יביאם לב\"ד. פרק הכותב ותקנת הגאונים ז\"ל:", + " וגובין מכל קרקע עד יגבה מהן בעל חובו. בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אין בעל חוב גובה עד שהכל לבעל חובו. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "היו לו מטלטלין או קרקע וכו' עד מצווין לפדותו. זאת הסכמת הגאונים הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "מסדרין לבעל חוב עד ויתנו לבעל חובו. פרק המקבל:" + ], + [ + "מלוה שבא ליפרע עד סוף הפרק. פרק בתרא דכתובות:" + ] + ], + [ + [ + "דין תורה כו' עד כמו שביארנו. זה סדר הענין בלבד כדרך המחברים אבל עיקר הדינין ופרטיהן אחריהן לפנינו והביאור של זה הוא פ\"א שהתחיל באלו ההלכות:", + " ואם לא נמצא כו' עד לך ותפוס אותן. גם זה הקדמת הסדר ורובו פרק המקבל:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "טען שיש לו והחביא אותן עד נכסיו של זה. כל זה מפרק המקבל ופ\"ק דמציעא ותקנת הגאונים ז\"ל והוראת עצמו לסדר אלו ההלכות למען ירוץ קורא בו:" + ], + [ + "ראובן שהוא חייב לשמעון וכו' עד אלא בשבועה. פרק קמא דמציעא ובכתובות פרק שני ובגיטין פרק השולח:", + " וכן כל מי שיש עליו שטר חוב עד על שטרו של זה. פ' איזהו נשך:" + ], + [], + [ + "הרב שלוה מעבדו עד שהן מנדונייתה. בכתובות פרק מציאת האשה ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ופרק מי שמת ובגיטין פרק השולח וכן בכל התלמוד הלכה רווחת מה שקנתה אשה קנה בעלה ומה שקנה עבד קנה רבו ועבדא דמאן נכסי דמאן והאשה מעשה ידיה לבעלה:" + ] + ], + [ + [ + "אלמנה בין שהיא עניה וכו' עד שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה: כתב הראב\"ד ז\"ל בשעת הלואה אין זה חובל עכ\"ל: ואני אומר קושיא היא זאת לכאורה מן הסברא ולא ע\"פ הגמרא ואי מסברא לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו נמי איכא למימר בשעת הלואתו אין זה חובל ואפילו הכי אשכחן פרק המקבל דמוקי ליה להדיא בין בשעת הלואתו בין שלא בשעת הלואתו ומתרגמינן למיסב משכוניה אלא מאי אית לך למימר דבלשון המקרא נקרא המשכון בלשון חבול ועבוט וכן הוא אומר לא תחבול רחים ורכב ועל כן נשנית המשנה ס\"פ המקבל אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבול בגד אלמנה כלשון ר\"מ ז\"ל ומתרגמינן לא תיסב משכונא כסות ארמלתא וכן בילמדנו פרשת אלה פקודי המשכן למה משכן משכן שנתמשכן פעמים שנים על ידיהן הוא שאנשי כנסת הגדולה אומרים חבול חבלנו שנתמשכן ב' פעמים ע\"כ למדנו כי חבול ועבוט שייך במשכון ומינה דמתני' סתם בכל ענין נשנית ומ\"ש עוד ולא ע\"פ ב\"ד הדין עמו דאי ס\"ד שלא ע\"פ ב\"ד מאי שנא אלמנה משאר בעלי חובות הא בהו נמי כתיב לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו וכתיב בחוץ תעמוד ולא גרעה באלמנותה משאר בעלי חובות אלא ודאי אפילו ע\"פ ב\"ד וכלשון ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "וכן המלוה את חבירו עד כי נפש הוא חובל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר עכ\"ל: ואני אומר דעתו לומר בזה כמו שאמר על לשון האלמנה וכבר השבתי תשובה נצחת על זה ועל זה בחדא מחתא לקיים דברי ר\"מ ז\"ל ואינה צריכה לפנים והכל פרק המקבל:", + " ואם חבל מחזיר בעל כרחו עד לוקה: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו במקצתן כי אותן שנתנו לחבול ביום או בלילה שקנה המשכון ונתחייב באונסיו אינו לוקה ומשלם עכ\"ל: ואני אומר חס ושלום וכי פה קדוש רבינו הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה הגע עצמך שמשכנו יום ראשון ולא החזירו לו אינו חייב מלקות מיד ודאי ולוקה תדע שהרי צריך התראה ואין מלקות בלא התראה ואם כן על כרחין מיירי דאיתיה למשכון בידיה בההיא שעתא ולא אהדר ומשום הכי לוקה ואם לא נגנב עד יום ששי ודאי משלם דהא קנייה מדרבי יצחק אלא ודאי אחד מן המעתיקים כתבו ותלאו בראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "חבל כלים הרבה של אוכל נפש כו' כשם שהרכב והרחיים וכו' עד לוקה שתים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו אחד למה אינו והלא רחים ורכב כל כלי בפני עצמו הוא ואין אחד מהם עושה מלאכה אלא אם כן חבירו עמו ואעפ\"כ חייב שתים וגם כן נמי צמד בקר שני בקרים ואע\"פ שאין אחד מהם עושה מלאכה בלתי חבירו למה לא ילקה שתים ועיקר זאת ההלכה במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו אחד עני עד הלוה מדעתו. במציעא פרק המקבל ופרק קמא דנזיקין ובמכילתא:", + " עבר בעל חוב ונכנס עד כבוא השמש: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה אלא מפני שנתחייב באחריותו כדכתיבנא לעיל עכ\"ל: ואני אומר גם אני השיבותי למעלה די והוא ודאי שלא נשתבש וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי. ועיקר ההלכה במציעא פרק המקבל:", + " ואם לא קיים העשה כו' עד מן השמות האלו. פרק המקבל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו אחד עני עד הלוה מדעתו. במציעא פרק המקבל ופרק קמא דנזיקין ובמכילתא:", + " עבר בעל חוב ונכנס עד כבוא השמש: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה אלא מפני שנתחייב באחריותו כדכתיבנא לעיל עכ\"ל: ואני אומר גם אני השיבותי למעלה די והוא ודאי שלא נשתבש וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי. ועיקר ההלכה במציעא פרק המקבל:", + " ואם לא קיים העשה כו' עד מן השמות האלו. פרק המקבל:" + ], + [ + "שליח ב\"ד שבא למשכן וכו' וכל הנמצא בידו עד הלילה בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור שהרי פסק למעלה וכו': ואני אומר מה ענין זה לזה מה שכתב למעלה הוא פרק שני ובסדר תקנת הגאונים ז\"ל והסכמתו שלא יכנס הבעל חוב והשליח בית דין לבית הלוה אלא הלוה עצמו יוציא להם את העבוט שלא תקנו לעקור מגוף תורה דכתיב בחוץ תעמוד וכן הוא שכתב כאן שבא למשכן כו' רצה לומר כהלכתא שעמד בחוץ על פתח הלוה והאיש הנושה הוציא את העבוט אליו החוצה על הסדר הזה והנה הלשון לפניך בפרק השני עיין עליו וכך תמצאנו וזה פשוט ועיקר הדין הזה במציעא פרק המקבל ומייתי לה פרק אלו מציאות:", + " היו לפניו שני כלים עד שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל כמו שאמרו סתם הלואה שלשים יום עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל ובספרי והטעם הזה מוטעם לחכמינו מזמן רבותינו הקדושים נ\"ע ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא להדיא:", + " ומשלשים יום ולהלן מוכר המשכון עד משאת מאומה. פרק המקבל:" + ], + [ + "שליח ב\"ד שבא למשכן וכו' וכל הנמצא בידו עד הלילה בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור שהרי פסק למעלה וכו': ואני אומר מה ענין זה לזה מה שכתב למעלה הוא פרק שני ובסדר תקנת הגאונים ז\"ל והסכמתו שלא יכנס הבעל חוב והשליח בית דין לבית הלוה אלא הלוה עצמו יוציא להם את העבוט שלא תקנו לעקור מגוף תורה דכתיב בחוץ תעמוד וכן הוא שכתב כאן שבא למשכן כו' רצה לומר כהלכתא שעמד בחוץ על פתח הלוה והאיש הנושה הוציא את העבוט אליו החוצה על הסדר הזה והנה הלשון לפניך בפרק השני עיין עליו וכך תמצאנו וזה פשוט ועיקר הדין הזה במציעא פרק המקבל ומייתי לה פרק אלו מציאות:", + " היו לפניו שני כלים עד שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל כמו שאמרו סתם הלואה שלשים יום עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל ובספרי והטעם הזה מוטעם לחכמינו מזמן רבותינו הקדושים נ\"ע ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא להדיא:", + " ומשלשים יום ולהלן מוכר המשכון עד משאת מאומה. פרק המקבל:" + ], + [ + "מי שהיה בידו משכונו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ] + ], + [ + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "נשך ומרבית אחד הוא וכו' עד מיד הבנים. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הניח להם אביהם כו' עד מקבלין מהן. פרק הגוזל עצים ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הניח להם אביהם כו' עד מקבלין מהן. פרק הגוזל עצים ופרק איזהו נשך:" + ], + [ + "שטר שכתוב בו ריבית עד מן המלוה ללוה. בניזקין פרק המניח ובמציעא פרק איזהו נשך ובבתרא פרק המוכר את הפירות ופרק קמא דתמורה:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "כל הכותב שטר רבית עד נתערבו עמה. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על המטבע עד וכן בכתובה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על המטבע עד וכן בכתובה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים שהלוה שמחל וכו' יראה לי שאין הוראה זו כו' עד מועלת: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי הוראה נכונה היא א\"כ כל מלוי ברבית יעשו כן להתיר להם את הרבית עכ\"ל: ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן נחלקו בזה ואין לי להכריע רק לדעתי הדיין יעשה מה שעיניו רואות:" + ], + [ + "נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "העכו\"ם וגר תושב וכו' ומצות עשה להשיך לעכו\"ם עד וזה הוא דין תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי שמועה זו וכו': ואני אומר גדולים אחרים נ\"ע בזה השיגוהו אמונה הדריכוהו אמנם נאמנה ראיתי ההיא דספרי שרצה הראב\"ד ז\"ל להטעות בה וכן כתב רבינו משה ז\"ל בספר המצות שלו וסוף הברייתא ולאחיך לא תשיך זו מצות לא תעשה ופירוש כי כמו שהוזהרנו בלאו על לא תחנם לומר שלא ליתן להם מתנות חנם הוזהרנו בעשה אף כשנלוה אותם שלא נלוה אותם חנם אלא ברבית וקורא אני בזה והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה והפירוש שלו קרוב בעיני יותר:" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "אסרו חכמים שיהיה ישראל מלוה את העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו בענין השותפות. הכל פרק איזהו נשך והביאור פרק ו' ופרק ח':" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המשתתף עם חבירו כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו סלע עד ואינו מוציא בדיינים. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו לא ימשוך עבדו וכו'. לפיכך אם עדיין לא החזיר חובו כו' עד אינה יוצאה בדיינין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן מקום לשודא דדייני וכו': ואני אומר האמת יורה דרכו אבל עיקר הלכה זו פרק הגוזל עצים גמרא מתניתין דהגוזל פרה והזקינה כו' במעשה דרב יוסף בר חמא דהוה תקיף בעבדי דאינשי דהוה מסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא כו' והדר ביה דאמר ליה רבא בריה דכיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית וא\"ל הדרי בי ומייתי עלה נמי הדר בחצר חבירו כו' והדר ביה ומייתי לה נמי במציעא פרק איזהו נשך ואית ביה תרי לישני ובזה אין אני רואה ביניהם מחלוקת כלל כי הוא תלמוד ערוך לא נחלקו אלא במה שאמר לפיכך כו' שהם דברי סברא שקיבל ואין ספק במה שאמר כמו שיראו הדיינין ודאי וברור שאינו שודא דדייני שהרי לא הוזכר בגמרא אלא רצה לומר כפי מה שנראה בעיניהם עד שיצאו שניהן בשלום ובלא חטא דלא ליחזי כרביתא כדאמר ליה רבא לאבוה וגם בחצר כן ואם הראב\"ד נראה לו לחלוק בזאת הסברא יחלוק הן מסברתו הן בקבלתו מפי רבותיו הואיל ואין הדברים תלויים בראיות אין לי להכריע ביניהם כמו שכתבתי הטעם כמה פעמים והקדמתי בסדר זה החבור וכלל גדול אצלי בזה וכיוצא בו אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:" + ], + [ + "הורו רבותי שהמלוה את חבירו וכו' עד שנאמר לא תתן לו בנשך: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי לא יפה הורו וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי כל מחלוקת התלוי בסברא ואין לו שורש בגמרא אין עסק בו לר\"מ ז\"ל במשנה תורה ושמו מוכיח עליו ואני כן נהגתי בזה החבור ודיו לר\"מ ז\"ל שרבותיו יודו לו והרוצה לחלוק יחלוק:" + ], + [ + "המלוה את חבירו על השדה ואמר לו עד מפני שהוא רבית של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק איזהו נשך וכבר כתבתי שאני לא באתי לסתור בזה החבור אלא לבנות והנה עיניך רואות כמה משמרות ודחוקים הוצרך להשמר ולדחוק עצמו ויותר להחליף פירקין דנשך ורבית בפירקין דגזילה ולפסק ר\"מ ז\"ל ורבותיו וחביריו אין צריך דוחק כלל אלא תלמוד ערוך גמרא מתני' דהלוהו על שדהו כו' דאקשי ליה רבא לרב נחמן מדתניא אם אי אתה מביא לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי היא שלו אמר ליה אני אומר אסמכתא קניא ומניומי אמר אסמכתא לא קניא ואקשינן ולמניומי קשיא מתניתין ופרקינן איבעית אימא מתני' רבי יוסי היא דאמר אסמכתא קניא ואיבעית אימא דאמר ליה מעכשיו ע\"כ וקיימא לן בכוליה תלמודא דאסמכתא לא קניא הלכה רווחת וכלישנא בתרא דהיינו איבעית אימא ומינה תידוק לשמעתין דהכא ואינה צריכה לפנים אלא הלכה כרב נחמן דקי\"ל הלכה כרב נחמן בדיני ועוד דהא תלמודא מאי קשיא ליה מדרב נחמן דאמר מודינא דאי שמיט ואכיל דלא מפקינן מיניה פריק ליה התם זביני הכא הלואה והכי סלקא מסקנא דשמעתין ועוד דאפילו במכר משכחת לה לעילא מהא שמעתא גמרא מתני' דמכר לו את השדה כו' דגרסינן תני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא פעמים ששניהם מותרין כו' עד מכר לו בית מכר לו שדה ואמר לו כשיהיו לי מעות החזירם לי אסור לכשיהיו לך מעות אחזירם לך מותר ע\"כ ובעי לאוקמה דלא כר' יהודה ומסיק מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ומהדרינן אמר רבא סיפא דא\"ל מדעתי וזהו כלשון ר\"מ ז\"ל בלא דוחק כלל בדין הזה שהעתקתי ובגמרא הסמוך לו שאני מעתיק לפניך בס\"ד ואם הדעות חלוקות כולם דברי אלהים חיים הם:", + " אבל אם אמר לו המוכר כו' עד הרי כל הפירות ללוקח. פרק איזהו נשך והיא שייעדתי בסמוך לכתוב:" + ], + [ + "המוכר בית או שדה כו' עד שיחזיר לו מעותיו. פרק בתרא דערכין מייתי לה ועיקר פרק איזהו נשך כמו שכתבתי למעלה לשון הברייתא:" + ], + [ + "מכר לו את השדה וכו' עד מה שאכל. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הורו רבותי שהמלוה את חבירו ומשכן לו שדהו וכו' עד כמו שהורו רבותי: כתב הראב\"ד ז\"ל אמת הוא זה שהחמירו בכרם יותר משדה ולא להקל במשכונא שדה אלא להחמיר במכירת כרם אבל מי שסובר במשכנתא בלא נכייתא שהוא רבית קצוצה אמר כן אף בשדה וכו': ואני אומר גם אני השבתי למעלה וכתבתי מה שיכולתי וחכם יוסף לקח ויצא מן הדוחק למנוחה ויבין דבר מתוך דבר כמו שהתניתי בהקדמה ומשם תשיב מה שאתה צריך להתבונן בזה ואם יהיו הדעות חלוקות יהיו ואין בכך כלום כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם רק אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות בפלגות רא\"ו בי\"ן גדולים חקרי לב:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים ז\"ל שכל משכונא כו' וכן הורו שכל משכונא כו' עד ששכר בפחות. זה דעת ההלכות:", + " וכן אם התנה בעל השדה כו' עד הרי זה מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בדבריהם כו': ואני אומר מה אשיב על תוכחתי וכי מי ידע דעת מקצת אותן הגאונים מי שראה תשובתן או שלא ראן ועוד אתמה אם ר\"מ ז\"ל לא הבין לשונם וכוונתם מי יבין ומי יחוש יותר ממנו אלא ודאי מקצתן היו אומרין כך וכל מה שכתב אח\"ז וכן מה שכתב הראב\"ד ז\"ל שאלו המחמירין כו' ושאין משכונא מותרת להם אלא משכנתא דסורא בלבד תימה בעיני ומי לא ידע בכל אלה כי ר\"מ ז\"ל כתב כן כמו שהעתקתי לשונו ועיניך רואות לכך אמר לבי בקרבי שאין זה הלשון מיוחס לראב\"ד ז\"ל וחלילה וחלילה וחס לפה קדוש שיאמר דבר זה:", + " וכן אם התנה הלוה וכו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. במציעא פרק איזהו נשך הוא עיקר הלכה ופ\"א דהלכות שכירות הוא הביאור:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה כו' עד ואין השביעית משמטתה. הכל במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אע\"פ שמשכונה זו אסורה היא עד ויסתלק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אע\"פ שמשכונה זו אסורה היא עד ויסתלק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "הממשכן בית או שדה ביד חבירו וכו' ואם אמר לו אל תמכרנה וכו' עד הרי זה מותר: כתב הראב\"ד ז\"ל קשה לי והא אסמכתא היא וכו': ואני אומר יישר כחו שהוסיף ביאור על ביאור כי עיקר הלכה זו פרק איזהו נשך גמרא מתני' דמכר לו את השדה והכי גרסינן לה משכן לו בית משכן לו שדה ואמר לו לכשתרצה ותמכרם לא תמכרם אלא לי בדמים הללו אסור בשויו מותר ושיילינן מאן תנא בדמים הללו אסור ומהדרינן אמר רב הונא בריה דרב יהושע דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה הא אמר צד אחד ברבית מותר ע\"כ ועיניך רואות שהוא לשון ר\"מ ז\"ל ממש אלא שהוסיף ועל מנת כן אני מלוה אותך והתבונן בעצמך מי הביאו לכך אלא קושיית הראב\"ד ז\"ל ותירצה כתירוץ הראב\"ד ז\"ל ממש כדקיימא לן בכוליה תלמודא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ולא רצה לאוקמה להדיא בדאמר לו מעכשיו כלשון הראב\"ד י\"ל משום דכי מעיינת כולה שמעתין משכחת לה דמיירי בתנאה דהיינו נמי ע\"מ ולא מוקי להדיא בדאמר ליה על מנת אלא ההיא דאם אי אתה מביא לי שכתבתי למעלה והפליא לעשות שבירר לשון כולל תנאי ואמוראי והם הם דברי הראב\"ד ז\"ל לכל בקי אלא שרצה לפרש למי שאינו בקי:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "מותר להרבות בשכר הקרקעות כו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור להרבות על המכר כו' עד קונה אותו וכן כל כיוצא בזה. פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אסור לקנות פרי הפרדס כו' אבל אם קנה עגל בזול עד דבר מצוי: כתב הראב\"ד ז\"ל זה פירוש בתורי דנפיש פסידייהו ואיננו נכון עכ\"ל: ואני אומר אם עליו אינו נכון בעיני רבים וגדולים נכון ואילו אמר למה ולמה שמא הייתי טוען כנגדו כמו שטענתי בשאר המקומות אבל הכחשה בלא טענה אינה השגה ואין לי עסק בהן בזה החבור כי גם אנחנו יש לנו באותה הלכה פרק איזהו נשך פירושין ופנים אחרים ומ\"מ לא נרחיק דעות אחרים אלא נאמר אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ] + ], + [ + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "אין פוסקין על הפירות וכו' עד משישקענה בכבשן. פרק איזהו נשך:", + " וכן פוסק על כלי חרש וכו' בד\"א בשהיה עפרן לבן וכו' עד אע\"פ שאין לזה יש לזה. כך כתוב בספר המוגה בכתב ידו של ר\"מ ז\"ל וכתבו הראב\"ד ז\"ל בהשגותיו לפי שלא נמצא בספרו כי השמיטו הסופר ושניהם צדקו בדבריהם והסופר שהשמיט אתו תלין משוגתו:", + " וכן פוסק עמו על הזבל וכו' עד מצויין תמיד כפירות. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "החמרין שנכנסו לעיר וכו' עד ומסעדין אותן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק איזהו נשך והטעם הזה ברור וסביר אצלנו ורבים מהראשונים והגאונים נ\"ע פירשוהו והרוצה לחלוק עליו להביא ראיה כי יבא דברו וכבדנוהו:" + ], + [ + "המוליך פירותיו ממקום למקום כו' עד סוף הפרק. הכל פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "המוליך פירותיו ממקום למקום כו' עד סוף הפרק. הכל פרק איזהו נשך:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שמותר למוכר כו' הרי זה אסור וכו' עד באיזה זמן שיפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל חדוש זה לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר וכי חדוש זה בלבד הוא שחידש אצלנו כמה וכמה חידושין שמענו ממנו וזה אחד מן הטעמים המוטעמים על פי התלמוד פרק איזהו נשך כי פירות בפירות הם סאה בסאה האמור שם להדיא והזמן הקבוע הוא מדוקדק ממה שאומר בכל הפרק עד הגורן ולוה סתם ופורע סתם גם כן לשון הגמרא והוא ז\"ל קבצם כעמיר גרנה:" + ], + [ + "כשם שמותר למוכר כו' הרי זה אסור וכו' עד באיזה זמן שיפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל חדוש זה לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר וכי חדוש זה בלבד הוא שחידש אצלנו כמה וכמה חידושין שמענו ממנו וזה אחד מן הטעמים המוטעמים על פי התלמוד פרק איזהו נשך כי פירות בפירות הם סאה בסאה האמור שם להדיא והזמן הקבוע הוא מדוקדק ממה שאומר בכל הפרק עד הגורן ולוה סתם ופורע סתם גם כן לשון הגמרא והוא ז\"ל קבצם כעמיר גרנה:" + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ], + [ + "לא יאמר אדם לחבירו הלויני וכו' עד סוף הפרק. פרק איזהו נשך (דף עה): " + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו כו' עד זו היא מלוה על פה. בכתובות ריש פרק הנושא (דף ק\"א) :", + " ואינו צריך לפרעו בעדים וכו' עד ושלם לו חובו. בפרק שבועת הדיינים (דף מא) :", + " לפיכך האומר היו עלי עדים וכו' עד ביד המלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני קבלתי וכו': ואני אומר רבים אמרו כן אבל לדעתנו וקבלתנו ששטרי הודאות והלואות מסתמא בקנין הם וסתם קנין לכתיבה עומד כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בסמוך ובגמ' דכתובות ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ה) פסיק תלמודא להדיא והלכתא קנו מיניה לא צריך לאימלוכי ביה לא קנו מיניה צריך לאימלוכי ביה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אלא שאמרו דנהי דלא צריך לאימלוכי ביה אם בא הלוה מעצמו ומיחה בהם שלא יחתמו ולא יתנו אין כותבין ונותנין ובזה רבו הסברות והראוי לפי ראות עיני הדיין לחקור ולדעת מפני מה זה מוחה או על מה הלוה את מעותיו ויעשה בענין שיוציא הדבר לאמתו:", + " קנו מידו שהוא חייב לו מנה עד אינן צריכין להמלך בו. בכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ובבתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "לוה שכתב שטר וכו' עד שנמסר בפניכם. פרק שני דעדיות (משנה ג') ובבתרא פרק גט פשוט (דף קעה) :" + ], + [ + "הוציא עליו כתב ידו עד ולא מן הלקוחות. פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כל מלוה בשטר כו' עד כמו שיתבאר. פרק גט פשוט ופ\"ק דקידושין והביאור פי\"א:", + " ומלוה על פה וכו' עד וקול יש לו. בבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ו) :" + ], + [ + "כל מלוה בשטר כו' עד כמו שיתבאר. פרק גט פשוט ופ\"ק דקידושין והביאור פי\"א:", + " ומלוה על פה וכו' עד וקול יש לו. בבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ו) :" + ], + [ + "אין ההלואה שעל פה עד כמו שביארנו. בערכין פרק קמא ופרק שום היתומים (דף כ\"ב) ופרק הניזקין (ד' מ\"ח) והביאור בזה בפרק:" + ], + [ + "לוה שאין לו מטלטלין עד ולא יביאם. בכתובות פרק הכותב (ד' פ\"ו):", + " ואחר כך יורדין לבינונית וכו' עד כמו שיתבאר. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק הניזקין (ד' מ\"ח) והביאור ריש פרק תשעה עשר:", + " במה דברים אמורים בזמן שנפרעין מן הלוה עד מן התורה. בכתובות פרק הכותב פרק מי שהיה נשוי (ד' צ\"א) :" + ], + [ + "מצוה על היתומים עד שמחיים תפס. בכתובות פרק הכותב ופרק מי שהיה נשוי:", + " היו הדברים שתפס שטרות עד אלא לראיה שבהן. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "יתומים שגבו קרקע עד שקרקע זו של אביהן היא. בכתובות פרק הכותב (דף צ\"ב) ומייתי לה בפסחים פרק כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות כו' עד שהרי באחריות לקחה מראובן. בכתובות פרק מי שהיה נשוי ומייתי לה בפסחים פרק כל שעה:" + ], + [ + "כבר תקנו גאונים אחרונים כו' עד סוף הפרק. כתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' הכותב:" + ] + ], + [ + [ + "אין נפרעין מן היורשים אלא א\"כ היו גדולים עד את השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אומר וכו': ואני אומר עיקר הדין הזה בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ב) והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל נחלקו בזה הדין הרבה ומחלוקת ישנה היא ותליא באשלי רברבי והמחלוקות כולן רובן סברות:" + ], + [ + "אין נפרעין מן היורשים אלא א\"כ היו גדולים עד את השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אומר וכו': ואני אומר עיקר הדין הזה בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ב) והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל נחלקו בזה הדין הרבה ומחלוקת ישנה היא ותליא באשלי רברבי והמחלוקות כולן רובן סברות:" + ], + [ + "היתה המלוה רבית עד לאחר. בערכין פרק שום היתומים:", + " לפיכך אם קפצה עד והרי נשאת. זאת היתה הוראת הגאונים הראשונים ז\"ל שהורו מסברא ההיא דערכין דלעיל שעיקרה פרק שום היתומים:" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים ז\"ל שאם הנכסים וכו' עד שנזקקין להן ולא חשו לחן האשה: כתב הראב\"ד ז\"ל הם לא חשו ומרימר שהוא בתרא וכן עולא חששו עכ\"ל: ואני אומר גם זו אינה השגה שאצטרך להשיב עליו מכמה טעמים חדא שר\"מ ז\"ל לא גילה דעתו בזה אלא שכתב דעת מקצת הגאונים ז\"ל ועוד ממ\"ש מקצת מכלל שהיו אחרים חולקין עליהם ועוד שאיני רואה מחלוקת בזה בגמרא אלא סברא וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לנו עסק בסברות:" + ], + [ + "צוה המורישן ואמר תנו מנה כו' עד יביא עדיו. בערכין פרק שום היתומים (דף כב) :" + ], + [ + "צוה המורישן ואמר תנו מנה כו' עד יביא עדיו. בערכין פרק שום היתומים (דף כב) :" + ], + [ + "קרקע שהיתה בחזקת קטנים עד אפוטרופוס. פרק שום היתומים (דף כג) ובבתרא פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "כשנזקקין ב\"ד לנכסי יתומים עד להגבות לאשה. פרק שום היתומים (דף כא) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ], + [ + "כשכותבין האדרכתא על נכסי יתומים כו' עד סוף הפרק. פרק אלמנה ניזונת (דף ק) :" + ] + ], + [ + [ + "מלוה שבא ליפרע בשטר כו' עד שהנכסים האלו של פלוני הלוה הם. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פח) ובהלכות:" + ], + [ + "מלוה שבא ליפרע בשטר כו' עד שהנכסים האלו של פלוני הלוה הם. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פח) ובהלכות:" + ], + [ + "מלוה שבא לבית דין וכו' עד מה שטען: כתב הראב\"ד ז\"ל ז\"ל יש כאן שבושין עכ\"ל: ואני אומר כל זה מתשובת הגאון ז\"ל הוא ונראה מלשון ר\"ח ז\"ל שהוא מסכים עמהם וגם הר\"מ מקוצי ז\"ל על דעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן כתב ואם הראב\"ד ז\"ל דבריהם נראין אליו שבושין ואינו בא בראיה וטענה לא אוכל אני להשיב נכונה והוא יטעום מתוק לחכו:" + ], + [ + "אבל אם אמר המלוה איני יודע כו' עד על מי שטען שקר: כתב הראב\"ד ז\"ל על שיטתו הוא הולך וכו': ואני אומר תמה אני על זה הלשון וכי היכן מצינו תובע ברי שיטעון ויתבע אתה יודע שכך וכך אתה חייב לי נשתקע זה הדבר מן התלמוד ולא נאמר וסברא היא כי מי הוא שיכול לומר לחבירו בברי אתה יודע ואפילו ידע בתחלה שמא שכח עתה אלא ודאי טענת ברי הוא כשטוען אני יודע שאתה חייב לי כך וכך והתחלת זאת הפסקא כך הוא סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והמלוה אומר איני יודע כו' עד אבל אם אמר המלוה כו' וזהו ברי בכ\"מ וכן הוא לשון הגמרא פ\"ק דמציעא ובשבועות פרק שבועת הדיינין ואין ספק אצלי שזה טוען ספק על טענת ברי של זה וגם הוא מודה בה שהדין דין אמת כר\"מ ז\"ל ורבותיו נ\"ע וגם אין ספק בלבי שזה הלשון שבהשגות לא חברו ולא אמרו הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וקבע לו זמן וכו' עד שמת מלוה. כך משמע פ\"ק דבבא בתרא (ד' ו') בשמעתין דאין אדם עשוי לפרוע בתוך זמנו דאסקינא שאם אמר פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן וגרסינן לה בהדיא בירושלמי פ\"ק דמכות:", + " סתם מלוה שלשים יום עד ויטול המלוה מיד. פ\"ק דמסכת מכות והסכמת הראשונים ורבותיו נ\"ע:" + ], + [ + "המלוה נתנה להתבע בכ\"מ כו' עד סוף הפרק. בניזקין פרק הגוזל ומאכיל (דף קיח) :" + ] + ], + [ + [ + "הפוגם את שטרו כו' עד תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוגם את שטרו כו' עד תלמיד חכם אין נזקקין לשבועתו. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים כו' עד הרי זה מחלוקת בין הגאונים יש מי שהורה כו' ורבותי הורו וכו' אבל כל אלו הטענות וכו' עד ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב זה בתשובה וכו': ואני אומר אילו לא היה כותב ר\"מ ז\"ל תחלה שהוא מחלוקת בין הגאונים או הוא לא היה מתיחס מתלמיד לרב ז\"ל אולי הייתי אומר כן הוא שנתלה על זאת התשובה אבל מחלוקת הגאונים ז\"ל קדם לרבותיו ולרב ז\"ל כמה שנים וכבר חזר ואמר שרבותיו הורו כו' והם הם דברי הרב ז\"ל ורבינו יהוסף אבן מיגש ז\"ל אמור מעתה מחלוקת ישנה היתה והתשובה נכונה לפי עניינה ואין כאן השגה רק גלוי דעת זה בלבד שבה ואינה צריכה עוד תשובה:" + ], + [ + "המוציא שטר חוב על חבירו עד בטלו שטר זה. פרק יש נוחלין (דף קכח) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר חוב עד כשאר השטרות. פ\"ב דנזיקין:" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים עד כחרס הוא חשוב. בפרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "שטר שלוה בו ופרעו וכו' עד ונעשה כחרס. פ\"ק דמציעא (דף י\"ג ע\"ב) :" + ], + [ + "המוציא שטר חוב עד ועדיין שעבודו קיים. פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר מקויים עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שבועת הדיינין (דף מב) :" + ], + [ + "הוציא עליו שטר חוב עד כמו שביארנו. וזה מהוראת הגאונים ורבותיו והוראת עצמו:" + ], + [ + "וכן הורו רבותי וכו' חזר ואמר כן היה לויתי וכו' עד ומשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אפרש כו': ואני אומר יפה פירש יישר כחו:" + ], + [ + "מי שטען שפרע וכו' עד ואח\"כ יתן לו. זה מהוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיה לו חוב על חבירו בשטר וכו' והורו רבותי שאפילו היה החוב וכו' עד ולפיכך קרע השטר או שרפו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דין זה מחוור ומלובן [דבשבועה מיהא יטול עכ\"ל: ואני אומר אדרבה מחוור ומוסבר] ויש לי ראיה מפ\"ק דמציעא דאמרינן בשטר הנמצא לר' שמעון שאם נפל ליד דיין לא יצא עולמית ואפילו רבי ור' יוסי לא פליגי אלא היכא דאיתיה לשטרא בעיניה קמן אבל היכא דליתא כלל גריע טפי מריעותא דנפל וחיישינן לפרעון ואי משום דהוי גו זמניה ואסקינן בבבא בתרא פ\"ק דלא אמרינן עביד איניש דפרע בגו זמניה הכא כיון דאתבד דהוי ריעותא רבתא אמרינן:", + " וכן הורו רבותי שאפילו היה השטר וכו' עד אין שם חזקה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואף זה לא נהיר ולא בהיר עכ\"ל: ואני אומר כבר כללתי בסמוך ראיה לדברי רבותיו ז\"ל ומינה להדין זה ועדיין אני אומר בזה דעד כאן לא פליג רבי ור' יוסי עליה פ\"ק דמציעא (דף ז') אלא בשנים אוחזין בשטר מלוה ולוה דהא איכא למתלי דלוה אסתרוכי אסתריך בה ביד המלוה כיון שהמלוה מוחזק בחציה וא\"כ בנפל ליד דיין שב\"ד כמלוה הואיל וא\"ל ממנו נפל אבל היכא דלא מוחזק לא איהו ולא דיין פטור הלוה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דאם איתא דלאו פריעא הוה נטורי הוא מנטר ליה והא סברא דמנהרא כנהורא דציהרא וטיהרא:" + ], + [ + "שנים שאוחזין בשטר וכו' עד וישלם הלוה מחצה. פ\"ק דמציעא (דף ז) :", + " ואם אינו יכול לקיימו כו' עד וילך לו. פרק ב' דכתובות (דף יט) :", + " האומר לחבירו מנה לי בידך עד סוף הפרק. הוראת הגאונים והסכמתו ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שאוחזין בשטר וכו' עד וישלם הלוה מחצה. פ\"ק דמציעא (דף ז) :", + " ואם אינו יכול לקיימו כו' עד וילך לו. פרק ב' דכתובות (דף יט) :", + " האומר לחבירו מנה לי בידך עד סוף הפרק. הוראת הגאונים והסכמתו ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' ועוד אם מתו מה יעשה וכו' אבל ודאי כו' עד וכזה ראוי לדון ולהורות: כתב הראב\"ד אמת הוא שהנוסחאות מתחלפות בזה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין (דף מא) ואלמלא שהתניתי עם זה החבור לבנות ולא לסתור הייתי משיב על זאת אמנם צריך אני לדון לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו מה שאמר שקיים את שתי הנוסחאות והא דאיכא סהדי הא דליכא סהדי ניחא שפיר אי הוה ברייתות או משניות או מימרות דאמרינן הא מיירי הכי והא מיירי הכי ואי בשמעתין לימא לן מר הא הלכתא וסוגיא אזלא מפרשינן לה להאי גירסא הכי ולהאי גירסא הכי אנן דינא בעי לאגמורן והוה ליה לפרושי לן ואנהר עיינין דמן כמה שנין רברבנוהי משתבשין ועוד מאי דסיים אי אית ליה שטרא לא השמיעו הקורא יפה שהרי פירש ר\"מ ז\"ל ותמה אם כן עשו מלוה על פה כמלוה בשטר והדין עמו אלמא נלמוד מדבריו כי כל מה שטרח להאיר עינינו בהלכה זו לפי שהיה מלוה על פה וגם הבננו מדבריו שאם היה בשטר דיו בשובר כמו שכתב בכמה מקומות ושמא הייתי יכול לדקדק בשאר דבריו אם לא היה בהן סתירה ודי לי שאעמוד בשלי:" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' ועוד אם מתו מה יעשה וכו' אבל ודאי כו' עד וכזה ראוי לדון ולהורות: כתב הראב\"ד אמת הוא שהנוסחאות מתחלפות בזה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין (דף מא) ואלמלא שהתניתי עם זה החבור לבנות ולא לסתור הייתי משיב על זאת אמנם צריך אני לדון לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו מה שאמר שקיים את שתי הנוסחאות והא דאיכא סהדי הא דליכא סהדי ניחא שפיר אי הוה ברייתות או משניות או מימרות דאמרינן הא מיירי הכי והא מיירי הכי ואי בשמעתין לימא לן מר הא הלכתא וסוגיא אזלא מפרשינן לה להאי גירסא הכי ולהאי גירסא הכי אנן דינא בעי לאגמורן והוה ליה לפרושי לן ואנהר עיינין דמן כמה שנין רברבנוהי משתבשין ועוד מאי דסיים אי אית ליה שטרא לא השמיעו הקורא יפה שהרי פירש ר\"מ ז\"ל ותמה אם כן עשו מלוה על פה כמלוה בשטר והדין עמו אלמא נלמוד מדבריו כי כל מה שטרח להאיר עינינו בהלכה זו לפי שהיה מלוה על פה וגם הבננו מדבריו שאם היה בשטר דיו בשובר כמו שכתב בכמה מקומות ושמא הייתי יכול לדקדק בשאר דבריו אם לא היה בהן סתירה ודי לי שאעמוד בשלי:" + ], + [ + "התנה המלוה על הלוה כו' עד אצל פלוני. פרק שבועת הדיינין (דף מב) ובהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "התנה המלוה על הלוה כו' עד אצל פלוני. פרק שבועת הדיינין (דף מב) ובהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "הרי שפרעו וטען המלוה עד וכן כל כיוצא בזה. כהוראת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "התנה הלוה שיהיה נאמן עד בלא שבועת היסת אינו נשבע. בהלכות הרב אלפסי ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "התנה המלוה שיהיה גובה כו' עד לאבד ממון חבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו הם דברי הרב ז\"ל וכו' לקחו ממנו אחר התנאי אינהו הוא דאפסידו אנפשייהו עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת בגיטין פרק הנזיקין ושם השבנו בשיטתנו כיד אלהינו הטובה עלינו על הכל יתגדל וכאן אשיב על מה שהזכיר דאינהו הוא דאפסידו אנפשיהו אתמהה השתא ומה מלוה בשטר סתמא אלמלא דקי\"ל בבבא בתרא ובכמה דוכתי דשטרא אית ליה קלא לדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ולדעת רשב\"ם והעומדים בשיטתן נ\"ע דסהדי אית להו קלא לא הוה טריף מינייהו דהוה אמר לא הוה ידענא לך דמשעבדנא לך ובהאי תנאה מי שמעי אינשי ואית להו קלא בשוקא למימר פלוני קביל עליה כך וכך הא ודאי ליתא אלא העולם אומר פלניא איכא עליה שטרא ובתנאי כי הא לא סליק איניש אדעתא וסברא היא דודאי לא שמע בה דא\"כ לא שדי איניש זוזי בכדי כדאיתא פ\"ק דמציעא וכמה דוכתי וזה פשוט:" + ] + ], + [ + [ + "החוב באחריות הלוה עד משלם הלוה מחצה. בגיטין פרק הזורק:" + ], + [ + "היה ראובן חייב לשמעון מנה ואמר ללוי הולך לשמעון וכו' עד שיגיע ליד שמעון כל חובו: כתב הראב\"ד ז\"ל אחריות לוי השליח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו סוף פ\"ק דגיטין (ד' יט) והיא פלוגתא דרב ושמואל ותניא כוותיה דרב דאמר הולך כזכה ואם בא לחזור אינו חוזר וכן פסקו כל הפוסקים וכתב ר\"י אלפס ז\"ל כי במלוה ופקדון הולך כזכה ואם בא לחזור אינו חוזר לפיכך אם מחזירו בלא דעת המלוה פשע ואם העני ואין לו ממה שיגבה ממנו השליח חייב כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בעצמו בסמוך ואני מוסיף אם כפר או מת או הלך למדה\"י וכיוצא בזה נמצא השליח חייב באחריותו:" + ], + [ + "ראובן שהיה חייב לשמעון מנה וכו' עד קיים שוברך והפטר. פרק מי שמת בבלי וירושלמי:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות מקח וממכר וכו' עד השאר מראובן. הביאור פ\"ו מה' מכירה ועיקר ההלכה בירושלמי:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "חנוני שהיה נותן עד שניהם ליטול. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) :", + " לפיכך אם מת החנוני עד נשבע היסת ונפטר. מתשובת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ], + [ + "שטר שהיה ביד שליש עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף לא) ובמציעא פ\"ק (דף כא) :" + ] + ], + [ + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "מלוה שמת ובא היורש עד אין מוציאין מידם. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק עצמו:", + " לפיכך שט\"ח של יתומים כו' עד ונפרע מיורשי לוה. פרק קמא דכתובות ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מה) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אין דנין מדין זה וכו' עד כאומר לא פרעתי דמי. בשבועות פרק כל הנשבעין ובכתובות פרק הכותב (דף פ\"ח):", + " וכן מלוה שבא להפרע עד כאומר לא פרעתי. פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "אין דנין מדין זה וכו' עד כאומר לא פרעתי דמי. בשבועות פרק כל הנשבעין ובכתובות פרק הכותב (דף פ\"ח):", + " וכן מלוה שבא להפרע עד כאומר לא פרעתי. פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "יורש שבא להפרע עד נשבע אפילו ליורשי מלוה. פרק הכותב:" + ], + [ + "יורש קטן שהיה שט\"ח כו' עד בחיי אביהם. פ\"ק דב\"ב (דף ז ע\"ב) :" + ], + [ + "המוציא שט\"ח על חבירו עד מגבהו. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :", + " מכאן אתה למד עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים ז\"ל ורבותינו נ\"ע והביאור פי\"ט דהלכות עדות:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד וזהו הנקרא טורף. פ\"ק דמציעא (דף יד) :", + " בד\"א בקרקעות שהיו לו עד שבממון קיים. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד וזהו הנקרא טורף. פ\"ק דמציעא (דף יד) :", + " בד\"א בקרקעות שהיו לו עד שבממון קיים. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "עשה שדהו אפותיקי עד מן המשועבדין לעולם. פ\"ק דנזיקין ובהלכות בגיטין פרק השולח וביבמות ירוש' ריש פרק אלמנה לכהן גדול:" + ], + [ + "עשה שדהו אפותיקי לב\"ח וכו' עד אבל אם מכרה ממכר עולם אינה מכורה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הבחין ולא הבין דרך הירושלמי אשר מצא על זאת המימרא עכ\"ל: ואני אומר כבר קדמני בזה רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל והשיב תשובות נצחות בספר מלחמות וז\"ל בגיטין פרק השולח כתוב בהלכות ירושלמי על העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב\"ג אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלה על דעת שתהא אשה מחזרת על בתי דינין הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל מכרן לעולם אינן מכורין [ומה] שכתב הראב\"ד ז\"ל אני איני יודע למה הביאו כאן כי אין זה דומה למה שאמרו בשמועה זו כי מה שנאמר כאן הוא באפותיקי סתם ולאשה בכתובתה לא באותן ג' שדות שנכתבו בכתובתה שקבלן עליה כצאן ברזל אלא באפותיקי אחר שהוא חוץ לכתובתה ואותה הברייתא שהוזכרה בירושלמי באפותיקי גמור לבעל חובו ולאשה באותן שלש שדות של צאן ברזל שנכתבין לאשה בכתובתה ועליהם אמרו מכורה לשעה והלוקח יחוש לעצמו שאם לא הניח שאר נכסים כשיבא לגבות תהא יוצאה מתחת ידו לפי שאינן מכורין לעולם ואילו באפותיקי האמור בשמועתנו אמרו גובין משאר נכסים אלמא אותה שדה של אפותיקי מכורה לעולם וש\"מ דבאפותיקי סתם קאמר ורשב\"ג פליג בתרוייהו דבאפותיקי סתם אמר רשב\"ג מכורה לשעה אבל כשתבא האשה לגבות גובה ממנו ובאפותיקי גמור שהן ג' שדות של צאן ברזל אפילו לשעה אינן מכורין ונראה לי דבאפותיקי סתם קיי\"ל כרבנן שגובין משאר נכסים אחד בעל חוב ואחד כתובת אשה בשטפה נהר אבל נכסי צאן ברזל הלכה כרשב\"ג שאפילו לשעה אינן מכורין דהא איפליגו בהו ר' יוחנן ור' אלעזר בירושלמי והכי איתא התם ר' יעקב בר אחא אמר בנכסי צאן ברזל פליגי ר' יוחנן ור' אלעזר ר' יוחנן אמר אם מכרן אינן מכורין אמר לו ר' אלעזר אוכלין בתרומה ואת אמר מכרן אינן מכורין א\"ל הרי עבדי מלוג אוכלין מכחו ואת אמר מכרן אינן מכורין משלך נתנו לך בדין הוה שלא יאכל בתרומה והם אמרו אוכלין והם אמרו מכרן אינן מכורין במה אנן קיימין בשמכרן לשעה אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין אם במכרן לעולם אבל מכרן לשעה דברי הכל מכורין נשמעינה מן הדא העושה שדהו אפותיקי לבעל חובו ולכתובת אשה ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב\"ג אומר לכתובת אשה אינה מכורה כו' הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל במכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין ר' אלעזר כרבנן ר' יוחנן כרשב\"ג וכיון דקאי ר' יוחנן כוותיה הלכתא כוותיה ואמרינן נמי ייחד לה ארעא בארבעה מצרנהא או אפילו בחד מצרא שקלא ליה בלא שבועה בין מן היורשין בין מן הלקוחות אלמא אינו מכור כלל שאם היה מכור אינו יוצא מרשות לוקח בלא שום שבועה ובגמרא המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור לא ימכור ואמרינן נמי בכתובות כל היכא דאמור רבנן לא ליזבון אע\"ג דזבן לא הוי זביניה זביני אא\"כ פירשו אם מכרו מכור דקא מפרש לענין נכסי מלוג לאשה פרק האשה שנפלו לה נכסים וסלקא שמעתא בהכי הילכך אפילו לשעה אינן מכורין כנ\"ל באמת, ע\"ד כא\"ן דבר\"י הר\"ב מכאן ואיל\"ך דבר\"י התלמיד:
אמר המחבר וזה הירושלמי נשאל עליו רבינו הגדול ז\"ל והשיב שהוא באפותיקי סתם והלוקח יחוש לעצמו להשאיר נכסים לבעל חוב לדחות אצלם שיאמר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו והוא הברייתא ששנויה כאן בגמרא שלנו וכבר נמצא במסכת שביעית בפ' אחרון גירסא ירושלמית המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה ר' אחא אמר מכורה לשעה ר' יוסי אמר אינה מכורה לשעה והוינן בה הכותב שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו ומכרה הרי זו מכורה והלוקח יחוש לעצמו ופריק מתניתא בשאמר יהא לך פרעון מזו מה פליגין בשאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו וה\"ז מבואר וא\"ת מה יחוש הלוקח לעצמו יותר משאר הלוקחים ממי שיש עליהם בעל חוב וכתובה י\"ל ששאר מלוין דעתן להסתלק במעות ומחזרין אחריהם וזה דעתו על אותה [שדה] והוא יחזור לגבותה ממנו ועוד לפי שכל המלוין צריכין שבועה וזו כיון שייחד לה אינה צריכה שבועה א\"נ מילתא בעלמא קאמר יחוש כשאר לוקחין משועבדין וענין הירושלמי שבמסכת יבמות ברור הוא שנחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר בנכסי צאן ברזל ר' יוחנן אמר אינן מכורין דידה הוו ור' אלעזר אמר מכורין ברשותיה קיימי ושאלו בגמ' במכורין לשעה פליגי דר' יוחנן מבטל המכר מיד דומיא דנכסי מלוג שלה או במכורין לעולם פליגי ור' אלעזר מקיים המכר לעולם וגובה משאר הנכסים שיש להן אחריות אבל מהן אינו גובה לעולם דמטלטלי דבעל נינהו והביאו ראיה מזו הברייתא דהעושה שדהו אפותיקי דפליגי רשב\"ג ורבנן ואין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין אמרי אתיא דר' אלעזר כרבנן ודרבי יוחנן כרשב\"ג הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין ור' יוחנן מבטל מפני שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין ואין לה עסק עם אחרים ואפי' מחיים דבעל בטל המקח ור' אלעזר סבר כרבנן הילכך אין חוששין לכך עד שתבא לגבות ואם לא מצאה נכסים גובה מהן כדין אפותיקי זהו דרך הירושלמי ברור ומפורש ורבינו הגדול שכתב גבי שדה הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין אבל במכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין שיטה שבגמ' ירושלמית תפס ודבר פשוט דמשדה של אפותיקי ודאי גובה ממנו אם אין לו שאר ולא הוצרך הירושלמי הזה לדעת חכמים אלא לומר דהעושה שדהו אפותיקי גובה משאר נכסים השנויים בגמרא שלנו כשמכרה לאחר הוא והיא הברייתא השנויה בירושלמי:
ואני חוזר עתה לדינו של הראב\"ד ז\"ל באפותיקי מפורש שהוא מבטל המכר לשעה ואין דינו נכון וכבר נדחה הדין הזה מהיותו נלמד מן הירושלמי שאינו אלא באפותיקי סתם ומחלוקת ר' יוחנן ור' אלעזר בנכסי צאן ברזל שלה הוא ובגמרא שלנו מפורש בפלוגתא דמכנסת שום לבעלה היא אומרת כליי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן רב יהודה אומר הדין עמה משום שבח בית אביה דידה הוו ואיתמר עלה נמי אע\"ג דתניא כוותיה דר' אמי מסתברא כוותיה דרב יהודה משום שבח בית אביה דשמעת מינה דליתיה להאי דינא אלא בנכסי צאן ברזל שהכניסה מבית אביה דאינון שבח שלהן אבל בשדה שכתב לה אפותיקי משלו לכתובתה התוספת הדין עמו וכיון שהדין עמו ליתן דמים מכורין הן כדמוכח התם בגמרא בהדיא דמייתי תניא כוותיה דרב יהודה דהדין עמו מדתניא רצה הבעל למכור לא ימכור וכו' וכן הא דאיתמר בכתובות ייחד לה ארעא בארבעה מצרנהא או בחד מצרא נוטלת בלא שבועה לא שלא תהא מכורה כלל אדרבה מדאיצטריך להו למימר גובה בלא שבועה ש\"מ שהמקח קיים עד שעת גביית כתובתה אלא שאין לחוש להתפסת צררי אחר היחוד הזה שכבר סמכה דעת שניהם עליו דאילו במקח בטל מיד לא איירי התם דבשבועה של יתומים עסקינן תדע שהרי לענין אפותיקי סתם או מפורש אין בו חילוק בין מצר לו מצרים אחד או ארבעה או שלא מצר כלל אלא שייחד שדה שיש בעיר פלונית משועבדת לך ולא יהא לך פרעון אלא ממנה אלא דין אחד לשבועה מפני סמיכות דעתה של אשה ושל בעל ותדע דהא מטלטלי ואיתנהו בעינייהו בלא שבועה ואם מכרן מכורין אף לעולם שהעושה שורו אפותיקי לבעל חוב ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו ולא כתובת אשה דטעמא משום דלית לה קלא הוא לא שנא בעל חוב ולא שנא כתובת אשה והכא לא איירי בדאקני מטלטלי אגב מקרקעי כדרבא ועוד שהרי נחלקו בירושלמי באפותיקי מפורש לבעל חוב ור' אחא אמר מכורה לשעה וסוגיין בגמרא דילן כוותיה כדמשמע בהדיא בבבא מציעא ובשאר דוכתי טובא דלוקח שדה של אפותיקי מפורש מקחו מקח אינו אלא שלא יסלקנו לוקח בדמים בשעת גבייה אבל לוה מסלקו בזוזי אפילו בשעת תביעה והרי הרב ז\"ל מודה כן וכיון שבעל חוב מכרו מכור לשעה אף באשה למה יבטל מכר מיד לא מצינו לדעת חכמים שיפה כח אשה משל בעל חוב אלא אדרבה מקולי כתובה אנו שונין בהן בהרבה מקומות ולא שמענו הדעת הזו אלא לרשב\"ג שהוא שונה חומרי כתובתה בכ\"מ ואין הלכה כמותו ואל תשיבני יבמה שמבטלת מקח מיד כדאיתמר בכתובות בין חלק ואח\"כ ייבם בין ייבם ואח\"כ חלק לא עשה ולא כלום דהתם כבר הגיע שעת גבייתה של כתובה זו שלה והעמידו כל הנכסים ברשותה ועשו אותן כאילו הכניסתן מלוג ליבם וכבר פירשתי בחבור הזה במסכת יבמות בהא דתניא התם המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב\"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלקוחות דרישא ודאי בשום שלה הלכה פסוקה כדרב יהודה דאמר הדין עמה משום שבח בית אביה בשום שלו לא ימכור מכר הוא בין לפרנסה בין לשאר דברים הוא אינו מוציא מיד הלקוחות לעולם היא מוציאה מידם לכשתבא לגבות כתובתה מהן ודברי רשב\"ג שאמר הבעל מוציא משום דקסבר מקח בטל מהן מיד לפי שאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין הילכך אפילו הוא עצמו מוציא אין הלכה כן זהו שכתב בהלכות והאי מכרו שניהם לפרנסה דקאמר רשב\"ג הבעל מוציא לא איפשיטא שפיר דנעביד מעשה ובגמ' נמי רמיזא דתניא כוותיה דר' אמי עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש ותניא כוותיה דרב יהודה המכנסת שום וכו' ואמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה וא\"ל רבא לרב נחמן והתניא כוותיה דר' אמי א\"ל אע\"ג דתניא כוותיה דר' אמי הלכה כרב יהודה משום שבח בית אביה מדקא הוי בה רבא בהאי לישנא והתניא כוותיה דר' אמי משמע דכר' אמי תניא וכרב יהודה לא תניא אלמא חוששין היו לזאת הברייתא שבלשון יחיד הם שונין אותה לרשב\"ג ולא לרבנן ודע שכבר נמצא למקצת הגאונים כן דבשדה שהכניסה צאן ברזל מקח בטל מיד אבל לא בשאר נכסים כולן ומי שרוצה לקיים הלכה כרשב\"ג במכרו שניהם לפרנסה לפי דעתי יפרשו שום שהכניס לה משלו כגון שהכניסה לו ממון של נדוניא ושמו שדה שלו כנגד ממון הנדוניא וכתב לה שיהא אותו שדה במקום השום ואחריות השדה על כל נכסיו בזו אמרו שאע\"פ שלא הוחזק שדה לבני משפחה יש בו משום שבח בית אביה והרי הוא לה קנוי כממון הנדוניא והדין עמה ליטול אותו משום שבח בית אביה לפיכך מכר בטל בו מיד והויא כרבא והתניא כוותיה דר' אמי יש לפרש משום דס\"ד דרב נחמן משום סיוע דברייתא פסק כרב יהודה ואקשי ליה אטו כרב יהודה תניא כר' אמי לא תניא ואמר ליה אע\"ג דתניא נמי כוותיה מסתברא כרב יהודה ואין דרך מתחוור לפסוק הלכה כאותה ברייתא אלא בענין הזה וכיוצא בו דמ\"מ בנכסים שלו בין של אפותיקי סתם בין של מפורש המקח קיים עד שתבא לגבות כתובתה ושוב חפשתי בדברי הגאונים ומצאתי לבעל המתיבתא שכתב בפירוש אותן שלש שדות אחת שכתב לה שום משלו דשיימינן לתכשיטין ולמאני כלומר דנדוניא ואמר לו דמיהון כן וכן ודמי ארעא כן וכן הא ארעא חלופיהן ופטירנא מן אחריות תכשיטיה ומאני קרובים דברי הגאון לדברינו והאמת יורה דרכו עכ\"ל בספר המלחמות מסדר נשים ועיניך הרואות כי ר\"מ ז\"ל הבחין והביא דרך הירושלמי שמצא שם בזאת המימרא מפ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק השולח והדרך הארוכה כמה וכמה קצרה כמה וכמה כפי קבלתו וסברתו וכן כל מדברותיו לא זז ממדת רבותיו ולשונם וענינם שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן אות באות:" + ], + [ + "עשה עבדו אפותיקי וכו' עד שאין לו קול. פ\"ק דנזיקין ופרק המניח ובר\"פ חזקת הבתים (דף מד) :" + ], + [ + "עבד שעשאו רבו אפותיקי וכו' עד עבדי אתה. בגיטין פרק השולח (דף מ) והביאור פרק א' ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק. (הרב השמיט ההשג\"ה והי\"א מתורצת בספרו ופרק ז' מהלכות חובל ומזיק ע\"ש ובמגיד משנה ובלשון ספר המלחמות דלעיל יעק\"ב):" + ], + [ + "המקדיש נכסיו אין בעל חוב עד כמו שביארנו בערכין. במסכת ערכין פרק שום היתומים (דף כג) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. פרק מי שהיה נשוי (דף צא) :" + ] + ], + [ + [ + "כשיורדין ב\"ד לנכסי הלוה עד בפני לווין. פ\"ק דנזיקין (דף ח) ובגיטין פ' הניזקין (דף מח) :", + " בד\"א כשבא להפרע עד מן הזיבורית. בערכין פרק שום היתומים (דף כא כב) ובגיטין פרק הניזקין ובשבועות פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין נפרעין מנכסים משועבדין עד כאילו אינן. בגיטין פרק הניזקין (דף מח נ') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון וכו' עד הנחתי לך מקום לגבות ממנו. פ\"ק דנזיקין (דף ח') ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ], + [ + "כבר ביארנו שהניזקין וכו' עד ששייר לפניו. הכל פ\"ק דניזקין ובגיטין ריש פרק הניזקין והביאור כל אחד מהם במקומו הניזקין פ\"א דהלכות נזקי ממון ופי\"ד ובהלכות חובל ומזיק פ\"ז. וכתובת אשה בזיבורית. בזה הפרק ופי\"ו מהלכות אישות:", + " מכרן לג' בני אדם וכו' עד טורפין מן השני. הכל פ\"ק דנזיקין:", + " מכר הלוה שדה ללוקח וכו' עד וכן דין האשה בכתובתה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפי' למה שאמרו וכן ב\"ח ושני לקוחות וכו': ואני אומר בעל כרחי אני צריך לומר כי לשון זה לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל או ספרו היה חסר או הקורא לא השמיע לאזניו והנני אובין בארעא לישראל ואתה הט אזנך ודע כי שלהי פרק מי שהיה נשוי (דף צה) מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלוקח והראשונה מיד השניה והלוקח מיד הראשונה וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב ע\"כ לשון המשנה וכתב הר\"מ ז\"ל על ציורה פי\"ז דהלכות אישות בדיני הכתובה דדמי לה ובכאן ציורה בדין ב\"ח כסיפא דידה בענין ב\"ח דדמי ליה בזה הלשון שהעתקתי שהוא שילהי זה הפרק והוא כפי' המשנה ולא כמו שכתב הכותב בהשגות ופירש הא דגרסינן עלה גמרא דפרק מי שהיה נשוי תנא וכן ב\"ח ושני לקוחות כתבה למעלה מזאת הפיסקא וז\"ל מי שלוה מאחד ואח\"כ מכר הלוה נכסיו לשנים וכתב ב\"ח ללוקח השני דין ודברים אין לי עמך וקנו מידו אינו יכול לטרוף מלוקח ראשון שהרי אומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו אצל בעל חובך והם הנכסים שקנה לוקח שני אחרי ואתה הפסדת על עצמך שהרי סלקת עצמך מהן וה\"ה לאשה בכתובתה אם כתבה לשני אבדה כתובתה ואינה יכולה לטרוף אבל אם כתבו לראשון גובין מן השני עכ\"ל וכן פירשה ז\"ל וכן פירשה ר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אות באות וזה פשוט שאם הם לשון ההשגות מוכיח שיש בלשון טעות סופר מפורסם דוק ותשכח ואם אמת שיצא מפי הראב\"ד ז\"ל ואף כי ראה ושמע הספר הישר לא היה אלא לצדק דברי שניהם והודה בלשונו זה שלא ראה לעולם בספרי ר\"מ ז\"ל טעות גדול כי אם זה ואינו כלום ממילא נתבטלו האחרים והיא הודאה גדולה מפיו הקדוש ועל זה הנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו לדברי ר\"מ ז\"ל אם גדולה שבהן כך קטנות שבהן על אחת כמה וכמה:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיש לו עליו חובות עד אע\"פ שהוא אחרון. בבבא בתרא פרק מי שמת (דף קנז) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ) :", + " קידם אחר משאר כו' עד זכה בהן אחר. בכתובות פרק הכותב (דף פד) ובגיטין פ\"ק (דף יא) :" + ], + [ + "מי שיש לו עליו חובות עד אע\"פ שהוא אחרון. בבבא בתרא פרק מי שמת (דף קנז) ובכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ) :", + " קידם אחר משאר כו' עד זכה בהן אחר. בכתובות פרק הכותב (דף פד) ובגיטין פ\"ק (דף יא) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ], + [ + "שטרות שזמנן כולן כו' עד סוף הפרק. הכל פ' מי שהיה נשוי (ד' צב צג) :" + ] + ], + [ + [ + "בעל חוב כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דמציעא (דף ט) ובב\"ב פ' מי שמת והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך ראובן שלוה משמעון כו' עד על הדרך שפירשנו כו' עד אפילו הן מאה. פ\"ק דמציעא והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "כל הפירות שאכל הלוקח כו' עד וגובה מן השבח. במציעא פ\"ק ובנזיקין פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "מתנה ששבחה וכו' עד גובה את כולה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת יחיד הוא זה וכו': ואני אומר עיקר זו ההלכה פ\"ק דמציעא (דף טו) ודיו לר\"מ ז\"ל שיאמר כלשון רבותיו ויסכים עמהם:", + " ואם קיבל הנותן עד בהוצאתו כלום. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "וכן יתומים שהשביחו עד מן השבח כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זו דעת יחיד היא וכו': ואני אומר דברי המפרשים רבים אצלנו גם בזאת פ\"ק דמציעא והארכנו בה במקומה בשיטתנו אבל די לר\"מ ז\"ל שכתב כדעת רבותיו נ\"ע:", + " אבל אם שבחו נכסים מאליהן עד את דמיו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "וכן יתומים שהשביחו עד מן השבח כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זו דעת יחיד היא וכו': ואני אומר דברי המפרשים רבים אצלנו גם בזאת פ\"ק דמציעא והארכנו בה במקומה בשיטתנו אבל די לר\"מ ז\"ל שכתב כדעת רבותיו נ\"ע:", + " אבל אם שבחו נכסים מאליהן עד את דמיו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "היתה השדה אפותיקי וכו' עד מן המוכר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר אטו דידיה היא שמעתא היא פרק הגוזל עצים ופ\"ק דמציעא ור\"י אלפס ז\"ל כתבה שם באורך הלשון ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל מקשה הוא ומראה עצמו כאילו אינו יודע ואין שם מקום להסתפק לפי דעתי כלל שהרי שמין ההוצאה לבד והשבח לבד ורואין איזה מהן יתר וחולקין אותו כדבריו וכן הוא בהלכות ואין זו צריכה לפנים ור\"מ ז\"ל גומר החילוקין כולן בלשונו וגם אני מצמצם להראות אות בדבריו ואם היה טעות בספרו יתקן וז\"ל ואם היה השבח פחות מן ההוצאה אין לו מן הטורף אלא דמי חצי השבח וחוזר וגובה מן המוכר חצי השבח שנטרף בלבד עכ\"ל המוגה מן הספר שהעיד עליו בחתימת ידו שהוגה לפניו ע\"כ:" + ], + [ + "בעל חוב שבא לטרוף כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק המקבל (דף קי) והאחרונה פרק הגוזל עצים:" + ] + ], + [ + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "סדר גביית החוב כו' עד מסלקין אותו. פרק גט פשוט (דף קעד) :", + " אמר הלוה הריני משלם עד בית דין גובין מהן. פרק הכותב:", + " ואם רצה המלוה וכו' עד להביא ערב עד שיתן. זו מהסכמת הגאונים ז\"ל:", + " שלמו השלשים יום כו' עד ומתירין לו נדויו. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל (דף קיב) :" + ], + [ + "אין כותבין אדרכתא עד על נכסיו מיד. בנזיקין פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "זה שאמרנו שאם לא בא עד תשתדף. האמירה בזה הפרק ועיקר ההלכה פרק הגוזל ומאכיל וכתב ר\"י אלפס בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כיצד כותבין האדרכתא עד כמו שביארנו. הכל הסכמת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט והביאור ריש פרק אחד עשר:", + " ומכריז עליה ל' יום עד בקנינו. הכל תקנת הגאונים ז\"ל פרק גט פשוט:" + ], + [ + "ומאימתי אוכל הטורף וכו' עד ההכרזה. במציעא פרק המפקיד (דף לה) :" + ], + [ + "כל אדרכתא עד אינה שומא. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסט) :" + ], + [ + "שלשה שירדו וכו' עד שמין ביניהן. בב\"ב פרק בית כור (דף קו) :" + ], + [ + "ב\"ד ששמו לטורף וכו' עד כזה הורו: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר בשלא הכריזו קאמרי עכ\"ל: ואני אומר אפשר אינה השגה ואם היא מחלוקת דיו לר\"מ ז\"ל שכל המורים מודים וגם טענה אין בהשגת המחלוקת להשיב עליה ועיקר ההלכה פרק המפקיד והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "ב\"ד ששמו לבעל חוב עד סוף הפרק. פרק המפקיד (דף לה) :" + ] + ], + [ + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטרי חוב המוקדמין כו' עד הרי זה כשר. פרק גט פשוט (דף קעב קעו) וסוף מסכת שביעית (משנה ה') :" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שטר שזמנו כתוב בשבת עד ולא יורשיו. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט:" + ], + [ + "בשטרי החובות אינו כן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה וכו': ואני אומר התימה הזה אינו על ר\"מ ז\"ל כ\"א על התלמוד פרק גט פשוט ומרגלא בפומנא לתרוצי בהאי קושי' בכ\"מ דאמר לוה לא בעינא לנטורי שובר דילמא מיפסיד או מגניב או דאכלי ליה עכברי ובעינא שלומי זימנא אחריתי הדין עמו אלא היכא דלא אפשר כותבין שובר כדמסיק תלמודא והביאור פרק ששי דהלכות טוען ונטען:" + ], + [ + "מי שבלה שטר חובו וכו' כיצד מקיימין לו שטר כו' ואם לא כתבו כן כו' עד שתתקיים עדותן: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו וכו': ואני אומר כל זמן שלא כתבו ב\"ד שהוזקקו לעדותן של עדים הרי ב\"ד עדים אחרים והם אחרונים שהרי לא נתקיים עדותן של ראשונים שהם החתומים ואע\"פ שנתקיים עדותן של ב\"ד אינו מועיל להם שהם לא ראו ההלואה ולכך קורא אותן ראשונים שכל זמן שלא נתקיים עדותן הוי ליה שטרא חספא בעלמא וכדאסיקנא פרק שני כרב נחמן דאמר אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא אבל היכא דלא איקיים ההוא שטרא חספא בעלמא הוא. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב מדעת רבותיו בעלי התוספות ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "מי שבלה שטר חובו וכו' כיצד מקיימין לו שטר כו' ואם לא כתבו כן כו' עד שתתקיים עדותן: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו וכו': ואני אומר כל זמן שלא כתבו ב\"ד שהוזקקו לעדותן של עדים הרי ב\"ד עדים אחרים והם אחרונים שהרי לא נתקיים עדותן של ראשונים שהם החתומים ואע\"פ שנתקיים עדותן של ב\"ד אינו מועיל להם שהם לא ראו ההלואה ולכך קורא אותן ראשונים שכל זמן שלא נתקיים עדותן הוי ליה שטרא חספא בעלמא וכדאסיקנא פרק שני כרב נחמן דאמר אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא אבל היכא דלא איקיים ההוא שטרא חספא בעלמא הוא. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב מדעת רבותיו בעלי התוספות ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "שטר חוב שנתקרע כו' עד ואם רצה יכתוב שובר. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קס\"ח) :" + ], + [ + "שטר חוב שנתקרע כו' עד ואם רצה יכתוב שובר. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קס\"ח) :" + ], + [ + "הבא לפרוע כל חובו עד ויכתוב שובר. פ\"ק דכתובות ובבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעא) :" + ], + [ + "מי שהוציא שטר חוב במנה כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "מי שהוציא שטר חוב במנה כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "כבר ביארנו ששטר חוב עד לקרות ולחתום. הכל בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קסז קסח) :" + ], + [ + "עדים שאינן יודעים לחתום עד והשטר פסול. פ\"ב דגיטין (דף יט) :" + ], + [ + "ראש ב\"ד שהיה יודע ענין השטר עד מלה מלה: כתב הראב\"ד ז\"ל שטר מעשה ב\"ד עכ\"ל: ואני אומר גם אנחנו כר\"מ ז\"ל קבלנו אף בהלכה זו פ\"ב דגיטין (דף יט) ומדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרינן מידי הוא טעמא אלא משום אימתא מה לי הא ומה לי הא:" + ], + [ + "שנים שהיו בעיר וכו' עד לנפילה. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "שנים שהיו בעיר וכו' עד לנפילה. פרק גט פשוט (דף קעב) :" + ], + [ + "שנים שהוציא כל אחד וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :" + ], + [ + "שנים שהוציא כל אחד וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"י) :" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו) :" + ], + [ + "התנה המלוה עם הערב ואמר לו ע\"מ שאפרע וכו' עד שיש נכסים ללוה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא שאע\"פ וכו': ואני אומר ח\"ו שאפילו אחד מתלמידיו ישתבש והיא הלכה רווחת סוף בבא בתרא אלא גירסא ספרדית ישרה היתה לו שגורסת אלא חסורי מיחסרא והכי קתני כו' עד תחלה כלשונו ממש בפסקא זו ומלשון אלא דייקינא בכל דוכתא שחוזר ממה שאמר תחלה וגם גורס תחלה בין בנתבע מן הערב תחלה בין בנפרע מן הערב תחלה וסובר כרבו דכל תנאי שבממון קיים והדין עמו ועוד דקיי\"ל דכל לישנא יתירא דאתי לטפויי מילתא קאתי ואנחנו אין לנו לשבש שכנגדנו אם מה שראו עיניו לא ראו עינינו וכל שכן שאלמלא הוא לא מצאנו ידינו ורגלינו כד\"ן:" + ], + [ + "אבל אם אמר לו הלוהו כו' כולן לשון ערבות הן כו' עד ממי שארצה אפרע: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה שבוש עכ\"ל: ואני אומר אע\"ג דרבוותא פסקו הלכתא כרב הונא דאמר כולן לשון קבלנות הן ר\"י אלפס ותלמידו רבי יהוסף הלוי אבן מיגש ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל ור\"מ והראב\"ד ז\"ל כולן פוסקין כרבא דבתרא הוא אמנם נחלקו בנסחאות פרק גט פשוט כמו שכתבתי כי מה שראה זה שמא לא ראה זו וחשבה לשיבוש:" + ], + [ + "ערב של כתובה כו' עד וקבלן של כתובה חייב: אע\"פ שנרא\"ה שהר\"ב השמי\"ט השג\"ה מתורצ\"ת הי\"א בכל\"ל ההי\"א דלעיל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כי האב אע\"פ שלא קנו מידו עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל הורו כר\"מ ז\"ל ואמרו כי כולן צריכין קנין חוץ מערב בשעת מתן מעות ועיקר אלו ההלכות בבבא בתרא פרק גט פשוט ובערכין פרק שום היתומים:" + ], + [ + "ראובן שמכר לשמעון שדה ובא לוי וכו' עד וכזה הורו רבותי: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה שאם אמר בשעת מתן מעות משתעבד ואין בערבות משום אסמכתא עכ\"ל: ואני אומר שמא המקרא לפניו השמיט או נתמהר בקריאתו עד שלא התבוננו דבריו שהרי ר\"מ ז\"ל עצמו כתב בתחלת זה הפרק אמר לו בשעת מתן מעות הלוהו ואני ערב נשתעבד ואינו צריך קנין עכ\"ל ולפיכך צריך לומר כי זה הדין אינו בשעת מתן מעות וגם מה שכתב שאין בערבות אסמכתא תמה אני אם יצא מפיו שהרי כל השמועה וכל הסוגיא בדינא דאסמכתא אזלא וסוגיא דגרס אמר אמימר ערב משתעבד מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי לר' יוסי דאמר אסמכתא קניא ערב משתעבד לר' יהודה דאמר אסמכתא לא קניא ערב לא משתעבד כו' אלא ודאי לא אמרה:" + ], + [ + "וכן הערב או הקבלן עד ולפיכך לא נשתעבד. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שלוו בשטר אחד עד שלא פירש. ירושלמי במסכת שבועות והביאו ר\"י אלפס בהלכות פרק גט פשוט:" + ], + [ + "שנים שערבו לאחד וכו' עד בשאר החוב: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו מחוור אלא לפי המנהג ולמדין מן העכו\"ם לישראל עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא ועיקרה בירושלמי ולכולם יש להם פנים:" + ], + [ + "ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מי שלא פירש קצב הדבר שערב עד ודברים של טעם הם למבין: כתב הראב\"ד ז\"ל וא\"כ לא ברב ולא במעט וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא גבי המקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו כו':" + ], + [ + "מי שאמר לחבירו הלוהו ואני ערב כו' עד ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל דל אסמכתא מהכא וכו': ואני אומר הנה הראב\"ד ז\"ל הלך לפי שיטתו שלמעלה שאין אסמכתא בערבות ואנחנו לפי שיטתנו שהיא עיקר ויסוד לשמועתנו כמו שכתבתי בזה הפרק מה שסלקה בגמרא דחייה בעלמא לרבותא אמרת וגם מה שכתב כאן נפש תחת נפש מחודש ותימה גדול אצלנו:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "המלוה את חבירו עד אין הלוה מצוי. פרק גט פשוט (דף קעה) " + ], + [ + "מלוה שתבע את הלוה עד ואני אשלם לך. סוף מסכת כתובות (דף קח) ובירושלמי:" + ], + [ + "מלוה שתבע את הלוה עד ואני אשלם לך. סוף מסכת כתובות (דף קח) ובירושלמי:" + ], + [ + "ערב שקידם ופרע לב\"ח ה\"ז חוזר וגובה מן הלוה וכו' בד\"א כשאמר לו לוה וכו' עד חייב לשלם לו כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברים שאין הדעת מקבלתן ואין השכל סובלן עכ\"ל: ואני אומר דעתנו מקבלתן ומישרתן וראייתן מפרק בתרא דכתובות (דף קח) גבי מתני' דהפורע שטר חובו של חבירו כו' דאסיקנא כחנן דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי ובירוש' נמי בפורע שטר חובו של חבירו הכי מייתי לה ומה לי ערב פורע ומה לי איניש אחרינא מאחר שפרע שלא ברשות וכן הסכים וכתב הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביא הירושלמי ג\"כ בהלכות שם ותדע שדעת רבינו משה ז\"ל בכך שהרי סמכו ענין לוין:", + " וכן הפורע שטר חובו של חבירו עד ומוחל לו. הוא הדבר אשר כתבתי לך מדעת רבינו יצחק אלפס ז\"ל ומן הירושלמי סוף כתובות:", + " מת הלוה וקידם הערב כו' עד והרי הוא נותן חייבין לשלם. בבבא בתרא (דף קעד) פרק גט פשוט:" + ], + [ + "כל ערב שבא ליטול עד ולא פרע זה כלום. פרק חזקת הבתים (דף לב) :" + ], + [ + "האומר לחבירו וכו' עד כשאר כל טענת הממון. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ], + [ + "עבד או אשת איש שלוו וכו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קלט) דקדקו כן הגאונים ז\"ל ואף דין האשה שלותה ואכלה סוף כתובות:" + ] + ], + [ + [ + "שטר שכתוב בכל לשון עד הרי הן כחרס. פ\"ק דגיטין (דף ג) ופ\"ב ומייתי מקצתה פ\"ב דעדיות:", + " הורו רבותי שאפילו שט\"ח שלהן וכו' עד איני מודה בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורו רבותיו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בזה אלו אומרים בכה ואלו אומרים בכה:", + " אם לא ידעו דייני ישראל וכו' עד שאין לו קול. בגיטין פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "שטר שכתוב בכל לשון עד הרי הן כחרס. פ\"ק דגיטין (דף ג) ופ\"ב ומייתי מקצתה פ\"ב דעדיות:", + " הורו רבותי שאפילו שט\"ח שלהן וכו' עד איני מודה בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה הורו רבותיו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בזה אלו אומרים בכה ואלו אומרים בכה:", + " אם לא ידעו דייני ישראל וכו' עד שאין לו קול. בגיטין פ\"א ופ\"ב:" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "תיקון שטרי ישראל כו' עד על פיו עושין. הכל פרק גט פשוט (דף קסא) :" + ], + [ + "שטר שכתוב בו אסתירא וכו' עד בדבר שאין בו ספק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש ואינו נוטל אלא אסתירא עכ\"ל: ואני אומר אינו שבוש אצלנו אלא ישר וכך קבלנו פירוש הנכון פרק גט פשוט ובכל מקום בתלמוד והוא ענין קרוב לטעות בין המעות לאיסרין כדאיתא פרק קמא דקדושין בשמעתין דפרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי אבל לומר שטועין בין איסר אחד למאה מעי דחוק הוא ביותר ואין תולין בכך אלא כמו ממאה למאתים או ממאתים למנה וכדמשמע פרק בית כור וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעתם:", + " לפיכך כל שטר שיש בו עד סוף הפרק. הכל בב\"ב פרק גט פשוט (דף קסה קסו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "שטר שכתוב בו אסתירא וכו' עד בדבר שאין בו ספק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש ואינו נוטל אלא אסתירא עכ\"ל: ואני אומר אינו שבוש אצלנו אלא ישר וכך קבלנו פירוש הנכון פרק גט פשוט ובכל מקום בתלמוד והוא ענין קרוב לטעות בין המעות לאיסרין כדאיתא פרק קמא דקדושין בשמעתין דפרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי אבל לומר שטועין בין איסר אחד למאה מעי דחוק הוא ביותר ואין תולין בכך אלא כמו ממאה למאתים או ממאתים למנה וכדמשמע פרק בית כור וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעתם:", + " לפיכך כל שטר שיש בו עד סוף הפרק. הכל בב\"ב פרק גט פשוט (דף קסה קסו) והרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a4a7e63c32582eb757c48bd67162c284f76bbb39 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,536 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה דינין האמורין עד שלא יזלזלו בהקדשות. פרק בתרא דשבועות (ד' מ\"ט) ופרק שבועת הדיינין ובמציעא פרק המפקיד ופרק הזהב:" + ], + [ + "שלשה דינין האמורין עד שלא יזלזלו בהקדשות. פרק בתרא דשבועות (ד' מ\"ט) ופרק שבועת הדיינין ובמציעא פרק המפקיד ופרק הזהב:" + ], + [ + "יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכו' עד המזיק מטלטלין ודין אמת הוא זה למבינים וכן ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמת הוא זה וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שלא באתי בו לסתור אלא לבנות בע\"ה וכי אין לי עסק להכריע בסברות שאין תלויות בראיות לפי שאין השגות שיצטרכו הצלות אלא שאלו מקשים ואלו מתרצים וכ\"ש בזו שהיא מחלוקת ישנה מזמן רבותינו בעלי התוספות ורבניהם וגאוניהם שחלקו בזה ועמד בשיטתם הראב\"ד ז\"ל וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב הדעות והמחלוקת ומקצת ראיותיהם ולא הכריע:", + " וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו לשומר וכו' עד על כל פנים: כתב הראב\"ד ז\"ל משנתנו היא וכו': ואני אומר אין ולאו ורפיא לראייה דהתם מידי דמנכר ארעא בהכי דאי לא עביד פסדא ממילא כולה עבידתא דומיא דאוביר ולא גדלה פירי כלל ולא עבדה מידי בלא עבידתא אבל הני דאורו רבנן לאו הכי הוא אלא פסדא מקצת ועבדה מקצת ואי לא מתנו עלייהו לאו כולהו אינשי עבדי להו ומיהו בראייה ובלא ראייה מודה בהוראתם הוא ויפה הורו:" + ], + [], + [ + "הפקיד הקדש וכו' עד ונכסי ישראל. במכילתא (ד' ל\"ג) פרשה ט\"ו בפרשת משפטים:" + ], + [ + "אחד האיש ואחד האשה וכו' עד ביד האשה. פרק שבועת הפקדון:" + ], + [ + "קטן שהפקיד ביד הגדול וכו' הורו רבותי וכו' עד שבועת שמא היא: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי הורו ואני מסכים עמהם וכו': ואני אומר גם בזה סברות הן גבי הא דאמרינן פרק השואל ובהרבה מקומות כי יתן איש אל וגו' איש פרט לקטן ואין לי להכריע וכדאי הן אלו לסמוך עליהן ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ואע\"ג דגרסינן בירושל' כי יתן איש אל רעהו עד שתהא תביעה ונתינה שוין בגדול ע\"כ הואיל ולא נאמרה בבבלי שהוא אחרון אין רבים סומכין עליו להוראה:" + ], + [ + "כדרך שתקנו חכמים משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין. ב\"ק פרק מרובה ובמציעא פרק השואל:", + " האומר לחבירו שמור לי עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו במציעא פרק השוכר את האומנין (ד' פ' ע\"ב) וסופו פרק הזהב (ד' מ\"ט) והחרם תקנת הגאונים ז\"ל:", + " אחד המשאיל או המפקיד עד צריך להודיה במקצת. פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק שבועת הדיינין ופרק המפקיד ופ\"ק דמציעא ובשבועות פרק שבועת הפקדון:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "שומר שטען כו' עד ואם נשברה בידו משלם הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא נותן את הפשיעה וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות כולן במציעא פרק השוכר את האומנין ומחלוקת זה שכתב הראב\"ד ז\"ל בטעם הנתקל אין נ\"ל כי דעת ר\"מ ז\"ל מפני הכובד הוא וכמו שפירש בלשונו שהעתקתי ואנחנו כטעמו קבלנו ועל דעתו עמדנו:" + ], + [ + "שומר שטען כו' עד ואם נשברה בידו משלם הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא נותן את הפשיעה וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות כולן במציעא פרק השוכר את האומנין ומחלוקת זה שכתב הראב\"ד ז\"ל בטעם הנתקל אין נ\"ל כי דעת ר\"מ ז\"ל מפני הכובד הוא וכמו שפירש בלשונו שהעתקתי ואנחנו כטעמו קבלנו ועל דעתו עמדנו:" + ], + [ + "הסבל ששיבר חבית של יין לחנוני וכו' החזיר לו בשאר הימים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר וכו': ואני אומר עד כמה כי רוכלא ליחשיב וליזיל דרך ר\"מ ז\"ל גם בזה עיקר ההלכות כדבריו פרק השואל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל ביאור הוא וסברות מתוקות לפי מנהג מקומות ור\"מ ז\"ל אין לו עסק בזה החיבור בסברא רק לקצר סדר הגמרא בשפה ברורה:" + ], + [ + "רועה שבאו זאבים עד למקום הבהמה. פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "רועה שבאו זאבים עד למקום הבהמה. פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "רועה שהיה לו להציל הטריפה או השבויה וכו' עד ה\"ז פושע וחייב: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה צריך פירוש וכו': ואני אומר יישר כחו שהוסיף לפרש על פירוש כדי דמיהן שכתב ר\"מ ז\"ל כפי ההלכה פרק השוכר את הפועלים וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "רועה שטען שהצלתי כו' עד כדין כל הנשבעין ונוטלין. זה מוסכם כשאר דיני התלמוד התלוים בטענות מן הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את הבהמה וחלתה וכו' בד\"א בששכרו לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל אנשתטית קאי עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות במציעא פרק השוכר את האומנין ופירוש זה סברא היא ואנו אין לנו כן כי מה לי נשתטית מה לי חלתה או נלקחה לעבודת המלך מאחר שצריכין לפרק ולטעון דינן שוה בכלי זכוכית כשיטת התלמוד וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפנינו בסמוך:", + " שכרה למשא הואיל ואמר לו וכו' עד ומניח לו נבלתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש וענף וכו': ואני אומר גברא רבה דדאיק וגמיר שמעתא מפומיה דרביה אמרינן לשון ההלכות הטעתו וכי על לשון הספר סמך והלא מפי רבו שמע וגם לשון התוספתא ולא לשון המחבר ועוד דהא עיקר הני פסקי פרק האומנין הוא ותלמודא קאמר להדיא לרכוב שנו ואמר רב פפא כלי זכוכית כלרכוב דמי אלמא רכיבה וכלי זכוכית לבד ושאר משא לחוד וזה פשוט בעיני ולבי אומר לי כי השגה זו לא כתבה הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "השוכר את הבהמה וחלתה וכו' בד\"א בששכרו לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל אנשתטית קאי עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות במציעא פרק השוכר את האומנין ופירוש זה סברא היא ואנו אין לנו כן כי מה לי נשתטית מה לי חלתה או נלקחה לעבודת המלך מאחר שצריכין לפרק ולטעון דינן שוה בכלי זכוכית כשיטת התלמוד וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפנינו בסמוך:", + " שכרה למשא הואיל ואמר לו וכו' עד ומניח לו נבלתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש וענף וכו': ואני אומר גברא רבה דדאיק וגמיר שמעתא מפומיה דרביה אמרינן לשון ההלכות הטעתו וכי על לשון הספר סמך והלא מפי רבו שמע וגם לשון התוספתא ולא לשון המחבר ועוד דהא עיקר הני פסקי פרק האומנין הוא ותלמודא קאמר להדיא לרכוב שנו ואמר רב פפא כלי זכוכית כלרכוב דמי אלמא רכיבה וכלי זכוכית לבד ושאר משא לחוד וזה פשוט בעיני ולבי אומר לי כי השגה זו לא כתבה הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "השוכר את הספינה וכו' עד חולקין השכר. פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ט ע\"א) :" + ], + [ + "השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך וכו' עד עליו תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הגמרא בזה טענת ממון יש לו עליו עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה במציעא פרק השוכר את האומנין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אני איני רוצה להיות עובר על דעתו וכל שכן כשהוא בעצמו אומרו לפי הגמרא מכלל דלפי הפסק אינו:", + " וכן אם מכר כל הסחורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "מכאן אני אומר שהמשכיר בית לחבירו עד זמן קצוב וכו' עד ולא יראה לי שדין זה אמת: כתב הראב\"ד ז\"ל יש בדורנו אומרים כן שיש בני אדם שמחריבין הבית בדירתם עכ\"ל: ואני אומר מה לי דורות ראשונים ומה לי דורות אחרונים אין הם אלא סברות ודעות:" + ], + [ + "בית זה עד מדעת שניהם. במציעא פרק השואל (דף ק\"ג:) :" + ], + [ + "בית זה עד מדעת שניהם. במציעא פרק השואל (דף ק\"ג:) :" + ], + [ + "המשכיר עלייה סתם כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ו וקי\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "המשכיר בית לחבירו וכו' עד הולכים אחר מנהג המדינה והשמות הידועים להם כדרך שאמרו במקח וממכר. תורף המנהג בכמה מקומות הוא בתלמוד ובפרט ענייני השכירות במציעא בפירקי השוכרים והביאור לר\"מ ז\"ל שזכר כאן הוא פכ\"ו פכ\"א:" + ], + [ + "המשכיר חצירו לא השכיר רפת שבה. כן עלה סגנון ההלכה סוף פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו וכו' עד משל עצמו. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר עלייה לחבירו כו' עד חזוק התקרה. הוא פרק הבית והעלייה:" + ], + [ + "הזבל שבחצר הרי הוא של שוכר עד אחר המנהג: בד\"א כשהיו הבהמות כו' עד שכורה ביד אחרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהרי בגמרא העמידוה בחצר דמשכיר ושוורים דאתו מעלמא פירוש חצר דמשכיר דלא אגירא לשוכר (מכלל) דאי אגירא ליה וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ובהדיא פריך תלמודא סוף פרק השואל אמתניתין דקתני והזבל של בעל הבית במאי עסקינן אילימא בחצר דאגירא ליה לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בעל הבית אלמא מדקא מתמה תלמודא בהכי דקים ליה דהכי הלכתא והיינו כתחלת זה הפסק בד\"א בשהיו הבהמות של שוכר ואסיקנא לא צריכא בחצר דמשכיר ותורי דאתו מעלמא וקמו ביה מסייע ליה לר' יוסי בר חנינא דאמר ר\"י בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו פירוש ובהכי מיירי מתניתין דהזבל של בעל הבית והוא סוף זה הפסק שכתב ואם הבהמות של אחרים כו' וזה פשוט אלא מן המתהדרים אמרוה וכתבוה בשם הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "המשכיר בית או חצר וכו' עד אפילו שעה אחת. פרק השואל (דף ק\"א) :", + " שכר לו בית סתם עד אין פחות משלשים יום. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שמתנה אדם כו' עד הרי זה משכיר ואינו מוכר. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"ה) ופרק הזהב (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה עד ומוציאו מן הבית. פרק השואל (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "השוכר שאמר נתתי שכר הבית וכו' עד היסת ויוציאו: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשים יום לאו דוקא אלא כל תוך זמן נמי עכ\"ל: ואני אומר זו טעות סופר היא בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל מנוסח ר\"מ ז\"ל או מעולם לא אמר דבר זה והלא ר\"מ ז\"ל עצמו כתב תוך כאשר עיניך רואות והוא לשון הגמרא שלהי פרק השואל והוא עביד תוך וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר שאמר נתתי שכר הבית וכו' עד היסת ויוציאו: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשים יום לאו דוקא אלא כל תוך זמן נמי עכ\"ל: ואני אומר זו טעות סופר היא בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל מנוסח ר\"מ ז\"ל או מעולם לא אמר דבר זה והלא ר\"מ ז\"ל עצמו כתב תוך כאשר עיניך רואות והוא לשון הגמרא שלהי פרק השואל והוא עביד תוך וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר פרדס או שהיה משכון עד משום רבית המלוה והלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן רבית וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל גמרא מתניתין דהמקבל שדה מחבירו לי' שנים כו' וצורתא דשמעתין וסוגיין שייכא כדברי ר\"מ ז\"ל דהא קא מייתי עלה משכנתא דסורא ודכוותה דמתאמרין פרק איזהו נשך וודאי טעמא התם משום רבית הוא והוא ניהו כליא קרנא ומיהו פירוש הראב\"ד ז\"ל יש לו פנים מגופא דלישנא דתליא בכליא קרנא ולפיכך אין בדברים הללו השגה וצריך הכרע כי הפירושין ההן תלויים בסברא ואין להן הכרע גמורה:" + ], + [ + "שטר השכירות או שטר המשכון עד שלש שנים. פרק המקבל:" + ], + [ + "מי שהכניס פירותיו כו' עד אע\"פ שעשה שלא כהוגן. במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השוכר ריחיים מחבירו כו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק הנושא:" + ] + ], + [ + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את הפועלים עד ומשמנין ביניהן. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ג) ריש הפרק:" + ], + [ + "השוכר את הפועלים עד ומשמנין ביניהן. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ג) ריש הפרק:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום וכו' שכרו להביא קנים לכרם כו' שכרו להביא כרוב עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן הוא לשון התוספתא וכו': ואני אומר שזה הלשון לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דכי מעיינת בה שפיר בההיא שמעתא משכחת לה בשמעתא קמייתא בההיא פירקא ומיתניא לגבי חזרו זה בזה והטעו זה את זה דאמרינן להדיא ואיבעית אימא חזרו נמי הטעו קרי ליה דתניא השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית או בע\"ה הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומות בד\"א בשלא הלכו חמרים אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה לחה נותנין להן שכרן משלם אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן וכו' ושקיל וטרי עלה טובא ומסיק לה בתרי לישני ולישנא בתרא דהוא עיקר מסיק הא דסיירוה לארעא מאורתא הא דלא סיירוה לארעא מאורתא וכן הלכתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזאת כבר פסקה ר\"מ ז\"ל בדקדוקים המפורשים בה בגמרא למעלה בזה הפרק נקודה בנקודה על סדר הגמרא ומיירי בדבר שדרך הפועלים ובעל הבית לתת לב על אותה המלאכה אי אתיא אי לא כגון תבואה וכיוצא בה אבל זאת ההלכה שבתוספתא מיירי בדבר שאין להם לפועלים לב עליה כגון להביא שליחות או קנים לכרם שזה דרך בע\"ה לידע ולא דרך הפועלים כלל ולפיכך נותן להם שכרם משלם ואינו מנכה להם כלום שהרי הם כבר בטלו ממלאכתן ואמרי ליה לבעל הבית הוה עבדינן הכא באגרין דהוה ניחא לן מטורח הדרך ומלענות בדרך כחנו וכח חמורנו וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר את הפועלים לעשות עמו בשלו עד בזו המלאכה. פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה:" + ], + [ + "השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' לפיכך אם אבד המשכון וכו' ואם נאנס המשכון כגון שנלקח וכו' עד פרוטה אחרונה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו מודין לו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא וכבר נתאבקו בה ראשונים ואחרונים נ\"ע במציעא פרק השוכר את האומנין ושבועות פרק שבועת הדיינין ויש להם על מה שיסמוכו ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו ורבו לרבו:" + ], + [], + [], + [ + "נתן צמר לצבע וכו' נתן עצים לחרש כו' ואם ההוצאה יתירה וכו' אמר בעל הכלי כו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם עכ\"ל: ואני אומר מצאתי לו טעם בירושלמי פרק הגוזל עצים אשר שם נשנית עיקרה דמייתי עלה סתמא דתלמודא ההיא דהיורד לשדה חבירו ונטעה שלא ברשות כו' עד בקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו ואע\"ג דרבי יהושע בן לוי אמר טעמא משום ישוב הארץ סתמא דתלמודא הכי איתא בלא טעמא ומינה לכל דדמי לה ועוד דאמרינן בעלמא האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו דוק מינה הא לאו כגון זו אין שומעין לו ועוד דהא פלוגתא דר\"מ ור\"י היא פרק הגוזל עצים ונשנית ג\"כ פרק השוכר את האומנין ומייתי לה פ\"ק דע\"ז וקיימא לן הלכה כר' יהודה דאמר ידו על התחתונה אם השבח יתר על ההוצאה כו' ואילו היינו שומעין ממנו באומרו יתן לי דמי צמרי או דמי עצי א\"כ עבדינן כר\"מ דאמר נותן לו דמי צמרו ולית הלכתא כוותיה אלא כר\"י וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " שאין האומן קונה בשבח כלי שעשה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "המוליך חטין לטחון עד שהן מומחין משלמין. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובבתרא פרק המוכר פירות:" + ], + [ + "מקומות שנהגו שיהיה עד סילק עצמו ברצונו. במציעא פרק השואל ופרק המקבל:" + ], + [ + "הנוטע אילנות וכו' עד הציבור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן נמי אם שתלא דיחיד עכ\"ל: ואני אומר סברות הן אלו אבל עיקר ההלכה ופשוטה כדברי ר\"מ ז\"ל משמע במציעא סוף פרק השואל ופרק המקבל ונ\"ל להביא ראיה לדבר מן המראה דינר לשולחני דפרק הגוזל קמא שיהיה מומחה לרבים וכן שתלא טבחא ואומנא דשמעתין דכוותה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו שהעמידו אותן הציבור ועוד אתמהה הני תלתא מאן הוא היחיד דמוקי להו ולא נהיגי אינשי בהכי ובמילתא דלא שכיחא לא דחיק תלמודא לאוקומי מילתא:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:", + " ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:", + " איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:", + " ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:", + " איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "נתן טליתו לאומן כו' עד חייב ליתן. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:" + ], + [ + "כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז\"ל. כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר\"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע\"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר\"מ ז\"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:", + " שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז\"ל. כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר\"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע\"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר\"מ ז\"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:", + " שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הנותן טליתו לאומן עד כדין השכיר. במציעא פרק המקבל ובבא בתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שכיר הבא לישבע כו' עד סוף הפרק. בשבועות ס\"פ כל הנשבעין:" + ] + ], + [ + [ + "הפועלים שהן עושין בדבר עד לרשות בעלים לעבודה תאכל. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) משנה שם:" + ], + [ + "מה בין העושה בתלוש וכו' עד אחר שימלא הסל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין זה וכו': ואני אומר לא זו הדרך ולא זו העיר שאנחנו רואין בספריו שבמשנה תורה אלא כמו שכתבתי וסדרתי כמה פעמים שהוא לקח דרך התלמוד המשנה והגמרא מארוכה לקצרה וכן עשה בדין הזה כי זה הפסק דמה בין תלוש למחובר שנסחתי הוא משנה פרק השוכר את הפועלים דתנן ואלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ע\"כ ור\"מ ז\"ל פירש זה הגמר מה היא עד שימלא את הסל ולקח דרך הכלל מה בין העושה בתלוש לעושה במחובר כו' דרך חכמי המחברים שמסדרין דבריהם בכללים חלוקים מתוקים ומ\"ש אח\"כ מפני השב אבידה לבעלים עד כשהן מהלכין בטלין הוא מה שאמרו בברייתא לפנינו גמ' מתני' דהיה עושה בתאנים כו' דאתי למיפשט בעיין על דהיה עושה בגפן זה מהו שאוכל בגפן אחר ושקיל וטרי עלה עד דאתי למיפשט מהא ת\"ש וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אלא מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ע\"כ ומדקא פשיט מינה שמעינן דהלכתא היא וזו היא דרך ישרה בדרך הגמרא שוב מצאתי לו ז\"ל בספר המצות שגילה דעתו בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ] + ], + [ + [ + "הבהמה אוכלת עד ויאכילנה. פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ח) :" + ], + [ + "כל המונע בהמה מלאכול עד אלא בהווה. בניזקין פרק שור שנגח את הפרה ובמציעא פרק השוכר את הפועלים:", + " והחוסם את הפועל עד והרי אינה נהנית. פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "כל המונע בהמה מלאכול עד אלא בהווה. בניזקין פרק שור שנגח את הפרה ובמציעא פרק השוכר את הפועלים:", + " והחוסם את הפועל עד והרי אינה נהנית. פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2b6bae6de5aeacb2c20fe0baea450c7a2f8f4398 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,533 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Hiring", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Hiring", + "text": [ + [ + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "ארבעה שומרים עד ונקרב בעל הבית אל האלהים. בשבועות ריש פרק בתרא (דף מ\"ט) ובמציעא פ\"ק (ד' ו') ופרק השואל (ד' צ\"ד) ופרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג) :", + " השואל משלם את הכל עד בעליו אין עמו שלם ישלם. במציעא פרק השואל ופ' השוכר את הפועלים:", + " נושא שכר והשוכר שניהם דין אחד יש להם כו' עד אם וגו' ישלם לבעליו. במציעא פרק השוכר את האומנין:", + " נמצאת אומר ש\"ח וכו' עד כמו שיתבאר. ההלכה ריש פרק השואל (ד' צד) והביאור פרק ה' דהלכות שאלה ופקדון:", + " נושא שכר והשוכר עד בבעלים פטור. הכל פרק השואל (ד' צ\"ה) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ], + [ + "כל שומר שפשע בתחלתו עד כמו שיתבאר. ההלכה פרק השוכר את הפועלים (ד' צ\"ג ע\"ב) והביאור פרק שלישי:", + " ואין השואל רשאי להשאיל עד שיהא פקדוני ביד אחר. בגיטין פרק כל הגט (ד' כ\"ט) ופרק עשירי דמסכת סופרים ובמציעא פרק אלו מציאות (ד' כ\"ט) :", + " עבר השומר ומסר לשומר שני עד וזה אינו נאמן. בנזיקין פ\"ק דבבא קמא (דף י\"א) ובמציעא פרק המפקיד (דף ל\"ז) :", + " לפיכך אם היה דרך הבעלים כו' עד בפרתו של חבירו וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק המפקיד:", + " היה בידו פקדון ושלחו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דגיטין (ד' י\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "שלשה דינין האמורין עד שלא יזלזלו בהקדשות. פרק בתרא דשבועות (ד' מ\"ט) ופרק שבועת הדיינין ובמציעא פרק המפקיד ופרק הזהב:" + ], + [ + "שלשה דינין האמורין עד שלא יזלזלו בהקדשות. פרק בתרא דשבועות (ד' מ\"ט) ופרק שבועת הדיינין ובמציעא פרק המפקיד ופרק הזהב:" + ], + [ + "יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכו' עד המזיק מטלטלין ודין אמת הוא זה למבינים וכן ראוי לדון: כתב הראב\"ד ז\"ל אם אמת הוא זה וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שלא באתי בו לסתור אלא לבנות בע\"ה וכי אין לי עסק להכריע בסברות שאין תלויות בראיות לפי שאין השגות שיצטרכו הצלות אלא שאלו מקשים ואלו מתרצים וכ\"ש בזו שהיא מחלוקת ישנה מזמן רבותינו בעלי התוספות ורבניהם וגאוניהם שחלקו בזה ועמד בשיטתם הראב\"ד ז\"ל וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב הדעות והמחלוקת ומקצת ראיותיהם ולא הכריע:", + " וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו לשומר וכו' עד על כל פנים: כתב הראב\"ד ז\"ל משנתנו היא וכו': ואני אומר אין ולאו ורפיא לראייה דהתם מידי דמנכר ארעא בהכי דאי לא עביד פסדא ממילא כולה עבידתא דומיא דאוביר ולא גדלה פירי כלל ולא עבדה מידי בלא עבידתא אבל הני דאורו רבנן לאו הכי הוא אלא פסדא מקצת ועבדה מקצת ואי לא מתנו עלייהו לאו כולהו אינשי עבדי להו ומיהו בראייה ובלא ראייה מודה בהוראתם הוא ויפה הורו:" + ], + [], + [ + "הפקיד הקדש וכו' עד ונכסי ישראל. במכילתא (ד' ל\"ג) פרשה ט\"ו בפרשת משפטים:" + ], + [ + "אחד האיש ואחד האשה וכו' עד ביד האשה. פרק שבועת הפקדון:" + ], + [ + "קטן שהפקיד ביד הגדול וכו' הורו רבותי וכו' עד שבועת שמא היא: כתב הראב\"ד ז\"ל ורבותי הורו ואני מסכים עמהם וכו': ואני אומר גם בזה סברות הן גבי הא דאמרינן פרק השואל ובהרבה מקומות כי יתן איש אל וגו' איש פרט לקטן ואין לי להכריע וכדאי הן אלו לסמוך עליהן ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ואע\"ג דגרסינן בירושל' כי יתן איש אל רעהו עד שתהא תביעה ונתינה שוין בגדול ע\"כ הואיל ולא נאמרה בבבלי שהוא אחרון אין רבים סומכין עליו להוראה:" + ], + [ + "כדרך שתקנו חכמים משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין. ב\"ק פרק מרובה ובמציעא פרק השואל:", + " האומר לחבירו שמור לי עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו במציעא פרק השוכר את האומנין (ד' פ' ע\"ב) וסופו פרק הזהב (ד' מ\"ט) והחרם תקנת הגאונים ז\"ל:", + " אחד המשאיל או המפקיד עד צריך להודיה במקצת. פרק השואל (ד' צ\"ח) ופרק שבועת הדיינין ופרק המפקיד ופ\"ק דמציעא ובשבועות פרק שבועת הפקדון:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מתנה שומר חנם עד ונפטר. פרק השוכר את הפועלים ובתשובות הגאונים ז\"ל הסכימו כן:", + " בד\"א כשלא היה שם עד ביד התובע. בבבא בתרא פרק המוכר את הבית מוכיח כן ואיתא פרק כל הנשבעים וכן הורה ר\"ת ז\"ל וכן כתב הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת רבותיו בעלי התוס' ז\"ל:", + " בד\"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו וכו' עד וישלם: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא דאמר ליה וכו': ואני אומר גם בזה כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא בב\"ב פרק המוכר את הבית וגם בפרק השוכר את האומנין פסקו כן רבותינו בעלי התוספות הלכה כאיסי וכדדאין רבא גבי ההיא חביתא דאיתבר בריסתקא דמחוזא וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל היא סברת מקצת המפרשים ז\"ל ונאה הוא אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לו לר\"מ ז\"ל עסק בזה החיבור אלא לקצר לשון הגמרא ולכך קראו משנה תורה:", + " אין לך מי שנשבע מתוך שיכול לומר כך וכך וישבע בנקיטת חפץ אלא זה השומר בלבד שיש עליו שטר אבל שאר כל הנשבעין בדין מתוך שיכול לומר אין נשבעין אלא היסת. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל והא איכא נשבע על המשכון וכו': ואני אומר ומאחר שהוא אינו מודה לגמרי וגם ר\"מ ז\"ל חולק עם הגאונים ז\"ל ורבים עומדים בשיטתו מפני מה מקשה על ר\"מ ז\"ל שהוציאו מן הכלל הזה ושמא טעות סופר הוא בהשגות שהוסיף וי\"ו בתיבה והא איכא והוא ז\"ל לא אמר אלא איכא ולא בא אלא לגלות דעתו בדין הנזכר שכן מנהגו בכל אלו ההשגות בכמה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "שומר שטען כו' עד ואם נשברה בידו משלם הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא נותן את הפשיעה וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות כולן במציעא פרק השוכר את האומנין ומחלוקת זה שכתב הראב\"ד ז\"ל בטעם הנתקל אין נ\"ל כי דעת ר\"מ ז\"ל מפני הכובד הוא וכמו שפירש בלשונו שהעתקתי ואנחנו כטעמו קבלנו ועל דעתו עמדנו:" + ], + [ + "שומר שטען כו' עד ואם נשברה בידו משלם הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא נותן את הפשיעה וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות כולן במציעא פרק השוכר את האומנין ומחלוקת זה שכתב הראב\"ד ז\"ל בטעם הנתקל אין נ\"ל כי דעת ר\"מ ז\"ל מפני הכובד הוא וכמו שפירש בלשונו שהעתקתי ואנחנו כטעמו קבלנו ועל דעתו עמדנו:" + ], + [ + "הסבל ששיבר חבית של יין לחנוני וכו' החזיר לו בשאר הימים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר וכו': ואני אומר עד כמה כי רוכלא ליחשיב וליזיל דרך ר\"מ ז\"ל גם בזה עיקר ההלכות כדבריו פרק השואל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל ביאור הוא וסברות מתוקות לפי מנהג מקומות ור\"מ ז\"ל אין לו עסק בזה החיבור בסברא רק לקצר סדר הגמרא בשפה ברורה:" + ], + [ + "רועה שבאו זאבים עד למקום הבהמה. פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "רועה שבאו זאבים עד למקום הבהמה. פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"ג) :" + ], + [ + "רועה שהיה לו להציל הטריפה או השבויה וכו' עד ה\"ז פושע וחייב: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה צריך פירוש וכו': ואני אומר יישר כחו שהוסיף לפרש על פירוש כדי דמיהן שכתב ר\"מ ז\"ל כפי ההלכה פרק השוכר את הפועלים וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "רועה שטען שהצלתי כו' עד כדין כל הנשבעין ונוטלין. זה מוסכם כשאר דיני התלמוד התלוים בטענות מן הראשונים נ\"ע:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ], + [ + "רועה שהניח עדרו כו' עד סוף הפרק. פרק השוכר את הפועלים ופרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "השוכר את החמור כו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את הבהמה וחלתה וכו' בד\"א בששכרו לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל אנשתטית קאי עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות במציעא פרק השוכר את האומנין ופירוש זה סברא היא ואנו אין לנו כן כי מה לי נשתטית מה לי חלתה או נלקחה לעבודת המלך מאחר שצריכין לפרק ולטעון דינן שוה בכלי זכוכית כשיטת התלמוד וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפנינו בסמוך:", + " שכרה למשא הואיל ואמר לו וכו' עד ומניח לו נבלתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש וענף וכו': ואני אומר גברא רבה דדאיק וגמיר שמעתא מפומיה דרביה אמרינן לשון ההלכות הטעתו וכי על לשון הספר סמך והלא מפי רבו שמע וגם לשון התוספתא ולא לשון המחבר ועוד דהא עיקר הני פסקי פרק האומנין הוא ותלמודא קאמר להדיא לרכוב שנו ואמר רב פפא כלי זכוכית כלרכוב דמי אלמא רכיבה וכלי זכוכית לבד ושאר משא לחוד וזה פשוט בעיני ולבי אומר לי כי השגה זו לא כתבה הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "השוכר את הבהמה וחלתה וכו' בד\"א בששכרו לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל אנשתטית קאי עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות במציעא פרק השוכר את האומנין ופירוש זה סברא היא ואנו אין לנו כן כי מה לי נשתטית מה לי חלתה או נלקחה לעבודת המלך מאחר שצריכין לפרק ולטעון דינן שוה בכלי זכוכית כשיטת התלמוד וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל לפנינו בסמוך:", + " שכרה למשא הואיל ואמר לו וכו' עד ומניח לו נבלתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה שרש וענף וכו': ואני אומר גברא רבה דדאיק וגמיר שמעתא מפומיה דרביה אמרינן לשון ההלכות הטעתו וכי על לשון הספר סמך והלא מפי רבו שמע וגם לשון התוספתא ולא לשון המחבר ועוד דהא עיקר הני פסקי פרק האומנין הוא ותלמודא קאמר להדיא לרכוב שנו ואמר רב פפא כלי זכוכית כלרכוב דמי אלמא רכיבה וכלי זכוכית לבד ושאר משא לחוד וזה פשוט בעיני ולבי אומר לי כי השגה זו לא כתבה הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "השוכר את הספינה וכו' עד חולקין השכר. פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ט ע\"א) :" + ], + [ + "השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך וכו' עד עליו תרעומות: כתב הראב\"ד ז\"ל לפי הגמרא בזה טענת ממון יש לו עליו עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה במציעא פרק השוכר את האומנין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל אני איני רוצה להיות עובר על דעתו וכל שכן כשהוא בעצמו אומרו לפי הגמרא מכלל דלפי הפסק אינו:", + " וכן אם מכר כל הסחורה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "מכאן אני אומר שהמשכיר בית לחבירו עד זמן קצוב וכו' עד ולא יראה לי שדין זה אמת: כתב הראב\"ד ז\"ל יש בדורנו אומרים כן שיש בני אדם שמחריבין הבית בדירתם עכ\"ל: ואני אומר מה לי דורות ראשונים ומה לי דורות אחרונים אין הם אלא סברות ודעות:" + ], + [ + "בית זה עד מדעת שניהם. במציעא פרק השואל (דף ק\"ג:) :" + ], + [ + "בית זה עד מדעת שניהם. במציעא פרק השואל (דף ק\"ג:) :" + ], + [ + "המשכיר עלייה סתם כו' עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה (דף קי\"ו וקי\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "המשכיר בית לחבירו וכו' עד הולכים אחר מנהג המדינה והשמות הידועים להם כדרך שאמרו במקח וממכר. תורף המנהג בכמה מקומות הוא בתלמוד ובפרט ענייני השכירות במציעא בפירקי השוכרים והביאור לר\"מ ז\"ל שזכר כאן הוא פכ\"ו פכ\"א:" + ], + [ + "המשכיר חצירו לא השכיר רפת שבה. כן עלה סגנון ההלכה סוף פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו וכו' עד משל עצמו. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר עלייה לחבירו כו' עד חזוק התקרה. הוא פרק הבית והעלייה:" + ], + [ + "הזבל שבחצר הרי הוא של שוכר עד אחר המנהג: בד\"א כשהיו הבהמות כו' עד שכורה ביד אחרים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור שהרי בגמרא העמידוה בחצר דמשכיר ושוורים דאתו מעלמא פירוש חצר דמשכיר דלא אגירא לשוכר (מכלל) דאי אגירא ליה וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ובהדיא פריך תלמודא סוף פרק השואל אמתניתין דקתני והזבל של בעל הבית במאי עסקינן אילימא בחצר דאגירא ליה לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בעל הבית אלמא מדקא מתמה תלמודא בהכי דקים ליה דהכי הלכתא והיינו כתחלת זה הפסק בד\"א בשהיו הבהמות של שוכר ואסיקנא לא צריכא בחצר דמשכיר ותורי דאתו מעלמא וקמו ביה מסייע ליה לר' יוסי בר חנינא דאמר ר\"י בר חנינא חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו פירוש ובהכי מיירי מתניתין דהזבל של בעל הבית והוא סוף זה הפסק שכתב ואם הבהמות של אחרים כו' וזה פשוט אלא מן המתהדרים אמרוה וכתבוה בשם הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "המשכיר בית או חצר וכו' עד אפילו שעה אחת. פרק השואל (דף ק\"א) :", + " שכר לו בית סתם עד אין פחות משלשים יום. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו סתם עד סוף הפרק. הכל פרק השואל:" + ] + ], + [ + [ + "כשם שמתנה אדם כו' עד הרי זה משכיר ואינו מוכר. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"ה) ופרק הזהב (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה עד ומוציאו מן הבית. פרק השואל (דף ק\"ב) :" + ], + [ + "השוכר שאמר נתתי שכר הבית וכו' עד היסת ויוציאו: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשים יום לאו דוקא אלא כל תוך זמן נמי עכ\"ל: ואני אומר זו טעות סופר היא בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל מנוסח ר\"מ ז\"ל או מעולם לא אמר דבר זה והלא ר\"מ ז\"ל עצמו כתב תוך כאשר עיניך רואות והוא לשון הגמרא שלהי פרק השואל והוא עביד תוך וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר שאמר נתתי שכר הבית וכו' עד היסת ויוציאו: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשים יום לאו דוקא אלא כל תוך זמן נמי עכ\"ל: ואני אומר זו טעות סופר היא בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל מנוסח ר\"מ ז\"ל או מעולם לא אמר דבר זה והלא ר\"מ ז\"ל עצמו כתב תוך כאשר עיניך רואות והוא לשון הגמרא שלהי פרק השואל והוא עביד תוך וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר פרדס או שהיה משכון עד משום רבית המלוה והלוה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן רבית וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק המקבל גמרא מתניתין דהמקבל שדה מחבירו לי' שנים כו' וצורתא דשמעתין וסוגיין שייכא כדברי ר\"מ ז\"ל דהא קא מייתי עלה משכנתא דסורא ודכוותה דמתאמרין פרק איזהו נשך וודאי טעמא התם משום רבית הוא והוא ניהו כליא קרנא ומיהו פירוש הראב\"ד ז\"ל יש לו פנים מגופא דלישנא דתליא בכליא קרנא ולפיכך אין בדברים הללו השגה וצריך הכרע כי הפירושין ההן תלויים בסברא ואין להן הכרע גמורה:" + ], + [ + "שטר השכירות או שטר המשכון עד שלש שנים. פרק המקבל:" + ], + [ + "מי שהכניס פירותיו כו' עד אע\"פ שעשה שלא כהוגן. במציעא פרק השואל:" + ], + [ + "השוכר ריחיים מחבירו כו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק הנושא:" + ] + ], + [ + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "אחד השוכר וכו' עד סוף הפרק. כולו במציעא פרק המקבל:" + ] + ], + [ + [ + "השוכר את הפועלים עד ומשמנין ביניהן. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ג) ריש הפרק:" + ], + [ + "השוכר את הפועלים עד ומשמנין ביניהן. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ג) ריש הפרק:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "אמר לשלוחו עד לעבדים. במציעא פרק השוכר את האומנין (דף ע\"ו ע\"א) :", + " וכיצד דין הפועל שחזר בו כו' עד בגד לארוג בשתי סלעים וכו' עד אלא חצי מלאכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אלא הסלע יפה ב' דינרין עכ\"ל: ואני אומר גם בזו עיקרה פרק השוכר את האומנין וחילוק הפירושים לפי הדעות והסברות ולכך אין כאן השגה ואינה צריכה הצלה לא גדולה ולא קטנה כי לשון הגמ' כר\"מ ז\"ל וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:", + " במה ד\"א בדבר שאינו אבוד וכו' עד דרכו של נהר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה שכך מפרש וכו': ואני אומר טעם גדול אני רואה ועיניך רואות לשונות נאות בעיקר ההלכה פרק השוכר את האומנין ושמא היה חסר מן הספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אבל בספרים המוגהים בחתימת ידו הוא כך כמו שנסחתי:", + " ואם דרכו להפסיק מאליו וכו' עד כל שכרו. הכל פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום וכו' שכרו להביא קנים לכרם כו' שכרו להביא כרוב עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן הוא לשון התוספתא וכו': ואני אומר שזה הלשון לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל דכי מעיינת בה שפיר בההיא שמעתא משכחת לה בשמעתא קמייתא בההיא פירקא ומיתניא לגבי חזרו זה בזה והטעו זה את זה דאמרינן להדיא ואיבעית אימא חזרו נמי הטעו קרי ליה דתניא השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית או בע\"ה הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומות בד\"א בשלא הלכו חמרים אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה לחה נותנין להן שכרן משלם אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן וכו' ושקיל וטרי עלה טובא ומסיק לה בתרי לישני ולישנא בתרא דהוא עיקר מסיק הא דסיירוה לארעא מאורתא הא דלא סיירוה לארעא מאורתא וכן הלכתא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וזאת כבר פסקה ר\"מ ז\"ל בדקדוקים המפורשים בה בגמרא למעלה בזה הפרק נקודה בנקודה על סדר הגמרא ומיירי בדבר שדרך הפועלים ובעל הבית לתת לב על אותה המלאכה אי אתיא אי לא כגון תבואה וכיוצא בה אבל זאת ההלכה שבתוספתא מיירי בדבר שאין להם לפועלים לב עליה כגון להביא שליחות או קנים לכרם שזה דרך בע\"ה לידע ולא דרך הפועלים כלל ולפיכך נותן להם שכרם משלם ואינו מנכה להם כלום שהרי הם כבר בטלו ממלאכתן ואמרי ליה לבעל הבית הוה עבדינן הכא באגרין דהוה ניחא לן מטורח הדרך ומלענות בדרך כחנו וכח חמורנו וזה פשוט:" + ], + [ + "השוכר את הפועלים לעשות עמו בשלו עד בזו המלאכה. פרק השוכר את האומנין:" + ], + [ + "השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה:" + ], + [ + "השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן עד סוף הפרק. במציעא פרק הבית והעלייה:" + ] + ], + [ + [ + "המלוה את חבירו וכו' לפיכך אם אבד המשכון וכו' ואם נאנס המשכון כגון שנלקח וכו' עד פרוטה אחרונה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו מודין לו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא וכבר נתאבקו בה ראשונים ואחרונים נ\"ע במציעא פרק השוכר את האומנין ושבועות פרק שבועת הדיינין ויש להם על מה שיסמוכו ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו ורבו לרבו:" + ], + [], + [], + [ + "נתן צמר לצבע וכו' נתן עצים לחרש כו' ואם ההוצאה יתירה וכו' אמר בעל הכלי כו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם עכ\"ל: ואני אומר מצאתי לו טעם בירושלמי פרק הגוזל עצים אשר שם נשנית עיקרה דמייתי עלה סתמא דתלמודא ההיא דהיורד לשדה חבירו ונטעה שלא ברשות כו' עד בקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו ואע\"ג דרבי יהושע בן לוי אמר טעמא משום ישוב הארץ סתמא דתלמודא הכי איתא בלא טעמא ומינה לכל דדמי לה ועוד דאמרינן בעלמא האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו דוק מינה הא לאו כגון זו אין שומעין לו ועוד דהא פלוגתא דר\"מ ור\"י היא פרק הגוזל עצים ונשנית ג\"כ פרק השוכר את האומנין ומייתי לה פ\"ק דע\"ז וקיימא לן הלכה כר' יהודה דאמר ידו על התחתונה אם השבח יתר על ההוצאה כו' ואילו היינו שומעין ממנו באומרו יתן לי דמי צמרי או דמי עצי א\"כ עבדינן כר\"מ דאמר נותן לו דמי צמרו ולית הלכתא כוותיה אלא כר\"י וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " שאין האומן קונה בשבח כלי שעשה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "המוליך חטין לטחון עד שהן מומחין משלמין. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובבתרא פרק המוכר פירות:" + ], + [ + "מקומות שנהגו שיהיה עד סילק עצמו ברצונו. במציעא פרק השואל ופרק המקבל:" + ], + [ + "הנוטע אילנות וכו' עד הציבור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל וכן נמי אם שתלא דיחיד עכ\"ל: ואני אומר סברות הן אלו אבל עיקר ההלכה ופשוטה כדברי ר\"מ ז\"ל משמע במציעא סוף פרק השואל ופרק המקבל ונ\"ל להביא ראיה לדבר מן המראה דינר לשולחני דפרק הגוזל קמא שיהיה מומחה לרבים וכן שתלא טבחא ואומנא דשמעתין דכוותה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל בצחות לשונו שהעמידו אותן הציבור ועוד אתמהה הני תלתא מאן הוא היחיד דמוקי להו ולא נהיגי אינשי בהכי ובמילתא דלא שכיחא לא דחיק תלמודא לאוקומי מילתא:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:", + " ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:", + " איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "מצות עשה ליתן שכר וכו' עד הוא נושא את נפשו. במציעא פרק המקבל:", + " ועובר בארבע אזהרות ועשה וכו' עד ביומו תתן שכרו. במציעא פ' איזהו נשך ופ' המקבל:", + " איזהו זמנו שכיר יום עד גובה כל אותו הלילה. במציעא פרק המקבל:" + ], + [ + "נתן טליתו לאומן כו' עד חייב ליתן. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא ושכור לי עד לך ושוב כו'. הכל פרק המקבל:" + ], + [ + "כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז\"ל. כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר\"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע\"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר\"מ ז\"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:", + " שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "כל שכיר ששכרו בעדים וכו' תיקנו חכמים שישבע השוכר ויטול וכו' אפילו היה השוכר קטן היה השכיר נשבע ונוטל. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל ובהשגות היה כתוב אפילו היה השכיר קטן ועל אותו לשון מצאתי השגה ז\"ל. כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מסכמת על זה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פרק המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעים ולא הוזכר שם לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא קטן להדיא כלל לבד ראה זה מצאתי בירושלמי דשבועות ר\"פ כל הנשבעין דגרסינן פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשין ע\"כ והא ודאי קטנים נמי מיקרי יורשי השוכר והרי נשבע השכיר להם כלשון ר\"מ ז\"ל הישר שנסחתי וכן מצאתיו מוגה בחתימת ידו והלשון שהעתיק הראב\"ד ז\"ל טעות סופר היא ולפיכך אין לתמוה על דבריו ואף כי הלכות גדולות וקבועות קרי להו התם דעקרוה לה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר ואין להרהר על תקנתם זה טעם נכון יש בו בגמרא וראייה גדולה היא בעיני זאת של הירושלמי שכתבתי:", + " שכרו שלא בעדים כו' עד כדין כל הטענות. במציעא המקבל ובשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הנותן טליתו לאומן עד כדין השכיר. במציעא פרק המקבל ובבא בתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שכיר הבא לישבע כו' עד סוף הפרק. בשבועות ס\"פ כל הנשבעין:" + ] + ], + [ + [ + "הפועלים שהן עושין בדבר עד לרשות בעלים לעבודה תאכל. במציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ\"א) משנה שם:" + ], + [ + "מה בין העושה בתלוש וכו' עד אחר שימלא הסל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין זה וכו': ואני אומר לא זו הדרך ולא זו העיר שאנחנו רואין בספריו שבמשנה תורה אלא כמו שכתבתי וסדרתי כמה פעמים שהוא לקח דרך התלמוד המשנה והגמרא מארוכה לקצרה וכן עשה בדין הזה כי זה הפסק דמה בין תלוש למחובר שנסחתי הוא משנה פרק השוכר את הפועלים דתנן ואלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ע\"כ ור\"מ ז\"ל פירש זה הגמר מה היא עד שימלא את הסל ולקח דרך הכלל מה בין העושה בתלוש לעושה במחובר כו' דרך חכמי המחברים שמסדרין דבריהם בכללים חלוקים מתוקים ומ\"ש אח\"כ מפני השב אבידה לבעלים עד כשהן מהלכין בטלין הוא מה שאמרו בברייתא לפנינו גמ' מתני' דהיה עושה בתאנים כו' דאתי למיפשט בעיין על דהיה עושה בגפן זה מהו שאוכל בגפן אחר ושקיל וטרי עלה עד דאתי למיפשט מהא ת\"ש וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אלא מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ע\"כ ומדקא פשיט מינה שמעינן דהלכתא היא וזו היא דרך ישרה בדרך הגמרא שוב מצאתי לו ז\"ל בספר המצות שגילה דעתו בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "המבטל ממלאכתו ואכל וכו' מפי השמועה למדו שכל זמן עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו אין להם שורש וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מתחת ידו שהרי שרשים ושרשי שרשים ומהם כמה ענפים יש לדברים הללו במציעא פרק השוכר את הפועלים גמרא מתניתין דאלו אוכלין מן התורה כו' גרסינן מנא לן דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וחרמש לא תניף על קמת רעך אשכחן כרם כל מילי מנלן גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולו קרקע פועל אוכל בו וגרסינן נמי התם וקמה גופה מנלן וכו' ושקיל וטרי עד הצד השוה שבהן דבר שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו אף כל שגידולו מן הקרקע פועל אוכל בו ועוד גרסינן התם גבי הא דאמר שמואל וחרמש לא תניף לרבות כל בעלי חרמש והאי מיבעי ליה בשעת חרמש אתה אוכל שלא בשעת חרמש אי אתה אוכל ופרקינן ההיא מואל כליך לא תתן נפקא ועוד גרסינן התם ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעל הבית אי אתה אוכל אלמא פשיטא ליה לתלמודא שלא יאכל אלא בשעת מלאכה וכמו שכתבנו ובר מהני מייתי התם כמה ברייתות להוכיח כי זה הפסוק בפועל הכתוב מדבר וכן פי' ר\"מ ז\"ל בספר המצות כי מכאן למד וחיבר דבר זה וזה פשוט ונכון וגם מה שחילק הראב\"ד ז\"ל בטעם אכילת קבע או ביטול מלאכה נראה דדא ודא אחת היא כי בהיותו קובע אכילתו מתבטל ממלאכתו ור\"מ ז\"ל דקדק בלשונו לכלול הכל כלשון הגמרא כמנהגו בזה החיבור על משנה תורה שכתבתי כמה פעמים ועוד דהא לקמן בגמרא דאמרינן מהבהבין אשתו ובניו קמיבעיא לן ובעי למפשט מדתניא לא יהבהב באור כו' פריק התם נמי משום ביטול מלאכה אלמא מדקאמר נמי מכלל דעד השתא נמי טעמא משום ביטול מלאכה דאם לא כן הוה ליה למימר התם משום ביטול מלאכה:", + " וכן פועל שהוליך בידו עד מפני שנגמרה מלאכתן למעשר. פרק השוכר את הפועלים:", + " העושה בחטים וכיוצא בהן וכו' עד למעשר ולחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה הוא וכל האומר כן וכו': ואני אומר לבי אומר לי גם בזה שאינו מדעת הראב\"ד ז\"ל שהרי זה מפורש פרק השוכר את הפועלים מלבד כרוך ותני גמ' מתני' דאלו אוכלין מן התורה דגרסינן תנו רבנן דיש מה דייש מיוחד דבר שגידולו מן הקרקע כו' תניא אידך מה דייש כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כו' תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה שאין פועל אוכל בו ואקשינן הלא נגמרה מלאכתן למעשר וגר\"ח ז\"ל להדיא ותיפוק ליה משום מעשר ופרקינן הכא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר והדר אקשינן אי בחוצה לארץ חלה נמי ליכא אלא לעולם בארץ ובשבע שכבשו ובז' שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר והדר אקשינן מידי מעשר קא גריס מלאכה קא גרמה אלא אמר רבא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו יצא הבודל וכו' הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתן למעשר ולחלה שאין פועל אוכל בהן ע\"כ הנה עיניך רואות שהן ארבע ברייתות והן הלכות פסוקות והא קמן חלה ומעשר בשתיהן אחת בכל אחת מן הברייתות ומה שהוצרך לתרץ כרוך ותני מפני הקושיא דמעשר ועושה משתי ברייתות האחרונות כאילו היו אחת ומ\"מ הוזכרו מקודם וידענום אבל צריכין אנו ללמוד על המסקנא דכרוך ותני דכיון דאמר תלמודא אלא סותר כל המסקנות הראשונות ונשארה זאת מעתה דברי ר\"מ ז\"ל יפים ונאותים:", + " נתפרסו עגולין כו' עד אוכל בגפן אחרת. פרק השוכר את הפועלים:", + " ולא יאכל ענבים ודבר אחר וכו' עד שירצה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא אחת אחת וכו': ואני אומר עיקר הלכה זאת פרק השוכר את הפועלים ומשום דכתיב ואכלת ענבים כנפשך שבעך ולשון הגמ' כן לפנינו פרק השוכר את הפועלים כר\"מ ז\"ל ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שהספיתה קובעת למעשר בשתים ולא באחת ג\"כ הוא שם כלשון הגמרא וכבר פסקה ר\"ם ז\"ל פרק שמיני מהלכות מעשר ראשון אבל חילוק בין מליחה מועטת לא מצינו בגמרא והראב\"ד ז\"ל מסברא אמרה ואנחנו צריכין ראייה דאי מסברא יש לשאול אם כן נתת דבריך לשיעורין ותורת כל אחד ואחד בידו כי יש מי שרוצה לספות במלח הרבה ויש מי שרוצה במלח מועט ולא ידעינן מליחה גמורה כמה היא ואף כי סברתו לפי גדולתו קבלה היא אצלו לפי מיעוט דעתנו הואיל והתלמוד לא אמרה הבו דלא לוסיף עלה:", + " אסור לפועל למוץ בענבים שנאמר ואכלת ענבים ולא יהיו בניו ואשתו מהבהבין לו באור ואוכל שנאמר ואכלת ענבים כנפשך ענבים כמות שהן וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא הוא ולא איפשיטא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא והוה ליה כתיקו דאיסורא לחומרא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל ולא איפשיטא הילכך לא יהבהבו לו עכ\"ל וא\"כ דברי ר\"מ ז\"ל נכונים ועל כן אני תמה מה בא לחדש בלשון ההשגות בזה:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "אסור לפועל וכו' עד סוף הפרק. הכל במציעא פרק השוכר את הפועלים:" + ] + ], + [ + [ + "הבהמה אוכלת עד ויאכילנה. פרק השוכר את הפועלים (דף פ\"ח) :" + ], + [ + "כל המונע בהמה מלאכול עד אלא בהווה. בניזקין פרק שור שנגח את הפרה ובמציעא פרק השוכר את הפועלים:", + " והחוסם את הפועל עד והרי אינה נהנית. פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "כל המונע בהמה מלאכול עד אלא בהווה. בניזקין פרק שור שנגח את הפרה ובמציעא פרק השוכר את הפועלים:", + " והחוסם את הפועל עד והרי אינה נהנית. פרק השוכר את הפועלים:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "פרה של ישראל כו' עד מעשר של ודאי. פרק השוכר את הפועלים:", + " וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דומה שהוא מפרש וכו': ואני אומר לשון הראב\"ד ז\"ל הוא לשון רש\"י ז\"ל אות באות וה\"ר נתן בעל הערוך ז\"ל כך פירשה אלא שמעמידה בחוסמת ומה שמפרש ר\"מ ז\"ל אינו לקצר את הליכתן לדעת אלא בצחות לשונו דומיא כי ירט הדרך לנגדי ודרשינן ליה במסכת שבת סוף הבונה יר\"ט יראה ראתה נטתה כלומר שיראו ונתפחדו משום דבר נטו מן הדרך לרוץ לדרוס ולרכוס בתבואה והוא פירוש יפה בלשון המרכסות מלשון רוכסא בכ\"מ ואם לא פירשו כן שאר המפרשים אינה השגה שכל אחד מפרש כקבלתו וסברתו ויגדיל תורה ויאדיר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6553cd6a5aa4e5aaa491772a7788188833268b65 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,426 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נחלות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "משפחת האם אינה קרויה משפחה עד אינו יורש כלל. פרק יש נוחלין (דף ק\"ח ק\"י) ומייתי לה ביבמות פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "משפחת האם אינה קרויה משפחה עד אינו יורש כלל. פרק יש נוחלין (דף ק\"ח ק\"י) ומייתי לה ביבמות פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "האשה אינה יורשת את בעלה כלל והבעל יורש וכו' עד ואע\"פ שהבעל חרש הוא יורש את אשתו: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בזה כי שמעתין דסוף פ' מי שמת (דף קמ\"ב) היינו דאין אדם יורש אשתו בקבר וכן הבן בנכסי האם דבהדדי איתנהו וכבר כתבו ר\"מ ז\"ל סוף זה הפרק ואדרבא מינה הא לאו בקבר ודאי ירית לה והכי אמרינן להדיא פ' יש נוחלין וביבמות פ' כיצד וירש אותה מלמד שהבעל יורש אותה וכן בכל דוכתא וכן ראינו כל הראשונים והאחרונים פוסקין והוא אינו מברר הדברים ודברים שבלב אינן דברים אלא שלבי אומר לי כי רצה לומר שהבעל יורש את אשתו דבר תורה ולא מדברי סופרים וקראי לאו אסמכתא בעלמא נינהו אלא ראיה גמורה ואם לזה כיון בדבריו אלא רואה אני להם מקום והראיות העומדות והמתקיימות בזה הדרך יכול להיות:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' אישות שאין הבעל יורש אשתו עד אין הבעל יורשה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמרו בירושלמי נראה שהוא חולק עליו עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דקדושין ומייתי לה ביבמות פ' האשה רבה וזה הירושלמי שהראב\"ד ז\"ל סומך עליו לא ידעתיו ולא אשיב עליו אם הוא חולק אם לאו ואפילו חולק לא נחוש אליו הואיל והבבלי מסכים בזה כאשר הסכימו המפרשים ז\"ל בכל המקומות והביאור פ' כ\"ב וגם אני עיינתי שם המקומות שבגמרא. שוב מצאתי בהשגות המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי צריכה הימנו גט שני כו' מי לא אמרינן לירושה ומה התם דודאי גירשה וספק החזירה יורשה הכא דודאי אשתו היא וספק גירשה לא כ\"ש עכ\"ל: וכמדומה לי שזה הוא לשון הירושלמי ואני חפשתי עליו פרק הזורק אשר שם נשנית משנה זו ולא מצאתי דברי רבי אלעזר אלו כלל ואפילו יהיה מאן לימא לן דהלכה כר\"א וכי תימא ר' אלעזר האמורא הוא מ\"מ יש לי לומר כי הטעם בפונדקי משום גט ישן כדאסיקנא התם וא\"כ הוה ליה הגט פסול והיא אשתו לכל דבר ומן הדין שהבעל יירשנה דהא נשאה כדמוקי להתם משום דלבו גס בה אבל היכא דספק אינה מגורשת מנלן:" + ], + [ + "בעל שנשא קטנה כו' עד לא תקנו להם חכמים נשואין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "בעל שמתה אשתו כו' עד אם מתה אחר בעלה. בבא בתרא פ' יש נוחלין (קי\"ד) :" + ], + [ + "בעל שמתה אשתו כו' עד אם מתה אחר בעלה. בבא בתרא פ' יש נוחלין (קי\"ד) :" + ], + [ + "וכן אין הבן יורש את אמו כו' עד למשפחת בית אביה. בנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אם מתה תחלה כו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ] + ], + [ + [ + "הבכור נוטל פי שנים עד חולקין לעולם. בבא בתרא פ' יש נוחלין (דף קכ\"ב) ובבכורות פרק יש בכור (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "בכור שנולד וכו' עד השנואה יכיר כו'. בבבא בתרא פ' יש נוחלין ובנדה פרק יוצא דופן:", + " ואם יצאה פדחתו וכו' עד בן משעת לידה. בבכורות פרק יש בכור:" + ], + [], + [ + "כיצד אינו ממעט כו' עד עם הבכור בשוה. בבא בתרא פרק יש נוחלין ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:" + ], + [ + "קטן בן יום אחד כו' עד אינו ממעט בחלק הבכורה. בבכורות פרק יש בכור ובבתרא פ' יש נוחלין ובנדה פרק יוצא דופן:" + ], + [ + "בן שנסתפק לנו כו' עד היורש מחמתו. בתרא פ' יש נוחלין ובכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "בן שנסתפק לנו כו' עד היורש מחמתו. בתרא פ' יש נוחלין ובכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד יורש פי שנים. פ' יש נוחלין ופרק יש בכור:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד יורש פי שנים. פ' יש נוחלין ופרק יש בכור:" + ], + [ + "הבא אחר הנפלים עד שהרי קדמו אחר. בנדה פ' המפלת ובבכורות פרק יש בכור ובחולין פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "הבא אחר הנפלים עד שהרי קדמו אחר. בנדה פ' המפלת ובבכורות פרק יש בכור ובחולין פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "היו לו בנים כו' עד בן גרושה או בן חלוצה. ביבמות פ' הבא על יבמתו ופרק ב' ובבכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "היו לו בנים כו' עד בן גרושה או בן חלוצה. ביבמות פ' הבא על יבמתו ופרק ב' ובבכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "שלשה נאמנין על הבכור כו' עד אינו בכור. בקדושין פרק בתרא (דף ע\"ד) ובבתרא פ' יש נוחלין:" + ], + [ + "האב שנשתתק כו' עד פי שנים. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"א) :" + ], + [ + "העידו עדים שהם שמעו עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) " + ], + [ + "העידו עדים שהם שמעו עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) " + ] + ], + [ + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד והפשוט כאחד. בבכורות פ' יש בכור (דף נ\"א) :", + " וכן אם היתה לאביו עד יורשין אותה כאחד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה למד ממשנת ערכין פרק השג יד (דף י\"ח) עכ\"ל: ואני אומר כי מעיינת בה לא משכחת בה משנה כלל ולא מיתניא התם אלא הכי תנן לה התם אפילו מת אביו והניח לו ריבוא וספינתו בים ובאה לו בריבואות אין להקדש בהן כלום ע\"כ ומתמהינן עלה בגמרא ספינתו בים ובאה לו בריבואות אמאי עשיר הוא ומשני אמר רב חסדא בשהיתה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים ואי מההיא לחודה לא מצי יליף מיניה מידי אלא לא למדה מזאת לבדה אלא זה רמזא דמוחכרת ומושכרת ומצאה בתלמוד פ' יש נוחלין בשמעתין דבכור נוטל פי שנים כמו שאני כותב בסמוך בס\"ד:" + ], + [ + "הניח להם אביהם בהמה מוחכרת כו' עד פי שנים: כתב הראב\"ד זה המחבר פסק כרבי ואין הלכה כרבי עכ\"ל: ואני אומר פרק יש נוחלין (דף קכ\"ג) היא דגרסינן תנו רבנן בכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין הניח להם אביהם פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים ומהדרינן עלה באמר מר כו' ואקשינן עלה השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותיה דאב קיימא אמרת שקיל רועה באפר מיבעי ומהדרינן הא קמ\"ל דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה באפר מה רועה באפר שבחא דאתי ממילא ולא חסרי בה מזוני אף מוחכרת ומושכרת שבחא דאתי ממילא ולא קא חסרי לה מזוני ומני רבי היא דתניא אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן רבי אומר אומר אני הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהם ע\"כ. ופירש רבינו יהוסף הלוי בן מיג\"ש ז\"ל דטעמא לאו משום דס\"ל בכור נוטל בראוי כבמוחזק הוא אלא משום דס\"ל דשבח ששבחו נכסים הואיל ונכסים גופייהו ברשותיה הוו אע\"ג דשבח לא אתיא לידיה מחיים מוחזק הוי עכ\"ל וכן פירשו רבים וגדולים ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל ועל דעת רבותיו נ\"ע והדין עמו וזה פשוט כי אפילו ר\"י אלפס ז\"ל שחלק על הפוסקים כרבי כתב להדיא דבמאי דאתי לידיה הלכתא כוותיה ובכך נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל מוסכמים מפי החכמים:" + ], + [ + "שחט אחד ממכירי אביו כו' עד של אותה הבהמה. פ' יש נוחלין:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "מי שייבם אשת אחיו כו' עד ומת האב בחיי כולם. ביבמות פרק כיצד (דף כ\"ד) ופרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות שכנים שהבכור כו' עד נוטל בשני מקומות. ההלכה ביבמות פרק כיצד ופרק החולץ ופרק יש נוחלין והביאור פי\"ב:" + ], + [ + "שומרת יבם שמתה וכו' עד סוף הפרק, כמו שביארנו במקומו. ההלכה פרק החולץ והביאור פכ\"ב דהלכות אישות:" + ] + ], + [ + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "העבדים והשפחות אין קורין וכו' עד לקרות להן אבא ואמא. מפורש בברכות פ' היה קורא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "מי שהיתה לו שפחה והוליד ממנה בן וכו' עד על עיקרי הקבלה ויש מי שלא חלק וכו' ויש מי שהורה וכו' עד על דבר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' לא מצאנו בה עיקר דבר זה וכו': ואני אומר גם מלשון ר\"מ ז\"ל משמע שלא היתה לו מהגמ' אלא הוראת הגאונים ז\"ל והוא מזכיר מקצת מחלוקותם וסברתו ואין ספק שרבו בו המחלוקות והר\"ם ז\"ל מקוצי כתב מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "כל היורשין יורשין וכו' עד בעדות זה. פ' בתרא דקידושין (דף ע\"ח) ופרק חזקת הבתים והרבה מקומות:" + ], + [ + "יעקב שמת עד של ראובן לבדו. פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) :", + " אמר שמעון אין לוי זה אחי וכו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט) ופ' חזקת הבתים והביאור בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "זה הכלל ביורשין וכו' עד כאחת מן הבנות. זאת היא הקדמה לדרך הירושות בספק וודאי ועיקרה פ' מי שמת (דף קע\"ה) ומייתי מקצתה פרק החולץ (דף ל\"ח) " + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' אישות כו' עד מזונות. ההלכות פ' מי שמת והביאור הראשון פרק י\"ב ופ' ב' והביאור השני פרק י\"ג:" + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שנפל עליו הבית וכו' עד ויורשי הבעל חציין. פרק מי שמת (דף קנ\"ח קנ\"ט) :", + " אבל אם נפל וכו' עד כלום כמו שביארנו. ההלכה פרק מי שמת ומייתי בבא ראשונה במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ט) והביאור הוא פ\"א:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם יכול להוריש כו' עד אלא אפוטרופוס כמו שביארנו. ההלכות פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) והביאור פ\"ו דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אין אדם יכול להוריש כו' עד אלא אפוטרופוס כמו שביארנו. ההלכות פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) והביאור פ\"ו דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "העכו\"ם יורש את אביו וכו' עד ולא מדבריהם. פ\"ק דקדושין (דף י\"ז): " + ], + [ + "העכו\"ם יורש את אביו וכו' עד ולא מדבריהם. פ\"ק דקדושין (דף י\"ז): " + ], + [ + "כל הנותן נכסיו לאחרים כו' עד ונוהג כשורה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ג): " + ], + [ + "ישראל שהמיר כו' עד וכן המנהג תמיד במערב. ההלכה רווחת בכ\"מ בתלמוד ובבכורות בפרט אף על פי שחטא ישראל הוא והמנהג הוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "צוו חכמים כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת שבת:" + ] + ], + [ + [ + "אין היורשין נוחלין כו' עד על פיהן. במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ח ל\"ט) :" + ], + [ + "האשה שבאה ואמרה מת בעלי כו' עד אחיו המת. במס' יבמות פרק האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים:" + ], + [ + "מי שטבע במים שאין להן סוף עד הרי היורשין נוחלין על פיהם: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מי שאומר וכו': ואני אומר סוף מס' יבמות הורו הגאונים ז\"ל כדברי ר\"מ והחולקים חולקים:", + " וכן אם באו עדים עד בדבר זה. גם זו הוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "ואין מורידין הקרוב לעולם וכו' עד בורים וגשמים: כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן וכו': ואני אומר גם על זה שלא יצא מפיו דהא בההיא שמעתא דפרק המפקיד (דף ל\"ח ל\"ט) גופא בתר שקלא וטריא דמאי שנא נטושין ומאי שנא רטושין גרסינן וכולן שמין להו כאריס ושיילינן אהייא קאי אילימא אשבויין השתא זריז ונשכר הוי מאי דאשבח מיבעיא כו' עד דאוקימנא כרשב\"ג דאמר נטושין כשבויין והכי קאמר כשבויין ולא כשבויין כשבויין דאין מוציאין אותו מידו ולא כשבויין דאילו התם זריז ונשכר ואילו הכא שיימינן ליה כאריס ושקלי וטרו עלה טובא עד דאסיקנא כי היכי דלא נפסדינהו ושיילינן וכולן לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רב נחמן בר יצחק אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו יצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו ע\"כ. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם:" + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "כשמורידין קרוב כו' עד מחמת אבי ירשתי חלק זה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "לעולם אין מורידין קרוב כו' עד מחמת מורישיו. במציעא פרק המפקיד ובכתובות פ' הנושא:", + " מעשה באשה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "האחין שעדיין כו' עד השכר לאמצע. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "היו היורשין גדולים עד השביחו לאמצע. במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ט) ובבתרא פרק מי שמת:", + " אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' עד השבח לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זו הגירסא שלנו ולא של הרב ז\"ל וזה שבוש הוא עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם כי המשנה שלימה ותלמוד ערוך הוא בבבא בתרא פ' מי שמת דתנן הניח בנים גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא והרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן ע\"כ ואמרינן עלה בגמ' אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן שבחו לעצמן ואקשינן עלה איני והא אמר רבי חנינא אפילו הניח להם אביהם אודייני השכר לאמצע והא אודייני דמחמת עצמו הוא ופרקינן שאני אודייני דלנטירותא הוא דעבידא ואפילו קטנים נמי מצו מנטרי בה ע\"כ. ור\"י אלפס גורס מימרא דרב חביבא והשמיט קושיא דר' חנינא ופירוקה משום דלא נפקא ליה מינה אלא מילתא דפשיטות ועוד דלישנא דמתני' משמע הכי דקתני והשביחו גדולים ולא קתני והשביחו סתמא דמשמע גדולים דוקא הוא דמצו משבחי אבל קטנים לא מצו משבחי וכן הוא בכל הספרים שראיתי אלא ודאי הכותב הזה מתחיל היה ולא עיין גמרא מתניתין קמייתא אלא גמר פסקא בתרייתא ואם אמרה כו' דגרסינן עלה עובדא דרב ספרא שביק אבוה כו' ולא ידע ללכת אל עיר:" + ], + [ + "וכן אם היתה אשתו עד השבח שלה. פרק מי שמת:" + ], + [ + "מי שירש את אביו וכו' עד שמין לו כאריס: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ידע מה בכך וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו דאטו שבוי מאן דכר שמיה הכא ועוד לאו היינו עובדא דפרק המפקיד דמרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאה אמר ליה אחוך אנא פלג לי אמר ליה לא ידענא לך כו' עד אייתי סהדי דאחוה הוא א\"ל רב חסדא זיל פלוג ליה אמר ליה נפלוג לי נמי בפרדיסא ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא אהדרוה לרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות ב\"ד נחית הכא לאו ברשות בית דין נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן אהדרוה לקמיה דרב אמי אמר ליה לא סיימו קמאי דקטן הוה ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס והלכתא כרב חסדא וקושיא אדאביי ליתא משום דקטן הוה ואין מורידין קרוב לנכסי קטן הלכך אף על גב דלא ידע דאיתיה דנחיל השביח לאמצע אבל גדול דלא ידע דאיתיה דנחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס עכ\"ל. וזהו לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ועיניך רואות מעתה אתה תבחר ולא אני אם יש להטות ימין ושמאל להאמין כי יצא דבר זה מפי קדוש זה חס ושלום וחס ליה ולגובריה תדע שאפילו אחד מבקיאי תלמידיו ירגיש שזה היה דעת ר\"מ ז\"ל שהרי סמך לו וכן אח שירד לנכסי קטן וכו' עד לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד הרי הוא לאמצע. פרק גט פשוט (דף קמ\"ג) :" + ], + [ + "בד\"א באחים מפני שחזקתן וכו' עד ואין צריך להביא ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל והיאך גובה בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא גם בין רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ולכולם יש פנים בהלכה וראיות רבות שונות לפי השיטות ומאחר שהוא לא פירש דבריו למה אפרשם אני די לי בשלי להוכיח כי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים בתלמוד פ' גט פשוט כפירוש רבו:" + ], + [ + "אחד מן האחים שנטל כו' עד בין רבים. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "מי שמת והניח כו' עד מה שנתן להם אביהם נתן. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט): " + ], + [ + "השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ\"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב\"ד ז\"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:" + ], + [ + "השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ\"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב\"ד ז\"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:" + ], + [ + "גדול האחין שהיה לובש כו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "שני אחים שחלקו וכו' עד וחולקים השאר בשוה. פרק קמא דניזקין (דף ט') ובבתרא פרק בית כור (דף ק\"ו): " + ], + [ + "מי שצוה בשעת מיתתו וכו' עד חוזרין וחולקין כתחלה. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ט): " + ], + [ + "האחים שחלקו שמין כו' עד מועד ושבת שמין מה שעליהם. פרק קמא דניזקין (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שהניח יתומים עד אחר שהגדילו. בקדושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק') ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ] + ], + [ + [ + "מעות של יתומים כו' עד שיעמידו להם. במציעא פרק איזהו נשך (דף ע'): " + ], + [ + "כל המטלטלין של יתומים עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק'): " + ], + [ + "כל המטלטלין של יתומים עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק'): " + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "אין האפוטרופין רשאין להוציא וכו' עד שמשחררין: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר הלכה כרבי וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה בגיטין פ' הניזקין והמחלוקת רבות וכולן דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "האפוטרופין תורמין ומעשרין כו' עד והרוצה לתקן יתקן: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת נוחה הימנה כו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל הם בגיטין תלמוד ערוך פ' הניזקין ומה שפירש הראב\"ד ז\"ל עצה טובה קמ\"ל אמנם הדין דין הוא ותנוח דעתו שמוכרין החברים על ידי האחרים שהם עמי ארצות או סרסורים ואין כאן מכשולים:" + ], + [ + "האפוטרופין עושין לקטנים כו' עד אין להם קצבה. פרק הנזקין:" + ], + [ + "ומי שנשתטה וכו' עד אם היה ראוי. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "אע\"פ שאין האפוטרופוס צריך וכו' עד סוף הפרק. הביאור למעלה בזה הפרק עצמו והצורך הזה עצה טובה קמ\"ל להיות נקי מה' ומישראל וכן בכל כיוצא באלו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7ac3025de5d924198a235f49f55a595904c2a8c7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,423 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Inheritances", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Inheritances", + "text": [ + [ + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "סדר נחלות כך הוא כו' עד ראש הדורות. פ' יש נוחלין (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "משפחת האם אינה קרויה משפחה עד אינו יורש כלל. פרק יש נוחלין (דף ק\"ח ק\"י) ומייתי לה ביבמות פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "משפחת האם אינה קרויה משפחה עד אינו יורש כלל. פרק יש נוחלין (דף ק\"ח ק\"י) ומייתי לה ביבמות פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "האשה אינה יורשת את בעלה כלל והבעל יורש וכו' עד ואע\"פ שהבעל חרש הוא יורש את אשתו: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו בזה כי שמעתין דסוף פ' מי שמת (דף קמ\"ב) היינו דאין אדם יורש אשתו בקבר וכן הבן בנכסי האם דבהדדי איתנהו וכבר כתבו ר\"מ ז\"ל סוף זה הפרק ואדרבא מינה הא לאו בקבר ודאי ירית לה והכי אמרינן להדיא פ' יש נוחלין וביבמות פ' כיצד וירש אותה מלמד שהבעל יורש אותה וכן בכל דוכתא וכן ראינו כל הראשונים והאחרונים פוסקין והוא אינו מברר הדברים ודברים שבלב אינן דברים אלא שלבי אומר לי כי רצה לומר שהבעל יורש את אשתו דבר תורה ולא מדברי סופרים וקראי לאו אסמכתא בעלמא נינהו אלא ראיה גמורה ואם לזה כיון בדבריו אלא רואה אני להם מקום והראיות העומדות והמתקיימות בזה הדרך יכול להיות:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' אישות שאין הבעל יורש אשתו עד אין הבעל יורשה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמרו בירושלמי נראה שהוא חולק עליו עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דקדושין ומייתי לה ביבמות פ' האשה רבה וזה הירושלמי שהראב\"ד ז\"ל סומך עליו לא ידעתיו ולא אשיב עליו אם הוא חולק אם לאו ואפילו חולק לא נחוש אליו הואיל והבבלי מסכים בזה כאשר הסכימו המפרשים ז\"ל בכל המקומות והביאור פ' כ\"ב וגם אני עיינתי שם המקומות שבגמרא. שוב מצאתי בהשגות המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי צריכה הימנו גט שני כו' מי לא אמרינן לירושה ומה התם דודאי גירשה וספק החזירה יורשה הכא דודאי אשתו היא וספק גירשה לא כ\"ש עכ\"ל: וכמדומה לי שזה הוא לשון הירושלמי ואני חפשתי עליו פרק הזורק אשר שם נשנית משנה זו ולא מצאתי דברי רבי אלעזר אלו כלל ואפילו יהיה מאן לימא לן דהלכה כר\"א וכי תימא ר' אלעזר האמורא הוא מ\"מ יש לי לומר כי הטעם בפונדקי משום גט ישן כדאסיקנא התם וא\"כ הוה ליה הגט פסול והיא אשתו לכל דבר ומן הדין שהבעל יירשנה דהא נשאה כדמוקי להתם משום דלבו גס בה אבל היכא דספק אינה מגורשת מנלן:" + ], + [ + "בעל שנשא קטנה כו' עד לא תקנו להם חכמים נשואין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ג) :" + ], + [ + "בעל שמתה אשתו כו' עד אם מתה אחר בעלה. בבא בתרא פ' יש נוחלין (קי\"ד) :" + ], + [ + "בעל שמתה אשתו כו' עד אם מתה אחר בעלה. בבא בתרא פ' יש נוחלין (קי\"ד) :" + ], + [ + "וכן אין הבן יורש את אמו כו' עד למשפחת בית אביה. בנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אם מתה תחלה כו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קי\"ד):" + ] + ], + [ + [ + "הבכור נוטל פי שנים עד חולקין לעולם. בבא בתרא פ' יש נוחלין (דף קכ\"ב) ובבכורות פרק יש בכור (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "בכור שנולד וכו' עד השנואה יכיר כו'. בבבא בתרא פ' יש נוחלין ובנדה פרק יוצא דופן:", + " ואם יצאה פדחתו וכו' עד בן משעת לידה. בבכורות פרק יש בכור:" + ], + [], + [ + "כיצד אינו ממעט כו' עד עם הבכור בשוה. בבא בתרא פרק יש נוחלין ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:" + ], + [ + "קטן בן יום אחד כו' עד אינו ממעט בחלק הבכורה. בבכורות פרק יש בכור ובבתרא פ' יש נוחלין ובנדה פרק יוצא דופן:" + ], + [ + "בן שנסתפק לנו כו' עד היורש מחמתו. בתרא פ' יש נוחלין ובכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "בן שנסתפק לנו כו' עד היורש מחמתו. בתרא פ' יש נוחלין ובכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד יורש פי שנים. פ' יש נוחלין ופרק יש בכור:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד יורש פי שנים. פ' יש נוחלין ופרק יש בכור:" + ], + [ + "הבא אחר הנפלים עד שהרי קדמו אחר. בנדה פ' המפלת ובבכורות פרק יש בכור ובחולין פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "הבא אחר הנפלים עד שהרי קדמו אחר. בנדה פ' המפלת ובבכורות פרק יש בכור ובחולין פרק בהמה המקשה:" + ], + [ + "היו לו בנים כו' עד בן גרושה או בן חלוצה. ביבמות פ' הבא על יבמתו ופרק ב' ובבכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "היו לו בנים כו' עד בן גרושה או בן חלוצה. ביבמות פ' הבא על יבמתו ופרק ב' ובבכורות פ' יש בכור:" + ], + [ + "שלשה נאמנין על הבכור כו' עד אינו בכור. בקדושין פרק בתרא (דף ע\"ד) ובבתרא פ' יש נוחלין:" + ], + [ + "האב שנשתתק כו' עד פי שנים. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"א) :" + ], + [ + "העידו עדים שהם שמעו עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) " + ], + [ + "העידו עדים שהם שמעו עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) " + ] + ], + [ + [ + "אין הבכור נוטל כו' עד והפשוט כאחד. בבכורות פ' יש בכור (דף נ\"א) :", + " וכן אם היתה לאביו עד יורשין אותה כאחד: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה למד ממשנת ערכין פרק השג יד (דף י\"ח) עכ\"ל: ואני אומר כי מעיינת בה לא משכחת בה משנה כלל ולא מיתניא התם אלא הכי תנן לה התם אפילו מת אביו והניח לו ריבוא וספינתו בים ובאה לו בריבואות אין להקדש בהן כלום ע\"כ ומתמהינן עלה בגמרא ספינתו בים ובאה לו בריבואות אמאי עשיר הוא ומשני אמר רב חסדא בשהיתה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים ואי מההיא לחודה לא מצי יליף מיניה מידי אלא לא למדה מזאת לבדה אלא זה רמזא דמוחכרת ומושכרת ומצאה בתלמוד פ' יש נוחלין בשמעתין דבכור נוטל פי שנים כמו שאני כותב בסמוך בס\"ד:" + ], + [ + "הניח להם אביהם בהמה מוחכרת כו' עד פי שנים: כתב הראב\"ד זה המחבר פסק כרבי ואין הלכה כרבי עכ\"ל: ואני אומר פרק יש נוחלין (דף קכ\"ג) היא דגרסינן תנו רבנן בכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה ובמוקדשין הניח להם אביהם פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל פי שנים ומהדרינן עלה באמר מר כו' ואקשינן עלה השתא מוחכרת ומושכרת דלאו ברשותיה דאב קיימא אמרת שקיל רועה באפר מיבעי ומהדרינן הא קמ\"ל דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה באפר מה רועה באפר שבחא דאתי ממילא ולא חסרי בה מזוני אף מוחכרת ומושכרת שבחא דאתי ממילא ולא קא חסרי לה מזוני ומני רבי היא דתניא אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן רבי אומר אומר אני הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהם ע\"כ. ופירש רבינו יהוסף הלוי בן מיג\"ש ז\"ל דטעמא לאו משום דס\"ל בכור נוטל בראוי כבמוחזק הוא אלא משום דס\"ל דשבח ששבחו נכסים הואיל ונכסים גופייהו ברשותיה הוו אע\"ג דשבח לא אתיא לידיה מחיים מוחזק הוי עכ\"ל וכן פירשו רבים וגדולים ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל ועל דעת רבותיו נ\"ע והדין עמו וזה פשוט כי אפילו ר\"י אלפס ז\"ל שחלק על הפוסקים כרבי כתב להדיא דבמאי דאתי לידיה הלכתא כוותיה ובכך נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל מוסכמים מפי החכמים:" + ], + [ + "שחט אחד ממכירי אביו כו' עד של אותה הבהמה. פ' יש נוחלין:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "אין הבכור נוטל פי שנים עד שנעשו תמרים. בבכורות פרק יש בכור (דף נ\"א) :", + " אבל אם שבחו מחמת עצמן וכו' עד בשאר נכסים. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ד) :", + " ואפילו מיחה בענבים כשהם מחוברים וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש לנו דרך אחרת בכל זה עכ\"ל: ואני אומר כי יבא דבריו וכבדנו מאמרו בפנים הנאמרים בגוף ההלכה פרק יש נוחלין כי הפירושים רבים והדעות מרובות וכולם דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "מי שייבם אשת אחיו כו' עד ומת האב בחיי כולם. ביבמות פרק כיצד (דף כ\"ד) ופרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות שכנים שהבכור כו' עד נוטל בשני מקומות. ההלכה ביבמות פרק כיצד ופרק החולץ ופרק יש נוחלין והביאור פי\"ב:" + ], + [ + "שומרת יבם שמתה וכו' עד סוף הפרק, כמו שביארנו במקומו. ההלכה פרק החולץ והביאור פכ\"ב דהלכות אישות:" + ] + ], + [ + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "האומר זה בני כו' עד ואמר בני הוא אינו נאמן. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ז) :" + ], + [ + "העבדים והשפחות אין קורין וכו' עד לקרות להן אבא ואמא. מפורש בברכות פ' היה קורא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "מי שהיתה לו שפחה והוליד ממנה בן וכו' עד על עיקרי הקבלה ויש מי שלא חלק וכו' ויש מי שהורה וכו' עד על דבר זה: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' לא מצאנו בה עיקר דבר זה וכו': ואני אומר גם מלשון ר\"מ ז\"ל משמע שלא היתה לו מהגמ' אלא הוראת הגאונים ז\"ל והוא מזכיר מקצת מחלוקותם וסברתו ואין ספק שרבו בו המחלוקות והר\"ם ז\"ל מקוצי כתב מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כר\"מ ז\"ל אות באות:" + ], + [ + "כל היורשין יורשין וכו' עד בעדות זה. פ' בתרא דקידושין (דף ע\"ח) ופרק חזקת הבתים והרבה מקומות:" + ], + [ + "יעקב שמת עד של ראובן לבדו. פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) :", + " אמר שמעון אין לוי זה אחי וכו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט) ופ' חזקת הבתים והביאור בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "זה הכלל ביורשין וכו' עד כאחת מן הבנות. זאת היא הקדמה לדרך הירושות בספק וודאי ועיקרה פ' מי שמת (דף קע\"ה) ומייתי מקצתה פרק החולץ (דף ל\"ח) " + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' אישות כו' עד מזונות. ההלכות פ' מי שמת והביאור הראשון פרק י\"ב ופ' ב' והביאור השני פרק י\"ג:" + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שלא שהתה אחר בעלה וכו' עד חולקין בשוה. בבא ראשונה פרק יש בכור (דף נ\"א) ומייתי לה עם שאר בבות ביבמות פרק החולץ (דף מ') " + ], + [ + "מי שנפל עליו הבית וכו' עד ויורשי הבעל חציין. פרק מי שמת (דף קנ\"ח קנ\"ט) :", + " אבל אם נפל וכו' עד כלום כמו שביארנו. ההלכה פרק מי שמת ומייתי בבא ראשונה במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ט) והביאור הוא פ\"א:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ], + [ + "נפל עליו ועל בן בתו עד עם יורשי בן הבת. ההלכה סוף פרק מי שמת והביאור פ\"א:", + " וכן אם נשבה האב כו' עד סוף הפרק. ס\"פ מי שמת:" + ] + ], + [ + [ + "אין אדם יכול להוריש כו' עד אלא אפוטרופוס כמו שביארנו. ההלכות פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) והביאור פ\"ו דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אין אדם יכול להוריש כו' עד אלא אפוטרופוס כמו שביארנו. ההלכות פרק יש נוחלין (דף קכ\"ו) והביאור פ\"ו דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "אמר פלוני בני יירש כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. כל ההלכות פרק יש נוחלין והביאור ריש פרק י\"ג:" + ], + [ + "העכו\"ם יורש את אביו וכו' עד ולא מדבריהם. פ\"ק דקדושין (דף י\"ז): " + ], + [ + "העכו\"ם יורש את אביו וכו' עד ולא מדבריהם. פ\"ק דקדושין (דף י\"ז): " + ], + [ + "כל הנותן נכסיו לאחרים כו' עד ונוהג כשורה. פ' יש נוחלין (דף קל\"ג): " + ], + [ + "ישראל שהמיר כו' עד וכן המנהג תמיד במערב. ההלכה רווחת בכ\"מ בתלמוד ובבכורות בפרט אף על פי שחטא ישראל הוא והמנהג הוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "צוו חכמים כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת שבת:" + ] + ], + [ + [ + "אין היורשין נוחלין כו' עד על פיהן. במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ח ל\"ט) :" + ], + [ + "האשה שבאה ואמרה מת בעלי כו' עד אחיו המת. במס' יבמות פרק האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים:" + ], + [ + "מי שטבע במים שאין להן סוף עד הרי היורשין נוחלין על פיהם: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מי שאומר וכו': ואני אומר סוף מס' יבמות הורו הגאונים ז\"ל כדברי ר\"מ והחולקים חולקים:", + " וכן אם באו עדים עד בדבר זה. גם זו הוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "שבוי שנשבה ושמעו בו שמת עד וכן הבורח מחמת סכנה: כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני על דבריו וכו': ואני אומר אדרבה אני תמה הפלא ופלא אם הלשון הזה יצא מפיו שהרי עיקר הלכה זו במציעא פ' המפקיד (דף ל\"ח) גמרא שמעתין דשבוי שנשבה כו' והן שלשה שמות מפורשים שם נכסי שבויין ונכסי נטושין ונכסי רטושין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל נקראין נכסי שבויין וז\"ש עתה ר\"מ ז\"ל אות באות הן נקראין נכסי נטושים והשנים פירשן לפנינו בזה הפרק כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה דגרסינן התם ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפילו שמע שממשמשין ובאין וקדם תלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו והלכו להם למדינת הים ושמעו בו שמת היורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד מן מורישיו הלכו להן למדינת הים ולא שמעו בו שמת וקפץ וירד לתוך הנחלה אמר רשב\"ג שמעתי שהנטושין כשבויין היורד בנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיו אביו או אחיו או אחד ממורישיו כאן ואינו יודע להיכן הלכו עכ\"ל הברייתא ושקיל וטרי עלה תלמודא טובא מ\"ש הני דקרי להו נטושין ומאי שנא הני דקרו להו רטושין עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על התימה הזה להאמין שיצא מפי הקדוש ז\"ל לכן אמרתי אחד מן התלמידים אמר על שמו:", + " אבל היוצא לדעת וכו' עד ויטול את שלו. פ' המפקיד ומקצתה דברי גאון שכתבו שם ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "ואין מורידין הקרוב לעולם וכו' עד בורים וגשמים: כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן וכו': ואני אומר גם על זה שלא יצא מפיו דהא בההיא שמעתא דפרק המפקיד (דף ל\"ח ל\"ט) גופא בתר שקלא וטריא דמאי שנא נטושין ומאי שנא רטושין גרסינן וכולן שמין להו כאריס ושיילינן אהייא קאי אילימא אשבויין השתא זריז ונשכר הוי מאי דאשבח מיבעיא כו' עד דאוקימנא כרשב\"ג דאמר נטושין כשבויין והכי קאמר כשבויין ולא כשבויין כשבויין דאין מוציאין אותו מידו ולא כשבויין דאילו התם זריז ונשכר ואילו הכא שיימינן ליה כאריס ושקלי וטרו עלה טובא עד דאסיקנא כי היכי דלא נפסדינהו ושיילינן וכולן לאיתויי מאי לאיתויי הא דאמר רב נחמן בר יצחק אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו יצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו ע\"כ. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם:" + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שיצא לדעת כו' עד סוף הפרק. פ' המפקיד (דף ל\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "כשמורידין קרוב כו' עד מחמת אבי ירשתי חלק זה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "לעולם אין מורידין קרוב כו' עד מחמת מורישיו. במציעא פרק המפקיד ובכתובות פ' הנושא:", + " מעשה באשה אחת כו' עד סוף הפרק. פרק המפקיד:" + ] + ], + [ + [ + "האחין שעדיין כו' עד השכר לאמצע. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "היו היורשין גדולים עד השביחו לאמצע. במציעא פרק המפקיד (דף ל\"ט) ובבתרא פרק מי שמת:", + " אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' עד השבח לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זו הגירסא שלנו ולא של הרב ז\"ל וזה שבוש הוא עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם כי המשנה שלימה ותלמוד ערוך הוא בבבא בתרא פ' מי שמת דתנן הניח בנים גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא והרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן ע\"כ ואמרינן עלה בגמ' אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן שבחו לעצמן ואקשינן עלה איני והא אמר רבי חנינא אפילו הניח להם אביהם אודייני השכר לאמצע והא אודייני דמחמת עצמו הוא ופרקינן שאני אודייני דלנטירותא הוא דעבידא ואפילו קטנים נמי מצו מנטרי בה ע\"כ. ור\"י אלפס גורס מימרא דרב חביבא והשמיט קושיא דר' חנינא ופירוקה משום דלא נפקא ליה מינה אלא מילתא דפשיטות ועוד דלישנא דמתני' משמע הכי דקתני והשביחו גדולים ולא קתני והשביחו סתמא דמשמע גדולים דוקא הוא דמצו משבחי אבל קטנים לא מצו משבחי וכן הוא בכל הספרים שראיתי אלא ודאי הכותב הזה מתחיל היה ולא עיין גמרא מתניתין קמייתא אלא גמר פסקא בתרייתא ואם אמרה כו' דגרסינן עלה עובדא דרב ספרא שביק אבוה כו' ולא ידע ללכת אל עיר:" + ], + [ + "וכן אם היתה אשתו עד השבח שלה. פרק מי שמת:" + ], + [ + "מי שירש את אביו וכו' עד שמין לו כאריס: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם ידע מה בכך וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו דאטו שבוי מאן דכר שמיה הכא ועוד לאו היינו עובדא דפרק המפקיד דמרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאה אמר ליה אחוך אנא פלג לי אמר ליה לא ידענא לך כו' עד אייתי סהדי דאחוה הוא א\"ל רב חסדא זיל פלוג ליה אמר ליה נפלוג לי נמי בפרדיסא ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים כו' ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא אהדרוה לרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות ב\"ד נחית הכא לאו ברשות בית דין נחית ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן אהדרוה לקמיה דרב אמי אמר ליה לא סיימו קמאי דקטן הוה ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס והלכתא כרב חסדא וקושיא אדאביי ליתא משום דקטן הוה ואין מורידין קרוב לנכסי קטן הלכך אף על גב דלא ידע דאיתיה דנחיל השביח לאמצע אבל גדול דלא ידע דאיתיה דנחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס עכ\"ל. וזהו לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ועיניך רואות מעתה אתה תבחר ולא אני אם יש להטות ימין ושמאל להאמין כי יצא דבר זה מפי קדוש זה חס ושלום וחס ליה ולגובריה תדע שאפילו אחד מבקיאי תלמידיו ירגיש שזה היה דעת ר\"מ ז\"ל שהרי סמך לו וכן אח שירד לנכסי קטן וכו' עד לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד בעיסתן. הכל בפרק חזקת הבתים (דף נ\"ב) והבבות הראשונות גם פרק מי שמת:" + ], + [ + "אחד מן האחים וכו' עד הרי הוא לאמצע. פרק גט פשוט (דף קמ\"ג) :" + ], + [ + "בד\"א באחים מפני שחזקתן וכו' עד ואין צריך להביא ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל והיאך גובה בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא גם בין רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ולכולם יש פנים בהלכה וראיות רבות שונות לפי השיטות ומאחר שהוא לא פירש דבריו למה אפרשם אני די לי בשלי להוכיח כי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים בתלמוד פ' גט פשוט כפירוש רבו:" + ], + [ + "אחד מן האחים שנטל כו' עד בין רבים. פרק מי שמת (דף קמ\"ד): " + ], + [ + "מי שמת והניח כו' עד מה שנתן להם אביהם נתן. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט): " + ], + [ + "השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ\"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב\"ד ז\"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:" + ], + [ + "השיא האב את בנו עד והרי הוא לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר הלכה זו פרק מי שמת (דף קמ\"ד) והפירוש הזה נכון בהכי מתפיסת הבית יצא ולתפיסת הבית חזר והסברא שאומר הראב\"ד ז\"ל אדרבה אפכא מסתברא כי יכולין לומר ומי יודע מה ילד יום או שמא לא ישאו בתולות או לא יזדמן או יבא דבר אחד מכל הדברים המונעין חזרת השושבינות ונמצאו אלו מפסידים חלקם לפיכך נוחלין מיד:" + ], + [ + "גדול האחין שהיה לובש כו' עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "שני אחים שחלקו וכו' עד וחולקים השאר בשוה. פרק קמא דניזקין (דף ט') ובבתרא פרק בית כור (דף ק\"ו): " + ], + [ + "מי שצוה בשעת מיתתו וכו' עד חוזרין וחולקין כתחלה. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ט): " + ], + [ + "האחים שחלקו שמין כו' עד מועד ושבת שמין מה שעליהם. פרק קמא דניזקין (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שהניח יתומים עד אחר שהגדילו. בקדושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) ובכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק') ובגיטין פ' השולח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ], + [ + "מי שמת והניח יורשים גדולים כו' עד שיגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחלק להם בחייו וכו': ואני אומר כן הוא מדוקדק בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק המפקיד בשם גאון ז\"ל והחלוק שכתב הראב\"ד ז\"ל סברא היא:", + " ואם לא מנה כו' עד סוף הפרק. פ' הניזקין:" + ] + ], + [ + [ + "מעות של יתומים כו' עד שיעמידו להם. במציעא פרק איזהו נשך (דף ע'): " + ], + [ + "כל המטלטלין של יתומים עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק'): " + ], + [ + "כל המטלטלין של יתומים עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק'): " + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "כשמעמידין ב\"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) :", + " ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ\"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר\"מ ז\"ל ומ\"מ פירוש הר\"א ז\"ל מסולסל:" + ], + [ + "אין האפוטרופין רשאין להוציא וכו' עד שמשחררין: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר הלכה כרבי וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה בגיטין פ' הניזקין והמחלוקת רבות וכולן דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "האפוטרופין תורמין ומעשרין כו' עד והרוצה לתקן יתקן: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת נוחה הימנה כו': ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל הם בגיטין תלמוד ערוך פ' הניזקין ומה שפירש הראב\"ד ז\"ל עצה טובה קמ\"ל אמנם הדין דין הוא ותנוח דעתו שמוכרין החברים על ידי האחרים שהם עמי ארצות או סרסורים ואין כאן מכשולים:" + ], + [ + "האפוטרופין עושין לקטנים כו' עד אין להם קצבה. פרק הנזקין:" + ], + [ + "ומי שנשתטה וכו' עד אם היה ראוי. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "אע\"פ שאין האפוטרופוס צריך וכו' עד סוף הפרק. הביאור למעלה בזה הפרק עצמו והצורך הזה עצה טובה קמ\"ל להיות נקי מה' ומישראל וכן בכל כיוצא באלו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נחלות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..98650a0b71cc39f7d6d0bb29b64c82098b5bea48 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,725 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות טוען ונטען", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [ + "הטוען את חבירו במטלטלין כו' עד אבל קם הוא לשבועה. פ\"ק דמציעא (דף ג' ד') ופרק ב' דכתובות ובשבועות פרק שבועת הדיינין (דף ל\"ח) ובגיטין פרק הניזקין ובמכילתא כי הוא זה עד שיודה במקצת:" + ], + [ + "אין לך מחוייב שבועה מן התורה עד בהלכות שכירות. עיקר ההלכה בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד) והביאור פ' א':", + " וכל אחד משלשתן כו' עד בנקיטת חפץ. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "הטוען מטלטלין את חבירו עד בהל' שבועות. פ\"ק דמציעא (דף ד') ובשבועות פרק שבועת הדיינין והביאור פ' י\"א:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "אין משביעין שבועת היסת כו' כיצד כמדומה כו' אמר לי אבא כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בזה איני מודה לו וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי רבנן פליגי עליה דר' אליעזר בן יעקב ויחיד ורבים הלכה כרבים ומה שאמר הכותב שעל זה אמרו מה לי הוא מה לי אביו היינו לראב\"י אבל לרבנן לא והכי גרסינן לה פ\"ק דכתובות (דף י\"ב) ומסקינן סוף שמעתין גמרא מתניתין דמודה רבי יהושע באומר לחבירו כו' הכא בדרבה קא מפלגי דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע כו' עד ראב\"י סבר לא שנא בו ולא שנא בבנו אינו מעיז הילכך לאו משיב אבידה הוי ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוא ופטור ע\"כ. הנה עיניך רואות שהתלמוד מעמיד להדיא אליבא דרבנן שהם רבים דפטור אלא הכותב עיין במסקנא ראשונה ולא באחרונה ורצה לחלוק עם גדול ובקש אילן חשוב להתלות בו וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שבועת הדיינין שהראשונים ז\"ל כן כתבו ופסקו והוא פסק כרבנן אמנם שיביא הראב\"ד ז\"ל הראיה הזאת והיא מהופכת איני רואה:" + ], + [ + "מנה יש לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בנזיקין פ' הגוזל קמא (דף קי\"ח) ופ\"ק דכתובות:", + " כור חטים יש לי בידך וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו שאינו משלם שעורים וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי דין זה כתבו רבינו יצחק אלפסי ז\"ל פ\"ק דמציעא בהלכות ועיניך רואות שאין הפרש בין המגיה הזה ללשון רבינו משה ז\"ל והפנים גלויים הם שהרי מודה ולא דמי לטענו חטים והודה לו בשעורים דקי\"ל דפטור אא\"כ תפס בפרק המניח וכתבה ג\"כ רבינו משה ז\"ל לפנינו פרק שלישי משום דהתם כפר לגמרי בחטים ומכחיש ליה לתובע בתביעתו וגם כי התובע מודה לנתבע שאין לו בידו שעורים כמו שכתב רבינו משה ז\"ל לפנינו פ' שלישי אבל הכא קאמר איני יודע ולא קא מכחיש ליה לגמרי והרי זה דומה לטענו חטים או שעורים או מנה בודאי והנתבע אומר איני יודע שנשבע שאינו יודע פטור ומיהו למיפטריה אף מדמי שעורים דקא מודי ליה לא פטרינן כיון דקא מודי בהו:" + ], + [ + "מנה יש לי בידך בודאי עד חייב לשלם. בנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "מנה לי בידך אין וכו' עד שמע שוא. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "מנה לי בידך אין וכו' עד שמע שוא. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד שאין מגלגלין על השכיר. בשבועות ס\"פ כל הנשבעין (דף מ\"ח) ופ\"ק דקדושין והביאור ספי\"א דהלכות שכירות:" + ], + [ + "מי שנתחייב שבועה אפילו היסת וכו' עד השבע והפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זה שנתחייב היסת וכו': ואני אומר כמה פעמים פרסמתי דעת ר\"מ ז\"ל בחבור הזה והפרזתי עליו מותר על מה שהוא ז\"ל כתב בהקדמה בספר המדע כי לכך קראו משנה תורה שלא פיחת ולא הותיר אלא קיצר הדרך הארוכה ושאין לו עסק באלו הדקדוקים בו והניחם לכל חכם שידקדק מלשונו כמו שידקדק מלשון הגמרא דמ\"ש בזה הדין לא מלבו ח\"ו אלא מן הירושלמי ס\"פ כל הנשבעין וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומעולם לא ראינו חולק בזה הדין ואפילו הראב\"ד ז\"ל אתה רואה שאינו חולק אלא מוסיף:" + ], + [ + "הטוען על חבירו עד שאר הדברים. בתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כל הטוען על חבירו וכו' עד וכן כל כיוצא בדברים האלו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "אתה חבלת בי כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל קמא ופרק קמא דמציעא: (בכאן נשמט ההשגה מן הספר ועיין במגיד משנה):" + ], + [ + "אתה חבלת בי כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל קמא ופרק קמא דמציעא: (בכאן נשמט ההשגה מן הספר ועיין במגיד משנה):" + ] + ], + [ + [ + "כל חשוד על השבועה כו' עד אין שומעים לו. פ\"ק דמציעא (דף ה') ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "אחד הנשבע לשקר כו' עד חשוד על השבועה. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובשבועות פ' הנשבעין שם:", + " וכן כל פסול לעדות כו' עד אין אנו מאמינין אותו שישבע. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "אחד הנשבע לשקר כו' עד חשוד על השבועה. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובשבועות פ' הנשבעין שם:", + " וכן כל פסול לעדות כו' עד אין אנו מאמינין אותו שישבע. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "תקנת חכמים היא כו' עד שאינו יכול לישבע משלם. בשבועות פרק כל הנשבעין:", + " היה החשוד שומר עד ישבע היסת ויפטר. הוראת הגאונים ז\"ל:", + " וכן פוגם שטרו וכל כיוצא בזה וכו' עד ויפטר מן השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר הגאונים הראשונים ז\"ל הורו כן ומגדולי כל דור ודור הודו לו והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן כתב ואם הוא חולק יחלוק:" + ], + [ + "תקנת חכמים היא כו' עד שאינו יכול לישבע משלם. בשבועות פרק כל הנשבעין:", + " היה החשוד שומר עד ישבע היסת ויפטר. הוראת הגאונים ז\"ל:", + " וכן פוגם שטרו וכל כיוצא בזה וכו' עד ויפטר מן השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר הגאונים הראשונים ז\"ל הורו כן ומגדולי כל דור ודור הודו לו והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן כתב ואם הוא חולק יחלוק:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "מי שנתחייב שבועה בין מן התורה בין מדבריהם עד ויטול ממנו. בנזיקין פ' הגוזל עצים (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "לעולם כזה דנין כו' עד בין לשבועה. בירושלמי:" + ], + [ + "מי שטען על חבירו עד להוסיף חומש. בנזיקין פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו ק\"ז) :" + ], + [ + "טענו שיש לו אצל חבירו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא:" + ] + ], + [ + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "הורו רבותי שהנשבעין ונוטלין וכו' ואני אומר שצריך הנתבע וכו' עד ישבע מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל ומה יעשה השכיר העני וכו': ואני אומר הוראה זו כתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק הזהב ודיו לרבינו משה ז\"ל שדעת רבותיו נוחה הימנו אמנם מה שהקשה לו מן השכיר לא עלה על דעתו כי אותו אינו נשבע אלא בזמנו ואליו הוא נושא את נפשו וכבר ביאר דיניו בהל' שכירות ולא הזכיר שם דבר זה כלל ועוד כי ריש פרק שבועת הדיינין דילפינן להאי דינא לא משמע ביה שכיר ולא הוצרך לפרש:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב אלא לתך חטים חייב. בנזיקין פרק המניח (דף ל\"ה) ופרק קמא דמציעא:", + " דינר זהב לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ' ומ\"א) :" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב אלא לתך חטים חייב. בנזיקין פרק המניח (דף ל\"ה) ופרק קמא דמציעא:", + " דינר זהב לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ' ומ\"א) :" + ], + [ + "כור חטים יש לי בידך וכו' עד אין מוציאין מידו. בנזיקין פ' המניח:" + ], + [ + "הטוען את חבירו שני עד אלא כור חטים חייב. בכתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) :", + " התחיל הטוען ואמר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) " + ], + [ + "הטוען את חבירו שני עד אלא כור חטים חייב. בכתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) :", + " התחיל הטוען ואמר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) " + ], + [ + "מלא עשרה כדי שמן כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ\"א) ובכתובות פרק בתרא (דף ק\"ח): " + ], + [ + "מנה יש לי אצלך הלואה וכו' הורו רבותי שזה מודה במקצת וכו' ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואני מורה ובא וכו': ואני אומר מחלוקתו שמענו ראייתו לא שמענו אך אין לנו עסק בזה החבור לחקור על זה כמו שכתבנו כמה פעמים ודי לנו שנעמוד בשלנו וכ\"ש שהגאונים בתשובתם ז\"ל ורבותינו נ\"ע בשיטתו:" + ], + [ + "מנה וכלי יש בידך עד ה\"ז חייב שבועה. פ\"ק דמציעא (דף ה') :", + " כל מקום שנאמר בענין זה וכו' עד (סוף הפרק) כמה שביארנו כמה פעמים. ההלכה פרק שבועת הדיינין והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד כמו שביארנו במקומו. פרק קמא דמציעא (דף ד') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל והביאור פ\"א דהלכות גזלה ואבדה:", + " וכן האומר לחבירו אמר לי אבא שיש לו בידך וכו' עד משבועת היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שזה מחלוקת וכו': ואני אומר זה פשוט אצלי שהוא מחלוקת פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ב דכתובות וגם הרב ז\"ל בהלכות שבועות פסק כן ואני כבר הארכתי בזה כל הצורך פ\"א של אלו ההלכות ולפסוק כחכמים שהם רבים:", + " ואין צריך לומר אם הודה עד פטור אף משבועת היסת. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ופרק כל הנשבעין:", + " אבל יורש שטען עד מודה במקצת וישבע. פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ופרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) " + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד כמו שביארנו במקומו. פרק קמא דמציעא (דף ד') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל והביאור פ\"א דהלכות גזלה ואבדה:", + " וכן האומר לחבירו אמר לי אבא שיש לו בידך וכו' עד משבועת היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שזה מחלוקת וכו': ואני אומר זה פשוט אצלי שהוא מחלוקת פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ב דכתובות וגם הרב ז\"ל בהלכות שבועות פסק כן ואני כבר הארכתי בזה כל הצורך פ\"א של אלו ההלכות ולפסוק כחכמים שהם רבים:", + " ואין צריך לומר אם הודה עד פטור אף משבועת היסת. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ופרק כל הנשבעין:", + " אבל יורש שטען עד מודה במקצת וישבע. פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ופרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) " + ], + [ + "מנה לי בידך על משכון זה עד שהודה בהם: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שוה החמשים או פחות מה ישבע הילך הוא עכ\"ל: ואני אומר זו בירושלמי נאמר והגאון ז\"ל השיבו כן והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' כן כתב ומה שהקשה הילך הוא כבר נשמר רש\"י ז\"ל פרק קמא דמציעא (דף ד') בשמעתין דרב ששת ותנא ר' חייא דאמרינן מתניתין הוא ופירשו ז\"ל כי לשון הילך ר\"ל הרי היא שלך בכל מקום שהוא ולא כמו שסבורים העולם לפרש הנה הוא לפניך קח ולך דא\"כ א\"א להלום ההיא שמעתא דמתני' היא ולא משכחת לה ולא דמיא כלל וכדאיתא התם למדקדק בה יפה ובזה יתרצו כמה קושיות ואין צ\"ל כי קושיא זאת מתורצת בזה שעל המשכון הם דנין וזה נכון:", + " היה המשכון שוה מאה וכו' עד על העשרים שכפר בהם: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה הילך הוא עכ\"ל: ואני אומר כבר הוכחתי מפירש\"י ז\"ל ובו מתורץ גם זה וכן בירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כ\"כ מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " כפר בכל ואמר אין זה משכון אלא פקדון וכו' עד על הכל. גם זה בירושלמי ותשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מנה לי בידך והלה אומר חמשים ודאי עד שאני חייב לך בו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מנה לי בידך והרי עד אחד עד וישבע על כפירתו. בשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) ופ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " לפיכך שטר שיש בו עד אחד כו' עד ואינו יכול להשבע ומשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל משלים הוא ממשל וכו': ואני אומר אטו דידיה היא והלא ר\"י אלפס כתבה בשערים שלו ועוד אטו הני משלים נינהו דמיונות נינהו וכל דיני ממונות מדמינן מילתא למילתא ולכך אמרו הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות ובפרט בהאי נסכא דר' אבא אמרי' פרק חזקת הבתים גמרא מתני' דזה אמר של אבותי ובכמה דוכתי לאו היינו נסכא דר' אבא וכו' והכא נמי נימא הכי דיינינן לה היכי לידיינוה דייני להאי דינא לישלם ליכא תרי סהדי ליפטריה איכא חד סהדא לישתבע הא קא מודה בשטר שכתבו והא קאי שטרא ונהי דהויא מלוה על פה מ\"מ מודה הוא שלוה ואינו נאמן לומר פרעתי הואיל והוחזק כפרן וממילא קושית הראב\"ד ז\"ל מתורצת כי היאך ישבע להכחיש העד והרי הוחזק כפרן וזה לא היה ולא נברא ובתשובת הגאונים נמצאת גם כן והדין דין אמת:", + " מעשה באחד שחטף כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת העדות ופ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "מנה הלויתיך להד\"מ כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ג') והביאור פרק ששי לפנינו:" + ], + [ + "מנה הלויתיך להד\"מ כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ג') והביאור פרק ששי לפנינו:" + ] + ], + [ + [ + "ואלו דברים שאין נשבעין כו' עד ואינם אלא לראיה שבהן. במציעא פרק הזהב ובשבועות פ' שבועות הדיינין ובכוליה תלמודא:", + " ועל כולן נשבע שבועת היסת עד ונפטר. בהלכות כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק שבועת הדיינין:", + " וכן החופר בשדה חבירו וכו' עד הרי זה נשבע היסת על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין דברים שתבעו למלאות החפירות וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם שכל התלמוד מסודר לפניו כשולחן ערוך וזה הדין מפורש בדקדוק שמעתין ריש ב\"מ (דף ד') בשמעתין דהילך ואותבינן מסלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר ג' כו' ושקיל וטרי עלה טובא עד דאקשי ליה מטענו כלים וקרקעות כו' עד דאותביה ולמ\"ד הילך פטור אמאי איצטריך קרא למעוטי קרקעות משבועה הא הכל קרקע הילך הוא אמר לך כי איצטריך קרא היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ע\"כ. אלמא קרקע כמות שהוא קא תבעי ולא חפירות וכולה סוגיין אזלא להדיא הרי כלים דומיא דקרקעות וקרקעות דומיא דכלים כו' ולפיכך סמכו רבינו משה ז\"ל ענין לו לגלות כי משם מוצאו כמו שפרסמתי הרבה פעמים בזה אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו כסבורים כי רבינו משה ז\"ל מעצמו אמרו ולא ידעו מקומו וכי היכי דלא ליזלזלו בהו תלאוהו באילן גדול:" + ], + [ + "ואלו דברים שאין נשבעין כו' עד ואינם אלא לראיה שבהן. במציעא פרק הזהב ובשבועות פ' שבועות הדיינין ובכוליה תלמודא:", + " ועל כולן נשבע שבועת היסת עד ונפטר. בהלכות כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק שבועת הדיינין:", + " וכן החופר בשדה חבירו וכו' עד הרי זה נשבע היסת על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין דברים שתבעו למלאות החפירות וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם שכל התלמוד מסודר לפניו כשולחן ערוך וזה הדין מפורש בדקדוק שמעתין ריש ב\"מ (דף ד') בשמעתין דהילך ואותבינן מסלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר ג' כו' ושקיל וטרי עלה טובא עד דאקשי ליה מטענו כלים וקרקעות כו' עד דאותביה ולמ\"ד הילך פטור אמאי איצטריך קרא למעוטי קרקעות משבועה הא הכל קרקע הילך הוא אמר לך כי איצטריך קרא היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ע\"כ. אלמא קרקע כמות שהוא קא תבעי ולא חפירות וכולה סוגיין אזלא להדיא הרי כלים דומיא דקרקעות וקרקעות דומיא דכלים כו' ולפיכך סמכו רבינו משה ז\"ל ענין לו לגלות כי משם מוצאו כמו שפרסמתי הרבה פעמים בזה אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו כסבורים כי רבינו משה ז\"ל מעצמו אמרו ולא ידעו מקומו וכי היכי דלא ליזלזלו בהו תלאוהו באילן גדול:" + ], + [ + "טענו כלים וקרקעות עד הכל דין אחד הוא. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו) ופ\"ק דמציעא ובשבועות פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח): " + ], + [ + "טענו ענבים העומדות להבצר וכו' עד אין נשבעין עליהן אלא היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר פוסק כר' מאיר וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין ואיני רואה שיגלה הרב ז\"ל שום דעתו לפסוק לא כר\"מ ולא כרבנן אלא שכתב בענבים העומדות להבצר לכן אני אומר שדעתו לחלק ולפסוק כמו שפירש ר\"מ ז\"ל שהוא תלמידו ועמד על דעתו וכן עיקר דפ\"ק דמציעא גבי שבח המגיע לכתפים הכי קא אמר סתמא דתלמודא כההיא דכתובות וכן בכל התלמוד:" + ], + [ + "הטוען על חבירו וכו' עד שהוא מטלטלין. זה מהוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שטר מסרתי לך ועשרה דינרים היה לי בו וכו' עד כמו שביארנו בהלכות חובל: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה גדול הוא זה וכו': ואני אומר זו הוראת הגאונים ז\"ל היא וספק בעיני קרוב לודאי שגם הם מודים שחייב אותן שתי שבועות אלא לפי שהן באות על ידי גלגול לא הוצרכו לפרשן כי פשוט היה בעיניהם והביאור פרק א':" + ], + [ + "האומר לחבירו שטר שיש לי בידך עד וכזה הורו רבותי. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "האומר לחבירו שטר שיש לי בידך עד וכזה הורו רבותי. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין נשבעין על טענת חרש כו' עד כמשיב אבדה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) :", + " וכן אם כפר בכל וכו' עד אינה תביעה. בתשובת הגאונים ז\"ל:", + " נמצאת אומר קטן שאמר לגדול עד מחמת טענה. פ' שני דכתובות:", + " וכן אם הודה שהיה שותף לקטן עד טענת שמא: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין הדברים וכו': ואני אומר הלכה זו פ' כל הנשבעין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומה שראו עיניו וכבר כתבתי הרבה פעמים שאין לנו עסק בזה החבור בסברות ובהכרעתן:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ] + ], + [ + [ + "בעלי דינין שבאו לבית דין עד וכיוצא בזה. הכל מתקנת הגאונים ז\"ל:", + " הרי שטען עליו שהלוהו מנה עד ונפטר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) " + ], + [ + "ראוהו עדים שמנה לו עד במה שכפר. פ' שבועת העדות (דף ל\"ד) " + ], + [ + "מנה הלויתיך וכפר בב\"ד כו' עד שהרי הוחזק כפרן: כתב הראב\"ד אין צורך לזה הטעם עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי למעלה וראית בעיניך שהוא צריך וצריך:", + " וכן אם הוציא עליו כו' עד הוחזק כפרן ומשלם. בבא בתרא פרק גט פשוט ובכתובות פרק בתרא:" + ], + [ + "מנה הלויתיך והוא לי בידך וכו' עד היסת ויפטר. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) :", + " כיוצא בו תן לי מנה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ד): " + ], + [ + "תן לי מנה שהלויתיך וכו' עד שפרעו: כתב הראב\"ד ז\"ל לאו דוקא אומר בפני פלוני ופלוני וכו': ואני אומר איני מבין מליצתו ומה אשיב על תוכחתו:", + " שאין אנו מצריכין אותו וכו' עד כמו שביארנו. פרק זה בורר (דף כ\"ג) ובירושלמי והביאור ר\"פ ט\"ו דהל' מלוה ולוה:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "המודה בפני עדים עד דרך הודייה. פ' זה בורר ובפ' חזקת הבתים (דף מ') :", + " טען כשבאו עדים אלו כו' עד וישבע היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו חלושים מאד וכו': ואני אומר כבר כתבתי בסמוך דרך הגמרא ודרכו ואם חולק יחלוק ומה בכך אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ועיקר ההלכה בסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואם כשהודה בפניהם כו' עד לחייב איש אחר. עיקר ההלכות פ' זה בורר והביאור פ\"י דהלכות גירושין:" + ], + [ + "המודה בפני עדים עד דרך הודייה. פ' זה בורר ובפ' חזקת הבתים (דף מ') :", + " טען כשבאו עדים אלו כו' עד וישבע היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו חלושים מאד וכו': ואני אומר כבר כתבתי בסמוך דרך הגמרא ודרכו ואם חולק יחלוק ומה בכך אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ועיקר ההלכה בסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואם כשהודה בפניהם כו' עד לחייב איש אחר. עיקר ההלכות פ' זה בורר והביאור פ\"י דהלכות גירושין:" + ], + [ + "בית דין של שלשה כו' עד ולפיכך אין דנין בו דין שטר. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) " + ], + [ + "בית דין של שלשה כו' עד ולפיכך אין דנין בו דין שטר. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) " + ], + [ + "כבר ביארנו שההודאה כו' עד והביאוהו כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) והביאור בזה הפרק:", + " אבל שנים שבאו לדין וכו' עד שמא פרעו. בשבועות פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ק דמציעא:", + " מי שנתחייב שבועה בב\"ד כו' עד שנשבע בפניהם. כן הורו הגאונים ז\"ל פ\"ק דמציעא ופ' זה בורר:" + ], + [ + "שנים שבאו לדון כו' עד בפני עדים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מי שהודה בב\"ד שנתחייב עד לא לויתי מעולם. בתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "יש לטוען בבית דין לחזור כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כל המטלטלין כו' עד ונוטל כמו שביארנו. פרק הזהב:" + ], + [ + "כל המטלטלין כו' עד ונוטל כמו שביארנו. פרק הזהב:" + ], + [ + "בד\"א בדברים שאינן עשויין כו' עד ואתה מכרתו לי. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה) " + ], + [ + "בד\"א בדברים שאינן עשויין כו' עד ואתה מכרתו לי. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה) " + ], + [ + "אין כל הדברים האלו אמורין עד שהרי אין לו טוען. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ד) " + ], + [ + "יצא לבעלים חזקה כו' עד כמו שביארנו בהל' גנבה. ההלכה פ' הגוזל עצים והביאור פ\"ה:", + " טען אתה מכרתו לי עד כדין כל הנשבעין ונוטלין. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "מי שהיו בידו דברים העשויין להשאיל ולהשכיר עד שאדם עשוי למכור את כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה וכו': ואני אומר זה הדין עיקרו פרק כל הנשבעין ושם ביארו ר\"י אלפס ז\"ל בשער הששי מן השערים שחיבר באותה ההלכה וטענת הלוקח שאמר הראב\"ד ז\"ל אין אנו צריכין לכך שהרי הוא בעצמו טוען וכדאיתא פרק הגוזל בתרא גמרא מתני' דהמכיר כליו וספריו ביד אחר דקי\"ל טעמא התם דוקא משום דיצא לו שם גניבה בעיר כו' כדאיתא התם אבל הכא דליכא האי טעמא לא והא דלא טען רבא בספרא דאגדתא דכיון דאין הלה טעין לא טענינן ליה אנן ועוד אני אומר מעולם לא שמעתי טוענין ללוקח אלא דומיא דטוענין ליורש ושניהם בקרקע המוחזק ולא במטלטלי כלל והרוצה לחלוק על זה צריך להביא ראיה וזו אינה צריכה לפנים:" + ], + [ + "טען זה עליו ואמר עד להשאיל ולהשכיר. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) " + ], + [ + "טען זה עליו ואמר עד להשאיל ולהשכיר. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) " + ], + [ + "וכלי שהפסדו מרובה עד ככל הכלים. במציעא פ' המקבל (דף קט\"ו) וב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה) :", + " ראיה לדברינו שהרי רבא כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אחר כל ההתראות והאזהרות האלה וכו': ואני אומר התרה והזהיר ועדיין אין העם נזהרין לגמרי וכל שכן אם לא הזהיר ואם הטעה אחרים לא בדברים אלא במעשים שראה אותם עושין ובהדיא אמרינן בגמרא אין מחניפין בדברי תורה:" + ] + ], + [ + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "מי שנכנס לביתו של חבירו עד ואין דעתי נוטה לזה. הכל בשבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שנכנס לביתו של חבירו עד ואין דעתי נוטה לזה. הכל בשבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שלקח קרדום ואמר עד הרי הוא כשאר המטלטלין: כתב ראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים וכו': ואני אומר בפ' כל הנשבעין וריש פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) דקא מייתי לה גרסינן בה האי מאן דנקיט נרגא ותובליא וי\"ס גורסין מגלא ותובליא ואמר איזיל ואגזריה לדיקלא דפלניא כו' ולא ראיתי ולא שמעתי גודרי תמרים בנרגא ומגלא אלא היא גרזן:", + " וכן היורד לתוך שדה חבירו עד לפירות בלבד ירדתי וישבע היסת. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "באו שניהם אדוקין וכו' עד סוף הפרק. ריש בבא מציעא (דף ו'):" + ] + ], + [ + [ + "בהמה או חיה וכו' עד וישבע היסת על טענה זו. פ' הכותב ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "היתה הבהמה שמורה כו' עד ישבע בנקיטת חפץ ויטול. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "היתה הבהמה שמורה כו' עד ישבע בנקיטת חפץ ויטול. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן העבדים שיכולים עד דבר הנשמע. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) והביאור פרק שביעי:" + ], + [ + "וכן העבדים שיכולים עד דבר הנשמע. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) והביאור פרק שביעי:" + ], + [ + "ספינה וכיוצא בה כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. פ\"ק דמציעא ובבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי\"א:", + " אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ונתננו לו השכר עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב\"ד ז\"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע\"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז\"ל שלא הזכירו:" + ], + [ + "שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי\"א:", + " אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ונתננו לו השכר עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב\"ד ז\"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע\"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז\"ל שלא הזכירו:" + ], + [ + "היה זה המחזיק וכו' עד ביום ובלילה. פרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) :", + " בד\"א בחצרות ובתים וכיוצא בהן וכו' עד הרי זו חזקה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דרך הגמרא כן: ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו שהרי עיקר זאת שכתב ריש פרק חזקת הבתים דגרסינן אמר רב הונא שלש שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות ומקשינן מאי קמ\"ל תנינא חזקתן שלש שנים מיום ליום ומהדרינן מהו דתימא מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזורת קמ\"ל וגרסינן עלה אמר רב חנא ומודה רב הונא באתרא דמוברי באגי כו' ואותו כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בסמוך כדכתיבנא בע\"ה ועיניך רואות אבל זה שבין ידינו הוא בשמעתא לפנינו רחוק מזה דגרסינן אמר מר זוטרא אי טעין ואמר ניתו סהדי דדרו ביה תלת שני ביממא ובליליא טענתיה טענה ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזרין בעיירות דאע\"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה ומודה רב הונא בחנותא דמחוזא דליממא עבידן לליליא לא עבידן ע\"כ. וזה פשוט לעין כל ואיך אאמין שהראב\"ד ז\"ל אמרו:" + ], + [ + "שלש שנים שאמרנו צריכות שיהו רצופות וכו' עד בשנת הזריעה. ריש פרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) והיא אותה שיעדתי לך בסמוך להראותך באצבע ועיניך רואות ממנה כי צדקו דברי ר\"מ ז\"ל בכ\"מ וזה פשוט:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד\"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע\"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר\"מ ז\"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר\"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א\"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה\"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע\"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב\"ד ז\"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר\"מ ז\"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד\"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר\"מ ז\"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז\"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה\"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז\"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה\"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה\"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ\"ל. ור\"מ ז\"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז\"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:" + ], + [ + "שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד\"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע\"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר\"מ ז\"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר\"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א\"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה\"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע\"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב\"ד ז\"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר\"מ ז\"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד\"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר\"מ ז\"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז\"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה\"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז\"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה\"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה\"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ\"ל. ור\"מ ז\"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז\"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:" + ] + ], + [ + [ + "ואלו שאין מעמידין הקרקע עד כמו שביארנו. ההלכות פרק חזקת הבתים (דף מ\"ב) והביאור ריש פ' אחד עשר בהלכות אלו:" + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "העכו\"ם אפילו אכלה כמה שנים וכו' עד אין אכילתו ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה רווחת היא פרק חזקת הבתים וראינו בה כמה פירושים לגאונים ולמפרשים ראשונים ואחרונים במחלוקת זה וכיוצא בו בענינים רבים אבל אין בהן שבוש חלילה אלא אלו ואלו דברי אלהים חיים והרוצה לשבשם יביא ראיה כנגדם:" + ], + [ + "טען זה הישראל עד שבפני לקחה ממך. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "אין מחזיקים בנכסי קטן וכו' עד אחר שהגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר לשון הגמרא פרק חזקת הבתים והמפרשים נחלקו בו מחלוקת ישנה מימי קדם קדמתה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בה ויש לכולם פנים בהלכה:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנכסי יתומים שנים רבות כו' עד ותחזור ליתומים: כתב הראב\"ד ז\"ל דמעשה דרבה בר שרשום וכו': ואני אומר גם בדקדוק זה נחלקו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פ' חזקת הבתים ורשב\"ם ז\"ל ויש לכלם פנים בהלכה מ\"מ לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל זה שטוען עליו דא\"כ אתמהה היכי נפק עליה קלא דאכיל ארעא דיתמי אלא פירשה כפירוש רבותינו ז\"ל שלא היתה מוחזקת לאביו בשעת מיתתו ואע\"פ שלא אכלה קודם מותו שלש שנים מ\"מ הטעם לפי שכבר אכלה המחזיק בלא מחאה אחר מיתתו שלש שנים והם הם הדברים שכתב ר\"מ ז\"ל בסמוך כמו שאברר בעזרת האל והם ברורים בעיני שאם אתה אומר ג\"כ שבחזקת אביהם היתה כשמת כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל מאי מגו איכא הרי אין מחזיקין בנכסי קטן ועוד אתמהה בקדמיתא היכי נפק קלא כו' והוא שכתב ר\"מ בסמוך אבל אם יצא עליה קול שהיא של יתומים אינו נאמן שהרי אין מחזיקין בנכסי קטן ותחזור השדה בכל הפירות שאכל ליתומים עד שיגדילו ויעשה עמהם דין עכ\"ל, כדאמר ליה אביי דהא נפק עליה קלא והוא נכון:" + ], + [ + "אכלה שני חזקה בחיי אביהם כו' עד מתוך שיכול לומר שלי היא: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו אפילו יצא עליו קול וכו': ואני אומר תמה אני גם על אלו הלשונות שהוא מפרש דברי ר\"מ ז\"ל ודעתו לפי רצונו ומקשה והלא עיניך רואות כמה בירר דבריו ז\"ל בסמוך והעתקתי לשונו דאם יצא עליה קול שהיא של יתומים אלא ודאי המחלוקת ישנה כמו שכתבתי ומפרש אותה פירוש רבותיו דכי אמרינן אין מחזיקין בנכסי קטן הני מילי היכא דידיעא דהאי ארעא דאבוהון דיתמי הוה וקא טעין איהו דזבנה אבל היכא דלא ידיעא אלא איהו הוא דקא מודי דארעא דאבוהון הוה וקא טעין דזבנה מיניה אמרינן בהו מגו ואע\"ג דלא אכלה שני חזקה בחיי אבוהון דיתמי דהפה שאסר הוא הפה שהתיר אלו דברי רבו בפירושיו ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל זה הדין והדין דין אמת וזה פירוש נכון והרוצה לחלוק יחלוק אבל צריך להביא ראיה מעצמו אבל לא ידון דעת שכנגדו כרצונו ואם לא הביא חזרה לסברא ונהרא נהרא ופשטיה:" + ], + [ + "בורח שברח עד מחזיקין בנכסיו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ח) ומייתי לה פ\"ב דכתובות (דף ט\"ז): " + ], + [ + "מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :", + " וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :", + " וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ\"א): " + ], + [ + "הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מי שערער על שדה כו' עד ישבע היסת שלקחה. פ' גט פשוט (דף ק\"ע) :" + ], + [ + "עדי חזקה שהעיד אחד כו' עד והפירות לבעלים. פ' חזקת הבתים (דף נ\"ו): " + ], + [ + "מי שירד לשדה כו' עד מסלקין אותו ממנה. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) ומייתי לה פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מי שירד לשדה כו' עד מסלקין אותו ממנה. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) ומייתי לה פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מי שהלך למדינת הים עד סוף הפרק. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "ראובן שמכר שדה כו' עד וידקדקו בו. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט):" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה כו' עד וידקדקו בו. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט):" + ], + [], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "אסור לאדם לטעון כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אסור לאדם לטעון כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל\"א): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..252abb477fb5a87fbaa394b5d492bc3f62eb84c2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Mishpatim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,722 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Plaintiff_and_Defendant", + "text": [ + [ + [ + "הטוען את חבירו במטלטלין כו' עד אבל קם הוא לשבועה. פ\"ק דמציעא (דף ג' ד') ופרק ב' דכתובות ובשבועות פרק שבועת הדיינין (דף ל\"ח) ובגיטין פרק הניזקין ובמכילתא כי הוא זה עד שיודה במקצת:" + ], + [ + "אין לך מחוייב שבועה מן התורה עד בהלכות שכירות. עיקר ההלכה בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד) והביאור פ' א':", + " וכל אחד משלשתן כו' עד בנקיטת חפץ. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "הטוען מטלטלין את חבירו עד בהל' שבועות. פ\"ק דמציעא (דף ד') ובשבועות פרק שבועת הדיינין והביאור פ' י\"א:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד אין הופכין שבועתן. הכל פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " ולא תבע על נדויו שלשים יום מלקין אותו. פ\"ק דקידושין (דף י\"ב) והפוך השבועה גם פ\"ק דמציעא (דף ה') וכמה מקומות:" + ], + [ + "אין משביעין שבועת היסת כו' כיצד כמדומה כו' אמר לי אבא כו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל בזה איני מודה לו וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי רבנן פליגי עליה דר' אליעזר בן יעקב ויחיד ורבים הלכה כרבים ומה שאמר הכותב שעל זה אמרו מה לי הוא מה לי אביו היינו לראב\"י אבל לרבנן לא והכי גרסינן לה פ\"ק דכתובות (דף י\"ב) ומסקינן סוף שמעתין גמרא מתניתין דמודה רבי יהושע באומר לחבירו כו' הכא בדרבה קא מפלגי דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע כו' עד ראב\"י סבר לא שנא בו ולא שנא בבנו אינו מעיז הילכך לאו משיב אבידה הוי ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוא ופטור ע\"כ. הנה עיניך רואות שהתלמוד מעמיד להדיא אליבא דרבנן שהם רבים דפטור אלא הכותב עיין במסקנא ראשונה ולא באחרונה ורצה לחלוק עם גדול ובקש אילן חשוב להתלות בו וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שבועת הדיינין שהראשונים ז\"ל כן כתבו ופסקו והוא פסק כרבנן אמנם שיביא הראב\"ד ז\"ל הראיה הזאת והיא מהופכת איני רואה:" + ], + [ + "מנה יש לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בנזיקין פ' הגוזל קמא (דף קי\"ח) ופ\"ק דכתובות:", + " כור חטים יש לי בידך וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו שאינו משלם שעורים וכו': ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי דין זה כתבו רבינו יצחק אלפסי ז\"ל פ\"ק דמציעא בהלכות ועיניך רואות שאין הפרש בין המגיה הזה ללשון רבינו משה ז\"ל והפנים גלויים הם שהרי מודה ולא דמי לטענו חטים והודה לו בשעורים דקי\"ל דפטור אא\"כ תפס בפרק המניח וכתבה ג\"כ רבינו משה ז\"ל לפנינו פרק שלישי משום דהתם כפר לגמרי בחטים ומכחיש ליה לתובע בתביעתו וגם כי התובע מודה לנתבע שאין לו בידו שעורים כמו שכתב רבינו משה ז\"ל לפנינו פ' שלישי אבל הכא קאמר איני יודע ולא קא מכחיש ליה לגמרי והרי זה דומה לטענו חטים או שעורים או מנה בודאי והנתבע אומר איני יודע שנשבע שאינו יודע פטור ומיהו למיפטריה אף מדמי שעורים דקא מודי ליה לא פטרינן כיון דקא מודי בהו:" + ], + [ + "מנה יש לי בידך בודאי עד חייב לשלם. בנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "מנה לי בידך אין וכו' עד שמע שוא. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "מנה לי בידך אין וכו' עד שמע שוא. פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב שבועה עד שאין מגלגלין על השכיר. בשבועות ס\"פ כל הנשבעין (דף מ\"ח) ופ\"ק דקדושין והביאור ספי\"א דהלכות שכירות:" + ], + [ + "מי שנתחייב שבועה אפילו היסת וכו' עד השבע והפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם זה שנתחייב היסת וכו': ואני אומר כמה פעמים פרסמתי דעת ר\"מ ז\"ל בחבור הזה והפרזתי עליו מותר על מה שהוא ז\"ל כתב בהקדמה בספר המדע כי לכך קראו משנה תורה שלא פיחת ולא הותיר אלא קיצר הדרך הארוכה ושאין לו עסק באלו הדקדוקים בו והניחם לכל חכם שידקדק מלשונו כמו שידקדק מלשון הגמרא דמ\"ש בזה הדין לא מלבו ח\"ו אלא מן הירושלמי ס\"פ כל הנשבעין וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כתב כן ומעולם לא ראינו חולק בזה הדין ואפילו הראב\"ד ז\"ל אתה רואה שאינו חולק אלא מוסיף:" + ], + [ + "הטוען על חבירו עד שאר הדברים. בתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כל הטוען על חבירו וכו' עד וכן כל כיוצא בדברים האלו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "אתה חבלת בי כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל קמא ופרק קמא דמציעא: (בכאן נשמט ההשגה מן הספר ועיין במגיד משנה):" + ], + [ + "אתה חבלת בי כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הגוזל קמא ופרק קמא דמציעא: (בכאן נשמט ההשגה מן הספר ועיין במגיד משנה):" + ] + ], + [ + [ + "כל חשוד על השבועה כו' עד אין שומעים לו. פ\"ק דמציעא (דף ה') ובשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "אחד הנשבע לשקר כו' עד חשוד על השבועה. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובשבועות פ' הנשבעין שם:", + " וכן כל פסול לעדות כו' עד אין אנו מאמינין אותו שישבע. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "אחד הנשבע לשקר כו' עד חשוד על השבועה. בנזיקין פרק הגוזל עצים ובשבועות פ' הנשבעין שם:", + " וכן כל פסול לעדות כו' עד אין אנו מאמינין אותו שישבע. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "תקנת חכמים היא כו' עד שאינו יכול לישבע משלם. בשבועות פרק כל הנשבעין:", + " היה החשוד שומר עד ישבע היסת ויפטר. הוראת הגאונים ז\"ל:", + " וכן פוגם שטרו וכל כיוצא בזה וכו' עד ויפטר מן השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר הגאונים הראשונים ז\"ל הורו כן ומגדולי כל דור ודור הודו לו והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן כתב ואם הוא חולק יחלוק:" + ], + [ + "תקנת חכמים היא כו' עד שאינו יכול לישבע משלם. בשבועות פרק כל הנשבעין:", + " היה החשוד שומר עד ישבע היסת ויפטר. הוראת הגאונים ז\"ל:", + " וכן פוגם שטרו וכל כיוצא בזה וכו' עד ויפטר מן השטר: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר הגאונים הראשונים ז\"ל הורו כן ומגדולי כל דור ודור הודו לו והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן כתב ואם הוא חולק יחלוק:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "היה החשוד מן הנשבעין עד או ישלם. הכל פ\"ק דמציעא (דף ה') וגם הגאונים ז\"ל הורו כן:" + ], + [ + "מי שנתחייב שבועה בין מן התורה בין מדבריהם עד ויטול ממנו. בנזיקין פ' הגוזל עצים (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "לעולם כזה דנין כו' עד בין לשבועה. בירושלמי:" + ], + [ + "מי שטען על חבירו עד להוסיף חומש. בנזיקין פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו ק\"ז) :" + ], + [ + "טענו שיש לו אצל חבירו כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא:" + ] + ], + [ + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "אין מודה במקצת כו' עד או יתר. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה) ובשבועות ר\"פ שבועת הדיינין (דף ל\"ח) :", + " וכמה היא פרוטה כו' עד והשאר נחושת כמו שביארנו. פ\"ק דקידושין (דף ח') היא עיקר ההלכה ופרק י' דהלכות אישות הוא הביאור:", + " אבל המעה היא היתה עד הרי זה נשבע. בשבועות פרק שבועת הדיינין:", + " וכן בשבועת השומרים עד מפרוטה ומעלה. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ו): " + ], + [ + "הורו רבותי שהנשבעין ונוטלין וכו' ואני אומר שצריך הנתבע וכו' עד ישבע מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל ומה יעשה השכיר העני וכו': ואני אומר הוראה זו כתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק הזהב ודיו לרבינו משה ז\"ל שדעת רבותיו נוחה הימנו אמנם מה שהקשה לו מן השכיר לא עלה על דעתו כי אותו אינו נשבע אלא בזמנו ואליו הוא נושא את נפשו וכבר ביאר דיניו בהל' שכירות ולא הזכיר שם דבר זה כלל ועוד כי ריש פרק שבועת הדיינין דילפינן להאי דינא לא משמע ביה שכיר ולא הוצרך לפרש:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב אלא לתך חטים חייב. בנזיקין פרק המניח (דף ל\"ה) ופרק קמא דמציעא:", + " דינר זהב לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ' ומ\"א) :" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב אלא לתך חטים חייב. בנזיקין פרק המניח (דף ל\"ה) ופרק קמא דמציעא:", + " דינר זהב לי בידך עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ' ומ\"א) :" + ], + [ + "כור חטים יש לי בידך וכו' עד אין מוציאין מידו. בנזיקין פ' המניח:" + ], + [ + "הטוען את חבירו שני עד אלא כור חטים חייב. בכתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) :", + " התחיל הטוען ואמר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) " + ], + [ + "הטוען את חבירו שני עד אלא כור חטים חייב. בכתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) :", + " התחיל הטוען ואמר כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) " + ], + [ + "מלא עשרה כדי שמן כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין (דף מ\"א) ובכתובות פרק בתרא (דף ק\"ח): " + ], + [ + "מנה יש לי אצלך הלואה וכו' הורו רבותי שזה מודה במקצת וכו' ולזה דעתי נוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואני מורה ובא וכו': ואני אומר מחלוקתו שמענו ראייתו לא שמענו אך אין לנו עסק בזה החבור לחקור על זה כמו שכתבנו כמה פעמים ודי לנו שנעמוד בשלנו וכ\"ש שהגאונים בתשובתם ז\"ל ורבותינו נ\"ע בשיטתו:" + ], + [ + "מנה וכלי יש בידך עד ה\"ז חייב שבועה. פ\"ק דמציעא (דף ה') :", + " כל מקום שנאמר בענין זה וכו' עד (סוף הפרק) כמה שביארנו כמה פעמים. ההלכה פרק שבועת הדיינין והביאור פ\"א ופ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " אבל אם אמר לו כיס מלא דינרין עד וכן כל כיוצא בזה. ראשון פרק קמא דמציעא והכל פרק שבועת הדיינין:" + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד כמו שביארנו במקומו. פרק קמא דמציעא (דף ד') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל והביאור פ\"א דהלכות גזלה ואבדה:", + " וכן האומר לחבירו אמר לי אבא שיש לו בידך וכו' עד משבועת היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שזה מחלוקת וכו': ואני אומר זה פשוט אצלי שהוא מחלוקת פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ב דכתובות וגם הרב ז\"ל בהלכות שבועות פסק כן ואני כבר הארכתי בזה כל הצורך פ\"א של אלו ההלכות ולפסוק כחכמים שהם רבים:", + " ואין צריך לומר אם הודה עד פטור אף משבועת היסת. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ופרק כל הנשבעין:", + " אבל יורש שטען עד מודה במקצת וישבע. פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ופרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) " + ], + [ + "אין מודה במקצת חייב שבועה עד כמו שביארנו במקומו. פרק קמא דמציעא (דף ד') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל והביאור פ\"א דהלכות גזלה ואבדה:", + " וכן האומר לחבירו אמר לי אבא שיש לו בידך וכו' עד משבועת היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שזה מחלוקת וכו': ואני אומר זה פשוט אצלי שהוא מחלוקת פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ב דכתובות וגם הרב ז\"ל בהלכות שבועות פסק כן ואני כבר הארכתי בזה כל הצורך פ\"א של אלו ההלכות ולפסוק כחכמים שהם רבים:", + " ואין צריך לומר אם הודה עד פטור אף משבועת היסת. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ופרק כל הנשבעין:", + " אבל יורש שטען עד מודה במקצת וישבע. פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ופרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) " + ], + [ + "מנה לי בידך על משכון זה עד שהודה בהם: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם שוה החמשים או פחות מה ישבע הילך הוא עכ\"ל: ואני אומר זו בירושלמי נאמר והגאון ז\"ל השיבו כן והר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' כן כתב ומה שהקשה הילך הוא כבר נשמר רש\"י ז\"ל פרק קמא דמציעא (דף ד') בשמעתין דרב ששת ותנא ר' חייא דאמרינן מתניתין הוא ופירשו ז\"ל כי לשון הילך ר\"ל הרי היא שלך בכל מקום שהוא ולא כמו שסבורים העולם לפרש הנה הוא לפניך קח ולך דא\"כ א\"א להלום ההיא שמעתא דמתני' היא ולא משכחת לה ולא דמיא כלל וכדאיתא התם למדקדק בה יפה ובזה יתרצו כמה קושיות ואין צ\"ל כי קושיא זאת מתורצת בזה שעל המשכון הם דנין וזה נכון:", + " היה המשכון שוה מאה וכו' עד על העשרים שכפר בהם: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה הילך הוא עכ\"ל: ואני אומר כבר הוכחתי מפירש\"י ז\"ל ובו מתורץ גם זה וכן בירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי כ\"כ מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:", + " כפר בכל ואמר אין זה משכון אלא פקדון וכו' עד על הכל. גם זה בירושלמי ותשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מנה לי בידך והלה אומר חמשים ודאי עד שאני חייב לך בו. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מנה לי בידך והרי עד אחד עד וישבע על כפירתו. בשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ב) ופ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " לפיכך שטר שיש בו עד אחד כו' עד ואינו יכול להשבע ומשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל משלים הוא ממשל וכו': ואני אומר אטו דידיה היא והלא ר\"י אלפס כתבה בשערים שלו ועוד אטו הני משלים נינהו דמיונות נינהו וכל דיני ממונות מדמינן מילתא למילתא ולכך אמרו הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות ובפרט בהאי נסכא דר' אבא אמרי' פרק חזקת הבתים גמרא מתני' דזה אמר של אבותי ובכמה דוכתי לאו היינו נסכא דר' אבא וכו' והכא נמי נימא הכי דיינינן לה היכי לידיינוה דייני להאי דינא לישלם ליכא תרי סהדי ליפטריה איכא חד סהדא לישתבע הא קא מודה בשטר שכתבו והא קאי שטרא ונהי דהויא מלוה על פה מ\"מ מודה הוא שלוה ואינו נאמן לומר פרעתי הואיל והוחזק כפרן וממילא קושית הראב\"ד ז\"ל מתורצת כי היאך ישבע להכחיש העד והרי הוחזק כפרן וזה לא היה ולא נברא ובתשובת הגאונים נמצאת גם כן והדין דין אמת:", + " מעשה באחד שחטף כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בשבועות פ' שבועת העדות ופ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "מנה הלויתיך להד\"מ כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ג') והביאור פרק ששי לפנינו:" + ], + [ + "מנה הלויתיך להד\"מ כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמציעא (דף ג') והביאור פרק ששי לפנינו:" + ] + ], + [ + [ + "ואלו דברים שאין נשבעין כו' עד ואינם אלא לראיה שבהן. במציעא פרק הזהב ובשבועות פ' שבועות הדיינין ובכוליה תלמודא:", + " ועל כולן נשבע שבועת היסת עד ונפטר. בהלכות כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק שבועת הדיינין:", + " וכן החופר בשדה חבירו וכו' עד הרי זה נשבע היסת על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין דברים שתבעו למלאות החפירות וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם שכל התלמוד מסודר לפניו כשולחן ערוך וזה הדין מפורש בדקדוק שמעתין ריש ב\"מ (דף ד') בשמעתין דהילך ואותבינן מסלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר ג' כו' ושקיל וטרי עלה טובא עד דאקשי ליה מטענו כלים וקרקעות כו' עד דאותביה ולמ\"ד הילך פטור אמאי איצטריך קרא למעוטי קרקעות משבועה הא הכל קרקע הילך הוא אמר לך כי איצטריך קרא היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ע\"כ. אלמא קרקע כמות שהוא קא תבעי ולא חפירות וכולה סוגיין אזלא להדיא הרי כלים דומיא דקרקעות וקרקעות דומיא דכלים כו' ולפיכך סמכו רבינו משה ז\"ל ענין לו לגלות כי משם מוצאו כמו שפרסמתי הרבה פעמים בזה אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו כסבורים כי רבינו משה ז\"ל מעצמו אמרו ולא ידעו מקומו וכי היכי דלא ליזלזלו בהו תלאוהו באילן גדול:" + ], + [ + "ואלו דברים שאין נשבעין כו' עד ואינם אלא לראיה שבהן. במציעא פרק הזהב ובשבועות פ' שבועות הדיינין ובכוליה תלמודא:", + " ועל כולן נשבע שבועת היסת עד ונפטר. בהלכות כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק שבועת הדיינין:", + " וכן החופר בשדה חבירו וכו' עד הרי זה נשבע היסת על הכל: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין דברים שתבעו למלאות החפירות וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם שכל התלמוד מסודר לפניו כשולחן ערוך וזה הדין מפורש בדקדוק שמעתין ריש ב\"מ (דף ד') בשמעתין דהילך ואותבינן מסלעין דינרין מלוה אומר חמש ולוה אומר ג' כו' ושקיל וטרי עלה טובא עד דאקשי ליה מטענו כלים וקרקעות כו' עד דאותביה ולמ\"ד הילך פטור אמאי איצטריך קרא למעוטי קרקעות משבועה הא הכל קרקע הילך הוא אמר לך כי איצטריך קרא היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ע\"כ. אלמא קרקע כמות שהוא קא תבעי ולא חפירות וכולה סוגיין אזלא להדיא הרי כלים דומיא דקרקעות וקרקעות דומיא דכלים כו' ולפיכך סמכו רבינו משה ז\"ל ענין לו לגלות כי משם מוצאו כמו שפרסמתי הרבה פעמים בזה אלא ודאי אחד מן התלמידים כתבו כסבורים כי רבינו משה ז\"ל מעצמו אמרו ולא ידעו מקומו וכי היכי דלא ליזלזלו בהו תלאוהו באילן גדול:" + ], + [ + "טענו כלים וקרקעות עד הכל דין אחד הוא. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ו) ופ\"ק דמציעא ובשבועות פ' שבועת הדיינין (דף ל\"ח): " + ], + [ + "טענו ענבים העומדות להבצר וכו' עד אין נשבעין עליהן אלא היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר פוסק כר' מאיר וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פרק שבועת הדיינין ואיני רואה שיגלה הרב ז\"ל שום דעתו לפסוק לא כר\"מ ולא כרבנן אלא שכתב בענבים העומדות להבצר לכן אני אומר שדעתו לחלק ולפסוק כמו שפירש ר\"מ ז\"ל שהוא תלמידו ועמד על דעתו וכן עיקר דפ\"ק דמציעא גבי שבח המגיע לכתפים הכי קא אמר סתמא דתלמודא כההיא דכתובות וכן בכל התלמוד:" + ], + [ + "הטוען על חבירו וכו' עד שהוא מטלטלין. זה מהוראת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שטר מסרתי לך ועשרה דינרים היה לי בו וכו' עד כמו שביארנו בהלכות חובל: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה גדול הוא זה וכו': ואני אומר זו הוראת הגאונים ז\"ל היא וספק בעיני קרוב לודאי שגם הם מודים שחייב אותן שתי שבועות אלא לפי שהן באות על ידי גלגול לא הוצרכו לפרשן כי פשוט היה בעיניהם והביאור פרק א':" + ], + [ + "האומר לחבירו שטר שיש לי בידך עד וכזה הורו רבותי. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "האומר לחבירו שטר שיש לי בידך עד וכזה הורו רבותי. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין נשבעין על טענת חרש כו' עד כמשיב אבדה. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב) ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ט) :", + " וכן אם כפר בכל וכו' עד אינה תביעה. בתשובת הגאונים ז\"ל:", + " נמצאת אומר קטן שאמר לגדול עד מחמת טענה. פ' שני דכתובות:", + " וכן אם הודה שהיה שותף לקטן עד טענת שמא: כתב הראב\"ד ז\"ל נראין הדברים וכו': ואני אומר הלכה זו פ' כל הנשבעין ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומה שראו עיניו וכבר כתבתי הרבה פעמים שאין לנו עסק בזה החבור בסברות ובהכרעתן:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ], + [ + "הורו רבותי שאין נשבעין כו' עד סוף הפרק. בהוראה זו ובדרך הזה:" + ] + ], + [ + [ + "בעלי דינין שבאו לבית דין עד וכיוצא בזה. הכל מתקנת הגאונים ז\"ל:", + " הרי שטען עליו שהלוהו מנה עד ונפטר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) " + ], + [ + "ראוהו עדים שמנה לו עד במה שכפר. פ' שבועת העדות (דף ל\"ד) " + ], + [ + "מנה הלויתיך וכפר בב\"ד כו' עד שהרי הוחזק כפרן: כתב הראב\"ד אין צורך לזה הטעם עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי למעלה וראית בעיניך שהוא צריך וצריך:", + " וכן אם הוציא עליו כו' עד הוחזק כפרן ומשלם. בבא בתרא פרק גט פשוט ובכתובות פרק בתרא:" + ], + [ + "מנה הלויתיך והוא לי בידך וכו' עד היסת ויפטר. בשבועות פרק שבועת הדיינין (דף מ\"א) :", + " כיוצא בו תן לי מנה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת העדות (דף ל\"ד): " + ], + [ + "תן לי מנה שהלויתיך וכו' עד שפרעו: כתב הראב\"ד ז\"ל לאו דוקא אומר בפני פלוני ופלוני וכו': ואני אומר איני מבין מליצתו ומה אשיב על תוכחתו:", + " שאין אנו מצריכין אותו וכו' עד כמו שביארנו. פרק זה בורר (דף כ\"ג) ובירושלמי והביאור ר\"פ ט\"ו דהל' מלוה ולוה:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "א\"ל בפני עדים עד לא הוחזק כפרן. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): ובשבועות פ' שבועת הדיינין:", + " מעשה באחד שהיו קורין אותו עד ישבע היסת ויפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זה לפי הגמ' עכ\"ל: ואני אומר ההלכה פרק זה בורר ולשון הגמרא שאמרו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופירשו מקצת המפרשים ז\"ל דמכל מקום מתורת שבועת היסת לא נפטר ועל זה הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ויש מפרשים אפילו חרם סתם אין עליו אלא אם רצה התובע להחרים על כל מי שחייב לו כלום ואינו פורע לו ועל זה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל:", + " וכן אחד שהיו אומרין עליו וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' זה בורר (דף כ\"ט) והביאור בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "המודה בפני עדים עד דרך הודייה. פ' זה בורר ובפ' חזקת הבתים (דף מ') :", + " טען כשבאו עדים אלו כו' עד וישבע היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו חלושים מאד וכו': ואני אומר כבר כתבתי בסמוך דרך הגמרא ודרכו ואם חולק יחלוק ומה בכך אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ועיקר ההלכה בסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואם כשהודה בפניהם כו' עד לחייב איש אחר. עיקר ההלכות פ' זה בורר והביאור פ\"י דהלכות גירושין:" + ], + [ + "המודה בפני עדים עד דרך הודייה. פ' זה בורר ובפ' חזקת הבתים (דף מ') :", + " טען כשבאו עדים אלו כו' עד וישבע היסת: כתב הראב\"ד ז\"ל דבריו חלושים מאד וכו': ואני אומר כבר כתבתי בסמוך דרך הגמרא ודרכו ואם חולק יחלוק ומה בכך אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ועיקר ההלכה בסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואם כשהודה בפניהם כו' עד לחייב איש אחר. עיקר ההלכות פ' זה בורר והביאור פ\"י דהלכות גירושין:" + ], + [ + "בית דין של שלשה כו' עד ולפיכך אין דנין בו דין שטר. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) " + ], + [ + "בית דין של שלשה כו' עד ולפיכך אין דנין בו דין שטר. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) " + ], + [ + "כבר ביארנו שההודאה כו' עד והביאוהו כמו שביארנו. ההלכה פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) והביאור בזה הפרק:", + " אבל שנים שבאו לדין וכו' עד שמא פרעו. בשבועות פרק שבועת הדיינין ומייתי לה פ\"ק דמציעא:", + " מי שנתחייב שבועה בב\"ד כו' עד שנשבע בפניהם. כן הורו הגאונים ז\"ל פ\"ק דמציעא ופ' זה בורר:" + ], + [ + "שנים שבאו לדון כו' עד בפני עדים. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מי שהודה בב\"ד שנתחייב עד לא לויתי מעולם. בתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "יש לטוען בבית דין לחזור כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כל המטלטלין כו' עד ונוטל כמו שביארנו. פרק הזהב:" + ], + [ + "כל המטלטלין כו' עד ונוטל כמו שביארנו. פרק הזהב:" + ], + [ + "בד\"א בדברים שאינן עשויין כו' עד ואתה מכרתו לי. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה) " + ], + [ + "בד\"א בדברים שאינן עשויין כו' עד ואתה מכרתו לי. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה) " + ], + [ + "אין כל הדברים האלו אמורין עד שהרי אין לו טוען. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ד) " + ], + [ + "יצא לבעלים חזקה כו' עד כמו שביארנו בהל' גנבה. ההלכה פ' הגוזל עצים והביאור פ\"ה:", + " טען אתה מכרתו לי עד כדין כל הנשבעין ונוטלין. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) :" + ], + [ + "מי שהיו בידו דברים העשויין להשאיל ולהשכיר עד שאדם עשוי למכור את כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה וכו': ואני אומר זה הדין עיקרו פרק כל הנשבעין ושם ביארו ר\"י אלפס ז\"ל בשער הששי מן השערים שחיבר באותה ההלכה וטענת הלוקח שאמר הראב\"ד ז\"ל אין אנו צריכין לכך שהרי הוא בעצמו טוען וכדאיתא פרק הגוזל בתרא גמרא מתני' דהמכיר כליו וספריו ביד אחר דקי\"ל טעמא התם דוקא משום דיצא לו שם גניבה בעיר כו' כדאיתא התם אבל הכא דליכא האי טעמא לא והא דלא טען רבא בספרא דאגדתא דכיון דאין הלה טעין לא טענינן ליה אנן ועוד אני אומר מעולם לא שמעתי טוענין ללוקח אלא דומיא דטוענין ליורש ושניהם בקרקע המוחזק ולא במטלטלי כלל והרוצה לחלוק על זה צריך להביא ראיה וזו אינה צריכה לפנים:" + ], + [ + "טען זה עליו ואמר עד להשאיל ולהשכיר. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) " + ], + [ + "טען זה עליו ואמר עד להשאיל ולהשכיר. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) " + ], + [ + "וכלי שהפסדו מרובה עד ככל הכלים. במציעא פ' המקבל (דף קט\"ו) וב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה) :", + " ראיה לדברינו שהרי רבא כו' עד סוף הפרק. פרק המקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אחר כל ההתראות והאזהרות האלה וכו': ואני אומר התרה והזהיר ועדיין אין העם נזהרין לגמרי וכל שכן אם לא הזהיר ואם הטעה אחרים לא בדברים אלא במעשים שראה אותם עושין ובהדיא אמרינן בגמרא אין מחניפין בדברי תורה:" + ] + ], + [ + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "האומן אין לו חזקה עד כמו שביארנו. ב\"ב פ' חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור בזה הפרק:", + " לפיכך אם טען האומן כו' עד כמו שביארנו. ההלכה פרק חזקת הבתים והביאור פ\"י דהלכות שכירות:", + " ואם אין הכלי כו' עד בכל המטלטלין כדרך שביארנו. פרק חזקת הבתים (דף מ\"ה מ\"ו) והביאור שם פ\"ח:" + ], + [ + "מי שנכנס לביתו של חבירו עד ואין דעתי נוטה לזה. הכל בשבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שנכנס לביתו של חבירו עד ואין דעתי נוטה לזה. הכל בשבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שלקח קרדום ואמר עד הרי הוא כשאר המטלטלין: כתב ראב\"ד ז\"ל אנו מפרשים וכו': ואני אומר בפ' כל הנשבעין וריש פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) דקא מייתי לה גרסינן בה האי מאן דנקיט נרגא ותובליא וי\"ס גורסין מגלא ותובליא ואמר איזיל ואגזריה לדיקלא דפלניא כו' ולא ראיתי ולא שמעתי גודרי תמרים בנרגא ומגלא אלא היא גרזן:", + " וכן היורד לתוך שדה חבירו עד לפירות בלבד ירדתי וישבע היסת. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "שנים שהיו אוחזין כו' עד חזר השני ותקפה מן הראשון כו' עד חולקין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין טעם לזה עכ\"ל: ואני אומר לפי מה שקבלתי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בכל אלו הדינין פ\"ק דמציעא (דף ב') כי כל זמן שלא יצאה מתחת ידם לידינו אמרינן כל דאלים גבר ויש לי בזה טעם כי אם זה נתחזק מזה היום וזה מזה למחר הואיל ולא בא לידינו אמרינן כל דאלים גבר וזה טעם ראוי ונכבד וכן כתבו רבינו ויש לנו ראיות בזה בתוס':" + ], + [ + "באו שניהם אדוקין וכו' עד סוף הפרק. ריש בבא מציעא (דף ו'):" + ] + ], + [ + [ + "בהמה או חיה וכו' עד וישבע היסת על טענה זו. פ' הכותב ופ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "היתה הבהמה שמורה כו' עד ישבע בנקיטת חפץ ויטול. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "היתה הבהמה שמורה כו' עד ישבע בנקיטת חפץ ויטול. בכתובות פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן העבדים שיכולים עד דבר הנשמע. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) והביאור פרק שביעי:" + ], + [ + "וכן העבדים שיכולים עד דבר הנשמע. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ו) והביאור פרק שביעי:" + ], + [ + "ספינה וכיוצא בה כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. פ\"ק דמציעא ובבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ], + [ + "כל הקרקעות הידועות כו' עד אתה הפסדת על עצמך. בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :", + " לפיכך אם היתה מלחמה כו' עד כשבאת אבדת זכותך. פרק חזקת הבתים (דף ל\"ח) ובכתובות פרק הכותב:", + " טען שמעון ואמר טרוד הייתי בשוק כו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי\"א:", + " אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ונתננו לו השכר עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב\"ד ז\"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע\"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז\"ל שלא הזכירו:" + ], + [ + "שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי\"א:", + " אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ונתננו לו השכר עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב\"ד ז\"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע\"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז\"ל שלא הזכירו:" + ], + [ + "היה זה המחזיק וכו' עד ביום ובלילה. פרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) :", + " בד\"א בחצרות ובתים וכיוצא בהן וכו' עד הרי זו חזקה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דרך הגמרא כן: ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו שהרי עיקר זאת שכתב ריש פרק חזקת הבתים דגרסינן אמר רב הונא שלש שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות ומקשינן מאי קמ\"ל תנינא חזקתן שלש שנים מיום ליום ומהדרינן מהו דתימא מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזורת קמ\"ל וגרסינן עלה אמר רב חנא ומודה רב הונא באתרא דמוברי באגי כו' ואותו כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בסמוך כדכתיבנא בע\"ה ועיניך רואות אבל זה שבין ידינו הוא בשמעתא לפנינו רחוק מזה דגרסינן אמר מר זוטרא אי טעין ואמר ניתו סהדי דדרו ביה תלת שני ביממא ובליליא טענתיה טענה ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזרין בעיירות דאע\"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה ומודה רב הונא בחנותא דמחוזא דליממא עבידן לליליא לא עבידן ע\"כ. וזה פשוט לעין כל ואיך אאמין שהראב\"ד ז\"ל אמרו:" + ], + [ + "שלש שנים שאמרנו צריכות שיהו רצופות וכו' עד בשנת הזריעה. ריש פרק חזקת הבתים (דף כ\"ט) והיא אותה שיעדתי לך בסמוך להראותך באצבע ועיניך רואות ממנה כי צדקו דברי ר\"מ ז\"ל בכ\"מ וזה פשוט:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ\"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:" + ], + [ + "שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד\"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע\"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר\"מ ז\"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר\"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א\"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה\"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע\"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב\"ד ז\"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר\"מ ז\"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד\"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר\"מ ז\"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז\"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה\"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז\"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה\"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה\"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ\"ל. ור\"מ ז\"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז\"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:" + ], + [ + "שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד\"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע\"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב\"ד ז\"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר\"מ ז\"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר\"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א\"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה\"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע\"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב\"ד ז\"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר\"מ ז\"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד\"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר\"מ ז\"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז\"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה\"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז\"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה\"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה\"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ\"ל. ור\"מ ז\"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז\"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:" + ] + ], + [ + [ + "ואלו שאין מעמידין הקרקע עד כמו שביארנו. ההלכות פרק חזקת הבתים (דף מ\"ב) והביאור ריש פ' אחד עשר בהלכות אלו:" + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ], + [ + "וכן ראשי גליות וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק חזקת הבתים (דף ל\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל אלו שאין אכילתן עד אין לו חזקה. פ' חזקת הבתים (דף מ\"ז): " + ], + [ + "העכו\"ם אפילו אכלה כמה שנים וכו' עד אין אכילתו ראיה: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה רווחת היא פרק חזקת הבתים וראינו בה כמה פירושים לגאונים ולמפרשים ראשונים ואחרונים במחלוקת זה וכיוצא בו בענינים רבים אבל אין בהן שבוש חלילה אלא אלו ואלו דברי אלהים חיים והרוצה לשבשם יביא ראיה כנגדם:" + ], + [ + "טען זה הישראל עד שבפני לקחה ממך. פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "אין מחזיקים בנכסי קטן וכו' עד אחר שהגדיל: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר לשון הגמרא פרק חזקת הבתים והמפרשים נחלקו בו מחלוקת ישנה מימי קדם קדמתה וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו בה ויש לכולם פנים בהלכה:" + ], + [ + "מי שהחזיק בנכסי יתומים שנים רבות כו' עד ותחזור ליתומים: כתב הראב\"ד ז\"ל דמעשה דרבה בר שרשום וכו': ואני אומר גם בדקדוק זה נחלקו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פ' חזקת הבתים ורשב\"ם ז\"ל ויש לכלם פנים בהלכה מ\"מ לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל זה שטוען עליו דא\"כ אתמהה היכי נפק עליה קלא דאכיל ארעא דיתמי אלא פירשה כפירוש רבותינו ז\"ל שלא היתה מוחזקת לאביו בשעת מיתתו ואע\"פ שלא אכלה קודם מותו שלש שנים מ\"מ הטעם לפי שכבר אכלה המחזיק בלא מחאה אחר מיתתו שלש שנים והם הם הדברים שכתב ר\"מ ז\"ל בסמוך כמו שאברר בעזרת האל והם ברורים בעיני שאם אתה אומר ג\"כ שבחזקת אביהם היתה כשמת כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל מאי מגו איכא הרי אין מחזיקין בנכסי קטן ועוד אתמהה בקדמיתא היכי נפק קלא כו' והוא שכתב ר\"מ בסמוך אבל אם יצא עליה קול שהיא של יתומים אינו נאמן שהרי אין מחזיקין בנכסי קטן ותחזור השדה בכל הפירות שאכל ליתומים עד שיגדילו ויעשה עמהם דין עכ\"ל, כדאמר ליה אביי דהא נפק עליה קלא והוא נכון:" + ], + [ + "אכלה שני חזקה בחיי אביהם כו' עד מתוך שיכול לומר שלי היא: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו אפילו יצא עליו קול וכו': ואני אומר תמה אני גם על אלו הלשונות שהוא מפרש דברי ר\"מ ז\"ל ודעתו לפי רצונו ומקשה והלא עיניך רואות כמה בירר דבריו ז\"ל בסמוך והעתקתי לשונו דאם יצא עליה קול שהיא של יתומים אלא ודאי המחלוקת ישנה כמו שכתבתי ומפרש אותה פירוש רבותיו דכי אמרינן אין מחזיקין בנכסי קטן הני מילי היכא דידיעא דהאי ארעא דאבוהון דיתמי הוה וקא טעין איהו דזבנה אבל היכא דלא ידיעא אלא איהו הוא דקא מודי דארעא דאבוהון הוה וקא טעין דזבנה מיניה אמרינן בהו מגו ואע\"ג דלא אכלה שני חזקה בחיי אבוהון דיתמי דהפה שאסר הוא הפה שהתיר אלו דברי רבו בפירושיו ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל זה הדין והדין דין אמת וזה פירוש נכון והרוצה לחלוק יחלוק אבל צריך להביא ראיה מעצמו אבל לא ידון דעת שכנגדו כרצונו ואם לא הביא חזרה לסברא ונהרא נהרא ופשטיה:" + ], + [ + "בורח שברח עד מחזיקין בנכסיו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ח) ומייתי לה פ\"ב דכתובות (דף ט\"ז): " + ], + [ + "מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :", + " וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "מחזיקין בנכסי אשת איש כו' עד יחזיר כל הפירות שאכל. פ' חזקת הבתים (דף ג') :", + " וכן האוכל שני חזקה עד כל הפירות לבעלים. כך הורו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ\"א): " + ], + [ + "הבא מחמת ירושה כו' עד סוף הפרק. פרק חזקת הבתים (דף מ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מי שערער על שדה כו' עד ישבע היסת שלקחה. פ' גט פשוט (דף ק\"ע) :" + ], + [ + "עדי חזקה שהעיד אחד כו' עד והפירות לבעלים. פ' חזקת הבתים (דף נ\"ו): " + ], + [ + "מי שירד לשדה כו' עד מסלקין אותו ממנה. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) ומייתי לה פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מי שירד לשדה כו' עד מסלקין אותו ממנה. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ג) ומייתי לה פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "הביא האחד עדים שהיתה וכו' עד מסלקין. פ' חזקת הבתים (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מי שהלך למדינת הים עד סוף הפרק. פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "ראובן שמכר שדה כו' עד וידקדקו בו. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט):" + ], + [ + "ראובן שמכר שדה כו' עד וידקדקו בו. פ' בתרא דכתובות (דף ק\"ט):" + ], + [], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראובן שערער על שמעון כו' עד מקום שאינו שלו. פ' חזקת הבתים (דף ל\"א): " + ], + [ + "אסור לאדם לטעון כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אסור לאדם לטעון כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל\"א): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות טוען ונטען", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9a6d8569451195fa73eae68e87fc3903c287612e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1130 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גירושין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [ + "אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :" + ], + [ + "אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :" + ], + [ + "וכתב מלמד שאינו כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ג דגיטין (דף כ\"ו.) :", + " ונתן בידה מלמד עד כמו שיתבאר. פ\"ב דגיטין וריש פרק הזורק (דף ע\"ז) :", + " ושלחה שיהיה עד עצמו ממנה. פ\"ק דקידושין (דף ה') :" + ], + [ + "כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ\"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ\"ה) :", + " אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ\"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:" + ], + [ + "כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ\"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ\"ה) :", + " אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ\"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:" + ], + [ + "ומניין שלא יהא מחוסר מעשה עד ונתנו לה אינו גט. פרק ב' דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ט כ\"א) :" + ], + [ + "אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ט כ\"א) :" + ], + [ + "ומניין שאין נותנו עד ה\"ז גט. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "אמר לעדים ראו גט שאני עד שנכלם ממנה. פ' הנזקין (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "המגרש צריך עד ה\"ז כשר. פ\"ק דקדושין (דף ה') :" + ], + [ + "גט שהיה מונח עד הרי זה גט. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "תקנת חכמים עד שאין בו עדים עד [בהל' י\"ח] בעדי מסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל חוכך אני בזה להחמיר וכו': ואני אומר אם היה לנו לחוש ולהיות חוככין בזה א\"כ נחוש שמא מסר מודעא בפני שנים שאין יודעין אותו ואפילו ממקום למקום ומעיר לעיר ואין לדבר סוף לא בעדי חתימה ולא בעדי מסירה אלא ודאי די לנו מה שגזרו חכמים והבו דלא להוסיף עלה וכן הסכימו ר\"י אלפס ור\"י בעל התוס' ורשב\"ם ור\"ת ז\"ל פ\"ק דגיטין ופ' השולח ופ' התקבל ופ' המגרש:" + ], + [ + "חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ\"ו) ובהל' ר\"י אלפס ז\"ל ביארו:" + ], + [ + "חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ\"ו) ובהל' ר\"י אלפס ז\"ל ביארו:" + ], + [ + "הרחיק את העדים מן הכתב כו' בד\"א בשהיה הגט וכו' עד עיקר גירושין בעדי מסירה. תחלת זה הפסק פ' גט פשוט (ק\"ס קס\"ב) בתחלתו והביאו ר\"י אלפס בה' וענין עדי מסירה כתב בגיטין פ' בתרא (דף פ\"ו) גמרא מתני' דג' גיטין פסולין. וענין יוצא מתחת ידה נתברר פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) ופ' אלו מציאות:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שחותמין על הגט עד בגט מדבריהם כמו שביארנו. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף ט' י\"ט) :" + ], + [ + "אע\"פ שחתימת עד הרי זה גט פסול. פרק המגרש (דף פ\"ז) :", + " וכן תקנו חכמים עד זמן בגיטין. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "גט שיש עליו עדים עד שעסוקין באותו ענין: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במאוחר דכשר להנשא בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ז) גבי מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה כו' דגרסינן בגמרא דילה מפני מה תקנו זמן בגיטין ר\"י אמר משום בת אחותו ור\"ל אמר משום פירות ופירש\"י ז\"ל כדי שלא תפסיד האשה פירות נכסי מלוג שלה משעת כתיבה עד שעת נתינה דפעמים שלא יתננו לה בשעת כתיבתו והיא לא תדע מתי נכתב והיא לא תגבה אותן אלא משעת נתינה ומדינא הוה לה למגבי משעת כתיבה דקסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות. והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לר\"ל גט מאוחר ליפסל דהא מפסדא פירות משעת כתיבת גט עד הזמן הכתוב בתוכו וגט מאוחר ודאי כשר מדקתני בתוספתא דפ\"ק דחולין הכשר בגט פסול בפרוזבול הכשר בפרוזבול פסול בגט גט מאוחר כשר ובפרוזבול פסול. ועוד ריש פ' גט פשוט (ב\"ב ק\"ס) גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין ר' חנינא ב\"ג אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואמרינן בגמרא השיב רבי לדברי ר' חנינא ב\"ג והא אינו דומה שטרו של זה לשטרו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים (ואילו) מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג' וזמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט (ומפיק ליה) ואמר ליה הדרת ומיזפת מינאי ופרקינן קסבר (רבי חנינא ב\"נ) אין כותבין שובר ע\"כ. אלמא כי פשיט ליה הכי נעשה מאוחר ואפ\"ה מכשיר לכך פר\"י ז\"ל דבמאוחר אין הבעל מפסיד פירות מן הדין עד זמנו של גט לפי שאינו ראוי לגרש בו מעתה שאע\"פ שנתנו בידה אינה מתגרשה בו עד זמנו גט ובזה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל וכתב מה שכתב ועל דרכים אלו פירשו כל הסוגיא (גיטין דף י\"ז) דשקלינן וטרינן עלה דשיילינן ר\"י מ\"ט לא אמר כר\"ל ומהדרינן קסבר ר\"י יש לבעל פירות עד שעת נתינה כלומר ור\"ל סבר עד שעת כתיבה ואקשינן והא אפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות ר\"י אמר משעת כתיבה ור\"ל אמר משעת נתינה ופרקינן איפוך כלומר בתרייתא ואימא ר\"י אמר משעת נתינה ור\"ל אמר משעת כתיבה וכך פי' הגאון ור\"ח ור\"י אלפס ור\"מ ז\"ל ופסקו הלכה משעת נתינה כר\"י בכוליה תלמודא בר מהני תלת דפ' החולץ וכפי מה שפירש\"י ז\"ל. ויש מי שאומר משעת כתיבה כמו מנין ג' חדשים שהיא צריכה להמתין אחר גיטה עד שתנשא לאחר דפסקינן בההיא שמעתא להדיא והלכתא משעת כתיבה וכתב ר\"י אלפס דאינו דומה לענין שלשה חדשים דהתם מאימתי מונין לגט בייחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מלתא כדאמרינן תקנו פרקונה תחת פירותיה וקמ\"ל דלא פקעה פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה הלכך כל כמה דמיחייב בפרקונה אית ליה פירי ושמעינן מינה דהלכתא כר\"י דאמר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ע\"כ. ובעל העיטור ז\"ל כתב מסתברא מדגרסינן בירושלמי ר\"י אמר משום אכילת פירות שמע מינה דקמייתא אפכינן ור\"י ור\"ל קי\"ל כר\"י דאמר זמן משום פירות מדגרסינן בפ' כל הגט (דף כ\"ז:) מקום הזמן קא פסיק ותני ול\"ש מן הנשואין ול\"ש מן האירוסין ואסיקנא דעולא ס\"ל משום תקנת ולד ולא משום בת אחותו ולפירושא דרבוותא [נ\"ל דצ\"ל רב עמרם] רמי בר חמא הכי ס\"ל אלמא רמי בר חמא לא ס\"ל משום בת אחותו והילכך עולא ורמי בר חמא ור\"ל קיימו בחדא שיטתא ור\"י אי לא תיפוך קמייתא יחיד ולית הלכתא כוותיה ועוד דר\"ש דמתני' הכי ס\"ל משום פירות הוא וכן הלכתא עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל חלק עליו ואמר שאין סוגית פ' כל הגט אלא למ\"ד בלחוד ולאו סתמא דתלמודא היא ועל הירושלמי אין לסמוך לפי שהוא בהפך הבבלי דגרסינן ביה איפוך ולא גרסינן ביה לא איפוך והאריך בזה בשיטתו. למדנו מכל אלו הדברים והמחלוקות כי יש תולין מחלוקת ר\"י ור\"ל דטעם זמן הגט במחלוקת שנחלקו באכילת פירות דנכסי מלוג וראיתי כי ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת הגאון ורש\"י ז\"ל ופסק בפיסקא זו בזמן הגט כר\"י דאמר משום בת אחותו והוא הנכון דהא סתמא דתלמודא הכי בכל דוכתא וירושלמי נמי כך סובר דגרסינן מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו (וגירשה) הלך והקדים זמן הגט אמר מוטב שתדון כפנויה ולא תדון כאשת איש ע\"כ. והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בה' בשמועה זו והא ודאי מעשה רב בכ\"מ וגם רש\"י ור\"ת ורוב בעלי התוס' כן דעתם ובגט מאוחר ג\"כ פסלו על נכון חדא דכיון דתיקנו זמן בגט אי כר\"י אי כר\"ל כיון ששינו זמנו שינה מטבע שטבעו חכמים וקי\"ל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין פסול הולד וכ\"כ רשב\"ם ז\"ל פ' גט פשוט ועוד דהא התם באותה משנה עצמה שנסחתי לגלות מטמון הראב\"ד ז\"ל רבנן פליגי עליה דרבי חנינא ב\"ג ורבי השיב על דבריו מכלל דקאי רבי כרבנן דפסלי מקושר שעשאו פשוט משום דהוי מאוחר וקי\"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהלכה כרבי מחבירו ושנויא דשני אין כותבין שובר לא קאי לפום הלכתא דהא אסיק בההוא פירקא (דף קע\"ג ע\"ב) סוף גמרא מתני' דמי שפרע מקצת חובו כותבין שובר וממילא נסתלק בזה קושית הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי מגט קא מקשי ליה דבין לגיטי נשים בין לשאר שטרות קרינן גיטין לפי' רשב\"ם ומקצת רבותינו ובעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש דעיקר מחלוקתן בגט הוא ועוד דהגט עצמו שייך ביה דין שטר חוב באותו ענין כדאיתא פ' הכותב הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וכן בשני גיטין ומדמינן לה התם לשני שטרות היוצאים ביום אחד ועוד שאם אתה מכשיר גט מאוחר בטלת ממנו דין עדות דקי\"ל כל עדות שאין אתה יכול להזימה לא שמה עדות חוץ משטרי חוב המאוחרין כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל פי\"ז דה' מלוה ולוה וריש פכ\"ג אלמא דוקא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין הא לאו הכי פסול ועוד דהא מטונא דהא לא משכחת הזמה בהאי גיטה ואנן תנן משנה שלימה ריש מס' מכות (דף ג') מעידין אנו באיש פלוני שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יגרשנה ע\"כ אלמא שייך בגט הזמה וליתא ועוד דהא פ' גט פשוט (ב\"ב קע\"א) : בשמעתין קמייתא דגרסינן תנן התם כלומר סוף מס' שביעית שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרים כשרים אמר רב המנונא לא שנו אלא בשטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולים מ\"ט זמנין כו' כסוגיין לר' חנינא ב\"ג שנסחתי אלמא לא מכשירי במאוחר אלא שטרי חוב בלבד ומשום נעילת דלת כדכתיבנא אבל שאר שטרות פסילי וכ\"ש גיטין שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ואע\"פ שהיא שנויה בתוספתא להכשיר לא חיישינן לה דהא לא מיתניא בתלמוד שלנו ואילו היתה הלכה היתה מסודרת בתלמוד אלא ודאי לאו דסמכא היא וגם בשיטות אחרונות של רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לא הוזכרה מכלל דלא סמכינן עלה. הרי שעלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן ואין בם טעות:", + " כתב הגט בירושלים עד במקום כתיבתו. במסכת גיטין פ' הזורק:" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "האומר כתבו עד אינו גט. סוף פ\"ק דגיטין (דף י\"ג) ופרק התקבל (דף ס\"ה) ופרק קורדיקוס משמע כן:", + " בד\"א בבריא עד וליתן לה. פ\"ק דגיטין ופ' התקבל וסוף מס' טבול יום:" + ], + [ + "בריא שאמר כתבו גט וכו' עד ומת אינו גט. פרק התקבל גט (דף ס\"ו) :", + " ספק הפיל עצמו עד שהרוח דחפתו. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הספק בירושלמי מצא אותו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' הביאו זה הירושלמי מ\"מ אותו חלוק מעל אתר ואחר שעה ביאור פשוט הוא ולא ספק:", + " וכן מי שהיה מושלך עד שאין מכירין. פרק המקבל (דף ס\"ז) :", + " וכן מי שנפלו כו' עד שסופו למות. כסוגיין קמייתא דפרק קורדיקוס:" + ], + [ + "מי שהיתה רוח רעה עד נכונה ומיושבת. פרק קורדיקוס:" + ], + [ + "אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :", + " וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :", + " וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "מי שנשא כשהוא פיקח עד נכונה ומיושבת. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) ובגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) :", + " אבל אם נשא וכו' עד מוציא ברמיזה. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט) ופרק קורדיקוס ופרק חרש ביבמות:" + ], + [ + "המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ\"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ\"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהדין נותן שכופין אותו כו' עד והוא גט כשר. במס' ערכין ס\"פ האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופ' המגרש (דף פ\"ח) :", + " וכן אם הכוהו עכו\"ם כו' עד גירש לרצונו. בכתובות ס\"פ המדיר (דף ע\"ז) ובגיטין פ' המגרש:", + " לא היה הדין נותן עד סוף הפרק. פ' הניזקין ופ' המגרש:" + ] + ], + [ + [ + "כל גט שנכתב עד שנכתב לשם גירושין. בזבחים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל גט שנכתב עד שנכתב לשם גירושין. בזבחים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "יתר על זה וכו' עד לשמה אינו גט. פ' כל הגט ופרק המביא תניין (דף כ') :" + ], + [ + "יתר על זה וכו' עד לשמה אינו גט. פ' כל הגט ופרק המביא תניין (דף כ') :" + ], + [ + "מי שכתב גט לגרש כו' עד שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ט) ופרק ד' דעדיות ובה' ר\"י אלפס ז\"ל פ' המגרש:" + ], + [ + "אמר לסופר כתוב גט לפלונית ויהיה כו' עד וגירשה בו כשר. ביבמות פ' ר\"ג (דף נ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שזמן הגט כו': ואני אומר עיקר הלכה זו ביבמות פ' ר\"ג (דף נ\"ב) דגרסי' אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה\"ז גט מפני שבידו לגרשה לאשה בעלמא אינו גט מפני שאין בידו לגרשה ופירש\"י הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הקשו על מימרא זו דרמי בר חמא מהא דגרסי' בגיטין פרק כל הגט (גמ' ומתני' דהכותב טופסי גיטין כו' אמר רב עמרם הא מלתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו כיון דשמעית להא כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מ\"ט גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ה\"נ) גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ע\"כ. ותירצו דהא דיבמות מיירי בשזמן הגט אחר הנשואין (שהוא זמן נתינה) וההיא דגיטין מיירי כשזמן הגט מן האירוסין וכן פר\"ת ז\"ל וגם שינה פי' ההלכה כולה מפירש\"י ז\"ל. והראב\"ד ז\"ל הלך בדרך ר\"ת ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רש\"י ז\"ל כפי קבלתו ופסק כרמי בר חמא דיבמות ויש לו טעמים רבים כפי דעתי. חדא דמשמע לישנא דתלמודא שהיא הלכה קבועה ומקובלת שאמר הרי אמרו כלומר אמרו דבר מוסכם ועוד דהדר בעי עלה רמי בר חמא גופיה ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמיא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו ע\"כ. וכיון דבעי מטונה ש\"מ הלכה רווחת ומקובלת היא להם ולכך סמכה ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין וז\"ל כתבו ליבמתו ואחר שיבמה גירשה בו ה\"ז ספק גירושין הואיל ואינה אשתו גמורה כשכתבו עכ\"ל. ועוד דהא סלקא בעיא בתיקו ולא מהדר מידי אמלתא דפשיטא ליה אלמא הלכה קבועה היא וההיא דעולא ליתא. חדא דיחידאה הוא כדאמר רב עמרם שמעית מינה דעולא מכלל דכ\"ע לאו הכי סבירא להו ועוד דהא פליג על ר\"ל ועל ר\"י דפירשו טעמא דזמן או משום פירות או משום גזירה שמא יחפה על בת אחותו כמ\"ש סוף פ\"א מהלכות אלו ועולא תלמיד דר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב וממילא מיתרצא קושיין דמהדרינן ומתמהינן גברא אגברא קא רמית א\"נ דעולא ליתא וזו אינה צריכה לפנים ולפני לפנים:" + ], + [ + "מפני תקנת סופר עד מפני תיקון העולם. בגיטין פרק כל הגט:", + " יש מי שאומר כו' עד פסול מדבריהם. זה מחלוקת הוא בין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"י הביאו בהלכות פ' המגרש:" + ], + [ + "מפני תקנת סופר עד מפני תיקון העולם. בגיטין פרק כל הגט:", + " יש מי שאומר כו' עד פסול מדבריהם. זה מחלוקת הוא בין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"י הביאו בהלכות פ' המגרש:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "שנים ששלחו עד הרי השני בטל. פרק השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "מי שהיו לו ב' שמות עד ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר. פ' השולח (דף ל\"ד) ופ' המגרש (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל והוא שיהא רגיל באותה חניכה יותר עכ\"ל: ואני אומר זה דעת מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אך בפ' השולח ששם זאת ההלכה לא הוזכר ולכך לא בירר רמז\"ל דעתו בזה ולא חילק הוא אלא מה שחילק התלמוד כמ\"ש כמה פעמים:" + ], + [ + "כתב השם עד ה\"ז פסול. פרק השולח (דף ל\"ד) :", + " שינה שמו או שמה עד אינו גט. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "והכל כשרין עד את גיטה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ב) :", + " ישראל שהמיר לעכו\"ם עד לכל דבריו. פ\"ק דחולין ובהרבה מקומות משמע כן מיהו קידושיו קידושין וגיטו גט כמ\"ש ר\"מ בהלכות אישות:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "הכותב גט בשבת עד סוף הפ'. פ' מי שאחזו:" + ] + ], + [ + [ + "אין כותבין את הגט עד לכתחלה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקרע על העור וכו'. פ\"ב דמסכת גיטין (דף י\"ט) פסקינן לה הלכה כרשב\"ג:", + " כותבין את הגט עד וכתיבה. פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אחד מן העדים כו' עד בלשון אחרת פסול. תוספתא סוף מסכת גיטין וסוף ב\"ב:
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה מצאו בתוספתא וכו': ואני אומר זאת התוספתא סוף מס' גיטין וסוף ב\"ב. ולדעתי הטעם מפני שאין על כל לשון אלא עד אחד וגם כי יכיר כל עד בשתי הלשונות ומה לי ה' עדים וחמש לשונות מה לי שתי לשונות ושני עדים. ואפשר שהיה לו לשון אחר בקבלת רבותיו או פי' בזו שאני לא שמעתיו אבל לדעתי זה טעם נכון לדברי ר\"מ ז\"ל וגם הם משנה שלימה סוף מסכת גיטין דתנן עד אחד יוני ועד אחד עברי עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין ע\"כ, משמע אבל אם אינן באין כשר ועוד תנן התם גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר עד אחד עברי ועד אחד יוני כשר ע\"כ, ומכאן למדנו דבריו. שוב בדקתי בנוסחא מדוייקת מן התוספתא וכתוב בה בין בסוף גיטין בין בסוף בתרא בה' לשונות כשר ויהיה פירוש' שחתם כל אחד מהם בה' לשונות ולפיכך כשר שהרי יש ה' עדים על כל לשון ולשון דוק מינה שאם אין על כל לשון ולשון אלא עד אחד פסול:" + ], + [ + "כל לשון שיכתוב כו' עד ושלח פלוני את פלונית. פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "וכן צריך שיהיה עד משתנה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "זה שנאמר בתורה עד ומשיגיע לרשותה נתגרשה. פרק הזורק (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "הזורק גט לאשתו עד אלא בפניו. פ' קורדיקוס:" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "כיצד שתי קופות זו לפנים מזו וכו' בד\"א בשהיתה מוטה וכו' עד אינו מקפיד על מקומו: כתב הראב\"ד זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי יש עסק להטיה זו וגם אין שולים לפנימית יש לה פנים מאירות בהלכה במס' גיטין פ' הזורק (דף ע\"ט) סוף גמ' מתניתין דהיתה עומדת על ראש הגג דגרסינן התם אמר אביי שתי חצירות וכו' עד משא\"כ בקופות שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפי' הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת מ\"ט דהא לא נח ואקשינן וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא כלומר והא אסיקנא בשמעתא קמייתא דפירקין דלא קנה לוקח ולפיכך האשה לא תתגרש אפי' נח ופרקינן הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שולים כלומר שהקופה הפנימית שלה אין לה שולים ולכך אין הבעל מקפיד על מקומה והא אסיקנא בריש פירקין כל שאינו מקפיד על מקומו כגון כרעי המטה ומקום חיקה וקלתה קנה וגם האשה מתגרשת כשנח גיטה שם. וא\"ת מאחר שאין לה שולים היאך היא עומדת פר\"ח ז\"ל שהיא סומכת על החיצונה ולכך הניחו את החיצונה לסמיכת הפנימית שאין לה שולים. וא\"ת היאך ינוח הגט בה והרי אין לה שולים נצטרך לתרץ כשהיתה מוטה דומיא דטסקא דאכלה בה תמרי דמרבינן לה מכל כיוצא בקלתה בסוף ההיא שמעתא ומאחר שהיא מוטה ואין לה שולים ה\"ל אויר שאין סופו לנוח ולאו כמונח דמי כדגרסינן פ\"ב דמס' זבחים (דף כ\"ב) גמרא מתני' דנשפך הדם על הרצפה בעי מיניה ר' אסי מר\"י היה מקבל ונפחתו שולי מזרק עד שלא הגיע לאויר מזרק מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לאו כמונח דמי ואסיקנא דלאו כמונח דמי דוק מינה שאם היה לו שולים אע\"פ שעדיין לא נח אלא שהגיע לאויר מחיצות הרי הוא כמונח וכדאמרינן פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי גבי הא דאמר להו רב להנהו סביותא כי כייליתו חמרא לעכו\"ם (אקדימו) ושקולו זוזי מינייהו והדר כיילו להו ואי לא נקיטי בהדייהו זוזי אוזיפונהו (ניהלייהו) והדר שקולו מינייהו כי היכי דתהוי הלואה גבייהו דאי לא עבדיתו הכי כי קא הוי יין נסך ברשותייכו קא הוי וכי שקליתו דמי יין נסך שקליתו וכו' עד דאסיקא לא צריכא דקא כייל ורמי למנא דעכו\"ם ואקשינן סוף סוף מכי מטי לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתא דמנא ע\"כ. אלמא כי אית ליה שולים ומונח כדרכו ה\"ל כמונח כיון שהגיע לאויר מחיצות וכדאמר במס' שבת בכמה מקומות ומייתי לה בהדין פירקין דהזורק קלוטה כמו שהונחה דמיא. ובזה עלה פי' ההלכה ודברי ר\"מ ז\"ל כהוגן ולא נצטרך למה שנתחבטו הראשונים והאחרונים בפירוש זאת ההלכה וקושיות רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ושנוי הגירסא לר\"ת ור\"י הזקן ז\"ל כמו שחקוק בנמוקי כל אחד ואחד והראב\"ד ז\"ל הלך בשיטתם ודרך דרכם אך זה הדרך ישכון אור בלא דוחק כלל ולזה כיון ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט שמעתין דקופות מן ההלכות וחיבר וסידר ההיא דכרעי המטה וקלטה לפי המסקנות:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "ואין האשה מתגרשת עד שליח הובאה. גיטין פרק הזורק (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "הכל כשרים לשליחות הגט עד אינו גט. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) ופ' התקבל:" + ], + [ + "אבל הנשים וכו' אבל הפסולים כו' בד\"א כו' עד בעבירה מן התורה אינו גט. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ד) וסוף פ\"ב דיבמות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם נתקיים בחותמיו וכו'. ואני אומר כי תחלת כל דבר אתה צריך לדעת מה שהקדים ר\"מ ז\"ל פ\"ב ושנה פ\"ד שבאלו ההלכות כי כ\"מ שנאמר בחבור הזה פסול הוא מדבריהם וכ\"מ שנאמר אינו גט בטל הוא מן התורה ומעתה הט אזנך ושמע ונעמיד דברי ר\"מ ז\"ל על מכונו ששנינו פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועכו\"ם עוד שנינו אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח ומייתי לה להאי משנה בתרייתא פ' התקבל ואסיקנא דבין הולכה והבאה בשליחותן שוין כאחד. עוד שנינו סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב) אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה ואמרינן בגמ' הא אשה כשרה לה אף הם כשרים לה א\"ר אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ומקשינן נמי מהא דרב מנשיא סוף פ\"ב דיבמות אלמא הלכה קבועה היא, למדנו מלשון הכל דמתניתין ושאר המשניות והגמרא על תחלת הכשר זאת הפיסקא אשר כתב ר\"מ ז\"ל. עוד שנינו סוף פ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) המביא גט ממדינת הים כו' [מת הרגתיו וכו'] לא ישא את אשתו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ולא אמרינן רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד וקי\"ל כרבא דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה אבל דדבריהם כשר לעדות אשה כמו שהוכחתי מדרב מנשיא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם בה' יבמות למדנו על פסקא ראשונה אשר כתב ר\"מ ז\"ל שהפסולים בעבירה מדברי תורה פסולים להבאת גט וכולה סוגיין דהתם ה\"נ מוכחא. ומ\"ש ואם הביאו ה\"ז פסול בד\"א בשנתקיים הגט כו' הוכיח כן מהא דגרסינן סוף פ\"ב דיבמות גמרא רישא דאותה משנה שכתבתי המביא גט ממדינת הים טעמא דממדינת הים דעליה קא סמכינן כלומר שאומר בפני נכתב ובפני נחתם ואפילו בא הבעל וערער לא חיישינן ליה כדאמרינן פ\"ק דגיטין אבל מארץ ישראל דלאו עליה סמכינן ישא את אשתו כלומר שאין אנו סומכין אלא על קיום הגט בחותמיו כדאיתא נמי התם פ\"ק דגיטין ור\"י אלפס ז\"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שכן הלכה וכן מוכח סוף פ\"ב דמתני' גמרא דאף הנשים שכתבתי דאקשינן והא תניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה ופרקינן אמר רב יוסף ל\"ק כאן בארץ כאן בחו\"ל בארץ דלאו אדיבורה דידה סמכינן מהימנא בחו\"ל דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל ומערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולה קא מיכוונה לא מהימנא בחו\"ל דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה מהימנא ותניא כוותיה דאביי וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל ובזה עלו כל דבריו כהוגן בלא קושיא כלל כד מעיינת בהו שפיר:" + ], + [ + "היה השליח קטן עד וסופו בדעת. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האשה שעשתה שליח עד משל בעלה. פ' התקבל (דף ס') :", + " וקטנה אינה עושה שליח וכו' עד שאינו בן דעת גמור. פרק התקבל ופרק האיש מקדש:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אין לו לא טעם ולא ריח וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו חדא שאם היה לטעם הזה עיקר היה לו להביאו בתלמוד ואני לא מצאתיו ועוד כי אע\"פ שיהיה סברא מ\"מ זיל בתר עיקר דמנא לן למימר מה אתם בני דעת בשלמא מה אתם בני ברית שאמר התלמוד ידענו שבאו בברית אנשים ונשים וטף ואשר איננו עמנו בסיני אלא בני דעת מנלן ובודאי גם הקטנים הנולדים והעתידים להולד וגם הגרים שעתידים להתגייר נצטוו בכך ואע\"פ שאין להם דעת אבל הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל טוב הוא ומצאתיו מפורש. ואתה דע לך עיקר הדין מפורש היא משנה פשוטה בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ה) דתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה לפיכך אם רצה הבעל לחזור יחזור שאין קטן עושה שליח ע\"כ. ובמס' קדושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ד) גמרא מתניתין דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה גרסינן בעא מיניה רבא מר\"נ נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה וכו' [ידה] כיד אביה דמיא מה אביה משוי שליח אף היא נמי משויא שליח או דילמא כחצר אביה דמיא ועד דמטי גיטא לידה לא מיגרשא ושקיל וטרי עלה ומסיק דפשיט ליה לרבא דידה כיד אביה דמיא הכי קא מיבעיא ליה מי אלימא [ידה] כיד אביה לשוויי איהי שליח או לא ופשטינן אין עושה שליח ואותבינן עלה מהאי משנה פרק התקבל שכתבתי קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ודייק מינה דוקא קטנה הא נערה ה\"ז גט ופריק לה הכא במאי עסקינן בשאין לה אב והדר שקלי וטרי עליה עד דאסקא חסורי מיחסרא והכי קתני קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה\"ז גט בד\"א בשאין לה אב אבל (אם) יש לה אב [אמר אביה צא וקבל לבתי גיטה ורוצה בעל לחזור לא] יחזור. ור\"י אלפס הביא המשנה בהל' גיטין כפשוטה אבל בה' קדושין גמרא מתני' דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה וגם בגיטין גמרא מתני' דנערה המאורסה היא ואביה מקבלין הביא הכל ופסק בזאת המסקנא וגם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בו הרבה ואין צורך להאריך בזה כאן. אך הנה עיניך רואות כי טעם ר\"מ ז\"ל מפורש במשנה גיטין ובגמרא קדושין. וגם פקח עיניך וראה חכמתו של ר\"מ ז\"ל שראה את הנולד כי יבא זמן שלא יתגלה טעם דברו ופי' בלשונו באורך הטעם דמס' קדושין דאע\"פ דחצרה קונה לה גיטה לגלות מקום מוצאו כמו שביארתי כמה פעמים והדין עמו דהא ודאי גם אקטנה שייך ההוא טעמא דהא מייתי לה עלה וזה מפורש ותלמוד ערוך:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד שתחתיו הוא קם. פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :", + " לפיכך אם נתנו השליח עד ספק מגורשת. פ\"ב דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל דברים בגו וכו': ואני אומר זה ביאור יפה הוא ומלמד זכות על ר\"מ ז\"ל אלא שהוא כתב בקצרה כפי מה שקיבל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) כפי מימרא דאמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא הני בי תרי דיהבי גיטא קמייהו צריכי למקרייה ואם באנו לפרשה צריכי לכתחלה הא דיעבד כשר קשיא לן מדאותבו עליה מהא דתניא ה\"ז גיטך נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר (לה) שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאסרה ואי אמרת צריכי למקרי לבתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי ופרקינן לא צריכא לבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קמ\"ל דא\"כ היה לו לתרץ הא לכתחלה הא דיעבד, וגם אין אנו יכולין לפרש שיהיה בטל לגמרי דהא אסיקנא קמ\"ל דמשמע קמ\"ל דכשר ואין אנו יכולין לפרש דכשר לכתחלה דהא פ' האשה רבה (דף נ\"א) ביבמות גמרא מתני' דנשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו גרסינן א\"ר ששת כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא הלכה מכלל דפליגי מאי הוה לה למעבד מאנס אנסה ושקיל וטרי עלה לאקשויי עד אמר רבא ת\"ש כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מתחת ידי האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בהו אמאי (התם נמי) נימא מאי ה\"ל למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא והדר אמר רב אשי ת\"ש שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה אמאי נימא מאי הוה לה למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא ע\"כ. אלמא משמע מכל הני דהגט פסול ובטל לגמרי ותירצו בזה ר\"ת ור\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל תירוצין וחברו בו סברות מהם לפסול ומהם להכשיר ור\"מ ז\"ל סובר כי מאחר ששלוחו של אדם כמותו אין הפרש בין הבעל לשליח בענין זה ומאחר שסוגיות משונות ומוכיחות זו בהפך מזו ראוי לומר שהיא ספק מגורשת. ועוד דבההיא סוגיא דיבמות אסיקא רב פפא סבר למעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד א\"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא תניא הני מתנייתא א\"ל ולא שנינהו א\"ל אשינויי ליקו ולסמוך ע\"כ. אלמא מסמך לא סמכינן על הני שינויי למעבד עובדא ולאו אכשורי מכשרינן הלכך הויא לה ספק מגורשת וכבר ביאר פ\"י דין ספק מגורשת שלא תנשא ואם נשאת תצא והולד ממזר מפני שהיא ספק ערוה וכיון שגירש את אשתו בגט פסול או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה הרי זו מותרת לבעלה וא\"צ לחדש הנשואין ולברך ז' ברכות ולכתוב כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין עכ\"ל. וזהו דעת ר\"ת ז\"ל וזו הסכמה נכונה ומחוורא וכמלתא דאמימר גופה פסק פ\"א כברייתא דנטלתו וזרקתו לים ובקריאות כר\"ת ז\"ל בזאת המימרא דאמימר וכזאת המסקנא הוסיף לפסוק כאן ופ\"ה דה' שגגות ופי\"ג דהל' א\"ב:" + ], + [ + "עבר השליח ונתן הגט עד ה\"ז גט כשר. ריש פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "שליח שנטל עד אינו יכול לבטלה. פרק התקבל:", + " אע\"פ שחזר בתוך כדי דבור עד ה\"ז גט כשר. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף מס' נדרים:" + ], + [ + "היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל\"ג) :", + " שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט\"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק\"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל\"ג) דגרסינן ת\"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב\"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א\"א לעלמא ואב\"א דכ\"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר\"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ\"פ ר\"י אלפס וכל המפרשים ז\"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש\"י ז\"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק\"ל כרבי ולכך בא הראב\"ד ז\"ל לחזק דברי ר\"מ ז\"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב\"ד ז\"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ\"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר\"י אלפס ז\"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:" + ], + [ + "היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל\"ג) :", + " שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט\"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק\"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל\"ג) דגרסינן ת\"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב\"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א\"א לעלמא ואב\"א דכ\"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר\"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ\"פ ר\"י אלפס וכל המפרשים ז\"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש\"י ז\"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק\"ל כרבי ולכך בא הראב\"ד ז\"ל לחזק דברי ר\"מ ז\"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב\"ד ז\"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ\"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר\"י אלפס ז\"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:" + ], + [ + "וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הבעל ששלח גט לאשתו עד שליח קבלה. זה הדבר מפורש פרק אלמנה נזונית שלהי גמרא מתני' דאלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין ובסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ד) מקשי תלמודא להדיא אשה מכי מטי גיטא לידה איגרשה לה מכלל דפשיטא ליה לתלמודא הכי וגם בירושלמי פ\"ק דמציעא אמרה רבי ביסנא וכתבה ר\"י אלפס שם גמרא מתניתין דמציאת בנו ובתו כו' וגם הוא גילה דעתו שם ובסוף כתובות בהלכה משנה ראשונה:" + ] + ], + [ + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "המביא גט בארץ ישראל ונאנס עד השליח הראשון. פרק כל הגט (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום כו' עד אין חוששין להם. פ\"ק דגיטין (דף ב') :" + ], + [ + "בא הבעל כו' ובפני נחתם. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) שם:" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "נכתב מקצת הגט כו' עד שזה כשר. ריש פ\"ב דגיטין (דף ט\"ו:) ומייתי לה פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "נכתב מקצת הגט כו' עד שזה כשר. ריש פ\"ב דגיטין (דף ט\"ו:) ומייתי לה פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "שנים שהביאו גט עד שאין שם גט. פרק קמא דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "בד\"א בזמן שהגט עד נתקיים בחותמיו. ריש פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "בד\"א בזמן שהגט עד נתקיים בחותמיו. ריש פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד ואח\"כ ינתן לה. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד ואח\"כ ינתן לה. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "האיש שנתן וכו' עד מערער. פ\"ק (דף ה') וסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " לפיכך נעמיד הגט וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "האיש שנתן וכו' עד מערער. פ\"ק (דף ה') וסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " לפיכך נעמיד הגט וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ] + ], + [ + [ + "המגרש על תנאי עד הגט לידה. פרק המגרש (דף פ\"ד) :", + " לפיכך יש לבעל עד או בעל מנת. פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי כו' עד מלשמש בפניהם. פ' קורדיקוס:", + " והדבר ידוע עד כמו שיתבאר בהל' אלו. פר' האומר (דף ס') :" + ], + [ + "כיצד מגרש אדם כו' עד ע\"מ כך וכך. פ' קורדיקוס (דף ע\"א) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "הרי זה גיטך על מנת שתנשאי וכו' עד אבל אמרו וכו' עד עברה ונשאת וכו' עד וצריכה גט משני. פרק המגרש (דף פ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בטל הגט וכו': ואני אומר הלכה זו מפורשת פ' המגרש (דף פ\"ד) דגרסינן התם ת\"ר הרי זה גיטך ע\"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ושיילינן מאי קאמר ומהדרינן במסקנא אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא גזירה שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה (זה לזה) לאחר לא תנשא דבעי קיומיה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא [ומשום גזירה לא מפקינן] ואם נשאת לאחר תצא דבעינן קיומיה לתנאה ותניא כותיה דרבא וכו' וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל ברייתא ופירוקא דרבא ותניא כוותיה להשמיענו שכן הלכה וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן העמידוה ופרשוה וכן נ\"ל דכיון דקתני ואם נשאת לאחר תצא הולד ממזר דכיון שלא נתקיים התנאי עדיין היא באישות הראשון והויא לה ערוה עד שיתקיים התנאי אלא שהצריכוה גט משני להחמיר עליה בכל הדרכים הואיל והיה בידה לתקן ולא תיקנה קנסוה רבנן וכדמשמע התם בשמעתין דנשאת ואח\"כ בא בעלה וכו' להדיא. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל רואה אני שהתלמוד עצמו מתמיה כיוצא בו ממש ומתרץ אותו תירוץ יפה גבי פירוקא דמהדר ר\"נ לפרוקי דגרסינן אלא אר\"נ ה\"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה (זה לזה) ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן (לה) א\"ל רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעיא קיומיה לתנאה וכ\"ת אפשר דמינסבא (לאחר) היום ומיגרשה למחר ומקיימה לתנאה ולהך דפליגא עליה דרב יהודה קא מדמית לה דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר רב יהודה אמר אל יישן היום שמא יישן למחר ר\"נ אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם בדידיה קיימא (לקיומיה לתנאיה) דאי בעי (ליה) מבריז נפשיה בסלואתא ולא ניים (אלא) הכא בדידה קיימא לאיגרושי אלא אמר רבא וכו' כדלעיל למדנו מפורש תירוץ תימת הראב\"ד ז\"ל דכיון שאין בידה להתגרש מן האחר ולהנשא לאותו פלוני דילמא לא נסיב לה לא חשיב תקנה בענין זה ועמדה אצל זה באיסור אשת איש ולאיגרושי דקאמר לאו דוקא אלא לאיגרושי ולאינסובי קאמר ועיקר מילתא נקט וכן פירש ריב\"א ז\"ל והסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. ומה שאמר עוד דהכי איתא בירושלמי לא נשנית אלא לענין בעילה ועל דר\"א מתניא וליתא (לענין נשואין והכי איתא התם) א\"ר שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה א\"ל ר' מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה\"ז גיטך ע\"מ שתבעלי לפלוני בתחלה אסור הוא לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע אר\"י הלכה כר\"ש בן אלעזר היא דרשב\"א אמר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה ה\"ז גיטך ע\"כ. אלמא לא קיימא חדא דליתא לדר\"א ועוד דר\"י דחי לה ועוד דבעילה מצי לאשחודיה בזוזי כדלקמן אבל הכא לא מציא לאשחודיה וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל. ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ותלמוד ערוך כמ\"ש כמה פעמים בחבורי זה שלכך קראו משנה תורה ומי שהקשה לו דבר או תמה עליו יעיין במקום ההלכה הקבועה ולא ישתומם לסתור הפסק בעבור הקושיות כי גם רבותינו בעלי התוס' הקשו ברוב מזה ומזה ותירצו הכל בתוס' ואין לי צורך בזה החבור להאריך בם מן הטעמים שכתבתי כמה פעמים וידעתי כי משכיל על דבר ימצא טוב:" + ], + [ + "הרי זה גיטך והנייר שלי וכו' עד הרי זה גט ותתן. פ\"ב דגיטין (דף כ') ופ' קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "חקק הגט עד ישלים לה כתובתה. פ\"ב דגיטין:" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. פרק השולח:" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. פרק השולח:" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הרי זה גיטך ע\"מ שתתני וכו' עד שתתן מדעתו. פ' בתרא דמס' ערכין (דף ל\"ב) ובקדושין פ' האומר (דף ס\"א) ובגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ד) :", + " חזר ואמר לה בתוך הל' יום וכו' עד נתנה מגורשת. פרק קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו זה וכו': ואני אומר שניהם כאחד טובים אלא הסופר שהעתיק הספר שראה הראב\"ד ז\"ל מחבור ר\"מ ז\"ל מעל וטעה שהיה לו להעתיק מת בתוך ל' הואיל ושלמו הל' יום ולא נתנה אינה מגורשת עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה מספרו בחתימת ידו והוא האמת ותלמוד ערוך בגיטין פרק קורדיקוס גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז והיא בעיא דבעא מיניה ר' אסי מר\"י ופשטוה הכי וכן הביאה ר\"י אלפס בהלכות להדיא כברייתא דתניא כוותיה דרב הונא ונמצא תרעומת שניהם על הסופר ולפי שבבא כל אחד מהן בפ\"ע בתלמוד חלקן כל בבא בפני עצמו וכן נכון לו וכבר כתבתי מנהגו בזה החבור ושאילו היה מסברתו כותבו היה אומר בפירוש ואני אומר או יראה וכיוצא באלו הלשונות:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ] + ], + [ + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "הרוצה לגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. בגיטין פ' כל הגט (דף ל') ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "התנה עליה וכו' עד שאין רצונו לגרש. פ\"ק דיבמות ובגיטין פ' כל הגט:" + ], + [ + "התנה עליה שתתגרש כו' בד\"א בשהתנה ואמר כו' עד פסול אחר השלשים. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :", + " וכן האומר לאשה ה\"ז גיטך עד שמא פייס. פ' כל הגט (דף כ\"ט) ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי איני יודע מחילה זו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום דפרקא ר\"י ותניא כותיה ה\"ז גיטך כל זמן ויס\"ג ע\"מ שאעבור מכנגד פניך ל' יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה ה\"ז גט ולא תנשא לאחר עד שיעברו ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה ואקשינן וליחוש שמא פייס ופרקינן אמר רבה בר הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא פייסתי ויס\"ג שלא באתי ופר\"ח ז\"ל שמא פייס ובטל הגט ובשיטתו עמד הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל פירש בתשובה שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי וז\"ל, ודאי בכאן יש לחוש שאם התנה היא עליו שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי ובטל הגט ונמצאת אשת איש ונפיק מיניה חורבא אבל אם התנה הוא עליה שתתן לו מאתים זוז או שתשמש את אביו אם פייסה אותו ומחל לה התנאי הרי הגט קיים והרי היא מגורשת מאי איפכת להכי דניחוש לה ומאי חורבא נפיק מיניה הלכך ליכא למיחש ע\"כ לשון תשובתו, ובשטתו עמד ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה מקום למחילה זו יש לי לומר שאין לך מקום מחילה גדולה מזו שהיא מצטערת בעברו מכנגד פניה כדקי\"ל רוצה אשה בקב ותפלות מעשרה קבין ופרישות ומחלה לו צערה ודכוותה אמרינן בכתובות (דף ס\"א) גבי עונות שיוצאין ברשות שהיא מוחלת לו צערה ואף כי פניה פנים ממש כדר\"י ועלו דברי ר\"מ ז\"ל ואף כי רש\"י ור\"ת ז\"ל פירשו בענינים אחרים אני ליישב דברי ר\"מ ז\"ל באתי:" + ], + [ + "התנה עליה שתתגרש כו' בד\"א בשהתנה ואמר כו' עד פסול אחר השלשים. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :", + " וכן האומר לאשה ה\"ז גיטך עד שמא פייס. פ' כל הגט (דף כ\"ט) ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי איני יודע מחילה זו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום דפרקא ר\"י ותניא כותיה ה\"ז גיטך כל זמן ויס\"ג ע\"מ שאעבור מכנגד פניך ל' יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה ה\"ז גט ולא תנשא לאחר עד שיעברו ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה ואקשינן וליחוש שמא פייס ופרקינן אמר רבה בר הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא פייסתי ויס\"ג שלא באתי ופר\"ח ז\"ל שמא פייס ובטל הגט ובשיטתו עמד הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל פירש בתשובה שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי וז\"ל, ודאי בכאן יש לחוש שאם התנה היא עליו שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי ובטל הגט ונמצאת אשת איש ונפיק מיניה חורבא אבל אם התנה הוא עליה שתתן לו מאתים זוז או שתשמש את אביו אם פייסה אותו ומחל לה התנאי הרי הגט קיים והרי היא מגורשת מאי איפכת להכי דניחוש לה ומאי חורבא נפיק מיניה הלכך ליכא למיחש ע\"כ לשון תשובתו, ובשטתו עמד ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה מקום למחילה זו יש לי לומר שאין לך מקום מחילה גדולה מזו שהיא מצטערת בעברו מכנגד פניה כדקי\"ל רוצה אשה בקב ותפלות מעשרה קבין ופרישות ומחלה לו צערה ודכוותה אמרינן בכתובות (דף ס\"א) גבי עונות שיוצאין ברשות שהיא מוחלת לו צערה ואף כי פניה פנים ממש כדר\"י ועלו דברי ר\"מ ז\"ל ואף כי רש\"י ור\"ת ז\"ל פירשו בענינים אחרים אני ליישב דברי ר\"מ ז\"ל באתי:" + ], + [ + "ה\"ז גיטך מעכשיו וכו' ואם תם הזמן כו' עד מגורשת. פ' קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום וכו': ואני אומר גם בזה מחלוקת ישנה היא והלך ראב\"ד ז\"ל בשיטת פר\"ח ז\"ל בשמעתין דפ' קורדיקוס שנסחתי בסמוך דגרסינן עלה איכא דמתני לה אמתני' (ה\"ז גיטך) מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י\"ב חדש ומת בתוך י\"ב חדש ה\"ז גט ואקשינן וליחוש שמא פייס ויס\"ג שמא בא ופרקינן אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי ואמרינן מאן דמתני לה אמתני' כ\"ש אברייתא ומאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' לא (אם לא באתי קתני) והא לא אתא ע\"כ. ופירשו דבין אמתני' ובין אברייתא שייך למימר פיוס וביאה לכל הנוסחאות שבספרים אלא דנקט כדשייך בתרוייהו בהא חדא ובהא חדא ופסקו כאיכא דמתני לה דאיכא דאמרי הוא ועוד דבשל תורה הלך אחר המחמיר הלכך אפילו אמר לה אם לא באתי מכאן ועד י\"ב חדש ולא נודע שבא בתוך י\"ב אפ\"ה חוששין שמא בא בצנעה ולא הרגיש אדם בו אבל ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל וכמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל בתשובה וכדמשמע בהלכותיו ופסקו כמאן דקתני לה אברייתא דכיון שהיה הולך ובא קרוב הדבר שנתפייס ובטל התנאי בחשאי ובצנעה משא\"כ במתני' דרוב בני אדם אין באין בחשאי ובצנעה וגורסין גבי מתני' וניחוש שמא בא ולגבי ברייתא שמא פייס ואומר שזהו הלשון האחרון באיכא דאמרי דמאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' לא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " מת בתוך י\"ב חדש עד כשיתקיים התנאי. פ' קורדיקוס:" + ], + [ + "בריא שהתנה שיהא זה גט אם מת או חולה וכו' אמר לה ה\"ז גיטך כו' עד תהיה מגורשת. פ' קורדיקוס (דף ע\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי גם זה מגורשת הוא פ' קורדיקוס גבי מתני' דתנן זה גיטך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי ה\"ז גט מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת ושקלינן וטרינן בגמ' על לשון אם מתי ברישא דמתני' ואוקמה אביי אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמר לה מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר לה מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי והדר גרסינן להדא פיסקא גופא וא\"ר הונא עלה בגמרא ואם מתה חולצת ואקשינן והא לא אמר כלום קתני ופריק לא אמר כלום דאסירא לעלמא וליבם נמי אסירא והדר אקשינן והא מדסיפא חולצת מכלל רישא יבומי נמי מייבמא ופרקינן מתני' כרבנן ורב הונא דאמר כר' יוסי ואקשינן אי ר' יוסי חליצה נמי לא תבעי ותרצינן מספקא ליה לרב הונא אי הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי ומי מספקא ליה והא רבה וכו' ושקלי וטרי עלה טובא עד דאסיקנא רבה פשיטא ליה לרב הונא מספקא ליה ואב\"א כו' עד איכא דמתני לה אסיפא זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום א\"ר הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ואקשינן פשיטא מדסיפא לרבנן חולצת רישא נמי לר' יוסי חולצת ומשנינן מהו דתימא ר' יוסי בהא כרבי ס\"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה נמי לא תבעי קמ\"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי כו' עד רבי מאי היא דתניא (ה\"ז גיטך) מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט. ועתה אחרי שהצעתי לך בקצרה סוגית הגמרא הבן כי ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כולה בר ממלתיה דאביי להשמיענו שאינה הלכה כלל לדרב הונא ולא לדרבי יוסי אלא דאביי איתא ופסק לה כן בסוף פירקין הלכה כרבנן דר' יוסי והראב\"ד ז\"ל השיגו בזה והצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך וכן נ\"ל עיקר חדא דללישנא קמא אסיקנא מלתא דרב הונא גופא בספיקא ואע\"פ דרבא פשיט ליה לאו אהכי אמרה אלא אהרי זה גיטך אם מתי ושאני מת ועוד דהא ק\"ל כלישנא בתרא דמתני לה אסיפא וממילא אבטיל לישנא קמא ודרב יוסי ואף לההוא לישנא בתרא אית לן למפסק כחכמים דהוו רבים ועוד דהא רבי פליג עליה בהדדי וקי\"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דאע\"ג דללישנא קמא משמע מלישנא דתלמודא ורב הונא ס\"ל כר' יוסי מ\"מ ללישנא בתרא לא משמע הכי דקאמר אמר רב הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ומינה אבל לרבנן לא וקי\"ל כרבנן דלא שביק רב הונא רבים וקאי כיחידאה ולפרושי לחוד הוא דאתא רב הונא ור\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו כמו שמוכיח לשונו בפסק שאחר זה וסמך על אלו הראיות והטעמים ועל מ\"ש הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך:" + ], + [ + "בריא שהתנה שיהא זה גט אם מת או חולה וכו' אמר לה ה\"ז גיטך כו' עד תהיה מגורשת. פ' קורדיקוס (דף ע\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי גם זה מגורשת הוא פ' קורדיקוס גבי מתני' דתנן זה גיטך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי ה\"ז גט מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת ושקלינן וטרינן בגמ' על לשון אם מתי ברישא דמתני' ואוקמה אביי אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמר לה מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר לה מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי והדר גרסינן להדא פיסקא גופא וא\"ר הונא עלה בגמרא ואם מתה חולצת ואקשינן והא לא אמר כלום קתני ופריק לא אמר כלום דאסירא לעלמא וליבם נמי אסירא והדר אקשינן והא מדסיפא חולצת מכלל רישא יבומי נמי מייבמא ופרקינן מתני' כרבנן ורב הונא דאמר כר' יוסי ואקשינן אי ר' יוסי חליצה נמי לא תבעי ותרצינן מספקא ליה לרב הונא אי הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי ומי מספקא ליה והא רבה וכו' ושקלי וטרי עלה טובא עד דאסיקנא רבה פשיטא ליה לרב הונא מספקא ליה ואב\"א כו' עד איכא דמתני לה אסיפא זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום א\"ר הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ואקשינן פשיטא מדסיפא לרבנן חולצת רישא נמי לר' יוסי חולצת ומשנינן מהו דתימא ר' יוסי בהא כרבי ס\"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה נמי לא תבעי קמ\"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי כו' עד רבי מאי היא דתניא (ה\"ז גיטך) מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט. ועתה אחרי שהצעתי לך בקצרה סוגית הגמרא הבן כי ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כולה בר ממלתיה דאביי להשמיענו שאינה הלכה כלל לדרב הונא ולא לדרבי יוסי אלא דאביי איתא ופסק לה כן בסוף פירקין הלכה כרבנן דר' יוסי והראב\"ד ז\"ל השיגו בזה והצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך וכן נ\"ל עיקר חדא דללישנא קמא אסיקנא מלתא דרב הונא גופא בספיקא ואע\"פ דרבא פשיט ליה לאו אהכי אמרה אלא אהרי זה גיטך אם מתי ושאני מת ועוד דהא ק\"ל כלישנא בתרא דמתני לה אסיפא וממילא אבטיל לישנא קמא ודרב יוסי ואף לההוא לישנא בתרא אית לן למפסק כחכמים דהוו רבים ועוד דהא רבי פליג עליה בהדדי וקי\"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דאע\"ג דללישנא קמא משמע מלישנא דתלמודא ורב הונא ס\"ל כר' יוסי מ\"מ ללישנא בתרא לא משמע הכי דקאמר אמר רב הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ומינה אבל לרבנן לא וקי\"ל כרבנן דלא שביק רב הונא רבים וקאי כיחידאה ולפרושי לחוד הוא דאתא רב הונא ור\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו כמו שמוכיח לשונו בפסק שאחר זה וסמך על אלו הראיות והטעמים ועל מ\"ש הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך:" + ], + [ + "אמר לה ה\"ז גטיך עד שאין גט לאחר מיתה. זהו כלשון ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בהלכות על פיסקא דסיפא דמתניתין דקתני מהיום ולאחר מיתה כו' מספקא ליה אי תנאה הוי אי חזרה הוי הלכך חולצת ולא מתיבמת עכ\"ל:" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "בעל שנתן גט לאחד עד הואיל וזכה לה בו אחר. ביבמות פ' האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעשרה כתבו גט לאשתי כו' עד במעמד כולן. פ\"ב דגיטין (דף י\"ח) ושלהי פרק התקבל (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אמר להם כלכם חתומו וכו' עד שעדי מסירה הם העיקר. פ\"ב דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שיש כאן שבוש ואולי יאמר וכו': ואני אומר בודאי כך מוכיח לשונו ולשון הגמרא דפרק המביא תניין (דף י\"ח) גמרא מתניתין דנכתב ביום ונחתם בלילה ואין בזה ספק. והפנים שכתב הראב\"ד ז\"ל הם ריש פ' גט פשוט (דף פ\"א) ובגיטין שלהי פ' הזורק ובתוספתא דפרק בתרא דגיטין ואין לו להאריך בחבור הזה בו שאינה זאת הכונה והדברים עתיקים חקוקים בשיטות אלו הפרקים:" + ], + [ + "תקנו חכמים כו' עד חתמו גט לאשתי. שילהי פ' התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "ולמה אמרו חכמים עד ועדים לא נתקיים התנאי. פ\"ק דגיטין (דף י') גמרא מתני' דכל הגט:" + ], + [ + "אמר לשלשה שנים מכם עד שליח הבן במקום האב. פ' התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמר לשנים כתבו וחתמו ותנו לפלוני כו' ורבותי הורו כו' עד בנוסחאות שלהם. זה הדין מפורש ס\"פ התקבל (דף ס\"ו) בשמעתא דאומר אמרו וגם פרק הזהב מייתי לה גמרא מתני' דה' חומשין וגם פרק כל הגט (דף כ\"ט) גבי שמעתין דקפחותא דתלתא סבי ועובדא דקא מייתי עלה וסוגיא דשמעתא:" + ], + [ + "אמר לסופר כו' עד הרי זו מגורשת. ריש גיטין (דף ב') :" + ], + [ + "האומר לשליח עד מראה מקום הוא לו. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ה) ובקדושין פרק האומר:" + ], + [ + "וכן האשה עד למקום אחר כשרה. פרק התקבל:" + ], + [ + "האומר לשלוחו כו' עד סוף הפרק. פ' התקבל (דף ס\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מקום שאמרנו עד והולד ממזר. בגיטין פ' התקבל (דף ס\"ו) ופרק הזורק (דף פ') :", + " ואם היה בעלה כהן וכו' וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה מדבריהם. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) ופ' קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בדבר זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא באמת לגבי כל הדרכים האלו בה ביבמות פרק האשה רבה ובגיטין פרק קורדיקוס כי רש\"י ובעלי שיטתו כשיטת ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ורבים אחרים מחלקים באלו החלוקים שחילק הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "וכל מקום שאמרנו בחבור זה עד תחת בעלה. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :", + " ואם א\"א עד לעז על בניו. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "וכל מקום שאמרנו עד גירושין גמורין. פרק התקבל (דף ס\"ג) ופ' אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "כל מי שנשאת בגט בטל כו' עד על שניהם עולמית. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "כל מי שנשאת בגט בטל כו' עד על שניהם עולמית. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "הרי שנתקדשה כו' עד ולא נתקיים. בגיטין פרק המגרש וביבמות פרק האשה רבה (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ואין לה כתובה כו' עד הולד ממזר מדבריהם. פ' האשה רבה (דף פ\"ט) ובירושלמי:", + " גירשה השני כו' עד ולא מן הכתובה. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ט פ') :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כתב הסופר וטעה כו' עד בעלה השני. עיקר הדין משנה פ' הזורק (דף פ') ותקנתא דחוזר ונותנו לה פסק כר\"ש בן אלעזר משום דסתם לן תנא דמתני' דכנסי שט\"ח זה כו' כותיה בההוא פירקא ומייתי לה נמי בפירקא קמא בשמעתין דבפני כמה נותנו לה וכל כמה דאפשר לתקוני מתקנינן:" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המגרש את אשתו וכו' עד וצריכה ממנו גט שני. בגיטין פ' הזורק (דף פ\"א) וביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "נתייחד עמה בפני עדים וכו' עד שהרי אין לבו גס בה. בקדושין פרק האומר ובגיטין פרק הזורק (דף פ\"א) :" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים וכו' ויש מהן שהורה וכו' עד שיודע בודאי שנשתחררה או שנתגיירה: כתב הראב\"ד ז\"ל בכותי ודאי הוא כדבריו וכו': ואני אומר דברי פי חכם חן כי דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו שהרחיק הדברים מדרכי ההוראה כאשר נאמרו ההלכות בגיטין פרק הזורק ובקדושין פרק האומר כמו שהזכיר ר\"מ ז\"ל ברמז לשונו ובמה שאמרו אמרו, ואם להשוות הדבר רצו רואה אני קושיא גדולה במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין שאמרו כותית גזרו עליה משום נשג\"ז כי הזיי\"ן היא זונה ואם אין אדם עושה בעילת זנות הלכה לה גזירת זונה ממנה ובהסכמת הראב\"ד ז\"ל ג\"כ שהסכים, ושאר הדברים שאמר באמת כי סברא היא והדעת נוטה בכך אבל מדרכי ההוראה דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "מי שהוחזקה אשת איש וכו' עד וקול התירה. פרק המגרש (דף פ\"ח) :
כתב הראב\"ד לא נראה כן בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל משום דתנן פרק המגרש יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא תהא שם אמתלא איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קדושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא ושקלי עלה בגמ' ואסקה רב אסי דה\"ק יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת מ\"ט (הרי) קול ושוברו עמו ופירש\"י ז\"ל האי קול דמגורשת ארישא קאי אשה פנויה שיצא עליה קול מקודשת חיישינן לה ואסורה לינשא אלא לאותו האיש חזר ויצא עליה קול מגורשת שגירשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו הרי זו מגורשת ומותרת לכל אדם מ\"ט הרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו עכ\"ל. ועל פיסקא דאמתלא דמתני' גרסי' בגמ' אמר רבה בר רב הונא אמתלא שאמרו אפי' מכאן עד י' ימים רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא ושלא במקום אמתלא אין חוששין (לה) וקי\"ל כותיה דרב זביד דהא ר\"י דחה לדרבה בר רב הונא לעיל דגרסינן אמר רבה בר בר חנה אמר ר\"י לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ויס\"ג ובני אדם נכנסין ויוצאין (ואומר נתקדשה פלונית היום) אמרו דבר זהו קול הוא לא אמרו דבר זהו אמתלא ואתמהינן לא אמרו והא לא אמרו ולא כלום ומהדרינן לאפוקי מדרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפילו מכאן ועד י' ימים קמ\"ל לא אמרו הוא דהויא אמתלא הא אמרו לא הויא אמתלא ופירש\"י ז\"ל לא גמרו את הדבר להוציא (את) הקול מקויים ומסויים אלא הוציאו שובר עם הקול כגון נתקדשה פלונית בספק הוא דהוי אמתלא (אבל אמרו דבר מקויים ומסויים תו לא מהניא אמתלא ע\"כ פי') אבל אם גמרו את הדבר ואמרו מקודשת היא ואחר שיצא הקול הוסיפו אמתלא אינה כלום וחשב הראב\"ד ז\"ל לומר כי האמתלא והשובר דבר אחד הם ובין אגירושין ובין אקדושין קיימי וכדפריק רב זביד למתני' כי אותביה רב פפא מדקתני ובלבד שלא תהא שם אמתלא ואהדר ליה במקום אמתלא קאמר וכמו שפירש\"י ז\"ל דארישא קאי שאם אמרו מקודשת חוששין לה ואפי' יצא קול נמי שגירשה על תנאי אין כאן שובר כיון שאמרו שהיו גירושין על תנאי ולדבריו הא דתלו לקמן בההיא שמעתא בקטן ובפחות משוה פרוטה היינו כשנמצא הדבר כן אין חוששין וסומכין על אמתת הענין אבל מן הסתם מבטלין את הקול אלא בקול שאין שם אמתלא ור\"מ ז\"ל העמיק ודקדק יפה לשון התלמוד כי שוברו הוא קול ההיתר כמו קול האיסור והוא כמו טוט אסר וטוט שרי ושייך בגירושין דפנויה בלחוד וכפירש\"י ז\"ל ואמתלא הוא על תנאי או ספק וכמו פ\"ט מהלכות אישות וכדי שלא יאריך בלשונו כתב כמו שביארנו פ\"ט דהלכות אישות ואקדושין בלבד קאי ויש לי בו טעם וגם מצאתי שכתבו מורי רשב\"א ז\"ל בנמוקין שלו משום דדוקא באמתלא כגון שאומר נתקדשה אלא שעל תנאי היה בכי הא הוא דבעינן שיצא שוברו עמו אבל ביצא עליה קול שנתגרשה דעכשיו אין קול זה מבטל הקול ואיתיה להאי ואיתיה להאי דלבתר שנתקדשה קדושין גמורין אומר שנתגרשה ג\"כ גירושין גמורין בכי האי אפילו מכאן ועד י' ימים וזה טעם נכון וברור וכן מוכחא כל הסוגיא בעיני כי לאחר תירוץ רב אשי על משנתנו דהרי קול ושוברו עמו הפסיק מזה הענין והתחיל במימרא דאמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר ושקיל וטרי כולה סוגין טובא בעניני קדושין בלחוד ועלייהו קא מוקים טעמי דאמתלא אבל אגירושין לא הוזכר לשון אמתלא כלל לשון שובר וכמו שנזהר ר\"מ ז\"ל בלשונו וכתב פ\"ט דהלכות אישות בפירוש אמתלא מבואר יפה בחלוקיו ובפרק זה בלשון קול בלבד בדקדוק יפה וכמ\"ש ועוד דאם איתא דדינא דקדושין וגירושין בחדא מחתא מחתינהו אמאי פלגינהו רב אשי באוקמתיה לכללינהו בחדא מקודשת ומגורשת אלא ודאי ש\"מ טובא איכא בינייהו והא דמהדר תלמודא על פסקא דתני במתני' ובלבד שלא תהא שם אמתלא בפלוגתא דרבה בר רב הונא ורב זביד ופסקנו בה כרב זביד וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל מן הטעם שכתבתי אשר משם השגת הראב\"ד ז\"ל כבר פירשה רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל וכתב דקול דרב אשי לאו ארישא קאי דאפילו יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת על תנאי ודאי מבטלין לקלא דקול ושוברו הוא מימר אמרי נתקיים התנאי והרי היא מגורשת וכדאמרינן לקמן בההיא שמעתא מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי ולא הוו בהו שוה פרוטה וכן מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי וקדושי קטן הם אלמא לא חשו חכמים לקלא אלא כשאין שוברו עמו כלל ומשום לעז משפחות אבל כל היכא דאיכא למימר דלא טעו בה אינשי למימר דמדינא שריוה רבנן חוששין לאותו קול אלא מתני' הכי קתני הרי זו מקודשת ומגורשת אסורה לכהן ואימתי חשו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל בקול שיש שם אמתלא כגון שהוציאו קול על תנאי ואח\"כ מת בעלה אין חוששין לאותו קול ע\"כ. ובזה העמיד דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ולפי מה שאני אמרתי אין צורך לכל זה הפלפול ולדחוק פי' השמועה אלא להעמידה בכל ענין וכפירש\"י ז\"ל וללכת בה בדרך הרחבה בשובה ונחת וסוגיא מוכחת ודרכיו נכוחים:" + ], + [ + "לא ישא אדם אשה עד אם שנאה ישלחנה. פרק המגרש (דף צ') :" + ], + [ + "אשה רעה בדעותיה וכו' עד ויצא מדון. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ג) :", + " ואשה שנתגרשה וכו' עד לתוך ביתו. פ\"ק דסוטה:" + ], + [ + "מי שנתחרשה אשתו ה\"ז מגרשה בגט ותהיה גרושה. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) ובגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) :", + " אבל אם נשתטית אינו מוציאה וכו' עד שתבריא ודבר זה תקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי וכו' עד ואינו חייב לרפאותה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם בת רפואה היא וכו': ואני אומר תמה אני שהרי דבר זה תלמוד ערוך הוא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתני' דנשבית חייב לפדותה וכו' לקתה חייב לרפאותה דגרסינן בברייתא אמר רשב\"ג רפואה שיש לה קצבה נתרפאת מכתובתה ורפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות וכבר כתב זה ר\"מ ז\"ל פי\"ח דהלכות אישות והא ודאי שטות רפואה שאין לה קצבה היא ועוד דלא גרע מהא דאמר ר\"י בההיא שמעתא עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה ועוד דחולי ארוך הוא לפחות וכבר כתב זה ר\"מ ז\"ל פי\"ד דהלכות אישות דחולי ארוך מגרשה ונותן לה כתובתה וכי הא דגרסינן בשמעתין דלקתה שהזכרתיו קריביה דר\"י הות ליה איתת אבא דהוה צריכה רפואה כל יומא וכו' ועל כן בזאת הואיל ונשתטית אין אדם דר עם נחש בכפיפה וראוי להוציאה אלא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאיתא פרק חרש ופרק קורדיקוס ועל כן אין לה מתנאי כתובה שהן תקנת חכמים שהם אמרו והם אמרו ומן הדין מעתה שלא יהיה חייב לה לרפואתה וכ\"כ רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי מאחר שאין אדם דר עם נחש בכפיפה לא קיימה קמיה ומש\"ה לא תקינו רבנן כתובה לשוטה ונמצא דעת ר\"מ ז\"ל נכון:", + " ולא לפדותה וכו' עד ולהטפל בה. פרק חרש (דף קי\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיודעת לשמור גיטה עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שהמקרא לא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל לשון ר\"מ ז\"ל שכתב זאת הפיסקא ותקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי אינה יכולה לשמור את עצמה עד סוף הפרק כמו שהעתקתי לשונו בסמוך והוא תלמוד ערוך פרק חרש דתנן נשתטית לא יוציא וגרסינן עלה בגמרא (יבמות דף קי\"ג) א\"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר ושיילינן היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא שאינה יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת בתמיה והא אמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאה זו שאין לה יד לגרש עצמה ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת ופרקינן לא צריכא דיודעת לשמור (את) גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ע\"כ. הנה עיניך רואות שזאת המסקנא כר\"מ ז\"ל לפי שאינה יודעת לשמור את עצמה וענין אם עבר וגירשה שלא נזכר בבבלי עם מה שהשיג הראב\"ד ז\"ל בענין שמירת הגט מצאתיו מפורש בירושלמי דיבמות פרק חרש דגרסינן נשתטית לא יוציא דבי רבי ינאי אמרי משום גרירא רבי זעירא ור' אילא תרויהון אמרין שאינה יכולה לשמור את גיטה רבי נחמיה בר מר עוקבן בריה דרב יוסף אמר תלתא עבר וגירש מאן דאמר משום גרירא גירש ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור גיטה אסור יש לה בן ואב מאן דאמר מפני גרירא אסור ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה [הרי יש לה אב ויכולה לשמור את גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מאן דאמר משום גרירא אסור ומ\"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה] יש לה עתים שיכולה לשמור גיטה ע\"כ. ופי' גרירא שהיא נגררת אחר המנאפים ומזנה והיא בירושלמי כלשון הפקר של לשון הבבלי. והנך רואה בעיניך שהתלמוד פוסק כן שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן פסק ר\"י אלפס וכל המפרשים נ\"ע כדברי רבי ינאי דירושלמי ואליבא דידיה אמרינן להדיא שאם עבר וגירש גירש שאינה יכולה לשמור גיטה ואע\"פ שנראה שמוחלפת שיטתו דבי רבי ינאי דירושלמי מן הבבלי אין חשש כי כן מצינו רבות וגם כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך פירשו שמועתנו דלכתחלה בכל ענין כי אע\"פ שיודעת לשמור את גיטה לא תצא משום גזירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן נראה פרק התקבל גמרא מתני' דנערה המאורסה ואיזו היא קטנה היודעת לשמור את גיטה כל שמשמרת את גיטה ודבר אחר ושיילינן מאי קאמר אמר רבי יוחנן ה\"ק כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה מתקיף לה רב הונא בר מנוח הא שוטה בעלמא היא כלומר ופחותה היא מן הקטנה דאע\"פ שיכולה לשמור גיטה אינה מתגרשת לכתחלה אלמא פשיטא להו דלאו בשמירה תליא מילתא. ואיני יכול לומר שרבינו הראב\"ד ז\"ל לא ראה הירושלמי הזה כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך לכך אמרתי שהמקרא לא השמיע לאזניו שיתן לבו גם לזאת:" + ] + ], + [ + [ + "אין נושאין את הקטנה עד הרי זו ממאנת. ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "החרשת שנשואיה וכו' עד מלנשאה. פרק הניזקין (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "ממאנת היא הקטנה וכו' עד יש לה מיאון. ביבמות פרק בית שמאי ופ\"ו דעדיות:", + " וקטנה שלא מיאנה עד וכו' הן הן מיאוניה. ביבמות פרק בית שמאי:" + ], + [ + "עד מתי הבת ממאנת וכו' עד שתהיה איילונית. במס' נדה פ' בא סימן (דף נ\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות פרק המדיר:", + " בד\"א בשלא בא עד כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת. פ' בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ואינה צריכה בדיקה עד צריכה גט מספק. פרק יוצא דופן (דף מ\"ו) ופ' בא סימן:", + " ואם מיאנה אחר שנבדקה עד משניהם. זה מכלל כל הדרכים האלו בה:" + ], + [ + "עד מתי הבת ממאנת וכו' עד שתהיה איילונית. במס' נדה פ' בא סימן (דף נ\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות פרק המדיר:", + " בד\"א בשלא בא עד כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת. פ' בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ואינה צריכה בדיקה עד צריכה גט מספק. פרק יוצא דופן (דף מ\"ו) ופ' בא סימן:", + " ואם מיאנה אחר שנבדקה עד משניהם. זה מכלל כל הדרכים האלו בה:" + ], + [ + "קטנה שלא מיאנה וכו' עד מדברי סופרים. ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"י) ובכתובות פרק המדיר (דף ע\"א) :", + " לפיכך אם עמדה ונתקדשה עד הולד ממזר. ביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "השנים שממאנת כו' עד אע\"פ שאינן מכירין. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וכבר נהגו כל ישראל עד ולראיה ברורה. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "השנים שממאנת כו' עד אע\"פ שאינן מכירין. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וכבר נהגו כל ישראל עד ולראיה ברורה. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "המגרש את אשתו כו' עד על בעלה לחזור לו. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ובמס' קדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) ובסוטה בכמה מקומות:" + ], + [ + "המגרש את אשתו כו' עד על בעלה לחזור לו. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ובמס' קדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) ובסוטה בכמה מקומות:" + ], + [ + "ובכלל לאו זה כו' עד יוציא בגט. פ\"ק דיבמות שם בשנים וג' מקומות ופ\"א ופ\"ב בכתובות ופ\"ק דסוטה (דף ב') ופ' מי שקינא וכמה מקומות בתלמוד דרשינן והיא לא נתפשה:" + ], + [ + "חרש שגירש ברמיזה כו' אבל אשתו של פקח עד לבעלה הפקח. ירושלמי ריש פרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי כן בירושלמי וכו': ואני אומר גם בגירסת הירושלמי שלנו כך היתה כתובה ריש פרק חרש דגרסי' התם ר' אלעזר שאל לר\"י אשתו של חרש ושל שוטה אמר ליה אפי' אשם תלוי אין בה בא אחר וקדשה תפסי בה קדושין גירש מותרת לינשא לראשון הדא היא דתני ר' חייא אשתו של חרש שגירשה חרש והלכה ונשאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אשתו של פקח שגרשה הפקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה ע\"כ. והגהנו אותה על פיו של לשון ר\"מ ז\"ל כי סמכנו על קבלתו ועוד שמצאנו באותו הספר טעיות אחרות הנראות לעין ועוד דאם כן אמאי פלגינהו בתרי בבי חדא בבא מצי למתנינהו דהא חדא דינא אינון ובחדא מחתא ניחתינהו ועוד דהא גרסינן בתרה לאלתר אשתו של פיקח שהלך לו בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונשאת לחרש ובא הפקח אח\"כ הוו סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפקח אמרו עוד היא באלין קנסייא ע\"כ. למדנו מזה דהוו סברין מימר דומיא דסיפא דרישא עד שחזרו לומר שגם היא שקנסוה דכל הדברים האלו בה שלא חילקו ביניהן במס' יבמות פרק האשה קמא. אלא ודאי הגרסא הנכונה כך היא אשתו של פקח שגרשה פקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח אין אני קורא בה לא יוכל כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל שהוא מקובל אמתת הגרסא והפירושים ואילו היה מחלוקת בין הספרים והסופרים הוא היה מפרש אותו כמנהגו הטוב בכל המקומות אלא ודאי וברור הוא ט\"ס הוא בספרינו ובספר שראה הראב\"ד ז\"ל. ומ\"ש שכן נראה לפי מה שאמרו בחרש שגירש ר\"ל מ\"ש פ\"ד דהלכות אישות וכבר ביארתי גם אני שם בס\"ד וביררתי בראיות ברורות כי אותיות מחכימות ודברי ר\"מ ז\"ל מיושרות:" + ], + [ + "הממאנת עד פסלה מן הכהונה. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ח) ובכתובות פרק אלמנה נזונת (דף ק\"ד) :", + " ואם נשאת לאחר וגירשה כו' עד ומותרת לחזור לו. ביבמות פ\"ק שם (דף י\"ב) ופ' ב\"ש:", + " אבל המגרש את הקטנה עד מן האחרון במיאון. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "הממאנת ביבם עד מותרת לאחיו. ביבמות פ\"ק (דף י\"ב) ופרק ב\"ש (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל אשה שנתגרשה כו' עד לזרעו של אחרון. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"א) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ומיום כתיבת הגט כו' עד משכתבו לה. פ\"ב דגיטין (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וגזירת חכמים כו' עד צריכות להמתין צ' יום. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ב) ובכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובירושלמי:" + ], + [ + "שפחה שנשתחררה וגיורת כו' עד שלא בקדושה. ביבמות פרק החולץ ופ' ד' אחין (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " וכן יפת תואר עד מכלל הצ'. פרק החולץ בשמעתא דיפת תואר פליגי בברייתא בירח ימים ופסק כר\"ש בן אליעזר דאמר צ' יום וכ\"פ הר\"מ מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "הממאנת אינה עד לא גזרו בו. פ' ד' אחין:" + ], + [ + "הממאנת אינה עד לא גזרו בו. פ' ד' אחין:" + ], + [ + "המארס בתוך צ' מנדין אותו אירס וברח כו' עד ויעמוד עם אשתו. פרק החולץ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מנדין אותו עד שיגרש שאם אתה אומר עד שיפרוש למה ליה למימר ערוקיה מסתייה וכי לא עריק ופריש ה\"נ מסתייה אלא ש\"מ צריך לפרש ואי עריק לא כייפינן ליה לגרש ודוקא קידש אבל כנס לא סגי בלא גירושין. ונ\"ל שמפרישין אחר צ' כימים שעמד עמה בתוך צ' דאל\"כ מה הפסיד כשבעל באיסור ומתני' בבא על יבמתו בתוך ג' חדשים אם אין הולד של קיימא יקיים ולא קתני יוצא התם מפני שהיא יבמה ואם יתן לה גט נאסרה עליו עכ\"ל: ואני אומר פי' יפה הוא וההלכה פרק החולץ סתומה וסובלת פירושין ויש לה פנים ור\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כי לכך קראו משנה תורה כמ\"ש וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וסבר הראב\"ד ז\"ל להפרישו כימים שעמד עמה קנס הוא וסברא שלו וטוב לעשות סייג כפי הזמן ועוד הואיל ויצא מפה קדוש אבל איני רואה לו עיקר בתלמוד והבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "וכן גזרו חכמים עד לחלב עד כשיתעכר. פרק החולץ (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שבאה ואמרה עד ולא מתייבמת. בכתובות פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ב) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "היו לה שני עדים עד לכתחלה. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :", + " הוציאה גט מתחת ידה עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני שיתקיים בחותמיו וכו': ואני אומר כל אחד הולך לפי שיטתו שביארתי למעלה והוא תלוי במחלוקת רבה ורבא דריש מכלתין דגיטין ודעת ר\"מ ז\"ל כרבא וכיון דליכא ערער לא חיישינן והראב\"ד ז\"ל כרבה. ורואה אני ר\"י אלפס ז\"ל שכתב כן להדיא פרק השולח גמ' מתני' דאין אלמנה נפרעת ורבינו מאיר הלוי והר\"ז הלוי והרמב\"ן ז\"ל כשיטת ר\"מ ז\"ל וכן משמע סוגין ריש גיטין ופרק התקבל מי נפיק מתותי ידיה ופ\"ק דמציעא ופרק הכותב:" + ], + [ + "בא הבעל וערער עד כחתיכה של איסור. פרק התקבל (דף ס\"ד) ובכל המקומות הנזכרים משמע כן:" + ], + [ + "באה היא ובעלה עד בפני בעלה. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) ופרק המגרש ופ\"ב דכתובות וביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ח) וסוף מסכת נדרים:" + ], + [ + "אמר הבעל גירשתי כו' עד עתה בפנינו. בגיטין פרק התקבל ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שלא הוחזקה א\"א עד ואם נשאת תצא. פ\"ב דכתובות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ובקדושין כה\"ג אם נשאת לא תצא עכ\"ל: ואני אומר מאי קמ\"ל רישא דברייתא דגירושין הללו הוא פ\"ב דכתובות גמ' מתני' דהאשה שאמרה א\"א הייתי דת\"ר שנים אומרים נתקדשה כו' ומוקי לה בעד אחד ומפרשינן טעמא משום דתרוייהו בפנויה קא מסהדי וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן סוף פ\"ט דאישות מפורש:" + ], + [ + "האשה וב' אנשים עד לעצמו אין נאמנין. בקדושין פרק האומר (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהוחזקה א\"א עד שהוא חי. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ד קט\"ז) ופ\"ק דעדיות:", + " וכן אם בא ע\"א עד על פיהם. ביבמות פרק האשה שלום שם ופרק בתרא דעדיות:" + ], + [ + "והכל נאמנים להעיד לה עד ובת בעלה. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ז) :", + " אפילו עכו\"ם המסל\"ת עד נאמן לעדות אשה. ביבמות פ' האשה שלום ובב\"ק פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה מקצת פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) ופ\"ק דר\"ה ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל סוף פרק יבמות:" + ], + [ + "והכל נאמנים להעיד לה עד ובת בעלה. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ז) :", + " אפילו עכו\"ם המסל\"ת עד נאמן לעדות אשה. ביבמות פ' האשה שלום ובב\"ק פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה מקצת פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) ופ\"ק דר\"ה ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל סוף פרק יבמות:" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "עד אחד אומר ראיתיו שמת עד אם נשאת לא תצא. פרק האשה שלום (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "בא אחד ואמר עד אחר שמת. פ' בתרא דיבמות ופ' האשה שלום (דף קט\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא הוחזקו שנים עכ\"ל: ואני אומר ההלכה הזאת פ' בתרא דיבמות ובפ' האשה שלום במעשה יצחק ריש גלותא ופסקינן כרבא דאמר לא חיישינן לתרי יצחק דפליג עליה דאביי ופירש\"י ז\"ל כן דמיירי בשלא הוחזקו שנים דליכא למטעי וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכדאיתא פ' כל הגט. ולדעתי גם ר\"מ ז\"ל דעתו כך אבל לא רצה לפרש מאחר שאין התלמוד מפרש אותו כמ\"ש כמה פעמים אבל לענין גט שפירשו התלמוד כתב גם הוא ז\"ל פ\"ג מהלכות גירושין:" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "מצאו כתוב בשטר עד ה\"ז תנשא אשתו. פ' האשה שלום (יבמות דף קט\"ז) ובירושלמי וכתב ר\"י אלפס סוף ה' יבמות:", + " וכן מי שנשתתק כו' עד ותנשא אשתו. בגיטין פ' קורדיקוס (דף ע\"א) באוקימתא דרב יוסף בר מניומי א\"ר ששת:", + " ואין בודקין עדי אשה עד עגונה. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "אל יקשה בעיניך וכו' עד העד בשקר. פ' מצות חליצה ופ' החולץ ושם האריך ר\"י אלפס בהלכות וריש פרק האשה שלום משמע כן ובכמה מקומות בתלמוד:", + " לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד מפי שפחה ומפי הכתב ובלא דרישה וחקירה כדי שלא יהו בנות ישראל עגונות: כתב הראב\"ד א\"נ דהיא דייקא ומנסבא מפני חומר שהחמרנו עליה בסופה עכ\"ל: ואני אומר איני רואה זה הטעם מוזכר אלא בעד אחד בלבד אבל טעם עגונה שכתב ר\"מ ז\"ל מוזכר בכ\"מ בעדות אשה ובשבויה הקילו משום עיגונא אכן על פי הסברא שניהם כאחד טובים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..93878e7a28c9afd47b8f1a7c33324fad7e984a7c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1127 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Divorce", + "text": [ + [ + [ + "אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :" + ], + [ + "אין האשה מתגרשת כו' עד ושלחה מביתו. הכל הקדמה למה שעתיד לחבר כדרך המחברים: אם לא תמצא חן בעיניו מלמד עד ושלא ברצונה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף מט) :" + ], + [ + "וכתב מלמד שאינו כו' עד כמו שיתבאר. פ\"ג דגיטין (דף כ\"ו.) :", + " ונתן בידה מלמד עד כמו שיתבאר. פ\"ב דגיטין וריש פרק הזורק (דף ע\"ז) :", + " ושלחה שיהיה עד עצמו ממנה. פ\"ק דקידושין (דף ה') :" + ], + [ + "כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ\"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ\"ה) :", + " אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ\"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:" + ], + [ + "כיצד כתב לה כו'. עד לכל אדם. פ\"ק דקידושין ופרק המגרש (דף פ\"ה) :", + " אבל אם כתב לה עד את עצמו. פ\"ק דקידושין (דף ה') ובגיטין פרק השולח ופרק המגרש:" + ], + [ + "ומניין שלא יהא מחוסר מעשה עד ונתנו לה אינו גט. פרק ב' דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ט כ\"א) :" + ], + [ + "אין כותבין במחובר עד ונותנו לה. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ט כ\"א) :" + ], + [ + "ומניין שאין נותנו עד ה\"ז גט. בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "אמר לעדים ראו גט שאני עד שנכלם ממנה. פ' הנזקין (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "המגרש צריך עד ה\"ז כשר. פ\"ק דקדושין (דף ה') :" + ], + [ + "גט שהיה מונח עד הרי זה גט. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "ומניין שיתננו לה עד ופוסל לכהונה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "תקנת חכמים עד שאין בו עדים עד [בהל' י\"ח] בעדי מסירה: כתב הראב\"ד ז\"ל חוכך אני בזה להחמיר וכו': ואני אומר אם היה לנו לחוש ולהיות חוככין בזה א\"כ נחוש שמא מסר מודעא בפני שנים שאין יודעין אותו ואפילו ממקום למקום ומעיר לעיר ואין לדבר סוף לא בעדי חתימה ולא בעדי מסירה אלא ודאי די לנו מה שגזרו חכמים והבו דלא להוסיף עלה וכן הסכימו ר\"י אלפס ור\"י בעל התוס' ורשב\"ם ור\"ת ז\"ל פ\"ק דגיטין ופ' השולח ופ' התקבל ופ' המגרש:" + ], + [ + "חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ\"ו) ובהל' ר\"י אלפס ז\"ל ביארו:" + ], + [ + "חתמו בו שנים ועבר עד שנמצא כמזוייף. פ' המגרש (דף פ\"ו) ובהל' ר\"י אלפס ז\"ל ביארו:" + ], + [ + "הרחיק את העדים מן הכתב כו' בד\"א בשהיה הגט וכו' עד עיקר גירושין בעדי מסירה. תחלת זה הפסק פ' גט פשוט (ק\"ס קס\"ב) בתחלתו והביאו ר\"י אלפס בה' וענין עדי מסירה כתב בגיטין פ' בתרא (דף פ\"ו) גמרא מתני' דג' גיטין פסולין. וענין יוצא מתחת ידה נתברר פ\"ק דמציעא (דף י\"ז) ופ' אלו מציאות:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שנותן הגט כו' עד והרי זו ספק מגורשת. פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ט) וראה והבן שחילק בקריאות כמו שחילק ר\"ת ז\"ל גבי מימרא דאמימר:" + ], + [ + "העדים שחותמין על הגט עד בגט מדבריהם כמו שביארנו. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף ט' י\"ט) :" + ], + [ + "אע\"פ שחתימת עד הרי זה גט פסול. פרק המגרש (דף פ\"ז) :", + " וכן תקנו חכמים עד זמן בגיטין. פ\"א ופ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "גט שיש עליו עדים עד שעסוקין באותו ענין: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במאוחר דכשר להנשא בו וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה פ\"ב דמס' גיטין (דף י\"ז) גבי מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה כו' דגרסינן בגמרא דילה מפני מה תקנו זמן בגיטין ר\"י אמר משום בת אחותו ור\"ל אמר משום פירות ופירש\"י ז\"ל כדי שלא תפסיד האשה פירות נכסי מלוג שלה משעת כתיבה עד שעת נתינה דפעמים שלא יתננו לה בשעת כתיבתו והיא לא תדע מתי נכתב והיא לא תגבה אותן אלא משעת נתינה ומדינא הוה לה למגבי משעת כתיבה דקסבר כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לבעל פירות. והקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לר\"ל גט מאוחר ליפסל דהא מפסדא פירות משעת כתיבת גט עד הזמן הכתוב בתוכו וגט מאוחר ודאי כשר מדקתני בתוספתא דפ\"ק דחולין הכשר בגט פסול בפרוזבול הכשר בפרוזבול פסול בגט גט מאוחר כשר ובפרוזבול פסול. ועוד ריש פ' גט פשוט (ב\"ב ק\"ס) גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין ר' חנינא ב\"ג אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לעשותו פשוט ואמרינן בגמרא השיב רבי לדברי ר' חנינא ב\"ג והא אינו דומה שטרו של זה לשטרו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים (ואילו) מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג' וזמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט (ומפיק ליה) ואמר ליה הדרת ומיזפת מינאי ופרקינן קסבר (רבי חנינא ב\"נ) אין כותבין שובר ע\"כ. אלמא כי פשיט ליה הכי נעשה מאוחר ואפ\"ה מכשיר לכך פר\"י ז\"ל דבמאוחר אין הבעל מפסיד פירות מן הדין עד זמנו של גט לפי שאינו ראוי לגרש בו מעתה שאע\"פ שנתנו בידה אינה מתגרשה בו עד זמנו גט ובזה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל וכתב מה שכתב ועל דרכים אלו פירשו כל הסוגיא (גיטין דף י\"ז) דשקלינן וטרינן עלה דשיילינן ר\"י מ\"ט לא אמר כר\"ל ומהדרינן קסבר ר\"י יש לבעל פירות עד שעת נתינה כלומר ור\"ל סבר עד שעת כתיבה ואקשינן והא אפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות ר\"י אמר משעת כתיבה ור\"ל אמר משעת נתינה ופרקינן איפוך כלומר בתרייתא ואימא ר\"י אמר משעת נתינה ור\"ל אמר משעת כתיבה וכך פי' הגאון ור\"ח ור\"י אלפס ור\"מ ז\"ל ופסקו הלכה משעת נתינה כר\"י בכוליה תלמודא בר מהני תלת דפ' החולץ וכפי מה שפירש\"י ז\"ל. ויש מי שאומר משעת כתיבה כמו מנין ג' חדשים שהיא צריכה להמתין אחר גיטה עד שתנשא לאחר דפסקינן בההיא שמעתא להדיא והלכתא משעת כתיבה וכתב ר\"י אלפס דאינו דומה לענין שלשה חדשים דהתם מאימתי מונין לגט בייחוד תליא מילתא וכיון דאינו מתיחד עמה משעת כתיבה מונין משעת כתיבה אבל הכא לענין פירי בפרקונה תליא מלתא כדאמרינן תקנו פרקונה תחת פירותיה וקמ\"ל דלא פקעה פרקונה מיניה עד דמטי גיטא לידה הלכך כל כמה דמיחייב בפרקונה אית ליה פירי ושמעינן מינה דהלכתא כר\"י דאמר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ע\"כ. ובעל העיטור ז\"ל כתב מסתברא מדגרסינן בירושלמי ר\"י אמר משום אכילת פירות שמע מינה דקמייתא אפכינן ור\"י ור\"ל קי\"ל כר\"י דאמר זמן משום פירות מדגרסינן בפ' כל הגט (דף כ\"ז:) מקום הזמן קא פסיק ותני ול\"ש מן הנשואין ול\"ש מן האירוסין ואסיקנא דעולא ס\"ל משום תקנת ולד ולא משום בת אחותו ולפירושא דרבוותא [נ\"ל דצ\"ל רב עמרם] רמי בר חמא הכי ס\"ל אלמא רמי בר חמא לא ס\"ל משום בת אחותו והילכך עולא ורמי בר חמא ור\"ל קיימו בחדא שיטתא ור\"י אי לא תיפוך קמייתא יחיד ולית הלכתא כוותיה ועוד דר\"ש דמתני' הכי ס\"ל משום פירות הוא וכן הלכתא עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל חלק עליו ואמר שאין סוגית פ' כל הגט אלא למ\"ד בלחוד ולאו סתמא דתלמודא היא ועל הירושלמי אין לסמוך לפי שהוא בהפך הבבלי דגרסינן ביה איפוך ולא גרסינן ביה לא איפוך והאריך בזה בשיטתו. למדנו מכל אלו הדברים והמחלוקות כי יש תולין מחלוקת ר\"י ור\"ל דטעם זמן הגט במחלוקת שנחלקו באכילת פירות דנכסי מלוג וראיתי כי ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת הגאון ורש\"י ז\"ל ופסק בפיסקא זו בזמן הגט כר\"י דאמר משום בת אחותו והוא הנכון דהא סתמא דתלמודא הכי בכל דוכתא וירושלמי נמי כך סובר דגרסינן מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשתו (וגירשה) הלך והקדים זמן הגט אמר מוטב שתדון כפנויה ולא תדון כאשת איש ע\"כ. והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בה' בשמועה זו והא ודאי מעשה רב בכ\"מ וגם רש\"י ור\"ת ורוב בעלי התוס' כן דעתם ובגט מאוחר ג\"כ פסלו על נכון חדא דכיון דתיקנו זמן בגט אי כר\"י אי כר\"ל כיון ששינו זמנו שינה מטבע שטבעו חכמים וקי\"ל כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין פסול הולד וכ\"כ רשב\"ם ז\"ל פ' גט פשוט ועוד דהא התם באותה משנה עצמה שנסחתי לגלות מטמון הראב\"ד ז\"ל רבנן פליגי עליה דרבי חנינא ב\"ג ורבי השיב על דבריו מכלל דקאי רבי כרבנן דפסלי מקושר שעשאו פשוט משום דהוי מאוחר וקי\"ל יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהלכה כרבי מחבירו ושנויא דשני אין כותבין שובר לא קאי לפום הלכתא דהא אסיק בההוא פירקא (דף קע\"ג ע\"ב) סוף גמרא מתני' דמי שפרע מקצת חובו כותבין שובר וממילא נסתלק בזה קושית הראב\"ד ז\"ל דהא ודאי מגט קא מקשי ליה דבין לגיטי נשים בין לשאר שטרות קרינן גיטין לפי' רשב\"ם ומקצת רבותינו ובעלי התוס' ז\"ל וכ\"ש דעיקר מחלוקתן בגט הוא ועוד דהגט עצמו שייך ביה דין שטר חוב באותו ענין כדאיתא פ' הכותב הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וכן בשני גיטין ומדמינן לה התם לשני שטרות היוצאים ביום אחד ועוד שאם אתה מכשיר גט מאוחר בטלת ממנו דין עדות דקי\"ל כל עדות שאין אתה יכול להזימה לא שמה עדות חוץ משטרי חוב המאוחרין כדי שלא תנעול דלת בפני לוין וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל פי\"ז דה' מלוה ולוה וריש פכ\"ג אלמא דוקא כדי שלא תנעול דלת בפני לווין הא לאו הכי פסול ועוד דהא מטונא דהא לא משכחת הזמה בהאי גיטה ואנן תנן משנה שלימה ריש מס' מכות (דף ג') מעידין אנו באיש פלוני שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יגרשנה ע\"כ אלמא שייך בגט הזמה וליתא ועוד דהא פ' גט פשוט (ב\"ב קע\"א) : בשמעתין קמייתא דגרסינן תנן התם כלומר סוף מס' שביעית שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרים כשרים אמר רב המנונא לא שנו אלא בשטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולים מ\"ט זמנין כו' כסוגיין לר' חנינא ב\"ג שנסחתי אלמא לא מכשירי במאוחר אלא שטרי חוב בלבד ומשום נעילת דלת כדכתיבנא אבל שאר שטרות פסילי וכ\"ש גיטין שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין ואע\"פ שהיא שנויה בתוספתא להכשיר לא חיישינן לה דהא לא מיתניא בתלמוד שלנו ואילו היתה הלכה היתה מסודרת בתלמוד אלא ודאי לאו דסמכא היא וגם בשיטות אחרונות של רבותינו בעלי התוס' ז\"ל לא הוזכרה מכלל דלא סמכינן עלה. הרי שעלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן ואין בם טעות:", + " כתב הגט בירושלים עד במקום כתיבתו. במסכת גיטין פ' הזורק:" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "חתך ממנו הזמן עד כשר וכן עד שיצא בו הגט: כתב הראב\"ד ז\"ל חתך ממנו הזמן וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) בגמרא מתני' דנכתב ביום ונחתם בלילה בשמעתין שכתבתי בסמוך דמפני מה תקנו זמן בגיטין דגרסינן א\"ל אביי לרב יוסף (הא דתנן) ג' גיטין פסולין כלומר דתנן פ' המגרש סוף מס' גיטין (דף פ\"ו) ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הרי אלו ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר א\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן אמר לו אהני דלכתחלה לא תנשא גזייה לזמן ויהביה ניהלה מאי א\"ל לרמאי לא חיישינן ע\"כ. ופירוש לרמאי לא חיישינן וכשר הוא לדעת ר\"מ ז\"ל ולדעתי שלכך חיברו עם האחרים הסמוכין בגמ' שהן לכשרות ותנשא בו לכתחלה דאי לכתחלה לא תנשא מה בינו לג' גיטין כו' דאמרינן מעיקרא ועוד אמאי שני לישניה למימר לרמאי לא חיישינן ולא אהדר ליה כמעיקרא או לימא ליה היינו הא או ליתמה עליה וליהדר ליה בנזיפותא מאי קא מבעיא לך אלא ודאי שאני שהרי הוכשר קודם שחתכו ואינו דומה למזייף מתוכו כלל וכיון שיש עדי מסירה וקי\"ל בההיא שמעתא בפ' המגרש כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי וסהדי ידעי זמנא דגיטא לא חיישינן לרמאי כי מה הועילו ברמאותן לא משום בת אחותו איכא ולא משום פירות איכא. ואם הראב\"ד נגרר אחר דעתו ומקצת פירש\"י ז\"ל כדי הוא וגם מורי הרשב\"א ז\"ל נטה דעתו אליו אבל ר\"מ ז\"ל דבריו דברי קבלה וכפי הטעמים שכתבתי:", + " וכן תקנו שיהו מונין עד סוף הפ'. הכל פרק הזורק דמס' גיטין (דף ע\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה וכתב לה וכו' עד בכ\"מ. פ\"ב דעדיות ופ\"א ופ\"ב דגיטין (דף כ\"א) ובכמה מקומות ואמצעות דס\"פ גט פשוט (דף קס\"ז) :" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "וצריך שיאמר הבעל וכו' עד אמר לשנים וכו' עד או שאמר לשנים אמרו וכו' עד וכ\"מ שנאמר בו פסול הוא פסול מדברי סופרים: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' שלנו וכו': ואני אומר זה דעת ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ התקבל (דף פ\"ו) גמרא מתני' דאמר לשנים תנו גט לאשתי או לג' וכו' עד א\"ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לב\"ד הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו לה ופסק דהלכתא כר' יוסי דאמר שמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואפילו באומר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו הרי הגט בטל והביא ראיה מההיא דפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) שכתב הראב\"ד ז\"ל דשקלינן וטרינן בה בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דלא אמר תנו אלא אפילו אמר תנו נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא אלא אפי' אמר לבי תלתא נמי לא ולא מיבעיא היכא דלא אמר אמרו אלא אפילו אמר אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו ותניא כוותיה דרב אשי וכו' וגם בפר\"ח ז\"ל פסק כן וגם בעל הלכות גדולות וכן הסכים הרמב\"ן ז\"ל. ולבי ראה הרבה דעת ר\"מ ז\"ל חכמה ודעת ולשונו צח ומצוחצח כלשון התלמוד דגרסינן בגמ' דאותה משנה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הם מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד ושקלינן וטרינן עלה טובא מאי והדבר צריך תלמוד עד דאסיקנא כיון דאמר מר כשר ולא תעשה כן בישראל לא שכיח והדר אקשינן וליחוש דילמא אמר להו לבי תרי אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וכו' משום כסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה וכו' ובעל לא אמר הכי ומתרץ הא נמי כשר ולא תעשה והדר אקשינן הניחא למאן דאמר כשר ולא תעשה אלא למאן דאמר כשר ותעשה מאי איכא למימר ואסיקנא אלא רבי יוסי תרתי אמר ושמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. למדנו מזה כי הדבר צריך תלמוד ואע\"ג דאסיקנא הלכה כר' יוסי דר' יוסי נמוקו עמו מ\"מ שמואל פליג עליה בחדא ומסתפק בעשיית מעשה ובתר דאהדרי' למשקל ומיטרא על גופא דמילתא טובא במסקנא בסוף שמעתין בסוף פרק התקבל (דף ס\"ו) גרסינן אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה רבה בר בר חנה אמר כשר ותעשה ר\"נ אמר כשר ולא תעשה רב ששת אמר כשר ותעשה רבה אמר כשר ולא תעשה רב יוסף אמר כשר ותעשה ואיכא דאפיך להו ע\"כ, אלמא איכא דמכשר להו ולא למעשה אם כן מסופקים הם וה\"נ ללישנא דמפיך ולא ידעינן בירורא דהלכתא ואף להכשיר לגמרי א\"א לי דהא איכא ר' יוסי דפסיל ושמואל אמר רב הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפ' קורדיקוס (דף ע\"ב) מבטל ליה לגמרי ולבטלו לגמרי א\"א כההיא דקורדיקוס דהא איכא מאן דמכשר ואפילו למעשה ולכך כיון יפה רבינו משה ז\"ל לומר שמתיישבין הרבה בדבר ואח\"כ מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כזה בשם רבינו ברוך בעל התרומות בשם ר\"י הזקן ז\"ל:" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הבעל שהביא גט עד הרי זו ספק מגורשת. פרק התקבל (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "האומר כתבו עד אינו גט. סוף פ\"ק דגיטין (דף י\"ג) ופרק התקבל (דף ס\"ה) ופרק קורדיקוס משמע כן:", + " בד\"א בבריא עד וליתן לה. פ\"ק דגיטין ופ' התקבל וסוף מס' טבול יום:" + ], + [ + "בריא שאמר כתבו גט וכו' עד ומת אינו גט. פרק התקבל גט (דף ס\"ו) :", + " ספק הפיל עצמו עד שהרוח דחפתו. בירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הספק בירושלמי מצא אותו וכו': ואני אומר גם רבותינו בעלי התוס' הביאו זה הירושלמי מ\"מ אותו חלוק מעל אתר ואחר שעה ביאור פשוט הוא ולא ספק:", + " וכן מי שהיה מושלך עד שאין מכירין. פרק המקבל (דף ס\"ז) :", + " וכן מי שנפלו כו' עד שסופו למות. כסוגיין קמייתא דפרק קורדיקוס:" + ], + [ + "מי שהיתה רוח רעה עד נכונה ומיושבת. פרק קורדיקוס:" + ], + [ + "אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :", + " וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמר כשהוא בריא כו' עד נטרפה דעתו. פרק קורדיקוס (דף ע') :", + " וכן אם כתב בידו כו' עד כדין החרש. פרק התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "מי שנשא כשהוא פיקח עד נכונה ומיושבת. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) ובגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) :", + " אבל אם נשא וכו' עד מוציא ברמיזה. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט) ופרק קורדיקוס ופרק חרש ביבמות:" + ], + [ + "המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ\"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "המקדש את הקטנה כו' עד אינה מגורשת. בקדושין פ' האיש מקדש (דף מ\"ד) ובגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהדין נותן שכופין אותו כו' עד והוא גט כשר. במס' ערכין ס\"פ האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופ' המגרש (דף פ\"ח) :", + " וכן אם הכוהו עכו\"ם כו' עד גירש לרצונו. בכתובות ס\"פ המדיר (דף ע\"ז) ובגיטין פ' המגרש:", + " לא היה הדין נותן עד סוף הפרק. פ' הניזקין ופ' המגרש:" + ] + ], + [ + [ + "כל גט שנכתב עד שנכתב לשם גירושין. בזבחים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל גט שנכתב עד שנכתב לשם גירושין. בזבחים (דף כ\"ג) ובגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "יתר על זה וכו' עד לשמה אינו גט. פ' כל הגט ופרק המביא תניין (דף כ') :" + ], + [ + "יתר על זה וכו' עד לשמה אינו גט. פ' כל הגט ופרק המביא תניין (דף כ') :" + ], + [ + "מי שכתב גט לגרש כו' עד שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ט) ופרק ד' דעדיות ובה' ר\"י אלפס ז\"ל פ' המגרש:" + ], + [ + "אמר לסופר כתוב גט לפלונית ויהיה כו' עד וגירשה בו כשר. ביבמות פ' ר\"ג (דף נ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שזמן הגט כו': ואני אומר עיקר הלכה זו ביבמות פ' ר\"ג (דף נ\"ב) דגרסי' אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה ה\"ז גט מפני שבידו לגרשה לאשה בעלמא אינו גט מפני שאין בידו לגרשה ופירש\"י הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הקשו על מימרא זו דרמי בר חמא מהא דגרסי' בגיטין פרק כל הגט (גמ' ומתני' דהכותב טופסי גיטין כו' אמר רב עמרם הא מלתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד ולא ידענא מאי ניהו כיון דשמעית להא כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט ואמר עולא מ\"ט גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ה\"נ) גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ע\"כ. ותירצו דהא דיבמות מיירי בשזמן הגט אחר הנשואין (שהוא זמן נתינה) וההיא דגיטין מיירי כשזמן הגט מן האירוסין וכן פר\"ת ז\"ל וגם שינה פי' ההלכה כולה מפירש\"י ז\"ל. והראב\"ד ז\"ל הלך בדרך ר\"ת ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רש\"י ז\"ל כפי קבלתו ופסק כרמי בר חמא דיבמות ויש לו טעמים רבים כפי דעתי. חדא דמשמע לישנא דתלמודא שהיא הלכה קבועה ומקובלת שאמר הרי אמרו כלומר אמרו דבר מוסכם ועוד דהדר בעי עלה רמי בר חמא גופיה ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמיא או דילמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו ע\"כ. וכיון דבעי מטונה ש\"מ הלכה רווחת ומקובלת היא להם ולכך סמכה ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין וז\"ל כתבו ליבמתו ואחר שיבמה גירשה בו ה\"ז ספק גירושין הואיל ואינה אשתו גמורה כשכתבו עכ\"ל. ועוד דהא סלקא בעיא בתיקו ולא מהדר מידי אמלתא דפשיטא ליה אלמא הלכה קבועה היא וההיא דעולא ליתא. חדא דיחידאה הוא כדאמר רב עמרם שמעית מינה דעולא מכלל דכ\"ע לאו הכי סבירא להו ועוד דהא פליג על ר\"ל ועל ר\"י דפירשו טעמא דזמן או משום פירות או משום גזירה שמא יחפה על בת אחותו כמ\"ש סוף פ\"א מהלכות אלו ועולא תלמיד דר\"י ואין הלכה כתלמיד במקום הרב וממילא מיתרצא קושיין דמהדרינן ומתמהינן גברא אגברא קא רמית א\"נ דעולא ליתא וזו אינה צריכה לפנים ולפני לפנים:" + ], + [ + "מפני תקנת סופר עד מפני תיקון העולם. בגיטין פרק כל הגט:", + " יש מי שאומר כו' עד פסול מדבריהם. זה מחלוקת הוא בין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"י הביאו בהלכות פ' המגרש:" + ], + [ + "מפני תקנת סופר עד מפני תיקון העולם. בגיטין פרק כל הגט:", + " יש מי שאומר כו' עד פסול מדבריהם. זה מחלוקת הוא בין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"י הביאו בהלכות פ' המגרש:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת. פ' כל הגט (דף כ\"ז) ופ\"ק דמציעא (דף כ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול אני רואה כאן וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ\"מ ר\"מ ז\"ל הסכים כדעת רבותיו ז\"ל. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל שהיה בלבול גם כתב על ר\"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא ותראה כי מ\"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ\"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג\"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ\"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע\"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר\"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר\"מ ז\"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:", + " אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים. שם פ' כל הגט ופ\"ק דמציעא:
כתב הראב\"ד ואפי' לשליח עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה\"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז\"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן:" + ], + [ + "שנים ששלחו עד הרי השני בטל. פרק השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "מי שהיו לו ב' שמות עד ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר. פ' השולח (דף ל\"ד) ופ' המגרש (דף פ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל והוא שיהא רגיל באותה חניכה יותר עכ\"ל: ואני אומר זה דעת מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל אך בפ' השולח ששם זאת ההלכה לא הוזכר ולכך לא בירר רמז\"ל דעתו בזה ולא חילק הוא אלא מה שחילק התלמוד כמ\"ש כמה פעמים:" + ], + [ + "כתב השם עד ה\"ז פסול. פרק השולח (דף ל\"ד) :", + " שינה שמו או שמה עד אינו גט. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "והכל כשרין עד את גיטה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ב) :", + " ישראל שהמיר לעכו\"ם עד לכל דבריו. פ\"ק דחולין ובהרבה מקומות משמע כן מיהו קידושיו קידושין וגיטו גט כמ\"ש ר\"מ בהלכות אישות:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "ולמה אין כותבין אלו החמשה עד עומד על גבן. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ו) :", + " אבל העכו\"ם והעבד עד כמו שביארנו. פרק כל הגט ופ\"ב דגיטין גמ' מתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט כתב מורי הרשב\"א ז\"ל דעבד כשר לכתוב דומיא דאשה כיון דשייך במצות כמוה והאריך בטענותיו בחדושיו:" + ], + [ + "הכותב גט בשבת עד סוף הפ'. פ' מי שאחזו:" + ] + ], + [ + [ + "אין כותבין את הגט עד לכתחלה. פ\"ק דגיטין (דף י\"א) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כותבין במי עפצא עד שאין זה כתב. הכל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "המקרע על העור וכו'. פ\"ב דמסכת גיטין (דף י\"ט) פסקינן לה הלכה כרשב\"ג:", + " כותבין את הגט עד וכתיבה. פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "אחד מן העדים כו' עד בלשון אחרת פסול. תוספתא סוף מסכת גיטין וסוף ב\"ב:
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה מצאו בתוספתא וכו': ואני אומר זאת התוספתא סוף מס' גיטין וסוף ב\"ב. ולדעתי הטעם מפני שאין על כל לשון אלא עד אחד וגם כי יכיר כל עד בשתי הלשונות ומה לי ה' עדים וחמש לשונות מה לי שתי לשונות ושני עדים. ואפשר שהיה לו לשון אחר בקבלת רבותיו או פי' בזו שאני לא שמעתיו אבל לדעתי זה טעם נכון לדברי ר\"מ ז\"ל וגם הם משנה שלימה סוף מסכת גיטין דתנן עד אחד יוני ועד אחד עברי עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין ע\"כ, משמע אבל אם אינן באין כשר ועוד תנן התם גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר עד אחד עברי ועד אחד יוני כשר ע\"כ, ומכאן למדנו דבריו. שוב בדקתי בנוסחא מדוייקת מן התוספתא וכתוב בה בין בסוף גיטין בין בסוף בתרא בה' לשונות כשר ויהיה פירוש' שחתם כל אחד מהם בה' לשונות ולפיכך כשר שהרי יש ה' עדים על כל לשון ולשון דוק מינה שאם אין על כל לשון ולשון אלא עד אחד פסול:" + ], + [ + "כל לשון שיכתוב כו' עד ושלח פלוני את פלונית. פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "וכן צריך שיהיה עד משתנה. פרק הקומץ רבה (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היה בו משמעות עד משמע שתי ענינות. מקצת הדברים הם סדור הענינים כדרך משכילי המחברים ועיקר הדברים פרק המגרש (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך כו' עד כשאר שטרות. עיקר הלכות אלו פרק גט פשוט ופ' המגרש:
כתב הראב\"ד כתב גאון וכו': ואני אומר ורבותינו בעלי התוס' הסכימו ללשון ר\"מ ז\"ל ויש לי טעם בדבר כמ\"ש למעלה פרשב\"ם בפרק גט פשוט כי המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר וכן נהגנו אנחנו הלכה למעשה אא\"כ הלך הבעל ויש בה להקל משום עיגונא:", + " וכן גט שנמצא קרוע עד אם יכול לקרות כשר ואם לאו אינו גט בד\"א בשהיה הגט עד כשנתן לה בפניהם. בתוספתא פרק התקבל:
כתב הראב\"ד ז\"ל אם גט מקויים הוא וכו': ואני אומר כי לפי הדומה שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ר\"מ ז\"ל כתב זה לפי שסמך על ההיא דפרק גט פשוט (ב\"ב קס\"ח:) גמרא מתני' דמי שנמחק שטר חובו דת\"ר וכו' נקרע פסול נתקרע כשר נמחק או נטשטש אם רשומו ניכר כשר היכי דמי נקרע והיכי דמי נתקרע אמר רב יהודה נקרע קרע של ב\"ד נתקרע קרע שאינו של ב\"ד היכי דמי קרע של ב\"ד אמר רב יהודה מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף אביי אמר שתי וערב ע\"כ. ושסמך על מסקנא דאביי בלבד וחס ושלום שאילו על זאת בלבד מאין באו לו אלו הלשונות של נמוק ונרקב ובבואה וחביריהן וכבר כתבתי שהוא ז\"ל נהג בכל החבור הזה של משנה תורה לקחת לשון התלמוד בכל יכלתו כדי לגלות מקום מוצאו אלא ודאי מן התוספתא למדו וכל רז לא אניס ליה וזהו לשון התוספתא אות באות במס' גיטין נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב\"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או נתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע\"כ. הנה עיניך רואות שהסכים יפה להלכה וכלשון התוספתא אות באות וכההוא דגט פשוט ואחר כך פירש וחילק בד\"א כו' כחכמתו כר\"א דאמר עדי מסירה כרתי דקי\"ל כוותיה ותוספתא ודאי להנשא בו מיתניא וברייתא דגט פשוט נמי דהא סיפא דתוספתא כאשר עיניך רואות אות באות. ועוד יש לי ראיה פשוטה לדברי ר\"מ ז\"ל במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ט:) סוף גמרא מתני' דהוציא גט דגרסינן א\"ל ר\"נ לרב הונא [לרב] דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא ומפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעי' ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ותריץ דקרעי' ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן קרענוהי לאו משום דגיטא פסול הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זימנא אחרינא ע\"כ. ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף י\"ח) . הנה עיניך רואות שאלמלא זה שכותבין ב\"ד על גביו לא היתה יכולה להנשא בו וגיטא פסולא הוה מקרי וכדברי ר\"מ ז\"ל." + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "חמשה שכתבו גט עד סוף הפ'. הכל פרק המגרש (דף פ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "זה שנאמר בתורה עד ומשיגיע לרשותה נתגרשה. פרק הזורק (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "הזורק גט לאשתו עד אלא בפניו. פ' קורדיקוס:" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "היתה עומדת בראש הגג עד משא\"כ בקופות. הכל בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "כיצד שתי קופות זו לפנים מזו וכו' בד\"א בשהיתה מוטה וכו' עד אינו מקפיד על מקומו: כתב הראב\"ד זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי יש עסק להטיה זו וגם אין שולים לפנימית יש לה פנים מאירות בהלכה במס' גיטין פ' הזורק (דף ע\"ט) סוף גמ' מתניתין דהיתה עומדת על ראש הגג דגרסינן התם אמר אביי שתי חצירות וכו' עד משא\"כ בקופות שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפי' הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת מ\"ט דהא לא נח ואקשינן וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא כלומר והא אסיקנא בשמעתא קמייתא דפירקין דלא קנה לוקח ולפיכך האשה לא תתגרש אפי' נח ופרקינן הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שולים כלומר שהקופה הפנימית שלה אין לה שולים ולכך אין הבעל מקפיד על מקומה והא אסיקנא בריש פירקין כל שאינו מקפיד על מקומו כגון כרעי המטה ומקום חיקה וקלתה קנה וגם האשה מתגרשת כשנח גיטה שם. וא\"ת מאחר שאין לה שולים היאך היא עומדת פר\"ח ז\"ל שהיא סומכת על החיצונה ולכך הניחו את החיצונה לסמיכת הפנימית שאין לה שולים. וא\"ת היאך ינוח הגט בה והרי אין לה שולים נצטרך לתרץ כשהיתה מוטה דומיא דטסקא דאכלה בה תמרי דמרבינן לה מכל כיוצא בקלתה בסוף ההיא שמעתא ומאחר שהיא מוטה ואין לה שולים ה\"ל אויר שאין סופו לנוח ולאו כמונח דמי כדגרסינן פ\"ב דמס' זבחים (דף כ\"ב) גמרא מתני' דנשפך הדם על הרצפה בעי מיניה ר' אסי מר\"י היה מקבל ונפחתו שולי מזרק עד שלא הגיע לאויר מזרק מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לאו כמונח דמי ואסיקנא דלאו כמונח דמי דוק מינה שאם היה לו שולים אע\"פ שעדיין לא נח אלא שהגיע לאויר מחיצות הרי הוא כמונח וכדאמרינן פרק בתרא דמס' ע\"ז (דף ע\"א) גמ' מתני' דהמוכר יינו לנכרי גבי הא דאמר להו רב להנהו סביותא כי כייליתו חמרא לעכו\"ם (אקדימו) ושקולו זוזי מינייהו והדר כיילו להו ואי לא נקיטי בהדייהו זוזי אוזיפונהו (ניהלייהו) והדר שקולו מינייהו כי היכי דתהוי הלואה גבייהו דאי לא עבדיתו הכי כי קא הוי יין נסך ברשותייכו קא הוי וכי שקליתו דמי יין נסך שקליתו וכו' עד דאסיקא לא צריכא דקא כייל ורמי למנא דעכו\"ם ואקשינן סוף סוף מכי מטי לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתא דמנא ע\"כ. אלמא כי אית ליה שולים ומונח כדרכו ה\"ל כמונח כיון שהגיע לאויר מחיצות וכדאמר במס' שבת בכמה מקומות ומייתי לה בהדין פירקין דהזורק קלוטה כמו שהונחה דמיא. ובזה עלה פי' ההלכה ודברי ר\"מ ז\"ל כהוגן ולא נצטרך למה שנתחבטו הראשונים והאחרונים בפירוש זאת ההלכה וקושיות רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ושנוי הגירסא לר\"ת ור\"י הזקן ז\"ל כמו שחקוק בנמוקי כל אחד ואחד והראב\"ד ז\"ל הלך בשיטתם ודרך דרכם אך זה הדרך ישכון אור בלא דוחק כלל ולזה כיון ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט שמעתין דקופות מן ההלכות וחיבר וסידר ההיא דכרעי המטה וקלטה לפי המסקנות:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "זרק לה גיטה בתוך ביתו עד כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מהו זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ט) גמ' מתני' דהיתה עומדת על ראש הגג דאמר רבא ג' מדות בגיטין וכו' עד והא דאמר רב יהודה אמר שמואל לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה\"מ לענין שבת אבל לענין גט משום קפידא הוא וכו' האי לא קפדי אינשי ע\"כ. ור\"מ ז\"ל מן המפרשים המדמין אותם לגמרי לזאת של שמואל דאפי' תוך שיעור קליטה דהיינו כדי פשוט ידים אסור דדיורין מוחלקין הן לענין שבת ודכוותה וכיוצא בה שרא רבא בגיטין תוך כדי פישוט ידים וה\"נ משמע בכולה סוגיין דבגגין לא קפדי אינשי לפי שאין דרך להשתמש קבע בגגין ומדפריש גגו של חבירו נמי הכי משמע אך הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הא דשמואל בשהשאיל לה הבעל גגו וזרקו על דעת שינוח כאן ונחה בגגו של שני וקמ\"ל דאע\"ג דאמרינן לעיל בשמעתין חד מקום מושלי אינשי תרי לא מושלי דהתם משום קפידא דיש משאיל חצירו ומקפיד על ביתו אבל בגגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן לא קפדי אינשי כולי האי ע\"כ. ויש להם פנים אף כי דעת ר\"מ ז\"ל מבורר לי יותר:" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "היתה ידה קטפרס וכו' עד כיצד הוא קרוב וכו' עד מחצה על מחצה. פרק הזורק (דף ע\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף כו': ואני אומר כבר כתבתי פעמים רבות בזה החבור כי לכך קראו ר\"מ ז\"ל משנה תורה לפי שחיברם בקצרה אורך התלמוד כולו דגם זאת ארוכה בגיטין פרק הזורק (דף ע\"ח) גמרא מתני' דהיתה עומדת ברה\"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ושיילינן בגמרא היכי דמי קרוב לו והיכי דמי קרוב לה ואסיקנא אמר רב שמן בר אבא לדידי מפרשא לי מיניה דר\"י הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשמרו זהו קרוב לו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה שניהם יכולין לשמרו שניהם אין יכולין זהו מחצה על מחצה ומסיק בסוף שמעתא א\"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה ע\"כ, הנה דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך אות באות והתמיהות מתורצים לו ולרבותינו בעלי התוס':" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ], + [ + "בא הוא תחלה כו' עד הרי זו מגורשת. בגיטין פרק הזורק ופ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "האשה שעושה שליח כו' עד הוא הנקרא שליח הבאה. פרק התקבל (דף ס\"ג ס\"ד) היא משנה שלימה ותלמוד ערוך ואף כי נחלקו מקצת רבותינו על עדי השליחות לפי דעתי הדין עמו וכבר הארכתי בו בשיטתי פ' התקבל גמרא מתני' דהאשה שאמרה התקבל דמשמע התם בשליחות קבלה צריך אבל לא בשליחות הולכה והבאה ודינן שוה כדמפורש ריש פ' התקבל:" + ], + [ + "ואין האשה מתגרשת עד שליח הובאה. גיטין פרק הזורק (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "הכל כשרים לשליחות הגט עד אינו גט. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) ופ' התקבל:" + ], + [ + "אבל הנשים וכו' אבל הפסולים כו' בד\"א כו' עד בעבירה מן התורה אינו גט. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ד) וסוף פ\"ב דיבמות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם נתקיים בחותמיו וכו'. ואני אומר כי תחלת כל דבר אתה צריך לדעת מה שהקדים ר\"מ ז\"ל פ\"ב ושנה פ\"ד שבאלו ההלכות כי כ\"מ שנאמר בחבור הזה פסול הוא מדבריהם וכ\"מ שנאמר אינו גט בטל הוא מן התורה ומעתה הט אזנך ושמע ונעמיד דברי ר\"מ ז\"ל על מכונו ששנינו פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועכו\"ם עוד שנינו אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח ומייתי לה להאי משנה בתרייתא פ' התקבל ואסיקנא דבין הולכה והבאה בשליחותן שוין כאחד. עוד שנינו סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב) אלו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה ואמרינן בגמ' הא אשה כשרה לה אף הם כשרים לה א\"ר אשי זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ומקשינן נמי מהא דרב מנשיא סוף פ\"ב דיבמות אלמא הלכה קבועה היא, למדנו מלשון הכל דמתניתין ושאר המשניות והגמרא על תחלת הכשר זאת הפיסקא אשר כתב ר\"מ ז\"ל. עוד שנינו סוף פ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) המביא גט ממדינת הים כו' [מת הרגתיו וכו'] לא ישא את אשתו ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ולא אמרינן רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד וקי\"ל כרבא דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה אבל דדבריהם כשר לעדות אשה כמו שהוכחתי מדרב מנשיא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם בה' יבמות למדנו על פסקא ראשונה אשר כתב ר\"מ ז\"ל שהפסולים בעבירה מדברי תורה פסולים להבאת גט וכולה סוגיין דהתם ה\"נ מוכחא. ומ\"ש ואם הביאו ה\"ז פסול בד\"א בשנתקיים הגט כו' הוכיח כן מהא דגרסינן סוף פ\"ב דיבמות גמרא רישא דאותה משנה שכתבתי המביא גט ממדינת הים טעמא דממדינת הים דעליה קא סמכינן כלומר שאומר בפני נכתב ובפני נחתם ואפילו בא הבעל וערער לא חיישינן ליה כדאמרינן פ\"ק דגיטין אבל מארץ ישראל דלאו עליה סמכינן ישא את אשתו כלומר שאין אנו סומכין אלא על קיום הגט בחותמיו כדאיתא נמי התם פ\"ק דגיטין ור\"י אלפס ז\"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שכן הלכה וכן מוכח סוף פ\"ב דמתני' גמרא דאף הנשים שכתבתי דאקשינן והא תניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה ופרקינן אמר רב יוסף ל\"ק כאן בארץ כאן בחו\"ל בארץ דלאו אדיבורה דידה סמכינן מהימנא בחו\"ל דאדיבורה דידה קא סמכינן לא מהימנא אמר ליה אביי אדרבה איפכא מסתברא בארץ דאי אתי בעל ומערער משגחינן ביה דאיכא למימר לקלקולה קא מיכוונה לא מהימנא בחו\"ל דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה מהימנא ותניא כוותיה דאביי וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל ובזה עלו כל דבריו כהוגן בלא קושיא כלל כד מעיינת בהו שפיר:" + ], + [ + "היה השליח קטן עד וסופו בדעת. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "האשה שעשתה שליח עד משל בעלה. פ' התקבל (דף ס') :", + " וקטנה אינה עושה שליח וכו' עד שאינו בן דעת גמור. פרק התקבל ופרק האיש מקדש:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אין לו לא טעם ולא ריח וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו חדא שאם היה לטעם הזה עיקר היה לו להביאו בתלמוד ואני לא מצאתיו ועוד כי אע\"פ שיהיה סברא מ\"מ זיל בתר עיקר דמנא לן למימר מה אתם בני דעת בשלמא מה אתם בני ברית שאמר התלמוד ידענו שבאו בברית אנשים ונשים וטף ואשר איננו עמנו בסיני אלא בני דעת מנלן ובודאי גם הקטנים הנולדים והעתידים להולד וגם הגרים שעתידים להתגייר נצטוו בכך ואע\"פ שאין להם דעת אבל הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל טוב הוא ומצאתיו מפורש. ואתה דע לך עיקר הדין מפורש היא משנה פשוטה בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ה) דתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה לפיכך אם רצה הבעל לחזור יחזור שאין קטן עושה שליח ע\"כ. ובמס' קדושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ד) גמרא מתניתין דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה גרסינן בעא מיניה רבא מר\"נ נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה וכו' [ידה] כיד אביה דמיא מה אביה משוי שליח אף היא נמי משויא שליח או דילמא כחצר אביה דמיא ועד דמטי גיטא לידה לא מיגרשא ושקיל וטרי עלה ומסיק דפשיט ליה לרבא דידה כיד אביה דמיא הכי קא מיבעיא ליה מי אלימא [ידה] כיד אביה לשוויי איהי שליח או לא ופשטינן אין עושה שליח ואותבינן עלה מהאי משנה פרק התקבל שכתבתי קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ודייק מינה דוקא קטנה הא נערה ה\"ז גט ופריק לה הכא במאי עסקינן בשאין לה אב והדר שקלי וטרי עליה עד דאסקא חסורי מיחסרא והכי קתני קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה\"ז גט בד\"א בשאין לה אב אבל (אם) יש לה אב [אמר אביה צא וקבל לבתי גיטה ורוצה בעל לחזור לא] יחזור. ור\"י אלפס הביא המשנה בהל' גיטין כפשוטה אבל בה' קדושין גמרא מתני' דהאיש מקדש את בתו כשהיא נערה וגם בגיטין גמרא מתני' דנערה המאורסה היא ואביה מקבלין הביא הכל ופסק בזאת המסקנא וגם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בו הרבה ואין צורך להאריך בזה כאן. אך הנה עיניך רואות כי טעם ר\"מ ז\"ל מפורש במשנה גיטין ובגמרא קדושין. וגם פקח עיניך וראה חכמתו של ר\"מ ז\"ל שראה את הנולד כי יבא זמן שלא יתגלה טעם דברו ופי' בלשונו באורך הטעם דמס' קדושין דאע\"פ דחצרה קונה לה גיטה לגלות מקום מוצאו כמו שביארתי כמה פעמים והדין עמו דהא ודאי גם אקטנה שייך ההוא טעמא דהא מייתי לה עלה וזה מפורש ותלמוד ערוך:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "האשה שעשתה עד תתגרש ודאי. פרק התקבל:" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד שתחתיו הוא קם. פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) :", + " לפיכך אם נתנו השליח עד ספק מגורשת. פ\"ב דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל דברים בגו וכו': ואני אומר זה ביאור יפה הוא ומלמד זכות על ר\"מ ז\"ל אלא שהוא כתב בקצרה כפי מה שקיבל פ\"ב דגיטין (דף י\"ט) כפי מימרא דאמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא הני בי תרי דיהבי גיטא קמייהו צריכי למקרייה ואם באנו לפרשה צריכי לכתחלה הא דיעבד כשר קשיא לן מדאותבו עליה מהא דתניא ה\"ז גיטך נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר (לה) שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאסרה ואי אמרת צריכי למקרי לבתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי ופרקינן לא צריכא לבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קמ\"ל דא\"כ היה לו לתרץ הא לכתחלה הא דיעבד, וגם אין אנו יכולין לפרש שיהיה בטל לגמרי דהא אסיקנא קמ\"ל דמשמע קמ\"ל דכשר ואין אנו יכולין לפרש דכשר לכתחלה דהא פ' האשה רבה (דף נ\"א) ביבמות גמרא מתני' דנשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו גרסינן א\"ר ששת כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא הלכה מכלל דפליגי מאי הוה לה למעבד מאנס אנסה ושקיל וטרי עלה לאקשויי עד אמר רבא ת\"ש כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש והשובר מתחת ידי האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בהו אמאי (התם נמי) נימא מאי ה\"ל למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא והדר אמר רב אשי ת\"ש שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה אמאי נימא מאי הוה לה למעבד ופרקינן איבעי לה לאקרויי לגיטא ע\"כ. אלמא משמע מכל הני דהגט פסול ובטל לגמרי ותירצו בזה ר\"ת ור\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל תירוצין וחברו בו סברות מהם לפסול ומהם להכשיר ור\"מ ז\"ל סובר כי מאחר ששלוחו של אדם כמותו אין הפרש בין הבעל לשליח בענין זה ומאחר שסוגיות משונות ומוכיחות זו בהפך מזו ראוי לומר שהיא ספק מגורשת. ועוד דבההיא סוגיא דיבמות אסיקא רב פפא סבר למעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד א\"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא תניא הני מתנייתא א\"ל ולא שנינהו א\"ל אשינויי ליקו ולסמוך ע\"כ. אלמא מסמך לא סמכינן על הני שינויי למעבד עובדא ולאו אכשורי מכשרינן הלכך הויא לה ספק מגורשת וכבר ביאר פ\"י דין ספק מגורשת שלא תנשא ואם נשאת תצא והולד ממזר מפני שהיא ספק ערוה וכיון שגירש את אשתו בגט פסול או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה הרי זו מותרת לבעלה וא\"צ לחדש הנשואין ולברך ז' ברכות ולכתוב כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין עכ\"ל. וזהו דעת ר\"ת ז\"ל וזו הסכמה נכונה ומחוורא וכמלתא דאמימר גופה פסק פ\"א כברייתא דנטלתו וזרקתו לים ובקריאות כר\"ת ז\"ל בזאת המימרא דאמימר וכזאת המסקנא הוסיף לפסוק כאן ופ\"ה דה' שגגות ופי\"ג דהל' א\"ב:" + ], + [ + "עבר השליח ונתן הגט עד ה\"ז גט כשר. ריש פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "שליח שנטל עד אינו יכול לבטלה. פרק התקבל:", + " אע\"פ שחזר בתוך כדי דבור עד ה\"ז גט כשר. פרק יש נוחלין (דף קכ\"ט) וסוף מס' נדרים:" + ], + [ + "היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל\"ג) :", + " שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט\"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק\"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל\"ג) דגרסינן ת\"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב\"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א\"א לעלמא ואב\"א דכ\"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר\"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ\"פ ר\"י אלפס וכל המפרשים ז\"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש\"י ז\"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק\"ל כרבי ולכך בא הראב\"ד ז\"ל לחזק דברי ר\"מ ז\"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב\"ד ז\"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ\"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר\"י אלפס ז\"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:" + ], + [ + "היה מחזר ומבקש עד אפילו בפני שנים אחרים. פ' השולח (דף ל\"ג) :", + " שלח הגט ביד שנים עד בטל הגט. ריש פרק השולח (דף ל\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוורא וכו': ואני אומר כך מצאתי במקצת ספרי ההשגות ובספרים אחרים כתוב הא מחוורא שהרי וכו'. ולדעתי שהלשון הזה לא בכל הספרים ט\"ס הוא ולעולם לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל אלא כך כתב הא מיחוורא שהרי ק\"ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואומר וכו' וכך הוא שנויה פ' השולח (דף ל\"ג) דגרסינן ת\"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ושיילינן במאי קא מיפלגי ומהדרינן בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קא מיפלגי רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלו הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וניתבו רבן שמעון ב\"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי ושרו א\"א לעלמא ואב\"א דכ\"ע עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכו' עד דאיבעיא להו כולכם מהו ואתו למפשט מהא דאמר לשנים תנו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב\"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה ואסיקנא (אמר) רבא אמר ר\"נ הלכה כרבי בשתיהן ולפירוקא בתרא דברי הכל הוא דעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה וכ\"פ ר\"י אלפס וכל המפרשים ז\"ל ורובן פירשו אפילו לכתחלה כפירש\"י ז\"ל דאין כאן משום חשש ממזרים ולא משום תקנת עגונה הא קמן דכתבו שליחות הוא וק\"ל כרבי ולכך בא הראב\"ד ז\"ל לחזק דברי ר\"מ ז\"ל ולגלות טעמו ודעתו, ומי שלא ידע תורף ההלכה הזו ועומק פירושה (לא) הבין דברי הראב\"ד ז\"ל כפשוטן והעתיקן וטעה במכתבו ואם אולי כתב כן כמ\"ש בספרים היה לו פירוש אחר או גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי וגם חקרתי במה שהשיג על ר\"י אלפס ז\"ל במסכת גיטין ולא ראיתי שהשיגו בזה:" + ], + [ + "וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "וכן מי שאמר לשנים עד ואין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. בערכין פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א) ופרק חזקת הבתים (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "השולח גט ביד שליח עד יבטל בפירוש. פ' השולח (דף ל\"ב) :" + ], + [ + "מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "מי ששלח גט לאשתו עד ותנשא בו. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ב) ובקדושין פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "וכן המביא גט והניח הבעל עד קודם שיגיע הגט לידה וכו'. בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "הבעל ששלח גט לאשתו עד שליח קבלה. זה הדבר מפורש פרק אלמנה נזונית שלהי גמרא מתני' דאלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין ובסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ד) מקשי תלמודא להדיא אשה מכי מטי גיטא לידה איגרשה לה מכלל דפשיטא ליה לתלמודא הכי וגם בירושלמי פ\"ק דמציעא אמרה רבי ביסנא וכתבה ר\"י אלפס שם גמרא מתניתין דמציאת בנו ובתו כו' וגם הוא גילה דעתו שם ובסוף כתובות בהלכה משנה ראשונה:" + ] + ], + [ + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום עד הרי זו ספק מגורשת. מפורש הוא פ\"ק דגיטין (דף ט') :", + " לפיכך נשים שחזקתן עד שאר כל הנשים כשרות. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "המביא גט בארץ ישראל ונאנס עד השליח הראשון. פרק כל הגט (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט ממקום למקום כו' עד אין חוששין להם. פ\"ק דגיטין (דף ב') :" + ], + [ + "בא הבעל כו' ובפני נחתם. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) שם:" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "וכן שליח שהביא גט וכו' עד גט שכתבו בארץ ישראל וכו' עד ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ואפילו נתנו בארץ: ואני אומר כך מובן מתוך דברי ר\"מ ז\"ל ג\"כ וסדור לשונו כפי הבבלי הכולל פ\"ק דגיטין:", + " כתבו בחו\"ל וחתמו בארץ אצ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם. פ\"ק דגיטין (דף ד' וה') :" + ], + [ + "נכתב מקצת הגט כו' עד שזה כשר. ריש פ\"ב דגיטין (דף ט\"ו:) ומייתי לה פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "נכתב מקצת הגט כו' עד שזה כשר. ריש פ\"ב דגיטין (דף ט\"ו:) ומייתי לה פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "שנים שהביאו גט עד שאין שם גט. פרק קמא דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "בד\"א בזמן שהגט עד נתקיים בחותמיו. ריש פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "בד\"א בזמן שהגט עד נתקיים בחותמיו. ריש פ\"ב דגיטין (דף י\"ז) :" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד ואח\"כ ינתן לה. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "שליח שהביא גט עד ואח\"כ ינתן לה. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "הסומא אינו יכול כו' עד ונותנו לה. פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " וכן האשה שהביאה עד אפילו הן מאה. פ\"ק דגיטין:" + ], + [ + "האיש שנתן וכו' עד מערער. פ\"ק (דף ה') וסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " לפיכך נעמיד הגט וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "האיש שנתן וכו' עד מערער. פ\"ק (דף ה') וסוף פ\"ב דגיטין (דף כ\"ג) :", + " לפיכך נעמיד הגט וכו' עד סוף הפרק. הכל פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ] + ], + [ + [ + "המגרש על תנאי עד הגט לידה. פרק המגרש (דף פ\"ד) :", + " לפיכך יש לבעל עד או בעל מנת. פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי כו' עד מלשמש בפניהם. פ' קורדיקוס:", + " והדבר ידוע עד כמו שיתבאר בהל' אלו. פר' האומר (דף ס') :" + ], + [ + "כיצד מגרש אדם כו' עד ע\"מ כך וכך. פ' קורדיקוס (דף ע\"א) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "הרי זה גיטך על מנת שתנשאי וכו' עד אבל אמרו וכו' עד עברה ונשאת וכו' עד וצריכה גט משני. פרק המגרש (דף פ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בטל הגט וכו': ואני אומר הלכה זו מפורשת פ' המגרש (דף פ\"ד) דגרסינן התם ת\"ר הרי זה גיטך ע\"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ושיילינן מאי קאמר ומהדרינן במסקנא אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא גזירה שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה (זה לזה) לאחר לא תנשא דבעי קיומיה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא [ומשום גזירה לא מפקינן] ואם נשאת לאחר תצא דבעינן קיומיה לתנאה ותניא כותיה דרבא וכו' וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל ברייתא ופירוקא דרבא ותניא כוותיה להשמיענו שכן הלכה וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן העמידוה ופרשוה וכן נ\"ל דכיון דקתני ואם נשאת לאחר תצא הולד ממזר דכיון שלא נתקיים התנאי עדיין היא באישות הראשון והויא לה ערוה עד שיתקיים התנאי אלא שהצריכוה גט משני להחמיר עליה בכל הדרכים הואיל והיה בידה לתקן ולא תיקנה קנסוה רבנן וכדמשמע התם בשמעתין דנשאת ואח\"כ בא בעלה וכו' להדיא. ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל רואה אני שהתלמוד עצמו מתמיה כיוצא בו ממש ומתרץ אותו תירוץ יפה גבי פירוקא דמהדר ר\"נ לפרוקי דגרסינן אלא אר\"נ ה\"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה (זה לזה) ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן (לה) א\"ל רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעיא קיומיה לתנאה וכ\"ת אפשר דמינסבא (לאחר) היום ומיגרשה למחר ומקיימה לתנאה ולהך דפליגא עליה דרב יהודה קא מדמית לה דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר רב יהודה אמר אל יישן היום שמא יישן למחר ר\"נ אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם בדידיה קיימא (לקיומיה לתנאיה) דאי בעי (ליה) מבריז נפשיה בסלואתא ולא ניים (אלא) הכא בדידה קיימא לאיגרושי אלא אמר רבא וכו' כדלעיל למדנו מפורש תירוץ תימת הראב\"ד ז\"ל דכיון שאין בידה להתגרש מן האחר ולהנשא לאותו פלוני דילמא לא נסיב לה לא חשיב תקנה בענין זה ועמדה אצל זה באיסור אשת איש ולאיגרושי דקאמר לאו דוקא אלא לאיגרושי ולאינסובי קאמר ועיקר מילתא נקט וכן פירש ריב\"א ז\"ל והסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. ומה שאמר עוד דהכי איתא בירושלמי לא נשנית אלא לענין בעילה ועל דר\"א מתניא וליתא (לענין נשואין והכי איתא התם) א\"ר שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה א\"ל ר' מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה\"ז גיטך ע\"מ שתבעלי לפלוני בתחלה אסור הוא לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע אר\"י הלכה כר\"ש בן אלעזר היא דרשב\"א אמר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה ה\"ז גיטך ע\"כ. אלמא לא קיימא חדא דליתא לדר\"א ועוד דר\"י דחי לה ועוד דבעילה מצי לאשחודיה בזוזי כדלקמן אבל הכא לא מציא לאשחודיה וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל. ובזה עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ותלמוד ערוך כמ\"ש כמה פעמים בחבורי זה שלכך קראו משנה תורה ומי שהקשה לו דבר או תמה עליו יעיין במקום ההלכה הקבועה ולא ישתומם לסתור הפסק בעבור הקושיות כי גם רבותינו בעלי התוס' הקשו ברוב מזה ומזה ותירצו הכל בתוס' ואין לי צורך בזה החבור להאריך בם מן הטעמים שכתבתי כמה פעמים וידעתי כי משכיל על דבר ימצא טוב:" + ], + [ + "הרי זה גיטך והנייר שלי וכו' עד הרי זה גט ותתן. פ\"ב דגיטין (דף כ') ופ' קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "חקק הגט עד ישלים לה כתובתה. פ\"ב דגיטין:" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. פרק השולח:" + ], + [ + "כל המגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. פרק השולח:" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "הרי זה גיטך ע\"מ שתתני וכו' עד שתתן מדעתו. פ' בתרא דמס' ערכין (דף ל\"ב) ובקדושין פ' האומר (דף ס\"א) ובגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ד) :", + " חזר ואמר לה בתוך הל' יום וכו' עד נתנה מגורשת. פרק קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו זה וכו': ואני אומר שניהם כאחד טובים אלא הסופר שהעתיק הספר שראה הראב\"ד ז\"ל מחבור ר\"מ ז\"ל מעל וטעה שהיה לו להעתיק מת בתוך ל' הואיל ושלמו הל' יום ולא נתנה אינה מגורשת עכ\"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה מספרו בחתימת ידו והוא האמת ותלמוד ערוך בגיטין פרק קורדיקוס גמרא מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז והיא בעיא דבעא מיניה ר' אסי מר\"י ופשטוה הכי וכן הביאה ר\"י אלפס בהלכות להדיא כברייתא דתניא כוותיה דרב הונא ונמצא תרעומת שניהם על הסופר ולפי שבבא כל אחד מהן בפ\"ע בתלמוד חלקן כל בבא בפני עצמו וכן נכון לו וכבר כתבתי מנהגו בזה החבור ושאילו היה מסברתו כותבו היה אומר בפירוש ואני אומר או יראה וכיוצא באלו הלשונות:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ], + [ + "א\"ל ה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו. פרק קורדיקוס (דף ע\"ד) ופרק האומר (דף ס\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': ואני אומר שלא דקדק ר\"מ ז\"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך ע\"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה\"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע\"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס\"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע\"כ. וכתבו המפרשים ז\"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה\"ה דהוה מצי למימר א\"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר\"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א\"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק ע\"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא\"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה:" + ] + ], + [ + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "המגרש את אשתו לאחר זמן עד ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה. כל הדברים האלו סדר המחבר מן ההלכות האמורות בקידושין פרק האומר (דף ס') ובכתובות פרק הכותב ובגיטין פרק כל הגט ופ' קורדיקוס:" + ], + [ + "הרוצה לגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה. בגיטין פ' כל הגט (דף ל') ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "התנה עליה וכו' עד שאין רצונו לגרש. פ\"ק דיבמות ובגיטין פ' כל הגט:" + ], + [ + "התנה עליה שתתגרש כו' בד\"א בשהתנה ואמר כו' עד פסול אחר השלשים. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :", + " וכן האומר לאשה ה\"ז גיטך עד שמא פייס. פ' כל הגט (דף כ\"ט) ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי איני יודע מחילה זו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום דפרקא ר\"י ותניא כותיה ה\"ז גיטך כל זמן ויס\"ג ע\"מ שאעבור מכנגד פניך ל' יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה ה\"ז גט ולא תנשא לאחר עד שיעברו ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה ואקשינן וליחוש שמא פייס ופרקינן אמר רבה בר הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא פייסתי ויס\"ג שלא באתי ופר\"ח ז\"ל שמא פייס ובטל הגט ובשיטתו עמד הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל פירש בתשובה שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי וז\"ל, ודאי בכאן יש לחוש שאם התנה היא עליו שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי ובטל הגט ונמצאת אשת איש ונפיק מיניה חורבא אבל אם התנה הוא עליה שתתן לו מאתים זוז או שתשמש את אביו אם פייסה אותו ומחל לה התנאי הרי הגט קיים והרי היא מגורשת מאי איפכת להכי דניחוש לה ומאי חורבא נפיק מיניה הלכך ליכא למיחש ע\"כ לשון תשובתו, ובשטתו עמד ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה מקום למחילה זו יש לי לומר שאין לך מקום מחילה גדולה מזו שהיא מצטערת בעברו מכנגד פניה כדקי\"ל רוצה אשה בקב ותפלות מעשרה קבין ופרישות ומחלה לו צערה ודכוותה אמרינן בכתובות (דף ס\"א) גבי עונות שיוצאין ברשות שהיא מוחלת לו צערה ואף כי פניה פנים ממש כדר\"י ועלו דברי ר\"מ ז\"ל ואף כי רש\"י ור\"ת ז\"ל פירשו בענינים אחרים אני ליישב דברי ר\"מ ז\"ל באתי:" + ], + [ + "התנה עליה שתתגרש כו' בד\"א בשהתנה ואמר כו' עד פסול אחר השלשים. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :", + " וכן האומר לאשה ה\"ז גיטך עד שמא פייס. פ' כל הגט (דף כ\"ט) ופ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי איני יודע מחילה זו וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה פ' קורדיקוס גבי מתני' דה\"ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום דפרקא ר\"י ותניא כותיה ה\"ז גיטך כל זמן ויס\"ג ע\"מ שאעבור מכנגד פניך ל' יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה ה\"ז גט ולא תנשא לאחר עד שיעברו ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה ואקשינן וליחוש שמא פייס ופרקינן אמר רבה בר הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא פייסתי ויס\"ג שלא באתי ופר\"ח ז\"ל שמא פייס ובטל הגט ובשיטתו עמד הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל פירש בתשובה שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי וז\"ל, ודאי בכאן יש לחוש שאם התנה היא עליו שמא פייס אותה ומחלה לו התנאי ובטל הגט ונמצאת אשת איש ונפיק מיניה חורבא אבל אם התנה הוא עליה שתתן לו מאתים זוז או שתשמש את אביו אם פייסה אותו ומחל לה התנאי הרי הגט קיים והרי היא מגורשת מאי איפכת להכי דניחוש לה ומאי חורבא נפיק מיניה הלכך ליכא למיחש ע\"כ לשון תשובתו, ובשטתו עמד ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה מקום למחילה זו יש לי לומר שאין לך מקום מחילה גדולה מזו שהיא מצטערת בעברו מכנגד פניה כדקי\"ל רוצה אשה בקב ותפלות מעשרה קבין ופרישות ומחלה לו צערה ודכוותה אמרינן בכתובות (דף ס\"א) גבי עונות שיוצאין ברשות שהיא מוחלת לו צערה ואף כי פניה פנים ממש כדר\"י ועלו דברי ר\"מ ז\"ל ואף כי רש\"י ור\"ת ז\"ל פירשו בענינים אחרים אני ליישב דברי ר\"מ ז\"ל באתי:" + ], + [ + "ה\"ז גיטך מעכשיו וכו' ואם תם הזמן כו' עד מגורשת. פ' קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום וכו': ואני אומר גם בזה מחלוקת ישנה היא והלך ראב\"ד ז\"ל בשיטת פר\"ח ז\"ל בשמעתין דפ' קורדיקוס שנסחתי בסמוך דגרסינן עלה איכא דמתני לה אמתני' (ה\"ז גיטך) מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י\"ב חדש ומת בתוך י\"ב חדש ה\"ז גט ואקשינן וליחוש שמא פייס ויס\"ג שמא בא ופרקינן אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי ואמרינן מאן דמתני לה אמתני' כ\"ש אברייתא ומאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' לא (אם לא באתי קתני) והא לא אתא ע\"כ. ופירשו דבין אמתני' ובין אברייתא שייך למימר פיוס וביאה לכל הנוסחאות שבספרים אלא דנקט כדשייך בתרוייהו בהא חדא ובהא חדא ופסקו כאיכא דמתני לה דאיכא דאמרי הוא ועוד דבשל תורה הלך אחר המחמיר הלכך אפילו אמר לה אם לא באתי מכאן ועד י\"ב חדש ולא נודע שבא בתוך י\"ב אפ\"ה חוששין שמא בא בצנעה ולא הרגיש אדם בו אבל ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו ז\"ל וכמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל בתשובה וכדמשמע בהלכותיו ופסקו כמאן דקתני לה אברייתא דכיון שהיה הולך ובא קרוב הדבר שנתפייס ובטל התנאי בחשאי ובצנעה משא\"כ במתני' דרוב בני אדם אין באין בחשאי ובצנעה וגורסין גבי מתני' וניחוש שמא בא ולגבי ברייתא שמא פייס ואומר שזהו הלשון האחרון באיכא דאמרי דמאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' לא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " מת בתוך י\"ב חדש עד כשיתקיים התנאי. פ' קורדיקוס:" + ], + [ + "בריא שהתנה שיהא זה גט אם מת או חולה וכו' אמר לה ה\"ז גיטך כו' עד תהיה מגורשת. פ' קורדיקוס (דף ע\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי גם זה מגורשת הוא פ' קורדיקוס גבי מתני' דתנן זה גיטך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי ה\"ז גט מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת ושקלינן וטרינן בגמ' על לשון אם מתי ברישא דמתני' ואוקמה אביי אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמר לה מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר לה מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי והדר גרסינן להדא פיסקא גופא וא\"ר הונא עלה בגמרא ואם מתה חולצת ואקשינן והא לא אמר כלום קתני ופריק לא אמר כלום דאסירא לעלמא וליבם נמי אסירא והדר אקשינן והא מדסיפא חולצת מכלל רישא יבומי נמי מייבמא ופרקינן מתני' כרבנן ורב הונא דאמר כר' יוסי ואקשינן אי ר' יוסי חליצה נמי לא תבעי ותרצינן מספקא ליה לרב הונא אי הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי ומי מספקא ליה והא רבה וכו' ושקלי וטרי עלה טובא עד דאסיקנא רבה פשיטא ליה לרב הונא מספקא ליה ואב\"א כו' עד איכא דמתני לה אסיפא זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום א\"ר הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ואקשינן פשיטא מדסיפא לרבנן חולצת רישא נמי לר' יוסי חולצת ומשנינן מהו דתימא ר' יוסי בהא כרבי ס\"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה נמי לא תבעי קמ\"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי כו' עד רבי מאי היא דתניא (ה\"ז גיטך) מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט. ועתה אחרי שהצעתי לך בקצרה סוגית הגמרא הבן כי ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כולה בר ממלתיה דאביי להשמיענו שאינה הלכה כלל לדרב הונא ולא לדרבי יוסי אלא דאביי איתא ופסק לה כן בסוף פירקין הלכה כרבנן דר' יוסי והראב\"ד ז\"ל השיגו בזה והצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך וכן נ\"ל עיקר חדא דללישנא קמא אסיקנא מלתא דרב הונא גופא בספיקא ואע\"פ דרבא פשיט ליה לאו אהכי אמרה אלא אהרי זה גיטך אם מתי ושאני מת ועוד דהא ק\"ל כלישנא בתרא דמתני לה אסיפא וממילא אבטיל לישנא קמא ודרב יוסי ואף לההוא לישנא בתרא אית לן למפסק כחכמים דהוו רבים ועוד דהא רבי פליג עליה בהדדי וקי\"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דאע\"ג דללישנא קמא משמע מלישנא דתלמודא ורב הונא ס\"ל כר' יוסי מ\"מ ללישנא בתרא לא משמע הכי דקאמר אמר רב הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ומינה אבל לרבנן לא וקי\"ל כרבנן דלא שביק רב הונא רבים וקאי כיחידאה ולפרושי לחוד הוא דאתא רב הונא ור\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו כמו שמוכיח לשונו בפסק שאחר זה וסמך על אלו הראיות והטעמים ועל מ\"ש הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך:" + ], + [ + "בריא שהתנה שיהא זה גט אם מת או חולה וכו' אמר לה ה\"ז גיטך כו' עד תהיה מגורשת. פ' קורדיקוס (דף ע\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה אינו כלום וכו': ואני אומר כי גם זה מגורשת הוא פ' קורדיקוס גבי מתני' דתנן זה גיטך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי ה\"ז גט מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת ושקלינן וטרינן בגמ' על לשון אם מתי ברישא דמתני' ואוקמה אביי אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמר לה מהיום כמאן דאמר לה מעכשיו דמי לא אמר לה מהיום כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי והדר גרסינן להדא פיסקא גופא וא\"ר הונא עלה בגמרא ואם מתה חולצת ואקשינן והא לא אמר כלום קתני ופריק לא אמר כלום דאסירא לעלמא וליבם נמי אסירא והדר אקשינן והא מדסיפא חולצת מכלל רישא יבומי נמי מייבמא ופרקינן מתני' כרבנן ורב הונא דאמר כר' יוסי ואקשינן אי ר' יוסי חליצה נמי לא תבעי ותרצינן מספקא ליה לרב הונא אי הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי ומי מספקא ליה והא רבה וכו' ושקלי וטרי עלה טובא עד דאסיקנא רבה פשיטא ליה לרב הונא מספקא ליה ואב\"א כו' עד איכא דמתני לה אסיפא זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום א\"ר הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ואקשינן פשיטא מדסיפא לרבנן חולצת רישא נמי לר' יוסי חולצת ומשנינן מהו דתימא ר' יוסי בהא כרבי ס\"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה נמי לא תבעי קמ\"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי כו' עד רבי מאי היא דתניא (ה\"ז גיטך) מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט. ועתה אחרי שהצעתי לך בקצרה סוגית הגמרא הבן כי ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כולה בר ממלתיה דאביי להשמיענו שאינה הלכה כלל לדרב הונא ולא לדרבי יוסי אלא דאביי איתא ופסק לה כן בסוף פירקין הלכה כרבנן דר' יוסי והראב\"ד ז\"ל השיגו בזה והצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך וכן נ\"ל עיקר חדא דללישנא קמא אסיקנא מלתא דרב הונא גופא בספיקא ואע\"פ דרבא פשיט ליה לאו אהכי אמרה אלא אהרי זה גיטך אם מתי ושאני מת ועוד דהא ק\"ל כלישנא בתרא דמתני לה אסיפא וממילא אבטיל לישנא קמא ודרב יוסי ואף לההוא לישנא בתרא אית לן למפסק כחכמים דהוו רבים ועוד דהא רבי פליג עליה בהדדי וקי\"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דאע\"ג דללישנא קמא משמע מלישנא דתלמודא ורב הונא ס\"ל כר' יוסי מ\"מ ללישנא בתרא לא משמע הכי דקאמר אמר רב הונא ולדברי ר' יוסי חולצת ומינה אבל לרבנן לא וקי\"ל כרבנן דלא שביק רב הונא רבים וקאי כיחידאה ולפרושי לחוד הוא דאתא רב הונא ור\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו כמו שמוכיח לשונו בפסק שאחר זה וסמך על אלו הראיות והטעמים ועל מ\"ש הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו באורך:" + ], + [ + "אמר לה ה\"ז גטיך עד שאין גט לאחר מיתה. זהו כלשון ר\"י אלפס ז\"ל שכתב בהלכות על פיסקא דסיפא דמתניתין דקתני מהיום ולאחר מיתה כו' מספקא ליה אי תנאה הוי אי חזרה הוי הלכך חולצת ולא מתיבמת עכ\"ל:" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "ה\"ז גיטך לכשתצא חמה כו' עד והוא שיגיע גט לידה קודם מיתה. הכל פ' קורדיקוס (דף ע\"ו) :" + ], + [ + "בעל שנתן גט לאחד עד הואיל וזכה לה בו אחר. ביבמות פ' האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעדים לאחר י\"ב חדש עד אחר שנתייחד עמה אינו גט. פ' קורדיקוס (דף ע\"ו ע\"ז) :" + ], + [ + "אמר לעשרה כתבו גט לאשתי כו' עד במעמד כולן. פ\"ב דגיטין (דף י\"ח) ושלהי פרק התקבל (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "אמר להם כלכם חתומו וכו' עד שעדי מסירה הם העיקר. פ\"ב דגיטין:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שיש כאן שבוש ואולי יאמר וכו': ואני אומר בודאי כך מוכיח לשונו ולשון הגמרא דפרק המביא תניין (דף י\"ח) גמרא מתניתין דנכתב ביום ונחתם בלילה ואין בזה ספק. והפנים שכתב הראב\"ד ז\"ל הם ריש פ' גט פשוט (דף פ\"א) ובגיטין שלהי פ' הזורק ובתוספתא דפרק בתרא דגיטין ואין לו להאריך בחבור הזה בו שאינה זאת הכונה והדברים עתיקים חקוקים בשיטות אלו הפרקים:" + ], + [ + "תקנו חכמים כו' עד חתמו גט לאשתי. שילהי פ' התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "ולמה אמרו חכמים עד ועדים לא נתקיים התנאי. פ\"ק דגיטין (דף י') גמרא מתני' דכל הגט:" + ], + [ + "אמר לשלשה שנים מכם עד שליח הבן במקום האב. פ' התקבל (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמר לשנים כתבו וחתמו ותנו לפלוני כו' ורבותי הורו כו' עד בנוסחאות שלהם. זה הדין מפורש ס\"פ התקבל (דף ס\"ו) בשמעתא דאומר אמרו וגם פרק הזהב מייתי לה גמרא מתני' דה' חומשין וגם פרק כל הגט (דף כ\"ט) גבי שמעתין דקפחותא דתלתא סבי ועובדא דקא מייתי עלה וסוגיא דשמעתא:" + ], + [ + "אמר לסופר כו' עד הרי זו מגורשת. ריש גיטין (דף ב') :" + ], + [ + "האומר לשליח עד מראה מקום הוא לו. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ה) ובקדושין פרק האומר:" + ], + [ + "וכן האשה עד למקום אחר כשרה. פרק התקבל:" + ], + [ + "האומר לשלוחו כו' עד סוף הפרק. פ' התקבל (דף ס\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "כל מקום שאמרנו עד והולד ממזר. בגיטין פ' התקבל (דף ס\"ו) ופרק הזורק (דף פ') :", + " ואם היה בעלה כהן וכו' וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה מדבריהם. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) ופ' קורדיקוס:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בדבר זה וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא באמת לגבי כל הדרכים האלו בה ביבמות פרק האשה רבה ובגיטין פרק קורדיקוס כי רש\"י ובעלי שיטתו כשיטת ר\"מ ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל חלקו עליו ורבים אחרים מחלקים באלו החלוקים שחילק הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "וכל מקום שאמרנו בחבור זה עד תחת בעלה. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :", + " ואם א\"א עד לעז על בניו. פ\"ק דגיטין (דף ה') :" + ], + [ + "וכל מקום שאמרנו עד גירושין גמורין. פרק התקבל (דף ס\"ג) ופ' אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "כל מי שנשאת בגט בטל כו' עד על שניהם עולמית. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "כל מי שנשאת בגט בטל כו' עד על שניהם עולמית. בגיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "הרי שנתקדשה כו' עד ולא נתקיים. בגיטין פרק המגרש וביבמות פרק האשה רבה (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "ואין לה כתובה כו' עד הולד ממזר מדבריהם. פ' האשה רבה (דף פ\"ט) ובירושלמי:", + " גירשה השני כו' עד ולא מן הכתובה. בגיטין פ' הזורק (דף ע\"ט פ') :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "וכן הדין וכו' עד הדרכים האלו בה. בגיטין פרק הזורק וביבמות פרק האשה רבה:", + " וכן אם קדש אשה כו' עד אחות גרושתו. פרק האשה רבה (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כתב הסופר וטעה כו' עד בעלה השני. עיקר הדין משנה פ' הזורק (דף פ') ותקנתא דחוזר ונותנו לה פסק כר\"ש בן אלעזר משום דסתם לן תנא דמתני' דכנסי שט\"ח זה כו' כותיה בההוא פירקא ומייתי לה נמי בפירקא קמא בשמעתין דבפני כמה נותנו לה וכל כמה דאפשר לתקוני מתקנינן:" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המוציא את אשתו עד ויתקרב לחליצה. בגיטין פרק השולח (דף מ\"ה) ובפ\"ב דיבמות (דף כ\"ה) :" + ], + [ + "המגרש את אשתו וכו' עד וצריכה ממנו גט שני. בגיטין פ' הזורק (דף פ\"א) וביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "נתייחד עמה בפני עדים וכו' עד שהרי אין לבו גס בה. בקדושין פרק האומר ובגיטין פרק הזורק (דף פ\"א) :" + ], + [ + "הורו מקצת הגאונים וכו' ויש מהן שהורה וכו' עד שיודע בודאי שנשתחררה או שנתגיירה: כתב הראב\"ד ז\"ל בכותי ודאי הוא כדבריו וכו': ואני אומר דברי פי חכם חן כי דקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו שהרחיק הדברים מדרכי ההוראה כאשר נאמרו ההלכות בגיטין פרק הזורק ובקדושין פרק האומר כמו שהזכיר ר\"מ ז\"ל ברמז לשונו ובמה שאמרו אמרו, ואם להשוות הדבר רצו רואה אני קושיא גדולה במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין שאמרו כותית גזרו עליה משום נשג\"ז כי הזיי\"ן היא זונה ואם אין אדם עושה בעילת זנות הלכה לה גזירת זונה ממנה ובהסכמת הראב\"ד ז\"ל ג\"כ שהסכים, ושאר הדברים שאמר באמת כי סברא היא והדעת נוטה בכך אבל מדרכי ההוראה דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "מי שהוחזקה אשת איש וכו' עד וקול התירה. פרק המגרש (דף פ\"ח) :
כתב הראב\"ד לא נראה כן בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל משום דתנן פרק המגרש יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא תהא שם אמתלא איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קדושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא ושקלי עלה בגמ' ואסקה רב אסי דה\"ק יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת מ\"ט (הרי) קול ושוברו עמו ופירש\"י ז\"ל האי קול דמגורשת ארישא קאי אשה פנויה שיצא עליה קול מקודשת חיישינן לה ואסורה לינשא אלא לאותו האיש חזר ויצא עליה קול מגורשת שגירשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו הרי זו מגורשת ומותרת לכל אדם מ\"ט הרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו עכ\"ל. ועל פיסקא דאמתלא דמתני' גרסי' בגמ' אמר רבה בר רב הונא אמתלא שאמרו אפי' מכאן עד י' ימים רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין לאמתלא ושלא במקום אמתלא אין חוששין (לה) וקי\"ל כותיה דרב זביד דהא ר\"י דחה לדרבה בר רב הונא לעיל דגרסינן אמר רבה בר בר חנה אמר ר\"י לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ויס\"ג ובני אדם נכנסין ויוצאין (ואומר נתקדשה פלונית היום) אמרו דבר זהו קול הוא לא אמרו דבר זהו אמתלא ואתמהינן לא אמרו והא לא אמרו ולא כלום ומהדרינן לאפוקי מדרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפילו מכאן ועד י' ימים קמ\"ל לא אמרו הוא דהויא אמתלא הא אמרו לא הויא אמתלא ופירש\"י ז\"ל לא גמרו את הדבר להוציא (את) הקול מקויים ומסויים אלא הוציאו שובר עם הקול כגון נתקדשה פלונית בספק הוא דהוי אמתלא (אבל אמרו דבר מקויים ומסויים תו לא מהניא אמתלא ע\"כ פי') אבל אם גמרו את הדבר ואמרו מקודשת היא ואחר שיצא הקול הוסיפו אמתלא אינה כלום וחשב הראב\"ד ז\"ל לומר כי האמתלא והשובר דבר אחד הם ובין אגירושין ובין אקדושין קיימי וכדפריק רב זביד למתני' כי אותביה רב פפא מדקתני ובלבד שלא תהא שם אמתלא ואהדר ליה במקום אמתלא קאמר וכמו שפירש\"י ז\"ל דארישא קאי שאם אמרו מקודשת חוששין לה ואפי' יצא קול נמי שגירשה על תנאי אין כאן שובר כיון שאמרו שהיו גירושין על תנאי ולדבריו הא דתלו לקמן בההיא שמעתא בקטן ובפחות משוה פרוטה היינו כשנמצא הדבר כן אין חוששין וסומכין על אמתת הענין אבל מן הסתם מבטלין את הקול אלא בקול שאין שם אמתלא ור\"מ ז\"ל העמיק ודקדק יפה לשון התלמוד כי שוברו הוא קול ההיתר כמו קול האיסור והוא כמו טוט אסר וטוט שרי ושייך בגירושין דפנויה בלחוד וכפירש\"י ז\"ל ואמתלא הוא על תנאי או ספק וכמו פ\"ט מהלכות אישות וכדי שלא יאריך בלשונו כתב כמו שביארנו פ\"ט דהלכות אישות ואקדושין בלבד קאי ויש לי בו טעם וגם מצאתי שכתבו מורי רשב\"א ז\"ל בנמוקין שלו משום דדוקא באמתלא כגון שאומר נתקדשה אלא שעל תנאי היה בכי הא הוא דבעינן שיצא שוברו עמו אבל ביצא עליה קול שנתגרשה דעכשיו אין קול זה מבטל הקול ואיתיה להאי ואיתיה להאי דלבתר שנתקדשה קדושין גמורין אומר שנתגרשה ג\"כ גירושין גמורין בכי האי אפילו מכאן ועד י' ימים וזה טעם נכון וברור וכן מוכחא כל הסוגיא בעיני כי לאחר תירוץ רב אשי על משנתנו דהרי קול ושוברו עמו הפסיק מזה הענין והתחיל במימרא דאמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר ושקיל וטרי כולה סוגין טובא בעניני קדושין בלחוד ועלייהו קא מוקים טעמי דאמתלא אבל אגירושין לא הוזכר לשון אמתלא כלל לשון שובר וכמו שנזהר ר\"מ ז\"ל בלשונו וכתב פ\"ט דהלכות אישות בפירוש אמתלא מבואר יפה בחלוקיו ובפרק זה בלשון קול בלבד בדקדוק יפה וכמ\"ש ועוד דאם איתא דדינא דקדושין וגירושין בחדא מחתא מחתינהו אמאי פלגינהו רב אשי באוקמתיה לכללינהו בחדא מקודשת ומגורשת אלא ודאי ש\"מ טובא איכא בינייהו והא דמהדר תלמודא על פסקא דתני במתני' ובלבד שלא תהא שם אמתלא בפלוגתא דרבה בר רב הונא ורב זביד ופסקנו בה כרב זביד וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל מן הטעם שכתבתי אשר משם השגת הראב\"ד ז\"ל כבר פירשה רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל וכתב דקול דרב אשי לאו ארישא קאי דאפילו יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת על תנאי ודאי מבטלין לקלא דקול ושוברו הוא מימר אמרי נתקיים התנאי והרי היא מגורשת וכדאמרינן לקמן בההיא שמעתא מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי ולא הוו בהו שוה פרוטה וכן מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי וקדושי קטן הם אלמא לא חשו חכמים לקלא אלא כשאין שוברו עמו כלל ומשום לעז משפחות אבל כל היכא דאיכא למימר דלא טעו בה אינשי למימר דמדינא שריוה רבנן חוששין לאותו קול אלא מתני' הכי קתני הרי זו מקודשת ומגורשת אסורה לכהן ואימתי חשו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל בקול שיש שם אמתלא כגון שהוציאו קול על תנאי ואח\"כ מת בעלה אין חוששין לאותו קול ע\"כ. ובזה העמיד דברי ר\"מ ז\"ל על נכון. ולפי מה שאני אמרתי אין צורך לכל זה הפלפול ולדחוק פי' השמועה אלא להעמידה בכל ענין וכפירש\"י ז\"ל וללכת בה בדרך הרחבה בשובה ונחת וסוגיא מוכחת ודרכיו נכוחים:" + ], + [ + "לא ישא אדם אשה עד אם שנאה ישלחנה. פרק המגרש (דף צ') :" + ], + [ + "אשה רעה בדעותיה וכו' עד ויצא מדון. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ג) :", + " ואשה שנתגרשה וכו' עד לתוך ביתו. פ\"ק דסוטה:" + ], + [ + "מי שנתחרשה אשתו ה\"ז מגרשה בגט ותהיה גרושה. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ג) ובגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) :", + " אבל אם נשתטית אינו מוציאה וכו' עד שתבריא ודבר זה תקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי וכו' עד ואינו חייב לרפאותה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם בת רפואה היא וכו': ואני אומר תמה אני שהרי דבר זה תלמוד ערוך הוא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתני' דנשבית חייב לפדותה וכו' לקתה חייב לרפאותה דגרסינן בברייתא אמר רשב\"ג רפואה שיש לה קצבה נתרפאת מכתובתה ורפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות וכבר כתב זה ר\"מ ז\"ל פי\"ח דהלכות אישות והא ודאי שטות רפואה שאין לה קצבה היא ועוד דלא גרע מהא דאמר ר\"י בההיא שמעתא עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה ועוד דחולי ארוך הוא לפחות וכבר כתב זה ר\"מ ז\"ל פי\"ד דהלכות אישות דחולי ארוך מגרשה ונותן לה כתובתה וכי הא דגרסינן בשמעתין דלקתה שהזכרתיו קריביה דר\"י הות ליה איתת אבא דהוה צריכה רפואה כל יומא וכו' ועל כן בזאת הואיל ונשתטית אין אדם דר עם נחש בכפיפה וראוי להוציאה אלא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאיתא פרק חרש ופרק קורדיקוס ועל כן אין לה מתנאי כתובה שהן תקנת חכמים שהם אמרו והם אמרו ומן הדין מעתה שלא יהיה חייב לה לרפואתה וכ\"כ רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כי מאחר שאין אדם דר עם נחש בכפיפה לא קיימה קמיה ומש\"ה לא תקינו רבנן כתובה לשוטה ונמצא דעת ר\"מ ז\"ל נכון:", + " ולא לפדותה וכו' עד ולהטפל בה. פרק חרש (דף קי\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיודעת לשמור גיטה עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שהמקרא לא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל לשון ר\"מ ז\"ל שכתב זאת הפיסקא ותקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי אינה יכולה לשמור את עצמה עד סוף הפרק כמו שהעתקתי לשונו בסמוך והוא תלמוד ערוך פרק חרש דתנן נשתטית לא יוציא וגרסינן עלה בגמרא (יבמות דף קי\"ג) א\"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר ושיילינן היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא שאינה יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת בתמיה והא אמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאה זו שאין לה יד לגרש עצמה ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת ופרקינן לא צריכא דיודעת לשמור (את) גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ע\"כ. הנה עיניך רואות שזאת המסקנא כר\"מ ז\"ל לפי שאינה יודעת לשמור את עצמה וענין אם עבר וגירשה שלא נזכר בבבלי עם מה שהשיג הראב\"ד ז\"ל בענין שמירת הגט מצאתיו מפורש בירושלמי דיבמות פרק חרש דגרסינן נשתטית לא יוציא דבי רבי ינאי אמרי משום גרירא רבי זעירא ור' אילא תרויהון אמרין שאינה יכולה לשמור את גיטה רבי נחמיה בר מר עוקבן בריה דרב יוסף אמר תלתא עבר וגירש מאן דאמר משום גרירא גירש ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור גיטה אסור יש לה בן ואב מאן דאמר מפני גרירא אסור ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה [הרי יש לה אב ויכולה לשמור את גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מאן דאמר משום גרירא אסור ומ\"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה] יש לה עתים שיכולה לשמור גיטה ע\"כ. ופי' גרירא שהיא נגררת אחר המנאפים ומזנה והיא בירושלמי כלשון הפקר של לשון הבבלי. והנך רואה בעיניך שהתלמוד פוסק כן שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן פסק ר\"י אלפס וכל המפרשים נ\"ע כדברי רבי ינאי דירושלמי ואליבא דידיה אמרינן להדיא שאם עבר וגירש גירש שאינה יכולה לשמור גיטה ואע\"פ שנראה שמוחלפת שיטתו דבי רבי ינאי דירושלמי מן הבבלי אין חשש כי כן מצינו רבות וגם כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כך פירשו שמועתנו דלכתחלה בכל ענין כי אע\"פ שיודעת לשמור את גיטה לא תצא משום גזירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן נראה פרק התקבל גמרא מתני' דנערה המאורסה ואיזו היא קטנה היודעת לשמור את גיטה כל שמשמרת את גיטה ודבר אחר ושיילינן מאי קאמר אמר רבי יוחנן ה\"ק כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה מתקיף לה רב הונא בר מנוח הא שוטה בעלמא היא כלומר ופחותה היא מן הקטנה דאע\"פ שיכולה לשמור גיטה אינה מתגרשת לכתחלה אלמא פשיטא להו דלאו בשמירה תליא מילתא. ואיני יכול לומר שרבינו הראב\"ד ז\"ל לא ראה הירושלמי הזה כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך לכך אמרתי שהמקרא לא השמיע לאזניו שיתן לבו גם לזאת:" + ] + ], + [ + [ + "אין נושאין את הקטנה עד הרי זו ממאנת. ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "החרשת שנשואיה וכו' עד מלנשאה. פרק הניזקין (דף נ\"ה) :" + ], + [ + "ממאנת היא הקטנה וכו' עד יש לה מיאון. ביבמות פרק בית שמאי ופ\"ו דעדיות:", + " וקטנה שלא מיאנה עד וכו' הן הן מיאוניה. ביבמות פרק בית שמאי:" + ], + [ + "עד מתי הבת ממאנת וכו' עד שתהיה איילונית. במס' נדה פ' בא סימן (דף נ\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות פרק המדיר:", + " בד\"א בשלא בא עד כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת. פ' בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ואינה צריכה בדיקה עד צריכה גט מספק. פרק יוצא דופן (דף מ\"ו) ופ' בא סימן:", + " ואם מיאנה אחר שנבדקה עד משניהם. זה מכלל כל הדרכים האלו בה:" + ], + [ + "עד מתי הבת ממאנת וכו' עד שתהיה איילונית. במס' נדה פ' בא סימן (דף נ\"ב) והביאה ר\"י אלפס בהלכות פרק המדיר:", + " בד\"א בשלא בא עד כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת. פ' בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ואינה צריכה בדיקה עד צריכה גט מספק. פרק יוצא דופן (דף מ\"ו) ופ' בא סימן:", + " ואם מיאנה אחר שנבדקה עד משניהם. זה מכלל כל הדרכים האלו בה:" + ], + [ + "קטנה שלא מיאנה וכו' עד מדברי סופרים. ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"י) ובכתובות פרק המדיר (דף ע\"א) :", + " לפיכך אם עמדה ונתקדשה עד הולד ממזר. ביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "אי זו היא קטנה וכו' עד ופחותה מבת שש אפי' יודעת לשמור אינה צריכה מיאון. פרק התקבל (דף ס\"ו) :", + " ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון. פרק התקבל ופרק ב\"ש וסוף חולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבתי בהלכות קדושין וכו': ואני אומר אם על הדעת שכתב פ\"א ופ\"ב דהלכות אישות הוא אומר גם אני זכיתיו שם ואם על הלכות קדושין שלו הוא אומר אני לא באתי לסתור אלא לבנות אבל אודיע כי דעת ר\"מ ז\"ל כדעת ר\"י אלפס ז\"ל פרק התקבל בשמעתין דפעוטות שפסק כרבה וביבמות פרק ב\"ש שפסק כשמואל וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל ורבו דעות אחרות להעמיק בדעתו והר\"ז הלוי ז\"ל בספר המאור במס' יבמות האריך בו וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים ועוד יש לי להביא ראיה מסוף פ\"ק דמסכת חולין (דף כ\"ו) דגרסינן גמ' מתני' כ\"מ שיש חליצה אין מיאון א\"ר יהודה זו דברי ר\"מ אבל חכ\"א יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר\"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן וקי\"ל דר\"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דתלמודא תני לה בלשון חכמים ואתה המעיין אם תרצה להעמיק ולראות דעת ר\"מ ז\"ל על נכון תעיין בגמ' בפרקין שרמזתי לך ובמ\"ש ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות אישות ופי\"א דהלכות גירושין ופ\"א דהלכות חליצה ויבום ותתבונן בם:", + " וכל מי שהשיאה וכו' עד אלא כמעשה ב\"ד. פרק ב\"ש ביבמות (דף ק\"ז ק\"ח) :" + ], + [ + "השנים שממאנת כו' עד אע\"פ שאינן מכירין. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וכבר נהגו כל ישראל עד ולראיה ברורה. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "השנים שממאנת כו' עד אע\"פ שאינן מכירין. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וכבר נהגו כל ישראל עד ולראיה ברורה. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "המגרש את אשתו כו' עד על בעלה לחזור לו. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ובמס' קדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) ובסוטה בכמה מקומות:" + ], + [ + "המגרש את אשתו כו' עד על בעלה לחזור לו. פ\"ק דיבמות (דף י\"א) ובמס' קדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ז) ובסוטה בכמה מקומות:" + ], + [ + "ובכלל לאו זה כו' עד יוציא בגט. פ\"ק דיבמות שם בשנים וג' מקומות ופ\"א ופ\"ב בכתובות ופ\"ק דסוטה (דף ב') ופ' מי שקינא וכמה מקומות בתלמוד דרשינן והיא לא נתפשה:" + ], + [ + "חרש שגירש ברמיזה כו' אבל אשתו של פקח עד לבעלה הפקח. ירושלמי ריש פרק חרש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי כן בירושלמי וכו': ואני אומר גם בגירסת הירושלמי שלנו כך היתה כתובה ריש פרק חרש דגרסי' התם ר' אלעזר שאל לר\"י אשתו של חרש ושל שוטה אמר ליה אפי' אשם תלוי אין בה בא אחר וקדשה תפסי בה קדושין גירש מותרת לינשא לראשון הדא היא דתני ר' חייא אשתו של חרש שגירשה חרש והלכה ונשאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אשתו של פקח שגרשה הפקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה ע\"כ. והגהנו אותה על פיו של לשון ר\"מ ז\"ל כי סמכנו על קבלתו ועוד שמצאנו באותו הספר טעיות אחרות הנראות לעין ועוד דאם כן אמאי פלגינהו בתרי בבי חדא בבא מצי למתנינהו דהא חדא דינא אינון ובחדא מחתא ניחתינהו ועוד דהא גרסינן בתרה לאלתר אשתו של פיקח שהלך לו בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונשאת לחרש ובא הפקח אח\"כ הוו סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפקח אמרו עוד היא באלין קנסייא ע\"כ. למדנו מזה דהוו סברין מימר דומיא דסיפא דרישא עד שחזרו לומר שגם היא שקנסוה דכל הדברים האלו בה שלא חילקו ביניהן במס' יבמות פרק האשה קמא. אלא ודאי הגרסא הנכונה כך היא אשתו של פקח שגרשה פקח והלכה ונשאת לחרש או לפקח אין אני קורא בה לא יוכל כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל שהוא מקובל אמתת הגרסא והפירושים ואילו היה מחלוקת בין הספרים והסופרים הוא היה מפרש אותו כמנהגו הטוב בכל המקומות אלא ודאי וברור הוא ט\"ס הוא בספרינו ובספר שראה הראב\"ד ז\"ל. ומ\"ש שכן נראה לפי מה שאמרו בחרש שגירש ר\"ל מ\"ש פ\"ד דהלכות אישות וכבר ביארתי גם אני שם בס\"ד וביררתי בראיות ברורות כי אותיות מחכימות ודברי ר\"מ ז\"ל מיושרות:" + ], + [ + "הממאנת עד פסלה מן הכהונה. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ח) ובכתובות פרק אלמנה נזונת (דף ק\"ד) :", + " ואם נשאת לאחר וגירשה כו' עד ומותרת לחזור לו. ביבמות פ\"ק שם (דף י\"ב) ופ' ב\"ש:", + " אבל המגרש את הקטנה עד מן האחרון במיאון. פרק ב\"ש:" + ], + [ + "הממאנת ביבם עד מותרת לאחיו. ביבמות פ\"ק (דף י\"ב) ופרק ב\"ש (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל אשה שנתגרשה כו' עד לזרעו של אחרון. ביבמות פרק החולץ (דף מ\"א) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ומיום כתיבת הגט כו' עד משכתבו לה. פ\"ב דגיטין (דף י\"ח) :" + ], + [ + "וגזירת חכמים כו' עד צריכות להמתין צ' יום. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ב) ובכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובירושלמי:" + ], + [ + "שפחה שנשתחררה וגיורת כו' עד שלא בקדושה. ביבמות פרק החולץ ופ' ד' אחין (דף ל\"ד ל\"ה) :", + " וכן יפת תואר עד מכלל הצ'. פרק החולץ בשמעתא דיפת תואר פליגי בברייתא בירח ימים ופסק כר\"ש בן אליעזר דאמר צ' יום וכ\"פ הר\"מ מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "הממאנת אינה עד לא גזרו בו. פ' ד' אחין:" + ], + [ + "הממאנת אינה עד לא גזרו בו. פ' ד' אחין:" + ], + [ + "המארס בתוך צ' מנדין אותו אירס וברח כו' עד ויעמוד עם אשתו. פרק החולץ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מנדין אותו עד שיגרש שאם אתה אומר עד שיפרוש למה ליה למימר ערוקיה מסתייה וכי לא עריק ופריש ה\"נ מסתייה אלא ש\"מ צריך לפרש ואי עריק לא כייפינן ליה לגרש ודוקא קידש אבל כנס לא סגי בלא גירושין. ונ\"ל שמפרישין אחר צ' כימים שעמד עמה בתוך צ' דאל\"כ מה הפסיד כשבעל באיסור ומתני' בבא על יבמתו בתוך ג' חדשים אם אין הולד של קיימא יקיים ולא קתני יוצא התם מפני שהיא יבמה ואם יתן לה גט נאסרה עליו עכ\"ל: ואני אומר פי' יפה הוא וההלכה פרק החולץ סתומה וסובלת פירושין ויש לה פנים ור\"מ ז\"ל כתב כלשון הגמ' כי לכך קראו משנה תורה כמ\"ש וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וסבר הראב\"ד ז\"ל להפרישו כימים שעמד עמה קנס הוא וסברא שלו וטוב לעשות סייג כפי הזמן ועוד הואיל ויצא מפה קדוש אבל איני רואה לו עיקר בתלמוד והבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "וכן גזרו חכמים עד לחלב עד כשיתעכר. פרק החולץ (דף ל\"ז) :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "כמה היא זמן היניקה עד סוף הפרק. פ' החולץ (דף ל\"ו) ובכתובות פרק אע\"פ (דף ס') :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שבאה ואמרה עד ולא מתייבמת. בכתובות פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ב) ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "היו לה שני עדים עד לכתחלה. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) :", + " הוציאה גט מתחת ידה עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני שיתקיים בחותמיו וכו': ואני אומר כל אחד הולך לפי שיטתו שביארתי למעלה והוא תלוי במחלוקת רבה ורבא דריש מכלתין דגיטין ודעת ר\"מ ז\"ל כרבא וכיון דליכא ערער לא חיישינן והראב\"ד ז\"ל כרבה. ורואה אני ר\"י אלפס ז\"ל שכתב כן להדיא פרק השולח גמ' מתני' דאין אלמנה נפרעת ורבינו מאיר הלוי והר\"ז הלוי והרמב\"ן ז\"ל כשיטת ר\"מ ז\"ל וכן משמע סוגין ריש גיטין ופרק התקבל מי נפיק מתותי ידיה ופ\"ק דמציעא ופרק הכותב:" + ], + [ + "בא הבעל וערער עד כחתיכה של איסור. פרק התקבל (דף ס\"ד) ובכל המקומות הנזכרים משמע כן:" + ], + [ + "באה היא ובעלה עד בפני בעלה. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) ופרק המגרש ופ\"ב דכתובות וביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ח) וסוף מסכת נדרים:" + ], + [ + "אמר הבעל גירשתי כו' עד עתה בפנינו. בגיטין פרק התקבל ובב\"ב פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "שנים אומרים נתגרשה עד שבני אדם עשויין לגרש בצנעא. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "האשה שלא הוחזקה א\"א עד ואם נשאת תצא. פ\"ב דכתובות:
כתב הראב\"ד ז\"ל ובקדושין כה\"ג אם נשאת לא תצא עכ\"ל: ואני אומר מאי קמ\"ל רישא דברייתא דגירושין הללו הוא פ\"ב דכתובות גמ' מתני' דהאשה שאמרה א\"א הייתי דת\"ר שנים אומרים נתקדשה כו' ומוקי לה בעד אחד ומפרשינן טעמא משום דתרוייהו בפנויה קא מסהדי וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן סוף פ\"ט דאישות מפורש:" + ], + [ + "האשה וב' אנשים עד לעצמו אין נאמנין. בקדושין פרק האומר (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "שליח קבלה עד אינה מגורשת. הכל פרק התקבל (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהוחזקה א\"א עד שהוא חי. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ד קט\"ז) ופ\"ק דעדיות:", + " וכן אם בא ע\"א עד על פיהם. ביבמות פרק האשה שלום שם ופרק בתרא דעדיות:" + ], + [ + "והכל נאמנים להעיד לה עד ובת בעלה. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ז) :", + " אפילו עכו\"ם המסל\"ת עד נאמן לעדות אשה. ביבמות פ' האשה שלום ובב\"ק פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה מקצת פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) ופ\"ק דר\"ה ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל סוף פרק יבמות:" + ], + [ + "והכל נאמנים להעיד לה עד ובת בעלה. ביבמות פרק האשה שלום (דף קי\"ז) :", + " אפילו עכו\"ם המסל\"ת עד נאמן לעדות אשה. ביבמות פ' האשה שלום ובב\"ק פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה מקצת פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) ופ\"ק דר\"ה ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל סוף פרק יבמות:" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ], + [ + "בא עד אחד והעיד שמת עד סוף הפרק. ביבמות סוף פרק האשה שלום (דף קט\"ז) ופ\"ב דכתובות (דף כ\"ב) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק\"ט קי\"ד) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "וכן אם שמע מערכאות של עכו\"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ\"א קכ\"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ\"ח) ומביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות סוף יבמות:" + ], + [ + "עד אחד אומר ראיתיו שמת עד אם נשאת לא תצא. פרק האשה שלום (דף קט\"ו) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ\"א) :" + ], + [ + "בא אחד ואמר עד אחר שמת. פ' בתרא דיבמות ופ' האשה שלום (דף קט\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שלא הוחזקו שנים עכ\"ל: ואני אומר ההלכה הזאת פ' בתרא דיבמות ובפ' האשה שלום במעשה יצחק ריש גלותא ופסקינן כרבא דאמר לא חיישינן לתרי יצחק דפליג עליה דאביי ופירש\"י ז\"ל כן דמיירי בשלא הוחזקו שנים דליכא למטעי וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכדאיתא פ' כל הגט. ולדעתי גם ר\"מ ז\"ל דעתו כך אבל לא רצה לפרש מאחר שאין התלמוד מפרש אותו כמ\"ש כמה פעמים אבל לענין גט שפירשו התלמוד כתב גם הוא ז\"ל פ\"ג מהלכות גירושין:" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "יצא ישראל ועכו\"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :", + " אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט\"ז) :" + ], + [ + "מצאו כתוב בשטר עד ה\"ז תנשא אשתו. פ' האשה שלום (יבמות דף קט\"ז) ובירושלמי וכתב ר\"י אלפס סוף ה' יבמות:", + " וכן מי שנשתתק כו' עד ותנשא אשתו. בגיטין פ' קורדיקוס (דף ע\"א) באוקימתא דרב יוסף בר מניומי א\"ר ששת:", + " ואין בודקין עדי אשה עד עגונה. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ\"ב) :" + ], + [ + "אל יקשה בעיניך וכו' עד העד בשקר. פ' מצות חליצה ופ' החולץ ושם האריך ר\"י אלפס בהלכות וריש פרק האשה שלום משמע כן ובכמה מקומות בתלמוד:", + " לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד מפי שפחה ומפי הכתב ובלא דרישה וחקירה כדי שלא יהו בנות ישראל עגונות: כתב הראב\"ד א\"נ דהיא דייקא ומנסבא מפני חומר שהחמרנו עליה בסופה עכ\"ל: ואני אומר איני רואה זה הטעם מוזכר אלא בעד אחד בלבד אבל טעם עגונה שכתב ר\"מ ז\"ל מוזכר בכ\"מ בעדות אשה ובשבויה הקילו משום עיגונא אכן על פי הסברא שניהם כאחד טובים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גירושין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..37511f6797da84cbf1bf8137f8c295b6159ba406 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,718 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה מן התורה שייבם עד יבמתו. פ\"ק דיבמות (דף ג') :", + " שזו אשתו שהקנו לו מן השמים. פרק יש מותרות (דף פ\"ז) :", + " וכתובתה על נכסי בעלה שמת. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח) ובכתובות פרק האשה שנפלו לה ופ\"ג דקידושין (דף פ\"ב) וכמה מקומות:" + ], + [], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' עד ומן היבום. פרק החולץ (דף ל\"ה) וסוף פ\"ק דבכורות ופ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואפילו היה לו זרע ממזר כו' עד שכבר שחררו. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' עד ומן היבום. פרק החולץ (דף ל\"ה) וסוף פ\"ק דבכורות ופ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואפילו היה לו זרע ממזר כו' עד שכבר שחררו. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שמת והניח אשתו מעוברת כו' עד מדברי סופרים אבל לא תתייבם. פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מי שיש לו אח עד זוקק את אשתו ליבום. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואם היה לו אח וכו' עד אינו אחיו. פרק נושאין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אחים מן האם כו' עד אלא מאב. פ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :" + ], + [ + "גרים שנתגיירו עד ולידתן בקדושה. פ\"ב דיבמות ופרק נושאין (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד ולא מדברי סופרים. ביבמות פרק החולץ (דף מ') וס\"פ האשה שנפלו (דף פ' ע\"ב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "היבמה לא תתייבם עד ואינה צריכה כלום. פרק החולץ (דף מ\"א) :" + ], + [ + "החולץ ליבמתו וכו' עד לאויר העולם. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "החולץ ליבמתו וכו' עד לאויר העולם. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו עד סוף הפרק. הכל פרק החולץ:" + ], + [ + "הכונס את יבמתו עד סוף הפרק. הכל פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "יבמה שנתייבמה עד אחר שכנסה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א קי\"ב) :" + ], + [ + "מי שמת והניח אחים עד אשר תלד היבמה. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "לא רצה הגדול עד כופין אותו לחלוץ. ביבמות פ\"ב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אמר הגדול עד יבם או חלוץ. פרק החולץ:" + ], + [ + "וכן אם היה הגדול עד יבם או חלוץ. פרק החולץ:" + ], + [ + "יבמה הראויה ליבום עד כשאר האלמנות. פרק אעפ\"י (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "כל יבמה שאמרנו כו' עד כשאר כל האלמנות. זה מפורש במשניות ובגמרות אלו הפרקים שהזכרתים ובכמה מקומות:", + " וכן אם היה יבמה מוכה שחין כו' עד ונוטלת כתובה. פרק אלו הלוקין (דף כ\"ג) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק המדיר:", + " נולדו בה מומין כו' עד יחלוץ ויתן כתובתה. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "יבמה שנדרה הנאה מיבמה כו' וכן אם נתכוונה כו' עד ותצא בלא כתובה. פרק ב\"ש (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מודה בזה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ביבמות פרק ב\"ש גמרא מתניתין הנודרת הנאה מיבמה ור\"י אלפס ז\"ל כתב שם בהלכות גבי בעיין דנטולה אני מן היהודים לגבי יבם מהו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן שהלך בשיטתו ור' אפרים ז\"ל הגיה עליו וגם הראב\"ד ז\"ל כתב עליו מאותו הדרך ובראותי שקדמני קדוש מדבר הוא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל הצילו מיד שניהם בספר המלחמות בראיות ברורות וסברות נכונות ומסתייע מפירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי שיטותינו הצרפתים עד שהעמיד דברי שמואל בענין אגרת מרד כמו שהאריך בו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אע\"פ כאשר אמר ר\"מ ז\"ל והאיר נתיב שתקתי והרוצה לדרוש הרשום יראנו משם:" + ], + [ + "יבמה שתבעה היבם כו' עד מפני היבמה. פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "יבמה שלא היה לה עד כדרך כל האלמנות. ביבמות פרק יש מותרות (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ] + ], + [ + [ + "האומר זה בני עד ומן היבום. פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:", + " וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב\"ב פרק יש נוחלין שם:" + ], + [ + "אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:", + " וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב\"ב פרק יש נוחלין שם:" + ], + [ + "מי שזנה עם אשה כו' עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק החולץ (דף ל\"ז) ופרק שני דכתובות (דף ל\"ט) ופרק יש נוחלין (דף קל\"ד) תסתיים שמעתא:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "אע\"פ שהאשה נאמנת עד כמו שביארנו. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) ופרק האשה בתרא (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "האשה שהלך בעלה ובנה עד סוף הפרק. פרק האשה רבה:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "ואח\"כ עומדת עד בשעת קריאה. בסוטה פרק היה מביא וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וצריכין הדיינין לראות הרוק עד חלוץ הנעל שלש פעמים. פרק היה מביא (דף י\"ח) בסוטה וביבמות פרק מצות חליצה:", + " וצריך שתתכוין היבמה וכו' עד ויעשו מעשים אלו לשמה. פ\"ק דיבמות ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " והסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיש שם אחר שיחלוץ עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש דברי ר\"מ ז\"ל וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל וגם רמז\"ל כתב כן לפנינו בזה הפרק עצמו וז\"ל וכן הסומא שחלץ חליצתו כשרה. ובגמרא תניא פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה:" + ], + [ + "ואח\"כ עומדת עד בשעת קריאה. בסוטה פרק היה מביא וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וצריכין הדיינין לראות הרוק עד חלוץ הנעל שלש פעמים. פרק היה מביא (דף י\"ח) בסוטה וביבמות פרק מצות חליצה:", + " וצריך שתתכוין היבמה וכו' עד ויעשו מעשים אלו לשמה. פ\"ק דיבמות ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " והסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיש שם אחר שיחלוץ עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש דברי ר\"מ ז\"ל וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל וגם רמז\"ל כתב כן לפנינו בזה הפרק עצמו וז\"ל וכן הסומא שחלץ חליצתו כשרה. ובגמרא תניא פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "ויבמה שידיה חתוכות עד וחלצה בידה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " חלצה במנעל וכו' עד חליצתה פסולה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) ומקצתו פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "וזהו נוסח גט חליצה עד כמו שהודענו. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "וזהו נוסח גט חליצה עד כמו שהודענו. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "כשכותבין גט יבמין עד סוף הפרק. פרק החולץ ופ\"ק דגיטין (דף ז') :" + ] + ], + [ + [ + "היבמה שנתן לה עד שיחלוץ. פרק ר\"ג ביבמות (דף נ'.) :" + ], + [ + "המאמר אע\"פ שאינו קונה עד נתקדשה לו. ביבמות פרק ר\"ג ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:", + " וצריך לחלוץ לה עד הבעילה. פרק ר\"ג (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "המאמר אע\"פ שאינו קונה עד נתקדשה לו. ביבמות פרק ר\"ג ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:", + " וצריך לחלוץ לה עד הבעילה. פרק ר\"ג (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נתן מאמר ליבמתו וחזר ונתן גט למאמרו מה שעשה הרי בטלו והותרה ויראה לי שלא הותרה אלא לאחיו אבל זה שנתן הגט נאסרה עליו כו' עד להתירה לזר: כתב הראב\"ד ז\"ל ובגמרא בלישנא בתרא אמרי' הותרה אפילו היא: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפרק ר\"ג (דף נ\"ב:) גמרא מתני' דכיצד עשה בה מאמר דגרסינן בעי רב חנניא כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והו\"ל כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מיבעיא ליה מאי תיקו ופירש\"י ז\"ל האי לחודיה קאי כו' והיכא דכתב [גט] לזיקתו ולא למאמרו אסרה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה וכו' והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל [דא\"כ אין זה כלישנא קמא דרבה ולא כלישנא בתרא] שהרי ללישנא קמא דרבה דאמר שהיא אסורה לו משום דמיחלפא בבעלת הגט ה\"ט דמיחלפא שייך לאוסרה אפילו על האחין מידי דהוה אבעלת הגט דעלמא ואי ללישנא בתרא הא קאמר הותרה אפילו היא ואפילו לו דמאי דעבד שקליה לכך פירשו הם ז\"ל או דילמא האי לחודיה והאי לחודיה ואי כתב למאמרו ולא לזיקה הותרה בין לו בין לאחים כלישנא בתרא דרבה ע\"כ. ומימרא דרבה נאמרה פ\"ד אחין גמרא מתניתין דג' אחין נשואין שלש נשים נכריות וה\"ג לה אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט איכא דאמרי אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מ\"ט מאי דעבד בה שקליה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל האי נתן גט למאמרו אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח\"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתו למימר בשתי יבמות הבאות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמה דהכא לאו מבית אחד מיחזו אבל היא אסורה ולאו משום דקם ליה בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה הותרה אפילו היא לשלישי כשימות שני מאי דעבד שקליה ושויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפי' למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתיה דרבה פרק ר\"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר עכ\"ל. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו לפי שיטתם נתן גט למאמרו הותרה צרתה דהיינו דוקא צרה דמתני' אשת בעל הגט משום דלאו בנות בית אחד הן אלא במאמר זה והוא שקליה אבל צרה של בית אחד ממש מיחלפא כמותה בבעלת הגט ואסורה בין לו בין לשאר אחים אם היו רבים ולאידך לישנא בתרא דאמרינן הותרה אפילו היא ואפילו לו כ\"ש לאחין דכל מאי דעבד שקליה ע\"כ לשונם. הנה עיניך רואות שדברי הראב\"ד ז\"ל כפי' רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ממש ודברי ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו כפירש\"י ז\"ל פ' ר\"ג אות באות גם פקח עיניך וראה מ\"ש לפנינו פ\"ו ותמצאנו אות באות כפרש\"י ז\"ל וכלישנא בתרא וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות פ' ר\"ג בעיא וסוגיא דרב חנניא לגמרי והביא פ' ד' אחין תרתי לישני דרבה והאריך בלשונו עד שמובן כי על דעתו הסכים ר\"מ ז\"ל והדין עמו שהרי התלמוד פ' ר\"ג קאמר להדיא לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מבעיא ליה וסלקא לה בתיקו ולא שבקינן מילתא דרבה משום דלרב חנניא נשאר בתיקו ומה שהקשה הראב\"ד ורבותינו בעלי התוס' מתורץ למבין בין במה שכבר כתבתי מדברי המפרשים ז\"ל שכנגדו ז\"ל ומדעת דברי רבה לחוד ואמתניתין קאי ובעיית רב חנניא לחוד ומפשטא מכלל מילתיה דרבה ובלישנא בתרא אפילו היא מותרת גרסינן אבל ואפילו לו לא גרסינן דאם איתא לתנייה להדיא דהא קמא דטפי איבעי ליה לאשמועינן אפילו לו מאפילו היא שוב מצאתי שהסכים הרמב\"ן כן והקשה על פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "נתן מאמר ליבמתו וחזר ונתן גט למאמרו מה שעשה הרי בטלו והותרה ויראה לי שלא הותרה אלא לאחיו אבל זה שנתן הגט נאסרה עליו כו' עד להתירה לזר: כתב הראב\"ד ז\"ל ובגמרא בלישנא בתרא אמרי' הותרה אפילו היא: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפרק ר\"ג (דף נ\"ב:) גמרא מתני' דכיצד עשה בה מאמר דגרסינן בעי רב חנניא כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והו\"ל כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מיבעיא ליה מאי תיקו ופירש\"י ז\"ל האי לחודיה קאי כו' והיכא דכתב [גט] לזיקתו ולא למאמרו אסרה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה וכו' והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל [דא\"כ אין זה כלישנא קמא דרבה ולא כלישנא בתרא] שהרי ללישנא קמא דרבה דאמר שהיא אסורה לו משום דמיחלפא בבעלת הגט ה\"ט דמיחלפא שייך לאוסרה אפילו על האחין מידי דהוה אבעלת הגט דעלמא ואי ללישנא בתרא הא קאמר הותרה אפילו היא ואפילו לו דמאי דעבד שקליה לכך פירשו הם ז\"ל או דילמא האי לחודיה והאי לחודיה ואי כתב למאמרו ולא לזיקה הותרה בין לו בין לאחים כלישנא בתרא דרבה ע\"כ. ומימרא דרבה נאמרה פ\"ד אחין גמרא מתניתין דג' אחין נשואין שלש נשים נכריות וה\"ג לה אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט איכא דאמרי אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מ\"ט מאי דעבד בה שקליה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל האי נתן גט למאמרו אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח\"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתו למימר בשתי יבמות הבאות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמה דהכא לאו מבית אחד מיחזו אבל היא אסורה ולאו משום דקם ליה בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה הותרה אפילו היא לשלישי כשימות שני מאי דעבד שקליה ושויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפי' למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתיה דרבה פרק ר\"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר עכ\"ל. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו לפי שיטתם נתן גט למאמרו הותרה צרתה דהיינו דוקא צרה דמתני' אשת בעל הגט משום דלאו בנות בית אחד הן אלא במאמר זה והוא שקליה אבל צרה של בית אחד ממש מיחלפא כמותה בבעלת הגט ואסורה בין לו בין לשאר אחים אם היו רבים ולאידך לישנא בתרא דאמרינן הותרה אפילו היא ואפילו לו כ\"ש לאחין דכל מאי דעבד שקליה ע\"כ לשונם. הנה עיניך רואות שדברי הראב\"ד ז\"ל כפי' רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ממש ודברי ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו כפירש\"י ז\"ל פ' ר\"ג אות באות גם פקח עיניך וראה מ\"ש לפנינו פ\"ו ותמצאנו אות באות כפרש\"י ז\"ל וכלישנא בתרא וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות פ' ר\"ג בעיא וסוגיא דרב חנניא לגמרי והביא פ' ד' אחין תרתי לישני דרבה והאריך בלשונו עד שמובן כי על דעתו הסכים ר\"מ ז\"ל והדין עמו שהרי התלמוד פ' ר\"ג קאמר להדיא לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מבעיא ליה וסלקא לה בתיקו ולא שבקינן מילתא דרבה משום דלרב חנניא נשאר בתיקו ומה שהקשה הראב\"ד ורבותינו בעלי התוס' מתורץ למבין בין במה שכבר כתבתי מדברי המפרשים ז\"ל שכנגדו ז\"ל ומדעת דברי רבה לחוד ואמתניתין קאי ובעיית רב חנניא לחוד ומפשטא מכלל מילתיה דרבה ובלישנא בתרא אפילו היא מותרת גרסינן אבל ואפילו לו לא גרסינן דאם איתא לתנייה להדיא דהא קמא דטפי איבעי ליה לאשמועינן אפילו לו מאפילו היא שוב מצאתי שהסכים הרמב\"ן כן והקשה על פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "יבמות רבות עד בבעילה פחותה. פרק ר\"ג ופרק ב\"ש וכמה מקומות ביבמות:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "קטנה שראויה למאן כו' עד פוטרת את כולן. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "היתה אחת מהן חרשת ואחת קטנה אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכיצד תקנתן מלמדין את הקטנה כו' עד ותותר לזר. פרק ב\"ש:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר גמרא הוא עושה מדעתו כו': ואני אומר זו משנה שלימה היא פרק ב\"ש דמסכת יבמות (דף ק\"י) דתנן וכן שתי חרשות קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה כו' עד פסל את הקטנה ר\"א אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואם בגירסא שלו אינו גורס בכולן בגירסאות ספרדיות שלנו כך היא הנוסחא וכך היא נוסחת התוספות ור\"י אלפס ז\"ל כ\"כ אהא דגרסי' עלה בגמרא כיצד תקנתן א\"ר חסדא אמר רב כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ולר\"א מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומייבם לחרשת וכן הלכה עכ\"ל. ויפה עשה רמז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ועוד שתלמוד ערוך הוא דגרסינן על פיסקא בתרייתא דאמר ר\"א בכולן מלמדין את הקטנה למאן אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר\"א וכן א\"ר אלעזר הלכה כר\"א וצריכא דאי אשמעינן בהא כלומר בקמייתא בכך קאמר שמואל הלכה כר\"א משום דלא קיים מצות יבום אבל בהא דאיקיים מצות יבום אימא תרווייהו ליפקו בגט ואי אשמעינן בהא משום דגדולה רמיא קמיה אבל אידך אימא לא צריכא ע\"כ. ואף כי גם על רב אלפס השיגו בזה כבר הצילו רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי שאעמוד בשלי להורות שרמז\"ל לא עשה גמרא מדעתו:" + ], + [ + "היתה אחת מהן פקחת ואחת חרשת כו' עד שנבעלה תחלה. פרק ב\"ש ביבמות:" + ], + [ + "היתה אחת מהן פקחת ואחת חרשת כו' עד שנבעלה תחלה. פרק ב\"ש ביבמות:" + ], + [ + "וכן הדין בקטנה וחרשת שבא היבם תחילה וכו' והחרשת צריכה גט עד לאחר זמן לפיכך יקיים הקטנה שנבעלה תחילה: כתב הראב\"ד טעות הוא זה וכו': ואני אומר איני רואה בכאן שום טעות ואדרבה הסכים על האמת כלשון המשנה השנויה ביבמות פרק ב\"ש דתנן הקטנה והחרשת בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל הקטנה וכפי המסקנא דשקלינן וטרינן עלה עד דאוקימנא לרבנן דרבי נחמיה ועלה א\"ר אשי מרישא נמי ש\"מ דרבנן היא דקתני אם בא יבם על החרשת נותן לה גט והותרה ולא קתני אם בא על הקטנה נותן לה גט והותרה ודחינן אי משום הא לא איריא חרשת דלית לה תקנתא דהיתרא קתני תקנתא דאיסורא קטנה דאית לה תקנתא דהיתרא לא תני תקנתא דאיסורא ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל דחרשת לית לה תקנתא דהיתרא דקתני בה וחרשת אסורה לעולם למר בריה דרב אשי וכדקא מייתי לה ואע\"ג דלא איריא מטעמיה מ\"מ איתיה ולטעמא דפירוקא נמי קאתי כדפשיטא ליה לתלמודא ולא איפריך וכפי האמת המוסכם בתלמוד במשנה פסק ר\"מ ז\"ל וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא דסליק אדעתיה ואפום חורפין מעיקרא כי היכי דלוקמא אליבא דרבנן ולאו טעמא דפשיטותא דתלמודא כטעמא דמסקנא שעליו סמך ר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו:" + ], + [ + "בא היבם תחלה עד והחרשת יוציא בגט. פרק ב\"ש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל לטעמיה שפסק כר\"א דאמר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן ומן הטעמים שכתבתי למעלה סמוך לזה הדין בדין היתה אחת חרשת ואחת קטנה וכו' והראב\"ד ז\"ל לטעמיה כדכתיבנא נמי ומיהו קושיא דידיה ניחא לי ואדרבה סייעתא היא לר\"מ ז\"ל דאמרינן וצריכא דאי אשמעינן בהא ה\"א משום דאיקיים מצות יבום כו' אלמא בכל ענין הוי הלכה כר\"א וכן עיקר:" + ], + [ + "היתה אחת פקחת ואחת חרשת כו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק בית שמאי:" + ] + ], + [ + [ + "יש אחים כו' עד ואין ראויין לחליצה. הקדמה היא כדרך המחברים על מה שעתיד לכתוב:" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "ואלו הן שהן פטורות כו' עד שאין להם אישות כלל. פ\"א (דף ב' וג') ופ\"ב דיבמות ופרק הערל:", + " ולקחה לו לאשה פרט לערוה עד זקוקה ליבום. פ\"א ופ\"ב ופרק חרש (דף קי\"ב) ופרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "ואלו הן שהן פטורות כו' עד שאין להם אישות כלל. פ\"א (דף ב' וג') ופ\"ב דיבמות ופרק הערל:", + " ולקחה לו לאשה פרט לערוה עד זקוקה ליבום. פ\"א ופ\"ב ופרק חרש (דף קי\"ב) ופרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "מי שמת אחיו עד עומדת לעולם. פ\"א דיבמות (דף ב' וג') :" + ], + [ + "מי שמת אחיו עד עומדת לעולם. פ\"א דיבמות (דף ב' וג') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "אבל החולץ ליבמתו עד בצרת חלוצתו. פרק החולץ (דף מ') ומייתי בהרבה מקומות:" + ], + [ + "שתי יבמות עד בשעת נפילה. פ\"ק דיבמות (דף יב יג) :" + ], + [ + "היתה זו שהיא ערוה עד לא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף ב') ופ' ד' אחין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "הלכה צרת הערוה כו' עד והולד (מותר) [ממזר]. גיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "הלכה צרת הערוה כו' עד והולד (מותר) [ממזר]. גיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "בן ט' שנים ויום אחד עד זיקת שני יבמין. ביבמות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מי שחציה שפחה עד סוף הפרק. גיטין פרק השולח (דף מ\"ג) " + ] + ], + [ + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם נשואין וכו' עד שיפטור את הצרה. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם נשואין וכו' עד שיפטור את הצרה. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אחד מן היבמין עד רצה חולץ רצה מייבם. פרק החולץ (דף מ\"א) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "וכן שני אחין וכו' עד בשעת נפילה. פרק ארבעה אחין (דף ל\"ב) ופרק החולץ:", + " אבל המגרש וכו' עד כמו שביארנו. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "וכן שני אחין וכו' עד בשעת נפילה. פרק ארבעה אחין (דף ל\"ב) ופרק החולץ:", + " אבל המגרש וכו' עד כמו שביארנו. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "וה\"ה למגרש וכו' עד חולצת ולא מתייבמת. בגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) וביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "שני אחין נשואין לשתי אחיות עד גדולה זו מותרת ליבמה. ביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "כ\"מ שאמרנו וכו' עד סוף הפרק. כלל גדול הוא שמסר בדבריו כדרך המחברים:" + ] + ], + [ + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "מי שהלך בעלה וכו' עד ולא מייבמין. פרק האשה רבה:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d7a0986d4d0a96444bdf7e4c49e7e05527a3a16f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,715 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Levirate_Marriage_and_Release", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה מן התורה שייבם עד יבמתו. פ\"ק דיבמות (דף ג') :", + " שזו אשתו שהקנו לו מן השמים. פרק יש מותרות (דף פ\"ז) :", + " וכתובתה על נכסי בעלה שמת. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח) ובכתובות פרק האשה שנפלו לה ופ\"ג דקידושין (דף פ\"ב) וכמה מקומות:" + ], + [], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' עד ומן היבום. פרק החולץ (דף ל\"ה) וסוף פ\"ק דבכורות ופ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואפילו היה לו זרע ממזר כו' עד שכבר שחררו. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' עד ומן היבום. פרק החולץ (דף ל\"ה) וסוף פ\"ק דבכורות ופ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואפילו היה לו זרע ממזר כו' עד שכבר שחררו. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שמת והניח אשתו מעוברת כו' עד מדברי סופרים אבל לא תתייבם. פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מי שיש לו אח עד זוקק את אשתו ליבום. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ואם היה לו אח וכו' עד אינו אחיו. פרק נושאין (דף צ\"ז) :" + ], + [ + "אחים מן האם כו' עד אלא מאב. פ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :" + ], + [ + "גרים שנתגיירו עד ולידתן בקדושה. פ\"ב דיבמות ופרק נושאין (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "מי שהיו לו נשים רבות עד מכל בית ובית. פרק החולץ (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד מכלל עשה עשה. פ\"ד דעדיות וביבמות פ\"א (דף י') פרק החולץ (דף מ') וכמה מקומות:", + " וכן החולץ וכו' עד כאשתו שגירשה. ביבמות פרק החולץ:", + " וכן אם מתה עד האלו מדבריהם. פ\"ב דיבמות (דף י\"ח) :", + " ומותר אדם לישא עד כמו שביארנו. פרק החולץ (דף מ') :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו כו' עד ולא מדברי סופרים. ביבמות פרק החולץ (דף מ') וס\"פ האשה שנפלו (דף פ' ע\"ב) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "כבר ביארנו בהלכות אישות עד ליבם אותה מייבם. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד) :", + " אבל אינה חולצת עד שתגדיל עד אשה גדולה. פ\"ק דחולין (דף י\"א) ובמסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) :", + " ויבם קטן כו' עד זה עם זה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א) :" + ], + [ + "היבמה לא תתייבם עד ואינה צריכה כלום. פרק החולץ (דף מ\"א) :" + ], + [ + "החולץ ליבמתו וכו' עד לאויר העולם. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "החולץ ליבמתו וכו' עד לאויר העולם. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "הכונס את יבמתו עד סוף הפרק. הכל פרק החולץ:" + ], + [ + "הכונס את יבמתו עד סוף הפרק. הכל פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "מדברי סופרים כו' עד ישן לא קנה. ביבמות פרק ר\"ג (דף כג) :", + " נתכוון [להטיח בכותל] עד מ\"מ. פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "יבמה שנתייבמה עד אחר שכנסה. ביבמות פרק ב\"ש (דף קי\"א קי\"ב) :" + ], + [ + "מי שמת והניח אחים עד אשר תלד היבמה. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "לא רצה הגדול עד כופין אותו לחלוץ. ביבמות פ\"ב (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אמר הגדול עד יבם או חלוץ. פרק החולץ:" + ], + [ + "וכן אם היה הגדול עד יבם או חלוץ. פרק החולץ:" + ], + [ + "יבמה הראויה ליבום עד כשאר האלמנות. פרק אעפ\"י (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר\"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב\"ד ז\"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל\"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ\"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ\"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר\"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר\"י אלפס ז\"ל סמייה מן ההלכות דפ\"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל:", + " ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ\"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע\"ה) פרק אע\"פ (דף ס\"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין:" + ], + [ + "כל יבמה שאמרנו כו' עד כשאר כל האלמנות. זה מפורש במשניות ובגמרות אלו הפרקים שהזכרתים ובכמה מקומות:", + " וכן אם היה יבמה מוכה שחין כו' עד ונוטלת כתובה. פרק אלו הלוקין (דף כ\"ג) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק המדיר:", + " נולדו בה מומין כו' עד יחלוץ ויתן כתובתה. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "יבמה שנדרה הנאה מיבמה כו' וכן אם נתכוונה כו' עד ותצא בלא כתובה. פרק ב\"ש (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת מודה בזה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה היא ביבמות פרק ב\"ש גמרא מתניתין הנודרת הנאה מיבמה ור\"י אלפס ז\"ל כתב שם בהלכות גבי בעיין דנטולה אני מן היהודים לגבי יבם מהו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן שהלך בשיטתו ור' אפרים ז\"ל הגיה עליו וגם הראב\"ד ז\"ל כתב עליו מאותו הדרך ובראותי שקדמני קדוש מדבר הוא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל הצילו מיד שניהם בספר המלחמות בראיות ברורות וסברות נכונות ומסתייע מפירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי שיטותינו הצרפתים עד שהעמיד דברי שמואל בענין אגרת מרד כמו שהאריך בו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אע\"פ כאשר אמר ר\"מ ז\"ל והאיר נתיב שתקתי והרוצה לדרוש הרשום יראנו משם:" + ], + [ + "יבמה שתבעה היבם כו' עד מפני היבמה. פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "יבמה שלא היה לה עד כדרך כל האלמנות. ביבמות פרק יש מותרות (דף פ\"ה) :" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ], + [ + "היבמה קודם שיבא עליה עד רצה חולץ. ביבמות פרק האשה (דף צ\"ב) ובירושלמי פרק הזורק ומקצת בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :", + " כל זמן שהיה בספק עד סוף הפרק. ריש פרק החולץ (דף ל\"ה) ופרק האשה רבה משמע כן:" + ] + ], + [ + [ + "האומר זה בני עד ומן היבום. פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) ובקידושין פרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:", + " וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב\"ב פרק יש נוחלין שם:" + ], + [ + "אמר זה אחי עד אין לו אחים אינו נאמן. בקידושין פרק האומר שם:", + " וכן אם אמר על מי שהוחזק כו' עד שיבואו העדים וישאלו. בקידושין פרק האומר ובב\"ב פרק יש נוחלין שם:" + ], + [ + "מי שזנה עם אשה כו' עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק החולץ (דף ל\"ז) ופרק שני דכתובות (דף ל\"ט) ופרק יש נוחלין (דף קל\"ד) תסתיים שמעתא:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה כו' עד כמו שבארנו (בהלכות גירושין). פרק האשה רבה (דף פ\"ז) ופרק האשה שלום (דף קי\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הדמיון אינו מחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם הדברים האלו יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי שנינו במשנתנו פרק האשה שלום הכל נאמנין להעיד כו' דהיינו עדות שתוכל להנשא בו ואין בין אשת איש ליבמה בכ\"מ בתלמוד וכן מוכח פרק האשה רבה ופרק האשה בתרא והתם נמי מוכח להדיא שכל עדות שהיא עצמה נאמנת או עד אחד נאמן הוא הדין לכל הכשרים לה ואפילו עבד ואפילו שפחה כדאיתא התם משנה שלימה ותלמוד ערוך וכן אין הפרש בין האח והבן כדתנן פרק האשה שלום ניתן לי בן במדינת הים כו' ניתן לי אח במדינת הים כו' ומ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל דאפילו בעל עצמו שאמר יש לי בנים והוא מוחזק באחין בלא בנים אינו נאמן להתירה בלא חליצה בהפך אני רואה אותו פרק יש נוחלין (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דהאומר זה בני נאמן דשיילינן למאי הלכתא ומהדרינן אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום והדר אקשינן ליורשו פשיטא ומהדרינן לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה והדר אקשינן הא נמי תנינא בקידושין פרק האומר מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן ופרקינן התם דלא מוחזק לן באח כלומר באותה משנה הכא כלומר בדשמואל אע\"ג דהוחזק לן באח והכי סלקא מסקנא דשמעתין כדמפרש בה טעמא אלמא דאפילו מוחזק באחים נאמן לומר שיש לו בנים וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל וכתב לפטור את אשתו מן הייבום דוקא קאמר שמואל אבל חליצה צריכה לפטרה בשוק ולחומרא זה אינו חדא דהא מתניתין לאקולי מיתניא ולא לאחמורי ועוד אוסרת לייבם מיבעי ליה ועוד דכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה אלא ודאי פוטר לגמרי קאמר אף בלא חליצה וכן פרשב\"ם ז\"ל ועוד פירש הוא ז\"ל דהא דקתני זה בני נאמן ה\"ה אם אמר יש לי בנים דנאמן אלא משום סיפא איצטריך ליה למיתני וכמו שביארתי וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים:" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "היה לאחת מהן עד שאין לה בנים אסורה. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :", + " היה לה יבם כו' עד מותרות לזר. פרק האשה בתרא ופרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "אע\"פ שהאשה נאמנת עד כמו שביארנו. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) ופרק האשה בתרא (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "לפיכך האשה עד וחולצת ולא מתייבמת. פרק האשה שלום (דף קי\"ח) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "הלכה היא ובעלה בלבד עד נולד לה יבם קודם מיתת הבעל. פרק האשה בתרא ביבמות (דף קי\"ט) :" + ], + [ + "האשה שהלך בעלה ובנה עד סוף הפרק. פרק האשה רבה:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "כיצד מצות חליצה וכו' עד הוא והיא בפני ב\"ד. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :", + " ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וכו' ואח\"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף ל\"ג:) וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ז) :", + " ונועץ רגלו בארץ עד הותרה היבמה לזר. פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) :" + ], + [ + "ואח\"כ עומדת עד בשעת קריאה. בסוטה פרק היה מביא וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וצריכין הדיינין לראות הרוק עד חלוץ הנעל שלש פעמים. פרק היה מביא (דף י\"ח) בסוטה וביבמות פרק מצות חליצה:", + " וצריך שתתכוין היבמה וכו' עד ויעשו מעשים אלו לשמה. פ\"ק דיבמות ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " והסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיש שם אחר שיחלוץ עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש דברי ר\"מ ז\"ל וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל וגם רמז\"ל כתב כן לפנינו בזה הפרק עצמו וז\"ל וכן הסומא שחלץ חליצתו כשרה. ובגמרא תניא פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה:" + ], + [ + "ואח\"כ עומדת עד בשעת קריאה. בסוטה פרק היה מביא וביבמות פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :", + " וצריכין הדיינין לראות הרוק עד חלוץ הנעל שלש פעמים. פרק היה מביא (דף י\"ח) בסוטה וביבמות פרק מצות חליצה:", + " וצריך שתתכוין היבמה וכו' עד ויעשו מעשים אלו לשמה. פ\"ק דיבמות ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " והסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיש שם אחר שיחלוץ עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש דברי ר\"מ ז\"ל וכן כתבה ר\"י אלפס ז\"ל וגם רמז\"ל כתב כן לפנינו בזה הפרק עצמו וז\"ל וכן הסומא שחלץ חליצתו כשרה. ובגמרא תניא פרק מצות חליצה (דף ק\"ג) והחולצת מן הסומא חליצתה כשרה:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "נמצא סדר החליצה וכו' עד ואם חלצה מעל שמאל חליצתה פסולה. הכל מפורש פרק מצות חליצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה עכ\"ל: ואני אומר זה תלמוד ערוך הוא פרק מצות חליצה דגרס אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה כו' אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא חליץ ויס\"ג אלווחתא א\"ל רב אשי לאמימר והתניא סמוכות הרגלים מאי לאו דחליץ בה איהו לא דיהיב ליה לאחר דחליץ אמר רב אשי למאי דקאמר אמימר לאו בר אובא חליץ לאו בר קפיי חליץ ויס\"ג בר אובא ובר קיפוף ופירש\"י ז\"ל לוחתא לשון לוחין שאינו דורס במקום מדרס רגלו ואע\"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך רגלו קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוקו אבל האי לאו רגל הוא ובר אובא ובר קיפוף פירש\"י ז\"ל כדאמרינן בפרק אלו מגלחין דאחלוש לדעתיה דרב אשי ואתהפוך כרעייהו עכ\"ל ולווחין שברגל הן הן האצבעות וילפינן מינה למאן דאתהפוך כרעיה דלא חליץ כלומר שא\"א לו לחלוץ דאפילו דיעבד חליצתו פסולה וטעמא כדפירש רמז\"ל משום דלא אפשר למדחסיה לרגליה והדין עמו דהא אמימר אמרה ומינה ילפינן לה וכולהון טעמא חדא נינהו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל באורך והסכמתו כרמז\"ל וגם עליו הגיה הראב\"ד ז\"ל והצילו הרמב\"ן במלחמות וקיים דבריו וסתר דברי הראב\"ד ז\"ל בחידושיו:" + ], + [ + "ויבמה שידיה חתוכות עד וחלצה בידה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " חלצה במנעל וכו' עד חליצתה פסולה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) ומקצתו פ\"ק דקידושין (דף י\"ד) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "חלצה בסנדל של עץ כו' עד שהרי נתכוון לחלוץ לה. פרק מצות חליצה (דף ק\"א) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "המוסר מודעא על החליצה עד שעושין בגט. הר\"ם ז\"ל מקוצי כתב ראייתו לפי שמשוה אותן התלמוד פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) דאמרינן גט מעושה וחליצה מעושה אמר רוצה אני כשרין לא אמר רוצה אני פסולין ע\"כ. ואני אומר מדתנן בערכין סוף פרק האומר משקלי עלי (דף כ\"א:) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ואמרינן עלה בגמרא אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואקשינן פשיטא ואהדרינן לא צריכא דעשוהו ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ\"ל דא\"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה ע\"כ ומדמקשינן פשיטא משמע דפשיטא ליה לתלמודא דוכתב לה ספר כריתות מדעתו משמע וחלצה נעלו נמי מדעת משמע ועוד דהא שקלינן וטרינן דבעינן כוונה משניהם לגרש וגיטי נשים נמי גם גט חליצה במשמע וכן הסכימו כל רבותינו:", + " לחצוהו ישראלים עד אח\"כ חלצה. פרק מצות חליצה (דף ק\"ו) :" + ], + [ + "וזהו נוסח גט חליצה עד כמו שהודענו. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "וזהו נוסח גט חליצה עד כמו שהודענו. פרק החולץ (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "וזהו נוסח כתובת יבמין עד דחזו ליכי. פרק ר\"ג (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "כשכותבין גט יבמין עד סוף הפרק. פרק החולץ ופ\"ק דגיטין (דף ז') :" + ] + ], + [ + [ + "היבמה שנתן לה עד שיחלוץ. פרק ר\"ג ביבמות (דף נ'.) :" + ], + [ + "המאמר אע\"פ שאינו קונה עד נתקדשה לו. ביבמות פרק ר\"ג ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:", + " וצריך לחלוץ לה עד הבעילה. פרק ר\"ג (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "המאמר אע\"פ שאינו קונה עד נתקדשה לו. ביבמות פרק ר\"ג ובמסכת נדה פרק יוצא דופן:", + " וצריך לחלוץ לה עד הבעילה. פרק ר\"ג (דף נ\"א נ\"ב) :" + ], + [ + "נתן מאמר ליבמתו וחזר ונתן גט למאמרו מה שעשה הרי בטלו והותרה ויראה לי שלא הותרה אלא לאחיו אבל זה שנתן הגט נאסרה עליו כו' עד להתירה לזר: כתב הראב\"ד ז\"ל ובגמרא בלישנא בתרא אמרי' הותרה אפילו היא: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפרק ר\"ג (דף נ\"ב:) גמרא מתני' דכיצד עשה בה מאמר דגרסינן בעי רב חנניא כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והו\"ל כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מיבעיא ליה מאי תיקו ופירש\"י ז\"ל האי לחודיה קאי כו' והיכא דכתב [גט] לזיקתו ולא למאמרו אסרה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה וכו' והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל [דא\"כ אין זה כלישנא קמא דרבה ולא כלישנא בתרא] שהרי ללישנא קמא דרבה דאמר שהיא אסורה לו משום דמיחלפא בבעלת הגט ה\"ט דמיחלפא שייך לאוסרה אפילו על האחין מידי דהוה אבעלת הגט דעלמא ואי ללישנא בתרא הא קאמר הותרה אפילו היא ואפילו לו דמאי דעבד שקליה לכך פירשו הם ז\"ל או דילמא האי לחודיה והאי לחודיה ואי כתב למאמרו ולא לזיקה הותרה בין לו בין לאחים כלישנא בתרא דרבה ע\"כ. ומימרא דרבה נאמרה פ\"ד אחין גמרא מתניתין דג' אחין נשואין שלש נשים נכריות וה\"ג לה אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט איכא דאמרי אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מ\"ט מאי דעבד בה שקליה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל האי נתן גט למאמרו אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח\"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתו למימר בשתי יבמות הבאות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמה דהכא לאו מבית אחד מיחזו אבל היא אסורה ולאו משום דקם ליה בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה הותרה אפילו היא לשלישי כשימות שני מאי דעבד שקליה ושויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפי' למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתיה דרבה פרק ר\"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר עכ\"ל. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו לפי שיטתם נתן גט למאמרו הותרה צרתה דהיינו דוקא צרה דמתני' אשת בעל הגט משום דלאו בנות בית אחד הן אלא במאמר זה והוא שקליה אבל צרה של בית אחד ממש מיחלפא כמותה בבעלת הגט ואסורה בין לו בין לשאר אחים אם היו רבים ולאידך לישנא בתרא דאמרינן הותרה אפילו היא ואפילו לו כ\"ש לאחין דכל מאי דעבד שקליה ע\"כ לשונם. הנה עיניך רואות שדברי הראב\"ד ז\"ל כפי' רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ממש ודברי ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו כפירש\"י ז\"ל פ' ר\"ג אות באות גם פקח עיניך וראה מ\"ש לפנינו פ\"ו ותמצאנו אות באות כפרש\"י ז\"ל וכלישנא בתרא וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות פ' ר\"ג בעיא וסוגיא דרב חנניא לגמרי והביא פ' ד' אחין תרתי לישני דרבה והאריך בלשונו עד שמובן כי על דעתו הסכים ר\"מ ז\"ל והדין עמו שהרי התלמוד פ' ר\"ג קאמר להדיא לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מבעיא ליה וסלקא לה בתיקו ולא שבקינן מילתא דרבה משום דלרב חנניא נשאר בתיקו ומה שהקשה הראב\"ד ורבותינו בעלי התוס' מתורץ למבין בין במה שכבר כתבתי מדברי המפרשים ז\"ל שכנגדו ז\"ל ומדעת דברי רבה לחוד ואמתניתין קאי ובעיית רב חנניא לחוד ומפשטא מכלל מילתיה דרבה ובלישנא בתרא אפילו היא מותרת גרסינן אבל ואפילו לו לא גרסינן דאם איתא לתנייה להדיא דהא קמא דטפי איבעי ליה לאשמועינן אפילו לו מאפילו היא שוב מצאתי שהסכים הרמב\"ן כן והקשה על פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "נתן מאמר ליבמתו וחזר ונתן גט למאמרו מה שעשה הרי בטלו והותרה ויראה לי שלא הותרה אלא לאחיו אבל זה שנתן הגט נאסרה עליו כו' עד להתירה לזר: כתב הראב\"ד ז\"ל ובגמרא בלישנא בתרא אמרי' הותרה אפילו היא: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל בפרק ר\"ג (דף נ\"ב:) גמרא מתני' דכיצד עשה בה מאמר דגרסינן בעי רב חנניא כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והו\"ל כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מיבעיא ליה מאי תיקו ופירש\"י ז\"ל האי לחודיה קאי כו' והיכא דכתב [גט] לזיקתו ולא למאמרו אסרה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה וכו' והקשו עליו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל [דא\"כ אין זה כלישנא קמא דרבה ולא כלישנא בתרא] שהרי ללישנא קמא דרבה דאמר שהיא אסורה לו משום דמיחלפא בבעלת הגט ה\"ט דמיחלפא שייך לאוסרה אפילו על האחין מידי דהוה אבעלת הגט דעלמא ואי ללישנא בתרא הא קאמר הותרה אפילו היא ואפילו לו דמאי דעבד שקליה לכך פירשו הם ז\"ל או דילמא האי לחודיה והאי לחודיה ואי כתב למאמרו ולא לזיקה הותרה בין לו בין לאחים כלישנא בתרא דרבה ע\"כ. ומימרא דרבה נאמרה פ\"ד אחין גמרא מתניתין דג' אחין נשואין שלש נשים נכריות וה\"ג לה אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט איכא דאמרי אמר רבה נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מ\"ט מאי דעבד בה שקליה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל האי נתן גט למאמרו אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח\"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתו למימר בשתי יבמות הבאות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמה דהכא לאו מבית אחד מיחזו אבל היא אסורה ולאו משום דקם ליה בלא יבנה לפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה הותרה אפילו היא לשלישי כשימות שני מאי דעבד שקליה ושויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפי' למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתיה דרבה פרק ר\"ג דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר עכ\"ל. ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו לפי שיטתם נתן גט למאמרו הותרה צרתה דהיינו דוקא צרה דמתני' אשת בעל הגט משום דלאו בנות בית אחד הן אלא במאמר זה והוא שקליה אבל צרה של בית אחד ממש מיחלפא כמותה בבעלת הגט ואסורה בין לו בין לשאר אחים אם היו רבים ולאידך לישנא בתרא דאמרינן הותרה אפילו היא ואפילו לו כ\"ש לאחין דכל מאי דעבד שקליה ע\"כ לשונם. הנה עיניך רואות שדברי הראב\"ד ז\"ל כפי' רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ממש ודברי ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו כפירש\"י ז\"ל פ' ר\"ג אות באות גם פקח עיניך וראה מ\"ש לפנינו פ\"ו ותמצאנו אות באות כפרש\"י ז\"ל וכלישנא בתרא וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט מן ההלכות פ' ר\"ג בעיא וסוגיא דרב חנניא לגמרי והביא פ' ד' אחין תרתי לישני דרבה והאריך בלשונו עד שמובן כי על דעתו הסכים ר\"מ ז\"ל והדין עמו שהרי התלמוד פ' ר\"ג קאמר להדיא לרבה פשיטא ליה לרב חנניא מבעיא ליה וסלקא לה בתיקו ולא שבקינן מילתא דרבה משום דלרב חנניא נשאר בתיקו ומה שהקשה הראב\"ד ורבותינו בעלי התוס' מתורץ למבין בין במה שכבר כתבתי מדברי המפרשים ז\"ל שכנגדו ז\"ל ומדעת דברי רבה לחוד ואמתניתין קאי ובעיית רב חנניא לחוד ומפשטא מכלל מילתיה דרבה ובלישנא בתרא אפילו היא מותרת גרסינן אבל ואפילו לו לא גרסינן דאם איתא לתנייה להדיא דהא קמא דטפי איבעי ליה לאשמועינן אפילו לו מאפילו היא שוב מצאתי שהסכים הרמב\"ן כן והקשה על פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "המאמר שניתן ליבמה עד הרי זו נקראת חליצה פסולה. פרק ר\"ג (דף נ\"א) :" + ], + [ + "יבמות רבות עד בבעילה פחותה. פרק ר\"ג ופרק ב\"ש וכמה מקומות ביבמות:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "נחלצה אחת מהן עד מה עשה אחיו אין מונעין אותו. הכל פרק ר\"ג:" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "יבם קטן בן ט' שנים עד כמו שביארנו בתחלת זה הספר. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "קטנה שראויה למאן כו' עד פוטרת את כולן. פרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "היתה אחת מהן חרשת ואחת קטנה אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה וכיצד תקנתן מלמדין את הקטנה כו' עד ותותר לזר. פרק ב\"ש:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר גמרא הוא עושה מדעתו כו': ואני אומר זו משנה שלימה היא פרק ב\"ש דמסכת יבמות (דף ק\"י) דתנן וכן שתי חרשות קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה כו' עד פסל את הקטנה ר\"א אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואם בגירסא שלו אינו גורס בכולן בגירסאות ספרדיות שלנו כך היא הנוסחא וכך היא נוסחת התוספות ור\"י אלפס ז\"ל כ\"כ אהא דגרסי' עלה בגמרא כיצד תקנתן א\"ר חסדא אמר רב כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ולר\"א מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומייבם לחרשת וכן הלכה עכ\"ל. ויפה עשה רמז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ועוד שתלמוד ערוך הוא דגרסינן על פיסקא בתרייתא דאמר ר\"א בכולן מלמדין את הקטנה למאן אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר\"א וכן א\"ר אלעזר הלכה כר\"א וצריכא דאי אשמעינן בהא כלומר בקמייתא בכך קאמר שמואל הלכה כר\"א משום דלא קיים מצות יבום אבל בהא דאיקיים מצות יבום אימא תרווייהו ליפקו בגט ואי אשמעינן בהא משום דגדולה רמיא קמיה אבל אידך אימא לא צריכא ע\"כ. ואף כי גם על רב אלפס השיגו בזה כבר הצילו רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי שאעמוד בשלי להורות שרמז\"ל לא עשה גמרא מדעתו:" + ], + [ + "היתה אחת מהן פקחת ואחת חרשת כו' עד שנבעלה תחלה. פרק ב\"ש ביבמות:" + ], + [ + "היתה אחת מהן פקחת ואחת חרשת כו' עד שנבעלה תחלה. פרק ב\"ש ביבמות:" + ], + [ + "וכן הדין בקטנה וחרשת שבא היבם תחילה וכו' והחרשת צריכה גט עד לאחר זמן לפיכך יקיים הקטנה שנבעלה תחילה: כתב הראב\"ד טעות הוא זה וכו': ואני אומר איני רואה בכאן שום טעות ואדרבה הסכים על האמת כלשון המשנה השנויה ביבמות פרק ב\"ש דתנן הקטנה והחרשת בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל הקטנה וכפי המסקנא דשקלינן וטרינן עלה עד דאוקימנא לרבנן דרבי נחמיה ועלה א\"ר אשי מרישא נמי ש\"מ דרבנן היא דקתני אם בא יבם על החרשת נותן לה גט והותרה ולא קתני אם בא על הקטנה נותן לה גט והותרה ודחינן אי משום הא לא איריא חרשת דלית לה תקנתא דהיתרא קתני תקנתא דאיסורא קטנה דאית לה תקנתא דהיתרא לא תני תקנתא דאיסורא ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל דחרשת לית לה תקנתא דהיתרא דקתני בה וחרשת אסורה לעולם למר בריה דרב אשי וכדקא מייתי לה ואע\"ג דלא איריא מטעמיה מ\"מ איתיה ולטעמא דפירוקא נמי קאתי כדפשיטא ליה לתלמודא ולא איפריך וכפי האמת המוסכם בתלמוד במשנה פסק ר\"מ ז\"ל וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל והטעם שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא דסליק אדעתיה ואפום חורפין מעיקרא כי היכי דלוקמא אליבא דרבנן ולאו טעמא דפשיטותא דתלמודא כטעמא דמסקנא שעליו סמך ר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו:" + ], + [ + "בא היבם תחלה עד והחרשת יוציא בגט. פרק ב\"ש:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמרו זה וכו': ואני אומר ר\"מ ז\"ל לטעמיה שפסק כר\"א דאמר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן ומן הטעמים שכתבתי למעלה סמוך לזה הדין בדין היתה אחת חרשת ואחת קטנה וכו' והראב\"ד ז\"ל לטעמיה כדכתיבנא נמי ומיהו קושיא דידיה ניחא לי ואדרבה סייעתא היא לר\"מ ז\"ל דאמרינן וצריכא דאי אשמעינן בהא ה\"א משום דאיקיים מצות יבום כו' אלמא בכל ענין הוי הלכה כר\"א וכן עיקר:" + ], + [ + "היתה אחת פקחת ואחת חרשת כו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק בית שמאי:" + ] + ], + [ + [ + "יש אחים כו' עד ואין ראויין לחליצה. הקדמה היא כדרך המחברים על מה שעתיד לכתוב:" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "ואלו שאין להם זיקה כלל כו' עד או חולצין או מייבמין. בבכורות פרק על אלו מומין וביבמות פרק הערל (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "יש יבמות עד כמו שיתבאר. תחלת ענינו הקדמה על מה שעתיד לבאר. סוף פ' ד' אחין (דף ל') :", + " וכל אשה שהיא וכו' עד משום ערוה. בגיטין פרק התקבל וביבמות פ' החולץ ופרק ד' אחין:", + " אבל מי שמקודשת כו' עד שעת הכושר. פרק ד' אחין:" + ], + [ + "ואלו הן שהן פטורות כו' עד שאין להם אישות כלל. פ\"א (דף ב' וג') ופ\"ב דיבמות ופרק הערל:", + " ולקחה לו לאשה פרט לערוה עד זקוקה ליבום. פ\"א ופ\"ב ופרק חרש (דף קי\"ב) ופרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "ואלו הן שהן פטורות כו' עד שאין להם אישות כלל. פ\"א (דף ב' וג') ופ\"ב דיבמות ופרק הערל:", + " ולקחה לו לאשה פרט לערוה עד זקוקה ליבום. פ\"א ופ\"ב ופרק חרש (דף קי\"ב) ופרק האשה רבה (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "היתה היבמה אסורה עד הרי הן זקוקות ליבום. פ\"א ופ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " ומן הדין היה עד ולא בת חליצה. פ\"ב דיבמות ופרק יש מותרות:", + " ואם היתה לה צרה כו' עד שהוא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " וכן יבמה שהיא ספק ערוה עד כמו שביארנו. פרק ד' אחין (דף ל') :" + ], + [ + "מי שמת אחיו עד עומדת לעולם. פ\"א דיבמות (דף ב' וג') :" + ], + [ + "מי שמת אחיו עד עומדת לעולם. פ\"א דיבמות (דף ב' וג') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "וכן אשת אחיו עד שנאמר והיא נטמאה. פ\"א ופ\"ב דיבמות (דף י\"ז) :", + " אבל סוטה שמת בעלה עד וחולצת או מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף י\"א) ופרק יש מותרות ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "אבל החולץ ליבמתו עד בצרת חלוצתו. פרק החולץ (דף מ') ומייתי בהרבה מקומות:" + ], + [ + "שתי יבמות עד בשעת נפילה. פ\"ק דיבמות (דף יב יג) :" + ], + [ + "היתה זו שהיא ערוה עד לא חולצת ולא מתייבמת. פ\"א דיבמות (דף ב') ופ' ד' אחין (דף ל\"א) :" + ], + [ + "הלכה צרת הערוה כו' עד והולד (מותר) [ממזר]. גיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "הלכה צרת הערוה כו' עד והולד (מותר) [ממזר]. גיטין פרק הזורק (דף פ') :" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "שלשה אחים וכו' עד לא רצה מייבם. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה מן ההלכות ואינו מחוור עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וכ\"ש שדבריו מוכיחים ונכוחים וכבר ביררם הרמב\"ן פרק ד' אחין ודיינו שנעמוד בשלנו:" + ], + [ + "בן ט' שנים ויום אחד עד זיקת שני יבמין. ביבמות בכמה מקומות:" + ], + [ + "מי שחציה שפחה עד סוף הפרק. גיטין פרק השולח (דף מ\"ג) " + ] + ], + [ + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שנים מן האחין עד וחולצין ולא מייבמין כמו שביארנו. הכל פרק ד' אחין (דף ל' ל\"א) :", + " ואם קדמו וכו' עד אותן מהן. פ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם נשואין וכו' עד שיפטור את הצרה. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם נשואין וכו' עד שיפטור את הצרה. פרק ד' אחין (דף כ\"ט) :" + ], + [ + "אחד מן היבמין עד רצה חולץ רצה מייבם. פרק החולץ (דף מ\"א) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "שלשה אחין שנים מהם עד והנכרית משום צרתה. פרק ד' אחין (דף כ\"ז) :" + ], + [ + "וכן שני אחין וכו' עד בשעת נפילה. פרק ארבעה אחין (דף ל\"ב) ופרק החולץ:", + " אבל המגרש וכו' עד כמו שביארנו. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "וכן שני אחין וכו' עד בשעת נפילה. פרק ארבעה אחין (דף ל\"ב) ופרק החולץ:", + " אבל המגרש וכו' עד כמו שביארנו. ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ט) :" + ], + [ + "וה\"ה למגרש וכו' עד חולצת ולא מתייבמת. בגיטין פרק קורדיקוס (דף ע\"א) וביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "שני אחין נשואין לשתי אחיות עד גדולה זו מותרת ליבמה. ביבמות פרק ב\"ש:" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "שני אחין חרשין וכו' עד שאין נשואי החרשת גמורין. ביבמות פרק חרש (דף קי\"ב) :" + ], + [ + "כ\"מ שאמרנו וכו' עד סוף הפרק. כלל גדול הוא שמסר בדבריו כדרך המחברים:" + ] + ], + [ + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "מי שקידש וכו' עד מידן. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "האשה שהיו לה וכו' עד מאחי בעלה. ביבמות פרק נושאין:" + ], + [ + "מי שהלך בעלה וכו' עד ולא מייבמין. פרק האשה רבה:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ], + [ + "חמש נשים וכו' עד סוף הפרק. ביבמות פרק נושאין ודברי המחבר ז\"ל כהוגן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c99b526a17fb7928a6040b8323410f6f7cb51a50 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1943 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [ + "קודם מתן תורה עד לו לאשה. אומר אני זה מקרא מלא דבר הכתוב למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה אלמא בייחוד בלבד נקראת אשתו. גם להלכה זו כמה ראייות בתלמוד ובפרט פ' ד' מיתות (דף נז) אמרו להדיא והיא הלכה רווחא בעולת בעל יש להם ונכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם ועוד גרסינן התם כי אתא רב דימי א\"ר אלעזר א\"ר חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג ושיילינן מאימת ומהדרינן מדקראו לה רביתא דפלניא אלמא בייחוד בעלמא נקראת אשתו וכן ראיתי להרמב\"ן ז\"ל שכתב כן:", + " כיון שנתנה תורה נצטוו עד כי יקח איש אשה. פרק קמא דקידושין (דף ד') :" + ], + [ + "וליקוחין אלו עד או מאורסת. ריש פרק קמא דקידושין (דף ב') :" + ], + [ + "וכיון שנקנית צריכה גט. משנה היא סוף פרק הנחנקין (דף פ\"ט) . ומסתייעא פ\"ק דקידושין ופ\"ד מיתות ופרק הנשרפין:" + ], + [ + "קודם מתן תורה עד שבעל קדשה. סנהדרין (פרק כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין קדשה אלא מזומנת כו' ויש ספרים שכתוב בהן פילגשים בלי קידושין עכ\"ל (חסר כאן) הפירוש שפי' הראב\"ד ז\"ל במלת פילגש הוא חידוש אצלינו ובזה הדרך יהיו דברי שניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "כל שאסר ביאתו עד וכיוצא בהם. ריש מסכת כריתות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגיע לזמן הזה עד לכל דבר. כתב הראב\"ד ז\"ל שנכנס ל' יום בשנת עשרים. ועוד כתב על דברי ר\"מ ז\"ל הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות. א\"א אנו אין לנו אלא שזה שלא הביא שתי שערות בזקן הוא סימן סירוס וקי\"ל כר\"י דאפילו באחד מהן ואין אנו צריכין עוד לסימן אחר עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה תלמוד ערוך הוא כלשון ר\"מ ז\"ל בשמעתין דסימני סריס דגרסינן (יבמות קי\"ב) ת\"ר איזהו סריס כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מכן הרי הוא כסריס לכל דבריו ובתר הכי גרסינן ר\"ה אמר עד שיהו כולן ור\"י אמר אפילו באחד מהן ומפרשינן היכא דהביא שתי שערות בזקן כ\"ע לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא ע\"כ. ראה בעיניך כי אפילו שלא הביא שהוא סימן סריסות כדברי הראב\"ד ז\"ל בעינן סי' א' כדי להחזיקו כגדול לכל דבר ומה שהיה קשה למו\"ה והלא סימני זקן אחד מסימני סריס אינה קושיא דבסימני סריס שאין לו זקן קתני דהיינו צורת זקן שהן שערות הרבה במקום אחד אבל שתי שערות לחודייהו לסימן גדול ניתנו וברייתא נמי דייקא דקתני הרי הוא כסריס ולא קתני הרי הוא סריס ש\"מ ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל יפה:", + " ואם לא נראה בו סימן וכו' עד מסימני סריס. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :", + " הגיע לשנת כ' פחות שלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה והביא שתי שערות בזקן אע\"פ שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס אלא הרי הוא בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהיה בן ל\"ה שנה ויום אחד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו שנויות סוף פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ומקצתן פרק הערל וכבר הוכחתי בסמוך שדברי ר\"מ ז\"ל יש להם שרש ועיקר פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הגיע לזמן הזה עד לכל דבר. כתב הראב\"ד ז\"ל שנכנס ל' יום בשנת עשרים. ועוד כתב על דברי ר\"מ ז\"ל הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות. א\"א אנו אין לנו אלא שזה שלא הביא שתי שערות בזקן הוא סימן סירוס וקי\"ל כר\"י דאפילו באחד מהן ואין אנו צריכין עוד לסימן אחר עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה תלמוד ערוך הוא כלשון ר\"מ ז\"ל בשמעתין דסימני סריס דגרסינן (יבמות קי\"ב) ת\"ר איזהו סריס כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מכן הרי הוא כסריס לכל דבריו ובתר הכי גרסינן ר\"ה אמר עד שיהו כולן ור\"י אמר אפילו באחד מהן ומפרשינן היכא דהביא שתי שערות בזקן כ\"ע לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא ע\"כ. ראה בעיניך כי אפילו שלא הביא שהוא סימן סריסות כדברי הראב\"ד ז\"ל בעינן סי' א' כדי להחזיקו כגדול לכל דבר ומה שהיה קשה למו\"ה והלא סימני זקן אחד מסימני סריס אינה קושיא דבסימני סריס שאין לו זקן קתני דהיינו צורת זקן שהן שערות הרבה במקום אחד אבל שתי שערות לחודייהו לסימן גדול ניתנו וברייתא נמי דייקא דקתני הרי הוא כסריס ולא קתני הרי הוא סריס ש\"מ ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל יפה:", + " ואם לא נראה בו סימן וכו' עד מסימני סריס. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :", + " הגיע לשנת כ' פחות שלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה והביא שתי שערות בזקן אע\"פ שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס אלא הרי הוא בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהיה בן ל\"ה שנה ויום אחד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו שנויות סוף פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ומקצתן פרק הערל וכבר הוכחתי בסמוך שדברי ר\"מ ז\"ל יש להם שרש ועיקר פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "שתי שערות האמורות עד ונשרו. פרק בא סימן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "שתי שערות האמורות עד ונשרו. פרק בא סימן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הבת שהביאה עד לנקבה אינו סימן. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "בד\"א כשנבדקו עד אם לא הביאה. פרק בא סימן (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "בד\"א כשנבדקו עד אם לא הביאה. פרק בא סימן (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "כל השנים האמורות עד לכל דברי הדת. סוף מסכת ערכין ופרק השג יד (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אין סומכין על הנשים עד כשרים להעיד. זה מוסכם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "האב שאמר בני זה עד ולא לעונשין. פרק האומר:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "וצריך שיכתוב אותו עד בפני עדים אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לחציי עד הרי מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז') :", + " אמר לה חצייך מקודשת לי עד מקודשת בספק. פ\"ק דקידושין (דף ו' ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם שתי חצייך כו': ואני אומר כי הקפדת הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שכתב ר\"מ בפיסקא שלמעלה מזו וז\"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת עכ\"ל. והוקשה לראב\"ד ז\"ל דהנהו נמי בעיות הן פ\"ק דקידושין (דף ז') וקידושין לחצאין הן וסלקן נמי בתיקו כמו שתי חצייך וא\"כ מ\"ש הא מהא וזאת אין אנו צריכין בה לפנים שכבר אנו מקובלים מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כי כל זמן שהבעיות רבות ואומר על מקצתן אם ת\"ל הוא פשיטות הבעיות והדבר ברור בתלמוד ולהכי אזיל מסדר התלמוד בסוגיא בההיא שיטתא וה\"נ איתא ריש פרק ד' וה' (ב\"ק דף ל\"ז) גמרא מתני' דמועד למינו כו' בפלוגתא דרב זביד ור\"פ ופסקינן כרב פפא מה\"ט ואע\"ג דאקשו עליה ולא פריק משום דלא חייש הוא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם וכזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל בה' אלו. ולמען תשכיל אכתוב לך לשון הגמרא בדקדוק וראה בעיניך דגרסינן פרק קמא דקידושין גמרא מתניתין קמייתא בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה בחצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא ואת\"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דא\"ל פרוטה פסקה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואת\"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא ה\"ק קידושי מתחלי מהשתא ומגמרי לא נגמרו עד למחר שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחדא זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו ע\"כ. למדת כי כשהוא אומר את\"ל היא מקודשת ודאי דהוא ניהו פשיטותא וכי סלקן בתיקו אינך דלא איפשטן דסלקן בתיקו ולכך מקודשת מספק דאזלינן בהו לחומרא בכל דוכתי וכי מעיינת בה שפיר נמי חזית דלא תליא טעם קידושי אשה לחצאין באינך אלא בשני חצייך בפרוטה אבל בהנך לאו מה\"ט נינהו וגם ר\"מ ז\"ל לא פירש טעם פסקיו ומעתה נתמה על לשון השגות הראב\"ד ז\"ל ודברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לחציי עד הרי מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז') :", + " אמר לה חצייך מקודשת לי עד מקודשת בספק. פ\"ק דקידושין (דף ו' ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם שתי חצייך כו': ואני אומר כי הקפדת הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שכתב ר\"מ בפיסקא שלמעלה מזו וז\"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת עכ\"ל. והוקשה לראב\"ד ז\"ל דהנהו נמי בעיות הן פ\"ק דקידושין (דף ז') וקידושין לחצאין הן וסלקן נמי בתיקו כמו שתי חצייך וא\"כ מ\"ש הא מהא וזאת אין אנו צריכין בה לפנים שכבר אנו מקובלים מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כי כל זמן שהבעיות רבות ואומר על מקצתן אם ת\"ל הוא פשיטות הבעיות והדבר ברור בתלמוד ולהכי אזיל מסדר התלמוד בסוגיא בההיא שיטתא וה\"נ איתא ריש פרק ד' וה' (ב\"ק דף ל\"ז) גמרא מתני' דמועד למינו כו' בפלוגתא דרב זביד ור\"פ ופסקינן כרב פפא מה\"ט ואע\"ג דאקשו עליה ולא פריק משום דלא חייש הוא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם וכזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל בה' אלו. ולמען תשכיל אכתוב לך לשון הגמרא בדקדוק וראה בעיניך דגרסינן פרק קמא דקידושין גמרא מתניתין קמייתא בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה בחצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא ואת\"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דא\"ל פרוטה פסקה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואת\"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא ה\"ק קידושי מתחלי מהשתא ומגמרי לא נגמרו עד למחר שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחדא זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו ע\"כ. למדת כי כשהוא אומר את\"ל היא מקודשת ודאי דהוא ניהו פשיטותא וכי סלקן בתיקו אינך דלא איפשטן דסלקן בתיקו ולכך מקודשת מספק דאזלינן בהו לחומרא בכל דוכתי וכי מעיינת בה שפיר נמי חזית דלא תליא טעם קידושי אשה לחצאין באינך אלא בשני חצייך בפרוטה אבל בהנך לאו מה\"ט נינהו וגם ר\"מ ז\"ל לא פירש טעם פסקיו ומעתה נתמה על לשון השגות הראב\"ד ז\"ל ודברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "האב מקדש עד שתבגר. פרק המקבל (דף ס\"ה) ופרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) וריש מסכת קידושין (דף ג') :", + " לפיכך מקבל קדושי בתו עד אשת איש גמורה. פרק חרש (דף קי\"ג) :", + " ואם היתה בת שלש שנים עד אינה מקודשת. פרק יוצא דופן (דף מד) :" + ], + [ + "בגרה הבת עד רשות לעולם. פרק נערה שנתפתתה (דף מג) :" + ], + [ + "נתקדשה קודם עד בפניו אינה מקודשת. פ' התקבל ופ' האיש מקדש (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "היתה הבת ספק בוגרת עד צריכה גט מספק. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ט) :", + " יש לאיש לעשות עד כשהיא ברשותו. ריש פרק האיש מקדש (דף מ\"א) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ט) :", + " ואומר אדם לבתו קטנה. פ\"ק דקידושין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כל העושה שליח לקבל עד וא\"צ עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה כו' והשולח נמי לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא. ור\"מ ז\"ל הלך בזה בשיטת רבותיו נ\"ע. ויש לי ראיה לדבריו בריש פרק האיש מקדש שליח מנא לן ואסיקנא כדתניא ר' יהושע בן קרחה אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל. ובעי בכולה סוגיין למילף קידושין וגירושין ותרומה מהדדי ומשום דאיכא למיפרך איצטריך הוכחה לכל חד באנפי נפשיה מיהו בכל פירכי דפריך תלמודא לא מצינו זה החילוק שחילק הראב\"ד ז\"ל מכלל דלית לן לאפלוגי בינייהו והא אסיקנא בכולי תלמודא וריש פרק האיש מקדש דמקיש יציאה להויה וכן מצאתי בירושלמי שמעון בר אבא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד אתא לקמיה דר\"י א\"ל עד אחד באשה ולא כלום דקי\"ל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו. ובקידושין גופייהו יש לי ראיה דגרסינן בההוא פירקא גופיה הנהו בי תרי דהוי שתו חמרא תותי ציפי בבבל שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהיב ליה לחבריה א\"ל מיקדשא לי ברתך לברי אמר רבינא אפילו למ\"ד חוששין שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן וכו' אמרו ליה רבנן לרבינא ודלמא ארצויי ארצי קמיה אמר להו רבה בר סימי בפירוש אמר לן מר דלא סבר להא דרב ושמואל ע\"כ. ואי ס\"ד דבשליח קידושין בעינן עדים אפילו נתרצה הבן נמי ושתיק מאי הוי הא ליכא סהדי וגדולה מזו שמעינן מינה דאפילו בשתיקה לאחר קידושין סגי כפשיטות התלמוד ובשתיקה ודאי ליכא סהדי ונתבררו דברי ר\"מ ז\"ל וכמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל פרק החולץ וכדמשמע פרק מצות חליצה בשמעתין דאישתמודענוהו דאחוהי דמיתנא הוא דכל גלויי מילתא לחוד לא בעי סהדי. ועוד יש לי ראיה פ\"ב דכתובות גמרא מתני' דזה אומר זה כתב ידי כו' דגרסי' (דף כ\"א) א\"ר אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערעור על אחד מהם וכו' ושיילינן בגמרא ערעור דמאי אילימא ערעור דגזלנותא תרי ותרי נינהו אלא ערעור דפגם משפחה גילוי מילתא בעלמא הוא ע\"כ. אלמא כל גילוי מילתא לא בעינן סהדי ברירי מיהו באשה ודאי בעינן סהדי לכ\"ע כדאסיקנא פרק האיש מקדש מדכתיב ויצאה והיתה איתקש גט וקידושין אהדדי מכלל שהן שוין. שוב מצאתי לבעל העיטור שכתב כן ומאלו הראיות ממש ואין מי שחולק בדבר:" + ], + [ + "השליח נעשה עד עד בפני שנים אחרים. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "הכל כשרים לשליחות עד לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין. ריש פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "שליח האיש שמקדש עד או עם האב. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ב) ומייתי לה נמי פ\"ק (דף ו') ופ\"ג:" + ], + [ + "מצוה שיקדש אדם עד מע\"י שלוחה. פרק האיש מקדש (דף מ\"א) :", + " לכל מי שירצה עד לקדש קטנה. סוף פ\"י יוחסין (דף ע\"ט) :", + " ולא יקדש אשה עד שיראנה כו' עד והוא שונאה. ריש פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כל המקדש אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דכתובות (דף ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו נוהגין כן אלא מקדש ואח\"כ מברך והטעם כו' וזה הטעם לברכת האב שמברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עכ\"ל: ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא ורבים הסכימו כר\"מ ז\"ל מדאסיקנא בכוליה תלמודא כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן ולא דמי הא למילה דגבי מילה עבידא דמקלקלא מילה והויא לה ברכה לבטלה אבל לגבי קידושין מיכספי מצבורא ולא עבדי מלתייהו כי חוכא. ויש רבים אומרים כדברי הראב\"ד ז\"ל ולא קים להו טעמא דלא הדרי בהו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו גם בזה והנהיגו בכל צרפת לאחר הברכה להסתלק מן הספק ובספרד נהגו כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל המקדש אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דכתובות (דף ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו נוהגין כן אלא מקדש ואח\"כ מברך והטעם כו' וזה הטעם לברכת האב שמברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עכ\"ל: ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא ורבים הסכימו כר\"מ ז\"ל מדאסיקנא בכוליה תלמודא כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן ולא דמי הא למילה דגבי מילה עבידא דמקלקלא מילה והויא לה ברכה לבטלה אבל לגבי קידושין מיכספי מצבורא ולא עבדי מלתייהו כי חוכא. ויש רבים אומרים כדברי הראב\"ד ז\"ל ולא קים להו טעמא דלא הדרי בהו ורבותינו בגעלי התוספות ז\"ל נחלקו גם בזה והנהיגו בכל צרפת לאחר הברכה להסתלק מן הספק ובספרד נהגו כר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתקדשת עד הרי זו מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ב') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר איני יודע איך יפול זה הלשון כי אם הוא קידשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת אין צורך ללשון אחר ואין לך רוצה אני גדול מזה ואם בשקידש ע\"י אחר ועשאו שליח ג\"כ הרי הוכחתי למעלה כי אפילו שתיקה כהודאה דמי ואם בשהיו מדברים על עסקי קידושין ופשט ידו ונתן לה מה צ\"ל דבור אחר והלא הדברים ק\"ו ומה אשה שאינה מתקדשת אלא לרצונה קי\"ל דפשטה ידה וקבלה מידו מקודשת הואיל והיו מדברים על עסקי קידושין האיש שהוא מקדש בעל כרחו לא כ\"ש, ועוד דהא קיחה קיחה ילפינן לקידושין משדה עפרון וקי\"ל פרק חזקת הבתים (דף מ\"א) תליוה וזבין זביניה זביני וכ\"ש בלוקח אשה דיהיב זוזי וגם נותנין לו שפחה לשמשו ועוד דהא אמימר גופיה אמר התם תליוה וקדיש קידושיו קידושין ואע\"ג דמר בר רב אשי ויש ספרים גורסים רב אשי פליג עלה אין קידושיו קדושין הוא פסק כאמימר דהא אותביה רבינא לרב אשי ואע\"ג דשני ליה אשינויא דחיקא לא ניקום ולא שבקינן לדאמימר דמייתינן לה בתלמודא למילתיה כהלכתא פסיקתא ועוד דקאי כסתמא דתלמודא ריש פ\"ק דקידושין דקאמר תנא האשה נקנית מדעתה אין בעל כרחה לא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל ועל כן לא חילק ר\"מ ז\"ל זה החילוק וכתבו כפשטו בתלמוד ריש פ\"ק דקידושין וכן דעת בעל הלכות גדולות ורב אחא משבחא שלא פסקו בבבא בתרא הלכתא כמאן מכלל שסמכו על פשטא דקידושין. ולפי דעתי השגה זו לא יצאה מפי רבינו ז\"ל אלא אחד מן התלמידים כתבה שטעה בדברי בעל העיטור ז\"ל שהעמיד ההיא דקידושין בדלא אמרה אין ופסק פרק חזקת הבתים כמר בר רב אשי והעמידה לפרש באשה תליוה אבל באיש דכ\"ע לא הוו קידושין וחשבו סברא זו ואדרבה איפכא מסתברא ונמצא פסק ר\"מ ז\"ל נכון:", + " ויש לאיש לקדש נשים עד מדעתן. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "המקדש את האשה עד ספק מקודשת. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "המקדש בעד אחד עד בלא עדים. פרק האומר (דף ס\"ה) :", + " המקדש בפסולי עדות עד צריכה ממנו גט מספק. בהלכות גדולות כתוב כן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן משמע ריש פרק התקבל שמשוה קידושין וגיטין כאחד ובהלכות גירושין יתבאר דינן:" + ], + [ + "קטן שקידש אין קידושיו קידושין. פרק האיש מקדש (דף נ') ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) :", + " אבל גדול שקידש את הקטנה עד הרי זו מקודשת למיאון: כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו (דף פ\"ב) קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא\"כ אפילו בן שש [וגם] מה שאמר מבת עשר ולמעלה אע\"פ שהיא סכלה ביותר למד מפעוטות במסכת גיטין (דף ס\"ה) והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע\"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך א\"כ שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע\"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ\"ל: ואני אומר אין זו צריכה לפנים אלא משנה שלימה היא ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ז) דתנן אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל קטנה שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ע\"כ. ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי חנינא וכדפסיק לה תלמודא להדיא בגמרא וצריכין אנו לדעת מאימת תקרא בת דעת לשמירה זו והוא משהיא בת שש כדאמרינן בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט) על מתניתין דקתני הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר ושיילינן בגמרא עד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שב והא אסיקנא בעלמא כי ערמימות האשה יתירה משל איש וכן משמע בירושלמי פרק ב\"ש דגרסינן בגמרא דההיא משנה אי זהו לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר ע\"כ. אלמא משיש לה דעת להכיר באיש הוא שהצריכוה מיאון וקי\"ל יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וניחא לן למילפה מפעוטות דמקחן מקח וממכרן ממכר דדמיין להדדי תדע דהא בריש קידושין (דף ד') נמי יליף לה קיחה קיחה משדה עפרון ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל אדרבא איפכא מסתברא דהא אמה ואחיה אין להם כח אלא מדעתה וא\"כ היאך נייפה כחם ואדרבא יפה כח הבת מכח האם ומן האח והוה לן לאתמוהי עלה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם הירושלמי שהבאתי מוכיח על זה:" + ], + [ + "כיצד מתקדשת למיאון וכו' עד ותצא בלא גט: כתב הראב\"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ\"ל: ואני אומר לו עיין הראב\"ד ז\"ל מה שהביא ר\"מ ז\"ל פי\"א מהלכות גירושין כמו שרמז בלשונו בזה הפסק ששם ביארו לא היה משיגו בכאן כי דעת ר\"מ ז\"ל בכאן שישבה עם בעלה עד שגדלה ונבעלה לאחר גידוליה וז\"ל שם. ממאנת כל זמן שהיא קטנה עד שתהיה נערה או עד אילונית בד\"א שלא בא עליה הבעל אחר שנעשית בת י\"ב שנה ויום אחד אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל ובעילה קונה מן התורה כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת עכ\"ל. והכי נמי איתא ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"ז) ובנדה פרק בא סימן (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס שם בפ' המדיר וגם הראב\"ד ז\"ל כתב בנמוקי יבמות שלו וגם הרמב\"ן ז\"ל ואין אצלי בדבר הזה ספק:" + ], + [ + "חרש שנשא פקחת עד מותרת לבעלה החרש: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה שאינה מותרת וכו': ואני אומר חלילה חלילה לו מטעות קטנה או גדולה וכ\"ש להתיר אשה אסורה אלא דבריו נכונים ותלמוד ערוך הוא אלא שאתה צריך להתבונן על ההלכות ולדעת כי אותיות מחכימות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מ\"ש ר\"י אלפס פרק ב\"ש גמרא מתניתין דשני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות בפלוגתא דרב ושמואל (דף ק\"ט) לגבי קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני וז\"ל. ומסתברא לן שאם רצה שני לכונסה שמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא כי ההיא דגרסינן בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ט) לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה דילמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין והא נמי כיוצא בה עכ\"ל. ולכאורה נראין דבריהם שוין וכי מעיינת בה שפיר חזית דברי ר\"מ ז\"ל כשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב תחלה שם בהלכות וחזינן מאן דכתב דהא מילתא ספיקא ועבדינן בה לחומרא כו' עד והאי סברא סברא מעליא היא דגרסינן בהדיא וכו' עד וה\"מ היכא דקדיש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא עכ\"ל. ועל זה כתב דדמיא לההיא דגיטין דגרסינן לה התם בסוף מכילתין באתחלתא דההיא אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו כו' עד דשיילינן לא העמידו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דלמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין ורב שישא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו ביה רבנן בקידושין וקידושי טעות הוו ע\"כ. וקי\"ל כרב הונא. הנה עיניך רואות שדברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם שלא נאמרו אותן הדברים אלא בקידושי תורה דוקא דספיקייהו לחומרא אבל קידושין דרבנן דספיקייהו לקולא וקידושי חרש וחרשת דרבנן נינהו כדאיתא ריש פרק חרש במסכת יבמות ואע\"ג דלית הילכתא כרב שישא מ\"מ ילפינן מינה דכל מה שהוא מדברי סופרים אמרינן עיינו ביה רבנן וגם כשתעיין בלשון ר\"מ ז\"ל שכתב בזה הספק תראנו מפורש נשמר בלשונו:", + " אבל השוטה שקידש פקחת עד מדברי סופרים. ריש פרק חרש (דף קי\"ב) ופרק אלמנה לכהן גדול:" + ], + [ + "סריס שקידש עד קידושין גמורים. ביבמות פרק חרש ובבכורות פרק אלו מומין:" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס עד מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה הם צריכין גט מספק והלא אינן ראוין לינשא כלל עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני ונבהל אם זה הלשון כתב הראב\"ד ז\"ל שהרי פסק זה שכתב מפורש הוא בבכורות (דף מ\"ב) ס\"פ על אלו מומין על מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס אין נשחטין לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכ\"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס אבל טומטום דברי הכל ספיקא הוא והמסקנא נמי הכי סלקא דשקלינן וטרינן עלה טובא עד דגרסינן התם נימא אשתני ולא אשתני תנאי היא דתניא טומטום שקידש קידושיו קידושין נתקדש קידושיו קידושין וחולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו ותניא אידך אשת טומטום חולצת ולא מתיבמת סברוה דכ\"ע כר\"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא מייבם מאי לאו בהא קא מיפלגי דמ\"ד חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו סבר לא אמרינן הואיל ואשתני אשתני ומ\"ד [אשת טומטום] חולצת ולא מתייבמת סבר הואיל ואשתני אשתני ומהדרינן לא דכ\"ע אמרינן הואיל ואשתני אשתני והא ר\"א הא ר\"ע למדנו דטומטום שקידש או נתקדש קידושיו ספק וכן נמי לגבי אנדרוגינוס דפליגי ביה קי\"ל בעלמא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא דגרסינן סוף פרק הערל (דף פ\"ב) א\"ר ליתא למתניתין (דקתני ר' יוסי ור\"ש אומר אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה דאלמא זכר הוי) מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה הוא דמדשבקי רבי יוסי לבר זוגיה ש\"מ הדר ביה ואמרי ביה רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ומדלא אמרי בי רב כרבי יוסי וכר\"ש ש\"מ דבי רב כרב סבירא להו דאמרי הלכה כר' יוסי דברייתא וכ\"פ ר\"י אלפס פרק הערל וגם הרמב\"ן ז\"ל בהלכות בכורות. ומה שהקשה והלא אינן ראויין לינשא כלל אינה צריכה לפנים ונאמר אין ה\"נ דאינן ראויין לנישואין לכתחלה ואנן שנישאו דיעבד קתני בכל דוכתא:" + ], + [ + "המקדש אחת מן העריות עד ואין ראוי לעשות כן. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) וסוף ערכין:" + ], + [ + "אשת איש שפשטה ידה עד מעיזה. פרק המגרש (דף פ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני שאינה נאמנת וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו ורבותי נ\"ע חולקים בה מדרב המנונא סוף גיטין (דף פ\"ט) ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד ומקשי מינה מכלל דהכי הלכתא וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל כדעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו:" + ], + [ + "המקדש אחת מן השניות עד קידושין גמורים. במסכת קידושין פרק האומר (דף ס\"ו) :", + " חוץ מיבמה שנתקדשה לזר עד הרי זה מגרש בגט. ביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "המקדש כותית או שפחה עד אין קידושיה קידושין. פרק האומר (דף ס\"ו) :", + " ישראל מומר שקידש עד וצריכה גט ממנו. במסכת בכורות סוף פרק עד כמה (דף ל') וביבמות סוף פרק החולץ (דף מ\"ז) ובסנהדרין ס\"פ נגמר הדין וכ\"כ רש\"י בתשובה ורשב\"א ז\"ל בנמוקי יבמות שלו דאע\"פ שחטא ישראל הוא:" + ], + [ + "המקדש אשה שחציה שפחה עד ה\"ז ספק קידושין: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי\"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר\"מ ז\"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:" + ], + [ + "המקדש אשה שחציה שפחה עד ה\"ז ספק קידושין: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי\"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר\"מ ז\"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:" + ], + [ + "שכור שקידש קידושיו קידושין עד ומתיישבין בדבר זה. דבר זה עיקרו במסכת עירובין פרק הדר (דף ס\"ה) ומביא אותה בכמה מקומות ברמיזה:" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדש בדבר שהוא אסור עד איסורי הנאה אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " ואפילו היה אסור בהנאה מדבריהם עד י\"ד אינה מקודשת. בפסחים פרק כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "עבר ומכר עד כמוה. פרק האיש מקדש:", + " המקדש בפרש עד לגבי השור. בתמורה פרק כל האיסורין (דף ל') :" + ], + [ + "המקדש בפירות עד הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשכר הבאת האפר והמים או מילוי המים עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שזה החילוק הוא בשילהי פרק האיש מקדש (דף נ\"ח) גבי מתניתין דקתני במי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת אפילו הוא ישראל ורמינן עלה בגמרא אמתניתין דבכורות דתנן הנוטל שכר לדון דיניו בטלין להעיד עדותו בטל להזות ולקדש מימיו מימי מערה ואפרו אפר מקלה ופרקינן אמר אביי ל\"ק כאן בשכר הבאה ומלוי כאן בשכר הזאה וקידוש דיקא נמי דקתני הכא במי חטאת ואפר חטאת וקתני התם להזות ולקדש ש\"מ ע\"כ. וסבור הראב\"ד ז\"ל לפרש דברי אביי כאן בשכר הבאה וקידוש כלומר שאמר כך בזה הלשון בשעה שקידש, ור\"מ ז\"ל ואנחנו אין רגילין לפרש כך דאם כן היה לו לומר כאן דאמר בשכר כו' כאן דאמר כו' אלא אנו מפרשים כי אם קידש בשעת הבאה ומילוי קידושיו קידושין שעדיין לא נתערבו ואין זה אלא שכר הבאת האפר ממקום למקום ושכר מילוי המים דמילתא דטירחא היא ולא רמיא עליה ושרי למשקל אגרא ומש\"ה מקודשת אבל מתניתין דבכורות מיירי לאחר הבאה ואחר עירוי שנמצא עכשיו כמקדשה בשכר הזאה וקידוש דליכא טירחא ושכר (לימוד) מצוה הוא נוטל והתורה אמרה ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים צדיקים כאשר צוני ה' אלהי ואמרינן במסכת נדרים מה אני בחנם אף אתם בחנם וכן פירש\"י ז\"ל והוא הלשון בעצמו שדקדק ר\"מ ז\"ל שכתב או במים שמילאן לעשותן מי נדה והוא הנכון:", + " המקדש בהקדש עד במזיד אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "קידשה במעשר עד לה'. הוא פרק ו' דמסכת מעשר שני:" + ], + [ + "כהן שקידש עד אינה ממון. פרק האיש מקדש (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "כהן שקידש עד אינה ממון. פרק האיש מקדש (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "המקדש את האשה בגזל עד אינה מקודשת. פרק האיש מקדש גמרא מתניתין דחמש נשים גם בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל מבוררת שם ובפ\"ק דקידושין:" + ], + [ + "הנכנס לבית חבירו עד ויניח מה שירצה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "הנכנס לבית חבירו עד ויניח מה שירצה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "גזל את האשה עד ואם אמרה הן הרי זו מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ג) גם פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "המקדש בהנאת מלוה עד שאין ראוי לשומען: כתב הראב\"ד ז\"ל הראשונים פירשו כו' וכ\"ש מ\"ש הוא עכ\"ל: ואני אומר גם לנו יש פירושים אחרים מתיישבים יפה בהלכה זו פרק קמא דקידושין ומ\"מ זה שכתב ר\"מ ז\"ל מן האחרונים הוא ונכון הוא:" + ], + [ + "אמר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו ובחוב שיש לי אצלך הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " וכן אם אמר לה במלוה שיש לי אצלך ובפרוטה זו הרי זו מקודשת. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "היה לו חוב ביד אחרים עד ברשותה קיים הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "היה לו חוב ביד אחרים עד ברשותה קיים הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אמר לה הרי את מקודשת לי בשכר שאדבר עד והמקדש במלוה אינה מקודשת. פרק האומר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הרי את מקודשת לי במלאכה זו עד והמקדש במלוה אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ח) ופרק האומר:" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "וכן אם אמר לה אם לא תתני עד ואינה צריכה ליתן לו כלום. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס:" + ], + [ + "וכן אם אמר לה אם לא תתני עד ואינה צריכה ליתן לו כלום. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס:" + ], + [], + [ + "הרי שהתנה בדבר שאפשר עד ולא תתגרש. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "ובמה אמרו עד שמנעה אותך ממנו. סוף הפועלים (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "יש מקצת גאונים עד וכן ראוי לעשות. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבנו הטעם בספר המשפטים כדברי האחרונים עכ\"ל: ואני אומר מאחר שזו מחלוקת ישנה לדברי הכל אין בזה השגה על ר\"מ ז\"ל ואין לי עסק בזה החיבור להאריך בבירור הדעות ע\"פ ראיות ועוד שכבר חקקתים כשיטתיה פרק האומר (דף ס\"א) ופרק מי שאחזו קורדיקוס ופרק המגרש ופרק השוכר את הפועלים והרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד המקח או המתנה. פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ] + ], + [ + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי עד אינה מקודשת: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים יפה לשמועה זו כו' שלא ימחה משמע עכ\"ל: ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה כי הסוגיא שהביא הראב\"ד היא במסכת קידושין (דף ס\"ג) והשמיטה ר\"י אלפס להשמיענו שאינה הלכה דהוו להו שינויי דחיקי ולא ברירי וסמך ר\"מ ז\"ל על סוגיא פשוטה ופירוקא תריצא לפום מסקנא דלית בה טימי במסכת כתובות (דף ע\"ב) פרק המדיר גמרא מתניתין דהמקדש את האשה ע\"מ כו' גבי מימרא דאמר רבא מחלוקת בטעות שתי נשים כו' עד אבל בטעות אשה אחת דברי הכל אינה צריכה הימנו גט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאותבי' עלה מהא דתניא הריני בועליך ע\"מ שאם ירצה אבא אע\"פ שלא רצה האב הרי זו מקודשת ר\"ש ב\"י אומר משום ר\"ש אם רצה האב מקודשת לא רצה האב אינה מקודשת והא הכא דטעות אשה אחת היא ופליגי ומסקינן התם בהא קמיפלגי דמר סבר ע\"מ שאם ירצה אבא ע\"מ שאם ישתוק האב והא שתיק ליה ומר סבר ע\"מ שאם ירצה אבא שיאמר אבא אין והא לא אמר אין ע\"כ. הנה עיניך רואות דסוגיין אזלא דע\"מ שירצה אבא עד דאמר אבא אין דהיינו ר\"ש דקאי כמתני' ושאר שינויי דקידושין לא חייש להו תלמודא בכתובות לא לתירוצא קמא ולא לתירוצא בתרא והדין היא סברא מעלייתא ודינא דקושטא מדאמרינן בכולי תלמודא היכי דמי גס לבו בהוראה כגון דאפליגו תרי תנאי או תרי אמוראי וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ולא אזיל שאיל למאן דקשיש מיניה:", + " ע\"מ שלא ימחה אבי עד הרי זו מקודשת. פרק המדיר ופרק האומר (דף ע\"ג) :
כתב הראב\"ד אם לא מיחה היינו שתק א\"כ מה בין שישתוק לשלא ימחה עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא דבר זה מפי רבינו הקדוש הראב\"ד ז\"ל דהא סוגיא מחלפא היא פרק האומר דאוקימנא רישא ומציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא וכדאורי רבי ינאי אלא שאני רואה כל אחד הולך כפי שיטתו וכבר הוכחתי מסוגיית המדיר דעת ר\"מ ז\"ל וכן מוכיח על זה פרק האומר כי שנפרש רצה האב דאמר אין מפרשינן לא רצה דשתיק וכשנפרשהו רצה האב דשתיק דהיינו לא מיחה נפרש לא רצה דמיחה ושנה הדבר והפכו:", + " מת הבן ואח\"כ שמע עד ולא תפול לפני יבם: כתב הראב\"ד ואפילו שמע קודם שמת הבן וכו': ואני אומר יפה דקדק ר\"מ ז\"ל שהשוה מדות לשון המשנה פרק האומר דקתני מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה ע\"כ. ועל כרחין מת האב קודם שישמע קאמר וה\"נ מת הבן קודם שישמע האב קאמר ורואה אני כי ריבוי לשונם ועניינם כל אחד הולך לפי שיטתו בפירוש ע\"מ שירצה אבא שכתבתי בסמוך והוכחתי מסוגיי' פרק המדיר בירור דברי ר\"מ ז\"ל וגם סוגיית פרק האומר מוכחא על לשונו זה דכי אסיקנא פירוש משנתנו ע\"מ שירצה ע\"מ שישתוק אקשינן אימא סיפא מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק ע\"כ. דוק מינה דעל כרחין מיירי בשמת הבן ואח\"כ שמע האב דאי בחיי הבן שמע האב דינו ידוע אם שתק אם לאו וכ\"ש לפי המסקנא דמחה דלא שייך לשון מחאה אלא כשהבן חי אבל לאחר שמת מה צורך למחאה והלא כבר מת ולכך הוא צריך לימוד ששנינו במשנתנו מלמדין אותו שיאמר איני רוצה:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני עד בדבר שא\"א לקיימו. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "הנותן שתי פרוטות עד פרוטה שנייה. פרק האומר:", + " אבל האומר לאשה עד תופסין בה מספק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) וביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "הנותן שתי פרוטות עד פרוטה שנייה. פרק האומר:", + " אבל האומר לאשה עד תופסין בה מספק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) וביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "האומר (לאשה) [לחבירו] אם ילדה וכו' עד הרי זו מקודשת. פרק האומר:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ההלכה וכו' ולית הלכתא כוותיה: ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל הם לאביי דגרסינן פרק האומר גמרת ההיא משנה אמר אביי ראב\"י ורבי ור\"מ כולהו ס\"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וקי\"ל דלית הלכתא כוותיה לגבי רבא וכ\"ש לגבי רבה רביה וסתם התלמוד דגרסינן התם להדיא הכי בתרי לישני לישנא קמא גרסינן אמר רבה לא אמר ראב\"י אלא בשחת כו' עד כמאן אזלא הא דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לא אמר כלום ואמר ר' חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין ומהדרינן אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אע\"פ שלא הוכר עוברה ובלישנא בתרא גרסינן איכא דאמרי אמר רבה לא אראב\"י אלא בשחת דבי כיבשא וכו' עד כמאן אזלא הא דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמר כלום ואמר ר\"ח לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין כמאן בשהוכר עוברה ודברי הכל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל מוסכמים לאיכא דאמרי כדברי הכל שפוסקים כן בכל התלמוד ואפילו ללשון ראשון פסק כרבה דהלכתא כוותיה לגבי דרב יוסף בכוליה תלמודא בר משדה ענין ומחצה ואין בזה ספק כלל ונ\"ל בלי דופי גם סברתו זאת מוסכמת לדברי הכל:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין עד שניהם יכולין לחזור זה בזה. פ\"א ופ\"ב דמסכת קידושין (דף ח' ודף מ\"ח) :", + " וכן אם נמצא מנה חסר עד ואם לאו אינה מקודשת. בתוספתא וכתובה בהלכות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דהכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר אין על ר\"מ ז\"ל ולא על ראב\"ד ז\"ל אשם אלא על הסופר שטעה וכתב לא יחליפנו במקום יחליפנו וכל המוסיף גורע וכשבאתי לארץ הקדושה בא לידי ספר מוגה מספרי ר\"מ ז\"ל וחתם אותו בחתימתו והיה כתוב בו ג\"כ לא יחליפנו וגיררו ממנו מלת לא ובאמת שגם בגמרא בקידושין (שם) בשמעתין דשיראי ובתוספתא ג\"כ הכי איתא וכן הביאה ר\"י אלפס נמצא דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף ואמרינן בגמרא האי דינר היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק ע\"י הדחק ובזה נמצאו דברי שניהם כאחד טובים:", + " אמר לה הרי את מקודשת עד ואם אינן שוין אינה מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז' ט') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין עד שניהם יכולין לחזור זה בזה. פ\"א ופ\"ב דמסכת קידושין (דף ח' ודף מ\"ח) :", + " וכן אם נמצא מנה חסר עד ואם לאו אינה מקודשת. בתוספתא וכתובה בהלכות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דהכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר אין על ר\"מ ז\"ל ולא על ראב\"ד ז\"ל אשם אלא על הסופר שטעה וכתב לא יחליפנו במקום יחליפנו וכל המוסיף גורע וכשבאתי לארץ הקדושה בא לידי ספר מוגה מספרי ר\"מ ז\"ל וחתם אותו בחתימתו והיה כתוב בו ג\"כ לא יחליפנו וגיררו ממנו מלת לא ובאמת שגם בגמרא בקידושין (שם) בשמעתין דשיראי ובתוספתא ג\"כ הכי איתא וכן הביאה ר\"י אלפס נמצא דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף ואמרינן בגמרא האי דינר היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק ע\"י הדחק ובזה נמצאו דברי שניהם כאחד טובים:", + " אמר לה הרי את מקודשת עד ואם אינן שוין אינה מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז' ט') :" + ], + [ + "איש ואשה שהיו עסוקין עד דברי האיש. בתוספתא דפ\"ק דקידושין:" + ], + [ + "העושה שליח עד שמראה מקום הוא לו. פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "העושה שליח עד שמראה מקום הוא לו. פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "המקדש את האשה וחזר בו מיד עד והרי היא מקודשת. עיקר הלכה זו סוף מסכת נדרים (דף פ\"ז) דפסיק תלמודא והלכתא תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממגדף ועובד עכו\"ם ומקדש ומגרש וה\"נ איתא פרק יש נוחלין (דף ק\"ל) אלא שאין גורסין שם עובד עכו\"ם לפי שכל אחד כלול בחבירו:" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד ביטל התנאי. פרק המדיר (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר גם בזה הדין יישר עצמו ושכלו ר\"מ ז\"ל בלשונו וסדרו להודיע מאין הוציא זה הדין שסמך לו ענין וכתב לפיכך המקדש על תנאי וכנסה סתם או בעל סתם הרי זו צריכה גט אע\"פ שלא נתקיים התנאי שמא ביטל התנאי כשבעלה או כנסה עכ\"ל. ושמועה זו מסודרת פרק המדיר (דף ע\"ג) גמרא מתניתין דהמקדש את האשה ע\"מ שאין עליה נדרים איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה הימנו גט ושמואל אמר אין צריכה הימנו גט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא הלכתא כרב וכדאמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל (סתם) צריכה הימנו גט זה היה מעשה ולא היה כח ביד חכמים להוציאה בלא גט ע\"כ. וכן בכנסה סתם ופירש ר\"י אלפס פירושים רבים ופירש הסכמתו בהלכותיו וכדאסיקנא טעמא דרב בגמרא דכיון דכנס או בעל סתם ולא אדכריה לתנאיה אימר אחולי אחליה לתנאיה. ודקדק ר\"מ ז\"ל מזה כי המבטל תנאו בינו לבין מי שהתנה עמו תנאו בטל וא\"צ עדים בשעת הביטול דאי ס\"ד צריך עדים הכא בהאי פלוגתא על כרחין ליכא עדים דביטל דאי איכא עדים מאי פלוגתא ומאי טעמיה בכולה סוגיין. ולכך נזהר ר\"מ ז\"ל בלשונו וכתב מקודשת סתם ולא כתב מקודשת לחודיה ויפה כיון דמה לי כנסה סתם שהורה הראב\"ד ז\"ל בעדים ומה לי ביטל בינו לבינה שכתב ר\"מ ז\"ל מידי הוא טעמא להראב\"ד אלא דהו\"ל כמאן דאחליה לתנאיה מ\"מ אין לי ספק דתלמוד מיירי שלא ביטלו בפירוש וכ\"ש שאין שם עדים שהרי הכל מודים שלא יצא מפיו ביטול לעולם ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים וכן הסכימו רבים:", + " וכן המקדש בפחות עד סוף הפרק. פרק המדיר (דף ע\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ] + ], + [ + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה עד בשעת השליחות. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) ונזיר (דף יב) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "האשה שעשתה שליח לקדשה עד וחזר בו. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש אחת מחמש נשים עד ואבדה כתובתי: כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שהסכימו בגמרא וכו' והתנה לי כתובה עכ\"ל. ואני אומר אם באנו לדקדק ולפרט על גדולה מזו היינו אומרים שכבר הסכימו גדולי בעלי התוספות במסכת כתובות שכיון שנתקדשה האשה מיד זכתה לה תורה ואפילו בלא תנאי. אלא ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע ושמר דרכו שנהג בזה החיבור כמה פעמים שהוא נגרר אחר לשון הגמרא והרוצה לדקדק ידקדק על זה. והלשון שכתב ר\"מ ז\"ל בפסק הוא לשון המשנה ביבמות פרק האשה שלום (דף קיח:) במחלוקת ר\"ט ור\"ע ואוקימנא בגמרא אליבא דר\"ש בן אלעזר דאמר לא נחלקו ר\"ט ור\"ע על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו מהן קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל וכו' ע\"כ. והשתא חזינן דלשון מניח כתובה משמע שכתב לה כתובה וא\"כ היה לנו לומר נייתי כתובה וניחזי למי קידש ועל כן הוצרך לתרץ כגון שאבדה והוא תירוץ נכון. ואם הראב\"ד ז\"ל יתרץ כגון שהתנה ולפי שיטתו תבא עליו ברכה [ועלינו] אם אנחנו נתרץ שזכתה משעת קידושין לפי שיטתנו. וגם יש מתרצים במקום שנהגו שאין כותבין כתובה ואין בזה קפידא ותפיסה כלל שאני רואה פרק האיש מקדש (דף נ') בשמעתין דהשולח סבלונות שיש נוהגין לקדש קודם כתובה ויש שכותבין קודם קידושין ומ\"מ צריך אתה לדעת שקידשה בעדים ולא ידעו למי מהן או שבא בהן דבר או מקרה או נולד ספק בעדותן כמו במקדש עצמו שאל\"כ היה לנו לברר על פיהן וזה פשוט:" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "מקום שנהגו לשלוח עד אין חוששין לה. פרק האיש מקדש (דף כ') :" + ], + [ + "מקום שנהגו לשלוח עד אין חוששין לה. פרק האיש מקדש (דף כ') :" + ], + [ + "שנים אומרים עד לקדש בצנעא. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אמר עד אחד מקודשת עד שהרי היא אומרת לא נתקדשתי. פ\"ב דכתובות:
כתב הראב\"ד זה המחבר נראה שבא לפרש וכו' לכתחילה לא תנשא עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו מפורשת בכתובות פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ב) גמרא מתניתין דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני וכו' ועל דבר אמת שאין מפורש שם כשהאשה מכחישתו. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל היה מקובל בו והוא נכון דעל כרחנו אנו צריכין לפרש אותה ההלכה כן שאל\"כ היו שואלין והיא מאי קאמרה אי דמודה היא שנתקדשה אסורה היא לדברי הכל אלא ודאי במכחישתו וכדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל בודאי לכאורה קושיא גדולה היא וסברא נכונה לפום ריהטא אבל יש לי לתרצה יפה כי כשהעד מסייע אותה גריעא חזקתה משום דסמכא דעתה על דברי העד והראיה מכרעת כנגד הסברא דגרסינן התם פרק האשה שנתארמלה לגבי גירושין דכותיה גמרא מתני' דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני גירושין יכולה מכחישתו ואקשינן ומי מחצפא כולי האי והאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ופרקינן ה\"מ היכא דליכא עדים דקא מסייעי לה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה. וה\"נ אמרינן בשמעתין דהשליש אומר לגירושין. ועוד יש לי לומר באולי כי מ\"ש הר\"מ ז\"ל שהרי היא אומרת לא נתקדשתי ר\"ל שיכולה לומר כן ומטונה דההיא לישנא דיכולה מכחישתו שהבאתי ושניהם כאחד טובים:", + " אמרה מקודשת עד סוף הפרק. בכתובות פרק האשה שנתארמלה:" + ] + ], + [ + [ + "הארוסה אסורה לבעלה עד גמורה לכל דבר. פ\"ק דפסחים ופ\"ק דקידושין (דף י') ובמסכת כלה:" + ], + [ + "ומשתכנס לחופה נקראת נשואה עד כארוסה. בכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "אין פוחתין לבתולה ממאתים עד ה\"ז מותר. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נתן לה מטלטלין עד פנאי לכתוב. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "הכונס את האשה עד שעה אחת בלא כתובה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק החובל:", + " אבל המוכרת כתובתה עד אם לא מכרה. פרק החובל (דף פ\"ח פ\"ט) :" + ], + [ + "המארס את האשה וכתב לה כתובה עד הואיל ולא כנסה. סוף פרק הכותב (דף פ\"ט) ופרק אע\"פ (דף נ\"ד) :", + " אבל אם אירס ולא כתב עד או שיכתוב. פרק אע\"פ:", + " והמארס את בתו עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "וכן תקנו חכמים עד בין אלמון. ריש כתובות (דף ז') :" + ], + [ + "יש לו לאדם לישא נשים רבות עד בשמחה. הסכמת כל הגדולים פ\"ק דכתובות מכח ההיא דפרק ערבי פסחים (דף ק\"ב) דאין עושין מצות חבילות חבילות:" + ], + [ + "מותר לארס בכל יום וכו'. פרק קמא דכתובות (דף ב') ומ\"ק וסדר תעניות (דף ח') :", + " אבל אין נושאין עד ויצא למלאכה יום ראשון. פרק קמא דכתובות:" + ], + [ + "מותר לארס בכל יום וכו'. פרק קמא דכתובות (דף ב') ומ\"ק וסדר תעניות (דף ח') :", + " אבל אין נושאין עד ויצא למלאכה יום ראשון. פרק קמא דכתובות:" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "הגיע זמן שנתנו לאיש עד סוף הפרק. ריש מסכת כתובות (דף ב') ופרק אע\"פ (דף נ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "קטן אפילו בן ט' שנים עד קיימה. פרק הכותב (דף נ') :" + ], + [ + "כל בתולה שכתובתה עד טענת בתולים. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) :", + " והמתייחד עם ארוסתו וכו'. פ\"ק דכתובות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ] + ], + [ + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "ועוד תקנו חכמים עד ירושתו לכתובתה. פרק אע\"פ:", + " לפיכך אם אמרה האשה עד ואין כופין אותו. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " אבל אם אמר הבעל איני זנך עד מתנאי הכתובה. פרק המדיר (דף ע') ופרק מציאת האשה ופ\"ק דגיטין (דף י\"ב) :", + " כל התנאים האלו עד ואינן צריכין לפרש. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "ועוד תקנו חכמים עד ירושתו לכתובתה. פרק אע\"פ:", + " לפיכך אם אמרה האשה עד ואין כופין אותו. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " אבל אם אמר הבעל איני זנך עד מתנאי הכתובה. פרק המדיר (דף ע') ופרק מציאת האשה ופ\"ק דגיטין (דף י\"ב) :", + " כל התנאים האלו עד ואינן צריכין לפרש. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה עמה אחר שנשאה עד שנאמר בה לחוקת משפט. ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ופרק אע\"פ (דף נ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חסרון דעת אני רואה בכאן וכו' שאין לו בו שום זכות עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על רבינו הראב\"ד בענין זה והנני אביאם לפניך אחת לאחת למען תשכיל. ריש פרק הכותב (כתובות פ\"ג) שנינו הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך וכו' כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מ\"ש בתורה וכל המתנה על מ\"ש בתורה תנאו בטל. ואמרינן בגמרא הלכה כרשב\"ג ולאו מטעמיה ושאלו מאי ולאו מטעמיה וכו' עד דמסיק תלמודא (דף פ\"ד) אלא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאם מתה יירשנה ולאו מטעמיה דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר ירושת הבעל דאורייתא וכו' ורב סבר ירושת הבעל דרבנן ורבנן עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואקשינן על מסקנא זו באתמהה ומי סבר רב ירושת הבעל דרבנן והתנן רבי יהודה בן בתירא אומר היורש את אשתו יחזור לבני משפחה וינכה מן הדמים והוינן בה מאי קסבר וכו' עד אמר רב לעולם קסבר ירושת הבעל דאורייתא וכגון שהורישתו אשתו בית הקברות ומשום פגם משפחה וכו' ומהדרינן בסוף כולה שמעתין רב לטעמיה דריב\"ב קאמר וליה לא ס\"ל ע\"כ אלמא הלכה כרשב\"ג לכ\"ע ומטעמא דרב וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל כמסקנא דתלמודא דהלכתא כרשב\"ג וכטעמיה דרב דירושת הבעל דרבנן ועשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ומכאן תכריע ג\"כ למעלה בזה הפרק במה שחלק עליו הראב\"ד ז\"ל לומר שירושת הבעל מן התורה כי הדין עם ר\"מ ז\"ל בהאי מסקנא וקרא דוירש אותה ריש פרק יש נוחלין אסמכתא בעלמא הוא כמ\"ש. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת דבריו התנה עמה אחר שנשאה מכלל שאם התנה בעודה ארוסה תנאו קיים נגרר אחר הגמרא כמנהגו לגלות מקום מוצאו דגרסינן ריש פירקין ארישא דמתניתין תני ר' חייא האומר לאשתו ומתמהינן וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום ופרקינן אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר עד דאקשינן אי הכי אפילו נשואה נמי ופרקינן אמר אביי נשואה ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה למאי נפקא מינה לשומרת יבם. הנה עיניך רואות שכתב יפה ר\"מ ז\"ל והוצרך לפרש התנה עמו אחר שנשאה כלשון התלמוד ממש ומה שהוצרך עוד ר\"מ ז\"ל להביא ראיה וחיזוק מחוקת משפט ג\"כ דקדק יפה ליתן טעם קצר לדבר כלומר שזה מבורר בברייתא בגמרא ריש פרק יש נוחלין (ב\"ב קי\"ג) דתניא והיתה זאת לכם לחוקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין וכו' כדאיתא התם אע\"פ שהיה יכול לעלות על הדעת מה שהקשה ראב\"ד תיפוק ליה דהוה דבר שלא בא לעולם הודיעך ז\"ל שאינו מן הטעם הזה דא\"כ מה לי ארוסה מה לי נשואה ועוד שהתלמוד מעמיד דברי רבא דידו עדיפא מידה וכ\"ש שאני רואה גדולות מאלה בהלכות ופריק להו. וגם מצאתי לרבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו טעמים רבים וטענות גדולות לסתור דברי הראב\"ד ואין לי צורך לכותבן ולהעתיקן וידעתי שכל המעיין בהלכה זו בדקדוק יצדיק ר\"מ ז\"ל וס\"ל למימר דאין זה מתנה על מ\"ש בתורה אלא. מתנה על הנכסים ומוחלן מדעתו ומרצונו ומה שהיה מקשה הראב\"ד ז\"ל ודימה לדמותו לירושת אביו או אחד ממורישיו נ\"ל שהלך לפי שיטתו לומר שירושת הבעל מן התורה אבל לר\"מ ז\"ל שפסק שהוא מדרבנן אין קשה כלום ואפילו בלא טענותינו ואע\"פ שעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואף כי ראיתי רבינו הרמב\"ן ז\"ל מחזיק כנגדו גם אני בזה החיבור כתבתי מה שנ\"ל בכך ואין צורך לשנות גירסת הרב אלפס בהלכותיו כי זה נכון:", + " ובשאר הדברים עד תנאו קיים. ריש פרק הכותב (דף פ\"ג ופרק אע\"פ (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "וכשם שב\"ד מוכרים עד ומפרנסין אותן. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "יש מן הגאונים שהורה וכו' עד ולעולם טוענין ליורש. פ' שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד מספיקין לכל. פרק המדיר (דף ע') ופרק אעפ\"י (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תטעום עד סוף הפרק. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ] + ], + [ + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "וכן מחייבין וכו' עד שלא תתגנה עליו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "בד\"א בעני שבישראל עד וכלי זהב כופין אותו. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) :", + " וכן המדיר עד שיעשיר. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "ולא האשה בלבד וכו' עד דין אחד לכל. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "ולא האשה בלבד וכו' עד דין אחד לכל. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "האומר לאשתו אין רצוני עד שומעין לו. פרק המדיר:", + " ותהיה הולכת להם עד שיכנסו אחרים ברשותו. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " וכן היא שאמרה אין רצוני שיכנסו עד ברשותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אימתי בזמן שהן באות בגבולה וכו': ואני אומר גם מלשון ר\"מ ז\"ל משמע כן שכתב שיכנסו אצלי ויפה פירש והפשרה נכונה היא וטוב לעשות:" + ], + [ + "האיש שאמר איני דר במדור עד בשכנות אלו. פרק המדיר (דף ע\"א:) :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ] + ], + [ + [ + "עונה האמורה עד לעכב. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "עונה האמורה עד לעכב. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "נושא אדם כמה נשים עד כראוי. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :", + " ואינו יכול לכוף אותן עד לעצמה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "וכמה היא עונתן עד בחדש. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד ויתן כתובה. פרק המדיר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד ונתייאשה. פרק אע\"פ (דף ס\"א) ופ\"ד דעדיות:", + " וכיצד מדירה עד דבר האסור לו. פרק ואלו מותרים (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "אסור לאדם עד יוציא ויתן כתובה. פרק אף ע\"פ ופרק ואלו מותרין ופרק המדיר וכמה מקומות מוכיח כן:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "המורד על אשתו עד שאין בו מעשה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "איש ואשתו שבאו לב\"ד עד כפי כח הדיין. סוף מסכת נדרים (דף צ') משנה אחרונה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אני רואה בכאן פשרה לדיין וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו היא משנה אחרונה סוף מסכת נדרים שחזרו לומר האומרת השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ובקשה זו היא דרך פשרה כפי כח הדיין. והירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל פירוש אחר יש לי בו כלומר כמו שהשמים רחוקין מן הארץ ואע\"פ שנוגעים זה בזה כתרי כסי דסחיפן אהדדי כך הוא אע\"פ שנוגע אותי מ\"מ מורד הוא בתשמיש בינו לבינה. וגם המדרש שהביא דומה לזה שהרחיקה מתשמיש הואיל וחדל להיות לה אורח כנשים דאף כדי ליישב יצרו שהיה רגיל עמה מקודם ריחקה בשביל שהיה לו הגר והיה נראה כמי ששופך דמים בסוף הבא על יבמתו ושייך המדרש כלישנא דקרא ישפוט ה' ביני ובינך. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שפירש כן בספר הזכות אשר לו והאריך בו הרבה. עוד אני אומר לבר מן דין מאן לימא לן דאותו מדרש הלכה פסוקה ובר סמכא הוא דילמא סמכינן אאידך שאמרה שרה אין סתרה כגלויה לכך ראתה שתקל בעיניה וכפירש\"י בתורה. וצורך החרם לפי שיש בו תביעת ממון וחיוב אצל המורד ואם הוא גנאי להם מה הם חוששין בדיבור החרם מדיבור הטענות שמוציאין בפיהן ואף אם יהיה בו גנאי לא מצינו לבטל הדין מפני הגנאי. שוב מצאתי בחידושי הרמב\"ן ז\"ל ביבמות פרק ב\"ש שכתב כן בשם הגאונים ז\"ל:", + " אבל לבעול בפני בני אדם עד בריה. סוף מסכת נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שהרשת את בעלה עד פרו ורבו. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היו לו בנים בגיותו עד אין לו ייחוס. במסכת בכורות פרק יש בכור (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "לא ישא אדם עקרה עד בשוט עד שיוציא. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"א) :", + " ואם אמר איני בועלה עד הראויה לילד. בכתובות סוף פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "נשאת לראשון עד מצות פריה ורביה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "האשה שבאה לב\"ד עד שיעשו פשרה. עיקר הלכה זו ביבמות פרק הבא על יבמתו ובנדרים שילהי מכילתין ורבו דעות המפרשים באלו הענינים ורובן הסכימו כך וגם רבותינו בעלי התוספות ורמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שקיים אדם פריה ורביה עד שלא תחשד. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן צוו על האשה שתהא מכבדת את בעלה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "הנכסים שמכנסת עד התוספת בלבד. ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ו) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף ע\"ח) מפורשין דיניהן וזאת ההקדמה כוללת לעתיד:" + ], + [ + "הנכסים שמכנסת עד התוספת בלבד. ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ו) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף ע\"ח) מפורשין דיניהן וזאת ההקדמה כוללת לעתיד:" + ], + [ + "כבר הודענו שהחכמים עד או אם גירשה. גם זו הקדמה מפורשת פרק אע\"פ (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "וכן התקינו שכשתבוא לגבות עד ושלא מחלה אותה. בכתובות פרק אעפ\"י (דף נ\"ד) ובגיטין פרק השולח:", + " ושמין לה כל מה שעליה ופוחתין אותו מכתובתה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אבל אם גירשה לרצונו גובה בלא שבועה ואין שמין כסות שעליה שהרי לקחן לה וזכתה בהן והוא רוצה להוציאה לא היא. בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) איתיה לכסות וגם דין ראשון התם משמע כן ובכמה מקומות בתלמוד דאמרינן טעמא דשבועה אלמא משום דאימר צררי אתפסה ואני קבלתי דלא שייך בגרושה ה\"ט משום דמתמהינן עלה השתא גרושי מגרש לה צררי קא מתפיס לה ומורי הרשב\"א ז\"ל היה נבהל על זה הפסק מניין לו וגם הראב\"ד ז\"ל השיגו בזה וכן רבים. אחר זמן מצאתי און לי ביבמות פרק החולץ גמרא מתניתין דהיבמה לא תחלוץ דמייתי עלה הא דאמרינן לגבי יבם עמד בדין וברח ניזונת משל יבם ופירש\"י ז\"ל משום קנס דקנסינן ליה והקשו רבותינו בעלי התוס' דא\"כ היכי פשיט מהכא פרק בתרא דכתובות פוסקין מזונות לאשת איש ומתרצינן אי חיישינן לצררי לא הוי לן לקנסו כל כך וקאמר בגמרא אי משום צררי לא מקרבה דעתיה ובכתובות פרק הכותב בשמעתין דהמוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו גרסינן התם (דף פ\"ה) קריבתיה דרב נחמן זבינתא לכתובתה בטובת הנאה איגרשה ושכיבא אתו [לוקחים] וקא תבעי [כתובה] מברתה וכו' ותמה על עצמך מה ירשה והא אין אדם מוריש שבועה לבניו ואי הות בחייה לא מציא שקלא בלא שבועה אלא ש\"מ בגרושה ליכא למיחש לצררי ועוד דבסוף הכותב פריך ודלמא סמוך למיתה גרשה ומהדר איהו הוא דאפסיד אנפשיה ולא חיישינן כלל לצררי. שוב מצאתי ראיה ס\"פ כל הנשבעין גבי הא דרב ושמואל דאמרי אין אדם מוריש שבועה לבניו ואקשינן עליה טובא עד ת\"ש אבל יורשים משביעים אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה ואהדרינן אמר רבי הושעיא לצדדים קתני אותה באלמנה ואת יורשיה בגרושה ע\"כ אלמא בגרושה לא שייך אין אדם מוריש שבועה:" + ], + [ + "וכן התקינו שלא תגבה עד מקולי כתובה הם. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "וכן מקולי עד בה' הלואה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שכתב לה וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא בשילהי מסכת כתובות ומשנה וברייתא היא ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומודה אני אם אין להם באותו מקום מטבע הנקרא להם בלשון דינרין שנסמוך על סך התלמוד פרק קמא דקידושין אבל אם יש להם באותו מקום מטבע הנקרא להם בלשון דינרין במלכות נבאר\"ה וקטלוני\"א וקפרו\"ס הולכין אחריהן כפי המקומות דלאו כ\"ע גמירי הלכתא ודאי וברור שאין יורדין בשעת שומא או בשעת הלואה לעומק שיעור התלמוד אלא על ביאור הגמרא דשילהי כתובות והכל לפי מה שנהגו הסופרים באותן המקומות והעדים לחתום:" + ], + [ + "תקנו הגאונים בכל הישיבות עד פשוט בכל הישיבות. זה מוסכם לכל והביאו ר\"י אלפס בהלכותיו פרק נערה שנתפתתה:", + " לפיכך אני אומר מעמידין אותה על דין הגמרא שאין יורשים כתובת אמם אלא מן הקרקע. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כשמשביעין ב\"ד או היורשין עד נוטל כתובתה. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יפר הבעל. ריש פרק מי שהיה נשוי (דף צ' צ\"א) ובשבועות ובב\"ב משמע כן:" + ], + [ + "ייחד לה קרקע בכתובתה עד נוטלת בלא שבועה. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפוגמת כתובתה עד אלא בשבועה. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [], + [ + "הנפרעת שלא בפניו עד תשבע ותטול. פרק הכותב ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "התנית עמו שתהיה נוטלת עד אינו מועיל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר איני מבין שהרי משנה שלימה היא פרק הכותב הבא ליפרע מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה ומפרש כיצד ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד וכן הוכיח ר\"י אלפס בראיות ברורות בהלכות ואם הוא ז\"ל תפס גם עליו כבר השיב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו והאריך כל כך שלא הניח לי מקום להתגדר בו רק להודות לו וכן קבלנו אנחנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכן הסכימו כל הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שהיה עד כ\"ה. פרק הנושא (דף ק\"ד) :", + " ואם באה לתבוע עד מן היורשין. פרק הנושא ופרק אע\"פ:" + ], + [], + [], + [], + [ + "היא אומרת בתולה עד שאין כותבין כתובה כמו שאמרנו. פ\"ב דכתובות (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד מתחת ידה. פרק הכותב (דף פ\"ח פ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו במות טלואות הן וכו' לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה עכ\"ל: ואני אומר כבר השיב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בעבורו בסוף נדרים שלו וז\"ל גבי הא דאיבעיא להו אמרה לבעלה גירשתני מהו ופשט רב המנונא נאמנת ואפילו למשנה אחרונה דקתני האומרת טמאה אני לך דלא מהימנא התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע בה אבל גבי גירשתני נאמנת דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה וכתב והלכתא כרב המנונא דסוגיין בכולהו תנויי כוותיה וכבר פסקה רבינו הגדול בהלכות כתובות ובגיטין ומדקא מדמי לה למתניתין שמעינן מינה דנאמנת אף לענין כתובה כדין משנה ראשונה ועוד שהרי מספר כתובה נלמוד שכך כתב לה לכשתינשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי כדתנן בהאשה שהלכה היא ובעלה למ\"ה עכ\"ל. וכך קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל גם מורי הרשב\"א ורבותי האחרים כן הסכימו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל תגבה הכל יש לי לומר שלא מצינו מתגרשת בעל כרחו ולרצונה שתגבה תוספת שלא כתב לה ע\"מ שתצא ממנו ותלך ותאכל עם אחר וכמ\"ש למעלה בהלכות אלו וגם כי מספר כתובתה נלמוד אין לה תוספת ובזה ניחא מה שהקשה עוד שהמשנה לא חילקה והוא מחלק כי לשון המשנה אינו מחייב אלא בכתובתה ואין במשמעה תוספת וכמו שהקדים ר\"מ ז\"ל בהלכות אלו. ומה שהקשה דא\"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו יש לי לומר אתמהה אם בת אברהם אבינו היא היאך תעיז פניה והלא סימן לזרע אברהם אבינו ביישנים כדאיתא בקידושין ועוד אתמהא אנן אמרינן חזקה דאינה מעיזה ואת אמרת לא הנחת בת א\"כ הורעת כח החזקה וחלקת על רב המנונא ואמרת מעיזה ומעיזה ודכולי עלמא הלכה כרב המנונא אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "האשה נאמנת לומר עד סוף הפרק. פרק האשה שלום (דף קי\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :", + " וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה. פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :", + " וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה. פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן אם היה זמן הכתובות עד במטלטלין. פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שמת או גירש עד ואפילו הן מאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו על דרך הרב ז\"ל ואינו מחוור כלל עכ\"ל: ואני אומר ידוע שרבו בהלכה זו הפירושין ריש פרק מי שהיה נשוי עד שהרב הברצלוני ז\"ל כתב בה דרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אמנם ר\"ת ז\"ל לימד דרך קצרה מובחרת מפי רבותיו מקובלת ויפה עשה וכיון בלבו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמר אע\"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) ובבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ג) ובערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו:", + " וקבלן של כתובה עד אא\"כ היה אביו. פי' הניזקין ופרק שום היתומים:", + " המגרש את אשתו עד שיעבודה. פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר\"י אלפאס ז\"ל:" + ], + [ + "הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמר אע\"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) ובבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ג) ובערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו:", + " וקבלן של כתובה עד אא\"כ היה אביו. פי' הניזקין ופרק שום היתומים:", + " המגרש את אשתו עד שיעבודה. פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר\"י אלפאס ז\"ל:" + ], + [ + "הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "המוכרת כתובתה עד תנאי זה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) :", + " אבל המוחלת וכו' עד אין לה עליו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) :", + " ומוחלת כתובתה אינה צריכה קנין עד סוף הפרק. כך הסכימו המפרשים ז\"ל ריש פרק אעפ\"י ובסנהדרין פרק קמא בשמעתין דפשרה ופרק קמא דקידושין גמרא מתניתין דעבד קונה עצמו בשטר דאמרינן עלה בגמרא שטרא למה ליה לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד אלמא מחילה אינה צריכה קנין וכ\"כ שם ר\"י אלפס וכן משמע נמי פרק הנושא דסתם תלמודא משמע ליה דכי שהתה כ\"ה שנים ולא תבעה כתובתה מחלה מסתמא ואי ס\"ד דקנין בעי אמאי תלי לה בזמן אלא ודאי אינה צריכה קנין:" + ] + ], + [ + [ + "אלמנה ניזונת עד פה תגבה חובך. ריש פרק אלמנה ניזונת (דף נ\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :", + " בין שעשתה דברים עד אבדה מזונותיה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שניזונת עד והיא בבית אביה. פרק נערה שנתפתתה ופרק הנושא (דף ק\"ג) ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [], + [ + "ומותר מזונות עד ליורשין. פרק נערה שנתפתתה ובירושלמי פרק אלמנה ניזונת:
כתב הראב\"ד ז\"ל אף אני כך הייתי סבור וכו': ואני אומר אמת הוא שזה הירושלמי שנוי שם מיהו יש לנו ללמוד ממנו שהמציאה והמותר מזונות תלויים זה בזה ובפרק נערה שנתפתתה והרבה מקומות קי\"ל דתקנו מעשה ידיה תחת מזונותיה א\"כ מעשה ידיה כמציאתה וכן מצאתי מפורש בירושלמי דריש פרק מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה ר' חזקיה בשם ר' אימי אתפלגון ר\"י ורשב\"ל חד אמר דברי הכל כלומר משנתנו דברי הכל וחרנא אמר במחלוקת ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא מסתברא דרשב\"ל הוא דאמר במחלוקת דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה ותנינא ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה מעשה ידיה שהם כמציאה אתא רב יעקב בר אימי בשם רשב\"ל דברי הכל היא ע\"כ ולמדנו כי משנתנו לר\"י דברי הכל והלכתא כוותיה לגבי ר\"ל וטעם מציאתה ומותר מזונותיה אחד הוא תו גרסינן התם מציאת בנו ובתו הקטנים וכו' מציאת עבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אלו שלו שהוא יכול לשנותן למלאכת אחרת וכו' עד התיבון הרי אשתו אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת ואת אמרת מציאתה שלו ופרקינן אר\"י טעם אחר באשה ושיילינן מהו טעם אחר באשה ומהדרינן א\"ר חגיי מפני קטטה רבי יוסי (אמר) לא אמר כן אלא שלא תהא [האשה] מברחת [זהובים] משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי ואקשינן הגע עצמך שנתן לה אחר מתנה ופרקינן קול יוצא למתנה ואין קול יוצא למציאה ואקשינן הגע עצמך שמצאה בעדים ופרקינן זו מפני זו כלומר לא חלקו חכמים וגזרו אפילו במציאה זה שמצאה בעדים מפני זו שמברחת ובתלמוד שלנו ריש פ' מציאת האשה אסקינן כי אתא רבין אמר ר\"י בהעדפה שלא ע\"י הדחק כ\"ע לא פליגי דלבעל הויא כי פליגי בהעדפה שע\"י הדחק ת\"ק סבר לבעלה ור\"ע סבר לעצמה א\"ר פפא מציאתה כהעדפה שע\"י הדחק דמי פלוגתא דר\"ע ורבנן ע\"כ. ופסקו ר\"י אלפס ושאר הפוסקים הלכה כרבנן שהוא ת\"ק למדנו מן הירושלמי ובבלי כי מותר מעשה ידיה בין ע\"י הדחק ובין שלא ע\"י הדחק לבעלה וגם מציאתה כהעדפה לרב פפא והכל לבעלה כת\"ק. עתה ראה שיש לנו לפסוק הלכה כסתם משנתנו דריש פירקין דתנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן דהא פשטינן בכל דוכתא מינה וריש נערה שנתפתתה מייתינן לה כדכתיבנא בסמוך וכבר בררתי שמותר מזונותיה כמעשה ידיה ומציאתה ועוד דהא יתמי באבוהון קיימי ומדידהו מתזנא כסתמא דתלמודא בכל דוכתא דגרסינן ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה למי [אחים] במקום אב קיימי [ודידהו הוי] מה התם מעשה ידיה לאביה ה\"נ מעשה ידיה לאחין או דילמא לא דמי לאב התם מדידיה מתזנא הכא לאו מדידהו (קא) מתזנא כלומר וסברא היא שאין מעשה ידיה אלא למי שזן אותה אמר להו [רב ששת] תניתוה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואקשינן מי דמי אלמנתו לא ניחא ליה בהרוחה בתו ניחא ליה בהרוחה והדר אקשינן למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו והא א\"ר וכו' ואסיקנא לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרוחה בתו עדיפא ליה ושקיל וטרי ובעי רבה בר עולא לאוקומי מתניתין להעדפה ואותביה רבא עד דמוקי מתניתין לרב יוסף אליבא דהילכתא מ\"מ למדנו כי הלכה כסתם משנתנו דאלמנה ניזונת וכי המותר למי שהמזונות ממנו כסתם התלמוד ולפיכך ראוי לומר כי מותר מזונות האלמנה ליתומים דהא קמן דלענין הרוחה בתו עדיפא ליה מאלמנתו ואף ע\"ג דאסיקנא התם בסוף שמעתין הלכתא כוותיה דרב דאמר מעשה ידיה לעצמה הא אוקימנא טעמא משום דרב כהנא ורב מתנה משמיה דרב דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ע\"כ. דוק מינה טעמא דאפקיה קרא הא לא\"ה מוריש זכות בתו לבנו וכ\"ש זכות אלמנתו דהא לענין הרוחה בתו עדיפא ליה מאלמנתו ואם מפני הירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל בא וראה כי גם הבבלי היה סבור כך אליבא דשמואל ולית הלכתא כוותיה וממילא נמי ליתיה לירושלמי דגרסי' ריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים (דף צ\"ה:) ומעשה ידיה שלהן איבעיא להו ניזונת תנן או הניזונת תנן ניזונת תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה או דילמא הניזונת תנן וכאנשי יהודה ואי בעו לא יהבי לה ת\"ש דא\"ר זירא אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר אלא אי אמרת ניזונת תנן ליהוי כבעל כלומר אליבא דשמואל מה בעל מציאת אשה לבעל ה\"נ מציאת אשה ליורשיה ופרקינן אליבא דשמואל לעולם אימא לך ניזונת תנן וטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה דלא תיהוי ליה איבה הני תיהוי להו איבה כלומר שאינה חוששת מהם. הנה עיניך רואות שזאת הסוגיא אליבא דשמואל כסוגיית הירושלמי ומטעם קטטה דהתם כטעם איבה דהכא והא דינא ודאי ליתא מכמה טעמי. חדא דאם איתא כי מקשי ליהוו כבעל ליהדר ליה כדרבי אבהו אר\"י דירושלמי מי דמי אלמנה מציאתה שלה אשת איש מציאתה שלו. ועוד כי הבעיא עצמה אינה דהא קי\"ל פרק נערה שנתפתתה ופרק הנושא ובכמה מקומות שמזונותיה מתנאי כתובה הם ועוד שכבר הוכחתי שמציאתה ומעשה ידיה ומותר מזונותיה שוים ועוד דשמואל גופיה כי מעיינת בה שפיר פליגא אסוגיא דירושלמי וע\"כ נפסוק כפשט המשנה וליתא להאי סוגיא כלל וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט כל זאת הסוגיא ולא הביא אלא המשנה כפשוטה להשמיענו שכן הלכה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל שדלה מים מבארות אלו עמוקים או יותר מהם ואנכי לא ידעתי. ומותר הבלאות ג\"כ מזה הטעם נוכיח אותו דלא עדיפא לה ממציאתה וגוף מעשה ידיה ומותר מזונותיה. ועוד יש לי ראיה פשוטה אפילו לפי אותו הירושלמי דריש אלמנה ניזונת דגרסי' בההיא סוגיא דאלמנה הותירה מזונות שלו הותירה בלאות שלה ומתמה תלמודא אשת איש שהותירה מזונות שלו הותירה בלאות שלה אלמנה שהותירה מזונות שלה הותירה בלאות לא כ\"ש ומהדרינן תמן צריכא לה לנדתה כלומר כשהיא אשת איש אלא הכא צריכא לה לנדתה כלומר בתמיה וכי כשהיא אלמנה מה היא חוששת לנדתה ער שתצטרך לאלו הבלאות והכין אסיקנא התם ולית עלה פירכא כלל ובסוף פרק אע\"פ בבבלי ה\"נ איתא אלמא מותר בלאות האלמנה ליתומים וכפי מה שביררתי דבמקום אב קיימי לגבי אלמנה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שחלתה עד ותפדה עצמה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) מפורש:" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יורשי הבעל. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דעתא קלישתא קא חזינא וכו': ואני אומר אדרבא דעתא אלימתא היא ולמדה מדרב ושמואל ס\"פ כל הנשבעים (דף מ\"ח) דאמרו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ופסקי' כותייהו לגמרי דאמרי' אם איתא לדרב ושמואל איתא ואסיקנא הבו דלא לוסיף עלה ומוקמינן התם ההיא דיורשי ראשון דפרק מי שהיה נשוי בנשבעה ומתה וכ\"כ ר\"י אלפס בהלכות ריש פרק מי שהיה נשוי ולמדו משם לכ\"מ שצריכה פרעון שאין אדם מוריש שבועה ליורשיו שנמצאת הירושה בטלה וכן משמע לי לישנא דאין אדם מוריש שבועה וכו' דכיון דמוריש אין כאן יורשין נמי אין כאן כלל ומכח סברא זאת ג\"כ למדנו לפרש משנתנו דריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה דמיירי בשנשבעה דאי לא נשבעה מוריש אין כאן ויורשין אין כאן כלל כמו שדקדקתי מדרב ושמואל וכן משמע מן הלשון כפול ומכופל ובלשון ר\"מ ז\"ל דכיון דקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה יורשין למה לי והא לישנא יתירא היא ועוד ואין חייבין בקבורתה למה לי מדקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה מכלל דהנך לאו חייבין בקבורתה נינהו אלא שמע מינה דלפעמים נקראו הם היורשים יורשי כתובתה דהיינו כשנשבעה ולפעמים נקראו בשם יורשים בלבד אבל לא יורשי כתובתה דהיינו כשלא נשבעה ואז נתחייבו יורשי הבעל שהם יורשי כתובתה לקברה ואע\"ג דאנן סהדי דכל זמן שלא נשבעה לא נפרעה וזה תקנת חכמים היא ולא מסברא נחייבם וכדרב ושמואל וכדאסיקנא הבו דלא לוסיף עלה:", + " מעשה ידי האלמנה עד ידיו ורגליו. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יורשי הבעל. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דעתא קלישתא קא חזינא וכו': ואני אומר אדרבא דעתא אלימתא היא ולמדה מדרב ושמואל ס\"פ כל הנשבעים (דף מ\"ח) דאמרו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ופסקי' כותייהו לגמרי דאמרי' אם איתא לדרב ושמואל איתא ואסיקנא הבו דלא לוסיף עלה ומוקמינן התם ההיא דיורשי ראשון דפרק מי שהיה נשוי בנשבעה ומתה וכ\"כ ר\"י אלפס בהלכות ריש פרק מי שהיה נשוי ולמדו משם לכ\"מ שצריכה פרעון שאין אדם מוריש שבועה ליורשיו שנמצאת הירושה בטלה וכן משמע לי לישנא דאין אדם מוריש שבועה וכו' דכיון דמוריש אין כאן יורשין נמי אין כאן כלל ומכח סברא זאת ג\"כ למדנו לפרש משנתנו דריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה דמיירי בשנשבעה דאי לא נשבעה מוריש אין כאן ויורשין אין כאן כלל כמו שדקדקתי מדרב ושמואל וכן משמע מן הלשון כפול ומכופל ובלשון ר\"מ ז\"ל דכיון דקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה יורשין למה לי והא לישנא יתירא היא ועוד ואין חייבין בקבורתה למה לי מדקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה מכלל דהנך לאו חייבין בקבורתה נינהו אלא שמע מינה דלפעמים נקראו הם היורשים יורשי כתובתה דהיינו כשנשבעה ולפעמים נקראו בשם יורשים בלבד אבל לא יורשי כתובתה דהיינו כשלא נשבעה ואז נתחייבו יורשי הבעל שהם יורשי כתובתה לקברה ואע\"ג דאנן סהדי דכל זמן שלא נשבעה לא נפרעה וזה תקנת חכמים היא ולא מסברא נחייבם וכדרב ושמואל וכדאסיקנא הבו דלא לוסיף עלה:", + " מעשה ידי האלמנה עד ידיו ורגליו. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "מציאת אלמנה עד נכסי צאן ברזל. פרק מציאת האשה:", + " ואם היה בהן מותר וכו'. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) וכבר הארכתי בזה:" + ], + [ + "מציאת אלמנה עד נכסי צאן ברזל. פרק מציאת האשה:", + " ואם היה בהן מותר וכו'. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) וכבר הארכתי בזה:" + ], + [ + "אלמנה שתפסה מטלטלין עד את השאר. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "הניח נשים רבות עד דין קדימה במטלטלין. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו ניזונות מן הקרקע וכו': ואני אומר עיקר זה הדין פרק מציאת האשה ופרק מי שהיה נשוי ומה שהקשה הראב\"ד איני מבין אותו שהרי חיוב המזונות מיד שנשאה חל עליו ולדעת מקצת הפוסקים ומנהג כל המערב וארץ הצבי משעה שקדשה ולדברי הכל אפי' אמר לה הוציאי מעשה ידיך למזונותיך אין שומעין לו כדאיתא פרק המדיר וכן אם הלך למדינת הים והניח נכסים ב\"ד יורדין לנכסיו ומוכרין וזנין אותה כדאיתא פרק נערה שנתפתתה ואם לא הניח נכסים פוסקין לה אחר שלשה חדשים כדאיתא פרק שני דייני גזירות והתם נמי אמרינן שגם אם לותה ואכלה חייבים לפרוע ומוכרת שלא בהכרזה ואלו הלכות קבועות הן אלמא משעת נישואין חל שיעבודייהו ואם היה שם קרקע ונשאן בזו אחר זו הוה ביה שפיר דין קדימה וכדעת ר\"מ ז\"ל וכן משמע בירושלמי שהביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "אלמנה שנפלה לפני יבם עד כשאר הנשים. פרק החולץ (דף מ\"א) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " לא נמצאת מעוברת עד לכנוס או לחלוץ. פרק החולץ שם:" + ], + [ + "תבעה יבמה לכנוס עד כשאר היבמין. פרק החולץ ופרק שני דייני גזירות ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל כתבו פרק החולץ:" + ], + [ + "תבעה יבמה לכנוס עד כשאר היבמין. פרק החולץ ופרק שני דייני גזירות ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל כתבו פרק החולץ:" + ], + [ + "מי שייחד קרקע לאשתו עד שהרי קצץ לה מזונות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד לתבוע מזונות יש מי שהורה וכו' עד וכן ראוי לדון. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :
כתב הראב\"ד והלא מה שאמרו וכו': ואני אומר דיינו אם נעמוד בשלנו ולא נכניס עצמנו בין המחלוקת והואיל ופרסם ר\"מ ז\"ל שהיא מחלוקת ישנה והוא עמד בשיטת רבותיו אין דבריו צריכין חיזוק ואם דעת הראב\"ד ז\"ל מסכים כמו שיהיה אין לנו עסק בזה רק להודיע ולגלות שעיקר זאת ההלכה פרק אלמנה ניזונת. וגם מה שהביא הראב\"ד מפ' שני דייני גזירות ובפרק הניזקין הביאו ר\"י אלפס גם פרק אלמנה ניזונת אבל כלל גדול אצלנו בכל התלמוד הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכמו שדן ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "האשה שהלכה עד והולכת לה. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "האשה שהיה לה ספק גירושין עד גירושין גמורים. ריש פרק אלמנה ניזונת ובגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה עניה ששהתה עד שבועת היסת. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "אלמנה עניה ששהתה עד שבועת היסת. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "דין תוספת וכו' עד סוף הפרק. ריש פרק אע\"פ ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כך כתב וכו': ואני אומר אם הרב ז\"ל לא כתב כך הרבה גאונים וגדולים הסכימו כדבריו ומאחר שהוא עצמו תמה על הרב ז\"ל בזה נראה שהוא מסכים, ג\"כ עם ר\"מ ז\"ל ואין צורך כאן להצילו וגם לרב אלפס ז\"ל אין צורך להצילו שכבר הצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו כל הצורך:" + ] + ], + [ + [ + "מתנאי הכתובה עד שש מאות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) וריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ') ובבא ראשונה פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "מתנאי הכתובה עד שש מאות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) וריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ') ובבא ראשונה פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "ומתנאי הכתובה עד וכסותה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "ומתנאי הכתובה עד וכסותה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין הבנים יורשין עד כפי התנאים. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הפלא ופלא וכו': ואני אומר אודיע תחלה מקום מוצא דברי ר\"מ ז\"ל בג\"ה ואחר כך אצילהו. ואומר כי בשמעתא בתראה דפרק הנושא נחלק רבינו שמשון ב\"ר אברהם עם מקצת רבותינו בעלי התוס' ועמד הוא ז\"ל קרוב לשיטת הראב\"ד ומקצת רבותינו בעלי התוס' כר\"מ ז\"ל ורואה אני גמרא מתניתין (כתובות דף פ\"ח) דהוציאה גט ואין עמו כתובה דאוקימנא למתניתין אליבא דרב במקום שאין כותבין כתובה ואליבא דשמואל אף במקום שכותבין כתובה ואקשינן ולשמואל כותבין שובר ופרקינן אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל במקום שאין כותבין ואמר כתבתי עליו להביא ראיה במקום שכותבין ואמרה לא כתב לי עליה להביא ראיה (והלכתא כוותיה דשמואל דאמרי) ואף רב הדר ביה וכו' עד דמהדר תלמודא בשלמא לשמואל מוקי לה במקום שאין כותבין ואמר כתבתי דאמרי' ליה אייתי ראייה ואי לא מייתי ראיה אמרינן ליה זיל פרעה וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא ודאי במקום דלא אפשר כתבינן שובר למדנו מאותה סוגיא כי במקום שאין כותבין כתובה אין חוששין לדבריו כשיאמר פרעתי ואבד שוברי עד שיביא ראיה לדבריו אלא לעולם אומרים לו זיל פרעה כמסקנא דשמואל דפסיקא הלכתא כוותיה אבל במקום שכותבין חוששין שמא פרע וקרע הכתובה או הגט בשעת הפירעון וכדגרסי' בשלהי ההיא שמעתא א\"ל ר\"נ לרב הונא לרב דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא מפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעינן ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ומהדרי' דקרעינן ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן דקרענוהו לאו משום דגיטא פסולא הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זמנא אחריתי ע\"כ. והא ודאי דרב הדר ביה לגבי שמואל וילפינן מיניה והא קמן דכתובה וגט כהדדי נינהו וחיישינן לשובר כי ליכא כתובה או גט והא קמן נמי לגבי שהתה זמן מרובה ולא תבעה כתובתה דאמרינן מחלה מסתמא וה\"נ תליא במחילה. שוב מצאתי זה לר\"מ מקוצי ז\"ל ומאחר שאנו חוששין לה למחלה גם נחוש לבנים שאין להן כתובת אמן דגרסי' פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) אמר רבא פשיטא לי מוכרת כתובתה בין לאחרים בין לבעלה יש לה כתובת בנין דכרין מ\"ט זוזי אנסוה מוחלת כתובתה לבעלה אין לה כתובת בנין דכרין מ\"ט אחולי אחילתא ע\"כ. הנה כי במחילת האם הפסידו הבנים זכותם עוד גרסי' התם יתיב רבין בר חיננא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר משמיה דר\"א מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות והא אסיקנא התם דאלמנתו עדיפא ליה מברתיה לענין זילותא דמזונות וכיון דהיא אין לה כ\"ש שהבנות אין להן ועוד דהא ס\"פ מציאת האשה פליגי אמימר אמר בת יורשת הויא וכו' ורב אשי אמר בעלת חוב הויא והדר ביה אמימר לגבי דרב אשי ופסקי' כוותיה ושיילינן בת דבעלת חוב הויא דאבא או דאחי ואסיקנא דבעלת חוב דאחי הויא למדנו מזה כי אחר שהבנים אין להם כמו שהוכיחו כ\"ש שהבנות שהן בע\"ח שלהן אין להן. עוד אמרינן ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) א\"ר איבו א\"ר ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי למאי נ\"מ למוכרת ולמוחלת ע\"כ אלמא כי נמחלה מעיקרא נמחלו תנאיה דהיינו ירושת הבנים ומזון הבנות ואע\"פ שמצאתי הירושלמי חולק על זה דבריו נדחו מן הבבלי וכמו שידוע במקומות אחרים שהבבלי היה אחר הירושלמי מאה שנה ורבינא ורב אשי ראוהו ומה שהם חולקים עליו אחרונים הם ובתרייהו אזלינן:" + ], + [ + "מי שצוה בשעת מיתתו עד שמתה בחיי בעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני דעת המחבר הזה וכו': ואני אומר אין לי לב בחבור הזה להתעסק במחלוקת ישנה כזו רק לגלות דעת ר\"מ ז\"ל שהוא תלמוד ערוך דגרסינן פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) גמרא מתניתין דיתומה שהשיאתה אמה ואחיה וכו' א\"ר הונא א\"ר פרנסה אינה כתנאי כתובה ושקלינן וטרינן למידע מאי אינה כתנאי כתובה אילימא וכו' עד ואלא דאילו פרנסה גביא נמי ממטלטלין ותנאי כתובה ממקרקעי גביא ממטלטלי לא גביא לרבי אידי ואידי מיגבא גביא דתניא אחד נכסים שיש להם אחריות ואחד נכסים שאין להם אחריות מוציאין למזון האשה ולבנות דברי רבי אלא מאי פרנסה אינה כתנאי כתובה לכדתניא האומר אל יזונו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו (דתנן פרק נערה שנתפתתה לא כתב לה בנן נוקבן דיהוי ליכי מינאי ליהוי יתבן בביתי ומתזנן מנכסי חייב מפני שהוא תנאי ב\"ד) אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו שומעין לו שהפרנסה אינה כתנאי כתובה וכתב ר\"י אלפס ז\"ל והלכתא כרבי לפי שיש נסחאות שגורסים בהפך לית הלכתא כרבי אלמא כל מה שמתנה על תנאי ב\"ד תנאו בטל ואין בדבריו כלום וכדמשמע פרק נערה שנתפתתה לפי גמרא מתניתין דהאב זכאי בבתו דגרסי' אמר רב מתנה האומר אם מתה אל תקברוה מנכסיו שומעין לו ושיילינן מ\"ש כי אמר דנפלי נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו כלומר שכן הדין כדתנן (דף צ\"ה) ריש פרק אלמנה ניזונית מנכסי יתומים וכו' ויורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אלמא פשיטא ליה לתלמודא דאי לאו דדינא הכי לא מקשינן מינה במאי דאמר עד תנאי ב\"ד וכדברי רבי דקי\"ל כוותיה ובהדיא אסיקנא דמוציאין למזון האשה והבנות בין מנכסים שיש להם אחריות בין מנכסים שאין להם אחריות ולא כל הימנו שיוציא במתנותיו מתחת ידם ויפקיע שיעבודן שלא אמרו אלא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד אבל מלתא אחריתי לא וסוף הבבא מפורש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהאב זכאי דגרס א\"ר אילעא אמר רשב\"ל באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונין מהן מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא דשלח רבין באגרתיה וכו' והנה זה מפורש שתקנת חכמים היא וכולה סוגיין הכי אזלא בלי ספק ואם הראב\"ד ז\"ל יביא ראיות כנגד זה איני יודע:" + ], + [ + "בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות עד בחיי אביהן. בהלכות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאינו כתב וכו': ואני אומר גם לי ולחבירי היה קשה זה וראיתי כי גם רש\"י ז\"ל ור\"י אלפס ורבים אחריהם כך פירשוה כפי' הראב\"ד ז\"ל פרק נ\"ש (דף נ\"ג) וה\"ג לה גמרא מתניתין דלא כתב לה אם תשתבאין וכו' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר להו ר\"ש תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות ר\"י אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות ומתמהה לפרושי רבי יהודה היינו ת\"ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו דת\"ק סבר אית לה רבי יהודה סבר לית לה והדר בעי ר\"ל בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות וכו' והדר בעי ר\"א בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה וכו' וסלקן כולהו בתיקו בר מקמייתא דקי\"ל כת\"ק דאמר אית לה. והא ודאי לכאורה הכי משמע דאממאנת עצמה קא בעי כפשטא דלישנא וכדפשיט ליה ממתני' מיהו כי מעיינת בה שפיר לא נהירא מכמה טעמי. חדא דא\"כ לא הוי דומיא דסוגיין דלקמן דהוו פליגי רב ולוי בארוסה אם יש לה מזונות מן הבעל או לא ואוקימנא כתנאי עד מתי הבת ניזונת עד שתארס ר\"א אומר עד שתבגר וכו' עד דאסיקנא לרב כת\"ק והלכתא כוותיה ובלשון איכא דאמרי אסיקנא נמי הכי מסברא ולאלתר גרסי' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות וכו' כדלעיל ואם אתה מפרשה מן האחין שלא כסדר סדרן מחבר התלמוד שהיה לו לסדר שאר בעיין אחר מחלוקת ארוסה דדמו אהדדי דכולהו מן הבעל ואחר כן יסדר הממאנת שהיא מן האחין דין בפ\"ע אלא להפסיק ביניהן בדלא דמי לא ניחא לי ועוד דהא בפרק אלמנה ניזונת הו\"ל לסדורה לברורי מה בין הממאנת לשאר הנשים במזונותיהן ועוד דלא אשכחן בריהטא דתלמודא לשון יש לה מזונות מן האחין אלא לשון ניזונת כמו אלמנה ניזונת מנכסי יתומים וה\"נ מיבעי ליה למגרס הכי איבעיא להו ממאנת ניזונת מנכסי יתומים או לא אבל לשון יש לה מזונות איברא מן הבעל משמע לי. ע\"כ אני אומר שיפה פי' ר\"מ ז\"ל ומשום תנאי כתובה דבנן נוקבן איבעיא לן ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל וגם אנחנו היה קשה לנו יש לי לתרצו בתירוץ אמיתי שיכול להיות לה בת כגון שנתעברה בתוך שנת י\"ב ויום אחד ואח\"כ מיאנה עד שלא הגיע לזמן זה ואח\"כ ילדה ונמצאת זאת הבת יכולה להיות ניזונית מנכסי אביה בתורת תנאי כתובה דבנן נוקבן בין שמתה אמה בין שנשאת לאחר בין שהחזירה אביה לאחר שגדלה ועל זה נשאלה שאלה על הבת הממאנת כמו על הבת השניה וחברותיה וכולן בסגנון אחד נשאלו. והראיה פשוטה פרק קמא דיבמות (דף י\"ב:) סוף גמרא מתניתין קמייתא דגרסינן תני רב ביבי קמיה דר\"נ שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה (ואי זו היא קטנה מבת י\"א שנה ויום אחד עד בת י\"ב שנה ויום אחד) ומוקמינן טעמא דקטנה שמא תתעבר ושמא תמות ואקשינן מדקאמר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמעברא ולא מתה א\"כ מצינו חמותו ממאנת ותנן אי אתה יכול לומר בחמותו וכו' [וכולם שמיאנו] ומשני אימא שמא תתעבר ותמות דאמר רבא בר ליואי גבול יש לה קודם הזמן הזה כלומר קודם י\"ב שנה ויום אחד אינה מתעברת כל עיקר תוך הזמן היא מתה ועוברה מת לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי והדר אקשי' איני והתני רבה בר שמואל אי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו שכבר ילדו אלא לעולם שמא תתעבר ושמא תמות ואלא קשיא כלומר הדרא קושיין לדוכתא מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה וכו' כדלעיל ופריק רב ספרא בנים הרי הן כסימנין ואיכא דאמרי בנים עדיפי מסימנין ושיילינן למאי נ\"מ ומהדרי' דאפילו לר\"י דאמר [שיכולה למאן] עד שירבה שחור [על הלבן] בבנים מודה והכי אפסיקא הלכה כר\"י להדיא בירושלמי דפ\"ק דיבמות בהדא שמעתא וכ\"פ ר\"י אלפס בפרק המדיר (דף ע\"ד) גמרא מתני' דהמקדש את האשה ע\"מ שאין עליה נדרים דאסיקנא שמעתין ולאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר התם ובמסכת נדה פרק בא סימן והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע\"פ שלא נתפשה מותרת ואי זו זו שקידושיה קידושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה הנה עיניך רואות שאפשר שתתעבר ותלד בעודה קטנה והבת והבן יחיו אלא שהיא כבר מיאנה קודם שתלד וכולה סוגיין נמי דפ\"ק דיבמות הכי מוכחא בין בבבלי בין בירושלמי. ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים אלא שצריכין לפנים ולהתבונן למה אמר הממאנת ולא ביאר בת הממאנת ואף שכבר הטעמתי אני הלשון ולבי אומר לי כי בגירסת ר\"מ ז\"ל היה בת הממאנת וכן קיבלו שאילו דין הממאנת לזון מן האחין כבר חזר וביארו ובזה הפרק דין בפ\"ע כפי' ר\"י אלפס וראב\"ד ז\"ל וזה נכון מאד:" + ], + [], + [], + [ + "מי שמת והניח בנים ובנות עד ישאלו על הפתחים. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "מי שמת והניח בנות עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין:" + ] + ], + [ + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "הניח בנות רבות עד ושאר הנכסים לאחים. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "עישור זה שהוא לפרנסה וכו' עד הקרקע נותנין. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק המוכר את הבית (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "הבת בעישור הזה עד בהלכות הלואה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט):", + " והאחין שמכרו עד בהלכות הלואה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "הבת בעישור הזה עד בהלכות הלואה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט):", + " והאחין שמכרו עד בהלכות הלואה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שהשיא בנות גדולות וכו' עד כולן בשוה. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "קטנה יתומה עד לא תבעה פרנסתה. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "קטנה יתומה עד לא תבעה פרנסתה. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שצוה לתת לבתו עד סוף הפרק. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "האשה ששברה כלים עד קטטה ביניהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה וכו'. בירושלמי כתב כדברי המחבר ולא כדברי הראב\"ד:" + ], + [ + "כל אשה שתמנע עד שיפין לחלב. פרק אע\"פ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמעתי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולמדנוה מדברי ר\"א שאמר כופה לעשות בצמר ואיפסיקא הילכתא כוותיה והסכימו דה\"ה לשאר המלאכות ולשון כפייה פי' כל אחד לפי דעתו ומאחר שאני מוצא לענין כפיית גט מכין אותו וחובטים אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל חברך אומר לך שיכול להיות דרך כפייה בכל מה שיראה לדיין אם בדברים או בקללות או אפי' בשוטים ועקרבים:", + " האשה כל זמן שהיא מניקה עד צער גופה קודם: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים שאינן כתב וכו': ואני אומר זו ברייתא שנויה פרק אע\"פ (דף ס') גמרא מתניתין דאלו מלאכות ת\"ר הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חבירתה פסקו קמעא אוכלת הרבה ולא תאכל עמו דברים הרעים לחלב ושיילינן על רישא השתא בנה אמרת לא בן חבירתה מיבעיא ומהדרינן מהו דתימא בנה הוא משום דחייסא עליה כו' והדר שיילינן על מציעתא דפסקו קמעא אוכלת הרבה מהיכא ומהדרינן אמר רב ששת משלה ע\"כ. ויש לי לשאול לפי פי' הראב\"ד ז\"ל וכדמשמע לישנא לפום ריהטא למה שינה לשונו דהל\"ל אוכלת עמו הרבה כמו ששנה ברישא לא תניק עמו כו' או בדסיפא ולא תאכל עמו דברים הרעים כו' אלא לאו ש\"מ דהדא מציעתא לאו בבן אחר מיירי אלא דינא באנפי נפשיה הוא כדפסקו לה משום ברה ומילי מילי קתני וכמו שפירש ר\"מ ז\"ל. ויש לי סמך גדול לזה ממה שמצאתי בירושלמי שנשמטה זאת הברייתא מכאן ולא סידרוה ולא הזכירוה שם כלל לא בבנה ולא בבן חבירתה ובסוף הפרק שנינו במשנה ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ואמרי' עלה בגמ' על דעתיה דרב אוכלת משלה על דעתיה דר\"י אוכלת משלו ע\"כ. למדתי כי מה שהשמיטוה מגמרא מתניתין דאלו מלאכות קבעוה סוף הפרק ולאשמועינן דינא דפסקו קמעא אוכלת משלה הרבה וכמו שדקדקתי מן הלשון לקיים דברי ר\"מ ז\"ל. ואף שידעתי כי הראב\"ד ז\"ל יפרש אותו הירושלמי על אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת אין הכרח לפירוש הירושלמי ועוד שהרי הוא מביא באותה ברייתא בההיא פסקא זכירת מקצת הדברים הטובים לחלב והרעים ללמדנו שהכל דין אחד וגם ר\"מ ז\"ל כן השמיענו בצחות לשונו שכתב תחילה דין המשנה שבסוף פרק אע\"פ ואחריו פסקו לה מזונות הראויות כו' עד שנתן טעם בסוף דבריו מפני שצער גופה שהוזכר בבבלי בסוף שמעתין דההיא ברייתא לגבי היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק וחיבר את האהל והיה אחד ואם יש לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות לא ידעתי צ\"ע בדקדוק התבוננות:" + ], + [ + "כל אשה שתמנע עד שיפין לחלב. פרק אע\"פ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמעתי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולמדנוה מדברי ר\"א שאמר כופה לעשות בצמר ואיפסיקא הילכתא כוותיה והסכימו דה\"ה לשאר המלאכות ולשון כפייה פי' כל אחד לפי דעתו ומאחר שאני מוצא לענין כפיית גט מכין אותו וחובטים אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל חברך אומר לך שיכול להיות דרך כפייה בכל מה שיראה לדיין אם בדברים או בקללות או אפי' בשוטים ועקרבים:", + " האשה כל זמן שהיא מניקה עד צער גופה קודם: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים שאינן כתב וכו': ואני אומר זו ברייתא שנויה פרק אע\"פ (דף ס') גמרא מתניתין דאלו מלאכות ת\"ר הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חבירתה פסקו קמעא אוכלת הרבה ולא תאכל עמו דברים הרעים לחלב ושיילינן על רישא השתא בנה אמרת לא בן חבירתה מיבעיא ומהדרינן מהו דתימא בנה הוא משום דחייסא עליה כו' והדר שיילינן על מציעתא דפסקו קמעא אוכלת הרבה מהיכא ומהדרינן אמר רב ששת משלה ע\"כ. ויש לי לשאול לפי פי' הראב\"ד ז\"ל וכדמשמע לישנא לפום ריהטא למה שינה לשונו דהל\"ל אוכלת עמו הרבה כמו ששנה ברישא לא תניק עמו כו' או בדסיפא ולא תאכל עמו דברים הרעים כו' אלא לאו ש\"מ דהדא מציעתא לאו בבן אחר מיירי אלא דינא באנפי נפשיה הוא כדפסקו לה משום ברה ומילי מילי קתני וכמו שפירש ר\"מ ז\"ל. ויש לי סמך גדול לזה ממה שמצאתי בירושלמי שנשמטה זאת הברייתא מכאן ולא סידרוה ולא הזכירוה שם כלל לא בבנה ולא בבן חבירתה ובסוף הפרק שנינו במשנה ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ואמרי' עלה בגמ' על דעתיה דרב אוכלת משלה על דעתיה דר\"י אוכלת משלו ע\"כ. למדתי כי מה שהשמיטוה מגמרא מתניתין דאלו מלאכות קבעוה סוף הפרק ולאשמועינן דינא דפסקו קמעא אוכלת משלה הרבה וכמו שדקדקתי מן הלשון לקיים דברי ר\"מ ז\"ל. ואף שידעתי כי הראב\"ד ז\"ל יפרש אותו הירושלמי על אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת אין הכרח לפירוש הירושלמי ועוד שהרי הוא מביא באותה ברייתא בההיא פסקא זכירת מקצת הדברים הטובים לחלב והרעים ללמדנו שהכל דין אחד וגם ר\"מ ז\"ל כן השמיענו בצחות לשונו שכתב תחילה דין המשנה שבסוף פרק אע\"פ ואחריו פסקו לה מזונות הראויות כו' עד שנתן טעם בסוף דבריו מפני שצער גופה שהוזכר בבבלי בסוף שמעתין דההיא ברייתא לגבי היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק וחיבר את האהל והיה אחד ואם יש לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות לא ידעתי צ\"ע בדקדוק התבוננות:" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "היא אומרת ראוי עד מקום לשבועה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ] + ], + [ + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הנושא אשה שהיא אסורה לו עד תחתיו יירשנה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה) :", + " אבל הפקח שנשא חרשת עד ממונה. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופ' נערה שנתפתתה:
כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה למד ירושה מן הכתובה כו': ואני אומר בודאי מספר כתובה נלמוד שהרי אמרינן פרק אע\"פ ופרק נערה שנתפתתה שתקנו קבורתה תחת ירושתה גם את זה לעומת זה עשה רמז\"ל בהוראה שהרי אפילו פקח שנשא חרשת הוה להו לרבנן לתקוני כתובה אלא משום דא\"כ ממנעי ולא נסבי לה כדאיתא להדיא פרק חרש (דף קי\"ב) דהא קמן שאם כתב לה מאה כתובתה קיימת מפני שרצה ליזוק בנכסיו כדאיתא התם אלמא ברצון תליא מילתא והאי בר רצון הוא ואקשינן התם אי הכי פקחת שנשאת לחרש נמי לתקון לה כתובה דא\"כ ממנעה ולא נסבה ליה ופרקינן יותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא ע\"כ. למדנו כי חכמים ראו תועלתן או רצונן ומאן דאית ליה דעת לאקנויי מקנה וכמו שפירש רמז\"ל בכאן וגם פ\"י ופי\"א. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מלאחר מיתה לא ירדתי לסוף דעתו דהא אסיקנא ריש אע\"פ תנאי כתובה ככתובה דמי ומאחר שהיא מקנה זכותה לבעל מה לי מחיים ומה לי לאחר מיתה והלא ירושה מן התורה היא וכל דתקון כעין דאורייתא תקון ואי משום דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מה לי פקח מה לי חרש והא קי\"ל דזכין לאדם שלא בפניו אלא ודאי דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "קטנה שנתקדשה עד בנשואיה. במסכת קידושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הורו הגאונים שהאשה שחלתה עד ודין יפה הוא זה. גם ר\"י אלפאס כתב כן בהלכות במסכת כתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ." + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "שומרת יבם יש לה למכור עד חייבין בקבורתה. פרק החולץ (דף ל\"ח) ופרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ') :
כתב הראב\"ד טעה בכל אלה וכו': ואני אומר חלילה לו מלטעות בכח הדמיון שכבר הקדמתי כמה פעמים שלכך קרא לחיבור הזה משנה תורה שהוא ככתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה ולא סידר דבר מדעתו אא\"כ ביארו אמנם הסכים כדעת הגאונים ורבינו שמשון מקוצי ורבותינו בעלי התוספות ובעל הלכות גדולות בתלמוד הערוך ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח ע\"ב) ומייתי לה בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ' ע\"ב) דתנן שומרת יבם שנפלו לה נכסים ב\"ש וב\"ה מודים שמוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאין עמה ב\"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב\"ה אומרים נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא אביי אמר רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם וסיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל וקסבר אביי ידו כידה א\"ל רבא אי דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל כ\"ע לא פליגי דידו עדיפא מידה אלא [אמר רבא] אידי ואידי [דנפלו לה] כשהיא שומרת יבם רישא דלא עבד בה מאמר סיפא דעבד בה מאמר ושקלי וטרו על פלוגתיה עד דאסיק אמר רב פפא דיקא מתניתין כוותיה דאביי. ואם הראב\"ד ז\"ל פוסק כרבא לגבי דאביי ככללא דתלמודא בר מיע\"ל קג\"ם ר\"מ ז\"ל הסכים כאשר פסקו כל רבותינו הנזכרים כאביי משום דדייק רב פפא מתניתין כוותיה ופירשו כדברי הגאונים ז\"ל שיחלוקו בנכסי צאן ברזל ומאי דלא מנייה ביע\"ל קג\"ם משום דפליגי בה אמוראי פרק מי שמת ואסיקנא התם יחלוקו וכן תני בר קפרא יחלוקו ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן שהסכים כדעת עמודי עולם ומופתיו וכרבותיו:" + ], + [ + "שומרת יבם כתובתה עד לגבות מהן כתובתה. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף פ'): " + ], + [ + "כנס את יבמתו עד ויתן בהם. בכתובות פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "כנס את יבמתו עד ויתן בהם. בכתובות פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "יבמה שלא היתה עד שיש להן כתובה. פרק החולץ ופרק האשה שנפלו וכן איתא בירושלמי דהאשה שנפלו בברייתא דר' אושעיא:" + ], + [ + "האשה שמכרה עד לא עשתה כלום. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ח) ופרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) :", + " וכן הבעל עד לא עשה כלום. בהלכות פרק האשה שנפלו ופרק חזקת הבתים:
כתב הראב\"ד לא מצאתי מנכסי צאן ברזל וכו': ואני אומר באותו ירושלמי עצמו שמצא ביבמות לפרק אלמנה לכ\"ג אסיקנא לר\"י כרשב\"ג וכשמכרן לשעה דוקא אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין ובבבלי פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ע\"ב) על מתניתין דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו מתמה הא ראיה יש ותימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי הכא נמי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי ופרקינן הא איתמר עלה אמר רבה בר רב הונא באותן שלש שדות כו' ושיילינן [הני שלש שדות כו'] למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים (פירש ר\"י אלפאס ז\"ל שהן נכסי צאן ברזל) כ\"ש דהויא ליה איבה כלומר כ\"ש שהיא יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כדי שלא תהיה לו איבה עמי ויאמר לי עיניך נתת בגירושין ובמיתה ומדקא מקשה תלמודא הכי להדיא מכלל דקים ליה לתלמודא דבנכסי צאן ברזל פשוט הוא שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי והמכר בטל ולשון בטל לגמרי משמע ואפילו לשעה כלשון הירושלמי לא עשה ולא כלום וזה כלשון ר\"מ ז\"ל ועוד דהא בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) על מתניתין דמי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים שקלינן וטרינן עד דאסיקנא בשקנו מידה ושיילינן וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי אלמא אפילו קנו מידה פשיטא ליה לתלמודא דלא עשה ולא כלום וכ\"כ ר\"י אלפאס בחזקת הבתים וז\"ל ושמעינן מינה בין נכסי דידה דאינון נכסי צאן ברזל ובין נכסי דבעל דמשעבדי לכתובה אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה בכולהו יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכה עכ\"ל וכן הסכימו המפרשים ז\"ל פרק הניזקין:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "נכסי צאן ברזל שאבדו או שנגנבו וכו' עד עשיתי לבעלי. פרק מי שהיה נשוי ופרק האשה שנפלו:
כתב הראב\"ד ז\"ל יצא וילמד לנערים וכו' (ואילו הכא ליכא למימר נחת רוח) [נ\"א מעתה אפילו בלא קנין]. ואני אומר אני וחבירי וכיוצא בי צריכים ללמוד מההיא דפרק האשה שנפלו ופרק מי שהיה נשוי שהבאתי למעלה ומולד בהמת מלוג שנגנבו דפרק האשה שנפלו הכתובה לפנינו בזה הפרק דלא תיסוק אדעתין כיון דאבדו או נגנבו איחייב לה ממונא בשוייהן וכי הדרא מחלה ליה לשעבודיה לאו מידי קא מחלה ליה אלא קנין דברים בעלמא הוא ולא דמיא למוחלת כתובתה ותנאיה דאמרינן ריש פרק אע\"פ דהתם איכא ממונא ושיעבודא דממונא אבל הכא ליכא מידי דהא משעת גניבה ואבידה הוא דאיחייב לה ממונא ושיעבודה קא מחלה ואיתיה לממונא בשיעבודא כדקיימא מעיקרא עד דמשלם לה מידו לידה:" + ], + [ + "בעל שמכר קרקע לפירות עד שומעין לו. פרק החובל (דף פט) ופרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "היו לאשה כספים עד והוא אוכל פירותיהם. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "וכן האשה שחבלו עד כמו שיתבאר בהלכות חובל. הביאו ריש פרק ד' וההלכות פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "נפלו לה עבדים עד ימכרו לעצים. פרק האשה שנפלו ובירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "הנותן מתנה לאשתו עד במתנה זו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"א) :", + " וכן הנותן מתנה לאשה ע\"מ עד פירות במתנה זו. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ג) וסוף מסכת נדרים (דף פ') :", + " וכן המוכרת כתובתה עד אוכל פירותיהן. פרק החובל (דף פט) גמרא מתני' דחרש שוטה וקטן פגיעתן רעה:" + ], + [ + "ולד בהמת מלוג עד בהלכות חובל. פרק האשה שנפלו (דף עט) :" + ], + [ + "המוכר קרקע לאשתו עד והבעל אוכל פירות. פרק חזקת הבתים (דף נ\"א) :" + ], + [ + "הרי שנמצאו מעות או מטלטלין וכו' עד ואינו אוכל פירותיהן. פרק חזקת הבתים שם:" + ], + [ + "הרי שנמצאו מעות או מטלטלין וכו' עד ואינו אוכל פירותיהן. פרק חזקת הבתים שם:" + ], + [ + "אין מקבלים פקדונות עד יתן ליורשיהם. שם:" + ], + [ + "אשה שהיו לה כספים עד שתכלה הקרן. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " וכן אם הכניסה לו כלי תשמיש עד של נכסי מלוג. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) ופרק אלמנה ניזונת (דף ק\"א) :" + ], + [ + "אשה שהיו לה כספים עד שתכלה הקרן. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " וכן אם הכניסה לו כלי תשמיש עד של נכסי מלוג. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) ופרק אלמנה ניזונת (דף ק\"א) :" + ], + [ + "הורו הגאונים שנכסי צאן ברזל עד לפי מנהג זה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) בהלכות וכן משמע ס\"פ אע\"פ:", + " יש לבעל לכוף וכו' עד סוף הפרק. פרק האשה שנפלו:" + ] + ], + [ + [ + "האשה שהתנה וכו' עד לקנות מידו. פרק הכותב (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "התנה עמה שלא יהיה עד סילק עצמו מגוף הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש כאן הכל הבל ורעות רוח עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל פירש ופסק כן ריש פרק הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך כו' איבעיא להו קנו מידו ועודה ארוסה מהו רב יוסף אמר מדין ודברים קנו מידו ר\"נ אמר מגופה של קרקע קנו מידו בין בעורר על קנינו בין בעומד עכ\"ל. ומקובל הוא לו מרבותינו הגאונים ז\"ל וכדר\"נ וכן פירוש רבינו האיי גאון ז\"ל בששים שערים שחיבר בהל' מקח וממכר וגם ר\"י בעל התוספות כן פירש ודעת הראב\"ד ז\"ל ותשובתו על ר\"י אלפאס ומה שהשיב הר\"מ ב\"ן ז\"ל להצילו ולסייעו בראיותיו הכל בכתב ידו חקוק בספר הזכות אשר לו ז\"ל בפרק הכותב:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה אחר נישואין עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שחסר בכאן וקנו מידו וכו': ואני אומר כל אחד ואחד הולך לפי שיטתו שהקדמנו הצעתן מריש פרק הכותב ולפי שיטת ר\"מ ז\"ל ורבותיו לא חיסר דבר והביאור הוא פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "הבעל שהוציא הוצאות עד כשיעור השבח ובשבועה. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף עט פ') :" + ], + [ + "הבעל שהוציא הוצאות עד כשיעור השבח ובשבועה. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף עט פ') :" + ], + [ + "בד\"א במגרש עד ותצא מעצמה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק האשה שנפלו:", + " וכן המוצא עד ברשות ירד. פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "מנהגות רבות יש בנדונים עד כמנהג המדינה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ו) :", + " ובכל אלו הדברים וכיוצא בהן עד פשוט בכל המדינה. פרק נערה שנתפתתה (דף נא) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מנהגות רבות יש בנדונים עד כמנהג המדינה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ו) :", + " ובכל אלו הדברים וכיוצא בהן עד פשוט בכל המדינה. פרק נערה שנתפתתה (דף נא) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "איש ואשה שהיו ביניהן שדוכין עד כותב לי כך וכך. פ\"ק דקידושין (דף ט) :", + " וכן האב שפסק עד שקונין באמירה. פ\"ק דקידושין ובמסכת כתובות ריש פרק הנושא (דף קב) :", + " בד\"א בשפסק האב עד מידי הפוסק שיתן כך וכך. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הנושא:" + ], + [ + "איש ואשה שהיו ביניהן שדוכין עד כותב לי כך וכך. פ\"ק דקידושין (דף ט) :", + " וכן האב שפסק עד שקונין באמירה. פ\"ק דקידושין ובמסכת כתובות ריש פרק הנושא (דף קב) :", + " בד\"א בשפסק האב עד מידי הפוסק שיתן כך וכך. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הנושא:" + ], + [ + "האב שפסק ע\"י בתו עד ע\"מ לכנוס. גם זה בירושלמי והביאו ר\"י אלפאס בהלכות פרק מציאת האשה (דף סו) :", + " לפיכך הפוסק מעות לחתנו כו' עד שהבת רוצה בו. פרק מציאת האשה (שם) :" + ], + [ + "הפוסק מעות לחתנו והלך לו עד או עד שתמות. פרק שני דייני גזירות (דף קט) :", + " ולמה לא תפטור עצמה עד או כנוס או פטור. בהלכות ר\"י אלפאס פרק שני דייני גזירות:", + " בד\"א בגדולה עד בלא נדוניא. פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הנושא את האשה עד כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר. ריש פרק הנושא (דף קא) היא שנויה וביאר ר\"מ ז\"ל שם פרק י\"א:", + " נתגרשה בתוך וכו' עד סוף הפרק. הכל מפורש בכתובות פרק הנושא:" + ], + [ + "הנושא את האשה עד כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר. ריש פרק הנושא (דף קא) היא שנויה וביאר ר\"מ ז\"ל שם פרק י\"א:", + " נתגרשה בתוך וכו' עד סוף הפרק. הכל מפורש בכתובות פרק הנושא:" + ] + ], + [ + [ + "הנושא את האילונית עד או מחייבי לאוין. פרק אלמנה ניזונת (דף קא):", + " וכן הנושא שניה עד אבל תוספת יש לה. פרק חרש (דף קיב קיג) ופרק יש מותרות (דף פה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ותמהנו עליו אילונית שלא הכיר בה למה יש לה תוספת עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת שנויה פרק חרש ופרק יש מותרות ופרק אלמנה ניזונת ועל תימת הראב\"ד ז\"ל אין להשיב כי כבר קדמני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי לנו שנעמוד בשלנו ויתקיימו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " ואין לה מזונות ואפילו עד פירות שאכל. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "הנושא את האילונית עד או מחייבי לאוין. פרק אלמנה ניזונת (דף קא):", + " וכן הנושא שניה עד אבל תוספת יש לה. פרק חרש (דף קיב קיג) ופרק יש מותרות (דף פה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ותמהנו עליו אילונית שלא הכיר בה למה יש לה תוספת עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת שנויה פרק חרש ופרק יש מותרות ופרק אלמנה ניזונת ועל תימת הראב\"ד ז\"ל אין להשיב כי כבר קדמני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי לנו שנעמוד בשלנו ויתקיימו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " ואין לה מזונות ואפילו עד פירות שאכל. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "ולמה אין להן עיקר עד מכל נכסיה. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "ולמה אין להן עיקר עד מכל נכסיה. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "הממאנת אין לה עיקר כתובה עד מן הבעל. בירושלמי פרק אלמנה ניזונת ומביאה בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק חרש מקצתו ובהלכות מפרש פרק שני דייני גזירות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שזינתה תחת בעלה עד ואצ\"ל נכסי מלוג. פרק אלמנה ניזונת (דף קא) :", + " ולא המזנה בלבד אלא אף העוברת וכו' עד ולא מה שאבד. ריש פרק אע\"פ (דף נו) :" + ], + [ + "ואלו הן הדברים וכו' עד על דת יהודית. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " יוצאה לשוק או למבוי עד בפני בעלה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס בהלכות:" + ], + [ + "ואלו הן הדברים וכו' עד על דת יהודית. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " יוצאה לשוק או למבוי עד בפני בעלה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס בהלכות:" + ], + [ + "עזרא תיקן עד ולא הפסידה כתובתה. פרק מרובה (דף פ\"ב) :", + " וכן אם יצאה עד אינה עוברת על דת. פרק המדיר (דף עה) :" + ], + [ + "העוברת על דת עד תפסיד כתובתה. במסכת סוטה פרק ארוסה (דף פ\"ה) :", + " עברה בינו לבינה עד אין לה כלום. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היא יוצאה עד והיא לובשת המכנסים. פרק שני דיבמות (דף כד כה) :", + " או חוגרת אזורה עד וכיוצא בדברים אלו. בירושלמי:", + " אם רצה הבעל להוציאה תצא וכו'. פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "עוברת על דת עד אם רצה לא יוציא. פרק שני דיבמות ופרק ארוסה:", + " אע\"פ שלא הוציא אין להן כתובה עד להוציאה. פרק המדיר (דף ע\"ב) ופרק ארוסה:" + ], + [ + "מי שראה אשתו עד ע\"י גלגול. במסכת קידושין פרק האומר לשלוחו (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמרה לו אשתו שזינתה תחתיו עד חייב להוציאה. במסכת יבמות פרק ב\"ש (דף קיב) וסוף נדרים (דף נא) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ האומר לשלוחו:", + " ואין ב\"ד כופין עד כופין אותו להוציא. פרק האומר (דף סו) ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "ואחד אשת ישראל עד יוציא ויתן כתובה. סוף מסכת נדרים (דף צא) :" + ], + [ + "ואחד אשת ישראל עד יוציא ויתן כתובה. סוף מסכת נדרים (דף צא) :" + ], + [ + "האומר לאשתו בפני שנים כו' עד כמו שיתבאר בהלכות סוטה. פ\"ב דיבמות וריש פ\"ק דסוטה (דף ב') והביאור פ\"ב ופ\"ג דהלכות סוטה:", + " ואם מת קודם שישקנה עד סוף הפרק. ריש סוטה שם ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כד) :" + ], + [ + "האומר לאשתו בפני שנים כו' עד כמו שיתבאר בהלכות סוטה. פ\"ב דיבמות וריש פ\"ק דסוטה (דף ב') והביאור פ\"ב ופ\"ג דהלכות סוטה:", + " ואם מת קודם שישקנה עד סוף הפרק. ריש סוטה שם ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כד) :" + ] + ], + [ + [ + "הנושא אשה סתם כו' עד לא הפסידה כלום. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..82bfc96eacad69ae13cbbf3379afa50572941404 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1940 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Marriage", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Marriage", + "text": [ + [ + [ + "קודם מתן תורה עד לו לאשה. אומר אני זה מקרא מלא דבר הכתוב למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה אלמא בייחוד בלבד נקראת אשתו. גם להלכה זו כמה ראייות בתלמוד ובפרט פ' ד' מיתות (דף נז) אמרו להדיא והיא הלכה רווחא בעולת בעל יש להם ונכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם ועוד גרסינן התם כי אתא רב דימי א\"ר אלעזר א\"ר חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג ושיילינן מאימת ומהדרינן מדקראו לה רביתא דפלניא אלמא בייחוד בעלמא נקראת אשתו וכן ראיתי להרמב\"ן ז\"ל שכתב כן:", + " כיון שנתנה תורה נצטוו עד כי יקח איש אשה. פרק קמא דקידושין (דף ד') :" + ], + [ + "וליקוחין אלו עד או מאורסת. ריש פרק קמא דקידושין (דף ב') :" + ], + [ + "וכיון שנקנית צריכה גט. משנה היא סוף פרק הנחנקין (דף פ\"ט) . ומסתייעא פ\"ק דקידושין ופ\"ד מיתות ופרק הנשרפין:" + ], + [ + "קודם מתן תורה עד שבעל קדשה. סנהדרין (פרק כ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין קדשה אלא מזומנת כו' ויש ספרים שכתוב בהן פילגשים בלי קידושין עכ\"ל (חסר כאן) הפירוש שפי' הראב\"ד ז\"ל במלת פילגש הוא חידוש אצלינו ובזה הדרך יהיו דברי שניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "כל שאסר ביאתו עד וכיוצא בהם. ריש מסכת כריתות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ\"ד) :", + " החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע\"ו) ופרק אלו נערות (דף כ\"ט) והרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הבת מיום לידתה עד סימן התחתון. פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ח) . ופ\"ק דחולין ומייתי לה פרק הערל (דף פ') ובכמה מקומות:", + " ומאחר שתביא סימן התחתון עד תקרא בוגרת. פרק בא סימן (דף ס\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק אלו נערות וריש פרק תינוקת (דף ל\"ט) ופרק י' יוחסין (דף ע\"ט) ומייתי לה פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [ + "היתה בת עשרים שנה עד נקראת גדולה. פרק הערל (דף פ') :
כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור איני יודע וכו': ואני אומר כי שניהם נחלקו בפירוש הברייתא הזו השנויה פרק יוצא דופן דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר\"א שנת כ' שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא שנת כ' לכל דבריהם (חסר כאן):" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגיע לזמן הזה עד לכל דבר. כתב הראב\"ד ז\"ל שנכנס ל' יום בשנת עשרים. ועוד כתב על דברי ר\"מ ז\"ל הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות. א\"א אנו אין לנו אלא שזה שלא הביא שתי שערות בזקן הוא סימן סירוס וקי\"ל כר\"י דאפילו באחד מהן ואין אנו צריכין עוד לסימן אחר עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה תלמוד ערוך הוא כלשון ר\"מ ז\"ל בשמעתין דסימני סריס דגרסינן (יבמות קי\"ב) ת\"ר איזהו סריס כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מכן הרי הוא כסריס לכל דבריו ובתר הכי גרסינן ר\"ה אמר עד שיהו כולן ור\"י אמר אפילו באחד מהן ומפרשינן היכא דהביא שתי שערות בזקן כ\"ע לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא ע\"כ. ראה בעיניך כי אפילו שלא הביא שהוא סימן סריסות כדברי הראב\"ד ז\"ל בעינן סי' א' כדי להחזיקו כגדול לכל דבר ומה שהיה קשה למו\"ה והלא סימני זקן אחד מסימני סריס אינה קושיא דבסימני סריס שאין לו זקן קתני דהיינו צורת זקן שהן שערות הרבה במקום אחד אבל שתי שערות לחודייהו לסימן גדול ניתנו וברייתא נמי דייקא דקתני הרי הוא כסריס ולא קתני הרי הוא סריס ש\"מ ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל יפה:", + " ואם לא נראה בו סימן וכו' עד מסימני סריס. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :", + " הגיע לשנת כ' פחות שלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה והביא שתי שערות בזקן אע\"פ שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס אלא הרי הוא בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהיה בן ל\"ה שנה ויום אחד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו שנויות סוף פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ומקצתן פרק הערל וכבר הוכחתי בסמוך שדברי ר\"מ ז\"ל יש להם שרש ועיקר פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "הגיע לזמן הזה עד לכל דבר. כתב הראב\"ד ז\"ל שנכנס ל' יום בשנת עשרים. ועוד כתב על דברי ר\"מ ז\"ל הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות. א\"א אנו אין לנו אלא שזה שלא הביא שתי שערות בזקן הוא סימן סירוס וקי\"ל כר\"י דאפילו באחד מהן ואין אנו צריכין עוד לסימן אחר עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני אם יצא דבר זה מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה תלמוד ערוך הוא כלשון ר\"מ ז\"ל בשמעתין דסימני סריס דגרסינן (יבמות קי\"ב) ת\"ר איזהו סריס כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא לאחר מכן הרי הוא כסריס לכל דבריו ובתר הכי גרסינן ר\"ה אמר עד שיהו כולן ור\"י אמר אפילו באחד מהן ומפרשינן היכא דהביא שתי שערות בזקן כ\"ע לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא ע\"כ. ראה בעיניך כי אפילו שלא הביא שהוא סימן סריסות כדברי הראב\"ד ז\"ל בעינן סי' א' כדי להחזיקו כגדול לכל דבר ומה שהיה קשה למו\"ה והלא סימני זקן אחד מסימני סריס אינה קושיא דבסימני סריס שאין לו זקן קתני דהיינו צורת זקן שהן שערות הרבה במקום אחד אבל שתי שערות לחודייהו לסימן גדול ניתנו וברייתא נמי דייקא דקתני הרי הוא כסריס ולא קתני הרי הוא סריס ש\"מ ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל יפה:", + " ואם לא נראה בו סימן וכו' עד מסימני סריס. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :", + " הגיע לשנת כ' פחות שלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה והביא שתי שערות בזקן אע\"פ שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס אלא הרי הוא בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהיה בן ל\"ה שנה ויום אחד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכות אלו שנויות סוף פרק יוצא דופן (דף מ\"ז) ומקצתן פרק הערל וכבר הוכחתי בסמוך שדברי ר\"מ ז\"ל יש להם שרש ועיקר פרק הערל (דף פ') :" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "ואלו הן סימני סריס עד בחזקת גדול: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה היה שטף רוח כו' אע\"פ שיש בו כל סימני סריס עכ\"ל: ואני אומר נאלמתי דומיה מהשיב מה שלבי אומר על לשון השגה זאת אך אומר כי ר\"מ ז\"ל לא כתב במשנה התורה הזה מה שהוא מתוך דקדוק אלא מה שהוא תלמוד ערוך ובלשונו השכילנו מאין הוציא דיניו ופסקיו. ואתה תחזה בפסק הזה שהוא שנוי במשנה סדורה ומפורש בגמרא במסכת נדה פרק בא סימן (דף מ\"ח) שנינו בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת בא העליון עד שלא בא התחתון אע\"פ שא\"א ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו איפשר לתחתון לבא עד שלא יבא העליון אבל א\"א העליון לבא עד שלא יבא התחתון ואקשינן אע\"פ שא\"א והלא בא ופרקינן בא לר\"מ אע\"פ שא\"א לרבנן והדר אקשינן וליתני בא העליון ר\"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ\"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא דמשום דא\"א הוא ופרקינן אי לא תנא אע\"ת שא\"א ה\"א רוב תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור\"מ לטעמיה דחיש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא וה\"מ בסתמא אבל היכא דבדקו ולא אשכחו מודו ליה רבנן לר\"מ דעליון קדים ואתי קמ\"ל דא\"א דודאי אתי ומנתר הוה נתר והדר שקלינן וטרינן כולה סוגיין ניחא לר\"מ וקשיא לרבנן ומשנינן נמי לרבנן דוק מינה השתא להדיא דהיכא דהוי סתמא ולא בדקו מלמטה הלכה כרבנן דאינון רבים לגבי ר\"מ וכ\"פ ר\"י אלפס בהלכות ביבמות פרק ב\"ש ואפילו תמצא לומר מאן חכמים ר' יהודה הא קי\"ל דר\"מ ור' יהודה הלכה כר\"י וזהו לדברי הכל וכפשטות התלמוד שאמר וה\"מ בסתמא וזהו סוף הפיסקא הזאת שכתב ר\"מ ז\"ל ומן הסתם מיחזי דודאי אתו ודינו כגדול אבל היכא דבדקו ולא אשכחו איכא למימר לא אתו ואיכא למימר אתו ונתור ותלמודא נמי מסתפקא ליה בה\"א כו' וכי אמר קמ\"ל אקשינן ומשנינן ולא איתברר לן דעתייהו דרבנן גופייהו אי מודו לר\"מ היכא דבדקו אי לא הילכך ה\"ל ספק קטן ספק גדול והם הם דברי ר\"מ ז\"ל בתחלת זאת הפיסקא דמיירי כשבדקו וסוף דבריו הוכיחו על תחלתן מדסופן בשלא בדקו מכלל דתחלתן בשבדקו ולא מצאו ולכך הוא ספק ושמא תאמר שכל הסוגיא מוכחת שאין כל אלו הדברים אמורים אלא בבת אבל לא בבן וכאשר חשב הראב\"ד שלמדה מההיא שמעתא דפרק יוצא דופן (דף מ\"ו) שהיא אמורה בבת בשמעתין דתוך זמן כלפני זמן וכן משמע מדמקשינן עלה דמתניתין ריש פרק בא סימן (דף מ\"ח) בשלמא לר\"מ היינו דכתיב שדים נכונו ושערך צמח וכו' ועוד אקשינן בשלמא לר\"מ היינו דכתיב בעשות מצרים דדיך למען שדי נעוריך כו' אלמא דבבת דוקא מיירי משיב אני הא חזינן דהנהו דיוקי דפרק יוצא דופן וריש פרק בא סימן אחד הם ואם בבת בלבד נאמרו תרתי למה לי ועוד שפיל לסוף סוגיין גופה דריש בא סימן דשיילינן בה לאלתר בתר דשני הני קראי לרבנן כמו לר\"מ ואמרינן דכ\"ע מיהת אתחתון סמכינן מנא ה\"מ אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן א' אף אשה בסימן א' והדר אקשינן ואימא או האי או האי ומהדרינן כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תניא נמי הכי אר\"א בר' צדוק כו' למדנו כי עיקר הוא הבן והוא המלמדנו על הבת ומשנתנו נמי סתמא מיתניא בין בבן בין בבת וסוגיית הגמרא שייכא תחלה בבת ומשום דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה ואקדמה והדר אוכח לגבי הבן מעיקר קרא ובזה נתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "שתי שערות האמורות עד ונשרו. פרק בא סימן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "שתי שערות האמורות עד ונשרו. פרק בא סימן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הבת שהביאה עד לנקבה אינו סימן. פרק יוצא דופן (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "בד\"א כשנבדקו עד אם לא הביאה. פרק בא סימן (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "בד\"א כשנבדקו עד אם לא הביאה. פרק בא סימן (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "כל השנים האמורות עד לכל דברי הדת. סוף מסכת ערכין ופרק השג יד (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אין סומכין על הנשים עד כשרים להעיד. זה מוסכם וכ\"כ הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "האב שאמר בני זה עד ולא לעונשין. פרק האומר:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ], + [ + "מי שיש לו איבר זכרות עד הרי הוא נקבה. פרק הערל (דף פ\"ג) ופרק המפלת:", + " וטומטום ואנדרוגינוס עד בכ\"מ. פרק יוצא דופן:
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה בחזקת גדולים כו': ואני אומר כי ר\"מ ז\"ל חידוש אתא לאשמועינן דכיון דהגיעו לכלל שנים הללו הרי הם בחזקת גדולים ואין בדיקה מועלת בהם דאפילו נבדקו ולא מצאו חוששין שמא נשרו כדאמרינן פרק יוצא דופן בשמעתין דתוך זמן וכ\"פ באותה הלכה ר\"י אלפס ביבמות פרק ב\"ש וגם בא להשמיענו שאין חוששין בטומטום שמא יקרע וימצא זכר וכדר' יהודה סוף פרק הערל דאזלא סוגיין כוותיה וכמאן דקאי בשיטתיה וה\"נ לא משגחינן בזכרות האנדרוגינוס אלא הרי הוא כנקבה לענין שנותיו וכדמשמע סוף פרק הערל וכדמייתי עלה משנת מסכת תמורה בשלהי פרק יש בקרבנות וכן משמע ריש ערכין מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין מעריכין אבל לא נערכים שאינו נערך אלא הזכר ודאית והנקבה ודאית וכ\"נ במסכת נדה פרק המפלת גבי מתניתין דקתני המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה טומטום ונקבה ואנדרוגינוס ונקבה תשב לנקבה בלבד וכמה ראיות בתלמוד:", + " חרש וחרשת עד נמצאו כל השמות עד סוף הפרק. עיקר הכלל הזה משנה היא פ\"ק דמס' תרומות והשאר פרק חרש ביבמות (דף קי\"ב) ופרק קורדייקוס דגיטין ומשם נלמוד לכל המקומות כל אחד על מתכונתו:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "כיצד האשה מתקדשת עד ונותן לה בפני עדים. פרק קמא דקידושין עיקרן ומפוזרין בכמה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "וצריך שיכתוב אותו עד בפני עדים אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "ואם קידש בביאה עד שקנאה כמו שביארנו. הכל פ\"ק דקידושין (דף ט') :", + " היה מדבר עד וא\"צ לפרש. פ\"ק דקידושין (דף ו') ובגיטין פרק הניזקין ובהרבה מקומות:", + " וכן עידי הקידושין עד הרי זו מקודשת ומגורשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לחציי עד הרי מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז') :", + " אמר לה חצייך מקודשת לי עד מקודשת בספק. פ\"ק דקידושין (דף ו' ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם שתי חצייך כו': ואני אומר כי הקפדת הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שכתב ר\"מ בפיסקא שלמעלה מזו וז\"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת עכ\"ל. והוקשה לראב\"ד ז\"ל דהנהו נמי בעיות הן פ\"ק דקידושין (דף ז') וקידושין לחצאין הן וסלקן נמי בתיקו כמו שתי חצייך וא\"כ מ\"ש הא מהא וזאת אין אנו צריכין בה לפנים שכבר אנו מקובלים מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כי כל זמן שהבעיות רבות ואומר על מקצתן אם ת\"ל הוא פשיטות הבעיות והדבר ברור בתלמוד ולהכי אזיל מסדר התלמוד בסוגיא בההיא שיטתא וה\"נ איתא ריש פרק ד' וה' (ב\"ק דף ל\"ז) גמרא מתני' דמועד למינו כו' בפלוגתא דרב זביד ור\"פ ופסקינן כרב פפא מה\"ט ואע\"ג דאקשו עליה ולא פריק משום דלא חייש הוא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם וכזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל בה' אלו. ולמען תשכיל אכתוב לך לשון הגמרא בדקדוק וראה בעיניך דגרסינן פרק קמא דקידושין גמרא מתניתין קמייתא בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה בחצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא ואת\"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דא\"ל פרוטה פסקה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואת\"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא ה\"ק קידושי מתחלי מהשתא ומגמרי לא נגמרו עד למחר שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחדא זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו ע\"כ. למדת כי כשהוא אומר את\"ל היא מקודשת ודאי דהוא ניהו פשיטותא וכי סלקן בתיקו אינך דלא איפשטן דסלקן בתיקו ולכך מקודשת מספק דאזלינן בהו לחומרא בכל דוכתי וכי מעיינת בה שפיר נמי חזית דלא תליא טעם קידושי אשה לחצאין באינך אלא בשני חצייך בפרוטה אבל בהנך לאו מה\"ט נינהו וגם ר\"מ ז\"ל לא פירש טעם פסקיו ומעתה נתמה על לשון השגות הראב\"ד ז\"ל ודברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לחציי עד הרי מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז') :", + " אמר לה חצייך מקודשת לי עד מקודשת בספק. פ\"ק דקידושין (דף ו' ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם שתי חצייך כו': ואני אומר כי הקפדת הראב\"ד ז\"ל הוא מפני שכתב ר\"מ בפיסקא שלמעלה מזו וז\"ל אמר לה הרי חצייך מקודשת לי בפרוטה וחצייך בפרוטה או שאמר לה הרי חצייך מקודשת לי בחצי פרוטה וחצייך האחר בחצי פרוטה הרי זו מקודשת עכ\"ל. והוקשה לראב\"ד ז\"ל דהנהו נמי בעיות הן פ\"ק דקידושין (דף ז') וקידושין לחצאין הן וסלקן נמי בתיקו כמו שתי חצייך וא\"כ מ\"ש הא מהא וזאת אין אנו צריכין בה לפנים שכבר אנו מקובלים מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כי כל זמן שהבעיות רבות ואומר על מקצתן אם ת\"ל הוא פשיטות הבעיות והדבר ברור בתלמוד ולהכי אזיל מסדר התלמוד בסוגיא בההיא שיטתא וה\"נ איתא ריש פרק ד' וה' (ב\"ק דף ל\"ז) גמרא מתני' דמועד למינו כו' בפלוגתא דרב זביד ור\"פ ופסקינן כרב פפא מה\"ט ואע\"ג דאקשו עליה ולא פריק משום דלא חייש הוא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל שם וכזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל בה' אלו. ולמען תשכיל אכתוב לך לשון הגמרא בדקדוק וראה בעיניך דגרסינן פרק קמא דקידושין גמרא מתניתין קמייתא בעי רבא חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה מהו כיון דאמר לה בחצי פרוטה פסקה או דילמא מונה והולך הוא ואת\"ל מונה והולך הוא חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה מהו כיון דא\"ל פרוטה פסקה או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא ואת\"ל כל ביומיה מונה והולך הוא חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כיון דאמר לה למחר פסקה או דילמא ה\"ק קידושי מתחלי מהשתא ומגמרי לא נגמרו עד למחר שני חצייך בפרוטה מהו הכא ודאי בחדא זימנא קאמר לה או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל תיקו ע\"כ. למדת כי כשהוא אומר את\"ל היא מקודשת ודאי דהוא ניהו פשיטותא וכי סלקן בתיקו אינך דלא איפשטן דסלקן בתיקו ולכך מקודשת מספק דאזלינן בהו לחומרא בכל דוכתי וכי מעיינת בה שפיר נמי חזית דלא תליא טעם קידושי אשה לחצאין באינך אלא בשני חצייך בפרוטה אבל בהנך לאו מה\"ט נינהו וגם ר\"מ ז\"ל לא פירש טעם פסקיו ומעתה נתמה על לשון השגות הראב\"ד ז\"ל ודברי ר\"מ נכונים:" + ], + [ + "האב מקדש עד שתבגר. פרק המקבל (דף ס\"ה) ופרק יוצא דופן (דף מ\"ד) ופרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) וריש מסכת קידושין (דף ג') :", + " לפיכך מקבל קדושי בתו עד אשת איש גמורה. פרק חרש (דף קי\"ג) :", + " ואם היתה בת שלש שנים עד אינה מקודשת. פרק יוצא דופן (דף מד) :" + ], + [ + "בגרה הבת עד רשות לעולם. פרק נערה שנתפתתה (דף מג) :" + ], + [ + "נתקדשה קודם עד בפניו אינה מקודשת. פ' התקבל ופ' האיש מקדש (דף מ\"ד) :" + ], + [ + "היתה הבת ספק בוגרת עד צריכה גט מספק. פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ט) :", + " יש לאיש לעשות עד כשהיא ברשותו. ריש פרק האיש מקדש (דף מ\"א) ופרק עשרה יוחסין (דף ע\"ט) :", + " ואומר אדם לבתו קטנה. פ\"ק דקידושין (דף י\"ט) :" + ], + [ + "כל העושה שליח לקבל עד וא\"צ עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הנדון דומה לראיה כו' והשולח נמי לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא. ור\"מ ז\"ל הלך בזה בשיטת רבותיו נ\"ע. ויש לי ראיה לדבריו בריש פרק האיש מקדש שליח מנא לן ואסיקנא כדתניא ר' יהושע בן קרחה אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל. ובעי בכולה סוגיין למילף קידושין וגירושין ותרומה מהדדי ומשום דאיכא למיפרך איצטריך הוכחה לכל חד באנפי נפשיה מיהו בכל פירכי דפריך תלמודא לא מצינו זה החילוק שחילק הראב\"ד ז\"ל מכלל דלית לן לאפלוגי בינייהו והא אסיקנא בכולי תלמודא וריש פרק האיש מקדש דמקיש יציאה להויה וכן מצאתי בירושלמי שמעון בר אבא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד אתא לקמיה דר\"י א\"ל עד אחד באשה ולא כלום דקי\"ל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו. ובקידושין גופייהו יש לי ראיה דגרסינן בההוא פירקא גופיה הנהו בי תרי דהוי שתו חמרא תותי ציפי בבבל שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהיב ליה לחבריה א\"ל מיקדשא לי ברתך לברי אמר רבינא אפילו למ\"ד חוששין שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן וכו' אמרו ליה רבנן לרבינא ודלמא ארצויי ארצי קמיה אמר להו רבה בר סימי בפירוש אמר לן מר דלא סבר להא דרב ושמואל ע\"כ. ואי ס\"ד דבשליח קידושין בעינן עדים אפילו נתרצה הבן נמי ושתיק מאי הוי הא ליכא סהדי וגדולה מזו שמעינן מינה דאפילו בשתיקה לאחר קידושין סגי כפשיטות התלמוד ובשתיקה ודאי ליכא סהדי ונתבררו דברי ר\"מ ז\"ל וכמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל פרק החולץ וכדמשמע פרק מצות חליצה בשמעתין דאישתמודענוהו דאחוהי דמיתנא הוא דכל גלויי מילתא לחוד לא בעי סהדי. ועוד יש לי ראיה פ\"ב דכתובות גמרא מתני' דזה אומר זה כתב ידי כו' דגרסי' (דף כ\"א) א\"ר אבא אמר רב הונא אמר רב שלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערעור על אחד מהם וכו' ושיילינן בגמרא ערעור דמאי אילימא ערעור דגזלנותא תרי ותרי נינהו אלא ערעור דפגם משפחה גילוי מילתא בעלמא הוא ע\"כ. אלמא כל גילוי מילתא לא בעינן סהדי ברירי מיהו באשה ודאי בעינן סהדי לכ\"ע כדאסיקנא פרק האיש מקדש מדכתיב ויצאה והיתה איתקש גט וקידושין אהדדי מכלל שהן שוין. שוב מצאתי לבעל העיטור שכתב כן ומאלו הראיות ממש ואין מי שחולק בדבר:" + ], + [ + "השליח נעשה עד עד בפני שנים אחרים. פרק האיש מקדש (דף מ\"ג) :" + ], + [ + "הכל כשרים לשליחות עד לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין. ריש פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "שליח האיש שמקדש עד או עם האב. פ\"ק דקידושין (דף מ\"ב) ומייתי לה נמי פ\"ק (דף ו') ופ\"ג:" + ], + [ + "מצוה שיקדש אדם עד מע\"י שלוחה. פרק האיש מקדש (דף מ\"א) :", + " לכל מי שירצה עד לקדש קטנה. סוף פ\"י יוחסין (דף ע\"ט) :", + " ולא יקדש אשה עד שיראנה כו' עד והוא שונאה. ריש פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "המקדש בביאה הרי עד בביאה לכתחלה. פ\"ק דקידושין:", + " ואם קידש בביאה עד קודם מתן תורה. ביבמות פרק ר\"ג (דף מ\"א) :" + ], + [ + "כל המקדש אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דכתובות (דף ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו נוהגין כן אלא מקדש ואח\"כ מברך והטעם כו' וזה הטעם לברכת האב שמברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עכ\"ל: ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא ורבים הסכימו כר\"מ ז\"ל מדאסיקנא בכוליה תלמודא כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן ולא דמי הא למילה דגבי מילה עבידא דמקלקלא מילה והויא לה ברכה לבטלה אבל לגבי קידושין מיכספי מצבורא ולא עבדי מלתייהו כי חוכא. ויש רבים אומרים כדברי הראב\"ד ז\"ל ולא קים להו טעמא דלא הדרי בהו ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל נחלקו גם בזה והנהיגו בכל צרפת לאחר הברכה להסתלק מן הספק ובספרד נהגו כר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל המקדש אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דכתובות (דף ז') :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אנו נוהגין כן אלא מקדש ואח\"כ מברך והטעם כו' וזה הטעם לברכת האב שמברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עכ\"ל: ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא ורבים הסכימו כר\"מ ז\"ל מדאסיקנא בכוליה תלמודא כל המצות כולן אדם מברך עליהן עובר לעשייתן ולא דמי הא למילה דגבי מילה עבידא דמקלקלא מילה והויא לה ברכה לבטלה אבל לגבי קידושין מיכספי מצבורא ולא עבדי מלתייהו כי חוכא. ויש רבים אומרים כדברי הראב\"ד ז\"ל ולא קים להו טעמא דלא הדרי בהו ורבותינו בגעלי התוספות ז\"ל נחלקו גם בזה והנהיגו בכל צרפת לאחר הברכה להסתלק מן הספק ובספרד נהגו כר\"מ ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתקדשת עד הרי זו מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ב') :
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר איני יודע איך יפול זה הלשון כי אם הוא קידשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת אין צורך ללשון אחר ואין לך רוצה אני גדול מזה ואם בשקידש ע\"י אחר ועשאו שליח ג\"כ הרי הוכחתי למעלה כי אפילו שתיקה כהודאה דמי ואם בשהיו מדברים על עסקי קידושין ופשט ידו ונתן לה מה צ\"ל דבור אחר והלא הדברים ק\"ו ומה אשה שאינה מתקדשת אלא לרצונה קי\"ל דפשטה ידה וקבלה מידו מקודשת הואיל והיו מדברים על עסקי קידושין האיש שהוא מקדש בעל כרחו לא כ\"ש, ועוד דהא קיחה קיחה ילפינן לקידושין משדה עפרון וקי\"ל פרק חזקת הבתים (דף מ\"א) תליוה וזבין זביניה זביני וכ\"ש בלוקח אשה דיהיב זוזי וגם נותנין לו שפחה לשמשו ועוד דהא אמימר גופיה אמר התם תליוה וקדיש קידושיו קידושין ואע\"ג דמר בר רב אשי ויש ספרים גורסים רב אשי פליג עלה אין קידושיו קדושין הוא פסק כאמימר דהא אותביה רבינא לרב אשי ואע\"ג דשני ליה אשינויא דחיקא לא ניקום ולא שבקינן לדאמימר דמייתינן לה בתלמודא למילתיה כהלכתא פסיקתא ועוד דקאי כסתמא דתלמודא ריש פ\"ק דקידושין דקאמר תנא האשה נקנית מדעתה אין בעל כרחה לא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל ועל כן לא חילק ר\"מ ז\"ל זה החילוק וכתבו כפשטו בתלמוד ריש פ\"ק דקידושין וכן דעת בעל הלכות גדולות ורב אחא משבחא שלא פסקו בבבא בתרא הלכתא כמאן מכלל שסמכו על פשטא דקידושין. ולפי דעתי השגה זו לא יצאה מפי רבינו ז\"ל אלא אחד מן התלמידים כתבה שטעה בדברי בעל העיטור ז\"ל שהעמיד ההיא דקידושין בדלא אמרה אין ופסק פרק חזקת הבתים כמר בר רב אשי והעמידה לפרש באשה תליוה אבל באיש דכ\"ע לא הוו קידושין וחשבו סברא זו ואדרבה איפכא מסתברא ונמצא פסק ר\"מ ז\"ל נכון:", + " ויש לאיש לקדש נשים עד מדעתן. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "המקדש את האשה עד ספק מקודשת. פ\"ק דנדרים:" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "התקדשי לי בדינר זה עד בדבר אחר. פ\"ק דקידושין (דף ח') :" + ], + [ + "המקדש בעד אחד עד בלא עדים. פרק האומר (דף ס\"ה) :", + " המקדש בפסולי עדות עד צריכה ממנו גט מספק. בהלכות גדולות כתוב כן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן משמע ריש פרק התקבל שמשוה קידושין וגיטין כאחד ובהלכות גירושין יתבאר דינן:" + ], + [ + "קטן שקידש אין קידושיו קידושין. פרק האיש מקדש (דף נ') ופרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ט) :", + " אבל גדול שקידש את הקטנה עד הרי זו מקודשת למיאון: כתב הראב\"ד ז\"ל זה השיעור לא מצאתי אותו מפורש ואם יאמר מפני שאמרו (דף פ\"ב) קטן בן שש יוצא בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות וא\"כ אפילו בן שש [וגם] מה שאמר מבת עשר ולמעלה אע\"פ שהיא סכלה ביותר למד מפעוטות במסכת גיטין (דף ס\"ה) והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ואם יודעת לשמור קידושיה אע\"פ שאינה יודעת להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין צריכה מיאון. ואי קשיא לך א\"כ שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע\"י עצמה אבל אם קדשה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא התם עכ\"ל: ואני אומר אין זו צריכה לפנים אלא משנה שלימה היא ביבמות פרק ב\"ש (דף ק\"ז) דתנן אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל קטנה שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן ע\"כ. ופסק ר\"י אלפס הלכה כרבי חנינא וכדפסיק לה תלמודא להדיא בגמרא וצריכין אנו לדעת מאימת תקרא בת דעת לשמירה זו והוא משהיא בת שש כדאמרינן בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט) על מתניתין דקתני הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר ושיילינן בגמרא עד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שב והא אסיקנא בעלמא כי ערמימות האשה יתירה משל איש וכן משמע בירושלמי פרק ב\"ש דגרסינן בגמרא דההיא משנה אי זהו לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר ע\"כ. אלמא משיש לה דעת להכיר באיש הוא שהצריכוה מיאון וקי\"ל יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא וניחא לן למילפה מפעוטות דמקחן מקח וממכרן ממכר דדמיין להדדי תדע דהא בריש קידושין (דף ד') נמי יליף לה קיחה קיחה משדה עפרון ומה שחילק הראב\"ד ז\"ל אדרבא איפכא מסתברא דהא אמה ואחיה אין להם כח אלא מדעתה וא\"כ היאך נייפה כחם ואדרבא יפה כח הבת מכח האם ומן האח והוה לן לאתמוהי עלה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וגם הירושלמי שהבאתי מוכיח על זה:" + ], + [ + "כיצד מתקדשת למיאון וכו' עד ותצא בלא גט: כתב הראב\"ד זה אינו אלא מדרבנן והיא אינה יכולה למאן עכ\"ל: ואני אומר לו עיין הראב\"ד ז\"ל מה שהביא ר\"מ ז\"ל פי\"א מהלכות גירושין כמו שרמז בלשונו בזה הפסק ששם ביארו לא היה משיגו בכאן כי דעת ר\"מ ז\"ל בכאן שישבה עם בעלה עד שגדלה ונבעלה לאחר גידוליה וז\"ל שם. ממאנת כל זמן שהיא קטנה עד שתהיה נערה או עד אילונית בד\"א שלא בא עליה הבעל אחר שנעשית בת י\"ב שנה ויום אחד אבל אם הגיעה לזמן הזה ונבעלה הואיל ובעילה קונה מן התורה כמו שביארנו הרי זו אינה ממאנת עכ\"ל. והכי נמי איתא ביבמות פרק בית שמאי (דף ק\"ז) ובנדה פרק בא סימן (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס שם בפ' המדיר וגם הראב\"ד ז\"ל כתב בנמוקי יבמות שלו וגם הרמב\"ן ז\"ל ואין אצלי בדבר הזה ספק:" + ], + [ + "חרש שנשא פקחת עד מותרת לבעלה החרש: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה שאינה מותרת וכו': ואני אומר חלילה חלילה לו מטעות קטנה או גדולה וכ\"ש להתיר אשה אסורה אלא דבריו נכונים ותלמוד ערוך הוא אלא שאתה צריך להתבונן על ההלכות ולדעת כי אותיות מחכימות. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא מ\"ש ר\"י אלפס פרק ב\"ש גמרא מתניתין דשני אחין נשואין שתי אחיות יתומות קטנות בפלוגתא דרב ושמואל (דף ק\"ט) לגבי קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני וז\"ל. ומסתברא לן שאם רצה שני לכונסה שמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא כי ההיא דגרסינן בגיטין פרק המגרש (דף פ\"ט) לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה דילמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין והא נמי כיוצא בה עכ\"ל. ולכאורה נראין דבריהם שוין וכי מעיינת בה שפיר חזית דברי ר\"מ ז\"ל כשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב תחלה שם בהלכות וחזינן מאן דכתב דהא מילתא ספיקא ועבדינן בה לחומרא כו' עד והאי סברא סברא מעליא היא דגרסינן בהדיא וכו' עד וה\"מ היכא דקדיש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא עכ\"ל. ועל זה כתב דדמיא לההיא דגיטין דגרסינן לה התם בסוף מכילתין באתחלתא דההיא אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו כו' עד דשיילינן לא העמידו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דלמא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין ורב שישא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו ביה רבנן בקידושין וקידושי טעות הוו ע\"כ. וקי\"ל כרב הונא. הנה עיניך רואות שדברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם שלא נאמרו אותן הדברים אלא בקידושי תורה דוקא דספיקייהו לחומרא אבל קידושין דרבנן דספיקייהו לקולא וקידושי חרש וחרשת דרבנן נינהו כדאיתא ריש פרק חרש במסכת יבמות ואע\"ג דלית הילכתא כרב שישא מ\"מ ילפינן מינה דכל מה שהוא מדברי סופרים אמרינן עיינו ביה רבנן וגם כשתעיין בלשון ר\"מ ז\"ל שכתב בזה הספק תראנו מפורש נשמר בלשונו:", + " אבל השוטה שקידש פקחת עד מדברי סופרים. ריש פרק חרש (דף קי\"ב) ופרק אלמנה לכהן גדול:" + ], + [ + "סריס שקידש עד קידושין גמורים. ביבמות פרק חרש ובבכורות פרק אלו מומין:" + ], + [ + "טומטום ואנדרוגינוס עד מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה הם צריכין גט מספק והלא אינן ראוין לינשא כלל עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני ונבהל אם זה הלשון כתב הראב\"ד ז\"ל שהרי פסק זה שכתב מפורש הוא בבכורות (דף מ\"ב) ס\"פ על אלו מומין על מתניתין דטומטום ואנדרוגינוס אין נשחטין לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכ\"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס אבל טומטום דברי הכל ספיקא הוא והמסקנא נמי הכי סלקא דשקלינן וטרינן עלה טובא עד דגרסינן התם נימא אשתני ולא אשתני תנאי היא דתניא טומטום שקידש קידושיו קידושין נתקדש קידושיו קידושין וחולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו ותניא אידך אשת טומטום חולצת ולא מתיבמת סברוה דכ\"ע כר\"ע דאמר סריס חמה לא חולץ ולא מייבם מאי לאו בהא קא מיפלגי דמ\"ד חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו סבר לא אמרינן הואיל ואשתני אשתני ומ\"ד [אשת טומטום] חולצת ולא מתייבמת סבר הואיל ואשתני אשתני ומהדרינן לא דכ\"ע אמרינן הואיל ואשתני אשתני והא ר\"א הא ר\"ע למדנו דטומטום שקידש או נתקדש קידושיו ספק וכן נמי לגבי אנדרוגינוס דפליגי ביה קי\"ל בעלמא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא דגרסינן סוף פרק הערל (דף פ\"ב) א\"ר ליתא למתניתין (דקתני ר' יוסי ור\"ש אומר אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה דאלמא זכר הוי) מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה הוא דמדשבקי רבי יוסי לבר זוגיה ש\"מ הדר ביה ואמרי ביה רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ומדלא אמרי בי רב כרבי יוסי וכר\"ש ש\"מ דבי רב כרב סבירא להו דאמרי הלכה כר' יוסי דברייתא וכ\"פ ר\"י אלפס פרק הערל וגם הרמב\"ן ז\"ל בהלכות בכורות. ומה שהקשה והלא אינן ראויין לינשא כלל אינה צריכה לפנים ונאמר אין ה\"נ דאינן ראויין לנישואין לכתחלה ואנן שנישאו דיעבד קתני בכל דוכתא:" + ], + [ + "המקדש אחת מן העריות עד ואין ראוי לעשות כן. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו) וסוף ערכין:" + ], + [ + "אשת איש שפשטה ידה עד מעיזה. פרק המגרש (דף פ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אומר אני שאינה נאמנת וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו ורבותי נ\"ע חולקים בה מדרב המנונא סוף גיטין (דף פ\"ט) ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד ומקשי מינה מכלל דהכי הלכתא וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל כדעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו:" + ], + [ + "המקדש אחת מן השניות עד קידושין גמורים. במסכת קידושין פרק האומר (דף ס\"ו) :", + " חוץ מיבמה שנתקדשה לזר עד הרי זה מגרש בגט. ביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "המקדש כותית או שפחה עד אין קידושיה קידושין. פרק האומר (דף ס\"ו) :", + " ישראל מומר שקידש עד וצריכה גט ממנו. במסכת בכורות סוף פרק עד כמה (דף ל') וביבמות סוף פרק החולץ (דף מ\"ז) ובסנהדרין ס\"פ נגמר הדין וכ\"כ רש\"י בתשובה ורשב\"א ז\"ל בנמוקי יבמות שלו דאע\"פ שחטא ישראל הוא:" + ], + [ + "המקדש אשה שחציה שפחה עד ה\"ז ספק קידושין: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי\"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר\"מ ז\"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:" + ], + [ + "המקדש אשה שחציה שפחה עד ה\"ז ספק קידושין: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה יש לו שני פנים כו' כדי שתהיה לו לאשה גמורה עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי והוכחתי למעלה בקידושי קטנה שגדלה דמיירי כשנבעלה לאחר שגדלה וכמו שביאר בפי\"א מהלכות גירושין דהוו להו קידושין דאורייתא וממנה תבין למשוחררת זאת כי בזה נסתלקה כל תרעומות מעל ר\"מ ז\"ל וכי בא אחר וקדשה נמי ומפורשת היא זאת ההלכה עם דין שפחה חרופה שכלל בה בגיטין פרק השולח סוף גמרא מתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין ולכך סמכן זו לזו לגלות מקום מוצאן וטעמן:" + ], + [ + "שכור שקידש קידושיו קידושין עד ומתיישבין בדבר זה. דבר זה עיקרו במסכת עירובין פרק הדר (דף ס\"ה) ומביא אותה בכמה מקומות ברמיזה:" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ], + [ + "המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ב) ופ' האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " קידשה באוכל וכו' עד קידושי ספק. הכל פ\"ק דקידושין:", + " היו עומדים בר\"ה עד סוף הפרק. במסכת גיטין סוף פרק הזורק (דף ע\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדש בדבר שהוא אסור עד איסורי הנאה אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף נ\"ז) :", + " ואפילו היה אסור בהנאה מדבריהם עד י\"ד אינה מקודשת. בפסחים פרק כל שעה (דף כ\"א) :" + ], + [ + "עבר ומכר עד כמוה. פרק האיש מקדש:", + " המקדש בפרש עד לגבי השור. בתמורה פרק כל האיסורין (דף ל') :" + ], + [ + "המקדש בפירות עד הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשכר הבאת האפר והמים או מילוי המים עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שזה החילוק הוא בשילהי פרק האיש מקדש (דף נ\"ח) גבי מתניתין דקתני במי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת אפילו הוא ישראל ורמינן עלה בגמרא אמתניתין דבכורות דתנן הנוטל שכר לדון דיניו בטלין להעיד עדותו בטל להזות ולקדש מימיו מימי מערה ואפרו אפר מקלה ופרקינן אמר אביי ל\"ק כאן בשכר הבאה ומלוי כאן בשכר הזאה וקידוש דיקא נמי דקתני הכא במי חטאת ואפר חטאת וקתני התם להזות ולקדש ש\"מ ע\"כ. וסבור הראב\"ד ז\"ל לפרש דברי אביי כאן בשכר הבאה וקידוש כלומר שאמר כך בזה הלשון בשעה שקידש, ור\"מ ז\"ל ואנחנו אין רגילין לפרש כך דאם כן היה לו לומר כאן דאמר בשכר כו' כאן דאמר כו' אלא אנו מפרשים כי אם קידש בשעת הבאה ומילוי קידושיו קידושין שעדיין לא נתערבו ואין זה אלא שכר הבאת האפר ממקום למקום ושכר מילוי המים דמילתא דטירחא היא ולא רמיא עליה ושרי למשקל אגרא ומש\"ה מקודשת אבל מתניתין דבכורות מיירי לאחר הבאה ואחר עירוי שנמצא עכשיו כמקדשה בשכר הזאה וקידוש דליכא טירחא ושכר (לימוד) מצוה הוא נוטל והתורה אמרה ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים צדיקים כאשר צוני ה' אלהי ואמרינן במסכת נדרים מה אני בחנם אף אתם בחנם וכן פירש\"י ז\"ל והוא הלשון בעצמו שדקדק ר\"מ ז\"ל שכתב או במים שמילאן לעשותן מי נדה והוא הנכון:", + " המקדש בהקדש עד במזיד אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "קידשה במעשר עד לה'. הוא פרק ו' דמסכת מעשר שני:" + ], + [ + "כהן שקידש עד אינה ממון. פרק האיש מקדש (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "כהן שקידש עד אינה ממון. פרק האיש מקדש (דף נ\"ג) :" + ], + [ + "המקדש את האשה בגזל עד אינה מקודשת. פרק האיש מקדש גמרא מתניתין דחמש נשים גם בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל מבוררת שם ובפ\"ק דקידושין:" + ], + [ + "הנכנס לבית חבירו עד ויניח מה שירצה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "הנכנס לבית חבירו עד ויניח מה שירצה. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "גזל את האשה עד ואם אמרה הן הרי זו מקודשת. פרק קמא דקידושין (דף י\"ג) גם פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "וכן אם נתן לה פקדון עד והרי הגיע הנאה לידה. פרק קמא דקידושין (דף יב) :" + ], + [ + "המקדש בהנאת מלוה עד שאין ראוי לשומען: כתב הראב\"ד ז\"ל הראשונים פירשו כו' וכ\"ש מ\"ש הוא עכ\"ל: ואני אומר גם לנו יש פירושים אחרים מתיישבים יפה בהלכה זו פרק קמא דקידושין ומ\"מ זה שכתב ר\"מ ז\"ל מן האחרונים הוא ונכון הוא:" + ], + [ + "אמר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו ובחוב שיש לי אצלך הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ו) :", + " וכן אם אמר לה במלוה שיש לי אצלך ובפרוטה זו הרי זו מקודשת. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ט) :" + ], + [ + "היה לו חוב ביד אחרים עד ברשותה קיים הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "היה לו חוב ביד אחרים עד ברשותה קיים הרי זו מקודשת. פרק האיש מקדש:" + ], + [ + "אמר לה הרי את מקודשת לי בשכר שאדבר עד והמקדש במלוה אינה מקודשת. פרק האומר (דף ס\"ג) :" + ], + [ + "הרי את מקודשת לי במלאכה זו עד והמקדש במלוה אינה מקודשת. פרק האיש מקדש (דף מ\"ח) ופרק האומר:" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד במקום אחר. הכל פ\"ק דקידושין (דף ו' וי\"ז) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ], + [ + "האומר לאשה התקדשי לי בתמרה עד במדינה אחרת. פ\"ק (דף י\"ב) וריש פ\"ב דמסכתא קידושין (דף מ\"ו) :", + " האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד סוף הפרק. פרק האיש מקדש (דף מח) :" + ] + ], + [ + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד בין שיהיה מן האשה. במציעא סוף פרק השוכר את הפועלים (דף נ\"ד) :", + " וכל תנאי שבעולם עד [הלכה ד'] ואינה צריכה ליתן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא זו הדרך וכו' דהיינו התנאי עכ\"ל: ואני אומר בטוב נראה לעין שהמקרא לא קרא כל לשון הפיסקא לפני הראב\"ד ז\"ל (כמו שהעתקתיה אני) שאם היה שומע לא היה אומר כן עוד האריך וכי אמר הרי את מקודשת מה יועיל אם לא יתן וכבר פירש ר\"מ ז\"ל אפילו היה הכל תוך כדי דיבור כדמשמע סוף נדרים ואין לך מהירות גדול מזה וכשתעיין יפה בלשון שניהם באמירה ומעשה אין ביניהם כלל מחלוקת לפי דעתי וכל זה מפורש גיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "וכן אם אמר לה אם לא תתני עד ואינה צריכה ליתן לו כלום. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס:" + ], + [ + "וכן אם אמר לה אם לא תתני עד ואינה צריכה ליתן לו כלום. בגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס:" + ], + [], + [ + "הרי שהתנה בדבר שאפשר עד ולא תתגרש. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "ובמה אמרו עד שמנעה אותך ממנו. סוף הפועלים (דף צ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "כיצד כגון שקידש אשה עד אין כאן תנאי. פרק המגרש (דף פ\"ד) :" + ], + [ + "יש מקצת גאונים עד וכן ראוי לעשות. פרק קורדיקוס (דף ע\"ה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבנו הטעם בספר המשפטים כדברי האחרונים עכ\"ל: ואני אומר מאחר שזו מחלוקת ישנה לדברי הכל אין בזה השגה על ר\"מ ז\"ל ואין לי עסק בזה החיבור להאריך בבירור הדעות ע\"פ ראיות ועוד שכבר חקקתים כשיטתיה פרק האומר (דף ס\"א) ופרק מי שאחזו קורדיקוס ופרק המגרש ופרק השוכר את הפועלים והרבה מקומות בתלמוד:" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד המקח או המתנה. פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ], + [ + "בד\"א כשהיה שם תנאי עד הפרק. בקידושין פרק האומר ובגיטין פרק מי שאחזו:" + ] + ], + [ + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי עד אינה מקודשת: כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים יפה לשמועה זו כו' שלא ימחה משמע עכ\"ל: ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה כי הסוגיא שהביא הראב\"ד היא במסכת קידושין (דף ס\"ג) והשמיטה ר\"י אלפס להשמיענו שאינה הלכה דהוו להו שינויי דחיקי ולא ברירי וסמך ר\"מ ז\"ל על סוגיא פשוטה ופירוקא תריצא לפום מסקנא דלית בה טימי במסכת כתובות (דף ע\"ב) פרק המדיר גמרא מתניתין דהמקדש את האשה ע\"מ כו' גבי מימרא דאמר רבא מחלוקת בטעות שתי נשים כו' עד אבל בטעות אשה אחת דברי הכל אינה צריכה הימנו גט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאותבי' עלה מהא דתניא הריני בועליך ע\"מ שאם ירצה אבא אע\"פ שלא רצה האב הרי זו מקודשת ר\"ש ב\"י אומר משום ר\"ש אם רצה האב מקודשת לא רצה האב אינה מקודשת והא הכא דטעות אשה אחת היא ופליגי ומסקינן התם בהא קמיפלגי דמר סבר ע\"מ שאם ירצה אבא ע\"מ שאם ישתוק האב והא שתיק ליה ומר סבר ע\"מ שאם ירצה אבא שיאמר אבא אין והא לא אמר אין ע\"כ. הנה עיניך רואות דסוגיין אזלא דע\"מ שירצה אבא עד דאמר אבא אין דהיינו ר\"ש דקאי כמתני' ושאר שינויי דקידושין לא חייש להו תלמודא בכתובות לא לתירוצא קמא ולא לתירוצא בתרא והדין היא סברא מעלייתא ודינא דקושטא מדאמרינן בכולי תלמודא היכי דמי גס לבו בהוראה כגון דאפליגו תרי תנאי או תרי אמוראי וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ולא אזיל שאיל למאן דקשיש מיניה:", + " ע\"מ שלא ימחה אבי עד הרי זו מקודשת. פרק המדיר ופרק האומר (דף ע\"ג) :
כתב הראב\"ד אם לא מיחה היינו שתק א\"כ מה בין שישתוק לשלא ימחה עכ\"ל: ואני אומר תימה אם יצא דבר זה מפי רבינו הקדוש הראב\"ד ז\"ל דהא סוגיא מחלפא היא פרק האומר דאוקימנא רישא ומציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא וכדאורי רבי ינאי אלא שאני רואה כל אחד הולך כפי שיטתו וכבר הוכחתי מסוגיית המדיר דעת ר\"מ ז\"ל וכן מוכיח על זה פרק האומר כי שנפרש רצה האב דאמר אין מפרשינן לא רצה דשתיק וכשנפרשהו רצה האב דשתיק דהיינו לא מיחה נפרש לא רצה דמיחה ושנה הדבר והפכו:", + " מת הבן ואח\"כ שמע עד ולא תפול לפני יבם: כתב הראב\"ד ואפילו שמע קודם שמת הבן וכו': ואני אומר יפה דקדק ר\"מ ז\"ל שהשוה מדות לשון המשנה פרק האומר דקתני מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה ע\"כ. ועל כרחין מת האב קודם שישמע קאמר וה\"נ מת הבן קודם שישמע האב קאמר ורואה אני כי ריבוי לשונם ועניינם כל אחד הולך לפי שיטתו בפירוש ע\"מ שירצה אבא שכתבתי בסמוך והוכחתי מסוגיי' פרק המדיר בירור דברי ר\"מ ז\"ל וגם סוגיית פרק האומר מוכחא על לשונו זה דכי אסיקנא פירוש משנתנו ע\"מ שירצה ע\"מ שישתוק אקשינן אימא סיפא מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק ע\"כ. דוק מינה דעל כרחין מיירי בשמת הבן ואח\"כ שמע האב דאי בחיי הבן שמע האב דינו ידוע אם שתק אם לאו וכ\"ש לפי המסקנא דמחה דלא שייך לשון מחאה אלא כשהבן חי אבל לאחר שמת מה צורך למחאה והלא כבר מת ולכך הוא צריך לימוד ששנינו במשנתנו מלמדין אותו שיאמר איני רוצה:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת עד ראויין לזריעה. בהאיש מקדש (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאין עליך עד הרי זו מקודשת. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " ומה הן המומין עד הרי זו מקודשת מספק. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ה) :", + " ע\"מ שאין עליה נדרים עד ואין האשה מקפדת על זאת. פרק המדיר (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע\"מ שאתן לך מאתים זוז וכו' עד מפני שהיא מקודשת לכולן בספק. ריש פרק האומר (דף ס') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני עד בדבר שא\"א לקיימו. פרק המגרש (דף פ\"ב) :" + ], + [ + "הנותן שתי פרוטות עד פרוטה שנייה. פרק האומר:", + " אבל האומר לאשה עד תופסין בה מספק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) וביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "הנותן שתי פרוטות עד פרוטה שנייה. פרק האומר:", + " אבל האומר לאשה עד תופסין בה מספק. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ב) וביבמות פרק האשה רבה (דף צ\"ב) :" + ], + [ + "האומר (לאשה) [לחבירו] אם ילדה וכו' עד הרי זו מקודשת. פרק האומר:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ההלכה וכו' ולית הלכתא כוותיה: ואני אומר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל הם לאביי דגרסינן פרק האומר גמרת ההיא משנה אמר אביי ראב\"י ורבי ור\"מ כולהו ס\"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וקי\"ל דלית הלכתא כוותיה לגבי רבא וכ\"ש לגבי רבה רביה וסתם התלמוד דגרסינן התם להדיא הכי בתרי לישני לישנא קמא גרסינן אמר רבה לא אמר ראב\"י אלא בשחת כו' עד כמאן אזלא הא דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לא אמר כלום ואמר ר' חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין ומהדרינן אי כרבה כשהוכר עוברה אי כרב יוסף אע\"פ שלא הוכר עוברה ובלישנא בתרא גרסינן איכא דאמרי אמר רבה לא אראב\"י אלא בשחת דבי כיבשא וכו' עד כמאן אזלא הא דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמר כלום ואמר ר\"ח לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין כמאן בשהוכר עוברה ודברי הכל ע\"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל מוסכמים לאיכא דאמרי כדברי הכל שפוסקים כן בכל התלמוד ואפילו ללשון ראשון פסק כרבה דהלכתא כוותיה לגבי דרב יוסף בכוליה תלמודא בר משדה ענין ומחצה ואין בזה ספק כלל ונ\"ל בלי דופי גם סברתו זאת מוסכמת לדברי הכל:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין עד שניהם יכולין לחזור זה בזה. פ\"א ופ\"ב דמסכת קידושין (דף ח' ודף מ\"ח) :", + " וכן אם נמצא מנה חסר עד ואם לאו אינה מקודשת. בתוספתא וכתובה בהלכות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דהכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר אין על ר\"מ ז\"ל ולא על ראב\"ד ז\"ל אשם אלא על הסופר שטעה וכתב לא יחליפנו במקום יחליפנו וכל המוסיף גורע וכשבאתי לארץ הקדושה בא לידי ספר מוגה מספרי ר\"מ ז\"ל וחתם אותו בחתימתו והיה כתוב בו ג\"כ לא יחליפנו וגיררו ממנו מלת לא ובאמת שגם בגמרא בקידושין (שם) בשמעתין דשיראי ובתוספתא ג\"כ הכי איתא וכן הביאה ר\"י אלפס נמצא דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף ואמרינן בגמרא האי דינר היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק ע\"י הדחק ובזה נמצאו דברי שניהם כאחד טובים:", + " אמר לה הרי את מקודשת עד ואם אינן שוין אינה מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז' ט') :" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין עד שניהם יכולין לחזור זה בזה. פ\"א ופ\"ב דמסכת קידושין (דף ח' ודף מ\"ח) :", + " וכן אם נמצא מנה חסר עד ואם לאו אינה מקודשת. בתוספתא וכתובה בהלכות:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן דהכי איתא בגמרא עכ\"ל: ואני אומר אין על ר\"מ ז\"ל ולא על ראב\"ד ז\"ל אשם אלא על הסופר שטעה וכתב לא יחליפנו במקום יחליפנו וכל המוסיף גורע וכשבאתי לארץ הקדושה בא לידי ספר מוגה מספרי ר\"מ ז\"ל וחתם אותו בחתימתו והיה כתוב בו ג\"כ לא יחליפנו וגיררו ממנו מלת לא ובאמת שגם בגמרא בקידושין (שם) בשמעתין דשיראי ובתוספתא ג\"כ הכי איתא וכן הביאה ר\"י אלפס נמצא דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף ואמרינן בגמרא האי דינר היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק ע\"י הדחק ובזה נמצאו דברי שניהם כאחד טובים:", + " אמר לה הרי את מקודשת עד ואם אינן שוין אינה מקודשת. פ\"ק דקידושין (דף ז' ט') :" + ], + [ + "איש ואשה שהיו עסוקין עד דברי האיש. בתוספתא דפ\"ק דקידושין:" + ], + [ + "העושה שליח עד שמראה מקום הוא לו. פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "העושה שליח עד שמראה מקום הוא לו. פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "המקדש את האשה וחזר בו מיד עד והרי היא מקודשת. עיקר הלכה זו סוף מסכת נדרים (דף פ\"ז) דפסיק תלמודא והלכתא תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממגדף ועובד עכו\"ם ומקדש ומגרש וה\"נ איתא פרק יש נוחלין (דף ק\"ל) אלא שאין גורסין שם עובד עכו\"ם לפי שכל אחד כלול בחבירו:" + ], + [ + "המקדש על תנאי עד ביטל התנאי. פרק המדיר (דף ע\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו כן וכו': ואני אומר גם בזה הדין יישר עצמו ושכלו ר\"מ ז\"ל בלשונו וסדרו להודיע מאין הוציא זה הדין שסמך לו ענין וכתב לפיכך המקדש על תנאי וכנסה סתם או בעל סתם הרי זו צריכה גט אע\"פ שלא נתקיים התנאי שמא ביטל התנאי כשבעלה או כנסה עכ\"ל. ושמועה זו מסודרת פרק המדיר (דף ע\"ג) גמרא מתניתין דהמקדש את האשה ע\"מ שאין עליה נדרים איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה הימנו גט ושמואל אמר אין צריכה הימנו גט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא הלכתא כרב וכדאמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל (סתם) צריכה הימנו גט זה היה מעשה ולא היה כח ביד חכמים להוציאה בלא גט ע\"כ. וכן בכנסה סתם ופירש ר\"י אלפס פירושים רבים ופירש הסכמתו בהלכותיו וכדאסיקנא טעמא דרב בגמרא דכיון דכנס או בעל סתם ולא אדכריה לתנאיה אימר אחולי אחליה לתנאיה. ודקדק ר\"מ ז\"ל מזה כי המבטל תנאו בינו לבין מי שהתנה עמו תנאו בטל וא\"צ עדים בשעת הביטול דאי ס\"ד צריך עדים הכא בהאי פלוגתא על כרחין ליכא עדים דביטל דאי איכא עדים מאי פלוגתא ומאי טעמיה בכולה סוגיין. ולכך נזהר ר\"מ ז\"ל בלשונו וכתב מקודשת סתם ולא כתב מקודשת לחודיה ויפה כיון דמה לי כנסה סתם שהורה הראב\"ד ז\"ל בעדים ומה לי ביטל בינו לבינה שכתב ר\"מ ז\"ל מידי הוא טעמא להראב\"ד אלא דהו\"ל כמאן דאחליה לתנאיה מ\"מ אין לי ספק דתלמוד מיירי שלא ביטלו בפירוש וכ\"ש שאין שם עדים שהרי הכל מודים שלא יצא מפיו ביטול לעולם ונמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים וכן הסכימו רבים:", + " וכן המקדש בפחות עד סוף הפרק. פרק המדיר (דף ע\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ], + [ + "האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה עד בלבם. הכל פרק האיש מקדש:", + " המקדש את האשה ואמר סבור עד סוף הפרק. פרק האומר:" + ] + ], + [ + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש שתי נשים עד ואסורות עליו. פרק האיש מקדש (דף נ') :", + " וכן אשה שעשתה שליח עד אסורה לשניהם. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה עד בשעת השליחות. בגיטין פרק התקבל (דף ס\"ד) ונזיר (דף יב) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "מי שהיו לו חמשה בנים עד שאין בהן קטנה ממנה. פרק האיש מקדש (דף נ\"ב) ופרק האומר (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "נאמן האב לומר עד כופין אותו ליתן כתובה. הכל פרק האומר:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "העושה שליח לקדש לו אשה עד ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס: כתב הראב\"ד ז\"ל אין בלשון התוספתא וכו' ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס עכ\"ל. ואני אומר הוחזק השליח בעדים או לא הוחזק השנוי בתוספתא נעשה בעדים או לא נעשה בעדים משמע וכפירוש ר\"מ ז\"ל דטעמא דסיפא דתוספתא משום דחזקה שליח עושה שליחותו כיון שהוחזק להיות שלוחו דאי ס\"ד הוחזק נתפרסם קאמר כפי דברי הראב\"ד מאי לשון הוחזק בעדים ולא הוחזק ומי שמע לשון פרסום בעדים. אלא פרסום רוצה לומר שנתפרסם לעולם. ונעשה רוצה לומר שהוחזק שליחותו דנעשה ע\"י עדים והוא הוא פרסומו. ויש לי בזה ראיה פרק חזקת הבתים לגבי חזקה ומחאה ומתנתא טמירתא ותנו לו השדה ולא תכתבו לו את השטר דסתם עדים פרסום מוחזק הוא דקי\"ל חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה. וגם רבותינו בעלי התוספות הסכימו שעיקר הפרסום בעדים ולא בכתיבת השטר ושלא כפרשב\"ם ז\"ל. ועיקר מחלוקת ר\"מ וראב\"ד ז\"ל ראיתי שהוא תלוי במחלוקת ישנה שכתבתי פ\"ג של אלו ההלכות בשליחות המקדש שא\"צ עדים לדעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל חלק עליו ואני הכרעתי בראיות כדעת ר\"מ ז\"ל ורבותיו וביררתיו בירור יפה ובשאר פירוש התוספתא שוים הם. ולדעתי כשתדקדק בצחות לשון ר\"מ ז\"ל עם לשון התוספתא תתפלא איך נשמר לכתוב בתחלת הדין אם לא נעשה השליח בעדים ולבסוף כתב ואם הוחזק שהוא שלוחו והכל בעיון דק ולפי שיטתו שביררתי פ\"ג והוא הנכון:" + ], + [ + "האשה שעשתה שליח לקדשה עד וחזר בו. פרק האומר (דף נ\"ט) :" + ], + [ + "המקדש אחת מחמש נשים עד ואבדה כתובתי: כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שהסכימו בגמרא וכו' והתנה לי כתובה עכ\"ל. ואני אומר אם באנו לדקדק ולפרט על גדולה מזו היינו אומרים שכבר הסכימו גדולי בעלי התוספות במסכת כתובות שכיון שנתקדשה האשה מיד זכתה לה תורה ואפילו בלא תנאי. אלא ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת רבותיו נ\"ע ושמר דרכו שנהג בזה החיבור כמה פעמים שהוא נגרר אחר לשון הגמרא והרוצה לדקדק ידקדק על זה. והלשון שכתב ר\"מ ז\"ל בפסק הוא לשון המשנה ביבמות פרק האשה שלום (דף קיח:) במחלוקת ר\"ט ור\"ע ואוקימנא בגמרא אליבא דר\"ש בן אלעזר דאמר לא נחלקו ר\"ט ור\"ע על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו מהן קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל וכו' ע\"כ. והשתא חזינן דלשון מניח כתובה משמע שכתב לה כתובה וא\"כ היה לנו לומר נייתי כתובה וניחזי למי קידש ועל כן הוצרך לתרץ כגון שאבדה והוא תירוץ נכון. ואם הראב\"ד ז\"ל יתרץ כגון שהתנה ולפי שיטתו תבא עליו ברכה [ועלינו] אם אנחנו נתרץ שזכתה משעת קידושין לפי שיטתנו. וגם יש מתרצים במקום שנהגו שאין כותבין כתובה ואין בזה קפידא ותפיסה כלל שאני רואה פרק האיש מקדש (דף נ') בשמעתין דהשולח סבלונות שיש נוהגין לקדש קודם כתובה ויש שכותבין קודם קידושין ומ\"מ צריך אתה לדעת שקידשה בעדים ולא ידעו למי מהן או שבא בהן דבר או מקרה או נולד ספק בעדותן כמו במקדש עצמו שאל\"כ היה לנו לברר על פיהן וזה פשוט:" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "האשה שיצא עליה קול עד בין האחרון. פרק המגרש (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "מקום שנהגו לשלוח עד אין חוששין לה. פרק האיש מקדש (דף כ') :" + ], + [ + "מקום שנהגו לשלוח עד אין חוששין לה. פרק האיש מקדש (דף כ') :" + ], + [ + "שנים אומרים עד לקדש בצנעא. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ג) :" + ], + [ + "אמר עד אחד מקודשת עד שהרי היא אומרת לא נתקדשתי. פ\"ב דכתובות:
כתב הראב\"ד זה המחבר נראה שבא לפרש וכו' לכתחילה לא תנשא עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו מפורשת בכתובות פרק האשה שנתארמלה (דף כ\"ב) גמרא מתניתין דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני וכו' ועל דבר אמת שאין מפורש שם כשהאשה מכחישתו. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל היה מקובל בו והוא נכון דעל כרחנו אנו צריכין לפרש אותה ההלכה כן שאל\"כ היו שואלין והיא מאי קאמרה אי דמודה היא שנתקדשה אסורה היא לדברי הכל אלא ודאי במכחישתו וכדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל בודאי לכאורה קושיא גדולה היא וסברא נכונה לפום ריהטא אבל יש לי לתרצה יפה כי כשהעד מסייע אותה גריעא חזקתה משום דסמכא דעתה על דברי העד והראיה מכרעת כנגד הסברא דגרסינן התם פרק האשה שנתארמלה לגבי גירושין דכותיה גמרא מתני' דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני גירושין יכולה מכחישתו ואקשינן ומי מחצפא כולי האי והאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ופרקינן ה\"מ היכא דליכא עדים דקא מסייעי לה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי לה מעיזה ומעיזה. וה\"נ אמרינן בשמעתין דהשליש אומר לגירושין. ועוד יש לי לומר באולי כי מ\"ש הר\"מ ז\"ל שהרי היא אומרת לא נתקדשתי ר\"ל שיכולה לומר כן ומטונה דההיא לישנא דיכולה מכחישתו שהבאתי ושניהם כאחד טובים:", + " אמרה מקודשת עד סוף הפרק. בכתובות פרק האשה שנתארמלה:" + ] + ], + [ + [ + "הארוסה אסורה לבעלה עד גמורה לכל דבר. פ\"ק דפסחים ופ\"ק דקידושין (דף י') ובמסכת כלה:" + ], + [ + "ומשתכנס לחופה נקראת נשואה עד כארוסה. בכתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "וצריך לברך ברכת חתנים עד וחתן מן המנין. פ\"ק דכתובות (דף ח') :" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "המארס את האשה עד שכר הסופר. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק גט פשוט ופ\"ק דכתובות (דף ח') :", + " וכמה הוא כותב לה עד והתוספת כאחד. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') :", + " וחכמים הם שתיקנו כתובה עד ממטבע אותן הימים. בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף נ') ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) וסוף המס':" + ], + [ + "אין פוחתין לבתולה ממאתים עד ה\"ז מותר. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ז) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נתן לה מטלטלין עד פנאי לכתוב. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "הכונס את האשה עד שעה אחת בלא כתובה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק החובל:", + " אבל המוכרת כתובתה עד אם לא מכרה. פרק החובל (דף פ\"ח פ\"ט) :" + ], + [ + "המארס את האשה וכתב לה כתובה עד הואיל ולא כנסה. סוף פרק הכותב (דף פ\"ט) ופרק אע\"פ (דף נ\"ד) :", + " אבל אם אירס ולא כתב עד או שיכתוב. פרק אע\"פ:", + " והמארס את בתו עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "וכן תקנו חכמים עד בין אלמון. ריש כתובות (דף ז') :" + ], + [ + "יש לו לאדם לישא נשים רבות עד בשמחה. הסכמת כל הגדולים פ\"ק דכתובות מכח ההיא דפרק ערבי פסחים (דף ק\"ב) דאין עושין מצות חבילות חבילות:" + ], + [ + "מותר לארס בכל יום וכו'. פרק קמא דכתובות (דף ב') ומ\"ק וסדר תעניות (דף ח') :", + " אבל אין נושאין עד ויצא למלאכה יום ראשון. פרק קמא דכתובות:" + ], + [ + "מותר לארס בכל יום וכו'. פרק קמא דכתובות (דף ב') ומ\"ק וסדר תעניות (דף ח') :", + " אבל אין נושאין עד ויצא למלאכה יום ראשון. פרק קמא דכתובות:" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "המארס את בתו קטנה עד ואם שלשים יום ל' יום. פרק אע\"פ (דף נ\"ז):" + ], + [ + "הגיע זמן שנתנו לאיש עד סוף הפרק. ריש מסכת כתובות (דף ב') ופרק אע\"פ (דף נ\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "הנושא בתולה עד כתובתה מאה. פ\"ק דכתובות (דף י') :", + " קטנה מבת שלש שנים עד אין ביאתו ביאה. במסכת נדה פרק יוצא דופן (דף מ\"ד מ\"ה) :" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "בתולה שהיא בוגרת עד חכמים כתובה. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) במס' כתובות ופרק חרש ביבמות (דף קי\"ג) :", + " והשוטה לא תקנו להן עד ויודע שהביא סמנין. ביבמות פרק חרש:" + ], + [ + "קטן אפילו בן ט' שנים עד קיימה. פרק הכותב (דף נ') :" + ], + [ + "כל בתולה שכתובתה עד טענת בתולים. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) :", + " והמתייחד עם ארוסתו וכו'. פ\"ק דכתובות (דף י\"ב) :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "ומה היא טענת בתולים עד ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים. הכל פ\"ק דכתובות (דף ט') :" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ], + [ + "יש גאונים שהורו עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) ופ\"ק דכתובות (דף י') הסכימו הוראות אלו:" + ] + ], + [ + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "כשנושא אדם אשה עד כדרך כל הארץ. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) ולשון מכילתא כמשפט הבנות וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה ה\"ז בא ללמד ונמצא למד ושם נאמר שארה אלו מזונותיה כסותה כמשמעו ועונתה זה דרך ארץ ע\"כ:", + " ואם מתה בחייו יירשנה והוא קודם לכל אדם בירושה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד א\"א ירושת הבעל דבר תורה: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ובפרק יש נוחלין (דף קי\"א) מוכיח כראב\"ד ז\"ל והעומדים בשיטתו דמוכח לה מדכתיב וירש אותה ובפרק נערה שנתפתתה ופרק אע\"פ (דף נ\"ח) מוכח כדברי ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו דאמרינן להדיא תקנו ירושתה תחת קבורתה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ומצאתי ראיה מכרעת כדברי ר\"מ ז\"ל ריש הכותב והיא כתובה לפני בזה הפרק:" + ], + [ + "ועוד תקנו חכמים עד ירושתו לכתובתה. פרק אע\"פ:", + " לפיכך אם אמרה האשה עד ואין כופין אותו. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " אבל אם אמר הבעל איני זנך עד מתנאי הכתובה. פרק המדיר (דף ע') ופרק מציאת האשה ופ\"ק דגיטין (דף י\"ב) :", + " כל התנאים האלו עד ואינן צריכין לפרש. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "ועוד תקנו חכמים עד ירושתו לכתובתה. פרק אע\"פ:", + " לפיכך אם אמרה האשה עד ואין כופין אותו. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " אבל אם אמר הבעל איני זנך עד מתנאי הכתובה. פרק המדיר (דף ע') ופרק מציאת האשה ופ\"ק דגיטין (דף י\"ב) :", + " כל התנאים האלו עד ואינן צריכין לפרש. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה הבעל שלא יתחייב עד ואינו תנאי ממון. פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ופרק הכותב (דף פ\"ג) :", + " התנה עמה לפחות עד בעילת זנות. פרק אע\"פ (דף נ\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :" + ], + [ + "התנה עמה אחר שנשאה עד שנאמר בה לחוקת משפט. ריש פרק הכותב (דף פ\"ג) ופרק אע\"פ (דף נ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חסרון דעת אני רואה בכאן וכו' שאין לו בו שום זכות עכ\"ל: ואני אומר תמיה אני על רבינו הראב\"ד בענין זה והנני אביאם לפניך אחת לאחת למען תשכיל. ריש פרק הכותב (כתובות פ\"ג) שנינו הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך וכו' כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מ\"ש בתורה וכל המתנה על מ\"ש בתורה תנאו בטל. ואמרינן בגמרא הלכה כרשב\"ג ולאו מטעמיה ושאלו מאי ולאו מטעמיה וכו' עד דמסיק תלמודא (דף פ\"ד) אלא הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאם מתה יירשנה ולאו מטעמיה דאילו רבן שמעון בן גמליאל סבר ירושת הבעל דאורייתא וכו' ורב סבר ירושת הבעל דרבנן ורבנן עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואקשינן על מסקנא זו באתמהה ומי סבר רב ירושת הבעל דרבנן והתנן רבי יהודה בן בתירא אומר היורש את אשתו יחזור לבני משפחה וינכה מן הדמים והוינן בה מאי קסבר וכו' עד אמר רב לעולם קסבר ירושת הבעל דאורייתא וכגון שהורישתו אשתו בית הקברות ומשום פגם משפחה וכו' ומהדרינן בסוף כולה שמעתין רב לטעמיה דריב\"ב קאמר וליה לא ס\"ל ע\"כ אלמא הלכה כרשב\"ג לכ\"ע ומטעמא דרב וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל. הנה עיניך רואות כי לשון ר\"מ ז\"ל כמסקנא דתלמודא דהלכתא כרשב\"ג וכטעמיה דרב דירושת הבעל דרבנן ועשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ומכאן תכריע ג\"כ למעלה בזה הפרק במה שחלק עליו הראב\"ד ז\"ל לומר שירושת הבעל מן התורה כי הדין עם ר\"מ ז\"ל בהאי מסקנא וקרא דוירש אותה ריש פרק יש נוחלין אסמכתא בעלמא הוא כמ\"ש. ומ\"ש ר\"מ ז\"ל בתחלת דבריו התנה עמה אחר שנשאה מכלל שאם התנה בעודה ארוסה תנאו קיים נגרר אחר הגמרא כמנהגו לגלות מקום מוצאו דגרסינן ריש פירקין ארישא דמתניתין תני ר' חייא האומר לאשתו ומתמהינן וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום ופרקינן אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר עד דאקשינן אי הכי אפילו נשואה נמי ופרקינן אמר אביי נשואה ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה למאי נפקא מינה לשומרת יבם. הנה עיניך רואות שכתב יפה ר\"מ ז\"ל והוצרך לפרש התנה עמו אחר שנשאה כלשון התלמוד ממש ומה שהוצרך עוד ר\"מ ז\"ל להביא ראיה וחיזוק מחוקת משפט ג\"כ דקדק יפה ליתן טעם קצר לדבר כלומר שזה מבורר בברייתא בגמרא ריש פרק יש נוחלין (ב\"ב קי\"ג) דתניא והיתה זאת לכם לחוקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין וכו' כדאיתא התם אע\"פ שהיה יכול לעלות על הדעת מה שהקשה ראב\"ד תיפוק ליה דהוה דבר שלא בא לעולם הודיעך ז\"ל שאינו מן הטעם הזה דא\"כ מה לי ארוסה מה לי נשואה ועוד שהתלמוד מעמיד דברי רבא דידו עדיפא מידה וכ\"ש שאני רואה גדולות מאלה בהלכות ופריק להו. וגם מצאתי לרבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו טעמים רבים וטענות גדולות לסתור דברי הראב\"ד ואין לי צורך לכותבן ולהעתיקן וידעתי שכל המעיין בהלכה זו בדקדוק יצדיק ר\"מ ז\"ל וס\"ל למימר דאין זה מתנה על מ\"ש בתורה אלא. מתנה על הנכסים ומוחלן מדעתו ומרצונו ומה שהיה מקשה הראב\"ד ז\"ל ודימה לדמותו לירושת אביו או אחד ממורישיו נ\"ל שהלך לפי שיטתו לומר שירושת הבעל מן התורה אבל לר\"מ ז\"ל שפסק שהוא מדרבנן אין קשה כלום ואפילו בלא טענותינו ואע\"פ שעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואף כי ראיתי רבינו הרמב\"ן ז\"ל מחזיק כנגדו גם אני בזה החיבור כתבתי מה שנ\"ל בכך ואין צורך לשנות גירסת הרב אלפס בהלכותיו כי זה נכון:", + " ובשאר הדברים עד תנאו קיים. ריש פרק הכותב (דף פ\"ג ופרק אע\"פ (דף נ\"ו) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כמה מזונות פוסקין וכו' עד ומחצה תרומה. הכל פרק אע\"פ (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כשם שאדם חייב עד הרי אלו שלו. בבא ראשונה סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) והכל סוף פרק נערה שנתפתתה (דף נ') :", + " וכן אם לא עמדה בדין עד שתהא צריכה להן. פ' שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "וכשם שב\"ד מוכרים עד ומפרנסין אותן. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :" + ], + [ + "יש מן הגאונים שהורה וכו' עד ולעולם טוענין ליורש. פ' שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הלך בעלה ולותה ואכלה עד אין לה כלום. בבא ראשונה פרק יש מותרות (דף פ\"ה) והכל פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד מספיקין לכל. פרק המדיר (דף ע') ופרק אעפ\"י (דף ס\"ד) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תטעום עד סוף הפרק. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ] + ], + [ + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "כמה הכסות שהוא חייב וכו' עד בית הכסא שהוא חוץ ממנו. הכל מפורש סוף פרק אע\"פ (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "וכן מחייבין וכו' עד שלא תתגנה עליו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ז) :" + ], + [ + "בד\"א בעני שבישראל עד וכלי זהב כופין אותו. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) :", + " וכן המדיר עד שיעשיר. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "ולא האשה בלבד וכו' עד דין אחד לכל. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "ולא האשה בלבד וכו' עד דין אחד לכל. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו שלא תתקשט עד שומעין לו. פרק המדיר (דף ע'.) :" + ], + [ + "האומר לאשתו אין רצוני עד שומעין לו. פרק המדיר:", + " ותהיה הולכת להם עד שיכנסו אחרים ברשותו. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " וכן היא שאמרה אין רצוני שיכנסו עד ברשותו: כתב הראב\"ד ז\"ל אימתי בזמן שהן באות בגבולה וכו': ואני אומר גם מלשון ר\"מ ז\"ל משמע כן שכתב שיכנסו אצלי ויפה פירש והפשרה נכונה היא וטוב לעשות:" + ], + [ + "האיש שאמר איני דר במדור עד בשכנות אלו. פרק המדיר (דף ע\"א:) :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ], + [ + "כל הישוב ארצות ארצות הוא עד סוף הפרק. בסוף מסכת כתובות (דף ק') :" + ] + ], + [ + [ + "עונה האמורה עד לעכב. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "עונה האמורה עד לעכב. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "נושא אדם כמה נשים עד כראוי. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :", + " ואינו יכול לכוף אותן עד לעצמה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "וכמה היא עונתן עד בחדש. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד ויתן כתובה. פרק המדיר (דף ע\"א) :" + ], + [ + "המדיר את אשתו עד ונתייאשה. פרק אע\"פ (דף ס\"א) ופ\"ד דעדיות:", + " וכיצד מדירה עד דבר האסור לו. פרק ואלו מותרים (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "אסור לאדם עד יוציא ויתן כתובה. פרק אף ע\"פ ופרק ואלו מותרין ופרק המדיר וכמה מקומות מוכיח כן:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע\"פ (דף ס\"ג) :", + " זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז\"ל והביאו גם ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "המורד על אשתו עד שאין בו מעשה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "איש ואשתו שבאו לב\"ד עד כפי כח הדיין. סוף מסכת נדרים (דף צ') משנה אחרונה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אין אני רואה בכאן פשרה לדיין וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בפיסקא זו היא משנה אחרונה סוף מסכת נדרים שחזרו לומר האומרת השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ובקשה זו היא דרך פשרה כפי כח הדיין. והירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל פירוש אחר יש לי בו כלומר כמו שהשמים רחוקין מן הארץ ואע\"פ שנוגעים זה בזה כתרי כסי דסחיפן אהדדי כך הוא אע\"פ שנוגע אותי מ\"מ מורד הוא בתשמיש בינו לבינה. וגם המדרש שהביא דומה לזה שהרחיקה מתשמיש הואיל וחדל להיות לה אורח כנשים דאף כדי ליישב יצרו שהיה רגיל עמה מקודם ריחקה בשביל שהיה לו הגר והיה נראה כמי ששופך דמים בסוף הבא על יבמתו ושייך המדרש כלישנא דקרא ישפוט ה' ביני ובינך. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל שפירש כן בספר הזכות אשר לו והאריך בו הרבה. עוד אני אומר לבר מן דין מאן לימא לן דאותו מדרש הלכה פסוקה ובר סמכא הוא דילמא סמכינן אאידך שאמרה שרה אין סתרה כגלויה לכך ראתה שתקל בעיניה וכפירש\"י בתורה. וצורך החרם לפי שיש בו תביעת ממון וחיוב אצל המורד ואם הוא גנאי להם מה הם חוששין בדיבור החרם מדיבור הטענות שמוציאין בפיהן ואף אם יהיה בו גנאי לא מצינו לבטל הדין מפני הגנאי. שוב מצאתי בחידושי הרמב\"ן ז\"ל ביבמות פרק ב\"ש שכתב כן בשם הגאונים ז\"ל:", + " אבל לבעול בפני בני אדם עד בריה. סוף מסכת נדרים והרבה מקומות:" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ], + [ + "האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א נ\"ב) :", + " היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס\"א) :" + ] + ], + [ + [ + "האשה שהרשת את בעלה עד פרו ורבו. פרק אע\"פ (דף ס\"א ס\"ב) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "האיש מצווה על פריה ורביה עד עדיין לא קיים המצוה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היו לו בנים בגיותו עד אין לו ייחוס. במסכת בכורות פרק יש בכור (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "לא ישא אדם עקרה עד בשוט עד שיוציא. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"א) :", + " ואם אמר איני בועלה עד הראויה לילד. בכתובות סוף פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "שהתה עשר שנים עד כמו שיתבאר. סוף הבא על יבמתו (דף ס\"ה) בהלכות:
כתב הראב\"ד אין לי חלק בדבריו וכו': ואני אומר הט אזנך ושמע דברי ר\"מ ז\"ל עמוקים מני ים. שנינו סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ד) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל וגרסינן עלה בגמרא ת\"ר נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה כו' ושקלי וטרי עד דאמרינן שאם גירשה ונשאה שני מותר לשהות עמה עשר שנים שני אין שלישי לא ורבי היא דאמר בתרי זימני הויא חזקה וה\"נ גרסינן להדיא לקמן בגמרא תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה מגליא מילתא דאת היא דגרמת או דילמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי. [ועוד] איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתתבעיה לשלישי כלומר דמציא אמרה איגליא דשלישי הוא דגרם או דילמא מצי אמר לה השתא הוא דבריית למדנו כי חזקה דרבי היא קיימת כל זמן שלא ראינוה יולדת וגם למדנו שיכול להיות שתלד מן הרביעי ומן הספק הוא שדנו חכמים כן וכן משמע מלשון הברייתא דאמרי יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה מכלל דמשום שמא הוא דאמרינן הכי ועוד מהני תרי בעיי משמע להדיא שאנו מסופקים אם הוא גרם או היא גרמה לו ועל כן מן הדין שנעמידנה על חזקתה ולא נפסידנה כתובתה עד השלישי לפי שכבר הוחזקה בשנים וכדפסיקנא לה אליבא דרבי זהו דין הסתם שספק לנו ולהם דוק מינה השתא שלמפורש לנו ולהם שאם היינו יודעים בודאי שהוא גרם אפילו משלישי יש לה דהא קמן דאי לאו טעמא דתלמודא דאמרינן לה השתא הוא דבריית ודאי תבעה משלישי וכן אם היינו יודעים שהיא גרמה אפילו מראשון לית לה דהא בברייתא לא מחייבא ליה ליתן לה כתובה אלא משום שמא לא זכה ליבנות ממנה הא אם ודאי גרמה אין לה כתובה. ובעיין קמייתא ה\"נ מוכח דאי לאו דמציא אמרה השתא הוא דכחשי ראשון ושני נמי מצו הדרי עלה למתבעה והגע עצמך לדעת כששניהם טוענים טענת ודאי כל אחד לזכות עצמו דגרסינן לה לאלתר התם בההיא שמעתא הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה א\"ר אמי דברים שבינו לבינה [היא] נאמנת וטעמא מאי איהי קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ כלומר והו\"ל ברי ושמא דברי עדיף אלא משום דחשדינן לה דילמא משקרא ולא מפקינן מיניה ממונא אפומה בעי לאחרומי ולאשבועי על מי שטוען על חבירו דבר שאינו. עתה השכל כי באלו השלשה חלוקין חילק פסקותיו רמז\"ל בזה הפרק כל דין ודין בפ\"ע וחלוקיו. הדין הראשון והוא סתם כתב תחלה כלשון הברייתא אות באות וז\"ל נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה ה\"ז יוציא ויתן כתובה וכו' עד ואם אינו יורה כחץ חזקת החולי ממנו בלבד וכשיוצא יתן כתובה כולה עיקר ותוספת עכ\"ל. הדין השני הוא המפורש בלשון שדקדק בלשונו וכתב והוא יורה כחץ חזקת החולי ממנה ותצא בלא כתובה הנה ביאר שבודאי הוא ידוע לנו שהוא יורה כחץ והיא גרמה ומ\"ש שיש לה תוספת נגרר אחר הסכמת רבותיו וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו והטעים הדין בטעם מופלג דלא גרעה מאיילונית וגם ראב\"ד הודה בזה אלא פירש לגבי שלישי מה שעיניך רואות שאין אנו יכולין לומר כן ואמר בו טעם אחר שכתבו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק גבי דין אחר דשייך ביה שפיר טפי כשבאה מחמת טענה כדלקמן. הדין השלישי כששניהם טוענין זה כנגד זה כתב בפיסקא שאחר זאת וז\"ל הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע הולדה וכו' עד והוא אינו מרגיש הסכים כמו שביארתי וביררתי. ודין שאר הברייתות המבוררות שכתבתי בדין הראשון כתב אותן בפיסקא שאחר החלוקין כולן וז\"ל נישאת לראשון ושהתה עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת לינשא לשני עד או שקיים מצות פריה ורביה הרי שנתבררו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " הוא אומר ממנה עד לרצונה ותטול. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל בבעל ראשון ושני אע\"פ שלא אמרה כן עכ\"ל: ואיני מבין דבריו רק לבי אומר לי שהולך לפי שיטתו הראשונה שבזה הפ' וכבר הוכחתי וביררתי שם דעת ר\"מ ז\"ל וגם בזה הדין עמו כדמוקי לה תלמודא בבאה מחמת טענה ס\"פ הבא על יבמתו דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה והכא ודאי שייך שפיר ה\"ט שעל דעת כן לא הוסיף לה כלשון ר\"מ ז\"ל שיוצאה לרצונה. שוב מצאתי לר\"מ ז\"ל מקוצי שכתב כן:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "הלך בסחורה עד ליתן כתובה. סוף הבא על יבמתו:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני רואה וכו': ואני אומר אם עיקר השגתו משום דאסיק ר' אמי סוף פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ה) אף בזו נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרה לא מחזקה וגם לגבי היא אומרת שלש אסיק ר' יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא הפילה נפשה בניפלי לא [הות] מחזקה ורוצה הראב\"ד ז\"ל לפרש נאמנת לגמרי ובלא שבועה. יש לי להשיב כי ר\"מ ז\"ל מפרש נאמנת ובשבועה וכן פירש\"י ז\"ל בגיטין פרק השולח בשמעתין דפרוזבול גבי הא דאמר רב יהודא נאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד נאמן בשבועה והרבה מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם במציעא ובתרא ובכמה מקומות דאמרינן נאמן פי' נאמן ובשבועה וכן קיבל מרבותיו וכבר הוכחתי למעלה בזה הפרק שהדין עמו דלא מפקינן ממונא אפומה בלא שבועה וחרם דחיישינן דילמא משקרא:" + ], + [ + "נשאת לראשון עד מצות פריה ורביה. פרק הבא על יבמתו (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "האשה שבאה לב\"ד עד שיעשו פשרה. עיקר הלכה זו ביבמות פרק הבא על יבמתו ובנדרים שילהי מכילתין ורבו דעות המפרשים באלו הענינים ורובן הסכימו כך וגם רבותינו בעלי התוספות ורמב\"ן ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שקיים אדם פריה ורביה עד שלא תחשד. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וחובה על כל איש עד כפי ממונו. פרק המקנא (דף ג') :", + " ולא יטיל עליה אימה עד ולא יהיה רגזן. פרק ב\"מ (דף ל\"ד) :" + ], + [ + "וכן צוו על האשה שתהא מכבדת את בעלה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דקידושין (דף ל\"ח) :" + ] + ], + [ + [ + "הנכסים שמכנסת עד התוספת בלבד. ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ו) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף ע\"ח) מפורשין דיניהן וזאת ההקדמה כוללת לעתיד:" + ], + [ + "הנכסים שמכנסת עד התוספת בלבד. ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (דף ס\"ו) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף ע\"ח) מפורשין דיניהן וזאת ההקדמה כוללת לעתיד:" + ], + [ + "כבר הודענו שהחכמים עד או אם גירשה. גם זו הקדמה מפורשת פרק אע\"פ (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "וכן התקינו שכשתבוא לגבות עד ושלא מחלה אותה. בכתובות פרק אעפ\"י (דף נ\"ד) ובגיטין פרק השולח:", + " ושמין לה כל מה שעליה ופוחתין אותו מכתובתה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) :", + " אבל אם גירשה לרצונו גובה בלא שבועה ואין שמין כסות שעליה שהרי לקחן לה וזכתה בהן והוא רוצה להוציאה לא היא. בערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) איתיה לכסות וגם דין ראשון התם משמע כן ובכמה מקומות בתלמוד דאמרינן טעמא דשבועה אלמא משום דאימר צררי אתפסה ואני קבלתי דלא שייך בגרושה ה\"ט משום דמתמהינן עלה השתא גרושי מגרש לה צררי קא מתפיס לה ומורי הרשב\"א ז\"ל היה נבהל על זה הפסק מניין לו וגם הראב\"ד ז\"ל השיגו בזה וכן רבים. אחר זמן מצאתי און לי ביבמות פרק החולץ גמרא מתניתין דהיבמה לא תחלוץ דמייתי עלה הא דאמרינן לגבי יבם עמד בדין וברח ניזונת משל יבם ופירש\"י ז\"ל משום קנס דקנסינן ליה והקשו רבותינו בעלי התוס' דא\"כ היכי פשיט מהכא פרק בתרא דכתובות פוסקין מזונות לאשת איש ומתרצינן אי חיישינן לצררי לא הוי לן לקנסו כל כך וקאמר בגמרא אי משום צררי לא מקרבה דעתיה ובכתובות פרק הכותב בשמעתין דהמוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו גרסינן התם (דף פ\"ה) קריבתיה דרב נחמן זבינתא לכתובתה בטובת הנאה איגרשה ושכיבא אתו [לוקחים] וקא תבעי [כתובה] מברתה וכו' ותמה על עצמך מה ירשה והא אין אדם מוריש שבועה לבניו ואי הות בחייה לא מציא שקלא בלא שבועה אלא ש\"מ בגרושה ליכא למיחש לצררי ועוד דבסוף הכותב פריך ודלמא סמוך למיתה גרשה ומהדר איהו הוא דאפסיד אנפשיה ולא חיישינן כלל לצררי. שוב מצאתי ראיה ס\"פ כל הנשבעין גבי הא דרב ושמואל דאמרי אין אדם מוריש שבועה לבניו ואקשינן עליה טובא עד ת\"ש אבל יורשים משביעים אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה ואהדרינן אמר רבי הושעיא לצדדים קתני אותה באלמנה ואת יורשיה בגרושה ע\"כ אלמא בגרושה לא שייך אין אדם מוריש שבועה:" + ], + [ + "וכן התקינו שלא תגבה עד מקולי כתובה הם. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "וכן מקולי עד בה' הלואה: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שכתב לה וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא בשילהי מסכת כתובות ומשנה וברייתא היא ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומודה אני אם אין להם באותו מקום מטבע הנקרא להם בלשון דינרין שנסמוך על סך התלמוד פרק קמא דקידושין אבל אם יש להם באותו מקום מטבע הנקרא להם בלשון דינרין במלכות נבאר\"ה וקטלוני\"א וקפרו\"ס הולכין אחריהן כפי המקומות דלאו כ\"ע גמירי הלכתא ודאי וברור שאין יורדין בשעת שומא או בשעת הלואה לעומק שיעור התלמוד אלא על ביאור הגמרא דשילהי כתובות והכל לפי מה שנהגו הסופרים באותן המקומות והעדים לחתום:" + ], + [ + "תקנו הגאונים בכל הישיבות עד פשוט בכל הישיבות. זה מוסכם לכל והביאו ר\"י אלפס בהלכותיו פרק נערה שנתפתתה:", + " לפיכך אני אומר מעמידין אותה על דין הגמרא שאין יורשים כתובת אמם אלא מן הקרקע. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כבר נהגו בכל המקומות עד ממון מהיורשין. גם זה מוסכם מנהג ישראל תורה היא:", + " ועוד תקנו עד בני חורין. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"א) ופרק האשה שנפלו לה (דף פ\"ב) :", + " וכשתטרוף לא תטרוף עד קלה בעיניו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) " + ], + [ + "כשמשביעין ב\"ד או היורשין עד נוטל כתובתה. בגיטין פרק השולח (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יפר הבעל. ריש פרק מי שהיה נשוי (דף צ' צ\"א) ובשבועות ובב\"ב משמע כן:" + ], + [ + "ייחד לה קרקע בכתובתה עד נוטלת בלא שבועה. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפוגמת כתובתה עד אלא בשבועה. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [], + [ + "הנפרעת שלא בפניו עד תשבע ותטול. פרק הכותב ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "הפוחתת כתובתה עד תשבע ואחר כך תטול. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "התנית עמו שתהיה נוטלת עד אינו מועיל: כתב הראב\"ד ז\"ל איני מודה בזה וכו': ואני אומר איני מבין שהרי משנה שלימה היא פרק הכותב הבא ליפרע מנכסים משועבדים לא תפרע אלא בשבועה ומפרש כיצד ומייתי לה בכמה מקומות בתלמוד וכן הוכיח ר\"י אלפס בראיות ברורות בהלכות ואם הוא ז\"ל תפס גם עליו כבר השיב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו והאריך כל כך שלא הניח לי מקום להתגדר בו רק להודות לו וכן קבלנו אנחנו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכן הסכימו כל הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שהיה עד כ\"ה. פרק הנושא (דף ק\"ד) :", + " ואם באה לתבוע עד מן היורשין. פרק הנושא ופרק אע\"פ:" + ], + [], + [], + [], + [ + "היא אומרת בתולה עד שאין כותבין כתובה כמו שאמרנו. פ\"ב דכתובות (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "האשה שאמרה עד מתחת ידה. פרק הכותב (דף פ\"ח פ\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו במות טלואות הן וכו' לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה עכ\"ל: ואני אומר כבר השיב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בעבורו בסוף נדרים שלו וז\"ל גבי הא דאיבעיא להו אמרה לבעלה גירשתני מהו ופשט רב המנונא נאמנת ואפילו למשנה אחרונה דקתני האומרת טמאה אני לך דלא מהימנא התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע בה אבל גבי גירשתני נאמנת דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה וכתב והלכתא כרב המנונא דסוגיין בכולהו תנויי כוותיה וכבר פסקה רבינו הגדול בהלכות כתובות ובגיטין ומדקא מדמי לה למתניתין שמעינן מינה דנאמנת אף לענין כתובה כדין משנה ראשונה ועוד שהרי מספר כתובה נלמוד שכך כתב לה לכשתינשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי כדתנן בהאשה שהלכה היא ובעלה למ\"ה עכ\"ל. וכך קבלנו מרבותינו בעלי התוס' ז\"ל גם מורי הרשב\"א ורבותי האחרים כן הסכימו. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל תגבה הכל יש לי לומר שלא מצינו מתגרשת בעל כרחו ולרצונה שתגבה תוספת שלא כתב לה ע\"מ שתצא ממנו ותלך ותאכל עם אחר וכמ\"ש למעלה בהלכות אלו וגם כי מספר כתובתה נלמוד אין לה תוספת ובזה ניחא מה שהקשה עוד שהמשנה לא חילקה והוא מחלק כי לשון המשנה אינו מחייב אלא בכתובתה ואין במשמעה תוספת וכמו שהקדים ר\"מ ז\"ל בהלכות אלו. ומה שהקשה דא\"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו יש לי לומר אתמהה אם בת אברהם אבינו היא היאך תעיז פניה והלא סימן לזרע אברהם אבינו ביישנים כדאיתא בקידושין ועוד אתמהא אנן אמרינן חזקה דאינה מעיזה ואת אמרת לא הנחת בת א\"כ הורעת כח החזקה וחלקת על רב המנונא ואמרת מעיזה ומעיזה ודכולי עלמא הלכה כרב המנונא אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אמר לה הבעל גירשתי עד מחזירה. פרק הכותב (דף פ\"ט): " + ], + [ + "האשה נאמנת לומר עד סוף הפרק. פרק האשה שלום (דף קי\"ד) :" + ] + ], + [ + [ + "מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :", + " וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה. פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "מי שהיה נשוי נשים רבות עד ונוטלת השאר. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :", + " וכן אם היה עליו שטר חוב עד דין קדימה. פרק מי שהיה נשוי ובהרבה מקומות בתלמוד משמע כן והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן אם היה זמן הכתובות עד במטלטלין. פרק מי שהיה נשוי:" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שגירש עד בעלי חובות. פרק הכותב (דף פ\"ז) :" + ], + [ + "מי שמת או גירש עד ואפילו הן מאה: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו על דרך הרב ז\"ל ואינו מחוור כלל עכ\"ל: ואני אומר ידוע שרבו בהלכה זו הפירושין ריש פרק מי שהיה נשוי עד שהרב הברצלוני ז\"ל כתב בה דרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אמנם ר\"ת ז\"ל לימד דרך קצרה מובחרת מפי רבותיו מקובלת ויפה עשה וכיון בלבו שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמר אע\"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) ובבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ג) ובערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו:", + " וקבלן של כתובה עד אא\"כ היה אביו. פי' הניזקין ופרק שום היתומים:", + " המגרש את אשתו עד שיעבודה. פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר\"י אלפאס ז\"ל:" + ], + [ + "הערב לאשה בכתובתה עד ומקנה: כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאמר אע\"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם לאו כלום הוא עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) ובבתרא פרק גט פשוט (דף קע\"ג) ובערכין פרק שום היתומים (דף כ\"ג) ויש לי ללמד עליו זכות דהתם בשמעתין מהדר לאשכוחי חיובא דערב ולא משכח אלא בערב קבלן ואי משעבד נפשיה אמאי לא אוקמא תלמודא בשקנו מידו:", + " וקבלן של כתובה עד אא\"כ היה אביו. פי' הניזקין ופרק שום היתומים:", + " המגרש את אשתו עד שיעבודה. פרק שום היתומים ובהלכות פרק הכותב לר\"י אלפאס ז\"ל:" + ], + [ + "הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "הבעל שמכר נכסיו עד פשרה ביניהן. פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "אלמנה בין מן הנישואין עד נכסי יתומים. פרק אלמנה ניזונית (דף צ\"ז) וכתבו ר\"י אלפס פרק אלו מציאות:", + " אבל הגרושה עד בהכרזה. פרק אלמנה ניזונת: ובהלכות הלואה יתבאר משפט מכירת ב\"ד היאך היא. פי\"ב:", + " אבל המוכרת עד שומת הקרקע. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "המוכרת כתובתה עד תנאי זה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) :", + " אבל המוחלת וכו' עד אין לה עליו. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) :", + " ומוחלת כתובתה אינה צריכה קנין עד סוף הפרק. כך הסכימו המפרשים ז\"ל ריש פרק אעפ\"י ובסנהדרין פרק קמא בשמעתין דפשרה ופרק קמא דקידושין גמרא מתניתין דעבד קונה עצמו בשטר דאמרינן עלה בגמרא שטרא למה ליה לימא ליה באנפי תרי זיל או באנפי ב\"ד אלמא מחילה אינה צריכה קנין וכ\"כ שם ר\"י אלפס וכן משמע נמי פרק הנושא דסתם תלמודא משמע ליה דכי שהתה כ\"ה שנים ולא תבעה כתובתה מחלה מסתמא ואי ס\"ד דקנין בעי אמאי תלי לה בזמן אלא ודאי אינה צריכה קנין:" + ] + ], + [ + [ + "אלמנה ניזונת עד פה תגבה חובך. ריש פרק אלמנה ניזונת (דף נ\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :", + " בין שעשתה דברים עד אבדה מזונותיה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "כשם שניזונת עד והיא בבית אביה. פרק נערה שנתפתתה ופרק הנושא (דף ק\"ג) ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [], + [ + "ומותר מזונות עד ליורשין. פרק נערה שנתפתתה ובירושלמי פרק אלמנה ניזונת:
כתב הראב\"ד ז\"ל אף אני כך הייתי סבור וכו': ואני אומר אמת הוא שזה הירושלמי שנוי שם מיהו יש לנו ללמוד ממנו שהמציאה והמותר מזונות תלויים זה בזה ובפרק נערה שנתפתתה והרבה מקומות קי\"ל דתקנו מעשה ידיה תחת מזונותיה א\"כ מעשה ידיה כמציאתה וכן מצאתי מפורש בירושלמי דריש פרק מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה ר' חזקיה בשם ר' אימי אתפלגון ר\"י ורשב\"ל חד אמר דברי הכל כלומר משנתנו דברי הכל וחרנא אמר במחלוקת ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא מסתברא דרשב\"ל הוא דאמר במחלוקת דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה ותנינא ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה מעשה ידיה שהם כמציאה אתא רב יעקב בר אימי בשם רשב\"ל דברי הכל היא ע\"כ ולמדנו כי משנתנו לר\"י דברי הכל והלכתא כוותיה לגבי ר\"ל וטעם מציאתה ומותר מזונותיה אחד הוא תו גרסינן התם מציאת בנו ובתו הקטנים וכו' מציאת עבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אלו שלו שהוא יכול לשנותן למלאכת אחרת וכו' עד התיבון הרי אשתו אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת ואת אמרת מציאתה שלו ופרקינן אר\"י טעם אחר באשה ושיילינן מהו טעם אחר באשה ומהדרינן א\"ר חגיי מפני קטטה רבי יוסי (אמר) לא אמר כן אלא שלא תהא [האשה] מברחת [זהובים] משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי ואקשינן הגע עצמך שנתן לה אחר מתנה ופרקינן קול יוצא למתנה ואין קול יוצא למציאה ואקשינן הגע עצמך שמצאה בעדים ופרקינן זו מפני זו כלומר לא חלקו חכמים וגזרו אפילו במציאה זה שמצאה בעדים מפני זו שמברחת ובתלמוד שלנו ריש פ' מציאת האשה אסקינן כי אתא רבין אמר ר\"י בהעדפה שלא ע\"י הדחק כ\"ע לא פליגי דלבעל הויא כי פליגי בהעדפה שע\"י הדחק ת\"ק סבר לבעלה ור\"ע סבר לעצמה א\"ר פפא מציאתה כהעדפה שע\"י הדחק דמי פלוגתא דר\"ע ורבנן ע\"כ. ופסקו ר\"י אלפס ושאר הפוסקים הלכה כרבנן שהוא ת\"ק למדנו מן הירושלמי ובבלי כי מותר מעשה ידיה בין ע\"י הדחק ובין שלא ע\"י הדחק לבעלה וגם מציאתה כהעדפה לרב פפא והכל לבעלה כת\"ק. עתה ראה שיש לנו לפסוק הלכה כסתם משנתנו דריש פירקין דתנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן דהא פשטינן בכל דוכתא מינה וריש נערה שנתפתתה מייתינן לה כדכתיבנא בסמוך וכבר בררתי שמותר מזונותיה כמעשה ידיה ומציאתה ועוד דהא יתמי באבוהון קיימי ומדידהו מתזנא כסתמא דתלמודא בכל דוכתא דגרסינן ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) בעא מיניה רבי אבינא מרב ששת בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה למי [אחים] במקום אב קיימי [ודידהו הוי] מה התם מעשה ידיה לאביה ה\"נ מעשה ידיה לאחין או דילמא לא דמי לאב התם מדידיה מתזנא הכא לאו מדידהו (קא) מתזנא כלומר וסברא היא שאין מעשה ידיה אלא למי שזן אותה אמר להו [רב ששת] תניתוה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואקשינן מי דמי אלמנתו לא ניחא ליה בהרוחה בתו ניחא ליה בהרוחה והדר אקשינן למימרא דבתו עדיפא ליה מאלמנתו והא א\"ר וכו' ואסיקנא לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרוחה בתו עדיפא ליה ושקיל וטרי ובעי רבה בר עולא לאוקומי מתניתין להעדפה ואותביה רבא עד דמוקי מתניתין לרב יוסף אליבא דהילכתא מ\"מ למדנו כי הלכה כסתם משנתנו דאלמנה ניזונת וכי המותר למי שהמזונות ממנו כסתם התלמוד ולפיכך ראוי לומר כי מותר מזונות האלמנה ליתומים דהא קמן דלענין הרוחה בתו עדיפא ליה מאלמנתו ואף ע\"ג דאסיקנא התם בסוף שמעתין הלכתא כוותיה דרב דאמר מעשה ידיה לעצמה הא אוקימנא טעמא משום דרב כהנא ורב מתנה משמיה דרב דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ע\"כ. דוק מינה טעמא דאפקיה קרא הא לא\"ה מוריש זכות בתו לבנו וכ\"ש זכות אלמנתו דהא לענין הרוחה בתו עדיפא ליה מאלמנתו ואם מפני הירושלמי שהביא הראב\"ד ז\"ל בא וראה כי גם הבבלי היה סבור כך אליבא דשמואל ולית הלכתא כוותיה וממילא נמי ליתיה לירושלמי דגרסי' ריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים (דף צ\"ה:) ומעשה ידיה שלהן איבעיא להו ניזונת תנן או הניזונת תנן ניזונת תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה או דילמא הניזונת תנן וכאנשי יהודה ואי בעו לא יהבי לה ת\"ש דא\"ר זירא אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר אלא אי אמרת ניזונת תנן ליהוי כבעל כלומר אליבא דשמואל מה בעל מציאת אשה לבעל ה\"נ מציאת אשה ליורשיה ופרקינן אליבא דשמואל לעולם אימא לך ניזונת תנן וטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה דלא תיהוי ליה איבה הני תיהוי להו איבה כלומר שאינה חוששת מהם. הנה עיניך רואות שזאת הסוגיא אליבא דשמואל כסוגיית הירושלמי ומטעם קטטה דהתם כטעם איבה דהכא והא דינא ודאי ליתא מכמה טעמי. חדא דאם איתא כי מקשי ליהוו כבעל ליהדר ליה כדרבי אבהו אר\"י דירושלמי מי דמי אלמנה מציאתה שלה אשת איש מציאתה שלו. ועוד כי הבעיא עצמה אינה דהא קי\"ל פרק נערה שנתפתתה ופרק הנושא ובכמה מקומות שמזונותיה מתנאי כתובה הם ועוד שכבר הוכחתי שמציאתה ומעשה ידיה ומותר מזונותיה שוים ועוד דשמואל גופיה כי מעיינת בה שפיר פליגא אסוגיא דירושלמי וע\"כ נפסוק כפשט המשנה וליתא להאי סוגיא כלל וכן דעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט כל זאת הסוגיא ולא הביא אלא המשנה כפשוטה להשמיענו שכן הלכה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל שדלה מים מבארות אלו עמוקים או יותר מהם ואנכי לא ידעתי. ומותר הבלאות ג\"כ מזה הטעם נוכיח אותו דלא עדיפא לה ממציאתה וגוף מעשה ידיה ומותר מזונותיה. ועוד יש לי ראיה פשוטה אפילו לפי אותו הירושלמי דריש אלמנה ניזונת דגרסי' בההיא סוגיא דאלמנה הותירה מזונות שלו הותירה בלאות שלה ומתמה תלמודא אשת איש שהותירה מזונות שלו הותירה בלאות שלה אלמנה שהותירה מזונות שלה הותירה בלאות לא כ\"ש ומהדרינן תמן צריכא לה לנדתה כלומר כשהיא אשת איש אלא הכא צריכא לה לנדתה כלומר בתמיה וכי כשהיא אלמנה מה היא חוששת לנדתה ער שתצטרך לאלו הבלאות והכין אסיקנא התם ולית עלה פירכא כלל ובסוף פרק אע\"פ בבבלי ה\"נ איתא אלמא מותר בלאות האלמנה ליתומים וכפי מה שביררתי דבמקום אב קיימי לגבי אלמנה וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שחלתה עד ותפדה עצמה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) מפורש:" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יורשי הבעל. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דעתא קלישתא קא חזינא וכו': ואני אומר אדרבא דעתא אלימתא היא ולמדה מדרב ושמואל ס\"פ כל הנשבעים (דף מ\"ח) דאמרו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ופסקי' כותייהו לגמרי דאמרי' אם איתא לדרב ושמואל איתא ואסיקנא הבו דלא לוסיף עלה ומוקמינן התם ההיא דיורשי ראשון דפרק מי שהיה נשוי בנשבעה ומתה וכ\"כ ר\"י אלפס בהלכות ריש פרק מי שהיה נשוי ולמדו משם לכ\"מ שצריכה פרעון שאין אדם מוריש שבועה ליורשיו שנמצאת הירושה בטלה וכן משמע לי לישנא דאין אדם מוריש שבועה וכו' דכיון דמוריש אין כאן יורשין נמי אין כאן כלל ומכח סברא זאת ג\"כ למדנו לפרש משנתנו דריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה דמיירי בשנשבעה דאי לא נשבעה מוריש אין כאן ויורשין אין כאן כלל כמו שדקדקתי מדרב ושמואל וכן משמע מן הלשון כפול ומכופל ובלשון ר\"מ ז\"ל דכיון דקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה יורשין למה לי והא לישנא יתירא היא ועוד ואין חייבין בקבורתה למה לי מדקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה מכלל דהנך לאו חייבין בקבורתה נינהו אלא שמע מינה דלפעמים נקראו הם היורשים יורשי כתובתה דהיינו כשנשבעה ולפעמים נקראו בשם יורשים בלבד אבל לא יורשי כתובתה דהיינו כשלא נשבעה ואז נתחייבו יורשי הבעל שהם יורשי כתובתה לקברה ואע\"ג דאנן סהדי דכל זמן שלא נשבעה לא נפרעה וזה תקנת חכמים היא ולא מסברא נחייבם וכדרב ושמואל וכדאסיקנא הבו דלא לוסיף עלה:", + " מעשה ידי האלמנה עד ידיו ורגליו. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "מתה האלמנה עד יורשי הבעל. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה:) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דעתא קלישתא קא חזינא וכו': ואני אומר אדרבא דעתא אלימתא היא ולמדה מדרב ושמואל ס\"פ כל הנשבעים (דף מ\"ח) דאמרו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ופסקי' כותייהו לגמרי דאמרי' אם איתא לדרב ושמואל איתא ואסיקנא הבו דלא לוסיף עלה ומוקמינן התם ההיא דיורשי ראשון דפרק מי שהיה נשוי בנשבעה ומתה וכ\"כ ר\"י אלפס בהלכות ריש פרק מי שהיה נשוי ולמדו משם לכ\"מ שצריכה פרעון שאין אדם מוריש שבועה ליורשיו שנמצאת הירושה בטלה וכן משמע לי לישנא דאין אדם מוריש שבועה וכו' דכיון דמוריש אין כאן יורשין נמי אין כאן כלל ומכח סברא זאת ג\"כ למדנו לפרש משנתנו דריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה דמיירי בשנשבעה דאי לא נשבעה מוריש אין כאן ויורשין אין כאן כלל כמו שדקדקתי מדרב ושמואל וכן משמע מן הלשון כפול ומכופל ובלשון ר\"מ ז\"ל דכיון דקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה יורשין למה לי והא לישנא יתירא היא ועוד ואין חייבין בקבורתה למה לי מדקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה מכלל דהנך לאו חייבין בקבורתה נינהו אלא שמע מינה דלפעמים נקראו הם היורשים יורשי כתובתה דהיינו כשנשבעה ולפעמים נקראו בשם יורשים בלבד אבל לא יורשי כתובתה דהיינו כשלא נשבעה ואז נתחייבו יורשי הבעל שהם יורשי כתובתה לקברה ואע\"ג דאנן סהדי דכל זמן שלא נשבעה לא נפרעה וזה תקנת חכמים היא ולא מסברא נחייבם וכדרב ושמואל וכדאסיקנא הבו דלא לוסיף עלה:", + " מעשה ידי האלמנה עד ידיו ורגליו. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ה) :" + ], + [ + "מציאת אלמנה עד נכסי צאן ברזל. פרק מציאת האשה:", + " ואם היה בהן מותר וכו'. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) וכבר הארכתי בזה:" + ], + [ + "מציאת אלמנה עד נכסי צאן ברזל. פרק מציאת האשה:", + " ואם היה בהן מותר וכו'. ס\"פ אע\"פ (דף ס\"ה) וכבר הארכתי בזה:" + ], + [ + "אלמנה שתפסה מטלטלין עד את השאר. פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "וכן אם תפסה עד מנכסים בני חורין. פרק הכותב (דף פ\"ה) וריש אלמנה ניזונית:" + ], + [ + "הניח נשים רבות עד דין קדימה במטלטלין. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו ניזונות מן הקרקע וכו': ואני אומר עיקר זה הדין פרק מציאת האשה ופרק מי שהיה נשוי ומה שהקשה הראב\"ד איני מבין אותו שהרי חיוב המזונות מיד שנשאה חל עליו ולדעת מקצת הפוסקים ומנהג כל המערב וארץ הצבי משעה שקדשה ולדברי הכל אפי' אמר לה הוציאי מעשה ידיך למזונותיך אין שומעין לו כדאיתא פרק המדיר וכן אם הלך למדינת הים והניח נכסים ב\"ד יורדין לנכסיו ומוכרין וזנין אותה כדאיתא פרק נערה שנתפתתה ואם לא הניח נכסים פוסקין לה אחר שלשה חדשים כדאיתא פרק שני דייני גזירות והתם נמי אמרינן שגם אם לותה ואכלה חייבים לפרוע ומוכרת שלא בהכרזה ואלו הלכות קבועות הן אלמא משעת נישואין חל שיעבודייהו ואם היה שם קרקע ונשאן בזו אחר זו הוה ביה שפיר דין קדימה וכדעת ר\"מ ז\"ל וכן משמע בירושלמי שהביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "אלמנה שנפלה לפני יבם עד כשאר הנשים. פרק החולץ (דף מ\"א) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :", + " לא נמצאת מעוברת עד לכנוס או לחלוץ. פרק החולץ שם:" + ], + [ + "תבעה יבמה לכנוס עד כשאר היבמין. פרק החולץ ופרק שני דייני גזירות ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל כתבו פרק החולץ:" + ], + [ + "תבעה יבמה לכנוס עד כשאר היבמין. פרק החולץ ופרק שני דייני גזירות ובירושלמי ור\"י אלפס ז\"ל כתבו פרק החולץ:" + ], + [ + "מי שייחד קרקע לאשתו עד שהרי קצץ לה מזונות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ד) :" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד לתבוע מזונות יש מי שהורה וכו' עד וכן ראוי לדון. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :
כתב הראב\"ד והלא מה שאמרו וכו': ואני אומר דיינו אם נעמוד בשלנו ולא נכניס עצמנו בין המחלוקת והואיל ופרסם ר\"מ ז\"ל שהיא מחלוקת ישנה והוא עמד בשיטת רבותיו אין דבריו צריכין חיזוק ואם דעת הראב\"ד ז\"ל מסכים כמו שיהיה אין לנו עסק בזה רק להודיע ולגלות שעיקר זאת ההלכה פרק אלמנה ניזונת. וגם מה שהביא הראב\"ד מפ' שני דייני גזירות ובפרק הניזקין הביאו ר\"י אלפס גם פרק אלמנה ניזונת אבל כלל גדול אצלנו בכל התלמוד הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכמו שדן ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "אלמנה שבאה לב\"ד עד ונותנין לה מזונות. פרק הניזקין (דף נ נא) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו צ\"ח) :", + " וכן יש למכור למזונות עד לכתוב כתובה. פרק אלמנה ניזונת ובהלכות ר\"י אלפס:" + ], + [ + "האשה שהלכה עד והולכת לה. פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "האשה שהיה לה ספק גירושין עד גירושין גמורים. ריש פרק אלמנה ניזונת ובגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "אלמנה עניה ששהתה עד שבועת היסת. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "אלמנה עניה ששהתה עד שבועת היסת. פרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :" + ], + [ + "דין תוספת וכו' עד סוף הפרק. ריש פרק אע\"פ ופרק אלמנה ניזונת (דף צ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כך כתב וכו': ואני אומר אם הרב ז\"ל לא כתב כך הרבה גאונים וגדולים הסכימו כדבריו ומאחר שהוא עצמו תמה על הרב ז\"ל בזה נראה שהוא מסכים, ג\"כ עם ר\"מ ז\"ל ואין צורך כאן להצילו וגם לרב אלפס ז\"ל אין צורך להצילו שכבר הצילו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר הזכות שלו כל הצורך:" + ] + ], + [ + [ + "מתנאי הכתובה עד שש מאות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) וריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ') ובבא ראשונה פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "מתנאי הכתובה עד שש מאות. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) וריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) ופרק מי שהיה נשוי (דף צ') ובבא ראשונה פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "והוא הדין למי עד ככל היורשים. במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"א) ובגיטין פרק הניזקין (דף מ\"ט) :" + ], + [ + "ומתנאי הכתובה עד וכסותה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "ומתנאי הכתובה עד וכסותה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) :" + ], + [ + "אין הבנים יורשין עד כפי התנאים. ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הפלא ופלא וכו': ואני אומר אודיע תחלה מקום מוצא דברי ר\"מ ז\"ל בג\"ה ואחר כך אצילהו. ואומר כי בשמעתא בתראה דפרק הנושא נחלק רבינו שמשון ב\"ר אברהם עם מקצת רבותינו בעלי התוס' ועמד הוא ז\"ל קרוב לשיטת הראב\"ד ומקצת רבותינו בעלי התוס' כר\"מ ז\"ל ורואה אני גמרא מתניתין (כתובות דף פ\"ח) דהוציאה גט ואין עמו כתובה דאוקימנא למתניתין אליבא דרב במקום שאין כותבין כתובה ואליבא דשמואל אף במקום שכותבין כתובה ואקשינן ולשמואל כותבין שובר ופרקינן אמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל במקום שאין כותבין ואמר כתבתי עליו להביא ראיה במקום שכותבין ואמרה לא כתב לי עליה להביא ראיה (והלכתא כוותיה דשמואל דאמרי) ואף רב הדר ביה וכו' עד דמהדר תלמודא בשלמא לשמואל מוקי לה במקום שאין כותבין ואמר כתבתי דאמרי' ליה אייתי ראייה ואי לא מייתי ראיה אמרינן ליה זיל פרעה וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא ודאי במקום דלא אפשר כתבינן שובר למדנו מאותה סוגיא כי במקום שאין כותבין כתובה אין חוששין לדבריו כשיאמר פרעתי ואבד שוברי עד שיביא ראיה לדבריו אלא לעולם אומרים לו זיל פרעה כמסקנא דשמואל דפסיקא הלכתא כוותיה אבל במקום שכותבין חוששין שמא פרע וקרע הכתובה או הגט בשעת הפירעון וכדגרסי' בשלהי ההיא שמעתא א\"ל ר\"נ לרב הונא לרב דאמר גט גובה עיקר ליחוש דילמא מפקא גיטא בהאי בי דינא וגביא והדרא מפקא בבי דינא אחרינא וגביא וכ\"ת דקרעינן ליה אמרה בעינא לאינסובי ביה ומהדרי' דקרעינן ליה וכתבינן אגביה גיטא דנן דקרענוהו לאו משום דגיטא פסולא הוא אלא דלא תיהדר ותגבי ביה זמנא אחריתי ע\"כ. והא ודאי דרב הדר ביה לגבי שמואל וילפינן מיניה והא קמן דכתובה וגט כהדדי נינהו וחיישינן לשובר כי ליכא כתובה או גט והא קמן נמי לגבי שהתה זמן מרובה ולא תבעה כתובתה דאמרינן מחלה מסתמא וה\"נ תליא במחילה. שוב מצאתי זה לר\"מ מקוצי ז\"ל ומאחר שאנו חוששין לה למחלה גם נחוש לבנים שאין להן כתובת אמן דגרסי' פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ג) אמר רבא פשיטא לי מוכרת כתובתה בין לאחרים בין לבעלה יש לה כתובת בנין דכרין מ\"ט זוזי אנסוה מוחלת כתובתה לבעלה אין לה כתובת בנין דכרין מ\"ט אחולי אחילתא ע\"כ. הנה כי במחילת האם הפסידו הבנים זכותם עוד גרסי' התם יתיב רבין בר חיננא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר משמיה דר\"א מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות והא אסיקנא התם דאלמנתו עדיפא ליה מברתיה לענין זילותא דמזונות וכיון דהיא אין לה כ\"ש שהבנות אין להן ועוד דהא ס\"פ מציאת האשה פליגי אמימר אמר בת יורשת הויא וכו' ורב אשי אמר בעלת חוב הויא והדר ביה אמימר לגבי דרב אשי ופסקי' כוותיה ושיילינן בת דבעלת חוב הויא דאבא או דאחי ואסיקנא דבעלת חוב דאחי הויא למדנו מזה כי אחר שהבנים אין להם כמו שהוכיחו כ\"ש שהבנות שהן בע\"ח שלהן אין להן. עוד אמרינן ריש פרק אע\"פ (דף נ\"ד) א\"ר איבו א\"ר ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי למאי נ\"מ למוכרת ולמוחלת ע\"כ אלמא כי נמחלה מעיקרא נמחלו תנאיה דהיינו ירושת הבנים ומזון הבנות ואע\"פ שמצאתי הירושלמי חולק על זה דבריו נדחו מן הבבלי וכמו שידוע במקומות אחרים שהבבלי היה אחר הירושלמי מאה שנה ורבינא ורב אשי ראוהו ומה שהם חולקים עליו אחרונים הם ובתרייהו אזלינן:" + ], + [ + "מי שצוה בשעת מיתתו עד שמתה בחיי בעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני דעת המחבר הזה וכו': ואני אומר אין לי לב בחבור הזה להתעסק במחלוקת ישנה כזו רק לגלות דעת ר\"מ ז\"ל שהוא תלמוד ערוך דגרסינן פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) גמרא מתניתין דיתומה שהשיאתה אמה ואחיה וכו' א\"ר הונא א\"ר פרנסה אינה כתנאי כתובה ושקלינן וטרינן למידע מאי אינה כתנאי כתובה אילימא וכו' עד ואלא דאילו פרנסה גביא נמי ממטלטלין ותנאי כתובה ממקרקעי גביא ממטלטלי לא גביא לרבי אידי ואידי מיגבא גביא דתניא אחד נכסים שיש להם אחריות ואחד נכסים שאין להם אחריות מוציאין למזון האשה ולבנות דברי רבי אלא מאי פרנסה אינה כתנאי כתובה לכדתניא האומר אל יזונו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו (דתנן פרק נערה שנתפתתה לא כתב לה בנן נוקבן דיהוי ליכי מינאי ליהוי יתבן בביתי ומתזנן מנכסי חייב מפני שהוא תנאי ב\"ד) אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו שומעין לו שהפרנסה אינה כתנאי כתובה וכתב ר\"י אלפס ז\"ל והלכתא כרבי לפי שיש נסחאות שגורסים בהפך לית הלכתא כרבי אלמא כל מה שמתנה על תנאי ב\"ד תנאו בטל ואין בדבריו כלום וכדמשמע פרק נערה שנתפתתה לפי גמרא מתניתין דהאב זכאי בבתו דגרסי' אמר רב מתנה האומר אם מתה אל תקברוה מנכסיו שומעין לו ושיילינן מ\"ש כי אמר דנפלי נכסי קמי יתמי כי לא אמר נמי נכסי קמי יתמי רמו כלומר שכן הדין כדתנן (דף צ\"ה) ריש פרק אלמנה ניזונית מנכסי יתומים וכו' ויורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אלמא פשיטא ליה לתלמודא דאי לאו דדינא הכי לא מקשינן מינה במאי דאמר עד תנאי ב\"ד וכדברי רבי דקי\"ל כוותיה ובהדיא אסיקנא דמוציאין למזון האשה והבנות בין מנכסים שיש להם אחריות בין מנכסים שאין להם אחריות ולא כל הימנו שיוציא במתנותיו מתחת ידם ויפקיע שיעבודן שלא אמרו אלא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד אבל מלתא אחריתי לא וסוף הבבא מפורש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהאב זכאי דגרס א\"ר אילעא אמר רשב\"ל באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונין מהן מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא דשלח רבין באגרתיה וכו' והנה זה מפורש שתקנת חכמים היא וכולה סוגיין הכי אזלא בלי ספק ואם הראב\"ד ז\"ל יביא ראיות כנגד זה איני יודע:" + ], + [ + "בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות עד בחיי אביהן. בהלכות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל מה שאינו כתב וכו': ואני אומר גם לי ולחבירי היה קשה זה וראיתי כי גם רש\"י ז\"ל ור\"י אלפס ורבים אחריהם כך פירשוה כפי' הראב\"ד ז\"ל פרק נ\"ש (דף נ\"ג) וה\"ג לה גמרא מתניתין דלא כתב לה אם תשתבאין וכו' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות או אין לה מזונות אמר להו ר\"ש תניתוה אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות ר\"י אומר עודה בבית אביה יש לה מזונות אינה בבית אביה אין לה מזונות ומתמהה לפרושי רבי יהודה היינו ת\"ק אלא לאו ממאנת איכא בינייהו דת\"ק סבר אית לה רבי יהודה סבר לית לה והדר בעי ר\"ל בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות וכו' והדר בעי ר\"א בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רבא בת ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות והדר בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה וכו' וסלקן כולהו בתיקו בר מקמייתא דקי\"ל כת\"ק דאמר אית לה. והא ודאי לכאורה הכי משמע דאממאנת עצמה קא בעי כפשטא דלישנא וכדפשיט ליה ממתני' מיהו כי מעיינת בה שפיר לא נהירא מכמה טעמי. חדא דא\"כ לא הוי דומיא דסוגיין דלקמן דהוו פליגי רב ולוי בארוסה אם יש לה מזונות מן הבעל או לא ואוקימנא כתנאי עד מתי הבת ניזונת עד שתארס ר\"א אומר עד שתבגר וכו' עד דאסיקנא לרב כת\"ק והלכתא כוותיה ובלשון איכא דאמרי אסיקנא נמי הכי מסברא ולאלתר גרסי' בעו מיניה מרב ששת ממאנת יש לה מזונות וכו' כדלעיל ואם אתה מפרשה מן האחין שלא כסדר סדרן מחבר התלמוד שהיה לו לסדר שאר בעיין אחר מחלוקת ארוסה דדמו אהדדי דכולהו מן הבעל ואחר כן יסדר הממאנת שהיא מן האחין דין בפ\"ע אלא להפסיק ביניהן בדלא דמי לא ניחא לי ועוד דהא בפרק אלמנה ניזונת הו\"ל לסדורה לברורי מה בין הממאנת לשאר הנשים במזונותיהן ועוד דלא אשכחן בריהטא דתלמודא לשון יש לה מזונות מן האחין אלא לשון ניזונת כמו אלמנה ניזונת מנכסי יתומים וה\"נ מיבעי ליה למגרס הכי איבעיא להו ממאנת ניזונת מנכסי יתומים או לא אבל לשון יש לה מזונות איברא מן הבעל משמע לי. ע\"כ אני אומר שיפה פי' ר\"מ ז\"ל ומשום תנאי כתובה דבנן נוקבן איבעיא לן ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל וגם אנחנו היה קשה לנו יש לי לתרצו בתירוץ אמיתי שיכול להיות לה בת כגון שנתעברה בתוך שנת י\"ב ויום אחד ואח\"כ מיאנה עד שלא הגיע לזמן זה ואח\"כ ילדה ונמצאת זאת הבת יכולה להיות ניזונית מנכסי אביה בתורת תנאי כתובה דבנן נוקבן בין שמתה אמה בין שנשאת לאחר בין שהחזירה אביה לאחר שגדלה ועל זה נשאלה שאלה על הבת הממאנת כמו על הבת השניה וחברותיה וכולן בסגנון אחד נשאלו. והראיה פשוטה פרק קמא דיבמות (דף י\"ב:) סוף גמרא מתניתין קמייתא דגרסינן תני רב ביבי קמיה דר\"נ שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה (ואי זו היא קטנה מבת י\"א שנה ויום אחד עד בת י\"ב שנה ויום אחד) ומוקמינן טעמא דקטנה שמא תתעבר ושמא תמות ואקשינן מדקאמר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמעברא ולא מתה א\"כ מצינו חמותו ממאנת ותנן אי אתה יכול לומר בחמותו וכו' [וכולם שמיאנו] ומשני אימא שמא תתעבר ותמות דאמר רבא בר ליואי גבול יש לה קודם הזמן הזה כלומר קודם י\"ב שנה ויום אחד אינה מתעברת כל עיקר תוך הזמן היא מתה ועוברה מת לאחר הזמן הזה היא חיה ועוברה חי והדר אקשי' איני והתני רבה בר שמואל אי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו שכבר ילדו אלא לעולם שמא תתעבר ושמא תמות ואלא קשיא כלומר הדרא קושיין לדוכתא מכלל דאיכא קטנה דמיעברא ולא מתה וכו' כדלעיל ופריק רב ספרא בנים הרי הן כסימנין ואיכא דאמרי בנים עדיפי מסימנין ושיילינן למאי נ\"מ ומהדרי' דאפילו לר\"י דאמר [שיכולה למאן] עד שירבה שחור [על הלבן] בבנים מודה והכי אפסיקא הלכה כר\"י להדיא בירושלמי דפ\"ק דיבמות בהדא שמעתא וכ\"פ ר\"י אלפס בפרק המדיר (דף ע\"ד) גמרא מתני' דהמקדש את האשה ע\"מ שאין עליה נדרים דאסיקנא שמעתין ולאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר התם ובמסכת נדה פרק בא סימן והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע\"פ שלא נתפשה מותרת ואי זו זו שקידושיה קידושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתיפה ממאנת והולכת לה הנה עיניך רואות שאפשר שתתעבר ותלד בעודה קטנה והבת והבן יחיו אלא שהיא כבר מיאנה קודם שתלד וכולה סוגיין נמי דפ\"ק דיבמות הכי מוכחא בין בבבלי בין בירושלמי. ובזה נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל נכונים אלא שצריכין לפנים ולהתבונן למה אמר הממאנת ולא ביאר בת הממאנת ואף שכבר הטעמתי אני הלשון ולבי אומר לי כי בגירסת ר\"מ ז\"ל היה בת הממאנת וכן קיבלו שאילו דין הממאנת לזון מן האחין כבר חזר וביארו ובזה הפרק דין בפ\"ע כפי' ר\"י אלפס וראב\"ד ז\"ל וזה נכון מאד:" + ], + [], + [], + [ + "מי שמת והניח בנים ובנות עד ישאלו על הפתחים. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו) ופרק שני דייני גזירות (דף ק\"ח) ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "בד\"א עד מפני מזונות הבת. בכתובות פרק נערה שנתפתתה ובב\"ב פרק מי שמת:" + ], + [ + "מי שמת והניח בנות עד סוף הפרק. פרק יש נוחלין:" + ] + ], + [ + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "צוו חכמים וכו' עד הנקרא פרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק קמא דקידושין (דף ל') :", + " המשיא את בתו עד וכבודו. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :", + " וכן אם השיא בת עד עישור לפרנסה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ':) :" + ], + [ + "הניח בנות רבות עד ושאר הנכסים לאחים. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "עישור זה שהוא לפרנסה וכו' עד הקרקע נותנין. פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) ופרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק המוכר את הבית (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "הבת בעישור הזה עד בהלכות הלואה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט):", + " והאחין שמכרו עד בהלכות הלואה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "הבת בעישור הזה עד בהלכות הלואה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט):", + " והאחין שמכרו עד בהלכות הלואה. פרק נערה שנתפתתה (דף נ\"ב) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שהשיא בנות גדולות וכו' עד כולן בשוה. פרק יש נוחלין (דף קל\"ט) :" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שמת והניח שתי בנות עד ניזונות מהן. פרק נערה שנתפתתה ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "קטנה יתומה עד לא תבעה פרנסתה. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "קטנה יתומה עד לא תבעה פרנסתה. פרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מי שצוה לתת לבתו עד סוף הפרק. פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :" + ] + ], + [ + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "מציאת האשה כו' עד טווה. ריש פרק מציאת האשה (דף ס\"ט) :", + " אם לא היה דרך עד ואת השפתים. פרק אע\"פ שאמרו (דף נ\"ט) :", + " והטוויה היא המלאכה עד המותר לבעל. פ\"ק דקידושין ובכמה מקומות אין לאשה חכמה אלא בפלך. והשאר בפרק אע\"פ:", + " היה לו ממון כו' עד או על הכלי והוא נוטלו. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "האשה ששברה כלים עד קטטה ביניהן: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מן השם הוא זה וכו'. בירושלמי כתב כדברי המחבר ולא כדברי הראב\"ד:" + ], + [ + "כל אשה שתמנע עד שיפין לחלב. פרק אע\"פ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמעתי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולמדנוה מדברי ר\"א שאמר כופה לעשות בצמר ואיפסיקא הילכתא כוותיה והסכימו דה\"ה לשאר המלאכות ולשון כפייה פי' כל אחד לפי דעתו ומאחר שאני מוצא לענין כפיית גט מכין אותו וחובטים אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל חברך אומר לך שיכול להיות דרך כפייה בכל מה שיראה לדיין אם בדברים או בקללות או אפי' בשוטים ועקרבים:", + " האשה כל זמן שהיא מניקה עד צער גופה קודם: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים שאינן כתב וכו': ואני אומר זו ברייתא שנויה פרק אע\"פ (דף ס') גמרא מתניתין דאלו מלאכות ת\"ר הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חבירתה פסקו קמעא אוכלת הרבה ולא תאכל עמו דברים הרעים לחלב ושיילינן על רישא השתא בנה אמרת לא בן חבירתה מיבעיא ומהדרינן מהו דתימא בנה הוא משום דחייסא עליה כו' והדר שיילינן על מציעתא דפסקו קמעא אוכלת הרבה מהיכא ומהדרינן אמר רב ששת משלה ע\"כ. ויש לי לשאול לפי פי' הראב\"ד ז\"ל וכדמשמע לישנא לפום ריהטא למה שינה לשונו דהל\"ל אוכלת עמו הרבה כמו ששנה ברישא לא תניק עמו כו' או בדסיפא ולא תאכל עמו דברים הרעים כו' אלא לאו ש\"מ דהדא מציעתא לאו בבן אחר מיירי אלא דינא באנפי נפשיה הוא כדפסקו לה משום ברה ומילי מילי קתני וכמו שפירש ר\"מ ז\"ל. ויש לי סמך גדול לזה ממה שמצאתי בירושלמי שנשמטה זאת הברייתא מכאן ולא סידרוה ולא הזכירוה שם כלל לא בבנה ולא בבן חבירתה ובסוף הפרק שנינו במשנה ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ואמרי' עלה בגמ' על דעתיה דרב אוכלת משלה על דעתיה דר\"י אוכלת משלו ע\"כ. למדתי כי מה שהשמיטוה מגמרא מתניתין דאלו מלאכות קבעוה סוף הפרק ולאשמועינן דינא דפסקו קמעא אוכלת משלה הרבה וכמו שדקדקתי מן הלשון לקיים דברי ר\"מ ז\"ל. ואף שידעתי כי הראב\"ד ז\"ל יפרש אותו הירושלמי על אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת אין הכרח לפירוש הירושלמי ועוד שהרי הוא מביא באותה ברייתא בההיא פסקא זכירת מקצת הדברים הטובים לחלב והרעים ללמדנו שהכל דין אחד וגם ר\"מ ז\"ל כן השמיענו בצחות לשונו שכתב תחילה דין המשנה שבסוף פרק אע\"פ ואחריו פסקו לה מזונות הראויות כו' עד שנתן טעם בסוף דבריו מפני שצער גופה שהוזכר בבבלי בסוף שמעתין דההיא ברייתא לגבי היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק וחיבר את האהל והיה אחד ואם יש לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות לא ידעתי צ\"ע בדקדוק התבוננות:" + ], + [ + "כל אשה שתמנע עד שיפין לחלב. פרק אע\"פ:
כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמעתי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ולמדנוה מדברי ר\"א שאמר כופה לעשות בצמר ואיפסיקא הילכתא כוותיה והסכימו דה\"ה לשאר המלאכות ולשון כפייה פי' כל אחד לפי דעתו ומאחר שאני מוצא לענין כפיית גט מכין אותו וחובטים אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל חברך אומר לך שיכול להיות דרך כפייה בכל מה שיראה לדיין אם בדברים או בקללות או אפי' בשוטים ועקרבים:", + " האשה כל זמן שהיא מניקה עד צער גופה קודם: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים שאינן כתב וכו': ואני אומר זו ברייתא שנויה פרק אע\"פ (דף ס') גמרא מתניתין דאלו מלאכות ת\"ר הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חבירתה פסקו קמעא אוכלת הרבה ולא תאכל עמו דברים הרעים לחלב ושיילינן על רישא השתא בנה אמרת לא בן חבירתה מיבעיא ומהדרינן מהו דתימא בנה הוא משום דחייסא עליה כו' והדר שיילינן על מציעתא דפסקו קמעא אוכלת הרבה מהיכא ומהדרינן אמר רב ששת משלה ע\"כ. ויש לי לשאול לפי פי' הראב\"ד ז\"ל וכדמשמע לישנא לפום ריהטא למה שינה לשונו דהל\"ל אוכלת עמו הרבה כמו ששנה ברישא לא תניק עמו כו' או בדסיפא ולא תאכל עמו דברים הרעים כו' אלא לאו ש\"מ דהדא מציעתא לאו בבן אחר מיירי אלא דינא באנפי נפשיה הוא כדפסקו לה משום ברה ומילי מילי קתני וכמו שפירש ר\"מ ז\"ל. ויש לי סמך גדול לזה ממה שמצאתי בירושלמי שנשמטה זאת הברייתא מכאן ולא סידרוה ולא הזכירוה שם כלל לא בבנה ולא בבן חבירתה ובסוף הפרק שנינו במשנה ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה ואמרי' עלה בגמ' על דעתיה דרב אוכלת משלה על דעתיה דר\"י אוכלת משלו ע\"כ. למדתי כי מה שהשמיטוה מגמרא מתניתין דאלו מלאכות קבעוה סוף הפרק ולאשמועינן דינא דפסקו קמעא אוכלת משלה הרבה וכמו שדקדקתי מן הלשון לקיים דברי ר\"מ ז\"ל. ואף שידעתי כי הראב\"ד ז\"ל יפרש אותו הירושלמי על אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת אין הכרח לפירוש הירושלמי ועוד שהרי הוא מביא באותה ברייתא בההיא פסקא זכירת מקצת הדברים הטובים לחלב והרעים ללמדנו שהכל דין אחד וגם ר\"מ ז\"ל כן השמיענו בצחות לשונו שכתב תחילה דין המשנה שבסוף פרק אע\"פ ואחריו פסקו לה מזונות הראויות כו' עד שנתן טעם בסוף דבריו מפני שצער גופה שהוזכר בבבלי בסוף שמעתין דההיא ברייתא לגבי היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק וחיבר את האהל והיה אחד ואם יש לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות לא ידעתי צ\"ע בדקדוק התבוננות:" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "ילדה תאומים עד מניקה לשני. בירושלמי היא והביאו ר\"י אלפס בהלכות:", + " הרי שרצתה אשה עד ואינה יורדת. פרק אע\"פ (דף ס') :" + ], + [ + "היא אומרת ראוי עד מקום לשבועה. פרק אע\"פ:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ], + [ + "האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק עד וסיכה וכיוצא בזה. פרק אע\"פ (דף נ\"ט) :", + " שלמו חדשיו עד סוף הפרק. פרק הנושא (דף ק\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת סובלת וכו': ואני אומר ברייתא זו שנויה פרק הנושא מתניתין (דף ק\"ב) סוף גמרא מתניתין קמייתא דתניא מי שמת והניח בן קטן לאמו יורשי הבן אומרים יהא גדל אצלנו ואמו אומרת יהא בני גדל אצלי מניחין אותו אצל אמו ואין מניחין אותו אצל [מי] שראוי ליורשו ע\"כ, דוק מינה דע\"כ גרושה הואי מדקתני בן קטן לאמו ולא קתני בן קטן בלבד מכלל דאפילו בחיי אביו היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק היה אצל אמו שלא ברצון אביו ומש\"ה הוו קפדי יורשין וכ\"ת מאי קטן קטן ממש שעדיין לא גמלתו אמו פשיטא מאי אתא לאשמועינן הא שמעינן לה פרק אע\"פ היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק שומעין לה ועוד דאי באלמנה מיירי הא ודאי בניה ובנותיה בבית בעלה ניזונין ביחד מתנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי כו'. ושיעור השנים דבן שש נודע מפרק אע\"פ (דף ס\"ה) דאמרינן אבל זן הוא קטני קטנים עד כמה עד בן שש ועוד מה שאמר ג\"כ להדיא שכופין אותו ליתן מזונותיה והוא אצל אמו לפי שמביא אותה ריש פרק הנושא גבי בת אשתו דומה בדומה. והנה דברי רמז\"ל מבוררים בזה מפי התלמוד ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מפי הסברא יש לי לתרץ כי כבר אמרו פרק נערה שנתפתתה (דף נ') דא\"ל רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל בר שית קביל וספי ליה כתורא והתם נמי אמר אביי אמרה לי אם בר שית למקרא ונמצא הכל גמרא וסברא:" + ] + ], + [ + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הבעל קודם עד בעלה יורשה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :", + " וכן אם הלך האב עד יירשנה בעלה. פ\"ק דקידושין (דף י\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אם חצר דידיה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר זה כתב מפני מה שתירץ רב אשי בגמרא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתניתין דלעולם היא ברשות האב כשמקשה דיוקא גופא דברייתא דידיה אדידה ומשני רב אשי תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לנישואין ע\"כ, וחשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא קיימת ורמז\"ל חשבו לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכן דעת ר\"י אלפס שהשמיטו מן ההלכות:", + " אבל אם עדיין עד בבית בעלה. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ח) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ואם חצר דידה אפילו בסתם עכ\"ל: ואני אומר מה שאמרתי כבר בסמוך כי שינויא דרב אשי דאמר תנא סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חשבו הראב\"ד ז\"ל למסקנא ורמז\"ל לשינויא בעלמא ולאו דסמכא וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכן אם היתה בוגרת עד יורש אותה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "הנושא אשה שהיא אסורה לו עד תחתיו יירשנה. במסכת גיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה) :", + " אבל הפקח שנשא חרשת עד ממונה. פרק אע\"פ (דף נ\"ה) ופ' נערה שנתפתתה:
כתב הראב\"ד ז\"ל המחבר הזה למד ירושה מן הכתובה כו': ואני אומר בודאי מספר כתובה נלמוד שהרי אמרינן פרק אע\"פ ופרק נערה שנתפתתה שתקנו קבורתה תחת ירושתה גם את זה לעומת זה עשה רמז\"ל בהוראה שהרי אפילו פקח שנשא חרשת הוה להו לרבנן לתקוני כתובה אלא משום דא\"כ ממנעי ולא נסבי לה כדאיתא להדיא פרק חרש (דף קי\"ב) דהא קמן שאם כתב לה מאה כתובתה קיימת מפני שרצה ליזוק בנכסיו כדאיתא התם אלמא ברצון תליא מילתא והאי בר רצון הוא ואקשינן התם אי הכי פקחת שנשאת לחרש נמי לתקון לה כתובה דא\"כ ממנעה ולא נסבה ליה ופרקינן יותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא ע\"כ. למדנו כי חכמים ראו תועלתן או רצונן ומאן דאית ליה דעת לאקנויי מקנה וכמו שפירש רמז\"ל בכאן וגם פ\"י ופי\"א. ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מלאחר מיתה לא ירדתי לסוף דעתו דהא אסיקנא ריש אע\"פ תנאי כתובה ככתובה דמי ומאחר שהיא מקנה זכותה לבעל מה לי מחיים ומה לי לאחר מיתה והלא ירושה מן התורה היא וכל דתקון כעין דאורייתא תקון ואי משום דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מה לי פקח מה לי חרש והא קי\"ל דזכין לאדם שלא בפניו אלא ודאי דברי רמז\"ל נכונים:" + ], + [ + "קטנה שנתקדשה עד בנשואיה. במסכת קידושין פרק האיש מקדש (דף מ\"ה) :" + ], + [ + "הורו הגאונים שהאשה שחלתה עד ודין יפה הוא זה. גם ר\"י אלפאס כתב כן בהלכות במסכת כתובות פרק אע\"פ (דף נ\"ו) ." + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "כל נכסים שיש לאשה עד בחייה. במסכת כתובות פרק אע\"פ:", + " ואם מתה בחיי בעלה. בב\"ק פרק החובל (דף פ\"ט) :", + " לפיכך אם מכרה האשה עד שתמות. בכתובות פרק נערה שנתפתתה:", + " מתה בחייו עד אינו יורשה. במסכת כתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ה) :" + ], + [ + "שומרת יבם יש לה למכור עד חייבין בקבורתה. פרק החולץ (דף ל\"ח) ופרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ') :
כתב הראב\"ד טעה בכל אלה וכו': ואני אומר חלילה לו מלטעות בכח הדמיון שכבר הקדמתי כמה פעמים שלכך קרא לחיבור הזה משנה תורה שהוא ככתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה ולא סידר דבר מדעתו אא\"כ ביארו אמנם הסכים כדעת הגאונים ורבינו שמשון מקוצי ורבותינו בעלי התוספות ובעל הלכות גדולות בתלמוד הערוך ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח ע\"ב) ומייתי לה בכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ' ע\"ב) דתנן שומרת יבם שנפלו לה נכסים ב\"ש וב\"ה מודים שמוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאין עמה ב\"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וב\"ה אומרים נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאסיקנא אביי אמר רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם וסיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל וקסבר אביי ידו כידה א\"ל רבא אי דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל כ\"ע לא פליגי דידו עדיפא מידה אלא [אמר רבא] אידי ואידי [דנפלו לה] כשהיא שומרת יבם רישא דלא עבד בה מאמר סיפא דעבד בה מאמר ושקלי וטרו על פלוגתיה עד דאסיק אמר רב פפא דיקא מתניתין כוותיה דאביי. ואם הראב\"ד ז\"ל פוסק כרבא לגבי דאביי ככללא דתלמודא בר מיע\"ל קג\"ם ר\"מ ז\"ל הסכים כאשר פסקו כל רבותינו הנזכרים כאביי משום דדייק רב פפא מתניתין כוותיה ופירשו כדברי הגאונים ז\"ל שיחלוקו בנכסי צאן ברזל ומאי דלא מנייה ביע\"ל קג\"ם משום דפליגי בה אמוראי פרק מי שמת ואסיקנא התם יחלוקו וכן תני בר קפרא יחלוקו ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן שהסכים כדעת עמודי עולם ומופתיו וכרבותיו:" + ], + [ + "שומרת יבם כתובתה עד לגבות מהן כתובתה. ביבמות פרק החולץ (דף ל\"ח) ובכתובות פרק האשה שנפלו (דף פ'): " + ], + [ + "כנס את יבמתו עד ויתן בהם. בכתובות פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "כנס את יבמתו עד ויתן בהם. בכתובות פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "יבמה שלא היתה עד שיש להן כתובה. פרק החולץ ופרק האשה שנפלו וכן איתא בירושלמי דהאשה שנפלו בברייתא דר' אושעיא:" + ], + [ + "האשה שמכרה עד לא עשתה כלום. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ח) ופרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) :", + " וכן הבעל עד לא עשה כלום. בהלכות פרק האשה שנפלו ופרק חזקת הבתים:
כתב הראב\"ד לא מצאתי מנכסי צאן ברזל וכו': ואני אומר באותו ירושלמי עצמו שמצא ביבמות לפרק אלמנה לכ\"ג אסיקנא לר\"י כרשב\"ג וכשמכרן לשעה דוקא אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין ובבבלי פרק חזקת הבתים (דף מ\"ט ע\"ב) על מתניתין דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו מתמה הא ראיה יש ותימא נחת רוח עשיתי לבעלי מי לא תנן בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ה) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אלמא אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי הכא נמי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי ופרקינן הא איתמר עלה אמר רבה בר רב הונא באותן שלש שדות כו' ושיילינן [הני שלש שדות כו'] למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים (פירש ר\"י אלפאס ז\"ל שהן נכסי צאן ברזל) כ\"ש דהויא ליה איבה כלומר כ\"ש שהיא יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כדי שלא תהיה לו איבה עמי ויאמר לי עיניך נתת בגירושין ובמיתה ומדקא מקשה תלמודא הכי להדיא מכלל דקים ליה לתלמודא דבנכסי צאן ברזל פשוט הוא שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי והמכר בטל ולשון בטל לגמרי משמע ואפילו לשעה כלשון הירושלמי לא עשה ולא כלום וזה כלשון ר\"מ ז\"ל ועוד דהא בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ\"ה) על מתניתין דמי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים שקלינן וטרינן עד דאסיקנא בשקנו מידה ושיילינן וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי אלמא אפילו קנו מידה פשיטא ליה לתלמודא דלא עשה ולא כלום וכ\"כ ר\"י אלפאס בחזקת הבתים וז\"ל ושמעינן מינה בין נכסי דידה דאינון נכסי צאן ברזל ובין נכסי דבעל דמשעבדי לכתובה אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה בכולהו יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכה עכ\"ל וכן הסכימו המפרשים ז\"ל פרק הניזקין:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "מכר מטלטלין עד ממכרו ממכר. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) :", + " מכרו שניהם בנכסי מלוג עד כמו שבארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה חוזרת וכו': ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו באלו הדברים שהרי בלשון התלמוד מקחו בטל קתני וכמ\"ש בסמוך וא\"כ מה מקום להקשות בטול מקח למה ועוד מאי קושיא אי זו נחת רוח יהיה לו כשתחזיר ותבטל המקח והלא נחת רוח שהיא אומרת עתה שעשתה לו באותה שעה כדי שלא יהיה להם איבה עד עתה שאינה רוצה להבול וכבר כתבתי בסמוך מה שמספיק להצדיק דברי ר\"מ ז\"ל גם בזה וכדאסיקנא לה פרק חזקת הבתים (דף נ') באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה וא\"א שהכניסה לו שום משלה והם נכסי צאן ברזל ושיילינן למעוטי מאי וכו' כדלעיל עד ואלא למעוטי נכסי מלוג הא אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום ופרקינן כי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו ומית דאתיא איהי ומפקא א\"נ דזבנה איהי ומתה ואתא איהו ומפיק בתקנתא דרבנן וכדר' יוסי ב\"ר חנינא דאמר ר' יוסי ב\"ר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל היכא דזבינו תרווייהו לעלמא אי נמי זבנה איהי לדידיה זבינייהו זביני. גם מה שתמה הראב\"ד מה בין נותנת למוחלת רואה אני פרק האשה שנפלו ובכל התלמוד דכוותה בין במשנה בין בגמרא בין התלמוד בבלי וירושלמי מוכרת ונותנת ומכרה ונתנה שנויות ביחד לומר שדינן שוה:" + ], + [ + "נכסי צאן ברזל שאבדו או שנגנבו וכו' עד עשיתי לבעלי. פרק מי שהיה נשוי ופרק האשה שנפלו:
כתב הראב\"ד ז\"ל יצא וילמד לנערים וכו' (ואילו הכא ליכא למימר נחת רוח) [נ\"א מעתה אפילו בלא קנין]. ואני אומר אני וחבירי וכיוצא בי צריכים ללמוד מההיא דפרק האשה שנפלו ופרק מי שהיה נשוי שהבאתי למעלה ומולד בהמת מלוג שנגנבו דפרק האשה שנפלו הכתובה לפנינו בזה הפרק דלא תיסוק אדעתין כיון דאבדו או נגנבו איחייב לה ממונא בשוייהן וכי הדרא מחלה ליה לשעבודיה לאו מידי קא מחלה ליה אלא קנין דברים בעלמא הוא ולא דמיא למוחלת כתובתה ותנאיה דאמרינן ריש פרק אע\"פ דהתם איכא ממונא ושיעבודא דממונא אבל הכא ליכא מידי דהא משעת גניבה ואבידה הוא דאיחייב לה ממונא ושיעבודה קא מחלה ואיתיה לממונא בשיעבודא כדקיימא מעיקרא עד דמשלם לה מידו לידה:" + ], + [ + "בעל שמכר קרקע לפירות עד שומעין לו. פרק החובל (דף פט) ופרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "היו לאשה כספים עד והוא אוכל פירותיהם. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף ע\"ט) :" + ], + [ + "וכן האשה שחבלו עד כמו שיתבאר בהלכות חובל. הביאו ריש פרק ד' וההלכות פרק מציאת האשה (דף ס\"ח) :" + ], + [ + "נפלו לה עבדים עד ימכרו לעצים. פרק האשה שנפלו ובירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "נפלו לה פירות מחוברין עד ולד בהמת מלוג לבעל. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " ואם גירשה ורצתה וכו' עד שומעין לה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "הנותן מתנה לאשתו עד במתנה זו. פרק חזקת הבתים (דף נ\"א) :", + " וכן הנותן מתנה לאשה ע\"מ עד פירות במתנה זו. פ\"ק דקידושין (דף כ\"ג) וסוף מסכת נדרים (דף פ') :", + " וכן המוכרת כתובתה עד אוכל פירותיהן. פרק החובל (דף פט) גמרא מתני' דחרש שוטה וקטן פגיעתן רעה:" + ], + [ + "ולד בהמת מלוג עד בהלכות חובל. פרק האשה שנפלו (דף עט) :" + ], + [ + "המוכר קרקע לאשתו עד והבעל אוכל פירות. פרק חזקת הבתים (דף נ\"א) :" + ], + [ + "הרי שנמצאו מעות או מטלטלין וכו' עד ואינו אוכל פירותיהן. פרק חזקת הבתים שם:" + ], + [ + "הרי שנמצאו מעות או מטלטלין וכו' עד ואינו אוכל פירותיהן. פרק חזקת הבתים שם:" + ], + [ + "אין מקבלים פקדונות עד יתן ליורשיהם. שם:" + ], + [ + "אשה שהיו לה כספים עד שתכלה הקרן. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " וכן אם הכניסה לו כלי תשמיש עד של נכסי מלוג. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) ופרק אלמנה ניזונת (דף ק\"א) :" + ], + [ + "אשה שהיו לה כספים עד שתכלה הקרן. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) :", + " וכן אם הכניסה לו כלי תשמיש עד של נכסי מלוג. פרק האשה שנפלו (דף ע\"ט) ופרק אלמנה ניזונת (דף ק\"א) :" + ], + [ + "הורו הגאונים שנכסי צאן ברזל עד לפי מנהג זה. פרק אלמנה לכ\"ג (דף ס\"ו) בהלכות וכן משמע ס\"פ אע\"פ:", + " יש לבעל לכוף וכו' עד סוף הפרק. פרק האשה שנפלו:" + ] + ], + [ + [ + "האשה שהתנה וכו' עד לקנות מידו. פרק הכותב (דף פ\"ג) :" + ], + [ + "התנה עמה שלא יהיה עד סילק עצמו מגוף הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל כל מ\"ש כאן הכל הבל ורעות רוח עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל פירש ופסק כן ריש פרק הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך כו' איבעיא להו קנו מידו ועודה ארוסה מהו רב יוסף אמר מדין ודברים קנו מידו ר\"נ אמר מגופה של קרקע קנו מידו בין בעורר על קנינו בין בעומד עכ\"ל. ומקובל הוא לו מרבותינו הגאונים ז\"ל וכדר\"נ וכן פירוש רבינו האיי גאון ז\"ל בששים שערים שחיבר בהל' מקח וממכר וגם ר\"י בעל התוספות כן פירש ודעת הראב\"ד ז\"ל ותשובתו על ר\"י אלפאס ומה שהשיב הר\"מ ב\"ן ז\"ל להצילו ולסייעו בראיותיו הכל בכתב ידו חקוק בספר הזכות אשר לו ז\"ל בפרק הכותב:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה שלא יאכל עד ויירשנה כמו שבארנו. עיקר אלו ההלכות פרק הכותב וביארו ר\"מ ז\"ל פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "התנה עמה אחר נישואין עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שחסר בכאן וקנו מידו וכו': ואני אומר כל אחד ואחד הולך לפי שיטתו שהקדמנו הצעתן מריש פרק הכותב ולפי שיטת ר\"מ ז\"ל ורבותיו לא חיסר דבר והביאור הוא פרק י\"ב של אלו ההלכות:" + ], + [ + "הבעל שהוציא הוצאות עד כשיעור השבח ובשבועה. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף עט פ') :" + ], + [ + "הבעל שהוציא הוצאות עד כשיעור השבח ובשבועה. פרק האשה שנפלו לה נכסים (דף עט פ') :" + ], + [ + "בד\"א במגרש עד ותצא מעצמה. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק האשה שנפלו:", + " וכן המוצא עד ברשות ירד. פרק האשה שנפלו:" + ], + [ + "מנהגות רבות יש בנדונים עד כמנהג המדינה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ו) :", + " ובכל אלו הדברים וכיוצא בהן עד פשוט בכל המדינה. פרק נערה שנתפתתה (דף נא) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "מנהגות רבות יש בנדונים עד כמנהג המדינה. פרק מציאת האשה (דף ס\"ו) :", + " ובכל אלו הדברים וכיוצא בהן עד פשוט בכל המדינה. פרק נערה שנתפתתה (דף נא) ופרק מציאת האשה:" + ], + [ + "איש ואשה שהיו ביניהן שדוכין עד כותב לי כך וכך. פ\"ק דקידושין (דף ט) :", + " וכן האב שפסק עד שקונין באמירה. פ\"ק דקידושין ובמסכת כתובות ריש פרק הנושא (דף קב) :", + " בד\"א בשפסק האב עד מידי הפוסק שיתן כך וכך. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הנושא:" + ], + [ + "איש ואשה שהיו ביניהן שדוכין עד כותב לי כך וכך. פ\"ק דקידושין (דף ט) :", + " וכן האב שפסק עד שקונין באמירה. פ\"ק דקידושין ובמסכת כתובות ריש פרק הנושא (דף קב) :", + " בד\"א בשפסק האב עד מידי הפוסק שיתן כך וכך. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הנושא:" + ], + [ + "האב שפסק ע\"י בתו עד ע\"מ לכנוס. גם זה בירושלמי והביאו ר\"י אלפאס בהלכות פרק מציאת האשה (דף סו) :", + " לפיכך הפוסק מעות לחתנו כו' עד שהבת רוצה בו. פרק מציאת האשה (שם) :" + ], + [ + "הפוסק מעות לחתנו והלך לו עד או עד שתמות. פרק שני דייני גזירות (דף קט) :", + " ולמה לא תפטור עצמה עד או כנוס או פטור. בהלכות ר\"י אלפאס פרק שני דייני גזירות:", + " בד\"א בגדולה עד בלא נדוניא. פרק שני דייני גזירות:" + ], + [ + "הנושא את האשה עד כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר. ריש פרק הנושא (דף קא) היא שנויה וביאר ר\"מ ז\"ל שם פרק י\"א:", + " נתגרשה בתוך וכו' עד סוף הפרק. הכל מפורש בכתובות פרק הנושא:" + ], + [ + "הנושא את האשה עד כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר. ריש פרק הנושא (דף קא) היא שנויה וביאר ר\"מ ז\"ל שם פרק י\"א:", + " נתגרשה בתוך וכו' עד סוף הפרק. הכל מפורש בכתובות פרק הנושא:" + ] + ], + [ + [ + "הנושא את האילונית עד או מחייבי לאוין. פרק אלמנה ניזונת (דף קא):", + " וכן הנושא שניה עד אבל תוספת יש לה. פרק חרש (דף קיב קיג) ופרק יש מותרות (דף פה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ותמהנו עליו אילונית שלא הכיר בה למה יש לה תוספת עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת שנויה פרק חרש ופרק יש מותרות ופרק אלמנה ניזונת ועל תימת הראב\"ד ז\"ל אין להשיב כי כבר קדמני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי לנו שנעמוד בשלנו ויתקיימו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " ואין לה מזונות ואפילו עד פירות שאכל. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "הנושא את האילונית עד או מחייבי לאוין. פרק אלמנה ניזונת (דף קא):", + " וכן הנושא שניה עד אבל תוספת יש לה. פרק חרש (דף קיב קיג) ופרק יש מותרות (דף פה) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל כתב כן ותמהנו עליו אילונית שלא הכיר בה למה יש לה תוספת עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת שנויה פרק חרש ופרק יש מותרות ופרק אלמנה ניזונת ועל תימת הראב\"ד ז\"ל אין להשיב כי כבר קדמני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ודי לנו שנעמוד בשלנו ויתקיימו דברי ר\"מ ז\"ל:", + " ואין לה מזונות ואפילו עד פירות שאכל. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "ולמה אין להן עיקר עד מכל נכסיה. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "ולמה אין להן עיקר עד מכל נכסיה. פרק אלמנה ניזונת ופרק יש מותרות:" + ], + [ + "הממאנת אין לה עיקר כתובה עד מן הבעל. בירושלמי פרק אלמנה ניזונת ומביאה בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק חרש מקצתו ובהלכות מפרש פרק שני דייני גזירות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שזינתה תחת בעלה עד ואצ\"ל נכסי מלוג. פרק אלמנה ניזונת (דף קא) :", + " ולא המזנה בלבד אלא אף העוברת וכו' עד ולא מה שאבד. ריש פרק אע\"פ (דף נו) :" + ], + [ + "ואלו הן הדברים וכו' עד על דת יהודית. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " יוצאה לשוק או למבוי עד בפני בעלה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס בהלכות:" + ], + [ + "ואלו הן הדברים וכו' עד על דת יהודית. פרק המדיר (דף ע\"ב) :", + " יוצאה לשוק או למבוי עד בפני בעלה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס בהלכות:" + ], + [ + "עזרא תיקן עד ולא הפסידה כתובתה. פרק מרובה (דף פ\"ב) :", + " וכן אם יצאה עד אינה עוברת על דת. פרק המדיר (דף עה) :" + ], + [ + "העוברת על דת עד תפסיד כתובתה. במסכת סוטה פרק ארוסה (דף פ\"ה) :", + " עברה בינו לבינה עד אין לה כלום. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היא יוצאה עד והיא לובשת המכנסים. פרק שני דיבמות (דף כד כה) :", + " או חוגרת אזורה עד וכיוצא בדברים אלו. בירושלמי:", + " אם רצה הבעל להוציאה תצא וכו'. פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "עוברת על דת עד אם רצה לא יוציא. פרק שני דיבמות ופרק ארוסה:", + " אע\"פ שלא הוציא אין להן כתובה עד להוציאה. פרק המדיר (דף ע\"ב) ופרק ארוסה:" + ], + [ + "מי שראה אשתו עד ע\"י גלגול. במסכת קידושין פרק האומר לשלוחו (דף ס\"ו) :" + ], + [ + "אמרה לו אשתו שזינתה תחתיו עד חייב להוציאה. במסכת יבמות פרק ב\"ש (דף קיב) וסוף נדרים (דף נא) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל ס\"פ האומר לשלוחו:", + " ואין ב\"ד כופין עד כופין אותו להוציא. פרק האומר (דף סו) ופ\"ק דסוטה (דף ב') :" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "האשה שזינתה עד כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה. פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "ואחד אשת ישראל עד יוציא ויתן כתובה. סוף מסכת נדרים (דף צא) :" + ], + [ + "ואחד אשת ישראל עד יוציא ויתן כתובה. סוף מסכת נדרים (דף צא) :" + ], + [ + "האומר לאשתו בפני שנים כו' עד כמו שיתבאר בהלכות סוטה. פ\"ב דיבמות וריש פ\"ק דסוטה (דף ב') והביאור פ\"ב ופ\"ג דהלכות סוטה:", + " ואם מת קודם שישקנה עד סוף הפרק. ריש סוטה שם ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כד) :" + ], + [ + "האומר לאשתו בפני שנים כו' עד כמו שיתבאר בהלכות סוטה. פ\"ב דיבמות וריש פ\"ק דסוטה (דף ב') והביאור פ\"ב ופ\"ג דהלכות סוטה:", + " ואם מת קודם שישקנה עד סוף הפרק. ריש סוטה שם ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כד) :" + ] + ], + [ + [ + "הנושא אשה סתם כו' עד לא הפסידה כלום. בכתובות פרק המדיר (דף ע\"ב) ובקידושין פרק האיש מקדש (דף נ') :" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "כיצד היה מרחץ עד וחזקתו שידע ורצה. הכל פרק המדיר:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "הנושא אשה ונמצא עד יתן כתובה. ספ\"ק דנדה (דף יב) ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלמנה ניזונת:" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "האיש שנולדו בו מומין עד סוף הלכות אלו. פרק המדיר (דף ע\"ז) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5a806b07f63420bbb2e70c5af8a37b9abfe03b33 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,204 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נערה בתולה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מי שפיתה בתולה וכו' עד חמשים כסף. בכתובות פרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "איזהו מפתה וכו' עד בעל כרחה. פרק אלו נערות שם גמרא מתני' דהמפתה נותן ג' דברים וכו':", + " כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת וכו' וכל הנבעלת בעיר וכו' עד אהרוג אותך. פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי חזקה זו איני יודע מאי תועלת יש בה אם יש שם עדים יבאו ויעידו ואם אין שם עדים קנס אין שם וכו': ואני אומר ר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כר\"מ ז\"ל ואי משום קושיית ראב\"ד ז\"ל אית לי לומר אם איתא גבי מתניתין שבועות (דף ל\"ו:) דאנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב ר\"ש פוטר שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו אמרו לו אע\"פ שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו משלם בשת ופגם ע\"פ עצמו השנויה פרק שבועת הפקדון ומייתי לה בכתובות פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ומייתי לה בכמה מקומות מצינו נמי למיבעי הכי היכי דמי אם יש שם עדים יבאו ויעידו ואם אין שם עדים קנס אין שם ומה מקום לחיוב זה אלא ודאי איבעי לן לתרוצה בכמה תירוצי והא נמי מפריקנא לה דתיקום חזקה במקום עדים ושניהם מודים בבעילה או שיש עדים שראוה נבעלה ממקום רחוק אבל לא ידעו ולא ראו אם באונס אם ברצון היא אומרת אנוסה הייתי ויש לי צער והוא אומר מפותה היית ואין ליך צער כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ט) גמרא מתניתין דהמפתה נותן ג' דברים דאסיקנא פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער אמרי' מסתמא דמלתא סמכינן אחזקה בשדה אנוסה וכפשטא דקרא צעקה ואין מושיע לה ובעיר מפותה ומעניינא דקרא על דבר אשר לא צעקה בעיר כדבריו כן הוא:" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כ\"ג שאנס עד ואם כנס יוציא בגט. פרק אלו נערות (דף ל\"ט) ובמכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו) בירושלמי ובסנהדרין פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "אע\"פ שנאמר באונס כו' עד בהלכות סנהדרין. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (שם) :", + " לפיכך אונס שעבר וגירש עד לקיים עשה שבה. פ\"א דתמורה (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ] + ], + [ + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "אין אדם משלם כו' על פי עצמו. פרק אלו נערות (דף מ\"א) :" + ], + [ + "אמרה לו אנסת אותי עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן שבועה וכו': ואני אומר הדין דין אמת ומאן לימא לן דלא איירי בנערה שמת אביה או שנתארסה ונתגרשה ואחר כך נאנסה או נתפתתה אפילו בחיי אביה ובאה לב\"ד שקנסה לעצמה כדאיתנהי פרק אלו נערות וריש פרק נערה שנתפתתה וכתבן רמז\"ל בזה הפרק ובפרק הראשון. ומ\"ש הראב\"ד שאם טען אביה אפשר שיהיה זה הדין. תמה אני במה נסתפק רבינו ז\"ל בו שהרי היא משנה שלימה במסכת שבועות פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו:) דתנן אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו אמרו לו אע\"פ שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו משלם בשת ופגם ע\"פ עצמו ע\"כ, וקי\"ל כרבנן ואסיק לטעמיה דאף בשת ופגם הוא תובע דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מפטר ותבע מידי דכי קא מודה ביה מפטר וה\"נ מייתי לה ריש פרק נערה שנתפתתה אלמא אם היה מודה בפתוי מודה במקצת הוא ומה לי היא הואיל וקנסה לעצמה ומה לי אביה לפי מה שהעמדתיה. ומה שכתב עוד מאין תדע בדרישה אם היא באונס, תמה אני איך פה קדוש יאמר דבר זה והלא מעשה תמר ואמנון יוכיח שהרי לא היו שם עדים וקריעת בגדיה וצעקתה ובכייתה הם המוכיחים והרי אני מביא ראיה אחת מספקת לשתים דתנן במסכת שבועות ריש פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד:) ואלו הנשבעין ונוטלים השכיר הנגזל והנחבל והדר מפרש לה במשנה שלישית הנחבל כיצד היו מעידין אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול ואמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו חבלת בי שתים והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת ואמרינן עלה בגמרא (דף מ\"ו:) אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו נוטל שלא בשבועה ואקשינן ודילמא בכותל נתחכך ופרקינן תני רבי חייא [כגון] שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו והדר אקשינן ודילמא אחר אמר ליה דליכא אחר ע\"כ. השתא שמעינן מינה תרתי חדא דרישה מוכחת שנכנסה בתולה ויצאה בעולה וראשה פרוע ובגדיה קרועות ובוכה וכמעשה תמר וכי הנך פירוקי ובדליכא אחר ומן הדין שתטול אפילו בלא שבועה וכדשמואל אלא דחיישינן שמא מיעכה באצבעה ועוד תנינא לאוכוחי על עיקר הדין שהוא מודה במקצת וכדרבי יהודה דמתני' דשבועות וכדברי רמז\"ל שהרי האשה נחבלת היא והוא חובל הוא תדע דגרסינן פרק המניח (ב\"ק דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו בעא מיניה רבה בר נתן מרב הונא המזיק אשתו בתשמיש המטה מהו אלמא חבלא מקריא בשעת בעילה ולבי נוקפי לומר מראיה זו שתשבע ותטול כנחבל עצמו אלא שכבר הורה זקן:" + ], + [ + "שלשה דברים עד הרי הן של עצמה. פרק אלו נערות (דף מ') ופרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "מפותה או אנוסה עד או השלשה שלה. ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"א מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל השלשה במפותה וכו': ואני אומר דבר זה מעולם לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה הדין משנה שלימה בכתובות (דף מ\"א:) והתחלתה דפרקין תנן נערה שנתפתתה בשתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ושיילינן עלה בגמרא מאי קמ\"ל תנינא כלומר פרק אלו נערות המפתה נותן שלשה דברים כו' ואסיקנא עמדה בדין אצטריכא ליה פלוגתא דרבי שמעון ורבנן וקי\"ל הלכתא כרבנן וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל המשנה כפשוטה והשמיט כל הסוגיא להשמיענו שכן הלכה כרבנן כהלכתא בלא טעמא וכן פי' רבותינו בעלי שיטתנו וז\"ל לקמן גבי בעי מיניה אביי מרבה שקבלה היתה בידו ונמצא דעתם שוה לפסוק כרבנן וכפי לשון רמז\"ל. ומה שתמה בשם הראב\"ד ז\"ל לומר וכי יורשת אביה היא אני אומר גם זה תלמוד ערוך שהוא שם דמדרבי שמעון נשמע לרבנן דגרסי' בעא מיניה אביי מרבה האומר לחבירו אנסת ופתית את בתי וכו' והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון ונשבע והודה לרבי שמעון מאי כיון דעמד בדין ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה או דילמא אע\"ג דעמד בדין קנס הוי [ופטור] וספרים ישנים גורסים ומודה בקנס פטור אמר ליה ממונא הוא ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאמרינן איתיביה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ואי אמרת ממונא הוא להורישו לבניו לעצמה אמאי דאחין בעי מיהוי ומהדרינן אמר רבא הא מלתא קשו בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקא עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה שאני התם דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה וכי קאמר רבה ממון הוי להורישו לבניו בשאר קנסות ורבה נמי הכא ס\"ל בשמעתין (דף מ\"ג) אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה וקי\"ל כוותיה ומוכח לה מדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ומתקיף לה רבה ואומר בפתוי הבת קנסות וחבלות הכתוב מדבר וכן תני רב חנניא בפתוי הבת קנסות וחבלות הכתוב מדבר וה\"נ קיימא טעמא וכן פי' רש\"י ז\"ל טעמא דמתניתין דלא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם כו' וה\"נ מסיק בירושלמי בתר שקלא וטריא וטעמא דעד שבגרה משום דכתיב לאבי הנערה ולא לאבי הבוגרת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו דטעמא משום דאין אדם מוריש קנס לבניו דכיון דאי הוה מודה ביה מפטר לא חשיב ממון ושאר דברים נמי אתקוש לקנס ודין שוה להן ומילתא דפשיטא היא דליכא בין רבי שמעון ורבנן אלא דלרבי שמעון לא מיקרי ממון להורישו לבניו עד שגבתה ולרבנן העמדה בדין הוי כגוביינא ואיקרי ממון גמור. הנה עיניך רואות כי הדברים שנויים משנה שלימה ותלמוד ערוך מפורש לעיני הכל:", + " עמדה בדין ותבעה אותו עד זכה בהן האב. ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"א) :" + ], + [ + "הבת שנתארסה כו' עד מוציאין מרשות אב. פרק אלו נערות (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אני אומר שזה נאמר בתורה כו' עד לא תהיה קדשה. פרק אלו נערות (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי מסכמת לזה וכו': ואני אומר כבר כתבתי דעתי בתחילת הלכות אישות מה שיש ביניהם ובמה שהם שוים ושניהם כאחד טובים:", + " ואין קונסין אותו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ועוד שגם הוא מפותה ומדעתו עושה עכ\"ל: [ואני] אומר אם באנו לסברא הייתי קורא אותו אנוס וכלשון רבותינו ז\"ל לגבי תחלתה באונס וסופה ברצון ואפילו אמרה הניחו לו שאלמלא הוא רוצה היא שוכרתו הרי זו אנוסה מאי טעמא יצרה אנסה ואנוס רחמנא פטריה:" + ] + ], + [ + [ + "המוציא שם רע עד דיבר הכתוב. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) ופרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "המוציא שם רע עד דיבר הכתוב. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) ופרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "אין דנין זה וכו'. עד שיתבאר בהלכות סנהדרין. עיקר הלכה זו במשנה ריש מסכת סנהדרין (דף ב') דקיימא לן הלכה כרבנן. וענין בפני הבית מפורש פ\"ק דמסכת ע\"ז שבטלו משחרב הבית וגלו מלשכת הגזית וביאור הלכות סנהדרין הוא פ\"ה:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה שתשב אשת מוציא שם רע עד לוקה על גירושיה. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו:) ובכתובות פרק אלו נערות (דף מ':) ופרק קמא דתמורה (דף ה') ובירושלמי:" + ], + [ + "נמצא בה דבר זמה וכו' עד עשה ולא תעשה קיימין. פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fcf427cf1eb9ba206eb7076c328f9d643219fa84 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,201 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Virgin Maiden", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Virgin_Maiden", + "text": [ + [ + [ + "מי שפיתה בתולה וכו' עד חמשים כסף. בכתובות פרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "איזהו מפתה וכו' עד בעל כרחה. פרק אלו נערות שם גמרא מתני' דהמפתה נותן ג' דברים וכו':", + " כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת וכו' וכל הנבעלת בעיר וכו' עד אהרוג אותך. פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :
כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי חזקה זו איני יודע מאי תועלת יש בה אם יש שם עדים יבאו ויעידו ואם אין שם עדים קנס אין שם וכו': ואני אומר ר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כר\"מ ז\"ל ואי משום קושיית ראב\"ד ז\"ל אית לי לומר אם איתא גבי מתניתין שבועות (דף ל\"ו:) דאנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב ר\"ש פוטר שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו אמרו לו אע\"פ שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו משלם בשת ופגם ע\"פ עצמו השנויה פרק שבועת הפקדון ומייתי לה בכתובות פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ומייתי לה בכמה מקומות מצינו נמי למיבעי הכי היכי דמי אם יש שם עדים יבאו ויעידו ואם אין שם עדים קנס אין שם ומה מקום לחיוב זה אלא ודאי איבעי לן לתרוצה בכמה תירוצי והא נמי מפריקנא לה דתיקום חזקה במקום עדים ושניהם מודים בבעילה או שיש עדים שראוה נבעלה ממקום רחוק אבל לא ידעו ולא ראו אם באונס אם ברצון היא אומרת אנוסה הייתי ויש לי צער והוא אומר מפותה היית ואין ליך צער כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ט) גמרא מתניתין דהמפתה נותן ג' דברים דאסיקנא פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער אמרי' מסתמא דמלתא סמכינן אחזקה בשדה אנוסה וכפשטא דקרא צעקה ואין מושיע לה ובעיר מפותה ומעניינא דקרא על דבר אשר לא צעקה בעיר כדבריו כן הוא:" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "המפותה שלא רצתה להנשא עד אשה הראויה לו. בכתובות פרק אלו נערות (דף ל\"ט) :" + ], + [ + "כ\"ג שאנס עד ואם כנס יוציא בגט. פרק אלו נערות (דף ל\"ט) ובמכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו) בירושלמי ובסנהדרין פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "אע\"פ שנאמר באונס כו' עד בהלכות סנהדרין. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (שם) :", + " לפיכך אונס שעבר וגירש עד לקיים עשה שבה. פ\"א דתמורה (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו) :" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ], + [ + "אין האונס עד התראה. פ' נערה (דף מ\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעות הוא ומפורש בגמרא דאפילו שלא כדרכה משלם קנס עכ\"ל: ואני אומר גמרא זו איני יודע אותה ומה שכתב רמז\"ל ידעתי כי מימרא היא פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ו:) גמרא מתניתין דהגיורת שנתגיירה דאסיקנא אלא כדשלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה ע\"כ. וכ\"ת מוציא שם רע לחוד ואונס ומפתה לחוד הא ודאי ליתא אלא שוין הן תדע דבריש גמרא (דף מ\"ד:) דההיא משנה גרסינן אמר רבי יוסי ב\"ר חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן אביה [לתתה לו כסף ישקול] לרבות יתומה לקנס דברי רבי יוסי הגלילי ע\"כ והאי קרא במפתה ואונס כתיב ומותיב מינה למוציא שם רע אלמא דינן שוה וכן תירצו והסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל בהא שמעתא מחמת קושיות אחרות וגם מפירש\"י ז\"ל כן משמע. שוב מצאתי לר\"מ מקוצי ז\"ל שכתב כך אות באות:", + " ומאימתי יהיה לבת קנס עד או שאין לה אב יש לה קנס. פרק אלו נערות (דף מ\"ב) ונערה שנתפתתה ופ\"ק דתמורה (דף ה') ופ\"ק דחולין (דף כ\"ו) :", + " ואלו שאין להן קנס הבוגרת והממנאת והאילונית. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות שהאילונית לדברי חכמים וכו': ואני אומר גם זו אינה טעות ומלתא דתליא באשלי רברבי כי הר\"מ מקוצי מדעת בעלי התוספות ור\"י אלפס מדעת גאונים הראשונים פסקו כן אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל נטה דעתו מסברת ר\"י אלפס שכתב במסכת כתובות כל מקום שיש מכר והגיה כרצונו כבר הקדימנו רבינו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות בכתובות פרק אלו נערות ויש להביא ראיות רבות לפסוק הלכה כרבי מאיר סוף גמרא מתניתין קמייתא דת\"ר (דף ל\"ה:) עריות ושניות לעריות אין להן לא אונס ולא פיתוי הממאנת אין לה לא אונס ולא פתוי אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי והיוצאת משום שם רע אין לה לא אונס ולא פתוי ויס\"ג קנס והיא היא ושקלינן וטרינן אכולהו עד דאמרינן בלישנא בתרא אימא סיפא אילונית אין לה לא אונס ולא פתוי אתאן לרבי מאיר דאמר קטנה אין לה קנס, ופירש\"י ז\"ל (אין זה לשון רש\"י אלא משמעות דבריו) לר\"מ דאמר בריש פירקין כ\"מ שיש קנס אין מכר וכל מקום שיש מכר אין קנס והא מקטנותה יצתה לבגרות שקלינן וטרינן עלה עד דרמינן אהא דאילונית אין לה לא אונס ולא פתוי מהא דתניא החרשת והשוטה והאילונית יש לה קנס ויש לה טענת בתולים ומהדרינן מאי קושיא הא רבי מאיר הא רבנן ומסקנא דשמעתין הכי סלקא וכיון דסתמא דברייתא כוותיה אסיקנא וסתמא דמתניתין דאלו נערות כוותיה דתנן סוף פירקין (דף מ':) כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר קטנה יש לה מכר ואין לה קנס נערה יש לה קנס ואין לה מכר הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס וגם פ\"ק דחולין סתם קאמר כלשון רישא דאלו נערות אות באות ובגמרא דפירקין אמרינן זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים יש קנס במקום מכר דתניא כו' ומתמהינן קנס אין מכר לא ואסיקנא ופריקנא למלתיה במסקנא [אלא] אימא אף קנס במקום מכר ובכל דוכתא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אם כן יש לנו לומר גם בזאת ראה רבי דבריו וסתמן ועוד הביא רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל ראיה לסברא זו ממה ששנינו בארבע מיתות (דף כ\"ו:) הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסת והיא בבית אביה ואוקימנא נמי סוגיין דהתם כרבי מאיר דבעא מיניה רבי יעקב בר אבא מרב בא על קטנה המאורסה לרבי מאיר מהו כו' ועוד דאוקימנא לסוגיין בדרשא דומת האיש כו' כתנאי ומתו גם שניהם עד שיהו שניהם שוין דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכבר פירשו דהני תנאי בדרבי מאיר שייכי וכדרבי מאיר סבירא להו וכל הסוגיא מוכחת כן ולכך אין לדחות שלש סתמות ומשנת התנאים רבי יאשיה ורבי יונתן שדורשין כרבי מאיר דהא סוגיין פ\"ק דקידושין (דף י') כוותייהו שייכא דאמרי התם ורבנן האי לבדו מאי עבדי ליה בעי להו לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שוין כאחד דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר כו' ע\"כ קיצור דבריו נמצאו דברי רמז\"ל סלת נקייה ואף כי לדברי ר\"י אלפס והראב\"ד ז\"ל שפסקו כדברי חכמים שהם רבים ויש להם פנים בהלכה וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל חיזק דבריהם וגם אני יש לי ראיה להם מן הירושלמי דהבא על נערה כו' דגרסינן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה רבי אבין בשם רבי שמואל ולמה לא פתר ליה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות ומה ת\"ל ולנערה לא תעשה דבר [אין לנערה חטא מות] אלא מכאן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה ע\"כ והיינו כרבנן מ\"מ אלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " והשוטה והחרשת. פרק אלו נערות (דף ל\"ה ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו טעות דלהדיא לרבנן יש לה קנס ופיתוי עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי שפסק הלכה כרבי מאיר כדעת הגאון והמפרשים הראשונים הנזכרים שם והראב\"ד ז\"ל בשיטת ר\"י אלפס החזיק לפסוק כדברי חכמים וכאותה ברייתא שהבאתי דקא מוקימנא לה כוותייהו ורצה לנטות אחרי רבים:", + " ומי שיצא עליהם שם רע עד סוף הפרק. הכל פרק אלו נערות:" + ] + ], + [ + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "חמשים כסף של קנס עד זו שנבעלה שלא כדרכה. הכל במסכת ערכין פרק יש בערכין ובמס' כתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "כבר הודענו כו' עד פטור מכלום. הקדמה אמתית היא לפי ההלכות:" + ], + [ + "אין אדם משלם כו' על פי עצמו. פרק אלו נערות (דף מ\"א) :" + ], + [ + "אמרה לו אנסת אותי עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן שבועה וכו': ואני אומר הדין דין אמת ומאן לימא לן דלא איירי בנערה שמת אביה או שנתארסה ונתגרשה ואחר כך נאנסה או נתפתתה אפילו בחיי אביה ובאה לב\"ד שקנסה לעצמה כדאיתנהי פרק אלו נערות וריש פרק נערה שנתפתתה וכתבן רמז\"ל בזה הפרק ובפרק הראשון. ומ\"ש הראב\"ד שאם טען אביה אפשר שיהיה זה הדין. תמה אני במה נסתפק רבינו ז\"ל בו שהרי היא משנה שלימה במסכת שבועות פרק שבועת הפקדון (דף ל\"ו:) דתנן אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו אמרו לו אע\"פ שאינו משלם קנס ע\"פ עצמו משלם בשת ופגם ע\"פ עצמו ע\"כ, וקי\"ל כרבנן ואסיק לטעמיה דאף בשת ופגם הוא תובע דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מפטר ותבע מידי דכי קא מודה ביה מפטר וה\"נ מייתי לה ריש פרק נערה שנתפתתה אלמא אם היה מודה בפתוי מודה במקצת הוא ומה לי היא הואיל וקנסה לעצמה ומה לי אביה לפי מה שהעמדתיה. ומה שכתב עוד מאין תדע בדרישה אם היא באונס, תמה אני איך פה קדוש יאמר דבר זה והלא מעשה תמר ואמנון יוכיח שהרי לא היו שם עדים וקריעת בגדיה וצעקתה ובכייתה הם המוכיחים והרי אני מביא ראיה אחת מספקת לשתים דתנן במסכת שבועות ריש פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד:) ואלו הנשבעין ונוטלים השכיר הנגזל והנחבל והדר מפרש לה במשנה שלישית הנחבל כיצד היו מעידין אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול ואמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו חבלת בי שתים והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת ואמרינן עלה בגמרא (דף מ\"ו:) אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו נוטל שלא בשבועה ואקשינן ודילמא בכותל נתחכך ופרקינן תני רבי חייא [כגון] שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו והדר אקשינן ודילמא אחר אמר ליה דליכא אחר ע\"כ. השתא שמעינן מינה תרתי חדא דרישה מוכחת שנכנסה בתולה ויצאה בעולה וראשה פרוע ובגדיה קרועות ובוכה וכמעשה תמר וכי הנך פירוקי ובדליכא אחר ומן הדין שתטול אפילו בלא שבועה וכדשמואל אלא דחיישינן שמא מיעכה באצבעה ועוד תנינא לאוכוחי על עיקר הדין שהוא מודה במקצת וכדרבי יהודה דמתני' דשבועות וכדברי רמז\"ל שהרי האשה נחבלת היא והוא חובל הוא תדע דגרסינן פרק המניח (ב\"ק דף ל\"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו בעא מיניה רבה בר נתן מרב הונא המזיק אשתו בתשמיש המטה מהו אלמא חבלא מקריא בשעת בעילה ולבי נוקפי לומר מראיה זו שתשבע ותטול כנחבל עצמו אלא שכבר הורה זקן:" + ], + [ + "שלשה דברים עד הרי הן של עצמה. פרק אלו נערות (דף מ') ופרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "מפותה או אנוסה עד או השלשה שלה. ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"א מ\"ב) :
כתב הראב\"ד ז\"ל השלשה במפותה וכו': ואני אומר דבר זה מעולם לא יצא מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי זה הדין משנה שלימה בכתובות (דף מ\"א:) והתחלתה דפרקין תנן נערה שנתפתתה בשתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ושיילינן עלה בגמרא מאי קמ\"ל תנינא כלומר פרק אלו נערות המפתה נותן שלשה דברים כו' ואסיקנא עמדה בדין אצטריכא ליה פלוגתא דרבי שמעון ורבנן וקי\"ל הלכתא כרבנן וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל המשנה כפשוטה והשמיט כל הסוגיא להשמיענו שכן הלכה כרבנן כהלכתא בלא טעמא וכן פי' רבותינו בעלי שיטתנו וז\"ל לקמן גבי בעי מיניה אביי מרבה שקבלה היתה בידו ונמצא דעתם שוה לפסוק כרבנן וכפי לשון רמז\"ל. ומה שתמה בשם הראב\"ד ז\"ל לומר וכי יורשת אביה היא אני אומר גם זה תלמוד ערוך שהוא שם דמדרבי שמעון נשמע לרבנן דגרסי' בעא מיניה אביי מרבה האומר לחבירו אנסת ופתית את בתי וכו' והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון ונשבע והודה לרבי שמעון מאי כיון דעמד בדין ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה או דילמא אע\"ג דעמד בדין קנס הוי [ופטור] וספרים ישנים גורסים ומודה בקנס פטור אמר ליה ממונא הוא ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאמרינן איתיביה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ואי אמרת ממונא הוא להורישו לבניו לעצמה אמאי דאחין בעי מיהוי ומהדרינן אמר רבא הא מלתא קשו בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקא עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה שאני התם דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה וכי קאמר רבה ממון הוי להורישו לבניו בשאר קנסות ורבה נמי הכא ס\"ל בשמעתין (דף מ\"ג) אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה וקי\"ל כוותיה ומוכח לה מדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ומתקיף לה רבה ואומר בפתוי הבת קנסות וחבלות הכתוב מדבר וכן תני רב חנניא בפתוי הבת קנסות וחבלות הכתוב מדבר וה\"נ קיימא טעמא וכן פי' רש\"י ז\"ל טעמא דמתניתין דלא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם כו' וה\"נ מסיק בירושלמי בתר שקלא וטריא וטעמא דעד שבגרה משום דכתיב לאבי הנערה ולא לאבי הבוגרת ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל פירשו דטעמא משום דאין אדם מוריש קנס לבניו דכיון דאי הוה מודה ביה מפטר לא חשיב ממון ושאר דברים נמי אתקוש לקנס ודין שוה להן ומילתא דפשיטא היא דליכא בין רבי שמעון ורבנן אלא דלרבי שמעון לא מיקרי ממון להורישו לבניו עד שגבתה ולרבנן העמדה בדין הוי כגוביינא ואיקרי ממון גמור. הנה עיניך רואות כי הדברים שנויים משנה שלימה ותלמוד ערוך מפורש לעיני הכל:", + " עמדה בדין ותבעה אותו עד זכה בהן האב. ריש פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"א) :" + ], + [ + "הבת שנתארסה כו' עד מוציאין מרשות אב. פרק אלו נערות (דף ל\"ח) :" + ], + [ + "אני אומר שזה נאמר בתורה כו' עד לא תהיה קדשה. פרק אלו נערות (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל אין דעתי מסכמת לזה וכו': ואני אומר כבר כתבתי דעתי בתחילת הלכות אישות מה שיש ביניהם ובמה שהם שוים ושניהם כאחד טובים:", + " ואין קונסין אותו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו נערות (דף ל\"ו) :
כתב הראב\"ד ז\"ל ועוד שגם הוא מפותה ומדעתו עושה עכ\"ל: [ואני] אומר אם באנו לסברא הייתי קורא אותו אנוס וכלשון רבותינו ז\"ל לגבי תחלתה באונס וסופה ברצון ואפילו אמרה הניחו לו שאלמלא הוא רוצה היא שוכרתו הרי זו אנוסה מאי טעמא יצרה אנסה ואנוס רחמנא פטריה:" + ] + ], + [ + [ + "המוציא שם רע עד דיבר הכתוב. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) ופרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "המוציא שם רע עד דיבר הכתוב. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה) ופרק אלו נערות (דף מ') :" + ], + [ + "אין דנין זה וכו'. עד שיתבאר בהלכות סנהדרין. עיקר הלכה זו במשנה ריש מסכת סנהדרין (דף ב') דקיימא לן הלכה כרבנן. וענין בפני הבית מפורש פ\"ק דמסכת ע\"ז שבטלו משחרב הבית וגלו מלשכת הגזית וביאור הלכות סנהדרין הוא פ\"ה:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה שתשב אשת מוציא שם רע עד לוקה על גירושיה. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו:) ובכתובות פרק אלו נערות (דף מ':) ופרק קמא דתמורה (דף ה') ובירושלמי:" + ], + [ + "נמצא בה דבר זמה וכו' עד עשה ולא תעשה קיימין. פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ], + [ + "כיצד הוצאת ש\"ר עד סוף הפרק. פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה מ\"ו) :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נערה בתולה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..17ec8cc2fc0504f7e8c6e87847e1b8b89331e053 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,290 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [ + "קינוי האמור בתורה עד ואינו מוליד. פ\"ק דסוטה (דף ד') ופירוש שחוף סוף גמרא (דף כ\"ו) מתניתין דארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "הסתירה האמורה בתורה עד ותצא בלא כתובה. פ\"ק דסוטה (דף ו') :" + ], + [ + "קינא לה על שנים כו' עד שתשתה. פרק קמא דסוטה משנת מוסרין לה שני תלמידי חכמים גם בקידושין פרק עשרה יוחסין (דף פ\"ב) משמע כן ובברכות בכמה מקומות מעשה היה והוציאוה עשרה במטה ומפורש שילהי פרק היה מביא לרבנן (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אמר לה בפני שנים כו' עד ואינה שותה. פ\"ק דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "קינא לה בפני שנים וראה וכו' עד ויתן כתובה. ריש פרק מי שקינא:" + ], + [ + "בא עד אחד וכו' עד הרי אשתו מותרת. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "ואלו שב\"ד מקנין עד מפני שלא קינא לה הוא. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "ואלו שב\"ד מקנין עד מפני שלא קינא לה הוא. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "שתת מי המרים וכו' עד שיהיה שם עד. פרק היה נוטל (דף כ\"ד כ\"ה:) :" + ], + [ + "שתת מי המרים וכו' עד שיהיה שם עד. פרק היה נוטל (דף כ\"ד כ\"ה:) :" + ], + [ + "האשה שקינא לה וכו' עד והרי כאן עד. פ\"ק דסוטה (דף ב':) ופ\"ק דכתובות (דף כ\"ג כ\"ו) והביאה ר\"י אלפס בהלכות קידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ] + ], + [ + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "קטנה שהשיאה אביה כו' אבל הקטנה בת מיאון עד לא נאסרה עליו. פרק ב\"ש (דף ק\"ט) ופרק חרש (דף קי\"ג) ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו פיתוי קטנה אונס וכו': ואני אומר כבר הוכחתי זה פרק שלישי דאישות ומשנתנו היא ג\"כ ביבמות פרק ב\"ש קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם אלמא אם קדשה אביה הרי היא אשת איש גמורה וגם בירושלמי מצאתיה לדברי הכל כדברי רמז\"ל וטעמא דכיון שקיבל בה אביה קידושין הרי היא כאשת איש גמורה כדילפינן בכתובות (דף כ\"ד) ובכמה מקומות מדכתיב את בתי נתתי לאיש הזה לאיש אסרה הזה התירה ואם זינתה ברצונה נאסרה כדילפינן פ\"ק דסוטה ופרק מי שקינא ובכמה מקומות מדכתיב והיא לא נתפשה ומקנין לה כו' כדאיתא פרק ארוסה ושומרת יבם והקטנה בת מיאון אין לה רצון ופיתוי שלה אונס הוא ואפילו בעלה כהן מותרת ואין מעשיה כלום כדאיתא ביבמות פרק ב\"ש וכדמשמע פרק חרש. מעתה הבן דפיתוי קטנה אונס הוא שהקשה ראב\"ד ז\"ל אינה קושיא בענין זה כלל ומה שהקשה מענין התראה לא מצאנו כן אלא היכא דאיכא קינוי אסורה פרק מי שקינא ובזה עלו דברי רמז\"ל על נכון ועדיין אני מוכרח להאריך בזה פ\"ג דהלכות איסורי ביאה בג\"ה:" + ], + [ + "קינא לארוסתו עד לשכיבת בועל. בסוטה פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובכמה מקומות ופרק ראשון ופרק שני דכתובות:" + ], + [ + " הגיורת והמשוחררת עד ככל הנשים ושותות. פרק ארוסה ושומרת יבם ופרק שני דעדיות:" + ], + [], + [ + "אפילו בא על ארוסתו כו' עד אשה נושאה את עונה. פרק מי שקינא (דף ל\"א) ופרק ארוסה (דף כ\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא משמעתא דריש ארוסה ושומרת יבם עכ\"ל: ואני אומר דברי רמז\"ל מפורשים בברייתא ריש פרק מי שקינא ובכמה מקומות ובירושלמי וריש ארוסה ושומרת יבם נמי גבי קרא דויתן איש בך את שכבתו אמר רמי בר חמא משכחת לה כגון שבא עליה ארוס בבית אביה ושקיל וטרי עלה ומיהו מילתיה סלקא שפיר לפי המסקנא בפירוקי דסמכא והמשכיל יעיין כי אני לא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל ויפה כיון רמז\"ל לפי דעתי:" + ], + [ + "לפיכך אם היתה כו' עד שלא נאמר בתורה כו' עד תלד זכרים: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש לא הקפידה תורה שתהא האשה הזאת ראויה לילד עכ\"ל: ואני לא באתי לברר הפירושים רק להציל מן ההשגות אבל מן הפירושים לא יעדתי לי בזה (ע' במל\"מ שפירש דיש כאן השגה):" + ], + [ + "לפיכך אם היתה כו' עד שלא נאמר בתורה כו' עד תלד זכרים: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש לא הקפידה תורה שתהא האשה הזאת ראויה לילד עכ\"ל: ואני לא באתי לברר הפירושים רק להציל מן ההשגות אבל מן הפירושים לא יעדתי לי בזה (ע' במל\"מ שפירש דיש כאן השגה):" + ], + [ + "היו לו אשה ובנים עד מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובירושלמי:" + ], + [ + "כל אשה שהיה לה עד כך אסורה לבועל. פרק כשם במשנה (דף כ\"ו) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה וכמה מקומות שם וסוף גיטין (דף צ') וסוף נדרים (דף צ\"א:) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "ואח\"כ משביעה עד שהיא מכרת. פרק אלו נאמרין (דף ל\"ב) :", + " אם לא שכב וכו' עד שהיא מכרת. פרק היה מביא (דף י\"ז י\"ח) :", + " ומודיעה שהבטן וכו' עד על המים. פרק כשם (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "ואח\"כ מביא עד ספר תורה. פרק היה מביא:", + " וכותב עליה וכו' עד אמן אמן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואחר כך מביא וכו' עד שנאמר מי המרים. פרק היה מביא:", + " ומוחק לתוכן וכו' עד רושם הניכר כלל. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "ואחר כך מביא וכו' עד שנאמר מי המרים. פרק היה מביא:", + " ומוחק לתוכן וכו' עד רושם הניכר כלל. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "ואחר כך כהן אחד בא וכו' עד שהרי נקרעו. פ\"ק דסוטה (דף ו') :" + ], + [ + "ואחר כך מביא עשרון וכו' עד כדי ליגעה. בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ואחר כך לוקח המנחה וכו' עד כלי שרת. פרק היה נוטל (דף י\"ד) :", + " ואינו נותן עליה שמן וכו' ואם נתן לוקה וכו' עד מי המרים המאררים. בספרי גרסי' לה מגיד שאם נתן שמן או לבונה עובר בלא תעשה כשם שעובר על שמנה כך עובר על לבונתה וכו' ובמכילתא לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה מגיד שהוא שתי אזהרות עכ\"ל:" + ], + [ + "ואחר כך לוקח המנחה וכו' עד כלי שרת. פרק היה נוטל (דף י\"ד) :", + " ואינו נותן עליה שמן וכו' ואם נתן לוקה וכו' עד מי המרים המאררים. בספרי גרסי' לה מגיד שאם נתן שמן או לבונה עובר בלא תעשה כשם שעובר על שמנה כך עובר על לבונתה וכו' ובמכילתא לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה מגיד שהוא שתי אזהרות עכ\"ל:" + ], + [ + "ואחר כך משקה וכו' עד נאכל לכהנים. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואם טהורה היא עד כמו שביארנו. פרק כשם (דף כ\"ח) ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "ואם טהורה היא עד כמו שביארנו. פרק כשם (דף כ\"ח) ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "ואם עבר והשקה את אשתו וכו' עד כי תזנינה. זה הלשון מובן מכמה מקומות בתלמוד ועיקרה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ואם עבר והשקה את אשתו וכו' עד כי תזנינה. זה הלשון מובן מכמה מקומות בתלמוד ועיקרה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "סוטה שיש לה וכו' עד ובנפילת איברים. פרק היה נוטל (דף כ) :" + ], + [ + "סוטה ששתת עד תלד זכרים. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "סוטה ששתת עד תלד זכרים. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "באו עידי טומאה עד שהרי שתתה. פ\"ק דסוטה (דף ו') ופרק מי שקינא (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אשה שזינתה באונס עד סוף הפרק. [פ\"ק דסוטה] (דף ז') סוף פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) ומקצתו בהרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "בחמשה עשר באדר עד ומשקין את הסוטות. פ\"ק דשקלים ובירושלמי פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "ואין משקין את הסוטה אלא ביום עד והעמיד אותה הכהן. פרק היה מביא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מי סוטה שלנו נפסלות בלינה. ירושלמי פ\"ב דסוטה:", + " הקדים עפר עד והוציא עפר כשר. פרק היה מביא (דף י\"ו) :" + ], + [ + "מי סוטה שלנו נפסלות בלינה. ירושלמי פ\"ב דסוטה:", + " הקדים עפר עד והוציא עפר כשר. פרק היה מביא (דף י\"ו) :" + ], + [ + "הקריב את מנחתה עד בית הדשן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :", + " נמצאו עדיה זוממין מנחתה תצא לחולין. בכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "הקריב את מנחתה עד בית הדשן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :", + " נמצאו עדיה זוממין מנחתה תצא לחולין. בכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "המקנא לאשתו עד לקינויין הרבה. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "יש לבעל לגלגל בשבועה וכו' וכן יש לו לגלגל וכו' עד אם יגרש ויחזיר. כתב הראב\"ד כל זה לדעת רבי מאיר ואפשר שהלכה כמותו דסוגיין כוותיה. ואני אומר למה באפשר אלא דוקא ודבר ברור הוא דהלכה כרבי מאיר בהא דהא בעיא דרב אשי דהוא בתרא כוותיה דרבי מאיר שייכא:", + " לפיכך כשתזנה כו' עד אמן להבא. פרק היה מביא:" + ], + [ + "מצות חכמים כו' עד סוף הפרק. סוף גיטין ופ\"ק דסוטה קיימא לן כמ\"ד רוח טהרה:" + ], + [ + "מצות חכמים כו' עד סוף הפרק. סוף גיטין ופ\"ק דסוטה קיימא לן כמ\"ד רוח טהרה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..23aedaa2d1cc2f0c36a761a73fb3c9ebcbd95ef9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nashim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,287 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Woman_Suspected_of_Infidelity", + "text": [ + [ + [ + "קינוי האמור בתורה עד ואינו מוליד. פ\"ק דסוטה (דף ד') ופירוש שחוף סוף גמרא (דף כ\"ו) מתניתין דארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "הסתירה האמורה בתורה עד ותצא בלא כתובה. פ\"ק דסוטה (דף ו') :" + ], + [ + "קינא לה על שנים כו' עד שתשתה. פרק קמא דסוטה משנת מוסרין לה שני תלמידי חכמים גם בקידושין פרק עשרה יוחסין (דף פ\"ב) משמע כן ובברכות בכמה מקומות מעשה היה והוציאוה עשרה במטה ומפורש שילהי פרק היה מביא לרבנן (דף י\"ח) :" + ], + [ + "אמר לה בפני שנים כו' עד ואינה שותה. פ\"ק דסוטה (דף ה') :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "אמר לה אל תסתרי עד קינוי אחר. פרק ארוסה ושומרת יבם וכו' (דף כ\"ה כ\"ו:) :" + ], + [ + "קינא לה בפני שנים וראה וכו' עד ויתן כתובה. ריש פרק מי שקינא:" + ], + [ + "בא עד אחד וכו' עד הרי אשתו מותרת. בקידושין פרק האומר (דף ס\"ו:) :" + ], + [ + "ואלו שב\"ד מקנין עד מפני שלא קינא לה הוא. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "ואלו שב\"ד מקנין עד מפני שלא קינא לה הוא. סוף פרק ארוסה ושומרת יבם:" + ], + [ + "שתת מי המרים וכו' עד שיהיה שם עד. פרק היה נוטל (דף כ\"ד כ\"ה:) :" + ], + [ + "שתת מי המרים וכו' עד שיהיה שם עד. פרק היה נוטל (דף כ\"ד כ\"ה:) :" + ], + [ + "האשה שקינא לה וכו' עד והרי כאן עד. פ\"ק דסוטה (דף ב':) ופ\"ק דכתובות (דף כ\"ג כ\"ו) והביאה ר\"י אלפס בהלכות קידושין פרק האומר:" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ], + [ + "אפילו אשה ועבד וכו' עד הרי זו שותה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה (דף ט':) :" + ] + ], + [ + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אשה שקינא לה ונסתרה עד מעכב אותה מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "קטנה שהשיאה אביה כו' אבל הקטנה בת מיאון עד לא נאסרה עליו. פרק ב\"ש (דף ק\"ט) ופרק חרש (דף קי\"ג) ופרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל והלא אמרו פיתוי קטנה אונס וכו': ואני אומר כבר הוכחתי זה פרק שלישי דאישות ומשנתנו היא ג\"כ ביבמות פרק ב\"ש קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה אסורה ליבם אלמא אם קדשה אביה הרי היא אשת איש גמורה וגם בירושלמי מצאתיה לדברי הכל כדברי רמז\"ל וטעמא דכיון שקיבל בה אביה קידושין הרי היא כאשת איש גמורה כדילפינן בכתובות (דף כ\"ד) ובכמה מקומות מדכתיב את בתי נתתי לאיש הזה לאיש אסרה הזה התירה ואם זינתה ברצונה נאסרה כדילפינן פ\"ק דסוטה ופרק מי שקינא ובכמה מקומות מדכתיב והיא לא נתפשה ומקנין לה כו' כדאיתא פרק ארוסה ושומרת יבם והקטנה בת מיאון אין לה רצון ופיתוי שלה אונס הוא ואפילו בעלה כהן מותרת ואין מעשיה כלום כדאיתא ביבמות פרק ב\"ש וכדמשמע פרק חרש. מעתה הבן דפיתוי קטנה אונס הוא שהקשה ראב\"ד ז\"ל אינה קושיא בענין זה כלל ומה שהקשה מענין התראה לא מצאנו כן אלא היכא דאיכא קינוי אסורה פרק מי שקינא ובזה עלו דברי רמז\"ל על נכון ועדיין אני מוכרח להאריך בזה פ\"ג דהלכות איסורי ביאה בג\"ה:" + ], + [ + "קינא לארוסתו עד לשכיבת בועל. בסוטה פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובכמה מקומות ופרק ראשון ופרק שני דכתובות:" + ], + [ + " הגיורת והמשוחררת עד ככל הנשים ושותות. פרק ארוסה ושומרת יבם ופרק שני דעדיות:" + ], + [], + [ + "אפילו בא על ארוסתו כו' עד אשה נושאה את עונה. פרק מי שקינא (דף ל\"א) ופרק ארוסה (דף כ\"ד) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא משמעתא דריש ארוסה ושומרת יבם עכ\"ל: ואני אומר דברי רמז\"ל מפורשים בברייתא ריש פרק מי שקינא ובכמה מקומות ובירושלמי וריש ארוסה ושומרת יבם נמי גבי קרא דויתן איש בך את שכבתו אמר רמי בר חמא משכחת לה כגון שבא עליה ארוס בבית אביה ושקיל וטרי עלה ומיהו מילתיה סלקא שפיר לפי המסקנא בפירוקי דסמכא והמשכיל יעיין כי אני לא ירדתי לסוף דעתו של הראב\"ד ז\"ל ויפה כיון רמז\"ל לפי דעתי:" + ], + [ + "לפיכך אם היתה כו' עד שלא נאמר בתורה כו' עד תלד זכרים: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש לא הקפידה תורה שתהא האשה הזאת ראויה לילד עכ\"ל: ואני לא באתי לברר הפירושים רק להציל מן ההשגות אבל מן הפירושים לא יעדתי לי בזה (ע' במל\"מ שפירש דיש כאן השגה):" + ], + [ + "לפיכך אם היתה כו' עד שלא נאמר בתורה כו' עד תלד זכרים: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש לא הקפידה תורה שתהא האשה הזאת ראויה לילד עכ\"ל: ואני לא באתי לברר הפירושים רק להציל מן ההשגות אבל מן הפירושים לא יעדתי לי בזה (ע' במל\"מ שפירש דיש כאן השגה):" + ], + [ + "היו לו אשה ובנים עד מלשתות. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ד) ובירושלמי:" + ], + [ + "כל אשה שהיה לה עד כך אסורה לבועל. פרק כשם במשנה (דף כ\"ו) ובכמה מקומות:" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "אבל אם לא קדם קינוי עד שאין לה בנים. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "כל אשה עד סוף הפרק. פ\"ק דסוטה וכמה מקומות שם וסוף גיטין (דף צ') וסוף נדרים (דף צ\"א:) :" + ] + ], + [ + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "כיצד סדר עד מתיישבת בהן. פ\"ק דסוטה (דף ז':) :" + ], + [ + "ואח\"כ משביעה עד שהיא מכרת. פרק אלו נאמרין (דף ל\"ב) :", + " אם לא שכב וכו' עד שהיא מכרת. פרק היה מביא (דף י\"ז י\"ח) :", + " ומודיעה שהבטן וכו' עד על המים. פרק כשם (דף כ\"ח) :" + ], + [ + "ואח\"כ מביא עד ספר תורה. פרק היה מביא:", + " וכותב עליה וכו' עד אמן אמן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואחר כך מביא וכו' עד שנאמר מי המרים. פרק היה מביא:", + " ומוחק לתוכן וכו' עד רושם הניכר כלל. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "ואחר כך מביא וכו' עד שנאמר מי המרים. פרק היה מביא:", + " ומוחק לתוכן וכו' עד רושם הניכר כלל. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "ואחר כך כהן אחד בא וכו' עד שהרי נקרעו. פ\"ק דסוטה (דף ו') :" + ], + [ + "ואחר כך מביא עשרון וכו' עד כדי ליגעה. בסוטה פרק היה מביא (דף י\"ח) :" + ], + [ + "ואחר כך לוקח המנחה וכו' עד כלי שרת. פרק היה נוטל (דף י\"ד) :", + " ואינו נותן עליה שמן וכו' ואם נתן לוקה וכו' עד מי המרים המאררים. בספרי גרסי' לה מגיד שאם נתן שמן או לבונה עובר בלא תעשה כשם שעובר על שמנה כך עובר על לבונתה וכו' ובמכילתא לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה מגיד שהוא שתי אזהרות עכ\"ל:" + ], + [ + "ואחר כך לוקח המנחה וכו' עד כלי שרת. פרק היה נוטל (דף י\"ד) :", + " ואינו נותן עליה שמן וכו' ואם נתן לוקה וכו' עד מי המרים המאררים. בספרי גרסי' לה מגיד שאם נתן שמן או לבונה עובר בלא תעשה כשם שעובר על שמנה כך עובר על לבונתה וכו' ובמכילתא לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה מגיד שהוא שתי אזהרות עכ\"ל:" + ], + [ + "ואחר כך משקה וכו' עד נאכל לכהנים. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :" + ], + [ + "ואם טהורה היא עד כמו שביארנו. פרק כשם (דף כ\"ח) ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "ואם טהורה היא עד כמו שביארנו. פרק כשם (דף כ\"ח) ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "ואם עבר והשקה את אשתו וכו' עד כי תזנינה. זה הלשון מובן מכמה מקומות בתלמוד ועיקרה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "ואם עבר והשקה את אשתו וכו' עד כי תזנינה. זה הלשון מובן מכמה מקומות בתלמוד ועיקרה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ז) :" + ], + [ + "סוטה שיש לה וכו' עד ובנפילת איברים. פרק היה נוטל (דף כ) :" + ], + [ + "סוטה ששתת עד תלד זכרים. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "סוטה ששתת עד תלד זכרים. פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) :" + ], + [ + "באו עידי טומאה עד שהרי שתתה. פ\"ק דסוטה (דף ו') ופרק מי שקינא (דף ל\"א) :" + ], + [ + "אשה שזינתה באונס עד סוף הפרק. [פ\"ק דסוטה] (דף ז') סוף פרק ארוסה ושומרת יבם (דף כ\"ו) ומקצתו בהרבה מקומות:" + ] + ], + [ + [ + "בחמשה עשר באדר עד ומשקין את הסוטות. פ\"ק דשקלים ובירושלמי פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "ואין משקין את הסוטה אלא ביום עד והעמיד אותה הכהן. פרק היה מביא (דף י\"ז) :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "סוטה שאמרה עד הדשן. פרק היה נוטל (דף כ') :" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מגלת סוטה עד או כהן קטן פסולה. פרק היה מביא (דף י\"ז) :", + " אינו כותב לא בקומוס וכו' עד ואם השקה כשר. פרק היה מביא (דף י\"ז) שם ופרק היה נוטל:" + ], + [ + "מי סוטה שלנו נפסלות בלינה. ירושלמי פ\"ב דסוטה:", + " הקדים עפר עד והוציא עפר כשר. פרק היה מביא (דף י\"ו) :" + ], + [ + "מי סוטה שלנו נפסלות בלינה. ירושלמי פ\"ב דסוטה:", + " הקדים עפר עד והוציא עפר כשר. פרק היה מביא (דף י\"ו) :" + ], + [ + "הקריב את מנחתה עד בית הדשן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :", + " נמצאו עדיה זוממין מנחתה תצא לחולין. בכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "הקריב את מנחתה עד בית הדשן. פרק היה נוטל (דף י\"ט) :", + " נמצאו עדיה זוממין מנחתה תצא לחולין. בכריתות פרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "המקנא לאשתו עד לקינויין הרבה. פרק ד' מחוסרי כפרה:" + ], + [ + "יש לבעל לגלגל בשבועה וכו' וכן יש לו לגלגל וכו' עד אם יגרש ויחזיר. כתב הראב\"ד כל זה לדעת רבי מאיר ואפשר שהלכה כמותו דסוגיין כוותיה. ואני אומר למה באפשר אלא דוקא ודבר ברור הוא דהלכה כרבי מאיר בהא דהא בעיא דרב אשי דהוא בתרא כוותיה דרבי מאיר שייכא:", + " לפיכך כשתזנה כו' עד אמן להבא. פרק היה מביא:" + ], + [ + "מצות חכמים כו' עד סוף הפרק. סוף גיטין ופ\"ק דסוטה קיימא לן כמ\"ד רוח טהרה:" + ], + [ + "מצות חכמים כו' עד סוף הפרק. סוף גיטין ופ\"ק דסוטה קיימא לן כמ\"ד רוח טהרה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4d5f11219adddeb4e96cbc516919fcc490158353 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,769 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל נפש חיה כו' עד אלא בהווה. פ' שור שנגח את הפרה (דף כ\"ד): " + ], + [ + "וכמה משלם כו' עד ומיטב כרמו ישלם. פ\"ק דבבא קמא (דף ג' וז') ופ' הכונס (דף נ\"ט) וריש פרק הנזקין בגיטין (דף מ\"ח) :", + " ואם שינתה ועשתה כו' עד וחצו את כספו. פ\"ק דבבא קמא (דף ב') :", + " שנאמר ומכרו את השור החי. כיצד שור שוה מנה שנגח לשור כו'. בבא קמא פרק כיצד הרגל (דף י\"ד) :", + " לפיכך אם המית כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "וכמה משלם כו' עד ומיטב כרמו ישלם. פ\"ק דבבא קמא (דף ג' וז') ופ' הכונס (דף נ\"ט) וריש פרק הנזקין בגיטין (דף מ\"ח) :", + " ואם שינתה ועשתה כו' עד וחצו את כספו. פ\"ק דבבא קמא (דף ב') :", + " שנאמר ומכרו את השור החי. כיצד שור שוה מנה שנגח לשור כו'. בבא קמא פרק כיצד הרגל (דף י\"ד) :", + " לפיכך אם המית כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "כל מועד משלם נזק שלם כו' עד וביער בשדה אחר. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ז וי\"ז) ופ\"ב (דף י\"ט) ופרק הכונס ובערכין (דף י\"ד): " + ], + [ + "הזיקה בר\"ה כו' עד ואם מועדת משלם נזק שלם. פ\"א דבבא קמא (דף י\"ד) ופ\"ב (דף י\"ט): " + ], + [ + "היתה החצר של שניהם כו' על השן ועל הרגל. פ\"ק דב\"ק ופ\"ב:" + ], + [ + "שלשה אבות נזיקין בשור עד משלמין נזק שלם. ריש ב\"ק (דף ב' ג'): " + ], + [ + "כשכשה בזנבה כו'. עד סוף הפרק. פ\"ב דב\"ק (דף י\"ז וי\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "אחד אבות נזיקין וכו' עד תולדותיו כמוהו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו הקדוש שהרי כתב בגמרא זאת הפיסקא מה שחישב עליו הכותב בתחלתה וז\"ל וכל אבות נזיקין וכל תולדותיו מועדין מתחלתן הן חוץ מקרן ותולדותיו שהן בתחלה תמין עד שיועדו כמו שביארנו עכ\"ל. ועוד שאילו היה דעתו כך היה כותב בלשונו הצח בתוספת מלה ואם היה האב מועד מתחלתו כו' שהכל יודעין דעת שפתיו ברור מללו אבל ודאי הוא הסכים על האמת כאשר פירש ר\"י אלפס ז\"ל ריש גמרא בבא קמא אהא דבעי תלמודא מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות תולדותיהן כיוצא בהן או לא, פירוש כיון דקי\"ל דנזק שלם ממונא הוא וחצי נזק קנסא ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה ותם שהזיק משלם חצי נזק מגופו בעי למידע תולדות דהנהו אבות אי כיוצא בהן נינהו דכל מועד מינייהו תולדה דידיה כוותיה דמשלם מן העליה ותם תולדה דידיה כותיה דמשלם ח\"נ מגופו או דילמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן ואסיקנא דכולהו תולדותיהן כיוצא בהן בר מתולדה דרגל ומאי נינהו חצי נזק צרורות ואמאי קרי לה תולדה דרגל דמשלם מן העליה ולפטרה ברה\"ר עכ\"ל. הנה עיניך רואות שפירש בלשונו תחלה דכל מועד תולדה דידיה כוותיה ואחר כך הפשיטות וכן עשה ר\"מ ז\"ל ממה שכתב תחילה הפיסקא הזאת בלשונו בפירושו וסוף הפיסקא מ\"ש כדפשטינן לה בגמרא לקמן והיא האמת והדין עמו שחייב אדם לומר כלשון רבו וגם בזה דקדק שגמר כמו שביארנו וזה פשוט ואינה צריכה לפנים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי בהסכמת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן משמע לי בירושלמי ריש פ\"ק דב\"ק דגרסינן תולדות הקרן נגיחה נגיפה נשיכה רביצה בעיטה ר' יצחק מקשי נגיחה ונגיפה עיקר הם ואת עביד להו תולדות אלא מתחיל בעיקר ומסיים בתולדות ע\"כ, אלמא מדכיילינהו בהדדי התולדות באבות תליין, ומה שהקשה מקרן ימין ושמאל י\"ל שאני קרן דכל חד וחד אב הוא בפני עצמו ולאו הא בהא תליין:" + ], + [ + "כל תולדה באב שלה כו' עד מפי הקבלה. פ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "כל תולדה באב שלה כו' עד מפי הקבלה. פ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "וכן אם היתה מהלכת בר\"ה ונתזה צרורות כו' עד ועל האחרון חצי נזק. פ\"ב דב\"ק (דף י\"ט): " + ], + [ + "היתה מהלכת בר\"ה ובעטה כו' עד שהרי בעטה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות הוא כי בודאי הביעוט שינוי וכו': ואני אומר זה לאו שבוש הוא אלא מחלוקת ישנה בין הראשונים נ\"ע וגם בין הנוסחא דגרסינן בב\"ק [דף י\"ט] רפ\"ב גמרא מתני' קמייתא דגרסינן בעא ר' ירמיה מר' זירא היתה מהלכת בר\"ה ובעטה והתיזה [והזיקה] מהו לקרן מדמינן לה וחייבת או דילמא תולדה דרגל היא ופטורה א\"ל מסתברא תולדה דרגל היא ופטורה ובעי עלה התיזה בר\"ה והזיקה ברה\"י מהו א\"ל עקירה אין כאן הנחה יש כאן ופירש\"י בתמיה ומהדר עלה תלמודא עד דמסיק הדרי בי וכן גורס רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל לא גרסי ובעטה, ונראה מלשון הראב\"ד שהוא נמשך אחר גירסת התוס' ופירושם ז\"ל ורבינו משה ז\"ל כגירסת רש\"י ז\"ל ודעתו וזה הדבר לא עלה על דעת דא\"כ למה העלה הדבר בספק שהוא תיקו והוסיף דאי תפיס מפקינן מיניה וכל תיקו דממונא לקולא לנתבע והלא עיניך רואות דא\"ל להדיא מסתברא ואהכי בעא מיניה אידך ואהדרינן דהדר ביה ועוד דבהא בעיא מאן דכר שמיה דח\"נ הא לא שקיל וטרי אלא בין חייבת ופטורה לגמרי משמע דפטרינן ליה אי מדמינן ליה לרגל כיון דברשות קא אזיל ועוד לשון שינוי ולשון הזיקה בהא בעיא מאן דכר שמיה ורבינו משה ז\"ל אין מנהגו לשנות לשון הגמ' בכל זה החבור כאשר הוכחתי כמה פעמים דאדרבא תופס לשון התלמוד וסדרו בכל יכלתו אלא ר\"מ ז\"ל לא דקדק ופסק אלא מהאי סוגיא דלעיל מינה הוא שפסק כן דתנן היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלמין חצי נזק וגרסינן עלה בגמרא איבעיא להו היכי קאמר היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כי אורחייהו ח\"נ ורבנן היא או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט [משלם] ח\"נ הא כי אורחייהו משלם נ\"ש וסומכוס היא ושקיל וטרי עלה טובא עד דמסיק רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי לה הכי היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כי אורחייהו חצי נזק הא מחמת ביעוט רביע נזק ויש שינוי או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט ח\"נ ואין שינוי תיקו ע\"כ. ופירשוה בשהזיקה בר\"ה דומיא דבעיא דר' ירמיה שהעתקתי וכן נ\"ל מלשון הירושלמי דקא מתמה על מתני' ואין דרכה להתיז צרורות ומהדר (א\"ר מונא) א\"ר אמי בשהיה כלי נתון בידי אדם אבל אם היה מונח בר\"ה הואיל וזה מונח ברשות וזו מהלכת ברשות פטור ע\"כ. אע\"פ שאין שיטת הירושלמי בזה כשיטת הבבלי למדנו ממנה דמיירי ברה\"ר הלוכה והיזקה וטעמא דבעיין שפירשתי שמהלכת ברשות. ומעתה התבונן שפסק כרב אשי דהוא בתרא בענין בעיין לפרושי מתני' בהזיקה ומטעם שינוי ובהתיז והזיק כדקא מתרץ לה תלמודא ריש פירקא גבי חזיר וסלקא בתיקו וקי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע ואי תפס לא מפקינן מיניה כיון דהוי ספיקא בידן והכא אסתפק לן ברביע נזק צרורות דביעטה והזיקה בר\"ה והם דברים מדוקדקים ובגירסת רוב הראשונים ובלא שבוש סופרים וספרים והספרים הישנים ומזקנים אתבונן ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדאהדר ליה ר' זירא לר' ירמיה יש לי לומר דהא הדר ביה ונימא מן הכל הדר ואפילו למפרשים דממה דהדר על בעיין בתרייתא לחודא הוא דהדר ביה ולא ממאי דאהדר על קמייתא מ\"מ מסברא קאמר ליה אבל לא שמעה ולא אסברה לא ממשנה ולא מברייתא כנ\"ל לתרץ. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו כי [בעיא] זאת מפרש ביעטה והתיז צרורות כלומר שכוונה לבעוט בצרורות ולזרקן ואידך בעיא מפרש שביעטה בקרקע והתיזה צרורות מחמת הבעיטה אבל לא כוונה היא להתיז צרורות ואתה דקדק בלשונו המועתק לפניך וכן תמצאנו:" + ], + [ + "בעטה בארץ ברשות הניזק כו' עד ואין מוציאין מידו. פ\"ב דב\"ק והיא הבעיא שנייה שרמזתי לך:" + ], + [ + "כל המשלם נזק שלם כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דב\"ק ובכתובות פרק אלו נערות ומביא אותם בכמה מקומות והביאור שהזכיר הוא פ\"א של אלו ההלכות:" + ], + [ + "זה הכלל כל המשלם מה שהזיק כו' עד מן הקנסות פטור. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ז) וגם בכתובות פרק אלו נערות (דף מ\"א) והרבה מקומות:" + ], + [ + "תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית עד בכל הקנסות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות הוא דהא צרורות ע\"י שינוי הוא וכו': ואני אומר כבר הקדימני מורי הרשב\"א בהצלה זאת צ\"ל הא דבעי רבא יש העדה או אין העדה בין בכדרכה בין על ידי שינוי בעי לה תדע לך דמדקא מסיק או דילמא תולדה דרגל היא משמע דבלא שינוי בעי לה דהא תולדות של רגל כאורחייהו הן וכן נמי מדמייתי לה מהידוס והידוס כי אורחיה נסיב ליה ובתר הכי מייתי מבהמה שהטילה גללים וכי מוקי לה בחדא זמנא אקשינן והא משונה הוא וכן נמי באידך דמייתי מדתני רמי בר יחזקאל ודחינן ליה בחדא זמנא אקשינן והא משונה הוא משמע דאי הוה מוקמינן להו בתלתא זמני לא הוה קשיא מידי אלמא בעיא דרבא בין כדרכה בין בשינוי הוא ולפיכך משמע דבין בהכין בין בהכין בעי לה עכ\"ל. מעתה אינו צריך להשיב זה אחר שדבריו אלו מחלוקת חכמים בין ראשונים ואחרונים רק אתה צריך לדעת כי זאת הפיסקא רמי בר יחזקאל אמרה גמ' מתניתין קמייתא דפרק כיצד הרגל בבא קמא (דף י\"ח:) והכי מסיק לה כלשון ר\"מ ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ג\"כ הביא בהלכות והיא היא שרמזה מורי הרשב\"א ז\"ל בראיותיו ונסתלקו השגת הראב\"ד ז\"ל אף כי הר\"ז בעל המאור ז\"ל נחלקו על ר\"י אלפס כבר השיגו רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כהוגן בספר המלחמות:" + ], + [ + "וכן סוס שצנף כו' עד משלם ח\"נ. בתר ההיא דרמי בר יחזקאל איתמרה בשם אמרי דבי רב דהיינו רב הונא או רב המנונא ואמרוה משמיה דרב דהוא תנא ופליג אברייתא וקי\"ל כוותיה וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " התרנגולין מועדין כו' היה חוט או רצועה כו' בד\"א בשקשרו בו ואם היה לחוט כו' הצניע בעל החוט כו' עד שהרי אנוס הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה איני יודע מהו וכו' ומה שאמר עוד שאם היו לחוט בעלים משלם ח\"נ דהוה כבורו המתגלגל ומשמע ליה דתרנגול נמי משלם ח\"נ שלא מצינו בבור ח\"נ לאו מילתא היא דאי בתר דנייח אזיק בעל החוט נ\"ש הוא דמשלם בורו הוא ובעל תרנגול פטור הוא איש בור ולא שור בור ואם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור אנוס הוא ומה שאמר אף בעל החוט פטור דמשמע וה\"ה לבעל תרנגול הא לא מיתוקמא אלא בשברו בתר דנייח ומשום דלאו שור דאי בהדי דאזלי בעל התרנגול אמאי פטור וא\"כ בעל החוט אמאי פטור עכ\"ל: ואני אומר אני הוא שאיני מבין דעתו וירד לסוף דבריו אבל הוא מבין ויודע ותמה אני על מעלת חכמתו מפני מה תולה דברי ר\"מ ז\"ל כאילו היו ח\"ו דבריו אשר אין להם שחר וזו מחלוקת ישנה היא בפירוש שמעתין דהתרנגולין מועדין פרק כיצד הרגל בין רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל הולך כפירש\"י ז\"ל והראב\"ד ז\"ל בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והנני אובין לפניך באר היטב דעת רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל על דרך הגמרא אבל דעת ראב\"ד ז\"ל לא אבאר הואיל והוא ביאר דעתו בלשונו ולא נכון לי להוסיף עליו. תנן פ' כיצד הרגל (דף י\"ז) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר ע\"כ. והוא תחלת דברי ר\"מ ז\"ל אות באות עוד תנן היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס כלומר מרקד [ומשבר את הכלים] משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי כל דבר הנקשר ברגלי התרנגול קרוי דליל ואית דגרסי דלי וכ\"כ הרב ר' נתן ז\"ל בעל הערוך ערך דל והוא לשון ר\"מ ז\"ל חוט או רצועה ושקיל וטרי עלה בדברי רבא בתר הכי ואוקימנא לה בגמרא (דף י\"ט:) בדאדייה אדויי ופירש\"י ז\"ל שזרק התרנגול הדלי ושבר בזריקתו כלים דהוי צרורות ואפי' קשרו אדם נמי לא משלם אלא ח\"נ בעל התרנגול והקושר פטור שלא נתקל אדם (בבורו) עכ\"ל. והוא לשון ר\"מ ז\"ל היה חוט או רצועה קשור ברגליהן ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם ח\"נ בד\"א בשקשרו אדם וכו' וכתב נסתבך שכן דרך הנשברין בעת הזריקה וכתב נתגלגל משום בור מתגלגל דסוף המסקנא ראה כי מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל תחלה אמאי פטור מ\"מ צרורות התרנגולין הוא תירצו רש\"י ז\"ל בנקודה אחת שפירש והקושר פטור שלא נתקל בו אדם. נתרץ קושיא שנית שהקשה על ר\"מ ז\"ל מלשון רש\"י ז\"ל איתא שם בגמ' וכי איתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאיליו פטור קשרו אדם חייב ושיילינן משום מאי חייב ומהדרינן אמר רב הונא בר מנוח משום בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל ודרב הונא לא מיתוקמא אמתני' אלא בעלמא אתמר (והכי אתמר) דליל הפקר וכו' נקשר מאליו בתרנגול ונתקל בו אדם פטור דמאן ליחייב דליל לית ביה בעלים בעל התרנגול נמי איש בור (אמר רחמנא) ולא שור בור ע\"כ. והבן דבעל החוט לא הזכיר משום דבשל הפקר אוקמא מילתיה דרב הונא וכפירש\"י ז\"ל אות באות ובזה נתרץ קושיא שלישית שכתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאני בא עליהן על הסדר כמו שייעדתי ואיני צריך לפרש שאר סוגיא שהוא כלשון בור המתגלגל שכתב ר\"מ ז\"ל בסוף המסקנא שכבר ביארנו שהכל מודין בזו וגם תבין דע\"כ בחוט של הפקר עסקינן גם בלשון ר\"מ ז\"ל ואחרי שפסק ר\"מ ז\"ל מה שלמדנו מן המשנה ומדברי רב הונא חזר לפסוק מה שלמדנו משקלא וטריא דתלמודא על מתני' ועל דרב הונא דאמר לא שנו אלא שנקשר מאליו דמיירי בחוט שיש לו בעלים והבן דשיילינן נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא פירש\"י ז\"ל נקשר מאליו דמתני' מאן חייב לשלומי (האי) חצי נזק אילימא בעל דליל שאין התרנגול שלו ע\"כ. והוא לשון ר\"מ ז\"ל בסוף זאת הפיסקא שכתב ואם היה לחוט בעלים כו' עד הצניע בעל החוט את החוט ודרסו עליו התרנגולין והוציאוהו ונקשר ברגליהן ושברו את הכלים אף בעל החוט פטור שהרי אנוס הוא עכ\"ל. וממילא שמעינן מינה דה\"ה לבעל התרנגולין וטעמא משום דכי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא שור בור והאי בירא תורא כרייה דהיינו תרנגולין וכמו שפירשנו למעלה מלשון רש\"י ז\"ל ונסתלקה קושיא שלישית שהקשה הראב\"ד ז\"ל ואע\"ג דנייח ע\"י תרנגול נייח וזה פשוט. עוד אקשינן בגמרא על דס\"ד דאוקי רב הונא מתני' בשנקשר מאליו ולחיובי בעל החוט ומתמהינן היכי דמי כו' כדלעיל עד ואי דלא אצנעיה פושע הוא פירש\"י ז\"ל וכוליה נזק בעי שלומי שהרי בורו שהשליך בר\"ה הזיק אלא חייב בעל התרנגול ומאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב כי יפתח איש בור ולא שור בור ח\"נ נמי איש בור ולא שור בור אלא מתני' דאדייה אדויי כו' כדלעיל ופירש\"י ז\"ל אלא דאצנעיה בביתיה והוציאו התרנגול חייב בעל התרנגול כי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא כי יכרה שור בור והאי דליל תרנגול כרהו אלא מתני' לא מתוקמא אלא בדאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים בזריקתו דהוי צרורות ואפילו קשרו אדם כו' כדלעיל וכי דייקת בהאי לישנא (וכי דייקת) ומעיינת ביה שפיר כיון דאמר תלמודא לשון אלא סתר הא דהוה ס\"ד למימר דחייב בעל התרנגול ואוקי חיובא בבעל החוט כמעיקרא ומאי דקא קשיא ליה פושע הוא וכוליה נזק בעי לשלומי אי דנייח ה\"נ דבור הוא ולא אשכחן ח\"נ בבור אלא מיירי דאדייה אדויי שבשעת זריקתו הזיק דהוה ליה צרורות וח\"נ לחודיה דמיחייב והוא לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואם היה לחוט בעלים ולא היה החוט של הפקר בעל החוט חייב ח\"נ שהרי הוא כבורו המתגלגל עכ\"ל. ובזה לא נשאר מקום אף לקושיא השנית שהקשה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי מה שחשב עליו תחלה שהתרנגול נמי משלם חצי נזק ובדנייח והצניע הכל בהפך כמ\"ש וזה מבואר ולא יקשה עליך לשון רש\"י ז\"ל שפירש חייב בעל התרנגול דר\"ל לפום מאי דהוה ס\"ד חייב בעל התרנגול אבל על האמת שהוא מעמיד לעולם החיוב בבעל החוט דבעינן לדקדוקי טעמא דקאמר אלא כדברירנא וגם לא יקשה לך כיון דאסיקנא בחוט דהפקר היכי ילפינן מידי מהאי סוגיא דמדאמר אלא שמע מינה דסתר הכל דהא ודאי ליתא ברם כל אלא דסוגיין לאוקמי טעמא דמתני' ומאי דמתמהא תלמודא קים ליה דהלכתא היא וטעמא דמתני' לפום סוגיין לחוד וטעמא דרב הונא לחוד ותרוייהו איתנהו וסדר יפה לקח וכן הוא בירושלמי דגרסינן התרנגולין מועדין כו' רב הונא אמר בשנקשר מאליו אבל אם קשרו אדם משלם נ\"ש ע\"כ. ושמא משם למד או עליו סמך ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ולמד מן הגמרא:" + ], + [ + "וכן סוס שצנף כו' עד משלם ח\"נ. בתר ההיא דרמי בר יחזקאל איתמרה בשם אמרי דבי רב דהיינו רב הונא או רב המנונא ואמרוה משמיה דרב דהוא תנא ופליג אברייתא וקי\"ל כוותיה וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " התרנגולין מועדין כו' היה חוט או רצועה כו' בד\"א בשקשרו בו ואם היה לחוט כו' הצניע בעל החוט כו' עד שהרי אנוס הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה איני יודע מהו וכו' ומה שאמר עוד שאם היו לחוט בעלים משלם ח\"נ דהוה כבורו המתגלגל ומשמע ליה דתרנגול נמי משלם ח\"נ שלא מצינו בבור ח\"נ לאו מילתא היא דאי בתר דנייח אזיק בעל החוט נ\"ש הוא דמשלם בורו הוא ובעל תרנגול פטור הוא איש בור ולא שור בור ואם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור אנוס הוא ומה שאמר אף בעל החוט פטור דמשמע וה\"ה לבעל תרנגול הא לא מיתוקמא אלא בשברו בתר דנייח ומשום דלאו שור דאי בהדי דאזלי בעל התרנגול אמאי פטור וא\"כ בעל החוט אמאי פטור עכ\"ל: ואני אומר אני הוא שאיני מבין דעתו וירד לסוף דבריו אבל הוא מבין ויודע ותמה אני על מעלת חכמתו מפני מה תולה דברי ר\"מ ז\"ל כאילו היו ח\"ו דבריו אשר אין להם שחר וזו מחלוקת ישנה היא בפירוש שמעתין דהתרנגולין מועדין פרק כיצד הרגל בין רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל הולך כפירש\"י ז\"ל והראב\"ד ז\"ל בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והנני אובין לפניך באר היטב דעת רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל על דרך הגמרא אבל דעת ראב\"ד ז\"ל לא אבאר הואיל והוא ביאר דעתו בלשונו ולא נכון לי להוסיף עליו. תנן פ' כיצד הרגל (דף י\"ז) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר ע\"כ. והוא תחלת דברי ר\"מ ז\"ל אות באות עוד תנן היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס כלומר מרקד [ומשבר את הכלים] משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי כל דבר הנקשר ברגלי התרנגול קרוי דליל ואית דגרסי דלי וכ\"כ הרב ר' נתן ז\"ל בעל הערוך ערך דל והוא לשון ר\"מ ז\"ל חוט או רצועה ושקיל וטרי עלה בדברי רבא בתר הכי ואוקימנא לה בגמרא (דף י\"ט:) בדאדייה אדויי ופירש\"י ז\"ל שזרק התרנגול הדלי ושבר בזריקתו כלים דהוי צרורות ואפי' קשרו אדם נמי לא משלם אלא ח\"נ בעל התרנגול והקושר פטור שלא נתקל אדם (בבורו) עכ\"ל. והוא לשון ר\"מ ז\"ל היה חוט או רצועה קשור ברגליהן ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם ח\"נ בד\"א בשקשרו אדם וכו' וכתב נסתבך שכן דרך הנשברין בעת הזריקה וכתב נתגלגל משום בור מתגלגל דסוף המסקנא ראה כי מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל תחלה אמאי פטור מ\"מ צרורות התרנגולין הוא תירצו רש\"י ז\"ל בנקודה אחת שפירש והקושר פטור שלא נתקל בו אדם. נתרץ קושיא שנית שהקשה על ר\"מ ז\"ל מלשון רש\"י ז\"ל איתא שם בגמ' וכי איתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאיליו פטור קשרו אדם חייב ושיילינן משום מאי חייב ומהדרינן אמר רב הונא בר מנוח משום בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל ודרב הונא לא מיתוקמא אמתני' אלא בעלמא אתמר (והכי אתמר) דליל הפקר וכו' נקשר מאליו בתרנגול ונתקל בו אדם פטור דמאן ליחייב דליל לית ביה בעלים בעל התרנגול נמי איש בור (אמר רחמנא) ולא שור בור ע\"כ. והבן דבעל החוט לא הזכיר משום דבשל הפקר אוקמא מילתיה דרב הונא וכפירש\"י ז\"ל אות באות ובזה נתרץ קושיא שלישית שכתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאני בא עליהן על הסדר כמו שייעדתי ואיני צריך לפרש שאר סוגיא שהוא כלשון בור המתגלגל שכתב ר\"מ ז\"ל בסוף המסקנא שכבר ביארנו שהכל מודין בזו וגם תבין דע\"כ בחוט של הפקר עסקינן גם בלשון ר\"מ ז\"ל ואחרי שפסק ר\"מ ז\"ל מה שלמדנו מן המשנה ומדברי רב הונא חזר לפסוק מה שלמדנו משקלא וטריא דתלמודא על מתני' ועל דרב הונא דאמר לא שנו אלא שנקשר מאליו דמיירי בחוט שיש לו בעלים והבן דשיילינן נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא פירש\"י ז\"ל נקשר מאליו דמתני' מאן חייב לשלומי (האי) חצי נזק אילימא בעל דליל שאין התרנגול שלו ע\"כ. והוא לשון ר\"מ ז\"ל בסוף זאת הפיסקא שכתב ואם היה לחוט בעלים כו' עד הצניע בעל החוט את החוט ודרסו עליו התרנגולין והוציאוהו ונקשר ברגליהן ושברו את הכלים אף בעל החוט פטור שהרי אנוס הוא עכ\"ל. וממילא שמעינן מינה דה\"ה לבעל התרנגולין וטעמא משום דכי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא שור בור והאי בירא תורא כרייה דהיינו תרנגולין וכמו שפירשנו למעלה מלשון רש\"י ז\"ל ונסתלקה קושיא שלישית שהקשה הראב\"ד ז\"ל ואע\"ג דנייח ע\"י תרנגול נייח וזה פשוט. עוד אקשינן בגמרא על דס\"ד דאוקי רב הונא מתני' בשנקשר מאליו ולחיובי בעל החוט ומתמהינן היכי דמי כו' כדלעיל עד ואי דלא אצנעיה פושע הוא פירש\"י ז\"ל וכוליה נזק בעי שלומי שהרי בורו שהשליך בר\"ה הזיק אלא חייב בעל התרנגול ומאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב כי יפתח איש בור ולא שור בור ח\"נ נמי איש בור ולא שור בור אלא מתני' דאדייה אדויי כו' כדלעיל ופירש\"י ז\"ל אלא דאצנעיה בביתיה והוציאו התרנגול חייב בעל התרנגול כי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא כי יכרה שור בור והאי דליל תרנגול כרהו אלא מתני' לא מתוקמא אלא בדאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים בזריקתו דהוי צרורות ואפילו קשרו אדם כו' כדלעיל וכי דייקת בהאי לישנא (וכי דייקת) ומעיינת ביה שפיר כיון דאמר תלמודא לשון אלא סתר הא דהוה ס\"ד למימר דחייב בעל התרנגול ואוקי חיובא בבעל החוט כמעיקרא ומאי דקא קשיא ליה פושע הוא וכוליה נזק בעי לשלומי אי דנייח ה\"נ דבור הוא ולא אשכחן ח\"נ בבור אלא מיירי דאדייה אדויי שבשעת זריקתו הזיק דהוה ליה צרורות וח\"נ לחודיה דמיחייב והוא לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואם היה לחוט בעלים ולא היה החוט של הפקר בעל החוט חייב ח\"נ שהרי הוא כבורו המתגלגל עכ\"ל. ובזה לא נשאר מקום אף לקושיא השנית שהקשה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי מה שחשב עליו תחלה שהתרנגול נמי משלם חצי נזק ובדנייח והצניע הכל בהפך כמ\"ש וזה מבואר ולא יקשה עליך לשון רש\"י ז\"ל שפירש חייב בעל התרנגול דר\"ל לפום מאי דהוה ס\"ד חייב בעל התרנגול אבל על האמת שהוא מעמיד לעולם החיוב בבעל החוט דבעינן לדקדוקי טעמא דקאמר אלא כדברירנא וגם לא יקשה לך כיון דאסיקנא בחוט דהפקר היכי ילפינן מידי מהאי סוגיא דמדאמר אלא שמע מינה דסתר הכל דהא ודאי ליתא ברם כל אלא דסוגיין לאוקמי טעמא דמתני' ומאי דמתמהא תלמודא קים ליה דהלכתא היא וטעמא דמתני' לפום סוגיין לחוד וטעמא דרב הונא לחוד ותרוייהו איתנהו וסדר יפה לקח וכן הוא בירושלמי דגרסינן התרנגולין מועדין כו' רב הונא אמר בשנקשר מאליו אבל אם קשרו אדם משלם נ\"ש ע\"כ. ושמא משם למד או עליו סמך ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ולמד מן הגמרא:" + ], + [ + "תרנגולין שהיו מפריחין כו' עד וברגליהן משלמין ח\"נ. פ' כיצד הרגל (דף י\"ז כל הסוגיא): " + ], + [ + "תרנגולין שהיו מפריחין כו' עד וברגליהן משלמין ח\"נ. פ' כיצד הרגל (דף י\"ז כל הסוגיא): " + ], + [ + "היו מחטטין ונפסק החבל וכו' עד נזק שלם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר ולא בהיר וכו': ואני אומר נהיר נהוריה תדע דהא גרסינן לה ריש פ' כיצד הרגל (דף י\"ז:) התרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם ע\"כ ושתיק מינה ובתר הכי גרסינן בעי רבה דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינן וגופיה הוא או דילמא בתר תבר מנא אזלינן וצרורות נינהו ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרבא מיבעיא ליה מאי ובעינן למיפשטה מהא דתניא הידוס אינו מועד וי\"א ה\"ז מועד כו' ובעינן לאוקומי פלוגתיה דמ\"ס בתר מעיקרא אזלינן ומ\"ס בתר תבר מנא אזלינן ודחינן ליה ואוקמינן בפלוגתא דסומכוס ורבנן בצרורות והדר אתיא למיפשטה מהא דידן דתניא תרנגולין שהיו מחטטין כו' אלמא בתר עיקרא אזלינן ודחי אחבל והדר מקשי והא חבל משונה הוא ומתרץ דמאוס בלישא והדר מקשינן אי סומכוס אימא סיפא ניתז הימנו כו' עד ואי סומכוס מי אית ליה ח\"נ וכ\"ת שאני ליה לסומכוס בין כחו לכח כחו אלא האי דבעי רבא כח כחו לסומכוס ככחו דמי או לאו ככחו דמי תפשוט דלאו ככחו דמי וכו' אלא לאו רבנן היא שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן ומהדר אמר רב ביבי בר אביי דקא אזיל מיניה ומיניה ע\"כ שיטפא דתלמודא ואי ס\"ד דאגופא דברייתא פריך מקמי בעיא דרבה הוה ליה לאקשויי ולפרוקי בהכי ועוד מדהדר בתר דאקשי מחבל ופריק ואקשי והא נשבר דלי קתני מכלל דאתירוצא דחבל קא מהדר דאי אוקמא אדלי הוה ניחא וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ועוד דאסיקנא בתר הכי אמר רב ביבי בר אביי דקא אזיל מיניה ומיניה וכן העמידה ר\"י אלפס ז\"ל נמצאו דברי ר\"מ מאירים:" + ], + [ + "הכלב והגדי שקפצו עד נזק שלם. פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:): " + ], + [ + "הכלב והגדי שקפצו עד נזק שלם. פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:): " + ], + [ + "כלב שנטל וכו' ואם היה מגרר כו' עד הגדיש פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דצרורות ע\"י שינוי מרביע נזק מיהא לא מיפטר עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא ומשנה שלימה וכן פירשו רבותינו הראשונים נ\"ע אלא שצריכין תלמוד והוא ששנינו פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:) הכלב שנטל את החררה והלך לגדיש אכל את החררה והדליק הגדיש על החררה משלם נ\"ש ועל הגדיש משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל אחררה משלם נ\"ש דהוי שן ברשות הניזק ועל הגדיש ח\"נ מפרש בגמ' וגרסינן עלה בגמ' (דף כ\"ב) אתמר ר\"י אמר אשו משום חציו ור\"ל אמר אשו משום ממונו ושקלינן וטרינן אטעמיה עד דאקשי תנן כלב שנטל את החררה כו' בשלמא למ\"ד אשו משום חציו חציו דכלב הן פירוש דהוו להו צרורות הילכך משלם ח\"נ אלא למ\"ד אשו משום ממונו האי אשו לאו ממונא דבעל הכלב הוא פירוש אלא דבעל החררה ופרקינן אמר לך ר\"ל הב\"ע דאדייה אדויי דעל החררה משלם נ\"ש ועל מקום גחלת משלם ח\"נ ועל הגדיש כולו פטור פי' דאדייה אדויי שזרקו והוא מגרר שפירש ר\"מ ז\"ל ופירש\"י על מקום גחלת מקום שנפלה גחלת משלם ח\"נ דצרורות הן והכלב עשאן ועל הגדיש כולו פטור דאשו משום ממונו והאי לאו ממונא דבעל כלב הוא אלא דבעל חררה וצרורות ליכא למימר דהא ממקום גחלת ואילך דלקה אש מאליה ומש\"ה אוקמא בדאדייה אדויי דאי אנחה עם החררה כי אורחה לא מצי למתני מתני' חצי נזקא דאמקום גחלת נ\"ש מיחייב דאורחיה הוא ליטול החררה עם הגחלת עכ\"ל רש\"י ז\"ל וזהו לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ועיניך רואות כי רש\"י תירץ יפה קושיית הראב\"ד והנני מפרש בסוף בע\"ה טעם למה פסק בזה כר\"ל ובתחלת הדין פסק כר\"י דאסיקנא ור\"י דאנחה אנוחי דעל חררה ועל מקום גחלת משלם נ\"ש ועל הגדיש כולו משלם ח\"נ ופירש\"י ז\"ל דר\"י דאמר משום חציו מוקי לה בדאנחה כי אורחיה דעל חררה נ\"ש דשן הוא ואמקום גחלת נ\"ש דאורחיה הוא ובידים עבד ואגדיש כוליה ח\"נ דחציו דכלב הן והיינו צרורות עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי זה לשון ר\"מ ז\"ל בתחילת זאת הפיסקא אות באות וכי דבריו תלמוד ערוך ומשנה שלימה ואין בהן קושיא כלל אא\"כ תשאל מה ראה לפסוק כר\"י ברישא ובסוף כר\"ל והתשובה בזה כי אחר המשא ומתן מסיק תלמודא קרא ומתניתא מסייעא לר\"י ובסוף שמעתין מסיק דמאן דאית ליה משום חציו היינו ר\"י אית ליה משום ממונו דהיינו ר\"ל והא קמן דמילתיה דר\"י בדאנחה אנוחי ומילתיה דר\"ל מיפרשא בדאדייה אדויי וה\"ז כמאן דאמר מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי תדע דבתר כולהו סוגייתא שיילינן וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה משום ממונו מאי בינייהו ומהדרינן איכא בינייהו לחייבו בארבעה דברים אלמא ליכא בינייהו אלא ארבעה דברים וכל דדמי ליה כלב וגמל וכל הני שמעתין דפירש\"י ז\"ל אבל בשאר דברים דברי שניהם שוים ולכך הביא ר\"י אלפס ז\"ל דברי שניהם ומסקנות אלו שכתבתי להשמיענו שזה דעתו וכמוהו פסק ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "במה דברים אמורים כששמר בעל הגחלת את אשו כו' אבל אם לא שמר בעל האש כו' עד ועל מקומה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעל האש נמי חייב עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בין הספרים והסופרים כי בגמ' מתמה על הא דקתני ועל הגדיש משלם ח\"נ מאן חייב בעל כלב וליחייב בעל גחלת ומהדר בששימר גחלתו ומתמה תו אי הכי מאי בעי כלב התם ומהדר בשחתר ע\"כ וכן ברש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל ויס\"ג וליחייב נמי בעל גחלת וכן גורסין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והיא גירסת ראב\"ד ז\"ל וכולם דברי אלהים חיים ויש להם פנים:" + ], + [ + "המשסה כלבו של חבירו וכו'. פ' כיצד הרגל וכדאוקימנא כל פטורי דנזיקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים:", + " ובעל הכלב חייב חצי נזק: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מועד הוא נזק שלם משלם עכ\"ל: ואני אומר גם בזה אני רואה פנים לשניהם בגמ' דקא בעי למפשטה מהתם שהתינוקות כו' משמע דבתם קא מיירי ומדקא בעי למידק הא נגח חייב ודחי אביי דילמא הא נגח תם לא הוי ובההיא נגיחה לא מיחייב משמע דאפי' הוה מועד לא מיחייב כלל וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל אין לו עסק בחבור משנה תורה זה אלא במה שהוא מפורש בתלמוד אבל לא במה שנוכל לדקדק מן התלמוד:", + " שכיון שהוא יודע. עד סוף הפרק. פ' כיצד הרגל:" + ] + ], + [ + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "בהמה שהיתה עומדת וכו' ואם תפס הניזק כו' עד ברשותו אכלה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה דהכי גריס לה למלתא מתגלגל ואתי מרה\"ר לרה\"י והיא מיושרת מן הגירסא שלנו עכ\"ל: ואני אומר אנחנו כן מצאנו כל הגירסא שלנו בספרים הישרים והישנים וכך קבלנו מרבותינו נ\"ע בספרד ובצרפת ועיקרה פ' כיצד הרגל גמ' מתני' דכיצד השן מועדת כו':" + ], + [ + "כלב שנכנס לחצר כו' עד מה שנהנית. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "כלב שנכנס לחצר כו' עד מה שנהנית. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "חיה שנכנסה עד שזהו דרכה. פרק כיצד הרגל (דף כ\"א) :", + " אבל כלב שאכל כבשים כו' עד ומשלם חצי נזק. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ו) ובכתובות ס\"פ אלו נערות (דף מ\"א:): " + ], + [ + "סל שיש בו לחם עד משלם מה שהזיק. פרק כיצד הרגל:" + ], + [ + "סל שיש בו לחם עד משלם מה שהזיק. פרק כיצד הרגל:" + ], + [ + "היתה מהלכת ברשות הרבים עד כחצר הניזק הוא חשוב. בב\"ק פ' כיצד הרגל ופ' הכונס (דף נ\"ה): " + ], + [ + "בהמה שהוחלקה וכו' עד זו את זו. בב\"ק פ' כיצד ופרק הכונס (דף נ\"ה ונ\"ח): " + ], + [ + "הוחלקה ונפלה כו' עד חוזרת מאליה: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר וכו': ואני אומר אע\"פ שזו מחלוקת ישנה היא פרק הכונס צאן לדיר (דף נ\"ח) בשמעתין דנפלה לגנה כו' דאסיקנא עלה אמר רב פפא לא תימא עד שתצא לדעת ותחזור לדעת אלא כיון שיצאה לדעת אע\"פ שחזרה שלא לדעת מ\"ט דא\"ל כיון דילפא כל אימת דמשתמטא להתם רהטא ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל לא תימא עד שתצא לדעת שידעו הבעלים שיצאתה אע\"פ שחזרה שלא לדעת דנעל בפניה כראוי דהשתא לא סגי לה בשמירה פחותה דאמר ליה כיון דילפא כו' עכ\"ל. וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשו והוסיפו לפרש דאע\"פ דכל שן ורגל סגי להו בשמירה פחותה דהיינו נעל בפניה כראוי הכא לא סגי להו בהם וחייב כדמפרש טעמא ואזיל עכ\"ל. ומקצת המפרשים ז\"ל תמהו על זה דא\"כ כל שרועה פעם אחת בשדה אחר אינו פטור לעולם על אותו שדה אלא כשנעל בפניה דלת שיכולה לעמוד על כל רוח ולעולם אינו פטור בענין אחר במקום אחר אלא פעם אחת ומתוך כך הוצרכו לפרש כפירוש הראב\"ד ז\"ל. מ\"מ נ\"ל פירוש ר\"מ ז\"ל שהוא קרוב לפירוש רש\"י ז\"ל שצריך לשמרה הוא בעצמו אם רצה להפטר מאשר תזיק ביציאתה ויגיד עליו ריעו דאמרינן בסמוך (דף נ\"ח) בעי ר' ירמיה ירדה כדרכה והזיקה במי לידה מהו כו' עד או דילמא הכא כולה בפשיעה היא דכיון דקא חזי דקריבה למילד איבעי ליה לנטורה ע\"כ. וה\"נ איבעיא ליה לנטורה כדי להפטר ולא דמי לרועה בשדה דכולה שדה כחדא חשיב לה למרעי בה אבל ערוגות גנה חביבין עלה מתרי טעמי חדא משום דבסימא רעיה דיליה משדות דעלמא ועוד דרכיכא לה למיחבט בה ורדופה למיזל להתם כיון דידעה:" + ], + [ + "הקדר שהכניס קדרות כו' ואם הוזק בהן כו' ואם הכניס ברשות כו' עד בעל הבית חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דהלכה כרבי וכו' כיון דאיתזק ממילא איהו דאזיק אנפשיה ומן הדין פטור עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בב\"ק פרק שור שנגח את הפרה ומייתי לה נמי פ' כיצד הרגל בשמעתין דקדר ורבו הדעות והסברות שם לפי ההלכה ואם הראב\"ד ז\"ל בא בכאן להשמיענו דעתו תבא עליו ברכה אבל ר\"מ ז\"ל נהג כמנהגו בחבור הזה ללכת דרך התלמוד בקצרה בלשון המשנה וגמרא והניח הדקדוק והסברא לפי שכללו לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה ולכן קראו משנה תורה:" + ], + [ + "וכן אם הכניס פירותיו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פרק שור שנגח את הפרה ופ' כיצד הרגל ופ' הכונס צאן לדיר:" + ], + [ + "המגדיש בתוך שדה חבירו עד ואע\"פ שלא קבל עליו לשמור: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא בשומר את הגרנות עכ\"ל: ואני אומר איני יודע מה בא ללמדנו שגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ וז\"ל אע\"פ שלא קיבל לשמור שהשומר בגרנות כיון שאמר לו הגדש בכאן כמי שאמר לו הגדש ואני אשמור לך הוא חשוב עכ\"ל. והוא לשון הגמרא ב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ט:) גמרא מתני' דהמגדיש בתוך שדה חבירו כו' דגרסינן עלה לימא תנן דלא כרבי דאי רבי האמר אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור ומהדרינן אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא\"ל עייל וגדוש עייל ואנטר קאמר ליה וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו להשמיענו שכן הלכה ועיקר זאת ההלכה שם בפרק הכונס ומייתי לה נמי פרק כיצד הרגל ואולי ספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל השמיט הסופר זה הלשון האחרון שהעתקתי אני ולכך כתב הראב\"ד ז\"ל זה בהשגות:" + ] + ], + [ + [ + "הכונס צאן לדיר כו' עד בעל הצאן חייב. בב\"ק ר\"פ הכונס (דף נ\"ה) :", + " היתה מחיצה בריאה כו' עד והזיקה הליסטים חייבין. פ' הכונס ופ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "הפורץ גדר לפני בהמת חבירו עד וחייב בדיני שמים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידענו מהו וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור הזה כי ר\"מ ז\"ל מחזר לכתוב לשון התלמוד מכמה טעמים וכן עשה בזה דגרסינן לה ר\"פ הכונס (דף נ\"ה:) תניא גאמר ר' יהושע ד' דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר בפני בהמת חבירו כו' ומהדרינן עלה היכי דמי אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ליחייב אלא בכותל רעוע ע\"כ. ויפה עשה שהרי לא בא הוא לפרש בחבור הזה אלא לחבר בקצרה אורך הגמרא ומה שיפרש כל אחד לשון הגמרא יפרש על לשונו אשר גם פעמים רבות ידע לבו כי הפירושים רבו והוא האמת כי רש\"י ז\"ל פירש הפורץ גדר וכו' ויצאה הבהמה וברחה בדיני אדם נמי ליחייב מיהא אכותל דהא בידים עבד ואבהמה ליכא למימר דהא תנן פרצוה ליסטים פטור עכ\"ל. ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה גם אבהמה והא דלא מיחייב במתני' אף בהוציאוה ליסטים אלא א\"כ הכישוה כדמוקי לה בגמרא תירצו דהתם הוא להתחייב במה שהזיקה הבהמה לאחרים ביציאתה והכא בדר' יהושע במה שהזיקה בעצמה או שנאבדה דומיא דברחה שפי' רש\"י ז\"ל ומקצתם פירשו דבין אכותל בין אבהמה קאי וכל חד וחד אדשייך ביה ומש\"ה סתמיה וה\"נ גרסינן לה הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אינו חייב לשלם מן הדין ואין מוחלים לו מן השמים עד שישלם ע\"כ זה כלל כל הפירושין ורבו על זה הדקדוקין בשיטות ולכך תפס לשון הגמרא הכולל הכל ולכך אין להשיגו בזה אדרבה ראוי לשבחו ולומר יישר כחו וכח כחו שפירש מתני' דהוציאוה ליסטים אף בהוזקה ודר' יהושע הזיקה לאחרים וכן פי' הסוגיא שעמה בזה נסתלקה קושית הראב\"ד ז\"ל כי דייקת בה שפיר בלישני ומ\"ש לפני בגז\"ה משכחת לה קב ונקי.
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל שהשיב להם על זאת וז\"ל: תשובה על הנזקין אמרתי ולא על הכותל וכן אמרוה החכמים על הנזק שאילו היו דברי ר' יהושע בן לוי על הכותל כמו שעלה על דעת מי שראיתי פירושו לא היה אומר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אלא הפורץ גדר חבירו מה ענין בהמה הכא ועוד שהביא התלמוד דברים אלו על המשנה דהכונס צאן לדיר ועוד זה שהעמיד דברי התלמוד דברי ר' יהושע שאמר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים בכותל רעוע אם על הכותל אמר וכי פורץ גדר רעוע למה פטור מדיני אדם וכי יעלה על לב אדם בעולם שהשובר כלי שלם חייב והשובר כלי רעוע פטור אלא כך הדין השובר כלי שלם וחזק משלם דמי שלם והשובר כלי רעוע משלם דמי רעוע וכן הסותר כותל חבירו, ואם אכותל קאמר משלם דמי הכותל שהפסיד בין שלם בין רעוע וחייב בדיני אדם וא\"ת כותל זה הרעוע עומד לסתירה הוא ומצוה קא עביד אמאי חייב בדיני שמים אלא ודאי כל המפרש כך נשתבש, ואין הדברים אמורים אלא לענין הבהמה שיצאה מפרצה והזיקה אם היה הגדר חזק ובריא הפורץ חייב בנזקיה בדיני אדם ואם היה הכותל רעוע שאינה משתמרת הפורץ פטור על זה הנזק שהזיקה הבהמה וחייב בדיני שמים שהרי גרם לבעלים לשלם הואיל והכותל רעוע כמו שביארנו שאפי' חתרוה או פרצוה לסטים בעל הצאן חייב ואם לא פרץ אפשר היה שלא תצא ולא תזיק ומפני זה חייב בדיני שמים. וזה שהקשיתם על דבר זה מן הליסטים שפרצו מחצית הדיר הבריאה שאין חייבין בנזקיה עד שיוציאוה אבל אם יצאה מעצמה פטורין ודאי קושיא היא זאת ושמא זאת הקושיא שיבש המפרש עד שהעמיד דבר זה בכותל עצמו וזהו פירוקה הפרש גדול יש בין ליסטים שפרצו הדיר ובין חבירו שפרץ לפני בהמתו שהליסטים כוונתם לגנוב הבהמה לפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות הבעלים לא נתחייבו ולא נעשית ברשותם ובעת שיוציאוה נעשית ברשותם ונתחייב בנזקיה אבל אם הניחוה שם הרי לא עשו הנזק שנתכוונו לו שהיא הגניבה ולפיכך פטורין אבל הפורץ גדר חבירו אין כוונתו לגנוב ולא נתכוון אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה ולפיכך הוא חייב באותו נזק כדין כל מזיק וזהו הפרש בין ליסטים ובין פורץ בהמת חבירו והרי כל הדברים נכונין ויוצאין על עיקרי הדינין עכ\"ל תשובתו אות באות:", + " וכן הנותן סם כו' עד בדיני שמים. עיקרה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"ז) ור\"י אלפס ז\"ל חברה כאן אגב אלו וגם ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו:" + ], + [ + "המעמיד בהמת חבירו וכו' וכן אם הכישה כו' עד שהכישה חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל וכ\"ש קם לה באפה עכ\"ל: ואני אומר זו תברא היא וגמרא דכי הכישה עשה בה מעשה וכי קם לה באפה גרמא בעלמא היא דהא כי תנן הוציאוה ליסטין חייבין שיילינן עלה בגמרא פשיטא כיון דאפקוה קמה להו ברשותייהו לכל מילי ומהדרינן לא צריכא דקמו להו באפה פי' לא הוה פשיטא ליה כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו חייב וכו' א\"ל (אביי) לרב יוסף הכישה אמרת לן ולסטים נמי הכישוה. פירש\"י ז\"ל ואשמעינן מתני' בהכישה במקל זו היא משיכה אלא פשיטא דהכישה מיחייב בה טפי מקם לה באפה וכ\"כ רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו דעת אחרת צריך להביא ראיה ומדקאמרינן הכא לכל מילי מכלל דהנך לאו לכל מילי אלא כמ\"ש לדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "המוסר בהמתו לשומר חנם כו' אבל אם שמרוה כו' שמרוה שמירה פחותה עד חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתוקמא הא וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בב\"ק ס\"פ שור שנגח ד' וה' וכולה סוגיין כרבינו משה ז\"ל אזלה גמרא דמתני' דמסרו לשומר כו' דגרסינן ת\"ר ארבעה נכנסו תחת הבעלים ואלו הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר הרגו תמין נהרגין ופטורין מן הכופר מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ משומר חנם ושיילינן עלה היכי דמי אי דנטריה אפי' כולהו נמי ליפטרו ואי דלא נטריה אפילו שומר חנם ניחייב ומהדרינן הב\"ע דנטריה שמירה פחותה ולא נטריה שמירה מעולה שומר חנם כלתה לו שמירתו הנך לא כלתה שמירתן ע\"כ. הנה למדנו ונראה בעינינו פשוט שאפי' שמירה פחותה מועלת לפטור שומר חנם. ומ\"ש עוד שנפטרין השומרים בשמירה מעולה למדנוה ג\"כ בפשוט מדקא מקשי תלמודא להדיא היכי דמי אי דנטריה אפי' כולהו נמי ליפטרו מכלל דפשיטא ליה לתלמודא שאין אחר שמירה מעולה כלום על השומרין כי בכך כלתה שמירתן שהרי שמר כדרך השומרין ומאי הוה ליה למיעבד וממילא שמעינן דדוקא השומרין הוא דמיפטרי אבל הבעלים מיהא אכתי חייבין שהרי לא כלתה בכך שמירתן דאע\"ג דהוי שמירה לפטור השומרים לא סגי לפטור הבעלים עד שיתחזקו בשמירתן יפה וכדתנן שלהי פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ה:) ומייתי לה פ' הגוזל עצים קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי (ויצא והזיק) אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר\"מ ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר\"מ אומר אין לו שמירה אלא סכין ע\"כ. ומוקמינן פלוגתיה בקראי וכדפירש\"י ז\"ל דג' מחלוקות בדבר לר\"מ בשמירה פחותה חייב (ובשמירה) מעולה פטור ולר' יהודה בפחותה נמי פטור ולר\"א במעולה נמי חייב עכ\"ל. ובשלהי גמרא פירקין (דף מ\"ו) אמר אביי היינו טעמא דר\"א כדתניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד אדם סולם רעוע בתוך ביתו ת\"ל ולא תשים דמים בביתך ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל דאע\"ג דקי\"ל כר' נתן לית הלכתא כר\"א הלכך דל ר\"א מהכא פשו להו ר\"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה וכן פסק רבינו משה ז\"ל לפנינו ריש פ\"ז של הלכות אלו וכלשון המשנה אות באות ולפי ר\"א לענין חיוב תשלומין קאמר דהוה דריש ולא ישמרנו אין לו שימור אלא סכין אף אם שמרו שמירה מעולה חייב ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו דאה\"נ מעיקרא כי אמר הא מני ר\"א היא הוה קאי לענין חיוב תשלומין אבל השתא דאוקימנא טעמא דר' נתן לא איירי לענין תשלומין אלא לענין איסורא בעלמא קאמר דאין לו דרך חסידות בשמירתו אלא סכין אבל אם שמרו שמירה מעולה ויצא והזיק פטור מיהו בשמירה פחותה לא סגי ליה וכנ\"ל מן הירושלמי דגרסינן פ' שור שנגח ד' וה' אמר ר\"א כל שמירה שאמרה תורה אפילו הקיפו חומת ברזל אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו אם (היה) ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב ולפ\"ז קאי ר\"א כר' נתן לאיסורא ולענין תשלומין כר\"י ולא נצטרך לדחות כדברי ר\"י אלפס ז\"ל ומ\"מ לענין תשלומין מן הדין כולן שוין כדברי ר\"מ ז\"ל גם מורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים:" + ], + [ + "הניחה בחמה וכו' עד ועושה כל שאפשר לה לעשות. בב\"ק פ' הכונס:" + ], + [ + "מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן עד והזיקה הבעלים חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דב\"ק גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' ת\"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש\"ו (והזיקו) חייב (לשלם) משא\"כ באש ושקלינן וטרינן עלה במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה דכוותה גבי אש גחלת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא אלא לאו בשור מותר ובור מגולה דכוותה גבי אש שלהבת משא\"כ באש דפטור והאמר ר\"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ\"ט דהא ברי היזקה ואסיקנא לעול בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקאמרת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא שור דרכיה לנתוקי בור דרכיה לנתורי גחלת כמה דשביק לה מיעמא עמיא ואזלא ופירשוה רבותינו בעלי התוס' מדעת רש\"י ז\"ל בשור קשור כראוי ובור מכוסה כראוי דאי ס\"ד בשלא כראוי א\"כ מאי עבד ומאי אהנו מעשיו דליפטר ועוד מאי קא מתמה תלמודא דכוותה גבי אש שמסר לו גחלת דע\"כ הכי פירושה מאי שנא הכא ומאי שנא הכא דבין הכא ובין הכא הוה לן למפטריה מדהדר לאוקומה בשור מותר ובור מגולה ודכוותה גבי אש שמסר לו שלהבת ומאי דמסיק טעמא משום דשור עביד לנתוקי כו' לא ממילא קאמר אלא על ידי חש\"ו שמסרן להם והם מחוסר דעתם ממשמשין בהן ומיגרעא שמירתן מחמתייהו דאי לאו אינהו שפיר הוו מינטרי כ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל וזהו כר\"מ שכתב כאן בענין קשור וענין הבור שכתב רש\"י ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו רוח אחרת מ\"מ דברי הר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מסר שורו לחמשה עד הנשארין חייבין. בב\"ק פ\"ק:" + ], + [ + "שאלו בחזקת תם ונמצא מועד כו' ואם לא ידע השואל שהוא נגחן עד נ\"ש: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי קולמוסו דהא כי דייק בה בהא שמעתא פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ') סוף גמרא מתני' דשור של פקח שנגח לשור חרש משכחת ברייתא מפורשת כלשון ר\"מ ז\"ל ת\"ר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל משלם חצי נזק וכו' והקשה תלמודא ואמאי כלומר אמאי משלם לימא ליה תורא שאילי אריא לא שאילי ומהדר רב הב\"ע כגון שהכיר בו שהוא נגחן והדר מקשי ולימא ליה תם שאילי מועד לא שאילי ופריק משום דא\"ל סוף סוף אי תם הוה (לאו) פלגא ניזקא בעית לשלומי השתא נמי זיל שלים פלגא ניזקא וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל בעיקר הדין וכטעמו אות באות ומה שהקשו בשם הראב\"ד ז\"ל הם דקדוקי התלמוד דקאמר ולימא ליה אי תם הוה משתלם מגופו ומהדר משום דא\"ל סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי והדר בעי ולימא ליה אי תם הוה מודינא ומיפטרנא ואפילו למ\"ד פלגא ניזקא ממונא לימא ליה אי תם הוה מעריקנא ליה לאגמא אלא הב\"ע כגון דקדום בי דינא ותפסוה ומקשינן אי הכא בעלים אמאי משלמין חצי נזק נימא ליה (את) אתפסתיה לתוראי בידא מאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה ומהדרינן משום דא\"ל אי אהדרתיה ניהלך לאו מינך הוו שקלי ליה ומקשינן ונימא ליה אי אהדרתיה ניהלי הוה מעריקנא ליה לאגמא ומהדר משום דא\"ל סוף סוף לאו מעלייה הוו משתלמי כלומר ומאי דנפקא לן מינה בשתפסוהו ב\"ד הא לא מפסדת ולא מידי בהכי דאפילו לא תפסוהו נמי מיחייבת לשלומי מן העלייה ומקשינן הניחא היכא דאית ליה נכסי היכא דלית ליה נכסי מאי איכא למימר כלומר טענה דבעלים טענתא מעלייתא היא אי אהדרתיה ניהלי הוה מעריקנא ליה לאגמא והייתי נפטר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא בעלים אמאי משלמין חצי נזק ופריק משום דא\"ל כי היכי דמשתעבדנא (לך) לדידך ה\"נ משתעבדנא להאיך כלומר לניזק שאתה חייב לו מפני נגיחת שורך מדר' נתן דא\"ר נתן מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה שנאמר ונתן לאשר אשם לו פירוש ומתרגמינן למאן דחב ליה כלומר וגם כי החזרתיו לו כאילו החזרתיו אליך ועכשיו שתפסוהו ב\"ד אין לך עלי טענה לפטור עצמך מח\"נ מאחר שלא הודעתני שהיה מועד דוק השתא מטעמא דבעלים לטעמא דשואל שהקשה דאי תם הוה מעריקנא ליה דלאו טעמא משום ב\"ד וכ\"ש לדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שאמרו שזה הטעם אינו מועיל אלא להשמטה בעלמא מעתה מאי נפקא לן מינה לענין דינא בין תפסוהו ב\"ד ללא תפסוהו ואפילו ההוא טעמא גופיה לא קאי אלא למ\"ד פלגא ניזקא ממונא אבל למ\"ד קנסא וקי\"ל כוותיה פ\"ק לא צריכין לאוקומה בשתפסוהו ב\"ד דהא אית ליה טעמא אחרינא דקאמרת אי תם הוה מודינא ומיפטרנא וכפירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הוה מודינא קודם שיבאו עדים. הנה זה פשוט ועיניך רואות ע\"כ אמרתי כי לא יצא דבר זה מתחת קולמוסו אלא אחד מן התלמידים ותלה עצמו באילן גדול:" + ], + [ + "נטלו כשהוא תם כו' עד שהרי החזירו. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שומר שקבל עליו כו' שמירת נזקיה וכו' עד עושין דין המזיק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור דמתחזי מגמ' וכו': ואני אומר גם זה נ\"ל שאינו לשונו הא מימרא בעיא היא מיפרשא בב\"ק פ\"ק ופ\"ב ופ' שור שנגח ד' וה'. וגם לשון הרמב\"ם ז\"ל מובן לכל וזיל קרי בי רב הוא:" + ], + [ + "מסר השומר לשומר וכו' עד שמסרת לו אתה: כתב הראב\"'ד ז\"ל כל זה אינו מחוור אלא הניזק גובה מן השני וכו': ואני אומר אחת לאחת למצוא חשבון מצאתי און לי מהא דתנן פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד:) מסרו לשומר חנם ולשואל ולנושא שכר ולשוכר (כולן) נכנסו תחת הבעלים כו' באשר כבר ביררתי למעלה בס\"ד לדברי הכל מעתה השומר ראשון במקום בעלים קאי ובפ\"ק דב\"ק (דף ט':) גמרא מתני' חבתי בתשלומי נזקו כו' וקי\"ל כרבה דפליג עליה דר\"א ואמר שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לש\"ח דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו ש\"ח שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב מ\"ט מצי א\"ל את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה וכתבו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שכשמשלם משלם לבעלים הראשונים כדאמרינן בהמפקיד דהלכה כר' יוסי דאמר אין הלה עושה סחורה בפרתו של זה וזהו פשוט. ועוד אני אומר דבמועד קא מיירי שמשלם מן העלייה ונפקא מינה לעידית של זה כבינונית של זה דאי בתם כיון דמגופו משתלם מאי נפקא ליה לניזק מינה וכי דייקת בה שפיר משכחת דדברים מתוקים הם ראויין למי שאמרן:", + " מסרה השומר לבנו או לבן ביתו עד וחייבין כו'. פ' הכונס (דף נ\"ה:): " + ], + [ + "כל שומר שנתחייב כו' עד לבעל הבהמה. הכי משמע פ' המניח את הכד (דף ל\"ד:) גבי מתני' דשור שוה מאתים כו' דאוקמוה לדר' יהודה לענין שמירה ובשמעתין דלקמן אסיקנא לר' ישמעאל דבעל חוב הוי. שוב מצאתי בתוספתא מסרו לעבד ולאשה פטורין ומשלמין לאחר זמן כיצד עושין להן ב\"ד כותבין עליהם שטרי חוב נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם ע\"כ ועבד ואשה הם שומרין שאין להם ומכאן פסקה לפי דעתי:" + ], + [ + "כל בהמה שהזיקה פירות כו' עד ואם סאתים דמי סאתים. פרק הכונס (דף נ\"ה:) :", + " הרי שאכלה פירות דקל עד סוף הפרק. פרק הכונס ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "כל בהמה שהזיקה פירות כו' עד ואם סאתים דמי סאתים. פרק הכונס (דף נ\"ה:) :", + " הרי שאכלה פירות דקל עד סוף הפרק. פרק הכונס ופרק שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "בהמה שהיתה רועה ופרשה וכו' עד אפילו לגרום הנזק אסור: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו לא נאמרו בגמ' וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי מעשים הם פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג:) סוף גמ' מתני' דהכלב שנטל כו' דגרסינן הנהו עזי דבי תרבו דהוו מפסדי לה לרב יוסף א\"ל לאביי זיל צנעינהו ויס\"ג ז\"ל אימא להו [למרייהו] אמר להו אמאי איזיל דאי אזלינא אמרין לי ליגדר מר גדירא בארעיה ומקשי תלמודא ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה ויס\"ג א\"ל ואי כו' ומהדר משכחת לה בשחתרה אי נמי דנפל גודא בליליא ע\"כ ובתר הכי גרסינן מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמני אי צייתי צייתי ואי לא (מייתי טבח ושחטינן לה ואמרינן למריה תא) תיב אמסחתא וקביל זוזך ע\"כ. וזה המעשה האחרון פירשוהו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל המעשה הראשון אין לנו לפרש אותו בכך דהא דבי תרבו הוו דלא קיימו לשחיטה דאי לא תימא הכי אמאי איצטריך לאהדורי לאביי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה לימא ליה לשחיטה קיימי ועוד במעשה השני אמאי איצטריך לפרושי עזי דשוקא לימא עזי סתם ור\"י אלפס ז\"ל הביא השני מעשים ופסק כרב יוסף גם בראשון וחזינן דא\"ל זיל צנעינהו כלומר שינדה בעליהן ואי לא אתרו בהו משמתינן להו לאלתר והא בבבל קיימי ולא אסרו אלא בארץ ישראל כדכתיבנא לקמן בסמוך בס\"ד ועוד דאפסדינהו לרב יוסף קאמר ולא אמר דהוו מזקי ליה לרב יוסף ולגדור מר גדירא בארעיה קאמר אלא ודאי עזי דבי תרבו רועות היו והיו מתפשטות או עוברות פעמים על נכסי דרב יוסף ואע\"ג דאכתי לא אזקוה א\"ל לאביי זיל צנעינהו מפני שאסור לגרום היזק דהיינו הפסד דרב יוסף וכדקי\"ל גרמא בנזקין פטור אבל אסור ועוד דגזור בארץ ישראל שלא לגדל מכלל דעבדי לאזוקי והם דברי ר\"מ ז\"ל שאמר כלשון רבו ואף כי ר\"ח ז\"ל פסק כאביי איהו כרביה ס\"ל וזה דרך נכון:" + ], + [ + "לפיכך אסרו חכמים עד בכ\"מ. בבא ראשונה במנחות פרק יש בקרבנות ובבא שנייה בב\"ק פרק מרובה (דף ע\"ט ופ\"ג): " + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "אי זהו מועד כו' עד העידו בו שלש כיתי עדים ביום אחד וכו' עד או לא הועד: כתב הראב\"ד ז\"ל שנגח ג' פעמים בג' ימים עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' כיצד הרגל ומייתי לה סוף הבא על יבמתו ולא ידעתי מה בא הראב\"ד לחדש בזה כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשו כיון דתלמודא דילן וגם בירושלמי פסיק כר' יהודה דמתני' וגם מסדור לשון ר\"מ ז\"ל כן משמע ולא ראיתי חולק על זה ואעפ\"כ יישר כחו שפירש האמת:" + ], + [ + "אין העדה אלא בפני הבעלים כו' עד אלא בב\"ד. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "שור של חרש שוטה וקטן עד ומעידים בהן בפני אפטרופוסין הזיקו אחר שהעידו בפני האפטרופוסין וכו' עד מגופו. כתב הראב\"ד ז\"ל אני מפרש מתני' וכו': ואני אומר אמת הוא ויפה עשה שכן מעמיד התלמוד ומתני' פ' שור שנגח ד' וה' ומחלוקת ישנה רבה בפירוש זאת ההלכה מימים ושנים בין רש\"י ז\"ל והאחרונים לכמה פנים מכל מקום רואה אני דרך התלמידים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ואע\"ג דרבה דחי ומוקי לה מעידין עליו בפני אפוטרופוסין ומשוינן ליה מועד דאי הדר נגח משלם נזק שלם מן העלייה מ\"מ הא תלמודא לקמן בההיא שמעתא מהדר עלה ומוקים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו תנאי היא ומסיק לה כחכמים דאמרי מעמידין לתם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס ור' יעקב הכי סבר לפי המסקנא והוא נכון:", + " ואם הועד בו שלשה ימים עד וישלמו להן. עיקר זאת ההלכה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) ומייתי לה פ\"ק ואוקמה דתבריה ר\"ע לגזיזיה והכי סלקא שפיר מההיא:" + ], + [ + "שור של חרש שוטה וקטן עד ומעידים בהן בפני אפטרופוסין הזיקו אחר שהעידו בפני האפטרופוסין וכו' עד מגופו. כתב הראב\"ד ז\"ל אני מפרש מתני' וכו': ואני אומר אמת הוא ויפה עשה שכן מעמיד התלמוד ומתני' פ' שור שנגח ד' וה' ומחלוקת ישנה רבה בפירוש זאת ההלכה מימים ושנים בין רש\"י ז\"ל והאחרונים לכמה פנים מכל מקום רואה אני דרך התלמידים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ואע\"ג דרבה דחי ומוקי לה מעידין עליו בפני אפוטרופוסין ומשוינן ליה מועד דאי הדר נגח משלם נזק שלם מן העלייה מ\"מ הא תלמודא לקמן בההיא שמעתא מהדר עלה ומוקים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו תנאי היא ומסיק לה כחכמים דאמרי מעמידין לתם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס ור' יעקב הכי סבר לפי המסקנא והוא נכון:", + " ואם הועד בו שלשה ימים עד וישלמו להן. עיקר זאת ההלכה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) ומייתי לה פ\"ק ואוקמה דתבריה ר\"ע לגזיזיה והכי סלקא שפיר מההיא:" + ], + [ + "שוורים שמשחקין בהן ומלמדין אותן ליגח זה את זה אינן מועדין זה לזה ואפילו המית אדם אינן חייבין מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא וכו': ואני אומר תמה אני אם קושיות אלו עמדו בפני הראב\"ד שהוא עוקר הרים וטוחנן תדע שהרי הלכה זו עיקרה פ' שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) דתנן שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח שור ולא שיגיחוהו אלמא מקרא מוכח לה והוא כלשון ר\"מ ז\"ל ממש ולפיכך אין תרעומת זה על ר\"מ ז\"ל אלא על המשנה והגמרא והמקרא וליתיה לסברא במקום קרא וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביא המשנה כפשוטה להשמיענו שכן עיקר ההלכה ועוד דבגמרא (דף מ':) כי בעי מהו לגבי מזבח אמר רב דכשר ומפרש דטעמא משום דאנוס וקי\"ל בכל התורה כולה דאנוס הוא דרחמנא פטריה וקי\"ל כוותיה באיסורי ואע\"ג דשמואל פליג עליה ועוד דרבינו דהוא בתרא ה\"נ אמר ועוד דתלמודא נמי מסיק הכי דגרסינן בשלהי שמעתין (דף מ\"א) תניא כוותיה דרבה שור האצטדין אינו חייב מיתה וכשר (הוא) לגבי מזבח מפני שהוא כמעושה ע\"כ. וגם כן פסק הר\"מ ז\"ל פ\"ד וה' מאיסורי מזבח אלמא תלמוד ערוך הוא שהוא אנוס ומעושה מעתה הגע עצמך לסברא גם אתה מה דומה זה שהוא אנוס למועד לשופרות דמנפשיה אזיל ונגח כי שמע קול שופר וכן נמי למשסה כדאמרינן טעמא התם כיון דידע ביה בכלביה דכי משסו ליה ומשתסי מדעתיה אבעי ליה לנטוריה אבל באצטדין אנוס ומעושה כדפרישית והא מילתא דפשיטא היא ומש\"ה לא אתקפה ליה תלמודא:" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ] + ], + [ + [ + "שור שקשרו בעליו במוסרה עד פטור מלשלם. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ה) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היה מועד לקרן ימין וכו' עד משלם חצי נזק: כתב הראב\"ד ז\"ל מגופו כר' יהודה עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש כי מאחר שכתב חצי נזק פשיטא לן דמגופו משלם וכמו שכתב למעלה חצי נזק מגופו ונזק שלם מן העלייה ואי כר' יהודה נמי פשיטא דהא בשלהי פרק שור שנגח ד' וה' אמרה רב ואוקמוה כר' יהודה:" + ], + [ + "בהמה שחבלה כו' עד משלם נזק שלם. פרק המניח (דף ל\"ה) :", + " ופטור מן השבת כו' עד כמו שיתבאר. פרק החובל ופרק המניח והביאור פ\"א דהל' חובל ומזיק:", + " ושורו שחבל באביו כו' עד כמו שיתבאר. פרק המניח והביאור פ\"ד דהל' חובל ומזיק:" + ], + [ + "המכניס שור לחצר וכו' עד כדין הנוגח בר\"ה. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ז ומ\"ח): " + ], + [ + "נפל לבור כו' והמים הרי הן ככלים עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור וכו': ואני אומר אטו דידיה הוא או מנפשיה אמרה מתניתין היא פרק שור שנגח את הפרה דרבא אמרה דתנן התם (דף מ\"ז:) נפל לבור והבאיש את מימיו חייב וגרסינן עלה בגמרא (דף מ\"ח:) אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מ\"ט הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים ושיילינן הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקיר ליה מאי איכא למימר ומסיק אלא וכו' אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מ\"ט גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא פטור ע\"כ. וקי\"ל הלכה כרבא דהוא בתרא ועוד דהא ליכא מאן דפליג עליה וקי\"ל הלכתא כשמואל בדיני וכ\"ש בהא דהא אפילו רב מודה בה ולא קא שאיל תלמודא אליביה אלא לאוקומה כדברי הכל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל שהבאיש בשעת נפילה כלומר שהיה מלוכלך ואי נמי שעכרן ברפש עם נפילתו הניחא לשמואל כו' ואע\"ג דקי\"ל כשמואל אפ\"ה מבעיא לן אי כשמואל בלחוד אמרה או ככ\"ע ואמרי ליה ככולי עלמא אמרה וכשהבאיש מגופו אבל מריחו אפילו רב דמחייב משום ממונו פטור דאינה אלא גרמא בנזקין ע\"כ. ומה שהקשה הראב\"ד חצר השותפין הוא י\"ל דהכניס שורו לחצר בעל הבית קתני ולכך נזהר ר\"מ ז\"ל שכתב לאותה חצר ובשלא ברשות נמי מיירי והכי משמע כולה סוגיין הכא ופרק המניח דקא מייתי לה וגם סדור דבריו של ר\"מ ז\"ל כך הוא שהרי לאח\"כ כתב ואם הכניס ברשות כו' כדכתיבנא בס\"ד מעתה תמה על עצמך במה נעשית חצר השותפין הרי לא השאילו לו לכלום ושלא ברשותו הכניסו ולא קיבל עליו לשמור וממילא ניחא מה ששאל למה פטור כי התלמוד נותן טעמו לרבא ולמתני' ולשמואל. ואחרי שובי נחמתי ע\"כ אמרתי הרבה ראה לבו של הראב\"ד ז\"ל חכמה ודעת לכן אמר לבי כי השומע לא הבין או הסופר מלשון ההשגות בספור דברי ר\"מ ז\"ל שהיה לו לכתוב כל הפיסקא לגמרי וז\"ל בסמוך ואם הכניס ברשות בעל השור פטור עכ\"ל. ועל פטור זה הקשה ראב\"ד ז\"ל מפלפולי מה שהעתקתי והן קושיות אמתיות נראות לעיני כל משכיל ומ\"מ כי מעיינת בהן שפיר בשמעתא דמן ריש פירקא וע\"כ משכחת להו לרבנן קמאי בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם נ\"ע דאקשוה ופירקוה וגם בירושלמי דאנן פסקינן הלכה כרבי דקאמר בכולן פטור עד שיקבל עליו לשמור וס\"ל כי כשהכניס שורו ברשות ולא קיבל עליו אחריות הנה הוא כאילו התנה להדיא שלא יהא אחד מהן חייב בנזק חבירו ואח\"כ נגח שור של זה לזה ומהאי טעמא ניחא ליה בכולה שמעתין שורו של בעל הבית כי נגח לשור המכניס דאל\"כ אמאי פטור ליחייב מידי דהוה אחצר השותפין דחייב בעל הקרן לכ\"ע דהא לא מצי למימר ליה תורך ברשותי מאי בעי כיון שהכניס ברשות דנהי דבסתמא לא קביל עליה נטירותא לרבי מ\"מ לא מצי למימר ליה הכי ועוד אני רואה סתם התלמוד דקאמר בשמעתין להדיא וה\"מ דלא ידע ביה אבל אי ידע ביה חייב והוא הלכה פסוקה וגם ר\"מ ז\"ל פסק בסמוך תוך הפרק והוא הנכון ומה שייעד ר\"מ ז\"ל לבאר הוא בפי\"ג לפנינו:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "שמין לנזקין עד לניזק. פ\"ק דנזיקין (דף י' וי\"א): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "על המזיק לטרוח בנבלה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיקין שם והביאור תוך זה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "שור של ישראל שנגח כו' עד שנאמר שור רעהו. פ\"ק דנזיקין (דף ו') ובמס' שבועות פרק שבועות הדיינין (דף מ\"ג) :", + " וכל הקדשים שחייבים עליהם עד להיותן חולין. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "שלמים שהזיקו עד כמו שביארנו בהל' מעילה. עיקר ההלכה פ\"ק דנזיקין והביאור ריש פ\"ב דהלכות מעילה:", + " וכן תודה שהזיקה וכו' עד אלא חצי הבשר בלבד. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "שלמים שהזיקו עד כמו שביארנו בהל' מעילה. עיקר ההלכה פ\"ק דנזיקין והביאור ריש פ\"ב דהלכות מעילה:", + " וכן תודה שהזיקה וכו' עד אלא חצי הבשר בלבד. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "וכן שור הפקר כו' עד העמדה בדין. פ\"ק דנזיקין ופ' ד' וה':" + ], + [ + "שור של ישראל שנגח שור של עכו\"ם וכו' עד כדיניהם: כתב הראב\"ד ז\"ל הטענה הזאת אינה מספקת וכו': ואני אומר אטו דידיה היא דר' אבהו בשם ר\"י היא דאמרה על מתני' פרק שור שנגח ד' וה' ואע\"ג דבירושלמי רבי אילא פליג ואמר לאו על הדא איתאמרה אלא כהדא דתני ר' חייא שור של עכו\"ם שנגח שור של עכו\"ם אחר כו' אנן אדרבי אבהו סמכינן דה\"ל תלמוד מובהק ותיק אצל ר\"י ועוד דתניא לה לקמן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ג) גבי מתני' דאין פורטין מתיבת המוכסין כו' ישראל ועכו\"ם שבא (לפניך) לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני אומות עכו\"ם זכהו ואמור לו כך דינכם. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שתופסין גוף המזיק לא היה בזמנם ואנו אין לנו ללכת אחר הבלי עכו\"ם ועמי הארץ אשר אין להם לא כתב ולא לשון אלא אחר דברי התלמוד בבלי וירושלמי ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה להוסיף טעם מספיק יעמוד בשיטת רש\"י ז\"ל שפירוש מדכתיב ראה ויתר דאיתיה נמי בירושלמי ובבלי ודרך בדיחותא אני קורא על זה ובחוקותיהם לא תלכו ועוד שגם בזמן הזה אינו בכל המקומות בא וראה בספרד שאין נוהגין אלא על הניזק להרחיק את עצמו ורשות כל אחד בידו דאלים גבר ור\"מ ז\"ל שם נתגדל ונתנגד:", + " ושור של עכו\"ם עד ממון הבריות. פ' שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ז):" + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כשב\"ד נזקקין כו' עד גובין לו מהן אחר מותו. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ט) ופ' הנזקין בגיטין (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "כשב\"ד נזקקין כו' עד גובין לו מהן אחר מותו. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ט) ופ' הנזקין בגיטין (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "כבר תקנו הגאונים וכו' עד כמו שיתבאר. זה מפורסם ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות גיטין פרק הנזקין וכמה מקומות ומה שייעד לבאר הוא פט\"ו דהלכות מלוה ולוה:" + ], + [ + "אין הנזקין משתלמין וכו' עד לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא בא למעט אלא עדים פסולים וכו': ואני אומר מודה בקנס פטור ואין אדם משים עצמו רשע ואין אדם מת ע\"פ עצמו אין מקומן כאן ורובן מפורשין פ\"ק דסנהדרין וגם ר\"מ ז\"ל פירשן כולן במקומן וכן תשלומי הנזקין בעדים ברורות מצאתי גם בשאר דברים בירושלמי דפ\"ק דסנהדרין (דף י\"ט:) גמרא מתני' דכמיתת הבעלים כך מיתת השור כו' דגרסינן התם אגנטס הגמון שאל לריב\"ז השור (מדוע) יסקל וגם בעליו יומת א\"ל שותף (של) ליסטים כליסטים וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחית בקנה לנו מה את משיב אמר להם כתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור הקיש מיתת הבעלים למיתת השור מה מיתת [בעלים בדרישה וחקירה בכ\"ג אף מיתת] השור בדרישה ובחקירה וכו' ע\"כ. ומכאן חברה ר\"מ ז\"ל בדברים סתומים. שוב מצאתי לרש\"י ז\"ל בפירושו בסנהדרין פרק ד' מיתות סוף גמרא מתני' דהבא על זכור ועל בהמה כו' גבי הא דמסיק תלמודא דחס רחמנא עלה כו' ופירש\"י ז\"ל כמיתת הבעלים כך מיתת השור בעדים והתראה:" + ], + [ + "שור שהיה רועה כו' עד שזה נשכו וזה נגחו. ב\"ב פרק המוכר פירות (דף צ\"ג) ובשבועת העדות (דף ל\"ד): :", + " אפילו גמל האוחר כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ה): " + ], + [ + "שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ה): " + ], + [ + "שני שוורים תמים שחבלו עד סוף הפרק. פרק המניח (דף ל\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "שור שהמית את האדם כו' עד הרי אלו נסקלין. תחלתה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו ומ\"א) וסופה פרק קמא דנזיקין ופ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שור שהמית את האדם כו' עד הרי אלו נסקלין. תחלתה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו ומ\"א) וסופה פרק קמא דנזיקין ופ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "אין גומרין דינו של שור עד צריכין כפרה. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ותחלתה פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "שור שהוא טריפה שהרג את הנפש עד ה\"ז פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם בפני הב\"ד הרג נהרג משום ובערת הרע עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה התחיל בה רבא בסנהדרין גמ' מתני' דאלו הן הנהרגין וסיימה רב אשי ואותה שכתב כאן הראב\"ד ז\"ל בהשגות התחיל בה ג\"כ רבא למעלה מזאת סמוכה לה וסיים בה נמי רב אשי ופסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות רוצח ושמירת נפש בביאור על סדר ההלכה וז\"ל אדם טריפה שהרג את הנפש נהרג שנאמר ובערת הרע מקרבך והוא שיהרוג בפני ב\"ד עכ\"ל. וברי לי שאם עיין הראב\"ד ז\"ל אותה ונזכר לאותה לא היה כותב זה בכאן וזה פשוט:" + ], + [ + "המשסה כלב בחבירו כו' עד פטור ממיתת ב\"ד. פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג): " + ], + [ + "אין בהמה וכו' עד והוא מועד לזה. פרק שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "היה מועד ליפול וכו' עד שהפיל והמית. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"א): " + ], + [ + "אין הבעלים משלמין וכו' עד שלא ברשותו. פרק כיצד הרגל (דף כ\"ג) ופ' שור שנגח ד' וה':", + " ואפילו נכנס לתבוע שכרו עד שלא מדעתו. פרק המניח את הכד (דף ל\"ג): " + ], + [ + "עמד בפתח וכו' עד ועל הרגל כמו שביארנו. פרק כיצד הרגל ומייתי מקצת פ' המניח את הכד והביאו בפרק א' של אלו ההלכות:", + " נמצאת למד כו' וכן מקנס העבד. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג ומ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "עמד בפתח וכו' עד ועל הרגל כמו שביארנו. פרק כיצד הרגל ומייתי מקצת פ' המניח את הכד והביאו בפרק א' של אלו ההלכות:", + " נמצאת למד כו' וכן מקנס העבד. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג ומ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נ\"ל שאע\"פ שהתם כו' עד המית שור חבירו או חמורו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל הסברא הזו אינה מחוורת וכו': ואני אומר להכריע ביניהם להכניס עצמי בין שני הרים גדולים מתיירא אני שמא ירצצו הסלעים גולגלתי אבל אתרץ קושית הראב\"ד ז\"ל כאשר הבנתי מבין ריסי לשון ר\"מ ז\"ל שכתב כאן ובפ' שלפנינו אומר שאני עבד שהוא כחמור כדכתיב שבו להם פה עם החמור עם הדומה לחמור משא\"כ בבן חורין:" + ] + ], + [ + [ + "כמה הוא הכופר עד אלא דינר. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג) ומסכת ערכין פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכל המעוכב גט שחרור וכו' עד שהרי יצא לחירות. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "למי נותנין הכופר כו' עד ואינו לבעל. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ב) :", + " המית מי שחציו עבד כו' אין מי יקחנו. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "שור שנגח את האשה עד אלא לאדם. פ' ד' וה' ופרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט) ופרק החובל:" + ], + [ + "נגח שפחה כו' עד בלבד כמו שביארנו. פרק שור שנגח את הפרה ופרק ד' וה':" + ], + [ + "נגח שפחה כו' עד בלבד כמו שביארנו. פרק שור שנגח את הפרה ופרק ד' וה':" + ], + [], + [ + "שור תם שהמית והזיק כו' ואין דנין אותו כו' ומהיכן משתלם כו' עד אין דנין אותו דיני ממונות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסוגיא אינה מסכמת עם הגמרא שלנו והיא עצמה שבוש דאיהו סבר דאין חוששין במיתת השור משום עינוי הדין א\"כ מועד שהמית ודנוהו דיני נפשות שוב אין לבעליו רשות בו ועוד דאמרינן בגמ' דקבול סהדי וברח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' החובל גמ' מתני' דהתוקע לחבירו כו' והנני כותב הכל ואובין לפניך כל הסוגיא ופירושה ואיך הוציא ר\"מ ז\"ל כל דבר מדבריו דבר דבור על אופניו. גרסינן (דף צ':) ת\"ר שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות מועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות ע\"כ. והן הן השתי בבות הראשונות אות באות. עוד תניא באותה ברייתא עצמה קדמו ודנוהו דיני נפשות אין [חוזרין] ודנין אותו דיני ממונות ואקשינן עלה וכי קדמו ודנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולדיינוהו דיני ממונות ומהדרינן אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הא מני שמעון התימני היא דאמר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דיניה לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן (ליה) לדיניה כלומר ולכך אי אפשר לחזור ולדונו דיני ממונות אחר שנגמר דינו לנפשות שהרי אין משהין אותו ואמינא להו אנא אפי' תימא ר\"ע הכא במאי עסקינן כגון שברח פירש\"י ז\"ל בעל השור ואין חבין לאדם שלא בפניו, למדנו מזה שני דברים האחד מדמקשינן להדיא תלמודא מאי הוי ליהדר ולידייניה דיני ממונות מכלל דמילתא דפשיטא היא או אי לא משתניא בטעמא ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא שלישית דקדמו ודנוהו כו' והדבר השני למדו דלרבנן דבי רב דאית להו ההיא סברא דעינוי הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל דהוו מוקמי לה לברייתא אליבא דשמעון התימני ולית הילכתא כוותייהו אבל רבא דהילכתא כוותיה לית ליה דאוקמה לפשטא דברייתא כשברח בעל השור אחר שדנו שורו לנפשות ולפיכך אין חוזרין לדונו דיני ממונות וכדפירש\"י ז\"ל טעמא דאין חבין לאדם שלא בפניו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא אחרונה שאם דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין דיני ממונות ובגירסות הישנות והספרדיות ה\"ג להדיא הכא במאי עסקינן שברח בעל השור והדר אקשינן אי הכי אי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינין ליה דיני ממונות דקס\"ד דברח דאמר רבא ר\"ל ברח מתחלה קודם שיבא לפני ב\"ד והא ודאי לא אפשר ולא מסתבר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא כי דנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולידיינו דיני ממונות ופריק דקביל סהדי וברח ופירוש רש\"י ז\"ל דקיבל סהדי על הנגיחה וברח לכך אין לנו ממה לישתלם כגון דלית ליה נכסי וזה הוא פירוש שהוסיף רבא לפרש דבריו ולהודיע כי מה שהעמיד הוא פשט הברייתא בשברח לאו מעיקרא קאמר אלא אחר שקבלו ב\"ד עדים בפניו ולעולם אוקימתא דרבא קיימת והדר אקשינן סוף סוף דלא דנוהו דיני נפשות מהיכא משתלם הואיל שברח ומשנינן לרדיא משהין את השור לשכירות וישלמו לניזק ואחר ידינוהו דיני נפשות אבל קדמו ודנוהו דיני נפשות לא מענינן לשהויים לרדיא ותו כיון דנגמר דינו ליסקל כל מעשיו והוא גופו אסורין בהנאה כדאמרינן בפ' שור שנגח ד' וה' עכ\"ל. פקח עיניך וראה כי דברי הראב\"ד נראין כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל וראית שחזר רש\"י ז\"ל ונתן טעם אחר ואני סלסלתי סדור הסוגיא לפניך למען תשכיל כי כשהשיב התלמוד סוף סוף מהיכא משתלם חזר על פירוקא דרבא דאוקי פשטא דברייתא בשברח וכדפרישית הא לא ברח חוזרין ודנין אותו דיני ממונות כדברירנא וע\"כ שאל מ\"מ מהיכן ישתלם הממון שיחייבוהו כשיחזור וידונו אותו והשיב דע\"כ לא חיישי לעינוי הדין אלא לרבנן דבי רב דאוקמוה כשמעון התימני אבל לרבא דאוקמוה אפילו לר\"ע דהלכתא כוותיה לא חיישינן להכי לכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא האמצעית וסמך וחיבר מהיכן משתלם דסוף סוגיין אחוזרין ודנין אותו דיני ממונות דפריק רבא כדפרישית ונתן בו טעם אחר חשוב הרבה ובהכי ניחא נמי לשון סוף סוף דקאי אמעיקרא דאי אדקאמר השתא הוה קא מהדר לא הוה אתיא שפיר לפום אורחא דתלמודא בשם דוכתא וכי דייקת שפיר סוגיא דתלמודא כדכתיבנא משכחת לה:" + ], + [ + "שור תם שהמית והזיק כו' ואין דנין אותו כו' ומהיכן משתלם כו' עד אין דנין אותו דיני ממונות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסוגיא אינה מסכמת עם הגמרא שלנו והיא עצמה שבוש דאיהו סבר דאין חוששין במיתת השור משום עינוי הדין א\"כ מועד שהמית ודנוהו דיני נפשות שוב אין לבעליו רשות בו ועוד דאמרינן בגמ' דקבול סהדי וברח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' החובל גמ' מתני' דהתוקע לחבירו כו' והנני כותב הכל ואובין לפניך כל הסוגיא ופירושה ואיך הוציא ר\"מ ז\"ל כל דבר מדבריו דבר דבור על אופניו. גרסינן (דף צ':) ת\"ר שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות מועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות ע\"כ. והן הן השתי בבות הראשונות אות באות. עוד תניא באותה ברייתא עצמה קדמו ודנוהו דיני נפשות אין [חוזרין] ודנין אותו דיני ממונות ואקשינן עלה וכי קדמו ודנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולדיינוהו דיני ממונות ומהדרינן אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הא מני שמעון התימני היא דאמר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דיניה לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן (ליה) לדיניה כלומר ולכך אי אפשר לחזור ולדונו דיני ממונות אחר שנגמר דינו לנפשות שהרי אין משהין אותו ואמינא להו אנא אפי' תימא ר\"ע הכא במאי עסקינן כגון שברח פירש\"י ז\"ל בעל השור ואין חבין לאדם שלא בפניו, למדנו מזה שני דברים האחד מדמקשינן להדיא תלמודא מאי הוי ליהדר ולידייניה דיני ממונות מכלל דמילתא דפשיטא היא או אי לא משתניא בטעמא ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא שלישית דקדמו ודנוהו כו' והדבר השני למדו דלרבנן דבי רב דאית להו ההיא סברא דעינוי הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל דהוו מוקמי לה לברייתא אליבא דשמעון התימני ולית הילכתא כוותייהו אבל רבא דהילכתא כוותיה לית ליה דאוקמה לפשטא דברייתא כשברח בעל השור אחר שדנו שורו לנפשות ולפיכך אין חוזרין לדונו דיני ממונות וכדפירש\"י ז\"ל טעמא דאין חבין לאדם שלא בפניו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא אחרונה שאם דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין דיני ממונות ובגירסות הישנות והספרדיות ה\"ג להדיא הכא במאי עסקינן שברח בעל השור והדר אקשינן אי הכי אי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינין ליה דיני ממונות דקס\"ד דברח דאמר רבא ר\"ל ברח מתחלה קודם שיבא לפני ב\"ד והא ודאי לא אפשר ולא מסתבר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא כי דנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולידיינו דיני ממונות ופריק דקביל סהדי וברח ופירוש רש\"י ז\"ל דקיבל סהדי על הנגיחה וברח לכך אין לנו ממה לישתלם כגון דלית ליה נכסי וזה הוא פירוש שהוסיף רבא לפרש דבריו ולהודיע כי מה שהעמיד הוא פשט הברייתא בשברח לאו מעיקרא קאמר אלא אחר שקבלו ב\"ד עדים בפניו ולעולם אוקימתא דרבא קיימת והדר אקשינן סוף סוף דלא דנוהו דיני נפשות מהיכא משתלם הואיל שברח ומשנינן לרדיא משהין את השור לשכירות וישלמו לניזק ואחר ידינוהו דיני נפשות אבל קדמו ודנוהו דיני נפשות לא מענינן לשהויים לרדיא ותו כיון דנגמר דינו ליסקל כל מעשיו והוא גופו אסורין בהנאה כדאמרינן בפ' שור שנגח ד' וה' עכ\"ל. פקח עיניך וראה כי דברי הראב\"ד נראין כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל וראית שחזר רש\"י ז\"ל ונתן טעם אחר ואני סלסלתי סדור הסוגיא לפניך למען תשכיל כי כשהשיב התלמוד סוף סוף מהיכא משתלם חזר על פירוקא דרבא דאוקי פשטא דברייתא בשברח וכדפרישית הא לא ברח חוזרין ודנין אותו דיני ממונות כדברירנא וע\"כ שאל מ\"מ מהיכן ישתלם הממון שיחייבוהו כשיחזור וידונו אותו והשיב דע\"כ לא חיישי לעינוי הדין אלא לרבנן דבי רב דאוקמוה כשמעון התימני אבל לרבא דאוקמוה אפילו לר\"ע דהלכתא כוותיה לא חיישינן להכי לכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא האמצעית וסמך וחיבר מהיכן משתלם דסוף סוגיין אחוזרין ודנין אותו דיני ממונות דפריק רבא כדפרישית ונתן בו טעם אחר חשוב הרבה ובהכי ניחא נמי לשון סוף סוף דקאי אמעיקרא דאי אדקאמר השתא הוה קא מהדר לא הוה אתיא שפיר לפום אורחא דתלמודא בשם דוכתא וכי דייקת שפיר סוגיא דתלמודא כדכתיבנא משכחת לה:" + ], + [ + "שור שהמית את האדם עד אסור בהנאה. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ח) ופ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ופרק המניח את הכד:", + " בד\"א אחר שנגמר דינו עד מותר באכילה. פ' המניח את הכד (דף ל\"ג) ופ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור הנסקל שהוזמו עדיו עד סוף הפרק. בכריתות פ' המביא אשם תלוי:" + ] + ], + [ + [ + "החופר בור בר\"ה עד מפני שחפר ברשותו. תחלת הפסקות האלו בנזיקין פ\"ק (דף ב') והשאר פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "החופר בור בר\"ה עד מפני שחפר ברשותו. תחלת הפסקות האלו בנזיקין פ\"ק (דף ב') והשאר פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "אחד החופר או שנחפר הבור מאליו כו' עד מ\"מ. פרק המניח את הכד ופרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "אחד החופר או המגלה כו' עד לפרקים הרי זה חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "התליע מתוכו ונפלו בו שוורים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבינו יצחק אלפס לא הביא בהלכות מכל אותה סוגיא כלום וכו': ואני אומר אדרבה ההלכה הזאת מפורשת פרק המניח את הכד ור\"מ ז\"ל תלמידו מוכיח שכך קיבל מידו ומה שלא הביאה בהלכות לא זו בלבד אלא אף רבות ונכבדות לפי שאינן נוהגות:" + ], + [ + "המוצא בור כו' עד פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל בכדי שידע עכ\"ל: ואני אומר לבי מהרהר לומר שלא יצא דבר זה מפיו לעולם כי זה נאמר פ' המניח את הכד (דף כ\"ט ע\"ב) גמ' מתני' דנשברה כדו כו' דגרסינן אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגלהו ע\"כ. והתם לא הוזכרה ידיעה כלל עד פ' שור שנגח את הפרה גבי שור של ב' שותפין שאכתוב בסמוך בעז\"ה וטעמא משום שהניחו לית ליה לאסוקי אדעתיה עד שידע כדכתיבנא בס\"ד אבל בזה שהניחו מגולה הא קא ידע מהשתא ולא שייך בה שיעורא דעד שידע וזה פשוט:", + " סתמו בעפר כו' עד נסתלק מעשה הראשון. זה משל על הא דרב אדא בר אהבה דאמרה מר זוטרא פ' המניח את הכד (דף כ\"ט): " + ], + [ + "בור של שני שותפין וכו' כסהו הראשון כו' וכל שימות בו אחר זמן כו' עד שניהם פשעו כו': כתוב בהשגות ובכדי שידע הראשון משמע שיעור מנהגו שיחזור לדלות מבורו עכ\"ל: ואני אומר לשון זה אינו מזכיר מי אמרו וגם אני איני יודע מי סברו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא ומשנה שלימה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) בור של ב' שותפין ועבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב ואמרינן עלה בגמרא וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בב\"ח דאמר משמיה דר' מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו ואוקימנא כתנאי כו' ומשנת ראב\"י קב ונקי ומכאן פסק ר\"מ ז\"ל דין ראשון וחלקיו ועוד תנן התם (דף נ\"ב) סיפא כסהו הראשון ובא השני ומצאהו מגולה ולא כסהו השני חייב ע\"כ. וגרסינן עלה בגמרא וראשון עד אימת ליפטר אמר רב בכדי שידע ושמואל אומר בכדי שיודיעוהו ור\"י אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו ע\"כ. וקי\"ל בכוליה תלמודא רב ור\"י הלכה כר\"י וכ\"ש הכא דקאי שמואל בשיטתיה וקי\"ל הלכה כשמואל בדיני ולכך פסק ר\"מ ז\"ל דין שני וחלקיו מעתה מה אשיב שואלי דבר על לשון ההשגות:" + ], + [ + "המוסר בורו לשומר עד אין בהן דעת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שלא היה מכוסה כראוי עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם פ\"ק דנזיקין גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' דת\"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש\"ו והזיקו חייב משא\"כ באש ושיילינן במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת מאי שנא הכא ומאי שנא הכא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא לעולם בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקא אמרת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא שור דרכיה לנתוקי ובור דרכיה לנתורי. הנה עיניך רואות כי סתם התלמוד סובר דבור עשוי להתגלות וכ\"ת מכוסה דשמעתין לאו כראוי אם אינו כראוי מאי עביד אלא על כורחין מכוסה כראוי קאמר ודרכו להתגלות ויש לי ראיה מדמתמה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב) אמתניתין דכסהו כראוי ונפל לתוכו כו' כיון דכסהו כראוי היכי נפל ומהדרינן אמר רב יצחק בר בר חנה כגון שהתליע מתוכו אלמא אע\"פ שמכוסה כראוי אורחיה לנתורי ועוד מדאיבעיא לן עלה התם כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורין ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ואתו שוורים ונפלו בה מאי מכלל דכסהו כראוי דמעיקרא כראוי לגמרי לכל מידי תדע דשיילינן עלה דבעיין היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא אי דלא שכיחי גמלים אונס הוא ושקלינן וטרינן עלה וכולה סוגיין כי הא אזלא דכל שלא כסהו כראוי למין המצוי פושע הוא ומילתא דפשיטא ליה לתלמודא היא והלכה קבועה היא וכן פסק ר\"מ ז\"ל תוך זה הפרק ראה מה אשיב שואלי דבר לומר שהראב\"ד ז\"ל כתב זה אין אלא אחד מן התלמידים אמר ובאילנו תלאו:" + ], + [ + "המכסה בורו כו' עד בעל הבור חייב. פ' המניח (דף ל'):" + ], + [ + "אחד החופר בור או שיח וכו'. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ') :", + " ולמה נאמר כו' עד חיה ועוף ומת פטור. פ\"ק דנזיקין:", + " ואם הוזקו כו'. ריש ב\"ק:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "נפל לתוכו שור פסולי המוקדשין ומת כו' עד ודינו שיקבר: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דפרקיה עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב סתם כלשון הגמ' דאמרה רבא פ' שור שנגח את הפרה גמ' מתני' דנפל תוכו שור וכליו כו' ומייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין וביאור הראב\"ד ז\"ל אתא לאפוקי ממה שפירש רבי יהודאי גאון ז\"ל דבבכור שור דלא איפריק מיירי ולפי שאין לו פדיון אע\"פ שדינו להיות נשחט במדינה ונאכל לכהנים במומו דאף לנכרים ולזרים מותר להאכילו כצבי וכאיל כדאמרינן בבכורות אפ\"ה לא חשיב בהדיא ממון הדיוט ושור רעהו והאי דנקט שור פסולי המוקדשין לשון סתם ולא נקט בהדיא שור בכור בעל מום היינו משום דאיכא מעשר בהמה דאיתיה בהאי דינא עכ\"ל:" + ], + [ + "היה חופר בבור ונפלה כו' עד בעל הבור פטור. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו הספק שאמרו שאין ב\"ד מחייבין אותו עכ\"ל: ואני אומר תבא עליו ברכה שהודיענו מקום מוצאו פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב ונ\"ג) והודה לדבריו ונודע לו:" + ], + [ + "שור שדחף בהמה כו' עד לשלמו. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ג) ומייתי לה פ\"ק דנזיקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "וכן המניח אבן כו' עד ובעל הבור מחצה. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "וכן שור של הדיוט עד תשלם לי. הכל פ\"ק דנזיקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "מי שהיה חופר וכו' [עד] סוף הפרק. פרק שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "נשברה כדו ברה\"ר עד בין לא הפקיר כמו שביארנו. פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) ופ' הכונס (דף נ\"ז) ופ' הגוזל עצים (דף צ\"ט) והביאור למעלה בסמוך תוך זה הפרק:" + ], + [ + "שני קדרין כו' עד כמו שביארנו. הכל פ' המניח את הכד וכן ביאר ר\"י אלפס ז\"ל והביאור למעלה תוך זה הפרק:" + ], + [ + "שני קדרין כו' עד כמו שביארנו. הכל פ' המניח את הכד וכן ביאר ר\"י אלפס ז\"ל והביאור למעלה תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הקדרין והזגגים וכו' עד כולם פטורין: כתב הראב\"ד זהו תימה שהוא כתב כל הסוגיא כדעת ר' יהודה דאמר נתקל אנוס הוא וכו': ואני אומר בואו ונחזיק טובה לר\"י אלפס ז\"ל שאלמלא הוא עשאו טועה חס ושלום ור\"מ ז\"ל לא כן ידמה אלא דע לך כי המחלוקת ישנה מימי קדם קדמתה נחלקו בגירסת רבותינו הראשונים על פי הספרים הישנים והוא בחבורו הלך לאשורו ופסק למעלה כפשטא דמתני' פ' המניח את הכד דתנן שני קדרין וכו' ובכאן פסק כברייתא דגמ' דהקדרין והזגגין וכו' וכדמוקי לה בגמרא בשהיה להן לעמוד וכדאמר רבא בגמרא ראשון חייב בנזקי שני וכו' וכדמסיק למלתיה כי מקשי אי נתקל לאו פושע הוא אפי' ראשון נמי ליפטר ומסיק ראשון ודאי פושע הוא שני אגופו מיחייב דהיה לו לעמוד ולא עמד אממונא פטור דא\"ל האי בירא לאו אנא כריתיה ומאי דפריך תלמודא סוף מלתיה לא מצינו בור שחייב בו את הכלים האי פסקא לעיל וזו הגירסא היא המיושרת בעיניו ומקובלת לו מרבותיו והיא גירסא ספרדית ולפי שר\"י אלפס ז\"ל האריך בו ביאורו לא הארכתי אני להדיא בלשון הגמרא:" + ], + [ + "נפל הראשון והיה מוטל כו' עד ואם נטנפו כליו פטור כמו שביארנו. ההלכה פ' המניח את הכד (דף ל\"א) והביאור למעלה תוך זה הפרק:", + " נבלעו המים בארץ וכו': כתב הראב\"ד זהו שנעשית טיט וכו': ואני אומר זחלתי ואירא מהורות שזה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי עיקר זה הפסק פ' המניח (דף ל') דתנן השופך את המים ברה\"ר והוזק בהן אחד חייב בנזקין ע\"כ. והוא שפסק ר\"מ ז\"ל בסמוך אות באות ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים והוא ג\"כ בכלל הפסק הראשון שכתב בלשון המשנה אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו א\"ל רב הונא [לרב] לא יהא [אלא] כרפשו ואהדר ליה מי סברת דלא תמו מיא לא דתמו מיא ותרתי למה לי חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו ויס\"ג מסתברא דתמו מיא דאי לא תמו מיא תרתי למה לי ומהדר חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו שאמרו פותקים ביבותיהן כו' ע\"כ ואם כמ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל שהיתה גירסתו ז\"ל ופירושו למה כתב נבלע והוחלק היה לו להזכיר בדבריו לשון טיט ועוד דפירוש אותה גירסא כך הוא לכל משכיל כי רבה השיב לרב הונא מי סברת דמיירי בלא תמו מיא דמדמי ליה לרפשו דהיינו טיט שעדיין המים בעין לא דתמו מיא ונבלעו ולא נשאר בו רק גרמת החלוקה ולפיכך הוזק בו גופו בלבד ואם היה בו טיט היו מטנפים בו כליו ג\"כ ובר מן כל דין למה לא חילק בדין הזה בין ימות החמה לימות הגשמים כמו כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין דמתני' בימות החמה כו' שכתב בסמוך אלא ודאי גירסת רש\"י היה גורס ולפיכך חילקה ופסקה בלשון הזה ובסדר הזה וזה פשוט:" + ], + [ + "נפל הראשון והיה מוטל כו' עד ואם נטנפו כליו פטור כמו שביארנו. ההלכה פ' המניח את הכד (דף ל\"א) והביאור למעלה תוך זה הפרק:", + " נבלעו המים בארץ וכו': כתב הראב\"ד זהו שנעשית טיט וכו': ואני אומר זחלתי ואירא מהורות שזה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי עיקר זה הפסק פ' המניח (דף ל') דתנן השופך את המים ברה\"ר והוזק בהן אחד חייב בנזקין ע\"כ. והוא שפסק ר\"מ ז\"ל בסמוך אות באות ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים והוא ג\"כ בכלל הפסק הראשון שכתב בלשון המשנה אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו א\"ל רב הונא [לרב] לא יהא [אלא] כרפשו ואהדר ליה מי סברת דלא תמו מיא לא דתמו מיא ותרתי למה לי חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו ויס\"ג מסתברא דתמו מיא דאי לא תמו מיא תרתי למה לי ומהדר חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו שאמרו פותקים ביבותיהן כו' ע\"כ ואם כמ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל שהיתה גירסתו ז\"ל ופירושו למה כתב נבלע והוחלק היה לו להזכיר בדבריו לשון טיט ועוד דפירוש אותה גירסא כך הוא לכל משכיל כי רבה השיב לרב הונא מי סברת דמיירי בלא תמו מיא דמדמי ליה לרפשו דהיינו טיט שעדיין המים בעין לא דתמו מיא ונבלעו ולא נשאר בו רק גרמת החלוקה ולפיכך הוזק בו גופו בלבד ואם היה בו טיט היו מטנפים בו כליו ג\"כ ובר מן כל דין למה לא חילק בדין הזה בין ימות החמה לימות הגשמים כמו כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין דמתני' בימות החמה כו' שכתב בסמוך אלא ודאי גירסת רש\"י היה גורס ולפיכך חילקה ופסקה בלשון הזה ובסדר הזה וזה פשוט:" + ], + [ + "וכל אלו שפותקין ביבותיהן כו' עד חייבין לשלם נ\"ש. פ' כיצד הרגל ופ' המניח את הכד (דף ל'): " + ], + [ + "לא יוציא אדם תבנו וכו' עד לא קנסו. פרק המניח וסופה במציעא פ' הבית והעלייה:" + ], + [ + "לא יוציא אדם תבנו וכו' עד לא קנסו. פרק המניח וסופה במציעא פ' הבית והעלייה:" + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה דרך כו' עד סוף הפרק. ב\"ק פרק המניח (דף כ\"ט) ובבא בתרא פ' המוכר פירות (דף צ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "נפלה דליקה כו' עד ולא שמרוה. פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג): " + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "אש שיצאה ואכלה עצים עד או של שעורים. פ' הכונס:" + ], + [ + "אש שיצאה ואכלה עצים עד או של שעורים. פ' הכונס:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד ונשרף עמו פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל זה איני יודע מהו דהכא לאו בטמון מיירי עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה משנה שלימה ותלמוד ערוך הוא דתנינן לה פ' הכונס סוף מתני' דהמדליק גדיש של חטים או של שעורים ומסיים בה היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור ע\"כ. ומוכח בגמרא דטעמא משום טמון שדרך בני אדם להטמין שם חייב עליו כמו שנתן בו הטעם ר\"מ ז\"ל ומייתי לה פי\"ד גם פ' כיצד הרגל גמ' מתני' דהכלב שנטל חררה כו' מקשינן מינה למ\"ד אשו משום ממונו ומדמקשינן מינה הלכתא היא ובמקום עיקרה דפ' הכונס הלכתא היא וכן בכ\"מ וכבר נחלקו בכ\"מ רש\"י רשב\"ם ור\"ת ז\"ל בטעם, ומ\"מ עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה אות באות מעתה מה אשיב שואלי דבר אם הייתי מודה כי פה קדוש יאמר כלשון זה אלא ודאי אחד מן התלמידים השיג ותלאן באילן גדול:" + ], + [ + "המשאיל מקום לחבירו עד שטען פקדון אצלו. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב): " + ], + [ + "המשאיל מקום לחבירו עד שטען פקדון אצלו. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב): " + ], + [ + "גמל שהוא טעון כו' עד לישב ולשמור. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "הכופף קמתו של חבירו עד פטור על הטמון. פ' הכונס (דף ס\"ב): " + ], + [ + "אש שעברה והזיקה עד כמו שביארנו. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "כל תולדות האש כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיקין (דף ג') :" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..65c8af43c1284cb8686bb5395e4f004bf93f7f86 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,766 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Damages to Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Damages_to_Property", + "text": [ + [ + [ + "כל נפש חיה כו' עד אלא בהווה. פ' שור שנגח את הפרה (דף כ\"ד): " + ], + [ + "וכמה משלם כו' עד ומיטב כרמו ישלם. פ\"ק דבבא קמא (דף ג' וז') ופ' הכונס (דף נ\"ט) וריש פרק הנזקין בגיטין (דף מ\"ח) :", + " ואם שינתה ועשתה כו' עד וחצו את כספו. פ\"ק דבבא קמא (דף ב') :", + " שנאמר ומכרו את השור החי. כיצד שור שוה מנה שנגח לשור כו'. בבא קמא פרק כיצד הרגל (דף י\"ד) :", + " לפיכך אם המית כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "וכמה משלם כו' עד ומיטב כרמו ישלם. פ\"ק דבבא קמא (דף ג' וז') ופ' הכונס (דף נ\"ט) וריש פרק הנזקין בגיטין (דף מ\"ח) :", + " ואם שינתה ועשתה כו' עד וחצו את כספו. פ\"ק דבבא קמא (דף ב') :", + " שנאמר ומכרו את השור החי. כיצד שור שוה מנה שנגח לשור כו'. בבא קמא פרק כיצד הרגל (דף י\"ד) :", + " לפיכך אם המית כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "העושה מעשה שדרכו כו' עד הרי זו מועדת לו. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ו) וריש הכונס (דף נ\"ה) :", + " אבל השן מועדת מתחלה כו' עד ואפילו היה בן תרבות. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ו ט\"ז) ופ' הכונס:" + ], + [ + "כל מועד משלם נזק שלם כו' עד וביער בשדה אחר. פ\"ק דבבא קמא (דף ט\"ז וי\"ז) ופ\"ב (דף י\"ט) ופרק הכונס ובערכין (דף י\"ד): " + ], + [ + "הזיקה בר\"ה כו' עד ואם מועדת משלם נזק שלם. פ\"א דבבא קמא (דף י\"ד) ופ\"ב (דף י\"ט): " + ], + [ + "היתה החצר של שניהם כו' על השן ועל הרגל. פ\"ק דב\"ק ופ\"ב:" + ], + [ + "שלשה אבות נזיקין בשור עד משלמין נזק שלם. ריש ב\"ק (דף ב' ג'): " + ], + [ + "כשכשה בזנבה כו'. עד סוף הפרק. פ\"ב דב\"ק (דף י\"ז וי\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "אחד אבות נזיקין וכו' עד תולדותיו כמוהו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא לא מיחוור וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו הקדוש שהרי כתב בגמרא זאת הפיסקא מה שחישב עליו הכותב בתחלתה וז\"ל וכל אבות נזיקין וכל תולדותיו מועדין מתחלתן הן חוץ מקרן ותולדותיו שהן בתחלה תמין עד שיועדו כמו שביארנו עכ\"ל. ועוד שאילו היה דעתו כך היה כותב בלשונו הצח בתוספת מלה ואם היה האב מועד מתחלתו כו' שהכל יודעין דעת שפתיו ברור מללו אבל ודאי הוא הסכים על האמת כאשר פירש ר\"י אלפס ז\"ל ריש גמרא בבא קמא אהא דבעי תלמודא מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות תולדותיהן כיוצא בהן או לא, פירוש כיון דקי\"ל דנזק שלם ממונא הוא וחצי נזק קנסא ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה ותם שהזיק משלם חצי נזק מגופו בעי למידע תולדות דהנהו אבות אי כיוצא בהן נינהו דכל מועד מינייהו תולדה דידיה כוותיה דמשלם מן העליה ותם תולדה דידיה כותיה דמשלם ח\"נ מגופו או דילמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן ואסיקנא דכולהו תולדותיהן כיוצא בהן בר מתולדה דרגל ומאי נינהו חצי נזק צרורות ואמאי קרי לה תולדה דרגל דמשלם מן העליה ולפטרה ברה\"ר עכ\"ל. הנה עיניך רואות שפירש בלשונו תחלה דכל מועד תולדה דידיה כוותיה ואחר כך הפשיטות וכן עשה ר\"מ ז\"ל ממה שכתב תחילה הפיסקא הזאת בלשונו בפירושו וסוף הפיסקא מ\"ש כדפשטינן לה בגמרא לקמן והיא האמת והדין עמו שחייב אדם לומר כלשון רבו וגם בזה דקדק שגמר כמו שביארנו וזה פשוט ואינה צריכה לפנים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי בהסכמת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וכן משמע לי בירושלמי ריש פ\"ק דב\"ק דגרסינן תולדות הקרן נגיחה נגיפה נשיכה רביצה בעיטה ר' יצחק מקשי נגיחה ונגיפה עיקר הם ואת עביד להו תולדות אלא מתחיל בעיקר ומסיים בתולדות ע\"כ, אלמא מדכיילינהו בהדדי התולדות באבות תליין, ומה שהקשה מקרן ימין ושמאל י\"ל שאני קרן דכל חד וחד אב הוא בפני עצמו ולאו הא בהא תליין:" + ], + [ + "כל תולדה באב שלה כו' עד מפי הקבלה. פ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "כל תולדה באב שלה כו' עד מפי הקבלה. פ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "וכן אם היתה מהלכת בר\"ה ונתזה צרורות כו' עד ועל האחרון חצי נזק. פ\"ב דב\"ק (דף י\"ט): " + ], + [ + "היתה מהלכת בר\"ה ובעטה כו' עד שהרי בעטה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות הוא כי בודאי הביעוט שינוי וכו': ואני אומר זה לאו שבוש הוא אלא מחלוקת ישנה בין הראשונים נ\"ע וגם בין הנוסחא דגרסינן בב\"ק [דף י\"ט] רפ\"ב גמרא מתני' קמייתא דגרסינן בעא ר' ירמיה מר' זירא היתה מהלכת בר\"ה ובעטה והתיזה [והזיקה] מהו לקרן מדמינן לה וחייבת או דילמא תולדה דרגל היא ופטורה א\"ל מסתברא תולדה דרגל היא ופטורה ובעי עלה התיזה בר\"ה והזיקה ברה\"י מהו א\"ל עקירה אין כאן הנחה יש כאן ופירש\"י בתמיה ומהדר עלה תלמודא עד דמסיק הדרי בי וכן גורס רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל לא גרסי ובעטה, ונראה מלשון הראב\"ד שהוא נמשך אחר גירסת התוס' ופירושם ז\"ל ורבינו משה ז\"ל כגירסת רש\"י ז\"ל ודעתו וזה הדבר לא עלה על דעת דא\"כ למה העלה הדבר בספק שהוא תיקו והוסיף דאי תפיס מפקינן מיניה וכל תיקו דממונא לקולא לנתבע והלא עיניך רואות דא\"ל להדיא מסתברא ואהכי בעא מיניה אידך ואהדרינן דהדר ביה ועוד דבהא בעיא מאן דכר שמיה דח\"נ הא לא שקיל וטרי אלא בין חייבת ופטורה לגמרי משמע דפטרינן ליה אי מדמינן ליה לרגל כיון דברשות קא אזיל ועוד לשון שינוי ולשון הזיקה בהא בעיא מאן דכר שמיה ורבינו משה ז\"ל אין מנהגו לשנות לשון הגמ' בכל זה החבור כאשר הוכחתי כמה פעמים דאדרבא תופס לשון התלמוד וסדרו בכל יכלתו אלא ר\"מ ז\"ל לא דקדק ופסק אלא מהאי סוגיא דלעיל מינה הוא שפסק כן דתנן היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלמין חצי נזק וגרסינן עלה בגמרא איבעיא להו היכי קאמר היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כי אורחייהו ח\"נ ורבנן היא או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט [משלם] ח\"נ הא כי אורחייהו משלם נ\"ש וסומכוס היא ושקיל וטרי עלה טובא עד דמסיק רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי לה הכי היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כי אורחייהו חצי נזק הא מחמת ביעוט רביע נזק ויש שינוי או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט ח\"נ ואין שינוי תיקו ע\"כ. ופירשוה בשהזיקה בר\"ה דומיא דבעיא דר' ירמיה שהעתקתי וכן נ\"ל מלשון הירושלמי דקא מתמה על מתני' ואין דרכה להתיז צרורות ומהדר (א\"ר מונא) א\"ר אמי בשהיה כלי נתון בידי אדם אבל אם היה מונח בר\"ה הואיל וזה מונח ברשות וזו מהלכת ברשות פטור ע\"כ. אע\"פ שאין שיטת הירושלמי בזה כשיטת הבבלי למדנו ממנה דמיירי ברה\"ר הלוכה והיזקה וטעמא דבעיין שפירשתי שמהלכת ברשות. ומעתה התבונן שפסק כרב אשי דהוא בתרא בענין בעיין לפרושי מתני' בהזיקה ומטעם שינוי ובהתיז והזיק כדקא מתרץ לה תלמודא ריש פירקא גבי חזיר וסלקא בתיקו וקי\"ל בכולי תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע ואי תפס לא מפקינן מיניה כיון דהוי ספיקא בידן והכא אסתפק לן ברביע נזק צרורות דביעטה והזיקה בר\"ה והם דברים מדוקדקים ובגירסת רוב הראשונים ובלא שבוש סופרים וספרים והספרים הישנים ומזקנים אתבונן ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדאהדר ליה ר' זירא לר' ירמיה יש לי לומר דהא הדר ביה ונימא מן הכל הדר ואפילו למפרשים דממה דהדר על בעיין בתרייתא לחודא הוא דהדר ביה ולא ממאי דאהדר על קמייתא מ\"מ מסברא קאמר ליה אבל לא שמעה ולא אסברה לא ממשנה ולא מברייתא כנ\"ל לתרץ. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו כי [בעיא] זאת מפרש ביעטה והתיז צרורות כלומר שכוונה לבעוט בצרורות ולזרקן ואידך בעיא מפרש שביעטה בקרקע והתיזה צרורות מחמת הבעיטה אבל לא כוונה היא להתיז צרורות ואתה דקדק בלשונו המועתק לפניך וכן תמצאנו:" + ], + [ + "בעטה בארץ ברשות הניזק כו' עד ואין מוציאין מידו. פ\"ב דב\"ק והיא הבעיא שנייה שרמזתי לך:" + ], + [ + "כל המשלם נזק שלם כו' עד כמו שביארנו. פ\"ק דב\"ק ובכתובות פרק אלו נערות ומביא אותם בכמה מקומות והביאור שהזכיר הוא פ\"א של אלו ההלכות:" + ], + [ + "זה הכלל כל המשלם מה שהזיק כו' עד מן הקנסות פטור. פ\"ק דב\"ק (דף ט\"ז) וגם בכתובות פרק אלו נערות (דף מ\"א) והרבה מקומות:" + ], + [ + "תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית עד בכל הקנסות: כתב הראב\"ד ז\"ל זה טעות הוא דהא צרורות ע\"י שינוי הוא וכו': ואני אומר כבר הקדימני מורי הרשב\"א בהצלה זאת צ\"ל הא דבעי רבא יש העדה או אין העדה בין בכדרכה בין על ידי שינוי בעי לה תדע לך דמדקא מסיק או דילמא תולדה דרגל היא משמע דבלא שינוי בעי לה דהא תולדות של רגל כאורחייהו הן וכן נמי מדמייתי לה מהידוס והידוס כי אורחיה נסיב ליה ובתר הכי מייתי מבהמה שהטילה גללים וכי מוקי לה בחדא זמנא אקשינן והא משונה הוא וכן נמי באידך דמייתי מדתני רמי בר יחזקאל ודחינן ליה בחדא זמנא אקשינן והא משונה הוא משמע דאי הוה מוקמינן להו בתלתא זמני לא הוה קשיא מידי אלמא בעיא דרבא בין כדרכה בין בשינוי הוא ולפיכך משמע דבין בהכין בין בהכין בעי לה עכ\"ל. מעתה אינו צריך להשיב זה אחר שדבריו אלו מחלוקת חכמים בין ראשונים ואחרונים רק אתה צריך לדעת כי זאת הפיסקא רמי בר יחזקאל אמרה גמ' מתניתין קמייתא דפרק כיצד הרגל בבא קמא (דף י\"ח:) והכי מסיק לה כלשון ר\"מ ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ג\"כ הביא בהלכות והיא היא שרמזה מורי הרשב\"א ז\"ל בראיותיו ונסתלקו השגת הראב\"ד ז\"ל אף כי הר\"ז בעל המאור ז\"ל נחלקו על ר\"י אלפס כבר השיגו רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כהוגן בספר המלחמות:" + ], + [ + "וכן סוס שצנף כו' עד משלם ח\"נ. בתר ההיא דרמי בר יחזקאל איתמרה בשם אמרי דבי רב דהיינו רב הונא או רב המנונא ואמרוה משמיה דרב דהוא תנא ופליג אברייתא וקי\"ל כוותיה וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " התרנגולין מועדין כו' היה חוט או רצועה כו' בד\"א בשקשרו בו ואם היה לחוט כו' הצניע בעל החוט כו' עד שהרי אנוס הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה איני יודע מהו וכו' ומה שאמר עוד שאם היו לחוט בעלים משלם ח\"נ דהוה כבורו המתגלגל ומשמע ליה דתרנגול נמי משלם ח\"נ שלא מצינו בבור ח\"נ לאו מילתא היא דאי בתר דנייח אזיק בעל החוט נ\"ש הוא דמשלם בורו הוא ובעל תרנגול פטור הוא איש בור ולא שור בור ואם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור אנוס הוא ומה שאמר אף בעל החוט פטור דמשמע וה\"ה לבעל תרנגול הא לא מיתוקמא אלא בשברו בתר דנייח ומשום דלאו שור דאי בהדי דאזלי בעל התרנגול אמאי פטור וא\"כ בעל החוט אמאי פטור עכ\"ל: ואני אומר אני הוא שאיני מבין דעתו וירד לסוף דבריו אבל הוא מבין ויודע ותמה אני על מעלת חכמתו מפני מה תולה דברי ר\"מ ז\"ל כאילו היו ח\"ו דבריו אשר אין להם שחר וזו מחלוקת ישנה היא בפירוש שמעתין דהתרנגולין מועדין פרק כיצד הרגל בין רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל הולך כפירש\"י ז\"ל והראב\"ד ז\"ל בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והנני אובין לפניך באר היטב דעת רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל על דרך הגמרא אבל דעת ראב\"ד ז\"ל לא אבאר הואיל והוא ביאר דעתו בלשונו ולא נכון לי להוסיף עליו. תנן פ' כיצד הרגל (דף י\"ז) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר ע\"כ. והוא תחלת דברי ר\"מ ז\"ל אות באות עוד תנן היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס כלומר מרקד [ומשבר את הכלים] משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי כל דבר הנקשר ברגלי התרנגול קרוי דליל ואית דגרסי דלי וכ\"כ הרב ר' נתן ז\"ל בעל הערוך ערך דל והוא לשון ר\"מ ז\"ל חוט או רצועה ושקיל וטרי עלה בדברי רבא בתר הכי ואוקימנא לה בגמרא (דף י\"ט:) בדאדייה אדויי ופירש\"י ז\"ל שזרק התרנגול הדלי ושבר בזריקתו כלים דהוי צרורות ואפי' קשרו אדם נמי לא משלם אלא ח\"נ בעל התרנגול והקושר פטור שלא נתקל אדם (בבורו) עכ\"ל. והוא לשון ר\"מ ז\"ל היה חוט או רצועה קשור ברגליהן ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם ח\"נ בד\"א בשקשרו אדם וכו' וכתב נסתבך שכן דרך הנשברין בעת הזריקה וכתב נתגלגל משום בור מתגלגל דסוף המסקנא ראה כי מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל תחלה אמאי פטור מ\"מ צרורות התרנגולין הוא תירצו רש\"י ז\"ל בנקודה אחת שפירש והקושר פטור שלא נתקל בו אדם. נתרץ קושיא שנית שהקשה על ר\"מ ז\"ל מלשון רש\"י ז\"ל איתא שם בגמ' וכי איתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאיליו פטור קשרו אדם חייב ושיילינן משום מאי חייב ומהדרינן אמר רב הונא בר מנוח משום בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל ודרב הונא לא מיתוקמא אמתני' אלא בעלמא אתמר (והכי אתמר) דליל הפקר וכו' נקשר מאליו בתרנגול ונתקל בו אדם פטור דמאן ליחייב דליל לית ביה בעלים בעל התרנגול נמי איש בור (אמר רחמנא) ולא שור בור ע\"כ. והבן דבעל החוט לא הזכיר משום דבשל הפקר אוקמא מילתיה דרב הונא וכפירש\"י ז\"ל אות באות ובזה נתרץ קושיא שלישית שכתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאני בא עליהן על הסדר כמו שייעדתי ואיני צריך לפרש שאר סוגיא שהוא כלשון בור המתגלגל שכתב ר\"מ ז\"ל בסוף המסקנא שכבר ביארנו שהכל מודין בזו וגם תבין דע\"כ בחוט של הפקר עסקינן גם בלשון ר\"מ ז\"ל ואחרי שפסק ר\"מ ז\"ל מה שלמדנו מן המשנה ומדברי רב הונא חזר לפסוק מה שלמדנו משקלא וטריא דתלמודא על מתני' ועל דרב הונא דאמר לא שנו אלא שנקשר מאליו דמיירי בחוט שיש לו בעלים והבן דשיילינן נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא פירש\"י ז\"ל נקשר מאליו דמתני' מאן חייב לשלומי (האי) חצי נזק אילימא בעל דליל שאין התרנגול שלו ע\"כ. והוא לשון ר\"מ ז\"ל בסוף זאת הפיסקא שכתב ואם היה לחוט בעלים כו' עד הצניע בעל החוט את החוט ודרסו עליו התרנגולין והוציאוהו ונקשר ברגליהן ושברו את הכלים אף בעל החוט פטור שהרי אנוס הוא עכ\"ל. וממילא שמעינן מינה דה\"ה לבעל התרנגולין וטעמא משום דכי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא שור בור והאי בירא תורא כרייה דהיינו תרנגולין וכמו שפירשנו למעלה מלשון רש\"י ז\"ל ונסתלקה קושיא שלישית שהקשה הראב\"ד ז\"ל ואע\"ג דנייח ע\"י תרנגול נייח וזה פשוט. עוד אקשינן בגמרא על דס\"ד דאוקי רב הונא מתני' בשנקשר מאליו ולחיובי בעל החוט ומתמהינן היכי דמי כו' כדלעיל עד ואי דלא אצנעיה פושע הוא פירש\"י ז\"ל וכוליה נזק בעי שלומי שהרי בורו שהשליך בר\"ה הזיק אלא חייב בעל התרנגול ומאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב כי יפתח איש בור ולא שור בור ח\"נ נמי איש בור ולא שור בור אלא מתני' דאדייה אדויי כו' כדלעיל ופירש\"י ז\"ל אלא דאצנעיה בביתיה והוציאו התרנגול חייב בעל התרנגול כי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא כי יכרה שור בור והאי דליל תרנגול כרהו אלא מתני' לא מתוקמא אלא בדאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים בזריקתו דהוי צרורות ואפילו קשרו אדם כו' כדלעיל וכי דייקת בהאי לישנא (וכי דייקת) ומעיינת ביה שפיר כיון דאמר תלמודא לשון אלא סתר הא דהוה ס\"ד למימר דחייב בעל התרנגול ואוקי חיובא בבעל החוט כמעיקרא ומאי דקא קשיא ליה פושע הוא וכוליה נזק בעי לשלומי אי דנייח ה\"נ דבור הוא ולא אשכחן ח\"נ בבור אלא מיירי דאדייה אדויי שבשעת זריקתו הזיק דהוה ליה צרורות וח\"נ לחודיה דמיחייב והוא לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואם היה לחוט בעלים ולא היה החוט של הפקר בעל החוט חייב ח\"נ שהרי הוא כבורו המתגלגל עכ\"ל. ובזה לא נשאר מקום אף לקושיא השנית שהקשה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי מה שחשב עליו תחלה שהתרנגול נמי משלם חצי נזק ובדנייח והצניע הכל בהפך כמ\"ש וזה מבואר ולא יקשה עליך לשון רש\"י ז\"ל שפירש חייב בעל התרנגול דר\"ל לפום מאי דהוה ס\"ד חייב בעל התרנגול אבל על האמת שהוא מעמיד לעולם החיוב בבעל החוט דבעינן לדקדוקי טעמא דקאמר אלא כדברירנא וגם לא יקשה לך כיון דאסיקנא בחוט דהפקר היכי ילפינן מידי מהאי סוגיא דמדאמר אלא שמע מינה דסתר הכל דהא ודאי ליתא ברם כל אלא דסוגיין לאוקמי טעמא דמתני' ומאי דמתמהא תלמודא קים ליה דהלכתא היא וטעמא דמתני' לפום סוגיין לחוד וטעמא דרב הונא לחוד ותרוייהו איתנהו וסדר יפה לקח וכן הוא בירושלמי דגרסינן התרנגולין מועדין כו' רב הונא אמר בשנקשר מאליו אבל אם קשרו אדם משלם נ\"ש ע\"כ. ושמא משם למד או עליו סמך ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ולמד מן הגמרא:" + ], + [ + "וכן סוס שצנף כו' עד משלם ח\"נ. בתר ההיא דרמי בר יחזקאל איתמרה בשם אמרי דבי רב דהיינו רב הונא או רב המנונא ואמרוה משמיה דרב דהוא תנא ופליג אברייתא וקי\"ל כוותיה וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:", + " התרנגולין מועדין כו' היה חוט או רצועה כו' בד\"א בשקשרו בו ואם היה לחוט כו' הצניע בעל החוט כו' עד שהרי אנוס הוא: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה איני יודע מהו וכו' ומה שאמר עוד שאם היו לחוט בעלים משלם ח\"נ דהוה כבורו המתגלגל ומשמע ליה דתרנגול נמי משלם ח\"נ שלא מצינו בבור ח\"נ לאו מילתא היא דאי בתר דנייח אזיק בעל החוט נ\"ש הוא דמשלם בורו הוא ובעל תרנגול פטור הוא איש בור ולא שור בור ואם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור אנוס הוא ומה שאמר אף בעל החוט פטור דמשמע וה\"ה לבעל תרנגול הא לא מיתוקמא אלא בשברו בתר דנייח ומשום דלאו שור דאי בהדי דאזלי בעל התרנגול אמאי פטור וא\"כ בעל החוט אמאי פטור עכ\"ל: ואני אומר אני הוא שאיני מבין דעתו וירד לסוף דבריו אבל הוא מבין ויודע ותמה אני על מעלת חכמתו מפני מה תולה דברי ר\"מ ז\"ל כאילו היו ח\"ו דבריו אשר אין להם שחר וזו מחלוקת ישנה היא בפירוש שמעתין דהתרנגולין מועדין פרק כיצד הרגל בין רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ור\"מ ז\"ל הולך כפירש\"י ז\"ל והראב\"ד ז\"ל בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והנני אובין לפניך באר היטב דעת רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל על דרך הגמרא אבל דעת ראב\"ד ז\"ל לא אבאר הואיל והוא ביאר דעתו בלשונו ולא נכון לי להוסיף עליו. תנן פ' כיצד הרגל (דף י\"ז) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר ע\"כ. והוא תחלת דברי ר\"מ ז\"ל אות באות עוד תנן היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס כלומר מרקד [ומשבר את הכלים] משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי כל דבר הנקשר ברגלי התרנגול קרוי דליל ואית דגרסי דלי וכ\"כ הרב ר' נתן ז\"ל בעל הערוך ערך דל והוא לשון ר\"מ ז\"ל חוט או רצועה ושקיל וטרי עלה בדברי רבא בתר הכי ואוקימנא לה בגמרא (דף י\"ט:) בדאדייה אדויי ופירש\"י ז\"ל שזרק התרנגול הדלי ושבר בזריקתו כלים דהוי צרורות ואפי' קשרו אדם נמי לא משלם אלא ח\"נ בעל התרנגול והקושר פטור שלא נתקל אדם (בבורו) עכ\"ל. והוא לשון ר\"מ ז\"ל היה חוט או רצועה קשור ברגליהן ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם ח\"נ בד\"א בשקשרו אדם וכו' וכתב נסתבך שכן דרך הנשברין בעת הזריקה וכתב נתגלגל משום בור מתגלגל דסוף המסקנא ראה כי מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל תחלה אמאי פטור מ\"מ צרורות התרנגולין הוא תירצו רש\"י ז\"ל בנקודה אחת שפירש והקושר פטור שלא נתקל בו אדם. נתרץ קושיא שנית שהקשה על ר\"מ ז\"ל מלשון רש\"י ז\"ל איתא שם בגמ' וכי איתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאיליו פטור קשרו אדם חייב ושיילינן משום מאי חייב ומהדרינן אמר רב הונא בר מנוח משום בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל ודרב הונא לא מיתוקמא אמתני' אלא בעלמא אתמר (והכי אתמר) דליל הפקר וכו' נקשר מאליו בתרנגול ונתקל בו אדם פטור דמאן ליחייב דליל לית ביה בעלים בעל התרנגול נמי איש בור (אמר רחמנא) ולא שור בור ע\"כ. והבן דבעל החוט לא הזכיר משום דבשל הפקר אוקמא מילתיה דרב הונא וכפירש\"י ז\"ל אות באות ובזה נתרץ קושיא שלישית שכתב הראב\"ד ז\"ל אלא שאני בא עליהן על הסדר כמו שייעדתי ואיני צריך לפרש שאר סוגיא שהוא כלשון בור המתגלגל שכתב ר\"מ ז\"ל בסוף המסקנא שכבר ביארנו שהכל מודין בזו וגם תבין דע\"כ בחוט של הפקר עסקינן גם בלשון ר\"מ ז\"ל ואחרי שפסק ר\"מ ז\"ל מה שלמדנו מן המשנה ומדברי רב הונא חזר לפסוק מה שלמדנו משקלא וטריא דתלמודא על מתני' ועל דרב הונא דאמר לא שנו אלא שנקשר מאליו דמיירי בחוט שיש לו בעלים והבן דשיילינן נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא פירש\"י ז\"ל נקשר מאליו דמתני' מאן חייב לשלומי (האי) חצי נזק אילימא בעל דליל שאין התרנגול שלו ע\"כ. והוא לשון ר\"מ ז\"ל בסוף זאת הפיסקא שכתב ואם היה לחוט בעלים כו' עד הצניע בעל החוט את החוט ודרסו עליו התרנגולין והוציאוהו ונקשר ברגליהן ושברו את הכלים אף בעל החוט פטור שהרי אנוס הוא עכ\"ל. וממילא שמעינן מינה דה\"ה לבעל התרנגולין וטעמא משום דכי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא שור בור והאי בירא תורא כרייה דהיינו תרנגולין וכמו שפירשנו למעלה מלשון רש\"י ז\"ל ונסתלקה קושיא שלישית שהקשה הראב\"ד ז\"ל ואע\"ג דנייח ע\"י תרנגול נייח וזה פשוט. עוד אקשינן בגמרא על דס\"ד דאוקי רב הונא מתני' בשנקשר מאליו ולחיובי בעל החוט ומתמהינן היכי דמי כו' כדלעיל עד ואי דלא אצנעיה פושע הוא פירש\"י ז\"ל וכוליה נזק בעי שלומי שהרי בורו שהשליך בר\"ה הזיק אלא חייב בעל התרנגול ומאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב כי יפתח איש בור ולא שור בור ח\"נ נמי איש בור ולא שור בור אלא מתני' דאדייה אדויי כו' כדלעיל ופירש\"י ז\"ל אלא דאצנעיה בביתיה והוציאו התרנגול חייב בעל התרנגול כי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא כי יכרה שור בור והאי דליל תרנגול כרהו אלא מתני' לא מתוקמא אלא בדאדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר כלים בזריקתו דהוי צרורות ואפילו קשרו אדם כו' כדלעיל וכי דייקת בהאי לישנא (וכי דייקת) ומעיינת ביה שפיר כיון דאמר תלמודא לשון אלא סתר הא דהוה ס\"ד למימר דחייב בעל התרנגול ואוקי חיובא בבעל החוט כמעיקרא ומאי דקא קשיא ליה פושע הוא וכוליה נזק בעי לשלומי אי דנייח ה\"נ דבור הוא ולא אשכחן ח\"נ בבור אלא מיירי דאדייה אדויי שבשעת זריקתו הזיק דהוה ליה צרורות וח\"נ לחודיה דמיחייב והוא לשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואם היה לחוט בעלים ולא היה החוט של הפקר בעל החוט חייב ח\"נ שהרי הוא כבורו המתגלגל עכ\"ל. ובזה לא נשאר מקום אף לקושיא השנית שהקשה הראב\"ד ז\"ל על ר\"מ ז\"ל כי מה שחשב עליו תחלה שהתרנגול נמי משלם חצי נזק ובדנייח והצניע הכל בהפך כמ\"ש וזה מבואר ולא יקשה עליך לשון רש\"י ז\"ל שפירש חייב בעל התרנגול דר\"ל לפום מאי דהוה ס\"ד חייב בעל התרנגול אבל על האמת שהוא מעמיד לעולם החיוב בבעל החוט דבעינן לדקדוקי טעמא דקאמר אלא כדברירנא וגם לא יקשה לך כיון דאסיקנא בחוט דהפקר היכי ילפינן מידי מהאי סוגיא דמדאמר אלא שמע מינה דסתר הכל דהא ודאי ליתא ברם כל אלא דסוגיין לאוקמי טעמא דמתני' ומאי דמתמהא תלמודא קים ליה דהלכתא היא וטעמא דמתני' לפום סוגיין לחוד וטעמא דרב הונא לחוד ותרוייהו איתנהו וסדר יפה לקח וכן הוא בירושלמי דגרסינן התרנגולין מועדין כו' רב הונא אמר בשנקשר מאליו אבל אם קשרו אדם משלם נ\"ש ע\"כ. ושמא משם למד או עליו סמך ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ולמד מן הגמרא:" + ], + [ + "תרנגולין שהיו מפריחין כו' עד וברגליהן משלמין ח\"נ. פ' כיצד הרגל (דף י\"ז כל הסוגיא): " + ], + [ + "תרנגולין שהיו מפריחין כו' עד וברגליהן משלמין ח\"נ. פ' כיצד הרגל (דף י\"ז כל הסוגיא): " + ], + [ + "היו מחטטין ונפסק החבל וכו' עד נזק שלם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר ולא בהיר וכו': ואני אומר נהיר נהוריה תדע דהא גרסינן לה ריש פ' כיצד הרגל (דף י\"ז:) התרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי משלמין נזק שלם ע\"כ ושתיק מינה ובתר הכי גרסינן בעי רבה דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינן וגופיה הוא או דילמא בתר תבר מנא אזלינן וצרורות נינהו ושיילינן תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר ומהדרינן לרבה פשיטא ליה לרבא מיבעיא ליה מאי ובעינן למיפשטה מהא דתניא הידוס אינו מועד וי\"א ה\"ז מועד כו' ובעינן לאוקומי פלוגתיה דמ\"ס בתר מעיקרא אזלינן ומ\"ס בתר תבר מנא אזלינן ודחינן ליה ואוקמינן בפלוגתא דסומכוס ורבנן בצרורות והדר אתיא למיפשטה מהא דידן דתניא תרנגולין שהיו מחטטין כו' אלמא בתר עיקרא אזלינן ודחי אחבל והדר מקשי והא חבל משונה הוא ומתרץ דמאוס בלישא והדר מקשינן אי סומכוס אימא סיפא ניתז הימנו כו' עד ואי סומכוס מי אית ליה ח\"נ וכ\"ת שאני ליה לסומכוס בין כחו לכח כחו אלא האי דבעי רבא כח כחו לסומכוס ככחו דמי או לאו ככחו דמי תפשוט דלאו ככחו דמי וכו' אלא לאו רבנן היא שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן ומהדר אמר רב ביבי בר אביי דקא אזיל מיניה ומיניה ע\"כ שיטפא דתלמודא ואי ס\"ד דאגופא דברייתא פריך מקמי בעיא דרבה הוה ליה לאקשויי ולפרוקי בהכי ועוד מדהדר בתר דאקשי מחבל ופריק ואקשי והא נשבר דלי קתני מכלל דאתירוצא דחבל קא מהדר דאי אוקמא אדלי הוה ניחא וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ועוד דאסיקנא בתר הכי אמר רב ביבי בר אביי דקא אזיל מיניה ומיניה וכן העמידה ר\"י אלפס ז\"ל נמצאו דברי ר\"מ מאירים:" + ], + [ + "הכלב והגדי שקפצו עד נזק שלם. פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:): " + ], + [ + "הכלב והגדי שקפצו עד נזק שלם. פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:): " + ], + [ + "כלב שנטל וכו' ואם היה מגרר כו' עד הגדיש פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דצרורות ע\"י שינוי מרביע נזק מיהא לא מיפטר עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא ומשנה שלימה וכן פירשו רבותינו הראשונים נ\"ע אלא שצריכין תלמוד והוא ששנינו פ' כיצד הרגל (דף כ\"א:) הכלב שנטל את החררה והלך לגדיש אכל את החררה והדליק הגדיש על החררה משלם נ\"ש ועל הגדיש משלם ח\"נ ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל אחררה משלם נ\"ש דהוי שן ברשות הניזק ועל הגדיש ח\"נ מפרש בגמ' וגרסינן עלה בגמ' (דף כ\"ב) אתמר ר\"י אמר אשו משום חציו ור\"ל אמר אשו משום ממונו ושקלינן וטרינן אטעמיה עד דאקשי תנן כלב שנטל את החררה כו' בשלמא למ\"ד אשו משום חציו חציו דכלב הן פירוש דהוו להו צרורות הילכך משלם ח\"נ אלא למ\"ד אשו משום ממונו האי אשו לאו ממונא דבעל הכלב הוא פירוש אלא דבעל החררה ופרקינן אמר לך ר\"ל הב\"ע דאדייה אדויי דעל החררה משלם נ\"ש ועל מקום גחלת משלם ח\"נ ועל הגדיש כולו פטור פי' דאדייה אדויי שזרקו והוא מגרר שפירש ר\"מ ז\"ל ופירש\"י על מקום גחלת מקום שנפלה גחלת משלם ח\"נ דצרורות הן והכלב עשאן ועל הגדיש כולו פטור דאשו משום ממונו והאי לאו ממונא דבעל כלב הוא אלא דבעל חררה וצרורות ליכא למימר דהא ממקום גחלת ואילך דלקה אש מאליה ומש\"ה אוקמא בדאדייה אדויי דאי אנחה עם החררה כי אורחה לא מצי למתני מתני' חצי נזקא דאמקום גחלת נ\"ש מיחייב דאורחיה הוא ליטול החררה עם הגחלת עכ\"ל רש\"י ז\"ל וזהו לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ועיניך רואות כי רש\"י תירץ יפה קושיית הראב\"ד והנני מפרש בסוף בע\"ה טעם למה פסק בזה כר\"ל ובתחלת הדין פסק כר\"י דאסיקנא ור\"י דאנחה אנוחי דעל חררה ועל מקום גחלת משלם נ\"ש ועל הגדיש כולו משלם ח\"נ ופירש\"י ז\"ל דר\"י דאמר משום חציו מוקי לה בדאנחה כי אורחיה דעל חררה נ\"ש דשן הוא ואמקום גחלת נ\"ש דאורחיה הוא ובידים עבד ואגדיש כוליה ח\"נ דחציו דכלב הן והיינו צרורות עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי זה לשון ר\"מ ז\"ל בתחילת זאת הפיסקא אות באות וכי דבריו תלמוד ערוך ומשנה שלימה ואין בהן קושיא כלל אא\"כ תשאל מה ראה לפסוק כר\"י ברישא ובסוף כר\"ל והתשובה בזה כי אחר המשא ומתן מסיק תלמודא קרא ומתניתא מסייעא לר\"י ובסוף שמעתין מסיק דמאן דאית ליה משום חציו היינו ר\"י אית ליה משום ממונו דהיינו ר\"ל והא קמן דמילתיה דר\"י בדאנחה אנוחי ומילתיה דר\"ל מיפרשא בדאדייה אדויי וה\"ז כמאן דאמר מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי תדע דבתר כולהו סוגייתא שיילינן וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה משום ממונו מאי בינייהו ומהדרינן איכא בינייהו לחייבו בארבעה דברים אלמא ליכא בינייהו אלא ארבעה דברים וכל דדמי ליה כלב וגמל וכל הני שמעתין דפירש\"י ז\"ל אבל בשאר דברים דברי שניהם שוים ולכך הביא ר\"י אלפס ז\"ל דברי שניהם ומסקנות אלו שכתבתי להשמיענו שזה דעתו וכמוהו פסק ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "במה דברים אמורים כששמר בעל הגחלת את אשו כו' אבל אם לא שמר בעל האש כו' עד ועל מקומה: כתב הראב\"ד ז\"ל בעל האש נמי חייב עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בין הספרים והסופרים כי בגמ' מתמה על הא דקתני ועל הגדיש משלם ח\"נ מאן חייב בעל כלב וליחייב בעל גחלת ומהדר בששימר גחלתו ומתמה תו אי הכי מאי בעי כלב התם ומהדר בשחתר ע\"כ וכן ברש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל ויס\"ג וליחייב נמי בעל גחלת וכן גורסין רבותינו בעלי התוס' ז\"ל והיא גירסת ראב\"ד ז\"ל וכולם דברי אלהים חיים ויש להם פנים:" + ], + [ + "המשסה כלבו של חבירו וכו'. פ' כיצד הרגל וכדאוקימנא כל פטורי דנזיקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים:", + " ובעל הכלב חייב חצי נזק: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם מועד הוא נזק שלם משלם עכ\"ל: ואני אומר גם בזה אני רואה פנים לשניהם בגמ' דקא בעי למפשטה מהתם שהתינוקות כו' משמע דבתם קא מיירי ומדקא בעי למידק הא נגח חייב ודחי אביי דילמא הא נגח תם לא הוי ובההיא נגיחה לא מיחייב משמע דאפי' הוה מועד לא מיחייב כלל וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל אין לו עסק בחבור משנה תורה זה אלא במה שהוא מפורש בתלמוד אבל לא במה שנוכל לדקדק מן התלמוד:", + " שכיון שהוא יודע. עד סוף הפרק. פ' כיצד הרגל:" + ] + ], + [ + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "הבהמה מועדת כו' עד הואיל ולא נהנית פטור. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ז) ופ\"ב ופרק הכונס (דף נ\"ה) ממשמעות המשנה:", + " אכלה אוכלין עד שינוחו וכו'. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "בהמה שהיתה עומדת וכו' ואם תפס הניזק כו' עד ברשותו אכלה: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה דהכי גריס לה למלתא מתגלגל ואתי מרה\"ר לרה\"י והיא מיושרת מן הגירסא שלנו עכ\"ל: ואני אומר אנחנו כן מצאנו כל הגירסא שלנו בספרים הישרים והישנים וכך קבלנו מרבותינו נ\"ע בספרד ובצרפת ועיקרה פ' כיצד הרגל גמ' מתני' דכיצד השן מועדת כו':" + ], + [ + "כלב שנכנס לחצר כו' עד מה שנהנית. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "כלב שנכנס לחצר כו' עד מה שנהנית. פ' כיצד הרגל (דף י\"ט): " + ], + [ + "חיה שנכנסה עד שזהו דרכה. פרק כיצד הרגל (דף כ\"א) :", + " אבל כלב שאכל כבשים כו' עד ומשלם חצי נזק. בב\"ק פ\"ק (דף ט\"ו) ובכתובות ס\"פ אלו נערות (דף מ\"א:): " + ], + [ + "סל שיש בו לחם עד משלם מה שהזיק. פרק כיצד הרגל:" + ], + [ + "סל שיש בו לחם עד משלם מה שהזיק. פרק כיצד הרגל:" + ], + [ + "היתה מהלכת ברשות הרבים עד כחצר הניזק הוא חשוב. בב\"ק פ' כיצד הרגל ופ' הכונס (דף נ\"ה): " + ], + [ + "בהמה שהוחלקה וכו' עד זו את זו. בב\"ק פ' כיצד ופרק הכונס (דף נ\"ה ונ\"ח): " + ], + [ + "הוחלקה ונפלה כו' עד חוזרת מאליה: כתב הראב\"ד ז\"ל האי פירושא לא נהיר וכו': ואני אומר אע\"פ שזו מחלוקת ישנה היא פרק הכונס צאן לדיר (דף נ\"ח) בשמעתין דנפלה לגנה כו' דאסיקנא עלה אמר רב פפא לא תימא עד שתצא לדעת ותחזור לדעת אלא כיון שיצאה לדעת אע\"פ שחזרה שלא לדעת מ\"ט דא\"ל כיון דילפא כל אימת דמשתמטא להתם רהטא ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל לא תימא עד שתצא לדעת שידעו הבעלים שיצאתה אע\"פ שחזרה שלא לדעת דנעל בפניה כראוי דהשתא לא סגי לה בשמירה פחותה דאמר ליה כיון דילפא כו' עכ\"ל. וגם רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשו והוסיפו לפרש דאע\"פ דכל שן ורגל סגי להו בשמירה פחותה דהיינו נעל בפניה כראוי הכא לא סגי להו בהם וחייב כדמפרש טעמא ואזיל עכ\"ל. ומקצת המפרשים ז\"ל תמהו על זה דא\"כ כל שרועה פעם אחת בשדה אחר אינו פטור לעולם על אותו שדה אלא כשנעל בפניה דלת שיכולה לעמוד על כל רוח ולעולם אינו פטור בענין אחר במקום אחר אלא פעם אחת ומתוך כך הוצרכו לפרש כפירוש הראב\"ד ז\"ל. מ\"מ נ\"ל פירוש ר\"מ ז\"ל שהוא קרוב לפירוש רש\"י ז\"ל שצריך לשמרה הוא בעצמו אם רצה להפטר מאשר תזיק ביציאתה ויגיד עליו ריעו דאמרינן בסמוך (דף נ\"ח) בעי ר' ירמיה ירדה כדרכה והזיקה במי לידה מהו כו' עד או דילמא הכא כולה בפשיעה היא דכיון דקא חזי דקריבה למילד איבעי ליה לנטורה ע\"כ. וה\"נ איבעיא ליה לנטורה כדי להפטר ולא דמי לרועה בשדה דכולה שדה כחדא חשיב לה למרעי בה אבל ערוגות גנה חביבין עלה מתרי טעמי חדא משום דבסימא רעיה דיליה משדות דעלמא ועוד דרכיכא לה למיחבט בה ורדופה למיזל להתם כיון דידעה:" + ], + [ + "הקדר שהכניס קדרות כו' ואם הוזק בהן כו' ואם הכניס ברשות כו' עד בעל הבית חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דהלכה כרבי וכו' כיון דאיתזק ממילא איהו דאזיק אנפשיה ומן הדין פטור עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בב\"ק פרק שור שנגח את הפרה ומייתי לה נמי פ' כיצד הרגל בשמעתין דקדר ורבו הדעות והסברות שם לפי ההלכה ואם הראב\"ד ז\"ל בא בכאן להשמיענו דעתו תבא עליו ברכה אבל ר\"מ ז\"ל נהג כמנהגו בחבור הזה ללכת דרך התלמוד בקצרה בלשון המשנה וגמרא והניח הדקדוק והסברא לפי שכללו לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה ולכן קראו משנה תורה:" + ], + [ + "וכן אם הכניס פירותיו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פרק שור שנגח את הפרה ופ' כיצד הרגל ופ' הכונס צאן לדיר:" + ], + [ + "המגדיש בתוך שדה חבירו עד ואע\"פ שלא קבל עליו לשמור: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא בשומר את הגרנות עכ\"ל: ואני אומר איני יודע מה בא ללמדנו שגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ וז\"ל אע\"פ שלא קיבל לשמור שהשומר בגרנות כיון שאמר לו הגדש בכאן כמי שאמר לו הגדש ואני אשמור לך הוא חשוב עכ\"ל. והוא לשון הגמרא ב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ט:) גמרא מתני' דהמגדיש בתוך שדה חבירו כו' דגרסינן עלה לימא תנן דלא כרבי דאי רבי האמר אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור ומהדרינן אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא\"ל עייל וגדוש עייל ואנטר קאמר ליה וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו להשמיענו שכן הלכה ועיקר זאת ההלכה שם בפרק הכונס ומייתי לה נמי פרק כיצד הרגל ואולי ספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל השמיט הסופר זה הלשון האחרון שהעתקתי אני ולכך כתב הראב\"ד ז\"ל זה בהשגות:" + ] + ], + [ + [ + "הכונס צאן לדיר כו' עד בעל הצאן חייב. בב\"ק ר\"פ הכונס (דף נ\"ה) :", + " היתה מחיצה בריאה כו' עד והזיקה הליסטים חייבין. פ' הכונס ופ\"ק דב\"ק:" + ], + [ + "הפורץ גדר לפני בהמת חבירו עד וחייב בדיני שמים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידענו מהו וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור הזה כי ר\"מ ז\"ל מחזר לכתוב לשון התלמוד מכמה טעמים וכן עשה בזה דגרסינן לה ר\"פ הכונס (דף נ\"ה:) תניא גאמר ר' יהושע ד' דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר בפני בהמת חבירו כו' ומהדרינן עלה היכי דמי אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ליחייב אלא בכותל רעוע ע\"כ. ויפה עשה שהרי לא בא הוא לפרש בחבור הזה אלא לחבר בקצרה אורך הגמרא ומה שיפרש כל אחד לשון הגמרא יפרש על לשונו אשר גם פעמים רבות ידע לבו כי הפירושים רבו והוא האמת כי רש\"י ז\"ל פירש הפורץ גדר וכו' ויצאה הבהמה וברחה בדיני אדם נמי ליחייב מיהא אכותל דהא בידים עבד ואבהמה ליכא למימר דהא תנן פרצוה ליסטים פטור עכ\"ל. ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה גם אבהמה והא דלא מיחייב במתני' אף בהוציאוה ליסטים אלא א\"כ הכישוה כדמוקי לה בגמרא תירצו דהתם הוא להתחייב במה שהזיקה הבהמה לאחרים ביציאתה והכא בדר' יהושע במה שהזיקה בעצמה או שנאבדה דומיא דברחה שפי' רש\"י ז\"ל ומקצתם פירשו דבין אכותל בין אבהמה קאי וכל חד וחד אדשייך ביה ומש\"ה סתמיה וה\"נ גרסינן לה הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אינו חייב לשלם מן הדין ואין מוחלים לו מן השמים עד שישלם ע\"כ זה כלל כל הפירושין ורבו על זה הדקדוקין בשיטות ולכך תפס לשון הגמרא הכולל הכל ולכך אין להשיגו בזה אדרבה ראוי לשבחו ולומר יישר כחו וכח כחו שפירש מתני' דהוציאוה ליסטים אף בהוזקה ודר' יהושע הזיקה לאחרים וכן פי' הסוגיא שעמה בזה נסתלקה קושית הראב\"ד ז\"ל כי דייקת בה שפיר בלישני ומ\"ש לפני בגז\"ה משכחת לה קב ונקי.
שוב מצאתי לחכמי לוני\"ל שהשיב להם על זאת וז\"ל: תשובה על הנזקין אמרתי ולא על הכותל וכן אמרוה החכמים על הנזק שאילו היו דברי ר' יהושע בן לוי על הכותל כמו שעלה על דעת מי שראיתי פירושו לא היה אומר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו אלא הפורץ גדר חבירו מה ענין בהמה הכא ועוד שהביא התלמוד דברים אלו על המשנה דהכונס צאן לדיר ועוד זה שהעמיד דברי התלמוד דברי ר' יהושע שאמר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים בכותל רעוע אם על הכותל אמר וכי פורץ גדר רעוע למה פטור מדיני אדם וכי יעלה על לב אדם בעולם שהשובר כלי שלם חייב והשובר כלי רעוע פטור אלא כך הדין השובר כלי שלם וחזק משלם דמי שלם והשובר כלי רעוע משלם דמי רעוע וכן הסותר כותל חבירו, ואם אכותל קאמר משלם דמי הכותל שהפסיד בין שלם בין רעוע וחייב בדיני אדם וא\"ת כותל זה הרעוע עומד לסתירה הוא ומצוה קא עביד אמאי חייב בדיני שמים אלא ודאי כל המפרש כך נשתבש, ואין הדברים אמורים אלא לענין הבהמה שיצאה מפרצה והזיקה אם היה הגדר חזק ובריא הפורץ חייב בנזקיה בדיני אדם ואם היה הכותל רעוע שאינה משתמרת הפורץ פטור על זה הנזק שהזיקה הבהמה וחייב בדיני שמים שהרי גרם לבעלים לשלם הואיל והכותל רעוע כמו שביארנו שאפי' חתרוה או פרצוה לסטים בעל הצאן חייב ואם לא פרץ אפשר היה שלא תצא ולא תזיק ומפני זה חייב בדיני שמים. וזה שהקשיתם על דבר זה מן הליסטים שפרצו מחצית הדיר הבריאה שאין חייבין בנזקיה עד שיוציאוה אבל אם יצאה מעצמה פטורין ודאי קושיא היא זאת ושמא זאת הקושיא שיבש המפרש עד שהעמיד דבר זה בכותל עצמו וזהו פירוקה הפרש גדול יש בין ליסטים שפרצו הדיר ובין חבירו שפרץ לפני בהמתו שהליסטים כוונתם לגנוב הבהמה לפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות הבעלים לא נתחייבו ולא נעשית ברשותם ובעת שיוציאוה נעשית ברשותם ונתחייב בנזקיה אבל אם הניחוה שם הרי לא עשו הנזק שנתכוונו לו שהיא הגניבה ולפיכך פטורין אבל הפורץ גדר חבירו אין כוונתו לגנוב ולא נתכוון אלא שתצא הבהמה ותזיק ויתחייבו הבעלים בנזקיה ולפיכך הוא חייב באותו נזק כדין כל מזיק וזהו הפרש בין ליסטים ובין פורץ בהמת חבירו והרי כל הדברים נכונין ויוצאין על עיקרי הדינין עכ\"ל תשובתו אות באות:", + " וכן הנותן סם כו' עד בדיני שמים. עיקרה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"ז) ור\"י אלפס ז\"ל חברה כאן אגב אלו וגם ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו:" + ], + [ + "המעמיד בהמת חבירו וכו' וכן אם הכישה כו' עד שהכישה חייב: כתב הראב\"ד ז\"ל וכ\"ש קם לה באפה עכ\"ל: ואני אומר זו תברא היא וגמרא דכי הכישה עשה בה מעשה וכי קם לה באפה גרמא בעלמא היא דהא כי תנן הוציאוה ליסטין חייבין שיילינן עלה בגמרא פשיטא כיון דאפקוה קמה להו ברשותייהו לכל מילי ומהדרינן לא צריכא דקמו להו באפה פי' לא הוה פשיטא ליה כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו חייב וכו' א\"ל (אביי) לרב יוסף הכישה אמרת לן ולסטים נמי הכישוה. פירש\"י ז\"ל ואשמעינן מתני' בהכישה במקל זו היא משיכה אלא פשיטא דהכישה מיחייב בה טפי מקם לה באפה וכ\"כ רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו דעת אחרת צריך להביא ראיה ומדקאמרינן הכא לכל מילי מכלל דהנך לאו לכל מילי אלא כמ\"ש לדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "המוסר בהמתו לשומר חנם כו' אבל אם שמרוה כו' שמרוה שמירה פחותה עד חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מתוקמא הא וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בב\"ק ס\"פ שור שנגח ד' וה' וכולה סוגיין כרבינו משה ז\"ל אזלה גמרא דמתני' דמסרו לשומר כו' דגרסינן ת\"ר ארבעה נכנסו תחת הבעלים ואלו הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר הרגו תמין נהרגין ופטורין מן הכופר מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ משומר חנם ושיילינן עלה היכי דמי אי דנטריה אפי' כולהו נמי ליפטרו ואי דלא נטריה אפילו שומר חנם ניחייב ומהדרינן הב\"ע דנטריה שמירה פחותה ולא נטריה שמירה מעולה שומר חנם כלתה לו שמירתו הנך לא כלתה שמירתן ע\"כ. הנה למדנו ונראה בעינינו פשוט שאפי' שמירה פחותה מועלת לפטור שומר חנם. ומ\"ש עוד שנפטרין השומרים בשמירה מעולה למדנוה ג\"כ בפשוט מדקא מקשי תלמודא להדיא היכי דמי אי דנטריה אפי' כולהו נמי ליפטרו מכלל דפשיטא ליה לתלמודא שאין אחר שמירה מעולה כלום על השומרין כי בכך כלתה שמירתן שהרי שמר כדרך השומרין ומאי הוה ליה למיעבד וממילא שמעינן דדוקא השומרין הוא דמיפטרי אבל הבעלים מיהא אכתי חייבין שהרי לא כלתה בכך שמירתן דאע\"ג דהוי שמירה לפטור השומרים לא סגי לפטור הבעלים עד שיתחזקו בשמירתן יפה וכדתנן שלהי פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ה:) ומייתי לה פ' הגוזל עצים קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי (ויצא והזיק) אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר\"מ ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר\"מ אומר אין לו שמירה אלא סכין ע\"כ. ומוקמינן פלוגתיה בקראי וכדפירש\"י ז\"ל דג' מחלוקות בדבר לר\"מ בשמירה פחותה חייב (ובשמירה) מעולה פטור ולר' יהודה בפחותה נמי פטור ולר\"א במעולה נמי חייב עכ\"ל. ובשלהי גמרא פירקין (דף מ\"ו) אמר אביי היינו טעמא דר\"א כדתניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד אדם סולם רעוע בתוך ביתו ת\"ל ולא תשים דמים בביתך ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל דאע\"ג דקי\"ל כר' נתן לית הלכתא כר\"א הלכך דל ר\"א מהכא פשו להו ר\"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה וכן פסק רבינו משה ז\"ל לפנינו ריש פ\"ז של הלכות אלו וכלשון המשנה אות באות ולפי ר\"א לענין חיוב תשלומין קאמר דהוה דריש ולא ישמרנו אין לו שימור אלא סכין אף אם שמרו שמירה מעולה חייב ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו דאה\"נ מעיקרא כי אמר הא מני ר\"א היא הוה קאי לענין חיוב תשלומין אבל השתא דאוקימנא טעמא דר' נתן לא איירי לענין תשלומין אלא לענין איסורא בעלמא קאמר דאין לו דרך חסידות בשמירתו אלא סכין אבל אם שמרו שמירה מעולה ויצא והזיק פטור מיהו בשמירה פחותה לא סגי ליה וכנ\"ל מן הירושלמי דגרסינן פ' שור שנגח ד' וה' אמר ר\"א כל שמירה שאמרה תורה אפילו הקיפו חומת ברזל אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו אם (היה) ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב ולפ\"ז קאי ר\"א כר' נתן לאיסורא ולענין תשלומין כר\"י ולא נצטרך לדחות כדברי ר\"י אלפס ז\"ל ומ\"מ לענין תשלומין מן הדין כולן שוין כדברי ר\"מ ז\"ל גם מורי הרשב\"א ז\"ל כן הסכים:" + ], + [ + "הניחה בחמה וכו' עד ועושה כל שאפשר לה לעשות. בב\"ק פ' הכונס:" + ], + [ + "מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן עד והזיקה הבעלים חייבין: כתב הראב\"ד ז\"ל חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ\"ק דב\"ק גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' ת\"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש\"ו (והזיקו) חייב (לשלם) משא\"כ באש ושקלינן וטרינן עלה במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה דכוותה גבי אש גחלת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא אלא לאו בשור מותר ובור מגולה דכוותה גבי אש שלהבת משא\"כ באש דפטור והאמר ר\"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ\"ט דהא ברי היזקה ואסיקנא לעול בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקאמרת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא שור דרכיה לנתוקי בור דרכיה לנתורי גחלת כמה דשביק לה מיעמא עמיא ואזלא ופירשוה רבותינו בעלי התוס' מדעת רש\"י ז\"ל בשור קשור כראוי ובור מכוסה כראוי דאי ס\"ד בשלא כראוי א\"כ מאי עבד ומאי אהנו מעשיו דליפטר ועוד מאי קא מתמה תלמודא דכוותה גבי אש שמסר לו גחלת דע\"כ הכי פירושה מאי שנא הכא ומאי שנא הכא דבין הכא ובין הכא הוה לן למפטריה מדהדר לאוקומה בשור מותר ובור מגולה ודכוותה גבי אש שמסר לו שלהבת ומאי דמסיק טעמא משום דשור עביד לנתוקי כו' לא ממילא קאמר אלא על ידי חש\"ו שמסרן להם והם מחוסר דעתם ממשמשין בהן ומיגרעא שמירתן מחמתייהו דאי לאו אינהו שפיר הוו מינטרי כ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל וזהו כר\"מ שכתב כאן בענין קשור וענין הבור שכתב רש\"י ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו רוח אחרת מ\"מ דברי הר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "מסר שורו לחמשה עד הנשארין חייבין. בב\"ק פ\"ק:" + ], + [ + "שאלו בחזקת תם ונמצא מועד כו' ואם לא ידע השואל שהוא נגחן עד נ\"ש: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלאו כהלכתא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי קולמוסו דהא כי דייק בה בהא שמעתא פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ') סוף גמרא מתני' דשור של פקח שנגח לשור חרש משכחת ברייתא מפורשת כלשון ר\"מ ז\"ל ת\"ר שאלו בחזקת תם ונמצא מועד בעלים משלמין חצי נזק ושואל משלם חצי נזק וכו' והקשה תלמודא ואמאי כלומר אמאי משלם לימא ליה תורא שאילי אריא לא שאילי ומהדר רב הב\"ע כגון שהכיר בו שהוא נגחן והדר מקשי ולימא ליה תם שאילי מועד לא שאילי ופריק משום דא\"ל סוף סוף אי תם הוה (לאו) פלגא ניזקא בעית לשלומי השתא נמי זיל שלים פלגא ניזקא וזהו כדברי ר\"מ ז\"ל בעיקר הדין וכטעמו אות באות ומה שהקשו בשם הראב\"ד ז\"ל הם דקדוקי התלמוד דקאמר ולימא ליה אי תם הוה משתלם מגופו ומהדר משום דא\"ל סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי והדר בעי ולימא ליה אי תם הוה מודינא ומיפטרנא ואפילו למ\"ד פלגא ניזקא ממונא לימא ליה אי תם הוה מעריקנא ליה לאגמא אלא הב\"ע כגון דקדום בי דינא ותפסוה ומקשינן אי הכא בעלים אמאי משלמין חצי נזק נימא ליה (את) אתפסתיה לתוראי בידא מאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה ומהדרינן משום דא\"ל אי אהדרתיה ניהלך לאו מינך הוו שקלי ליה ומקשינן ונימא ליה אי אהדרתיה ניהלי הוה מעריקנא ליה לאגמא ומהדר משום דא\"ל סוף סוף לאו מעלייה הוו משתלמי כלומר ומאי דנפקא לן מינה בשתפסוהו ב\"ד הא לא מפסדת ולא מידי בהכי דאפילו לא תפסוהו נמי מיחייבת לשלומי מן העלייה ומקשינן הניחא היכא דאית ליה נכסי היכא דלית ליה נכסי מאי איכא למימר כלומר טענה דבעלים טענתא מעלייתא היא אי אהדרתיה ניהלי הוה מעריקנא ליה לאגמא והייתי נפטר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא בעלים אמאי משלמין חצי נזק ופריק משום דא\"ל כי היכי דמשתעבדנא (לך) לדידך ה\"נ משתעבדנא להאיך כלומר לניזק שאתה חייב לו מפני נגיחת שורך מדר' נתן דא\"ר נתן מניין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה שנאמר ונתן לאשר אשם לו פירוש ומתרגמינן למאן דחב ליה כלומר וגם כי החזרתיו לו כאילו החזרתיו אליך ועכשיו שתפסוהו ב\"ד אין לך עלי טענה לפטור עצמך מח\"נ מאחר שלא הודעתני שהיה מועד דוק השתא מטעמא דבעלים לטעמא דשואל שהקשה דאי תם הוה מעריקנא ליה דלאו טעמא משום ב\"ד וכ\"ש לדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שאמרו שזה הטעם אינו מועיל אלא להשמטה בעלמא מעתה מאי נפקא לן מינה לענין דינא בין תפסוהו ב\"ד ללא תפסוהו ואפילו ההוא טעמא גופיה לא קאי אלא למ\"ד פלגא ניזקא ממונא אבל למ\"ד קנסא וקי\"ל כוותיה פ\"ק לא צריכין לאוקומה בשתפסוהו ב\"ד דהא אית ליה טעמא אחרינא דקאמרת אי תם הוה מודינא ומיפטרנא וכפירוש רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הוה מודינא קודם שיבאו עדים. הנה זה פשוט ועיניך רואות ע\"כ אמרתי כי לא יצא דבר זה מתחת קולמוסו אלא אחד מן התלמידים ותלה עצמו באילן גדול:" + ], + [ + "נטלו כשהוא תם כו' עד שהרי החזירו. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שומר שקבל עליו כו' שמירת נזקיה וכו' עד עושין דין המזיק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור דמתחזי מגמ' וכו': ואני אומר גם זה נ\"ל שאינו לשונו הא מימרא בעיא היא מיפרשא בב\"ק פ\"ק ופ\"ב ופ' שור שנגח ד' וה'. וגם לשון הרמב\"ם ז\"ל מובן לכל וזיל קרי בי רב הוא:" + ], + [ + "מסר השומר לשומר וכו' עד שמסרת לו אתה: כתב הראב\"'ד ז\"ל כל זה אינו מחוור אלא הניזק גובה מן השני וכו': ואני אומר אחת לאחת למצוא חשבון מצאתי און לי מהא דתנן פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד:) מסרו לשומר חנם ולשואל ולנושא שכר ולשוכר (כולן) נכנסו תחת הבעלים כו' באשר כבר ביררתי למעלה בס\"ד לדברי הכל מעתה השומר ראשון במקום בעלים קאי ובפ\"ק דב\"ק (דף ט':) גמרא מתני' חבתי בתשלומי נזקו כו' וקי\"ל כרבה דפליג עליה דר\"א ואמר שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לש\"ח דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו ש\"ח שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב מ\"ט מצי א\"ל את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה וכתבו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שכשמשלם משלם לבעלים הראשונים כדאמרינן בהמפקיד דהלכה כר' יוסי דאמר אין הלה עושה סחורה בפרתו של זה וזהו פשוט. ועוד אני אומר דבמועד קא מיירי שמשלם מן העלייה ונפקא מינה לעידית של זה כבינונית של זה דאי בתם כיון דמגופו משתלם מאי נפקא ליה לניזק מינה וכי דייקת בה שפיר משכחת דדברים מתוקים הם ראויין למי שאמרן:", + " מסרה השומר לבנו או לבן ביתו עד וחייבין כו'. פ' הכונס (דף נ\"ה:): " + ], + [ + "כל שומר שנתחייב כו' עד לבעל הבהמה. הכי משמע פ' המניח את הכד (דף ל\"ד:) גבי מתני' דשור שוה מאתים כו' דאוקמוה לדר' יהודה לענין שמירה ובשמעתין דלקמן אסיקנא לר' ישמעאל דבעל חוב הוי. שוב מצאתי בתוספתא מסרו לעבד ולאשה פטורין ומשלמין לאחר זמן כיצד עושין להן ב\"ד כותבין עליהם שטרי חוב נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם ע\"כ ועבד ואשה הם שומרין שאין להם ומכאן פסקה לפי דעתי:" + ], + [ + "כל בהמה שהזיקה פירות כו' עד ואם סאתים דמי סאתים. פרק הכונס (דף נ\"ה:) :", + " הרי שאכלה פירות דקל עד סוף הפרק. פרק הכונס ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "כל בהמה שהזיקה פירות כו' עד ואם סאתים דמי סאתים. פרק הכונס (דף נ\"ה:) :", + " הרי שאכלה פירות דקל עד סוף הפרק. פרק הכונס ופרק שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "בהמה שהיתה רועה ופרשה וכו' עד אפילו לגרום הנזק אסור: כתב הראב\"ד ז\"ל דברים הללו לא נאמרו בגמ' וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו הקדוש שהרי מעשים הם פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג:) סוף גמ' מתני' דהכלב שנטל כו' דגרסינן הנהו עזי דבי תרבו דהוו מפסדי לה לרב יוסף א\"ל לאביי זיל צנעינהו ויס\"ג ז\"ל אימא להו [למרייהו] אמר להו אמאי איזיל דאי אזלינא אמרין לי ליגדר מר גדירא בארעיה ומקשי תלמודא ואי גדר שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה ויס\"ג א\"ל ואי כו' ומהדר משכחת לה בשחתרה אי נמי דנפל גודא בליליא ע\"כ ובתר הכי גרסינן מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמני אי צייתי צייתי ואי לא (מייתי טבח ושחטינן לה ואמרינן למריה תא) תיב אמסחתא וקביל זוזך ע\"כ. וזה המעשה האחרון פירשוהו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל המעשה הראשון אין לנו לפרש אותו בכך דהא דבי תרבו הוו דלא קיימו לשחיטה דאי לא תימא הכי אמאי איצטריך לאהדורי לאביי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה לימא ליה לשחיטה קיימי ועוד במעשה השני אמאי איצטריך לפרושי עזי דשוקא לימא עזי סתם ור\"י אלפס ז\"ל הביא השני מעשים ופסק כרב יוסף גם בראשון וחזינן דא\"ל זיל צנעינהו כלומר שינדה בעליהן ואי לא אתרו בהו משמתינן להו לאלתר והא בבבל קיימי ולא אסרו אלא בארץ ישראל כדכתיבנא לקמן בסמוך בס\"ד ועוד דאפסדינהו לרב יוסף קאמר ולא אמר דהוו מזקי ליה לרב יוסף ולגדור מר גדירא בארעיה קאמר אלא ודאי עזי דבי תרבו רועות היו והיו מתפשטות או עוברות פעמים על נכסי דרב יוסף ואע\"ג דאכתי לא אזקוה א\"ל לאביי זיל צנעינהו מפני שאסור לגרום היזק דהיינו הפסד דרב יוסף וכדקי\"ל גרמא בנזקין פטור אבל אסור ועוד דגזור בארץ ישראל שלא לגדל מכלל דעבדי לאזוקי והם דברי ר\"מ ז\"ל שאמר כלשון רבו ואף כי ר\"ח ז\"ל פסק כאביי איהו כרביה ס\"ל וזה דרך נכון:" + ], + [ + "לפיכך אסרו חכמים עד בכ\"מ. בבא ראשונה במנחות פרק יש בקרבנות ובבא שנייה בב\"ק פרק מרובה (דף ע\"ט ופ\"ג): " + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ], + [ + "עשרה תנאים התנה עד סוף הפרק. הכל פרק מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "אי זהו מועד כו' עד העידו בו שלש כיתי עדים ביום אחד וכו' עד או לא הועד: כתב הראב\"ד ז\"ל שנגח ג' פעמים בג' ימים עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' כיצד הרגל ומייתי לה סוף הבא על יבמתו ולא ידעתי מה בא הראב\"ד לחדש בזה כי רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כן פירשו כיון דתלמודא דילן וגם בירושלמי פסיק כר' יהודה דמתני' וגם מסדור לשון ר\"מ ז\"ל כן משמע ולא ראיתי חולק על זה ואעפ\"כ יישר כחו שפירש האמת:" + ], + [ + "אין העדה אלא בפני הבעלים כו' עד אלא בב\"ד. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "שור של חרש שוטה וקטן עד ומעידים בהן בפני אפטרופוסין הזיקו אחר שהעידו בפני האפטרופוסין וכו' עד מגופו. כתב הראב\"ד ז\"ל אני מפרש מתני' וכו': ואני אומר אמת הוא ויפה עשה שכן מעמיד התלמוד ומתני' פ' שור שנגח ד' וה' ומחלוקת ישנה רבה בפירוש זאת ההלכה מימים ושנים בין רש\"י ז\"ל והאחרונים לכמה פנים מכל מקום רואה אני דרך התלמידים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ואע\"ג דרבה דחי ומוקי לה מעידין עליו בפני אפוטרופוסין ומשוינן ליה מועד דאי הדר נגח משלם נזק שלם מן העלייה מ\"מ הא תלמודא לקמן בההיא שמעתא מהדר עלה ומוקים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו תנאי היא ומסיק לה כחכמים דאמרי מעמידין לתם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס ור' יעקב הכי סבר לפי המסקנא והוא נכון:", + " ואם הועד בו שלשה ימים עד וישלמו להן. עיקר זאת ההלכה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) ומייתי לה פ\"ק ואוקמה דתבריה ר\"ע לגזיזיה והכי סלקא שפיר מההיא:" + ], + [ + "שור של חרש שוטה וקטן עד ומעידים בהן בפני אפטרופוסין הזיקו אחר שהעידו בפני האפטרופוסין וכו' עד מגופו. כתב הראב\"ד ז\"ל אני מפרש מתני' וכו': ואני אומר אמת הוא ויפה עשה שכן מעמיד התלמוד ומתני' פ' שור שנגח ד' וה' ומחלוקת ישנה רבה בפירוש זאת ההלכה מימים ושנים בין רש\"י ז\"ל והאחרונים לכמה פנים מכל מקום רואה אני דרך התלמידים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ואע\"ג דרבה דחי ומוקי לה מעידין עליו בפני אפוטרופוסין ומשוינן ליה מועד דאי הדר נגח משלם נזק שלם מן העלייה מ\"מ הא תלמודא לקמן בההיא שמעתא מהדר עלה ומוקים מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו תנאי היא ומסיק לה כחכמים דאמרי מעמידין לתם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס ור' יעקב הכי סבר לפי המסקנא והוא נכון:", + " ואם הועד בו שלשה ימים עד וישלמו להן. עיקר זאת ההלכה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) ומייתי לה פ\"ק ואוקמה דתבריה ר\"ע לגזיזיה והכי סלקא שפיר מההיא:" + ], + [ + "שוורים שמשחקין בהן ומלמדין אותן ליגח זה את זה אינן מועדין זה לזה ואפילו המית אדם אינן חייבין מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו: כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה לא וכו': ואני אומר תמה אני אם קושיות אלו עמדו בפני הראב\"ד שהוא עוקר הרים וטוחנן תדע שהרי הלכה זו עיקרה פ' שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ט) דתנן שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח שור ולא שיגיחוהו אלמא מקרא מוכח לה והוא כלשון ר\"מ ז\"ל ממש ולפיכך אין תרעומת זה על ר\"מ ז\"ל אלא על המשנה והגמרא והמקרא וליתיה לסברא במקום קרא וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביא המשנה כפשוטה להשמיענו שכן עיקר ההלכה ועוד דבגמרא (דף מ':) כי בעי מהו לגבי מזבח אמר רב דכשר ומפרש דטעמא משום דאנוס וקי\"ל בכל התורה כולה דאנוס הוא דרחמנא פטריה וקי\"ל כוותיה באיסורי ואע\"ג דשמואל פליג עליה ועוד דרבינו דהוא בתרא ה\"נ אמר ועוד דתלמודא נמי מסיק הכי דגרסינן בשלהי שמעתין (דף מ\"א) תניא כוותיה דרבה שור האצטדין אינו חייב מיתה וכשר (הוא) לגבי מזבח מפני שהוא כמעושה ע\"כ. וגם כן פסק הר\"מ ז\"ל פ\"ד וה' מאיסורי מזבח אלמא תלמוד ערוך הוא שהוא אנוס ומעושה מעתה הגע עצמך לסברא גם אתה מה דומה זה שהוא אנוס למועד לשופרות דמנפשיה אזיל ונגח כי שמע קול שופר וכן נמי למשסה כדאמרינן טעמא התם כיון דידע ביה בכלביה דכי משסו ליה ומשתסי מדעתיה אבעי ליה לנטוריה אבל באצטדין אנוס ומעושה כדפרישית והא מילתא דפשיטא היא ומש\"ה לא אתקפה ליה תלמודא:" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שהועד ונמכר כו' עד נעשה מועד לכל. פ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "ראה שור היום ונגחו עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל על כל בבא ובבא מהן וכו': ואני אומר הלכות אלו כולן מסודרות ריש פ' שור שנגח ד' וה' ולפי לשון הגמ' יש פנים לשני הפנים דגרסינן בהו מועד לכל ויש לפרשו לכל המינים והימים שהועד כרבינו משה ז\"ל ויש לפרש כראב\"ד ז\"ל וסירוגין דבבא ראשונה סעד לדברי רבינו משה ז\"ל מדלא נקט תרי ולדברי הראב\"ד מאי דפריש פריש מאי דלא פריש לא פריש וכולם דברי אלהים חיים הם:" + ] + ], + [ + [ + "שור שקשרו בעליו במוסרה עד פטור מלשלם. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ה) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היה מועד לקרן ימין וכו' עד משלם חצי נזק: כתב הראב\"ד ז\"ל מגופו כר' יהודה עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש כי מאחר שכתב חצי נזק פשיטא לן דמגופו משלם וכמו שכתב למעלה חצי נזק מגופו ונזק שלם מן העלייה ואי כר' יהודה נמי פשיטא דהא בשלהי פרק שור שנגח ד' וה' אמרה רב ואוקמוה כר' יהודה:" + ], + [ + "בהמה שחבלה כו' עד משלם נזק שלם. פרק המניח (דף ל\"ה) :", + " ופטור מן השבת כו' עד כמו שיתבאר. פרק החובל ופרק המניח והביאור פ\"א דהל' חובל ומזיק:", + " ושורו שחבל באביו כו' עד כמו שיתבאר. פרק המניח והביאור פ\"ד דהל' חובל ומזיק:" + ], + [ + "המכניס שור לחצר וכו' עד כדין הנוגח בר\"ה. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ז ומ\"ח): " + ], + [ + "נפל לבור כו' והמים הרי הן ככלים עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור וכו': ואני אומר אטו דידיה הוא או מנפשיה אמרה מתניתין היא פרק שור שנגח את הפרה דרבא אמרה דתנן התם (דף מ\"ז:) נפל לבור והבאיש את מימיו חייב וגרסינן עלה בגמרא (דף מ\"ח:) אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מ\"ט הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים ושיילינן הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקיר ליה מאי איכא למימר ומסיק אלא וכו' אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מ\"ט גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא פטור ע\"כ. וקי\"ל הלכה כרבא דהוא בתרא ועוד דהא ליכא מאן דפליג עליה וקי\"ל הלכתא כשמואל בדיני וכ\"ש בהא דהא אפילו רב מודה בה ולא קא שאיל תלמודא אליביה אלא לאוקומה כדברי הכל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל שהבאיש בשעת נפילה כלומר שהיה מלוכלך ואי נמי שעכרן ברפש עם נפילתו הניחא לשמואל כו' ואע\"ג דקי\"ל כשמואל אפ\"ה מבעיא לן אי כשמואל בלחוד אמרה או ככ\"ע ואמרי ליה ככולי עלמא אמרה וכשהבאיש מגופו אבל מריחו אפילו רב דמחייב משום ממונו פטור דאינה אלא גרמא בנזקין ע\"כ. ומה שהקשה הראב\"ד חצר השותפין הוא י\"ל דהכניס שורו לחצר בעל הבית קתני ולכך נזהר ר\"מ ז\"ל שכתב לאותה חצר ובשלא ברשות נמי מיירי והכי משמע כולה סוגיין הכא ופרק המניח דקא מייתי לה וגם סדור דבריו של ר\"מ ז\"ל כך הוא שהרי לאח\"כ כתב ואם הכניס ברשות כו' כדכתיבנא בס\"ד מעתה תמה על עצמך במה נעשית חצר השותפין הרי לא השאילו לו לכלום ושלא ברשותו הכניסו ולא קיבל עליו לשמור וממילא ניחא מה ששאל למה פטור כי התלמוד נותן טעמו לרבא ולמתני' ולשמואל. ואחרי שובי נחמתי ע\"כ אמרתי הרבה ראה לבו של הראב\"ד ז\"ל חכמה ודעת לכן אמר לבי כי השומע לא הבין או הסופר מלשון ההשגות בספור דברי ר\"מ ז\"ל שהיה לו לכתוב כל הפיסקא לגמרי וז\"ל בסמוך ואם הכניס ברשות בעל השור פטור עכ\"ל. ועל פטור זה הקשה ראב\"ד ז\"ל מפלפולי מה שהעתקתי והן קושיות אמתיות נראות לעיני כל משכיל ומ\"מ כי מעיינת בהן שפיר בשמעתא דמן ריש פירקא וע\"כ משכחת להו לרבנן קמאי בעלי התוס' ז\"ל והבאים אחריהם נ\"ע דאקשוה ופירקוה וגם בירושלמי דאנן פסקינן הלכה כרבי דקאמר בכולן פטור עד שיקבל עליו לשמור וס\"ל כי כשהכניס שורו ברשות ולא קיבל עליו אחריות הנה הוא כאילו התנה להדיא שלא יהא אחד מהן חייב בנזק חבירו ואח\"כ נגח שור של זה לזה ומהאי טעמא ניחא ליה בכולה שמעתין שורו של בעל הבית כי נגח לשור המכניס דאל\"כ אמאי פטור ליחייב מידי דהוה אחצר השותפין דחייב בעל הקרן לכ\"ע דהא לא מצי למימר ליה תורך ברשותי מאי בעי כיון שהכניס ברשות דנהי דבסתמא לא קביל עליה נטירותא לרבי מ\"מ לא מצי למימר ליה הכי ועוד אני רואה סתם התלמוד דקאמר בשמעתין להדיא וה\"מ דלא ידע ביה אבל אי ידע ביה חייב והוא הלכה פסוקה וגם ר\"מ ז\"ל פסק בסמוך תוך הפרק והוא הנכון ומה שייעד ר\"מ ז\"ל לבאר הוא בפי\"ג לפנינו:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "שמין לנזקין עד לניזק. פ\"ק דנזיקין (דף י' וי\"א): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל\"ד): " + ], + [ + "על המזיק לטרוח בנבלה כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיקין שם והביאור תוך זה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "שור של ישראל שנגח כו' עד שנאמר שור רעהו. פ\"ק דנזיקין (דף ו') ובמס' שבועות פרק שבועות הדיינין (דף מ\"ג) :", + " וכל הקדשים שחייבים עליהם עד להיותן חולין. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "שלמים שהזיקו עד כמו שביארנו בהל' מעילה. עיקר ההלכה פ\"ק דנזיקין והביאור ריש פ\"ב דהלכות מעילה:", + " וכן תודה שהזיקה וכו' עד אלא חצי הבשר בלבד. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "שלמים שהזיקו עד כמו שביארנו בהל' מעילה. עיקר ההלכה פ\"ק דנזיקין והביאור ריש פ\"ב דהלכות מעילה:", + " וכן תודה שהזיקה וכו' עד אלא חצי הבשר בלבד. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "וכן שור הפקר כו' עד העמדה בדין. פ\"ק דנזיקין ופ' ד' וה':" + ], + [ + "שור של ישראל שנגח שור של עכו\"ם וכו' עד כדיניהם: כתב הראב\"ד ז\"ל הטענה הזאת אינה מספקת וכו': ואני אומר אטו דידיה היא דר' אבהו בשם ר\"י היא דאמרה על מתני' פרק שור שנגח ד' וה' ואע\"ג דבירושלמי רבי אילא פליג ואמר לאו על הדא איתאמרה אלא כהדא דתני ר' חייא שור של עכו\"ם שנגח שור של עכו\"ם אחר כו' אנן אדרבי אבהו סמכינן דה\"ל תלמוד מובהק ותיק אצל ר\"י ועוד דתניא לה לקמן פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ג) גבי מתני' דאין פורטין מתיבת המוכסין כו' ישראל ועכו\"ם שבא (לפניך) לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני אומות עכו\"ם זכהו ואמור לו כך דינכם. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל שתופסין גוף המזיק לא היה בזמנם ואנו אין לנו ללכת אחר הבלי עכו\"ם ועמי הארץ אשר אין להם לא כתב ולא לשון אלא אחר דברי התלמוד בבלי וירושלמי ואם הראב\"ד ז\"ל רוצה להוסיף טעם מספיק יעמוד בשיטת רש\"י ז\"ל שפירוש מדכתיב ראה ויתר דאיתיה נמי בירושלמי ובבלי ודרך בדיחותא אני קורא על זה ובחוקותיהם לא תלכו ועוד שגם בזמן הזה אינו בכל המקומות בא וראה בספרד שאין נוהגין אלא על הניזק להרחיק את עצמו ורשות כל אחד בידו דאלים גבר ור\"מ ז\"ל שם נתגדל ונתנגד:", + " ושור של עכו\"ם עד ממון הבריות. פ' שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ז):" + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שור תם שהזיק עד משועבדים לנזק זה. פ' המניח (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כשב\"ד נזקקין כו' עד גובין לו מהן אחר מותו. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ט) ופ' הנזקין בגיטין (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "כשב\"ד נזקקין כו' עד גובין לו מהן אחר מותו. פ\"ק דנזיקין (דף י\"ט) ופ' הנזקין בגיטין (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "כבר תקנו הגאונים וכו' עד כמו שיתבאר. זה מפורסם ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות גיטין פרק הנזקין וכמה מקומות ומה שייעד לבאר הוא פט\"ו דהלכות מלוה ולוה:" + ], + [ + "אין הנזקין משתלמין וכו' עד לשלם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא בא למעט אלא עדים פסולים וכו': ואני אומר מודה בקנס פטור ואין אדם משים עצמו רשע ואין אדם מת ע\"פ עצמו אין מקומן כאן ורובן מפורשין פ\"ק דסנהדרין וגם ר\"מ ז\"ל פירשן כולן במקומן וכן תשלומי הנזקין בעדים ברורות מצאתי גם בשאר דברים בירושלמי דפ\"ק דסנהדרין (דף י\"ט:) גמרא מתני' דכמיתת הבעלים כך מיתת השור כו' דגרסינן התם אגנטס הגמון שאל לריב\"ז השור (מדוע) יסקל וגם בעליו יומת א\"ל שותף (של) ליסטים כליסטים וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחית בקנה לנו מה את משיב אמר להם כתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור הקיש מיתת הבעלים למיתת השור מה מיתת [בעלים בדרישה וחקירה בכ\"ג אף מיתת] השור בדרישה ובחקירה וכו' ע\"כ. ומכאן חברה ר\"מ ז\"ל בדברים סתומים. שוב מצאתי לרש\"י ז\"ל בפירושו בסנהדרין פרק ד' מיתות סוף גמרא מתני' דהבא על זכור ועל בהמה כו' גבי הא דמסיק תלמודא דחס רחמנא עלה כו' ופירש\"י ז\"ל כמיתת הבעלים כך מיתת השור בעדים והתראה:" + ], + [ + "שור שהיה רועה כו' עד שזה נשכו וזה נגחו. ב\"ב פרק המוכר פירות (דף צ\"ג) ובשבועת העדות (דף ל\"ד): :", + " אפילו גמל האוחר כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל\"ה) :" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס\"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר\"מ ז\"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ושאר המפרשים ז\"ל בקושיות ותירוצין והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר\"מ ז\"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע\"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש\"י ז\"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב\"ד שמא הוא וכן נ\"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש\"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה\"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב\"ד ז\"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר\"מ ז\"ל כפשטה ושיטת רש\"י ז\"ל דכוותיה:" + ], + [ + "שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ה): " + ], + [ + "שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ה): " + ], + [ + "שני שוורים תמים שחבלו עד סוף הפרק. פרק המניח (דף ל\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "שור שהמית את האדם כו' עד הרי אלו נסקלין. תחלתה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו ומ\"א) וסופה פרק קמא דנזיקין ופ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "שור שהמית את האדם כו' עד הרי אלו נסקלין. תחלתה פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו ומ\"א) וסופה פרק קמא דנזיקין ופ\"ד דעדיות:" + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "והואיל וכל בהמה וכו' עד נתכפר לו. הכל פרק שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) :", + " ואע\"פ שהכופר כפרה. גמרא בנזיקין פרק שור שנגח ד' וה' ובכתובות פרק אלו נערות (דף ל'): " + ], + [ + "אין גומרין דינו של שור עד צריכין כפרה. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ותחלתה פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "שור שהוא טריפה שהרג את הנפש עד ה\"ז פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם בפני הב\"ד הרג נהרג משום ובערת הרע עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה התחיל בה רבא בסנהדרין גמ' מתני' דאלו הן הנהרגין וסיימה רב אשי ואותה שכתב כאן הראב\"ד ז\"ל בהשגות התחיל בה ג\"כ רבא למעלה מזאת סמוכה לה וסיים בה נמי רב אשי ופסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות רוצח ושמירת נפש בביאור על סדר ההלכה וז\"ל אדם טריפה שהרג את הנפש נהרג שנאמר ובערת הרע מקרבך והוא שיהרוג בפני ב\"ד עכ\"ל. וברי לי שאם עיין הראב\"ד ז\"ל אותה ונזכר לאותה לא היה כותב זה בכאן וזה פשוט:" + ], + [ + "המשסה כלב בחבירו כו' עד פטור ממיתת ב\"ד. פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג): " + ], + [ + "אין בהמה וכו' עד והוא מועד לזה. פרק שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "היה מועד ליפול וכו' עד שהפיל והמית. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"א): " + ], + [ + "אין הבעלים משלמין וכו' עד שלא ברשותו. פרק כיצד הרגל (דף כ\"ג) ופ' שור שנגח ד' וה':", + " ואפילו נכנס לתבוע שכרו עד שלא מדעתו. פרק המניח את הכד (דף ל\"ג): " + ], + [ + "עמד בפתח וכו' עד ועל הרגל כמו שביארנו. פרק כיצד הרגל ומייתי מקצת פ' המניח את הכד והביאו בפרק א' של אלו ההלכות:", + " נמצאת למד כו' וכן מקנס העבד. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג ומ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "עמד בפתח וכו' עד ועל הרגל כמו שביארנו. פרק כיצד הרגל ומייתי מקצת פ' המניח את הכד והביאו בפרק א' של אלו ההלכות:", + " נמצאת למד כו' וכן מקנס העבד. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג ומ\"ד) ופ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נ\"ל שאע\"פ שהתם כו' עד המית שור חבירו או חמורו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל הסברא הזו אינה מחוורת וכו': ואני אומר להכריע ביניהם להכניס עצמי בין שני הרים גדולים מתיירא אני שמא ירצצו הסלעים גולגלתי אבל אתרץ קושית הראב\"ד ז\"ל כאשר הבנתי מבין ריסי לשון ר\"מ ז\"ל שכתב כאן ובפ' שלפנינו אומר שאני עבד שהוא כחמור כדכתיב שבו להם פה עם החמור עם הדומה לחמור משא\"כ בבן חורין:" + ] + ], + [ + [ + "כמה הוא הכופר עד אלא דינר. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ג) ומסכת ערכין פרק יש בערכין (דף י\"ד) :", + " וכל המעוכב גט שחרור וכו' עד שהרי יצא לחירות. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "למי נותנין הכופר כו' עד ואינו לבעל. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ב) :", + " המית מי שחציו עבד כו' אין מי יקחנו. בגיטין פ' השולח (דף מ\"ב) :" + ], + [ + "שור שנגח את האשה עד אלא לאדם. פ' ד' וה' ופרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט) ופרק החובל:" + ], + [ + "נגח שפחה כו' עד בלבד כמו שביארנו. פרק שור שנגח את הפרה ופרק ד' וה':" + ], + [ + "נגח שפחה כו' עד בלבד כמו שביארנו. פרק שור שנגח את הפרה ופרק ד' וה':" + ], + [], + [ + "שור תם שהמית והזיק כו' ואין דנין אותו כו' ומהיכן משתלם כו' עד אין דנין אותו דיני ממונות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסוגיא אינה מסכמת עם הגמרא שלנו והיא עצמה שבוש דאיהו סבר דאין חוששין במיתת השור משום עינוי הדין א\"כ מועד שהמית ודנוהו דיני נפשות שוב אין לבעליו רשות בו ועוד דאמרינן בגמ' דקבול סהדי וברח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' החובל גמ' מתני' דהתוקע לחבירו כו' והנני כותב הכל ואובין לפניך כל הסוגיא ופירושה ואיך הוציא ר\"מ ז\"ל כל דבר מדבריו דבר דבור על אופניו. גרסינן (דף צ':) ת\"ר שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות מועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות ע\"כ. והן הן השתי בבות הראשונות אות באות. עוד תניא באותה ברייתא עצמה קדמו ודנוהו דיני נפשות אין [חוזרין] ודנין אותו דיני ממונות ואקשינן עלה וכי קדמו ודנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולדיינוהו דיני ממונות ומהדרינן אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הא מני שמעון התימני היא דאמר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דיניה לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן (ליה) לדיניה כלומר ולכך אי אפשר לחזור ולדונו דיני ממונות אחר שנגמר דינו לנפשות שהרי אין משהין אותו ואמינא להו אנא אפי' תימא ר\"ע הכא במאי עסקינן כגון שברח פירש\"י ז\"ל בעל השור ואין חבין לאדם שלא בפניו, למדנו מזה שני דברים האחד מדמקשינן להדיא תלמודא מאי הוי ליהדר ולידייניה דיני ממונות מכלל דמילתא דפשיטא היא או אי לא משתניא בטעמא ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא שלישית דקדמו ודנוהו כו' והדבר השני למדו דלרבנן דבי רב דאית להו ההיא סברא דעינוי הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל דהוו מוקמי לה לברייתא אליבא דשמעון התימני ולית הילכתא כוותייהו אבל רבא דהילכתא כוותיה לית ליה דאוקמה לפשטא דברייתא כשברח בעל השור אחר שדנו שורו לנפשות ולפיכך אין חוזרין לדונו דיני ממונות וכדפירש\"י ז\"ל טעמא דאין חבין לאדם שלא בפניו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא אחרונה שאם דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין דיני ממונות ובגירסות הישנות והספרדיות ה\"ג להדיא הכא במאי עסקינן שברח בעל השור והדר אקשינן אי הכי אי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינין ליה דיני ממונות דקס\"ד דברח דאמר רבא ר\"ל ברח מתחלה קודם שיבא לפני ב\"ד והא ודאי לא אפשר ולא מסתבר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא כי דנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולידיינו דיני ממונות ופריק דקביל סהדי וברח ופירוש רש\"י ז\"ל דקיבל סהדי על הנגיחה וברח לכך אין לנו ממה לישתלם כגון דלית ליה נכסי וזה הוא פירוש שהוסיף רבא לפרש דבריו ולהודיע כי מה שהעמיד הוא פשט הברייתא בשברח לאו מעיקרא קאמר אלא אחר שקבלו ב\"ד עדים בפניו ולעולם אוקימתא דרבא קיימת והדר אקשינן סוף סוף דלא דנוהו דיני נפשות מהיכא משתלם הואיל שברח ומשנינן לרדיא משהין את השור לשכירות וישלמו לניזק ואחר ידינוהו דיני נפשות אבל קדמו ודנוהו דיני נפשות לא מענינן לשהויים לרדיא ותו כיון דנגמר דינו ליסקל כל מעשיו והוא גופו אסורין בהנאה כדאמרינן בפ' שור שנגח ד' וה' עכ\"ל. פקח עיניך וראה כי דברי הראב\"ד נראין כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל וראית שחזר רש\"י ז\"ל ונתן טעם אחר ואני סלסלתי סדור הסוגיא לפניך למען תשכיל כי כשהשיב התלמוד סוף סוף מהיכא משתלם חזר על פירוקא דרבא דאוקי פשטא דברייתא בשברח וכדפרישית הא לא ברח חוזרין ודנין אותו דיני ממונות כדברירנא וע\"כ שאל מ\"מ מהיכן ישתלם הממון שיחייבוהו כשיחזור וידונו אותו והשיב דע\"כ לא חיישי לעינוי הדין אלא לרבנן דבי רב דאוקמוה כשמעון התימני אבל לרבא דאוקמוה אפילו לר\"ע דהלכתא כוותיה לא חיישינן להכי לכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא האמצעית וסמך וחיבר מהיכן משתלם דסוף סוגיין אחוזרין ודנין אותו דיני ממונות דפריק רבא כדפרישית ונתן בו טעם אחר חשוב הרבה ובהכי ניחא נמי לשון סוף סוף דקאי אמעיקרא דאי אדקאמר השתא הוה קא מהדר לא הוה אתיא שפיר לפום אורחא דתלמודא בשם דוכתא וכי דייקת שפיר סוגיא דתלמודא כדכתיבנא משכחת לה:" + ], + [ + "שור תם שהמית והזיק כו' ואין דנין אותו כו' ומהיכן משתלם כו' עד אין דנין אותו דיני ממונות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הסוגיא אינה מסכמת עם הגמרא שלנו והיא עצמה שבוש דאיהו סבר דאין חוששין במיתת השור משום עינוי הדין א\"כ מועד שהמית ודנוהו דיני נפשות שוב אין לבעליו רשות בו ועוד דאמרינן בגמ' דקבול סהדי וברח וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' החובל גמ' מתני' דהתוקע לחבירו כו' והנני כותב הכל ואובין לפניך כל הסוגיא ופירושה ואיך הוציא ר\"מ ז\"ל כל דבר מדבריו דבר דבור על אופניו. גרסינן (דף צ':) ת\"ר שור תם שהמית והזיק דנין אותו דיני נפשות ואין דנין אותו דיני ממונות מועד שהמית והזיק דנין אותו דיני ממונות וחוזרין ודנין אותו דיני נפשות ע\"כ. והן הן השתי בבות הראשונות אות באות. עוד תניא באותה ברייתא עצמה קדמו ודנוהו דיני נפשות אין [חוזרין] ודנין אותו דיני ממונות ואקשינן עלה וכי קדמו ודנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולדיינוהו דיני ממונות ומהדרינן אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי הא מני שמעון התימני היא דאמר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אלמא בעינן אומדנא דבי דינא והא כיון דגמר דיניה לקטלא לא משהינן ליה לאומדנא דבי דינא ולא מענינן (ליה) לדיניה כלומר ולכך אי אפשר לחזור ולדונו דיני ממונות אחר שנגמר דינו לנפשות שהרי אין משהין אותו ואמינא להו אנא אפי' תימא ר\"ע הכא במאי עסקינן כגון שברח פירש\"י ז\"ל בעל השור ואין חבין לאדם שלא בפניו, למדנו מזה שני דברים האחד מדמקשינן להדיא תלמודא מאי הוי ליהדר ולידייניה דיני ממונות מכלל דמילתא דפשיטא היא או אי לא משתניא בטעמא ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא שלישית דקדמו ודנוהו כו' והדבר השני למדו דלרבנן דבי רב דאית להו ההיא סברא דעינוי הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל דהוו מוקמי לה לברייתא אליבא דשמעון התימני ולית הילכתא כוותייהו אבל רבא דהילכתא כוותיה לית ליה דאוקמה לפשטא דברייתא כשברח בעל השור אחר שדנו שורו לנפשות ולפיכך אין חוזרין לדונו דיני ממונות וכדפירש\"י ז\"ל טעמא דאין חבין לאדם שלא בפניו ולכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא אחרונה שאם דנוהו דיני נפשות וברח אין דנין דיני ממונות ובגירסות הישנות והספרדיות ה\"ג להדיא הכא במאי עסקינן שברח בעל השור והדר אקשינן אי הכי אי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינין ליה דיני ממונות דקס\"ד דברח דאמר רבא ר\"ל ברח מתחלה קודם שיבא לפני ב\"ד והא ודאי לא אפשר ולא מסתבר וא\"כ הדרא קושיין לדוכתא כי דנוהו דיני נפשות מאי הוי ליהדר ולידיינו דיני ממונות ופריק דקביל סהדי וברח ופירוש רש\"י ז\"ל דקיבל סהדי על הנגיחה וברח לכך אין לנו ממה לישתלם כגון דלית ליה נכסי וזה הוא פירוש שהוסיף רבא לפרש דבריו ולהודיע כי מה שהעמיד הוא פשט הברייתא בשברח לאו מעיקרא קאמר אלא אחר שקבלו ב\"ד עדים בפניו ולעולם אוקימתא דרבא קיימת והדר אקשינן סוף סוף דלא דנוהו דיני נפשות מהיכא משתלם הואיל שברח ומשנינן לרדיא משהין את השור לשכירות וישלמו לניזק ואחר ידינוהו דיני נפשות אבל קדמו ודנוהו דיני נפשות לא מענינן לשהויים לרדיא ותו כיון דנגמר דינו ליסקל כל מעשיו והוא גופו אסורין בהנאה כדאמרינן בפ' שור שנגח ד' וה' עכ\"ל. פקח עיניך וראה כי דברי הראב\"ד נראין כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל וראית שחזר רש\"י ז\"ל ונתן טעם אחר ואני סלסלתי סדור הסוגיא לפניך למען תשכיל כי כשהשיב התלמוד סוף סוף מהיכא משתלם חזר על פירוקא דרבא דאוקי פשטא דברייתא בשברח וכדפרישית הא לא ברח חוזרין ודנין אותו דיני ממונות כדברירנא וע\"כ שאל מ\"מ מהיכן ישתלם הממון שיחייבוהו כשיחזור וידונו אותו והשיב דע\"כ לא חיישי לעינוי הדין אלא לרבנן דבי רב דאוקמוה כשמעון התימני אבל לרבא דאוקמוה אפילו לר\"ע דהלכתא כוותיה לא חיישינן להכי לכך כתב ר\"מ ז\"ל בבא האמצעית וסמך וחיבר מהיכן משתלם דסוף סוגיין אחוזרין ודנין אותו דיני ממונות דפריק רבא כדפרישית ונתן בו טעם אחר חשוב הרבה ובהכי ניחא נמי לשון סוף סוף דקאי אמעיקרא דאי אדקאמר השתא הוה קא מהדר לא הוה אתיא שפיר לפום אורחא דתלמודא בשם דוכתא וכי דייקת שפיר סוגיא דתלמודא כדכתיבנא משכחת לה:" + ], + [ + "שור שהמית את האדם עד אסור בהנאה. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ח) ופ' שור שנגח ד' וה' (דף מ\"ד) ופרק המניח את הכד:", + " בד\"א אחר שנגמר דינו עד מותר באכילה. פ' המניח את הכד (דף ל\"ג) ופ' שור שנגח ד' וה':" + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור שלא נגמר דינו כו' עד שימותו. שם בנזיקין פ' המניח ובמסכת סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט): " + ], + [ + "שור הנסקל שהוזמו עדיו עד סוף הפרק. בכריתות פ' המביא אשם תלוי:" + ] + ], + [ + [ + "החופר בור בר\"ה עד מפני שחפר ברשותו. תחלת הפסקות האלו בנזיקין פ\"ק (דף ב') והשאר פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "החופר בור בר\"ה עד מפני שחפר ברשותו. תחלת הפסקות האלו בנזיקין פ\"ק (דף ב') והשאר פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "אחד החופר או שנחפר הבור מאליו כו' עד מ\"מ. פרק המניח את הכד ופרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח): " + ], + [ + "אחד החופר או המגלה כו' עד לפרקים הרי זה חייב. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ט): " + ], + [ + "התליע מתוכו ונפלו בו שוורים עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל רבינו יצחק אלפס לא הביא בהלכות מכל אותה סוגיא כלום וכו': ואני אומר אדרבה ההלכה הזאת מפורשת פרק המניח את הכד ור\"מ ז\"ל תלמידו מוכיח שכך קיבל מידו ומה שלא הביאה בהלכות לא זו בלבד אלא אף רבות ונכבדות לפי שאינן נוהגות:" + ], + [ + "המוצא בור כו' עד פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל בכדי שידע עכ\"ל: ואני אומר לבי מהרהר לומר שלא יצא דבר זה מפיו לעולם כי זה נאמר פ' המניח את הכד (דף כ\"ט ע\"ב) גמ' מתני' דנשברה כדו כו' דגרסינן אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגלהו ע\"כ. והתם לא הוזכרה ידיעה כלל עד פ' שור שנגח את הפרה גבי שור של ב' שותפין שאכתוב בסמוך בעז\"ה וטעמא משום שהניחו לית ליה לאסוקי אדעתיה עד שידע כדכתיבנא בס\"ד אבל בזה שהניחו מגולה הא קא ידע מהשתא ולא שייך בה שיעורא דעד שידע וזה פשוט:", + " סתמו בעפר כו' עד נסתלק מעשה הראשון. זה משל על הא דרב אדא בר אהבה דאמרה מר זוטרא פ' המניח את הכד (דף כ\"ט): " + ], + [ + "בור של שני שותפין וכו' כסהו הראשון כו' וכל שימות בו אחר זמן כו' עד שניהם פשעו כו': כתוב בהשגות ובכדי שידע הראשון משמע שיעור מנהגו שיחזור לדלות מבורו עכ\"ל: ואני אומר לשון זה אינו מזכיר מי אמרו וגם אני איני יודע מי סברו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא ומשנה שלימה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) בור של ב' שותפין ועבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב ואמרינן עלה בגמרא וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בב\"ח דאמר משמיה דר' מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו ואוקימנא כתנאי כו' ומשנת ראב\"י קב ונקי ומכאן פסק ר\"מ ז\"ל דין ראשון וחלקיו ועוד תנן התם (דף נ\"ב) סיפא כסהו הראשון ובא השני ומצאהו מגולה ולא כסהו השני חייב ע\"כ. וגרסינן עלה בגמרא וראשון עד אימת ליפטר אמר רב בכדי שידע ושמואל אומר בכדי שיודיעוהו ור\"י אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו ע\"כ. וקי\"ל בכוליה תלמודא רב ור\"י הלכה כר\"י וכ\"ש הכא דקאי שמואל בשיטתיה וקי\"ל הלכה כשמואל בדיני ולכך פסק ר\"מ ז\"ל דין שני וחלקיו מעתה מה אשיב שואלי דבר על לשון ההשגות:" + ], + [ + "המוסר בורו לשומר עד אין בהן דעת: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שלא היה מכוסה כראוי עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם פ\"ק דנזיקין גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' דת\"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש\"ו והזיקו חייב משא\"כ באש ושיילינן במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת מאי שנא הכא ומאי שנא הכא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא לעולם בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקא אמרת מ\"ש הכא ומ\"ש הכא שור דרכיה לנתוקי ובור דרכיה לנתורי. הנה עיניך רואות כי סתם התלמוד סובר דבור עשוי להתגלות וכ\"ת מכוסה דשמעתין לאו כראוי אם אינו כראוי מאי עביד אלא על כורחין מכוסה כראוי קאמר ודרכו להתגלות ויש לי ראיה מדמתמה פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב) אמתניתין דכסהו כראוי ונפל לתוכו כו' כיון דכסהו כראוי היכי נפל ומהדרינן אמר רב יצחק בר בר חנה כגון שהתליע מתוכו אלמא אע\"פ שמכוסה כראוי אורחיה לנתורי ועוד מדאיבעיא לן עלה התם כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורין ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ואתו שוורים ונפלו בה מאי מכלל דכסהו כראוי דמעיקרא כראוי לגמרי לכל מידי תדע דשיילינן עלה דבעיין היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא אי דלא שכיחי גמלים אונס הוא ושקלינן וטרינן עלה וכולה סוגיין כי הא אזלא דכל שלא כסהו כראוי למין המצוי פושע הוא ומילתא דפשיטא ליה לתלמודא היא והלכה קבועה היא וכן פסק ר\"מ ז\"ל תוך זה הפרק ראה מה אשיב שואלי דבר לומר שהראב\"ד ז\"ל כתב זה אין אלא אחד מן התלמידים אמר ובאילנו תלאו:" + ], + [ + "המכסה בורו כו' עד בעל הבור חייב. פ' המניח (דף ל'):" + ], + [ + "אחד החופר בור או שיח וכו'. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ') :", + " ולמה נאמר כו' עד חיה ועוף ומת פטור. פ\"ק דנזיקין:", + " ואם הוזקו כו'. ריש ב\"ק:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "היה עומק הבור כו' עד ולסור מן המכשולות. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ\"א) :", + " וכן אם נפל לתוכו כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפיו שהרי עיניך רואות שכתב כמו שביארנו והוא בפסקא הסמוכה לה מלמעלה ושם מבוארין הטעמים על סדר הגמ' פ' שור שנגח (דף נ':) אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכו' ושמואל אמר להבלו וכ\"ש לחבטו ואוקימנא דאיכא בינייהו דעבד גובה ברה\"ר לרב אגובה לא מיחייב ולשמואל אגובה נמי מיחייב מ\"ט דרב א\"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ולשמואל ונפל כל דהוא משמע ואקשינן לרב מחריצין ונעיצין ושיח ומערה כולהו למה לי ופריק צריכא ולשמואל ניחא דכל שעמקו יתר על רחבו אית ביה הבלא ושקלינן וטרינן עליה עד דאותבינן מהא דתנן היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב ודייקינן נפל לתוכו שור או חמור ומת פטור מ\"ט לאו משום דלית ביה חבטא ומהדרינן לא משום דלית ביה הבלא ואקשינן אי הכי אם הזיק בו חייב הא לית ביה הבלא ומהדר אמרי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין וכן נמי לקמן גבי ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה ר\"נ דייק תלמודא אלמא קסבר ר\"נ יש חבטה בפחות מעשרה איתיביה רבא לר\"נ מההיא משנה גופה דתנן היו פחותין כדאמרן ופרקינן כדפריקנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ור\"י אלפס ז\"ל פסק כרב וכתב שיש פוסקים כשמואל בדיני ופסק כאן כדבריו וגם באותה דחש\"ו משום דלקמן בהאי פירקא גמרא מתני' דכסהו כראוי כו' מוכחינן מהא דתניא נפל לתוכו שור חש\"ו חייב סומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור אמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש\"מ לא אמרינן מיגו ש\"מ אלמא הלכתא היא, ועוד תנן לקמן בההוא פירקא גופיה (דף נ\"ב) חש\"ו חייב בן או בת עבד או אמה פטור אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור ואוקמא רבא דה\"ק שור והוא חרש שור והוא שוטה שור והוא קטן דוקא אבל שור והוא פקח פטור מאי טעמא אבעי ליה לעיוני ומיזל ותניא נמי הכי נפל לתוכו שור שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור וכן הביאן ר\"י אלפס ז\"ל דהלכתא נינהו ולכך פסק כאן ר\"מ ז\"ל:
ונמלך לבי בקרבי אחרי כתבי זאת והראיות במכתבי להביא לפניך ביאור ר\"מ ז\"ל אות באות למען תשכיל מאין באות אלו הבבות הפסקות התחתונות והעליונות וז\"ל בור שחייבה עליו תורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבל ואין צ\"ל אם מתה מחבטו עכ\"ל. וזהו כשמואל שכתבתי תחלה. עוד כתב לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל ואם נחבטה בו הבהמה ומתה פטור היה עמקו יתר על רחבו יש לו הבל ואם מתה בו הבהמה חייב אע\"פ שלא נחבטה בקרקעו עכ\"ל. זהו כשיטת שמואל בבור שיח ומערה חריצין ונעיצין דשמעתין. עוד כתב עשה תל גבוה ברה\"ר ונחבטה בו הבהמה ומתה או היה גבוה י' טפחים חייב לשלם עכ\"ל. וזהו כשמואל דאמרי איכא בינייהו דעבד גובה. עוד כתב ואם היה פחות מעשרה פטור על מיתת הבהמה אבל אם הוזקה לבד חייב לשלם נזק שלם כמתני' היו פחותין כו' דאוקימנא אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין. עוד כתב ואפי' בתל גבוה כל שהוא או בחפירה כל שהיא שהנזק בכל שהוא מצוי וידוע ואין המיתה בכל שהוא מצויה והרי היא כמו אונס עכ\"ל. וזהו כדמפרש טעמא דשמואל ונפל כל שהוא משמע ואוקימנא נמי אין הבל למיתה ויש הבל לנזקין ואסיקנא נמי בההיא כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים. עוד כתב וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או סומא או שנפלה בלילה אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה פטור שזה כמו אונס מפני שדרך הבהמה לראות ולסור מן המכשולות עכ\"ל. וזהו כדדייקינן מההיא ברייתא דנפל לתוכו שור חרש וכדאוקימנא מתני' דחרש שוטה וקטן כו' עד איבעי ליה לעיוני. עוד כתב וכן אם נפל לתוכו אדם ומת אפי' היה סומא או שנפל בלילה בין שהיה בן חורין או עבד ה\"ז פטור עכ\"ל. וזהו כמו ששנינו במשנה בן חורין או עבד או אמה פטור וקי\"ל שמה שור שור ולא אדם וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל פ' המניח בשמעתין דהנתקל וז\"ל וה\"מ במיתה אבל בנזקין חייב. עוד כתב ואם הוזק בו אדם או הבהמה חייב נזק שלם כמו שביארנו עכ\"ל. זהו כמו שהוכחתי לשמואל דיש הבל לניזקין וכדתנן אחד השור ואחד הבהמה לנפילת הבור והשוה אדם לבהמה כדאוכחנא מאותה ברייתא ובררתי כל דבר ודבר וכן פי' ופסק ר\"י אלפס ז\"ל בשמעתין דנתקל פ' המניח. ועתה ראה מה אשיב שואלי דבר על השואלים בשם הראב\"ד ז\"ל לשון השגה הזאת כי ר\"ח ז\"ל פי' דחייב בלילה ופטור ביום אם היתה פקחת דאיבעי לה לעיוני וגם ר\"י אלפס פסק כן פ' המניח והוא ז\"ל הקשה מחיוב יום וגם אמר מה בין נזק למיתה ועיניך רואות כמה פעמים אין הבל למיתה ושיש הבל לנזקין וכמה טעמים וכן ר\"י אלפס כ\"כ פרק המניח בשמעתין דנתקל לכך אמר לבי אחד התלמידים אמרה ואף כי עיקר הדין הוא מחלוקת ישנה אי הלכה כרב אי כשמואל כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל והאריך גם הר\"ז הלוי ז\"ל והבאים אחריו מ\"מ בזה אין בו מחלוקת ודברי ר\"מ ז\"ל ברורים:" + ], + [ + "נפל לתוכו שור פסולי המוקדשין ומת כו' עד ודינו שיקבר: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דפרקיה עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כתב סתם כלשון הגמ' דאמרה רבא פ' שור שנגח את הפרה גמ' מתני' דנפל תוכו שור וכליו כו' ומייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין וביאור הראב\"ד ז\"ל אתא לאפוקי ממה שפירש רבי יהודאי גאון ז\"ל דבבכור שור דלא איפריק מיירי ולפי שאין לו פדיון אע\"פ שדינו להיות נשחט במדינה ונאכל לכהנים במומו דאף לנכרים ולזרים מותר להאכילו כצבי וכאיל כדאמרינן בבכורות אפ\"ה לא חשיב בהדיא ממון הדיוט ושור רעהו והאי דנקט שור פסולי המוקדשין לשון סתם ולא נקט בהדיא שור בכור בעל מום היינו משום דאיכא מעשר בהמה דאיתיה בהאי דינא עכ\"ל:" + ], + [ + "היה חופר בבור ונפלה כו' עד בעל הבור פטור. עכ\"ל: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו הספק שאמרו שאין ב\"ד מחייבין אותו עכ\"ל: ואני אומר תבא עליו ברכה שהודיענו מקום מוצאו פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ב ונ\"ג) והודה לדבריו ונודע לו:" + ], + [ + "שור שדחף בהמה כו' עד לשלמו. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ג) ומייתי לה פ\"ק דנזיקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "וכן המניח אבן כו' עד ובעל הבור מחצה. פ' שור שנגח את הפרה (דף נ'): " + ], + [ + "וכן שור של הדיוט עד תשלם לי. הכל פ\"ק דנזיקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "מי שהיה חופר וכו' [עד] סוף הפרק. פרק שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "כלים שנפלו לבור כו' עד או נטנפו פטור. פ' המניח את הכד (דף כ\"ח) ומייתי לה פ\"ק:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הכניס שורו לחצר בעה\"ב כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ' המניח את הכד (דף כ\"ז) פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "נשברה כדו ברה\"ר עד בין לא הפקיר כמו שביארנו. פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) ופ' הכונס (דף נ\"ז) ופ' הגוזל עצים (דף צ\"ט) והביאור למעלה בסמוך תוך זה הפרק:" + ], + [ + "שני קדרין כו' עד כמו שביארנו. הכל פ' המניח את הכד וכן ביאר ר\"י אלפס ז\"ל והביאור למעלה תוך זה הפרק:" + ], + [ + "שני קדרין כו' עד כמו שביארנו. הכל פ' המניח את הכד וכן ביאר ר\"י אלפס ז\"ל והביאור למעלה תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הקדרין והזגגים וכו' עד כולם פטורין: כתב הראב\"ד זהו תימה שהוא כתב כל הסוגיא כדעת ר' יהודה דאמר נתקל אנוס הוא וכו': ואני אומר בואו ונחזיק טובה לר\"י אלפס ז\"ל שאלמלא הוא עשאו טועה חס ושלום ור\"מ ז\"ל לא כן ידמה אלא דע לך כי המחלוקת ישנה מימי קדם קדמתה נחלקו בגירסת רבותינו הראשונים על פי הספרים הישנים והוא בחבורו הלך לאשורו ופסק למעלה כפשטא דמתני' פ' המניח את הכד דתנן שני קדרין וכו' ובכאן פסק כברייתא דגמ' דהקדרין והזגגין וכו' וכדמוקי לה בגמרא בשהיה להן לעמוד וכדאמר רבא בגמרא ראשון חייב בנזקי שני וכו' וכדמסיק למלתיה כי מקשי אי נתקל לאו פושע הוא אפי' ראשון נמי ליפטר ומסיק ראשון ודאי פושע הוא שני אגופו מיחייב דהיה לו לעמוד ולא עמד אממונא פטור דא\"ל האי בירא לאו אנא כריתיה ומאי דפריך תלמודא סוף מלתיה לא מצינו בור שחייב בו את הכלים האי פסקא לעיל וזו הגירסא היא המיושרת בעיניו ומקובלת לו מרבותיו והיא גירסא ספרדית ולפי שר\"י אלפס ז\"ל האריך בו ביאורו לא הארכתי אני להדיא בלשון הגמרא:" + ], + [ + "נפל הראשון והיה מוטל כו' עד ואם נטנפו כליו פטור כמו שביארנו. ההלכה פ' המניח את הכד (דף ל\"א) והביאור למעלה תוך זה הפרק:", + " נבלעו המים בארץ וכו': כתב הראב\"ד זהו שנעשית טיט וכו': ואני אומר זחלתי ואירא מהורות שזה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי עיקר זה הפסק פ' המניח (דף ל') דתנן השופך את המים ברה\"ר והוזק בהן אחד חייב בנזקין ע\"כ. והוא שפסק ר\"מ ז\"ל בסמוך אות באות ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים והוא ג\"כ בכלל הפסק הראשון שכתב בלשון המשנה אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו א\"ל רב הונא [לרב] לא יהא [אלא] כרפשו ואהדר ליה מי סברת דלא תמו מיא לא דתמו מיא ותרתי למה לי חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו ויס\"ג מסתברא דתמו מיא דאי לא תמו מיא תרתי למה לי ומהדר חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו שאמרו פותקים ביבותיהן כו' ע\"כ ואם כמ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל שהיתה גירסתו ז\"ל ופירושו למה כתב נבלע והוחלק היה לו להזכיר בדבריו לשון טיט ועוד דפירוש אותה גירסא כך הוא לכל משכיל כי רבה השיב לרב הונא מי סברת דמיירי בלא תמו מיא דמדמי ליה לרפשו דהיינו טיט שעדיין המים בעין לא דתמו מיא ונבלעו ולא נשאר בו רק גרמת החלוקה ולפיכך הוזק בו גופו בלבד ואם היה בו טיט היו מטנפים בו כליו ג\"כ ובר מן כל דין למה לא חילק בדין הזה בין ימות החמה לימות הגשמים כמו כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין דמתני' בימות החמה כו' שכתב בסמוך אלא ודאי גירסת רש\"י היה גורס ולפיכך חילקה ופסקה בלשון הזה ובסדר הזה וזה פשוט:" + ], + [ + "נפל הראשון והיה מוטל כו' עד ואם נטנפו כליו פטור כמו שביארנו. ההלכה פ' המניח את הכד (דף ל\"א) והביאור למעלה תוך זה הפרק:", + " נבלעו המים בארץ וכו': כתב הראב\"ד זהו שנעשית טיט וכו': ואני אומר זחלתי ואירא מהורות שזה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי עיקר זה הפסק פ' המניח (דף ל') דתנן השופך את המים ברה\"ר והוזק בהן אחד חייב בנזקין ע\"כ. והוא שפסק ר\"מ ז\"ל בסמוך אות באות ואמרינן עלה בגמרא אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים והוא ג\"כ בכלל הפסק הראשון שכתב בלשון המשנה אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו א\"ל רב הונא [לרב] לא יהא [אלא] כרפשו ואהדר ליה מי סברת דלא תמו מיא לא דתמו מיא ותרתי למה לי חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו ויס\"ג מסתברא דתמו מיא דאי לא תמו מיא תרתי למה לי ומהדר חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים דתניא כל אלו שאמרו פותקים ביבותיהן כו' ע\"כ ואם כמ\"ש בשם הראב\"ד ז\"ל שהיתה גירסתו ז\"ל ופירושו למה כתב נבלע והוחלק היה לו להזכיר בדבריו לשון טיט ועוד דפירוש אותה גירסא כך הוא לכל משכיל כי רבה השיב לרב הונא מי סברת דמיירי בלא תמו מיא דמדמי ליה לרפשו דהיינו טיט שעדיין המים בעין לא דתמו מיא ונבלעו ולא נשאר בו רק גרמת החלוקה ולפיכך הוזק בו גופו בלבד ואם היה בו טיט היו מטנפים בו כליו ג\"כ ובר מן כל דין למה לא חילק בדין הזה בין ימות החמה לימות הגשמים כמו כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין דמתני' בימות החמה כו' שכתב בסמוך אלא ודאי גירסת רש\"י היה גורס ולפיכך חילקה ופסקה בלשון הזה ובסדר הזה וזה פשוט:" + ], + [ + "וכל אלו שפותקין ביבותיהן כו' עד חייבין לשלם נ\"ש. פ' כיצד הרגל ופ' המניח את הכד (דף ל'): " + ], + [ + "לא יוציא אדם תבנו וכו' עד לא קנסו. פרק המניח וסופה במציעא פ' הבית והעלייה:" + ], + [ + "לא יוציא אדם תבנו וכו' עד לא קנסו. פרק המניח וסופה במציעא פ' הבית והעלייה:" + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "אין שורין טיט ברה\"ר עד ששהה אותן. פ' הבית והעלייה (דף קי\"ח): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "המצניע את הקוץ עד לא יסקל אדם מרשותו לרה\"ר. פרק המניח את הכד:", + " ואין עושין חלל וכו' עד למקומן לעולם. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף ס') :", + " מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, לקח חצר כו' עד מושכי הספינה. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מי שהיתה דרך כו' עד סוף הפרק. ב\"ק פרק המניח (דף כ\"ט) ובבא בתרא פ' המוכר פירות (דף צ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד אפי' עברה אלף אמה חייב. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס' וס\"א) ותחלתו מייתי לה נמי פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "נפלה דליקה כו' עד ולא שמרוה. פ' כיצד הרגל (דף כ\"ג): " + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "השולח את הבעירה וכו' עד והשולח פטור. פ' הכונס ומייתי לה פ\"ק דנזיקין ובמס' קדושין פ' האיש מקדש:", + " וכן אם הניח שומר לשמור את הבעירה וכו' אחד מביא את האור כו' עד בא אחר וליבה כו' ליבתו רוח כו' עד כשאר כל המזיקין: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיך לא הפליג כמו שהפליג בברייתא אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור עכ\"ל: ואני אומר גם בזה שלא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי הוא עוקר הרים וטוחנן זה בזה ואיך אוכל להאמין שהוא יעבור בשמועה זו במושכל ראשון. וכך היא הצעה של הלכה דתנן בסיפא דאחד הביא את האור כו' פרק הכונס ליבתה הרוח כולן פטורין וגרסינן עלה בגמרא ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור פירוש שליבה וכבר בא הרוח רוח שאינה מצויה אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב שהרי אפי' בלא סיוע הרוח היה בליבויו כדי ללבות ולפיכך חייב ואם לאו פטור פירוש אם אין באחד מהן ללבות ומש\"ה אקשינן אמאי פטור ליהוי כזורה והרוח מסייעתו דחייב לענין שבת ואוקמה רבא כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח שאינה מצויה כלומר לא כמו שהיינו סוברין שכבר באה אותה הרוח שאינה מצויה בשעת ליבויו אלא כשהתחיל ללבות עדיין לא בא ואחר כך בא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וכ\"כ הרשב\"א ז\"ל וכן משמע לי מתוך פירש\"י ז\"ל וכן פסק בזה ר\"מ ז\"ל כרבא דהוא בתרא דפליג עליה דאביי אות באות ועיניך רואות שכלן פטורין דמתני' הכי ופסק נמי כרב אשי דאמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה\"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזיקין פטור כלומר אילו היה הרוח מסייעתו אבל ליבה וליבתו הרוח דברייתא חייב דמודה לרבא דאוקמה ברוח שאינה מצויה דמשמע דוקא ברוח שאינה מצויה דלאו פושע הוא מיפטר וכדפריך הא אם היה רוח מצויה חייב וזהו סוף דבריו של ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא רב אשי בתרא וקי\"ל כוותיה בכל דוכתא. מעתה תאיר עיניך גם אתה כי מי שכתב לשון זאת ההשגה לא חרש בעגלת ראב\"ד ז\"ל ולא ירד לעומקה והנכון כדברי ז\"ל והוא פשוט:" + ], + [ + "אש שיצאה ואכלה עצים עד או של שעורים. פ' הכונס:" + ], + [ + "אש שיצאה ואכלה עצים עד או של שעורים. פ' הכונס:" + ], + [ + "המדליק בתוך שדה חבירו וכו' עד ונשרף עמו פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל זה איני יודע מהו דהכא לאו בטמון מיירי עכ\"ל: ואני אומר גם זה לא יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה משנה שלימה ותלמוד ערוך הוא דתנינן לה פ' הכונס סוף מתני' דהמדליק גדיש של חטים או של שעורים ומסיים בה היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור ע\"כ. ומוכח בגמרא דטעמא משום טמון שדרך בני אדם להטמין שם חייב עליו כמו שנתן בו הטעם ר\"מ ז\"ל ומייתי לה פי\"ד גם פ' כיצד הרגל גמ' מתני' דהכלב שנטל חררה כו' מקשינן מינה למ\"ד אשו משום ממונו ומדמקשינן מינה הלכתא היא ובמקום עיקרה דפ' הכונס הלכתא היא וכן בכ\"מ וכבר נחלקו בכ\"מ רש\"י רשב\"ם ור\"ת ז\"ל בטעם, ומ\"מ עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה אות באות מעתה מה אשיב שואלי דבר אם הייתי מודה כי פה קדוש יאמר כלשון זה אלא ודאי אחד מן התלמידים השיג ותלאן באילן גדול:" + ], + [ + "המשאיל מקום לחבירו עד שטען פקדון אצלו. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב): " + ], + [ + "המשאיל מקום לחבירו עד שטען פקדון אצלו. פ' הכונס צאן לדיר (דף ס\"ב): " + ], + [ + "גמל שהוא טעון כו' עד לישב ולשמור. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "הכופף קמתו של חבירו עד פטור על הטמון. פ' הכונס (דף ס\"ב): " + ], + [ + "אש שעברה והזיקה עד כמו שביארנו. פ' כיצד הרגל:" + ], + [ + "כל תולדות האש כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דנזיקין (דף ג') :" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0209ea1266b91572be111570f5a856e38ed79668 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,609 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל הורג נפש עד מיתתו בסייף. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ו:): " + ], + [ + "כל הורג נפש עד מיתתו בסייף. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ו:): " + ], + [ + "אב שהרג את בנו כו' עד הנקבה בגאולת הדם. בספרי פרשת שופטים ושוטרים:" + ], + [ + "ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר כו' עד הוא יחניף את הארץ. בספרי ובכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז:): " + ], + [ + "רוצח שהרג בזדון כו' עד שיגמר דינו בב\"ד. בספרי פרשת מסעי ובמכילתא יכול יהרגו אותו כשהרג או משנאף ת\"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. עוד שם הרי עדה שראתה אחד שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל ב\"ד ת\"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט ע\"כ:" + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "כל הורג חבירו עד ה\"ז נהרג בב\"ד. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "אבל השוכר הורג עד וכן ההורג עצמו. בקדושין פ' האיש מקדש ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ו ע\"ז) :", + " וכל אחד מאלו כו' הרי דינם מסור לשמים. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "אבל השוכר הורג עד וכן ההורג עצמו. בקדושין פ' האיש מקדש ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ו ע\"ז) :", + " וכל אחד מאלו כו' הרי דינם מסור לשמים. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "וכל אלו הרצחנין כו' עד כפי מה שיראו. בסנהדרין פ' נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "הרי שלא הרגם המלך כו' עד כדרך שעשה פלוני ואפטר. זה הדין בכלל ב\"ד מכין ועונשין שלא מן התורה בפרק נגמר הדין, ומכניסין אותם לכיפה ר\"פ הנשרפין אבל דינו המיוחד לו הוא בריש פ' אלו מגלחין (דף י\"ו) דאמרינן מנא לן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה כו' ודאי הנהו בבעלי עבירות מיירי עד שיחזור בהם וגם הראב\"ד ז\"ל כ\"כ בהשגות האלו סוף פ\"ה של אלו ההלכות אגב אורחיה ותקח אזנו שמץ מנהו:" + ], + [ + "אחד ההורג את הגדול עד ל' יום אינו נהרג עליו. בב\"ק פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח מ\"ט) ובנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ד) ובספרי פ' ראה ופרשת שופטים ושוטרים:" + ], + [ + "אחד ההורג את הבריא כו' עד ה\"ז פטור מדיני אדם. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [], + [ + "אדם טרפה שהרג את הנפש עד בדיני נפשות. בסנהדרין פרק הנשרפין:" + ], + [ + "אחד ההורג את ישראל עד ונוסף על נחלת ה'. בספרי פ' ראה ופ' שופטים ושוטרים ובסנהדרין פ' הנחנקין (דף פ\"ו): " + ], + [], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "המוכר את עבדו ופסק עמו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק החובל (דף צ'): " + ], + [ + "המוכר את עבדו ופסק עמו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק החובל (דף צ'): " + ] + ], + [ + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה את חבירו בלא כלי כו' עד חלש או חולה. בספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "ומניין שמשערין בכל אלו כו' עד כדרך שאמרו בבור לענין בהמה. בספרי פרשת מסעי והאמירה פרק י\"ב דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "ומניין שמשערין בכל אלו כו' עד כדרך שאמרו בבור לענין בהמה. בספרי פרשת מסעי והאמירה פרק י\"ב דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "אחד המכה את חבירו כו' והכובד הוא שממית. בספרי פרק מסעי:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "זרק אבן למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ז) :", + " הכופת את חבירו כו' עד סוף הפרק. שם בסנהדרין פ\"ק דחולין (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "המתכוין להרוג את זה וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל כר\"ש הוא זה ואין הלכה כר\"ש עכ\"ל: ואני אומר חשב הראב\"ד ז\"ל בתשובה כי ר\"מ ז\"ל פסק זה הפסק מכח ההיא סוגיא דב\"ק פרק שור שנגח ד' וה' גמרא מתני' דשור שהיה מתחכך כו' דתניא (דף מ\"ד:) ר\"ש אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ואמרינן מאי טעמיה דר\"ש דאמר קרא השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי עד דמתכוין ליה ושיילינן ובעלים גופייהו מנלן ומהדרינן דאמר קרא וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו ע\"כ. וההיא סוגיא גופה איתא בסנהדרין פ' כל הנשרפין (דף ע\"ט) אות באות גמרא מתני' דנתכוין להרוג את הבהמה כו' ותמה עליו שפסק הלכה כרבי שמעון שאין הלכה כר\"ש וגם אני בילדותי כך חשבתי ובזקנותי נתתי את לבי ויגעתי ובדקתי לשונו ודקדקתי בו ובהלכות וחזרתי בי ואמרתי אני בלבי אילו כן לא יתכן לסמוך בזה הפסק לפיכך הזורק אבן לתוך עדה מישראל והרג אחד פטור ממיתת ב\"ד מתרי טעמי חדא דההיא טעמא דהזורק אבן לתוך העדה ליתה אלא לרבנן ולא לר\"ש דשיילינן להדיא ורבנן האי וארב לו וקם עליו מאי עבדי ליה ומהדרינן אמרי דבי ר' ינאי פרט לזורק אבן לגו ע\"כ. ואילו לר\"ש הא אפקיה ועוד דאפילו לרבנן לא מוקמינן לה בעדה שכולה ישראל דקא שיילינן עלה לאלתר היכי דמי אילימא דאיכא תשעה עכו\"ם ואחד ישראל תיפוק ליה דרובם עכו\"ם נינהו א\"נ פלגא ופלגא ספק נפשות להקל ומהדרינן לא צריכא דאיכא ט' ישראל ואחד עכו\"ם דאע\"ג דרובא ישראל כיון דאיכא חד עכו\"ם בינייהו הוי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ע\"כ דוק מינה דאילו היתה עדה שכולה ישראל חייב ואילו לר\"ש עדה שכולה ישראל היאך היה כותב ומדמה אותה ר\"מ ז\"ל לפטור. ע\"כ חזרתי לומר בזקנותי בעת כתבי זה כי ר\"מ ז\"ל לא פסק כר\"ש דהא יחיד הוא לגבי רבנן ויחיד ורבים הלכה כרבים ועוד לא יהא בר פלוגתיה אלא יחיד דהיינו ר' יהודה או ר' יוסי הא קי\"ל בכוליה תלמודא דהילכתא כחד מינייהו לגביה אלא ודאי סמך אדרבא דמסיק בסוגיין דפרק הנשרפין (דף ע\"ט) בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ה) דגרסינן אמר רבא האי תנא דבי חזקיה [מפקא מרבי וכו' דתנא דבי חזקיה] מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלק בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עלייה לדרך ירידה לפטרו ממון אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עליה לדרך ירידה לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון ודייקינן עלה מאי שאינו מתכוין אילימא שאין מתכוין כלל היינו שוגג אלא פשיטא שאין מתכוין לזה אלא לזה וקתני לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון ואי בר קטלא הוא מאי איצטריך למיפטר ממונא אלא לאו ש\"מ לאו בר קטלא הוא ולאו בר ממונא הוא ש\"מ ע\"כ. וקי\"ל כרבא דבתרא הוא והדין הוא ראיה ברורה ומילתא דסמכא בלי פירכא כלל וראוי לר\"מ ז\"ל ולכל בר סמכא לסמוך עליה ע\"כ פסק זה הדין כהוגן וכשורה ולמד ממנה:", + " לפיכך כו'. כלומר ומתוך שפסקנו זה הפסק למדנו לזורק אבן לתוך עדה אפילו כולה ישראל שהרי לא נתכוון לאדם ידוע וממאי דהוינן אמרין לרבנן דר\"ש בזורק אבן לגו נשמע להאי תנא דבי חזקיה דמפיק מינייהו ואמרינן איפכא דאפילו כל העדה ישראל פטור דלא קרינן ביה וארב לו וקם עליו עד שיתכוין אליו ממש וזה נכון:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "הכוהו עשרה בני אדם כו' עד והרג כולן פטורין. בב\"ק פרק כיצד הרגל ובסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח): " + ], + [ + "זרקו בו עשרה אבן כו' עד שכריסו נבקעת מכובד החולי. הכל בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט ופ'): " + ], + [ + "זרקו בו עשרה אבן כו' עד שכריסו נבקעת מכובד החולי. הכל בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט ופ'): " + ], + [], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל ההורג בשגגה גולה עד לנוס אל עיר מקלטו. במס' מכות פרק אלו הן הגולין (דף ז') ובספרי פרשת שופטים וישב שם אינו יוצא משם לעולם שנאמר שם שם תהא דירתו שם תהא קבורתו ע\"כ:" + ], + [ + "אין הרוצח בשגגה גולה עד והרגתהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נמצא לדבריו וכו': ואני אומר עיקר הפסק הזה כולו עד וכן כל כיוצא בזה בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע') ומייתי לה ביבמות פרק האשה שלום (דף ק\"כ קכ\"א) דוק התם ותשכח ואיני רוצה להכריע בסברות כי קטנם עבה ממתני:" + ], + [ + "ישראל שהרג בשגגה עד ולגר ולתושב בתוכם: כתב הראב\"ד אין נראה כך מן ההלכות וכו': ואני אומר איני מבין זה כי לשון ר\"מ ז\"ל מפורש במס' מכות פרק הגולין ומייתי לה פרק בתרא דע\"ז (דף ס\"ד) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:" + ], + [ + "גר ותושב שהרג וכו' עד שנאמר והיתה לבני ישראל. פ' הגולין (דף ח') ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "הבן שהרג את אביו כו' עד או אומנות ומת פטור. פרק הגולין ומייתי לה במועד קטן פרק אלו מגלחין ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "וכן הרב המכה את תלמידו עד לדבר הרשות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר גם אנחנו לא שמענו בלתי היום וחדוש הוא אצלנו וחביבות עלינו שמועותיו ועוד ששמעם מפי רבותיו ואפילו היתה מכלל סברותיו תדע כי דין שליח בית דין שהוסיף על מה שאמדוהו נאמרה פרק אלו הן הלוקין וזאת נאמרה פרק הגולין (דף ח') ומתני' בספרי פרשת שופטים ושוטרים אלמא תרתי מילי נינהו:", + " יצא האב המכה את בנו כו' עד בשעת עשות המצוה. פרק הגולין (דף ח') ומיתניא בספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ] + ], + [ + [ + "שלשה הן ההורגים וכו' עד כמו שביארנו. מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים קבצן וכללן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "שלשה הן ההורגים וכו' עד כמו שביארנו. מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים קבצן וכללן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "הנכנס לחצר בעל הבית כו' עד ואם נכנס ברשות הרי זה גולה. פרק הגולין (דף ז') ובב\"ק פרק המניח (דף ל\"ב) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "היתה אבן בחיקו עד ידיעה נשמט הברזל מקתו עד סוף הפרק. מפורש פרק הגולין:" + ] + ], + [ + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "שאר הלוים השוכנים עד כמו שיתבאר. פרק הגולין (דף י\"ב) ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי והביאור פ' שמיני:", + " ואם הרג חוץ מערי הלוים וכו'. פרק הגולין ומיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "שאר הלוים השוכנים עד כמו שיתבאר. פרק הגולין (דף י\"ב) ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי והביאור פ' שמיני:", + " ואם הרג חוץ מערי הלוים וכו'. פרק הגולין ומיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "עיר של מקלט שרובה כו' עד לדבריו. כן כתב בספר המוגה בחתימת ר\"מ ז\"ל. ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היה כתוב עיר מקלט שיש בה רוצחים כו'. וכתב הראב\"ד ז\"ל שיש בה רוב רוצחים ע\"כ: ואני אומר שניהם כאחד טובים וכן היא עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא נמי הכי בספרי פרשת מסעי ואין תרעומת רק על הסופר:", + " וכן עיר שאין בה זקנים אינה קולטת. שנאמר זקני העיר ההיא. פרק הגולין (דף י'): " + ], + [ + "רוצח שגלה לעיר מקלט עד יקבל מהם. סוף מסכת שביעית ובמכות פרק הגולין:" + ], + [ + "הגולה אינו יוצא כו' עד כמו שביארנו. פרק הגולין והביאור פרק חמישי:" + ], + [ + "אחד כהן גדול עד הדיוט. פרק הגולין:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה להפריש כו' עד בארץ כנען. פ' הגולין (דף ט') ובירושלמי ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מצות עשה להפריש כו' עד בארץ כנען. פ' הגולין (דף ט') ובירושלמי ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "אין אחת מערי מקלט כו' עד הואיל ובאה לידי אקיימנה. פרק אלו הן הגולין (דף ו') ובירושלמי מיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח וכו' עד שיכירו הרוצחים ויפנו לשם. פ' הגולין ובירושלמי ובסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח וכו' עד שיכירו הרוצחים ויפנו לשם. פ' הגולין ובירושלמי ובסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בט\"ו באדר עד כאילו שפכו דמים. פ\"ק דשקלים:" + ], + [ + "וכן מושחין בין כל עיר ועיר וכו' עד ושלשת את גבול ארצך. פ' הגולין ובירושלמי ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:
וכתב הראב\"ד ז\"ל וכן משוין: ואני אומר יישר כחו שהצילנו מטעות והודיענו דעת ר\"מ ז\"ל בלשון משיחה ואע\"פ שהוא עצמו הרחיב את לשונו תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ] + ], + [ + [ + "הרוג שנמצא עד האמור בתורה. בסוטה פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ובספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "הרוג שנמצא עד האמור בתורה. בסוטה פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ובספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "ועורפין אותה שם כו' עד במקום עריפתה של עגלה. פ\"ק דחולין ובספרי פרשת שופטים:", + " ואומר שם בתוך הנחל בלשון הקודש. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ופ' אלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ידינו לא שפכו את הדם עד שנאמר ונכפר להם הדם. פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "נמצא הנהרג מכוון עד שא\"א לצמצם. ואפילו בידי אדם. פרק ב' דבכורות (דף י\"ח): " + ], + [ + "מהיכן מודדין מחוטמו עד על כולם. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד ע\"ב) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:", + " נמצאו זה על גב זה וכו' עד מונחין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפסק אינו מתברר מן הגמרא עכ\"ל: ואני אומר אינו מתברר במושכל ראשון ברם כי דייקת בה שפיר משכחת לה פ' עגלה ערופה גמרא מתני' דנמצא טמון וכו' דגרסינן (דף מ\"ה) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה א\"ל ההוא מרבנן לאביי שני חללים זה על גב זה מהיכן מודדין מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דילמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד או דילמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד ושקיל וטרי עליה טובא עד דמסיק או כר' יהודה סבירא להו דכ\"ע מין במינו הוי טמון וכו' ואקשינן על הדא מסקנא אי הכי מאי איריא ע\"ג חבירו אפילו בעפר ובצרורות נמי ופריקנא ה\"נ ולהודיעך כחו דרבי יהודה דאמר אפילו מין במינו הוי טמון ע\"כ. הנה עיניך רואות שפושט ומעמיד מסקנא עיקרית כלשון בעיא ראשונה דמין במינו הוי טמון ומינה דמעליון מודדין דאי לבעיא אמצעיתא מין במינו לא הוי טמון קאמר ואי לבתרא אין מודדין לא מזה ולא מזה ומאי כחו דר' יהודה איכא וזה מבורר ומלובן כלשון ר\"מ ז\"ל בלא ספק וגמגום כלל אלא שצריך דקדוק וכדדייקנא לה בס\"ד:" + ], + [ + "מהיכן מודדין מחוטמו עד על כולם. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד ע\"ב) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:", + " נמצאו זה על גב זה וכו' עד מונחין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפסק אינו מתברר מן הגמרא עכ\"ל: ואני אומר אינו מתברר במושכל ראשון ברם כי דייקת בה שפיר משכחת לה פ' עגלה ערופה גמרא מתני' דנמצא טמון וכו' דגרסינן (דף מ\"ה) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה א\"ל ההוא מרבנן לאביי שני חללים זה על גב זה מהיכן מודדין מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דילמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד או דילמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד ושקיל וטרי עליה טובא עד דמסיק או כר' יהודה סבירא להו דכ\"ע מין במינו הוי טמון וכו' ואקשינן על הדא מסקנא אי הכי מאי איריא ע\"ג חבירו אפילו בעפר ובצרורות נמי ופריקנא ה\"נ ולהודיעך כחו דרבי יהודה דאמר אפילו מין במינו הוי טמון ע\"כ. הנה עיניך רואות שפושט ומעמיד מסקנא עיקרית כלשון בעיא ראשונה דמין במינו הוי טמון ומינה דמעליון מודדין דאי לבעיא אמצעיתא מין במינו לא הוי טמון קאמר ואי לבתרא אין מודדין לא מזה ולא מזה ומאי כחו דר' יהודה איכא וזה מבורר ומלובן כלשון ר\"מ ז\"ל בלא ספק וגמגום כלל אלא שצריך דקדוק וכדדייקנא לה בס\"ד:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "שתי נשים או שני פסולים אומרים כו' עד עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש שלא אמרו וכו': ואני אומר מה אוסיף להציל הניצל והוא הציל עצמו ונמוקו עמו וז\"ל שאפילו מאה נשים או מאה פסולים ועד אחד מכחיש את כולן הרי הן כעד אחד ועד אחד עכ\"ל. ועתה אי שמים הלא כה דברי שכתבתי ופירשתי דעתו ושהוא סומך על לישנא בתרא דאיכא דאמרי שנסחתי בדין הראשון מה דשייך ובזה הדין שייך מאי דקא מסיים בה הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותרצה לדרבי נחמיה הכי רבי נחמיה אומר כ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת כשני עדים באיש אחד אבל שתי נשים באיש אחד כי פלגא ופלגא דמי ע\"כ והוא לשונו הצח כמעט אות באות שכתב הרי אלו כעד אחד ועד אחד עכ\"ל. ועוד יש לו ראיה מדמהדר למשאל עלה לאלתר תרתי בפסולי עדות למה לי אמרינן מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דעות לחומרא אבל לקולא לא אזלינן קמ\"ל ע\"כ מה שראיתי בש\"ס בבלי ובירושלמי גרסינן גידול בר מנימין בשם רב כ\"מ שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש נתני (עד אחד אומר נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת) נתני עד אחד אומר ראיתי את ההורג ואשה אומרת לא ראית תני דבי רבי כן תני בשם ר' נחמיה הולכין אחר רוב הדעות ופריך היך שתי נשים ואשה אחת עשו אותם כשני עדים ועד אחד ומשני הדא דתימר באשה ונשים אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד ועד אינין עכ\"ל הירושלמי. ועיניך תחזינה מישרים כי הוא לשון ר\"מ ז\"ל ונשארו בלא שיבוש:" + ], + [ + "שלש נשים או ג' פסולין עד לא ראיתם עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל אפילו בזה אחר זה עכ\"ל: ואני אומר הלך אחר לשון אחרון שכתבתי ובגמר דבריו של ר\"מ ז\"ל שכתב וגמר בהם הפרק זה הכלל בפסולין הלך אחר רוב המניין בכ\"מ עכ\"ל. ולא יליז מעיניך מה שדקדקתי בתחלת הענין הזה לחלק בין בת אחת לזה אחר זה שאין זה אחר זה חשוב מבת אחת רק כשקדם עד כשר כדקאמר תלמודא להדיא השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא כ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל אם קדמו נשים או פסולי עדות מה לי בת אחת מה לי זה אחר זה ואתה תחזה שאין לו שום תפיסה בעולם:" + ] + ], + [ + [ + "אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בא\"י. בסיפרי פ' שופטים בכמה מקומות:" + ], + [ + "עגלה ערופה בת שתי שנים כו' עד המומין פוסלין בה. ריש מסכת פרה ומסכת ע\"ז פ' אין מעמידין (דף כ\"ו) :", + " אע\"פ כן אם היתה טרפה פסולה וכו' עד כקדשים. בסוטה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "כל העבודות פוסלים וכו' עד כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה. פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו) והביאור פי\"א:" + ], + [ + "כל העבודות פוסלים וכו' עד כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה. פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו) והביאור פי\"א:" + ], + [ + "אין עורפין את העגלה כו' עד שאין עושין מצות חבילות חבילות. פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "אסור בהנאה עד ותקבר. במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ה) ובכריתות פ\"ג ופרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "נמצאו עדים זוממין עד הרי זו מותרת בהנאה. בכריתות פרק המביא אשם תלוי שם:" + ], + [ + "נמצא ההורג עד שלא תטרף כו' עד הדם הנקי מקרבך. בכריתות פרק המביא אשם תלוי במשנה (דף כ\"ו) ובסוטה פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "הנחל שנערפה בו העגלה עד אלא בגופה של קרקע. פ' עגלה ערופה ובספרי פ' שופטים:" + ] + ], + [ + [ + "מ\"ע לעשות אדם מעקה כו' עד אינו זקוק. בספרי פרשת כי תצא ולשון ספרי ועשית מעקה לגגך מצות עשה ולא תשים דמים בביתך מצות ל\"ת:", + " וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה. במסכת סוכה (דף ג') ופ\"ק דמ\"ק (דף י\"א) כן משמע:" + ], + [ + "בית של שני שותפין עד עשויין לדירה. פרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :", + " היתה רשות הרבים גבוהה כו' עד ממנו לא בתוכו. בסיפרי פרשת כי תצא:" + ], + [ + "גבהו של מעקה עד הנופל: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא ממקום דורסו וכו': ואני אומר זה כתב לפי שמצא בסיפרי פ' כי תצא כמה הוא מעקה מעגלו ג' טפחים בית דורסו עשרה וראיתי אני דברי ר\"מ ז\"ל מדסתם לן מתני' פ' המוכר את הבית כוותיה דתנן ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ואוקי טעמא בגמרא דכי גבוה י' חשיב ופ\"ק דבתרא גמרא מתני' סמוך לו כותל אחד כו' סתם תלמודא ואמר אבל זקוק הוא למחיצת י' ואוקימנא לנתפס עלה כגנב. עוד ראיתי שאותן הדברים שבספרי הם דברי יחיד והכי איתא התם רבי אומר משעת חדושו עשה לו וכמה הוא מעקה כו' אבל לאחר כך סתמה הברייתא כי יפול הנופל שאם היתה רה\"ר גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל ממנו לתוכו פטור שנאמר ממנו ולא לתוכו ובכולי תלמודא נמי אמרינן אין מחיצה פחותה מי' ואותו מעגל דרבי הוא מקום שהיו מעגילים במעגלה בתוך המעקה ליופי והוא מעשה אומן ויש לי ראיה מהא דתנן סוף פ\"ק דמועד קטן עושין מעקה לגג עד ומעגילין אותו במעגלה ופשטינן לה בגמרא דה\"ק שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגלה ביד וברגל אבל לא במחצלים ע\"כ אלמא מקום העגול יפה ומעשה אומן ולא מקום דריסה הוא ואין שם מעקה אלא מעיקר שפת הגג והוא כדברי ר\"מ. שוב מצאתי בירושלמי פרק המוכר את הבית דקאמר תלמודא להדיא מעקה גבוה י' טפחים ותו לא מידי:", + " וצריך שתהיה המחיצה חזקה כו' עד מפני שאין בו מעשה. בסיפרי פרשת כי תצא:" + ], + [ + "אחד גג ואחד כל דבר כו' עד וימות. בב\"ק שלהי פ' שור שנגח ד' וה' וספ\"ק דקדושין:", + " וכן כל מכשול כו' עד לא תשים דמים בביתך. בת\"כ פרשת קדושים תהיו:" + ], + [ + "הרבה דברים אסרו חכמים עד מכת מרדות. במס' ע\"ז פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ואלו הן לא יניח אדם פיו עד והוא אינו רואה. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב) :", + " ולא ישתה מים מגולין כו' עד וישתה וימות. פ' אין מעמידין (דף ל'): " + ], + [ + "ואלו הן המשקין האסורין עד המים והיין. פ\"ח דתרומות:", + " ואפילו מזוג עד שותין מהן. פ\"ק דחולין ופ' אלו טריפות (דף מ\"ט): " + ], + [ + "השום שנתרסק עד אין בהם משום גילוי. ירושלמי דתרומות פרק ח':", + " וכן יין תוסס כו' עד תורמוסין אין בהן משום גילוי. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " מים ששרה בהם כבשים עד לחולה אסורין משום גילוי. ירושלמי דתרומות פ\"ח:" + ], + [ + "השום שנתרסק עד אין בהם משום גילוי. ירושלמי דתרומות פרק ח':", + " וכן יין תוסס כו' עד תורמוסין אין בהן משום גילוי. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " מים ששרה בהם כבשים עד לחולה אסורין משום גילוי. ירושלמי דתרומות פ\"ח:" + ], + [ + "יין שנתחבר בו דברים חדין כו' עד בלילה אסורין. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין. ירושלמי פרק ח' דתרומות:", + " וכמה ישהו כו' עד ויחזור למקומו. פרק קמא דחולין:" + ], + [ + "יין שנתחבר בו דברים חדין כו' עד בלילה אסורין. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין. ירושלמי פרק ח' דתרומות:", + " וכמה ישהו כו' עד ויחזור למקומו. פרק קמא דחולין:" + ], + [ + "שיעור המים שיאסרו כו' עד אצבע קטנה של קטן. פרק ח' דתרומות:" + ], + [ + "שיעור המים שיאסרו כו' עד אצבע קטנה של קטן. פרק ח' דתרומות:" + ], + [ + "חבית שנתגלתה כו' עד לא יאכל עשירי. פרק אין מעמידין (דף ל') ופרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [], + [ + "עיסה שנילושה במים מגולין וכו' עד הפת אסורה. בירושלמי דתרומות פרק שמיני:" + ] + ], + [ + [ + "בהמה חיה עוף כו' עד הרי אלו מותרין. פרק אלו טריפות (דף נ\"א): " + ], + [ + "וכן נקורי תאנים עד נחש וכיוצא בו נשכו. פרק ח' דתרומות:", + " ואפילו ראה צפור כו' עד נקב ניקב. פ' קמא דחולין הלכה ו' (דף ט'): " + ], + [ + "תאנה או ענב כו' עד ואינו חושש. פרק אין מעמידין (דף ל'): " + ], + [], + [ + "וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אסור למיתן פיסא וכו': ואני אומר פרק אין מעמידין הוא זה הירושלמי וכל המפרש יפרש:", + " ולא יתן התבשיל תחת המטה וכו' עד והוא אינו רואהו: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה בירושלמי ומפרשים מפני רוח רעה עכ\"ל: ואני אומר גם זה פרק אין מעמידין ירושלמי וכך קבלנו פירושו כדברי הראב\"ד ז\"ל דאי כדברי ר\"מ ז\"ל מאי איריא מטה אפילו כסא ושלחן נמי ואחר שראיתי איסור נעיצת סכין באתרוג או בצנון דודאי לאו דוקא נקטינהו אלא הוא הדין לכיוצא בהן אמרתי גבי מטה וכיוצא בו ואם קבלה נקבל:" + ], + [ + "וכן לא ינעוץ הסכין וכו' עד וימות: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה מפרשים משום ביזוי שעושין מהן תיק לסכין עכ\"ל: ואני אומר טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה לא תנח ידך:", + " וכן אסור לאדם לעבור וכו' עד לעמוד במקומן. פ' במה מדליקין (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "אסור למכור לעובד כוכבים וכו' עד לפני עור לא תתן מכשול. פ\"ק דע\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..89b9799ada7aca9cba30e1c999aaf27c2fc536c0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,606 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life", + "text": [ + [ + [ + "כל הורג נפש עד מיתתו בסייף. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ו:): " + ], + [ + "כל הורג נפש עד מיתתו בסייף. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ו:): " + ], + [ + "אב שהרג את בנו כו' עד הנקבה בגאולת הדם. בספרי פרשת שופטים ושוטרים:" + ], + [ + "ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר כו' עד הוא יחניף את הארץ. בספרי ובכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ז:): " + ], + [ + "רוצח שהרג בזדון כו' עד שיגמר דינו בב\"ד. בספרי פרשת מסעי ובמכילתא יכול יהרגו אותו כשהרג או משנאף ת\"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. עוד שם הרי עדה שראתה אחד שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל ב\"ד ת\"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט ע\"כ:" + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "בד\"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ובספרי פ' כי תצא:", + " ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב\"ד ז\"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר\"מ בס' המצות וז\"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת\"ל לא תחוס עינך ע\"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:", + " לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע\"ג): " + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס\"פ בן סורר ומורה וסוף פ\"ח דתוספתא דיבמות:", + " אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ], + [ + "כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת\"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע\"כ:" + ] + ], + [ + [ + "כל הורג חבירו עד ה\"ז נהרג בב\"ד. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "אבל השוכר הורג עד וכן ההורג עצמו. בקדושין פ' האיש מקדש ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ו ע\"ז) :", + " וכל אחד מאלו כו' הרי דינם מסור לשמים. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "אבל השוכר הורג עד וכן ההורג עצמו. בקדושין פ' האיש מקדש ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ו ע\"ז) :", + " וכל אחד מאלו כו' הרי דינם מסור לשמים. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [ + "וכל אלו הרצחנין כו' עד כפי מה שיראו. בסנהדרין פ' נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "הרי שלא הרגם המלך כו' עד כדרך שעשה פלוני ואפטר. זה הדין בכלל ב\"ד מכין ועונשין שלא מן התורה בפרק נגמר הדין, ומכניסין אותם לכיפה ר\"פ הנשרפין אבל דינו המיוחד לו הוא בריש פ' אלו מגלחין (דף י\"ו) דאמרינן מנא לן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה כו' ודאי הנהו בבעלי עבירות מיירי עד שיחזור בהם וגם הראב\"ד ז\"ל כ\"כ בהשגות האלו סוף פ\"ה של אלו ההלכות אגב אורחיה ותקח אזנו שמץ מנהו:" + ], + [ + "אחד ההורג את הגדול עד ל' יום אינו נהרג עליו. בב\"ק פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח מ\"ט) ובנדה פ' יוצא דופן (דף מ\"ד) ובספרי פ' ראה ופרשת שופטים ושוטרים:" + ], + [ + "אחד ההורג את הבריא כו' עד ה\"ז פטור מדיני אדם. בסנהדרין פ' הנשרפין:" + ], + [], + [ + "אדם טרפה שהרג את הנפש עד בדיני נפשות. בסנהדרין פרק הנשרפין:" + ], + [ + "אחד ההורג את ישראל עד ונוסף על נחלת ה'. בספרי פ' ראה ופ' שופטים ושוטרים ובסנהדרין פ' הנחנקין (דף פ\"ו): " + ], + [], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "מה בין עבדו כו' עד כשאר בני חורין. יראה לי שהמכה עבדו עד בלא הכאת רציחה. כן משמע בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "המוכר את עבדו ופסק עמו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק החובל (דף צ'): " + ], + [ + "המוכר את עבדו ופסק עמו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק החובל (דף צ'): " + ] + ], + [ + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה חבירו בזדון כו' עד שאומדים מקום המכה. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ט) ובספרי פ' מסעי:", + " כשם שאומדין החפץ כו' עד האבן או העץ. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח) ובספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "המכה את חבירו בלא כלי כו' עד חלש או חולה. בספרי פ' מסעי:" + ], + [ + "ומניין שמשערין בכל אלו כו' עד כדרך שאמרו בבור לענין בהמה. בספרי פרשת מסעי והאמירה פרק י\"ב דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "ומניין שמשערין בכל אלו כו' עד כדרך שאמרו בבור לענין בהמה. בספרי פרשת מסעי והאמירה פרק י\"ב דהלכות נזקי ממון:" + ], + [ + "אחד המכה את חבירו כו' והכובד הוא שממית. בספרי פרק מסעי:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הדוחף את חבירו לתוך המים עד כדי להמית כמו שביארנו. בסנהדרין פ' הנשרפין. (דף ע\"ו) ובספרי פרשת מסעי והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "זרק אבן למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב. בסנהדרין פרק הנשרפין (דף ע\"ז) :", + " הכופת את חבירו כו' עד סוף הפרק. שם בסנהדרין פ\"ק דחולין (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "המתכוין להרוג את זה וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל כר\"ש הוא זה ואין הלכה כר\"ש עכ\"ל: ואני אומר חשב הראב\"ד ז\"ל בתשובה כי ר\"מ ז\"ל פסק זה הפסק מכח ההיא סוגיא דב\"ק פרק שור שנגח ד' וה' גמרא מתני' דשור שהיה מתחכך כו' דתניא (דף מ\"ד:) ר\"ש אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ואמרינן מאי טעמיה דר\"ש דאמר קרא השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי עד דמתכוין ליה ושיילינן ובעלים גופייהו מנלן ומהדרינן דאמר קרא וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו ע\"כ. וההיא סוגיא גופה איתא בסנהדרין פ' כל הנשרפין (דף ע\"ט) אות באות גמרא מתני' דנתכוין להרוג את הבהמה כו' ותמה עליו שפסק הלכה כרבי שמעון שאין הלכה כר\"ש וגם אני בילדותי כך חשבתי ובזקנותי נתתי את לבי ויגעתי ובדקתי לשונו ודקדקתי בו ובהלכות וחזרתי בי ואמרתי אני בלבי אילו כן לא יתכן לסמוך בזה הפסק לפיכך הזורק אבן לתוך עדה מישראל והרג אחד פטור ממיתת ב\"ד מתרי טעמי חדא דההיא טעמא דהזורק אבן לתוך העדה ליתה אלא לרבנן ולא לר\"ש דשיילינן להדיא ורבנן האי וארב לו וקם עליו מאי עבדי ליה ומהדרינן אמרי דבי ר' ינאי פרט לזורק אבן לגו ע\"כ. ואילו לר\"ש הא אפקיה ועוד דאפילו לרבנן לא מוקמינן לה בעדה שכולה ישראל דקא שיילינן עלה לאלתר היכי דמי אילימא דאיכא תשעה עכו\"ם ואחד ישראל תיפוק ליה דרובם עכו\"ם נינהו א\"נ פלגא ופלגא ספק נפשות להקל ומהדרינן לא צריכא דאיכא ט' ישראל ואחד עכו\"ם דאע\"ג דרובא ישראל כיון דאיכא חד עכו\"ם בינייהו הוי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ע\"כ דוק מינה דאילו היתה עדה שכולה ישראל חייב ואילו לר\"ש עדה שכולה ישראל היאך היה כותב ומדמה אותה ר\"מ ז\"ל לפטור. ע\"כ חזרתי לומר בזקנותי בעת כתבי זה כי ר\"מ ז\"ל לא פסק כר\"ש דהא יחיד הוא לגבי רבנן ויחיד ורבים הלכה כרבים ועוד לא יהא בר פלוגתיה אלא יחיד דהיינו ר' יהודה או ר' יוסי הא קי\"ל בכוליה תלמודא דהילכתא כחד מינייהו לגביה אלא ודאי סמך אדרבא דמסיק בסוגיין דפרק הנשרפין (דף ע\"ט) בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"ה) דגרסינן אמר רבא האי תנא דבי חזקיה [מפקא מרבי וכו' דתנא דבי חזקיה] מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלק בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עלייה לדרך ירידה לפטרו ממון אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עליה לדרך ירידה לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון ודייקינן עלה מאי שאינו מתכוין אילימא שאין מתכוין כלל היינו שוגג אלא פשיטא שאין מתכוין לזה אלא לזה וקתני לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון ואי בר קטלא הוא מאי איצטריך למיפטר ממונא אלא לאו ש\"מ לאו בר קטלא הוא ולאו בר ממונא הוא ש\"מ ע\"כ. וקי\"ל כרבא דבתרא הוא והדין הוא ראיה ברורה ומילתא דסמכא בלי פירכא כלל וראוי לר\"מ ז\"ל ולכל בר סמכא לסמוך עליה ע\"כ פסק זה הדין כהוגן וכשורה ולמד ממנה:", + " לפיכך כו'. כלומר ומתוך שפסקנו זה הפסק למדנו לזורק אבן לתוך עדה אפילו כולה ישראל שהרי לא נתכוון לאדם ידוע וממאי דהוינן אמרין לרבנן דר\"ש בזורק אבן לגו נשמע להאי תנא דבי חזקיה דמפיק מינייהו ואמרינן איפכא דאפילו כל העדה ישראל פטור דלא קרינן ביה וארב לו וקם עליו עד שיתכוין אליו ממש וזה נכון:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "נתכוון להכות חבירו על מתניו עד מחמת המכה ה\"ז פטור. פ' הנשרפין (דף ע\"ח ע\"ט) :", + " ואם אמדוהו למות אוסרין את המכה עד שרגלים לדבר. פ' הנשרפין והדין הראשון מוזכר גם בכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [ + "הכוהו עשרה בני אדם כו' עד והרג כולן פטורין. בב\"ק פרק כיצד הרגל ובסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע\"ח): " + ], + [ + "זרקו בו עשרה אבן כו' עד שכריסו נבקעת מכובד החולי. הכל בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט ופ'): " + ], + [ + "זרקו בו עשרה אבן כו' עד שכריסו נבקעת מכובד החולי. הכל בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ט ופ'): " + ], + [], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "המינין והן העובדין עכו\"ם מישראל עד סוף הפרק. מסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל ההורג בשגגה גולה עד לנוס אל עיר מקלטו. במס' מכות פרק אלו הן הגולין (דף ז') ובספרי פרשת שופטים וישב שם אינו יוצא משם לעולם שנאמר שם שם תהא דירתו שם תהא קבורתו ע\"כ:" + ], + [ + "אין הרוצח בשגגה גולה עד והרגתהו: כתב הראב\"ד ז\"ל נמצא לדבריו וכו': ואני אומר עיקר הפסק הזה כולו עד וכן כל כיוצא בזה בגיטין פ' מי שאחזו (דף ע') ומייתי לה ביבמות פרק האשה שלום (דף ק\"כ קכ\"א) דוק התם ותשכח ואיני רוצה להכריע בסברות כי קטנם עבה ממתני:" + ], + [ + "ישראל שהרג בשגגה עד ולגר ולתושב בתוכם: כתב הראב\"ד אין נראה כך מן ההלכות וכו': ואני אומר איני מבין זה כי לשון ר\"מ ז\"ל מפורש במס' מכות פרק הגולין ומייתי לה פרק בתרא דע\"ז (דף ס\"ד) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:" + ], + [ + "גר ותושב שהרג וכו' עד שנאמר והיתה לבני ישראל. פ' הגולין (דף ח') ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "הבן שהרג את אביו כו' עד או אומנות ומת פטור. פרק הגולין ומייתי לה במועד קטן פרק אלו מגלחין ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "וכן הרב המכה את תלמידו עד לדבר הרשות: כתב הראב\"ד ז\"ל זו לא שמענו מעולם וכו': ואני אומר גם אנחנו לא שמענו בלתי היום וחדוש הוא אצלנו וחביבות עלינו שמועותיו ועוד ששמעם מפי רבותיו ואפילו היתה מכלל סברותיו תדע כי דין שליח בית דין שהוסיף על מה שאמדוהו נאמרה פרק אלו הן הלוקין וזאת נאמרה פרק הגולין (דף ח') ומתני' בספרי פרשת שופטים ושוטרים אלמא תרתי מילי נינהו:", + " יצא האב המכה את בנו כו' עד בשעת עשות המצוה. פרק הגולין (דף ח') ומיתניא בספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד כו' עד ה\"ז נהרג עליו. פרק הגולין (דף י':) ומיתניא בספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ], + [ + "המזבח קולט כו' עד סוף הפרק. פ' הגולין (דף י\"ב) ומיתניא בספרי פ' ראה אנכי:" + ] + ], + [ + [ + "שלשה הן ההורגים וכו' עד כמו שביארנו. מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים קבצן וכללן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "שלשה הן ההורגים וכו' עד כמו שביארנו. מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים קבצן וכללן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "ויש הורג בשגגה כו' עד אלא המחוייב גלות בלבד. גם זה מאשר כלל מפרק הגולין ומספרי פרשת שופטים:", + " לפיכך אם מצאו גואל הדם כו' עד וישמר עצמו מגואל הדם. בספרי פרשת מסעי מיתניא ואיתא פרק הגולין:", + " וכן כל הרצחנין וכו' עד בלא כוונה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא בספרי פרשת מסעי ומה שתמה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי לא התירו לכתחלה אלא אמרו שאם הרגן בדיעבד ובלא הוראה אין להם דם ופריך כיצד כו' ונתן בדבר טעם כעיקר:" + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד הזורק אבן לרה\"ר כו' עד חזקתו שהוא קרוב למזיד. פרק הגולין (דף ח') וגם בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג) ומקצתה מיתניא בספרי פרשת שופטים:", + " ואיזהו שונא זה שלא דיבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " וכן אם נכנס לקרן זוית כו' עד קרובים למזיד ואינן נקלטין. פרק הגולין (דף ז'): " + ], + [ + "הנכנס לחצר בעל הבית כו' עד ואם נכנס ברשות הרי זה גולה. פרק הגולין (דף ז') ובב\"ק פרק המניח (דף ל\"ב) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מי שהיה דולה את החבית עד פטור מן הגלות. הכל פרק הגולין (דף ז') :", + " וכן המתכוין לזרוק בצד זה עד קרוב לאונס. פרק הגולין ובירושלמי ופ' כיצד הרגל (דף כ\"ז) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "היתה אבן בחיקו עד ידיעה נשמט הברזל מקתו עד סוף הפרק. מפורש פרק הגולין:" + ] + ], + [ + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "תלמיד שגלה לעיר מקלט כו' עד קוברין אותו. שם פ' הגולין (דף י') י'): :", + " ובעת שימות הכהן כו' עד לקברי אבותיו. בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "שאר הלוים השוכנים עד כמו שיתבאר. פרק הגולין (דף י\"ב) ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי והביאור פ' שמיני:", + " ואם הרג חוץ מערי הלוים וכו'. פרק הגולין ומיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "שאר הלוים השוכנים עד כמו שיתבאר. פרק הגולין (דף י\"ב) ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי והביאור פ' שמיני:", + " ואם הרג חוץ מערי הלוים וכו'. פרק הגולין ומיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "עיר של מקלט שרובה כו' עד לדבריו. כן כתב בספר המוגה בחתימת ר\"מ ז\"ל. ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היה כתוב עיר מקלט שיש בה רוצחים כו'. וכתב הראב\"ד ז\"ל שיש בה רוב רוצחים ע\"כ: ואני אומר שניהם כאחד טובים וכן היא עיקר ההלכה פרק הגולין ומיתניא נמי הכי בספרי פרשת מסעי ואין תרעומת רק על הסופר:", + " וכן עיר שאין בה זקנים אינה קולטת. שנאמר זקני העיר ההיא. פרק הגולין (דף י'): " + ], + [ + "רוצח שגלה לעיר מקלט עד יקבל מהם. סוף מסכת שביעית ובמכות פרק הגולין:" + ], + [ + "הגולה אינו יוצא כו' עד כמו שביארנו. פרק הגולין והביאור פרק חמישי:" + ], + [ + "אחד כהן גדול עד הדיוט. פרק הגולין:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה להפריש כו' עד בארץ כנען. פ' הגולין (דף ט') ובירושלמי ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "מצות עשה להפריש כו' עד בארץ כנען. פ' הגולין (דף ט') ובירושלמי ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "אין אחת מערי מקלט כו' עד הואיל ובאה לידי אקיימנה. פרק אלו הן הגולין (דף ו') ובירושלמי מיתניא בסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח וכו' עד שיכירו הרוצחים ויפנו לשם. פ' הגולין ובירושלמי ובסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח וכו' עד שיכירו הרוצחים ויפנו לשם. פ' הגולין ובירושלמי ובסיפרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "בט\"ו באדר עד כאילו שפכו דמים. פ\"ק דשקלים:" + ], + [ + "וכן מושחין בין כל עיר ועיר וכו' עד ושלשת את גבול ארצך. פ' הגולין ובירושלמי ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:
וכתב הראב\"ד ז\"ל וכן משוין: ואני אומר יישר כחו שהצילנו מטעות והודיענו דעת ר\"מ ז\"ל בלשון משיחה ואע\"פ שהוא עצמו הרחיב את לשונו תבא עליו ברכה:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ], + [ + "ערי מקלט וכו' עד סוף הפרק. פרק הגולין (דף י') ובירושלמי ובספרי פרשת מסעי:" + ] + ], + [ + [ + "הרוג שנמצא עד האמור בתורה. בסוטה פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ובספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "הרוג שנמצא עד האמור בתורה. בסוטה פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ובספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "ועורפין אותה שם כו' עד במקום עריפתה של עגלה. פ\"ק דחולין ובספרי פרשת שופטים:", + " ואומר שם בתוך הנחל בלשון הקודש. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ופ' אלו נאמרים (דף ל\"ח) :", + " ידינו לא שפכו את הדם עד שנאמר ונכפר להם הדם. פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כשמודדין מן החלל וכו'. במסכת עירובין פרק בכל מערבין (דף מ\"ה) :", + " ואין מודדין אלא עד הרוב עדיף. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד) ומיתניא בספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "נמצא הנהרג מכוון עד שא\"א לצמצם. ואפילו בידי אדם. פרק ב' דבכורות (דף י\"ח): " + ], + [ + "מהיכן מודדין מחוטמו עד על כולם. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד ע\"ב) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:", + " נמצאו זה על גב זה וכו' עד מונחין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפסק אינו מתברר מן הגמרא עכ\"ל: ואני אומר אינו מתברר במושכל ראשון ברם כי דייקת בה שפיר משכחת לה פ' עגלה ערופה גמרא מתני' דנמצא טמון וכו' דגרסינן (דף מ\"ה) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה א\"ל ההוא מרבנן לאביי שני חללים זה על גב זה מהיכן מודדין מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דילמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד או דילמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד ושקיל וטרי עליה טובא עד דמסיק או כר' יהודה סבירא להו דכ\"ע מין במינו הוי טמון וכו' ואקשינן על הדא מסקנא אי הכי מאי איריא ע\"ג חבירו אפילו בעפר ובצרורות נמי ופריקנא ה\"נ ולהודיעך כחו דרבי יהודה דאמר אפילו מין במינו הוי טמון ע\"כ. הנה עיניך רואות שפושט ומעמיד מסקנא עיקרית כלשון בעיא ראשונה דמין במינו הוי טמון ומינה דמעליון מודדין דאי לבעיא אמצעיתא מין במינו לא הוי טמון קאמר ואי לבתרא אין מודדין לא מזה ולא מזה ומאי כחו דר' יהודה איכא וזה מבורר ומלובן כלשון ר\"מ ז\"ל בלא ספק וגמגום כלל אלא שצריך דקדוק וכדדייקנא לה בס\"ד:" + ], + [ + "מהיכן מודדין מחוטמו עד על כולם. פ' עגלה ערופה (דף מ\"ד ע\"ב) ומיתניא בסיפרי פ' שופטים:", + " נמצאו זה על גב זה וכו' עד מונחין: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפסק אינו מתברר מן הגמרא עכ\"ל: ואני אומר אינו מתברר במושכל ראשון ברם כי דייקת בה שפיר משכחת לה פ' עגלה ערופה גמרא מתני' דנמצא טמון וכו' דגרסינן (דף מ\"ה) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה א\"ל ההוא מרבנן לאביי שני חללים זה על גב זה מהיכן מודדין מין במינו הוי טמון ומין במינו לא הוי צף ומעליון מודד או דילמא מין במינו הוי צף ומין במינו לא הוי טמון ומתחתון מודד או דילמא מין במינו הוי טמון ומין במינו הוי צף ולא מתחתון מודד ולא מעליון מודד ושקיל וטרי עליה טובא עד דמסיק או כר' יהודה סבירא להו דכ\"ע מין במינו הוי טמון וכו' ואקשינן על הדא מסקנא אי הכי מאי איריא ע\"ג חבירו אפילו בעפר ובצרורות נמי ופריקנא ה\"נ ולהודיעך כחו דרבי יהודה דאמר אפילו מין במינו הוי טמון ע\"כ. הנה עיניך רואות שפושט ומעמיד מסקנא עיקרית כלשון בעיא ראשונה דמין במינו הוי טמון ומינה דמעליון מודדין דאי לבעיא אמצעיתא מין במינו לא הוי טמון קאמר ואי לבתרא אין מודדין לא מזה ולא מזה ומאי כחו דר' יהודה איכא וזה מבורר ומלובן כלשון ר\"מ ז\"ל בלא ספק וגמגום כלל אלא שצריך דקדוק וכדדייקנא לה בס\"ד:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "נאמר כי ימצא חלל עד ואין עורפין. הכל פרק עגלה ערופה (דף מ\"ה:) ומיתניא בסיפרי פרשת שופטים:", + " אשה אומרת ראיתי וכו' עד זו אחר זו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מן הגמ' וכו': ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל לפי ששנינו פרק עגלה ערופה עד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין ובגמ' דייק עלה טעמא דקא מכחיש ליה הא לא קא מכחיש עד אחד מהימן מנא ה\"מ דת\"ר לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין ר\"ע אומר כו' עד דשיילי עלה השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא אמר רב כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ופריך מתני' ופרקה ר' חייא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה ע\"כ. ודעת הראב\"ד ז\"ל הואיל ונשנו במשנה דיני האנשים והנשים כאחד השוו בכחישתן ובגמ' פרקינהו רבי חייא ולא פליג בינייהו דינן שוה אמנם ר\"מ ז\"ל היתה רוח אחרת עמו כי הוא פוסק כלישנא בתרא דגרסינן בה איכא דאמרי כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותירצה לדר' נחמיה הכי כו' למדנו ממנו דוקא כשהעד הראשון הוא כשר הוא עיקר והבא אחריו להכחישו אין שומעין כפשטא נמי דתלמודא מעיקרא דמקשי מדעולא וה\"ט לא שייך כלל אלא בזה אחר זה אבל כי אתו בבת אחת לא האמינה תורה לזה יותר מזה הילכך או בנשים או בפסולי עדות לא שנא בבת אחת ול\"ש בזה אחר זה וזה טעם ישר וכן מצאתי בירושלמי כלשון איכא דאמרי כדכתיבנא ואין בזה פקפוק והנני מראה לך לשון הירושלמי בסמוך בס\"ד:", + " שנים אומרים ראינו כו' עד אין עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש עכ\"ל: ואני אומר רב גובריה לטעמיה רבינו אזיל לטעמיה דלישנא בתרא חייליה והירושלמי כוותיה וכדברירנא כולה לעיל בסמוך:" + ], + [ + "שתי נשים או שני פסולים אומרים כו' עד עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שיבוש שלא אמרו וכו': ואני אומר מה אוסיף להציל הניצל והוא הציל עצמו ונמוקו עמו וז\"ל שאפילו מאה נשים או מאה פסולים ועד אחד מכחיש את כולן הרי הן כעד אחד ועד אחד עכ\"ל. ועתה אי שמים הלא כה דברי שכתבתי ופירשתי דעתו ושהוא סומך על לישנא בתרא דאיכא דאמרי שנסחתי בדין הראשון מה דשייך ובזה הדין שייך מאי דקא מסיים בה הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותרצה לדרבי נחמיה הכי רבי נחמיה אומר כ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת כשני עדים באיש אחד אבל שתי נשים באיש אחד כי פלגא ופלגא דמי ע\"כ והוא לשונו הצח כמעט אות באות שכתב הרי אלו כעד אחד ועד אחד עכ\"ל. ועוד יש לו ראיה מדמהדר למשאל עלה לאלתר תרתי בפסולי עדות למה לי אמרינן מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דעות לחומרא אבל לקולא לא אזלינן קמ\"ל ע\"כ מה שראיתי בש\"ס בבלי ובירושלמי גרסינן גידול בר מנימין בשם רב כ\"מ שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש נתני (עד אחד אומר נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת) נתני עד אחד אומר ראיתי את ההורג ואשה אומרת לא ראית תני דבי רבי כן תני בשם ר' נחמיה הולכין אחר רוב הדעות ופריך היך שתי נשים ואשה אחת עשו אותם כשני עדים ועד אחד ומשני הדא דתימר באשה ונשים אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד ועד אינין עכ\"ל הירושלמי. ועיניך תחזינה מישרים כי הוא לשון ר\"מ ז\"ל ונשארו בלא שיבוש:" + ], + [ + "שלש נשים או ג' פסולין עד לא ראיתם עורפין: כתב הראב\"ד ז\"ל אפילו בזה אחר זה עכ\"ל: ואני אומר הלך אחר לשון אחרון שכתבתי ובגמר דבריו של ר\"מ ז\"ל שכתב וגמר בהם הפרק זה הכלל בפסולין הלך אחר רוב המניין בכ\"מ עכ\"ל. ולא יליז מעיניך מה שדקדקתי בתחלת הענין הזה לחלק בין בת אחת לזה אחר זה שאין זה אחר זה חשוב מבת אחת רק כשקדם עד כשר כדקאמר תלמודא להדיא השתא דאמרת עד אחד מהימן אידך חד היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא כ\"מ שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל אם קדמו נשים או פסולי עדות מה לי בת אחת מה לי זה אחר זה ואתה תחזה שאין לו שום תפיסה בעולם:" + ] + ], + [ + [ + "אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בא\"י. בסיפרי פ' שופטים בכמה מקומות:" + ], + [ + "עגלה ערופה בת שתי שנים כו' עד המומין פוסלין בה. ריש מסכת פרה ומסכת ע\"ז פ' אין מעמידין (דף כ\"ו) :", + " אע\"פ כן אם היתה טרפה פסולה וכו' עד כקדשים. בסוטה פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו): " + ], + [ + "כל העבודות פוסלים וכו' עד כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה. פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו) והביאור פי\"א:" + ], + [ + "כל העבודות פוסלים וכו' עד כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה. פרק עגלה ערופה (דף מ\"ו) והביאור פי\"א:" + ], + [ + "אין עורפין את העגלה כו' עד שאין עושין מצות חבילות חבילות. פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "אסור בהנאה עד ותקבר. במסכת ע\"ז פרק אין מעמידין (דף כ\"ה) ובכריתות פ\"ג ופרק המביא אשם תלוי:" + ], + [ + "נמצאו עדים זוממין עד הרי זו מותרת בהנאה. בכריתות פרק המביא אשם תלוי שם:" + ], + [ + "נמצא ההורג עד שלא תטרף כו' עד הדם הנקי מקרבך. בכריתות פרק המביא אשם תלוי במשנה (דף כ\"ו) ובסוטה פרק עגלה ערופה:" + ], + [ + "הנחל שנערפה בו העגלה עד אלא בגופה של קרקע. פ' עגלה ערופה ובספרי פ' שופטים:" + ] + ], + [ + [ + "מ\"ע לעשות אדם מעקה כו' עד אינו זקוק. בספרי פרשת כי תצא ולשון ספרי ועשית מעקה לגגך מצות עשה ולא תשים דמים בביתך מצות ל\"ת:", + " וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה. במסכת סוכה (דף ג') ופ\"ק דמ\"ק (דף י\"א) כן משמע:" + ], + [ + "בית של שני שותפין עד עשויין לדירה. פרק ראשית הגז (דף קל\"ו) :", + " היתה רשות הרבים גבוהה כו' עד ממנו לא בתוכו. בסיפרי פרשת כי תצא:" + ], + [ + "גבהו של מעקה עד הנופל: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא ממקום דורסו וכו': ואני אומר זה כתב לפי שמצא בסיפרי פ' כי תצא כמה הוא מעקה מעגלו ג' טפחים בית דורסו עשרה וראיתי אני דברי ר\"מ ז\"ל מדסתם לן מתני' פ' המוכר את הבית כוותיה דתנן ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ואוקי טעמא בגמרא דכי גבוה י' חשיב ופ\"ק דבתרא גמרא מתני' סמוך לו כותל אחד כו' סתם תלמודא ואמר אבל זקוק הוא למחיצת י' ואוקימנא לנתפס עלה כגנב. עוד ראיתי שאותן הדברים שבספרי הם דברי יחיד והכי איתא התם רבי אומר משעת חדושו עשה לו וכמה הוא מעקה כו' אבל לאחר כך סתמה הברייתא כי יפול הנופל שאם היתה רה\"ר גבוה ממנו עשרה טפחים ונפל ממנו לתוכו פטור שנאמר ממנו ולא לתוכו ובכולי תלמודא נמי אמרינן אין מחיצה פחותה מי' ואותו מעגל דרבי הוא מקום שהיו מעגילים במעגלה בתוך המעקה ליופי והוא מעשה אומן ויש לי ראיה מהא דתנן סוף פ\"ק דמועד קטן עושין מעקה לגג עד ומעגילין אותו במעגלה ופשטינן לה בגמרא דה\"ק שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגלה ביד וברגל אבל לא במחצלים ע\"כ אלמא מקום העגול יפה ומעשה אומן ולא מקום דריסה הוא ואין שם מעקה אלא מעיקר שפת הגג והוא כדברי ר\"מ. שוב מצאתי בירושלמי פרק המוכר את הבית דקאמר תלמודא להדיא מעקה גבוה י' טפחים ותו לא מידי:", + " וצריך שתהיה המחיצה חזקה כו' עד מפני שאין בו מעשה. בסיפרי פרשת כי תצא:" + ], + [ + "אחד גג ואחד כל דבר כו' עד וימות. בב\"ק שלהי פ' שור שנגח ד' וה' וספ\"ק דקדושין:", + " וכן כל מכשול כו' עד לא תשים דמים בביתך. בת\"כ פרשת קדושים תהיו:" + ], + [ + "הרבה דברים אסרו חכמים עד מכת מרדות. במס' ע\"ז פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ואלו הן לא יניח אדם פיו עד והוא אינו רואה. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב) :", + " ולא ישתה מים מגולין כו' עד וישתה וימות. פ' אין מעמידין (דף ל'): " + ], + [ + "ואלו הן המשקין האסורין עד המים והיין. פ\"ח דתרומות:", + " ואפילו מזוג עד שותין מהן. פ\"ק דחולין ופ' אלו טריפות (דף מ\"ט): " + ], + [ + "השום שנתרסק עד אין בהם משום גילוי. ירושלמי דתרומות פרק ח':", + " וכן יין תוסס כו' עד תורמוסין אין בהן משום גילוי. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " מים ששרה בהם כבשים עד לחולה אסורין משום גילוי. ירושלמי דתרומות פ\"ח:" + ], + [ + "השום שנתרסק עד אין בהם משום גילוי. ירושלמי דתרומות פרק ח':", + " וכן יין תוסס כו' עד תורמוסין אין בהן משום גילוי. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " מים ששרה בהם כבשים עד לחולה אסורין משום גילוי. ירושלמי דתרומות פ\"ח:" + ], + [ + "יין שנתחבר בו דברים חדין כו' עד בלילה אסורין. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין. ירושלמי פרק ח' דתרומות:", + " וכמה ישהו כו' עד ויחזור למקומו. פרק קמא דחולין:" + ], + [ + "יין שנתחבר בו דברים חדין כו' עד בלילה אסורין. פ' אין מעמידין (דף ל') :", + " ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין. ירושלמי פרק ח' דתרומות:", + " וכמה ישהו כו' עד ויחזור למקומו. פרק קמא דחולין:" + ], + [ + "שיעור המים שיאסרו כו' עד אצבע קטנה של קטן. פרק ח' דתרומות:" + ], + [ + "שיעור המים שיאסרו כו' עד אצבע קטנה של קטן. פרק ח' דתרומות:" + ], + [ + "חבית שנתגלתה כו' עד לא יאכל עשירי. פרק אין מעמידין (דף ל') ופרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [], + [ + "עיסה שנילושה במים מגולין וכו' עד הפת אסורה. בירושלמי דתרומות פרק שמיני:" + ] + ], + [ + [ + "בהמה חיה עוף כו' עד הרי אלו מותרין. פרק אלו טריפות (דף נ\"א): " + ], + [ + "וכן נקורי תאנים עד נחש וכיוצא בו נשכו. פרק ח' דתרומות:", + " ואפילו ראה צפור כו' עד נקב ניקב. פ' קמא דחולין הלכה ו' (דף ט'): " + ], + [ + "תאנה או ענב כו' עד ואינו חושש. פרק אין מעמידין (דף ל'): " + ], + [], + [ + "וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אסור למיתן פיסא וכו': ואני אומר פרק אין מעמידין הוא זה הירושלמי וכל המפרש יפרש:", + " ולא יתן התבשיל תחת המטה וכו' עד והוא אינו רואהו: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה בירושלמי ומפרשים מפני רוח רעה עכ\"ל: ואני אומר גם זה פרק אין מעמידין ירושלמי וכך קבלנו פירושו כדברי הראב\"ד ז\"ל דאי כדברי ר\"מ ז\"ל מאי איריא מטה אפילו כסא ושלחן נמי ואחר שראיתי איסור נעיצת סכין באתרוג או בצנון דודאי לאו דוקא נקטינהו אלא הוא הדין לכיוצא בהן אמרתי גבי מטה וכיוצא בו ואם קבלה נקבל:" + ], + [ + "וכן לא ינעוץ הסכין וכו' עד וימות: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה מפרשים משום ביזוי שעושין מהן תיק לסכין עכ\"ל: ואני אומר טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה לא תנח ידך:", + " וכן אסור לאדם לעבור וכו' עד לעמוד במקומן. פ' במה מדליקין (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "וכן אסור ליהודי להתייחד כו' עד מותר להסתפר ממנו. הכל פ' אין מעמידין (דף כ\"ב) וראשון גם פ' קמא דע\"ז:" + ], + [ + "אסור למכור לעובד כוכבים וכו' עד לפני עור לא תתן מכשול. פ\"ק דע\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ea95da1d8c084ffbb2d704ea2cebf5ffdbedd425 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,564 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [ + "החובל בחבירו חייב כו' עד ושבת ובושת. ר\"פ החובל (דף פ\"ג) :", + " וחמשה דברים אלו כו' עד כדין כל המזיקין. בגיטין פרק הנזקין:" + ], + [ + "נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:" + ], + [ + "נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:" + ], + [ + "וכן זה שנאמר שם בחובל בחבירו עד ולכך נאמר לא תחוס עינך. בירושלמי דפ' החובל בב\"ק:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "מי שנפל מן הגג כו' עד ופטור מן הבושת. פ' החובל ומייתי לה פ' כיצד הרגל:", + " נפל ברוח שאינה מצויה כו' עד חייב בבשת. ביבמות פ' הבא על יבמתו:" + ], + [ + "שנים שחבלו. פ' המניח:" + ], + [ + "המתכוין לבייש את הקטן כו' עד בשת של עבד. פרק החובל (דף נ\"ד): " + ], + [ + "היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:", + " ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח):" + ], + [ + "היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:", + " ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח):" + ], + [ + "המבקע עצים ברה\"ר עד ופטור מן הבושת. פ' המניח את הכד (דף ל\"ב): " + ], + [ + "כשם שאומדין למיתה עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר שפיר קנסיה וה\"נ משמע במסכת שבועות פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "הברזל אין לו אומד עד ואין צ\"ל להזיק. במסכת סנהדרין פרק אלו הנשרפין:", + " הזורק אבן ולאחר שיצא עד סוף הפרק. בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "החובל בחבירו חבלה שהוא ראוי כו' עד אחד משלם אחד. ריש פ' החובל (דף פ\"ג) במשנה ובגמרא ירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "כיצד קטע ידו או רגלו עד צער רפוי ובושת. ירושלמי ריש פרק החובל:", + " הכהו במקום שאינו נראה וכו' עד צער ורפוי: כתב הראב\"ד ז\"ל שלא במקום רואין עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי ר\"פ החובל במקום שאינו נראה ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות ומפרשי ליה מר כי אורחיה ומר כי אורחיה או כדשמע מפומיה דרביה ודייק לישניה. ול\"נ פירוש ר\"מ ז\"ל מההיא דפרק נערה שנתפתתה במשנה בשתה ופגמה לאביה כו' דקאמר כגון שפצעה בפניה וקא מייתי לה בגמ' לקמן בפירקא דהחובל:", + " הכהו במטפחת שבידו עד בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל במקום רואין עכ\"ל: ואני אומר גם זה מלשון הירושלמי הם ומר אזיל לשיטתיה ומר אזיל לשיטתיה ואנא כדאמרינא וכדקאימנא קאימנא:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כל אלו הסלעים וכו' עד כסף נקי. ריש פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו) ופרק החובל:" + ], + [ + "בד\"א במכובד עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "הנוגף את האשה ויצאו ילדיה אע\"פ שלא נתכוון חייב לשלם דמי ולדות לבעל ונזק וצער לאשה. וכיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה ונותנין לבעל אם מת הבעל נותנין ליורשיו ואם נגפה אחר מיתת הבעל אף דמי הולדות לאשה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור מן הגמ' וכו': ואני אומר מחוור ומלובן ומן ההלכה מובן פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח ע\"ב) דתנן ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות וכו' עד ונותנן לבעל אין הבעל נותנן ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור ע\"כ ואמר רבה עלה בגמ' (דף מ\"ט) ל\"ש אלא שחבל בה בחיי הגר אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו פירוש מכחו ומיחייב לשלומי לדידה אמר רב חסדא מרי דכי אטו ולדות צררי נינהו וזכין בהו אלא איתיה לבעל זכי ליה רחמנא ליתיה לבעל לא זכי ליה רחמנא ופירש\"י ז\"ל אימת קא זכי משעת חבלה והרי אין לו תובעין ומותבינן מברייתא דתני ומפרש בה הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק צער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנן ליורשים היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה פירוש וקשיא לרבה ומהדרי' לטעמיה דרבה ומי עדיפא ממתני' דאוקימנא שחבל בה בחיי הגר פירוש ומת הגר ויס\"ג להדיא ומת הגר וכיון דחבל בו בחיי הגר זכה בה גר וכיון דמת זכה בהן אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו ה\"נ שחבל בה בחיי הגר ומת הגר וכו' ואיבעית אימא תני זכתה והדר קאמר לימא כתנאי כו' ומיהו בכולה שמעתין וסוגיין משמע דלא פליג רב חסדא אלא בשחבל בה בחיי הגר ומת הגר דזכה החובל במה שבידו ופטור וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל אבל אם נגפה לאחר מיתה דמי הולדות לאשה דלא זכי ליה רחמנא אלא בשעת חבלה וההוא שעתא ליתיה וכמו שפירש\"י ז\"ל בלשונו הצח שהעתקתי לפניך וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל בירר כל הדינין שבהלכה בסמוך לא הניח דבר וקי\"ל כרבה ויש ספרים גורסין רבא בכל הלכה והלכתא כוותיה דבתרא הוא וליכא לפלוגי בין הגר לאחר ישראל או כהן מכמה טעמי חדא דתלמודא קאמר מי עדיפא ממתני' אלמא בחדא מחתא מחתינן לה ועוד דבפרק שור שנגח ד' וה' מייתי ליה ומדמי ליה לשוורים ועוד אמאי לא משני בכולי סוגיין שאני גר לפי שאין לו יורשין ועוד דרב חסדא גופיה בעי לשנויי כוליה אליבא דרשב\"ג ומחייב פלגא לאחר מיתה כוליה ועוד אתמה היכן מצינו ירושה בקבר עד שזה הבעל יוריש ליורשיו בחבלה שזכה בה לאחר שמת או הוא או היא ועוד דתלמודא קאמר להדיא ואיבעית אימא תני זכתה וכבר כתבתי כמה פעמים בזה החיבור מה שקבלנו מרבותינו הראשונים ז\"ל בכללי הפסקים דלשון ואיבעית אימא הוא כלשון איכא דאמרי שהוא עיקר ועוד דברייתא גופא דקא מותיב מינה הילכתא היא והיא לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לסמוך על דחיית התלמוד דקאמר אמרי לא שבח ולדות שייכא בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכי בהו הא שינוייא דחיקא לגבן ואשינויי דחיקי לא סמכינן אנן והוא דבר סמכא הוא בעי למיסמך עלה או אית ליה טעמי אחריני דאנן לא ידעינן או לא כתבינן להו כי היכי דלא נצטריך לתרוצינהו מכמה טעמי וגדולה מכולן מפני כבודו אשר קטנו עבה ממתנינו:" + ], + [ + "הנוגף את האשה ויצאו ילדיה אע\"פ שלא נתכוון חייב לשלם דמי ולדות לבעל ונזק וצער לאשה. וכיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה ונותנין לבעל אם מת הבעל נותנין ליורשיו ואם נגפה אחר מיתת הבעל אף דמי הולדות לאשה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור מן הגמ' וכו': ואני אומר מחוור ומלובן ומן ההלכה מובן פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח ע\"ב) דתנן ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות וכו' עד ונותנן לבעל אין הבעל נותנן ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור ע\"כ ואמר רבה עלה בגמ' (דף מ\"ט) ל\"ש אלא שחבל בה בחיי הגר אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו פירוש מכחו ומיחייב לשלומי לדידה אמר רב חסדא מרי דכי אטו ולדות צררי נינהו וזכין בהו אלא איתיה לבעל זכי ליה רחמנא ליתיה לבעל לא זכי ליה רחמנא ופירש\"י ז\"ל אימת קא זכי משעת חבלה והרי אין לו תובעין ומותבינן מברייתא דתני ומפרש בה הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק צער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנן ליורשים היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה פירוש וקשיא לרבה ומהדרי' לטעמיה דרבה ומי עדיפא ממתני' דאוקימנא שחבל בה בחיי הגר פירוש ומת הגר ויס\"ג להדיא ומת הגר וכיון דחבל בו בחיי הגר זכה בה גר וכיון דמת זכה בהן אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו ה\"נ שחבל בה בחיי הגר ומת הגר וכו' ואיבעית אימא תני זכתה והדר קאמר לימא כתנאי כו' ומיהו בכולה שמעתין וסוגיין משמע דלא פליג רב חסדא אלא בשחבל בה בחיי הגר ומת הגר דזכה החובל במה שבידו ופטור וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל אבל אם נגפה לאחר מיתה דמי הולדות לאשה דלא זכי ליה רחמנא אלא בשעת חבלה וההוא שעתא ליתיה וכמו שפירש\"י ז\"ל בלשונו הצח שהעתקתי לפניך וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל בירר כל הדינין שבהלכה בסמוך לא הניח דבר וקי\"ל כרבה ויש ספרים גורסין רבא בכל הלכה והלכתא כוותיה דבתרא הוא וליכא לפלוגי בין הגר לאחר ישראל או כהן מכמה טעמי חדא דתלמודא קאמר מי עדיפא ממתני' אלמא בחדא מחתא מחתינן לה ועוד דבפרק שור שנגח ד' וה' מייתי ליה ומדמי ליה לשוורים ועוד אמאי לא משני בכולי סוגיין שאני גר לפי שאין לו יורשין ועוד דרב חסדא גופיה בעי לשנויי כוליה אליבא דרשב\"ג ומחייב פלגא לאחר מיתה כוליה ועוד אתמה היכן מצינו ירושה בקבר עד שזה הבעל יוריש ליורשיו בחבלה שזכה בה לאחר שמת או הוא או היא ועוד דתלמודא קאמר להדיא ואיבעית אימא תני זכתה וכבר כתבתי כמה פעמים בזה החיבור מה שקבלנו מרבותינו הראשונים ז\"ל בכללי הפסקים דלשון ואיבעית אימא הוא כלשון איכא דאמרי שהוא עיקר ועוד דברייתא גופא דקא מותיב מינה הילכתא היא והיא לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לסמוך על דחיית התלמוד דקאמר אמרי לא שבח ולדות שייכא בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכי בהו הא שינוייא דחיקא לגבן ואשינויי דחיקי לא סמכינן אנן והוא דבר סמכא הוא בעי למיסמך עלה או אית ליה טעמי אחריני דאנן לא ידעינן או לא כתבינן להו כי היכי דלא נצטריך לתרוצינהו מכמה טעמי וגדולה מכולן מפני כבודו אשר קטנו עבה ממתנינו:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "בד\"א בשנתכוין לאשה וכו' עד ומשלם דמי ולדות: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו': ואני אומר ח\"ו אלא אקרא ואגמ' סמיך דפ' שור שנגח את הפרה (מ\"ט) דייק באתמהתא תלמודא אמתני' דנתכוון שהעתקתי לפניך טעמא דמתכוין לחבירו הא מתכוין לאשה משלם דמי ולדות לימא תיהוי תיובתא דרב אדא בר אהבה דאמר שוורים כי נתכוונו לאשה נמי פטורין מדמי ולדות ופרקינן אמר לך רב אדא בר אהבה ה\"ה דאפי' נתכוונו לאשה נמי פטורין והאי דקתני שור שהיה מתכוין לחבירו איידי דבעי למתנא סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו כדכתיב קרא תנא רישא נמי שור שהיה מתכוין לחבירו ע\"כ. ור\"י אלפס ז\"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שהיא הלכה פסוקה ומכחה ושאר ראיות פסק כרב אדא וממילא פירוקא הלכתא היא והתם התלמוד גמרא גמיר לה ומשום דהכי כתיב קרא אלמא גמרא וגזירת הכתוב הוא וזה פשוט:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו ולא עשה בהן חבורה כו' עד שהוא עון מיתת ב\"ד. פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " וכבר ביארנו שלא חילק הכתוב עד פטור מן התשלומין. פ' שור שנגח ד' וה' ופ' המניח את הכד:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו ולא עשה בהן חבורה כו' עד שהוא עון מיתת ב\"ד. פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " וכבר ביארנו שלא חילק הכתוב עד פטור מן התשלומין. פ' שור שנגח ד' וה' ופ' המניח את הכד:" + ], + [ + "החובל בחבירו ביוה\"כ עד שאין אדם לוקה ומשלם. פרק החובל:", + " כך הן הדברים עד בעבד כנעני שלו פטור. פ' החובל ופ' המניח את הכד:", + " חבל בעבד עברי שלו עד מן השבת. בנזיקין ב\"ק פרק החובל ובגיטין פ\"ק (דף י\"ב) :", + " החובל בעבד כנעני וכו' עד כל רפואתו לרבו. בירושלמי דפ' החובל ובבלי עצמו נמי הכי משמע וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:" + ], + [ + "החובל בחבירו ביוה\"כ עד שאין אדם לוקה ומשלם. פרק החובל:", + " כך הן הדברים עד בעבד כנעני שלו פטור. פ' החובל ופ' המניח את הכד:", + " חבל בעבד עברי שלו עד מן השבת. בנזיקין ב\"ק פרק החובל ובגיטין פ\"ק (דף י\"ב) :", + " החובל בעבד כנעני וכו' עד כל רפואתו לרבו. בירושלמי דפ' החובל ובבלי עצמו נמי הכי משמע וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:" + ], + [ + "כל עבד שיצא לחירות וכו' עד לא נשאר לו בו קניין: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מי שסובר כותבים הרשאה וגובין עכ\"ל: ואני אומר באמת רבים סוברים כן אבל אין משמע כן פשט ההלכה בגיטין פרק השולח (דף מ\"ב ע\"ב) והאמת יורה דרכו:", + " לפיכך המפיל שן עבדו כו' עד אין מוציאין מידו. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' עד לעצמו: כתב הראב\"ד נ\"ל זה הדין כמשנה ראשונה וכו': ואני אומר לבי מהסס אם הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה דהני משניות תרוייהו תננהי בגיטין פרק השולח (דף מ\"א) מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל אמרו להם ב\"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו ב\"ה להורות כדברי ב\"ש ע\"כ. וגרסינן עלה בגמ' ת\"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכ\"א לא קנה אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סבר כו' אבל כסף דברי הכל קנה ורב יוסף פליג עליה ואמר מחלוקת בכסף דרבי סבר וכו' אבל בשטר דברי הכל קנה ושקלינן וטרינן עלה טובא בשמעתין לברורי ולאסוקי פלוגתייהו ואסיקנא דהלכתא כרבה דקי\"ל בכוליה תלמודא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה ענין ומחצה וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל אלמא משכחת ליה לעבד חציו בן חורין כגון שפדה עצמו מרבו בכסף ועוד משכחת לה בעבד של שני שותפין ואפילו לרב יוסף תדע דהא תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין אלמא איתיה ורב יוסף לא תנא הוא לאפלוגי על מתני' והא קמן דתלמודא קא מקשי ליה מיניה לרב יוסף לימא רבי היא ולא רבנן ומהדר אמר רבינא בעבד של שני שותפין ודברי הכל ורבינא בתרא הוא והלכתא כוותיה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל ועוד משכחת לה בענין שלישי כגון שחרר חציו ומכר חציו או שחרר חציו ונתן חציו מתנה כדגרסינן התם נמי בההיא שמעתא אמר רבה מחלוקת בשיחרר חציו והניח חציו אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו כיון דקא נפיק מיניה כוליה קני ועוד הגע עצמך שלא כתב או בעוד שהיו הולכין לב\"ד לכוף אותו לשחרר לעבד ולכתוב שטר על חצי דמיו האי ממונא למאן ובר מן דין ע\"כ לא פליגי ב\"ש וב\"ה אלא לענין שפחה ובת חורין משום דאיסורא היא אבל בכה\"ג דממונא הוא כ\"ע מודו כמשנה ראשונה תדע דגרסינן להדיא בסוף ההיא סוגיא דהשולח (דף מ\"ב) נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו ואקשינן אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה ויום של עצמו ישא בת חורין ופרקינן איסורא לא קאמרינן אלמא מטעמא דאיסורא חזרו ב\"ה להורות כבית שמאי אבל מטעמא דממונא לא ומוקמינן לה נמי לההיא מימרא בשהכהו אדם ואע\"ג דבתר הכי אמרינן א\"נ מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה דחייה בעלמא היא ולא שבקינן פירוקא דלא פליגי וסמכינן אשינויא דפליגי. ומכל הני טעמי לבי מהסס לומר שלא אמר הראב\"ד ז\"ל דבר זה ויפה כתב ר\"מ ז\"ל וחיבר כל דבר ודבר במקומו ונמוקו עמו בכאן כההיא מימרא בתרייתא דדינא דחובל ומזיק היא ובס' קניין פ\"ח דהלכות עבדים שאר הדינין שכתבתי ופרטיהן על הסדר:" + ], + [ + "החובל בעבד עברי וכו' עד וריפוי ובושת: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בושת דחבלות וכו' וכזה הורו הגאונים ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אם על אחר שבא עליה אמרו גם לר\"י אלפס ז\"ל כן משמע מלשון הלכותיו וגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ בהל' נערה בתולה ואם הבא על בתו אמרו מכלל חייבי כריתות הוא וחייב קנס כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ו ל\"ז) וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהל' נערה וכן נכון:" + ], + [ + "החובל בעבד עברי וכו' עד וריפוי ובושת: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בושת דחבלות וכו' וכזה הורו הגאונים ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אם על אחר שבא עליה אמרו גם לר\"י אלפס ז\"ל כן משמע מלשון הלכותיו וגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ בהל' נערה בתולה ואם הבא על בתו אמרו מכלל חייבי כריתות הוא וחייב קנס כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ו ל\"ז) וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהל' נערה וכן נכון:" + ], + [ + "החובל באשת איש השבת והריפוי וכו' עד כדרך שמרפא כל חליה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא למה הורו שישלם הכל שהרי הוא נוטל וכו' עד שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר: ואני אומר עיקר הלכות אלו בנזיקין פרק החובל ובכתובות פ' האשה (דף מ\"ז) ותירוץ התימה הזה אצלי פ' אלו נערות מידי דהוה אכל חייבי כריתות דקנס אונסין ומפתין דבשל אחרים האב זוכה ואם הוא עצמו אנס או פיתה חייב כמ\"ש בסמוך וזהו גמרא וכתבו ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה ומסברא טעמי רברבי איכא חדא שלא יהא חוטא נשכר ועוד קנס קנסוהו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן ולא אקני ליה רחמנא והגאונים ז\"ל הורו יפה והוא לא טעה:" + ], + [ + "החובל באשת איש השבת והריפוי וכו' עד כדרך שמרפא כל חליה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא למה הורו שישלם הכל שהרי הוא נוטל וכו' עד שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר: ואני אומר עיקר הלכות אלו בנזיקין פרק החובל ובכתובות פ' האשה (דף מ\"ז) ותירוץ התימה הזה אצלי פ' אלו נערות מידי דהוה אכל חייבי כריתות דקנס אונסין ומפתין דבשל אחרים האב זוכה ואם הוא עצמו אנס או פיתה חייב כמ\"ש בסמוך וזהו גמרא וכתבו ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה ומסברא טעמי רברבי איכא חדא שלא יהא חוטא נשכר ועוד קנס קנסוהו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן ולא אקני ליה רחמנא והגאונים ז\"ל הורו יפה והוא לא טעה:" + ], + [ + "והמזיק אשתו בתשמיש המטה וכו' עד הראוי לו. ב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) ופרק החובל:" + ], + [ + "והמזיק אשתו בתשמיש המטה וכו' עד הראוי לו. ב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) ופרק החובל:" + ], + [ + "החובל בבניו הגדולים וכו' ואם היו סמוכים על שלחנו וכו' ואם חבלו בהן וכו' עד שיגדילו: כתב הראב\"ד ז\"ל אפי' מציאתם שלו היא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא ודיני החבלות פ' החובל ודין המציאה פ\"ק דמציעא וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן פי\"א דהל' גזילה ואבידה בכל פרטיה:" + ], + [ + "חרש שוטה וקטן וכו' עד אינן בני דעת. פ' החובל (דף פ\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "העבד והאשה פגיעתן עד שאם העשיר חייב לשלם. פ' החובל (שם פ\"ט): " + ], + [ + "עבדו של אדם כגופו עד סוף הפרק. סוף כיצד הרגל (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "אסור לאדם לחבול בין בעצמו כו' עד ק\"ו למכה את הצדיק. פ' החובל (דף צ') ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג): " + ], + [ + "אפי' להגביה ידו עד ה\"ז רשע. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "המכה את חבירו הכאה כו' עד ניתן לתשלומין. פרק אלו נערות (דף ל\"ה) :", + " ואפילו הכה עבד כו' עד במקצת מצות. פ' החובל (דף פ\"ח) :", + " ועכו\"ם שהכה עד ויך את המצרי. פ' ארבע מיתות בסנהדרין (דף נ\"ח): " + ], + [ + "קנס קנסו חכמים וכו' כיצד היו שם שני עדים וכו' עד נשבע ונוטל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא היה קנס וכו': ואני אומר משנתנו היא זו במסכת שבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ד) דתנן ואלו נשבעין ונוטלין השכיר הנגזל והנחבל כו' ושאר החילוקים פ' שבועת הפקדון ומר מפרש לטעמיה ומר מפרש לטעמיה והאמת יורה דרכו והר\"מ מקוצי ז\"ל כתב כן אות באות:" + ], + [ + "בד\"א בשהיתה המכה כו' עד ה\"ז נוטל בלא שבועה. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) ומייתי לה בכמה דוכתי בתלמוד:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "אינו דומה מזיק חבירו כו' עד וימחול לו. פ' החובל (דף צ\"ב): " + ], + [ + "ואסור לנחבל עד ורוח חכמים נוחה הימנו. פרק בתרא דיומא ופ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "המזיק ממון חבירו כו' עד והכל דין אחד הוא. ס\"פ כיצד הרגל וס\"פ ד' מיתות ופרק הנשרפין בסנהדרין:" + ], + [ + "המזיק ממון חבירו כו' עד והכל דין אחד הוא. ס\"פ כיצד הרגל וס\"פ ד' מיתות ופרק הנשרפין בסנהדרין:" + ], + [ + "וכן אם היו שניהם וכו' עד שלא בכוונה פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דין זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אתמהה מי דמי הזיק ממונו למזיק בעצמו הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל מיירי בשני שוורים שאינן בני כוונה שהזיקו זה את זה או בעל הבית שיש לו כוונה שהזיק ממון המכניס שורו שלא ברשות דלא הוה ידע ביה דהיינו שלא בכוונה כדאיתא פרק שור שנגח את הפרה גמרא מתני' דהמכניס שורו לחצר בעה\"ב וכבר כתב ר\"מ ז\"ל בנזקי ממון פרק ח' וגם ביררתיו שם אני בס\"ד אבל זה הדין שכתב ר\"מ ז\"ל כאן הוא באדם המזיק ממון חבירו שהאדם מועד לעולם ויש לו כוונה ובשלא נתכוון לא מיחייב כדאיתא פרק כיצד הרגל מוכחינן לה מדכתיב פצע תחת פצע וכן התחיל וגמר כל הפרק הזה וכדמשמע שלהי פרק כיצד הרגל ופ' המניח את הכד ופ' הכונס דלא מיחייב עד שיזיק בזדון ובכוונה כמו שמפרש בסמוך ובהדיא אסיקנא שלהי פרק כיצד הרגל שאין אדם חייב אלא בכוונה ומוכח לה מקרא דפצע תחת פצע:" + ], + [ + "היה עולה בסולם ונשברה שליבה וכו' אם היתה חזקה ומהודקת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתוב במקצת ספרי ההשגות תמה אני מאי שנא אונס זה וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה ר\"פ הגולין ודקא מקשה מאי שנא ודאי שנא ושנא דבסולם הוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם מה שאין כן ברוח ובישן דלא בידו:", + " וכל אלו הדברים ברשות הניזק עד כמו שביארנו. פ' שור שנגח ופ' המניח ושלהי כיצד הרגל ופרק הגולין והביאור הוא מה שכתב בסמוך ואני גם כן צמצמתי מקומותם וסברותם:" + ], + [ + "הרי שמילא חצר חבירו כדי יין ושמן וכו' עד פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר לדין זה וכו': ואני אומר זו סברא וגמ' ומילתא דפשיטא דגרסינן להדיא ר\"פ המניח (כ\"ז:) בתר דאסקינן דאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל בפומבדיתא וחייב רבא ואמרינן בשלמא שמואל כשמעתיה אלא רבא לימא כשמואל ס\"ל ומהדרינן אמר רב פפא קרנא דבי עצרא הואי דכיון דברשות קא עבדי אבעי ליה לעיוני ומיזל ע\"כ. אלמא כל דברשות אי לא עיין חייב וגם ר\"מ כתב זה פי\"ג דהלכות נזקי ממון כי שם מקום סידורו לחברו. מעתה תמה על לשון הראב\"ד ז\"ל דדייק כולי האי באפשר ואולי ועיקר הדין הזה גם כן התם מייתי לה לברייתא דהממלא חצר חבירו דבעי לאותובי מינה למ\"ד עביד איניש דינא לנפשיה:", + " ואם שברן בכוונה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) ובפ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח) גמ' מתני' דהכניס שורו לחצר בעל הבית כו' אי הוה ידע ביה (אפילו) הזיקו בעל הבית חייב מ\"ט משום דא\"ל נהי דאית לך רשותא לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא:" + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "הכובש בהמת חבירו במים עד וכן כל כיוצא בזה. בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ו ע\"ז): " + ], + [ + "שנים שהמיתו את הבהמה עד משלשין ביניהם. כך משמע פ\"ק דנזיקין (דף י') גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו':" + ], + [ + "חמשה שהניחו חמש חבילות עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "חמשה שהניחו חמש חבילות עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "אדם ושור שדחפו וכו' עד סוף הפרק. פ' שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "המזיק ממון חבירו עד מדמיהן. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פ' הניזקין (דף כ\"ג): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "המנסך יין חבירו עד שאינו שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל לצעורי קא מיכוין עכ\"ל: ואני אומר הצער הזה לא נזכר בגמ' דשלהי פ\"ב דחולין (דף מ\"א) אשר שם עיקר זאת ההלכה אלא לשנויא בעלמא אליבא דמ\"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו פוק חזי דוק ותשכח התם דבתר מסקנת מימרא דר\"נ ורב עמרם ורבי יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומוקי ההיא דהמטמא והמדמע והמנסך כו' בשיש לו בה שותפות וכדמסיק לה נמי ר\"מ ז\"ל בסמוך בעי תלמודא לאוקומה כתנאי מהא דתניא עכו\"ם שניסך יינו של ישראל שלא לפני ע\"ז אסר ור\"י בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין מפני שני דברים אחד מפני שאין מנסכין אלא בפני ע\"ז ואחד שיכול לומר לו לאו כל הימך שתאסור ייני לאונסי ודחייה ר\"נ ורב יצחק ורב עמרם דאמרי אפילו למ\"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו ה\"מ עכו\"ם אבל ישראל לצעורי קא מכוין ע\"כ. הנה עיניך רואות דשנויא בעלמא היא ואליבא דלאו כהלכתא ולכך לא כתבו ר\"מ ז\"ל:", + " ואם היה לו בו שותפות עד שינסך. שלהי פ\"ב דחולין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כל הגורם להזיק ממון חבירו וכו' עד שברו בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל פסק כן וכו': ואני אומר אשרי תלמיד שרבו מודה לו ואף כי רבו החילוקים רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כלם הסכימו שאין זה דינא אלא גרמא דנזקין וזה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל גם מורי הרשב\"א ז\"ל כן כתב והכריע שכל שאינו עושה מלאכה בגופו כשורף שטרותיו של חבירו פרק הגוזל וכיוצא בו או מראה דינר לשולחני ואמר לו שהוא טוב ונמצא רע אין זה אלא גרמא בנזקין ופטור עכ\"ל ומ\"מ רבים וגאונים הסכימו כדברי הרב ר\"י אלפס ז\"ל ור\"מ ז\"ל:", + " שסילוק הכרים והכסתות גרם לו שישבר וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי שיבוש כזה וכו': ואני אומר עיניו תחזינה מישרים ואנחנו ניישר ונאשר של אחרים ונברר הדברים. ואתה דע לך כי הצעת זאת ההלכה הוא שלהי פ' כיצד הרגל דגרסינן אמר רבה זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות או קדם הוא וסלקן או [בא אחר וסלקן] פטור דבעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גוריה עד כאן ונחלקו בזה רבותינו הראשונים נ\"ע יש שפירשו פטור השני ויש שפירשו הראשון ורבו בזה הדעות ובכל אותן המימרות דרבה הדעות והסברות והראב\"ד ז\"ל סבר כי שניהם פטורים ודעת כלם כי היא הלכה פסוקה אבל ר\"י אלפס ז\"ל ס\"ל דרבה דפטר שני זה אזיל לטעמיה דלית ליה דינא דגרמי פרק הגוזל עצים וליתא לדרבה דאנן קי\"ל כמאן דאית ליה דינא דגרמי ע\"כ ורבים גאונים פסקו כן ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ואין בזה לא שיבוש ולא טעות דאתמהא אטו דינא דגרמי לאו פלוגתא היא וכי אמרינן לחד מינייהו אשתבשת ח\"ו אלא מאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד:" + ], + [ + "הזורק כלי של חבירו וכו' עד לאבד ממונו של זה. שלהי כיצד הרגל:" + ], + [ + "וכן השורף שטרותיו כו' עד דמי הנייר בלבד. פ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "וכן ראובן שהיה נושה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. ב\"ב פ' מי שמת והביאור פ\"ו דהל' מכירה:", + " ונחייב ראובן לשלם כו' עד מן היפה שבנכסיו. פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן העושה עבדו אפותיקי וכו' המשחרר לשלם לבעל החוב וכו' עד ויאמר לו עבדי אתה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' השולח (דף מ':) ופלוגתא דרשב\"ג ורבנן במתני' ור\"י אלפס ז\"ל הביאה כפשוטה בהלכות וגם הירושלמי אשר הוא שנוי עליה אבל לא פסק מפורש הלכה לא כרבנן ולא כרשב\"ג וברי לי שאין בקי בדעת רב אלפס כר\"מ ז\"ל דדייק וגמיר שמעתיה מפומיה דרביה ולכך פסק כרשב\"ג והדין עמו דקי\"ל בכוליה תלמודא כ\"מ ששנה רשב\"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ועוד דבגמרא שיילינן מי שחררו ואזלא כל הסוגיא כרשב\"ג הילכך יפה הסכים שפסק כרשב\"ג ואם אינו דומה לשורף שטרותיו של חבירו אני מדמה אותה למכר שט\"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול:", + " וכן הדוחף מטבע חבירו כו' עד וכן כל כיוצא באלו הדברים. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ח): " + ], + [ + "הזורק כלי מראש הגג עד וכן כל כיוצא בזה. שלהי כיצד הרגל (דף כ\"ו:): " + ], + [ + "שור שהיה עומד להריגה עד משלם לבעלים י' זהובים. פ' החובל (דף צ\"א:): " + ], + [ + "שור שהיה עומד להריגה עד משלם לבעלים י' זהובים. פ' החובל (דף צ\"א:): " + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "ידע המזיק שהכיס היה בו זהובים עד כמו שיתבאר בענין הפקדון: כתב הראב\"ד ז\"ל בענין הפקדון עיינתי כו' עד צרור: ואני אומר הביאור והעיון הוא מאשר כתב פ\"ה דהלכות שאלה ופקדון והעיד על דבריו שכן הורה רבו הרב רבי יהוסף הלוי ן' מיג\"ש ז\"ל ורבו ומתוך דבריו נודע שאחרים חולקים וכן פסק הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ועיקר הדין הזה סוף הכונס ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל הירושלמי דסיגין ומטקסא בהלכות:" + ] + ], + [ + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "נשא ממון חבירו בידו עד אנסו להביא: כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה על דרך הרב הוא הולך וכו': ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שדעת רבו נוחה הימנו וביררו יפה בהלכות גם מן הירושלמי וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ויפה עשה גם הראב\"ד ז\"ל שהלך על דרך הגאון ז\"ל שדברי הגאונים דברי קבלה הם ויפה עשה גם כן שהרחיב בפירוש ב\"ק שעיקר הדין שם פ' הגוזל ומאכיל בבלי וירושלמי והענינים צריכין חילוקים וביאורים לפי המעשים:", + " בד\"א שאם אנסו כו' עד ויעשו דין בישראל. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "נשא ממון חבירו בידו עד אנסו להביא: כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה על דרך הרב הוא הולך וכו': ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שדעת רבו נוחה הימנו וביררו יפה בהלכות גם מן הירושלמי וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ויפה עשה גם הראב\"ד ז\"ל שהלך על דרך הגאון ז\"ל שדברי הגאונים דברי קבלה הם ויפה עשה גם כן שהרחיב בפירוש ב\"ק שעיקר הדין שם פ' הגוזל ומאכיל בבלי וירושלמי והענינים צריכין חילוקים וביאורים לפי המעשים:", + " בד\"א שאם אנסו כו' עד ויעשו דין בישראל. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מי שנתפס על חבירו כו' עד בגלל פלוני בפני עדים. תחלת הדין הביאו הר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מן הירושלמי פ' בתרא דכתובות והשאר פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו כו' עד ומשביעין אותו כשאר הכשרים. פ\"ק דנזיקין ופ' הכונס (דף ס\"ב) נמי אם עשו תקנת נגזל במוסר וסלקא בתיקו ופירשו ר\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ור\"מ בדעת אחת דכל תיקו דממונא לגמרי לחומרא ושלא כדברי רבינו האי גאון ז\"ל שפוסק חלוקו וגם הסכמת כל הראשונים והאחרונים נ\"ע וכן כתב רב פלטוי גאון ז\"ל והפריז על מדותיו לפסול לגמרי אפילו האנוסים וכן משמע פרק זה בורר (דף כ\"ה וכ\"ז) גמ' מתני' דאלו הן הפסולין כי הרשעים פסולין ואין לך רשע גדול מזה אשר הוא רשע למות וכן נפסק הדין בשתי ישיבות:" + ], + [ + "מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו כו' עד ומשביעין אותו כשאר הכשרים. פ\"ק דנזיקין ופ' הכונס (דף ס\"ב) נמי אם עשו תקנת נגזל במוסר וסלקא בתיקו ופירשו ר\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ור\"מ בדעת אחת דכל תיקו דממונא לגמרי לחומרא ושלא כדברי רבינו האי גאון ז\"ל שפוסק חלוקו וגם הסכמת כל הראשונים והאחרונים נ\"ע וכן כתב רב פלטוי גאון ז\"ל והפריז על מדותיו לפסול לגמרי אפילו האנוסים וכן משמע פרק זה בורר (דף כ\"ה וכ\"ז) גמ' מתני' דאלו הן הפסולין כי הרשעים פסולין ואין לך רשע גדול מזה אשר הוא רשע למות וכן נפסק הדין בשתי ישיבות:" + ], + [ + "אסור למסור כו' עד מיצר לו ומצערו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז) :", + " וכל המוסר כו' עד אין לו חלק לעולם הבא. פרק חלק בסנהדרין:" + ], + [ + "מותר להרוג המוסר כו' עד שהרי ממונו ראוי ליורשיו. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מותר להרוג המוסר כו' עד שהרי ממונו ראוי ליורשיו. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי עד והושיעם: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן לא מלח ולא תבלין וכו': ואני אומר כסבור הראב\"ד ז\"ל שפסק זה מכח הא דת\"ר ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטבעה בים פסק זה הספק וכן חשב הר\"מ ז\"ל מקוצי והודה לו בו וכן עלה על דעתי בימי חרפי זמן רב עד שבדקתי דעת ר\"מ ז\"ל ומצאתי דרכו וסדוריו ודבריו מופלאים בכמה דרכים שכתבתי מקצתם בזה החיבור ומצאתי דין הספינה ההיא עם דין החשבון לפי ממון אשר מיירי שהטילו מדעת כולם אבל זה הטיל אחר מדעתו להקל מעליהם ולכך כתבו שם ר\"מ ז\"ל עם הדברים שיכולין להסכים וכבר כתבו פ' י\"ב דהלכות גזלה ואבדה על פי הברייתא והסוגיא האמורה שם וגם אני מצאתי וציינתי שם כל הצורך אז אמר לבי ודאי וברור שזה הדין דין מחודש היה לו לר\"מ ז\"ל ממקום שאין אנו יודעין עדיין ואף שיש לי לדמות זה להא דגרסינן פ' החובל (דף צ\"א:) שור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה דפטרינן ליה מלשלם ממון הניזוק ומחייבינן ליה במה שהפקיע ממנו המצוה דשמעינן מינה תרתי חדא דהקודם זכה במצוה ועוד דאינו חייב ממון מ\"מ לאו מדין רודף אתיא ועוד יש לו ראיה מההיא דאסיקנא לגבי מעוברת וילדה ונתקשית בלידתה שמצילין אותה בנפשו של ולד ומחתכים אותו אבר אבר כדאיתא ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ב:) ואע\"פ שאין דוחין נפש מפני נפש מפני שהוא רודף וכן כתבה הר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות רוצח ושמירת נפש אלמא מדמינן מילתא למילתא וה\"נ אין לך רודף גדול מן המשא וכ\"ת משא לאו בר דעת הוא אימא נמי עובר לאו בר דעת הוא ועוד דאנן בעלי המשא קרינן רודף דמה לי רודף בגופו מה לי רודף בממונו ואינו יכול לומר שאמרה מסברא דא\"כ היה אומר הורו רבותי או הורה גאון שכן מנהגו בזה החיבור אלא ודאי אומר לי לבי כי היה לו ממקום שלא ידענו כי הרבה ראה לבו חכמה ודעת שלא ראינו בעושה מלאכה בפורים וכיוצא בה:", + " והושיעם. נטעה בסוף הלכות חובל ומזיק לחתום דבריו בישועה ולצאת בכי טוב ואמרו ז\"ל ישועות הוא סדר נזיקין ומאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין כי המתרחק מן הגזל הוא צדיק ונושע הוא ולפי שאין פושטין ידיהן בגזל כתיב בהו בצדיקים ותשועת צדיקים מיי' מעוזם בעת צרה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..905384031037800ae2d7d13236e888a57ce5aa20 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,561 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_One_Who_Injures_a_Person_or_Property", + "text": [ + [ + [ + "החובל בחבירו חייב כו' עד ושבת ובושת. ר\"פ החובל (דף פ\"ג) :", + " וחמשה דברים אלו כו' עד כדין כל המזיקין. בגיטין פרק הנזקין:" + ], + [ + "נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:" + ], + [ + "נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:" + ], + [ + "וכן זה שנאמר שם בחובל בחבירו עד ולכך נאמר לא תחוס עינך. בירושלמי דפ' החובל בב\"ק:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:", + " אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:", + " בד\"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "מי שנפל מן הגג כו' עד ופטור מן הבושת. פ' החובל ומייתי לה פ' כיצד הרגל:", + " נפל ברוח שאינה מצויה כו' עד חייב בבשת. ביבמות פ' הבא על יבמתו:" + ], + [ + "שנים שחבלו. פ' המניח:" + ], + [ + "המתכוין לבייש את הקטן כו' עד בשת של עבד. פרק החובל (דף נ\"ד): " + ], + [ + "היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:", + " ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח):" + ], + [ + "היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:", + " ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח):" + ], + [ + "המבקע עצים ברה\"ר עד ופטור מן הבושת. פ' המניח את הכד (דף ל\"ב): " + ], + [ + "כשם שאומדין למיתה עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר שפיר קנסיה וה\"נ משמע במסכת שבועות פרק כל הנשבעין והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "הברזל אין לו אומד עד ואין צ\"ל להזיק. במסכת סנהדרין פרק אלו הנשרפין:", + " הזורק אבן ולאחר שיצא עד סוף הפרק. בב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "החובל בחבירו חבלה שהוא ראוי כו' עד אחד משלם אחד. ריש פ' החובל (דף פ\"ג) במשנה ובגמרא ירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "כיצד קטע ידו או רגלו עד צער רפוי ובושת. ירושלמי ריש פרק החובל:", + " הכהו במקום שאינו נראה וכו' עד צער ורפוי: כתב הראב\"ד ז\"ל שלא במקום רואין עכ\"ל: ואני אומר לשון הירושלמי ר\"פ החובל במקום שאינו נראה ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות ומפרשי ליה מר כי אורחיה ומר כי אורחיה או כדשמע מפומיה דרביה ודייק לישניה. ול\"נ פירוש ר\"מ ז\"ל מההיא דפרק נערה שנתפתתה במשנה בשתה ופגמה לאביה כו' דקאמר כגון שפצעה בפניה וקא מייתי לה בגמ' לקמן בפירקא דהחובל:", + " הכהו במטפחת שבידו עד בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל במקום רואין עכ\"ל: ואני אומר גם זה מלשון הירושלמי הם ומר אזיל לשיטתיה ומר אזיל לשיטתיה ואנא כדאמרינא וכדקאימנא קאימנא:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:", + " אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ\"ע ששמעו מפי הראשונים נ\"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ], + [ + "כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו חייב לרפאותו עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל מפורשים פ' החובל (דף פ\"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת\"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב\"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע\"כ ופסק ר\"מ ז\"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:", + " עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כיצד משערין הבושת וכו' עד והמבייש את החרש חייב. פ' החובל:", + " המבייש כו' עד העבד חייב. בב\"ק פ' החובל (דף פ\"ו:) ובירושלמי ופרק הנחנקין בסנהדרין (דף פ\"ה) :", + " המבייש את הקטן כו' עד בכ\"מ ובכל זמן כמו שיראו. פ' החובל (דף פ\"ו) :", + " ואם בייש ת\"ח עד אין לו חלק לעוה\"ב. בירושלמי דפרק החובל ור\"י אלפס ז\"ל הביאו בהלכות:" + ], + [ + "כל אלו הסלעים וכו' עד כסף נקי. ריש פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל\"ו) ופרק החובל:" + ], + [ + "בד\"א במכובד עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "הנוגף את האשה ויצאו ילדיה אע\"פ שלא נתכוון חייב לשלם דמי ולדות לבעל ונזק וצער לאשה. וכיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה ונותנין לבעל אם מת הבעל נותנין ליורשיו ואם נגפה אחר מיתת הבעל אף דמי הולדות לאשה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור מן הגמ' וכו': ואני אומר מחוור ומלובן ומן ההלכה מובן פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח ע\"ב) דתנן ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות וכו' עד ונותנן לבעל אין הבעל נותנן ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור ע\"כ ואמר רבה עלה בגמ' (דף מ\"ט) ל\"ש אלא שחבל בה בחיי הגר אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו פירוש מכחו ומיחייב לשלומי לדידה אמר רב חסדא מרי דכי אטו ולדות צררי נינהו וזכין בהו אלא איתיה לבעל זכי ליה רחמנא ליתיה לבעל לא זכי ליה רחמנא ופירש\"י ז\"ל אימת קא זכי משעת חבלה והרי אין לו תובעין ומותבינן מברייתא דתני ומפרש בה הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק צער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנן ליורשים היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה פירוש וקשיא לרבה ומהדרי' לטעמיה דרבה ומי עדיפא ממתני' דאוקימנא שחבל בה בחיי הגר פירוש ומת הגר ויס\"ג להדיא ומת הגר וכיון דחבל בו בחיי הגר זכה בה גר וכיון דמת זכה בהן אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו ה\"נ שחבל בה בחיי הגר ומת הגר וכו' ואיבעית אימא תני זכתה והדר קאמר לימא כתנאי כו' ומיהו בכולה שמעתין וסוגיין משמע דלא פליג רב חסדא אלא בשחבל בה בחיי הגר ומת הגר דזכה החובל במה שבידו ופטור וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל אבל אם נגפה לאחר מיתה דמי הולדות לאשה דלא זכי ליה רחמנא אלא בשעת חבלה וההוא שעתא ליתיה וכמו שפירש\"י ז\"ל בלשונו הצח שהעתקתי לפניך וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל בירר כל הדינין שבהלכה בסמוך לא הניח דבר וקי\"ל כרבה ויש ספרים גורסין רבא בכל הלכה והלכתא כוותיה דבתרא הוא וליכא לפלוגי בין הגר לאחר ישראל או כהן מכמה טעמי חדא דתלמודא קאמר מי עדיפא ממתני' אלמא בחדא מחתא מחתינן לה ועוד דבפרק שור שנגח ד' וה' מייתי ליה ומדמי ליה לשוורים ועוד אמאי לא משני בכולי סוגיין שאני גר לפי שאין לו יורשין ועוד דרב חסדא גופיה בעי לשנויי כוליה אליבא דרשב\"ג ומחייב פלגא לאחר מיתה כוליה ועוד אתמה היכן מצינו ירושה בקבר עד שזה הבעל יוריש ליורשיו בחבלה שזכה בה לאחר שמת או הוא או היא ועוד דתלמודא קאמר להדיא ואיבעית אימא תני זכתה וכבר כתבתי כמה פעמים בזה החיבור מה שקבלנו מרבותינו הראשונים ז\"ל בכללי הפסקים דלשון ואיבעית אימא הוא כלשון איכא דאמרי שהוא עיקר ועוד דברייתא גופא דקא מותיב מינה הילכתא היא והיא לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לסמוך על דחיית התלמוד דקאמר אמרי לא שבח ולדות שייכא בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכי בהו הא שינוייא דחיקא לגבן ואשינויי דחיקי לא סמכינן אנן והוא דבר סמכא הוא בעי למיסמך עלה או אית ליה טעמי אחריני דאנן לא ידעינן או לא כתבינן להו כי היכי דלא נצטריך לתרוצינהו מכמה טעמי וגדולה מכולן מפני כבודו אשר קטנו עבה ממתנינו:" + ], + [ + "הנוגף את האשה ויצאו ילדיה אע\"פ שלא נתכוון חייב לשלם דמי ולדות לבעל ונזק וצער לאשה. וכיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה ונותנין לבעל אם מת הבעל נותנין ליורשיו ואם נגפה אחר מיתת הבעל אף דמי הולדות לאשה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה מחוור מן הגמ' וכו': ואני אומר מחוור ומלובן ומן ההלכה מובן פ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח ע\"ב) דתנן ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות וכו' עד ונותנן לבעל אין הבעל נותנן ליורשיו היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור ע\"כ ואמר רבה עלה בגמ' (דף מ\"ט) ל\"ש אלא שחבל בה בחיי הגר אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו פירוש מכחו ומיחייב לשלומי לדידה אמר רב חסדא מרי דכי אטו ולדות צררי נינהו וזכין בהו אלא איתיה לבעל זכי ליה רחמנא ליתיה לבעל לא זכי ליה רחמנא ופירש\"י ז\"ל אימת קא זכי משעת חבלה והרי אין לו תובעין ומותבינן מברייתא דתני ומפרש בה הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק צער לאשה ודמי ולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשיו אין האשה נותנן ליורשים היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה פירוש וקשיא לרבה ומהדרי' לטעמיה דרבה ומי עדיפא ממתני' דאוקימנא שחבל בה בחיי הגר פירוש ומת הגר ויס\"ג להדיא ומת הגר וכיון דחבל בו בחיי הגר זכה בה גר וכיון דמת זכה בהן אבל חבל בה לאחר מיתת הגר זכיא לה איהי בגוייהו ה\"נ שחבל בה בחיי הגר ומת הגר וכו' ואיבעית אימא תני זכתה והדר קאמר לימא כתנאי כו' ומיהו בכולה שמעתין וסוגיין משמע דלא פליג רב חסדא אלא בשחבל בה בחיי הגר ומת הגר דזכה החובל במה שבידו ופטור וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל אבל אם נגפה לאחר מיתה דמי הולדות לאשה דלא זכי ליה רחמנא אלא בשעת חבלה וההוא שעתא ליתיה וכמו שפירש\"י ז\"ל בלשונו הצח שהעתקתי לפניך וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל בירר כל הדינין שבהלכה בסמוך לא הניח דבר וקי\"ל כרבה ויש ספרים גורסין רבא בכל הלכה והלכתא כוותיה דבתרא הוא וליכא לפלוגי בין הגר לאחר ישראל או כהן מכמה טעמי חדא דתלמודא קאמר מי עדיפא ממתני' אלמא בחדא מחתא מחתינן לה ועוד דבפרק שור שנגח ד' וה' מייתי ליה ומדמי ליה לשוורים ועוד אמאי לא משני בכולי סוגיין שאני גר לפי שאין לו יורשין ועוד דרב חסדא גופיה בעי לשנויי כוליה אליבא דרשב\"ג ומחייב פלגא לאחר מיתה כוליה ועוד אתמה היכן מצינו ירושה בקבר עד שזה הבעל יוריש ליורשיו בחבלה שזכה בה לאחר שמת או הוא או היא ועוד דתלמודא קאמר להדיא ואיבעית אימא תני זכתה וכבר כתבתי כמה פעמים בזה החיבור מה שקבלנו מרבותינו הראשונים ז\"ל בכללי הפסקים דלשון ואיבעית אימא הוא כלשון איכא דאמרי שהוא עיקר ועוד דברייתא גופא דקא מותיב מינה הילכתא היא והיא לשון ר\"מ ז\"ל אות באות ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לסמוך על דחיית התלמוד דקאמר אמרי לא שבח ולדות שייכא בגוייהו זכיא בהו בכולהו דמי ולדות דלא שייכא ידה בגוייהו לא זכי בהו הא שינוייא דחיקא לגבן ואשינויי דחיקי לא סמכינן אנן והוא דבר סמכא הוא בעי למיסמך עלה או אית ליה טעמי אחריני דאנן לא ידעינן או לא כתבינן להו כי היכי דלא נצטריך לתרוצינהו מכמה טעמי וגדולה מכולן מפני כבודו אשר קטנו עבה ממתנינו:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "היתה נשואה לגר כו' עד לפטרו מן התשלומין. פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ\"ט) ופרק שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "בד\"א בשנתכוין לאשה וכו' עד ומשלם דמי ולדות: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו': ואני אומר ח\"ו אלא אקרא ואגמ' סמיך דפ' שור שנגח את הפרה (מ\"ט) דייק באתמהתא תלמודא אמתני' דנתכוון שהעתקתי לפניך טעמא דמתכוין לחבירו הא מתכוין לאשה משלם דמי ולדות לימא תיהוי תיובתא דרב אדא בר אהבה דאמר שוורים כי נתכוונו לאשה נמי פטורין מדמי ולדות ופרקינן אמר לך רב אדא בר אהבה ה\"ה דאפי' נתכוונו לאשה נמי פטורין והאי דקתני שור שהיה מתכוין לחבירו איידי דבעי למתנא סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו כדכתיב קרא תנא רישא נמי שור שהיה מתכוין לחבירו ע\"כ. ור\"י אלפס ז\"ל הביא זאת הסוגיא בהלכות להשמיענו שהיא הלכה פסוקה ומכחה ושאר ראיות פסק כרב אדא וממילא פירוקא הלכתא היא והתם התלמוד גמרא גמיר לה ומשום דהכי כתיב קרא אלמא גמרא וגזירת הכתוב הוא וזה פשוט:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו ולא עשה בהן חבורה כו' עד שהוא עון מיתת ב\"ד. פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " וכבר ביארנו שלא חילק הכתוב עד פטור מן התשלומין. פ' שור שנגח ד' וה' ופ' המניח את הכד:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו ולא עשה בהן חבורה כו' עד שהוא עון מיתת ב\"ד. פ' החובל (דף פ\"ז) :", + " וכבר ביארנו שלא חילק הכתוב עד פטור מן התשלומין. פ' שור שנגח ד' וה' ופ' המניח את הכד:" + ], + [ + "החובל בחבירו ביוה\"כ עד שאין אדם לוקה ומשלם. פרק החובל:", + " כך הן הדברים עד בעבד כנעני שלו פטור. פ' החובל ופ' המניח את הכד:", + " חבל בעבד עברי שלו עד מן השבת. בנזיקין ב\"ק פרק החובל ובגיטין פ\"ק (דף י\"ב) :", + " החובל בעבד כנעני וכו' עד כל רפואתו לרבו. בירושלמי דפ' החובל ובבלי עצמו נמי הכי משמע וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:" + ], + [ + "החובל בחבירו ביוה\"כ עד שאין אדם לוקה ומשלם. פרק החובל:", + " כך הן הדברים עד בעבד כנעני שלו פטור. פ' החובל ופ' המניח את הכד:", + " חבל בעבד עברי שלו עד מן השבת. בנזיקין ב\"ק פרק החובל ובגיטין פ\"ק (דף י\"ב) :", + " החובל בעבד כנעני וכו' עד כל רפואתו לרבו. בירושלמי דפ' החובל ובבלי עצמו נמי הכי משמע וכן הביאו ר\"י אלפס בהלכותיו:" + ], + [ + "כל עבד שיצא לחירות וכו' עד לא נשאר לו בו קניין: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש מי שסובר כותבים הרשאה וגובין עכ\"ל: ואני אומר באמת רבים סוברים כן אבל אין משמע כן פשט ההלכה בגיטין פרק השולח (דף מ\"ב ע\"ב) והאמת יורה דרכו:", + " לפיכך המפיל שן עבדו כו' עד אין מוציאין מידו. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' עד לעצמו: כתב הראב\"ד נ\"ל זה הדין כמשנה ראשונה וכו': ואני אומר לבי מהסס אם הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה דהני משניות תרוייהו תננהי בגיטין פרק השולח (דף מ\"א) מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל אמרו להם ב\"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו ב\"ה להורות כדברי ב\"ש ע\"כ. וגרסינן עלה בגמ' ת\"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכ\"א לא קנה אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סבר כו' אבל כסף דברי הכל קנה ורב יוסף פליג עליה ואמר מחלוקת בכסף דרבי סבר וכו' אבל בשטר דברי הכל קנה ושקלינן וטרינן עלה טובא בשמעתין לברורי ולאסוקי פלוגתייהו ואסיקנא דהלכתא כרבה דקי\"ל בכוליה תלמודא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה ענין ומחצה וכ\"פ ר\"י אלפס ז\"ל אלמא משכחת ליה לעבד חציו בן חורין כגון שפדה עצמו מרבו בכסף ועוד משכחת לה בעבד של שני שותפין ואפילו לרב יוסף תדע דהא תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין אלמא איתיה ורב יוסף לא תנא הוא לאפלוגי על מתני' והא קמן דתלמודא קא מקשי ליה מיניה לרב יוסף לימא רבי היא ולא רבנן ומהדר אמר רבינא בעבד של שני שותפין ודברי הכל ורבינא בתרא הוא והלכתא כוותיה וכ\"פ רבינו יצחק אלפסי ז\"ל ועוד משכחת לה בענין שלישי כגון שחרר חציו ומכר חציו או שחרר חציו ונתן חציו מתנה כדגרסינן התם נמי בההיא שמעתא אמר רבה מחלוקת בשיחרר חציו והניח חציו אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו כיון דקא נפיק מיניה כוליה קני ועוד הגע עצמך שלא כתב או בעוד שהיו הולכין לב\"ד לכוף אותו לשחרר לעבד ולכתוב שטר על חצי דמיו האי ממונא למאן ובר מן דין ע\"כ לא פליגי ב\"ש וב\"ה אלא לענין שפחה ובת חורין משום דאיסורא היא אבל בכה\"ג דממונא הוא כ\"ע מודו כמשנה ראשונה תדע דגרסינן להדיא בסוף ההיא סוגיא דהשולח (דף מ\"ב) נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו ואקשינן אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה ויום של עצמו ישא בת חורין ופרקינן איסורא לא קאמרינן אלמא מטעמא דאיסורא חזרו ב\"ה להורות כבית שמאי אבל מטעמא דממונא לא ומוקמינן לה נמי לההיא מימרא בשהכהו אדם ואע\"ג דבתר הכי אמרינן א\"נ מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה דחייה בעלמא היא ולא שבקינן פירוקא דלא פליגי וסמכינן אשינויא דפליגי. ומכל הני טעמי לבי מהסס לומר שלא אמר הראב\"ד ז\"ל דבר זה ויפה כתב ר\"מ ז\"ל וחיבר כל דבר ודבר במקומו ונמוקו עמו בכאן כההיא מימרא בתרייתא דדינא דחובל ומזיק היא ובס' קניין פ\"ח דהלכות עבדים שאר הדינין שכתבתי ופרטיהן על הסדר:" + ], + [ + "החובל בעבד עברי וכו' עד וריפוי ובושת: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בושת דחבלות וכו' וכזה הורו הגאונים ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אם על אחר שבא עליה אמרו גם לר\"י אלפס ז\"ל כן משמע מלשון הלכותיו וגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ בהל' נערה בתולה ואם הבא על בתו אמרו מכלל חייבי כריתות הוא וחייב קנס כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ו ל\"ז) וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהל' נערה וכן נכון:" + ], + [ + "החובל בעבד עברי וכו' עד וריפוי ובושת: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בושת דחבלות וכו' וכזה הורו הגאונים ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר אם על אחר שבא עליה אמרו גם לר\"י אלפס ז\"ל כן משמע מלשון הלכותיו וגם ר\"מ ז\"ל כ\"כ בהל' נערה בתולה ואם הבא על בתו אמרו מכלל חייבי כריתות הוא וחייב קנס כדאיתא פרק אלו נערות (דף ל\"ו ל\"ז) וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"א דהל' נערה וכן נכון:" + ], + [ + "החובל באשת איש השבת והריפוי וכו' עד כדרך שמרפא כל חליה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא למה הורו שישלם הכל שהרי הוא נוטל וכו' עד שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר: ואני אומר עיקר הלכות אלו בנזיקין פרק החובל ובכתובות פ' האשה (דף מ\"ז) ותירוץ התימה הזה אצלי פ' אלו נערות מידי דהוה אכל חייבי כריתות דקנס אונסין ומפתין דבשל אחרים האב זוכה ואם הוא עצמו אנס או פיתה חייב כמ\"ש בסמוך וזהו גמרא וכתבו ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה ומסברא טעמי רברבי איכא חדא שלא יהא חוטא נשכר ועוד קנס קנסוהו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן ולא אקני ליה רחמנא והגאונים ז\"ל הורו יפה והוא לא טעה:" + ], + [ + "החובל באשת איש השבת והריפוי וכו' עד כדרך שמרפא כל חליה: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא למה הורו שישלם הכל שהרי הוא נוטל וכו' עד שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר: ואני אומר עיקר הלכות אלו בנזיקין פרק החובל ובכתובות פ' האשה (דף מ\"ז) ותירוץ התימה הזה אצלי פ' אלו נערות מידי דהוה אכל חייבי כריתות דקנס אונסין ומפתין דבשל אחרים האב זוכה ואם הוא עצמו אנס או פיתה חייב כמ\"ש בסמוך וזהו גמרא וכתבו ר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות נערה בתולה ומסברא טעמי רברבי איכא חדא שלא יהא חוטא נשכר ועוד קנס קנסוהו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך יעשו לו שלא כהוגן ולא אקני ליה רחמנא והגאונים ז\"ל הורו יפה והוא לא טעה:" + ], + [ + "והמזיק אשתו בתשמיש המטה וכו' עד הראוי לו. ב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) ופרק החובל:" + ], + [ + "והמזיק אשתו בתשמיש המטה וכו' עד הראוי לו. ב\"ק פרק המניח את הכד (דף ל\"ב) ופרק החובל:" + ], + [ + "החובל בבניו הגדולים וכו' ואם היו סמוכים על שלחנו וכו' ואם חבלו בהן וכו' עד שיגדילו: כתב הראב\"ד ז\"ל אפי' מציאתם שלו היא עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא ודיני החבלות פ' החובל ודין המציאה פ\"ק דמציעא וגם ר\"מ ז\"ל כתב כן פי\"א דהל' גזילה ואבידה בכל פרטיה:" + ], + [ + "חרש שוטה וקטן וכו' עד אינן בני דעת. פ' החובל (דף פ\"ז) ובירושלמי:" + ], + [ + "העבד והאשה פגיעתן עד שאם העשיר חייב לשלם. פ' החובל (שם פ\"ט): " + ], + [ + "עבדו של אדם כגופו עד סוף הפרק. סוף כיצד הרגל (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "אסור לאדם לחבול בין בעצמו כו' עד ק\"ו למכה את הצדיק. פ' החובל (דף צ') ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף כ\"ג): " + ], + [ + "אפי' להגביה ידו עד ה\"ז רשע. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "המכה את חבירו הכאה כו' עד ניתן לתשלומין. פרק אלו נערות (דף ל\"ה) :", + " ואפילו הכה עבד כו' עד במקצת מצות. פ' החובל (דף פ\"ח) :", + " ועכו\"ם שהכה עד ויך את המצרי. פ' ארבע מיתות בסנהדרין (דף נ\"ח): " + ], + [ + "קנס קנסו חכמים וכו' כיצד היו שם שני עדים וכו' עד נשבע ונוטל: כתב הראב\"ד ז\"ל לא היה קנס וכו': ואני אומר משנתנו היא זו במסכת שבועות פ' כל הנשבעין (דף מ\"ד) דתנן ואלו נשבעין ונוטלין השכיר הנגזל והנחבל כו' ושאר החילוקים פ' שבועת הפקדון ומר מפרש לטעמיה ומר מפרש לטעמיה והאמת יורה דרכו והר\"מ מקוצי ז\"ל כתב כן אות באות:" + ], + [ + "בד\"א בשהיתה המכה כו' עד ה\"ז נוטל בלא שבועה. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ו) ומייתי לה בכמה דוכתי בתלמוד:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "הודה החובל שהוא חבל משלם וכו' עד ע\"י עצמו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי למה פטור כו': ואני אומר אם הראב\"ד ז\"ל כתב זה לא קרא הקורא לפניו כל לשון הפיסקא או היה חסר מן הספר שהגיע לידו אבל בספר המוגה וחתום בחתימת ידו הכל מפורש וז\"ל לפיכך אם כפר ואמר לא חבלתי נשבע שבועת היסת ולמה משלם אדם ג' דברים אלו ע\"פ עצמו שהשבת והריפוי ממון הוא ואינו קנס שאם לא יתן לו הרי חסרו ממון שהוא מתרפא בו ובטלו ממלאכתו והבושת לא הגיע לו אלא בשעה שהודה בפנינו שהנחבל שלא חבל בו בפני בן אדם אין לו בושת והודאתו בב\"ד היא שביישה אותו נמצאת למד שאין הפרש בבושת בין בושת המגיע לו אם חבל בו בפני אחרים ובין בושת המגיע לו בעת שהודה בפני אחרים שחבל בו לפיכך משלם אדם בושת ע\"פ עצמו עכ\"ל. ועיקר הלכות אלו במס' שבועות פ' שבועת הפקדון ופ' כל הנשבעין והסברא על דרך הגמרא שם ופ' אלו נערות וחלוקי הבושת פ' החובל וטענת החבלות פ' שבועת הפקדון והודאת הקנסות פ\"ק דסנהדרין ודבריו נכוחים וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וסייעו בהודה בקנס מפי עצמו שחייב מההיא דפרק אלו נערות גבי פתיתי בתו של פלוני משלם בושת ופגם ע\"פ עצמו וזה אמת ויציב:
ג\"כ מצאתי בהשגות על מ\"ש ר\"מ ז\"ל והודאתו בב\"ד הוא שביישו. כתוב בשם הראב\"ד ז\"ל סוף דינא הוא זה עכ\"ל. ואנכי לא ירדתי לסוף דעתו:" + ], + [ + "אינו דומה מזיק חבירו כו' עד וימחול לו. פ' החובל (דף צ\"ב): " + ], + [ + "ואסור לנחבל עד ורוח חכמים נוחה הימנו. פרק בתרא דיומא ופ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ], + [ + "עוד יש הפרש בין נזקי גופו עד סוף הפרק. פ' החובל:" + ] + ], + [ + [ + "המזיק ממון חבירו כו' עד והכל דין אחד הוא. ס\"פ כיצד הרגל וס\"פ ד' מיתות ופרק הנשרפין בסנהדרין:" + ], + [ + "המזיק ממון חבירו כו' עד והכל דין אחד הוא. ס\"פ כיצד הרגל וס\"פ ד' מיתות ופרק הנשרפין בסנהדרין:" + ], + [ + "וכן אם היו שניהם וכו' עד שלא בכוונה פטור: כתב הראב\"ד ז\"ל דין זה אינו מחוור וכו': ואני אומר אתמהה מי דמי הזיק ממונו למזיק בעצמו הדין שכתב הראב\"ד ז\"ל מיירי בשני שוורים שאינן בני כוונה שהזיקו זה את זה או בעל הבית שיש לו כוונה שהזיק ממון המכניס שורו שלא ברשות דלא הוה ידע ביה דהיינו שלא בכוונה כדאיתא פרק שור שנגח את הפרה גמרא מתני' דהמכניס שורו לחצר בעה\"ב וכבר כתב ר\"מ ז\"ל בנזקי ממון פרק ח' וגם ביררתיו שם אני בס\"ד אבל זה הדין שכתב ר\"מ ז\"ל כאן הוא באדם המזיק ממון חבירו שהאדם מועד לעולם ויש לו כוונה ובשלא נתכוון לא מיחייב כדאיתא פרק כיצד הרגל מוכחינן לה מדכתיב פצע תחת פצע וכן התחיל וגמר כל הפרק הזה וכדמשמע שלהי פרק כיצד הרגל ופ' המניח את הכד ופ' הכונס דלא מיחייב עד שיזיק בזדון ובכוונה כמו שמפרש בסמוך ובהדיא אסיקנא שלהי פרק כיצד הרגל שאין אדם חייב אלא בכוונה ומוכח לה מקרא דפצע תחת פצע:" + ], + [ + "היה עולה בסולם ונשברה שליבה וכו' אם היתה חזקה ומהודקת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה: כתוב במקצת ספרי ההשגות תמה אני מאי שנא אונס זה וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה ר\"פ הגולין ודקא מקשה מאי שנא ודאי שנא ושנא דבסולם הוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם מה שאין כן ברוח ובישן דלא בידו:", + " וכל אלו הדברים ברשות הניזק עד כמו שביארנו. פ' שור שנגח ופ' המניח ושלהי כיצד הרגל ופרק הגולין והביאור הוא מה שכתב בסמוך ואני גם כן צמצמתי מקומותם וסברותם:" + ], + [ + "הרי שמילא חצר חבירו כדי יין ושמן וכו' עד פטור עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר לדין זה וכו': ואני אומר זו סברא וגמ' ומילתא דפשיטא דגרסינן להדיא ר\"פ המניח (כ\"ז:) בתר דאסקינן דאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל בפומבדיתא וחייב רבא ואמרינן בשלמא שמואל כשמעתיה אלא רבא לימא כשמואל ס\"ל ומהדרינן אמר רב פפא קרנא דבי עצרא הואי דכיון דברשות קא עבדי אבעי ליה לעיוני ומיזל ע\"כ. אלמא כל דברשות אי לא עיין חייב וגם ר\"מ כתב זה פי\"ג דהלכות נזקי ממון כי שם מקום סידורו לחברו. מעתה תמה על לשון הראב\"ד ז\"ל דדייק כולי האי באפשר ואולי ועיקר הדין הזה גם כן התם מייתי לה לברייתא דהממלא חצר חבירו דבעי לאותובי מינה למ\"ד עביד איניש דינא לנפשיה:", + " ואם שברן בכוונה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) ובפ' שור שנגח את הפרה (דף מ\"ח) גמ' מתני' דהכניס שורו לחצר בעל הבית כו' אי הוה ידע ביה (אפילו) הזיקו בעל הבית חייב מ\"ט משום דא\"ל נהי דאית לך רשותא לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא:" + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "שור שעלה וכו' עד או זרק אבן. הכל פרק המניח את הכד (דף כ\"ח) :", + " וכן הבנאי שקיבל וכו' עד והזיק בו הוא. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ח ע\"ב): " + ], + [ + "הכובש בהמת חבירו במים עד וכן כל כיוצא בזה. בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין (דף ע\"ו ע\"ז): " + ], + [ + "שנים שהמיתו את הבהמה עד משלשין ביניהם. כך משמע פ\"ק דנזיקין (דף י') גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו':" + ], + [ + "חמשה שהניחו חמש חבילות עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "חמשה שהניחו חמש חבילות עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין:" + ], + [ + "אדם ושור שדחפו וכו' עד סוף הפרק. פ' שור שנגח את הפרה:" + ] + ], + [ + [ + "המזיק ממון חבירו עד מדמיהן. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פ' הניזקין (דף כ\"ג): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "כיצד הרי שטימא אוכלין עד שעבר והזיק. פ' השולח (דף מ\"ד ע\"ב):", + " אבל היורש שלא עשה כלום לא קנסו אותו. שם:", + " וכן המזיק היזק שאינו ניכר וכו' עד להזיק מדעתו. בגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ב:) :", + " הכהנים שפגלו וכו' עד פטורין: כתב הראב\"ד ז\"ל במאי דאמר במזיד חייבין לשלם שיבוש הוא כו' עד ומש\"ה לא קנסו בו מזיד עכ\"ל: ואני אומר פליאה דעת ממני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל כי זה דבר פשוט ומבורר במס' גיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דהמטמא והמדמע וכך היא הצעה של משנה דגרסינן (דף כ\"ג) אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ\"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו ואקשינן אי הכי אפילו במזיד נמי ומהדרינן השתא לאזוקי קא מיכוין אודועי לא קא מודע ליה ור\"י אמר אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני ואקשינן עליה דחזקיה ממתניתין דתנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מבעי ליה ופרקינן ה\"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם והדר אותביה רבי אלעזר מהא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בידי אדם נמי ליחייב ומהדרינן הוא מותיב לה והוא מפרק לה בפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ומי חטאת ששקל בהן משקלות ושקלינן וטרינן עליה טובא עד דאיתותב חזקיה וקיימא דר\"י ובתר הכי גרסינן נימא כתנאי המטמא והמדמע כו' ושקלינן וטרינן בהכי טובא עד דמותיב מהא דתניא אכל תרומה טמאה משלם חולין טמאים כו' עד ואמר רב אחא בריה דרב איקא הכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מפלגי ומהדר עלה תלמודא הכי השתא התם גברא לשלומי קא מיכוין אנן ניקו ונקנסיה ותו מותיב ת\"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ומהדר התם גברא לכפורי קא מיכוין ואנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומהדר התם גברא לתקוני קא מיכוון אנן ניקום וליקנסיה תו פריך ת\"ש המטביל כליו בשבת בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן ומהדר הכי השתא התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין אנן ליקום וליקנסיה ע\"כ סגנון הצעת הסוגיא לשם. מעתה ראה גם ראה דמתניתין פריש ואוקמה חזקיה דה\"ק הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין וכלשון ר\"מ ז\"ל והא דיוקא דפשיטא הוא וכ\"ע מודו בה וכי פליג ר\"י עליה בטעמא ועיקר דינא הוא דפליג ואמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ\"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד כו' וכלשון ר\"מ ז\"ל ואם איתא דטעמא דר\"י משום דפטור מדיני אדם אמאי לא פריש ליה כדמפרש לחזקיה מפני תיקון העולם ולר\"י שלא יהא כל אחד כו' ועוד אמאי לא מפרש טעמא בגוה כדמפרש גבי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת כו' פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כמו שהעתקתי בלשון הסוגיא שראית וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בסמוך וכ\"ת ברייתא אורחה לפרושי ומתני' לאו אורחה לפרושי ליפרשה תלמודא כי פריך מינה לחזקיה ולימא התם כי קתני פטור פטור מדיני אדם אלא ודאי ליתא ועוד אי הוי טעמא הכי משום דפטור מדיני אדם דקא חשיב התם וכן נמי אי טעמא דר\"י משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו ומש\"ה לא קנסו אמאי לא מפרש ליה או אמאי לא מוקי לה תלמודא כי פריך מינה כדמפרש ומוקים שלהי סוגיין ותלי טעמא בכוונה אנהי דאכל תרומה כו' ודם שנטמא כו' והמעשר בשבת וכו' והמטביל כליו בשבת וכו' דמוקים ומפרש טעמא דכולהו משום כוונה אלא ודאי טעמא דמתני' טעמא דברירה הוא וכדר\"י בעיקר דינא ובטעמא וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ממש עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע:", + " וכן העושה מלאכה בפרת חטאת כו' עד חייב בדיני שמים. פרק הכונס (דף נ\"ו ונ\"ח): " + ], + [ + "המנסך יין חבירו עד שאינו שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל לצעורי קא מיכוין עכ\"ל: ואני אומר הצער הזה לא נזכר בגמ' דשלהי פ\"ב דחולין (דף מ\"א) אשר שם עיקר זאת ההלכה אלא לשנויא בעלמא אליבא דמ\"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו פוק חזי דוק ותשכח התם דבתר מסקנת מימרא דר\"נ ורב עמרם ורבי יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומוקי ההיא דהמטמא והמדמע והמנסך כו' בשיש לו בה שותפות וכדמסיק לה נמי ר\"מ ז\"ל בסמוך בעי תלמודא לאוקומה כתנאי מהא דתניא עכו\"ם שניסך יינו של ישראל שלא לפני ע\"ז אסר ור\"י בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתירין מפני שני דברים אחד מפני שאין מנסכין אלא בפני ע\"ז ואחד שיכול לומר לו לאו כל הימך שתאסור ייני לאונסי ודחייה ר\"נ ורב יצחק ורב עמרם דאמרי אפילו למ\"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו ה\"מ עכו\"ם אבל ישראל לצעורי קא מכוין ע\"כ. הנה עיניך רואות דשנויא בעלמא היא ואליבא דלאו כהלכתא ולכך לא כתבו ר\"מ ז\"ל:", + " ואם היה לו בו שותפות עד שינסך. שלהי פ\"ב דחולין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "כל הגורם להזיק ממון חבירו וכו' עד שברו בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל פסק כן וכו': ואני אומר אשרי תלמיד שרבו מודה לו ואף כי רבו החילוקים רש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כלם הסכימו שאין זה דינא אלא גרמא דנזקין וזה הדרך דרך הראב\"ד ז\"ל גם מורי הרשב\"א ז\"ל כן כתב והכריע שכל שאינו עושה מלאכה בגופו כשורף שטרותיו של חבירו פרק הגוזל וכיוצא בו או מראה דינר לשולחני ואמר לו שהוא טוב ונמצא רע אין זה אלא גרמא בנזקין ופטור עכ\"ל ומ\"מ רבים וגאונים הסכימו כדברי הרב ר\"י אלפס ז\"ל ור\"מ ז\"ל:", + " שסילוק הכרים והכסתות גרם לו שישבר וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי שיבוש כזה וכו': ואני אומר עיניו תחזינה מישרים ואנחנו ניישר ונאשר של אחרים ונברר הדברים. ואתה דע לך כי הצעת זאת ההלכה הוא שלהי פ' כיצד הרגל דגרסינן אמר רבה זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות או קדם הוא וסלקן או [בא אחר וסלקן] פטור דבעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גוריה עד כאן ונחלקו בזה רבותינו הראשונים נ\"ע יש שפירשו פטור השני ויש שפירשו הראשון ורבו בזה הדעות ובכל אותן המימרות דרבה הדעות והסברות והראב\"ד ז\"ל סבר כי שניהם פטורים ודעת כלם כי היא הלכה פסוקה אבל ר\"י אלפס ז\"ל ס\"ל דרבה דפטר שני זה אזיל לטעמיה דלית ליה דינא דגרמי פרק הגוזל עצים וליתא לדרבה דאנן קי\"ל כמאן דאית ליה דינא דגרמי ע\"כ ורבים גאונים פסקו כן ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וחייב אדם לומר כלשון רבו ואין בזה לא שיבוש ולא טעות דאתמהא אטו דינא דגרמי לאו פלוגתא היא וכי אמרינן לחד מינייהו אשתבשת ח\"ו אלא מאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד:" + ], + [ + "הזורק כלי של חבירו וכו' עד לאבד ממונו של זה. שלהי כיצד הרגל:" + ], + [ + "וכן השורף שטרותיו כו' עד דמי הנייר בלבד. פ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "וכן ראובן שהיה נושה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. ב\"ב פ' מי שמת והביאור פ\"ו דהל' מכירה:", + " ונחייב ראובן לשלם כו' עד מן היפה שבנכסיו. פרק הכותב:" + ], + [ + "וכן העושה עבדו אפותיקי וכו' המשחרר לשלם לבעל החוב וכו' עד ויאמר לו עבדי אתה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' השולח (דף מ':) ופלוגתא דרשב\"ג ורבנן במתני' ור\"י אלפס ז\"ל הביאה כפשוטה בהלכות וגם הירושלמי אשר הוא שנוי עליה אבל לא פסק מפורש הלכה לא כרבנן ולא כרשב\"ג וברי לי שאין בקי בדעת רב אלפס כר\"מ ז\"ל דדייק וגמיר שמעתיה מפומיה דרביה ולכך פסק כרשב\"ג והדין עמו דקי\"ל בכוליה תלמודא כ\"מ ששנה רשב\"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ועוד דבגמרא שיילינן מי שחררו ואזלא כל הסוגיא כרשב\"ג הילכך יפה הסכים שפסק כרשב\"ג ואם אינו דומה לשורף שטרותיו של חבירו אני מדמה אותה למכר שט\"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול:", + " וכן הדוחף מטבע חבירו כו' עד וכן כל כיוצא באלו הדברים. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ח): " + ], + [ + "הזורק כלי מראש הגג עד וכן כל כיוצא בזה. שלהי כיצד הרגל (דף כ\"ו:): " + ], + [ + "שור שהיה עומד להריגה עד משלם לבעלים י' זהובים. פ' החובל (דף צ\"א:): " + ], + [ + "שור שהיה עומד להריגה עד משלם לבעלים י' זהובים. פ' החובל (דף צ\"א:): " + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "שמין למזיק עד דין אחד הוא. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א) ופרק החובל (דף צ\"ו וצ\"ז) מייתי כיצד והביאור הוא פרק כ\"ח דהל' נזקי ממון:", + " דרך ענבים כו' עד כמו שביארנו בנגזל:\n כיצד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. הכל פ\"ק דנזיקין (דף ה') וילפינן לה מנגזל דפ' כל הנשבעין (דף מ\"ה מ\"ו) ודרך הנותנים לשמירה ילפינן לה מהא דבעי ס\"פ הכונס (דף ס\"ב) מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא ולא איפשיטא והביאור כולו פרק ד' דהל' גזילה ואבידה:" + ], + [ + "ידע המזיק שהכיס היה בו זהובים עד כמו שיתבאר בענין הפקדון: כתב הראב\"ד ז\"ל בענין הפקדון עיינתי כו' עד צרור: ואני אומר הביאור והעיון הוא מאשר כתב פ\"ה דהלכות שאלה ופקדון והעיד על דבריו שכן הורה רבו הרב רבי יהוסף הלוי ן' מיג\"ש ז\"ל ורבו ומתוך דבריו נודע שאחרים חולקים וכן פסק הר\"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ועיקר הדין הזה סוף הכונס ושם הביא ר\"י אלפס ז\"ל הירושלמי דסיגין ומטקסא בהלכות:" + ] + ], + [ + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "המוסר ממון חבירו כו' עד יכהו או ימיתהו. מ\"ש מן היפה שבנכסיו הוא בריש מכילתא דנזיקין (דף ה') ושאר הדינין פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו קי\"ז) ובירושלמי וביררו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו:" + ], + [ + "נשא ממון חבירו בידו עד אנסו להביא: כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה על דרך הרב הוא הולך וכו': ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שדעת רבו נוחה הימנו וביררו יפה בהלכות גם מן הירושלמי וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ויפה עשה גם הראב\"ד ז\"ל שהלך על דרך הגאון ז\"ל שדברי הגאונים דברי קבלה הם ויפה עשה גם כן שהרחיב בפירוש ב\"ק שעיקר הדין שם פ' הגוזל ומאכיל בבלי וירושלמי והענינים צריכין חילוקים וביאורים לפי המעשים:", + " בד\"א שאם אנסו כו' עד ויעשו דין בישראל. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "נשא ממון חבירו בידו עד אנסו להביא: כתב הראב\"ד ז\"ל גם בזה על דרך הרב הוא הולך וכו': ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שדעת רבו נוחה הימנו וביררו יפה בהלכות גם מן הירושלמי וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' ויפה עשה גם הראב\"ד ז\"ל שהלך על דרך הגאון ז\"ל שדברי הגאונים דברי קבלה הם ויפה עשה גם כן שהרחיב בפירוש ב\"ק שעיקר הדין שם פ' הגוזל ומאכיל בבלי וירושלמי והענינים צריכין חילוקים וביאורים לפי המעשים:", + " בד\"א שאם אנסו כו' עד ויעשו דין בישראל. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מי שנתפס על חבירו כו' עד בגלל פלוני בפני עדים. תחלת הדין הביאו הר\"י אלפס ז\"ל בהלכות מן הירושלמי פ' בתרא דכתובות והשאר פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו כו' עד ומשביעין אותו כשאר הכשרים. פ\"ק דנזיקין ופ' הכונס (דף ס\"ב) נמי אם עשו תקנת נגזל במוסר וסלקא בתיקו ופירשו ר\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ור\"מ בדעת אחת דכל תיקו דממונא לגמרי לחומרא ושלא כדברי רבינו האי גאון ז\"ל שפוסק חלוקו וגם הסכמת כל הראשונים והאחרונים נ\"ע וכן כתב רב פלטוי גאון ז\"ל והפריז על מדותיו לפסול לגמרי אפילו האנוסים וכן משמע פרק זה בורר (דף כ\"ה וכ\"ז) גמ' מתני' דאלו הן הפסולין כי הרשעים פסולין ואין לך רשע גדול מזה אשר הוא רשע למות וכן נפסק הדין בשתי ישיבות:" + ], + [ + "מי שיש עליו עדים שמסר ממון חבירו כו' עד ומשביעין אותו כשאר הכשרים. פ\"ק דנזיקין ופ' הכונס (דף ס\"ב) נמי אם עשו תקנת נגזל במוסר וסלקא בתיקו ופירשו ר\"ח ורש\"י ור\"י אלפס ור\"מ בדעת אחת דכל תיקו דממונא לגמרי לחומרא ושלא כדברי רבינו האי גאון ז\"ל שפוסק חלוקו וגם הסכמת כל הראשונים והאחרונים נ\"ע וכן כתב רב פלטוי גאון ז\"ל והפריז על מדותיו לפסול לגמרי אפילו האנוסים וכן משמע פרק זה בורר (דף כ\"ה וכ\"ז) גמ' מתני' דאלו הן הפסולין כי הרשעים פסולין ואין לך רשע גדול מזה אשר הוא רשע למות וכן נפסק הדין בשתי ישיבות:" + ], + [ + "אסור למסור כו' עד מיצר לו ומצערו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז) :", + " וכל המוסר כו' עד אין לו חלק לעולם הבא. פרק חלק בסנהדרין:" + ], + [ + "מותר להרוג המוסר כו' עד שהרי ממונו ראוי ליורשיו. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "מותר להרוג המוסר כו' עד שהרי ממונו ראוי ליורשיו. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "רודף שהיה רודף כו' עד ויעיין בעת שירדוף. בניזקין פ' הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע\"ב):" + ], + [ + "ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי עד והושיעם: כתב הראב\"ד ז\"ל אין כאן לא מלח ולא תבלין וכו': ואני אומר כסבור הראב\"ד ז\"ל שפסק זה מכח הא דת\"ר ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטבעה בים פסק זה הספק וכן חשב הר\"מ ז\"ל מקוצי והודה לו בו וכן עלה על דעתי בימי חרפי זמן רב עד שבדקתי דעת ר\"מ ז\"ל ומצאתי דרכו וסדוריו ודבריו מופלאים בכמה דרכים שכתבתי מקצתם בזה החיבור ומצאתי דין הספינה ההיא עם דין החשבון לפי ממון אשר מיירי שהטילו מדעת כולם אבל זה הטיל אחר מדעתו להקל מעליהם ולכך כתבו שם ר\"מ ז\"ל עם הדברים שיכולין להסכים וכבר כתבו פ' י\"ב דהלכות גזלה ואבדה על פי הברייתא והסוגיא האמורה שם וגם אני מצאתי וציינתי שם כל הצורך אז אמר לבי ודאי וברור שזה הדין דין מחודש היה לו לר\"מ ז\"ל ממקום שאין אנו יודעין עדיין ואף שיש לי לדמות זה להא דגרסינן פ' החובל (דף צ\"א:) שור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה דפטרינן ליה מלשלם ממון הניזוק ומחייבינן ליה במה שהפקיע ממנו המצוה דשמעינן מינה תרתי חדא דהקודם זכה במצוה ועוד דאינו חייב ממון מ\"מ לאו מדין רודף אתיא ועוד יש לו ראיה מההיא דאסיקנא לגבי מעוברת וילדה ונתקשית בלידתה שמצילין אותה בנפשו של ולד ומחתכים אותו אבר אבר כדאיתא ס\"פ בן סורר ומורה (דף ע\"ב:) ואע\"פ שאין דוחין נפש מפני נפש מפני שהוא רודף וכן כתבה הר\"מ ז\"ל פ\"א דהלכות רוצח ושמירת נפש אלמא מדמינן מילתא למילתא וה\"נ אין לך רודף גדול מן המשא וכ\"ת משא לאו בר דעת הוא אימא נמי עובר לאו בר דעת הוא ועוד דאנן בעלי המשא קרינן רודף דמה לי רודף בגופו מה לי רודף בממונו ואינו יכול לומר שאמרה מסברא דא\"כ היה אומר הורו רבותי או הורה גאון שכן מנהגו בזה החיבור אלא ודאי אומר לי לבי כי היה לו ממקום שלא ידענו כי הרבה ראה לבו חכמה ודעת שלא ראינו בעושה מלאכה בפורים וכיוצא בה:", + " והושיעם. נטעה בסוף הלכות חובל ומזיק לחתום דבריו בישועה ולצאת בכי טוב ואמרו ז\"ל ישועות הוא סדר נזיקין ומאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין כי המתרחק מן הגזל הוא צדיק ונושע הוא ולפי שאין פושטין ידיהן בגזל כתיב בהו בצדיקים ותשועת צדיקים מיי' מעוזם בעת צרה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f9a567a248ad31509c722682a475f4c4917a6b94 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,1005 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל הגוזל את חבירו כו' עד וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ז): " + ], + [ + "ואסור לגזול כל שהוא עד או עשקו יחזיר. במציעא פרק המקבל (דף קי\"א) ובבכורות פ\"ב (דף י\"ז): " + ], + [ + "איזהו גוזל וכו' עד מיד המצרי. בב\"ק פ' הכונס (דף נ\"ז): " + ], + [ + "איזהו עושק כו' עד לא תעשוק את רעך. בב\"ק פ' מרובה (דף ע\"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי\"ג): " + ], + [ + "כל הגוזל חייב להחזיר כו' עד לשלם הקרן בלבד. בנזיקין פ' הגוזל עצים (דף צ\"ו) ובגיטין פ' הניזקין (דף ס\"ו) :", + " אפילו גזל קורה עד כיוצא בזה. פירקא דחסידי ובנזיקין פרק מרובה (דף נ\"ה) :", + " אפילו גזל קורה עד עצמה. פ\"ק דמסכת סוכה ופרק הניזקין (דף נ\"ה): " + ], + [ + "הגוזל פחות משום פרוטה עד מצות השבת גזלה אין כאן. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג וק\"ה): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו בישוב כו' עד לכיס פלוני. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו בישוב כו' עד לכיס פלוני. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח): " + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה וכו' עד את נפש בעליו יקח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי\"א) :", + " ואעפ\"כ אם לא היתה הגזלה קיימת עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ד וצ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמות שהיתה אע\"פ שנתייאשו כו' עד לבעליה בעצמה. פרק מרובה (דף ס\"ה וס\"ו) ופרק הגוזל בתרא (דף קי\"א) :", + " ואם נשתנית ביד וכו' עד כשעת הגזלה. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"א וקי\"ב) ופ\"ק דתמורה (דף ו'): " + ], + [ + "ודין זה דין תורה עד משלם אותה. פ' מרובה (דף ס\"ו) :", + " ואם נשתנית בידו משלם דמיה. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :", + " נתייאשו הבעלים ולא נשתנית וכו' ודבר זה מדבריהם עד ונוטל מן הנגזל: כתב הראב\"ד ז\"ל יש אומרים וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' הגוזל עצים וגם מה שהביא הראב\"ד ז\"ל מימרא דר\"נ אמר שמואל היא שם (דף צ\"ג:) גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת וכו' ונחלקו בו המפרשים ז\"ל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו בשיטת ר\"מ ז\"ל דלאו דוקא הני ג' אלא ה\"ה להאיך דדמו ליה:" + ], + [ + "מכרה הגזלן או נתנה כו' עד קנה אותה הלוקח ביאוש ושינוי רשות. בנזקין פ' מרובה ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "גזל פרה מעוברת ונתייאשו הבעלים וכו' ואם לפני יאוש וכו' ואע\"פ שנתעברה וכו' עד חייב באונסיה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא ואין שינוי גדול יותר מלידה [וגיזה] עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בשמעתא קמייתא דפ' הגוזל קמא. ומה שהקשה בשם הראב\"ד ז\"ל דאין שינוי גדול יותר מלידה תמה אני אם יצא מפיו דכיון שהיא יכולה להתעבר וחוזרת לכמות שהיתה אינו חשוב שינוי וכי הני דגרסינן פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו) שלהי גמרא מתני' קמייתא אמר רב פפא האי מאן דגזל דיקלא מחבריה [וקטליה] אע\"ג דשדייה מארעא לארעא דיליה לא קני מ\"ט מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי ע\"כ, ואינו מחלק בין דקל מלא וריקן הדומה למעוברת וילדה משום דמעיקרא כי מיעברה פרה מקריא וכי ילדה נמי פרה מקריא ואינו חשוב שינוי אלא א\"כ נשתנה גוף הדבר בעצמו בדבר שאינו חוזר למה שהיה וכדאמר רב פפא נמי התם האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבנתא לא קני מ\"ט דהדר משוי ליה עפרא כו' ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי לא קני מ\"ט הדר עביד ליה נסכא עד שיחמי ועבדינהו חדתי לא קני חדתי ועבדינהו שיחמי קני ע\"כ. אלמא כל היכא דהדר למלתיה לא קני דלא חשיב שינוי למיקנייה ביה עד שישתנה גוף הדבר שאינו חוזר לאיתנו וכי הא דגרס התם אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא [מחבריה] ועבדיה הוצי קני דמעיקרא לוליבא מקרי והשתא הוצי הוצי ועבדינהו חופיא קני מעיקרא הוצי והשתא חופיא [חופיא] ועבדינהו שרשורה לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא ע\"כ. וזה פשוט בעיני מלשון הגמרא ולכך אני אומר שלא יצא זה הלשון מפי הראב\"ד ז\"ל. ומצאתי עוד און ללשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואע\"פ שהגזלן חייב באונסין במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה גמ' מתני' דהבא במחתרת גבי הא דאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ\"ט בדמי קננהו וגרסינן עלה אמר רבא מסתברא מלתיה דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא והאלהים אמר רב אפילו נטל דהא (כי) יש לו דמים ונאנסו חייב אלמא ברשותיה קיימי ה\"נ ברשותיה קיימי ולא היא כי אוקמיה רחמנא ברשותיה לענין אונסין אבל לענין מקני לאו ברשותיה קיימי מידי דהוה אשואל ע\"כ, ודין גנב וגזלן בכי האי גוונא חד הוא וכן כללם ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "גנב או גזל והקדיש וטבח וכו' עד הקדש של בעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל קטיר קא חזינא הכא וכו': ואני אומר מה שהשוה הגנב עם הגזלן הכי אסיקנא פרק הגוזל בתרא גנב כגזלן אבל עיקר ההלכה זו פ' מרובה שלהי שמעתין דגמרא מתני' קמייתא ורמיזא פ' הגוזל עצים ופ\"ק דמציעא וס\"פ המפקיד והר\"ז ז\"ל בעל המאור האריך בה וחלק על רבינו יצחק אלפסי ועל דרך התלמוד שנושא ונותן בה תמצאנה ואיני צריך לבררה שכבר הקדימני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל והשיב בה בס' המלחמות ואיני צריך להאריך. ומה שהקשה הראב\"ד שיהיה הכל להקדש יש לי לומר כיון דאי קיימא ביד גזלן לא קניא ליה להקדש נמי לא מצי מקני ליה מדר\"י גופה דאמר בריש ההיא שמעתא גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומינה ילפינן בכל דוכתא דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואע\"ג דיאוש קני כדאיתא התם היינו דוקא בגופה אבל לא בגיזותיה וולדותיה וכדקא מפליג ואזיל:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "גזל כלי ושברו עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א): " + ], + [ + "גזלה שלא נשתנית והוקרה וכו' עד סוף הפרק. במציעא פ' המפקיד (דף ע\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "הגוזל חבית וכו' עד משלם דינר כשעת הגזלה. פרק מרובה (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היתה שוה בשעת הגזלה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק מרובה ובמציעא ס\"פ המפקיד (דף ע\"ג): " + ], + [ + "הגוזל חותל כו' עד משלם י'. במציעא פרק השואל (דף צ\"ט:) " + ], + [ + "גזל בהמה והזקינה כו' עד ומחזיר אותה בעצמה. הכל פ' הגוזל קמא (דף צ\"ו:): " + ], + [ + "בד\"א בשהחזיר הגזלה וכו' עד וחומש ואשם: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא דקאי ההוא מידי דכפר ביה באגם וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו תחלתה פ' הגוזל בתרא וסופה פרק הגוזל קמא גמרא מתני' דנתן לו את הקרן וכו' וגם מה שאמר הראב\"ד ז\"ל דקיימא באגם לשם הוא מפורש דקאמר ליה רבא לרב עמרם עלה תרדא וממה שפירש נראה שלא עיין פ\"ח דהל' שבועות שאילו עיין הוא שם לא היה צריך הוא להאריך בו בכאן שכבר ביארו שם ר\"מ ז\"ל שהוא מקומו:" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כו' עד שהרי חסרו ממון. בנזיקין בב\"ק פ' כיצד הרגל (דף כ\"א) ופ' הגוזל עצים ובמציעא פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "מי שהיה לו צמר וסמנין וכו' ואם תפס כו' עד אין מוציאין מידו. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל והן שתי בבות: וכתב הראב\"ד ז\"ל על בבא ראשונה דמשלם לו דמי מה שהפסיד בצמר בזה השבח אין הכל שוה אלא דמי הצמר עכ\"ל. ועל בבא שניה דאינו מחשב לו שבח סמנין שע\"ג הצמר כתב נ\"ל שיש כאן שיבוש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל עצים גמרא מתני' דהנותן צמר לצבע כו' איבעיא להו יש שבח סמנין על גבי הצמר ופירש\"י ז\"ל דחזותא מלתא היא או אין שבח סמנין על [גבי] הצמר פירוש וחזותא שעל גבי הצמר לאו מלתא היא ומצי אמר ליה הב לי סממני כדלקמן ושיילינן היבי היכי דמי ואוקימנא כגון דגזל (צמר) (מצר) וסמנין שרויין שרוין דחד וצבעיה וצבעים לההוא צער צמר בהנך סמנין וקא מהדר ליה ניהליה נהליה לצמר יש שבח סמנין על גבי צמר וקא מהדר ליה סמנין וצמר פירש\"י ז\"ל בהך שבת שבח צמר דקא מהדר ליה דהא איתנהו עלה ומותבינן עלה תיפוק ליה דאייקר ליה ניהליה בדמי ומהדרינן לא צריכא דזל צבעא פירש\"י שהצמר צבוע הוזל כדמים בדמים ואין מגיע השבח לדמי הסמנין וא\"ל מגזל נגזל אני הייתי מוכר סממני או הייתי צובע בהן בגד ועכשיו הפסדתני דהא לא השכיחו השביחו בצמר עכ\"ל. ובעיין לא אפשיטא איפשיטא הילכך הדרינן לככלא לכללא דבכולה תלמודא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה ואי תפיס לא מפקינן מיניה זהו תורף שמוענתו שמועתנו וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל לסוגייתנו זאת ולעה בידינו וטלה בידנו מתוך פירש\"י ז\"ל כי מ\"ש הראב\"ד ז\"ל על בבא ראשונה פירש הוא כפירש\"י ז\"ל ואינה השגה אבל מ\"ש על בבא שניה שהוא ששבוש שבוש ותיקן לשונו אינו שבוש שיבוש חלילה ודיוק לשונו כפירש\"י ז\"ל ומה שלא פירשו ר\"מ ז\"ל מפני שכלל בפרקין של מעלה בגוזל ומשביח והפכו ראה דרכיו וחכם:" + ], + [ + "השולח יד בפקדון כו' עד כדין כל הגזלנין. בקדושין פ' האיש מקדש\n (דף מ\"ב) :", + " חשב לשלוח יד בפקדון עד אינה צריכה חסרון. בב\"ק פרק הגוזל בתרא ובמציעא פ' המפקיד (דף מ\"ד): " + ], + [ + "הגביה את החבית כו' אבל אם הגביה את הכיס וכו' עד אלא בדינר בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא גבן הא מלתא וכו': ואני אומר לבי אומר לי שלא יצאו הדברים הראשונים מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחד מן התלמידים כתבו מסברא בלא גמרא וכשבא הוא ז\"ל ומצאו כתוב כתב מבחוץ הלשון האחרון דכל מה שבפנים שבוש הוא ובא הסופר ומצאו וכתב הכל בפנים. שהרי דברי ר\"מ ז\"ל דברים פשוטים הם במציעא שלהי פ' המפקיד (דף מ\"ו:) דתנן הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה ע\"כ. ועל פסקת הטה גרסינן בגמ' אמר רבא לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מ\"ט גירי דידיה הוא דאהנו לה ע\"כ. וכן פסקה ר\"מ ז\"ל בזה הפרק לפנינו. ועל פסקת הגביה גרסינן אמר שמואל לא נטל נטל ממש אבל כיון שהגביה אע\"פ שלא נטל ושיילינן לימא קא סבר שליחות אינה צריכה חסרון ומהדרינן אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית בסיס להא רביעית ע\"כ. ועל הא דשמואל בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנו דינר מהו מי אמרינן חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דילמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינרא תיקו ע\"כ וכ\"כ ר\"י אלפס:" + ], + [ + "היו פירות מופקדין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "הכופר בפקדון עד וחייב באונסין. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה:): " + ], + [ + "השואל שלא מדעת כו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא ס\"פ המפקיד ובבתרא פ' המוכר את הספינה (דף כ\"ח): " + ], + [ + "החוטף משכון מיד הלוה וכו' עד שנאמר בחוץ תעמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו': ואני אומר אי מהני קושייתא הוה מותבינן אפילו סברת דעתיה כסברת הראב\"ד ז\"ל דהנגזל מן הנוטלין ודאי לא הוה יליף מינה ר\"מ ז\"ל דמה ענין היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו כו' דהוא ליתיה בביתיה ור\"מ ז\"ל פירש שחטף מיד הלוה ממש וכ\"ש שהוא מצוי ועוד דלשון חטף הכי משמע כדאמרינן התם (שבועות מ\"ז) אתו סהדי דמיחטף חטפה מיניה והדר אמר אין חטפי ודידי חטפי ומדמין לה לאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ומה שהביא עוד מדברי הרב ז\"ל הוא שכתב בשער הראשון מעשרה שערים ששיער באותה שמועה ואחרי אשר השיבותי על עיקרה דלא קמה לה ממילא שמעינן לכל מאי דנפיק מינה ומה שהשיב עוד מנסכא דרבי אבא אתמהה דבפ' כל הנשבעין גמרא מתני' דשכנגדו חשוד על השבועה דגרסינן ההוא גברא דחטף נסכא מחבריה אתא לקמיה דר' אמי יתיב ר' אבא קמיה אייתי חד סהדא דמיחטף חטפה מיניה א\"ל אין חטפי ודידי חטפי אמר ר' אמי היכי לידיינו דייני להאי דינא [נימא ליה זיל] שלים ליכא תרי סהדי ניפטריה איכא חד סהדי [נימא ליה זיל] אישתבע [הא אמר אין חטפי ודידי חטפי] אמר ר' אבא הוה [ליה] מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע וכל המחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אמר רבא כוותיה דר' אבא מסתברא וכו'. ומדקא מתמה תלמודא להדיא לישתבע הא קא מודה יש לי לומר דהתם ליכא אלא חד סהדא דה\"נ אמרינן לימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי ואי הוה דעת ר\"מ ז\"ל כדאסברה הראב\"ד ז\"ל דקרייה גזלן למיפסליה טפי הוה ליה לאקשויי עליה מדאמר ר\"נ בב\"ק פ' כיצד הרגל עביד אינש דינא לנפשיה וקי\"ל כוותיה וגם ר\"מ ז\"ל פסקה בס' שופטים בהל' סנהדרין והיא דומה בדומה ממש מידו ובפניו בחטיפה ובכל ענין. ועוד קשיא לי מההיא דכתיבנא באתו סהדי דמיחטף חטפה מיניה ועוד דבריש מציעא גרסינן בעי ר' זירא תקפה אחד בפנינו מהו ושיילינן היכי דמי ואוקימנה דשתיק ולבסוף צווח ובעי ר\"נ למפשט מהא דתניא בד\"א בששניהם היו אדוקין אבל היתה יוצאה מתחת ידו של אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקימנא נמי בכה\"ג שתקפה אחד בפנינו ואי ס\"ד דגזלן הוי למפסלה היכי מספקא ליה לר' זירא לדמייה למתני' דזה נשבע וזה נשבע הא קא חשיד אשבועה כדמשמע התם בשמעתין קמייתא ובריש כל הנשבעין שכנגדו חשוד על השבועה ועוד אם דעתו של ר\"מ ז\"ל לקרותו גזלן לפוסלו כשאר גזלנין למה סדרו סוף זה הפרק דמיירי בקנין הגזלה לשבח או לכחש ליוקר או לזול ולא חיברו בפרק שלפנינו בסמוך שסדרו וחיברו בקנס הגזלנין ובדינין הנוהגין בהן שהם גזלנין גמורים, אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל לא קראו גזלן בחטיפתו אלא לקנותו ולעמוד באחריותו כדין גנב בגניבתו שצירפו עמו פ\"ב להיות כמותו כדאסיקנא פ' הגוזל בתרא (דף קי\"ג) גנב כגזלן ולמדה לכולה פסקא מהא דתנן במציעא פרק [המקבל] המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב\"ד וכו' ואמר שמואל עלה ושליח ב\"ד מנתח נתוחי ופרכינן עליה מתני' ואסקה שמואל למתני' אימא [המלוה את חבירו] לא ינתחנו אלא בב\"ד ומסיק עלה תלמודא ה\"נ מסתברא מדקתני סיפא לא יכנס לביתו ליטול משכונו [שנאמר בחוץ תעמוד] ושקלינן וטרינן עלה מקרא דחבול תחבול וטובא דכוותהון ומ\"מ מימרא דשמואל סלקה וכדמסברינן לה בגמרא וכן פסקה ר\"י אלפס ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בהלכות מלוה ולוה והיא היא מנתח נתוחי היא היא מיחטף חטופי והוא דומה בדומה, ובירושלמי נמי הכי איתא דגרסינן עליה אמר רבי לא תמן תניי אם חבול תחבול שלמת רעך חבל בב\"ד שלא בב\"ד מניין אם חבול תחבול כו' משכנו שלא ברשות ב\"ד עובר עליו על כל שם ושם שיש לו ע\"כ וטובא דכוותה גרסינן התם ועוד יליף מנסכא דרבי אבא דאמרינן לימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי משמע דוקא משום דליכא תרי סהדי הא איכא תרי סהדי כי הכא א\"ל זיל שלים ומשלם והיינו הא דכתב ר\"מ ז\"ל ממש ועוד מההיא דכתיבנא דאתו תרי סהדי דמיחטף חטף מיניה דאלמא לא מהימן תו למימר אין חטפי ודידי חטפי ודינן כדין גזלן והגנב ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ] + ], + [ + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "היה עד אחד מעידו וכו' עד אלא בשני עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל ואילו היו שם שני עדים וכו': ואני אומר כמדומה לי שטעה הסופר במלת ואפילו שהותירו וראוי להעביר עליו קולמוס אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל ועיקר הדין זה ביררו הרב אלפסי פ' כל הנשבעין גמרא מתני' דהנגזל כו' בשער האחרון מן העשרה שערים שחילק ורואה אני כי פסק זה שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שהוסיף ראב\"ד ז\"ל הוא מה שהביא ר\"י אלפס בתשובת הגאון וז\"ל מעיקרו חזינן תשובה משמיה דגאון דשאלו מקמיה בעסק חד גברא דא\"ל לחבריה אית לי חד סהדא דאתית לביתאי ופתחת ליה באפאי ושקל מיניה חד טעונא דכיתנא וא\"ל אידך אין פתחי ושקלי ואת אמרית לי שקליה בחושבנא דאית לך גבי. וקא מהדר גאון להו דלית עליה שבועת היסת דלא שקל אלא דידיה וקאמר לא מבעיא היכא דליכא אלא עד אחד אלא אפילו איכא שני עדים נמי הכי דינא דמשתבע שבועת היסת דלא שקליה אלא ממאי דאית גביה ומיפטר דאמרינן אמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ולא אמרן אלא בבעה\"ב שאינו עשוי למכור את כליו וכו' והאי טעונא דכיתנא הואיל ולית ביה כל אילין אנפי מהימן ובשבועת היסת אלו דברי הגאון ז\"ל. ודאי שגגה הוא וליכא למסמך עלה דהא שמעתא דרב יהודה בדאיתיה לבעל הבית בביתיה ואיהי קא מסר לה ניהליה כדברירנא אבל האי עובדא טעמא אחרינא הוא דהא לאו באנפיה שקליה עכ\"ל בענין זה והאריך הרב בהלכותיו לחלק ולברר דבריו. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל השלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו והראב\"ד ז\"ל הלך בדרך הגאון ז\"ל ולא הניחו לי מקום להכריע ביניהן כי כלם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "הגוזל אחד מחמשה עד אינו חייב לשלם מספק. פ' הגוזל עצים וביבמות פ' האשה שלום:" + ], + [ + "אמר לשנים גזלתי כו' עד שאין לו תובע. בב\"ק פ' הגוזל עצים ובמציעא פ' המפקיד וביבמות פ' האשה שלום:" + ], + [ + "הטוען את חבירו ואמר לא גזלתי כו' עד כמו שיתבאר בהלכות טוען ונטען. פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד) והביאור בהלכות טוען ונטען פ\"א:" + ], + [ + "ראוהו שנכנס כו' עד והדין ביניהם. פ' כל הנשבעין ובחלוקת הרב ז\"ל על מתני' דהגוזל:" + ], + [ + "וכן אם היה שם עד אחד עד ונפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה ומאחר שבעה\"ב לא היה שם וכו': ואני אומר תירוץ הקושיא שהוא אומר באולי אני אומר בודאי וכן כתב ר\"י אלפס פ' כל הנשבעין בחלוק השערים שזכרתי כי סתם כל מה שיש בביתו של אדם שלו הוא ומאחר שהעד מעיד שהוציא מביתו והוא הכיר בחפץ שהוא שלו אין לך טענת ברי גדולה מזו והסכמתו כהסכמת הרב ז\"ל ויפה הסכים שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "נכנס לביתו של חבירו שלא בפניו ונטל משם כלים בפני עד אחד ואין העד יודע כמה נטל (הרי) בעה\"ב אומר כ' כלים היה לי בביתי והגוזל אומר לא נטלתי אלא עשרה והם שלי חייב להחזיר העשרה מפני שהוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ואינו נשבע על השאר אפילו שבועת היסת מפני שאינו יכול לטעון על הגזלן טענת ודאי. זהו הלשון המיושר בספר ר\"מ ז\"ל בחתימת ידו ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היה כתוב ואינו נשבע על השאר אפילו שבועת היסת [שלא ראה] כשהוציאוהו מביתו אלא שהעד מעיד ע\"כ:
וכתב הראב\"ד ז\"ל ואם טענת בעה\"ב וכו': ואני אומר איני צריך להשיב על טענת הספר שכבר פרסמתי אותו רק אשיב על קושיות הראב\"ד ז\"ל דקי\"ל עד אחד כי (תרי) ומתקנה קנסו הגזלן כשראוהו נושא כלים שלא בפני בעה\"ב כאילו ראו הכלים ממש וכי ראה העד היה מחייב שבועה להכחישו והשתא דלא ידע בודאי והוא מודה ישלם וכדאמרינן בנסכא דרבי אבא לישתבע הא קא מודה אלמא לא מצי פטר נפשיה בשבועה וכ\"ש דלא נפטריה ממקצת שהוא מודה אלא ישלם בהודאת פיו דהודאת בעל דין כמאה עדים ועל השאר הויא לה טענת ספק ואין נשבעין על טענת ספק אלא מחרימין סתם על כל מי שלקח מביתו כלים כך וכך שלא מדעתו ובזה יצא הדיין ידי חובתו ודן דין אמת לאמתו:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:" + ], + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:" + ], + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:", + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "מלך שהיו דיניו כו' עד כמו שביארנו. במציעא פ' איזהו נשך (דף ע\"ג) ובבתרא פ' חזקת הבתים והביאור האמור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "וכן מלך שגזר עד כעבד. פ' איזהו נשך:", + " מלך שגזר וכו' עד שדין המלך דין. פ' הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו): " + ], + [ + "וכן מלך שגזר עד כעבד. פ' איזהו נשך:", + " מלך שגזר וכו' עד שדין המלך דין. פ' הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו): " + ], + [ + "בד\"א במלך שמטבעו כו' עד סוף הפרק. כן הסכימו המפרשים ז\"ל פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרים להרגין ופרק הגוזל בתרא (דף קי\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "קורות ואבנים ועצים וכו' עד מרדפים אחריהם. פ' הגוזל ופ' אלו מציאות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "לפיכך המציל מן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר וכו' עד ואם לא ידע יחזיר: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי תימה הם עכ\"ל: ואני אומר איני יודע על מה הוא תמה אם על הדברים הראשונים מתניתין היא פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) דתנן המציל מן הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו ע\"כ. ואם על האחרונים דרשב\"א היא פ' אלו מציאות (דף כ\"ד) דגרסי' התם וכן היה ר\"ש בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ובפלטיא גדולה ובכ\"מ שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהן ע\"כ, ואיבעיא לן עלה וכולי סוגיין כוותיה אלמא הלכתא היא ואי משום דקשיא ליה הא דפ' הגוזל ומאכיל גמרא מתני' דאציל את שלך כו' במעשה דרב ספרא (דף קי\"ז) דקא מתמה תלמודא למה לי למזכי ביה נהי דכי אפקריה אדעתא דאריא אפקריה אדעתא דכ\"ע לא אפקריה הא פרקוה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דשאני מעשה דרב ספרא דבספק הוה דמי ליה ניהליה דילמא לא אתי ולא אכיל ולאו לגמרי מפקיר ליה אבל ההיא דפרק אלו מציאות דאריא ממילא אתא למטרף ודאי הוא שמתייאש ממנו לגמרי וזה נכון ויציב:" + ], + [ + "המציל מיד ליסטים עד ובאומד הדעת. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ\"ז) ופ' הזהב:" + ], + [ + "שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ\"ז) ופ' הזהב:" + ], + [ + "מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו): " + ], + [ + "דברים הרבה אסרו חכמים כו' עד הרי זה גזלן מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ], + [ + "וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ג): " + ], + [ + "וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ג): " + ], + [ + "המשחקין בקוביא כיצד כו' עד גזל מדבריהם. פרק זה בורר:" + ], + [ + "המשחק בקוביא עם עכו\"ם אין בו משום גזל כו' עד וביישובו של עולם: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם אין לו אומנות אלא הוא אפילו עם עכו\"ם פסול לעדות וכ\"ש שהוא למד ממעשיו עכ\"ל: ואני אומר סברא היא וכן משמע בירוש' דקא בעי למפסל אפי' יושב ובטל אבל ר\"מ ז\"ל כתב וסידר מה שמפורש בתלמוד בכאן מה שראוי לפי מקומו ושאר הדברים כתב וסידר פ\"י דהלכות עדות:" + ], + [ + "מצודות חיה ועופות ודגים עד ליד הזוכה בהן. בגיטין פרק הנזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "נהר המושך ומעיינות הנובעין הרי הן של כל אדם. בעירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ו) :", + " עני המנקף בראש הזית עד ליד הזוכה בהם. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "כל מי שיש בידו גזל וכו' וכן אם כפר בו כו' עד על הגזל הגמור. בהנזיקין (דף נ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן עד וכחש בעמיתו. בתוספתא פ\"י:", + " וכן הגוזל פחות משוה פרוטה וכו' עד ונותן דמי רביע שלה. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ], + [ + "אין הנשבע על כפירת ממון וכו' עד אלא ע\"פ עצמו. הכי מסיק פרק הגוזל עצים סוף שמעתין דגמ' מתני' דנתן לו את הקרן וכו' (דף ק\"ד וק\"ה) השתא מיהא הא לא אודי מידי:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "המחזיר את הקרן לבעלים כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג): " + ], + [ + "המחזיר את הקרן לבעלים כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "וכן הגוזל את הגר ונשבע לו עד חייב להוציאה מתחת ידו: כתב הראב\"ד ז\"ל כר\"ע עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק הגוזל עצים גמרא מתני' דהגוזל את אביו כו' ולא היה צריך לכתוב זה בכאן דהא מילתא דפשיטא דהלכה כר\"ע דהא קי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו אבל כתבו להקדים פשר דבר על מה שצריך לכתוב בסמוך ולפי דעתי לא יצא מפיו לא זה ולא זה כמו שאבאר בסמוך בעז\"ה:" + ], + [ + "בד\"א בשהודה בינתים וכו' עד ואח\"כ יתכפר לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' לא הודה בינתים וכו': ואני אומר מעולם לא יצא דבר זה מפיו דהא בגמרא להדיא בתר דאסיק מלתיה דר\"י דאמר דהאי דקתני זקפן עליו במלוה להודיעך כחו דר\"ע דאפילו זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו וכדפסיקנא בסמוך אמתקיף לה רב ששת ואוקמה הכי אבל רבא דהוא בתרא חלק עליו ואמר הא והא דר\"ע ושיילינן עלה אלא גזל הגר דאמר רחמנא ליפוק לכהנים היכי משכחת לה ומהדרינן הב\"ע כגון שגזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והודה לאחר מיתת הגר קנאו השם ונתנו לכהנים ע\"כ. וקי\"ל כרבא חדא שהוא בתרא ועוד דרבינא דהוא בתרא דסדיר תלמודא בעי אבתריה וליכא מאן דפליגא אאוקמתיה מכלל דהלכתא כוותיה ועוד דקאי בשיטתיה דר\"י דאוקמה כר\"ע כדכתיבנא מעתה הדר הדרך ותוב לאתרך בין לר\"י בין לרבא ר\"ע היא וקא פריש ר\"י דלהודיעך כחו דר\"ע תנא דאפי' זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל אות באות והשתא בעינן למידע נהי דאית ליה תקנתא בחזרה היכי משכחת לה דתיהוי לכהנים והויא כדרבא כדכתיבנא וע\"כ זקיפא כדקיימא קיימא כדר\"י ולא אודי בינתים עד לאחר מיתת הגר כדרבא ומדאיצטריך רבא למימר במסקנא דיליה והודה לאחר מיתת הגר שמעינן תרתי חדא דלא אודי בינתים וחדא דאודי בתר הכי וזהו כדברי ר\"מ אות באות כי דייק לה שפיר ולפיכך אני אומר שלא יצתה השגה זאת מפי הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ] + ], + [ + [ + "הגוזל קרקע מחבירו עד או ישלם דמי מה שהפסיד. פ' קמא דמציעא (דף י\"ד וט\"ו) :", + " אבל אם נשחתה מאליה כגון ששטפה נהר עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא זה שהוא לא ביאר כן וכו': ואני אומר איני יודע מה הם הדברים האלה אתו ולא ירדתי בהם לסוף דעתו וגם נראה שהסופר טעה הרבה בכתבו וניבו ודברי רבינו משה ז\"ל מפורשים פרק הגוזל ומאכיל וביאורו למעלה פ\"ח:" + ], + [ + "גזל שדה ונגזלה הימנו עד נותן דמיה. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז): " + ], + [ + "גזל שדה ונגזלה הימנו עד נותן דמיה. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז): " + ], + [ + "גזל שדה וכו' עד שיעור השבח. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד): " + ], + [ + "גזל שדה וכו' עד שיעור השבח. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד): " + ], + [ + "גזל שדה ומכרה עד מבני חורין: כתב הראב\"ד ז\"ל בשקבל עליו אחריות עכ\"ל: ואני אומר ברי לי שדעת ר\"מ ז\"ל בזה הפ' בשקבל אחריות תדע שהרי בדין הראשון של זה הפרק נתן טעם שהקרקע בחזקת בעליה קיימת ואין אחריות הפסדה עליו ז\"ל. הנך רואה שמזכיר אחריות ואע\"פ שלא פירשו מקודם מכלל דבאחריות מדבר כל הפרק וכן הדין לפי דעתי גם בזה שהרי שנה בה ומכרה וקי\"ל דאחריות טעות סופר הוא דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי:", + " ואם הכיר בה שהיא גזולה כו' עד מנכסים משועבדים. פ\"ק דמציעא (דף ט\"ו): " + ], + [ + "גזל שדה ומכרה עד מבני חורין: כתב הראב\"ד ז\"ל בשקבל עליו אחריות עכ\"ל: ואני אומר ברי לי שדעת ר\"מ ז\"ל בזה הפ' בשקבל אחריות תדע שהרי בדין הראשון של זה הפרק נתן טעם שהקרקע בחזקת בעליה קיימת ואין אחריות הפסדה עליו ז\"ל. הנך רואה שמזכיר אחריות ואע\"פ שלא פירשו מקודם מכלל דבאחריות מדבר כל הפרק וכן הדין לפי דעתי גם בזה שהרי שנה בה ומכרה וקי\"ל דאחריות טעות סופר הוא דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי:", + " ואם הכיר בה שהיא גזולה כו' עד מנכסים משועבדים. פ\"ק דמציעא (דף ט\"ו): " + ], + [ + "הגוזל שדה כו' עד הקרן בלבד. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ה): :" + ], + [ + "המוכר שדה שאינה שלו עד ביד הלוקח. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוכר שדה שאינה שלו עד ביד הלוקח. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הגוזל שדה ואחר שגזלה עד והוחזק גזלן עליה. בבתרא פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "הגוזל שדה ואחר שגזלה עד והוחזק גזלן עליה. בבתרא פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "אין בעל השדה צריך לעשות כו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ודקדוקיה ומחלוקתיה בב\"ב (דף מ\"ד:) פרק חזקת הבתים בשמעתין דתליוה וזבין זביניה זביני והמחלוקת ישנה היא והאמת כי ר\"י ורשב\"ם ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כלם עמדו בשיטה זו שכ' הראב\"ד ז\"ל ואמר שגם בזה שהוא גזול צריך מודעא ואם לא מסר מודעא מכירתו קיימת כמו לגבי אונס ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבו הרב ר' יהוסף הלוי אבן מיגאש ז\"ל ורבים מן הראשונים נ\"ע וכן הכרעתי מנעורי בימי חרפי מקדמונים וכן כתבתי שם בשיטתו. וצריך אתה לדעת כי מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדרב ביבי היינו מדאמר ר\"נ א\"ל וכולן שהביאו ראיה ראייתן ראיה ומעמידין שדה בידן גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו ואמרינן מאי קמ\"ל תנינא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה\"ב כו' עד ורב ביבי מסיים בה משמיה דר\"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד\"א שאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל אמרו בפנינו הודה לך לא כדרב כהנא דאמר רב כהנא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי לי ולחמריה לשחוור והדר גרסינן אמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זביני ושקלינן וטרינן לברורי מנא ליה לרב הונא הא ואסיקנא דסברא הוא אגב אונסיה גמר ומקני ואותביה רבא מהא דלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומקני ומשנינן הא אתמר עלה אמר רב לא שנו אלא דא\"ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה ואקשינן לשמואל דאמר אפילו בשטר נמי לא קנה מאי איכא למימר ומשנינן מודה שמואל היכא דיהיב (ליה) זוזי והדר אקשינן ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דר\"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו מאי איכא למימר ופרקינן דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל ופירשב\"ם לקושיא דרב ביבי דכיון דאמר קרקע אין לו משמע דתלויה וזבין זביניה לאו זביני וקשיא לרב הונא ופרקינן כדאמרן דמימרא לרב הונא לא ס\"ל. ועל אותו דרך פירש הראב\"ד ז\"ל הסוגיא והקשה הר\"מ ז\"ל מה שהקשה בלשונו שראית אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וקבלה אחרת קבלתו ומפרש לה לדרב הונא זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי דהכי שמעינן ממלתיה לעיל בסוגיין ואקשינן ליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופשיטא ליה לתלמודא דרב ביבי לא ס\"ל דרב הונא מדאמר לעיל ורב ביבי מסיים בה כו' ולא אצטריך לאקשויי ליה מקרקע אין לו אלא הכי מקשי ליה דהוה ס\"ד מעיקרא דלא הוה פליג עליה אלא בקרקע והשתא אקשי ליה ממאי דקאמר אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי דהא מדאמר רב ביבי מעות יש לו משמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ומש\"ה אית ליה זוזי דאי לא מצי א\"ל לא יהבת לי מידי אלמא אע\"ג דלית ליה קרקע אית ליה זוזי וקשיא לרב הונא בתרתי חדא דאית ליה קרקע ועוד דאית ליה זוזי ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי ונהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע לסבור כוותיה במעות יש לו וליתיב ליה דמי דאודי ליה קמי סהדי ופריק ליה דמימרא לא ס\"ל כלל לא בדמי ולא בקרקע, וקי\"ל הלכתא כרב הונא וכדמסיק ליה תלמודא אין ראיה לגזלן מוחזק וממילא אין צריך למסור מודעא דאנן סהדי באונסיה דקא מסתפי מיניה דהא אמר תלמודא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור וכ\"ש שישמע ביה דמסר מודעא וכיון דמודעא צריכה עדים מסתפי דילמא מתידע ליה דחברך חברא אית ליה ואלו דברים נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "היורד לתוך שדה חבירו וכו' עד אמר לו בעל השדה עקור אילנך שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין אומרים כך בארץ ישראל וכו': ואני אומר עיקר ההלכה זאת במציעא פרק השואל (דף ק\"א) ואתמהה התלמוד אינו מחלק בזה ואנן מורינן אם איתא תלמודא הוה קאמר מיהו סברא היא ובלבד שיהא השדה עשויה לכך וכי דייקת נמי לישנא הכי משכחת לה דכייל וקאמר אם אינה עשויה ליטע ואם נטעה מאי ישוב הארץ איכא אדרבה עשויה לעקור ויזרעוה וזהו ישובה תדע דאמרינן בשבת פ' ר\"ע (דף פ\"ה) אלה בני החורי יושבי הארץ כו' עד שהיו בקיאין בישובה של ארץ כו' כדאיתא התם ואם ראויה לכך אפילו חוצה לארץ קאמר אומדין כמה אדם רוצה כו' לכן לא כתב ר\"מ ז\"ל אלא מה שמסודר בגמרא ואע\"ג דאתיא מסברא כדרכו ז\"ל:", + " אמר הנוטע עד הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' בחוצה לארץ וכו': ואני אומר שלא בא להוסיף כי טעם ההכחשה אינו מפני ישוב הארץ אלא מפני שהוא מזיק דשייך בכ\"מ, אומר אני על זו הבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "היורד לתוך שדה חבירו וכו' עד אמר לו בעל השדה עקור אילנך שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין אומרים כך בארץ ישראל וכו': ואני אומר עיקר ההלכה זאת במציעא פרק השואל (דף ק\"א) ואתמהה התלמוד אינו מחלק בזה ואנן מורינן אם איתא תלמודא הוה קאמר מיהו סברא היא ובלבד שיהא השדה עשויה לכך וכי דייקת נמי לישנא הכי משכחת לה דכייל וקאמר אם אינה עשויה ליטע ואם נטעה מאי ישוב הארץ איכא אדרבה עשויה לעקור ויזרעוה וזהו ישובה תדע דאמרינן בשבת פ' ר\"ע (דף פ\"ה) אלה בני החורי יושבי הארץ כו' עד שהיו בקיאין בישובה של ארץ כו' כדאיתא התם ואם ראויה לכך אפילו חוצה לארץ קאמר אומדין כמה אדם רוצה כו' לכן לא כתב ר\"מ ז\"ל אלא מה שמסודר בגמרא ואע\"ג דאתיא מסברא כדרכו ז\"ל:", + " אמר הנוטע עד הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' בחוצה לארץ וכו': ואני אומר שלא בא להוסיף כי טעם ההכחשה אינו מפני ישוב הארץ אלא מפני שהוא מזיק דשייך בכ\"מ, אומר אני על זו הבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "החצרות הרי הן ראויות לבנין וכו' עד כמנהג אותו מקום. נ\"ל שזאת ההסכמה טובה ומסתייעת משמעתין דהמקיף את חבירו מג' רוחותיו פ\"ק דבבא בתרא:" + ], + [ + "היורד לשדה חבירו ברשות עד וידו על העליונה. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היורד לשדה חבירו עד שומעין לו. במציעא פרק השואל (דף ק\"א): " + ], + [ + "היורד לשדה חבירו עד שומעין לו. במציעא פרק השואל (דף ק\"א): " + ], + [ + "כל מי ששמין לו וכו' עד אינו צריך שבועה. בכתובות פ' האשה (דף ע\"ט ע\"ב): " + ], + [ + "כל ששמין לו ונוטל וכו' עד שהקרקע בחזקת בעליה. פ\"ק דבבא בתרא (דף ה'): " + ] + ], + [ + [ + "השבת אבדה וכו' עד ועל לא תראה שור אחיך. במכילתא נמצינו למדין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה ובסיפרא לא תראה את שור אחיך מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו מצות עשה ע\"כ. ועיקרי ההלכה בב\"ק פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) ובמציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "אפילו היה בעל אבדה עד אבדת העכו\"ם. פרק אין מעמידין:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "החזיר את האבדה בשחרית וכו' עד דעת בעלים. פרק הכונס צאן לדיר:" + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאבדה לו אבדה עד שרוב חכמתו של תורה ממנו. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג): " + ], + [ + "מי שאבדה לו אבדה עד שרוב חכמתו של תורה ממנו. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג): " + ], + [ + "הניח אבדתו וכו' עד הראוי לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו) :", + " וכן אם היה עוסק עד שלו קודם. פ' אלו מציאות (דף ל'): " + ], + [ + "הניח אבדתו וכו' עד הראוי לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו) :", + " וכן אם היה עוסק עד שלו קודם. פ' אלו מציאות (דף ל'): " + ], + [ + "וכן שנים שהיו באים עד לעצמו מציל. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו): " + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:" + ], + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:" + ], + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:", + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "הכריז או הודיע וכו' עד בשמירתה. בב\"ק פרק הכונס ובמציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "כל אותן הימים וכו' עד תיקון העולם. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מציאה לא ישבע וכו' עד שלא ישבע: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל פוסק כר\"א בן יעקב וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' הניזקין (דף מ\"ח:) ויש פנים לכאן ולכאן וכולם דברי אלהים חיים:" + ] + ], + [ + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "כל המוצא אבידה עד להחזירה לשם. פ' אלו מציאות:", + " היה דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר תמה אני אמאי קשיא ליה האי לישנא טפי מלישנא סיפא דמתניתין קמייתא דקתני ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ותנן תו מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין או בשבילין שבשדות ה\"ז לא יטול ואם נטל לא יחזיר ותנן תו בסיפא או בכותל ישן הרי אלו שלו וכן כל הפרק כלו מלא על כל גדותיו בכל דבר שאין בו סימן ובגמ' נמי אמרינן יעקב בר אדא אשכח חביתא דחמרא לאחר שנתפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי א\"ל זיל שקול לנפשך וזהו ודאי זכה לו או הרי אלו שלו:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא גוזלות מקושרים בכנפיהם וכו' וכן אם מצאה קבועים וכו' עד שהמקום סימן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש כל ספק הינוח יעמוד עד שיבוא אליהו עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו כי פה קדוש יאמר דבר זה מכמה טעמים, חדא וכי ספק הינוח הוא זה והלא דקדק בלשונו בזה הפסק בשנים ושלשה מקומות שכתב שמא בעליהן הניחו שם אלמא בודאי הינוח מדבר ועוד מקשורין וקושרין ודאי הניחם הקושר וסימן הוא לו כמו שפירש והוא דומיא דמקום ועוד כתב קבועין במקומן פירוש שהמקום סימן משמע שהוא ודאי מקום הינוח שהניחו שם בעליהן וזהו הנקרא בלשון הגמרא מקום. ופ' אלו מציאות (דף כ\"ב ע\"ב) גמ' מתני' דכריכות בר\"ה פליגי בה רבה ורבא וקי\"ל הלכה כרבא דמקום הוי סימן ובגמרא (דף כ\"ב) מתני' דחתיכות של בשר גרסינן בעא מיניה רב ביבי מר\"נ מקום הוי סימן או לא הוי סימן ושקיל וטרי למיפשטה עד דמסיק בלישנא בתרא באיכא דאמרי מקום הוי סימן וה\"נ אסיקנא התם (דף כ\"ה:) גמרא מתני' דמצא אחר הגפה וכן פסק ר\"י אלפס מדקא מקשי פשטיה דתלמודא וניהוי מקום סימן מכלל דהכי הלכתא ומשם פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ולא ראינו ולא שמענו חולק על זה מעולם וגם הראב\"ד ז\"ל עצמו כתב כן כמו שתראה בלשונו שאני מעתיק לפניך בסמוך ועוד כי ספק הינוח שכתב בשם הראב\"ד ז\"ל כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק סוף הפסק הראשון אפי' נסתפק לו הדבר ולא ידע אם דבר זה אבוד או מונח ה\"ז לא יגע בו ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם ופסקה כן מדגרסינן להדיא סוף ההיא שמעתא דגמ' מצא אחר הגפה כו' והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות א\"ר אבא בר זבדא זאת אומרת כל ספק הינוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר ויס\"ג להדיא בדבר שאין בו סימן גם עד שיבא אליהו לא נזכר בזה הענין ואע\"פ שהוא הוא הלא דבר הוא ולכך אני אומר אחד מן המתמיהים השיג וכתב בשם הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא קציעות בדרך כו' עד שלא מחל. פ\"ג דמעשרות ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא קציעות בדרך כו' עד שלא מחל. פ\"ג דמעשרות ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "חתול רע שהורג את הקטנים עד והעור שלו. פרק מרובה (דף פ' ע\"ב): " + ], + [ + "גוזל הנמצא עד סוף הפרק. בבבא בתרא פ' לא יחפור (דף כ\"ג) ובמציעא פ' אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מעות בחנות וכו' ואם מצאן על התיבה כו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר שאפי' אמר תקנה לי רשותי לא קנה לו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' אלו מציאות והקושיא מתבררת פ\"ק בשמעתין דחצר המשתמרת והתירוץ שתירץ ר\"מ ז\"ל יפה הוא גם דעת ראב\"ד דעת יפה וסברא נכונה והביאור פי\"ח:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "והואיל וחצירו של אדם קונה לו וכו' עד של מוצאן. פ' אלו מציאות והביאור הוא פי\"ז:", + " ומה אבידה של אדם וכו' עד לפיכך הוא של מוצאו: כתב הראב\"ד זהו ק\"ו שיש עליו תשובה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' אלו מציאות גמרא מתני' (דף כ\"ז) דהשמלה היתה בכלל כו'. והדרשה הזאת דממנו מפורשת שם והפירכא הזאת אינו בגוף הק\"ו אלא בים ובגל והוה ליה פירכא מן הצד ועוד שהוא בעצמו מודה שצ\"ל תזכה לי שדי או תזכה לי כותלי וכן בים תזכה לי מקומי אם הוא במקום שיוכל לזכות בו א\"כ הוה ליה ק\"ו שאין עליו תשובה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ] + ], + [ + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מציאת חש\"ו עד אינו חייב בחומש. בגיטין פרק הניזקין:" + ], + [ + "מציאת בנו ובתו הסמוכין כו' עד סוף הפרק. במציעא פ' אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מצא גיטי נשים בזמן שהבעל מודה וכו' עד לא לזה ולא לזה: כתב הראב\"ד ז\"ל פסקה למילתא וכו': ואני אומר מ\"ש כאן הוא לשון הברייתא במצא גט אשה בשוק שהיא הלכה פסוקה תדע דהא מהדר עלה בלשון גופא לברורה שפיר אבל פסקא דמלתא שכתב כאן הראב\"ד וחלוקיהן כאשר הן בהלכות הרב אלפס ז\"ל הם שמביא גט ואבד ממנו וכולם הנם כתובים לרבינו משה ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל כתב עליו שם השגות ואני הצלתיו מידו כיד אלהי עלי לטובה וביארתי כל דבריו ביאור יפה וכדעת רבינו יצחק אלפס ז\"ל פ' כל הגט וגם ס\"פ קמא דמציעא כן חיבר משנת המביא גט ואבד ממנו בחלוקי השיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון ומציאה דלאחר זמן או לאלתר וסוף דעתו להחמיר כיון דלא איפסקא בה הלכתא בהדיא ואח\"כ הביא הברייתא כפשוטה ואותו הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ולגלות לך שהם שני ענינים כתב אותה דנפילה מיד המביא פי\"ג דהל' גירושין וזאת דמציאה בכאן דומה בדומה ולהראות שהם רחוקות זו מזו:", + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "כל השטרות הנמצאים וכו' עד ואין חוששין להן: כתב הראב\"ד ז\"ל דין זה אינו מחוור וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין הראשונים והאחרונים נ\"ע פ\"ק דמציעא ולכל אחד יש פנים בהלכה ערוכה בכל ושמורה בגמרא ואני אין להכריע, יריע אף יצריח, מריח מים יפריח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..eae36682d1d9c87d7ff06943183c6d545888b63c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1002 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Robbery_and_Lost_Property", + "text": [ + [ + [ + "כל הגוזל את חבירו כו' עד וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ז): " + ], + [ + "ואסור לגזול כל שהוא עד או עשקו יחזיר. במציעא פרק המקבל (דף קי\"א) ובבכורות פ\"ב (דף י\"ז): " + ], + [ + "איזהו גוזל וכו' עד מיד המצרי. בב\"ק פ' הכונס (דף נ\"ז): " + ], + [ + "איזהו עושק כו' עד לא תעשוק את רעך. בב\"ק פ' מרובה (דף ע\"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי\"ג): " + ], + [ + "כל הגוזל חייב להחזיר כו' עד לשלם הקרן בלבד. בנזיקין פ' הגוזל עצים (דף צ\"ו) ובגיטין פ' הניזקין (דף ס\"ו) :", + " אפילו גזל קורה עד כיוצא בזה. פירקא דחסידי ובנזיקין פרק מרובה (דף נ\"ה) :", + " אפילו גזל קורה עד עצמה. פ\"ק דמסכת סוכה ופרק הניזקין (דף נ\"ה): " + ], + [ + "הגוזל פחות משום פרוטה עד מצות השבת גזלה אין כאן. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג וק\"ה): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו בישוב כו' עד לכיס פלוני. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו בישוב כו' עד לכיס פלוני. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח): " + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל החומד עבדו וכו' עד שנאמר לא תחמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אמר רוצה אני עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק הגוזל ומאכיל ואנחנו לא קבלנו שיועיל מלת רוצה אני אלא לגבי הא דאמרינן פרק חזקת הבתים (דף מ\"ח) תליוהו וזבין זביני זביני דאגב אונסא גמר ומקני ואומר וזוזי אנסוה עד שיאמר רוצה אני אבל לאפוקי מלאו דלא תחמוד לא קבלנו אנחנו אבל אם הוא קיבל היה די לנו שנקבל מפיו אלא שאני רואה גבי סוגיין דחשיד אממונא אי חשיד אשבועתא דקא מתמה תלמודא (דף ה':) אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומשני התם נמי מורי ואמר דמי קא יהיבנא וא\"ל רב אחא מדפתי לרבינא והא קא עבר בלאו דלא תחמוד א\"ל לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ע\"כ, אלמא אע\"ג דיהיב דמי עבר בלאו דלא תחמוד וכלשון ר\"מ. שוב מצאתי ביאור דעתו בספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל ולשון מכילתא לא תתאוה בית רעך ולהלן הוא אומר לא תחמוד לחייב על התאוה בפ\"ע ועל החמוד בפ\"ע ושם נאמר מניין שאם התאוה סופו לחמוד ת\"ל ולא תתאוה ולא תחמוד מניין שאם חמד סופו לגזול ת\"ל ולא תתאוה סמכן לשדות ע\"כ. ואח\"כ ביאר ענין החמוד והתאוה כמו שביאר בכאן אות באות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ראיתי תימה גדול מזה וכו': ואני אומר אין בזה תימה שהרי אין חמדה אלא בלב כמו שהוא עצמו ז\"ל כותב בסמוך באורך וכלשון מכילתא שכתבתי בסמוך ועיקר אלו ההלכות בנזיקין פרק הגוזל ומאכיל ובמכות פרק אלו הן הלוקין:", + " ואינו עובר בלאו זה וכו' עד עובר בג' לאוין. פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה וכו' עד את נפש בעליו יקח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ט) ובמציעא פרק המקבל (דף קי\"א) :", + " ואעפ\"כ אם לא היתה הגזלה קיימת עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ד וצ\"ה) :" + ] + ], + [ + [ + "הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמות שהיתה אע\"פ שנתייאשו כו' עד לבעליה בעצמה. פרק מרובה (דף ס\"ה וס\"ו) ופרק הגוזל בתרא (דף קי\"א) :", + " ואם נשתנית ביד וכו' עד כשעת הגזלה. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"א וקי\"ב) ופ\"ק דתמורה (דף ו'): " + ], + [ + "ודין זה דין תורה עד משלם אותה. פ' מרובה (דף ס\"ו) :", + " ואם נשתנית בידו משלם דמיה. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה) :", + " נתייאשו הבעלים ולא נשתנית וכו' ודבר זה מדבריהם עד ונוטל מן הנגזל: כתב הראב\"ד ז\"ל יש אומרים וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' הגוזל עצים וגם מה שהביא הראב\"ד ז\"ל מימרא דר\"נ אמר שמואל היא שם (דף צ\"ג:) גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת וכו' ונחלקו בו המפרשים ז\"ל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשו בשיטת ר\"מ ז\"ל דלאו דוקא הני ג' אלא ה\"ה להאיך דדמו ליה:" + ], + [ + "מכרה הגזלן או נתנה כו' עד קנה אותה הלוקח ביאוש ושינוי רשות. בנזקין פ' מרובה ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני היאוש וכו' עד שהרי לא נתייאשו: כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה וכו': ואני אומר מתוך פירש\"י ורבותינו בעלי התוס' משמע כדברי שניהם. אמנם הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"ם ז\"ל וכתב פרק הגוזל קמא בעיקר שמעתין דמסיק מה שהשביח מכר ומה שהשביח הוריש קודם יאוש קאמר דאי לאחר יאוש פשיטא דהוה ליה יאוש ושינוי רשות עכ\"ל:", + " וכן אם השביח הלוקח וכו' עד הבהמה עצמה. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "גזל פרה מעוברת ונתייאשו הבעלים וכו' ואם לפני יאוש וכו' ואע\"פ שנתעברה וכו' עד חייב באונסיה: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא ואין שינוי גדול יותר מלידה [וגיזה] עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו בשמעתא קמייתא דפ' הגוזל קמא. ומה שהקשה בשם הראב\"ד ז\"ל דאין שינוי גדול יותר מלידה תמה אני אם יצא מפיו דכיון שהיא יכולה להתעבר וחוזרת לכמות שהיתה אינו חשוב שינוי וכי הני דגרסינן פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו) שלהי גמרא מתני' קמייתא אמר רב פפא האי מאן דגזל דיקלא מחבריה [וקטליה] אע\"ג דשדייה מארעא לארעא דיליה לא קני מ\"ט מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי ע\"כ, ואינו מחלק בין דקל מלא וריקן הדומה למעוברת וילדה משום דמעיקרא כי מיעברה פרה מקריא וכי ילדה נמי פרה מקריא ואינו חשוב שינוי אלא א\"כ נשתנה גוף הדבר בעצמו בדבר שאינו חוזר למה שהיה וכדאמר רב פפא נמי התם האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדיה לבנתא לא קני מ\"ט דהדר משוי ליה עפרא כו' ואמר רב פפא האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי לא קני מ\"ט הדר עביד ליה נסכא עד שיחמי ועבדינהו חדתי לא קני חדתי ועבדינהו שיחמי קני ע\"כ. אלמא כל היכא דהדר למלתיה לא קני דלא חשיב שינוי למיקנייה ביה עד שישתנה גוף הדבר שאינו חוזר לאיתנו וכי הא דגרס התם אמר רבא האי מאן דגזל לוליבא [מחבריה] ועבדיה הוצי קני דמעיקרא לוליבא מקרי והשתא הוצי הוצי ועבדינהו חופיא קני מעיקרא הוצי והשתא חופיא [חופיא] ועבדינהו שרשורה לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא ע\"כ. וזה פשוט בעיני מלשון הגמרא ולכך אני אומר שלא יצא זה הלשון מפי הראב\"ד ז\"ל. ומצאתי עוד און ללשון ר\"מ ז\"ל שכתב ואע\"פ שהגזלן חייב באונסין במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה גמ' מתני' דהבא במחתרת גבי הא דאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ\"ט בדמי קננהו וגרסינן עלה אמר רבא מסתברא מלתיה דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא והאלהים אמר רב אפילו נטל דהא (כי) יש לו דמים ונאנסו חייב אלמא ברשותיה קיימי ה\"נ ברשותיה קיימי ולא היא כי אוקמיה רחמנא ברשותיה לענין אונסין אבל לענין מקני לאו ברשותיה קיימי מידי דהוה אשואל ע\"כ, ודין גנב וגזלן בכי האי גוונא חד הוא וכן כללם ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "גנב או גזל והקדיש וטבח וכו' עד הקדש של בעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל קטיר קא חזינא הכא וכו': ואני אומר מה שהשוה הגנב עם הגזלן הכי אסיקנא פרק הגוזל בתרא גנב כגזלן אבל עיקר ההלכה זו פ' מרובה שלהי שמעתין דגמרא מתני' קמייתא ורמיזא פ' הגוזל עצים ופ\"ק דמציעא וס\"פ המפקיד והר\"ז ז\"ל בעל המאור האריך בה וחלק על רבינו יצחק אלפסי ועל דרך התלמוד שנושא ונותן בה תמצאנה ואיני צריך לבררה שכבר הקדימני רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל והשיב בה בס' המלחמות ואיני צריך להאריך. ומה שהקשה הראב\"ד שיהיה הכל להקדש יש לי לומר כיון דאי קיימא ביד גזלן לא קניא ליה להקדש נמי לא מצי מקני ליה מדר\"י גופה דאמר בריש ההיא שמעתא גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומינה ילפינן בכל דוכתא דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואע\"ג דיאוש קני כדאיתא התם היינו דוקא בגופה אבל לא בגיזותיה וולדותיה וכדקא מפליג ואזיל:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "בד\"א בשבח הבא מאליו כו' עד ואע\"פ שלא נתייאשו הבעלים. הכל פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "גזל כלי ושברו עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דנזיקין (דף י\"א): " + ], + [ + "גזלה שלא נשתנית והוקרה וכו' עד סוף הפרק. במציעא פ' המפקיד (דף ע\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "הגוזל חבית וכו' עד משלם דינר כשעת הגזלה. פרק מרובה (דף ס\"ה) :" + ], + [ + "היתה שוה בשעת הגזלה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בב\"ק פרק מרובה ובמציעא ס\"פ המפקיד (דף ע\"ג): " + ], + [ + "הגוזל חותל כו' עד משלם י'. במציעא פרק השואל (דף צ\"ט:) " + ], + [ + "גזל בהמה והזקינה כו' עד ומחזיר אותה בעצמה. הכל פ' הגוזל קמא (דף צ\"ו:): " + ], + [ + "בד\"א בשהחזיר הגזלה וכו' עד וחומש ואשם: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא דקאי ההוא מידי דכפר ביה באגם וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו תחלתה פ' הגוזל בתרא וסופה פרק הגוזל קמא גמרא מתני' דנתן לו את הקרן וכו' וגם מה שאמר הראב\"ד ז\"ל דקיימא באגם לשם הוא מפורש דקאמר ליה רבא לרב עמרם עלה תרדא וממה שפירש נראה שלא עיין פ\"ח דהל' שבועות שאילו עיין הוא שם לא היה צריך הוא להאריך בו בכאן שכבר ביארו שם ר\"מ ז\"ל שהוא מקומו:" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הגוזל בהמה ונשא עליה משא כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק הגוזל עצים (דף צ\"ו:) :" + ], + [ + "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כו' עד שהרי חסרו ממון. בנזיקין בב\"ק פ' כיצד הרגל (דף כ\"א) ופ' הגוזל עצים ובמציעא פ' איזהו נשך:" + ], + [ + "מי שהיה לו צמר וסמנין וכו' ואם תפס כו' עד אין מוציאין מידו. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל והן שתי בבות: וכתב הראב\"ד ז\"ל על בבא ראשונה דמשלם לו דמי מה שהפסיד בצמר בזה השבח אין הכל שוה אלא דמי הצמר עכ\"ל. ועל בבא שניה דאינו מחשב לו שבח סמנין שע\"ג הצמר כתב נ\"ל שיש כאן שיבוש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל עצים גמרא מתני' דהנותן צמר לצבע כו' איבעיא להו יש שבח סמנין על גבי הצמר ופירש\"י ז\"ל דחזותא מלתא היא או אין שבח סמנין על [גבי] הצמר פירוש וחזותא שעל גבי הצמר לאו מלתא היא ומצי אמר ליה הב לי סממני כדלקמן ושיילינן היבי היכי דמי ואוקימנא כגון דגזל (צמר) (מצר) וסמנין שרויין שרוין דחד וצבעיה וצבעים לההוא צער צמר בהנך סמנין וקא מהדר ליה ניהליה נהליה לצמר יש שבח סמנין על גבי צמר וקא מהדר ליה סמנין וצמר פירש\"י ז\"ל בהך שבת שבח צמר דקא מהדר ליה דהא איתנהו עלה ומותבינן עלה תיפוק ליה דאייקר ליה ניהליה בדמי ומהדרינן לא צריכא דזל צבעא פירש\"י שהצמר צבוע הוזל כדמים בדמים ואין מגיע השבח לדמי הסמנין וא\"ל מגזל נגזל אני הייתי מוכר סממני או הייתי צובע בהן בגד ועכשיו הפסדתני דהא לא השכיחו השביחו בצמר עכ\"ל. ובעיין לא אפשיטא איפשיטא הילכך הדרינן לככלא לכללא דבכולה תלמודא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה ואי תפיס לא מפקינן מיניה זהו תורף שמוענתו שמועתנו וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל לסוגייתנו זאת ולעה בידינו וטלה בידנו מתוך פירש\"י ז\"ל כי מ\"ש הראב\"ד ז\"ל על בבא ראשונה פירש הוא כפירש\"י ז\"ל ואינה השגה אבל מ\"ש על בבא שניה שהוא ששבוש שבוש ותיקן לשונו אינו שבוש שיבוש חלילה ודיוק לשונו כפירש\"י ז\"ל ומה שלא פירשו ר\"מ ז\"ל מפני שכלל בפרקין של מעלה בגוזל ומשביח והפכו ראה דרכיו וחכם:" + ], + [ + "השולח יד בפקדון כו' עד כדין כל הגזלנין. בקדושין פ' האיש מקדש\n (דף מ\"ב) :", + " חשב לשלוח יד בפקדון עד אינה צריכה חסרון. בב\"ק פרק הגוזל בתרא ובמציעא פ' המפקיד (דף מ\"ד): " + ], + [ + "הגביה את החבית כו' אבל אם הגביה את הכיס וכו' עד אלא בדינר בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא גבן הא מלתא וכו': ואני אומר לבי אומר לי שלא יצאו הדברים הראשונים מפי הראב\"ד ז\"ל אלא אחד מן התלמידים כתבו מסברא בלא גמרא וכשבא הוא ז\"ל ומצאו כתוב כתב מבחוץ הלשון האחרון דכל מה שבפנים שבוש הוא ובא הסופר ומצאו וכתב הכל בפנים. שהרי דברי ר\"מ ז\"ל דברים פשוטים הם במציעא שלהי פ' המפקיד (דף מ\"ו:) דתנן הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה ע\"כ. ועל פסקת הטה גרסינן בגמ' אמר רבא לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מ\"ט גירי דידיה הוא דאהנו לה ע\"כ. וכן פסקה ר\"מ ז\"ל בזה הפרק לפנינו. ועל פסקת הגביה גרסינן אמר שמואל לא נטל נטל ממש אבל כיון שהגביה אע\"פ שלא נטל ושיילינן לימא קא סבר שליחות אינה צריכה חסרון ומהדרינן אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית בסיס להא רביעית ע\"כ. ועל הא דשמואל בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנו דינר מהו מי אמרינן חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דילמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינרא תיקו ע\"כ וכ\"כ ר\"י אלפס:" + ], + [ + "היו פירות מופקדין כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק המפקיד:" + ], + [ + "הכופר בפקדון עד וחייב באונסין. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ה:): " + ], + [ + "השואל שלא מדעת כו' עד וכן כל כיוצא בזה. במציעא ס\"פ המפקיד ובבתרא פ' המוכר את הספינה (דף כ\"ח): " + ], + [ + "החוטף משכון מיד הלוה וכו' עד שנאמר בחוץ תעמוד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו': ואני אומר אי מהני קושייתא הוה מותבינן אפילו סברת דעתיה כסברת הראב\"ד ז\"ל דהנגזל מן הנוטלין ודאי לא הוה יליף מינה ר\"מ ז\"ל דמה ענין היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו כו' דהוא ליתיה בביתיה ור\"מ ז\"ל פירש שחטף מיד הלוה ממש וכ\"ש שהוא מצוי ועוד דלשון חטף הכי משמע כדאמרינן התם (שבועות מ\"ז) אתו סהדי דמיחטף חטפה מיניה והדר אמר אין חטפי ודידי חטפי ומדמין לה לאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ומה שהביא עוד מדברי הרב ז\"ל הוא שכתב בשער הראשון מעשרה שערים ששיער באותה שמועה ואחרי אשר השיבותי על עיקרה דלא קמה לה ממילא שמעינן לכל מאי דנפיק מינה ומה שהשיב עוד מנסכא דרבי אבא אתמהה דבפ' כל הנשבעין גמרא מתני' דשכנגדו חשוד על השבועה דגרסינן ההוא גברא דחטף נסכא מחבריה אתא לקמיה דר' אמי יתיב ר' אבא קמיה אייתי חד סהדא דמיחטף חטפה מיניה א\"ל אין חטפי ודידי חטפי אמר ר' אמי היכי לידיינו דייני להאי דינא [נימא ליה זיל] שלים ליכא תרי סהדי ניפטריה איכא חד סהדי [נימא ליה זיל] אישתבע [הא אמר אין חטפי ודידי חטפי] אמר ר' אבא הוה [ליה] מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע וכל המחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אמר רבא כוותיה דר' אבא מסתברא וכו'. ומדקא מתמה תלמודא להדיא לישתבע הא קא מודה יש לי לומר דהתם ליכא אלא חד סהדא דה\"נ אמרינן לימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי ואי הוה דעת ר\"מ ז\"ל כדאסברה הראב\"ד ז\"ל דקרייה גזלן למיפסליה טפי הוה ליה לאקשויי עליה מדאמר ר\"נ בב\"ק פ' כיצד הרגל עביד אינש דינא לנפשיה וקי\"ל כוותיה וגם ר\"מ ז\"ל פסקה בס' שופטים בהל' סנהדרין והיא דומה בדומה ממש מידו ובפניו בחטיפה ובכל ענין. ועוד קשיא לי מההיא דכתיבנא באתו סהדי דמיחטף חטפה מיניה ועוד דבריש מציעא גרסינן בעי ר' זירא תקפה אחד בפנינו מהו ושיילינן היכי דמי ואוקימנה דשתיק ולבסוף צווח ובעי ר\"נ למפשט מהא דתניא בד\"א בששניהם היו אדוקין אבל היתה יוצאה מתחת ידו של אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקימנא נמי בכה\"ג שתקפה אחד בפנינו ואי ס\"ד דגזלן הוי למפסלה היכי מספקא ליה לר' זירא לדמייה למתני' דזה נשבע וזה נשבע הא קא חשיד אשבועה כדמשמע התם בשמעתין קמייתא ובריש כל הנשבעין שכנגדו חשוד על השבועה ועוד אם דעתו של ר\"מ ז\"ל לקרותו גזלן לפוסלו כשאר גזלנין למה סדרו סוף זה הפרק דמיירי בקנין הגזלה לשבח או לכחש ליוקר או לזול ולא חיברו בפרק שלפנינו בסמוך שסדרו וחיברו בקנס הגזלנין ובדינין הנוהגין בהן שהם גזלנין גמורים, אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל לא קראו גזלן בחטיפתו אלא לקנותו ולעמוד באחריותו כדין גנב בגניבתו שצירפו עמו פ\"ב להיות כמותו כדאסיקנא פ' הגוזל בתרא (דף קי\"ג) גנב כגזלן ולמדה לכולה פסקא מהא דתנן במציעא פרק [המקבל] המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב\"ד וכו' ואמר שמואל עלה ושליח ב\"ד מנתח נתוחי ופרכינן עליה מתני' ואסקה שמואל למתני' אימא [המלוה את חבירו] לא ינתחנו אלא בב\"ד ומסיק עלה תלמודא ה\"נ מסתברא מדקתני סיפא לא יכנס לביתו ליטול משכונו [שנאמר בחוץ תעמוד] ושקלינן וטרינן עלה מקרא דחבול תחבול וטובא דכוותהון ומ\"מ מימרא דשמואל סלקה וכדמסברינן לה בגמרא וכן פסקה ר\"י אלפס ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל כתבה כן בהלכות מלוה ולוה והיא היא מנתח נתוחי היא היא מיחטף חטופי והוא דומה בדומה, ובירושלמי נמי הכי איתא דגרסינן עליה אמר רבי לא תמן תניי אם חבול תחבול שלמת רעך חבל בב\"ד שלא בב\"ד מניין אם חבול תחבול כו' משכנו שלא ברשות ב\"ד עובר עליו על כל שם ושם שיש לו ע\"כ וטובא דכוותה גרסינן התם ועוד יליף מנסכא דרבי אבא דאמרינן לימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי משמע דוקא משום דליכא תרי סהדי הא איכא תרי סהדי כי הכא א\"ל זיל שלים ומשלם והיינו הא דכתב ר\"מ ז\"ל ממש ועוד מההיא דכתיבנא דאתו תרי סהדי דמיחטף חטף מיניה דאלמא לא מהימן תו למימר אין חטפי ודידי חטפי ודינן כדין גזלן והגנב ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל כהוגן:" + ] + ], + [ + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "קנס קנסו חכמים כו' עד שאפשר שיכנס לגזול ולא גזל. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "היה עד אחד מעידו וכו' עד אלא בשני עדים: כתב הראב\"ד ז\"ל ואילו היו שם שני עדים וכו': ואני אומר כמדומה לי שטעה הסופר במלת ואפילו שהותירו וראוי להעביר עליו קולמוס אפילו לדעת הראב\"ד ז\"ל ועיקר הדין זה ביררו הרב אלפסי פ' כל הנשבעין גמרא מתני' דהנגזל כו' בשער האחרון מן העשרה שערים שחילק ורואה אני כי פסק זה שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שהוסיף ראב\"ד ז\"ל הוא מה שהביא ר\"י אלפס בתשובת הגאון וז\"ל מעיקרו חזינן תשובה משמיה דגאון דשאלו מקמיה בעסק חד גברא דא\"ל לחבריה אית לי חד סהדא דאתית לביתאי ופתחת ליה באפאי ושקל מיניה חד טעונא דכיתנא וא\"ל אידך אין פתחי ושקלי ואת אמרית לי שקליה בחושבנא דאית לך גבי. וקא מהדר גאון להו דלית עליה שבועת היסת דלא שקל אלא דידיה וקאמר לא מבעיא היכא דליכא אלא עד אחד אלא אפילו איכא שני עדים נמי הכי דינא דמשתבע שבועת היסת דלא שקליה אלא ממאי דאית גביה ומיפטר דאמרינן אמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ולא אמרן אלא בבעה\"ב שאינו עשוי למכור את כליו וכו' והאי טעונא דכיתנא הואיל ולית ביה כל אילין אנפי מהימן ובשבועת היסת אלו דברי הגאון ז\"ל. ודאי שגגה הוא וליכא למסמך עלה דהא שמעתא דרב יהודה בדאיתיה לבעל הבית בביתיה ואיהי קא מסר לה ניהליה כדברירנא אבל האי עובדא טעמא אחרינא הוא דהא לאו באנפיה שקליה עכ\"ל בענין זה והאריך הרב בהלכותיו לחלק ולברר דבריו. הנה עיניך רואות כי ר\"מ ז\"ל השלים חובתו שחייב אדם לומר כלשון רבו והראב\"ד ז\"ל הלך בדרך הגאון ז\"ל ולא הניחו לי מקום להכריע ביניהן כי כלם דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "כשם שבעה\"ב נשבע כו' עד אין בעה\"ב טוענו טענת ודאי. פ' כל הנשבעין:" + ], + [ + "הגוזל אחד מחמשה עד אינו חייב לשלם מספק. פ' הגוזל עצים וביבמות פ' האשה שלום:" + ], + [ + "אמר לשנים גזלתי כו' עד שאין לו תובע. בב\"ק פ' הגוזל עצים ובמציעא פ' המפקיד וביבמות פ' האשה שלום:" + ], + [ + "הטוען את חבירו ואמר לא גזלתי כו' עד כמו שיתבאר בהלכות טוען ונטען. פרק כל הנשבעין (דף מ\"ד) והביאור בהלכות טוען ונטען פ\"א:" + ], + [ + "ראוהו שנכנס כו' עד והדין ביניהם. פ' כל הנשבעין ובחלוקת הרב ז\"ל על מתני' דהגוזל:" + ], + [ + "וכן אם היה שם עד אחד עד ונפטר: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו תימה ומאחר שבעה\"ב לא היה שם וכו': ואני אומר תירוץ הקושיא שהוא אומר באולי אני אומר בודאי וכן כתב ר\"י אלפס פ' כל הנשבעין בחלוק השערים שזכרתי כי סתם כל מה שיש בביתו של אדם שלו הוא ומאחר שהעד מעיד שהוציא מביתו והוא הכיר בחפץ שהוא שלו אין לך טענת ברי גדולה מזו והסכמתו כהסכמת הרב ז\"ל ויפה הסכים שחייב אדם לומר כלשון רבו:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "מעשה באחד שחטף כו' אלא אמר שלי חטפתי. פ' כל הנשבעין (דף מ\"ז) בנסכא דר' אבא שזכרתי למעלה בחלוקי הרב ז\"ל:" + ], + [ + "נכנס לביתו של חבירו שלא בפניו ונטל משם כלים בפני עד אחד ואין העד יודע כמה נטל (הרי) בעה\"ב אומר כ' כלים היה לי בביתי והגוזל אומר לא נטלתי אלא עשרה והם שלי חייב להחזיר העשרה מפני שהוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ואינו נשבע על השאר אפילו שבועת היסת מפני שאינו יכול לטעון על הגזלן טענת ודאי. זהו הלשון המיושר בספר ר\"מ ז\"ל בחתימת ידו ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היה כתוב ואינו נשבע על השאר אפילו שבועת היסת [שלא ראה] כשהוציאוהו מביתו אלא שהעד מעיד ע\"כ:
וכתב הראב\"ד ז\"ל ואם טענת בעה\"ב וכו': ואני אומר איני צריך להשיב על טענת הספר שכבר פרסמתי אותו רק אשיב על קושיות הראב\"ד ז\"ל דקי\"ל עד אחד כי (תרי) ומתקנה קנסו הגזלן כשראוהו נושא כלים שלא בפני בעה\"ב כאילו ראו הכלים ממש וכי ראה העד היה מחייב שבועה להכחישו והשתא דלא ידע בודאי והוא מודה ישלם וכדאמרינן בנסכא דרבי אבא לישתבע הא קא מודה אלמא לא מצי פטר נפשיה בשבועה וכ\"ש דלא נפטריה ממקצת שהוא מודה אלא ישלם בהודאת פיו דהודאת בעל דין כמאה עדים ועל השאר הויא לה טענת ספק ואין נשבעין על טענת ספק אלא מחרימין סתם על כל מי שלקח מביתו כלים כך וכך שלא מדעתו ובזה יצא הדיין ידי חובתו ודן דין אמת לאמתו:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:" + ], + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:" + ], + [ + "אסור לקנות דבר הגזול כו' עד הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. בנזיקין בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט) ובב\"ב פ' חזקת הבתים ובסוכה פ' לולב הגזול (דף ל\"א) דקרי עלה פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים בלבד דמשמע הא לאו הכי לא מצי יתבי בגוה מטעם גזל ובגיטין פ' הניזקין (דף נ\"ח) בשמעתין דסקריקון וכדרך שאמרו חז\"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב:", + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "גזל דקלים כו' עד לפי שדין המלך דין הוא. הכל פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) ופ' חזקת הבתים ופ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרין להרגים:", + " ולא עוד וכו' עד בין שהיה המלך כו'. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג) ופ' ערבי פסחים (דף קי\"ב) בהסכמת רבותינו הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "וכן מלך שמשים מס כו' עד גזל. הכל פ' הגוזל ומאכיל ופ' חזקת הבתים:", + " לפיכך גבאי המלך כו' עד אלא א\"כ היה דין המלך כן. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ד ונ\"ה): " + ], + [ + "מלך שהיו דיניו כו' עד כמו שביארנו. במציעא פ' איזהו נשך (דף ע\"ג) ובבתרא פ' חזקת הבתים והביאור האמור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "וכן מלך שגזר עד כעבד. פ' איזהו נשך:", + " מלך שגזר וכו' עד שדין המלך דין. פ' הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו): " + ], + [ + "וכן מלך שגזר עד כעבד. פ' איזהו נשך:", + " מלך שגזר וכו' עד שדין המלך דין. פ' הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו): " + ], + [ + "בד\"א במלך שמטבעו כו' עד סוף הפרק. כן הסכימו המפרשים ז\"ל פ' ארבעה נדרים (דף כ\"ח) בשמעתין דנודרים להרגין ופרק הגוזל בתרא (דף קי\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "קורות ואבנים ועצים וכו' עד מרדפים אחריהם. פ' הגוזל ופ' אלו מציאות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "לפיכך המציל מן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר וכו' עד ואם לא ידע יחזיר: כתב הראב\"ד ז\"ל אלו דברי תימה הם עכ\"ל: ואני אומר איני יודע על מה הוא תמה אם על הדברים הראשונים מתניתין היא פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד) דתנן המציל מן הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו ע\"כ. ואם על האחרונים דרשב\"א היא פ' אלו מציאות (דף כ\"ד) דגרסי' התם וכן היה ר\"ש בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ובפלטיא גדולה ובכ\"מ שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהן ע\"כ, ואיבעיא לן עלה וכולי סוגיין כוותיה אלמא הלכתא היא ואי משום דקשיא ליה הא דפ' הגוזל ומאכיל גמרא מתני' דאציל את שלך כו' במעשה דרב ספרא (דף קי\"ז) דקא מתמה תלמודא למה לי למזכי ביה נהי דכי אפקריה אדעתא דאריא אפקריה אדעתא דכ\"ע לא אפקריה הא פרקוה רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דשאני מעשה דרב ספרא דבספק הוה דמי ליה ניהליה דילמא לא אתי ולא אכיל ולאו לגמרי מפקיר ליה אבל ההיא דפרק אלו מציאות דאריא ממילא אתא למטרף ודאי הוא שמתייאש ממנו לגמרי וזה נכון ויציב:" + ], + [ + "המציל מיד ליסטים עד ובאומד הדעת. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ\"ז) ופ' הזהב:" + ], + [ + "שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ\"ז) ופ' הזהב:" + ], + [ + "מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ\"ו): " + ], + [ + "דברים הרבה אסרו חכמים כו' עד הרי זה גזלן מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ], + [ + "וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ג): " + ], + [ + "וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ\"ג): " + ], + [ + "המשחקין בקוביא כיצד כו' עד גזל מדבריהם. פרק זה בורר:" + ], + [ + "המשחק בקוביא עם עכו\"ם אין בו משום גזל כו' עד וביישובו של עולם: כתב הראב\"ד ז\"ל ואם אין לו אומנות אלא הוא אפילו עם עכו\"ם פסול לעדות וכ\"ש שהוא למד ממעשיו עכ\"ל: ואני אומר סברא היא וכן משמע בירוש' דקא בעי למפסל אפי' יושב ובטל אבל ר\"מ ז\"ל כתב וסידר מה שמפורש בתלמוד בכאן מה שראוי לפי מקומו ושאר הדברים כתב וסידר פ\"י דהלכות עדות:" + ], + [ + "מצודות חיה ועופות ודגים עד ליד הזוכה בהן. בגיטין פרק הנזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "נהר המושך ומעיינות הנובעין הרי הן של כל אדם. בעירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ו) :", + " עני המנקף בראש הזית עד ליד הזוכה בהם. בגיטין פרק הניזקין (דף נ\"ט): " + ], + [ + "הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ד): " + ], + [ + "כל מי שיש בידו גזל וכו' וכן אם כפר בו כו' עד על הגזל הגמור. בהנזיקין (דף נ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "כל מי שנתחייב כו' עד ולא נתן לו שכרו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ג) ובמציעא פ' הזהב (דף נ\"ה) :", + " כללו של דבר כו' עד מחמת עצמו. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ד) :", + " אבל אם היה חייב לשלם עד על גזל אביו. פ\"ק דתמורה (דף ו'):" + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "בד\"א בשאין הגזלה קיימת עד פטור מן האשם. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ד): " + ], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן עד וכחש בעמיתו. בתוספתא פ\"י:", + " וכן הגוזל פחות משוה פרוטה וכו' עד ונותן דמי רביע שלה. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ], + [ + "אין הנשבע על כפירת ממון וכו' עד אלא ע\"פ עצמו. הכי מסיק פרק הגוזל עצים סוף שמעתין דגמ' מתני' דנתן לו את הקרן וכו' (דף ק\"ד וק\"ה) השתא מיהא הא לא אודי מידי:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "הגוזל את חבירו אע\"פ שכפר בו כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק הגוזל עצים סיפא מייתי לה במציעא פרק הזהב והביאור תוך זה הפרק:" + ], + [ + "המחזיר את הקרן לבעלים כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג): " + ], + [ + "המחזיר את הקרן לבעלים כו' עד סוף הפרק. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "הגוזל את חבירו כו' עד ויאמר זה גזל אבא. פרק הגוזל עצים (דף ק\"ח ק\"ט): " + ], + [ + "וכן הגוזל את הגר ונשבע לו עד חייב להוציאה מתחת ידו: כתב הראב\"ד ז\"ל כר\"ע עכ\"ל: ואני אומר הלכה זו פרק הגוזל עצים גמרא מתני' דהגוזל את אביו כו' ולא היה צריך לכתוב זה בכאן דהא מילתא דפשיטא דהלכה כר\"ע דהא קי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו אבל כתבו להקדים פשר דבר על מה שצריך לכתוב בסמוך ולפי דעתי לא יצא מפיו לא זה ולא זה כמו שאבאר בסמוך בעז\"ה:" + ], + [ + "בד\"א בשהודה בינתים וכו' עד ואח\"כ יתכפר לו: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' לא הודה בינתים וכו': ואני אומר מעולם לא יצא דבר זה מפיו דהא בגמרא להדיא בתר דאסיק מלתיה דר\"י דאמר דהאי דקתני זקפן עליו במלוה להודיעך כחו דר\"ע דאפילו זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו וכדפסיקנא בסמוך אמתקיף לה רב ששת ואוקמה הכי אבל רבא דהוא בתרא חלק עליו ואמר הא והא דר\"ע ושיילינן עלה אלא גזל הגר דאמר רחמנא ליפוק לכהנים היכי משכחת לה ומהדרינן הב\"ע כגון שגזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והודה לאחר מיתת הגר קנאו השם ונתנו לכהנים ע\"כ. וקי\"ל כרבא חדא שהוא בתרא ועוד דרבינא דהוא בתרא דסדיר תלמודא בעי אבתריה וליכא מאן דפליגא אאוקמתיה מכלל דהלכתא כוותיה ועוד דקאי בשיטתיה דר\"י דאוקמה כר\"ע כדכתיבנא מעתה הדר הדרך ותוב לאתרך בין לר\"י בין לרבא ר\"ע היא וקא פריש ר\"י דלהודיעך כחו דר\"ע תנא דאפי' זקפן עליו במלוה אין לו תקנה עד שיוציא גזלה מתחת ידו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל אות באות והשתא בעינן למידע נהי דאית ליה תקנתא בחזרה היכי משכחת לה דתיהוי לכהנים והויא כדרבא כדכתיבנא וע\"כ זקיפא כדקיימא קיימא כדר\"י ולא אודי בינתים עד לאחר מיתת הגר כדרבא ומדאיצטריך רבא למימר במסקנא דיליה והודה לאחר מיתת הגר שמעינן תרתי חדא דלא אודי בינתים וחדא דאודי בתר הכי וזהו כדברי ר\"מ אות באות כי דייק לה שפיר ולפיכך אני אומר שלא יצתה השגה זאת מפי הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "מפי השמועה למדו וכו' עד כמו שביארנו במקומו. הכל פרק הגוזל עצים והביאור הוא פ\"ד דהלכות פסולי המוקדשין:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ], + [ + "נתן הגזלן את הכסף כו' עד שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון. פרק הגוזל ומאכיל:", + " כל האמור לענין מטלטלין כו' עד סוף הפרק ויטול ממנו כמו שיתבאר. הכל פרק הגוזל ומאכיל והביאור פ\"ט הסמוך לזה:" + ] + ], + [ + [ + "הגוזל קרקע מחבירו עד או ישלם דמי מה שהפסיד. פ' קמא דמציעא (דף י\"ד וט\"ו) :", + " אבל אם נשחתה מאליה כגון ששטפה נהר עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל תימה הוא זה שהוא לא ביאר כן וכו': ואני אומר איני יודע מה הם הדברים האלה אתו ולא ירדתי בהם לסוף דעתו וגם נראה שהסופר טעה הרבה בכתבו וניבו ודברי רבינו משה ז\"ל מפורשים פרק הגוזל ומאכיל וביאורו למעלה פ\"ח:" + ], + [ + "גזל שדה ונגזלה הימנו עד נותן דמיה. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז): " + ], + [ + "גזל שדה ונגזלה הימנו עד נותן דמיה. פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ז): " + ], + [ + "גזל שדה וכו' עד שיעור השבח. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד): " + ], + [ + "גזל שדה וכו' עד שיעור השבח. פ\"ק דמציעא (דף י\"ד): " + ], + [ + "גזל שדה ומכרה עד מבני חורין: כתב הראב\"ד ז\"ל בשקבל עליו אחריות עכ\"ל: ואני אומר ברי לי שדעת ר\"מ ז\"ל בזה הפ' בשקבל אחריות תדע שהרי בדין הראשון של זה הפרק נתן טעם שהקרקע בחזקת בעליה קיימת ואין אחריות הפסדה עליו ז\"ל. הנך רואה שמזכיר אחריות ואע\"פ שלא פירשו מקודם מכלל דבאחריות מדבר כל הפרק וכן הדין לפי דעתי גם בזה שהרי שנה בה ומכרה וקי\"ל דאחריות טעות סופר הוא דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי:", + " ואם הכיר בה שהיא גזולה כו' עד מנכסים משועבדים. פ\"ק דמציעא (דף ט\"ו): " + ], + [ + "גזל שדה ומכרה עד מבני חורין: כתב הראב\"ד ז\"ל בשקבל עליו אחריות עכ\"ל: ואני אומר ברי לי שדעת ר\"מ ז\"ל בזה הפ' בשקבל אחריות תדע שהרי בדין הראשון של זה הפרק נתן טעם שהקרקע בחזקת בעליה קיימת ואין אחריות הפסדה עליו ז\"ל. הנך רואה שמזכיר אחריות ואע\"פ שלא פירשו מקודם מכלל דבאחריות מדבר כל הפרק וכן הדין לפי דעתי גם בזה שהרי שנה בה ומכרה וקי\"ל דאחריות טעות סופר הוא דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי:", + " ואם הכיר בה שהיא גזולה כו' עד מנכסים משועבדים. פ\"ק דמציעא (דף ט\"ו): " + ], + [ + "הגוזל שדה כו' עד הקרן בלבד. פ' הגוזל עצים (דף צ\"ה): :" + ], + [ + "המוכר שדה שאינה שלו עד ביד הלוקח. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוכר שדה שאינה שלו עד ביד הלוקח. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "לקחה הגזלן מן הבעלים עד תתקיים ביד הלוקח. פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "הגוזל שדה ואחר שגזלה עד והוחזק גזלן עליה. בבתרא פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "הגוזל שדה ואחר שגזלה עד והוחזק גזלן עליה. בבתרא פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "אין בעל השדה צריך לעשות כו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ודקדוקיה ומחלוקתיה בב\"ב (דף מ\"ד:) פרק חזקת הבתים בשמעתין דתליוה וזבין זביניה זביני והמחלוקת ישנה היא והאמת כי ר\"י ורשב\"ם ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כלם עמדו בשיטה זו שכ' הראב\"ד ז\"ל ואמר שגם בזה שהוא גזול צריך מודעא ואם לא מסר מודעא מכירתו קיימת כמו לגבי אונס ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבו הרב ר' יהוסף הלוי אבן מיגאש ז\"ל ורבים מן הראשונים נ\"ע וכן הכרעתי מנעורי בימי חרפי מקדמונים וכן כתבתי שם בשיטתו. וצריך אתה לדעת כי מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדרב ביבי היינו מדאמר ר\"נ א\"ל וכולן שהביאו ראיה ראייתן ראיה ומעמידין שדה בידן גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו ואמרינן מאי קמ\"ל תנינא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה\"ב כו' עד ורב ביבי מסיים בה משמיה דר\"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו בד\"א שאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל אמרו בפנינו הודה לך לא כדרב כהנא דאמר רב כהנא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי לי ולחמריה לשחוור והדר גרסינן אמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זביני ושקלינן וטרינן לברורי מנא ליה לרב הונא הא ואסיקנא דסברא הוא אגב אונסיה גמר ומקני ואותביה רבא מהא דלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומקני ומשנינן הא אתמר עלה אמר רב לא שנו אלא דא\"ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה ואקשינן לשמואל דאמר אפילו בשטר נמי לא קנה מאי איכא למימר ומשנינן מודה שמואל היכא דיהיב (ליה) זוזי והדר אקשינן ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דר\"נ קרקע אין לו אבל מעות יש לו מאי איכא למימר ופרקינן דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא ס\"ל ופירשב\"ם לקושיא דרב ביבי דכיון דאמר קרקע אין לו משמע דתלויה וזבין זביניה לאו זביני וקשיא לרב הונא ופרקינן כדאמרן דמימרא לרב הונא לא ס\"ל. ועל אותו דרך פירש הראב\"ד ז\"ל הסוגיא והקשה הר\"מ ז\"ל מה שהקשה בלשונו שראית אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו וקבלה אחרת קבלתו ומפרש לה לדרב הונא זביניה זביני אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי דהכי שמעינן ממלתיה לעיל בסוגיין ואקשינן ליה מדרב ביבי דאמר קרקע אין לו אבל מעות יש לו ופשיטא ליה לתלמודא דרב ביבי לא ס\"ל דרב הונא מדאמר לעיל ורב ביבי מסיים בה כו' ולא אצטריך לאקשויי ליה מקרקע אין לו אלא הכי מקשי ליה דהוה ס\"ד מעיקרא דלא הוה פליג עליה אלא בקרקע והשתא אקשי ליה ממאי דקאמר אע\"ג דלא יהיב זוזי קמי סהדי דהא מדאמר רב ביבי מעות יש לו משמע דיהיב ליה זוזי קמי סהדי ומש\"ה אית ליה זוזי דאי לא מצי א\"ל לא יהבת לי מידי אלמא אע\"ג דלית ליה קרקע אית ליה זוזי וקשיא לרב הונא בתרתי חדא דאית ליה קרקע ועוד דאית ליה זוזי ואע\"ג דלא יהב ליה קמי סהדי ונהי דלא ס\"ל כרב ביבי בקרקע לסבור כוותיה במעות יש לו וליתיב ליה דמי דאודי ליה קמי סהדי ופריק ליה דמימרא לא ס\"ל כלל לא בדמי ולא בקרקע, וקי\"ל הלכתא כרב הונא וכדמסיק ליה תלמודא אין ראיה לגזלן מוחזק וממילא אין צריך למסור מודעא דאנן סהדי באונסיה דקא מסתפי מיניה דהא אמר תלמודא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור וכ\"ש שישמע ביה דמסר מודעא וכיון דמודעא צריכה עדים מסתפי דילמא מתידע ליה דחברך חברא אית ליה ואלו דברים נכונים:" + ] + ], + [ + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "עכו\"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד\"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ\"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור\"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ\"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:" + ], + [ + "היורד לתוך שדה חבירו וכו' עד אמר לו בעל השדה עקור אילנך שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין אומרים כך בארץ ישראל וכו': ואני אומר עיקר ההלכה זאת במציעא פרק השואל (דף ק\"א) ואתמהה התלמוד אינו מחלק בזה ואנן מורינן אם איתא תלמודא הוה קאמר מיהו סברא היא ובלבד שיהא השדה עשויה לכך וכי דייקת נמי לישנא הכי משכחת לה דכייל וקאמר אם אינה עשויה ליטע ואם נטעה מאי ישוב הארץ איכא אדרבה עשויה לעקור ויזרעוה וזהו ישובה תדע דאמרינן בשבת פ' ר\"ע (דף פ\"ה) אלה בני החורי יושבי הארץ כו' עד שהיו בקיאין בישובה של ארץ כו' כדאיתא התם ואם ראויה לכך אפילו חוצה לארץ קאמר אומדין כמה אדם רוצה כו' לכן לא כתב ר\"מ ז\"ל אלא מה שמסודר בגמרא ואע\"ג דאתיא מסברא כדרכו ז\"ל:", + " אמר הנוטע עד הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' בחוצה לארץ וכו': ואני אומר שלא בא להוסיף כי טעם ההכחשה אינו מפני ישוב הארץ אלא מפני שהוא מזיק דשייך בכ\"מ, אומר אני על זו הבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "היורד לתוך שדה חבירו וכו' עד אמר לו בעל השדה עקור אילנך שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאין אומרים כך בארץ ישראל וכו': ואני אומר עיקר ההלכה זאת במציעא פרק השואל (דף ק\"א) ואתמהה התלמוד אינו מחלק בזה ואנן מורינן אם איתא תלמודא הוה קאמר מיהו סברא היא ובלבד שיהא השדה עשויה לכך וכי דייקת נמי לישנא הכי משכחת לה דכייל וקאמר אם אינה עשויה ליטע ואם נטעה מאי ישוב הארץ איכא אדרבה עשויה לעקור ויזרעוה וזהו ישובה תדע דאמרינן בשבת פ' ר\"ע (דף פ\"ה) אלה בני החורי יושבי הארץ כו' עד שהיו בקיאין בישובה של ארץ כו' כדאיתא התם ואם ראויה לכך אפילו חוצה לארץ קאמר אומדין כמה אדם רוצה כו' לכן לא כתב ר\"מ ז\"ל אלא מה שמסודר בגמרא ואע\"ג דאתיא מסברא כדרכו ז\"ל:", + " אמר הנוטע עד הקרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפי' בחוצה לארץ וכו': ואני אומר שלא בא להוסיף כי טעם ההכחשה אינו מפני ישוב הארץ אלא מפני שהוא מזיק דשייך בכ\"מ, אומר אני על זו הבו דלא לוסיף עלה:" + ], + [ + "החצרות הרי הן ראויות לבנין וכו' עד כמנהג אותו מקום. נ\"ל שזאת ההסכמה טובה ומסתייעת משמעתין דהמקיף את חבירו מג' רוחותיו פ\"ק דבבא בתרא:" + ], + [ + "היורד לשדה חבירו ברשות עד וידו על העליונה. פ' חזקת הבתים:" + ], + [ + "היורד לשדה חבירו עד שומעין לו. במציעא פרק השואל (דף ק\"א): " + ], + [ + "היורד לשדה חבירו עד שומעין לו. במציעא פרק השואל (דף ק\"א): " + ], + [ + "כל מי ששמין לו וכו' עד אינו צריך שבועה. בכתובות פ' האשה (דף ע\"ט ע\"ב): " + ], + [ + "כל ששמין לו ונוטל וכו' עד שהקרקע בחזקת בעליה. פ\"ק דבבא בתרא (דף ה'): " + ] + ], + [ + [ + "השבת אבדה וכו' עד ועל לא תראה שור אחיך. במכילתא נמצינו למדין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה ובסיפרא לא תראה את שור אחיך מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו מצות עשה ע\"כ. ועיקרי ההלכה בב\"ק פרק שור שנגח את הפרה (דף נ\"ד) ובמציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "אפילו היה בעל אבדה עד אבדת העכו\"ם. פרק אין מעמידין:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "אבדת העכו\"ם מותרת עד ה\"ז משובח. בב\"ק פרק הגוזל ומאכיל ובסנהדרין פרק הנשרפין:", + " ובמקום שיש חלול עד מתחלל. פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "עיר שישראל ועכו\"ם וכו' עד משמע. הכל פ' אלו מציאות:", + " לעולם הוא חייב להטפל וכו' עד חייב באחריותה. בב\"ק פ' הכונס צאן לדיר (דף נ\"ז) ובמציעא פרק אלו מציאות (דף ל' ע\"ב): " + ], + [ + "החזיר את האבדה בשחרית וכו' עד דעת בעלים. פרק הכונס צאן לדיר:" + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "ראה בהמה שברחה כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מציאות (דף ל\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאבדה לו אבדה עד שרוב חכמתו של תורה ממנו. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג): " + ], + [ + "מי שאבדה לו אבדה עד שרוב חכמתו של תורה ממנו. פרק אלו מציאות (דף ל\"ג): " + ], + [ + "הניח אבדתו וכו' עד הראוי לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו) :", + " וכן אם היה עוסק עד שלו קודם. פ' אלו מציאות (דף ל'): " + ], + [ + "הניח אבדתו וכו' עד הראוי לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קט\"ו) :", + " וכן אם היה עוסק עד שלו קודם. פ' אלו מציאות (דף ל'): " + ], + [ + "וכן שנים שהיו באים עד לעצמו מציל. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו): " + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היה זה בא בכד וכו' עד נתייאשו הבעלים מן הכל. פ' הגוזל ומאכיל ופרק מרובה:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "היו שני שותפין והציל אחד מהם הציל לאמצע: כתב הראב\"ד ז\"ל שיכולים להציל עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ו:) גמ' מתני' דשטף הנהר חמורו כו' דת\"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל מה שהציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ופירשה רמי בר חמא בשותפין ומקצת המפרשים ז\"ל פירשוה כפירוש הראב\"ד ז\"ל. אמנם רש\"י ז\"ל ורבים כמוהו פירשוהו בכל ענין בין שיכולין בין שאינן יכולין להציל ועל דרך זה כתב ר\"מ ז\"ל דבריו סתם ועמד בשיטת ר\"י אלפס ז\"ל שכתב הנך תלתא פירושי כלומר דרמי בר חמא ורבא ורב אשי וגם מורי הרשב\"א ז\"ל וכן הכריע כר\"מ ז\"ל:", + " וכן השוכר את הפועל עד סוף הפרק. הכל פ' הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:" + ], + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:" + ], + [ + "המוצא אבדה שהוא חייב להחזיר כו' עד שיתן סימנין מובהקין. פ' אלו מציאות (דף כ\"ז) :", + " בא בעל האבדה וכו' עד סימנין מובהקין: כתב הראב\"ד ז\"ל לאפוקי חיורי וסומקי קאמר עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא דאתא לאפוקי הני וכל דדמי להו בשמעתין ופרק אלו מציאות:", + " והרמאי אע\"פ שאמר סימנין וכו' עד שהיא שלו: כתב הראב\"ד ז\"ל סימן מובהק לגמרי עכ\"ל: ואני אומר אין לשון מפורשת אם קוראו משנה לסימן מובהק לגמרי עדים כלומר שהוא ברור כעדים ברורים או אם רוצה לומר כי אע\"פ שיתן סימן מובהק לגמרי לא יועיל לו עד שיביא עדים ברורים שיעידו שהוא שלו ולשניהם יש פנים בהלכה פרק אלו מציאות ולכן עשה יפה ר\"מ ז\"ל שכתבו סתם בכאן עד שפירשן בסמוך כלשון התלמוד כמנהגו בכל חבור משנה תורה זה:", + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ודיו. הכל פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "הכריז או הודיע וכו' עד בשמירתה. בב\"ק פרק הכונס ובמציעא פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "וצריך לבקר את האבדה כו' עד הרי היותר לבעלים. הכל פ' אלו מציאות:", + " וכן התרנגולין כו' עד מחבירו: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר וכו': ואני אומר אחרי אשר הוא קילס מאמר ר\"מ ז\"ל יספיק לי:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "מצא עגלים וסייחין כו' עד כמו שביארנו. פרק אלו מציאות (דף כ\"ח ע\"ב) והביאור הוא תוך זה הפרק:" + ], + [ + "כל אותן הימים וכו' עד תיקון העולם. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מציאה לא ישבע וכו' עד שלא ישבע: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל פוסק כר\"א בן יעקב וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בגיטין פ' הניזקין (דף מ\"ח:) ויש פנים לכאן ולכאן וכולם דברי אלהים חיים:" + ] + ], + [ + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "השמלה בכלל כל אבדת אחיך כו' עד ועל שני לאוין כמו שביארנו. פרק אלו מציאות והביאור פי\"א:", + " ואפילו החזיר לו הדינר עד שהרי נתייאשו כמו שביארנו. פ' אלו מציאות והביאור בזה הפרק:", + " ואח\"כ נטל הדינר עד סוף הפרק. פרק אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "כל המוצא אבידה עד להחזירה לשם. פ' אלו מציאות:", + " היה דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר תמה אני אמאי קשיא ליה האי לישנא טפי מלישנא סיפא דמתניתין קמייתא דקתני ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו ותנן תו מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין או בשבילין שבשדות ה\"ז לא יטול ואם נטל לא יחזיר ותנן תו בסיפא או בכותל ישן הרי אלו שלו וכן כל הפרק כלו מלא על כל גדותיו בכל דבר שאין בו סימן ובגמ' נמי אמרינן יעקב בר אדא אשכח חביתא דחמרא לאחר שנתפתחו האוצרות אתא לקמיה דאביי א\"ל זיל שקול לנפשך וזהו ודאי זכה לו או הרי אלו שלו:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "וכל דבר שיש בו סימן בין דרך הנחה כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא גוזלות מקושרים בכנפיהם וכו' וכן אם מצאה קבועים וכו' עד שהמקום סימן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש כל ספק הינוח יעמוד עד שיבוא אליהו עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו כי פה קדוש יאמר דבר זה מכמה טעמים, חדא וכי ספק הינוח הוא זה והלא דקדק בלשונו בזה הפסק בשנים ושלשה מקומות שכתב שמא בעליהן הניחו שם אלמא בודאי הינוח מדבר ועוד מקשורין וקושרין ודאי הניחם הקושר וסימן הוא לו כמו שפירש והוא דומיא דמקום ועוד כתב קבועין במקומן פירוש שהמקום סימן משמע שהוא ודאי מקום הינוח שהניחו שם בעליהן וזהו הנקרא בלשון הגמרא מקום. ופ' אלו מציאות (דף כ\"ב ע\"ב) גמ' מתני' דכריכות בר\"ה פליגי בה רבה ורבא וקי\"ל הלכה כרבא דמקום הוי סימן ובגמרא (דף כ\"ב) מתני' דחתיכות של בשר גרסינן בעא מיניה רב ביבי מר\"נ מקום הוי סימן או לא הוי סימן ושקיל וטרי למיפשטה עד דמסיק בלישנא בתרא באיכא דאמרי מקום הוי סימן וה\"נ אסיקנא התם (דף כ\"ה:) גמרא מתני' דמצא אחר הגפה וכן פסק ר\"י אלפס מדקא מקשי פשטיה דתלמודא וניהוי מקום סימן מכלל דהכי הלכתא ומשם פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ולא ראינו ולא שמענו חולק על זה מעולם וגם הראב\"ד ז\"ל עצמו כתב כן כמו שתראה בלשונו שאני מעתיק לפניך בסמוך ועוד כי ספק הינוח שכתב בשם הראב\"ד ז\"ל כבר כתבו ר\"מ ז\"ל בתחלת זה הפרק סוף הפסק הראשון אפי' נסתפק לו הדבר ולא ידע אם דבר זה אבוד או מונח ה\"ז לא יגע בו ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם ופסקה כן מדגרסינן להדיא סוף ההיא שמעתא דגמ' מצא אחר הגפה כו' והביא ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות א\"ר אבא בר זבדא זאת אומרת כל ספק הינוח לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר ויס\"ג להדיא בדבר שאין בו סימן גם עד שיבא אליהו לא נזכר בזה הענין ואע\"פ שהוא הוא הלא דבר הוא ולכך אני אומר אחד מן המתמיהים השיג וכתב בשם הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא באשפה וכו'. פרק אלו מציאות:", + " ואם נפתחו האוצרות כו' עד ומשקל אחד לכולן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו מחוור אצלי וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל גמרא מתני' דחתיכות של בשר וכו' ודייקינן עלה מברייתא מחביות של יין ואוקמה רבי זירא ברשום ואביי אוקמא אידי ואידי ברשום ולא קשיא כאן קודם שנפתחו האוצרות כאן לאחר שנפתחו האוצרות ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רש\"י וראב\"ד בשיטת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "מצא כריכות ברה\"י עד חייב להכריז. פרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא קציעות בדרך כו' עד שלא מחל. פ\"ג דמעשרות ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא קציעות בדרך כו' עד שלא מחל. פ\"ג דמעשרות ופרק אלו מציאות:" + ], + [ + "חתול רע שהורג את הקטנים עד והעור שלו. פרק מרובה (דף פ' ע\"ב): " + ], + [ + "גוזל הנמצא עד סוף הפרק. בבבא בתרא פ' לא יחפור (דף כ\"ג) ובמציעא פ' אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מחטין כו' עד נפלו חייב להכריז. במציעא פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "המוצא מעות בחנות וכו' ואם מצאן על התיבה כו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מי שאומר שאפי' אמר תקנה לי רשותי לא קנה לו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' אלו מציאות והקושיא מתבררת פ\"ק בשמעתין דחצר המשתמרת והתירוץ שתירץ ר\"מ ז\"ל יפה הוא גם דעת ראב\"ד דעת יפה וסברא נכונה והביאור פי\"ח:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "אבל אם היו רוב ישראל עד שמא מונחין הם שם. פ' אלו מציאות:" + ], + [ + "והואיל וחצירו של אדם קונה לו וכו' עד של מוצאן. פ' אלו מציאות והביאור הוא פי\"ז:", + " ומה אבידה של אדם וכו' עד לפיכך הוא של מוצאו: כתב הראב\"ד זהו ק\"ו שיש עליו תשובה וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ' אלו מציאות גמרא מתני' (דף כ\"ז) דהשמלה היתה בכלל כו'. והדרשה הזאת דממנו מפורשת שם והפירכא הזאת אינו בגוף הק\"ו אלא בים ובגל והוה ליה פירכא מן הצד ועוד שהוא בעצמו מודה שצ\"ל תזכה לי שדי או תזכה לי כותלי וכן בים תזכה לי מקומי אם הוא במקום שיוכל לזכות בו א\"כ הוה ליה ק\"ו שאין עליו תשובה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ], + [ + "מצא מטמון בכותל כו' עד הרי הן של מוצאן. פרק אלו מציאות:", + " לפיכך אם היה משכיר הבית לאחרים וכו' עד עשאהו פונדק: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמ' מסיק אפילו לג' ישראל עכ\"ל: ואני אומר ר\"נ הוא דאסקה הכי פרק אלו מציאות (דף כ\"ז) גמ' מתני' דמצא בכותל כו' בפיסקא דאם היה משכירו כו' ואזדא ר\"נ לטעמיה כו' וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל דרבא פליג עליה והלכתא כרבא דהוא בתרא ומצינו חוזרין גם בעיקר המסקנות דאם היה משכירו לאחרים כי ריש לקיש משום בר קפרא אסקה כגון שעשאו פונדק לג' ישראל כאחת וקאי ר\"נ בשטתיה ותלמודא דקא מתמה עליה שמעת מינה הלכה כרשב\"א אפי' ברוב ישראל ואגב הא תמיהא איצטריך רב מנשיא בר יעקב לאוקמה שעשאה פונדק לג' עכו\"ם וכיון דאידחיא דר\"נ מקמיה דרבא ואידחיא דריש לקיש משום בר קפרא מקמי תמיהא דתלמודא קמה לה דרב מנשיא בר יעקב דאסקה בג' עכו\"ם ולכך פסקה ר\"מ ז\"ל כהוגן וכשורה על פי הגמרא ובשיטת רבו אמרה:" + ] + ], + [ + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "כל מציאה שאמרנו כו' עד שנים שראו גמל או חמור של מציאה וכו' עד לא המנהיג. ע\"כ היה כתוב בספר החיבור שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל ולכך כתב עליו תמיהא הוא זה וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ\"ק דמציעא ושניהם כאחד טובים וצדקו דבריהם ואין התרעומות עליהם רק על המעתיק שלא היה ותיק והשמיט מקצת השיטין וז\"ל שנים שראו כו' עד או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד\"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג עכ\"ל: וכן אני מעיד שמצאתיו בנוסחא המדוקדקת לפניו על פי חתימתו וזה נכון:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "בהמת מציאה כו' עד שדהו. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מציאת חש\"ו עד אינו חייב בחומש. בגיטין פרק הניזקין:" + ], + [ + "מציאת בנו ובתו הסמוכין כו' עד סוף הפרק. במציעא פ' אלו מציאות:" + ] + ], + [ + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "המוצא שט\"ח כו' עד והרי יש עמו כתב שהוא פרוע. הכל פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מצא גיטי נשים בזמן שהבעל מודה וכו' עד לא לזה ולא לזה: כתב הראב\"ד ז\"ל פסקה למילתא וכו': ואני אומר מ\"ש כאן הוא לשון הברייתא במצא גט אשה בשוק שהיא הלכה פסוקה תדע דהא מהדר עלה בלשון גופא לברורה שפיר אבל פסקא דמלתא שכתב כאן הראב\"ד וחלוקיהן כאשר הן בהלכות הרב אלפס ז\"ל הם שמביא גט ואבד ממנו וכולם הנם כתובים לרבינו משה ז\"ל וגם הראב\"ד ז\"ל כתב עליו שם השגות ואני הצלתיו מידו כיד אלהי עלי לטובה וביארתי כל דבריו ביאור יפה וכדעת רבינו יצחק אלפס ז\"ל פ' כל הגט וגם ס\"פ קמא דמציעא כן חיבר משנת המביא גט ואבד ממנו בחלוקי השיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון ומציאה דלאחר זמן או לאלתר וסוף דעתו להחמיר כיון דלא איפסקא בה הלכתא בהדיא ואח\"כ הביא הברייתא כפשוטה ואותו הדרך דרך ר\"מ ז\"ל ולגלות לך שהם שני ענינים כתב אותה דנפילה מיד המביא פי\"ג דהל' גירושין וזאת דמציאה בכאן דומה בדומה ולהראות שהם רחוקות זו מזו:", + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "אמר הבעל מידי נפל עד זה האחרון קנה כמו שיתבאר. פ\"ק דמציעא (דף י\"ט) והביאור פ\"ט דהלכות זכייה ומתנה:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "מתנת שכ\"מ וכו' עד יחזיר לבעלים. הכל מפורש פ\"ק דמציעא:" + ], + [ + "כל השטרות הנמצאים וכו' עד ואין חוששין להן: כתב הראב\"ד ז\"ל דין זה אינו מחוור וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין הראשונים והאחרונים נ\"ע פ\"ק דמציעא ולכל אחד יש פנים בהלכה ערוכה בכל ושמורה בגמרא ואני אין להכריע, יריע אף יצריח, מריח מים יפריח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..670c4b91a4dc39d4ae281f4fd95bf85c30cdd412 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,478 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל הגונב ממון כו' עד ואחד גונב את הקטן. במס' סנהדרין פ' אלו הן הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "אסור לגנוב כל שהוא עד שלא ירגיל עצמו בכך. בת\"כ (דף מ\"ד) בסדר קדושים תהיו לפי שנאמר בגנבה שנים ישלם עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל לא תגנבו לא תגנבו ע\"מ למיקט לא תגנבו ע\"מ לשלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' ע\"כ. ובמציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"א): " + ], + [ + "אי זהו גנב זה הלוקח ממון כו' אבל אם לקח בגלוי כו' לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אע\"פ שהבעלים יודעין בשעה שגנב. כך כתוב בספרים הישרים שלנו אשר הוגהו לפני ר\"מ ז\"ל. ובספר שראה המגיה ובא לידו היה כתוב בהפך וז\"ל לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גנב אלא גזלן כו' ועל זה כתב הראב\"ד ז\"ל האי פיסקא לא מתחוורא וכו': ואני אומר אפי' באות כל רוחות שבעולם אין מזיזין אותו אף כי יטעהו דבר שהתינוקות יודעין אותו ובקיאין כי הוא תלמוד ערוך פ' הכונס צאן לדיר ופ' אלו מציאות ועוד כי לשונו של הספר מורה כי הוא טעות סופר דא\"כ מאי לפיכך היא ומה בא ללמדנו ועוד מאי אע\"פ שהבעלים יודעין בשעה שגנב מפני שהבעלים או אם הבעלים מיבעי ליה למכתב אלא טעות סופר היה ואין על המחבר ולא על המגיה חטא אלא על העט ולכך כל הרואה חבור ר\"מ ז\"ל יגיהנו על זה הלשון שנסחתי אני כי הוא מכתיבת ידו כמו שהעדתי:" + ], + [ + "גנב שהעידו עליו עדים כו' עד שבקש לחסר את חבירו. פרק מרובה (דף ס\"ב): " + ], + [ + "גנב שהודה מעצמו כו' עד וה\"ה לכל הקנסות שכל המודה בהן פטור. בנזיקין פ' מרובה ובסנהדרין ריש פ\"ק (דף ב') ובכתובות פ' אלו נערות (דף מ\"א): " + ], + [ + "תשלומי כפל עד תשלומי ה'. סוף פ' שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "אחד האיש עד תשלומי ד' וה'. בסיפרא פרק כ\"ה דקדשים:", + " היתה אשת איש עד (אין) נפרעין ממנה. פ\"ק דמציעא (דף י'): " + ], + [ + "אחד האיש עד תשלומי ד' וה'. בסיפרא פרק כ\"ה דקדשים:", + " היתה אשת איש עד (אין) נפרעין ממנה. פ\"ק דמציעא (דף י'): " + ], + [ + "העבד שגנב פטור מן הכפל. פ\"ד מיתות:" + ], + [ + "ראוי לב\"ד להכות את הקטנים וכו' וכן מכין את העבדים כו' עד שלא יהו רגילין להזיק. זה פסק לפי דעתי מההוא עובדא דפ' הגוזל עצים (דף צ\"ג וצ\"ו) גמרא מתני' דזה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כו' דגרסינן ההוא גברא דגזל תורא מחבריה כו' עד איניש גזלנא הוא ובעי' למקנסיה וכתב ר\"י אלפס דשמעינן מינה דקנסינן בכה\"ג ועוד מדגרסינן בפרק נגמר הדין ב\"ד מכין ועונשין שלא מן התורה כו':" + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "גנב בהמה או כלי כו' עד כשעת הגניבה. פ' מרובה (דף ס\"ה וס\"ו וס\"ז): " + ], + [ + "מי שגנב כלי וכו' ואם רצו הבעלים וכו' עד שומעין להן: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאמרו וכו': ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומאי דומיא דגזלן דקאמר ומאי מדמי והלא כל אחד בפ\"ע מוזכר בעיקר ההלכה פרק קמא דניזקין גמ' פסקא בתשלומי נזקו כו' ופסיק תלמודא והלכתא אין שמין לגנב ולא לגזלן אבל לשואל שמין כדרב כהנא ורב אשי, ור\"ח ורש\"י ז\"ל והגאונים ובשאלתות רב אחא משבחא ז\"ל ור\"י אלפס ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל וגם בענין הכפל שנכתב בשם הראב\"ד ז\"ל דקדקתי בירושלמי (בפרק קמא) ומצאתיו כדברי רבינו משה ז\"ל ממש דגרסינן התם מניין שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן אמר ר' אבא בר ממל חיים שנים ישלם חיים ולא מתים עד כדון גניבה גזילה מניין אמר ר' אבין והשיב את הגזלה אשר גזל כאשר גזל ע\"כ, למדנו שכל אחד בפ\"ע דהא יחד רחמנא קרא לכל חד וחד באנפי נפשיה ולמדנו שהכפל צריך להיות חי דהיינו חיים שנים הכפל כמו הקרן חיים שנים וזה פשוט ע\"כ אמרתי שזאת ההשגה יצאה מפי תלמיד:" + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "הגונב את העכו\"ם וכו' עד לרעהו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל גנב נכסי הקדש וכו': ואני אומר הא זיל קרי בי רב הוא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסף עליו וכו', וכבר כתב ר\"מ ז\"ל כל הדינין והחלוקין סוף ספר עבודה בהל' מעילה פ\"א באורך כל הצורך אבל השמיט משם דיני הכפל ע\"כ שהוא מקומו ונמוקו עמו:", + " וכן הגונב קדשים מבית בעליהן עד והשטרות אין גופן ממון. פ' מרובה (דף ס\"ו) ובמסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הגונב את העכו\"ם וכו' עד לרעהו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל גנב נכסי הקדש וכו': ואני אומר הא זיל קרי בי רב הוא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסף עליו וכו', וכבר כתב ר\"מ ז\"ל כל הדינין והחלוקין סוף ספר עבודה בהל' מעילה פ\"א באורך כל הצורך אבל השמיט משם דיני הכפל ע\"כ שהוא מקומו ונמוקו עמו:", + " וכן הגונב קדשים מבית בעליהן עד והשטרות אין גופן ממון. פ' מרובה (דף ס\"ו) ובמסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הגונב פטר חמור וכו' עד דמי חלבו: כתב הראב\"ד ז\"ל משלם לו כפל דמי טבלו וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא אות באות. דין הטבל בנדרים פ' בתרא גמרא מתני' דקונם שאני (פ\"ד:) הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אינו משלם (לו) אלא דמי חולין שבו ושקלינן וטרינן עלה ואסיקנא דבטובת הנאה ממון פליגי דרבי סבר אינה ממון וקי\"ל כוותיה דהלכה כרבי מחבירו וה\"נ איתא שלהי פרק ב' דקדושין ולעולם לא הוזכר בו כפל ואם איתא לא לשתמיט תנא ותני כפל ועוד דכולהי סוגייתא מוקמינן דרבי סבר קנסוה לגנב כי היכי דלא לגנוב כלומר כי מן הדין לא היה חייב כלום שהרי אינו ממונו אלא מטעם קנס וכן פירש\"י ז\"ל וכל המפרשים ואם איתא טפי הוה ניחא למקנסיה בכפל דהוה כעין דאורייתא ככולהו גניבות דעלמא ומדר' יוסי ב\"ר יהודה נשמע לרבי דאמר קנסוה רבנן לבעל הבית כי היכי דלא לישהייה לטיבליה ואי ס\"ד דכפילא קאמר רבי א\"כ איכא בינייהו שתי מדרגות כי רבי מחייב הגנב בכל מה שאכל בין חולין בין תרומה ור' יוסי ב\"ר יהודה יפטרנו אף מדמי תרומה כ\"ש מן הכפל אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר וכן משמע פ' מרובה סוף גמרא מתני' דפסקא קמייתא גבי ברייתא דמתני' פ\"ק דתוספתא דתרומות ומייתי לה פ' הגוזל בתרא ומפרש לה וכן נמי פרק מרובה ואקשינן מינה למאן דבעי שינוי דתניא הגנב והגזלן והאנס הקדשן הקדש תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר ופריק אמרי ה\"נ איכא שינוי השם מעשר מעיקרא טבלא והשתא מעשר תרומה מעיקרא טבלא והשתא תרומה הקדש נמי מעיקרא חולין והשתא הקדש ע\"כ, אלמא משמע דהגונב טבלו של חבירו חייב לשלם לו מטעם שינוי ובכפל לא שייך ביה כלל. ודין החלב מפורש בכתובות ריש פ' אלו נערות דגרסינן אמר רב חסדא מודה רבי נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור חלב ע\"כ, ואילו כפל לא הוזכר כלל בגמ' ואם מפני שהוא סברא כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא כתב אלא מה שהיה מפורסם בגמרא וכ\"מ שיכול למצוא לשון התלמוד נאות לפי ענינו העתיקו ולא שינה אותו אבל לא חשש לחבר הסברות והדקדוקים אלא הניח מקום בלשון לחבור ולדקדק ולסבור בו כמו שמדקדקין ומסבירין לשון התלמוד:" + ], + [ + "הגונב פטר חמור וכו' עד דמי חלבו: כתב הראב\"ד ז\"ל משלם לו כפל דמי טבלו וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא אות באות. דין הטבל בנדרים פ' בתרא גמרא מתני' דקונם שאני (פ\"ד:) הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אינו משלם (לו) אלא דמי חולין שבו ושקלינן וטרינן עלה ואסיקנא דבטובת הנאה ממון פליגי דרבי סבר אינה ממון וקי\"ל כוותיה דהלכה כרבי מחבירו וה\"נ איתא שלהי פרק ב' דקדושין ולעולם לא הוזכר בו כפל ואם איתא לא לשתמיט תנא ותני כפל ועוד דכולהי סוגייתא מוקמינן דרבי סבר קנסוה לגנב כי היכי דלא לגנוב כלומר כי מן הדין לא היה חייב כלום שהרי אינו ממונו אלא מטעם קנס וכן פירש\"י ז\"ל וכל המפרשים ואם איתא טפי הוה ניחא למקנסיה בכפל דהוה כעין דאורייתא ככולהו גניבות דעלמא ומדר' יוסי ב\"ר יהודה נשמע לרבי דאמר קנסוה רבנן לבעל הבית כי היכי דלא לישהייה לטיבליה ואי ס\"ד דכפילא קאמר רבי א\"כ איכא בינייהו שתי מדרגות כי רבי מחייב הגנב בכל מה שאכל בין חולין בין תרומה ור' יוסי ב\"ר יהודה יפטרנו אף מדמי תרומה כ\"ש מן הכפל אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר וכן משמע פ' מרובה סוף גמרא מתני' דפסקא קמייתא גבי ברייתא דמתני' פ\"ק דתוספתא דתרומות ומייתי לה פ' הגוזל בתרא ומפרש לה וכן נמי פרק מרובה ואקשינן מינה למאן דבעי שינוי דתניא הגנב והגזלן והאנס הקדשן הקדש תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר ופריק אמרי ה\"נ איכא שינוי השם מעשר מעיקרא טבלא והשתא מעשר תרומה מעיקרא טבלא והשתא תרומה הקדש נמי מעיקרא חולין והשתא הקדש ע\"כ, אלמא משמע דהגונב טבלו של חבירו חייב לשלם לו מטעם שינוי ובכפל לא שייך ביה כלל. ודין החלב מפורש בכתובות ריש פ' אלו נערות דגרסינן אמר רב חסדא מודה רבי נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור חלב ע\"כ, ואילו כפל לא הוזכר כלל בגמ' ואם מפני שהוא סברא כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא כתב אלא מה שהיה מפורסם בגמרא וכ\"מ שיכול למצוא לשון התלמוד נאות לפי ענינו העתיקו ולא שינה אותו אבל לא חשש לחבר הסברות והדקדוקים אלא הניח מקום בלשון לחבור ולדקדק ולסבור בו כמו שמדקדקין ומסבירין לשון התלמוד:" + ], + [ + "גנב תרומה מבעליה עד אינה ממון. כבר כתבתי זאת התוספתא שהבאתי לגונב טבל ושלהי קדושין מפרשה להדיא דינא וטעמא:" + ], + [ + "הגונב משל אביו עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה:", + " גנב וטבח או מכר וכו' ואם הקדיש כו' בד\"א בשהקדיש אחר יאוש וכו' עד משלם תשלומי ד' וה': כתב הראב\"ד קצר בכאן וכו': ואני אומר הרבה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא חבר אלא דרך ארוכה וקצרה וכן עשה בדין הזה שהוא ברייתא ומקשה מינה ר\"י לריש לקיש פרק מרובה גמרא מתני' דאין הגונב אחר הגנב כו' בשמעתין דהמוכר לפני יאוש כו' ודחיק לה ושקיל וטרי עלה ומוקי בהאי גוונא ממש כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שביאר הראב\"ד ז\"ל אינו מפורש אלא דיוק מובן הוא מן הסוגיא שם וגם ר\"ח ז\"ל כללו כדרך התלמוד בתחלת זה הפרק ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה לי משעבדי להקדש כו' נאמרה פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב ע\"ב) סוף גמרא מתניתין דאין נשבעין על טענת חרש גבי ליפרע מנכסין משועבדים או מן ההקדש לא יפרע אלא בשבועה דמה לי משעבדי כו' אבל הכא לא שייך:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "גנב וקטע ממנה אבר ואחר כך מכרה וכו' עד ואם תפש הניזק אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא לי דתפיסה מהניא בהא כיון דיותר ממה שהזיק וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו שהרי אלו כולן בעיות דר' ירמיה ורב ספרא פ' מרובה (דף ע\"ח ע\"ב) גמרא מתני' דמכרו חוץ מאחד ממאה כו' וסלקן בתיקו וקי\"ל בכוליה תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה ואי תפס לא מפקינן מיניה וכ\"כ ר\"י אלפס בכ\"מ וכן קבלנו מרבותינו נ\"ע ולא ראינו ולא שמענו חולק בזה לעולם לכן אמרתי אחד מן התלמידים כתבו על שמו:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "היה העדר ביער כו' עד סוף הפרק. פ' מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו בהל' נערה כו' עד באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"א ול\"ד) והביאור פ\"א:", + " וכן אם קצץ אילן עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה בירושלמי וכן משמע בכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' נערה כו' עד באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"א ול\"ד) והביאור פ\"א:", + " וכן אם קצץ אילן עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה בירושלמי וכן משמע בכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "גנב וטבח בשבת כו' עד כמו שביארנו. פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה פ' מרובה (דף ע\"ד) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "היתה פרה שאולה עד ואין מכירה. פרק הגוזל ומאכיל ובכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [], + [], + [ + "היו שנים מעידין כו' עד כמו שביארנו. פ' מרובה ופרק אלו נערות והביאו פ\"ב מהל' נערה בתולה:" + ], + [ + "מי שהודה בקנס עד ה\"ז משלם קנס על פיהם. פ' מרובה (דף ע\"ד וע\"ה): " + ], + [ + "כיצד הודה בב\"ד כו' עד וד' חצאי שה. פ' מרובה (דף ע\"ה) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "כיצד הודה בב\"ד כו' עד וד' חצאי שה. פ' מרובה (דף ע\"ה) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "דין הגנב לשלם הקרן וכו' עד בגנבתו. פרק קמא דנזיקין אמרי להדיא כולן כאבות הם לשלם ממיטב ושיטפא דתלמודא בכל דוכתא מרבי כולהו למיטב וכולהו מטלטלי מיטב נינהו ובגיטין פ' הניזקין (דף מ\"ח) ובסוטה פרק היה נוטל (דף נ\"ג) ובקדושין פ\"ק (דף י\"ח) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל גבי עבד ואשה פגיעתן רעה:" + ], + [ + "האיש נמכר בגניבתו כו' עד שיעשיר. בשבועות שלהי פרק שבועות הדיינין:" + ], + [ + "האיש נמכר בגניבתו כו' עד שיעשיר. בשבועות שלהי פרק שבועות הדיינין:" + ], + [ + "היה קרן הגניבה מאה כו' עד ישאר עליו הכל חוב. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "היה קרן הגניבה מאה כו' עד ישאר עליו הכל חוב. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "גנב לזה וחזר וגנב לזה כו' עד שיעשיר. הכי מדייקא מהא דאסיק פ\"ק דקדושין כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם ועוד דה\"ז בשור שנגח ד' וה' דאסיק ריש פירקא הלכה כמאן דאמר שותפי נינהו. ובירושלמי דריש פ' שור שנגח ד' וה' מדמי להו נמי לשני גנבים ולשנים שהטילו לכיס וכן דייקא ר\"מ ז\"ל וחברה כאן מכל אלו לפי דעתי:" + ], + [ + "שותפין שגנבו כאחד כו' עד סוף הפרק. פ' מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "הטוען שנגנב מביתו הפקדון עד אלא הקרן בלבד. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ו ק\"ז) ופרק מרובה (דף ס\"ב וס\"ג): " + ], + [ + "בד\"א שנשבע וכו' עד וקנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא דלא כהלכתא היא וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו ההלכה ר\"פ מרובה והסוגיא רבה גם פ' הגוזל עצים הדרינן בה סוף גמרא מתני' דהיכן פקדוני ואמר לו אבד כו' וכולן הלכות פסוקות הן כר' חייא בר אבא וכר\"י כאשר פסק ר\"מ ז\"ל אות באות, אמנם מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מדר\"נ אמת הוא שר\"נ חלק על רב ששת כדכתיבנא לקמן ועוד חלק על רב בזו שהרי אמר לו רמי בר חמא לר\"נ בשמעתין דהגוזל מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך וקי\"ל הלכה כר\"נ בדיני וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל אבל מה שדקדק על לשון ר\"מ ז\"ל באשר כתב שקנאו רש\"י ור\"ת ז\"ל ושאר רבותינו הראשונים ז\"ל והספרים חדשים גם ישנים נחלקו בו וחיליה דר\"מ ז\"ל דקי\"ל כרב ששת דאמר הכי בכל דוכתא וגם ריש פ\"ק דמציעא הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין ובשילהי ההיא שמעתא דהגוזל א\"ר חייא בר יוסף הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד דאמר קרא ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו (ולקח בעליו ולא ישלם) מכלל דאם שלח בו יד דחייבים וכו' אמר להו ר' חייא בר רבא הכי א\"ר יוחנן בעומדת על אבוסה שנו וא\"ל ר' זירא לר' חייא בר אבא דוקא עומדת על אבוסה קאמר אבל שלח בו יד קנייה וכו' א\"ל זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר ר' אסי אמר ר\"י הטוען טענת אבד בפקדון ונשבע וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים פטור מ\"ט לאו משום דקנייה בשבועה ראשונה א\"ל לא הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה אתמר נמי כו' ופסקה ר\"מ ז\"ל אחר זאת הבבא מטעם זה וכלשון זה אות באות דהואיל ויצא זה מיד בעלים בשבועה ראשונה ולמדנו כי דין הטוען טענת גנב בפקדון כו' אינה אלא בשלא שלח בו יד אבל אם שלח בו יד קנאו ואע\"ג דשייליה רבי זירא לר' חייא וא\"ל זו לא שמעתי מ\"מ א\"ל כיוצא בה שמעתי והיה סבור ר' חייא לומר בשתיהן מטעם קנייה ור' זירא כי דחהו מטעם קנייה היינו דוקא מההיא דטענת אבד אבל בטוען טענת גנב גם הוא מודה שהוא מטעם קנייה ועוד מדמייתי לה סתמא בההיא שמעתא ובכמה דוכתי מכלל דאי קיימא קמיה ושלח בו יד קנייה. הנה נתיישב יפה לשון ר\"מ ז\"ל שכתב מקושיא ראשונה דלשון דקנייה שכתב ומה שהקשה עוד מפלוגתא דר\"נ הוא דגרסינן בההיא שמעתא דהגוזל גופה אמר רב ששת הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בה יד פטור מ\"ט דה\"ק רחמנא ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח הא אם שלח פטור א\"ל (ר\"נ) והלא שלש שבועות משביעין אותו שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי בה יד ושבועה שאינה ברשותי מאי לאו שבועה שלא שלחתי בה יד דומיא דשבועה שאינה ברשותי מה שבועה שאינה ברשותי כי מיגליא מלתא דאיתיה ברשותיה חייב אף שבועה שלא שלח בה יד כי מיגליא מילתא דשלח בה יד חייב אמר לו לא שבועה שלא שלחתי בה יד דומיא דשבועה שלא פשעתי בה מה שבועה שלא פשעתי בה כי מיגליא מילתא דפשע בה פטור מכפל אף שבועה שלא שלחתי בה יד כי מיגליא מילתא דשלח בו יד פטור מכפל ע\"כ. ופ\"ה דהל' שאלה ופקדון פסק ר\"מ ז\"ל כאותן ג' שבועות וחזינן דאהדר ליה רב ששת לר\"נ ושתיק ליה מכלל דאודי ליה דפטור וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל נמצינו למידים שהלכה כרב ששת לגמרי ומכל ומטעם קנין וכדכתיבנא:" + ], + [ + "וכן הטוען טענת אבדה כו' עד משבועה הראשונה. כבר כתבתי שזו פרק הגוזל וכדאהדר ליה רבי זירא לרבי חייא:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב כו' עד כמו שיתבאר. פרק מרובה (דף ס\"ה) ופרק הגוזל קמא (דף ק\"ו) עיקר ההלכה והביאור פי\"ג דהלכות גזלה ואבדה:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "שומר שגנב מרשותו עד חייב בכפל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום עכ\"ל: ואני אומר כמה דיו נשפך בין הראשונים נ\"ע וכמה קנים נשברו בין האחרונים בהלכה זו בבבא מציעא פרק המפקיד וסוף ב\"ק גבי מתניתין דהגונב טלה מן העדר כו' ואסקה רב זביד בגמ' בגונב מרשות עצמו כדפרישנא בסמוך ועמד ר\"מ ז\"ל בשיטת רבותיו ז\"ל ובשיטת הגאונים נ\"ע ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הרשב\"א ז\"ל כן הסכים בפירוש ההלכה בשיטתו ובעיקרי הפסקים ובה תירץ כל מה שהקשה בעל המאור ז\"ל: ואני לא הארכתי בכאן לג' טעמים, האחד שהראב\"ד ז\"ל לא נתן כאן טעם לדבריו, והשני שחבור זה לבנות עשיתיו ולא לסתור, השלישי שכבר הוא כתוב בשיטתו:", + " ואע\"פ שהחזיר הסלע למקומה והטלה לעדרו ה\"ז חייב באחריותו עד שיודיע הבעלים שהרי כלתה שמירתו וכאילו לא החזיר לו כלום עד שיודיע בעליו: כתב הראב\"ד ז\"ל או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו עכ\"ל: ואני אומר בעל כרחי אני צריך להאריך כדי לפתוח פתח למעיין בחבור הזה לבא בו לדעת מה מקום למחלוקת הזה הישנה פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח) בשמעתין דהגונב טלה שהזכרתי בסמוך, ולפי שראיתי בה דברי מורי הרשב\"א והוא מסכים לשיטת ר\"ם ז\"ל והעומדים עמו אמרתי לכתוב לשונו אות באות בפירוש המקצת המסקנות ואניח שאר האריכות פן יכבד על המעיין. ואומר תנן התם הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזרתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא (פטור) אסיפא ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא פטור אכולה ור\"י אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפי' מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא ארישא ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה ארישא אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא ואקשינן עלה ומי אמר רבא הכי כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר צריך דעת הבעלים סברוה דכ\"ע אית להו דר' יצחק דא\"ר יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור\"י (קא מיפלגי ר' ישמעאל ור\"ע) ומהדרינן אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות הבעלים וכולי עלמא לא פליגי בדרב חסדא והכי בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קא מיפלגי ר\"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו ע\"כ. ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו נ\"ע והראשונים ז\"ל ופסק כרב זביד משמיה דרבא וכדרב חסדא דמפרש רבא למילתיה וכר\"ע שהלכה כר\"ע מחבירו וכדמסיק התם בפרק המפקיד וכתב מורי הרשב\"א ז\"ל ואיכא לפרושי דכולה בין סלע בין טלה קא מוקי רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשותו וליכא למימר דדוקא טלה היא דקא מוקי כרב אבל סלע כדאמרינן מעיקרא דא\"כ אתיא דרב כר\"ע דאמר לדעת צריך דעת וקי\"ל דר' ישמעאל ור\"ע הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דר\"י פסק כוותיה דר\"ע בשלהי פרק המפקיד דאמרינן התם גבי מתני' דהשולח יד בפקדון בש\"א ילקה בחסר ויתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ור\"ע אומר כשעת תביעה אמר ר\"י הלכה כר\"ע לעולם א\"ר אשי בדאהדרה לדוכתה ואתבר לאפוקי מדר' ישמעאל דאמר לא בעיא דעת בעלים קמ\"ל דבעיא דעת בעלים ואילו הכא אמר ר\"י לדעת לא בעיא דעת בעלים אלא מנין פוטר ועל כרחין ר\"י לאו לפרושי למתני' אמר הכא דאדרבה פשטה דמתני' טפי משמע כרב דלדעת צריך דעת ומנו את הצאן ארישא אתמר אבל אסיפא אפילו מנין אינו צריך וא\"כ היאך פסק שם כר\"ע דאתיא דרב כוותיה והיאך לא הקשו הכא או התם דר\"י אדר\"י ואע\"ג דלאוקימתא קמייתא אתיא דר\"ע בכולהו בין בסלע בין בטלה כר\"י בין בלדעת בין שלא לדעת לא קשיא לי בה מידי דר\"י ההיא בשומר שגנב מרשותו מוקי לה וכרב זביד משמיה דרבא וכדמוכחא ההיא שמעתא דפרק המפקיד וכמו שהעמידוה ג\"כ בפרק המפקיד גבי מתני' דהמפקיד חבית אצל חבירו ועוד דהא רב זביד משמיה דרבא אמרה ורבא כרב חסדא ס\"ל ורב חסדא על כרחין לדעת אין צריך דעת ס\"ל דאי לא בגונב טלה מן העדר בין לדעת בין שלא לדעת לא יפטור המנין מתני' דמנו את הצאן לא משכחת לה אלא על כרחין רב זביד כולה מתני' בשומר שגנב מרשות עצמו מוקי לה ובגונב מרשות בעלים לדעת לעולם אימא לך בין לר' ישמעאל בין לר\"ע בעי מנין כשמואל ור\"י ורבא כנ\"ל ר\"ע סבר כלתה שמירתו פירוש וכיון שכן כשמחזירה לא במקום בעלים מחזירה דאיהו לאו במקום בעלים קאי וכאילו לא החזירה דמי ועדיין ברשותיה קיימא ואפי' החזירה לחצר המשתמרת לבעלים לא מיפטר דהוה ליה כשומר שכלו ימי שמירתו שצריך דעת וכדאמרינן הכל צריכין דעת חוץ ממשיב אבדה כלומר כל השומרין צריכין דעת ועד שלא החזירה לדעת הבעלים חייב אף באונסין הואיל וגנבה מתחילה ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו וכיון שהחזירה למקום שנטל לא צריך מידי אחרינא דאיהו במקום בעלים קאי ומיהו עד שיחזירנה למקום שנטל עדיין גנובה היא אצלו וחייב אף באונסים והראב\"ד ז\"ל פירש ר\"ע סבר כלתה שמירתו והוה ליה גונב שלא לדעת וצריך דעת בעלים כדרב חסדא ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו ובמקום בעלים קאי וכאילו לא גנבו דעדיין שומר הוא ובדעתא דידיה סגי ע\"כ. ואין פירוש זה מחוור בעיני, חדא דכיון דאמר רב זביד ובשומר שגנב מרשותו פליגי משמע לכאורה וס\"ל דמהא פלוגתא לא שמעינן מידי לפלוגתא דרב חסדא ור\"י ולפי פירושו מהא נמי שמעינן דר\"ע כרב חסדא ועוד נ\"ל דבכה\"ג שגנב השומר מרשות עצמו לא אמר רב חסדא שצריך דעת בעלים ואף לכשתמצא לומר שכלתה שמירתו דהא טעמא דרב חסדא משום דאנקטה נגרי ברייתא ולא ידעו הבעלים ולא ישמרוה אבל כל שמסרה לשומר הרי הוא צריך לשמרה לכשיחזירנה השומר דהא אנקטה השומר נגרי ברייתא דלא ידעי להו בעלים ועוד דלא אנקטה שומר נגרי אחריני אלא נגרי דהוה מנקיט קודם שיגנבנה מרשות עצמו אלא אם תדחה דכל שנתן דעתו לגנבה אינו מניחה בתוך העדר עם האחרות ומוליכה בחורשין מקום שאין אחרים מרעין שם ואי נמי שמלמדה לצאת מן העדר ולרעות לבדה עכ\"ל מורי הרשב\"א ז\"ל אות באות ועוד האריך שם להקשות ולתרץ ולפסוק כר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו נ\"ע לא פחות ולא יותר אלא שהאריך בלשונו לברר הספקות וסוף דבריו כתב וכל זה כדרך שיטת הר\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון אבל יש מי שפסק כרב ודחק עצמו ביותר בשמועה והביאו לזה שנראה לו קושיא על דברי ר\"י אלפס וכבר תירצתי אני דרך פירוש השמועה כפי דעתי כל מה שהקשה על פסק הרב ז\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " אבל הגונב סלע מכיס חבירו או כלי מביתו כו' נפטר באחריותו. פרק הגוזל ומאכיל בשמעתין הנזכרת ובבא מציעא פרק המפקיד (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "שומר שגנב מרשותו עד חייב בכפל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום עכ\"ל: ואני אומר כמה דיו נשפך בין הראשונים נ\"ע וכמה קנים נשברו בין האחרונים בהלכה זו בבבא מציעא פרק המפקיד וסוף ב\"ק גבי מתניתין דהגונב טלה מן העדר כו' ואסקה רב זביד בגמ' בגונב מרשות עצמו כדפרישנא בסמוך ועמד ר\"מ ז\"ל בשיטת רבותיו ז\"ל ובשיטת הגאונים נ\"ע ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הרשב\"א ז\"ל כן הסכים בפירוש ההלכה בשיטתו ובעיקרי הפסקים ובה תירץ כל מה שהקשה בעל המאור ז\"ל: ואני לא הארכתי בכאן לג' טעמים, האחד שהראב\"ד ז\"ל לא נתן כאן טעם לדבריו, והשני שחבור זה לבנות עשיתיו ולא לסתור, השלישי שכבר הוא כתוב בשיטתו:", + " ואע\"פ שהחזיר הסלע למקומה והטלה לעדרו ה\"ז חייב באחריותו עד שיודיע הבעלים שהרי כלתה שמירתו וכאילו לא החזיר לו כלום עד שיודיע בעליו: כתב הראב\"ד ז\"ל או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו עכ\"ל: ואני אומר בעל כרחי אני צריך להאריך כדי לפתוח פתח למעיין בחבור הזה לבא בו לדעת מה מקום למחלוקת הזה הישנה פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח) בשמעתין דהגונב טלה שהזכרתי בסמוך, ולפי שראיתי בה דברי מורי הרשב\"א והוא מסכים לשיטת ר\"ם ז\"ל והעומדים עמו אמרתי לכתוב לשונו אות באות בפירוש המקצת המסקנות ואניח שאר האריכות פן יכבד על המעיין. ואומר תנן התם הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזרתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא (פטור) אסיפא ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא פטור אכולה ור\"י אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפי' מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא ארישא ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה ארישא אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא ואקשינן עלה ומי אמר רבא הכי כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר צריך דעת הבעלים סברוה דכ\"ע אית להו דר' יצחק דא\"ר יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור\"י (קא מיפלגי ר' ישמעאל ור\"ע) ומהדרינן אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות הבעלים וכולי עלמא לא פליגי בדרב חסדא והכי בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קא מיפלגי ר\"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו ע\"כ. ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו נ\"ע והראשונים ז\"ל ופסק כרב זביד משמיה דרבא וכדרב חסדא דמפרש רבא למילתיה וכר\"ע שהלכה כר\"ע מחבירו וכדמסיק התם בפרק המפקיד וכתב מורי הרשב\"א ז\"ל ואיכא לפרושי דכולה בין סלע בין טלה קא מוקי רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשותו וליכא למימר דדוקא טלה היא דקא מוקי כרב אבל סלע כדאמרינן מעיקרא דא\"כ אתיא דרב כר\"ע דאמר לדעת צריך דעת וקי\"ל דר' ישמעאל ור\"ע הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דר\"י פסק כוותיה דר\"ע בשלהי פרק המפקיד דאמרינן התם גבי מתני' דהשולח יד בפקדון בש\"א ילקה בחסר ויתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ור\"ע אומר כשעת תביעה אמר ר\"י הלכה כר\"ע לעולם א\"ר אשי בדאהדרה לדוכתה ואתבר לאפוקי מדר' ישמעאל דאמר לא בעיא דעת בעלים קמ\"ל דבעיא דעת בעלים ואילו הכא אמר ר\"י לדעת לא בעיא דעת בעלים אלא מנין פוטר ועל כרחין ר\"י לאו לפרושי למתני' אמר הכא דאדרבה פשטה דמתני' טפי משמע כרב דלדעת צריך דעת ומנו את הצאן ארישא אתמר אבל אסיפא אפילו מנין אינו צריך וא\"כ היאך פסק שם כר\"ע דאתיא דרב כוותיה והיאך לא הקשו הכא או התם דר\"י אדר\"י ואע\"ג דלאוקימתא קמייתא אתיא דר\"ע בכולהו בין בסלע בין בטלה כר\"י בין בלדעת בין שלא לדעת לא קשיא לי בה מידי דר\"י ההיא בשומר שגנב מרשותו מוקי לה וכרב זביד משמיה דרבא וכדמוכחא ההיא שמעתא דפרק המפקיד וכמו שהעמידוה ג\"כ בפרק המפקיד גבי מתני' דהמפקיד חבית אצל חבירו ועוד דהא רב זביד משמיה דרבא אמרה ורבא כרב חסדא ס\"ל ורב חסדא על כרחין לדעת אין צריך דעת ס\"ל דאי לא בגונב טלה מן העדר בין לדעת בין שלא לדעת לא יפטור המנין מתני' דמנו את הצאן לא משכחת לה אלא על כרחין רב זביד כולה מתני' בשומר שגנב מרשות עצמו מוקי לה ובגונב מרשות בעלים לדעת לעולם אימא לך בין לר' ישמעאל בין לר\"ע בעי מנין כשמואל ור\"י ורבא כנ\"ל ר\"ע סבר כלתה שמירתו פירוש וכיון שכן כשמחזירה לא במקום בעלים מחזירה דאיהו לאו במקום בעלים קאי וכאילו לא החזירה דמי ועדיין ברשותיה קיימא ואפי' החזירה לחצר המשתמרת לבעלים לא מיפטר דהוה ליה כשומר שכלו ימי שמירתו שצריך דעת וכדאמרינן הכל צריכין דעת חוץ ממשיב אבדה כלומר כל השומרין צריכין דעת ועד שלא החזירה לדעת הבעלים חייב אף באונסין הואיל וגנבה מתחילה ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו וכיון שהחזירה למקום שנטל לא צריך מידי אחרינא דאיהו במקום בעלים קאי ומיהו עד שיחזירנה למקום שנטל עדיין גנובה היא אצלו וחייב אף באונסים והראב\"ד ז\"ל פירש ר\"ע סבר כלתה שמירתו והוה ליה גונב שלא לדעת וצריך דעת בעלים כדרב חסדא ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו ובמקום בעלים קאי וכאילו לא גנבו דעדיין שומר הוא ובדעתא דידיה סגי ע\"כ. ואין פירוש זה מחוור בעיני, חדא דכיון דאמר רב זביד ובשומר שגנב מרשותו פליגי משמע לכאורה וס\"ל דמהא פלוגתא לא שמעינן מידי לפלוגתא דרב חסדא ור\"י ולפי פירושו מהא נמי שמעינן דר\"ע כרב חסדא ועוד נ\"ל דבכה\"ג שגנב השומר מרשות עצמו לא אמר רב חסדא שצריך דעת בעלים ואף לכשתמצא לומר שכלתה שמירתו דהא טעמא דרב חסדא משום דאנקטה נגרי ברייתא ולא ידעו הבעלים ולא ישמרוה אבל כל שמסרה לשומר הרי הוא צריך לשמרה לכשיחזירנה השומר דהא אנקטה השומר נגרי ברייתא דלא ידעי להו בעלים ועוד דלא אנקטה שומר נגרי אחריני אלא נגרי דהוה מנקיט קודם שיגנבנה מרשות עצמו אלא אם תדחה דכל שנתן דעתו לגנבה אינו מניחה בתוך העדר עם האחרות ומוליכה בחורשין מקום שאין אחרים מרעין שם ואי נמי שמלמדה לצאת מן העדר ולרעות לבדה עכ\"ל מורי הרשב\"א ז\"ל אות באות ועוד האריך שם להקשות ולתרץ ולפסוק כר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו נ\"ע לא פחות ולא יותר אלא שהאריך בלשונו לברר הספקות וסוף דבריו כתב וכל זה כדרך שיטת הר\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון אבל יש מי שפסק כרב ודחק עצמו ביותר בשמועה והביאו לזה שנראה לו קושיא על דברי ר\"י אלפס וכבר תירצתי אני דרך פירוש השמועה כפי דעתי כל מה שהקשה על פסק הרב ז\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " אבל הגונב סלע מכיס חבירו או כלי מביתו כו' נפטר באחריותו. פרק הגוזל ומאכיל בשמעתין הנזכרת ובבא מציעא פרק המפקיד (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "בד\"א בדבר שאין בו רוח חיים כו' עד סוף הפרק. פ' הגוזל ומאכיל ופרק הכונס צאן לדיר (דף כ\"ז) והוא וכל ראיותיו כלולים במה שהארכתי מלשון מורי הרשב\"א ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב עד דמים ששקל לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט): " + ], + [ + "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב עד דמים ששקל לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט): " + ], + [ + "נתייאשו הבעלים מן הגניבה בין שנתיאשו ואח\"כ מכר הגנב בין שנתיאשו אחר שמכר קנה הלוקח ביאוש ושינוי רשות ואינו מחזיר הגניבה עצמה לבעלים אלא נותן להם הדמים אם לקח מגנב מפורסם ואם לא היה זה המוכר גנב מפורסם אינו נותן כלל לא חפץ ולא דמים מפני תקנת השוק. ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אלא נותן להם דמים מפני תקנת השוק אם לא היה הגנב מפורסם ע\"כ: וכתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אין לו שורש ולא ענף והוא שבוש המעתיק עכ\"ל: ואני אומר עיניך הרואות כי אין אשם על שני המאורות ר\"מ וראב\"ד ז\"ל אלא על המעתיק כי לשון ר\"מ ז\"ל ישר הוא כמו שהעתקתי מן הספר שהיה מועתק מן הספר שהיה כתוב בכתיבת יד ר\"מ ז\"ל והוא האמת והנכון והוא פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "בזמן שהלוקח עושה דין עם (הגנב) [בעל הבית] עד כמו שיתבאר. בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב כו' עד שהוא חשוד על השבועה. ביאורו זה הוא פ\"א דהלכות טוען ונטען ודבריו מדוקדקין בהסכמת הראשונים ז\"ל מפ' הגוזל עצים ופ' הגוזל ומאכיל דנזיקין ושבועות פ' שבועות הפקדון (דף ל\"ו) שם ופ' כל הנשבעין ובמקומן יתבררו ויתלבנו הדברים בעז\"ה:" + ], + [ + "בזמן שהלוקח עושה דין עם (הגנב) [בעל הבית] עד כמו שיתבאר. בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב כו' עד שהוא חשוד על השבועה. ביאורו זה הוא פ\"א דהלכות טוען ונטען ודבריו מדוקדקין בהסכמת הראשונים ז\"ל מפ' הגוזל עצים ופ' הגוזל ומאכיל דנזיקין ושבועות פ' שבועות הפקדון (דף ל\"ו) שם ופ' כל הנשבעין ובמקומן יתבררו ויתלבנו הדברים בעז\"ה:" + ], + [ + "גנב ופרע בחובו כו' משכן הגנבה כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ביתר על דמיה. א\"א אלא בכדי דמיה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק דגרסינן אתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק וכו' עד משכנתא שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק ולפ\"ז היה ראוי לתמוה על מעלת הראב\"ד ז\"ל אחר שהתלמוד להדיא פוסק כר\"מ ז\"ל. אך יגעתי ומצאתי מקצת ספרים שאין גורסין והלכתא זו בכאן כלל אלא גורסין פלוגתא דאמימר ומר זוטרא גרידתא ולאלתר גרסינן זביני שוה בשוה כו' עד והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבד מגנב ופרע בחובו וגנב ופרע בהיקפו. אז אמרתי ודאי על גירסא זו סמך ראב\"ד ז\"ל ובדקתי ומצאתי ג\"כ בהל' ר\"י אלפס דהאי הלכתא דפסיק תלמודא קיימא נמי אמשכנתא דזביני:" + ], + [ + "הלוקח מגנב שאינו מפורסם עד האמנתו באחרונה. פ' הגוזל בתרא:" + ], + [ + "הלוקח מגנב שאינו מפורסם עד האמנתו באחרונה. פ' הגוזל בתרא:" + ], + [ + "לקח מגנב שאינו מפורסם כו' עד ואם גנב מפורסם הוא וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נוטל הלוקח שני עכ\"ל: ואני אומר זה הוא מעשה דנרשאה דגנב סיפרא וזבני לפפונאה בתמנין זוזין ואזל פפונאה וזבניה לבר מחוזא במאה וכתב וקי\"ל ביה כרבא אלא מיהו ההוא עובדא בגנב שאינו מפורסם הוא אבל במפורסם לא אתברר דיניה בגמ' וכל חד וחד מאי דס\"ל קאמר ואין לי להכריע והביאור כולו בזה הפרק הוא:" + ], + [ + "בעל הבית וכו' עד ויחזיר לו כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אם היו כליו אלו וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ודברי ר\"מ ז\"ל מפורסמים וסברת הראב\"ד משובחת ונוכחת:" + ], + [ + "בעל הבית וכו' עד ויחזיר לו כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אם היו כליו אלו וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ודברי ר\"מ ז\"ל מפורסמים וסברת הראב\"ד משובחת ונוכחת:" + ], + [ + "גנב שהוחזק ונתפרסם שנכנס לתוך בית חבירו וכו' אם היה בעל הבית כו' עד ונוטל כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל הפך וקצר וקלקל וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמים, חדא שהרי פירשו מיד בבבא הסמוכה לזו והיא סוף הפרק וז\"ל ואם אין אדם זה מוחזק בגניבה אין הבעל הבית נאמן אלא נשבע זה שהכלים בידו שבועת היסת שהכלים אלו לקוחין הן בידו והולך ע\"כ. וזה מפורש במסכת שבועות פ' כל הנשבעין גמרא מתני' קמייתא בפירוש נגזל כיצד ולקח ר\"מ ז\"ל דרך רבותיו נ\"ע שכתב כן ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו בחלוק שעריו בשער הרביעי הא דאמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן אינו בעסק הממשכן חבירו ושלא ברשות אלא טעם בפ\"ע הוא כיון שנכנס לביתו של חבירו שלא בפני חבירו וראוהו עדים שיצא וכלים טמונים תחת כנפיו ואמר לקוחין הן בידי ואמר לו חבירו לא כי אלא שאולין הן בידך ולא מכרתי לך כלום אם בעל הבית אינו עשוי למכור את כליו ואותן כלים אין דרך בני אדם להצניען ואותו האיש אינו צנוע אינו נאמן אלא חייב הוא להחזיר את הכלים לבעה\"ב וישבע בעה\"ב שבועת היסת שלא מכר לו כלום. השער החמישי כו' עד השער הששי אמר לו גנובים הן בידך נאמן לומר לקוחין הם בידי אע\"פ שאין בעל הבית עשוי למכור את כליו ואותן כלים אין דרך להצניען ואותו האיש אינו צנוע דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן וכו' עד השער השמיני אם היה מוחזק ומפורסם בגניבה וראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אם היה בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו ואין דרך בני אדם להצניען ואין דרך אותו האיש להצניע כלים שבידו אף על פי שזה אומר גנובים וזה אומר לקוחין אינו נאמן דדייקינן טעמא דלא מחזקינן אינשי בגנבי הא מוחזק ועומד מעיקרא מחזקינן עכ\"ל. וכן אתה רואה בב\"ק פ' הגוזל ומאכיל גמ' מתני' דהמכיר כליו כו' דקא מקשי תלמודא להדיא והא חנן בישא מפורסם הוה וגם ר\"י אלפס הביאו בהלכות שם להשמיענו שהיא הלכה ועוד דהא שמעתין כולה דהגוזל מיירי בלוקח ומשום תקנת השוק ובפרק כל הנשבעין מיירי בגוזל ונגזל דהא טענו ואתו קמן ואין יד לוקח באמצע בפ' הגוזל לא נזכר הטמין ולא שאר חלוקין דשבועות ומי עירב זה עם זה כל דין ודין הוא בפ\"ע וגם ר\"מ ז\"ל כן סידר למעלה בזה הפרק דין הלוקח גנבה וחלוקין בתקנת השוק כשמעתין דהגוזל ובכאן סידר הגנב ובעל הבית בלבד כשמעתין דשבועות והוא דרך ישר ונכון ודרך רבותינו נ\"ע כאשר ראו עיניך אבל דין הלוקח בהטמנת כלים שכתוב בהשגות מאן דכר שמיה לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא מאחד מן התלמידים המתמהרים ותלאוהו באילן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "השוקל לחבירו ממשקלות עד ובמשורה. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבבא בתרא פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח ופ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהמודד או השואל וכו'. כן משמע פ' מרובה בכמה מקומות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שהוא חייב בתשלומין. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "כל מי שמשהה בביתו וכו' עד לשאר תשמישי הבית. בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ט) :", + " כיוצא בזה סלע שנפגמה כו' עד או ישליך לים המלח. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כל מי שמשהה בביתו וכו' עד לשאר תשמישי הבית. בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ט) :", + " כיוצא בזה סלע שנפגמה כו' עד או ישליך לים המלח. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ב): " + ], + [ + "חסרה ועמדה על מחצה כו' ואם לא חסרה כו' עד אבל לא למשקל: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש שלא ישקול בהן סלעים אחרים: ואני אומר איני יודע מה בא לחדש כי עיקר זאת ההלכה במציעא פרק הזהב וליכא מאן דסליק אדעתיה פירוש אחרינא:", + " שכל פחות משתות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל וגם במשא ומתן אם נתנה בחזקת שלימה ה\"ז מקח טעות עכ\"ל: ואני אומר גם בזו לא ידעתי מה בא לחדש מפני שעיקר הלכה זו גם כן בפרק הזהב וקי\"ל התם אין אונאה לפרוטות וגם מה שפירש בחזקת שלימה הא אסיקנא לה התם שאם היה מכירה אפילו לאחר י\"ב חדש ה\"ז מחזירה ואם היה יכול להוציאו על ידי הדחק אינו מקבלה ממנו לאחר זמן אלא מדרך החסידות. וכבר כתב ר\"מ ז\"ל דינין אלו במקומן המיוחד להן בספר קנין בהלכות מכירה פי\"ב והוא הנכון:" + ], + [ + "סלע שנפגמה כו' עד בצואר הקטן. במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "עושה אדם מדותיו כו' עד מימות משה רבינו. בבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "אחד הנושא ונותן עם ישראל כו' עד וחייב להחזיר. במציעא פ' המקבל (דף ק\"ח) :", + " וכן אסור להטעות וכו' עד מ\"מ. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג): " + ], + [ + "וכן במדת הקרקע עד ופורעין ביום טוב. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "וכן במדת הקרקע עד ופורעין ביום טוב. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המסיג גבול רעהו כו' עד בנחלתך אשר תנחל. בספרי דבי רב פרשת שופטים לא תסיג גבול רעך והלא כבר נאמר לא תגזול מה ת\"ל לא תסיג מלמד שכל האונס תחומו של חבירו עובר בשני לאוין יכול בחוצה לארץ ת\"ל בנחלתך אשר תנחל בארץ ישראל עובר בשני לאוין בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד ע\"כ:" + ], + [ + "קשה עונשן של מדות וכו' עד סוף הפרק. בבתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח) ולשון סיפרא (דף מ\"ז) על תנאי הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לצדק המאזנים כו' עד והין צדק יהיה וכו'. פ' המוכר את הספינה:", + " וכן במדת קרקע כו' עד מלאה כרכום. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "ארבע אמות הסמוכין לחריץ עד בני רה\"ר. במציעא פ' המקבל (דף ק\"ו): " + ], + [ + "לא ימוד לאחד בימות החמה עד אין בכך כלום. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובגמרא פרק הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין טומנין כו' עד אחד מל\"ג. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ] + ], + [ + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "הבא במחתרת בין ביום ובין בלילה עד אין לו דמים. במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף פ\"ו ע\"ב) ופרק הנחנקין:" + ], + [ + "ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא וכו' עד במחתרת בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני נמנע מלכתוב את דעתי כו': ואני אומר ראשו כתם פז יקר מאופז ודבריו טובים ולמוכיחים ינעם ובם איש נבוב ילבב בדברי הגדה המושכים את הלב אך לפי הדין לא כל הביברין שוין ולא כל המקומות שוין ולא כל הזמנים המשתנים ולא כל בני אדם דעתנים וכ\"ש הגנבים אשר אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם עונותיהם וחטאתם לפניהם ענן חשך ואפלה מנודח למצוא פתח ילאו עינים להם ולא יראו נגע לבן אדמדם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם כ\"ש לעשות מעשה בסברא שאין לנו אלא מה שאמרה תורה. ע\"כ סידר ר\"מ ז\"ל דבריו ע\"פ הגמרא פ' בן סורר ומורה ומרוה גם הוא יורה. שוב מצאתי לי ראיה בירושלמי פרק בן סורר ומורה דגרסינן בין ביום ובין בלילה פעמים שהוא בא לגנוב פעמים שהוא בא להרוג אמרת אם גנב ודאי והרגו אין ההורגו נהרג, פעמים שהוא בא לגנוב ופעמים שהוא בא להרוג פעמים שאינו בא לגנוב ופעמים שאינו בא להרוג ע\"כ. אלמא נתנו הדברים לשיעורין לפי הסברא אבל אנו אין לנו אלא דין הגמרא:" + ], + [ + "ומפני מה אמרה תורה עד הבא על אביו נהרג. פרק בן סורר ומורה:" + ], + [ + "ומפני מה אמרה תורה עד הבא על אביו נהרג. פרק בן סורר ומורה:" + ], + [ + "וכן הגנב שגנב ויצא עד יש לו דמים: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל בורח ר\"ל עכ\"ל: ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל לשון הגמ' דגרסינן בירושלמי פרק בן סורר ומורה נטל את הכיס והפך פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו וכו' עד שם תני ר' חייא במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים כו' ורשות כל אחד בידו לפרש כרצונו:", + " וכן אם הקיפוהו עדים או בני אדם עד שאינו נהרג: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שאמרו במכילתא וכו': ואני אומר אין מלה בלשוני ואין מענה ואחרי דברו לא אשנה לומר ידעתי מה שהוא לא ידע ולו השכל והמדע אך כל המשכיל בת בינה יכיל אחרי אשר גילה מקומה ודלה חספא לאשכוחי מרגניתא תותה:" + ], + [ + "וכן הבא במחתרת עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פ' בן סורר ומורה:" + ], + [ + "וכן הבא במחתרת עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פ' בן סורר ומורה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2a60a8e6196c8245bf8d5ed79e7c1470f0a7c903 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Nezikim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,475 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Theft", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Theft", + "text": [ + [ + [ + "כל הגונב ממון כו' עד ואחד גונב את הקטן. במס' סנהדרין פ' אלו הן הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "אסור לגנוב כל שהוא עד שלא ירגיל עצמו בכך. בת\"כ (דף מ\"ד) בסדר קדושים תהיו לפי שנאמר בגנבה שנים ישלם עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל לא תגנבו לא תגנבו ע\"מ למיקט לא תגנבו ע\"מ לשלם תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' ע\"כ. ובמציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"א): " + ], + [ + "אי זהו גנב זה הלוקח ממון כו' אבל אם לקח בגלוי כו' לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אע\"פ שהבעלים יודעין בשעה שגנב. כך כתוב בספרים הישרים שלנו אשר הוגהו לפני ר\"מ ז\"ל. ובספר שראה המגיה ובא לידו היה כתוב בהפך וז\"ל לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גנב אלא גזלן כו' ועל זה כתב הראב\"ד ז\"ל האי פיסקא לא מתחוורא וכו': ואני אומר אפי' באות כל רוחות שבעולם אין מזיזין אותו אף כי יטעהו דבר שהתינוקות יודעין אותו ובקיאין כי הוא תלמוד ערוך פ' הכונס צאן לדיר ופ' אלו מציאות ועוד כי לשונו של הספר מורה כי הוא טעות סופר דא\"כ מאי לפיכך היא ומה בא ללמדנו ועוד מאי אע\"פ שהבעלים יודעין בשעה שגנב מפני שהבעלים או אם הבעלים מיבעי ליה למכתב אלא טעות סופר היה ואין על המחבר ולא על המגיה חטא אלא על העט ולכך כל הרואה חבור ר\"מ ז\"ל יגיהנו על זה הלשון שנסחתי אני כי הוא מכתיבת ידו כמו שהעדתי:" + ], + [ + "גנב שהעידו עליו עדים כו' עד שבקש לחסר את חבירו. פרק מרובה (דף ס\"ב): " + ], + [ + "גנב שהודה מעצמו כו' עד וה\"ה לכל הקנסות שכל המודה בהן פטור. בנזיקין פ' מרובה ובסנהדרין ריש פ\"ק (דף ב') ובכתובות פ' אלו נערות (דף מ\"א): " + ], + [ + "תשלומי כפל עד תשלומי ה'. סוף פ' שור שנגח את הפרה:" + ], + [ + "אחד האיש עד תשלומי ד' וה'. בסיפרא פרק כ\"ה דקדשים:", + " היתה אשת איש עד (אין) נפרעין ממנה. פ\"ק דמציעא (דף י'): " + ], + [ + "אחד האיש עד תשלומי ד' וה'. בסיפרא פרק כ\"ה דקדשים:", + " היתה אשת איש עד (אין) נפרעין ממנה. פ\"ק דמציעא (דף י'): " + ], + [ + "העבד שגנב פטור מן הכפל. פ\"ד מיתות:" + ], + [ + "ראוי לב\"ד להכות את הקטנים וכו' וכן מכין את העבדים כו' עד שלא יהו רגילין להזיק. זה פסק לפי דעתי מההוא עובדא דפ' הגוזל עצים (דף צ\"ג וצ\"ו) גמרא מתני' דזה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כו' דגרסינן ההוא גברא דגזל תורא מחבריה כו' עד איניש גזלנא הוא ובעי' למקנסיה וכתב ר\"י אלפס דשמעינן מינה דקנסינן בכה\"ג ועוד מדגרסינן בפרק נגמר הדין ב\"ד מכין ועונשין שלא מן התורה כו':" + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "היתה הגניבה וכו' עד משלם כשעת הגניבה: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה כו': ואני אומר חייליה דר\"מ ז\"ל מדתניא פ' הגוזל עצים (דף נ\"ה) ריש גמרא מתני' דגזל פרה מעוברת כו' הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה ר' שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומה אצלו בכסף וגרסינן איבעיא להו מאי טעמיה דרבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד או דילמא (לעולם קסבר ר' מאיר) בעלמא שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ושקיל וטרי עלה טובא עד דפשיט לה מהא נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום ר\"מ אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא ואי ס\"ד סבר ר\"מ שינוי אינו קונה דמי צמרו ושבחו בעי למיתב ליה אלא לאו (ש\"מ) קסבר ר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ש\"מ איכא דאמרי הא לא איבעי לן דודאי מדאפיך רב ותאני כו' עד ודאי לר\"מ שינוי קונה והכא קנסא הוא דקא קניס ליה, אלמא לשתי הלשונות מדשקיל וטרי לברורי טעמיה דר\"מ ש\"מ הילכתא כוותיה ועוד דקי\"ל הלכה כר\"מ בקנסותיו והא אסיקנא לתרתי לישני דקנסא הוא דקא קניס ובהאי לישנא גרסינן לה להאי ברייתא בכולהו ספרי דוקאני ספרדאי הכא ובמציעא סוף פרק המפקיד וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש\"י ז\"ל משלם אותה ואת גיזותיה כל מה שנטל ממנו וכל מה שמשבחת הוי דנגזל עכ\"ל. ובמקצת הגירסאות פרה מעוברת ורחל טעונה כו' וכן פר\"ח ז\"ל גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר\"מ וכו' ר\"מ סבר מחזיר הכל ר' יהודה סבר הקרן בלבד ר\"ש סבר הקרן חוזר והגיזות והולדות חולקין עכ\"ל. ומורי הרשב\"א ז\"ל הכריע כדברי ר\"מ ז\"ל וגירסתו וכתב דהאי ברייתא מיירי בגוזל רחל ונטענה או נתעברה אצלו דאי בשגזלה טעונה ומעוברת ליכא מ\"ד שיהא לגזלן חלק בגיזות ובולדות דלכ\"ע כשעת הגזלה משלם ותנן גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל עומדת ליגזז והא מתני' כ\"ע היא ושנינו פרק המפקיד השולח יד בפקדון ב\"ש אומר ילקה בחסר וביתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ופירשו בגמ' כשעת הוצאה מבית בעלים ואוקימנא בפלוגתא דר\"מ ור' יהודה ב\"ש כר\"מ דמלקינן ליה אפילו ביתר דהיינו בגיזות וולדות שנטענה וגזזה ונתעברה וילדה וב\"ה כר' יהודה דאמר כשעת גזלה דהיינו חוזרת בעיניה ועוד בשמעתין דהגוזל עצים מוקמינן פלוגתא דר' יהודה ור\"ש בשבח שעל גבי גזלה כלומר שהשביחה ביד הגזלן ועדיין הוא על גבה וכדמייתינן עלה סיפא דמתני' דקתני פרה ונתעברה אצלו ע\"כ וגם הראב\"ד ז\"ל בפירושיו כך פירשה בגיזות וולדות שנתחדשו ובאו אחר הגזלה וטעמא דר\"מ כדאסיקנא משום קנסא ע\"כ נמצא דעת ר\"מ ז\"ל מבוררת ומחוורת לדעת קרוב וחלוק היאוש שחילק כבר ישרו הראב\"ד ז\"ל וכן ריש פ' מרובה (דף ס\"ה): ", + " הוציא עליה הוצאה כו' השבח לגנב כמו שביארנו. עיקר זאת ההלכה פ' מרובה ומייתי לה פ\"ק דמציעא (דף מ\"ב) והביאור בזה הפרק:", + " נשתנית הגנבה ביד הגנב וכו' עד כשעת הגנבה. פ' מרובה:", + " גנב טלה ונעשה איל וכו' עד ד' וה'. פ' מרובה (דף צ\"ו) ופ' הגוזל עצים (דף ס\"ה): " + ], + [ + "גנב בהמה או כלי כו' עד כשעת הגניבה. פ' מרובה (דף ס\"ה וס\"ו וס\"ז): " + ], + [ + "מי שגנב כלי וכו' ואם רצו הבעלים וכו' עד שומעין להן: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שאמרו וכו': ואני אומר תמה אני אם זה הלשון יצא מפי הראב\"ד ז\"ל ומאי דומיא דגזלן דקאמר ומאי מדמי והלא כל אחד בפ\"ע מוזכר בעיקר ההלכה פרק קמא דניזקין גמ' פסקא בתשלומי נזקו כו' ופסיק תלמודא והלכתא אין שמין לגנב ולא לגזלן אבל לשואל שמין כדרב כהנא ורב אשי, ור\"ח ורש\"י ז\"ל והגאונים ובשאלתות רב אחא משבחא ז\"ל ור\"י אלפס ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל פירשוה כר\"מ ז\"ל וגם בענין הכפל שנכתב בשם הראב\"ד ז\"ל דקדקתי בירושלמי (בפרק קמא) ומצאתיו כדברי רבינו משה ז\"ל ממש דגרסינן התם מניין שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן אמר ר' אבא בר ממל חיים שנים ישלם חיים ולא מתים עד כדון גניבה גזילה מניין אמר ר' אבין והשיב את הגזלה אשר גזל כאשר גזל ע\"כ, למדנו שכל אחד בפ\"ע דהא יחד רחמנא קרא לכל חד וחד באנפי נפשיה ולמדנו שהכפל צריך להיות חי דהיינו חיים שנים הכפל כמו הקרן חיים שנים וזה פשוט ע\"כ אמרתי שזאת ההשגה יצאה מפי תלמיד:" + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ], + [ + "הגונב וטבח וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' מרובה (דף ס\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "הגונב את העכו\"ם וכו' עד לרעהו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל גנב נכסי הקדש וכו': ואני אומר הא זיל קרי בי רב הוא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסף עליו וכו', וכבר כתב ר\"מ ז\"ל כל הדינין והחלוקין סוף ספר עבודה בהל' מעילה פ\"א באורך כל הצורך אבל השמיט משם דיני הכפל ע\"כ שהוא מקומו ונמוקו עמו:", + " וכן הגונב קדשים מבית בעליהן עד והשטרות אין גופן ממון. פ' מרובה (דף ס\"ו) ובמסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הגונב את העכו\"ם וכו' עד לרעהו וכו': כתב הראב\"ד ז\"ל גנב נכסי הקדש וכו': ואני אומר הא זיל קרי בי רב הוא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסף עליו וכו', וכבר כתב ר\"מ ז\"ל כל הדינין והחלוקין סוף ספר עבודה בהל' מעילה פ\"א באורך כל הצורך אבל השמיט משם דיני הכפל ע\"כ שהוא מקומו ונמוקו עמו:", + " וכן הגונב קדשים מבית בעליהן עד והשטרות אין גופן ממון. פ' מרובה (דף ס\"ו) ובמסכת שבועות פ' שבועות הדיינין (דף מ\"ב): " + ], + [ + "הגונב פטר חמור וכו' עד דמי חלבו: כתב הראב\"ד ז\"ל משלם לו כפל דמי טבלו וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא אות באות. דין הטבל בנדרים פ' בתרא גמרא מתני' דקונם שאני (פ\"ד:) הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אינו משלם (לו) אלא דמי חולין שבו ושקלינן וטרינן עלה ואסיקנא דבטובת הנאה ממון פליגי דרבי סבר אינה ממון וקי\"ל כוותיה דהלכה כרבי מחבירו וה\"נ איתא שלהי פרק ב' דקדושין ולעולם לא הוזכר בו כפל ואם איתא לא לשתמיט תנא ותני כפל ועוד דכולהי סוגייתא מוקמינן דרבי סבר קנסוה לגנב כי היכי דלא לגנוב כלומר כי מן הדין לא היה חייב כלום שהרי אינו ממונו אלא מטעם קנס וכן פירש\"י ז\"ל וכל המפרשים ואם איתא טפי הוה ניחא למקנסיה בכפל דהוה כעין דאורייתא ככולהו גניבות דעלמא ומדר' יוסי ב\"ר יהודה נשמע לרבי דאמר קנסוה רבנן לבעל הבית כי היכי דלא לישהייה לטיבליה ואי ס\"ד דכפילא קאמר רבי א\"כ איכא בינייהו שתי מדרגות כי רבי מחייב הגנב בכל מה שאכל בין חולין בין תרומה ור' יוסי ב\"ר יהודה יפטרנו אף מדמי תרומה כ\"ש מן הכפל אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר וכן משמע פ' מרובה סוף גמרא מתני' דפסקא קמייתא גבי ברייתא דמתני' פ\"ק דתוספתא דתרומות ומייתי לה פ' הגוזל בתרא ומפרש לה וכן נמי פרק מרובה ואקשינן מינה למאן דבעי שינוי דתניא הגנב והגזלן והאנס הקדשן הקדש תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר ופריק אמרי ה\"נ איכא שינוי השם מעשר מעיקרא טבלא והשתא מעשר תרומה מעיקרא טבלא והשתא תרומה הקדש נמי מעיקרא חולין והשתא הקדש ע\"כ, אלמא משמע דהגונב טבלו של חבירו חייב לשלם לו מטעם שינוי ובכפל לא שייך ביה כלל. ודין החלב מפורש בכתובות ריש פ' אלו נערות דגרסינן אמר רב חסדא מודה רבי נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור חלב ע\"כ, ואילו כפל לא הוזכר כלל בגמ' ואם מפני שהוא סברא כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא כתב אלא מה שהיה מפורסם בגמרא וכ\"מ שיכול למצוא לשון התלמוד נאות לפי ענינו העתיקו ולא שינה אותו אבל לא חשש לחבר הסברות והדקדוקים אלא הניח מקום בלשון לחבור ולדקדק ולסבור בו כמו שמדקדקין ומסבירין לשון התלמוד:" + ], + [ + "הגונב פטר חמור וכו' עד דמי חלבו: כתב הראב\"ד ז\"ל משלם לו כפל דמי טבלו וכו': ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל כלשון הגמרא אות באות. דין הטבל בנדרים פ' בתרא גמרא מתני' דקונם שאני (פ\"ד:) הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אינו משלם (לו) אלא דמי חולין שבו ושקלינן וטרינן עלה ואסיקנא דבטובת הנאה ממון פליגי דרבי סבר אינה ממון וקי\"ל כוותיה דהלכה כרבי מחבירו וה\"נ איתא שלהי פרק ב' דקדושין ולעולם לא הוזכר בו כפל ואם איתא לא לשתמיט תנא ותני כפל ועוד דכולהי סוגייתא מוקמינן דרבי סבר קנסוה לגנב כי היכי דלא לגנוב כלומר כי מן הדין לא היה חייב כלום שהרי אינו ממונו אלא מטעם קנס וכן פירש\"י ז\"ל וכל המפרשים ואם איתא טפי הוה ניחא למקנסיה בכפל דהוה כעין דאורייתא ככולהו גניבות דעלמא ומדר' יוסי ב\"ר יהודה נשמע לרבי דאמר קנסוה רבנן לבעל הבית כי היכי דלא לישהייה לטיבליה ואי ס\"ד דכפילא קאמר רבי א\"כ איכא בינייהו שתי מדרגות כי רבי מחייב הגנב בכל מה שאכל בין חולין בין תרומה ור' יוסי ב\"ר יהודה יפטרנו אף מדמי תרומה כ\"ש מן הכפל אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל עיקר וכן משמע פ' מרובה סוף גמרא מתני' דפסקא קמייתא גבי ברייתא דמתני' פ\"ק דתוספתא דתרומות ומייתי לה פ' הגוזל בתרא ומפרש לה וכן נמי פרק מרובה ואקשינן מינה למאן דבעי שינוי דתניא הגנב והגזלן והאנס הקדשן הקדש תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשר ופריק אמרי ה\"נ איכא שינוי השם מעשר מעיקרא טבלא והשתא מעשר תרומה מעיקרא טבלא והשתא תרומה הקדש נמי מעיקרא חולין והשתא הקדש ע\"כ, אלמא משמע דהגונב טבלו של חבירו חייב לשלם לו מטעם שינוי ובכפל לא שייך ביה כלל. ודין החלב מפורש בכתובות ריש פ' אלו נערות דגרסינן אמר רב חסדא מודה רבי נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור חלב ע\"כ, ואילו כפל לא הוזכר כלל בגמ' ואם מפני שהוא סברא כבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא כתב אלא מה שהיה מפורסם בגמרא וכ\"מ שיכול למצוא לשון התלמוד נאות לפי ענינו העתיקו ולא שינה אותו אבל לא חשש לחבר הסברות והדקדוקים אלא הניח מקום בלשון לחבור ולדקדק ולסבור בו כמו שמדקדקין ומסבירין לשון התלמוד:" + ], + [ + "גנב תרומה מבעליה עד אינה ממון. כבר כתבתי זאת התוספתא שהבאתי לגונב טבל ושלהי קדושין מפרשה להדיא דינא וטעמא:" + ], + [ + "הגונב משל אביו עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה:", + " גנב וטבח או מכר וכו' ואם הקדיש כו' בד\"א בשהקדיש אחר יאוש וכו' עד משלם תשלומי ד' וה': כתב הראב\"ד קצר בכאן וכו': ואני אומר הרבה פעמים כתבתי כי ר\"מ ז\"ל בזה החבור לא חבר אלא דרך ארוכה וקצרה וכן עשה בדין הזה שהוא ברייתא ומקשה מינה ר\"י לריש לקיש פרק מרובה גמרא מתני' דאין הגונב אחר הגנב כו' בשמעתין דהמוכר לפני יאוש כו' ודחיק לה ושקיל וטרי עלה ומוקי בהאי גוונא ממש כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שביאר הראב\"ד ז\"ל אינו מפורש אלא דיוק מובן הוא מן הסוגיא שם וגם ר\"ח ז\"ל כללו כדרך התלמוד בתחלת זה הפרק ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מה לי משעבדי להקדש כו' נאמרה פרק שבועת הדיינין (דף מ\"ב ע\"ב) סוף גמרא מתניתין דאין נשבעין על טענת חרש גבי ליפרע מנכסין משועבדים או מן ההקדש לא יפרע אלא בשבועה דמה לי משעבדי כו' אבל הכא לא שייך:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "הקדישו הבעלים וכו' עד בשחיטה. הכל פ' מרובה:" + ], + [ + "גנב וקטע ממנה אבר ואחר כך מכרה וכו' עד ואם תפש הניזק אין מוציאין מידו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא לי דתפיסה מהניא בהא כיון דיותר ממה שהזיק וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו שהרי אלו כולן בעיות דר' ירמיה ורב ספרא פ' מרובה (דף ע\"ח ע\"ב) גמרא מתני' דמכרו חוץ מאחד ממאה כו' וסלקן בתיקו וקי\"ל בכוליה תלמודא כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע המוציא מחבירו עליו הראיה ואי תפס לא מפקינן מיניה וכ\"כ ר\"י אלפס בכ\"מ וכן קבלנו מרבותינו נ\"ע ולא ראינו ולא שמענו חולק בזה לעולם לכן אמרתי אחד מן התלמידים כתבו על שמו:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "מכרו והיתה לו בו שותפות עד הוציאו מרשות הבעלים עד שלא הוציאו הגנב מרשות הבעלים: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה מדבריו הא דקתני במתני' וכו': ואני אומר חס ושלום שזה הפירוש לא עלה על דעת ר\"מ ז\"ל לשונו שכתב בבבא ראשונה קודם זה יוכיח שפירש בו חייב משום גונב כמו שאני עתיד לפרש בעז\"ה ועיניך רואות ובזאת הבבא פירש חייב השומר ופטור השומר ולפי שידעתי כי מחלוקות ישנות ובדעות רבות משנים קדמונות בהלכה זאת ואי אפשר לבארה ברמיזות ראיתי לבאר לך סגנון ההלכה לדעת ר\"מ ז\"ל פירוש מבואר ומפואר בלי ספק ובלא קושיא כלל. דע כי זאת משנה שלימה פ' מרובה (דף ע\"ט) דתנן גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן וכו' משלם תשלומי ד' וה' אבל (אם) גנב וטבח ומכר ברשותן פטור היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ בבא ראשונה ופירש\"י ז\"ל טבח ומכר חוץ מרשותו בשהוציאו מרשותו נעשה עליו גנב וקנאו או שגנב חוץ מרשותו קנאו במשיכה ונעשה עליו גנב אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור שלא נעשה עליו גנב היה גנב מושכו ויוצא (בו) פטור מכלום הגביהו אפי' ברשות הבעלים חייב שהרי ההגבהה קונה בכ\"מ במס' קדושין עכ\"ל. וכ\"כ ר\"מ ז\"ל הבבא הראשונה הסמוכה לזאת וז\"ל הגונב ברשות בעלים הואיל והגנבה עדיין היא ברשותן פטור מן הכפל וכן אם טבח ומכר שם ברשותן פטור ואם הגביה הגנבה נתחייב משום גונב אע\"פ שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב עכ\"ל. הנה עיניך רואות כי רש\"י ז\"ל ור\"מ ז\"ל שניהם שוין וכי פירשו זאת הבבא להדיא חייב משום גנב ובבא שנייה נתנו לבכורת בנו או לבעל חובו (או) לשומר חנם (או) לשואל (או) לנושא שכר (ולשוכר) והיה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חייב ע\"כ ופי' רש\"י ז\"ל נתנו לבכורת בנו בחמש סלעים של פדיון בנו ונתנו לו שם במקום שגנבו לשואל כו' והיה מושכו הכהן או הבעל חוב או השומר ומת ברשות הבעלים פטור הגנב מכלום עכ\"ל. וזהו כטעם הבבא הראשונה שכתבתי אלא דאתא לאשמועינן שאע\"פ שנתנו בפירעון חובו או שנתנו לשומרים ואמרנו למעלה בפרק שור שנגח ד' וה' שנכנסו תחת הבעלים מ\"מ כל זמן שהגניבה ברשות הבעלים פטור הגנב ובגמרא מקשינן גנב הא תנא ליה רישא ופריק לה ופשט דמתני' נמי משמע דפטור הגנב מחובו וכן משמע בירושלמי דגרסינן עלה אמר רב מנא מאן דמר לי דא מלתא אנא נסבינא בלוריתיה מהו פטור נפטר מחובה נפטר מגניבה ע\"כ אלמא בגנב קא מיירי פשטא דמתניתין וכן נמי הוה משמע לן עד דמוקמינן לה בגמרא בשומר דגרסינן עלה בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין פי' שלא יתחייב שומר בשמירתה עד שימשוך או לא אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורת בנו כו' מאי לאו שומר היה מושכו מתחייב גנב במשיכת שומר ושמע מינה תקנו משיכה בשומרים וברשות הבעלים לא מהניא משיכה ומש\"ה פטור עד שימשכנו מרשות הבעלים או שיגביהנו אפילו ברשות הבעלים דהגבהה קונה בכ\"מ כדפירש\"י ז\"ל ודחינן לה א\"ל לא בגנב ופירש\"י ז\"ל וה\"ק נתנו בעליו לבכורת בנו ובא גנב לגנוב ומשם היה מושכו ויוצא כו' עכ\"ל רש\"י ז\"ל כלומר ומהכא לא תפשוט וכי תקנו משיכה בשומרין ואקשי ליה גנב הא תנא ליה רישא כדפריש מתני' דתנא רישא גנב על כרחך סיפא מיירי בשומר ותפשוט מינה כדמעיקרא דתקנו משיכה בשומרין ואהדר ליה תנא גנב שגנב מרשות הבעלים ותנא גנב שגנב מבית שומר כלומר לעולם גנב כדקא אמינא לך מעיקרא ומהכא לא תפשוט ומאי דקשיא לך גנב הא תנא ליה רישא פריקנא לה ניהלך דגנב דרישא מיירי דגנב מבית הבעלים וגנב דסיפא מיירי דגנב מבית שומר וצריכא דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דבעלים הוו מרייהו וקרינן ביה וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אבל מבית שומר דלאו מרייהו הוא לא קמ\"ל א\"ל רב אשי לא תדחייה מה לי גנב מבית שומר מה לי גנב מרשות בעלים כלומר ואי בגנב אין צ\"ל כיון דקי\"ל דכולן נכנסו תחת הבעלים כדפרישית ועוד דבמשנה פ' המפקיד א\"ר יוסי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה כו' אלמא לכ\"ע בית שומר כבית בעלים להתחייב גנב פי שנים אלא לאו שומר כלומר בבא דסיפא בשומר מיירי וש\"מ תקנו משיכה בשומרין ש\"מ וכדפרישית לפירש\"י ז\"ל. הנה עיניך רואות שקושיית הראב\"ד ז\"ל מעתה אינה וסיפא דמתני' בשומר מיירי ונפשטה בעיין ונקבעה גם הסיפא להלכה ולכך כתב ר\"מ ז\"ל הלשון שהעתקתי בבבא דסיפא והוא דעת נכון ומחוור ומתיישב בפירוש ההלכה יותר משאר הפירושין:" + ], + [ + "היה העדר ביער כו' עד סוף הפרק. פ' מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו בהל' נערה כו' עד באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"א ול\"ד) והביאור פ\"א:", + " וכן אם קצץ אילן עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה בירושלמי וכן משמע בכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "כבר ביארנו בהל' נערה כו' עד באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פ' אלו נערות (דף ל\"א ול\"ד) והביאור פ\"א:", + " וכן אם קצץ אילן עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה בירושלמי וכן משמע בכתובות פרק אלו נערות:" + ], + [ + "גנב וטבח בשבת כו' עד כמו שביארנו. פ' הגוזל ומאכיל ומייתי לה פ' מרובה (דף ע\"ד) והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "היתה פרה שאולה עד ואין מכירה. פרק הגוזל ומאכיל ובכתובות פ' אלו נערות:" + ], + [], + [], + [ + "היו שנים מעידין כו' עד כמו שביארנו. פ' מרובה ופרק אלו נערות והביאו פ\"ב מהל' נערה בתולה:" + ], + [ + "מי שהודה בקנס עד ה\"ז משלם קנס על פיהם. פ' מרובה (דף ע\"ד וע\"ה): " + ], + [ + "כיצד הודה בב\"ד כו' עד וד' חצאי שה. פ' מרובה (דף ע\"ה) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "כיצד הודה בב\"ד כו' עד וד' חצאי שה. פ' מרובה (דף ע\"ה) ופ' הגוזל עצים:" + ], + [ + "דין הגנב לשלם הקרן וכו' עד בגנבתו. פרק קמא דנזיקין אמרי להדיא כולן כאבות הם לשלם ממיטב ושיטפא דתלמודא בכל דוכתא מרבי כולהו למיטב וכולהו מטלטלי מיטב נינהו ובגיטין פ' הניזקין (דף מ\"ח) ובסוטה פרק היה נוטל (דף נ\"ג) ובקדושין פ\"ק (דף י\"ח) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל גבי עבד ואשה פגיעתן רעה:" + ], + [ + "האיש נמכר בגניבתו כו' עד שיעשיר. בשבועות שלהי פרק שבועות הדיינין:" + ], + [ + "האיש נמכר בגניבתו כו' עד שיעשיר. בשבועות שלהי פרק שבועות הדיינין:" + ], + [ + "היה קרן הגניבה מאה כו' עד ישאר עליו הכל חוב. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "היה קרן הגניבה מאה כו' עד ישאר עליו הכל חוב. פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "גנב לזה וחזר וגנב לזה כו' עד שיעשיר. הכי מדייקא מהא דאסיק פ\"ק דקדושין כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם ועוד דה\"ז בשור שנגח ד' וה' דאסיק ריש פירקא הלכה כמאן דאמר שותפי נינהו. ובירושלמי דריש פ' שור שנגח ד' וה' מדמי להו נמי לשני גנבים ולשנים שהטילו לכיס וכן דייקא ר\"מ ז\"ל וחברה כאן מכל אלו לפי דעתי:" + ], + [ + "שותפין שגנבו כאחד כו' עד סוף הפרק. פ' מרובה:" + ] + ], + [ + [ + "הטוען שנגנב מביתו הפקדון עד אלא הקרן בלבד. פ' הגוזל עצים (דף ק\"ו ק\"ז) ופרק מרובה (דף ס\"ב וס\"ג): " + ], + [ + "בד\"א שנשבע וכו' עד וקנהו: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא דלא כהלכתא היא וכו': ואני אומר מחלוקת ישנה היא זו ההלכה ר\"פ מרובה והסוגיא רבה גם פ' הגוזל עצים הדרינן בה סוף גמרא מתני' דהיכן פקדוני ואמר לו אבד כו' וכולן הלכות פסוקות הן כר' חייא בר אבא וכר\"י כאשר פסק ר\"מ ז\"ל אות באות, אמנם מה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מדר\"נ אמת הוא שר\"נ חלק על רב ששת כדכתיבנא לקמן ועוד חלק על רב בזו שהרי אמר לו רמי בר חמא לר\"נ בשמעתין דהגוזל מכדי דרב לא סבירא לך משכוני נפשך אדרב למה לך וקי\"ל הלכה כר\"נ בדיני וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וגם ר\"מ ז\"ל אבל מה שדקדק על לשון ר\"מ ז\"ל באשר כתב שקנאו רש\"י ור\"ת ז\"ל ושאר רבותינו הראשונים ז\"ל והספרים חדשים גם ישנים נחלקו בו וחיליה דר\"מ ז\"ל דקי\"ל כרב ששת דאמר הכי בכל דוכתא וגם ריש פ\"ק דמציעא הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין ובשילהי ההיא שמעתא דהגוזל א\"ר חייא בר יוסף הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד דאמר קרא ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו (ולקח בעליו ולא ישלם) מכלל דאם שלח בו יד דחייבים וכו' אמר להו ר' חייא בר רבא הכי א\"ר יוחנן בעומדת על אבוסה שנו וא\"ל ר' זירא לר' חייא בר אבא דוקא עומדת על אבוסה קאמר אבל שלח בו יד קנייה וכו' א\"ל זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר ר' אסי אמר ר\"י הטוען טענת אבד בפקדון ונשבע וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים פטור מ\"ט לאו משום דקנייה בשבועה ראשונה א\"ל לא הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה אתמר נמי כו' ופסקה ר\"מ ז\"ל אחר זאת הבבא מטעם זה וכלשון זה אות באות דהואיל ויצא זה מיד בעלים בשבועה ראשונה ולמדנו כי דין הטוען טענת גנב בפקדון כו' אינה אלא בשלא שלח בו יד אבל אם שלח בו יד קנאו ואע\"ג דשייליה רבי זירא לר' חייא וא\"ל זו לא שמעתי מ\"מ א\"ל כיוצא בה שמעתי והיה סבור ר' חייא לומר בשתיהן מטעם קנייה ור' זירא כי דחהו מטעם קנייה היינו דוקא מההיא דטענת אבד אבל בטוען טענת גנב גם הוא מודה שהוא מטעם קנייה ועוד מדמייתי לה סתמא בההיא שמעתא ובכמה דוכתי מכלל דאי קיימא קמיה ושלח בו יד קנייה. הנה נתיישב יפה לשון ר\"מ ז\"ל שכתב מקושיא ראשונה דלשון דקנייה שכתב ומה שהקשה עוד מפלוגתא דר\"נ הוא דגרסינן בההיא שמעתא דהגוזל גופה אמר רב ששת הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בה יד פטור מ\"ט דה\"ק רחמנא ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח הא אם שלח פטור א\"ל (ר\"נ) והלא שלש שבועות משביעין אותו שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי בה יד ושבועה שאינה ברשותי מאי לאו שבועה שלא שלחתי בה יד דומיא דשבועה שאינה ברשותי מה שבועה שאינה ברשותי כי מיגליא מלתא דאיתיה ברשותיה חייב אף שבועה שלא שלח בה יד כי מיגליא מילתא דשלח בה יד חייב אמר לו לא שבועה שלא שלחתי בה יד דומיא דשבועה שלא פשעתי בה מה שבועה שלא פשעתי בה כי מיגליא מילתא דפשע בה פטור מכפל אף שבועה שלא שלחתי בה יד כי מיגליא מילתא דשלח בו יד פטור מכפל ע\"כ. ופ\"ה דהל' שאלה ופקדון פסק ר\"מ ז\"ל כאותן ג' שבועות וחזינן דאהדר ליה רב ששת לר\"נ ושתיק ליה מכלל דאודי ליה דפטור וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל נמצינו למידים שהלכה כרב ששת לגמרי ומכל ומטעם קנין וכדכתיבנא:" + ], + [ + "וכן הטוען טענת אבדה כו' עד משבועה הראשונה. כבר כתבתי שזו פרק הגוזל וכדאהדר ליה רבי זירא לרבי חייא:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב כו' עד כמו שיתבאר. פרק מרובה (דף ס\"ה) ופרק הגוזל קמא (דף ק\"ו) עיקר ההלכה והביאור פי\"ג דהלכות גזלה ואבדה:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "הטוען טענת גנב וכו' עד אין מוציאין מידו. פרק מרובה ופרק הגוזל עצים:", + " תבעו הבעלים וכו' עד שוין בגדול. פרק הגוזל עצים:" + ], + [ + "שומר שגנב מרשותו עד חייב בכפל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום עכ\"ל: ואני אומר כמה דיו נשפך בין הראשונים נ\"ע וכמה קנים נשברו בין האחרונים בהלכה זו בבבא מציעא פרק המפקיד וסוף ב\"ק גבי מתניתין דהגונב טלה מן העדר כו' ואסקה רב זביד בגמ' בגונב מרשות עצמו כדפרישנא בסמוך ועמד ר\"מ ז\"ל בשיטת רבותיו ז\"ל ובשיטת הגאונים נ\"ע ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הרשב\"א ז\"ל כן הסכים בפירוש ההלכה בשיטתו ובעיקרי הפסקים ובה תירץ כל מה שהקשה בעל המאור ז\"ל: ואני לא הארכתי בכאן לג' טעמים, האחד שהראב\"ד ז\"ל לא נתן כאן טעם לדבריו, והשני שחבור זה לבנות עשיתיו ולא לסתור, השלישי שכבר הוא כתוב בשיטתו:", + " ואע\"פ שהחזיר הסלע למקומה והטלה לעדרו ה\"ז חייב באחריותו עד שיודיע הבעלים שהרי כלתה שמירתו וכאילו לא החזיר לו כלום עד שיודיע בעליו: כתב הראב\"ד ז\"ל או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו עכ\"ל: ואני אומר בעל כרחי אני צריך להאריך כדי לפתוח פתח למעיין בחבור הזה לבא בו לדעת מה מקום למחלוקת הזה הישנה פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח) בשמעתין דהגונב טלה שהזכרתי בסמוך, ולפי שראיתי בה דברי מורי הרשב\"א והוא מסכים לשיטת ר\"ם ז\"ל והעומדים עמו אמרתי לכתוב לשונו אות באות בפירוש המקצת המסקנות ואניח שאר האריכות פן יכבד על המעיין. ואומר תנן התם הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזרתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא (פטור) אסיפא ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא פטור אכולה ור\"י אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפי' מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא ארישא ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה ארישא אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא ואקשינן עלה ומי אמר רבא הכי כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר צריך דעת הבעלים סברוה דכ\"ע אית להו דר' יצחק דא\"ר יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור\"י (קא מיפלגי ר' ישמעאל ור\"ע) ומהדרינן אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות הבעלים וכולי עלמא לא פליגי בדרב חסדא והכי בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קא מיפלגי ר\"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו ע\"כ. ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו נ\"ע והראשונים ז\"ל ופסק כרב זביד משמיה דרבא וכדרב חסדא דמפרש רבא למילתיה וכר\"ע שהלכה כר\"ע מחבירו וכדמסיק התם בפרק המפקיד וכתב מורי הרשב\"א ז\"ל ואיכא לפרושי דכולה בין סלע בין טלה קא מוקי רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשותו וליכא למימר דדוקא טלה היא דקא מוקי כרב אבל סלע כדאמרינן מעיקרא דא\"כ אתיא דרב כר\"ע דאמר לדעת צריך דעת וקי\"ל דר' ישמעאל ור\"ע הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דר\"י פסק כוותיה דר\"ע בשלהי פרק המפקיד דאמרינן התם גבי מתני' דהשולח יד בפקדון בש\"א ילקה בחסר ויתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ור\"ע אומר כשעת תביעה אמר ר\"י הלכה כר\"ע לעולם א\"ר אשי בדאהדרה לדוכתה ואתבר לאפוקי מדר' ישמעאל דאמר לא בעיא דעת בעלים קמ\"ל דבעיא דעת בעלים ואילו הכא אמר ר\"י לדעת לא בעיא דעת בעלים אלא מנין פוטר ועל כרחין ר\"י לאו לפרושי למתני' אמר הכא דאדרבה פשטה דמתני' טפי משמע כרב דלדעת צריך דעת ומנו את הצאן ארישא אתמר אבל אסיפא אפילו מנין אינו צריך וא\"כ היאך פסק שם כר\"ע דאתיא דרב כוותיה והיאך לא הקשו הכא או התם דר\"י אדר\"י ואע\"ג דלאוקימתא קמייתא אתיא דר\"ע בכולהו בין בסלע בין בטלה כר\"י בין בלדעת בין שלא לדעת לא קשיא לי בה מידי דר\"י ההיא בשומר שגנב מרשותו מוקי לה וכרב זביד משמיה דרבא וכדמוכחא ההיא שמעתא דפרק המפקיד וכמו שהעמידוה ג\"כ בפרק המפקיד גבי מתני' דהמפקיד חבית אצל חבירו ועוד דהא רב זביד משמיה דרבא אמרה ורבא כרב חסדא ס\"ל ורב חסדא על כרחין לדעת אין צריך דעת ס\"ל דאי לא בגונב טלה מן העדר בין לדעת בין שלא לדעת לא יפטור המנין מתני' דמנו את הצאן לא משכחת לה אלא על כרחין רב זביד כולה מתני' בשומר שגנב מרשות עצמו מוקי לה ובגונב מרשות בעלים לדעת לעולם אימא לך בין לר' ישמעאל בין לר\"ע בעי מנין כשמואל ור\"י ורבא כנ\"ל ר\"ע סבר כלתה שמירתו פירוש וכיון שכן כשמחזירה לא במקום בעלים מחזירה דאיהו לאו במקום בעלים קאי וכאילו לא החזירה דמי ועדיין ברשותיה קיימא ואפי' החזירה לחצר המשתמרת לבעלים לא מיפטר דהוה ליה כשומר שכלו ימי שמירתו שצריך דעת וכדאמרינן הכל צריכין דעת חוץ ממשיב אבדה כלומר כל השומרין צריכין דעת ועד שלא החזירה לדעת הבעלים חייב אף באונסין הואיל וגנבה מתחילה ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו וכיון שהחזירה למקום שנטל לא צריך מידי אחרינא דאיהו במקום בעלים קאי ומיהו עד שיחזירנה למקום שנטל עדיין גנובה היא אצלו וחייב אף באונסים והראב\"ד ז\"ל פירש ר\"ע סבר כלתה שמירתו והוה ליה גונב שלא לדעת וצריך דעת בעלים כדרב חסדא ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו ובמקום בעלים קאי וכאילו לא גנבו דעדיין שומר הוא ובדעתא דידיה סגי ע\"כ. ואין פירוש זה מחוור בעיני, חדא דכיון דאמר רב זביד ובשומר שגנב מרשותו פליגי משמע לכאורה וס\"ל דמהא פלוגתא לא שמעינן מידי לפלוגתא דרב חסדא ור\"י ולפי פירושו מהא נמי שמעינן דר\"ע כרב חסדא ועוד נ\"ל דבכה\"ג שגנב השומר מרשות עצמו לא אמר רב חסדא שצריך דעת בעלים ואף לכשתמצא לומר שכלתה שמירתו דהא טעמא דרב חסדא משום דאנקטה נגרי ברייתא ולא ידעו הבעלים ולא ישמרוה אבל כל שמסרה לשומר הרי הוא צריך לשמרה לכשיחזירנה השומר דהא אנקטה השומר נגרי ברייתא דלא ידעי להו בעלים ועוד דלא אנקטה שומר נגרי אחריני אלא נגרי דהוה מנקיט קודם שיגנבנה מרשות עצמו אלא אם תדחה דכל שנתן דעתו לגנבה אינו מניחה בתוך העדר עם האחרות ומוליכה בחורשין מקום שאין אחרים מרעין שם ואי נמי שמלמדה לצאת מן העדר ולרעות לבדה עכ\"ל מורי הרשב\"א ז\"ל אות באות ועוד האריך שם להקשות ולתרץ ולפסוק כר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו נ\"ע לא פחות ולא יותר אלא שהאריך בלשונו לברר הספקות וסוף דבריו כתב וכל זה כדרך שיטת הר\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון אבל יש מי שפסק כרב ודחק עצמו ביותר בשמועה והביאו לזה שנראה לו קושיא על דברי ר\"י אלפס וכבר תירצתי אני דרך פירוש השמועה כפי דעתי כל מה שהקשה על פסק הרב ז\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " אבל הגונב סלע מכיס חבירו או כלי מביתו כו' נפטר באחריותו. פרק הגוזל ומאכיל בשמעתין הנזכרת ובבא מציעא פרק המפקיד (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "שומר שגנב מרשותו עד חייב בכפל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כלום עכ\"ל: ואני אומר כמה דיו נשפך בין הראשונים נ\"ע וכמה קנים נשברו בין האחרונים בהלכה זו בבבא מציעא פרק המפקיד וסוף ב\"ק גבי מתניתין דהגונב טלה מן העדר כו' ואסקה רב זביד בגמ' בגונב מרשות עצמו כדפרישנא בסמוך ועמד ר\"מ ז\"ל בשיטת רבותיו ז\"ל ובשיטת הגאונים נ\"ע ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הרשב\"א ז\"ל כן הסכים בפירוש ההלכה בשיטתו ובעיקרי הפסקים ובה תירץ כל מה שהקשה בעל המאור ז\"ל: ואני לא הארכתי בכאן לג' טעמים, האחד שהראב\"ד ז\"ל לא נתן כאן טעם לדבריו, והשני שחבור זה לבנות עשיתיו ולא לסתור, השלישי שכבר הוא כתוב בשיטתו:", + " ואע\"פ שהחזיר הסלע למקומה והטלה לעדרו ה\"ז חייב באחריותו עד שיודיע הבעלים שהרי כלתה שמירתו וכאילו לא החזיר לו כלום עד שיודיע בעליו: כתב הראב\"ד ז\"ל או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו עכ\"ל: ואני אומר בעל כרחי אני צריך להאריך כדי לפתוח פתח למעיין בחבור הזה לבא בו לדעת מה מקום למחלוקת הזה הישנה פ' הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח) בשמעתין דהגונב טלה שהזכרתי בסמוך, ולפי שראיתי בה דברי מורי הרשב\"א והוא מסכים לשיטת ר\"ם ז\"ל והעומדים עמו אמרתי לכתוב לשונו אות באות בפירוש המקצת המסקנות ואניח שאר האריכות פן יכבד על המעיין. ואומר תנן התם הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזרתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור ואמרינן עלה בגמ' אמר רב לדעת צריך דעת שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא (פטור) אסיפא ושמואל אמר בין לדעת בין שלא לדעת מנין פוטר וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא פטור אכולה ור\"י אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפי' מנין נמי לא צריך וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה היא ארישא ורב חסדא אמר לדעת מנין פוטר שלא לדעת צריך דעת וכי קתני ומנו את הצאן ושלימה ארישא אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא ואקשינן עלה ומי אמר רבא הכי כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דאמרינן לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל ר\"ע אומר צריך דעת הבעלים סברוה דכ\"ע אית להו דר' יצחק דא\"ר יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל לא בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור\"י (קא מיפלגי ר' ישמעאל ור\"ע) ומהדרינן אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות הבעלים וכולי עלמא לא פליגי בדרב חסדא והכי בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קא מיפלגי ר\"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו ע\"כ. ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו נ\"ע והראשונים ז\"ל ופסק כרב זביד משמיה דרבא וכדרב חסדא דמפרש רבא למילתיה וכר\"ע שהלכה כר\"ע מחבירו וכדמסיק התם בפרק המפקיד וכתב מורי הרשב\"א ז\"ל ואיכא לפרושי דכולה בין סלע בין טלה קא מוקי רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשותו וליכא למימר דדוקא טלה היא דקא מוקי כרב אבל סלע כדאמרינן מעיקרא דא\"כ אתיא דרב כר\"ע דאמר לדעת צריך דעת וקי\"ל דר' ישמעאל ור\"ע הלכה כר\"ע מחבירו ועוד דר\"י פסק כוותיה דר\"ע בשלהי פרק המפקיד דאמרינן התם גבי מתני' דהשולח יד בפקדון בש\"א ילקה בחסר ויתר וב\"ה אומרים כשעת הוצאה ור\"ע אומר כשעת תביעה אמר ר\"י הלכה כר\"ע לעולם א\"ר אשי בדאהדרה לדוכתה ואתבר לאפוקי מדר' ישמעאל דאמר לא בעיא דעת בעלים קמ\"ל דבעיא דעת בעלים ואילו הכא אמר ר\"י לדעת לא בעיא דעת בעלים אלא מנין פוטר ועל כרחין ר\"י לאו לפרושי למתני' אמר הכא דאדרבה פשטה דמתני' טפי משמע כרב דלדעת צריך דעת ומנו את הצאן ארישא אתמר אבל אסיפא אפילו מנין אינו צריך וא\"כ היאך פסק שם כר\"ע דאתיא דרב כוותיה והיאך לא הקשו הכא או התם דר\"י אדר\"י ואע\"ג דלאוקימתא קמייתא אתיא דר\"ע בכולהו בין בסלע בין בטלה כר\"י בין בלדעת בין שלא לדעת לא קשיא לי בה מידי דר\"י ההיא בשומר שגנב מרשותו מוקי לה וכרב זביד משמיה דרבא וכדמוכחא ההיא שמעתא דפרק המפקיד וכמו שהעמידוה ג\"כ בפרק המפקיד גבי מתני' דהמפקיד חבית אצל חבירו ועוד דהא רב זביד משמיה דרבא אמרה ורבא כרב חסדא ס\"ל ורב חסדא על כרחין לדעת אין צריך דעת ס\"ל דאי לא בגונב טלה מן העדר בין לדעת בין שלא לדעת לא יפטור המנין מתני' דמנו את הצאן לא משכחת לה אלא על כרחין רב זביד כולה מתני' בשומר שגנב מרשות עצמו מוקי לה ובגונב מרשות בעלים לדעת לעולם אימא לך בין לר' ישמעאל בין לר\"ע בעי מנין כשמואל ור\"י ורבא כנ\"ל ר\"ע סבר כלתה שמירתו פירוש וכיון שכן כשמחזירה לא במקום בעלים מחזירה דאיהו לאו במקום בעלים קאי וכאילו לא החזירה דמי ועדיין ברשותיה קיימא ואפי' החזירה לחצר המשתמרת לבעלים לא מיפטר דהוה ליה כשומר שכלו ימי שמירתו שצריך דעת וכדאמרינן הכל צריכין דעת חוץ ממשיב אבדה כלומר כל השומרין צריכין דעת ועד שלא החזירה לדעת הבעלים חייב אף באונסין הואיל וגנבה מתחילה ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו וכיון שהחזירה למקום שנטל לא צריך מידי אחרינא דאיהו במקום בעלים קאי ומיהו עד שיחזירנה למקום שנטל עדיין גנובה היא אצלו וחייב אף באונסים והראב\"ד ז\"ל פירש ר\"ע סבר כלתה שמירתו והוה ליה גונב שלא לדעת וצריך דעת בעלים כדרב חסדא ור' ישמעאל סבר לא כלתה שמירתו ובמקום בעלים קאי וכאילו לא גנבו דעדיין שומר הוא ובדעתא דידיה סגי ע\"כ. ואין פירוש זה מחוור בעיני, חדא דכיון דאמר רב זביד ובשומר שגנב מרשותו פליגי משמע לכאורה וס\"ל דמהא פלוגתא לא שמעינן מידי לפלוגתא דרב חסדא ור\"י ולפי פירושו מהא נמי שמעינן דר\"ע כרב חסדא ועוד נ\"ל דבכה\"ג שגנב השומר מרשות עצמו לא אמר רב חסדא שצריך דעת בעלים ואף לכשתמצא לומר שכלתה שמירתו דהא טעמא דרב חסדא משום דאנקטה נגרי ברייתא ולא ידעו הבעלים ולא ישמרוה אבל כל שמסרה לשומר הרי הוא צריך לשמרה לכשיחזירנה השומר דהא אנקטה השומר נגרי ברייתא דלא ידעי להו בעלים ועוד דלא אנקטה שומר נגרי אחריני אלא נגרי דהוה מנקיט קודם שיגנבנה מרשות עצמו אלא אם תדחה דכל שנתן דעתו לגנבה אינו מניחה בתוך העדר עם האחרות ומוליכה בחורשין מקום שאין אחרים מרעין שם ואי נמי שמלמדה לצאת מן העדר ולרעות לבדה עכ\"ל מורי הרשב\"א ז\"ל אות באות ועוד האריך שם להקשות ולתרץ ולפסוק כר\"מ ז\"ל ובעלי שיטתו נ\"ע לא פחות ולא יותר אלא שהאריך בלשונו לברר הספקות וסוף דבריו כתב וכל זה כדרך שיטת הר\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון אבל יש מי שפסק כרב ודחק עצמו ביותר בשמועה והביאו לזה שנראה לו קושיא על דברי ר\"י אלפס וכבר תירצתי אני דרך פירוש השמועה כפי דעתי כל מה שהקשה על פסק הרב ז\"ל עכ\"ל. הנה עיניך רואות דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " אבל הגונב סלע מכיס חבירו או כלי מביתו כו' נפטר באחריותו. פרק הגוזל ומאכיל בשמעתין הנזכרת ובבא מציעא פרק המפקיד (דף מ' ומ\"א): " + ], + [ + "בד\"א בדבר שאין בו רוח חיים כו' עד סוף הפרק. פ' הגוזל ומאכיל ופרק הכונס צאן לדיר (דף כ\"ז) והוא וכל ראיותיו כלולים במה שהארכתי מלשון מורי הרשב\"א ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב עד דמים ששקל לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט): " + ], + [ + "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב עד דמים ששקל לו. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ח וקי\"ט): " + ], + [ + "נתייאשו הבעלים מן הגניבה בין שנתיאשו ואח\"כ מכר הגנב בין שנתיאשו אחר שמכר קנה הלוקח ביאוש ושינוי רשות ואינו מחזיר הגניבה עצמה לבעלים אלא נותן להם הדמים אם לקח מגנב מפורסם ואם לא היה זה המוכר גנב מפורסם אינו נותן כלל לא חפץ ולא דמים מפני תקנת השוק. ובספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל אלא נותן להם דמים מפני תקנת השוק אם לא היה הגנב מפורסם ע\"כ: וכתב הראב\"ד ז\"ל כל זה אין לו שורש ולא ענף והוא שבוש המעתיק עכ\"ל: ואני אומר עיניך הרואות כי אין אשם על שני המאורות ר\"מ וראב\"ד ז\"ל אלא על המעתיק כי לשון ר\"מ ז\"ל ישר הוא כמו שהעתקתי מן הספר שהיה מועתק מן הספר שהיה כתוב בכתיבת יד ר\"מ ז\"ל והוא האמת והנכון והוא פרק הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "בזמן שהלוקח עושה דין עם (הגנב) [בעל הבית] עד כמו שיתבאר. בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב כו' עד שהוא חשוד על השבועה. ביאורו זה הוא פ\"א דהלכות טוען ונטען ודבריו מדוקדקין בהסכמת הראשונים ז\"ל מפ' הגוזל עצים ופ' הגוזל ומאכיל דנזיקין ושבועות פ' שבועות הפקדון (דף ל\"ו) שם ופ' כל הנשבעין ובמקומן יתבררו ויתלבנו הדברים בעז\"ה:" + ], + [ + "בזמן שהלוקח עושה דין עם (הגנב) [בעל הבית] עד כמו שיתבאר. בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב כו' עד שהוא חשוד על השבועה. ביאורו זה הוא פ\"א דהלכות טוען ונטען ודבריו מדוקדקין בהסכמת הראשונים ז\"ל מפ' הגוזל עצים ופ' הגוזל ומאכיל דנזיקין ושבועות פ' שבועות הפקדון (דף ל\"ו) שם ופ' כל הנשבעין ובמקומן יתבררו ויתלבנו הדברים בעז\"ה:" + ], + [ + "גנב ופרע בחובו כו' משכן הגנבה כו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל ביתר על דמיה. א\"א אלא בכדי דמיה עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק דגרסינן אתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק וכו' עד משכנתא שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק ולפ\"ז היה ראוי לתמוה על מעלת הראב\"ד ז\"ל אחר שהתלמוד להדיא פוסק כר\"מ ז\"ל. אך יגעתי ומצאתי מקצת ספרים שאין גורסין והלכתא זו בכאן כלל אלא גורסין פלוגתא דאמימר ומר זוטרא גרידתא ולאלתר גרסינן זביני שוה בשוה כו' עד והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבד מגנב ופרע בחובו וגנב ופרע בהיקפו. אז אמרתי ודאי על גירסא זו סמך ראב\"ד ז\"ל ובדקתי ומצאתי ג\"כ בהל' ר\"י אלפס דהאי הלכתא דפסיק תלמודא קיימא נמי אמשכנתא דזביני:" + ], + [ + "הלוקח מגנב שאינו מפורסם עד האמנתו באחרונה. פ' הגוזל בתרא:" + ], + [ + "הלוקח מגנב שאינו מפורסם עד האמנתו באחרונה. פ' הגוזל בתרא:" + ], + [ + "לקח מגנב שאינו מפורסם כו' עד ואם גנב מפורסם הוא וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נוטל הלוקח שני עכ\"ל: ואני אומר זה הוא מעשה דנרשאה דגנב סיפרא וזבני לפפונאה בתמנין זוזין ואזל פפונאה וזבניה לבר מחוזא במאה וכתב וקי\"ל ביה כרבא אלא מיהו ההוא עובדא בגנב שאינו מפורסם הוא אבל במפורסם לא אתברר דיניה בגמ' וכל חד וחד מאי דס\"ל קאמר ואין לי להכריע והביאור כולו בזה הפרק הוא:" + ], + [ + "בעל הבית וכו' עד ויחזיר לו כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אם היו כליו אלו וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ודברי ר\"מ ז\"ל מפורסמים וסברת הראב\"ד משובחת ונוכחת:" + ], + [ + "בעל הבית וכו' עד ויחזיר לו כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל אם היו כליו אלו וכו': ואני אומר עיקר זאת הפיסקא פ' הגוזל בתרא בשמעתין דתקנת השוק ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים ודברי ר\"מ ז\"ל מפורסמים וסברת הראב\"ד משובחת ונוכחת:" + ], + [ + "גנב שהוחזק ונתפרסם שנכנס לתוך בית חבירו וכו' אם היה בעל הבית כו' עד ונוטל כליו: כתב הראב\"ד ז\"ל הפך וקצר וקלקל וכו': ואני אומר ברי לי שלא יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל מכמה טעמים, חדא שהרי פירשו מיד בבבא הסמוכה לזו והיא סוף הפרק וז\"ל ואם אין אדם זה מוחזק בגניבה אין הבעל הבית נאמן אלא נשבע זה שהכלים בידו שבועת היסת שהכלים אלו לקוחין הן בידו והולך ע\"כ. וזה מפורש במסכת שבועות פ' כל הנשבעין גמרא מתני' קמייתא בפירוש נגזל כיצד ולקח ר\"מ ז\"ל דרך רבותיו נ\"ע שכתב כן ר\"י אלפס ז\"ל בהלכותיו בחלוק שעריו בשער הרביעי הא דאמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן אינו בעסק הממשכן חבירו ושלא ברשות אלא טעם בפ\"ע הוא כיון שנכנס לביתו של חבירו שלא בפני חבירו וראוהו עדים שיצא וכלים טמונים תחת כנפיו ואמר לקוחין הן בידי ואמר לו חבירו לא כי אלא שאולין הן בידך ולא מכרתי לך כלום אם בעל הבית אינו עשוי למכור את כליו ואותן כלים אין דרך בני אדם להצניען ואותו האיש אינו צנוע אינו נאמן אלא חייב הוא להחזיר את הכלים לבעה\"ב וישבע בעה\"ב שבועת היסת שלא מכר לו כלום. השער החמישי כו' עד השער הששי אמר לו גנובים הן בידך נאמן לומר לקוחין הם בידי אע\"פ שאין בעל הבית עשוי למכור את כליו ואותן כלים אין דרך להצניען ואותו האיש אינו צנוע דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן וכו' עד השער השמיני אם היה מוחזק ומפורסם בגניבה וראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אם היה בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו ואין דרך בני אדם להצניען ואין דרך אותו האיש להצניע כלים שבידו אף על פי שזה אומר גנובים וזה אומר לקוחין אינו נאמן דדייקינן טעמא דלא מחזקינן אינשי בגנבי הא מוחזק ועומד מעיקרא מחזקינן עכ\"ל. וכן אתה רואה בב\"ק פ' הגוזל ומאכיל גמ' מתני' דהמכיר כליו כו' דקא מקשי תלמודא להדיא והא חנן בישא מפורסם הוה וגם ר\"י אלפס הביאו בהלכות שם להשמיענו שהיא הלכה ועוד דהא שמעתין כולה דהגוזל מיירי בלוקח ומשום תקנת השוק ובפרק כל הנשבעין מיירי בגוזל ונגזל דהא טענו ואתו קמן ואין יד לוקח באמצע בפ' הגוזל לא נזכר הטמין ולא שאר חלוקין דשבועות ומי עירב זה עם זה כל דין ודין הוא בפ\"ע וגם ר\"מ ז\"ל כן סידר למעלה בזה הפרק דין הלוקח גנבה וחלוקין בתקנת השוק כשמעתין דהגוזל ובכאן סידר הגנב ובעל הבית בלבד כשמעתין דשבועות והוא דרך ישר ונכון ודרך רבותינו נ\"ע כאשר ראו עיניך אבל דין הלוקח בהטמנת כלים שכתוב בהשגות מאן דכר שמיה לכך אני אומר שלא יצא מפיו אלא מאחד מן התלמידים המתמהרים ותלאוהו באילן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ], + [ + "כל דבר שחזקתו כו' עד סוף הפרק. בנזיקין ס\"פ הגוזל ומאכיל:" + ] + ], + [ + [ + "השוקל לחבירו ממשקלות עד ובמשורה. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבבא בתרא פ' המוכר את הספינה (דף פ\"ח ופ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהמודד או השואל וכו'. כן משמע פ' מרובה בכמה מקומות:", + " ואין לוקין על לאו זה מפני שהוא חייב בתשלומין. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "כל מי שמשהה בביתו וכו' עד לשאר תשמישי הבית. בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ט) :", + " כיוצא בזה סלע שנפגמה כו' עד או ישליך לים המלח. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כל מי שמשהה בביתו וכו' עד לשאר תשמישי הבית. בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ט) :", + " כיוצא בזה סלע שנפגמה כו' עד או ישליך לים המלח. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ב): " + ], + [ + "חסרה ועמדה על מחצה כו' ואם לא חסרה כו' עד אבל לא למשקל: כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש שלא ישקול בהן סלעים אחרים: ואני אומר איני יודע מה בא לחדש כי עיקר זאת ההלכה במציעא פרק הזהב וליכא מאן דסליק אדעתיה פירוש אחרינא:", + " שכל פחות משתות כו': כתב הראב\"ד ז\"ל וגם במשא ומתן אם נתנה בחזקת שלימה ה\"ז מקח טעות עכ\"ל: ואני אומר גם בזו לא ידעתי מה בא לחדש מפני שעיקר הלכה זו גם כן בפרק הזהב וקי\"ל התם אין אונאה לפרוטות וגם מה שפירש בחזקת שלימה הא אסיקנא לה התם שאם היה מכירה אפילו לאחר י\"ב חדש ה\"ז מחזירה ואם היה יכול להוציאו על ידי הדחק אינו מקבלה ממנו לאחר זמן אלא מדרך החסידות. וכבר כתב ר\"מ ז\"ל דינין אלו במקומן המיוחד להן בספר קנין בהלכות מכירה פי\"ב והוא הנכון:" + ], + [ + "סלע שנפגמה כו' עד בצואר הקטן. במציעא פרק הזהב:" + ], + [ + "עושה אדם מדותיו כו' עד מימות משה רבינו. בבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "אחד הנושא ונותן עם ישראל כו' עד וחייב להחזיר. במציעא פ' המקבל (דף ק\"ח) :", + " וכן אסור להטעות וכו' עד מ\"מ. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי\"ג): " + ], + [ + "וכן במדת הקרקע עד ופורעין ביום טוב. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "וכן במדת הקרקע עד ופורעין ביום טוב. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' המוכר את הספינה:" + ], + [ + "המסיג גבול רעהו כו' עד בנחלתך אשר תנחל. בספרי דבי רב פרשת שופטים לא תסיג גבול רעך והלא כבר נאמר לא תגזול מה ת\"ל לא תסיג מלמד שכל האונס תחומו של חבירו עובר בשני לאוין יכול בחוצה לארץ ת\"ל בנחלתך אשר תנחל בארץ ישראל עובר בשני לאוין בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד ע\"כ:" + ], + [ + "קשה עונשן של מדות וכו' עד סוף הפרק. בבתרא פרק המוכר את הספינה (דף פ\"ח) ולשון סיפרא (דף מ\"ז) על תנאי הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לצדק המאזנים כו' עד והין צדק יהיה וכו'. פ' המוכר את הספינה:", + " וכן במדת קרקע כו' עד מלאה כרכום. במציעא פרק איזהו נשך:" + ], + [ + "ארבע אמות הסמוכין לחריץ עד בני רה\"ר. במציעא פ' המקבל (דף ק\"ו): " + ], + [ + "לא ימוד לאחד בימות החמה עד אין בכך כלום. במציעא פרק איזהו נשך (דף ס\"א) ובגמרא פרק הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין עושין משקלות עד מפני שמפחיתו ללוקח. פרק הספינה:" + ], + [ + "אין טומנין כו' עד אחד מל\"ג. במציעא פ' איזהו נשך (דף ס\"א) ובבתרא פ' הספינה (דף פ\"ט): " + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ], + [ + "מוכרי עששיות של ברזל כו' עד סוף הפרק. פרק הספינה:" + ] + ], + [ + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "כל הגונב נפש כו' עד מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור. הכל במס' סנהדרין פרק הנחנקין:", + " הגונב את בנו או את אחיו הקטן. בספרי פרשת כי תצא:", + " גונב נפש. לשון מכילתא אזהרה לגונב נפש מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגניבה ומר קא חשיב לאו דמכירה:" + ], + [ + "הבא במחתרת בין ביום ובין בלילה עד אין לו דמים. במס' סנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף פ\"ו ע\"ב) ופרק הנחנקין:" + ], + [ + "ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא וכו' עד במחתרת בלילה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני נמנע מלכתוב את דעתי כו': ואני אומר ראשו כתם פז יקר מאופז ודבריו טובים ולמוכיחים ינעם ובם איש נבוב ילבב בדברי הגדה המושכים את הלב אך לפי הדין לא כל הביברין שוין ולא כל המקומות שוין ולא כל הזמנים המשתנים ולא כל בני אדם דעתנים וכ\"ש הגנבים אשר אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם עונותיהם וחטאתם לפניהם ענן חשך ואפלה מנודח למצוא פתח ילאו עינים להם ולא יראו נגע לבן אדמדם כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם כ\"ש לעשות מעשה בסברא שאין לנו אלא מה שאמרה תורה. ע\"כ סידר ר\"מ ז\"ל דבריו ע\"פ הגמרא פ' בן סורר ומורה ומרוה גם הוא יורה. שוב מצאתי לי ראיה בירושלמי פרק בן סורר ומורה דגרסינן בין ביום ובין בלילה פעמים שהוא בא לגנוב פעמים שהוא בא להרוג אמרת אם גנב ודאי והרגו אין ההורגו נהרג, פעמים שהוא בא לגנוב ופעמים שהוא בא להרוג פעמים שאינו בא לגנוב ופעמים שאינו בא להרוג ע\"כ. אלמא נתנו הדברים לשיעורין לפי הסברא אבל אנו אין לנו אלא דין הגמרא:" + ], + [ + "ומפני מה אמרה תורה עד הבא על אביו נהרג. פרק בן סורר ומורה:" + ], + [ + "ומפני מה אמרה תורה עד הבא על אביו נהרג. פרק בן סורר ומורה:" + ], + [ + "וכן הגנב שגנב ויצא עד יש לו דמים: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל בורח ר\"ל עכ\"ל: ואני אומר לשון ר\"מ ז\"ל לשון הגמ' דגרסינן בירושלמי פרק בן סורר ומורה נטל את הכיס והפך פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו וכו' עד שם תני ר' חייא במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים כו' ורשות כל אחד בידו לפרש כרצונו:", + " וכן אם הקיפוהו עדים או בני אדם עד שאינו נהרג: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שאמרו במכילתא וכו': ואני אומר אין מלה בלשוני ואין מענה ואחרי דברו לא אשנה לומר ידעתי מה שהוא לא ידע ולו השכל והמדע אך כל המשכיל בת בינה יכיל אחרי אשר גילה מקומה ודלה חספא לאשכוחי מרגניתא תותה:" + ], + [ + "וכן הבא במחתרת עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פ' בן סורר ומורה:" + ], + [ + "וכן הבא במחתרת עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פ' בן סורר ומורה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e3020e9dbe09d3cc2adc216acd5d38d2a600d364 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,484 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "שלש מצות נצטוו כו' עד מאסו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ'): " + ], + [ + "שלש מצות נצטוו כו' עד מאסו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ'): " + ], + [ + "אין מעמידין מלך וכו' עד שמואל הרמתי ובית דינו. בספרי פרשת שופטים ופ\"ק דכריתות (דף ה') ופ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "אין מעמידין מלך מקהל גרים כו' עד אשר לא אחיך הוא. בנזיקין פ' החובל (דף פ\"ח) ובספרי פרשת שופטים:", + " ולא למלכות בלבד עד מקרב אחיך. פרק החולץ (דף מ\"ה) ולשון ספרי זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "אין מעמידין אשה וכו' עד אלא איש. בספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "אין מושחין מלכי ישראל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דכריתות (דף ה') פ\"ק דהוריות (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "המלך מסתפר בכל יום עד תחזינה עיניך. פרק סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וכן מצוה על המלך כו' עד שבקטנים. ענין תלמידי חכמים במכות שלהי הלוקין (דף כ\"ד) וגם זה עם שאר הדינין מפורשין בכתובות פרק הנושא ובספרי פרשת שופטים:", + " וכשמדבר אל העם כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרין:" + ], + [ + "המלך מסתפר בכל יום עד תחזינה עיניך. פרק סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וכן מצוה על המלך כו' עד שבקטנים. ענין תלמידי חכמים במכות שלהי הלוקין (דף כ\"ד) וגם זה עם שאר הדינין מפורשין בכתובות פרק הנושא ובספרי פרשת שופטים:", + " וכשמדבר אל העם כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרין:" + ] + ], + [ + [ + "בעת שישב המלך כו' עד וקרא בו כל ימי חייו. במסכת סנהדרין פרק כה\"ג (דף כ\"א) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "לא ירבה לו נשים מפי השמועה למדו שהוא לוקח עד שמונה עשרה נשים ואם הוסיף אחת ובעלה לוקה ויש לו לגרש ולישא אחרת תחת זו שגירש. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל. ובהשגות הוסיף על זה בין הנשים והפילגשים י\"ח, וכתב א\"א זה אי אפשר וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה בסנהדרין פרק כהן גדול וגם בספרי פרשת שופטים וז\"ל היו לדוד שש נשים אמר לו הקב\"ה ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה עכ\"ל ועיניך רואות שאין לנו לתפוס לא על ר\"מ ז\"ל ולא על הראב\"ד ז\"ל כי שניהם לדבר אחד נתכוונו אבל תלונתנו על הסופר שטעה:" + ], + [ + "לא ירבה לו סוסים כו' עד ואם הרבה לוקה. בסנהדרין פרק כהן גדול ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [], + [ + "המלך אסור לשתות כו' עד כל ימי חייו. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע') והוא מדברי קבלה:" + ], + [ + "המלך אסור לשתות כו' עד כל ימי חייו. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע') והוא מדברי קבלה:" + ], + [ + "כבר ביארנו וכו' עד על הדת. בסנהדרין פרק כ\"ג (דף י\"ח י\"ט) והביאור פ\"ב דהל' סנהדרין:" + ], + [ + "כל המורד במלך כו' עד כשמעי בן גרא. סוף פרק נגמר הדין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "המבטל גזירת המלך. סוף פרק נגמר הדין (דף מ\"ט) ופרק קמא דקדושין ופרק קמא דיבמות:" + ], + [ + "כל ההורג נפשות כו' עד סוף הפרק. בירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [], + [ + "כל הרוגי המלך וכו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כה\"ג ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כל הרוגי המלך וכו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כה\"ג ובספרי פרשת שופטים:" + ] + ], + [ + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "מצות עשה וכו' עד אבד זכרם. בספרי:" + ], + [ + "ומצות עשה לאבד כו' עד זכר עמלק. בספרי:", + " ומצות עשה לזכור כו' עד עמלק. בספרי זכור את אשר עשה לך עמלק בפה לא תשכח בלב עוד שם זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך ע\"כ:" + ], + [ + "כל ארצות שכובשין ישראל כו' עד האמורה בתורה. סופו בירושלמי:" + ], + [ + "ומותר לשכון בכל העולם כו' עד שלא לשוב למצרים. זיל קרי בי רב הוא:" + ], + [ + "מותר לחזור לארץ מצרים וכו' עד שנאמר כמעשה ארץ מצרים כו'. בירושלמי:" + ], + [ + "אסור לצאת מארץ ישראל כו' עד ויחזור לארץ. פ\"ק דמסכת ע\"ז:", + " וכן יוצא לסחורה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל סוף מסכת סנהדרין:", + " אבל לשכון בחו\"ל אסור כו' עד ונתחייבו כלייה למקום. בבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף צ'): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "שלשה כתבים שלח יהושע וכו' עד לולי חלול השם: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש שלא שלח להם יהושע וכו': ואני אומר אתמהה וכי עד שלא נכנסו לארץ שכתב ר\"מ ז\"ל אין בכללו משמע עד שלא עברו את הירדן ועוד הלשון מפורסם הוא כך בירושלמי פ\"ז דמסכת שביעית גמרא מתני' קמייתא דגרס אמר ר' שמואל בר נחמן שלש פרוסטגמאיות פירוש כתבים שלח יהושע לא\"י עד שלא יכנס לארץ מי שהוא רוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה גרגשי האמין להקב\"ה והלך לו לאפריקי דכתיב עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם זו אפריקי גבעונים השלימו דכתיב וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל ל\"א מלכים עשו מלחמה ונפלו ע\"כ, הנה זה פשוט ושאר הדברים שכתב ר\"מ ז\"ל בזה הפסק מפורש בגיטין פ' השולח ואיני יכול להאמין שהראב\"ד ז\"ל יכתוב לשון זאת ההשגה:" + ], + [ + "עמון ומואב אין שואלין להם וכו' עד מקבלין אותן. זיל קרי בי רב הוא ומקצת מתברר בספרי וז\"ל מכלל שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת עליה לשלום יכול אף כאן ת\"ל לא תדרוש שלומם מכלל שנאמר בטוב לו יכול אף כאן ת\"ל וטובתם כל ימיך לעולם ע\"כ:" + ], + [ + "כשצרין על עיר לתפשה כו' עד שבכך צוהו. כל זה מפורש בספרי דבי רב:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "צרין על עיירות עכו\"ם כו' עד יקבר. פרק קמא דשבת (דף י\"ט): " + ], + [ + "צרין על עיירות עכו\"ם כו' עד יקבר. פרק קמא דשבת (דף י\"ט): " + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ] + ], + [ + [ + "אחת מלחמת מצוה כו' עד וזהו הנקרא משוח מלחמה: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר להיות זה כו': ואני אומר עיקר כל אלה הדברים בספרי ולא ידעתי במה אתלה הלשון הזה אם בטעות הספר שחסר אם במהירות הקורא שלא השמיע לאזניו עד הסוף או הראב\"ד ז\"ל לא אמרו ואחר כתבו על שמו שהרי ר\"מ ז\"ל נזהר בלשונו והשלים כך מיד בסמוך לזה וז\"ל שתי פעמים מדבר כו' ע\"כ משוח מלחמה אומר וכהן אחר תחתיו המשמיע לכל העם בקול רם ואחר כך מדבר השוטר וכו' עד ואחר שחוזרין כל החוזרין כו' עד בד\"א שמחזירין אלו האנשים מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה עכ\"ל. ובודאי כך הוא בגמרא בסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ב) וא\"כ איך יאמן שהראב\"ד ז\"ל יכתוב לשון אותה ההשגה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [], + [], + [], + [ + "מי האיש הירא וכו' עד מכל דבר למלחמה. פרק משוח מלחמה ובספרי:", + " וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה כו' עד סוף הפרק. מקצת אלו הדברים בספרי סוף פרשת שופטים ובפרשת כי תצא ומקצתם במדרשות:" + ] + ], + [ + [ + "חלוצי הצבא כו' עד וכיוצא בהן. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) ובספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכיצד דין ישראל ביפת תאר כו' עד בכתובה וקדושין. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ט) :", + " ואם לא חפץ בה וכו' עד את הדמים. בספרי:", + " וכן אם כבשה אחר שנבעלה וכו'. הכל בספרי וז\"ל לא תתעמר בה לא תשתמש בה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "לא רצתה להתגייר כו' עד שלא נתגיירה. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ח): " + ], + [ + "נתעברה מביאה ראשונה כו' עד על דעתם. ביבמות פ' החולץ:", + " ותמר מביאה ראשונה כו' עד ימנעני ממך. פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים כו' עד נמצאו הכל שבע מצות. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " כן היה הדבר בכל העולם עד אברהם וכו' עד ונשלמה על ידו: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי לומר וכו': ואני אומר מדרשות חלוקות הם לכמה עניינים יש אומר מימי קדם היו מפרישין ותולין הדבר באברהם דכתיב ויתן לו מעשר מכל פירוש שאברהם נתן למלכי צדק וזהו דהסכמת הראב\"ד ז\"ל. וי\"א כי יצחק התחיל להפרישו מדכתיב וימצא בשנה ההיא מאה שערים כתרגומו כי שיערו לתרומה ומעשרות וכן כתב רש\"י ז\"ל בפירוש התורה והרמב\"ן ז\"ל וזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן נ\"ל דאילו באברהם ממה נתן לו מעשר באותה שעה והרי לא לקח כלום דכתיב הרימותי ידי כו' אם מחוט ועד שרוך נעל כו':" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) :", + " וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) :", + " וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "אחד האבר או הבשר הפורש מן הבהמה או מן החיה בן נח נהרג עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל ומן העוף עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ עצמו ז\"ל כן כתב ריש פרק ה' דהלכות מאכלות אסורות כי איסור אבר מן החי נוהג בבהמה בחיה ובעוף אבל צריך להתבונן בדבריו מ\"ש שם הוא לישראל ובני נח לאיסור ומ\"ש כאן הוא ליהרג עליו בן נח כמו שפירש בסמוך מדעתו ויש לו סמך לסברתו כי בשר עוף הוא מדרבנן בחולין ריש פרק כל הבשר ובנדרים פרק הנודר מן הירק וזה פשוט:", + " אבל העוף יראה לי שאין בן נח נהרג על אבר מן החי ממנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שזה ט\"ס וראוי להיות אבל השרץ עכ\"ל: ואני אומר תמה אני על השרץ הזה מי הביאו לכלל בשר וכל עצמן לא נחלקו ר' עקיבא וחביריו ריש פרק כל הבשר ופרק הנודר מן הירק אלא בבשר דגים וחגבים אבל שרצים לא שמענו ואי משום דאמרינן פרק ארבע מיתות באך בשר דלמשרי שרצים הוא דאתא דחייה בעלמא הוא דקא דחי ליה:" + ], + [ + "השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ\"ב:" + ], + [ + "השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ\"ב:" + ], + [ + "וכיצד הן מצווין על הדינין עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' ד' מיתות ופרק בן סורר ומורה:" + ] + ], + [ + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "ועכו\"ם שהכה ישראל אפילו חבל בו אע\"פ שחייב מיתה אינו נהרג. פ' ד' מיתות:" + ], + [ + "המילה נצטוה בה אברהם אבינו כו' עד והם המחוייבים במילה. פרק ארבע מיתות משמע כן ואמרו ז\"ל ביצחק ולא כל יצחק וזיל קרי בי רב הוא:" + ], + [], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ] + ], + [ + [ + "המלך המשיח כו' עד שכל הספרים מלאים מדבר זה. פרק עשרה יוחסין ופרק חלק ובמדרשות:" + ], + [ + "המלך המשיח כו' עד שכל הספרים מלאים מדבר זה. פרק עשרה יוחסין ופרק חלק ובמדרשות:" + ], + [ + "אל יעלה על דעתך שמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים בעולם או להחיות מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי ר' עקיבא חכם גדול היה ומחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהיה מלך המשיח ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא בן כוזיבא היה אומר וכו': ואני אומר מה מקום להשגה זאת והלא כבר כתב ר\"מ ז\"ל עצמו בזה הפרק שגם החכמים ז\"ל היו חלוקים בענינו והוא האמת כי מה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בסנהדרין פרק חלק ואנו מפרשים דלאו אינהו קטלוהו כי למה יומת מה עשה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מר' עקיבא הוא באיכה רבתי ובמקומות מהמדרשות וכולם כוונתם לברר ולא נתברר כי אם ע\"י ההצלחה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל והוא האמת:", + " ועיקר הדברים כו' עד סוף הפרק. הם דברים מקובלים ומקובצים מפסוקי הנביאים ומדרשיהם וההגדות שנתפזרו להם בענין וקבצם הוא ז\"ל כגון הענין שבא בו מלך המשיח בקדושין פרק עשרה יוחסין וגם בספרים החיצונים המספרים קורות הזמנים ודברי הימים שנתחדשו בימי החכמים וענין אותו אשר עמד אחריו הוגד בספרים החיצונים להודיע תחלתו וסופו ושאר ביאורים במקראות הבאים בנבואות כפי הסברות והדעות המקובלות לכל אחד ממנו:" + ], + [ + "אל יעלה על דעתך שמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים בעולם או להחיות מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי ר' עקיבא חכם גדול היה ומחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהיה מלך המשיח ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא בן כוזיבא היה אומר וכו': ואני אומר מה מקום להשגה זאת והלא כבר כתב ר\"מ ז\"ל עצמו בזה הפרק שגם החכמים ז\"ל היו חלוקים בענינו והוא האמת כי מה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בסנהדרין פרק חלק ואנו מפרשים דלאו אינהו קטלוהו כי למה יומת מה עשה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מר' עקיבא הוא באיכה רבתי ובמקומות מהמדרשות וכולם כוונתם לברר ולא נתברר כי אם ע\"י ההצלחה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל והוא האמת:", + " ועיקר הדברים כו' עד סוף הפרק. הם דברים מקובלים ומקובצים מפסוקי הנביאים ומדרשיהם וההגדות שנתפזרו להם בענין וקבצם הוא ז\"ל כגון הענין שבא בו מלך המשיח בקדושין פרק עשרה יוחסין וגם בספרים החיצונים המספרים קורות הזמנים ודברי הימים שנתחדשו בימי החכמים וענין אותו אשר עמד אחריו הוגד בספרים החיצונים להודיע תחלתו וסופו ושאר ביאורים במקראות הבאים בנבואות כפי הסברות והדעות המקובלות לכל אחד ממנו:" + ] + ], + [ + [ + "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם כו' עד משלים: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא כתוב בתורה והשבתי חיה רעה מן הארץ עכ\"ל: ואני אומר אילו באנו להקשות היה לנו להקשות תיפוק לי דהא כתיב ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ומעתה קרא ומשל טפי למה לי אלא סברות הן ואין משיבין עליהן וכבר כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק שאין הדברים מקובלים ולא יודע בירורן עד שיבאו במהרה בימינו ומכל מקום במה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לומר דחיה רעה משל על אומה רעה וכמו שדרשו ז\"ל חיה רעה אכלתהו על אשת אדוניו וכבר הקדים ר\"מ ז\"ל שכל מה שמפורש בנביאים הכל רמזו בתורה והוא מה שאמרו ז\"ל במגלה (בתענית ט'.) וע\"ש מי איכא מידי בנביאי וכתובי דלא רמיזא בדאורייתא:" + ], + [ + "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. בברכות פרק אין עומדין:", + " ויראה מפשוטן כו' עד הגדול והנורא. הנה הוא מפורש שזו היא סברתו:", + " ואינו בא לא לטמא כו' עד בכלל הדברים כמו שביארנו. עיקר ההלכה סוף עדיות ופ' עשרה יוחסין והביאור פי\"א ושאר הענינים במדרשות ודברים מכלל דברים אחרים מתבררים ומתבארים אלו מכלל אלו:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח כו' עד שנטמעה נטמעה. פרק עשרה יוחסין וסמיך ליה אקרא דוצרפתים כצרוף כסף:" + ], + [ + "לא נתאוו הנביאים עד כמו שביארנו בהלכות תשובה. והביאור פרק ט':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b6ed12bcc1efe2aa286b409746619db995a70a82 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,481 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Kings_and_Wars", + "text": [ + [ + [ + "שלש מצות נצטוו כו' עד מאסו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ'): " + ], + [ + "שלש מצות נצטוו כו' עד מאסו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ'): " + ], + [ + "אין מעמידין מלך וכו' עד שמואל הרמתי ובית דינו. בספרי פרשת שופטים ופ\"ק דכריתות (דף ה') ופ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "אין מעמידין מלך מקהל גרים כו' עד אשר לא אחיך הוא. בנזיקין פ' החובל (דף פ\"ח) ובספרי פרשת שופטים:", + " ולא למלכות בלבד עד מקרב אחיך. פרק החולץ (דף מ\"ה) ולשון ספרי זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "אין מעמידין אשה וכו' עד אלא איש. בספרי פ' שופטים:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "ואין מעמידין מלך כו' עד על ראשו וישקהו. פ\"ק דכריתות (דף ה') :", + " ומאחר שמושחין וכו' עד ישראל. כתובות פרק הנושא (דף ק\"ג) :", + " הניח בן קטן כו' עד ליואש. בספרי פרשת שופטים:", + " וכל הקודם בנחלה קודם וכו'. פרק הנושא:", + " והבן הגדול כו' עד לעולם. פ\"ק דכריתות:", + " והוא שיהיה הבן כו' עד במקום אביו. פ' הנושא:", + " וכן מי שאין בו וכו' עד עולם. מקצתו בספרי פרשת שופטים ומקצתו פסוקים זיל קרי בי רב הוא ומקצתו בכתובות פרק הנושא והרבה מקומות בסתם התלמוד דממלא מקום אבותיו:", + " אבל אם יעמוד מלך וכו' עד כל הימים: כתב הראב\"ד ז\"ל זה סותר למה שאמר למעלה עכ\"ל: ואני אומר דבר זה לא יצא מפיו. או טעות היה בספרו שהרי אלו פסוקים פשוטים הם וזיל קרי בי רב הוא וגם למעלה כן כתב ממש וכלל הכל כי מלכות בית דוד לא תפסוק לגמרי עולם ועד ואפי' נטו מדרך דוד אבל ממעט מלכותם מעונם אבל משאר השבטים אם לא ישמרו את דרכם תפסק מלכותם לגמרי וכן מצאתי בספר הישר שהוגה בחתימת ידו:" + ], + [ + "אין מושחין מלכי ישראל כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דכריתות (דף ה') פ\"ק דהוריות (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "כבוד גדול כו' עד וירקה בפניו. בספרי ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"א) ותחלתו בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף י\"ח) :", + " וזה בזיון כו' עד וישב לפני ה'. בסוטה פרק ואלו נאמרין (דף מ\"א) ובסנהדרין פרק כה\"ג ובהלכות ותחלתו נמי פ\"ק דקדושין:" + ], + [ + "המלך מסתפר בכל יום עד תחזינה עיניך. פרק סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וכן מצוה על המלך כו' עד שבקטנים. ענין תלמידי חכמים במכות שלהי הלוקין (דף כ\"ד) וגם זה עם שאר הדינין מפורשין בכתובות פרק הנושא ובספרי פרשת שופטים:", + " וכשמדבר אל העם כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרין:" + ], + [ + "המלך מסתפר בכל יום עד תחזינה עיניך. פרק סדר תעניות (דף י\"ז) :", + " וכן מצוה על המלך כו' עד שבקטנים. ענין תלמידי חכמים במכות שלהי הלוקין (דף כ\"ד) וגם זה עם שאר הדינין מפורשין בכתובות פרק הנושא ובספרי פרשת שופטים:", + " וכשמדבר אל העם כו' עד סוף הפרק. בסוטה פרק ואלו נאמרין:" + ] + ], + [ + [ + "בעת שישב המלך כו' עד וקרא בו כל ימי חייו. במסכת סנהדרין פרק כה\"ג (דף כ\"א) ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "לא ירבה לו נשים מפי השמועה למדו שהוא לוקח עד שמונה עשרה נשים ואם הוסיף אחת ובעלה לוקה ויש לו לגרש ולישא אחרת תחת זו שגירש. עכ\"ל ר\"מ ז\"ל. ובהשגות הוסיף על זה בין הנשים והפילגשים י\"ח, וכתב א\"א זה אי אפשר וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה בסנהדרין פרק כהן גדול וגם בספרי פרשת שופטים וז\"ל היו לדוד שש נשים אמר לו הקב\"ה ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה עכ\"ל ועיניך רואות שאין לנו לתפוס לא על ר\"מ ז\"ל ולא על הראב\"ד ז\"ל כי שניהם לדבר אחד נתכוונו אבל תלונתנו על הסופר שטעה:" + ], + [ + "לא ירבה לו סוסים כו' עד ואם הרבה לוקה. בסנהדרין פרק כהן גדול ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [], + [ + "המלך אסור לשתות כו' עד כל ימי חייו. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע') והוא מדברי קבלה:" + ], + [ + "המלך אסור לשתות כו' עד כל ימי חייו. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע') והוא מדברי קבלה:" + ], + [ + "כבר ביארנו וכו' עד על הדת. בסנהדרין פרק כ\"ג (דף י\"ח י\"ט) והביאור פ\"ב דהל' סנהדרין:" + ], + [ + "כל המורד במלך כו' עד כשמעי בן גרא. סוף פרק נגמר הדין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "המבטל גזירת המלך. סוף פרק נגמר הדין (דף מ\"ט) ופרק קמא דקדושין ופרק קמא דיבמות:" + ], + [ + "כל ההורג נפשות כו' עד סוף הפרק. בירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [ + "רשות יש למלך כו' עד בכל אלו הדברים וכיוצא בהם. נדרים פרק ד' נדרים וכמה מקומות בתלמוד הלכה רווחת דינא דמלכותא דינא:", + " שכל האמור בפרשת המלך כו' עד צאנכם יעשור. בסנהדרין פרק כה\"ג (דף כ'): " + ], + [], + [ + "כל הרוגי המלך וכו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כה\"ג ובספרי פרשת שופטים:" + ], + [ + "כל הרוגי המלך וכו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כה\"ג ובספרי פרשת שופטים:" + ] + ], + [ + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "אין המלך נלחם תחלה כו'. מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות כו' אבל מלחמת הרשות כו' עד ועושה מלחמתו. סנהדרין פ\"ק ופ\"ק דברכות ופרק כהן גדול בסנהדרין:" + ], + [ + "מצות עשה וכו' עד אבד זכרם. בספרי:" + ], + [ + "ומצות עשה לאבד כו' עד זכר עמלק. בספרי:", + " ומצות עשה לזכור כו' עד עמלק. בספרי זכור את אשר עשה לך עמלק בפה לא תשכח בלב עוד שם זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך ע\"כ:" + ], + [ + "כל ארצות שכובשין ישראל כו' עד האמורה בתורה. סופו בירושלמי:" + ], + [ + "ומותר לשכון בכל העולם כו' עד שלא לשוב למצרים. זיל קרי בי רב הוא:" + ], + [ + "מותר לחזור לארץ מצרים וכו' עד שנאמר כמעשה ארץ מצרים כו'. בירושלמי:" + ], + [ + "אסור לצאת מארץ ישראל כו' עד ויחזור לארץ. פ\"ק דמסכת ע\"ז:", + " וכן יוצא לסחורה. בירושלמי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל סוף מסכת סנהדרין:", + " אבל לשכון בחו\"ל אסור כו' עד ונתחייבו כלייה למקום. בבא בתרא פרק המוכר את הספינה (דף צ'): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ], + [ + "גדולי החכמים עד סוף הפרק. סוף מס' כתובות (דף קי\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב\"ד ז\"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר\"מ ז\"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו' עד שיקבלו את שניהם כו' עד והמס הוא שיקבלו כו' עד ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה כו' עד כפי מה שיתנה עכ\"ל והוא ברור:", + " אם השלימו וקבלו כו' עד לשום דבר. בספרי:", + " והמס הוא שיקבלו כו' עד כפי מה שיתנה ואסור לשקר בבריתם עד עם שאר האומות. הכל מפורש בספרי וז\"ל מקבלין אנו עלינו מסים ולא שעבוד שעבוד ולא מסים אין שומעין להם עד שיקבלו זו וזו ע\"כ:", + " אבל שבעה עממין וכו' עד ולא קבלו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ\"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק בדבר א\"ו הוא שבכך הוא מדבר וכשתתבונן בלשון הראשון ובלשון האחרון בסמוך לזה מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו כך תמצאנו:" + ], + [ + "שלשה כתבים שלח יהושע וכו' עד לולי חלול השם: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש שלא שלח להם יהושע וכו': ואני אומר אתמהה וכי עד שלא נכנסו לארץ שכתב ר\"מ ז\"ל אין בכללו משמע עד שלא עברו את הירדן ועוד הלשון מפורסם הוא כך בירושלמי פ\"ז דמסכת שביעית גמרא מתני' קמייתא דגרס אמר ר' שמואל בר נחמן שלש פרוסטגמאיות פירוש כתבים שלח יהושע לא\"י עד שלא יכנס לארץ מי שהוא רוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה גרגשי האמין להקב\"ה והלך לו לאפריקי דכתיב עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם זו אפריקי גבעונים השלימו דכתיב וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל ל\"א מלכים עשו מלחמה ונפלו ע\"כ, הנה זה פשוט ושאר הדברים שכתב ר\"מ ז\"ל בזה הפסק מפורש בגיטין פ' השולח ואיני יכול להאמין שהראב\"ד ז\"ל יכתוב לשון זאת ההשגה:" + ], + [ + "עמון ומואב אין שואלין להם וכו' עד מקבלין אותן. זיל קרי בי רב הוא ומקצת מתברר בספרי וז\"ל מכלל שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת עליה לשלום יכול אף כאן ת\"ל לא תדרוש שלומם מכלל שנאמר בטוב לו יכול אף כאן ת\"ל וטובתם כל ימיך לעולם ע\"כ:" + ], + [ + "כשצרין על עיר לתפשה כו' עד שבכך צוהו. כל זה מפורש בספרי דבי רב:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "אין קוצצין אילני מאכל וכו' עד מותר לקוצצו. הכל בנזיקין פרק החובל ובספרי:", + " וכמה יהיה הזית עושה כו' עד מכת מרדות מדבריהם. פרק החובל (דף צ\"א) ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ב) ובשבת פרק מפנין (דף קכ\"ט) מייתי ענין ההשחתה ומקצת הדברים גם בספרי:" + ], + [ + "צרין על עיירות עכו\"ם כו' עד יקבר. פרק קמא דשבת (דף י\"ט): " + ], + [ + "צרין על עיירות עכו\"ם כו' עד יקבר. פרק קמא דשבת (דף י\"ט): " + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ], + [ + "ארבעה דברים פטרו במחנה כו' עד עירובי חצרות במחנה. פרק קמא דעירובין (דף י\"ז) :", + " אלא מטלטלין מאהל לאהל עד כמו שנתבאר בהל' שבת. בירושלמי:", + " ואין מחיצה פחותה מעשרה טפחים. כבר נתבררה הלכה זו וראיותיה בהל' רוצח ושמירת נפש לגבי מעקה:", + " וכשם שפטורין כו' עד סוף הפרק. ענין החזרה פרק קמא דכתובות ושאר כל הדברים בספרי ופסוקים פשוטים ולשון ספרי ויד תהיה לך אין יד אלא מקום שנאמר והנה מציב לו יד עוד שם ויתד תהיה לך על אזניך אין אזניך אלא מקום זיוניך:" + ] + ], + [ + [ + "אחת מלחמת מצוה כו' עד וזהו הנקרא משוח מלחמה: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר להיות זה כו': ואני אומר עיקר כל אלה הדברים בספרי ולא ידעתי במה אתלה הלשון הזה אם בטעות הספר שחסר אם במהירות הקורא שלא השמיע לאזניו עד הסוף או הראב\"ד ז\"ל לא אמרו ואחר כתבו על שמו שהרי ר\"מ ז\"ל נזהר בלשונו והשלים כך מיד בסמוך לזה וז\"ל שתי פעמים מדבר כו' ע\"כ משוח מלחמה אומר וכהן אחר תחתיו המשמיע לכל העם בקול רם ואחר כך מדבר השוטר וכו' עד ואחר שחוזרין כל החוזרין כו' עד בד\"א שמחזירין אלו האנשים מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה עכ\"ל. ובודאי כך הוא בגמרא בסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ב) וא\"כ איך יאמן שהראב\"ד ז\"ל יכתוב לשון אותה ההשגה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [ + "אחד הבונה בית לישיבתו וכו' עד לא צרכי העיר ולא צרכי הגדוד. הכל בספרי ובסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ט). וענין בית קטן בסוכה פ\"ק:" + ], + [], + [], + [], + [ + "מי האיש הירא וכו' עד מכל דבר למלחמה. פרק משוח מלחמה ובספרי:", + " וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה כו' עד סוף הפרק. מקצת אלו הדברים בספרי סוף פרשת שופטים ובפרשת כי תצא ומקצתם במדרשות:" + ] + ], + [ + [ + "חלוצי הצבא כו' עד וכיוצא בהן. פ\"ק דקדושין (דף כ\"א) ובספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה עד מפני שהיא גיורת. פרק קמא דקדושין ומקצת הדבר בספרי:" + ], + [ + "וכיצד דין ישראל ביפת תאר כו' עד בכתובה וקדושין. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ט) :", + " ואם לא חפץ בה וכו' עד את הדמים. בספרי:", + " וכן אם כבשה אחר שנבעלה וכו'. הכל בספרי וז\"ל לא תתעמר בה לא תשתמש בה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "לא רצתה להתגייר כו' עד שלא נתגיירה. ביבמות פ' החולץ (דף מ\"ח): " + ], + [ + "נתעברה מביאה ראשונה כו' עד על דעתם. ביבמות פ' החולץ:", + " ותמר מביאה ראשונה כו' עד ימנעני ממך. פרק החולץ:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים כו' עד נמצאו הכל שבע מצות. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ו) :", + " כן היה הדבר בכל העולם עד אברהם וכו' עד ונשלמה על ידו: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי לומר וכו': ואני אומר מדרשות חלוקות הם לכמה עניינים יש אומר מימי קדם היו מפרישין ותולין הדבר באברהם דכתיב ויתן לו מעשר מכל פירוש שאברהם נתן למלכי צדק וזהו דהסכמת הראב\"ד ז\"ל. וי\"א כי יצחק התחיל להפרישו מדכתיב וימצא בשנה ההיא מאה שערים כתרגומו כי שיערו לתרומה ומעשרות וכן כתב רש\"י ז\"ל בפירוש התורה והרמב\"ן ז\"ל וזה הוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן נ\"ל דאילו באברהם ממה נתן לו מעשר באותה שעה והרי לא לקח כלום דכתיב הרימותי ידי כו' אם מחוט ועד שרוך נעל כו':" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "בן נח שעבד ע\"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ\"ו) :", + " וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא ליה אבנר ע\"כ: ואני אומר הוא ז\"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א\"ל עשאל רודף הוה א\"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א\"ל לא יכילנא ליה א\"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א\"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ\"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר\"מ ז\"ל בלא קושיא כלל:" + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ\"ח): " + ], + [ + "בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) :", + " וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) :", + " וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ\"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:" + ], + [ + "אחד האבר או הבשר הפורש מן הבהמה או מן החיה בן נח נהרג עליו: כתב הראב\"ד ז\"ל ומן העוף עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ עצמו ז\"ל כן כתב ריש פרק ה' דהלכות מאכלות אסורות כי איסור אבר מן החי נוהג בבהמה בחיה ובעוף אבל צריך להתבונן בדבריו מ\"ש שם הוא לישראל ובני נח לאיסור ומ\"ש כאן הוא ליהרג עליו בן נח כמו שפירש בסמוך מדעתו ויש לו סמך לסברתו כי בשר עוף הוא מדרבנן בחולין ריש פרק כל הבשר ובנדרים פרק הנודר מן הירק וזה פשוט:", + " אבל העוף יראה לי שאין בן נח נהרג על אבר מן החי ממנו: כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שזה ט\"ס וראוי להיות אבל השרץ עכ\"ל: ואני אומר תמה אני על השרץ הזה מי הביאו לכלל בשר וכל עצמן לא נחלקו ר' עקיבא וחביריו ריש פרק כל הבשר ופרק הנודר מן הירק אלא בבשר דגים וחגבים אבל שרצים לא שמענו ואי משום דאמרינן פרק ארבע מיתות באך בשר דלמשרי שרצים הוא דאתא דחייה בעלמא הוא דקא דחי ליה:" + ], + [ + "השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ\"ב:" + ], + [ + "השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ\"ב:" + ], + [ + "וכיצד הן מצווין על הדינין עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' ד' מיתות ופרק בן סורר ומורה:" + ] + ], + [ + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "בן נח ששגג באחת מכל מצותיו פטור מכלום חוץ מרוצח בשגגה עד בן נח שבירך את השם כו' עד קודם לכן יחנק. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:" + ], + [ + "ועכו\"ם שהכה ישראל אפילו חבל בו אע\"פ שחייב מיתה אינו נהרג. פ' ד' מיתות:" + ], + [ + "המילה נצטוה בה אברהם אבינו כו' עד והם המחוייבים במילה. פרק ארבע מיתות משמע כן ואמרו ז\"ל ביצחק ולא כל יצחק וזיל קרי בי רב הוא:" + ], + [], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ], + [ + "עכו\"ם שעסק בתורה כו' עד לעצמו. פרק ארבע מיתות:", + " כללו של דבר כו' היו ישראל ועכו\"ם כו' עד סוף הפרק. עיקר ההלכה בנזיקין פרק הגוזל בתרא ובגיטין פרק הניזקין וביאור ענין הקבורה פרק י\"ד דהלכות אבל ושאר הענינים פ\"י דהלכות ע\"ז וחוקת עכו\"ם ופ\"ו דהלכות מתנות עניים:" + ] + ], + [ + [ + "המלך המשיח כו' עד שכל הספרים מלאים מדבר זה. פרק עשרה יוחסין ופרק חלק ובמדרשות:" + ], + [ + "המלך המשיח כו' עד שכל הספרים מלאים מדבר זה. פרק עשרה יוחסין ופרק חלק ובמדרשות:" + ], + [ + "אל יעלה על דעתך שמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים בעולם או להחיות מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי ר' עקיבא חכם גדול היה ומחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהיה מלך המשיח ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא בן כוזיבא היה אומר וכו': ואני אומר מה מקום להשגה זאת והלא כבר כתב ר\"מ ז\"ל עצמו בזה הפרק שגם החכמים ז\"ל היו חלוקים בענינו והוא האמת כי מה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בסנהדרין פרק חלק ואנו מפרשים דלאו אינהו קטלוהו כי למה יומת מה עשה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מר' עקיבא הוא באיכה רבתי ובמקומות מהמדרשות וכולם כוונתם לברר ולא נתברר כי אם ע\"י ההצלחה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל והוא האמת:", + " ועיקר הדברים כו' עד סוף הפרק. הם דברים מקובלים ומקובצים מפסוקי הנביאים ומדרשיהם וההגדות שנתפזרו להם בענין וקבצם הוא ז\"ל כגון הענין שבא בו מלך המשיח בקדושין פרק עשרה יוחסין וגם בספרים החיצונים המספרים קורות הזמנים ודברי הימים שנתחדשו בימי החכמים וענין אותו אשר עמד אחריו הוגד בספרים החיצונים להודיע תחלתו וסופו ושאר ביאורים במקראות הבאים בנבואות כפי הסברות והדעות המקובלות לכל אחד ממנו:" + ], + [ + "אל יעלה על דעתך שמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים בעולם או להחיות מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי ר' עקיבא חכם גדול היה ומחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהיה מלך המשיח ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא בן כוזיבא היה אומר וכו': ואני אומר מה מקום להשגה זאת והלא כבר כתב ר\"מ ז\"ל עצמו בזה הפרק שגם החכמים ז\"ל היו חלוקים בענינו והוא האמת כי מה שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא בסנהדרין פרק חלק ואנו מפרשים דלאו אינהו קטלוהו כי למה יומת מה עשה ומ\"ש ר\"מ ז\"ל מר' עקיבא הוא באיכה רבתי ובמקומות מהמדרשות וכולם כוונתם לברר ולא נתברר כי אם ע\"י ההצלחה כמו שכתב ר\"מ ז\"ל והוא האמת:", + " ועיקר הדברים כו' עד סוף הפרק. הם דברים מקובלים ומקובצים מפסוקי הנביאים ומדרשיהם וההגדות שנתפזרו להם בענין וקבצם הוא ז\"ל כגון הענין שבא בו מלך המשיח בקדושין פרק עשרה יוחסין וגם בספרים החיצונים המספרים קורות הזמנים ודברי הימים שנתחדשו בימי החכמים וענין אותו אשר עמד אחריו הוגד בספרים החיצונים להודיע תחלתו וסופו ושאר ביאורים במקראות הבאים בנבואות כפי הסברות והדעות המקובלות לכל אחד ממנו:" + ] + ], + [ + [ + "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם כו' עד משלים: כתב הראב\"ד ז\"ל והלא כתוב בתורה והשבתי חיה רעה מן הארץ עכ\"ל: ואני אומר אילו באנו להקשות היה לנו להקשות תיפוק לי דהא כתיב ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ומעתה קרא ומשל טפי למה לי אלא סברות הן ואין משיבין עליהן וכבר כתב ר\"מ ז\"ל בזה הפרק שאין הדברים מקובלים ולא יודע בירורן עד שיבאו במהרה בימינו ומכל מקום במה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לומר דחיה רעה משל על אומה רעה וכמו שדרשו ז\"ל חיה רעה אכלתהו על אשת אדוניו וכבר הקדים ר\"מ ז\"ל שכל מה שמפורש בנביאים הכל רמזו בתורה והוא מה שאמרו ז\"ל במגלה (בתענית ט'.) וע\"ש מי איכא מידי בנביאי וכתובי דלא רמיזא בדאורייתא:" + ], + [ + "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. בברכות פרק אין עומדין:", + " ויראה מפשוטן כו' עד הגדול והנורא. הנה הוא מפורש שזו היא סברתו:", + " ואינו בא לא לטמא כו' עד בכלל הדברים כמו שביארנו. עיקר ההלכה סוף עדיות ופ' עשרה יוחסין והביאור פי\"א ושאר הענינים במדרשות ודברים מכלל דברים אחרים מתבררים ומתבארים אלו מכלל אלו:" + ], + [ + "בימי המלך המשיח כו' עד שנטמעה נטמעה. פרק עשרה יוחסין וסמיך ליה אקרא דוצרפתים כצרוף כסף:" + ], + [ + "לא נתאוו הנביאים עד כמו שביארנו בהלכות תשובה. והביאור פרק ט':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8f6050bd212190aa0b06941750b7d7dc1d392fa9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,690 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להתאבל כו' עד ושבעת ימי המשתה. בזבחים פרק טבול יום (דף ק'): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "הנפלים אין מתאבלין עליהן כו' עד מתאבל עליו. במסכת נדה פרק יוצא דופן ובבכורות פרק יש בכור (דף מ\"ט) ובמסכת שבת פרק ר' אליעזר דמילה וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק אלו מגלחין לגבי שמועה רחוקה:" + ], + [ + "הנפלים אין מתאבלין עליהן כו' עד מתאבל עליו. במסכת נדה פרק יוצא דופן ובבכורות פרק יש בכור (דף מ\"ט) ובמסכת שבת פרק ר' אליעזר דמילה וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק אלו מגלחין לגבי שמועה רחוקה:" + ], + [ + "בן תשעה חדשים שנולד וכו' עד מתעסקין עמהם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור שהרי הלכה כרשב\"ג דמשתהא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי ששנינו במסכת נדה פרק יוצא דופן בתינוק בן יום אחד והרי הוא לאביו ולאמו ולכל הקרובים כחתן שלם ואתמר עלה למאי הלכתא אמר רב פפא לענין אבלות כמאן דלא כרשב\"ג דאי כרשב\"ג הא אמר כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ופריק דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו ע\"כ, אלמא מתאבלין עליו ולפי דעתי הקורא לפניו לא השמיע לאזניו יפה או טעות היה בספרו כתוב הרי זה נפל והוא לא כתב אלא כנפל כמו שהעתקתי לשונו ואמרוסס או אמחותך קאי דאי אנפלים כבר כתבו בסמוך לזה והדיו היה לח בין ידיו וכמו שרמזתי ראיותיו למקומותיו ודעת רבותינו צ\"ע אבל זה הדין הוא מהא דתניא באבל רבתי המחותך והמרוסס והנפלים ובן שמונה חי ובן תשעה מת אין מתעסקין עמהן לכל דבר ע\"כ. וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות ופרק אלו מגלחין וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו בשער האבלות בחבור תורת האדם וזה פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "אלו שאדם חייב להתאבל כו' עד דין של תורה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אלו שאדם חייב להתאבל כו' עד דין של תורה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "בנו או אחיו כו' עד אין מתאבלים זה על זה. פרק ב' דיבמות (דף כ\"ב) :", + " וכן אשתו הארוסה כו' עד ולא מתאבלת עליו. בסנהדרין פרק נגמר הדין:" + ], + [ + "כל הקרובים שהוא חייב להתאבל וכו' עד וכן בשאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי ברייתא מפורסמת היא פרק ואלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ת\"ר כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם ואבל מתאבל עליהן ואלו הן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו מאביו ואשתו הוסיפו עליהם אחיו מאמו ואחותו בתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו וכשם שמתאבל עליהם כך מתאבל על שניים שלהם דברי ר\"ע ר\"ש בן אלעזר אומר אין מתאבל אלא על אבי אביו ועל בן בנו וחכמים אומרים כל שמתאבל עליו מתאבל עמו ואסיקנא מאי עמו עמו בבית אבל שלא בפניו אינו מתאבל על שני שלו כי הא דאמר ליה רב לרבי חייא בריה וכן אמר רב הונא לרבה בריה באפה נהוג אבילותא דלא באפה לא תנהוג אבילותא ויש מן הגאונים ז\"ל כתבו שאלו האמורים בפרשת כהנים שכהן מיטמא להם אבלות שנוהג עליהם ביום ראשון מן התורה הוא אבל אלו שהוסיפו עליהן אין אבלות אלא מדברי סופרים וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל זאת הברייתא להלכה רווחת וגם כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו תחלת שער האבל בחבור תורת האדם וזהו כלשון ר\"מ ז\"ל ולא ראינו חולק על זה מעולם לפי שהוא תלמוד ערוך אלא ודאי הוא לא אמרו ולא כתבו:" + ], + [ + "אשתו הנשואה וכו' עד בעל כרחו. פ' אלו מגלחין:", + " בד\"א בזכרים שהוזהרו וכו' עד אין מטמאות: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי הא דתניא וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן הוא שסמך על מה ששנינו בסוטה סוף פרק היה נוטל מה בין איש לאשה כו' עד האיש מיטמא למתים ואין האשה מיטמאה למתים ומוכח לה בגמרא מדכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן וה\"נ מייתי לה פ\"ק דקדושין עם שכבר שנינו בברייתא פרק אלו מגלחין שנסחתי למעלה כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהן ואינו גורס ואשתו אלא באותן שהוסיפו וכבר כתבתי מדעת הגאונים ז\"ל דאותן שהוסיפו הם מדרבנן והוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן כתב בתחלת זה הפרק בפירוש שהאיש מתאבל על אשתו הנשואה והיא עליו מדבריהם וקרא דלה יטמא וקראי דמייתי בספרא אסמכתא בעלמא נינהו ועדיין ר\"מ ז\"ל חוזר לבאר בזה מיד ואני מוכיח דבריו בע\"ה ומן התימה על הראב\"ד ז\"ל אם סובר היה כי אבילות אשתו נשואה מדאורייתא למה לא חלק עליו בתחלת זה הפרק והמתין לו ע\"כ ומ\"מ רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל סייע לראב\"ד ז\"ל בזה וכתב כי כל הגירסאות נמצאות גירסת אשתו עם הראשונות שלא הוסיפו והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "אשתו הנשואה וכו' עד בעל כרחו. פ' אלו מגלחין:", + " בד\"א בזכרים שהוזהרו וכו' עד אין מטמאות: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי הא דתניא וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן הוא שסמך על מה ששנינו בסוטה סוף פרק היה נוטל מה בין איש לאשה כו' עד האיש מיטמא למתים ואין האשה מיטמאה למתים ומוכח לה בגמרא מדכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן וה\"נ מייתי לה פ\"ק דקדושין עם שכבר שנינו בברייתא פרק אלו מגלחין שנסחתי למעלה כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהן ואינו גורס ואשתו אלא באותן שהוסיפו וכבר כתבתי מדעת הגאונים ז\"ל דאותן שהוסיפו הם מדרבנן והוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן כתב בתחלת זה הפרק בפירוש שהאיש מתאבל על אשתו הנשואה והיא עליו מדבריהם וקרא דלה יטמא וקראי דמייתי בספרא אסמכתא בעלמא נינהו ועדיין ר\"מ ז\"ל חוזר לבאר בזה מיד ואני מוכיח דבריו בע\"ה ומן התימה על הראב\"ד ז\"ל אם סובר היה כי אבילות אשתו נשואה מדאורייתא למה לא חלק עליו בתחלת זה הפרק והמתין לו ע\"כ ומ\"מ רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל סייע לראב\"ד ז\"ל בזה וכתב כי כל הגירסאות נמצאות גירסת אשתו עם הראשונות שלא הוסיפו והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "אשתו של כהן מתטמא לה וכו' עד לא יטמא לה. ביבמות פ' האשה רבה (דף צ') מוכח ההוא להדיא וזהו כמו שכתבתי להצילו מיד הראב\"ד ז\"ל אף כי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל מסייעו:" + ], + [ + "וכן כל אותן שאמרנו עד לוקה. מפ' האשה רבה (דף צ') הסכים כן ומדעת מקצת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אשתו הפסולה אינו מטמא לה. פ\"ב דיבמות (דף כ') :", + " לפיכך מי ששמעה כו' עד ואע\"פ שהיא חללה. ביבמות פרק האשה רבה (דף צ') :", + " וכן מיטמא לבנו כו' עד הרי זה מיטמא להם. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אין הכהן מיטמא וכו' נקטע ראשו וכו' עד וכן שאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שהרב ז\"ל הביא בהלכות טומאה הא דתניא בסיפרא ומייתי לה בנזיר פ' ג' מינין (דף מ\"ג מ\"ד) לה יטמא ואינו מטמא על איבריה שאין אדם מיטמא לאבר מן החי מן אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ע\"כ, ומכלל דבריו שהוא פוסק כך אמנם נסתייעו דברי ר\"מ ז\"ל אצלי מדגרסינן בנזיר פ' ג' מינין גמ' מתניתין דנזיר שהיה שותה כו' אמר רב חסדא אמר רב נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו מ\"ט דאמר קרא לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ואקשינן עליה דרב מהא מתניתא לה יטמא ואינו מטמא לאיבריה לפי שאין אדם מיטמא לאבר מן החי של אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ופרקינן רב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי צדוק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים יצא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ע\"כ, אלמא הלכתא כרב דהא רב חסדא דהוא אמורא בתרא אמרה למלתיה וכן פסקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד דכיון דתלמודא פריק למלתיה מכלל דקים ליה כוותיה ועוד דמעשה רב בכל מקום ומדמקשי ליה מהא דאחותו ופרקה שמעינן דה\"ה לשאר קרובים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. שוב מצאתי לרבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער שני סוף ענין הכהנים שסייע לר\"מ ז\"ל מהא דרב חסדא אמר רב ומההוא מעשה שכתבתי והוסיף עוד ז\"ל וז\"ל ועוד דרבים נינהו ולא דחינן ברייתא דרבים מקמי ברייתא דיחיד דלא מפרש בה מאן קתני לה ודילמא רבי יהודה היא דפליג התם בנזיר ועוד דלא אשכחן אמורא דפליג עליה דרב חסדא אמר רב גם קי\"ל הלכה כבתרא ואע\"ג דתני רב כהנא כראב\"י לה יטמא לה מיטמא ואינו מיטמא לאיבריה פרט לכזית מן המת וכזית נצל ומלא תרווד רקב אבל מיטמא הוא לשדרה וגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מנינו וקי\"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ואפילו יחיד במקום רבים כדמוכח בפרק הבא על יבמתו אפ\"ה לא דחינן מימרא מפורשת דרב חסדא אמר רב מקמי כללא דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי דהא רב גופיה אית ליה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כדמוכח התם ביבמות והכא לא סבר לה כוותיה אלמא לא מסתברא טעמייהו א\"נ הך מתניתא דר' אליעזר בן יעקב רב כהנא הוא דתנא לה ולא מיתניא בסתמא דתלמודא ורב לא תני לה ולא סבר לה דכל מתניתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לא מותבינן מינה בי מדרשא הלכך עדיפא ליה מעשה דרבים ומימרא דרב חסדא ורב דקי\"ל בכל מקום הלכתא כאמוראי וכ\"ש דאיסורא דאורייתא הוא וספק איסורא לחומרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל וכן הלכה עכ\"ל והם דברים המוכיחין:", + " לפיכך אסור לכהן להטמא וכו' עד סוף הפרק. באבל רבתי ובנזיר פרק כהן גדול ופרק הבא על יבמתו ובספרא פרשת אמור אל הכהנים ובפרק הסמוך אוסיף לקח ואגדיל כח לחזק דברי ר\"מ ז\"ל בזה הפסק:" + ], + [ + "אין הכהן מיטמא וכו' נקטע ראשו וכו' עד וכן שאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שהרב ז\"ל הביא בהלכות טומאה הא דתניא בסיפרא ומייתי לה בנזיר פ' ג' מינין (דף מ\"ג מ\"ד) לה יטמא ואינו מטמא על איבריה שאין אדם מיטמא לאבר מן החי מן אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ע\"כ, ומכלל דבריו שהוא פוסק כך אמנם נסתייעו דברי ר\"מ ז\"ל אצלי מדגרסינן בנזיר פ' ג' מינין גמ' מתניתין דנזיר שהיה שותה כו' אמר רב חסדא אמר רב נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו מ\"ט דאמר קרא לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ואקשינן עליה דרב מהא מתניתא לה יטמא ואינו מטמא לאיבריה לפי שאין אדם מיטמא לאבר מן החי של אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ופרקינן רב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי צדוק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים יצא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ע\"כ, אלמא הלכתא כרב דהא רב חסדא דהוא אמורא בתרא אמרה למלתיה וכן פסקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד דכיון דתלמודא פריק למלתיה מכלל דקים ליה כוותיה ועוד דמעשה רב בכל מקום ומדמקשי ליה מהא דאחותו ופרקה שמעינן דה\"ה לשאר קרובים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. שוב מצאתי לרבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער שני סוף ענין הכהנים שסייע לר\"מ ז\"ל מהא דרב חסדא אמר רב ומההוא מעשה שכתבתי והוסיף עוד ז\"ל וז\"ל ועוד דרבים נינהו ולא דחינן ברייתא דרבים מקמי ברייתא דיחיד דלא מפרש בה מאן קתני לה ודילמא רבי יהודה היא דפליג התם בנזיר ועוד דלא אשכחן אמורא דפליג עליה דרב חסדא אמר רב גם קי\"ל הלכה כבתרא ואע\"ג דתני רב כהנא כראב\"י לה יטמא לה מיטמא ואינו מיטמא לאיבריה פרט לכזית מן המת וכזית נצל ומלא תרווד רקב אבל מיטמא הוא לשדרה וגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מנינו וקי\"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ואפילו יחיד במקום רבים כדמוכח בפרק הבא על יבמתו אפ\"ה לא דחינן מימרא מפורשת דרב חסדא אמר רב מקמי כללא דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי דהא רב גופיה אית ליה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כדמוכח התם ביבמות והכא לא סבר לה כוותיה אלמא לא מסתברא טעמייהו א\"נ הך מתניתא דר' אליעזר בן יעקב רב כהנא הוא דתנא לה ולא מיתניא בסתמא דתלמודא ורב לא תני לה ולא סבר לה דכל מתניתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לא מותבינן מינה בי מדרשא הלכך עדיפא ליה מעשה דרבים ומימרא דרב חסדא ורב דקי\"ל בכל מקום הלכתא כאמוראי וכ\"ש דאיסורא דאורייתא הוא וספק איסורא לחומרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל וכן הלכה עכ\"ל והם דברים המוכיחין:", + " לפיכך אסור לכהן להטמא וכו' עד סוף הפרק. באבל רבתי ובנזיר פרק כהן גדול ופרק הבא על יבמתו ובספרא פרשת אמור אל הכהנים ובפרק הסמוך אוסיף לקח ואגדיל כח לחזק דברי ר\"מ ז\"ל בזה הפסק:" + ] + ], + [ + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כהן שנכנס לאהל המת כו' עד ה\"ז לוקה. בסיפרא חייב בלא יבא חייב בלא יטמא וכן לגבי הדיוט ומשמע כן נמי בפרק שני דשבועות (דף י\"ז) :", + " נכנס ויצא כו' עד כל אחת ואחת. במסכת נזיר פרק כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " היה נוגע ולא פירש כו' עד לוקה. במס' נזיר פרק ג' מינין (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כהן שנכנס לאהל המת כו' עד ה\"ז לוקה. בסיפרא חייב בלא יבא חייב בלא יטמא וכן לגבי הדיוט ומשמע כן נמי בפרק שני דשבועות (דף י\"ז) :", + " נכנס ויצא כו' עד כל אחת ואחת. במסכת נזיר פרק כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " היה נוגע ולא פירש כו' עד לוקה. במס' נזיר פרק ג' מינין (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כהן גדול אינו מיטמא כו' עד ומשום לא יטמא. פרק כ\"ג ונזיר (דף מ\"ז): " + ], + [ + "נטמא מקודם ואחר כך בא וכו' עד על הביאה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אינו פוסק כן וכו': ואני אומר קודם כל דברי להכריע איני כדאי ואפילו הייתי כדאי אשכחי גברא דיהבית בחריקאי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער השני בענין הכהנים וז\"ל וגרסינן בנזיר כהן שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע יכול יהא חייב ת\"ל להחלו מי שאינו מחולל יצא זה שמחולל ועומד והוינן בה ממתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת והא מיטמא וקאי ואמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו פטור בחבורו במת אבל פירש ממתו ונגע במת אחר חייב וטעמא דמילתא משום דמוסיף טומאה על עצמו שהאדם כשהוא תפוס במת הנוגע בו כנוגע במת עצמו ונעשה אב הטומאה וכשפירש מן המת הוא עצמו אב הטומאה והנוגע בו ראשון לטומאה נמצא הנוגע במת לאחר שפירש ממתו מוסיף טומאה על עצמו לפיכך הוא חייב אבל התופס במתו ונוגע במת אחר כיון שאינו מוסיף טומאה על טומאתו פטור דכתיב להחלו יצא זה שמחולל ועומד ולא תימא פטור דקאמרינן אבל אסור הוא אלא מותר לכתחלה דתניא באבל היה עומד וקובר את מתו עד שהוא בתוך הקבר מקבל מאחרים וקובר פירש הרי זה לא יטמא נטמאה בו ביום רבי טרפון מחייב ור\"ע פוטר נטמא לאחר אותו היום הכל מודים שהוא חייב מפני שהוא סותר יום אחד פירוש לר\"ע לא קרינן ביה לעולם להחלו אלא א\"כ מוסיף ימי טומאה על עצמו א\"כ ס\"ל טומאה בחבורין לאו דאורייתא והלכתא כר' טרפון דקי\"ל סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכתא כסתם ותנן אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת ואע\"ג דמיטמא וקאי ועוד דרב הונא דהוא אמורא אמר כוותיה ועוד דסוגיין בפרק ידיעות הטומאה בענין נזיר בקבר כרבי טרפון אתיא הילכך הלכה כר\"ט ובודאי דלענין איסורא אפילו ר' עקיבא מודה כדקתני רישא פירש ה\"ז לא יטמא ולא פליג ר\"ע ותנו עלה התם באבל כהן שנטמא לקרובים אל יטמא לאחרים אפי' בו ביום בד\"א בזמן שיש שם כדי מטה וקובריה אבל אם אין שם כדי מטה וקובריה הרי זה יטמא נטמא ובא כדי מטה וקובריה פורש לו למקום טהרה היו שם שתי דרכים האחת קרובה וטמאה והאחת רחוקה וטהורה אם היו העם הולכין ברחוקה הולך לו ברחוקה עמהם ואם לאו ילך בקרובה מפני כבוד העם שמעינן מינה דלא פליג רבי עקיבא ברישא דאל יטמא לאחרים אפילו בו ביום דמפטר הוא דפטר ממלקות אבל איסורא דרבנן איכא משום דכל שלא בחיבורין מוסיף טומאה הוא ועוד מצאתי בירושלמי במס' נזיר פרק שלישי שהברייתא היא שנויה שם בחילוף יצא ונכנס רבי טרפון פוטר ורבי עקיבא מחייב אמר לו רבי טרפון וכי מה הוסיף זה חילול על חלולו אמר לו ר\"ע בשעה שהיה שם טמא טומאת שבעה פירש היה טמא טומאת ערב יצא ונכנס טמא טומאת שבעה א\"ל ר\"ט עקיבא הפורש ממך כפורש מחיים והרי לפי זה הלשון כ\"ש שהדבר פשוט שהלכה כדברי המחייב ושמעינן מהני שאין הכהנים נכנסים לבית הקברות לקבור מתים שלהם שאפי' היה תפוס בהם בכניסה ובחיבורין שהוא מותר להטמא לאחרים כשהוא פורש מהם לאחר קבורה נמצא מיטמא לאחרים ואסור לפיכך משפחת הכהנים עושים שכונת קבורה שלהם בסוף בית הקברות וכל כהן שמת לו מת קובר בסוף השכונה כדי שלא יכנס לבית הקברות ולא יטמא בקברות אחרים וכ\"כ הרמב\"ם ז\"ל אבל רבינו תם ז\"ל היה אומר שהלכה כר\"ע בנטמא בו ביום שהוא פטור ומתיר כניסת כהנים לבית הקברות שאפילו היה ר\"ע אוסר טומאתן בו ביום מדבריהם וגדול כבוד מת שדוחה את ל\"ת של דבריהם ומייתי לה ממה ששנינו בפרק דם הנדה בכותיים נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים או לא קברנו והוינן והא לית להו ולפני עור לא תתן מכשול ופריק א\"ר אבהו א\"ר יוחנן בכהן שלהם עומד ודילמא כהן טמא הוא דנקיט תרומה בידיה ודילמא תרומה טמאה דקא אכיל מיניה אלמא שרי לכהן טמא לעמוד במקום הקבר ואני תמה על זו הראיה מה לנו ללמוד הלכה מן הכותי הזה אף אם הם סבורים כדעת רבי עקיבא אנו נפסוק הלכה כמותן ושמא כך הם דורשין להחלו בכל כהן טמא ואפי' נטמא למחר ולית להו מדרש לה יטמא ואינו מטמא לאחרים עמה ומש\"ה מקשינן ודילמא כהן טמא הוא ותוספת טומאה לדידהו לית להו אבל הסוגיות שהזכרנו כלן כדברי רבי טרפון הם והלכה כמותו והא דקתני התם באבל היו שם שתי דרכים כו' והוינן בה בגמ' בפ' מי שמתו עלה דההיא דאמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטו ואפי' בשוק שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב ומתרצינן עלה תרגומה רבי אבא בבית הפרס דרבנן כלומר דכבוד הבריות דוחה ל\"ת של דבריהם ואינו דוחה ל\"ת של תורה ואיכא לעיוני בההיא שמעתא דהדרינן התם ואקשינן ולאחותו מה ת\"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא יכול אפי' למת מצוה ת\"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ופרקינן שאני התם דכתיב ולאחותו ואקשינן ונגמר מינה שב ואל תעשה שאני הדין הוא גמ' דכתיבנא בנסחי ואיכא נסחי עתיקי דמוספי וגרסי וכי תימא נילף מנזיר מה לנזיר שכן שנו בשאלה וכי תימא נילף מכהן מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל ורבינו האיי גאון ז\"ל כך כתב בפירושיו והשתא שמעינן לפום הני נסחי בכל לאו דטומאה נדחה מפני כבוד הבריות דכולהו לאוין שאינן שוין בכל הן ואידחייא לה כולה סוגיא דלעיל הבא בטומאה באין עמו בטומאה אפי' בטומאה דאורייתא עכ\"ל. למדנו מתוך דבריו שהוא מסכים עם ר\"ם ז\"ל:" + ], + [ + "כהן שפגע במת מצוה וכו' עד והם באים ומתעסקים בו. במסכת זבחים פ' טבול יום (דף ע\"ז) ובמסכת יבמות פרק האשה רבה ובמס' נזיר פ' כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז): " + ], + [ + "היו כהן ונזיר מהלכין כו' עד ואל יטמא. במס' נזיר פ' כ\"ג ונזיר ובסוף מסכת הוריות:" + ], + [ + "נשיא שמת הכל מטמאין לו וכו' עד הכל אוננין עליו. בירושלמי:" + ], + [ + "בנות אהרן כו' עד ולא בנות אהרן. בסיפרא ומייתי לה בפ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " וכן החללים מותרים כו' עד לחנכו בקדושה. בסיפרא וביבמות פרק הבא על יבמתו (דף ס'): " + ], + [ + "בנות אהרן כו' עד ולא בנות אהרן. בסיפרא ומייתי לה בפ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " וכן החללים מותרים כו' עד לחנכו בקדושה. בסיפרא וביבמות פרק הבא על יבמתו (דף ס'): " + ], + [ + "מת תופס ארבע אמות כו'. בסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ד) :", + " וכן אם נכנסו לבית הפרס כו' עד כמו שביארנו בהלכות טומאת מת. גם אני כתבתי שם כל הצורך פ\"ב:", + " אבל אם נכנס לבית הקברות לוקה מן התורה. בסיפרא ובמסכת נזיר פרק כ\"ג ונזיר ופרק שלשה מינין (דף מ\"ג מ\"ד): " + ], + [ + "מותר לכהן גדול להטמא כו' עד אדם זוכה ללמוד. פ\"ק דמס' ע\"ז (דף י\"ג) :", + " וכן מיטמא בטומאה של דבריהם כו' עד סוף הפרק. בברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "מנהג כל ישראל כו' עד וגוזזין שערו. בתשובת הגאונים ז\"ל נמצא כן והסכימו כל האחרונים עליו:", + " ומלבישין אותו תכריכין כו' עד מושחרין ברעב. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז) ובתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "הגוסס הרי הוא כחי כו' עד יכבה. פ\"ק דאהלות ופרק אלו מגלחין ובאבל רבתי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלו מגלחין:", + " וכל המאמץ עיני המת כו' עד שמא נתעלף. במסכת שבת פרק שואל (דף קנ\"א) :", + " וכן אין קורעין ולא חולצין ולא וכו' עד שימות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "מי שמתו מוטל לפניו עד אבל לא לרוות. בברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק אלו מגלחין (דף כ\"ג) ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין משהין את המת כו' עד מפני כבוד אביו ואמו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין משהין את המת כו' עד מפני כבוד אביו ואמו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "האבל ביום ראשון וכו' עד מטה כפויה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי שורש לזה עכ\"ל: ואני אומר תמה אני במה נתקשה שהרי הוא תלמוד ערוך בזבחים פרק טבול יום דמסיק יום ראשון דאורייתא דכתיב ואכלתי חטאת היום וכתיב ואחריתה כיום מר ועיקר מררא יום ראשון וכ\"כ ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנמוקי תורת האדם אצל שער האבל מדעתו ומדעת הגאונים ז\"ל וענין האכילה והכפיה מפורש איסורן בסתם פ' אלו מגלחין:", + " ובשאר ימות האבל כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ו וכ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ] + ], + [ + [ + "מדברי סופרים שיהא האבל וכו' עד מצטער שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא למצוה ראשיכם אל תפרעו ואתיא פרע פרע מנזיר עכ\"ל: ואני אומר כן האמת שכן נאמר פרק אלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ואמר עלה רב מתנה סתם נזירות שלשים יום דכתיב קדוש יהיה גדל פרע יהיה בגימטריא תלתין הוי אבל בירושלמי סומכה מקרא דובכתה את אביה וגו' מכלל דלצערא שלשים יום הוי וכן כתב ה\"ר משה מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואין ספק אצלנו שר\"מ ז\"ל מצא ספרים וברייתות ותשובת הגאונים ז\"ל שראוי לסמוך עליהן שלא באו לידינו וכן כתב הרב ר' יונתן הכהן מלוני\"ל זצ\"ל:" + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "בד\"א בשאר כל המתים וכו' עד י\"ב חדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ולשמחת מצוה עד שלשים יום כשאר מתים עכ\"ל: ואני אומר בגמרא פרק אלו מגלחין (דף כ\"ג) ולא במקום אחר אינו מזכיר סעודת מצוה כגון סעודת מילה ולכך לא פירש ר\"מ ז\"ל והגאונים ז\"ל הכריעו בו מסברא יש אומרים בכה ויש אומרים בכה:" + ], + [ + "על כל המתים כולן וכו' עד יאמרו לך עמנו. הסכמת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "על כל המתים וכו' עד חיי נפש. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "על כל המתים וכו' עד חיי נפש. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שמת לו קרוב כו' עד והרי הוא ככל אדם. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מי שמת לו קרוב כו' עד והרי הוא ככל אדם. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "כהן גדול חייב בכל דברי אבלות כו' עד שלא נהרג ברצונו. פרק בתרא דהוריות ובמסכת סנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כהן גדול חייב בכל דברי אבלות כו' עד שלא נהרג ברצונו. פרק בתרא דהוריות ובמסכת סנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין אדם נכנס לנחם כו' עד שירשה אותם. באבל רבתי:", + " וכשמברין אותו כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כהן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה לו חולה כו' עד וחייב לקרוע קרע אחר. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז): " + ], + [ + "מי שמתו לו מתים הרבה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "מי שמתו לו מתים הרבה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הקובר את מתו ביו\"ט כו' עד סוף הפרק. כתבו בעל הלכות גדולות מפרק אלו מגלחין והביאו ר\"י אלפס בהלכות מס' כתובות פ\"ק והביאור פ\"ה בהל' קדוש החדש:" + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "הנשים במועד וכו' עד אע\"פ שהיא רחוקה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח): " + ], + [ + "הנשים במועד וכו' עד אע\"פ שהיא רחוקה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח): " + ], + [ + "לא תעורר אשה כו' עד סמוך לחג מעוררת. פ\"ק דמועד קטן (דף ח'): " + ], + [ + "שבעת ימי החתנות כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת כתובות (דף ג' ד'): " + ], + [ + "שבעת ימי החתנות כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת כתובות (דף ג' ד'): " + ] + ], + [ + [ + "ההספד כבוד המת כו' עד שנאמר קבור תקברנו. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו מ\"ז): " + ], + [ + "כל המתעצל בהספדו וכו' עד ראוי לקברו בחייו. במסכת שבת פרק ר' אליעזר (דף ק\"ה) והביאו ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין:", + " וכל המוריד דמעות עד מותר לעשות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "כל המתעצל בהספדו וכו' עד ראוי לקברו בחייו. במסכת שבת פרק ר' אליעזר (דף ק\"ה) והביאו ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין:", + " וכל המוריד דמעות עד מותר לעשות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "אין פוחתין משבעה מעמדות כו' עד שבע פעמים. ב\"ב פרק המוכר פירות (דף ק'): " + ], + [ + "כדרך שעושין מעמד כו' עד בכל מקום. פרק המוכר פירות ובמגילה פרק בני העיר ובאבל רבתי וכתבו ר\"י אלפס גמ' מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב:", + " אבל אין מניחין כו' עד בראשון. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי ובירושלמי:" + ], + [ + "כדרך שעושין מעמד כו' עד בכל מקום. פרק המוכר פירות ובמגילה פרק בני העיר ובאבל רבתי וכתבו ר\"י אלפס גמ' מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב:", + " אבל אין מניחין כו' עד בראשון. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי ובירושלמי:" + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "העבדים והשפחות כו' עד סוף הפרק. בברכות פרק היה קורא (דף י\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "כיצד מנחמין האבלים כו' עד ואין שורה פחותה מעשרה. סנהדרין פרק כה\"ג הסכימו כן הגאונים ז\"ל:", + " ואין אבלים מן המנין. פ\"ק דכתובות:" + ], + [ + "האבלים עומדין לשמאל המנחמין עד מיסב בראש. באבל רבתי ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " ואין המנחמין רשאין לישב כו' עד יותר מדאי. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "האבלים עומדין לשמאל המנחמין עד מיסב בראש. באבל רבתי ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " ואין המנחמין רשאין לישב כו' עד יותר מדאי. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מי שאין לו אבלים להתנחם וכו' עד ויושבין במקומו: כתב הראב\"ד זה אין לו שורש עכ\"ל: ואני אומר יש לו שורש וענף דגרסינן במסכת שבת פרק שואל (דף קנ\"ב) וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלו מגלחין גמרא מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב כו' מת שאין לו מנחמין באין י' ויושבין במקומו פירוש עשרה קבועין ומסברא שאר העם טפילה הם ומתקבצין עמהן ההוא דשכיב בשיבבותיה דר\"י ולא הוה ליה מנחמים כל יומא הוה מכניף רב יהודה בי עשרה ואזיל ויתיב בדוכתיה לבתר שבעה יומי אתחזי ליה אמר ליה תנוח דעתך שהנחת דעתי ע\"כ והא ודאי מכניף בי עשרה ולא היו קבועים אלא משאר העם היה מקבצם וכי הא דאמרינן בברכות (ז':) לכניף ליה מר בי עשרה אמר טריחא לי מילתא אלמא משאר העם הם:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "אין שותין בבית האבל כו' עד שלא ישתכר. פ\"א דכתובות (דף ח'): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של דבריהם כו' עד לחפור ולקבור. פ\"ק דברכות (דף ו') וריש פיאה ובסיפרי:", + " וכן לשמח חתן וכלה כו' עד בתורה ובמצות. פ\"ק דכתובות ובסיפרי:" + ], + [ + "שכר לויה כו' עד ומלוה אותן. מדרש:", + " גדולה הכנסת אורחין כו' עד שלשה אנשים. פרק שבועת העדות:", + " ולוויין יותר מהכנסתן כו' עד יש לו שכר הרבה. בכמה מקומות ארז\"ל כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים ומתוך העונש תלמוד השכר וגדולה שאמרו למדוה במדרש פרשת וירא אליו דאילו בהכנסת אורחין הוצרך לומר אל נא תעבור כו' ואילו בלויה כתיב המכסה אני מאברהם ונתעכב לו שכינה עד בואו וגמר תפלתו:", + " וכמה שיעור לויה כו' עד שלש פרסאות. פ\"ק דברכות ופרק בתרא דסוטה (דף מ\"ו:) " + ], + [ + "שכר לויה כו' עד ומלוה אותן. מדרש:", + " גדולה הכנסת אורחין כו' עד שלשה אנשים. פרק שבועת העדות:", + " ולוויין יותר מהכנסתן כו' עד יש לו שכר הרבה. בכמה מקומות ארז\"ל כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים ומתוך העונש תלמוד השכר וגדולה שאמרו למדוה במדרש פרשת וירא אליו דאילו בהכנסת אורחין הוצרך לומר אל נא תעבור כו' ואילו בלויה כתיב המכסה אני מאברהם ונתעכב לו שכינה עד בואו וגמר תפלתו:", + " וכמה שיעור לויה כו' עד שלש פרסאות. פ\"ק דברכות ופרק בתרא דסוטה (דף מ\"ו:) " + ], + [ + "בקור חולים מצוה על הכל עד קשה להם. בנדרים פרק אין בין המודר (דף ל\"ט): " + ], + [ + "בקור חולים מצוה על הכל עד קשה להם. בנדרים פרק אין בין המודר (דף ל\"ט): " + ], + [ + "הנכנס לבקר את החולה עד ויוצא. פ\"ק דמסכת שבת (דף י\"ב) ובנדרים פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "יראה לי שנחמת אבלים כו' עד החיים בלבד. זו היא סברתו:" + ], + [ + "מי שהיה לפניו מת וכלה עד והכל עוברין מלפני הכלה. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [], + [ + "בתי הקברות עד קלות ראש. במגלה פרק בני העיר (דף כ\"ט) :", + " לא ילך אדם בתוך ארבע אמות כו' עד הלסטים מותר. ברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ], + [ + "בתי הקברות עד קלות ראש. במגלה פרק בני העיר (דף כ\"ט) :", + " לא ילך אדם בתוך ארבע אמות כו' עד הלסטים מותר. ברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ], + [ + "אין מפנין את המת עד נקבר עמה. הבבא הראשונה בירושלמי והבבא השנייה שנויה באבל רבתי דמכילתא אחריתי:" + ], + [ + "אין מפנין את המת עד נקבר עמה. הבבא הראשונה בירושלמי והבבא השנייה שנויה באבל רבתי דמכילתא אחריתי:" + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "מלמדין את האדם וכו' עד משום בל תשחית. ירושלמי:" + ], + [ + "מלך שמת עוקרין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"א): " + ], + [ + "מלך שמת עוקרין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"א): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..06a62b6caa247812e3f8d033555b9fe83d717a99 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,687 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Mourning", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Mourning", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להתאבל כו' עד ושבעת ימי המשתה. בזבחים פרק טבול יום (דף ק'): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חייב אדם באבל וכו' עד ומתחילין להתאבל. במועד קטן פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "הנפלים אין מתאבלין עליהן כו' עד מתאבל עליו. במסכת נדה פרק יוצא דופן ובבכורות פרק יש בכור (דף מ\"ט) ובמסכת שבת פרק ר' אליעזר דמילה וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק אלו מגלחין לגבי שמועה רחוקה:" + ], + [ + "הנפלים אין מתאבלין עליהן כו' עד מתאבל עליו. במסכת נדה פרק יוצא דופן ובבכורות פרק יש בכור (דף מ\"ט) ובמסכת שבת פרק ר' אליעזר דמילה וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק אלו מגלחין לגבי שמועה רחוקה:" + ], + [ + "בן תשעה חדשים שנולד וכו' עד מתעסקין עמהם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור שהרי הלכה כרשב\"ג דמשתהא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב לפי ששנינו במסכת נדה פרק יוצא דופן בתינוק בן יום אחד והרי הוא לאביו ולאמו ולכל הקרובים כחתן שלם ואתמר עלה למאי הלכתא אמר רב פפא לענין אבלות כמאן דלא כרשב\"ג דאי כרשב\"ג הא אמר כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ופריק דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו ע\"כ, אלמא מתאבלין עליו ולפי דעתי הקורא לפניו לא השמיע לאזניו יפה או טעות היה בספרו כתוב הרי זה נפל והוא לא כתב אלא כנפל כמו שהעתקתי לשונו ואמרוסס או אמחותך קאי דאי אנפלים כבר כתבו בסמוך לזה והדיו היה לח בין ידיו וכמו שרמזתי ראיותיו למקומותיו ודעת רבותינו צ\"ע אבל זה הדין הוא מהא דתניא באבל רבתי המחותך והמרוסס והנפלים ובן שמונה חי ובן תשעה מת אין מתעסקין עמהן לכל דבר ע\"כ. וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות ופרק אלו מגלחין וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו בשער האבלות בחבור תורת האדם וזה פשוט כלשון ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "כל הרוגי מלכות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "אלו שאדם חייב להתאבל כו' עד דין של תורה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אלו שאדם חייב להתאבל כו' עד דין של תורה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "בנו או אחיו כו' עד אין מתאבלים זה על זה. פרק ב' דיבמות (דף כ\"ב) :", + " וכן אשתו הארוסה כו' עד ולא מתאבלת עליו. בסנהדרין פרק נגמר הדין:" + ], + [ + "כל הקרובים שהוא חייב להתאבל וכו' עד וכן בשאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי ברייתא מפורסמת היא פרק ואלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ת\"ר כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם ואבל מתאבל עליהן ואלו הן אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו מאביו ואשתו הוסיפו עליהם אחיו מאמו ואחותו בתולה מאמו ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו וכשם שמתאבל עליהם כך מתאבל על שניים שלהם דברי ר\"ע ר\"ש בן אלעזר אומר אין מתאבל אלא על אבי אביו ועל בן בנו וחכמים אומרים כל שמתאבל עליו מתאבל עמו ואסיקנא מאי עמו עמו בבית אבל שלא בפניו אינו מתאבל על שני שלו כי הא דאמר ליה רב לרבי חייא בריה וכן אמר רב הונא לרבה בריה באפה נהוג אבילותא דלא באפה לא תנהוג אבילותא ויש מן הגאונים ז\"ל כתבו שאלו האמורים בפרשת כהנים שכהן מיטמא להם אבלות שנוהג עליהם ביום ראשון מן התורה הוא אבל אלו שהוסיפו עליהן אין אבלות אלא מדברי סופרים וכן הביא ר\"י אלפס ז\"ל זאת הברייתא להלכה רווחת וגם כתב רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי שלו תחלת שער האבל בחבור תורת האדם וזהו כלשון ר\"מ ז\"ל ולא ראינו חולק על זה מעולם לפי שהוא תלמוד ערוך אלא ודאי הוא לא אמרו ולא כתבו:" + ], + [ + "אשתו הנשואה וכו' עד בעל כרחו. פ' אלו מגלחין:", + " בד\"א בזכרים שהוזהרו וכו' עד אין מטמאות: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי הא דתניא וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן הוא שסמך על מה ששנינו בסוטה סוף פרק היה נוטל מה בין איש לאשה כו' עד האיש מיטמא למתים ואין האשה מיטמאה למתים ומוכח לה בגמרא מדכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן וה\"נ מייתי לה פ\"ק דקדושין עם שכבר שנינו בברייתא פרק אלו מגלחין שנסחתי למעלה כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהן ואינו גורס ואשתו אלא באותן שהוסיפו וכבר כתבתי מדעת הגאונים ז\"ל דאותן שהוסיפו הם מדרבנן והוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן כתב בתחלת זה הפרק בפירוש שהאיש מתאבל על אשתו הנשואה והיא עליו מדבריהם וקרא דלה יטמא וקראי דמייתי בספרא אסמכתא בעלמא נינהו ועדיין ר\"מ ז\"ל חוזר לבאר בזה מיד ואני מוכיח דבריו בע\"ה ומן התימה על הראב\"ד ז\"ל אם סובר היה כי אבילות אשתו נשואה מדאורייתא למה לא חלק עליו בתחלת זה הפרק והמתין לו ע\"כ ומ\"מ רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל סייע לראב\"ד ז\"ל בזה וכתב כי כל הגירסאות נמצאות גירסת אשתו עם הראשונות שלא הוסיפו והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "אשתו הנשואה וכו' עד בעל כרחו. פ' אלו מגלחין:", + " בד\"א בזכרים שהוזהרו וכו' עד אין מטמאות: כתב הראב\"ד ז\"ל קשיא לי הא דתניא וכו': ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל בכאן הוא שסמך על מה ששנינו בסוטה סוף פרק היה נוטל מה בין איש לאשה כו' עד האיש מיטמא למתים ואין האשה מיטמאה למתים ומוכח לה בגמרא מדכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן וה\"נ מייתי לה פ\"ק דקדושין עם שכבר שנינו בברייתא פרק אלו מגלחין שנסחתי למעלה כל האמור בפרשת כהנים כהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהן ואינו גורס ואשתו אלא באותן שהוסיפו וכבר כתבתי מדעת הגאונים ז\"ל דאותן שהוסיפו הם מדרבנן והוא דעת ר\"מ ז\"ל וכן כתב בתחלת זה הפרק בפירוש שהאיש מתאבל על אשתו הנשואה והיא עליו מדבריהם וקרא דלה יטמא וקראי דמייתי בספרא אסמכתא בעלמא נינהו ועדיין ר\"מ ז\"ל חוזר לבאר בזה מיד ואני מוכיח דבריו בע\"ה ומן התימה על הראב\"ד ז\"ל אם סובר היה כי אבילות אשתו נשואה מדאורייתא למה לא חלק עליו בתחלת זה הפרק והמתין לו ע\"כ ומ\"מ רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל סייע לראב\"ד ז\"ל בזה וכתב כי כל הגירסאות נמצאות גירסת אשתו עם הראשונות שלא הוסיפו והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "אשתו של כהן מתטמא לה וכו' עד לא יטמא לה. ביבמות פ' האשה רבה (דף צ') מוכח ההוא להדיא וזהו כמו שכתבתי להצילו מיד הראב\"ד ז\"ל אף כי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל מסייעו:" + ], + [ + "וכן כל אותן שאמרנו עד לוקה. מפ' האשה רבה (דף צ') הסכים כן ומדעת מקצת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אשתו הפסולה אינו מטמא לה. פ\"ב דיבמות (דף כ') :", + " לפיכך מי ששמעה כו' עד ואע\"פ שהיא חללה. ביבמות פרק האשה רבה (דף צ') :", + " וכן מיטמא לבנו כו' עד הרי זה מיטמא להם. פ\"ב דיבמות:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אחותו הנשואה עד אינו מטמא לה. פרק הבא על יבמתו:" + ], + [ + "אין הכהן מיטמא וכו' נקטע ראשו וכו' עד וכן שאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שהרב ז\"ל הביא בהלכות טומאה הא דתניא בסיפרא ומייתי לה בנזיר פ' ג' מינין (דף מ\"ג מ\"ד) לה יטמא ואינו מטמא על איבריה שאין אדם מיטמא לאבר מן החי מן אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ע\"כ, ומכלל דבריו שהוא פוסק כך אמנם נסתייעו דברי ר\"מ ז\"ל אצלי מדגרסינן בנזיר פ' ג' מינין גמ' מתניתין דנזיר שהיה שותה כו' אמר רב חסדא אמר רב נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו מ\"ט דאמר קרא לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ואקשינן עליה דרב מהא מתניתא לה יטמא ואינו מטמא לאיבריה לפי שאין אדם מיטמא לאבר מן החי של אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ופרקינן רב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי צדוק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים יצא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ע\"כ, אלמא הלכתא כרב דהא רב חסדא דהוא אמורא בתרא אמרה למלתיה וכן פסקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד דכיון דתלמודא פריק למלתיה מכלל דקים ליה כוותיה ועוד דמעשה רב בכל מקום ומדמקשי ליה מהא דאחותו ופרקה שמעינן דה\"ה לשאר קרובים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. שוב מצאתי לרבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער שני סוף ענין הכהנים שסייע לר\"מ ז\"ל מהא דרב חסדא אמר רב ומההוא מעשה שכתבתי והוסיף עוד ז\"ל וז\"ל ועוד דרבים נינהו ולא דחינן ברייתא דרבים מקמי ברייתא דיחיד דלא מפרש בה מאן קתני לה ודילמא רבי יהודה היא דפליג התם בנזיר ועוד דלא אשכחן אמורא דפליג עליה דרב חסדא אמר רב גם קי\"ל הלכה כבתרא ואע\"ג דתני רב כהנא כראב\"י לה יטמא לה מיטמא ואינו מיטמא לאיבריה פרט לכזית מן המת וכזית נצל ומלא תרווד רקב אבל מיטמא הוא לשדרה וגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מנינו וקי\"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ואפילו יחיד במקום רבים כדמוכח בפרק הבא על יבמתו אפ\"ה לא דחינן מימרא מפורשת דרב חסדא אמר רב מקמי כללא דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי דהא רב גופיה אית ליה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כדמוכח התם ביבמות והכא לא סבר לה כוותיה אלמא לא מסתברא טעמייהו א\"נ הך מתניתא דר' אליעזר בן יעקב רב כהנא הוא דתנא לה ולא מיתניא בסתמא דתלמודא ורב לא תני לה ולא סבר לה דכל מתניתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לא מותבינן מינה בי מדרשא הלכך עדיפא ליה מעשה דרבים ומימרא דרב חסדא ורב דקי\"ל בכל מקום הלכתא כאמוראי וכ\"ש דאיסורא דאורייתא הוא וספק איסורא לחומרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל וכן הלכה עכ\"ל והם דברים המוכיחין:", + " לפיכך אסור לכהן להטמא וכו' עד סוף הפרק. באבל רבתי ובנזיר פרק כהן גדול ופרק הבא על יבמתו ובספרא פרשת אמור אל הכהנים ובפרק הסמוך אוסיף לקח ואגדיל כח לחזק דברי ר\"מ ז\"ל בזה הפסק:" + ], + [ + "אין הכהן מיטמא וכו' נקטע ראשו וכו' עד וכן שאר הקרובים: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב אינו פוסק כן עכ\"ל: ואני אומר אמת הוא שהרב ז\"ל הביא בהלכות טומאה הא דתניא בסיפרא ומייתי לה בנזיר פ' ג' מינין (דף מ\"ג מ\"ד) לה יטמא ואינו מטמא על איבריה שאין אדם מיטמא לאבר מן החי מן אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ע\"כ, ומכלל דבריו שהוא פוסק כך אמנם נסתייעו דברי ר\"מ ז\"ל אצלי מדגרסינן בנזיר פ' ג' מינין גמ' מתניתין דנזיר שהיה שותה כו' אמר רב חסדא אמר רב נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו מ\"ט דאמר קרא לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ואקשינן עליה דרב מהא מתניתא לה יטמא ואינו מטמא לאיבריה לפי שאין אדם מיטמא לאבר מן החי של אביו אבל מחזיר על עצם כשעורה מאביו ופרקינן רב דאמר כי האי תנא דתניא מעשה שמת אביו של רבי צדוק בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים יצא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ע\"כ, אלמא הלכתא כרב דהא רב חסדא דהוא אמורא בתרא אמרה למלתיה וכן פסקו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ועוד דכיון דתלמודא פריק למלתיה מכלל דקים ליה כוותיה ועוד דמעשה רב בכל מקום ומדמקשי ליה מהא דאחותו ופרקה שמעינן דה\"ה לשאר קרובים כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. שוב מצאתי לרבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער שני סוף ענין הכהנים שסייע לר\"מ ז\"ל מהא דרב חסדא אמר רב ומההוא מעשה שכתבתי והוסיף עוד ז\"ל וז\"ל ועוד דרבים נינהו ולא דחינן ברייתא דרבים מקמי ברייתא דיחיד דלא מפרש בה מאן קתני לה ודילמא רבי יהודה היא דפליג התם בנזיר ועוד דלא אשכחן אמורא דפליג עליה דרב חסדא אמר רב גם קי\"ל הלכה כבתרא ואע\"ג דתני רב כהנא כראב\"י לה יטמא לה מיטמא ואינו מיטמא לאיבריה פרט לכזית מן המת וכזית נצל ומלא תרווד רקב אבל מיטמא הוא לשדרה וגולגולת ולרוב בניינו ולרוב מנינו וקי\"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ואפילו יחיד במקום רבים כדמוכח בפרק הבא על יבמתו אפ\"ה לא דחינן מימרא מפורשת דרב חסדא אמר רב מקמי כללא דמשנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי דהא רב גופיה אית ליה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כדמוכח התם ביבמות והכא לא סבר לה כוותיה אלמא לא מסתברא טעמייהו א\"נ הך מתניתא דר' אליעזר בן יעקב רב כהנא הוא דתנא לה ולא מיתניא בסתמא דתלמודא ורב לא תני לה ולא סבר לה דכל מתניתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לא מותבינן מינה בי מדרשא הלכך עדיפא ליה מעשה דרבים ומימרא דרב חסדא ורב דקי\"ל בכל מקום הלכתא כאמוראי וכ\"ש דאיסורא דאורייתא הוא וספק איסורא לחומרא וכן כתב הר\"מ ז\"ל וכן הלכה עכ\"ל והם דברים המוכיחין:", + " לפיכך אסור לכהן להטמא וכו' עד סוף הפרק. באבל רבתי ובנזיר פרק כהן גדול ופרק הבא על יבמתו ובספרא פרשת אמור אל הכהנים ובפרק הסמוך אוסיף לקח ואגדיל כח לחזק דברי ר\"מ ז\"ל בזה הפסק:" + ] + ], + [ + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כל כהן שנטמא למת כו' עד ואיזה מדבריהם. הכל בהלכות טומאת מת ובת\"כ פרשת אמור:", + " ושם ביארנו שאין העכו\"ם כו' עד כמו שביארנו שם. במסכת נזיר בשמעתין קמייתא דפרק העכו\"ם:" + ], + [ + "כהן שנכנס לאהל המת כו' עד ה\"ז לוקה. בסיפרא חייב בלא יבא חייב בלא יטמא וכן לגבי הדיוט ומשמע כן נמי בפרק שני דשבועות (דף י\"ז) :", + " נכנס ויצא כו' עד כל אחת ואחת. במסכת נזיר פרק כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " היה נוגע ולא פירש כו' עד לוקה. במס' נזיר פרק ג' מינין (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כהן שנכנס לאהל המת כו' עד ה\"ז לוקה. בסיפרא חייב בלא יבא חייב בלא יטמא וכן לגבי הדיוט ומשמע כן נמי בפרק שני דשבועות (דף י\"ז) :", + " נכנס ויצא כו' עד כל אחת ואחת. במסכת נזיר פרק כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז מ\"ח) :", + " היה נוגע ולא פירש כו' עד לוקה. במס' נזיר פרק ג' מינין (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כהן גדול אינו מיטמא כו' עד ומשום לא יטמא. פרק כ\"ג ונזיר (דף מ\"ז): " + ], + [ + "נטמא מקודם ואחר כך בא וכו' עד על הביאה: כתב הראב\"ד ז\"ל הרב ז\"ל אינו פוסק כן וכו': ואני אומר קודם כל דברי להכריע איני כדאי ואפילו הייתי כדאי אשכחי גברא דיהבית בחריקאי רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו בשער השני בענין הכהנים וז\"ל וגרסינן בנזיר כהן שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע יכול יהא חייב ת\"ל להחלו מי שאינו מחולל יצא זה שמחולל ועומד והוינן בה ממתניתין דתנן היה מיטמא למתים כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת והא מיטמא וקאי ואמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו פטור בחבורו במת אבל פירש ממתו ונגע במת אחר חייב וטעמא דמילתא משום דמוסיף טומאה על עצמו שהאדם כשהוא תפוס במת הנוגע בו כנוגע במת עצמו ונעשה אב הטומאה וכשפירש מן המת הוא עצמו אב הטומאה והנוגע בו ראשון לטומאה נמצא הנוגע במת לאחר שפירש ממתו מוסיף טומאה על עצמו לפיכך הוא חייב אבל התופס במתו ונוגע במת אחר כיון שאינו מוסיף טומאה על טומאתו פטור דכתיב להחלו יצא זה שמחולל ועומד ולא תימא פטור דקאמרינן אבל אסור הוא אלא מותר לכתחלה דתניא באבל היה עומד וקובר את מתו עד שהוא בתוך הקבר מקבל מאחרים וקובר פירש הרי זה לא יטמא נטמאה בו ביום רבי טרפון מחייב ור\"ע פוטר נטמא לאחר אותו היום הכל מודים שהוא חייב מפני שהוא סותר יום אחד פירוש לר\"ע לא קרינן ביה לעולם להחלו אלא א\"כ מוסיף ימי טומאה על עצמו א\"כ ס\"ל טומאה בחבורין לאו דאורייתא והלכתא כר' טרפון דקי\"ל סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכתא כסתם ותנן אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת ואע\"ג דמיטמא וקאי ועוד דרב הונא דהוא אמורא אמר כוותיה ועוד דסוגיין בפרק ידיעות הטומאה בענין נזיר בקבר כרבי טרפון אתיא הילכך הלכה כר\"ט ובודאי דלענין איסורא אפילו ר' עקיבא מודה כדקתני רישא פירש ה\"ז לא יטמא ולא פליג ר\"ע ותנו עלה התם באבל כהן שנטמא לקרובים אל יטמא לאחרים אפי' בו ביום בד\"א בזמן שיש שם כדי מטה וקובריה אבל אם אין שם כדי מטה וקובריה הרי זה יטמא נטמא ובא כדי מטה וקובריה פורש לו למקום טהרה היו שם שתי דרכים האחת קרובה וטמאה והאחת רחוקה וטהורה אם היו העם הולכין ברחוקה הולך לו ברחוקה עמהם ואם לאו ילך בקרובה מפני כבוד העם שמעינן מינה דלא פליג רבי עקיבא ברישא דאל יטמא לאחרים אפילו בו ביום דמפטר הוא דפטר ממלקות אבל איסורא דרבנן איכא משום דכל שלא בחיבורין מוסיף טומאה הוא ועוד מצאתי בירושלמי במס' נזיר פרק שלישי שהברייתא היא שנויה שם בחילוף יצא ונכנס רבי טרפון פוטר ורבי עקיבא מחייב אמר לו רבי טרפון וכי מה הוסיף זה חילול על חלולו אמר לו ר\"ע בשעה שהיה שם טמא טומאת שבעה פירש היה טמא טומאת ערב יצא ונכנס טמא טומאת שבעה א\"ל ר\"ט עקיבא הפורש ממך כפורש מחיים והרי לפי זה הלשון כ\"ש שהדבר פשוט שהלכה כדברי המחייב ושמעינן מהני שאין הכהנים נכנסים לבית הקברות לקבור מתים שלהם שאפי' היה תפוס בהם בכניסה ובחיבורין שהוא מותר להטמא לאחרים כשהוא פורש מהם לאחר קבורה נמצא מיטמא לאחרים ואסור לפיכך משפחת הכהנים עושים שכונת קבורה שלהם בסוף בית הקברות וכל כהן שמת לו מת קובר בסוף השכונה כדי שלא יכנס לבית הקברות ולא יטמא בקברות אחרים וכ\"כ הרמב\"ם ז\"ל אבל רבינו תם ז\"ל היה אומר שהלכה כר\"ע בנטמא בו ביום שהוא פטור ומתיר כניסת כהנים לבית הקברות שאפילו היה ר\"ע אוסר טומאתן בו ביום מדבריהם וגדול כבוד מת שדוחה את ל\"ת של דבריהם ומייתי לה ממה ששנינו בפרק דם הנדה בכותיים נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים או לא קברנו והוינן והא לית להו ולפני עור לא תתן מכשול ופריק א\"ר אבהו א\"ר יוחנן בכהן שלהם עומד ודילמא כהן טמא הוא דנקיט תרומה בידיה ודילמא תרומה טמאה דקא אכיל מיניה אלמא שרי לכהן טמא לעמוד במקום הקבר ואני תמה על זו הראיה מה לנו ללמוד הלכה מן הכותי הזה אף אם הם סבורים כדעת רבי עקיבא אנו נפסוק הלכה כמותן ושמא כך הם דורשין להחלו בכל כהן טמא ואפי' נטמא למחר ולית להו מדרש לה יטמא ואינו מטמא לאחרים עמה ומש\"ה מקשינן ודילמא כהן טמא הוא ותוספת טומאה לדידהו לית להו אבל הסוגיות שהזכרנו כלן כדברי רבי טרפון הם והלכה כמותו והא דקתני התם באבל היו שם שתי דרכים כו' והוינן בה בגמ' בפ' מי שמתו עלה דההיא דאמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטו ואפי' בשוק שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב ומתרצינן עלה תרגומה רבי אבא בבית הפרס דרבנן כלומר דכבוד הבריות דוחה ל\"ת של דבריהם ואינו דוחה ל\"ת של תורה ואיכא לעיוני בההיא שמעתא דהדרינן התם ואקשינן ולאחותו מה ת\"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא יכול אפי' למת מצוה ת\"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ופרקינן שאני התם דכתיב ולאחותו ואקשינן ונגמר מינה שב ואל תעשה שאני הדין הוא גמ' דכתיבנא בנסחי ואיכא נסחי עתיקי דמוספי וגרסי וכי תימא נילף מנזיר מה לנזיר שכן שנו בשאלה וכי תימא נילף מכהן מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל ורבינו האיי גאון ז\"ל כך כתב בפירושיו והשתא שמעינן לפום הני נסחי בכל לאו דטומאה נדחה מפני כבוד הבריות דכולהו לאוין שאינן שוין בכל הן ואידחייא לה כולה סוגיא דלעיל הבא בטומאה באין עמו בטומאה אפי' בטומאה דאורייתא עכ\"ל. למדנו מתוך דבריו שהוא מסכים עם ר\"ם ז\"ל:" + ], + [ + "כהן שפגע במת מצוה וכו' עד והם באים ומתעסקים בו. במסכת זבחים פ' טבול יום (דף ע\"ז) ובמסכת יבמות פרק האשה רבה ובמס' נזיר פ' כהן גדול ונזיר (דף מ\"ז): " + ], + [ + "היו כהן ונזיר מהלכין כו' עד ואל יטמא. במס' נזיר פ' כ\"ג ונזיר ובסוף מסכת הוריות:" + ], + [ + "נשיא שמת הכל מטמאין לו וכו' עד הכל אוננין עליו. בירושלמי:" + ], + [ + "בנות אהרן כו' עד ולא בנות אהרן. בסיפרא ומייתי לה בפ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " וכן החללים מותרים כו' עד לחנכו בקדושה. בסיפרא וביבמות פרק הבא על יבמתו (דף ס'): " + ], + [ + "בנות אהרן כו' עד ולא בנות אהרן. בסיפרא ומייתי לה בפ\"ק דקדושין (דף ל\"ה) :", + " וכן החללים מותרים כו' עד לחנכו בקדושה. בסיפרא וביבמות פרק הבא על יבמתו (דף ס'): " + ], + [ + "מת תופס ארבע אמות כו'. בסוטה פרק משוח מלחמה (דף מ\"ד) :", + " וכן אם נכנסו לבית הפרס כו' עד כמו שביארנו בהלכות טומאת מת. גם אני כתבתי שם כל הצורך פ\"ב:", + " אבל אם נכנס לבית הקברות לוקה מן התורה. בסיפרא ובמסכת נזיר פרק כ\"ג ונזיר ופרק שלשה מינין (דף מ\"ג מ\"ד): " + ], + [ + "מותר לכהן גדול להטמא כו' עד אדם זוכה ללמוד. פ\"ק דמס' ע\"ז (דף י\"ג) :", + " וכן מיטמא בטומאה של דבריהם כו' עד סוף הפרק. בברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "מנהג כל ישראל כו' עד וגוזזין שערו. בתשובת הגאונים ז\"ל נמצא כן והסכימו כל האחרונים עליו:", + " ומלבישין אותו תכריכין כו' עד מושחרין ברעב. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז) ובתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "ואסור לקבור בתכריכין של משי כו' עד העפר והאבנים למעלה. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח) ובאבל רבתי:", + " ויש להן לקבור בארון כו' עד אל אבותיך בשלום. סוף אלו מגלחין:", + " ומציינין את הקברות עד לבקר הקברות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "הגוסס הרי הוא כחי כו' עד יכבה. פ\"ק דאהלות ופרק אלו מגלחין ובאבל רבתי והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלו מגלחין:", + " וכל המאמץ עיני המת כו' עד שמא נתעלף. במסכת שבת פרק שואל (דף קנ\"א) :", + " וכן אין קורעין ולא חולצין ולא וכו' עד שימות. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי:" + ], + [ + "מי שמתו מוטל לפניו עד אבל לא לרוות. בברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח) ופרק אלו מגלחין (דף כ\"ג) ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין משהין את המת כו' עד מפני כבוד אביו ואמו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין משהין את המת כו' עד מפני כבוד אביו ואמו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "האבל ביום ראשון וכו' עד מטה כפויה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי שורש לזה עכ\"ל: ואני אומר תמה אני במה נתקשה שהרי הוא תלמוד ערוך בזבחים פרק טבול יום דמסיק יום ראשון דאורייתא דכתיב ואכלתי חטאת היום וכתיב ואחריתה כיום מר ועיקר מררא יום ראשון וכ\"כ ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין וגם רבינו הגדול הרמב\"ן ז\"ל כן כתב בנמוקי תורת האדם אצל שער האבל מדעתו ומדעת הגאונים ז\"ל וענין האכילה והכפיה מפורש איסורן בסתם פ' אלו מגלחין:", + " ובשאר ימות האבל כו' עד סוף הפרק. פ' אלו מגלחין (דף ט\"ו וכ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "אלו דברים שהאבל וכו' עד משתגיע עונת המים שלו. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"א) ובאבל רבתי:" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "האריסין והחכירין שלו כו' עד כך הורו רבותי הגאונים ז\"ל: (חסר):" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מנין שהאבל אסור בד\"ת כו' עד כולן כופין מטותיהן. פרק אלו מגלחין:", + " מטה שמיוחדת לכלים כו' עד זוקפה ודיו. בנדרים פרק הנודר מן הירק:", + " הופך כל מטותיו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין:" + ] + ], + [ + [ + "מדברי סופרים שיהא האבל וכו' עד מצטער שלשים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא למצוה ראשיכם אל תפרעו ואתיא פרע פרע מנזיר עכ\"ל: ואני אומר כן האמת שכן נאמר פרק אלו מגלחין גמ' מתני' דהקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל כו' ואמר עלה רב מתנה סתם נזירות שלשים יום דכתיב קדוש יהיה גדל פרע יהיה בגימטריא תלתין הוי אבל בירושלמי סומכה מקרא דובכתה את אביה וגו' מכלל דלצערא שלשים יום הוי וכן כתב ה\"ר משה מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואין ספק אצלנו שר\"מ ז\"ל מצא ספרים וברייתות ותשובת הגאונים ז\"ל שראוי לסמוך עליהן שלא באו לידינו וכן כתב הרב ר' יונתן הכהן מלוני\"ל זצ\"ל:" + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ואלו דברים שהאבל וכו' עד אסור ליכנס לה עד שלשים יום. פרק אלו מגלחין (דף כ\"א): " + ], + [ + "בד\"א בשאר כל המתים וכו' עד י\"ב חדש: כתב הראב\"ד ז\"ל ולשמחת מצוה עד שלשים יום כשאר מתים עכ\"ל: ואני אומר בגמרא פרק אלו מגלחין (דף כ\"ג) ולא במקום אחר אינו מזכיר סעודת מצוה כגון סעודת מילה ולכך לא פירש ר\"מ ז\"ל והגאונים ז\"ל הכריעו בו מסברא יש אומרים בכה ויש אומרים בכה:" + ], + [ + "על כל המתים כולן וכו' עד יאמרו לך עמנו. הסכמת הגאון ז\"ל:" + ], + [ + "על כל המתים וכו' עד חיי נפש. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "על כל המתים וכו' עד חיי נפש. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו יום שביעי מקצתו ככולו כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שבאה לו שמועה כו' עד הרי הוא כיום הקבורה. פרק אלו מגלחין (דף כ') ובירושלמי ובתשובת הגאונים ז\"ל:", + " אבל אם הגיעה השמועה עד כמו שביארנו. פרק אלו מגלחין והביאור פ\"ו ובזה הפרק:" + ], + [ + "מי שמת לו קרוב כו' עד והרי הוא ככל אדם. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מי שמת לו קרוב כו' עד והרי הוא ככל אדם. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "כהן גדול חייב בכל דברי אבלות כו' עד שלא נהרג ברצונו. פרק בתרא דהוריות ובמסכת סנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כהן גדול חייב בכל דברי אבלות כו' עד שלא נהרג ברצונו. פרק בתרא דהוריות ובמסכת סנהדרין פרק כהן גדול (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין אדם נכנס לנחם כו' עד שירשה אותם. באבל רבתי:", + " וכשמברין אותו כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק כהן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אבל חייב לקרוע עד הרי זה לא יגע בו. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מי שהיה לו חולה כו' עד וחייב לקרוע קרע אחר. פרק בתרא דנדרים (דף פ\"ז): " + ], + [ + "מי שמתו לו מתים הרבה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "מי שמתו לו מתים הרבה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כל הקרעים וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק אלו מגלחין (דף כ\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "השבת עולה למנין אבלות כו' עד אין דבר מדברי אבלות נוהג בהם. פרק אלו מגלחין (דף י\"ט כ\"ד) :", + " וכל הקובר את מתו כו' עד שלשה ועשרים יום: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו': ואני אומר כמה נתאבקו במחלוקת הזאת הישנה רבותינו הראשונים והאחרונים ז\"ל גבי הא דגרסינן בפרק אלו מגלחין אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר\"ג דאמר ראש השנה ויום כפורים כרגלים וכ\"ש עצרת כו' עד אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר יום אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ\"א יום רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רב חנינא מסורא דפרת לרבינא אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן י\"ד יום אמר ליה אנא מסתברא כר\"ג אמרי ע\"כ וקבלת ר\"מ וסברתו דרבינא לא הורה כלום במנין ראש השנה ויום הכפורים שיהא עולה שבעה מפני שאינן רגלים ורבינא דאמר מסתברא כר\"ג דאמר להפסיק ברגלים אבל לא למנות יומו שבעה ועוד סבר שאין יום הכפורים מבטל גזרת שלשים מן הקובר מתו קודם ראש השנה שכל שלא הפסיק רגל הראשון שפגע בו תחלה אין רגל שני ג\"כ מפסיקו אבל עצרת הנקרא רגל ושאר הרגלים מפסיקין ולפיכך כתב בסמוך בקובר קודם עצרת מונה ששה עשר יום אחרים ואע\"פ שהוא יום אחד הרי הוא רגל ועולה לשבעת ימים קבר את מתו קודם סוכות מונה אחר החג תשעה ימים בלבד שהרי שמיני רגל בפני עצמו הוא ונמצא יום הראשון מפסיק ז' וז' ימי החג הרי י\"ד ושמיני של חג הרי כ\"א וכן פירשו רבים וגדולים גם גאונים קדמונים נ\"ע כי הם שואלין כיון דקי\"ל דרגלים מפסיקין למה אמר יום אחד לפני ר\"ה שהוא מונה אחר יום הכפורים שבעה ולמה לא נאמר כמו שמפסיק ר\"ה גזירת שבעה שיפסיק יום הכפורים גזירת שלשים והשיבו כי מאחר ששם הרגל הראשון שפגע בו אינו מפסיק שהיה לנו לומר יום אחד לפני ר\"ה חשיב כשבעה ויום ר\"ה התחלת שלשים יפסיקם ואינו מפסיק גם שם הרגל הבא אחריו ופוגע בו שנית אינו מפסיקן אבל הראב\"ד ז\"ל סובר כבעל ה\"ג ועומדים עמודים גדולים חזקים בשיטתו שמפרשים כי ר\"ה ויום הכפורים כרגלים דעיקר שמעתין רוצין לומר שעולין במקום שבעה ימים לא שנא ר\"ה ולא שנא יום הכפורים ולא שנא סוכות ולא חג עצרת הואיל והוא רגל בפני עצמו ואע\"פ שהוא תשלומין דראשון ולפיכך אם מת יום אחד לפני ר\"ה מנין יום אחד כשבעה וראש השנה כשבעה הרי כאן י\"ד יום ושבעה דחול עד יום הכפורים ויום הכפורים השבעה הרי כ\"ח מונה שני ימים אחר יום הכפורים לתשלום גזירת שלשים ודיו ורבינו הגדול הרמב\"ן האריך בזה בתורת האדם בראיות ברורות ומ\"מ דברי ר\"מ ז\"ל הם מוסכמים מפי חכמים ואם שיש חולקים בדברים עתיקים כולם דברי אלהים חיים:", + " לאחר החג כו' עד כמו שביארנו. הכל פרק אלו מגלחין והביאור בזה הפרק:" + ], + [ + "הקובר את מתו ביו\"ט כו' עד סוף הפרק. כתבו בעל הלכות גדולות מפרק אלו מגלחין והביאו ר\"י אלפס בהלכות מס' כתובות פ\"ק והביאור פ\"ה בהל' קדוש החדש:" + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "אע\"פ שאין אבלות כו' עד דברי אבלות. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ד) :", + " ומותר לספוד לפני חנוכה ופורים ולאחריהם. במסכת תעניות פרק בשלשה פרקים:" + ], + [ + "הנשים במועד וכו' עד אע\"פ שהיא רחוקה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח): " + ], + [ + "הנשים במועד וכו' עד אע\"פ שהיא רחוקה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח): " + ], + [ + "לא תעורר אשה כו' עד סמוך לחג מעוררת. פ\"ק דמועד קטן (דף ח'): " + ], + [ + "שבעת ימי החתנות כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת כתובות (דף ג' ד'): " + ], + [ + "שבעת ימי החתנות כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת כתובות (דף ג' ד'): " + ] + ], + [ + [ + "ההספד כבוד המת כו' עד שנאמר קבור תקברנו. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו מ\"ז): " + ], + [ + "כל המתעצל בהספדו וכו' עד ראוי לקברו בחייו. במסכת שבת פרק ר' אליעזר (דף ק\"ה) והביאו ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין:", + " וכל המוריד דמעות עד מותר לעשות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "כל המתעצל בהספדו וכו' עד ראוי לקברו בחייו. במסכת שבת פרק ר' אליעזר (דף ק\"ה) והביאו ר\"י אלפס פרק אלו מגלחין:", + " וכל המוריד דמעות עד מותר לעשות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "אין פוחתין משבעה מעמדות כו' עד שבע פעמים. ב\"ב פרק המוכר פירות (דף ק'): " + ], + [ + "כדרך שעושין מעמד כו' עד בכל מקום. פרק המוכר פירות ובמגילה פרק בני העיר ובאבל רבתי וכתבו ר\"י אלפס גמ' מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב:", + " אבל אין מניחין כו' עד בראשון. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי ובירושלמי:" + ], + [ + "כדרך שעושין מעמד כו' עד בכל מקום. פרק המוכר פירות ובמגילה פרק בני העיר ובאבל רבתי וכתבו ר\"י אלפס גמ' מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב:", + " אבל אין מניחין כו' עד בראשון. פרק אלו מגלחין ובאבל רבתי ובירושלמי:" + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "המפנה ארונו של מת עד לאחר המטה. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "העבדים והשפחות כו' עד סוף הפרק. בברכות פרק היה קורא (דף י\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "כיצד מנחמין האבלים כו' עד ואין שורה פחותה מעשרה. סנהדרין פרק כה\"ג הסכימו כן הגאונים ז\"ל:", + " ואין אבלים מן המנין. פ\"ק דכתובות:" + ], + [ + "האבלים עומדין לשמאל המנחמין עד מיסב בראש. באבל רבתי ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " ואין המנחמין רשאין לישב כו' עד יותר מדאי. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "האבלים עומדין לשמאל המנחמין עד מיסב בראש. באבל רבתי ותשובת הגאונים ז\"ל:", + " ואין המנחמין רשאין לישב כו' עד יותר מדאי. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "מי שאין לו אבלים להתנחם וכו' עד ויושבין במקומו: כתב הראב\"ד זה אין לו שורש עכ\"ל: ואני אומר יש לו שורש וענף דגרסינן במסכת שבת פרק שואל (דף קנ\"ב) וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק אלו מגלחין גמרא מתני' דאין מניחין את המטה ברחוב כו' מת שאין לו מנחמין באין י' ויושבין במקומו פירוש עשרה קבועין ומסברא שאר העם טפילה הם ומתקבצין עמהן ההוא דשכיב בשיבבותיה דר\"י ולא הוה ליה מנחמים כל יומא הוה מכניף רב יהודה בי עשרה ואזיל ויתיב בדוכתיה לבתר שבעה יומי אתחזי ליה אמר ליה תנוח דעתך שהנחת דעתי ע\"כ והא ודאי מכניף בי עשרה ולא היו קבועים אלא משאר העם היה מקבצם וכי הא דאמרינן בברכות (ז':) לכניף ליה מר בי עשרה אמר טריחא לי מילתא אלמא משאר העם הם:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "הכל חייבין לעמוד כו' עד יינותיהן טובות. פרק אלו מגלחין:" + ], + [ + "אין שותין בבית האבל כו' עד שלא ישתכר. פ\"א דכתובות (דף ח'): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "אין אומרין שמועה כו' עד סוף הפרק. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של דבריהם כו' עד לחפור ולקבור. פ\"ק דברכות (דף ו') וריש פיאה ובסיפרי:", + " וכן לשמח חתן וכלה כו' עד בתורה ובמצות. פ\"ק דכתובות ובסיפרי:" + ], + [ + "שכר לויה כו' עד ומלוה אותן. מדרש:", + " גדולה הכנסת אורחין כו' עד שלשה אנשים. פרק שבועת העדות:", + " ולוויין יותר מהכנסתן כו' עד יש לו שכר הרבה. בכמה מקומות ארז\"ל כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים ומתוך העונש תלמוד השכר וגדולה שאמרו למדוה במדרש פרשת וירא אליו דאילו בהכנסת אורחין הוצרך לומר אל נא תעבור כו' ואילו בלויה כתיב המכסה אני מאברהם ונתעכב לו שכינה עד בואו וגמר תפלתו:", + " וכמה שיעור לויה כו' עד שלש פרסאות. פ\"ק דברכות ופרק בתרא דסוטה (דף מ\"ו:) " + ], + [ + "שכר לויה כו' עד ומלוה אותן. מדרש:", + " גדולה הכנסת אורחין כו' עד שלשה אנשים. פרק שבועת העדות:", + " ולוויין יותר מהכנסתן כו' עד יש לו שכר הרבה. בכמה מקומות ארז\"ל כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים ומתוך העונש תלמוד השכר וגדולה שאמרו למדוה במדרש פרשת וירא אליו דאילו בהכנסת אורחין הוצרך לומר אל נא תעבור כו' ואילו בלויה כתיב המכסה אני מאברהם ונתעכב לו שכינה עד בואו וגמר תפלתו:", + " וכמה שיעור לויה כו' עד שלש פרסאות. פ\"ק דברכות ופרק בתרא דסוטה (דף מ\"ו:) " + ], + [ + "בקור חולים מצוה על הכל עד קשה להם. בנדרים פרק אין בין המודר (דף ל\"ט): " + ], + [ + "בקור חולים מצוה על הכל עד קשה להם. בנדרים פרק אין בין המודר (דף ל\"ט): " + ], + [ + "הנכנס לבקר את החולה עד ויוצא. פ\"ק דמסכת שבת (דף י\"ב) ובנדרים פרק אין בין המודר:" + ], + [ + "יראה לי שנחמת אבלים כו' עד החיים בלבד. זו היא סברתו:" + ], + [ + "מי שהיה לפניו מת וכלה עד והכל עוברין מלפני הכלה. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [ + "מבטלין תלמוד תורה כו' עד מבטלין הכל להוצאתו. פ\"ב דכתובות (דף י\"ז): " + ], + [], + [ + "בתי הקברות עד קלות ראש. במגלה פרק בני העיר (דף כ\"ט) :", + " לא ילך אדם בתוך ארבע אמות כו' עד הלסטים מותר. ברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ], + [ + "בתי הקברות עד קלות ראש. במגלה פרק בני העיר (דף כ\"ט) :", + " לא ילך אדם בתוך ארבע אמות כו' עד הלסטים מותר. ברכות פרק מי שמתו (דף י\"ח): " + ], + [ + "אין מפנין את המת עד נקבר עמה. הבבא הראשונה בירושלמי והבבא השנייה שנויה באבל רבתי דמכילתא אחריתי:" + ], + [ + "אין מפנין את המת עד נקבר עמה. הבבא הראשונה בירושלמי והבבא השנייה שנויה באבל רבתי דמכילתא אחריתי:" + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "עפר הקבר אינו אסור בהנאה כו' עד מפני כבוד אביו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז מ\"ח): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המת אסור כו' עד כולן אסורין. פרק אין מעמידין:", + " אבל כלים המוכנים עד שוב אין מצילין אותן. פרק נגמר הדין (דף מ\"ז): " + ], + [ + "מלמדין את האדם וכו' עד משום בל תשחית. ירושלמי:" + ], + [ + "מלך שמת עוקרין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"א): " + ], + [ + "מלך שמת עוקרין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"א): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f90d2ed3fe0396697f4171fbfa7e25e89a889390 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,264 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "ב\"ד הגדול כו' עד להשען עליהם. בספרי דבי רב:" + ], + [ + "כל מי שאינו עושה כהוראתן עד איש מפי איש. סנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "דברי קבלה וכו' עד אחר הרוב. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ז'): " + ], + [ + "כשהיה ב\"ד הגדול קיים כו' עד וזה מחייב. סנהדרין פרק הנחנקין:" + ], + [ + "שני חכמים או שני בתי דינין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "ב\"ד הגדול שדרשו עד שבימיך. במסכת ע\"ז פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שגזרו גזירה וכו' עד בחכמה ובמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפי' אליהו ובית דינו וכו': ואני אומר האמת כי עיקר הלכה זו נשנית במשנה עדויות פ\"ק ומייתי לה פ' אין מעמידין גמרא מתני' דאלו דברים של עכו\"ם כו' אפיסקא דשמן לשניהם יש להם פנים הנראין בהלכה דגרסינן אתמהה ור' יהודה נשיאה היכי אלים למישרי תקנתא דתלמידי דשמאי והלל והתנן פ\"ק דעדויות אין ב\"ד רשאי לבטל דברי ב\"ד חבירו אא\"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ועוד אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בכל ב\"ד יכול לבטל דברי ב\"ד חבירו חוץ משמנה עשר דבר שאם יבא אליהו ויבטל אין שומעין לו ופריק האמר רב שמעיה אמר רב הואיל ופשט איסורן בכל ישראל ושמן לא פשט איסורו בכל ישראל דאמר רב שמן בר אבא א\"ר יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב\"ג ועל דברי רבי אליעזר ב\"ר צדוק שהיו אומרין אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א\"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה אמר רב אדא בר אהבה מאי קרא במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כלו אי איכא גוי כלו וקא עבר עליה האי גברא אותי אתם קובעים ואי לא לא ע\"כ והראב\"ד לפי שראה כי התלמוד תולה הכל בפשט איסורן בכל ישראל כתב כן ובכלל הכל אפילו אליהו ובית דינו ור\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו דהיה קשה לו כיון דאקשי ליה ממתני' דבחירתא למאי איצטריך לאקשויי מדברי אמורא דאמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כו' וכי יהודה ועוד לקרא ועוד ר' יוחנן גופיה מה ראה לחלק בין י\"ח דבר לשאר דברים שפשט איסורן בכל ישראל וכ\"ת הנך י\"ח פשיטא לן דפשט איסורן בכל ישראל אבל אחריני שמא לא פשט איסורן בכל ישראל ויכול לבטל והרי שמן לא פשט איסורו בכל ישראל ועל כן קיבל מרבותיו או ראה בטוב לחלק ולומר כי בשאר דברים של דיני תורה ושלא נגזרו לעשות סייג לתורה אם גדול ממנו בחכמה ובמנין יכול לבטל אבל בדברים שנגזרו לעשות סייג לתורה כגון י\"ח דבר שכולן הן לעשות סייג לתורה כדמפרש לה פ\"ק דשבת גמרא מתני' די\"ח דבר גזרו בו ביום וסליק מנינא בהכי ואמרו גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר כדמסיק נמי פ' אין מעמידין אפי' היה גדול ממנו בחכמה ובמנין אינו יכול לבטל אחד מהן ומש\"ה אהדר לאקשויי מדרבה בר בר חנה כלומר ואפילו תימא כי ר' יהודה נשיאה גדול בחכמה ובמנין מתלמידי שמאי והלל אפ\"ה אין לו לבטל גזרת שמן משום דהוא מי\"ח דבר ואמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בכל וכו' והא דנקט אפי' אליהו ובית דינו לישנא דברירא וגזימא הוא דקאמר לפי שאין גדול מהן ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בבא בפני עצמה בסמוך וז\"ל היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד ולא חלקו בו כלישנא דגמרא פ' אין מעמידין ואחריה כתב מכח ההוא דרבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כו' בד\"א בדברים שלא עשו אותן כדי לעשות סייג לתורה אלא כשאר דיני תורה אבל דברים שראו ב\"ד לגזור ולאסור אותן לעשות סייג אם פשט איסורן בכל ישראל אין ב\"ד הגדול שאחריו יכול לעקרן ולהתירן ואפילו היה גדול מן הראשונים עכ\"ל ולא רצה להזכיר אליהו ובית דינו בפירוש משום דקי\"ל פ' י' יוחסין שאין אליהו בא לטמא ולטהר כו' ועוד כי לפי מעלתו לא יצוייר בישיבתו לעשות דבר שאי אפשר לעשותו ולומר אותו ואמרו ז\"ל בלשון כולל:", + " היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד שיהיו גדולים מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל עיטור שוקי ירושלים קשיא עליה כו': ואני אומר עיקר הלכה זו במנחות פרק רבי ישמעאל משנה (דף ס\"ח) ובגמרא שקיל וטרי עלה ומסיק דכרבי יהודה ס\"ל דאמר מן התורה וה\"נ איתא בראש השנה פרק יו\"ט ופירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דאע\"ג דלכאורה משמע דמן התורה היא חומרא נפקא מינה קולא דמיד שהאיר מזרח מותר וכדמסיק מאי התקין דרש והתקין וגם ר\"מ ז\"ל פסק אותה ההלכה פ\"י דהלכות מאכלות אסורות וגם בפירוש המשניות ובזה נמצאו דבריו קיימין בלא קושיא כלל:", + " והיאך יהיו גדולים מהם עד ולא חלקו בו. בירושלמי דמכות:" + ], + [ + "בד\"א בדברים שלא אסרו אותן כו' עד גדול מן הראשונים. זהו מ\"ש למעלה ממימרא דרבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בי\"ח דבר מפרק אין מעמידין דמסכת ע\"ז (דף ל\"ו) ומפ\"ק דשבת (דף י\"ג י\"ז): " + ], + [ + "ויש לב\"ד לעקור וכו' עד שבתות הרבה. בספרי פרשת שופטים לגבי נביא ובסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ד) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "וכל ב\"ד שהתיר שני דברים כו' עד דבר שלישי. פרק אין מעמידין דקרו ליה בי דינא שריא:" + ], + [ + "הואיל ויש לב\"ד וכו' וכן יש להם להתיר כו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כל אלה ישא רוח וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין הראשונים ז\"ל ר\"פ בתרא דעירובין דפליגי להוסיף אי בעי כוונה או לא. ובמסכת ראש השנה פ' ראוהו בית דין פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע לגבי מתנות. ובסנהדרין פרק הנחנקין בשמעתא דזקן ממרא ורבו בזה הדעות ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ורוח אחד לכל והאמת יורה דרכו:" + ] + ], + [ + [ + "מי שאינו מודה כו' עד והסיר המכשול. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "מי שאינו מודה כו' עד והסיר המכשול. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בד\"א באיש שכפר בתורה כו' עד שיחזרו לאיתן התורה. במסכת ע\"ז (דף כ\"ו) פרק אין מעמידין הסכים כך ר\"מ מדעת רבותינו ז\"ל וגדולי הראשונים וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "אבל זקן ממרא האמור בתורה כו' עד ולפיכך גזרה עליו תורה מיתה. בסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ז פ\"ח) :", + " ומתודה ויש לו חלק לעולם הבא וכו' עד כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. בסנהדרין פרק אלו הן הנחנקין ופרק חלק:" + ], + [ + "אין זקן ממרא חייב מיתה כו' עד אלא דבר מופלא. בסנהדרין פ' הנחנקין:" + ], + [ + "היה חכם מופלא כו' עד גורם לו מיתה. פרק קמא דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " וכל אלו וכיוצא בהם שהם פטורים כו' עד שהדבר צריך לכך. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "היה חכם מופלא כו' עד גורם לו מיתה. פרק קמא דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " וכל אלו וכיוצא בהם שהם פטורים כו' עד שהדבר צריך לכך. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "וכיצד דנין זקן ממרא כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "זה שחלק על בית דין הגדול בדבר כו' עד הוא מחמיר והן מקילין הרי זה חייב. הכל פרק הנחנקין:" + ], + [ + "זה שחלק על בית דין הגדול בדבר כו' עד הוא מחמיר והן מקילין הרי זה חייב. הכל פרק הנחנקין:" + ], + [ + "ואם לא תביא המחלוקת לידי כך וכו' עד מפי הקבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש לדעת רבי מאיר כו': ואני אומר איני יודע מקום בכאן לשבוש כלל דהא תלמוד ערוך הוא פ' הנחנקין גמ' מתניתין דחומר בד\"ס כו' דגרסינן א\"ר אלעזר א\"ר אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מד\"ס ויש להוסיף ואם מוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין אליבא דר' יהודה ואקשינן והא איכא לולב כו' והאיכא ציצית כו' ושקיל וטרי עליה טובא ומהדר לאקשויי לפום סוגיין אי הכי תפילין נמי כו' עד דא\"ר זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול ולא מצינו בשום גירסא ובשום מקום שיחלוק רבי אלעזר על רבי אושעיא בזה וסוגיין נמי לא קאמר בה ניחא למר וקשה למר אלא הכל אומר בשם רבו וגם הסוגיא אינה מחלוקת בינו לבין רבו ולכך פסק כרבי אלעזר אמר רבי אושעיא ואליבא דר' יהודה חדא דליכא מאן דפליג עליה ועוד דר\"מ ור' יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דכולה סוגיין אזלא ומיתרצא אליביה ועוד דבפרק לולב הגזול נמי פסקינן כוותיה דר' יהודה ועוד דאשכחן התם לר\"ח ז\"ל דגריס מילתיה בלשון חכמים דאמרינן התם מהו דתימא הואיל ואמר ר' יהודה לולב צריך אגד אי מייתי ליה מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ\"ל ור\"ח ז\"ל לא גריס התם הואיל וא\"ר יהודה וז\"ל מהו דתימא הואיל ואמרו חכמים בין אגוד בין שאינו אגוד כשר הילכך אין צריך אגד ועוד דהא בדרבי זירא דקא מסיק תלמודא ליכא מאן דפליג עלה ובמנחות נמי פרק התכלת כולה סוגיין הכי אזלא ובירושלמי דפרק הנחנקין מייתי לה ולפיכך סמך על דברי רבותיו ושכלו מוסף על אלו הראיות או שמא על יותר אשר נפלאו ממני ופשוטה אליו ז\"ל. שוב מצאתי לר\"מ הלוי ז\"ל מטוליטולה שהשיגו בזה ממש והשיבוהו חכמי לוניל ז\"ל מקצת דברי אלה והוסיפו כי שמא היה לו לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות נסתרות ממנו ותו לא מידי:", + " אבל אם נחלקו בשאר מצות כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ] + ], + [ + [ + "המקלל אביו ואמו כו' עד כשאר כל חייבי מיתות. בסנהדרין פרק ד' מיתות (דף נ\"ג) :", + " ואחד האיש ואחד האשה כו' עד לכלל העונשין. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אינו חייב סקילה כו' עד כמקלל אחד מן הקהל. בסנהדרין פ' ארבע מיתות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אינו חייב סקילה כו' עד כמקלל אחד מן הקהל. בסנהדרין פ' ארבע מיתות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אזהרה למקלל אביו כו' עד הרי אביו בכלל. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ולשון מכילתא מקלל אביו ואמו מות יומת עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת\"ל אלהים לא תקלל אם דיין הוא אביו הרי הוא בכלל אלהים ואם נשיא הוא בכלל ונשיא ואם בור הוא בכלל לא תקלל חרש הרי אתה דן בנין אב משלשתן כו' הצד השוה שבהן שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתן אף אביך שהוא בעמך אתה מוזהר על קללתו ע\"כ. ובסיפרא אמר אשר יקלל את אביו ואת אמו כו' כלשון מכילתא ממש:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו כו' עד אחר מיתה פטור. פרק ארבע מיתות (דף פ\"ד פ\"ה) ובפרק הנחנקין ולשון מכילתא מכה אביו ואמו מות יומת עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל ארבעים יכנו לא יוסיף והרי הדברים ק\"ו אם מי שמצווה להכותו הרי הוא מוזהר שלא להכותו מי שמצווה שלא להכותו דין הוא שיהא מוזהר שלא להכותו:" + ], + [ + "ומי שהכה וכו' עד ונתחרש. פרק החובל (דף פ\"ו): " + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שנתחייב לבנו שבועה עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והביאור פ\"א דהלכות רוצח ושמירת נפש:" + ] + ], + [ + [ + "כיבוד אב ואם וכו' עד ומוראם. פרק קמא דקידושין (דף ל') ולשון סיפרא איזהו כבוד מאכיל ומשקה ומלביש ומכסה ומכניס ומוציא:" + ], + [ + "המקלל אביו או אמו וכו' עד לעונש. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ג) :", + " הקדים אב לאם כו' עד בין לכבוד. בכריתות פרק המביא אשם תלוי ופרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "והמכה לבנו גדול מנדין אותו כו' עד מכשול. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי שנטרפה דעת אביו או אמו כו' עד כראוי להם: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זו הוראה נכונה וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי מעשה רב בכ\"מ וגרסינן פ\"ק דקדושין גמרא מתני' דכל מצות האב על הבן כו' דרב אסי הוה ליה ההיא אימא זקנה אמרה ליה בעינא תכשיטין עבד לה בעינא גברא נעיין ליך בעינא גברא דשפיר כוותך שבקה ואזיל לארץ ישראל שמע קל דאזלה אבתריה אתא לקמיה דר' יוחנן א\"ל רבי מהו לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כו' וה\"נ איתא בירושלמי דפאה וזה פשוט ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי הבן עושה בחנם והממונה יעשה בשכר ועוד דאב ואם לגבי הבן גייס דעתייהו טפי מלגבי הממונה שהוא נכרי ומיכספי מיניה:" + ] + ], + [ + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1477d28dd870b803b5e2e18ac130a0474ff555d6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,261 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rebels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Rebels", + "text": [ + [ + [ + "ב\"ד הגדול כו' עד להשען עליהם. בספרי דבי רב:" + ], + [ + "כל מי שאינו עושה כהוראתן עד איש מפי איש. סנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "דברי קבלה וכו' עד אחר הרוב. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף ז'): " + ], + [ + "כשהיה ב\"ד הגדול קיים כו' עד וזה מחייב. סנהדרין פרק הנחנקין:" + ], + [ + "שני חכמים או שני בתי דינין כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "ב\"ד הגדול שדרשו עד שבימיך. במסכת ע\"ז פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שגזרו גזירה וכו' עד בחכמה ובמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל ולא אפי' אליהו ובית דינו וכו': ואני אומר האמת כי עיקר הלכה זו נשנית במשנה עדויות פ\"ק ומייתי לה פ' אין מעמידין גמרא מתני' דאלו דברים של עכו\"ם כו' אפיסקא דשמן לשניהם יש להם פנים הנראין בהלכה דגרסינן אתמהה ור' יהודה נשיאה היכי אלים למישרי תקנתא דתלמידי דשמאי והלל והתנן פ\"ק דעדויות אין ב\"ד רשאי לבטל דברי ב\"ד חבירו אא\"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ועוד אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בכל ב\"ד יכול לבטל דברי ב\"ד חבירו חוץ משמנה עשר דבר שאם יבא אליהו ויבטל אין שומעין לו ופריק האמר רב שמעיה אמר רב הואיל ופשט איסורן בכל ישראל ושמן לא פשט איסורו בכל ישראל דאמר רב שמן בר אבא א\"ר יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב\"ג ועל דברי רבי אליעזר ב\"ר צדוק שהיו אומרין אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א\"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה אמר רב אדא בר אהבה מאי קרא במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כלו אי איכא גוי כלו וקא עבר עליה האי גברא אותי אתם קובעים ואי לא לא ע\"כ והראב\"ד לפי שראה כי התלמוד תולה הכל בפשט איסורן בכל ישראל כתב כן ובכלל הכל אפילו אליהו ובית דינו ור\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו דהיה קשה לו כיון דאקשי ליה ממתני' דבחירתא למאי איצטריך לאקשויי מדברי אמורא דאמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כו' וכי יהודה ועוד לקרא ועוד ר' יוחנן גופיה מה ראה לחלק בין י\"ח דבר לשאר דברים שפשט איסורן בכל ישראל וכ\"ת הנך י\"ח פשיטא לן דפשט איסורן בכל ישראל אבל אחריני שמא לא פשט איסורן בכל ישראל ויכול לבטל והרי שמן לא פשט איסורו בכל ישראל ועל כן קיבל מרבותיו או ראה בטוב לחלק ולומר כי בשאר דברים של דיני תורה ושלא נגזרו לעשות סייג לתורה אם גדול ממנו בחכמה ובמנין יכול לבטל אבל בדברים שנגזרו לעשות סייג לתורה כגון י\"ח דבר שכולן הן לעשות סייג לתורה כדמפרש לה פ\"ק דשבת גמרא מתני' די\"ח דבר גזרו בו ביום וסליק מנינא בהכי ואמרו גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר כדמסיק נמי פ' אין מעמידין אפי' היה גדול ממנו בחכמה ובמנין אינו יכול לבטל אחד מהן ומש\"ה אהדר לאקשויי מדרבה בר בר חנה כלומר ואפילו תימא כי ר' יהודה נשיאה גדול בחכמה ובמנין מתלמידי שמאי והלל אפ\"ה אין לו לבטל גזרת שמן משום דהוא מי\"ח דבר ואמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בכל וכו' והא דנקט אפי' אליהו ובית דינו לישנא דברירא וגזימא הוא דקאמר לפי שאין גדול מהן ולפיכך כתבה ר\"מ ז\"ל בבא בפני עצמה בסמוך וז\"ל היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד ולא חלקו בו כלישנא דגמרא פ' אין מעמידין ואחריה כתב מכח ההוא דרבה בר בר חנה א\"ר יוחנן כו' בד\"א בדברים שלא עשו אותן כדי לעשות סייג לתורה אלא כשאר דיני תורה אבל דברים שראו ב\"ד לגזור ולאסור אותן לעשות סייג אם פשט איסורן בכל ישראל אין ב\"ד הגדול שאחריו יכול לעקרן ולהתירן ואפילו היה גדול מן הראשונים עכ\"ל ולא רצה להזכיר אליהו ובית דינו בפירוש משום דקי\"ל פ' י' יוחסין שאין אליהו בא לטמא ולטהר כו' ועוד כי לפי מעלתו לא יצוייר בישיבתו לעשות דבר שאי אפשר לעשותו ולומר אותו ואמרו ז\"ל בלשון כולל:", + " היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד שיהיו גדולים מהם: כתב הראב\"ד ז\"ל עיטור שוקי ירושלים קשיא עליה כו': ואני אומר עיקר הלכה זו במנחות פרק רבי ישמעאל משנה (דף ס\"ח) ובגמרא שקיל וטרי עלה ומסיק דכרבי יהודה ס\"ל דאמר מן התורה וה\"נ איתא בראש השנה פרק יו\"ט ופירשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל דאע\"ג דלכאורה משמע דמן התורה היא חומרא נפקא מינה קולא דמיד שהאיר מזרח מותר וכדמסיק מאי התקין דרש והתקין וגם ר\"מ ז\"ל פסק אותה ההלכה פ\"י דהלכות מאכלות אסורות וגם בפירוש המשניות ובזה נמצאו דבריו קיימין בלא קושיא כלל:", + " והיאך יהיו גדולים מהם עד ולא חלקו בו. בירושלמי דמכות:" + ], + [ + "בד\"א בדברים שלא אסרו אותן כו' עד גדול מן הראשונים. זהו מ\"ש למעלה ממימרא דרבה בר בר חנה א\"ר יוחנן בי\"ח דבר מפרק אין מעמידין דמסכת ע\"ז (דף ל\"ו) ומפ\"ק דשבת (דף י\"ג י\"ז): " + ], + [ + "ויש לב\"ד לעקור וכו' עד שבתות הרבה. בספרי פרשת שופטים לגבי נביא ובסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ד) והרבה מקומות:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "ב\"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:" + ], + [ + "וכל ב\"ד שהתיר שני דברים כו' עד דבר שלישי. פרק אין מעמידין דקרו ליה בי דינא שריא:" + ], + [ + "הואיל ויש לב\"ד וכו' וכן יש להם להתיר כו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כל אלה ישא רוח וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין הראשונים ז\"ל ר\"פ בתרא דעירובין דפליגי להוסיף אי בעי כוונה או לא. ובמסכת ראש השנה פ' ראוהו בית דין פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע לגבי מתנות. ובסנהדרין פרק הנחנקין בשמעתא דזקן ממרא ורבו בזה הדעות ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ורוח אחד לכל והאמת יורה דרכו:" + ] + ], + [ + [ + "מי שאינו מודה כו' עד והסיר המכשול. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "מי שאינו מודה כו' עד והסיר המכשול. בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בד\"א באיש שכפר בתורה כו' עד שיחזרו לאיתן התורה. במסכת ע\"ז (דף כ\"ו) פרק אין מעמידין הסכים כך ר\"מ מדעת רבותינו ז\"ל וגדולי הראשונים וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי:" + ], + [ + "אבל זקן ממרא האמור בתורה כו' עד ולפיכך גזרה עליו תורה מיתה. בסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ז פ\"ח) :", + " ומתודה ויש לו חלק לעולם הבא וכו' עד כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. בסנהדרין פרק אלו הן הנחנקין ופרק חלק:" + ], + [ + "אין זקן ממרא חייב מיתה כו' עד אלא דבר מופלא. בסנהדרין פ' הנחנקין:" + ], + [ + "היה חכם מופלא כו' עד גורם לו מיתה. פרק קמא דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " וכל אלו וכיוצא בהם שהם פטורים כו' עד שהדבר צריך לכך. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "היה חכם מופלא כו' עד גורם לו מיתה. פרק קמא דסנהדרין (דף ט\"ז) :", + " וכל אלו וכיוצא בהם שהם פטורים כו' עד שהדבר צריך לכך. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "וכיצד דנין זקן ממרא כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "זה שחלק על בית דין הגדול בדבר כו' עד הוא מחמיר והן מקילין הרי זה חייב. הכל פרק הנחנקין:" + ], + [ + "זה שחלק על בית דין הגדול בדבר כו' עד הוא מחמיר והן מקילין הרי זה חייב. הכל פרק הנחנקין:" + ], + [ + "ואם לא תביא המחלוקת לידי כך וכו' עד מפי הקבלה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש לדעת רבי מאיר כו': ואני אומר איני יודע מקום בכאן לשבוש כלל דהא תלמוד ערוך הוא פ' הנחנקין גמ' מתניתין דחומר בד\"ס כו' דגרסינן א\"ר אלעזר א\"ר אושעיא אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מד\"ס ויש להוסיף ואם מוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין אליבא דר' יהודה ואקשינן והא איכא לולב כו' והאיכא ציצית כו' ושקיל וטרי עליה טובא ומהדר לאקשויי לפום סוגיין אי הכי תפילין נמי כו' עד דא\"ר זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול ולא מצינו בשום גירסא ובשום מקום שיחלוק רבי אלעזר על רבי אושעיא בזה וסוגיין נמי לא קאמר בה ניחא למר וקשה למר אלא הכל אומר בשם רבו וגם הסוגיא אינה מחלוקת בינו לבין רבו ולכך פסק כרבי אלעזר אמר רבי אושעיא ואליבא דר' יהודה חדא דליכא מאן דפליג עליה ועוד דר\"מ ור' יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד דכולה סוגיין אזלא ומיתרצא אליביה ועוד דבפרק לולב הגזול נמי פסקינן כוותיה דר' יהודה ועוד דאשכחן התם לר\"ח ז\"ל דגריס מילתיה בלשון חכמים דאמרינן התם מהו דתימא הואיל ואמר ר' יהודה לולב צריך אגד אי מייתי ליה מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ\"ל ור\"ח ז\"ל לא גריס התם הואיל וא\"ר יהודה וז\"ל מהו דתימא הואיל ואמרו חכמים בין אגוד בין שאינו אגוד כשר הילכך אין צריך אגד ועוד דהא בדרבי זירא דקא מסיק תלמודא ליכא מאן דפליג עלה ובמנחות נמי פרק התכלת כולה סוגיין הכי אזלא ובירושלמי דפרק הנחנקין מייתי לה ולפיכך סמך על דברי רבותיו ושכלו מוסף על אלו הראיות או שמא על יותר אשר נפלאו ממני ופשוטה אליו ז\"ל. שוב מצאתי לר\"מ הלוי ז\"ל מטוליטולה שהשיגו בזה ממש והשיבוהו חכמי לוניל ז\"ל מקצת דברי אלה והוסיפו כי שמא היה לו לר\"מ ז\"ל ראיות אחרות נסתרות ממנו ותו לא מידי:", + " אבל אם נחלקו בשאר מצות כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ] + ], + [ + [ + "המקלל אביו ואמו כו' עד כשאר כל חייבי מיתות. בסנהדרין פרק ד' מיתות (דף נ\"ג) :", + " ואחד האיש ואחד האשה כו' עד לכלל העונשין. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אינו חייב סקילה כו' עד כמקלל אחד מן הקהל. בסנהדרין פ' ארבע מיתות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אינו חייב סקילה כו' עד כמקלל אחד מן הקהל. בסנהדרין פ' ארבע מיתות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אזהרה למקלל אביו כו' עד הרי אביו בכלל. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ולשון מכילתא מקלל אביו ואמו מות יומת עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת\"ל אלהים לא תקלל אם דיין הוא אביו הרי הוא בכלל אלהים ואם נשיא הוא בכלל ונשיא ואם בור הוא בכלל לא תקלל חרש הרי אתה דן בנין אב משלשתן כו' הצד השוה שבהן שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתן אף אביך שהוא בעמך אתה מוזהר על קללתו ע\"כ. ובסיפרא אמר אשר יקלל את אביו ואת אמו כו' כלשון מכילתא ממש:" + ], + [ + "המכה אביו ואמו כו' עד אחר מיתה פטור. פרק ארבע מיתות (דף פ\"ד פ\"ה) ובפרק הנחנקין ולשון מכילתא מכה אביו ואמו מות יומת עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל ארבעים יכנו לא יוסיף והרי הדברים ק\"ו אם מי שמצווה להכותו הרי הוא מוזהר שלא להכותו מי שמצווה שלא להכותו דין הוא שיהא מוזהר שלא להכותו:" + ], + [ + "ומי שהכה וכו' עד ונתחרש. פרק החובל (דף פ\"ו): " + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "המקיז דם לאביו כו' עד ולא נחנק על פיה. פרק הנחנקין:", + " ובנו מן השפחה כו' עד אלא נוהג בו מנהג כבוד. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב) :", + " אבל העבד כו' עד ואע\"פ שנשתחרר. פ' החובל (דף פ\"ו) ופרק הערל:" + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים כו' עד ולא תחמול ולא תכסה עליו. ריש פרק הנחנקין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "מי שנתחייב לבנו שבועה עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים והביאור פ\"א דהלכות רוצח ושמירת נפש:" + ] + ], + [ + [ + "כיבוד אב ואם וכו' עד ומוראם. פרק קמא דקידושין (דף ל') ולשון סיפרא איזהו כבוד מאכיל ומשקה ומלביש ומכסה ומכניס ומוציא:" + ], + [ + "המקלל אביו או אמו וכו' עד לעונש. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ג) :", + " הקדים אב לאם כו' עד בין לכבוד. בכריתות פרק המביא אשם תלוי ופרק קמא דקידושין:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "איזהו מורא כו' עד כבודו מחול. הכל פ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פיאה ולשון סיפרא איזהו מורא לא ישב במקומו ולא סותר את דבריו:" + ], + [ + "והמכה לבנו גדול מנדין אותו כו' עד מכשול. פרק אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי שנטרפה דעת אביו או אמו כו' עד כראוי להם: כתב הראב\"ד ז\"ל אין זו הוראה נכונה וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי מעשה רב בכ\"מ וגרסינן פ\"ק דקדושין גמרא מתני' דכל מצות האב על הבן כו' דרב אסי הוה ליה ההיא אימא זקנה אמרה ליה בעינא תכשיטין עבד לה בעינא גברא נעיין ליך בעינא גברא דשפיר כוותך שבקה ואזיל לארץ ישראל שמע קל דאזלה אבתריה אתא לקמיה דר' יוחנן א\"ל רבי מהו לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כו' וה\"נ איתא בירושלמי דפאה וזה פשוט ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל יש לי לומר כי הבן עושה בחנם והממונה יעשה בשכר ועוד דאב ואם לגבי הבן גייס דעתייהו טפי מלגבי הממונה שהוא נכרי ומיכספי מיניה:" + ] + ], + [ + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד אלא א\"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס\"ג) :", + " והיכן הזהיר כו' עד אכילה זו המכוערת. הכל פרק בן סורר ומורה (דף ע' וע\"א) :", + " הא כיצד מפי השמועה כו' עד ואינו נסקל. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ד): " + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "כל ימיו של בן סורר כו' עד משעת הויה. הכל פרק בן סורר ומורה והביאורין בזה הפרק:" + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ], + [ + "בן סורר ומורה כו' עד סוף הפרק. פרק הנחנקין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..aa7b43cc5fada4a63d368bef1bca4273f7ee583b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,685 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "העד מצווה כו' עד אם לא יגיד ונשא עונו. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) ופרק היו בודקין (דף מ') וכמה מקומות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "היה העד חכם גדול כו' עד העדיות פטור. פרק שבועת העדות:" + ], + [ + "היה העד חכם גדול כו' עד העדיות פטור. פרק שבועת העדות:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "מה בין חקירות לבדיקות כו' עד הרי עדותן בטלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה כו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל עצמו כתב כן בתחלת זה הפרק מה בין חקירות לבדיקות כו' עד אבל בבדיקות אפי' שניהם אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת עכ\"ל. והוא לשון המשנה בסנהדרין ראש פרק היו בודקין ומי חשיד רבינו משה ז\"ל דאשתמיטתיה מתני' או תנא הוא דפליג עלה דליטעי בה אבל הוא כתב זה משום סיפא דמתני' דקתני אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה ע\"כ. וכי אמר אחד איני יודע על מה שכיון חבירו יפה ואומר יודע אני חשיב לה הכחשה וכן משמע בגמרא כי שקלינן וטרינן עלה ואסיק רבא דהכי קאמר בחקירות אפי' שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע עדותן קיימת דוק מינה הא בבדיקות עדותן בטלה וכ\"ת לא מבעיא קאמר מיהו טעמא קמייתא ניחא דאי לאו הכחשה היא סיפא מאי קא משמע לן וגם ר\"מ ז\"ל כמו כן בלשונו בתחלת זה הפרק וז\"ל ובזמן שמכחישין זה את זה אפילו בבדיקות עדותן בטלה כיצד שנים שהרגו זה את זה כו' הרי עדותם בטלה ע\"כ וכן נראה מפירש\"י ז\"ל דבעינן עדותן שוה בכולן וכדאמרינן פ\"ק דמכות מניין שאפילו הן מאה תלמוד לומר עדים וכי דייקת בה שפיר בין בלישנא דמתני' ופ\"ק דמכות וסוגיין דפרק היו בודקין ובלשון ר\"מ ורש\"י ז\"ל הכי משכחת לה בלא שבוש כלל:" + ] + ], + [ + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "אמרו על תנאי היה שטר זה כו' עד מפיהם נאמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת רבו הוא זה אבל הגאון ז\"ל לא אמר כך אלא נאמנין בכל ענין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו וכ\"ש רבים וגדולים אחריהם ראשונים ואחרונים נ\"ע והוכשר דברו ברובו:", + " ואומר לבעלי הדין עד הרי כאן עד אחד. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "אמרו על תנאי היה שטר זה כו' עד מפיהם נאמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת רבו הוא זה אבל הגאון ז\"ל לא אמר כך אלא נאמנין בכל ענין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו וכ\"ש רבים וגדולים אחריהם ראשונים ואחרונים נ\"ע והוכשר דברו ברובו:", + " ואומר לבעלי הדין עד הרי כאן עד אחד. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "גם בדיני ממונות כו' עד לפסול יפסול. בנזיקין פ' הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "כל מי שיש לו ראיה בעדים עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "עדי נפשות כו' עד ואם לאו אין מצטרפין. פרק שני דכתובות (דף כ\"ו) ובסנהדרין פרק זה בורר (דף ל') ובמכות פ\"ק (דף ו') :", + " היה זה המתרה כו' עד נהרג בעדות הכת השנייה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "אבל בדיני ממונות עד מצטרפות. פ\"ב דכתובות:", + " כיצד אמר האחד בפני הלוהו כו' עד הרי אלו מצטרפין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "אבל בדיני ממונות עד מצטרפות. פ\"ב דכתובות:", + " כיצד אמר האחד בפני הלוהו כו' עד הרי אלו מצטרפין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "וכיצד בודקין את הדבר כו' עד בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "שטר שהיו עדיו מרובין כו' עד הרי זה השטר כשר. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "שטר שהיו עדיו מרובין כו' עד הרי זה השטר כשר. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "כל עד שהעיד כו' עד שאין עד נעשה דיין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות:", + " ואפילו בדיני ממונות כו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "כל עד שהעיד כו' עד שאין עד נעשה דיין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות:", + " ואפילו בדיני ממונות כו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) ופ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו וכו' עד בפני לווין. עיקר ההלכה פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) והביאור פכ\"ג דהל' מלוה ולוה:", + " אע\"פ שאין מקיימין השטרות כו' עד בלילה כמו שביארנו. עיקר ההלכה בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ') והביאור פכ\"ג דהל' מלוה ולוה:" + ], + [ + "באחד מחמשה דרכים כו' עד שמא הוא מזוייף. הכל פ\"ב דכתובות:", + " וכן מקיימין את השטר כו' עד או משתי כתובות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא שלנו כגירסא שלו עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהוא מודה לו שגירסתו וגירסת רבותיו נ\"ע וגירסא ספרדית היא כך אין עליו תפיסה ואם רוצה להקשות על הגירסא נשמענה בע\"ה:" + ], + [ + "באחד מחמשה דרכים כו' עד שמא הוא מזוייף. הכל פ\"ב דכתובות:", + " וכן מקיימין את השטר כו' עד או משתי כתובות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא שלנו כגירסא שלו עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהוא מודה לו שגירסתו וגירסת רבותיו נ\"ע וגירסא ספרדית היא כך אין עליו תפיסה ואם רוצה להקשות על הגירסא נשמענה בע\"ה:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מותר לכתוב הקיום כו' עד אלא החתימה. בכתובות פרק הכותב:", + " ואין הדיינין צריכין לקרות כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קס\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ] + ], + [ + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "אחד הכותב עדותו על השטר כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו עכ\"ל: ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו למה אינו שהרי תלמוד ערוך הוא פרק שני דכתובות דגרסינן ת\"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליו אפילו לאחר כמה שנים ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו ע\"כ ואולי הוא רוצה לפסוק כר' יוחנן דפליג על רב הונא ואמר אע\"פ שאין זוכרה ויש לו פנים משום דרבא דייק אדרבי יוחנן ואמר ש\"מ מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא כו' ש\"מ הלכתא כר' יוחנן וכבר כתב בזה ר\"י אלפס דעות ואסיק דעתיה כר\"מ ז\"ל:", + " או שנמצא אצלו כתוב בפנקסו ובכתב ידו וכו' עד שמע והעיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר לקיימו וכו': ואני אומר אם דעתו אינה נוחה בכל זה ואע\"פ שבא לענין בסברא ודברים מצודדים מה ינוח דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו שאינו בא בכל משנה תורה זה אלא מדרך התלמוד ולכך קראו משנה תורה כמו שזכרתי כמה פעמים וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל בספרו דעות בהלכה והשוה דעתו בדעת ר\"מ ז\"ל ואתה לא תזוז מינה:" + ] + ], + [ + [ + "עשרה מיני פסלות עד הרי אלו עשרה. פ' שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "נשים פסולות לעדות כו' עד לשון נקבה. בנזיקין פ' החובל (דף פ\"ח): " + ], + [ + "וכן הטומטום והאנדרוגינוס כו' עד מספק דין תורה. בתשובת הגאונים ז\"ל ומקצת מצאתי בתוספתא:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "החרש כשוטה וכו' עד לפי שבעיגונה הקלו. בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף פ'): " + ], + [ + "הסומין אע\"פ שמכירין כו' עד סוף הפרק. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ח) ופ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "הרשעים פסולין להעיד כו' עד אל תשת רשע עד. בשבועות פ' שבועת העדות (דף ל') ובסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " ואפילו עד כשר שיודע כו' עד שנתקבלה עדותו. בנזיקין סוף פרק מרובה (דף ע\"ב) ובסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואין צריך לומר עד כשר עד אל תשת ידך עם רשע. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "איזהו רשע וכו' עד שחייבין עליה מלקות. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה כ\"ז) :", + " וכבר נתבארו בכלל מצוה ומצוה עד מדבריהם. פרק י\"ט דהל' סנהדרין הוא זה הביאור:" + ], + [ + "איזהו רשע וכו' עד שחייבין עליה מלקות. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה כ\"ז) :", + " וכבר נתבארו בכלל מצוה ומצוה עד מדבריהם. פרק י\"ט דהל' סנהדרין הוא זה הביאור:" + ], + [ + "ועוד יש וכו' עד או שגנב. בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) :", + " וכן עד זומם כו' עד לאחר כמה ימים. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג) :", + " וכן המלוה ברבית כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ועוד יש וכו' עד או שגנב. בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) :", + " וכן עד זומם כו' עד לאחר כמה ימים. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג) :", + " וכן המלוה ברבית כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאינו לא במקרא כו' עד העבירות שבאו לידו. סוף פ\"ק דקדושין (דף מ'): " + ], + [ + "לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ כו' עד ולא במשנה. בסוטה פרק היה נוטל (דף כ' וכ\"ב): " + ], + [ + "נמצאת אומר כל ת\"ח כו' עד הולך בדרכי הישרים. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "וכל מי שיקבל עדות ע\"ה כו' עד ע\"פ הרשעים. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "וכן הבזויין פסולין כו' עד מקפידים על עדות שקר. פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " ומכלל אלו האוכלין כו' עד פסולין מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "וכן הבזויין פסולין כו' עד מקפידים על עדות שקר. פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " ומכלל אלו האוכלין כו' עד פסולין מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "עד אחד נאמן באיסורין כו' עד אבל נאמן על של אחרים. בחולין פ\"ק (דף ג') ופרק אלו טרפות:" + ], + [ + "לפיכך החשוד על הדבר יש לו לדון בו וכו' עד הממון עליהם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן וכו': ואני אומר פרק שבועת הדיינין גמרא מתני' דנשבעין לקטן ולהקדש אמר תלמודא להדיא דאין אדם חוטא ולא לו וכן היא הלכה רווחת בכל התלמוד ואותה משנה שהביא סוף דבריו היא נשנית במסכת בכורות שלהי פרק עד כמה והכי תנן לה התם החשוד על השביעית אין חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שחשוד על הטהרות ואינו חשוד על זה ועל זה זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ע\"כ ובשלהי גמרא פירקין דהתם ת\"ר כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו ורואה את קדשיו ואת מעשרותיו ואת טהרותיו עד כאן ומפרשינן טעמא דמתניתין דאדם נאמן על מה שאינו חשוד וכיוצא בחומרתו או בחמור ממנו וברייתא מפרשינן לה כולה מטעם דאי בעי לאערומי מצי עביד כדמפרש ואזיל זיל גמור ומיהו בכולהו ליכא חשד אלא משום דזכי לנפשיה אבל לאחריני לא וכדאמר טעמא דאין אדם חוטא ולא לו וראיה מדתנן שלהי פ\"ב דיבמות החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה כו' עד וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם ומייתי לה על ההיא דבכורות אלמא אין אדם חוטא ולא לו ואפילו לבנו ולאחיו ומתני' דפ\"ד דדמאי שהביא בכתובות מייתי לה פ\"ב ופ' אע\"פ ומוקי טעמא משום דחיישינן לגומלין דהוה ליה מהני לנפשיה הא לאו הכי אין אדם חוטא ולא לו והשר משנץ פירש דלא דנו ולא מעידו הואיל והוא חשוד וטעמא משום גומלין כדפרישית וזה פשוט:" + ], + [ + "מלכי ישראל וכו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה בסנהדרין פרק כהן גדול והביאור לעיל פ\"א ופ\"ה דהלכות כלי מקדש והעובדים בו:" + ], + [ + "המוסרין והאפיקורוסין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כל הנפסל בעבירה כו' עד ואח\"כ יפסל. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ו): " + ], + [ + "וכן מי שהעיד שפלוני רבעו עד אצל ממונו: כתב הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הטובים יש וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פ\"ק דסנהדרין (דף מ') והמפרשים מורשים להגדיל תורה ולהאדיר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שנים שהעידו על אחד וכו' עד הרי זה כשר. פ\"ב דכתובות:", + " אבל אם באו שנים כו' עד שיודע שעשה תשובה. בהלכות פרק שני דכתובות כתב כן ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב מלקות כו' עד מדרכם הרעה. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "וכן עד זומם שהלך למקום כו' עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים ז\"ל מן הירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "הקרובין פסולין כו' עד אינם בדין הקרובים. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז וכ\"ח) ולשון ספרי לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים לא יומתו בעדות אבות:", + " ואפילו שני אחים כו' עד הוא חשוב. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "הקרובין פסולין כו' עד אינם בדין הקרובים. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז וכ\"ח) ולשון ספרי לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים לא יומתו בעדות אבות:", + " ואפילו שני אחים כו' עד הוא חשוב. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "האחין זה עם זה כו' עד זה עם זה שלישי בשלישי. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ] + ], + [ + [ + "כל מי שאין אתה כו' עד נתרחק וכשר. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ח וכ\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה יודע לחבירו בעדות עד אף על פי שסופו בכשרות פסול. בבבא בתרא פרק יש נוחלין (קכ\"ח) :", + " לפיכך מי שהיה כו' עד אינה כלום. בתשובת הגאונים ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל:" + ], + [ + "ויש דברים שסומכים עליהן כו' עד אינו נאמן. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ח): " + ], + [ + "ויש דברים שסומכים עליהן כו' עד אינו נאמן. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ח): " + ], + [ + "מי שהיה יודע בעדות כו' עד חשוד לזייף. בבבא בתרא פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "שטר שיש בו שני עדים בלבד עד מזוייף מתוכו. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות בשם גאון ז\"ל:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו לשני בני אדם כו' עד סוף הפרק. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות:" + ] + ], + [ + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ולפיכך אין סומכין בסנהדרין וכו' עד אין בכך כלום. החדוש הזה בסנהדרין פרק זה בורר ובנדה פרק בא סימן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "כל הכשר לדון כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר ובנדה פרק בא סימן והביאור סוף פרק י\"א דהלכות סנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהעידו לו אנשים וכו' עד לא תענה ברעך עד שקר. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל\"א) ובמכילתא דבי רבי ישמעאל לא תענה ברעך עד שקר אזהרה לעדים זוממין:" + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "תלמיד שאמר לו רבו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "תלמיד שאמר לו רבו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "השוכר עדי שקר כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הכונס צאן לדיר (דף נ\"ה נ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מי שהעיד בשקר כו' עד עד זומם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) :", + " ומצות עשה לעשות לו כו' עד אם היה אמת או שקר. הכל בפ\"ק דמכות (דף ה') ותחלתו גם במכילתא:" + ], + [ + "מי שהעיד בשקר כו' עד עד זומם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) :", + " ומצות עשה לעשות לו כו' עד אם היה אמת או שקר. הכל בפ\"ק דמכות (דף ה') ותחלתו גם במכילתא:" + ], + [ + "וזה שהאמינה תורה עד דוחין את שתיהן. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ד ע\"ב) ובסנהדרין פרק זה בורר (דף ל\"ב) ובמסכת מכות פ\"ק:" + ], + [ + "ועדים זוממין עד לא נגמרה. במסכת כתובות פרק אלו נערות ובמסכת מכות פ\"ק:" + ], + [ + "אין מזימין את העדים כו' עד הכחישו זה את זה. פרק ב' דכתובות (דף כ'): " + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שהעידו ואמרו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות (דף ה'): " + ], + [ + "שנים שהעידו ואמרו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות (דף ה'): " + ], + [ + "אין עדי השטר נעשין כו' עד בשעת החתימה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) ופרק זה בורר ובנזיקין פרק מרובה:", + " אבל אם אין עדים כו' עד סוף הפרק. הסכמת המפרשים הראשונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין עדים זוממין וכו' עד לכל עדות שבתורה. תחלתו פ\"ק דמכות (דף ה') וסופו בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ד): " + ], + [ + "נהרג זה שהעידו עליו כו' עד ומשלמין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי במה תלה השבוש אם במה שאמר מפי הקבלה זה הלכה רווחת בכל התלמוד דעדים זוממין חדוש היא אם הרגו אין נהרגין לא הרגו נהרגין ובפרט פ\"ק דמכות ואם במה שאמר שהעידו עליו ואח\"כ הוזמו רבים פירשו כך שלא רצה לומר הרגו ממש דא\"כ כ\"ש שהיה להם ליהרג אלא פירשו שגמרו עדותן להרגו וכן מקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הר\"ם מקוצי וגאונים ראשונים ז\"ל אמרו כן ואם במה שאמר שלקה על ידן או שיצא הממון מיד זה ליד זה גם זה הסכימו מדתנן מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות כו' סוף מכות ועוד תנן מעידין אנו באיש פלוני שזה חייב לזה מנה וכו' ולבסוף תנן אין עדים זוממין נהרגים עד שיגמר הדין כו' כחכמים וכן הלכה וגם בתשובת הגאונים ז\"ל כתוב כך ולפיכך איני רואה שום שבוש בה והרוצה לחלוק צריך להביא ראיה:" + ], + [ + "היו העדים שלשה ואפי' הם מאה אם העידו בב\"ד זה אחר זה והעיד כל אחד מהן אחר חבירו בתוך כדי דבור והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיזומו כולן אבל אם היה הפסק בין זה לזה יתר מכדי דבור שהוא כדי שאלת שלום תלמיד לרב הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהיה ביניהם ובין דברי הראשונים הפסק אין נענשין ואע\"פ שבטלה העדות כולה מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתם נפסלה כולה. עד כאן לשון ר\"מ ז\"ל אות באות מוגה מן הספר הישר שחתום בחתימת ידו שזכיתי בו כשבאתי לארץ הצבי. והספר שהגיע ליד הראב\"ד היה בו מה שהיה ולפי מה שמצא כתב זה איני יודע מהו וכו' ועוד מה זה שאמר והזוממין והשנים האחרונים וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו נאמרה פרק קמא דמכות דתנן על פי שני עדים או שלשה עדים יומת המת כו' עד מה שלשה מזימין את השנים אף שנים מזימין את השלשה ומנין שאפילו הן מאה ת\"ל עדים רבי שמעון אומר מה שנים אין נהרגין עד שיהו שניהם זוממין אף שלשה אין נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין מניין אפי' הן מאה ת\"ל עדים ע\"כ וקי\"ל כת\"ק ורבי שמעון נמי קאי כוותיה וסוגיין בעלמא בכל דוכתא הכי אזלא ואע\"ג דפליג עלייהו רבי עקיבא אין דבריו של אחד במקום שנים וקי\"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו ואסקו הכא בגמרא כגון שהעידו כל אחד בתוך כדי דבור של חבירו ואסיקנא פרק מרובה כדי שאלת שלום תלמיד לרב ועוד תנן פ\"ק דמכות סוף אותה משנה ומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו הן מאה ת\"ל עדים ובנזיקין פרק מרובה גמ' מתני' דגנב על פי שנים וטבח על פי שנים כו' שקלינן וטרינן בשמעתין דעד זומם דכוותה בגניבה וטביחה עד דאמרינן לימא כתנאי שנים אומרים שגנב כו' עד אמר רבי יוסי בד\"א בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ושיילינן מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות בשתי עדיות ממש כגון בשתי כתי עדים בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה ומי אמר רבי יוסי בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה כי מסהדי אגניבה והדרי ומסהדי אטביחה כי מתזמי אטביחה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה מהיכא תיתי הא אלא לאו בשתי עדיות ועדות אחת כעין שתי עדויות ומאי נינהו בכת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וסברוה דכולי עלמא תכ\"ד כדיבור דמי כו' וקיימא לן כי האי סוגיא דפשיט ואזיל וכרבי יוסי דסוגיין כוותיה ועוד דרבי יוסי נמוקו עמו וכי דייקת בה שפיר אתיא כולה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל אות באות ועל הדרך ההוא ראוי לפסוק בכ\"מ ונמצאת אומר בבא ראשונה כת\"ק דמכות ובבא שנייה דעד יוזמו כולן כרבי שמעון ומה שחילק בין העידו זה בתכ\"ד של חבירו כלשון גמ' מכות ומ\"ש ואם היה הפסק ביניהם בסוף סוגיין דמכות ומסקנא דפרק מרובה שהעתקתי ובזה כל דבריו מבוארים ומבוררים ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מפני מה עדותן בטלה כבר אתה רואה דמוכח לה במתניתין דמכות מדכתיב עדים והכי נמי אתיא דרבי יוסי פרק מרובה ומה שאמר מן הזוממין והנענשין אינו בספר הישר ומיהו מ\"ש בענין מלשון אחרים הוא כלשון המשנה דמכות באו אחרים והזימום כו' וכן לשון נענשין שהיה ראוי להם להענש זהו אם היינו פוסקים כרבי עקיבא דמסכת מכות דאמר לא בא השלישי להקל עליו אלא להחמיר עליו לעשות דינו כיוצא באלו וכן היה לנו לומר אפי' במאה אבל אנו פוסקין כרבי שמעון דאמר במתניתין דמכות שאין נהרגין ואין משלמין ממון עד שיוזמו כולן ועוד תניא פ\"ק דמכות אין משלמין בממון עד שיוזמו כולן ומ\"מ בטלה עדות כולן הואיל ובטלה מקצתן כסוגיין דפרק מרובה וזה פשוט וברור ולא היה לי צורך להאריך כל כך אלא מפני שתלאו הראב\"ד ז\"ל באיני יודע והדבר ידוע שהכל היה לפניו כשולחן ערוך וקוצר לשונו גרם לי לשון ארוך:" + ], + [ + "העיד האחד ונחקרה עדותו וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות בכמה מקומות וגדולה מכולן מפורשת במברך את השם שהיו מכניסין העדים כו' ואחר כך מכניסין השני ואומר גם אני כמוהו ופרק ב' דכתובות וכמה דוכתי בעלמא דאסיקנא דקא מרמזי רמוזי וסוגיין דפרק מרובה כמו שכתבתי הכי אזלא ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על טעם ר\"מ שאינו יודע מהו משכחת לה פ\"ק דמכות תלמוד ערוך גמרא מתני' דמעידנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו כו' דשקלינן וטרינן עד איכא דמתני לה אהא כו' ואסיקנא מכלל דרבי יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה ומהדרינן אמר עולא גמרינן ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ופרכינן מה למוציא שם רע שכן לוקין ומשלמין אלא אמר ריש לקיש גמרינן מעדים זוממין ופרכינן מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו כו' אלמא טעמא דהתראה ושגגה ומעשה חד הוא כלשון ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דלפום הלכתא אין לוקין על לאו שאין בו מעשה בכל התורה שאני עדים זוממין דחדוש הוא כדאיתא להדיא פרק מרובה בשמעתין דעד זומם שהבאתי והביאור פי\"ח ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ממגדף הא אסיקנא פרק שבועות תנין ובתמורה ובכמה דוכתי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליון חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם ומגדף אתי מקל וחומר שפשט פיו כלפי מעלה ואם על חבירו חייב על רבו לא כ\"ש וגם זה פשוט בעיני:" + ], + [ + "כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "עדים שהעידו על איש טרפה כו' עד שלא הזימו אלא טרפה. במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין:" + ], + [ + "עדים שהעידו וכו' עד ואין משלמין את הכופר. ריש מסכת מכות:", + " העידו עליו שנמכר בעבד כו' עד מפי קבלה הם. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "כך קבלו חכמים עד והרשיעו הצדיק להלקותו. פ\"ק דסנהדרין ופ\"ק דמכות:", + " אבל אם העידו עליו שאכל כו' עד כאשר זמם לעשות לאחיו. פ' קמא דמכות:" + ], + [ + "שנים שהעידו על ראובן שנאף כו' עד סוף הפרק. סוף פרק הנחנקין (דף צ'): " + ] + ], + [ + [ + "עדים שהעידו שגירש כו' עד דמי טובת הנאה זו. בנזיקין פרק החובל (דף צ') ופ\"ק דמכות (דף ג') :", + " ומשערין באשה ובכתובתה כו' עד כפי מה שישערו הדיינין. פירוש גאון ז\"ל וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על זה שהוא חייב וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על זה שהוא חייב וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על פלוני שהפיל שן עבדו וכו' עד ודמי עינו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא כתב בהלכות חובל ומזיק וכו': ואני אומר מ\"ש בהלכות חובל הוא פ\"ד וכבר כתבתי שם כי עיקר אותה הלכה בגיטין פרק השולח והטעם לפי שאינו משוחרר גמור עד שיגיע גט לידו וכן כתב שם ז\"ל. ומ\"ש כאן עיקרה פרק מרובה והוא תלמוד ערוך שם ומה שהקשה הראב\"ד יש לנו לומר טעמא דתלמודא משום דתלה רחמנא דינן במחשבתן כדכתיב כאשר זמם והרי זממו עליו רעה ואי תפס לא מפקינן מיניה וזה פשוט בעיני:", + " העידו שסימא את עינו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג): " + ], + [], + [ + "שנים שהעידו על זה שגנב עד לשלם כלום. בנזיקין פרק מרובה:" + ], + [ + "שנים שהעידו שאכל כו' עד דמי השדה. בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף נ\"ו) :", + " העידו שנים שאכלה שנה כו' עד משלם חצי דמיה. בנזיקין פרק מרובה ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שלש כיתי עדים כו' עד שתבא כת אחרת ויעשה מועד. בנזיקין פ' כיצד הרגל (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "וכן שנים שהעידו בבן סורר ומורה כו' עד רומזים זה את זה אין נהרגין. הכל פ' הנחנקין:" + ] + ], + [ + [ + "שתי כיתי עדים כו' עד משלם מנה. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " שיד בעל השטר וכו' יראה לי וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מקשים על זה וכו': ואני אומר כבר הקדמתי כמה פעמים בחבור הזה כי לא באתי לסתור אלא לבנות בג\"ה ובפרט בסברות ובלא ראיות מה לי להכריע דעות רק מה שקבלתי קיימתי לעשות כי עיקר זה הדין פרק שני דייני גזירות ומה שהביא ר\"מ ז\"ל שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר האמור במימרא דר' חייא ריש בבא מציעא לא לומר שר\"מ ז\"ל מדמה סברא זו ודין זה אליה אלא מראה פנים ממנה על מקום עיקרה שזכרתי ואם יש חולקים על דעתו מדעתם הרוצה לבחור ולחקור יבחר ולא אכניס את ראשי בסלע המחלוקת ודי לי שאעמוד בשלי במקומות הרשומות בראיות התלמוד אך הסכמת דעתי נוטה כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשו שהשטר הוא שעבוד הקרקעות רוצים לומר שאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות יש לי לומר דהיינו כי מסיימינן ליה מגופא דשטרא אבל הכא דלשטרא איכא סהדי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מר' חייא כבר אמרתי כוונת ר\"מ ז\"ל בלשונו ומה שהקשה מדידיה אדידיה מטוען את חבירו כו' שאני התם דליכא סהדי ומה אאריך אני ליפות סברתו והוא ז\"ל כללו במכלל וקיצר לשונו בראייתו והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "שתי כיתי עדים כו' עד משלם מנה. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " שיד בעל השטר וכו' יראה לי וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מקשים על זה וכו': ואני אומר כבר הקדמתי כמה פעמים בחבור הזה כי לא באתי לסתור אלא לבנות בג\"ה ובפרט בסברות ובלא ראיות מה לי להכריע דעות רק מה שקבלתי קיימתי לעשות כי עיקר זה הדין פרק שני דייני גזירות ומה שהביא ר\"מ ז\"ל שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר האמור במימרא דר' חייא ריש בבא מציעא לא לומר שר\"מ ז\"ל מדמה סברא זו ודין זה אליה אלא מראה פנים ממנה על מקום עיקרה שזכרתי ואם יש חולקים על דעתו מדעתם הרוצה לבחור ולחקור יבחר ולא אכניס את ראשי בסלע המחלוקת ודי לי שאעמוד בשלי במקומות הרשומות בראיות התלמוד אך הסכמת דעתי נוטה כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשו שהשטר הוא שעבוד הקרקעות רוצים לומר שאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות יש לי לומר דהיינו כי מסיימינן ליה מגופא דשטרא אבל הכא דלשטרא איכא סהדי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מר' חייא כבר אמרתי כוונת ר\"מ ז\"ל בלשונו ומה שהקשה מדידיה אדידיה מטוען את חבירו כו' שאני התם דליכא סהדי ומה אאריך אני ליפות סברתו והוא ז\"ל כללו במכלל וקיצר לשונו בראייתו והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "הוציא ראובן שטר על לוי כו' עד בפני עצמה והעידה. בשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הוציא ראובן שטר על לוי כו' עד בפני עצמה והעידה. בשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "מי שהביא עדים ונחקרה כו' עד משקרין. פ\"ק דמכות (דף ה') :", + " אבל שטר שקרא עליו וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק אלו נערות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..31f2110e6ec56ac36f31c1225631835969c301e0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,682 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Testimony", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Testimony", + "text": [ + [ + [ + "העד מצווה כו' עד אם לא יגיד ונשא עונו. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) ופרק היו בודקין (דף מ') וכמה מקומות ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "היה העד חכם גדול כו' עד העדיות פטור. פרק שבועת העדות:" + ], + [ + "היה העד חכם גדול כו' עד העדיות פטור. פרק שבועת העדות:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ], + [ + "מצות עשה לדרוש העדים כו' עד ושאלת היטב. בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ') :", + " וצריכין הדיינין כו' עד מתוכן ילמדו לשקר. במס' אבות:", + " בשבע חקירות בודקין כו' עד באי זו עבודה עבד. בסנהדרין פרק היו בודקין:", + " העידו שחילל את השבת כו' עד הרי זה משובח. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') ופרק היו בודקין:", + " כיצד הם הבדיקות כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין והמנין הוא שמנה בזה הפרק:" + ] + ], + [ + [ + "מה בין חקירות לבדיקות כו' עד הרי עדותן בטלה: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה כו': ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפי הראב\"ד ז\"ל שהרי ר\"מ ז\"ל עצמו כתב כן בתחלת זה הפרק מה בין חקירות לבדיקות כו' עד אבל בבדיקות אפי' שניהם אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת עכ\"ל. והוא לשון המשנה בסנהדרין ראש פרק היו בודקין ומי חשיד רבינו משה ז\"ל דאשתמיטתיה מתני' או תנא הוא דפליג עלה דליטעי בה אבל הוא כתב זה משום סיפא דמתני' דקתני אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה ע\"כ. וכי אמר אחד איני יודע על מה שכיון חבירו יפה ואומר יודע אני חשיב לה הכחשה וכן משמע בגמרא כי שקלינן וטרינן עלה ואסיק רבא דהכי קאמר בחקירות אפי' שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע עדותן קיימת דוק מינה הא בבדיקות עדותן בטלה וכ\"ת לא מבעיא קאמר מיהו טעמא קמייתא ניחא דאי לאו הכחשה היא סיפא מאי קא משמע לן וגם ר\"מ ז\"ל כמו כן בלשונו בתחלת זה הפרק וז\"ל ובזמן שמכחישין זה את זה אפילו בבדיקות עדותן בטלה כיצד שנים שהרגו זה את זה כו' הרי עדותם בטלה ע\"כ וכן נראה מפירש\"י ז\"ל דבעינן עדותן שוה בכולן וכדאמרינן פ\"ק דמכות מניין שאפילו הן מאה תלמוד לומר עדים וכי דייקת בה שפיר בין בלישנא דמתני' ופ\"ק דמכות וסוגיין דפרק היו בודקין ובלשון ר\"מ ורש\"י ז\"ל הכי משכחת לה בלא שבוש כלל:" + ] + ], + [ + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "אחד דיני ממונות כו' עד בעדי נפשות כו'. הכל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) :", + " אע\"פ שאין הודאות והלואות צריכין כו' עד מפיהם ולא מכתב ידם. בסנהדרין פ' זה בורר (דף ל') :", + " אבל מדברי סופרים שחותכין כו' עד אבל לא מכתב ידם. בגיטין פרק השולח:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "כל עד שנחקרה כו' עד הרי אלו נאמנין. הכל פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ולשון מוטעים היינו מן הירושלמי:" + ], + [ + "אמרו על תנאי היה שטר זה כו' עד מפיהם נאמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת רבו הוא זה אבל הגאון ז\"ל לא אמר כך אלא נאמנין בכל ענין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו וכ\"ש רבים וגדולים אחריהם ראשונים ואחרונים נ\"ע והוכשר דברו ברובו:", + " ואומר לבעלי הדין עד הרי כאן עד אחד. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "אמרו על תנאי היה שטר זה כו' עד מפיהם נאמנין: כתב הראב\"ד ז\"ל לדעת רבו הוא זה אבל הגאון ז\"ל לא אמר כך אלא נאמנין בכל ענין וכן עיקר עכ\"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ\"ב דכתובות (דף י\"ח) ודיו לר\"מ ז\"ל שרבו מודה לו וכ\"ש רבים וגדולים אחריהם ראשונים ואחרונים נ\"ע והוכשר דברו ברובו:", + " ואומר לבעלי הדין עד הרי כאן עד אחד. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "גם בדיני ממונות כו' עד לפסול יפסול. בנזיקין פ' הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "כל מי שיש לו ראיה בעדים עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "עדי נפשות כו' עד ואם לאו אין מצטרפין. פרק שני דכתובות (דף כ\"ו) ובסנהדרין פרק זה בורר (דף ל') ובמכות פ\"ק (דף ו') :", + " היה זה המתרה כו' עד נהרג בעדות הכת השנייה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "אבל בדיני ממונות עד מצטרפות. פ\"ב דכתובות:", + " כיצד אמר האחד בפני הלוהו כו' עד הרי אלו מצטרפין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "אבל בדיני ממונות עד מצטרפות. פ\"ב דכתובות:", + " כיצד אמר האחד בפני הלוהו כו' עד הרי אלו מצטרפין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל'): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ], + [ + "וכן בעת שמעידין בב\"ד וכו' עד בכל הדבר כמו שביארנו. הכל פ\"ב דכתובות וראשונה גם פ' זה בורר והביאור בזה הפרק:", + " אבל אם העיד כו' עד כאו\"א העיד במקצת הדבר. פ\"ב דכתובות:", + " וכן אם העיד זה אני ראיתי עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק בורר ובתרא פ' חזקת הבתים (דף ל\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "אין חותכין דין וכו' עד כמו שביארנו במקומו. בסיפרי פרשת שופטים והביאור פרק י\"א דהלכות שבועות ופ\"א דהלכות טוען ונטען:", + " וכן מדבריהם בעדות אשה כו' עד על פיהם ממון. פ' ב' דכתובות:", + " על פי שנים עדים עד כשחטף חפץ מידו. פ\"ק דסנהדרין (דף ה':): " + ], + [ + "וכיצד בודקין את הדבר כו' עד בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "שטר שהיו עדיו מרובין כו' עד הרי זה השטר כשר. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "שטר שהיו עדיו מרובין כו' עד הרי זה השטר כשר. כן כתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "כל עד שהעיד כו' עד שאין עד נעשה דיין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות:", + " ואפילו בדיני ממונות כו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "כל עד שהעיד כו' עד שאין עד נעשה דיין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות:", + " ואפילו בדיני ממונות כו' עד סוף הפרק. פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) ופ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "כבר ביארנו וכו' עד בפני לווין. עיקר ההלכה פ\"ב דכתובות (דף כ\"א) והביאור פכ\"ג דהל' מלוה ולוה:", + " אע\"פ שאין מקיימין השטרות כו' עד בלילה כמו שביארנו. עיקר ההלכה בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ') והביאור פכ\"ג דהל' מלוה ולוה:" + ], + [ + "באחד מחמשה דרכים כו' עד שמא הוא מזוייף. הכל פ\"ב דכתובות:", + " וכן מקיימין את השטר כו' עד או משתי כתובות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא שלנו כגירסא שלו עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהוא מודה לו שגירסתו וגירסת רבותיו נ\"ע וגירסא ספרדית היא כך אין עליו תפיסה ואם רוצה להקשות על הגירסא נשמענה בע\"ה:" + ], + [ + "באחד מחמשה דרכים כו' עד שמא הוא מזוייף. הכל פ\"ב דכתובות:", + " וכן מקיימין את השטר כו' עד או משתי כתובות: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגירסא שלנו כגירסא שלו עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהוא מודה לו שגירסתו וגירסת רבותיו נ\"ע וגירסא ספרדית היא כך אין עליו תפיסה ואם רוצה להקשות על הגירסא נשמענה בע\"ה:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "בית דין שכתבו במותב שלשה עד שהיה מקודם הוא. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מותר לכתוב הקיום כו' עד אלא החתימה. בכתובות פרק הכותב:", + " ואין הדיינין צריכין לקרות כו' עד סוף הפרק. פרק גט פשוט (דף קס\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מעיד קרוב וכו' עד בעדות האחד. פ\"ב דכתובות (דף כ\"ח) :", + " וכן אם העיד אחיו כו' עד תלוי בעדות הקרובים. פרק חזקת הבתים (דף נ\"ז) ופ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ], + [ + "שנים שחתומין על השטר עד כמו שביארנו. ההלכות פ\"ב דכתובות והביאור לעיל פ\"ה ופ\"ח דהלכות גירושין:", + " אבל אחר שחתמו אין מעידין כו' עד סוף הפרק. פרק שני דכתובות:" + ] + ], + [ + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "מי שחתם על השטר כו' עד הואיל והדבר כן כו' עד בין ימינו לשמאלו: כתב הראב\"ד ז\"ל ויש שאין מורין כן וכו': ואני אומר בידיעתם לא אענה ואל אדם לא אכנה אך אשנה בעיקר הדין כשונה משנה לשון השונה כי דין אמנה לזה מהופך הוא אצלי וגרוע הוא להאמינו מן השוכח דהא תלמודא מסיק להדיא פ\"ב דכתובות (דף כ') אמר רב שישא בריה דרב אידי ש\"מ מדרב כהנא העדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה היא אעולה לא חתימי וזה ברור ודאי וכותב עדותו על הכתב ומעיד עליה לאחר כמה שנים דאסיקנא התם והוא שזוכרה מעצמו וחנוני על פנקסו דפרק כל הנשבעין נמי מסייע ליה דבעינן דלהוי ליה זכירה ופרק גט פשוט הנך עובדי דכפתינהו ואודו מורין כדברי ר\"מ ז\"ל ובסמוך כותבן ואפשר שהן ראייתו ולכך אמרתי בהם שאני בהם כשונה דבריהם והרואה יראה והשומע ישמע ויטעם איזה ינעם לחכו:", + " אבל אם היה כתב כו' עד שלא מפיהם. פ\"ב דכתובות:" + ], + [ + "אחד הכותב עדותו על השטר כו': כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו עכ\"ל: ואני אומר בזה לא ירדתי לסוף דעתו למה אינו שהרי תלמוד ערוך הוא פרק שני דכתובות דגרסינן ת\"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליו אפילו לאחר כמה שנים ואמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו ע\"כ ואולי הוא רוצה לפסוק כר' יוחנן דפליג על רב הונא ואמר אע\"פ שאין זוכרה ויש לו פנים משום דרבא דייק אדרבי יוחנן ואמר ש\"מ מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא כו' ש\"מ הלכתא כר' יוחנן וכבר כתב בזה ר\"י אלפס דעות ואסיק דעתיה כר\"מ ז\"ל:", + " או שנמצא אצלו כתוב בפנקסו ובכתב ידו וכו' עד שמע והעיד: כתב הראב\"ד ז\"ל אפשר לקיימו וכו': ואני אומר אם דעתו אינה נוחה בכל זה ואע\"פ שבא לענין בסברא ודברים מצודדים מה ינוח דעת ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו שאינו בא בכל משנה תורה זה אלא מדרך התלמוד ולכך קראו משנה תורה כמו שזכרתי כמה פעמים וכבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל בספרו דעות בהלכה והשוה דעתו בדעת ר\"מ ז\"ל ואתה לא תזוז מינה:" + ] + ], + [ + [ + "עשרה מיני פסלות עד הרי אלו עשרה. פ' שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "נשים פסולות לעדות כו' עד לשון נקבה. בנזיקין פ' החובל (דף פ\"ח): " + ], + [ + "וכן הטומטום והאנדרוגינוס כו' עד מספק דין תורה. בתשובת הגאונים ז\"ל ומקצת מצאתי בתוספתא:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז\"ל האחרים והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ\"ט) :", + " ובן י\"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ\"ה) :", + " הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר\"ה פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) ובירושלמי פ\"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ], + [ + "החרש כשוטה וכו' עד לפי שבעיגונה הקלו. בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף פ'): " + ], + [ + "הסומין אע\"פ שמכירין כו' עד סוף הפרק. פ' יש נוחלין (דף קכ\"ח) ופ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "הרשעים פסולין להעיד כו' עד אל תשת רשע עד. בשבועות פ' שבועת העדות (דף ל') ובסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) :", + " ואפילו עד כשר שיודע כו' עד שנתקבלה עדותו. בנזיקין סוף פרק מרובה (דף ע\"ב) ובסנהדרין פרק זה בורר:", + " ואין צריך לומר עד כשר עד אל תשת ידך עם רשע. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל'): " + ], + [ + "איזהו רשע וכו' עד שחייבין עליה מלקות. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה כ\"ז) :", + " וכבר נתבארו בכלל מצוה ומצוה עד מדבריהם. פרק י\"ט דהל' סנהדרין הוא זה הביאור:" + ], + [ + "איזהו רשע וכו' עד שחייבין עליה מלקות. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה כ\"ז) :", + " וכבר נתבארו בכלל מצוה ומצוה עד מדבריהם. פרק י\"ט דהל' סנהדרין הוא זה הביאור:" + ], + [ + "ועוד יש וכו' עד או שגנב. בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) :", + " וכן עד זומם כו' עד לאחר כמה ימים. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג) :", + " וכן המלוה ברבית כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ועוד יש וכו' עד או שגנב. בנזיקין פרק החובל (דף פ\"ח) :", + " וכן עד זומם כו' עד לאחר כמה ימים. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג) :", + " וכן המלוה ברבית כו' עד סוף הפרק. הכל בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "מי שאינו לא במקרא כו' עד העבירות שבאו לידו. סוף פ\"ק דקדושין (דף מ'): " + ], + [ + "לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ כו' עד ולא במשנה. בסוטה פרק היה נוטל (דף כ' וכ\"ב): " + ], + [ + "נמצאת אומר כל ת\"ח כו' עד הולך בדרכי הישרים. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "וכל מי שיקבל עדות ע\"ה כו' עד ע\"פ הרשעים. בפסחים פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "וכן הבזויין פסולין כו' עד מקפידים על עדות שקר. פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " ומכלל אלו האוכלין כו' עד פסולין מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "וכן הבזויין פסולין כו' עד מקפידים על עדות שקר. פ\"ק דקדושין (דף מ') :", + " ומכלל אלו האוכלין כו' עד פסולין מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "עד אחד נאמן באיסורין כו' עד אבל נאמן על של אחרים. בחולין פ\"ק (דף ג') ופרק אלו טרפות:" + ], + [ + "לפיכך החשוד על הדבר יש לו לדון בו וכו' עד הממון עליהם: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו כן וכו': ואני אומר פרק שבועת הדיינין גמרא מתני' דנשבעין לקטן ולהקדש אמר תלמודא להדיא דאין אדם חוטא ולא לו וכן היא הלכה רווחת בכל התלמוד ואותה משנה שהביא סוף דבריו היא נשנית במסכת בכורות שלהי פרק עד כמה והכי תנן לה התם החשוד על השביעית אין חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על הטהרות ויש שחשוד על הטהרות ואינו חשוד על זה ועל זה זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ע\"כ ובשלהי גמרא פירקין דהתם ת\"ר כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו ורואה את קדשיו ואת מעשרותיו ואת טהרותיו עד כאן ומפרשינן טעמא דמתניתין דאדם נאמן על מה שאינו חשוד וכיוצא בחומרתו או בחמור ממנו וברייתא מפרשינן לה כולה מטעם דאי בעי לאערומי מצי עביד כדמפרש ואזיל זיל גמור ומיהו בכולהו ליכא חשד אלא משום דזכי לנפשיה אבל לאחריני לא וכדאמר טעמא דאין אדם חוטא ולא לו וראיה מדתנן שלהי פ\"ב דיבמות החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה כו' עד וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם ומייתי לה על ההיא דבכורות אלמא אין אדם חוטא ולא לו ואפילו לבנו ולאחיו ומתני' דפ\"ד דדמאי שהביא בכתובות מייתי לה פ\"ב ופ' אע\"פ ומוקי טעמא משום דחיישינן לגומלין דהוה ליה מהני לנפשיה הא לאו הכי אין אדם חוטא ולא לו והשר משנץ פירש דלא דנו ולא מעידו הואיל והוא חשוד וטעמא משום גומלין כדפרישית וזה פשוט:" + ], + [ + "מלכי ישראל וכו' עד כמו שביארנו. עיקר ההלכה בסנהדרין פרק כהן גדול והביאור לעיל פ\"א ופ\"ה דהלכות כלי מקדש והעובדים בו:" + ], + [ + "המוסרין והאפיקורוסין כו' עד סוף הפרק. הסכמת הראשונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כל הנפסל בעבירה כו' עד ואח\"כ יפסל. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ו): " + ], + [ + "וכן מי שהעיד שפלוני רבעו עד אצל ממונו: כתב הראב\"ד ז\"ל מן המפרשים הטובים יש וכו': ואני אומר עיקר ההלכה פ\"ק דסנהדרין (דף מ') והמפרשים מורשים להגדיל תורה ולהאדיר והאמת יורה דרכו:" + ], + [ + "שנים שהעידו על אחד וכו' עד הרי זה כשר. פ\"ב דכתובות:", + " אבל אם באו שנים כו' עד שיודע שעשה תשובה. בהלכות פרק שני דכתובות כתב כן ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כל מי שנתחייב מלקות כו' עד מדרכם הרעה. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "מאימתי חזרת מלוי כו' עד ויחזיר אבידה בממון חשוב. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ה): " + ], + [ + "וכן עד זומם שהלך למקום כו' עד סוף הפרק. בתשובת הגאונים ז\"ל מן הירושלמי:" + ] + ], + [ + [ + "הקרובין פסולין כו' עד אינם בדין הקרובים. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז וכ\"ח) ולשון ספרי לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים לא יומתו בעדות אבות:", + " ואפילו שני אחים כו' עד הוא חשוב. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "הקרובין פסולין כו' עד אינם בדין הקרובים. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז וכ\"ח) ולשון ספרי לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים לא יומתו בעדות אבות:", + " ואפילו שני אחים כו' עד הוא חשוב. פ\"ב דיבמות (דף כ\"ב): " + ], + [ + "האחין זה עם זה כו' עד זה עם זה שלישי בשלישי. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ], + [ + "ולעולם שלישי בראשון כו' עד מפני שהוא שלישי בראשון. בבבא בתרא פרק יש נוחלין \n (דף קכ\"ח) \n ובסנהדרין פרק זה בורר מייתי לבתרייתא:", + " וכן הדרך בנקבות כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר:" + ] + ], + [ + [ + "כל מי שאין אתה כו' עד נתרחק וכשר. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ח וכ\"ט): " + ], + [ + "מי שהיה יודע לחבירו בעדות עד אף על פי שסופו בכשרות פסול. בבבא בתרא פרק יש נוחלין (קכ\"ח) :", + " לפיכך מי שהיה כו' עד אינה כלום. בתשובת הגאונים ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל:" + ], + [ + "ויש דברים שסומכים עליהן כו' עד אינו נאמן. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ח): " + ], + [ + "ויש דברים שסומכים עליהן כו' עד אינו נאמן. פרק ב' דכתובות (דף כ\"ח): " + ], + [ + "מי שהיה יודע בעדות כו' עד חשוד לזייף. בבבא בתרא פרק יש נוחלין:" + ], + [ + "שטר שיש בו שני עדים בלבד עד מזוייף מתוכו. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות בשם גאון ז\"ל:" + ], + [ + "הכותב כל נכסיו לשני בני אדם כו' עד סוף הפרק. בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות:" + ] + ], + [ + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ], + [ + "כל עדות שתבא הנאה לאדם כו' עד וכן לוקח ראשון וכו' עד שיגבה ממנה: כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא בשעשאה אפותיקי עכ\"ל: ואני אומר עיקר זה הדין פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג) גמרא מתניתין דהאומנים אין להם חזקה כו' דגרסינן ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ע\"כ ולא הוזכר שם אפותיקי כלל בכל אותה הלכה אלא לגבי פרה או טלית אבל בקרקע למאי נפקא מינה בהאי אפותיקי מידי הוא טעמא דאפותיקי אלא לגבות ממנה הואיל והוא לוקח ראשון הא קא גבי מינה לכ\"ע וגם רשב\"ם ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שדקדקו וחלקו בזה חלוקים רבים בענין שלא יהיה נוגע בעדותו לא נגעו בזה כלל וגם ר\"י אלפס ז\"ל הביאה בהלכות כפשוטה ולא חילק בה ולפי דעתי גם הראב\"ד ז\"ל לא אמרו אלא הכותב חשב דאפותיקי דפרה וטלית שייך בארעא וכתב מדעתו ותלאה באילן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ראובן שגזל שדה כו' עד באותו דבר. הכל בבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ\"ג מ\"ד):", + " וכן שאר מיני הפסולין כו' עד בדיינין. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ז) ופרק בא סימן (דף מ\"ט): " + ], + [ + "ולפיכך אין סומכין בסנהדרין וכו' עד אין בכך כלום. החדוש הזה בסנהדרין פרק זה בורר ובנדה פרק בא סימן והביאור פ\"ה:" + ], + [ + "כל הכשר לדון כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר ובנדה פרק בא סימן והביאור סוף פרק י\"א דהלכות סנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "מי שהעידו לו אנשים וכו' עד לא תענה ברעך עד שקר. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל\"א) ובמכילתא דבי רבי ישמעאל לא תענה ברעך עד שקר אזהרה לעדים זוממין:" + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך מאיימין וכו' עד ומעידין על פיו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "תלמיד שאמר לו רבו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "תלמיד שאמר לו רבו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל\"א): " + ], + [ + "השוכר עדי שקר כו' עד סוף הפרק. בנזיקין פרק הכונס צאן לדיר (דף נ\"ה נ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "מי שהעיד בשקר כו' עד עד זומם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) :", + " ומצות עשה לעשות לו כו' עד אם היה אמת או שקר. הכל בפ\"ק דמכות (דף ה') ותחלתו גם במכילתא:" + ], + [ + "מי שהעיד בשקר כו' עד עד זומם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט) :", + " ומצות עשה לעשות לו כו' עד אם היה אמת או שקר. הכל בפ\"ק דמכות (דף ה') ותחלתו גם במכילתא:" + ], + [ + "וזה שהאמינה תורה עד דוחין את שתיהן. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ד ע\"ב) ובסנהדרין פרק זה בורר (דף ל\"ב) ובמסכת מכות פ\"ק:" + ], + [ + "ועדים זוממין עד לא נגמרה. במסכת כתובות פרק אלו נערות ובמסכת מכות פ\"ק:" + ], + [ + "אין מזימין את העדים כו' עד הכחישו זה את זה. פרק ב' דכתובות (דף כ'): " + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ], + [ + "עדי נפשות שהוכחשו כו' עד ואין לוקין עליו. בנזיקין פרק מרובה:", + " אבל ב\"ד מכין אותן כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דמסכת מכות:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שהעידו ואמרו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות (דף ה'): " + ], + [ + "שנים שהעידו ואמרו וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות (דף ה'): " + ], + [ + "אין עדי השטר נעשין כו' עד בשעת החתימה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) ופרק זה בורר ובנזיקין פרק מרובה:", + " אבל אם אין עדים כו' עד סוף הפרק. הסכמת המפרשים הראשונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אין עדים זוממין וכו' עד לכל עדות שבתורה. תחלתו פ\"ק דמכות (דף ה') וסופו בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ד): " + ], + [ + "נהרג זה שהעידו עליו כו' עד ומשלמין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי במה תלה השבוש אם במה שאמר מפי הקבלה זה הלכה רווחת בכל התלמוד דעדים זוממין חדוש היא אם הרגו אין נהרגין לא הרגו נהרגין ובפרט פ\"ק דמכות ואם במה שאמר שהעידו עליו ואח\"כ הוזמו רבים פירשו כך שלא רצה לומר הרגו ממש דא\"כ כ\"ש שהיה להם ליהרג אלא פירשו שגמרו עדותן להרגו וכן מקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וגם הר\"ם מקוצי וגאונים ראשונים ז\"ל אמרו כן ואם במה שאמר שלקה על ידן או שיצא הממון מיד זה ליד זה גם זה הסכימו מדתנן מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות כו' סוף מכות ועוד תנן מעידין אנו באיש פלוני שזה חייב לזה מנה וכו' ולבסוף תנן אין עדים זוממין נהרגים עד שיגמר הדין כו' כחכמים וכן הלכה וגם בתשובת הגאונים ז\"ל כתוב כך ולפיכך איני רואה שום שבוש בה והרוצה לחלוק צריך להביא ראיה:" + ], + [ + "היו העדים שלשה ואפי' הם מאה אם העידו בב\"ד זה אחר זה והעיד כל אחד מהן אחר חבירו בתוך כדי דבור והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיזומו כולן אבל אם היה הפסק בין זה לזה יתר מכדי דבור שהוא כדי שאלת שלום תלמיד לרב הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהיה ביניהם ובין דברי הראשונים הפסק אין נענשין ואע\"פ שבטלה העדות כולה מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתם נפסלה כולה. עד כאן לשון ר\"מ ז\"ל אות באות מוגה מן הספר הישר שחתום בחתימת ידו שזכיתי בו כשבאתי לארץ הצבי. והספר שהגיע ליד הראב\"ד היה בו מה שהיה ולפי מה שמצא כתב זה איני יודע מהו וכו' ועוד מה זה שאמר והזוממין והשנים האחרונים וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו נאמרה פרק קמא דמכות דתנן על פי שני עדים או שלשה עדים יומת המת כו' עד מה שלשה מזימין את השנים אף שנים מזימין את השלשה ומנין שאפילו הן מאה ת\"ל עדים רבי שמעון אומר מה שנים אין נהרגין עד שיהו שניהם זוממין אף שלשה אין נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין מניין אפי' הן מאה ת\"ל עדים ע\"כ וקי\"ל כת\"ק ורבי שמעון נמי קאי כוותיה וסוגיין בעלמא בכל דוכתא הכי אזלא ואע\"ג דפליג עלייהו רבי עקיבא אין דבריו של אחד במקום שנים וקי\"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו ואסקו הכא בגמרא כגון שהעידו כל אחד בתוך כדי דבור של חבירו ואסיקנא פרק מרובה כדי שאלת שלום תלמיד לרב ועוד תנן פ\"ק דמכות סוף אותה משנה ומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו הן מאה ת\"ל עדים ובנזיקין פרק מרובה גמ' מתני' דגנב על פי שנים וטבח על פי שנים כו' שקלינן וטרינן בשמעתין דעד זומם דכוותה בגניבה וטביחה עד דאמרינן לימא כתנאי שנים אומרים שגנב כו' עד אמר רבי יוסי בד\"א בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ושיילינן מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות בשתי עדיות ממש כגון בשתי כתי עדים בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה ומי אמר רבי יוסי בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה כי מסהדי אגניבה והדרי ומסהדי אטביחה כי מתזמי אטביחה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה מהיכא תיתי הא אלא לאו בשתי עדיות ועדות אחת כעין שתי עדויות ומאי נינהו בכת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וסברוה דכולי עלמא תכ\"ד כדיבור דמי כו' וקיימא לן כי האי סוגיא דפשיט ואזיל וכרבי יוסי דסוגיין כוותיה ועוד דרבי יוסי נמוקו עמו וכי דייקת בה שפיר אתיא כולה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל אות באות ועל הדרך ההוא ראוי לפסוק בכ\"מ ונמצאת אומר בבא ראשונה כת\"ק דמכות ובבא שנייה דעד יוזמו כולן כרבי שמעון ומה שחילק בין העידו זה בתכ\"ד של חבירו כלשון גמ' מכות ומ\"ש ואם היה הפסק ביניהם בסוף סוגיין דמכות ומסקנא דפרק מרובה שהעתקתי ובזה כל דבריו מבוארים ומבוררים ומה שהקשה ראב\"ד ז\"ל מפני מה עדותן בטלה כבר אתה רואה דמוכח לה במתניתין דמכות מדכתיב עדים והכי נמי אתיא דרבי יוסי פרק מרובה ומה שאמר מן הזוממין והנענשין אינו בספר הישר ומיהו מ\"ש בענין מלשון אחרים הוא כלשון המשנה דמכות באו אחרים והזימום כו' וכן לשון נענשין שהיה ראוי להם להענש זהו אם היינו פוסקים כרבי עקיבא דמסכת מכות דאמר לא בא השלישי להקל עליו אלא להחמיר עליו לעשות דינו כיוצא באלו וכן היה לנו לומר אפי' במאה אבל אנו פוסקין כרבי שמעון דאמר במתניתין דמכות שאין נהרגין ואין משלמין ממון עד שיוזמו כולן ועוד תניא פ\"ק דמכות אין משלמין בממון עד שיוזמו כולן ומ\"מ בטלה עדות כולן הואיל ובטלה מקצתן כסוגיין דפרק מרובה וזה פשוט וברור ולא היה לי צורך להאריך כל כך אלא מפני שתלאו הראב\"ד ז\"ל באיני יודע והדבר ידוע שהכל היה לפניו כשולחן ערוך וקוצר לשונו גרם לי לשון ארוך:" + ], + [ + "העיד האחד ונחקרה עדותו וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות בכמה מקומות וגדולה מכולן מפורשת במברך את השם שהיו מכניסין העדים כו' ואחר כך מכניסין השני ואומר גם אני כמוהו ופרק ב' דכתובות וכמה דוכתי בעלמא דאסיקנא דקא מרמזי רמוזי וסוגיין דפרק מרובה כמו שכתבתי הכי אזלא ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל על טעם ר\"מ שאינו יודע מהו משכחת לה פ\"ק דמכות תלמוד ערוך גמרא מתני' דמעידנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו כו' דשקלינן וטרינן עד איכא דמתני לה אהא כו' ואסיקנא מכלל דרבי יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה ומהדרינן אמר עולא גמרינן ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ופרכינן מה למוציא שם רע שכן לוקין ומשלמין אלא אמר ריש לקיש גמרינן מעדים זוממין ופרכינן מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו כו' אלמא טעמא דהתראה ושגגה ומעשה חד הוא כלשון ר\"מ ז\"ל ואע\"ג דלפום הלכתא אין לוקין על לאו שאין בו מעשה בכל התורה שאני עדים זוממין דחדוש הוא כדאיתא להדיא פרק מרובה בשמעתין דעד זומם שהבאתי והביאור פי\"ח ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל ממגדף הא אסיקנא פרק שבועות תנין ובתמורה ובכמה דוכתי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליון חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם ומגדף אתי מקל וחומר שפשט פיו כלפי מעלה ואם על חבירו חייב על רבו לא כ\"ש וגם זה פשוט בעיני:" + ], + [ + "כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ\"ק דמכות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "עדים שהעידו על איש טרפה כו' עד שלא הזימו אלא טרפה. במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין:" + ], + [ + "עדים שהעידו וכו' עד ואין משלמין את הכופר. ריש מסכת מכות:", + " העידו עליו שנמכר בעבד כו' עד מפי קבלה הם. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "כך קבלו חכמים עד והרשיעו הצדיק להלקותו. פ\"ק דסנהדרין ופ\"ק דמכות:", + " אבל אם העידו עליו שאכל כו' עד כאשר זמם לעשות לאחיו. פ' קמא דמכות:" + ], + [ + "שנים שהעידו על ראובן שנאף כו' עד סוף הפרק. סוף פרק הנחנקין (דף צ'): " + ] + ], + [ + [ + "עדים שהעידו שגירש כו' עד דמי טובת הנאה זו. בנזיקין פרק החובל (דף צ') ופ\"ק דמכות (דף ג') :", + " ומשערין באשה ובכתובתה כו' עד כפי מה שישערו הדיינין. פירוש גאון ז\"ל וכתבו ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על זה שהוא חייב וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על זה שהוא חייב וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "העידו על פלוני שהפיל שן עבדו וכו' עד ודמי עינו: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא כתב בהלכות חובל ומזיק וכו': ואני אומר מ\"ש בהלכות חובל הוא פ\"ד וכבר כתבתי שם כי עיקר אותה הלכה בגיטין פרק השולח והטעם לפי שאינו משוחרר גמור עד שיגיע גט לידו וכן כתב שם ז\"ל. ומ\"ש כאן עיקרה פרק מרובה והוא תלמוד ערוך שם ומה שהקשה הראב\"ד יש לנו לומר טעמא דתלמודא משום דתלה רחמנא דינן במחשבתן כדכתיב כאשר זמם והרי זממו עליו רעה ואי תפס לא מפקינן מיניה וזה פשוט בעיני:", + " העידו שסימא את עינו כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בנזיקין פרק מרובה (דף ע\"ג): " + ], + [], + [ + "שנים שהעידו על זה שגנב עד לשלם כלום. בנזיקין פרק מרובה:" + ], + [ + "שנים שהעידו שאכל כו' עד דמי השדה. בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף נ\"ו) :", + " העידו שנים שאכלה שנה כו' עד משלם חצי דמיה. בנזיקין פרק מרובה ובבבא בתרא פרק חזקת הבתים:" + ], + [ + "שלש כיתי עדים כו' עד שתבא כת אחרת ויעשה מועד. בנזיקין פ' כיצד הרגל (דף כ\"ד) :" + ], + [ + "וכן שנים שהעידו בבן סורר ומורה כו' עד רומזים זה את זה אין נהרגין. הכל פ' הנחנקין:" + ] + ], + [ + [ + "שתי כיתי עדים כו' עד משלם מנה. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " שיד בעל השטר וכו' יראה לי וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מקשים על זה וכו': ואני אומר כבר הקדמתי כמה פעמים בחבור הזה כי לא באתי לסתור אלא לבנות בג\"ה ובפרט בסברות ובלא ראיות מה לי להכריע דעות רק מה שקבלתי קיימתי לעשות כי עיקר זה הדין פרק שני דייני גזירות ומה שהביא ר\"מ ז\"ל שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר האמור במימרא דר' חייא ריש בבא מציעא לא לומר שר\"מ ז\"ל מדמה סברא זו ודין זה אליה אלא מראה פנים ממנה על מקום עיקרה שזכרתי ואם יש חולקים על דעתו מדעתם הרוצה לבחור ולחקור יבחר ולא אכניס את ראשי בסלע המחלוקת ודי לי שאעמוד בשלי במקומות הרשומות בראיות התלמוד אך הסכמת דעתי נוטה כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשו שהשטר הוא שעבוד הקרקעות רוצים לומר שאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות יש לי לומר דהיינו כי מסיימינן ליה מגופא דשטרא אבל הכא דלשטרא איכא סהדי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מר' חייא כבר אמרתי כוונת ר\"מ ז\"ל בלשונו ומה שהקשה מדידיה אדידיה מטוען את חבירו כו' שאני התם דליכא סהדי ומה אאריך אני ליפות סברתו והוא ז\"ל כללו במכלל וקיצר לשונו בראייתו והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "שתי כיתי עדים כו' עד משלם מנה. בשבועות פרק כל הנשבעין (דף מ\"ז) :", + " שיד בעל השטר וכו' יראה לי וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל יש מקשים על זה וכו': ואני אומר כבר הקדמתי כמה פעמים בחבור הזה כי לא באתי לסתור אלא לבנות בג\"ה ובפרט בסברות ובלא ראיות מה לי להכריע דעות רק מה שקבלתי קיימתי לעשות כי עיקר זה הדין פרק שני דייני גזירות ומה שהביא ר\"מ ז\"ל שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר האמור במימרא דר' חייא ריש בבא מציעא לא לומר שר\"מ ז\"ל מדמה סברא זו ודין זה אליה אלא מראה פנים ממנה על מקום עיקרה שזכרתי ואם יש חולקים על דעתו מדעתם הרוצה לבחור ולחקור יבחר ולא אכניס את ראשי בסלע המחלוקת ודי לי שאעמוד בשלי במקומות הרשומות בראיות התלמוד אך הסכמת דעתי נוטה כדברי ר\"מ ז\"ל ומה שהקשו שהשטר הוא שעבוד הקרקעות רוצים לומר שאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות יש לי לומר דהיינו כי מסיימינן ליה מגופא דשטרא אבל הכא דלשטרא איכא סהדי ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מר' חייא כבר אמרתי כוונת ר\"מ ז\"ל בלשונו ומה שהקשה מדידיה אדידיה מטוען את חבירו כו' שאני התם דליכא סהדי ומה אאריך אני ליפות סברתו והוא ז\"ל כללו במכלל וקיצר לשונו בראייתו והביאור פי\"ז:" + ], + [ + "הוציא ראובן שטר על לוי כו' עד בפני עצמה והעידה. בשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "הוציא ראובן שטר על לוי כו' עד בפני עצמה והעידה. בשבועות פרק כל הנשבעין:" + ], + [ + "מי שהביא עדים ונחקרה כו' עד משקרין. פ\"ק דמכות (דף ה') :", + " אבל שטר שקרא עליו וכו' עד סוף הפרק. בכתובות פרק אלו נערות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3b53f3f2e2029291e9b89f031f06112a54cfbe57 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,949 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה של תורה כו' עד ודנין אותו כפי רשעו. זהו סדר להקדמת ההלכות כמנהג חכמי המחברים וכאשר האציל אותן הדברים מספרי ומבתרא פרק לא יחפור ומן הירושלמי פרק קמא דמכות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אין אנו חייבין וכו' עד אשר ה' אלהיך נותן לך. פרק קמא דמכות (דף י') בבלי וירושלמי:" + ], + [ + "כמה בתי דינין קבועין עד והציגו בשער משפט. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז):", + " כמה יהא מנינם כו' עד שיהא הראש רואה כלן. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב): " + ], + [ + "עיר שאין בה מאה ועשרים עד בדין מן הדינים. שלהי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז): " + ], + [ + "כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ\"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור\"מ ז\"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס\"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס\"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר\"מ ז\"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר\"ח ז\"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש\"י ז\"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב\"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:" + ], + [ + "כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ\"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור\"מ ז\"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס\"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס\"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר\"מ ז\"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר\"ח ז\"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש\"י ז\"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב\"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:" + ], + [ + "כל סנהדרין קטנה עד לפי מעלתן בחכמה. פרק קמא דסנהדרין:" + ], + [ + "אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "ולמה אין מעמידין סנהדרין עד סוף הפרק. פרק קמא דסנהדרין (דף ל\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "אין מעמידין בסנהדרין עד כדי שיהו יודעין לדון אותן. תחלת הדין פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז) וסופו במסכת מנחות פ' רבי ישמעאל (דף ס\"ה) :", + " ואין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים כו' עד ה\"ז מותר. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד): " + ], + [ + "אין מעמידין בסנהדרין עד כדי שיהו יודעין לדון אותן. תחלת הדין פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז) וסופו במסכת מנחות פ' רבי ישמעאל (דף ס\"ה) :", + " ואין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים כו' עד ה\"ז מותר. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד): " + ], + [ + "אין מעמידין בכל סנהדרין עד שיהא רחמן. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [], + [ + "מלכי בית דוד כו' שמא תבא מהם תקלה. בסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשם שב\"ד מנוקין בצדק עד מכל מום. בקדושין פ' עשרה יוחסין (דף ע\"ו) וביבמות פ' מצות חליצה (דף ק\"ח) :", + " וצריך להשתדל וכו' עד התורגמן. פרק קמא דסנהדרין (דף י\"ז): " + ], + [ + "בית דין של שלשה וכו' עד העול. תחלת זה הדין בירושלמי וסופו בתורת כהנים:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ב\"ד הגדול. תחלת זה הדין בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות וסופו פ' הנחנקין (דף פ\"ד פ\"ה) :" + ], + [ + "בית דין של ג' שהיה וכו' עד אמו מישראל. תחלת זה הדין בקדושין פרק י' יוחסין (דף ע\"ו) וכולו פ' החולץ ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " היה אחד מהם ממזר עד פסול לכל. בקדושין פרק י' יוחסין ובנידה פ' בא סימן (דף מ\"ט) ובסנהדרין פ\"ק (דף ט\"ז י\"ז) ופ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אע\"פ שאין בית דין כו' עד אלא אחד. פ\"ק דסנהדרין (דף ח') ובמס' אבות:" + ], + [ + "אע\"פ שאין בית דין כו' עד אלא אחד. פ\"ק דסנהדרין (דף ח') ובמס' אבות:" + ], + [ + "יש לאדם לעשות דין לעצמו עד דן בעצמו. בנזקין פרק המניח (דף כ\"ז) :", + " אין סותרין את דינו עד תלמידי חכמים הראוין. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "יש לאדם לעשות דין לעצמו עד דן בעצמו. בנזקין פרק המניח (דף כ\"ז) :", + " אין סותרין את דינו עד תלמידי חכמים הראוין. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "ואסור לאדם חכם כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "עד אימתי עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דשבת (דף י') :", + " היו יושבין בבית המדרש כו' עד שבהר הבית. ובסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ח): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הנחלות כדינין שנאמר בהן לחוקת משפט. פרק יש נוחלין (דף קי\"ג) :", + " לפיכך אין מפילין כו' עד ואין עושין דין. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב ל\"ד): " + ], + [ + "כל בית דין של ישראל עד בדברי תורה וחכמה. פ\"ק דסנהדרין (דף ז'): " + ], + [ + "כל בית דין של ישראל עד בדברי תורה וחכמה. פ\"ק דסנהדרין (דף ז'): " + ], + [ + "כל סנהדרין או מלך כו' עד להושיב דיינין. בירושלמי דסנהדרין ובמכילתא פרשת אלה הדברים:", + " אמרו חכמים שמא תאמר כו' עד במשפט. במכילתא פרשת אלה הדברים (דף ל\"א) ובספרי פרשת שופטים:", + " ועוד אמרו חכמים כו' עד עשרו בלבד. סנהדרין ובמס' ע\"ז פ' ר' ישמעאל (דף ע\"ב): " + ], + [ + "כל דיין שנתן ממון וכו' עד של חמור. בירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "כך היה דרך החכמים הראשונים כו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דהוריות במעשה דר\"ג עם ר' יהושע שלח להם ולא באו וקרא כתיב והוא נחבא אל הכלים וענין ההוראה פ\"ק דע\"ז ובשבת פרק היה נוטל ומקומות הרבה:" + ] + ], + [ + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "ראשי גליות וכו' עד שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל. סוף מסכת הוריות (דף י\"א): " + ], + [ + "וכל דיין שראוי לדון עד שיטול רשות מראש גלות. הכל פ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "אין מעמידין מלך כו' עד בב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') :", + " ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות עד יביאו אליך. במסכת שבועות פ' ידיעות הטומאה (י\"ז) וסנהדרין פ\"ק (דף ב' וי\"ד) ובסוטה פ' משוח מלחמה (דף מ\"ד) ופרק עגלה ערופה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות כו' אחד הורג אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כר\"ע ולא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם הראב\"ד ז\"ל כתב דבר זה שהרי עיקר ההלכה שנו במשנת סנהדרין פ\"ק דקאמר ר\"ע אף הנחש ואמרינן עלה בגמרא היינו ת\"ק ומהדרינן איכא בינייהו נחש ופר\"ח ור\"ש ז\"ל דלר\"ע צריך כ\"ג וסוגיא דפ\"ק דנזיקין נמי אזלא דמוכחא הכי וקי\"ל הלכה כר' עקיבא מחבירו ואי כרבי אליעזר הא שמותי הוא וליכא אחרינא דפליג בה:" + ], + [ + "המוציא שם רע כו' עד כשמלקין אותו. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "המוציא שם רע כו' עד כשמלקין אותו. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "דיני קנסות וכו' עד ואפילו אחד מומחה דן אותן. פ\"ק דסנהדרין:", + " לפיכך דנין בהודאות כו' עד דיני קנסות בשליחותן. פ\"ק דסנהדרין ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "דיני גרמות אינן כקנסות עד בחו\"ל. פרק הגוזל עצים (דף ק'): " + ], + [ + "וכן דין מי שמוסר ממון וכו' עד אין מוציאין אותו מידו. פ\"ק דבב\"ק (דף ט\"ו) וסוף הכונס ופ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "וכן דין מי שמוסר ממון וכו' עד אין מוציאין אותו מידו. פ\"ק דבב\"ק (דף ט\"ו) וסוף הכונס ופ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "יחיד שהוא מומחה עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר ופ\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "כל דיין שדן דיני ממונות עד לא נתכוון להזיק. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ג) ובבכורות פ' עד כמה (דף כ\"ח): " + ], + [ + "טעה בשקול הדעת עד אי אפשר להחזיר פטור מלשלם. בבכורות פרק עד כמה ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') וסופו פ' אחד דיני ממונות:", + " אחד הנוטל רשות מראש גלות כו' עד כמו שביארנו. ההלכות בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ד:" + ], + [ + "היה הטועה מומחה כו' עד ישלם מביתו. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "אבל מי שאינו מומחה וכו' עד ודן בפני ב\"ד. הסכמת הגאונים ז\"ל:", + " ואם טעה ונשא ונתן ביד וכו' עד מתכוין להזיק. הוא בבכורות פ' עד כמה:" + ], + [ + "דיין שטעה עד וכן כל כיוצא בזה. בבבא בתרא פ' חזקת הבתים (דף מ\"א) ופ\"ק דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "שנים שנתעצמו עד ודן בעירו. בסנהדרין פ' זה בורר בתחלתו ובסופו:", + " אם אמר כתבו ותנו לי כו' עד ב\"ד הגדול. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל\"א) וביבמות פרק האשה רבה:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ] + ], + [ + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "מי שקנו מידו שאם לא יבא עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים ז\"ל במסכת נדרים פ' ד' נדרים התירו חכמים:" + ] + ], + [ + [ + "בית דין שנחלקו כו' עד וכל אלו הדברים קבלה הם. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "בית דין של שלשה שנחלקו וכו' אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב וכו' אבל אם אמרו ארבעה זכאי כו' או שאמרו שלשה זכאי וכו' עד הולכין אחר הרוב: כתב הראב\"ד ז\"ל אני רואה בגמ' וכו' ואם לא חזר אחד מהם יעמוד הממון במקומו ואין מנין דיני ממונות מגיעין לשבעים ואחד אלא שלשון התוספתא בגמ' מוכיח שאף בדיני ממונות מוסיפין והולכין עד שיגמר הדין וכו': ואני אומר לו באתי לטעון מכח הספרים הישרים לא ראינו בעינינו ולא שמענו באזנינו מי שהגיעו לידו ספרים ישרים קדמונים וישנים כאשר הגיע ליד ר\"מ ז\"ל מימות בית שני אבל כל דבריו מקובלים מפי גדולים מפי סופרים ולא מפי ספרים כאשר הוכחתי בכמה דברים וגם בזה אפרש פרטים וכללים אחת לאחת. תחלה כתב ב\"ד של שלשה שנחלקו כו' עד והשלישי אומר איני יודע זה שנוי בסנהדרין פרק זה בורר דתנן נושאין ונותנין בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב פטור שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר חייב ואחד אומר זכאי אפי' שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ע\"כ וזה פשוט. שניה כתב יוסיפו שנים נמצאו חמשה נושאין ונותנין בדבר אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב הרי זה זכאי אמרו שנים זכאי ושנים חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין שנים עכ\"ל היינו סוף פרק קמא דסנהדרין דגרסינן אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב\"ד שקול לכתחלה ואקשינן פשיטא כלומר דהא קי\"ל לעולם ובגמר דין הולכין אחר הרוב ואי אפשר אלא בב\"ד שקול ומהדרינן ס\"ד האי דקאמר איני יודע כמאן דאיתיה דמי ואי אמר טעמא שמעינן ליה קמ\"ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה ע\"כ ופר\"ח ז\"ל דקאי אהא דתנן ס\"פ היו בודקין ואם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין למנין י\"ב מזכין וי\"א מחייבין זכאי י\"ב מחייבין וי\"א מזכין ואפי' י\"א מחייבין וי\"א מזכין ואחד אומר איני יודע ואפי' עשרים ושנים מזכין ואחד אומר איני יודע מוסיפין הדיינין ועד כמה מוסיפין עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין ע\"כ וטעמא דבעינן הטיה בשנים לרעה ועל זה אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב\"ד שקול לכתחלה כדאמרן עכ\"ל וה\"נ מוכחא ריש סוגין דשיילינן אמתני' דמניין להביא עוד שלשה כו' סוף סוף לרעה על פי שנים היכי משכחת לה אי אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין אכתי חד הוא אי עשרה מזכין וי\"ג מחייבין תלתא הוו ומהדרינן אמר רבי אבהו לא משכחת לה אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה אליבא דר' יהודה דאמר שבעים ע\"כ ופר\"ח ז\"ל בעצמו אמתני' מניין לסנהדרי קטנה שהיא כ\"ג שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה כו' עד אין ב\"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כ\"ג ואסיקנא אי אתה מוצא הטיה לרעה על פי שנים אלא במוסיפין כגון שישבו כ\"ג ואמרו י\"א זכאי וי\"א חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין עליהן שנים כדתנן בס\"פ היו בודקין כו' כדכתיבנא לעיל וכן פירש\"י ז\"ל לא משכחת לה אלא במוסיפין כגון אחד אומר איני יודע ודברי הכל דתנן בהיו בודקין י\"א מזכין וי\"א מחייבין ואחד אומר איני יודע דקי\"ל יוסיפו הדיינין שנים דהשתא הוה ליה ב\"ד שקול דההוא דאמר איני יודע כמאן דליתיה הוא ועשו להם ב\"ד ומשכחת הטיה על פי שנים י\"א מזכין וי\"ג מחייבין או בסנהדרי גדולה לר\"י דאמר זוגות נינהו ומוסיפין עושין ב\"ד שקול כדפי' פשיטא דהא בהדיא תנן וכמה מוסיפין שנים וכיון דחד אמר איני יודע הוו להו ב\"ד שקול ואי אמר טעמא מראה פנים לחובה או לזכות ומשום הכי מספקא ליה עכ\"ל. למדנו מדברי כלום שמוסיפין שנים במתניתין וכרבי אבהו ומטין על פי שנים לרעה ועל פי הרוב לטובה בין בסנהדרי קטנה בין בסנהדרי גדולה בין מלשון הגמרא בין מלשון המפרשים ז\"ל שכתבו וזה שכתב רבינו משה ז\"ל בשניה שהעתקתי כן מפורש במכילתא גם בשלישית וז\"ל אבל אם אמרו ארבעה זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי ואחד חייב ואחד איני יודע בין שהיה זה שאמר איני יודע הוא שאמר איני יודע תחלה בין שהיה אחר הולכין אחר הרוב היו מחצה למחצה ואחד אומר איני יודע הרי אלו מוסיפין שנים אחרים וכן אם נסתפק בדבר מוסיפין והולכין עד שבעים ואחד הגיע לשבעים ואחד ואמרו ל\"ה זכאי ול\"ה חייב ואחד אומר איני יודע נושאין ונותנין עמו עד שיחזור לצד האחד ונמצאו ל\"ו מזכין או מחייבין ואם לא חזר לא הוא ולא אחד מהם הרי הדבר ספק ומעמידין הממון בחזקת בעליו עכ\"ל וכל זה בדיני ממונות ולפנינו בפ\"ט כתב דין כמאן דליתיה דמי בדיני נפשות וזה פשוט מפורסם ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל מן התוספתא אין לה חלק בזה הענין חוץ מזה לפי מה שמצאנוה בגירסא שלנו:" + ], + [ + "כל מי שאמר איני יודע כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "סנהדרי גדולה כו' עד ואחר כך יהרג. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "סנהדרי קטנה שנחלקו כו' עד או ירבו המחייבין שנים או יתר ויהיה חייב. פרק היו בודקין (דף מ') וזהו שייעדת לך בסמוך ג\"כ להודיעך בירור דעת ר\"מ ז\"ל כי שם כתב ענין דיני ממונות במחלוקתם וכל זה הפרק בדיני נפשות והפליא לעשות:", + " היו אלו כנגד אלו וכו' עד שבעים ואחד: כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א עכ\"ל: ואני אומר ולמה א\"א והרי הוא תלמוד ערוך פרק היו בודקין כאשר העתקתי בסמוך למעלה:", + " הגיעו לשבעים ואחד כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין:" + ], + [ + "סנהדרי קטנה שנחלקו כו' עד או ירבו המחייבין שנים או יתר ויהיה חייב. פרק היו בודקין (דף מ') וזהו שייעדת לך בסמוך ג\"כ להודיעך בירור דעת ר\"מ ז\"ל כי שם כתב ענין דיני ממונות במחלוקתם וכל זה הפרק בדיני נפשות והפליא לעשות:", + " היו אלו כנגד אלו וכו' עד שבעים ואחד: כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א עכ\"ל: ואני אומר ולמה א\"א והרי הוא תלמוד ערוך פרק היו בודקין כאשר העתקתי בסמוך למעלה:", + " הגיעו לשבעים ואחד כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין:" + ] + ], + [ + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ] + ], + [ + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "דיני ממונות והטומאות והטהרות כו' עד אלא באחרונה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגמרא כן עכ\"ל: ואני אומר מי שייחד לשון זה להראב\"ד ז\"ל עשה כרצונו וחלילה לו שהרי שנינו אותה פרק אחד דיני ממונות דיני ממונות הטהרות והטומאות מתחילין מן הגדול דיני נפשות מן הצד ע\"כ ואמרינן עלה בגמ' אמר רב אנא הואי במנינא דבי רבי ומיני הוו מתחלי ברישא ואקשינן והאנן תנן מתחילין מן הגדול ופרקינן אמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וילס שאני מנינא דבי רבי דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי ע\"כ בדיני ממונות ובדיני נפשות בההיא שמעתא גופא גרסינן מנא ה\"מ אמר רב אחא בריה דרב איקא אמר קרא לא תענה על ריב לא תענה על רב ע\"כ ומעולם לא שמענו מי שיחלוק על זה:" + ], + [ + "דיני נפשות וכו' עד מונין אותן כאחד. פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "זה שאנו מונין האב עם הבן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו וכו': ואני אומר כל דבריו מוטעמים והכי גרסינן לה בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו) אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות ואותבינן עליה מהא הטהרות והטומאות אב ובנו רב ותלמידו מונין להן שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקדוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו שניהם נמנין אחד ולא יהא בצדו יושב ואפילו הוא שופט אלא עומד והולך לו ע\"כ. הנה עיניך רואות לשון ר\"מ ז\"ל כלשון התוספתא לא פחות ולא יתר גם במנין משא ומתן וגמר דין וממנה תבין לתרץ קושית הראב\"ד אם תדקדק לשון ר\"מ ז\"ל שפירש להא באחד מן התלמידים כלשון הגמ' שכתבתי וכדאיתא התם להדיא אחר מן התלמידים שאמר יש לי ללמד כו' וזה פשוט ומה שמתרץ מן הספרים וגירסתו אין צורך לדחוק כלל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל והשוה זה לעדים פרק י\"ז דהלכות עדות הלך בדרך הראשונים הגאונים נ\"ע וכן פר\"ח והפריז על מדותיו כי אף קיום שטרות אינן כשרות בקרובים מעתה יצא ר\"מ ז\"ל ודבריו נקיים:" + ], + [ + "זה שאנו מונין האב עם הבן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו וכו': ואני אומר כל דבריו מוטעמים והכי גרסינן לה בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו) אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות ואותבינן עליה מהא הטהרות והטומאות אב ובנו רב ותלמידו מונין להן שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקדוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו שניהם נמנין אחד ולא יהא בצדו יושב ואפילו הוא שופט אלא עומד והולך לו ע\"כ. הנה עיניך רואות לשון ר\"מ ז\"ל כלשון התוספתא לא פחות ולא יתר גם במנין משא ומתן וגמר דין וממנה תבין לתרץ קושית הראב\"ד אם תדקדק לשון ר\"מ ז\"ל שפירש להא באחד מן התלמידים כלשון הגמ' שכתבתי וכדאיתא התם להדיא אחר מן התלמידים שאמר יש לי ללמד כו' וזה פשוט ומה שמתרץ מן הספרים וגירסתו אין צורך לדחוק כלל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל והשוה זה לעדים פרק י\"ז דהלכות עדות הלך בדרך הראשונים הגאונים נ\"ע וכן פר\"ח והפריז על מדותיו כי אף קיום שטרות אינן כשרות בקרובים מעתה יצא ר\"מ ז\"ל ודבריו נקיים:" + ], + [ + "תלמיד שהיה חכם ומבין כו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. ההלכות פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "תלמיד שהיה חכם ומבין כו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. ההלכות פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד דנין דיני נפשות כו' עד ואפילו התרה הוא בעצמו ה\"ז נהרג. הכל בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ'): " + ], + [ + "כיצד דנין דיני נפשות כו' עד ואפילו התרה הוא בעצמו ה\"ז נהרג. הכל בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ'): " + ], + [ + "אמרו העדים היתה לו התראה כו' עד ובאבוד רשעים רנה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " אם עמדו וכו' עד בדרישה ובחקירה. פרק היו בודקין (דף מ') ופרק אחד דיני ממונות והביאור פרק א':", + " ובו ביום מזדווגין הדיינין כו' עד אלא כאחד כמו שביארנו. פרק היו בודקין הן ההלכות והביאור פרק עשירי:", + " הרי סופרי הדיינין עד מוציאין אותו להרגו. פרק היו בודקין:", + " מקום שהורגין בו כו' עד אלא יהרג ביומו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " ואפילו היתה עוברה כו' עד מותר ליהנות בשערה. פרק קמא דסנהדרין ופרק קמא דערכין:" + ], + [ + "אמרו העדים היתה לו התראה כו' עד ובאבוד רשעים רנה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " אם עמדו וכו' עד בדרישה ובחקירה. פרק היו בודקין (דף מ') ופרק אחד דיני ממונות והביאור פרק א':", + " ובו ביום מזדווגין הדיינין כו' עד אלא כאחד כמו שביארנו. פרק היו בודקין הן ההלכות והביאור פרק עשירי:", + " הרי סופרי הדיינין עד מוציאין אותו להרגו. פרק היו בודקין:", + " מקום שהורגין בו כו' עד אלא יהרג ביומו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " ואפילו היתה עוברה כו' עד מותר ליהנות בשערה. פרק קמא דסנהדרין ופרק קמא דערכין:" + ], + [ + "מי שיצא ליהרג כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דערכין (דף ז'): " + ] + ], + [ + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו בבית דין כו' עד סוף הפרק. שלהי פרק קמא דמכות (דף ז'): " + ] + ], + [ + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ] + ], + [ + [ + "כיצד מצות הנסקלין כו' עד ויד כל העם באחרונה. פ' נגמר הדין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "עובד ע\"ז כו' עד שנגמר דינו כו'. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות עשה לתלות עד ותלית אותו על עץ. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) ובסוטה פרק היה נוטל:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כל הנסקלין שבתורה כו' עד ובן סורר ומורה. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כל הנשרפין עשרה עד בכלל העריות. בסנהדרין פרק כל הנשרפין (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הנהרגין שנים כו' עד סוף הפרק. פרק הנשרפין והנחנקין (דף פ\"ד): " + ], + [ + "הנהרגין שנים כו' עד סוף הפרק. פרק הנשרפין והנחנקין (דף פ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ] + ], + [ + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כהן גדול שחטא לוקה כשאר העם וכו' עד ולא מורידין. פרק כהן גדול:" + ], + [ + "כהן גדול שחטא לוקה כשאר העם וכו' עד ולא מורידין. פרק כהן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "אלו הן הלוקין כל העובר וכו' עד אינו לוקה. במכות פרק הלוקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "כל לאו שאין בו מעשה וכו' עד ומקלל חבירו בשם. מסכת שבועות פ' שבועות תניין (דף כ\"ח.) וריש מסכת תמורה (דף ג') ובמכות פרק הלוקין (דף ט\"ז) :", + " וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד כו' עד אין לוקין עליו. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין (דף פ\"ו) :", + " וכל לאו שניתן לתשלומין כו' עד אין לוקין עליו. במכות פרק הלוקין:", + " כל לאו שניתק לעשה כו' עד אם לא קיים עשה שבה. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ובמכות פרק הלוקין:", + " וכל לאו שבכללות עד לוקין עליהן. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "אי זהו לאו שבכללות זה לאו אחד שכולל וכו' כיצד כגון זה שנאמר אל תאכלו ממנו נא וכו' עד מפי השמועה למדו שזה לחלק: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כאביי ורבא עכ\"ל: ואני אומר לא כתב כן על לאו שבכללות דלא תאכלו על הדם שזה מפורש פרק ארבע מיתות בסנהדרין וגם במכות פרק הלוקין אבל כתבו על ענין הנא והמבושל ואילו ראה הראב\"ד ז\"ל ספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל בלשון ערב ומ\"ש שם בעיקר התשיעי לא היה כותב השגה זאת וגם איני צריך לכתוב הצלתו כי הקדים דברו לרפואתו וז\"ל אמר אביי אכל נא לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש וזה שהוא יסבור שלוקין על לאו שבכללות ואחר שאכל נא עבר על שני לאוין האחד מהן אל תאכלו ממנו נא שיצא לנו מכלל מה שאמר כי אם צלי אש שהוא כאילו אמר אל תאכלו אלא צלי והוא אכלו בלתי צלי וכשאכל נא ומבושל לוקה לפי דעתו שלש אחת על אכלו נא ואחת על אכלו מבושל שלישית על אכלו בלתי צלי ואמרו שם בסדר זה הדבר ורבא אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי חדא מיהא לקי כלומר כשאכל נא ומבושל לוקה אחת ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה כלומר אמרו יתברך לא תחסום שור בדישו שהוא לאו אחד ימנע מדבר אחד ואולם זה הלאו המונע משני הדברים נא ומבושל אין לוקין עליו וכבר נתבאר בגמרא סנהדרין אין לוקין על לאו שבכללות ולפיכך מאמר אביי הוא נדחה והאמת שהוא לוקה אחת בין שאכל נא או מבושל או נא ומבושל אחת בלבד הוא דלוקה ולפיכך נמנה אמרו יתברך אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים מצוה אחת עכ\"ל והדין עמו דקי\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הילכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם וזה פשוט ונכון ואולי בגירסת הראב\"ד ז\"ל מהפך דברי אביי לרבא ומרבא לאביי כאשר מצאתי אני בגירסאות הצרפתיות ואעפ\"כ מן התימה שיכתוב דלא כאביי ולא כרבא והנוסחא הספרדית היא עיקר:", + " הרי נאמר לא ימצא בך וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק ארבע מיתות היא עיקר ההלכה הזאת ובת\"כ וביארה ר\"מ ז\"ל ביאור רחב בעיקר התשיעי שבספר המצות שהזכרתי בסמוך:" + ], + [ + "מי שלקה בב\"ד כו' עד שכריסו נבקעת. ביבמות פרק הבא על יבמתו ובסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:", + " גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:", + " גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ] + ], + [ + [ + "כל לא תעשה שבתורה כו'. רוב אלו הלאוין מפורשין בפרטן במכות פרק אלו הן הלוקין ובמסכת ברכות פרק קמא ומכל מקום קבצם כעמיר גורנה בכאן אבל כל אחד מפורש במקומו והזכיר מקצתם:" + ], + [ + "יא) זר ששמש במקדש. בזבחים פ\"ב:" + ], + [ + "וכן נביא שכבש וכו'. בסנהדרין פרק הנחנקין:" + ], + [ + "קנז) ממזר שנשא בת ישראל ובעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי נשואין מה צורך וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם מכמה טעמי. חדא דהא דקא מקשו מינה היא בכתובות ריש פרק אלו נערות וקא מותיב לה מינה אפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דר' יוחנן ס\"ל אע\"ג דאילו אתרו ביה פטור כי לא אתרו ביה נמי פטור וגרסינן עלה ואזדו לטעמייהו דכי אתא רב דימי אמר חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר ר' יוחנן אמר חייב ורשב\"ל אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דהא לא אתרו ביה ורשב\"ל אמר פטור כיון דאילו אתרו ביה פטור כי לא אתרו ביה נמי פטור ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאמרינן אמר ליה רב פפא לאביי ולרבא דאמר חידוש הוא שחדשה תורה בקנס אע\"ג דמיקטל משלם מתניתין כמאן מוקי לה אי כר' מאיר קשיא בתו ואי כר' נחוניא בן הקנה קשיא אחותו אי כר' יצחק קשיא ממזרת ע\"כ ועלה על דעת הכותב להשוות ממזר הבא על בת ישראל לישראל הבא על הממזרת ולא השגיח אפילו לדעתו עם גמר הסוגיא הדבוקה בה דגמרה ואזלא הניחא אי סבר לה כר' יוחנן הוא מתרץ לה כר' יוחנן אלא אי סבר לה כריש לקיש היכי מתרץ לה ופריק על כרחך כר' יוחנן ס\"ל ע\"כ והכי קיימא לן כר' יוחנן לגבי ריש לקיש כדאסיקנא בכוליה תלמודא בר מתלת סוף פ' החולץ וגם ר\"מ ז\"ל כך פסק פ\"א דהלכות נערה בתולה. ועוד דכי דייקת בה בגופא מה ענין חייבי מלקיות שוגגין דליכא התראה לגבי מזידין. ועוד אנן כי אתינן בכוליה פלוגתא לא אתינן למילף מלקות אלא תשלומין אי לא אתרו ביה דהוי שוגג הא אי אתרו ביה מיפטר. ועוד בר מכל דין לגבי קושטא דדינא מה ענין הבא על הממזרת דהוי אונס או מפתה שהוא זנות מפורסם שחידשה בו תורה דיניו כזנות גמור לענין ממזר הבא על בת ישראל דבעינן דרך חתנות כדמשמע ריש גמרת אלו נערות שמחלק התלמוד בין ראויה לקיימה לאינה ראויה לקיימה. ועוד דעיקר הא שמעתא בקושטא היא שנויה ביבמות פרק הערל גבי פצוע דכא כו' עד ואינן אסורין אלא מלבא בקהל ה' שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' וכולהי סוגיין התם משום חתנות איירי וקא מייתי עלה להדיא דנגמור משלמה דכתיב ביה ויתחתן שלמה את פרעה וזה פשוט ומפורש שם ומשם כתב ר\"מ ז\"ל וכן פירש בספר המצות במצות לא תעשה דממזר ופצוע דכה. ועוד דהא ריש פרק אלו נערות אמרינן להדיא בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר אלא ודאי לא יצא מפיו. שוב מצאתי ששאלוהו חכמי לוניל ז\"ל והשיב להם וז\"ל נמצא כתוב בספר הזה ובשאר הספרים שאין הבא על חייבי לאוין לוקה אלא אם כן קדש ויגענו הרבה ולא מצאנו מניין לך וכן מצאנו קושיא גדולה בריש פרק אלו נערות שיש להם קנס כו' דמקשי אי ר\"מ קשיא בתו אי רבי נחוניא בן הקנה קשיא אחותו אי ר' יצחק קשיא ממזרת הא קיימא לן אין אדם לוקה ומשלם ולפי דברי הספר לא שייך מלקות כלל יורנו רבינו:
כתב זאת השאלה והקושיא ודאי ראוי לעיין בה הרבה וחכמים גדולים ככם הם שקשה להם דבר זה ובשעה שכתבתי הספר עמדתי בדבר זה כמה ימים והנוסחא הראשונה הילדה שחברתיה תחלה שמקצתה מלבי דלא העתקתיה היא כתובה כפי הנראה מהלכה זו אליבא דר' יצחק וכל ביאור דהאי משנה דפרק אלו נערות שכל הבועל בחייבי לאוין בהתראה לוקה ובעת שהעתקתי ודקדקתי כל שמועה ושמועה על פירושה מן הספרים לא סמכתי על קושיא זו ואמרתי לא נניח תלמוד ערוך שבידינו ונפסוק הלכה ממשא ומתן של גמרא שהרי עולא ור\"י וריש לקיש וכמה אמוראי אליבא דידהו נשאו ונתנו בהאי משנה וגם חכמי משנה חולקין הרבה בדבר זה ויש לומר שר' יצחק חולק בדבר זה וסבירא ליה שכל בועל חייבי לאוין בהתראה לוקה כאביי ואינו הלכה ויש לומר שר' יצחק סבירא ליה בסברא דממזרת כסברא דעולא באחותו שהרי אמר עולא שהמלקות דאחותו בבוגרת לא בנערה כך ר' יצחק אפשר דהכי סבירא ליה בממזרת לפי שאין אתה יכול לחלוק בחייבי לאוין עד שתאמר זאת האשה בבעילה בלבד תלקה עליה וזאת בקדושין ובעילה אלא באלמנה לכהן גדול בלבד כמו שנתפרש שם בסוף קדושין וזהו התלמוד הערוך שם אמר אביי קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל ורבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה מה טעם קאמר מאי טעמא לא יקח משום לא יחלל ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה לא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה זה נוסח התלמוד ומדקאמר ומודה אביי ומודה רבא שניהם מודים ש\"מ שבכל חייבי לאוין פליגי ולא באיסורי כהונה בלבד דאביי סבר שכל הבועל אחת מחייבי לאוין לוקה חוץ ממחזיר גרושתו שאינו לוקה עליה עד שיקדש ויבעול ורבא סבר שכל הבועל אחת מחייבי לאוין אינו לוקה מאותו השם עד שיבעול אחר קדושין כמחזיר גרושתו חוץ מאלמנה לכ\"ג שאם בעל לוקה אע\"פ שלא קידש והדבר ידוע שאביי ורבא הלכה כרבא בר מהנהו הילכך אי בעינא לאוקמה לההיא דר' יצחק אליבא דהילכתא שר' יצחק אומר בממזרת כמו שאמר עולא באחותו ואם תרצה תאמר שכך סבירא ליה לר' יצחק שכל הבועל חייבי לאוין בלא קדושין לוקה כאביי ועל כ\"פ לאו מדברי משא ומתן נפסוק הלכה כמו שביארנו ויראה לי שאין בדברים אלו ספק עכ\"ל. אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי והנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו אם ספקות שלכם כך ודאות על אחת כמה וכמה ואע\"פ שהר\"ם הלוי ז\"ל מטוליטולה השיב גם על זה כבר השיבו הר\"ר יונתן הכהן וחכמי לוניל ז\"ל כמ\"ש במחברת מחלוקותם:" + ] + ], + [ + [ + "אין ב\"ד עונשין כו' עד בעדות זו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " ועל זה וכיוצא בו נאמר ונקי וצדיק אל תהרוג כו' אל תהרגהו. במכילתא נדרש כן ראוהו רודף אחר חבירו להרגו והתרו בו ואמרו לו ישראל בן ברית הוא אם הרגת אותו תהרג והעלימו עיניהם ומצאו הרוג ומפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג שומע אני יהא נהרג תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע ע\"כ. ועוד שם היה אחד מעידו עובד לחמה ואחד עובד ללבנה שומע אני יצטרפו ת\"ל ונקי וצדיק אל תהרוג ע\"כ. ובסנהדרין במעשה דשמעון בן שטח שראה אחד רודף אחר חבירו לחורבה ורדף אחריו כו':" + ], + [ + "כל מי שעשה דבר עד נתגבר עליה. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג): " + ], + [ + "כל מי שעשה דבר עד נתגבר עליה. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג): " + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "הגס לבו בהוראה כו' עד לא ידעתי אחקרהו. פ\"ד דאבות ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "כל דיין שבא לפניו דין כו' עד לידי עוות דין. פ\"ק דסנהדרין:", + " כי רבים חללים הפילה כו' עד כנגד מחנה ישראל. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט): " + ], + [ + "כל דיין שבא לפניו דין כו' עד לידי עוות דין. פ\"ק דסנהדרין:", + " כי רבים חללים הפילה כו' עד כנגד מחנה ישראל. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט): " + ], + [ + "אל תאמר שכל אלו כו' עד לכל דבר. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "ואין הדיינין יושבין עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ], + [ + "ואין הדיינין יושבין עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "היו לפני הדיינין עד לדין תלמיד חכם. ביבמות פרק נושאין (דף ק') :", + " ודין תלמיד חכם וכו' עד מדבר שקר תרחק. בשבועות פרק שבועות העדות:" + ], + [ + "היו לפני הדיינין עד לדין תלמיד חכם. ביבמות פרק נושאין (דף ק') :", + " ודין תלמיד חכם וכו' עד מדבר שקר תרחק. בשבועות פרק שבועות העדות:" + ], + [ + "לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן כו' עד חייב זה וזיכה זה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "צריך הדיין לשמוע כו' עד ואח\"כ חתכהו. בירושלמי פרק זה בורר:" + ], + [ + "מניין לדיין שלא יעשה כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מניין לדיין שלא יעשה כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "דיין שהוא יודע בחבירו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל') ל'): :", + " וכן היו נקיי הדעת עד סוף הפרק. ריש פרק זה בורר (דף כ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "אסור לדיין לדון כו' עד אין לך דיין צדק כמוהו. פרק בתרא דכתובות ופרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "כל שני תלמידי חכמים כו' עד לסתור דברי חבירו. פרק זה בורר:" + ], + [ + "לעולם יראה דיין עצמו כו' עד את קובעיהם נפש. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " וכל דיין שדן דין אמת לאמתו עד אלא מה שעיניו רואות. פ\"ק דשבת ופ\"ק דסנהדרין (דף י'): " + ], + [ + "לעולם יראה דיין עצמו כו' עד את קובעיהם נפש. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " וכל דיין שדן דין אמת לאמתו עד אלא מה שעיניו רואות. פ\"ק דשבת ופ\"ק דסנהדרין (דף י'): " + ], + [ + "לעולם יהיו בעלי דינין לפניך כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת אבות:" + ] + ], + [ + [ + "יש לדיין לדון בדיני ממונות כו' עד הוא עצמו שזה חשוד. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ה) :", + " וכן אם יצא שטר חוב לפניו וכו' עד אלא בשבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממה שפר\"ח ז\"ל וכו': ואני אומר אין צריך לומר מפר\"ח ז\"ל לבדו אלא גם הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פ' הכותב בההוא עובדא דבת רב חסדא ושהביא גם הראב\"ד ז\"ל קרענא שטרא אפומיה ומקשי תלמודא קרענא ס\"ד אלא אימא מרענא שטרא אפומיה וכתב רב אלפס ז\"ל ולא מיפרע מיניה אלא בשבועה עכ\"ל. ומיהו אם כתוב בה נאמנות לא פירש אחד מהם ולפי דעתי טעה הסופר שכתב ההשגות ונתחלף לו פרק אע\"פ בפרק הכותב כי בפרק אע\"פ אין שם זכר לזה וכיוצא בו ומה שהוא בפרק הכותב זה הוא שאמרנו דמרענא שטרא אפומיה ויכול לפרש אותה כפירוש שני שפירש ר\"י אלפס ז\"ל שודא דדייני או כמו שפירש הוא בעצמו ז\"ל בכאן ושבפרק שבועת הדיינין נמי איתא גבי אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני כו' עד דאמרינן איתרע שטרא וכל אחד יכול לפרש כפי רצונו ולא מצאתי און לי רק פ\"ק דמציעא דאמר הכי תלמודא להדיא וההיא גופה לאו ראיה היא דמיירי בשמצאו וכיון דנפל אתרע טפי דאם איתא דלא פרעיה מנטר הוה נטר ליה ואי לא נטריה איהו דאפסיד אנפשיה כדאיתא פרק הכותב גבי שובר לכך צדקו דברי ר\"מ ז\"ל מכל צד:", + " או אם היה עליו שט\"ח עד אם באמת העידו או בשקר. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ה): " + ], + [ + "כל אלו הדברים הם עיקר הדין כו' עד ודעתו סומכת על זה. מדברי הגאונים ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל כתבו בהלכות:", + " וכן אין מוציאין מן היתומים כו' עד או יסתלק מן הדין. כן כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "ומניין לדיין שהוא יודע שהדין מרומה עד חותך הדין על פי העדים. במסכת שבועות פרק שבועת העדות (דף ל\"א) :", + " אבל אם היה לבו נוקפו כו' עד כי המשפט לאלהים הוא. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב): " + ], + [ + "יש לב\"ד להלקות כו' עד כפי מה שראה. בסנהדרין פ' נגמר הדין (דף מ\"ו) ומייתי לה ביבמות פרק האשה רבה:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "כל אלו הדברים כפי מה שיראה לדיין כו' עד אלא להוסיף בכבוד המקום בלבד. פרק המפקיד:", + " שכל המבזה את התורה כו' עד סוף הפרק. במסכת אבות:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לדיין לנהוג בשררה כו' עד כאשר ישא האומן את היונק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז' ח') :", + " צא ולמד ממשה כו' עד וסוקלין אתכם באבנים. כן הוא במדרשות:" + ], + [ + "אסור לדיין לנהוג בשררה כו' עד כאשר ישא האומן את היונק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז' ח') :", + " צא ולמד ממשה כו' עד וסוקלין אתכם באבנים. כן הוא במדרשות:" + ], + [ + "כדרך שנצטוה הדיין כו' עד שתהא אימת הדיין עליהם. פ\"ק דסנהדרין:", + " ולא יתבזה בפניהם כו' עד ברבים אסורה עליו. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " ק\"ו לאכול ולשתות כו' עד ולעולם הבא. בפסחים פ' אלו עוברין:" + ], + [ + "כדרך שנצטוה הדיין כו' עד שתהא אימת הדיין עליהם. פ\"ק דסנהדרין:", + " ולא יתבזה בפניהם כו' עד ברבים אסורה עליו. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " ק\"ו לאכול ולשתות כו' עד ולעולם הבא. בפסחים פ' אלו עוברין:" + ], + [ + "אסור לנהוג קלות ראש עד להכותו מכת מרדות. פ\"ק דקדושין (דף י\"ב) ובנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "אסור לנהוג קלות ראש עד להכותו מכת מרדות. פ\"ק דקדושין (דף י\"ב) ובנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "שליח ב\"ד שאמר כו' עד כאילו בא בשם שלשתן. פ\"ק דסנהדרין (דף ח'): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "כל המקלל דיין כו' עד ואחד משום האב. בת\"כ אין לי אלא חרש מניין לרבות את כל האדם ת\"ל בעמך לא תאור אם כן למה נאמר חרש מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא מיוחד שהוא בחיים יצא המת שאינו בחיים ובמכילתא לא תקלל חרש דבר הכתוב באמללין שבאדם עוד שם ונשיא בעמך אחד דיין ואחד נשיא במשמע ומה תלמוד לומר אלהים לא תקלל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אמרו יש מדבר דבר אחד וחייב עליו ארבעה דברים משום האב ומשום דיין ומשום נשיא ומשום בעמך. ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ה ל\"ו) נתבאר עוד:" + ], + [ + "כל המקלל דיין כו' עד ואחד משום האב. בת\"כ אין לי אלא חרש מניין לרבות את כל האדם ת\"ל בעמך לא תאור אם כן למה נאמר חרש מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא מיוחד שהוא בחיים יצא המת שאינו בחיים ובמכילתא לא תקלל חרש דבר הכתוב באמללין שבאדם עוד שם ונשיא בעמך אחד דיין ואחד נשיא במשמע ומה תלמוד לומר אלהים לא תקלל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אמרו יש מדבר דבר אחד וחייב עליו ארבעה דברים משום האב ומשום דיין ומשום נשיא ומשום בעמך. ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ה ל\"ו) נתבאר עוד:" + ], + [ + "המקלל עצמו לוקה כו' עד ושמור נפשך מאד. פרק שבועת העדות:", + " ואחד המקלל עצמו או חבירו וכו' עד הרי הן בכלל הכנויין: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו לוקה אלא בשם המיוחד והכי איתא בירושלמי עכ\"ל ואני אומר הוא הניח הירושלמי וסמך על הבבלי דפ' שבועת העדות וכן פירש בספר המצות שחיבר בלשון ערבי וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל הואיל והבבלי אחרון אחר אחרון אני בא ולשון העכו\"ם שכתב יש לו ראיה פ\"ק דנדרים לגבי כנויי נדרים דאמרינן לשון עכו\"ם הם:", + " וארור בו שבועה עד אינו לוקה. פרק שבועת העדות (דף ל\"ה): " + ], + [ + "המקלל עצמו לוקה כו' עד ושמור נפשך מאד. פרק שבועת העדות:", + " ואחד המקלל עצמו או חבירו וכו' עד הרי הן בכלל הכנויין: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו לוקה אלא בשם המיוחד והכי איתא בירושלמי עכ\"ל ואני אומר הוא הניח הירושלמי וסמך על הבבלי דפ' שבועת העדות וכן פירש בספר המצות שחיבר בלשון ערבי וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל הואיל והבבלי אחרון אחר אחרון אני בא ולשון העכו\"ם שכתב יש לו ראיה פ\"ק דנדרים לגבי כנויי נדרים דאמרינן לשון עכו\"ם הם:", + " וארור בו שבועה עד אינו לוקה. פרק שבועת העדות (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אע\"פ שאינו לוקה כו' עד כפי מה שיראה להם. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שאינו לוקה כו' עד כפי מה שיראה להם. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כל הדן בדיני העכו\"ם כו' עד ולא לפני הדיוטות. בגיטין פ' המגרש (דף פ\"ח) :", + " היתה יד העכו\"ם תקיפה כו' עד סוף הפרק. ירושלמי פרק החובל וגם איתא נמי בירושלמי דמסכת פאה והרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2ee2906c5530b9aca76a87dfd20be9f84380e896 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Shoftim/Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,946 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_The_Sanhedrin_and_the_Penalties_within_their_Jurisdiction", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה של תורה כו' עד ודנין אותו כפי רשעו. זהו סדר להקדמת ההלכות כמנהג חכמי המחברים וכאשר האציל אותן הדברים מספרי ומבתרא פרק לא יחפור ומן הירושלמי פרק קמא דמכות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אין אנו חייבין וכו' עד אשר ה' אלהיך נותן לך. פרק קמא דמכות (דף י') בבלי וירושלמי:" + ], + [ + "כמה בתי דינין קבועין עד והציגו בשער משפט. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז):", + " כמה יהא מנינם כו' עד שיהא הראש רואה כלן. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב): " + ], + [ + "עיר שאין בה מאה ועשרים עד בדין מן הדינים. שלהי פ\"ק דסנהדרין (דף ט\"ז): " + ], + [ + "כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ\"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור\"מ ז\"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס\"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס\"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר\"מ ז\"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר\"ח ז\"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש\"י ז\"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב\"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:" + ], + [ + "כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב\"ד ז\"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ\"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור\"מ ז\"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס\"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס\"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר\"מ ז\"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר\"ח ז\"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש\"י ז\"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב\"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:" + ], + [ + "כל סנהדרין קטנה עד לפי מעלתן בחכמה. פרק קמא דסנהדרין:" + ], + [ + "אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "ולמה אין מעמידין סנהדרין עד סוף הפרק. פרק קמא דסנהדרין (דף ל\"ו): " + ] + ], + [ + [ + "אין מעמידין בסנהדרין עד כדי שיהו יודעין לדון אותן. תחלת הדין פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז) וסופו במסכת מנחות פ' רבי ישמעאל (דף ס\"ה) :", + " ואין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים כו' עד ה\"ז מותר. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד): " + ], + [ + "אין מעמידין בסנהדרין עד כדי שיהו יודעין לדון אותן. תחלת הדין פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ז) וסופו במסכת מנחות פ' רבי ישמעאל (דף ס\"ה) :", + " ואין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים כו' עד ה\"ז מותר. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע\"ד): " + ], + [ + "אין מעמידין בכל סנהדרין עד שיהא רחמן. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [], + [ + "מלכי בית דוד כו' שמא תבא מהם תקלה. בסנהדרין פרק כהן גדול (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשם שב\"ד מנוקין בצדק עד מכל מום. בקדושין פ' עשרה יוחסין (דף ע\"ו) וביבמות פ' מצות חליצה (דף ק\"ח) :", + " וצריך להשתדל וכו' עד התורגמן. פרק קמא דסנהדרין (דף י\"ז): " + ], + [ + "בית דין של שלשה וכו' עד העול. תחלת זה הדין בירושלמי וסופו בתורת כהנים:" + ], + [ + "אמרו חכמים וכו' עד ב\"ד הגדול. תחלת זה הדין בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות וסופו פ' הנחנקין (דף פ\"ד פ\"ה) :" + ], + [ + "בית דין של ג' שהיה וכו' עד אמו מישראל. תחלת זה הדין בקדושין פרק י' יוחסין (דף ע\"ו) וכולו פ' החולץ ופ' מצות חליצה (דף ק\"ב) :", + " היה אחד מהם ממזר עד פסול לכל. בקדושין פרק י' יוחסין ובנידה פ' בא סימן (דף מ\"ט) ובסנהדרין פ\"ק (דף ט\"ז י\"ז) ופ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אע\"פ שאין בית דין כו' עד אלא אחד. פ\"ק דסנהדרין (דף ח') ובמס' אבות:" + ], + [ + "אע\"פ שאין בית דין כו' עד אלא אחד. פ\"ק דסנהדרין (דף ח') ובמס' אבות:" + ], + [ + "יש לאדם לעשות דין לעצמו עד דן בעצמו. בנזקין פרק המניח (דף כ\"ז) :", + " אין סותרין את דינו עד תלמידי חכמים הראוין. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "יש לאדם לעשות דין לעצמו עד דן בעצמו. בנזקין פרק המניח (דף כ\"ז) :", + " אין סותרין את דינו עד תלמידי חכמים הראוין. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "ואסור לאדם חכם כו' עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "עד אימתי עד ב\"ד הגדול. פ\"ק דשבת (דף י') :", + " היו יושבין בבית המדרש כו' עד שבהר הבית. ובסנהדרין פרק הנחנקין (דף פ\"ח): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אין בית דין של שבעים ואחד כו' עד בלילה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הנחלות כדינין שנאמר בהן לחוקת משפט. פרק יש נוחלין (דף קי\"ג) :", + " לפיכך אין מפילין כו' עד ואין עושין דין. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב ל\"ד): " + ], + [ + "כל בית דין של ישראל עד בדברי תורה וחכמה. פ\"ק דסנהדרין (דף ז'): " + ], + [ + "כל בית דין של ישראל עד בדברי תורה וחכמה. פ\"ק דסנהדרין (דף ז'): " + ], + [ + "כל סנהדרין או מלך כו' עד להושיב דיינין. בירושלמי דסנהדרין ובמכילתא פרשת אלה הדברים:", + " אמרו חכמים שמא תאמר כו' עד במשפט. במכילתא פרשת אלה הדברים (דף ל\"א) ובספרי פרשת שופטים:", + " ועוד אמרו חכמים כו' עד עשרו בלבד. סנהדרין ובמס' ע\"ז פ' ר' ישמעאל (דף ע\"ב): " + ], + [ + "כל דיין שנתן ממון וכו' עד של חמור. בירושלמי דבכורים:" + ], + [ + "כך היה דרך החכמים הראשונים כו' עד סוף הפרק. פ' בתרא דהוריות במעשה דר\"ג עם ר' יהושע שלח להם ולא באו וקרא כתיב והוא נחבא אל הכלים וענין ההוראה פ\"ק דע\"ז ובשבת פרק היה נוטל ומקומות הרבה:" + ] + ], + [ + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אחד ב\"ד הגדול עד כמו שביארנו. עיקר ההלכות פ\"ק דסנהדרין (דף ד' ה') והביאור בתוך זה הפרק:" + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין קרוי אלהים אלא ב\"ד כו' עד שיהו סומכין בארץ. הכל פרק קמא דסנהדרין ותחלתו עוד פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "ראשי גליות וכו' עד שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל. סוף מסכת הוריות (דף י\"א): " + ], + [ + "וכל דיין שראוי לדון עד שיטול רשות מראש גלות. הכל פ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "אין מעמידין מלך כו' עד בב\"ד הגדול. פ\"ק דסנהדרין (דף ב') :", + " ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות עד יביאו אליך. במסכת שבועות פ' ידיעות הטומאה (י\"ז) וסנהדרין פ\"ק (דף ב' וי\"ד) ובסוטה פ' משוח מלחמה (דף מ\"ד) ופרק עגלה ערופה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות כו' אחד הורג אותו: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו כר\"ע ולא ידעתי למה עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם הראב\"ד ז\"ל כתב דבר זה שהרי עיקר ההלכה שנו במשנת סנהדרין פ\"ק דקאמר ר\"ע אף הנחש ואמרינן עלה בגמרא היינו ת\"ק ומהדרינן איכא בינייהו נחש ופר\"ח ור\"ש ז\"ל דלר\"ע צריך כ\"ג וסוגיא דפ\"ק דנזיקין נמי אזלא דמוכחא הכי וקי\"ל הלכה כר' עקיבא מחבירו ואי כרבי אליעזר הא שמותי הוא וליכא אחרינא דפליג בה:" + ], + [ + "המוציא שם רע כו' עד כשמלקין אותו. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "המוציא שם רע כו' עד כשמלקין אותו. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "עריפת העגלה כמו שבארנו. ההלכה פ' עגלה ערופה והביאור פרק ד':" + ], + [ + "דיני קנסות וכו' עד ואפילו אחד מומחה דן אותן. פ\"ק דסנהדרין:", + " לפיכך דנין בהודאות כו' עד דיני קנסות בשליחותן. פ\"ק דסנהדרין ובב\"ק פ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אין דנין ב\"ד כו' עד דייני חוצה לארץ. פ\"ק דנזיקין ובגיטין פרק המגרש (דף פ\"ח) ובסנהדרין שלהי פרק זה בורר:", + " וכן כל הקנסות וכו' עד הסמוכין בארץ. בבא קמא פ' החובל (דף פ\"ד) :", + " לפיכך אם היו ב\"ד בחוצה לארץ עד דייני חוצה לארץ. תשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "דיני גרמות אינן כקנסות עד בחו\"ל. פרק הגוזל עצים (דף ק'): " + ], + [ + "וכן דין מי שמוסר ממון וכו' עד אין מוציאין אותו מידו. פ\"ק דבב\"ק (דף ט\"ו) וסוף הכונס ופ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "וכן דין מי שמוסר ממון וכו' עד אין מוציאין אותו מידו. פ\"ק דבב\"ק (דף ט\"ו) וסוף הכונס ופ' החובל (דף פ\"ד): " + ], + [ + "יחיד שהוא מומחה עד סוף הפרק. בסנהדרין פרק זה בורר ופ\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "כל דיין שדן דיני ממונות עד לא נתכוון להזיק. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ג) ובבכורות פ' עד כמה (דף כ\"ח): " + ], + [ + "טעה בשקול הדעת עד אי אפשר להחזיר פטור מלשלם. בבכורות פרק עד כמה ופ\"ק דסנהדרין (דף ז') וסופו פ' אחד דיני ממונות:", + " אחד הנוטל רשות מראש גלות כו' עד כמו שביארנו. ההלכות בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ד:" + ], + [ + "היה הטועה מומחה כו' עד ישלם מביתו. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "אבל מי שאינו מומחה וכו' עד ודן בפני ב\"ד. הסכמת הגאונים ז\"ל:", + " ואם טעה ונשא ונתן ביד וכו' עד מתכוין להזיק. הוא בבכורות פ' עד כמה:" + ], + [ + "דיין שטעה עד וכן כל כיוצא בזה. בבבא בתרא פ' חזקת הבתים (דף מ\"א) ופ\"ק דגיטין (דף י\"ד): " + ], + [ + "שנים שנתעצמו עד ודן בעירו. בסנהדרין פ' זה בורר בתחלתו ובסופו:", + " אם אמר כתבו ותנו לי כו' עד ב\"ד הגדול. בסנהדרין פרק זה בורר (דף ל\"א) וביבמות פרק האשה רבה:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ], + [ + "בד\"א בשאר הדיינין כו' עד סוף הפרק. פרק זה בורר:" + ] + ], + [ + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "אחד מבעלי דינין כו' עד כל ראיות מורישו. הכל פ' זה בורר:" + ], + [ + "מי שקנו מידו שאם לא יבא עד סוף הפרק. הסכמת הגאונים ז\"ל במסכת נדרים פ' ד' נדרים התירו חכמים:" + ] + ], + [ + [ + "בית דין שנחלקו כו' עד וכל אלו הדברים קבלה הם. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "בית דין של שלשה שנחלקו וכו' אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב וכו' אבל אם אמרו ארבעה זכאי כו' או שאמרו שלשה זכאי וכו' עד הולכין אחר הרוב: כתב הראב\"ד ז\"ל אני רואה בגמ' וכו' ואם לא חזר אחד מהם יעמוד הממון במקומו ואין מנין דיני ממונות מגיעין לשבעים ואחד אלא שלשון התוספתא בגמ' מוכיח שאף בדיני ממונות מוסיפין והולכין עד שיגמר הדין וכו': ואני אומר לו באתי לטעון מכח הספרים הישרים לא ראינו בעינינו ולא שמענו באזנינו מי שהגיעו לידו ספרים ישרים קדמונים וישנים כאשר הגיע ליד ר\"מ ז\"ל מימות בית שני אבל כל דבריו מקובלים מפי גדולים מפי סופרים ולא מפי ספרים כאשר הוכחתי בכמה דברים וגם בזה אפרש פרטים וכללים אחת לאחת. תחלה כתב ב\"ד של שלשה שנחלקו כו' עד והשלישי אומר איני יודע זה שנוי בסנהדרין פרק זה בורר דתנן נושאין ונותנין בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב פטור שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר חייב ואחד אומר זכאי אפי' שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ע\"כ וזה פשוט. שניה כתב יוסיפו שנים נמצאו חמשה נושאין ונותנין בדבר אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב הרי זה זכאי אמרו שנים זכאי ושנים חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין שנים עכ\"ל היינו סוף פרק קמא דסנהדרין דגרסינן אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב\"ד שקול לכתחלה ואקשינן פשיטא כלומר דהא קי\"ל לעולם ובגמר דין הולכין אחר הרוב ואי אפשר אלא בב\"ד שקול ומהדרינן ס\"ד האי דקאמר איני יודע כמאן דאיתיה דמי ואי אמר טעמא שמעינן ליה קמ\"ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה ע\"כ ופר\"ח ז\"ל דקאי אהא דתנן ס\"פ היו בודקין ואם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין למנין י\"ב מזכין וי\"א מחייבין זכאי י\"ב מחייבין וי\"א מזכין ואפי' י\"א מחייבין וי\"א מזכין ואחד אומר איני יודע ואפי' עשרים ושנים מזכין ואחד אומר איני יודע מוסיפין הדיינין ועד כמה מוסיפין עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין ע\"כ וטעמא דבעינן הטיה בשנים לרעה ועל זה אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב\"ד שקול לכתחלה כדאמרן עכ\"ל וה\"נ מוכחא ריש סוגין דשיילינן אמתני' דמניין להביא עוד שלשה כו' סוף סוף לרעה על פי שנים היכי משכחת לה אי אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין אכתי חד הוא אי עשרה מזכין וי\"ג מחייבין תלתא הוו ומהדרינן אמר רבי אבהו לא משכחת לה אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה אליבא דר' יהודה דאמר שבעים ע\"כ ופר\"ח ז\"ל בעצמו אמתני' מניין לסנהדרי קטנה שהיא כ\"ג שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה כו' עד אין ב\"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כ\"ג ואסיקנא אי אתה מוצא הטיה לרעה על פי שנים אלא במוסיפין כגון שישבו כ\"ג ואמרו י\"א זכאי וי\"א חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין עליהן שנים כדתנן בס\"פ היו בודקין כו' כדכתיבנא לעיל וכן פירש\"י ז\"ל לא משכחת לה אלא במוסיפין כגון אחד אומר איני יודע ודברי הכל דתנן בהיו בודקין י\"א מזכין וי\"א מחייבין ואחד אומר איני יודע דקי\"ל יוסיפו הדיינין שנים דהשתא הוה ליה ב\"ד שקול דההוא דאמר איני יודע כמאן דליתיה הוא ועשו להם ב\"ד ומשכחת הטיה על פי שנים י\"א מזכין וי\"ג מחייבין או בסנהדרי גדולה לר\"י דאמר זוגות נינהו ומוסיפין עושין ב\"ד שקול כדפי' פשיטא דהא בהדיא תנן וכמה מוסיפין שנים וכיון דחד אמר איני יודע הוו להו ב\"ד שקול ואי אמר טעמא מראה פנים לחובה או לזכות ומשום הכי מספקא ליה עכ\"ל. למדנו מדברי כלום שמוסיפין שנים במתניתין וכרבי אבהו ומטין על פי שנים לרעה ועל פי הרוב לטובה בין בסנהדרי קטנה בין בסנהדרי גדולה בין מלשון הגמרא בין מלשון המפרשים ז\"ל שכתבו וזה שכתב רבינו משה ז\"ל בשניה שהעתקתי כן מפורש במכילתא גם בשלישית וז\"ל אבל אם אמרו ארבעה זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי ואחד חייב ואחד איני יודע בין שהיה זה שאמר איני יודע הוא שאמר איני יודע תחלה בין שהיה אחר הולכין אחר הרוב היו מחצה למחצה ואחד אומר איני יודע הרי אלו מוסיפין שנים אחרים וכן אם נסתפק בדבר מוסיפין והולכין עד שבעים ואחד הגיע לשבעים ואחד ואמרו ל\"ה זכאי ול\"ה חייב ואחד אומר איני יודע נושאין ונותנין עמו עד שיחזור לצד האחד ונמצאו ל\"ו מזכין או מחייבין ואם לא חזר לא הוא ולא אחד מהם הרי הדבר ספק ומעמידין הממון בחזקת בעליו עכ\"ל וכל זה בדיני ממונות ולפנינו בפ\"ט כתב דין כמאן דליתיה דמי בדיני נפשות וזה פשוט מפורסם ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל מן התוספתא אין לה חלק בזה הענין חוץ מזה לפי מה שמצאנוה בגירסא שלנו:" + ], + [ + "כל מי שאמר איני יודע כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין:" + ] + ], + [ + [ + "סנהדרי גדולה כו' עד ואחר כך יהרג. פ\"ק דסנהדרין (דף ב'): " + ], + [ + "סנהדרי קטנה שנחלקו כו' עד או ירבו המחייבין שנים או יתר ויהיה חייב. פרק היו בודקין (דף מ') וזהו שייעדת לך בסמוך ג\"כ להודיעך בירור דעת ר\"מ ז\"ל כי שם כתב ענין דיני ממונות במחלוקתם וכל זה הפרק בדיני נפשות והפליא לעשות:", + " היו אלו כנגד אלו וכו' עד שבעים ואחד: כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א עכ\"ל: ואני אומר ולמה א\"א והרי הוא תלמוד ערוך פרק היו בודקין כאשר העתקתי בסמוך למעלה:", + " הגיעו לשבעים ואחד כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין:" + ], + [ + "סנהדרי קטנה שנחלקו כו' עד או ירבו המחייבין שנים או יתר ויהיה חייב. פרק היו בודקין (דף מ') וזהו שייעדת לך בסמוך ג\"כ להודיעך בירור דעת ר\"מ ז\"ל כי שם כתב ענין דיני ממונות במחלוקתם וכל זה הפרק בדיני נפשות והפליא לעשות:", + " היו אלו כנגד אלו וכו' עד שבעים ואחד: כתב הראב\"ד ז\"ל זה א\"א עכ\"ל: ואני אומר ולמה א\"א והרי הוא תלמוד ערוך פרק היו בודקין כאשר העתקתי בסמוך למעלה:", + " הגיעו לשבעים ואחד כו' עד סוף הפרק. הכל פרק היו בודקין:" + ] + ], + [ + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ], + [ + "אחד מן הדיינין כו' עד סוף הפרק. כולו בפרק אחד דיני ממונות ובמכילתא לא תענה על ריב לנטות שלא תאמר די שאהיה כמו פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן ת\"ל אחרי רבים להטות:" + ] + ], + [ + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "מה בין דיני ממונות כו' עד ולהמנות עם המחייבין כמו שביארנו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב) היא ההלכה ופ\"י הוא הביאור:", + " דיני ממונות כו' עד רחמים. הכל פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "דיני ממונות והטומאות והטהרות כו' עד אלא באחרונה: כתב הראב\"ד ז\"ל אין הגמרא כן עכ\"ל: ואני אומר מי שייחד לשון זה להראב\"ד ז\"ל עשה כרצונו וחלילה לו שהרי שנינו אותה פרק אחד דיני ממונות דיני ממונות הטהרות והטומאות מתחילין מן הגדול דיני נפשות מן הצד ע\"כ ואמרינן עלה בגמ' אמר רב אנא הואי במנינא דבי רבי ומיני הוו מתחלי ברישא ואקשינן והאנן תנן מתחילין מן הגדול ופרקינן אמר רבה בריה דרבא ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וילס שאני מנינא דבי רבי דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי ע\"כ בדיני ממונות ובדיני נפשות בההיא שמעתא גופא גרסינן מנא ה\"מ אמר רב אחא בריה דרב איקא אמר קרא לא תענה על ריב לא תענה על רב ע\"כ ומעולם לא שמענו מי שיחלוק על זה:" + ], + [ + "דיני נפשות וכו' עד מונין אותן כאחד. פרק אחד דיני ממונות:" + ], + [ + "זה שאנו מונין האב עם הבן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו וכו': ואני אומר כל דבריו מוטעמים והכי גרסינן לה בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו) אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות ואותבינן עליה מהא הטהרות והטומאות אב ובנו רב ותלמידו מונין להן שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקדוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו שניהם נמנין אחד ולא יהא בצדו יושב ואפילו הוא שופט אלא עומד והולך לו ע\"כ. הנה עיניך רואות לשון ר\"מ ז\"ל כלשון התוספתא לא פחות ולא יתר גם במנין משא ומתן וגמר דין וממנה תבין לתרץ קושית הראב\"ד אם תדקדק לשון ר\"מ ז\"ל שפירש להא באחד מן התלמידים כלשון הגמ' שכתבתי וכדאיתא התם להדיא אחר מן התלמידים שאמר יש לי ללמד כו' וזה פשוט ומה שמתרץ מן הספרים וגירסתו אין צורך לדחוק כלל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל והשוה זה לעדים פרק י\"ז דהלכות עדות הלך בדרך הראשונים הגאונים נ\"ע וכן פר\"ח והפריז על מדותיו כי אף קיום שטרות אינן כשרות בקרובים מעתה יצא ר\"מ ז\"ל ודבריו נקיים:" + ], + [ + "זה שאנו מונין האב עם הבן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב\"ד חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו וכו': ואני אומר כל דבריו מוטעמים והכי גרסינן לה בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ו) אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות ואותבינן עליה מהא הטהרות והטומאות אב ובנו רב ותלמידו מונין להן שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקדוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו שניהם נמנין אחד ולא יהא בצדו יושב ואפילו הוא שופט אלא עומד והולך לו ע\"כ. הנה עיניך רואות לשון ר\"מ ז\"ל כלשון התוספתא לא פחות ולא יתר גם במנין משא ומתן וגמר דין וממנה תבין לתרץ קושית הראב\"ד אם תדקדק לשון ר\"מ ז\"ל שפירש להא באחד מן התלמידים כלשון הגמ' שכתבתי וכדאיתא התם להדיא אחר מן התלמידים שאמר יש לי ללמד כו' וזה פשוט ומה שמתרץ מן הספרים וגירסתו אין צורך לדחוק כלל ומ\"ש ר\"מ ז\"ל והשוה זה לעדים פרק י\"ז דהלכות עדות הלך בדרך הראשונים הגאונים נ\"ע וכן פר\"ח והפריז על מדותיו כי אף קיום שטרות אינן כשרות בקרובים מעתה יצא ר\"מ ז\"ל ודבריו נקיים:" + ], + [ + "תלמיד שהיה חכם ומבין כו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. ההלכות פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ב:" + ], + [ + "תלמיד שהיה חכם ומבין כו' עד סוף הפרק כמו שביארנו. ההלכות פרק אחד דיני ממונות והביאור פ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד דנין דיני נפשות כו' עד ואפילו התרה הוא בעצמו ה\"ז נהרג. הכל בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ'): " + ], + [ + "כיצד דנין דיני נפשות כו' עד ואפילו התרה הוא בעצמו ה\"ז נהרג. הכל בסנהדרין פרק היו בודקין (דף מ'): " + ], + [ + "אמרו העדים היתה לו התראה כו' עד ובאבוד רשעים רנה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " אם עמדו וכו' עד בדרישה ובחקירה. פרק היו בודקין (דף מ') ופרק אחד דיני ממונות והביאור פרק א':", + " ובו ביום מזדווגין הדיינין כו' עד אלא כאחד כמו שביארנו. פרק היו בודקין הן ההלכות והביאור פרק עשירי:", + " הרי סופרי הדיינין עד מוציאין אותו להרגו. פרק היו בודקין:", + " מקום שהורגין בו כו' עד אלא יהרג ביומו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " ואפילו היתה עוברה כו' עד מותר ליהנות בשערה. פרק קמא דסנהדרין ופרק קמא דערכין:" + ], + [ + "אמרו העדים היתה לו התראה כו' עד ובאבוד רשעים רנה. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " אם עמדו וכו' עד בדרישה ובחקירה. פרק היו בודקין (דף מ') ופרק אחד דיני ממונות והביאור פרק א':", + " ובו ביום מזדווגין הדיינין כו' עד אלא כאחד כמו שביארנו. פרק היו בודקין הן ההלכות והביאור פרק עשירי:", + " הרי סופרי הדיינין עד מוציאין אותו להרגו. פרק היו בודקין:", + " מקום שהורגין בו כו' עד אלא יהרג ביומו. פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג) :", + " ואפילו היתה עוברה כו' עד מותר ליהנות בשערה. פרק קמא דסנהדרין ופרק קמא דערכין:" + ], + [ + "מי שיצא ליהרג כו' עד סוף הפרק. פרק קמא דערכין (דף ז'): " + ] + ], + [ + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו למיתה כו' עד בב\"ד של עשרים ושלשה. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ב מ\"ג): " + ], + [ + "מי שנגמר דינו בבית דין כו' עד סוף הפרק. שלהי פרק קמא דמכות (דף ז'): " + ] + ], + [ + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "ארבע מיתות כו' עד סתם חנק. בסנהדרין ריש פרק ארבע מיתות (דף מ\"ט) :", + " ההורג את חבירו עד אלא בפניו. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "מי שעמד על נפשו וכו' כו' עד ביום אחד. הכל בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) והראשון מייתי לה במציעא פרק אלו מציאות (דף ל\"א): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ], + [ + "אין דנין דיני נפשות עד ב\"ד הגדול במקומו עד כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובח\"ל (סוף הפרק). פרק קמא דמסכת עבודה זרה (דף ח'): " + ] + ], + [ + [ + "כיצד מצות הנסקלין כו' עד ויד כל העם באחרונה. פ' נגמר הדין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "עובד ע\"ז כו' עד שנגמר דינו כו'. בכתובות פרק נערה שנתפתתה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות הנשרפין עד שנפשו יוצאת. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "מצות עשה לתלות עד ותלית אותו על עץ. בסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ\"ה) ובסוטה פרק היה נוטל:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כיצד מצות הנתלין כו' עד בקבר עצמו. הכל פרק נגמר הדין (דף מ\"ו) וסופו פרק בתרא דעבודה זרה ובספרי לא תלין נבלתו על העץ זו מצות לא תעשה:" + ], + [ + "כל הנסקלין שבתורה כו' עד ובן סורר ומורה. פ' ארבע מיתות (דף נ\"ב): " + ], + [ + "כל הנשרפין עשרה עד בכלל העריות. בסנהדרין פרק כל הנשרפין (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הנהרגין שנים כו' עד סוף הפרק. פרק הנשרפין והנחנקין (דף פ\"ד): " + ], + [ + "הנהרגין שנים כו' עד סוף הפרק. פרק הנשרפין והנחנקין (דף פ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה להמית המחוייב כו' עד כדרך שעושין בדיני נפשות. עיקר ההלכה במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) וביאור כדרך שעושין בדיני נפשות מבואר פי\"ב:", + " עבר על לאו שניתק כו' עד ספק התראה היא. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף ט\"ו): " + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב\"ד עד אלא בשעת מעשה. בחולין פרק אותו ואת בנו (דף פ\"א) ובמכות פ' אלו הן הלוקין (דף י\"ג) :", + " אבל האיסור עצמו בעד אחד עד אלא לוקה. פ\"ק דחולין (דף ה') ובמכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ], + [ + "כיצד מלקין אותו כו' עד שנאמר לא יוסיף. פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב) לשון ספרי אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על הארבעים מניין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב\"ד מניין ת\"ל לא יוסיף פן יוסיף:", + " והוא הדין לכל מכה חבירו כו' עד (סוף הפרק) כמו שביארנו. במכות פרק אלו הן הלוקין (דף כ\"ב כ\"ג) והביאור פרק אחד עשר דהלכות שבועות ופרק חמישי דהלכות חובל ומזיק:" + ] + ], + [ + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כמה מלקין את המחוייב כו' עד מידי כריתתן. פרק הלוקין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "כהן גדול שחטא לוקה כשאר העם וכו' עד ולא מורידין. פרק כהן גדול:" + ], + [ + "כהן גדול שחטא לוקה כשאר העם וכו' עד ולא מורידין. פרק כהן גדול:" + ] + ], + [ + [ + "אלו הן הלוקין כל העובר וכו' עד אינו לוקה. במכות פרק הלוקין (דף י\"ג): " + ], + [ + "כל לאו שאין בו מעשה וכו' עד ומקלל חבירו בשם. מסכת שבועות פ' שבועות תניין (דף כ\"ח.) וריש מסכת תמורה (דף ג') ובמכות פרק הלוקין (דף ט\"ז) :", + " וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד כו' עד אין לוקין עליו. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין (דף פ\"ו) :", + " וכל לאו שניתן לתשלומין כו' עד אין לוקין עליו. במכות פרק הלוקין:", + " כל לאו שניתק לעשה כו' עד אם לא קיים עשה שבה. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ובמכות פרק הלוקין:", + " וכל לאו שבכללות עד לוקין עליהן. פרק ארבע מיתות:" + ], + [ + "אי זהו לאו שבכללות זה לאו אחד שכולל וכו' כיצד כגון זה שנאמר אל תאכלו ממנו נא וכו' עד מפי השמועה למדו שזה לחלק: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו דלא כאביי ורבא עכ\"ל: ואני אומר לא כתב כן על לאו שבכללות דלא תאכלו על הדם שזה מפורש פרק ארבע מיתות בסנהדרין וגם במכות פרק הלוקין אבל כתבו על ענין הנא והמבושל ואילו ראה הראב\"ד ז\"ל ספר המצות שחיבר ר\"מ ז\"ל בלשון ערב ומ\"ש שם בעיקר התשיעי לא היה כותב השגה זאת וגם איני צריך לכתוב הצלתו כי הקדים דברו לרפואתו וז\"ל אמר אביי אכל נא לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש וזה שהוא יסבור שלוקין על לאו שבכללות ואחר שאכל נא עבר על שני לאוין האחד מהן אל תאכלו ממנו נא שיצא לנו מכלל מה שאמר כי אם צלי אש שהוא כאילו אמר אל תאכלו אלא צלי והוא אכלו בלתי צלי וכשאכל נא ומבושל לוקה לפי דעתו שלש אחת על אכלו נא ואחת על אכלו מבושל שלישית על אכלו בלתי צלי ואמרו שם בסדר זה הדבר ורבא אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי חדא מיהא לקי כלומר כשאכל נא ומבושל לוקה אחת ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה כלומר אמרו יתברך לא תחסום שור בדישו שהוא לאו אחד ימנע מדבר אחד ואולם זה הלאו המונע משני הדברים נא ומבושל אין לוקין עליו וכבר נתבאר בגמרא סנהדרין אין לוקין על לאו שבכללות ולפיכך מאמר אביי הוא נדחה והאמת שהוא לוקה אחת בין שאכל נא או מבושל או נא ומבושל אחת בלבד הוא דלוקה ולפיכך נמנה אמרו יתברך אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים מצוה אחת עכ\"ל והדין עמו דקי\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הילכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם וזה פשוט ונכון ואולי בגירסת הראב\"ד ז\"ל מהפך דברי אביי לרבא ומרבא לאביי כאשר מצאתי אני בגירסאות הצרפתיות ואעפ\"כ מן התימה שיכתוב דלא כאביי ולא כרבא והנוסחא הספרדית היא עיקר:", + " הרי נאמר לא ימצא בך וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק ארבע מיתות היא עיקר ההלכה הזאת ובת\"כ וביארה ר\"מ ז\"ל ביאור רחב בעיקר התשיעי שבספר המצות שהזכרתי בסמוך:" + ], + [ + "מי שלקה בב\"ד כו' עד שכריסו נבקעת. ביבמות פרק הבא על יבמתו ובסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ\"א): " + ], + [ + "מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:", + " גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ], + [ + "מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:", + " גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:" + ] + ], + [ + [ + "כל לא תעשה שבתורה כו'. רוב אלו הלאוין מפורשין בפרטן במכות פרק אלו הן הלוקין ובמסכת ברכות פרק קמא ומכל מקום קבצם כעמיר גורנה בכאן אבל כל אחד מפורש במקומו והזכיר מקצתם:" + ], + [ + "יא) זר ששמש במקדש. בזבחים פ\"ב:" + ], + [ + "וכן נביא שכבש וכו'. בסנהדרין פרק הנחנקין:" + ], + [ + "קנז) ממזר שנשא בת ישראל ובעלה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי נשואין מה צורך וכו': ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפי הראב\"ד ז\"ל לעולם מכמה טעמי. חדא דהא דקא מקשו מינה היא בכתובות ריש פרק אלו נערות וקא מותיב לה מינה אפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דר' יוחנן ס\"ל אע\"ג דאילו אתרו ביה פטור כי לא אתרו ביה נמי פטור וגרסינן עלה ואזדו לטעמייהו דכי אתא רב דימי אמר חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר ר' יוחנן אמר חייב ורשב\"ל אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דהא לא אתרו ביה ורשב\"ל אמר פטור כיון דאילו אתרו ביה פטור כי לא אתרו ביה נמי פטור ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאמרינן אמר ליה רב פפא לאביי ולרבא דאמר חידוש הוא שחדשה תורה בקנס אע\"ג דמיקטל משלם מתניתין כמאן מוקי לה אי כר' מאיר קשיא בתו ואי כר' נחוניא בן הקנה קשיא אחותו אי כר' יצחק קשיא ממזרת ע\"כ ועלה על דעת הכותב להשוות ממזר הבא על בת ישראל לישראל הבא על הממזרת ולא השגיח אפילו לדעתו עם גמר הסוגיא הדבוקה בה דגמרה ואזלא הניחא אי סבר לה כר' יוחנן הוא מתרץ לה כר' יוחנן אלא אי סבר לה כריש לקיש היכי מתרץ לה ופריק על כרחך כר' יוחנן ס\"ל ע\"כ והכי קיימא לן כר' יוחנן לגבי ריש לקיש כדאסיקנא בכוליה תלמודא בר מתלת סוף פ' החולץ וגם ר\"מ ז\"ל כך פסק פ\"א דהלכות נערה בתולה. ועוד דכי דייקת בה בגופא מה ענין חייבי מלקיות שוגגין דליכא התראה לגבי מזידין. ועוד אנן כי אתינן בכוליה פלוגתא לא אתינן למילף מלקות אלא תשלומין אי לא אתרו ביה דהוי שוגג הא אי אתרו ביה מיפטר. ועוד בר מכל דין לגבי קושטא דדינא מה ענין הבא על הממזרת דהוי אונס או מפתה שהוא זנות מפורסם שחידשה בו תורה דיניו כזנות גמור לענין ממזר הבא על בת ישראל דבעינן דרך חתנות כדמשמע ריש גמרת אלו נערות שמחלק התלמוד בין ראויה לקיימה לאינה ראויה לקיימה. ועוד דעיקר הא שמעתא בקושטא היא שנויה ביבמות פרק הערל גבי פצוע דכא כו' עד ואינן אסורין אלא מלבא בקהל ה' שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' וכולהי סוגיין התם משום חתנות איירי וקא מייתי עלה להדיא דנגמור משלמה דכתיב ביה ויתחתן שלמה את פרעה וזה פשוט ומפורש שם ומשם כתב ר\"מ ז\"ל וכן פירש בספר המצות במצות לא תעשה דממזר ופצוע דכה. ועוד דהא ריש פרק אלו נערות אמרינן להדיא בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר אלא ודאי לא יצא מפיו. שוב מצאתי ששאלוהו חכמי לוניל ז\"ל והשיב להם וז\"ל נמצא כתוב בספר הזה ובשאר הספרים שאין הבא על חייבי לאוין לוקה אלא אם כן קדש ויגענו הרבה ולא מצאנו מניין לך וכן מצאנו קושיא גדולה בריש פרק אלו נערות שיש להם קנס כו' דמקשי אי ר\"מ קשיא בתו אי רבי נחוניא בן הקנה קשיא אחותו אי ר' יצחק קשיא ממזרת הא קיימא לן אין אדם לוקה ומשלם ולפי דברי הספר לא שייך מלקות כלל יורנו רבינו:
כתב זאת השאלה והקושיא ודאי ראוי לעיין בה הרבה וחכמים גדולים ככם הם שקשה להם דבר זה ובשעה שכתבתי הספר עמדתי בדבר זה כמה ימים והנוסחא הראשונה הילדה שחברתיה תחלה שמקצתה מלבי דלא העתקתיה היא כתובה כפי הנראה מהלכה זו אליבא דר' יצחק וכל ביאור דהאי משנה דפרק אלו נערות שכל הבועל בחייבי לאוין בהתראה לוקה ובעת שהעתקתי ודקדקתי כל שמועה ושמועה על פירושה מן הספרים לא סמכתי על קושיא זו ואמרתי לא נניח תלמוד ערוך שבידינו ונפסוק הלכה ממשא ומתן של גמרא שהרי עולא ור\"י וריש לקיש וכמה אמוראי אליבא דידהו נשאו ונתנו בהאי משנה וגם חכמי משנה חולקין הרבה בדבר זה ויש לומר שר' יצחק חולק בדבר זה וסבירא ליה שכל בועל חייבי לאוין בהתראה לוקה כאביי ואינו הלכה ויש לומר שר' יצחק סבירא ליה בסברא דממזרת כסברא דעולא באחותו שהרי אמר עולא שהמלקות דאחותו בבוגרת לא בנערה כך ר' יצחק אפשר דהכי סבירא ליה בממזרת לפי שאין אתה יכול לחלוק בחייבי לאוין עד שתאמר זאת האשה בבעילה בלבד תלקה עליה וזאת בקדושין ובעילה אלא באלמנה לכהן גדול בלבד כמו שנתפרש שם בסוף קדושין וזהו התלמוד הערוך שם אמר אביי קידש לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל ורבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה מה טעם קאמר מאי טעמא לא יקח משום לא יחלל ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קידש שלוקה לא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה זה נוסח התלמוד ומדקאמר ומודה אביי ומודה רבא שניהם מודים ש\"מ שבכל חייבי לאוין פליגי ולא באיסורי כהונה בלבד דאביי סבר שכל הבועל אחת מחייבי לאוין לוקה חוץ ממחזיר גרושתו שאינו לוקה עליה עד שיקדש ויבעול ורבא סבר שכל הבועל אחת מחייבי לאוין אינו לוקה מאותו השם עד שיבעול אחר קדושין כמחזיר גרושתו חוץ מאלמנה לכ\"ג שאם בעל לוקה אע\"פ שלא קידש והדבר ידוע שאביי ורבא הלכה כרבא בר מהנהו הילכך אי בעינא לאוקמה לההיא דר' יצחק אליבא דהילכתא שר' יצחק אומר בממזרת כמו שאמר עולא באחותו ואם תרצה תאמר שכך סבירא ליה לר' יצחק שכל הבועל חייבי לאוין בלא קדושין לוקה כאביי ועל כ\"פ לאו מדברי משא ומתן נפסוק הלכה כמו שביארנו ויראה לי שאין בדברים אלו ספק עכ\"ל. אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי והנחתי ידי על בני מעי ואמרתי שישו בני מעי שישו אם ספקות שלכם כך ודאות על אחת כמה וכמה ואע\"פ שהר\"ם הלוי ז\"ל מטוליטולה השיב גם על זה כבר השיבו הר\"ר יונתן הכהן וחכמי לוניל ז\"ל כמ\"ש במחברת מחלוקותם:" + ] + ], + [ + [ + "אין ב\"ד עונשין כו' עד בעדות זו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ז) :", + " ועל זה וכיוצא בו נאמר ונקי וצדיק אל תהרוג כו' אל תהרגהו. במכילתא נדרש כן ראוהו רודף אחר חבירו להרגו והתרו בו ואמרו לו ישראל בן ברית הוא אם הרגת אותו תהרג והעלימו עיניהם ומצאו הרוג ומפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג שומע אני יהא נהרג תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע ע\"כ. ועוד שם היה אחד מעידו עובד לחמה ואחד עובד ללבנה שומע אני יצטרפו ת\"ל ונקי וצדיק אל תהרוג ע\"כ. ובסנהדרין במעשה דשמעון בן שטח שראה אחד רודף אחר חבירו לחורבה ורדף אחריו כו':" + ], + [ + "כל מי שעשה דבר עד נתגבר עליה. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג): " + ], + [ + "כל מי שעשה דבר עד נתגבר עליה. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ\"ג): " + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:", + " וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ\"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת\"ל לא תשא פני דל ע\"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע\"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת\"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע\"כ:", + " וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:" + ], + [ + "הגס לבו בהוראה כו' עד לא ידעתי אחקרהו. פ\"ד דאבות ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "כל דיין שבא לפניו דין כו' עד לידי עוות דין. פ\"ק דסנהדרין:", + " כי רבים חללים הפילה כו' עד כנגד מחנה ישראל. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט): " + ], + [ + "כל דיין שבא לפניו דין כו' עד לידי עוות דין. פ\"ק דסנהדרין:", + " כי רבים חללים הפילה כו' עד כנגד מחנה ישראל. פ\"ק דמסכת ע\"ז (דף י\"ט): " + ], + [ + "אל תאמר שכל אלו כו' עד לכל דבר. פ\"ק דסנהדרין (דף ה'): " + ], + [ + "ואין הדיינין יושבין עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ], + [ + "ואין הדיינין יושבין עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "מצות עשה לשפוט כו' עד על תלם. בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל') וכן מפורש בסיפרא בכל פנים:" + ], + [ + "היו לפני הדיינין עד לדין תלמיד חכם. ביבמות פרק נושאין (דף ק') :", + " ודין תלמיד חכם וכו' עד מדבר שקר תרחק. בשבועות פרק שבועות העדות:" + ], + [ + "היו לפני הדיינין עד לדין תלמיד חכם. ביבמות פרק נושאין (דף ק') :", + " ודין תלמיד חכם וכו' עד מדבר שקר תרחק. בשבועות פרק שבועות העדות:" + ], + [ + "לא יהיה הדיין שומע מפי התורגמן כו' עד חייב זה וזיכה זה. פ\"ק דמכות:" + ], + [ + "צריך הדיין לשמוע כו' עד ואח\"כ חתכהו. בירושלמי פרק זה בורר:" + ], + [ + "מניין לדיין שלא יעשה כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ], + [ + "מניין לדיין שלא יעשה כו' עד סוף הפרק. פ' שבועת העדות (דף ל') ומייתי לה בכמה דוכתי:" + ] + ], + [ + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "שנים שבאו לפניך עד מדבר שקר תרחק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') ולשון ספרי לא תגורו מפני איש שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני או שמא יהרוג את בני ביתי שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש ע\"כ:", + " מניין לדיין כו' עד תרחק. בשבועות פרק שבועת העדות (דף ל' ל\"א): " + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "מצוה לומר לבעלי דינין כו' עד אין יכולין לחזור בהן. פ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אסור לאחד מן הדיינין כו' עד אי זה דיין שחייב אותו. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "דיין שהוא יודע בחבירו כו' עד מדבר שקר תרחק. פרק שבועת העדות (דף ל') ל'): :", + " וכן היו נקיי הדעת עד סוף הפרק. ריש פרק זה בורר (דף כ\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "לא תקח שוחד כו' עד כגון זה מותר. הכל פרק בתרא דכתובות (דף ק\"ה) וסיפא איתא פרק קמא דסנהדרין (דף ח') ולשון ספרי לא תקח שוחד אפילו לחייב חייב ולזכות זכאי ע\"כ:" + ], + [ + "אסור לדיין לדון כו' עד אין לך דיין צדק כמוהו. פרק בתרא דכתובות ופרק זה בורר (דף כ\"ט): " + ], + [ + "כל שני תלמידי חכמים כו' עד לסתור דברי חבירו. פרק זה בורר:" + ], + [ + "לעולם יראה דיין עצמו כו' עד את קובעיהם נפש. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " וכל דיין שדן דין אמת לאמתו עד אלא מה שעיניו רואות. פ\"ק דשבת ופ\"ק דסנהדרין (דף י'): " + ], + [ + "לעולם יראה דיין עצמו כו' עד את קובעיהם נפש. פ\"ק דסנהדרין (דף ז') :", + " וכל דיין שדן דין אמת לאמתו עד אלא מה שעיניו רואות. פ\"ק דשבת ופ\"ק דסנהדרין (דף י'): " + ], + [ + "לעולם יהיו בעלי דינין לפניך כו' עד סוף הפרק. פ\"ק דמסכת אבות:" + ] + ], + [ + [ + "יש לדיין לדון בדיני ממונות כו' עד הוא עצמו שזה חשוד. במסכת כתובות פרק הכותב (דף פ\"ה) :", + " וכן אם יצא שטר חוב לפניו וכו' עד אלא בשבועה: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממה שפר\"ח ז\"ל וכו': ואני אומר אין צריך לומר מפר\"ח ז\"ל לבדו אלא גם הלך בשיטת רבותיו נ\"ע שכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל פ' הכותב בההוא עובדא דבת רב חסדא ושהביא גם הראב\"ד ז\"ל קרענא שטרא אפומיה ומקשי תלמודא קרענא ס\"ד אלא אימא מרענא שטרא אפומיה וכתב רב אלפס ז\"ל ולא מיפרע מיניה אלא בשבועה עכ\"ל. ומיהו אם כתוב בה נאמנות לא פירש אחד מהם ולפי דעתי טעה הסופר שכתב ההשגות ונתחלף לו פרק אע\"פ בפרק הכותב כי בפרק אע\"פ אין שם זכר לזה וכיוצא בו ומה שהוא בפרק הכותב זה הוא שאמרנו דמרענא שטרא אפומיה ויכול לפרש אותה כפירוש שני שפירש ר\"י אלפס ז\"ל שודא דדייני או כמו שפירש הוא בעצמו ז\"ל בכאן ושבפרק שבועת הדיינין נמי איתא גבי אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני כו' עד דאמרינן איתרע שטרא וכל אחד יכול לפרש כפי רצונו ולא מצאתי און לי רק פ\"ק דמציעא דאמר הכי תלמודא להדיא וההיא גופה לאו ראיה היא דמיירי בשמצאו וכיון דנפל אתרע טפי דאם איתא דלא פרעיה מנטר הוה נטר ליה ואי לא נטריה איהו דאפסיד אנפשיה כדאיתא פרק הכותב גבי שובר לכך צדקו דברי ר\"מ ז\"ל מכל צד:", + " או אם היה עליו שט\"ח עד אם באמת העידו או בשקר. בכתובות פרק הכותב (דף פ\"ה): " + ], + [ + "כל אלו הדברים הם עיקר הדין כו' עד ודעתו סומכת על זה. מדברי הגאונים ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל כתבו בהלכות:", + " וכן אין מוציאין מן היתומים כו' עד או יסתלק מן הדין. כן כתבו ר\"י אלפס ז\"ל פרק הכותב:" + ], + [ + "ומניין לדיין שהוא יודע שהדין מרומה עד חותך הדין על פי העדים. במסכת שבועות פרק שבועת העדות (דף ל\"א) :", + " אבל אם היה לבו נוקפו כו' עד כי המשפט לאלהים הוא. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל\"ב): " + ], + [ + "יש לב\"ד להלקות כו' עד כפי מה שראה. בסנהדרין פ' נגמר הדין (דף מ\"ו) ומייתי לה ביבמות פרק האשה רבה:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "יש לב\"ד בכ\"מ כו' עד לענש נכסין ולאסורין. במועד קטן פרק בתרא (דף ט\"ז) ומייתי מקצתה פ\"ק דמסכת ע\"ז והביאור פ\"ז דהלכות אישות:" + ], + [ + "כל אלו הדברים כפי מה שיראה לדיין כו' עד אלא להוסיף בכבוד המקום בלבד. פרק המפקיד:", + " שכל המבזה את התורה כו' עד סוף הפרק. במסכת אבות:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לדיין לנהוג בשררה כו' עד כאשר ישא האומן את היונק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז' ח') :", + " צא ולמד ממשה כו' עד וסוקלין אתכם באבנים. כן הוא במדרשות:" + ], + [ + "אסור לדיין לנהוג בשררה כו' עד כאשר ישא האומן את היונק. פ\"ק דסנהדרין (דף ז' ח') :", + " צא ולמד ממשה כו' עד וסוקלין אתכם באבנים. כן הוא במדרשות:" + ], + [ + "כדרך שנצטוה הדיין כו' עד שתהא אימת הדיין עליהם. פ\"ק דסנהדרין:", + " ולא יתבזה בפניהם כו' עד ברבים אסורה עליו. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " ק\"ו לאכול ולשתות כו' עד ולעולם הבא. בפסחים פ' אלו עוברין:" + ], + [ + "כדרך שנצטוה הדיין כו' עד שתהא אימת הדיין עליהם. פ\"ק דסנהדרין:", + " ולא יתבזה בפניהם כו' עד ברבים אסורה עליו. בקדושין פרק עשרה יוחסין (דף ע') :", + " ק\"ו לאכול ולשתות כו' עד ולעולם הבא. בפסחים פ' אלו עוברין:" + ], + [ + "אסור לנהוג קלות ראש עד להכותו מכת מרדות. פ\"ק דקדושין (דף י\"ב) ובנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "אסור לנהוג קלות ראש עד להכותו מכת מרדות. פ\"ק דקדושין (דף י\"ב) ובנזיקין פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב): " + ], + [ + "שליח ב\"ד שאמר כו' עד כאילו בא בשם שלשתן. פ\"ק דסנהדרין (דף ח'): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ], + [ + "מי ששלחו לו ב\"ד שיתן מה שהוא חייב. פרק הגוזל בתרא (דף קי\"ב) :", + " ואם עמד שלשים יום וכו' עד מחרימין אותו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "כל המקלל דיין כו' עד ואחד משום האב. בת\"כ אין לי אלא חרש מניין לרבות את כל האדם ת\"ל בעמך לא תאור אם כן למה נאמר חרש מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא מיוחד שהוא בחיים יצא המת שאינו בחיים ובמכילתא לא תקלל חרש דבר הכתוב באמללין שבאדם עוד שם ונשיא בעמך אחד דיין ואחד נשיא במשמע ומה תלמוד לומר אלהים לא תקלל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אמרו יש מדבר דבר אחד וחייב עליו ארבעה דברים משום האב ומשום דיין ומשום נשיא ומשום בעמך. ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ה ל\"ו) נתבאר עוד:" + ], + [ + "כל המקלל דיין כו' עד ואחד משום האב. בת\"כ אין לי אלא חרש מניין לרבות את כל האדם ת\"ל בעמך לא תאור אם כן למה נאמר חרש מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא מיוחד שהוא בחיים יצא המת שאינו בחיים ובמכילתא לא תקלל חרש דבר הכתוב באמללין שבאדם עוד שם ונשיא בעמך אחד דיין ואחד נשיא במשמע ומה תלמוד לומר אלהים לא תקלל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אמרו יש מדבר דבר אחד וחייב עליו ארבעה דברים משום האב ומשום דיין ומשום נשיא ומשום בעמך. ובשבועות פ' שבועת העדות (דף ל\"ה ל\"ו) נתבאר עוד:" + ], + [ + "המקלל עצמו לוקה כו' עד ושמור נפשך מאד. פרק שבועת העדות:", + " ואחד המקלל עצמו או חבירו וכו' עד הרי הן בכלל הכנויין: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו לוקה אלא בשם המיוחד והכי איתא בירושלמי עכ\"ל ואני אומר הוא הניח הירושלמי וסמך על הבבלי דפ' שבועת העדות וכן פירש בספר המצות שחיבר בלשון ערבי וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל הואיל והבבלי אחרון אחר אחרון אני בא ולשון העכו\"ם שכתב יש לו ראיה פ\"ק דנדרים לגבי כנויי נדרים דאמרינן לשון עכו\"ם הם:", + " וארור בו שבועה עד אינו לוקה. פרק שבועת העדות (דף ל\"ה): " + ], + [ + "המקלל עצמו לוקה כו' עד ושמור נפשך מאד. פרק שבועת העדות:", + " ואחד המקלל עצמו או חבירו וכו' עד הרי הן בכלל הכנויין: כתב הראב\"ד ז\"ל אינו לוקה אלא בשם המיוחד והכי איתא בירושלמי עכ\"ל ואני אומר הוא הניח הירושלמי וסמך על הבבלי דפ' שבועת העדות וכן פירש בספר המצות שחיבר בלשון ערבי וכן הסכימו רוב המפרשים ז\"ל הואיל והבבלי אחרון אחר אחרון אני בא ולשון העכו\"ם שכתב יש לו ראיה פ\"ק דנדרים לגבי כנויי נדרים דאמרינן לשון עכו\"ם הם:", + " וארור בו שבועה עד אינו לוקה. פרק שבועת העדות (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אע\"פ שאינו לוקה כו' עד כפי מה שיראה להם. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "אע\"פ שאינו לוקה כו' עד כפי מה שיראה להם. בתשובת הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כל הדן בדיני העכו\"ם כו' עד ולא לפני הדיוטות. בגיטין פ' המגרש (דף פ\"ח) :", + " היתה יד העכו\"ם תקיפה כו' עד סוף הפרק. ירושלמי פרק החובל וגם איתא נמי בירושלמי דמסכת פאה והרבה מקומות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1a6b78a6e86b703cfc05ff0e74a4d52400a7e3e2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,716 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר\"מ ז\"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א\"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר\"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש\"י ז\"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ\"ל. והוא ז\"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ\"ש:", + " עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ\"ד דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש\"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א\"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א\"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג\"כ בפ\"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל\"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר\"מ ז\"ל ואם רבינו הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר\"מ וחכ\"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר\"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר\"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר\"מ ז\"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א\"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר\"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש\"י ז\"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ\"ל. והוא ז\"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ\"ש:", + " עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ\"ד דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש\"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א\"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א\"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג\"כ בפ\"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל\"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר\"מ ז\"ל ואם רבינו הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר\"מ וחכ\"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר\"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר\"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "כיצד מערבין וכו' עד במרפסת. פ' חלון (דף פ\"א) ופרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל במקומות הללו וכו' ומסתברא דבעינן כגרוגרת לכל אחד ואחד באותה חלה עכ\"ל: ואני אומר כבר רבו בזה הפירושים והגירסאות והדעות ונתפשטו המנהגות במקומות ואיני רואה בדברי הראב\"ד ז\"ל השגה שאצטרך להציל ר\"מ ז\"ל כי הוא פסק כרבי יהושע בפ' חלון וכ\"ה בירושלמי כדבריו אלא שאני אומר ראוי להניח כל מקום ומקום על מנהגו כי מנהג ישראל תורה היא כל זמן שיש להם על מה שיסמוכו בהלכה וכמו שאמרו נהרא נהרא ופשטיה. ומנהגנו לקחת חלה שלימה שיש בה שיעור שתי סעודות ולזכות עליה ולערב בה אפילו לאלף. שוב מצאתי לרשב\"א ז\"ל שהסכים כן בנמוקי עירובין שלו:", + " או בבית שאין בו ארבע אמות וכו'. פ\"ק דסוכה (דף ג'): ", + " וכשמקבץ העירוב מברך כו' עד מבית לבית בשבת. בהלכות גדולות:", + " ויש לקטן לגבות הפת. פרק בכל מערבין:", + " ובית שמניחין וכו'. פרק מי שהוציאוהו גמרא ממתניתין דהיו שנים (דף מ\"ט): ", + " ואם היו רגילין כו' עד שלום. פרק הנזקין (דף ס'): " + ], + [ + "וכיצד משתתפין כו' עד מרובין. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומניחין הכל וכו' עד ה\"ז שתוף. פרק חלון ופרק כיצד משתתפין ופרק הנזקין ובירושלמי:", + " אבל אם הניח כו'. פרק כיצד משתתפין:", + " ואם הניח הכלי עד למבוי בשבת. פרק חלון (דף ע\"ט): " + ], + [ + "חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'): ", + " בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'): ", + " בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל שגבוה עד מערבין אחד. פרק חלון (דף ע\"ז ע\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא וכו' ואולי הוא ברוחב ארבעה טפחים עכ\"ל: ואני אומר זה אינו תלוי בגירסא אלא בפירושין כי ר\"מ ז\"ל כתב מכח משנתנו השנויה פ' חלון דקתני כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד ואמרינן עלה בגמ' בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר הוא להשתמש בכותל כולו וקיבל פירושו כמו שפירש\"י ז\"ל דבא למעטו אכותל קאי וקס\"ד שעשה תל עפר למטה כדקתני סמוך לכותל או בנה איצטבא או שהיה שם פשפשין אם יש במיעוטו ארבעה אורך לצד משך הכותל הוי כפתח כיון דממנו ולמעלה גבוה כותל עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך מיעוט פתחו עכ\"ל. וכן לקמן בההיא שמעתא גופא גרסינן אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה וכו' עד אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא ע\"ג איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט ופירש\"י ז\"ל ג\"כ באורך והוסיף ר\"מ ז\"ל שכן הדין כדי לערב עירוב אחד כיון דאמתני' קאי דקתני דמערבין שנים כי איכא עשרה ממילא דכי נתמעט מערבין אחד אם רצו וכדמשמע כולה שמעתין ונכון הוא בעיני. אמנם הראב\"ד ז\"ל כיון במקצת כפיר\"י הזקן ז\"ל בעל התוספות שפירש ארבעה ברוחב וארבעה באורך שהוא מקום הראוי לתשמיש בכל התלמוד מקום ארבעה על ארבעה ואלו ואלו דברי אלהים חיים:", + " סתר מקצת הכותל וכו' עד שתי עירובין. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל שגבוה עד מערבין אחד. פרק חלון (דף ע\"ז ע\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא וכו' ואולי הוא ברוחב ארבעה טפחים עכ\"ל: ואני אומר זה אינו תלוי בגירסא אלא בפירושין כי ר\"מ ז\"ל כתב מכח משנתנו השנויה פ' חלון דקתני כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד ואמרינן עלה בגמ' בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר הוא להשתמש בכותל כולו וקיבל פירושו כמו שפירש\"י ז\"ל דבא למעטו אכותל קאי וקס\"ד שעשה תל עפר למטה כדקתני סמוך לכותל או בנה איצטבא או שהיה שם פשפשין אם יש במיעוטו ארבעה אורך לצד משך הכותל הוי כפתח כיון דממנו ולמעלה גבוה כותל עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך מיעוט פתחו עכ\"ל. וכן לקמן בההיא שמעתא גופא גרסינן אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה וכו' עד אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא ע\"ג איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט ופירש\"י ז\"ל ג\"כ באורך והוסיף ר\"מ ז\"ל שכן הדין כדי לערב עירוב אחד כיון דאמתני' קאי דקתני דמערבין שנים כי איכא עשרה ממילא דכי נתמעט מערבין אחד אם רצו וכדמשמע כולה שמעתין ונכון הוא בעיני. אמנם הראב\"ד ז\"ל כיון במקצת כפיר\"י הזקן ז\"ל בעל התוספות שפירש ארבעה ברוחב וארבעה באורך שהוא מקום הראוי לתשמיש בכל התלמוד מקום ארבעה על ארבעה ואלו ואלו דברי אלהים חיים:", + " סתר מקצת הכותל וכו' עד שתי עירובין. פרק חלון:" + ], + [ + "היתה הפרצה פחות מעשר ובא להשלימה ליתר מעשר חוקק בכותל גבוה עשרה טפחים ומערבין עירוב אחד ואם בא וכו' עד מלא קומתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו לא מצאתיה בענין הזה וצריכה תקון עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מתוקנים הם לפי גרסתנו דגרסינן פ' חלון סוף גמרא דמתניתין דכותל שבין שתי חצירות חקק להשלים בכותל בכמה א\"ל בעשרה חקקו כלו בכותל בכמה אמר ליה מלא קומתו. איברא יש גירסות שכתוב בהם מלא קומתו של כותל ופירש\"י ז\"ל בענין אחר ומ\"מ פירוש מתוקן פירש הר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "בור שבין שתי חצירות כו' עד שהקלו חכמים במים. פרק משתתפין:" + ], + [ + "בור שבין שתי חצירות כו' עד שהקלו חכמים במים. פרק משתתפין:" + ], + [ + "באר שבאמצע כו' עד דרך אויר. פרק משתתפין:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחולית הבור כו' פרק המוצא תפילין עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו שר\"מ ז\"ל כתב פסק זה מכח מתניתין דפ' המוצא תפילין דלא דמי ליה כלל לא בענין ולא בלשון ולא בצורה כמו שתראה בעיניך כשתעיין ואותו הפסק כבר חברו פט\"ו הלכות שבת ויגיד עליו רעו שסמך לו דין אשפה כמו שסמוכה במשנה וכלשון המשנה ממש. אמנם כתבה מכח הא דגרסינן בפ' כיצד משתתפין אמר רב יהודה בור שבין שתי רשויות וי\"ג חצרות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וכן זה ורב יהודה דידיה אמר אפילו קניא א\"ל אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דאי רב האמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ופירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל מימרא זו בשהיה מבוי קטן בין השתי חצירות ושם הוא הבור הזה שאם לא כן תהיה מופלגת מכותל לכותל והאריכו בזה הרבה בפירושן והוא השביל שביאר ר\"מ ז\"ל בזה ופסק כרב ומטעמא דאמר אביי דקיי\"ל רב ושמואל הלכה כרב באיסורי ודכוותה אשכחן בפרק הזורק את הספינה וזה נכון ומפורש כלשון הגמרא ממש ואין בזה ספק:" + ], + [ + "חצר קטנה שנפרצה במלואה כו' עד חשובין כגדולה. פרק כל גגות (דף צ\"ב): " + ], + [ + "שתי חצירות שעירבו עד הותרה כלה. פ' כל גגות (דף צ\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש דלעצמן וכו': ואני אומר גם אנחנו כן היינו רגילין לפרש לפום רהטין אבל עתה דקדקתי בדבר לראות איך יכול להיות שנשתבש בזה ר\"מ ז\"ל וראיתי כי הדין עמו ועיניך רואות כי זאת ההלכה פרק כל גגות דגרסינן בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו פירוש כגון כותל שבין שתי חצירות שנפל בשבת ונתערבו הדיורין אם יאסרו אלו על אלו להוציא מן הבתים לחצירות ולהכניס מן החצרות לבתים שלהן ואפילו אלו לעצמם ואלו לעצמם ואתיא למפשטה א\"ר חנינא ת\"ש חצר קטנה שנפרצה לגדולה פירוש וקס\"ד שבשבת נפרצה הגדולה מותרת והקטנה אסורה שהיא כפתחה של גדולה פירוש ואי ס\"ד דדיורין הבאים בשבת אינן אסורים קטנה אמאי אסורה ודחי רבא אימור מבעוד יום נפרצה פירוש על כרחין הכי מתוקמא דהא אמר אין דיורין הבאין בשבת אוסרים דהא מר הוא דאמר בעאי מיניה מרב הונא ובעאי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו כלומר שעירב הבתים עם החצר דרך הפתח או דרך חלון ונסתם בשבת הפתח או החלון שנמצא העירוב כמי שאינו מהו להוציא ולהכניס כל אחד ואחד לעצמו מביתו לחצר המשותף מי אמרינן בטל העירוב ולא יטלטלו מן הבתים המיוחדים לחצר המשותף א\"ד הואיל והותר בין השמשות הותר לגמרי וכי מעיינת בה שפיר והוו להו הבתים דיורין הבאים בשבת כלומר שנתוסף להם רבוי דיורין מחמת שנסתם הפתח או החלון שלהן שאילו לא נסתמו היו כל הבתים והחצר כרשות אחת וכמו שהקדים רא\"ם ז\"ל פ\"א ועתה בסבת הסתימה נתוספו להן דיורין בשבת שנעשית כל בית ובית רשות בפני עצמו ואינן משותפין ומעורבין כלל עם חביריהם אלא בחצר בלבד אם נאמר שדיורים הבאין בשבת אוסרין ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה כלומר הואיל והותרה בין השמשות החלון הזה או הפתח להיות כפתוח לחצר הותרה לכל השבת כולה אע\"פ שנסתמו בשבת שהדיורין שבאין בשבת אין אוסרין על חבריהן לומר שלא יוכלו לטלטל כל אחד ברשותו אלא אלו מותרין לעצמן ואלו מותרין לעצמן דומיא דחצר שנפרצה לחברתה דכשבאנו להתיר לא נתיר אלא כל אחת בפני עצמה והשתא ניחא דמייתי לה ראיה דומה בדומה דאי לפירוש הראב\"ד וכדהוה שמיע לן מעיקרא מפירש\"י ז\"ל לא הוה מייתי לה שפיר דומה בדומה כי חצר שנפרצה כל אחת מותרת לעצמה לחוד ופתח וחלון שנסתם מותרין אלו עם אלו ואי משום דעירבו אהדדי הרי נסתמו הדרכים שעירבו בהן ודי לנו שנתיר כל אחת בפני עצמה והבו דלא נוסיף עלה. שוב מצאתי לר\"ז הלוי ז\"ל קרוב לזה הפירוש ודבר ברור ומדוייק הוא כשתדקדק בו. וזהו סדר ר\"מ ז\"ל על נכון שסדרו אחר דין הפרצה להיות דבר הלמד מעניינו:", + " וכן שתי חצירות כו' עד בשבת אינן אוסרין. פ' כל גגות (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " נפתח החלון כו' להיתרן וכן שתי ספינות עד סוף הפרק. פרק הזורק (דף ק\"א) היא משנה כמסקנא דרב ספרא וברייתא כמסקנא דגמרא אליבא דרב נחמן וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "האחים שכל אחד וכו' עד אחד תמיד: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הפסקא כתב תחת הפסקא כו' חלוקים במקצת ואחדים במקצת עכ\"ל: ואני אומר גם אנחנו כך הורגלנו לפרש וכך פירש\"י ז\"ל וכך קבלנוה אך עתה נתתי דעתי להבין מאין היה לו לר\"מ ז\"ל זה הפירוש כי ידעתי לא לחנם מאריך בלשונו ומצאתי לו טעם מוטעם ומחוור דההיא ברייתא שחשב הראב\"ד ז\"ל להקשות היא ראייתו דגרסינן בפרק הדר גמרא מתניתין דהאחין שאוכלין על שולחן אביהן כו' תנו רבנן מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן וחמשה עבדים מקבלין פרס ר\"י בן בתירא מתיר בנשים ואוסר בעבדים ר\"י בן בבא מתיר בעבדים ואוסר בנשים ע\"כ. למדנו מלשון הברייתא שעיקר מחלקותם שוה בנשים ועבדים דרך אחד להם אצל בעליהן ומהדר תלמודא למהדר בתחלת מימרא פשיטא בן אצל אביו כדאמרן אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו פלוגתא דר\"י בן בבא ור\"י בן בתירא תלמיד אצל רבו מאי ע\"כ. אלמא מדקא מייתי להו כהדדי ובהדי בן אצל אביו כהדדי נינהו מה בן אצל אביו סמוך על שולחנו כלשון משנתנו אף אשה ועבד כן ועוד דלשון אצל הכי משמע ועוד דהא כי נחית למבעי תלמיד אצל רבו מאי דומיא דהנך דמקבלי פרס על שולחנו נינהו כמו התלמיד שאוכל משלו על שולחן רבו דאי ס\"ד משל רבו אטו מי מיחייב הרב לזון תלמידו אם לא יהיה בפרס וזה כפירוש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "חמש חבורות כו' עד מקום דירה. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "חמש חבורות כו' עד מקום דירה. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "אחד מבני חצר שהיה גוסס עד ויערבו עליו. תוספתא:", + " וכן קטן אע\"פ עד כמו שביארנו. אחד מבני חצר כו' עד שהרי אפשר שיבא בשבת. משנה פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "אחד מבני חצר שהיה גוסס עד ויערבו עליו. תוספתא:", + " וכן קטן אע\"פ עד כמו שביארנו. אחד מבני חצר כו' עד שהרי אפשר שיבא בשבת. משנה פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שתי כצוצטראות זו למעלה מזו עד ואם היה בין העליון עד למלאת: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מחוורא הא מלתא אלא בשעשאן זו כנגד זו עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו ולא ידעתי מי הביאו לזה ההכרח ובגמרא לא מצאתיו ואי משום ההיא דיתידות למה לא נתפרשה להדיא בשמעתין דגזוזטרא פ' כיצד משתתפין כמו שמפורש ביתדות:" + ], + [ + "לא עשתה העליונה עד עירוב אחד: כתב הראב\"ד לא מיחוורן הני מילי וכו' ואי לא נשתתפו לא עכ\"ל: ואני אומר גם בזה לא ירדתי לסוף דעתו ובפרק כיצד משתתפין אני רואה כדברי ר\"מ ז\"ל מתניתין דגזוזטראות דפריך מינה למ\"ד יש דין גזל בשבת ופריק אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות ע\"כ. וזהו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף זו הפיסקא. והדר תלמודא לאקשויי אי הכי כי עשו לתחתונה נמי ומתרץ התלמוד כיון דעשו לתחתונה גלויי גלו דעתא דאנא בהדך לא ניחא לי וזה פשוט. וראש הפיסקא הזאת ג\"כ כמשמעותא דמתני' דהתם היא וכבר פירש ר\"מ ז\"ל הטעם מפני הדלי העובר:" + ], + [ + "שלש דיאטות עד שלא כדרך אמצעית. תוספתא:", + " שתי דיאטות זו כנגד זו עד סוף הפרק. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ח): " + ], + [ + "שלש דיאטות עד שלא כדרך אמצעית. תוספתא:", + " שתי דיאטות זו כנגד זו עד סוף הפרק. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "אנשי מבוי שהיה ביניהן עד צריכין להשתתף לענין שבת. פרק הדר (דף ע\"א): " + ], + [ + "אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ\"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר\"מ ז\"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב\"ד ז\"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל דתניא פ' הדר (דף ס\"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש רש\"י ז\"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:", + " ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'): ", + " אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס\"ח): " + ], + [ + "אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ\"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר\"מ ז\"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב\"ד ז\"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל דתניא פ' הדר (דף ס\"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש רש\"י ז\"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:", + " ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'): ", + " אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס\"ח): " + ], + [ + "חצר שיש לה שני פתחים עד לא בזה. פרק משתתפין ופ' חלון (דף פ\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל מאחר דקיי\"ל כר\"ש וכו' ובאמת שבוש הוא זה עכ\"ל: ואני אומר איני מבין השבוש הזה ואדרבה יפה כיון דריש פ' כיצד משתתפין מסיק רב אשי דהוא בתרא הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני ועוד אסיקנא פ' חלון גמרא דמתניתין דכיצד משתתפין גבי משלהן צריך להודיעם כי מקשינן מנשים שעירבו ושנשתתפו שלא מדעת בעליהן אין עירובן עירוב ולא קשיא הא דאסר הא דלא אסר ותלמודא נמי קאמר ה\"נ מסתברא דא\"כ קשיא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני מבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין ממנו שתופו בעל כרחו רגיל אין שאין רגיל לא, נמצאו דבריו תלמוד ערוך ודכוותיה מייתי נמי פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דעיקר מילתא דר\"ש דשלש חצרות דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם וכו' עד דמסיק כגון זה כופין אותו על מדת סדום וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב שם ג\"כ להדיא גמרא מתני' דנתמעט האוכל סוגיא דשמעתין ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי האחר עכ\"ל. ואוקימתא זו פ' הדר גמרא דמתניתין דבעל הבית ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל משלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה\"ר ועירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן שהיא משנה פ' מי שהוציאוהו ומייתי לה פ' כל גגות ומשום דקיי\"ל כר\"ש לפי דעתי סייעתא היא לר\"מ ז\"ל דהא עירבו עם האמצעית קתני דמשמע עירבו עמה ומדעתה אבל אם לא עירבו לדעתה לא וכ\"ש בזה שנשתתף עם אחת מהן בלבד כמו שדקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו הצח דודאי מגלה דעתו שאינו חפץ בזה העירוב האחר וזה מפורש ריש פ' כיצד משתתפין סוף גמרא דמתני' קמייתא דמסיק רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן בנמוקי עירובין שלו בהלכה זו ובאוקימתא דר\"י אלפס ז\"ל דמפרש ההיא דחצירות שהקשה ממנה הראב\"ד ופירשה בשהעמידו עירובן באמצעית. ואל תתמה לומר מה חיוב יהיה לו אם ישתתף עם זה וישתתף עם האחרת כמו שתמה הראב\"ד ז\"ל שאם אתה תמה על זה תמה על עצמך ובכל מקומות התלמוד שהזכרתי וכיוצא בהן שמצריך דעת מי שעירבו או שתפו לו ואמור מה הפסד יש לו בזה אלא ודאי דבר ידוע הוא זה שלפעמים יקפיד אדם בראיית פני שכנו כ\"ש בכניסתו לביתו וכ\"ש בהולכת כליו לביתו ובוש מלמנעו ושמח כשאיסור שבת מונעתו ואינו רוצה בעירובו או בשתופו. וזה נכון ויציב:" + ], + [ + "אשתו של אדם וכו' עד אלא מדעתו. פרק חלון (דף פ'): ", + " כיצד אוסר כגון שאמר איני מערב עמכם או איני משתתף. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אחר מפרשים בו וכו' הלא הטורזינא לא רצה להשכיר עכ\"ל: ואני אומר גם זה הפירוש שמענו וקיבלנו ומ\"מ פירוש ר\"מ ז\"ל יפה הוא דהא תניא בברייתא דריש פ' כיצד משתתפין ע\"י בנו ובתו הקטנים וע\"י עבדו ושפחתו הכנענים בין לדעתו בין שלא לדעתו וכו' עד חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות והשתא פוק חזי אם האשה מוחה ע\"י בעלה כ\"ש שהבעל מוחה ע\"י אשתו וההיא דטורזינא שהקשה הראב\"ד ז\"ל שכנות היה ולא עירוב ולכך עלו דבריו כהוגן וכמה פנים לתורה:" + ], + [ + "נשתתפו אנשי חצר וכו' עד פעם שניה. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה ההפרש שבוש הוא שאינן יכולין להשתתף אלא במין אחד עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו מה ראה לשבש דברי ר\"מ ז\"ל המאירים ותלמוד ערוך הוא בפרק חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל כמו שאני עתיד לכתוב בסמוך בבבא שניה של הלכה זו:", + " ואם בשני מינין נשתתפו נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען ואם כלה צריך להודיען: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שבוש עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי בסמוך בבבא ראשונה של הלכה זו שדברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ' חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא\"צ להודיען דגרסינן במאי עסקינן אי לימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע משני מינין צריך להודיע ומהדרין אי בעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין וכלה שאני ע\"כ. הנה זה מבורר כמ\"ש וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן וז\"ל סוגיא דשמעתא אם האוכל מין אחד אפילו כלה מזכה ואין צריך להודיע ואם שני מינין ונתמעט מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע ואם כלה צריך להודיע והנה זה ברור:", + " נתוספו שכנים וכו'. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש הא קי\"ל כר\"ש בהא דאין כאן חובה עכ\"ל: ואני אומר כבר השבתי בזה הפרק על החובה מסברא והבאתי ראיות ברורות עליה:" + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "נשתתפו במבוי וכו' עד אלא מדוחק. פ' הדר (דף ע\"א) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל ירושלמי הוא זה וכו' שהן מקפידין על פרוסתן עכ\"ל: ואני אומר על דבר אמת וענוה צדק ונכון הוא ורמיזא פ' הדר:" + ], + [ + "מבוי שלא נשתתפו וכו' עד מטלטלין בכולו: כתב הראב\"ד ז\"ל מחסרון דעת כתב כל זה וכו' תועה מדרך השכל עכ\"ל: ואני אומר אפילו היה פוסק כרב בשמעתין דחמש חצירות יש לו ראיות וטעמים, חדא דשמואל קאי כותיה במסקנא ועוד דרב נחמן אמר בפ\"ק דמכילתין נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועוד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו ואע\"ג דר' יוחנן פליג עלייהו כיון דר\"נ דהוא בתראה קאי כרב ושמואל הכין הלכתא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בשם רוב הפוסקים ואף כי ר\"ח ז\"ל פסק כר' יוחנן יש להם ראיה מן הירושלמי שמצאתי פ\"ק דמכילתין דגרסינן התם רב נחמן בר יעקב בעי אין המבוי פחות משתי חצירות חצר אין פחותה משני בתים וה\"נ משמע פ' ר\"א דמילה ובזה אין לי צורך עתה אלא עתה באתי להוכיח כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה הפסק מזאת השמועה דחמש חצירות ולא משמועת משנת בעל הבית האמורות בפ' הדר ולא משמועה ראשונה שבפרק כל גגות דאסיק שמואל טעמא דר\"ש בין עירבו בין לא עירבו כי אלו כבר בררן וכתבן כל אחת בפני עצמה וגם אני פרטתי מקום מוצאן וטעמן בס\"ד וכבר כתבתי והקדמתי כי ר\"מ ז\"ל לא כתב בחבורו אלא מה שמפורש בתלמוד ולא חידש בו דבר מדעתו אא\"כ פרסמו על שמו והוא ז\"ל לא ראיתיו לעולם דליפוק נפשיה בר מהלכתא ואילו היה כותב זאת הפסקא מכח אותן השמועות וכמו שחשבו באולי הראב\"ד ז\"ל מאין הוציא לשון כרמלית וגם לשון טלטול בארבע אמות או בכולו ואנה הלך לבו שלא הזכיר חלוק בין הכלים והחצר וגם הטעמים שכתב לעירב ולא עירבו מאין באו לו ובכל השמועות האלו לא נזכרו והוא ז\"ל אינו מאריך בלשונו אלא לצורך ואינו מוציא דבריו לבטלה אלא ודאי הוציא ר\"מ ז\"ל הפסק הזה ממסכת שבת משמועה ראשונה דפרק ר\"א דמילה פקח עיניך וראה שהיא הלכה גדולה וסוגיא ארוכה בפני עצמה. דגרסינן התם בעא מיניה ר' זירא מר' אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי וכו' עד אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ומהדרינן עלה ושקלינן וטרינן טובא עד דאקבעה לה בהדיא לתלמודא וסדרוה מימרא לר' זירא וגרסינן אמר ר' זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אמר אביי הא מלתא א\"ר זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבהו ופירשה דאמר רבה בר אבהו אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אסור לטלטל בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו א\"ל רב חיננא חוזאה לרבא מאי שנא עירבו חצרות עם בתים דנתקו חצירות ונעשו בתים דרב לטעמיה דאמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו והא הכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא ערבינהו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתמינהו וחצר איכא בתים ליכא ושקיל וטרי עד דמסיק אלא אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים ואינן ע\"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך שם ופסק כמסקנא דגמרא וכפי מה שהעמיד רב אשי ור\"י אלפס ז\"ל שהשמיט ממסכת שבת אותה שמועה כולה לפי שסמך על מה שכבר כתב בעירובין בשמועות הנזכרות:" + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל המניח עירובו עד להגיע אל עירובו: כתב הראב\"ד זה שנה משנתנו כר\"א דאמר באמצען ואינו כן אלא כר' יהודה, עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי בענין והוא באמצען מה שנראה לי באותו ענין רק בנדון שלפנינו פשוט הוא בפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתגלגל חוץ לתחום דגרסינן אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל בתוך ד' אמות הנותן את עירובו יש לו ד' אמות וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד בעירוב עצמן. ריש פרק כיצד משתתפין:", + " קטן בן שש שנים עד שתי סעודות לעצמו. פרק כיצד משתתפין:" + ], + [ + "הרוצה לשלח עירובו עד להוליך את העירוב. פרק בכל מערבין (דף ל\"א): ", + " וכן רבים עד משלחין. פ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "אחד או רבים כו' עד ייחדו לו רוח: כתב הראב\"ד ז\"ל שנה משנתנו כמ\"ד יש ברירה, עכ\"ל: ואני אומר הלכה כן:", + " האומר לחבירו וכו' עד הרי זה עירוב. פ' התקבל במסכת גיטין ובהלכות גדולות:" + ], + [ + "כשם שמברכין על עירובי חצרות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל והיכן צונו לערב בתחומין וכו' והיאך יאמר וצונו על מצות עירוב: ואני אומר כבר נתחבטו בזה רבים וגדולים מן הראשונים והסכימו עם האומר לברך ומאי וצונו מלאו דלא תסור שמצוה לשמוע דברי חכמים בין להקל בין להחמיר. ובפ' כיצד מעברין מוכח מדברי סופרים שלא יצא אדם בשבת חוץ לעיר יותר מאלפים אמה וילפינן לה ממגרשי הערים והעובר מכין אותן מכות מרדות ובירושלמי מוכיח אותו מן התורה דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה רבי מנא בעי ניחא אלפים שאינו מחוור ארבעת אלפים מחוור הוא ר' שמעון בן מנסיא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום י\"ב מיל כנגד מחנה ישראל משמע שזה מחוור אפילו לרבנן דר\"ע ובסוטה פרק כשם מוכח דתחומי אלפים אמה מדברי סופרים וגם רבותינו בעלי התוספות פסקו כן סוף פ\"ק דמסכת עירובין בראיות ברורות כדאשכחן פרק בכל מערבין דא\"ל רבא לר\"נ ובפ' מי שהוציאוהו דא\"ל רבא לאביי וכהנה רבות וכ\"כ הר\"ם מקוצי בספר מצות ל\"ת וחילק בין תחום י\"ב מיל לאלפים אמה כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל סוף פ\"ק דמסכת עירובין וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ריש פרק כ\"ח דהלכות שבת והר\"ז בעל המאור חלק עליו לקבוע אותן מן התורה וגם הרמב\"ן ז\"ל הציע בזה הצעה גדולה בספר המלחמות אין לי צורך בזה החבור להאריך בו רק על מה שבאתי עכשיו לומר כי עירובי תחומין דרבנן ואסיקנא פרק במה מדליקין דכל מצוה שהיא מדברי סופרים מברכין עליה וכבר הוכחתי והארכתי בזה סוף הלכות ברכות וגם פ\"ג מהלכות מילה ושם כתבתי תשובת ר\"מ ז\"ל שהשיב בחייו לחכמי לוני\"ל ז\"ל וכ\"ש אם פסקנו שהם מן התורה שיש לברך עליה:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שעמד מבע\"י עד לכל רוח עד לדירה. פ' הדר:" + ], + [ + "הקונה שביתה עד כשחשכה. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה אינו כן וכו': ואני אומר השגה זו בהיפך מן הראשון כי בראשון אמר שלא יהיה לו אלא ארבע אמות במקומו הואיל ורצה לקנות ברחוק מקום ועתה הוא אומר שילך עד אותו מקום. ולבי אומר לי או שהיה ט\"ס בספר שהעתיק ממנו ועשה מקום קרוב במקום רחוק או טעה הסופר בדברי הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "התלמידים שהולכין בלילי שבת עד סוף הפרק. פרק הדר (דף ע\"ג) ופ' כיצד משתתפין:" + ] + ], + [ + [ + "אין מניחין וכו' עד ליום אחד. פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): ", + " טעה ועירב עד לא יזוז ממקומו. פ' מי שהוציאוהו (דף נ'): " + ], + [ + "אין מניחין וכו' עד ליום אחד. פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): ", + " טעה ועירב עד לא יזוז ממקומו. פ' מי שהוציאוהו (דף נ'): " + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד מחוץ לחומה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו): ", + " כשם שאסור לצאת עד כדרך שמערבין לשבת. זה פסק מכח אותה ברייתא שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דביצה גמרא מתניתין דאין מוציאין את הקטן ואסיק דיש עירוב והוצאה ליה\"כ כשבת ומערבין לתחומין ג\"כ ביו\"ט אבל הוצאה הותרה בו מרשות לרשות וה\"נ מסיק בכריתות פרק אמרו לו גמרא דמתניתין דיש אוכל וכו':" + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד מחוץ לחומה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו): ", + " כשם שאסור לצאת עד כדרך שמערבין לשבת. זה פסק מכח אותה ברייתא שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דביצה גמרא מתניתין דאין מוציאין את הקטן ואסיק דיש עירוב והוצאה ליה\"כ כשבת ומערבין לתחומין ג\"כ ביו\"ט אבל הוצאה הותרה בו מרשות לרשות וה\"נ מסיק בכריתות פרק אמרו לו גמרא דמתניתין דיש אוכל וכו':" + ], + [ + "יום טוב שחל להיות סמוך לשבת עד לרוח אחת: כתב הראב\"ד ואיך לא פירש ולא חילק וכו' לא מצי לערב בשתי רוחות: ואני בדקתי בחבור השגותיו ומצאתי כתוב שם לשון זה ראיתי שבסוף הפרק חזר ופירש עכ\"ל. ולא ידעתי מיד מי כתב אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי וקבל האמת ממי שאמרו כי לאחר שחילק כל הדינין האלו כולן עד וקדושה אחת הן חזר ופירש זה שאמרנו שיש לו לאדם כו' עד ביום הראשון הכל כמו שמפורש פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): " + ], + [], + [], + [ + "המערב לשני ימים טובים עד שני הימים. פרק בכל מערבין:
כתב הראב\"ד ז\"ל שאפילו בשני ימים טובים של ר\"ה כו' אבל לקולא לא אמרינן עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל סגנון המשנה והגמרא פרק בכל מערבין אות באות. וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לא כיון בחבור הזה רק לקצר הארוך בסדר ערוך להורות הוראות הורה ולכך קראו משנה תורה ולפי שהתלמוד לא חילק גם הוא סילק עצמו מזה החלוק בהצעתו כי אין כן בהסכמתו רק ביה\"כ סידר הדברים:" + ], + [], + [ + "יוה\"כ עד קדושה אחת הן. הדברים האלו הם מסברתו ולכך כתב נראה לי ויש להם על מה שיסמוכו ולכך הודו לו כי נכון הוא:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..76cf46632cde32a691174dd1f8027fa6f31815fc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,713 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Eruvin", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Eruvin", + "text": [ + [ + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "חצר שיש בה וכו' עד רה\"י הוא. הלכה רווחת היא:", + " וכן הדין במדינה עד קבועים להן. בירושלמי פ\"ק דעירובין ומקצתו פרק עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "ומפני מה תיקן שלמה דבר זה כו' עד רה\"י. כן נמצא בתשובה לרבינו האי גאון ז\"ל ובהלכות גדולות שחיבר רב יהודאי גאון ז\"ל:", + " ומה הוא העירוב וכו' עד לרה\"ר. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " העירוב שעושין עד בשאר אוכלין. פרק חלון (דף פ\"א) ופרק הדר:", + " בכל אוכל וכו' עד ומשתתפים בו. פ' בכל מערבין (דף כ\"ו) בראשו:", + " וכמה שיעור וכו' עד לכולן. פ' חלון (דף פ'): " + ], + [ + "כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר\"מ ז\"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א\"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר\"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש\"י ז\"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ\"ל. והוא ז\"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ\"ש:", + " עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ\"ד דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש\"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א\"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א\"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג\"כ בפ\"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל\"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר\"מ ז\"ל ואם רבינו הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר\"מ וחכ\"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר\"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר\"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר\"מ ז\"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א\"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר\"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש\"י ז\"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ\"ל. והוא ז\"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש\"י ז\"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ\"ש:", + " עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ\"ד דמעילה:
כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש\"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ\"כ ר\"מ ז\"ל פ\"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א\"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א\"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג\"כ בפ\"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל\"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר\"מ ז\"ל ואם רבינו הראב\"ד ז\"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק\"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע\"ל קג\"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר\"מ וחכ\"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר\"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר\"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "וכבר ביארנו עד בגבולין. הכל פרק בכל מערבין (דף ל\"א): " + ], + [ + "כיצד מערבין וכו' עד במרפסת. פ' חלון (דף פ\"א) ופרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל במקומות הללו וכו' ומסתברא דבעינן כגרוגרת לכל אחד ואחד באותה חלה עכ\"ל: ואני אומר כבר רבו בזה הפירושים והגירסאות והדעות ונתפשטו המנהגות במקומות ואיני רואה בדברי הראב\"ד ז\"ל השגה שאצטרך להציל ר\"מ ז\"ל כי הוא פסק כרבי יהושע בפ' חלון וכ\"ה בירושלמי כדבריו אלא שאני אומר ראוי להניח כל מקום ומקום על מנהגו כי מנהג ישראל תורה היא כל זמן שיש להם על מה שיסמוכו בהלכה וכמו שאמרו נהרא נהרא ופשטיה. ומנהגנו לקחת חלה שלימה שיש בה שיעור שתי סעודות ולזכות עליה ולערב בה אפילו לאלף. שוב מצאתי לרשב\"א ז\"ל שהסכים כן בנמוקי עירובין שלו:", + " או בבית שאין בו ארבע אמות וכו'. פ\"ק דסוכה (דף ג'): ", + " וכשמקבץ העירוב מברך כו' עד מבית לבית בשבת. בהלכות גדולות:", + " ויש לקטן לגבות הפת. פרק בכל מערבין:", + " ובית שמניחין וכו'. פרק מי שהוציאוהו גמרא ממתניתין דהיו שנים (דף מ\"ט): ", + " ואם היו רגילין כו' עד שלום. פרק הנזקין (דף ס'): " + ], + [ + "וכיצד משתתפין כו' עד מרובין. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומניחין הכל וכו' עד ה\"ז שתוף. פרק חלון ופרק כיצד משתתפין ופרק הנזקין ובירושלמי:", + " אבל אם הניח כו'. פרק כיצד משתתפין:", + " ואם הניח הכלי עד למבוי בשבת. פרק חלון (דף ע\"ט): " + ], + [ + "חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'): ", + " בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "חלקו העירוב כו' עד בכלי אחד מותר. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " המשתתפין וכו' עד מכירין בפת. פרק חלון (דף פ'): ", + " בני חבורה כו' עד בחצר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "לקח אחד מכל כו' עד מבע\"י. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ומערבים עירובי חצירות כו' עד מן הלילה. פ' במה מדליקין (דף כ\"ח): ", + " ולעולם צריך וכו' עד סוף הפרק. פ' בכל מערבין (דף ל\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "אנשי חצר עד ולך ולך. סוף פרק עושין פסין (דף כ\"ו) ופרק הדר (דף ס\"ט): ", + " והיורש מבטל וכו' עד אסור היה וכו'. פרק הדר (דף ע'): ", + " אחד שעירב וכו' עד לאחר שעירב: כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שמת השלישי שעירב זה עמו אבל אם הוא חי צריך לבטל לשניהם ע\"כ: ואני אומר גם אני עלה על דעתי דבר זה לפי שראיתי לרבה דהוא רביה דאביי דאוקמה הכי והייתי נבהל על ר\"מ ז\"ל איך השמיט זה הלשון וגם ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטו מן ההלכות והוא מפורש בגמרא מתניתין דאנשי חצר פרק הדר בשקלא וטריא ודחינן להאי פירוקא ואסיקנא הא כדאיתא והא כדאיתא ואע\"ג דאיתקשא מילתא דאביי מ\"מ לא אתותב וסוגיין מהדרא בתר הכי לדוכתא וכדמסיק מעיקרא ה\"נ מסתברא וכו' ואדחיא דרבא מקמיה דאביי ולכך ראיתי כי הסכים ר\"מ ז\"ל יפה וחזרתי בי כד\"ן:" + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ], + [ + "כשם שבעל וכו' עד אפילו בפחות משוה פרוטה. הכל פרק הדר (דף ס\"ו ס\"ח): ", + " ואשתו וכו' משכרת שלא מדעתו. פ' חלון (דף פ'): ", + " וכן שכירו ושמשו וכו' עד סוף הפרק. הכל פרק הדר (דף ס\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "חלון שבין כו' עד שסמכן לכותל. פרק חלון (דף ע\"ו): " + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל גבוה וכו' עד ממעט: כתב הראב\"ד ז\"ל יש כאן שבוש וכו' צריך זיז באמצע להתירו עכ\"ל: ואני אומר שינוי הגירסא יש בגמרא באמת. אמנם ר\"מ ז\"ל לא ממימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבהו לבד שבפרק חלון פסק כן כמו שחושב הראב\"ד ז\"ל אלא מתוך המשנה והסוגיא כולה שמוכחת כן ושאר מימרות נמי דרב נחמן הכי מוכחן ונטה במקצת לדעת ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיטן לכולן מן ההלכות וסמך על המשנה ושאר ההלכות ובפירוש המימרא נוטה כפירש\"י ז\"ל:", + " היה הכותל וכו' עד אסורה בהנאה. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל שגבוה עד מערבין אחד. פרק חלון (דף ע\"ז ע\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא וכו' ואולי הוא ברוחב ארבעה טפחים עכ\"ל: ואני אומר זה אינו תלוי בגירסא אלא בפירושין כי ר\"מ ז\"ל כתב מכח משנתנו השנויה פ' חלון דקתני כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד ואמרינן עלה בגמ' בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר הוא להשתמש בכותל כולו וקיבל פירושו כמו שפירש\"י ז\"ל דבא למעטו אכותל קאי וקס\"ד שעשה תל עפר למטה כדקתני סמוך לכותל או בנה איצטבא או שהיה שם פשפשין אם יש במיעוטו ארבעה אורך לצד משך הכותל הוי כפתח כיון דממנו ולמעלה גבוה כותל עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך מיעוט פתחו עכ\"ל. וכן לקמן בההיא שמעתא גופא גרסינן אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה וכו' עד אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא ע\"ג איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט ופירש\"י ז\"ל ג\"כ באורך והוסיף ר\"מ ז\"ל שכן הדין כדי לערב עירוב אחד כיון דאמתני' קאי דקתני דמערבין שנים כי איכא עשרה ממילא דכי נתמעט מערבין אחד אם רצו וכדמשמע כולה שמעתין ונכון הוא בעיני. אמנם הראב\"ד ז\"ל כיון במקצת כפיר\"י הזקן ז\"ל בעל התוספות שפירש ארבעה ברוחב וארבעה באורך שהוא מקום הראוי לתשמיש בכל התלמוד מקום ארבעה על ארבעה ואלו ואלו דברי אלהים חיים:", + " סתר מקצת הכותל וכו' עד שתי עירובין. פרק חלון:" + ], + [ + "כותל שגבוה עד מערבין אחד. פרק חלון (דף ע\"ז ע\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל זאת הגירסא וכו' ואולי הוא ברוחב ארבעה טפחים עכ\"ל: ואני אומר זה אינו תלוי בגירסא אלא בפירושין כי ר\"מ ז\"ל כתב מכח משנתנו השנויה פ' חלון דקתני כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד ואמרינן עלה בגמ' בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר הוא להשתמש בכותל כולו וקיבל פירושו כמו שפירש\"י ז\"ל דבא למעטו אכותל קאי וקס\"ד שעשה תל עפר למטה כדקתני סמוך לכותל או בנה איצטבא או שהיה שם פשפשין אם יש במיעוטו ארבעה אורך לצד משך הכותל הוי כפתח כיון דממנו ולמעלה גבוה כותל עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך מיעוט פתחו עכ\"ל. וכן לקמן בההיא שמעתא גופא גרסינן אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה וכו' עד אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא ע\"ג איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט ופירש\"י ז\"ל ג\"כ באורך והוסיף ר\"מ ז\"ל שכן הדין כדי לערב עירוב אחד כיון דאמתני' קאי דקתני דמערבין שנים כי איכא עשרה ממילא דכי נתמעט מערבין אחד אם רצו וכדמשמע כולה שמעתין ונכון הוא בעיני. אמנם הראב\"ד ז\"ל כיון במקצת כפיר\"י הזקן ז\"ל בעל התוספות שפירש ארבעה ברוחב וארבעה באורך שהוא מקום הראוי לתשמיש בכל התלמוד מקום ארבעה על ארבעה ואלו ואלו דברי אלהים חיים:", + " סתר מקצת הכותל וכו' עד שתי עירובין. פרק חלון:" + ], + [ + "היתה הפרצה פחות מעשר ובא להשלימה ליתר מעשר חוקק בכותל גבוה עשרה טפחים ומערבין עירוב אחד ואם בא וכו' עד מלא קומתו: כתב הראב\"ד ז\"ל אף זו לא מצאתיה בענין הזה וצריכה תקון עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל מתוקנים הם לפי גרסתנו דגרסינן פ' חלון סוף גמרא דמתניתין דכותל שבין שתי חצירות חקק להשלים בכותל בכמה א\"ל בעשרה חקקו כלו בכותל בכמה אמר ליה מלא קומתו. איברא יש גירסות שכתוב בהם מלא קומתו של כותל ופירש\"י ז\"ל בענין אחר ומ\"מ פירוש מתוקן פירש הר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "חריץ שבין שתי חצירות וכו' עד אלו לעצמן. פרק חלון (דף ע\"ז) :" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כותל שבין שתי חצירות וכו' עד בנחת. פרק חלון (דף ע\"ז) ופרק משתתפין:", + " היה הכותל וכו' עד ע\"י זריקה. פ' משתתפין (דף פ\"ט): ", + " שני בתים וכו' עד ע\"י זריקה. פרק משתתפין:" + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "כל גגות כו' עד בעירוב אחד. פ' כל גגות (דף פ\"ו): " + ], + [ + "בור שבין שתי חצירות כו' עד שהקלו חכמים במים. פרק משתתפין:" + ], + [ + "בור שבין שתי חצירות כו' עד שהקלו חכמים במים. פרק משתתפין:" + ], + [ + "באר שבאמצע כו' עד דרך אויר. פרק משתתפין:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שחולית הבור כו' פרק המוצא תפילין עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו שר\"מ ז\"ל כתב פסק זה מכח מתניתין דפ' המוצא תפילין דלא דמי ליה כלל לא בענין ולא בלשון ולא בצורה כמו שתראה בעיניך כשתעיין ואותו הפסק כבר חברו פט\"ו הלכות שבת ויגיד עליו רעו שסמך לו דין אשפה כמו שסמוכה במשנה וכלשון המשנה ממש. אמנם כתבה מכח הא דגרסינן בפ' כיצד משתתפין אמר רב יהודה בור שבין שתי רשויות וי\"ג חצרות מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וכן זה ורב יהודה דידיה אמר אפילו קניא א\"ל אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דאי רב האמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ופירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל מימרא זו בשהיה מבוי קטן בין השתי חצירות ושם הוא הבור הזה שאם לא כן תהיה מופלגת מכותל לכותל והאריכו בזה הרבה בפירושן והוא השביל שביאר ר\"מ ז\"ל בזה ופסק כרב ומטעמא דאמר אביי דקיי\"ל רב ושמואל הלכה כרב באיסורי ודכוותה אשכחן בפרק הזורק את הספינה וזה נכון ומפורש כלשון הגמרא ממש ואין בזה ספק:" + ], + [ + "חצר קטנה שנפרצה במלואה כו' עד חשובין כגדולה. פרק כל גגות (דף צ\"ב): " + ], + [ + "שתי חצירות שעירבו עד הותרה כלה. פ' כל גגות (דף צ\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש דלעצמן וכו': ואני אומר גם אנחנו כן היינו רגילין לפרש לפום רהטין אבל עתה דקדקתי בדבר לראות איך יכול להיות שנשתבש בזה ר\"מ ז\"ל וראיתי כי הדין עמו ועיניך רואות כי זאת ההלכה פרק כל גגות דגרסינן בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו פירוש כגון כותל שבין שתי חצירות שנפל בשבת ונתערבו הדיורין אם יאסרו אלו על אלו להוציא מן הבתים לחצירות ולהכניס מן החצרות לבתים שלהן ואפילו אלו לעצמם ואלו לעצמם ואתיא למפשטה א\"ר חנינא ת\"ש חצר קטנה שנפרצה לגדולה פירוש וקס\"ד שבשבת נפרצה הגדולה מותרת והקטנה אסורה שהיא כפתחה של גדולה פירוש ואי ס\"ד דדיורין הבאים בשבת אינן אסורים קטנה אמאי אסורה ודחי רבא אימור מבעוד יום נפרצה פירוש על כרחין הכי מתוקמא דהא אמר אין דיורין הבאין בשבת אוסרים דהא מר הוא דאמר בעאי מיניה מרב הונא ובעאי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו כלומר שעירב הבתים עם החצר דרך הפתח או דרך חלון ונסתם בשבת הפתח או החלון שנמצא העירוב כמי שאינו מהו להוציא ולהכניס כל אחד ואחד לעצמו מביתו לחצר המשותף מי אמרינן בטל העירוב ולא יטלטלו מן הבתים המיוחדים לחצר המשותף א\"ד הואיל והותר בין השמשות הותר לגמרי וכי מעיינת בה שפיר והוו להו הבתים דיורין הבאים בשבת כלומר שנתוסף להם רבוי דיורין מחמת שנסתם הפתח או החלון שלהן שאילו לא נסתמו היו כל הבתים והחצר כרשות אחת וכמו שהקדים רא\"ם ז\"ל פ\"א ועתה בסבת הסתימה נתוספו להן דיורין בשבת שנעשית כל בית ובית רשות בפני עצמו ואינן משותפין ומעורבין כלל עם חביריהם אלא בחצר בלבד אם נאמר שדיורים הבאין בשבת אוסרין ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה כלומר הואיל והותרה בין השמשות החלון הזה או הפתח להיות כפתוח לחצר הותרה לכל השבת כולה אע\"פ שנסתמו בשבת שהדיורין שבאין בשבת אין אוסרין על חבריהן לומר שלא יוכלו לטלטל כל אחד ברשותו אלא אלו מותרין לעצמן ואלו מותרין לעצמן דומיא דחצר שנפרצה לחברתה דכשבאנו להתיר לא נתיר אלא כל אחת בפני עצמה והשתא ניחא דמייתי לה ראיה דומה בדומה דאי לפירוש הראב\"ד וכדהוה שמיע לן מעיקרא מפירש\"י ז\"ל לא הוה מייתי לה שפיר דומה בדומה כי חצר שנפרצה כל אחת מותרת לעצמה לחוד ופתח וחלון שנסתם מותרין אלו עם אלו ואי משום דעירבו אהדדי הרי נסתמו הדרכים שעירבו בהן ודי לנו שנתיר כל אחת בפני עצמה והבו דלא נוסיף עלה. שוב מצאתי לר\"ז הלוי ז\"ל קרוב לזה הפירוש ודבר ברור ומדוייק הוא כשתדקדק בו. וזהו סדר ר\"מ ז\"ל על נכון שסדרו אחר דין הפרצה להיות דבר הלמד מעניינו:", + " וכן שתי חצירות כו' עד בשבת אינן אוסרין. פ' כל גגות (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " נפתח החלון כו' להיתרן וכן שתי ספינות עד סוף הפרק. פרק הזורק (דף ק\"א) היא משנה כמסקנא דרב ספרא וברייתא כמסקנא דגמרא אליבא דרב נחמן וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "אנשי חצר שהיו כולן אוכלים וכו'. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) ופרק כיצד משתתפין:", + " ואם היה עירוב בא וכו' עד ליתן את הפת. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): ", + " חמשה שגבו עד כבית אחד. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "האחים שכל אחד וכו' עד אחד תמיד: כתב הראב\"ד ז\"ל זו הפסקא כתב תחת הפסקא כו' חלוקים במקצת ואחדים במקצת עכ\"ל: ואני אומר גם אנחנו כך הורגלנו לפרש וכך פירש\"י ז\"ל וכך קבלנוה אך עתה נתתי דעתי להבין מאין היה לו לר\"מ ז\"ל זה הפירוש כי ידעתי לא לחנם מאריך בלשונו ומצאתי לו טעם מוטעם ומחוור דההיא ברייתא שחשב הראב\"ד ז\"ל להקשות היא ראייתו דגרסינן בפרק הדר גמרא מתניתין דהאחין שאוכלין על שולחן אביהן כו' תנו רבנן מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהן וחמשה עבדים מקבלין פרס ר\"י בן בתירא מתיר בנשים ואוסר בעבדים ר\"י בן בבא מתיר בעבדים ואוסר בנשים ע\"כ. למדנו מלשון הברייתא שעיקר מחלקותם שוה בנשים ועבדים דרך אחד להם אצל בעליהן ומהדר תלמודא למהדר בתחלת מימרא פשיטא בן אצל אביו כדאמרן אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו פלוגתא דר\"י בן בבא ור\"י בן בתירא תלמיד אצל רבו מאי ע\"כ. אלמא מדקא מייתי להו כהדדי ובהדי בן אצל אביו כהדדי נינהו מה בן אצל אביו סמוך על שולחנו כלשון משנתנו אף אשה ועבד כן ועוד דלשון אצל הכי משמע ועוד דהא כי נחית למבעי תלמיד אצל רבו מאי דומיא דהנך דמקבלי פרס על שולחנו נינהו כמו התלמיד שאוכל משלו על שולחן רבו דאי ס\"ד משל רבו אטו מי מיחייב הרב לזון תלמידו אם לא יהיה בפרס וזה כפירוש ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "חמש חבורות כו' עד מקום דירה. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "חמש חבורות כו' עד מקום דירה. פ' הדר (דף ע\"ב): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "עשרה בתים זה לפנים מזה עד של חצר האחרת. הכל סוף פרק הדר (דף ע\"ה): " + ], + [ + "אחד מבני חצר שהיה גוסס עד ויערבו עליו. תוספתא:", + " וכן קטן אע\"פ עד כמו שביארנו. אחד מבני חצר כו' עד שהרי אפשר שיבא בשבת. משנה פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "אחד מבני חצר שהיה גוסס עד ויערבו עליו. תוספתא:", + " וכן קטן אע\"פ עד כמו שביארנו. אחד מבני חצר כו' עד שהרי אפשר שיבא בשבת. משנה פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ו): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [ + "בעל חצר שהשכיר עד לבתים עד שיערבו. הכל פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ה): " + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שתי כצוצטראות זו למעלה מזו עד ואם היה בין העליון עד למלאת: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מחוורא הא מלתא אלא בשעשאן זו כנגד זו עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו ולא ידעתי מי הביאו לזה ההכרח ובגמרא לא מצאתיו ואי משום ההיא דיתידות למה לא נתפרשה להדיא בשמעתין דגזוזטרא פ' כיצד משתתפין כמו שמפורש ביתדות:" + ], + [ + "לא עשתה העליונה עד עירוב אחד: כתב הראב\"ד לא מיחוורן הני מילי וכו' ואי לא נשתתפו לא עכ\"ל: ואני אומר גם בזה לא ירדתי לסוף דעתו ובפרק כיצד משתתפין אני רואה כדברי ר\"מ ז\"ל מתניתין דגזוזטראות דפריך מינה למ\"ד יש דין גזל בשבת ופריק אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות ע\"כ. וזהו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף זו הפיסקא. והדר תלמודא לאקשויי אי הכי כי עשו לתחתונה נמי ומתרץ התלמוד כיון דעשו לתחתונה גלויי גלו דעתא דאנא בהדך לא ניחא לי וזה פשוט. וראש הפיסקא הזאת ג\"כ כמשמעותא דמתני' דהתם היא וכבר פירש ר\"מ ז\"ל הטעם מפני הדלי העובר:" + ], + [ + "שלש דיאטות עד שלא כדרך אמצעית. תוספתא:", + " שתי דיאטות זו כנגד זו עד סוף הפרק. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ח): " + ], + [ + "שלש דיאטות עד שלא כדרך אמצעית. תוספתא:", + " שתי דיאטות זו כנגד זו עד סוף הפרק. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "אנשי מבוי שהיה ביניהן עד צריכין להשתתף לענין שבת. פרק הדר (דף ע\"א): " + ], + [ + "אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ\"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר\"מ ז\"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב\"ד ז\"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל דתניא פ' הדר (דף ס\"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש רש\"י ז\"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:", + " ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'): ", + " אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס\"ח): " + ], + [ + "אחד מבני מבוי שבקש מחבירו יין או שמן קודם השבת ולא נתן לו וכו' עד זה על זה. פרק הדר (דף ס\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל נראה לי שלא נשנית הברייתא הזו וכו' דמנתי' מיהא קיימא בשיתוף עכ\"ל: ואני אומר אילו היתה כוונת ר\"מ ז\"ל כאשר חשב עליו רבינו הראב\"ד ז\"ל היתה עליו תפיסה באמת כי מה לנו אם הם מקפידין בחול מלתת אחד לחבירו משלו כיון שעכשיו עירבו ולא הקפידו ועוד דהא אמרינן לעיל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט) גמרא מתניתין דהיו שנים גבי המקפיד על עירובו רבי חנינא אמר עירובן עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא אלא ודאי דעת ר\"מ ז\"ל דתניא פ' הדר (דף ס\"ח) אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן של חבירו ולא נתן לו בטל השיתוף דמיירי כגון שהיו שותפין ביין או בשמן שלא היו צריכין שיתוף אחר במתניתין דבעל הבית וכו' והשכנים דכוותא כדמשמע בגמרא דההיא משנה תדע דמייתי לה על דאביי דאמר אי בעו מינאי מאתמול ולא אפשר לי למיתבא להו וכן גרסת ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וכן פירש רש\"י ז\"ל שאין יכולת בידי לוותר להם משלי בכל שבת דהיינו ודאי בשותפין כי מזכי להו בכולא ולכך סמכו ענין לו ר\"מ ז\"ל בזה הפרק ולא הפסיק ביניהם כלל כדי שיהא דבר הלמד מעניינו וכי מעיינת בה שפיר הכי משכחת לה וזה ברור:", + " ואחד מבני המבוי וכו' עד להשתתף עמהן. פ' חלון (דף פ'): ", + " אחד מבני מבוי עד הרי זה שיתוף. פ' הדר (דף ס\"ח): " + ], + [ + "חצר שיש לה שני פתחים עד לא בזה. פרק משתתפין ופ' חלון (דף פ\"א):
כתב הראב\"ד ז\"ל מאחר דקיי\"ל כר\"ש וכו' ובאמת שבוש הוא זה עכ\"ל: ואני אומר איני מבין השבוש הזה ואדרבה יפה כיון דריש פ' כיצד משתתפין מסיק רב אשי דהוא בתרא הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני ועוד אסיקנא פ' חלון גמרא דמתניתין דכיצד משתתפין גבי משלהן צריך להודיעם כי מקשינן מנשים שעירבו ושנשתתפו שלא מדעת בעליהן אין עירובן עירוב ולא קשיא הא דאסר הא דלא אסר ותלמודא נמי קאמר ה\"נ מסתברא דא\"כ קשיא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני מבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין ממנו שתופו בעל כרחו רגיל אין שאין רגיל לא, נמצאו דבריו תלמוד ערוך ודכוותיה מייתי נמי פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דעיקר מילתא דר\"ש דשלש חצרות דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם וכו' עד דמסיק כגון זה כופין אותו על מדת סדום וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב שם ג\"כ להדיא גמרא מתני' דנתמעט האוכל סוגיא דשמעתין ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי האחר עכ\"ל. ואוקימתא זו פ' הדר גמרא דמתניתין דבעל הבית ומה שאמר הראב\"ד ז\"ל משלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה\"ר ועירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן שהיא משנה פ' מי שהוציאוהו ומייתי לה פ' כל גגות ומשום דקיי\"ל כר\"ש לפי דעתי סייעתא היא לר\"מ ז\"ל דהא עירבו עם האמצעית קתני דמשמע עירבו עמה ומדעתה אבל אם לא עירבו לדעתה לא וכ\"ש בזה שנשתתף עם אחת מהן בלבד כמו שדקדק ר\"מ ז\"ל בלשונו הצח דודאי מגלה דעתו שאינו חפץ בזה העירוב האחר וזה מפורש ריש פ' כיצד משתתפין סוף גמרא דמתני' קמייתא דמסיק רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה. שוב מצאתי למורי הרשב\"א ז\"ל שכתב כן בנמוקי עירובין שלו בהלכה זו ובאוקימתא דר\"י אלפס ז\"ל דמפרש ההיא דחצירות שהקשה ממנה הראב\"ד ופירשה בשהעמידו עירובן באמצעית. ואל תתמה לומר מה חיוב יהיה לו אם ישתתף עם זה וישתתף עם האחרת כמו שתמה הראב\"ד ז\"ל שאם אתה תמה על זה תמה על עצמך ובכל מקומות התלמוד שהזכרתי וכיוצא בהן שמצריך דעת מי שעירבו או שתפו לו ואמור מה הפסד יש לו בזה אלא ודאי דבר ידוע הוא זה שלפעמים יקפיד אדם בראיית פני שכנו כ\"ש בכניסתו לביתו וכ\"ש בהולכת כליו לביתו ובוש מלמנעו ושמח כשאיסור שבת מונעתו ואינו רוצה בעירובו או בשתופו. וזה נכון ויציב:" + ], + [ + "אשתו של אדם וכו' עד אלא מדעתו. פרק חלון (דף פ'): ", + " כיצד אוסר כגון שאמר איני מערב עמכם או איני משתתף. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אחר מפרשים בו וכו' הלא הטורזינא לא רצה להשכיר עכ\"ל: ואני אומר גם זה הפירוש שמענו וקיבלנו ומ\"מ פירוש ר\"מ ז\"ל יפה הוא דהא תניא בברייתא דריש פ' כיצד משתתפין ע\"י בנו ובתו הקטנים וע\"י עבדו ושפחתו הכנענים בין לדעתו בין שלא לדעתו וכו' עד חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות והשתא פוק חזי אם האשה מוחה ע\"י בעלה כ\"ש שהבעל מוחה ע\"י אשתו וההיא דטורזינא שהקשה הראב\"ד ז\"ל שכנות היה ולא עירוב ולכך עלו דבריו כהוגן וכמה פנים לתורה:" + ], + [ + "נשתתפו אנשי חצר וכו' עד פעם שניה. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה ההפרש שבוש הוא שאינן יכולין להשתתף אלא במין אחד עכ\"ל: ואני אומר לא ירדתי לסוף דעתו מה ראה לשבש דברי ר\"מ ז\"ל המאירים ותלמוד ערוך הוא בפרק חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל כמו שאני עתיד לכתוב בסמוך בבבא שניה של הלכה זו:", + " ואם בשני מינין נשתתפו נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען ואם כלה צריך להודיען: כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה שבוש עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי בסמוך בבבא ראשונה של הלכה זו שדברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך פ' חלון גמרא דמתניתין דנתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא\"צ להודיען דגרסינן במאי עסקינן אי לימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע משני מינין צריך להודיע ומהדרין אי בעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט ואיבעית אימא משני מינין וכלה שאני ע\"כ. הנה זה מבורר כמ\"ש וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן וז\"ל סוגיא דשמעתא אם האוכל מין אחד אפילו כלה מזכה ואין צריך להודיע ואם שני מינין ונתמעט מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע ואם כלה צריך להודיע והנה זה ברור:", + " נתוספו שכנים וכו'. פרק חלון:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש הא קי\"ל כר\"ש בהא דאין כאן חובה עכ\"ל: ואני אומר כבר השבתי בזה הפרק על החובה מסברא והבאתי ראיות ברורות עליה:" + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "נשתתפה חצר זו עם בני המבוי עד שעירב לעצמו. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ט): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "חצר שיש לה וכו' עד כל הקרפף. פרק הדר (דף ס\"ז): ", + " אחד מבני מבוי עד וחלק רשותו. פרק הדר (דף פ\"ב) ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " אנשי מבוי שנשתתפו עד לענין בטול כדין. פ' הדר (דף ע\"ג): ", + " אנשי חצר ששכח וכו' עד מבואות. פ' כיצד משתתפין:", + " מבוי שעירבו עד לבתים. פ' הדר (דף ע\"ג): " + ], + [ + "נשתתפו במבוי וכו' עד אלא מדוחק. פ' הדר (דף ע\"א) ובירושלמי:
כתב הראב\"ד ז\"ל ירושלמי הוא זה וכו' שהן מקפידין על פרוסתן עכ\"ל: ואני אומר על דבר אמת וענוה צדק ונכון הוא ורמיזא פ' הדר:" + ], + [ + "מבוי שלא נשתתפו וכו' עד מטלטלין בכולו: כתב הראב\"ד ז\"ל מחסרון דעת כתב כל זה וכו' תועה מדרך השכל עכ\"ל: ואני אומר אפילו היה פוסק כרב בשמעתין דחמש חצירות יש לו ראיות וטעמים, חדא דשמואל קאי כותיה במסקנא ועוד דרב נחמן אמר בפ\"ק דמכילתין נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועוד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו ואע\"ג דר' יוחנן פליג עלייהו כיון דר\"נ דהוא בתראה קאי כרב ושמואל הכין הלכתא וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל וכ\"כ מורי הרשב\"א ז\"ל בשם רוב הפוסקים ואף כי ר\"ח ז\"ל פסק כר' יוחנן יש להם ראיה מן הירושלמי שמצאתי פ\"ק דמכילתין דגרסינן התם רב נחמן בר יעקב בעי אין המבוי פחות משתי חצירות חצר אין פחותה משני בתים וה\"נ משמע פ' ר\"א דמילה ובזה אין לי צורך עתה אלא עתה באתי להוכיח כי ר\"מ ז\"ל לא פסק זה הפסק מזאת השמועה דחמש חצירות ולא משמועת משנת בעל הבית האמורות בפ' הדר ולא משמועה ראשונה שבפרק כל גגות דאסיק שמואל טעמא דר\"ש בין עירבו בין לא עירבו כי אלו כבר בררן וכתבן כל אחת בפני עצמה וגם אני פרטתי מקום מוצאן וטעמן בס\"ד וכבר כתבתי והקדמתי כי ר\"מ ז\"ל לא כתב בחבורו אלא מה שמפורש בתלמוד ולא חידש בו דבר מדעתו אא\"כ פרסמו על שמו והוא ז\"ל לא ראיתיו לעולם דליפוק נפשיה בר מהלכתא ואילו היה כותב זאת הפסקא מכח אותן השמועות וכמו שחשבו באולי הראב\"ד ז\"ל מאין הוציא לשון כרמלית וגם לשון טלטול בארבע אמות או בכולו ואנה הלך לבו שלא הזכיר חלוק בין הכלים והחצר וגם הטעמים שכתב לעירב ולא עירבו מאין באו לו ובכל השמועות האלו לא נזכרו והוא ז\"ל אינו מאריך בלשונו אלא לצורך ואינו מוציא דבריו לבטלה אלא ודאי הוציא ר\"מ ז\"ל הפסק הזה ממסכת שבת משמועה ראשונה דפרק ר\"א דמילה פקח עיניך וראה שהיא הלכה גדולה וסוגיא ארוכה בפני עצמה. דגרסינן התם בעא מיניה ר' זירא מר' אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי וכו' עד אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ומהדרינן עלה ושקלינן וטרינן טובא עד דאקבעה לה בהדיא לתלמודא וסדרוה מימרא לר' זירא וגרסינן אמר ר' זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אמר אביי הא מלתא א\"ר זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבהו ופירשה דאמר רבה בר אבהו אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אסור לטלטל בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו א\"ל רב חיננא חוזאה לרבא מאי שנא עירבו חצרות עם בתים דנתקו חצירות ונעשו בתים דרב לטעמיה דאמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו והא הכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא ערבינהו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתמינהו וחצר איכא בתים ליכא ושקיל וטרי עד דמסיק אלא אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים ואינן ע\"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך שם ופסק כמסקנא דגמרא וכפי מה שהעמיד רב אשי ור\"י אלפס ז\"ל שהשמיט ממסכת שבת אותה שמועה כולה לפי שסמך על מה שכבר כתב בעירובין בשמועות הנזכרות:" + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "עובד כוכבים או וכו' עד מן העובד כוכבים. פרק הדר:", + " או מאחד מבעלי וכו' עד הצדוקי. פרק חלון (דף פ\"א): ", + " ואם היה במבוי עד במקום עובד כוכבים כיחיד. פרק הדר (דף ס\"ז): " + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד משתתפין במדינה עד שיתוף אחד. פרק הדר ופרק כיצד משתתפין:", + " אבל אם היתה עד בשאר המדינה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " ודבר זה וכו' עד ואלו לעצמן. כן כתוב בהלכות ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ], + [ + "מדינה של רבים עד אינו אוסר עליהן. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ט): ", + " לפיכך אין מערבין עד על שאר המבואות. כתב הראב\"ד ז\"ל פירוש אפילו על ידי דקה שאין דקה מועלת במקום דריסת הרבים עכ\"ל: ואני אומר אין לי עסק בסברות בזה החבור לומר שמועה זו טובה מזו רק עתה באתי לגלות דעות ר\"מ ז\"ל הסתומות כמ\"ש בהקדמה גם זה הדין מפורש בדבריו אות באות גמרא מתניתין דעיר של רבים פרק כיצד מעברין וגם ר\"י אלפס ז\"ל כ\"כ ולא גלו דעתם אם מועלת דקה בכך אם לאו וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי ורש\"י ז\"ל פירש דקה פתח נמוך:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "מי שיצא מן המדינה וכו' עד לכל רוח. פרק מי שהוציאוהו (דף נ\"א): ", + " לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו עד חוץ לתחום אינו עירוב. פ' כיצד מעברין (דף ס'): ", + " אין מעברין עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין ופ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל שמשתתפין בו עד מן השתוף. פ' חלון ופ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב פ\"ג): ", + " וצריך שיהא הוא וכו' עד אלא מלאכה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס הצומחין מן הארץ וכו' עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנן קונטס תנן כו' ולא אמר אלא על הקנה, עכ\"ל: ואני אומר ספרים חלוקים הם וכ\"כ בעל הערוך והטעות שהזכיר איני רואה אותו דהא בגמרא מייתי עליה כל דבר שמשום שבות כלומר שהוא מחובר ומה לי קנה ומה לי קונדס. והרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל פירש שקונדס שהוא כעין קורות גדולות ארוכות עומדות כעין עמודין:" + ], + [ + "כל המניח עירובו עד להגיע אל עירובו: כתב הראב\"ד זה שנה משנתנו כר\"א דאמר באמצען ואינו כן אלא כר' יהודה, עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי בענין והוא באמצען מה שנראה לי באותו ענין רק בנדון שלפנינו פשוט הוא בפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתגלגל חוץ לתחום דגרסינן אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל בתוך ד' אמות הנותן את עירובו יש לו ד' אמות וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "נתגלגל העירוב עד הרי זה עירוב. פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): ", + " אמרו לו שנים עד הרי זה עירוב. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד) וסוף פרק הדר (דף ע\"ו): ", + " נפל על העירוב או שינפח ויהלך. הכל פ' בכל מערבין (דף ל\"ה): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "רבים שרצו להשתתף עד במקום שירצו. ריש פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ב): ", + " ואם עשה אחד עירוב עד שרצה זה. פ' חלון (דף פ\"ו): ", + " ואם הודיעו מבע\"י עד על ידו עירובי תחומין. פ' כיצד משתתפין (דף כ\"ב): ", + " נותן אדם מעה לבעל הבית עד ומערב עליו בו. פרק חלון (דף פ\"א): " + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד בעירוב עצמן. ריש פרק כיצד משתתפין:", + " קטן בן שש שנים עד שתי סעודות לעצמו. פרק כיצד משתתפין:" + ], + [ + "הרוצה לשלח עירובו עד להוליך את העירוב. פרק בכל מערבין (דף ל\"א): ", + " וכן רבים עד משלחין. פ' כיצד משתתפין:" + ], + [ + "אחד או רבים כו' עד ייחדו לו רוח: כתב הראב\"ד ז\"ל שנה משנתנו כמ\"ד יש ברירה, עכ\"ל: ואני אומר הלכה כן:", + " האומר לחבירו וכו' עד הרי זה עירוב. פ' התקבל במסכת גיטין ובהלכות גדולות:" + ], + [ + "כשם שמברכין על עירובי חצרות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל והיכן צונו לערב בתחומין וכו' והיאך יאמר וצונו על מצות עירוב: ואני אומר כבר נתחבטו בזה רבים וגדולים מן הראשונים והסכימו עם האומר לברך ומאי וצונו מלאו דלא תסור שמצוה לשמוע דברי חכמים בין להקל בין להחמיר. ובפ' כיצד מעברין מוכח מדברי סופרים שלא יצא אדם בשבת חוץ לעיר יותר מאלפים אמה וילפינן לה ממגרשי הערים והעובר מכין אותן מכות מרדות ובירושלמי מוכיח אותו מן התורה דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה רבי מנא בעי ניחא אלפים שאינו מחוור ארבעת אלפים מחוור הוא ר' שמעון בן מנסיא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום י\"ב מיל כנגד מחנה ישראל משמע שזה מחוור אפילו לרבנן דר\"ע ובסוטה פרק כשם מוכח דתחומי אלפים אמה מדברי סופרים וגם רבותינו בעלי התוספות פסקו כן סוף פ\"ק דמסכת עירובין בראיות ברורות כדאשכחן פרק בכל מערבין דא\"ל רבא לר\"נ ובפ' מי שהוציאוהו דא\"ל רבא לאביי וכהנה רבות וכ\"כ הר\"ם מקוצי בספר מצות ל\"ת וחילק בין תחום י\"ב מיל לאלפים אמה כמ\"ש ר\"י אלפס ז\"ל סוף פ\"ק דמסכת עירובין וכמ\"ש ר\"מ ז\"ל ריש פרק כ\"ח דהלכות שבת והר\"ז בעל המאור חלק עליו לקבוע אותן מן התורה וגם הרמב\"ן ז\"ל הציע בזה הצעה גדולה בספר המלחמות אין לי צורך בזה החבור להאריך בו רק על מה שבאתי עכשיו לומר כי עירובי תחומין דרבנן ואסיקנא פרק במה מדליקין דכל מצוה שהיא מדברי סופרים מברכין עליה וכבר הוכחתי והארכתי בזה סוף הלכות ברכות וגם פ\"ג מהלכות מילה ושם כתבתי תשובת ר\"מ ז\"ל שהשיב בחייו לחכמי לוני\"ל ז\"ל וכ\"ש אם פסקנו שהם מן התורה שיש לברך עליה:" + ] + ], + [ + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שיצא מע\"ש עד שהוא עומד בו משחשכה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם יש בין המקום וכו' ואין לו אלא ד' אמות במקומו, עכ\"ל: ואני אומר סברות חלוקות הן בשמעתין סוף פ' מי שהוציאוהו ואין לי להכריע אבל רואה אני לדעת הראב\"ד ז\"ל שנעשה חמר גמל שבמקומו לא קנה שהרי רחק עצמו באמירתו ובמקום כונתו באמירתו לא קנה שהרי הוא רחוק מאלפים ולדעת ר\"מ ז\"ל לא עקר זכות שביתתו במקומו אלא א\"כ אמר על מקום שהוא ראוי להגיעו וכן משמע לישנא פ' מי שהוציאוהו גמרא דמתניתין דמי שבא בדרך דגרסינן אמר רבה והוא דכי רהיט מטי א\"ל אביי והא חשכה לו קתני ומהדר חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי סגי קלי קלי אבל כי רהיט מטי ע\"כ. משמע דלעולם לא הפסיד זכות מקומו אלא א\"כ אמר לקנות שביתה במקום שהוא יכול לזכות בו אבל ברחוק מקום אין בדבריו כלום והרי זה כאומר שביתתי באנטוכיא וכי תעלה על דעתך שהפסיד מקומו שהקנו לו מן השמים:" + ], + [ + "מי שעמד מבע\"י עד לכל רוח עד לדירה. פ' הדר:" + ], + [ + "הקונה שביתה עד כשחשכה. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אף זה אינו כן וכו': ואני אומר השגה זו בהיפך מן הראשון כי בראשון אמר שלא יהיה לו אלא ארבע אמות במקומו הואיל ורצה לקנות ברחוק מקום ועתה הוא אומר שילך עד אותו מקום. ולבי אומר לי או שהיה ט\"ס בספר שהעתיק ממנו ועשה מקום קרוב במקום רחוק או טעה הסופר בדברי הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "אמר שביתתי וכו' עד בלבו קנה. פ' מי שהוציאוהו:" + ], + [ + "התלמידים שהולכין בלילי שבת עד סוף הפרק. פרק הדר (דף ע\"ג) ופ' כיצד משתתפין:" + ] + ], + [ + [ + "אין מניחין וכו' עד ליום אחד. פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): ", + " טעה ועירב עד לא יזוז ממקומו. פ' מי שהוציאוהו (דף נ'): " + ], + [ + "אין מניחין וכו' עד ליום אחד. פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): ", + " טעה ועירב עד לא יזוז ממקומו. פ' מי שהוציאוהו (דף נ'): " + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד מחוץ לחומה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו): ", + " כשם שאסור לצאת עד כדרך שמערבין לשבת. זה פסק מכח אותה ברייתא שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דביצה גמרא מתניתין דאין מוציאין את הקטן ואסיק דיש עירוב והוצאה ליה\"כ כשבת ומערבין לתחומין ג\"כ ביו\"ט אבל הוצאה הותרה בו מרשות לרשות וה\"נ מסיק בכריתות פרק אמרו לו גמרא דמתניתין דיש אוכל וכו':" + ], + [ + "מערב אדם וכו' עד מחוץ לחומה. פ' בכל מערבין (דף ל\"ו): ", + " כשם שאסור לצאת עד כדרך שמערבין לשבת. זה פסק מכח אותה ברייתא שהביא ר\"י אלפס ז\"ל פ\"ק דביצה גמרא מתניתין דאין מוציאין את הקטן ואסיק דיש עירוב והוצאה ליה\"כ כשבת ומערבין לתחומין ג\"כ ביו\"ט אבל הוצאה הותרה בו מרשות לרשות וה\"נ מסיק בכריתות פרק אמרו לו גמרא דמתניתין דיש אוכל וכו':" + ], + [ + "יום טוב שחל להיות סמוך לשבת עד לרוח אחת: כתב הראב\"ד ואיך לא פירש ולא חילק וכו' לא מצי לערב בשתי רוחות: ואני בדקתי בחבור השגותיו ומצאתי כתוב שם לשון זה ראיתי שבסוף הפרק חזר ופירש עכ\"ל. ולא ידעתי מיד מי כתב אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי וקבל האמת ממי שאמרו כי לאחר שחילק כל הדינין האלו כולן עד וקדושה אחת הן חזר ופירש זה שאמרנו שיש לו לאדם כו' עד ביום הראשון הכל כמו שמפורש פ' בכל מערבין (דף ל\"ח): " + ], + [], + [], + [ + "המערב לשני ימים טובים עד שני הימים. פרק בכל מערבין:
כתב הראב\"ד ז\"ל שאפילו בשני ימים טובים של ר\"ה כו' אבל לקולא לא אמרינן עכ\"ל: ואני אומר מה שכתב הראב\"ד ז\"ל סברתו היא ומ\"ש ר\"מ ז\"ל סגנון המשנה והגמרא פרק בכל מערבין אות באות. וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל לא כיון בחבור הזה רק לקצר הארוך בסדר ערוך להורות הוראות הורה ולכך קראו משנה תורה ולפי שהתלמוד לא חילק גם הוא סילק עצמו מזה החלוק בהצעתו כי אין כן בהסכמתו רק ביה\"כ סידר הדברים:" + ], + [], + [ + "יוה\"כ עד קדושה אחת הן. הדברים האלו הם מסברתו ולכך כתב נראה לי ויש להם על מה שיסמוכו ולכך הודו לו כי נכון הוא:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ], + [ + "זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:", + " ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ\"ק דביצה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c6a0ce0745df63805c0f9e5b6e94ade22f8df494 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,82 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "ומתחננים. פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"א): ", + " ומריעין עד לפני המלך. במס' תעניות ופרק ראוהו בית דין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "הרואה חלום רע עד קודם שעות התענית. פרק יציאות שבת (דף י\"א) ופרק אין מעמידין. ופירוש התענית שעות שפי' מפי הקבלה הוא אצלו והירושלמי מסייע לו ואף כזה פירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל יש להם דרכים אחרים בזה הפירוש ולא באתי בחבור הזה לסתור אלא לבנות:", + " וכן אם אכל ושתה עד הרי זה תענית שעות. במס' נדרים ירושלמי פרק קונם (דף מ') וע\"ש:" + ], + [ + "הרואה חלום רע עד קודם שעות התענית. פרק יציאות שבת (דף י\"א) ופרק אין מעמידין. ופירוש התענית שעות שפי' מפי הקבלה הוא אצלו והירושלמי מסייע לו ואף כזה פירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל יש להם דרכים אחרים בזה הפירוש ולא באתי בחבור הזה לסתור אלא לבנות:", + " וכן אם אכל ושתה עד הרי זה תענית שעות. במס' נדרים ירושלמי פרק קונם (דף מ') וע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4c42fef0aeb184c783a2cd301160dd945e8bf3bb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,79 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Fasts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Fasts", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "מצות עשה עד קרי. תחלתו פרק סדר תעניות קמא (דף ט\"ו). וסופו במדרשות והעיקר בספרי ומדברי סופרים:" + ], + [ + "ומתחננים. פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"א): ", + " ומריעין עד לפני המלך. במס' תעניות ופרק ראוהו בית דין (דף כ\"ו): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו עד ומשלימין היום. בתענית פרק סדר תעניות תניין (דף כ\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "תעניות אלו שמתענין עד אינו חוזר ואוכל. פ\"ק דתענית (דף י\"ד): ", + " כשם שהצבור עד בחנוכה ופורים. פ' ב\"מ (דף כ\"א): ", + " כל תענית שלא קיבלה עליו עד תענית כלל. פ\"ק דתעניות (דף י\"ב): " + ], + [ + "הרואה חלום רע עד קודם שעות התענית. פרק יציאות שבת (דף י\"א) ופרק אין מעמידין. ופירוש התענית שעות שפי' מפי הקבלה הוא אצלו והירושלמי מסייע לו ואף כזה פירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל יש להם דרכים אחרים בזה הפירוש ולא באתי בחבור הזה לסתור אלא לבנות:", + " וכן אם אכל ושתה עד הרי זה תענית שעות. במס' נדרים ירושלמי פרק קונם (דף מ') וע\"ש:" + ], + [ + "הרואה חלום רע עד קודם שעות התענית. פרק יציאות שבת (דף י\"א) ופרק אין מעמידין. ופירוש התענית שעות שפי' מפי הקבלה הוא אצלו והירושלמי מסייע לו ואף כזה פירש\"י ז\"ל ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל יש להם דרכים אחרים בזה הפירוש ולא באתי בחבור הזה לסתור אלא לבנות:", + " וכן אם אכל ושתה עד הרי זה תענית שעות. במס' נדרים ירושלמי פרק קונם (דף מ') וע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1972e9c67fd309cfec3ab88f278442bbab617c9e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,428 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:", + "ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא. פ\"ד דעדיות ופ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא לשיעוריה וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור הזה שלכך קרא ר\"מ ז\"ל חבורו זה משנה תורה שהוא ככתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה ומה שיחדש אדם או ידקדק או ישאל על התלמוד כן יעשה על דבריו ולא כיון בו לגלות דעתו עתה בדקדוקין המובאים והיוצאים דבר מתוך דבר, וכן בדבר זה שהוסיף עתה הראב\"ד ז\"ל כבר כתב דין כיפת שאור אם טח פניה בטיט פ\"ב של אלו ההלכות ודין הפת שעיפשה פרק ד' כדאיתא פ' אלו עוברין גמרא מתניתין דבצק שבסדקי עריבה. והחלוק שחילק הראב\"ד ז\"ל צריך לי תלמוד שהרי פת שעיפשה וכיפת שאור שיחדו לישיבה ואסיקנא נמי בטח פניה בטיט דפליגי בה ת\"ק ור\"ש בן אלעזר אמר חייב לבערה מפני שראויה לשחקה ולחמץ בה כמה עיסות אחרות ולישני נמי (חסר מכאן ועד סוף הפ'):" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "הניח תשעה צבורין עד כמחצה על מחצה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא וכו': ואני אומר מחוור הוא אצל רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שפירשו לענין בדיקה ויש לי ראיה מוכרחת בסוגיין דההיא שמעתא גופה גמרא מתניתין דאין חוששין שמא גררה חולדה דגרסינן תניא כוותיה דרבא הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקתו כיצד יעשה מה שמשייר יניחנו בצינעה שלא תבא חולדה ותטול בפניו וצריך בדיקה אחריו ועלה אמרינן תשעה צבורים של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל היינו תשע חנויות פי' דאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלמא לענין בדיקה קיימא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואמרו מאי קא מדמי אהדדי ט' חנויות נבלה שהוא דאורייתא והא דבדיקה שהוא דרבנן כדמוכחא שמעתין להדיא דמתמיהין אטו בדיקת חמץ דאורייתא היא מדרבנן היא דאי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי ותירצו בשלא ביטל א\"נ כיון דאי משכח לה ואתי למיכלה הוי איסורא דאורייתא כהדדי נינהו. וזה התירוץ נכון יותר בעיני כי לפי תירוץ ראשון היה קשה לי דהא בברייתא הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקתו קתני ולא קודם ביטולו קתני ודוחק בעיני קצת לומר דאחר בדיקה היינו קודם לאחר ביטול דסתם איניש בתר בדיקה מבטל לאלתר ועוד פי' ר\"י הזקן ז\"ל דמיירי כגון שנטל לפנינו ונכנס בפנינו והניחו שם דהוה ליה כספיקא דאורייתא וכט' חנויות שלקח בפנינו ואינו ידוע מאי זה מהן לקח דספיקו אסור דכיון שנולד הספק בפנינו ספיקו אסור. וזה דעת נכון ותירוץ יפה וכן נראה מלשון ר\"מ ז\"ל שהיה דעתו אם תדקדק בו ומחוור טפי:" + ], + [ + "שני ציבורין אחד של מצה עד פעם אחרת שאין כאן קבוע. פ\"ק דפסחים (דף ט'):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש דקבוע ודאי וכו': ואני אומר חס ושלום שנשתבש בכל אלו השאלות שנקבעו בגמרא אחר שאמר פירש ואתא עכבר היינו סיפא כו' עד בנמצא הלך אחר הרוב פי' לפי שאינו קבוע וכן בכל הני אינו קבוע דמה לי נמצא ביד עכו\"ם מה לי נמצא בפי עכבר הלכך כולהו להא דמו בענין קבוע והוצרכו לדמותן כל אחת ואחת למאי דדמי לה ומיירי כולהו כגון שלא נטל בפנינו לבד מקמייתא כדכתיבנא מדעת רבותינו ז\"ל והסכים לדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שהקשו על הראשון דדאין לה בדין קבוע אמאי לא דיינינן לה בנמצא ונימא מה לי נמצא ביד עכבר מה לי נמצא ביד עכו\"ם ותירצו ז\"ל דקמייתא נולד הספק בפנינו וכל שארא לא והוא דעת ר\"מ ז\"ל שהוקשה לו כן ותירץ בזה והוא דעת נכון ולכך כיון מסדר התלמוד לסדרן אחר נמצא וקמייתא כדקיימא קיימא ולא סידר כל אילו בתר דין קבוע וגם לא הקדים לסדר אלו ויסדר אחריהן קבוע ושאינו קבוע כד\"ן. אבל על שאר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל אין להשיב לפי שאני לא באתי בזה החבור לסתור אלא לבנות:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "כיפת שאור עד מבטל בלבו ודיו. פ' אלו עוברין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כיפת שאור עד מבטל בלבו ודיו. פ' אלו עוברין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ] + ], + [ + [ + "כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ\"ק דפסחים (דף ט' י'): " + ], + [ + "כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ\"ק דפסחים (דף ט' י'): " + ], + [ + "חל י\"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר\"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די\"ד שחל להיות בשבת אבל ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר\"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר\"א ב\"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות. ומ\"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר\"י אלפס וגורסין במילתיה דר\"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר\"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ\"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש\"י ז\"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר\"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:" + ], + [ + "חל י\"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר\"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די\"ד שחל להיות בשבת אבל ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר\"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר\"א ב\"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות. ומ\"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר\"י אלפס וגורסין במילתיה דר\"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר\"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ\"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש\"י ז\"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר\"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:" + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד ביעור חמץ עד זורקו לים. פרק כל שעה (דף כ\"א): ", + " וחמץ שנפלה עליו עד סוף הפרק. פ' כל שעה (דף ל\"א) ופרק אלו עוברין:" + ] + ], + [ + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "עכו\"ם אנס שהפקיד עד שמחייבו האנס באחריותו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממאי דאמר להו רבא לבני מחוזא וכו': ואני אומר מאד נבהלתי אם אלו הדברים יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל ואם יצאו לא ירדתי לסוף דעתו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ומבוארים בגמ' מסודרים זה אחר זה כסדורו ממש. והנני מוכיח וראה בעיניך דגרסינן ריש פ\"ק דפסחים (דף ה') בההיא שמעתא גופא דבני חילא שזכר ז\"ל אמר מר יכול יטמין ויקבל פקדונות מן העכו\"ם ת\"ל לא ימצא והא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה לא קשיא הא דקביל עליה אחריות הא דלא קביל עליה אחריות כי הא דאמר להו רבא וכו', ראה כי אם כשאבד או נגנב משלם הוא האחריות והוא המחייב לבער דהא מדמי להו אהדדי ולכך פסק ר\"מ ז\"ל דין הפקדון מן העכו\"ם ואחריו כתב דין האנס כי כן הם בני חילא אנסין. ומה שכתוב בשם הראב\"ד ז\"ל שנדמה לו לר\"מ ז\"ל אדרבה ערוך שם בתרי לישני בלישנא קמא אקשינן הניחא למ\"ד דבר הגורם לממון כממון דמי אלא למ\"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי מאי איכא למימר ת\"ל לא ימצא איכא דאמרי הניחא למ\"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי היינו דכתיב לא ימצא כלומר היינו דאיצטריך למיכתב לא ימצא לחייבו אלא למ\"ד דבר הגורם לממון כממון דמי לא ימצא למה לי כלומר למאי איצטריך למיכתב הא פשיטא דהיינו כממון דמי היינו אחריות ואפילו בלא קרא ומתרץ איצטריך כלומר אפ\"ה איצטריך קרא דלא ימצא סד\"א הואיל וכי איתיה לאו ברשותיה קאי ולאו כדידיה דמי כלומר ואינו חייב לבערו קמ\"ל קרא דלא ימצא דכדידיה דמי וכן פירש\"י ז\"ל כזה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל מסקנא זאת והוא דעת ר\"מ ז\"ל מפורש אות באות. ובזה מתורץ מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדרב נחמן דאמר בפרק כל שעה פוקו אייתו חמירא דבני חילא ומהיכן נמצא והלא כבר נשרף שהרי עיניך רואות שאמר צאו והביאו מכלל שלא היה ברשותם. ועוד כי מלשון הגמרא נראה שלפעמים נגנב או נאבד ולפעמים נשאר ואינו חובה שהיו הם שומרים אותו חמץ בביתם ממש אלא אדרבה אורחא דמילתא לשמרו בבית אחר או עושים לו מחיצה בפני עצמו צרור וחתום ובמידי דצייר וחתים לית ליה רשותא וזה פשוט:" + ], + [ + "ישראל שהרהין עד ואסור בהנאה לאחר הפסח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר וכו': ואני אומר רבינו אפרים ז\"ל הסכים ופירש כן וכן נראה על נכון גמרא וסברא דהא התם פרק כל שעה גמרא מתניתין דעכו\"ם שהלוה את ישראל על חמצו מייתי עלה לאלתר מימרא דבעל חוב אביי אמר למפרע הוא גובה ורבא אמר מכאן להבא הוא גובה ושקלינן וטרינן עלה ממתני' ואוקמינן בשהרהינו אצלו והדר אמרינן לימא כתנאי וכו' עד דמסיק ישראל מעכו\"ם קני עכו\"ם מישראל לא קני ומותבינן עלה ממתניתין עד דמסיק להדיא הלכה פסוקה אלא לאו ש\"מ שאני היכא דא\"ל מעכשיו להיכא דלא א\"ל מעכשיו למדנו דלגבי עכו\"ם בעינן מעכשיו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן הביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל וגם מסוגיין דלמפרע ולהבא שמעינן דמיירי ודאי כר\"מ ז\"ל בשהגיע הזמן שקבע לו קודם הפסח דמההיא שעתא הוא דקם ליה ברשותיה דאי לאו הכי למאי מייתי לה הא לא דמיין להדדי וסברא נמי איתא שאם לא הגיע עדיין הזמן שהרהינו אצלו במאי קני ליה ומעכשיו נמי דקאמר מאי קא מהני ליה אכתי לא מטא זימניה וכדמשמע מתוך פירש\"י ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "וכן הקילור עד נפסדה צורת החמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש וכו': ואני אומר מרבותיו קיבל ר\"י אלפס ז\"ל שהוא דקדק כך מתוך ההלכה פ\"ק דפסחים ופרק ואלו עוברין גמרא מתני' דבצק שבסדקי ונסתייע מן התוספתא כראוי וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי בשכר אלא א\"כ יש בו כזית בכדי אכילת פרס וכן חמץ נוקשה ואם הראב\"ד יש לו טעמים אחרים אנכי לא ידעתי וזה דין ראוי וכמו שאכתוב בסמוך:" + ], + [ + "הפת שעיפשה עד צריך לבער: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מפרש בשנסרחה ולבסוף נתחמצה עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס כתב כדברי ר\"מ ז\"ל בהלכה הנזכרת ובתוספתא ולא חשש לזה הירושלמי והדין עמו. חדא דהא אנן לגבי עריבת העבדנין פסקינן כר' נתן להדיא שאם נתן לתוכן עורות אפילו שעה אחת אינו חייב לבער והא התם נתחמצת קודם ואח\"כ נסרחה ועוד הפת שעפשה ונפסלה מלאכול לכלב חמץ היה תחלה ואח\"כ נפסל ואסיקנא פ\"ק דפסחים ופ' אלו עוברין דאינו צריך לבער מפני שנפסדה צורתו כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דהיינו פי' שנפסלה מלאכול לכלב דברייתא ומתני' דפ' אלו עוברין וכמו שפירש\"י ז\"ל:", + " בגדים שכבסן עד צורת החמץ עומדת. פ' אלו עוברין ובתוספתא:
כתב הראב\"ד אין זה טעם וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה נצחת בזה פעמים שלש בס\"ד:", + " דבר שנתערב עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין:" + ], + [ + "הפת שעיפשה עד צריך לבער: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מפרש בשנסרחה ולבסוף נתחמצה עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס כתב כדברי ר\"מ ז\"ל בהלכה הנזכרת ובתוספתא ולא חשש לזה הירושלמי והדין עמו. חדא דהא אנן לגבי עריבת העבדנין פסקינן כר' נתן להדיא שאם נתן לתוכן עורות אפילו שעה אחת אינו חייב לבער והא התם נתחמצת קודם ואח\"כ נסרחה ועוד הפת שעפשה ונפסלה מלאכול לכלב חמץ היה תחלה ואח\"כ נפסל ואסיקנא פ\"ק דפסחים ופ' אלו עוברין דאינו צריך לבער מפני שנפסדה צורתו כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דהיינו פי' שנפסלה מלאכול לכלב דברייתא ומתני' דפ' אלו עוברין וכמו שפירש\"י ז\"ל:", + " בגדים שכבסן עד צורת החמץ עומדת. פ' אלו עוברין ובתוספתא:
כתב הראב\"ד אין זה טעם וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה נצחת בזה פעמים שלש בס\"ד:", + " דבר שנתערב עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין:" + ] + ], + [ + [ + "אין אסור משום חמץ כו' עד מסריחין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה פשוט ולא הכל מודים וכו': ואני אומר זה מחלוקת ישינה היא והלכות פ' כל שעה (דף ל\"ה) מורה כר\"מ ז\"ל ורבותיו והעומדים בשיטתו וגם רבותי נ\"ע היו חלוקין בו ומורי הרשב\"א ז\"ל היה נוהג בו היתר לעצמו וכ\"ש שהיה מורה לאחרים ושאר רבותי הצרפתים נ\"ע היו נוהגין בו חומרא ואני אחריהן נהגתי חומרא לעצמי ומיקל אני לאחרים כר\"מ ז\"ל בהוראתי כצורת ההלכה על בוריה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל זמן שאדם עד וישרף מיד. פ' אלו עוברין (דף מ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אין בידינו אלא כל זמן וכו': ואני אומר משנתנו היא זאת פ' אלו עוברין בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור ושקלינן וטרינן עלה בגמרא. וצורת ההלכה סובלת אלו הפירושים ואחרים שיש לנו עליה ואני לא באתי לברר דעות המפרשים ז\"ל בזה החבור אמנם למעשה ראוי להחמיר דהא איסורא דאורייתא הוא:", + " וכן אם הכסיפו פניו עד והרי הן חמץ גמור. פרק אלו עוברין (דף מ\"ה מ\"ו):" + ], + [ + "כל זמן שאדם עד וישרף מיד. פ' אלו עוברין (דף מ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אין בידינו אלא כל זמן וכו': ואני אומר משנתנו היא זאת פ' אלו עוברין בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור ושקלינן וטרינן עלה בגמרא. וצורת ההלכה סובלת אלו הפירושים ואחרים שיש לנו עליה ואני לא באתי לברר דעות המפרשים ז\"ל בזה החבור אמנם למעשה ראוי להחמיר דהא איסורא דאורייתא הוא:", + " וכן אם הכסיפו פניו עד והרי הן חמץ גמור. פרק אלו עוברין (דף מ\"ה מ\"ו):" + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "מותר לתת התבלין עד לתוך הבצק. פ' כל שעה בתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו על דרך הרב ז\"ל שסומך וכו': ואני אומר לא ירדתי לדעת רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי אני רואה מפורש בשמועה זו בפרק כל שעה סוף גמרא מתניתין דאלו דברים דלאו בזריזין קא מיירי דהא בתר דסיים לפרש מימריה דרבי יהושע בן לוי ואייתי ברייתא עד דפרשה שפיר קא מייתי ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין ואקשינן עלה מאי שנא ממנחות דתנן כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ותרצינן אם אמרו בזריזין יאמרו בשאין זריזין ע\"כ מכלל דעד השתא בכל ענין קא מיירי כדברי ר\"מ ז\"ל ויפה עושה שהלך בשיטת רבותיו. אבל לבי אומר לי כי בזה הפסק לא הלך ר\"מ ולא דרך באותה דריב\"ל ור\"ע רק בפיסקא שאחריה שכתב וכן מותר ללוש העיסה ביין ושמן ודבש וחלב או לקטף כו' עד וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות לחם עוני ע\"כ. וכן כתבה לפנינו בפ\"ו והפסק הזה פסק מן התוספתא דתניא יוצאין במצה מתובלת בין שתבלה בקדרה בין שתבלה באילפס ע\"כ. והמינים הנזכרים הם ממיני התבלין וכן קבלנוה והוא נכון ומחוור:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה מן התורה עד יצא ידי חובתו. פ' האשה בפסחים וסוף ערבי פסחים:" + ], + [ + "בלע מצה עד כטפלה למצה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שאין זה טעם למרור וכו': ואני אומר חס ושלום אלא הספרים והסופרים חלוקים, דע כי גירסת ר\"ח ז\"ל פרק ערבי פסחים סוף גמרא מתני' דהביאו לו גרסינן אמר רבא בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אפילו ידי מצה נמי לא יצא ופי' ר\"ח ז\"ל בלע מצה ולא לעסה יצא שהרי קיים בערב תאכלו מצות שהרי אכילה היא ומיהו לכתחלה טעם בעינן בלע מרור לא יצא דבעינן טעם מרור וליכא ומש\"ה קפיד רחמנא בדבר מר כדי למרר פיו באוכל זכר לוימררו את חייהם. ורשב\"ם ז\"ל גורס בלע מצה יצא שאינה צריכה טעם בלע מרור יצא אי אפשר שלא יהא בו טעם מרור בלע מצה ומרור יחד עד שלא אכל לא מזה ולא מזה ידי מצה מיהא יצא דלא תימא אף ידי מצה לא יצא דאיכא תרתי לריעותא שלא טעם טעם מצה וגם שלא נגע בגרונו שהמרור חוצץ בינתים כרכן שניהם יחד בסיב הגדל סביבות הדקל לא יצא וכמו שפסק ר\"מ ז\"ל ופירוש הטעם שהרי לא מישש בפיו לא זה ולא זה וכזורק אבן לחמת דמי ושניהם כתב רשב\"ם בלשון זה. ועל פר\"ח ז\"ל קשה למה לי למתנא ברישא בלע מצה יצא השתא כי בלע מצה במרור דאיכא תרתי לריעותא אמרינן יצא כי בלעה באנפי נפשה דליכא אלא חדא ריעותא צריכא למימר וכן נמי קשה אסיפא דמלתיה למה ליה למימר כי בלע תרוייהו ידי מרור לא יצא פשיטא השתא ומה כי בלע מרור לחודיה לא יצא ואע\"ג דליכא אלא חדא ריעותא כי בלע שניהם יחד דאיכא תרתי לריעותא צריכא למימר ואע\"ג דאיכא לתרוצי בה דמשום מצה יצא אצטריך אע\"ג דאיכא תרתי לריעותא הרי הקשינו דמצה דרישא גופה לא צריכא למימר וא\"כ לימא רבא הכי בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ומטוניה שמעינן להנך דפשיטא דבליעה שלא ע\"י דבר אחר שמה אכילה לכך נתכנה גירסת רשב\"ם ז\"ל. אך לפי טעמו קשה קצת דאי משום דבעינן טעם מרור הא ודאי כי אכלינהו בהדי הדדי לא אפשר דליכא טעם מרור הואיל ונגע בגרון. לכך נראה פירוש ר\"מ ז\"ל וקבלתו בו לפי שהמרור טפילה למצה כדאמרינן בברכות שהפת עיקר והירק טפלה לו ועוד תדע דהא אסיקנא בהא שמעתא מצה דאורייתא ומרור דרבנן ועוד דאמרינן בסמוך מצה צריכה הסיבה מרור אין צריך הסיבה אלמא דמצה עיקר ומרור טפלה לו ולזה הטעם סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט מימרא זו ובזה עלתה גירסת רשב\"ם ורמז\"ל על כנה בלא שיבוש ואם הראב\"ד ז\"ל דרך דרך פר\"ח ז\"ל וישר בעיניו ויתרץ קושייתנו דאורחא דאמוראי לפרושי מילתייהו טפי או בתירוץ חשוב מזה יישר כחו:" + ], + [ + "אכל מצה בלא כוונה עד מכל המצות. פרק ערבי פסחים ועיקרה בראש השנה פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) גמ' מתני' דהתוקע לתוך הבור וגם בירושלמי דתרומות פ\"ק:" + ], + [ + "אין אדם יוצא ידי חובתו עד לפי שאין בהן חמץ. פרק כל שעה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יצא ידי חובתו. פרק ג' דמס' חלה ופרק התערובות:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל והוא שיש בה דגן כזית בכדי אכילת פרס ויאכלנו עכ\"ל: ואני אומר זו משנה שלימה היא פרק ג' דמס' חלה אות באות תיבה בתיבה כלשון ר\"מ ז\"ל דתנן העושה עיסה מן החטין ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. ומייתי לה במסכת זבחים פרק התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים ודייק מינה דנותן טעם ברוב דאורייתא וכן פירש רבינו שמשון ז\"ל ובירושלמי גרסינן עלה מתני' דלא כרשב\"ג דרשב\"ג אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה כשיעור ע\"כ. וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל מחזר לכתוב בזה החבור לשון הגמ' והרוצה לדקדק בו ידקדק בלשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה שעשה ארוכה קצרה אבל מה אשיב שואלי דבר על דבר הראב\"ד ז\"ל שכתב כאן והוא בקי בכל היה. וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " עיסת הכלבים עד לשום מצה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " מצה שלשה עד לא יצא ידי חובתו. פרק כל שעה (דף ל\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דתניא בתוספתא יוצאין במצה מתובלת וכו': ואני אומר כי הביאור הוא פ\"ה וכבר רמזתי אני שם כי זאת הפיסקא היא מדריב\"ל ור\"ע פרק כל שעה וזאת התוספתא שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ממנה תוצאותיו היא פסקת התבלין שכתב פ\"ה תחלה כמו שכתבתי אני שם ומה שכתב כאן דמיירי ההיא בשתבלה משנאפית גם אני היה קשה לי לפי קבלתנו דהלשון ודאי הכי משמע לכאורה ואחרי שובי נחמתי אמרתי א\"כ מאי קמ\"ל פשיטא בכולי תלמודא דכיון שנאפה אינו בא לידי חימוץ דגרסינן להדיא בפרק כל שעה גמרא מתניתי' דאלו ירקות ת\"ר דברים שאין באין לידי חימוץ האפוי והמבושל וכו' ואסיקנא אמר רב פפא אפוי שבשלו קאמרינן ועוד אמאי קא מייתי לה לגבי מצה עשירה דפרק ערבי פסחים גבי איסור חמץ הוה ליה לאתויי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נראין וביום הראשון כתב כן ועל כן כתב כמו שביארנו פ\"ה:", + " אין יוצאין עד לחם עוני. פרק כל שעה (דף ל\"ו ל\"ז): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:", + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "מרורים האמורים בתורה עד סוף הפרק. פ' כל שעה:" + ] + ], + [ + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:", + "ואח\"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ\"ה אקבו\"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה כהלל מ\"מ זה הסדר לא דייק עכ\"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ\"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס\"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז\"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ\"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר\"מ ז\"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע\"כ. וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב\"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר\"מ ז\"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט\"ו קט\"ז): ", + " ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:" + ], + [ + "ואח\"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ\"ה אקבו\"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה כהלל מ\"מ זה הסדר לא דייק עכ\"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ\"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס\"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז\"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ\"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר\"מ ז\"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע\"כ. וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב\"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר\"מ ז\"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט\"ו קט\"ז): ", + " ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..baa4d13502a55b64525deb81e11f3f8c9414125b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,425 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread", + "text": [ + [ + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל האוכל כזית עד חטאת קבועה. פ' אלו עוברין ופ' כל שעה:", + " אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. פרק העור והרוטב:", + " החמץ בפסח אסור בהנאה עד לא ימצא בבתיכם. פרק כל שעה:", + "ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא. פ\"ד דעדיות ופ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא לשיעוריה וכו': ואני אומר כמה פעמים כתבתי בחבור הזה שלכך קרא ר\"מ ז\"ל חבורו זה משנה תורה שהוא ככתב הנשתוון מדרך ארוכה לקצרה ומה שיחדש אדם או ידקדק או ישאל על התלמוד כן יעשה על דבריו ולא כיון בו לגלות דעתו עתה בדקדוקין המובאים והיוצאים דבר מתוך דבר, וכן בדבר זה שהוסיף עתה הראב\"ד ז\"ל כבר כתב דין כיפת שאור אם טח פניה בטיט פ\"ב של אלו ההלכות ודין הפת שעיפשה פרק ד' כדאיתא פ' אלו עוברין גמרא מתניתין דבצק שבסדקי עריבה. והחלוק שחילק הראב\"ד ז\"ל צריך לי תלמוד שהרי פת שעיפשה וכיפת שאור שיחדו לישיבה ואסיקנא נמי בטח פניה בטיט דפליגי בה ת\"ק ור\"ש בן אלעזר אמר חייב לבערה מפני שראויה לשחקה ולחמץ בה כמה עיסות אחרות ולישני נמי (חסר מכאן ועד סוף הפ'):" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "מצות עשה מן התורה כו' עד ולהוציאו מכל גבולו. פ\"ק דפסחים (דף ד' ה') ופרק שני. ובירושלמי דסנהדרין חמץ חייבין עליו עשה ולא תעשה עשה על ביעורו דכתיב תשביתו שאור מבתיכם לא תעשה שאור לא ימצא בבתיכם ע\"כ:", + " וכן מדברי סופרים שבודקין עד אין צריך בדיקה. פ' קמא דפסחים (דף ב'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "חורי הבית התחתונים עד הכניס להם חמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בשמן וכו' אינו צריך לפי שיש קבע לסיפוקו עכ\"ל: ואני אומר הספרים חלוקים והסופרים לא טעו כי בגירסת הראב\"ד ז\"ל גרסינן להדיא גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דפסחים ואוצרות יין אין צריך בדיקה והתניא אוצרות יין צריך בדיקה ואוצרות שמן אין צריך בדיקה ופרקינן התם במסתפק כלומר כי תניא באוצרות יין צריך בדיקה במסתפק דחיישינן דילמא אזיל שמש באמצע סעודה לאיתויי יין ופתו בידו ושוכח אותו שם ואשמן לא מהדר ולא מידי והדר אקשינן אי הכי שמן נמי ופרקינן שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתייה ע\"כ. ולפי זאת הגירסא כתב השגתו ז\"ל ואילו היתה זאת גירסת ר\"מ ז\"ל איך היה טועה בזה גברא רבא כוותיה אלא ודאי הוא הלך בשטת רבותיו וגורס גירסא ספרדית כמו שגרס ר' יצחק אלפס והיא אצלנו בקבלתנו שאין גורס אוצרות שמן בברייתא דאקשינן מינה אלא בברייתא קמייתא דאקשינן עלה דמוקי לה בשאין מסתפק כלומר שיודע בודאי שאינו מסתפק ולכך אין צריך בדיקה כלל לגבי שמן ולגבי יין הקשה בלבד והעמידה במסתפק כלומר שבודאי מסתפק מן היין צריך בדיקה אבל סתם אין צריכין בדיקה ומן השמן לא הזכיר כלל אלא שבקיה כדקאי מעיקרא ומק\"ו קא אתי דלא צריך אבל שאר מקומות כגון אוצרות שכר ובית דגים וכיוצא בהן אפילו בסתם צריכין בדיקה ושאר הגירסא של שמן נמי אינה בספרים המדוייקים שבספרד ולכך דקדק בלשונו יפה שחייב אדם לומר כלשון רבו בוא וראה שלא כתב כאן דיני יין ושמן דבר והפכו במסתפק ואינו מסתפק אלא נזהר וכתב יין ושמן שמסתפק כפי הברייתא ואח\"כ מיד כתב דין היין כפי התירוץ על דרך התלמוד שם וכמו שקבלנו פירושו ז\"ל אבל אוצרות יין ואוצרות שמן שמסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצים ובית המורייס וחורי הבית האמצעים וכיוצא באלו צריכין בדיקה שסתמן שמכניסין בהן חמץ ואם ידע בודאי שלא הכניס בהן חמץ אינו צריך בדיקה עכ\"ל. מעתה העמק ודקדק ותבין. ושוב בדקתי בספר המאור ולא מצאתי שהשיג לר\"י אלפס ז\"ל בדבר זה לא בגירסא ולא בדבריו דהוה ניחא ליה שפיר:", + " וכשבודק המרתף עד לא מצא פירורין כלל צריך לבדוק. פ\"ק דפסחים (דף ח'): " + ], + [ + "הניח תשעה צבורין עד כמחצה על מחצה: כתב הראב\"ד ז\"ל לא מיחוורא וכו': ואני אומר מחוור הוא אצל רש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל שפירשו לענין בדיקה ויש לי ראיה מוכרחת בסוגיין דההיא שמעתא גופה גמרא מתניתין דאין חוששין שמא גררה חולדה דגרסינן תניא כוותיה דרבא הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקתו כיצד יעשה מה שמשייר יניחנו בצינעה שלא תבא חולדה ותטול בפניו וצריך בדיקה אחריו ועלה אמרינן תשעה צבורים של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל היינו תשע חנויות פי' דאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלמא לענין בדיקה קיימא וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר הקשו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואמרו מאי קא מדמי אהדדי ט' חנויות נבלה שהוא דאורייתא והא דבדיקה שהוא דרבנן כדמוכחא שמעתין להדיא דמתמיהין אטו בדיקת חמץ דאורייתא היא מדרבנן היא דאי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי ותירצו בשלא ביטל א\"נ כיון דאי משכח לה ואתי למיכלה הוי איסורא דאורייתא כהדדי נינהו. וזה התירוץ נכון יותר בעיני כי לפי תירוץ ראשון היה קשה לי דהא בברייתא הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקתו קתני ולא קודם ביטולו קתני ודוחק בעיני קצת לומר דאחר בדיקה היינו קודם לאחר ביטול דסתם איניש בתר בדיקה מבטל לאלתר ועוד פי' ר\"י הזקן ז\"ל דמיירי כגון שנטל לפנינו ונכנס בפנינו והניחו שם דהוה ליה כספיקא דאורייתא וכט' חנויות שלקח בפנינו ואינו ידוע מאי זה מהן לקח דספיקו אסור דכיון שנולד הספק בפנינו ספיקו אסור. וזה דעת נכון ותירוץ יפה וכן נראה מלשון ר\"מ ז\"ל שהיה דעתו אם תדקדק בו ומחוור טפי:" + ], + [ + "שני ציבורין אחד של מצה עד פעם אחרת שאין כאן קבוע. פ\"ק דפסחים (דף ט'):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שיבוש דקבוע ודאי וכו': ואני אומר חס ושלום שנשתבש בכל אלו השאלות שנקבעו בגמרא אחר שאמר פירש ואתא עכבר היינו סיפא כו' עד בנמצא הלך אחר הרוב פי' לפי שאינו קבוע וכן בכל הני אינו קבוע דמה לי נמצא ביד עכו\"ם מה לי נמצא בפי עכבר הלכך כולהו להא דמו בענין קבוע והוצרכו לדמותן כל אחת ואחת למאי דדמי לה ומיירי כולהו כגון שלא נטל בפנינו לבד מקמייתא כדכתיבנא מדעת רבותינו ז\"ל והסכים לדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל שהקשו על הראשון דדאין לה בדין קבוע אמאי לא דיינינן לה בנמצא ונימא מה לי נמצא ביד עכבר מה לי נמצא ביד עכו\"ם ותירצו ז\"ל דקמייתא נולד הספק בפנינו וכל שארא לא והוא דעת ר\"מ ז\"ל שהוקשה לו כן ותירץ בזה והוא דעת נכון ולכך כיון מסדר התלמוד לסדרן אחר נמצא וקמייתא כדקיימא קיימא ולא סידר כל אילו בתר דין קבוע וגם לא הקדים לסדר אלו ויסדר אחריהן קבוע ושאינו קבוע כד\"ן. אבל על שאר דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל אין להשיב לפי שאני לא באתי בזה החבור לסתור אלא לבנות:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו וכו' עד בשמי קורה. פ\"ק דפסחים (דף י'): ", + " היה חמץ בבור עד ודיו. פ\"ק דפסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל לפי שיטתו שכתב כאת\"ל השנויים בגמרא וכו': ואני אומר דעת הראב\"ד ז\"ל כי כוונת ר\"מ ז\"ל לקיים כל ואת\"ל שנאמרו באותן השאלות ואילו כן היה כותבן ומסדרן על סדר התלמוד פ\"ק דפסחים גמרא מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה אלא ודאי יש לו על כל דבר ודבר טעם וראיה וגם בזה מצאתי לו דהא אוקמינן בהאי פירקא טעמא דבדיקה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ואתי למיכל כלומר שישכח האיסור ויבא לטעום וליכשל בה יאכלנה והכא לגבי בור לא משכח לה והרי אתייאש מינה והרי זה כמי שעשה את ביתו אוצר וכמי שעשה מחיצה לחמצו של נכרי ריש פ\"ק דדי לו בכך והטמנה דקאמר הראב\"ד ז\"ל היינו דוקא שלא ביטלו אבל ביטלו אינו עובר עליו וכדאמרינן בתלמיד היושב לפני רבו ויש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו מבטלו בלבו עד שלא תגיע לאיסורא דאורייתא והכא נמי קודם שיגיע לידי איסורא דאורייתא די לו בביטול ואי משום איסורא דרבנן הם אמרו שצריך לבדוק והם אמרו בבור שאין צריך סולם להעלותו דכולי האי לא אטרחוה רבנן ולכך סמך לו ר\"מ ז\"ל דין כיפת שאור שייחדה לישיבה טח פניה הרי זו בטלה ומותר לקיימה עכ\"ל כי היא ראיה לכל משכיל כי בטח פניה אפילו בלא ביטול סגי וכ\"ש בבור דביטול סגי:" + ], + [ + "כיפת שאור עד מבטל בלבו ודיו. פ' אלו עוברין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כיפת שאור עד מבטל בלבו ודיו. פ' אלו עוברין (דף מ\"ה): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ], + [ + "המשכיר בית סתם עד סוף הפרק. פ\"ק דפסחים (דף ד'): " + ] + ], + [ + [ + "כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ\"ק דפסחים (דף ט' י'): " + ], + [ + "כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ\"ק דפסחים (דף ט' י'): " + ], + [ + "חל י\"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר\"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די\"ד שחל להיות בשבת אבל ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר\"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר\"א ב\"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות. ומ\"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר\"י אלפס וגורסין במילתיה דר\"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר\"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ\"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש\"י ז\"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר\"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:" + ], + [ + "חל י\"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר\"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די\"ד שחל להיות בשבת אבל ר\"מ ז\"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר\"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר\"א ב\"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר\"מ מקוצי ז\"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות. ומ\"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר\"י אלפס וגורסין במילתיה דר\"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר\"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ\"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש\"י ז\"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר\"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:" + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ\"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב\"ד ז\"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ\"ל: ואני אומר גם רש\"י ור\"ת ורוב המפרשים ז\"ל פירשו כן בריש פ\"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש\"י ז\"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר\"ת ז\"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב\"ד ז\"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די\"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר\"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור\"י שפיר קאמר ר\"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע\"כ. וק\"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור\"ש הלכה כר\"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש\"י ז\"ל פ\"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו\"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע\"כ וקי\"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:", + " שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ\"ק דפסחים (דף ז'): " + ], + [ + "כיצד ביעור חמץ עד זורקו לים. פרק כל שעה (דף כ\"א): ", + " וחמץ שנפלה עליו עד סוף הפרק. פ' כל שעה (דף ל\"א) ופרק אלו עוברין:" + ] + ], + [ + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "כתוב בתורה לא יראה עד שברשות העכו\"ם הוא. פ\"ק דפסחים ורמיזא בפ' כל שעה (דף ל\"א): " + ], + [ + "עכו\"ם אנס שהפקיד עד שמחייבו האנס באחריותו: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה הוציא ממאי דאמר להו רבא לבני מחוזא וכו': ואני אומר מאד נבהלתי אם אלו הדברים יצאו מפי רבינו הראב\"ד ז\"ל ואם יצאו לא ירדתי לסוף דעתו שהרי דברי ר\"מ ז\"ל ברורים ומבוארים בגמ' מסודרים זה אחר זה כסדורו ממש. והנני מוכיח וראה בעיניך דגרסינן ריש פ\"ק דפסחים (דף ה') בההיא שמעתא גופא דבני חילא שזכר ז\"ל אמר מר יכול יטמין ויקבל פקדונות מן העכו\"ם ת\"ל לא ימצא והא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה לא קשיא הא דקביל עליה אחריות הא דלא קביל עליה אחריות כי הא דאמר להו רבא וכו', ראה כי אם כשאבד או נגנב משלם הוא האחריות והוא המחייב לבער דהא מדמי להו אהדדי ולכך פסק ר\"מ ז\"ל דין הפקדון מן העכו\"ם ואחריו כתב דין האנס כי כן הם בני חילא אנסין. ומה שכתוב בשם הראב\"ד ז\"ל שנדמה לו לר\"מ ז\"ל אדרבה ערוך שם בתרי לישני בלישנא קמא אקשינן הניחא למ\"ד דבר הגורם לממון כממון דמי אלא למ\"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי מאי איכא למימר ת\"ל לא ימצא איכא דאמרי הניחא למ\"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי היינו דכתיב לא ימצא כלומר היינו דאיצטריך למיכתב לא ימצא לחייבו אלא למ\"ד דבר הגורם לממון כממון דמי לא ימצא למה לי כלומר למאי איצטריך למיכתב הא פשיטא דהיינו כממון דמי היינו אחריות ואפילו בלא קרא ומתרץ איצטריך כלומר אפ\"ה איצטריך קרא דלא ימצא סד\"א הואיל וכי איתיה לאו ברשותיה קאי ולאו כדידיה דמי כלומר ואינו חייב לבערו קמ\"ל קרא דלא ימצא דכדידיה דמי וכן פירש\"י ז\"ל כזה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל מסקנא זאת והוא דעת ר\"מ ז\"ל מפורש אות באות. ובזה מתורץ מה שהקשה הראב\"ד ז\"ל מדרב נחמן דאמר בפרק כל שעה פוקו אייתו חמירא דבני חילא ומהיכן נמצא והלא כבר נשרף שהרי עיניך רואות שאמר צאו והביאו מכלל שלא היה ברשותם. ועוד כי מלשון הגמרא נראה שלפעמים נגנב או נאבד ולפעמים נשאר ואינו חובה שהיו הם שומרים אותו חמץ בביתם ממש אלא אדרבה אורחא דמילתא לשמרו בבית אחר או עושים לו מחיצה בפני עצמו צרור וחתום ובמידי דצייר וחתים לית ליה רשותא וזה פשוט:" + ], + [ + "ישראל שהרהין עד ואסור בהנאה לאחר הפסח: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נהיר ולא צהיר וכו': ואני אומר רבינו אפרים ז\"ל הסכים ופירש כן וכן נראה על נכון גמרא וסברא דהא התם פרק כל שעה גמרא מתניתין דעכו\"ם שהלוה את ישראל על חמצו מייתי עלה לאלתר מימרא דבעל חוב אביי אמר למפרע הוא גובה ורבא אמר מכאן להבא הוא גובה ושקלינן וטרינן עלה ממתני' ואוקמינן בשהרהינו אצלו והדר אמרינן לימא כתנאי וכו' עד דמסיק ישראל מעכו\"ם קני עכו\"ם מישראל לא קני ומותבינן עלה ממתניתין עד דמסיק להדיא הלכה פסוקה אלא לאו ש\"מ שאני היכא דא\"ל מעכשיו להיכא דלא א\"ל מעכשיו למדנו דלגבי עכו\"ם בעינן מעכשיו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן הביא אותה ר\"י אלפס ז\"ל וגם מסוגיין דלמפרע ולהבא שמעינן דמיירי ודאי כר\"מ ז\"ל בשהגיע הזמן שקבע לו קודם הפסח דמההיא שעתא הוא דקם ליה ברשותיה דאי לאו הכי למאי מייתי לה הא לא דמיין להדדי וסברא נמי איתא שאם לא הגיע עדיין הזמן שהרהינו אצלו במאי קני ליה ומעכשיו נמי דקאמר מאי קא מהני ליה אכתי לא מטא זימניה וכדמשמע מתוך פירש\"י ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [ + "ישראל ועכו\"ם שהיו באין בספינה כו' על בל יראה ובל ימצא. בתוספתא פרק כל שעה:", + " תערובת חמץ וכו' עד מדברים הנאכלים. לשון מכילתא כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהו חייבין עליהן כרת ת\"ל חמץ מה חמץ מין אחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור כזו לעבור עליהן בלא תעשה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "וכן הקילור עד נפסדה צורת החמץ: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש וכו': ואני אומר מרבותיו קיבל ר\"י אלפס ז\"ל שהוא דקדק כך מתוך ההלכה פ\"ק דפסחים ופרק ואלו עוברין גמרא מתני' דבצק שבסדקי ונסתייע מן התוספתא כראוי וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי בשכר אלא א\"כ יש בו כזית בכדי אכילת פרס וכן חמץ נוקשה ואם הראב\"ד יש לו טעמים אחרים אנכי לא ידעתי וזה דין ראוי וכמו שאכתוב בסמוך:" + ], + [ + "הפת שעיפשה עד צריך לבער: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מפרש בשנסרחה ולבסוף נתחמצה עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס כתב כדברי ר\"מ ז\"ל בהלכה הנזכרת ובתוספתא ולא חשש לזה הירושלמי והדין עמו. חדא דהא אנן לגבי עריבת העבדנין פסקינן כר' נתן להדיא שאם נתן לתוכן עורות אפילו שעה אחת אינו חייב לבער והא התם נתחמצת קודם ואח\"כ נסרחה ועוד הפת שעפשה ונפסלה מלאכול לכלב חמץ היה תחלה ואח\"כ נפסל ואסיקנא פ\"ק דפסחים ופ' אלו עוברין דאינו צריך לבער מפני שנפסדה צורתו כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דהיינו פי' שנפסלה מלאכול לכלב דברייתא ומתני' דפ' אלו עוברין וכמו שפירש\"י ז\"ל:", + " בגדים שכבסן עד צורת החמץ עומדת. פ' אלו עוברין ובתוספתא:
כתב הראב\"ד אין זה טעם וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה נצחת בזה פעמים שלש בס\"ד:", + " דבר שנתערב עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין:" + ], + [ + "הפת שעיפשה עד צריך לבער: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מפרש בשנסרחה ולבסוף נתחמצה עכ\"ל: ואני אומר ר\"י אלפס כתב כדברי ר\"מ ז\"ל בהלכה הנזכרת ובתוספתא ולא חשש לזה הירושלמי והדין עמו. חדא דהא אנן לגבי עריבת העבדנין פסקינן כר' נתן להדיא שאם נתן לתוכן עורות אפילו שעה אחת אינו חייב לבער והא התם נתחמצת קודם ואח\"כ נסרחה ועוד הפת שעפשה ונפסלה מלאכול לכלב חמץ היה תחלה ואח\"כ נפסל ואסיקנא פ\"ק דפסחים ופ' אלו עוברין דאינו צריך לבער מפני שנפסדה צורתו כמו שכתב ר\"מ ז\"ל דהיינו פי' שנפסלה מלאכול לכלב דברייתא ומתני' דפ' אלו עוברין וכמו שפירש\"י ז\"ל:", + " בגדים שכבסן עד צורת החמץ עומדת. פ' אלו עוברין ובתוספתא:
כתב הראב\"ד אין זה טעם וכו': ואני אומר כבר כתבתי תשובה נצחת בזה פעמים שלש בס\"ד:", + " דבר שנתערב עד סוף הפרק. פרק אלו עוברין:" + ] + ], + [ + [ + "אין אסור משום חמץ כו' עד מסריחין: כתב הראב\"ד ז\"ל אין דבר זה פשוט ולא הכל מודים וכו': ואני אומר זה מחלוקת ישינה היא והלכות פ' כל שעה (דף ל\"ה) מורה כר\"מ ז\"ל ורבותיו והעומדים בשיטתו וגם רבותי נ\"ע היו חלוקין בו ומורי הרשב\"א ז\"ל היה נוהג בו היתר לעצמו וכ\"ש שהיה מורה לאחרים ושאר רבותי הצרפתים נ\"ע היו נוהגין בו חומרא ואני אחריהן נהגתי חומרא לעצמי ומיקל אני לאחרים כר\"מ ז\"ל בהוראתי כצורת ההלכה על בוריה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "חמשת מיני דגן אלו עד הפת מותרת. הכל פרק כל שעה:" + ], + [ + "כל זמן שאדם עד וישרף מיד. פ' אלו עוברין (דף מ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אין בידינו אלא כל זמן וכו': ואני אומר משנתנו היא זאת פ' אלו עוברין בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור ושקלינן וטרינן עלה בגמרא. וצורת ההלכה סובלת אלו הפירושים ואחרים שיש לנו עליה ואני לא באתי לברר דעות המפרשים ז\"ל בזה החבור אמנם למעשה ראוי להחמיר דהא איסורא דאורייתא הוא:", + " וכן אם הכסיפו פניו עד והרי הן חמץ גמור. פרק אלו עוברין (דף מ\"ה מ\"ו):" + ], + [ + "כל זמן שאדם עד וישרף מיד. פ' אלו עוברין (דף מ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל אנו אין בידינו אלא כל זמן וכו': ואני אומר משנתנו היא זאת פ' אלו עוברין בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור ושקלינן וטרינן עלה בגמרא. וצורת ההלכה סובלת אלו הפירושים ואחרים שיש לנו עליה ואני לא באתי לברר דעות המפרשים ז\"ל בזה החבור אמנם למעשה ראוי להחמיר דהא איסורא דאורייתא הוא:", + " וכן אם הכסיפו פניו עד והרי הן חמץ גמור. פרק אלו עוברין (דף מ\"ה מ\"ו):" + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "אין עושין סריקין המצויירין עד ואם נתן יאכל מיד. פ' כל שעה (דף ל\"ז): " + ], + [ + "מותר לתת התבלין עד לתוך הבצק. פ' כל שעה בתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו על דרך הרב ז\"ל שסומך וכו': ואני אומר לא ירדתי לדעת רבינו הראב\"ד ז\"ל שהרי אני רואה מפורש בשמועה זו בפרק כל שעה סוף גמרא מתניתין דאלו דברים דלאו בזריזין קא מיירי דהא בתר דסיים לפרש מימריה דרבי יהושע בן לוי ואייתי ברייתא עד דפרשה שפיר קא מייתי ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין ואקשינן עלה מאי שנא ממנחות דתנן כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ותרצינן אם אמרו בזריזין יאמרו בשאין זריזין ע\"כ מכלל דעד השתא בכל ענין קא מיירי כדברי ר\"מ ז\"ל ויפה עושה שהלך בשיטת רבותיו. אבל לבי אומר לי כי בזה הפסק לא הלך ר\"מ ולא דרך באותה דריב\"ל ור\"ע רק בפיסקא שאחריה שכתב וכן מותר ללוש העיסה ביין ושמן ודבש וחלב או לקטף כו' עד וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות לחם עוני ע\"כ. וכן כתבה לפנינו בפ\"ו והפסק הזה פסק מן התוספתא דתניא יוצאין במצה מתובלת בין שתבלה בקדרה בין שתבלה באילפס ע\"כ. והמינים הנזכרים הם ממיני התבלין וכן קבלנוה והוא נכון ומחוור:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ], + [ + "כל כלי חרס שנשתמש וכו' עד לאחר הפסח ומבשל בהן. פ' כל שעה:", + " כלי ראשון עד סוף הפ'. סוף מס' ע\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה מן התורה עד יצא ידי חובתו. פ' האשה בפסחים וסוף ערבי פסחים:" + ], + [ + "בלע מצה עד כטפלה למצה: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש שאין זה טעם למרור וכו': ואני אומר חס ושלום אלא הספרים והסופרים חלוקים, דע כי גירסת ר\"ח ז\"ל פרק ערבי פסחים סוף גמרא מתני' דהביאו לו גרסינן אמר רבא בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אפילו ידי מצה נמי לא יצא ופי' ר\"ח ז\"ל בלע מצה ולא לעסה יצא שהרי קיים בערב תאכלו מצות שהרי אכילה היא ומיהו לכתחלה טעם בעינן בלע מרור לא יצא דבעינן טעם מרור וליכא ומש\"ה קפיד רחמנא בדבר מר כדי למרר פיו באוכל זכר לוימררו את חייהם. ורשב\"ם ז\"ל גורס בלע מצה יצא שאינה צריכה טעם בלע מרור יצא אי אפשר שלא יהא בו טעם מרור בלע מצה ומרור יחד עד שלא אכל לא מזה ולא מזה ידי מצה מיהא יצא דלא תימא אף ידי מצה לא יצא דאיכא תרתי לריעותא שלא טעם טעם מצה וגם שלא נגע בגרונו שהמרור חוצץ בינתים כרכן שניהם יחד בסיב הגדל סביבות הדקל לא יצא וכמו שפסק ר\"מ ז\"ל ופירוש הטעם שהרי לא מישש בפיו לא זה ולא זה וכזורק אבן לחמת דמי ושניהם כתב רשב\"ם בלשון זה. ועל פר\"ח ז\"ל קשה למה לי למתנא ברישא בלע מצה יצא השתא כי בלע מצה במרור דאיכא תרתי לריעותא אמרינן יצא כי בלעה באנפי נפשה דליכא אלא חדא ריעותא צריכא למימר וכן נמי קשה אסיפא דמלתיה למה ליה למימר כי בלע תרוייהו ידי מרור לא יצא פשיטא השתא ומה כי בלע מרור לחודיה לא יצא ואע\"ג דליכא אלא חדא ריעותא כי בלע שניהם יחד דאיכא תרתי לריעותא צריכא למימר ואע\"ג דאיכא לתרוצי בה דמשום מצה יצא אצטריך אע\"ג דאיכא תרתי לריעותא הרי הקשינו דמצה דרישא גופה לא צריכא למימר וא\"כ לימא רבא הכי בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצה יצא ומטוניה שמעינן להנך דפשיטא דבליעה שלא ע\"י דבר אחר שמה אכילה לכך נתכנה גירסת רשב\"ם ז\"ל. אך לפי טעמו קשה קצת דאי משום דבעינן טעם מרור הא ודאי כי אכלינהו בהדי הדדי לא אפשר דליכא טעם מרור הואיל ונגע בגרון. לכך נראה פירוש ר\"מ ז\"ל וקבלתו בו לפי שהמרור טפילה למצה כדאמרינן בברכות שהפת עיקר והירק טפלה לו ועוד תדע דהא אסיקנא בהא שמעתא מצה דאורייתא ומרור דרבנן ועוד דאמרינן בסמוך מצה צריכה הסיבה מרור אין צריך הסיבה אלמא דמצה עיקר ומרור טפלה לו ולזה הטעם סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט מימרא זו ובזה עלתה גירסת רשב\"ם ורמז\"ל על כנה בלא שיבוש ואם הראב\"ד ז\"ל דרך דרך פר\"ח ז\"ל וישר בעיניו ויתרץ קושייתנו דאורחא דאמוראי לפרושי מילתייהו טפי או בתירוץ חשוב מזה יישר כחו:" + ], + [ + "אכל מצה בלא כוונה עד מכל המצות. פרק ערבי פסחים ועיקרה בראש השנה פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח) גמ' מתני' דהתוקע לתוך הבור וגם בירושלמי דתרומות פ\"ק:" + ], + [ + "אין אדם יוצא ידי חובתו עד לפי שאין בהן חמץ. פרק כל שעה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יצא ידי חובתו. פרק ג' דמס' חלה ופרק התערובות:
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל והוא שיש בה דגן כזית בכדי אכילת פרס ויאכלנו עכ\"ל: ואני אומר זו משנה שלימה היא פרק ג' דמס' חלה אות באות תיבה בתיבה כלשון ר\"מ ז\"ל דתנן העושה עיסה מן החטין ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. ומייתי לה במסכת זבחים פרק התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים ודייק מינה דנותן טעם ברוב דאורייתא וכן פירש רבינו שמשון ז\"ל ובירושלמי גרסינן עלה מתני' דלא כרשב\"ג דרשב\"ג אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה כשיעור ע\"כ. וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר\"מ ז\"ל מחזר לכתוב בזה החבור לשון הגמ' והרוצה לדקדק בו ידקדק בלשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה שעשה ארוכה קצרה אבל מה אשיב שואלי דבר על דבר הראב\"ד ז\"ל שכתב כאן והוא בקי בכל היה. וכן כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות:", + " עיסת הכלבים עד לשום מצה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " מצה שלשה עד לא יצא ידי חובתו. פרק כל שעה (דף ל\"ה):
כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"ג דתניא בתוספתא יוצאין במצה מתובלת וכו': ואני אומר כי הביאור הוא פ\"ה וכבר רמזתי אני שם כי זאת הפיסקא היא מדריב\"ל ור\"ע פרק כל שעה וזאת התוספתא שחשב הראב\"ד ז\"ל כי ממנה תוצאותיו היא פסקת התבלין שכתב פ\"ה תחלה כמו שכתבתי אני שם ומה שכתב כאן דמיירי ההיא בשתבלה משנאפית גם אני היה קשה לי לפי קבלתנו דהלשון ודאי הכי משמע לכאורה ואחרי שובי נחמתי אמרתי א\"כ מאי קמ\"ל פשיטא בכולי תלמודא דכיון שנאפה אינו בא לידי חימוץ דגרסינן להדיא בפרק כל שעה גמרא מתניתי' דאלו ירקות ת\"ר דברים שאין באין לידי חימוץ האפוי והמבושל וכו' ואסיקנא אמר רב פפא אפוי שבשלו קאמרינן ועוד אמאי קא מייתי לה לגבי מצה עשירה דפרק ערבי פסחים גבי איסור חמץ הוה ליה לאתויי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל נראין וביום הראשון כתב כן ועל כן כתב כמו שביארנו פ\"ה:", + " אין יוצאין עד לחם עוני. פרק כל שעה (דף ל\"ו ל\"ז): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "אחד מצה שנאפית עד הרי זה יוצא בה ידי חובתו: כתב הראב\"ד ז\"ל מעשה אילפס אע\"ג דלחם הוי וכו': ואני אומר אצטרך לפרש תחלה דבריו ואומר שרוצה רבינו ז\"ל לדקדק בשמעתין דפרק כל שעה (דף מ') גמרא מתני' דאין שורין את המורסן מדגרסינן אמר אביי לא ליחליט איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דלמא אזלא חדא ויתבה בציריה דחבירתה ולא סליק לה דיקולא דמיא מארבע רוחותיה ואתי לידי חמוע אמר אביי לא ליחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי דילמא נפקא מיא מהא ובלע אידך ואתי לידי חמוע אמר ליה רבא אי הכי אפילו חדא נמי דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא אלא אמר רבא מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין עד דאמר אביי האי חצבא דאבישונא סחיפא שרי זקיפא אסור רבא אמר אפילו זקיפא נמי שרי מי פירות נינהו ומי פירות אין מחמיצין ע\"כ. ובשילהי שמעתין גרסינן רבא שרי למימחי קדרא בחסיסי ופרש\"י קמחא דאבישונא. ורוצה רבינו ז\"ל לדקדק מדאביי ורבא דדוקא משום דמי פירות אין מחמיצין הוא דשרינן בכולהו הא מיא בעלמא חיישינן ומדרב יוסף מדקדק כסוי האילפס שמשתלשל מד' רוחותיו וזה בודאי דקדוק אמיתי אלא שאיני מבין מה דומה אפיה לחריכה כי החרוך מזיל המים מכאן ומכאן והן צוננין או פושרים או חמין שמחמיצין ואין מבשלין ואין אופין אבל אפייה קודם הזלה מתבשל ונאפה דאי לאו הכי אפייה דשרא רחמנא היכי משכחת לה הרי לא נתנה תורה למלאכי השרת. עוד מצאתי לרבותינו בעלי התוספות שאמרו כי הלישה בזריזין היא אמנם ר\"מ ז\"ל כתב הפיסקא כדאיתא פרק כל שעה ולא חש לדקדוקי' מן הטעם שכתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה ואי דייקינן לא גמרינן:", + " וכן אם לא נאפית וכו' עד שמרן לשום מצה. פרק כל שעה (דף ל\"ו): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ], + [ + "הכל חייבין באכילת מצה עד שלא נימוח. פ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " מדברי סופרים עד סוף הפרק. פרק ערבי פסחים (דף קי\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:" + ], + [ + "מצות עשה של תורה עד כך וכך היה. לשון מכילתא מכלל שנאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יכול אם ישאלך אתה מגיד לו ואם לאו אי אתה מגיד לו ת\"ל והגדת לבנך אע\"פ שלא שאלך אין לי אלא בזמן שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת\"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. וכתב ר\"מ ז\"ל בספר המצות שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו [זכור את היום הזה ר\"ל שהוא צוה לזכרו] כאמרו זכור את יום השבת עכ\"ל:", + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "כיצד משנה עד קרבן פסח. הכל מפורש פ' ערבי פסחים (דף קט\"ו): " + ], + [ + "מרורים האמורים בתורה עד סוף הפרק. פ' כל שעה:" + ] + ], + [ + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:" + ], + [ + "סדר עשיית מצות אלו עד גאל ישראל. הכל פרק ערבי פסחים (דף קי\"ד קט\"ו): ", + " ומברך בורא פרי הגפן עד אף כאן בפרוסה. פ' ערבי פסחים ומקצתו לשון ר\"י אלפס ז\"ל:", + "ואח\"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ\"ה אקבו\"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה כהלל מ\"מ זה הסדר לא דייק עכ\"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ\"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס\"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז\"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ\"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר\"מ ז\"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע\"כ. וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב\"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר\"מ ז\"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט\"ו קט\"ז): ", + " ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:" + ], + [ + "ואח\"כ כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אמ\"ה אקבו\"צ על אכילת מרור ואוכלן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה כהלל מ\"מ זה הסדר לא דייק עכ\"ל: ואני אומר זה כמדומה שלא עלה על דעתו כ\"ש שיצא מפיו הקדוש או טעות סופר הוא בהשגות או הקורא לפניו לא קרא כל הלשון וחטף מפיו הדבור וכתבו עד דלא סיימוה קמיה דאי ס\"ד דקראו היאך ייחס זה הפסק להלל והצריך בו ברכה ועוד דההיא דהלל כתבה לאחר שלש פסקות אחרות וז\"ל וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש עכ\"ל. וזה בודאי מבורר לשונו כהלל. ולבי אומר לי שלשון ראשון בלשון שני נתחלף או לקורא או לסופר אבל פסק ר\"מ ז\"ל אמת הוא בפרק ערבי פסחים ולפי שידעתי גדולת רבינו ולא תלינא בוקי סריקי בדידיה אמינא דשפיר דייק ולפי בקיאותו הגדול אמר זה ולא על אותו של הלל הזקן דזכר למקדש פ' ערבי פסחים אמרה אלא על אותה דשמעתין דמס' זבחים פ' התערובות גמרא מתני' דדם שנתערב במים אמרה דגרסינן התם במסקנא דשמעתא מאן שמעת דאמר [אין] מצות מבטלות זו את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ע\"כ. וגם ר\"י אלפס ז\"ל כתב הכל וממילא דצריך לברך דמצוה היא ומסברא נמי לטבול משום קפא דפרק ערבי פסחים. כך דעתי נוטה ליישב לשון הראב\"ד שפירש אותה הלכה באולי כי זחלתי ואירא מהגיד דעי אתכם בלשונו זה ואף שכבר הקדמתי בו דיי למשכיל. ומה שכתב על סדר ר\"מ ז\"ל דלא דייק יש לו מקצת פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:", + " ואם אכל מצה עד מגופו של פסח. בגמ' ובתוס' דפרק ערבי פסחים (דף קט\"ו קט\"ז): ", + " ולא ברכת הפסח עד פוטרת של פסח. בזבחים פרק כל הפסולין:" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ], + [ + "בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הבל עכ\"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר\"ת ז\"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ\"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:", + " וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם): ", + " ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב\"ד ז\"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר\"י אלפס ז\"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ae675016b5345714bf72dac3691f4c3a17b772e9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,798 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "כל מלאכה שחייבין וכו' עד הותרה שלא לצורך. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " לפיכך מותר ביו\"ט עד מרשות לרשות. פ\"ק דביצה ופ' משילין (דף ל\"ו): ", + " וכן מותר להבעיר עד ולישה וכיוצא בהן. פ\"ק דביצה (דף ו') ופ\"ק דיבמות (דף י\"ב) והרבה מקומות:", + " וכל שאין בהן צורך אכילה עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו להחם כו' בירושלמי לא תאסור ולא תשרי עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי כונתו כי פסק ר\"מ ז\"ל מפרש פרק אלו עוברין גמרא מתני' דכיצד מפרישין והירושלמי שלו הכי גר' ליה סוף מסכת ביצה מהו להדליק נר של אבטלה ביו\"ט חזקיה אמר אסור ומסיק התם ר' אבינא ב\"ש אוסרין וב\"ה מתירין ר' נחום אחוי דר' אילא בעא קומי דר' יוחנן אמר ליה לא תאסור ולא תשרי ע\"כ. ואם הראב\"ד ז\"ל מצא ירושלמי אחר אנכי לא ידעתי:" + ], + [ + "כל מלאכה וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם אלא מפני שהוא מכוין מלאכתו ביו\"ט ומרבה הטורח ליום קדש עכ\"ל: ואני אומר לתחלת דבריו איכא למימר דודאי יש לו טעם וריח וטעם עצו ופריו שוה דבכולא מכילתין חשו להו לטרחא יתירתא וכדמוכחא להדיא שמעתין דגמרא הבורר קטנית דאסיקנא אם פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל האוכל ומניח הפסולת וכדאוקמא בדנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא, ופ\"ב דביצה בשמעתא דאין אופין פת עבה אמרינן להדיא מכדי משום דקא טרח טרחא יתירא דלא צריך הוא בפשטא דתלמודא ובשמעתין דאין מזמנין את הכותי ביו\"ט גמרא דמתני' דחל להיות אחר השבת אמרינן טרחא יתירא לא טרחינן ורבינו הראב\"ד ז\"ל עצמו בסוף לשון השגתו הוצרך לפרש מפני הטורח ומה שמיצע בדבריו מפני שמכוין מלאכתו ביו\"ט זה הטעם לא מצאנוהו אלא למכוין מלאכתו במועד ואם איתא כי אמור רבנן גזירה שמא ישהא לגבי אין מטבילין כלים ביו\"ט פ\"ק דביצה גמרא דמתניתין דב\"ש אין מוציאין אמאי לא אתמרא נמי בשאר מילי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל וטעמו נראה וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל:", + " כל מלאכה שאפשר לה להעשות וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט. פ' אין צדין (דף כ\"ח): ", + " ולמה לא אסרוה עד אין עושין אותן ביו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמר זה וכו' אלא מפני שהוא כבוד היום יותר מאמש עכ\"ל: ואני אומר זחלתי ואירא מחוות דעי בזאת ההשגה בהשכל רק האמת לא אוכל כלכל שאני רואה משלוח מנות ומשלוח כלים שכתב הראב\"ד ז\"ל כי כנגדן כתב ר\"מ ז\"ל זה הטעם בפסק זה ח\"ו שהרי אותן הדינין כבר חקקן כולן פ\"ה שבהלכות אלו על הדרך המסודר להן סוף פ\"א דמסכת ביצה במשנה ובגמרא כמנהגו הנכון במשנה תורה הזה. ועוד אני תמה אם זה הדבור יצא מפה הקדוש רבינו הראב\"ד שהרי ר\"מ ז\"ל פירש מיד פיסקא זו הסתומה וכתב כיצד אין קוצרין ואין דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין ביו\"ט שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יו\"ט ואין בכך הפסד ולא חסרון אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביו\"ט שהרי אם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד וחסרון טעם שאין לחם חם או תבשיל שבישל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש ולא בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש וכן כל כיוצא באלו, עד כאן בזה הפרק, ואילו פרק ה' כתב כל שנאותין בו בחול כו' עד הרי כיצד ששלח לחבירו בהמות כו' עד הרי זה מותר ע\"כ. מעתה ראה בעיניך שכל אחת מהן בפני עצמה כתבה והבן עתה בזה הפסק כמה העמיק לדלותו מבארות עמוקים, שהרי קצירה ברורה ופשוטה היא, דישה כתבה מכח ההיא שמעתא דפ\"ק דביצה דמוללין מלילות ומפרכין קטניות דמייתינן עלה אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה מערב יו\"ט ובעינן למידק מערב יו\"ט ביו\"ט לא ואסיקנא לא ה\"ה דאפילו ביו\"ט ואיידי דתנא רישא מערב שבת תנא סיפא מערב יו\"ט דשמעינן מינה דוקא מלילה ופירוק אבל דישה לא. וזרייה נמי מהתם דאסיקנא מנפח על יד על יד ואוכל דמשמע הא זרייה אסורה מכמה ק\"ו. ברירה משמעתין דפ\"ק דביצה גמרא מתני' דהבורר קטניות וגם באותה הלכה דמוללין מלילות מפורש. טחינה מפורשת בכמה מקומות ורמיזא במשנתנו פ\"ב דביצה דתנן ושוחקין את הפלפלין בריחיים שלהן. הרקדה ס\"פ משילין דת\"ר אין שונין את הקמח ביו\"ט משום ר' פפוס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו קיסם או צרור ששונין ע\"כ. דוק מינה דהרקדה אסירא ועוד מייתינן עובדי דהויין משנן למימהל אגבא דפתורא ואגבא דמהולתא כדאיתא התם ובמשנת פרק משילין כולל את הכל בהא דתנן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכן במשנת פרק ראשון דמס' מגילה ואסיקנא בגמרא לענין שאר דברים זה וזה שוין ואילו במכשירי אוכל נפש אסיקנא להדיא גמרא מתני' דאין משחיזין כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו\"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו\"ט ע\"כ. אלמא כל האסורין מפורשין לו כל אחד במקומו. ועתה אפרש מה שהתיר לשון פרק ר' אליעזר גמרא מתני' דעושין כל צרכי מילה א\"ל אביי לרבה מהו למגבן א\"ל אסור א\"ל ומ\"ש מלישה א\"ל התם אפשר הכא לא אפשר ומקשי והא אמרי נהרדעי גבינה בת יומא מעליא ומתרץ הכי קאמר אפילו בת יומא מעליא אלמא פת של אותו היום יותר טוב משל אתמול וקרי ליה לא אפשר. ופרק בתרא דמועד קטן רמיזא מדכתיב לחם חמודות לא אכלתי ובפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דעושה תבשיל איבעיא לן הוא נאסר וקמחו נאסר או דילמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר מכלל דלישה מותרת. אופין מהני גופייהו דלישה דכתיבנא דהא לישה לאפייה קיימא ועוד דגרסינן להדיא בההיא שמעתא דפ\"ב דביצה מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין ובמשנה ג\"כ שנינו ואין אופין פתין גריסין אלא רקיקין וכהנה גרסינן נמי התם מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין וכהנה רבות. ושוחטין מתניתין היא פרק אין צדין דקתני אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו\"ט אבל נמנין עליה מעיו\"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן וכהנה רבות במשנה דאין משחיזין ובגמרא מוכחן כולהו הכי. ומבשלין כמו שהוכחתי מכל אותן שהבאתי לגבי אפייה. ותבשילא דיומא דעדיפא צא ולמד מקדרה בת יומא במסכת חולין ובכמה מקומות ועיקר קרא דאך אשר יאכל בבישול קא מיירי. וחסרון טעם והפסדו בהעשותם מבערב מפורש סוף פ\"ק דמסכת ביצה גמרא מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין כו' ויהבי טעמא למתני' רב הונא ורב חסדא וקי\"ל כמ\"ד כולן מפיגין טעמן ומלח אין מפיגה טעמא אלמא בהפגת טעם תליא מילתא הנה זה מבואר. ומה שכתב פה יתבאר במקומו בעז\"ה: שוב מצאתי בהשגות הראב\"ד ז\"ל שכתב על פסק אבל לשין ואופין ושוחטין כו' עד כיוצא בזה שהעתקתי שכתב בכל אלה אין טעם למ\"ד וכו' שהיא מלאכה בתלוש עכ\"ל, ואני הוספתי להפלא על זה מה ענין זה לזה ואיך אאמין שיצא מפי רבינו הקדוש דבר זה:" + ], + [ + "כל מלאכה וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם אלא מפני שהוא מכוין מלאכתו ביו\"ט ומרבה הטורח ליום קדש עכ\"ל: ואני אומר לתחלת דבריו איכא למימר דודאי יש לו טעם וריח וטעם עצו ופריו שוה דבכולא מכילתין חשו להו לטרחא יתירתא וכדמוכחא להדיא שמעתין דגמרא הבורר קטנית דאסיקנא אם פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל האוכל ומניח הפסולת וכדאוקמא בדנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא, ופ\"ב דביצה בשמעתא דאין אופין פת עבה אמרינן להדיא מכדי משום דקא טרח טרחא יתירא דלא צריך הוא בפשטא דתלמודא ובשמעתין דאין מזמנין את הכותי ביו\"ט גמרא דמתני' דחל להיות אחר השבת אמרינן טרחא יתירא לא טרחינן ורבינו הראב\"ד ז\"ל עצמו בסוף לשון השגתו הוצרך לפרש מפני הטורח ומה שמיצע בדבריו מפני שמכוין מלאכתו ביו\"ט זה הטעם לא מצאנוהו אלא למכוין מלאכתו במועד ואם איתא כי אמור רבנן גזירה שמא ישהא לגבי אין מטבילין כלים ביו\"ט פ\"ק דביצה גמרא דמתניתין דב\"ש אין מוציאין אמאי לא אתמרא נמי בשאר מילי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל וטעמו נראה וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל:", + " כל מלאכה שאפשר לה להעשות וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט. פ' אין צדין (דף כ\"ח): ", + " ולמה לא אסרוה עד אין עושין אותן ביו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמר זה וכו' אלא מפני שהוא כבוד היום יותר מאמש עכ\"ל: ואני אומר זחלתי ואירא מחוות דעי בזאת ההשגה בהשכל רק האמת לא אוכל כלכל שאני רואה משלוח מנות ומשלוח כלים שכתב הראב\"ד ז\"ל כי כנגדן כתב ר\"מ ז\"ל זה הטעם בפסק זה ח\"ו שהרי אותן הדינין כבר חקקן כולן פ\"ה שבהלכות אלו על הדרך המסודר להן סוף פ\"א דמסכת ביצה במשנה ובגמרא כמנהגו הנכון במשנה תורה הזה. ועוד אני תמה אם זה הדבור יצא מפה הקדוש רבינו הראב\"ד שהרי ר\"מ ז\"ל פירש מיד פיסקא זו הסתומה וכתב כיצד אין קוצרין ואין דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין ביו\"ט שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יו\"ט ואין בכך הפסד ולא חסרון אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביו\"ט שהרי אם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד וחסרון טעם שאין לחם חם או תבשיל שבישל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש ולא בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש וכן כל כיוצא באלו, עד כאן בזה הפרק, ואילו פרק ה' כתב כל שנאותין בו בחול כו' עד הרי כיצד ששלח לחבירו בהמות כו' עד הרי זה מותר ע\"כ. מעתה ראה בעיניך שכל אחת מהן בפני עצמה כתבה והבן עתה בזה הפסק כמה העמיק לדלותו מבארות עמוקים, שהרי קצירה ברורה ופשוטה היא, דישה כתבה מכח ההיא שמעתא דפ\"ק דביצה דמוללין מלילות ומפרכין קטניות דמייתינן עלה אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה מערב יו\"ט ובעינן למידק מערב יו\"ט ביו\"ט לא ואסיקנא לא ה\"ה דאפילו ביו\"ט ואיידי דתנא רישא מערב שבת תנא סיפא מערב יו\"ט דשמעינן מינה דוקא מלילה ופירוק אבל דישה לא. וזרייה נמי מהתם דאסיקנא מנפח על יד על יד ואוכל דמשמע הא זרייה אסורה מכמה ק\"ו. ברירה משמעתין דפ\"ק דביצה גמרא מתני' דהבורר קטניות וגם באותה הלכה דמוללין מלילות מפורש. טחינה מפורשת בכמה מקומות ורמיזא במשנתנו פ\"ב דביצה דתנן ושוחקין את הפלפלין בריחיים שלהן. הרקדה ס\"פ משילין דת\"ר אין שונין את הקמח ביו\"ט משום ר' פפוס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו קיסם או צרור ששונין ע\"כ. דוק מינה דהרקדה אסירא ועוד מייתינן עובדי דהויין משנן למימהל אגבא דפתורא ואגבא דמהולתא כדאיתא התם ובמשנת פרק משילין כולל את הכל בהא דתנן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכן במשנת פרק ראשון דמס' מגילה ואסיקנא בגמרא לענין שאר דברים זה וזה שוין ואילו במכשירי אוכל נפש אסיקנא להדיא גמרא מתני' דאין משחיזין כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו\"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו\"ט ע\"כ. אלמא כל האסורין מפורשין לו כל אחד במקומו. ועתה אפרש מה שהתיר לשון פרק ר' אליעזר גמרא מתני' דעושין כל צרכי מילה א\"ל אביי לרבה מהו למגבן א\"ל אסור א\"ל ומ\"ש מלישה א\"ל התם אפשר הכא לא אפשר ומקשי והא אמרי נהרדעי גבינה בת יומא מעליא ומתרץ הכי קאמר אפילו בת יומא מעליא אלמא פת של אותו היום יותר טוב משל אתמול וקרי ליה לא אפשר. ופרק בתרא דמועד קטן רמיזא מדכתיב לחם חמודות לא אכלתי ובפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דעושה תבשיל איבעיא לן הוא נאסר וקמחו נאסר או דילמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר מכלל דלישה מותרת. אופין מהני גופייהו דלישה דכתיבנא דהא לישה לאפייה קיימא ועוד דגרסינן להדיא בההיא שמעתא דפ\"ב דביצה מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין ובמשנה ג\"כ שנינו ואין אופין פתין גריסין אלא רקיקין וכהנה גרסינן נמי התם מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין וכהנה רבות. ושוחטין מתניתין היא פרק אין צדין דקתני אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו\"ט אבל נמנין עליה מעיו\"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן וכהנה רבות במשנה דאין משחיזין ובגמרא מוכחן כולהו הכי. ומבשלין כמו שהוכחתי מכל אותן שהבאתי לגבי אפייה. ותבשילא דיומא דעדיפא צא ולמד מקדרה בת יומא במסכת חולין ובכמה מקומות ועיקר קרא דאך אשר יאכל בבישול קא מיירי. וחסרון טעם והפסדו בהעשותם מבערב מפורש סוף פ\"ק דמסכת ביצה גמרא מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין כו' ויהבי טעמא למתני' רב הונא ורב חסדא וקי\"ל כמ\"ד כולן מפיגין טעמן ומלח אין מפיגה טעמא אלמא בהפגת טעם תליא מילתא הנה זה מבואר. ומה שכתב פה יתבאר במקומו בעז\"ה: שוב מצאתי בהשגות הראב\"ד ז\"ל שכתב על פסק אבל לשין ואופין ושוחטין כו' עד כיוצא בזה שהעתקתי שכתב בכל אלה אין טעם למ\"ד וכו' שהיא מלאכה בתלוש עכ\"ל, ואני הוספתי להפלא על זה מה ענין זה לזה ואיך אאמין שיצא מפי רבינו הקדוש דבר זה:" + ], + [], + [ + "וכן מכשירי אוכל נפש עד וכיוצא בהן. כבר ביארתי בסמוך שזה מפורש פרק אין צדין ופ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "כל שאסור בשבת עד מותר ביו\"ט. פרק משילין (דף ל\"ו) ופ\"ג דמס' עדיות:", + " ויש ביו\"ט מה שאין בשבת וכו' עד הנולד אסור. פ' אין צדין (דף כ\"ז) וריש פ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בזה עכ\"ל: ואני אומר מה בכך שיחלקו עליו אחרים מ\"מ רבים אשר אתו וראיות רבות יש לו והרמב\"ן ז\"ל האריך כל כך בספר המלחמות עם הר\"ז בעל המאור ז\"ל שהיה מן החולקים ולא הניח לי מקום להוסיף עליו:" + ], + [ + "כל שאסור בשבת עד מותר ביו\"ט. פרק משילין (דף ל\"ו) ופ\"ג דמס' עדיות:", + " ויש ביו\"ט מה שאין בשבת וכו' עד הנולד אסור. פ' אין צדין (דף כ\"ז) וריש פ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בזה עכ\"ל: ואני אומר מה בכך שיחלקו עליו אחרים מ\"מ רבים אשר אתו וראיות רבות יש לו והרמב\"ן ז\"ל האריך כל כך בספר המלחמות עם הר\"ז בעל המאור ז\"ל שהיה מן החולקים ולא הניח לי מקום להוסיף עליו:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ] + ], + [ + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט עד אפילו שלא נולד. פ\"ק דביצה:", + " בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'): " + ], + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט עד אפילו שלא נולד. פ\"ק דביצה:", + " בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'): " + ], + [ + "וכן בהמות קדשים עד ולמחר מתיר או אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו נולד וכו' ביו\"ט עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת זה תלוי בנוסחת הספרים כי ר\"מ ז\"ל גורס כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל בברייתא גמרא מתניתין דבכור שנפל לבור ת\"ר בכור תם שנפל לבור וכו' פרק אין צדין (דף כ\"ז). והראב\"ד גורס בכור שנפל לבור וכלשון שני שפירש\"י ז\"ל שם אפילו היה בעל מום מבעוד יום ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "בכור שנולד עד שוחט ואוכל. פרק אין צדין (דף כ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה אין רואין וכו' מפני שמחת יו\"ט עכ\"ל: ואני אומר גם את זה מצאתי מחלוקותם לפי הגירסא כי הראב\"ד נמשך אחר הגירסא הגורסת במעשה דאמי ורדינאה רבי אמי מאתמול הוה חזי כי היכי דלא נטרח ביו\"ט לטעמו הראשון ובטעם השני נמשך אחר הלשון המפורסם ריש ביצה ובכל מקום דרב לא מוקי אמורא עילויה מיומא לחבריה משום שכרות. ור\"מ ז\"ל לא נתכנו לו אלו הטעמים לכתבן כי לא הוקבעו בגמרא כלל על ענין זה כי עיקר ההלכה הזאת פרק אין צדין גמרא מתני' דבכור שנפל לבור ובמעשה דאמי ורדינאה בספרינו לשון טורח ולא לשון טלטול אלא לגבי פלוגתא דב\"ש וב\"ה באומר זה וזה אני נוטל גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם פ\"ק דביצה (דף כ\"ו) גם הטעם השני לא הוזכר בהלכה זאת כלל ולא שייך בה לפי דעתי דהא קמן דאסיקנא בכולה שמעתין דהוי חזי מבעוד יום והוי מודי ביום טוב עצמו ולפיכך נתכנה דרכו:", + " בכור שנפל לבור עד ביו\"ט. פרק אין צדין (דף ל\"ז): ", + " אותו ואת בנו עד התירו להערים. פ' משילין (דף כ\"ד): ", + " בהמת חולין עד כשרה ותאכל. המביא (דף ל\"ד): " + ], + [ + "אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:", + " זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ\"א דביצה (דף י'): " + ], + [ + "אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:", + " זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ\"א דביצה (דף י'): " + ], + [ + "דגים שבביברין עד מפני שדעתו עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו נכון וכו': ואני אומר פקח עיניך וארמוז כוונתו וזהו כי מה שאומר התלמוד בקשיא דחיה אחיה ועופות אעופות כאן בביבר גדול כאן בביבר קטן אינו אלא אליבא דת\"ק דמתני' אבל לרשב\"ג לא צריכין לההוא תירוצא כלל דהא לא קשיא ליה ולא מידי לדעתיה ובפירוש אסיקנא אמר רב יוסף אמר ר\"י אמר שמואל הלכה כרשב\"ג ופוסק התלמוד דברי ת\"ק פיסקא בפני עצמן ודברי רשב\"ג בפני עצמן מעתה יפה עשה שלא חילק. ומה שזכר בביברין גדולים כיון יפה כי לדברי ת\"ק כן העמידה התלמוד להדיא וכבר שאל אביי מרב יוסף בפיסקא רשב\"ג הלכה מכלל דפליגי ואמר ליה מאי נפקא לך מינה ואע\"ג דדחקינן למימר גמרא גמור זמורתא תהא מ\"מ למדנו שהלכה כרשב\"ג בין פליגי בין לא פליגי ולפיכך דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו עיקר ולא תלה דבריו אלא במחוסרין צידה ולפיכך דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו ופי' בביברין גדולים בדגים אבל אחיה ועוף דקדק וכתב ביברין סתם כלשון הברייתות בגמרא, ועוד כיון לאפוקי מדין סוכר אמת המים שאמר רבה בר רב הונא אמר רב בסמוך. גם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל ואפ\"ה דגים אין צדין והטעם מפני שהן מכוסין מן העין תמה אני אם דבר זה יצא מפיו חדא דהא אסיקנא מתניתין דאין צדין דגים מן הביברין בביבר גדול לדברי הכל דוק מינה הא ביבר קטן צדין והיינו כרשב\"ג דפסקינן כותיה וכי הוי ביבר קטן לא מיחסר צידה וכדמשמע סוגיין כי פריך היכי דמי ביבר קטן ועוד דהא בההיא דאמר רב הסוכר אמת המים ולמחר השכים ומצא בה דגים מותר מכוסין מן העין הם ואפ\"ה מותרים לכך הסכמתי כדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מצודות חיה ועוף עד מערב יו\"ט. פרק אין צדין (דף כ\"ד): ", + " הסוכר אמת המים עד מותרין. פרק אין צדין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל\"ט מ'): " + ], + [ + "בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל\"ט מ'): " + ], + [ + "עצים שנשרו עד ומסיקן. פ\"ק דביצה (דף ד'): ", + " ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ\"ט): ", + " וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:", + " כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו\"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע\"ג האוכל: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ\"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:" + ], + [ + "עצים שנשרו עד ומסיקן. פ\"ק דביצה (דף ד'): ", + " ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ\"ט): ", + " וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:", + " כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו\"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע\"ג האוכל: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ\"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:" + ], + [ + "קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל\"ג): ", + " ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל\"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש\"י ז\"ל בזה:" + ], + [ + "קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל\"ג): ", + " ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל\"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש\"י ז\"ל בזה:" + ], + [ + "עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ\"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'): ", + " המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'): " + ], + [ + "דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ\"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'): ", + " המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'): " + ] + ], + [ + [ + "מי שהיה לו עפר עד להתיר חלבו. פ\"ק דביצה (דף ח'): ", + " וכן השוחט חיה ועוף עד הרי זה יכסנו. פ\"ק דביצה (דף ח') ופ\"ק דבכורות (דף כ\"ד): " + ], + [ + "מי שהיה לו עפר עד להתיר חלבו. פ\"ק דביצה (דף ח'): ", + " וכן השוחט חיה ועוף עד הרי זה יכסנו. פ\"ק דביצה (דף ח') ופ\"ק דבכורות (דף כ\"ד): " + ], + [ + "השוחט בהמה ביו\"ט עד שהוא תולש ביו\"ט. פ\"ג דמסכת בכורות (דף י\"א): ", + " המפשיט עור בהמה עד שאינן ראוין לאכילה. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"א): " + ], + [ + "השוחט בהמה ביו\"ט עד שהוא תולש ביו\"ט. פ\"ג דמסכת בכורות (דף י\"א): ", + " המפשיט עור בהמה עד שאינן ראוין לאכילה. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"א): " + ], + [], + [ + "המפשיט את הבהמה עד צורך המועד. במסכת תמורה סוף פרק ולד חטאת (דף ל\"ג.) ובמסכת בכורות פרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג): ", + " וכן אסור לעשות בית יד וכו' עד סימן בבשר. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " מולגין את הראש בתספורת. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "המפשיט את הבהמה עד צורך המועד. במסכת תמורה סוף פרק ולד חטאת (דף ל\"ג.) ובמסכת בכורות פרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג): ", + " וכן אסור לעשות בית יד וכו' עד סימן בבשר. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " מולגין את הראש בתספורת. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מותר ללוש עיסה גדולה ביו\"ט. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב.) ופ\"ג דעדיות ופ' כל שעה (דף ל\"ו ל\"ז): ", + " והלש עיסה מעיו\"ט עד לשריפה עומדת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל ואנו מחלקין בין עיסת הארץ וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומ\"מ ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו ר\"י אלפס ור' יהוסף הלוי אבן מיגאש פ\"ק דביצה סוף גמ' מתני' דהשוחט חיה ועוף ופרק משילין (דף ל\"ו.) ג\"כ נשתנו הנוסחאות ובענין הטומאה נמי מתניתין היא פ' אין צדין ופ' אלו עוברין וכן משמע כיון דתלמודא לא חילק בין עיסת הארץ לחוצה לארץ אלא סתמא שאין לחלק ביניהן:", + " אין שורפין עד לא תעשה ועשה. פרק במה מדליקין (דף כ\"ד כ\"ה): " + ], + [ + "כיצד יעשה עד החלה לחם. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "אין אופין בפורני חדשה עד שרככו מאמש. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ד): ", + " אבל לגבל עד פי התנור: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבנו בהלכות שבת וכו': ואני אומר הוא ז\"ל כתב כך ואני כתבתי בהפך שם:" + ], + [ + "תנור וכירים עד באנטיכי. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "אין עושין גבינה עד טעם. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דעושין כל צרכי מילה:", + " אבל דכין עד יפיג טעמו. פ\"ק דביצה (דף י\"ד): ", + " ואין שוחקין עד בכל התבלין. פ\"ק דביצה (דף י\"א) ופ\"ק דמסכת עדיות:" + ], + [ + "אין כותשין את הריפות עד אין בכך הפסד. פ\"ק דביצה (דף י\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת נוחה מזה הטעם וכו': ואני אומר אדרבה דעתי נוחה בטעם ר\"מ ז\"ל וראיתי בעיני לאחר שזכיתי לבא בא\"י שהתבואה טובה ביותר ולותתין אותה ואחר כותשין אותה וצייל ציהריה וקליף מראש תשרי עד סוף אדר. וכן משמע לישנא דסוף גמ' מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין גבי עובדא דרב פפי איקלע לבי מר שמואל ואייתו ליה דייסא ולא אכל כו' עד דאקשינן ודילמא מאתמול עבדוה ומשני דהוה קליף ציהריה טפי כד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש שם הא לן והא להו הא לן בני בבל דלית לן עבדי דמזלזלי והא להו לבני ארץ ישראל דאית להו עבדי דמזלזלי ועושין בגדולים ואומרים בקטנים עשינו לפיכך אוסרין עליהם אף בקטנים עכ\"ל. וכן פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ובהך לישנא דאסיקנא שאני בי רב שמואל מר דאיכא פריצותא דעבדי ואני לא באתי לסתור בזה החבור אלא לבנות בסד\"ע:" + ], + [ + "הקמח אע\"פ שרקדו עד וכיוצא בשינוי זה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהלכה כרבי יהודה וכו': ואני אומר אנחנו גורסין ר' פפיאס ור' יהודה. סוף פרק אין צדין (דף כ\"ט) והוא ז\"ל יש לו מקצת פנים בהלכה וכדעת מקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אבל ר\"י אלפס והבאים אחריו ור\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל פסקו כר\"מ ז\"ל וכן מוכח סוגיית ההלכה והמעשים שם:" + ], + [ + "מוללין מלילות עד ומניח את הפסולת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "מוללין מלילות עד ומניח את הפסולת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "אין מסננין את החרדל עד סוף הפרק. פר\"א דתולין (דף קל\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "אין מוציאין את האש עד להמציא אותה מבערב: כתב הראב\"ד ז\"ל ויאמר מפני וכו': ואני אומר הלכה זו מפורשת בגמרא פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג) וכי יעלה על הדעת שר\"מ ז\"ל יוציא מלבו טעמים ויכתבם בזה החבור וכבר כתבתי שהוא בורח מלשנות שום שינוי מן הגמרא ולכך קראו משנה תורה. אלא לשון מוליד ממציא והודיענו כי הוא המוליד הוא הממציא כלשון מי הוליד אגלי טל (איוב [ל\"ח, כ\"ח]) ופרושי קא מפרש:" + ], + [], + [ + "אין מסלקין את פי הנר עד הפתילה בכלי. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבל נופץ את ראש הפתילה בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו במחט שהרי אמרו מוחטין עכ\"ל: ואני אומר נראה מדבריו שמפרש מימרא דאמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביו\"ט פרק המביא כדי יין גמרא מתניתין דאין פוחתין את הנר מלשון מחט ואנו לא הורגלנו לפרש כך אלא כאדם שמקנח החוטם מלשון והאנקה בחטם וכן פירש\"י ז\"ל מוקי\"ר בלעז ובלשון ערבי ינטף אל עדסי וכן משמע מלשון הגמרא דשייליה מאי מוחטין אמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב לעדויי חושכא שזהו הסרת הפחם שנעשה בראש הפתילה ומחשיך האור ודרך להסירו ביד ולא במחט ואפילו כשרוצה לשנות וכן איתא נמי בברייתא דבר קפרא דגרסינן התם תנא בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להקל ושלשה להחמיר כו' עד שלשה להקל ממעכה ביד כו' זהו ניפוץ ביד שכתב ר\"מ ז\"ל ולא בכלי כלשון המשנה שם וא\"כ יהיה השרש חטם לפירוש זה והיה לנו לגרוס מחטמים את הפתילה ולפי' הראב\"ד ז\"ל יהיה השרש מחט והיה לנו לגרוס ממחטין ואף כי נעשה מן השם פעולה. וחזרתי על כל צידי צדדין ולא מצאתי לזאת המלה דומה ממש אלא בילמדנו דבראשית דאמרינן שוורים ופרדות שלהן מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת שנאמר שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל ע\"כ. וזהו פליטת הפתילה המחשך אור הנר וזהו לשון ניפוץ ביד שכתב ר\"מ ז\"ל ולשון מיעוך דתני בר קפרא כלשון באלו נערות מה עשה לה ערבי זה בשביל שמיעך לה בין דדיה הנהוג בלשון התלמוד נתמעך התפוח וזהו קינבא האמור פ\"ב דביצה לפירש\"י ז\"ל דגרסינן התם גמרא מתניתין דשלשה דברים ר\"ג מחמיר אמר רב יהודה קינבא שרי ולא כן דעת ר\"י אלפס ור\"מ ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה ומ\"מ ביררתי דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רב נתן וכברייתא דתני בר קפרא:", + " אגודה של עצים עד מן הנר. זה כתב מכח ההיא דאמר רב יהודה קינבא שרי פ\"ב דביצה גמרא מתניתין דשלשה דברים כו' וכפירוש ראשון שפי' הרב רבי נתן בעל הערוך והוא מה שפירש ר\"י אלפס ובמקצת נוסחאות מצאתי לו קינסא ופירוש יפה הוא ואף כי יש פירושים אחרים:" + ], + [ + "אין מכבין וכו' עד שתכבה מאליה. פרק שני דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ\"ד) אליבא דר\"ש דקיי\"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:", + " ואסור להניח ביו\"ט עד במחובר ביו\"ט. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " אין מעשנין עד על האש. פ\"ב דביצה ופ\"ג דמס' עדיות:", + " וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " ואין מכבין עד הבית. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ\"ד) אליבא דר\"ש דקיי\"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:", + " ואסור להניח ביו\"ט עד במחובר ביו\"ט. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " אין מעשנין עד על האש. פ\"ב דביצה ופ\"ג דמס' עדיות:", + " וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " ואין מכבין עד הבית. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין נופחין במפוח עד לצלות בו מליח. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל\"ב): ", + " אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:" + ], + [ + "שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל\"ב): ", + " אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:" + ], + [ + "אין מבקעין עד ואסרו מה שאסרו: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד וכו' עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המביא כדי יין במשנה ובגמרא (דף ל\"ד) ודיני התבלין והמלח ודיכתן ושנויין כבר כתבן ר\"מ ז\"ל וטעמן על דרך הגמרא. וגם אני הוכחתי פ\"א של הלכות אלו דעתו והסברות האחרות. ומה שאמר מפני שמחת יו\"ט מפורש פ\"ק דביצה (דף ז') סוף גמרא מתני' דהשוחט חיה ועוף בין לרבה בין לרב יוסף ששניהם מכוונין להקל ומשם נלמד לכל דבר ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא על כל דבר ודבר: וראיה גדולה יש לי על זה פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם כמ\"ש בסמוך בפ' שאחר זה בעז\"ה. אך הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל שמא יפגע בעץ עבה לא מצאתיו בגמרא ואיני יודע מאין לו אמנם סברא טובה היא לו אם מדעתו אמרה או קבלה מרבותיו וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי וצריך לי עיון:" + ], + [ + "לא תכנס אשה עד להסקה בלבד. פ' המביא (דף ל\"ג): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "כלי שנטמא מערב יו\"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י\"ז י\"ח): ", + " כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ\"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:", + " כלי שנטמא ביו\"ט עד וטובלת בבגדיה. פ\"ב דביצה (שם): " + ], + [ + "כלי שנטמא מערב יו\"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י\"ז י\"ח): ", + " כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ\"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:", + " כלי שנטמא ביו\"ט עד וטובלת בבגדיה. פ\"ב דביצה (שם): " + ], + [ + "דברים רבים אסרו ביו\"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ\"ח כ\"ט): ", + " ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו\"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו\"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ\"ל ע\"כ וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל. הנך רואה בעיניך שר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר\"מ ז\"ל לפרשו ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב\"ד ז\"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע\"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו\"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:" + ], + [ + "דברים רבים אסרו ביו\"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ\"ח כ\"ט): ", + " ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו\"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו\"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ\"ל ע\"כ וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל. הנך רואה בעיניך שר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר\"מ ז\"ל לפרשו ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב\"ד ז\"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע\"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו\"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:" + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "הלוואת יו\"ט עד משמחת יו\"ט. פ' שואל (דף קמ\"ח): ", + " אע\"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "הלוואת יו\"ט עד משמחת יו\"ט. פ' שואל (דף קמ\"ח): ", + " אע\"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אין מוליכין את הסולם עד משום שמחת יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא אמר דבר זה וכו': ואני אומר כמה פעמים הקדמתי שלא כתב בחיבור הזה דבר מדעתו אלא א\"כ פירש אותו וגם את זה מצא מפורש בגמרא ופסק כן כלישנא בתרא. והנני אובין לפניך מ\"ש תחלה אין מוליכין את הסולם של שובך זהו כלשון המשנה אליבא דב\"ה וכדמסיק תלמודא אליבא דר' חייא דתנן אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב\"ה מתירין ואמרינן בגמרא בני ר' חייא נפוק לקרייתא כי אתו לקמיה דאבוהון אמר להו כלום מעשה בא לידכם אמרו לו סולם כלומר של עלייה בא לידינו והתרנוהו אמר להם צאו ואסרו מה שהתרתם אינהו סבור מדקאמר ר' יהודה בסולם של עלייה לא פליגי מכלל דת\"ק סבר בסולם של עלייה פליגי ולא היא ר\"י טעמא דתנא קמא קא מפרש וכו' עד דאסיקנא אלא ה\"ק של שובך אין של עליה לא כלומר שלא התירו ב\"ה במשנתנו אלא בשל שובך אבל בשל עלייה אפילו ב\"ה אוסרין והלכה כב\"ה. וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ומה שחילק בין רה\"ר לרה\"י זהו כלישנא בתרא דגרסינן איכא דאמרי אמר רב חנין בר אמי מחלוקת ברה\"י דב\"ש אית להו דר\"י אמר רב וב\"ה לית להו דר\"י אמר רב אבל בר\"ה דברי הכל אסור כלומר דאמר ר\"י אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרי' אסור ושיילינן לימא רב דאמר כב\"ש ומהדרינן תנאי היא כלומר דר\"י והילכתא כר\"י אמר רב. ומ\"ש כאן התירו משום שמחת יו\"ט ג\"כ הוא תלמוד ערוך גמרא פיסקא דב\"ה מתירין דגרסינן אלמא גבי שמחת יו\"ט ב\"ש לחומרא וב\"ה לקולא ורמינהו וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא ומיהו בכולה שמעתין סליק לן דטעמיה דב\"ה משום שמחת יו\"ט ואית להו נמי דרב יהודה אלמא טעמא דהיתרא משום שמחת יו\"ט הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ומזה תוכל להתבונן להשיב על הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "המערב עירובי תחומין עד שבמקום עירובו. פרק משילין פירות:", + " חפצי הפקר הרי הן כו' עד משום בעליה ישראל. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במשנתנו וכו': ואני אומר חלילה וחס אבל ר\"מ ז\"ל סמך על תלמוד ערוך פרק מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דמי שישן בדרך דאסיקנא להדיא הלכה כדברי המיקל בעירוב דהיינו כרבנן דאמרי חפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי כל אדם ודלא כר' יוחנן בן נורי דמחמיר ומה שכתב בחפצי הכותי ג\"כ הוא תלמוד ערוך באותה גמרא עצמה דגרסינן אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה ושקלינן וטרינן עלה כמאן אמרה כו' עד דפליג עליה רב חייא בר אבין אמר ר\"י חפצי הכותי קונין שביתה גזירה בעלים דכותי אטו בעלים דישראל וקיי\"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דקיי\"ל מעשה רב בכל מקום ומייתינן על הדא עובדא דהנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן מינייהו א\"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר ר\"י אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי הכותי קונין שביתה הדר אמר רבא לזבנינהו בני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כי ארבע אמות דמיא אלמא דגם רבא הדר ביה ופסק כר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל בכל אלה וגם הגאון והר\"ז בעל המאור ומורי הרשב\"א ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא פיחת ולא הותיר, ואותה של עולי בבל שחשב הראב\"ד שסמך עליה הלא היא כתובה לו בסמוך בפירוש וראה בעיניך. ומעתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים הם בעיני:", + " פירות שיצאו וכו' עד וחזר באונס. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המערב עירובי תחומין עד שבמקום עירובו. פרק משילין פירות:", + " חפצי הפקר הרי הן כו' עד משום בעליה ישראל. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במשנתנו וכו': ואני אומר חלילה וחס אבל ר\"מ ז\"ל סמך על תלמוד ערוך פרק מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דמי שישן בדרך דאסיקנא להדיא הלכה כדברי המיקל בעירוב דהיינו כרבנן דאמרי חפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי כל אדם ודלא כר' יוחנן בן נורי דמחמיר ומה שכתב בחפצי הכותי ג\"כ הוא תלמוד ערוך באותה גמרא עצמה דגרסינן אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה ושקלינן וטרינן עלה כמאן אמרה כו' עד דפליג עליה רב חייא בר אבין אמר ר\"י חפצי הכותי קונין שביתה גזירה בעלים דכותי אטו בעלים דישראל וקיי\"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דקיי\"ל מעשה רב בכל מקום ומייתינן על הדא עובדא דהנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן מינייהו א\"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר ר\"י אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי הכותי קונין שביתה הדר אמר רבא לזבנינהו בני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כי ארבע אמות דמיא אלמא דגם רבא הדר ביה ופסק כר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל בכל אלה וגם הגאון והר\"ז בעל המאור ומורי הרשב\"א ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא פיחת ולא הותיר, ואותה של עולי בבל שחשב הראב\"ד שסמך עליה הלא היא כתובה לו בסמוך בפירוש וראה בעיניך. ומעתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים הם בעיני:", + " פירות שיצאו וכו' עד וחזר באונס. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "בור של יחיד עד ואין צריך לומר ביום טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש כמו שכתבתי למעלה עכ\"ל: ואני אומר הדברים מוכיחין לי למעלה עין בעין שביושר כתב ומה שכתב כאן מפורש במשנה ובגמרא פ' משילין פירות וכדרב ששת דאזלא סוגיין כוותיה עד דמסיק גמרא מתני' דבור של יחיד בההיא דעולי בבל דכ\"ע בירא דהפקירא הוא כו' וההיא דנהרות ומעיינות נמי הא אסיקנא לה במכונסין וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שהשמיטו הרב ז\"ל לפי שאינו דבר הנוהג:" + ], + [ + "שור של רועה וכו'. עד שהוא מסור לכל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא מפני וכו': ואני אומר אדרבה יפה פירש ולא נשתבש וכן פירש\"י ז\"ל כיוצא בו וכן קבלנו מרבותינו נוחי נפש. ואם דעת הראב\"ד ז\"ל מפני שראה דין זה של פטם ורועה שאמר שמואל פרק משילין מסודר תיכף למה שדרש מר זוטרא הלכתא כר' אושעיא דאמר בדרבנן יש ברירה ובדאורייתא אין ברירה ויהא לו כדבר הלמד מענינו הא קמן נמי בבור של עולי בבל משום ברירה שקיל וטרי עלה נמי עד דמייתי עלה דכ\"ע בירא דהפקרא הוא והכא במגביה מציאה לחבירו קא מפלגי. ומעתה אפילו לפירוש הראב\"ד ז\"ל מה נשתנה זה מזה ואדרבה זה מוכיח על זה ויפה השוה אותה ר\"מ ז\"ל כי טעם זה כזה וכלשון רש\"י ז\"ל:" + ], + [], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "יום טוב שחל להיות בערב שבת עד ולפיכך נקרא התבשיל זה עירובי תבשילין: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם הזה לנערים וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ב דביצה (דף ט\"ז). ובלשון שם העירוב דעת ר\"מ ז\"ל לפרש עירוב מלשון בין הערבים לפי שקונה בשעת הערב השמש וכן מובן מלשונו שכתב ערב שבת וכמו שמפרש בסמוך עניני קנייתו. והראב\"ד מפרש אותו מלשון תערובות ואף כי לשון הראב\"ד ז\"ל מובן במושכל ראשון מ\"מ לשון ר\"מ ז\"ל ערב עלי:" + ], + [ + "יום טוב שחל להיות בערב שבת עד ולפיכך נקרא התבשיל זה עירובי תבשילין: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם הזה לנערים וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ב דביצה (דף ט\"ז). ובלשון שם העירוב דעת ר\"מ ז\"ל לפרש עירוב מלשון בין הערבים לפי שקונה בשעת הערב השמש וכן מובן מלשונו שכתב ערב שבת וכמו שמפרש בסמוך עניני קנייתו. והראב\"ד מפרש אותו מלשון תערובות ואף כי לשון הראב\"ד ז\"ל מובן במושכל ראשון מ\"מ לשון ר\"מ ז\"ל ערב עלי:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "כל הדברים האלו עד מעיו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שיש בדבריו כעין טעם וכו': ואני אומר הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' מסכים כן וטעם גדול יש לי ליתן בדבריו גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דביצה (דף ד') בשמעתין דשני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואסיקנא אמר רב זביד כוותיה דרב אסי מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא וקא עבדינן תרי יומי אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתנן בראשונה היו משיאין וכו' עד ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחין עבדינן חד יומא והאידנא מ\"ט עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרי שמדא ואתי לאיקלקולי וקיי\"ל כרב וכדסבר ליה אביי דהא רבא נמי פסיק הכי בסוף שמעתין דגרס אמר רבא הלכתא כוותיה דר' בהני תלת בין לקולא בין לחומרא וזאת הוא דלקולא וכן פסקו כל הפוסקים וגם טעם אביי לא נחלק למדנו שמנהג בלבד הוא וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל בכאן וכמו שהוכיח בהלכות קדוש החדש:" + ], + [ + "כל הדברים האלו עד מעיו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שיש בדבריו כעין טעם וכו': ואני אומר הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' מסכים כן וטעם גדול יש לי ליתן בדבריו גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דביצה (דף ד') בשמעתין דשני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואסיקנא אמר רב זביד כוותיה דרב אסי מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא וקא עבדינן תרי יומי אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתנן בראשונה היו משיאין וכו' עד ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחין עבדינן חד יומא והאידנא מ\"ט עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרי שמדא ואתי לאיקלקולי וקיי\"ל כרב וכדסבר ליה אביי דהא רבא נמי פסיק הכי בסוף שמעתין דגרס אמר רבא הלכתא כוותיה דר' בהני תלת בין לקולא בין לחומרא וזאת הוא דלקולא וכן פסקו כל הפוסקים וגם טעם אביי לא נחלק למדנו שמנהג בלבד הוא וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל בכאן וכמו שהוכיח בהלכות קדוש החדש:" + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשאדם אוכל ושותה עד ולא מתוך שכרות. כל זה מבואר:", + " חייבין ב\"ד להעמיד כו' עד שמא יבאו לידי עבירה. זה כתב מדאמר אביי בשילהי קידושין (דף פ\"א) אמר אביי סיקבא דשתא רגלא:" + ], + [ + "כשאדם אוכל ושותה עד ולא מתוך שכרות. כל זה מבואר:", + " חייבין ב\"ד להעמיד כו' עד שמא יבאו לידי עבירה. זה כתב מדאמר אביי בשילהי קידושין (דף פ\"א) אמר אביי סיקבא דשתא רגלא:" + ], + [ + "ימים שבין ראשון ושביעי עד אסור לספוד בהן. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל ויום שמועה כבפניו דמי עכ\"ל: ואני אומר יש לי לחלק כי אם באה השמועה תוך שלשים והרי זה חייב לקרוע ולהתאבל שבעה דינו כבפניו ואם לאחר שלשים שאינו חייב לקרוע ולהתאבל שבעה אינו כבפניו. וכן משמע פרק מגלחין וכן נראה דעת ר\"מ ז\"ל פ' שביעי דהלכות אבל:" + ], + [ + "אין מניחין מטת המת וכו' עד וכולן עונות. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ז): ", + " ואסור לאדם שיעורר עד סוף הפרק. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): " + ], + [ + "אין מניחין מטת המת וכו' עד וכולן עונות. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ז): ", + " ואסור לאדם שיעורר עד סוף הפרק. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): " + ] + ], + [ + [ + "חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:", + " ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:" + ], + [ + "חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:", + " ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:" + ], + [ + "הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י\"א) כי רש\"י ז\"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"ת ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע\"כ. נמצאת אומר כי דברי ר\"מ ז\"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג\"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:", + " כל שיש עד שנוי. פ\"ק דמ\"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י\"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:", + " וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:", + " וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:" + ], + [ + "הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י\"א) כי רש\"י ז\"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"ת ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע\"כ. נמצאת אומר כי דברי ר\"מ ז\"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג\"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:", + " כל שיש עד שנוי. פ\"ק דמ\"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י\"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:", + " וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:", + " וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:" + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מטילין שכר במועד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר שמועה זו מפורשת פ' מי שהפך את זיתיו גמ' מתני' קמייתא דגרסינן ת\"ר טוחנין קמח במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים איני והתניא מטילין כו' ג\"א ואערומי כי האי גוונא מי אסיר ורמינהי מטילין שכר במועד לצורך המועד אחד שכר של תמרים ואחד שכר של שעורים ואע\"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו מערימין ע\"כ לשון הגמ'. ולפום ריהטא משמע כדברי הראב\"ד וכן נראה דעת ר\"י אלפס שהשמיט מן הברייתא לשון של הערמה וגם השמיט השנית והביא הראשונה. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והיה קשה לו באולי מה שהקשה מזאת הברייתא התלמוד שהרי אינן דומות זו לזו כי בברייתא הראשונה אסר להערים בעושה ומותיר ואילו בברייתא דאקשינן מינה אינו מתיר להערים שיטיל ויותיר אלא שאע\"פ שיש לו ישן התירו לו שיעשה לצורך המועד בלבד ולא יותר ומערים ושותה מן החדש אבל להערים ולעשות שכר יותר מצורך המועד לא קא שרי. ועוד קשה לו מאי מערימין בכך דקתני אי כל הערמה חדא היא דלשון בכך משמע בזה הענין אין מערימין אבל בענין אחר מערימין ועוד אמאי קא מתרץ תנאי היא הוה ליה למימר ההיא רבי יוסי בר יהודה היא אלא ודאי ה\"פ דתלמודא קא מתמה על לישנא דקתני בסיפא דברייתא דאם עשה בכולן לצורך המועד והותיר מותר ובלבד שלא יערים וקא מהדר ואערומי כה\"ג שיעשה בענין שיותיר מי אסיר ואע\"פ שלא עשה יותר מלצורך המועד ורמינהי כו' עד ואע\"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש אלמא כשמערים ושותה מן החדש ואע\"פ שיש לו ישן שהוא טוב מן החדש גורם להותיר שלא לצורך המועד בהערמתו ומתרץ תנאי היא ההיא ברייתא דמותיר דתניא אין מערימין בכך כלומר במותיר אבל בשותה מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין ואפילו במותיר וכל שכן בשותה מן החדש אלמא הא ברייתא דקתני מערים ושותה מן החדש דברי הכל היא ולפיכך פסק ר\"מ ז\"ל כאותה ברייתא אות באות וכתב וכן כל כיוצא בזה משום הנך דטוחנין וקוצצין השנויין בברייתא וכתב דיני המותיר בסמוך ולא הוצרך לבאר כאן דין איסור הערמה לפי שכבר כתבו למעלה וכדאסיקנא שהחמירו במערים מבמזיד ואילו רצינו לפרש מערימין בכך כלומר אין תורת הערמה בכך יהיה פשוט יותר דעת ר\"מ ז\"ל אבל איני רוצה לדחוק הלשון ואם אזכה למצוא נשנית ברייתא זו דרבי יוסי ברבי יהודה על ברייתא ראשונה דהוא מר זכיתי במקחי הרבה:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "ודנין דיני ממונות עד פלוני ידון לי. פרק אלו מגלחין (שם דף י\"ח י\"ט): ", + " מי שצריך ללוות עד כותב שטר. פרק מי שהפך:", + " וכן כותבין עד כצרכי רבים הם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי וכו': ואני אומר גם אנחנו רגילין לפרש כן כמו שכתב הראב\"ד פרק אלו מגלחין בקבלת רש\"י ורבותינו בעלי התוס' וגם ר\"מ ז\"ל לא כתב שכן צרכי רבים אלא כצרכי רבים וכדאמרי אינשי קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא (עירובין ג.) ולפיכך הם כדבר האבד. וגם בזה מצאתי נוסח ר\"מ ז\"ל בהשגות מוטעה שהעתיק אותו הסופר מפני שהם צרכי רבים והשמיט הכ\"ף ולכך הוצרך הראב\"ד ז\"ל להשיגו ולפי דבריהם דברי שניהן שוים וגם בירושלמי משמע כן במקצת שמפרש טעם אחר שמא לא יזדמן לו סופר או בית דין אחר ויתרשלו ויפסד ויאבד:" + ], + [ + "ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב\"ד ז\"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע\"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:" + ], + [ + "ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב\"ד ז\"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע\"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:" + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "הזבין והזבות כו' עד לכבסו במועד. פרק אלו מגלחין:", + " ומטפחות הספרים עד מערב יו\"ט. פ' בתרא דתעניות:" + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "זרעים שלא שתו עד טורח יתר. פ\"א משקין:
כתב הראב\"ד הברייתא שונה את וכו'. (הסופר השמיט התירוץ וההשגה):", + " ומותר להסב את הנהר עד ועושין נברכת במועד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נמלט מן הטעות וכו': ואני אומר כבר הציל עצמו מלפרש הפירוש הזה שחשדו הראב\"ד ז\"ל וגילה דעתו בפירוש המשניות שחיבר ז\"ל פ\"ק דמ\"ק וז\"ל בפירוש המשנה ונברכת היא חפירה כאותן ששורין בהן את הפשתן ודומיהן עכ\"ל. כן פי' הרב רבי נתן בעל הערוך בשרש בקע ובשרש גוהה ונסתייע מפרק לא יחפור ומן הירושלמי ומפר\"ח ז\"ל. ואולי הראב\"ד ז\"ל לא ראה פירוש המשניות לר\"מ ז\"ל או אולי חשדו בפירוש הזה מפני שלא חברו עם חפירת כוכין ודומיהן וא\"כ הוא כבר עלה על דעת מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפירוש המשנה ולא חשו בכך לקבוע הלכה כדבריהם ואף כי על לשון ר\"מ ז\"ל והלא עיניך רואות כי בכאן חיבר דינין מפוזרין שחשב הראב\"ד ז\"ל להשיגו בפ' שלמעלה מפני שלא ביארן שם ואדרבה עשה בחכמתו שחיבר שם דיני צרכי רבים כאחד וכאן חיבר צרכי יחיד כאחד וכבר הצלתיו שם כיד אלהי הטובה עלי:" + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "אין חופרין קבר להיותו מוכן למת ולא בונין אותו עד שיקבר בו. פ\"א משקין:
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות גדול וכו': ואני אומר חלילה אדרבה גם בזה נתחייב לומר כלשון רבו כי ר\"ח ור\"י בן גיאת ור\"י אלפס ורבותינו בעלי התוס' כך פירשו פ\"ק דמ\"ק ואף כי הר\"ז בעל המאור ז\"ל השיג על רבינו יצחק אלפס ז\"ל ועמד על שיטת הראב\"ד ז\"ל וגם למפרשים ז\"ל נראה כן כבר השיב עליהם הרמב\"ן ז\"ל כל הצורך בספר המלחמות שלו דאמר כי אפילו ביו\"ט שני התירו ועשאוהו כחול לגבי מת ואפילו למיגד ליה גלימא ולמיגז ליה אסא שהן מלאכות גמורות כחפירת קבר וכמו שהשיבו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על משמעות פירש\"י ז\"ל ועוד עשאו כמו צרכי הרבים והביא ראיה מן הירושלמי דגרסינן בית עלמא דבר מבטיא אתפתחת במועדא רב הונא סבר מימר מן הדא ועושין כל צרכי הרבים אמר ליה רבי מונא לא תני שמואל אלא להיות שפין את סדקיהן וחוטטין אותן וגורפין לון כדתנינן תמן החוטט בצינור כדי לקבל צרורות ופי' כי רב הונא היה סבור להתיר בכל ענין ואפילו חפירה גמורה ואפילו שלא לצורך המועד עד מפני שהיא צרכי רבים כדתנן ומתקנין את קלקולי המים והשיבו רבי מונא מדברי שמואל שלא התירו צרכי הרבים שלא לצורך המועד אלא כגון שפין את סדקיהן דהיינו כעין מחנכין דמתני' וגם סייעו מלשון התוספתא דגרסינן בלשון הזה אין חופרין שיחין ומערות במועד אבל מחנכין אותן ומתקנין ע\"כ. והיינו ודאי שלא לצורך המועד והרבה הפליא ז\"ל בראיותיו ודבריו עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו מלבד ראה זאת מצאתי סוף פרק המוכר פירות בשמעתין דכוכין שפירשו המפרשים ז\"ל שהוא דרך החופרים לעשותם לעצמן ובשעת הצורך מוכרים אותן וכן בני המשפחה מתקנין אותם קודם הזמן להיות מוכן כי לא היתה מלאכה ליום אחד ולא לשנים ואפילו לחדש שהרי היו צריכים לעשות בו חצר ומערות וכוכין במנין לרבנן כדאית להו ולרבי שמעון כדא\"ל וזה פשוט ומפורסם ועלו בכך דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:", + " קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ\"ק דמ\"ק (דף י\"ב): ", + " ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ\"א ופ\"ב דמ\"ק:" + ], + [ + "זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:", + " קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ\"ק דמ\"ק (דף י\"ב): ", + " ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ\"א ופ\"ב דמ\"ק:" + ], + [ + "אין מפנין עד באותה חצר: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי משל אחרים בתוך שלו וכו': ואני אומר ע\"פ הסברא נאה אמנם אם היא הלכה למה לא קבעו בבבלי פרק מי שהפך ששם עיקר זאת ההלכה והא אסיק התם רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים לומר שהן עקרות ואין למדות זו מזו אלמא אין תלויות בסברא והם ידעו הכל וגם ר\"י אלפס לא הביאו בהלכות ואע\"פ שהיה בקי בו אלא נראה שלא קבעוה בהלכה וכן הסכים ר\"מ ז\"ל ולכך לא הביאו:", + " ומביאין כלים עד לא יביאם לביתו. פרק מי שהפך (דף י\"ג): " + ], + [ + "אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'): " + ], + [ + "אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'): " + ], + [ + "ואפילו מקום שנהגו לעשות וכו' עד אומניות צורך הרבה. פרק מקום שנהגו:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כן צורת ההלכה וכו': ואני אומר מחלוקת שלישי אני רואה כאן כי רש\"י ז\"ל פירש כי בשלש אומניות האלו בלבד הוא שהקילו להתחיל בהן אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה בי\"ד וכדמפרש טעמא בגמרא בחייטין שכן ההדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד והספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחש\"מ ואע\"פ שהוא חמור יותר מי\"ד ורבותינו בעלי התוס' ואנחנו אחריהם כן הורגלנו לפרש וצורת ההלכה סובלת כל הפירושים כי מה לי שיאמרו אין עושין אלא ג' אומניות ונפרש שיתחיל בהן אבל שאר אומניות לא יתחיל בהן לכתחלה ואם התחיל גומר עד חצות ומה לי שיאמרו ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ונפרש עושין לכתחלה ושאר אומניות גומר, ודעת הרב ז\"ל שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא חקוק בפרק מקום שנהגו אבל אין בלשונו הכרח. וקרוב שהלך ר\"מ ז\"ל כשטת רבו שהוא מקובל בה וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל לראיה מן התוספתא אינו מדוקדק או מנלן דסמכא היא ואי דוקא היא למה לא אסקוה בגמרא דילן כשאר מתניי' דלא איבררא לישנייהו ואדרבה אמינא כיון דלא קבעו מסדרי התלמוד בגמרא מכלל דלאו הכי פירושא דמתניתין:" + ], + [ + "ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): ", + " מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): " + ], + [ + "ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): ", + " מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8df9740ebc43fa51f96f12147b08d817743cd481 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,795 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_a_Holiday", + "text": [ + [ + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "ששת ימים האלו וכו' עד כל מלאכה לא יעשה בהם. מקצתו פ\"ק דביצה (דף י\"ב) ופרק אלו עוברין (דף מ\"ו): ", + " ולשון האזהרה כו'. הכי גרסינן במכילתא לא תעשה בהם אתה ולא יעשה בדברך ולא יעשה הכותי מלאכתך בין ביו\"ט בין בשבת. והיינו אסמכתא בעלמא דאי דרשא גמורה לא היו מתירים ברשותו של כותי וכן נתנו לו מערב היום כמו שנכתב פ\"ו מהלכות שבת:", + " חילוק מלאכות וכו' עד מלאכות ליו\"ט. הדבר הזה מפורש פרק אלו עוברין (דף מ\"ו מ\"ז) גמרא מתני' דכיצד מפרישין:" + ], + [ + "כל מלאכה שחייבין וכו' עד הותרה שלא לצורך. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " לפיכך מותר ביו\"ט עד מרשות לרשות. פ\"ק דביצה ופ' משילין (דף ל\"ו): ", + " וכן מותר להבעיר עד ולישה וכיוצא בהן. פ\"ק דביצה (דף ו') ופ\"ק דיבמות (דף י\"ב) והרבה מקומות:", + " וכל שאין בהן צורך אכילה עד וכיוצא בהן: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו להחם כו' בירושלמי לא תאסור ולא תשרי עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי כונתו כי פסק ר\"מ ז\"ל מפרש פרק אלו עוברין גמרא מתני' דכיצד מפרישין והירושלמי שלו הכי גר' ליה סוף מסכת ביצה מהו להדליק נר של אבטלה ביו\"ט חזקיה אמר אסור ומסיק התם ר' אבינא ב\"ש אוסרין וב\"ה מתירין ר' נחום אחוי דר' אילא בעא קומי דר' יוחנן אמר ליה לא תאסור ולא תשרי ע\"כ. ואם הראב\"ד ז\"ל מצא ירושלמי אחר אנכי לא ידעתי:" + ], + [ + "כל מלאכה וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם אלא מפני שהוא מכוין מלאכתו ביו\"ט ומרבה הטורח ליום קדש עכ\"ל: ואני אומר לתחלת דבריו איכא למימר דודאי יש לו טעם וריח וטעם עצו ופריו שוה דבכולא מכילתין חשו להו לטרחא יתירתא וכדמוכחא להדיא שמעתין דגמרא הבורר קטנית דאסיקנא אם פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל האוכל ומניח הפסולת וכדאוקמא בדנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא, ופ\"ב דביצה בשמעתא דאין אופין פת עבה אמרינן להדיא מכדי משום דקא טרח טרחא יתירא דלא צריך הוא בפשטא דתלמודא ובשמעתין דאין מזמנין את הכותי ביו\"ט גמרא דמתני' דחל להיות אחר השבת אמרינן טרחא יתירא לא טרחינן ורבינו הראב\"ד ז\"ל עצמו בסוף לשון השגתו הוצרך לפרש מפני הטורח ומה שמיצע בדבריו מפני שמכוין מלאכתו ביו\"ט זה הטעם לא מצאנוהו אלא למכוין מלאכתו במועד ואם איתא כי אמור רבנן גזירה שמא ישהא לגבי אין מטבילין כלים ביו\"ט פ\"ק דביצה גמרא דמתניתין דב\"ש אין מוציאין אמאי לא אתמרא נמי בשאר מילי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל וטעמו נראה וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל:", + " כל מלאכה שאפשר לה להעשות וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט. פ' אין צדין (דף כ\"ח): ", + " ולמה לא אסרוה עד אין עושין אותן ביו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמר זה וכו' אלא מפני שהוא כבוד היום יותר מאמש עכ\"ל: ואני אומר זחלתי ואירא מחוות דעי בזאת ההשגה בהשכל רק האמת לא אוכל כלכל שאני רואה משלוח מנות ומשלוח כלים שכתב הראב\"ד ז\"ל כי כנגדן כתב ר\"מ ז\"ל זה הטעם בפסק זה ח\"ו שהרי אותן הדינין כבר חקקן כולן פ\"ה שבהלכות אלו על הדרך המסודר להן סוף פ\"א דמסכת ביצה במשנה ובגמרא כמנהגו הנכון במשנה תורה הזה. ועוד אני תמה אם זה הדבור יצא מפה הקדוש רבינו הראב\"ד שהרי ר\"מ ז\"ל פירש מיד פיסקא זו הסתומה וכתב כיצד אין קוצרין ואין דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין ביו\"ט שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יו\"ט ואין בכך הפסד ולא חסרון אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביו\"ט שהרי אם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד וחסרון טעם שאין לחם חם או תבשיל שבישל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש ולא בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש וכן כל כיוצא באלו, עד כאן בזה הפרק, ואילו פרק ה' כתב כל שנאותין בו בחול כו' עד הרי כיצד ששלח לחבירו בהמות כו' עד הרי זה מותר ע\"כ. מעתה ראה בעיניך שכל אחת מהן בפני עצמה כתבה והבן עתה בזה הפסק כמה העמיק לדלותו מבארות עמוקים, שהרי קצירה ברורה ופשוטה היא, דישה כתבה מכח ההיא שמעתא דפ\"ק דביצה דמוללין מלילות ומפרכין קטניות דמייתינן עלה אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה מערב יו\"ט ובעינן למידק מערב יו\"ט ביו\"ט לא ואסיקנא לא ה\"ה דאפילו ביו\"ט ואיידי דתנא רישא מערב שבת תנא סיפא מערב יו\"ט דשמעינן מינה דוקא מלילה ופירוק אבל דישה לא. וזרייה נמי מהתם דאסיקנא מנפח על יד על יד ואוכל דמשמע הא זרייה אסורה מכמה ק\"ו. ברירה משמעתין דפ\"ק דביצה גמרא מתני' דהבורר קטניות וגם באותה הלכה דמוללין מלילות מפורש. טחינה מפורשת בכמה מקומות ורמיזא במשנתנו פ\"ב דביצה דתנן ושוחקין את הפלפלין בריחיים שלהן. הרקדה ס\"פ משילין דת\"ר אין שונין את הקמח ביו\"ט משום ר' פפוס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו קיסם או צרור ששונין ע\"כ. דוק מינה דהרקדה אסירא ועוד מייתינן עובדי דהויין משנן למימהל אגבא דפתורא ואגבא דמהולתא כדאיתא התם ובמשנת פרק משילין כולל את הכל בהא דתנן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכן במשנת פרק ראשון דמס' מגילה ואסיקנא בגמרא לענין שאר דברים זה וזה שוין ואילו במכשירי אוכל נפש אסיקנא להדיא גמרא מתני' דאין משחיזין כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו\"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו\"ט ע\"כ. אלמא כל האסורין מפורשין לו כל אחד במקומו. ועתה אפרש מה שהתיר לשון פרק ר' אליעזר גמרא מתני' דעושין כל צרכי מילה א\"ל אביי לרבה מהו למגבן א\"ל אסור א\"ל ומ\"ש מלישה א\"ל התם אפשר הכא לא אפשר ומקשי והא אמרי נהרדעי גבינה בת יומא מעליא ומתרץ הכי קאמר אפילו בת יומא מעליא אלמא פת של אותו היום יותר טוב משל אתמול וקרי ליה לא אפשר. ופרק בתרא דמועד קטן רמיזא מדכתיב לחם חמודות לא אכלתי ובפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דעושה תבשיל איבעיא לן הוא נאסר וקמחו נאסר או דילמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר מכלל דלישה מותרת. אופין מהני גופייהו דלישה דכתיבנא דהא לישה לאפייה קיימא ועוד דגרסינן להדיא בההיא שמעתא דפ\"ב דביצה מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין ובמשנה ג\"כ שנינו ואין אופין פתין גריסין אלא רקיקין וכהנה גרסינן נמי התם מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין וכהנה רבות. ושוחטין מתניתין היא פרק אין צדין דקתני אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו\"ט אבל נמנין עליה מעיו\"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן וכהנה רבות במשנה דאין משחיזין ובגמרא מוכחן כולהו הכי. ומבשלין כמו שהוכחתי מכל אותן שהבאתי לגבי אפייה. ותבשילא דיומא דעדיפא צא ולמד מקדרה בת יומא במסכת חולין ובכמה מקומות ועיקר קרא דאך אשר יאכל בבישול קא מיירי. וחסרון טעם והפסדו בהעשותם מבערב מפורש סוף פ\"ק דמסכת ביצה גמרא מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין כו' ויהבי טעמא למתני' רב הונא ורב חסדא וקי\"ל כמ\"ד כולן מפיגין טעמן ומלח אין מפיגה טעמא אלמא בהפגת טעם תליא מילתא הנה זה מבואר. ומה שכתב פה יתבאר במקומו בעז\"ה: שוב מצאתי בהשגות הראב\"ד ז\"ל שכתב על פסק אבל לשין ואופין ושוחטין כו' עד כיוצא בזה שהעתקתי שכתב בכל אלה אין טעם למ\"ד וכו' שהיא מלאכה בתלוש עכ\"ל, ואני הוספתי להפלא על זה מה ענין זה לזה ואיך אאמין שיצא מפי רבינו הקדוש דבר זה:" + ], + [ + "כל מלאכה וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל אין לזה טעם אלא מפני שהוא מכוין מלאכתו ביו\"ט ומרבה הטורח ליום קדש עכ\"ל: ואני אומר לתחלת דבריו איכא למימר דודאי יש לו טעם וריח וטעם עצו ופריו שוה דבכולא מכילתין חשו להו לטרחא יתירתא וכדמוכחא להדיא שמעתין דגמרא הבורר קטנית דאסיקנא אם פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל האוכל ומניח הפסולת וכדאוקמא בדנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא, ופ\"ב דביצה בשמעתא דאין אופין פת עבה אמרינן להדיא מכדי משום דקא טרח טרחא יתירא דלא צריך הוא בפשטא דתלמודא ובשמעתין דאין מזמנין את הכותי ביו\"ט גמרא דמתני' דחל להיות אחר השבת אמרינן טרחא יתירא לא טרחינן ורבינו הראב\"ד ז\"ל עצמו בסוף לשון השגתו הוצרך לפרש מפני הטורח ומה שמיצע בדבריו מפני שמכוין מלאכתו ביו\"ט זה הטעם לא מצאנוהו אלא למכוין מלאכתו במועד ואם איתא כי אמור רבנן גזירה שמא ישהא לגבי אין מטבילין כלים ביו\"ט פ\"ק דביצה גמרא דמתניתין דב\"ש אין מוציאין אמאי לא אתמרא נמי בשאר מילי אלא ודאי דברי ר\"מ ז\"ל וטעמו נראה וכן קבלנו מרבותינו ז\"ל:", + " כל מלאכה שאפשר לה להעשות וכו' עד שאפשר לעשותה מערב יו\"ט. פ' אין צדין (דף כ\"ח): ", + " ולמה לא אסרוה עד אין עושין אותן ביו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל לא אמר זה וכו' אלא מפני שהוא כבוד היום יותר מאמש עכ\"ל: ואני אומר זחלתי ואירא מחוות דעי בזאת ההשגה בהשכל רק האמת לא אוכל כלכל שאני רואה משלוח מנות ומשלוח כלים שכתב הראב\"ד ז\"ל כי כנגדן כתב ר\"מ ז\"ל זה הטעם בפסק זה ח\"ו שהרי אותן הדינין כבר חקקן כולן פ\"ה שבהלכות אלו על הדרך המסודר להן סוף פ\"א דמסכת ביצה במשנה ובגמרא כמנהגו הנכון במשנה תורה הזה. ועוד אני תמה אם זה הדבור יצא מפה הקדוש רבינו הראב\"ד שהרי ר\"מ ז\"ל פירש מיד פיסקא זו הסתומה וכתב כיצד אין קוצרין ואין דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין ביו\"ט שכל אלו וכיוצא בהן אפשר לעשותן מערב יו\"ט ואין בכך הפסד ולא חסרון אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביו\"ט שהרי אם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד וחסרון טעם שאין לחם חם או תבשיל שבישל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש ולא בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש וכן כל כיוצא באלו, עד כאן בזה הפרק, ואילו פרק ה' כתב כל שנאותין בו בחול כו' עד הרי כיצד ששלח לחבירו בהמות כו' עד הרי זה מותר ע\"כ. מעתה ראה בעיניך שכל אחת מהן בפני עצמה כתבה והבן עתה בזה הפסק כמה העמיק לדלותו מבארות עמוקים, שהרי קצירה ברורה ופשוטה היא, דישה כתבה מכח ההיא שמעתא דפ\"ק דביצה דמוללין מלילות ומפרכין קטניות דמייתינן עלה אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה מערב יו\"ט ובעינן למידק מערב יו\"ט ביו\"ט לא ואסיקנא לא ה\"ה דאפילו ביו\"ט ואיידי דתנא רישא מערב שבת תנא סיפא מערב יו\"ט דשמעינן מינה דוקא מלילה ופירוק אבל דישה לא. וזרייה נמי מהתם דאסיקנא מנפח על יד על יד ואוכל דמשמע הא זרייה אסורה מכמה ק\"ו. ברירה משמעתין דפ\"ק דביצה גמרא מתני' דהבורר קטניות וגם באותה הלכה דמוללין מלילות מפורש. טחינה מפורשת בכמה מקומות ורמיזא במשנתנו פ\"ב דביצה דתנן ושוחקין את הפלפלין בריחיים שלהן. הרקדה ס\"פ משילין דת\"ר אין שונין את הקמח ביו\"ט משום ר' פפוס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו קיסם או צרור ששונין ע\"כ. דוק מינה דהרקדה אסירא ועוד מייתינן עובדי דהויין משנן למימהל אגבא דפתורא ואגבא דמהולתא כדאיתא התם ובמשנת פרק משילין כולל את הכל בהא דתנן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכן במשנת פרק ראשון דמס' מגילה ואסיקנא בגמרא לענין שאר דברים זה וזה שוין ואילו במכשירי אוכל נפש אסיקנא להדיא גמרא מתני' דאין משחיזין כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו\"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו\"ט ע\"כ. אלמא כל האסורין מפורשין לו כל אחד במקומו. ועתה אפרש מה שהתיר לשון פרק ר' אליעזר גמרא מתני' דעושין כל צרכי מילה א\"ל אביי לרבה מהו למגבן א\"ל אסור א\"ל ומ\"ש מלישה א\"ל התם אפשר הכא לא אפשר ומקשי והא אמרי נהרדעי גבינה בת יומא מעליא ומתרץ הכי קאמר אפילו בת יומא מעליא אלמא פת של אותו היום יותר טוב משל אתמול וקרי ליה לא אפשר. ופרק בתרא דמועד קטן רמיזא מדכתיב לחם חמודות לא אכלתי ובפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דעושה תבשיל איבעיא לן הוא נאסר וקמחו נאסר או דילמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר מכלל דלישה מותרת. אופין מהני גופייהו דלישה דכתיבנא דהא לישה לאפייה קיימא ועוד דגרסינן להדיא בההיא שמעתא דפ\"ב דביצה מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין ובמשנה ג\"כ שנינו ואין אופין פתין גריסין אלא רקיקין וכהנה גרסינן נמי התם מי שהניח עירובי תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין וכהנה רבות. ושוחטין מתניתין היא פרק אין צדין דקתני אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביו\"ט אבל נמנין עליה מעיו\"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן וכהנה רבות במשנה דאין משחיזין ובגמרא מוכחן כולהו הכי. ומבשלין כמו שהוכחתי מכל אותן שהבאתי לגבי אפייה. ותבשילא דיומא דעדיפא צא ולמד מקדרה בת יומא במסכת חולין ובכמה מקומות ועיקר קרא דאך אשר יאכל בבישול קא מיירי. וחסרון טעם והפסדו בהעשותם מבערב מפורש סוף פ\"ק דמסכת ביצה גמרא מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין כו' ויהבי טעמא למתני' רב הונא ורב חסדא וקי\"ל כמ\"ד כולן מפיגין טעמן ומלח אין מפיגה טעמא אלמא בהפגת טעם תליא מילתא הנה זה מבואר. ומה שכתב פה יתבאר במקומו בעז\"ה: שוב מצאתי בהשגות הראב\"ד ז\"ל שכתב על פסק אבל לשין ואופין ושוחטין כו' עד כיוצא בזה שהעתקתי שכתב בכל אלה אין טעם למ\"ד וכו' שהיא מלאכה בתלוש עכ\"ל, ואני הוספתי להפלא על זה מה ענין זה לזה ואיך אאמין שיצא מפי רבינו הקדוש דבר זה:" + ], + [], + [ + "וכן מכשירי אוכל נפש עד וכיוצא בהן. כבר ביארתי בסמוך שזה מפורש פרק אין צדין ופ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין אופין ומבשלין עד היא נאפית יפה. פרק ב' דביצה (דף ט\"ו): ", + " ומולח אדם כמה חתיכות עד יותר מן המזיד. פ\"ק דביצה:", + " מי שהיתה לו בהמה מסוכנת עד וכן כל כיוצא בזה. פרק אלו עובדין (דף מ\"ו מ\"ז) ופרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " אין אופין ומבשלין עד שכבר הכינוה. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "בהמה שחציה של כותי עד לחלוק הבצק. פ\"ב דביצה (דף כ\"א): ", + " בני החיל עד ראויה לתינוק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה אמר אע\"פ שלא הסכים לדעת הרב ז\"ל: ואני גם כן מודה שיפה כיון לפסוק כרב שאמר כן בפ\"ב דביצה גמרא מתניתין דחל להיות אחר השבת. ומה שדחה הרב ז\"ל מההיא דריב\"ל אין מזמנין את הכותי ביו\"ט גזירה שמא ירבה בשבילו לא דמיא דהתם איהו קא מזמין ליה לכותי מדעתי' והוה ליה מרבה בטורח יו\"ט מנפשיה אלא קמחא דבני חילא עלייהו רמיא והרי זה כעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה ואליבא דר\"י הגלילי בשמעתין דפסקינן כוותיה:", + " עיסת כלבים בזמן וכו' עד ראוי להם. פ\"ב דביצה ופ\"א דמסכת חלה:", + " עשה לנפשו והותר עד אלא בשבת בלבד. פ\"ב דמסכת ביצה (דף כ\"א) ובמסכת שבת פ' כירה (דף מ'): " + ], + [ + "כל שאסור בשבת עד מותר ביו\"ט. פרק משילין (דף ל\"ו) ופ\"ג דמס' עדיות:", + " ויש ביו\"ט מה שאין בשבת וכו' עד הנולד אסור. פ' אין צדין (דף כ\"ז) וריש פ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בזה עכ\"ל: ואני אומר מה בכך שיחלקו עליו אחרים מ\"מ רבים אשר אתו וראיות רבות יש לו והרמב\"ן ז\"ל האריך כל כך בספר המלחמות עם הר\"ז בעל המאור ז\"ל שהיה מן החולקים ולא הניח לי מקום להוסיף עליו:" + ], + [ + "כל שאסור בשבת עד מותר ביו\"ט. פרק משילין (דף ל\"ו) ופ\"ג דמס' עדיות:", + " ויש ביו\"ט מה שאין בשבת וכו' עד הנולד אסור. פ' אין צדין (דף כ\"ז) וריש פ\"ק דביצה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הכל שוין בזה עכ\"ל: ואני אומר מה בכך שיחלקו עליו אחרים מ\"מ רבים אשר אתו וראיות רבות יש לו והרמב\"ן ז\"ל האריך כל כך בספר המלחמות עם הר\"ז בעל המאור ז\"ל שהיה מן החולקים ולא הניח לי מקום להוסיף עליו:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ], + [ + "חול מכין לשבת עד וכן כל כיוצא בזה עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף ז') הכל:" + ] + ], + [ + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט עד אפילו שלא נולד. פ\"ק דביצה:", + " בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'): " + ], + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט עד אפילו שלא נולד. פ\"ק דביצה:", + " בהמות שיוצאות עד אנשי העיר עליהן. פרק משילין (דף מ'): " + ], + [ + "וכן בהמות קדשים עד ולמחר מתיר או אוסר: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו נולד וכו' ביו\"ט עכ\"ל: ואני אומר מחלוקת זה תלוי בנוסחת הספרים כי ר\"מ ז\"ל גורס כלשון ראשון שפירש\"י ז\"ל בברייתא גמרא מתניתין דבכור שנפל לבור ת\"ר בכור תם שנפל לבור וכו' פרק אין צדין (דף כ\"ז). והראב\"ד גורס בכור שנפל לבור וכלשון שני שפירש\"י ז\"ל שם אפילו היה בעל מום מבעוד יום ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם:" + ], + [ + "בכור שנולד עד שוחט ואוכל. פרק אין צדין (דף כ\"ו):
כתב הראב\"ד ז\"ל ולמה אין רואין וכו' מפני שמחת יו\"ט עכ\"ל: ואני אומר גם את זה מצאתי מחלוקותם לפי הגירסא כי הראב\"ד נמשך אחר הגירסא הגורסת במעשה דאמי ורדינאה רבי אמי מאתמול הוה חזי כי היכי דלא נטרח ביו\"ט לטעמו הראשון ובטעם השני נמשך אחר הלשון המפורסם ריש ביצה ובכל מקום דרב לא מוקי אמורא עילויה מיומא לחבריה משום שכרות. ור\"מ ז\"ל לא נתכנו לו אלו הטעמים לכתבן כי לא הוקבעו בגמרא כלל על ענין זה כי עיקר ההלכה הזאת פרק אין צדין גמרא מתני' דבכור שנפל לבור ובמעשה דאמי ורדינאה בספרינו לשון טורח ולא לשון טלטול אלא לגבי פלוגתא דב\"ש וב\"ה באומר זה וזה אני נוטל גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם פ\"ק דביצה (דף כ\"ו) גם הטעם השני לא הוזכר בהלכה זאת כלל ולא שייך בה לפי דעתי דהא קמן דאסיקנא בכולה שמעתין דהוי חזי מבעוד יום והוי מודי ביום טוב עצמו ולפיכך נתכנה דרכו:", + " בכור שנפל לבור עד ביו\"ט. פרק אין צדין (דף ל\"ז): ", + " אותו ואת בנו עד התירו להערים. פ' משילין (דף כ\"ד): ", + " בהמת חולין עד כשרה ותאכל. המביא (דף ל\"ד): " + ], + [ + "אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:", + " זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ\"א דביצה (דף י'): " + ], + [ + "אווזין ותרנגולין עד צריך לנענע. פרק אין צדין:", + " זימן שחורים עד כנגד קנו בשוה. פ\"א דביצה (דף י'): " + ], + [ + "דגים שבביברין עד מפני שדעתו עליהן: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו נכון וכו': ואני אומר פקח עיניך וארמוז כוונתו וזהו כי מה שאומר התלמוד בקשיא דחיה אחיה ועופות אעופות כאן בביבר גדול כאן בביבר קטן אינו אלא אליבא דת\"ק דמתני' אבל לרשב\"ג לא צריכין לההוא תירוצא כלל דהא לא קשיא ליה ולא מידי לדעתיה ובפירוש אסיקנא אמר רב יוסף אמר ר\"י אמר שמואל הלכה כרשב\"ג ופוסק התלמוד דברי ת\"ק פיסקא בפני עצמן ודברי רשב\"ג בפני עצמן מעתה יפה עשה שלא חילק. ומה שזכר בביברין גדולים כיון יפה כי לדברי ת\"ק כן העמידה התלמוד להדיא וכבר שאל אביי מרב יוסף בפיסקא רשב\"ג הלכה מכלל דפליגי ואמר ליה מאי נפקא לך מינה ואע\"ג דדחקינן למימר גמרא גמור זמורתא תהא מ\"מ למדנו שהלכה כרשב\"ג בין פליגי בין לא פליגי ולפיכך דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו עיקר ולא תלה דבריו אלא במחוסרין צידה ולפיכך דקדק ר\"מ ז\"ל לשונו ופי' בביברין גדולים בדגים אבל אחיה ועוף דקדק וכתב ביברין סתם כלשון הברייתות בגמרא, ועוד כיון לאפוקי מדין סוכר אמת המים שאמר רבה בר רב הונא אמר רב בסמוך. גם מה שכתב הראב\"ד ז\"ל ואפ\"ה דגים אין צדין והטעם מפני שהן מכוסין מן העין תמה אני אם דבר זה יצא מפיו חדא דהא אסיקנא מתניתין דאין צדין דגים מן הביברין בביבר גדול לדברי הכל דוק מינה הא ביבר קטן צדין והיינו כרשב\"ג דפסקינן כותיה וכי הוי ביבר קטן לא מיחסר צידה וכדמשמע סוגיין כי פריך היכי דמי ביבר קטן ועוד דהא בההיא דאמר רב הסוכר אמת המים ולמחר השכים ומצא בה דגים מותר מכוסין מן העין הם ואפ\"ה מותרים לכך הסכמתי כדעת ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "מצודות חיה ועוף עד מערב יו\"ט. פרק אין צדין (דף כ\"ד): ", + " הסוכר אמת המים עד מותרין. פרק אין צדין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל\"ט מ'): " + ], + [ + "בית שהוא מלא עד לא יטול. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " כותי שהביא תשורה לישראל עד מותר לישראל אחר. פרק אין צדין ופרק בכל מערבין (דף ל\"ט מ'): " + ], + [ + "עצים שנשרו עד ומסיקן. פ\"ק דביצה (דף ד'): ", + " ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ\"ט): ", + " וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:", + " כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו\"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע\"ג האוכל: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ\"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:" + ], + [ + "עצים שנשרו עד ומסיקן. פ\"ק דביצה (דף ד'): ", + " ערימת התבן עד ומפני שהוא נולד. פ' המביא כדי יין (דף ל') וסוף פרק במה מדליקין (דף כ\"ט): ", + " וכן כלים שנשברו מערב. פרק במה מדליקין:", + " כיוצא בו אגוזים ושקדים שאכלן וכו' עד ויש נוסחאות שכתוב בהן אם אכלן מבערב אין מסיקין בקליפיהן שהרי הוקצו ואם אכלן ביו\"ט מסיקין מפני שהן מוכנין ע\"ג האוכל: כתב הראב\"ד ז\"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא עכ\"ל: ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחא שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילים כספרי תורה שלנו וגם במקרא ספר תורה שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וגם היא נוסחא טובה וישרה ומקובלת על הלב ומסתייעא מן הנוסחא שלנו בשמעתין דמסיקין בכלים גמרא מתניתין דפתילת הבגד שקיפלה פרק במה מדליקין דאסיקנא בארמייתא דחזיין אגב אימייהו:" + ], + [ + "קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל\"ג): ", + " ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל\"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש\"י ז\"ל בזה:" + ], + [ + "קוץ רטוב הרי הוא וכו' עד ומדליקין שם. פרק המביא (דף ל\"ג): ", + " ומביאין עצים וכו' עד הרי זה מוקצה: כתב הראב\"ד ז\"ל ואיכא למימר דסמוך וכו': ואני אומר על כל פנים יש לכל הדברים סוף שמעתין קמייתא דהמביא כדי יין (דף ל\"א) הנוסחאות הישנות משונות מן המחודשות ולפיהן רבו הסברות וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו עם רש\"י ז\"ל בזה:" + ], + [ + "עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "עלי קנים ועלי גפנים עד מוכנים. פרק המביא כדי יין (דף ל\"א): ", + " בהמה שמתה עד יזיזנה ממקומה. פרק אין צדין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ\"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'): ", + " המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'): " + ], + [ + "דגים ועופות עד אסור לטלטלו. ריש פרק אין צדין (דף כ\"ג) וסוף מסכת ביצה (דף מ'): ", + " המכניס עפר וכו' עד סוף הפרק. פרק קמא דביצה (דף ב'): " + ] + ], + [ + [ + "מי שהיה לו עפר עד להתיר חלבו. פ\"ק דביצה (דף ח'): ", + " וכן השוחט חיה ועוף עד הרי זה יכסנו. פ\"ק דביצה (דף ח') ופ\"ק דבכורות (דף כ\"ד): " + ], + [ + "מי שהיה לו עפר עד להתיר חלבו. פ\"ק דביצה (דף ח'): ", + " וכן השוחט חיה ועוף עד הרי זה יכסנו. פ\"ק דביצה (דף ח') ופ\"ק דבכורות (דף כ\"ד): " + ], + [ + "השוחט בהמה ביו\"ט עד שהוא תולש ביו\"ט. פ\"ג דמסכת בכורות (דף י\"א): ", + " המפשיט עור בהמה עד שאינן ראוין לאכילה. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"א): " + ], + [ + "השוחט בהמה ביו\"ט עד שהוא תולש ביו\"ט. פ\"ג דמסכת בכורות (דף י\"א): ", + " המפשיט עור בהמה עד שאינן ראוין לאכילה. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"א): " + ], + [], + [ + "המפשיט את הבהמה עד צורך המועד. במסכת תמורה סוף פרק ולד חטאת (דף ל\"ג.) ובמסכת בכורות פרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג): ", + " וכן אסור לעשות בית יד וכו' עד סימן בבשר. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " מולגין את הראש בתספורת. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "המפשיט את הבהמה עד צורך המועד. במסכת תמורה סוף פרק ולד חטאת (דף ל\"ג.) ובמסכת בכורות פרק כל פסולי המוקדשין (דף ל\"ג): ", + " וכן אסור לעשות בית יד וכו' עד סימן בבשר. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " מולגין את הראש בתספורת. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "מותר ללוש עיסה גדולה ביו\"ט. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב.) ופ\"ג דעדיות ופ' כל שעה (דף ל\"ו ל\"ז): ", + " והלש עיסה מעיו\"ט עד לשריפה עומדת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל ואנו מחלקין בין עיסת הארץ וכו': ואני אומר כבר נתחבטו בזה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' והר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומ\"מ ר\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותיו ר\"י אלפס ור' יהוסף הלוי אבן מיגאש פ\"ק דביצה סוף גמ' מתני' דהשוחט חיה ועוף ופרק משילין (דף ל\"ו.) ג\"כ נשתנו הנוסחאות ובענין הטומאה נמי מתניתין היא פ' אין צדין ופ' אלו עוברין וכן משמע כיון דתלמודא לא חילק בין עיסת הארץ לחוצה לארץ אלא סתמא שאין לחלק ביניהן:", + " אין שורפין עד לא תעשה ועשה. פרק במה מדליקין (דף כ\"ד כ\"ה): " + ], + [ + "כיצד יעשה עד החלה לחם. פרק אלו עוברין (דף מ\"ו): " + ], + [ + "אין אופין בפורני חדשה עד שרככו מאמש. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ד): ", + " אבל לגבל עד פי התנור: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר כתבנו בהלכות שבת וכו': ואני אומר הוא ז\"ל כתב כך ואני כתבתי בהפך שם:" + ], + [ + "תנור וכירים עד באנטיכי. פ' המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "אין עושין גבינה עד טעם. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד) גמרא מתניתין דעושין כל צרכי מילה:", + " אבל דכין עד יפיג טעמו. פ\"ק דביצה (דף י\"ד): ", + " ואין שוחקין עד בכל התבלין. פ\"ק דביצה (דף י\"א) ופ\"ק דמסכת עדיות:" + ], + [ + "אין כותשין את הריפות עד אין בכך הפסד. פ\"ק דביצה (דף י\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל אין הדעת נוחה מזה הטעם וכו': ואני אומר אדרבה דעתי נוחה בטעם ר\"מ ז\"ל וראיתי בעיני לאחר שזכיתי לבא בא\"י שהתבואה טובה ביותר ולותתין אותה ואחר כותשין אותה וצייל ציהריה וקליף מראש תשרי עד סוף אדר. וכן משמע לישנא דסוף גמ' מתניתין דב\"ש אומרים תבלין נדוכין גבי עובדא דרב פפי איקלע לבי מר שמואל ואייתו ליה דייסא ולא אכל כו' עד דאקשינן ודילמא מאתמול עבדוה ומשני דהוה קליף ציהריה טפי כד\"ן. ורש\"י ז\"ל פירש שם הא לן והא להו הא לן בני בבל דלית לן עבדי דמזלזלי והא להו לבני ארץ ישראל דאית להו עבדי דמזלזלי ועושין בגדולים ואומרים בקטנים עשינו לפיכך אוסרין עליהם אף בקטנים עכ\"ל. וכן פי' רבותינו בעלי התוספות ז\"ל ובהך לישנא דאסיקנא שאני בי רב שמואל מר דאיכא פריצותא דעבדי ואני לא באתי לסתור בזה החבור אלא לבנות בסד\"ע:" + ], + [ + "הקמח אע\"פ שרקדו עד וכיוצא בשינוי זה: כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שהלכה כרבי יהודה וכו': ואני אומר אנחנו גורסין ר' פפיאס ור' יהודה. סוף פרק אין צדין (דף כ\"ט) והוא ז\"ל יש לו מקצת פנים בהלכה וכדעת מקצת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל אבל ר\"י אלפס והבאים אחריו ור\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל פסקו כר\"מ ז\"ל וכן מוכח סוגיית ההלכה והמעשים שם:" + ], + [ + "מוללין מלילות עד ומניח את הפסולת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "מוללין מלילות עד ומניח את הפסולת. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "אין מסננין את החרדל עד סוף הפרק. פר\"א דתולין (דף קל\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "אין מוציאין את האש עד להמציא אותה מבערב: כתב הראב\"ד ז\"ל ויאמר מפני וכו': ואני אומר הלכה זו מפורשת בגמרא פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג) וכי יעלה על הדעת שר\"מ ז\"ל יוציא מלבו טעמים ויכתבם בזה החבור וכבר כתבתי שהוא בורח מלשנות שום שינוי מן הגמרא ולכך קראו משנה תורה. אלא לשון מוליד ממציא והודיענו כי הוא המוליד הוא הממציא כלשון מי הוליד אגלי טל (איוב [ל\"ח, כ\"ח]) ופרושי קא מפרש:" + ], + [], + [ + "אין מסלקין את פי הנר עד הפתילה בכלי. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבל נופץ את ראש הפתילה בידו: כתב הראב\"ד ז\"ל ואפילו במחט שהרי אמרו מוחטין עכ\"ל: ואני אומר נראה מדבריו שמפרש מימרא דאמר רב נתן בר אבא אמר רב מוחטין את הפתילה ביו\"ט פרק המביא כדי יין גמרא מתניתין דאין פוחתין את הנר מלשון מחט ואנו לא הורגלנו לפרש כך אלא כאדם שמקנח החוטם מלשון והאנקה בחטם וכן פירש\"י ז\"ל מוקי\"ר בלעז ובלשון ערבי ינטף אל עדסי וכן משמע מלשון הגמרא דשייליה מאי מוחטין אמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב לעדויי חושכא שזהו הסרת הפחם שנעשה בראש הפתילה ומחשיך האור ודרך להסירו ביד ולא במחט ואפילו כשרוצה לשנות וכן איתא נמי בברייתא דבר קפרא דגרסינן התם תנא בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להקל ושלשה להחמיר כו' עד שלשה להקל ממעכה ביד כו' זהו ניפוץ ביד שכתב ר\"מ ז\"ל ולא בכלי כלשון המשנה שם וא\"כ יהיה השרש חטם לפירוש זה והיה לנו לגרוס מחטמים את הפתילה ולפי' הראב\"ד ז\"ל יהיה השרש מחט והיה לנו לגרוס ממחטין ואף כי נעשה מן השם פעולה. וחזרתי על כל צידי צדדין ולא מצאתי לזאת המלה דומה ממש אלא בילמדנו דבראשית דאמרינן שוורים ופרדות שלהן מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת שנאמר שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל ע\"כ. וזהו פליטת הפתילה המחשך אור הנר וזהו לשון ניפוץ ביד שכתב ר\"מ ז\"ל ולשון מיעוך דתני בר קפרא כלשון באלו נערות מה עשה לה ערבי זה בשביל שמיעך לה בין דדיה הנהוג בלשון התלמוד נתמעך התפוח וזהו קינבא האמור פ\"ב דביצה לפירש\"י ז\"ל דגרסינן התם גמרא מתניתין דשלשה דברים ר\"ג מחמיר אמר רב יהודה קינבא שרי ולא כן דעת ר\"י אלפס ור\"מ ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל כמו שאכתוב בסמוך בע\"ה ומ\"מ ביררתי דברי ר\"מ ז\"ל ודברי רב נתן וכברייתא דתני בר קפרא:", + " אגודה של עצים עד מן הנר. זה כתב מכח ההיא דאמר רב יהודה קינבא שרי פ\"ב דביצה גמרא מתניתין דשלשה דברים כו' וכפירוש ראשון שפי' הרב רבי נתן בעל הערוך והוא מה שפירש ר\"י אלפס ובמקצת נוסחאות מצאתי לו קינסא ופירוש יפה הוא ואף כי יש פירושים אחרים:" + ], + [ + "אין מכבין וכו' עד שתכבה מאליה. פרק שני דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ\"ד) אליבא דר\"ש דקיי\"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:", + " ואסור להניח ביו\"ט עד במחובר ביו\"ט. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " אין מעשנין עד על האש. פ\"ב דביצה ופ\"ג דמס' עדיות:", + " וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " ואין מכבין עד הבית. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. הכי סלקא לן מן סוגיין סוף פרק כירה (דף מ\"ד) אליבא דר\"ש דקיי\"ל כוותיה בדבר שאין מתכוין:", + " ואסור להניח ביו\"ט עד במחובר ביו\"ט. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " אין מעשנין עד על האש. פ\"ב דביצה ופ\"ג דמס' עדיות:", + " וממתקין עד שהוא מכבה. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " ואין מכבין עד הבית. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "אין נופחין במפוח עד לצלות בו מליח. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ד): " + ], + [ + "שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל\"ב): ", + " אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:" + ], + [ + "שפוד עד מתקנין אותו. פרק אין צדין (דף כ\"ח): ", + " שני כלים עד מתקן כלים. פ' המביא (דף ל\"ב): ", + " אין משחיזין עד לעם הארץ. פרק אין צדין:" + ], + [ + "אין מבקעין עד ואסרו מה שאסרו: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד וכו' עכ\"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המביא כדי יין במשנה ובגמרא (דף ל\"ד) ודיני התבלין והמלח ודיכתן ושנויין כבר כתבן ר\"מ ז\"ל וטעמן על דרך הגמרא. וגם אני הוכחתי פ\"א של הלכות אלו דעתו והסברות האחרות. ומה שאמר מפני שמחת יו\"ט מפורש פ\"ק דביצה (דף ז') סוף גמרא מתני' דהשוחט חיה ועוף בין לרבה בין לרב יוסף ששניהם מכוונין להקל ומשם נלמד לכל דבר ואע\"פ שאינו מפורש בגמרא על כל דבר ודבר: וראיה גדולה יש לי על זה פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם כמ\"ש בסמוך בפ' שאחר זה בעז\"ה. אך הטעם שכתב ר\"מ ז\"ל שמא יפגע בעץ עבה לא מצאתיו בגמרא ואיני יודע מאין לו אמנם סברא טובה היא לו אם מדעתו אמרה או קבלה מרבותיו וכן כתב הר\"מ ז\"ל מקוצי וצריך לי עיון:" + ], + [ + "לא תכנס אשה עד להסקה בלבד. פ' המביא (דף ל\"ג): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "מסלקין תריסי עד מותר להחזיר. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): ", + " כלים שהם מפוצלים עד שאין בנין בכלים. פ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " אבנים של בית הכסא עד צריך שינוי. פרק המביא כדי יין (דף ל\"ב) ופרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " מסירין הזבובים עד חבורה. פ\"ב דביצה (דף כ\"ו) וסוף פ\"ג דעדיות:", + " אין מילדין עד שאין צריכה לה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): " + ], + [ + "כלי שנטמא מערב יו\"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י\"ז י\"ח): ", + " כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ\"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:", + " כלי שנטמא ביו\"ט עד וטובלת בבגדיה. פ\"ב דביצה (שם): " + ], + [ + "כלי שנטמא מערב יו\"ט עד ואינו חושש. פרק ב' דביצה (דף י\"ז י\"ח): ", + " כלי שהיה טהור עד שאר המעלות. פ\"ב דמסכת ביצה שם גבי מתני' דמטבילין מגב לגב תני לה בברייתא כיצד מטבילין מחבורה לחבורה:", + " כלי שנטמא ביו\"ט עד וטובלת בבגדיה. פ\"ב דביצה (שם): " + ], + [ + "דברים רבים אסרו ביו\"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ\"ח כ\"ט): ", + " ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו\"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו\"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ\"ל ע\"כ וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל. הנך רואה בעיניך שר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר\"מ ז\"ל לפרשו ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב\"ד ז\"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע\"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו\"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:" + ], + [ + "דברים רבים אסרו ביו\"ט עד בכלי מלא מים. פרק אין צדין (דף כ\"ח כ\"ט): ", + " ואין מטילין חלשים על המנות אבל מטילין חלשים על בשר הקדשים ביו\"ט כדי לחבב את המצות: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו': ואני אומר הלכה זאת שנינו עיקרה פרק שואל ובגירסאות שלנו בגמרא בעי מאי אבל לא על המנות אמר ר' יעקב ברה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו\"ט ומקשו פשיטא ומהדר מהו דתימא הואיל וכתיב ועמך כמריבי כהן אפילו מנות דחול נמי קמ\"ל ע\"כ וכן גורס ר\"י אלפס ז\"ל. הנך רואה בעיניך שר\"מ ז\"ל כתב כלשון המשנה והגמרא כמו שנהג בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים ולא רצה לפרט יותר מן התלמוד ואדרבה קיצר האורך ולכך קראו משנה תורה והכונה שכל הבא למלא את ידו לחדש או לבקש דבר כאשר יחדש וידקדק על התלמוד ידקדק כלשונו. ויפה עשה הרבה מאד בוא וראה כי גם התלמוד תמה על ר' יעקב למה פירש והדבר פשוט ואין בה שום חידוש ולכך לא רצה ר\"מ ז\"ל לפרשו ואם הראב\"ד ז\"ל רצה לפרש או היה בגירסתו יעשה כרצונו. וגם מה שהוסיף הראב\"ד ז\"ל לפרש מבניו ובני ביתו ומנה גדולה כנגד הקטנה כבר כתבה ר\"מ ז\"ל פרק כ\"ג דהלכות שבת על סדרה בפרק שואל וע\"כ לא הוצרך לכתבה כאן כי שבת ויו\"ט שוין אלא באוכל נפש בלבד והדין עמו:" + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "לא יאמר אדם וכו' עד סכום מנין. הכל פרק אין צדין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "הלוואת יו\"ט עד משמחת יו\"ט. פ' שואל (דף קמ\"ח): ", + " אע\"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ], + [ + "הלוואת יו\"ט עד משמחת יו\"ט. פ' שואל (דף קמ\"ח): ", + " אע\"פ שאין מגביהין עד סוף הפרק. פ\"ק דביצה (דף י\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אע\"פ שהותרה הוצאה עד שהוא עושה בחול אין מנהיגין עד ואפילו באפריון. פרק אין צדין (דף כ\"ה) ופרק המביא כדי יין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "אין מוליכין את הסולם עד משום שמחת יו\"ט: כתב הראב\"ד ז\"ל הוא אמר דבר זה וכו': ואני אומר כמה פעמים הקדמתי שלא כתב בחיבור הזה דבר מדעתו אלא א\"כ פירש אותו וגם את זה מצא מפורש בגמרא ופסק כן כלישנא בתרא. והנני אובין לפניך מ\"ש תחלה אין מוליכין את הסולם של שובך זהו כלשון המשנה אליבא דב\"ה וכדמסיק תלמודא אליבא דר' חייא דתנן אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב\"ה מתירין ואמרינן בגמרא בני ר' חייא נפוק לקרייתא כי אתו לקמיה דאבוהון אמר להו כלום מעשה בא לידכם אמרו לו סולם כלומר של עלייה בא לידינו והתרנוהו אמר להם צאו ואסרו מה שהתרתם אינהו סבור מדקאמר ר' יהודה בסולם של עלייה לא פליגי מכלל דת\"ק סבר בסולם של עלייה פליגי ולא היא ר\"י טעמא דתנא קמא קא מפרש וכו' עד דאסיקנא אלא ה\"ק של שובך אין של עליה לא כלומר שלא התירו ב\"ה במשנתנו אלא בשל שובך אבל בשל עלייה אפילו ב\"ה אוסרין והלכה כב\"ה. וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ומה שחילק בין רה\"ר לרה\"י זהו כלישנא בתרא דגרסינן איכא דאמרי אמר רב חנין בר אמי מחלוקת ברה\"י דב\"ש אית להו דר\"י אמר רב וב\"ה לית להו דר\"י אמר רב אבל בר\"ה דברי הכל אסור כלומר דאמר ר\"י אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרי' אסור ושיילינן לימא רב דאמר כב\"ש ומהדרינן תנאי היא כלומר דר\"י והילכתא כר\"י אמר רב. ומ\"ש כאן התירו משום שמחת יו\"ט ג\"כ הוא תלמוד ערוך גמרא פיסקא דב\"ה מתירין דגרסינן אלמא גבי שמחת יו\"ט ב\"ש לחומרא וב\"ה לקולא ורמינהו וכו' ושקלינן וטרינן עלה טובא ומיהו בכולה שמעתין סליק לן דטעמיה דב\"ה משום שמחת יו\"ט ואית להו נמי דרב יהודה אלמא טעמא דהיתרא משום שמחת יו\"ט הוא ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון ומזה תוכל להתבונן להשיב על הראב\"ד ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "מי שהיו לו פירות עד באותו הגג. פרק משילין (דף ל\"ה): ", + " שחט בהמה בשדה עד איברים איברים. פרק אין צדין (דף כ\"ה): ", + " כל שנאותין עד כאחד הרי זה מותר. הכל פ\"ק דביצה (דף י\"ד): " + ], + [ + "המערב עירובי תחומין עד שבמקום עירובו. פרק משילין פירות:", + " חפצי הפקר הרי הן כו' עד משום בעליה ישראל. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במשנתנו וכו': ואני אומר חלילה וחס אבל ר\"מ ז\"ל סמך על תלמוד ערוך פרק מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דמי שישן בדרך דאסיקנא להדיא הלכה כדברי המיקל בעירוב דהיינו כרבנן דאמרי חפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי כל אדם ודלא כר' יוחנן בן נורי דמחמיר ומה שכתב בחפצי הכותי ג\"כ הוא תלמוד ערוך באותה גמרא עצמה דגרסינן אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה ושקלינן וטרינן עלה כמאן אמרה כו' עד דפליג עליה רב חייא בר אבין אמר ר\"י חפצי הכותי קונין שביתה גזירה בעלים דכותי אטו בעלים דישראל וקיי\"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דקיי\"ל מעשה רב בכל מקום ומייתינן על הדא עובדא דהנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן מינייהו א\"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר ר\"י אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי הכותי קונין שביתה הדר אמר רבא לזבנינהו בני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כי ארבע אמות דמיא אלמא דגם רבא הדר ביה ופסק כר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל בכל אלה וגם הגאון והר\"ז בעל המאור ומורי הרשב\"א ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא פיחת ולא הותיר, ואותה של עולי בבל שחשב הראב\"ד שסמך עליה הלא היא כתובה לו בסמוך בפירוש וראה בעיניך. ומעתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים הם בעיני:", + " פירות שיצאו וכו' עד וחזר באונס. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המערב עירובי תחומין עד שבמקום עירובו. פרק משילין פירות:", + " חפצי הפקר הרי הן כו' עד משום בעליה ישראל. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז) :
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה במשנתנו וכו': ואני אומר חלילה וחס אבל ר\"מ ז\"ל סמך על תלמוד ערוך פרק מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דמי שישן בדרך דאסיקנא להדיא הלכה כדברי המיקל בעירוב דהיינו כרבנן דאמרי חפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי כל אדם ודלא כר' יוחנן בן נורי דמחמיר ומה שכתב בחפצי הכותי ג\"כ הוא תלמוד ערוך באותה גמרא עצמה דגרסינן אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה ושקלינן וטרינן עלה כמאן אמרה כו' עד דפליג עליה רב חייא בר אבין אמר ר\"י חפצי הכותי קונין שביתה גזירה בעלים דכותי אטו בעלים דישראל וקיי\"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דקיי\"ל מעשה רב בכל מקום ומייתינן על הדא עובדא דהנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למזבן מינייהו א\"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר ר\"י אמר שמואל חפצי הכותי אין קונין שביתה הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי הכותי קונין שביתה הדר אמר רבא לזבנינהו בני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כי ארבע אמות דמיא אלמא דגם רבא הדר ביה ופסק כר' יוחנן וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל בכל אלה וגם הגאון והר\"ז בעל המאור ומורי הרשב\"א ז\"ל ור\"מ ז\"ל לא פיחת ולא הותיר, ואותה של עולי בבל שחשב הראב\"ד שסמך עליה הלא היא כתובה לו בסמוך בפירוש וראה בעיניך. ומעתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על לשון הראב\"ד ז\"ל כי דברי ר\"מ ז\"ל נכונים הם בעיני:", + " פירות שיצאו וכו' עד וחזר באונס. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "המוסר בהמתו עד שהן מופקדין אצלו. פרק משילין פירות (דף ל\"ז): " + ], + [ + "בור של יחיד עד ואין צריך לומר ביום טוב: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש כמו שכתבתי למעלה עכ\"ל: ואני אומר הדברים מוכיחין לי למעלה עין בעין שביושר כתב ומה שכתב כאן מפורש במשנה ובגמרא פ' משילין פירות וכדרב ששת דאזלא סוגיין כוותיה עד דמסיק גמרא מתני' דבור של יחיד בההיא דעולי בבל דכ\"ע בירא דהפקירא הוא כו' וההיא דנהרות ומעיינות נמי הא אסיקנא לה במכונסין וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל ומה שהשמיטו הרב ז\"ל לפי שאינו דבר הנוהג:" + ], + [ + "שור של רועה וכו'. עד שהוא מסור לכל: כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש אלא מפני וכו': ואני אומר אדרבה יפה פירש ולא נשתבש וכן פירש\"י ז\"ל כיוצא בו וכן קבלנו מרבותינו נוחי נפש. ואם דעת הראב\"ד ז\"ל מפני שראה דין זה של פטם ורועה שאמר שמואל פרק משילין מסודר תיכף למה שדרש מר זוטרא הלכתא כר' אושעיא דאמר בדרבנן יש ברירה ובדאורייתא אין ברירה ויהא לו כדבר הלמד מענינו הא קמן נמי בבור של עולי בבל משום ברירה שקיל וטרי עלה נמי עד דמייתי עלה דכ\"ע בירא דהפקרא הוא והכא במגביה מציאה לחבירו קא מפלגי. ומעתה אפילו לפירוש הראב\"ד ז\"ל מה נשתנה זה מזה ואדרבה זה מוכיח על זה ויפה השוה אותה ר\"מ ז\"ל כי טעם זה כזה וכלשון רש\"י ז\"ל:" + ], + [], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ], + [ + "השואל כלי מחבירו עד סוף הפרק. הכל פרק משילין (דף ל\"ז ל\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "יום טוב שחל להיות בערב שבת עד ולפיכך נקרא התבשיל זה עירובי תבשילין: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם הזה לנערים וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ב דביצה (דף ט\"ז). ובלשון שם העירוב דעת ר\"מ ז\"ל לפרש עירוב מלשון בין הערבים לפי שקונה בשעת הערב השמש וכן מובן מלשונו שכתב ערב שבת וכמו שמפרש בסמוך עניני קנייתו. והראב\"ד מפרש אותו מלשון תערובות ואף כי לשון הראב\"ד ז\"ל מובן במושכל ראשון מ\"מ לשון ר\"מ ז\"ל ערב עלי:" + ], + [ + "יום טוב שחל להיות בערב שבת עד ולפיכך נקרא התבשיל זה עירובי תבשילין: כתב הראב\"ד ז\"ל הטעם הזה לנערים וכו': ואני אומר עיקר אלו ההלכות פ\"ב דביצה (דף ט\"ז). ובלשון שם העירוב דעת ר\"מ ז\"ל לפרש עירוב מלשון בין הערבים לפי שקונה בשעת הערב השמש וכן מובן מלשונו שכתב ערב שבת וכמו שמפרש בסמוך עניני קנייתו. והראב\"ד מפרש אותו מלשון תערובות ואף כי לשון הראב\"ד ז\"ל מובן במושכל ראשון מ\"מ לשון ר\"מ ז\"ל ערב עלי:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "עירובי תבשילין אין פחות כו'. עד מה שהוא אוכל ביו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל שאם אפה וכו': ואני אומר תמה אני אם השגה זו יצאה מרבינו הראב\"ד ז\"ל כי מי הוא זה שלא יודה בזה והלא גדולה מזו אמרו פרק שני דביצה שאם התחיל עיסתו ונאכל עירובו גומר ועוד דהא התם אסיק רב הונא ריש גמרא מתניתין דשלש דברים לעולם שלא הניח ומשום כדי חייו שרו רבנן. ועוד אמרו שם דאפילו מי שלא הניח עירובי תבשילין כלל והזיד ועבר ואפה ובישל מותר ואין אוסרין עליו ואע\"פ שאסרו במערים וכן כתבן ר\"מ ז\"ל לאלו הדינין בזה הפרק והכל מודין בהיתרן ועל אחת כמה וכמה בזה שהניח עירובו ונאנס באכילתו או באבדתו שהיה לנו להתיר אפילו במה שעשה והכין אחר כך כל שכן במה שעשה בהיתר:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "המניח עירובי תבשילין עד אינו זוכה בהן. פ' חלון והביאו ר\"י אלפס ז\"ל פ' שני דמסכת ביצה:", + " ואינו צריך להודיע עד יסמוך על עירובו. פרק שני דביצה (דף ט\"ז): ", + " המניח עירובי תבשילין עד מיו\"ט לשבת. זה כתב מכח אותה תשובה שכתבתי בהלכות ברכות ומדאסיקנא פ\"ק דפסחים (דף ז') ובכמה דוכתי דעל כל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן. ונוסח העירוב מקובל איש מפי איש:" + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "מי שלא הניח עד פעם אחרת. פרק שני דביצה (דף י\"ז): ", + " שני ימים טובים עד מיו\"ט לשבת. פ\"ק דביצה (דף ו'): ", + " כיוצא בו היו לפניו עד מוצאי שבת. פ' בכל מערבין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "כל הדברים האלו עד מעיו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שיש בדבריו כעין טעם וכו': ואני אומר הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' מסכים כן וטעם גדול יש לי ליתן בדבריו גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דביצה (דף ד') בשמעתין דשני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואסיקנא אמר רב זביד כוותיה דרב אסי מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא וקא עבדינן תרי יומי אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתנן בראשונה היו משיאין וכו' עד ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחין עבדינן חד יומא והאידנא מ\"ט עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרי שמדא ואתי לאיקלקולי וקיי\"ל כרב וכדסבר ליה אביי דהא רבא נמי פסיק הכי בסוף שמעתין דגרס אמר רבא הלכתא כוותיה דר' בהני תלת בין לקולא בין לחומרא וזאת הוא דלקולא וכן פסקו כל הפוסקים וגם טעם אביי לא נחלק למדנו שמנהג בלבד הוא וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל בכאן וכמו שהוכיח בהלכות קדוש החדש:" + ], + [ + "כל הדברים האלו עד מעיו\"ט בלבד: כתב הראב\"ד ז\"ל אע\"פ שיש בדבריו כעין טעם וכו': ואני אומר הר\"מ מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוס' מסכים כן וטעם גדול יש לי ליתן בדבריו גמרא מתניתין קמייתא דפ\"ק דביצה (דף ד') בשמעתין דשני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואסיקנא אמר רב זביד כוותיה דרב אסי מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא וקא עבדינן תרי יומי אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתנן בראשונה היו משיאין וכו' עד ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחין עבדינן חד יומא והאידנא מ\"ט עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרי שמדא ואתי לאיקלקולי וקיי\"ל כרב וכדסבר ליה אביי דהא רבא נמי פסיק הכי בסוף שמעתין דגרס אמר רבא הלכתא כוותיה דר' בהני תלת בין לקולא בין לחומרא וזאת הוא דלקולא וכן פסקו כל הפוסקים וגם טעם אביי לא נחלק למדנו שמנהג בלבד הוא וכמו שכתב ר\"מ ז\"ל בכאן וכמו שהוכיח בהלכות קדוש החדש:" + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשם שמצוה עד והענוג בהלכות שבת. זה מפורש פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח) זה יום כפורים שאין בו כו' ויום כפורים ור\"ה נקראו ימים טובים ומקרא קדש זיל קרי בי רב הוא:", + " וכן ראוי לאדם שלא יסעוד עד כאילו נטפל לעכו\"ם. פ' ערבי פסחים (דף קי\"ח): ", + " שבעת ימי הפסח עד בהספד ותענית. עיקרה במגלת תענית ומביאה כן בכמה מקומות בתלמוד:", + " וחייב אדם להיות שמח עד ביין. פרק כל כתבי (שם) ובירושלמי פ\"ק דחגיגה (דף ג') ובהרבה מקומות בתלמוד:", + " וכשהוא אוכל ושותה חייב עד פרש חגיכם. דברים אלו מבוארים בכתוב:", + " אע\"פ שאכילה ושתיה במועדות כו' עד הלילה. במס' פסחים פרק אלו דברים (דף ס\"ח) ופ\"ג דביצה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "כשאדם אוכל ושותה עד ולא מתוך שכרות. כל זה מבואר:", + " חייבין ב\"ד להעמיד כו' עד שמא יבאו לידי עבירה. זה כתב מדאמר אביי בשילהי קידושין (דף פ\"א) אמר אביי סיקבא דשתא רגלא:" + ], + [ + "כשאדם אוכל ושותה עד ולא מתוך שכרות. כל זה מבואר:", + " חייבין ב\"ד להעמיד כו' עד שמא יבאו לידי עבירה. זה כתב מדאמר אביי בשילהי קידושין (דף פ\"א) אמר אביי סיקבא דשתא רגלא:" + ], + [ + "ימים שבין ראשון ושביעי עד אסור לספוד בהן. פרק אלו מגלחין (דף כ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל ויום שמועה כבפניו דמי עכ\"ל: ואני אומר יש לי לחלק כי אם באה השמועה תוך שלשים והרי זה חייב לקרוע ולהתאבל שבעה דינו כבפניו ואם לאחר שלשים שאינו חייב לקרוע ולהתאבל שבעה אינו כבפניו. וכן משמע פרק מגלחין וכן נראה דעת ר\"מ ז\"ל פ' שביעי דהלכות אבל:" + ], + [ + "אין מניחין מטת המת וכו' עד וכולן עונות. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ז): ", + " ואסור לאדם שיעורר עד סוף הפרק. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): " + ], + [ + "אין מניחין מטת המת וכו' עד וכולן עונות. פ' אלו מגלחין (דף כ\"ז): ", + " ואסור לאדם שיעורר עד סוף הפרק. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): " + ] + ], + [ + [ + "חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:", + " ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:" + ], + [ + "חולו של מועד עד כיום חול. במס' חגיגה פרק אין דורשין ופ' לפני אידיהן:", + " ואלו הן כל מלאכה עד וכן כל כיוצא בזה. ריש מסכת משקין הנקרא מועד קטן:" + ], + [ + "הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י\"א) כי רש\"י ז\"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"ת ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע\"כ. נמצאת אומר כי דברי ר\"מ ז\"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג\"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:", + " כל שיש עד שנוי. פ\"ק דמ\"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י\"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:", + " וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:", + " וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:" + ], + [ + "הופך אדם את זיתיו עד שהוא עושה בחול: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן וכו': ואני אומר גם רבותינו הראשונים ז\"ל נחלקו בזה וגם הספרים הישנים עם חדשים ריש פרק מי שהפך (דף י\"א) כי רש\"י ז\"ל גורס זיתיו הפוכין וכן רוב הספרים החדשים כדברי הראב\"ד ז\"ל אבל ר\"ת ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל ובספרים הישנים גורס זיתיו להפוך ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כן ואמרו כי אפילו לפי הספרים שגורסין הפוכין יש לנו לומר דכי היכי דהפך את זיתיו במעטן ואינו דורכן הן אבודין כמו כן כשנתנן במעטן והגיעו זמנן להפוך אם לא יהפוך אותם הוי דבר האבד ע\"כ. נמצאת אומר כי דברי ר\"מ ז\"ל דברי קבלה הם וגירסת שלו נראית עיקר דגרס ריש פירקן תניא כוותיה דרב שישא בריה דרב אידי אלו דברים שעושין לאבל את זיתיו הפוכין ג\"א להפוך כדו לגוף פשתנו לעלות מן המשרה וצמרו לעלות מן היורה כו' אלמא כולה לשון עתיד מיתניא:", + " כל שיש עד שנוי. פ\"ק דמ\"ק וריש פרק מי שהפך זיתיו (דף י\"ב) וכדפסיק ואמר הלכה כר' יוסי דמתני' דלא בעי שינוי:", + " וכן מכניס עד שלא תאבד. בירושלמי דפרק מי שהפך:", + " וכן כרם שהגיע זמנו עד כדי שלא תאבד. פ' מי שהפך:" + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מי שצריך לתפור בגד כו' עד וכן כל כיוצא בזה. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " מי שהיתה לו תבואה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך (דף י\"ב): ", + " כבשין שהוא יכול עד שיתרככו. סוף פ\"ק דמ\"ק (דף י\"א): " + ], + [ + "מטילין שכר במועד עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב\"ד ז\"ל הא דלא כהלכתא וכו': ואני אומר שמועה זו מפורשת פ' מי שהפך את זיתיו גמ' מתני' קמייתא דגרסינן ת\"ר טוחנין קמח במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים איני והתניא מטילין כו' ג\"א ואערומי כי האי גוונא מי אסיר ורמינהי מטילין שכר במועד לצורך המועד אחד שכר של תמרים ואחד שכר של שעורים ואע\"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו מערימין ע\"כ לשון הגמ'. ולפום ריהטא משמע כדברי הראב\"ד וכן נראה דעת ר\"י אלפס שהשמיט מן הברייתא לשון של הערמה וגם השמיט השנית והביא הראשונה. אמנם ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והיה קשה לו באולי מה שהקשה מזאת הברייתא התלמוד שהרי אינן דומות זו לזו כי בברייתא הראשונה אסר להערים בעושה ומותיר ואילו בברייתא דאקשינן מינה אינו מתיר להערים שיטיל ויותיר אלא שאע\"פ שיש לו ישן התירו לו שיעשה לצורך המועד בלבד ולא יותר ומערים ושותה מן החדש אבל להערים ולעשות שכר יותר מצורך המועד לא קא שרי. ועוד קשה לו מאי מערימין בכך דקתני אי כל הערמה חדא היא דלשון בכך משמע בזה הענין אין מערימין אבל בענין אחר מערימין ועוד אמאי קא מתרץ תנאי היא הוה ליה למימר ההיא רבי יוסי בר יהודה היא אלא ודאי ה\"פ דתלמודא קא מתמה על לישנא דקתני בסיפא דברייתא דאם עשה בכולן לצורך המועד והותיר מותר ובלבד שלא יערים וקא מהדר ואערומי כה\"ג שיעשה בענין שיותיר מי אסיר ואע\"פ שלא עשה יותר מלצורך המועד ורמינהי כו' עד ואע\"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש אלמא כשמערים ושותה מן החדש ואע\"פ שיש לו ישן שהוא טוב מן החדש גורם להותיר שלא לצורך המועד בהערמתו ומתרץ תנאי היא ההיא ברייתא דמותיר דתניא אין מערימין בכך כלומר במותיר אבל בשותה מערימין ר' יוסי בר' יהודה אומר מערימין ואפילו במותיר וכל שכן בשותה מן החדש אלמא הא ברייתא דקתני מערים ושותה מן החדש דברי הכל היא ולפיכך פסק ר\"מ ז\"ל כאותה ברייתא אות באות וכתב וכן כל כיוצא בזה משום הנך דטוחנין וקוצצין השנויין בברייתא וכתב דיני המותיר בסמוך ולא הוצרך לבאר כאן דין איסור הערמה לפי שכבר כתבו למעלה וכדאסיקנא שהחמירו במערים מבמזיד ואילו רצינו לפרש מערימין בכך כלומר אין תורת הערמה בכך יהיה פשוט יותר דעת ר\"מ ז\"ל אבל איני רוצה לדחוק הלשון ואם אזכה למצוא נשנית ברייתא זו דרבי יוסי ברבי יהודה על ברייתא ראשונה דהוא מר זכיתי במקחי הרבה:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור\"י אלפס ז\"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:", + " ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב\"ד ז\"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר\"מ ז\"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא\"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ\"מ מה שמפרש הראב\"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ\"ק דמ\"ק גמרא מתניתין דראב\"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל:", + " וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ\"ק דמועד קטן (דף ב'): ", + " ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:", + " ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "ודנין דיני ממונות עד פלוני ידון לי. פרק אלו מגלחין (שם דף י\"ח י\"ט): ", + " מי שצריך ללוות עד כותב שטר. פרק מי שהפך:", + " וכן כותבין עד כצרכי רבים הם: כתב הראב\"ד ז\"ל לא כי וכו': ואני אומר גם אנחנו רגילין לפרש כן כמו שכתב הראב\"ד פרק אלו מגלחין בקבלת רש\"י ורבותינו בעלי התוס' וגם ר\"מ ז\"ל לא כתב שכן צרכי רבים אלא כצרכי רבים וכדאמרי אינשי קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימא (עירובין ג.) ולפיכך הם כדבר האבד. וגם בזה מצאתי נוסח ר\"מ ז\"ל בהשגות מוטעה שהעתיק אותו הסופר מפני שהם צרכי רבים והשמיט הכ\"ף ולכך הוצרך הראב\"ד ז\"ל להשיגו ולפי דבריהם דברי שניהן שוים וגם בירושלמי משמע כן במקצת שמפרש טעם אחר שמא לא יזדמן לו סופר או בית דין אחר ויתרשלו ויפסד ויאבד:" + ], + [ + "ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב\"ד ז\"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע\"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:" + ], + [ + "ואסור לכתוב במועד עד כדי פרנסתו. פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ומותר לכתוב שאלת שלום במועד עד הדיוט במלאכות: כתב הראב\"ד ז\"ל שאילת שלום וכו': ואני אומר רבותינו בעלי התוס' ז\"ל הסכימו כדברי ר\"מ ז\"ל בפירוש אגרות רשות שבמשנת פרק אלו מגלחין וע\"פ הירושלמי שהן אגרות של שלום וחשבונות משום דבר האבד:" + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ\"ק דמ\"ק (דף ח'): ", + " אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין (דף י\"ח): ", + " ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ\"ק דע\"ז ופרק קמא דמועד קטן (דף ט'): " + ], + [ + "הזבין והזבות כו' עד לכבסו במועד. פרק אלו מגלחין:", + " ומטפחות הספרים עד מערב יו\"ט. פ' בתרא דתעניות:" + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ], + [ + "אין עושין סחורה עד או לקנות. פ\"ק דמ\"ק (דף י'): ", + " ואין לוקחין בתים עד סוף הפ'. הכל פ' מי שהפך את זיתיו (דף י\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "נהרות המושכין עד מעמיקה עד שבעה. פ\"ק דמ\"ק (דף ב'): ", + " ומושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות כולה ומרביצין את השדה במועד שכל הדברים האלו אין בהן טורח יתר: כתב הראב\"ד ז\"ל משנת ראב\"י אני רואה וכו': ואני אומר כי הלכה זו עיקרה פ\"ק דמ\"ק ור\"מ ז\"ל פסק ועמד בשיטת רבותיו רבי יצחק בר' יהודה ן' גיאת ותלמידו ר\"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מגאש רבו של ר\"מ ז\"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו, והראב\"ד ז\"ל עמד בשיטת בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אמר שזו מחלוקת ישנה היא ובעל הלכות גדולות ז\"ל הוא שפסק כן אבל דעתו הוא ז\"ל כמו שכתב ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו וכן פירש הסוגיא להוכיח כן:" + ], + [ + "זרעים שלא שתו עד טורח יתר. פ\"א משקין:
כתב הראב\"ד הברייתא שונה את וכו'. (הסופר השמיט התירוץ וההשגה):", + " ומותר להסב את הנהר עד ועושין נברכת במועד: כתב הראב\"ד ז\"ל לא נמלט מן הטעות וכו': ואני אומר כבר הציל עצמו מלפרש הפירוש הזה שחשדו הראב\"ד ז\"ל וגילה דעתו בפירוש המשניות שחיבר ז\"ל פ\"ק דמ\"ק וז\"ל בפירוש המשנה ונברכת היא חפירה כאותן ששורין בהן את הפשתן ודומיהן עכ\"ל. כן פי' הרב רבי נתן בעל הערוך בשרש בקע ובשרש גוהה ונסתייע מפרק לא יחפור ומן הירושלמי ומפר\"ח ז\"ל. ואולי הראב\"ד ז\"ל לא ראה פירוש המשניות לר\"מ ז\"ל או אולי חשדו בפירוש הזה מפני שלא חברו עם חפירת כוכין ודומיהן וא\"כ הוא כבר עלה על דעת מקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל בפירוש המשנה ולא חשו בכך לקבוע הלכה כדבריהם ואף כי על לשון ר\"מ ז\"ל והלא עיניך רואות כי בכאן חיבר דינין מפוזרין שחשב הראב\"ד ז\"ל להשיגו בפ' שלמעלה מפני שלא ביארן שם ואדרבה עשה בחכמתו שחיבר שם דיני צרכי רבים כאחד וכאן חיבר צרכי יחיד כאחד וכבר הצלתיו שם כיד אלהי הטובה עלי:" + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "עכברים שהן עד אינו צריך שינוי. פ\"ק דמ\"ק (דף ז'): " + ], + [ + "אין חופרין קבר להיותו מוכן למת ולא בונין אותו עד שיקבר בו. פ\"א משקין:
כתב הראב\"ד ז\"ל גם זה טעות גדול וכו': ואני אומר חלילה אדרבה גם בזה נתחייב לומר כלשון רבו כי ר\"ח ור\"י בן גיאת ור\"י אלפס ורבותינו בעלי התוס' כך פירשו פ\"ק דמ\"ק ואף כי הר\"ז בעל המאור ז\"ל השיג על רבינו יצחק אלפס ז\"ל ועמד על שיטת הראב\"ד ז\"ל וגם למפרשים ז\"ל נראה כן כבר השיב עליהם הרמב\"ן ז\"ל כל הצורך בספר המלחמות שלו דאמר כי אפילו ביו\"ט שני התירו ועשאוהו כחול לגבי מת ואפילו למיגד ליה גלימא ולמיגז ליה אסא שהן מלאכות גמורות כחפירת קבר וכמו שהשיבו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל על משמעות פירש\"י ז\"ל ועוד עשאו כמו צרכי הרבים והביא ראיה מן הירושלמי דגרסינן בית עלמא דבר מבטיא אתפתחת במועדא רב הונא סבר מימר מן הדא ועושין כל צרכי הרבים אמר ליה רבי מונא לא תני שמואל אלא להיות שפין את סדקיהן וחוטטין אותן וגורפין לון כדתנינן תמן החוטט בצינור כדי לקבל צרורות ופי' כי רב הונא היה סבור להתיר בכל ענין ואפילו חפירה גמורה ואפילו שלא לצורך המועד עד מפני שהיא צרכי רבים כדתנן ומתקנין את קלקולי המים והשיבו רבי מונא מדברי שמואל שלא התירו צרכי הרבים שלא לצורך המועד אלא כגון שפין את סדקיהן דהיינו כעין מחנכין דמתני' וגם סייעו מלשון התוספתא דגרסינן בלשון הזה אין חופרין שיחין ומערות במועד אבל מחנכין אותן ומתקנין ע\"כ. והיינו ודאי שלא לצורך המועד והרבה הפליא ז\"ל בראיותיו ודבריו עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו מלבד ראה זאת מצאתי סוף פרק המוכר פירות בשמעתין דכוכין שפירשו המפרשים ז\"ל שהוא דרך החופרים לעשותם לעצמן ובשעת הצורך מוכרים אותן וכן בני המשפחה מתקנין אותם קודם הזמן להיות מוכן כי לא היתה מלאכה ליום אחד ולא לשנים ואפילו לחדש שהרי היו צריכים לעשות בו חצר ומערות וכוכין במנין לרבנן כדאית להו ולרבי שמעון כדא\"ל וזה פשוט ומפורסם ועלו בכך דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "אין מפנין עד אפילו ממכובד לבזוי. באבל רבתי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בנמוקי תורת האדם שלו:", + " אין מתליעין את האילנות עד בשמן. במסכת ע\"ז ריש פרק רבי ישמעאל:", + " ועוקרין את הפשתן עד שיזבלו כל השדה. פרק מי שהפך (דף כ\"ח): ", + " הזבל שבחצר עד באשפה. פ' מקום שנהגו:" + ], + [ + "המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "המשוה פני קרקע עד אמת המים של ריחים. פ\"ק דמ\"ק:" + ], + [ + "זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:", + " קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ\"ק דמ\"ק (דף י\"ב): ", + " ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ\"א ופ\"ב דמ\"ק:" + ], + [ + "זופתין עד וכן כל כיוצא בזה. פרק מי שהפך:", + " קוצצין צפרנים עד כדי ליפותו. פ\"ק דמ\"ק (דף י\"ב): ", + " ואין מרביעין עד ולשתותן במועד. פ\"א ופ\"ב דמ\"ק:" + ], + [ + "אין מפנין עד באותה חצר: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי משל אחרים בתוך שלו וכו': ואני אומר ע\"פ הסברא נאה אמנם אם היא הלכה למה לא קבעו בבבלי פרק מי שהפך ששם עיקר זאת ההלכה והא אסיק התם רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים לומר שהן עקרות ואין למדות זו מזו אלמא אין תלויות בסברא והם ידעו הכל וגם ר\"י אלפס לא הביאו בהלכות ואע\"פ שהיה בקי בו אלא נראה שלא קבעוה בהלכה וכן הסכים ר\"מ ז\"ל ולכך לא הביאו:", + " ומביאין כלים עד לא יביאם לביתו. פרק מי שהפך (דף י\"ג): " + ], + [ + "אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'): " + ], + [ + "אסור לעשות מלאכה עד שלא לעשות אין עושין. פרק מקום שנהגו (דף נ'): " + ], + [ + "ואפילו מקום שנהגו לעשות וכו' עד אומניות צורך הרבה. פרק מקום שנהגו:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כן צורת ההלכה וכו': ואני אומר מחלוקת שלישי אני רואה כאן כי רש\"י ז\"ל פירש כי בשלש אומניות האלו בלבד הוא שהקילו להתחיל בהן אפילו במקום שלא נהגו לעשות מלאכה בי\"ד וכדמפרש טעמא בגמרא בחייטין שכן ההדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד והספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחש\"מ ואע\"פ שהוא חמור יותר מי\"ד ורבותינו בעלי התוס' ואנחנו אחריהם כן הורגלנו לפרש וצורת ההלכה סובלת כל הפירושים כי מה לי שיאמרו אין עושין אלא ג' אומניות ונפרש שיתחיל בהן אבל שאר אומניות לא יתחיל בהן לכתחלה ואם התחיל גומר עד חצות ומה לי שיאמרו ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ונפרש עושין לכתחלה ושאר אומניות גומר, ודעת הרב ז\"ל שכתב הראב\"ד ז\"ל הוא חקוק בפרק מקום שנהגו אבל אין בלשונו הכרח. וקרוב שהלך ר\"מ ז\"ל כשטת רבו שהוא מקובל בה וכן כתב הר\"ם ז\"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל. ומה שכתב הראב\"ד ז\"ל לראיה מן התוספתא אינו מדוקדק או מנלן דסמכא היא ואי דוקא היא למה לא אסקוה בגמרא דילן כשאר מתניי' דלא איבררא לישנייהו ואדרבה אמינא כיון דלא קבעו מסדרי התלמוד בגמרא מכלל דלאו הכי פירושא דמתניתין:" + ], + [ + "ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): ", + " מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): " + ], + [ + "ההולך ממקום שעושין עד מפני המחלוקת. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): ", + " מוליכין ומביאין עד סוף הפרק. פרק מקום שנהגו (דף נ\"ה): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..702a7e19c04168ad0140b912b51874282d2c367c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,172 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה וכו' עד ל\"ת. זה ממנין המצות הידועות ורמיזא פרק אלו קשרים במסכת שבת (דף קי\"ד): ", + " ומה הוא חייב כו' עד ביום הכפורים. פרק בתרא דנדרים ובמס' שבת פרק אלו קשרים ובמס' סנהדרין ופ\"ק דמגלה (דף ז') ובכמה מקומות מפורש זה בפשיטות:", + " וכל דבר שאסור עד וביה\"כ בכרת. פ\"ק דמגלה:" + ], + [ + "מצות עשה וכו' עד ל\"ת. זה ממנין המצות הידועות ורמיזא פרק אלו קשרים במסכת שבת (דף קי\"ד): ", + " ומה הוא חייב כו' עד ביום הכפורים. פרק בתרא דנדרים ובמס' שבת פרק אלו קשרים ובמס' סנהדרין ופ\"ק דמגלה (דף ז') ובכמה מקומות מפורש זה בפשיטות:", + " וכל דבר שאסור עד וביה\"כ בכרת. פ\"ק דמגלה:" + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "נשים שאוכלות עד סוף הפרק. במסכת שבת פרק שואל (דף קמ\"ח) ובמסכת ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "בן אחת עשרה עד לחנכו במצות: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא זו לא מצאנו בספרים וכו' ומר מיירי בתינוקת עכ\"ל: ואני אומר אנחנו גורסין פרק בתרא דיומא כגירסת ר\"מ ז\"ל וכן הוא בנוסחאות ספרדיות וכן גורס ופוסק ר\"י אלפס ז\"ל כר' יוחנן בהשלמה דאורייתא ובחנוך והשלמה דרבנן כרב הונא ור\"נ אליבא דגמרא דמסיק הא בבריא והא בחולה:", + " בת י\"ב שנה עד סוף הפרק. פ' בתרא דיומא ובכתובות פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "בן אחת עשרה עד לחנכו במצות: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא זו לא מצאנו בספרים וכו' ומר מיירי בתינוקת עכ\"ל: ואני אומר אנחנו גורסין פרק בתרא דיומא כגירסת ר\"מ ז\"ל וכן הוא בנוסחאות ספרדיות וכן גורס ופוסק ר\"י אלפס ז\"ל כר' יוחנן בהשלמה דאורייתא ובחנוך והשלמה דרבנן כרב הונא ור\"נ אליבא דגמרא דמסיק הא בבריא והא בחולה:", + " בת י\"ב שנה עד סוף הפרק. פ' בתרא דיומא ובכתובות פרק נערה שנתפתתה:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "יש מקומות עד סוף הפרק וההלכות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ג): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d28d6cf8057708c99cbb9e70cc7af580284cb860 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,169 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_the_Tenth_of_Tishrei", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה וכו' עד ל\"ת. זה ממנין המצות הידועות ורמיזא פרק אלו קשרים במסכת שבת (דף קי\"ד): ", + " ומה הוא חייב כו' עד ביום הכפורים. פרק בתרא דנדרים ובמס' שבת פרק אלו קשרים ובמס' סנהדרין ופ\"ק דמגלה (דף ז') ובכמה מקומות מפורש זה בפשיטות:", + " וכל דבר שאסור עד וביה\"כ בכרת. פ\"ק דמגלה:" + ], + [ + "מצות עשה וכו' עד ל\"ת. זה ממנין המצות הידועות ורמיזא פרק אלו קשרים במסכת שבת (דף קי\"ד): ", + " ומה הוא חייב כו' עד ביום הכפורים. פרק בתרא דנדרים ובמס' שבת פרק אלו קשרים ובמס' סנהדרין ופ\"ק דמגלה (דף ז') ובכמה מקומות מפורש זה בפשיטות:", + " וכל דבר שאסור עד וביה\"כ בכרת. פ\"ק דמגלה:" + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "ומותר לקנב את הירק כו' עד כל דבר. פ' אלו קשרים (דף קי\"ד): ", + " מצות עשה עד תשבתו שבתכם. פרק בתרא דמסכת יומא (דף ע\"ו): " + ], + [ + "נשים שאוכלות עד סוף הפרק. במסכת שבת פרק שואל (דף קמ\"ח) ובמסכת ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "האוכל ביוה\"כ עד הרי זה חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"ו) ובירושלמי ובספרי תענו את נפשותיכם עינוי הוא שהוא אבוד הנפש ואי זה הוא זה אכילה ושתיה:", + " וכל האוכלין מצטרפין לשיעור הזה. פרק בתרא דיומא (דף פ') וריש פ\"ד דמס' מעילה:", + " וכן השותה משקין עד פחות מרביעית. פי\"ז דמסכת כלים:", + " וכל המשקין מצטרפין עד מכת מרדות. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ב) ופ\"ד דמסכת מעילה:" + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "אכל מעט ושהה עד במים חייב. פרק בתרא דיומא (דף ע\"א): ", + " הכוסס פלפלין עד הן חשובין. פרק כיצד מברכין (דף ל\"ו): ", + " היה שבע מאכילה גסה עד דברים המותרין. פרק בתרא דיומא (דף פ'): " + ], + [ + "בן אחת עשרה עד לחנכו במצות: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא זו לא מצאנו בספרים וכו' ומר מיירי בתינוקת עכ\"ל: ואני אומר אנחנו גורסין פרק בתרא דיומא כגירסת ר\"מ ז\"ל וכן הוא בנוסחאות ספרדיות וכן גורס ופוסק ר\"י אלפס ז\"ל כר' יוחנן בהשלמה דאורייתא ובחנוך והשלמה דרבנן כרב הונא ור\"נ אליבא דגמרא דמסיק הא בבריא והא בחולה:", + " בת י\"ב שנה עד סוף הפרק. פ' בתרא דיומא ובכתובות פרק נערה שנתפתתה:" + ], + [ + "בן אחת עשרה עד לחנכו במצות: כתב הראב\"ד ז\"ל גירסא זו לא מצאנו בספרים וכו' ומר מיירי בתינוקת עכ\"ל: ואני אומר אנחנו גורסין פרק בתרא דיומא כגירסת ר\"מ ז\"ל וכן הוא בנוסחאות ספרדיות וכן גורס ופוסק ר\"י אלפס ז\"ל כר' יוחנן בהשלמה דאורייתא ובחנוך והשלמה דרבנן כרב הונא ור\"נ אליבא דגמרא דמסיק הא בבריא והא בחולה:", + " בת י\"ב שנה עד סוף הפרק. פ' בתרא דיומא ובכתובות פרק נערה שנתפתתה:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "אסור לרחוץ ביוה\"כ וכו' עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ז) ובספרא מנין שיוה\"כ אסור ברחיצה וסיכה ותשמיש המטה ת\"ל שבת שבתון:", + " ומדיחה אשה ידה אחת עד בין ביוה\"כ. במס' חולין פרק כל הבשר (דף ק\"ז) ופ' בתרא דיומא (דף ע\"ז): ", + " וכל חייבי טבילה עד ביום הכפורים. ברייתא היא פרק בתרא דיומא (דף פ\"ח): ", + " מי שראה קרי עד בטלה תקנה זו. סוף מס' יומא ופרק מי שמתו (דף כ\"ב) וכ\"כ ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות:" + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "טיט שהוא לח ביותר עד וכיוצא בהם. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): ", + " וכורך אדם בגד עד שהוא יחף. פ' מצות חליצה (דף מ\"ד) ובירושלמי:", + " התינוקות אע\"פ שהן מותרין באכילה עד ואינו חושש. פ' בתרא דיומא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "יש מקומות עד סוף הפרק וההלכות. ריש פ' מקום שנהגו (דף נ\"ג): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..58e324f2b9e26cf457b1452f41fc87f30e6c38bd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,3581 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "שביתה בשביעי עד חטאת קבועה. פ\"ק דמסכת שבת (דף ג' וד') ופ\"ק דמסכת כריתות (דף ג') ובמסכת סנהדרין פ\"ד מיתות (דף ס\"ו). ומה שכתב שהיא מצות עשה מקרא מלא הוא וזיל קרי בי רב הוא:", + " כל מקום עד חייב חטאת. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "שביתה בשביעי עד חטאת קבועה. פ\"ק דמסכת שבת (דף ג' וד') ופ\"ק דמסכת כריתות (דף ג') ובמסכת סנהדרין פ\"ד מיתות (דף ס\"ו). ומה שכתב שהיא מצות עשה מקרא מלא הוא וזיל קרי בי רב הוא:", + " כל מקום עד חייב חטאת. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "וכל מקום עד אין מכין אותו כלל. פ\"ק דשבת (דף ג') ופרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "וכל מקום עד אין מכין אותו כלל. פ\"ק דשבת (דף ג') ופרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "דברים המותרין עד אינו חושש. פ' ב\"מ (ד' כ\"ט) ופ\"ק דכתובות (דף ו'): ", + " ורוחץ ידיו עד אינו חושש. פ' בתרא דמס' עירובין (דף ק'): ", + " פרצה דחוקה עד כיוצא בזה. פ\"ק דכתובות (ד' ו') ופרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ז) ופ' ח' שרצים (דף קי\"א) ופ' המוצא תפילין שם:" + ], + [ + "דברים המותרין עד אינו חושש. פ' ב\"מ (ד' כ\"ט) ופ\"ק דכתובות (דף ו'): ", + " ורוחץ ידיו עד אינו חושש. פ' בתרא דמס' עירובין (דף ק'): ", + " פרצה דחוקה עד כיוצא בזה. פ\"ק דכתובות (ד' ו') ופרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ז) ופ' ח' שרצים (דף קי\"א) ופ' המוצא תפילין שם:" + ], + [ + "כל העושה עד כיוצא בזה. כתב הראב\"ד ז\"ל ר\"ח ז\"ל פסק כר\"ש וכו' פטור עליה: ואני אומר מחלוקת ישנה היא כי בסדר רב יהודה גאון ז\"ל פסק ג\"כ כר\"ש אבל ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו והם סומכים כאן על עמוד של שיש כלל קיים ויתד שלא תמוט ר' יהודה ור\"ש הלכה כר' יהודה וההיא דפרק נוטל ושאר קושיות שעליהם כל אחת מתורצת במקומה ובפרק ב\"מ בשמעתין דהמכבה את הנר כו' כחס על הנר כו' נחלקו רש\"י ורבותינו ז\"ל בפי' הסוגיא ולפיהם נחלק הפסק וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו בפסק הזה ויש לי ראיה גדולה פ' כירה גמרא מתני' דמיחם שפינהו דאסיקנא לדשמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה וכולהו דשמואל התם הלכות קבועות הן וכן פסק ר\"י אלפס להדיא ועוד דרבינא דהוא בתראה אסיק לאלתר עלה ואמר הילכך קוץ ברשות הרבים מוליכין אותו פחות מד\"א בכרמלית אפי' טובא וכן הלכה:" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "דחויה עד דוחה את השבת. שבת פ' ח' שרצים (דף ק\"ט) ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ד) ופ' אין מעמידין (דף כ\"ח) ובכמה מקומות בתלמוד הלכה מרווחת:", + " אמדוהו ביום עד שהוא שבת. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " מחללין עד סכנה. פרק ב\"מ (דף כ\"ט ל'): ", + " ומחללין עד צריך לכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "דחויה עד דוחה את השבת. שבת פ' ח' שרצים (דף ק\"ט) ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ד) ופ' אין מעמידין (דף כ\"ח) ובכמה מקומות בתלמוד הלכה מרווחת:", + " אמדוהו ביום עד שהוא שבת. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " מחללין עד סכנה. פרק ב\"מ (דף כ\"ט ל'): ", + " ומחללין עד צריך לכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "מפקחין עד עמו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " שמע עד הדגים פטור. פרק ר' ישמעאל דמנחות (דף ס\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל הנך מילי וכו' אע\"ג דתלמיד הוא לגבי דרבה עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כרבה פסק וכלשון אחרון דמנחות בשמעתין קמייתא דפ' ר' ישמעאל בלא שמע וכלישנא קמא בשמע ולא פליגי תרווייהו לישני בעיקר דינא כדאשכחן בתלמודא כיוצא בהן. וכתב ר\"מ ז\"ל בתשובה לחכמי לוניל שהעתקתי בס' אהבה והריני אכין לפניך הסוגיא למען תשכיל, דגרסינן התם א\"ל רבינא לרב אשי נמצאת הראשונה כחושה בבני מעי מהו בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או דילמא בתר מעשיו אזלינן א\"ל לאו היינו דרבה ורבא דאתמר שמע שטבע תינוק בים ופרס מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק רבא אמר חייב רבה אמר פטור וע\"כ לא קא פטר רבה אלא כיון דשמע אמרי' דעתיה נמי אתינוק אבל לא שמע לא ואיכא דאמרי לאו היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאתמר לא שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו רבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו עכ\"ל הגמרא, ועיניך הרואות שכל זמן שהעלה תינוק בין לבדו בין עם דגים בין שמע בין לא שמע פוטר רבה דהוא רביה דרבא וקי\"ל כותיה חדא דהוא רביה ועוד דתלמודא בלישנא קמא דייק ממילתיה דרבה משמע ללא שמע ולא דייק ממילתיה דרבא מכלל דקים ליה כרבה דהוא רביה ופטר לעולם משום דהוי שגגה ואף ע\"ג דדיוקא לא קאים היינו משום לישנא בתרא דאמר לה להדיא ובכולי תלמודא פסקינן כלישנא בתרא וכ\"ש בהא דלא פליגי לישני לגמרי בעיקר דינא אלא אתא לישנא בתרא לאפוקי מדיוקא דלישנא קמא. בא וראה אור ר\"מ ז\"ל שכתב כאן בסתם לפי שעיקר ההלכה לא נאמרה לעניין איסור שבת וביררה בפ\"ב דהלכות שגגות על סדר התלמוד למען ילמד הקורא מקום מוצאו וידע בו וז\"ל היו לפניו שתי בהמות של צבור אחת שמינה ואחת כחושה וכו' עד נמצאת הראשונה השמנה טרפה בבני מעים עד הרי זה פטור מחטאת וכן הפורש מצודה להעלות דגים מן הים בשגגה והעלה תינוק עם הדגים בין ששמע שטבע תינוק בין שלא שמע הואיל ועלה התינוק הרי זה פטור מחטאת אע\"פ שלא היתה כונתו אלא לצוד מפני שהיה שוגג וכן כל כיוצא בזה ע\"כ לשונו. הנה ביאר ובירר שם עיקר ההלכה כמו שכתבתי גם הראב\"ד ז\"ל לא השיג עליו:" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "היתה חצר עד נעקרו עד ונפלה עליו מפקחין. פרק קמא דכתובות (דף ט\"ו) ופרק בתרא דיומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מפרשים וכו' שלא הוחזק שם ישראל ע\"כ לשונו: עוד שאלו ממנו חכמי לוניל וז\"ל בספר זמנים ובהרבה מקומות נראה מן הכתוב בעיר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות דרין בה וכו' (עיין לשון השאלה בכ\"מ) אפילו רוב עובדי כוכבים ומזלות מפקחין והפכנו בשמועות לאמת דברי הספר והצור העלים ממנו על כן דבר אתה עמנו ונשמעה: תשובה תימה גדול אני תמה על דבר זה שקבלתם וכי אנו לא קבלנו כך וכי יש באותו מקום שום ספק בעולם הרי הדברים ברורים הם שם אפי' לבר בי רב דחד יומא שכך הם דברי שמואל כו' (ע' בכ\"מ לשון התשובה) והדבר ידוע ששמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ע\"כ: ועיקר אלו ההלכות סוף פ' קמא דכתובות ופרק בתרא דיומא ואגב גררא בהרבה מקומות:" + ], + [ + "היתה חצר עד נעקרו עד ונפלה עליו מפקחין. פרק קמא דכתובות (דף ט\"ו) ופרק בתרא דיומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מפרשים וכו' שלא הוחזק שם ישראל ע\"כ לשונו: עוד שאלו ממנו חכמי לוניל וז\"ל בספר זמנים ובהרבה מקומות נראה מן הכתוב בעיר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות דרין בה וכו' (עיין לשון השאלה בכ\"מ) אפילו רוב עובדי כוכבים ומזלות מפקחין והפכנו בשמועות לאמת דברי הספר והצור העלים ממנו על כן דבר אתה עמנו ונשמעה: תשובה תימה גדול אני תמה על דבר זה שקבלתם וכי אנו לא קבלנו כך וכי יש באותו מקום שום ספק בעולם הרי הדברים ברורים הם שם אפי' לבר בי רב דחד יומא שכך הם דברי שמואל כו' (ע' בכ\"מ לשון התשובה) והדבר ידוע ששמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ע\"כ: ועיקר אלו ההלכות סוף פ' קמא דכתובות ופרק בתרא דיומא ואגב גררא בהרבה מקומות:" + ], + [ + "המהלך עד פרנסתו. פרק כלל גדול (דף פ\"ט):
כתב הראב\"ד פירוש יום אחד יתר על שביעיות אותו יום ניתר בכל מלאכה, עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש לפירוש של ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ] + ], + [ + [ + "מותר להתחיל עד כל השבת. פ\"ק דשבת (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "מותר להתחיל עד כל השבת. פ\"ק דשבת (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ] + ], + [ + [ + "יש דברים שאם טמן עד מוסיף. פ' במה טומנין (דף מ\"ז): ", + " מן הדין עד רותחין. פ' ב\"מ (דף ל\"ד):" + ], + [ + "יש דברים שאם טמן עד מוסיף. פ' במה טומנין (דף מ\"ז): ", + " מן הדין עד רותחין. פ' ב\"מ (דף ל\"ד):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ] + ], + [ + [ + "הדלקת עד מדברי סופרים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " מותר להשתמש עד שמא יטה. פ\"ק דשבת (דף י\"א):" + ], + [ + "הדלקת עד מדברי סופרים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " מותר להשתמש עד שמא יטה. פ\"ק דשבת (דף י\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "כלים הדומין עד ממנו. פ' יציאות (דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול גדול אני רואה בכאן לפי הגמרא והמבין יעיין: ואני אומר לפי בינתי הבינותי והנה בינתי תענני לפרש כל דבר על אופנו להתיר הבלבול ולבאר לפני המעיין בעז\"ה. כתב תחלה כלים הדומין זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין שמא יטעה ויטה עכ\"ל. וזה פשוט כדאסיקנא פ\"ק דשבת בגמרא מתניתין דלא יפלה את כליו וש\"מ תרווייהון שמא יטה וגרסינן לאלתר אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגד אשתו אמר רבא לא אמרן אלא בבני מחוזא אבל בבני חקליתא מידע ידיע ובבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיע, ע\"כ. והן הלכות פסוקות דשמואל ורבא ועיניך הרואות שתולה הענין במידע ידיע כלומר שאין צריכין עיון הרבה וכן פירש ר\"ח ורש\"י ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן הסכימו ומזה הטעם התירו בזמן הזה ובאותה הארץ להבחין בין בגדי האיש לבגדי האשה שיש הפרש גדול ביניהן וניכרין בעיון הקל אבל בין בגדי אדם לחבירו ובין בגדי אשה לחברתה אסור לפי שדומים זה לזה וצריכים עיון הרבה. עוד כתב שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות מפני שאינו מכירן בין בנר של שמן בין בנר של נפט שאורו רב שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות וקערות מפני שאינו צריך עיון הרבה, עכ\"ל. וזהו כדגרסינן גמרא מתניתין דלא יקרא לאור הנר תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק פירוש וקשיין אהדדי ופרקינן לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאין קבוע כלומר שמש קבוע אינו צריך עיון הרבה מתרי טעמי חדא דהוה רגיל ועוד דלא מירתת דילמא מסלקי ליה בעילה כל דהו הואיל ומוחזק הוא להם ולכך מותר אבל שמש שאין קבוע אסור מן אלו הטעמים שכתב ומש\"ה יהיב דעתיה למידק טפי ועתה לא חילק בין שמן לנפט אלא הכל שוה בדין שניהם. עוד כתב לחלק בדין אצל השמש קבוע וז\"ל ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק אע\"פ שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו עכ\"ל. וזהו כדגרסינן בפירוקא בתרא איבעית אימא הא והא בשמש קבוע הא בדמשחא הא בדנפטא, כלומר שתי הברייתות נשנו בשמש קבוע ולא קשיא הא דקתני אסור בדמשחא דגזרינן דילמא אתי לאסתפוקי מיניה והאי דקתני מותר בדנפטא פי' זפת כי מאחר שהוא מסריח לא אתי לאסתפוקי מיניה איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי כלומר בתר משחא אזלינן ואסור משום גזירה דילמא אתי לאיסתפוקי או דילמא בתר שמש אזלינן וכיון שהוא קבוע מותר מאי כלומר מאי להורות לו לכתחלה ואהדריה ר\"ה אמר הלכה ואין מורין כן רב ירמיה בר אבא בשם רב אחא הלכה ומורין כן וכיון דלא איפסקא הלכתא בהדיא לחומרא עבדינן ואוסרין לשמש קבוע כמו בדמשחא וכן הורו כל המורים לחומרא, תדע דמייתי עלה עובדא דהוא רב בכ\"מ רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אשי קם שמעיה וקא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו לרב אשי והא מר לא סביר הכי א\"ל שבקיה כרביה ס\"ל כלומר שמש קבוע לרב ירמיה ושמעינן לרביה דאמר מורין כן אבל אנן לא ס\"ל הכי וקי\"ל כרב אשי דבתראה הוא: אמנם מה שנראה לראב\"ד ז\"ל בלבול לפי הגמרא זהו לפי גירסת הגמרא שלו או גירסת ר\"י אלפס ורש\"י ובשיטת ר\"ח ז\"ל אבל הגירסא הזאת ספרדית היא ונכונה ועליה סמך ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "נר שאחורי הדלת עד ואינו חושש. פרק כתבי הקודש (דף ק\"כ):" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ] + ], + [ + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "מת שעשו עד שאמרנו. פ' השואל (דף קנ\"א):" + ], + [ + "מת שעשו עד שאמרנו. פ' השואל (דף קנ\"א):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "פוסק עד בשבת. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ\"ל: ואני אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ\"ק דע\"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ\"ק דמסכתא ע\"ז ובסוף פ\"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב\"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד\"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר\"ש בן ביסנא הלכה כרשב\"א בשבת ובאבל ובע\"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע\"ג דקא משתרש ועוד דפ\"ק דשבת קי\"ל כב\"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע\"ש ואע\"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ\"ק דמסכת ע\"ז ועוד דאמרינן במ\"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ\"ש הראב\"ד שאין זה דומה לקבלנות מ\"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ\"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז\"ל שכתב כן בהלכות ע\"ז שלו:" + ], + [ + "פוסק עד בשבת. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ\"ל: ואני אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ\"ק דע\"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ\"ק דמסכתא ע\"ז ובסוף פ\"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב\"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד\"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר\"ש בן ביסנא הלכה כרשב\"א בשבת ובאבל ובע\"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע\"ג דקא משתרש ועוד דפ\"ק דשבת קי\"ל כב\"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע\"ש ואע\"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ\"ק דמסכת ע\"ז ועוד דאמרינן במ\"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ\"ש הראב\"ד שאין זה דומה לקבלנות מ\"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ\"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז\"ל שכתב כן בהלכות ע\"ז שלו:" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "מי שהיה עד מד' אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ישראל שעושה עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (ד' ט\"ו) ופרק מרובה ופרק ב' דתרומות והביא ר\"י אלפס בהלכות פרק כירה (דף ע\"א):" + ], + [ + "מי שהיה עד מד' אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ישראל שעושה עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (ד' ט\"ו) ופרק מרובה ופרק ב' דתרומות והביא ר\"י אלפס בהלכות פרק כירה (דף ע\"א):" + ], + [ + "פירות שיצאו עד מוצאי שבת. ריש פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא וכו' והכי אסקה ר\"פ בעירובין עכ\"ל: ואני אומר כי דברי הראב\"ד ז\"ל לפי שראה ריש פרק מי שהוציאוהו לר\"פ פירות שיצאו מחוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מ\"ט אנוסין נינהו, ופירש\"י ז\"ל דביו\"ט קא מיירי. ויפה פירש משום דלא אתעביד בהו מלאכה דאורייתא דאי בשבת ודאי אסורין אם הביאן דרך רה\"ר ואפילו העבירן ד' אמות ברה\"ר וכ\"כ מורה הרשב\"א ז\"ל גרסי' עלה איתיביה רב יוסף בר שמעיה לר\"פ רבי נחמיה וראב\"י אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא ומהדרינן תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו ושקלינן וטרינן לברורי מאי במקומם אילימא במזיד והא עלה קתני ר' נחמיה וראב\"י אומר לעולם אסורין כו' עד דאסקה בחסורי מחסרא כו' לאוקומה כתנאי ובמזיד ותיקום דר\"פ כת\"ק ודחינן לא במזיד במקומן כ\"ע לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן קא מיפלגי כו' דר\"פ לימא כתנאי ומהדרינן והא מדקתני סיפא ר' נחמיה וראב\"י אומר לעולם כו' שוגגין אין במזיד לא מכלל דת\"ק סבר במזיד נמי שרי ש\"מ אלמא תנאי היא במזיד וקאי ר\"פ כת\"ק ופירש\"י ז\"ל האי ברייתא בשבת ופירוש שלא במקומן חוץ לתחום ומקומן תוך התחום דומיא דלא הפסידו את מקומן דהיינו תחומן ול\"ג בברייתא וחזרו דא\"כ מאי קא מפליג בתר הכי בין מקומן לשלא במקומן אי קתני להדיא בברייתא חזרו, ובדרך הזה הלכו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וסמך ר\"י ז\"ל על זאת המסקנא ופסק כת\"ק להתיר שוגגין שלא במקומן ומזיד במקומן ואע\"ג דמשנת ראב\"י קב ונקי שאני הכא כיון דר\"פ דהוא אמורא ובתראי קאי כת\"ק הלכתא כוותיה ולא דמי להבא בשביל ישראל שמותר לישראל אחר משום קנס דעבד בהו ישראל איסורא. ומורי הרשב\"א ז\"ל אמר עוד דשאני פירות נכרי דלא קנו שביתה אלא משום גזירת בעלים נכרים אטו בעלים ישראל ולפיכך הקלו בהן כשיצאו ממקומן להתירן אפי' שלא במקומן ובזה הסיגנון הוא מ\"ש הראב\"ד ז\"ל כאן: ולדידי קשיא הדא שיטתא טפי חדא מחיקת הגירסא דגרסינן בכולהו נוסחי דוקני וחזרו ועוד דאם איתא דר\"פ הוא דמהדר ליה לרב יוסף בר שמעיה ואסיק להאי מסקנא א\"כ הל\"ל להדיא אמר ליה רב פפא ועוד מאי קאמר תנאי היא הא לאו אורחא דתלמודא לפרוקי הכי מארי דשמעתא והכי הל\"ל אנא דאמרי כת\"ק דתניא ועוד אמאי שני תלמודא לישנא דברייתא דיצאו חוץ לתחום וקרי ליה שלא במקומן וקרי לתוך התחום מקומן. ועוד קשיא לי על תירוץ ר\"י ז\"ל דאמר דעבד ישראל איסורא בהני פירות דהא יצאו קתני דמשמע יצאו באונס דומיא דמתניתין דמי שהוציאוהו נכרים וכו' דעלה קא מייתי לה בגמרא ואם איתא דישראל עבד בהו איסורא המוציא פירות חוץ לתחום הל\"ל ולפלוג בין הוציא בשוגג להוציא במזיד דומיא דהמבשל בשבת ובתר הכי לפרוק בחזרו וכדבעי למימר. לכן נראה לי ודאי מדקתני יצאו היינו שלא מדעתן דפירות אין להם דעת וכן מפרש טעמא לאלתר מאי טעמא אנוסין נינהו וחזרו גרסינן ושקיל וטרי אי חזרו שוגגין או מזידין וגם אם חזרו למקומן הראשון או אם חזרו לשלא במקומן הראשון ולא חזרו לקדמותן והרי הן כאדם שאין לו אלא ארבע אמות ואע\"פ שהן בתוך התחום קרי ליה שלא במקומן הואיל ולא חזרו במקומן הראשון כמו שהיו קודם יציאתן ודמיא לי קצת לההיא דפרק קמא דשבת דהושיט ידו מליאה פירות וכו' ומפלגינן בין אותה חצר לחצר אחרת ואמרי' טעמא משום דהיכא דאתעבידא מחשבתיה אסור ואי לא שרי וכן נמי במזיד קנסוה בשוגג לא קנסוה ותלמודא הוא דשקיל וטרי אליבא דר\"פ אבל ר\"פ לא חייש לאהדורי כלל ומסקנא נמי דשקלא וטריא הוא ושנויי דחיקי אינון ולא סמכינן עלייהו ולפיכך השמיט כל הסוגיא ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שאינה הלכה וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו למה השמיטה וכן הרמב\"ן ז\"ל נראה שהם מסכימים כדבריו ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל שפסק כאן בהלכות שבת כסתם ברייתא ואליבא דראב\"י ככללא דתלמודא משנת ראב\"י קב ונקי ונתן טעם לדבר שלא נשתנו ולא עשה בהן מעשה ולהכי לא דמי להמבשל בשבת וכיוצא בו ופרק ה' דהלכות שביתת יום טוב פסק כר\"פ להשמיענו שבי\"ט אמרה וכפירש\"י ז\"ל. שוב מצאתי בחדושי מורי רשב\"א ז\"ל לעירובין שכתב כן:" + ], + [ + "השוכר את הפועל עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ח):" + ] + ], + [ + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ] + ], + [ + [ + "החורש עד זורע. ריש פרק הבונה (דף ק\"ג): ", + " אבל המשקה עד זורע וחייב. ריש מועד קטן (ד' ב'):" + ], + [ + "החורש עד זורע. ריש פרק הבונה (דף ק\"ג): ", + " אבל המשקה עד זורע וחייב. ריש מועד קטן (ד' ב'):" + ], + [ + "הקוצר עד משום קוצר. מקצתו פ' כלל גדול (דף ס\"ט) ומקצתו פרק המוצא תפילין (דף ק') גבי אסור להלך ע\"ג עשבים גזירה שמא יתלוש וכן פ' לולב הגזול (דף ל\"א) גבי אתרוג במחובר וכן פ' משילין (דף ל\"ו) גבי אין עולין באילן וכו' שמא יתלוש:", + " לפיכך צרור וכו'. פ' המוציא (שם דף ק\"ז): ", + " וכשות שעלה עד מקום גידולו. פ' ח' שרצים (דף ק\"ז:): ", + " אבל התולש עד ממנו חייב. סוף המצניע:", + " כל זרע עד נוטע. פרק א' דמ\"ק (דף ב'): ", + " גבשושית עד טומאה. פ' המוציא (דף פ\"א):" + ], + [ + "הקוצר עד משום קוצר. מקצתו פ' כלל גדול (דף ס\"ט) ומקצתו פרק המוצא תפילין (דף ק') גבי אסור להלך ע\"ג עשבים גזירה שמא יתלוש וכן פ' לולב הגזול (דף ל\"א) גבי אתרוג במחובר וכן פ' משילין (דף ל\"ו) גבי אין עולין באילן וכו' שמא יתלוש:", + " לפיכך צרור וכו'. פ' המוציא (שם דף ק\"ז): ", + " וכשות שעלה עד מקום גידולו. פ' ח' שרצים (דף ק\"ז:): ", + " אבל התולש עד ממנו חייב. סוף המצניע:", + " כל זרע עד נוטע. פרק א' דמ\"ק (דף ב'): ", + " גבשושית עד טומאה. פ' המוציא (דף פ\"א):" + ], + [ + "התולש עד ביצה. פרק הבונה (דף ק\"ג) וביצה האמורה וכו' פ' בתרא דיומא:", + " המעמר עד ואין עמור. פ' כלל גדול (דף ע\"ג) וכן משמע בפרק המביא (דף ל\"ג) גבי תבן שבחצר:" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הטוחן וכו'. פרק כלל גדול:", + " וכל השוחק וכו'. פ\"ק דשבת (דף י\"ח) בשמעתין דמחוסרים שחיקה ופ' ר\"א דמילה (ד' קל\"ד) גבי מתני' דאם לא שחק ופ\"ק דביצה דב\"ש אומרים כל הנידוכין ובגמרא דילה:", + " המחתך עד כל שהוא. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " הלש כגרוגרת עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי כו' ובנתינת מים לבד חייב עכ\"ל: ואני אומר הנני מפרש כל דברי ר\"מ ז\"ל תחלה אחת לאחת למצוא חשבון בדברי הראב\"ד ז\"ל: תחלה כתב הלש כגרוגרת חייב. בפ' כלל גדול: המגבל את העפר הרי זה תולדת לש. גם זה בפרק כלל גדול: וכמה שיעורו כדי לעשות פי הכור של צורפי זהב זה בפרק המוציא: ואין גיבול באפר פ\"ק דשבת: ולא במורסן ולא בכיוצא בהן. סוף שבת: והנותן זרע שומשמין עד סוף הפ', במס' זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד) גמ' מתניתין דאחד הבגד. ואחר שגליתי מקומן אומר כי באמת כן דעתי לפרש כמו שביאר דעתו הראב\"ד ז\"ל שאין בהן משום לישה וכן פירש\"י ור\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון. כי לפי' הראב\"ד יש לי להקשות עליו חדא שהוא נכנס בפירוש הזה לפי דעתי מהא דגרסינן פ\"ק דשבת גמרא מתניתין דאין שורין דיו מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתה וחייב חטאת אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן לתוכו קמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל א\"ל אביי ודילמא לא היא ע\"כ לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם אלא קמח דבר גיבול אבל דיו דלאו בר גיבול הוא מנתינת מים ליחייב דמשמע דכל היכא דלאו בר גיבול הוא בכל מידי נמי ליחייב מנתינת מים בלבד, ונתחזק בזה הפירוש עוד מדמהדר תלמודא לא ס\"ד דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר\"י בר\"י אומר אינו חייב עד שיגבל כלומר ואפר לאו בר גיבול הוא דומיא דדיו וסמנים ומחייב בנתינת מים בלבד, ועוד מקשה תלמודא לדחוייה מאי אפר עפר כלומר דהוא בר גיבול ומש\"ה פטר ר\"י בר\"י עד שיגבל אבל בדיו ואפר וכיוצא בהן מודה לרבי דנתינת מים בלחוד איהו נמי מיחייב ומתני' דברי הכל היא ואקשינן תו לאהדוריה והתניא אפר והתניא עפר כלומר ובתרוייהו פליגי ר\"י בר\"י וא\"כ אין לחלק בדבריו בין מידי דהוי בר גיבול למידי דלאו בר גיבול ומתני' רבי היא ולא ר\"י בר\"י ומתמה תלמודא לפרוקי מידי גבי הדדי תניא לתרוייהו כי הדדי נינהו ומר קרי ליה אפר ומר קרי ליה עפר כלומר והדרא קושיין לדוכתה כדמעיקרא דעד כאן לא פליג ר\"י בר\"י עליה דרב אלא בקמח או בעפר דבני גיבול נינהו אבל בדיו וסמנין ואפר בנתינת מים בלחוד מיחייב ודכוותה סוף מס' שבת גמרא מתניתין דמהלקטין לתרנגולין אלא דמסיק ליה לא ס\"ד וזה תימה על גדולת חכמת רבינו שיסמוך על שנויי דחיקי וסוגיא דלאו כהלכתא אזלא אלא לפלפולא בעלמא ולאו דסמכא היא והניח מה שהוא תלמוד ערוך לפסוק הלכה כרבינא דהוא בתראה והלכה רווחת ואין חולק עליו דגרסינן במסכת ביצה פרק המביא גמרא מתני' דאין גורפין תנור וכירים וכו' א\"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא א\"ל אנן אריקתא דפרת סמכינן כלומר אין אנו גובלין בי\"ט אלא טחין אותו בטיט שעל שפת נהר פרת שמגובל מכמה זמן ועליו אנו סומכין מבע\"י שאם נצטרך ביו\"ט לתנור וכירים וכיוצא בהן שנקח ממנו ולפיכך הוא מוכן ומותר ואמרי' אמר רבא והוא דצייריה מאתמול כלומר שעמד עליו וציירו והזמינו בלבו והכינו לומר מכאן אני נוטל שאל\"כ היה אסור משום מוקצה אמר רבינא וקטמא שרי כלומר שהאפר אין בו גיבול ולפיכך מותר לגבלו ביו\"ט לטוח בו פי תנור ופירש ופסק כן ר\"י אלפס ז\"ל וכן נכון שהרי רב אשי ורבינא ורבא כולן שוין וגם רש\"י ז\"ל וזה פסק גמור ולכך השמיט ר\"י אלפס ז\"ל שאר הסוגיות חוץ מזאת להשמיענו שאין הלכה זולת זה ולא שייך לפרושי ביה כפי' הראב\"ד ז\"ל ובאותן סוגיות של מסכת שבת כבר פירש\"י ז\"ל בסגנון טוב ואפי' תימא דהכי שפיר טפי זה הוא העיקר וערך תלמוד להורות בו הלכה למעשה ועליו יש לסמוך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מטעות:" + ], + [ + "הטוחן וכו'. פרק כלל גדול:", + " וכל השוחק וכו'. פ\"ק דשבת (דף י\"ח) בשמעתין דמחוסרים שחיקה ופ' ר\"א דמילה (ד' קל\"ד) גבי מתני' דאם לא שחק ופ\"ק דביצה דב\"ש אומרים כל הנידוכין ובגמרא דילה:", + " המחתך עד כל שהוא. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " הלש כגרוגרת עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי כו' ובנתינת מים לבד חייב עכ\"ל: ואני אומר הנני מפרש כל דברי ר\"מ ז\"ל תחלה אחת לאחת למצוא חשבון בדברי הראב\"ד ז\"ל: תחלה כתב הלש כגרוגרת חייב. בפ' כלל גדול: המגבל את העפר הרי זה תולדת לש. גם זה בפרק כלל גדול: וכמה שיעורו כדי לעשות פי הכור של צורפי זהב זה בפרק המוציא: ואין גיבול באפר פ\"ק דשבת: ולא במורסן ולא בכיוצא בהן. סוף שבת: והנותן זרע שומשמין עד סוף הפ', במס' זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד) גמ' מתניתין דאחד הבגד. ואחר שגליתי מקומן אומר כי באמת כן דעתי לפרש כמו שביאר דעתו הראב\"ד ז\"ל שאין בהן משום לישה וכן פירש\"י ור\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון. כי לפי' הראב\"ד יש לי להקשות עליו חדא שהוא נכנס בפירוש הזה לפי דעתי מהא דגרסינן פ\"ק דשבת גמרא מתניתין דאין שורין דיו מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתה וחייב חטאת אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן לתוכו קמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל א\"ל אביי ודילמא לא היא ע\"כ לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם אלא קמח דבר גיבול אבל דיו דלאו בר גיבול הוא מנתינת מים ליחייב דמשמע דכל היכא דלאו בר גיבול הוא בכל מידי נמי ליחייב מנתינת מים בלבד, ונתחזק בזה הפירוש עוד מדמהדר תלמודא לא ס\"ד דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר\"י בר\"י אומר אינו חייב עד שיגבל כלומר ואפר לאו בר גיבול הוא דומיא דדיו וסמנים ומחייב בנתינת מים בלבד, ועוד מקשה תלמודא לדחוייה מאי אפר עפר כלומר דהוא בר גיבול ומש\"ה פטר ר\"י בר\"י עד שיגבל אבל בדיו ואפר וכיוצא בהן מודה לרבי דנתינת מים בלחוד איהו נמי מיחייב ומתני' דברי הכל היא ואקשינן תו לאהדוריה והתניא אפר והתניא עפר כלומר ובתרוייהו פליגי ר\"י בר\"י וא\"כ אין לחלק בדבריו בין מידי דהוי בר גיבול למידי דלאו בר גיבול ומתני' רבי היא ולא ר\"י בר\"י ומתמה תלמודא לפרוקי מידי גבי הדדי תניא לתרוייהו כי הדדי נינהו ומר קרי ליה אפר ומר קרי ליה עפר כלומר והדרא קושיין לדוכתה כדמעיקרא דעד כאן לא פליג ר\"י בר\"י עליה דרב אלא בקמח או בעפר דבני גיבול נינהו אבל בדיו וסמנין ואפר בנתינת מים בלחוד מיחייב ודכוותה סוף מס' שבת גמרא מתניתין דמהלקטין לתרנגולין אלא דמסיק ליה לא ס\"ד וזה תימה על גדולת חכמת רבינו שיסמוך על שנויי דחיקי וסוגיא דלאו כהלכתא אזלא אלא לפלפולא בעלמא ולאו דסמכא היא והניח מה שהוא תלמוד ערוך לפסוק הלכה כרבינא דהוא בתראה והלכה רווחת ואין חולק עליו דגרסינן במסכת ביצה פרק המביא גמרא מתני' דאין גורפין תנור וכירים וכו' א\"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא א\"ל אנן אריקתא דפרת סמכינן כלומר אין אנו גובלין בי\"ט אלא טחין אותו בטיט שעל שפת נהר פרת שמגובל מכמה זמן ועליו אנו סומכין מבע\"י שאם נצטרך ביו\"ט לתנור וכירים וכיוצא בהן שנקח ממנו ולפיכך הוא מוכן ומותר ואמרי' אמר רבא והוא דצייריה מאתמול כלומר שעמד עליו וציירו והזמינו בלבו והכינו לומר מכאן אני נוטל שאל\"כ היה אסור משום מוקצה אמר רבינא וקטמא שרי כלומר שהאפר אין בו גיבול ולפיכך מותר לגבלו ביו\"ט לטוח בו פי תנור ופירש ופסק כן ר\"י אלפס ז\"ל וכן נכון שהרי רב אשי ורבינא ורבא כולן שוין וגם רש\"י ז\"ל וזה פסק גמור ולכך השמיט ר\"י אלפס ז\"ל שאר הסוגיות חוץ מזאת להשמיענו שאין הלכה זולת זה ולא שייך לפרושי ביה כפי' הראב\"ד ז\"ל ובאותן סוגיות של מסכת שבת כבר פירש\"י ז\"ל בסגנון טוב ואפי' תימא דהכי שפיר טפי זה הוא העיקר וערך תלמוד להורות בו הלכה למעשה ועליו יש לסמוך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מטעות:" + ] + ], + [ + [ + "האופה עד אבר קטן. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופ' כירה (דף ל\"ח): ", + " ושיעור מבשל סמנין וכו'. פר\"א דאורג (ד' ק\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה עכ\"ל: ואני אומר בשול סמנין מדרב אשי שמעינן לה דאמר פרק האורג סוף שמעתין קמייתא מה לי בישול פתילה מה לי בשול סמנין ולגבי מילה אתמרא ורישא דמלתיה מוכחא דאמר מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי וכן הביאה ר\"ח ז\"ל ומעתה המבשל סמנין לצורך מילה או לאחת מן החליים מה ענין לשערו בכדי צביעת פי סבכה והדין עמו אם בשל לצבוע בהן דבר אלא אם בשלן לשאר דברים מאי איכא למימר ואף אם לצביעה כבר כללו ר\"מ ז\"ל בלשונו שכתב שיהיו ראויין לדבר שמבשלין אותן לו וכולהו שיעורי מלאכות נמי הכי איתנהו בכולהי מתנייתא כל מידי ומידי למאי דחזי ליה על כן דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל\"ח): ", + " וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ה): ", + " המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ\"א): ", + " וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:", + " המבשל עד פטור. פרק חבית:" + ], + [ + "הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל\"ח): ", + " וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ה): ", + " המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ\"א): ", + " וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:", + " המבשל עד פטור. פרק חבית:" + ], + [ + "אחד נתן עד משום מבשל: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מוקי לה בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה: ואני אומר איני מבין מה בא לחדש הראב\"ד ז\"ל בלשון זה כי ההלכה פשוטה היא במסכת ביצה פ' המביא כדי יין (ד' ל\"ד) גמרא מתניתין דאין מוציאין את האור ותלמוד ערוך הוא לתירוץ הברייתות דקתני בחדא אחד מביא את האור וכו' עד כולן חייבין ובחדא קתני האחרון חייב וכולן פטורין ומפרקינן להו לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף. ואם רצה לתפוס עליו מפני שכתב סתם ולא הפריש בין חדשים לישנים כריש לקיש הא ודאי לאו קושיא היא ושפיר עבד ר\"מ ז\"ל דר\"ל לא אתא אלא לאשמועינן עובדא דשופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד דשייל תלמודא בכולהו בשלמא כלהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד ומהדר אמר רשב\"ל הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה ופירש\"י ז\"ל בקדרה חדשה ריקנית ומכוין לחסמה ונגעו בה משום הך גזירה גופה שאסרו לבון רעפים ואסרו גם בזו וגרסינן בסמוך לזה תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ופי' רש\"י ז\"ל שמתקשין ע\"י הצונן. ופי' דקתני תנור וכירים חדשים וכ\"ש ישנים למדנו כי החדשים והישנים שוין הן כדברי ר\"מ ז\"ל. וגם לזה כיון ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט כל אותה סוגיא ודברי ר\"ל חוץ מברייתא זאת אחרונה שהבאתי גילה דעתו כדעת מסדר התלמוד בסמיכת הברייתא ההיא לדברי ר\"ל כדאמר כי דבריו של ר\"ל הן בכלל זאת דברייתא והכל משום איסור בשול כדברי ר\"מ ז\"ל וגם בעל המאור לא השיג על ר\"י אלפס בהשמטתו זאת מלמד שהסכים לדעתו. וכן מצאתי בירושלמי דגריס האי מאן דשחין חסף חייב משום מבשל פירוש דשחין שמחמם כלי חרס מלשון שחין וגם ר\"ח ז\"ל כן פירש וחייב משום מבשל מפני שמחזק את הכלי והדין עמו דהוה ליה כמאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל ומיפרשא טעמיה דלשרורי מנא קא מיכוין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כדברי ר\"י אלפס ובעל המאור ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ור\"ח והירושלמי והבבלי שוין:" + ], + [ + "הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ\"ז) פרק כל המנחות באות מצה:", + " שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.", + " המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:" + ], + [ + "הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ\"ז) פרק כל המנחות באות מצה:", + " שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.", + " המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:" + ], + [ + "הגוזז עד חייב. במס' בכורות פ' הלוקח את הבהמה (דף כ\"ה): ", + " וכמה עד כפול. פ' כלל גדול:", + " וכמה רוחב עד זרת. בפרק המוציא פירשו כן רוב המפרשים ז\"ל ובריש פ' בתרא דמסכת ערלה פירש כן ר\"מ ז\"ל ואמר שמצא פירושים רבים וזה נתכוין בעיניו:", + " התולש כנף עד ואין דרך טויה בכך. פרק כלל גדול סבר רב כהנא הכי ואע\"ג דה\"ל תלמיד לגבי ר\"י פסק כוותיה וכ\"פ ר\"ח ז\"ל חדא דאשכחן בירושלמי כוותיה ועוד דבמתניתא דהנוטל צפרניו זו בזו קיימי רבנן כוותיה:" + ], + [ + "הנוטל עד פטור. פ' המצניע:", + " וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:", + " מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק\"ג): ", + " הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "הנוטל עד פטור. פ' המצניע:", + " וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:", + " מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק\"ג): ", + " הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ו): ", + " המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד): ", + " ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:", + " וה\"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ\"ד):" + ], + [ + "המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ו): ", + " המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד): ", + " ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:", + " וה\"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ\"ד):" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "הבוצע עד מקלקל וכו' עד הקרעים אחד. פ' כלל גדול:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש נוטה וכו' חייב בחתיכה זו עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל היה מקובל בגירסא ובפירוש הזה וכן גירסת ספרי ספרד וארץ הצבי ובפירוש הסכים ר\"מ מדעת רבותינו בעלי התוס' ולכך אין בזה תפיסה כלל ומה שחילק בין מקלקל ומתקן ידוע הוא בכמה מקומות בתלמוד והלכה רווחת היא כד\"ן:", + " והסותר את הקליעה עד הבוצע. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ה) גם בזה הדין עמו כי מאחר שעשה הקולע כאורג עושה הסותר את הקליעה כבוצע וכפי פירושו וכן משמע פ' ר\"א דאורג:" + ] + ], + [ + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "מותר לקשור עד היתרה. סוף שבת (דף קנ\"ז): ", + " נימת כנור עד במקדש. פרק בתרא דמנחות:", + " כל קשר עד להתירו. פרק אלו קשרים (דף קי\"א):" + ], + [ + "מותר לקשור עד היתרה. סוף שבת (דף קנ\"ז): ", + " נימת כנור עד במקדש. פרק בתרא דמנחות:", + " כל קשר עד להתירו. פרק אלו קשרים (דף קי\"א):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הבונה כל שהוא. ריש פרק הבונה (דף ק\"ב): ", + " המשוה פני קרקע עד וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " אחד נתן עד כלים פטור. פ' הבונה:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "אחד שמנה שרצים עד חייב עליה. פ' ח' שרצים:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר נכתבה דעת ר\"ח ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר ומפרש סתימותיו כבר השיג בפ\"א של אלו ההלכות על ענין זה וגם אני ביררתי שם את אשר היתה שמה הרוח והנני גם עתה חוזר ומוסיף ואומר כי ר\"ח ז\"ל פסק פ\"ק דשבת בשמעתין דהזב יוצא בכיס שלו הלכה כר\"ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ומסתייעא מלתיה מריש פ' דח' שרצים דאוקים שמואל דאמר סוף פ' האורג כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ופיר\"ח ז\"ל דאתא לאשמועינן בהני תלת אע\"ג דעביד בהו מעשה אבל איכא אחריני נמי דפטור ומותר דלא עביד בהו מעשה, פסק כן משום דבריש נוטל אמרי' דרבא סבירא ליה כר\"ש וכיון דרבא בתראה הוא קי\"ל כותיה וגם ר\"ת ז\"ל פסק כן וסייעיה למילתיה מדאמרינן פ\"ק דשבת כל המזיקים הורגין אותן בשבת ובזאת השיטה עמד הראב\"ד ז\"ל שנתכנו דברי ר\"ח ז\"ל: אמנם בעל ה\"ג פסק כר\"י דאמר מלאכה שאצ\"ל חייב וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כל הסוגיות דשייכי כר\"ש להשמיענו שאין הלכה כמותו וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל שלא הקפיד על השמטות אלו מכלל דכוותיה ס\"ל. ויש לי סמך וראיה לדבריהם חדא דקי\"ל פרק מי שהוציאוהו בכוליה תלמודא ר\"י ור\"ש הלכה כר\"י ועוד דבמסכת זבחים ס\"פ כל התדיר וכן פרק כירה גמרא מתני' דהמיחם שפנהו מסיק תלמודא להדיא דשמואל כר\"י ס\"ל ולא תקשי לך מדמוקי ריש פרק ח' שרצים פטור ומותר דאמר שמואל אליבא דר\"ש דהתם אליבא דר\"ש קא מיירי אבל איהו גופיה כר\"י ס\"ל כמסקנא דילן ס\"פ כל התדיר וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' אע\"פ שלא פסקו כשמואל כי היכי דלא תיקשי דידיה אדידיה ומסקנא למסקנא וההיא דריש פ' נוטל דמוקים לרבא כר\"ש שנויא דחיקא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה לכך השמיטה ר\"י אלפס ז\"ל וההיא נמי דפ\"ק דשבת דכל המזיקין נהרגין לאו משום דעדיף כח דר\"ש אלא משום אנפי אחריני חדא דסכנתא שאני ועוד דסוגיין פרק ח' שרצים הכי משמע ובדומיא דנחש ועקרב מוקמינן לה דאינון מזיקין בודאי ובשיטה זאת עמד ר\"ח ז\"ל ונתכנו דבריו וכד\"נ והמחמיר תע\"ב:", + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ] + ], + [ + [ + "השוחט עד תולדת שוחט. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אם העלה עד לחיות. הושיט עד חייב. פרק ח' שרצים (דף ק\"ז): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "המבעיר כל שהו עד מקלקל. פ' המניח את הכד ופרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם הבעיר תחת תבשילו מ\"מ חייב שתים עכ\"ל: ואני אומר זה הדין ועיקרו פ' ר\"א דאורג, ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל שמעינן לה מאחד נתן את האש כו' הכתוב פ\"ט ופרק המביא כדי יין ונמי סברא הוא דמה לי צריך את האפר דאסיקנא סוף פרק המביא ומה לי צריך לקדרה אלא ר\"מ ז\"ל לא חיבר אלא הפשוטים בתלמוד ולכך קראו משנה תורה:", + " והמבעיר גדישו עד יצרו הרע. זה הדין עיקרו בב\"ק (דף ל\"ד) גבי מתני' דיש חייב על מעשה כו' ועיקר הטעם שנתן מפרק האורג:", + " וכן המדליק וכו'. פ\"ק דשבת (דף ב') לגבי מדורה ופרק כל כתבי הקדש לגבי נכרי שהדליק. ופ' ר\"א דמילה ובכמה מקומות יובן זה:", + " המחמם וכו' עד וחייב. פ' כירה (דף מ\"א):
כתב הראב\"ד ולמה לא משום מבשל כמו סיכתא לאתונא דמרפא רפי והדר קמיט, עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי לפי דעתי איהו חלים ואיהו פתר שאני רואה העץ רפה ורטוב ויוצא ממנו מים בשעת התיבשו באש כדקאמר פרק כלל גדול דמרפא רפי מעיקרא והדר קמיט בגו אתונא אלא ברזל קשה הוא מתחלתו ועד סופו אלא ודאי דתולדת מבעיר הוא וחייב כדמשמע פרק כירה בשמעתין דמיחם שפינהו: עוד כתב הראב\"ד ז\"ל והמחמם את הברזל והמצרפו במים אינו מכבה אבל הוא מכה בפטיש שגומר את חסומו מ\"מ חייב עכ\"ל: ואני אומר אין מביאים ראיה ממכבה למבעיר ואינה חובה שיהו שני הפכים בחיוב. וענין הצירוף שגומר חסומו כבר כתב למעלה שכל שהוא גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש וגם זה הצירוף מפורש פרק כ\"ה בשמעתין דמיחם כד\"ן:" + ], + [ + "המכבה כל שהוא חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " אחד המכבה עד מכבה. פרק מדליקין (דף כ\"ט) ופרק כירה:
כתב הראב\"ד ואם הוא מכבה וכו' דדבר שאין מתכוין אסור עכ\"ל: ואני אומר להשיב בזה אי אפשי שאולי אכנס לפנים משורת הדין אבל בחרתי לכתוב דברי ר\"מ ז\"ל כל ענין וענין בפני עצמו ובטעמו וממילא יסתלקו קושיות הראב\"ד ז\"ל. וז\"ל ר\"מ ז\"ל: אחד המכבה את הנר. זה פשוט פרק ב\"מ גבי המכבה את הנר מפני שהוא מתירא פטור הא לאו הכי חייב ואחד המכבה גחלת של עץ כדמשמע פ' כירה בשמעתין דמיחם שפינהו וטעמא משום גחלת של עץ דאיסורא דאורייתא הוא וחייב סקילה וכן פירש רש\"י ז\"ל אבל המכבה גחלת של מתכת פטור כדמשמע בההיא שמעתא גופא וטעמא משום דלא שייך כבוי מדאורייתא אלא בכיבוי פחמין בלבד שכן בעלי מלאכה של פחמין עושין כן אבל גחלת של מתכת לא מיחייב ומדרבנן הוא דאסור בלחוד וכך פירש\"י ז\"ל והיינו הא שהביא ראב\"ד ז\"ל ממסכת יומא פרק אמר להם הממונה דצירוף דרבנן כו' והיינו נמי טעמא דשרו ביוה\"כ לכ\"ג משום דקי\"ל דאין שבות במקדש והם אמרו והם אמרו ושרו אפילו דר' יהודה משום מצוה וכן פירשו ר\"י הזקן ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומה\"ט נמי ניחא סוגיין דפ' מילה גמרא מתני' דלא שחק שהביא ראב\"ד ז\"ל דגרס ת\"ר אין מסננין את החרדל במסננת שלו ואין ממתקין בגחלים ואקשינן והא תניא ממתקין ופרקינן ל\"ק כאן בגחלת של עץ וכאן בגחלת של מתכת כי בשל מתכת שהוא איסורא דרבנן התירו משום כבוד יו\"ט דבהכי איירי הנך ברייתות והם אמרו אבל בשל עץ דאיסור דאורייתא לא התירו ולפיכך אין ממתקין: ואם נתכוין לצרף חייב שכן לוטשי ברזל וכו' עד תולדת מכבה. זה מפורש בשמעתין דמיחם שפינהו כי הצירוף אסור וחייב עליו משום גמר מלאכה דמכבה דהיינו מכה בפטיש וקרי ליה תולדה כי המלאכה היא העושה פחמין כמ\"ש או מהבהב את הפתילה בלבד כדאסיקנא פרק ב\"מ גמרא מתני' דהמכבה את הנר לפרוקי מילתיה דר\"י שהיה פוטר בכלן חוץ מן הפתילה והן הן לבד שחייבין עליהן סקילה אבל שארא לא וכן פירש\"י ז\"ל שם וגם דקדק יפה בלשונו שתלה חיוב הצירוף בנתכוין שאם לא נתכוין היה פטור וכדאסיקנא להדיא בההיא שמעתא ובזבחים פרק כל התדיר דבדבר שאין מתכוין סבור לה כר\"ש דשרי ופסיק רישיה ולא ימות לא שייך בשל מתכת אלא בשל עץ דהא ברירנא דבשל מתכת דרבנן היא ולא מיחייב עלה סקילה וא\"כ היכי שייך למימר ביה פסיק רישיה ולא ימות גם מלאכה לא שייך בה כלל דהיא תולדה בלחוד היא כדכתיבנא ולא הויא מלאכה לא שצריכה לגופה ולא שאצ\"ל מאחר שאין מתכוין וגם היא של מתכת וכן פירש\"י ז\"ל ביומא פרק אמר להם הממונה בההיא שמעתא דעששיות דאמרי' התם לא נצרכא אלא לר\"י ה\"מ בכל התורה כלה כלומר בשאר איסורין שהן מן התורה כשהוא מתכוין ואז ודאי כשאינו מתכוין צריך נמי קרא להתיר אבל הכא צירוף במתכוין אינו אלא מדרבנן הלכך באין מתכוין מותר אפי' לר\"י מפני המצוה וגם רבותינו בעלי התוס' פירשו קרוב לזה ומשום דאין שבות במקדש כמ\"ש ואע\"פ ששינו פירוש ולשון הסוגיא במקצת זה עולה מדבריהם וגירסתם. הראיתי לך דעתי ודי ור\"ח ז\"ל נתן טעם אחר לחלק בין גחלת של עץ לשל מתכת שאני כותבו בסמוך בע\"ה ולדברי כלם אין מקום להקשות על ר\"מ ז\"ל וכן הסכים ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות ואף כי השיגו ר\"ז ז\"ל במקצת כבר הצילו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אך בזה כלם מודים דמותר לכבות גחלת של מתכת ברה\"ר כדי שלא יזוקו בה רבים. זאת היא מימרא דשמואל בשמעתין דמיחם שהתיר בשל מתכת ואסר בשל עץ מן הטעם שכתבתי בסמוך דבדרבנן הקלו מפחד הנזק שמצוה להרחיקו ומיניה ילפינן בגמרא להעביר קוץ פחות מד\"א ברה\"ר כדי שלא יזוקו בה רבים. ור\"ח ז\"ל פירש בו טעם יפה לחלק בין גחלת של עץ לשל מתכת כבוי גחלת של מתכת בזמן שהיא חמה היא שחורה והרואה אותה דומה שהיא צוננת לפי שאין בה אדמימות כגחלת לוחשת ונמצאו בני אדם נזוקין בו לפיכך מותר אבל גחלת של עץ אם תסור אדמימות נכבת כבר ואם אדמימות בה כל הרואה אותה מתרחק ממנה ומכל פנים אין אדם נזוק בה כי השחורה כבר כבתה והאדומה מתרחקין ממנה לפיכך המכבה אותה חייב לפיכך היה אוסר שמואל בגחלת של עץ ומדוקיא אמר רבינא קוץ ברה\"ר כו' עכ\"ל ר\"ח ז\"ל:", + " הנותן שמן לתוך הנר עד חייב משום מכבה. תוספתא היא וכן פירש\"י ז\"ל גמ' מתני' דלא יקוב אדם שפופרת של ביצה:" + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "הוצאה מרשות עד לרשות וחייב. ריש פ' הזורק (דף צו): ", + " אין המוציא עד מכשיעור פטור. פ\"ק דשבת ופ' המוציא ופ' הזורק ופ' כלל גדול וכמה מקומות בתלמוד:", + " המעביר מתחלת ד' עד בצד אחר. פ' הזורק ובכמה מקומות:" + ], + [ + "הוצאה מרשות עד לרשות וחייב. ריש פ' הזורק (דף צו): ", + " אין המוציא עד מכשיעור פטור. פ\"ק דשבת ופ' המוציא ופ' הזורק ופ' כלל גדול וכמה מקומות בתלמוד:", + " המעביר מתחלת ד' עד בצד אחר. פ' הזורק ובכמה מקומות:" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "הואיל ויש וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שהוציאוהו. וסדור דבריו במקצת אמנם צריך אתה לדעת כי פירוש האלכסון הזה הוא כפירש\"י והראב\"ד ור\"ת ור\"מ מקוצי ז\"ל. אמנם רשב\"א ז\"ל פירש ההלכה בענין אחר וכבר הוא חקוק בשיטתו:" + ], + [ + "הואיל ויש וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שהוציאוהו. וסדור דבריו במקצת אמנם צריך אתה לדעת כי פירוש האלכסון הזה הוא כפירש\"י והראב\"ד ור\"ת ור\"מ מקוצי ז\"ל. אמנם רשב\"א ז\"ל פירש ההלכה בענין אחר וכבר הוא חקוק בשיטתו:" + ] + ], + [ + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ] + ], + [ + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית ואפי' גבוה מאה אמה. עכ\"ל רוב הספרים הנמצאים בינותינו: ושאלו רבותינו חכמי לוניל מר\"מ ז\"ל בלשון זה היה לו לרבינו לפרש כי בבור שבים מיירי הואיל והמים צפין על גביו דקסבר משפת מיא משחינן ומיא ארעא סמיכתא היא ואם בכל כרמלית מיירי כגון בקעה היאך אפשר זה יורינו רבינו עכ\"ל: והשיב להם לא אמרתי אלא בבור שהוא שלש מחיצות שהרי ביניהם כרמלית כמו שביארנו שזו היא קרן הסמוכה לרה\"ר וה\"ה לבקעה כמו שאמרתם, אבל יראה לי מדבריכם שיש בספר שלכם חסרון דברים וזהו נוסח הספר בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית אפי' עמוק מאה אמה אם אין בו ד' וזה דעתי בדבר זה הואיל ולא חלק רשות לעצמו הרי הוא ככרמלית גם אותה משנה האמורה בעירובין נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה ה\"ז עירוב ואוקמה בבור העומד בכרמלית ונתכוין לשבות למעלה אפשר להעמידה בבור שאין בו ד' וזה נתכוין לשבות ברה\"ר ואפשר להעמידה בבור שהיא רה\"י ונתכוין לשבות בכרמלית ויראה לי שבבור שאין בו ד' על ד' היא המשנה ולפיכך אשמעינן ואמר אפילו עמוק מאה אמה לא נחלק מן הכרמלית, אבל א\"ת בשיש בו ד' על ד' מה לי עמוק מאה אמה מה לי עמוק י' טפחים רה\"י גמורה היא ולא היה עולה על דעתנו שיועיל תוספת העומק כלום עד שיוציא זה מלבנו ויאמר אפי' מאה אמה, וכן פירש רבינו נסים ז\"ל והעמיד משנה זו בשאין בו ד' על ד' עכ\"ל תשובתו. וסוגיין דגבי אילן מוכחא הכי בין תבין דמה לי לעילא ומה לי לתתא וכד\"ן:", + " רה\"ר עד ככרמלית. פרק הזורק (דף צ\"ח): ", + " איצטבא עד רה\"ר. פ\"ק דשבת (דף ו' ז'): " + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "עומד אדם ברה\"ר עד ברשות אחרת. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה ובגמרא מסייע ליה לרבא וכו' שהן דומין למשנתנו זו עכ\"ל: ואני אומר תמהתי שפה קדוש של הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה אא\"כ היה ספרו משובש והנני כותב גירסת הספר למען תשכיל. פ' בתרא דעירובין תנן עומד אדם ברה\"ר ומטלטל ברה\"י ועומד ברה\"י ומטלטל ברה\"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות, ולפי הספרים שמהפכין הבבות ה\"פ הא דקתני ובלבד שאדם עומד בבית או על הגג ושוחה ונוטל ברה\"ר כאן ומניחו כאן ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמות ממקום שהיה מונח בו ואשמעינן מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו וכן פירש\"י ז\"ל ודייקינן לאתמוהי בגמ' הא הוציא חייב לימא מסייע ליה לרבא דאמר המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב ודחינן מי קתני חייב דילמא הא הוציא פטור אבל אסור איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיהוי תיובתיה דרבא דאמר רבא המעביר חפץ וכו' ודחינן מי קתני פטור אבל אסור דילמא הא הוציא חייב חטאת ע\"כ: הנה עיניך רואות כי ללשון ראשון בלשון בעיא קאמר לימא מסייע ליה ואפ\"ה דחי לה ולא מסייע ליה וללשון שני בעי לאותובי ודחי ליה בלשון דילמא הילכך זיל הכא דחי ליה וזיל הכא דחי ליה ולא גמרינן מינה סיוע כלל, וא\"כ איך פה קדוש יאמר מסייע מזה לרבא אם לא היה שום שבוש בספרו וגם ח\"ו כי פה קדוש יאמר זה השבוש דאדרבה בכולי תלמודא קיי\"ל כאיכא דאמרי לדעת רוב הגאונים והמפרשים ז\"ל ואיהו פסיק כלישנא בתרא מתרי טעמי חדא דלשון דילמא דחיה בעלמא הוא ועוד שא\"כ לא היה הפרש בין עומד ברה\"י ומטלטל ברה\"ר ובין עומד ומטלטל ברה\"ר עצמו, וגם ראיתי ר\"י אלפס ז\"ל משמיט כל הסוגיא הזאת להשמיענו שאין למדין ממנה אלא כלשון המשנה ופשוטה דקתני ובלבד דמשמע איסורא דוקא אבל חיובא ליכא ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל, וכן פסק ר\"י הזקן ור\"מ מקוצי ז\"ל וגם בעל המאור לא הקפיד בהשמטתו זאת מכלל שהוא מסכים כדבריו כד\"ן:", + " וכן עומד עד צוארו ארוך. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ח):" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים העוברת עד בתוך החצר. פ' משתתפין:
כתב הראב\"ד כל זה שבוש והלכה למעשה וכו' ויהיו הפסין גבוהים י' עכ\"ל: ואני אומר הוא בוטח בהלכה פשוטה אשר בפ' כיצד משתתפין בהלכה הנזכרת גמרא מתניתין דאמת המים ואביא לפניך כל הדעת דגרס התם תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות פחות משלשה משלשל דלי וממלא ג' אין משלשל דלי וממלא רשב\"ג אומר פחות מארבעה וכו' ושיילינן במאי עסקינן אילימא באמת המים גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי אר\"י אין כרמלית פחותה מד' לימא כתנאי אמרה לשמעתא אלא באגפיה ולהחליף והא כי אתא רב דימי וכו' ושקלינא וטרינא עד דאסיקנא זעירי מוקים לה באמת המים ודרב דימי תנאי היא והדר אקשינא ותהוי כי חורי כרמלית ומהדרינן אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית רב אשי אומר אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה\"מ בסמוכה הכא במופלגת רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקי אפומא ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב\"ג לטעמיה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי זעירי מוקי לה פלוגתא דרשב\"ג כגון ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מיקריא כרמלית ורבנן סברי בארבעה ורב דימי דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא ואקשינן על גופה דברייתא ותיהוי כי חורי כרמלית הא אמה אפי' לית בה שיעור כרמלית תיתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרי' במס' שבת חורי רה\"ר כרה\"ר דמו כגון כותל הסמוך לרה\"ר ויש בו חור וזרק חפץ ד' אמות ונח שם חייב דחשבינן ליה הנחה ברה\"ר ה\"נ הואיל ויש בה שיעור קודם שתכנס לעיר דהשתא נמי תיתסר דמכרמלית קא אתיא ופרקינן אין תורת חורין לכרמלית דלא אחמירו בה כולי האי. ואהדר רב אשי לפרוקי פירוקא אחרינא ואמר לעולם יש חורין מיהו ה\"מ בסמוכה כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים הכא במופלגת שאין בה כשיעור אלא למרחוק ורבינא מהדר לאוקמי אוקימתא אחריתי ואמר האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב\"ג לאו בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף אלא דעבד לה נפקי כלומר מוצאות בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיבר המחיצות זו לזו ובאמצע האמה כדי שיהיו המים יוצאין ונכנסין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפרצה היא ורשב\"ג לטעמיה דאמר בפ\"ק פחות מד' לבוד. ע\"כ טופס פירש\"י ז\"ל. ולפ\"ז עלה על דעת ראב\"ד כי ר\"מ ז\"ל פסק כרב אשי ורבינא משום דבתראי אינון ופליגי אדאביי בר אבין ורב חנניא בר אבין ונתנו משתבש יען כי רוח אחרת עמו לומר כי רבא לאו לאפלוגי אדאביי ורב חנניה אלא להגדיל תורה קאמר דאפילו תמצא לומר דיש חורין הא ל\"ק דכאן בסמוכה כאן במופלגת, ותדע לך דהא לא קאמר יש חורין אלא אפילו תימא קאמר ואפילו נסתפק בה רב אשי אנן לא שבקינן מאי דפשיטא להו לאביי ורב חנניה ונקטינן מאי דאיסתפקא ליה לרב אשי ופסק הלכתא כוותייהו וכ\"כ מורי הרשב\"א משמו ומשם בעל המאור ז\"ל ואף רשב\"א ז\"ל הסכים כך ולדעתי אילו כן היתה גירסתו והסכמתו מי חשיד בעיני כל משכיל שיכתוב כך והלא כמה דברים וקושיות יש כאן דאפילו בר בי רב דחד יומא לא היה טועה בהם כ\"ש עמוד הימני הוה משמע דלרב אשי חורין מסופקין לכרמלית ולאביי ורב חנניה אין חורין לכרמלית משום דכרמלית דרבנן ולא החמירו בה הא לרה\"ר דאורייתא יש חורין דאחמירו בה רבנן וכדמשמע מתוך פירש\"י ז\"ל שהעתקתי והא ודאי לא אפשר דהא פסיקנא בפ\"ק דשבת חורי רה\"ר לאו כרה\"ר דמו ור\"מ ז\"ל וכן פסק למעלה פי\"ד ומה שפירש\"י ז\"ל בשמעתא זאת לא בא לפסוק רק לפרש דרך אותה ההלכה. ועוד כי לפי אותה גירסא נצטרך לפרש לדרב אשי הכי הני מילי דיש חורין אסורין בסמוכה לכותל והכא בברייתא מיירי במופלגת ולכך מותר לטלטל דהא אמרת אין חורין אסורין אלא במופלגת וזה בהיפך ממש ממ\"ש ר\"מ ז\"ל והסברא הפוכה כי כל מה שקרוב לכותל מותר יותר ובשלמא לפירש\"י ז\"ל שפירש בסמוכה האמה לים ניחא אלא לפי הדעת הזה בסמוכה לכותל היה קשה אף למי שאינו בר דעת, ועוד אם ר\"מ ז\"ל סמך על דברי רבינא ורב אשי בלבד בפסק שלו איך לא הרגיש שהרב אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הברייתא וסוגייתה ואילו היתה הלכה מחודשת לא היה משמיטה ור\"מ ז\"ל רגיל בשיטתו וכי הוא רב רבו וחייב לומר כלשונו וחלילה לו ורחמנא ליצלן מהאי דעתא: לכן נ\"ל כי הוא היה לו גירסא ספרדית דגרס הכי רב אשי אמר אפי' תימא יש חורין כאן בסמוכה כאן במופלגת וה\"פ רב אשי אמר לעולם ברייתא כדמוקים לה זעירי באמת המים גופה ודרב דימי תנאי היא וכפירש\"י ז\"ל ומאי דקשיא לך ותהוי כחורי כרמלית ויאסר למלאות ממנה ואע\"פ שאין בה ג' הא לא קשיא דודאי חורי רה\"ר אע\"פ שהוא מן התורה לאו כרה\"ר דמו וכ\"ש חורי כרמלית שהוא מדרבנן ולא אחמור וכמו שפירש\"י ז\"ל, אלא אפי' תימא דס\"ל לתנא יש חורין ודלא כהלכתא דאסיקנא פ' יציאות והיא חומרא גדולה ודבר שאינו מ\"מ יש לי לתרץ כאן בסמוכה כאן במופלגת כלומר כשהאמה סמוכה לכותל בפחות מג' מותר כדקי\"ל בכולי תלמודא פחות מג' כלבוד דמי וכדמוכח סוגיין דלעיל גמרא מתני' דבור וכמו שפירש\"י ז\"ל שם וכן לפנינו בסמוך גמרא מתני' בגזוזטרא דאמרי להדיא על פיסקא דשני גזוזטראות אמר רב הונא לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת למדנו כי הסמוכה לכותל תוך ג' טפחים ככותל דמי לדברי הכל ואין בה לא משום כרמלית ולא משום חורי כרמלית אפי' למאן דאית ליה חורין וכ\"ש שפסקנו פ' יציאות אין חורין שמותר למלאת אם היא סמוכה ושלא כפירש\"י ז\"ל שפירש סמוכה לים אבל היא מופלגת מן הכותל אסורה כמשמעות סוגיין דבור ופירש\"י ז\"ל שם וכלשון הברייתא דילן וכדברי רב הונא בגזוזטרא ובכולי תלמודא שהיא הלכה רווחת פחות מג' כלבוד דמי ושלשה גמורין הוי מופלג כת\"ק דברייתא ודלא כרשב\"ג דקי\"ל אין הלכה בזה כמותו ורב אשי על גופה דברייתא קאי לפרוקי ברייתא וגם כן חזר רבינא לתרץ גופה דברייתא ואמר נמי רבותא כי אפי' במופלגת שאמר רב אשי שהיה אסור למלאת יש לה תקנה להתיר כגון דעביד לה נפקי אפומא וכמו שפירש\"י ז\"ל ויש מי שפירש פסין ויש שגורסין גיפופי וגם המפרשים ז\"ל נחלקו בפירוש אך הכל הולך אל מקום אחד וכמו שנתן רב אשי תקנה לאיסור דזעירי נתן רבינא תקנה לאיסור רב אשי כי המחיצה מתקנת כל דבר כיוצא בזה בהלכה רווחת פ' הזורק ובכל התלמוד וע\"ז סמך ר\"י אלפס ז\"ל והשמיט כל זאת הסוגיא כי הם דברים פשוטים לפי הפסק הנוהג והוא ז\"ל אין דרכו לטרוח בהלכות על הדרך הזה ובדרך הזה פסק ר\"מ ז\"ל על פי פירוש נכון וגירסא נכונה ואע\"פ שיש ספרים גורסים במקום כאן וכאן הכא והתם הכל יתפרש על דרך אחד ובירר לו דרך המחברים כראוי לפרוט הכל וכלשון התלמוד לברר ולרמוז מקום מוצאו כד\"ן:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "לא ימלא וכו' עד היכר. פ' הזורק:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוי כר' יהודה ורבה דאמרי מיא ארעא סמיכתא היא עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש אלא אם הקפיד על השמועה בלבד דאיכא דמהפכי להו כי ההלכה היא פ' הזורק גמ' מתני' דספינה ובספרים שלנו כתוב רב חסדא ורבה בר רב הונא ומשום דספיקי דגברי גריס:" + ], + [ + "הקורא בספר בכרמלית עד גוללו אצלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ו): ", + " המעביר קוץ כדי שלא יזוקו עד מאה אמה. פרק כירה (דף מ\"ב): ", + " וכן מת עד לכרמלית. פרק המצניע (דף צ\"ד) גמ' מתני' דהמוציא אוכלין:", + " היורד לרחוץ וכו' עד סוף הפרק. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ], + [ + "הקורא בספר בכרמלית עד גוללו אצלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ו): ", + " המעביר קוץ כדי שלא יזוקו עד מאה אמה. פרק כירה (דף מ\"ב): ", + " וכן מת עד לכרמלית. פרק המצניע (דף צ\"ד) גמ' מתני' דהמוציא אוכלין:", + " היורד לרחוץ וכו' עד סוף הפרק. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מקום שלא וכו' עד ככרמלית. פ' עושין פסין (ד' כ\"ו) :", + " וכן עמוד וכו' עד בד\"א. פ\"ק ופרק כל גגות:", + " סלע שבים עד גזרו בו. פרק הדר עם הנכרי:" + ], + [ + "מקום שלא וכו' עד ככרמלית. פ' עושין פסין (ד' כ\"ו) :", + " וכן עמוד וכו' עד בד\"א. פ\"ק ופרק כל גגות:", + " סלע שבים עד גזרו בו. פרק הדר עם הנכרי:" + ], + [], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "שלשה שהקיפו עד הדיורין. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז): ", + " שלשה מקומות עד כל צרכן. פ' כל גגות:" + ], + [ + "שלשה שהקיפו עד הדיורין. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז): ", + " שלשה מקומות עד כל צרכן. פ' כל גגות:" + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "שני כתלים וכו' עד בהכשר רה\"ר. פ\"ק דעירובין (דף ו'): ", + " מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב\"ד ז\"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר\"מ ז\"ל פ\"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ\"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע\"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה\"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב\"א ז\"ל שהסכים כר\"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:" + ], + [ + "שני כתלים וכו' עד בהכשר רה\"ר. פ\"ק דעירובין (דף ו'): ", + " מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב\"ד ז\"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר\"מ ז\"ל פ\"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ\"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע\"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה\"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב\"א ז\"ל שהסכים כר\"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:" + ], + [ + "בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט\"ו) ופ' חלון (דף פ'): ", + " בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב\"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור\"ל אמר עושין קורה אשרה מ\"ד קורה כ\"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע\"כ. וק\"ל כותיה דרב לגבי ר\"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור\"י הלכה כר\"י דהא רב גדול מדר\"י הוה אלא שגדל ר\"י בסבת הנשיא כשעלה לא\"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר\"ל דהא קי\"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר\"ל ור\"י בכ\"מ הלכה כר\"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר\"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ\"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב\"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א\"ר יהודה בשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ\"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש\"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ\"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ\"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ\"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג\"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע\"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ\"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב\"ד ז\"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ\"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר\"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומורי הרשב\"א ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר\"ז בעל המאור ז\"ל:" + ], + [ + "בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט\"ו) ופ' חלון (דף פ'): ", + " בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב\"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור\"ל אמר עושין קורה אשרה מ\"ד קורה כ\"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע\"כ. וק\"ל כותיה דרב לגבי ר\"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור\"י הלכה כר\"י דהא רב גדול מדר\"י הוה אלא שגדל ר\"י בסבת הנשיא כשעלה לא\"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר\"ל דהא קי\"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר\"ל ור\"י בכ\"מ הלכה כר\"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר\"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ\"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב\"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א\"ר יהודה בשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ\"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש\"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ\"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ\"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ\"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג\"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע\"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ\"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב\"ד ז\"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ\"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר\"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומורי הרשב\"א ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר\"ז בעל המאור ז\"ל:", + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ\"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ\"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "הזורק מרה\"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ\"ק דשבת:", + " ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:", + " מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'): " + ], + [ + "הזורק מרה\"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ\"ק דשבת:", + " ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:", + " מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'): " + ], + [ + "אכסדרה בבקעה וכו' עד והזורק מר\"ה לתוכה פטור. פרק כל גגות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש: ואני אומר פה קדוש יאמר דבר זה והלא זה מפורש פרק כל גגות גמ' מתני' דחצר שנפרצה דגרסינן אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וקי\"ל הלכתא כרב ואם דעתו לומר דהא קי\"ל ג' מחיצות דאורייתא וכ\"ש דפי תקרה יורד וסותם ומעתה אמאי פטור הזורק לתוכה וכמו שהקשה לגבי מבוי שהכשירו בקורה זה כבר תירצו אותה רבותינו הראשונים ז\"ל לעיל גבי מתני' דחצר שנפרצה לר\"ה דאסיקנא בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן ומרה\"ר לתוכה פטור ותמיה להון ז\"ל דהא איכא ג' מחיצות וקי\"ל פ\"ק דג' מחיצות דאורייתא להיות תורת רה\"י עליהן וא\"כ אמאי פטור ותירצו דהתם במבוי הפתוח לכרמלית אבל בפתוח לרה\"ר פטור וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל וכן נ\"ל מלשון הגמרא דאמרינן אכסדרה בבקעה ובקעה כרמלית היא כדאיתא פ\"ק בברייתא דד' רשויות לשבת ודין זריקה איתא להדיא פ\"ק דעירובין גמרא מתניתין דהכשר מבוי בשמעתא דלשון ים דמבוי שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור דאע\"ג דשקלינן וטרינן עלה טובא ואסיקנא כדכתיבנא לעיל פשטא דכולה סוגיין הכי איתא ועיקר תלמודא הכי ס\"ל וטעמא רבה איכא דהא בין קורה בין תקרה אנן סהדי דלאו סתימה היא כלל ואפילו במקצת ולא דמיא ללחי דהוי סתימא במקצת ולכך נגעו בו משום מחיצה אבל קורה אינה אלא משום היכר וכדרבא והם אמרו והם אמרו וכמ\"ש בזה הפרק ולפיכך הזורק פטור אבל אסור ככל פטורא דשבת וזהו דעת ר\"מ ז\"ל על נכון שכתב על זה הדין ונתן טעם על זה הלשון והזורק מרה\"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר המוגה בחתימת יד ר\"מ ז\"ל ושמא אם היה כתוב כן בהעתקת ראב\"ד ז\"ל לא היה אומר על ר\"מ ז\"ל שהיה משתבש ולכן סמך לו בסידור דבריו ז\"ל זה הדין שבאותה השמועה:", + " בית או חצר שנפרץ כו' עד לטלטל בכולו: פרק כל גגות (דף צ\"ד) בשמועה הנזכרת בסמוך:" + ], + [ + "האצבע שמשערין בו וכו' עד ד' אצבעות. בכמה מקומות בתלמוד מזכיר כן אגב שטפיה ובמנחות פ' התכלת (דף מ\"ב): ", + " וכל אמה האמורה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דעירובין (דף ג') ובמנחות פ' התכלת:" + ] + ], + [ + [ + "המוציא דבר כו' עד דמצטרפין זה עם זה. פרק כלל גדול (דף ט\"ו) ופרק המוציא:", + " והוא שיהיה כגרוגרת כו' עד המורסן. פ\"ד דמסכת מעילה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "יין כדי רובע רביעית עד על ראש הכתית. פרק המוציא ופ' המצניע (דף צ\"ג): ", + " ושאר כל המשקין וכו'. פרק ג' מינין במסכת נזיר (דף ל\"ד) ובמסכת שבת פ' המוציא:" + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [], + [ + "המוציא כחול עד שתי עינים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה כתב במקום עירניות שאינן צנועות ולעולם מתקשטות שתי עינים עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש כי ההלכה פשוטה פ' המוציא דאותביה על מתני' דקתני כחול כדי לכחול עין אחת ואותיב אמר ר\"ש בן אליעזר ואם לקשט בשתי עינים ופרקינן תרגמה הלל בריה ד\"ר שמואל בר נחמני בעירניות, ופירש\"י ז\"ל בנות הכפרים שאינן צנועות מפני שאין יושביהן פרוצים וגם העם השוכנים בתוכה מועטים:", + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "המוציא פחות מכשיעור עד כיוצא בזה. פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי כהלין תותים שהן צריכין לכלים עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא סוף פרק המצניע וסוף פרק הנוטל ולשון הירושלמי לא נתברר בבבלי ולכך לא פסק ר\"מ ז\"ל כמותו ויפה כיון שכך הסכימו כל הראשונים כי הדבר המוזכר בירושלמי ולא חברוהו רבינא ורב אשי בבבלי דאינון בתראי לפי שלא הסכימו לקבוע כמותו:", + " המוציא קופת הרוכלין כו' עד סוף הפרק. פרק רבי עקיבא (דף צ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "לא תצא אשה כו' בזמן שאינן תפורין כו'. כתב הראב\"ד זה שבוש אע\"פ שהן תפורין זה בזה וכו' [אם אינן תפורין לשבכה לא תצא לא בטוטפות ולא בסרביטין]. (הסופר השמיטה):" + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "יוצאין בפקורין ובציפה כו' עד אסור לצאת בהן. פרק במה טומנין (דף מ'): ", + " יוצאין בשק עד הגשמים. פרק הנודר מן הירק:", + " הכר והכסת עד כמשאוי ואסורים. פרק חבית שנשברה:" + ], + [ + "יוצאין בפקורין ובציפה כו' עד אסור לצאת בהן. פרק במה טומנין (דף מ'): ", + " יוצאין בשק עד הגשמים. פרק הנודר מן הירק:", + " הכר והכסת עד כמשאוי ואסורים. פרק חבית שנשברה:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "היה מתיירא וכו' עד אינו נזקק להן: כתב הראב\"ד אני ראיתי ג\"כ וכו' אין אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין אלא לפי שאין קושרין תפילין מעין צבתים שאי אפשר לו לקושרן ולהכניסן ולפיכך אינו מכניסן ותפילין שאינם מקושרים וכו' כמו שמצילין כל כתבי הקדש מן האיבוד עכ\"ל: ואני אומר שכבר שאלוהו חכמי לוני\"ל על דין הציצית והשיב להם ודאי כדבריהם וכו' ע' שם בדין הציצית. (והסופר השמיט כל זאת ההשגה והתירוץ):" + ], + [ + "המוצא ס\"ת וכו' עד ונכנס בו. פ' בתרא דעירובין ותוספתא פרק ח':", + " לא יצא החייט וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דשבת (דף י\"א): " + ], + [ + "המוצא ס\"ת וכו' עד ונכנס בו. פ' בתרא דעירובין ותוספתא פרק ח':", + " לא יצא החייט וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דשבת (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אסור להוציא וכו' עד מכלל עשה. ריש פרק במה בהמה יוצאה ובבא קמא פרק שור שנגח את הפרה ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו ט\"ז): ", + " לפיכך המחמר עד לוקין עליו. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ג): " + ], + [], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "מי שהחשיך וכו' עד ארבע אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ואפילו מציאה וכו' עד ואם לאו מוליכה פחות פחות מד\"א: שאלו חכמי לוני\"ל מר\"מ ז\"ל בלשון זה אתה ברוך ה' אשר הפליא לך עצה וגבורה בתורתו הקדושה הוא ילמדך להועיל לנו להאיר עינינו כי לא נדע לפרש גמרא שבר\"פ מי שהחשיך אלא לחומרא שלא התירו בשום ענין לגבי מציאה כי אם בכיסו דטרח בה הרבה ואם אין אתה מתיר לו מתוך שהוא בהול על ממונו אתי לאיתויי בהדיא וכן מצאנו בפירוש רבינו חננאל ז\"ל כמו שקבלנו ועם כ\"ז יפרש לנו ההלכות באר היטב ולא נסור ימין ושמאל בדין הנטוי עלינו כי אתם הרבים ואנחנו בגלותנו מתי מספר ובארץ אשר גוברת שם השכחה הרבה ומזרה ישראל יקבצנו בארץ הצבי ותעבור לפנינו וה' בראשנו: תשובה אל תקטינו עצמכם אם אין אתם כרבותי הן אתם חבירי אלופי ומיודעי וכל שהקשיתם ראוי להקשותו גם ראשי הישיבות שבבבל ז\"ל תפסו על פיסקא זו כשהגיע אליהם החבור עם דברים קלים שחלילה שיסתפקו לכם אבל כל השאלות אלו שלכם לא ירדו לעמקן וכן יראה לי במציאה שזה שחילק רבא בין כיסו למציאה לא חילק אלא ליתן המציאה לנכרי או להניחה ע\"ג חמור אבל להוליכה פחות פחות מד\"א לא שהרי הולכה פחות פחות מד\"א אינה שנויה כדי שיאמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא וא\"ת מאי שנא הא מהא י\"ל שזו ההולכה פחות פחות מד' אמות צנעה גדולה יש בה ולא אוושא מלתא כמו שנתברר שם בהמוצא תפילין ואינו צריך דבר אחר ולא איש אחר לסייעו ולא יכיר בו אדם ולא יהיה נחפז ולפיכך לא נחוש לו שמא יעבירנו ד' אמות. זו היא דעתי בדבר זה ומי שיחלוק בדבר זה יחלוק. עכ\"ל שאלתם ותשובתו ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהחשיך וכו' עד ארבע אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ואפילו מציאה וכו' עד ואם לאו מוליכה פחות פחות מד\"א: שאלו חכמי לוני\"ל מר\"מ ז\"ל בלשון זה אתה ברוך ה' אשר הפליא לך עצה וגבורה בתורתו הקדושה הוא ילמדך להועיל לנו להאיר עינינו כי לא נדע לפרש גמרא שבר\"פ מי שהחשיך אלא לחומרא שלא התירו בשום ענין לגבי מציאה כי אם בכיסו דטרח בה הרבה ואם אין אתה מתיר לו מתוך שהוא בהול על ממונו אתי לאיתויי בהדיא וכן מצאנו בפירוש רבינו חננאל ז\"ל כמו שקבלנו ועם כ\"ז יפרש לנו ההלכות באר היטב ולא נסור ימין ושמאל בדין הנטוי עלינו כי אתם הרבים ואנחנו בגלותנו מתי מספר ובארץ אשר גוברת שם השכחה הרבה ומזרה ישראל יקבצנו בארץ הצבי ותעבור לפנינו וה' בראשנו: תשובה אל תקטינו עצמכם אם אין אתם כרבותי הן אתם חבירי אלופי ומיודעי וכל שהקשיתם ראוי להקשותו גם ראשי הישיבות שבבבל ז\"ל תפסו על פיסקא זו כשהגיע אליהם החבור עם דברים קלים שחלילה שיסתפקו לכם אבל כל השאלות אלו שלכם לא ירדו לעמקן וכן יראה לי במציאה שזה שחילק רבא בין כיסו למציאה לא חילק אלא ליתן המציאה לנכרי או להניחה ע\"ג חמור אבל להוליכה פחות פחות מד\"א לא שהרי הולכה פחות פחות מד\"א אינה שנויה כדי שיאמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא וא\"ת מאי שנא הא מהא י\"ל שזו ההולכה פחות פחות מד' אמות צנעה גדולה יש בה ולא אוושא מלתא כמו שנתברר שם בהמוצא תפילין ואינו צריך דבר אחר ולא איש אחר לסייעו ולא יכיר בו אדם ולא יהיה נחפז ולפיכך לא נחוש לו שמא יעבירנו ד' אמות. זו היא דעתי בדבר זה ומי שיחלוק בדבר זה יחלוק. עכ\"ל שאלתם ותשובתו ז\"ל:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "כשם שאדם מצווה עד בחול. פרק בתרא דשבת קאמר לה סתמא דתלמודא:", + " ואין מקבלין גר תושב וכו'. מסכת ערכין סוף פ' המקדיש:
כתב הראב\"ד אין הדברים הללו כתקנן שאם מלו וטבלו לשם עבדות הרי הן כנשים גמורות ובני עונשין הן לעצמן דלא הזהירה תורה את רבו עליהם אלא על עבד ואמה התושבים שלא יעשו מלאכתו שלא תאמר שבות בעלמא הוא באמירה לנכרי אלא לאו נמי איכא ואפילו יעשה בעצמו אבל לצורך עצמן עושין כל צרכן עכ\"ל: (הסופר השמיטה והשמיט התירוץ):" + ] + ], + [ + [ + "נאמר בתורה וכו' עד סקילה. זו הקדמת דברים העתידים לבא ונהג כמנהג המחברים:" + ], + [ + "המשוה גומות עד גומא. סוף פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " המפנה את וכו' עד להשוות את הגומות. פ' מפנין (דף קכ\"ו): ", + " טיט שעל גבי רגלו עד לפי תומו. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "התולש חייב עד שהוא כתולש. פרק המצניע (דף ק'): ", + " אין עולין באילן וכו' עד שמא יתלוש. פרק המוצא תפילין במסכת עירובין ופרק משילין במסכת ביצה (דף ל\"ו): ", + " פירות שנשרו וכו' עד שמא יתלוש. פ\"ק (דף ב') ופ' בתרא דמסכת יו\"ט:", + " הדס המחובר עד לאכלו. פרק לולב הגזול (דף ל'): " + ], + [ + "התולש חייב עד שהוא כתולש. פרק המצניע (דף ק'): ", + " אין עולין באילן וכו' עד שמא יתלוש. פרק המוצא תפילין במסכת עירובין ופרק משילין במסכת ביצה (דף ל\"ו): ", + " פירות שנשרו וכו' עד שמא יתלוש. פ\"ק (דף ב') ופ' בתרא דמסכת יו\"ט:", + " הדס המחובר עד לאכלו. פרק לולב הגזול (דף ל'): " + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "זורה ובורר עד שהוא חייב. פ' מפנין (דף קכ\"ח). ופ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " והמשמר שמרים עד לשמר בו. פ' ר\"א דתולין (קל\"ט) ופ' שמונה שרצים:", + " וכן המחבץ עד בידו. פרק המצניע:", + " המחתך וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " לפיכך אין מרסקין עד הטורח שבהן. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ו): " + ], + [ + "זורה ובורר עד שהוא חייב. פ' מפנין (דף קכ\"ח). ופ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " והמשמר שמרים עד לשמר בו. פ' ר\"א דתולין (קל\"ט) ופ' שמונה שרצים:", + " וכן המחבץ עד בידו. פרק המצניע:", + " המחתך וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " לפיכך אין מרסקין עד הטורח שבהן. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ו): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "אין נותנין חמין כו' עד מפני שהוא כרטיה. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " רטיה שפירשה על גבי כלי מחזירין אותה. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " ואם פירשה ע\"ג קרקע אסור להחזירה. כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש אלא מחזירין אפילו מעל גבי קרקע עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו אלא הוא פסק כדעת רב אלפס ז\"ל פ' בתרא דעירובין גמרא מתניתין דמחזירין רטיה במקדש דת\"ר רטיה שפירשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה וגרסינן עלה אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' ר\"א דמילה דלית הלכתא כר\"י אלא כת\"ק ופ' בתרא דעירובין כתב וקי\"ל כת\"ק אע\"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כותיה דת\"ק דאמרינן אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב אבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדר ואמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע ד\"ה אסור להחזירה ואמר רב יהודה הלכה כר\"י ואמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי עכ\"ל. כלומר לא סבירא לי הא דאמר רב יהודה הלכה כר\"י אלא הלכה כת\"ק. ובאמת אני אומר דבשפירשה על גבי כלי פליגי ובהא הוא דשרי ת\"ק וקי\"ל כותיה ומש\"ה אהדרתה וכמוהו הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לפירש\"י ז\"ל שפירש כי רב אשי אדרב חסדא קאי כלומר לא סבירא לי מאי דאמר רב חסדא דבפירשה ע\"ג כלי פליגי אלא אפילו פירשה ע\"ג קרקע פליגי ושרי ת\"ק דקי\"ל הלכתא כוותיה אבל פירשה ע\"ג כלי אפילו ר\"י מתיר כבר הקשו עליו רבותינו בעלי תוס' דא\"כ אמאי קתני בברייתא לר\"י הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ליתני פירשה על גבי כלי דשרי ר\"י ומכ\"ש שמעינן דשרי בהוחלקה דעדין לא פירשה אלא מדנקט הוחלקה משמע דוקא הוחלקה שלא זזה ממקומה הוא דשרי ר' יהודה הא אם פירשה וזזה ממקומה אפי' ע\"ג כלי קא אסר ר\"י. וזה טעם נכון לקיים הפירוש הראשון וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:", + " ומניחין רטיה ע\"ג מכה עד שמא ימרח. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב) וגם פ' חלק מקצתו:" + ], + [ + "אין נותנין חמין כו' עד מפני שהוא כרטיה. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " רטיה שפירשה על גבי כלי מחזירין אותה. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " ואם פירשה ע\"ג קרקע אסור להחזירה. כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש אלא מחזירין אפילו מעל גבי קרקע עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו אלא הוא פסק כדעת רב אלפס ז\"ל פ' בתרא דעירובין גמרא מתניתין דמחזירין רטיה במקדש דת\"ר רטיה שפירשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה וגרסינן עלה אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' ר\"א דמילה דלית הלכתא כר\"י אלא כת\"ק ופ' בתרא דעירובין כתב וקי\"ל כת\"ק אע\"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כותיה דת\"ק דאמרינן אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב אבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדר ואמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע ד\"ה אסור להחזירה ואמר רב יהודה הלכה כר\"י ואמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי עכ\"ל. כלומר לא סבירא לי הא דאמר רב יהודה הלכה כר\"י אלא הלכה כת\"ק. ובאמת אני אומר דבשפירשה על גבי כלי פליגי ובהא הוא דשרי ת\"ק וקי\"ל כותיה ומש\"ה אהדרתה וכמוהו הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לפירש\"י ז\"ל שפירש כי רב אשי אדרב חסדא קאי כלומר לא סבירא לי מאי דאמר רב חסדא דבפירשה ע\"ג כלי פליגי אלא אפילו פירשה ע\"ג קרקע פליגי ושרי ת\"ק דקי\"ל הלכתא כוותיה אבל פירשה ע\"ג כלי אפילו ר\"י מתיר כבר הקשו עליו רבותינו בעלי תוס' דא\"כ אמאי קתני בברייתא לר\"י הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ליתני פירשה על גבי כלי דשרי ר\"י ומכ\"ש שמעינן דשרי בהוחלקה דעדין לא פירשה אלא מדנקט הוחלקה משמע דוקא הוחלקה שלא זזה ממקומה הוא דשרי ר' יהודה הא אם פירשה וזזה ממקומה אפי' ע\"ג כלי קא אסר ר\"י. וזה טעם נכון לקיים הפירוש הראשון וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:", + " ומניחין רטיה ע\"ג מכה עד שמא ימרח. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב) וגם פ' חלק מקצתו:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ] + ], + [ + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "נשברה לו חבית עד לידי סחיטה. פרק חבית:", + " וכיצד מציל ממנה כו' עד הרי זה מותר. פ' כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " טיט שעל בגדו עד שמא יכבס. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " המכסכס את הסודר וכו'. פ' ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה דבין סודר בין חלוק מותר וכ\"פ הרב ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר דברי הר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק ר\"א דתולין גמרא מתניתין דאין שורין חלתית דגריס מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דר\"נ בר יצחק בר אחתיה א\"ל כי מטית לבי רב חסדא ויס\"ג לבי רב ספרא עייליה כי מטו התם עייליה בעא מיניה כו' עד כי נפק א\"ל מאי בעא מר מיניה א\"ל מהו לכסכוסי כתונייתא בשבתא מי אמרינן לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קא מיכוין ואסיר וא\"ל לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי א\"ל ותבעי ליה למר סודרא אמר ליה סודרא לא קא מיבעי לי דבעאי מיניה דרב הונא ופשטה לי לאיסורא אמר ליה ותפשוט ליה למר מסודרא א\"ל התם מחזי כאולודי חיורא הכא לא מחזי כאולודי חיורא ע\"כ. הנה עיניך רואות שדבריו מחוורים ולא ידעתי מה ראה הראב\"ד ז\"ל לחלוק על זה וגם לא ירדתי לסוף דעתו באמרו שכן פסק הרב ז\"ל כי אנחנו לא מצאנוהו מפורש זה בהלכות ואם רצה לומר כן מפני שהשמיט דין הסודר יכול אני לומר אדרבה מדכתונת מותרת דוקא סודר אסור ולא הוצרך לפרש, וגם מפר\"ח ז\"ל אני רואה שפוסק כן ופירש דכותנייתא היא מפשתן וסודרא הוא מצמר גפן ולא מצמר אחר דא\"כ היכי סליק אדעתיה למילף פשתן מצמר ולדעתי יפה פירש כי הצמר והפשתן אינן שוין בלבונן כדאסיקנא פרק אלו מגלחין דכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ:" + ], + [ + "נשברה לו חבית עד לידי סחיטה. פרק חבית:", + " וכיצד מציל ממנה כו' עד הרי זה מותר. פ' כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " טיט שעל בגדו עד שמא יכבס. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " המכסכס את הסודר וכו'. פ' ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה דבין סודר בין חלוק מותר וכ\"פ הרב ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר דברי הר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק ר\"א דתולין גמרא מתניתין דאין שורין חלתית דגריס מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דר\"נ בר יצחק בר אחתיה א\"ל כי מטית לבי רב חסדא ויס\"ג לבי רב ספרא עייליה כי מטו התם עייליה בעא מיניה כו' עד כי נפק א\"ל מאי בעא מר מיניה א\"ל מהו לכסכוסי כתונייתא בשבתא מי אמרינן לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קא מיכוין ואסיר וא\"ל לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי א\"ל ותבעי ליה למר סודרא אמר ליה סודרא לא קא מיבעי לי דבעאי מיניה דרב הונא ופשטה לי לאיסורא אמר ליה ותפשוט ליה למר מסודרא א\"ל התם מחזי כאולודי חיורא הכא לא מחזי כאולודי חיורא ע\"כ. הנה עיניך רואות שדבריו מחוורים ולא ידעתי מה ראה הראב\"ד ז\"ל לחלוק על זה וגם לא ירדתי לסוף דעתו באמרו שכן פסק הרב ז\"ל כי אנחנו לא מצאנוהו מפורש זה בהלכות ואם רצה לומר כן מפני שהשמיט דין הסודר יכול אני לומר אדרבה מדכתונת מותרת דוקא סודר אסור ולא הוצרך לפרש, וגם מפר\"ח ז\"ל אני רואה שפוסק כן ופירש דכותנייתא היא מפשתן וסודרא הוא מצמר גפן ולא מצמר אחר דא\"כ היכי סליק אדעתיה למילף פשתן מצמר ולדעתי יפה פירש כי הצמר והפשתן אינן שוין בלבונן כדאסיקנא פרק אלו מגלחין דכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "שתי מטהרות וכו' עד שרוי במים. בתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו' על פי הביב עכ\"ל: ואני אומר כבר קבלנו התוספתא נמשכת אחר התלמוד שלנו וטעמו הוא העיקר שאילו טעם התוספתא היה עיקר בתלמוד היו קובעין אותו וגם קבלנו שאין להקשות בתוספתא ובירוש' מהפירושין התלוים בסברא לפי שאין להם הכרע:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ] + ], + [ + [ + "העושה נקב שהוא וכו' עד מכה בפטיש. פ' חבית (דף קמ\"ו) ופ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " לפיכך גזרו על כל נקב עד נדיבות לבו. הכל פרק חבית:" + ], + [ + "העושה נקב שהוא וכו' עד מכה בפטיש. פ' חבית (דף קמ\"ו) ופ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " לפיכך גזרו על כל נקב עד נדיבות לבו. הכל פרק חבית:" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "אין חותכין שפופרת עד מפני שהוא כמתקן. זמורה וכו' עד ויתקננה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " אסור לחוף כלי כסף עד בכל דבר. פ' טומנין (דף נ'): ", + " ואסור להדיח קערה וכו' עד באותה שבת כו' עד שאין קבע לשתיה. פרק כל כתבי (דף קי\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל כ\"ז אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול עכ\"ל: ואני אומר ברייתא היא שנויה פ' כל כתבי ופירושו מכוון ומה לי כמתקן משבת לחול שבמשמעות לשון ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל שאין הדחה זו אלא לחול ומה לי טורח משבת לחול שמפרש הראב\"ד ז\"ל שניהם לדעת אחד נתכוונו:", + " ואין מציעין עד לשבת. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "אין חותכין שפופרת עד מפני שהוא כמתקן. זמורה וכו' עד ויתקננה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " אסור לחוף כלי כסף עד בכל דבר. פ' טומנין (דף נ'): ", + " ואסור להדיח קערה וכו' עד באותה שבת כו' עד שאין קבע לשתיה. פרק כל כתבי (דף קי\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל כ\"ז אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול עכ\"ל: ואני אומר ברייתא היא שנויה פ' כל כתבי ופירושו מכוון ומה לי כמתקן משבת לחול שבמשמעות לשון ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל שאין הדחה זו אלא לחול ומה לי טורח משבת לחול שמפרש הראב\"ד ז\"ל שניהם לדעת אחד נתכוונו:", + " ואין מציעין עד לשבת. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אין דנין בשבת עד כמתקן אותן בשבת. פרק שואל ופרק מפנין (דף ק\"כ): ", + " ואין מעשרין כו'. תלמודא קאמר לה בהדיא פ\"ק דחגיגה לגבי י\"ט וכ\"ש בשבת:", + " מקדיש אדם וכו' עד היום היא. פרק שואל (דף קמ\"א):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ] + ], + [ + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "מותר לרוץ עד לבית המדרש. פ\"ק דברכות (דף ז'): ", + " ומחשבין חשבונות עד מקבל טומאה. פרק שואל (דף ק\"נ) ופ' אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ופוסקין צדקה עד קרובה לבא. פרק השואל ופ\"ק דשבת ופ\"ק דכתובות (דף ה'): ", + " ומחשיכין על התחום וכו' עד חפצי שמים מותרין. פרק השואל:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ] + ], + [ + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע\"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג) ופרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין (דף נ\"ג): ", + " אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ\"ג): " + ], + [ + "שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע\"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג) ופרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין (דף נ\"ג): ", + " אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ\"ג): " + ], + [ + "נוטל אדם עד האבן בידו. ריש פרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק כירה (דף מ\"ג): ", + " כלכלה שהיתה נקובה עד נעשית כדופן. ריש פרק נוטל:", + " היתה הכלכלה וכו' עד לא גזרו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן בגמרא כו' ולא יצטרך לטלטל האבן עם הכלכלה: ואני אומר כבר אמרתי פעמים רבות כי ר\"מ ז\"ל לא חיבר הדברים שיכולין להתחדש מדקדוקי התלמוד ומהקושיות והתירוצים לפי שזו הדרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אלא כיון לקצר פסקי התלמוד המבוררין בו ולכך קראו משנה תורה וכיון יפה בזה הדין השנוי במשנה ראשונה דפרקין נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה פירש כלכלה סל של פירות והוצרך לפרש כלכלה זו מה טיבה וע\"כ הקשה לבררם ואמאי תהוי כלכלה בסיס לדבר האסור כלומר ויהיה אסור לטלטלה ופריק אמר רבב\"ח א\"ר יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן וחזר והקשה ונשדינהו לפירות ונשדייה לאבן ונינקטינהו ופריק כדאמר ר' אלעזר א\"ר יוחנן בפירות המיטנפין כלומר רטובים כגון תאנים תותים וענבים כמו שפירש ר\"מ ז\"ל וכן פירש רש\"י ז\"ל. למדנו כי המשנה מדברת להתיר כלכלה מלאה פירות המיטנפין כדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שהוקשה לראב\"ד ז\"ל בלשונו מפני שכתב ז\"ל בלשונו שאם ינער הפירות והיא קושיא הבאה אחר זה חלילה כי ר\"מ ז\"ל לא כיון לכתוב אלא לשון עברי מובן לכל שהוא לשון השלכה בארץ לשון עברי כמו שדייה בלשון תרגום כדכתיב וינערו רשעים ממנה (איוב ל״ח:י״ג) וכן דקדק לשונו ז\"ל יטנפו בארץ עוד בא התלמוד מצד אחר והקשה ולינערינהו נעורי ופרש\"י ז\"ל כלשון הראב\"ד שהוא מצד אל צד בתוך הכלכלה ותירץ אמר רב חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקינן כלומר שנפחתה וחסרה עד שנעשה בה נקב דאבן עצמה נעשה דופן לכלכלה ע\"כ. והקדים ר\"מ ז\"ל זאת המסקנא האחרונה ואיחר הראשונה לגלות דעתו כי לא היתה כוונתו כאשר דן לשונו הראב\"ד ז\"ל ויהיה לשון מובן לעין ואעפ\"כ השיבו עליו ומ\"מ הדקדוק שדקדק ראב\"ד ז\"ל אמת ויציב הוא וגם ר\"מ ז\"ל יודה בו אבל לא רצה לכתבו מן הטעם שכתבתי:" + ], + [ + "חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ\"ב): ", + " היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:", + " וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:", + " בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק\"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור\"מ ז\"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ\"ו בכלל כלי אורג:" + ], + [ + "חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ\"ב): ", + " היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:", + " וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:", + " בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק\"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור\"מ ז\"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ\"ו בכלל כלי אורג:" + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "אסור לבטל וכו' עד כופה עליה כלי. פרק כירה (דף מ\"ב) וכ\"כ ר\"י ז\"ל בהלכות פרק מי שהחשיך גבי שליפי רברבא דאין הלכה כר' יצחק דאמר ריש פרק משילין אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת וכ\"כ שם ג\"כ:", + " לפיכך אין נותנין וכו'. פרק כירה:", + " וכן כופה הכלי על כל דבר וכו'. פרק משילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד שלא יגע בביצה: ואני אומר יפה עשה שלא קבעה דהא אסיקנא פרק תולין גמרא מתניתין דהקש שע\"ג מטה דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול וה\"נ אסיק פ' כירה וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל שם ולא הזכיר זה הירושלמי וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי ולפיכך אפילו נגע אין בכך כלום ואתי הירושלמי כמ\"ד טלטול מן הצד שמיה טלטול וליתיה:" + ], + [ + "נותנין כלי תחת הדלף וכו' עד גרף של רעי לכתחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' עד שאין עושין גרף של רעי לכתחלה עכ\"ל: ואני אומר כי לא אנחנו ולא ר\"מ ז\"ל אין לנו בבי רחייא דאביי אלא פירוש רש\"י ז\"ל וטעם הגמרא כלשון ר\"מ ז\"ל אלא שאנחנו קורין אותו לשון טעם רחוק ר\"ל כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף דבריו שאין עושין גרף של רעי לכתחילה אינו חוזר למה שסמוך לו אלא למה שלמעלה הימנו כמ\"ש ואם אינו ראוי אין נותנין לפי שאין עושין גרף של רעי לכתחלה. והנני כותב לשון הגמרא ופירש\"י ז\"ל ודברי רבותינו בעל התוספות ז\"ל והתבונן בו. שנינו סוף פרק משנה ראשונה דפ' משילין ונותנין כלי תחת הדלף בשבת ופירש רש\"י ז\"ל תחת הדלף לקבלו בתוכו מפני טינוף הבית ובסוגיין קא מקשינן מינה ומוקמינן לה בדלף הראוי ופירש רש\"י ז\"ל שהן צלולים וראויין לבהמה עכ\"ל. וק\"ל דכל שראוי לשתיית בהמה ראוי לרחיצה כמו שפי' ר\"מ ז\"ל והכל אחד. הנה זה מבורר כי משנתנו דלכתחלה מיירי במים צלולין דוקא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל והכל מודים לו בזה על הפיסקא שלה גרסינן תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע ופי' רש\"י ז\"ל שופך לחוץ ואינו חושש ושונה ונותנו במקומו תחת הדלף ואינו נמנע כל היום מלעשות כן אם צריך לכך. תו גרסינן בי רחייא דאביי דלוף פירוש הדלף היה נופל על אמת הרחיים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחין מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכין תחת הדלף אתא לקמיה דרבה רבו שישאל ממנו מה יעשה א\"ל זיל עייליה לפורייך התם פי' אמר לו הכניס מטתך לבית שהן שם כי היכי דליהוו גרף של רעי ואפקיה פירוש שיהו מאוסות הריחים לך להיות לפני מטתך ואתה מותר לטלטלם ולהוציאה לחוץ כדאמרינן לקמן דגרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה א\"ל וכי עושין גרף של רעי לכתחלה פירוש וכי מותר לגרום שיהיה דבר מאוס לו כדי שיוציאנו לחוץ אדהכי והכי נפיל ביה רחייא דאביי כלומר בין כך נפלו אותן אמת הרחיים של אביי אמר תיתי לי דעברי אדמר פירוש תבואני זאת על שעברתי על דברי רבי עכ\"ל. ואחר כך מביא דברי שמואל דאמר גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכתבו רבותינו בעלי התוספות כי יפה היה אומר אביי אלא שטעה בזה כי מה שאמרו אין עושין גרף היינו דוקא כגון אין מזמנין את הנכרי בשבת משום שיורי כוסות ואין עושין גרף של רעי לכתחלה כדי שיסלקנו אח\"כ אבל כאן הוא לא עשה מתחלה הגרף אלא הוא נעשה מעצמו מחמת הגשמים ואם היה מכניס מטתו שם היה יכול לסלקו בהיתר ע\"כ והיינו נתן והיינו נעשה כדברי ר\"מ ז\"ל וכדשמואל והכי משמע סוף פרק נוטל ופרק כל כתבי הקודש ודברים ברורים הם והראב\"ד ז\"ל תפס לו דרך אחרת:" + ], + [ + "חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר\"א ופירש\"י ז\"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:", + " ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:", + " תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר\"ם ז\"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ\"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה\"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע\"כ ופיר\"ח ז\"ל דזאת הלכה היא א\"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז\"ל ודברי ר\"מ ז\"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר\"א ופירש\"י ז\"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:", + " ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:", + " תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר\"ם ז\"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ\"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה\"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע\"כ ופיר\"ח ז\"ל דזאת הלכה היא א\"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז\"ל ודברי ר\"מ ז\"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:" + ] + ], + [ + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "סולם של עליה עד ויבא לצוד. פ\"ק דביצה (דף ט'):
כתב הראב\"ד אין כאן מקום לזה עכ\"ל: ואני איני מבין דבריו אם רצה להשיגו מפני שעיקר זאת ההלכה פ\"ק דביצה והיה לו לסדר בהלכות שביתת יו\"ט כבר עשה וחיברה שם כראוי וכמפורסם בהלכה כתב וחילק בין רה\"ר לחצר כדאיתא התם ובכאן כתב ברייתא דר\"י כמו שהביאה ר\"י אלפס ז\"ל ויפה כיון דהא קיימא לן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד:", + " קנה שמוסקין וכו' עד להיתר. פרק כל הכלים:" + ], + [], + [], + [ + "וכן אם היה ניטל ואגדו עמו וכו' עד להוכיח עליו. סוף פרק כל הכלים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס לשון הגמרא וכו' או משום בונה עכ\"ל: ואני אומר אדרבה הוא תפס לשון הגמרא דסוף פרק כל הכלים ופרק בתרא דעירובין והנני מפרשן זה אחר זה בעז\"ה. אמר תחלה וכן אם היה ניטל ואגדו עמו זה כתירוץ רבא במעשה דר' טבלא דפריק ההוא ניטל ואגדו עמו ומאי דקאמר הוי תלי בעיברא דדשא אינו מעלה ולא מוריד ולא הזכירו אלא דעובדא כי הוה הכי הוה. ויש ספרים גורסין ניטל באגדו הוה והפירוש בשתיהן שוה לרוב המפרשים ז\"ל דכיון שהוא ניטל באגדו כלומר שקשור בתלאי חזק שיכול לטלטלו לא חיישינן אם אינו קשור כלל לא בדלת ולא בעיברא שהוא הבריח הרי עשאו כלי ולכך מטלטלין אותו ונועלין בו שאגדו מוכיח עליו ואם אין שם אגד ואינו אגוד להוכיח עליו שהוא כלי אין מטלטלין אותו ואין נועלין בו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף דבריו והראב\"ד ז\"ל שתלה עיקר דבריו בבריח היינו משום עובדא דר' טבלא ונטה במקצת אחר דעת ר\"י אלפס ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל הסכים כר\"מ ז\"ל והביא ראיה מדלעיל בההיא שמעתא גבי נגר שיש בראשו קלוסטרא דאמרינן דאפילו למ\"ד דקלוסטרא טפלה לנגר אי ניטל באגדו שרי אלמא בעי מידי אחרינא ומה שתלה עיקרו בדלת זהו כמו ששנינו בברייתא ר\"י אומר אף זה במדינה מותר אלא איזהו נגר הנגרר שבמדינה אסור שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר\"י בנגר אמר רבא והוא שקשור בדלת כלומר דר\"י גופיה לא שרי נגרר אלא בקשור בדלת אבל נגרר הקשור בעיברא דדשא לא דלא מוכחא מילתא כולי האי וכן הסכימו רבים וגדולים וגם מורי הרשב\"א ז\"ל. והראב\"ד ז\"ל פירש משום דאם הבריח נשמט כולו מן הפתח בשעה שנפתח ומונח בקרן זוית הרי הנגר כמו כן מונח בקרן זוית והרי הוא מוקצה ואם אותו הבריח עובר בקיר הפתח וגם הוא כמו כן אין דינו כנגרר אלא כמונח לפי שאין הבריח משמש כלום ביום לפיכך הנגר התלוי אינו מוכן על ידו ע\"כ תורף פירושו. והקשה עליו מורי הרשב\"א ז\"ל כי לדבריו אם החבל שהוא קשור בו בדלת ארוך עד שלא יהא הנגר נגרר אחר הדלת בשעה שהוא פותח ונועל גם זה אסור והחלוק הזה לא נתפרש בגמרא אלא ודאי כמו שפירשתי וכן סוף פרק כל הכלים דאמרינן בין תלוי בין שאינו תלוי והוא שקשור קשור בדלת קאמר שיהא חזק ואמיץ ויוכל להעמידו וכן משמע בירושלמי דפרק כל הכלים דגרסינן רבי יוסה בעא קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא אמר ליה מן מה דמר רבי יוחנן משכני אלפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כר\"י עבדין עובדא עד שיהא קשור בדלת ר' ינאי חמוי דר\"מ עד שיהא קשור בדבר שהוא יכול להעמידו ע\"כ. ומוכיח שם דהלכה למעשה כר\"י ולא כרבי ינאי וקשור דוקא בדלת קא בעינן כדברי ר\"מ ז\"ל דגרסינן התם א\"ר יוחנן אתיא יחידאה דהכא כסתמא דתמן ויחידאה דתמן כסתמא דהכא. פי' יחידאה דהכא ר\"א דפקק החלון כסתמא דנגר הנגרר ויחידאה דנגר הנגרר דהוא ר\"י כסתמא דחכ\"א בין כך ובין כך פוקקין בו וכן פר\"ח ז\"ל הלכה למעשה כר\"י והוא שקשור בדלת וכדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שכתב היה הנגר נשמט וכו' זהו מדגרסינן בעי ר' זירא נקמז מהו א\"ר יוסף מאי תבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נקמז מותר נשמט אסור. הנה עיניך רואות כי לשון הגמרא לשונו וחיבר דבריו בקוצר:" + ], + [ + "מנורה של חוליות עד מותר לטלטלה. פרק כירה (דף מ\"ז) ופרק כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "מנעל שעל גבי האמום עד חסרון כיס. פרק תולין (דף קמ\"א): ", + " וכן גיזי צמר עד מקפיד עליהן. פ' טומנין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "כל דבר מטונף עד ויתלכלך בהן. פ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) וסוף פרק נוטל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " רוק שעל גבי קרקע דורסו לפי תומו והולך. פרק כל כתבי הקדש:", + " ומטלטלין כנונא מפני עפרו וכו'. פרק שני דביצה ופרק כירה (דף מ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא כלל וכו' מותר לטלטלו עכ\"ל: ואני אומר הריני מכריע וכל אחד משניהם תפס דרך הגמרא אלא שהסברות חלוקות כל אחד ואחד אמר כלשון רבו ועל כן הבן ויתכן תחלה שתעיין בגמרא ותראה כי פירש\"י והראב\"ד ז\"ל שוין וביאור דברי ר\"מ ז\"ל דגרסינן בסוף פרק כירה אמר רבי זירא א\"ר אסי א\"ר יוחנן אמר רבי מרינוס ויס\"ג רומנוס התיר רבי לטלטל מחתה באפרה כלומר מחתה שנותן בה לבונה להתעשן ולהריח ריח טוב בו ואקשי ליה ר' זירא ממתניתין לרב אסי דנוטל אדם את בנו וכו' ופרקה דאית בה קרטין כלומר שיש באותה מחתה שיורי לבונה קטנים כעין קרטין שיש בהן צורה ואתמר על זה אביי אמר קרטין בי רבי מי חשיבי כלומר שהיה עשיר גדול מופלג ולא היו חוששין מדבר מועט כזה ולא היה ראוי להתיר טלטול המחתה בעבורן אלא אמר אביי מידי דהוה אגרף של רעי כלומר אלא ודאי לא התירו לטלטלו אלא מפני שהיה מאוס בעיניהם כמו גרף של רעי ותמה רבא על תירוץ זה של אביי ואמר שתי תשובות בדבר חדא דגרף של רעי מאיס כלומר מפני הצואה שבו והאי לא מאיס כלומר והמחתה הזאת של לבונה אינו מאוס אדרבה ריחו טוב ועוד גרף של רעי מיגלי והאי מכסי אלא אמר רבא במחתה כזו של שיורי קרטי לבונה אין לנו להתיר טלטולו שהרי הוקצה אלא ודאי אם יש לך לדמות לגרף של רעי ולהתיר טלטולו זהו מותר דכי הוינן בי רב נחמן הוינן מטלטלינן כנונא אגב קטמיה כלומר מפני שהעפר היה מאוס בעיניו להשגיח בו וגם שהוא מתפזר ומטנף הבגדים והפנים והידים ודומה לגרף של רעי ואע\"ג דאיכא עליה שברי עצים שאסור לטלטלן בפני עצמן ואותבינן עלה מהא ושוין שאם יש בה שברי פתילות שאסור לטלטלה כלומר ומה לי שברי עצים ומה לי שברי פתילות ופריק אביי בגלילא שנו. עתה ראה גם ראה כי אביי תירץ אליבא דרבא מכלל ששניהם שוין בדין כנונא ומטעמיה דאביי דהוה ליה כגרף של רעי דאל\"כ מאי הוה ליה לאביי למשכוני נפשיה אדרבא ועוד דהא שתי תשובות של רבא שהשיב על מחתה לא שייכי על כנונא שהרי כנונא מגולה הוא שמדליקין עליו האש של עצים לפני הגדולים וגם מאוס הוא כמו שפירשתי ולכך הוקבעה הלכה של כנונא ולא של מחתה וגם ר\"מ ז\"ל לכך דקדק בלשונו כלשון הגמרא ולא רצה לפרשו בלשון אחר מבורר לרוב העם כדי שלא יתחלף להם במחתה או בכלי אחר ולגלות שדעתו לפרש סוגייתנו כמו שפירשתיה לדעתו:", + " ואין עושין וכו' עד מוציאין אותו בשבת. פרק כל כתבי ופרק כירה ופ\"ב דביצה:" + ], + [ + "שמן שיוצא וכו'. הוא שמן של בדדין שפי' ר\"י אלפס ז\"ל סוף פ\"ק דשבת דפליגי בה רב ושמואל דרב אסר ושמואל שרי ופסק ר\"י אלפס ז\"ל דהלכה כשמואל דקאי כר\"ש סוף פרק מי שהחשיך ופרק כירה:", + " וכן תמרים ושקדים המוכנין לסחורה מותר לאכלן בשבת. גם זה הוא תמרי דעיסקא דפליגי בה רב ושמואל סוף פ\"ק דשבת ופסקינן כשמואל וכדכתיבנא בסמוך:", + " ואפילו אוצר של תבואה מתחיל להסתפק ממנה. בשבת ריש פרק מפנין יש פוסקין כך בהלכות כשמואל שאין שם אוכל שיהא מוקצה בשבת אלא הכל מוכן אצל שבת חוץ מגרוגרות וצמוקין בלבד ובפרק כירה אסיקנא ליה הכי:", + " בזמן שמייבשין וכו' עד משום מוקצה. זה הטעם מפורש בירושלמי פ\"ק דמעשרות והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק כירה:", + " חבית שנתגלתה וכו' עד במקום המוצנע. תוספתא:", + " כיוצא בו קמיע מטלטלין אותו. פ' במה אשה יוצאה כן פסק ר\"י אלפס גמרא פיסקא דולא בקמיע וכן משמע סוגיא דשמעינן התם:", + " מותר השמן עד מחמת מיאוס. פ' כירה (דף מ\"ד):" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ] + ], + [ + [ + "היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות סוף פ\"ק דעירובין והר\"ז בעל המאור ז\"ל תפס עליו והרמב\"ן ז\"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:", + " ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:", + " נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:", + " וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:" + ], + [ + "היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות סוף פ\"ק דעירובין והר\"ז בעל המאור ז\"ל תפס עליו והרמב\"ן ז\"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:", + " ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:", + " נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:", + " וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:" + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שיצא חוץ וכו' עד כמו שאמרנו. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר בכל מ\"ש וכו' וכשבירר לו לצד החיצון עכ\"ל: ואני אומר קושיא זו כבר נתחבטו בה הרבה מן הראשונים עד שנחלקו הר\"ז הלוי בעיקר הפסק ובטעמיה עם ר\"י אלפס והשיב הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות כנגדו ונגד הראב\"ד ז\"ל ואין צורך להעתיק כאן דעותם אבל אברר דעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל שכנגדו שחולק עליו כאשר היתה מגמתי מתחילה בחבור זה. ואומר תחלה כי ר\"מ ז\"ל הועיל לנו הרבה במה שכתב וכלל וסמך מי שהחשיך עם מי שיצא כדרך המשנה וסמיכותה שלהי פ' מי שהוציאוהו דתנן מי שיצא חוץ לתחום אמה אחת לא יכנס ר\"א אומר שתים יכנס שלשה לא יכנס מי שהחשיך לו חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר\"ש אומר אפילו ט\"ו אמה יכנס וכו' ופירש\"י ז\"ל שיצא במזיד ומדעת שלא לשם מצוה ואפ\"ה היה סבור ר\"א שתים יכנס משום הבלעת תחומין כדאמרן בפירקין דר\"א לטעמיה דאמר והוא באמצען עכ\"ל. וזהו במתניתין דלעיל בפירקין דתנן מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה לו יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר\"י בן נורי וחכ\"א אין לו אלא ארבע אמות ר' אליעזר אומר והוא באמצען ר\"י אומר לכל רוח שירצה. ופירש\"י ז\"ל באמצען של ד' אמות כלומר שתי אמות יש לו לכל צידיו עכ\"ל. ומה דאזיל לטעמיה הוא בשמעתין דהבלעת תחומין גמרא מתניתין דמי שיצא ברשות וכיון יפה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות שלו ופסק שם שאין הלכה לא כר\"א ולא כר\"ש וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל הלכה כת\"ק וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' והר\"ם ז\"ל מקוצי ובשם ר\"י הזקן והוסיפו בזה טעמים גבי עובדא דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמשכה ליה שמעתא וכו' גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל וכו' ובזה נסתלקו טענות הראב\"ד ז\"ל ועל כן נזהר ר\"מ ז\"ל לכתוב כל דין ודין בפ\"ע בפרק הזה וסמך כל אחד לכיוצא בו ומעשה דרב נחמיה פי\"ו דהלכות אלו. אך הראב\"ד ז\"ל הפליג דרכו ופסק כר\"א ממעשה דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמסיק לה תלמודא בדלא מלו גברי ואליבא דר' אליעזר מיבעיא ליה דיקא נמי דקאמר ויכנס ש\"מ וכתב ז\"ל דמהא שמעינן דהלכה כר\"א דהבלעת תחומין מלתא היא והלכך לדידן דק\"ל כר\"י דקאמר יש לו ד' אמות לכל רוח שירצה אפילו יצא שלש אמות והוא עומד ברביעית הרי זה נכנס ואינו חושש עכ\"ל ובזה הדרך היתה השגתו זאת, ומורי הרשב\"א ז\"ל יישר דבריו בשמועה ובסוף פרק מי שהוציאוהו אמנם הר\"ז הלוי ז\"ל חלק על זה ועמד בשיטת ר\"מ ז\"ל וחביריו ז\"ל ואמר דשאני מעשה דרב נחמיה דמתוך אונסו יצא דמשכיה שמעתתיה ומש\"ה אקילו גביה לאורויי כדר\"א בדלא מלו גברי אבל בלא אונסא לא סמכינן אדר\"א דהא בשמעתין דהבלעת תחומין א\"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר\"א קא מותבת ליה למר אלמא לא סמכינן עליה וגם הרמב\"ן ז\"ל עמד בשיטה זו ואמר דההיא אוקמתא דדיקא נמי וכו' הא אידחיא ליה מדאותביה ר\"נ בר יצחק לרבא וטענות רבות ודברים אלו ברורים בעיני הרבה וכמו שדקדק בקצרה ובלשון ברורה רש\"י ז\"ל דהא בסוף שמעתין דהבלעה כי א\"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר\"א קא מותבת ליה למר א\"ל אין דשמיע לי מיניה דע\"כ לא פליגי רבנן עליה דר\"א אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודה ליה כלומר ומי שיצא ברשות ב\"ד דמתניתין זו היינו לדבר מצוה וממילא דמתני' דסוף פ' דמי שיצא לאו לדבר מצוה ולא באונס יצא ועוד דהא דר\"א יחיד הוא לגבי חכמים אפילו תימא מאן חכמים בר פלוגתיה מ\"מ הא סתמיה תלמודא ועוד דהא ר\"א שמותי הוא ואפילו לפי הגירסא שכתוב בהן ר' אלעזר ויהיה ר\"א בן שמוע שהוא תנא מ\"מ לא שבקינן כל הני טעמי ודחקינן בהכי:", + " היתה רגלו אחת וכו' עד יכנס. סוף פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל איכא מ\"ד כיון דקם ליה כיחידאה ה\"ז לא יכנס עכ\"ל: ואני אומר אני רואה ה\"ט דקם ליה כיחידאה אלא בפירוש טעמיה דר\"א בשילהי פ' דמי שהוציאוהו אלא ברגלו אחת מימרא דרבי חנינא היא התם ובתרי לישני איתמרא והוא פסק כאיכא דאמרי וכפי שיטת ר\"י אלפס ז\"ל והגאון ז\"ל ורוב המפרשים גם בזה גם בכל התלמוד ואי איכא למאן דפסק כלישנא קמא וכדעת ר\"ת ז\"ל בכל התלמוד שהיה אומר כי כל איכא דאמרי טפל ללישנא קמא אין השגה בזה:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד) גם במשנה גם בגמרא:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד) גם במשנה גם בגמרא:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע\"י עכ\"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר\"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע\"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש\"י ז\"ל בפירש ארוך כדברי ר\"מ ז\"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר\"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע\"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא\"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ\"ל. וסייעו הרשב\"א ז\"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר\"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור\"ע ברם כר\"ג וכר\"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב\"ג וכר\"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש\"י ז\"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר\"נ בהא כרבא ס\"ל מדשמעינן ליה לקמן דא\"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר\"נ כר\"ג ס\"ל דאמרינן להדיא א\"ל ר\"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר\"י אמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר\"נ רביה כר\"ג ס\"ל ואע\"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר\"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס\"ל כר\"ג בההיא מ\"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס\"ל מטעמא דכתבינן:", + " ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ\"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר\"א ור\"מ ז\"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ\"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע\"י עכ\"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר\"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע\"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש\"י ז\"ל בפירש ארוך כדברי ר\"מ ז\"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר\"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע\"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא\"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ\"ל. וסייעו הרשב\"א ז\"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר\"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור\"ע ברם כר\"ג וכר\"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב\"ג וכר\"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש\"י ז\"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר\"נ בהא כרבא ס\"ל מדשמעינן ליה לקמן דא\"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר\"נ כר\"ג ס\"ל דאמרינן להדיא א\"ל ר\"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר\"י אמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר\"נ רביה כר\"ג ס\"ל ואע\"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר\"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס\"ל כר\"ג בההיא מ\"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס\"ל מטעמא דכתבינן:", + " ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ\"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר\"א ור\"מ ז\"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ\"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:" + ], + [ + "כל מי שיצא ברשות ב\"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד מ\"ה): ", + " היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר\"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:" + ], + [ + "כל מי שיצא ברשות ב\"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד מ\"ה): ", + " היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר\"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:" + ] + ], + [ + [ + "כל בית דירה עד חוץ מבית דירה זה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ה): " + ], + [ + "היה בית זה קרוב למדינה עד או יתר. פ' עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "הגיע לכותל וכו' עד מדידה יפה. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם אי אפשר לאמדו מבליעו אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו עכ\"ל: ואני אומר איני כדאי לדקדק בסברותיו ואפילו הייתי כדאי לא באתי לסתור אלא לבנות בעז\"ה:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "אפילו עבד ושפחה עד סוף הפרק. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה וכו' עד שבת וקידוש. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ו) מפורש להדיא:", + " וצריך לזכרו עד בהבדלה. פרק ערבי פסחים ובברכות ובמכלתא אמרו זכור את יום השבת לקדשו בברכה. עוד מצאתי לו ראיה ריש מסכת נזיר דמתמה בתלמודא להדיא אילימא קדושא ואבדלתא והרי מושבע ועומד מהר סיני הוא וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי אלא שפירשו כר\"ת ז\"ל ועוד כתב סמך להוכיח על הבדלה שהוא מן התורה כמו הקידוש כמו שכתבתי לפנינו בסמוך. ועוד ראיתי אני כי אמרו ז\"ל בפירוש זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו לשון זכור הוא מצות עשה זכרהו בכניסתו שמקדשין אותו בדברים ברמזם ז\"ל שבת כלה ולשון שמור שייך ביציאתו שלא ינהג בקדושת קדש מנהג חול עד שיבדילנו ויקבענו ויושיבנו על כנו ובפ\"ק דשבועות ובפרק מי שמתו זכור ושמור כל שישנו בזכירה ישנו בשמירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ע\"כ. הנה עשו שמור לאו כדק\"ל כל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה עוד רמזו ז\"ל במדרש זכירה ביום ושמירה בלילה וכפשטה זה שמוסיפין מחול על הקדש וסודו ידוע למקובלים בסתרי התורה ולהם ארמוז גם אני ואומר זכירה בקידוש ושמירה בהבדלה בלאו הבא מכלל עשה ואף על פי ששניהם מן התורה הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כתשלומין דראשון. ומה נכבד רמזם בגלותם התם בשמעתין דיקנה\"ז קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא וכן ביארו דקידוש כניסתו דומה למלך שנכנס למדינה כו' כלשונם פרק כל כתבי הקדש שבת כלה שבת מלכה והבדלה במוצאי שבת דומה לאפרכוס שיוצא כו' והמשכיל ידום. ופשוטו נראה כן פרק ערבי פסחים בשמעתא דזכרהו על היין בכניסתו בשמעתא אסיקנא דכבוד יום עדיף מכבוד לילה תדע דהא מאן דלית ליה אלא כוס אחד אמרינן דלישבקיה עד למחר אי לא משום טעמא דחביבה מצוה בשעתה וכן פסק ר\"י בר\"י ן' מיגא\"ש ז\"ל, ועוד דסתם תלמודא בעי למימר אליבא דרב הונא טעם לא יקדש טעם יבדיל וכן מבעי ליה למימר דמבדיל אשכרא ולא מקדש אלא אחמרא ואע\"ג דלא קיימן לפום הלכתא ריהטא דשמעתא הכי אזלא ובהדיא אמרינן התם מפסיקין לקידוש ואין מפסיקין להבדלה והכי נמי אסיקנא הא דאמר רב עמרם אמר רב שבת קובעת לקדוש ואינה קובעת להבדלה למדנו כי הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כל שומר שבת מחללו ואף כי שניהם מן התורה בזכירה ובשמירה הדברים אמורים אך הכוס מדברי סופרים כמו שיתבאר והאבן גדולה ע\"פ הבאר. והנה יגעתי ומצאתי לר\"מ ז\"ל פ\"ז הלכות נזירות הדין מפורש מבואר בשמעתא קמייתא דמסכת נזיר:" + ], + [], + [], + [ + "עיקר הקידוש כו' עד ומבדיל אחר שאוכל. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "עיקר הקידוש כו' עד ומבדיל אחר שאוכל. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "מדברי סופרים לקדש על היין ולהבדיל על היין. פרק ערבי פסחים ובכמה מקומות. ובהדיא א\"ר חייא בר אבא א\"ר יוחנן אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל קדושין והבדלות כלומר נוסח הברכות וקביעות מקום זכירתן בין בתפלה בין בברכת המזון וגמר דבריו בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בפירוש התורה בפרשת יתרו בפסוק זכור:", + " ואע\"פ שהבדיל כו' עד על הכוס. פרק שואל ופרק אין עומדין:", + " ומברך על היין תחלה ואחר כך מקדש. מסכת ברכות פרק אלו דברים:", + " ואינו נוטל ידיו עד שיקדש. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [], + [ + "מי שהיה אוכל בערב שבת כו' עד ברכת המזון. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה): ", + " היה אוכל בשבת ויצא וכו'. פרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שאין לו אלא אותו הכוס עכ\"ל: ואני אומר כבר נדחה אותו תירוץ בשמעתין דיקנה\"ז והדר מיניה תלמודא לתרץ אלא קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא כלומר ואין בכך משום חבילות וממילא נמי כך ברכת המזון והבדלה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל דברכת המזון והבדלה חדא מילתא היא ולאו שתי קדושות נינהו ולכך אינו דומה לקידוש וברכת המזון כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד:", + " ואם היה בתוך השתיה פוסק וכו' עד יקדש על כוס וכו'. זה הוא כתירוץ התלמוד בשמעתין דיקנה\"ז ברכת המזון וקידוש היום תרי מילי נינהו כלומר ששתיהן בקדושת היום שגם בברכה זו מזכירין של שבת כדאיתא בתוספתא והקידוש מדאורייתא ידוע הוא ואע\"ג דהבדלה נמי דאורייתא מ\"מ טפילה היא לקידוש היום וברכת המזון אינו בא להזכיר מקדושת היום כלום ושבת אינה קובעת להבדלה אלא לקידוש בלבד שהוא חמור כמו שכתבתי בתחלת הפרק הזה ולא בא ר\"מ ז\"ל להוציא מן הכלל הזה הבדלה שלא תהיה מן התורה חס ושלום אלא להוציא שאר קידושין וברכות הנעשין חבילות חבילות על כוס אחד כגון שבע ברכות של חופה וכיוצא בהן שהיה בזמנו חולק להצריך בורא פרי הגפן כוס בפני עצמו ולשאר ברכות כוס בפני עצמן והוא אין דעתו בכך הואיל והן מדרבנן וכן הורה רבינו משולם ז\"ל וכן עמא דבר וכד\"ן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל מטעמים אחרים:" + ], + [ + "מי שהיה אוכל בערב שבת כו' עד ברכת המזון. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה): ", + " היה אוכל בשבת ויצא וכו'. פרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שאין לו אלא אותו הכוס עכ\"ל: ואני אומר כבר נדחה אותו תירוץ בשמעתין דיקנה\"ז והדר מיניה תלמודא לתרץ אלא קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא כלומר ואין בכך משום חבילות וממילא נמי כך ברכת המזון והבדלה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל דברכת המזון והבדלה חדא מילתא היא ולאו שתי קדושות נינהו ולכך אינו דומה לקידוש וברכת המזון כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד:", + " ואם היה בתוך השתיה פוסק וכו' עד יקדש על כוס וכו'. זה הוא כתירוץ התלמוד בשמעתין דיקנה\"ז ברכת המזון וקידוש היום תרי מילי נינהו כלומר ששתיהן בקדושת היום שגם בברכה זו מזכירין של שבת כדאיתא בתוספתא והקידוש מדאורייתא ידוע הוא ואע\"ג דהבדלה נמי דאורייתא מ\"מ טפילה היא לקידוש היום וברכת המזון אינו בא להזכיר מקדושת היום כלום ושבת אינה קובעת להבדלה אלא לקידוש בלבד שהוא חמור כמו שכתבתי בתחלת הפרק הזה ולא בא ר\"מ ז\"ל להוציא מן הכלל הזה הבדלה שלא תהיה מן התורה חס ושלום אלא להוציא שאר קידושין וברכות הנעשין חבילות חבילות על כוס אחד כגון שבע ברכות של חופה וכיוצא בהן שהיה בזמנו חולק להצריך בורא פרי הגפן כוס בפני עצמו ולשאר ברכות כוס בפני עצמן והוא אין דעתו בכך הואיל והן מדרבנן וכן הורה רבינו משולם ז\"ל וכן עמא דבר וכד\"ן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל מטעמים אחרים:" + ], + [ + "אין מקדשין וכו'. פרק המוכר פירות (דף צ\"ז): ", + " לפיכך אם נתערב עד שאין מקדשין אחד מהם: כתב הראב\"ד אמת הוא זה וכן מפרש בירושלמי שמקדשין ביין קונדיטין עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא סברות הן וכבר כתבן ר\"י אלפס ז\"ל בה' ערבי פסחים:" + ], + [ + "וכן שמרים עד ומקדשין עליו. פרק המוכר פירות:", + " כלי שהוא מלא וכו' עד שהוא כשיורי כוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא מן הכוס עצמו עכ\"ל: אני אומר הנפש היפה לא תקפיד כאיסתניס וכן משמע בעובדי דפרק ערבי פסחים דאיכא מאן דקפיד טפי מחבריה ובירושלמי רבי מנא טעים כסא ומתקי' ליה:" + ], + [ + "וכן שמרים עד ומקדשין עליו. פרק המוכר פירות:", + " כלי שהוא מלא וכו' עד שהוא כשיורי כוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא מן הכוס עצמו עכ\"ל: אני אומר הנפש היפה לא תקפיד כאיסתניס וכן משמע בעובדי דפרק ערבי פסחים דאיכא מאן דקפיד טפי מחבריה ובירושלמי רבי מנא טעים כסא ומתקי' ליה:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה דברים וכו' עד מכובד. זה בכמה מקומות בתלמוד זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:" + ], + [ + "איזהו כבוד וכו' עד מפני כבוד השבת. פ' במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " ומתעטף וכו' עד שבת המלך. פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ומכבוד השבת עד כבוד השבת. פרק כל כתבי ופרק אלו קשרים (דף קי\"ג) ובירושלמי ופ' מרובה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "איזהו כבוד וכו' עד מפני כבוד השבת. פ' במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " ומתעטף וכו' עד שבת המלך. פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ומכבוד השבת עד כבוד השבת. פרק כל כתבי ופרק אלו קשרים (דף קי\"ג) ובירושלמי ופ' מרובה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "אסור לקבוע סעודה וכו'. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה) ופ' השולח בגיטין (דף ל\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שאסור לקבוע מן המנחה ולמעלה עכ\"ל: ואני אומר איני מגיע לסוף דעתו דאי דוקא לקבוע מן המנחה ולמעלה מאי איריא בע\"ש אפילו בחול נמי ותו מאי איריא סעודה ומשתה דהיינו סעודה גדולה אפילו סעודה קטנה נמי כדתנן פ' קמא דשבת לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס וכו' עד ולא לאכול ואסיקנא אפילו סמוך למנחה גדולה ואפילו בסעודה קטנה דילמא אתי לאימשוכי וכ\"ת דמיירי בשהתפלל כמו שהסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ריש פרק ערבי פסחים מ\"מ שמעינן מינה דממשיך אחר סעודתו ואפי' היא קטנה ואתי לאימנועי מאכילת עונג שבת דהא קא שבע וכתיב נפש שבעה תבוס נפת ועוד דהא תניא בריש פרק ערבי פסחים לא יאכל אדם בערבי שבתות וערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס בשבת כשהוא תאב דברי ר\"י רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך. והגע עצמך רבינו הראב\"ד ז\"ל כמאן ס\"ל בהא אי כר' יוסי למה הוא אוסר מן המנחה דוקא דהא אפילו עד שתחשך קא שרי ר' יוסי ואי כר\"י למה לי סעודה ומשתה דוקא אפילו אכילה פורתא קא אסר ר\"י דהא לא יאכל קתני דמשמע לא יאכל כלל וכו' וכ\"ת דהא ברייתא משבשתא היא הא אסיקנא ריש ערבי פסחים דמתרצתא היא ורב פנחס בריה דרב אידי קבלה אלא ודאי ש\"מ דבסעודה ומשתה כולהו אסרי דהא קמן דמודה ר' יוסי בערב הפסח משום חיובא דמצה ואפילו באכילה מועטת ומ\"מ משום כבוד שבת מודו כולהו בסעודה ומשתה דאסיר תדע דגרסינן בגיטין פ' השולח גמרא מתניתין דעבד שנשבה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בע\"ש ואחת קבעה סעודתא בשבת ושתיהן נעקרו והא התם בע\"ש סתם קאמר כדברי ר\"מ ז\"ל ולא מן המנחה ולמעלה דוקא ואלמלא שעברו על דברי חכמים למה נענשו בכך והביאה ר\"י אלפס בהלכות פ' כל כתבי הקדש להשמיענו שהיא הלכה. ומה טובו אהלי אפדנו שרומז ענינו בסדור דבריו ודקדוק לשונו אשר סמך לזה הלכה כרבי יוסי וכתב מותר לאכול ולשתות עד שתחשך עכ\"ל. וסמך לזה סברתו המורה על מ\"ש שכוונתי לדעתו שכתב ואעפ\"כ מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה עכ\"ל, וכדאסיק ריש ערבי פסחים בזה לא הזכיר בלשונו משתה אלא לשון סעודה בלבד כלשון התלמוד דפ\"ק דשבת דאזלא כי הא דערבי פסחים ובפסק הראשון הזכיר משתה עם הסעודה כההיא דפרק השולח שכתבתי גם בפסק הראשון של משתה ודכתב בע\"ש סתם כלשון רבי יוחנן דפרק השולח ובזה כתב מן המנחה ולמעלה כמסקנא דריש ערבי פסחים וכרצון הראב\"ד ז\"ל לפרש:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "אסור לאדם שיהלך וכו' עד לאורחין. פרק לולב וערבה (דף מ\"ד) וכמה מקומות:", + " אסור להתענות וכו' עד רחמים. פרק קמא דשבת (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אסור לאדם שיהלך וכו' עד לאורחין. פרק לולב וערבה (דף מ\"ד) וכמה מקומות:", + " אסור להתענות וכו' עד רחמים. פרק קמא דשבת (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אין צרין וכו' עד אין מפליגין. סוף פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " תשמיש המטה עד ללילי שבת. במסכת כתובות פ' אף על פי (דף ס\"ב): ", + " ומותר לבעול עד צער לה. פ' קמא דכתובות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "אין צרין וכו' עד אין מפליגין. סוף פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " תשמיש המטה עד ללילי שבת. במסכת כתובות פ' אף על פי (דף ס\"ב): ", + " ומותר לבעול עד צער לה. פ' קמא דכתובות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "השבת ועבודת כוכבים וכו' עד שומר שבת מחללו. במסכת סנהדרין בכמה מקומות ובכמה מסכתות:", + " וכל השומר שבת עד סוף הפרק. פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח): " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..22ea83e749edafe1403f23f70579da6143b2cac2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,3578 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Sabbath", + "text": [ + [ + [ + "שביתה בשביעי עד חטאת קבועה. פ\"ק דמסכת שבת (דף ג' וד') ופ\"ק דמסכת כריתות (דף ג') ובמסכת סנהדרין פ\"ד מיתות (דף ס\"ו). ומה שכתב שהיא מצות עשה מקרא מלא הוא וזיל קרי בי רב הוא:", + " כל מקום עד חייב חטאת. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "שביתה בשביעי עד חטאת קבועה. פ\"ק דמסכת שבת (דף ג' וד') ופ\"ק דמסכת כריתות (דף ג') ובמסכת סנהדרין פ\"ד מיתות (דף ס\"ו). ומה שכתב שהיא מצות עשה מקרא מלא הוא וזיל קרי בי רב הוא:", + " כל מקום עד חייב חטאת. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "וכל מקום עד אין מכין אותו כלל. פ\"ק דשבת (דף ג') ופרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "וכל מקום עד אין מכין אותו כלל. פ\"ק דשבת (דף ג') ופרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) והרבה מקומות:" + ], + [ + "דברים המותרין עד אינו חושש. פ' ב\"מ (ד' כ\"ט) ופ\"ק דכתובות (דף ו'): ", + " ורוחץ ידיו עד אינו חושש. פ' בתרא דמס' עירובין (דף ק'): ", + " פרצה דחוקה עד כיוצא בזה. פ\"ק דכתובות (ד' ו') ופרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ז) ופ' ח' שרצים (דף קי\"א) ופ' המוצא תפילין שם:" + ], + [ + "דברים המותרין עד אינו חושש. פ' ב\"מ (ד' כ\"ט) ופ\"ק דכתובות (דף ו'): ", + " ורוחץ ידיו עד אינו חושש. פ' בתרא דמס' עירובין (דף ק'): ", + " פרצה דחוקה עד כיוצא בזה. פ\"ק דכתובות (ד' ו') ופרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ז) ופ' ח' שרצים (דף קי\"א) ופ' המוצא תפילין שם:" + ], + [ + "כל העושה עד כיוצא בזה. כתב הראב\"ד ז\"ל ר\"ח ז\"ל פסק כר\"ש וכו' פטור עליה: ואני אומר מחלוקת ישנה היא כי בסדר רב יהודה גאון ז\"ל פסק ג\"כ כר\"ש אבל ר\"מ ז\"ל הלך בשיטת ר\"י אלפס והעומדים בשיטתו והם סומכים כאן על עמוד של שיש כלל קיים ויתד שלא תמוט ר' יהודה ור\"ש הלכה כר' יהודה וההיא דפרק נוטל ושאר קושיות שעליהם כל אחת מתורצת במקומה ובפרק ב\"מ בשמעתין דהמכבה את הנר כו' כחס על הנר כו' נחלקו רש\"י ורבותינו ז\"ל בפי' הסוגיא ולפיהם נחלק הפסק וגם רבותינו בעלי התוספות נחלקו בפסק הזה ויש לי ראיה גדולה פ' כירה גמרא מתני' דמיחם שפינהו דאסיקנא לדשמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה וכולהו דשמואל התם הלכות קבועות הן וכן פסק ר\"י אלפס להדיא ועוד דרבינא דהוא בתראה אסיק לאלתר עלה ואמר הילכך קוץ ברשות הרבים מוליכין אותו פחות מד\"א בכרמלית אפי' טובא וכן הלכה:" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל המתכוין עד כיוצא בזה. ריש פ' אלו נערות (דף ל\"א) מדייקא מלתיה ממלתיה דר' אבין:", + " נתכוין עד פטור. פ' ספק אכל מסכת כריתות (דף [י\"ט] צ\"א) :", + " כל המתכוין עד חוזר מאליו. פ' המצניע (דף צ\"ב):", + " כל המתכוין עד ב' אותיות חייב. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכן אם נתכוין עד כיוצא בזה. פ' האורג (דף ק\"ה): :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ], + [ + "כל מלאכה עד כיוצא בזה. פ' המצניע (דף צ\"ב): ", + " כל המקלקלין עד הרי זה פטור. פרק ר' אליעזר דאורג (דף ק\"ו) :", + " חפר גומא עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ג) :", + " כל המקלקלין עד סוף הפרק. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) :" + ] + ], + [ + [ + "דחויה עד דוחה את השבת. שבת פ' ח' שרצים (דף ק\"ט) ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ד) ופ' אין מעמידין (דף כ\"ח) ובכמה מקומות בתלמוד הלכה מרווחת:", + " אמדוהו ביום עד שהוא שבת. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " מחללין עד סכנה. פרק ב\"מ (דף כ\"ט ל'): ", + " ומחללין עד צריך לכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "דחויה עד דוחה את השבת. שבת פ' ח' שרצים (דף ק\"ט) ופ' בתרא דיומא (דף פ\"ד) ופ' אין מעמידין (דף כ\"ח) ובכמה מקומות בתלמוד הלכה מרווחת:", + " אמדוהו ביום עד שהוא שבת. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " מחללין עד סכנה. פרק ב\"מ (דף כ\"ט ל'): ", + " ומחללין עד צריך לכך. פ' בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "כשעושין עד וחכמיהם. פרק לפני אידיהן (דף י\"ב) ופ' בתרא דיומא:", + " ואסור עד בהם. פ' ב\"מ (דף כ\"ט): ", + " הא למדת עד ושלום בעולם. פ' ב\"מ (דף כ\"ח) ובירושלמי:", + " ואלו עד יחיו בהם. פרק ב\"מ:", + " החושש עד בלא אמירה. פרק אין מעמידין:", + " ומכה שהיא בגב היד עד על פיהם. פרק אין מעמידין ופ' שמונה שרצים:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "הבולע עד נפשות. פ\"ק דע\"ז (דף י\"ב): ", + " וכן מי עד להצילו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " חולה עד כיוצא בזה. מסכת מנחות פ' ר' ישמעאל (דף ס\"ד): ", + " המבשל עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (דף ט\"ו) ופ' מרובה (דף ע\"א) ובה' ר\"י אלפס ריש פרק כירה:" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חולה עד ישראל. פ' מפנין ופ\"ב דביצה (דף כ\"ב): ", + " לפיכך מעלין עד מותר. פ' חבית ופ' אין מעמידין (דף כ\"ב): ", + " היולדת עד כדרכה. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " אין מילדין עד השבת. פ' אין מעמידין (דף כ\"ו):" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "חיה עד אלה. פ' מפנין (דף קכ\"ט) ופ' במה אשה:", + " וכן מרחיצין עד היא לו. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " האשה עד חזקתו חי. פ' קמא דמסכת ערכין (דף ז') גמרא מתני' דהאשה שיוצאת ליהרג:" + ], + [ + "מפקחין עד עמו. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד): ", + " שמע עד הדגים פטור. פרק ר' ישמעאל דמנחות (דף ס\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל הנך מילי וכו' אע\"ג דתלמיד הוא לגבי דרבה עכ\"ל: ואני אומר ר\"מ ז\"ל כרבה פסק וכלשון אחרון דמנחות בשמעתין קמייתא דפ' ר' ישמעאל בלא שמע וכלישנא קמא בשמע ולא פליגי תרווייהו לישני בעיקר דינא כדאשכחן בתלמודא כיוצא בהן. וכתב ר\"מ ז\"ל בתשובה לחכמי לוניל שהעתקתי בס' אהבה והריני אכין לפניך הסוגיא למען תשכיל, דגרסינן התם א\"ל רבינא לרב אשי נמצאת הראשונה כחושה בבני מעי מהו בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או דילמא בתר מעשיו אזלינן א\"ל לאו היינו דרבה ורבא דאתמר שמע שטבע תינוק בים ופרס מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק רבא אמר חייב רבה אמר פטור וע\"כ לא קא פטר רבה אלא כיון דשמע אמרי' דעתיה נמי אתינוק אבל לא שמע לא ואיכא דאמרי לאו היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאתמר לא שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו רבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו עכ\"ל הגמרא, ועיניך הרואות שכל זמן שהעלה תינוק בין לבדו בין עם דגים בין שמע בין לא שמע פוטר רבה דהוא רביה דרבא וקי\"ל כותיה חדא דהוא רביה ועוד דתלמודא בלישנא קמא דייק ממילתיה דרבה משמע ללא שמע ולא דייק ממילתיה דרבא מכלל דקים ליה כרבה דהוא רביה ופטר לעולם משום דהוי שגגה ואף ע\"ג דדיוקא לא קאים היינו משום לישנא בתרא דאמר לה להדיא ובכולי תלמודא פסקינן כלישנא בתרא וכ\"ש בהא דלא פליגי לישני לגמרי בעיקר דינא אלא אתא לישנא בתרא לאפוקי מדיוקא דלישנא קמא. בא וראה אור ר\"מ ז\"ל שכתב כאן בסתם לפי שעיקר ההלכה לא נאמרה לעניין איסור שבת וביררה בפ\"ב דהלכות שגגות על סדר התלמוד למען ילמד הקורא מקום מוצאו וידע בו וז\"ל היו לפניו שתי בהמות של צבור אחת שמינה ואחת כחושה וכו' עד נמצאת הראשונה השמנה טרפה בבני מעים עד הרי זה פטור מחטאת וכן הפורש מצודה להעלות דגים מן הים בשגגה והעלה תינוק עם הדגים בין ששמע שטבע תינוק בין שלא שמע הואיל ועלה התינוק הרי זה פטור מחטאת אע\"פ שלא היתה כונתו אלא לצוד מפני שהיה שוגג וכן כל כיוצא בזה ע\"כ לשונו. הנה ביאר ובירר שם עיקר ההלכה כמו שכתבתי גם הראב\"ד ז\"ל לא השיג עליו:" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "נפל תינוק עד התחתון. פרק בתרא דיומא (דף פ\"ד):" + ], + [ + "היתה חצר עד נעקרו עד ונפלה עליו מפקחין. פרק קמא דכתובות (דף ט\"ו) ופרק בתרא דיומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מפרשים וכו' שלא הוחזק שם ישראל ע\"כ לשונו: עוד שאלו ממנו חכמי לוניל וז\"ל בספר זמנים ובהרבה מקומות נראה מן הכתוב בעיר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות דרין בה וכו' (עיין לשון השאלה בכ\"מ) אפילו רוב עובדי כוכבים ומזלות מפקחין והפכנו בשמועות לאמת דברי הספר והצור העלים ממנו על כן דבר אתה עמנו ונשמעה: תשובה תימה גדול אני תמה על דבר זה שקבלתם וכי אנו לא קבלנו כך וכי יש באותו מקום שום ספק בעולם הרי הדברים ברורים הם שם אפי' לבר בי רב דחד יומא שכך הם דברי שמואל כו' (ע' בכ\"מ לשון התשובה) והדבר ידוע ששמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ע\"כ: ועיקר אלו ההלכות סוף פ' קמא דכתובות ופרק בתרא דיומא ואגב גררא בהרבה מקומות:" + ], + [ + "היתה חצר עד נעקרו עד ונפלה עליו מפקחין. פרק קמא דכתובות (דף ט\"ו) ופרק בתרא דיומא:
כתב הראב\"ד ז\"ל יש מפרשים וכו' שלא הוחזק שם ישראל ע\"כ לשונו: עוד שאלו ממנו חכמי לוניל וז\"ל בספר זמנים ובהרבה מקומות נראה מן הכתוב בעיר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות דרין בה וכו' (עיין לשון השאלה בכ\"מ) אפילו רוב עובדי כוכבים ומזלות מפקחין והפכנו בשמועות לאמת דברי הספר והצור העלים ממנו על כן דבר אתה עמנו ונשמעה: תשובה תימה גדול אני תמה על דבר זה שקבלתם וכי אנו לא קבלנו כך וכי יש באותו מקום שום ספק בעולם הרי הדברים ברורים הם שם אפי' לבר בי רב דחד יומא שכך הם דברי שמואל כו' (ע' בכ\"מ לשון התשובה) והדבר ידוע ששמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ע\"כ: ועיקר אלו ההלכות סוף פ' קמא דכתובות ופרק בתרא דיומא ואגב גררא בהרבה מקומות:" + ], + [ + "המהלך עד פרנסתו. פרק כלל גדול (דף פ\"ט):
כתב הראב\"ד פירוש יום אחד יתר על שביעיות אותו יום ניתר בכל מלאכה, עכ\"ל: ואני אומר יפה פירש לפירוש של ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "עובדי כוכבים ומזלות שצרו עד את השבת. במסכת עירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ה): ", + " ומצוה על כל ישראל וכו' וכשיצילו את אחיהם עד לעתיד לבא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכן ספינה עד בשבת. פרק סדר תעניות אלו (דף י\"ט): ", + " צרין על עיירות עד סוף הפרק. פ' קמא דשבת (דף י\"ט):" + ] + ], + [ + [ + "מותר להתחיל עד כל השבת. פ\"ק דשבת (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "מותר להתחיל עד כל השבת. פ\"ק דשבת (דף י\"ז י\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [ + "מניחין קדרה עד מטמינה לכירה. הכל פ' כירה (דף ל\"ח):" + ], + [], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "תנור עד בכדי שיעשה. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " ואם בשוגג מותר עד וכיוצא בזה. שם ופרק כל כתבי (דף קי\"ז):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ], + [ + "עושה אדם עד סוף הפ'. פ\"ק דשבת (דף כ'):" + ] + ], + [ + [ + "יש דברים שאם טמן עד מוסיף. פ' במה טומנין (דף מ\"ז): ", + " מן הדין עד רותחין. פ' ב\"מ (דף ל\"ד):" + ], + [ + "יש דברים שאם טמן עד מוסיף. פ' במה טומנין (דף מ\"ז): ", + " מן הדין עד רותחין. פ' ב\"מ (דף ל\"ד):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ], + [ + "וכן מן הדין עד דבר חם. פ' כירה:", + " ומותר לטמון עד סוף הפרק. פ' במה טומנין (דף מ\"ז מ\"ח):" + ] + ], + [ + [ + "הדלקת עד מדברי סופרים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " מותר להשתמש עד שמא יטה. פ\"ק דשבת (דף י\"א):" + ], + [ + "הדלקת עד מדברי סופרים. פרק במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " מותר להשתמש עד שמא יטה. פ\"ק דשבת (דף י\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "המדליק עד ולא תשתלשל למטה מותר. פ' במה מדליקין:", + " נותנין גרגיר וכו'. פ' במה אשה:", + " וכל הפתילות עד וכל כיוצא בהן. הכל פרק ב\"מ (דף כ\"א):" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "אין נותנין עד כיבוי הניצוצות. פ' כירה (דף מ\"ב): ", + " אין פולין עד לפניו. פ\"ק דשבת:" + ], + [ + "כלים הדומין עד ממנו. פ' יציאות (דף י\"ב):
כתב הראב\"ד ז\"ל בלבול גדול אני רואה בכאן לפי הגמרא והמבין יעיין: ואני אומר לפי בינתי הבינותי והנה בינתי תענני לפרש כל דבר על אופנו להתיר הבלבול ולבאר לפני המעיין בעז\"ה. כתב תחלה כלים הדומין זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין שמא יטעה ויטה עכ\"ל. וזה פשוט כדאסיקנא פ\"ק דשבת בגמרא מתניתין דלא יפלה את כליו וש\"מ תרווייהון שמא יטה וגרסינן לאלתר אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגד אשתו אמר רבא לא אמרן אלא בבני מחוזא אבל בבני חקליתא מידע ידיע ובבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיע, ע\"כ. והן הלכות פסוקות דשמואל ורבא ועיניך הרואות שתולה הענין במידע ידיע כלומר שאין צריכין עיון הרבה וכן פירש ר\"ח ורש\"י ז\"ל וגם רבותינו בעלי התוספות ז\"ל כן הסכימו ומזה הטעם התירו בזמן הזה ובאותה הארץ להבחין בין בגדי האיש לבגדי האשה שיש הפרש גדול ביניהן וניכרין בעיון הקל אבל בין בגדי אדם לחבירו ובין בגדי אשה לחברתה אסור לפי שדומים זה לזה וצריכים עיון הרבה. עוד כתב שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות מפני שאינו מכירן בין בנר של שמן בין בנר של נפט שאורו רב שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות וקערות מפני שאינו צריך עיון הרבה, עכ\"ל. וזהו כדגרסינן גמרא מתניתין דלא יקרא לאור הנר תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק פירוש וקשיין אהדדי ופרקינן לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאין קבוע כלומר שמש קבוע אינו צריך עיון הרבה מתרי טעמי חדא דהוה רגיל ועוד דלא מירתת דילמא מסלקי ליה בעילה כל דהו הואיל ומוחזק הוא להם ולכך מותר אבל שמש שאין קבוע אסור מן אלו הטעמים שכתב ומש\"ה יהיב דעתיה למידק טפי ועתה לא חילק בין שמן לנפט אלא הכל שוה בדין שניהם. עוד כתב לחלק בדין אצל השמש קבוע וז\"ל ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק אע\"פ שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו עכ\"ל. וזהו כדגרסינן בפירוקא בתרא איבעית אימא הא והא בשמש קבוע הא בדמשחא הא בדנפטא, כלומר שתי הברייתות נשנו בשמש קבוע ולא קשיא הא דקתני אסור בדמשחא דגזרינן דילמא אתי לאסתפוקי מיניה והאי דקתני מותר בדנפטא פי' זפת כי מאחר שהוא מסריח לא אתי לאסתפוקי מיניה איבעיא להו שמש קבוע בדמשחא מאי כלומר בתר משחא אזלינן ואסור משום גזירה דילמא אתי לאיסתפוקי או דילמא בתר שמש אזלינן וכיון שהוא קבוע מותר מאי כלומר מאי להורות לו לכתחלה ואהדריה ר\"ה אמר הלכה ואין מורין כן רב ירמיה בר אבא בשם רב אחא הלכה ומורין כן וכיון דלא איפסקא הלכתא בהדיא לחומרא עבדינן ואוסרין לשמש קבוע כמו בדמשחא וכן הורו כל המורים לחומרא, תדע דמייתי עלה עובדא דהוא רב בכ\"מ רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אשי קם שמעיה וקא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו לרב אשי והא מר לא סביר הכי א\"ל שבקיה כרביה ס\"ל כלומר שמש קבוע לרב ירמיה ושמעינן לרביה דאמר מורין כן אבל אנן לא ס\"ל הכי וקי\"ל כרב אשי דבתראה הוא: אמנם מה שנראה לראב\"ד ז\"ל בלבול לפי הגמרא זהו לפי גירסת הגמרא שלו או גירסת ר\"י אלפס ורש\"י ובשיטת ר\"ח ז\"ל אבל הגירסא הזאת ספרדית היא ונכונה ועליה סמך ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "נר שאחורי הדלת עד ואינו חושש. פרק כתבי הקודש (דף ק\"כ):" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ], + [ + "כל מדינות עד ותוקע ושובת. פרק ב\"מ (דף ל\"ח): ", + " תוקעין במוצאי שבת עד להתיר את העם למעשיהם. כן משמע סוף פרק אלו קשרים דאסיקנא מחוורתא כדרב יוסף:", + " יום הכפורים עד סוף הפרק. פ' אלו קשרים וסוף פ\"ק דתוספתא דחולין:" + ] + ], + [ + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "אסור עד בעצמן. פ' קמא דשבת (דף י\"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו\"ט:", + " נכרי שעשה עד כיוצא בזה. פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "מת שעשו עד שאמרנו. פ' השואל (דף קנ\"א):" + ], + [ + "מת שעשו עד שאמרנו. פ' השואל (דף קנ\"א):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "עיר שישראל עד כיוצא בזה. פרק כל כתבי הקדש (דף קנ\"ב) ופ' שואל ופ\"ג דמסכת מכשירין:", + " ישראל שאמר עד שנעשה בשבת. מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות יו\"ט פ' אין צדין וביו\"ט אמרו ק\"ו בשבת כדתנן פרק משילין:", + " דבר שאינו עד כיוצא בזה. מסכת עירובין פ' הדר (דף ס\"ז ס\"ח): ", + " הלוקח בית עד מהם. ב\"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ\"ק דגיטין (דף י'):" + ], + [ + "פוסק עד בשבת. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ\"ל: ואני אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ\"ק דע\"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ\"ק דמסכתא ע\"ז ובסוף פ\"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב\"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד\"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר\"ש בן ביסנא הלכה כרשב\"א בשבת ובאבל ובע\"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע\"ג דקא משתרש ועוד דפ\"ק דשבת קי\"ל כב\"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע\"ש ואע\"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ\"ק דמסכת ע\"ז ועוד דאמרינן במ\"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ\"ש הראב\"ד שאין זה דומה לקבלנות מ\"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ\"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז\"ל שכתב כן בהלכות ע\"ז שלו:" + ], + [ + "פוסק עד בשבת. פרק לפני אידיהן (דף כ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ\"ל: ואני אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ\"ק דע\"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ\"ק דמסכתא ע\"ז ובסוף פ\"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב\"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד\"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר\"ש בן ביסנא הלכה כרשב\"א בשבת ובאבל ובע\"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע\"ג דקא משתרש ועוד דפ\"ק דשבת קי\"ל כב\"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע\"ש ואע\"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ\"ק דמסכת ע\"ז ועוד דאמרינן במ\"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ\"ש הראב\"ד שאין זה דומה לקבלנות מ\"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ\"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז\"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז\"ל שכתב כן בהלכות ע\"ז שלו:" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "לפיכך הפוסק עד בעליו. ספ\"ק דמסכת ע\"ז (ד' כ\"ב): ", + " מותר להשכיר עד והשאר חולקים. פ\"ק דשבת (דף י\"ט) וספ\"ק דמסכת ע\"ז (דף כ\"א):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "הנותן מעות עד הגאונים ז\"ל. סוף מסכת ע\"ז:", + " לא יתן עד נזקקין לו. פ\"ק דשבת (דף י\"ט):" + ], + [ + "מי שהיה עד מד' אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ישראל שעושה עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (ד' ט\"ו) ופרק מרובה ופרק ב' דתרומות והביא ר\"י אלפס בהלכות פרק כירה (דף ע\"א):" + ], + [ + "מי שהיה עד מד' אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ישראל שעושה עד כיוצא בזה. פ\"ק דחולין (ד' ט\"ו) ופרק מרובה ופרק ב' דתרומות והביא ר\"י אלפס בהלכות פרק כירה (דף ע\"א):" + ], + [ + "פירות שיצאו עד מוצאי שבת. ריש פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"א) :
כתב הראב\"ד ז\"ל דדוקא וכו' והכי אסקה ר\"פ בעירובין עכ\"ל: ואני אומר כי דברי הראב\"ד ז\"ל לפי שראה ריש פרק מי שהוציאוהו לר\"פ פירות שיצאו מחוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מ\"ט אנוסין נינהו, ופירש\"י ז\"ל דביו\"ט קא מיירי. ויפה פירש משום דלא אתעביד בהו מלאכה דאורייתא דאי בשבת ודאי אסורין אם הביאן דרך רה\"ר ואפילו העבירן ד' אמות ברה\"ר וכ\"כ מורה הרשב\"א ז\"ל גרסי' עלה איתיביה רב יוסף בר שמעיה לר\"פ רבי נחמיה וראב\"י אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא ומהדרינן תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו ושקלינן וטרינן לברורי מאי במקומם אילימא במזיד והא עלה קתני ר' נחמיה וראב\"י אומר לעולם אסורין כו' עד דאסקה בחסורי מחסרא כו' לאוקומה כתנאי ובמזיד ותיקום דר\"פ כת\"ק ודחינן לא במזיד במקומן כ\"ע לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן קא מיפלגי כו' דר\"פ לימא כתנאי ומהדרינן והא מדקתני סיפא ר' נחמיה וראב\"י אומר לעולם כו' שוגגין אין במזיד לא מכלל דת\"ק סבר במזיד נמי שרי ש\"מ אלמא תנאי היא במזיד וקאי ר\"פ כת\"ק ופירש\"י ז\"ל האי ברייתא בשבת ופירוש שלא במקומן חוץ לתחום ומקומן תוך התחום דומיא דלא הפסידו את מקומן דהיינו תחומן ול\"ג בברייתא וחזרו דא\"כ מאי קא מפליג בתר הכי בין מקומן לשלא במקומן אי קתני להדיא בברייתא חזרו, ובדרך הזה הלכו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וסמך ר\"י ז\"ל על זאת המסקנא ופסק כת\"ק להתיר שוגגין שלא במקומן ומזיד במקומן ואע\"ג דמשנת ראב\"י קב ונקי שאני הכא כיון דר\"פ דהוא אמורא ובתראי קאי כת\"ק הלכתא כוותיה ולא דמי להבא בשביל ישראל שמותר לישראל אחר משום קנס דעבד בהו ישראל איסורא. ומורי הרשב\"א ז\"ל אמר עוד דשאני פירות נכרי דלא קנו שביתה אלא משום גזירת בעלים נכרים אטו בעלים ישראל ולפיכך הקלו בהן כשיצאו ממקומן להתירן אפי' שלא במקומן ובזה הסיגנון הוא מ\"ש הראב\"ד ז\"ל כאן: ולדידי קשיא הדא שיטתא טפי חדא מחיקת הגירסא דגרסינן בכולהו נוסחי דוקני וחזרו ועוד דאם איתא דר\"פ הוא דמהדר ליה לרב יוסף בר שמעיה ואסיק להאי מסקנא א\"כ הל\"ל להדיא אמר ליה רב פפא ועוד מאי קאמר תנאי היא הא לאו אורחא דתלמודא לפרוקי הכי מארי דשמעתא והכי הל\"ל אנא דאמרי כת\"ק דתניא ועוד אמאי שני תלמודא לישנא דברייתא דיצאו חוץ לתחום וקרי ליה שלא במקומן וקרי לתוך התחום מקומן. ועוד קשיא לי על תירוץ ר\"י ז\"ל דאמר דעבד ישראל איסורא בהני פירות דהא יצאו קתני דמשמע יצאו באונס דומיא דמתניתין דמי שהוציאוהו נכרים וכו' דעלה קא מייתי לה בגמרא ואם איתא דישראל עבד בהו איסורא המוציא פירות חוץ לתחום הל\"ל ולפלוג בין הוציא בשוגג להוציא במזיד דומיא דהמבשל בשבת ובתר הכי לפרוק בחזרו וכדבעי למימר. לכן נראה לי ודאי מדקתני יצאו היינו שלא מדעתן דפירות אין להם דעת וכן מפרש טעמא לאלתר מאי טעמא אנוסין נינהו וחזרו גרסינן ושקיל וטרי אי חזרו שוגגין או מזידין וגם אם חזרו למקומן הראשון או אם חזרו לשלא במקומן הראשון ולא חזרו לקדמותן והרי הן כאדם שאין לו אלא ארבע אמות ואע\"פ שהן בתוך התחום קרי ליה שלא במקומן הואיל ולא חזרו במקומן הראשון כמו שהיו קודם יציאתן ודמיא לי קצת לההיא דפרק קמא דשבת דהושיט ידו מליאה פירות וכו' ומפלגינן בין אותה חצר לחצר אחרת ואמרי' טעמא משום דהיכא דאתעבידא מחשבתיה אסור ואי לא שרי וכן נמי במזיד קנסוה בשוגג לא קנסוה ותלמודא הוא דשקיל וטרי אליבא דר\"פ אבל ר\"פ לא חייש לאהדורי כלל ומסקנא נמי דשקלא וטריא הוא ושנויי דחיקי אינון ולא סמכינן עלייהו ולפיכך השמיט כל הסוגיא ר\"י אלפס ז\"ל להשמיענו שאינה הלכה וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו למה השמיטה וכן הרמב\"ן ז\"ל נראה שהם מסכימים כדבריו ועל כן הסכים יפה ר\"מ ז\"ל שפסק כאן בהלכות שבת כסתם ברייתא ואליבא דראב\"י ככללא דתלמודא משנת ראב\"י קב ונקי ונתן טעם לדבר שלא נשתנו ולא עשה בהן מעשה ולהכי לא דמי להמבשל בשבת וכיוצא בו ופרק ה' דהלכות שביתת יום טוב פסק כר\"פ להשמיענו שבי\"ט אמרה וכפירש\"י ז\"ל. שוב מצאתי בחדושי מורי רשב\"א ז\"ל לעירובין שכתב כן:" + ], + [ + "השוכר את הפועל עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ\"ח):" + ] + ], + [ + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "מלאכות עד טחינה. פרק כלל גדול (דף ע\"ג):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ], + [ + "וכן הלוקח עד שאמרנו. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " ומגוף המלאכות עד מביא חטאת קבועה. פרק כלל גדול (דף ס\"ט) גמ' מתני' דהיודע עיקר שבת בפיסקא תנינא מוכחא סוגיין הכי:", + " א\"כ מה הפרש עד כיוצא בזה. ריש פ' הזורק (דף צ\"ו) וריש ב\"ק (דף ב'): ", + " העושה מלאכות עד סוף הפרק. פ' כלל גדול (דף ס\"ט ע'):" + ] + ], + [ + [ + "החורש עד זורע. ריש פרק הבונה (דף ק\"ג): ", + " אבל המשקה עד זורע וחייב. ריש מועד קטן (ד' ב'):" + ], + [ + "החורש עד זורע. ריש פרק הבונה (דף ק\"ג): ", + " אבל המשקה עד זורע וחייב. ריש מועד קטן (ד' ב'):" + ], + [ + "הקוצר עד משום קוצר. מקצתו פ' כלל גדול (דף ס\"ט) ומקצתו פרק המוצא תפילין (דף ק') גבי אסור להלך ע\"ג עשבים גזירה שמא יתלוש וכן פ' לולב הגזול (דף ל\"א) גבי אתרוג במחובר וכן פ' משילין (דף ל\"ו) גבי אין עולין באילן וכו' שמא יתלוש:", + " לפיכך צרור וכו'. פ' המוציא (שם דף ק\"ז): ", + " וכשות שעלה עד מקום גידולו. פ' ח' שרצים (דף ק\"ז:): ", + " אבל התולש עד ממנו חייב. סוף המצניע:", + " כל זרע עד נוטע. פרק א' דמ\"ק (דף ב'): ", + " גבשושית עד טומאה. פ' המוציא (דף פ\"א):" + ], + [ + "הקוצר עד משום קוצר. מקצתו פ' כלל גדול (דף ס\"ט) ומקצתו פרק המוצא תפילין (דף ק') גבי אסור להלך ע\"ג עשבים גזירה שמא יתלוש וכן פ' לולב הגזול (דף ל\"א) גבי אתרוג במחובר וכן פ' משילין (דף ל\"ו) גבי אין עולין באילן וכו' שמא יתלוש:", + " לפיכך צרור וכו'. פ' המוציא (שם דף ק\"ז): ", + " וכשות שעלה עד מקום גידולו. פ' ח' שרצים (דף ק\"ז:): ", + " אבל התולש עד ממנו חייב. סוף המצניע:", + " כל זרע עד נוטע. פרק א' דמ\"ק (דף ב'): ", + " גבשושית עד טומאה. פ' המוציא (דף פ\"א):" + ], + [ + "התולש עד ביצה. פרק הבונה (דף ק\"ג) וביצה האמורה וכו' פ' בתרא דיומא:", + " המעמר עד ואין עמור. פ' כלל גדול (דף ע\"ג) וכן משמע בפרק המביא (דף ל\"ג) גבי תבן שבחצר:" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "המקבץ עד הדש. פ' המצניע (דף צ\"ה): ענין המפרק פירש\"י ז\"ל סוף המצניע שלא כדברי מפרשי תולדה דקוצר:", + " החולב את הבהמה חייב מפני שהוא מפרק. סוף פ' המצניע:", + " וכן החובל עד כגרוגרת. פ\"ק דכתובות (דף ו') ופ' שמונה שרצים (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד וכי המשקין וכו' עכ\"ל: ואני אומר כי זה הוא דוקא במוציא משקין מרשות לרשות וכדתנן ריש פירקין המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה אבל הכא בחובל עסקינן ומש\"ה מוקמינן לה בצריך לדם פ\"ק דכתובות לכתחלה בשבת בשמעתין דבועל וכדעת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל כדי שתהיה מלאכה הצריכה לגופה וכן בפ' שמונה שרצים ולכך דקדק כאן ר\"מ ז\"ל בלשונו דהוי כמפרק שהיא תולדה דדש ואין דש חייב בפחות מכגרוגרת. ומעתה איני רואה מקום לקושיא זו והדין עם ר\"מ ז\"ל כד\"נ:", + " בד\"א בחובל עד ממנו חייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " שמנה שרצים עד יצא חייב. פ' שמונה שרצים (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הסוחט עד וחייב. פ' חבית:", + " והחולב לתוכה עד לתוך הכלי. פ' חבית וביבמות פ' חרש:", + " הזורה עד תולדת בורר. פ' המצניע (דף צ\"ה): ", + " וכן הבורר עד וחייב. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ח): ", + " שהזורה עד הערביים חייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " המשמר עד שיצולו. פרק ר\"א דתולין, וענין השיעור פרק כלל גדול:", + " ונותנים ביצה וכו' עד שיצלול. פ' ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " וחרדל עד כיוצא בזה. פ' ר\"א דתולין:" + ], + [ + "הטוחן וכו'. פרק כלל גדול:", + " וכל השוחק וכו'. פ\"ק דשבת (דף י\"ח) בשמעתין דמחוסרים שחיקה ופ' ר\"א דמילה (ד' קל\"ד) גבי מתני' דאם לא שחק ופ\"ק דביצה דב\"ש אומרים כל הנידוכין ובגמרא דילה:", + " המחתך עד כל שהוא. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " הלש כגרוגרת עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי כו' ובנתינת מים לבד חייב עכ\"ל: ואני אומר הנני מפרש כל דברי ר\"מ ז\"ל תחלה אחת לאחת למצוא חשבון בדברי הראב\"ד ז\"ל: תחלה כתב הלש כגרוגרת חייב. בפ' כלל גדול: המגבל את העפר הרי זה תולדת לש. גם זה בפרק כלל גדול: וכמה שיעורו כדי לעשות פי הכור של צורפי זהב זה בפרק המוציא: ואין גיבול באפר פ\"ק דשבת: ולא במורסן ולא בכיוצא בהן. סוף שבת: והנותן זרע שומשמין עד סוף הפ', במס' זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד) גמ' מתניתין דאחד הבגד. ואחר שגליתי מקומן אומר כי באמת כן דעתי לפרש כמו שביאר דעתו הראב\"ד ז\"ל שאין בהן משום לישה וכן פירש\"י ור\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון. כי לפי' הראב\"ד יש לי להקשות עליו חדא שהוא נכנס בפירוש הזה לפי דעתי מהא דגרסינן פ\"ק דשבת גמרא מתניתין דאין שורין דיו מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתה וחייב חטאת אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן לתוכו קמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל א\"ל אביי ודילמא לא היא ע\"כ לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם אלא קמח דבר גיבול אבל דיו דלאו בר גיבול הוא מנתינת מים ליחייב דמשמע דכל היכא דלאו בר גיבול הוא בכל מידי נמי ליחייב מנתינת מים בלבד, ונתחזק בזה הפירוש עוד מדמהדר תלמודא לא ס\"ד דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר\"י בר\"י אומר אינו חייב עד שיגבל כלומר ואפר לאו בר גיבול הוא דומיא דדיו וסמנים ומחייב בנתינת מים בלבד, ועוד מקשה תלמודא לדחוייה מאי אפר עפר כלומר דהוא בר גיבול ומש\"ה פטר ר\"י בר\"י עד שיגבל אבל בדיו ואפר וכיוצא בהן מודה לרבי דנתינת מים בלחוד איהו נמי מיחייב ומתני' דברי הכל היא ואקשינן תו לאהדוריה והתניא אפר והתניא עפר כלומר ובתרוייהו פליגי ר\"י בר\"י וא\"כ אין לחלק בדבריו בין מידי דהוי בר גיבול למידי דלאו בר גיבול ומתני' רבי היא ולא ר\"י בר\"י ומתמה תלמודא לפרוקי מידי גבי הדדי תניא לתרוייהו כי הדדי נינהו ומר קרי ליה אפר ומר קרי ליה עפר כלומר והדרא קושיין לדוכתה כדמעיקרא דעד כאן לא פליג ר\"י בר\"י עליה דרב אלא בקמח או בעפר דבני גיבול נינהו אבל בדיו וסמנין ואפר בנתינת מים בלחוד מיחייב ודכוותה סוף מס' שבת גמרא מתניתין דמהלקטין לתרנגולין אלא דמסיק ליה לא ס\"ד וזה תימה על גדולת חכמת רבינו שיסמוך על שנויי דחיקי וסוגיא דלאו כהלכתא אזלא אלא לפלפולא בעלמא ולאו דסמכא היא והניח מה שהוא תלמוד ערוך לפסוק הלכה כרבינא דהוא בתראה והלכה רווחת ואין חולק עליו דגרסינן במסכת ביצה פרק המביא גמרא מתני' דאין גורפין תנור וכירים וכו' א\"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא א\"ל אנן אריקתא דפרת סמכינן כלומר אין אנו גובלין בי\"ט אלא טחין אותו בטיט שעל שפת נהר פרת שמגובל מכמה זמן ועליו אנו סומכין מבע\"י שאם נצטרך ביו\"ט לתנור וכירים וכיוצא בהן שנקח ממנו ולפיכך הוא מוכן ומותר ואמרי' אמר רבא והוא דצייריה מאתמול כלומר שעמד עליו וציירו והזמינו בלבו והכינו לומר מכאן אני נוטל שאל\"כ היה אסור משום מוקצה אמר רבינא וקטמא שרי כלומר שהאפר אין בו גיבול ולפיכך מותר לגבלו ביו\"ט לטוח בו פי תנור ופירש ופסק כן ר\"י אלפס ז\"ל וכן נכון שהרי רב אשי ורבינא ורבא כולן שוין וגם רש\"י ז\"ל וזה פסק גמור ולכך השמיט ר\"י אלפס ז\"ל שאר הסוגיות חוץ מזאת להשמיענו שאין הלכה זולת זה ולא שייך לפרושי ביה כפי' הראב\"ד ז\"ל ובאותן סוגיות של מסכת שבת כבר פירש\"י ז\"ל בסגנון טוב ואפי' תימא דהכי שפיר טפי זה הוא העיקר וערך תלמוד להורות בו הלכה למעשה ועליו יש לסמוך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מטעות:" + ], + [ + "הטוחן וכו'. פרק כלל גדול:", + " וכל השוחק וכו'. פ\"ק דשבת (דף י\"ח) בשמעתין דמחוסרים שחיקה ופ' ר\"א דמילה (ד' קל\"ד) גבי מתני' דאם לא שחק ופ\"ק דביצה דב\"ש אומרים כל הנידוכין ובגמרא דילה:", + " המחתך עד כל שהוא. פ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " הלש כגרוגרת עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה לי כו' ובנתינת מים לבד חייב עכ\"ל: ואני אומר הנני מפרש כל דברי ר\"מ ז\"ל תחלה אחת לאחת למצוא חשבון בדברי הראב\"ד ז\"ל: תחלה כתב הלש כגרוגרת חייב. בפ' כלל גדול: המגבל את העפר הרי זה תולדת לש. גם זה בפרק כלל גדול: וכמה שיעורו כדי לעשות פי הכור של צורפי זהב זה בפרק המוציא: ואין גיבול באפר פ\"ק דשבת: ולא במורסן ולא בכיוצא בהן. סוף שבת: והנותן זרע שומשמין עד סוף הפ', במס' זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד) גמ' מתניתין דאחד הבגד. ואחר שגליתי מקומן אומר כי באמת כן דעתי לפרש כמו שביאר דעתו הראב\"ד ז\"ל שאין בהן משום לישה וכן פירש\"י ור\"י אלפס ז\"ל והוא הנכון. כי לפי' הראב\"ד יש לי להקשות עליו חדא שהוא נכנס בפירוש הזה לפי דעתי מהא דגרסינן פ\"ק דשבת גמרא מתניתין דאין שורין דיו מאן תנא נתינת מים לדיו זו היא שרייתה וחייב חטאת אמר רב יוסף רבי היא דתניא אחד נותן לתוכו קמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל א\"ל אביי ודילמא לא היא ע\"כ לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם אלא קמח דבר גיבול אבל דיו דלאו בר גיבול הוא מנתינת מים ליחייב דמשמע דכל היכא דלאו בר גיבול הוא בכל מידי נמי ליחייב מנתינת מים בלבד, ונתחזק בזה הפירוש עוד מדמהדר תלמודא לא ס\"ד דתניא אחד נותן את האפר ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר\"י בר\"י אומר אינו חייב עד שיגבל כלומר ואפר לאו בר גיבול הוא דומיא דדיו וסמנים ומחייב בנתינת מים בלבד, ועוד מקשה תלמודא לדחוייה מאי אפר עפר כלומר דהוא בר גיבול ומש\"ה פטר ר\"י בר\"י עד שיגבל אבל בדיו ואפר וכיוצא בהן מודה לרבי דנתינת מים בלחוד איהו נמי מיחייב ומתני' דברי הכל היא ואקשינן תו לאהדוריה והתניא אפר והתניא עפר כלומר ובתרוייהו פליגי ר\"י בר\"י וא\"כ אין לחלק בדבריו בין מידי דהוי בר גיבול למידי דלאו בר גיבול ומתני' רבי היא ולא ר\"י בר\"י ומתמה תלמודא לפרוקי מידי גבי הדדי תניא לתרוייהו כי הדדי נינהו ומר קרי ליה אפר ומר קרי ליה עפר כלומר והדרא קושיין לדוכתה כדמעיקרא דעד כאן לא פליג ר\"י בר\"י עליה דרב אלא בקמח או בעפר דבני גיבול נינהו אבל בדיו וסמנין ואפר בנתינת מים בלחוד מיחייב ודכוותה סוף מס' שבת גמרא מתניתין דמהלקטין לתרנגולין אלא דמסיק ליה לא ס\"ד וזה תימה על גדולת חכמת רבינו שיסמוך על שנויי דחיקי וסוגיא דלאו כהלכתא אזלא אלא לפלפולא בעלמא ולאו דסמכא היא והניח מה שהוא תלמוד ערוך לפסוק הלכה כרבינא דהוא בתראה והלכה רווחת ואין חולק עליו דגרסינן במסכת ביצה פרק המביא גמרא מתני' דאין גורפין תנור וכירים וכו' א\"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא א\"ל אנן אריקתא דפרת סמכינן כלומר אין אנו גובלין בי\"ט אלא טחין אותו בטיט שעל שפת נהר פרת שמגובל מכמה זמן ועליו אנו סומכין מבע\"י שאם נצטרך ביו\"ט לתנור וכירים וכיוצא בהן שנקח ממנו ולפיכך הוא מוכן ומותר ואמרי' אמר רבא והוא דצייריה מאתמול כלומר שעמד עליו וציירו והזמינו בלבו והכינו לומר מכאן אני נוטל שאל\"כ היה אסור משום מוקצה אמר רבינא וקטמא שרי כלומר שהאפר אין בו גיבול ולפיכך מותר לגבלו ביו\"ט לטוח בו פי תנור ופירש ופסק כן ר\"י אלפס ז\"ל וכן נכון שהרי רב אשי ורבינא ורבא כולן שוין וגם רש\"י ז\"ל וזה פסק גמור ולכך השמיט ר\"י אלפס ז\"ל שאר הסוגיות חוץ מזאת להשמיענו שאין הלכה זולת זה ולא שייך לפרושי ביה כפי' הראב\"ד ז\"ל ובאותן סוגיות של מסכת שבת כבר פירש\"י ז\"ל בסגנון טוב ואפי' תימא דהכי שפיר טפי זה הוא העיקר וערך תלמוד להורות בו הלכה למעשה ועליו יש לסמוך וחלילה לו לר\"מ ז\"ל מטעות:" + ] + ], + [ + [ + "האופה עד אבר קטן. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופ' כירה (דף ל\"ח): ", + " ושיעור מבשל סמנין וכו'. פר\"א דאורג (ד' ק\"ד) :
כתב הראב\"ד ז\"ל כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה עכ\"ל: ואני אומר בשול סמנין מדרב אשי שמעינן לה דאמר פרק האורג סוף שמעתין קמייתא מה לי בישול פתילה מה לי בשול סמנין ולגבי מילה אתמרא ורישא דמלתיה מוכחא דאמר מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי וכן הביאה ר\"ח ז\"ל ומעתה המבשל סמנין לצורך מילה או לאחת מן החליים מה ענין לשערו בכדי צביעת פי סבכה והדין עמו אם בשל לצבוע בהן דבר אלא אם בשלן לשאר דברים מאי איכא למימר ואף אם לצביעה כבר כללו ר\"מ ז\"ל בלשונו שכתב שיהיו ראויין לדבר שמבשלין אותן לו וכולהו שיעורי מלאכות נמי הכי איתנהו בכולהי מתנייתא כל מידי ומידי למאי דחזי ליה על כן דברי ר\"מ ז\"ל נכונים:" + ], + [ + "הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל\"ח): ", + " וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ה): ", + " המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ\"א): ", + " וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:", + " המבשל עד פטור. פרק חבית:" + ], + [ + "הנותן ביצה עד עצמה. פרק כירה (דף ל\"ח): ", + " וכן המדיח וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ה): ", + " המפקיע עד תולדות האור. פ' כירה (דף מ\"א): ", + " וכן המבשל בחמי. פרק כל שעה:", + " המבשל עד פטור. פרק חבית:" + ], + [ + "אחד נתן עד משום מבשל: כתב הראב\"ד ז\"ל בגמרא מוקי לה בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה: ואני אומר איני מבין מה בא לחדש הראב\"ד ז\"ל בלשון זה כי ההלכה פשוטה היא במסכת ביצה פ' המביא כדי יין (ד' ל\"ד) גמרא מתניתין דאין מוציאין את האור ותלמוד ערוך הוא לתירוץ הברייתות דקתני בחדא אחד מביא את האור וכו' עד כולן חייבין ובחדא קתני האחרון חייב וכולן פטורין ומפרקינן להו לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף. ואם רצה לתפוס עליו מפני שכתב סתם ולא הפריש בין חדשים לישנים כריש לקיש הא ודאי לאו קושיא היא ושפיר עבד ר\"מ ז\"ל דר\"ל לא אתא אלא לאשמועינן עובדא דשופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד דשייל תלמודא בכולהו בשלמא כלהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד ומהדר אמר רשב\"ל הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה ופירש\"י ז\"ל בקדרה חדשה ריקנית ומכוין לחסמה ונגעו בה משום הך גזירה גופה שאסרו לבון רעפים ואסרו גם בזו וגרסינן בסמוך לזה תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ופי' רש\"י ז\"ל שמתקשין ע\"י הצונן. ופי' דקתני תנור וכירים חדשים וכ\"ש ישנים למדנו כי החדשים והישנים שוין הן כדברי ר\"מ ז\"ל. וגם לזה כיון ר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט כל אותה סוגיא ודברי ר\"ל חוץ מברייתא זאת אחרונה שהבאתי גילה דעתו כדעת מסדר התלמוד בסמיכת הברייתא ההיא לדברי ר\"ל כדאמר כי דבריו של ר\"ל הן בכלל זאת דברייתא והכל משום איסור בשול כדברי ר\"מ ז\"ל וגם בעל המאור לא השיג על ר\"י אלפס בהשמטתו זאת מלמד שהסכים לדעתו. וכן מצאתי בירושלמי דגריס האי מאן דשחין חסף חייב משום מבשל פירוש דשחין שמחמם כלי חרס מלשון שחין וגם ר\"ח ז\"ל כן פירש וחייב משום מבשל מפני שמחזק את הכלי והדין עמו דהוה ליה כמאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל ומיפרשא טעמיה דלשרורי מנא קא מיכוין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל כדברי ר\"י אלפס ובעל המאור ורש\"י ורבותינו בעלי התוס' ור\"ח והירושלמי והבבלי שוין:" + ], + [ + "הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ\"ז) פרק כל המנחות באות מצה:", + " שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.", + " המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:" + ], + [ + "הניח בשר עד צדדין. מסכת מנחות (דף כ\"ז) פרק כל המנחות באות מצה:", + " שכח עד מלאכה. ריש פרק קמא דשבת.", + " המתיך עד מבשל. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " וכן הממסס עד מבשל. פרק כלל גדול:" + ], + [ + "הגוזז עד חייב. במס' בכורות פ' הלוקח את הבהמה (דף כ\"ה): ", + " וכמה עד כפול. פ' כלל גדול:", + " וכמה רוחב עד זרת. בפרק המוציא פירשו כן רוב המפרשים ז\"ל ובריש פ' בתרא דמסכת ערלה פירש כן ר\"מ ז\"ל ואמר שמצא פירושים רבים וזה נתכוין בעיניו:", + " התולש כנף עד ואין דרך טויה בכך. פרק כלל גדול סבר רב כהנא הכי ואע\"ג דה\"ל תלמיד לגבי ר\"י פסק כוותיה וכ\"פ ר\"ח ז\"ל חדא דאשכחן בירושלמי כוותיה ועוד דבמתניתא דהנוטל צפרניו זו בזו קיימי רבנן כוותיה:" + ], + [ + "הנוטל עד פטור. פ' המצניע:", + " וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:", + " מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק\"ג): ", + " הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "הנוטל עד פטור. פ' המצניע:", + " וכן החותך עד לאחר. פרק הלוקח את הבהמה:", + " מותר לחתוך עד ועובד. במסכת עירובין פרק המוצא תפילין (דף ק\"ג): ", + " הנוטל שערו עד חייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ו): ", + " המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד): ", + " ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:", + " וה\"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ\"ד):" + ], + [ + "המלבן את הצמר עד ד' טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ו): ", + " המכבס עד צרכי בישול. מסכת זבחים פ' דם חטאת (דף נ\"ד): ", + " ואין סחיטה בשער. פ' מפנין:", + " וה\"ה לעור וכו'. מס' זבחים פרק דם חטאת (דף נ\"ד):" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "המנפץ עד טפחים. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז) וריש פרק בתרא דערלה:", + " ואין הצובע עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דאורג משמע כן לגבי מעברת אשה סרק על פניה וה\"נ איתא בירושלמי ובתוספתא:", + " וכמה שיעורו עד כיוצא בהן. פרק ר\"א ופרק בתרא דערלה:", + " העושה את הלבד וכו' עד בינוני:", + " העושה שני בתי נירין עד וברחבה. פ' ר\"א דאורג ובפ' כלל גדול (דף ע\"ד) אמר אביי האי מאן דעביד חילתא חייב י\"א חטאות ושלש מהם מיסך ועושה שני בתי נירין ואורג וכן משמע פ' י\"ו דכלים ומייתי לה במ\"ק פ' מי שהפך:", + " ושנים אוחזין עד מיסך. פרק כלל גדול (דף ע\"ד ע\"ה) ובהרבה מקומות:", + " וכמה שיעורו עד נירין. פרק ר\"א דאורג (ד' ק\"ה): ", + " המדקדק עד אורג. פ' כלל גדול:", + " וכן הקולע עד שתי אצבעות. זה למד מדין אורג שהוא כמוהו ממש ומקובל היה בו וגם הר\"ם מקוצי ז\"ל מדעת רבותינו בעלי התוס' הסכים כמוהו:" + ], + [ + "הבוצע עד מקלקל וכו' עד הקרעים אחד. פ' כלל גדול:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה הפירוש נוטה וכו' חייב בחתיכה זו עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"מ ז\"ל היה מקובל בגירסא ובפירוש הזה וכן גירסת ספרי ספרד וארץ הצבי ובפירוש הסכים ר\"מ מדעת רבותינו בעלי התוס' ולכך אין בזה תפיסה כלל ומה שחילק בין מקלקל ומתקן ידוע הוא בכמה מקומות בתלמוד והלכה רווחת היא כד\"ן:", + " והסותר את הקליעה עד הבוצע. פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ה) גם בזה הדין עמו כי מאחר שעשה הקולע כאורג עושה הסותר את הקליעה כבוצע וכפי פירושו וכן משמע פ' ר\"א דאורג:" + ] + ], + [ + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "הקושר קשר עד קושרו בפרה. הכל פ' אלו קשרים (דף קי\"א): ", + " אבל לא יביא עד לכתחלה. פ\"ק דפסחים:", + " חותלות תמרים עד ונוטל ואוכל. פ' חבית (דף קמ\"ו) מיתניא ואוקימנא כרבנן והביאה ר\"י אלפס בהלכות והשמיט שכנגדה להשמיענו שכן הלכה:", + " כל שראוי וכו' עד עניבה. פ' אלו קשרים (דף קי\"ב) ובתוספתא פ' י\"ב:" + ], + [ + "מותר לקשור עד היתרה. סוף שבת (דף קנ\"ז): ", + " נימת כנור עד במקדש. פרק בתרא דמנחות:", + " כל קשר עד להתירו. פרק אלו קשרים (דף קי\"א):" + ], + [ + "מותר לקשור עד היתרה. סוף שבת (דף קנ\"ז): ", + " נימת כנור עד במקדש. פרק בתרא דמנחות:", + " כל קשר עד להתירו. פרק אלו קשרים (דף קי\"א):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הפותל חבלים עד כשיעור הפותל. בירושלמי דפרק ואלו קשרים:", + " התופר עד כמתקן וחייב. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ה): ", + " והפותח בית הצואר וכו'. פרק טומנין (דף מ\"ח):" + ], + [ + "הבונה כל שהוא. ריש פרק הבונה (דף ק\"ב): ", + " המשוה פני קרקע עד וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " אחד נתן עד כלים פטור. פ' הבונה:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע וכו'. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ד):", + " וכן העושה עד תולדת בונה. פרק כלל גדול (דף ע\"ד) בשמעתין דמאן דעביד חביתא:", + " המגבן עד כגרוגרת. פרק ר\"א דהביא:", + " המכניס יד עד כיוצא בו. פ' הבונה:", + " וכן כל התוקע עד וחייב. פ' כל הכלים (דף קכ\"ב) ובירושלמי:", + " העושה נקב עד משום בונה. סוף פרק הבונה:", + " המחזיר דלת עד משום בונה. סוף פ' כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " הסותר עד לתקן. פ' במה מדליקין (דף ל\"א): ", + " המכה בפטיש וכו'. פ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " וכל העושה עד הצורה. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " והמגרד וכו' עד וחייב. פרק חבית (דף ק\"ז): ", + " וכל פתח עד עשייתו. פ' ח' שרצים:", + " המפיס שחין עד מותר. פרק ר\"א דאורג ופרק ב' דעדיות והרבה מקומות:" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "המסתת את האבן עד מכה בפטיש. פרק הבונה (דף ק\"ט): ", + " הלוקט יבולת עד מכה בפטיש והוא שיקפיד עד פטור. פרק כלל גדול (דף ע\"ה:): ", + " המנער טלית חדשה עד עליהן מותר. פרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " הצד דבר וכו' עד חיה ועוף לתוכו פטור. פ' ר\"א דאורג (דף ק\"ו):" + ], + [ + "אחד שמנה שרצים עד חייב עליה. פ' ח' שרצים:
כתב הראב\"ד ז\"ל כבר נכתבה דעת ר\"ח ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר ומפרש סתימותיו כבר השיג בפ\"א של אלו ההלכות על ענין זה וגם אני ביררתי שם את אשר היתה שמה הרוח והנני גם עתה חוזר ומוסיף ואומר כי ר\"ח ז\"ל פסק פ\"ק דשבת בשמעתין דהזב יוצא בכיס שלו הלכה כר\"ש דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ומסתייעא מלתיה מריש פ' דח' שרצים דאוקים שמואל דאמר סוף פ' האורג כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ופיר\"ח ז\"ל דאתא לאשמועינן בהני תלת אע\"ג דעביד בהו מעשה אבל איכא אחריני נמי דפטור ומותר דלא עביד בהו מעשה, פסק כן משום דבריש נוטל אמרי' דרבא סבירא ליה כר\"ש וכיון דרבא בתראה הוא קי\"ל כותיה וגם ר\"ת ז\"ל פסק כן וסייעיה למילתיה מדאמרינן פ\"ק דשבת כל המזיקים הורגין אותן בשבת ובזאת השיטה עמד הראב\"ד ז\"ל שנתכנו דברי ר\"ח ז\"ל: אמנם בעל ה\"ג פסק כר\"י דאמר מלאכה שאצ\"ל חייב וגם ר\"י אלפס ז\"ל השמיט כל הסוגיות דשייכי כר\"ש להשמיענו שאין הלכה כמותו וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל שלא הקפיד על השמטות אלו מכלל דכוותיה ס\"ל. ויש לי סמך וראיה לדבריהם חדא דקי\"ל פרק מי שהוציאוהו בכוליה תלמודא ר\"י ור\"ש הלכה כר\"י ועוד דבמסכת זבחים ס\"פ כל התדיר וכן פרק כירה גמרא מתני' דהמיחם שפנהו מסיק תלמודא להדיא דשמואל כר\"י ס\"ל ולא תקשי לך מדמוקי ריש פרק ח' שרצים פטור ומותר דאמר שמואל אליבא דר\"ש דהתם אליבא דר\"ש קא מיירי אבל איהו גופיה כר\"י ס\"ל כמסקנא דילן ס\"פ כל התדיר וכן פירשו רבותינו בעלי התוס' אע\"פ שלא פסקו כשמואל כי היכי דלא תיקשי דידיה אדידיה ומסקנא למסקנא וההיא דריש פ' נוטל דמוקים לרבא כר\"ש שנויא דחיקא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה לכך השמיטה ר\"י אלפס ז\"ל וההיא נמי דפ\"ק דשבת דכל המזיקין נהרגין לאו משום דעדיף כח דר\"ש אלא משום אנפי אחריני חדא דסכנתא שאני ועוד דסוגיין פרק ח' שרצים הכי משמע ובדומיא דנחש ועקרב מוקמינן לה דאינון מזיקין בודאי ובשיטה זאת עמד ר\"ח ז\"ל ונתכנו דבריו וכד\"נ והמחמיר תע\"ב:", + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "הצד את עד או קטן פטור. הכל פרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז): ", + " המפרק עד עלייה פטור. פרק ח' שרצים:", + " הצד דבר שאין במינו עד פטור. פרק ר\"א דאורג (דף קכ\"א): ", + " רמשים עד מנשיכתן. פ' ח' שרצים שם:", + " כיצד הוא עושה עד סוף הפרק. ס\"פ כל כתבי הקדש:" + ] + ], + [ + [ + "השוחט עד תולדת שוחט. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אם העלה עד לחיות. הושיט עד חייב. פרק ח' שרצים (דף ק\"ז): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "רמשים עד הזיעה. פ\"ק דשבת ופרק ח' שרצים:", + " חיה ורמש עד והורגן מותר. כל כתבי הקדש (דף קכ\"א): ", + " המפשיט עד מוחק וחייב. פ' כלל גדול (דף ע\"ה) ופרק המוציא (דף ע\"ח): " + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "וכן הממרח עד מחתך. ס\"פ כלל גדול:", + " הנוטל קיסם עד עץ קטן. במס' ביצה פרק המביא כדי יין (דף ל\"ג):" + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ], + [ + "הכותב שתי וכו'. פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " והמוחק וכו' עד שתים חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " כתב אות אחת עד משום כותב. הכל פ' הבונה:", + " המעביר דיו ע\"ג סיקרא עד ע\"ג דיו פטור. פ\"ב דגיטין:", + " רושם תולדת כותב הוא עד משום כותב. סוף פרק הבונה (דף ק\"ד): ", + " וכן המוחק עד וחייב. פרק השואל (דף קמ\"ח): ", + " המשרטט עד סוף הפ'. פ' כלל (דף ע\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "המבעיר כל שהו עד מקלקל. פ' המניח את הכד ופרק ר\"א דאורג (דף ק\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל אם הבעיר תחת תבשילו מ\"מ חייב שתים עכ\"ל: ואני אומר זה הדין ועיקרו פ' ר\"א דאורג, ומה שחידש הראב\"ד ז\"ל שמעינן לה מאחד נתן את האש כו' הכתוב פ\"ט ופרק המביא כדי יין ונמי סברא הוא דמה לי צריך את האפר דאסיקנא סוף פרק המביא ומה לי צריך לקדרה אלא ר\"מ ז\"ל לא חיבר אלא הפשוטים בתלמוד ולכך קראו משנה תורה:", + " והמבעיר גדישו עד יצרו הרע. זה הדין עיקרו בב\"ק (דף ל\"ד) גבי מתני' דיש חייב על מעשה כו' ועיקר הטעם שנתן מפרק האורג:", + " וכן המדליק וכו'. פ\"ק דשבת (דף ב') לגבי מדורה ופרק כל כתבי הקדש לגבי נכרי שהדליק. ופ' ר\"א דמילה ובכמה מקומות יובן זה:", + " המחמם וכו' עד וחייב. פ' כירה (דף מ\"א):
כתב הראב\"ד ולמה לא משום מבשל כמו סיכתא לאתונא דמרפא רפי והדר קמיט, עכ\"ל: ואני אומר איני מבין דברי רבינו הראב\"ד ז\"ל כי לפי דעתי איהו חלים ואיהו פתר שאני רואה העץ רפה ורטוב ויוצא ממנו מים בשעת התיבשו באש כדקאמר פרק כלל גדול דמרפא רפי מעיקרא והדר קמיט בגו אתונא אלא ברזל קשה הוא מתחלתו ועד סופו אלא ודאי דתולדת מבעיר הוא וחייב כדמשמע פרק כירה בשמעתין דמיחם שפינהו: עוד כתב הראב\"ד ז\"ל והמחמם את הברזל והמצרפו במים אינו מכבה אבל הוא מכה בפטיש שגומר את חסומו מ\"מ חייב עכ\"ל: ואני אומר אין מביאים ראיה ממכבה למבעיר ואינה חובה שיהו שני הפכים בחיוב. וענין הצירוף שגומר חסומו כבר כתב למעלה שכל שהוא גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש וגם זה הצירוף מפורש פרק כ\"ה בשמעתין דמיחם כד\"ן:" + ], + [ + "המכבה כל שהוא חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " אחד המכבה עד מכבה. פרק מדליקין (דף כ\"ט) ופרק כירה:
כתב הראב\"ד ואם הוא מכבה וכו' דדבר שאין מתכוין אסור עכ\"ל: ואני אומר להשיב בזה אי אפשי שאולי אכנס לפנים משורת הדין אבל בחרתי לכתוב דברי ר\"מ ז\"ל כל ענין וענין בפני עצמו ובטעמו וממילא יסתלקו קושיות הראב\"ד ז\"ל. וז\"ל ר\"מ ז\"ל: אחד המכבה את הנר. זה פשוט פרק ב\"מ גבי המכבה את הנר מפני שהוא מתירא פטור הא לאו הכי חייב ואחד המכבה גחלת של עץ כדמשמע פ' כירה בשמעתין דמיחם שפינהו וטעמא משום גחלת של עץ דאיסורא דאורייתא הוא וחייב סקילה וכן פירש רש\"י ז\"ל אבל המכבה גחלת של מתכת פטור כדמשמע בההיא שמעתא גופא וטעמא משום דלא שייך כבוי מדאורייתא אלא בכיבוי פחמין בלבד שכן בעלי מלאכה של פחמין עושין כן אבל גחלת של מתכת לא מיחייב ומדרבנן הוא דאסור בלחוד וכך פירש\"י ז\"ל והיינו הא שהביא ראב\"ד ז\"ל ממסכת יומא פרק אמר להם הממונה דצירוף דרבנן כו' והיינו נמי טעמא דשרו ביוה\"כ לכ\"ג משום דקי\"ל דאין שבות במקדש והם אמרו והם אמרו ושרו אפילו דר' יהודה משום מצוה וכן פירשו ר\"י הזקן ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ומה\"ט נמי ניחא סוגיין דפ' מילה גמרא מתני' דלא שחק שהביא ראב\"ד ז\"ל דגרס ת\"ר אין מסננין את החרדל במסננת שלו ואין ממתקין בגחלים ואקשינן והא תניא ממתקין ופרקינן ל\"ק כאן בגחלת של עץ וכאן בגחלת של מתכת כי בשל מתכת שהוא איסורא דרבנן התירו משום כבוד יו\"ט דבהכי איירי הנך ברייתות והם אמרו אבל בשל עץ דאיסור דאורייתא לא התירו ולפיכך אין ממתקין: ואם נתכוין לצרף חייב שכן לוטשי ברזל וכו' עד תולדת מכבה. זה מפורש בשמעתין דמיחם שפינהו כי הצירוף אסור וחייב עליו משום גמר מלאכה דמכבה דהיינו מכה בפטיש וקרי ליה תולדה כי המלאכה היא העושה פחמין כמ\"ש או מהבהב את הפתילה בלבד כדאסיקנא פרק ב\"מ גמרא מתני' דהמכבה את הנר לפרוקי מילתיה דר\"י שהיה פוטר בכלן חוץ מן הפתילה והן הן לבד שחייבין עליהן סקילה אבל שארא לא וכן פירש\"י ז\"ל שם וגם דקדק יפה בלשונו שתלה חיוב הצירוף בנתכוין שאם לא נתכוין היה פטור וכדאסיקנא להדיא בההיא שמעתא ובזבחים פרק כל התדיר דבדבר שאין מתכוין סבור לה כר\"ש דשרי ופסיק רישיה ולא ימות לא שייך בשל מתכת אלא בשל עץ דהא ברירנא דבשל מתכת דרבנן היא ולא מיחייב עלה סקילה וא\"כ היכי שייך למימר ביה פסיק רישיה ולא ימות גם מלאכה לא שייך בה כלל דהיא תולדה בלחוד היא כדכתיבנא ולא הויא מלאכה לא שצריכה לגופה ולא שאצ\"ל מאחר שאין מתכוין וגם היא של מתכת וכן פירש\"י ז\"ל ביומא פרק אמר להם הממונה בההיא שמעתא דעששיות דאמרי' התם לא נצרכא אלא לר\"י ה\"מ בכל התורה כלה כלומר בשאר איסורין שהן מן התורה כשהוא מתכוין ואז ודאי כשאינו מתכוין צריך נמי קרא להתיר אבל הכא צירוף במתכוין אינו אלא מדרבנן הלכך באין מתכוין מותר אפי' לר\"י מפני המצוה וגם רבותינו בעלי התוס' פירשו קרוב לזה ומשום דאין שבות במקדש כמ\"ש ואע\"פ ששינו פירוש ולשון הסוגיא במקצת זה עולה מדבריהם וגירסתם. הראיתי לך דעתי ודי ור\"ח ז\"ל נתן טעם אחר לחלק בין גחלת של עץ לשל מתכת שאני כותבו בסמוך בע\"ה ולדברי כלם אין מקום להקשות על ר\"מ ז\"ל וכן הסכים ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות ואף כי השיגו ר\"ז ז\"ל במקצת כבר הצילו הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות אך בזה כלם מודים דמותר לכבות גחלת של מתכת ברה\"ר כדי שלא יזוקו בה רבים. זאת היא מימרא דשמואל בשמעתין דמיחם שהתיר בשל מתכת ואסר בשל עץ מן הטעם שכתבתי בסמוך דבדרבנן הקלו מפחד הנזק שמצוה להרחיקו ומיניה ילפינן בגמרא להעביר קוץ פחות מד\"א ברה\"ר כדי שלא יזוקו בה רבים. ור\"ח ז\"ל פירש בו טעם יפה לחלק בין גחלת של עץ לשל מתכת כבוי גחלת של מתכת בזמן שהיא חמה היא שחורה והרואה אותה דומה שהיא צוננת לפי שאין בה אדמימות כגחלת לוחשת ונמצאו בני אדם נזוקין בו לפיכך מותר אבל גחלת של עץ אם תסור אדמימות נכבת כבר ואם אדמימות בה כל הרואה אותה מתרחק ממנה ומכל פנים אין אדם נזוק בה כי השחורה כבר כבתה והאדומה מתרחקין ממנה לפיכך המכבה אותה חייב לפיכך היה אוסר שמואל בגחלת של עץ ומדוקיא אמר רבינא קוץ ברה\"ר כו' עכ\"ל ר\"ח ז\"ל:", + " הנותן שמן לתוך הנר עד חייב משום מכבה. תוספתא היא וכן פירש\"י ז\"ל גמ' מתני' דלא יקוב אדם שפופרת של ביצה:" + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "דליקה שנפלה עד שביתתו עלינו. הכל פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " אבל קטן שבא כו' עד אינו מפסיד. ביבמות פ' חרש (דף קי\"ד): " + ], + [ + "הוצאה מרשות עד לרשות וחייב. ריש פ' הזורק (דף צו): ", + " אין המוציא עד מכשיעור פטור. פ\"ק דשבת ופ' המוציא ופ' הזורק ופ' כלל גדול וכמה מקומות בתלמוד:", + " המעביר מתחלת ד' עד בצד אחר. פ' הזורק ובכמה מקומות:" + ], + [ + "הוצאה מרשות עד לרשות וחייב. ריש פ' הזורק (דף צו): ", + " אין המוציא עד מכשיעור פטור. פ\"ק דשבת ופ' המוציא ופ' הזורק ופ' כלל גדול וכמה מקומות בתלמוד:", + " המעביר מתחלת ד' עד בצד אחר. פ' הזורק ובכמה מקומות:" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "הזורק מרשות עד כלאחר יד פטור. ריש פרק הזורק:", + " המוציא עד על ראשיהם. הכל פרק המצניע (דף צ\"א צ\"ב): ", + " המעביר חפץ עד מראשו חייב. במסכת עירובין פ' בתרא (דף צ\"ח צ\"ט):" + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "מותר אדם עד זה. מסכת עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף צ\"א): ", + " לפיכך מותר עד ד\"א שלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "הואיל ויש וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שהוציאוהו. וסדור דבריו במקצת אמנם צריך אתה לדעת כי פירוש האלכסון הזה הוא כפירש\"י והראב\"ד ור\"ת ור\"מ מקוצי ז\"ל. אמנם רשב\"א ז\"ל פירש ההלכה בענין אחר וכבר הוא חקוק בשיטתו:" + ], + [ + "הואיל ויש וכו' עד סוף הפרק. פרק מי שהוציאוהו. וסדור דבריו במקצת אמנם צריך אתה לדעת כי פירוש האלכסון הזה הוא כפירש\"י והראב\"ד ור\"ת ור\"מ מקוצי ז\"ל. אמנם רשב\"א ז\"ל פירש ההלכה בענין אחר וכבר הוא חקוק בשיטתו:" + ] + ], + [ + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ\"ק דשבת (דף ב'): ", + " וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ח צ\"ט): ", + " מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ\"ט) ופ\"ק דמס' שבת (דף ה'):" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ\"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ\"ב צ\"ג): ", + " לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:", + " היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ\"ק דמס' שבת (דף ג' ד'): ", + " וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "עקר החפץ עד עוקר הוא. פ\"ק דשבת:", + " עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ\"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:", + " הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ\"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק\"ב): ", + " לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ב):" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:", + " הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ\"ק דשבת:", + " הזורק מרה\"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ], + [ + "שכח ופשט עד שתחשך. פ\"ק דשבת:", + " המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק:" + ] + ], + [ + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "איזהו עד היחיד גמורה. עובי הכותלים עד כל שכן. פ' הזורק (דף ק'): ", + " אויר רה\"י עד מקום פטור. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " אבל כל העומק וכו'. פ\"ק הזורק:" + ], + [ + "בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית ואפי' גבוה מאה אמה. עכ\"ל רוב הספרים הנמצאים בינותינו: ושאלו רבותינו חכמי לוניל מר\"מ ז\"ל בלשון זה היה לו לרבינו לפרש כי בבור שבים מיירי הואיל והמים צפין על גביו דקסבר משפת מיא משחינן ומיא ארעא סמיכתא היא ואם בכל כרמלית מיירי כגון בקעה היאך אפשר זה יורינו רבינו עכ\"ל: והשיב להם לא אמרתי אלא בבור שהוא שלש מחיצות שהרי ביניהם כרמלית כמו שביארנו שזו היא קרן הסמוכה לרה\"ר וה\"ה לבקעה כמו שאמרתם, אבל יראה לי מדבריכם שיש בספר שלכם חסרון דברים וזהו נוסח הספר בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית אפי' עמוק מאה אמה אם אין בו ד' וזה דעתי בדבר זה הואיל ולא חלק רשות לעצמו הרי הוא ככרמלית גם אותה משנה האמורה בעירובין נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה ה\"ז עירוב ואוקמה בבור העומד בכרמלית ונתכוין לשבות למעלה אפשר להעמידה בבור שאין בו ד' וזה נתכוין לשבות ברה\"ר ואפשר להעמידה בבור שהיא רה\"י ונתכוין לשבות בכרמלית ויראה לי שבבור שאין בו ד' על ד' היא המשנה ולפיכך אשמעינן ואמר אפילו עמוק מאה אמה לא נחלק מן הכרמלית, אבל א\"ת בשיש בו ד' על ד' מה לי עמוק מאה אמה מה לי עמוק י' טפחים רה\"י גמורה היא ולא היה עולה על דעתנו שיועיל תוספת העומק כלום עד שיוציא זה מלבנו ויאמר אפי' מאה אמה, וכן פירש רבינו נסים ז\"ל והעמיד משנה זו בשאין בו ד' על ד' עכ\"ל תשובתו. וסוגיין דגבי אילן מוכחא הכי בין תבין דמה לי לעילא ומה לי לתתא וכד\"ן:", + " רה\"ר עד ככרמלית. פרק הזורק (דף צ\"ח): ", + " איצטבא עד רה\"ר. פ\"ק דשבת (דף ו' ז'): " + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "איזהו עד קבוע להתירו. פ\"ק דשבת שם:", + " עמוד ברשות עד ה\"ז רה\"ר. פ\"ק דשבת ופרק הזורק:", + " נעץ עד בהן. בעירובין פ' חלון (דף ע\"ז) אמר רב הונא:" + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "חורי רה\"י עד כמי שנח שם. הכל פרק קמא דשבת (דף ז'): ", + " היה עומד עד במקום פטור. פ' יציאות (דף ו'): ", + " עמוד בר\"ה עד גביו חייב. פ' הזורק (דף צ\"ט): ", + " תל המתלקט עד גביו חייב. פרק הזורק (דף ק'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "נעץ קנה עד עשרה. פ\"ק דשבת (דף ז'): ", + " הזורק חפץ עד פטור. פרק הזורק:", + " זרק קנה או רומח עד לרה\"י. פ\"ק דשבת (דף ז' ח'): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ], + [ + "בור תשעה עד סוף הפרק. הכל פרק הזורק (דף צ\"ט): " + ] + ], + [ + [ + "עומד אדם ברה\"ר עד ברשות אחרת. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל שבוש הוא זה ובגמרא מסייע ליה לרבא וכו' שהן דומין למשנתנו זו עכ\"ל: ואני אומר תמהתי שפה קדוש של הראב\"ד ז\"ל יאמר דבר זה אא\"כ היה ספרו משובש והנני כותב גירסת הספר למען תשכיל. פ' בתרא דעירובין תנן עומד אדם ברה\"ר ומטלטל ברה\"י ועומד ברה\"י ומטלטל ברה\"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות, ולפי הספרים שמהפכין הבבות ה\"פ הא דקתני ובלבד שאדם עומד בבית או על הגג ושוחה ונוטל ברה\"ר כאן ומניחו כאן ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמות ממקום שהיה מונח בו ואשמעינן מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו וכן פירש\"י ז\"ל ודייקינן לאתמוהי בגמ' הא הוציא חייב לימא מסייע ליה לרבא דאמר המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב ודחינן מי קתני חייב דילמא הא הוציא פטור אבל אסור איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיהוי תיובתיה דרבא דאמר רבא המעביר חפץ וכו' ודחינן מי קתני פטור אבל אסור דילמא הא הוציא חייב חטאת ע\"כ: הנה עיניך רואות כי ללשון ראשון בלשון בעיא קאמר לימא מסייע ליה ואפ\"ה דחי לה ולא מסייע ליה וללשון שני בעי לאותובי ודחי ליה בלשון דילמא הילכך זיל הכא דחי ליה וזיל הכא דחי ליה ולא גמרינן מינה סיוע כלל, וא\"כ איך פה קדוש יאמר מסייע מזה לרבא אם לא היה שום שבוש בספרו וגם ח\"ו כי פה קדוש יאמר זה השבוש דאדרבה בכולי תלמודא קיי\"ל כאיכא דאמרי לדעת רוב הגאונים והמפרשים ז\"ל ואיהו פסיק כלישנא בתרא מתרי טעמי חדא דלשון דילמא דחיה בעלמא הוא ועוד שא\"כ לא היה הפרש בין עומד ברה\"י ומטלטל ברה\"ר ובין עומד ומטלטל ברה\"ר עצמו, וגם ראיתי ר\"י אלפס ז\"ל משמיט כל הסוגיא הזאת להשמיענו שאין למדין ממנה אלא כלשון המשנה ופשוטה דקתני ובלבד דמשמע איסורא דוקא אבל חיובא ליכא ובכך עלו דברי ר\"מ ז\"ל, וכן פסק ר\"י הזקן ור\"מ מקוצי ז\"ל וגם בעל המאור לא הקפיד בהשמטתו זאת מכלל שהוא מסכים כדבריו כד\"ן:", + " וכן עומד עד צוארו ארוך. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ח):" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "לא יעמוד אדם עד שהוא שותה. פ\"ק דשבת (דף י\"א) ופרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט): ", + " בד\"א עד ויביאם. הכל פרק בתרא דעירובין:" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "שני בתים עד וכיוצא בהן זורק. פרק הזורק בשבת (דף צ\"א): ", + " בור בר\"ה עד בר\"ה. פ' בתרא דעירובין (דף צ\"ט):" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ\"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב\"ד ז\"ל דא\"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ\"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב\"ד ז\"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר\"מ ז\"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר\"מ ז\"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ\"ק דעירובין ואע\"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז\"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגם בעל המאור ז\"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב\"א ז\"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ\"ק (י\"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א\"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א\"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א\"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ\"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת\"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא\"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד\"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ\"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת\"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא\"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש\"י ז\"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ\"ק ופליג את\"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר\"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר\"ם הצרפתי ז\"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז\"ל הקשה הר\"ם ז\"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה\"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ\"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת\"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב\"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז\"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור\"י אלפס ז\"ל וגם ראיתי בעל המאור ז\"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר\"ם מקוצי ז\"ל וגם דעתו של הראב\"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:" + ], + [ + "אמת המים העוברת עד בתוך החצר. פ' משתתפין:
כתב הראב\"ד כל זה שבוש והלכה למעשה וכו' ויהיו הפסין גבוהים י' עכ\"ל: ואני אומר הוא בוטח בהלכה פשוטה אשר בפ' כיצד משתתפין בהלכה הנזכרת גמרא מתניתין דאמת המים ואביא לפניך כל הדעת דגרס התם תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות פחות משלשה משלשל דלי וממלא ג' אין משלשל דלי וממלא רשב\"ג אומר פחות מארבעה וכו' ושיילינן במאי עסקינן אילימא באמת המים גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי אר\"י אין כרמלית פחותה מד' לימא כתנאי אמרה לשמעתא אלא באגפיה ולהחליף והא כי אתא רב דימי וכו' ושקלינא וטרינא עד דאסיקנא זעירי מוקים לה באמת המים ודרב דימי תנאי היא והדר אקשינא ותהוי כי חורי כרמלית ומהדרינן אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית רב אשי אומר אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה\"מ בסמוכה הכא במופלגת רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקי אפומא ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב\"ג לטעמיה ע\"כ. ופירש\"י ז\"ל כי זעירי מוקי לה פלוגתא דרשב\"ג כגון ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מיקריא כרמלית ורבנן סברי בארבעה ורב דימי דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא ואקשינן על גופה דברייתא ותיהוי כי חורי כרמלית הא אמה אפי' לית בה שיעור כרמלית תיתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרי' במס' שבת חורי רה\"ר כרה\"ר דמו כגון כותל הסמוך לרה\"ר ויש בו חור וזרק חפץ ד' אמות ונח שם חייב דחשבינן ליה הנחה ברה\"ר ה\"נ הואיל ויש בה שיעור קודם שתכנס לעיר דהשתא נמי תיתסר דמכרמלית קא אתיא ופרקינן אין תורת חורין לכרמלית דלא אחמירו בה כולי האי. ואהדר רב אשי לפרוקי פירוקא אחרינא ואמר לעולם יש חורין מיהו ה\"מ בסמוכה כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים הכא במופלגת שאין בה כשיעור אלא למרחוק ורבינא מהדר לאוקמי אוקימתא אחריתי ואמר האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב\"ג לאו בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף אלא דעבד לה נפקי כלומר מוצאות בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיבר המחיצות זו לזו ובאמצע האמה כדי שיהיו המים יוצאין ונכנסין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפרצה היא ורשב\"ג לטעמיה דאמר בפ\"ק פחות מד' לבוד. ע\"כ טופס פירש\"י ז\"ל. ולפ\"ז עלה על דעת ראב\"ד כי ר\"מ ז\"ל פסק כרב אשי ורבינא משום דבתראי אינון ופליגי אדאביי בר אבין ורב חנניא בר אבין ונתנו משתבש יען כי רוח אחרת עמו לומר כי רבא לאו לאפלוגי אדאביי ורב חנניה אלא להגדיל תורה קאמר דאפילו תמצא לומר דיש חורין הא ל\"ק דכאן בסמוכה כאן במופלגת, ותדע לך דהא לא קאמר יש חורין אלא אפילו תימא קאמר ואפילו נסתפק בה רב אשי אנן לא שבקינן מאי דפשיטא להו לאביי ורב חנניה ונקטינן מאי דאיסתפקא ליה לרב אשי ופסק הלכתא כוותייהו וכ\"כ מורי הרשב\"א משמו ומשם בעל המאור ז\"ל ואף רשב\"א ז\"ל הסכים כך ולדעתי אילו כן היתה גירסתו והסכמתו מי חשיד בעיני כל משכיל שיכתוב כך והלא כמה דברים וקושיות יש כאן דאפילו בר בי רב דחד יומא לא היה טועה בהם כ\"ש עמוד הימני הוה משמע דלרב אשי חורין מסופקין לכרמלית ולאביי ורב חנניה אין חורין לכרמלית משום דכרמלית דרבנן ולא החמירו בה הא לרה\"ר דאורייתא יש חורין דאחמירו בה רבנן וכדמשמע מתוך פירש\"י ז\"ל שהעתקתי והא ודאי לא אפשר דהא פסיקנא בפ\"ק דשבת חורי רה\"ר לאו כרה\"ר דמו ור\"מ ז\"ל וכן פסק למעלה פי\"ד ומה שפירש\"י ז\"ל בשמעתא זאת לא בא לפסוק רק לפרש דרך אותה ההלכה. ועוד כי לפי אותה גירסא נצטרך לפרש לדרב אשי הכי הני מילי דיש חורין אסורין בסמוכה לכותל והכא בברייתא מיירי במופלגת ולכך מותר לטלטל דהא אמרת אין חורין אסורין אלא במופלגת וזה בהיפך ממש ממ\"ש ר\"מ ז\"ל והסברא הפוכה כי כל מה שקרוב לכותל מותר יותר ובשלמא לפירש\"י ז\"ל שפירש בסמוכה האמה לים ניחא אלא לפי הדעת הזה בסמוכה לכותל היה קשה אף למי שאינו בר דעת, ועוד אם ר\"מ ז\"ל סמך על דברי רבינא ורב אשי בלבד בפסק שלו איך לא הרגיש שהרב אלפס ז\"ל השמיט כל זאת הברייתא וסוגייתה ואילו היתה הלכה מחודשת לא היה משמיטה ור\"מ ז\"ל רגיל בשיטתו וכי הוא רב רבו וחייב לומר כלשונו וחלילה לו ורחמנא ליצלן מהאי דעתא: לכן נ\"ל כי הוא היה לו גירסא ספרדית דגרס הכי רב אשי אמר אפי' תימא יש חורין כאן בסמוכה כאן במופלגת וה\"פ רב אשי אמר לעולם ברייתא כדמוקים לה זעירי באמת המים גופה ודרב דימי תנאי היא וכפירש\"י ז\"ל ומאי דקשיא לך ותהוי כחורי כרמלית ויאסר למלאות ממנה ואע\"פ שאין בה ג' הא לא קשיא דודאי חורי רה\"ר אע\"פ שהוא מן התורה לאו כרה\"ר דמו וכ\"ש חורי כרמלית שהוא מדרבנן ולא אחמור וכמו שפירש\"י ז\"ל, אלא אפי' תימא דס\"ל לתנא יש חורין ודלא כהלכתא דאסיקנא פ' יציאות והיא חומרא גדולה ודבר שאינו מ\"מ יש לי לתרץ כאן בסמוכה כאן במופלגת כלומר כשהאמה סמוכה לכותל בפחות מג' מותר כדקי\"ל בכולי תלמודא פחות מג' כלבוד דמי וכדמוכח סוגיין דלעיל גמרא מתני' דבור וכמו שפירש\"י ז\"ל שם וכן לפנינו בסמוך גמרא מתני' בגזוזטרא דאמרי להדיא על פיסקא דשני גזוזטראות אמר רב הונא לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת למדנו כי הסמוכה לכותל תוך ג' טפחים ככותל דמי לדברי הכל ואין בה לא משום כרמלית ולא משום חורי כרמלית אפי' למאן דאית ליה חורין וכ\"ש שפסקנו פ' יציאות אין חורין שמותר למלאת אם היא סמוכה ושלא כפירש\"י ז\"ל שפירש סמוכה לים אבל היא מופלגת מן הכותל אסורה כמשמעות סוגיין דבור ופירש\"י ז\"ל שם וכלשון הברייתא דילן וכדברי רב הונא בגזוזטרא ובכולי תלמודא שהיא הלכה רווחת פחות מג' כלבוד דמי ושלשה גמורין הוי מופלג כת\"ק דברייתא ודלא כרשב\"ג דקי\"ל אין הלכה בזה כמותו ורב אשי על גופה דברייתא קאי לפרוקי ברייתא וגם כן חזר רבינא לתרץ גופה דברייתא ואמר נמי רבותא כי אפי' במופלגת שאמר רב אשי שהיה אסור למלאת יש לה תקנה להתיר כגון דעביד לה נפקי אפומא וכמו שפירש\"י ז\"ל ויש מי שפירש פסין ויש שגורסין גיפופי וגם המפרשים ז\"ל נחלקו בפירוש אך הכל הולך אל מקום אחד וכמו שנתן רב אשי תקנה לאיסור דזעירי נתן רבינא תקנה לאיסור רב אשי כי המחיצה מתקנת כל דבר כיוצא בזה בהלכה רווחת פ' הזורק ובכל התלמוד וע\"ז סמך ר\"י אלפס ז\"ל והשמיט כל זאת הסוגיא כי הם דברים פשוטים לפי הפסק הנוהג והוא ז\"ל אין דרכו לטרוח בהלכות על הדרך הזה ובדרך הזה פסק ר\"מ ז\"ל על פי פירוש נכון וגירסא נכונה ואע\"פ שיש ספרים גורסים במקום כאן וכאן הכא והתם הכל יתפרש על דרך אחד ובירר לו דרך המחברים כראוי לפרוט הכל וכלשון התלמוד לברר ולרמוז מקום מוצאו כד\"ן:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "כצוצרה שהיא למעלה מן הים עד במקומן. הכל פ' כיצד משתתפין (דף פ\"ז): ", + " היה שופך עד בכרמלית. פ' כיצד משתתפין (דף ק'): ", + " לפיכך מותר לשפוך וכו'. פ' הזורק:" + ], + [ + "לא ימלא וכו' עד היכר. פ' הזורק:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוי כר' יהודה ורבה דאמרי מיא ארעא סמיכתא היא עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש אלא אם הקפיד על השמועה בלבד דאיכא דמהפכי להו כי ההלכה היא פ' הזורק גמ' מתני' דספינה ובספרים שלנו כתוב רב חסדא ורבה בר רב הונא ומשום דספיקי דגברי גריס:" + ], + [ + "הקורא בספר בכרמלית עד גוללו אצלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ו): ", + " המעביר קוץ כדי שלא יזוקו עד מאה אמה. פרק כירה (דף מ\"ב): ", + " וכן מת עד לכרמלית. פרק המצניע (דף צ\"ד) גמ' מתני' דהמוציא אוכלין:", + " היורד לרחוץ וכו' עד סוף הפרק. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ], + [ + "הקורא בספר בכרמלית עד גוללו אצלו. פ' המוצא תפילין (דף צ\"ו): ", + " המעביר קוץ כדי שלא יזוקו עד מאה אמה. פרק כירה (דף מ\"ב): ", + " וכן מת עד לכרמלית. פרק המצניע (דף צ\"ד) גמ' מתני' דהמוציא אוכלין:", + " היורד לרחוץ וכו' עד סוף הפרק. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "מקום שלא וכו' עד ככרמלית. פ' עושין פסין (ד' כ\"ו) :", + " וכן עמוד וכו' עד בד\"א. פ\"ק ופרק כל גגות:", + " סלע שבים עד גזרו בו. פרק הדר עם הנכרי:" + ], + [ + "מקום שלא וכו' עד ככרמלית. פ' עושין פסין (ד' כ\"ו) :", + " וכן עמוד וכו' עד בד\"א. פ\"ק ופרק כל גגות:", + " סלע שבים עד גזרו בו. פרק הדר עם הנכרי:" + ], + [], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "מקום שלא הוקף לדירה עד בד\"א. הכל פ' עושין פסין (דף כ\"ג) :", + " מקום שהוקף וכו' עד אסור כשהיה. פרק עושין פסין:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא וכו': ואני אומר אם היה רבינו ז\"ל מוסיף וכותב כגמרא שלנו בתפיסתו היה טוב יותר בעיני כי בגירסא שלו היה לפי הנראה כגירסת רש\"י ז\"ל סוף פ' עושין פסין שגורסין מייתרו או אין מייתרו בכל הסוגיא וגם מוחקים מן הסוגיא כולה נפרצה חזר כנגדו וגם אין בגירסא ומנא תימרא דתני רב כהנא וכו' וכן פירש ג\"כ רבינו הראב\"ד ז\"ל. אבל בגירסת ר\"מ ז\"ל כתוב הכל ובגירסת הקדמונים וגורס מתירו או אין מתירו ושיטתו היא הולכת ככל שיטת התלמוד בכ\"מ ובפ' כל גגות גמרא מתניתין דחצר שנפרצה והלכה שלפניה בגיפופי ופי תקרה יורד וסותם בפלוגתא דרב ושמואל. ולדעתי גירסת הגאונים מקובלת איש מפי איש ואין לזוז ממנה והלכה למעשה אקבענה:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "היה יתר מב\"ס כו' עד אלא בד\"א. הכל פרק עושין פסין:", + " ואין הקטן משלים לשיירא. זה הוא בירושלמי וג\"כ אומר שם שאין הנכרי משלים לשיירא אבל לא כתבו ר\"מ ז\"ל והדין עמו דהא פשיטא לן דלא שייך בעירוב ואיתאמרה בתלמוד בבלי בכמה דוכתי וגם הוא כללו בהלכה בכמה מקומות כד\"ן:" + ], + [ + "שלשה שהקיפו עד הדיורין. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז): ", + " שלשה מקומות עד כל צרכן. פ' כל גגות:" + ], + [ + "שלשה שהקיפו עד הדיורין. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז): ", + " שלשה מקומות עד כל צרכן. פ' כל גגות:" + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "וכל מחיצה שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה: כתב הראב\"ד ז\"ל העשויה לנחת עכ\"ל: ואני אומר גם זה אולי היתה גרסא של רבינו ז\"ל אבל גירסא בספרד ובצרפת פ\"ק דעירובין ובהל' הרב אלפסי כגירסת ר\"מ ז\"ל:", + " וכל מחיצה. פ\"ק דעירובין (דף ט\"ז) ובכמה מקומות בתלמוד:", + " גידוד חמשה וכו'. פ' כל גגות (דף צ\"ג): ", + " כל מחיצה שיש בה עד חיה ועוף. הכל פ\"ק דעירובין (דף י\"ז): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ], + [ + "ומחיצה הנעשית עד לדעת המטלטל. פרק קמא דעירובין (דף ט\"ז): ", + " אבל אם נתכוין עד אחר שלא לדעתו. פרק מי שהוציאוהו (דף ס\"ד): ", + " אילן שהוא מיסך עד סוף הפרק. פרק בתרא דעירובין (דף צ\"ט) ובמס' סוכה פ' הישן (דף כ\"ד): " + ] + ], + [ + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שיש לו שלשה כותלים עד הרי הוא כמפולש. פ\"ק דעירובין (דף י\"א) ופ' כל גגות (דף צ\"ג): " + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "מבוי שהוא שוה מתוכו עד מרה\"ר. פרק הזורק (דף ק'):
כתב הראב\"ד דוקא במדרון המתלקט עשרה מתוך ארבע שהוא כמחיצה והכי איתא בתוספתא עכ\"ל, (הסופר השמיט):", + " מבוי שצדו האחד כלה לים עד שרטון. פ\"ק דעירובין (דף ח'): ", + " מבוי שהוא מפולש כו' עד של רחבה. פרק מבוי:
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם יש דיורים ברחבה וכו' ומחיצות דהכא מהני להתם עכ\"ל: ואני אומר עיקר ההלכות אלו יצטרך למעיין להבין תוכן הסברות והענינים יתבונן שם ויגדיל תורה ויאדיר ואני לא באתי להבחין בחבור הזה בדעות הגדולים וחכמים והבאתי כמה טעמים רק להראות מראות הצובאות דעות ר\"מ ז\"ל והמקומות שהן קבועות:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "אין המבוי ניתר עד כלבוד. פרק קמא דעירובין (דף ה'): ", + " מבוי שהכשירו בקורה עד רוח רביעית: כתב הראב\"ד ז\"ל הא מילתא קשיא לי טובא וכו' להטעינו קורה עכ\"ל: ואני אומר מתוך דבריו נראה שגורס שהכשרו בלא יו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש ונוקד השי\"ן והה\"א כל אחד בקמץ קטן כזה שֶהֶכשרו, כלומר שדין הכשר המבוי בכך, ור\"מ ז\"ל לא כן דעתו אלא בחירק תחת הה\"א והשי\"ן, וגם בדקתי בספר המוגה מכתיבת ידו והוא כתיב ביו\"ד בין השי\"ן והרי\"ש כלומר שהכשירו אותו בכך ואע\"פ שהיה צריך הכשר אחר ותפס לשון הגמרא כמנהגו וכן הוא אצלנו לשון הגירסא פ\"ק דעירובין גמרא מתני' דהכשר מבוי אמר רב יהודה מבוי שלא נשתתפו בו וכו' ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכן אמר וכו' דוק מינה דמבוי מפולש מיירי שהיה צריך לחי ודבר אחר דהיינו צ\"פ כדמוכח סוגין להדיא וכן פירש\"י ז\"ל שאינו ראוי לשיתוף מפולש לחי משום מחיצה וקסבר ג' מחיצות דאורייתא עכ\"ל. ועל דרך זה פירש כל הסוגיא ומה שלא פירש ר\"מ ז\"ל לפי שהוא מובן מסידור הלכות הפרק וכן מנהגו בכל החבור:" + ], + [ + "שני כתלים וכו' עד בהכשר רה\"ר. פ\"ק דעירובין (דף ו'): ", + " מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב\"ד ז\"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר\"מ ז\"ל פ\"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ\"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע\"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה\"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב\"א ז\"ל שהסכים כר\"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:" + ], + [ + "שני כתלים וכו' עד בהכשר רה\"ר. פ\"ק דעירובין (דף ו'): ", + " מותר לטלטל עד את מינו ונעור: כתב הראב\"ד ז\"ל שיבוש הוא זה וכו' דבין לחיים אסור: ואני אומר אדרבה אפכא מסתברא סוגיין כר\"מ ז\"ל פ\"ק דעירובין גמרא מתני' קמא בשמעתין דלחיים דגרסינן (דף ט') תני רבי זכאי קמיה דר' יוחנן בין לחיים ותחת הקורה כרמלית אמר ליה פוק תני לברא אמר אביי מסתברא מילתיה דר' יוחנן כלומר שהוא מתיר תחת הקורה אבל בין לחיים אסור, ורבא אמר בין לחיים נמי מותר, אלמא מדקאמרינן נמי מכלל דלחיים וקורה לדידיה חד טעמא נינהו ועוד דשקלו וטרו עד אמר אביי מנא אמינא לה דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו וכ\"ת דאית ביה ד' על ד' והאמר רב חנן בר רבא אמר רב תוך הפתח אע\"פ שאין בו ד' על ד' צריך לחי אחר להתירו ומהדרינן ורבא אמר לך התם דפתוח לכרמלית ומתמהינן אבל לרה\"ר מאי שרי כלומר לדעת רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בתמיה ופריק אין מצא מין את מינו וניעור אלמא על כרחך לדעת רבא כל היכא דמצא מין את מינו ניעור ולא שנא קורה ולא שנא לחיים. ובזה עלה דעת ר\"מ ז\"ל על נכון. שוב מצאתי למורי רשב\"א ז\"ל שהסכים כר\"י אלפס והוציא דבריו מדעת רבותינו בעלי התוס' ומדעתו ואמר עליו שיפה כיון וסייעו מטעם זה:" + ], + [ + "בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט\"ו) ופ' חלון (דף פ'): ", + " בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב\"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור\"ל אמר עושין קורה אשרה מ\"ד קורה כ\"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע\"כ. וק\"ל כותיה דרב לגבי ר\"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור\"י הלכה כר\"י דהא רב גדול מדר\"י הוה אלא שגדל ר\"י בסבת הנשיא כשעלה לא\"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר\"ל דהא קי\"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר\"ל ור\"י בכ\"מ הלכה כר\"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר\"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ\"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב\"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א\"ר יהודה בשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ\"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש\"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ\"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ\"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ\"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג\"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע\"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ\"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב\"ד ז\"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ\"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר\"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומורי הרשב\"א ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר\"ז בעל המאור ז\"ל:" + ], + [ + "בכל עושין לחיים וכו' עד כל שהוא. פ' מבוי (דף ט\"ו) ופ' חלון (דף פ'): ", + " בכל עושין קורה וכו' עד מן האשרה: כתב הראב\"ד ז\"ל אם עביו כל שהוא וכו' וכיון דהוי מיכתת לא קאי כלל: ואני אומר דברי ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הם ומקצתם רמז הראב\"ד דגרסי' פ' חלון בסוף גמרא מתני' דמתבן שבין שתי חצרות אתמר רב חייא בר אשי אמר רב עושין לחי אשרה ור\"ל אמר עושין קורה אשרה מ\"ד קורה כ\"ש לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעורא ע\"כ. וק\"ל כותיה דרב לגבי ר\"ל. חדא כי בחידוש גדול קבלנו דרב ור\"י הלכה כר\"י דהא רב גדול מדר\"י הוה אלא שגדל ר\"י בסבת הנשיא כשעלה לא\"י הרבה ישיבה והרבה חכמה הא לאו הכי מן הדין היה לפסוק כרב שהיה בבחרותו והכי איתא בסדר תנאים ואמוראים מעתה ראוי לומר שהלכה כמותו לגבי ר\"ל דהא קי\"ל בפ' החולץ ובכמה מקומות דר\"ל ור\"י בכ\"מ הלכה כר\"י בר מהני תלת ונוקים בהא רב במקום ר\"י. ועוד דקאי כרבה דאמרינן לעיל כדפליג עליה דרב חסדא בהאי פירקא סוף גמ' מתני' דנפרץ הכותל אילן מותר ואשרה אסורה דקיימי בשיטתיה דרבא דלעיל פ\"ק שכתבתי דאמר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ובראש השנה פ' ראוהו ב\"ד גמרא מתני' דהתוקע לתוך הבור נמי גרסינן א\"ר יהודה בשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא עיר הנדחת כתותי מיכתת שיעורא ובסוכה פ' לולב הגזול סוף שמעתין אמרין לולב של אשרה פסול ומוקמינן לה באשרה דמשה ומתמיהין על מתניתין דקתני של אשרה פסול והא אמר רבא לולב של עבודת כומ\"ז לא יטול ואם נטל כשר ופרקינן מתני' באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעורא דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת ש\"מ. וענין דבר הצריך שיעור מפורש סוף פ' כיסוי הדם דאמר ר' זירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואקשינן ואמאי איסורי הנאה נינהו ופריק רבא מצות לאו ליהנות נתנו ואותיב רב ניחומי לרבינא מהני דשופר של עבודת כומ\"ז לא יתקע ולולב של עבודת כומ\"ז לא יטול מאי לאו אם נטל ואם תקע לא יצא ופרקינן לא אם תקע ואם נטל יצא והדר אקשי והתניא אם תקע לא יצא אם נטל לא יצא ופריק רב אשי הכי השתא התם שיעורא בעיא ועבודת כומ\"ז כתותי מיכתת שיעורא הכא כ\"ש דכי מיכתת טפי מעלי לכסוי ובפ' מצות חליצה גמ' מתניתין דחלצה בסנדל שאינו שלו פסק ג\"כ רבא הלכתא דאם חלצה בסנדל של תקרובת עבודת כוכבים ומזלות ושל עיר הנדחת חליצתה פסולה וטעמא משום דכתותי מיכתת שיעורא. ומה שהקשה הראב\"ד ז\"ל כבר תירצוה רבותינו בעלי התוספות פרק חלון ואמרו לגבי קורה דכתותי מיכתת שיעורא ואע\"ג דלחי נמי שיעורא דגבהו י' מיהו קורה יש בה שיעור אורך ושיעור רחב אורך כרחבה של מבוי שלא תהא רחוקה מכותל מבוי שלשה וכן סולם דלעיל לא אמרינן מיכתת שיעורא משום דלא בעיא שיעור ברוחב עכ\"ל. ובזה מתורץ כל שהקשה הראב\"ד ז\"ל ומה שכתב בלחי כל שהו מפורש הוא בשמעתין פ\"ק דעירובין אפילו כחוט הסרבל ועל כן עלו דברי ר\"מ ז\"ל נכוחים בלא קושיא וכן הסכים ר\"י אלפס ומורינו ורבינו הגדול רמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות ומורי הרשב\"א ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל פסק כרב חסדא דפליג עליה דרבה וכאביי לגבי דרבא וכמו שכתבתי בסמוך ועמד בשיטת הר\"ז בעל המאור ז\"ל:", + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכמה רוחב הקורה וכו' עד כלבוד הוא. הכל פרק קמא דעירובין:", + " נפרץ המבוי וכו' עד רה\"י גמורה. פ\"ק דעירובין (דף ה') פ' כל גגות (דף צ\"ד): ", + " מבוי שצדו האחד ארוך וכו' עד אין צריך להביא קורה אחרת. הכל פ\"ק דעירובין (דף ח'): " + ], + [ + "וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ\"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "וכן שתי קורות עד קורה אחרת. פ\"ק דעירובין (דף י'):
כתב הראב\"ד ז\"ל לשון הגמרא וכו': ואני אומר אין לשון הגמרא מכריח באחד מהן בפירוש הנכון ושניהם כאחד טובים:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "באר שעשה וכו' עד אמה ושליש. פ\"ק דעירובין ועיקר פרק עושין פסין (דף י\"ז י\"ח): ", + " היה במקום אחד עד מאליה. פרק עושין פסין:" + ], + [ + "הזורק מרה\"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ\"ק דשבת:", + " ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:", + " מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'): " + ], + [ + "הזורק מרה\"ר עד והזורק לתוכן חייב. פ\"ק דשבת:", + " ומותר להשקות הבהמה עד שמה מחיצה. פ' עושין פסין:", + " מבוי שניטלה וכו' עד שנפרץ לכרמלית. פ' כל גגות (דף צ'): " + ], + [ + "אכסדרה בבקעה וכו' עד והזורק מר\"ה לתוכה פטור. פרק כל גגות:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה שבוש: ואני אומר פה קדוש יאמר דבר זה והלא זה מפורש פרק כל גגות גמ' מתני' דחצר שנפרצה דגרסינן אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וקי\"ל הלכתא כרב ואם דעתו לומר דהא קי\"ל ג' מחיצות דאורייתא וכ\"ש דפי תקרה יורד וסותם ומעתה אמאי פטור הזורק לתוכה וכמו שהקשה לגבי מבוי שהכשירו בקורה זה כבר תירצו אותה רבותינו הראשונים ז\"ל לעיל גבי מתני' דחצר שנפרצה לר\"ה דאסיקנא בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן ומרה\"ר לתוכה פטור ותמיה להון ז\"ל דהא איכא ג' מחיצות וקי\"ל פ\"ק דג' מחיצות דאורייתא להיות תורת רה\"י עליהן וא\"כ אמאי פטור ותירצו דהתם במבוי הפתוח לכרמלית אבל בפתוח לרה\"ר פטור וכן כתב מורי הרשב\"א ז\"ל וכן נ\"ל מלשון הגמרא דאמרינן אכסדרה בבקעה ובקעה כרמלית היא כדאיתא פ\"ק בברייתא דד' רשויות לשבת ודין זריקה איתא להדיא פ\"ק דעירובין גמרא מתניתין דהכשר מבוי בשמעתא דלשון ים דמבוי שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור דאע\"ג דשקלינן וטרינן עלה טובא ואסיקנא כדכתיבנא לעיל פשטא דכולה סוגיין הכי איתא ועיקר תלמודא הכי ס\"ל וטעמא רבה איכא דהא בין קורה בין תקרה אנן סהדי דלאו סתימה היא כלל ואפילו במקצת ולא דמיא ללחי דהוי סתימא במקצת ולכך נגעו בו משום מחיצה אבל קורה אינה אלא משום היכר וכדרבא והם אמרו והם אמרו וכמ\"ש בזה הפרק ולפיכך הזורק פטור אבל אסור ככל פטורא דשבת וזהו דעת ר\"מ ז\"ל על נכון שכתב על זה הדין ונתן טעם על זה הלשון והזורק מרה\"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה עכ\"ל. וכן מצאתי בספר המוגה בחתימת יד ר\"מ ז\"ל ושמא אם היה כתוב כן בהעתקת ראב\"ד ז\"ל לא היה אומר על ר\"מ ז\"ל שהיה משתבש ולכן סמך לו בסידור דבריו ז\"ל זה הדין שבאותה השמועה:", + " בית או חצר שנפרץ כו' עד לטלטל בכולו: פרק כל גגות (דף צ\"ד) בשמועה הנזכרת בסמוך:" + ], + [ + "האצבע שמשערין בו וכו' עד ד' אצבעות. בכמה מקומות בתלמוד מזכיר כן אגב שטפיה ובמנחות פ' התכלת (דף מ\"ב): ", + " וכל אמה האמורה וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דעירובין (דף ג') ובמנחות פ' התכלת:" + ] + ], + [ + [ + "המוציא דבר כו' עד דמצטרפין זה עם זה. פרק כלל גדול (דף ט\"ו) ופרק המוציא:", + " והוא שיהיה כגרוגרת כו' עד המורסן. פ\"ד דמסכת מעילה (דף ט\"ו): " + ], + [ + "יין כדי רובע רביעית עד על ראש הכתית. פרק המוציא ופ' המצניע (דף צ\"ג): ", + " ושאר כל המשקין וכו'. פרק ג' מינין במסכת נזיר (דף ל\"ד) ובמסכת שבת פ' המוציא:" + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "תבן תבואה עד לענין שבת. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " המוציא עצים כו' עד שמצניעין אותן לגניזה. פרק המוציא ופרק רבי עקיבא (דף ע\"ח ע\"ט): ", + " גחלת כל שהו וכו'. פרק משילין (דף ל\"ט): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [ + "המוציא זרעוני גינה עד פול המצרי שנים. פרק ר\"ע (דף פ\"ט): ", + " המוציא סובין עד זהב. פרק המוציא אות באות:", + " המוציא מורסן כו' עד כגרוגרת. לשון תוספתא היא פ\"ח דמסכת שבת:", + " המוציא גרעינין כו' עד הזיה. ס\"פ ר\"ע ופ' המוציא (דף ע\"ט) ופ' המצניע (דף צ'): ", + " המוציא קליפי וכו' עד דוגמא וכו'. פרק המוציא (דף פ' פ\"א): " + ], + [], + [ + "המוציא כחול עד שתי עינים: כתב הראב\"ד ז\"ל דבר זה כתב במקום עירניות שאינן צנועות ולעולם מתקשטות שתי עינים עכ\"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש כי ההלכה פשוטה פ' המוציא דאותביה על מתני' דקתני כחול כדי לכחול עין אחת ואותיב אמר ר\"ש בן אליעזר ואם לקשט בשתי עינים ופרקינן תרגמה הלל בריה ד\"ר שמואל בר נחמני בעירניות, ופירש\"י ז\"ל בנות הכפרים שאינן צנועות מפני שאין יושביהן פרוצים וגם העם השוכנים בתוכה מועטים:", + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "זפת וגפרית עד מזנב הפרה חייב. פרק המוציא:", + " הוציא אחת מן וכו' עד החריות אחת. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " מצמר הגפן ומצמר כלך כו' עד ד' טפחים. בתוספתא פ\"ט:", + " והוצאת עור וכו'. פ\"ב במסכת גיטין (דף כ\"ב): ", + " המוציא מן הבגד עד של קשר מוכסין חייב. הכל פ' המוציא:" + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "המוציא בהמה עד המוציא אותו חייב. פרק המצניע (דף צ\"ג): ", + " והאשה מדדה את בנה וכו'. פ' מפנין (דף קכ\"ח): ", + " המוציא תינוק חי עד הנושא אותו חייב. פרק המצניע ופרק נוטל שם (דף קמ\"א): ", + " המוציא חגב כו' עד כיוצא בזה. ס\"פ ר\"ע (דף צ'): ", + " המת והנבלה עד שיכניס כשיעור. הכל פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד): " + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "דבר שאין דרך בני אדם עד ומצניעין כמוהו. ס\"פ כלל גדול (דף ע\"ה ע\"ו): ", + " המוציא חצי שיעור עד מכשיעור פטור. פרק המוציא (דף צ') וסופה מייתי פרק חזקת:", + " המוציא כגרוגרת כו' עד נתחייב. פרק המצניע:" + ], + [ + "המוציא פחות מכשיעור עד כיוצא בזה. פרק המצניע (דף צ\"ג צ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי כהלין תותים שהן צריכין לכלים עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא סוף פרק המצניע וסוף פרק הנוטל ולשון הירושלמי לא נתברר בבבלי ולכך לא פסק ר\"מ ז\"ל כמותו ויפה כיון שכך הסכימו כל הראשונים כי הדבר המוזכר בירושלמי ולא חברוהו רבינא ורב אשי בבבלי דאינון בתראי לפי שלא הסכימו לקבוע כמותו:", + " המוציא קופת הרוכלין כו' עד סוף הפרק. פרק רבי עקיבא (דף צ\"א): " + ] + ], + [ + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "כל כלי המלחמה עד כל כיוצא בזה. פרק במה אשה (דף ס'): " + ], + [ + "לא תצא אשה כו' בזמן שאינן תפורין כו'. כתב הראב\"ד זה שבוש אע\"פ שהן תפורין זה בזה וכו' [אם אינן תפורין לשבכה לא תצא לא בטוטפות ולא בסרביטין]. (הסופר השמיטה):" + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "לא תצא אשה בקטלא עד ואם יצאו פטורין. פרק במה אשה (דף נ\"ז): " + ], + [ + "יוצאין בפקורין ובציפה כו' עד אסור לצאת בהן. פרק במה טומנין (דף מ'): ", + " יוצאין בשק עד הגשמים. פרק הנודר מן הירק:", + " הכר והכסת עד כמשאוי ואסורים. פרק חבית שנשברה:" + ], + [ + "יוצאין בפקורין ובציפה כו' עד אסור לצאת בהן. פרק במה טומנין (דף מ'): ", + " יוצאין בשק עד הגשמים. פרק הנודר מן הירק:", + " הכר והכסת עד כמשאוי ואסורים. פרק חבית שנשברה:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "יוצאין בזוגין כו' עד ויביאנו. פרק במה אשה יוצאה:", + " המתעטף בטליתו כו' עד לא היו. פרק חבית שנשברה (דף קמ\"ז): ", + " לפיכך היוצא בטלית עד ויעשו ציצית. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " אבל טלית המצוייצת עד דוחה את השבת. פרק הקומץ רבה במסכת מנחות:" + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "לא יצא החייט עד חייב עליה. פ\"ק דשבת (דף י\"א): ", + " המוצא תפילין עד מניחן והולך. פרק המוצא תפילין (דף צ\"ה): " + ], + [ + "היה מתיירא וכו' עד אינו נזקק להן: כתב הראב\"ד אני ראיתי ג\"כ וכו' אין אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין אלא לפי שאין קושרין תפילין מעין צבתים שאי אפשר לו לקושרן ולהכניסן ולפיכך אינו מכניסן ותפילין שאינם מקושרים וכו' כמו שמצילין כל כתבי הקדש מן האיבוד עכ\"ל: ואני אומר שכבר שאלוהו חכמי לוני\"ל על דין הציצית והשיב להם ודאי כדבריהם וכו' ע' שם בדין הציצית. (והסופר השמיט כל זאת ההשגה והתירוץ):" + ], + [ + "המוצא ס\"ת וכו' עד ונכנס בו. פ' בתרא דעירובין ותוספתא פרק ח':", + " לא יצא החייט וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דשבת (דף י\"א): " + ], + [ + "המוצא ס\"ת וכו' עד ונכנס בו. פ' בתרא דעירובין ותוספתא פרק ח':", + " לא יצא החייט וכו' עד סוף הפרק. פ\"ק דשבת (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "אסור להוציא וכו' עד מכלל עשה. ריש פרק במה בהמה יוצאה ובבא קמא פרק שור שנגח את הפרה ופ\"ק דע\"ז (דף ט\"ו ט\"ז): ", + " לפיכך המחמר עד לוקין עליו. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ג): " + ], + [], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "אסור לישראל וכו' עד או ישכיר. פ\"ק דע\"ז:", + " ואם מכר קונסין וכו' עד אין מוכרין. במסכת גיטין פ' השולח (דף מ\"ד): ", + " ומותר למכור להם עד על ידי סרסור. פ\"ק דמסכת ע\"ז:" + ], + [ + "מי שהחשיך וכו' עד ארבע אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ואפילו מציאה וכו' עד ואם לאו מוליכה פחות פחות מד\"א: שאלו חכמי לוני\"ל מר\"מ ז\"ל בלשון זה אתה ברוך ה' אשר הפליא לך עצה וגבורה בתורתו הקדושה הוא ילמדך להועיל לנו להאיר עינינו כי לא נדע לפרש גמרא שבר\"פ מי שהחשיך אלא לחומרא שלא התירו בשום ענין לגבי מציאה כי אם בכיסו דטרח בה הרבה ואם אין אתה מתיר לו מתוך שהוא בהול על ממונו אתי לאיתויי בהדיא וכן מצאנו בפירוש רבינו חננאל ז\"ל כמו שקבלנו ועם כ\"ז יפרש לנו ההלכות באר היטב ולא נסור ימין ושמאל בדין הנטוי עלינו כי אתם הרבים ואנחנו בגלותנו מתי מספר ובארץ אשר גוברת שם השכחה הרבה ומזרה ישראל יקבצנו בארץ הצבי ותעבור לפנינו וה' בראשנו: תשובה אל תקטינו עצמכם אם אין אתם כרבותי הן אתם חבירי אלופי ומיודעי וכל שהקשיתם ראוי להקשותו גם ראשי הישיבות שבבבל ז\"ל תפסו על פיסקא זו כשהגיע אליהם החבור עם דברים קלים שחלילה שיסתפקו לכם אבל כל השאלות אלו שלכם לא ירדו לעמקן וכן יראה לי במציאה שזה שחילק רבא בין כיסו למציאה לא חילק אלא ליתן המציאה לנכרי או להניחה ע\"ג חמור אבל להוליכה פחות פחות מד\"א לא שהרי הולכה פחות פחות מד\"א אינה שנויה כדי שיאמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא וא\"ת מאי שנא הא מהא י\"ל שזו ההולכה פחות פחות מד' אמות צנעה גדולה יש בה ולא אוושא מלתא כמו שנתברר שם בהמוצא תפילין ואינו צריך דבר אחר ולא איש אחר לסייעו ולא יכיר בו אדם ולא יהיה נחפז ולפיכך לא נחוש לו שמא יעבירנו ד' אמות. זו היא דעתי בדבר זה ומי שיחלוק בדבר זה יחלוק. עכ\"ל שאלתם ותשובתו ז\"ל:" + ], + [ + "מי שהחשיך וכו' עד ארבע אמות. פרק מי שהחשיך (דף קנ\"ג): ", + " ואפילו מציאה וכו' עד ואם לאו מוליכה פחות פחות מד\"א: שאלו חכמי לוני\"ל מר\"מ ז\"ל בלשון זה אתה ברוך ה' אשר הפליא לך עצה וגבורה בתורתו הקדושה הוא ילמדך להועיל לנו להאיר עינינו כי לא נדע לפרש גמרא שבר\"פ מי שהחשיך אלא לחומרא שלא התירו בשום ענין לגבי מציאה כי אם בכיסו דטרח בה הרבה ואם אין אתה מתיר לו מתוך שהוא בהול על ממונו אתי לאיתויי בהדיא וכן מצאנו בפירוש רבינו חננאל ז\"ל כמו שקבלנו ועם כ\"ז יפרש לנו ההלכות באר היטב ולא נסור ימין ושמאל בדין הנטוי עלינו כי אתם הרבים ואנחנו בגלותנו מתי מספר ובארץ אשר גוברת שם השכחה הרבה ומזרה ישראל יקבצנו בארץ הצבי ותעבור לפנינו וה' בראשנו: תשובה אל תקטינו עצמכם אם אין אתם כרבותי הן אתם חבירי אלופי ומיודעי וכל שהקשיתם ראוי להקשותו גם ראשי הישיבות שבבבל ז\"ל תפסו על פיסקא זו כשהגיע אליהם החבור עם דברים קלים שחלילה שיסתפקו לכם אבל כל השאלות אלו שלכם לא ירדו לעמקן וכן יראה לי במציאה שזה שחילק רבא בין כיסו למציאה לא חילק אלא ליתן המציאה לנכרי או להניחה ע\"ג חמור אבל להוליכה פחות פחות מד\"א לא שהרי הולכה פחות פחות מד\"א אינה שנויה כדי שיאמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא וא\"ת מאי שנא הא מהא י\"ל שזו ההולכה פחות פחות מד' אמות צנעה גדולה יש בה ולא אוושא מלתא כמו שנתברר שם בהמוצא תפילין ואינו צריך דבר אחר ולא איש אחר לסייעו ולא יכיר בו אדם ולא יהיה נחפז ולפיכך לא נחוש לו שמא יעבירנו ד' אמות. זו היא דעתי בדבר זה ומי שיחלוק בדבר זה יחלוק. עכ\"ל שאלתם ותשובתו ז\"ל:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "מותר למשוך וכו' עד בפיה בשבת. הכל פ' במה אשה יוצאה:" + ], + [ + "כשם שאדם מצווה עד בחול. פרק בתרא דשבת קאמר לה סתמא דתלמודא:", + " ואין מקבלין גר תושב וכו'. מסכת ערכין סוף פ' המקדיש:
כתב הראב\"ד אין הדברים הללו כתקנן שאם מלו וטבלו לשם עבדות הרי הן כנשים גמורות ובני עונשין הן לעצמן דלא הזהירה תורה את רבו עליהם אלא על עבד ואמה התושבים שלא יעשו מלאכתו שלא תאמר שבות בעלמא הוא באמירה לנכרי אלא לאו נמי איכא ואפילו יעשה בעצמו אבל לצורך עצמן עושין כל צרכן עכ\"ל: (הסופר השמיטה והשמיט התירוץ):" + ] + ], + [ + [ + "נאמר בתורה וכו' עד סקילה. זו הקדמת דברים העתידים לבא ונהג כמנהג המחברים:" + ], + [ + "המשוה גומות עד גומא. סוף פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " המפנה את וכו' עד להשוות את הגומות. פ' מפנין (דף קכ\"ו): ", + " טיט שעל גבי רגלו עד לפי תומו. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "נשים המשחקות וכו' עד הגומות. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): ", + " ואסור לכבד את הקרקע וכו' עד שאינו רצוף. פרק המצניע (דף צ\"ה): ", + " חצר שנתקלקלה וכו' עד ממנו בגלגל. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ד): " + ], + [ + "התולש חייב עד שהוא כתולש. פרק המצניע (דף ק'): ", + " אין עולין באילן וכו' עד שמא יתלוש. פרק המוצא תפילין במסכת עירובין ופרק משילין במסכת ביצה (דף ל\"ו): ", + " פירות שנשרו וכו' עד שמא יתלוש. פ\"ק (דף ב') ופ' בתרא דמסכת יו\"ט:", + " הדס המחובר עד לאכלו. פרק לולב הגזול (דף ל'): " + ], + [ + "התולש חייב עד שהוא כתולש. פרק המצניע (דף ק'): ", + " אין עולין באילן וכו' עד שמא יתלוש. פרק המוצא תפילין במסכת עירובין ופרק משילין במסכת ביצה (דף ל\"ו): ", + " פירות שנשרו וכו' עד שמא יתלוש. פ\"ק (דף ב') ופ' בתרא דמסכת יו\"ט:", + " הדס המחובר עד לאכלו. פרק לולב הגזול (דף ל'): " + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "אילן שהיו שרשיו עד אסור לישב עליהן. פרק המוצא תפילין (דף ק'): ", + " אין רוכבין עד להנהיגה. פרק בתרא דביצה (דף ל\"ו): ", + " ואין נתלין בבהמה עד בעלי חיים. פרק בתרא דשבת ועירובין (דף ק'): ", + " וכן מפרקין וכו' עד בעלי חיים. הכל פ' בתרא דמס' שבת:" + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "המדבק פירות עד לידי עמור. פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " וכן אין מקבצין את המלח וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ג): ", + " מפרק חייב עד זיתים וענבים. פרק במה טומנין (דף מ\"ט): ", + " אבל שאר פירות עד להוציא מימיהן אסור. פרק חבית:", + " ואין מרסקין עד הקערה. פרק במה טומנין (דף נ\"א): ", + " השום והבוסר וכו' עד האש. פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " המולל מלילות מולל בשינוי כדי שלא יהיה כדש. מתני' היא פ\"ד דמסכת מעשרות ומוקי לה ר\"א וכן לשבת פ\"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין חלה ומתנות:", + " היונק בפיו פטור וכו' עד סכנה. בכתובות פ' אע\"פ (דף ס') ובהלכות ר\"י אלפס ז\"ל במסכת שבת פרק חבית (דף קמ\"ג): ", + " פירות שזבו וכו' עד מבערב. הכל פ' חבית (דף קמ\"ג): " + ], + [ + "זורה ובורר עד שהוא חייב. פ' מפנין (דף קכ\"ח). ופ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " והמשמר שמרים עד לשמר בו. פ' ר\"א דתולין (קל\"ט) ופ' שמונה שרצים:", + " וכן המחבץ עד בידו. פרק המצניע:", + " המחתך וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " לפיכך אין מרסקין עד הטורח שבהן. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ו): " + ], + [ + "זורה ובורר עד שהוא חייב. פ' מפנין (דף קכ\"ח). ופ' כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " והמשמר שמרים עד לשמר בו. פ' ר\"א דתולין (קל\"ט) ופ' שמונה שרצים:", + " וכן המחבץ עד בידו. פרק המצניע:", + " המחתך וכו'. פרק כלל גדול (דף ע\"ד): ", + " לפיכך אין מרסקין עד הטורח שבהן. פרק בתרא דשבת (דף קנ\"ו): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "חבילי פיאה עד לדוק. פרק מפנין (דף קכ\"ח): ", + " הצריך לדוק פלפלין עד שהוא טוחן. פ' ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " לפיכך אסור עד מאכל בריאים. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ט): ", + " שתה חלתית עד בכ\"מ. פרק ר\"א דמילה:", + " וכן שמנים עד מגמע הוא ובולע. פ' שמונה שרצים (דף ק\"א): ", + " החושש בגרונו עד לריח הפה מותר. בתוס' וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' שמונה שרצים:", + " אין נותנין יין עד ואינו חושש. פ' שמונה שרצים (דף ק\"ח): ", + " מי שלקה כו' עד להוציא ממנו דם. פ' המוצא תפילין (דף ק\"ג): " + ], + [ + "אין נותנין חמין כו' עד מפני שהוא כרטיה. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " רטיה שפירשה על גבי כלי מחזירין אותה. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " ואם פירשה ע\"ג קרקע אסור להחזירה. כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש אלא מחזירין אפילו מעל גבי קרקע עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו אלא הוא פסק כדעת רב אלפס ז\"ל פ' בתרא דעירובין גמרא מתניתין דמחזירין רטיה במקדש דת\"ר רטיה שפירשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה וגרסינן עלה אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' ר\"א דמילה דלית הלכתא כר\"י אלא כת\"ק ופ' בתרא דעירובין כתב וקי\"ל כת\"ק אע\"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כותיה דת\"ק דאמרינן אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב אבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדר ואמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע ד\"ה אסור להחזירה ואמר רב יהודה הלכה כר\"י ואמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי עכ\"ל. כלומר לא סבירא לי הא דאמר רב יהודה הלכה כר\"י אלא הלכה כת\"ק. ובאמת אני אומר דבשפירשה על גבי כלי פליגי ובהא הוא דשרי ת\"ק וקי\"ל כותיה ומש\"ה אהדרתה וכמוהו הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לפירש\"י ז\"ל שפירש כי רב אשי אדרב חסדא קאי כלומר לא סבירא לי מאי דאמר רב חסדא דבפירשה ע\"ג כלי פליגי אלא אפילו פירשה ע\"ג קרקע פליגי ושרי ת\"ק דקי\"ל הלכתא כוותיה אבל פירשה ע\"ג כלי אפילו ר\"י מתיר כבר הקשו עליו רבותינו בעלי תוס' דא\"כ אמאי קתני בברייתא לר\"י הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ליתני פירשה על גבי כלי דשרי ר\"י ומכ\"ש שמעינן דשרי בהוחלקה דעדין לא פירשה אלא מדנקט הוחלקה משמע דוקא הוחלקה שלא זזה ממקומה הוא דשרי ר' יהודה הא אם פירשה וזזה ממקומה אפי' ע\"ג כלי קא אסר ר\"י. וזה טעם נכון לקיים הפירוש הראשון וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:", + " ומניחין רטיה ע\"ג מכה עד שמא ימרח. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב) וגם פ' חלק מקצתו:" + ], + [ + "אין נותנין חמין כו' עד מפני שהוא כרטיה. פרק ר\"א דמילה (דף קל\"ד): ", + " רטיה שפירשה על גבי כלי מחזירין אותה. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב): ", + " ואם פירשה ע\"ג קרקע אסור להחזירה. כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שבוש אלא מחזירין אפילו מעל גבי קרקע עכ\"ל: ואני אומר ח\"ו אלא הוא פסק כדעת רב אלפס ז\"ל פ' בתרא דעירובין גמרא מתניתין דמחזירין רטיה במקדש דת\"ר רטיה שפירשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה וגרסינן עלה אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פ' ר\"א דמילה דלית הלכתא כר\"י אלא כת\"ק ופ' בתרא דעירובין כתב וקי\"ל כת\"ק אע\"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כותיה דת\"ק דאמרינן אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב אבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדר ואמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע ד\"ה אסור להחזירה ואמר רב יהודה הלכה כר\"י ואמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי עכ\"ל. כלומר לא סבירא לי הא דאמר רב יהודה הלכה כר\"י אלא הלכה כת\"ק. ובאמת אני אומר דבשפירשה על גבי כלי פליגי ובהא הוא דשרי ת\"ק וקי\"ל כותיה ומש\"ה אהדרתה וכמוהו הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם הר\"ז בעל המאור והרמב\"ן ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל ראה לפירש\"י ז\"ל שפירש כי רב אשי אדרב חסדא קאי כלומר לא סבירא לי מאי דאמר רב חסדא דבפירשה ע\"ג כלי פליגי אלא אפילו פירשה ע\"ג קרקע פליגי ושרי ת\"ק דקי\"ל הלכתא כוותיה אבל פירשה ע\"ג כלי אפילו ר\"י מתיר כבר הקשו עליו רבותינו בעלי תוס' דא\"כ אמאי קתני בברייתא לר\"י הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ליתני פירשה על גבי כלי דשרי ר\"י ומכ\"ש שמעינן דשרי בהוחלקה דעדין לא פירשה אלא מדנקט הוחלקה משמע דוקא הוחלקה שלא זזה ממקומה הוא דשרי ר' יהודה הא אם פירשה וזזה ממקומה אפי' ע\"ג כלי קא אסר ר\"י. וזה טעם נכון לקיים הפירוש הראשון וכן הסכים מורי הרשב\"א ז\"ל:", + " ומניחין רטיה ע\"ג מכה עד שמא ימרח. פרק המוצא תפילין (דף ק\"ב) וגם פ' חלק מקצתו:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "סכין וממשמשין כו'. עד שמעמלת ומרפאה. פרק חבית:", + " אין רוחצין עד ואינו חושש. פ' ח' שרצים (דף קט\"ו) ופרק חבית:", + " סכין ומפרכין כו' עד ופירוך. פרק חבית (דף קמ\"ז) ופרק במה בהמה יוצאה:", + " בהמה שאכלה עד סמנין. פרק במה בהמה יוצאה:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ], + [ + "אין מקיאין עד המשלשלין. פרק חבית:", + " ומותר לכפות וכו' עד צער מהן. פרק חבית ופרק במה אשה:", + " המרקד מאבות מלאכות עד ואינו מתכוין לכך. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " מגבל חייב עד לא מזון ולא מים. הכל פ' בתרא דמסכת שבת (דף קנ\"ז): ", + " ומותר לאדם להעמיד וכו' עד סוף הפרק. פרק כל כתבי:" + ] + ], + [ + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "רדיית הפת אע\"פ כו' עד כדי לשנות. פ' כל כתבי הקדש:", + " מפני מה אסרו עד אפילו להזיע. פ' כירה (דף מ'): ", + " וגזרו שלא ישתטף עד ידיו ורגליו מותר. פרק כירה ופרק חבית (דף קמ\"ז): ", + " בד\"א בחמי האור עד כל גופו. פ' כירה:", + " ואסור לרחוץ עד כמרחץ. פ' חבית:", + " מתחמם אדם כו' עד אינו מבשל. הכל פרק כירה:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "אין שורין את החלתית עד אם פסק מלשתות. פרק ר\"א דתולין:", + " דבר שנתבשל עד שיהיה שמור. פ' כירה (ל\"ח) ומקצתו פרק חבית (דף קמ\"א): ", + " מערב אדם מים עד ממלאכת התבשיל. פ' שמנה שרצים (דף ק\"ח): ", + " וכן לא יעשה מי מלח עד במלח ואוכל. פ' ח' שרצים ופ\"ק דמס' עירובין:" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "מותר לערב יין עד אלא מערב. פ' ר' אליעזר דתולין (דף קמ\"א): ", + " הנוטל שער עד אינו מתכוין. פרק במה טומנין (דף ג' שם): ", + " עירב דבר שמשיר וכו'. מילתיה דרב יוסף ורבא ורב ששת אינון פרק במה טומנין:", + " אסור לראות במראה עד חייב משום מכבס. פרק השואל (דף קמ\"ט): ", + " לפיכך אסור לדחוק מטלית עד לידי סחיטה. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " ואין מקנחין וכו'. פרק נוטל (דף קמ\"ג) :
כתב הראב\"ד ז\"ל הצרפתים מפרשים כן וכו' אסור לסחטו עכ\"ל: ואני אומר כי עיקר הלכה זו סוף פרק הנוטל ומשנה שלימה שנינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ופירש\"י ז\"ל אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בו מקנחין בו אבל בלא\"ה אין מקנחין בו שכשאוחזין בו נסחט עכ\"ל. וכן גר\"ח וכן פי' ר\"מ ז\"ל בפי' המשניות ובזה לא נשאר מקום לקושיית ראב\"ד ז\"ל ובכ\"מ בית אחיזה הוא פירושו בית יד כפירוש רבותינו הצרפתים ז\"ל. ועוד דקתני ל\"ד אלא ה\"ה בית יד של עץ ושל שער ושל כל דבר שאינו נסחט וכן יתפרש לשון ר\"מ ז\"ל ובדקתי גם בנוסחאות רבותינו ז\"ל המדוייקות וגורסות עור ואולי בגירסת ר\"מ ז\"ל לא היה ואע\"פ כן כיון לפרשו על האמת ואם היה בגירסת הראב\"ד ז\"ל אם לאו ולקח דרך אחרת מתוק לחכו האמת יורה דרכו:", + " ואין מכסין חבית עד שמא יסחוט: פרק טומנין (דף מ\"ח) ופרק נוטל (דף קמ\"ג):" + ], + [ + "נשברה לו חבית עד לידי סחיטה. פרק חבית:", + " וכיצד מציל ממנה כו' עד הרי זה מותר. פ' כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " טיט שעל בגדו עד שמא יכבס. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " המכסכס את הסודר וכו'. פ' ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה דבין סודר בין חלוק מותר וכ\"פ הרב ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר דברי הר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק ר\"א דתולין גמרא מתניתין דאין שורין חלתית דגריס מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דר\"נ בר יצחק בר אחתיה א\"ל כי מטית לבי רב חסדא ויס\"ג לבי רב ספרא עייליה כי מטו התם עייליה בעא מיניה כו' עד כי נפק א\"ל מאי בעא מר מיניה א\"ל מהו לכסכוסי כתונייתא בשבתא מי אמרינן לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קא מיכוין ואסיר וא\"ל לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי א\"ל ותבעי ליה למר סודרא אמר ליה סודרא לא קא מיבעי לי דבעאי מיניה דרב הונא ופשטה לי לאיסורא אמר ליה ותפשוט ליה למר מסודרא א\"ל התם מחזי כאולודי חיורא הכא לא מחזי כאולודי חיורא ע\"כ. הנה עיניך רואות שדבריו מחוורים ולא ידעתי מה ראה הראב\"ד ז\"ל לחלוק על זה וגם לא ירדתי לסוף דעתו באמרו שכן פסק הרב ז\"ל כי אנחנו לא מצאנוהו מפורש זה בהלכות ואם רצה לומר כן מפני שהשמיט דין הסודר יכול אני לומר אדרבה מדכתונת מותרת דוקא סודר אסור ולא הוצרך לפרש, וגם מפר\"ח ז\"ל אני רואה שפוסק כן ופירש דכותנייתא היא מפשתן וסודרא הוא מצמר גפן ולא מצמר אחר דא\"כ היכי סליק אדעתיה למילף פשתן מצמר ולדעתי יפה פירש כי הצמר והפשתן אינן שוין בלבונן כדאסיקנא פרק אלו מגלחין דכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ:" + ], + [ + "נשברה לו חבית עד לידי סחיטה. פרק חבית:", + " וכיצד מציל ממנה כו' עד הרי זה מותר. פ' כל כתבי הקדש (דף קי\"ז): ", + " טיט שעל בגדו עד שמא יכבס. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " המכסכס את הסודר וכו'. פ' ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל טעה בזה דבין סודר בין חלוק מותר וכ\"פ הרב ז\"ל עכ\"ל: ואני אומר דברי הר\"מ ז\"ל תלמוד ערוך הוא פרק ר\"א דתולין גמרא מתניתין דאין שורין חלתית דגריס מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דר\"נ בר יצחק בר אחתיה א\"ל כי מטית לבי רב חסדא ויס\"ג לבי רב ספרא עייליה כי מטו התם עייליה בעא מיניה כו' עד כי נפק א\"ל מאי בעא מר מיניה א\"ל מהו לכסכוסי כתונייתא בשבתא מי אמרינן לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קא מיכוין ואסיר וא\"ל לרכוכי מנא קא מיכוין ושפיר דמי א\"ל ותבעי ליה למר סודרא אמר ליה סודרא לא קא מיבעי לי דבעאי מיניה דרב הונא ופשטה לי לאיסורא אמר ליה ותפשוט ליה למר מסודרא א\"ל התם מחזי כאולודי חיורא הכא לא מחזי כאולודי חיורא ע\"כ. הנה עיניך רואות שדבריו מחוורים ולא ידעתי מה ראה הראב\"ד ז\"ל לחלוק על זה וגם לא ירדתי לסוף דעתו באמרו שכן פסק הרב ז\"ל כי אנחנו לא מצאנוהו מפורש זה בהלכות ואם רצה לומר כן מפני שהשמיט דין הסודר יכול אני לומר אדרבה מדכתונת מותרת דוקא סודר אסור ולא הוצרך לפרש, וגם מפר\"ח ז\"ל אני רואה שפוסק כן ופירש דכותנייתא היא מפשתן וסודרא הוא מצמר גפן ולא מצמר אחר דא\"כ היכי סליק אדעתיה למילף פשתן מצמר ולדעתי יפה פירש כי הצמר והפשתן אינן שוין בלבונן כדאסיקנא פרק אלו מגלחין דכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת (דף צד) והביאה ר\"י אלפס ז\"ל פרק ר\"א דתולין:", + " ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל (דף קמ\"ב): ", + " מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר\"א דתולין (דף קמ\"ו): ", + " וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:", + " וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה:" + ], + [ + "שתי מטהרות וכו' עד שרוי במים. בתוספתא:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא כיון יפה כו' על פי הביב עכ\"ל: ואני אומר כבר קבלנו התוספתא נמשכת אחר התלמוד שלנו וטעמו הוא העיקר שאילו טעם התוספתא היה עיקר בתלמוד היו קובעין אותו וגם קבלנו שאין להקשות בתוספתא ובירוש' מהפירושין התלוים בסברא לפי שאין להם הכרע:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "אסור לתקן בית יד עד כשמכבסים אותן. במסכת ביצה ס\"פ י\"ט שחל (דף כג): ", + " וכן אין מקפלים עד לקפל בשנים אסור. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " הצובע מאבות כו' עד שיהא כצובעת. פרק המצניע. (דף צד): ", + " התופר מאבות עד מחזירים אותן בשבת. פרק במה טומנין (דף מ\"ח): ", + " הקורע מאבות וכו' לפיכך מי שנסתבכו עד שמא תקרע. בירושלמי פ' כלל גדול גמרא משנה שניה:", + " ופציעת האגוזים. בביצה סוף פרק המביא (דף לד): ", + " התוקע חייב משום בונה עד ולא מחזירים. פרק כל הכלים בשבת (דף קכב) ופרק בתרא דעירובין (דף קא קב): ", + " ואם נשמט ציר וכו' עד שמא יתקע. פרק בתרא דעירובין (דף קז): ", + " אין גודלין עד כבונה. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"ו): ", + " ואין מחזירין מנורה עד מותר להחזירו. פרק כירה (דף מ\"ז): ", + " ואין מתקנין חוליות עד כבונה. פרק חבית:" + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "העושה אהל קבוע עד מעל המטה טפח. פרק רבי אליעזר דתולין (דף קל\"ז) ופרק המוצא תפילין מקצתו:", + " פקק החלון עד החלון. פרק כל הכלים (דף קכה): " + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ], + [ + "כובע שעושין עד אהל עראי. פרק ר' אליעזר דתולין (דף קלז קלח) ופ' בתרא דעירובין (דף קב): ", + " הנוטה פרוכת וכיוצא וכו' עד אהל עראי. פרק ר\"א דתולין:
כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו אלא מפני שהוא בכסכיו וכו' א\"נ כמפשט אקמטרן לתקנו עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש ר\"מ ז\"ל מכוון אלא שכתב בקצרה כדרכי החכמים ואני אבאר דבריו אחת לאחת. מ\"ש בתחלה הנוטה פרכת וכיוצא בה צריך להזהר כדי שלא יעשה אהל בשעה שנוטה עכ\"ל גרסינן לה ריש פרק ר' אליעזר דתולין אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותה ומותר לפרקה ע\"כ. וידוע כי וילון הוא פרכת וכן פירש\"י ז\"ל וכן פר\"ח ז\"ל וקבלנו שדבריו דברי קבלה וז\"ל וילון פירוש פרכת מותר לנטותה ומותר לפרקה וזה בזמן שכרוכין עליה חוטין או משיחות דלא גרע מטלית כפולה עכ\"ל. ושכתב שנית לפיכך אם היתה פרכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור עכ\"ל גרסינן לה בההיא שמעתא גופה שלח ליה הא דתניא הגוד בכסכיו ויס\"ג בכססיו מותר לנטותו בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור ע\"כ. ושכתב שלישית ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפי' עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל ארעי עכ\"ל. גרסינן לה סמוך לזה אמר אביי וכילה אפי' בעשרה בני אדם אסור אי אפשר דלא מינתחא פורתא ע\"כ וזה ברור וכן בגירסות דוקניות אמנם במקצת גירסות מצאתי אביי אמר אפילו בעשרה כו' ואינה גירסא נכונה אצלנו דהיכי מצי פליג אביי בהדי רב ועוד דהא רמי בר יחזקאל מחבב לה ושיילה מרב הונא מכלל דהכין הלכתא על כן נתישבה גירסא ראשונה אצלנו ומתוכה פסק ר\"מ ז\"ל זה הפסק ואולי לא מצא הראב\"ד ז\"ל גירסא זו ולכך חולק עליו בזה וכתב דעתו לפי גרסתו ומ\"ש עוד אקמטרן איני יודע מה ענין זה אצל גלימא אקמטרא שבפרק מי שמתו אלא א\"כ כתבו לגלות שדרכן לנטותו:", + " בגד שמכסה בו פי חבית עד סוף הפרק. מפורש פרק רבי אליעזר דתולין:" + ] + ], + [ + [ + "העושה נקב שהוא וכו' עד מכה בפטיש. פ' חבית (דף קמ\"ו) ופ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " לפיכך גזרו על כל נקב עד נדיבות לבו. הכל פרק חבית:" + ], + [ + "העושה נקב שהוא וכו' עד מכה בפטיש. פ' חבית (דף קמ\"ו) ופ' הבונה (דף ק\"ג): ", + " לפיכך גזרו על כל נקב עד נדיבות לבו. הכל פרק חבית:" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "וכשם שאסור וכו' עד או בצרור. פרק הבונה ופרק חבית נמי הכי משמע סוגיין:", + " אבל אם הניח וכו' עד בדבר זה. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ט): ", + " כל דבר שהוא גמר עד שיתקן חייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך אסור להשמיע קול עד חבית של שייטין. עיקר אלו ההלכות משנה פרק משילין פירות (דף ל\"ו) ובגמרא דילן ודבני מערבא ופרק המוצא תפילין ומייתי לה פרק השואל ופ' המביא כדי יין ורמיזא פרק החליל:", + " בריכה שבחצר עד ובין הים. פרק כירה (דף מ'):" + ], + [ + "אין חותכין שפופרת עד מפני שהוא כמתקן. זמורה וכו' עד ויתקננה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " אסור לחוף כלי כסף עד בכל דבר. פ' טומנין (דף נ'): ", + " ואסור להדיח קערה וכו' עד באותה שבת כו' עד שאין קבע לשתיה. פרק כל כתבי (דף קי\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל כ\"ז אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול עכ\"ל: ואני אומר ברייתא היא שנויה פ' כל כתבי ופירושו מכוון ומה לי כמתקן משבת לחול שבמשמעות לשון ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל שאין הדחה זו אלא לחול ומה לי טורח משבת לחול שמפרש הראב\"ד ז\"ל שניהם לדעת אחד נתכוונו:", + " ואין מציעין עד לשבת. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "אין חותכין שפופרת עד מפני שהוא כמתקן. זמורה וכו' עד ויתקננה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " אסור לחוף כלי כסף עד בכל דבר. פ' טומנין (דף נ'): ", + " ואסור להדיח קערה וכו' עד באותה שבת כו' עד שאין קבע לשתיה. פרק כל כתבי (דף קי\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל כ\"ז אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול עכ\"ל: ואני אומר ברייתא היא שנויה פ' כל כתבי ופירושו מכוון ומה לי כמתקן משבת לחול שבמשמעות לשון ר\"מ ז\"ל וכן פירש\"י ז\"ל שאין הדחה זו אלא לחול ומה לי טורח משבת לחול שמפרש הראב\"ד ז\"ל שניהם לדעת אחד נתכוונו:", + " ואין מציעין עד לשבת. פ' אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אסור להטביל כלים עד עליו בשבת. פרק ב\"מ וביצה פרק יו\"ט (דף י\"ז י\"ח): ", + " המטביל כלים וכו'. משנה היא פ\"ב דתרומות:", + " ואין מגביהין תרומות עד כמתקן. פ' השואל:", + " מעבד מאבות עד וחייב. פרק כלל גדול (דף ע\"ה): ", + " לפיכך לא יסוך אדם עד אבל בישנים מותר. פ' ר\"א דתולין (דף קמ\"א): ", + " הממרח רטיה עד משום שעוה. פרק חבית (דף קמ\"ו): ", + " כותב מאבות מלאכות עד ככותב. פרק המצניע (דף צ\"ד): ", + " ואסור ללוות ולהלוות וכו'. פרק שואל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " לא ישכור וכו' עד בין בחבל. פרק שואל (דף קמ\"ח):" + ], + [ + "אין דנין בשבת עד כמתקן אותן בשבת. פרק שואל ופרק מפנין (דף ק\"כ): ", + " ואין מעשרין כו'. תלמודא קאמר לה בהדיא פ\"ק דחגיגה לגבי י\"ט וכ\"ש בשבת:", + " מקדיש אדם וכו' עד היום היא. פרק שואל (דף קמ\"א):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [ + "המגביה תרומה עד בשבת קנה. פ\"ב דתרומות ופרק שואל בירושלמי:", + " ומעשרין את הדמאי וכו'. פרק במה מדליקין (דף ל\"ט): ", + " אסור להפיס כו'. הכל פרק שואל (דף קמ\"ט):" + ], + [], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "ואסור לקרות בכתב וכו' עד סוף הפ'. תחלתו פ' שואל ושאר הפרק פ' כל כתבי הקדש:" + ] + ], + [ + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "יש דברים שהן אסורין עד וכן כל כיוצא בזה. תחלתו פרק ואלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ושאר כל הדברים פרק שואל \n (דף ק\"נ): ", + " מותר לאדם לומר עד חפציו בשבת. פ' שואל. ופ\"ק דע\"ז (דף ז'): ", + " ואסור לרוץ וכו' עד של חול. פרק אלו קשרים (דף קי\"ג): " + ], + [ + "מותר לרוץ עד לבית המדרש. פ\"ק דברכות (דף ז'): ", + " ומחשבין חשבונות עד מקבל טומאה. פרק שואל (דף ק\"נ) ופ' אלו קשרים (דף קי\"ג): ", + " ופוסקין צדקה עד קרובה לבא. פרק השואל ופ\"ק דשבת ופ\"ק דכתובות (דף ה'): ", + " ומחשיכין על התחום וכו' עד חפצי שמים מותרין. פרק השואל:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "מפליגין בים הגדול עד ואינו שובת. ספ\"ק דשבת:", + " ומפירין נדרים עד אלו מצות הן. סוף מסכת שבת (דף קכ\"ו) ופ' כירה ובנדרים פרק נערה המאורסה (דף ע\"ז): ", + " אין עונשין בשבת עד לשאר עונשין. בסנהדרין פ' אחד דיני ממונות (דף ל\"ה) וביבמות פ\"ק (דף ו'): ", + " מותר לאדם וכו' עד הגנבים. פרק בתרא דיומא ופרק בתרא דמועד קטן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ], + [ + "המשמר זרעים עד ברה\"ר. פרק בתרא דמסכת עירובין (דף ק\"ד): ", + " כל הדברים שהן אסורין עד אסור. פ' בכל מערבין (דף ל\"ב): ", + " לפיכך אין מעשרין את הודאי עד הדמאי. פ' במה מדליקין (דף ל\"ד): ", + " קטן שעשה וכו' עד ממחין בידו. סוף פרק חרש (דף קי\"ד) העמיד כן אביי וסוגיין אזלא כוותיה:", + " אסרו חכמים לטלטל עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל עוד אמרו כו' שהוא גדר להוצאה עכ\"ל: ואני אומר מ\"ש הראב\"ד ז\"ל הוא בהלכה ראשונה דריש פרק כל הכלים והוא דרך משא ומתן דסוגיא בעלמא אמנם מה שכתב ר\"מ ז\"ל הוא מוסכם מדעת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל והוא מוטעם ליתן טעם לאיסור כל הדברים שאינו צריך להם דשייכי בהן הני טעמי כמו שמפורשים לפנינו בשאר הפרקים כמו שהוא רומז בעצמו ז\"ל סוף זאת הפיסקא וכ\"כ הר\"מ מקוצי ז\"ל. וכי מעיינת בה שפיר תתבונן שלשון תמיהת התלמוד אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא הטעם האחד שכתב ר\"מ ז\"ל שכשיטלטל כלים שמלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהן מעט ויבא לידי מלאכה וטעם נחמיה בן חכליה הוא הטעם שני שכתב ז\"ל שמא יבא להסיע אבנים וכיוצא בהן והטעם השלישי כדי שיהא היכר בין שבת לחול משכחת לה פרק כלל גדול גבי היה מהלך במדבר דשקיל וטרי עד דשאיל במאי מינכר ומהדר בקדושא ואבדלתא אלמא היכר בעינן:" + ] + ], + [ + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל\"ה): ", + " דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ\"ב) ופרק ר\"א דמילה (דף קל\"ה): " + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג): ", + " כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ\"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ\"ו קנ\"ז): ", + " כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:", + " כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ\"ה): ", + " כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ\"ב): ", + " היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב\"ד ז\"ל כן פסק הרב ז\"ל וכו' ומשם למד עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר\"ז ז\"ל ובשבילה היה חולק על ר\"י אלפס ז\"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר\"מ וכראב\"י וכן פסק רב שמעון בעל ה\"ג ראשונות וגם ר\"ח וגם הגאון ז\"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:" + ], + [ + "שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע\"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג) ופרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין (דף נ\"ג): ", + " אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ\"ג): " + ], + [ + "שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע\"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ\"ג) ופרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק ר\"א דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין (דף נ\"ג): ", + " אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ\"ג): " + ], + [ + "נוטל אדם עד האבן בידו. ריש פרק נוטל (דף קמ\"א) ופרק כירה (דף מ\"ג): ", + " כלכלה שהיתה נקובה עד נעשית כדופן. ריש פרק נוטל:", + " היתה הכלכלה וכו' עד לא גזרו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני לא מצאתי כן בגמרא כו' ולא יצטרך לטלטל האבן עם הכלכלה: ואני אומר כבר אמרתי פעמים רבות כי ר\"מ ז\"ל לא חיבר הדברים שיכולין להתחדש מדקדוקי התלמוד ומהקושיות והתירוצים לפי שזו הדרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אלא כיון לקצר פסקי התלמוד המבוררין בו ולכך קראו משנה תורה וכיון יפה בזה הדין השנוי במשנה ראשונה דפרקין נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה פירש כלכלה סל של פירות והוצרך לפרש כלכלה זו מה טיבה וע\"כ הקשה לבררם ואמאי תהוי כלכלה בסיס לדבר האסור כלומר ויהיה אסור לטלטלה ופריק אמר רבב\"ח א\"ר יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן וחזר והקשה ונשדינהו לפירות ונשדייה לאבן ונינקטינהו ופריק כדאמר ר' אלעזר א\"ר יוחנן בפירות המיטנפין כלומר רטובים כגון תאנים תותים וענבים כמו שפירש ר\"מ ז\"ל וכן פירש רש\"י ז\"ל. למדנו כי המשנה מדברת להתיר כלכלה מלאה פירות המיטנפין כדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שהוקשה לראב\"ד ז\"ל בלשונו מפני שכתב ז\"ל בלשונו שאם ינער הפירות והיא קושיא הבאה אחר זה חלילה כי ר\"מ ז\"ל לא כיון לכתוב אלא לשון עברי מובן לכל שהוא לשון השלכה בארץ לשון עברי כמו שדייה בלשון תרגום כדכתיב וינערו רשעים ממנה (איוב ל״ח:י״ג) וכן דקדק לשונו ז\"ל יטנפו בארץ עוד בא התלמוד מצד אחר והקשה ולינערינהו נעורי ופרש\"י ז\"ל כלשון הראב\"ד שהוא מצד אל צד בתוך הכלכלה ותירץ אמר רב חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקינן כלומר שנפחתה וחסרה עד שנעשה בה נקב דאבן עצמה נעשה דופן לכלכלה ע\"כ. והקדים ר\"מ ז\"ל זאת המסקנא האחרונה ואיחר הראשונה לגלות דעתו כי לא היתה כוונתו כאשר דן לשונו הראב\"ד ז\"ל ויהיה לשון מובן לעין ואעפ\"כ השיבו עליו ומ\"מ הדקדוק שדקדק ראב\"ד ז\"ל אמת ויציב הוא וגם ר\"מ ז\"ל יודה בו אבל לא רצה לכתבו מן הטעם שכתבתי:" + ], + [ + "חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ\"ב): ", + " היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:", + " וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:", + " בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק\"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור\"מ ז\"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ\"ו בכלל כלי אורג:" + ], + [ + "חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ\"ב): ", + " היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:", + " וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:", + " בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק\"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור\"מ ז\"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ\"ו בכלל כלי אורג:" + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ\"ב): ", + " מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק\"כ) ופרק מפנין שם:", + " ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:", + " נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'): ", + " הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ\"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:", + " המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'): " + ], + [ + "אסור לבטל וכו' עד כופה עליה כלי. פרק כירה (דף מ\"ב) וכ\"כ ר\"י ז\"ל בהלכות פרק מי שהחשיך גבי שליפי רברבא דאין הלכה כר' יצחק דאמר ריש פרק משילין אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת וכ\"כ שם ג\"כ:", + " לפיכך אין נותנין וכו'. פרק כירה:", + " וכן כופה הכלי על כל דבר וכו'. פרק משילין:
כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי ובלבד שלא יגע בביצה: ואני אומר יפה עשה שלא קבעה דהא אסיקנא פרק תולין גמרא מתניתין דהקש שע\"ג מטה דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול וה\"נ אסיק פ' כירה וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל שם ולא הזכיר זה הירושלמי וגם הר\"מ ז\"ל מקוצי ולפיכך אפילו נגע אין בכך כלום ואתי הירושלמי כמ\"ד טלטול מן הצד שמיה טלטול וליתיה:" + ], + [ + "נותנין כלי תחת הדלף וכו' עד גרף של רעי לכתחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' עד שאין עושין גרף של רעי לכתחלה עכ\"ל: ואני אומר כי לא אנחנו ולא ר\"מ ז\"ל אין לנו בבי רחייא דאביי אלא פירוש רש\"י ז\"ל וטעם הגמרא כלשון ר\"מ ז\"ל אלא שאנחנו קורין אותו לשון טעם רחוק ר\"ל כי מ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף דבריו שאין עושין גרף של רעי לכתחילה אינו חוזר למה שסמוך לו אלא למה שלמעלה הימנו כמ\"ש ואם אינו ראוי אין נותנין לפי שאין עושין גרף של רעי לכתחלה. והנני כותב לשון הגמרא ופירש\"י ז\"ל ודברי רבותינו בעל התוספות ז\"ל והתבונן בו. שנינו סוף פרק משנה ראשונה דפ' משילין ונותנין כלי תחת הדלף בשבת ופירש רש\"י ז\"ל תחת הדלף לקבלו בתוכו מפני טינוף הבית ובסוגיין קא מקשינן מינה ומוקמינן לה בדלף הראוי ופירש רש\"י ז\"ל שהן צלולים וראויין לבהמה עכ\"ל. וק\"ל דכל שראוי לשתיית בהמה ראוי לרחיצה כמו שפי' ר\"מ ז\"ל והכל אחד. הנה זה מבורר כי משנתנו דלכתחלה מיירי במים צלולין דוקא כמ\"ש ר\"מ ז\"ל והכל מודים לו בזה על הפיסקא שלה גרסינן תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע ופי' רש\"י ז\"ל שופך לחוץ ואינו חושש ושונה ונותנו במקומו תחת הדלף ואינו נמנע כל היום מלעשות כן אם צריך לכך. תו גרסינן בי רחייא דאביי דלוף פירוש הדלף היה נופל על אמת הרחיים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחין מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכין תחת הדלף אתא לקמיה דרבה רבו שישאל ממנו מה יעשה א\"ל זיל עייליה לפורייך התם פי' אמר לו הכניס מטתך לבית שהן שם כי היכי דליהוו גרף של רעי ואפקיה פירוש שיהו מאוסות הריחים לך להיות לפני מטתך ואתה מותר לטלטלם ולהוציאה לחוץ כדאמרינן לקמן דגרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה א\"ל וכי עושין גרף של רעי לכתחלה פירוש וכי מותר לגרום שיהיה דבר מאוס לו כדי שיוציאנו לחוץ אדהכי והכי נפיל ביה רחייא דאביי כלומר בין כך נפלו אותן אמת הרחיים של אביי אמר תיתי לי דעברי אדמר פירוש תבואני זאת על שעברתי על דברי רבי עכ\"ל. ואחר כך מביא דברי שמואל דאמר גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכתבו רבותינו בעלי התוספות כי יפה היה אומר אביי אלא שטעה בזה כי מה שאמרו אין עושין גרף היינו דוקא כגון אין מזמנין את הנכרי בשבת משום שיורי כוסות ואין עושין גרף של רעי לכתחלה כדי שיסלקנו אח\"כ אבל כאן הוא לא עשה מתחלה הגרף אלא הוא נעשה מעצמו מחמת הגשמים ואם היה מכניס מטתו שם היה יכול לסלקו בהיתר ע\"כ והיינו נתן והיינו נעשה כדברי ר\"מ ז\"ל וכדשמואל והכי משמע סוף פרק נוטל ופרק כל כתבי הקודש ודברים ברורים הם והראב\"ד ז\"ל תפס לו דרך אחרת:" + ], + [ + "חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר\"א ופירש\"י ז\"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:", + " ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:", + " תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר\"ם ז\"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ\"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה\"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע\"כ ופיר\"ח ז\"ל דזאת הלכה היא א\"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז\"ל ודברי ר\"מ ז\"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:" + ], + [ + "חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר\"א ופירש\"י ז\"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:", + " ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:", + " תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב\"ד ז\"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ\"ל: ואני אומר כי רש\"י ז\"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר\"ם ז\"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ\"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז\"ל וכ\"כ הר\"ם ז\"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה\"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע\"כ ופיר\"ח ז\"ל דזאת הלכה היא א\"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז\"ל ודברי ר\"מ ז\"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:" + ] + ], + [ + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "כל כלי האורג עד מותרין. פרק אלו קשרים (דף קכ\"ד): ", + " מכבדות של תמרה עד אסור לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ\"ד): ", + " כלי שנתרועע עד לסמוך בו. ברייתא היא פרק כל הכלים וגם רמוזה במשנה ביצה פרק המביא:", + " מותר להכניס לבית הכסא שלש וכו' עד מקנח בצרור. פרק המוציא (דף פ\"א): ", + " שירי מחצלאות עד שמלאכתו להיתר. פרק כל הכלים (דף קכ\"ה): ", + " כירה שנשמטה אחת מירכותיה אסור לטלטלה שמא יתקע. פרק ר\"א דתולין (דף קל\"ח): " + ], + [ + "סולם של עליה עד ויבא לצוד. פ\"ק דביצה (דף ט'):
כתב הראב\"ד אין כאן מקום לזה עכ\"ל: ואני איני מבין דבריו אם רצה להשיגו מפני שעיקר זאת ההלכה פ\"ק דביצה והיה לו לסדר בהלכות שביתת יו\"ט כבר עשה וחיברה שם כראוי וכמפורסם בהלכה כתב וחילק בין רה\"ר לחצר כדאיתא התם ובכאן כתב ברייתא דר\"י כמו שהביאה ר\"י אלפס ז\"ל ויפה כיון דהא קיימא לן אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד:", + " קנה שמוסקין וכו' עד להיתר. פרק כל הכלים:" + ], + [], + [], + [ + "וכן אם היה ניטל ואגדו עמו וכו' עד להוכיח עליו. סוף פרק כל הכלים:
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס לשון הגמרא וכו' או משום בונה עכ\"ל: ואני אומר אדרבה הוא תפס לשון הגמרא דסוף פרק כל הכלים ופרק בתרא דעירובין והנני מפרשן זה אחר זה בעז\"ה. אמר תחלה וכן אם היה ניטל ואגדו עמו זה כתירוץ רבא במעשה דר' טבלא דפריק ההוא ניטל ואגדו עמו ומאי דקאמר הוי תלי בעיברא דדשא אינו מעלה ולא מוריד ולא הזכירו אלא דעובדא כי הוה הכי הוה. ויש ספרים גורסין ניטל באגדו הוה והפירוש בשתיהן שוה לרוב המפרשים ז\"ל דכיון שהוא ניטל באגדו כלומר שקשור בתלאי חזק שיכול לטלטלו לא חיישינן אם אינו קשור כלל לא בדלת ולא בעיברא שהוא הבריח הרי עשאו כלי ולכך מטלטלין אותו ונועלין בו שאגדו מוכיח עליו ואם אין שם אגד ואינו אגוד להוכיח עליו שהוא כלי אין מטלטלין אותו ואין נועלין בו כמ\"ש ר\"מ ז\"ל בסוף דבריו והראב\"ד ז\"ל שתלה עיקר דבריו בבריח היינו משום עובדא דר' טבלא ונטה במקצת אחר דעת ר\"י אלפס ז\"ל ומורי הרשב\"א ז\"ל הסכים כר\"מ ז\"ל והביא ראיה מדלעיל בההיא שמעתא גבי נגר שיש בראשו קלוסטרא דאמרינן דאפילו למ\"ד דקלוסטרא טפלה לנגר אי ניטל באגדו שרי אלמא בעי מידי אחרינא ומה שתלה עיקרו בדלת זהו כמו ששנינו בברייתא ר\"י אומר אף זה במדינה מותר אלא איזהו נגר הנגרר שבמדינה אסור שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר\"י בנגר אמר רבא והוא שקשור בדלת כלומר דר\"י גופיה לא שרי נגרר אלא בקשור בדלת אבל נגרר הקשור בעיברא דדשא לא דלא מוכחא מילתא כולי האי וכן הסכימו רבים וגדולים וגם מורי הרשב\"א ז\"ל. והראב\"ד ז\"ל פירש משום דאם הבריח נשמט כולו מן הפתח בשעה שנפתח ומונח בקרן זוית הרי הנגר כמו כן מונח בקרן זוית והרי הוא מוקצה ואם אותו הבריח עובר בקיר הפתח וגם הוא כמו כן אין דינו כנגרר אלא כמונח לפי שאין הבריח משמש כלום ביום לפיכך הנגר התלוי אינו מוכן על ידו ע\"כ תורף פירושו. והקשה עליו מורי הרשב\"א ז\"ל כי לדבריו אם החבל שהוא קשור בו בדלת ארוך עד שלא יהא הנגר נגרר אחר הדלת בשעה שהוא פותח ונועל גם זה אסור והחלוק הזה לא נתפרש בגמרא אלא ודאי כמו שפירשתי וכן סוף פרק כל הכלים דאמרינן בין תלוי בין שאינו תלוי והוא שקשור קשור בדלת קאמר שיהא חזק ואמיץ ויוכל להעמידו וכן משמע בירושלמי דפרק כל הכלים דגרסינן רבי יוסה בעא קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא אמר ליה מן מה דמר רבי יוחנן משכני אלפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כר\"י עבדין עובדא עד שיהא קשור בדלת ר' ינאי חמוי דר\"מ עד שיהא קשור בדבר שהוא יכול להעמידו ע\"כ. ומוכיח שם דהלכה למעשה כר\"י ולא כרבי ינאי וקשור דוקא בדלת קא בעינן כדברי ר\"מ ז\"ל דגרסינן התם א\"ר יוחנן אתיא יחידאה דהכא כסתמא דתמן ויחידאה דתמן כסתמא דהכא. פי' יחידאה דהכא ר\"א דפקק החלון כסתמא דנגר הנגרר ויחידאה דנגר הנגרר דהוא ר\"י כסתמא דחכ\"א בין כך ובין כך פוקקין בו וכן פר\"ח ז\"ל הלכה למעשה כר\"י והוא שקשור בדלת וכדברי ר\"מ ז\"ל. ומה שכתב היה הנגר נשמט וכו' זהו מדגרסינן בעי ר' זירא נקמז מהו א\"ר יוסף מאי תבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נקמז מותר נשמט אסור. הנה עיניך רואות כי לשון הגמרא לשונו וחיבר דבריו בקוצר:" + ], + [ + "מנורה של חוליות עד מותר לטלטלה. פרק כירה (דף מ\"ז) ופרק כל כתבי הקדש:" + ], + [ + "מנעל שעל גבי האמום עד חסרון כיס. פרק תולין (דף קמ\"א): ", + " וכן גיזי צמר עד מקפיד עליהן. פ' טומנין (דף מ\"ט): " + ], + [ + "כל דבר מטונף עד ויתלכלך בהן. פ' כל כתבי הקדש (דף קכ\"א) וסוף פרק נוטל ופרק משילין (דף ל\"ו): ", + " רוק שעל גבי קרקע דורסו לפי תומו והולך. פרק כל כתבי הקדש:", + " ומטלטלין כנונא מפני עפרו וכו'. פרק שני דביצה ופרק כירה (דף מ\"ז):
כתב הראב\"ד ז\"ל אינו תופס דרך הגמרא כלל וכו' מותר לטלטלו עכ\"ל: ואני אומר הריני מכריע וכל אחד משניהם תפס דרך הגמרא אלא שהסברות חלוקות כל אחד ואחד אמר כלשון רבו ועל כן הבן ויתכן תחלה שתעיין בגמרא ותראה כי פירש\"י והראב\"ד ז\"ל שוין וביאור דברי ר\"מ ז\"ל דגרסינן בסוף פרק כירה אמר רבי זירא א\"ר אסי א\"ר יוחנן אמר רבי מרינוס ויס\"ג רומנוס התיר רבי לטלטל מחתה באפרה כלומר מחתה שנותן בה לבונה להתעשן ולהריח ריח טוב בו ואקשי ליה ר' זירא ממתניתין לרב אסי דנוטל אדם את בנו וכו' ופרקה דאית בה קרטין כלומר שיש באותה מחתה שיורי לבונה קטנים כעין קרטין שיש בהן צורה ואתמר על זה אביי אמר קרטין בי רבי מי חשיבי כלומר שהיה עשיר גדול מופלג ולא היו חוששין מדבר מועט כזה ולא היה ראוי להתיר טלטול המחתה בעבורן אלא אמר אביי מידי דהוה אגרף של רעי כלומר אלא ודאי לא התירו לטלטלו אלא מפני שהיה מאוס בעיניהם כמו גרף של רעי ותמה רבא על תירוץ זה של אביי ואמר שתי תשובות בדבר חדא דגרף של רעי מאיס כלומר מפני הצואה שבו והאי לא מאיס כלומר והמחתה הזאת של לבונה אינו מאוס אדרבה ריחו טוב ועוד גרף של רעי מיגלי והאי מכסי אלא אמר רבא במחתה כזו של שיורי קרטי לבונה אין לנו להתיר טלטולו שהרי הוקצה אלא ודאי אם יש לך לדמות לגרף של רעי ולהתיר טלטולו זהו מותר דכי הוינן בי רב נחמן הוינן מטלטלינן כנונא אגב קטמיה כלומר מפני שהעפר היה מאוס בעיניו להשגיח בו וגם שהוא מתפזר ומטנף הבגדים והפנים והידים ודומה לגרף של רעי ואע\"ג דאיכא עליה שברי עצים שאסור לטלטלן בפני עצמן ואותבינן עלה מהא ושוין שאם יש בה שברי פתילות שאסור לטלטלה כלומר ומה לי שברי עצים ומה לי שברי פתילות ופריק אביי בגלילא שנו. עתה ראה גם ראה כי אביי תירץ אליבא דרבא מכלל ששניהם שוין בדין כנונא ומטעמיה דאביי דהוה ליה כגרף של רעי דאל\"כ מאי הוה ליה לאביי למשכוני נפשיה אדרבא ועוד דהא שתי תשובות של רבא שהשיב על מחתה לא שייכי על כנונא שהרי כנונא מגולה הוא שמדליקין עליו האש של עצים לפני הגדולים וגם מאוס הוא כמו שפירשתי ולכך הוקבעה הלכה של כנונא ולא של מחתה וגם ר\"מ ז\"ל לכך דקדק בלשונו כלשון הגמרא ולא רצה לפרשו בלשון אחר מבורר לרוב העם כדי שלא יתחלף להם במחתה או בכלי אחר ולגלות שדעתו לפרש סוגייתנו כמו שפירשתיה לדעתו:", + " ואין עושין וכו' עד מוציאין אותו בשבת. פרק כל כתבי ופרק כירה ופ\"ב דביצה:" + ], + [ + "שמן שיוצא וכו'. הוא שמן של בדדין שפי' ר\"י אלפס ז\"ל סוף פ\"ק דשבת דפליגי בה רב ושמואל דרב אסר ושמואל שרי ופסק ר\"י אלפס ז\"ל דהלכה כשמואל דקאי כר\"ש סוף פרק מי שהחשיך ופרק כירה:", + " וכן תמרים ושקדים המוכנין לסחורה מותר לאכלן בשבת. גם זה הוא תמרי דעיסקא דפליגי בה רב ושמואל סוף פ\"ק דשבת ופסקינן כשמואל וכדכתיבנא בסמוך:", + " ואפילו אוצר של תבואה מתחיל להסתפק ממנה. בשבת ריש פרק מפנין יש פוסקין כך בהלכות כשמואל שאין שם אוכל שיהא מוקצה בשבת אלא הכל מוכן אצל שבת חוץ מגרוגרות וצמוקין בלבד ובפרק כירה אסיקנא ליה הכי:", + " בזמן שמייבשין וכו' עד משום מוקצה. זה הטעם מפורש בירושלמי פ\"ק דמעשרות והביאו ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות פרק כירה:", + " חבית שנתגלתה וכו' עד במקום המוצנע. תוספתא:", + " כיוצא בו קמיע מטלטלין אותו. פ' במה אשה יוצאה כן פסק ר\"י אלפס גמרא פיסקא דולא בקמיע וכן משמע סוגיא דשמעינן התם:", + " מותר השמן עד מחמת מיאוס. פ' כירה (דף מ\"ד):" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ\"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב\"ד ז\"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר\"מ ז\"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר\"ש וכדפסק ר\"י אלפס ז\"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ\"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע\"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת\"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר\"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר\"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור\"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר\"ש דקי\"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב\"ד ז\"ל היתה וי\"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר\"מ ז\"ל ומצאתיו בלא וי\"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:", + " וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ], + [ + "אין גורפין מאכל עד כיוצא בזה. פרק ר\"א דתולין (דף ק\"מ): ", + " אע\"פ שאסור לטלטל עד צדי המת. הכל פרק שואל (דף קנ\"א) ומקצת מייתי פרק כירה (דף מ\"ג): ", + " מת שהסריח עד סוף הפרק. סוף פרק המצניע (דף צ\"ד) ומקצתו מייתי פרק המוציא:" + ] + ], + [ + [ + "היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות סוף פ\"ק דעירובין והר\"ז בעל המאור ז\"ל תפס עליו והרמב\"ן ז\"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:", + " ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:", + " נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:", + " וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:" + ], + [ + "היוצא חוץ לתחום עד מחוץ לתחום. בירושלמי מפרש לה ור\"י אלפס ז\"ל כתב כן בהלכות סוף פ\"ק דעירובין והר\"ז בעל המאור ז\"ל תפס עליו והרמב\"ן ז\"ל האריך בספר המלחמות ובירר שם כל הדעות:", + " ומדברי סופרים עד מגרש העיר. במסכת סוטה פרק כשם ובירושלמי ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה:", + " נמצאת למד עד מוקפת. בירושלמי:", + " וכן מותר להלך עד את הזויות. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם יצא חוץ לאלפים עד מן התורה. בירושלמי:" + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "המהלך חוץ וכו' עד בתוך התחום. הכל פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ו): " + ], + [ + "מי שיצא חוץ וכו' עד כמו שאמרנו. פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל זה המחבר בכל מ\"ש וכו' וכשבירר לו לצד החיצון עכ\"ל: ואני אומר קושיא זו כבר נתחבטו בה הרבה מן הראשונים עד שנחלקו הר\"ז הלוי בעיקר הפסק ובטעמיה עם ר\"י אלפס והשיב הרמב\"ן ז\"ל בספר המלחמות כנגדו ונגד הראב\"ד ז\"ל ואין צורך להעתיק כאן דעותם אבל אברר דעת ר\"מ ז\"ל והראב\"ד ז\"ל שכנגדו שחולק עליו כאשר היתה מגמתי מתחילה בחבור זה. ואומר תחלה כי ר\"מ ז\"ל הועיל לנו הרבה במה שכתב וכלל וסמך מי שהחשיך עם מי שיצא כדרך המשנה וסמיכותה שלהי פ' מי שהוציאוהו דתנן מי שיצא חוץ לתחום אמה אחת לא יכנס ר\"א אומר שתים יכנס שלשה לא יכנס מי שהחשיך לו חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר\"ש אומר אפילו ט\"ו אמה יכנס וכו' ופירש\"י ז\"ל שיצא במזיד ומדעת שלא לשם מצוה ואפ\"ה היה סבור ר\"א שתים יכנס משום הבלעת תחומין כדאמרן בפירקין דר\"א לטעמיה דאמר והוא באמצען עכ\"ל. וזהו במתניתין דלעיל בפירקין דתנן מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה לו יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר\"י בן נורי וחכ\"א אין לו אלא ארבע אמות ר' אליעזר אומר והוא באמצען ר\"י אומר לכל רוח שירצה. ופירש\"י ז\"ל באמצען של ד' אמות כלומר שתי אמות יש לו לכל צידיו עכ\"ל. ומה דאזיל לטעמיה הוא בשמעתין דהבלעת תחומין גמרא מתניתין דמי שיצא ברשות וכיון יפה וכן פירש ר\"מ ז\"ל בפירוש המשניות שלו ופסק שם שאין הלכה לא כר\"א ולא כר\"ש וכן פסק ר\"י אלפס ז\"ל הלכה כת\"ק וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' והר\"ם ז\"ל מקוצי ובשם ר\"י הזקן והוסיפו בזה טעמים גבי עובדא דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמשכה ליה שמעתא וכו' גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל וכו' ובזה נסתלקו טענות הראב\"ד ז\"ל ועל כן נזהר ר\"מ ז\"ל לכתוב כל דין ודין בפ\"ע בפרק הזה וסמך כל אחד לכיוצא בו ומעשה דרב נחמיה פי\"ו דהלכות אלו. אך הראב\"ד ז\"ל הפליג דרכו ופסק כר\"א ממעשה דר' נחמיה בריה דרב חנילאי דמסיק לה תלמודא בדלא מלו גברי ואליבא דר' אליעזר מיבעיא ליה דיקא נמי דקאמר ויכנס ש\"מ וכתב ז\"ל דמהא שמעינן דהלכה כר\"א דהבלעת תחומין מלתא היא והלכך לדידן דק\"ל כר\"י דקאמר יש לו ד' אמות לכל רוח שירצה אפילו יצא שלש אמות והוא עומד ברביעית הרי זה נכנס ואינו חושש עכ\"ל ובזה הדרך היתה השגתו זאת, ומורי הרשב\"א ז\"ל יישר דבריו בשמועה ובסוף פרק מי שהוציאוהו אמנם הר\"ז הלוי ז\"ל חלק על זה ועמד בשיטת ר\"מ ז\"ל וחביריו ז\"ל ואמר דשאני מעשה דרב נחמיה דמתוך אונסו יצא דמשכיה שמעתתיה ומש\"ה אקילו גביה לאורויי כדר\"א בדלא מלו גברי אבל בלא אונסא לא סמכינן אדר\"א דהא בשמעתין דהבלעת תחומין א\"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר\"א קא מותבת ליה למר אלמא לא סמכינן עליה וגם הרמב\"ן ז\"ל עמד בשיטה זו ואמר דההיא אוקמתא דדיקא נמי וכו' הא אידחיא ליה מדאותביה ר\"נ בר יצחק לרבא וטענות רבות ודברים אלו ברורים בעיני הרבה וכמו שדקדק בקצרה ובלשון ברורה רש\"י ז\"ל דהא בסוף שמעתין דהבלעה כי א\"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר\"א קא מותבת ליה למר א\"ל אין דשמיע לי מיניה דע\"כ לא פליגי רבנן עליה דר\"א אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודה ליה כלומר ומי שיצא ברשות ב\"ד דמתניתין זו היינו לדבר מצוה וממילא דמתני' דסוף פ' דמי שיצא לאו לדבר מצוה ולא באונס יצא ועוד דהא דר\"א יחיד הוא לגבי חכמים אפילו תימא מאן חכמים בר פלוגתיה מ\"מ הא סתמיה תלמודא ועוד דהא ר\"א שמותי הוא ואפילו לפי הגירסא שכתוב בהן ר' אלעזר ויהיה ר\"א בן שמוע שהוא תנא מ\"מ לא שבקינן כל הני טעמי ודחקינן בהכי:", + " היתה רגלו אחת וכו' עד יכנס. סוף פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל איכא מ\"ד כיון דקם ליה כיחידאה ה\"ז לא יכנס עכ\"ל: ואני אומר אני רואה ה\"ט דקם ליה כיחידאה אלא בפירוש טעמיה דר\"א בשילהי פ' דמי שהוציאוהו אלא ברגלו אחת מימרא דרבי חנינא היא התם ובתרי לישני איתמרא והוא פסק כאיכא דאמרי וכפי שיטת ר\"י אלפס ז\"ל והגאון ז\"ל ורוב המפרשים גם בזה גם בכל התלמוד ואי איכא למאן דפסק כלישנא קמא וכדעת ר\"ת ז\"ל בכל התלמוד שהיה אומר כי כל איכא דאמרי טפל ללישנא קמא אין השגה בזה:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד) גם במשנה גם בגמרא:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת עד ומטלטל בכולה. זה הוא תחלת פ' מי שהוציאוהו (דף מ\"ג מ\"ד) גם במשנה גם בגמרא:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע\"י עכ\"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר\"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע\"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש\"י ז\"ל בפירש ארוך כדברי ר\"מ ז\"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר\"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע\"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא\"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ\"ל. וסייעו הרשב\"א ז\"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר\"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור\"ע ברם כר\"ג וכר\"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב\"ג וכר\"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש\"י ז\"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר\"נ בהא כרבא ס\"ל מדשמעינן ליה לקמן דא\"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר\"נ כר\"ג ס\"ל דאמרינן להדיא א\"ל ר\"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר\"י אמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר\"נ רביה כר\"ג ס\"ל ואע\"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר\"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס\"ל כר\"ג בההיא מ\"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס\"ל מטעמא דכתבינן:", + " ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ\"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר\"א ור\"מ ז\"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ\"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:" + ], + [ + "מי שיצא חוץ לתחום עד וחוזר למקומו: כתב הראב\"ד ז\"ל איך הוא מערבב העניינים וכו' עד באויר מחיצות מבע\"י עכ\"ל: ואני אומר אין כאן בלבול כלל אלא מימרא פשוטה היא דגרסינן ריש פ' מי שהוציאוהו אר\"נ אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע\"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אמות ופירש רש\"י ז\"ל בפירש ארוך כדברי ר\"מ ז\"ל דמיירי כשהוקפה לדירה דאי לאו הכי יתר מבית סאתים לא משתריא לטלטל ומהלך בה אלפים דלא מהני ליה הנך מחיצות להיותה כד' אמות דכי אמרינן כל הבית כד' אמות היינו היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום אבל הכא דבשעת שביתה לא הוו מחיצות לא ואפילו לר\"ג דאמר בהוציאוהו נכרים ונתנוהו בדיר וסהר אע\"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כד' אמות והקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אבל הקונה שביתה שיש לו אלפים אמה לא הקלו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כד' אמות אא\"כ שבת באוירן דהא רב הונא ורב חייא בר רב תלמידי דרב הוו ואמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר והכא אסרי כשמואל ומתניתין נמי הכי תנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה אינה לו כד' אמות ואילו הוציאוהו ונתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה והא דברי הכל היא עכ\"ל. וסייעו הרשב\"א ז\"ל ממה שמצא בירושלמי דגרסינן התם על פלוגתא הדין דר\"נ ורב הונא בעיין מימר מה פליגין כרבי יהושע ור\"ע ברם כר\"ג וכר\"א בן עזריה לא פליגין ואפילו כרשב\"ג וכר\"א בן עזריה פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וזה מבואר כדברי רש\"י ז\"ל ועוד ראיה לדבריו דהא ר\"נ בהא כרבא ס\"ל מדשמעינן ליה לקמן דא\"ל לרב הונא לא תפליג עליה דשמואל דתניא כוותיה ואילו לקמן משמע גבי עובדא דרב נחמיה דר\"נ כר\"ג ס\"ל דאמרינן להדיא א\"ל ר\"נ בר יצחק מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא וכו' עד דפשיט ליה רבא פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי בדמלו גברי אמר ר\"י אמר רב הלכה כר\"ג בדיר וסהר וספינה אלמא פשיטא ליה לרבא דר\"נ רביה כר\"ג ס\"ל ואע\"ג דשמעינן ליה לשמואל גופיה בההיא שמעתא גופה דלית ליה כר\"ג בדיר וסהר אלא בספינה בלבד לא חיישינן לה דנהי דודאי שמואל לא ס\"ל כר\"ג בההיא מ\"מ הא דבקעה לאו בהני תליא ואפשר דס\"ל מטעמא דכתבינן:", + " ואם נכנס בתוך התחום עד לא יצא עד ד' אמות. פ' מי שהוציאוהו:
כתב הראב\"ד ז\"ל וכן כל מי שיצא באונס וד' אמות שלו מובלעות יכנס כדאמרי נהרדעי עכ\"ל: ואני אומר כל אחד הולך לפי שטתו שכתבתי כי הוא פוסק כר\"א ור\"מ ז\"ל בהפך ולא דמיא לנהרדעי שהוא מזכיר תמיד כי הם לא אמרו כן אלא במי שהוצרך לנקביו ומשום גדול כבוד הבריות בריש פירקא דמי שהוציאוהו וכ\"ש בשאר הטענות שכתבתי שאין כאן השגה כלל:" + ], + [ + "כל מי שיצא ברשות ב\"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד מ\"ה): ", + " היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר\"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:" + ], + [ + "כל מי שיצא ברשות ב\"ד עד חוץ למדינה. מתניתין היא פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג) וסוגיין היא פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד מ\"ה): ", + " היה יוצא ברשות עד וכאילו לא יצא. פ' מי שהוציאוהו:", + " וכל היוצאין עד שהצילו בו. פרק מי שהוציאוהו:", + " ואם היתה יד עובדי כוכבים עד סוף הפ'. הכי אסיקנא לה פ' מי שהוציאוהו גמרא מתניתין דכל היוצאין דפריק ר\"נ בר יצחק לא קשיא כאן בזמן שנצחו ישראל וכאן בזמן שנצחו עובדי כוכבים ומזלות:" + ] + ], + [ + [ + "כל בית דירה עד חוץ מבית דירה זה. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ה): " + ], + [ + "היה בית זה קרוב למדינה עד או יתר. פ' עושין פסין (דף כ\"א): " + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "וכן בה\"כ עד ד' אמות. פ' כיצד מעברין:", + " והבורגנין עד מצטרפין עמה. כתב הראב\"ד ז\"ל בעיא ולא איפשטא היא ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר זה כתב הראב\"ד ז\"ל משום דגרס פרק כיצד מעברין גמרא מתניתין דהיתה עשויה כקשת וכו' בפיסקא מאי גדודיות שלש מחיצות שאין עליהן תקרה איבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת\"ש אלו שמתעברין עמה עד קתני מיהא נפש שנפרצה משתי רוחות אילך ואילך כלומר שאין מתעברין עמה מאי לאו דאיכא תקרה פירוש ואפ\"ה אין מתעברין עמה ובעיין איפשטא ודחי לא דליכא תקרה פי' אבל אי איכא תקרה אכתי מיבעיא ולא איפשטא ודעתו להחמיר דכל ספיקא דאיסורא לחומרא ורבים עמדו בשטת ר\"מ ז\"ל ולקולא משום דהוי ליה ספיקא דרבנן כדקיי\"ל תחומין דרבנן וכ\"ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל וכן היה דעתי כמה ימים. עוד שבתי לסייע עוד דלאו דחייה היא אלא קים ליה הכי בודאי דהכל תלוי במקורה וכדפרישנא בסוגיין דשמעתין קיימתא דב\"ב ודחי ליה בקיום לגבי מחיצה והיזק ראיה וכמה מקומות וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן תאני בשם ר\"י אף זיזיה וכותליה נמדדין עמה רב הושעיא בעי אויר חצר מהו שימדד עמה נשמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אינו נמדד עמה רב אבון בשם ר\"י בשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמה ומהדר תלמודא התם לאקשויי אם בשניטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא ופריק תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה ע\"כ. למדתי ממנו כי כשיש שם תקרה נמדד עמה וכשאין שם תקרה אינו נמדד עמה וכדדחי תלמודא בבלאה וכדמשמע פשטיה דברייתא דבעי למפשט מינה וגם ראיתי כן לר\"י אלפס ז\"ל שהשמיט הבעיא לגמרי והביא הברייתא כפשטה להשמיענו דעת המפורש לר\"מ ז\"ל שהוא עיקר:", + " והמערה שיש בנין על פיה עד וחוצה לה אלפים אמה. פרק כיצד מעברין:", + " היו שלשה כפרים וכו' עד מחוץ לשלשתן. פרק כיצד מעברין:
כתב הראב\"ד ז\"ל כמדומה אני שטעה טעות גדול וכו' אין נחשבין שלשתן כאחת ע\"כ: ואני אומר לא הבנתי מה טעות יש בזה לא גדול ולא קטן ואדרבה עיקר התלמוד ולשונו כלשונו וכדמפרש רב הונא למתניתין דפרק כיצד ולמתני' דפ' כיצד מעברין כי בעא לאותוביה מינה בגמרא כי פליגי בהדיא רב חייא בר רב ואסיק אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רב אידי אמר רבי חנינא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ\"א ושליש ונראה כשהן משולשין ופירשוה רש\"י ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל בין זה לזה בין כל אחד מן החיצונים לאמצעי. פירוש לפירושם דבין שנים החיצונים דקתני במתניתין כל שנים מהן יקראו החיצונים שכשאתה מסתכל לצפון השנים הצפונים חיצונים לאותן שבדרום וכן הדרומים החיצונים לאותן שבצפון וכשיטת ר\"מ ז\"ל אלא שהראב\"ד ז\"ל מתוך שדחקוהו מקצת דברים קלים בהלכה פירש בה דרך אחרת דבין החיצונים ממש קאמר שלא יהא ביניהם אויר אלא קמ\"א ושליש כי די לנו שנאמר רואין את האמצעי כאילו הוא ביניהם אבל שנקל ונתן לו קרפף באמצעי מהשתים ואיהו קאי לברא לא אמרינן. ומורי הרשב\"א ז\"ל נתחוורו לו דבריו ואע\"פ שתירצו רבותינו בעלי התוס' כל הדחקים אבל אנו בשיטת רבותינו ור\"מ ז\"ל עומדים. ומ\"ש הראב\"ד ז\"ל בהשגתו בין חיצון לחיצון אפילו לארבעת אלפים וכו' רואה אני שאין זה אליבא דהלכתא אלא שקלא וטריא הוא דהוה שאיל ליה רבה לאביי ואהדריה הכי ואותביה ודחייה ואשינויי דחיקי לא סמכינן ולא שבקינן מסקנא דרב הונא דקשיש ועדיף מחייא בר רב כדמוכח במסכת ערכין דהוה מוכח ליה ומשמע דגברי רברבי איתמר עלה ועוד דפשטא דמתניתין אזלא כותיה דבעינן שבעים אמה ושירים לכל חדא וחדא דהויא סיומא דמילתא דחכמים ועל זה סמך ר\"י אלפס ז\"ל להשמיט כל הסוגיא הזאת לגמרי והביא המשנה בלבד משום דפשטא עיקר ומאי דאתמהתו הראב\"ד ז\"ל בשניתן לו יותר מקמ\"א ונקל ג\"כ ברואין, אומר אני אטו מעשה קא עבדינן רואין אמרינן ובעירובין קיימינן דלקולא אזלינן דהא תחומין דרבנן כדכתב בסוף האי פירקא מרנן ואנן אגמרא סמכינן ולא אסברא דילן ואקשויי אקשינן ופרוקי פרקינן אבל אטעויי רבנן לא מטעינן:", + " עיר שהוקפה עד מחומתה. סוף פרק עושין פסין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "עיר שהיתה וכו' עד וחוזר. הכל פרק כיצד מעברין:" + ], + [ + "הגיע לכותל וכו' עד מדידה יפה. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל מסתברא אם אי אפשר לאמדו מבליעו אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו עכ\"ל: ואני אומר איני כדאי לדקדק בסברותיו ואפילו הייתי כדאי לא באתי לסתור אלא לבנות בעז\"ה:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): ", + " לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב\"ד ז\"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ\"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש\"י ז\"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע\"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ\"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע\"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק\"פ אשר כתב ר\"מ ז\"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר\"מ ז\"ל על פירש\"י ז\"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז\"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר\"מ ז\"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא:" + ], + [ + "אפילו עבד ושפחה עד סוף הפרק. פ' כיצד מעברין (דף נ\"ח): " + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה וכו' עד שבת וקידוש. פרק ערבי פסחים (דף ק\"ו) מפורש להדיא:", + " וצריך לזכרו עד בהבדלה. פרק ערבי פסחים ובברכות ובמכלתא אמרו זכור את יום השבת לקדשו בברכה. עוד מצאתי לו ראיה ריש מסכת נזיר דמתמה בתלמודא להדיא אילימא קדושא ואבדלתא והרי מושבע ועומד מהר סיני הוא וכ\"כ הר\"מ ז\"ל מקוצי אלא שפירשו כר\"ת ז\"ל ועוד כתב סמך להוכיח על הבדלה שהוא מן התורה כמו הקידוש כמו שכתבתי לפנינו בסמוך. ועוד ראיתי אני כי אמרו ז\"ל בפירוש זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו לשון זכור הוא מצות עשה זכרהו בכניסתו שמקדשין אותו בדברים ברמזם ז\"ל שבת כלה ולשון שמור שייך ביציאתו שלא ינהג בקדושת קדש מנהג חול עד שיבדילנו ויקבענו ויושיבנו על כנו ובפ\"ק דשבועות ובפרק מי שמתו זכור ושמור כל שישנו בזכירה ישנו בשמירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ע\"כ. הנה עשו שמור לאו כדק\"ל כל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה עוד רמזו ז\"ל במדרש זכירה ביום ושמירה בלילה וכפשטה זה שמוסיפין מחול על הקדש וסודו ידוע למקובלים בסתרי התורה ולהם ארמוז גם אני ואומר זכירה בקידוש ושמירה בהבדלה בלאו הבא מכלל עשה ואף על פי ששניהם מן התורה הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כתשלומין דראשון. ומה נכבד רמזם בגלותם התם בשמעתין דיקנה\"ז קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא וכן ביארו דקידוש כניסתו דומה למלך שנכנס למדינה כו' כלשונם פרק כל כתבי הקדש שבת כלה שבת מלכה והבדלה במוצאי שבת דומה לאפרכוס שיוצא כו' והמשכיל ידום. ופשוטו נראה כן פרק ערבי פסחים בשמעתא דזכרהו על היין בכניסתו בשמעתא אסיקנא דכבוד יום עדיף מכבוד לילה תדע דהא מאן דלית ליה אלא כוס אחד אמרינן דלישבקיה עד למחר אי לא משום טעמא דחביבה מצוה בשעתה וכן פסק ר\"י בר\"י ן' מיגא\"ש ז\"ל, ועוד דסתם תלמודא בעי למימר אליבא דרב הונא טעם לא יקדש טעם יבדיל וכן מבעי ליה למימר דמבדיל אשכרא ולא מקדש אלא אחמרא ואע\"ג דלא קיימן לפום הלכתא ריהטא דשמעתא הכי אזלא ובהדיא אמרינן התם מפסיקין לקידוש ואין מפסיקין להבדלה והכי נמי אסיקנא הא דאמר רב עמרם אמר רב שבת קובעת לקדוש ואינה קובעת להבדלה למדנו כי הקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כל שומר שבת מחללו ואף כי שניהם מן התורה בזכירה ובשמירה הדברים אמורים אך הכוס מדברי סופרים כמו שיתבאר והאבן גדולה ע\"פ הבאר. והנה יגעתי ומצאתי לר\"מ ז\"ל פ\"ז הלכות נזירות הדין מפורש מבואר בשמעתא קמייתא דמסכת נזיר:" + ], + [], + [], + [ + "עיקר הקידוש כו' עד ומבדיל אחר שאוכל. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "עיקר הקידוש כו' עד ומבדיל אחר שאוכל. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "מדברי סופרים לקדש על היין ולהבדיל על היין. פרק ערבי פסחים ובכמה מקומות. ובהדיא א\"ר חייא בר אבא א\"ר יוחנן אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל קדושין והבדלות כלומר נוסח הברכות וקביעות מקום זכירתן בין בתפלה בין בברכת המזון וגמר דבריו בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס וכ\"כ ר\"מ ז\"ל מקוצי וכן כתב הרמב\"ן ז\"ל בפירוש התורה בפרשת יתרו בפסוק זכור:", + " ואע\"פ שהבדיל כו' עד על הכוס. פרק שואל ופרק אין עומדין:", + " ומברך על היין תחלה ואחר כך מקדש. מסכת ברכות פרק אלו דברים:", + " ואינו נוטל ידיו עד שיקדש. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "כיצד הוא עושה כו' עד בתחלה. ס\"פ שלשה שאכלו ופרק כל כתבי הקודש:", + " ואחר כך מברך על היין וכו'. פרק אלו דברים במסכת ברכות:", + " ושותה מלא לוגמיו כו'. רואה אני שלא פירש אם לא שתה אם יצא אם לאו. ונ\"ל שדעתו כדעת רבותינו בעלי התוספות שפסקו המברך צריך שיטעום כדאיתא בברכות וגם שתיה אינה מעכבת כדמשמע בפרק בכל מערבין בפשיטותא דתלמודא דליטעמיה ינוקא ומיהו ר\"י אלפס ז\"ל הביא בהלכות פרק חלון גמרא מתני' כיצד משתתפין הא דאמר רבא דאמרי סבי דפומבדיתא המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא מכלל דהלכתא היא ובעל המאור לא השיגו בזה:", + " ואחר כך נוטל ידיו עד יטול ידיו ויסעוד: הכל פרק ערבי פסחים:", + " אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש: כתב הראב\"ד ז\"ל בחיי ראשי כו' אי נמי דאי לא קדיש בליליא קאמר עכ\"ל: ואני אומר יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא לימרון מן שמאי ואי משמא דנפשיה קאמר היה כותב נ\"ל או לשון מברר דעתו מקבלתו כמנהגו הטוב אלא ודאי קבלה היתה בידו ותלמודא ערוך מפי רבותינו וגם אנחנו כך קבלנו מפי רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכ\"כ רשב\"ם שקיבל מפי רש\"י ז\"ל והפריז על מדותיו שאפילו מים לא יטעום עד שיקדש דהא סתם טעימא קאמר ועד כאן לא אסיקנא פ' ערבי פסחים דלא קפדינן אמיא אלא באבדלתא אבל בקדושא אפילו אמיא קפדינן וכן הסכימו הגאונים מדאסיקנא שאני עיולי יומא מאפוקי יומא וכבר הוכחתי אני שהקידוש עיקר וההבדלה טפלה לו וכבוד יום עדיף ועוד דהא בההיא שמעתא דזכרהו על היין בכניסתו גרסינן מיד אין לי אלא בלילה ביום מנין ת\"ל את יום ואיכפל ליה תנא לאלתר למישאל ביום מאי מברך אלמא קידוש יום עדיף מדחייש ליה ומדכר ליה להדיא ואי משום דאמרינן עיקר קידושא בליליא הוא היינו משום דהוא כניסת היום כדאיתא התם להדיא חביבה מצוה בשעתה ולאו משום דליליא עיקר טפי דאדרבה כבוד יום עדיף וקידוש עיקר והבדלה טפילה לו כדכתיב לעיל ומהשתא אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הא אסיקנא התם דאמימר כי איקלע לאתרייהו דמר ינוקא ומר קשישא משום דלא הוה ליה חמרא לאבדולי בת טוות כלומר לן בתענית ולא טעם אפילו מים וכ\"ש קודם קידוש, ואפילו לדברי המפרשים כי בת טוות חומרא היא שרצה להחמיר על עצמו מ\"מ ראוי להחמיר ואף לדברי הראב\"ד ז\"ל שיעמיד כל אלה דוקא בקידוש הלילה ולא בקידוש היום מ\"מ לימא לן מר כי בעי לקדושי אריפתא ותחשב המוציא במקום ברכת היין ויאכל כהשגת הראב\"ד ז\"ל מי לא בעי נטילת ידים תחלה והא אסיקנא דאם נטל ידיו לא יקדש ואין לחלק בין מי שנטל ידיו לקדש על היין למי שנטל ידיו לקדש על הפת ואע\"ג דאמרינן דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא וכדפירשב\"ם ז\"ל דהתם היא דוקא דמשום חביבותא דפת שכח ונטל ידיו כמי שמסרב לאכול מתוך תאותו וממהר ליטול ולכך אמרו שמקדש על הפת ולא על היין וגם ר\"מ ז\"ל הודה בזה וכ\"כ בזה הפרק עצמו ויש לנו טעם גדול בדבר שלא לבייש את הפת כמו שאמרו פורס מפה שלא לבייש את הפת ומקדש על היין ואע\"פ שיש טעמים אחרים זה טעם נכבד וחשוב שהרי הוא קודם בפסוק וקודם לברכה אבל היכא דליכא חביבותא ולא שכחה לא שבקינן זכירה על היין שתקנו חכמים ז\"ל ואסמכוה אקרא ומקדשין אריפתא וכ\"ש דלא אורינן למיכל מקמי קדושא דאיכא תרתי נטילה ואכילה ותרוייהו לריעותא ואין צ\"ל לפי דעתנו שהוכחנו דכבוד יום עדיף שאין לטעום אפילו מים מלפני הקידוש ויעמדו דברי ר\"מ ז\"ל על מכונם:", + " וגם קידוש זה לא יהא וכו'. פרק ערבי פסחים דשמואל היה מקדש כי הוה נחית מאגרא לארעא וכן כתבו הגאונים ז\"ל:" + ], + [], + [ + "מי שהיה אוכל בערב שבת כו' עד ברכת המזון. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה): ", + " היה אוכל בשבת ויצא וכו'. פרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שאין לו אלא אותו הכוס עכ\"ל: ואני אומר כבר נדחה אותו תירוץ בשמעתין דיקנה\"ז והדר מיניה תלמודא לתרץ אלא קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא כלומר ואין בכך משום חבילות וממילא נמי כך ברכת המזון והבדלה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל דברכת המזון והבדלה חדא מילתא היא ולאו שתי קדושות נינהו ולכך אינו דומה לקידוש וברכת המזון כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד:", + " ואם היה בתוך השתיה פוסק וכו' עד יקדש על כוס וכו'. זה הוא כתירוץ התלמוד בשמעתין דיקנה\"ז ברכת המזון וקידוש היום תרי מילי נינהו כלומר ששתיהן בקדושת היום שגם בברכה זו מזכירין של שבת כדאיתא בתוספתא והקידוש מדאורייתא ידוע הוא ואע\"ג דהבדלה נמי דאורייתא מ\"מ טפילה היא לקידוש היום וברכת המזון אינו בא להזכיר מקדושת היום כלום ושבת אינה קובעת להבדלה אלא לקידוש בלבד שהוא חמור כמו שכתבתי בתחלת הפרק הזה ולא בא ר\"מ ז\"ל להוציא מן הכלל הזה הבדלה שלא תהיה מן התורה חס ושלום אלא להוציא שאר קידושין וברכות הנעשין חבילות חבילות על כוס אחד כגון שבע ברכות של חופה וכיוצא בהן שהיה בזמנו חולק להצריך בורא פרי הגפן כוס בפני עצמו ולשאר ברכות כוס בפני עצמן והוא אין דעתו בכך הואיל והן מדרבנן וכן הורה רבינו משולם ז\"ל וכן עמא דבר וכד\"ן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל מטעמים אחרים:" + ], + [ + "מי שהיה אוכל בערב שבת כו' עד ברכת המזון. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה): ", + " היה אוכל בשבת ויצא וכו'. פרק ערבי פסחים:
כתב הראב\"ד ז\"ל והוא שאין לו אלא אותו הכוס עכ\"ל: ואני אומר כבר נדחה אותו תירוץ בשמעתין דיקנה\"ז והדר מיניה תלמודא לתרץ אלא קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא כלומר ואין בכך משום חבילות וממילא נמי כך ברכת המזון והבדלה וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל דברכת המזון והבדלה חדא מילתא היא ולאו שתי קדושות נינהו ולכך אינו דומה לקידוש וברכת המזון כמו שאכתוב בסמוך בס\"ד:", + " ואם היה בתוך השתיה פוסק וכו' עד יקדש על כוס וכו'. זה הוא כתירוץ התלמוד בשמעתין דיקנה\"ז ברכת המזון וקידוש היום תרי מילי נינהו כלומר ששתיהן בקדושת היום שגם בברכה זו מזכירין של שבת כדאיתא בתוספתא והקידוש מדאורייתא ידוע הוא ואע\"ג דהבדלה נמי דאורייתא מ\"מ טפילה היא לקידוש היום וברכת המזון אינו בא להזכיר מקדושת היום כלום ושבת אינה קובעת להבדלה אלא לקידוש בלבד שהוא חמור כמו שכתבתי בתחלת הפרק הזה ולא בא ר\"מ ז\"ל להוציא מן הכלל הזה הבדלה שלא תהיה מן התורה חס ושלום אלא להוציא שאר קידושין וברכות הנעשין חבילות חבילות על כוס אחד כגון שבע ברכות של חופה וכיוצא בהן שהיה בזמנו חולק להצריך בורא פרי הגפן כוס בפני עצמו ולשאר ברכות כוס בפני עצמן והוא אין דעתו בכך הואיל והן מדרבנן וכן הורה רבינו משולם ז\"ל וכן עמא דבר וכד\"ן וכן הסכימו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל מטעמים אחרים:" + ], + [ + "אין מקדשין וכו'. פרק המוכר פירות (דף צ\"ז): ", + " לפיכך אם נתערב עד שאין מקדשין אחד מהם: כתב הראב\"ד אמת הוא זה וכן מפרש בירושלמי שמקדשין ביין קונדיטין עכ\"ל: ואני אומר זו אינה השגה אלא סברות הן וכבר כתבן ר\"י אלפס ז\"ל בה' ערבי פסחים:" + ], + [ + "וכן שמרים עד ומקדשין עליו. פרק המוכר פירות:", + " כלי שהוא מלא וכו' עד שהוא כשיורי כוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא מן הכוס עצמו עכ\"ל: אני אומר הנפש היפה לא תקפיד כאיסתניס וכן משמע בעובדי דפרק ערבי פסחים דאיכא מאן דקפיד טפי מחבריה ובירושלמי רבי מנא טעים כסא ומתקי' ליה:" + ], + [ + "וכן שמרים עד ומקדשין עליו. פרק המוכר פירות:", + " כלי שהוא מלא וכו' עד שהוא כשיורי כוסות: כתב הראב\"ד ז\"ל ודוקא מן הכוס עצמו עכ\"ל: אני אומר הנפש היפה לא תקפיד כאיסתניס וכן משמע בעובדי דפרק ערבי פסחים דאיכא מאן דקפיד טפי מחבריה ובירושלמי רבי מנא טעים כסא ומתקי' ליה:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ], + [ + "יין שריחו ריח כו' עד בשעתו. פ' המוכר פירות ופרק בתרא דע\"ז:", + " מדינה שרוב יינה שכר כו' עד בתחלת הפסח. פרק ערבי פסחים:" + ] + ], + [ + [ + "ארבעה דברים וכו' עד מכובד. זה בכמה מקומות בתלמוד זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:" + ], + [ + "איזהו כבוד וכו' עד מפני כבוד השבת. פ' במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " ומתעטף וכו' עד שבת המלך. פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ומכבוד השבת עד כבוד השבת. פרק כל כתבי ופרק אלו קשרים (דף קי\"ג) ובירושלמי ופ' מרובה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "איזהו כבוד וכו' עד מפני כבוד השבת. פ' במה מדליקין (דף כ\"ה): ", + " ומתעטף וכו' עד שבת המלך. פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ומכבוד השבת עד כבוד השבת. פרק כל כתבי ופרק אלו קשרים (דף קי\"ג) ובירושלמי ופ' מרובה (דף פ\"ו): " + ], + [ + "אסור לקבוע סעודה וכו'. פ' ערבי פסחים (דף ק\"ה) ופ' השולח בגיטין (דף ל\"ח):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא שאסור לקבוע מן המנחה ולמעלה עכ\"ל: ואני אומר איני מגיע לסוף דעתו דאי דוקא לקבוע מן המנחה ולמעלה מאי איריא בע\"ש אפילו בחול נמי ותו מאי איריא סעודה ומשתה דהיינו סעודה גדולה אפילו סעודה קטנה נמי כדתנן פ' קמא דשבת לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס וכו' עד ולא לאכול ואסיקנא אפילו סמוך למנחה גדולה ואפילו בסעודה קטנה דילמא אתי לאימשוכי וכ\"ת דמיירי בשהתפלל כמו שהסכימו רבותינו בעלי התוס' ז\"ל ריש פרק ערבי פסחים מ\"מ שמעינן מינה דממשיך אחר סעודתו ואפי' היא קטנה ואתי לאימנועי מאכילת עונג שבת דהא קא שבע וכתיב נפש שבעה תבוס נפת ועוד דהא תניא בריש פרק ערבי פסחים לא יאכל אדם בערבי שבתות וערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס בשבת כשהוא תאב דברי ר\"י רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך. והגע עצמך רבינו הראב\"ד ז\"ל כמאן ס\"ל בהא אי כר' יוסי למה הוא אוסר מן המנחה דוקא דהא אפילו עד שתחשך קא שרי ר' יוסי ואי כר\"י למה לי סעודה ומשתה דוקא אפילו אכילה פורתא קא אסר ר\"י דהא לא יאכל קתני דמשמע לא יאכל כלל וכו' וכ\"ת דהא ברייתא משבשתא היא הא אסיקנא ריש ערבי פסחים דמתרצתא היא ורב פנחס בריה דרב אידי קבלה אלא ודאי ש\"מ דבסעודה ומשתה כולהו אסרי דהא קמן דמודה ר' יוסי בערב הפסח משום חיובא דמצה ואפילו באכילה מועטת ומ\"מ משום כבוד שבת מודו כולהו בסעודה ומשתה דאסיר תדע דגרסינן בגיטין פ' השולח גמרא מתניתין דעבד שנשבה אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בע\"ש ואחת קבעה סעודתא בשבת ושתיהן נעקרו והא התם בע\"ש סתם קאמר כדברי ר\"מ ז\"ל ולא מן המנחה ולמעלה דוקא ואלמלא שעברו על דברי חכמים למה נענשו בכך והביאה ר\"י אלפס בהלכות פ' כל כתבי הקדש להשמיענו שהיא הלכה. ומה טובו אהלי אפדנו שרומז ענינו בסדור דבריו ודקדוק לשונו אשר סמך לזה הלכה כרבי יוסי וכתב מותר לאכול ולשתות עד שתחשך עכ\"ל. וסמך לזה סברתו המורה על מ\"ש שכוונתי לדעתו שכתב ואעפ\"כ מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה עכ\"ל, וכדאסיק ריש ערבי פסחים בזה לא הזכיר בלשונו משתה אלא לשון סעודה בלבד כלשון התלמוד דפ\"ק דשבת דאזלא כי הא דערבי פסחים ובפסק הראשון הזכיר משתה עם הסעודה כההיא דפרק השולח שכתבתי גם בפסק הראשון של משתה ודכתב בע\"ש סתם כלשון רבי יוחנן דפרק השולח ובזה כתב מן המנחה ולמעלה כמסקנא דריש ערבי פסחים וכרצון הראב\"ד ז\"ל לפרש:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "מסדר אדם שולחנו וכו' עד ידו משגת. הכל פ' כל כתבי (דף קי\"ט): ", + " ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת בשעת בית המדרש. זה הוא כמ\"ש בשתי משפחות שהיו בירושלים דאמר ר' חייא בר אבא א\"ר יוחנן פרק השולח (דף ל\"ח) גמרא מתניתין דעבד שנשבה וכתבה ר\"י אלפס ז\"ל פרק כל כתבי להשמיענו שהלכה היא:", + " אלא כך היא מנהג הצדיקים וכו' עד מוצאי שבת. במסכת פסחים פרק אלו דברים גמרא מתניתין דאמר ר\"א:" + ], + [ + "אסור לאדם שיהלך וכו' עד לאורחין. פרק לולב וערבה (דף מ\"ד) וכמה מקומות:", + " אסור להתענות וכו' עד רחמים. פרק קמא דשבת (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אסור לאדם שיהלך וכו' עד לאורחין. פרק לולב וערבה (דף מ\"ד) וכמה מקומות:", + " אסור להתענות וכו' עד רחמים. פרק קמא דשבת (דף ל\"ה): " + ], + [ + "אין צרין וכו' עד אין מפליגין. סוף פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " תשמיש המטה עד ללילי שבת. במסכת כתובות פ' אף על פי (דף ס\"ב): ", + " ומותר לבעול עד צער לה. פ' קמא דכתובות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "אין צרין וכו' עד אין מפליגין. סוף פ\"ק דשבת (דף י\"ט): ", + " תשמיש המטה עד ללילי שבת. במסכת כתובות פ' אף על פי (דף ס\"ב): ", + " ומותר לבעול עד צער לה. פ' קמא דכתובות (דף ה' ו'): " + ], + [ + "השבת ועבודת כוכבים וכו' עד שומר שבת מחללו. במסכת סנהדרין בכמה מקומות ובכמה מסכתות:", + " וכל השומר שבת עד סוף הפרק. פרק כל כתבי הקדש (דף קי\"ח): " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..027b8342fa241461f788916aa53ebafd3cc803db --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,741 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "אין כשר לעדות החדש עד פסול לעדות החדש. פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "בית דין שקדשו את החודש עד סוף הפרק. סוף פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "כל שאמרנו עד מפני הצורך. פ\"ק דסנהדרין:", + " אין עושין אותו אלא סנהדרין עד ראשי חדשים. פרק הרואה (דף ס\"ג): ", + " ומפי השמועה למדו עד מחשבין בו היום. סוף פרק קמא דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " ודבר זה הלכה למשה מסיני עד למערב ארץ ישראל. פרק קמא דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "כל שאמרנו עד מפני הצורך. פ\"ק דסנהדרין:", + " אין עושין אותו אלא סנהדרין עד ראשי חדשים. פרק הרואה (דף ס\"ג): ", + " ומפי השמועה למדו עד מחשבין בו היום. סוף פרק קמא דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " ודבר זה הלכה למשה מסיני עד למערב ארץ ישראל. פרק קמא דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ] + ], + [ + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "סדר החדשים עד אדר שני חסר. פ\"ק דסנהדרין ופרק קמא דראש השנה ובמסכת בכורות פ' מעשר בהמה:", + " נשארו שני עד וכסלו מלא. פ' אין בערכין:" + ], + [ + "סדר החדשים עד אדר שני חסר. פ\"ק דסנהדרין ופרק קמא דראש השנה ובמסכת בכורות פ' מעשר בהמה:", + " נשארו שני עד וכסלו מלא. פ' אין בערכין:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ] + ], + [ + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ] + ], + [ + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ] + ], + [ + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה עד סוף הפרק. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה עד סוף הפרק. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ] + ], + [ + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..49af306b20527e4dcff070c4001420c462d432a5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,738 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Sanctification_of_the_New_Month", + "text": [ + [ + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "חדשי השנה הן עד שני החמה. במס' מנחות פ' הקומץ רבה (דף כ\"ט) ופ\"ק דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " שנאמר שמור את חודש האביב. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " וכמה תהא שנת החמה עד מונה ימים לשנה. זה מפורש במכילתא ופ\"ק דערכין (דף ט') ופ\"ק דסנהדרין:", + " הלבנה נסתרת עד מסורה לכם. פ\"ק דר\"ה ומקצת מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ], + [ + "ב\"ד מחשבין עד למועדה. פ\"א ופ\"ב דר\"ה (דף כ\"ד): ", + " אין מחשבין עד סוף הפרק. במס' ברכות פרק הרואה (דף ס\"ג): " + ] + ], + [ + [ + "אין כשר לעדות החדש עד פסול לעדות החדש. פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): " + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות עד מקודש. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): ", + " ואין מקדשין עד ואין מחשבין אלא בשלשה. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): ", + " ואין מקדשין אלא ביום עד ויקדשוהו השלשה. פרק ראוהו ב\"ד (דף כ\"ה כ\"ו) ופ\"ק דסנהדרין:" + ], + [ + "בית דין שקדשו את החודש עד סוף הפרק. סוף פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד כ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד שכבר נתעבר החדש. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " עדים שראו את החדש עד מצוה לחלל עליו את השבת ולילך ולהעיד. פרק קמא דר\"ה:", + " בראשונה היו מקבלין עד יום שלשים בלבד. פרק יו\"ט של ראש השנה (דף ל'): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "כשמעברין עד בכל מקום. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א י\"ב י\"ג) ומקצתו בבבלי ומקצתו בירושלמי ופרק בן סורר ומורה (דף ע'): ", + " בראשונה כשהיו ב\"ד עד לקדשו בלבד. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב) וסוף פ\"ק דר\"ה:", + " על ששה עד פסח קטן. פ\"ק דר\"ה (דף י\"ח): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "שלוחי ניסן עד יום הכפורים. סוף פ\"ק דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ], + [ + "אין השלוחין עד כשר נאמן עליו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ב): ", + " בית דין שישבו עד ויתקדש החדש בזמנו. הכל פ\"ק דר\"ה (דף ב'): ", + " וכן אם באו עדים עד סוף הפרק. פ\"ק דר\"ה:" + ] + ], + [ + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "שנה מעוברת עד באמירה. הכל פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ], + [ + "הגיע יום ל' עד מעברין בניסן. פ\"ק דברכות (דף י' ע\"ב) ופ\"ו דעדיות ופ\"ק דסנהדרין:", + " אין מעברין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב): " + ] + ], + [ + [ + "כל שאמרנו עד מפני הצורך. פ\"ק דסנהדרין:", + " אין עושין אותו אלא סנהדרין עד ראשי חדשים. פרק הרואה (דף ס\"ג): ", + " ומפי השמועה למדו עד מחשבין בו היום. סוף פרק קמא דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " ודבר זה הלכה למשה מסיני עד למערב ארץ ישראל. פרק קמא דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [ + "כל שאמרנו עד מפני הצורך. פ\"ק דסנהדרין:", + " אין עושין אותו אלא סנהדרין עד ראשי חדשים. פרק הרואה (דף ס\"ג): ", + " ומפי השמועה למדו עד מחשבין בו היום. סוף פרק קמא דר\"ה (דף כ\"ב): ", + " ודבר זה הלכה למשה מסיני עד למערב ארץ ישראל. פרק קמא דראש השנה (דף כ\"א): " + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ], + [ + "אין עשיית יו\"ט אחר עד רוב העולם. סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): ", + " וכל י\"ט שני עד בזמן הזה. פ\"ק דביצה:", + " זה שאנו מחשבין עד סוף הפרק. פ\"ק דסנהדרין (דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "ב\"ד שמחשבין עד של לבנה. זה כתב מדרך חכמתו בחשבון עם המקובל מדברי רבותינו ז\"ל המפוזרין בתלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ], + [ + "שנה של לבנה עד ותשעה ושמנים חלקים. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ג כ\"ה) ובמסכת ערכין (דף ט'): ", + " ושנת החמה עד סוף הפרק. פרק אין בערכין עם מה שמקובל לנו מדברי התלמוד:" + ] + ], + [ + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ], + [ + "אין קובעין עד סוף הפרק. כל מה שאמור בו מענין הדחיות ומתוך הכללים המסורים בידינו לא בד\"ו פסח ולא באד\"ו ר\"ה וכדנפקא לן מההיא דאמר עולא פ\"ק דר\"ה (דף כ') ידעין חברין בבלאי מאי טיבותא עבדין להו ואסיקנא משום ירקיא ומשום מיתייא, ועוד שם מאיימין העדים אע\"פ שלא ראו שיאמרו ראינו או בהפך כי שאר העניינים והסימנין תלויים בכך וידועים בחשבון:" + ] + ], + [ + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "חדשה של לבנה עד כמו שביארנו. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): ", + " ואי אפשר לומר שר\"ח עד אלא ימים שלמים. פ\"ק דר\"ה (דף כ'): ", + " אילו היתה חדשה עד על החסרים. פרק אין בערכין:", + " יום שלשים עד שני ימים. פ\"ק דר\"ה ופ\"ק דסנהדרין (דף י\"ב י\"ג): " + ], + [ + "סדר החדשים עד אדר שני חסר. פ\"ק דסנהדרין ופרק קמא דראש השנה ובמסכת בכורות פ' מעשר בהמה:", + " נשארו שני עד וכסלו מלא. פ' אין בערכין:" + ], + [ + "סדר החדשים עד אדר שני חסר. פ\"ק דסנהדרין ופרק קמא דראש השנה ובמסכת בכורות פ' מעשר בהמה:", + " נשארו שני עד וכסלו מלא. פ' אין בערכין:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ], + [ + "דרך ידיעת השנה עד סוף הפרק. במסכת ערכין פ' אין בערכין ובפ\"ק דר\"ה ובפ\"ק דסנהדרין יובן כל דבר ודבר מאלו בהצטרפות חשבון המכוון בו:" + ] + ], + [ + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ], + [ + "שנת החמה יש מחכמי ישראל עד וחצי שעה. זה ידוע תוך מחלוקת תקופות שמואל ורב אדא והשאר מפורש במסכת עירובין פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) עם קבוץ הפרטים לכללים שהוא מבאר כיצד יתברר ענינו והתחיל ואמר ומשתדע תקופה אחת עד ובכמה שעה תקופת ניסן עד ובין בלילה. פרק כיצד מעברין. וממנו נלמד לחכמים כל החשבון המצורף לזה עד סוף הפרק כלו עם הסימנים הידועים למעברים בקבלה:" + ] + ], + [ + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ], + [ + "שנת החמה עד סוף הפרק. והוא על דרך תקופת רב אדא שכתבתי כבר עם דקדוק אשר לו בחכמה זאת:" + ] + ], + [ + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ], + [ + "לפי שאמרנו בהלכות אלו שב\"ד היו מחשבין בדקדוק עד סוף הפרק. כלו מדרך האצטגנינות כדברי שמואל פרק הרואה נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, וכפי שרבינו ז\"ל אומר כי הוא מפי הקבלה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "כל הדברים עד קיצי הראיה כולל. פ\"ק דר\"ה (דף כ') בשמעתא דארבע ועשרין שעי מיכסא סיהרא כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואלו הן קיצי הראיה כו' עם דקדוקיו. פרק כיצד מעברין (דף נ\"ו) בשמעתין דכללי ומעולם לא יצאה חמה מקרן כו':" + ], + [ + "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה עד סוף הפרק. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): " + ], + [ + "ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה עד סוף הפרק. פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ה): " + ] + ], + [ + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "דבר ידוע כו' עד או למי שהלך בספינה בים הגדול אע\"פ שהוא קטן ביותר. זה רמוז סוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א) במאי דאמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא:", + " וכן בימות הגשמים כו' עד עבים המבדילין. זה מובן פרק אם אינן מכירין (דף כ\"ד) גבי דפריק אביי ברייתות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ולמדונו בקצרה. ור\"מ ז\"ל צירף עמו דקדוקיו כפי חכמתו המקובלת לו:" + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "עדים שראו את החדש עד יתר מזה. זה אמור במשנת דמות צורת לבנה. ובגמרא פרק אם אינן מכירין רק לא מבואר אלא מתוך דבריהם מובן לחכמים המקובלים בענין סוד העיבור כמו שכתב וביאר הר\"מ ז\"ל בפרקים אלו:", + " ואל תאמר עד שם ארוך. זה מדקדוק החכמים במה שאמרו פרק אם אינן מכירין וסוף פ\"ק דר\"ה (דף כ\"א): " + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ], + [ + "אלא הקבלה עד חסר. רמוז הוא פ\"ק דר\"ה ופרק אם אינן מכירין:", + " ולעולם אין פוחתין מארבעה חדשים עד סוף הפרק. משנה היא פרק אין בערכין (דף ט') וכפי מה שרמוז בגמרא ובשאר מקומות שהזכרתי וע\"פ קבלתו כתב כל זה על דבר אמת וענוה צדק:" + ] + ], + [ + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ], + [ + "לפי שאמרו חכמים עד סוף הפרק. תחלתו וסופו פרק אם אינן מכירין (דף כ') ואמצעיתו מחכמתו באצטגנינות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..020648903444c0d168ace0a840a67d5617733796 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,247 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שקלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:", + " בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ\"ל: ואני אומר רבינו משה ז\"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר\"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב\"ד ז\"ל אלא גם מדברי ר\"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור\"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר\"ש אעפ\"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע\"כ. פירוש כי לא נחלקו ר\"ש ור\"י ואליבא דב\"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע\"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ\"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ\"ג דערכין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:", + " בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ\"ל: ואני אומר רבינו משה ז\"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר\"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב\"ד ז\"ל אלא גם מדברי ר\"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור\"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר\"ש אעפ\"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע\"כ. פירוש כי לא נחלקו ר\"ש ור\"י ואליבא דב\"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע\"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ\"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ\"ג דערכין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ] + ], + [ + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "האחין שעדיין עד וישתנו המעות. פרק באחד באדר ופרק מי שהיה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי לזה וכו' אלא האחין השותפין עכ\"ל: ואני אומר אם הגירסא בלבד הטעהו ולפי סבה זאת הוצרך להשוות השותפין מחלוקת ישנה היא בין הספרים והסופרים במשנה זאת האמורה כאן סוף פ\"ק שקלים (דף ט') ושנויה פ\"ק דשחיטת חולין ומשולשת בבכורות פרק מעשר בהמה בשלימות יותר מכולן שגומר בו חלקו וחזרו ונשתתפו ודכוותא בב\"ב פ' מי שמת האחין והשותפין שנפל אחד מהן לאומנות ובכל הספרים הישנים והשותפין בוא\"ו וכן קבלה ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשניות בכל מקום או אחין או שותפין ויש לו שרש בגמרא פ' מי שמת גמרא דאותה משנה דהניח בנים גדולים וקטנים להוכיח דהאחין כל זמן שלא חלקו דינן כשותפין דמייתינן עלה מעשה דרב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינהו עבוד בהו עיסקא אתו אחוה תבעוה בדינא קמיה דרבה אמר להו רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסו וטרח לאחריני ע\"כ, משמע דוקא משום דצורבא מרבנן הוא הא לאו הכי העסק לאמצע כעסקא דתרי שותפי וכן נמי במשנה שאחריה דהאלמנה שהשביחה וכו' וחזינן בגמרא דמשנה המחלק נכסיו על פיו פ' יש נוחלין דקרי ליה שותף דאסיקנא התם כיון שעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה וכל שכן שהאח עם האחין שלא חלקו הוי שותף ומינה דשותפי ואחי דין אחד יש להם ודעת רבותינו נ\"ע כך הוא דגרסינן התם גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית נטלו אחד ויצא בו אם יכול לאכלו יצא ואם לאו לא יצא. וכתבו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל ושמעינן מינה דהני בי תרי דזבני לולבא בשותפותא וכו' אלמא אחי ושותפי ילפי מהדדי וכחדא נינהו. ובירושלמי ג\"כ מצאתי מפורש כן פרק מי שמת גמרא משנה זו דגרסינן תני ר' חייא רובא סתם אחין שותפין עד שלשה דורות ר' יוסי בר בון אף רב המנונא הורה כן ע\"כ. ועוד גמרא מתני' דהאחין השותפין וכו' גרסינן בגמ' דילן ת\"ר אחד מן האחין שמנוהו גבאי או פולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין. ובירושלמי גרסינן עלה תני האחין והשותפין שנפל אחד מהם לאומנות המלך וי\"ג בעסק המדינה בזמן שהוא בא מכח האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית ע\"כ. ועוד גרסינן בירושלמי סוף פ\"ק דשקלים רב ביבא בר' אבא בר רב הונא שני אחין שירשו את אביהם שני גיסין שירשו את חמיהן, הנה מפורש בירושלמי שהאחים והשותפין שוים הם ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב סוף פ\"ח דהלכות שלוחים ושותפים האחין או שאר היורשין שלא חלקו ירושת מורישן אלא כולן משתמשין בה ביחד הרי הן כשותפין לכל דבר. אחד מן האחין שנפל לאומנות המלך הריוח לאמצע עכ\"ל. ולשון הבבלי כתב פ\"ט דהלכות נחלות. ובפרק בית כור ג\"כ נחלקו באחין שחלקו אי כיורשין דמו אי כלקוחות דמו דוק מינה דעד שחלקו שותפין הן בירושתן וכמו שאוכיח מסוגיין דבתרא ועוד דהא בפרק מעשר בהמה שנינו להדיא האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון קנו מתפיסת הבית חייבין ואם לאו פטורין חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה עכ\"ל המשנה. ופי' שם ר\"מ ז\"ל באורך כפי מ\"ש כאן בהלכות שקלים אות באות ואמר שכך הוא פירוש ההלכה הזאת בעיקר. והדין עמו מכמה טעמים שכתב ועוד דמדקתני קנו מתפיסת הבית חייבין כלומר חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון אלמא תפיסת הבית עבדינהו שותפי כמו שהוכחתי ואמרינן עלה בגמרא ת\"ר יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו בתפיסת הבית ת\"ל יהיה ע\"כ. אלמא על כרחין אית לן למימר דתפיסת הבית שייך באחין וקרא קא ממעט שותפי אלמא שוין הן כאחד ומינה דאחין ושותפין או שותפין קאמר וכן מוכחא סוגיין התם דשקיל וטרי בחלקו גדיים כנגד תיישים וגם בחלקו ט' כנגד ט' דמיירי באחין וכדמסיק רבי יוחנן אמר אפילו חלקו ט' כנגד ט' ועשרה כנגד עשרה אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך ואזדא ר\"י לטעמיה דאמר רב אסי אר\"י האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל וצריכי וכו' אלמא מלתא דפשיטא היא דבאחין קא מיירי עד השתא ואקשינן עלה לאלתר בתר צריכותא מזאת הברייתא השנוייה בתוספתא מיתיבי וכן השותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכו' דוק מינה תרתי, חדא דשותפין ואחין שלא חלקו דינם שוה דאל\"כ מאי קא מותיר ועוד דאחין בפני עצמן ושותפין בפני עצמן ובמתני' האחין השותפין גרסינן כלומר וכן השותפין כדברי ר\"מ ז\"ל כדמפרש בהדא ברייתא להדיא וכן השותפין ואי ס\"ד דאחין שותפין קתני כדברי הראב\"ד ז\"ל מאי וכן. ועוד דהא מלשון הירושלמי שכתבתי בין לר' חייא בין לרב המנונא סתם אחין שותפין הם וא\"כ אמאי צריכא לפרושי האחין שהם שותפין לתני האחין ואנא ידענא דסתם אחין שותפין הן א\"ו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר ולהן שרשים מן המשנה והגמרא והתוספתא והירושלמי אם על הגירסא בלבד הטעהו ואם על שנוי עין המעות אחר שלא מצא להם שרש גם לזה מצאתי שרשים ועיקרים נשרשין מאליהן בתוך הדברים שהרי הוכחתי שהאחין שלא חלקו והשותפין שוין הם לכל דבר ולגבי שותפין גרסינן במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי גמרא מתניתין דמי שהיה נשוי שלש נשים אפיסקא דסיפא דקתני וכן שלשה שהטילו לכיס וכו' אמר שמואל שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע אמר רבה מסתבר מלתיה דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה וכו' עד ורב המנונא אמר אפילו שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע ואותבינן עליה דרבה מהא דתניא שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע מאי לאו בשור לחרישה ועומד לטביחה ותיובתא דרבה ופרקינן לא בשור לחרישה ועומד לחרישה ומתמהינן אבל שור לחרישה ועומד לטביחה מאי זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו אי הכי אדתני סיפא לקח זה בשלו וזה בשלו וחזרו ונתערבו זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו ליפלוג ולתני בדידיה בד\"א בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל שור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו ופרקינן ה\"נ קאמר וכו' והדרינן לאותוביה לשמואל ממתני' תנן וכן שנים שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך היו חולקין מאי לאו הותירו הותירו ממש פיחתו פיחתו ממש פי' וקשיא לשמואל בין לרבה בין לרב המנונא ופרקינן אמר רב נחמן בר יצחק אמר רבה בר אבוה לא הותירו זוזי חדתי פיחתו איסתרא דציניתא ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל וקמה לה מתניתין בפירוקא דרב נחמן והכי הלכתא דמתניתין דקתני חולקין לפי מעות לאו שהותירו ממש ופיחתו אלא דהותירו או פיחתו מחמת שנוי טיבעא וממונא כדקאי קאי אבל אם הותירו ממש או פיחתו ממש הלכתא כשמואל ואליבא דרב המנונא דאמר דבכל ענין שלקחו השכר לאמצע וכההיא ברייתא דהוה מקשינן מינה דקא מסייעא ליה ואוקימתא דרבה שנויא היא ולא סמכינן עליה ע\"כ. וזה רב המנונא הוא הוא דאורי כר' חייא בירושלמי שהבאתי למדנו מזה שכל זמן שלא נשתנו המעות כל אחד נוטל לפי מעותיו כאילו לא נשתתפו וגם אם רצו לחזור בהן יכולין לחזור וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ד דהלכות שלוחין ושותפין וז\"ל השותפין שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלש מאות ונתעסקו כולן בממון ופיחתו או הותירו השכר או הפחת ביניהם בשוה לפי מנינם לא לפי המעות ואפילו לקחו שור לטביחה שאילו טבחוהו היה כל אחד ואחד נוטל מבשרו לפי מעותיו אם מכרוהו חי ופיחתו או הותירו השכר או הפחת לאמצע בד\"א בשנשאו או נתנו במעות שנשתתפו בהם אבל אם המעות קיימין ועדיין לא הוציאו אותן ופחתו או הותירו מחמת המטבע ששינהו המלך או אנשי המדינה חולקין השכר או ההפסד לפי המעות עכ\"ל. למדנו שכל זמן שלא נשתנו המעות אינן נקראין שותפין ואפילו לחזור בהן. ועל שם העסק נקראת עיסקא דשותפי ויש לי ראיה לזה במציעא פרק איזהו נשך גמרא מתניתין דאין מושיבין חנוני דגרסינן הנהו תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי אזל חד מינייהו פלג ליה זוזי בלא דעתא דחבריה אתא לקמיה דרב פפא אמר ליה מאי נפקא מינה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו לשנה זבון חמרא אזל אידך פלג בלא דעתא דחבריה אתא לקמיה דר\"פ אמר ליה מאן פלג לך אמר ליה קא חזינא דכל בתראי דידי קא אזיל מר אמר ר\"פ כה\"ג ודאי צריך לאודועי זוזי מי איכא טבי ואיכא חסירי ותקילי דשקיל טבי ותקילי ושביק חסירי אלא חמרא כ\"ע ידעי דאיכא דבסיס ואיכא דלא בסיס ע\"כ. ואוקימנא לר' נחמן בדזוזי טבי וטבי תקילי ותקילי אבל טבי ותקילי לא עד דאיכא בית דין ולפחות הדיוטות כדמוכח פרק אלו מציאות סוף גמרא מתני' דהיה בטל מסלע דגרסינן איסור ורב ספרא עבוד עסקא אזל רב ספרא פלג בלא דעתא דאיסור באפי תרי אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיל אייתי ליה תרי מגו תלתא דפלגת קמייהו א\"נ תרי דפלגת באפי תלתא ואסיקנא אפילו בג' הדיוטות וכן כתב ר\"מ ז\"ל פרק ה' דהלכות שלוחין ושותפין, למדנו כי כל זמן שלא נשתנו המעות אינן נקראין שותפין ואפילו לחלוק יכול אחד לחלוק בלא דעת חבירו ומן השותפין נלמוד לאחין כמו שהוכחתי ובזה יצא ר\"מ ז\"ל זכאי בדבריו:" + ], + [ + "האחין והשותפין עד עומדין לחלוק: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אמר רבי מנא הדא דתימר בשלא היתה הבהמה רוב אבל היתה הבהמה רוב הן עיקר נכסין עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שלא סמך על דברי רבי מנא דהא רבי אבין אמר רבי שמי פליג עליה מיד דגרסינן רבי אבין אמר רבי שמי בעי מפני שעשאן כארון אחד למעשר בהמה התפטרו מן הקלבונות ע\"כ. ולשון בעי כמו מקשה וכן פי' הרב ר' משה תק\"ו ז\"ל מפי הקבלה ואפילו אם יפרש הראב\"ד ז\"ל בענין אחר או יסמוך על הדיחוי שדוחה לירושלמי שם מאחר שהתלמוד בבלי לא חשש לדברי ר' יונה פ' מעשר בהמה ומפרש לה תלמודא הכי וגם בירושלמי מפרש לה רבי חזקיה ור' ירמיה בתלמודא בבלאה לא ניזוז מינה. ועוד שכבר הסכימו כל הראשונים כי הבבלי עיקר לפי שסדרוהו באחרונה והם היו בקיאי בירושלמי יותר ממנו ואילו ידעו שאותו הירושלמי עיקר היו מביאין אותו:" + ], + [ + "הנותן שקל להקדש עד חצי מעה. פ\"ק דמסכת שקלים:", + " חצי מעה עד פחות מזה. מסכת בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ד): ", + " הקלבונות עד ההקדש. פ' יש בכור:
כתב הראב\"ד ז\"ל הרבה מחלוקות יש בתוספתא ובירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה בכך מכל מקום סלקא שמעתין פ' יש בכור (דף ס\"ה): " + ], + [ + "הנותן שקל להקדש עד חצי מעה. פ\"ק דמסכת שקלים:", + " חצי מעה עד פחות מזה. מסכת בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ד): ", + " הקלבונות עד ההקדש. פ' יש בכור:
כתב הראב\"ד ז\"ל הרבה מחלוקות יש בתוספתא ובירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה בכך מכל מקום סלקא שמעתין פ' יש בכור (דף ס\"ה): " + ], + [ + "מי שאבד שקלו עד לשנה שעברה. פ' שני שעירי יוה\"כ (דף ס\"ה) ופרק מצרפין שקלים מקצתן במשנה ומקצתן בגמרא ירושלמית שלה:", + " יש מי שאומר עד הגזבר תחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מחלוקת אמוראין עכ\"ל: ואני אומר יפה פי' דעת ר\"מ ז\"ל ובשביל שלא יטעה הרואה לומר שהוא מחלוקת גאונים או מפרשים גילה דעת ר\"מ ז\"ל והוא האמת כי במסכת שקלים נחלקו בו והכי גרסינן לה ואלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס ברבי חנינא ורבי אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר את שקליהן תחלה וחד אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחלה ע\"כ. ומתוך שלא נפסקה בה הלכה להדיא כתב כן כי כן ראוי:" + ], + [ + "מי שאבד שקלו עד לשנה שעברה. פ' שני שעירי יוה\"כ (דף ס\"ה) ופרק מצרפין שקלים מקצתן במשנה ומקצתן בגמרא ירושלמית שלה:", + " יש מי שאומר עד הגזבר תחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מחלוקת אמוראין עכ\"ל: ואני אומר יפה פי' דעת ר\"מ ז\"ל ובשביל שלא יטעה הרואה לומר שהוא מחלוקת גאונים או מפרשים גילה דעת ר\"מ ז\"ל והוא האמת כי במסכת שקלים נחלקו בו והכי גרסינן לה ואלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס ברבי חנינא ורבי אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר את שקליהן תחלה וחד אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחלה ע\"כ. ומתוך שלא נפסקה בה הלכה להדיא כתב כן כי כן ראוי:" + ], + [ + "הנותן חצי שקל עד לא עשה כלום. פרק מצרפין (דף ג'): " + ], + [ + "הנותן חצי שקל עד לא עשה כלום. פרק מצרפין (דף ג'): " + ], + [ + "המפריש שקלו עד מותר שקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אינו כן וכו' דלבית הלל מותרן חולין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק מצרפין שקלים היא שנויה בירושלמי גמרא מתניתין דהמצרף מעות אבל אלו הטעמים אינם בגירסות שלנו הספרדיות ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וכפי קבלתו שם ואם הראב\"ד יש לו גירסא אחרת יגדיל תורה ויאדיר:", + " הפריש שקלו ומת עד שמותר השקלים חולין. פ' מצרפין שם:" + ], + [ + "המפריש שקלו עד מותר שקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אינו כן וכו' דלבית הלל מותרן חולין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק מצרפין שקלים היא שנויה בירושלמי גמרא מתניתין דהמצרף מעות אבל אלו הטעמים אינם בגירסות שלנו הספרדיות ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וכפי קבלתו שם ואם הראב\"ד יש לו גירסא אחרת יגדיל תורה ויאדיר:", + " הפריש שקלו ומת עד שמותר השקלים חולין. פ' מצרפין שם:" + ], + [ + "מעות שנמצאו עד סוף הפרק. פרק מעות שנמצאו (שקלים דף י\"א): " + ], + [ + "מעות שנמצאו עד סוף הפרק. פרק מעות שנמצאו (שקלים דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "שקלים שלא הספיקו עד מקדשי מזבח. פרק אלו הממונים:
כתב הראב\"ד ז\"ל בשקלים בירושלמי מצא זה הענין וכו' שהרי שנינו במעילה עכ\"ל: ואני אומר האמת שבמסכת שקלים מצאו ובסוף פרק ואלו הן הממונין שנאו כדבריו אות באות ביארו שם רבי אחא וכך היא הנוסחא (תנן התם קדשי מזבח מוציאין הראוי להם מקדשי בדק הבית [קדשי בה\"ב אין] מוציאין את הראוי להם מקדשי מזבח) א\"ר אחא כן היא מתני' קדשי מזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית [קדשי בה\"ב אין] מוציאין את הראוי להם לקדשי מזבח. ומצאתי נוסחאות משונות בענינים רבים בהלכה זו ואולי בנוסחת ר\"מ ז\"ל היה כלשונו ואף לגירסא זו לשונו ברור. וגם מצאתי לו עוד ראיה דגרסינן פרק מצרפין שקלים גמרא מתניתין דמותר שקלים אמר רבי אבא משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שהוא לאכילה ואין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה. ועוד תניא סוף מסכת תמורה המתפיס תמימין לבדק הבית כשהן נפדין אין נפדין אלא למזבח שכל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ע\"כ. למדנו מכל אלו שבדק הבית יוצא לקדשי מזבח אבל קדשי מזבח אין יוצאין לקדשי בדק הבית ובכך עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "משיגיע ראש חדש ניסן עד מן הישנה. פ\"ק דר\"ה (דף ז'): ", + " לפיכך אם הגיע ר\"ח ניסן עד סוף הפרק. פ\"ק דשבועות (דף י' י\"א) ובכמה מקומות מייתי לה עיקר:" + ], + [ + "משיגיע ראש חדש ניסן עד מן הישנה. פ\"ק דר\"ה (דף ז'): ", + " לפיכך אם הגיע ר\"ח ניסן עד סוף הפרק. פ\"ק דשבועות (דף י' י\"א) ובכמה מקומות מייתי לה עיקר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8bccd024367eeff0b633c0d27d0a8ff6fcb2cac2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,244 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Sheqel Dues", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Sheqel_Dues", + "text": [ + [ + [], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מנין כסף עד בינונית. במס' בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ט): ", + " הסלע ארבעה דינרין עד חצי שעורה. פ\"ק דקדושין (דף י\"א): ", + " ועוד מטבע אחר עד בכל מקום. במס' שקלים פ' מצרפין שקלים:" + ], + [ + "מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:", + " בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ\"ל: ואני אומר רבינו משה ז\"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר\"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב\"ד ז\"ל אלא גם מדברי ר\"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור\"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר\"ש אעפ\"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע\"כ. פירוש כי לא נחלקו ר\"ש ור\"י ואליבא דב\"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע\"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ\"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ\"ג דערכין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "מחצית השקל עד ששים ומאה. פרק יש בכור:", + " בזמן שהיה מטבע עד פחות מחצי שקל של תורה: כתב הראב\"ד ז\"ל הדרך הזה על דרך המשנה וכו' והם עניים היו והעשירו עכ\"ל: ואני אומר רבינו משה ז\"ל קיבל פירוש משנה זו פ' מצרפין שקלים (דף ד') כמו שפירש בפירוש המשנה שלו כי ר\"ש ששנאה בא לפרש אבל לא הביא רק מדברי ר' יהודה שהביא הראב\"ד ז\"ל אלא גם מדברי ר\"ש שבא לפרש דברי בית הלל ואמר מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להם קצבה ולחטאת אין לה קצבה ור\"י חלק עליו ואמר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל היו שוקלין דרכונות כו' עד בקשו לשקול דינרין אמר ר\"ש אעפ\"כ יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש ע\"כ. פירוש כי לא נחלקו ר\"ש ור\"י ואליבא דב\"ה שהלכה כדבריו אלא בשינוי המטבעות אבל לא פיחת ולא הוסיף אחד על חבירו וממילא חזינן שהיו שם מטבעות הרבה ולפיכך היו מביאין לדברי הכל כמ\"ש ר\"מ ז\"ל. ועוד יש לי ראיה להביא לדבריו מהא דגרסינן התם נמי בירושלמי גמרת אותה משנה שמפרשת טבעין פלגי סלעים בקשו לשקול דינרין קנטירין ע\"כ. ועוד דאמרינן פרק יש נוחלין דרכונין דאינון ונמחק אין פחות משנים אלמא היו שמין הדרכון במטבע אחרת ומתניתין דריש פירקין נמי הכי משמע דתנן מצרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך: ומ\"ש עוד שלא פיחתו מעולם מחצי שקל. זה מפורש בירושלמי דאותה משנה כמו שהבאתי ומסיים בו בקשו לשקול דינרין קנטירין ולא קבלו מהם, והעמדנו עלינו מצות וכו' עד ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרומיסין רבי יהושע בן נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גרה אלמא הכל מודים שלא פחתו וגם מטבעות הרבה היו להם וכן נמי משמע פ\"ג דערכין נמצאו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ], + [ + "הכל חייבין. ליתן עד ויתן על עצמו. פ\"ק דשקלים ופ\"ק דערכין (דף ד'): ", + " השקלים אינן נוהגין עד בין בח\"ל. סוף מסכת שקלים:", + " ובזמן שחרב עד סוף הפרק. פ\"ק דמס' שקלים:" + ] + ], + [ + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "כיצד כונסין עד בנחת. פרק ראשון ופ' שני דמסכת שקלים:", + " ולמה עושין בנחת עד התיבה מבחוץ. פרק שלש עשרה שופרות:", + " ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב) ובירושלמי פרק שני דמסכת שקלים:", + " נמצאת למד על עולת העוף. פרק שלש עשרה שופרות:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "בכל מדינה עד חותמות. פרק מצרפין שקלים:", + " וממלאין מכל עד כשיכנס בתשרי. הכל פרק בג' פרקים:", + " עד שנמצא עד מהגדולות: כתב הראב\"ד ז\"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן עכ\"ל: ואני אומר דברי ר\"מ על דרך משנה שנויה ששנויה בשקלים פרק בג' פרקים בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב בהן א' ב' ג' ע\"כ, למדנו מזאת שני דברים אחת שמדת כולן תשע סאין ואחת שתורמין בהן כסדרן גם שנינו כבר משנה ראשונה בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה נמצא סך כל התרום שבע ועשרים סאה לכל שנה ושנה, עוד שנינו שם משנה רביעית תורם את הראשונה ומחפה בליות ויש שגורסים בקטיבליות ושניה מחפה בקטיבליות שלישית לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום עד כאן. למדנו שהיה צריך לתרום מכל אחת כסדר וממילא שלא יוסיף לתרום מזו. עוד גרסינן עלה בגמרא ירושלמי נטל מן הראשונה אע\"פ שיש בראשונה חוזר לשניה נטל מן השניה חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ותורם ר\"מ אומר חוזר לשירים ע\"כ. למדנו גם מזה שאין משנין אחת מחברתה לא בסידרן ולא בשיעורן. ועוד גרסינן בגמ' ירושלמית בג' קופות ר' זעירא שאיל ית ר' יאשיה כמה שיעורן של קופות א\"ל נלמוד סתום ממפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין שהן ט' סאין שהן כ\"ז סאין וכתוב בהן א' ב' ג' ולמה כתוב עליהן א' ב' ג' אתמר כן אם להסתפק מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית ע\"כ. נמצאת אומר בעל כרחך שסך הגדולות במדתן מעתה שבע ועשרים סאה כמ\"ש ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשנה לא פחות ולא יתר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ], + [ + "כשהוא תורם עד מה' ומישראל. פ' בג' פרקים:
כתב הראב\"ד ז\"ל מפני שראה בירושלמי וכו' שמא יביא בשערו עכ\"ל: ואני אומר פ' בג' פרקים גמרא ירושלמית דמשנה אין התורם נכנס בפרגוד גרסינן לה הכי תנא דבי רבי ישמעאל קבוץ לא יתרום מפני החשד ע\"כ. וקיבל בפירושו ר\"מ ז\"ל שני פירושין הללו האחד עני שהוא מקבץ ממקום למקום והשני נבהל להון מלשון וקובץ על יד. ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו גירסא אחרת וקיבל או נראה לו פי' אחר יגדיל תורה ויאדיר:" + ] + ], + [ + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "חציי השקלים עד חייב בקלבון. הכל פרק ראשון דמסכת שקלים:" + ], + [ + "האחין שעדיין עד וישתנו המעות. פרק באחד באדר ופרק מי שהיה:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא מצאתי לזה וכו' אלא האחין השותפין עכ\"ל: ואני אומר אם הגירסא בלבד הטעהו ולפי סבה זאת הוצרך להשוות השותפין מחלוקת ישנה היא בין הספרים והסופרים במשנה זאת האמורה כאן סוף פ\"ק שקלים (דף ט') ושנויה פ\"ק דשחיטת חולין ומשולשת בבכורות פרק מעשר בהמה בשלימות יותר מכולן שגומר בו חלקו וחזרו ונשתתפו ודכוותא בב\"ב פ' מי שמת האחין והשותפין שנפל אחד מהן לאומנות ובכל הספרים הישנים והשותפין בוא\"ו וכן קבלה ר\"מ ז\"ל וכן פירש בפירוש המשניות בכל מקום או אחין או שותפין ויש לו שרש בגמרא פ' מי שמת גמרא דאותה משנה דהניח בנים גדולים וקטנים להוכיח דהאחין כל זמן שלא חלקו דינן כשותפין דמייתינן עלה מעשה דרב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינהו עבוד בהו עיסקא אתו אחוה תבעוה בדינא קמיה דרבה אמר להו רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסו וטרח לאחריני ע\"כ, משמע דוקא משום דצורבא מרבנן הוא הא לאו הכי העסק לאמצע כעסקא דתרי שותפי וכן נמי במשנה שאחריה דהאלמנה שהשביחה וכו' וחזינן בגמרא דמשנה המחלק נכסיו על פיו פ' יש נוחלין דקרי ליה שותף דאסיקנא התם כיון שעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה וכל שכן שהאח עם האחין שלא חלקו הוי שותף ומינה דשותפי ואחי דין אחד יש להם ודעת רבותינו נ\"ע כך הוא דגרסינן התם גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית נטלו אחד ויצא בו אם יכול לאכלו יצא ואם לאו לא יצא. וכתבו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל ושמעינן מינה דהני בי תרי דזבני לולבא בשותפותא וכו' אלמא אחי ושותפי ילפי מהדדי וכחדא נינהו. ובירושלמי ג\"כ מצאתי מפורש כן פרק מי שמת גמרא משנה זו דגרסינן תני ר' חייא רובא סתם אחין שותפין עד שלשה דורות ר' יוסי בר בון אף רב המנונא הורה כן ע\"כ. ועוד גמרא מתני' דהאחין השותפין וכו' גרסינן בגמ' דילן ת\"ר אחד מן האחין שמנוהו גבאי או פולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין. ובירושלמי גרסינן עלה תני האחין והשותפין שנפל אחד מהם לאומנות המלך וי\"ג בעסק המדינה בזמן שהוא בא מכח האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית ע\"כ. ועוד גרסינן בירושלמי סוף פ\"ק דשקלים רב ביבא בר' אבא בר רב הונא שני אחין שירשו את אביהם שני גיסין שירשו את חמיהן, הנה מפורש בירושלמי שהאחים והשותפין שוים הם ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב סוף פ\"ח דהלכות שלוחים ושותפים האחין או שאר היורשין שלא חלקו ירושת מורישן אלא כולן משתמשין בה ביחד הרי הן כשותפין לכל דבר. אחד מן האחין שנפל לאומנות המלך הריוח לאמצע עכ\"ל. ולשון הבבלי כתב פ\"ט דהלכות נחלות. ובפרק בית כור ג\"כ נחלקו באחין שחלקו אי כיורשין דמו אי כלקוחות דמו דוק מינה דעד שחלקו שותפין הן בירושתן וכמו שאוכיח מסוגיין דבתרא ועוד דהא בפרק מעשר בהמה שנינו להדיא האחין והשותפין שחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון קנו מתפיסת הבית חייבין ואם לאו פטורין חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה עכ\"ל המשנה. ופי' שם ר\"מ ז\"ל באורך כפי מ\"ש כאן בהלכות שקלים אות באות ואמר שכך הוא פירוש ההלכה הזאת בעיקר. והדין עמו מכמה טעמים שכתב ועוד דמדקתני קנו מתפיסת הבית חייבין כלומר חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון אלמא תפיסת הבית עבדינהו שותפי כמו שהוכחתי ואמרינן עלה בגמרא ת\"ר יהיה לך ולא של שותפות יכול אפילו קנו בתפיסת הבית ת\"ל יהיה ע\"כ. אלמא על כרחין אית לן למימר דתפיסת הבית שייך באחין וקרא קא ממעט שותפי אלמא שוין הן כאחד ומינה דאחין ושותפין או שותפין קאמר וכן מוכחא סוגיין התם דשקיל וטרי בחלקו גדיים כנגד תיישים וגם בחלקו ט' כנגד ט' דמיירי באחין וכדמסיק רבי יוחנן אמר אפילו חלקו ט' כנגד ט' ועשרה כנגד עשרה אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך ואזדא ר\"י לטעמיה דאמר רב אסי אר\"י האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל וצריכי וכו' אלמא מלתא דפשיטא היא דבאחין קא מיירי עד השתא ואקשינן עלה לאלתר בתר צריכותא מזאת הברייתא השנוייה בתוספתא מיתיבי וכן השותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכו' דוק מינה תרתי, חדא דשותפין ואחין שלא חלקו דינם שוה דאל\"כ מאי קא מותיר ועוד דאחין בפני עצמן ושותפין בפני עצמן ובמתני' האחין השותפין גרסינן כלומר וכן השותפין כדברי ר\"מ ז\"ל כדמפרש בהדא ברייתא להדיא וכן השותפין ואי ס\"ד דאחין שותפין קתני כדברי הראב\"ד ז\"ל מאי וכן. ועוד דהא מלשון הירושלמי שכתבתי בין לר' חייא בין לרב המנונא סתם אחין שותפין הם וא\"כ אמאי צריכא לפרושי האחין שהם שותפין לתני האחין ואנא ידענא דסתם אחין שותפין הן א\"ו דברי ר\"מ ז\"ל עיקר ולהן שרשים מן המשנה והגמרא והתוספתא והירושלמי אם על הגירסא בלבד הטעהו ואם על שנוי עין המעות אחר שלא מצא להם שרש גם לזה מצאתי שרשים ועיקרים נשרשין מאליהן בתוך הדברים שהרי הוכחתי שהאחין שלא חלקו והשותפין שוין הם לכל דבר ולגבי שותפין גרסינן במסכת כתובות פרק מי שהיה נשוי גמרא מתניתין דמי שהיה נשוי שלש נשים אפיסקא דסיפא דקתני וכן שלשה שהטילו לכיס וכו' אמר שמואל שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע אמר רבה מסתבר מלתיה דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה וכו' עד ורב המנונא אמר אפילו שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע ואותבינן עליה דרבה מהא דתניא שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע מאי לאו בשור לחרישה ועומד לטביחה ותיובתא דרבה ופרקינן לא בשור לחרישה ועומד לחרישה ומתמהינן אבל שור לחרישה ועומד לטביחה מאי זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו אי הכי אדתני סיפא לקח זה בשלו וזה בשלו וחזרו ונתערבו זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו ליפלוג ולתני בדידיה בד\"א בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל שור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו ופרקינן ה\"נ קאמר וכו' והדרינן לאותוביה לשמואל ממתני' תנן וכן שנים שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך היו חולקין מאי לאו הותירו הותירו ממש פיחתו פיחתו ממש פי' וקשיא לשמואל בין לרבה בין לרב המנונא ופרקינן אמר רב נחמן בר יצחק אמר רבה בר אבוה לא הותירו זוזי חדתי פיחתו איסתרא דציניתא ע\"כ. וכתב ר\"י אלפס ז\"ל וקמה לה מתניתין בפירוקא דרב נחמן והכי הלכתא דמתניתין דקתני חולקין לפי מעות לאו שהותירו ממש ופיחתו אלא דהותירו או פיחתו מחמת שנוי טיבעא וממונא כדקאי קאי אבל אם הותירו ממש או פיחתו ממש הלכתא כשמואל ואליבא דרב המנונא דאמר דבכל ענין שלקחו השכר לאמצע וכההיא ברייתא דהוה מקשינן מינה דקא מסייעא ליה ואוקימתא דרבה שנויא היא ולא סמכינן עליה ע\"כ. וזה רב המנונא הוא הוא דאורי כר' חייא בירושלמי שהבאתי למדנו מזה שכל זמן שלא נשתנו המעות כל אחד נוטל לפי מעותיו כאילו לא נשתתפו וגם אם רצו לחזור בהן יכולין לחזור וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז\"ל וכן כתב ר\"מ ז\"ל פ\"ד דהלכות שלוחין ושותפין וז\"ל השותפין שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלש מאות ונתעסקו כולן בממון ופיחתו או הותירו השכר או הפחת ביניהם בשוה לפי מנינם לא לפי המעות ואפילו לקחו שור לטביחה שאילו טבחוהו היה כל אחד ואחד נוטל מבשרו לפי מעותיו אם מכרוהו חי ופיחתו או הותירו השכר או הפחת לאמצע בד\"א בשנשאו או נתנו במעות שנשתתפו בהם אבל אם המעות קיימין ועדיין לא הוציאו אותן ופחתו או הותירו מחמת המטבע ששינהו המלך או אנשי המדינה חולקין השכר או ההפסד לפי המעות עכ\"ל. למדנו שכל זמן שלא נשתנו המעות אינן נקראין שותפין ואפילו לחזור בהן. ועל שם העסק נקראת עיסקא דשותפי ויש לי ראיה לזה במציעא פרק איזהו נשך גמרא מתניתין דאין מושיבין חנוני דגרסינן הנהו תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי אזל חד מינייהו פלג ליה זוזי בלא דעתא דחבריה אתא לקמיה דרב פפא אמר ליה מאי נפקא מינה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו לשנה זבון חמרא אזל אידך פלג בלא דעתא דחבריה אתא לקמיה דר\"פ אמר ליה מאן פלג לך אמר ליה קא חזינא דכל בתראי דידי קא אזיל מר אמר ר\"פ כה\"ג ודאי צריך לאודועי זוזי מי איכא טבי ואיכא חסירי ותקילי דשקיל טבי ותקילי ושביק חסירי אלא חמרא כ\"ע ידעי דאיכא דבסיס ואיכא דלא בסיס ע\"כ. ואוקימנא לר' נחמן בדזוזי טבי וטבי תקילי ותקילי אבל טבי ותקילי לא עד דאיכא בית דין ולפחות הדיוטות כדמוכח פרק אלו מציאות סוף גמרא מתני' דהיה בטל מסלע דגרסינן איסור ורב ספרא עבוד עסקא אזל רב ספרא פלג בלא דעתא דאיסור באפי תרי אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיל אייתי ליה תרי מגו תלתא דפלגת קמייהו א\"נ תרי דפלגת באפי תלתא ואסיקנא אפילו בג' הדיוטות וכן כתב ר\"מ ז\"ל פרק ה' דהלכות שלוחין ושותפין, למדנו כי כל זמן שלא נשתנו המעות אינן נקראין שותפין ואפילו לחלוק יכול אחד לחלוק בלא דעת חבירו ומן השותפין נלמוד לאחין כמו שהוכחתי ובזה יצא ר\"מ ז\"ל זכאי בדבריו:" + ], + [ + "האחין והשותפין עד עומדין לחלוק: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אמר רבי מנא הדא דתימר בשלא היתה הבהמה רוב אבל היתה הבהמה רוב הן עיקר נכסין עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה שלא סמך על דברי רבי מנא דהא רבי אבין אמר רבי שמי פליג עליה מיד דגרסינן רבי אבין אמר רבי שמי בעי מפני שעשאן כארון אחד למעשר בהמה התפטרו מן הקלבונות ע\"כ. ולשון בעי כמו מקשה וכן פי' הרב ר' משה תק\"ו ז\"ל מפי הקבלה ואפילו אם יפרש הראב\"ד ז\"ל בענין אחר או יסמוך על הדיחוי שדוחה לירושלמי שם מאחר שהתלמוד בבלי לא חשש לדברי ר' יונה פ' מעשר בהמה ומפרש לה תלמודא הכי וגם בירושלמי מפרש לה רבי חזקיה ור' ירמיה בתלמודא בבלאה לא ניזוז מינה. ועוד שכבר הסכימו כל הראשונים כי הבבלי עיקר לפי שסדרוהו באחרונה והם היו בקיאי בירושלמי יותר ממנו ואילו ידעו שאותו הירושלמי עיקר היו מביאין אותו:" + ], + [ + "הנותן שקל להקדש עד חצי מעה. פ\"ק דמסכת שקלים:", + " חצי מעה עד פחות מזה. מסכת בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ד): ", + " הקלבונות עד ההקדש. פ' יש בכור:
כתב הראב\"ד ז\"ל הרבה מחלוקות יש בתוספתא ובירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה בכך מכל מקום סלקא שמעתין פ' יש בכור (דף ס\"ה): " + ], + [ + "הנותן שקל להקדש עד חצי מעה. פ\"ק דמסכת שקלים:", + " חצי מעה עד פחות מזה. מסכת בכורות פ' יש בכור (דף מ\"ד): ", + " הקלבונות עד ההקדש. פ' יש בכור:
כתב הראב\"ד ז\"ל הרבה מחלוקות יש בתוספתא ובירושלמי עכ\"ל: ואני אומר מה בכך מכל מקום סלקא שמעתין פ' יש בכור (דף ס\"ה): " + ], + [ + "מי שאבד שקלו עד לשנה שעברה. פ' שני שעירי יוה\"כ (דף ס\"ה) ופרק מצרפין שקלים מקצתן במשנה ומקצתן בגמרא ירושלמית שלה:", + " יש מי שאומר עד הגזבר תחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מחלוקת אמוראין עכ\"ל: ואני אומר יפה פי' דעת ר\"מ ז\"ל ובשביל שלא יטעה הרואה לומר שהוא מחלוקת גאונים או מפרשים גילה דעת ר\"מ ז\"ל והוא האמת כי במסכת שקלים נחלקו בו והכי גרסינן לה ואלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס ברבי חנינא ורבי אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר את שקליהן תחלה וחד אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחלה ע\"כ. ומתוך שלא נפסקה בה הלכה להדיא כתב כן כי כן ראוי:" + ], + [ + "מי שאבד שקלו עד לשנה שעברה. פ' שני שעירי יוה\"כ (דף ס\"ה) ופרק מצרפין שקלים מקצתן במשנה ומקצתן בגמרא ירושלמית שלה:", + " יש מי שאומר עד הגזבר תחלה: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מחלוקת אמוראין עכ\"ל: ואני אומר יפה פי' דעת ר\"מ ז\"ל ובשביל שלא יטעה הרואה לומר שהוא מחלוקת גאונים או מפרשים גילה דעת ר\"מ ז\"ל והוא האמת כי במסכת שקלים נחלקו בו והכי גרסינן לה ואלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס ברבי חנינא ורבי אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר את שקליהן תחלה וחד אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחלה ע\"כ. ומתוך שלא נפסקה בה הלכה להדיא כתב כן כי כן ראוי:" + ], + [ + "הנותן חצי שקל עד לא עשה כלום. פרק מצרפין (דף ג'): " + ], + [ + "הנותן חצי שקל עד לא עשה כלום. פרק מצרפין (דף ג'): " + ], + [ + "המפריש שקלו עד מותר שקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אינו כן וכו' דלבית הלל מותרן חולין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק מצרפין שקלים היא שנויה בירושלמי גמרא מתניתין דהמצרף מעות אבל אלו הטעמים אינם בגירסות שלנו הספרדיות ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וכפי קבלתו שם ואם הראב\"ד יש לו גירסא אחרת יגדיל תורה ויאדיר:", + " הפריש שקלו ומת עד שמותר השקלים חולין. פ' מצרפין שם:" + ], + [ + "המפריש שקלו עד מותר שקלים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי אינו כן וכו' דלבית הלל מותרן חולין עכ\"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק מצרפין שקלים היא שנויה בירושלמי גמרא מתניתין דהמצרף מעות אבל אלו הטעמים אינם בגירסות שלנו הספרדיות ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל וכפי קבלתו שם ואם הראב\"ד יש לו גירסא אחרת יגדיל תורה ויאדיר:", + " הפריש שקלו ומת עד שמותר השקלים חולין. פ' מצרפין שם:" + ], + [ + "מעות שנמצאו עד סוף הפרק. פרק מעות שנמצאו (שקלים דף י\"א): " + ], + [ + "מעות שנמצאו עד סוף הפרק. פרק מעות שנמצאו (שקלים דף י\"א): " + ] + ], + [ + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "תרומת הלשכה עד הכל מתרומת הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " כל הבהמות עד הלשכה. פרק מעות שנמצאו (דף י\"א): ", + " מבקרי מומין עד ב\"ד. מס' כתובות פרק שני דייני גזירות (דף ק\"ו): ", + " בשנת השמטה עד שומרים שם. במסכת שקלים פרק התרומה:" + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "מגיהי ספרים עד ובני ביתן. במס' כתובות פרק שני דייני גזירות (ק\"ו): ", + " כבש היו בונין עד משירי הלשכה. במסכת שקלים פרק התרומה:", + " ועכו\"ם שהתנדב עד וזכרון בירושלים. פ\"ק דשקלים במשנה ובגמ' בירושלמי:", + " מותר תרומת הלשכה עד קיץ למזבח. פ\"ק דשבועות (דף י\"ב): " + ], + [ + "שקלים שלא הספיקו עד מקדשי מזבח. פרק אלו הממונים:
כתב הראב\"ד ז\"ל בשקלים בירושלמי מצא זה הענין וכו' שהרי שנינו במעילה עכ\"ל: ואני אומר האמת שבמסכת שקלים מצאו ובסוף פרק ואלו הן הממונין שנאו כדבריו אות באות ביארו שם רבי אחא וכך היא הנוסחא (תנן התם קדשי מזבח מוציאין הראוי להם מקדשי בדק הבית [קדשי בה\"ב אין] מוציאין את הראוי להם מקדשי מזבח) א\"ר אחא כן היא מתני' קדשי מזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית [קדשי בה\"ב אין] מוציאין את הראוי להם לקדשי מזבח. ומצאתי נוסחאות משונות בענינים רבים בהלכה זו ואולי בנוסחת ר\"מ ז\"ל היה כלשונו ואף לגירסא זו לשונו ברור. וגם מצאתי לו עוד ראיה דגרסינן פרק מצרפין שקלים גמרא מתניתין דמותר שקלים אמר רבי אבא משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שהוא לאכילה ואין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה. ועוד תניא סוף מסכת תמורה המתפיס תמימין לבדק הבית כשהן נפדין אין נפדין אלא למזבח שכל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ע\"כ. למדנו מכל אלו שבדק הבית יוצא לקדשי מזבח אבל קדשי מזבח אין יוצאין לקדשי בדק הבית ובכך עמדו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון:" + ], + [ + "משיגיע ראש חדש ניסן עד מן הישנה. פ\"ק דר\"ה (דף ז'): ", + " לפיכך אם הגיע ר\"ח ניסן עד סוף הפרק. פ\"ק דשבועות (דף י' י\"א) ובכמה מקומות מייתי לה עיקר:" + ], + [ + "משיגיע ראש חדש ניסן עד מן הישנה. פ\"ק דר\"ה (דף ז'): ", + " לפיכך אם הגיע ר\"ח ניסן עד סוף הפרק. פ\"ק דשבועות (דף י' י\"א) ובכמה מקומות מייתי לה עיקר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שקלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..36dd4fe42fd513f1f35c49963fbb81dee4e1ff07 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,551 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש. א\"א הפריז על מדותיו אלא מצוה בכפופין ואם תקע בשל יעל יצא. (חסר):" + ], + [], + [ + "ואין בקול דין גזל. א\"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ\"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):", + " וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח): ", + " שופר של ר\"ה עד בזויות עליו. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ב): " + ], + [ + "ואין בקול דין גזל. א\"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ\"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):", + " וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח): ", + " שופר של ר\"ה עד בזויות עליו. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ב): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "הכל חייבין לשמוע עד משוחררים. סוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) וריש מסכת ערכין ובהרבה מקומות:", + " אבל נשים ועבדים וקטנים פטורין. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט): ", + " מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו'. סוף פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שיעור תרועה כשתי תקיעות שיעור שלשה שברים כתרועה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שיבוש המעתיק היה וכו' תקיעה כשלש תרועות עכ\"ל: ואני אומר הראב\"ד ז\"ל עומד בשיטת ריב\"ם והעומדים בשיטתו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שפירשו כי כל יבבא שלשה טוטין הן והשלש יבבות הן כשיעור התקיעה שהן ט' טוטין וע\"פ הירושלמי שאני עתיד לכתוב בעז\"ה ומתני' תני שיעור תקיעה כג' תרועות ר\"ל אחת מג' תרועות דהיינו ט' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות וכל יבבא ג' טוטין שנמצא שיעור התקיעה והתרועה ט' טוטין כל אחת ואחת מהן וכן הסכימו רבים. אמנם רש\"י ז\"ל פי' ג' יבבות ג' כחות בעלמא כל שהן ופירשו המפרשים ז\"ל לדעתו על פי הירושלמי שכל כח הוא טוט אחד שהוא יבבא אחת ולפי זה נמצא שיעור דתרועה ג' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות ומתוך כך נמצא שיעור התקיעה ט' טוטין כדקתני ברישא שיעור תקיעה כג' תרועות כמו שפירש ריב\"ם ז\"ל והא אסיקנא בגמרא דהאי משנה פרק יו\"ט של ר\"ה דתנא ברא ותנא דמתני' נמי לא פליגי דהיינו בשיעור תקיעה ברישא ואסיקנא נמי אסיפא בשיעור תרועה ודאי פליגי וממילא דרש\"י וריב\"ם ז\"ל פליגי וכלשון הירושלמי דגרסינן איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא וחד אמר תלת רקיקין ע\"כ, ואמר ז\"ל כי רש\"י גורס דקיקין בדל\"ת וריב\"ם ז\"ל גורס רקיקין ברי\"ש והראב\"ד ז\"ל נמשך בשיטת ריב\"ם ז\"ל כמו שכתבתי ואחרי אשר ביררתי דעת הראב\"ד ז\"ל צריך אני לברר דעת ר\"מ ז\"ל. ודע כי אני נהייתי להבין דעתו ונחליתי ימים לפי שקבלתי שטת הלכה על דרך זה וכשראיתי לשון ר\"מ ז\"ל לא מצאתי ידי ורגלי מפני שהיה קשה עלי חדא שהיה מהפך לשון המשנה מה שאין דרכו ועוד פתח לפרושי שיעור תרועה ותלאה בשתי תקיעות ואנחנו לא ידענו שיעור התקיעה מדבריו לא בתחלה ולא בסוף, ועוד כתב לשון שברים כתנא דברייתא והניח לשון יבבות דתנא דמתניתין וכבר כתבתי פ\"ב לגבי אנדרוגינוס דקיי\"ל בפרק הערל כשמואל דאמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין היכא דמתעקרא מתני' כי הכא דאסיקנא דאסיפא ודאי פליגי ועוד דהא פ\"ק גמרא מתני' דהעושה סוכתו כמין צריף אמר ליה אביי לרב יוסף וכי שבקת מתניתין ועבדת כברייתא. עוד היאך כתב דשיעור תרועה כשתי תקיעות מנא ליה והוא דאמר כמאן דאי כתנא דמתני' הא אמר שיעור תקיעה כג' תרועות ואי כתנא דברייתא הא אמר שיעור תקיעה כתרועה וכ\"ש שלא אמר כחד דירושלמי. ועוד כשתדקדק דבריו ז\"ל יעלה בידך שיעור התקיעה כחצי תרועה שהוא כשיעור שבר וחצי והוא פירש בפי' זאת המשנה שיעור תקיעה כדי ג' תרועות ר\"ל כי שיעור כל התקיעות הוא כשיעור כל התרועות והם שלשה עכ\"ל. וא\"כ אתמהה אטו תקיעה לחצאין קתני שיעורה וממאן שמע לה ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם כקול המתרעש ואין טוט בהם ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר עד ככסף בקשתיה וכמטמונים חפשתיה ומצאתי לר\"י בן גיאת ז\"ל שפירשה בהלכות ר\"ה מתשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאון ז\"ל שכל דבריהם קבלה וז\"ל ואין תרועה אלא שיש תקיעה לפניה ולאחריה הא כיצד שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים בירושלמי איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא פי' קול המתרעש וחד אמר תלת רקיקין והיינו שברים שהן כבדים ילולי יליל לשון רעישה וגנוחי גנח לשון שבירה כאדם המתאנח וגונח מלב ואתקין רבי אבהו בקסרין תקיעה ג' שברים תרועה ותקיעה מספקא ליה כו' כלשון הגמרא עד ברישא מגנח והדר מייליל והכין אמר רב שרירא ורבינו האי זצ\"ל דהא תקנתא דר' אבהו לאו מדידה תקין לה אלא עיקר הדבר כך היה מימות נביאים הראשונים. ומיהו לשון תרועה משמע גנוחי ומשמע ילולי פירוש דתרועה שברים קלילי נינהו כגון ילולי ושברים יקירי נמי דהיינו גנוחי תרועה מיקרו הילכך נמצאו שברים ותרועה אחד ושמא בעלמא נקראים שניהם משום דזה וזה תרועה נקרא וכן היה מנהגם בימות הקדמונים בכל ישראל מהם עושין תרועות יבבות קלות ומהן תרועות יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן והיה הדבר נראה כחלוקה ואע\"פ שאינה חלוקה והרי התנאין הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו לפי מנהגן ואלו לפי מנהגן וקאמר אביי בהאי פליגי ולאו פלוגתא היא אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו בה כל ישראל מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שהדיוטות רואין אותו כחלוקה ושם את הראשונה כהללו וכהללו שניהן כי עשה את התרועה שברים ויבבות ולעולם כולה תרועה אחת היא שהרי היא אחת מג' של שלש שלש ואע\"פ שאמר תשר\"ת שמא בעלמא אחד כגון זה המנהג ואחד כגון זה המנהג כדי שלא יהא קפיד לא מאלו ולא מאלו וחוזר ותוקע בבא שנייה תש\"ת כאלו ותר\"ת כאלו וליכא ספיקא וספק זה שאומר הכי פירושיה זה שתיקן דבר זה מן הספק שנסתפק בתרועה כי לא מחמת ספק נתקנה התקנה נמצאת תקנת רבי אבהו לכנופי מנהג עכ\"ל. ובזה נתרצו כל הקושיות וכן פירש ר\"מ בפי' המשניות והוא דרך נכון מאד וגם על דרך האמת יש בו סוד נסתר מוכתר בנימוסי:", + " הרי שתקע והריע עד שלש פעמים. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג ל\"ד): " + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "נעץ ד' קונדיסין על ד' זויות הגג עד על שפת הסיכוך: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור דאפילו לר\"נ קאי בתיקו ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר גרסאות חלוקות הן ריש פ\"ק דסוכה (דף ד') כי ר\"מ ז\"ל גורס כגירסת הגאונים ז\"ל שכל דבריהם קבלה וה\"ג ת\"ר נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר' יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע הגג דברי הכל פסול ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דר\"ה תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא פסקו כרב נחמן והראב\"ד ז\"ל גורס כגירסת שאר הספרים ור\"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דילמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דרב הונא תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא קיימא דר\"נ ולדידיה בעיא ולא איפשיטא הוא ולכך פסק לחומרא. ואפילו לגירסת הראב\"ד ז\"ל יש לי לזכות ר\"מ ז\"ל דהא בתר דאיתותב רב הונא מהדר תלמודא באמצע הגג הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל כשר לימא בהא נמי תיהוי תיובתיה ופריק אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג והוא הדין על שפת הגג והא דקתני באמצע הגג להודיעך כחו דר' יעקב דאפילו באמצע הגג מכשיר ע\"כ. אלמא קים ליה לתלמודא מתיובתיה דרב הונא דלר\"נ וברייתא דמסייעה ליה דעל שפת הגג דברי הכל כשרה וכמו שפסק ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "סוכה שיש לה פתחים עד פרוץ מרובה על העומד. פ\"ק דסוכה (דף ז') ופ\"ק דעירובין (דף י\"א ט\"ז) גמרא מתניתין דשיירא שחנתה:" + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "דפני סוכה כשרין מן הכל עד ואפילו מבעלי חיים. פ\"ק דסוכה (דף ז') ופרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד) גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל:", + " ועושה אדם את חבירו עד בשאר ימי החג. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא דופן שלישית וכו' דבתר כוונה דידיה אזלינן עכ\"ל: ואני אומר תפס בזה הראב\"ד ז\"ל לפי שלא חילק כאן באדם כמו שחילק בסמוך לגבי כלים וז\"ל וכן עושה בכלים דופן רביעית ביו\"ט אבל דופן שלישית לא יעשה אותו בכלים ביו\"ט לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביו\"ט עכ\"ל. והאמת הוא שרש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל כך פירשו כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל אבל פשט התלמוד פרק מי שהוציאוהו גמרא מתני' דפעם אחת לא נכנסו לנמל כלשון ר\"מ ז\"ל מוכיח דכי אמרינן קשיא אדם אאדם קשיא כלים אכלים שקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית דיקא נמי דקתני נפלה דפנה ש\"מ אלא אדם אאדם קשיא כלומר שאין לחלק בו כמו בכלים בין דופן שלישית לדופן רביעית שהאדם יש לו דעת ויצטרך ללכת משם ולא יסבול לעמוד שם כמו הכלים שמתבטלים ועומדים שם לדעת המעמידם ופרקינן אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת ע\"כ. אלמא לא חילק התם התלמוד באדם בין דופן שלישית לדופן רביעית:" + ] + ], + [ + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "סיככה בפשתי העץ עד מגודלי קרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל טעם אחר וכו' ולא פחיתי מבלאי כלים עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו טעם בפני עצמו גם רבים אומרים טעמים אחרים אבל דברי ר\"מ ורבותיו ז\"ל נראין דהא אפיסקא דגדולי קרקע מייתי לה ולא אשמעתין דבלאי כלים גמרא מתניתין דהמקרה סוכתו בשפודין מסככין בחבלים של סיב ושל חלף וכיוצא בהן שהרי צורתן עומדת וכו' בירושלמי גרסינן לה סיככה בחבלים אית תניי תני כשרה ואית תניי תני פסולה מ\"ד פסולה בחבלים מאן דגורס כשרה בחבלים של סיב ע\"כ:" + ], + [ + "סיככה בחצים עד בכל כלי קבול. הכל פ\"ק דסוכה:" + ], + [ + "מחצלת של קנים עד כשברי כלים: כתב הראב\"ד ז\"ל והברייתא חלקה וכו' ואפילו ארוגה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי ר\"י בן גיאת סמך על אותה ברייתא דסוף פ\"ק כדברי הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל סמך על סוגיין דתלמודא וכדאסקה רב פפא ועל אותו דרך פסק ר\"מ ז\"ל וכן נכון כיון דתלמודא שקיל וטרי ובתר הכי אסקה רב פפא דהוא בתראה הלכתא כוותיה:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [], + [], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "גמר מלאכול ביום השביעי עד שמצותה כל היום: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' אבל השכל מורה על זה עכ\"ל: ואני אומר מענות רבינו ז\"ל לימד לשונו לומר איני יודע אבל על דבר אמת וענוה צדק בא לומר ר\"מ ז\"ל חידוש גדול לפי דעתי כי אע\"פ שפסקנו פרק הישן (דף כ\"ז) שאין הלכה כר' אליעזר דאמר י\"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה דהא איהו גופיה הדר ביה לגבי חכמים שאומרים אין לדבר קצבה והיה עולה על הדעת כי ר\"א מחמיר וחכמים מקילין הרי כאן מאחר שאכל ביום השביעי שחרית גמרה מצות הסוכה ומאז והלאה נתבטלה אפילו לר\"א ומעתה אם רצה להמשיך עוד סעודה לעצמו כאגריפס המלך לא יצטרך לאכול אותה בסוכה קמ\"ל דהלכה כדברי חכמים בין להקל אם לא רצה לאכול חוץ מליל יו\"ט הראשון בין להחמיר אם רצה להרבות בסעודותיו ואפילו ביום השביעי לאחר סעודת שחרית תדע דקתני פרק לולב וערבה (דף מ\"ח) סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו כו' ולא קתני סעד סעודת שחרית אלא גמר מלאכול דמשמע גמר כל היום כדכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים. ועוד דבפרק הישן גמרא מתני' דועוד אמר ר\"א מי שלא אכל בלילי יו\"ט הראשון משלים ביו\"ט אחרון פרכינן והא ר\"א הוא דאמר י\"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה כלומר וא\"כ אי אפשר שלא יאכל לילי יו\"ט הראשון וכדילפינן לה בגזרה שוה חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות דכתיב ביה בערב תאכלו מצות ומפרקינן אמר ר' אמי חזר ר\"א והדר פרכינן היאך יכול לומר משלים ובמאי משלים אי בריפתא סעודתא דיומיה קא אכיל כלומר ומודה לחכמים שאמרו אין לדבר קצבה גם להחמיר אלמא פשיטא ליה לתלמודא שאם הרבה סעודות כל שבעה חייב לאכלן בסוכה לדברי הכל ואע\"פ שהגיע זמן פריצתה לבטל אותה כשאין לו מקום לפנות דפליגי בה פרק לולב וערבה גמרא מתני' דסוכה שבעה רב חייא בר אשי אמר רב פוחת בה ד' על ד' וריב\"ל אמר מדליק בה את הנר ולא פליגי הא לן והא להו כלומר הא לן לבני בבל דיו\"ט הוא ואסור לפחות בה ד' משום סתירה מדליק בה את הנר משום היכרא ולבני א\"י דחולו של מועד הוא פוחת בה ד' וכן כתבו רבינו יהוסף ב\"י הלוי בן מיג\"ש ור\"י אלפס ז\"ל סוף הלכות סוכה שלהם ובזה נתישבו דברי ר\"מ ז\"ל שכתב כאן לבני א\"י. ומ\"ש סוף זה הפרק לבני בבל ע\"פ ההלכה ולא מפי סברא סתם דבריו בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים:" + ], + [ + "כל זמן שיכנס לישב בסוכה מברך קודם שישב אקב\"ו לישב בסוכה ובלילי יו\"ט הראשון מברך על הסוכה ואח\"כ על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס נמצא מקדש מעומד ויברך לישב בסוכה ויושב ואח\"כ מברך על הזמן וכזה היה מנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל ראשון של חג הסוכות כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא דייק וכו' עובר למצות היא באמת עכ\"ל: ואני אומר דברי הראב\"ד ז\"ל כמקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם דעת שלישית יש בהם ז\"ל כל זמן שנכנס לשינה וטיול מברך כמו לאכילה דעיקר דירה נמי בהכי הוא וכן נהגתי בעצמי ע\"פ רבותי ז\"ל ואע\"פ שאדוני אבי וכל גדולי משפחתי היו נוהגין בקבלת אבותם הספרדים כדברי ר\"מ ז\"ל ואין לי ראיה בזה להכריע דמסברא אין לי צורך בזה החבור. שוב מצאתי לרבינו האי גאון ז\"ל שהשיב כן ואפילו הולך לבקר את חבירו יחיד או רבים מברך על כל ישיבה וישיבה ואפילו מאה פעמים ביום ואפילו לא אכל ולא שתה וכן כתב ר\"י ב\"י ז\"ל בן גיאת:" + ], + [ + "בזמן הזה שאנו עושין עד לישב בסוכה. פ' לולב וערבה (דף מ\"ז): ", + " וכן טומטום וכו' עד מברכין מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני מדבריו וכו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין לברך עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי זה פרק שלישי הלכות מילה ונוסחת תשובתו ז\"ל לחכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ע\"ש:" + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "כפות תמרים עד נקרא הדס שוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל וצריך להיות כן כל השיעור או רובו עכ\"ל: ואני אומר טעמו פירש אותו בשיטתו ז\"ל סוף גמרא מתניתין קמייתא דפרק לולב הגזול דפסקינן הלכה כר' טרפון דאמר בת חמשה טפחים בתר דשקלינן וטרינן עלה ואסקינן מלתיה אליבא דהלכתא וז\"ל מיהו בעינן כוליה שיעוריה דהדס שיהא עבות למצוה או כוליה לעכובא ממאי דאקשינן בגמ' לר\"ט דאמר הדס בת חמשה השתא עבות בת תלתא לא משכחינן בת חמשה מבעיא אלמא בעינן כוליה שיעוריה דהדס עבות דאי לא מה קושיא יש בעבות בין מוצאה שלשה לחמשה ועוד מי לא משכחינן הדס בת ג' טובא אלא ודאי בעבות קאמר דלא משכחינן שיהו כל הג' טפחים עבות בת ה' טפחים מיבעיא ועוד הדס דומיא דלולב וערבה מה התם בעינן רוב עלין שלהן בהכשר כדבעינן למימר קמן אף הדס נמי בעינן רוב עלין בהכשר ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות ותו לא מידי. הילכך למצוה ודאי בעינן כל ג' טפחים עבות ואם אין אלא הרוב עבות כשר כדבעינן למימר קמן מדנשרו מקצת עליו כשר ברובו ה\"נ אי הוה מיעוט שאינו עבות כשר דלא גרע מהיכא דנשרו. יש מי שאומר ובלבד שתהא עבותו בראשו כדאמרינן לקמן בהדס שיבשו עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלים לחין דבעינן שיהא בראש כל אחד ואחד. ול\"נ דלא בעינן עבות בראשו ולא דמי להדס שיבשו עליו דהתם משום הדר הוא וכיון דכולן יבשין אם לא נשתיירו שלשה בדי לחין בראשו לא הוי הדר אבל הכא משום עבות ובעינן רובו עבות וכיון דרובו עבות אע\"פ שאין ראשו עבות הא מקיים ביה עבות בכוליה עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב בספר המלחמות להעמיד דברי ר\"י אלפס ומה שאמרו עבות ג' לא משכחינן לא מפני הקטומין שלא מצינו לר\"ט שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך ג' טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו טפי מחד ולא קטים שדרך ההדס ליבש ראשו ולהשיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל, ואמר שכל הגאונים כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ולדעתי עוד יראה לי לומר על קושיא ראשונה שהביא ממנה הראב\"ד ז\"ל כי מ\"ש רב הונא שרא ליה מריה לר\"ט השתא עבות ג' לא משכחינן וכו' לא היה מבין דבריו תחלה וכדמוכח סוגיין דשקיל וטרי לאוקומה בכמה אנפי וכיון דתמה עליה דלא קאי אדעתיה היכי דייקינן מפירקיה לפרושי מלתיה אליבא דהילכתא הא קמן דלאו דעתיה דייק ולאו קושייתיה דייקא ומזה תתורץ קושיא שניה כי היה סבור דלר\"ט בעינן כולה עבות וליתא לסברתיה לפום הלכתא אלא כאמימר דאמר בר בריה משמיה דההוא הדס שוטה קרי ליה וכדאסיקנא סוף גמרא מתני' דר' ישמעאל אומר ג' הדסים בהאי פירקא דלולב הגזול דחד דלא קטים לא שכיח ומידי דלא שכיח לא אצרוך וכדומה לדברי הרמב\"ן ז\"ל. ומה שהקשה שלישית באקושי הדס ללולב וערבה נתרץ לה שפיר דבלולב וערבה בעינן הדר לר\"ט אבל הדס לא בעינן הדר אלא בענף עץ עבות תלא רחמנא וכן מוכח בירושלמי להדיא דלרבנן בעינן ביה הדר ולר\"ט לא בעינן ביה הדר הלכך לית לן לאקושינהו אהדדי מסברא דילן וכ\"ש לאורויי מינה הלכה למעשה וע\"כ הסכים יפה ר\"י אלפס והשמיט כל אותה הסוגיא מן ההלכות מאחר שלא היו כהלכה כמ\"ש בתירוץ הראשונה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכדעת הגאונים הראשונים כלם ז\"ל:" + ], + [ + "כפות תמרים עד נקרא הדס שוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל וצריך להיות כן כל השיעור או רובו עכ\"ל: ואני אומר טעמו פירש אותו בשיטתו ז\"ל סוף גמרא מתניתין קמייתא דפרק לולב הגזול דפסקינן הלכה כר' טרפון דאמר בת חמשה טפחים בתר דשקלינן וטרינן עלה ואסקינן מלתיה אליבא דהלכתא וז\"ל מיהו בעינן כוליה שיעוריה דהדס שיהא עבות למצוה או כוליה לעכובא ממאי דאקשינן בגמ' לר\"ט דאמר הדס בת חמשה השתא עבות בת תלתא לא משכחינן בת חמשה מבעיא אלמא בעינן כוליה שיעוריה דהדס עבות דאי לא מה קושיא יש בעבות בין מוצאה שלשה לחמשה ועוד מי לא משכחינן הדס בת ג' טובא אלא ודאי בעבות קאמר דלא משכחינן שיהו כל הג' טפחים עבות בת ה' טפחים מיבעיא ועוד הדס דומיא דלולב וערבה מה התם בעינן רוב עלין שלהן בהכשר כדבעינן למימר קמן אף הדס נמי בעינן רוב עלין בהכשר ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות ותו לא מידי. הילכך למצוה ודאי בעינן כל ג' טפחים עבות ואם אין אלא הרוב עבות כשר כדבעינן למימר קמן מדנשרו מקצת עליו כשר ברובו ה\"נ אי הוה מיעוט שאינו עבות כשר דלא גרע מהיכא דנשרו. יש מי שאומר ובלבד שתהא עבותו בראשו כדאמרינן לקמן בהדס שיבשו עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלים לחין דבעינן שיהא בראש כל אחד ואחד. ול\"נ דלא בעינן עבות בראשו ולא דמי להדס שיבשו עליו דהתם משום הדר הוא וכיון דכולן יבשין אם לא נשתיירו שלשה בדי לחין בראשו לא הוי הדר אבל הכא משום עבות ובעינן רובו עבות וכיון דרובו עבות אע\"פ שאין ראשו עבות הא מקיים ביה עבות בכוליה עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב בספר המלחמות להעמיד דברי ר\"י אלפס ומה שאמרו עבות ג' לא משכחינן לא מפני הקטומין שלא מצינו לר\"ט שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך ג' טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו טפי מחד ולא קטים שדרך ההדס ליבש ראשו ולהשיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל, ואמר שכל הגאונים כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ולדעתי עוד יראה לי לומר על קושיא ראשונה שהביא ממנה הראב\"ד ז\"ל כי מ\"ש רב הונא שרא ליה מריה לר\"ט השתא עבות ג' לא משכחינן וכו' לא היה מבין דבריו תחלה וכדמוכח סוגיין דשקיל וטרי לאוקומה בכמה אנפי וכיון דתמה עליה דלא קאי אדעתיה היכי דייקינן מפירקיה לפרושי מלתיה אליבא דהילכתא הא קמן דלאו דעתיה דייק ולאו קושייתיה דייקא ומזה תתורץ קושיא שניה כי היה סבור דלר\"ט בעינן כולה עבות וליתא לסברתיה לפום הלכתא אלא כאמימר דאמר בר בריה משמיה דההוא הדס שוטה קרי ליה וכדאסיקנא סוף גמרא מתני' דר' ישמעאל אומר ג' הדסים בהאי פירקא דלולב הגזול דחד דלא קטים לא שכיח ומידי דלא שכיח לא אצרוך וכדומה לדברי הרמב\"ן ז\"ל. ומה שהקשה שלישית באקושי הדס ללולב וערבה נתרץ לה שפיר דבלולב וערבה בעינן הדר לר\"ט אבל הדס לא בעינן הדר אלא בענף עץ עבות תלא רחמנא וכן מוכח בירושלמי להדיא דלרבנן בעינן ביה הדר ולר\"ט לא בעינן ביה הדר הלכך לית לן לאקושינהו אהדדי מסברא דילן וכ\"ש לאורויי מינה הלכה למעשה וע\"כ הסכים יפה ר\"י אלפס והשמיט כל אותה הסוגיא מן ההלכות מאחר שלא היו כהלכה כמ\"ש בתירוץ הראשונה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכדעת הגאונים הראשונים כלם ז\"ל:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה נוטל מהן לולב אחד עד אם הוסיף או גרע פסול: כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמעתי מעולם וכו'. והאי לחודיה קאי עכ\"ל: ואני אומר כבר נהייתי ונחליתי ימים על רזא דנא ושאלתי לכל רבותי נ\"ע ולא אמרו לי דבר. רק מורי הרשב\"א ז\"ל אמר לי שגם הוא שאל את פי הרב ר' יונה זצ\"ל מגירונדה ואמר שלא שמע בו טעם אלא שההדס הידור מצוה מסברא. ואחר בואי מארץ הצבי יגעתי ומצאתי אשר כתב ר\"י בן גיאת ז\"ל תשובה לרב פלטוי גאון ז\"ל שהסכים כן והעיד בו שכך היו נוהגין בשתי ישיבות וגם כי רב נטרונאי גאון ורבינו סעדיה גאון כן השיבו ור\"י בן גיאת ז\"ל כתב בהלכותיו אחר תשובותיהן שאמרו שאם הוסיף הדס כשר הוא הידור מצוה מן המובחר ואם בהדס שוטה מ\"מ שפיר דמי ודבריהן הן בלא טעם ונקבלם ונתן הוא ז\"ל טעם מדעתו וז\"ל וכדבריהם אנו סוברין דכיון דהדס שוטה או שאר מיני הדס שאינן כשרין למצוה מין הדס הן ולא מין אחר אין פוסלין באגודה דהא סיב ועיקרא דדיקלא לרבי יהודה דאמר אין אוגדין הלולב אלא במינו כשרין לאגודה הואיל ומינא דלולב נינהו ולא פסלי ואע\"ג דקסבר לולב צריך אגד אבל לרבנן דסברי לולב אין צריך אגד כ\"ש דכשר עכ\"ל:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "ארבעת מינין אלו עד ולא גמר ליבש. פ' לולב הגזול (דף ל\"ב ל\"ג): ", + " ובשעת הדחק או בשעת הסכנה לולב היבש כשר אבל לא שאר המינין: כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן וכו' ולא אמר שהיו מברכים עליו עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בין הראשונים והאחרונים ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותינו נ\"ע פ' לולב הגזול וגם דעתי מכרעת כדבריו שאני אומר אם לא היו יוצאין בהן ולא מברכין עליהן מאי אסהדותיה דר' יהודה ומאי אהני להו ירושתייהו לימרו להו שקולו טיבותייכו ושדו אחזרי. ואף לדברי המפרש ז\"ל דגימוניות של כסף וזהב שהיו לוקחין בהן לכבוד לולביהן קאמר, אני משיב אם כן מאי קמ\"ל ר\"י היינו כסף וזהב ואי משום לומר דלקיחה ע\"י דבר אחר שמה לקיחה בלאו סהדותיה ידעינן ליה מדרבא פרק לולב הגזול גמרא מתניתין דאין אוגדין את הלולב אלא במינו ועוד כי פליג רבא עליה דרבה אמאי לא אסתייעא ליה מסהדותיה דרבי יהודה או אמאי לא אוקי תלמודא פלוגתייהו כתנאי וכי אמר רבא מנא אמינא לה דתנן אזוב קצר כו' לימא נמי סהדותיה דרבי יהודה ולמה נשתקעו דבריו מאותה שמועה ולא הוזכר שם כלל אלא ש\"מ לאו להכי אסהיד אלא כדברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אתרוג של ערלה עד החריות כשר. פ' לולב הגזול: (דף ל\"ה): ", + " נפרצו והוא שידלדלו וכו'. פרק לולב הגזול (דף כ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שנסדקו לארכן גופי העלין אע\"פ שלא נתקו מן השדרה וזהו דעביד כי חופיא פירוש חפוי הכלים שנעשין מאותן הרצועות של ההוצין עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בפירוש זה ור\"מ ז\"ל עומד כפירש\"י והראב\"ד ז\"ל כרבותינו בעלי התוספות והבאים אחריהם רבו בו הפירושין וגם תשובות הגאונים נחלקו בם בהלכה פרק לולב הגזול ואלו ואלו דא\"ח הם אך לשון חפוי כלים שפירש הראב\"ד חדוש הוא ואין לי ראיה להכריע ביניהם ומתיירא אני שמא ירוצו את גלגלתי ולענין הפסק דעת ר\"מ ז\"ל כהסכמתי:" + ], + [ + "אתרוג של ערלה עד החריות כשר. פ' לולב הגזול: (דף ל\"ה): ", + " נפרצו והוא שידלדלו וכו'. פרק לולב הגזול (דף כ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שנסדקו לארכן גופי העלין אע\"פ שלא נתקו מן השדרה וזהו דעביד כי חופיא פירוש חפוי הכלים שנעשין מאותן הרצועות של ההוצין עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בפירוש זה ור\"מ ז\"ל עומד כפירש\"י והראב\"ד ז\"ל כרבותינו בעלי התוספות והבאים אחריהם רבו בו הפירושין וגם תשובות הגאונים נחלקו בם בהלכה פרק לולב הגזול ואלו ואלו דא\"ח הם אך לשון חפוי כלים שפירש הראב\"ד חדוש הוא ואין לי ראיה להכריע ביניהם ומתיירא אני שמא ירוצו את גלגלתי ולענין הפסק דעת ר\"מ ז\"ל כהסכמתי:" + ], + [ + "בריית עלין של לולב עד לצד עיקרו של זה פסול. פרק לולב הגזול:" + ], + [ + "הדס שנקטם ראשו כשר: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הופיע רוה\"ק בבית מדרשנו וכו', ובחבורו ז\"ל עוד שנינו משנתנו הדס הגזול והיבש פסול וכן נקטם ראשו ונפרצו עליו פסול וכתב הרב ר' יצחק הא מתני' ליתא דהא איפסיקא הלכתא בהדיא כר\"ט דאמר אפילו שלשתן קטומין כשרין ואנן לא חזינא להא מילתא כלל חדא דהא סתמא היא דהא גבי הלכתא פסיקתא תני לה ועוד דכולה סוגיא דשמעתא כי הא סתמא אזלא ועוד דקטומין דקאמר ר\"ט ור\"י לאו כקטומין דרישא נינהו תדע דהתם קרי ליה נקטם ראשו והכי קרי להו קטומין סתמא ועוד דהכא קרי להו קטומין והתם בגמרא ירושלמית קרי להו דליות וכן בספרא והכי איתא להא מלתא התם ר\"י דריש פרי עץ הדר אחד כפת תמרים אחד ענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתים שתי דליות ואחת שאינה קטומה ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין רבי אבא בר ממל בעא קומי רבי אמי כמה דר' ישמעאל מרבה בהדר ירבה בשאר כל המינין א\"ל מסבר את סבר על דר' ישמעאל קטום הדור והתנינן ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמיתא ר' חגי בעי קומי ר' יוסי מה בא ר\"ט להוסיף על דברי ר\"י א\"ל ר\"י לא סבר קטום הדור ור\"ט סבר קטום הדור, הנה זאת הסוגיא כאשר היא בירושלמי והחכם אשר עיניו בראשו יבא ויראה כי קטומין שאמר ר\"י ור\"ט אינן כקטומין ששנינו בראש המשנה חדא דהא קרי להו התם דליות ועוד איך יוכל אדם לפרש הסוגיא כולה על דרך אותן קטומין. אבל אני אפרש אותה הסוגיא על בירור ומתוך הפירוש שלי יתברר לכל מבין שאין לנטות ממנו ימין ושמאל גם יתברר ממנו שאין הקטומין שלהם דומה למשנתנו. וכך היא פירוש הסוגיא כי היו ר' אבא בר ממל ור' חגי סבורים לומר שתי דליות דקאמר ר' ישמעאל לשבח קאמר ובמילתיה דר\"י לא תנו אפילו כאשר כתבתי למעלה והכי איתא בסיפרא במילתיה דר' ישמעאל שתי דליות ואחת שאינה קטומה ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין וקא סברי ר' אבא בר ממל ור' חגי כי הדליות שהזכיר ר\"י לשבח קאמר כי הם הענפים העליונים והרכים והם שבח ההדסים ובמשנתנו קראן קטומין כדכתיב ואת ראש יניקותיו קטף ועל כל דבר שנשבר כשהוא רך נקרא קטיפה ועל כל דבר קשה נקרא שבירה וכן הוא אומר ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש יונקותיו רך אקטף וגו'. והנה ר\"י בעי שיהו שני ההדסים מן הענפים העליונים הרכים והשלישית אע\"פ שאינה קטומה כלומר אע\"פ שאינה רכה אלא שנשברת מן הקשה שבה כך היה דעת אלו המקשים ומש\"ה אקשי ליה ר' אבא בר ממל לר' אמי כמה שהיה ר' ישמעאל מרבה בהדרם של הדסים כך ירבה בהדר של שאר מינין ויהיה הלולב קטום מראש היניקות וכן בערבה השיב לו ר' אמי וכי סבור אתם קטום דאמר ר\"י לשבח ההדס ולרבות הדרו והא תנינן ר\"י אומר אפילו שלשתן קטומין ואם קטומין לשבח הוא כדקא סברת מאי אפילו דמשמע דהוא מודה בשנים קטומין אטו מי משתעי איניש הכי דלימא ר' ישמעאל בהדר השנים סגי ליה ואמר ליה ר\"ט אפילו בהדר השלשה נמי סגי ליה אלא ודאי קטומין דקאמרי לאו שבח הוא כדקא סברת וכן שאל רבי חגי קומי רבי אסי משום דהוה ס\"ל כרבי אבא בר ממל ולשבח קא אמר וקשיא ליה מאי אפילו דקאמר ר\"ט ומה בא להוסיף על דר' ישמעאל וכו' כאשר פירשתי וחזר רבי אסי ופי' דלאו לשבח קאמר אלא לגרע דר\"י לא סבר קטום הדור ושאינו קטום הוא ההדור מש\"ה בעינן שיהא אחד מן ההדסים שאינו קטום כדי לקיים בו הדר ור\"ט סבר אפילו כולו קטום הדור הוא. עכשיו יש לנו לפרש מה הוא הגריעות של דליות והשבח של אינה קטומה ונאמר כי הדליות דקאמר ר\"י ה\"ק אפילו לא יהיה הגזע שלם אלא שיקטום פארה מכאן ופארה מכאן נחשוב כשני ההדסים אבל האחד צריך שיהא כולו שלם ולא קטום מן הגזע אלא כל הגזע שלם עם פארותיו והדר קרינא בהו וזהו אפילו דקאמר ר\"ט וכגמרא דילן מאי סבר אי שלמים בעי לבעי נמי כולהו וכו' כלומר אי ס\"ל דלאו הדר אא\"כ הגזע כולו שלם ליבעי כולהו שלמים דהא הדר אכולהו קאי ואי לא בעי שלמים כלל דאפילו פארה מזה ופארה מזה הדר הוא אפילו חד שלם נמי לא ליבעי ואמרינן חזר בו ר\"י כלומר ודאי דהכי ס\"ל דאפילו פארה מזה ופארה מזה הדור הוא וכי בעי הדר שלם להדור מצוה קא אמר וקבלה היתה בידו שחזר ר\"י מדבריו ור\"ט מיקל מכולהו ואפילו מדר\"ע מ\"ט תלתא קטימי שהן עבות שכיחי וחד דלא קטים לא שכיח שהוא עבות כלל וכן הוא הדבר שתמצא פארה אחת בפארת הגזע שהיא לבדה עבות והשאר אין עבות ולא תמצא גזע אחד אפילו באלף שיהא הוא וכל פארותיו עבות. זהו פי' שמועה זו על נכון וגם מדברי ר\"ע נמי יתברר זה הפירוש מדאמרינן לדברי ר\"ע דחד עבות ולא קטים לא שכיח ואם בנקטם ראשו כדברי המפרשים היכי אמרינן לדברי ר\"ע חד ולא קטים לא שכיח והא שכיחי טובא אלא ש\"מ כדפרישית ולעולם הלכה כסתם משנתנו שאם נקטם ראשו פסול והוא ראש הפארה משום דלאו הדר הוא והנוטה מזה הדרך נוטה מדרך השכל עכ\"ל בחבורו. והרמב\"ן ז\"ל השיב על זה ואמר דבר זה לא רבינו הגדול אמרו אבל כל הגאונים ז\"ל כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ועוד לזה הפירוש א\"כ למה פסל שום חכם הקטומין ומופשחין בהדס יותר משאר המינין ואדרבה בהדס כשר לדברי הכל שהרי ענף כתוב בו וענף הוא הבד המופשח מן העץ ובירושלמי מפורש דמשום הדר פסלי ליה רבנן ואין לבד הגזוז מן הקרקע יותר מן המופשח לא תאר ולא הדר אלא משמע דעל הקיטומין בראש הבדים אמורין והיינו לישנא דגמרא דשלמין ולא שלמין ור\"ט מכשיר בזה ולא באחר מפני שההדס בעבותו תלוי הדרו שעליו חופין את עצו משא\"כ בשאר מינין וזו ששנויה בתורת כהנים ר' ישמעאל אומר שתי דליות ואחת שאינה קטומה כלומר שצריך לחזר עליה שלא תהיה קטומה והיינו דקתני אחת שאינה קטומה ולא קתני אחד שאינו קטום אלמא אדליות קאי והיינו נמי דלא א\"ר טרפון אפילו שלשתן דליות לפי שאינן ודאי קטומין. אבל לי נראה שהענפים הגדולים שדרכן של כורמים לזמור אותן ולקוץ בכל שנה כדי שיוסיפו הן הנקראין דליות והענפים השלמים הם הנקראים בדים או פארות במקרא ויב\"ע תרגם בו עוברתיה וכן תרגם אונקלוס זמורה והוא הענף שכסחו ראשו ועל שם שיזמר נקרא כן וכן תרגומו ועל שם שהעבירו ממנה נקראת עוברתא ומן הלשון הזה של דליות אמרו חכמים המדלדל בגפנים וכולן לשון זמור וכסוח. ומ\"ש עבות ג' לא משכחינן לה מפני הקטומים שלא מצינו לר' טרפון שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך שלשה טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו מחד ולא קטים שדרך ההדס הזה ליבש ראשו ולהסיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל ספר המלחמות. (מכאן ועד סוף הפרק חסר, כי ההעתק היה חסר ממנו לרוב יושנו ולא היה לנו זולתו):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3ced1a553e69785777ea3a5e790aec6f0e797dfd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Migdal Oz/Sefer Zemanim/Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,548 @@ +{ + "title": "Migdal Oz on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Migdal_Oz_on_Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav", + "text": [ + [ + [ + "וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש. א\"א הפריז על מדותיו אלא מצוה בכפופין ואם תקע בשל יעל יצא. (חסר):" + ], + [], + [ + "ואין בקול דין גזל. א\"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ\"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):", + " וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח): ", + " שופר של ר\"ה עד בזויות עליו. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ב): " + ], + [ + "ואין בקול דין גזל. א\"א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ\"מ הכי איתא בירושלמי (הסופר השמיט):", + " וכן שופר של עולה עד תקיעה של מצוה. פ' ראוהו ב\"ד (דף כ\"ח): ", + " שופר של ר\"ה עד בזויות עליו. פ' יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ב): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ], + [ + "שיעור השופר כדי שיאחזנו עד שלא במינו פסול עד הרי זה כשר. פרק ראוהו בית דין:
כתב הראב\"ד ז\"ל לא הסכים לירושלמי והכי גרסינן וכו' עכ\"ל: ואני אומר אפשר שהסכים עם הירושלמי ופירשו יפה על דרך הבבלי בנשתייר רובו פרק ראוהו ב\"ד וכלשון רבותיו נ\"ע גמרא מתני' דשופר שנסדק וכר' נתן דאמר ניקב וסתמו במינו כשר ועלה א\"ר יוחנן והוא שנשתייר רובו ואם מעכב את התקיעה לדברי הכל פסול כמתני' וגם כן פסקו ר\"ח ובה\"ג ורוב הגאונים ורבותינו בעלי התוס' ז\"ל ואם בודאי יחלקו הבבלי והירושלמי גם ברוך יהיה כי כמה פעמים כתבתי שהסכימו הראשונים לסמוך על הבבלי לפי שרבינא ורב אשי שסידרו הבבלי היו יודעין ורגילין בירושלמי ואילו היו מקובלים שכן הלכה היו קובעים אותה בבבלי. שוב מצאתי להרמב\"ן ז\"ל הסכים כן בספר המלחמות שלו והאריך בפירוש עכוב התקיעה והירושלמי ואין להוסיף על דבריו ור\"מ ז\"ל לא חשש להאריך כדרכו שקראו משנה תורה ואינו מאריך אבל מקצר ומפרשיו יפרשו דבריו על דרך שפירשו התלמוד:", + " קדחו בזכרותו עד סוף הפרק. פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ז): " + ] + ], + [ + [ + "הכל חייבין לשמוע עד משוחררים. סוף פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט) וריש מסכת ערכין ובהרבה מקומות:", + " אבל נשים ועבדים וקטנים פטורין. פ\"ק דקדושין (דף כ\"ט): ", + " מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו'. סוף פ' ראוהו בית דין (דף כ\"ט): " + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "כל מי שאינו חייב בדבר עד השומע מהם לא יצא. פ' ראוהו בית דין:", + " אנדרוגינוס מוציא וכו'. פרק ראוהו ב\"ד:
כתב הראב\"ד ז\"ל זהו לדעת מי שאומר וכו' וחציו בן חורין עכ\"ל: ואני אומר תא חזי מאי גברא רבא אתא לאשמעינן דהלכתא כר' יוסי דסבר במתני' דסוף פרק הערל (דף ע\"ג) דאנדרוגינוס ספק הוא אם זכר אם נקבה כדאמרי בי רב התם וכדשמואל דאמר נמי התם ליתא לברייתא דתני בשם ר' יוסי בריה בפני עצמה מקמי מתני' ומסיק לה היכא דמיתעקרא מתני' כי התם וכן אזלא סוגיין כולה בפרק המפלת גמרא מתני' דהמפלת טומטום או אנדרוגינוס זכר ודאי ונקבה ודאית להוציא טומטום ואנדרוגינוס וסתם מתני' דריש מס' ערכין נמי הכי איתא דתנן טומטום ואנדרוגינוס מעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית וכן פסק ר\"מ ז\"ל פ\"ב מהלכות אישות ולא השיגו שם ראב\"ד ז\"ל. ועתה מה ראה על ככה בלשון השגה זאת או מה אשיב שואלי דבר על דעתו דהא קיימא ברייתא דשופר פרק ראוהו בית דין הכין כלשון ר\"מ ז\"ל אות באות וכן פסקו ר\"י בן גיאת ור\"י אלפס ז\"ל בהלכות. וקושית הראב\"ד ז\"ל ממי שחציו עבד וחציו בן חורין כבר היא מתורצת מלשון הגמרא סוף פרק ראוהו ורש\"י ז\"ל ושאר המפרשים פירשוה יפה דוק ותשכח:", + " טומטום אינו מוציא עד מבן חורין שיתקע לו. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " המתעסק לא יצא עד יתכוין שומע ומשמיע. פ' יום טוב של ר\"ה (דף ל\"ד) ופ' ראוהו בית דין:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "מי שתקע עד את הרבים ידי חובתן. פרק ראוהו בית דין (דף כ\"ט): ", + " יום טוב של ר\"ה עד כדי שילמדם. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד): ", + " ומותר לגדול להתעסק עמהן עד משום שבות: כתב הראב\"ד ז\"ל דברי ר' אליעזר וכו'. זה הדרך ישר בעיני עכ\"ל: ואני אומר כבר כתב ר\"י אלפס ז\"ל פרק ראוהו ב\"ד גמרא מתניתין דשופר של ר\"ה הדרכים האלה ולפי ההלכה יש לשניהם פנים ואין לי ראיה להכריע ביניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם. אמנם בשבת הסמוכה ליו\"ט שכתב הראב\"ד ז\"ל לא ידעתי מאין לו אלא א\"כ רוצה לבא בו מדרך הסברא לפרשה כן שכן דרך העולם להרגיל עצמן במצוה סמוך לזמן חובתה, ולפי הירושלמי שהוא נמשך אחריו בפסק שלו אינו אלא ביו\"ט שחל להיות בשבת דגרסינן ומתעסקין שילמדנה אמר ר' אלעזר מתני' בגדול וביו\"ט של ר\"ה שחל להיות בשבת ותני כן מלמדין לתקוע בשבת לקטן שהגיע לחינוך וקא קרי ליה גדול ואין מעכבין מלתקוע ביו\"ט לקטן שלא הגיע לחינוך ע\"כ. ושמא קרוב לודאי אני אומר שהעמיק לשונו מן הירושלמי לאשמועינן מילתא אגב אורחיה שלא באד\"ו ר\"ה ודברי פי חכם חן. ור\"מ ז\"ל הלך בדרך רבותיו נוחי נפש ועל דרך הבבלי שלא חילק זה החילוק וכבר כתבתי כמה פעמים טעם סמיכתו על הבבלי בהיותו חולק על הירושלמי:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ], + [ + "כשגזרו שלא לתקוע עד סוף הפרק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל ההפוכין שהפך זה המחבר וכו' תוקעין כל הסמוך לה עכ\"ל: ואני אומר לו חשש רבינו הראב\"ד ז\"ל לדעת דעת ר\"מ ז\"ל ורבותינו לפירוש מקדש ומדינה אשר פי' בפירוש המשנה לא יקראנו מבלבל ולא יחשדנו טועה או שוכח באותה משנה ראשונה דפרק יו\"ט של ר\"ה וז\"ל שם. כבר ביארנו כמה פעמים שהמקדש נקרא כל עיר ירושלים והמדינה נקראת כל שאר עיירות שבגבולין עכ\"ל. ובזה יתוקן כמה וכמה קושיות שהקשו רבותינו בעלי התוס' וגדולים ז\"ל על משנה זאת לפי פירש\"י שפירש המשנה כפשוטה על דרך זה שהבין הראב\"ד ז\"ל אבל פי' ר\"מ ז\"ל מדברי הקבלה נאמר וכך כתב הר\"ם מקוצי ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע עד כדי להסתלק מן הספק. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג): " + ], + [ + "שיעור תרועה כשתי תקיעות שיעור שלשה שברים כתרועה: כתב הראב\"ד ז\"ל כל זה שיבוש המעתיק היה וכו' תקיעה כשלש תרועות עכ\"ל: ואני אומר הראב\"ד ז\"ל עומד בשיטת ריב\"ם והעומדים בשיטתו מרבותינו בעלי התוספות ז\"ל שפירשו כי כל יבבא שלשה טוטין הן והשלש יבבות הן כשיעור התקיעה שהן ט' טוטין וע\"פ הירושלמי שאני עתיד לכתוב בעז\"ה ומתני' תני שיעור תקיעה כג' תרועות ר\"ל אחת מג' תרועות דהיינו ט' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות וכל יבבא ג' טוטין שנמצא שיעור התקיעה והתרועה ט' טוטין כל אחת ואחת מהן וכן הסכימו רבים. אמנם רש\"י ז\"ל פי' ג' יבבות ג' כחות בעלמא כל שהן ופירשו המפרשים ז\"ל לדעתו על פי הירושלמי שכל כח הוא טוט אחד שהוא יבבא אחת ולפי זה נמצא שיעור דתרועה ג' טוטין כדקתני סיפא שיעור תרועה כג' יבבות ומתוך כך נמצא שיעור התקיעה ט' טוטין כדקתני ברישא שיעור תקיעה כג' תרועות כמו שפירש ריב\"ם ז\"ל והא אסיקנא בגמרא דהאי משנה פרק יו\"ט של ר\"ה דתנא ברא ותנא דמתני' נמי לא פליגי דהיינו בשיעור תקיעה ברישא ואסיקנא נמי אסיפא בשיעור תרועה ודאי פליגי וממילא דרש\"י וריב\"ם ז\"ל פליגי וכלשון הירושלמי דגרסינן איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא וחד אמר תלת רקיקין ע\"כ, ואמר ז\"ל כי רש\"י גורס דקיקין בדל\"ת וריב\"ם ז\"ל גורס רקיקין ברי\"ש והראב\"ד ז\"ל נמשך בשיטת ריב\"ם ז\"ל כמו שכתבתי ואחרי אשר ביררתי דעת הראב\"ד ז\"ל צריך אני לברר דעת ר\"מ ז\"ל. ודע כי אני נהייתי להבין דעתו ונחליתי ימים לפי שקבלתי שטת הלכה על דרך זה וכשראיתי לשון ר\"מ ז\"ל לא מצאתי ידי ורגלי מפני שהיה קשה עלי חדא שהיה מהפך לשון המשנה מה שאין דרכו ועוד פתח לפרושי שיעור תרועה ותלאה בשתי תקיעות ואנחנו לא ידענו שיעור התקיעה מדבריו לא בתחלה ולא בסוף, ועוד כתב לשון שברים כתנא דברייתא והניח לשון יבבות דתנא דמתניתין וכבר כתבתי פ\"ב לגבי אנדרוגינוס דקיי\"ל בפרק הערל כשמואל דאמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין היכא דמתעקרא מתני' כי הכא דאסיקנא דאסיפא ודאי פליגי ועוד דהא פ\"ק גמרא מתני' דהעושה סוכתו כמין צריף אמר ליה אביי לרב יוסף וכי שבקת מתניתין ועבדת כברייתא. עוד היאך כתב דשיעור תרועה כשתי תקיעות מנא ליה והוא דאמר כמאן דאי כתנא דמתני' הא אמר שיעור תקיעה כג' תרועות ואי כתנא דברייתא הא אמר שיעור תקיעה כתרועה וכ\"ש שלא אמר כחד דירושלמי. ועוד כשתדקדק דבריו ז\"ל יעלה בידך שיעור התקיעה כחצי תרועה שהוא כשיעור שבר וחצי והוא פירש בפי' זאת המשנה שיעור תקיעה כדי ג' תרועות ר\"ל כי שיעור כל התקיעות הוא כשיעור כל התרועות והם שלשה עכ\"ל. וא\"כ אתמהה אטו תקיעה לחצאין קתני שיעורה וממאן שמע לה ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם כקול המתרעש ואין טוט בהם ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר עד ככסף בקשתיה וכמטמונים חפשתיה ומצאתי לר\"י בן גיאת ז\"ל שפירשה בהלכות ר\"ה מתשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאון ז\"ל שכל דבריהם קבלה וז\"ל ואין תרועה אלא שיש תקיעה לפניה ולאחריה הא כיצד שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים בירושלמי איזו היא תרועה ר' חנניא ור' מונא חד אמר כהדין טרימוטא פי' קול המתרעש וחד אמר תלת רקיקין והיינו שברים שהן כבדים ילולי יליל לשון רעישה וגנוחי גנח לשון שבירה כאדם המתאנח וגונח מלב ואתקין רבי אבהו בקסרין תקיעה ג' שברים תרועה ותקיעה מספקא ליה כו' כלשון הגמרא עד ברישא מגנח והדר מייליל והכין אמר רב שרירא ורבינו האי זצ\"ל דהא תקנתא דר' אבהו לאו מדידה תקין לה אלא עיקר הדבר כך היה מימות נביאים הראשונים. ומיהו לשון תרועה משמע גנוחי ומשמע ילולי פירוש דתרועה שברים קלילי נינהו כגון ילולי ושברים יקירי נמי דהיינו גנוחי תרועה מיקרו הילכך נמצאו שברים ותרועה אחד ושמא בעלמא נקראים שניהם משום דזה וזה תרועה נקרא וכן היה מנהגם בימות הקדמונים בכל ישראל מהם עושין תרועות יבבות קלות ומהן תרועות יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן והיה הדבר נראה כחלוקה ואע\"פ שאינה חלוקה והרי התנאין הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו לפי מנהגן ואלו לפי מנהגן וקאמר אביי בהאי פליגי ולאו פלוגתא היא אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו בה כל ישראל מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שהדיוטות רואין אותו כחלוקה ושם את הראשונה כהללו וכהללו שניהן כי עשה את התרועה שברים ויבבות ולעולם כולה תרועה אחת היא שהרי היא אחת מג' של שלש שלש ואע\"פ שאמר תשר\"ת שמא בעלמא אחד כגון זה המנהג ואחד כגון זה המנהג כדי שלא יהא קפיד לא מאלו ולא מאלו וחוזר ותוקע בבא שנייה תש\"ת כאלו ותר\"ת כאלו וליכא ספיקא וספק זה שאומר הכי פירושיה זה שתיקן דבר זה מן הספק שנסתפק בתרועה כי לא מחמת ספק נתקנה התקנה נמצאת תקנת רבי אבהו לכנופי מנהג עכ\"ל. ובזה נתרצו כל הקושיות וכן פירש ר\"מ בפי' המשניות והוא דרך נכון מאד וגם על דרך האמת יש בו סוד נסתר מוכתר בנימוסי:", + " הרי שתקע והריע עד שלש פעמים. פרק י\"ט של ר\"ה (דף ל\"ג ל\"ד): " + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ], + [ + "שמע תקיעה אחת עד וכיוצא בזה. סוף פ' יו\"ט שם (דף ל\"ד) ופרק אין בערכין:", + " שמע ט' תקיעות עד חייבין לשמוע. סוף מסכת ר\"ה:", + " התקיעות על סדר ברכות עד סוף הפרק. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל\"ד) ובהלכות ר\"י אלפס ובתשובות הגאונים ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "שיעור הסוכה עד הרי זו פסולה. ריש מס' סוכה (דף ב'): ", + " סוכה שאין לה ג' דפנות עד הרי זו כשרה. פ\"ק דסוכה (דף ו'): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "העושה סוכתו בין האילנות עד עולים לה ביו\"ט. פרק הישן (דף כ\"ד): ", + " סוכה שאין לה גג עד כמחיצות לענין סוכה. פ\"ק דסוכה (דף י\"ט): " + ], + [ + "נעץ ד' קונדיסין על ד' זויות הגג עד על שפת הסיכוך: כתב הראב\"ד ז\"ל זה אינו מחוור דאפילו לר\"נ קאי בתיקו ולחומרא עכ\"ל: ואני אומר גרסאות חלוקות הן ריש פ\"ק דסוכה (דף ד') כי ר\"מ ז\"ל גורס כגירסת הגאונים ז\"ל שכל דבריהם קבלה וה\"ג ת\"ר נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דר' יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע הגג דברי הכל פסול ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דר\"ה תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא פסקו כרב נחמן והראב\"ד ז\"ל גורס כגירסת שאר הספרים ור\"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דילמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו מיתיבי נעץ ד' קונדיסין בארץ עד תיובתא דרב הונא תיובתא וכיון דאיתותב רב הונא קיימא דר\"נ ולדידיה בעיא ולא איפשיטא הוא ולכך פסק לחומרא. ואפילו לגירסת הראב\"ד ז\"ל יש לי לזכות ר\"מ ז\"ל דהא בתר דאיתותב רב הונא מהדר תלמודא באמצע הגג הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל כשר לימא בהא נמי תיהוי תיובתיה ופריק אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג והוא הדין על שפת הגג והא דקתני באמצע הגג להודיעך כחו דר' יעקב דאפילו באמצע הגג מכשיר ע\"כ. אלמא קים ליה לתלמודא מתיובתיה דרב הונא דלר\"נ וברייתא דמסייעה ליה דעל שפת הגג דברי הכל כשרה וכמו שפסק ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "סוכה שיש לה פתחים עד פרוץ מרובה על העומד. פ\"ק דסוכה (דף ז') ופ\"ק דעירובין (דף י\"א ט\"ז) גמרא מתניתין דשיירא שחנתה:" + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "סוכה שאוירה גבוה עד כמו שביארנו בהלכות שבת. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד): " + ], + [ + "דפני סוכה כשרין מן הכל עד ואפילו מבעלי חיים. פ\"ק דסוכה (דף ז') ופרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד) גמרא מתניתין דפעם אחת לא נכנסו לנמל:", + " ועושה אדם את חבירו עד בשאר ימי החג. פרק מי שהוציאוהו (דף מ\"ד):
כתב הראב\"ד ז\"ל דוקא דופן שלישית וכו' דבתר כוונה דידיה אזלינן עכ\"ל: ואני אומר תפס בזה הראב\"ד ז\"ל לפי שלא חילק כאן באדם כמו שחילק בסמוך לגבי כלים וז\"ל וכן עושה בכלים דופן רביעית ביו\"ט אבל דופן שלישית לא יעשה אותו בכלים ביו\"ט לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביו\"ט עכ\"ל. והאמת הוא שרש\"י ורבותינו בעלי התוספות ז\"ל כך פירשו כמ\"ש הראב\"ד ז\"ל אבל פשט התלמוד פרק מי שהוציאוהו גמרא מתני' דפעם אחת לא נכנסו לנמל כלשון ר\"מ ז\"ל מוכיח דכי אמרינן קשיא אדם אאדם קשיא כלים אכלים שקלינן וטרינן עלה עד דאסיקנא אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית דיקא נמי דקתני נפלה דפנה ש\"מ אלא אדם אאדם קשיא כלומר שאין לחלק בו כמו בכלים בין דופן שלישית לדופן רביעית שהאדם יש לו דעת ויצטרך ללכת משם ולא יסבול לעמוד שם כמו הכלים שמתבטלים ועומדים שם לדעת המעמידם ופרקינן אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת ע\"כ. אלמא לא חילק התם התלמוד באדם בין דופן שלישית לדופן רביעית:" + ] + ], + [ + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "הסכך של סוכה וכו' עד וכאילו אינם. פ\"ק דסוכה (דף י\"ד):" + ], + [ + "סיככה בפשתי העץ עד מגודלי קרקע: כתב הראב\"ד ז\"ל טעם אחר וכו' ולא פחיתי מבלאי כלים עכ\"ל: ואני אומר יפה עשה ר\"מ ז\"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו וכן כתב ר\"י אלפס ז\"ל ואם הראב\"ד ז\"ל יש לו טעם בפני עצמו גם רבים אומרים טעמים אחרים אבל דברי ר\"מ ורבותיו ז\"ל נראין דהא אפיסקא דגדולי קרקע מייתי לה ולא אשמעתין דבלאי כלים גמרא מתניתין דהמקרה סוכתו בשפודין מסככין בחבלים של סיב ושל חלף וכיוצא בהן שהרי צורתן עומדת וכו' בירושלמי גרסינן לה סיככה בחבלים אית תניי תני כשרה ואית תניי תני פסולה מ\"ד פסולה בחבלים מאן דגורס כשרה בחבלים של סיב ע\"כ:" + ], + [ + "סיככה בחצים עד בכל כלי קבול. הכל פ\"ק דסוכה:" + ], + [ + "מחצלת של קנים עד כשברי כלים: כתב הראב\"ד ז\"ל והברייתא חלקה וכו' ואפילו ארוגה עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי ר\"י בן גיאת סמך על אותה ברייתא דסוף פ\"ק כדברי הראב\"ד ז\"ל ור\"י אלפס ז\"ל סמך על סוגיין דתלמודא וכדאסקה רב פפא ועל אותו דרך פסק ר\"מ ז\"ל וכן נכון כיון דתלמודא שקיל וטרי ובתר הכי אסקה רב פפא דהוא בתראה הלכתא כוותיה:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "נסרים שאין ברחבן עד ואם התירן כשרה. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ד): ", + " ואין חבילה פחותה מעשרים וחמשה בדים: כתב הראב\"ד ז\"ל בירושלמי מצא וכו' שמיה אגד עכ\"ל: ואני אומר גם ר\"י בן גיאת כתב כן וז\"ל בירושלמי אין חבילה פחותה מכ\"ה זרדין והכין עיקר דשמעתא ופסקה עכ\"ל. ויראה לי ראיה לירושלמי דאמרינן פ\"ק דע\"ז גמרא מתניתין דאלו דברים וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר אין חבילה פחותה משלשה קנים ע\"כ. ואולי שיעור שתיהן שוים אלא שהלשון חלוק. ומ\"ש הראב\"ד ודפ\"ק דסוכה גמרא מתניתין דחבלין חבלין לחוד וחבילה האמורה שם שסתם מפורשת בע\"ז לחוד וזה יכול להיות לשון הירושלמי כי חבילה לחוד ושארא לחוד:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [ + "חבילות קטנות עד סיכך על מקום הפסול. פ\"ק דמס' סוכה (דף י\"ב): ", + " וכן חצר המוקפת וכו' עד הלכה למשה מסיני. פ\"ק דסוכה (דף ד'):
כתב הראב\"ד ז\"ל נ\"ל חסר בכאן וכו' קטנה וכו' עכ\"ל: ואני אומר או הספר או שהגיה בו היה חסר בטעות סופר או הקורא לפניו טעה ולא השמיע לאזני רבינו הראב\"ד ז\"ל או השגה זאת לא יצאה מפיו הקדוש לעולם. שהרי ר\"מ ז\"ל הקדים אותו הדין סמוך לזה וז\"ל עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אע\"פ שהכשר יתר על הפסול פסולה סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד בין באמצע בין מן הצד פסולה בד\"א בסוכה קטנה אבל בגדולה סכך פסול באמצע פוסל בד' טפחים פחות מיכן כשרה ומן הצד פוסל בד' אמות ופחות מכאן כשרה כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת וכן חצר המוקפת וכו' הכל כמו שהעתקתי וסידר סדר יפה לכל אלו ההלכות והשמיענו דין דופן עקומה הלכה למשה מסיני כמו שהוברר סוף גמרא פסקא ראשונה דפ\"ק דסוכה: וגם על זה כתב הראב\"ד ז\"ל ראיתי ששנה בדבר זה שני פעמים והוציאו ממה שאמר בגמרא וכי סכיך הרבה מהם מאי הוי והא קא מצטרף סכך פסול וכו' ומשני בשחבטן והוא מפרש זה המחבר שהפרידן זה מזה הכשר בעצמו והפסול בעצמו ואם הלכה נקבל ואע\"פ שיש להקשות עליו ממה שאמרו תחתונה כשרה ועליונה פסולה וקיימה עליונה למעלה מעשרים אצטריכא ליה מהו דתימא נגזור דילמא מצטרף סכך פסול וכו' קמ\"ל והכא ליכא עירוב כלל מ\"מ אנו יש לנו פי' אחר עכ\"ל: ואני עתה רואה מזה במה שכתבתי שהקורא לפניו לא השמיע לאזנו כי הדין הראשון שכתב אם יש בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וכל חלוקיו באמצע או בסוף כמו שנסחתי וכמו שמפורש פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהרחיק את הסכוך מן הכותל מדברי רבה דאמר אשכחתינהו לרבנן דבי רב. ואין צורך לדחוק דבריו ולומר מכלל נאמרו אלא מפורשין נאמרו ומה ששנה פעם שנית הוא אם אין בסכך פסול ג' טפחים במקום אחד וז\"ל סיכך בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רחב ג' טפחים אלא פחות וכו' עד כפרוץ הוא נחשב ודין חבטן וקצצן כתב בדין העושה סוכתו תחת האילן בזה הפרק על סדר התלמוד פ\"ק דסוכה. עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר על השגת רבינו הראב\"ד ז\"ל אם יצא מפיו הטהור ומה שאתה רואה זה מבואר תבין כי דברי ר\"מ מקובלים בהלכה מסודרין פ\"ק דסוכה ואין לי צורך עוד להשיב על מוצאותיו. ובפי' חבטן אמת רבו הפירושים בו וכבר הם חקוקים לנו בשיטת רבותינו בעלי התוספות ז\"ל פ\"ק דסוכה גמרא מתני' דהעושה סוכתו תחת האילן וגמרא מתני' דהדלה עליה את הגפן ואין לי צורך להביאה הנה:" + ], + [], + [], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "פרש עליה בגד מלמעלה עד בתוך הבית והעליונה כשרה. פ\"א ופ\"ב דסוכה:", + " בד\"א שהתחתונה פסולה עד על ידי הדחק: כתב הראב\"ד ז\"ל יפה עשה כו' ע\"י הדחק עכ\"ל: ואני אומר מאחר שהראב\"ד ז\"ל מסייעו די אין דבריהם צריכין חזוק:", + " אבל אם אין גבהה עד היא נתרת. פ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ], + [ + "מטה שבתוך הסוכה עד סוף הפרק. הכל פרק הישן (דף כ'): " + ] + ], + [ + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ\"ח): ", + " וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:", + " חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ\"ו): ", + " מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ\"ק דמס' ע\"ז (דף ג'): ", + " האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ\"ה): " + ], + [ + "גמר מלאכול ביום השביעי עד שמצותה כל היום: כתב הראב\"ד ז\"ל איני יודע מהו זה וכו' אבל השכל מורה על זה עכ\"ל: ואני אומר מענות רבינו ז\"ל לימד לשונו לומר איני יודע אבל על דבר אמת וענוה צדק בא לומר ר\"מ ז\"ל חידוש גדול לפי דעתי כי אע\"פ שפסקנו פרק הישן (דף כ\"ז) שאין הלכה כר' אליעזר דאמר י\"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה דהא איהו גופיה הדר ביה לגבי חכמים שאומרים אין לדבר קצבה והיה עולה על הדעת כי ר\"א מחמיר וחכמים מקילין הרי כאן מאחר שאכל ביום השביעי שחרית גמרה מצות הסוכה ומאז והלאה נתבטלה אפילו לר\"א ומעתה אם רצה להמשיך עוד סעודה לעצמו כאגריפס המלך לא יצטרך לאכול אותה בסוכה קמ\"ל דהלכה כדברי חכמים בין להקל אם לא רצה לאכול חוץ מליל יו\"ט הראשון בין להחמיר אם רצה להרבות בסעודותיו ואפילו ביום השביעי לאחר סעודת שחרית תדע דקתני פרק לולב וערבה (דף מ\"ח) סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו כו' ולא קתני סעד סעודת שחרית אלא גמר מלאכול דמשמע גמר כל היום כדכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים. ועוד דבפרק הישן גמרא מתני' דועוד אמר ר\"א מי שלא אכל בלילי יו\"ט הראשון משלים ביו\"ט אחרון פרכינן והא ר\"א הוא דאמר י\"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה כלומר וא\"כ אי אפשר שלא יאכל לילי יו\"ט הראשון וכדילפינן לה בגזרה שוה חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות דכתיב ביה בערב תאכלו מצות ומפרקינן אמר ר' אמי חזר ר\"א והדר פרכינן היאך יכול לומר משלים ובמאי משלים אי בריפתא סעודתא דיומיה קא אכיל כלומר ומודה לחכמים שאמרו אין לדבר קצבה גם להחמיר אלמא פשיטא ליה לתלמודא שאם הרבה סעודות כל שבעה חייב לאכלן בסוכה לדברי הכל ואע\"פ שהגיע זמן פריצתה לבטל אותה כשאין לו מקום לפנות דפליגי בה פרק לולב וערבה גמרא מתני' דסוכה שבעה רב חייא בר אשי אמר רב פוחת בה ד' על ד' וריב\"ל אמר מדליק בה את הנר ולא פליגי הא לן והא להו כלומר הא לן לבני בבל דיו\"ט הוא ואסור לפחות בה ד' משום סתירה מדליק בה את הנר משום היכרא ולבני א\"י דחולו של מועד הוא פוחת בה ד' וכן כתבו רבינו יהוסף ב\"י הלוי בן מיג\"ש ור\"י אלפס ז\"ל סוף הלכות סוכה שלהם ובזה נתישבו דברי ר\"מ ז\"ל שכתב כאן לבני א\"י. ומ\"ש סוף זה הפרק לבני בבל ע\"פ ההלכה ולא מפי סברא סתם דבריו בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים:" + ], + [ + "כל זמן שיכנס לישב בסוכה מברך קודם שישב אקב\"ו לישב בסוכה ובלילי יו\"ט הראשון מברך על הסוכה ואח\"כ על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס נמצא מקדש מעומד ויברך לישב בסוכה ויושב ואח\"כ מברך על הזמן וכזה היה מנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל ראשון של חג הסוכות כמו שביארנו: כתב הראב\"ד ז\"ל לא דייק וכו' עובר למצות היא באמת עכ\"ל: ואני אומר דברי הראב\"ד ז\"ל כמקצת רבותינו בעלי התוס' ז\"ל וגם דעת שלישית יש בהם ז\"ל כל זמן שנכנס לשינה וטיול מברך כמו לאכילה דעיקר דירה נמי בהכי הוא וכן נהגתי בעצמי ע\"פ רבותי ז\"ל ואע\"פ שאדוני אבי וכל גדולי משפחתי היו נוהגין בקבלת אבותם הספרדים כדברי ר\"מ ז\"ל ואין לי ראיה בזה להכריע דמסברא אין לי צורך בזה החבור. שוב מצאתי לרבינו האי גאון ז\"ל שהשיב כן ואפילו הולך לבקר את חבירו יחיד או רבים מברך על כל ישיבה וישיבה ואפילו מאה פעמים ביום ואפילו לא אכל ולא שתה וכן כתב ר\"י ב\"י ז\"ל בן גיאת:" + ], + [ + "בזמן הזה שאנו עושין עד לישב בסוכה. פ' לולב וערבה (דף מ\"ז): ", + " וכן טומטום וכו' עד מברכין מספק: כתב הראב\"ד ז\"ל רואה אני מדבריו וכו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין לברך עכ\"ל: ואני אומר כבר כתבתי זה פרק שלישי הלכות מילה ונוסחת תשובתו ז\"ל לחכמי לוני\"ל ז\"ל על זה ע\"ש:" + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ], + [ + "גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ\"ח): ", + " מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ\"ו): ", + " עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ\"ק דסוכה (דף ט'): " + ] + ], + [ + [ + "כפות תמרים עד נקרא הדס שוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל וצריך להיות כן כל השיעור או רובו עכ\"ל: ואני אומר טעמו פירש אותו בשיטתו ז\"ל סוף גמרא מתניתין קמייתא דפרק לולב הגזול דפסקינן הלכה כר' טרפון דאמר בת חמשה טפחים בתר דשקלינן וטרינן עלה ואסקינן מלתיה אליבא דהלכתא וז\"ל מיהו בעינן כוליה שיעוריה דהדס שיהא עבות למצוה או כוליה לעכובא ממאי דאקשינן בגמ' לר\"ט דאמר הדס בת חמשה השתא עבות בת תלתא לא משכחינן בת חמשה מבעיא אלמא בעינן כוליה שיעוריה דהדס עבות דאי לא מה קושיא יש בעבות בין מוצאה שלשה לחמשה ועוד מי לא משכחינן הדס בת ג' טובא אלא ודאי בעבות קאמר דלא משכחינן שיהו כל הג' טפחים עבות בת ה' טפחים מיבעיא ועוד הדס דומיא דלולב וערבה מה התם בעינן רוב עלין שלהן בהכשר כדבעינן למימר קמן אף הדס נמי בעינן רוב עלין בהכשר ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות ותו לא מידי. הילכך למצוה ודאי בעינן כל ג' טפחים עבות ואם אין אלא הרוב עבות כשר כדבעינן למימר קמן מדנשרו מקצת עליו כשר ברובו ה\"נ אי הוה מיעוט שאינו עבות כשר דלא גרע מהיכא דנשרו. יש מי שאומר ובלבד שתהא עבותו בראשו כדאמרינן לקמן בהדס שיבשו עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלים לחין דבעינן שיהא בראש כל אחד ואחד. ול\"נ דלא בעינן עבות בראשו ולא דמי להדס שיבשו עליו דהתם משום הדר הוא וכיון דכולן יבשין אם לא נשתיירו שלשה בדי לחין בראשו לא הוי הדר אבל הכא משום עבות ובעינן רובו עבות וכיון דרובו עבות אע\"פ שאין ראשו עבות הא מקיים ביה עבות בכוליה עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב בספר המלחמות להעמיד דברי ר\"י אלפס ומה שאמרו עבות ג' לא משכחינן לא מפני הקטומין שלא מצינו לר\"ט שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך ג' טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו טפי מחד ולא קטים שדרך ההדס ליבש ראשו ולהשיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל, ואמר שכל הגאונים כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ולדעתי עוד יראה לי לומר על קושיא ראשונה שהביא ממנה הראב\"ד ז\"ל כי מ\"ש רב הונא שרא ליה מריה לר\"ט השתא עבות ג' לא משכחינן וכו' לא היה מבין דבריו תחלה וכדמוכח סוגיין דשקיל וטרי לאוקומה בכמה אנפי וכיון דתמה עליה דלא קאי אדעתיה היכי דייקינן מפירקיה לפרושי מלתיה אליבא דהילכתא הא קמן דלאו דעתיה דייק ולאו קושייתיה דייקא ומזה תתורץ קושיא שניה כי היה סבור דלר\"ט בעינן כולה עבות וליתא לסברתיה לפום הלכתא אלא כאמימר דאמר בר בריה משמיה דההוא הדס שוטה קרי ליה וכדאסיקנא סוף גמרא מתני' דר' ישמעאל אומר ג' הדסים בהאי פירקא דלולב הגזול דחד דלא קטים לא שכיח ומידי דלא שכיח לא אצרוך וכדומה לדברי הרמב\"ן ז\"ל. ומה שהקשה שלישית באקושי הדס ללולב וערבה נתרץ לה שפיר דבלולב וערבה בעינן הדר לר\"ט אבל הדס לא בעינן הדר אלא בענף עץ עבות תלא רחמנא וכן מוכח בירושלמי להדיא דלרבנן בעינן ביה הדר ולר\"ט לא בעינן ביה הדר הלכך לית לן לאקושינהו אהדדי מסברא דילן וכ\"ש לאורויי מינה הלכה למעשה וע\"כ הסכים יפה ר\"י אלפס והשמיט כל אותה הסוגיא מן ההלכות מאחר שלא היו כהלכה כמ\"ש בתירוץ הראשונה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכדעת הגאונים הראשונים כלם ז\"ל:" + ], + [ + "כפות תמרים עד נקרא הדס שוטה: כתב הראב\"ד ז\"ל וצריך להיות כן כל השיעור או רובו עכ\"ל: ואני אומר טעמו פירש אותו בשיטתו ז\"ל סוף גמרא מתניתין קמייתא דפרק לולב הגזול דפסקינן הלכה כר' טרפון דאמר בת חמשה טפחים בתר דשקלינן וטרינן עלה ואסקינן מלתיה אליבא דהלכתא וז\"ל מיהו בעינן כוליה שיעוריה דהדס שיהא עבות למצוה או כוליה לעכובא ממאי דאקשינן בגמ' לר\"ט דאמר הדס בת חמשה השתא עבות בת תלתא לא משכחינן בת חמשה מבעיא אלמא בעינן כוליה שיעוריה דהדס עבות דאי לא מה קושיא יש בעבות בין מוצאה שלשה לחמשה ועוד מי לא משכחינן הדס בת ג' טובא אלא ודאי בעבות קאמר דלא משכחינן שיהו כל הג' טפחים עבות בת ה' טפחים מיבעיא ועוד הדס דומיא דלולב וערבה מה התם בעינן רוב עלין שלהן בהכשר כדבעינן למימר קמן אף הדס נמי בעינן רוב עלין בהכשר ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות ותו לא מידי. הילכך למצוה ודאי בעינן כל ג' טפחים עבות ואם אין אלא הרוב עבות כשר כדבעינן למימר קמן מדנשרו מקצת עליו כשר ברובו ה\"נ אי הוה מיעוט שאינו עבות כשר דלא גרע מהיכא דנשרו. יש מי שאומר ובלבד שתהא עבותו בראשו כדאמרינן לקמן בהדס שיבשו עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלים לחין דבעינן שיהא בראש כל אחד ואחד. ול\"נ דלא בעינן עבות בראשו ולא דמי להדס שיבשו עליו דהתם משום הדר הוא וכיון דכולן יבשין אם לא נשתיירו שלשה בדי לחין בראשו לא הוי הדר אבל הכא משום עבות ובעינן רובו עבות וכיון דרובו עבות אע\"פ שאין ראשו עבות הא מקיים ביה עבות בכוליה עכ\"ל. והרמב\"ן ז\"ל כתב בספר המלחמות להעמיד דברי ר\"י אלפס ומה שאמרו עבות ג' לא משכחינן לא מפני הקטומין שלא מצינו לר\"ט שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך ג' טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו טפי מחד ולא קטים שדרך ההדס ליבש ראשו ולהשיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל, ואמר שכל הגאונים כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ולדעתי עוד יראה לי לומר על קושיא ראשונה שהביא ממנה הראב\"ד ז\"ל כי מ\"ש רב הונא שרא ליה מריה לר\"ט השתא עבות ג' לא משכחינן וכו' לא היה מבין דבריו תחלה וכדמוכח סוגיין דשקיל וטרי לאוקומה בכמה אנפי וכיון דתמה עליה דלא קאי אדעתיה היכי דייקינן מפירקיה לפרושי מלתיה אליבא דהילכתא הא קמן דלאו דעתיה דייק ולאו קושייתיה דייקא ומזה תתורץ קושיא שניה כי היה סבור דלר\"ט בעינן כולה עבות וליתא לסברתיה לפום הלכתא אלא כאמימר דאמר בר בריה משמיה דההוא הדס שוטה קרי ליה וכדאסיקנא סוף גמרא מתני' דר' ישמעאל אומר ג' הדסים בהאי פירקא דלולב הגזול דחד דלא קטים לא שכיח ומידי דלא שכיח לא אצרוך וכדומה לדברי הרמב\"ן ז\"ל. ומה שהקשה שלישית באקושי הדס ללולב וערבה נתרץ לה שפיר דבלולב וערבה בעינן הדר לר\"ט אבל הדס לא בעינן הדר אלא בענף עץ עבות תלא רחמנא וכן מוכח בירושלמי להדיא דלרבנן בעינן ביה הדר ולר\"ט לא בעינן ביה הדר הלכך לית לן לאקושינהו אהדדי מסברא דילן וכ\"ש לאורויי מינה הלכה למעשה וע\"כ הסכים יפה ר\"י אלפס והשמיט כל אותה הסוגיא מן ההלכות מאחר שלא היו כהלכה כמ\"ש בתירוץ הראשונה ובזה עלו דברי ר\"מ ז\"ל על נכון וכדעת הגאונים הראשונים כלם ז\"ל:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "ערבי נחל עד ממשה רבינו נתפרשה. פ' לולב הגזול:", + " ארבעה מינין אלו עד הדומה לו. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פרק לולב הגזול:", + " מצוה מן המובחר עד סומכין לו. פרק הקומץ רבה במנחות ופ\"ק דמס' סוכה ופרק לולב הגזול:", + " ואח\"כ נוטל האגודה וכו' עד שימצא השאר. במס' מנחות פ' הקומץ רבה ובמס' סוכה פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה נוטל מהן לולב אחד עד אם הוסיף או גרע פסול: כתב הראב\"ד ז\"ל לא שמעתי מעולם וכו'. והאי לחודיה קאי עכ\"ל: ואני אומר כבר נהייתי ונחליתי ימים על רזא דנא ושאלתי לכל רבותי נ\"ע ולא אמרו לי דבר. רק מורי הרשב\"א ז\"ל אמר לי שגם הוא שאל את פי הרב ר' יונה זצ\"ל מגירונדה ואמר שלא שמע בו טעם אלא שההדס הידור מצוה מסברא. ואחר בואי מארץ הצבי יגעתי ומצאתי אשר כתב ר\"י בן גיאת ז\"ל תשובה לרב פלטוי גאון ז\"ל שהסכים כן והעיד בו שכך היו נוהגין בשתי ישיבות וגם כי רב נטרונאי גאון ורבינו סעדיה גאון כן השיבו ור\"י בן גיאת ז\"ל כתב בהלכותיו אחר תשובותיהן שאמרו שאם הוסיף הדס כשר הוא הידור מצוה מן המובחר ואם בהדס שוטה מ\"מ שפיר דמי ודבריהן הן בלא טעם ונקבלם ונתן הוא ז\"ל טעם מדעתו וז\"ל וכדבריהם אנו סוברין דכיון דהדס שוטה או שאר מיני הדס שאינן כשרין למצוה מין הדס הן ולא מין אחר אין פוסלין באגודה דהא סיב ועיקרא דדיקלא לרבי יהודה דאמר אין אוגדין הלולב אלא במינו כשרין לאגודה הואיל ומינא דלולב נינהו ולא פסלי ואע\"ג דקסבר לולב צריך אגד אבל לרבנן דסברי לולב אין צריך אגד כ\"ש דכשר עכ\"ל:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "כמה שיעור אורך עד פחות משלשה טפחים: כתב הראב\"ד ז\"ל שלשה טפחים קטנים שהם עשר אצבעות בגודל כר\"ט עכ\"ל: ואני אומר כן פירש ר\"י בן גיאת ז\"ל בהלכותיו והוסיף לבאר כי ד' טפחים של לולב הם שלש אצבעות ושליש עכ\"ל. והיינו כדאסיקו רב דימי ורבין אליביה והלך לפי שיטתו שהעתקתי בסמוך לגבי הדס. אבל ר\"מ ז\"ל רוח אחרת עמו והלך גם הוא לפי שיטת רבותיו נ\"ע כמו שכתבתי שם שהשמיטו כל אותה סוגיא להשמיענו שאינה הלכה וסמכו על ההלכה הפסוקה השנויה במס' מנחות פ' התכלת גמ' מתניתין קמייתא דגרסינן אמר רב פפא טפח דאורייתא ארבע בגודל שית בקטנה חמש ותילתא באצבע וקבעה ר\"י אלפס בהלכות ציצית ופסק כאן בשמעתין דלולב הגזול כסתם מתני' ומסקנא דתלמודא דמייתי לה נמי התם בפ' התכלת וכדרב יהודה אמר שמואל דפסק תלמודא כוותיה שיעור הדס וערבה ג' טפחים ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח וכן פסקו רבותינו בעלי התוס' ופירשו ג' טפחים שהם שתים עשרה אצבעות בגודל ובלולב שש עשרה בגודל ועל זה סמך ר\"מ ז\"ל שכתב כאן טפחים סתם ולא פירש האצבעות כמו שסתמו כאן רבותיו על דרך כמנהגו. אבל פירשו סוף פ' י\"ז דהלכות שבת לכל דינין שבתורה כדרב דפ' התכלת שנסחתי וזה נכון כי לא נניח תלמוד ערוך בכמה מקומות והלכות מרווחות למעשה משום שנויי דחיקי דלא דייקי דהא קמן מסיק תלמודא דלא דק ולחומרא לא דק ושיעורא דידן דייק שפיר ועוד דאנן לחומרא אנן דהא בשיעור דידהו אנן לא נפקינן ובשיעורא דידן נפקי אינהו וכדתניא התם להדיא בפרק התכלת יש להם שיעור למטה ואין להם שיעור למעלה ולא היה מי שיערער על זה לעולם וכן כתב ר\"מ ז\"ל ואם היו ארוכין כל שהן כשרין כד\"ן:", + " ואפילו אין בכל בד ובד עד ואין אגודתו מעכבת. פ' לולב הגזול:" + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "מצות לולב להנטל עד שבעת הימים. פרק יו\"ט של ר\"ה (דף ל'): ", + " חל יום השבת וכו' עד שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. הכל מפורש פרק לולב הגזול (דף מ\"ג): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כל שחייב בשופר עד מנטילת לולב. ריש מס' ערכין (דף ב') ופ\"ק דקדושין (דף ל\"ד): ", + " קטן היודע לנענע וכו'. ס\"פ לולב הגזול (דף מ\"ב): ", + " הלכה למשה מסיני עד זכר למקדש. הכל פ' לולב וערבה (דף מ\"ה): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ], + [ + "כך היה המנהג עד מחליפין המים. סוף פרק לולב הגזול (דף מ\"א): ", + " הדס שבלולב אסור להריח בו עד מאכילה. פרק לולב הגזול (דף ל\"א): ", + " ואסור לאכול אתרוג כו' עד סוף הפרק. פרק לולב וערבה (דף מ\"ז) ובמס' ביצה פרק המביא (דף ל'): " + ] + ], + [ + [ + "ארבעת מינין אלו עד ולא גמר ליבש. פ' לולב הגזול (דף ל\"ב ל\"ג): ", + " ובשעת הדחק או בשעת הסכנה לולב היבש כשר אבל לא שאר המינין: כתב הראב\"ד ז\"ל אני איני אומר כן וכו' ולא אמר שהיו מברכים עליו עכ\"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא בין הראשונים והאחרונים ור\"מ ז\"ל עמד בשיטת רבותינו נ\"ע פ' לולב הגזול וגם דעתי מכרעת כדבריו שאני אומר אם לא היו יוצאין בהן ולא מברכין עליהן מאי אסהדותיה דר' יהודה ומאי אהני להו ירושתייהו לימרו להו שקולו טיבותייכו ושדו אחזרי. ואף לדברי המפרש ז\"ל דגימוניות של כסף וזהב שהיו לוקחין בהן לכבוד לולביהן קאמר, אני משיב אם כן מאי קמ\"ל ר\"י היינו כסף וזהב ואי משום לומר דלקיחה ע\"י דבר אחר שמה לקיחה בלאו סהדותיה ידעינן ליה מדרבא פרק לולב הגזול גמרא מתניתין דאין אוגדין את הלולב אלא במינו ועוד כי פליג רבא עליה דרבה אמאי לא אסתייעא ליה מסהדותיה דרבי יהודה או אמאי לא אוקי תלמודא פלוגתייהו כתנאי וכי אמר רבא מנא אמינא לה דתנן אזוב קצר כו' לימא נמי סהדותיה דרבי יהודה ולמה נשתקעו דבריו מאותה שמועה ולא הוזכר שם כלל אלא ש\"מ לאו להכי אסהיד אלא כדברי ר\"מ ז\"ל:" + ], + [ + "אתרוג של ערלה עד החריות כשר. פ' לולב הגזול: (דף ל\"ה): ", + " נפרצו והוא שידלדלו וכו'. פרק לולב הגזול (דף כ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שנסדקו לארכן גופי העלין אע\"פ שלא נתקו מן השדרה וזהו דעביד כי חופיא פירוש חפוי הכלים שנעשין מאותן הרצועות של ההוצין עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בפירוש זה ור\"מ ז\"ל עומד כפירש\"י והראב\"ד ז\"ל כרבותינו בעלי התוספות והבאים אחריהם רבו בו הפירושין וגם תשובות הגאונים נחלקו בם בהלכה פרק לולב הגזול ואלו ואלו דא\"ח הם אך לשון חפוי כלים שפירש הראב\"ד חדוש הוא ואין לי ראיה להכריע ביניהם ומתיירא אני שמא ירוצו את גלגלתי ולענין הפסק דעת ר\"מ ז\"ל כהסכמתי:" + ], + [ + "אתרוג של ערלה עד החריות כשר. פ' לולב הגזול: (דף ל\"ה): ", + " נפרצו והוא שידלדלו וכו'. פרק לולב הגזול (דף כ\"ט):
כתב הראב\"ד ז\"ל אני אומר שנסדקו לארכן גופי העלין אע\"פ שלא נתקו מן השדרה וזהו דעביד כי חופיא פירוש חפוי הכלים שנעשין מאותן הרצועות של ההוצין עכ\"ל: ואני אומר כבר נתחבטו בפירוש זה ור\"מ ז\"ל עומד כפירש\"י והראב\"ד ז\"ל כרבותינו בעלי התוספות והבאים אחריהם רבו בו הפירושין וגם תשובות הגאונים נחלקו בם בהלכה פרק לולב הגזול ואלו ואלו דא\"ח הם אך לשון חפוי כלים שפירש הראב\"ד חדוש הוא ואין לי ראיה להכריע ביניהם ומתיירא אני שמא ירוצו את גלגלתי ולענין הפסק דעת ר\"מ ז\"ל כהסכמתי:" + ], + [ + "בריית עלין של לולב עד לצד עיקרו של זה פסול. פרק לולב הגזול:" + ], + [ + "הדס שנקטם ראשו כשר: כתב הראב\"ד ז\"ל כבר הופיע רוה\"ק בבית מדרשנו וכו', ובחבורו ז\"ל עוד שנינו משנתנו הדס הגזול והיבש פסול וכן נקטם ראשו ונפרצו עליו פסול וכתב הרב ר' יצחק הא מתני' ליתא דהא איפסיקא הלכתא בהדיא כר\"ט דאמר אפילו שלשתן קטומין כשרין ואנן לא חזינא להא מילתא כלל חדא דהא סתמא היא דהא גבי הלכתא פסיקתא תני לה ועוד דכולה סוגיא דשמעתא כי הא סתמא אזלא ועוד דקטומין דקאמר ר\"ט ור\"י לאו כקטומין דרישא נינהו תדע דהתם קרי ליה נקטם ראשו והכי קרי להו קטומין סתמא ועוד דהכא קרי להו קטומין והתם בגמרא ירושלמית קרי להו דליות וכן בספרא והכי איתא להא מלתא התם ר\"י דריש פרי עץ הדר אחד כפת תמרים אחד ענף עץ עבות שלשה וערבי נחל שתים שתי דליות ואחת שאינה קטומה ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין רבי אבא בר ממל בעא קומי רבי אמי כמה דר' ישמעאל מרבה בהדר ירבה בשאר כל המינין א\"ל מסבר את סבר על דר' ישמעאל קטום הדור והתנינן ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמיתא ר' חגי בעי קומי ר' יוסי מה בא ר\"ט להוסיף על דברי ר\"י א\"ל ר\"י לא סבר קטום הדור ור\"ט סבר קטום הדור, הנה זאת הסוגיא כאשר היא בירושלמי והחכם אשר עיניו בראשו יבא ויראה כי קטומין שאמר ר\"י ור\"ט אינן כקטומין ששנינו בראש המשנה חדא דהא קרי להו התם דליות ועוד איך יוכל אדם לפרש הסוגיא כולה על דרך אותן קטומין. אבל אני אפרש אותה הסוגיא על בירור ומתוך הפירוש שלי יתברר לכל מבין שאין לנטות ממנו ימין ושמאל גם יתברר ממנו שאין הקטומין שלהם דומה למשנתנו. וכך היא פירוש הסוגיא כי היו ר' אבא בר ממל ור' חגי סבורים לומר שתי דליות דקאמר ר' ישמעאל לשבח קאמר ובמילתיה דר\"י לא תנו אפילו כאשר כתבתי למעלה והכי איתא בסיפרא במילתיה דר' ישמעאל שתי דליות ואחת שאינה קטומה ר\"ט אומר אפילו שלשתן קטומין וקא סברי ר' אבא בר ממל ור' חגי כי הדליות שהזכיר ר\"י לשבח קאמר כי הם הענפים העליונים והרכים והם שבח ההדסים ובמשנתנו קראן קטומין כדכתיב ואת ראש יניקותיו קטף ועל כל דבר שנשבר כשהוא רך נקרא קטיפה ועל כל דבר קשה נקרא שבירה וכן הוא אומר ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש יונקותיו רך אקטף וגו'. והנה ר\"י בעי שיהו שני ההדסים מן הענפים העליונים הרכים והשלישית אע\"פ שאינה קטומה כלומר אע\"פ שאינה רכה אלא שנשברת מן הקשה שבה כך היה דעת אלו המקשים ומש\"ה אקשי ליה ר' אבא בר ממל לר' אמי כמה שהיה ר' ישמעאל מרבה בהדרם של הדסים כך ירבה בהדר של שאר מינין ויהיה הלולב קטום מראש היניקות וכן בערבה השיב לו ר' אמי וכי סבור אתם קטום דאמר ר\"י לשבח ההדס ולרבות הדרו והא תנינן ר\"י אומר אפילו שלשתן קטומין ואם קטומין לשבח הוא כדקא סברת מאי אפילו דמשמע דהוא מודה בשנים קטומין אטו מי משתעי איניש הכי דלימא ר' ישמעאל בהדר השנים סגי ליה ואמר ליה ר\"ט אפילו בהדר השלשה נמי סגי ליה אלא ודאי קטומין דקאמרי לאו שבח הוא כדקא סברת וכן שאל רבי חגי קומי רבי אסי משום דהוה ס\"ל כרבי אבא בר ממל ולשבח קא אמר וקשיא ליה מאי אפילו דקאמר ר\"ט ומה בא להוסיף על דר' ישמעאל וכו' כאשר פירשתי וחזר רבי אסי ופי' דלאו לשבח קאמר אלא לגרע דר\"י לא סבר קטום הדור ושאינו קטום הוא ההדור מש\"ה בעינן שיהא אחד מן ההדסים שאינו קטום כדי לקיים בו הדר ור\"ט סבר אפילו כולו קטום הדור הוא. עכשיו יש לנו לפרש מה הוא הגריעות של דליות והשבח של אינה קטומה ונאמר כי הדליות דקאמר ר\"י ה\"ק אפילו לא יהיה הגזע שלם אלא שיקטום פארה מכאן ופארה מכאן נחשוב כשני ההדסים אבל האחד צריך שיהא כולו שלם ולא קטום מן הגזע אלא כל הגזע שלם עם פארותיו והדר קרינא בהו וזהו אפילו דקאמר ר\"ט וכגמרא דילן מאי סבר אי שלמים בעי לבעי נמי כולהו וכו' כלומר אי ס\"ל דלאו הדר אא\"כ הגזע כולו שלם ליבעי כולהו שלמים דהא הדר אכולהו קאי ואי לא בעי שלמים כלל דאפילו פארה מזה ופארה מזה הדר הוא אפילו חד שלם נמי לא ליבעי ואמרינן חזר בו ר\"י כלומר ודאי דהכי ס\"ל דאפילו פארה מזה ופארה מזה הדור הוא וכי בעי הדר שלם להדור מצוה קא אמר וקבלה היתה בידו שחזר ר\"י מדבריו ור\"ט מיקל מכולהו ואפילו מדר\"ע מ\"ט תלתא קטימי שהן עבות שכיחי וחד דלא קטים לא שכיח שהוא עבות כלל וכן הוא הדבר שתמצא פארה אחת בפארת הגזע שהיא לבדה עבות והשאר אין עבות ולא תמצא גזע אחד אפילו באלף שיהא הוא וכל פארותיו עבות. זהו פי' שמועה זו על נכון וגם מדברי ר\"ע נמי יתברר זה הפירוש מדאמרינן לדברי ר\"ע דחד עבות ולא קטים לא שכיח ואם בנקטם ראשו כדברי המפרשים היכי אמרינן לדברי ר\"ע חד ולא קטים לא שכיח והא שכיחי טובא אלא ש\"מ כדפרישית ולעולם הלכה כסתם משנתנו שאם נקטם ראשו פסול והוא ראש הפארה משום דלאו הדר הוא והנוטה מזה הדרך נוטה מדרך השכל עכ\"ל בחבורו. והרמב\"ן ז\"ל השיב על זה ואמר דבר זה לא רבינו הגדול אמרו אבל כל הגאונים ז\"ל כך אמרו ולא ערער אדם מן הראשונים בדבר וקבלתם תכריע. ועוד לזה הפירוש א\"כ למה פסל שום חכם הקטומין ומופשחין בהדס יותר משאר המינין ואדרבה בהדס כשר לדברי הכל שהרי ענף כתוב בו וענף הוא הבד המופשח מן העץ ובירושלמי מפורש דמשום הדר פסלי ליה רבנן ואין לבד הגזוז מן הקרקע יותר מן המופשח לא תאר ולא הדר אלא משמע דעל הקיטומין בראש הבדים אמורין והיינו לישנא דגמרא דשלמין ולא שלמין ור\"ט מכשיר בזה ולא באחר מפני שההדס בעבותו תלוי הדרו שעליו חופין את עצו משא\"כ בשאר מינין וזו ששנויה בתורת כהנים ר' ישמעאל אומר שתי דליות ואחת שאינה קטומה כלומר שצריך לחזר עליה שלא תהיה קטומה והיינו דקתני אחת שאינה קטומה ולא קתני אחד שאינו קטום אלמא אדליות קאי והיינו נמי דלא א\"ר טרפון אפילו שלשתן דליות לפי שאינן ודאי קטומין. אבל לי נראה שהענפים הגדולים שדרכן של כורמים לזמור אותן ולקוץ בכל שנה כדי שיוסיפו הן הנקראין דליות והענפים השלמים הם הנקראים בדים או פארות במקרא ויב\"ע תרגם בו עוברתיה וכן תרגם אונקלוס זמורה והוא הענף שכסחו ראשו ועל שם שיזמר נקרא כן וכן תרגומו ועל שם שהעבירו ממנה נקראת עוברתא ומן הלשון הזה של דליות אמרו חכמים המדלדל בגפנים וכולן לשון זמור וכסוח. ומ\"ש עבות ג' לא משכחינן לה מפני הקטומים שלא מצינו לר' טרפון שאסר בהם לכתחלה אלא מפני שאין הדס שכולו עבות מצוי להם במקומן באורך שלשה טפחים שרוב הארוך שוטה והיינו דקאמרינן בהדיא עבות שלשה אלמא משום עבות הוא שאינו מצוי ותלתא קטימי שכיחי להו מחד ולא קטים שדרך ההדס הזה ליבש ראשו ולהסיר עליו העליונים ולהיותו קטום עכ\"ל ספר המלחמות. (מכאן ועד סוף הפרק חסר, כי ההעתק היה חסר ממנו לרוב יושנו ולא היה לנו זולתו):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Migdal Oz", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e73ce1cce151cda420ec0f46524caebb38f27036 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,47 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, מסירת תורה שבעל פה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Introduction" + ], + "text": [ + [], + [ + "לשון רבינו בהקדמתו כל התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו ונתן ספר לכל שבט ושבט וספר אחד נתנהו בארון לעד וכו'. וכ\"כ עוד רבינו בהקדמתו לפיה\"מ מסדר זרעים וז\"ל, וכשהיה לפני מותו החל לכתוב התורה בספרים וכתב י\"ג ס\"ת וכו' ונתן ספר לכל שבט ושבט להתנהג בו וללכת בחוקותיו והספר הי\"ג נתנו וכו', ומצויין שם פ\"ק דב\"ב דף ט\"ו, אבל לא נמצא שם שום רמז מהא דכתב י\"ג ס\"ת, (ועי' מרדכי פ' ע\"פ). אבל הרא\"ש בפ' ע\"פ ציין מקומו במ\"ר פ' וילך, ושם נמצא באמת כן, וכ\"ה עוד במדרש שוח\"ט מזמור צ':" + ], + [], + [], + [], + [ + "ומש\"כ רבינו ועזרא קבל מברוך בן נריה. כ\"ה במגילה ט\"ז ע\"ב, גדול ת\"ת שכ\"ז שברוך קיים לא הניחו עזרא, ועי' רש\"י שם, ועי' מדרש שיר השירים ד', עזרא לא עלה מבבל לא\"י קודם לכן מפני שהיה צריך לברר תלמודו בפני ברוך, ועל מדרש זה כיון רש\"י במגילה שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומש\"כ רבינו ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתושע\"פ. כ\"ה בגיטין ס':, ותמורה ט\"ו, דאלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות:
ומש\"כ רבינו בכל דור ודור ראש ב\"ד או נביא כותב לעצמו זכרון השמועות. פ\"ק דשבת דף ו' ע\"ב מגילת סתרים אבות מלאכות מ' חסר אחת, ועי' רש\"י שם, ועי' ב\"מ צ\"ב ע\"א אמר רב מגילת סתרים מצאתי כי תבא בכרם רעך, ועי' יבמות מ\"ט ע\"ב מגילת יוחסין מצאתי משנת ראב\"י קב ונקי, ומדברי רבינו משמע דגם קודם רבי היה כל חכם כותב לעצמו ורבי כתב ספר לפני כל העם וכיון למגילת סתרים הללו (הגרצ\"ח):" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cedba31609687de5b5e572412aec41f1df3a5daf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Introduction/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,44 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Transmission_of_the_Oral_Law", + "text": [ + [], + [ + "לשון רבינו בהקדמתו כל התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו ונתן ספר לכל שבט ושבט וספר אחד נתנהו בארון לעד וכו'. וכ\"כ עוד רבינו בהקדמתו לפיה\"מ מסדר זרעים וז\"ל, וכשהיה לפני מותו החל לכתוב התורה בספרים וכתב י\"ג ס\"ת וכו' ונתן ספר לכל שבט ושבט להתנהג בו וללכת בחוקותיו והספר הי\"ג נתנו וכו', ומצויין שם פ\"ק דב\"ב דף ט\"ו, אבל לא נמצא שם שום רמז מהא דכתב י\"ג ס\"ת, (ועי' מרדכי פ' ע\"פ). אבל הרא\"ש בפ' ע\"פ ציין מקומו במ\"ר פ' וילך, ושם נמצא באמת כן, וכ\"ה עוד במדרש שוח\"ט מזמור צ':" + ], + [], + [], + [], + [ + "ומש\"כ רבינו ועזרא קבל מברוך בן נריה. כ\"ה במגילה ט\"ז ע\"ב, גדול ת\"ת שכ\"ז שברוך קיים לא הניחו עזרא, ועי' רש\"י שם, ועי' מדרש שיר השירים ד', עזרא לא עלה מבבל לא\"י קודם לכן מפני שהיה צריך לברר תלמודו בפני ברוך, ועל מדרש זה כיון רש\"י במגילה שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומש\"כ רבינו ומימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתושע\"פ. כ\"ה בגיטין ס':, ותמורה ט\"ו, דאלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות:
ומש\"כ רבינו בכל דור ודור ראש ב\"ד או נביא כותב לעצמו זכרון השמועות. פ\"ק דשבת דף ו' ע\"ב מגילת סתרים אבות מלאכות מ' חסר אחת, ועי' רש\"י שם, ועי' ב\"מ צ\"ב ע\"א אמר רב מגילת סתרים מצאתי כי תבא בכרם רעך, ועי' יבמות מ\"ט ע\"ב מגילת יוחסין מצאתי משנת ראב\"י קב ונקי, ומדברי רבינו משמע דגם קודם רבי היה כל חכם כותב לעצמו ורבי כתב ספר לפני כל העם וכיון למגילת סתרים הללו (הגרצ\"ח):" + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, מסירת תורה שבעל פה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Introduction" + ], + "sectionNames": [ + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..335b760653b6f1592b0a83397c6ac71c59720a8e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,78 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך או לא בירך חוזר ומברך. בירושלמי דברכות פ\"א ה\"א ר\"ז בשם ר' ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. ועיין בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בירך על הפת פטר את הפרפרת שאוכלין בהן הפת וכו' לא פטר את מעשה קדירה. עי' בכ\"מ ובלח\"מ שתמהו בזה, הדבר ברור דיצא לו לרבינו כן מדברי הירושלמי דברכות פ\"ו ה\"ה דאיתא שם אמר מרינוס בי ר\"י אהן דאכל גריזמי (מין פת הבאה בכיסנין) וסלתי (סולת מבושל דהיא מעשה קדירה) אע\"ג דהוא מברך על גריזמתא בסופה לא פטר סילתא, מה כב\"ש דב\"ש אומרים אף לאו מעשה קדירה בתמיה אר\"י דברי הכל בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה, כדברי ב\"ה, בש\"א לא פטר את מעשה קדירה, אבל אם בירך על הפרפרת תחלה כל עמא מודי דלא פטר את הפת ולא מעשה קדירה ע\"כ, וכיון דבש\"ס דילן הוא בעיא דלא איפשטא, סמך רבינו על הירושלמי בזה, כדרכו בהרבה מקומות לפסוק כפשיטות הירושלמי במקום דלא נפשטה בש\"ס דילן, ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מכבדין בדבר זה שאין מכבדין וכו' אלא בפתח הראוי למזוזה ובשעת כניסה. בכ\"מ ומ\"ש בשעת כניסה בפ' אין מכבדין ביציאה, ע\"כ. והוא ט\"ס, ועיין בספר עצי לבונה ביו\"ד סימן רמ\"ב סעיף י\"ז. אבל הדין הזה מבואר במס' דרך ארץ זוטא בפ\"ו בשעת כניסה הגדול קודם וביציאה הקטן קודם ע\"כ (וכן נתקן בדפוס הזה). אבל צל\"ע מדברי המ\"ר בהעלותך פט\"ו דאיתא שם בכבוד רבו וחייב להקדימו לכל אדם בכניסה וביציאה ולנהוג בו מורא וכו', והוא כדעת הספרי שביציאה ג\"כ הגדול קודם, ע\"ש בחי' הרד\"ל, ועיין בס' עצי לבונה שם שיש לחלק בין פתח בהכ\"נ לשאר פתחים ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9b1a3ce9b4be2867578942fbe3dae3ec9bd3f683 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,75 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Blessings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Blessings", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך או לא בירך חוזר ומברך. בירושלמי דברכות פ\"א ה\"א ר\"ז בשם ר' ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. ועיין בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בירך על הפת פטר את הפרפרת שאוכלין בהן הפת וכו' לא פטר את מעשה קדירה. עי' בכ\"מ ובלח\"מ שתמהו בזה, הדבר ברור דיצא לו לרבינו כן מדברי הירושלמי דברכות פ\"ו ה\"ה דאיתא שם אמר מרינוס בי ר\"י אהן דאכל גריזמי (מין פת הבאה בכיסנין) וסלתי (סולת מבושל דהיא מעשה קדירה) אע\"ג דהוא מברך על גריזמתא בסופה לא פטר סילתא, מה כב\"ש דב\"ש אומרים אף לאו מעשה קדירה בתמיה אר\"י דברי הכל בירך על הפת פטר את הפרפרת ואת מעשה קדירה, כדברי ב\"ה, בש\"א לא פטר את מעשה קדירה, אבל אם בירך על הפרפרת תחלה כל עמא מודי דלא פטר את הפת ולא מעשה קדירה ע\"כ, וכיון דבש\"ס דילן הוא בעיא דלא איפשטא, סמך רבינו על הירושלמי בזה, כדרכו בהרבה מקומות לפסוק כפשיטות הירושלמי במקום דלא נפשטה בש\"ס דילן, ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מכבדין בדבר זה שאין מכבדין וכו' אלא בפתח הראוי למזוזה ובשעת כניסה. בכ\"מ ומ\"ש בשעת כניסה בפ' אין מכבדין ביציאה, ע\"כ. והוא ט\"ס, ועיין בספר עצי לבונה ביו\"ד סימן רמ\"ב סעיף י\"ז. אבל הדין הזה מבואר במס' דרך ארץ זוטא בפ\"ו בשעת כניסה הגדול קודם וביציאה הקטן קודם ע\"כ (וכן נתקן בדפוס הזה). אבל צל\"ע מדברי המ\"ר בהעלותך פט\"ו דאיתא שם בכבוד רבו וחייב להקדימו לכל אדם בכניסה וביציאה ולנהוג בו מורא וכו', והוא כדעת הספרי שביציאה ג\"כ הגדול קודם, ע\"ש בחי' הרד\"ל, ועיין בס' עצי לבונה שם שיש לחלק בין פתח בהכ\"נ לשאר פתחים ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..29a01eedf9216059b5aafda680d42ef37fd8d241 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה וכו'. עיין בכ\"מ שהראה מקום לזה ביבמות דף ס\"ד מלה ראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול. אבל למש\"כ רבינו דאם הגדיל ונתחזק כחו דמחוייב למול, לזה לא הראה הכ\"מ שום מקור, ומלשון הגמרא שם שלישי לא תמול משמע דשוב אינו מחוייב למול לעולם, ועיין בשו\"ת נוב\"י מהד\"ת חיו\"ד סי' קס\"ה שהקשה כן על רבינו והטוש\"ע ביו\"ד סי' רס\"ג שכתב כלשון רבינו דמאין להם זה וע\"ש. אבל נראה דרבינו הוכיח שפיר דינו מהמשנה דר\"פ הערל והוא עפ\"י פירש\"י שם, ע\"מ דאיתא במתני' הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה דהוא ערל שמתו אחיו מחמת מילה, וכתב ע\"ז בחי' הרשב\"א שם ואי קשיא לך מדאמרי בריש פ' אלמנה לכ\"ג כל האוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל ואקשינן ולא והא ערל וכל הטמאין שאין אוכלין ומאכילין ופרקינן התם פומייהו הוא דכאיב להו, כלומר עומדין הן לאכול לכשיבריאו, ואי בערל שמתו אחיו מחמת מילה לעולם לאו בר מילה הוא איכא למימר. דאף הוא לכשיתחזק ויבלע בו דמו או שיתחלפו סימניו ימול, כמעשה דר\"נ דאמר לה המתיני לו עד שיבלע בו דמו עכ\"ל, ולפ\"ז דינו של רבינו מוכרח שפיר בגמ' עפ\"י פירושו של רש\"י ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "ומצוה מן המובחר למול בברזל. בביאור הגר\"א ביו\"ד סי' רס\"ד ס\"ק י\"ז כתב דהוא ממ\"ש ברפי\"ט דשבת ועוד אר\"א כורתין וכו' ע\"כ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d4bae7e353ed745fd65b5b826ea2fbe0011de367 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Circumcision", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Circumcision", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה וכו'. עיין בכ\"מ שהראה מקום לזה ביבמות דף ס\"ד מלה ראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול. אבל למש\"כ רבינו דאם הגדיל ונתחזק כחו דמחוייב למול, לזה לא הראה הכ\"מ שום מקור, ומלשון הגמרא שם שלישי לא תמול משמע דשוב אינו מחוייב למול לעולם, ועיין בשו\"ת נוב\"י מהד\"ת חיו\"ד סי' קס\"ה שהקשה כן על רבינו והטוש\"ע ביו\"ד סי' רס\"ג שכתב כלשון רבינו דמאין להם זה וע\"ש. אבל נראה דרבינו הוכיח שפיר דינו מהמשנה דר\"פ הערל והוא עפ\"י פירש\"י שם, ע\"מ דאיתא במתני' הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה דהוא ערל שמתו אחיו מחמת מילה, וכתב ע\"ז בחי' הרשב\"א שם ואי קשיא לך מדאמרי בריש פ' אלמנה לכ\"ג כל האוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל ואקשינן ולא והא ערל וכל הטמאין שאין אוכלין ומאכילין ופרקינן התם פומייהו הוא דכאיב להו, כלומר עומדין הן לאכול לכשיבריאו, ואי בערל שמתו אחיו מחמת מילה לעולם לאו בר מילה הוא איכא למימר. דאף הוא לכשיתחזק ויבלע בו דמו או שיתחלפו סימניו ימול, כמעשה דר\"נ דאמר לה המתיני לו עד שיבלע בו דמו עכ\"ל, ולפ\"ז דינו של רבינו מוכרח שפיר בגמ' עפ\"י פירושו של רש\"י ז\"ל:" + ] + ], + [ + [ + "ומצוה מן המובחר למול בברזל. בביאור הגר\"א ביו\"ד סי' רס\"ד ס\"ק י\"ז כתב דהוא ממ\"ש ברפי\"ט דשבת ועוד אר\"א כורתין וכו' ע\"כ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ccd3bfaaad54c85a71201db8811f1cc2a6970e36 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוצא תכלת בשוק אפילו מצא חוטין פסוקין פסולה שזורין כשרה. עיין בכ\"מ ובמש\"כ רבינו בפי\"ט מה' שבת הכ\"ד ובמ\"מ שם, ועי' בביאור הגר\"א באו\"ח סי' ש\"א ס\"ק צ\"ט שכתב האמת יורה דרכו שדבריו הראשונים ברורים וקיימים ולא טעה כלל ואישתמיטתיה להרמב\"ם בתשובה שיטת הרי\"ף בפ\"י דעירובין שם וכו' ע\"ש, וע\"ש בהשגות הרז\"ה ומלחמות ה':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f6c20198529b67bbb504c8968081284edb4a9b4a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fringes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Fringes", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוצא תכלת בשוק אפילו מצא חוטין פסוקין פסולה שזורין כשרה. עיין בכ\"מ ובמש\"כ רבינו בפי\"ט מה' שבת הכ\"ד ובמ\"מ שם, ועי' בביאור הגר\"א באו\"ח סי' ש\"א ס\"ק צ\"ט שכתב האמת יורה דרכו שדבריו הראשונים ברורים וקיימים ולא טעה כלל ואישתמיטתיה להרמב\"ם בתשובה שיטת הרי\"ף בפ\"י דעירובין שם וכו' ע\"ש, וע\"ש בהשגות הרז\"ה ומלחמות ה':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b057b0821b5c66e4ac71b1e72c78327e53fa7ac9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "והכל יהיו מתפללין נכח המקדש. עכ\"מ. ולענ\"ד שדברי רבינו בכאן הוא הדין שכתב רבינו לקמן פ\"ה ה\"ג נכח המקדש כיצד וכו' עד שיתפלל. והוא ברייתא ערוכה בברכות דף ל' ע\"א כמש\"כ הכ\"מ שם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ומעמידין בימה באמצע הבית כדי שיעלה עליה הקורא בתורה כו'. וכ\"כ עוד הרמב\"ם בפ\"ג מה' חגיגה ה\"ד ומביאין בימה גדולה כו' ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים כו' כדי שישמעו קריאתו ע\"ש, הכ\"מ כאן הראה מקום להתוספתא בפ' הקורא עומד, אבל שם אין רמז דהבימה צריכה להיות באמצע דוקא. אבל לפענ\"ד דברי רבינו הם בסוכה דף נ\"א ע\"ב ובימה של עץ באמצעיתה כו', ובירושלמי שם מבואר דלקריאת התורה היתה, וכ\"כ שם התוספות דף נ\"ב ע\"א ד\"ה וכיון:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ועוד פסוק אחר ויגוף כו'. עי' בכ\"מ והוא מהתוספתא מגילה פ\"ג ועוד כתוב אחר ויגוף ה' את העם כו' ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4f66a0791c86a3e3eeef055d4ffd25eac62bab8c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Prayer_and_the_Priestly_Blessing", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "והכל יהיו מתפללין נכח המקדש. עכ\"מ. ולענ\"ד שדברי רבינו בכאן הוא הדין שכתב רבינו לקמן פ\"ה ה\"ג נכח המקדש כיצד וכו' עד שיתפלל. והוא ברייתא ערוכה בברכות דף ל' ע\"א כמש\"כ הכ\"מ שם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ומעמידין בימה באמצע הבית כדי שיעלה עליה הקורא בתורה כו'. וכ\"כ עוד הרמב\"ם בפ\"ג מה' חגיגה ה\"ד ומביאין בימה גדולה כו' ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים כו' כדי שישמעו קריאתו ע\"ש, הכ\"מ כאן הראה מקום להתוספתא בפ' הקורא עומד, אבל שם אין רמז דהבימה צריכה להיות באמצע דוקא. אבל לפענ\"ד דברי רבינו הם בסוכה דף נ\"א ע\"ב ובימה של עץ באמצעיתה כו', ובירושלמי שם מבואר דלקריאת התורה היתה, וכ\"כ שם התוספות דף נ\"ב ע\"א ד\"ה וכיון:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ועוד פסוק אחר ויגוף כו'. עי' בכ\"מ והוא מהתוספתא מגילה פ\"ג ועוד כתוב אחר ויגוף ה' את העם כו' ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c31ddb1764e67d19d8593cdcb2ff00ff1d4d18bf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "היה עוסק בצרכי רבים לא יפסוק אלא יגמור עסקיהן ויקרא אם נשאר עת לקרות. עיין בכ\"מ ובלח\"מ. אבל הוא בתוספתא דברכות פ\"א והובא שם בירושלמי ה\"ב, אר\"י פ\"א הייתי מהלך אחר ר\"ע ואחר ראב\"ע הגיע זמן ק\"ש כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור, ועוד שם בתוספתא פ\"ב כשהיה ר\"ג וב\"ד ביבנה והיו עסוקים בצרכי צבור לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבן ע\"ש, שוב מצאתי בביאור הגר\"א ז\"ל באו\"ח סי' ע' סעיף ד' שציין להתוספתא דפ\"א:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..817ef91ad260ae26a336e1d66bb52f4235919ac6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,37 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Reading the Shema", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Reading_the_Shema", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "היה עוסק בצרכי רבים לא יפסוק אלא יגמור עסקיהן ויקרא אם נשאר עת לקרות. עיין בכ\"מ ובלח\"מ. אבל הוא בתוספתא דברכות פ\"א והובא שם בירושלמי ה\"ב, אר\"י פ\"א הייתי מהלך אחר ר\"ע ואחר ראב\"ע הגיע זמן ק\"ש כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור, ועוד שם בתוספתא פ\"ב כשהיה ר\"ג וב\"ד ביבנה והיו עסוקים בצרכי צבור לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבן ע\"ש, שוב מצאתי בביאור הגר\"א ז\"ל באו\"ח סי' ע' סעיף ד' שציין להתוספתא דפ\"א:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3f88b9fed08ced656dd15e747c5858f44974612d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה. כ' הכ\"מ כבר נשאל רבינו ע\"ז מחכמי לוניל והשיב כו', ועי' בתוס' במנחות דף מ\"ב ע\"ב ד\"ה תפילין יש להם בדיקה, פירש בקונטרס בחסרות ויתירות ואפ\"ה אין נקחין אלא מן המומחה שמא לא עיבדן לשמן אבל ספרים ומזוזות לא בעי עיבור לשמן. וכן פ' הרמב\"ם דמזוזה לא בעי לשמה, ולא פירש מנא ליה, ושמא מהכא ע\"ש, ועיין בירושלמי פ\"ג דיומא ה\"ו עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה רשב\"ג אוסר ועי' בש\"ך שם שהעתיק את דברי רבינו בכאן וכ' ולא מצאו לו ראיה, ולפי הנמצא כתוב בתשובתו לחכמי לוניל גם ממנו נשכח טעמו, אבל לפי דברי הירושלמי ראייתו מבוררת דפסק כת\"ק דרשב\"ג ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "עשרה תנאין יש בבית ואח\"כ יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה וכו' ויהיו לו דלתות. ובהשגות כ' הראב\"ד ז\"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר וכו', ועי' בכ\"מ שהעתיק מה שהשיב רבינו בעצמו ע\"ז, ועיין במ\"ר דברים פ\"ו מהו כי לוית חן אר\"פ ב\"ח לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך וכו', ומשמע כדעת רבינו דאינו חייב עד שיהא בו דלת, וע\"ש בחי' רש\"ש, ועי' ב\"ב דנ\"ג ע\"ב הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מ\"ט קמא ליבני בעלמא הוא דאפיק, וכ' התוס' שם דלא חזיא לדירת קבע כ\"ז שאין בה דלתות, ואולי משם למד רבינו זה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין מן המזוזה כו'. מש\"כ ובית שבספינה לא נדע מקורו, עיין טור ביו\"ד סי' רפ\"ו ובב\"ח שם ובחי' הגר\"א ביו\"ד שם סעיף י\"א סקי\"ב. אבל יש להביא מקור נאמן לדברי רבינו מדברי הירושלמי סוף מס' מגילה, תפילין ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת ר\"ח אמר תפלין קודמין, מ\"ט דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות, מ\"ט דר\"ח שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברים ע\"כ, ומוכח מכאן דמזוזה אינה נוהגת בשום צד במפרשי ימים אף בבית שבספינה, דאי בלא בית בשום מקום אינו חייב, וגם דכמו דלשמואל דס\"ל דמזוזה קודמת משום שנוהגת ביו\"ט ובשבתות אבל תפילין לעולם אינו נוהג ביו\"ט ושבת, ה\"נ לר\"ח דתפילין קודמין משום שנוהגין במפרשי ימים אבל מזוזה לעולם אינו נוהגת במפרשי ימים, ומוכח דגם בית שבספינה פטור, ומכאן הוא מקור דברי רבינו: [השמטה] ועי' באהלות פ\"ח מ\"ה דס\"ל לר\"י דבית שבספינה אינו מביא את הטומאה דל\"ה אהל קבוע ואנן קי\"ל דלא כר\"י כמ\"ש רבינו בפי\"ג מהל' ט\"מ ה\"ו ומוכרח לכאורה דגם זה חשיב קבוע ועי' גם בתוספתא דשבת פי\"א דבתים שבספינה חייבים בעירוב וכ\"פ הרמ\"א באו\"ח סי' שס\"ו סעי' ב' והמג\"א בסי' ש\"ע סק\"ב כתב דסוכת החג בחג אינו חייב בעירוב ולמד זה מהא דיומא דף י' דסוכת החג בחג אינו חייב במזוזה וה\"ה דאינו חייב בעירוב וא\"כ לדעת התוספתא דבית שבספינה חייב בעירוב משמע לכאורה דחייב גם במזוזה, ועי' בהגרע\"א באו\"ח שם סי' שס\"ו סעי' ב' ועי' עירובין דף נ\"ה ע\"ב אלו שמתעברין עמה כו' ואלו שאין מתעברין עמה כו' והבית שבספינה, אולם לפי פירש\"י שם וכ\"כ המג\"א בסי' שצ\"ח סק\"י אין מזה ראיה לענין מזוזה ע\"ש. ועי' בנגעים רפי\"ב דבית שבספינה אינו מיטמא בנגעים אבל בר\"מ ובר\"ש שם כתב הטעם דכתיב בבית ארץ אחוזתכם דבעינן שיהיה מחובר בארץ ע\"ש שהביאו כן מהתו\"כ, ועי' סוכה דף כ\"ג בעושה סוכתו בראש הספינה דר\"ג פוסל דסוכה דירת קבע בעינן ור\"ע מכשיר דסוכה ל\"ב אלא דירת עראי ומשמע דבית שבראש הספינה ל\"ה קבוע אולם הא שם מיירי רק באינו יכול לעמוד ברוח מצויה דים אבל ביכולה לעמוד ברוח מצויה דים לכ\"ע הו\"ל קבוע ע\"ש ברש\"י וי\"ל בכ\"ז וקצרתי: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9f14d495872b6eb204a017a87b802cc2d3b81526 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Ahavah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Tefillin,_Mezuzah_and_the_Torah_Scroll", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה. כ' הכ\"מ כבר נשאל רבינו ע\"ז מחכמי לוניל והשיב כו', ועי' בתוס' במנחות דף מ\"ב ע\"ב ד\"ה תפילין יש להם בדיקה, פירש בקונטרס בחסרות ויתירות ואפ\"ה אין נקחין אלא מן המומחה שמא לא עיבדן לשמן אבל ספרים ומזוזות לא בעי עיבור לשמן. וכן פ' הרמב\"ם דמזוזה לא בעי לשמה, ולא פירש מנא ליה, ושמא מהכא ע\"ש, ועיין בירושלמי פ\"ג דיומא ה\"ו עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה רשב\"ג אוסר ועי' בש\"ך שם שהעתיק את דברי רבינו בכאן וכ' ולא מצאו לו ראיה, ולפי הנמצא כתוב בתשובתו לחכמי לוניל גם ממנו נשכח טעמו, אבל לפי דברי הירושלמי ראייתו מבוררת דפסק כת\"ק דרשב\"ג ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "עשרה תנאין יש בבית ואח\"כ יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה וכו' ויהיו לו דלתות. ובהשגות כ' הראב\"ד ז\"ל שיהיו לו דלתות לא נאמר וכו', ועי' בכ\"מ שהעתיק מה שהשיב רבינו בעצמו ע\"ז, ועיין במ\"ר דברים פ\"ו מהו כי לוית חן אר\"פ ב\"ח לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך וכו', ומשמע כדעת רבינו דאינו חייב עד שיהא בו דלת, וע\"ש בחי' רש\"ש, ועי' ב\"ב דנ\"ג ע\"ב הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מ\"ט קמא ליבני בעלמא הוא דאפיק, וכ' התוס' שם דלא חזיא לדירת קבע כ\"ז שאין בה דלתות, ואולי משם למד רבינו זה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין מן המזוזה כו'. מש\"כ ובית שבספינה לא נדע מקורו, עיין טור ביו\"ד סי' רפ\"ו ובב\"ח שם ובחי' הגר\"א ביו\"ד שם סעיף י\"א סקי\"ב. אבל יש להביא מקור נאמן לדברי רבינו מדברי הירושלמי סוף מס' מגילה, תפילין ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת ר\"ח אמר תפלין קודמין, מ\"ט דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות, מ\"ט דר\"ח שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברים ע\"כ, ומוכח מכאן דמזוזה אינה נוהגת בשום צד במפרשי ימים אף בבית שבספינה, דאי בלא בית בשום מקום אינו חייב, וגם דכמו דלשמואל דס\"ל דמזוזה קודמת משום שנוהגת ביו\"ט ובשבתות אבל תפילין לעולם אינו נוהג ביו\"ט ושבת, ה\"נ לר\"ח דתפילין קודמין משום שנוהגין במפרשי ימים אבל מזוזה לעולם אינו נוהגת במפרשי ימים, ומוכח דגם בית שבספינה פטור, ומכאן הוא מקור דברי רבינו: [השמטה] ועי' באהלות פ\"ח מ\"ה דס\"ל לר\"י דבית שבספינה אינו מביא את הטומאה דל\"ה אהל קבוע ואנן קי\"ל דלא כר\"י כמ\"ש רבינו בפי\"ג מהל' ט\"מ ה\"ו ומוכרח לכאורה דגם זה חשיב קבוע ועי' גם בתוספתא דשבת פי\"א דבתים שבספינה חייבים בעירוב וכ\"פ הרמ\"א באו\"ח סי' שס\"ו סעי' ב' והמג\"א בסי' ש\"ע סק\"ב כתב דסוכת החג בחג אינו חייב בעירוב ולמד זה מהא דיומא דף י' דסוכת החג בחג אינו חייב במזוזה וה\"ה דאינו חייב בעירוב וא\"כ לדעת התוספתא דבית שבספינה חייב בעירוב משמע לכאורה דחייב גם במזוזה, ועי' בהגרע\"א באו\"ח שם סי' שס\"ו סעי' ב' ועי' עירובין דף נ\"ה ע\"ב אלו שמתעברין עמה כו' ואלו שאין מתעברין עמה כו' והבית שבספינה, אולם לפי פירש\"י שם וכ\"כ המג\"א בסי' שצ\"ח סק\"י אין מזה ראיה לענין מזוזה ע\"ש. ועי' בנגעים רפי\"ב דבית שבספינה אינו מיטמא בנגעים אבל בר\"מ ובר\"ש שם כתב הטעם דכתיב בבית ארץ אחוזתכם דבעינן שיהיה מחובר בארץ ע\"ש שהביאו כן מהתו\"כ, ועי' סוכה דף כ\"ג בעושה סוכתו בראש הספינה דר\"ג פוסל דסוכה דירת קבע בעינן ור\"ע מכשיר דסוכה ל\"ב אלא דירת עראי ומשמע דבית שבראש הספינה ל\"ה קבוע אולם הא שם מיירי רק באינו יכול לעמוד ברוח מצויה דים אבל ביכולה לעמוד ברוח מצויה דים לכ\"ע הו\"ל קבוע ע\"ש ברש\"י וי\"ל בכ\"ז וקצרתי: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..224229114a5e770638d4d40e452da6e17c3b35d0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,105 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [ + "וחייב מיתה בידי שמים. וכתב הכ\"מ ומשמע מדברי רבינו דאסור להכנס מהמזבח ולפנים אע\"פ שלא עבד אבל אינו חייב מיתה אא\"כ עבד ע\"כ, אבל לא הראה מנ\"ל לרבינו זאת. ועי' בתוי\"ט בפ\"ג דכריתות מ\"ג דאישתמיטתיה להכ\"מ שכן הוא בתו\"כ הובא בתוס' כריתות דף י\"ג ע\"ב ד\"ה ונכנס ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן מצורע שנכנס לירושלים לוקה. עי' בכ\"מ דהוא פלוגתא דר\"י ור\"ש בפסחים דס\"ז ופסק רבינו כר\"י לפי הכלל דר\"י ור\"ש הלכה כר\"י. ועי' בצל\"ח שם בפסחים שתמה ע\"ז מדברי רבינו לקמן בפ\"ד הי\"ב דסתרי אהדדי לפ\"ז ע\"ש. ועי' בספרי פ' נשא הובא גם בכ\"מ לעיל ה\"ב, ובפירוש התוה\"מ שם תמצא שדברי רבינו נובעין משם, ול\"ק קושית הצל\"ח ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין הציץ מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו שנאמר והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'. וכתב הכ\"מ בפ' כיצד צולין דף ע\"ו ובריש יומא דף ז' ע\"ב פלוגתא דר\"י ור\"ש ופסק כר\"י. ועי' בגמ' שם ותמצא דר\"י דס\"ל דאינו מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו יליף מדכתיב על מצח ונשאו ור\"ש יליף מתמיד לרצון לפני ה' דאפילו אינו על מצחו מרצה ולר\"י אצטריך ההוא תמיד שלא יסיח דעתו ממנו ע\"ש, ורבינו פוסק כר\"י ודייק מקרא דתמיד דדוקא עודיהו על מצחו מרצה וזה להיפך מהגמ' ודברי הכ\"מ תמוהים, ועי' בהג' רצ\"ח שם ביומא שעמד בזה. אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי פ\"ק דיומא ה\"ב דאיתא שם אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו אית תניי תני אפי' בזוית מ\"ד הציץ מרצה על מצחו והיה על מצחו תמיד ומ\"ד אפי' בזוית מן הדא דיוה\"כ ע\"כ. הרי דבירושלמי דייק המ\"ד דדוקא על מצחו מרצה מקרא דתמיד כדברי רבינו. וראה רבינו לסמוך על הירושלמי נגד הגמ' דידן משום דדברי הירושלמי היו נראין לו יותר פשוט דוהיה על מצחו תמיד משמע דדוקא על מצחו מרצה וכמש\"כ בשו\"ת מהרי\"ק בשורש ק' וז\"ל הרמב\"ם רגיל לפסוק ע\"פ הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלנו, ואפילו במקום שאין תלמודנו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודנו מעמיד משנה או ברייתא בשנויי דחיקי והירושלמי מפרשה כפשטא תופס לו שיטת הירושלמי ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "יצא חוץ לחומת העזרה כו'. עי' בכ\"מ אבל צ\"ע מירושלמי דכלאים פ\"ט סוף הל\"א דאיתא שם ברייתא כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו טעון טבילה אם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים, ורישא דהאי ברייתא הוא גם בתוספתא פ\"א דיומא והרי דגם ביצא לדבר טעון קידש ידים ורגלים וצ\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ופירש\"י במי מערה כו'. וכ' ע\"ז המגיה על הגליון שלא מצא דברי רש\"י הללו ונעלם ממנו שהוא ברש\"י שם דף כ' ע\"ב ד\"ה או שטבל ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש ידים. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו. אבל דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בחולין דף ק\"ו ע\"ב וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולין ובקידוש ידים ורגלים במקדש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ואין הזר חייב מיתה אלא כו'. עי' בכ\"מ ובמה שהקשה המ\"ל. והנה לכאורה לפמ\"ש בשו\"ת נו\"ב מהד\"ק חאה\"ע סימן נ\"ט דכלל זה דהלכה כר\"י לגבי ר\"ל לא איתמר רק היכא דפליגי בבבלי ולא בירושלמי, לפ\"ז ל\"ק קושית המ\"ל, אך כבר כתבתי במ\"א שמדברי הגמ\"י בפ\"ה מהל' יסוה\"ת ה\"ה והב\"י ביו\"ד סי' קנ\"ז והט\"ז שם בסק\"ז לא נראה כן ע\"ש. ונראה דהנה שם בגמ' איתא מ\"ט דרב דכתיב ואתה ובניך אתך כו' ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת סילוק כו' ולוי ריבה רחמנא לכל דבר המזבח ורב ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע ולוי נפקא ליה מדבר וכל דבר ורב דבר וכל דבר לא דריש. והנה בפסחים דף מ\"ג ע\"ב נחלקו רבנן ור\"א דר\"א דריש כל ורבנן לא דרשו כל ופסק רבינו בפ\"א מהל' חו\"מ הל\"ו כרבנן ע\"ש במ\"מ ולח\"מ, ומש\"ה פסק בכאן דלא כר\"י דדריש מוכל. ועי' בחי' הריטב\"א שם ביומא שכתב דלאו למימרא דרב לא דריש ליה כלל כל דהא ליכא בתלמודא מאן דלא דריש לכל כו'. אבל דבריו צ\"ע דהא באמת שמעינן לרבנן בפסחים דלא דרשו כל. ועי' בתוס' שם ד\"ה מאן שמעת שכתבו דאף דרבנן דרשו בעלמא כל היכא לא דרשו בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובין וכגון נשים משום היקשא כו', ועי' בלח\"מ בפ\"א מהל' חו\"מ הל\"ו ופ\"ה מהל' איסורי המזבח הל\"א, וה\"נ הוי דבר שאין סברא לרבות דמעבודת מתנה יש למעט עבודת סילוק:" + ], + [], + [], + [ + "אבל היוצק והבולל והפותת כו' אע\"פ שנפסלו והרי הוא מוזהר על כל אלו ולוקה. עי' בדברי רבינו לקמן בפי\"ג מהל' מעה\"ק הי\"ב וצ\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הטמא ובעל מום כו'. עי' בכ\"מ שכתב ובעל מום לא הוזכר במשנה ורבינו הזכירו אפשר שסובר רבינו דלאו דוקא נקט במתני' הני אלא ה\"ה לכל חיוב שחייבין משום עבודה כו'. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו הם ברייתא ערוכה בתו\"כ אמור פרשתא ג' ברייתא ד' איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב כו' יכול יהיו חייבים על כולם ת\"ל לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה יצאו אותן שאינן משום עבודה ע\"כ. וע\"ש בז\"ר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..20332bc5d296e4ffd36efab0a372713fbcbe9cdf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,102 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Admission_into_the_Sanctuary", + "text": [ + [ + [ + "וחייב מיתה בידי שמים. וכתב הכ\"מ ומשמע מדברי רבינו דאסור להכנס מהמזבח ולפנים אע\"פ שלא עבד אבל אינו חייב מיתה אא\"כ עבד ע\"כ, אבל לא הראה מנ\"ל לרבינו זאת. ועי' בתוי\"ט בפ\"ג דכריתות מ\"ג דאישתמיטתיה להכ\"מ שכן הוא בתו\"כ הובא בתוס' כריתות דף י\"ג ע\"ב ד\"ה ונכנס ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן מצורע שנכנס לירושלים לוקה. עי' בכ\"מ דהוא פלוגתא דר\"י ור\"ש בפסחים דס\"ז ופסק רבינו כר\"י לפי הכלל דר\"י ור\"ש הלכה כר\"י. ועי' בצל\"ח שם בפסחים שתמה ע\"ז מדברי רבינו לקמן בפ\"ד הי\"ב דסתרי אהדדי לפ\"ז ע\"ש. ועי' בספרי פ' נשא הובא גם בכ\"מ לעיל ה\"ב, ובפירוש התוה\"מ שם תמצא שדברי רבינו נובעין משם, ול\"ק קושית הצל\"ח ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין הציץ מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו שנאמר והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'. וכתב הכ\"מ בפ' כיצד צולין דף ע\"ו ובריש יומא דף ז' ע\"ב פלוגתא דר\"י ור\"ש ופסק כר\"י. ועי' בגמ' שם ותמצא דר\"י דס\"ל דאינו מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו יליף מדכתיב על מצח ונשאו ור\"ש יליף מתמיד לרצון לפני ה' דאפילו אינו על מצחו מרצה ולר\"י אצטריך ההוא תמיד שלא יסיח דעתו ממנו ע\"ש, ורבינו פוסק כר\"י ודייק מקרא דתמיד דדוקא עודיהו על מצחו מרצה וזה להיפך מהגמ' ודברי הכ\"מ תמוהים, ועי' בהג' רצ\"ח שם ביומא שעמד בזה. אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי פ\"ק דיומא ה\"ב דאיתא שם אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו אית תניי תני אפי' בזוית מ\"ד הציץ מרצה על מצחו והיה על מצחו תמיד ומ\"ד אפי' בזוית מן הדא דיוה\"כ ע\"כ. הרי דבירושלמי דייק המ\"ד דדוקא על מצחו מרצה מקרא דתמיד כדברי רבינו. וראה רבינו לסמוך על הירושלמי נגד הגמ' דידן משום דדברי הירושלמי היו נראין לו יותר פשוט דוהיה על מצחו תמיד משמע דדוקא על מצחו מרצה וכמש\"כ בשו\"ת מהרי\"ק בשורש ק' וז\"ל הרמב\"ם רגיל לפסוק ע\"פ הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלנו, ואפילו במקום שאין תלמודנו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודנו מעמיד משנה או ברייתא בשנויי דחיקי והירושלמי מפרשה כפשטא תופס לו שיטת הירושלמי ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "יצא חוץ לחומת העזרה כו'. עי' בכ\"מ אבל צ\"ע מירושלמי דכלאים פ\"ט סוף הל\"א דאיתא שם ברייתא כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו טעון טבילה אם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים, ורישא דהאי ברייתא הוא גם בתוספתא פ\"א דיומא והרי דגם ביצא לדבר טעון קידש ידים ורגלים וצ\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ופירש\"י במי מערה כו'. וכ' ע\"ז המגיה על הגליון שלא מצא דברי רש\"י הללו ונעלם ממנו שהוא ברש\"י שם דף כ' ע\"ב ד\"ה או שטבל ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש ידים. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו. אבל דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בחולין דף ק\"ו ע\"ב וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולין ובקידוש ידים ורגלים במקדש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ואין הזר חייב מיתה אלא כו'. עי' בכ\"מ ובמה שהקשה המ\"ל. והנה לכאורה לפמ\"ש בשו\"ת נו\"ב מהד\"ק חאה\"ע סימן נ\"ט דכלל זה דהלכה כר\"י לגבי ר\"ל לא איתמר רק היכא דפליגי בבבלי ולא בירושלמי, לפ\"ז ל\"ק קושית המ\"ל, אך כבר כתבתי במ\"א שמדברי הגמ\"י בפ\"ה מהל' יסוה\"ת ה\"ה והב\"י ביו\"ד סי' קנ\"ז והט\"ז שם בסק\"ז לא נראה כן ע\"ש. ונראה דהנה שם בגמ' איתא מ\"ט דרב דכתיב ואתה ובניך אתך כו' ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת סילוק כו' ולוי ריבה רחמנא לכל דבר המזבח ורב ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע ולוי נפקא ליה מדבר וכל דבר ורב דבר וכל דבר לא דריש. והנה בפסחים דף מ\"ג ע\"ב נחלקו רבנן ור\"א דר\"א דריש כל ורבנן לא דרשו כל ופסק רבינו בפ\"א מהל' חו\"מ הל\"ו כרבנן ע\"ש במ\"מ ולח\"מ, ומש\"ה פסק בכאן דלא כר\"י דדריש מוכל. ועי' בחי' הריטב\"א שם ביומא שכתב דלאו למימרא דרב לא דריש ליה כלל כל דהא ליכא בתלמודא מאן דלא דריש לכל כו'. אבל דבריו צ\"ע דהא באמת שמעינן לרבנן בפסחים דלא דרשו כל. ועי' בתוס' שם ד\"ה מאן שמעת שכתבו דאף דרבנן דרשו בעלמא כל היכא לא דרשו בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובין וכגון נשים משום היקשא כו', ועי' בלח\"מ בפ\"א מהל' חו\"מ הל\"ו ופ\"ה מהל' איסורי המזבח הל\"א, וה\"נ הוי דבר שאין סברא לרבות דמעבודת מתנה יש למעט עבודת סילוק:" + ], + [], + [], + [ + "אבל היוצק והבולל והפותת כו' אע\"פ שנפסלו והרי הוא מוזהר על כל אלו ולוקה. עי' בדברי רבינו לקמן בפי\"ג מהל' מעה\"ק הי\"ב וצ\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הטמא ובעל מום כו'. עי' בכ\"מ שכתב ובעל מום לא הוזכר במשנה ורבינו הזכירו אפשר שסובר רבינו דלאו דוקא נקט במתני' הני אלא ה\"ה לכל חיוב שחייבין משום עבודה כו'. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו הם ברייתא ערוכה בתו\"כ אמור פרשתא ג' ברייתא ד' איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב כו' יכול יהיו חייבים על כולם ת\"ל לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה יצאו אותן שאינן משום עבודה ע\"כ. וע\"ש בז\"ר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7ac04fbce9e92f3c2f2cc3bde44715c32ba5e620 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,102 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא היה מטיב כו' עד כדי להרגיש את כל העזרה. עי' בכ\"מ ולח\"מ ועי' בחי' הריטב\"א שם ביומא שהביא פר\"ח בשם הגאון דלא כפירש\"י ולפירושו בין לר\"י בין לר\"ל הפסק עבודה בעינן ובהג' הגר\"ח מודעי שם ותמצא שדעת רבינו כפירוש הגאון ולזה מסכימים דברי רבינו בפיה\"מ בפ\"ג דתמיד וכיון דהסוגיא דשם מוכחא כר\"ל ולר\"י אסקינן בקשיא מש\"ה בחר רבינו בטעמו של ר\"ל ע\"ש ול\"ק קושיית הכ\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום כו'. וכתב הכ\"מ ומ\"ש דה\"ה לנטמא או נולד לו מום ע\"כ ולא הראה שום מקור לזה. אבל דברי רבינו מבוארים בירושלמי פ\"ז דשקלים ה\"ג דאיתא שם לא סוף דבר שמת אלא אפילו נטמא ואפי' נדחה ממום (בעיא הוא) תני ר\"י בר פזי דברדליה ואפי' נדחה ממום וע\"ש בק\"ע ובש\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ומפשטן של דברים נראה דכל הקודם זכה. לא ראה דברי רש\"י בתמורה דף ל\"ב ע\"א במשנה שכתב דרשאי ליטול דבר מועט מישראל חבירו כדי שיתן עולתו זאת לבן בתו כהן להקריבה כדי שיטול את העור ועי' בתוס\"ח בסופ\"ב דיומא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מצותו להקצר בלילה בליל ט\"ז בין בחול בין בשבת. עי' בלח\"מ ועי' בש\"ק בירושלמי דר\"ה פ\"א הל\"ח שכתב דרבינו סמך על הירושלמי שם ובמגילה סופ\"ב שמפורש דהא דתנן במתני' ונקצר ביום כשר היינו ביום ט\"ז ואפ\"ה דוחה שבת דלכתחלה צריך לקצור בלילה אבל אם לא קצרו בלילה אין דוחין בשביל כך הקרבת העומר וסוגית הבבלי נשנית קודם חזרה דרשב\"ל שם בירושלמי ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מונין אלא מעומד. וכתב הכ\"מ כתב הר\"י בן גיאת שזה קבלה מפי רבותינו ואסמכוה אקרא דבקמה קרי ביה בקומה ע\"כ. אבל לא הראה מקומו איה, ובס' יראים סוף סי' קי\"ד כ' ואין מברכין אלא בעמידה דכתיב מהחל חרמש בקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה וסיים ע\"ז דרשא זו שמעתי ולא ידעתי מקומה והרא\"ש בסוף מס' פסחים כ' וכי מברכים מברכים מעומד דת\"ר בקמה תחל לספור אל תקרי בקמה אלא בקומה, וכתב ע\"ז הגרי\"ב שם לא מצאתי בכל הש\"ס כו' ע\"ש, והבאה\"ג באו\"ח סי' תפ\"ט אות ד' ציין ע\"ד המחבר שם מברייתא דבקמה תחל כו' אבל לא הראה מקום הברייתא, ועי' בב\"י או\"ח רס\"י ח' שהוסיף עוד בשם סמ\"ק ואבודרהם דגם ברכת הציצית צריך להיות מעומד וכתב שם הטעם דגמר לכם לכם מספירת העומר דכתיב ביה בקמה כו' וכ\"כ בטוא\"ח סי' תקפ\"ה לענין שופר וביו\"ד סי' רס\"ה לענין ברכת המילה ובחי' הרשב\"ץ לר\"ה דכ\"ח הביא דברי הסמ\"ק וכתב עליו ואיני יודע מנין לו גז\"ש זו ע\"ש. אולם רז זה גילה לנו הרב בס' ברכ\"י או\"ח סי' ח' שנמצא כן בפסיקתא פ' אמור דף כ\"ט ע\"ג שכתוב שם וז\"ל לכם בעמידה שנאמר מהחל חרמש בקמה כלומר בקומה וממנו אנו למידין על כל מצוה שנאמר בה לכם כגון מילה וציצית המול לכם כל זכר והיה לכם לציצית שכולם מצותם בקומה זקופה וזה מדרש וזה הלכה עכ\"ל. וכ\"ה בפסיקתא כת\"י בפ' לך לך בלשון הזה והוסיף שם לולב דכתיב ולקחתם לכם וידוע דסתם הפסיקתא הוא מרבותינו ז\"ל וכמה דינים מהרמב\"ם הורה גבר מרן בכ\"מ דמקורן הוא מהפסיקתא והמחבר הפסיקתא רבינו טוביה היה קרוב לזמן הגאונים והרי מצינו שורש ענין זה בס\"ד וכן בס' התניא סי' פ\"ה ובס' שבלי הלקט סי' קי\"ח כ' וז\"ל בלקח טוב מפורש דילפינן לכם מעומר וכו' דספירת העומר בעמידה כו' אל תקרי בקמה אלא בקומה עכ\"ל. וידוע דהפסיקתא הלזו נקראת בפי הקדמונים בשם לקח טוב והרי דגם שיבלי הלקט והתניא מייתו לה מהפסיקתא ע\"כ. (ועי' גם בפסיקתא זוטרתי פ' שלח) ונגלה מקור דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..074a9fa4b8984040a7645834be4b252c4192964c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,99 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Daily_Offerings_and_Additional_Offerings", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא היה מטיב כו' עד כדי להרגיש את כל העזרה. עי' בכ\"מ ולח\"מ ועי' בחי' הריטב\"א שם ביומא שהביא פר\"ח בשם הגאון דלא כפירש\"י ולפירושו בין לר\"י בין לר\"ל הפסק עבודה בעינן ובהג' הגר\"ח מודעי שם ותמצא שדעת רבינו כפירוש הגאון ולזה מסכימים דברי רבינו בפיה\"מ בפ\"ג דתמיד וכיון דהסוגיא דשם מוכחא כר\"ל ולר\"י אסקינן בקשיא מש\"ה בחר רבינו בטעמו של ר\"ל ע\"ש ול\"ק קושיית הכ\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום כו'. וכתב הכ\"מ ומ\"ש דה\"ה לנטמא או נולד לו מום ע\"כ ולא הראה שום מקור לזה. אבל דברי רבינו מבוארים בירושלמי פ\"ז דשקלים ה\"ג דאיתא שם לא סוף דבר שמת אלא אפילו נטמא ואפי' נדחה ממום (בעיא הוא) תני ר\"י בר פזי דברדליה ואפי' נדחה ממום וע\"ש בק\"ע ובש\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ומפשטן של דברים נראה דכל הקודם זכה. לא ראה דברי רש\"י בתמורה דף ל\"ב ע\"א במשנה שכתב דרשאי ליטול דבר מועט מישראל חבירו כדי שיתן עולתו זאת לבן בתו כהן להקריבה כדי שיטול את העור ועי' בתוס\"ח בסופ\"ב דיומא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מצותו להקצר בלילה בליל ט\"ז בין בחול בין בשבת. עי' בלח\"מ ועי' בש\"ק בירושלמי דר\"ה פ\"א הל\"ח שכתב דרבינו סמך על הירושלמי שם ובמגילה סופ\"ב שמפורש דהא דתנן במתני' ונקצר ביום כשר היינו ביום ט\"ז ואפ\"ה דוחה שבת דלכתחלה צריך לקצור בלילה אבל אם לא קצרו בלילה אין דוחין בשביל כך הקרבת העומר וסוגית הבבלי נשנית קודם חזרה דרשב\"ל שם בירושלמי ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מונין אלא מעומד. וכתב הכ\"מ כתב הר\"י בן גיאת שזה קבלה מפי רבותינו ואסמכוה אקרא דבקמה קרי ביה בקומה ע\"כ. אבל לא הראה מקומו איה, ובס' יראים סוף סי' קי\"ד כ' ואין מברכין אלא בעמידה דכתיב מהחל חרמש בקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה וסיים ע\"ז דרשא זו שמעתי ולא ידעתי מקומה והרא\"ש בסוף מס' פסחים כ' וכי מברכים מברכים מעומד דת\"ר בקמה תחל לספור אל תקרי בקמה אלא בקומה, וכתב ע\"ז הגרי\"ב שם לא מצאתי בכל הש\"ס כו' ע\"ש, והבאה\"ג באו\"ח סי' תפ\"ט אות ד' ציין ע\"ד המחבר שם מברייתא דבקמה תחל כו' אבל לא הראה מקום הברייתא, ועי' בב\"י או\"ח רס\"י ח' שהוסיף עוד בשם סמ\"ק ואבודרהם דגם ברכת הציצית צריך להיות מעומד וכתב שם הטעם דגמר לכם לכם מספירת העומר דכתיב ביה בקמה כו' וכ\"כ בטוא\"ח סי' תקפ\"ה לענין שופר וביו\"ד סי' רס\"ה לענין ברכת המילה ובחי' הרשב\"ץ לר\"ה דכ\"ח הביא דברי הסמ\"ק וכתב עליו ואיני יודע מנין לו גז\"ש זו ע\"ש. אולם רז זה גילה לנו הרב בס' ברכ\"י או\"ח סי' ח' שנמצא כן בפסיקתא פ' אמור דף כ\"ט ע\"ג שכתוב שם וז\"ל לכם בעמידה שנאמר מהחל חרמש בקמה כלומר בקומה וממנו אנו למידין על כל מצוה שנאמר בה לכם כגון מילה וציצית המול לכם כל זכר והיה לכם לציצית שכולם מצותם בקומה זקופה וזה מדרש וזה הלכה עכ\"ל. וכ\"ה בפסיקתא כת\"י בפ' לך לך בלשון הזה והוסיף שם לולב דכתיב ולקחתם לכם וידוע דסתם הפסיקתא הוא מרבותינו ז\"ל וכמה דינים מהרמב\"ם הורה גבר מרן בכ\"מ דמקורן הוא מהפסיקתא והמחבר הפסיקתא רבינו טוביה היה קרוב לזמן הגאונים והרי מצינו שורש ענין זה בס\"ד וכן בס' התניא סי' פ\"ה ובס' שבלי הלקט סי' קי\"ח כ' וז\"ל בלקח טוב מפורש דילפינן לכם מעומר וכו' דספירת העומר בעמידה כו' אל תקרי בקמה אלא בקומה עכ\"ל. וידוע דהפסיקתא הלזו נקראת בפי הקדמונים בשם לקח טוב והרי דגם שיבלי הלקט והתניא מייתו לה מהפסיקתא ע\"כ. (ועי' גם בפסיקתא זוטרתי פ' שלח) ונגלה מקור דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cc6baba78373f0562f0449a308b0fb13e37d6f76 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,151 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה. וכתב הכ\"מ הכי משמע בפ' הקומץ דף כ\"ו. אבל אין צריך לזה שדברי רבינו מבוארין בפסחים דף ע\"ח ע\"ב כי קתני מודה ר\"י שאם זרק הורצה בניטמא אבל באבד ושרוף לא ע\"כ, ובעין משפט שם ציין לדברי רבינו הללו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "כל הדמים הניתנין על מזבח הפנימי אם חסר אחת מהן לא כיפר אלא כולן הן עיקר הכפרה שהרי הכתוב הקפיד על מניינן שנא' שבע פעמים. וכתב הלח\"מ קשה דלא אמרו טעם זה בפ' ב\"ש דף ל\"ט אלא משום דכפילן וכתיבן כו' ורבינו ז\"ל הניח הטעם האמור בגמ' ולא ידעתי למה ע\"כ ונראה משום דבאמת דרש זה שכתב רבינו שהמנין יורה לעיכובא לא מלבו עינה זאת רק כן מבואר בספרי פ' חקת גבי הזיית פרה אדומה דאיתא שם שבע פעמים שיהו מעכבות זו את זו שהיה בדין הואיל ונאמרו וכו' ת\"ל שבע פעמים שיהו מעכבות זו את זו ע\"כ (ועי' במנחות דף כ\"ז דלמדו זה מדכתיב חוקה) ומש\"ה בחר רבינו יותר לכתוב טעם זה כדי שיכלול גם כל הקרבנות שבכולן נמצא מניין מפורש בתורה כדרכו בהרבה מקומות לכתוב טעם המבואר יותר כיון שגם דרש זה יש לו יסוד וע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלי שרת מקדשין כו'. וכתב הכ\"מ בסוף פ' שתי הלחם דף ק' וע\"ש דהוא ברייתא דתני אבוה דר\"א ומסיק שם דקסבר לילה אין מחוסר זמן, ועי' לקמן בדברי רבינו בפ\"ג מהל' מחו\"כ ה\"ד ובכ\"מ שם וצ\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הפריש מעוברת וילדה כו'. וכתב הכ\"מ מימרא דר' יוחנן פ' כיצד מערימין. ובלח\"מ הקשה הא ר\"י איתותב שם מברייתא ואמרי' שם תיובתא דר\"י תיובתא וא\"כ איך פסק רבינו כר\"י ותירץ משום דבתר הכי אמרו שם אם שיירו משוייר תנאי ורבנן כר\"י שוב ליכא תיובתא מההיא ברייתא די\"ל דברייתא אתיא כר' יוסי ור' יוחנן כרבנן ע\"כ. ונעלם ממנו דברי התוס' בב\"ק דף מ\"ז ע\"א ד\"ה מ\"ט שדקדקו מזה דאין הלכה כר\"י מדקאמר תיובתא דר\"י תיובתא ואע\"ג דאמר בתר הכי לימא תנאי הוא כן דרך הגמ' כשאין הדבר עיקר אומר תיובתא אע\"פ שיכול למצוא תנאי דפליגי כדאשכחן בהנזקין כו' וכ\"כ עוד בסנהדרין ד\"פ ע\"ב ד\"ה עובר ע\"ש. אולם בדעת רבינו נראה שהי\"ל גירסת הר\"ת שם בתוס' סנהדרין שלא גרס תיובתא בתרא אלא תיובתא דר\"י וע\"ז משני הגמ' תנאי הוא ועפ\"ז נכונים דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם הפריש ד' קמצים כו'. והוא מהש\"ס דמנחות דף י\"א ע\"ב ובש\"ס שם איתא הא תו ל\"ל מהו דתימא כיון דבריר קומץ דידה כיון שהגיע זמנה לפורקה כמאן דפריקה דמיא קמ\"ל. ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ה מהל' תמידין הט\"ז הגיע זמן הלחם להסירו ה\"ז כמי שהסירו כו' והוא ממנחות דף ח' והא ברור ברירה קומץ דידה וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא ע\"ש ורבינו שפסק כשתי המימרות הוא לכאורה מזכי שטרא לבי תרי. אולם מצאתי בחי' הרשב\"א מנחות שנדפס מחדש בדף י\"א שם שכתב לחד שינויא די\"ל דר\"א ורמב\"ח לא פליגי אהדדי ע\"ש ועפ\"ד מיושבים דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אין שורפין את הנותר אלא ביום כו' וכן הפיגול אינו נשרף אלא ביום. וכתב הכ\"מ אין שורפין את הנותר אלא ביום כו' בפ' איזהו מקומן דף נ\"ו ע\"ב כו' ומ\"ש וכן הפיגול אינו נשרף אלא ביום נראה שטעמו משום דפגול ונותר בחדא שייטא שייטי, אבל לא היה צריך לזה שדברי רבינו נובעים מדברי התו\"כ צו פרק י\"ב ברייתא ט\"ו ביום השלישי באש ישרף בנה אב לכל הנשרפים שלא יהיו נשרפים אלא ביום ע\"כ ואף דלפי דברי התו\"כ גם שריפת קדשים טמאים אינו אלא ביום וכן מבואר ג\"כ בירושלמי רפ\"ב דשבת ע\"ש ומדברי רבינו נראה דדוקא לענין שאינו דוחה יו\"ט שוה טמא לנותר ופגול אבל לא לענין שאין שורפין בלילה עיין בשו\"ת נוב\"י מהד\"ת חאו\"ח סי' צ\"ו שלענין זה דחה רבינו את התו\"כ והירושלמי מהלכה משום דבש\"ס דילן שבת דכ\"ג שמע שאין איסור בשריפת קדשים טמאים בלילה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..637bb32dd58af6e406c83832da81f3d9b0d5423e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,148 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sacrifices_Rendered_Unfit", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה. וכתב הכ\"מ הכי משמע בפ' הקומץ דף כ\"ו. אבל אין צריך לזה שדברי רבינו מבוארין בפסחים דף ע\"ח ע\"ב כי קתני מודה ר\"י שאם זרק הורצה בניטמא אבל באבד ושרוף לא ע\"כ, ובעין משפט שם ציין לדברי רבינו הללו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "כל הדמים הניתנין על מזבח הפנימי אם חסר אחת מהן לא כיפר אלא כולן הן עיקר הכפרה שהרי הכתוב הקפיד על מניינן שנא' שבע פעמים. וכתב הלח\"מ קשה דלא אמרו טעם זה בפ' ב\"ש דף ל\"ט אלא משום דכפילן וכתיבן כו' ורבינו ז\"ל הניח הטעם האמור בגמ' ולא ידעתי למה ע\"כ ונראה משום דבאמת דרש זה שכתב רבינו שהמנין יורה לעיכובא לא מלבו עינה זאת רק כן מבואר בספרי פ' חקת גבי הזיית פרה אדומה דאיתא שם שבע פעמים שיהו מעכבות זו את זו שהיה בדין הואיל ונאמרו וכו' ת\"ל שבע פעמים שיהו מעכבות זו את זו ע\"כ (ועי' במנחות דף כ\"ז דלמדו זה מדכתיב חוקה) ומש\"ה בחר רבינו יותר לכתוב טעם זה כדי שיכלול גם כל הקרבנות שבכולן נמצא מניין מפורש בתורה כדרכו בהרבה מקומות לכתוב טעם המבואר יותר כיון שגם דרש זה יש לו יסוד וע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלי שרת מקדשין כו'. וכתב הכ\"מ בסוף פ' שתי הלחם דף ק' וע\"ש דהוא ברייתא דתני אבוה דר\"א ומסיק שם דקסבר לילה אין מחוסר זמן, ועי' לקמן בדברי רבינו בפ\"ג מהל' מחו\"כ ה\"ד ובכ\"מ שם וצ\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הפריש מעוברת וילדה כו'. וכתב הכ\"מ מימרא דר' יוחנן פ' כיצד מערימין. ובלח\"מ הקשה הא ר\"י איתותב שם מברייתא ואמרי' שם תיובתא דר\"י תיובתא וא\"כ איך פסק רבינו כר\"י ותירץ משום דבתר הכי אמרו שם אם שיירו משוייר תנאי ורבנן כר\"י שוב ליכא תיובתא מההיא ברייתא די\"ל דברייתא אתיא כר' יוסי ור' יוחנן כרבנן ע\"כ. ונעלם ממנו דברי התוס' בב\"ק דף מ\"ז ע\"א ד\"ה מ\"ט שדקדקו מזה דאין הלכה כר\"י מדקאמר תיובתא דר\"י תיובתא ואע\"ג דאמר בתר הכי לימא תנאי הוא כן דרך הגמ' כשאין הדבר עיקר אומר תיובתא אע\"פ שיכול למצוא תנאי דפליגי כדאשכחן בהנזקין כו' וכ\"כ עוד בסנהדרין ד\"פ ע\"ב ד\"ה עובר ע\"ש. אולם בדעת רבינו נראה שהי\"ל גירסת הר\"ת שם בתוס' סנהדרין שלא גרס תיובתא בתרא אלא תיובתא דר\"י וע\"ז משני הגמ' תנאי הוא ועפ\"ז נכונים דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם הפריש ד' קמצים כו'. והוא מהש\"ס דמנחות דף י\"א ע\"ב ובש\"ס שם איתא הא תו ל\"ל מהו דתימא כיון דבריר קומץ דידה כיון שהגיע זמנה לפורקה כמאן דפריקה דמיא קמ\"ל. ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ה מהל' תמידין הט\"ז הגיע זמן הלחם להסירו ה\"ז כמי שהסירו כו' והוא ממנחות דף ח' והא ברור ברירה קומץ דידה וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא ע\"ש ורבינו שפסק כשתי המימרות הוא לכאורה מזכי שטרא לבי תרי. אולם מצאתי בחי' הרשב\"א מנחות שנדפס מחדש בדף י\"א שם שכתב לחד שינויא די\"ל דר\"א ורמב\"ח לא פליגי אהדדי ע\"ש ועפ\"ד מיושבים דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אין שורפין את הנותר אלא ביום כו' וכן הפיגול אינו נשרף אלא ביום. וכתב הכ\"מ אין שורפין את הנותר אלא ביום כו' בפ' איזהו מקומן דף נ\"ו ע\"ב כו' ומ\"ש וכן הפיגול אינו נשרף אלא ביום נראה שטעמו משום דפגול ונותר בחדא שייטא שייטי, אבל לא היה צריך לזה שדברי רבינו נובעים מדברי התו\"כ צו פרק י\"ב ברייתא ט\"ו ביום השלישי באש ישרף בנה אב לכל הנשרפים שלא יהיו נשרפים אלא ביום ע\"כ ואף דלפי דברי התו\"כ גם שריפת קדשים טמאים אינו אלא ביום וכן מבואר ג\"כ בירושלמי רפ\"ב דשבת ע\"ש ומדברי רבינו נראה דדוקא לענין שאינו דוחה יו\"ט שוה טמא לנותר ופגול אבל לא לענין שאין שורפין בלילה עיין בשו\"ת נוב\"י מהד\"ת חאו\"ח סי' צ\"ו שלענין זה דחה רבינו את התו\"כ והירושלמי מהלכה משום דבש\"ס דילן שבת דכ\"ג שמע שאין איסור בשריפת קדשים טמאים בלילה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ca193250896ad6ade85357e5c09785073e90934b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,183 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושלשה מן הסנהדרין סומכין עליו. וכ' הכ\"מ בפ\"ק דסנהדרין דף ב' סמיכת זקנים בשלשה והלח\"מ הקשה ע\"ז דהא שם נחלקו בזה ר\"ש ור\"י ור\"י ס\"ל דסמיכת זקנים ועריפת עגלה בחמשה והי\"ל לרבינו לפסוק כר\"י דהא קי\"ל כר\"י לגבי ר\"ש ועוד דבעריפת עגלה פסק כר\"י ועי' מה שתירץ, ועי' ביבמות דף ק\"א ע\"ב דשם הגי' ר' יוסי במקום ר\"ש ולפ\"ז ל\"ק קושית הלח\"מ דהא קי\"ל כר' יוסי לגבי ר' יהודה כדאיתא בעירובין דף מ\"ז ע\"ב, אבל עדיין יוקשה מדברי רבינו בהל' סנהדרין. אולם באמת טעם רבינו בזה דפסק בסמיכה כר\"ש ובעריפה כר\"י נובע מדברי הירושלמי דסנהדרין פ\"ק ה\"ב ובסוטה פ\"ט ה\"א דאיתא שם אמר רבי נראין דברי ר\"י בעריפה דלא דריש ויצאו ונראין דברי ר\"ש בסמיכה דלא דריש וסמכו ע\"ש ועי' במרה\"פ שם בסנהדרין פ\"ק ה\"ב במשנה. שוב מצאתי בלח\"מ פ\"ה מהלכות סנהדרין ה\"ה שתירץ בעצמו כן ע\"פ הירושלמי:" + ], + [ + "סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך מבפנים. הכ\"מ השמיט לציין מקורו אבל דבריו מבוארין בתו\"כ ויקרא דיבורא דנדבה ריש פרק ד' דאיתא שם לפני ה' וסמך ידו ואין סמיכה בבמה כו' לפני ה' וסמך אע\"פ שסמך מבחוץ יחזור ויסמוך מבפנים ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עי' במל\"מ ודבריו תמוהין שלא זכר גמרא ערוכה במנחות דף כ\"ז סוף ע\"ב אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה\"נ דלא עביד הזאות אמר רבה בר עולא א\"ק וכיפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ושריפת כל הנשרפין כשירה בזר ובלילה. בכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל דבריו מבוארין בירושלמי פ\"ו דיומא הל\"ו דאיתא שם תנא ר' זכיי זר ששרף מטמא בגדים לא צורכה דלא (פי' לא קא מיבעיא לן אלא) מהו שיהיו כשרים בלילה ק\"ו מה אם הקטר אימורים שאינן כשרין בזר כשרים בלילה אלו שהן כשרין בזר אינו דין שיהיו כשרין בלילה וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומבשל ושונה ומשלש מיד בין בכלי מתכות בין בכלי חרס וממרק ושוטף עד סוף אכילה. וכתב הכ\"מ הכי משמע לרבינו מלישנא דחכמים שאמרו זמן אכילה שכל תוך זמן אכילה מבשל והולך אפילו כמה פעמים ע\"כ. אבל באמת א\"צ להוציא זה ממשמעות שדברי רבינו מפורשין בתו\"כ צו פ\"ז ברייתא ב' ואם בכלי נחושת אין לי אלא כלי נחושת מניין לרבות כל שאר מתכות ת\"ל ואם בכלי נחושת בושלה מלמד שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו אין לי אלא כלי נחושת שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו ומניין לכלי חרש שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה שוברו ת\"ל ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ע\"כ:
ובהשגות הראב\"ד אבל הכל טעון מריקה ושטיפה פירוש קדשי הקדשים וקדשים קלים. השגה זו בטעות נכתבה כאן ומקומה לקמן בסוף הלי\"ח עמש\"כ רבינו אבל הכלי טעון מריקה ושטיפה והראב\"ד היה גורס הכל במקום הכלי כמש\"כ שם הכ\"מ:" + ], + [ + "כלי גללים וכלי אבנים כו' אלא הדחה בלבד. וכתב הכ\"מ נראה שטעמו כו' ולא הראה מקורו. ודברי רבינו הם תוספתא הובא בסמ\"ג מל\"ת ע\"ז ע\"ח כלי אבנים אין טעונין מריקה ושטיפה אלא מדיחה וע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומפשיט ומוציא האימורין ואח\"כ מנתח את הבשר. כ\"ה במנחות דף ע\"ז ע\"ב ת\"ר והקריב ממנו מן המחובר אלא מעתה דכתיב ואת כל חלבו ירים ממנו התם מאי מחובר איכא כדר\"ח אמר אבימי דאר\"ח אמר אבימי שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורין. והכ\"מ לא ציין מקורו:" + ], + [], + [ + "וכיצד מניחן על ידי הבעלים כו' עד ומניף הכל. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהין דמנ\"ל לרבינו הא דנותן שתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מחזה ושוק דהא בגמ' לא נזכר מזה כלל ואדרבה דלשון אימורים שבגמ' משמע דכולל הכל גם שתי כליות ויותרת הכבד שכולם נקראים אימורים ומשמע דהכל נותן למטה. אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בתו\"כ צו פט\"ז ברייתא ג' וז\"ל שם כיצד הוא עושה יביא את החלבים ע\"י הבעלים וחזה ושוק למעלה מהם שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם אם יש שם לחם נותן למעלה מהם כו' ע\"כ. ובהגהות הראב\"ד שם הגיה דברי התו\"כ כלשון הברייתא שבגמרא וכ\"כ בד\"ת שם שכן בדין שלא להפסיק בין העולין ובין נאכלין ע\"ש. אבל רבינו נראה דגרס כגירסתנו והנך רואה שדברי רבינו נובעין מהתו\"כ לא מהגמרא, ומצאתי בס' התוה\"מ על התו\"כ שם אות ק\"נ שהעיר בזה וביאר שם דהברייתא שבגמרא חולקת עם התו\"כ ולכן רבינו שפסק כהתו\"כ לא הזכיר מה דאיתא שם בגמ' דצריך שיהיה בג' כהנים ושיהפך כו' (דלדעת הכ\"מ הוא תימה גדולה למה השמיט מאמר הפשוט בגמרא) אך שזה הוצרך רק לפי הברייתא בגמרא שס\"ל דכל האימורין היו למטה משא\"כ להתו\"כ ורבינו שהולך בשיטתו אין הכרח מן הכתובים דצריך שלשה כהנים ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שני מיני לחם שבנזיר וארבעה מיני לחם שבתודה מעכבין זה את זה ומעשה הלחם של שניהן חוץ לעזרה. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ומעשה הלחם של שניהן חוץ לעזרה ע\"כ ולא הראה שום מקור לזה, אבל כן יש להוכיח ממאי דאיתא בפסחים (דף ל\"ה) במשנה שם חלות התודה ורקיקי הנזיר עשאן לעצמו אין יוצא בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן, ושם (דף ל\"ח:) וטעמא מאי אמר רבה כל לשוק אימלוכי מימלך אמר אי מזדבן מזדבן אי לא מזדבן איפוק בהו אנא, וע\"כ מיירי שלא נעשו בעזרה דאל\"כ יהיה למפרע חולין בעזרה עי' מנחות (דף פ:) וליתי לחם ולימא אי הך דקיימא תודה היא הא לחמה אי לא ליפוק לחולין א\"ל וכי מכניסין חולין לעזרה ע\"ש ומוכח דאינו צריך שיהיו נעשין בפנים:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו. הכ\"מ לא הראה מוצאו אבל כ\"ה ביבמות דף ל\"ט ע\"ב הנותרת כו' מצות תאכל במקום קדוש מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון ת\"ל מצות תאכל במקום קדוש מצוה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אבל המנחה אינה באה בשותפות ודברים אלו הן דברי קבלה. וכ' הכ\"מ במנחות דף ק\"ד ע\"ב, ובש\"ס שם איתא הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש הרי דהגמ' למד זה מקרא דנפש וכ\"ה בזבחים דף ה' ע\"ב ועי' בתוספות שם ד\"ה נפש וצ\"ע ע\"ד רבינו שכ' דהוא מדברי קבלה ואולי י\"ל עפ\"מ דאיתא שם אח\"כ אר\"י מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש ועמדו ע\"ז רבותינו בעה\"ת שם דהא איצטריך דאינה באה בשותפות ע\"ש מש\"כ בזה ולכך ס\"ל לרבינו דר\"י ס\"ל דהא דמנחה אינה באה בשותפות הוא מד\"ק ולא מקרא דנפש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואחד האיש ואחד האשה עובר בבל תאחר. עי' בכ\"מ ובלח\"מ ועי' בשאג\"א סי' ס\"ו שהביא ראיה לדברי רבינו מנדרים דף ג' בחטאות יולדות דעוברת בבל תאחר ע\"ש אמנם בקו\"א שם דחה זה והביא שם בשם השאג\"א עצמו בס' טו\"א שדחה ראיה זו ע\"ש. אכן כדברי רבינו מבואר בספרי מטות פיסקא קנ\"ג ולא יחל דברו ר\"א אומר כו' ואשה מקיש אשה לאיש מה איש עובר על בל יחל ועל בל תאחר אף אשה עוברת על בל תאחר ועל בל יחל ע\"ש. ומכאן הוא מקור נאמן לדברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעכו\"ם מותרין להקריב עולות לשם בכל מקום כו' ואסור לסייען ולעשות שליחותן כו' עד לשם האל ב\"ה. וכתב הכ\"מ מש\"כ העכו\"ם מותרין להקריב כו' בסוף זבחים דף קי\"ו ובמל\"מ כ' ומש\"כ רבינו ואסור לסייען הוא בירושלמי פ\"ק דמגילה הל' י\"א ע\"כ. והנה הרואה ידמה שדברי רבינו הללו שכ' ואסור לסייען כו' לא נתבארו בגמרא דזבחים שציין הכ\"מ עד שהוצרך המל\"מ להביא מקור לזה מש\"ס דירושלמי אבל באמת גם דברי רבינו הללו מבוארין שם להדיא בש\"ס דילן זבחים דף קט\"ז ע\"ב שציין הכ\"מ דאיתא שם אמר מר ועכו\"ם בזה\"ז רשאין לעשות כן כו' לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו ומקריב עליה כל מה שירצה אר\"י ב\"א א\"ר אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן אמר רבה ולאורינהו להו שרי כו'. והרי כל דברי רבינו מבוארין בגמרא. ומצאתי בש\"ק שם בירושלמי דמגילה פ\"ק הלכה י\"א שהשיג בזה על המשנה למלך:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..489237cb36e0b6d4a698794f13ee12b0459bf761 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,180 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sacrificial_Procedure", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושלשה מן הסנהדרין סומכין עליו. וכ' הכ\"מ בפ\"ק דסנהדרין דף ב' סמיכת זקנים בשלשה והלח\"מ הקשה ע\"ז דהא שם נחלקו בזה ר\"ש ור\"י ור\"י ס\"ל דסמיכת זקנים ועריפת עגלה בחמשה והי\"ל לרבינו לפסוק כר\"י דהא קי\"ל כר\"י לגבי ר\"ש ועוד דבעריפת עגלה פסק כר\"י ועי' מה שתירץ, ועי' ביבמות דף ק\"א ע\"ב דשם הגי' ר' יוסי במקום ר\"ש ולפ\"ז ל\"ק קושית הלח\"מ דהא קי\"ל כר' יוסי לגבי ר' יהודה כדאיתא בעירובין דף מ\"ז ע\"ב, אבל עדיין יוקשה מדברי רבינו בהל' סנהדרין. אולם באמת טעם רבינו בזה דפסק בסמיכה כר\"ש ובעריפה כר\"י נובע מדברי הירושלמי דסנהדרין פ\"ק ה\"ב ובסוטה פ\"ט ה\"א דאיתא שם אמר רבי נראין דברי ר\"י בעריפה דלא דריש ויצאו ונראין דברי ר\"ש בסמיכה דלא דריש וסמכו ע\"ש ועי' במרה\"פ שם בסנהדרין פ\"ק ה\"ב במשנה. שוב מצאתי בלח\"מ פ\"ה מהלכות סנהדרין ה\"ה שתירץ בעצמו כן ע\"פ הירושלמי:" + ], + [ + "סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך מבפנים. הכ\"מ השמיט לציין מקורו אבל דבריו מבוארין בתו\"כ ויקרא דיבורא דנדבה ריש פרק ד' דאיתא שם לפני ה' וסמך ידו ואין סמיכה בבמה כו' לפני ה' וסמך אע\"פ שסמך מבחוץ יחזור ויסמוך מבפנים ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עי' במל\"מ ודבריו תמוהין שלא זכר גמרא ערוכה במנחות דף כ\"ז סוף ע\"ב אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה\"נ דלא עביד הזאות אמר רבה בר עולא א\"ק וכיפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ושריפת כל הנשרפין כשירה בזר ובלילה. בכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל דבריו מבוארין בירושלמי פ\"ו דיומא הל\"ו דאיתא שם תנא ר' זכיי זר ששרף מטמא בגדים לא צורכה דלא (פי' לא קא מיבעיא לן אלא) מהו שיהיו כשרים בלילה ק\"ו מה אם הקטר אימורים שאינן כשרין בזר כשרים בלילה אלו שהן כשרין בזר אינו דין שיהיו כשרין בלילה וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומבשל ושונה ומשלש מיד בין בכלי מתכות בין בכלי חרס וממרק ושוטף עד סוף אכילה. וכתב הכ\"מ הכי משמע לרבינו מלישנא דחכמים שאמרו זמן אכילה שכל תוך זמן אכילה מבשל והולך אפילו כמה פעמים ע\"כ. אבל באמת א\"צ להוציא זה ממשמעות שדברי רבינו מפורשין בתו\"כ צו פ\"ז ברייתא ב' ואם בכלי נחושת אין לי אלא כלי נחושת מניין לרבות כל שאר מתכות ת\"ל ואם בכלי נחושת בושלה מלמד שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו אין לי אלא כלי נחושת שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו ומניין לכלי חרש שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה שוברו ת\"ל ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ע\"כ:
ובהשגות הראב\"ד אבל הכל טעון מריקה ושטיפה פירוש קדשי הקדשים וקדשים קלים. השגה זו בטעות נכתבה כאן ומקומה לקמן בסוף הלי\"ח עמש\"כ רבינו אבל הכלי טעון מריקה ושטיפה והראב\"ד היה גורס הכל במקום הכלי כמש\"כ שם הכ\"מ:" + ], + [ + "כלי גללים וכלי אבנים כו' אלא הדחה בלבד. וכתב הכ\"מ נראה שטעמו כו' ולא הראה מקורו. ודברי רבינו הם תוספתא הובא בסמ\"ג מל\"ת ע\"ז ע\"ח כלי אבנים אין טעונין מריקה ושטיפה אלא מדיחה וע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומפשיט ומוציא האימורין ואח\"כ מנתח את הבשר. כ\"ה במנחות דף ע\"ז ע\"ב ת\"ר והקריב ממנו מן המחובר אלא מעתה דכתיב ואת כל חלבו ירים ממנו התם מאי מחובר איכא כדר\"ח אמר אבימי דאר\"ח אמר אבימי שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורין. והכ\"מ לא ציין מקורו:" + ], + [], + [ + "וכיצד מניחן על ידי הבעלים כו' עד ומניף הכל. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהין דמנ\"ל לרבינו הא דנותן שתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מחזה ושוק דהא בגמ' לא נזכר מזה כלל ואדרבה דלשון אימורים שבגמ' משמע דכולל הכל גם שתי כליות ויותרת הכבד שכולם נקראים אימורים ומשמע דהכל נותן למטה. אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בתו\"כ צו פט\"ז ברייתא ג' וז\"ל שם כיצד הוא עושה יביא את החלבים ע\"י הבעלים וחזה ושוק למעלה מהם שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם אם יש שם לחם נותן למעלה מהם כו' ע\"כ. ובהגהות הראב\"ד שם הגיה דברי התו\"כ כלשון הברייתא שבגמרא וכ\"כ בד\"ת שם שכן בדין שלא להפסיק בין העולין ובין נאכלין ע\"ש. אבל רבינו נראה דגרס כגירסתנו והנך רואה שדברי רבינו נובעין מהתו\"כ לא מהגמרא, ומצאתי בס' התוה\"מ על התו\"כ שם אות ק\"נ שהעיר בזה וביאר שם דהברייתא שבגמרא חולקת עם התו\"כ ולכן רבינו שפסק כהתו\"כ לא הזכיר מה דאיתא שם בגמ' דצריך שיהיה בג' כהנים ושיהפך כו' (דלדעת הכ\"מ הוא תימה גדולה למה השמיט מאמר הפשוט בגמרא) אך שזה הוצרך רק לפי הברייתא בגמרא שס\"ל דכל האימורין היו למטה משא\"כ להתו\"כ ורבינו שהולך בשיטתו אין הכרח מן הכתובים דצריך שלשה כהנים ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שני מיני לחם שבנזיר וארבעה מיני לחם שבתודה מעכבין זה את זה ומעשה הלחם של שניהן חוץ לעזרה. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ומעשה הלחם של שניהן חוץ לעזרה ע\"כ ולא הראה שום מקור לזה, אבל כן יש להוכיח ממאי דאיתא בפסחים (דף ל\"ה) במשנה שם חלות התודה ורקיקי הנזיר עשאן לעצמו אין יוצא בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן, ושם (דף ל\"ח:) וטעמא מאי אמר רבה כל לשוק אימלוכי מימלך אמר אי מזדבן מזדבן אי לא מזדבן איפוק בהו אנא, וע\"כ מיירי שלא נעשו בעזרה דאל\"כ יהיה למפרע חולין בעזרה עי' מנחות (דף פ:) וליתי לחם ולימא אי הך דקיימא תודה היא הא לחמה אי לא ליפוק לחולין א\"ל וכי מכניסין חולין לעזרה ע\"ש ומוכח דאינו צריך שיהיו נעשין בפנים:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו. הכ\"מ לא הראה מוצאו אבל כ\"ה ביבמות דף ל\"ט ע\"ב הנותרת כו' מצות תאכל במקום קדוש מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון ת\"ל מצות תאכל במקום קדוש מצוה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אבל המנחה אינה באה בשותפות ודברים אלו הן דברי קבלה. וכ' הכ\"מ במנחות דף ק\"ד ע\"ב, ובש\"ס שם איתא הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש הרי דהגמ' למד זה מקרא דנפש וכ\"ה בזבחים דף ה' ע\"ב ועי' בתוספות שם ד\"ה נפש וצ\"ע ע\"ד רבינו שכ' דהוא מדברי קבלה ואולי י\"ל עפ\"מ דאיתא שם אח\"כ אר\"י מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש ועמדו ע\"ז רבותינו בעה\"ת שם דהא איצטריך דאינה באה בשותפות ע\"ש מש\"כ בזה ולכך ס\"ל לרבינו דר\"י ס\"ל דהא דמנחה אינה באה בשותפות הוא מד\"ק ולא מקרא דנפש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואחד האיש ואחד האשה עובר בבל תאחר. עי' בכ\"מ ובלח\"מ ועי' בשאג\"א סי' ס\"ו שהביא ראיה לדברי רבינו מנדרים דף ג' בחטאות יולדות דעוברת בבל תאחר ע\"ש אמנם בקו\"א שם דחה זה והביא שם בשם השאג\"א עצמו בס' טו\"א שדחה ראיה זו ע\"ש. אכן כדברי רבינו מבואר בספרי מטות פיסקא קנ\"ג ולא יחל דברו ר\"א אומר כו' ואשה מקיש אשה לאיש מה איש עובר על בל יחל ועל בל תאחר אף אשה עוברת על בל תאחר ועל בל יחל ע\"ש. ומכאן הוא מקור נאמן לדברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעכו\"ם מותרין להקריב עולות לשם בכל מקום כו' ואסור לסייען ולעשות שליחותן כו' עד לשם האל ב\"ה. וכתב הכ\"מ מש\"כ העכו\"ם מותרין להקריב כו' בסוף זבחים דף קי\"ו ובמל\"מ כ' ומש\"כ רבינו ואסור לסייען הוא בירושלמי פ\"ק דמגילה הל' י\"א ע\"כ. והנה הרואה ידמה שדברי רבינו הללו שכ' ואסור לסייען כו' לא נתבארו בגמרא דזבחים שציין הכ\"מ עד שהוצרך המל\"מ להביא מקור לזה מש\"ס דירושלמי אבל באמת גם דברי רבינו הללו מבוארין שם להדיא בש\"ס דילן זבחים דף קט\"ז ע\"ב שציין הכ\"מ דאיתא שם אמר מר ועכו\"ם בזה\"ז רשאין לעשות כן כו' לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו ומקריב עליה כל מה שירצה אר\"י ב\"א א\"ר אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן אמר רבה ולאורינהו להו שרי כו'. והרי כל דברי רבינו מבוארין בגמרא. ומצאתי בש\"ק שם בירושלמי דמגילה פ\"ק הלכה י\"א שהשיג בזה על המשנה למלך:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8fc0f078c36261feffd4b8c9b136106bb7d39de5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,68 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' נמצא מזכיר את השם ביום זה י' פעמים כו' בראשונה היה מגביה את קולו בשם כיון שרבו פרוצים חזרו לאמרו בקול נמוך ומבליעו בנעימות עד שלא יכירו בו אפילו חבריו הכהנים. וכתב הכ\"מ ומש\"כ בראשונה היה מגביה את קולו ברייתא בר\"פ עשרה יוחסין דף ע\"א, ועי' בלח\"מ שתמה ע\"ד דבפ' עשרה יוחסין לא אמרו כן אלא על שם בן י\"ב ולא על שם בן ד', אולם מקור דברי רבינו הם בירושלמי בפ\"ג דיומא ה\"ז דאיתא שם עשר פעמים היה כ\"ג מזכיר את השם ביוה\"כ כו' בראשונה היה אומרו בקול גבוה ומשרבו הפרוצין היה אומרו בקול נמוך א\"ר טרפון עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כה\"ג ושמעתיו מבליעו בנעימות הכהנים, ומבוארים כל דברי רבינו, ועי' בציון ירושלים שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ונותן שני הגורלות כו' ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה שהנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אע\"פ שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשירה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר. וכתב הכ\"מ ומ\"ש ואם לא נתן לא עיכב כו' הכי אמרי' ביומא ד\"מ ע\"ב ומ\"ש וההגרלה מעכבת שם ומ\"ש לפיכך ההנחה כשירה בזר והעלאת הגורלות מן הקלפי פסולה בזר נלמד ממ\"ש בסמוך ע\"כ. אבל לא הראה הדבר מפורש ועי' גם בלח\"מ מש\"כ בזה. אבל באמת דברי רבינו נובעין מהירושלמי פ\"ד דיומא הל\"א דאיתא שם ונתן אהרן אם נותן זר כשר ודכוותה אם העלה זר פסול ופריך ק\"ו מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כש\"כ לא צרכה דלא (פי' ל\"צ אלא ה\"ט) נתינה שאינה מעכבת אם נתן זר כשר עלייה שהוא מעכבת אם העלה זר פסול וע\"ש בק\"ע ובפ\"מ דהנחה אינה מעכבת ומש\"ה כשירה בזר אבל עליית הגורל מעכבת ולפיכך פסולה בזר ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והשני מן השנים שהגריל עליהם בסוף ירעה. עי' בכ\"מ ולעיל בפט\"ו מה' מעה\"ק ה\"ד שהאריך ליתן טעם מדוע פסק רבינו כרב לגבי ר\"י. אולם בירושלמי דיומא פ\"ו ה\"א מוחלפת השיטה דרב ס\"ל שני שבזוג שני יקרב דס\"ל בע\"ח נדחין ור\"י ס\"ל שני שבזוג ראשון דבע\"ח אינן נידחין ופסק רבינו שפיר כר\"י וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e4b2eb5b63a48f712adc140bf440914211c614df --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,65 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Service_on_the_Day_of_Atonement", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זה שנאמר בתורה כו' נמצא מזכיר את השם ביום זה י' פעמים כו' בראשונה היה מגביה את קולו בשם כיון שרבו פרוצים חזרו לאמרו בקול נמוך ומבליעו בנעימות עד שלא יכירו בו אפילו חבריו הכהנים. וכתב הכ\"מ ומש\"כ בראשונה היה מגביה את קולו ברייתא בר\"פ עשרה יוחסין דף ע\"א, ועי' בלח\"מ שתמה ע\"ד דבפ' עשרה יוחסין לא אמרו כן אלא על שם בן י\"ב ולא על שם בן ד', אולם מקור דברי רבינו הם בירושלמי בפ\"ג דיומא ה\"ז דאיתא שם עשר פעמים היה כ\"ג מזכיר את השם ביוה\"כ כו' בראשונה היה אומרו בקול גבוה ומשרבו הפרוצין היה אומרו בקול נמוך א\"ר טרפון עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כה\"ג ושמעתיו מבליעו בנעימות הכהנים, ומבוארים כל דברי רבינו, ועי' בציון ירושלים שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ונותן שני הגורלות כו' ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה שהנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אע\"פ שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשירה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר. וכתב הכ\"מ ומ\"ש ואם לא נתן לא עיכב כו' הכי אמרי' ביומא ד\"מ ע\"ב ומ\"ש וההגרלה מעכבת שם ומ\"ש לפיכך ההנחה כשירה בזר והעלאת הגורלות מן הקלפי פסולה בזר נלמד ממ\"ש בסמוך ע\"כ. אבל לא הראה הדבר מפורש ועי' גם בלח\"מ מש\"כ בזה. אבל באמת דברי רבינו נובעין מהירושלמי פ\"ד דיומא הל\"א דאיתא שם ונתן אהרן אם נותן זר כשר ודכוותה אם העלה זר פסול ופריך ק\"ו מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כש\"כ לא צרכה דלא (פי' ל\"צ אלא ה\"ט) נתינה שאינה מעכבת אם נתן זר כשר עלייה שהוא מעכבת אם העלה זר פסול וע\"ש בק\"ע ובפ\"מ דהנחה אינה מעכבת ומש\"ה כשירה בזר אבל עליית הגורל מעכבת ולפיכך פסולה בזר ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והשני מן השנים שהגריל עליהם בסוף ירעה. עי' בכ\"מ ולעיל בפט\"ו מה' מעה\"ק ה\"ד שהאריך ליתן טעם מדוע פסק רבינו כרב לגבי ר\"י. אולם בירושלמי דיומא פ\"ו ה\"א מוחלפת השיטה דרב ס\"ל שני שבזוג שני יקרב דס\"ל בע\"ח נדחין ור\"י ס\"ל שני שבזוג ראשון דבע\"ח אינן נידחין ופסק רבינו שפיר כר\"י וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..874e6234c295cee52cf410718fec7df93c439e03 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,153 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות בית הבחירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולהגביהו כו' שנאמר ולרומם את בית אלהינו. הכ\"מ לא ציין מקורו אולם דבריו נובעין משבת דף י\"א ע\"א אמר רבא כו' אמר רב כל עיר שגגותיה גבוהין מבהכ\"נ לסוף חרבה שנאמר לרומם את בית אלהינו, ולמד רבינו מזה לביהמ\"ק דביה כתיב קרא:" + ], + [ + "והכל חייבין לבנות כו' ונשים. עי' בכ\"מ, אבל צ\"ע דילמא עשו זאת מעצמן ומנ\"ל שמחוייבים. אולם נראה להביא מקור לדברי רבינו מב\"ב דף ד' דפריך שם ובבא ב\"ב היכי עביד הכי דנתן עצה להורדוס לבנות בהמ\"ק והאמר ר\"י אמר רב מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנאצר כו' ומשני אבע\"א שאני עבדא דאיחייב במצות, והנה עבדים אינם חייבים במצות יותר ממה שאשה מחוייבת ומוכח שנשים מחוייבות בבנין בהמ\"ק:" + ], + [ + "המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים גזית כו'. דברי רבינו תמוהין שהם נגד מקרא מלא בתורה לא תבנה אתהן גזית כמש\"כ בהט\"ו, ואם כי יש לדחוק בכוונתו אבל זיכני ה' והגיע לידי ספר משנה תורה ח\"ג וד' שנדפס בקוסטאנטינא שנת ה' רס\"ט (עוד קודם שנתחבר הכ\"מ) ושם ליתא לתיבת גזית והוא הנכון לפע\"ד [וכן בדפוסי וויניציאה ליתא]:" + ], + [], + [ + "במל\"מ הרב באר שבע בפ' עגלה ערופה הקשה כו' וכתב והיינו יכולים לחלק בין קודם שהוקדשו אבנים למזבח דעודן חולין כו'. וזה אינו נראה כלל כו'. ואישתמיטתיה שדברי ב\"ש הן הן דברי התוס' בסוכה דף מ\"ט ע\"א ד\"ה שכל בסוה\"ד שם ע\"ש:" + ], + [], + [ + "וכן הנותץ אבן כו' דרך השחתה לוקה. וכתב הכ\"מ כלומר שאם נתץ כדי לתקן ודאי שרי אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת, ובב\"י יו\"ד סימן רע\"ו העתיק תשו' הר\"י אכסנדרני וכתב שם באמצע דבריו וליכא למימר דכל מחיקה שהוא לתיקון שריא דהנותץ אבן מהמזבח לא מיחייב אלא בעושה דרך השחתה אבל אם נפגמה שצריך לתקן אחרת במקומה שרי שכן מצינו בבני חשמונאי שנתצו מזבח שבנה עזרא מפני שטימאוהו היונים כדאיתא ביומא דהתם שאני כו'. וכתב ע\"ז בהגהות מהרל\"ח שם לא מצאתי דברים אלו במס' יומא. גם הכ\"מ בפ\"א מהל' בהב\"ח הי\"ז לא הודיע מקומו איה ע\"כ. אך באמת עדות הר\"י אכסנדרני נאמנה שכן מבואר להדיא במס' יומא דף ט\"ז ע\"א מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקצום מלכי יון. ופירש רש\"י שהקטירו עליה לעכו\"ם וכ\"ה בע\"ז דף נ\"ב ע\"ב ע\"ש. ותמיה על המהרל\"ח שנעלם ממנו זה:" + ], + [], + [], + [ + "וכלי גבוה עד שלא נשתמש כו'. עי' בכ\"מ ועי' במה שתפס עליו המגיה ובאמת דברי רבינו הם גמרא ערוכה בע\"ז דף נ\"ב ע\"ב התם לא אישתמשו בהו לגבוה הכא כיון דאישתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוטא ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "השלחן היה אורכו שנים עשר טפח כו'. וכתב הכ\"מ בפ' שתי הלחם דף צ\"ו כו' וצריך טעם למה פסק כר\"מ ואפשר שטעמו מפני דאבא שאול ס\"ל כוותיה, וכ\"כ עוד בפ\"ה מהל' תו\"מ ה\"ט ע\"ש, ובתוי\"ט שם בפ' הנ\"ל מ\"י כתב משום דסתם משנה שם הוא אליבא דר\"מ ע\"ש. ועי' בשו\"ת נוב\"י מה\"ת חאו\"ח סי' קכ\"ב שכתב משום דהסוגיא דפסחים דף ק\"ט שלחן של מקדש של פרקים כו' אמתא באמתא היכי מטבילין וכן הסוגיא דמנחות דף צ\"ח ע\"ב דקאמר עשרה בעשרים היכי הוה יתבי ומה דמקשה שלחן דמשה היכי הוה מנח ליה וכן כל הסוגיא שם הכל לא שייך אליבא דר\"י דאמת כלים בת חמשה ע\"ש. ויש להוסיף דגם סתמא דהש\"ס שבת צ\"ב ע\"א עירובין ד' ע\"ב סוכה ד' ע\"ב דארון תשעה וכפורת טפח, וכן המימרא דרחבה אר\"י ביומא ע\"ב ע\"ב הכל הוא אליבא דר\"מ, דלר\"י ארון וכפורת תמניא ופלגא הוא דהוי כדאיתא בסוכה שם ה' ע\"ב. ועי' גם בירושלמי דשקלים פ\"ו ה\"א ובסוטה פ\"ח ה\"ג דנחלקו שם ר' יוחנן ור\"ל דר\"י ס\"ל דבאמה של ששה טפחים היה הארון ור\"ל ס\"ל באמה בת חמשה, וקאמר שם דר\"י כר\"מ ור\"ל כר\"י ואולי משום זה פסק רבינו כר\"מ דקי\"ל כר\"י לגבי ר\"ל (ולפ\"מ שהבאתי לקמן בפ\"ט מהל' ביאת המקדש ה\"ב בשם הנוב\"י דכלל זה דהלכה כר\"י לגבי ר\"ל לא איתמר בירושלמי ליתא לדברי, אמנם כבר דחיתי שם את דבריו ע\"ש):", + " וכן נרות המנורה כו'. וכתב הכ\"מ בפ' שתי הלחם כו' ואע\"ג דהלכה כרבי מחבירו כו'. ועי' בתוס' שם בדף צ\"ט ע\"א שכתב דבשקלים דף י\"א מייתי התם פלוגתא דרבי ור\"א בר\"ש ומתנייא התם איפכא לר\"א בר\"ש מזרח ומערב ולרבי צפון ודרום (ולפנינו הגירסא שם כמו בסוגיא דמנחות) וזו הגירסא נראה שהיתה לפני רבינו ופסק שפיר כרבי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושלשתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים. וכתב הכ\"מ תוספתא פ\"ב דיומא, אולם שם בתוספתא איתא וכולם היו נתונין מחצי הבית ולפנים ע\"ש. ועי' בס' תפ\"י בסמני צורת ביהמ\"ק אות ע\"א שהעיר בזה וכתב דלרבינו הי\"ל גירסא אחרת בתוספתא דהיה כתוב משליש הפנימי של היכל ע\"ש. אולם באמת דברי רבינו נובעים מש\"ס ערוך ואשתמיטתיה להרב בעל תפ\"י גמ' ערוכה במנחות דצ\"ח ע\"ב תני חדא מחצי בית ולפנים היו מונחין ותני חדא משליש הבית ולפנים היו מונחין ול\"ק מר קא חשיב בית קה\"ק בהדי היכל מר לא קא חשיב בית קה\"ק בהדי היכל. וע\"ש ברש\"י וכ\"ה בירושלמי פ\"ו דשקלים ה\"ג וע\"ש בק\"ע. ורבינו קחשיב ג\"כ לכל הששים אמה של דביר ושל היכל ומש\"ה כ' משליש הבית ולפנים וא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בבית ראשון היה כותל מבדיל כו' וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקודש או ממדת קה\"ק כו'. עי' בכ\"מ ודבריו מאוד תמוהין שהוצרך להביא זה מירושלמי והספק הזה מוזכר גם בש\"ס דילן שם ביומא דף נ\"ב ע\"א ורבינא דחי שם זה דדילמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין וחללא קא חשיב כותלים לא קא חשיב ע\"ש, אבל טעם הספק שכתב רבינו הוא כדמסיק בגמרא שם קדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ ע\"ש, ודברי רבינו נובעין מגמ' לא מהירושלמי:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ושער זה הוא הנקרא שער העליון והוא שער נקנור. עי' בכ\"מ שהראה מקום לשם נקנור אבל לא הראה מקום לשם עליון שכתב רבינו, ועי' בתוי\"ט בפ\"ה דסוכה מ\"ד שכתב דברי רבינו הם מהמתני' דשם יעמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ולשון רבינו בפ\"ז מהלכות כלי המקדש ה\"ו וג' לפתיחת שער העליון והוא שער נקנור, ולמה נקרא שער העליון לפי שהוא למעלה מעזרת נשים, ועוד איתא כן בירושלמי פ\"ה דעירובין שבעה שמות היה לו שער סור כו' שער העליון ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה. עי' בכ\"מ שלא הראה שום מוצא לזה ולכאורה דברי רבינו תמוהים שהרי ביומא דף כ\"א ע\"ב חשבו חמשה דברים שחסרו במקדש שני וחשבו ג\"כ שכינה הרי דשכינה לא היתה עוד במקדש שני. אולם מצאתי בירושלמי דתענית פ\"ב ה\"א ומכות פ\"ב ה\"ו ובהוריות פ\"ג ה\"ב ובמ\"ר שה\"ש פ\"ח דהובא שם המימרא דיומא הנ\"ל ושם הנוסחא שמן המשחה ולא חשיב שם שכינה והוא מוכרח להמעיין שם. וכן במ\"ר ובתנחומא פ' בהעלותך חשיב שם החמשה דברים ולא חשיב ג\"כ שכינה ונקט שם מנורה תחת שכינה ולפ\"ז י\"ל דבאמת היתה השראת שכינה בבית שני, וכ\"ה באמת במ\"ר אחרי פ\"כ ובתנחומא שם אם על פיך יגביה נשר אמר הקב\"ה לאהרן על מימר פיך הייתי משרה שכינתי ע\"ג הארון או על מימר פיך הייתי מסלק שכינתי מע\"ג הארון. סלע ישכון מקדש ראשון ויתלונן לינה אחת במקדש השני על שן סלע ומצודה, ובפסיקתא רבתי פמ\"ז הגי' סלע ישכון בבנין ראשון שהיה שם ארון ואפי' בבנין שני שלא היה שם ארון אלא אבן היה שם היה כבודי על שן הסלע ומצודה ע\"ש, מכ\"ז מבואר דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, אבל מ\"מ צ\"ע דברי רבינו מברכות דס\"א ע\"ב, לא אמרו כו' ובזמן שהשכינה שורה, ופירש\"י שבהמ\"ק קיים ע\"ש. ובמ\"ר במדבר פ\"א ותנחומא שם ד\"א מה רדנו כו' א\"ל נתצת לנו את בהמ\"ק וסלקת שכינתך ממנו כו'. ומשמע דעכ\"פ אחר החורבן שוב לא היתה השראת שכינה. שוב מצאתי במ\"ר שמות פ\"ב ובשוח\"ט מזמור י\"א ובילקוט מלכים א' רמז קצ\"ה ארשב\"נ עד שלא חרב בהמ\"ק היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר ה' בהיכל קדשו ומשחרב בהמ\"ק נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים כסאו ר\"א אומר בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים וכה\"א קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה שאפי' הר הרי הוא בקדושתו בוא וראה מה כורש אומר הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אע\"פ שהוא חרב האלהים אינו זז משם, א\"ר אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בהמ\"ק שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו, וכ\"ה במ\"ר במדבר פי\"א ובאיכה רבתי פ\"א הנה זה עומד אחר כתלנו זה כותל מערבי של בהמ\"ק שאינו חרב לעולם למה שהשכינה במערב, ועוד בילקוט תהלים רמז תרנ\"ג ובשוח\"ט שם ה' בהיכל קדשו א\"ר סימון (בשוח\"ט הגירסא ר' אלעזר) ראה מה כתיב כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ושכנתי כתיב אע\"פ שחרב בהמ\"ק ונעשה שדה אעפ\"כ שכינתי שם ע\"כ ולפ\"ז דעת רבינו הוא כדעת המ\"ד הרבים דס\"ל דהשראת שכינה לעולם אינה זזה ממקומה, ומכאן נובעין דבריו (ומ\"ש רבינו לקמן בפ\"ז ה\"ח הוא כר' יהודה שם בברכות ע\"ש ותבין, ועי' גם בדברי רבינו שם בה\"ז). והאיר ה' את עיני ומצאתי בסמ\"ג עשין קס\"ג אחר שכתב שם דשכינה אינה בטלה הביא דברי ר\"א ור' אחא שהבאתי לעיל מהמ\"ר שמות בשם תנחומא והנאני מאוד. אבל לא מצאתי מקום התנחומא:
עוד י\"ל דרבינו הוציא כן מיומא ט' ע\"ב. ר\"ל הוה סחי בירדנא אתא רבב\"ח כו' א\"ל אלהא סנינא לכו (ופירש\"י לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלשוב ולשרות בבית שני) דכתיב כו' אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו (ופירש\"י כך לא הייתם חסרים שכינה) עכשיו נמשלתם כארז שהרקב שולט בו (ופירש\"י מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה) מה ארז אמר עולא ססמגר מאי ססמגר אר\"א בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים נסתלקה רוה\"ק מישראל ועדיין היה משתמשים בב\"ק. ופירש\"י מאי ססמגר כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגר לענין שריית שכינה אר\"א ב\"ק נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט ע\"כ. ועי' רמב\"ן עה\"ת פ' תצוה שחושב מעלות הנבואה למטה ממנו מעלת רוה\"ק ולמטה ממנו ב\"ק ששמשו בה בבית שני לאחר שפסקה הנבואה ופסקה רוה\"ק ע\"ש. ומעתה דברי רבינו מדוקדקים שכתב שהשכינה לא בטלה כלומר דלא היתה במדרגה העליונה כמו בבית ראשון. אבל גם לא בטלה והוא במדרגה למטה הימנו כמדרגת ב\"ק וכמו שפירש\"י קצת חזון שכינה היה שם וכולו לא היה, ואף לאחר שחרב בית שני מצינו דהמדרגה הזאת לא בטלה. ועי' ברכות דף ג' אר\"י פ\"א נכנסתי לחורבה אחת כו' שמעתי ב\"ק כו', וכן מצינו בב\"ב דע\"ד ובב\"ק דנ\"ט ובע\"ז די\"ח ובכתובות דק\"ג ע\"ב ועוד בכ\"מ. ועי' באוה\"ח עה\"ת פרשת ויגש בפ' אנכי ארד עמך, שכתב שם כי הדרגות אור השכינה רבים המה ע\"ש דבריו הנעימים. ועי' ר\"ה דל\"א עשר מסעות נסעה שכינה ובמהרש\"א שם. ומה שחשבו בגמ' בין החמשה דברים שחסרו שכינה היינו במדרגה עליונה וא\"ש הכל, מא\"א:
ובמה שהבאתי לעיל שינוי נוסחאות בענין החמשה דברים שחסרו בבית שני ראיתי כעת בפי' הרמב\"ן על שה\"ש בפסוק ודודי חמק עבר שהביא הסוגיא דיומא הנ\"ל וחשב שם ארון ואו\"ת ושמן המשחה ואש ושכינה וכתב דזאת הגירסא היא נכונה ע\"ש. והוא דלא כמו שכתוב לפנינו בגמ' אבל עכ\"פ גם לפי גירסתו חסרה שכינה. אכן בתרגום יונתן (חגי א') על הפסוק וארצה בו ואכבדה תרגם שם ואתרעי לאשראה שכינתי ביה ביקר ע\"ש הרי שדעתו להיפך ממש מהגמרא, שהגמ' דייקו מאכבד דחסר ה' דחסרה שכינה. אמנם פשר דבר מצאתי כעת ברבינו בחיי פ' ויגש וז\"ל ומיום שחרב בית הראשון לא שרתה שכינה בישראל כי בבית שני לא שרתה שכינה ואין הכוונה לומר שלא שרתה שכינה בבית שני כלל כו' ועוד שהכתוב מעיד וארצה בו ואכבדה כלומר אשרה בו הכבוד שהיא השכינה אלא שלא שרתה בו תדיר כמו בבית ראשון כו', והוא שדרשו רז\"ל וארצה בו ואכבדה חסר ה' לפי שחסרו משם ה' דברים ארון כו' ושכינה ומפני זה אמר ואכבדה לבאר כי הכבוד היה שם שהוא השכינה לא התפארת וחסרון הה\"א על שחסרה משם שכינה שהרי היא מה' דברים שחסרו והיאך חסרה והכתוב אומר ואכבדה אלא שלא שרתה שם תדיר כמו בבית ראשון ע\"ש. ועי' בזוה\"ק ר\"פ תצוה פתח ר\"ש ואתה ה' אל תרחק כו' אל תרחק לאסתלקא מיני למהוי סליק נהורא עלאה מתתאה דהא כד אסתלק נהורא עלאה מתתאה כדין אתחשך כל נהורא ולא אשתכח כלל בעלמא. ועל דא אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמי', ואע\"ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות ע\"ש. ועי' גם בתנחומא פרשת וישלח. והדברים הללו הם מפתח גדול ליישב בהרבה מקומות בש\"ס ומדרשים הנראים בהשקפה הראשונה כסותרים שפעם נמצא שבית שני היתה חסרה שכינה ובמק\"א נראה דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, וע\"פ הנ\"ל דברי כולם צדקו יחדיו, וגם מדוקדקים דברי רבינו שכ' דשכינה אינה בטלה:" + ] + ], + [ + [], + [ + "ואיזו היא יראתו כו' או במעות הצרורין לו בסדינו. הכ\"מ הראה מקום לכ\"ז במשנה דר\"פ הרואה, והנה שם במשנה איתא ולא יכנס להר הבית כו' ובפונדתו ופירש\"י חגור חלל שנותנין בו מעות, אמנם רבינו בפיה\"מ שם פירש דהוא בגד שלובש אדם על בשרו להזיע בו. וא\"כ לא מיירי המשנה שם כלל באיסור לילך שם עם מעות וגם הא כבר הביא רבינו האיסור דאפונדתו בהל' זו. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דברכות פ\"ו דאיתא שם לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבק שעל רגליו ובאפונדתו החגורה לו מבחוץ כו'. ומכאן הוא מקור דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות. עי' בכ\"מ שכתב ורבינו שכתב הנכנסין להיכל מנין לו, ועי' במש\"כ המגיה, ועי' שבועות דף ט\"ז, ועוד בכ\"ד אר\"א שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים, ופירש\"י כשהיו בונין ההיכל בימי עזרא עושים קלעים במקום החומה ובונין את כתלי החומה אצל הקלעים, וכן לעזרות אלא שבהיכל נתנו הקלעים לפנים ממקום החומה ובונים את החומה מבחוץ שלא יזונו עיניהם מן ההיכל ע\"כ. ולפ\"ז שפיר כ' רבינו דגם להיכל היו צריכין ליכנס בתיבות כיון דהטעם דאיתמר בגמ' לענין קה\"ק שייך גם בהיכל דגם בכאן יש איסור שלא יזונו עיניהם מן ההיכל, ומצאתי בע\"מ בעדיות פ\"ח מ\"ו ששם נשנה משנה זו דהובא בשבועות הנ\"ל שרמז לזה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6692ca2ee0986680ff248d83f1205bca51d6a09c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,150 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Chosen Temple", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_The_Chosen_Temple", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולהגביהו כו' שנאמר ולרומם את בית אלהינו. הכ\"מ לא ציין מקורו אולם דבריו נובעין משבת דף י\"א ע\"א אמר רבא כו' אמר רב כל עיר שגגותיה גבוהין מבהכ\"נ לסוף חרבה שנאמר לרומם את בית אלהינו, ולמד רבינו מזה לביהמ\"ק דביה כתיב קרא:" + ], + [ + "והכל חייבין לבנות כו' ונשים. עי' בכ\"מ, אבל צ\"ע דילמא עשו זאת מעצמן ומנ\"ל שמחוייבים. אולם נראה להביא מקור לדברי רבינו מב\"ב דף ד' דפריך שם ובבא ב\"ב היכי עביד הכי דנתן עצה להורדוס לבנות בהמ\"ק והאמר ר\"י אמר רב מפני מה נענש דניאל מפני שהשיא עצה לנבוכדנאצר כו' ומשני אבע\"א שאני עבדא דאיחייב במצות, והנה עבדים אינם חייבים במצות יותר ממה שאשה מחוייבת ומוכח שנשים מחוייבות בבנין בהמ\"ק:" + ], + [ + "המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים גזית כו'. דברי רבינו תמוהין שהם נגד מקרא מלא בתורה לא תבנה אתהן גזית כמש\"כ בהט\"ו, ואם כי יש לדחוק בכוונתו אבל זיכני ה' והגיע לידי ספר משנה תורה ח\"ג וד' שנדפס בקוסטאנטינא שנת ה' רס\"ט (עוד קודם שנתחבר הכ\"מ) ושם ליתא לתיבת גזית והוא הנכון לפע\"ד [וכן בדפוסי וויניציאה ליתא]:" + ], + [], + [ + "במל\"מ הרב באר שבע בפ' עגלה ערופה הקשה כו' וכתב והיינו יכולים לחלק בין קודם שהוקדשו אבנים למזבח דעודן חולין כו'. וזה אינו נראה כלל כו'. ואישתמיטתיה שדברי ב\"ש הן הן דברי התוס' בסוכה דף מ\"ט ע\"א ד\"ה שכל בסוה\"ד שם ע\"ש:" + ], + [], + [ + "וכן הנותץ אבן כו' דרך השחתה לוקה. וכתב הכ\"מ כלומר שאם נתץ כדי לתקן ודאי שרי אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת, ובב\"י יו\"ד סימן רע\"ו העתיק תשו' הר\"י אכסנדרני וכתב שם באמצע דבריו וליכא למימר דכל מחיקה שהוא לתיקון שריא דהנותץ אבן מהמזבח לא מיחייב אלא בעושה דרך השחתה אבל אם נפגמה שצריך לתקן אחרת במקומה שרי שכן מצינו בבני חשמונאי שנתצו מזבח שבנה עזרא מפני שטימאוהו היונים כדאיתא ביומא דהתם שאני כו'. וכתב ע\"ז בהגהות מהרל\"ח שם לא מצאתי דברים אלו במס' יומא. גם הכ\"מ בפ\"א מהל' בהב\"ח הי\"ז לא הודיע מקומו איה ע\"כ. אך באמת עדות הר\"י אכסנדרני נאמנה שכן מבואר להדיא במס' יומא דף ט\"ז ע\"א מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששיקצום מלכי יון. ופירש רש\"י שהקטירו עליה לעכו\"ם וכ\"ה בע\"ז דף נ\"ב ע\"ב ע\"ש. ותמיה על המהרל\"ח שנעלם ממנו זה:" + ], + [], + [], + [ + "וכלי גבוה עד שלא נשתמש כו'. עי' בכ\"מ ועי' במה שתפס עליו המגיה ובאמת דברי רבינו הם גמרא ערוכה בע\"ז דף נ\"ב ע\"ב התם לא אישתמשו בהו לגבוה הכא כיון דאישתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוטא ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "השלחן היה אורכו שנים עשר טפח כו'. וכתב הכ\"מ בפ' שתי הלחם דף צ\"ו כו' וצריך טעם למה פסק כר\"מ ואפשר שטעמו מפני דאבא שאול ס\"ל כוותיה, וכ\"כ עוד בפ\"ה מהל' תו\"מ ה\"ט ע\"ש, ובתוי\"ט שם בפ' הנ\"ל מ\"י כתב משום דסתם משנה שם הוא אליבא דר\"מ ע\"ש. ועי' בשו\"ת נוב\"י מה\"ת חאו\"ח סי' קכ\"ב שכתב משום דהסוגיא דפסחים דף ק\"ט שלחן של מקדש של פרקים כו' אמתא באמתא היכי מטבילין וכן הסוגיא דמנחות דף צ\"ח ע\"ב דקאמר עשרה בעשרים היכי הוה יתבי ומה דמקשה שלחן דמשה היכי הוה מנח ליה וכן כל הסוגיא שם הכל לא שייך אליבא דר\"י דאמת כלים בת חמשה ע\"ש. ויש להוסיף דגם סתמא דהש\"ס שבת צ\"ב ע\"א עירובין ד' ע\"ב סוכה ד' ע\"ב דארון תשעה וכפורת טפח, וכן המימרא דרחבה אר\"י ביומא ע\"ב ע\"ב הכל הוא אליבא דר\"מ, דלר\"י ארון וכפורת תמניא ופלגא הוא דהוי כדאיתא בסוכה שם ה' ע\"ב. ועי' גם בירושלמי דשקלים פ\"ו ה\"א ובסוטה פ\"ח ה\"ג דנחלקו שם ר' יוחנן ור\"ל דר\"י ס\"ל דבאמה של ששה טפחים היה הארון ור\"ל ס\"ל באמה בת חמשה, וקאמר שם דר\"י כר\"מ ור\"ל כר\"י ואולי משום זה פסק רבינו כר\"מ דקי\"ל כר\"י לגבי ר\"ל (ולפ\"מ שהבאתי לקמן בפ\"ט מהל' ביאת המקדש ה\"ב בשם הנוב\"י דכלל זה דהלכה כר\"י לגבי ר\"ל לא איתמר בירושלמי ליתא לדברי, אמנם כבר דחיתי שם את דבריו ע\"ש):", + " וכן נרות המנורה כו'. וכתב הכ\"מ בפ' שתי הלחם כו' ואע\"ג דהלכה כרבי מחבירו כו'. ועי' בתוס' שם בדף צ\"ט ע\"א שכתב דבשקלים דף י\"א מייתי התם פלוגתא דרבי ור\"א בר\"ש ומתנייא התם איפכא לר\"א בר\"ש מזרח ומערב ולרבי צפון ודרום (ולפנינו הגירסא שם כמו בסוגיא דמנחות) וזו הגירסא נראה שהיתה לפני רבינו ופסק שפיר כרבי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושלשתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים. וכתב הכ\"מ תוספתא פ\"ב דיומא, אולם שם בתוספתא איתא וכולם היו נתונין מחצי הבית ולפנים ע\"ש. ועי' בס' תפ\"י בסמני צורת ביהמ\"ק אות ע\"א שהעיר בזה וכתב דלרבינו הי\"ל גירסא אחרת בתוספתא דהיה כתוב משליש הפנימי של היכל ע\"ש. אולם באמת דברי רבינו נובעים מש\"ס ערוך ואשתמיטתיה להרב בעל תפ\"י גמ' ערוכה במנחות דצ\"ח ע\"ב תני חדא מחצי בית ולפנים היו מונחין ותני חדא משליש הבית ולפנים היו מונחין ול\"ק מר קא חשיב בית קה\"ק בהדי היכל מר לא קא חשיב בית קה\"ק בהדי היכל. וע\"ש ברש\"י וכ\"ה בירושלמי פ\"ו דשקלים ה\"ג וע\"ש בק\"ע. ורבינו קחשיב ג\"כ לכל הששים אמה של דביר ושל היכל ומש\"ה כ' משליש הבית ולפנים וא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בבית ראשון היה כותל מבדיל כו' וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקודש או ממדת קה\"ק כו'. עי' בכ\"מ ודבריו מאוד תמוהין שהוצרך להביא זה מירושלמי והספק הזה מוזכר גם בש\"ס דילן שם ביומא דף נ\"ב ע\"א ורבינא דחי שם זה דדילמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין וחללא קא חשיב כותלים לא קא חשיב ע\"ש, אבל טעם הספק שכתב רבינו הוא כדמסיק בגמרא שם קדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ ע\"ש, ודברי רבינו נובעין מגמ' לא מהירושלמי:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ושער זה הוא הנקרא שער העליון והוא שער נקנור. עי' בכ\"מ שהראה מקום לשם נקנור אבל לא הראה מקום לשם עליון שכתב רבינו, ועי' בתוי\"ט בפ\"ה דסוכה מ\"ד שכתב דברי רבינו הם מהמתני' דשם יעמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ולשון רבינו בפ\"ז מהלכות כלי המקדש ה\"ו וג' לפתיחת שער העליון והוא שער נקנור, ולמה נקרא שער העליון לפי שהוא למעלה מעזרת נשים, ועוד איתא כן בירושלמי פ\"ה דעירובין שבעה שמות היה לו שער סור כו' שער העליון ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה. עי' בכ\"מ שלא הראה שום מוצא לזה ולכאורה דברי רבינו תמוהים שהרי ביומא דף כ\"א ע\"ב חשבו חמשה דברים שחסרו במקדש שני וחשבו ג\"כ שכינה הרי דשכינה לא היתה עוד במקדש שני. אולם מצאתי בירושלמי דתענית פ\"ב ה\"א ומכות פ\"ב ה\"ו ובהוריות פ\"ג ה\"ב ובמ\"ר שה\"ש פ\"ח דהובא שם המימרא דיומא הנ\"ל ושם הנוסחא שמן המשחה ולא חשיב שם שכינה והוא מוכרח להמעיין שם. וכן במ\"ר ובתנחומא פ' בהעלותך חשיב שם החמשה דברים ולא חשיב ג\"כ שכינה ונקט שם מנורה תחת שכינה ולפ\"ז י\"ל דבאמת היתה השראת שכינה בבית שני, וכ\"ה באמת במ\"ר אחרי פ\"כ ובתנחומא שם אם על פיך יגביה נשר אמר הקב\"ה לאהרן על מימר פיך הייתי משרה שכינתי ע\"ג הארון או על מימר פיך הייתי מסלק שכינתי מע\"ג הארון. סלע ישכון מקדש ראשון ויתלונן לינה אחת במקדש השני על שן סלע ומצודה, ובפסיקתא רבתי פמ\"ז הגי' סלע ישכון בבנין ראשון שהיה שם ארון ואפי' בבנין שני שלא היה שם ארון אלא אבן היה שם היה כבודי על שן הסלע ומצודה ע\"ש, מכ\"ז מבואר דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, אבל מ\"מ צ\"ע דברי רבינו מברכות דס\"א ע\"ב, לא אמרו כו' ובזמן שהשכינה שורה, ופירש\"י שבהמ\"ק קיים ע\"ש. ובמ\"ר במדבר פ\"א ותנחומא שם ד\"א מה רדנו כו' א\"ל נתצת לנו את בהמ\"ק וסלקת שכינתך ממנו כו'. ומשמע דעכ\"פ אחר החורבן שוב לא היתה השראת שכינה. שוב מצאתי במ\"ר שמות פ\"ב ובשוח\"ט מזמור י\"א ובילקוט מלכים א' רמז קצ\"ה ארשב\"נ עד שלא חרב בהמ\"ק היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר ה' בהיכל קדשו ומשחרב בהמ\"ק נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים כסאו ר\"א אומר בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים וכה\"א קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה שאפי' הר הרי הוא בקדושתו בוא וראה מה כורש אומר הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אע\"פ שהוא חרב האלהים אינו זז משם, א\"ר אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בהמ\"ק שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו, וכ\"ה במ\"ר במדבר פי\"א ובאיכה רבתי פ\"א הנה זה עומד אחר כתלנו זה כותל מערבי של בהמ\"ק שאינו חרב לעולם למה שהשכינה במערב, ועוד בילקוט תהלים רמז תרנ\"ג ובשוח\"ט שם ה' בהיכל קדשו א\"ר סימון (בשוח\"ט הגירסא ר' אלעזר) ראה מה כתיב כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ושכנתי כתיב אע\"פ שחרב בהמ\"ק ונעשה שדה אעפ\"כ שכינתי שם ע\"כ ולפ\"ז דעת רבינו הוא כדעת המ\"ד הרבים דס\"ל דהשראת שכינה לעולם אינה זזה ממקומה, ומכאן נובעין דבריו (ומ\"ש רבינו לקמן בפ\"ז ה\"ח הוא כר' יהודה שם בברכות ע\"ש ותבין, ועי' גם בדברי רבינו שם בה\"ז). והאיר ה' את עיני ומצאתי בסמ\"ג עשין קס\"ג אחר שכתב שם דשכינה אינה בטלה הביא דברי ר\"א ור' אחא שהבאתי לעיל מהמ\"ר שמות בשם תנחומא והנאני מאוד. אבל לא מצאתי מקום התנחומא:
עוד י\"ל דרבינו הוציא כן מיומא ט' ע\"ב. ר\"ל הוה סחי בירדנא אתא רבב\"ח כו' א\"ל אלהא סנינא לכו (ופירש\"י לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלשוב ולשרות בבית שני) דכתיב כו' אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו (ופירש\"י כך לא הייתם חסרים שכינה) עכשיו נמשלתם כארז שהרקב שולט בו (ופירש\"י מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה) מה ארז אמר עולא ססמגר מאי ססמגר אר\"א בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים נסתלקה רוה\"ק מישראל ועדיין היה משתמשים בב\"ק. ופירש\"י מאי ססמגר כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגר לענין שריית שכינה אר\"א ב\"ק נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט ע\"כ. ועי' רמב\"ן עה\"ת פ' תצוה שחושב מעלות הנבואה למטה ממנו מעלת רוה\"ק ולמטה ממנו ב\"ק ששמשו בה בבית שני לאחר שפסקה הנבואה ופסקה רוה\"ק ע\"ש. ומעתה דברי רבינו מדוקדקים שכתב שהשכינה לא בטלה כלומר דלא היתה במדרגה העליונה כמו בבית ראשון. אבל גם לא בטלה והוא במדרגה למטה הימנו כמדרגת ב\"ק וכמו שפירש\"י קצת חזון שכינה היה שם וכולו לא היה, ואף לאחר שחרב בית שני מצינו דהמדרגה הזאת לא בטלה. ועי' ברכות דף ג' אר\"י פ\"א נכנסתי לחורבה אחת כו' שמעתי ב\"ק כו', וכן מצינו בב\"ב דע\"ד ובב\"ק דנ\"ט ובע\"ז די\"ח ובכתובות דק\"ג ע\"ב ועוד בכ\"מ. ועי' באוה\"ח עה\"ת פרשת ויגש בפ' אנכי ארד עמך, שכתב שם כי הדרגות אור השכינה רבים המה ע\"ש דבריו הנעימים. ועי' ר\"ה דל\"א עשר מסעות נסעה שכינה ובמהרש\"א שם. ומה שחשבו בגמ' בין החמשה דברים שחסרו שכינה היינו במדרגה עליונה וא\"ש הכל, מא\"א:
ובמה שהבאתי לעיל שינוי נוסחאות בענין החמשה דברים שחסרו בבית שני ראיתי כעת בפי' הרמב\"ן על שה\"ש בפסוק ודודי חמק עבר שהביא הסוגיא דיומא הנ\"ל וחשב שם ארון ואו\"ת ושמן המשחה ואש ושכינה וכתב דזאת הגירסא היא נכונה ע\"ש. והוא דלא כמו שכתוב לפנינו בגמ' אבל עכ\"פ גם לפי גירסתו חסרה שכינה. אכן בתרגום יונתן (חגי א') על הפסוק וארצה בו ואכבדה תרגם שם ואתרעי לאשראה שכינתי ביה ביקר ע\"ש הרי שדעתו להיפך ממש מהגמרא, שהגמ' דייקו מאכבד דחסר ה' דחסרה שכינה. אמנם פשר דבר מצאתי כעת ברבינו בחיי פ' ויגש וז\"ל ומיום שחרב בית הראשון לא שרתה שכינה בישראל כי בבית שני לא שרתה שכינה ואין הכוונה לומר שלא שרתה שכינה בבית שני כלל כו' ועוד שהכתוב מעיד וארצה בו ואכבדה כלומר אשרה בו הכבוד שהיא השכינה אלא שלא שרתה בו תדיר כמו בבית ראשון כו', והוא שדרשו רז\"ל וארצה בו ואכבדה חסר ה' לפי שחסרו משם ה' דברים ארון כו' ושכינה ומפני זה אמר ואכבדה לבאר כי הכבוד היה שם שהוא השכינה לא התפארת וחסרון הה\"א על שחסרה משם שכינה שהרי היא מה' דברים שחסרו והיאך חסרה והכתוב אומר ואכבדה אלא שלא שרתה שם תדיר כמו בבית ראשון ע\"ש. ועי' בזוה\"ק ר\"פ תצוה פתח ר\"ש ואתה ה' אל תרחק כו' אל תרחק לאסתלקא מיני למהוי סליק נהורא עלאה מתתאה דהא כד אסתלק נהורא עלאה מתתאה כדין אתחשך כל נהורא ולא אשתכח כלל בעלמא. ועל דא אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמי', ואע\"ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות ע\"ש. ועי' גם בתנחומא פרשת וישלח. והדברים הללו הם מפתח גדול ליישב בהרבה מקומות בש\"ס ומדרשים הנראים בהשקפה הראשונה כסותרים שפעם נמצא שבית שני היתה חסרה שכינה ובמק\"א נראה דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, וע\"פ הנ\"ל דברי כולם צדקו יחדיו, וגם מדוקדקים דברי רבינו שכ' דשכינה אינה בטלה:" + ] + ], + [ + [], + [ + "ואיזו היא יראתו כו' או במעות הצרורין לו בסדינו. הכ\"מ הראה מקום לכ\"ז במשנה דר\"פ הרואה, והנה שם במשנה איתא ולא יכנס להר הבית כו' ובפונדתו ופירש\"י חגור חלל שנותנין בו מעות, אמנם רבינו בפיה\"מ שם פירש דהוא בגד שלובש אדם על בשרו להזיע בו. וא\"כ לא מיירי המשנה שם כלל באיסור לילך שם עם מעות וגם הא כבר הביא רבינו האיסור דאפונדתו בהל' זו. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דברכות פ\"ו דאיתא שם לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבק שעל רגליו ובאפונדתו החגורה לו מבחוץ כו'. ומכאן הוא מקור דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות. עי' בכ\"מ שכתב ורבינו שכתב הנכנסין להיכל מנין לו, ועי' במש\"כ המגיה, ועי' שבועות דף ט\"ז, ועוד בכ\"ד אר\"א שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים, ופירש\"י כשהיו בונין ההיכל בימי עזרא עושים קלעים במקום החומה ובונין את כתלי החומה אצל הקלעים, וכן לעזרות אלא שבהיכל נתנו הקלעים לפנים ממקום החומה ובונים את החומה מבחוץ שלא יזונו עיניהם מן ההיכל ע\"כ. ולפ\"ז שפיר כ' רבינו דגם להיכל היו צריכין ליכנס בתיבות כיון דהטעם דאיתמר בגמ' לענין קה\"ק שייך גם בהיכל דגם בכאן יש איסור שלא יזונו עיניהם מן ההיכל, ומצאתי בע\"מ בעדיות פ\"ח מ\"ו ששם נשנה משנה זו דהובא בשבועות הנ\"ל שרמז לזה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות בית הבחירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7e9ee72de761d990df79d7579d2ec8c9f33c9c85 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה כו'. אם נשבר עצם מן הזנב אבל אם נשבר עצם מצלעותיו כשר מפני שאינו בגלוי. עי' בכ\"מ ולא היה צריך להוציא זה מדיוקא דתוספתא שכל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ אמור פרשתא ז' ברייתא י\"א שבור מה ת\"ל לפי שנאמר שבר יד או שבר רגל שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו מניין לרבות שבר זנב ת\"ל או שבור או יכול שאני מרבה שבר צלע ת\"ל שבר יד או שבר רגל מה אלו מיוחדים שמומן בגלוי ואין חוזרים יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי ע\"כ:" + ], + [], + [ + "ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה כו'. אם נשבר עצם מן הזנב אבל אם נשבר עצם מצלעותיו כשר מפני שאינו בגלוי. עי' בכ\"מ ולא היה צריך להוציא זה מדיוקא דתוספתא שכל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ אמור פרשתא ז' ברייתא י\"א שבור מה ת\"ל לפי שנאמר שבר יד או שבר רגל שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו מניין לרבות שבר זנב ת\"ל או שבור או יכול שאני מרבה שבר צלע ת\"ל שבר יד או שבר רגל מה אלו מיוחדים שמומן בגלוי ואין חוזרים יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אתנן זונה ומחיר כלב כו'. עי' בכ\"מ אבל המעיין בדברי הרמב\"ן שם יראה שבענין זה אינו חולק עליו כלל וז\"ל שם סוף ד\"ה והמין השני והנה מדה בדינו של הרב בלא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ושאור ודבש משפט גר יתום וכיו\"ב כולן ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל המוקצה אם הוא שלו והוקצה קודם שיקדוש נפסל הוקצה של חבירו או שהוקצה שלו אחר שהקדישו הרי זה מותר שאין אדם מקצה דבר שאינו שלו. וכתב הכ\"מ הכל בתוספתא דתמורה פ\"ד אלא שמה שאמר רבינו שאם הוקצה אחר הקדשו מותר לא מצאתיו בתוספתא. אבל באמת הדברים מבוארים בתוספתא דע\"ז סוף פ\"ו דאיתא שם מוקצה שלו אסור ושל חבירו מותר לפני הקדשו אסור לאחר הקדשו מותר, ועי' במרה\"פ בירושלמי דע\"ז פ\"ג ה\"ה:" + ], + [ + "הנעבד בין שעבד שלו בין של חבירו כו' הרי זה אסור. עי' בהשגות ובכ\"מ ולח\"מ ועי' בתוס' בע\"ז דמ\"ו ע\"א ד\"ה בהמה תוכיח. ונראה שדברי רבינו נובעים מהירושלמי דכלאים פ\"ז ה\"ג ובירושלמי דע\"ז פ\"ג ה\"ה דאיתא שם הנעבד אית תנייא תני בין שלו בין של אחרים אסור אית תנייא תני שלו אסור של אחרים מותר הוון בעיי מימר כו' ר\"י בשם ר\"א דברי הכל הוא כמה דתימר תמן דבר שיש בו רוח חיים אע\"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוותה דבר שאינו שלך אע\"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. והנה הירושלמי ע\"כ מיירי בשלא עשה בה מעשה דאי בשעשה בה מעשה אפילו להדיוט נאסר כדאיתא בע\"ז דנ\"ד וע\"כ דאפילו בשלא עשה בה מעשה קאמר דמקשינן דבר שא\"ש לדבר שיש בו רוח חיים דעכ\"פ אסור לגבוה, ועי' במרה\"פ שם בע\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..69ef5e49b1808fd9c19524bf3e24ff2489f0fed5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Things_Forbidden_on_the_Altar", + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה כו'. אם נשבר עצם מן הזנב אבל אם נשבר עצם מצלעותיו כשר מפני שאינו בגלוי. עי' בכ\"מ ולא היה צריך להוציא זה מדיוקא דתוספתא שכל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ אמור פרשתא ז' ברייתא י\"א שבור מה ת\"ל לפי שנאמר שבר יד או שבר רגל שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו מניין לרבות שבר זנב ת\"ל או שבור או יכול שאני מרבה שבר צלע ת\"ל שבר יד או שבר רגל מה אלו מיוחדים שמומן בגלוי ואין חוזרים יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי ע\"כ:" + ], + [], + [ + "ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה כו'. אם נשבר עצם מן הזנב אבל אם נשבר עצם מצלעותיו כשר מפני שאינו בגלוי. עי' בכ\"מ ולא היה צריך להוציא זה מדיוקא דתוספתא שכל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ אמור פרשתא ז' ברייתא י\"א שבור מה ת\"ל לפי שנאמר שבר יד או שבר רגל שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו מניין לרבות שבר זנב ת\"ל או שבור או יכול שאני מרבה שבר צלע ת\"ל שבר יד או שבר רגל מה אלו מיוחדים שמומן בגלוי ואין חוזרים יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אתנן זונה ומחיר כלב כו'. עי' בכ\"מ אבל המעיין בדברי הרמב\"ן שם יראה שבענין זה אינו חולק עליו כלל וז\"ל שם סוף ד\"ה והמין השני והנה מדה בדינו של הרב בלא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ושאור ודבש משפט גר יתום וכיו\"ב כולן ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל המוקצה אם הוא שלו והוקצה קודם שיקדוש נפסל הוקצה של חבירו או שהוקצה שלו אחר שהקדישו הרי זה מותר שאין אדם מקצה דבר שאינו שלו. וכתב הכ\"מ הכל בתוספתא דתמורה פ\"ד אלא שמה שאמר רבינו שאם הוקצה אחר הקדשו מותר לא מצאתיו בתוספתא. אבל באמת הדברים מבוארים בתוספתא דע\"ז סוף פ\"ו דאיתא שם מוקצה שלו אסור ושל חבירו מותר לפני הקדשו אסור לאחר הקדשו מותר, ועי' במרה\"פ בירושלמי דע\"ז פ\"ג ה\"ה:" + ], + [ + "הנעבד בין שעבד שלו בין של חבירו כו' הרי זה אסור. עי' בהשגות ובכ\"מ ולח\"מ ועי' בתוס' בע\"ז דמ\"ו ע\"א ד\"ה בהמה תוכיח. ונראה שדברי רבינו נובעים מהירושלמי דכלאים פ\"ז ה\"ג ובירושלמי דע\"ז פ\"ג ה\"ה דאיתא שם הנעבד אית תנייא תני בין שלו בין של אחרים אסור אית תנייא תני שלו אסור של אחרים מותר הוון בעיי מימר כו' ר\"י בשם ר\"א דברי הכל הוא כמה דתימר תמן דבר שיש בו רוח חיים אע\"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוותה דבר שאינו שלך אע\"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. והנה הירושלמי ע\"כ מיירי בשלא עשה בה מעשה דאי בשעשה בה מעשה אפילו להדיוט נאסר כדאיתא בע\"ז דנ\"ד וע\"כ דאפילו בשלא עשה בה מעשה קאמר דמקשינן דבר שא\"ש לדבר שיש בו רוח חיים דעכ\"פ אסור לגבוה, ועי' במרה\"פ שם בע\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9809b6140283e5b191b1f8925c2cf8bdfc14a493 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,37 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "כל המועל בזדון לוקה ומשלם. ונדפס על הגליון קו' בשם שו\"ת דבר שמואל דהא אין אדם לוקה ומשלם ורבינו עצמו פסק בהל' תרומות פ\"ו הל\"ו שהאוכל תרומה בזדון לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם ע\"כ. והנה לפ\"מ שחידש הצל\"ח בפסחים דף כ\"ט דהא דילפינן מכדי רשעתו דמשום רשעה אחת אתה מחייבו כו' הוא רק בממון המסור לב\"ד שהב\"ד אין יכולת בידיהם לחייבו משום שתי רשעיות וכיון שמחייבין אותו מיתה אין יכולים לחייבו גם ממון אבל היכא שהתשלומין הם לשמים לא פטור משום קלב\"מ דהב\"ד לא מחייבין אותו רק שהוא חייב לגבוה ע\"ש, בפשיטות נכונים דברי רבינו וכ\"כ בס' טעה\"מ בפ\"ה מהל' גניבה דבל\"ס זה הוא סברת רבינו. אבל עדיין יש לעורר דאם רבינו היה רוצה לחדש כן מדעת עצמו הי\"ל לכתוב יראה לי כדרכו ברוב המקומות היכא שכותב דבר חידוש שהמציא מסברתו. אבל באמת הדברים מבוארים בירושלמי פ\"ז דתרומות ה\"א ולא כן אר\"א בשם רשב\"ל במזיד בחלב בשוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והכא ילקה וישלם רבב\"ח בשם רשב\"י שני דברים מסורים לב\"ד את תופס אחד מהם יצא דבר שהוא מסור לשמים ע\"כ וע\"ש במרה\"פ שביאר כן להדיא דהא דאיתא בכ\"מ דילפי' מכדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייב כו' הוא רק בהמסור לב\"ד אבל לא בהמסור לשמים ע\"ש וכ\"ה בירושלמי דב\"ק פ\"ז ה\"ב, ולפ\"ז דברי רבינו יש להם יסוד בירושלמי:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ea3e352ea65f95f8cafe98c4ed96f06a3a40fbee --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,34 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Trespass", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Trespass", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "כל המועל בזדון לוקה ומשלם. ונדפס על הגליון קו' בשם שו\"ת דבר שמואל דהא אין אדם לוקה ומשלם ורבינו עצמו פסק בהל' תרומות פ\"ו הל\"ו שהאוכל תרומה בזדון לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם ע\"כ. והנה לפ\"מ שחידש הצל\"ח בפסחים דף כ\"ט דהא דילפינן מכדי רשעתו דמשום רשעה אחת אתה מחייבו כו' הוא רק בממון המסור לב\"ד שהב\"ד אין יכולת בידיהם לחייבו משום שתי רשעיות וכיון שמחייבין אותו מיתה אין יכולים לחייבו גם ממון אבל היכא שהתשלומין הם לשמים לא פטור משום קלב\"מ דהב\"ד לא מחייבין אותו רק שהוא חייב לגבוה ע\"ש, בפשיטות נכונים דברי רבינו וכ\"כ בס' טעה\"מ בפ\"ה מהל' גניבה דבל\"ס זה הוא סברת רבינו. אבל עדיין יש לעורר דאם רבינו היה רוצה לחדש כן מדעת עצמו הי\"ל לכתוב יראה לי כדרכו ברוב המקומות היכא שכותב דבר חידוש שהמציא מסברתו. אבל באמת הדברים מבוארים בירושלמי פ\"ז דתרומות ה\"א ולא כן אר\"א בשם רשב\"ל במזיד בחלב בשוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והכא ילקה וישלם רבב\"ח בשם רשב\"י שני דברים מסורים לב\"ד את תופס אחד מהם יצא דבר שהוא מסור לשמים ע\"כ וע\"ש במרה\"פ שביאר כן להדיא דהא דאיתא בכ\"מ דילפי' מכדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייב כו' הוא רק בהמסור לב\"ד אבל לא בהמסור לשמים ע\"ש וכ\"ה בירושלמי דב\"ק פ\"ז ה\"ב, ולפ\"ז דברי רבינו יש להם יסוד בירושלמי:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..763960ddbee765a9960bb57b0be79c40e36f5334 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,95 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשנושאים אותו על הכתף נושאין פנים כנגד פנים ואחוריהן לחוץ ופניהם לפנים כו'. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצאו, אולם דבריו מבוארין במד\"ר במדבר פ\"ה ועוד בד\"א היו מעולים מכל הלוים שכל הלוים היו טוענין בכל המשכן והיו מהלכין כדרכן ופניהם כנגד הדרך אבל בני קהת היו מהלכין אחוריהן ופניהם לארון כדי שלא ליתן אחור לארון כו', וע\"ש בהגהות רד\"ל ורש\"ש, ועי' בס' התוה\"מ פ' תצוה שהראה מקור לדברי רבינו ממנחות דף צ\"ח ע\"ב:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה כו' עבודתו כשירה. עי' במל\"מ אבל בירושלמי רפ\"ק דיומא איתא עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין, וכ\"ה במ\"ר צו פ\"ח ר\"י בשם רשב\"י מלמד שעשירית האיפה מעכבת לכהונת אהרן ובניו ע\"ש. ועי' בהג' הגר\"א בתוספתא בסוף שקלים שהגיה גם שם פסולה ואפשר שכוונתו ע\"פ התו\"כ והירושלמי והמ\"ר, אכן ביפ\"ת שם במ\"ר הביא גירסת התו\"כ עבודתו כשרה, ונראה מלשונו שכן היה כתוב בהתו\"כ אשר היה לפניו, וכ\"א במ\"ר נשא פ\"ו כ\"ה אין נכנס לעזרה לעבודה אא\"כ הביא עשירית האיפה משלו ועבודה בידו, אע\"פ שלא הביא עשירית האיפה משלו ועבודה בידו ועבד עבודתו כשירה וכ\"ה ג\"כ הגי' בתוספתא דסנהדרין פ\"ז ע\"ש. והוא כמ\"ש המל\"מ וכמו שפסק רבינו:" + ], + [ + "כהן שלא עבד עדיין מימיו שמינוהו כ\"ג כו' ואח\"כ מקריב עשירית האיפה שלישית שהוא חביתי כ\"ג שמקריב בכל יום. וכתב הכ\"מ כהן שלא עבד עדיין מימיו כו' שם בירושלמי כו'. ומש\"כ ואח\"כ מקריב עשירית האיפה שלישית פשוט הוא ע\"כ. ודבריו תמוהין שדברי רבינו נובעין מש\"ס ערוך בבבלי מנחות דף ע\"ח ע\"א אר\"ח כ\"ג המתקרב לעבודה צריך שתי עשרונים האיפה אחת להמשכו ואחת לחינוכו מר בר ר\"א אמר שלש ולא פליגי הא דעבד עבודה כשהוא כהן הדיוט הא דלא עבד עבודה כשהוא כהן הדיוט, וע\"ש ברש\"י ותוס' ומבוארין כל דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ושתי כתנות אחרות היו לו כו'. עי' בשו\"ת רמ\"ע מפאנו סי' ק\"ב דאחרות מלה מיותרת היא בט\"ס. ועפ\"ז הלשון מתוקן ומקובל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "המעיל כולו כו' ואין לו בית יד. ובהשגות א\"א זו מניין לו. ועי' בכ\"מ שכתב דהרמב\"ן בפירוש התורה כתב כדברי רבינו, ואפשר דבאיזו ברייתא מצאו כן ע\"כ, ואולי יצא להם זה מהא דאיתא בערכין (דף ג' ע\"ב) דכהנים ליתנייהו בתפילין של יד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו ע\"ש. והנה שיטת המג\"א בסימן כ\"ז סק\"ו בדעת הרשב\"א שהעתיק המחבר שם דגם בתפילין של יד לא חיישינן לחציצה, והא דאסרינן להניח ש\"י על הבגד לא מטעם חציצה אלא מגזה\"כ והיה לך לאות ולא לאחרים לאות דשל יד צריך להיות מכוסה, וע\"ז הקשה המג\"א שם מסוגיא זו דלדעת הרשב\"א דאין חציצה פוסלת בשל יד דא\"כ היה להכהנים להניח תש\"י על הכתונת ולא יהיה חציצה בין הכתונת לבשרו, ואי משום לך לאות הא אפשר לכרוך ד\"א ע\"ג תש\"י שלא תהיה נראה, ותירץ שם דלא היו רשאין ללבוש בגד אחר ע\"ג הכתונת, ביאור דבריו דבתפילין שהם כלי מצוה אין קפידא אבל בגד רשות שמניח ע\"ג תפילה שתהיה מכוסה זה אסור, ועי' בכ\"ז במחה\"ש שם, והשתא אם הי\"ל להמעיל בתי ידים אכתי היו יכולים להניח התש\"י על הכתונת ולכסותם בבית יד של המעיל דאז שוב ליכא חשש כלל, לא משום חציצה ולא משום והיה לך לאות כיון דהוא מכוסה ובבגד מצוה הא אין קפידא להניח ע\"ג הכתונת, ומזה הוכיחו דינם. ובאשר כי לא מצאתי הדבר מפורש אקצר בזה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ומפתח על האבנים כו' וכותב בתחלה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטי יה כו'. וכתב הכ\"מ בס\"פ בא לו דע\"ג ובירושלמי שם. ויש לתמוה למה שינה רבינו לכתוב שהיה כתוב למטה שבטי יה. ועי' במש\"כ ליישב, אבל נראה דרבינו הוציא כן מדברי המד\"ר שמות סוף פל\"ח, דאיתא שם כיצד היו נתונים טור אודם פטדה וברקת על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן כו' על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון, ומכאן למד רבינו שאברהם יצחק ויעקב היו כתובים למעלה מראובן ושבטי יה למטה מבנימין, וע' בחי' רש\"ש שם. ומה שרבינו שינה וכתב שבטי יה ובגמ' איתא שבטי ישורון וכן במדרש. עי' בכ\"מ תירוץ ע\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..07c0b417db44025eb4e581e154d0a5ba30b38ec7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Avodah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,92 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Vessels_of_the_Sanctuary_and_Those_who_Serve_Therein", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשנושאים אותו על הכתף נושאין פנים כנגד פנים ואחוריהן לחוץ ופניהם לפנים כו'. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצאו, אולם דבריו מבוארין במד\"ר במדבר פ\"ה ועוד בד\"א היו מעולים מכל הלוים שכל הלוים היו טוענין בכל המשכן והיו מהלכין כדרכן ופניהם כנגד הדרך אבל בני קהת היו מהלכין אחוריהן ופניהם לארון כדי שלא ליתן אחור לארון כו', וע\"ש בהגהות רד\"ל ורש\"ש, ועי' בס' התוה\"מ פ' תצוה שהראה מקור לדברי רבינו ממנחות דף צ\"ח ע\"ב:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה כו' עבודתו כשירה. עי' במל\"מ אבל בירושלמי רפ\"ק דיומא איתא עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין, וכ\"ה במ\"ר צו פ\"ח ר\"י בשם רשב\"י מלמד שעשירית האיפה מעכבת לכהונת אהרן ובניו ע\"ש. ועי' בהג' הגר\"א בתוספתא בסוף שקלים שהגיה גם שם פסולה ואפשר שכוונתו ע\"פ התו\"כ והירושלמי והמ\"ר, אכן ביפ\"ת שם במ\"ר הביא גירסת התו\"כ עבודתו כשרה, ונראה מלשונו שכן היה כתוב בהתו\"כ אשר היה לפניו, וכ\"א במ\"ר נשא פ\"ו כ\"ה אין נכנס לעזרה לעבודה אא\"כ הביא עשירית האיפה משלו ועבודה בידו, אע\"פ שלא הביא עשירית האיפה משלו ועבודה בידו ועבד עבודתו כשירה וכ\"ה ג\"כ הגי' בתוספתא דסנהדרין פ\"ז ע\"ש. והוא כמ\"ש המל\"מ וכמו שפסק רבינו:" + ], + [ + "כהן שלא עבד עדיין מימיו שמינוהו כ\"ג כו' ואח\"כ מקריב עשירית האיפה שלישית שהוא חביתי כ\"ג שמקריב בכל יום. וכתב הכ\"מ כהן שלא עבד עדיין מימיו כו' שם בירושלמי כו'. ומש\"כ ואח\"כ מקריב עשירית האיפה שלישית פשוט הוא ע\"כ. ודבריו תמוהין שדברי רבינו נובעין מש\"ס ערוך בבבלי מנחות דף ע\"ח ע\"א אר\"ח כ\"ג המתקרב לעבודה צריך שתי עשרונים האיפה אחת להמשכו ואחת לחינוכו מר בר ר\"א אמר שלש ולא פליגי הא דעבד עבודה כשהוא כהן הדיוט הא דלא עבד עבודה כשהוא כהן הדיוט, וע\"ש ברש\"י ותוס' ומבוארין כל דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ושתי כתנות אחרות היו לו כו'. עי' בשו\"ת רמ\"ע מפאנו סי' ק\"ב דאחרות מלה מיותרת היא בט\"ס. ועפ\"ז הלשון מתוקן ומקובל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "המעיל כולו כו' ואין לו בית יד. ובהשגות א\"א זו מניין לו. ועי' בכ\"מ שכתב דהרמב\"ן בפירוש התורה כתב כדברי רבינו, ואפשר דבאיזו ברייתא מצאו כן ע\"כ, ואולי יצא להם זה מהא דאיתא בערכין (דף ג' ע\"ב) דכהנים ליתנייהו בתפילין של יד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו ע\"ש. והנה שיטת המג\"א בסימן כ\"ז סק\"ו בדעת הרשב\"א שהעתיק המחבר שם דגם בתפילין של יד לא חיישינן לחציצה, והא דאסרינן להניח ש\"י על הבגד לא מטעם חציצה אלא מגזה\"כ והיה לך לאות ולא לאחרים לאות דשל יד צריך להיות מכוסה, וע\"ז הקשה המג\"א שם מסוגיא זו דלדעת הרשב\"א דאין חציצה פוסלת בשל יד דא\"כ היה להכהנים להניח תש\"י על הכתונת ולא יהיה חציצה בין הכתונת לבשרו, ואי משום לך לאות הא אפשר לכרוך ד\"א ע\"ג תש\"י שלא תהיה נראה, ותירץ שם דלא היו רשאין ללבוש בגד אחר ע\"ג הכתונת, ביאור דבריו דבתפילין שהם כלי מצוה אין קפידא אבל בגד רשות שמניח ע\"ג תפילה שתהיה מכוסה זה אסור, ועי' בכ\"ז במחה\"ש שם, והשתא אם הי\"ל להמעיל בתי ידים אכתי היו יכולים להניח התש\"י על הכתונת ולכסותם בבית יד של המעיל דאז שוב ליכא חשש כלל, לא משום חציצה ולא משום והיה לך לאות כיון דהוא מכוסה ובבגד מצוה הא אין קפידא להניח ע\"ג הכתונת, ומזה הוכיחו דינם. ובאשר כי לא מצאתי הדבר מפורש אקצר בזה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ומפתח על האבנים כו' וכותב בתחלה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטי יה כו'. וכתב הכ\"מ בס\"פ בא לו דע\"ג ובירושלמי שם. ויש לתמוה למה שינה רבינו לכתוב שהיה כתוב למטה שבטי יה. ועי' במש\"כ ליישב, אבל נראה דרבינו הוציא כן מדברי המד\"ר שמות סוף פל\"ח, דאיתא שם כיצד היו נתונים טור אודם פטדה וברקת על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן כו' על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון, ומכאן למד רבינו שאברהם יצחק ויעקב היו כתובים למעלה מראובן ושבטי יה למטה מבנימין, וע' בחי' רש\"ש שם. ומה שרבינו שינה וכתב שבטי יה ובגמ' איתא שבטי ישורון וכן במדרש. עי' בכ\"מ תירוץ ע\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9604006026716d24488bcb7de583c857fa91fce2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,135 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הערכים הם נדר מכלל נדרי הקדש כו' עד ומשום ככל היוצא מפיו יעשה. עי' בכ\"מ שנדחק ועי' מ\"ש רבינו לפיכך חייבין עליהם כו', הניח הכ\"מ חלק ולא הראה שום מוצא לזה, אבל באמת כל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ בחקותי פרשתא ג' ברייתא ד' נדר בערכך הקיש ערכים לנדרים מה נדרים בבל תאחר לשלמו אף ערכים בבל תאחר לשלמו, ובויקרא רבה פ' ל\"ז ארשב\"י כשם שבנדרים בל יחל ובל תאחר כן בערכין בל יחל ובל תאחר לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "העבד כו' ואם יפדה והיה לו יתן ערך שנדר. בתוספתא ריש פ\"ק דערכין הובא גם ברש\"י ותוס' ריש מס' ערכין נשים ועבדים נודרין ונידרין נערכין ומעריכין אם יש להן בזמן הזה גובין מהן ואם לאו כותבין עליהן וגובין מהן לאחר זמן ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כיצד דין מקדיש שדה מקנתו כו'. עיין במל\"מ, וכבר תפסו עליו דאישתמיט מיניה גמרא ערוכה ערכין (דף י\"ד:) דר\"א ס\"ל דוחשב האמור בשדה מקנה הוא דבר קצוב כמו בשדה אחוזה, ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקדש בהמה וכו' אין פודין אותה אחר שמתה אלא תקבר אבל אם הקדיש שחוטה או נבלה לבד\"ה הרי זו תפדה. בתו\"כ בחוקותי פרשתא ד' ברייתא ב', טמאה לרבות את המתה יכול אפילו אמר הרי זו הקדש ומתה תפדה ת\"ל והעריך את שיש לו עמדה יש לו ערכה ואת שאין לו עמדה אין לו ערכה וע\"ש עוד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר שור זה הקדש כו'. הכסף משנה הניח חלק ולא הראה מוצאו (והרדב\"ז כתב על זה מימרא זו לא ידעתי מקומה) והוא תוספתא ערוכה ברפ\"ג דתמורה שור זה הקדש לאחר שלשים יום שחטו בתוך שלשים יום מותר באכילה מת מותר בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה מקודש, מעכשיו לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום אסור באכילה מת אסור בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה אינו מקודש (ועי' בירושלמי פ\"ג דקדושין):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ובהשגות א\"א הראיה מיעקב ראיה היא כו'. ולכאורה לפמש\"כ הריב\"ש בתשובותיו סי' שכ\"א דקודם מתן תורה היה קונה גם דשלבל\"ע וראיה מיעקב שקנה הבכורה מעשו ראיית רבינו ליתא, אולם נראה דדברי רבינו הם ע\"פ המד\"ר שם (בראשית פ' ע') וידר ישראל נדר לאמר לאמר לדורות כדי שיהיו נודרין בעת צרתן ע\"ש, והובא בתוס' חולין דף ב' ע\"ב ד\"ה אבל, ולפ\"ז י\"ל דראיית רבינו הוא מלדורות דמוכח ג\"כ דנדר כזה מהני, אך מ\"ש רבינו ונאמר אשר נדרת לי שם נדר לא אתיא שפיר לפ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "ההקדשות כו' אחד הכסף ואחד שאר המטלטלין ששוין כסף. הכ\"מ לא הראה מוצא לזה, אולם דברי רבינו מבוארין בתו\"כ בחקותי פ' י\"א ברייתא ז' בשקל הקדש מה ת\"ל לפי שנאמר ופדה יכול בעבדים ובשטרות ובקרקעות ת\"ל בשקל הקדש אין לי אלא סלעים של קדש מנין לרבות דבר המטלטל ת\"ל ופדה לרבות דבר המטלטל. ומש\"כ רבינו ששוין כסף כוונתו למאי דאיתא שם ברפי\"ב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה ת\"ל לפי שנאמר בשקל הקדש יכול אין לי אלא סלעים של הקדש מנין לרבות דבר המטלטל ת\"ל ופדה לרבות דבר המטלטל וא\"כ למה נאמר בשקל הקדש פודה בכל דבר שהוא מטלטל ובלבד שהוא צריך לישום בכסף, וביאר שם הר\"ש משאנץ בפירושיו דבעינן שוה כסף דהיינו ככסף וצריך לעשות דמים תחלה כמה שוה, וזה כוונת רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..66ec1a65488b7766b7846a34cff6257d20cb5392 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,132 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Appraisals_and_Devoted_Property", + "text": [ + [ + [ + "הערכים הם נדר מכלל נדרי הקדש כו' עד ומשום ככל היוצא מפיו יעשה. עי' בכ\"מ שנדחק ועי' מ\"ש רבינו לפיכך חייבין עליהם כו', הניח הכ\"מ חלק ולא הראה שום מוצא לזה, אבל באמת כל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ בחקותי פרשתא ג' ברייתא ד' נדר בערכך הקיש ערכים לנדרים מה נדרים בבל תאחר לשלמו אף ערכים בבל תאחר לשלמו, ובויקרא רבה פ' ל\"ז ארשב\"י כשם שבנדרים בל יחל ובל תאחר כן בערכין בל יחל ובל תאחר לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "העבד כו' ואם יפדה והיה לו יתן ערך שנדר. בתוספתא ריש פ\"ק דערכין הובא גם ברש\"י ותוס' ריש מס' ערכין נשים ועבדים נודרין ונידרין נערכין ומעריכין אם יש להן בזמן הזה גובין מהן ואם לאו כותבין עליהן וגובין מהן לאחר זמן ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כיצד דין מקדיש שדה מקנתו כו'. עיין במל\"מ, וכבר תפסו עליו דאישתמיט מיניה גמרא ערוכה ערכין (דף י\"ד:) דר\"א ס\"ל דוחשב האמור בשדה מקנה הוא דבר קצוב כמו בשדה אחוזה, ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקדש בהמה וכו' אין פודין אותה אחר שמתה אלא תקבר אבל אם הקדיש שחוטה או נבלה לבד\"ה הרי זו תפדה. בתו\"כ בחוקותי פרשתא ד' ברייתא ב', טמאה לרבות את המתה יכול אפילו אמר הרי זו הקדש ומתה תפדה ת\"ל והעריך את שיש לו עמדה יש לו ערכה ואת שאין לו עמדה אין לו ערכה וע\"ש עוד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר שור זה הקדש כו'. הכסף משנה הניח חלק ולא הראה מוצאו (והרדב\"ז כתב על זה מימרא זו לא ידעתי מקומה) והוא תוספתא ערוכה ברפ\"ג דתמורה שור זה הקדש לאחר שלשים יום שחטו בתוך שלשים יום מותר באכילה מת מותר בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה מקודש, מעכשיו לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום אסור באכילה מת אסור בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה אינו מקודש (ועי' בירושלמי פ\"ג דקדושין):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ובהשגות א\"א הראיה מיעקב ראיה היא כו'. ולכאורה לפמש\"כ הריב\"ש בתשובותיו סי' שכ\"א דקודם מתן תורה היה קונה גם דשלבל\"ע וראיה מיעקב שקנה הבכורה מעשו ראיית רבינו ליתא, אולם נראה דדברי רבינו הם ע\"פ המד\"ר שם (בראשית פ' ע') וידר ישראל נדר לאמר לאמר לדורות כדי שיהיו נודרין בעת צרתן ע\"ש, והובא בתוס' חולין דף ב' ע\"ב ד\"ה אבל, ולפ\"ז י\"ל דראיית רבינו הוא מלדורות דמוכח ג\"כ דנדר כזה מהני, אך מ\"ש רבינו ונאמר אשר נדרת לי שם נדר לא אתיא שפיר לפ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "ההקדשות כו' אחד הכסף ואחד שאר המטלטלין ששוין כסף. הכ\"מ לא הראה מוצא לזה, אולם דברי רבינו מבוארין בתו\"כ בחקותי פ' י\"א ברייתא ז' בשקל הקדש מה ת\"ל לפי שנאמר ופדה יכול בעבדים ובשטרות ובקרקעות ת\"ל בשקל הקדש אין לי אלא סלעים של קדש מנין לרבות דבר המטלטל ת\"ל ופדה לרבות דבר המטלטל. ומש\"כ רבינו ששוין כסף כוונתו למאי דאיתא שם ברפי\"ב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה ת\"ל לפי שנאמר בשקל הקדש יכול אין לי אלא סלעים של הקדש מנין לרבות דבר המטלטל ת\"ל ופדה לרבות דבר המטלטל וא\"כ למה נאמר בשקל הקדש פודה בכל דבר שהוא מטלטל ובלבד שהוא צריך לישום בכסף, וביאר שם הר\"ש משאנץ בפירושיו דבעינן שוה כסף דהיינו ככסף וצריך לעשות דמים תחלה כמה שוה, וזה כוונת רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c82e8be4cc59d8144f726375e0dfc8d61928294d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,105 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שנזר שתי נזירות וכו' עד עלתה לו ראשונה בשניה. וכתב הכ\"מ מי שנזר כו' עלתה לו ראשונה בשניה תוספתא בנזיר פ\"ב ומ\"ש בין שנדר שתיהן כאחת כן משמע בירושלמי דנזיר פ\"ג ומש\"כ ואפילו הביא כפרתו כן משמע בירושלמי שם. ועי' במ\"ע שהראה מקור לדברי רבינו בנדרים דף י\"ז, והנה שם לא נמצא רק תחילת דברי רבינו אבל מה שכתב רבינו ואפילו הביא כפרתו ואפילו גילח שערו לא נמצא שם ובאמת מקור כל דברי רבינו הם בש\"ס דילן שבועות דף כ\"ח דאיתא שם מיתיבי מי שנדר שתי נזירות ומנה ראשונה והפריש עליה קרבן ואח\"כ נשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה הב\"ע בשלא כיפר והתניא כיפר בשלא גילח והתניא גילח אר\"א נזירות קא רמית כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "העביר על ראשו סם שמשיר את השער כו'. עי' בלח\"מ שכתב לא ידענא מהיכן הוציא זה, ועי' מש\"כ בזה במרה\"פ בירושלמי. אבל בספרי זוטא והובא בילקוט פ' נשא איתא לפי שנאמר קדוש יהיה יגדל בקדושה אל יעבור בתער ובמספרים אל יתלוש ואל ימרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומניין בל\"ת אמרת תער לא יעבור אל ראשו אין במשמע בל\"ת אלא התער אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה התער שהוא בעבירת שער בכלי כו' דבר אל בני ישראל ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המשפשף באדמה שיירתו מצות עשה החופף באדמה והנותן סמנין ע\"כ. ועי' בס' או\"מ ובס' ברכ\"ר:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המטמא את הנזיר כו'. בתוספתא דמכות פ\"ג המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע\"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור המקיף פאת ראשו של חבירו שניהם חייבין בד\"א שהיו שניהם מזידים אבל אם היו שניהם שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע\"כ. והכ\"מ לקמן פ\"י מהל' כלאים הל\"א כתב שנראה דהתוספתא זו כתובה בטעות ואינה מכוונת בדברי רבינו שם והב\"ח ביו\"ד סי' ש\"ג כתב דרבינו מפרש דברישא ה\"פ אע\"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ\"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ולא דמי למקיף פאת ראשו של חבירו דבשניהם מזידין שניהם חייבים דשאני הכא דכתיב לא תקיפו בלשון רבים אבל הכא דכתיב בלשון יחיד לא תלבש לא יטמא אע\"ג דקרינן לא תלביש כו' אין שניהם חייבין אע\"פ ששניהם מזידין אלא הלבוש בלבד והנטמא בלבד הוא דחייב, אלא דלפ\"ז צריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורים אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף ואין לחלק ביניהם אלא בשניהם מזידין דבמקיף שניהם חייבים ובמלביש הלבוש חייב והמלביש פטור ומזה נובעין דברי רבינו בה' כלאים ע\"ש ע\"כ. ולפ\"ז מש\"כ רבינו דהמטמא את הנזיר אם היה הנזיר מזיד הנזיר לוקה מבואר כן בתוספתא לפ\"מ שפי' הב\"ח אך מש\"כ הב\"ח להגיה בסיפא דתוספתא אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף צ\"ע דהא בטומאת נזיר אם היה הנזיר שוגג אף שהמטמא מזיד כ' רבינו בכאן דשניהם פטורין ואדרבה בדקדוק לא כ' התוספתא בבא זו לעיל כמו בסיפא במקיף דא\"כ היה כולל גם במטמא את הנזיר ובאמת בזה אם היה הנזיר שוגג והמטמא מזיד שניהם פטורין ודברי הב\"ח צ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שהאהיל עליו ועל הטומאה שריגים היוצאים כו'. כצ\"ל. מרה\"פ בירושלמי דנזיר פ\"ז ה\"ג:" + ], + [], + [], + [ + "ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא. בכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצא לזה (והרדב\"ז התפלא ע\"ד רבינו דלא נזכר זה בסוגיא וסיים בצ\"ע) אבל כ\"ה בירושלמי דנזיר פ\"ז ה\"ג ע\"מ דאיתא במתני' באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגירו של מצורע הרי אלו עולין לו אר\"א כל מקום ששנינו באמת הלכה למשה מסיני:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר ממורט א\"צ להעביר תער. עי' בכ\"מ ולח\"מ שתמהו בזה ולא זכרו סוגיא ערוכה ביומא דף ס\"א ע\"ב דשם הגירסא מהופכת נזיר ממורט ב\"ש אומרים צריך העברת תער וב\"ה אומרים אין צריך העברת תער והתוס' שם הביאו הא דפ' ג' מינים וכתב דהיא אחת מסוגיות הפוכות ע\"ש ואין ספק שרבינו סמך על הגירסא דשם ופסק שפיר כב\"ה ועי' בע\"מ שם שהרגיש בזה וטעם רבינו דסמך אגירסא דיומא הוא משום דגם בתוספתא דנזיר פ\"א הגירסא הוא כמו ביומא ע\"ש וכן הוא ג\"כ הגירסא בירושלמי דנזיר סו\"פ שלשה מינין וסמך רבינו אכל הני נגד הגי' דנזיר שהביא הכ\"מ וע\"ש במרה\"פ ובש\"ק. שוב מצאתי בתוי\"ט בפי\"ד דנגעים מ\"ט שהעיר ג\"כ בזה אלא שנדחק שם מדוע סמך רבינו אגירסא דיומא ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "ושערו בכל תגלחת ספק אסור בהנייה מספק ששער נזיר שנצטרע מותר בהנייה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דנזיר סופ\"ח שערו מהו ר\"י בר אחא איתפלגון ר\"י ורשב\"ל ר\"י אמר שערו אסור רשב\"ל אמר שערו מותר וכו' ר' ירמיה פשיטא ליה במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע דברי הכל אסור וכלומר בהאי נזיר דאיירינן ביה שספק נצטרע הוא והלכך שערו לעולם אסור אבל בנזיר שנצטרע ודאי שערו מותר וכך הם דברי רבינו. מרה\"פ שם וע\"ש בש\"ק שהגיה בדברי רבינו וא\"צ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..80e05028de2bc8230ce2fb285e7ee79b94848f13 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,102 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Nazariteship", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Nazariteship", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שנזר שתי נזירות וכו' עד עלתה לו ראשונה בשניה. וכתב הכ\"מ מי שנזר כו' עלתה לו ראשונה בשניה תוספתא בנזיר פ\"ב ומ\"ש בין שנדר שתיהן כאחת כן משמע בירושלמי דנזיר פ\"ג ומש\"כ ואפילו הביא כפרתו כן משמע בירושלמי שם. ועי' במ\"ע שהראה מקור לדברי רבינו בנדרים דף י\"ז, והנה שם לא נמצא רק תחילת דברי רבינו אבל מה שכתב רבינו ואפילו הביא כפרתו ואפילו גילח שערו לא נמצא שם ובאמת מקור כל דברי רבינו הם בש\"ס דילן שבועות דף כ\"ח דאיתא שם מיתיבי מי שנדר שתי נזירות ומנה ראשונה והפריש עליה קרבן ואח\"כ נשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה הב\"ע בשלא כיפר והתניא כיפר בשלא גילח והתניא גילח אר\"א נזירות קא רמית כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "העביר על ראשו סם שמשיר את השער כו'. עי' בלח\"מ שכתב לא ידענא מהיכן הוציא זה, ועי' מש\"כ בזה במרה\"פ בירושלמי. אבל בספרי זוטא והובא בילקוט פ' נשא איתא לפי שנאמר קדוש יהיה יגדל בקדושה אל יעבור בתער ובמספרים אל יתלוש ואל ימרוט ואל יחוף באדמה ואל יתן סמנין בעשה ומניין בל\"ת אמרת תער לא יעבור אל ראשו אין במשמע בל\"ת אלא התער אמרת וידבר ה' אל משה לאמר ריבה אבל אומר אני מה התער שהוא בעבירת שער בכלי כו' דבר אל בני ישראל ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המשפשף באדמה שיירתו מצות עשה החופף באדמה והנותן סמנין ע\"כ. ועי' בס' או\"מ ובס' ברכ\"ר:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המטמא את הנזיר כו'. בתוספתא דמכות פ\"ג המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע\"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור המקיף פאת ראשו של חבירו שניהם חייבין בד\"א שהיו שניהם מזידים אבל אם היו שניהם שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע\"כ. והכ\"מ לקמן פ\"י מהל' כלאים הל\"א כתב שנראה דהתוספתא זו כתובה בטעות ואינה מכוונת בדברי רבינו שם והב\"ח ביו\"ד סי' ש\"ג כתב דרבינו מפרש דברישא ה\"פ אע\"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ\"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ולא דמי למקיף פאת ראשו של חבירו דבשניהם מזידין שניהם חייבים דשאני הכא דכתיב לא תקיפו בלשון רבים אבל הכא דכתיב בלשון יחיד לא תלבש לא יטמא אע\"ג דקרינן לא תלביש כו' אין שניהם חייבין אע\"פ ששניהם מזידין אלא הלבוש בלבד והנטמא בלבד הוא דחייב, אלא דלפ\"ז צריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורים אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף ואין לחלק ביניהם אלא בשניהם מזידין דבמקיף שניהם חייבים ובמלביש הלבוש חייב והמלביש פטור ומזה נובעין דברי רבינו בה' כלאים ע\"ש ע\"כ. ולפ\"ז מש\"כ רבינו דהמטמא את הנזיר אם היה הנזיר מזיד הנזיר לוקה מבואר כן בתוספתא לפ\"מ שפי' הב\"ח אך מש\"כ הב\"ח להגיה בסיפא דתוספתא אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב דבזה שוה דינו למקיף צ\"ע דהא בטומאת נזיר אם היה הנזיר שוגג אף שהמטמא מזיד כ' רבינו בכאן דשניהם פטורין ואדרבה בדקדוק לא כ' התוספתא בבא זו לעיל כמו בסיפא במקיף דא\"כ היה כולל גם במטמא את הנזיר ובאמת בזה אם היה הנזיר שוגג והמטמא מזיד שניהם פטורין ודברי הב\"ח צ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שהאהיל עליו ועל הטומאה שריגים היוצאים כו'. כצ\"ל. מרה\"פ בירושלמי דנזיר פ\"ז ה\"ג:" + ], + [], + [], + [ + "ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא. בכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצא לזה (והרדב\"ז התפלא ע\"ד רבינו דלא נזכר זה בסוגיא וסיים בצ\"ע) אבל כ\"ה בירושלמי דנזיר פ\"ז ה\"ג ע\"מ דאיתא במתני' באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגירו של מצורע הרי אלו עולין לו אר\"א כל מקום ששנינו באמת הלכה למשה מסיני:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר ממורט א\"צ להעביר תער. עי' בכ\"מ ולח\"מ שתמהו בזה ולא זכרו סוגיא ערוכה ביומא דף ס\"א ע\"ב דשם הגירסא מהופכת נזיר ממורט ב\"ש אומרים צריך העברת תער וב\"ה אומרים אין צריך העברת תער והתוס' שם הביאו הא דפ' ג' מינים וכתב דהיא אחת מסוגיות הפוכות ע\"ש ואין ספק שרבינו סמך על הגירסא דשם ופסק שפיר כב\"ה ועי' בע\"מ שם שהרגיש בזה וטעם רבינו דסמך אגירסא דיומא הוא משום דגם בתוספתא דנזיר פ\"א הגירסא הוא כמו ביומא ע\"ש וכן הוא ג\"כ הגירסא בירושלמי דנזיר סו\"פ שלשה מינין וסמך רבינו אכל הני נגד הגי' דנזיר שהביא הכ\"מ וע\"ש במרה\"פ ובש\"ק. שוב מצאתי בתוי\"ט בפי\"ד דנגעים מ\"ט שהעיר ג\"כ בזה אלא שנדחק שם מדוע סמך רבינו אגירסא דיומא ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "ושערו בכל תגלחת ספק אסור בהנייה מספק ששער נזיר שנצטרע מותר בהנייה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דנזיר סופ\"ח שערו מהו ר\"י בר אחא איתפלגון ר\"י ורשב\"ל ר\"י אמר שערו אסור רשב\"ל אמר שערו מותר וכו' ר' ירמיה פשיטא ליה במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע דברי הכל אסור וכלומר בהאי נזיר דאיירינן ביה שספק נצטרע הוא והלכך שערו לעולם אסור אבל בנזיר שנצטרע ודאי שערו מותר וכך הם דברי רבינו. מרה\"פ שם וע\"ש בש\"ק שהגיה בדברי רבינו וא\"צ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8d38ab601ca204c5eef4736c8275eeabab433e74 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,99 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ונמצא כשמתרים בו בעת שנשבע התראת ספק שאין לוקין עליה אא\"כ היה לאו שבו מפורש בתורה כמו שיתבאר בה' סנהדרין. וכתב הכ\"מ ומ\"מ צריך לדעת מניין לו לרבינו חילוק זה וכ\"כ עוד בפט\"ז מהל' סנהדרין ה\"ד ועי' עוד בלח\"מ שכתב ועוד צריך להבין מה נקרא לאו מפורש ומה נקרא שאינו מפורש ועי' מה שכתב בזה. אמנם בשו\"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חאה\"ע סי' ע\"ז האריך לבאר דברי רבינו ותורף דבריו דעיקר החילוק הוא דשם בהל' סנהדרין בלאו הניתק לעשה דלא משכחת לעולם אזהרת הלאו בענין אחר דתמיד ספק הוא בשעה שעובר על הלאו שמא יקיים העשה שבו ואם לא ילקה בכה\"ג נמצא דאין לוקין על לאו זה כלל זה הוי מפורש בתורה שאזהרה זו על הספק הוזהרה ובזה פסק רבינו דשמה התראה אבל כאן בשבועת שוא אף שמפורש בתורה לא תשא מ\"מ אינו מפורש שהוזהר על הספק שהרי משכחת לה ג\"כ בודאי כגון נשבע על איש שהוא אשה וכיו\"ב וא\"כ אינו מפורש בתורה על הספק בזה הת\"ס לא שמה התראה ע\"ש באריכות. ומעתה י\"ל דרבינו הוציא כן מירושלמי דיבמות ספי\"א דאיתא שם הכה שניהם כאחת קילל שניהם כאחת חייב ר' יהודה פוטר ר' יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דר' יהודה דתנן תמן אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים ר\"י אמר אינו סופג אלא ארבעים (ופי' הק\"ע דס\"ל לר\"י איסור גיד אינו נוהג אלא באחת בימין או בשמאל ומספקא ליה באיזה מהם נוהג הלכך אינו סופג אלא מ' ואע\"ג דספיקא הוא ובהכאה פוטר לגמרי) ומשני א\"ר קריספא אינה מחלפת תמן עיקר לאוים ספק היה ברם הכא ודאי היה ונסתפק לו ופי' הק\"ע דשם בגיד הנשה עיקר הלאו ספק הוא באיזה נוהג ואם לא ילקה בכה\"ג נמצא שאין לוקין על לאו זה לכך מלקין אותו אבל בהכה שניהם אילו שהתה אמו ג' חדשים היה ודאי הלכך אין לוקין על הספק ע\"כ. הרי מבואר כדברי רבינו וכפ\"מ שפירש הנוב\"י דבריו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פחות מפרוטה אינו ממון וכו'. וכתב הכ\"מ משנה בפ' הגוזל קמא וכו' ומפשטיה דקרא משמע דכל שאינו משלם חומש אינו חייב להביא אשם ע\"כ. ולא היה צריך להביא ממרחק לחמו דמשנה שלימה היא בפ\"ה דשבועות מ\"ג בקרבן עצמו וכ\"ה בתו\"כ ויקרא (סוף פכ\"ג והובא בירושלמי פ\"ו דשבועות ה\"א ופ\"א דקדושין ה\"א) לאשמה בה פרט לפחות משוה פרוטה וכן נמי בגמ' שם דף ל\"ח אמתני' תן לי חיטין ושעורין כו' אר\"י פרוטה מכולם מצטרפות. תוי\"ט פ\"ה דשבועות מ\"ג:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין העדים כו' או שלוחו. עי' בלח\"מ לעיל בפ\"ז ה\"ז שהקשה ע\"ז שכ' רבינו דשלוחו מהני והוא היפך הנאמר במשנה שבועות דף ל\"ה דשולח ביד עבדו לא מהני עד שישמעו מפי התובע ותירץ דס\"ל לרבינו דדוקא עבדו ממעט בגמ' אבל אם עשאו שליח לגבות הממון ודאי דתובע קרינן ביה דבכל התורה כולה שלוחו ש\"א כמותו ע\"ש. ודבריו תמוהין מאד מברייתא דתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פ\"ח ברייתא ד' דאיתא שם שלח להן ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו כו' יכול יהיו חייבים ת\"ל ושמעה קול אלה והוא עד עד שישמעו מפי התובע ע\"כ, הרי להדיא דהתו\"כ ממעט דגם שלוחו לא מהני לענין שבועת העדות וע\"ש בהתוה\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם תבעו אותן רבים להעיד כו'. וכתב הכ\"מ משנה לענין פקדון בפ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ויש ללמוד משם לשבועת העדות ע\"כ. ולא היה צריך ללמוד זה משבועת הפקדון שדברי רבינו מבוארין לענין שבועת העדות גופה בתו\"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פט\"ו כיצד היו חמשה תובעים אותו ואמרו לו בוא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה לא לך ולא לך מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת\"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "צריך להזהר בקטנים הרבה כו'. בכ\"מ לא הראה שום מקום לזה ועי' סוכה דף מ\"ו ע\"ב ואמר ר\"ז לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא שנאמר למדו לשונם דבר שקר וע\"ש בהגהות הגרצ\"ח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5685782bcf69581e9b9e9f18cc754f3d68eca9c3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Oaths", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Oaths", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "ונמצא כשמתרים בו בעת שנשבע התראת ספק שאין לוקין עליה אא\"כ היה לאו שבו מפורש בתורה כמו שיתבאר בה' סנהדרין. וכתב הכ\"מ ומ\"מ צריך לדעת מניין לו לרבינו חילוק זה וכ\"כ עוד בפט\"ז מהל' סנהדרין ה\"ד ועי' עוד בלח\"מ שכתב ועוד צריך להבין מה נקרא לאו מפורש ומה נקרא שאינו מפורש ועי' מה שכתב בזה. אמנם בשו\"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חאה\"ע סי' ע\"ז האריך לבאר דברי רבינו ותורף דבריו דעיקר החילוק הוא דשם בהל' סנהדרין בלאו הניתק לעשה דלא משכחת לעולם אזהרת הלאו בענין אחר דתמיד ספק הוא בשעה שעובר על הלאו שמא יקיים העשה שבו ואם לא ילקה בכה\"ג נמצא דאין לוקין על לאו זה כלל זה הוי מפורש בתורה שאזהרה זו על הספק הוזהרה ובזה פסק רבינו דשמה התראה אבל כאן בשבועת שוא אף שמפורש בתורה לא תשא מ\"מ אינו מפורש שהוזהר על הספק שהרי משכחת לה ג\"כ בודאי כגון נשבע על איש שהוא אשה וכיו\"ב וא\"כ אינו מפורש בתורה על הספק בזה הת\"ס לא שמה התראה ע\"ש באריכות. ומעתה י\"ל דרבינו הוציא כן מירושלמי דיבמות ספי\"א דאיתא שם הכה שניהם כאחת קילל שניהם כאחת חייב ר' יהודה פוטר ר' יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דר' יהודה דתנן תמן אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים ר\"י אמר אינו סופג אלא ארבעים (ופי' הק\"ע דס\"ל לר\"י איסור גיד אינו נוהג אלא באחת בימין או בשמאל ומספקא ליה באיזה מהם נוהג הלכך אינו סופג אלא מ' ואע\"ג דספיקא הוא ובהכאה פוטר לגמרי) ומשני א\"ר קריספא אינה מחלפת תמן עיקר לאוים ספק היה ברם הכא ודאי היה ונסתפק לו ופי' הק\"ע דשם בגיד הנשה עיקר הלאו ספק הוא באיזה נוהג ואם לא ילקה בכה\"ג נמצא שאין לוקין על לאו זה לכך מלקין אותו אבל בהכה שניהם אילו שהתה אמו ג' חדשים היה ודאי הלכך אין לוקין על הספק ע\"כ. הרי מבואר כדברי רבינו וכפ\"מ שפירש הנוב\"י דבריו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פחות מפרוטה אינו ממון וכו'. וכתב הכ\"מ משנה בפ' הגוזל קמא וכו' ומפשטיה דקרא משמע דכל שאינו משלם חומש אינו חייב להביא אשם ע\"כ. ולא היה צריך להביא ממרחק לחמו דמשנה שלימה היא בפ\"ה דשבועות מ\"ג בקרבן עצמו וכ\"ה בתו\"כ ויקרא (סוף פכ\"ג והובא בירושלמי פ\"ו דשבועות ה\"א ופ\"א דקדושין ה\"א) לאשמה בה פרט לפחות משוה פרוטה וכן נמי בגמ' שם דף ל\"ח אמתני' תן לי חיטין ושעורין כו' אר\"י פרוטה מכולם מצטרפות. תוי\"ט פ\"ה דשבועות מ\"ג:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין העדים כו' או שלוחו. עי' בלח\"מ לעיל בפ\"ז ה\"ז שהקשה ע\"ז שכ' רבינו דשלוחו מהני והוא היפך הנאמר במשנה שבועות דף ל\"ה דשולח ביד עבדו לא מהני עד שישמעו מפי התובע ותירץ דס\"ל לרבינו דדוקא עבדו ממעט בגמ' אבל אם עשאו שליח לגבות הממון ודאי דתובע קרינן ביה דבכל התורה כולה שלוחו ש\"א כמותו ע\"ש. ודבריו תמוהין מאד מברייתא דתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פ\"ח ברייתא ד' דאיתא שם שלח להן ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו כו' יכול יהיו חייבים ת\"ל ושמעה קול אלה והוא עד עד שישמעו מפי התובע ע\"כ, הרי להדיא דהתו\"כ ממעט דגם שלוחו לא מהני לענין שבועת העדות וע\"ש בהתוה\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם תבעו אותן רבים להעיד כו'. וכתב הכ\"מ משנה לענין פקדון בפ' שבועת הפקדון (דף ל\"ו) ויש ללמוד משם לשבועת העדות ע\"כ. ולא היה צריך ללמוד זה משבועת הפקדון שדברי רבינו מבוארין לענין שבועת העדות גופה בתו\"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פט\"ו כיצד היו חמשה תובעים אותו ואמרו לו בוא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה לא לך ולא לך מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת\"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "צריך להזהר בקטנים הרבה כו'. בכ\"מ לא הראה שום מקום לזה ועי' סוכה דף מ\"ו ע\"ב ואמר ר\"ז לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא שנאמר למדו לשונם דבר שקר וע\"ש בהגהות הגרצ\"ח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cfe14e7f8c7b792af9c7d0acd2015a6d7980c6f8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,139 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שאוסר עצמו בכנויין כך אם הקדיש בכנויין הרי זה הקדש. וכתב הכ\"מ הכי משמע שם בגמ' וכ\"כ הלח\"מ. אבל אין צורך להוציא זה ממשמעות שדברי רבינו מפורשין להדיא בירושלמי דנדרים פ\"ק ה\"ב במשנה דקונם קונח כו' עד כדון עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם נשמעיניה מן הדא א\"ל השאילני קרדומך כו' הדא אמרה שאדם מקדיש לשמים בלשון קונם וע\"ש בש\"ק ובמרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ההפקר אע\"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור לו בו. הכ\"מ לא הראה מקורו ובמ\"ע הראה מקום לכ\"ז בס\"פ אין בין המודר אבל לא נמצא שם רק מה שסיים רבינו ואפילו זה שהפקיר כו' אבל מש\"כ דהוא כנדר ואסור לחזור בו לא נמצא שם ועי' בב\"י או\"ח ס\"ס תל\"ד שכתב דמוכח כן בפ\"ק דנדרים אבל לא ציין מקומו אולם בפרישה בחו\"מ רס\"י רע\"ג הראה מקורו בנדרים ד\"ז דאיבעיא שם אם יש יד לצדקה ואת\"ל יש יד יש יד להפקר אי הוי כצדקה א\"ד צדקה לעניים והפקר הוא בין לעניים ובין לעשירים ולא איפשיטא ומש\"ה כתב רבינו נמי האי לישנא הרי הוא כנדר ואינו נדר ע\"ש ועי' בקצוה\"ח שם מה שהשיג ע\"ד רבינו וסיים בצ\"ע ולדברי הפרישה אין מקום לקושייתו ע\"ש ועי' בב\"ב דף קמ\"ח ע\"ב וברשב\"ם שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שנשאלים וכו' בין קדשי מזבח ואין נשאלין על התמורה. וכ' הכ\"מ ומ\"ש בין קדשי מזבח וכן מ\"ש ואין נשאלין על התמורה נראה שהוא נלמד וכו'. אבל באמת דברי רבינו יש להם מקור ערוך בנדרים דף ע\"ח ע\"א ובב\"ב דף ק\"ד ע\"ב דאיתא שם נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות וכו' ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא א\"ר ששת לומר שיש שאלה בהקדש ע\"ש בר\"ן וברשב\"ם ומבואר דבקדשי מזבח מועיל שאלה וכן מ\"ש ואין נשאלין על התמורה עי' במל\"מ שהוא מפורש בירושלמי דנזיר וכן מפורש ג\"כ בירושלמי דדמאי פ\"ז הל\"ו לפי גירסת המרה\"פ שם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואע\"פ שלא הביאו ב' שערות. עי' במל\"מ ולא ראה בסמ\"ג לאוין רמ\"ב שהביא שיטת בה\"ג שהוא כדעת רבינו וקושית המל\"מ הקשה הסמ\"ג שם ע\"ש ועי' בטוי\"ד סי' רל\"ג ובדו\"פ וב\"ח וש\"ך שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה מחייבי לאווין ואצ\"ל מחייבי עשה והפר נדריה הרי אלו מופרין. הכ\"מ לא הראה מקור דברי רבינו ועי' בלח\"מ ובמל\"מ מש\"כ בזה אבל דברי רבינו נובעין מהספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ד ונדר אלמנה וגרושה כו' או אפי' נתארמלה או נתגרשה וניסת קורא אני עליה ונדר אלמנה וגרושה באלמנה לכ\"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ת\"ל ואם בית אישה נדרה מ\"מ. וגי' הגר\"א שם ואם בית אישה נדרה אין לי אלא לישראל אלמנה לכ\"ג כו' מניין ת\"ל ואם בית אישה מ\"מ ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נדרה ועברה על נדרה קודם שיפר לה אביה או בעלה וכו'. הכ\"מ לא הראה מוצאו והוא משנה בנזיר דף כ\"ג ע\"א האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה ביין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים ושם בדף כ\"א ע\"ב בעי הגמ' למיפשט הבעיא דבעל מיעקר עקר או מיגז גייז ממשנה זו דה\"ד אילימא דלא הפר לה בעל צריכה למימר אלא פשיטא דהיפר לה בעל ע\"ש ומבואר דינו של רבינו. ועי' בשו\"ת בית יעקב סי' ק\"י שנדחק למצוא מקור לדברי רבינו הללו ולמד מזה ג\"כ לנזיר שעבר על נזירותו דחייב מלקות אף אם שאל אח\"כ ותמה על המהרש\"א בגיטין דל\"ג וגם תמה ע\"ד רבינו מש\"ס דשבועות דכ\"ח דפ' רבינו בעצמו בפ\"ו מה' שבועות הי\"ח וכ\"ז גרם לו לפי שלא ידע מקור דינו של רבינו ובאמת כל בנינו ליתא דשם בנזיר הוכיח הגמ' מזה דבעל מיגז גייז וא\"כ בהתרת חכם דמיעקר עקר שפיר נפטר מהמלקות ואין מקום לכל דבריו, ומצאתי בשו\"ת חכ\"צ סי' כ\"ז באמצע דבריו שהשיג על הב\"י בקוצר אמרים ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המפר נדרי אשתו וכו'. עי' בהשגות ובכ\"מ ולח\"מ. ונראה שרבינו הוציא דבריו מהספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ג (והובא גם ברש\"י שם פסוק ו') ואם הניא אביה אותה איני יודע הנאה זו מאי היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אשה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה לימד בבעל שהנאה זו הפרה באב מנין כו' ת\"ל אלה החוקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו מקיש את האב לבעל כו' ומפרש רבינו דהנאה היינו לשון ביטול שמבטלה ומונע אותה מרצונה בע\"כ וכן פירש\"י שם דהנאה הוא לשון מניעה והסרה ולפ\"ז הם שתי לשונות שתפסה תורה הפרה והנאה שהנאה הוא הביטול בהכרח והפרה הוא שאומר לה מופר לך וקאמר הספרי דבבעל שכתוב ב' הלשונות ידעינן שהנאה זו הפרה ר\"ל ששניהם מועילים אבל באב שכתוב רק הנאה י\"ל שהפרה אינו מועיל ויליף לה ממ\"ש בין איש לאשתו בין אב לבתו ששניהם דינם שוה וע\"ש בהתוה\"מ:" + ], + [], + [ + "עשה שליח להפר לה או לקיים לה אינו כלום כו' וכן האב בעצמו ולא בשלוחו. וכתב הכ\"מ פלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן בפ' נערה מאורסה ופסק שם הרא\"ש כר' יאשיה דמחמיר כו' ומבעל נשמע לאב דהוא עצמו מפר ולא שלוחו ע\"כ. ועי' בלח\"מ מה שהקשה ע\"ז ומש\"כ ליישב. אבל באמת אין צורך לכ\"ז ודברי רבינו מבוארין לגבי אב בספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ג כי הניא אביה אותה כו' אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הפר לה והפר לה שומע אני יהיה מופר ת\"ל ואם הניא אביה אם הפר אביה מופר ואם לאו אינו מופר דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו ע\"כ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8fa643039beac33754ed0e7f2e1db4dabd2df37c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Haflaah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,136 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vows", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Vows", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שאוסר עצמו בכנויין כך אם הקדיש בכנויין הרי זה הקדש. וכתב הכ\"מ הכי משמע שם בגמ' וכ\"כ הלח\"מ. אבל אין צורך להוציא זה ממשמעות שדברי רבינו מפורשין להדיא בירושלמי דנדרים פ\"ק ה\"ב במשנה דקונם קונח כו' עד כדון עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם נשמעיניה מן הדא א\"ל השאילני קרדומך כו' הדא אמרה שאדם מקדיש לשמים בלשון קונם וע\"ש בש\"ק ובמרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ההפקר אע\"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור לו בו. הכ\"מ לא הראה מקורו ובמ\"ע הראה מקום לכ\"ז בס\"פ אין בין המודר אבל לא נמצא שם רק מה שסיים רבינו ואפילו זה שהפקיר כו' אבל מש\"כ דהוא כנדר ואסור לחזור בו לא נמצא שם ועי' בב\"י או\"ח ס\"ס תל\"ד שכתב דמוכח כן בפ\"ק דנדרים אבל לא ציין מקומו אולם בפרישה בחו\"מ רס\"י רע\"ג הראה מקורו בנדרים ד\"ז דאיבעיא שם אם יש יד לצדקה ואת\"ל יש יד יש יד להפקר אי הוי כצדקה א\"ד צדקה לעניים והפקר הוא בין לעניים ובין לעשירים ולא איפשיטא ומש\"ה כתב רבינו נמי האי לישנא הרי הוא כנדר ואינו נדר ע\"ש ועי' בקצוה\"ח שם מה שהשיג ע\"ד רבינו וסיים בצ\"ע ולדברי הפרישה אין מקום לקושייתו ע\"ש ועי' בב\"ב דף קמ\"ח ע\"ב וברשב\"ם שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שנשאלים וכו' בין קדשי מזבח ואין נשאלין על התמורה. וכ' הכ\"מ ומ\"ש בין קדשי מזבח וכן מ\"ש ואין נשאלין על התמורה נראה שהוא נלמד וכו'. אבל באמת דברי רבינו יש להם מקור ערוך בנדרים דף ע\"ח ע\"א ובב\"ב דף ק\"ד ע\"ב דאיתא שם נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות וכו' ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא א\"ר ששת לומר שיש שאלה בהקדש ע\"ש בר\"ן וברשב\"ם ומבואר דבקדשי מזבח מועיל שאלה וכן מ\"ש ואין נשאלין על התמורה עי' במל\"מ שהוא מפורש בירושלמי דנזיר וכן מפורש ג\"כ בירושלמי דדמאי פ\"ז הל\"ו לפי גירסת המרה\"פ שם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואע\"פ שלא הביאו ב' שערות. עי' במל\"מ ולא ראה בסמ\"ג לאוין רמ\"ב שהביא שיטת בה\"ג שהוא כדעת רבינו וקושית המל\"מ הקשה הסמ\"ג שם ע\"ש ועי' בטוי\"ד סי' רל\"ג ובדו\"פ וב\"ח וש\"ך שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה מחייבי לאווין ואצ\"ל מחייבי עשה והפר נדריה הרי אלו מופרין. הכ\"מ לא הראה מקור דברי רבינו ועי' בלח\"מ ובמל\"מ מש\"כ בזה אבל דברי רבינו נובעין מהספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ד ונדר אלמנה וגרושה כו' או אפי' נתארמלה או נתגרשה וניסת קורא אני עליה ונדר אלמנה וגרושה באלמנה לכ\"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ת\"ל ואם בית אישה נדרה מ\"מ. וגי' הגר\"א שם ואם בית אישה נדרה אין לי אלא לישראל אלמנה לכ\"ג כו' מניין ת\"ל ואם בית אישה מ\"מ ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נדרה ועברה על נדרה קודם שיפר לה אביה או בעלה וכו'. הכ\"מ לא הראה מוצאו והוא משנה בנזיר דף כ\"ג ע\"א האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה ביין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים ושם בדף כ\"א ע\"ב בעי הגמ' למיפשט הבעיא דבעל מיעקר עקר או מיגז גייז ממשנה זו דה\"ד אילימא דלא הפר לה בעל צריכה למימר אלא פשיטא דהיפר לה בעל ע\"ש ומבואר דינו של רבינו. ועי' בשו\"ת בית יעקב סי' ק\"י שנדחק למצוא מקור לדברי רבינו הללו ולמד מזה ג\"כ לנזיר שעבר על נזירותו דחייב מלקות אף אם שאל אח\"כ ותמה על המהרש\"א בגיטין דל\"ג וגם תמה ע\"ד רבינו מש\"ס דשבועות דכ\"ח דפ' רבינו בעצמו בפ\"ו מה' שבועות הי\"ח וכ\"ז גרם לו לפי שלא ידע מקור דינו של רבינו ובאמת כל בנינו ליתא דשם בנזיר הוכיח הגמ' מזה דבעל מיגז גייז וא\"כ בהתרת חכם דמיעקר עקר שפיר נפטר מהמלקות ואין מקום לכל דבריו, ומצאתי בשו\"ת חכ\"צ סי' כ\"ז באמצע דבריו שהשיג על הב\"י בקוצר אמרים ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המפר נדרי אשתו וכו'. עי' בהשגות ובכ\"מ ולח\"מ. ונראה שרבינו הוציא דבריו מהספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ג (והובא גם ברש\"י שם פסוק ו') ואם הניא אביה אותה איני יודע הנאה זו מאי היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אשה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה לימד בבעל שהנאה זו הפרה באב מנין כו' ת\"ל אלה החוקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו מקיש את האב לבעל כו' ומפרש רבינו דהנאה היינו לשון ביטול שמבטלה ומונע אותה מרצונה בע\"כ וכן פירש\"י שם דהנאה הוא לשון מניעה והסרה ולפ\"ז הם שתי לשונות שתפסה תורה הפרה והנאה שהנאה הוא הביטול בהכרח והפרה הוא שאומר לה מופר לך וקאמר הספרי דבבעל שכתוב ב' הלשונות ידעינן שהנאה זו הפרה ר\"ל ששניהם מועילים אבל באב שכתוב רק הנאה י\"ל שהפרה אינו מועיל ויליף לה ממ\"ש בין איש לאשתו בין אב לבתו ששניהם דינם שוה וע\"ש בהתוה\"מ:" + ], + [], + [ + "עשה שליח להפר לה או לקיים לה אינו כלום כו' וכן האב בעצמו ולא בשלוחו. וכתב הכ\"מ פלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן בפ' נערה מאורסה ופסק שם הרא\"ש כר' יאשיה דמחמיר כו' ומבעל נשמע לאב דהוא עצמו מפר ולא שלוחו ע\"כ. ועי' בלח\"מ מה שהקשה ע\"ז ומש\"כ ליישב. אבל באמת אין צורך לכ\"ז ודברי רבינו מבוארין לגבי אב בספרי פ' מטות פיסקא קנ\"ג כי הניא אביה אותה כו' אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הפר לה והפר לה שומע אני יהיה מופר ת\"ל ואם הניא אביה אם הפר אביה מופר ואם לאו אינו מופר דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו ע\"כ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..24c3585750ed55116d8456d88451ae6a5102bde5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,141 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n והמינין האסורין כ\"ד הן ואלו הן כו' זרזיר. עי' בכ\"מ ועי' בה\"ג הלכות טריפות שם שהעתיק ברייתא זו דחולין דף ס\"ה שהביא הכ\"מ בזה\"ל אחרים אומרים השוכן עם הטמאים טמא עם הטהורין טהור כו' כדתניא זרזיר עוף טמא הוא וכשרצו חכמים לבדקו אמרו לו לצייד ראה דרכיו של זה הלך וראה אותו פעם ראשונה ושניה ושלישית אצל העורב בא ואמר להם לחכמים לפיכך אמרו חכמים לא לחנם הלך הזרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו נימא מאן חכמים דהכא ר\"א דתניא ר\"א אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו אפילו תימא רבנן בשוכן ונדמה לו ע\"כ. ואולי היה כן גם גירסת הרי\"ף ורבינו ועפ\"ז דבריהם נכונים וברורים: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "יונק תינוק והולך אפילו ד' או ה' שנים כו'. וכתב הכ\"מ בפ' אע\"פ ד\"ס נפסקה הלכה כר\"י דאמר יונק אפילו ד' וה' שנים פירש לאחר כ\"ד חודש הר\"ה כיונק שקץ והב\"י ביו\"ד סי' פ\"א הביא דברי רבינו הללו וכתב ע\"ז וז\"ל ומשמע מדקדוק לשונו דהא דאמרי' דיונק והולך ד' או ה' שנים היינו דוקא בשלא פירש אבל אם פירש תוך כ\"ד חודש אע\"פ שהוא מותר לחזור ולינק אינו מותר לינק אלא עד סוף כ\"ד חודש ומלתא דסברא הוא אבל איני יודע מהיכן למד הרב כן עכ\"ל. ואפשר שלמד כן מהתוספתא פ\"ב דנדה כי שם הגירסא ר\"י אומר אפי' ארבע וחמש שנים פירש וחזר לאחר כ\"ד חודש כיונק שקץ ע\"כ. ומדלא תנא כמו בש\"ס דידן פירש לאחר כ\"ד חודש נראה דר\"ל כל שפירש וחזר אפי' תוך כ\"ד חודש כל שחוזר ויונק אחר כ\"ד חודש הוי כיונק שקץ וכדעת רבינו וכ\"כ הסמ\"ג לאוין סי' קל\"ב ג\"כ כלשון רבינו ממש שו\"ת שבו\"י ח\"א סי' נ\"ט. וע\"ע שם שעשה סמוכין לדברי רבינו מהש\"ס והשיג על ח\"א שרצה להגיה בדברי רבינו ע\"ש ועי' בפר\"ח ביו\"ד סי' פ\"א ס\"ק כ\"ב שביאר דברי רבינו דלא כהב\"י ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ומשליכו מיד לתוך מים רותחין. ובהשגות כ' הראב\"ד ז\"ל לא שמענו ולא ראינו מימינו ועי' במ\"מ שכתב ואיני מוצא בזה סמך ברור לדברי רבינו ועי' בבעל העיטור חלק הכשר הבשר אות י\"ח שכ' ומנהג דמשק וסביבותיה אין מניחין בשר מליחה בקדרה לבשל אלא במים חמין ויורה רותחת כדי שלא יפלוט הדם כו' ע\"ש, ואולי גם רבינו כ' זה ע\"פ מנהג שהיה אז כן בימיו וע\"ש בנת\"ש: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני ה\"ז לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר. ובהשגות הראב\"ד ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' עד ואין בו מיתה א\"א סברא היא זו והיא יפה בעיני דכתיב בהנך קראי קדשי. וכתב הכ\"מ וכ' הראב\"ד וכו'. ובעל מ\"ע תמה עליו איך תלה בסברה דבר שהוא גמרא ערוכה. ואין כאן תמיהא שממ\"ש כאן בגמרא לא נשמע אלא שהוא חייב על טבל שהורם ממנו תרומה ותרומת מעשר אבל חייב זה אם יהיה מיתה או לאו לא שמענו ואע\"פ שאמר רב דטבל הטבול למעשר עני לוקה אפשר היה לומר דאה\"נ דחייב מיתה אם לא לקה ואיצטרך לאשמועינן דאינו חייב מיתה משום דקרא דכתב בהו חיוב מיתה קדש כתיב בהו ע\"כ. אבל לא ביאר דבאמת מנ\"ל לרבינו זה דידוע דרבינו לא הוציא שום דבר מסברא אם לא שמצא מבואר כן באיזה מקום בש\"ס ומדרש ובאיזה מקומות שהמציא הדין מסברתו כותב יראה לי ובודאי שגם כאן מצא רבינו מבואר באיזה מקום דטבל הטבול למעשר עני אינו במיתה. והנה במל\"מ ציין לדברי התוס' ביבמות דף פ\"ו ד\"ה אי מהתם שנסתפקו בד\"ז ובסוף דבריהם העלו דכיון שאין חלוק משאר טבל לענין אזהרה ה\"ה לענין מיתה ע\"ש. וע\"ש בהגהות ה\"ג מהר\"י לאנדא שציין לדברי המדרש איכה בפסוק גלתה יהודה מעוני דאיתא שם רב ביבי ור' הונא בשם רב האוכל טבל של מעשר עני חייב מיתה. ובאמת יש להפליא על כולם שלא זכרו מדברי הירושלמי פ\"ד דדמאי ה\"ג ע\"מ דאיתא שם במשנה ר\"א אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי וחכ\"א קורא שם וא\"צ להפריש רבי בא בר רב הונא בשם רב (וכצ\"ל גם במדרש שם) האוכל פירותיו טבולין למעשר עני חייב מיתה מ\"ט דר\"א מכיון שהוא יודע שהוא בעון מיתה מפריש מ\"ט בדרבנן בלא כך קורא שם ואינו צריך להפריש וע\"ש בר\"ש שביאר דברי הירושלמי ומפורש דבטבל למעשר עני חייב מיתה. ועיין בר\"ן נדרים דף פ\"ד ע\"ב שפי' הפלוגתא דר\"א ורבנן דס\"ל לר\"א דאפילו ודאי שלא הפרישו מן הכרי אינו טבל שיהא אוכלו במיתה הלכך אינו מפרישו מספק וחכ\"א קורא שם דאי ודאי לא הפרישו הוי טבל ויהיה האוכל מן הכרי במיתה אע\"פ שמתוקן לגמרי ואין צריך לתקן אלא להפריש מעשר עני הילכך מפרישו מספק דספיקו טבל. וצ\"ע מדברי הירושלמי דגם ר\"א ס\"ל שהיא במיתה (ודברי הפ\"מ שם בירושלמי שביאר דרבנן ס\"ל דטבל של מעשר עני אינו במיתה הם נגד דברי הר\"ש והר\"ן) עכ\"פ גם לפי פירוש הר\"ן ס\"ל לרבנן דקי\"ל כוותייהו דטבל מעשר עני הוא במיתה. וכן איתא בירושלמי פ\"ב דקדושין ה\"ח הרי טבל טבול למעשר עני וכו' וא\"ר בא בר הונא בשם רב האוכל פירותיו טבולים למעשר עני חייב מיתה. וצ\"ע רב על דברי התוס' ורבינו והראב\"ד. שוב מצאתי בתנחומא פ' ראה אות י\"ז דאיתא שם עשר תעשר מה כתיב למעלה מן הענין לא תאכלו כל נבילה וגו' רבי עזרי' כו' בשם ריב\"ח אומר האוכל פירותיו טבלים כאילו אוכל נבלות וטרפות מה טעם לא תאכלו כל נבילה וכתיב בתריה עשר תעשר ורב אבין בר רב בשם ר\"א אמר האוכל פירותיו טבלין של מעשר עני חייב מיתה ומוכח דריב\"ח ס\"ל דאינו במיתה אלא בלאו. ואפשר דמשו\"ז פסק רבינו דאינו במיתה כריב\"ח:" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך לעבודת כוכבים אסור בהנייה והשותה ממנו כ\"ש לוקה מן התורה כו'. וכ\"כ רבינו ג\"כ בסה\"מ מל\"ת קצ\"ד וכתב הכ\"מ יין שנתנסך וכו' בפ' ב' דע\"ז מייתי לה מדכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו וכו'. ומ\"ש שהשותה ממנו כ\"ש לוקה מן התורה ששיעורו בכ\"ש משנה בפרק בתרא דע\"ז דף ע\"ג מני יין נסך בהדי דברים שאסורין ואוסרין בכ\"ש. ומייתי לה רבינו בסמוך מדכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (אבל לא הראה המקור לזה שכתב רבינו דאסור בכ\"ש משום ולא ידבק וכו'). ומ\"ש שלוקה איני יודע מנין לו לרבינו ומצאתי להרמב\"ן בהשגותיו על ס\"מ של רבינו שהוקשה לו זה וכתב וז\"ל אנכי לא ידעתי מקום המלקות הזה ולא ראיתיו עד הנה בגמרא בבלי או ירושלמי אבל יתכן שילקה מדכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו וכו' ע\"ש כל הענין. והיוצא מזה דשיטת רבינו הוא דאיסור יי\"נ ותקרובת עכו\"ם נכללו בלאו דלא ידבק ולוקין עליהם משום לאו זה ולשיטת הרמב\"ן אם יש מלקות ביי\"נ ותקרובת עכו\"ם היא רק מוקרא לך ואכלת מזבחו שהוא לשון מניעה. וכמ\"ש בכ\"מ בגמרא השמר פן ואל אינו אלא ל\"ת. אבל הקרא דלא ידבק לא קאי אלא על ע\"ז עצמה שהוא נקראת חרם דכתיב כי חרם הוא, ולא משמשיה ותקרובת שלה עיין בזה באריכות בסה\"מ שם ובהשגות הרמב\"ן. והנה לכאורה הדבר מבואר במכות דכ\"ב אפיק הבערה ועייל עצי אשירה ואזהרתיה מהכא ולא ידבק בידך וכו'. אבל שם הא קאי על עצי אשירה שהיא ע\"ז גופה ובזה הא גם הרמב\"ן מודה אבל בתקרובת י\"ל דאינו בכלל לאו זה וכ\"כ הלח\"מ ע\"ש. וכן מ\"ד בשבת דף צ' במשנה רי\"א אף המוציא ממשמשי עכו\"ם כ\"ש שנאמר ולא ידבק וכו' גם בזה הרגיש הרמב\"ן עצמו שם וכתב ליישב ע\"ש. אבל באמת מקור דברי רבינו היא בירושלמי דע\"ז פ\"ד הל' י\"ב על המתני' דאלו אסורין ואוסרין כ\"ש יי\"נ וע\"ז וכו' יי\"נ וע\"ז ועורות לבובין על שם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ע\"כ. ומבואר כדברי רבינו דגם יי\"נ ותקרובת עכו\"ם הוא נכלל בלאו דלא ידבק בידך. וגם הא דנאסר בכ\"ש הוא מלאו זה והוא ראיה ברורה. שוב ראיתי שגם מש\"ס דילן יש להביא ראיה לדעת רבינו. והוא בע\"ז דף ל\"ד ע\"ב אר\"א אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עכו\"ם אינה מקודשת איבע\"א סברא ואב\"א קרא וכו' אבע\"א קרא כתיב הכא לא ידבק בידך מאומה וכו'. ומבואר דגם תקרובת עכו\"ם הוא בכלל לאו זה כדעת רבינו. ויש לתמוה על הרמב\"ן ששם בהשגותיו פלפל הוא עצמו באותו הדף בע\"א ומהא דע\"ב לא דיבר דבר. ועיין בתמורה ד\"ל ע\"ב דדרשו לאסור פרש עגלי עכו\"ם מקרא והיית חרם כמוהו. ועיין בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ת חיו\"ד סי' ע\"ח ע\"ט מש\"כ ליישב סתירת הסוגיות עכ\"פ נשמע גם מזה דגם תקרובת עכו\"ם נקראת חרם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בד\"א בשהשביחו כו' אבל אם פגם בתחלה וסופו להשביח כו' הר\"ז אסור. עי' בכ\"מ ובלח\"מ ועי' בע\"ז שם דף ס\"ט ע\"א במאי דאיתא שם ההוא אימרטוטי אימרטט ובר\"ן שם שפי' שהוסר צמרו וכיון דחזינן דשהה טובא איכא למיחש דילמא חורפא דחלא מהדר ליה לטעמיה לשבח ע\"ש ומכאן הוא מקור נאמן לדברי רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b3b031cf75d02fd01b834a7d0c8365205f363ffa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,138 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Foods", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n והמינין האסורין כ\"ד הן ואלו הן כו' זרזיר. עי' בכ\"מ ועי' בה\"ג הלכות טריפות שם שהעתיק ברייתא זו דחולין דף ס\"ה שהביא הכ\"מ בזה\"ל אחרים אומרים השוכן עם הטמאים טמא עם הטהורין טהור כו' כדתניא זרזיר עוף טמא הוא וכשרצו חכמים לבדקו אמרו לו לצייד ראה דרכיו של זה הלך וראה אותו פעם ראשונה ושניה ושלישית אצל העורב בא ואמר להם לחכמים לפיכך אמרו חכמים לא לחנם הלך הזרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו נימא מאן חכמים דהכא ר\"א דתניא ר\"א אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו אפילו תימא רבנן בשוכן ונדמה לו ע\"כ. ואולי היה כן גם גירסת הרי\"ף ורבינו ועפ\"ז דבריהם נכונים וברורים: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "יונק תינוק והולך אפילו ד' או ה' שנים כו'. וכתב הכ\"מ בפ' אע\"פ ד\"ס נפסקה הלכה כר\"י דאמר יונק אפילו ד' וה' שנים פירש לאחר כ\"ד חודש הר\"ה כיונק שקץ והב\"י ביו\"ד סי' פ\"א הביא דברי רבינו הללו וכתב ע\"ז וז\"ל ומשמע מדקדוק לשונו דהא דאמרי' דיונק והולך ד' או ה' שנים היינו דוקא בשלא פירש אבל אם פירש תוך כ\"ד חודש אע\"פ שהוא מותר לחזור ולינק אינו מותר לינק אלא עד סוף כ\"ד חודש ומלתא דסברא הוא אבל איני יודע מהיכן למד הרב כן עכ\"ל. ואפשר שלמד כן מהתוספתא פ\"ב דנדה כי שם הגירסא ר\"י אומר אפי' ארבע וחמש שנים פירש וחזר לאחר כ\"ד חודש כיונק שקץ ע\"כ. ומדלא תנא כמו בש\"ס דידן פירש לאחר כ\"ד חודש נראה דר\"ל כל שפירש וחזר אפי' תוך כ\"ד חודש כל שחוזר ויונק אחר כ\"ד חודש הוי כיונק שקץ וכדעת רבינו וכ\"כ הסמ\"ג לאוין סי' קל\"ב ג\"כ כלשון רבינו ממש שו\"ת שבו\"י ח\"א סי' נ\"ט. וע\"ע שם שעשה סמוכין לדברי רבינו מהש\"ס והשיג על ח\"א שרצה להגיה בדברי רבינו ע\"ש ועי' בפר\"ח ביו\"ד סי' פ\"א ס\"ק כ\"ב שביאר דברי רבינו דלא כהב\"י ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ומשליכו מיד לתוך מים רותחין. ובהשגות כ' הראב\"ד ז\"ל לא שמענו ולא ראינו מימינו ועי' במ\"מ שכתב ואיני מוצא בזה סמך ברור לדברי רבינו ועי' בבעל העיטור חלק הכשר הבשר אות י\"ח שכ' ומנהג דמשק וסביבותיה אין מניחין בשר מליחה בקדרה לבשל אלא במים חמין ויורה רותחת כדי שלא יפלוט הדם כו' ע\"ש, ואולי גם רבינו כ' זה ע\"פ מנהג שהיה אז כן בימיו וע\"ש בנת\"ש: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני ה\"ז לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר. ובהשגות הראב\"ד ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' עד ואין בו מיתה א\"א סברא היא זו והיא יפה בעיני דכתיב בהנך קראי קדשי. וכתב הכ\"מ וכ' הראב\"ד וכו'. ובעל מ\"ע תמה עליו איך תלה בסברה דבר שהוא גמרא ערוכה. ואין כאן תמיהא שממ\"ש כאן בגמרא לא נשמע אלא שהוא חייב על טבל שהורם ממנו תרומה ותרומת מעשר אבל חייב זה אם יהיה מיתה או לאו לא שמענו ואע\"פ שאמר רב דטבל הטבול למעשר עני לוקה אפשר היה לומר דאה\"נ דחייב מיתה אם לא לקה ואיצטרך לאשמועינן דאינו חייב מיתה משום דקרא דכתב בהו חיוב מיתה קדש כתיב בהו ע\"כ. אבל לא ביאר דבאמת מנ\"ל לרבינו זה דידוע דרבינו לא הוציא שום דבר מסברא אם לא שמצא מבואר כן באיזה מקום בש\"ס ומדרש ובאיזה מקומות שהמציא הדין מסברתו כותב יראה לי ובודאי שגם כאן מצא רבינו מבואר באיזה מקום דטבל הטבול למעשר עני אינו במיתה. והנה במל\"מ ציין לדברי התוס' ביבמות דף פ\"ו ד\"ה אי מהתם שנסתפקו בד\"ז ובסוף דבריהם העלו דכיון שאין חלוק משאר טבל לענין אזהרה ה\"ה לענין מיתה ע\"ש. וע\"ש בהגהות ה\"ג מהר\"י לאנדא שציין לדברי המדרש איכה בפסוק גלתה יהודה מעוני דאיתא שם רב ביבי ור' הונא בשם רב האוכל טבל של מעשר עני חייב מיתה. ובאמת יש להפליא על כולם שלא זכרו מדברי הירושלמי פ\"ד דדמאי ה\"ג ע\"מ דאיתא שם במשנה ר\"א אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי וחכ\"א קורא שם וא\"צ להפריש רבי בא בר רב הונא בשם רב (וכצ\"ל גם במדרש שם) האוכל פירותיו טבולין למעשר עני חייב מיתה מ\"ט דר\"א מכיון שהוא יודע שהוא בעון מיתה מפריש מ\"ט בדרבנן בלא כך קורא שם ואינו צריך להפריש וע\"ש בר\"ש שביאר דברי הירושלמי ומפורש דבטבל למעשר עני חייב מיתה. ועיין בר\"ן נדרים דף פ\"ד ע\"ב שפי' הפלוגתא דר\"א ורבנן דס\"ל לר\"א דאפילו ודאי שלא הפרישו מן הכרי אינו טבל שיהא אוכלו במיתה הלכך אינו מפרישו מספק וחכ\"א קורא שם דאי ודאי לא הפרישו הוי טבל ויהיה האוכל מן הכרי במיתה אע\"פ שמתוקן לגמרי ואין צריך לתקן אלא להפריש מעשר עני הילכך מפרישו מספק דספיקו טבל. וצ\"ע מדברי הירושלמי דגם ר\"א ס\"ל שהיא במיתה (ודברי הפ\"מ שם בירושלמי שביאר דרבנן ס\"ל דטבל של מעשר עני אינו במיתה הם נגד דברי הר\"ש והר\"ן) עכ\"פ גם לפי פירוש הר\"ן ס\"ל לרבנן דקי\"ל כוותייהו דטבל מעשר עני הוא במיתה. וכן איתא בירושלמי פ\"ב דקדושין ה\"ח הרי טבל טבול למעשר עני וכו' וא\"ר בא בר הונא בשם רב האוכל פירותיו טבולים למעשר עני חייב מיתה. וצ\"ע רב על דברי התוס' ורבינו והראב\"ד. שוב מצאתי בתנחומא פ' ראה אות י\"ז דאיתא שם עשר תעשר מה כתיב למעלה מן הענין לא תאכלו כל נבילה וגו' רבי עזרי' כו' בשם ריב\"ח אומר האוכל פירותיו טבלים כאילו אוכל נבלות וטרפות מה טעם לא תאכלו כל נבילה וכתיב בתריה עשר תעשר ורב אבין בר רב בשם ר\"א אמר האוכל פירותיו טבלין של מעשר עני חייב מיתה ומוכח דריב\"ח ס\"ל דאינו במיתה אלא בלאו. ואפשר דמשו\"ז פסק רבינו דאינו במיתה כריב\"ח:" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך לעבודת כוכבים אסור בהנייה והשותה ממנו כ\"ש לוקה מן התורה כו'. וכ\"כ רבינו ג\"כ בסה\"מ מל\"ת קצ\"ד וכתב הכ\"מ יין שנתנסך וכו' בפ' ב' דע\"ז מייתי לה מדכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו וכו'. ומ\"ש שהשותה ממנו כ\"ש לוקה מן התורה ששיעורו בכ\"ש משנה בפרק בתרא דע\"ז דף ע\"ג מני יין נסך בהדי דברים שאסורין ואוסרין בכ\"ש. ומייתי לה רבינו בסמוך מדכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (אבל לא הראה המקור לזה שכתב רבינו דאסור בכ\"ש משום ולא ידבק וכו'). ומ\"ש שלוקה איני יודע מנין לו לרבינו ומצאתי להרמב\"ן בהשגותיו על ס\"מ של רבינו שהוקשה לו זה וכתב וז\"ל אנכי לא ידעתי מקום המלקות הזה ולא ראיתיו עד הנה בגמרא בבלי או ירושלמי אבל יתכן שילקה מדכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו וכו' ע\"ש כל הענין. והיוצא מזה דשיטת רבינו הוא דאיסור יי\"נ ותקרובת עכו\"ם נכללו בלאו דלא ידבק ולוקין עליהם משום לאו זה ולשיטת הרמב\"ן אם יש מלקות ביי\"נ ותקרובת עכו\"ם היא רק מוקרא לך ואכלת מזבחו שהוא לשון מניעה. וכמ\"ש בכ\"מ בגמרא השמר פן ואל אינו אלא ל\"ת. אבל הקרא דלא ידבק לא קאי אלא על ע\"ז עצמה שהוא נקראת חרם דכתיב כי חרם הוא, ולא משמשיה ותקרובת שלה עיין בזה באריכות בסה\"מ שם ובהשגות הרמב\"ן. והנה לכאורה הדבר מבואר במכות דכ\"ב אפיק הבערה ועייל עצי אשירה ואזהרתיה מהכא ולא ידבק בידך וכו'. אבל שם הא קאי על עצי אשירה שהיא ע\"ז גופה ובזה הא גם הרמב\"ן מודה אבל בתקרובת י\"ל דאינו בכלל לאו זה וכ\"כ הלח\"מ ע\"ש. וכן מ\"ד בשבת דף צ' במשנה רי\"א אף המוציא ממשמשי עכו\"ם כ\"ש שנאמר ולא ידבק וכו' גם בזה הרגיש הרמב\"ן עצמו שם וכתב ליישב ע\"ש. אבל באמת מקור דברי רבינו היא בירושלמי דע\"ז פ\"ד הל' י\"ב על המתני' דאלו אסורין ואוסרין כ\"ש יי\"נ וע\"ז וכו' יי\"נ וע\"ז ועורות לבובין על שם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ע\"כ. ומבואר כדברי רבינו דגם יי\"נ ותקרובת עכו\"ם הוא נכלל בלאו דלא ידבק בידך. וגם הא דנאסר בכ\"ש הוא מלאו זה והוא ראיה ברורה. שוב ראיתי שגם מש\"ס דילן יש להביא ראיה לדעת רבינו. והוא בע\"ז דף ל\"ד ע\"ב אר\"א אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עכו\"ם אינה מקודשת איבע\"א סברא ואב\"א קרא וכו' אבע\"א קרא כתיב הכא לא ידבק בידך מאומה וכו'. ומבואר דגם תקרובת עכו\"ם הוא בכלל לאו זה כדעת רבינו. ויש לתמוה על הרמב\"ן ששם בהשגותיו פלפל הוא עצמו באותו הדף בע\"א ומהא דע\"ב לא דיבר דבר. ועיין בתמורה ד\"ל ע\"ב דדרשו לאסור פרש עגלי עכו\"ם מקרא והיית חרם כמוהו. ועיין בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ת חיו\"ד סי' ע\"ח ע\"ט מש\"כ ליישב סתירת הסוגיות עכ\"פ נשמע גם מזה דגם תקרובת עכו\"ם נקראת חרם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בד\"א בשהשביחו כו' אבל אם פגם בתחלה וסופו להשביח כו' הר\"ז אסור. עי' בכ\"מ ובלח\"מ ועי' בע\"ז שם דף ס\"ט ע\"א במאי דאיתא שם ההוא אימרטוטי אימרטט ובר\"ן שם שפי' שהוסר צמרו וכיון דחזינן דשהה טובא איכא למיחש דילמא חורפא דחלא מהדר ליה לטעמיה לשבח ע\"ש ומכאן הוא מקור נאמן לדברי רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5b6b526d3c1d2ff873ea8f4b6562e4eff6dfe422 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,176 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "בת אשת אביו וכו' אבל אם נשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר אותה הבת מותרת לו שאין זו מולדת אביו. וכ' הכ\"מ בת אשת אביו וכו' זה מבואר בכתובות. אבל מ\"ש רבינו אבל אם נשא אביו אשה אחרת פשוט הוא ומתבאר בהרבה מקומות בגמרא שאין כאן שום איסור ובפירוש אמרו בסוטה דף מ\"ג ע\"ב חורגת פי' בת' אשת אב מאיש אחר הגדלה בין האחין אסורה לינשא לאחין משום מראית העין פי' שנראית כאחותם ואסיקו התם ולא היא קלא אית ליה וזה מבואר ע\"כ. והנה אמת שגוף הדין שכ' רבינו מבואר שם בגמרא אבל רבינו שסיים שאין זו מולדת אביו מוכח שמעין אחר היה לו אשר משם שאב את דבריו דידוע שאין דרכו של רבינו להוסיף שום דבר מדעת עצמו אם לא נמצא הדבר מפורש אבל דברי רבינו נובעים מהתו\"כ קדושים פר' י\"א ברייתא י\"ג אי בת אשת אביך אפילו מאיש אחר ת\"ל מולדת אביך ע\"כ. ומכאן הוציא רבינו את דבריו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ראתה שני ימים ובשלישי הפילה ואין ידוע מה הפילה הרי זו ספק זבה וספק יולדת. עי' במ\"מ ובמ\"ע שציינו לברייתא דפ' המפלת דף כ\"א אבל שם הא מיירי בקשתה ולשון רבינו הוא ראתה כו'. אבל דברי רבינו הם ברייתא ערוכה בנדה דף נ\"ד ריש ע\"ב ראתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק זיבה ספק לידה ע\"ש ובע\"מ שם השמיט לציין לדברי רבינו בכאן: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אין האשה קובעת וסת בימי זיבתה שהן אחד עשר יום כו' ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה ה\"ז חוששת לוסתה וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפילו פעם אחת נעקרה ואינה צריכה להיעקר ג' פעמים שחזקת דמים מסולקין הן לימים אלו. וכ' המ\"מ אין האשה כו' הוא מחלוקת אמוראי בנדה דף ל\"ט ופסק רבינו כר\"פ דאמר דלא קבעה וסת בימי זיבה אבל חוששת לו ע\"כ. אבל על מש\"כ רבינו וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה כו' לזה לא הראו המ\"מ והכ\"מ שום מקור. ובמ\"ע הראה מקור לזה בנדה סוף פרק האשה ופרק בנות כותים ולא נמצא שם כן. ובב\"י יו\"ד סי' קפ\"ט העתיק דברי רבינו הללו וכ' עליו ומ\"ש שחזקת דמים מסולקים לימים אלו איני יודע למה הם בחזקה זו דבשלמא גבי מעוברת ומניקה שייך לומר כן לפי שרוב הנשים אין דרכן לראות בהן אבל לימי זיבה איני מוצא טעם ומ\"מ כך משמע במתני' ס\"פ בנות כותים דקתני כל י\"א ימים בחזקת טהרה עכ\"ד. אבל דבריו תמוהין שדברי רבינו הם ש\"ס ערוך בנדה דף ס\"ח ע\"ב ע\"מ דאיתא במתני' שם אם יש לה וסת דיה שעתה נימא תהוי תיובתא דר\"ה ב\"ח אמר שמואל דאר\"ה ב\"ח אמר שמואל לומר שאין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה אמר לך ר\"ה ב\"ח כי אמרי' אין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה דלא בעיא תלתא זימני למיעקריה דאמרי' דמיה מסולקין וכאן דדמיה מסולקין דיה שעתה ע\"כ. ומבוארין דברי רבינו דגם בימי זיבה הוא בחזקת שדמיה מסולקין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n האשה שלא בדקה עצמה בשעת וסתה כו'. דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בנדה דף ט\"ז ע\"א דאיתא שם בעו מיניה מר\"נ וסתות דאורייתא או דרבנן א\"ל מדאמר הונא חברין משמיה דרב אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף ראתה חוששת לוסתה וחוששת לראייתה אלמא וסתות דאורייתא א\"ד ה\"ק ליה טעמא דראתה הא לא ראתה אין חוששין אלמא וסתות דרבנן וכתבו שם התוס' וא\"ת היאך רוצה להוכיח דוסתות דאורייתא והלא אפי' אי וסתות דרבנן כיון דראתה עכשיו טמאה גם מזמן הוסת מספק וי\"ל ה\"מ לטהרות אבל מקולקלת למנינה לא הויא עכ\"ל. מעתה לפי האמת דקי\"ל דוסתות דרבנן שפיר כתב רבינו דאם בדקה ומצאה עצמה טמאה דאינה מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה ואינה חוששת אלא לטהרות ורבינו פוסק כל\"ק ולא כהא\"ד והמ\"מ כ' דרבינו למד זה מטומאת מעל\"ע וא\"צ: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה לנדה כו' השאילה אותה לזבה קטנה. וכ' המ\"מ השאילה אותו לזבה קטנה שם בנדה דף ס' ת\"ר תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת שבעה שלא טבלה לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת דברי רשב\"ג רבי אומר אינה תולה לפיכך שתיהן מקולקלות ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה וביושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין ופסק רבינו כרבי דהלכה כמותו מחבירו. אבל הרמב\"ן והרשב\"א פסקו כרשב\"ג להקל בכתמים של דבריהם ודבריו תמוהין במש\"כ דרבינו פסק כרבי דהלכה כמותו מחבירו דהא רשב\"ג אביו ורבו היה ולגבי דידיה אין הלכה כמותו. ועי' בשו\"ת נוב\"י מהד\"ק חאה\"ע סי' מ\"ו שהשיג על הרב בשו\"ת שב יעקב שכ' בהך פלוגתא דרבי ורשב\"ג בפסחים דף י' בשדה שאבד בה קבר דידוע דהלכה כרבי מחבירו וכ' עליו בנוב\"י שם דזה שגיאה דאם אמרו הלכה כרבי מחבירו אבל לא אמרו הלכה כרבי נגד רבו ורשב\"ג אביו ורבו היה ואדרבה בכללי הש\"ס מבואר דרבי ורשב\"ג הלכה כרשב\"ג ובעה\"מ שפסק כאן כרבי ביאר טעמו שהסוגיא מוכח כרבי ע\"ש בנוב\"י. ובאמת שדברי המ\"מ תמוהין מאוד שהרי בפלוגתא דרבי ורשב\"ג בגיטין דף נ\"ב באפוטרופוס פסק רבינו בפי\"א מה' נחלות ה\"ה כרשב\"ג ובמ\"מ שם בעצמו הביא דברי הרי\"ף בהלכותיו שכ' חזינן לגאון דקא פסק הלכתא כרשב\"ג וקאמר לא אמרינן הלכה כרבי אלא לגבי חבירו אבל לגבי אביו לא וכ\"כ הרא\"ש שם וכ\"כ עוד הרא\"ש בב\"מ דף ק\"ו ע\"ב וקי\"ל כרבי בנישואין ומלקות וכרשב\"ג בוסתות ושור המועד ובמאי דלא איפסק הלכתא נראה דהלכה כרשב\"ג דהוה אבוה ורבו דרבי ע\"ש. הן אמת שלכאורה דברי רבינו סתרי אהדדי שהרי בהאי פלוגתא דרבי ורשב\"ג בגיטין דף כ\"ב באילן שמקצתו בארץ ומקצתו בח\"ל פסק רבינו בפ\"א מה' תרומות הכ\"ד כרבי דטבל וחולין מעורבין וע\"ש בכ\"מ. ובמ\"א הבאתי ג\"כ מדברי רש\"י סנהדרין דף כ\"ג סוף ע\"ב בפלוגתא דרבי ורשב\"ג שם דמהדר לאוקמי פלוגתא דר\"מ ורבנן אליביה דרבי וכ' רש\"י שם ומשום דהלכה כרבי מחבירו מהדרינן לאוקמה לפלוגתייהו אליביה ע\"ש. והדברים סתרי אהדדי. אשר עכ\"נ דמש\"כ הרי\"ף והרא\"ש ואחריהם פסק כן רבינו דלא אמרינן הלכתא כרבי לגבי אביו אין הכוונה דבכ\"מ דנחלקו רבי ורשב\"ג הלכה כרשב\"ג אלא דבזה יצא מן הכלל שאמרו דהלכה כרבי מחבירו ופסקינן כמאן דמסתבר טעמיה דמר או דמר והארכתי בזה הרבה במ\"א ואין עת האסף פה אלא שאף אם נאמר כן עדיין יקשה בהך דינא שפסק רבינו כאן דהיה לו לפסוק להקל כרשב\"ג כיון שכתמים אינן אלא מדרבנן וכמו שפסקו באמת הרמב\"ן והרשב\"א והרא\"ש. וכן פסק בטוש\"ע יו\"ד סי' ק\"צ סעיף מ\"ב להקל מה\"ט. לכן נלע\"ד דרבינו הוציא כן לפסוק כרבי מהתוספתא הובא בר\"ש בתרומות פ\"ז מ\"ה על המתניתין דשתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הריני אומר לתוך של תרומה נפלה ומותרת קופה של חולין ואיתא בתוספתא היה טבל ומעשר ראשון ומע\"ש ה\"ז אסור שלא התירו ספק מדומע אלא בדבר שיל\"מ וביאר הר\"ש שם דבב' קופות אחת של חולין ואחת של תרומה שפיר תלינן דתרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתיהן אבל כשהאחת חולין והשניה טבל או מעשר ראשון או מע\"ש לא תלינן התרומה שנפלה בשל טבל כדי להתיר החולין מאחר שהטבל נאסר בכך ונדמע ע\"כ. והנה רש\"י פי' שם בנדה בהא דס\"ל לרשב\"ג דתולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה דאע\"ג דמקלקלה לה פורתא דצריכה לשמור יום המחרת כיון דטמאה השתא תולה בה. ובסופרת ז' נקיים אחר זיבה ואע\"פ שמקלקלה הרבה שסתרה כל ימי ספירתה וצריכה לספור ז' נקיים הואיל ועכשיו טמאה תולה בה ורבי אומר איני תולה הואיל ומקלקלה לה מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך וכ\"כ הרשב\"א בתה\"א הובא בב\"י ביו\"ד סי' ק\"צ דרשב\"ג קסבר כיון דכתמים דרבנן תולין את הקלקלה במקולקל דאמרינן שאני אומר כדרך שאמרנו בב' קופות בתרומה דרבנן ואע\"ג דבידה של זו לטבול עכשיו וליטהר מ\"מ מחוסרת טבילה היא וטמאה הוא ורבי סבר כיון דבידה לטבול לאו כמחוסרת מעשה היא והרי היא כטהורה ולפיכך אין חברתה תולה בה דכהדדי נינהו ע\"ש. ומעתה יוקשה טובא אתוספתא הנ\"ל דאם היה טבל אין תולין מאחר שהטבל יאסר בכך לעולם ולא יועיל לו עוד הפרשה הא מ\"מ עכשיו הטבל הוא באיסורו והרי הוא מקולקל כעת וכמו דס\"ל לרשב\"ג דתולה בסופרת ז' שלא טבלה אע\"ג דבידה לטבול מ\"מ עכשיו היא טמאה ותולה בה וה\"נ בטבל הא עתה הר\"ה מקולקל ולא נשאר לנו לומר כ\"א דהתוספתא בכאן אזלא אליבא דרבי דס\"ל דשתיהן מקולקלות ואינה תולה בה דאע\"ג דעכשיו היא טמאה כיון דבידה לטבול ואתה תרצה לקלקלה גם אח\"כ אמרינן מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך וה\"נ בטבל כיון דאם נתלה בה תאסר גם אח\"כ ולא יועיל עוד הפרשה בכה\"ג לא אמרינן דתולין הקלקלה במקולקל כיון דעי\"ז תיאסר יותר ממה שהיא אסורה עכשיו אמרינן מאי חזית וכיון דהתוספתא אזלא אליבא דרבי שפיר ראה רבינו לפסוק כרבי כיון דסתמא דתוספתא כוותיה רהיטא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הל\"מ שהעמוני הזכר והמואבי הזכר הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל אפילו ב\"ב עד סוף העולם, אבל עמונית ומואבית מותרת מיד כשאר האומות. וכתב המ\"מ ביבמות פ' הערל דף ע\"ו משנה עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקיבותיהן מותרות מיד ע\"כ. אולם נעלם מאתי מהיכן הוציא רבינו זאת דהוא הלמ\"מ דבגמרא שם דף ע\"ז איתא כך מקובלני מב\"ד של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ומבואר דהוא דרש מב\"ד של שמואל דדרש כן מקרא ואינו הלמ\"מ. אולם נראה דדבריו נובעים מהירושלמי דיבמות דאיתא שם הלכה אני אומר. כ\"כ הגרצ\"ח במאמר תו\"נ ובמאמר תושבע\"פ ודברים האלו אין להם שחר כלל שהרואה יראה בירושלמי שם דציין לשון המשנה שם לפרש מה דאר\"ש לא כי הלכה אני אומר. וקאי ע\"מ דס\"ל לר\"ש דגם נקבות מצריות ואדומיות מותרות מיד ולא היה צריך להביא זה מהירושלמי שזה איתא גם בש\"ס דילן במשנה וגמרא שם אבל אין זה ענין לנ\"ד. אבל באמת איתא כן בירושלמי שם מקודם אר\"ש ב\"נ אני אין לי אלא משנה. ופירשו היפ\"מ והק\"ע שם דרשב\"נ פליג אהני דרשי דדרשו כן מקרא אלא דהיא הלמ\"מ ע\"ש. אבל א\"צ לכ\"ז דדברי רבינו יש להם שפיר יסוד נאמן בש\"ס דילן. והוא במה דאיתא שם בגמרא כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי ר' יהודה רש\"א ע\"ד וכו'. וכתבו התוס' שם וא\"ת לר\"י תיקשי לי מצרי ולא מצרית וכתב שם ליישב ע\"ש ועי' במהרש\"א שם שכתב שתירוצם דחוק ע\"ש טעמו. וליישב קושית התוס' חידש שם דר\"י ס\"ל דהיא הלמ\"מ דעמוני ולא עמונית ע\"ש ולפ\"ז שפיר כתב רבינו דהוא הלמ\"מ כמו דקי\"ל בכ\"מ דהלכה כר\"י לגבי ר\"ש, ולפלא על המהרש\"א שלא הביא סייעתא לדבריו מדברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעדי דבר מכוער ומת קודם שיתן לה גט הר\"ז מותרת לכהן. כדברי רבינו הללו כתב גם המחבר אות באות בש\"ע אה\"ע סי' ו' סעיף ט\"ז ועמש\"כ ואפילו הוציאה בעלה וכו' כתב שם הבאה\"ג ולא מצאתי מאין יצא לו דין זה, ונעלם ממנו דברי רבינו בכאן, ועי' במ\"מ מקור דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n מי שאין לו אשה כו'. עי' במ\"מ שנסתפק בדעת רבינו אי פוסק כר\"א ועי' בכ\"מ פ\"ב מהל' ת\"ת ה\"ד שכתב שנראה מדברי רבינו שפוסק כר\"א, ויש להפליא על שניהם שרבינו עצמו כ' בפיה\"מ שם ואין הלכה כר\"א ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..71f22278b4d15785d07b4862fa936bb4df178028 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,173 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "בת אשת אביו וכו' אבל אם נשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר אותה הבת מותרת לו שאין זו מולדת אביו. וכ' הכ\"מ בת אשת אביו וכו' זה מבואר בכתובות. אבל מ\"ש רבינו אבל אם נשא אביו אשה אחרת פשוט הוא ומתבאר בהרבה מקומות בגמרא שאין כאן שום איסור ובפירוש אמרו בסוטה דף מ\"ג ע\"ב חורגת פי' בת' אשת אב מאיש אחר הגדלה בין האחין אסורה לינשא לאחין משום מראית העין פי' שנראית כאחותם ואסיקו התם ולא היא קלא אית ליה וזה מבואר ע\"כ. והנה אמת שגוף הדין שכ' רבינו מבואר שם בגמרא אבל רבינו שסיים שאין זו מולדת אביו מוכח שמעין אחר היה לו אשר משם שאב את דבריו דידוע שאין דרכו של רבינו להוסיף שום דבר מדעת עצמו אם לא נמצא הדבר מפורש אבל דברי רבינו נובעים מהתו\"כ קדושים פר' י\"א ברייתא י\"ג אי בת אשת אביך אפילו מאיש אחר ת\"ל מולדת אביך ע\"כ. ומכאן הוציא רבינו את דבריו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ראתה שני ימים ובשלישי הפילה ואין ידוע מה הפילה הרי זו ספק זבה וספק יולדת. עי' במ\"מ ובמ\"ע שציינו לברייתא דפ' המפלת דף כ\"א אבל שם הא מיירי בקשתה ולשון רבינו הוא ראתה כו'. אבל דברי רבינו הם ברייתא ערוכה בנדה דף נ\"ד ריש ע\"ב ראתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק זיבה ספק לידה ע\"ש ובע\"מ שם השמיט לציין לדברי רבינו בכאן: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אין האשה קובעת וסת בימי זיבתה שהן אחד עשר יום כו' ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה ה\"ז חוששת לוסתה וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפילו פעם אחת נעקרה ואינה צריכה להיעקר ג' פעמים שחזקת דמים מסולקין הן לימים אלו. וכ' המ\"מ אין האשה כו' הוא מחלוקת אמוראי בנדה דף ל\"ט ופסק רבינו כר\"פ דאמר דלא קבעה וסת בימי זיבה אבל חוששת לו ע\"כ. אבל על מש\"כ רבינו וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה כו' לזה לא הראו המ\"מ והכ\"מ שום מקור. ובמ\"ע הראה מקור לזה בנדה סוף פרק האשה ופרק בנות כותים ולא נמצא שם כן. ובב\"י יו\"ד סי' קפ\"ט העתיק דברי רבינו הללו וכ' עליו ומ\"ש שחזקת דמים מסולקים לימים אלו איני יודע למה הם בחזקה זו דבשלמא גבי מעוברת ומניקה שייך לומר כן לפי שרוב הנשים אין דרכן לראות בהן אבל לימי זיבה איני מוצא טעם ומ\"מ כך משמע במתני' ס\"פ בנות כותים דקתני כל י\"א ימים בחזקת טהרה עכ\"ד. אבל דבריו תמוהין שדברי רבינו הם ש\"ס ערוך בנדה דף ס\"ח ע\"ב ע\"מ דאיתא במתני' שם אם יש לה וסת דיה שעתה נימא תהוי תיובתא דר\"ה ב\"ח אמר שמואל דאר\"ה ב\"ח אמר שמואל לומר שאין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה אמר לך ר\"ה ב\"ח כי אמרי' אין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה דלא בעיא תלתא זימני למיעקריה דאמרי' דמיה מסולקין וכאן דדמיה מסולקין דיה שעתה ע\"כ. ומבוארין דברי רבינו דגם בימי זיבה הוא בחזקת שדמיה מסולקין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n האשה שלא בדקה עצמה בשעת וסתה כו'. דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בנדה דף ט\"ז ע\"א דאיתא שם בעו מיניה מר\"נ וסתות דאורייתא או דרבנן א\"ל מדאמר הונא חברין משמיה דרב אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף ראתה חוששת לוסתה וחוששת לראייתה אלמא וסתות דאורייתא א\"ד ה\"ק ליה טעמא דראתה הא לא ראתה אין חוששין אלמא וסתות דרבנן וכתבו שם התוס' וא\"ת היאך רוצה להוכיח דוסתות דאורייתא והלא אפי' אי וסתות דרבנן כיון דראתה עכשיו טמאה גם מזמן הוסת מספק וי\"ל ה\"מ לטהרות אבל מקולקלת למנינה לא הויא עכ\"ל. מעתה לפי האמת דקי\"ל דוסתות דרבנן שפיר כתב רבינו דאם בדקה ומצאה עצמה טמאה דאינה מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה ואינה חוששת אלא לטהרות ורבינו פוסק כל\"ק ולא כהא\"ד והמ\"מ כ' דרבינו למד זה מטומאת מעל\"ע וא\"צ: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהשאילה חלוקה לנדה כו' השאילה אותה לזבה קטנה. וכ' המ\"מ השאילה אותו לזבה קטנה שם בנדה דף ס' ת\"ר תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת שבעה שלא טבלה לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת דברי רשב\"ג רבי אומר אינה תולה לפיכך שתיהן מקולקלות ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה וביושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין ופסק רבינו כרבי דהלכה כמותו מחבירו. אבל הרמב\"ן והרשב\"א פסקו כרשב\"ג להקל בכתמים של דבריהם ודבריו תמוהין במש\"כ דרבינו פסק כרבי דהלכה כמותו מחבירו דהא רשב\"ג אביו ורבו היה ולגבי דידיה אין הלכה כמותו. ועי' בשו\"ת נוב\"י מהד\"ק חאה\"ע סי' מ\"ו שהשיג על הרב בשו\"ת שב יעקב שכ' בהך פלוגתא דרבי ורשב\"ג בפסחים דף י' בשדה שאבד בה קבר דידוע דהלכה כרבי מחבירו וכ' עליו בנוב\"י שם דזה שגיאה דאם אמרו הלכה כרבי מחבירו אבל לא אמרו הלכה כרבי נגד רבו ורשב\"ג אביו ורבו היה ואדרבה בכללי הש\"ס מבואר דרבי ורשב\"ג הלכה כרשב\"ג ובעה\"מ שפסק כאן כרבי ביאר טעמו שהסוגיא מוכח כרבי ע\"ש בנוב\"י. ובאמת שדברי המ\"מ תמוהין מאוד שהרי בפלוגתא דרבי ורשב\"ג בגיטין דף נ\"ב באפוטרופוס פסק רבינו בפי\"א מה' נחלות ה\"ה כרשב\"ג ובמ\"מ שם בעצמו הביא דברי הרי\"ף בהלכותיו שכ' חזינן לגאון דקא פסק הלכתא כרשב\"ג וקאמר לא אמרינן הלכה כרבי אלא לגבי חבירו אבל לגבי אביו לא וכ\"כ הרא\"ש שם וכ\"כ עוד הרא\"ש בב\"מ דף ק\"ו ע\"ב וקי\"ל כרבי בנישואין ומלקות וכרשב\"ג בוסתות ושור המועד ובמאי דלא איפסק הלכתא נראה דהלכה כרשב\"ג דהוה אבוה ורבו דרבי ע\"ש. הן אמת שלכאורה דברי רבינו סתרי אהדדי שהרי בהאי פלוגתא דרבי ורשב\"ג בגיטין דף כ\"ב באילן שמקצתו בארץ ומקצתו בח\"ל פסק רבינו בפ\"א מה' תרומות הכ\"ד כרבי דטבל וחולין מעורבין וע\"ש בכ\"מ. ובמ\"א הבאתי ג\"כ מדברי רש\"י סנהדרין דף כ\"ג סוף ע\"ב בפלוגתא דרבי ורשב\"ג שם דמהדר לאוקמי פלוגתא דר\"מ ורבנן אליביה דרבי וכ' רש\"י שם ומשום דהלכה כרבי מחבירו מהדרינן לאוקמה לפלוגתייהו אליביה ע\"ש. והדברים סתרי אהדדי. אשר עכ\"נ דמש\"כ הרי\"ף והרא\"ש ואחריהם פסק כן רבינו דלא אמרינן הלכתא כרבי לגבי אביו אין הכוונה דבכ\"מ דנחלקו רבי ורשב\"ג הלכה כרשב\"ג אלא דבזה יצא מן הכלל שאמרו דהלכה כרבי מחבירו ופסקינן כמאן דמסתבר טעמיה דמר או דמר והארכתי בזה הרבה במ\"א ואין עת האסף פה אלא שאף אם נאמר כן עדיין יקשה בהך דינא שפסק רבינו כאן דהיה לו לפסוק להקל כרשב\"ג כיון שכתמים אינן אלא מדרבנן וכמו שפסקו באמת הרמב\"ן והרשב\"א והרא\"ש. וכן פסק בטוש\"ע יו\"ד סי' ק\"צ סעיף מ\"ב להקל מה\"ט. לכן נלע\"ד דרבינו הוציא כן לפסוק כרבי מהתוספתא הובא בר\"ש בתרומות פ\"ז מ\"ה על המתניתין דשתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הריני אומר לתוך של תרומה נפלה ומותרת קופה של חולין ואיתא בתוספתא היה טבל ומעשר ראשון ומע\"ש ה\"ז אסור שלא התירו ספק מדומע אלא בדבר שיל\"מ וביאר הר\"ש שם דבב' קופות אחת של חולין ואחת של תרומה שפיר תלינן דתרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתיהן אבל כשהאחת חולין והשניה טבל או מעשר ראשון או מע\"ש לא תלינן התרומה שנפלה בשל טבל כדי להתיר החולין מאחר שהטבל נאסר בכך ונדמע ע\"כ. והנה רש\"י פי' שם בנדה בהא דס\"ל לרשב\"ג דתולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה דאע\"ג דמקלקלה לה פורתא דצריכה לשמור יום המחרת כיון דטמאה השתא תולה בה. ובסופרת ז' נקיים אחר זיבה ואע\"פ שמקלקלה הרבה שסתרה כל ימי ספירתה וצריכה לספור ז' נקיים הואיל ועכשיו טמאה תולה בה ורבי אומר איני תולה הואיל ומקלקלה לה מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך וכ\"כ הרשב\"א בתה\"א הובא בב\"י ביו\"ד סי' ק\"צ דרשב\"ג קסבר כיון דכתמים דרבנן תולין את הקלקלה במקולקל דאמרינן שאני אומר כדרך שאמרנו בב' קופות בתרומה דרבנן ואע\"ג דבידה של זו לטבול עכשיו וליטהר מ\"מ מחוסרת טבילה היא וטמאה הוא ורבי סבר כיון דבידה לטבול לאו כמחוסרת מעשה היא והרי היא כטהורה ולפיכך אין חברתה תולה בה דכהדדי נינהו ע\"ש. ומעתה יוקשה טובא אתוספתא הנ\"ל דאם היה טבל אין תולין מאחר שהטבל יאסר בכך לעולם ולא יועיל לו עוד הפרשה הא מ\"מ עכשיו הטבל הוא באיסורו והרי הוא מקולקל כעת וכמו דס\"ל לרשב\"ג דתולה בסופרת ז' שלא טבלה אע\"ג דבידה לטבול מ\"מ עכשיו היא טמאה ותולה בה וה\"נ בטבל הא עתה הר\"ה מקולקל ולא נשאר לנו לומר כ\"א דהתוספתא בכאן אזלא אליבא דרבי דס\"ל דשתיהן מקולקלות ואינה תולה בה דאע\"ג דעכשיו היא טמאה כיון דבידה לטבול ואתה תרצה לקלקלה גם אח\"כ אמרינן מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך וה\"נ בטבל כיון דאם נתלה בה תאסר גם אח\"כ ולא יועיל עוד הפרשה בכה\"ג לא אמרינן דתולין הקלקלה במקולקל כיון דעי\"ז תיאסר יותר ממה שהיא אסורה עכשיו אמרינן מאי חזית וכיון דהתוספתא אזלא אליבא דרבי שפיר ראה רבינו לפסוק כרבי כיון דסתמא דתוספתא כוותיה רהיטא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הל\"מ שהעמוני הזכר והמואבי הזכר הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל אפילו ב\"ב עד סוף העולם, אבל עמונית ומואבית מותרת מיד כשאר האומות. וכתב המ\"מ ביבמות פ' הערל דף ע\"ו משנה עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקיבותיהן מותרות מיד ע\"כ. אולם נעלם מאתי מהיכן הוציא רבינו זאת דהוא הלמ\"מ דבגמרא שם דף ע\"ז איתא כך מקובלני מב\"ד של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ומבואר דהוא דרש מב\"ד של שמואל דדרש כן מקרא ואינו הלמ\"מ. אולם נראה דדבריו נובעים מהירושלמי דיבמות דאיתא שם הלכה אני אומר. כ\"כ הגרצ\"ח במאמר תו\"נ ובמאמר תושבע\"פ ודברים האלו אין להם שחר כלל שהרואה יראה בירושלמי שם דציין לשון המשנה שם לפרש מה דאר\"ש לא כי הלכה אני אומר. וקאי ע\"מ דס\"ל לר\"ש דגם נקבות מצריות ואדומיות מותרות מיד ולא היה צריך להביא זה מהירושלמי שזה איתא גם בש\"ס דילן במשנה וגמרא שם אבל אין זה ענין לנ\"ד. אבל באמת איתא כן בירושלמי שם מקודם אר\"ש ב\"נ אני אין לי אלא משנה. ופירשו היפ\"מ והק\"ע שם דרשב\"נ פליג אהני דרשי דדרשו כן מקרא אלא דהיא הלמ\"מ ע\"ש. אבל א\"צ לכ\"ז דדברי רבינו יש להם שפיר יסוד נאמן בש\"ס דילן. והוא במה דאיתא שם בגמרא כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי ר' יהודה רש\"א ע\"ד וכו'. וכתבו התוס' שם וא\"ת לר\"י תיקשי לי מצרי ולא מצרית וכתב שם ליישב ע\"ש ועי' במהרש\"א שם שכתב שתירוצם דחוק ע\"ש טעמו. וליישב קושית התוס' חידש שם דר\"י ס\"ל דהיא הלמ\"מ דעמוני ולא עמונית ע\"ש ולפ\"ז שפיר כתב רבינו דהוא הלמ\"מ כמו דקי\"ל בכ\"מ דהלכה כר\"י לגבי ר\"ש, ולפלא על המהרש\"א שלא הביא סייעתא לדבריו מדברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעדי דבר מכוער ומת קודם שיתן לה גט הר\"ז מותרת לכהן. כדברי רבינו הללו כתב גם המחבר אות באות בש\"ע אה\"ע סי' ו' סעיף ט\"ז ועמש\"כ ואפילו הוציאה בעלה וכו' כתב שם הבאה\"ג ולא מצאתי מאין יצא לו דין זה, ונעלם ממנו דברי רבינו בכאן, ועי' במ\"מ מקור דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n מי שאין לו אשה כו'. עי' במ\"מ שנסתפק בדעת רבינו אי פוסק כר\"א ועי' בכ\"מ פ\"ב מהל' ת\"ת ה\"ד שכתב שנראה מדברי רבינו שפוסק כר\"א, ויש להפליא על שניהם שרבינו עצמו כ' בפיה\"מ שם ואין הלכה כר\"א ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5e0e5952a88dd81fb6a9d7e665d9fe3ea18ef28b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,36 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "[השמטה]\n לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה אקב\"ו על השחיטה. בכ\"מ לא הביא מקור דין זה והוא גמ' בפ\"ק דפסחים דף ז' אמרינן התם כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ומייתי התם ברייתא דעל השחיטה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה ע\"ש והכי איתא בירושלמי פ' הרואה השוחט אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה שחיטה מאימתי מברך עליה ר' יוחנן אומר עובר לשחוט יוסי בן סיראי אומר משישחוט כו' וקי\"ל כר\"י וכגמ' דילן בפ\"ק דפסחים. נקה\"כ ביו\"ד סי' י\"ט: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fb21e280a1b6d547fb8b299f1d159cb0b2124dce --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kedushah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,33 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter", + "text": [ + [ + [], + [ + "[השמטה]\n לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה אקב\"ו על השחיטה. בכ\"מ לא הביא מקור דין זה והוא גמ' בפ\"ק דפסחים דף ז' אמרינן התם כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ומייתי התם ברייתא דעל השחיטה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה ע\"ש והכי איתא בירושלמי פ' הרואה השוחט אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה שחיטה מאימתי מברך עליה ר' יוחנן אומר עובר לשחוט יוסי בן סיראי אומר משישחוט כו' וקי\"ל כר\"י וכגמ' דילן בפ\"ק דפסחים. נקה\"כ ביו\"ד סי' י\"ט: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f56bed4f5ffc17c2040daf0c7748315366b122d7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אחד מן השותפין שבא לישן את הפירות עד זמן הידוע אין חבירו מעכב עליו ואם אין זמן לאותן פירות חבירו מעכב עליו. וכתב הכ\"מ נראה שלמד כן מדתניא בס\"פ כל הגט דף ל\"א ע\"ב ר\"י אומר מוכרים התבואה כו' למאי נ\"מ לשותפים ע\"כ, אבל באמת רבינו עצמו ביאר גמ' זו כמ\"ש התוס' שם בשם הר\"ח ור\"ת לענין שהשותפין יכולין לעכב זע\"ז שלא לחלוק עד אותו הזמן וכמ\"ש לעיל בפ\"ד ה\"ד וכמ\"ש הכ\"מ עצמו שם ע\"פ גמ' זו. אבל דברי רבינו בכאן לא היה צריך ללמוד משם שדבריו מבוארין להדיא בתוספתא דב\"מ פ\"ד והובא בירושלמי דב\"מ פ\"ה ה\"ג הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רצה אחד מהן ליישנן חבירו מעכב על ידו אם היה ערב שביעית אין חבירו מעכב על ידו ששניהן ע\"מ כן לקחום וביאר הפ\"מ שם דבערב שביעית שאין הפירות מצויין ובפירות שביעית אסור לעשות בהן סחורה הוי הזמן הידוע אחר שביעית שבודאי ע\"מ כן לקחם שיהיה המעות מונח בידו ולא יתחיל להתעסק בהן עד אחר שביעית אבל בשאר השנים יכול לעכב וכן כל כיו\"ב ונתבארו דברי רבינו וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם עשו חשבון כל השותפין כו'. בירושלמי דשבועות פ\"ז ה\"ח אמתני' דאלו נשבעין שלא בטענה השותפין כו' אר\"י הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא, וע\"ש בפ\"מ ובמרה\"פ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fa0a80b3e18ed53708dee267d633245cc84cad1e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Agents and Partners", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Agents_and_Partners", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אחד מן השותפין שבא לישן את הפירות עד זמן הידוע אין חבירו מעכב עליו ואם אין זמן לאותן פירות חבירו מעכב עליו. וכתב הכ\"מ נראה שלמד כן מדתניא בס\"פ כל הגט דף ל\"א ע\"ב ר\"י אומר מוכרים התבואה כו' למאי נ\"מ לשותפים ע\"כ, אבל באמת רבינו עצמו ביאר גמ' זו כמ\"ש התוס' שם בשם הר\"ח ור\"ת לענין שהשותפין יכולין לעכב זע\"ז שלא לחלוק עד אותו הזמן וכמ\"ש לעיל בפ\"ד ה\"ד וכמ\"ש הכ\"מ עצמו שם ע\"פ גמ' זו. אבל דברי רבינו בכאן לא היה צריך ללמוד משם שדבריו מבוארין להדיא בתוספתא דב\"מ פ\"ד והובא בירושלמי דב\"מ פ\"ה ה\"ג הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רצה אחד מהן ליישנן חבירו מעכב על ידו אם היה ערב שביעית אין חבירו מעכב על ידו ששניהן ע\"מ כן לקחום וביאר הפ\"מ שם דבערב שביעית שאין הפירות מצויין ובפירות שביעית אסור לעשות בהן סחורה הוי הזמן הידוע אחר שביעית שבודאי ע\"מ כן לקחם שיהיה המעות מונח בידו ולא יתחיל להתעסק בהן עד אחר שביעית אבל בשאר השנים יכול לעכב וכן כל כיו\"ב ונתבארו דברי רבינו וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם עשו חשבון כל השותפין כו'. בירושלמי דשבועות פ\"ז ה\"ח אמתני' דאלו נשבעין שלא בטענה השותפין כו' אר\"י הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא, וע\"ש בפ\"מ ובמרה\"פ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..50ea0528187170ca6e47bbcf735581171e357493 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שכנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר גינה לחבירו סתם כו' כופין את הלוקח לבנות את הכותל ביניהם ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות אבל אם מכר בקעה סתם אין מחייבים אותו לגדור אלא במקום שנהגו. ובהשגות א\"א זה שיבוש ע\"כ והמ\"מ כ' לא ידעתי מאין זה למחבר כו'. וע\"ש שנדחק ועי' שם בכ\"מ מש\"כ בזה אכן באמת דברי רבינו מבוארים בירושלמי דב\"ב פ\"א ה\"ב ע\"מ דאיתא שם במתניתין וכן בגינה מקום שנהגו לגדור יגדור אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו תני בגינה בין מקום שנהגו לגדור בין מקום שנהגו שלא לגדור כופין אבל בבקעה מקום שנהגו לגדור כופין שלא לגדור אין כופין וע\"ש במה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אבל אין בעה\"ב כופה לבעל העליה לבנות כותל עלייה שנפל. וכתב המ\"מ ג\"ז שם (בפ' הבית והעליה דף קט\"ז), והנה לא נמצא שם כן מבואר. אבל דברי רבינו נובעים מהירושלמי שם בפ' הבית והעליה ה\"ג דאיתא שם אלא בעה\"ב מבקש לבנות ובעל העליה אינו רוצה מהו שיאמר לו גופינו (פי' דמבעי' ליה היכי דבעה\"ב מבקש לבנות הבית ובעל העליה אינו רוצה לבנות כותל העליה מהו שיאמר לו צריך אתה לעשות המעקה וכותל עלייה שע\"ג הבית גופינו תכסנו מלשון גיפופי ומעקה, ע\"ש בפ\"מ) נישמעינה מהדא היתה חורבתו כו' הדא אמרה שאינו אומר לו גופינו מן הצד כשם שאינו אומר לו גופינו מן הצד כך אין אמרו לו גופינו מלמעלן עד כאן. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a2c01bdbfe14d076c477055c93f4b310b19508a7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Neighbors", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Neighbors", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר גינה לחבירו סתם כו' כופין את הלוקח לבנות את הכותל ביניהם ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות אבל אם מכר בקעה סתם אין מחייבים אותו לגדור אלא במקום שנהגו. ובהשגות א\"א זה שיבוש ע\"כ והמ\"מ כ' לא ידעתי מאין זה למחבר כו'. וע\"ש שנדחק ועי' שם בכ\"מ מש\"כ בזה אכן באמת דברי רבינו מבוארים בירושלמי דב\"ב פ\"א ה\"ב ע\"מ דאיתא שם במתניתין וכן בגינה מקום שנהגו לגדור יגדור אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו תני בגינה בין מקום שנהגו לגדור בין מקום שנהגו שלא לגדור כופין אבל בבקעה מקום שנהגו לגדור כופין שלא לגדור אין כופין וע\"ש במה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אבל אין בעה\"ב כופה לבעל העליה לבנות כותל עלייה שנפל. וכתב המ\"מ ג\"ז שם (בפ' הבית והעליה דף קט\"ז), והנה לא נמצא שם כן מבואר. אבל דברי רבינו נובעים מהירושלמי שם בפ' הבית והעליה ה\"ג דאיתא שם אלא בעה\"ב מבקש לבנות ובעל העליה אינו רוצה מהו שיאמר לו גופינו (פי' דמבעי' ליה היכי דבעה\"ב מבקש לבנות הבית ובעל העליה אינו רוצה לבנות כותל העליה מהו שיאמר לו צריך אתה לעשות המעקה וכותל עלייה שע\"ג הבית גופינו תכסנו מלשון גיפופי ומעקה, ע\"ש בפ\"מ) נישמעינה מהדא היתה חורבתו כו' הדא אמרה שאינו אומר לו גופינו מן הצד כשם שאינו אומר לו גופינו מן הצד כך אין אמרו לו גופינו מלמעלן עד כאן. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שכנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..bccc173e3e29a320242c2f599389a69fe23304a1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,86 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כשם שמוכר צריך לסיים הממכר כמ\"ש כך הנותן כו'. עי' בהשגות ומ\"מ וכ\"מ וב\"י בחו\"מ סימן רמ\"א שחפשו להביא מקור לדברי רבינו. אבל הדברים מבוארים בירושלמי דפאה פ\"ג ה\"ג ובכתובות פי\"א ה\"א ר\"ח בשם רב עשו דברי שכ\"מ כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי הא אם הבריא לא ובמסיים ובאמר תנו שדה פלוני לפלוני ומבואר כדברי רבינו וע\"ש בגה\"ש. אך מש\"כ רבינו אבל אם אמר לו חלק כך וכך בשדה פלונית כו' זה הוא בעיא שם בירושלמי אמר תנו חצי שדה פלונית לפלוני וחצי שדה פלונית לפלוני כמי שסיים או עד שיאמר חציה בצפון וחציה בדרום ולא איפשיטא וע\"ש בפ\"מ ובגה\"ש שם לא הרגיש בזה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שאמרו לו נכסיו למי ואמר להם דומה שיש לו בן כו' אע\"פ שהפילה או מת הבן אח\"כ אין מתנתו מתנה. וכ' המ\"מ ברייתא שם במי שמת דף קמ\"ז, והנה לא נתבארו שם דברי רבינו שסיים אע\"פ שהפילה או מת הבן אח\"כ וידוע דרבינו לא המציא דבר מדעתו אע\"פ שהוא כן מצד הסברא אם לא שהיה לו איזה שורש בש\"ס. ונראה שרבינו הוציא כן מהברייתא שם בדף קמ\"ב גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת חייבין להחזיר החזירו הכל ואח\"כ שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו החזיק בשנייה קנה בראשונה לא קנה, ולמד רבינו מזה ג\"כ להכא דבעת שנתן להם נתן להן אדעתא דאין אשתו מעוברת ובאמת היתה מעוברת ונמצא דבעת אמירתו לא זכו ומש\"ה אף בהפילה אח\"כ אין מתנתו מתנה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שצוה כו'. עי' בלח\"מ מה שהקשה בזה וכבר קדמו בזה בתוס' בכורות דף נ\"ב ע\"ב ד\"ה באין ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5eb72e1e3ccbbec3e5072cea8c45e171cdcc639c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,83 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Ownerless_Property_and_Gifts", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כשם שמוכר צריך לסיים הממכר כמ\"ש כך הנותן כו'. עי' בהשגות ומ\"מ וכ\"מ וב\"י בחו\"מ סימן רמ\"א שחפשו להביא מקור לדברי רבינו. אבל הדברים מבוארים בירושלמי דפאה פ\"ג ה\"ג ובכתובות פי\"א ה\"א ר\"ח בשם רב עשו דברי שכ\"מ כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי הא אם הבריא לא ובמסיים ובאמר תנו שדה פלוני לפלוני ומבואר כדברי רבינו וע\"ש בגה\"ש. אך מש\"כ רבינו אבל אם אמר לו חלק כך וכך בשדה פלונית כו' זה הוא בעיא שם בירושלמי אמר תנו חצי שדה פלונית לפלוני וחצי שדה פלונית לפלוני כמי שסיים או עד שיאמר חציה בצפון וחציה בדרום ולא איפשיטא וע\"ש בפ\"מ ובגה\"ש שם לא הרגיש בזה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שאמרו לו נכסיו למי ואמר להם דומה שיש לו בן כו' אע\"פ שהפילה או מת הבן אח\"כ אין מתנתו מתנה. וכ' המ\"מ ברייתא שם במי שמת דף קמ\"ז, והנה לא נתבארו שם דברי רבינו שסיים אע\"פ שהפילה או מת הבן אח\"כ וידוע דרבינו לא המציא דבר מדעתו אע\"פ שהוא כן מצד הסברא אם לא שהיה לו איזה שורש בש\"ס. ונראה שרבינו הוציא כן מהברייתא שם בדף קמ\"ב גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת חייבין להחזיר החזירו הכל ואח\"כ שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו החזיק בשנייה קנה בראשונה לא קנה, ולמד רבינו מזה ג\"כ להכא דבעת שנתן להם נתן להן אדעתא דאין אשתו מעוברת ובאמת היתה מעוברת ונמצא דבעת אמירתו לא זכו ומש\"ה אף בהפילה אח\"כ אין מתנתו מתנה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שכ\"מ שצוה כו'. עי' בלח\"מ מה שהקשה בזה וכבר קדמו בזה בתוס' בכורות דף נ\"ב ע\"ב ד\"ה באין ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c64bfc0378cbfa4c59f77ef937e1d0b2a0e9dd7d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,75 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "ואין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה. המ\"מ ציין לזה מימרא בפ\"ק דקידושין והב\"י בטוח\"מ סי' ק\"צ על מש\"כ הטור דאין קרקע נקנית בפחות מש\"פ כתב וז\"ל כתב ר' ירוחם דהכי איתא בפ\"ק דקידושין וכ\"כ ה\"ה בפ\"א מה' מכירה ונראה דהיינו מדאמרינן בריש קידושין דף ג' אשה בפחות מש\"פ לא מקניא וכתבו התוס' דטעמא משום דגמר קיחה קיחה משדה עפרון דכתיב ביה כסף ובפחות מש\"פ לא מיקרי כסף ע\"כ, ופליאה נשגבה שלא זכר שם שדברי רבינו והטור הם גמרא ערוכה בקידושין דף י\"ג ע\"א אר\"א א\"ר מני כשם שאין אשה נקנית בפחות מש\"פ כך אין קרקע נקנית בפחות מש\"פ אמרי ליה והתניא אע\"פ שאין אשה נקנית בפחות מש\"פ קרקע נקנית בפחות מש\"פ א\"ל כי תניא ההיא בחליפין ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר לחבירו ראש עבד זה כו' עד שהרי ראשה נמכרת תמיד במטבחיים. ובהשגות א\"א דבר זה מצא אותו במסכת ערכין כו' וכתב ע\"ז המ\"מ ולא מצאתי אותו בגמרתנו וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין ע\"כ. והנה לפנינו לא נמצא ירושלמי על מס' ערכין אבל באמת נמצא כן בגמרתנו בערכין דף ד' ע\"ב והוא מהתוספתא פ\"ג דערכין ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם כו' ע\"ש כל הענין ובפירש\"י ותמצא שדברי רבינו מבוארים ואולי כוונת המ\"מ דמה שמחלק רבינו בין דבר שהנשמה תלויה בו או דבר שאין הנשמה תלויה בו זה לא נמצא שם בגמ', אבל נראה דזה בא הראב\"ד ליישב במש\"כ וע\"ש פ' האומר משקלי עלי כוונתו דשם בדף כ' מפלגינן לענין ערכין בין דבר שהנשמה תלויה בו לבין דבר שאין הנשמה תלויה בו. ועי' בב\"י חו\"מ סי' ר\"כ ובדרישה שם ועי' גם במש\"כ רבינו בפ\"ה מה' ערכין וחרמין הי\"ז ובהשגות שם ובכ\"מ ועי' במרה\"פ בירושלמי דב\"ב פ\"ה ה\"ג ובציון ירושלים שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..21c3b2d76cb3372186a015f1ec791f6b4a36c344 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,72 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sales", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sales", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "ואין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה. המ\"מ ציין לזה מימרא בפ\"ק דקידושין והב\"י בטוח\"מ סי' ק\"צ על מש\"כ הטור דאין קרקע נקנית בפחות מש\"פ כתב וז\"ל כתב ר' ירוחם דהכי איתא בפ\"ק דקידושין וכ\"כ ה\"ה בפ\"א מה' מכירה ונראה דהיינו מדאמרינן בריש קידושין דף ג' אשה בפחות מש\"פ לא מקניא וכתבו התוס' דטעמא משום דגמר קיחה קיחה משדה עפרון דכתיב ביה כסף ובפחות מש\"פ לא מיקרי כסף ע\"כ, ופליאה נשגבה שלא זכר שם שדברי רבינו והטור הם גמרא ערוכה בקידושין דף י\"ג ע\"א אר\"א א\"ר מני כשם שאין אשה נקנית בפחות מש\"פ כך אין קרקע נקנית בפחות מש\"פ אמרי ליה והתניא אע\"פ שאין אשה נקנית בפחות מש\"פ קרקע נקנית בפחות מש\"פ א\"ל כי תניא ההיא בחליפין ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר לחבירו ראש עבד זה כו' עד שהרי ראשה נמכרת תמיד במטבחיים. ובהשגות א\"א דבר זה מצא אותו במסכת ערכין כו' וכתב ע\"ז המ\"מ ולא מצאתי אותו בגמרתנו וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין ע\"כ. והנה לפנינו לא נמצא ירושלמי על מס' ערכין אבל באמת נמצא כן בגמרתנו בערכין דף ד' ע\"ב והוא מהתוספתא פ\"ג דערכין ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם כו' ע\"ש כל הענין ובפירש\"י ותמצא שדברי רבינו מבוארים ואולי כוונת המ\"מ דמה שמחלק רבינו בין דבר שהנשמה תלויה בו או דבר שאין הנשמה תלויה בו זה לא נמצא שם בגמ', אבל נראה דזה בא הראב\"ד ליישב במש\"כ וע\"ש פ' האומר משקלי עלי כוונתו דשם בדף כ' מפלגינן לענין ערכין בין דבר שהנשמה תלויה בו לבין דבר שאין הנשמה תלויה בו. ועי' בב\"י חו\"מ סי' ר\"כ ובדרישה שם ועי' גם במש\"כ רבינו בפ\"ה מה' ערכין וחרמין הי\"ז ובהשגות שם ובכ\"מ ועי' במרה\"פ בירושלמי דב\"ב פ\"ה ה\"ג ובציון ירושלים שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..053cd876a10ded90684a1e10dda19e5b6ce0b20a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן עבד עברי אם הפיל לו שינו או סימא לו עינו משלם לו כדין החובל בחבירו. וכתב הכ\"מ אע\"פ שלא מצאתי כן בפירוש אפשר ללמדו מדאיתקיש עברי לעבריה, ודבריו תמוהין שדברי רבינו מבוארין להדיא בקידושין דף כ' ע\"א אם בגפו יבוא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא א\"ר לומר שאינו יוצא בראשי איברים כעבד, ועי' במהרש\"א שם שהביא בשם המכילתא כמש\"כ הכ\"מ שהוא מהיקש עברי לעבריה. ועי' בלח\"מ שהביא כן בשם התוס' ולא נמצא כן בתוס' שלפנינו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ודבריו אינם השגה אלא פירוש וטעם. בפי\"ב מהל' שחיטה ה\"י כתב רבינו להדיא דעובר ירך אמו דלא כהראב\"ד ע\"ש, ולהיות כי הענין הזה הוא מקצוע רב וצריך אריכות גדול לברר הרבה מקומות בדברי רבינו בזה ולא זה המקום לכן אקצר בזה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4e4101f42d6b66cea06502a7557c2da663dd2ff1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Kinyan/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,51 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Slaves", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Slaves", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן עבד עברי אם הפיל לו שינו או סימא לו עינו משלם לו כדין החובל בחבירו. וכתב הכ\"מ אע\"פ שלא מצאתי כן בפירוש אפשר ללמדו מדאיתקיש עברי לעבריה, ודבריו תמוהין שדברי רבינו מבוארין להדיא בקידושין דף כ' ע\"א אם בגפו יבוא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא א\"ר לומר שאינו יוצא בראשי איברים כעבד, ועי' במהרש\"א שם שהביא בשם המכילתא כמש\"כ הכ\"מ שהוא מהיקש עברי לעבריה. ועי' בלח\"מ שהביא כן בשם התוס' ולא נמצא כן בתוס' שלפנינו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ודבריו אינם השגה אלא פירוש וטעם. בפי\"ב מהל' שחיטה ה\"י כתב רבינו להדיא דעובר ירך אמו דלא כהראב\"ד ע\"ש, ולהיות כי הענין הזה הוא מקצוע רב וצריך אריכות גדול לברר הרבה מקומות בדברי רבינו בזה ולא זה המקום לכן אקצר בזה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..81ab93f7d892a9fce718d2db4036b06be753f51c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות בכורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים כו' בין שהיו שלימים בין שהיו טרפות וכו'. וכתב הכ\"מ ומ\"ש בין שהיו טרפות ע\"כ. ולא הראה מקור הדין אבל דברי רבינו מבוארים בש\"ס חולין דף קל\"ו ע\"ב ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפי' טרפה כו'. וכן מתבאר מהמשנה דזבחים דף ק\"ג ע\"ב אמר ר\"ע מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה שיאותו הכהנים בעורו וחכ\"א אין לא ראינו ראיה אלא יצא לבית השרפה ע\"כ. ומבואר דגם בטרפה נוהג דין קדושת בכור:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ואיני יודע למה השמיטה רבינו. כבר העירו ע\"ז האחרונים דשם בזבחים איתא דהוא משום דלילה אינו מחוסר זמן, ורבינו פסק בפ\"ג ממחו\"כ ה\"ד דלילה מחוסר זמן ע\"ש בכ\"מ. ועי' בש\"ק בירושלמי דיבמות פ\"ח ה\"א דאישתמיטתיה ג\"כ דברי רבינו בהל' מחו\"כ ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0a880e262f656ea1ba1d9e675468cecd1e502277 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Firstlings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Firstlings", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים כו' בין שהיו שלימים בין שהיו טרפות וכו'. וכתב הכ\"מ ומ\"ש בין שהיו טרפות ע\"כ. ולא הראה מקור הדין אבל דברי רבינו מבוארים בש\"ס חולין דף קל\"ו ע\"ב ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפי' טרפה כו'. וכן מתבאר מהמשנה דזבחים דף ק\"ג ע\"ב אמר ר\"ע מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה שיאותו הכהנים בעורו וחכ\"א אין לא ראינו ראיה אלא יצא לבית השרפה ע\"כ. ומבואר דגם בטרפה נוהג דין קדושת בכור:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ואיני יודע למה השמיטה רבינו. כבר העירו ע\"ז האחרונים דשם בזבחים איתא דהוא משום דלילה אינו מחוסר זמן, ורבינו פסק בפ\"ג ממחו\"כ ה\"ד דלילה מחוסר זמן ע\"ש בכ\"מ. ועי' בש\"ק בירושלמי דיבמות פ\"ח ה\"א דאישתמיטתיה ג\"כ דברי רבינו בהל' מחו\"כ ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות בכורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b77c4a6ea7979c362254b4d5aed438d66293c0b3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,46 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו כו' עד קרבן אחד לכולן. בכ\"מ הביא ע\"ז הסוגיא דכריתות דף ט', והקשה ע\"ז דמאחר דאוקימו שם בגמ' דמתני' לאו לענין מצורע שנתנגע איתניא אלא לענין לאיקבועי בעניות ועשירות. א\"כ מנ\"ל לרבינו שאם נתנגע אחר שהביא אשמו שצריך קרבן על כל אחת ואחת ע\"ש. ועי' בתוי\"ט פ\"ב דכריתות מ\"ג שכתב שרבינו למד זה מדין הנזיר כמ\"ש בפ\"ו מהל' נזירות הט\"ו ע\"ש. אך באמת דברי רבינו מפורשים בתוספתא דכריתות פ\"א דאיתא שם מצורע שנתנגע חזר ונתנגע חזר ונתנגע מביא קרבן אחד על הכל הביא צפריו ונתנגע הביא צפריו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד דר\"א וחכ\"א קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו, הביא אשמו ונתנגע הביא אשמו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד רש\"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו, ורבינו פסק כחכמים. ועפ\"ז דבריו מבוארין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c198b4040f31924cc74da2be7ddb6b14856fc8f0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Those_with_Incomplete_Atonement", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו כו' עד קרבן אחד לכולן. בכ\"מ הביא ע\"ז הסוגיא דכריתות דף ט', והקשה ע\"ז דמאחר דאוקימו שם בגמ' דמתני' לאו לענין מצורע שנתנגע איתניא אלא לענין לאיקבועי בעניות ועשירות. א\"כ מנ\"ל לרבינו שאם נתנגע אחר שהביא אשמו שצריך קרבן על כל אחת ואחת ע\"ש. ועי' בתוי\"ט פ\"ב דכריתות מ\"ג שכתב שרבינו למד זה מדין הנזיר כמ\"ש בפ\"ו מהל' נזירות הט\"ו ע\"ש. אך באמת דברי רבינו מפורשים בתוספתא דכריתות פ\"א דאיתא שם מצורע שנתנגע חזר ונתנגע חזר ונתנגע מביא קרבן אחד על הכל הביא צפריו ונתנגע הביא צפריו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד דר\"א וחכ\"א קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו, הביא אשמו ונתנגע הביא אשמו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד רש\"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו, ורבינו פסק כחכמים. ועפ\"ז דבריו מבוארין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d09a7ceb2096d174b31eaa6b3276d8dad103b8c5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,67 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שגגות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם המלך הוא ששגג באחת מהן מביא שעירת עזים לחטאת. כ\"ה בכל הדפוסים והוא ט\"ס. וצ\"ל שעיר עזים. והוא מפורש בפ' ויקרא אשר נשיא יחטא וכו' והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים, ונשיא הוא המלך כמ\"ש רבינו לקמן בפט\"ו הל\"ו, וכ\"כ רבינו שם מפורש בה\"א ובה\"ח:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שחט קרבנות יחיד כו' והבשר מותר בהנאה. עי' בכ\"מ בשם מהר\"י קורקוס שתמה ע\"ד רבינו, ובאמת דין זה שכתב רבינו דהבשר מותר בהנאה בשוחט בשבת לאו מסברא דנפשיה קאמר לה דהדין מפורש בתוספתא השנויה בפ\"ה דמנחות דקתני התם גבי שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וז\"ל. מהו לזרוק את הדם ביו\"ט יזרוק ומותר באכילה ובשבת לא יזרוק ומותר בהנאה ואם זרק את הדם בין בשוגג בין במזיד הבשר יאכל ויקטיר האימורין למוצאי שבת ע\"כ, הרי מפורש כדעת רבינו דכיון דלא יזרוק הדם לכתחלה הבשר אסור באכילה ומותר בהנאה ועכצ\"ל דמותר בהנאה דקתני הוא דמותר ליהנות בשעת שריפתה כדין תרומה טמאה, ודוקא בהקדש טמא אסור ליהנות אבל בשאר פסוהמ\"ק מותר ליהנות בשעת ביעורן, ומהרי\"ק והכ\"מ לא ראו שעיקר דברי הר\"מ הם מהתוספתא הנזכרת, וכן ראיתי במהר\"י קורקוס כ\"י שכתב ולא מצאתי מקום מאין כתב רבינו כן והדבר צ\"ע עכ\"ל, ולענ\"ד שורשו פתוח בתוספתא רי\"ט אלגזי רפ\"ה מהל' בכורות, וע\"ש עוד שהאריך ליישב קו' המהרי\"ק בטוב טעם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אינו חייב באשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע כיצד כו' שבת וחול ועשה מלאכה באחד מהן ואין יודע באיזה יום עשה כו'. הכ\"מ הראה מקור לכ\"ז במשנה פ\"ד דכריתות די\"ז. וכתב בלח\"מ ובההיא דשבת וחול משמע ליה לרבינו ז\"ל שעשה מלאכה בין השמשות של ע\"ש ואיקבע איסורא מיקרי כיון דהוא בהכנסת שבת כו' דאם כדברי התוס' ז\"ל דאיירי שעשה מלאכה קרוב למו\"ש היה לו לפרש ע\"כ. אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זה אבל באמת הדברים מבוארים בירושלמי דברכות פ\"א ה\"א דאיתא שם בע\"ש ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור שנים מביא אשם תלוי, ומבואר דאף בע\"ש מיקרי איקבע איסורא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..66eb49f05a3689f88eebf37e3b5d2c41b67e9f40 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Unintentional_Transgressions", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם המלך הוא ששגג באחת מהן מביא שעירת עזים לחטאת. כ\"ה בכל הדפוסים והוא ט\"ס. וצ\"ל שעיר עזים. והוא מפורש בפ' ויקרא אשר נשיא יחטא וכו' והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים, ונשיא הוא המלך כמ\"ש רבינו לקמן בפט\"ו הל\"ו, וכ\"כ רבינו שם מפורש בה\"א ובה\"ח:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שחט קרבנות יחיד כו' והבשר מותר בהנאה. עי' בכ\"מ בשם מהר\"י קורקוס שתמה ע\"ד רבינו, ובאמת דין זה שכתב רבינו דהבשר מותר בהנאה בשוחט בשבת לאו מסברא דנפשיה קאמר לה דהדין מפורש בתוספתא השנויה בפ\"ה דמנחות דקתני התם גבי שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וז\"ל. מהו לזרוק את הדם ביו\"ט יזרוק ומותר באכילה ובשבת לא יזרוק ומותר בהנאה ואם זרק את הדם בין בשוגג בין במזיד הבשר יאכל ויקטיר האימורין למוצאי שבת ע\"כ, הרי מפורש כדעת רבינו דכיון דלא יזרוק הדם לכתחלה הבשר אסור באכילה ומותר בהנאה ועכצ\"ל דמותר בהנאה דקתני הוא דמותר ליהנות בשעת שריפתה כדין תרומה טמאה, ודוקא בהקדש טמא אסור ליהנות אבל בשאר פסוהמ\"ק מותר ליהנות בשעת ביעורן, ומהרי\"ק והכ\"מ לא ראו שעיקר דברי הר\"מ הם מהתוספתא הנזכרת, וכן ראיתי במהר\"י קורקוס כ\"י שכתב ולא מצאתי מקום מאין כתב רבינו כן והדבר צ\"ע עכ\"ל, ולענ\"ד שורשו פתוח בתוספתא רי\"ט אלגזי רפ\"ה מהל' בכורות, וע\"ש עוד שהאריך ליישב קו' המהרי\"ק בטוב טעם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אינו חייב באשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע כיצד כו' שבת וחול ועשה מלאכה באחד מהן ואין יודע באיזה יום עשה כו'. הכ\"מ הראה מקור לכ\"ז במשנה פ\"ד דכריתות די\"ז. וכתב בלח\"מ ובההיא דשבת וחול משמע ליה לרבינו ז\"ל שעשה מלאכה בין השמשות של ע\"ש ואיקבע איסורא מיקרי כיון דהוא בהכנסת שבת כו' דאם כדברי התוס' ז\"ל דאיירי שעשה מלאכה קרוב למו\"ש היה לו לפרש ע\"כ. אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זה אבל באמת הדברים מבוארים בירושלמי דברכות פ\"א ה\"א דאיתא שם בע\"ש ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור שנים מביא אשם תלוי, ומבואר דאף בע\"ש מיקרי איקבע איסורא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שגגות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2812701f197bf9e7b51d79b2a3f239f13194c1f3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,81 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "השוחט את הפסח בזמנו והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה שנאמר לא תזבח על חמץ דם זבחי שלא יזבח הפסח והחמץ קיים. בכ\"מ ציין מקור לזה בפסחים דף ס\"ג אבל למ\"ש רבינו דצריך שיהיה לו כזית חמץ לא הראה שום מקור ולפום פשטות קשה מנ\"ל לרבינו זאת הא בכאן לא כתיב אכילה. אולם עי' בירושלמי פסחים פ\"ה ה\"ד שחטו על חמץ אחר מי את מהלך אחר אכילתו או אחר ביעורו, וע\"ש בציון ירושלים שמקור דברי רבינו הוא משם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אכל ממנו נא או מבושל מבעוד יום אינו לוקה שנאמר כו'. וכתב הכ\"מ ברייתא שם (בפסחים דף מ\"א ע\"ב). והנה רבינו הוסיף לכתוב או מבושל מה שאין דרכו דבברייתא שם לא נזכר כ\"א באוכל נא מבעוד יום דאינו לוקה. ומה דאיתא שם רבי אומר אקרא אני בשל כו' לפי פירש\"י שם ד\"ה בשלו קאי באוכלו משתחשך (וזה ענין אחר ולא קאי אדברי ת\"ק, ע\"ש במהרש\"א). אולם במכילתא בא פ\"ו מבואר דרבי קאי אאוכלו מבעוד יום דחייב וכן הביא במהרש\"א שם מכילתא זו לדחות פירש\"י ולפ\"ז מוכח דת\"ק קאי גם מאוכל מבושל מבעוד יום דפטור ורבי פליג עליו בהא ופסק רבינו כת\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "והמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה כו' לוקה שנאמר לא תוציא כו'. הכ\"מ לא הראה מקורו דבעינן כזית. ונראה שרבינו למד זה מהא דאיתא בפסחים דף פ\"ד ע\"ב רבי אומר בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו כו' יש בו שיעור אכילה יש בו משום שבירת עצם אין בו שיעור אכילה אין בו משום שבירת עצם ע\"ש, ומכ\"ש בלאו דלא תוציא דכתיב בהדדי עם בבית אחד יאכל דבעינן ביה שיעור אכילה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המאכיל כזית מן הפסח כו' למומר לע\"ז או לגר תושב או לשכיר ה\"ז עובר בל\"ת ואינו לוקה. עי' בכ\"מ שכתב דאע\"ג דלא כתיב אלא כל בן נכר לא יאכל בו כו' משמע לרבינו דלאו לדידהו מזהיר כו'. ודבריו צ\"ע ממעשה דהאי ארמאה בפסחים ג' ע\"ב דאכיל פסחים וקטלוהו משום דכתיב כל בן נכר לא יאכל בו ולדבריו למה נתחייב מיתה כיון דהוא אינו מוזהר כלל. והנה לפמ\"ש הג' בעל פמ\"ג בס' גוו\"ר כלל מ\"ג דאיסור דלפ\"ע הוא גם בב\"נ, י\"ל דמש\"ה נתחייב מיתה משום דכיון דהישראל נצטוה שלא להאכילו א\"כ עכו\"ם האוכל עובר על לאו דלפ\"ע שמביא את הישראל לידי איסור ובעכו\"ם אזהרתן זו מיתתן, אבל נעלם ממנו דברי התוספות בע\"ז דף ט\"ו ע\"ב ד\"ה לעכו\"ם שכתב להדיא דעכו\"ם אינו מוזהר על לפ\"ע ע\"ש, והארכתי בענין זה במק\"א, ועי' בצל\"ח פסחים דע\"ג שביאר דברי רבינו דס\"ל באמת דלאו דב\"נ לא יאכל בו קאי אעכו\"ם, ומש\"כ דישראל המאכיל עובר בלאו כוונתו על לאו דלפ\"ע ומש\"ה אין לוקין דהוי לאו שבכללות ע\"ש. ועי' בשו\"ת אמונת שמואל סימן י\"ד, ובס' אורח מישור מהדו\"ב על ד\"מ מיו\"ד סי' נ\"ה שהביא בשם הג' מהר\"א ברודא שדבריו ברורים ומוכרחים בדעת רבינו, וכ\"כ בס' או\"ח בפתיחה למס' קידושין ע\"ש, ומדברי רבינו הללו יל\"ע ע\"ד והארכתי בזה ג\"כ במק\"א, עוד יש לעיין ע\"ד רבינו שכתב המאכיל כזית כו' הא ב\"נ חייב גם אכ\"ש כמש\"כ רבינו בפ\"ט מהל' מלכים ה\"י שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד, כמדומה שראיתי למי שהעיר בזה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מחתכין אותו אלא צולין אותו שלם ואם חתכו חתיכות חתיכות כשר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. ועי' ברש\"י פסחים דף ע\"ה ע\"א ד\"ה חתכו שפי' חתכו לפסח ולא הבדיל אלא חתכו בשנים ושלשה מקומות למהר צלייתו ע\"ש. ועי' בתוס' שם דף ע\"ד ע\"א ד\"ה נחתך. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דפסחים סופ\"ה דאיתא שם הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים ע\"ש. והתוספתא זו סתמא כרבי שם בפסחים ע\"ה. ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ח ה\"י חתכו ותלהו ע\"ג גחלים כו' ובכ\"מ שם, והי\"ל גם מתוספתא זו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5f2eb7e2908dc5925bbf1acb44d29d191bf7e099 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,78 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Paschal_Offering", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "השוחט את הפסח בזמנו והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה שנאמר לא תזבח על חמץ דם זבחי שלא יזבח הפסח והחמץ קיים. בכ\"מ ציין מקור לזה בפסחים דף ס\"ג אבל למ\"ש רבינו דצריך שיהיה לו כזית חמץ לא הראה שום מקור ולפום פשטות קשה מנ\"ל לרבינו זאת הא בכאן לא כתיב אכילה. אולם עי' בירושלמי פסחים פ\"ה ה\"ד שחטו על חמץ אחר מי את מהלך אחר אכילתו או אחר ביעורו, וע\"ש בציון ירושלים שמקור דברי רבינו הוא משם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אכל ממנו נא או מבושל מבעוד יום אינו לוקה שנאמר כו'. וכתב הכ\"מ ברייתא שם (בפסחים דף מ\"א ע\"ב). והנה רבינו הוסיף לכתוב או מבושל מה שאין דרכו דבברייתא שם לא נזכר כ\"א באוכל נא מבעוד יום דאינו לוקה. ומה דאיתא שם רבי אומר אקרא אני בשל כו' לפי פירש\"י שם ד\"ה בשלו קאי באוכלו משתחשך (וזה ענין אחר ולא קאי אדברי ת\"ק, ע\"ש במהרש\"א). אולם במכילתא בא פ\"ו מבואר דרבי קאי אאוכלו מבעוד יום דחייב וכן הביא במהרש\"א שם מכילתא זו לדחות פירש\"י ולפ\"ז מוכח דת\"ק קאי גם מאוכל מבושל מבעוד יום דפטור ורבי פליג עליו בהא ופסק רבינו כת\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "והמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה כו' לוקה שנאמר לא תוציא כו'. הכ\"מ לא הראה מקורו דבעינן כזית. ונראה שרבינו למד זה מהא דאיתא בפסחים דף פ\"ד ע\"ב רבי אומר בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו כו' יש בו שיעור אכילה יש בו משום שבירת עצם אין בו שיעור אכילה אין בו משום שבירת עצם ע\"ש, ומכ\"ש בלאו דלא תוציא דכתיב בהדדי עם בבית אחד יאכל דבעינן ביה שיעור אכילה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המאכיל כזית מן הפסח כו' למומר לע\"ז או לגר תושב או לשכיר ה\"ז עובר בל\"ת ואינו לוקה. עי' בכ\"מ שכתב דאע\"ג דלא כתיב אלא כל בן נכר לא יאכל בו כו' משמע לרבינו דלאו לדידהו מזהיר כו'. ודבריו צ\"ע ממעשה דהאי ארמאה בפסחים ג' ע\"ב דאכיל פסחים וקטלוהו משום דכתיב כל בן נכר לא יאכל בו ולדבריו למה נתחייב מיתה כיון דהוא אינו מוזהר כלל. והנה לפמ\"ש הג' בעל פמ\"ג בס' גוו\"ר כלל מ\"ג דאיסור דלפ\"ע הוא גם בב\"נ, י\"ל דמש\"ה נתחייב מיתה משום דכיון דהישראל נצטוה שלא להאכילו א\"כ עכו\"ם האוכל עובר על לאו דלפ\"ע שמביא את הישראל לידי איסור ובעכו\"ם אזהרתן זו מיתתן, אבל נעלם ממנו דברי התוספות בע\"ז דף ט\"ו ע\"ב ד\"ה לעכו\"ם שכתב להדיא דעכו\"ם אינו מוזהר על לפ\"ע ע\"ש, והארכתי בענין זה במק\"א, ועי' בצל\"ח פסחים דע\"ג שביאר דברי רבינו דס\"ל באמת דלאו דב\"נ לא יאכל בו קאי אעכו\"ם, ומש\"כ דישראל המאכיל עובר בלאו כוונתו על לאו דלפ\"ע ומש\"ה אין לוקין דהוי לאו שבכללות ע\"ש. ועי' בשו\"ת אמונת שמואל סימן י\"ד, ובס' אורח מישור מהדו\"ב על ד\"מ מיו\"ד סי' נ\"ה שהביא בשם הג' מהר\"א ברודא שדבריו ברורים ומוכרחים בדעת רבינו, וכ\"כ בס' או\"ח בפתיחה למס' קידושין ע\"ש, ומדברי רבינו הללו יל\"ע ע\"ד והארכתי בזה ג\"כ במק\"א, עוד יש לעיין ע\"ד רבינו שכתב המאכיל כזית כו' הא ב\"נ חייב גם אכ\"ש כמש\"כ רבינו בפ\"ט מהל' מלכים ה\"י שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד, כמדומה שראיתי למי שהעיר בזה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין מחתכין אותו אלא צולין אותו שלם ואם חתכו חתיכות חתיכות כשר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. ועי' ברש\"י פסחים דף ע\"ה ע\"א ד\"ה חתכו שפי' חתכו לפסח ולא הבדיל אלא חתכו בשנים ושלשה מקומות למהר צלייתו ע\"ש. ועי' בתוס' שם דף ע\"ד ע\"א ד\"ה נחתך. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דפסחים סופ\"ה דאיתא שם הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים ע\"ש. והתוספתא זו סתמא כרבי שם בפסחים ע\"ה. ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ח ה\"י חתכו ותלהו ע\"ג גחלים כו' ובכ\"מ שם, והי\"ל גם מתוספתא זו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2153e7661d96f373b985732f4eff6dce1e75bb15 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,44 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תמורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "תמורת הבכור והמעשר אינם קרבים לעולם שנאמר בבכור לה' הוא מפי השמועה למדו הוא קרב ואין תמורתו קריבה. וכתב הכ\"מ משנה בפ\"ג דתמורה דף כ\"א. ועי' בלח\"מ שכתב במסכת תמורה דף כ\"א מפיק לה בגמרא מקודש הם ורבינו דמפיק ליה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע\"כ, ודבריו תמוהין דלהדיא מבואר בתמורה דף ה' ע\"ב דאביי ורבא ילפי להו מדכתיב לה' הוא וכ\"ה ג\"כ בתו\"כ ס' בחוקותי פרשתא ח' ברייתא ט' אם שור אם שה לה' הוא הוא קרב ואין תמורתו קרבה:" + ], + [ + "תמורת הבכור לכהנים ותמורת המעשר לבעלים וכשם שאין פודין בכור ומעשר שנפל בהם מום כמ\"ש בהל' איסורי המזבח כך אין פודים תמורתן. וכתב הכ\"מ תמורת הבכור כו' עד כך אין פודין תמורתן, משנה בפ\"ג דתמורה דף כ\"א. וכונתו למאי דאיתא שם במשנה ויש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר, אבל באמת לא זהו מקור דברי רבינו בהלכה זו, ודין זה שכתב רבינו הוא בעיא דאיפשיטא בזבחים דף ע\"ה ע\"ב, דבעי שם רמב\"ח בכור אינו נפדה תמורתו מהו בכור אינו נשקל בליטרא תמורתו מהו אמר רבא תניא בכור ומעשר משהוממו עושין תמורה ותמורתן כיוצא בהן ומכאן הוא מקור דברי רבינו והמשנה דתמורה שם דקתני חוץ מן הבכור ומעשר ע\"כ דלא קאי אלא אבכור ומעשר עצמן ולא אתמורתן כמש\"כ התוס' שם בזבחים ד\"ה בכור וז\"ל, והא דתנן בתמורה בפ' אלו קדשים דף כ\"א, כל הקדשים יש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר לאו אתמורתן קאי ע\"ש:" + ], + [], + [ + "המקדיש בעלת מום כו' ונפדית והמיר בה אחר שנפדית כו'. עי' בלח\"מ ודבריו תמוהין מאוד שהרי דברי רבינו הם גמ' ערוכה בבכורות דף ט\"ו ע\"ב תניא כוותיה דר\"ש קדשים שקדם מום קבוע להקדשן כו' אבל קדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדשן ולאחר מכאן נולד מום קבוע וכו' ובין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן עושין תמורה. ושם בדף ט\"ז ע\"א, אר\"נ א\"ר בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מ\"ט היכי ליעבד לקרבוה מכח קדושה דחויה קאתיא, ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה ע\"כ. והרי כל דברי רבינו מבוארין בגמ' וקו' הלח\"מ הקשו התוס' שם וז\"ל. וא\"ת מ\"ש מולדות דאיעבור ואיתילוד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל. וי\"ל דולדות אין בהם קדושה אלא מכח אמן וכיון שניפדית פקעה קדושתו לגמרי כו' אבל תמורה כיון דגלי קרא שחלה על בע\"מ קבוע חלה ה\"ה לאחר פדיונה ע\"ש. ולפ\"מ שדקדקו התוס' מלשון רש\"י שם דמ\"מ חלוק דין תמורה דלפני פדיונה מלאחר פדיונה לענין קרבה דתמורה דלפני פדיונה קרבה ג\"כ, א\"כ י\"ל דגם דברי רש\"י בחולין שהביא הלח\"מ שכתב דעושין תמורה קודם פדיונן כוונתו לענין קרבה דלאחר פדיונה אינה קרבה, אבל שלא יהא נתפס בתמורה זה לא יאמר אדם מעולם דהוא גמ' ערוכה. וביותר יש להתפלא על הלח\"מ שהרי הוא עצמו הביא הגמרא דאמרינן דוולדן אסור היינו דאיעבר לפני פדיונן והוא בריש ע\"ב שם. ואיך לא זכר ששם באותו עמוד עצמו איתא לענין תמורה להיפך וצ\"ע. עכ\"פ דברי רבינו מבוארין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9f76889a08145d100b8c1341d990e4913c78eb71 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Korbanot/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Substitution", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Substitution", + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "תמורת הבכור והמעשר אינם קרבים לעולם שנאמר בבכור לה' הוא מפי השמועה למדו הוא קרב ואין תמורתו קריבה. וכתב הכ\"מ משנה בפ\"ג דתמורה דף כ\"א. ועי' בלח\"מ שכתב במסכת תמורה דף כ\"א מפיק לה בגמרא מקודש הם ורבינו דמפיק ליה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע\"כ, ודבריו תמוהין דלהדיא מבואר בתמורה דף ה' ע\"ב דאביי ורבא ילפי להו מדכתיב לה' הוא וכ\"ה ג\"כ בתו\"כ ס' בחוקותי פרשתא ח' ברייתא ט' אם שור אם שה לה' הוא הוא קרב ואין תמורתו קרבה:" + ], + [ + "תמורת הבכור לכהנים ותמורת המעשר לבעלים וכשם שאין פודין בכור ומעשר שנפל בהם מום כמ\"ש בהל' איסורי המזבח כך אין פודים תמורתן. וכתב הכ\"מ תמורת הבכור כו' עד כך אין פודין תמורתן, משנה בפ\"ג דתמורה דף כ\"א. וכונתו למאי דאיתא שם במשנה ויש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר, אבל באמת לא זהו מקור דברי רבינו בהלכה זו, ודין זה שכתב רבינו הוא בעיא דאיפשיטא בזבחים דף ע\"ה ע\"ב, דבעי שם רמב\"ח בכור אינו נפדה תמורתו מהו בכור אינו נשקל בליטרא תמורתו מהו אמר רבא תניא בכור ומעשר משהוממו עושין תמורה ותמורתן כיוצא בהן ומכאן הוא מקור דברי רבינו והמשנה דתמורה שם דקתני חוץ מן הבכור ומעשר ע\"כ דלא קאי אלא אבכור ומעשר עצמן ולא אתמורתן כמש\"כ התוס' שם בזבחים ד\"ה בכור וז\"ל, והא דתנן בתמורה בפ' אלו קדשים דף כ\"א, כל הקדשים יש להם פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר לאו אתמורתן קאי ע\"ש:" + ], + [], + [ + "המקדיש בעלת מום כו' ונפדית והמיר בה אחר שנפדית כו'. עי' בלח\"מ ודבריו תמוהין מאוד שהרי דברי רבינו הם גמ' ערוכה בבכורות דף ט\"ו ע\"ב תניא כוותיה דר\"ש קדשים שקדם מום קבוע להקדשן כו' אבל קדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדשן ולאחר מכאן נולד מום קבוע וכו' ובין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן עושין תמורה. ושם בדף ט\"ז ע\"א, אר\"נ א\"ר בר אבוה ותמורתו לאחר פדיונו מתה מ\"ט היכי ליעבד לקרבוה מכח קדושה דחויה קאתיא, ליפרקה לא אלימא למיתפס פדיונה הלכך מתה ע\"כ. והרי כל דברי רבינו מבוארין בגמ' וקו' הלח\"מ הקשו התוס' שם וז\"ל. וא\"ת מ\"ש מולדות דאיעבור ואיתילוד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל. וי\"ל דולדות אין בהם קדושה אלא מכח אמן וכיון שניפדית פקעה קדושתו לגמרי כו' אבל תמורה כיון דגלי קרא שחלה על בע\"מ קבוע חלה ה\"ה לאחר פדיונה ע\"ש. ולפ\"מ שדקדקו התוס' מלשון רש\"י שם דמ\"מ חלוק דין תמורה דלפני פדיונה מלאחר פדיונה לענין קרבה דתמורה דלפני פדיונה קרבה ג\"כ, א\"כ י\"ל דגם דברי רש\"י בחולין שהביא הלח\"מ שכתב דעושין תמורה קודם פדיונן כוונתו לענין קרבה דלאחר פדיונה אינה קרבה, אבל שלא יהא נתפס בתמורה זה לא יאמר אדם מעולם דהוא גמ' ערוכה. וביותר יש להתפלא על הלח\"מ שהרי הוא עצמו הביא הגמרא דאמרינן דוולדן אסור היינו דאיעבר לפני פדיונן והוא בריש ע\"ב שם. ואיך לא זכר ששם באותו עמוד עצמו איתא לענין תמורה להיפך וצ\"ע. עכ\"פ דברי רבינו מבוארין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תמורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2ebabb33ff52de648d47042b66b3e1fa04684c55 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,93 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואלו הן דיני המגדף, אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות כו', ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים. עי' בכ\"מ, ועי' גם בלח\"מ. אולם נראה דיצא לו לרבינו כן משום דהא דבעינן שיברך שם בשם הוציא הגמרא שם בסנהדרין מדכתב ונוקב שם ה' וגו' בנקבו שם יומת, ופירש\"י דלהכי אהדריה בהאי קרא לומר לך עד שיברך שם בשם. ויש להבין דא\"כ מדוע שינה הכתוב לשונו דבנוקב פרטה התורה שם המיוחד ונוקב שם ה' ובהא דאהדריה לא הזכירה התורה שם ה' רק בנקבו שם יומת, ומזה הוציא רבינו דדוקא בשם המתברך בעינן שם המיוחד אבל בשם שמברך בו לא בעי שם המיוחד ובשם שאינו נמחק לבד סגי:" + ], + [], + [], + [ + "כל העדים והדיינים סומכים את ידיהם אחד אחד על ראש המגדף וכו'. וכתב הכ\"מ בספרא פ' אמור וסמכו השומעים את ידיהם אלו העדים, כל השומעים אלו הדיינים, את ידיהם יד כל יחיד ויחיד וכו', ומשמע שכל היחידים הנמצאים בשעת סקילה סומכים ידיהם עליו, וצריך טעם למה השמיטו רבינו ע\"ש. אולם לפנינו איתא בספרא שם וסמכו השומעים אלו העדים, כל השומעים אלו הדיינים, ידיהם יד כל אחד ואחד, וביאור הדברים היינו שיסמוך כ\"א בפ\"ע כמו שהיא בכל הסמיכות דחמשה שהביאו זבח כ\"א סומך ומסתלק, וכמ\"ש רבינו בפ\"ג מהל' מעה\"ק הלכה ט'. וכ\"נ שהיה הגירסא לפני רבינו, וזש\"כ סומכים את ידיהם אחד אחד, ר\"ל ידי כל אחד ואחד, ול\"ק כלל קושית הכ\"מ, וע\"ש בהתוה\"מ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אחת מערי המקלט נעשית עיר הנדחת שנאמר באחת שעריך, ולא ירושלים נעשית עיר הנדחת לפי שלא נתחלקה לשבטים. ובהשגות א\"א לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמרא אלא על ירושלים אבל כל ערי מקלט השבטים נתנו אותם מחלקיהם. וכתב הכ\"מ ודעת רבינו שמאחר שנתנו אותם מחלקיהם ואינם מיוחדים לנותנים לא קרינן בהו שעריך, ע\"כ. ועי' גם במ\"ע ובלח\"מ מש\"כ בזה. אכן הגאון מו\"ה חיים יונה תאומים האיר עינים בזה, בסוף קונטרס מהרח\"י, שדברי רבינו מבוארים בספרי זוטא, והובא בילקוט בפ' מסעי, שכך אמרו שם ערי מקלט אל יעשו גנות ופרדסים וכו', תהיין שלא נעשות עיר הנדחת ע\"כ, ע\"ש באורך:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n פירות המחוברין שבתוכה מותרין שנאמר תקבוץ ושרפת כו'. עי' בכ\"מ. דברי רבינו נובעין מהתוספתא דסנהדרין פי\"ד במחובר לקרקע בין כך ובין כך מותר שנאמר תקבוץ פרט למחוברין ועי' במרה\"פ בירושלמי דסנהדרין פ\"י הל\"ו: [עד כאן:]" + ] + ], + [], + [ + [ + "כיצד מעשה האוב וכו'. ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות. הכ\"מ ציין ע\"ז בתו\"כ פרשת קדושים, וכתב ע\"ז התוי\"ט בסנהדרין פ\"ז מ\"ז. וחפשתי ולא מצאתי. אולם לפנינו נמצא כן בהברייתות אשר הובאו בילקוט בשם תו\"כ, והכניסן הק\"א בפנים התו\"כ בקדושים פרק י' ברייתא א' איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני עונש שמענו וכן מבואר ג\"כ בירושלמי דסנהדרין פ\"ז ה\"י אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות, מכ\"ז מבואר כדעת רבינו דאזהרה דאל תפנו הוא לבעל האוב עצמו וע\"ש במרה\"פ שגם הוא לא מצא התו\"כ שציין הכ\"מ:" + ], + [ + "כיצד מעשה האוב וכו'. ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות. הכ\"מ ציין ע\"ז בתו\"כ פרשת קדושים, וכתב ע\"ז התוי\"ט בסנהדרין פ\"ז מ\"ז. וחפשתי ולא מצאתי. אולם לפנינו נמצא כן בהברייתות אשר הובאו בילקוט בשם תו\"כ, והכניסן הק\"א בפנים התו\"כ בקדושים פרק י' ברייתא א' איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני עונש שמענו וכן מבואר ג\"כ בירושלמי דסנהדרין פ\"ז ה\"י אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות, מכ\"ז מבואר כדעת רבינו דאזהרה דאל תפנו הוא לבעל האוב עצמו וע\"ש במרה\"פ שגם הוא לא מצא התו\"כ שציין הכ\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל מיתה ששורפין בה כלים ומקטרים קטורת בידוע שיש בה עכו\"ם. וכתב הכ\"מ והלח\"מ כל מיתה ששורפין בה כלים, במשנה בע\"ז דף ח', ופסק כחכמים, אך עמש\"כ רבינו ומקטרים קטורת לזה לא הראו שום מקור. אולם דברי רבינו מבוארים בירושלמי שם בע\"ז פ\"א סוף הלכה ב' כיני מתניתא כל מיתה שיש בה עישון ושרפה יש בה ע\"ז ושאין בה עישון ושרפה אין בה ע\"ז, ועישון היינו קטורת, וע\"ש במאה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [ + "ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו וכו' וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בו לוקה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה דלוקין ע\"ז, ועי' בתוס' ב\"ק דף פ\"ג ד\"ה התירו משמע דאינה אלא גזירה דרבנן ע\"ש. אכן במ\"ר דברים פ\"ב איתא אלו דברים אסורים מפני דרכי האמורי המספר קומי והעושה בלורית וכו' מהו חייב סופג את הארבעים, ומשמע מלקות דאורייתא כדעת רבינו, וע\"ש בחידושי רד\"ל:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d46c8b955de40cdc1cfabf23b078d7bd99a3deb3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,90 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואלו הן דיני המגדף, אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות כו', ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים. עי' בכ\"מ, ועי' גם בלח\"מ. אולם נראה דיצא לו לרבינו כן משום דהא דבעינן שיברך שם בשם הוציא הגמרא שם בסנהדרין מדכתב ונוקב שם ה' וגו' בנקבו שם יומת, ופירש\"י דלהכי אהדריה בהאי קרא לומר לך עד שיברך שם בשם. ויש להבין דא\"כ מדוע שינה הכתוב לשונו דבנוקב פרטה התורה שם המיוחד ונוקב שם ה' ובהא דאהדריה לא הזכירה התורה שם ה' רק בנקבו שם יומת, ומזה הוציא רבינו דדוקא בשם המתברך בעינן שם המיוחד אבל בשם שמברך בו לא בעי שם המיוחד ובשם שאינו נמחק לבד סגי:" + ], + [], + [], + [ + "כל העדים והדיינים סומכים את ידיהם אחד אחד על ראש המגדף וכו'. וכתב הכ\"מ בספרא פ' אמור וסמכו השומעים את ידיהם אלו העדים, כל השומעים אלו הדיינים, את ידיהם יד כל יחיד ויחיד וכו', ומשמע שכל היחידים הנמצאים בשעת סקילה סומכים ידיהם עליו, וצריך טעם למה השמיטו רבינו ע\"ש. אולם לפנינו איתא בספרא שם וסמכו השומעים אלו העדים, כל השומעים אלו הדיינים, ידיהם יד כל אחד ואחד, וביאור הדברים היינו שיסמוך כ\"א בפ\"ע כמו שהיא בכל הסמיכות דחמשה שהביאו זבח כ\"א סומך ומסתלק, וכמ\"ש רבינו בפ\"ג מהל' מעה\"ק הלכה ט'. וכ\"נ שהיה הגירסא לפני רבינו, וזש\"כ סומכים את ידיהם אחד אחד, ר\"ל ידי כל אחד ואחד, ול\"ק כלל קושית הכ\"מ, וע\"ש בהתוה\"מ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אחת מערי המקלט נעשית עיר הנדחת שנאמר באחת שעריך, ולא ירושלים נעשית עיר הנדחת לפי שלא נתחלקה לשבטים. ובהשגות א\"א לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמרא אלא על ירושלים אבל כל ערי מקלט השבטים נתנו אותם מחלקיהם. וכתב הכ\"מ ודעת רבינו שמאחר שנתנו אותם מחלקיהם ואינם מיוחדים לנותנים לא קרינן בהו שעריך, ע\"כ. ועי' גם במ\"ע ובלח\"מ מש\"כ בזה. אכן הגאון מו\"ה חיים יונה תאומים האיר עינים בזה, בסוף קונטרס מהרח\"י, שדברי רבינו מבוארים בספרי זוטא, והובא בילקוט בפ' מסעי, שכך אמרו שם ערי מקלט אל יעשו גנות ופרדסים וכו', תהיין שלא נעשות עיר הנדחת ע\"כ, ע\"ש באורך:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n פירות המחוברין שבתוכה מותרין שנאמר תקבוץ ושרפת כו'. עי' בכ\"מ. דברי רבינו נובעין מהתוספתא דסנהדרין פי\"ד במחובר לקרקע בין כך ובין כך מותר שנאמר תקבוץ פרט למחוברין ועי' במרה\"פ בירושלמי דסנהדרין פ\"י הל\"ו: [עד כאן:]" + ] + ], + [], + [ + [ + "כיצד מעשה האוב וכו'. ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות. הכ\"מ ציין ע\"ז בתו\"כ פרשת קדושים, וכתב ע\"ז התוי\"ט בסנהדרין פ\"ז מ\"ז. וחפשתי ולא מצאתי. אולם לפנינו נמצא כן בהברייתות אשר הובאו בילקוט בשם תו\"כ, והכניסן הק\"א בפנים התו\"כ בקדושים פרק י' ברייתא א' איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני עונש שמענו וכן מבואר ג\"כ בירושלמי דסנהדרין פ\"ז ה\"י אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות, מכ\"ז מבואר כדעת רבינו דאזהרה דאל תפנו הוא לבעל האוב עצמו וע\"ש במרה\"פ שגם הוא לא מצא התו\"כ שציין הכ\"מ:" + ], + [ + "כיצד מעשה האוב וכו'. ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות. הכ\"מ ציין ע\"ז בתו\"כ פרשת קדושים, וכתב ע\"ז התוי\"ט בסנהדרין פ\"ז מ\"ז. וחפשתי ולא מצאתי. אולם לפנינו נמצא כן בהברייתות אשר הובאו בילקוט בשם תו\"כ, והכניסן הק\"א בפנים התו\"כ בקדושים פרק י' ברייתא א' איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני עונש שמענו וכן מבואר ג\"כ בירושלמי דסנהדרין פ\"ז ה\"י אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות, מכ\"ז מבואר כדעת רבינו דאזהרה דאל תפנו הוא לבעל האוב עצמו וע\"ש במרה\"פ שגם הוא לא מצא התו\"כ שציין הכ\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל מיתה ששורפין בה כלים ומקטרים קטורת בידוע שיש בה עכו\"ם. וכתב הכ\"מ והלח\"מ כל מיתה ששורפין בה כלים, במשנה בע\"ז דף ח', ופסק כחכמים, אך עמש\"כ רבינו ומקטרים קטורת לזה לא הראו שום מקור. אולם דברי רבינו מבוארים בירושלמי שם בע\"ז פ\"א סוף הלכה ב' כיני מתניתא כל מיתה שיש בה עישון ושרפה יש בה ע\"ז ושאין בה עישון ושרפה אין בה ע\"ז, ועישון היינו קטורת, וע\"ש במאה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [ + "ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו וכו' וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בו לוקה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה דלוקין ע\"ז, ועי' בתוס' ב\"ק דף פ\"ג ד\"ה התירו משמע דאינה אלא גזירה דרבנן ע\"ש. אכן במ\"ר דברים פ\"ב איתא אלו דברים אסורים מפני דרכי האמורי המספר קומי והעושה בלורית וכו' מהו חייב סופג את הארבעים, ומשמע מלקות דאורייתא כדעת רבינו, וע\"ש בחידושי רד\"ל:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..48f5e9f617f8e9f6b69c28e13f4d669ca72a6044 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,48 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "דבר ברור ומפורש בתורה וכו' וכה\"א חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. וכתב הכ\"מ ונאמר לא בשמים היא בב\"מ דף נ\"ט גבי פלוגתא דר\"א ורבנן עמד ר\"י על רגליו ואמר לא בשמים היא. והרב בעל לח\"מ כתב ע\"ז הא למדת שאין נביא כו', ואע\"ג דבגמרא מפיק לה מקרא דואלה המצות, אין קפידא בכך, שדרכו להביא פסוק שהוא מבואר יותר ע\"כ. ובאמת דברי רבינו ז\"ל מבוארים להדיא בגמרא בתמורה דף ט\"ז ע\"א, דאיתא שם אר\"י אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה, א\"ל ליהושע שאל, א\"ל לא בשמים היא, א\"ל לשמואל שאל, אמר להם אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה כו'. ורבינו ז\"ל בחר למנקט קרא דלא בשמים היא, כמו שא\"ל ליהושע ופנחס שהוא מבואר יותר כמ\"ש הלח\"מ, ולכן לא נקט הקרא דואלה המצות שנזכר ג\"כ שם, אבל עכ\"פ גם הקרא שנקט רבינו מבואר בתלמוד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "דברי הפורעניות שהנביא אומר כגון שיאמר פלוני ימות כו' אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו כו'. בכ\"מ לא רשם שום מקור לזה, ובלח\"מ ציין לזה מס' שבת דף נ\"ה. והנה שם לא נזכר רק מש\"כ הרמב\"ם דמעולם לא יצאה מדה טובה מפי הקב\"ה וחזר בה לרעה חוץ מד\"ז, אבל שאר דברי רבינו לא נמצאו שם. אולם מקור דברי רבינו הללו הם בירושלמי סנהדרין פי\"א ה\"ה, דאיתא שם הה\"ד ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה וגו' אמר אלי חנניה בן עזור הנביא וגו' אמר לו ירמיה אתה אומר בעוד שנתים ימים אני משיב, ואני אומר שנבוכדנאצר בא ונוטל את השאר א\"ל תן סימן לדבריך א\"ל אני מתנבא לרעה ואיני יכול ליתן סימן לדברי שהקב\"ה אומר להביא רעה ומתנחם ואתה מתנבא לטובה אתה הוא שאתה צריך ליתן סימן לדבריך (וע\"ש בציון ירושלים):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a9dc1b40730feccc33ff6021809f7800f2314e1c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עכו\"ם. בש\"ס שבת דף ק\"ה נזכר כועס ושובר כלי בחמתו. אולם בס' הקנה (ואינו כעת לפני) נמצא כלשון רבינו דאף בכעס סתם הוי כעובד ע\"א, (וכ\"ה בזוה\"ק פ' תצוה):\n[השמטה] וכ\"ה בזוה\"ק בראשית דכ\"ז ע\"ב בפסוק ויצו ה' אלהים ובפ' תצוה דקפ\"ב ע\"א על הפסוק חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו וברעיא מהימנא בזוה\"ק פ' קרח דקע\"ט ע\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "כשם שהחכם ניכר כו' ולא יהא רודף למלאות בטנו כו'. בשבת דף קנ\"א ע\"ב, וכן הוא אומר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם, אמר ר\"ה ואמרי לה אר\"ח אלו בני אדם שמניחין ד\"ת ועושין כל ימיהם כחגים ע\"ש:" + ], + [ + "כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו כו' ולא בשוק. בירושלמי פ' ג' דמעשרות ה\"ב, אית תניא תנא שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק כו', ועי' בש\"ס דילן קידושין דף מ' ע\"ב ובתוס' שם ד\"ה וי\"א, וברמב\"ם פי\"א מהל' עדות הלכה ה', ובכ\"מ שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי וכו' ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים כו'. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ולא יהא בשרו נראה מתחת בגדיו וכו' בפרק חזקת הבתים דף נ\"ז ודלא כפי' רשב\"ם, כונתו דשם איתא חלוק של ת\"ח כיצד כל שאין בשרו נראה מתחתיו, והרשב\"ם פירש שם דצריך שיהא ארוך עד פיסת רגלו שלא יראה כשילך יחף, ולפ\"ד קאי שם על כמות החלוק דצריך שיהא ארוך אבל לא מיירי שם מאיכות החלוק, ורבינו יפרש הגמ' דקאי על איכות החלוק דצריך שיהא עב וכבד שלא יהא בשרו נראה מתחתיו, זה כוונת הכ\"מ, אבל דבריו דחוקין, דהרי שם מיד אח\"ז איתא טלית של ת\"ח כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח, וזה בודאי קאי על כמות הטלית. וה\"ה בחלוק שקודם לזה, דבודאי מיירי בחד גוונא. אולם נראה שרבינו למד זה מהא דאיתא ביומא דף ל\"ה ע\"ב בר\"א בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום כחמרא במזגא ע\"ש, ולמד רבינו מזה ג\"כ לת\"ח דאסור לו להתנהג בדרך בזיון וצריך שילבש בגדי כבוד. ועפ\"ז מצאנו גם כן מקור למש\"כ רבינו עוד ולא יהו בגדיו סחובין וכו' אלא עד עקיבו ובית יד שלו עד ראשי אצבעותיו. והמ\"ע הראה מקום לזה בשבת דף קי\"ג, ב\"ב דף נ\"ז, ולא נמצא שם כן. אולם רבינו למד זה ג\"כ מבגדי כהונה דכתב בפ\"ח מהלכות כלי המקדש הי\"ז דאורך הכתונת עד למעלה מן העקב ואורך בית יד שלה עד פס ידו, וכתב שם הכ\"מ דרבינו כתב זה ע\"פ מה שנתבאר שם בפ\"ח שבגדי כהונה לא יהיו ארוכים ולא קצרים, ושם בה\"ד כתב רבינו דבגדי כהונה מצותן שיהיה נאים ולא ארוכין יתר על מדתו או קצרים פחות ממדתו כדרך בגדי הגדולים שנאמר לכבוד ולתפארת, וה\"ה בת\"ח דבעי' שיהיה לו לכבוד ולתפארת, ודמו לבגדי כהונה:" + ], + [], + [ + "[השמטה]\n דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה כו' אבל הטפשין מתחילין לישא אשה כו' וכ\"ה אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כו'. הכ\"מ לא הראה מקום לזה אך כן הוא בפסיקתא זוטרתי פ' תבא אשה תארס ובית תבנה כו' לפי שדרך בני אדם לבנות בית ואח\"כ ליקח כרם ואח\"כ ליקח אשה כמ\"ש בפ' שופטים מי האיש אשר בנה בית מי האיש אשר נטע כרם מי האיש אשר אירש אשה ובקללות רמז שהכל יהיה להם בהיפך ע\"כ (ועי' מ\"ש בפ\"ז מהל' תומ\"ס הכ\"ג), ומה שרבינו תפס ברישא תחלה כרם ואח\"כ בית עי' בכ\"מ: [עד כאן]" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4f3ce69410162ed6923e4a8ee6962216cd3a052f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עכו\"ם. בש\"ס שבת דף ק\"ה נזכר כועס ושובר כלי בחמתו. אולם בס' הקנה (ואינו כעת לפני) נמצא כלשון רבינו דאף בכעס סתם הוי כעובד ע\"א, (וכ\"ה בזוה\"ק פ' תצוה):\n[השמטה] וכ\"ה בזוה\"ק בראשית דכ\"ז ע\"ב בפסוק ויצו ה' אלהים ובפ' תצוה דקפ\"ב ע\"א על הפסוק חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו וברעיא מהימנא בזוה\"ק פ' קרח דקע\"ט ע\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "כשם שהחכם ניכר כו' ולא יהא רודף למלאות בטנו כו'. בשבת דף קנ\"א ע\"ב, וכן הוא אומר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם, אמר ר\"ה ואמרי לה אר\"ח אלו בני אדם שמניחין ד\"ת ועושין כל ימיהם כחגים ע\"ש:" + ], + [ + "כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו כו' ולא בשוק. בירושלמי פ' ג' דמעשרות ה\"ב, אית תניא תנא שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק כו', ועי' בש\"ס דילן קידושין דף מ' ע\"ב ובתוס' שם ד\"ה וי\"א, וברמב\"ם פי\"א מהל' עדות הלכה ה', ובכ\"מ שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי וכו' ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים כו'. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ולא יהא בשרו נראה מתחת בגדיו וכו' בפרק חזקת הבתים דף נ\"ז ודלא כפי' רשב\"ם, כונתו דשם איתא חלוק של ת\"ח כיצד כל שאין בשרו נראה מתחתיו, והרשב\"ם פירש שם דצריך שיהא ארוך עד פיסת רגלו שלא יראה כשילך יחף, ולפ\"ד קאי שם על כמות החלוק דצריך שיהא ארוך אבל לא מיירי שם מאיכות החלוק, ורבינו יפרש הגמ' דקאי על איכות החלוק דצריך שיהא עב וכבד שלא יהא בשרו נראה מתחתיו, זה כוונת הכ\"מ, אבל דבריו דחוקין, דהרי שם מיד אח\"ז איתא טלית של ת\"ח כיצד כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח, וזה בודאי קאי על כמות הטלית. וה\"ה בחלוק שקודם לזה, דבודאי מיירי בחד גוונא. אולם נראה שרבינו למד זה מהא דאיתא ביומא דף ל\"ה ע\"ב בר\"א בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום כחמרא במזגא ע\"ש, ולמד רבינו מזה ג\"כ לת\"ח דאסור לו להתנהג בדרך בזיון וצריך שילבש בגדי כבוד. ועפ\"ז מצאנו גם כן מקור למש\"כ רבינו עוד ולא יהו בגדיו סחובין וכו' אלא עד עקיבו ובית יד שלו עד ראשי אצבעותיו. והמ\"ע הראה מקום לזה בשבת דף קי\"ג, ב\"ב דף נ\"ז, ולא נמצא שם כן. אולם רבינו למד זה ג\"כ מבגדי כהונה דכתב בפ\"ח מהלכות כלי המקדש הי\"ז דאורך הכתונת עד למעלה מן העקב ואורך בית יד שלה עד פס ידו, וכתב שם הכ\"מ דרבינו כתב זה ע\"פ מה שנתבאר שם בפ\"ח שבגדי כהונה לא יהיו ארוכים ולא קצרים, ושם בה\"ד כתב רבינו דבגדי כהונה מצותן שיהיה נאים ולא ארוכין יתר על מדתו או קצרים פחות ממדתו כדרך בגדי הגדולים שנאמר לכבוד ולתפארת, וה\"ה בת\"ח דבעי' שיהיה לו לכבוד ולתפארת, ודמו לבגדי כהונה:" + ], + [], + [ + "[השמטה]\n דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה כו' אבל הטפשין מתחילין לישא אשה כו' וכ\"ה אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כו'. הכ\"מ לא הראה מקום לזה אך כן הוא בפסיקתא זוטרתי פ' תבא אשה תארס ובית תבנה כו' לפי שדרך בני אדם לבנות בית ואח\"כ ליקח כרם ואח\"כ ליקח אשה כמ\"ש בפ' שופטים מי האיש אשר בנה בית מי האיש אשר נטע כרם מי האיש אשר אירש אשה ובקללות רמז שהכל יהיה להם בהיפך ע\"כ (ועי' מ\"ש בפ\"ז מהל' תומ\"ס הכ\"ג), ומה שרבינו תפס ברישא תחלה כרם ואח\"כ בית עי' בכ\"מ: [עד כאן]" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..95eb25f031a830b83467e1d626ef3ac22c3c5b10 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,60 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל מצות שבתורה וכו' שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו (זה) וידוי דברים. וכתב הכ\"מ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, מצאתי כתוב דאיתא בספרא פ' אחרי מות, ועי' בלח\"מ מש\"כ בזה. אולם רבינו עצמו הביא מקור הדברים בספר המצות מ\"ע ע\"ג בסופו, וז\"ל כמו שאמר והתודו את חטאתם, ולשון ספרי והתודו זה וידוי דברים ע\"ש:", + " כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי כו' ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי. בכ\"מ הראה מקור לדברי רבינו ביומא דף ל\"ו, אך דברי רבינו שכתב שצריך שיאמר ולעולם איני חוזר לד\"ז לא נמצא שם כן. ולפע\"ד דברי רבינו נובעים מהירושלמי סוף מסכת יומא כיצד הוא מתודה רבי ברכיה בשם רבי בא ב\"ב רבוני חטאתי ומרע עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד ובדרך רחוקה הייתי מהלך וכשם שעשיתי איני עושה יהי רצון וכו':", + " וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן כו'. וכתב הכ\"מ וכן בעלי חטאות וכו'. זה פשוט שהרי מביא ראיה מהכתוב, ובהדיא אמרו בפ\"ג דשבועות שחטאת ואשם אין מכפרים אלא על השבים. ועמש\"כ רבינו וכן החובל וכו' כתב הכ\"מ משנה בסוף פרק החובל, ומ\"מ מאי דמפיק לה רבינו מכל חטאות האדם צ\"ע היכא מייתי לה ע\"כ, ונכתב על הגליון שכ\"ה בילקוט פ' נשא בשם ספרי זוטא. אמנם גם בכאן הביא רבינו עצמו מקור כל הדברים הללו שם בס' המצות מ\"ע ע\"ג בשם המכילתא וז\"ל שם, ודע שאפילו החטאים שחייבין עליהן אלו המינים מהקרבנות הנזכרים שאמר שיקריבם ויתכפר לו לא יספיק עם הקרבתם בלתי הודוי והוא אמרו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם והתודו את חטאתם אשר עשו, ולשון מכילתא לפי שנאמר והתודו אשר חטא עליה על החטאות וכו' ומנין אף כריתות ומיתות אמר חטאתם לרבות מצות ל\"ת יעשו לרבות מ\"ע, ושם נאמר מכל חטאת האדם מצות שבינו לבין חבירו על הגניבות ועל הגזילות ועל לשון הרע וכו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "וכן כל העולם כולו אם היה עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו'. הכ\"מ לא הביא שום מקור לזה, אבל רבינו עצמו הביא מקור לדבריו ממקרא מלא, אבל לכאורה דברי רבינו תמוהין שהרי המקרא דכתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו' הא אותה אמירה היתה עוד קודם המבול אבל לאחר המבול הרי מקרא מפורש בפ' נח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה וכו' ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו', ואיך מביא רבינו ראיה מהמקרא שקודם המבול. והנה בש\"ס דסוטה דף י\"א ע\"א הבה נתחכמה לו אר\"ח ב\"ח בואו ונחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש כו' אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב\"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי כו', משמע מזה שהשבועה לא היתה אלא על מבול של מים, וא\"ש דברי רבינו. ובילקוט שמעוני פ' נח יש פלוגתא דתנאי בזה, וי\"ל דרבינו תפס כחד מ\"ד, וגם מש\"ס דע\"ז דף ג' דאלמלא לא קבלו ישראל את התורה היה מחזיר העולם לתוהו ובוהו מוכח כדעת רבינו: [השמטה] וגם מסנהדרין דק\"ג ובערכין דף י\"ז ע\"א ביקש הקב\"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו ביקש הקב\"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל דורו של צדקיהו נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו כו', יש ראיה קצת לדעת רבינו. אולם מש\"ס דזבחים דף קט\"ז ע\"א שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם כו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם אמר להם כו' כבר נשבע הקב\"ה שאינו מביא מבול לעולם א\"ל מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא כו' א\"ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר כו' ומבואר דהשבועה היתה שלא ישחית העולם כל עיקר. שוב נדפס שו\"ת מגאון אחד ופלפל בזה והביא שכסוגיא דזבחים הנ\"ל הוא ג\"כ במכילתא ר\"פ יתרו (וכ\"ה בילקוט שם) ושם כתוב בלשון אחר א\"ל שמא מבול של מים אינו מביא מבול של אש מביא א\"ל אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אלא תורה נותן הקב\"ה לעמו כו' אבל שנשבע הקב\"ה שלא יאבד העולם כל עיקר לא כתיב שם ואולי עפ\"ז יש להגיה כן גם בזבחים ע\"ש: [עד כאן]:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואלו הן שאין להן חלק לעוה\"ב אלא נכרתים ואובדין ונידונין כו'. עי' בכ\"מ ועי' בלח\"מ בה\"ג שציין ג\"כ להברייתא דר\"ה ועל השאר שלא נמצאו שם בהברייתא תמהו על רבינו דמהיכא מייתי להו אבל באמת כל דברי רבינו הללו יש להם מקור בש\"ס וירושלמי ותוספתא. והנה מש\"כ רבינו ושופכי דמים ובעלי לשון הרע הוא בתוספתא דפאה פ\"א והובא בירושלמי שם בהלכה א' באורך, ארבעה דברים נפרעין מן האדם בעוה\"ז והקרן קיימת לו לעוה\"ב ואלו הן ע\"ז גלוי עריות שפיכת דמים ולשון הרע כנגד כולם ע\"ז מנין וכו' ע\"ש, (ומכאן הוא ג\"כ מקור דברי רבינו לעיל בפ\"ז מהלכות דעות ה\"ג ע\"ש), ועוד נזכר ש\"ד בתוספתא דסנהדרין פרשה י\"ג אשר משם נובע הברייתא דר\"ה אנשי סדום אין להם חלק לעוה\"ב שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד וגו' ד\"א מאד זה שפיכות דמים ע\"ש, ומש\"כ רבינו והעושה עבירות וכו' כיהויקים והמושך ערלתו. ג\"כ נתבאר בירושלמי דפאה הלכה א' הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה אין להם חלק לעוה\"ב וכו', המפר ברית זה שהוא מושך לו ערלה, המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא נתנה התורה מן השמים, ולא כבר תניתוה האומר אין תורה מן השמים, תני ר\"ח זה שהוא עובר על ד\"ת בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה ע\"ש. ולא נשאר לנו לברר רק מש\"כ רבינו בכופר בביאת הגואל, שלזה לא נמצא מקור מפורש, אבל טעם דברי רבינו הוא פשוט שכיון שאינו מאמין בביאת הגואל ה\"ה מכחיש פרט אחד מהתורה והוא בכלל הכופר בתורה ח\"ו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה. עי' בהשגת הראב\"ד, והנה שיטת רבינו ז\"ל מבוארת להדיא במדרש הנעלם בזוה\"ק פ' תולדות בלשונו ממש של רבינו ז\"ל:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..eabcba30cb01331bf13de622709bedf24c2f533c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [ + [ + "כל מצות שבתורה וכו' שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו (זה) וידוי דברים. וכתב הכ\"מ והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, מצאתי כתוב דאיתא בספרא פ' אחרי מות, ועי' בלח\"מ מש\"כ בזה. אולם רבינו עצמו הביא מקור הדברים בספר המצות מ\"ע ע\"ג בסופו, וז\"ל כמו שאמר והתודו את חטאתם, ולשון ספרי והתודו זה וידוי דברים ע\"ש:", + " כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי כו' ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי. בכ\"מ הראה מקור לדברי רבינו ביומא דף ל\"ו, אך דברי רבינו שכתב שצריך שיאמר ולעולם איני חוזר לד\"ז לא נמצא שם כן. ולפע\"ד דברי רבינו נובעים מהירושלמי סוף מסכת יומא כיצד הוא מתודה רבי ברכיה בשם רבי בא ב\"ב רבוני חטאתי ומרע עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד ובדרך רחוקה הייתי מהלך וכשם שעשיתי איני עושה יהי רצון וכו':", + " וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן כו'. וכתב הכ\"מ וכן בעלי חטאות וכו'. זה פשוט שהרי מביא ראיה מהכתוב, ובהדיא אמרו בפ\"ג דשבועות שחטאת ואשם אין מכפרים אלא על השבים. ועמש\"כ רבינו וכן החובל וכו' כתב הכ\"מ משנה בסוף פרק החובל, ומ\"מ מאי דמפיק לה רבינו מכל חטאות האדם צ\"ע היכא מייתי לה ע\"כ, ונכתב על הגליון שכ\"ה בילקוט פ' נשא בשם ספרי זוטא. אמנם גם בכאן הביא רבינו עצמו מקור כל הדברים הללו שם בס' המצות מ\"ע ע\"ג בשם המכילתא וז\"ל שם, ודע שאפילו החטאים שחייבין עליהן אלו המינים מהקרבנות הנזכרים שאמר שיקריבם ויתכפר לו לא יספיק עם הקרבתם בלתי הודוי והוא אמרו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם והתודו את חטאתם אשר עשו, ולשון מכילתא לפי שנאמר והתודו אשר חטא עליה על החטאות וכו' ומנין אף כריתות ומיתות אמר חטאתם לרבות מצות ל\"ת יעשו לרבות מ\"ע, ושם נאמר מכל חטאת האדם מצות שבינו לבין חבירו על הגניבות ועל הגזילות ועל לשון הרע וכו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "וכן כל העולם כולו אם היה עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו'. הכ\"מ לא הביא שום מקור לזה, אבל רבינו עצמו הביא מקור לדבריו ממקרא מלא, אבל לכאורה דברי רבינו תמוהין שהרי המקרא דכתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו' הא אותה אמירה היתה עוד קודם המבול אבל לאחר המבול הרי מקרא מפורש בפ' נח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה וכו' ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו', ואיך מביא רבינו ראיה מהמקרא שקודם המבול. והנה בש\"ס דסוטה דף י\"א ע\"א הבה נתחכמה לו אר\"ח ב\"ח בואו ונחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש כו' אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב\"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי כו', משמע מזה שהשבועה לא היתה אלא על מבול של מים, וא\"ש דברי רבינו. ובילקוט שמעוני פ' נח יש פלוגתא דתנאי בזה, וי\"ל דרבינו תפס כחד מ\"ד, וגם מש\"ס דע\"ז דף ג' דאלמלא לא קבלו ישראל את התורה היה מחזיר העולם לתוהו ובוהו מוכח כדעת רבינו: [השמטה] וגם מסנהדרין דק\"ג ובערכין דף י\"ז ע\"א ביקש הקב\"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו ביקש הקב\"ה להחזיר את העולם כולו לתהו ובהו בשביל דורו של צדקיהו נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו כו', יש ראיה קצת לדעת רבינו. אולם מש\"ס דזבחים דף קט\"ז ע\"א שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם כו' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם אמר להם כו' כבר נשבע הקב\"ה שאינו מביא מבול לעולם א\"ל מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא כו' א\"ל כבר נשבע שאינו משחית כל בשר כו' ומבואר דהשבועה היתה שלא ישחית העולם כל עיקר. שוב נדפס שו\"ת מגאון אחד ופלפל בזה והביא שכסוגיא דזבחים הנ\"ל הוא ג\"כ במכילתא ר\"פ יתרו (וכ\"ה בילקוט שם) ושם כתוב בלשון אחר א\"ל שמא מבול של מים אינו מביא מבול של אש מביא א\"ל אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אלא תורה נותן הקב\"ה לעמו כו' אבל שנשבע הקב\"ה שלא יאבד העולם כל עיקר לא כתיב שם ואולי עפ\"ז יש להגיה כן גם בזבחים ע\"ש: [עד כאן]:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואלו הן שאין להן חלק לעוה\"ב אלא נכרתים ואובדין ונידונין כו'. עי' בכ\"מ ועי' בלח\"מ בה\"ג שציין ג\"כ להברייתא דר\"ה ועל השאר שלא נמצאו שם בהברייתא תמהו על רבינו דמהיכא מייתי להו אבל באמת כל דברי רבינו הללו יש להם מקור בש\"ס וירושלמי ותוספתא. והנה מש\"כ רבינו ושופכי דמים ובעלי לשון הרע הוא בתוספתא דפאה פ\"א והובא בירושלמי שם בהלכה א' באורך, ארבעה דברים נפרעין מן האדם בעוה\"ז והקרן קיימת לו לעוה\"ב ואלו הן ע\"ז גלוי עריות שפיכת דמים ולשון הרע כנגד כולם ע\"ז מנין וכו' ע\"ש, (ומכאן הוא ג\"כ מקור דברי רבינו לעיל בפ\"ז מהלכות דעות ה\"ג ע\"ש), ועוד נזכר ש\"ד בתוספתא דסנהדרין פרשה י\"ג אשר משם נובע הברייתא דר\"ה אנשי סדום אין להם חלק לעוה\"ב שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד וגו' ד\"א מאד זה שפיכות דמים ע\"ש, ומש\"כ רבינו והעושה עבירות וכו' כיהויקים והמושך ערלתו. ג\"כ נתבאר בירושלמי דפאה הלכה א' הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה אין להם חלק לעוה\"ב וכו', המפר ברית זה שהוא מושך לו ערלה, המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא נתנה התורה מן השמים, ולא כבר תניתוה האומר אין תורה מן השמים, תני ר\"ח זה שהוא עובר על ד\"ת בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה ע\"ש. ולא נשאר לנו לברר רק מש\"כ רבינו בכופר בביאת הגואל, שלזה לא נמצא מקור מפורש, אבל טעם דברי רבינו הוא פשוט שכיון שאינו מאמין בביאת הגואל ה\"ה מכחיש פרט אחד מהתורה והוא בכלל הכופר בתורה ח\"ו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה. עי' בהשגת הראב\"ד, והנה שיטת רבינו ז\"ל מבוארת להדיא במדרש הנעלם בזוה\"ק פ' תולדות בלשונו ממש של רבינו ז\"ל:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e4da574f3682c124c16b93cb1b4ed00bcf660648 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,65 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן כו'. אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באוהל כו' וכן אמר שלמה בחכמתו התרפית ביום צרה צר כחכה, ועוד אמר אף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי, אמרו חכמים ברית כרותה שכל היגע כו'. וכתב הכ\"מ אדם כי ימות באוהל בסוף ברכות ובפ' ר\"ע. שכל היגע בתורה בב\"ה, בירושלמי פ' אין עומדין, ולשאר דברי רבינו לא הביא שום מקור. אולם מש\"כ רבינו וכן אמר שלמה בחכמתו התרפית ביום צרה, הוא בברכות דף מ\"ג ע\"א, א\"ר טבי אר\"י כל המרפה עצמו מד\"ת אין בו כח לעמוד ביום צרה, שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה, ומש\"כ עוד רבינו ועוד אמר אף חכמתי כו', מבואר בילקוט קהלת על פסוק זה אף חכמתי עמדה לי אר\"א אמר שלמה כל תורה שלמדתי באף נתקיימה בי, וכן הוא במדרש קהלת רבה לפי גירסת המתנות כהונה שם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתן לו רבו שלום יחזור לו שלום עליך רבי ומורי. ברכות דף ג' תניא אר\"י וכו', לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ראה רבו עובר על ד\"ת אומר לו לימדתנו רבינו כך וכך. עי' כ\"מ, ועי' בלח\"מ שנדחקו. ובאמת דברי רבינו הם משנה ערוכה בברכות דף ט\"ז ע\"ב אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ וכו':", + " וכל זמן שמזכיר שמועה בפניו אומר לו כך לימדתנו רבינו. מתבאר ממאי דמצינו בכ\"מ בש\"ס שאמרו כן כשהזכירו שמועה לפני רבם, עיין מועד קטן דף ז' ע\"ב א\"ר חייא דנתי לפני רבי לימדתנו רבינו וכו', ועוד בכ\"מ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9a14b552dfb14414e2bfb0cca02bb24cd878ca8b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Madda/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,62 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן כו'. אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באוהל כו' וכן אמר שלמה בחכמתו התרפית ביום צרה צר כחכה, ועוד אמר אף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי, אמרו חכמים ברית כרותה שכל היגע כו'. וכתב הכ\"מ אדם כי ימות באוהל בסוף ברכות ובפ' ר\"ע. שכל היגע בתורה בב\"ה, בירושלמי פ' אין עומדין, ולשאר דברי רבינו לא הביא שום מקור. אולם מש\"כ רבינו וכן אמר שלמה בחכמתו התרפית ביום צרה, הוא בברכות דף מ\"ג ע\"א, א\"ר טבי אר\"י כל המרפה עצמו מד\"ת אין בו כח לעמוד ביום צרה, שנאמר התרפית ביום צרה צר כחכה, ומש\"כ עוד רבינו ועוד אמר אף חכמתי כו', מבואר בילקוט קהלת על פסוק זה אף חכמתי עמדה לי אר\"א אמר שלמה כל תורה שלמדתי באף נתקיימה בי, וכן הוא במדרש קהלת רבה לפי גירסת המתנות כהונה שם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתן לו רבו שלום יחזור לו שלום עליך רבי ומורי. ברכות דף ג' תניא אר\"י וכו', לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ראה רבו עובר על ד\"ת אומר לו לימדתנו רבינו כך וכך. עי' כ\"מ, ועי' בלח\"מ שנדחקו. ובאמת דברי רבינו הם משנה ערוכה בברכות דף ט\"ז ע\"ב אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ וכו':", + " וכל זמן שמזכיר שמועה בפניו אומר לו כך לימדתנו רבינו. מתבאר ממאי דמצינו בכ\"מ בש\"ס שאמרו כן כשהזכירו שמועה לפני רבם, עיין מועד קטן דף ז' ע\"ב א\"ר חייא דנתי לפני רבי לימדתנו רבינו וכו', ועוד בכ\"מ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cd58bbb5e5d4ea9ed1db2c677b39af940c8eeff0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,74 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ע הואיל ולא נאמרה בבבלי כו'. נאמרה בבבלי בפ' הגוזל דף ק\"ו ע\"ב להדיא, מ\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "עי' במל\"מ מה שהביא בשם מהר\"א ששון והמל\"מ גמגם עליו וכדברי מהרא\"ש מבואר להדיא במרדכי פ' חזה\"ב דין תקכ\"ט ע\"ש ובחי' אנ\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ויש לו לאכול קישות אפילו בדינר כו' שנאמר כנפשך שבעך. וכתב המ\"מ משנה שם (ב\"מ דף צ\"ב) וכחכמים. והנה שם במשנה איתא רא\"ח אומר לא יאכל פועל יתר על שכרו וחכמים מתירין וקאמר שם בגמ' דבכנפשך קמיפלגי רא\"ח סבר כנפשך בדבר שמוסר נפשו עליו והיינו שכרו וחכ\"ס כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור ע\"כ. ולפ\"ז קשה על רבינו שפסק כחכמים והביא קרא דכנפשך שבעך, ועוד דלקמן בפי\"ג ה\"ב פוסק שהחוסם את הפועל פטור כדרשת הגמ'. אולם דברי רבינו נובעים מהספרי פרשת כי תצא פיסקא רס\"ו ראב\"ח אומר מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו ת\"ל כנפשך וחכ\"א שבעך מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו, והשתא נקט רבינו דרשת הספרי דדייקו רבנן משבעך ואפ\"ה דרשא דגמ' אצטריך משום כנפשך. תוי\"ט פ\"ז דב\"מ מ\"ה עם תוספת ביאור:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..85ae2a6a1998c6c62e7420912fdc5087cbf985c3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Hiring", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Hiring", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ע הואיל ולא נאמרה בבבלי כו'. נאמרה בבבלי בפ' הגוזל דף ק\"ו ע\"ב להדיא, מ\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "עי' במל\"מ מה שהביא בשם מהר\"א ששון והמל\"מ גמגם עליו וכדברי מהרא\"ש מבואר להדיא במרדכי פ' חזה\"ב דין תקכ\"ט ע\"ש ובחי' אנ\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ויש לו לאכול קישות אפילו בדינר כו' שנאמר כנפשך שבעך. וכתב המ\"מ משנה שם (ב\"מ דף צ\"ב) וכחכמים. והנה שם במשנה איתא רא\"ח אומר לא יאכל פועל יתר על שכרו וחכמים מתירין וקאמר שם בגמ' דבכנפשך קמיפלגי רא\"ח סבר כנפשך בדבר שמוסר נפשו עליו והיינו שכרו וחכ\"ס כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור ע\"כ. ולפ\"ז קשה על רבינו שפסק כחכמים והביא קרא דכנפשך שבעך, ועוד דלקמן בפי\"ג ה\"ב פוסק שהחוסם את הפועל פטור כדרשת הגמ'. אולם דברי רבינו נובעים מהספרי פרשת כי תצא פיסקא רס\"ו ראב\"ח אומר מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו ת\"ל כנפשך וחכ\"א שבעך מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו, והשתא נקט רבינו דרשת הספרי דדייקו רבנן משבעך ואפ\"ה דרשא דגמ' אצטריך משום כנפשך. תוי\"ט פ\"ז דב\"מ מ\"ה עם תוספת ביאור:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fa9bec1b2585aa913e3e6a109b8a160d5c926d28 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,56 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נחלות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל ישראל שהיה לו בן מן השפחה ומן העכו\"ם כו'. דברי רבינו הם דברי הירושלמי בפ\"ב דיבמות הל\"ה גבי מתני' מי שיש לו אח מ\"מ וז\"ל בין עכו\"ם שבא על בת ישראל וילדה ובין ישראל שבא על העכו\"ם וילדה בכור לנחלה ולא לכהן וה\"פ דעכו\"ם שבא על בת ישראל והיה לו בן ממנה בהיותו עכו\"ם ואח\"כ נתגייר ונשאה וכן ישראל שבא על עכו\"ם וילדה בן בהיותה עכו\"ם ואח\"כ נתגיירה ונשאה הישראל הבן הנולד להם אחר שנתגיירה הוי בכור לנחלה ומפורש כדברי רבינו. ריט\"א בהלכות בכורות פ\"ח אות ס\"ג. וע\"ש עוד שכ' טעם ע\"מ שהשמיט רבינו החלוקה דעכו\"ם הבא על בת ישראל שאמרו נמי בירושלמי דיש לו בכור לנחלה ע\"ש:" + ], + [ + "היה הבכור ממזר נוטל פי שנים שנאמר כי את הבכור בן השנואה כו'. עי' בלח\"מ שהאריך לתמוה ע\"ד רבינו ובמש\"כ ליישב. ובאמת דברי רבינו הם ברייתא מפורשת בספרי פרשת כי תצא פיסקא רט\"ו איזו היא אהובה אהובה לפני המקום שנואה זו שנואה לפני המקום יכול אין לי אלא אנוסה ומפותה שאינן לו כדרך כל הנשים מנין אלמנה לכ\"ג גרושה וחליצה לכהן הדיוט ת\"ל שנואה ריבה את העריות שהן בל\"ת ועדיין לא ריבה את העריות שחייבים עליהם כרת בידי שמים ת\"ל שנואה שנואה ריבה את העריות שהם בל\"ת וחייבין עליהן כרת יכול אפי' שפחה אפי' עכו\"ם ת\"ל כי תהיין לאיש כל שיש בה הויה יצאו אלו שאין בהם הויה וילדו לו בנים מי שהולדות שלו יצאו אלו שאין הולדות שלו ע\"כ. ואף דדברי ר\"פ הם דלא כהספרי מ\"מ פסק רבינו כהספרי משום דגם סתמא דהש\"ס בסו\"פ האומר הוא ע\"כ דלא כר\"פ כמש\"כ הרמב\"ן והריטב\"א בחי' בפ\"ב דיבמות שם מש\"ה פסק רבינו כהספרי. ריט\"א בפ\"ח מהל' בכורות אות ס\"ד וס' דורש לציון דרוש שני וע\"ש עוד בדול\"צ מש\"כ הוא ליישב דברי רבינו בדברים נחמדים:" + ] + ], + [ + [], + [ + "הניח להם פרה כו'. עי' בהשגות ובמ\"מ ועי' בה\"ג הלכות נחלות שדעתו כדעת רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5f4ad678cf03f78aefebcb41f70ec3be2d1b8543 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Inheritances", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Inheritances", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל ישראל שהיה לו בן מן השפחה ומן העכו\"ם כו'. דברי רבינו הם דברי הירושלמי בפ\"ב דיבמות הל\"ה גבי מתני' מי שיש לו אח מ\"מ וז\"ל בין עכו\"ם שבא על בת ישראל וילדה ובין ישראל שבא על העכו\"ם וילדה בכור לנחלה ולא לכהן וה\"פ דעכו\"ם שבא על בת ישראל והיה לו בן ממנה בהיותו עכו\"ם ואח\"כ נתגייר ונשאה וכן ישראל שבא על עכו\"ם וילדה בן בהיותה עכו\"ם ואח\"כ נתגיירה ונשאה הישראל הבן הנולד להם אחר שנתגיירה הוי בכור לנחלה ומפורש כדברי רבינו. ריט\"א בהלכות בכורות פ\"ח אות ס\"ג. וע\"ש עוד שכ' טעם ע\"מ שהשמיט רבינו החלוקה דעכו\"ם הבא על בת ישראל שאמרו נמי בירושלמי דיש לו בכור לנחלה ע\"ש:" + ], + [ + "היה הבכור ממזר נוטל פי שנים שנאמר כי את הבכור בן השנואה כו'. עי' בלח\"מ שהאריך לתמוה ע\"ד רבינו ובמש\"כ ליישב. ובאמת דברי רבינו הם ברייתא מפורשת בספרי פרשת כי תצא פיסקא רט\"ו איזו היא אהובה אהובה לפני המקום שנואה זו שנואה לפני המקום יכול אין לי אלא אנוסה ומפותה שאינן לו כדרך כל הנשים מנין אלמנה לכ\"ג גרושה וחליצה לכהן הדיוט ת\"ל שנואה ריבה את העריות שהן בל\"ת ועדיין לא ריבה את העריות שחייבים עליהם כרת בידי שמים ת\"ל שנואה שנואה ריבה את העריות שהם בל\"ת וחייבין עליהן כרת יכול אפי' שפחה אפי' עכו\"ם ת\"ל כי תהיין לאיש כל שיש בה הויה יצאו אלו שאין בהם הויה וילדו לו בנים מי שהולדות שלו יצאו אלו שאין הולדות שלו ע\"כ. ואף דדברי ר\"פ הם דלא כהספרי מ\"מ פסק רבינו כהספרי משום דגם סתמא דהש\"ס בסו\"פ האומר הוא ע\"כ דלא כר\"פ כמש\"כ הרמב\"ן והריטב\"א בחי' בפ\"ב דיבמות שם מש\"ה פסק רבינו כהספרי. ריט\"א בפ\"ח מהל' בכורות אות ס\"ד וס' דורש לציון דרוש שני וע\"ש עוד בדול\"צ מש\"כ הוא ליישב דברי רבינו בדברים נחמדים:" + ] + ], + [ + [], + [ + "הניח להם פרה כו'. עי' בהשגות ובמ\"מ ועי' בה\"ג הלכות נחלות שדעתו כדעת רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נחלות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..41a32c703cd91d19228ed1b1fdc3d1480b6b27e2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טוען ונטען", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל מי שחלה עליו שמתא שלשים יום מכין אותו מכת מרדות. המ\"מ והכ\"מ לא הראו מקור לזה אבל כ\"ה בקידושין דף י\"ב ע\"ב רב מנגיד על דמקדש בשוקא כו' ועל דחלה שמתא עלויה תלתין יומין נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי ורבינו פסק דלא כנהרדעי. ועי' בב\"י ביו\"ד סי' של\"ד שכתב וז\"ל גרסי' בפ\"ק דקידושין דרב מנגיד למאן דחיילא עליה שמתא דרבנן שלשים יום ונהרדעי אמרי דלא מנגיד בה רב וכתב רבינו ירוחם דמלקין אותו שרוב הפוסקים הסכימו דלית הלכתא כנהרדעי אבל הרמב\"ם לא כתבו משמע דס\"ל דכיון דספיקא הוי אי מנגיד רב אי לא אזלינן לקולא ואחריו נמשך רבינו עכ\"ל. ויש להפליא עליו טובא שלא זכר מדברי רבינו בכאן דמבואר להדיא דין זה דפסק דלא כנהרדעי, ועי' בלח\"מ ומל\"מ בח\"ג מהלכות אישות הכ\"ב מה שהאריכו בזה וכלם לא העירו שרבינו הביא באמת ד\"ז בכאן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הטוען את חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו על כל טענה וטענה אלא שבועה אחת על הכל. וכתב המ\"מ כן כתב רבינו האי בשערי השבועות ויש לזה סמך בקצת מקומות, וכ\"כ הב\"י בטוח\"מ סי' פ\"ז. אמנם י\"ל שרבינו הוציא כן מהירושלמי דכתובות בפ' שני דייני גזרות ה\"ד דאיתא שם חד בר נש אזיל בעין מידון עם חבריה קומי רב שרי מיטען עימיה שערין חטין כוסמין א\"ל רב כל מה דאת יכול מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהון ע\"כ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5310a24e62da91362e011daf1b79e2cac6bfb992 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Mishpatim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,47 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Plaintiff_and_Defendant", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל מי שחלה עליו שמתא שלשים יום מכין אותו מכת מרדות. המ\"מ והכ\"מ לא הראו מקור לזה אבל כ\"ה בקידושין דף י\"ב ע\"ב רב מנגיד על דמקדש בשוקא כו' ועל דחלה שמתא עלויה תלתין יומין נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי ורבינו פסק דלא כנהרדעי. ועי' בב\"י ביו\"ד סי' של\"ד שכתב וז\"ל גרסי' בפ\"ק דקידושין דרב מנגיד למאן דחיילא עליה שמתא דרבנן שלשים יום ונהרדעי אמרי דלא מנגיד בה רב וכתב רבינו ירוחם דמלקין אותו שרוב הפוסקים הסכימו דלית הלכתא כנהרדעי אבל הרמב\"ם לא כתבו משמע דס\"ל דכיון דספיקא הוי אי מנגיד רב אי לא אזלינן לקולא ואחריו נמשך רבינו עכ\"ל. ויש להפליא עליו טובא שלא זכר מדברי רבינו בכאן דמבואר להדיא דין זה דפסק דלא כנהרדעי, ועי' בלח\"מ ומל\"מ בח\"ג מהלכות אישות הכ\"ב מה שהאריכו בזה וכלם לא העירו שרבינו הביא באמת ד\"ז בכאן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הטוען את חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו על כל טענה וטענה אלא שבועה אחת על הכל. וכתב המ\"מ כן כתב רבינו האי בשערי השבועות ויש לזה סמך בקצת מקומות, וכ\"כ הב\"י בטוח\"מ סי' פ\"ז. אמנם י\"ל שרבינו הוציא כן מהירושלמי דכתובות בפ' שני דייני גזרות ה\"ד דאיתא שם חד בר נש אזיל בעין מידון עם חבריה קומי רב שרי מיטען עימיה שערין חטין כוסמין א\"ל רב כל מה דאת יכול מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהון ע\"כ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טוען ונטען", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fa4a6c4f965aea6181ec84cf3d2879a4b722e255 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גירושין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואלו הן הנשים כו' אפילו היתה צרתה נשואה לאחר. עי' במ\"מ ובמה שדחה אותו הכ\"מ. ועי' ביבמות דף ק\"כ ע\"א וליחוש דילמא בגיטא אתאי, מבואר דאף אם כבר נתגרשה מבעלה אפ\"ה אינה נאמנת וצ\"ע על שלא הראו מכאן: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..73d14927a7c97254797db5b04323ffa979ce35c1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Divorce", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Divorce", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואלו הן הנשים כו' אפילו היתה צרתה נשואה לאחר. עי' במ\"מ ובמה שדחה אותו הכ\"מ. ועי' ביבמות דף ק\"כ ע\"א וליחוש דילמא בגיטא אתאי, מבואר דאף אם כבר נתגרשה מבעלה אפ\"ה אינה נאמנת וצ\"ע על שלא הראו מכאן: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גירושין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..70daf6640b0bf17c419eda2c5e45f3fedecf7822 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ. נו\"כ לא הראו מקורו והטור באה\"ע סי' קס\"ט כ' ע\"ז ואיני יודע למה הצריכה להשליכו לארץ וע\"ש בב\"י וב\"ח, ועי' בביאור הגר\"א שם ס\"ק פ\"ב דהוא מנהג קדמונים וכמ\"ש בזוה\"ק ר\"פ חקת ובעי לבטשא ליה לההוא נעל בארעא לאחזאה דשכיך גופיה דההוא מיתא כו' ע\"ש עוד: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7b01126380a85bb216ff46a50310be50f475c026 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Levirate_Marriage_and_Release", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ. נו\"כ לא הראו מקורו והטור באה\"ע סי' קס\"ט כ' ע\"ז ואיני יודע למה הצריכה להשליכו לארץ וע\"ש בב\"י וב\"ח, ועי' בביאור הגר\"א שם ס\"ק פ\"ב דהוא מנהג קדמונים וכמ\"ש בזוה\"ק ר\"פ חקת ובעי לבטשא ליה לההוא נעל בארעא לאחזאה דשכיך גופיה דההוא מיתא כו' ע\"ש עוד: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..eca6993cb58925fe6a8e9d88c4750bfd80cc6a29 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,114 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "[השמטה]\n ובכסף מד\"ס. האחרונים האריכו בזה ולפלא שלא הביאו דברי הריטב\"א בחי' לסוכה דף מ\"ג שכ' שם לענין תרועות מד\"ס דכי קאמרינן מד\"ס לאו מדרבנן ממש אלא שאינם מפורשים בפרשת היום אלא שחכמים דורשין אותה בג\"ש וכל י\"ג מדות שהתורה נדרשת בהם מדאורייתא ממש הוא לכל דבר ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עיין במ\"מ שהביא בשם הרמב\"ן שנסתפק בקטנה שלא נודע אם הגיעה לכלל שנותיה והביאה סימנין דלא מצינו בגמרא דינה מפורש. ועיין במל\"מ שכתב נראה לפרש דברי הרמב\"ן דמיירי בקטנה שלא ידעו מספר שנותיה והביאה סימנין ועכשיו היא גדולה וכו'. אשתמיט מיניה על שעה חדא דברי התוס' בקידושין דף ס\"ג ע\"ב ד\"ה בני שהביאו בשם הר\"י דס\"ל באמת דסימנים בלא שנים ג\"כ מהני דאמרינן דבודאי הגיעה לשנים, וא\"כ אין רחוק לומר דהרמב\"ן נסתפק בזה, ועיין בשו\"ת נוב\"י קמא חאה\"ע סי' ו' מש\"כ בזה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם קידשה בדבר שאין בעה\"ב מקפיד עליו כגון תמרה או אגוז הרי זו מקודשת מספק. המ\"מ לא הראה מקור לזה. ועיין בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' נ\"ט שכתב ע\"ד רבינו הללו וז\"ל. והנה גוף דין זה שהמציא הרמב\"ם לחדש שבדבר שאין בעה\"ב מקפיד הוי ס\"ק חידוש הוא, ולא זכיתי לבוא על מקורו מאין המציא חידוש זה וכל נושאי כליו לא הראו לנו את מוצאו ואלמלי לא נאמר בדברי הרמב\"ם שאחריו אין להרהר הנה הדבר תמוה מאוד ומה בכך שאין בעה\"ב מקפיד מ\"מ כל זמן שלא הפקירו בפירוש במה יצא החפץ או האוכל מחזקת מרא קמא. ולולא דמסתפינא ה\"א דהרמב\"ם מיירי בלוקח הדבר בפני חבירו ורואה בשעה שלקחו, וכיון שהוא אגוז או תמרה דבר שאין מקפיד עליו מסתמא מוחל לו בשעת לקיחה וזכה בו מדעת חבירו וכו' והאריך בזה קצת וסיים אך לא מצאתי לי חבר בזה בדברי הראשונים ע\"ש. וע\"ע במש\"כ בזה בנו\"ב מהדו\"ת חאה\"ע סי' ע\"ז. אבל באמת דברי רבינו יש להם מקור בש\"ס וירושלמי ותוספתא כאשר אבאר. בתוספתא פ\"ג דמעשר והובא בש\"ס פסחים דף ו' ע\"ב, סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות בזמן שבעה\"ב מקפיד עליהן אסורין משום גזל וחייבין במעשר בזמן שאין בעה\"ב מקפיד עליהן מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר, ופירש\"י דהפקר פטור מן המעשר ופסקה רבינו בפ\"א מהלכות מעשר הל' י\"ב ובסוף ב\"ק מפסגי אילנות מפסגי גפנים וכו' בזמן שבעה\"ב מקפיד עליהן יש בהן משום גזל אין בעה\"ב מקפיד עליהם הרי אלו שלו ופסק רבינו כן להלכה בפ\"ו מה' גניבה ובטוש\"ע חו\"מ סי' שנ\"ח. ובב\"מ דף קט\"ז ע\"ב וליחזי ברשותא דמאן יתבן וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה וכו', ואבע\"א שותפין בכה\"ג לא קפדי אהדדי ופירש\"י למקני רשותא דידיה דאפקורי מפקר ליה כל חד רשותא לגבי חבריה להניח שם חפציו הלכך כי נמי יתבן ברשות דחד מינייהו לא הוה אידך מוציא דברשותא דהאי נמי יתבי דהא לא קפיד עליה מלאו שוליה דוכתא. ובב\"ב דף נ\"ז ע\"ב הכא בחצר השותפין עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי אמחיצה קפדי והא תנן השותפין שנדרו הנאה זמ\"ז אסורין ליכנס לחצר, ופירש הרשב\"ם דאם איתא דלא קפדי מותר לעמוד בחצר חבירו אע\"פ שמודר ממנו הנאה דכיון דלא קפיד בעמידה הרי הפקיר את החצר לכל בני החצר לעמוד בו ולגבי עמידה אין לו חלק בו ובר\"פ הזורק לתוך חיקה או לתוך קלתה הר\"ז מגורשת ושם בדף ע\"ח ובב\"ב דף פ\"ה והאיכא מקום כרעי אמקום כרעי לא קפדי אינשי וכו' ר\"י אומר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה, א\"ר מ\"ט דר\"י לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה. ופירש\"י ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה ובירושלמי פ\"ב דערלה ופסקה רבינו בפי\"ג מתרומות ה\"א וכל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומת הכליסין וכו' אינו צריך להגביה, וע\"ש בכ\"מ שכתב הטעם משום דכיון שאינו מרים אלא מפני גזל השבט כל שאין מקפידים אין כאן גזל, ועיין בתוס' סופ\"ק דקידושין גבי האוכל בשוק פסול לעדות ופר\"ח דמיירי שחוטף ואוכל וכתבו התוס' שם וא\"ת א\"כ פשיטא דפסול דגזלן הוא. וי\"ל שחוטף פחות מש\"פ א\"נ שגזל דבר שאינו מקפיד עליו ע\"כ. מכל הלין מתבאר דדבר שאין בעה\"ב מקפיד עליו יצא החפץ מחזקת מ\"ק ורשות ביד כל אדם ליטלו. עד שיש להתפלא להיפך ע\"ד רבינו מדוע כתב דהוו ס\"ק ולא קידושי ודאי. והנה הב\"ח והט\"ז והב\"ש באה\"ע סי' כ\"ח פירשו דטעם הספק הוא דשמא מ\"מ מקפיד ומשום חשש גזל אבל דבריהם צ\"ע דא\"כ גם בהני דלעיל ניחוש דשמא מקפיד. ומצאתי בשו\"ת מהרי\"ט סי' ק\"נ שכתב ונ\"ל שהרמב\"ם הוציא דין זה דאפי' בדבר שאין דרכו של בעה\"ב להקפיד איכא חשש גזל לכ\"ע מהא דאמרינן באלו מציאות גבי עובדא דאמימר ור\"א ומר זוטרא דאיקלעו לבוסתנא דמרי ב\"א אייתי אריסיה תמרי ורימוני ושדי קמייהו אמימר ור\"א אכלו ומר זוטרא לא אכל וכו'. משמע מהכא דאפילו בדבר מועט לרבנן דמסתמא אין דרכן של בעה\"ב להקפיד במה שאריס נותן מן האמצע כ\"ש לרבנן דחשיב כמקריב בכורים אפ\"ה חששו משום גזל. וכתבו התוס' דר\"א שאכל קודם שבא מרי בר איסק משום דאריס מדנפשיה קיהיב דא\"ל דסמיך שיתרצה מרי ב\"א כשידע דהא קי\"ל כאביי דישל\"מ לא הוי יאוש, משמע מדבריהם דאפי' במידי דידעי' שבעה\"ב יתרצה ולא יקפיד צריך שיתרצה להדיא שלא יהא בו משום גזל ע\"ש. עוד הביא שם מהירושלמי סוף פ' לא יחפור ר\"ח אעייל ר\"י בגינתיה ואכליה תאינין מדנפק חמא חד אילן דברת שובעין חיוורין, א\"ל לא אוכלתני מן אילין א\"ל דאינון לברי ר\"ח חשש משום גזל בנו ע\"כ. משמע דאפילו בן לגבי אביו שאין דרך הבן להקפיד וכו' מ\"מ יש חשש גזל בדבר להחמיר ע\"ש. אבל גם זה צ\"ע מדחזינן דרבינו פסק כהני דלעיל בהלכותיו וע\"כ דלא קי\"ל כן. וכן מצאתי במח\"א הל' גזילה סי' ב' שדחה דברי המהרי\"ט וכתב דנראה דרבינו לא ס\"ל כן ממאי דכתב בפי' מה\"ע אריס שלקח דבר מועט מן הפירות ביומי ניסן אע\"פ שלוקח שלא מדעת בעה\"ב אינו גנב וכשר לעדות שאין בעל השדה מקפיד עליו ע\"ש, והמח\"א כתב בטעם הספק דאייתי בדבר שאינו ש\"פ, וחיישינן שמא ש\"פ במדי וכ\"כ במל\"מ כאן, והפרישה באה\"ע סי' כ\"ח:
ודאתאן עלה כיון שנגלה לנו מקור דברי רבינו. יש לברר ג\"כ במה שחידש הנוב\"י שם דהא דדבר שאינו מקפיד מדין הפקר נגעו בה וז\"ל שם. ואמנם זאת אמינא בטח שעכ\"פ לא אמר הרמב\"ם אלא בדבר שאינו מקפיד בעה\"ב נגד שום אדם בעולם, אבל אם מקפיד עליו נגד שום אדם כמו שונאו או כיוצא אין שום אדם יכול לזכות בו שלא בפניו, בודאי דזה ודאי סברא ברורה דלא עדיף סתמא דאינו מקפיד מדבר שהפקירו בפירוש, והרי בדבר שהפקירו בפירוש אם לא הפקירו לכל אדם אינו הפקר כלל ואין שום אדם יכול לזכות בו וכו'. ואם זה הוא בהפקיר ממש ק\"ו דבר שאינו מפקירו בפירוש אלא שהדבר הוא מעצמו שאינו מקפיד עליו שאם מקפיד עליו נגד שום אדם פרטי שוב הוה גזל לכל אדם ע\"ש, ובס' אבני מלואים סי' כ\"ח ס\"ק מ\"ט נחלק עליו דדבר שאינו מקפיד לאו מתורת הפקר אתינן עלה רק דהוא מתורת מתנה דאינו מקפיד וחונן ונותן דבר מועט למי שיטול שלא מדעתו וכה\"ג דהוי מתורת מתנה לא בעינן לכל אדם וכדתנן בפ' לולב וערבה ומלמדים אותם שיאמרו כל מי שיגיע לולבי בידו הרי הוא לו במתנה וכו'. והתם ודאי נגד א\"י מקפיד על לולבו ואינו נותן לו במתנה אלא כיון דהוא בתורת מתנה א\"צ לכל אדם ע\"ש. והנה מש\"ס דגיטין דע\"ח שהבאתי אמקום כרעי לא קפדי אינשי, וכתבו התוס' דזה דוקא באשתו עי\"ש ולכאורה מבואר מזה דלא כהנוב\"י. ואולי י\"ל דשם מטעם אחר אתינן עלה ולא משום הפקר או מתנה רק מטעם שע\"מ כן כונסה מיד שיהיו המקומות של החפצים אלו שלה קנויים לה וכ\"נ מדברי רש\"י שם תנ\"ה שכתב שהמכניס אשתו לתוך ביתו ע\"מ להיות כלי תשמישים קטנים עמה הוא מכניסה ע\"ש. וגם מהסוגיא דסוף ב\"ק שהבאתי דבזמן שאין בעה\"ב מקפיד עליהן הר\"ה של האומן ובודאי דשום אדם אחר אסור ליטלו רק האומן לבד. וחזינן דאף דאינו מקפיד רק נגד אדם אחד ואפ\"ה מועיל. מיהו גם שם י\"ל דהטעם הוא משום שכירות ולא מדין הפקר או מתנה רק מיד בשעה ששכרו שכרו אדעתא דהכי שיזכה לעצמו בדברים שאין דרך הבעה\"ב להקפיד בהם. וזה מוכרח שהרי בדין דאומן כתב רבינו והטוש\"ע דהולכים אחר מנהג המדינה ובדבר שאין מנהג המדינה להקפיד אף אם בעה\"ב זה מקפיד אין בכך כלום ויכול האומן לזכות לעצמו ובדינו של רבינו בקידשה בדבר שאין בעה\"ב מקפיד בודאי אם יאמר בעל החפץ הזה שהוא מקפיד ע\"ז אף שאין דרך ב\"א להקפיד בכיו\"ב בודאי דלא הוה קידושין וז\"פ ומכ\"ש לפ\"מ שהבאתי לעיל בשם האחרונים דענין הספק הוא דשמא מ\"מ מקפיד חזינן דאף דאין דרך ב\"א להקפיד בדבר כזה מ\"מ אם הוא מקפיד מועיל קפידתו וע\"כ כדכתיבנא דשם באומן הוא מדין שכירות דאדעתא דהכי שכרו. אולם מש\"ס דב\"ב שהבאתי לעיל דפריך על המתני' דהשותפין שנדרו הנאה זמ\"ז דיהיו מותרין ליכנס בהחצר משום דהשותפין לא קפדי אהדדי בהעמדה כדי. מזה לכאורה מוכח דלא כהנוב\"י דהא גם בכאן אינו מפקיר לכ\"ע ומקפיד לענין עמידה לגבי אחרים רק לגבי שותפו אינו מקפיד ואפ\"ה פריך הגמרא דיהיו מותרין ליכנס לחצר משום דלגבי עמידה אין לו חלק בו ומוכח דלא כהנוב\"י. והנה מצאתי בטו\"א במגילה דף ח' ע\"א שהשיג כן ע\"ד הרשב\"ם בב\"ב שפי' שהוא מדין הפקר דהא ל\"ה הפקר לכל ומשו\"ז דחה פירושו ופי' דפרכת הגמ' הוא דכיון דהוא מידי דלא קפדי בה אינשי ואין דעתם עלייהו אין דעת הנודר מחבירו ליאסר באלו ע\"ש. והנוב\"י אולי אזיל לשיטתו שכ' במהדו\"ת חיו\"ד סי' י\"ד דדוקא מפקיר לרבים צריך הפקר לכל כשמיטה אבל המפקיר לאחד הוי הפקר ע\"ש ובחת\"ס חיו\"ד סי' שי\"ז דחה את דבריו ומדברי הרשב\"ם הללו יהיה ראיה לדעת הנוב\"י דדבר שאינו מקפיד הוא מדין הפקר ובכה\"ג לא בעי לכל (אבל קצ\"ע לשון הרשב\"ם שכתב הרי הפקיר את החצר לכל בני החצר לעמוד בו). אבל עדיין יש לעיין דלשיטת הרשב\"ם והנוב\"י דהוא מטעם הפקר היאך מועיל הפקר כזה כיון דאינו מפקיר את כל החצר רק לענין עמידה ולענין מחיצה קפדי ועי' בשטמ\"ק ב\"מ כ\"ו ע\"ב גבי ראה סלע שנפל משנים שכ' שם משם תוס' שאנץ דאפי' לחלקו של זה שמייאש לא מועיל יאוש דהא באיסורא אתיא לידיה שתי הידות ואין יאוש לשליש החפץ ע\"ש. ואולי יש לחלק בין יאוש להפקר. וכ\"נ מדברי התוס' בב\"ק דף כ' ע\"ב ד\"ה אפקורי דהפקר כה\"ג מועיל ע\"ש:
אכן מש\"ס דפסחים דף ו' ע\"ב שהבאתי לעיל בסופי תאנים וכו' דאם אין בעה\"ב מקפיד עליהן מותרין משום גזל ופטורות משום מעשר משום דהפקר פטור מן המעשר כפירש\"י שם מבואר להדיא כהנוב\"י דדבר שאינו מקפיד הוא מדין הפקר דלדעת הא\"מ אמאי פטור מן המעשר וזה ראיה ברורה ולדעת הא\"מ דענין דבר שאינו מקפיד הוא מטעם מתנה ואף דאינו לאדם מבורר וכההיא דתנן בפ' לולב וערבה ומלמדים אותם שיאמרו כל מי שיגיע לולבו בידו הרי הוא לו במתנה יש לבאר ענין הספק שכ' רבינו באופן אחר. דכבר הקשה המהרי\"ט בתשו' סי' כ\"ב על ההיא דפ' לולב וערבה דהא קי\"ל דאין ברירה והעלה דלא שייך לברירה אלא היכא דצריכין לומר דהוברר הדבר למפרע אבל בההוא דלולב וערבה דא\"צ לדון על למפרע רק על שעת הקנין ואז כבר הוא מבורר זה לא שייך לברירה ע\"ש וכ\"כ בשאג\"א סי' צ\"ג. ובאמת שכ\"ה ג\"כ דעת התוס' בב\"ק דף ס\"ט בסוגיא דכל הנלקט ובחידושי הרשב\"א שם וכ\"כ הרשב\"א בתשו' בחו\"א סי' כ\"ב. אך כ\"כ האחרונים שמדברי הרשב\"א עצמו שהביאו הב\"י באה\"ע סי' קמ\"א באשה שאמרה כל מי מכם שירצה הבעל ליתנו לו יהא שלוחי לקבלה שאפשר שנאמר בזה אין ברירה משמע דאף בכה\"ג שייך לברירה וכ\"נ מדברי הט\"ז באו\"ח סי' ת\"מ סק\"ב ע\"ש ובשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' צ\"א נסתפק בד\"ז של הרשב\"א ע\"ש. ולפ\"ז גם בדבר שאינו מקפיד שדעתו ליתנו לכל מי שיטלנו תליא ג\"כ בברירה וכיו\"ב כ' בחי' חת\"ס פ' לולב הגזול גבי טלית דניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה וניחא ליה כל מי שיטלנו מ\"מ תליא זה בברירה זו ע\"ש מש\"כ בזה וכיון דרבינו פסק בפ\"ג מהל' גירושין ה\"ד באמר לסופר כתוב ואיזו שארצה אגרש דהוא ספק גירושין וכ' הכ\"מ שם דס\"ל דלהלכה הוי ספק אי אמרי' יש ברירה או א\"ב וכ\"כ הר\"ן בפ\"ג דגיטין ע\"ש לכן פסק בכאן דהוי ספק קידושין. ויש לדבר בזה עוד אבל אין זה מענינו עכ\"פ נתבאר דדברי רבינו יש להם יסוד ושורש בש\"ס וזהו מה שרצינו לבאר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עיין במל\"מ שהביא בשם מהר\"י באסאן שכתב בתשובת כ\"י דמי שקידש אשה על תנאי אין עליו חיוב לקיים תנאו ואפי' תתעגן כל ימיה הר\"ז כאילו פירש בשעת הקידושין שהיא תמתין ותתעגן עד אשר נראה אם יתקיים התנאי ואדעתא דהכי נתקדשה והביא ראיה לזה ממש\"כ הריטב\"א בפ' האומר אההיא דאמרי' ר\"ה אמר והוא יתן כל היכא דבעי שאין כופין לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה ואח\"כ נסתפק הרב ז\"ל דיש לבע\"ד לחלוק ולומר דאין כופין לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה אבל כופין שיקיים התנאי ויכנוס או יגרשנה על דרך או כנוס או פטור ואח\"כ דחה סברא זו וכ' דכשם שאין כופין אותו לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה כך אין כופין אותו לומר לו או כנוס או פטור עכ\"ד. ועיין במל\"מ שתמה עליו מדברי הריטב\"א בפ\"ק דקדושין ע\"ש. ולפלא על שני גדולי הדור כמוהם שלא זכרו דברי הריטב\"א בעידנא דעסקו ביה באותה סוגיא עצמה דפ' האומר במאי דאמרי' שם אבל הכא כסיפא לה למיתבעיה וז\"ל לאו תביעה בב\"ד שאין כופין בב\"ד על קיום תנאי אלא תביעה בעלמא שיקיים תנאו ויכנוס או יפטור דבהא ודאי כופין אותו כו' ע\"ש ומבואר שלא כדעת המהרי\"ב:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואם כנס החרשת ונתפקחה יש לה כתובה כו'. עי' במ\"מ ובאמת מקור דברי רבינו הוא בירושלמי דכתובות פ\"א ה\"ב פיקח שנשא חרשת יש לה עליו מזונות וכתובה כו' תפתר שהיתה חרשת ונתפקחה וע\"ש בק\"ע ובש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושונה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה. וכ' המ\"מ וכתב רבינו והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו דודאי בן עזאי לא היה יצרו גובר עליו שאל\"כ כל ימיו היה בהרהורי עבירה חלילה שהרי הן קשין מעבירה וזה מבואר ע\"כ. וכן ציין בבאה\"ג באה\"ע סי' א' א\"ק ל' על דברי המ\"ח שם שהוא כדברי רבינו בכאן שהוא מהא דיומא דף כ\"ט ע\"א דהרהורי עבירה קשין מעבירה ע\"כ. אולם לפי פי' רש\"י ז\"ל שם בהא דהרהורי עבירה וז\"ל תאות נשים קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה ע\"ש. ולפ\"ז אין הפירוש כלל שההרהור גרע מגוף המעשה ואין זה נוגע כלל לענינו. אבל בביאור הגר\"א שם באה\"ע ס\"ק י\"ב הביא מקור לזה מהא דבקדושין דף כ\"ט ע\"ב דאיתא שם בברייתא ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח\"כ ישא אשה ואם אי אפשר בלא אשה ישא אשה ואח\"כ ילמוד תורה. ור\"י א\"ש פליג ארישא דברייתא כמ\"ש שם הלכה נושא אשה ואח\"כ ילמוד תורה ר\"ל דלא כברייתא ור' יוחנן מקיים הברייתא וקאמר רחיים על צוארו ויעסוק בתורה אלמא הברייתא מיירי במקום שיתבטל מלימודו אם ישא ואעפ\"כ קאמר בסיפא דברייתא ואם א\"א בלא אשה מצד הרהור ישא אשה תחלה אלמא צריך לבטל מלמודו בכה\"ג ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..86fcd60e070664d62b838f6db49a7afa54be2279 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,111 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Marriage", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Marriage", + "text": [ + [ + [], + [ + "[השמטה]\n ובכסף מד\"ס. האחרונים האריכו בזה ולפלא שלא הביאו דברי הריטב\"א בחי' לסוכה דף מ\"ג שכ' שם לענין תרועות מד\"ס דכי קאמרינן מד\"ס לאו מדרבנן ממש אלא שאינם מפורשים בפרשת היום אלא שחכמים דורשין אותה בג\"ש וכל י\"ג מדות שהתורה נדרשת בהם מדאורייתא ממש הוא לכל דבר ע\"ש: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עיין במ\"מ שהביא בשם הרמב\"ן שנסתפק בקטנה שלא נודע אם הגיעה לכלל שנותיה והביאה סימנין דלא מצינו בגמרא דינה מפורש. ועיין במל\"מ שכתב נראה לפרש דברי הרמב\"ן דמיירי בקטנה שלא ידעו מספר שנותיה והביאה סימנין ועכשיו היא גדולה וכו'. אשתמיט מיניה על שעה חדא דברי התוס' בקידושין דף ס\"ג ע\"ב ד\"ה בני שהביאו בשם הר\"י דס\"ל באמת דסימנים בלא שנים ג\"כ מהני דאמרינן דבודאי הגיעה לשנים, וא\"כ אין רחוק לומר דהרמב\"ן נסתפק בזה, ועיין בשו\"ת נוב\"י קמא חאה\"ע סי' ו' מש\"כ בזה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם קידשה בדבר שאין בעה\"ב מקפיד עליו כגון תמרה או אגוז הרי זו מקודשת מספק. המ\"מ לא הראה מקור לזה. ועיין בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' נ\"ט שכתב ע\"ד רבינו הללו וז\"ל. והנה גוף דין זה שהמציא הרמב\"ם לחדש שבדבר שאין בעה\"ב מקפיד הוי ס\"ק חידוש הוא, ולא זכיתי לבוא על מקורו מאין המציא חידוש זה וכל נושאי כליו לא הראו לנו את מוצאו ואלמלי לא נאמר בדברי הרמב\"ם שאחריו אין להרהר הנה הדבר תמוה מאוד ומה בכך שאין בעה\"ב מקפיד מ\"מ כל זמן שלא הפקירו בפירוש במה יצא החפץ או האוכל מחזקת מרא קמא. ולולא דמסתפינא ה\"א דהרמב\"ם מיירי בלוקח הדבר בפני חבירו ורואה בשעה שלקחו, וכיון שהוא אגוז או תמרה דבר שאין מקפיד עליו מסתמא מוחל לו בשעת לקיחה וזכה בו מדעת חבירו וכו' והאריך בזה קצת וסיים אך לא מצאתי לי חבר בזה בדברי הראשונים ע\"ש. וע\"ע במש\"כ בזה בנו\"ב מהדו\"ת חאה\"ע סי' ע\"ז. אבל באמת דברי רבינו יש להם מקור בש\"ס וירושלמי ותוספתא כאשר אבאר. בתוספתא פ\"ג דמעשר והובא בש\"ס פסחים דף ו' ע\"ב, סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומפני מדלעות בזמן שבעה\"ב מקפיד עליהן אסורין משום גזל וחייבין במעשר בזמן שאין בעה\"ב מקפיד עליהן מותרין משום גזל ופטורין משום מעשר, ופירש\"י דהפקר פטור מן המעשר ופסקה רבינו בפ\"א מהלכות מעשר הל' י\"ב ובסוף ב\"ק מפסגי אילנות מפסגי גפנים וכו' בזמן שבעה\"ב מקפיד עליהן יש בהן משום גזל אין בעה\"ב מקפיד עליהם הרי אלו שלו ופסק רבינו כן להלכה בפ\"ו מה' גניבה ובטוש\"ע חו\"מ סי' שנ\"ח. ובב\"מ דף קט\"ז ע\"ב וליחזי ברשותא דמאן יתבן וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה וכו', ואבע\"א שותפין בכה\"ג לא קפדי אהדדי ופירש\"י למקני רשותא דידיה דאפקורי מפקר ליה כל חד רשותא לגבי חבריה להניח שם חפציו הלכך כי נמי יתבן ברשות דחד מינייהו לא הוה אידך מוציא דברשותא דהאי נמי יתבי דהא לא קפיד עליה מלאו שוליה דוכתא. ובב\"ב דף נ\"ז ע\"ב הכא בחצר השותפין עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי אמחיצה קפדי והא תנן השותפין שנדרו הנאה זמ\"ז אסורין ליכנס לחצר, ופירש הרשב\"ם דאם איתא דלא קפדי מותר לעמוד בחצר חבירו אע\"פ שמודר ממנו הנאה דכיון דלא קפיד בעמידה הרי הפקיר את החצר לכל בני החצר לעמוד בו ולגבי עמידה אין לו חלק בו ובר\"פ הזורק לתוך חיקה או לתוך קלתה הר\"ז מגורשת ושם בדף ע\"ח ובב\"ב דף פ\"ה והאיכא מקום כרעי אמקום כרעי לא קפדי אינשי וכו' ר\"י אומר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה, א\"ר מ\"ט דר\"י לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה. ופירש\"י ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה ובירושלמי פ\"ב דערלה ופסקה רבינו בפי\"ג מתרומות ה\"א וכל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומת הכליסין וכו' אינו צריך להגביה, וע\"ש בכ\"מ שכתב הטעם משום דכיון שאינו מרים אלא מפני גזל השבט כל שאין מקפידים אין כאן גזל, ועיין בתוס' סופ\"ק דקידושין גבי האוכל בשוק פסול לעדות ופר\"ח דמיירי שחוטף ואוכל וכתבו התוס' שם וא\"ת א\"כ פשיטא דפסול דגזלן הוא. וי\"ל שחוטף פחות מש\"פ א\"נ שגזל דבר שאינו מקפיד עליו ע\"כ. מכל הלין מתבאר דדבר שאין בעה\"ב מקפיד עליו יצא החפץ מחזקת מ\"ק ורשות ביד כל אדם ליטלו. עד שיש להתפלא להיפך ע\"ד רבינו מדוע כתב דהוו ס\"ק ולא קידושי ודאי. והנה הב\"ח והט\"ז והב\"ש באה\"ע סי' כ\"ח פירשו דטעם הספק הוא דשמא מ\"מ מקפיד ומשום חשש גזל אבל דבריהם צ\"ע דא\"כ גם בהני דלעיל ניחוש דשמא מקפיד. ומצאתי בשו\"ת מהרי\"ט סי' ק\"נ שכתב ונ\"ל שהרמב\"ם הוציא דין זה דאפי' בדבר שאין דרכו של בעה\"ב להקפיד איכא חשש גזל לכ\"ע מהא דאמרינן באלו מציאות גבי עובדא דאמימר ור\"א ומר זוטרא דאיקלעו לבוסתנא דמרי ב\"א אייתי אריסיה תמרי ורימוני ושדי קמייהו אמימר ור\"א אכלו ומר זוטרא לא אכל וכו'. משמע מהכא דאפילו בדבר מועט לרבנן דמסתמא אין דרכן של בעה\"ב להקפיד במה שאריס נותן מן האמצע כ\"ש לרבנן דחשיב כמקריב בכורים אפ\"ה חששו משום גזל. וכתבו התוס' דר\"א שאכל קודם שבא מרי בר איסק משום דאריס מדנפשיה קיהיב דא\"ל דסמיך שיתרצה מרי ב\"א כשידע דהא קי\"ל כאביי דישל\"מ לא הוי יאוש, משמע מדבריהם דאפי' במידי דידעי' שבעה\"ב יתרצה ולא יקפיד צריך שיתרצה להדיא שלא יהא בו משום גזל ע\"ש. עוד הביא שם מהירושלמי סוף פ' לא יחפור ר\"ח אעייל ר\"י בגינתיה ואכליה תאינין מדנפק חמא חד אילן דברת שובעין חיוורין, א\"ל לא אוכלתני מן אילין א\"ל דאינון לברי ר\"ח חשש משום גזל בנו ע\"כ. משמע דאפילו בן לגבי אביו שאין דרך הבן להקפיד וכו' מ\"מ יש חשש גזל בדבר להחמיר ע\"ש. אבל גם זה צ\"ע מדחזינן דרבינו פסק כהני דלעיל בהלכותיו וע\"כ דלא קי\"ל כן. וכן מצאתי במח\"א הל' גזילה סי' ב' שדחה דברי המהרי\"ט וכתב דנראה דרבינו לא ס\"ל כן ממאי דכתב בפי' מה\"ע אריס שלקח דבר מועט מן הפירות ביומי ניסן אע\"פ שלוקח שלא מדעת בעה\"ב אינו גנב וכשר לעדות שאין בעל השדה מקפיד עליו ע\"ש, והמח\"א כתב בטעם הספק דאייתי בדבר שאינו ש\"פ, וחיישינן שמא ש\"פ במדי וכ\"כ במל\"מ כאן, והפרישה באה\"ע סי' כ\"ח:
ודאתאן עלה כיון שנגלה לנו מקור דברי רבינו. יש לברר ג\"כ במה שחידש הנוב\"י שם דהא דדבר שאינו מקפיד מדין הפקר נגעו בה וז\"ל שם. ואמנם זאת אמינא בטח שעכ\"פ לא אמר הרמב\"ם אלא בדבר שאינו מקפיד בעה\"ב נגד שום אדם בעולם, אבל אם מקפיד עליו נגד שום אדם כמו שונאו או כיוצא אין שום אדם יכול לזכות בו שלא בפניו, בודאי דזה ודאי סברא ברורה דלא עדיף סתמא דאינו מקפיד מדבר שהפקירו בפירוש, והרי בדבר שהפקירו בפירוש אם לא הפקירו לכל אדם אינו הפקר כלל ואין שום אדם יכול לזכות בו וכו'. ואם זה הוא בהפקיר ממש ק\"ו דבר שאינו מפקירו בפירוש אלא שהדבר הוא מעצמו שאינו מקפיד עליו שאם מקפיד עליו נגד שום אדם פרטי שוב הוה גזל לכל אדם ע\"ש, ובס' אבני מלואים סי' כ\"ח ס\"ק מ\"ט נחלק עליו דדבר שאינו מקפיד לאו מתורת הפקר אתינן עלה רק דהוא מתורת מתנה דאינו מקפיד וחונן ונותן דבר מועט למי שיטול שלא מדעתו וכה\"ג דהוי מתורת מתנה לא בעינן לכל אדם וכדתנן בפ' לולב וערבה ומלמדים אותם שיאמרו כל מי שיגיע לולבי בידו הרי הוא לו במתנה וכו'. והתם ודאי נגד א\"י מקפיד על לולבו ואינו נותן לו במתנה אלא כיון דהוא בתורת מתנה א\"צ לכל אדם ע\"ש. והנה מש\"ס דגיטין דע\"ח שהבאתי אמקום כרעי לא קפדי אינשי, וכתבו התוס' דזה דוקא באשתו עי\"ש ולכאורה מבואר מזה דלא כהנוב\"י. ואולי י\"ל דשם מטעם אחר אתינן עלה ולא משום הפקר או מתנה רק מטעם שע\"מ כן כונסה מיד שיהיו המקומות של החפצים אלו שלה קנויים לה וכ\"נ מדברי רש\"י שם תנ\"ה שכתב שהמכניס אשתו לתוך ביתו ע\"מ להיות כלי תשמישים קטנים עמה הוא מכניסה ע\"ש. וגם מהסוגיא דסוף ב\"ק שהבאתי דבזמן שאין בעה\"ב מקפיד עליהן הר\"ה של האומן ובודאי דשום אדם אחר אסור ליטלו רק האומן לבד. וחזינן דאף דאינו מקפיד רק נגד אדם אחד ואפ\"ה מועיל. מיהו גם שם י\"ל דהטעם הוא משום שכירות ולא מדין הפקר או מתנה רק מיד בשעה ששכרו שכרו אדעתא דהכי שיזכה לעצמו בדברים שאין דרך הבעה\"ב להקפיד בהם. וזה מוכרח שהרי בדין דאומן כתב רבינו והטוש\"ע דהולכים אחר מנהג המדינה ובדבר שאין מנהג המדינה להקפיד אף אם בעה\"ב זה מקפיד אין בכך כלום ויכול האומן לזכות לעצמו ובדינו של רבינו בקידשה בדבר שאין בעה\"ב מקפיד בודאי אם יאמר בעל החפץ הזה שהוא מקפיד ע\"ז אף שאין דרך ב\"א להקפיד בכיו\"ב בודאי דלא הוה קידושין וז\"פ ומכ\"ש לפ\"מ שהבאתי לעיל בשם האחרונים דענין הספק הוא דשמא מ\"מ מקפיד חזינן דאף דאין דרך ב\"א להקפיד בדבר כזה מ\"מ אם הוא מקפיד מועיל קפידתו וע\"כ כדכתיבנא דשם באומן הוא מדין שכירות דאדעתא דהכי שכרו. אולם מש\"ס דב\"ב שהבאתי לעיל דפריך על המתני' דהשותפין שנדרו הנאה זמ\"ז דיהיו מותרין ליכנס בהחצר משום דהשותפין לא קפדי אהדדי בהעמדה כדי. מזה לכאורה מוכח דלא כהנוב\"י דהא גם בכאן אינו מפקיר לכ\"ע ומקפיד לענין עמידה לגבי אחרים רק לגבי שותפו אינו מקפיד ואפ\"ה פריך הגמרא דיהיו מותרין ליכנס לחצר משום דלגבי עמידה אין לו חלק בו ומוכח דלא כהנוב\"י. והנה מצאתי בטו\"א במגילה דף ח' ע\"א שהשיג כן ע\"ד הרשב\"ם בב\"ב שפי' שהוא מדין הפקר דהא ל\"ה הפקר לכל ומשו\"ז דחה פירושו ופי' דפרכת הגמ' הוא דכיון דהוא מידי דלא קפדי בה אינשי ואין דעתם עלייהו אין דעת הנודר מחבירו ליאסר באלו ע\"ש. והנוב\"י אולי אזיל לשיטתו שכ' במהדו\"ת חיו\"ד סי' י\"ד דדוקא מפקיר לרבים צריך הפקר לכל כשמיטה אבל המפקיר לאחד הוי הפקר ע\"ש ובחת\"ס חיו\"ד סי' שי\"ז דחה את דבריו ומדברי הרשב\"ם הללו יהיה ראיה לדעת הנוב\"י דדבר שאינו מקפיד הוא מדין הפקר ובכה\"ג לא בעי לכל (אבל קצ\"ע לשון הרשב\"ם שכתב הרי הפקיר את החצר לכל בני החצר לעמוד בו). אבל עדיין יש לעיין דלשיטת הרשב\"ם והנוב\"י דהוא מטעם הפקר היאך מועיל הפקר כזה כיון דאינו מפקיר את כל החצר רק לענין עמידה ולענין מחיצה קפדי ועי' בשטמ\"ק ב\"מ כ\"ו ע\"ב גבי ראה סלע שנפל משנים שכ' שם משם תוס' שאנץ דאפי' לחלקו של זה שמייאש לא מועיל יאוש דהא באיסורא אתיא לידיה שתי הידות ואין יאוש לשליש החפץ ע\"ש. ואולי יש לחלק בין יאוש להפקר. וכ\"נ מדברי התוס' בב\"ק דף כ' ע\"ב ד\"ה אפקורי דהפקר כה\"ג מועיל ע\"ש:
אכן מש\"ס דפסחים דף ו' ע\"ב שהבאתי לעיל בסופי תאנים וכו' דאם אין בעה\"ב מקפיד עליהן מותרין משום גזל ופטורות משום מעשר משום דהפקר פטור מן המעשר כפירש\"י שם מבואר להדיא כהנוב\"י דדבר שאינו מקפיד הוא מדין הפקר דלדעת הא\"מ אמאי פטור מן המעשר וזה ראיה ברורה ולדעת הא\"מ דענין דבר שאינו מקפיד הוא מטעם מתנה ואף דאינו לאדם מבורר וכההיא דתנן בפ' לולב וערבה ומלמדים אותם שיאמרו כל מי שיגיע לולבו בידו הרי הוא לו במתנה יש לבאר ענין הספק שכ' רבינו באופן אחר. דכבר הקשה המהרי\"ט בתשו' סי' כ\"ב על ההיא דפ' לולב וערבה דהא קי\"ל דאין ברירה והעלה דלא שייך לברירה אלא היכא דצריכין לומר דהוברר הדבר למפרע אבל בההוא דלולב וערבה דא\"צ לדון על למפרע רק על שעת הקנין ואז כבר הוא מבורר זה לא שייך לברירה ע\"ש וכ\"כ בשאג\"א סי' צ\"ג. ובאמת שכ\"ה ג\"כ דעת התוס' בב\"ק דף ס\"ט בסוגיא דכל הנלקט ובחידושי הרשב\"א שם וכ\"כ הרשב\"א בתשו' בחו\"א סי' כ\"ב. אך כ\"כ האחרונים שמדברי הרשב\"א עצמו שהביאו הב\"י באה\"ע סי' קמ\"א באשה שאמרה כל מי מכם שירצה הבעל ליתנו לו יהא שלוחי לקבלה שאפשר שנאמר בזה אין ברירה משמע דאף בכה\"ג שייך לברירה וכ\"נ מדברי הט\"ז באו\"ח סי' ת\"מ סק\"ב ע\"ש ובשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' צ\"א נסתפק בד\"ז של הרשב\"א ע\"ש. ולפ\"ז גם בדבר שאינו מקפיד שדעתו ליתנו לכל מי שיטלנו תליא ג\"כ בברירה וכיו\"ב כ' בחי' חת\"ס פ' לולב הגזול גבי טלית דניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה וניחא ליה כל מי שיטלנו מ\"מ תליא זה בברירה זו ע\"ש מש\"כ בזה וכיון דרבינו פסק בפ\"ג מהל' גירושין ה\"ד באמר לסופר כתוב ואיזו שארצה אגרש דהוא ספק גירושין וכ' הכ\"מ שם דס\"ל דלהלכה הוי ספק אי אמרי' יש ברירה או א\"ב וכ\"כ הר\"ן בפ\"ג דגיטין ע\"ש לכן פסק בכאן דהוי ספק קידושין. ויש לדבר בזה עוד אבל אין זה מענינו עכ\"פ נתבאר דדברי רבינו יש להם יסוד ושורש בש\"ס וזהו מה שרצינו לבאר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עיין במל\"מ שהביא בשם מהר\"י באסאן שכתב בתשובת כ\"י דמי שקידש אשה על תנאי אין עליו חיוב לקיים תנאו ואפי' תתעגן כל ימיה הר\"ז כאילו פירש בשעת הקידושין שהיא תמתין ותתעגן עד אשר נראה אם יתקיים התנאי ואדעתא דהכי נתקדשה והביא ראיה לזה ממש\"כ הריטב\"א בפ' האומר אההיא דאמרי' ר\"ה אמר והוא יתן כל היכא דבעי שאין כופין לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה ואח\"כ נסתפק הרב ז\"ל דיש לבע\"ד לחלוק ולומר דאין כופין לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה אבל כופין שיקיים התנאי ויכנוס או יגרשנה על דרך או כנוס או פטור ואח\"כ דחה סברא זו וכ' דכשם שאין כופין אותו לקיים התנאי כדי שיתקיים המעשה כך אין כופין אותו לומר לו או כנוס או פטור עכ\"ד. ועיין במל\"מ שתמה עליו מדברי הריטב\"א בפ\"ק דקדושין ע\"ש. ולפלא על שני גדולי הדור כמוהם שלא זכרו דברי הריטב\"א בעידנא דעסקו ביה באותה סוגיא עצמה דפ' האומר במאי דאמרי' שם אבל הכא כסיפא לה למיתבעיה וז\"ל לאו תביעה בב\"ד שאין כופין בב\"ד על קיום תנאי אלא תביעה בעלמא שיקיים תנאו ויכנוס או יפטור דבהא ודאי כופין אותו כו' ע\"ש ומבואר שלא כדעת המהרי\"ב:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואם כנס החרשת ונתפקחה יש לה כתובה כו'. עי' במ\"מ ובאמת מקור דברי רבינו הוא בירושלמי דכתובות פ\"א ה\"ב פיקח שנשא חרשת יש לה עליו מזונות וכתובה כו' תפתר שהיתה חרשת ונתפקחה וע\"ש בק\"ע ובש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושונה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה. וכ' המ\"מ וכתב רבינו והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו דודאי בן עזאי לא היה יצרו גובר עליו שאל\"כ כל ימיו היה בהרהורי עבירה חלילה שהרי הן קשין מעבירה וזה מבואר ע\"כ. וכן ציין בבאה\"ג באה\"ע סי' א' א\"ק ל' על דברי המ\"ח שם שהוא כדברי רבינו בכאן שהוא מהא דיומא דף כ\"ט ע\"א דהרהורי עבירה קשין מעבירה ע\"כ. אולם לפי פי' רש\"י ז\"ל שם בהא דהרהורי עבירה וז\"ל תאות נשים קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה ע\"ש. ולפ\"ז אין הפירוש כלל שההרהור גרע מגוף המעשה ואין זה נוגע כלל לענינו. אבל בביאור הגר\"א שם באה\"ע ס\"ק י\"ב הביא מקור לזה מהא דבקדושין דף כ\"ט ע\"ב דאיתא שם בברייתא ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח\"כ ישא אשה ואם אי אפשר בלא אשה ישא אשה ואח\"כ ילמוד תורה. ור\"י א\"ש פליג ארישא דברייתא כמ\"ש שם הלכה נושא אשה ואח\"כ ילמוד תורה ר\"ל דלא כברייתא ור' יוחנן מקיים הברייתא וקאמר רחיים על צוארו ויעסוק בתורה אלמא הברייתא מיירי במקום שיתבטל מלימודו אם ישא ואעפ\"כ קאמר בסיפא דברייתא ואם א\"א בלא אשה מצד הרהור ישא אשה תחלה אלמא צריך לבטל מלמודו בכה\"ג ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ecd6fe66dd871eb70c20f1ff4c6769f00e9cd6a3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נערה בתולה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אבל האנוסה וכו' רצת היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס. וכ' הכ\"מ משנה בכתובות דף ל\"ט האונס שותה בעציצו וכו'. אבל לא נתבאר שם דכופין אותו לכנוס. אך כן מתבאר מהתוספתא דכתובות פ\"ג דאיתא שם אחד האונס ואחד המוציא שם רע שגירשו כופין אותו להחזיר. אחד האונס ואחד המפתה בין הוא ובין אביה יכולין לעכב שנאמר ואם מאן ימאן אביה וגו'. ואומר ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם ע\"כ. ומכאן נובעין דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n הגיורת והשבויה כו'. בכתובות דף כ\"ט במשנה אלו נערות שיש להן קנס כו' הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות ג' שנים ויום אחד, ושם בדף ל\"ו ע\"ב במשנה ואלו שאין להן קנס הבא על הגיורת כו' שנפדו כו' יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד, ודברי הכ\"מ תמוהין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n הבת שנתארסה ונתגרשה קנסה לבדו לעצמה. וכתב הכ\"מ משנה בפ' אלו נערות כו' ומשמע לרבינו דדוקא בקנס הוא דאמר ר\"ע דהוי לעצמה אבל בושת ופגם הוי לאביה והביא בשם הרא\"ש שנתן טעם לדברי רבינו ואח\"כ דחה אותו ע\"ש. איברא דדברי רבינו יש להם יסוד נאמן בירושלמי דכתובות פ\"ג ה\"ז אמתני' דיתומה שנתארסה ונתגרשה ר\"א אומר האונס חייב והמפתה פטור אר\"י אתייא דר\"א בשיטת ר\"ע רבו כמה דר\"ע אמר יש לה קנס וקנסה לעצמה כן אר\"א יש לה קנס וקנסה של עצמה ופי' הק\"ע והפ\"מ דר\"י מפרש להא דר\"א דלאו ביתומה ממש קאמר אלא בנערה שנתארסה ונתגרשה דהוה כיתומה בחיי האב וס\"ל כר\"ע דקנסה לעצמה ופריך ע\"ז הירושלמי ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו ופי' הק\"ע והפ\"מ דקס\"ד הא דתנן והמפתה פטור מכל חיוב ממון הוא דפטור אפי מבושת ופגם וקסבר הא דאר\"ע נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה קנס דוקא אבל בושת ופגם דאבוה הוי וקשיא ליה וכי יש בידה למחול בושת ופגם שאינו שלה אלא דאבוה ומשני פתר לה ביתומה פי' דמתני' איירי ביתומה ממש ולא כר\"י הלכך יכולה למחול שהכל שלה ע\"כ, ומבואר כדעת רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ff67d80f0e33f721b8afa52b0352c1e0e6466b2b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Virgin Maiden", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Virgin_Maiden", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אבל האנוסה וכו' רצת היא ואביה ולא רצה הוא כופין אותו וכונס ונותן קנס. וכ' הכ\"מ משנה בכתובות דף ל\"ט האונס שותה בעציצו וכו'. אבל לא נתבאר שם דכופין אותו לכנוס. אך כן מתבאר מהתוספתא דכתובות פ\"ג דאיתא שם אחד האונס ואחד המוציא שם רע שגירשו כופין אותו להחזיר. אחד האונס ואחד המפתה בין הוא ובין אביה יכולין לעכב שנאמר ואם מאן ימאן אביה וגו'. ואומר ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם ע\"כ. ומכאן נובעין דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n הגיורת והשבויה כו'. בכתובות דף כ\"ט במשנה אלו נערות שיש להן קנס כו' הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות ג' שנים ויום אחד, ושם בדף ל\"ו ע\"ב במשנה ואלו שאין להן קנס הבא על הגיורת כו' שנפדו כו' יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד, ודברי הכ\"מ תמוהין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n הבת שנתארסה ונתגרשה קנסה לבדו לעצמה. וכתב הכ\"מ משנה בפ' אלו נערות כו' ומשמע לרבינו דדוקא בקנס הוא דאמר ר\"ע דהוי לעצמה אבל בושת ופגם הוי לאביה והביא בשם הרא\"ש שנתן טעם לדברי רבינו ואח\"כ דחה אותו ע\"ש. איברא דדברי רבינו יש להם יסוד נאמן בירושלמי דכתובות פ\"ג ה\"ז אמתני' דיתומה שנתארסה ונתגרשה ר\"א אומר האונס חייב והמפתה פטור אר\"י אתייא דר\"א בשיטת ר\"ע רבו כמה דר\"ע אמר יש לה קנס וקנסה לעצמה כן אר\"א יש לה קנס וקנסה של עצמה ופי' הק\"ע והפ\"מ דר\"י מפרש להא דר\"א דלאו ביתומה ממש קאמר אלא בנערה שנתארסה ונתגרשה דהוה כיתומה בחיי האב וס\"ל כר\"ע דקנסה לעצמה ופריך ע\"ז הירושלמי ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו ופי' הק\"ע והפ\"מ דקס\"ד הא דתנן והמפתה פטור מכל חיוב ממון הוא דפטור אפי מבושת ופגם וקסבר הא דאר\"ע נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה קנס דוקא אבל בושת ופגם דאבוה הוי וקשיא ליה וכי יש בידה למחול בושת ופגם שאינו שלה אלא דאבוה ומשני פתר לה ביתומה פי' דמתני' איירי ביתומה ממש ולא כר\"י הלכך יכולה למחול שהכל שלה ע\"כ, ומבואר כדעת רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נערה בתולה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..df017abdca4b729ce10b43908aa97c5c855b5c8b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ומנין שאינה ראויה לשתות שנאמר וכו' ואמר אל האשה פרט למי שאינה שומעת. הכ\"מ הראה מקום לכ\"ז בסוף פ' ארוסה אבל לא נמצא שם דרש זה רק שיש ללמוד זה מכללא דאיתא שם דהקיש הכתוב אשה לאיש וכמו דבנתחרש הוא אינו שותה דבעינן והביא האיש ה\"נ בנתחרשה היא אבל מה שמיעט רבינו זה מקרא דואמר אל האשה לא נמצא שם ועי' בתוי\"ט בפ\"ד דסוטה מ\"ה שתמה כן ע\"ד רבינו דמנין לו דרש זה אבל כ\"ה בספרי זוטא והובא בילקוט נשא וכ\"ה במ\"ר שם פ' ט' ואמר הכהן אל האשה פרט לחרשת וע\"ש בחי' הרד\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם החזירו לכבשן עד שנתחדש כשר. וכ' הכ\"מ בסוטה דף ט\"ו ע\"ב בעיא דלא איפשיטא. ואיני יודע למה פסק רבינו בה לקולא ועיין במל\"מ מש\"כ בזה. ונראה דהנה שם בגמ' איתא בעי רבא נתאכמו והחזירו לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו א\"ד כיון דהדור הדור ויש להקשות לפ\"מ דאיתא בזבחים דף ל\"ד ע\"ב ובכ\"ד דכל שבידו לא הוי דיחוי א\"כ הכא הא הוי ג\"כ בידו ומאי מיבעיא ליה. אבל כיון דבעל הבעיא בכאן הוא רבא ורבא הא תירץ שם בזבחים תירוץ אחר ומשמע דס\"ל דאף דבידו הוי דיחוי ושפיר איבעיא ליה אבל לדידן דקי\"ל כר\"א שם דכל שבידו לא הוי דיחוי לכן שפיר פסק רבינו דאם החזירו לכבשן עד שנתחדש דכשר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקריב את מנחתה ואח\"כ השקה כשרה. וכ' הכ\"מ הקריב את מנחתה וכו' משנה פרק היה נוטל דף י\"ט. והנה אעתיק לך לשון המשנה שם ותראה שדברי הכ\"מ מופלאים מאוד דשם איתא היה משקה ואח\"כ מקריב את מנחתה ר\"ש אומר מקריב את מנחתה ואח\"כ היה משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואח\"כ הקריב את מנחתה כשרה ע\"כ. והנה לא נמצא שם כלל ד\"ז דלרבנן דס\"ל דהיה משקה ואח\"כ מקריב דבדיעבד כשרה גם אם הקריב קודם רק שם שנו להיפך דלר\"ש גם אם השקה ואח\"כ הקריב כשרה אבל בהקריב ואח\"כ השקה לרבנן לא נתבאר כלל הדין שם ודברי הכ\"מ תמוהין. אולם דברי רבינו מבוארין בירושלמי שם בסוטה פ\"ג ה\"ב מודה ר\"ש לחכמים שאם השקה ואח\"כ הקריב מנחתה שהיא כשרה. ומודין חכמים לר\"ש שאם הקריב מנחתה ואח\"כ השקה שהיא כשרה ע\"כ. ודברי הירושלמי הללו הובאו גם בתוס' שם בסוטה ד\"ה ואחר ישקה. ונתבארו דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a94bc4832e9af48fcad2a35791e3c6d382f57b72 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nashim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Woman_Suspected_of_Infidelity", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ומנין שאינה ראויה לשתות שנאמר וכו' ואמר אל האשה פרט למי שאינה שומעת. הכ\"מ הראה מקום לכ\"ז בסוף פ' ארוסה אבל לא נמצא שם דרש זה רק שיש ללמוד זה מכללא דאיתא שם דהקיש הכתוב אשה לאיש וכמו דבנתחרש הוא אינו שותה דבעינן והביא האיש ה\"נ בנתחרשה היא אבל מה שמיעט רבינו זה מקרא דואמר אל האשה לא נמצא שם ועי' בתוי\"ט בפ\"ד דסוטה מ\"ה שתמה כן ע\"ד רבינו דמנין לו דרש זה אבל כ\"ה בספרי זוטא והובא בילקוט נשא וכ\"ה במ\"ר שם פ' ט' ואמר הכהן אל האשה פרט לחרשת וע\"ש בחי' הרד\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם החזירו לכבשן עד שנתחדש כשר. וכ' הכ\"מ בסוטה דף ט\"ו ע\"ב בעיא דלא איפשיטא. ואיני יודע למה פסק רבינו בה לקולא ועיין במל\"מ מש\"כ בזה. ונראה דהנה שם בגמ' איתא בעי רבא נתאכמו והחזירו לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו א\"ד כיון דהדור הדור ויש להקשות לפ\"מ דאיתא בזבחים דף ל\"ד ע\"ב ובכ\"ד דכל שבידו לא הוי דיחוי א\"כ הכא הא הוי ג\"כ בידו ומאי מיבעיא ליה. אבל כיון דבעל הבעיא בכאן הוא רבא ורבא הא תירץ שם בזבחים תירוץ אחר ומשמע דס\"ל דאף דבידו הוי דיחוי ושפיר איבעיא ליה אבל לדידן דקי\"ל כר\"א שם דכל שבידו לא הוי דיחוי לכן שפיר פסק רבינו דאם החזירו לכבשן עד שנתחדש דכשר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקריב את מנחתה ואח\"כ השקה כשרה. וכ' הכ\"מ הקריב את מנחתה וכו' משנה פרק היה נוטל דף י\"ט. והנה אעתיק לך לשון המשנה שם ותראה שדברי הכ\"מ מופלאים מאוד דשם איתא היה משקה ואח\"כ מקריב את מנחתה ר\"ש אומר מקריב את מנחתה ואח\"כ היה משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואח\"כ הקריב את מנחתה כשרה ע\"כ. והנה לא נמצא שם כלל ד\"ז דלרבנן דס\"ל דהיה משקה ואח\"כ מקריב דבדיעבד כשרה גם אם הקריב קודם רק שם שנו להיפך דלר\"ש גם אם השקה ואח\"כ הקריב כשרה אבל בהקריב ואח\"כ השקה לרבנן לא נתבאר כלל הדין שם ודברי הכ\"מ תמוהין. אולם דברי רבינו מבוארין בירושלמי שם בסוטה פ\"ג ה\"ב מודה ר\"ש לחכמים שאם השקה ואח\"כ הקריב מנחתה שהיא כשרה. ומודין חכמים לר\"ש שאם הקריב מנחתה ואח\"כ השקה שהיא כשרה ע\"כ. ודברי הירושלמי הללו הובאו גם בתוס' שם בסוטה ד\"ה ואחר ישקה. ונתבארו דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cda8eb688b0fc1bb62a64fc2ef95b0315a159781 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בד\"א בזמן שלא שמרוה כלל אבל אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאת והזיקה השומרים פטורין והבעלים חייבים. עי' בהשגות ובטוח\"מ סי' שצ\"ו ועי' בכ\"מ שהביא שחכמי לוניל שאלו לרבינו דלמה הבעלים חייבים כיון ששמרוה השומרים שמירה מעולה והשיב להם שט\"ס הוא ותיקן הנוסחא ע\"ש ועם כ\"ז הביא המחבר ד\"ז להלכה בחו\"מ סי' שצ\"ו סעיף ח' ע\"ש וע\"ש בסמ\"ע סקי\"ח שכתב ג\"כ דהוא ט\"ס. אולם עי' במכילתא פ' משפטים פ\"י ובפי' התוה\"מ שם אות ק\"ו ותמצא מקור ומבוע לדברי רבינו הללו, ואף שרבינו עצמו לא מצא מקורו וצוה למחקו עיין במש\"כ בפ\"ב מהל' ציצית ה\"ז ובפ\"כ מהל' שבת ה\"ז ותמצא כעין זה שרבינו ז\"ל לעת זקנותו שכח בהרבה דברים מאין יצא לו והבאים אחריו חפשו והערו את מקורם ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b61cbe67372a749648f1322da633c481066dce0c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,38 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Damages to Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Damages_to_Property", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בד\"א בזמן שלא שמרוה כלל אבל אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאת והזיקה השומרים פטורין והבעלים חייבים. עי' בהשגות ובטוח\"מ סי' שצ\"ו ועי' בכ\"מ שהביא שחכמי לוניל שאלו לרבינו דלמה הבעלים חייבים כיון ששמרוה השומרים שמירה מעולה והשיב להם שט\"ס הוא ותיקן הנוסחא ע\"ש ועם כ\"ז הביא המחבר ד\"ז להלכה בחו\"מ סי' שצ\"ו סעיף ח' ע\"ש וע\"ש בסמ\"ע סקי\"ח שכתב ג\"כ דהוא ט\"ס. אולם עי' במכילתא פ' משפטים פ\"י ובפי' התוה\"מ שם אות ק\"ו ותמצא מקור ומבוע לדברי רבינו הללו, ואף שרבינו עצמו לא מצא מקורו וצוה למחקו עיין במש\"כ בפ\"ב מהל' ציצית ה\"ז ובפ\"כ מהל' שבת ה\"ז ותמצא כעין זה שרבינו ז\"ל לעת זקנותו שכח בהרבה דברים מאין יצא לו והבאים אחריו חפשו והערו את מקורם ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..004bbc4ebb8a0d6295e9a73e626895330055188d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,73 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ומניין שכן הוא הדין שנאמר כו' את דמכם לנפשותיכם אדרוש זה הורג עצמו מיד כל חיה אדרשנו זה המוסר חבירו לפני חיה לטרפו מיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם זה השוכר אחרים להרוג את חבירו כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל כן הוא במדרש רבה בראשית פל\"ד אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש להביא את החונק עצמו כו' מיד כל חיה זה המוסר את חבירו לחיה להורגו מיד איש אחיו זה השוכר את אחרים להרוג את חבירו ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א במחוייב גלות אבל מי שפחד מן המלך כו'. עי' בכ\"מ ועי' בשו\"ת מקום שמואל סי' כ' מש\"כ בזה דברים נחמדים ע\"ש ותמצא ג\"כ מקור דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נמצאו העדים זוממין הרי זו מותרת בהנאה כיצד כו' ואח\"כ הוזמו השניים הר\"ז מותרת בהנאה. וכתב הכ\"מ בפ' בתרא דכריתות דף כ\"ד אר\"י א\"ר מודים חכמים לר\"מ באשם תלוי שהוזמו עדיו שיצא וירעה בעדר ויש ללמוד משם לעגלה ערופה ע\"כ, ועי' בשעה\"מ שתמה עליו דהא גם באשם תלוי לא קי\"ל כן. אולם באמת מקור דברי רבינו הללו הוא בתוספתא פ\"ד דכריתות שור הנסקל נמצאו עדיו זוממין מותר בהנאה עגלה ערופה נמצאו עדיה זוממין מותרת בהנאה ורבינו ביאר דברי התוספתא הללו עפ\"י מש\"כ כאן ונתבארו דבריו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..393fe596b83a31ee536645b80df3f0484a0a379c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,70 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ומניין שכן הוא הדין שנאמר כו' את דמכם לנפשותיכם אדרוש זה הורג עצמו מיד כל חיה אדרשנו זה המוסר חבירו לפני חיה לטרפו מיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם זה השוכר אחרים להרוג את חבירו כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל כן הוא במדרש רבה בראשית פל\"ד אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש להביא את החונק עצמו כו' מיד כל חיה זה המוסר את חבירו לחיה להורגו מיד איש אחיו זה השוכר את אחרים להרוג את חבירו ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א במחוייב גלות אבל מי שפחד מן המלך כו'. עי' בכ\"מ ועי' בשו\"ת מקום שמואל סי' כ' מש\"כ בזה דברים נחמדים ע\"ש ותמצא ג\"כ מקור דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נמצאו העדים זוממין הרי זו מותרת בהנאה כיצד כו' ואח\"כ הוזמו השניים הר\"ז מותרת בהנאה. וכתב הכ\"מ בפ' בתרא דכריתות דף כ\"ד אר\"י א\"ר מודים חכמים לר\"מ באשם תלוי שהוזמו עדיו שיצא וירעה בעדר ויש ללמוד משם לעגלה ערופה ע\"כ, ועי' בשעה\"מ שתמה עליו דהא גם באשם תלוי לא קי\"ל כן. אולם באמת מקור דברי רבינו הללו הוא בתוספתא פ\"ד דכריתות שור הנסקל נמצאו עדיו זוממין מותר בהנאה עגלה ערופה נמצאו עדיה זוממין מותרת בהנאה ורבינו ביאר דברי התוספתא הללו עפ\"י מש\"כ כאן ונתבארו דבריו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7dd742a88f009c916ae53c08d80c0ed3e713c8f0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "אסור לאדם לחבול כו' ולא החובל בלבד אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול כו' ה\"ז עובר בל\"ת שנאמר לא יוסיף להכותו. עי' בכ\"מ שלא הראה שום מקור לזה שכתב רבינו דגם בחובל לקטן עובר משום לא יוסיף ומצד הסברא י\"ל דבקטן אינו עובר דהא גם בהורג קטן בעי קרא בנדה דף מ\"ד ע\"ב לחייב ההורגו וא\"כ בחובל דליכא קרא לרבות קטן מנ\"ל דחייב, ועי' בטוש\"ע חו\"מ סי' ת\"כ שהשמיטו הא דבין קטן משמע דס\"ל באמת דבקטן אינו עובר. אכן נראה דדברי רבינו נובעים מש\"ס ערוך בב\"ק דף פ\"ז ע\"א דאיתא שם בעא מיניה ר\"א מרב החובל בבת קטנה של אחרים חבלה למי כו' אבל חבלה כיון דאי בעי מתחבל בה לא מצי חביל לא קנייה ליה רחמנא ופירש\"י דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף ע\"ש ומבואר דגם בקטן עובר על לאו דלא יוסיף:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואפי' הקריב כל אילי נביות כו'. אלא כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה כו'. וכתב המ\"מ משנה בהחובל דף צ\"ב. והנה שם במשנה איתא אע\"פ שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו כו' ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל כו' אולם מש\"כ רבינו ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה לא נתבאר בהמשנה שם, אבל רבינו למד כן ממאי דאיתא שם בירושלמי ה\"ז על משנה זו רב אמר אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קבלו יעשה שורת ב\"א ויפייסנו דכתיב כו', ומזה יצא לו לרבינו דכשלא מחל לו פעם ראשונה צריך לו עוד להרבות רעים בפעם שנייה וע\"ש במרה\"פ:" + ], + [ + "ואפי' הקריב כל אילי נביות כו'. אלא כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה כו'. וכתב המ\"מ משנה בהחובל דף צ\"ב. והנה שם במשנה איתא אע\"פ שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו כו' ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל כו' אולם מש\"כ רבינו ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה לא נתבאר בהמשנה שם, אבל רבינו למד כן ממאי דאיתא שם בירושלמי ה\"ז על משנה זו רב אמר אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קבלו יעשה שורת ב\"א ויפייסנו דכתיב כו', ומזה יצא לו לרבינו דכשלא מחל לו פעם ראשונה צריך לו עוד להרבות רעים בפעם שנייה וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל המוסר ישראל ביד עכו\"ם בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעוה\"ב. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה ובמ\"ע כתב שהוא בפ' חלק בסנהדרין ולא נמצא שם כן. אבל דברי רבינו הם בתוספתא דסנהדרין פי\"ג והובא ג\"כ בש\"ס ר\"ה דף י\"ז דאיתא שם אבל המינין והמסורות כו' יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין ע\"ש:" + ], + [], + [ + "וכן כל המיצר לציבור ומצערן מותר למוסרו ביד עו\"ג להכותו ולאסרו ולקונסו אבל מפני צער יחיד אסור לאסרו. הכ\"מ לא כתב שום מקור לזה ועי' בב\"ח בטוח\"מ סי' שפ\"ח ובחי' מהרל\"ח שם ותמצא טעם דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fe9949708db8d56f3eca91f8193cb865d21a00bf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,68 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_One_Who_Injures_a_Person_or_Property", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "אסור לאדם לחבול כו' ולא החובל בלבד אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול כו' ה\"ז עובר בל\"ת שנאמר לא יוסיף להכותו. עי' בכ\"מ שלא הראה שום מקור לזה שכתב רבינו דגם בחובל לקטן עובר משום לא יוסיף ומצד הסברא י\"ל דבקטן אינו עובר דהא גם בהורג קטן בעי קרא בנדה דף מ\"ד ע\"ב לחייב ההורגו וא\"כ בחובל דליכא קרא לרבות קטן מנ\"ל דחייב, ועי' בטוש\"ע חו\"מ סי' ת\"כ שהשמיטו הא דבין קטן משמע דס\"ל באמת דבקטן אינו עובר. אכן נראה דדברי רבינו נובעים מש\"ס ערוך בב\"ק דף פ\"ז ע\"א דאיתא שם בעא מיניה ר\"א מרב החובל בבת קטנה של אחרים חבלה למי כו' אבל חבלה כיון דאי בעי מתחבל בה לא מצי חביל לא קנייה ליה רחמנא ופירש\"י דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף ע\"ש ומבואר דגם בקטן עובר על לאו דלא יוסיף:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואפי' הקריב כל אילי נביות כו'. אלא כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה כו'. וכתב המ\"מ משנה בהחובל דף צ\"ב. והנה שם במשנה איתא אע\"פ שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו כו' ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל כו' אולם מש\"כ רבינו ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה לא נתבאר בהמשנה שם, אבל רבינו למד כן ממאי דאיתא שם בירושלמי ה\"ז על משנה זו רב אמר אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קבלו יעשה שורת ב\"א ויפייסנו דכתיב כו', ומזה יצא לו לרבינו דכשלא מחל לו פעם ראשונה צריך לו עוד להרבות רעים בפעם שנייה וע\"ש במרה\"פ:" + ], + [ + "ואפי' הקריב כל אילי נביות כו'. אלא כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה כו'. וכתב המ\"מ משנה בהחובל דף צ\"ב. והנה שם במשנה איתא אע\"פ שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו כו' ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל כו' אולם מש\"כ רבינו ונתחנן לו פעם ראשונה ושנייה לא נתבאר בהמשנה שם, אבל רבינו למד כן ממאי דאיתא שם בירושלמי ה\"ז על משנה זו רב אמר אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קבלו יעשה שורת ב\"א ויפייסנו דכתיב כו', ומזה יצא לו לרבינו דכשלא מחל לו פעם ראשונה צריך לו עוד להרבות רעים בפעם שנייה וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל המוסר ישראל ביד עכו\"ם בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעוה\"ב. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה ובמ\"ע כתב שהוא בפ' חלק בסנהדרין ולא נמצא שם כן. אבל דברי רבינו הם בתוספתא דסנהדרין פי\"ג והובא ג\"כ בש\"ס ר\"ה דף י\"ז דאיתא שם אבל המינין והמסורות כו' יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין ע\"ש:" + ], + [], + [ + "וכן כל המיצר לציבור ומצערן מותר למוסרו ביד עו\"ג להכותו ולאסרו ולקונסו אבל מפני צער יחיד אסור לאסרו. הכ\"מ לא כתב שום מקור לזה ועי' בב\"ח בטוח\"מ סי' שפ\"ח ובחי' מהרל\"ח שם ותמצא טעם דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8b9496bdd6aa0762ed3b1ca210a071c8b25e0ebc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם אכל קודם יאוש ורצו הבעלים לגבות מן האוכל גובין שעדיין ברשותן הוא ואם רצו גובין מן הגזלן. וכתב המ\"מ מימרא דר\"ח שם וכתבו קצת מן המפרשים שאפי' האכילו הגזלן אם רצה הנגזל גובה מזה שאכל גם רבינו לא חלק ע\"כ, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת דאף בהאכילו הגזלן רצה מזה גובה. אבל כן מבואר להדיא בירושלמי דתרומות פ\"ז ה\"ב אמתני' דהמאכיל את עבדיו תרומה משלם את הקרן ואין משלם את החומש לא הספיק לשלם עד שנשתחרר נותן פי' דנותן העבד את הכל הקרן והחומש היה לו נכסים שאין לרבו רשות בהן נותן האיך עבידא ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילה תפלוגתא דר\"ח רבא ור' ינאי דאיתפלגון גזל מעורתו של זה ונתן לזה ר' לעזר בשם ר\"ח רבא מוציאין מן הראשון ואין מוציאין מן השני ר\"י בשם ר' ינאי אף מוציאין מן השני, וזהו כר\"ח בש\"ס דילן ומבואר דאף בהאכיל הגזלן לאחר יכול לגבות מן השני וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכתב המ\"מ ברייתא ולא הראה מקום הברייתא וכתב ע\"ז המגיה לא מצאתיו מפורש אלא שמץ מנהו בתוספתא פ\"י, אבל המעיין שם בתוספתא יראה כי לא נמצא שם מענין דברי רבינו אבל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פכ\"ב ברייתא א' דאיתא שם מה ת\"ל עמיתו עמיתו ב\"פ (פי' דבקרא כתיב נפש כי תחטא וכו' וכחש בעמיתו בפקדון כו' או עשק את עמיתו) עמיתו פרט לגבוה עמיתו פרט לאחרים וע\"ש בפי' הר\"ש משאנץ דאם גזל מהקדש או מנכרי ונשבע עליו פטור מאשם ומבוארין דברי רבינו:", + " כמה הוא החומש אחד מד' בקרן שאם גזל שוה ד' ונשבע משלם ה'. וכתב המ\"מ מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן בברייתא פ' הזהב דף נ\"ד ופסק כר' יאשיה כו' ולמד ממנו הרב חומש גזל מחומש מעשר ע\"כ. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארין להדיא לענין גזל בתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פרשתא י\"ג ברייתא י\"ב וחמישיתיו מלמד שמוסיף חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה יוסיף עליו שיהא הוא וחומשו חמשה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ccad173f1af7562439a4a13e16daecab24e9eb55 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Robbery_and_Lost_Property", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם אכל קודם יאוש ורצו הבעלים לגבות מן האוכל גובין שעדיין ברשותן הוא ואם רצו גובין מן הגזלן. וכתב המ\"מ מימרא דר\"ח שם וכתבו קצת מן המפרשים שאפי' האכילו הגזלן אם רצה הנגזל גובה מזה שאכל גם רבינו לא חלק ע\"כ, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת דאף בהאכילו הגזלן רצה מזה גובה. אבל כן מבואר להדיא בירושלמי דתרומות פ\"ז ה\"ב אמתני' דהמאכיל את עבדיו תרומה משלם את הקרן ואין משלם את החומש לא הספיק לשלם עד שנשתחרר נותן פי' דנותן העבד את הכל הקרן והחומש היה לו נכסים שאין לרבו רשות בהן נותן האיך עבידא ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילה תפלוגתא דר\"ח רבא ור' ינאי דאיתפלגון גזל מעורתו של זה ונתן לזה ר' לעזר בשם ר\"ח רבא מוציאין מן הראשון ואין מוציאין מן השני ר\"י בשם ר' ינאי אף מוציאין מן השני, וזהו כר\"ח בש\"ס דילן ומבואר דאף בהאכיל הגזלן לאחר יכול לגבות מן השני וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכתב המ\"מ ברייתא ולא הראה מקום הברייתא וכתב ע\"ז המגיה לא מצאתיו מפורש אלא שמץ מנהו בתוספתא פ\"י, אבל המעיין שם בתוספתא יראה כי לא נמצא שם מענין דברי רבינו אבל דברי רבינו מבוארין בתו\"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פכ\"ב ברייתא א' דאיתא שם מה ת\"ל עמיתו עמיתו ב\"פ (פי' דבקרא כתיב נפש כי תחטא וכו' וכחש בעמיתו בפקדון כו' או עשק את עמיתו) עמיתו פרט לגבוה עמיתו פרט לאחרים וע\"ש בפי' הר\"ש משאנץ דאם גזל מהקדש או מנכרי ונשבע עליו פטור מאשם ומבוארין דברי רבינו:", + " כמה הוא החומש אחד מד' בקרן שאם גזל שוה ד' ונשבע משלם ה'. וכתב המ\"מ מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן בברייתא פ' הזהב דף נ\"ד ופסק כר' יאשיה כו' ולמד ממנו הרב חומש גזל מחומש מעשר ע\"כ. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארין להדיא לענין גזל בתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פרשתא י\"ג ברייתא י\"ב וחמישיתיו מלמד שמוסיף חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה יוסיף עליו שיהא הוא וחומשו חמשה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2fa714fe43d2543b6283e6cd17991e06a8cb8e4c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,72 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "בד\"א שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת ב\"ד כאחת כו' אבל אם נתחייב בתשלומין כו' או שנתחייב מלקות או מיתת ב\"ד ואח\"כ נתחייב בתשלומין ה\"ז לוקה ומשלם ומת. וכתב המ\"מ מבואר במקצת מקומות וגרסינן בפ\"ק דערכין דף ו' ע\"ב היוצא ליהרג וחבל באחרים חייב ע\"כ. ודבריו צ\"ע לכאורה דהא שם בערכין הוי מיתה לזה ותשלומין לזה ובכה\"ג בלא\"ה לא אמרי' קלב\"מ כדפסק רבינו בפכ\"א מה' עדות ה\"י ועי' בתוס' כתובות דף ל' ע\"ב ד\"ה רב אשי ועי' בהגהות הרמ\"א בחו\"מ סימן שנ\"א עמש\"כ המחבר שם בהגונב כיס בשבת והיה מגרר ויוצא מרשות הבעלים לרה\"ר ואבדו שם דפטור דאם אבדו אח\"כ חייב (ועי' בב\"ח שם שכתב שכ\"ה דעת רבינו ג\"כ ודלא כמו שתפס המ\"מ בה\"ב בדעת רבינו ע\"ש) וכתב ע\"ז הש\"ך שם צ\"ע מנ\"ל הא ובטור ליתא כן אלא גבי מחתרת משום דמיד שיוצא ממחתרת תו לא מחייב מיתה אבל הכא י\"ל כיון דעדיין עומד בחיוב המיתה דשבת פטור כשאבדו ע\"ש. אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בתוספתא ערוכה פ\"ט דב\"ק דאיתא שם זה הכלל כל שחלה עליו מיתה ותשלומין כאחד פטור מיתה ואח\"כ תשלומין תשלומין ואח\"כ מיתה הר\"ז חייב, ונגלה מקור דברי רבינו ול\"ק נמי קו' הש\"ך, ועי' בירושלמי דגיטין פ\"ה ה\"ה ובמרה\"פ שם ד\"ה בתחילה וצ\"ע שם ועי' גם בתוס' ב\"ק דף ע' ע\"ב ד\"ה כמאן ובפנ\"י שם. ועי' חולין דפ\"א ע\"ב אר\"ל לא שנו אלא ששחט ראשון לעכו\"ם ושני לשלחנו אבל ראשון לשלחנו ושני לעכו\"ם פטור דקלב\"מ וברש\"י שם בלשון ראשון מבואר ג\"כ כדעת רבינו, וע\"ע בפנ\"י ב\"ק דף ד' בתוס' ד\"ה כראי אדם שדבריו שם מרפסין איגרי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היה קרן הגניבה כו'. וכתב הכ\"מ פסק כחכמים דברייתא שם (קידושין י\"ח). והנה לפנינו איתא שם בברייתא בדברי ת\"ק גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר וה\"ג רש\"י שם ורבינו נראה שהיה לו הגירסא נמכר ואינו חוזר ונמכר, ועי' בהג' הגר\"א שם ובמכילתא משפטים פי\"ג ובפי' התוה\"מ שם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הגנב שגנב ויצא כו' הואיל ופנה עורף ואינו רודף יש לו דמים. וכתב הכ\"מ זה פשוט שיש לו דמים כל זמן שיצא מן המחתרת, אבל באמת אין זה פשוט והוא פלוגתא בירושלמי דסנהדרין פ\"ח ה\"ח דאיתא שם כתיב אם במחתרת ימצא כו' תני ר\"ח במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים תני רשב\"י אפי' חוץ למחתרת אין לו דמים לפי שממונו של אדם חביב עליו כנפשו חמי ליה אזיל בעי מיסב ממונא מיניה וקאים עליה וקטליה רב הונא אמר נטל הכיס והפך את פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו אין ההורגו נהרג מ\"ט דר\"ה כי יחם לבבו ע\"כ. הרי דרשב\"י ור\"ה ס\"ל דגם בחוץ אין לו דמים, אבל טעם רבינו הוא דפסק כר\"ח דחוץ למחתרת יש לו דמים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d48f0960c000be29c679831de5e4d9151950adbd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Nezikim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Theft", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Theft", + "text": [ + [], + [], + [ + [ + "בד\"א שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת ב\"ד כאחת כו' אבל אם נתחייב בתשלומין כו' או שנתחייב מלקות או מיתת ב\"ד ואח\"כ נתחייב בתשלומין ה\"ז לוקה ומשלם ומת. וכתב המ\"מ מבואר במקצת מקומות וגרסינן בפ\"ק דערכין דף ו' ע\"ב היוצא ליהרג וחבל באחרים חייב ע\"כ. ודבריו צ\"ע לכאורה דהא שם בערכין הוי מיתה לזה ותשלומין לזה ובכה\"ג בלא\"ה לא אמרי' קלב\"מ כדפסק רבינו בפכ\"א מה' עדות ה\"י ועי' בתוס' כתובות דף ל' ע\"ב ד\"ה רב אשי ועי' בהגהות הרמ\"א בחו\"מ סימן שנ\"א עמש\"כ המחבר שם בהגונב כיס בשבת והיה מגרר ויוצא מרשות הבעלים לרה\"ר ואבדו שם דפטור דאם אבדו אח\"כ חייב (ועי' בב\"ח שם שכתב שכ\"ה דעת רבינו ג\"כ ודלא כמו שתפס המ\"מ בה\"ב בדעת רבינו ע\"ש) וכתב ע\"ז הש\"ך שם צ\"ע מנ\"ל הא ובטור ליתא כן אלא גבי מחתרת משום דמיד שיוצא ממחתרת תו לא מחייב מיתה אבל הכא י\"ל כיון דעדיין עומד בחיוב המיתה דשבת פטור כשאבדו ע\"ש. אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בתוספתא ערוכה פ\"ט דב\"ק דאיתא שם זה הכלל כל שחלה עליו מיתה ותשלומין כאחד פטור מיתה ואח\"כ תשלומין תשלומין ואח\"כ מיתה הר\"ז חייב, ונגלה מקור דברי רבינו ול\"ק נמי קו' הש\"ך, ועי' בירושלמי דגיטין פ\"ה ה\"ה ובמרה\"פ שם ד\"ה בתחילה וצ\"ע שם ועי' גם בתוס' ב\"ק דף ע' ע\"ב ד\"ה כמאן ובפנ\"י שם. ועי' חולין דפ\"א ע\"ב אר\"ל לא שנו אלא ששחט ראשון לעכו\"ם ושני לשלחנו אבל ראשון לשלחנו ושני לעכו\"ם פטור דקלב\"מ וברש\"י שם בלשון ראשון מבואר ג\"כ כדעת רבינו, וע\"ע בפנ\"י ב\"ק דף ד' בתוס' ד\"ה כראי אדם שדבריו שם מרפסין איגרי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היה קרן הגניבה כו'. וכתב הכ\"מ פסק כחכמים דברייתא שם (קידושין י\"ח). והנה לפנינו איתא שם בברייתא בדברי ת\"ק גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר וחוזר ונמכר וה\"ג רש\"י שם ורבינו נראה שהיה לו הגירסא נמכר ואינו חוזר ונמכר, ועי' בהג' הגר\"א שם ובמכילתא משפטים פי\"ג ובפי' התוה\"מ שם:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הגנב שגנב ויצא כו' הואיל ופנה עורף ואינו רודף יש לו דמים. וכתב הכ\"מ זה פשוט שיש לו דמים כל זמן שיצא מן המחתרת, אבל באמת אין זה פשוט והוא פלוגתא בירושלמי דסנהדרין פ\"ח ה\"ח דאיתא שם כתיב אם במחתרת ימצא כו' תני ר\"ח במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים תני רשב\"י אפי' חוץ למחתרת אין לו דמים לפי שממונו של אדם חביב עליו כנפשו חמי ליה אזיל בעי מיסב ממונא מיניה וקאים עליה וקטליה רב הונא אמר נטל הכיס והפך את פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו אין ההורגו נהרג מ\"ט דר\"ה כי יחם לבבו ע\"כ. הרי דרשב\"י ור\"ה ס\"ל דגם בחוץ אין לו דמים, אבל טעם רבינו הוא דפסק כר\"ח דחוץ למחתרת יש לו דמים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..189776954b5b8fb09602a805e5b9f467ac595095 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,139 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב\"ה כששאלו מלך משמואל לפי ששאלו בתרעומת כו'. וכתב הכ\"מ מאחר שהקמת מלך מצוה כו' ולא הראה שום מקור לזה. ונראה שרבינו הוציא כן מסנהדרין דף כ' ע\"ב במאי דאיתא שם ר' נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן ופירש רש\"י לא נאמרה פרשה זו דשום תשים משום מצוה אלא כנגד תרעומתן שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך כו', והנה לפי פירושו אין המאמרים מכוונים שהרי הא דקאמרי ר' יוסי ור' יהודה שם מקודם לא נאמרה פרשה זו קאי על פרשת המלך בשמואל ור\"נ קאי על פרשה דשום תשים שבתורה, ומצאתי במהרש\"א שם בח\"א שעמד בזה וכ' שם דלולי פירש\"י נראה דר\"נ נמי אפרשת המלך קאמר דלא נאמרה אלא כנגד תרעומתן נגד שמואל שאמרו שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים דלא הי\"ל לבקש מלך בשביל כך כו' דבלאו מלך נמי יוכל למנות עליהם שופטים כמו שהיה שמואל שופט אותם בד\"ת ולא מלך הפורץ גדר לפעמים לדון בדין הנימוסות כמ\"ש ככל הגוים ע\"ש עוד, ורבינו ביאר ג\"כ גמ' זו כן ועפ\"ז הם דבריו בכאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המלך כו' אלא יהיה עוסק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה ובמ\"ע ציין בסנהדרין דף ע' והנה ריש דברי רבינו נמצאים שם אבל מש\"כ רבינו אלא יהיה עוסק בתורה ביום ובלילה שנאמר והיתה עמו כו' לא נמצא שם. אבל דברי רבינו בזה נובעים מהספרי פ' שופטים פיסקא קס\"א והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו ימי חייו הימים כל ימי חייו הלילות ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה וצריך ביאור מנ\"ל לרבינו זאת שהמלך מותר להלין הרוגיו ובשו\"ת חת\"ס חאו\"ח סי' ר\"ח כ' ע\"ז נ\"ל מדאמר יהוא פקדו הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא משמע אל\"ה היה רשאי להלינה בלא קבורה כלל ומצינו ביהושע שאמר להוריד המלכים מן העץ ש\"מ אפי' בהרוגי מלחמה שייך מצות קבורה א\"כ מאי רבותיה דדהע\"ה דכתיב ויעש לו דוד שם שקבר המתים ומאי התפארת הלא מחוייב מה\"ת אלא ש\"מ מטעם המלך היה רשאי להניחם ובירושלמי פ' בתרא דיבמות שמלך ישראל העמיד שומרים על המתים שלשה ימים עד שנשתנה צורתם ומיהו י\"ל דשלא כדין עשה אבל מהנ\"ל יש ראיה ע\"כ. ועי' רמב\"ן עה\"ת דברים כ\"א פסוק כ\"ב מ\"ש בהא דיהושע, אולם מש\"כ שם בהא דבני שאול דהלינו אותם על העץ מפני שלא היו תלויים בב\"ד של ישראל רק הגבעונים הם אשר הוקיעום ובזה לא נתחייב דוד כלל שלא נצטוינו אלא שלא נטמא אנחנו את הארץ במי שנתלה אותו ע\"ש, זה צ\"ע מיבמות דף ע\"ט דפריך ע\"ז והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ ומשני ר\"י מוטב שתעקר כו' ויתקדש ש\"ש בפרהסיא ע\"ש והגרצ\"ח במאמר דין מלך ובחת\"ס שם פלפלו בזה ולא זכרו את דברי הרמב\"ן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אמרו חכמים כל השוכן בא\"י עונותיו מחולין שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. וכתב הכ\"מ בכתובות דף קי\"א מימרא דר\"א ועי' בלח\"מ שהקשה ע\"ז דהרי רבא פליג שם וקאמר דאנן בסובלי חלאים קמתנינן לה ואמאי פסק רבינו כר\"א. ונראה שטעם רבינו לפסוק כר\"א דבספרי דברים פיסקא של\"ג איתא היה ר\"מ אומר כל היושב בא\"י א\"י מכפרת עליו שנאמר העם היושב בה נשוא עון ודריש לה גם ר\"מ לענין הדר בא\"י ולא בסובלי חלאים ומש\"ה פסק גם רבינו כן:" + ], + [ + "לעולם ידור אדם בא\"י כו' שכל היוצא לחוץ לארץ כאלו עובד ע\"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' כו'. הכ\"מ ציין מקור לזה בכתובות דף קי\"א ע\"ב והנה לשון הגמ' שם היא אלא לומר לך כל הדר בחו\"ל כאלו עובד עכו\"ם ורבינו שינה מלשון הגמ' וכתב שכל היוצא לחו\"ל ועי' בס' פאת השולחן סי' א' שהעיר בזה ע\"ד רבינו. אבל באמת מקור דברי רבינו הללו אינו מגמ' זו רק הם נובעים מהתו\"כ פ' בהר פרשתא ה' ברייתא ד' דאיתא שם לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים מיכן אמרו כל ב\"י היושב בא\"י מקבל עליו עול מלכות שמים וכל היוצא לחוץ לארץ כאלו עובד עכו\"ם וכן בדוד הוא אומר ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי עלתה ע\"ד שדוד המלך עובד עכו\"ם אלא שהיה דורש ואומר כל היושב בא\"י מקבל עליו מלכות שמים וכל היוצא חוצה לארץ כאלו עובד עכו\"ם ע\"כ, ומכאן הוא מקור דברי רבינו וכ\"ה בתוספתא דע\"ז פ\"ה רק שבסוף איתא כל המניח את א\"י בשעת שלום ויוצא כאלו עובד כו' ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך. עי' בכ\"מ ולא ביאר מאיזה מדרש ומאי קשה עליו. ונראה שכוונת הכ\"מ ע\"מ דאיתא במדרש תנחומא פ' פנחס על הפ' לא תדרוש שלומם כו' את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון ומלחמות וצרות ואיזה זה דוד שנאמר ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש א\"ל הקב\"ה אתה תעבור על דברי שאני כתבתי לא תדרוש שלומם וטובתם ואתה תעשה עמם ג\"ח כו' ולסוף בא לידי בזיון ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם כו' מי גרם לו שביקש לעשות טובה עם מי שא\"ל הקב\"ה לא תדרוש שלומם וטובתם כו' ובודאי למדרש זה כיון הכ\"מ. הגרצ\"ח:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שפטורין מכל אלו בהליכתן כך פטורין בחזרתן. וכתב הכ\"מ אפשר שלמדו ממאי דתנן פ' מי שהוציאוהו כו' ועי' בלח\"מ שכתב דאין זה ראיה אבל באמת דברי רבינו מפורשים בירושלמי סופ\"ק דעירובין דאיתא שם כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים ר\"י בי ר\"ב שמע לה מן הדא מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד ולמה הן חוזרין בצפירה מפני השונאין. וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפי' מחמשת מיני מאכל. בכ\"מ הראה מקור לזה במשנה דסוטה דף מ\"ג ועי' בלח\"מ מש\"כ בשם רש\"י. איברא דכדברי רבינו מבואר להדיא בתוספתא דסוטה פ\"ז דאיתא שם אחד הנוטע את הכרם ואחד חמשה אילני מאכל מחמשת המינין אפילו בחמש עיירות הרי זה חוזר ע\"כ. ומבואר כדעת רבינו דא\"צ שיהיה דוקא שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב ודברי רש\"י ז\"ל צ\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה כו'. עי' בכ\"מ ודבריו מאוד תמוהים ומופלאים שהרואה יראה בגמ' שם דמימרא זו דתמר בת יפ\"ת היתה אמר ר\"י שם בשם רב ואינו מסתמא דגמ' וא\"כ רב אזיל לשיטתו דס\"ל דביאה ראשונה מותרת מיד והיאך מייתי ראיה לפסק הלכה מרב ארב ולר\"י י\"ל כמש\"כ התוס' שם ובקידושין דף כ\"א שהקשו קו' הכ\"מ דלמ\"ד דאינה מותרת עד לאחר כל המעשים היאך היתה מותרת לאמנון ותי' דבאמת לא היתה בתו של דוד רק שגידלה ע\"ש והדק\"ל על רבינו מדוע פסק כרב לגבי ר\"י, ועי' חולין דק\"ט ע\"ב א\"ל ילתא לר\"נ מכדי כל דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה אסר לן דמא שרי לן כבדא כו' אשת אח יבמה כותית יפ\"ת כו' וכתבו התוס' שם ד\"ה נדה בסילוק של פרשת פרה יסד ר\"א הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה אשה טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפ\"ת לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע\"פ הירושלמי ע\"כ, ולא ביארו לאיזה ירושלמי כוונתם אבל נראה דכוונת התוס' להירושלמי הנ\"ל דס\"ל לר\"י דיפ\"ת אסורה אפי' ביאה ראשונה עד לאחר כל המעשים וכיון שכן לא שייך לומר דהתורה שרי לן יפ\"ת כנגד כותית דהא גם יפ\"ת אינה מותרת אלא לאחר שנתגיירה ור\"א הקליר ס\"ל דהלכה כר\"י לגבי רב ולכן לא פירש כלום כנגד כותית, זה כוונת התוס' ולפ\"ז עולין יפה דברי רבינו בכאן כיון דבש\"ס דילן פירש כנגד כותית יפ\"ת (ומשמע שם דגם ר\"נ ס\"ל כן) ע\"כ ס\"ל להש\"ס דביאה ראשונה מותרת מיד בעודה בגיותה ולכן פסק רבינו כגמ' דידן נגד הירושלמי. שוב ראיתי שי\"ל שכוונת התוס' ג\"כ לדברי המ\"ר בפ' אחרי פכ\"ב שחשב שם כל הני כמו שחשב הקלירי ואיתא שם א\"א התרתי לך את השבויה והיא יפ\"ת כפי' המת\"כ שם וכנגד כותית לא פירש שם כלום וי\"ל שכוונת התוס' להמדרש הזה שהוא אגדת ירושלמי וכן דרך הקדמונים לכנות את המדרשים בשם ירושלמי וע\"ש בחי' רד\"ל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקבל שבע מצות כו' והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב\"ה בתורה כו' אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי או\"ה ולא מחכמיהם. וכתב הכ\"מ נ\"ל שרבינו אומר כך מסברא דנפשיה ונכוחה היא. אולם בס' ת\"א מהג' מהר\"ז הראה שהדבר מבואר במדרש וז\"ל אמר ר\"י חסידי או\"ה שמענו שיש להם חלק לעוה\"ב חכמי או\"ה לא נתפרש לנו איזה חסיד או\"ה זה המקבל עליו שבע מצות מפני שהן כתובין בתורה חכם או\"ה זה העושה אותן מפני שקול דעתו ע\"כ, עוד כתב שם דט\"ס נפל בדפוס בכל ספרי רבינו ובמקום תיבת ולא צ\"ל אלא מחכמיהם ע\"ש ועי' בשו\"ת מהר\"מ אלשקר בהשגותיו על ר' ש\"ט שהעתיק דברי רבינו הללו והביא שם הגירסא אלא מחכמיהם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדם הראשון כו'. בכ\"מ ציין לזה בסנהדרין פ' ד' מיתות אבל שם איתא דבשבע מצות נצטוו ב\"נ. ונראה דרבינו סמך על המדרשים מדרש בראשית פי\"ז ופכ\"ד ומה אדם הראשון שנתתי לו שש מצות ולא קיים ועי' מדרש פ' משפטים ופ' ואתחנן בכל אלו תמצא דשש מצות נצטוה אדה\"ר ועי' ר\"ן בחי' לסנהדרין שהתעורר ג\"כ במדרשים אלו דמשם הוציא רבינו דרק בשש מצות נצטוה אדה\"ר ומרן הכ\"מ לא הביא אף אחד מאלו, ועי' ילקוט סוף משלי על פסוק רבות בנות עשו חיל ר\"י בר סימון אמר אדה\"ר נצטוה על שש מצות נח נצטוה על אבמה\"ח אברהם על המילה יצחק נימול לשמונה יעקב על גה\"נ כו':
ומ\"ש רבינו דבימי עמרם נצטוו ישראל במצות יתירות. כתב הכ\"מ צ\"ע היכא מייתי לה ונראה דרבינו הוציא כן מן מה שאמרו בסוטה דף י\"ב ע\"א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ואמרו חכז\"ל ויקח ויחזיר מיבעיא ליה אר\"י מלמד שעשה בה מעשה ליקוחים והנה רבינו ז\"ל כתב בפ\"א מהל' אישות קודם מ\"ת היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה הכניסה לתוך ביתו כו' כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים כו' שנאמר כי יקח ולקוחין אלו מ\"ע של תורה הם ע\"ש וא\"כ כיון שמעשה הלקוחין הם מ\"ע של תורה וקודם מ\"ת לא היו צריכין לזה א\"כ למה עשה עמרם מעשה ליקוחין מוכח שנצטוה ע\"ז. הגרצ\"ח במאמר מצות ב\"נ:
ועמ\"ש רבינו בא אברהם כו' והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר. כתב הראב\"ד כן היה ראוי לומר והוא התפלל שחרית והפריש מעשר ע\"כ. ועי' בכ\"מ מה שהשיב עליו. איברא דדברי הראב\"ד נובעין מפסיקתא רבתי בפסקא עשר תעשר אברהם הפריש מעשר ראשון ויתן לו מעשר מכל ובפסיקתא זוטרתי בראשית א' א' ובחר באברהם אבינו בדור עשירי לנח אשר התחיל במעשרות דכתיב ויתן לו מעשר מכל ועוד שם בפרשת לך פיסקא כ' ויתן לו מעשר מכל כו' אברהם התחיל במעשרות כו' לפיכך זכו בניו לתרומת מעשר, וע\"ש בהערות, מכ\"ז מבואר כהראב\"ד ולא כהכ\"מ:
ומ\"ש רבינו ויעקב הוסיף גיד הנשה. תמה הלח\"מ מהמשנה דחולין דף ק' אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו ואיך כתב רבינו דיעקב הוסיף גה\"נ וסיים בצ\"ע, אבל לא ראה מש\"כ רבינו בפיה\"מ שם על הא דבסיני נאמר ולפירושו ל\"ק כלל קו' הלח\"מ וז\"ל שם ושים לבך על עיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב\"ה ע\"י משה רע\"ה לא שהקב\"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבמה\"ח אינו מפני שהקב\"ה אסרו לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבמה\"ח במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה\"ח כו' וכן גה\"נ אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רע\"ה הלא תראה מה שאמרו תרי\"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני וכל אלו מכלל המצות ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מפי הקבלה שבני נח אסורין בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן. עי' בכ\"מ ועי' בלח\"מ שהשיג עליו, ועי' בהלכות גדולות הל' כלאים שכתב שם וז\"ל ואסור למימר לגוי לארבועי כלאים דתניא ר\"א בן יעקב אומר אף על הכלאים נצטוו בני נח כו' מזה נראה שלפני הבה\"ג היה הגירסא בגמ' ר\"א בן יעקב אומר ואולי כן היה גירסת רבינו ג\"כ ופסק שפיר כוותיה דקי\"ל משנת ראב\"י קב ונקי אפי' יחיד במקום רבים ואפי' בברייתא כדמשמע ביבמות דף ס' ע\"א וכ\"פ רבינו בהרבה מקומות והוא מוסכם לדעתו כמ\"ש בס' יד מלאכי סי' תט\"ו:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ב\"נ שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר אין מונעין אותו כו'. הכ\"מ לא הראה מקורו ועי' במ\"ר קהלת רבנן אמרין לע\"ל הקב\"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבוא ויטול שכרו והרבה מעכו\"ם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים ליטול שכרן כו':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3cc9a087fd3844ac481c25a79a1d6f8b6a67f937 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,136 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Kings_and_Wars", + "text": [ + [ + [], + [ + "מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב\"ה כששאלו מלך משמואל לפי ששאלו בתרעומת כו'. וכתב הכ\"מ מאחר שהקמת מלך מצוה כו' ולא הראה שום מקור לזה. ונראה שרבינו הוציא כן מסנהדרין דף כ' ע\"ב במאי דאיתא שם ר' נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן ופירש רש\"י לא נאמרה פרשה זו דשום תשים משום מצוה אלא כנגד תרעומתן שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך כו', והנה לפי פירושו אין המאמרים מכוונים שהרי הא דקאמרי ר' יוסי ור' יהודה שם מקודם לא נאמרה פרשה זו קאי על פרשת המלך בשמואל ור\"נ קאי על פרשה דשום תשים שבתורה, ומצאתי במהרש\"א שם בח\"א שעמד בזה וכ' שם דלולי פירש\"י נראה דר\"נ נמי אפרשת המלך קאמר דלא נאמרה אלא כנגד תרעומתן נגד שמואל שאמרו שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים דלא הי\"ל לבקש מלך בשביל כך כו' דבלאו מלך נמי יוכל למנות עליהם שופטים כמו שהיה שמואל שופט אותם בד\"ת ולא מלך הפורץ גדר לפעמים לדון בדין הנימוסות כמ\"ש ככל הגוים ע\"ש עוד, ורבינו ביאר ג\"כ גמ' זו כן ועפ\"ז הם דבריו בכאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המלך כו' אלא יהיה עוסק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה ובמ\"ע ציין בסנהדרין דף ע' והנה ריש דברי רבינו נמצאים שם אבל מש\"כ רבינו אלא יהיה עוסק בתורה ביום ובלילה שנאמר והיתה עמו כו' לא נמצא שם. אבל דברי רבינו בזה נובעים מהספרי פ' שופטים פיסקא קס\"א והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו ימי חייו הימים כל ימי חייו הלילות ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "והורג רבים ביום אחד ותולה ומניחן תלויים ימים רבים. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה וצריך ביאור מנ\"ל לרבינו זאת שהמלך מותר להלין הרוגיו ובשו\"ת חת\"ס חאו\"ח סי' ר\"ח כ' ע\"ז נ\"ל מדאמר יהוא פקדו הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא משמע אל\"ה היה רשאי להלינה בלא קבורה כלל ומצינו ביהושע שאמר להוריד המלכים מן העץ ש\"מ אפי' בהרוגי מלחמה שייך מצות קבורה א\"כ מאי רבותיה דדהע\"ה דכתיב ויעש לו דוד שם שקבר המתים ומאי התפארת הלא מחוייב מה\"ת אלא ש\"מ מטעם המלך היה רשאי להניחם ובירושלמי פ' בתרא דיבמות שמלך ישראל העמיד שומרים על המתים שלשה ימים עד שנשתנה צורתם ומיהו י\"ל דשלא כדין עשה אבל מהנ\"ל יש ראיה ע\"כ. ועי' רמב\"ן עה\"ת דברים כ\"א פסוק כ\"ב מ\"ש בהא דיהושע, אולם מש\"כ שם בהא דבני שאול דהלינו אותם על העץ מפני שלא היו תלויים בב\"ד של ישראל רק הגבעונים הם אשר הוקיעום ובזה לא נתחייב דוד כלל שלא נצטוינו אלא שלא נטמא אנחנו את הארץ במי שנתלה אותו ע\"ש, זה צ\"ע מיבמות דף ע\"ט דפריך ע\"ז והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ ומשני ר\"י מוטב שתעקר כו' ויתקדש ש\"ש בפרהסיא ע\"ש והגרצ\"ח במאמר דין מלך ובחת\"ס שם פלפלו בזה ולא זכרו את דברי הרמב\"ן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אמרו חכמים כל השוכן בא\"י עונותיו מחולין שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. וכתב הכ\"מ בכתובות דף קי\"א מימרא דר\"א ועי' בלח\"מ שהקשה ע\"ז דהרי רבא פליג שם וקאמר דאנן בסובלי חלאים קמתנינן לה ואמאי פסק רבינו כר\"א. ונראה שטעם רבינו לפסוק כר\"א דבספרי דברים פיסקא של\"ג איתא היה ר\"מ אומר כל היושב בא\"י א\"י מכפרת עליו שנאמר העם היושב בה נשוא עון ודריש לה גם ר\"מ לענין הדר בא\"י ולא בסובלי חלאים ומש\"ה פסק גם רבינו כן:" + ], + [ + "לעולם ידור אדם בא\"י כו' שכל היוצא לחוץ לארץ כאלו עובד ע\"ז שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' כו'. הכ\"מ ציין מקור לזה בכתובות דף קי\"א ע\"ב והנה לשון הגמ' שם היא אלא לומר לך כל הדר בחו\"ל כאלו עובד עכו\"ם ורבינו שינה מלשון הגמ' וכתב שכל היוצא לחו\"ל ועי' בס' פאת השולחן סי' א' שהעיר בזה ע\"ד רבינו. אבל באמת מקור דברי רבינו הללו אינו מגמ' זו רק הם נובעים מהתו\"כ פ' בהר פרשתא ה' ברייתא ד' דאיתא שם לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים מיכן אמרו כל ב\"י היושב בא\"י מקבל עליו עול מלכות שמים וכל היוצא לחוץ לארץ כאלו עובד עכו\"ם וכן בדוד הוא אומר ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי עלתה ע\"ד שדוד המלך עובד עכו\"ם אלא שהיה דורש ואומר כל היושב בא\"י מקבל עליו מלכות שמים וכל היוצא חוצה לארץ כאלו עובד עכו\"ם ע\"כ, ומכאן הוא מקור דברי רבינו וכ\"ה בתוספתא דע\"ז פ\"ה רק שבסוף איתא כל המניח את א\"י בשעת שלום ויוצא כאלו עובד כו' ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עמון ומואב אין שולחין להם לשלום שנאמר לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך. עי' בכ\"מ ולא ביאר מאיזה מדרש ומאי קשה עליו. ונראה שכוונת הכ\"מ ע\"מ דאיתא במדרש תנחומא פ' פנחס על הפ' לא תדרוש שלומם כו' את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון ומלחמות וצרות ואיזה זה דוד שנאמר ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש א\"ל הקב\"ה אתה תעבור על דברי שאני כתבתי לא תדרוש שלומם וטובתם ואתה תעשה עמם ג\"ח כו' ולסוף בא לידי בזיון ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם כו' מי גרם לו שביקש לעשות טובה עם מי שא\"ל הקב\"ה לא תדרוש שלומם וטובתם כו' ובודאי למדרש זה כיון הכ\"מ. הגרצ\"ח:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשם שפטורין מכל אלו בהליכתן כך פטורין בחזרתן. וכתב הכ\"מ אפשר שלמדו ממאי דתנן פ' מי שהוציאוהו כו' ועי' בלח\"מ שכתב דאין זה ראיה אבל באמת דברי רבינו מפורשים בירושלמי סופ\"ק דעירובין דאיתא שם כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים ר\"י בי ר\"ב שמע לה מן הדא מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד ולמה הן חוזרין בצפירה מפני השונאין. וע\"ש בש\"ק ומרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפי' מחמשת מיני מאכל. בכ\"מ הראה מקור לזה במשנה דסוטה דף מ\"ג ועי' בלח\"מ מש\"כ בשם רש\"י. איברא דכדברי רבינו מבואר להדיא בתוספתא דסוטה פ\"ז דאיתא שם אחד הנוטע את הכרם ואחד חמשה אילני מאכל מחמשת המינין אפילו בחמש עיירות הרי זה חוזר ע\"כ. ומבואר כדעת רבינו דא\"צ שיהיה דוקא שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב ודברי רש\"י ז\"ל צ\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וכן בועל אשה בגיותה כו'. עי' בכ\"מ ודבריו מאוד תמוהים ומופלאים שהרואה יראה בגמ' שם דמימרא זו דתמר בת יפ\"ת היתה אמר ר\"י שם בשם רב ואינו מסתמא דגמ' וא\"כ רב אזיל לשיטתו דס\"ל דביאה ראשונה מותרת מיד והיאך מייתי ראיה לפסק הלכה מרב ארב ולר\"י י\"ל כמש\"כ התוס' שם ובקידושין דף כ\"א שהקשו קו' הכ\"מ דלמ\"ד דאינה מותרת עד לאחר כל המעשים היאך היתה מותרת לאמנון ותי' דבאמת לא היתה בתו של דוד רק שגידלה ע\"ש והדק\"ל על רבינו מדוע פסק כרב לגבי ר\"י, ועי' חולין דק\"ט ע\"ב א\"ל ילתא לר\"נ מכדי כל דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה אסר לן דמא שרי לן כבדא כו' אשת אח יבמה כותית יפ\"ת כו' וכתבו התוס' שם ד\"ה נדה בסילוק של פרשת פרה יסד ר\"א הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה אשה טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפ\"ת לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע\"פ הירושלמי ע\"כ, ולא ביארו לאיזה ירושלמי כוונתם אבל נראה דכוונת התוס' להירושלמי הנ\"ל דס\"ל לר\"י דיפ\"ת אסורה אפי' ביאה ראשונה עד לאחר כל המעשים וכיון שכן לא שייך לומר דהתורה שרי לן יפ\"ת כנגד כותית דהא גם יפ\"ת אינה מותרת אלא לאחר שנתגיירה ור\"א הקליר ס\"ל דהלכה כר\"י לגבי רב ולכן לא פירש כלום כנגד כותית, זה כוונת התוס' ולפ\"ז עולין יפה דברי רבינו בכאן כיון דבש\"ס דילן פירש כנגד כותית יפ\"ת (ומשמע שם דגם ר\"נ ס\"ל כן) ע\"כ ס\"ל להש\"ס דביאה ראשונה מותרת מיד בעודה בגיותה ולכן פסק רבינו כגמ' דידן נגד הירושלמי. שוב ראיתי שי\"ל שכוונת התוס' ג\"כ לדברי המ\"ר בפ' אחרי פכ\"ב שחשב שם כל הני כמו שחשב הקלירי ואיתא שם א\"א התרתי לך את השבויה והיא יפ\"ת כפי' המת\"כ שם וכנגד כותית לא פירש שם כלום וי\"ל שכוונת התוס' להמדרש הזה שהוא אגדת ירושלמי וכן דרך הקדמונים לכנות את המדרשים בשם ירושלמי וע\"ש בחי' רד\"ל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המקבל שבע מצות כו' והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב\"ה בתורה כו' אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי או\"ה ולא מחכמיהם. וכתב הכ\"מ נ\"ל שרבינו אומר כך מסברא דנפשיה ונכוחה היא. אולם בס' ת\"א מהג' מהר\"ז הראה שהדבר מבואר במדרש וז\"ל אמר ר\"י חסידי או\"ה שמענו שיש להם חלק לעוה\"ב חכמי או\"ה לא נתפרש לנו איזה חסיד או\"ה זה המקבל עליו שבע מצות מפני שהן כתובין בתורה חכם או\"ה זה העושה אותן מפני שקול דעתו ע\"כ, עוד כתב שם דט\"ס נפל בדפוס בכל ספרי רבינו ובמקום תיבת ולא צ\"ל אלא מחכמיהם ע\"ש ועי' בשו\"ת מהר\"מ אלשקר בהשגותיו על ר' ש\"ט שהעתיק דברי רבינו הללו והביא שם הגירסא אלא מחכמיהם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדם הראשון כו'. בכ\"מ ציין לזה בסנהדרין פ' ד' מיתות אבל שם איתא דבשבע מצות נצטוו ב\"נ. ונראה דרבינו סמך על המדרשים מדרש בראשית פי\"ז ופכ\"ד ומה אדם הראשון שנתתי לו שש מצות ולא קיים ועי' מדרש פ' משפטים ופ' ואתחנן בכל אלו תמצא דשש מצות נצטוה אדה\"ר ועי' ר\"ן בחי' לסנהדרין שהתעורר ג\"כ במדרשים אלו דמשם הוציא רבינו דרק בשש מצות נצטוה אדה\"ר ומרן הכ\"מ לא הביא אף אחד מאלו, ועי' ילקוט סוף משלי על פסוק רבות בנות עשו חיל ר\"י בר סימון אמר אדה\"ר נצטוה על שש מצות נח נצטוה על אבמה\"ח אברהם על המילה יצחק נימול לשמונה יעקב על גה\"נ כו':
ומ\"ש רבינו דבימי עמרם נצטוו ישראל במצות יתירות. כתב הכ\"מ צ\"ע היכא מייתי לה ונראה דרבינו הוציא כן מן מה שאמרו בסוטה דף י\"ב ע\"א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ואמרו חכז\"ל ויקח ויחזיר מיבעיא ליה אר\"י מלמד שעשה בה מעשה ליקוחים והנה רבינו ז\"ל כתב בפ\"א מהל' אישות קודם מ\"ת היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה הכניסה לתוך ביתו כו' כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים כו' שנאמר כי יקח ולקוחין אלו מ\"ע של תורה הם ע\"ש וא\"כ כיון שמעשה הלקוחין הם מ\"ע של תורה וקודם מ\"ת לא היו צריכין לזה א\"כ למה עשה עמרם מעשה ליקוחין מוכח שנצטוה ע\"ז. הגרצ\"ח במאמר מצות ב\"נ:
ועמ\"ש רבינו בא אברהם כו' והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר. כתב הראב\"ד כן היה ראוי לומר והוא התפלל שחרית והפריש מעשר ע\"כ. ועי' בכ\"מ מה שהשיב עליו. איברא דדברי הראב\"ד נובעין מפסיקתא רבתי בפסקא עשר תעשר אברהם הפריש מעשר ראשון ויתן לו מעשר מכל ובפסיקתא זוטרתי בראשית א' א' ובחר באברהם אבינו בדור עשירי לנח אשר התחיל במעשרות דכתיב ויתן לו מעשר מכל ועוד שם בפרשת לך פיסקא כ' ויתן לו מעשר מכל כו' אברהם התחיל במעשרות כו' לפיכך זכו בניו לתרומת מעשר, וע\"ש בהערות, מכ\"ז מבואר כהראב\"ד ולא כהכ\"מ:
ומ\"ש רבינו ויעקב הוסיף גיד הנשה. תמה הלח\"מ מהמשנה דחולין דף ק' אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו ואיך כתב רבינו דיעקב הוסיף גה\"נ וסיים בצ\"ע, אבל לא ראה מש\"כ רבינו בפיה\"מ שם על הא דבסיני נאמר ולפירושו ל\"ק כלל קו' הלח\"מ וז\"ל שם ושים לבך על עיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב\"ה ע\"י משה רע\"ה לא שהקב\"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבמה\"ח אינו מפני שהקב\"ה אסרו לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבמה\"ח במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה\"ח כו' וכן גה\"נ אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רע\"ה הלא תראה מה שאמרו תרי\"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני וכל אלו מכלל המצות ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מפי הקבלה שבני נח אסורין בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן. עי' בכ\"מ ועי' בלח\"מ שהשיג עליו, ועי' בהלכות גדולות הל' כלאים שכתב שם וז\"ל ואסור למימר לגוי לארבועי כלאים דתניא ר\"א בן יעקב אומר אף על הכלאים נצטוו בני נח כו' מזה נראה שלפני הבה\"ג היה הגירסא בגמ' ר\"א בן יעקב אומר ואולי כן היה גירסת רבינו ג\"כ ופסק שפיר כוותיה דקי\"ל משנת ראב\"י קב ונקי אפי' יחיד במקום רבים ואפי' בברייתא כדמשמע ביבמות דף ס' ע\"א וכ\"פ רבינו בהרבה מקומות והוא מוסכם לדעתו כמ\"ש בס' יד מלאכי סי' תט\"ו:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ב\"נ שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר אין מונעין אותו כו'. הכ\"מ לא הראה מקורו ועי' במ\"ר קהלת רבנן אמרין לע\"ל הקב\"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבוא ויטול שכרו והרבה מעכו\"ם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים ליטול שכרן כו':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ac08b26701e515dc527244a9d784ed33afc1be7a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,115 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים נתנה תורה ונתחדשה הלכה ומשה רבינו תקן להם לישראל ז' ימי אבילות וז' ימי המשתה. הכ\"מ לא הראה מוצא הדברים ובס' בית הילל ביו\"ד סי' שצ\"ח הביא דברי רבינו הללו וכתב עליו וגם מש\"כ שתיקן להם משה ז' ימי המשתה לא ידעתי מנ\"ל הא דלא מצינו בשום מקום ע\"ש. והנה מש\"כ רבינו אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל כו' הוא בירושלמי מו\"ק פ\"ג ה\"ה מנין לאבל מה\"ת שבעה ויעש לאביו אבל שבעת ימים ולמידין דבר קודם למתן תורה (בתמיה) שמא משניתנה תורה נתחדשה הלכה, וע\"ש בפ\"מ. ומש\"כ רבינו ומשה רבינו תקן להם לישראל כו' הוא בירושלמי כתובות פ\"א ה\"א משה התקין שבעת ימי המשתה ושבעה ימי האבל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "כיצד הרי שמת בן בנו כו'. ובהשגות א\"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא, ועי' בלח\"מ דנוסחא משובשת נזדמנה לו להר\"א בדברי רבינו שהיה כתוב בן בן בנו כו', ולא אדע הא רבינו כתב ג\"כ או אחי בנו וזה לא משכחת אלא באחיו מאמו וא\"כ שפיר השיג הראב\"ד דהא בנו עצמו אינו מחוייב להתאבל עליו אלא מדבריהם:" + ] + ], + [ + [ + "ואחד המת ואחד שאר הטומאות הפורשות מן המת שנאמר לנפש כו'. עי' בכ\"מ ואין דבריו נראין כי מנין לו לרמב\"ם לבנות בנין חדש שלא כדברי הברייתא. אכן הנכון הוא כי רבינו ז\"ל ברייתא אחרת הוא שראה והנה היא כתובה בפסיקתא ז\"ל אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים לנפש לא יטמא להביא רביעית דם שתצא מן המת שהוא בלא יטמא עכ\"ל. והובאה רישא דהוי ברייתא ביבמות (דף קי\"ד) ולפי ברייתא זו תתחייב לומר שגם שאר טומאות הפורשות מן המת מתרבות מן לנפש שהרי דורש כפל ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים והדבר פשוט אצלי שנעלמה ברייתא זו מעיני הכ\"מ והראיה שכתב בפ' זה הי\"ב וז\"ל כהן קטן הרי הגדולים כו' בפירש\"י אמור ואמרת כו' הנה ממה שמוכיח דין זה מדברי רש\"י ולא מדברי הברייתא אתה יודע שלא ידע הברייתא. אוה\"ח עה\"ת פ' אמור:", + "במל\"מ וזכורני שראיתי במקום אחד דכשגלו לבבל הוליכו עמהם אפר הפרה. כ\"ה בתוספתא פ\"ב דפרה רש\"א אפרן ירדה עמהן לבבל:" + ], + [], + [], + [], + [ + "המטמא את הכהן כו'. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה וכיו\"ב כתב רבינו ג\"כ לעיל בפ\"י מה' כלאים הל\"א לענין המלביש את חבירו כלאים ועי' בלח\"מ שתמה ע\"ז דמנ\"ל לרבינו ד\"ז בכאן וגבי כלאים דלוקה המלביש או המטמא אם הלובש או המתטמא שוגג ואם היה מזיד פטור וסיים ואולי היה לו לרבינו שום מקום אשר נתלה בו ואנכי לא ידעתי, ועי' באוה\"ח עה\"ת פ' אמור מש\"כ בזה, ועי' בב\"ח יו\"ד סי' ש\"ג שהביא דברי התוספתא בפ\"ג דמכות המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע\"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור וכתב שם הב\"ח דרבינו מפרש דה\"פ אע\"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ\"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ע\"ש וכתב שם עוד דצריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע\"ש טעמו ומזה הוא מקור דברי רבינו בהל' כלאים, ועי' בפ\"ה מהל' נזירות ה\"כ מה שהקשיתי עליו משם ומצאתי כעת בביאור הגר\"א ביו\"ד סי' ש\"ג דל\"ג בתוספתא והמטמא את הנזיר אלא והמטמא את הכהן וע\"פ גי' זו גם דברי רבינו בכאן מבוארין בהתוספתא, ועי' ג\"כ בק\"א בתו\"כ פ' שמיני פ\"ה ברייתא א' שהביא מקור לדברי רבינו הללו משם:" + ], + [ + "או שנכנס לשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע עליו גג השידה שהרי טומאה וביאה כו'. עיין בדברי רבינו בפ\"ה מה' נזירות הי\"ח שם כתב רבינו ובא חבירו ופרע גג התיבה מעליו מדעתו וכתב שם הכ\"מ כלומר שאם פרעה שלא מדעתו אנוס הוא ופטור וצ\"ע למה לא כתב רבינו גם כאן כן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן קטן הרי הגדולים כו'. וכתב הכ\"מ בפרש\"י כו'. ובאמת הוא ברייתא ערוכה ביבמות דף קי\"ד כמ\"ש בה\"א:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וסובלין את המת על הכתף עד בה\"ק. וכתב הכ\"מ אורחא דמלתא נקט כו', אבל קשה לומר כן על רבינו דידוע דרבינו כתב חיבורו הכל בכתב מיד ה' עליו השכיל וכל דבריו מזוקקים שבעתים. אולם בס' דרשות מהר\"י אבן שועיב פ' ויחי הביא בשם הרמב\"ן שכתב שיש ללמוד משם עשרה דברים ואחד מהם שלא לישא בבהמות כ\"א על כתף כמ\"ש שם וישאו אותו בניו כי הנצרך לשאת אותו בסוסים הוא עונש כמו שמצינו (מלכים ב' י\"ד ובד\"ה ב' כ\"ה) ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ה' ויקשרו עליו קשר כו' וישאהו על הסוסים כו' ע\"ש, ונראה שזה הוא ג\"כ דעת רבינו ודבריו הם בדיוק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וחייב לישב על מטה כפויה. ובהשגות א\"א לא ראיתי שורש לזה, ועי' בכ\"מ שנדחק בזה ולא הראה הדבר מפורש, ועי' בטור יו\"ד סי' שפ\"ז שהיה גירסתו בדברי רבינו בכאן שצריך לישן ע\"ג מטה כפויה. ובאמת הדברים מבוארים בירושלמי פ\"ג דמו\"ק ה\"ה דאיתא שם ומניין לכפיית המטות ר\"ק בשם ר\"י וישבו אתו לארץ על הארץ אין כתיב כאן אלא וישבו אתו לארץ אלא דבר שהוא סמוך לארץ מיכן שהיו ישינין על מטות כפויות וע\"ש עוד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואין המנחמין כו'. עי' בלח\"מ ועי' בילקוט איוב פ' ב' שם נמצא מימרא זו, ועי' בחי' מהרל\"ח ביו\"ד סי' שפ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים. וכתב הכ\"מ מצות עשה של דבריהם ע\"כ. ולא הראה מקור לזה והרמב\"ן בהשגותיו על סה\"מ בשורש הראשון תשובה ג' דעתו דביקור חולים וניחום אבלים הם מ\"ע של תורה וכ\"ה דעת ה\"ר יונה בפ\"ג דברכות ע\"ש. אולם נראה דרבינו הוציא זה דניחום אבלים הוא רק מדבריהם מסנהדרין דף ע' ע\"ב ע\"מ דאיתא במשנה שם אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אינו נעשה בן סו\"מ ומפרש שם בגמ' דבר שהוא מצוה תנחומי אבלים ופירש\"י דאע\"ג דתקנתא דרבנן בעלמא הוא דאי מרישא הו\"א חבורת מצוה היינו כהנים שאוכלין קדשים או פסחים ע\"כ. ודברי רש\"י מוכרחים דתנחומי אבלים אינו אלא מדרבנן דאל\"כ הא כבר תני לה ברישא אכל בחבורת מצוה וגם דבודאי דמי לדבר עבירה דמפרש שם בגמ' דהוא תענית ציבור דאינו אלא מדרבנן כמו שפרש\"י שם וכ\"נ שביאר רבינו גמ' זו שכ\"כ בפ\"ז מה' ממרים ה\"ב כיצד אכל אכילה זו המכוערת עם החבורה הרעה שאוכל עמהם בדבר מצוה כו' אפי' אכלו בתנחומי אבלים שהוא מצוה מדבריהם ה\"ז פטור, ומזה הוא מקור דבריו שבכאן:", + " ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להן שיעור. הכ\"מ לא ציין שום מקור לזה והוא במשנה פ\"ק דפאה מ\"א אלו דברים שאין להם שיעור כו' וגמילות חסדים ובירושלמי שם הדא דתימר בגופו אבל בממונו יש לו שיעור, וע\"ש בגה\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קוברין מתי עכו\"ם ומנחמין אביליהם ומבקרין חוליהם מפני דרכי שלום. וכתב הכ\"מ בס\"פ הנזקין דס\"א, והנה שם איתא ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום אבל מ\"ש רבינו ומנחמין אביליהם לא נמצא שם, אבל כ\"ה בתוספתא סופ\"ג דגיטין מנחמין אבילי כותים מפני דרכי שלום:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d76e48a42bb09e91e1c690814a9e4973625b9e82 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,112 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Mourning", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Mourning", + "text": [ + [ + [ + "אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים נתנה תורה ונתחדשה הלכה ומשה רבינו תקן להם לישראל ז' ימי אבילות וז' ימי המשתה. הכ\"מ לא הראה מוצא הדברים ובס' בית הילל ביו\"ד סי' שצ\"ח הביא דברי רבינו הללו וכתב עליו וגם מש\"כ שתיקן להם משה ז' ימי המשתה לא ידעתי מנ\"ל הא דלא מצינו בשום מקום ע\"ש. והנה מש\"כ רבינו אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל כו' הוא בירושלמי מו\"ק פ\"ג ה\"ה מנין לאבל מה\"ת שבעה ויעש לאביו אבל שבעת ימים ולמידין דבר קודם למתן תורה (בתמיה) שמא משניתנה תורה נתחדשה הלכה, וע\"ש בפ\"מ. ומש\"כ רבינו ומשה רבינו תקן להם לישראל כו' הוא בירושלמי כתובות פ\"א ה\"א משה התקין שבעת ימי המשתה ושבעה ימי האבל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "כיצד הרי שמת בן בנו כו'. ובהשגות א\"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא, ועי' בלח\"מ דנוסחא משובשת נזדמנה לו להר\"א בדברי רבינו שהיה כתוב בן בן בנו כו', ולא אדע הא רבינו כתב ג\"כ או אחי בנו וזה לא משכחת אלא באחיו מאמו וא\"כ שפיר השיג הראב\"ד דהא בנו עצמו אינו מחוייב להתאבל עליו אלא מדבריהם:" + ] + ], + [ + [ + "ואחד המת ואחד שאר הטומאות הפורשות מן המת שנאמר לנפש כו'. עי' בכ\"מ ואין דבריו נראין כי מנין לו לרמב\"ם לבנות בנין חדש שלא כדברי הברייתא. אכן הנכון הוא כי רבינו ז\"ל ברייתא אחרת הוא שראה והנה היא כתובה בפסיקתא ז\"ל אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים לנפש לא יטמא להביא רביעית דם שתצא מן המת שהוא בלא יטמא עכ\"ל. והובאה רישא דהוי ברייתא ביבמות (דף קי\"ד) ולפי ברייתא זו תתחייב לומר שגם שאר טומאות הפורשות מן המת מתרבות מן לנפש שהרי דורש כפל ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים והדבר פשוט אצלי שנעלמה ברייתא זו מעיני הכ\"מ והראיה שכתב בפ' זה הי\"ב וז\"ל כהן קטן הרי הגדולים כו' בפירש\"י אמור ואמרת כו' הנה ממה שמוכיח דין זה מדברי רש\"י ולא מדברי הברייתא אתה יודע שלא ידע הברייתא. אוה\"ח עה\"ת פ' אמור:", + "במל\"מ וזכורני שראיתי במקום אחד דכשגלו לבבל הוליכו עמהם אפר הפרה. כ\"ה בתוספתא פ\"ב דפרה רש\"א אפרן ירדה עמהן לבבל:" + ], + [], + [], + [], + [ + "המטמא את הכהן כו'. הכ\"מ לא הראה שום מקור לזה וכיו\"ב כתב רבינו ג\"כ לעיל בפ\"י מה' כלאים הל\"א לענין המלביש את חבירו כלאים ועי' בלח\"מ שתמה ע\"ז דמנ\"ל לרבינו ד\"ז בכאן וגבי כלאים דלוקה המלביש או המטמא אם הלובש או המתטמא שוגג ואם היה מזיד פטור וסיים ואולי היה לו לרבינו שום מקום אשר נתלה בו ואנכי לא ידעתי, ועי' באוה\"ח עה\"ת פ' אמור מש\"כ בזה, ועי' בב\"ח יו\"ד סי' ש\"ג שהביא דברי התוספתא בפ\"ג דמכות המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע\"פ שהמלביש מזיד ומטמא מזיד חייב היו שניהם שוגגין פטור וכתב שם הב\"ח דרבינו מפרש דה\"פ אע\"פ שגם המלביש מזיד ומטמא מזיד אפ\"ה הלבוש והנטמא חייב בלבדו והמלביש פטור ע\"ש וכתב שם עוד דצריך להגיה בסיפא שניהם שוגגין שניהם פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ע\"ש טעמו ומזה הוא מקור דברי רבינו בהל' כלאים, ועי' בפ\"ה מהל' נזירות ה\"כ מה שהקשיתי עליו משם ומצאתי כעת בביאור הגר\"א ביו\"ד סי' ש\"ג דל\"ג בתוספתא והמטמא את הנזיר אלא והמטמא את הכהן וע\"פ גי' זו גם דברי רבינו בכאן מבוארין בהתוספתא, ועי' ג\"כ בק\"א בתו\"כ פ' שמיני פ\"ה ברייתא א' שהביא מקור לדברי רבינו הללו משם:" + ], + [ + "או שנכנס לשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע עליו גג השידה שהרי טומאה וביאה כו'. עיין בדברי רבינו בפ\"ה מה' נזירות הי\"ח שם כתב רבינו ובא חבירו ופרע גג התיבה מעליו מדעתו וכתב שם הכ\"מ כלומר שאם פרעה שלא מדעתו אנוס הוא ופטור וצ\"ע למה לא כתב רבינו גם כאן כן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן קטן הרי הגדולים כו'. וכתב הכ\"מ בפרש\"י כו'. ובאמת הוא ברייתא ערוכה ביבמות דף קי\"ד כמ\"ש בה\"א:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וסובלין את המת על הכתף עד בה\"ק. וכתב הכ\"מ אורחא דמלתא נקט כו', אבל קשה לומר כן על רבינו דידוע דרבינו כתב חיבורו הכל בכתב מיד ה' עליו השכיל וכל דבריו מזוקקים שבעתים. אולם בס' דרשות מהר\"י אבן שועיב פ' ויחי הביא בשם הרמב\"ן שכתב שיש ללמוד משם עשרה דברים ואחד מהם שלא לישא בבהמות כ\"א על כתף כמ\"ש שם וישאו אותו בניו כי הנצרך לשאת אותו בסוסים הוא עונש כמו שמצינו (מלכים ב' י\"ד ובד\"ה ב' כ\"ה) ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ה' ויקשרו עליו קשר כו' וישאהו על הסוסים כו' ע\"ש, ונראה שזה הוא ג\"כ דעת רבינו ודבריו הם בדיוק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וחייב לישב על מטה כפויה. ובהשגות א\"א לא ראיתי שורש לזה, ועי' בכ\"מ שנדחק בזה ולא הראה הדבר מפורש, ועי' בטור יו\"ד סי' שפ\"ז שהיה גירסתו בדברי רבינו בכאן שצריך לישן ע\"ג מטה כפויה. ובאמת הדברים מבוארים בירושלמי פ\"ג דמו\"ק ה\"ה דאיתא שם ומניין לכפיית המטות ר\"ק בשם ר\"י וישבו אתו לארץ על הארץ אין כתיב כאן אלא וישבו אתו לארץ אלא דבר שהוא סמוך לארץ מיכן שהיו ישינין על מטות כפויות וע\"ש עוד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואין המנחמין כו'. עי' בלח\"מ ועי' בילקוט איוב פ' ב' שם נמצא מימרא זו, ועי' בחי' מהרל\"ח ביו\"ד סי' שפ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים. וכתב הכ\"מ מצות עשה של דבריהם ע\"כ. ולא הראה מקור לזה והרמב\"ן בהשגותיו על סה\"מ בשורש הראשון תשובה ג' דעתו דביקור חולים וניחום אבלים הם מ\"ע של תורה וכ\"ה דעת ה\"ר יונה בפ\"ג דברכות ע\"ש. אולם נראה דרבינו הוציא זה דניחום אבלים הוא רק מדבריהם מסנהדרין דף ע' ע\"ב ע\"מ דאיתא במשנה שם אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אינו נעשה בן סו\"מ ומפרש שם בגמ' דבר שהוא מצוה תנחומי אבלים ופירש\"י דאע\"ג דתקנתא דרבנן בעלמא הוא דאי מרישא הו\"א חבורת מצוה היינו כהנים שאוכלין קדשים או פסחים ע\"כ. ודברי רש\"י מוכרחים דתנחומי אבלים אינו אלא מדרבנן דאל\"כ הא כבר תני לה ברישא אכל בחבורת מצוה וגם דבודאי דמי לדבר עבירה דמפרש שם בגמ' דהוא תענית ציבור דאינו אלא מדרבנן כמו שפרש\"י שם וכ\"נ שביאר רבינו גמ' זו שכ\"כ בפ\"ז מה' ממרים ה\"ב כיצד אכל אכילה זו המכוערת עם החבורה הרעה שאוכל עמהם בדבר מצוה כו' אפי' אכלו בתנחומי אבלים שהוא מצוה מדבריהם ה\"ז פטור, ומזה הוא מקור דבריו שבכאן:", + " ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להן שיעור. הכ\"מ לא ציין שום מקור לזה והוא במשנה פ\"ק דפאה מ\"א אלו דברים שאין להם שיעור כו' וגמילות חסדים ובירושלמי שם הדא דתימר בגופו אבל בממונו יש לו שיעור, וע\"ש בגה\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קוברין מתי עכו\"ם ומנחמין אביליהם ומבקרין חוליהם מפני דרכי שלום. וכתב הכ\"מ בס\"פ הנזקין דס\"א, והנה שם איתא ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום אבל מ\"ש רבינו ומנחמין אביליהם לא נמצא שם, אבל כ\"ה בתוספתא סופ\"ג דגיטין מנחמין אבילי כותים מפני דרכי שלום:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..942714f1ea99d5ae79fd791b0673d242ad79fad3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,103 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "כשהיה ב\"ד הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל כו' עד ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לב\"ד הגדול ושואלין כו'. בכ\"מ הראה מקום לזה בסנהדרין דף פ\"ח ע\"ב. והנה לשון רבינו הוא בראשונה לא היה מחלוקת בישראל דמשמע דלא היו שום מחלוקת בישראל בזמן קודם אולם לשון הברייתא שהובא בש\"ס שם הוא לא היה מרבין מחלוקת בישראל משמע דגם בזמן קודם מהוי הוי מחלוקת רק שלא היו מרבין מחלוקת. וגם עמש\"כ רבינו הרי השואל עם אותו ב\"ד או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין תמה הלח\"מ מאין הוציא זאת רבינו שהב\"ד הנשאלים המסופקים הולכים ג\"כ לשאול לב\"ד הגדול דמן הברייתא אין הוכחה רק ע\"ז דהשואל הולך לב\"ד קטן ואם לא ידעו להשיב הולך השואל בעצמו לב\"ד הגדול אבל ב\"ד הנשאל מאן דכר שמיה, אולם במחכ\"ת נעלם ממנו תוספתא מפורשת בפ\"ב דחגיגה ופ\"ז דסנהדרין הובא גם בירושלמי ספ\"ק דסנהדרין דשמה נאמר כלשון הזה בראשונה לא היה מחלוקת בישראל כו' אם שמעו אמרו להם ואם לאו הוא והמופלא שבהם באין לב\"ד שבהר הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו הוא והמופלא שבהן באים לב\"ד שבחיל כו' ע\"ש הרי מבואר דהמופלא מב\"ד הנשאל הולך עם השואל לב\"ד הגדול מהם, ועוד מפורש כן במשנה בפ\"ב דפאה מ\"ו מעשה שזרע שמעון איש המצפה לפני ר\"ג ועלו ללשכת הגזית ושאלו אמר נחום הלבלר כך מקובלני בזורע שני מיני חיטים עשאם גורן אחד כו' ושם היה ר\"ש איש המצפה השואל ור\"ג הנשאל ומ\"מ אמרה המשנה ועלו ללשכת הגזית היינו שניהם ביחד ר\"ש ור\"ג ועי' תוי\"ט שם דעלו לשון רבים משמע דהשואל והנשאל עלו הרי דשניהם מחוייבים לילך לב\"ד הגדול ונסתרה קו' הלח\"מ, עכ\"פ דברי רבינו נובעים מהתוספתא והירושלמי הנ\"ל ולכן שפיר כתב רבינו בראשונה לא היה מחלוקת בישראל דכן הוא הגי' שם בירושלמי ותוספתא הגרצ\"ח בס' עט\"צ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי שגזרו ב\"ד גזרה כו'. עי' בכ\"מ שנדחק למצוא מקור של דין זה ונראה שרבינו סמך בזה על הירושלמי דע\"ז פ\"ב הכ\"ח שבמקום דאיתא בש\"ס דילן שם דל\"ז שאין ב\"ד גוזרין גזרה על הציבור אא\"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה בלשון לכתחילה איתא בירושלמי שם אר\"י מקובל אני מר' אלעזר בי ר' צדוק שכל גזרה שב\"ד גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה בלשון דיעבד דמשמע דאף אם כבר גזרו הב\"ד מחמת שדימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה מ\"מ אם אין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה כלל ומכאן הוציא רבינו זה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל אלו וכיו\"ב כו' כפי מה שיראה להן שהדבר צריך לכך. הכ\"מ לא הראה שום מקור למש\"כ רבינו דאף באם נחסר להז\"מ התנאים הנחוצים לעונש ז\"מ מ\"מ חייב בכל אלו הדברים שזכר כאן ועוד שסיים כפי מה שנראה שהדין צריך לכך משמע שתלוי רק בדעת ב\"ד ואם ראו שאין צורך כ\"כ משמע דיכולים למחול להמסרב נגדם וקשה מ\"ש ממיתת ז\"מ דאין הב\"ד יכולים למחול לז\"מ כדי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועתה אראך שכל אלו העונשים החדשים שזכר רבינו כאן נדוי והפרשה והלקאה ומניעה מללמד שאב ממקור מים חיים משניות וברייתות. ענין נדוי מצינו בעדיות פ\"ה מ\"ו וכן בב\"מ דף נ\"ט ע\"ב ואמרו בכ\"מ ר\"א שמותי הוא תוס' נדה דף ז' ע\"ב וכן לדעת ת\"ק במשנה דעדיות שם נידו את עקביא אע\"פ שלא היה דינו כז\"מ מפני שלא הורה למעשה כמ\"ש סנהדרין פ\"ח וכן מצינו שנידו לר' שילא ביבמות קי\"ט ע\"א:
ומ\"ש רבינו דיש להכותן. למד מירושלמי פ\"ג דיבמות ופ\"ג דקידושין יעקב איש כפר נבוריא אזיל לצור סבר משרי למול תינוק ארמאי בשבת אר\"ח ארבעיניה דילקי א\"ל ומהיכן את מלקני, ועי' ב\"ר ופסיקתא לענין הוראותיו דדגים טעונין שחיטה והלקה אותו ר\"ח, ראינו בשגגת הוראה הקבועה יש לב\"ד להכות את המורה:
ומ\"ש רבינו למנוע אותם מללמד. פשוט הוא כיון שחייב נדוי א\"כ אסור בת\"ת לאחרים כדאיתא במו\"ק ר\"פ אלו מגלחין:
ומ\"ש רבינו כפי שיראה הב\"ד צורך. למד ממה שמצינו בקצת מקומות הלקו בהוראה שלא כמשפט כהך דר\"ח שזכרנו ובקצתן נידו כמו בהך דאליעזר ב\"ח ור\"א בן הורקנוס וכבר התעורר בזה הר\"ן בפסחים ר\"פ מקום שנהגו ע\"ש ועי' מל\"מ פ\"ו מה' ת\"ת הי\"ד ומזה למד רבינו דעיקר תלוי ביד ב\"ד אם ראו הוראת שעה לנדות יתנהגו כן ואם רואים השעה צריכה שילקה העובר במכת מרדות ג\"כ יתנהגו ככה. וגם בעיקר הנדוי אם רוצים ב\"ד למחול מוחלין כל עיקר למד מהך דאר\"י שם בעדיות ח\"ו שעקביא נתנדה כו' אלא את מי נידו את אליעזר ב\"ח כו', ודברי ר\"י לכאורה תמוה וכי משא פנים יש בדבר כיון שחייב נדוי מה יועיל שהוא יחיד הדור אלא ודאי דהדבר תלוי רק לפי ראות עיני הב\"ד וגם בנחיצת השעה אם רואין שיוכל לצמוח קלקול יותר גדול אם לא יעשו כתורה אזי אסורים למחול על כבודם אבל בחסיד גדול וקדוש שידענו מצדקתו שלא ירבה ע\"י מחלוקת כמו שהיה באמת שקודם מותו צוה לבנו כי יחזור מהוראותיו שוב יכולין למחול בכה\"ג ומפ\"ז יצדקו דברי ר\"י ח\"ו שעקביא נתנדה שבלי ספק בצדיק גדול כמותו לא העמידו דבריהם על הדין רק היו מוחלים לו, ומכאן ראיה לשיטת רבינו שתלוי כל ענין זה רק בב\"ד לבד ונתבארו כל דברי רבינו. הגרצ\"ח במאמר משפט ההוראה:" + ], + [ + "וארבעה צריכין הכרזה כו'. עיין בכ\"מ שכתב דכאן דלא אשכחן לר\"ע דפליג אלא בזקן ממרא אלמא באינך כר\"י ס\"ל ע\"ש ועי' גם בלח\"מ אולם דבריו תמוהין דבספרי פ' ראה פיסקא צ\"א גבי מסית איתא וכל ישראל ישמעו וייראו משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל שנאמר וכל ישראל ישמעו וייראון דברי ר\"ע ר\"י אומר אין מענים את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין איש פלוני נתחייב מיתה בב\"ד ע\"כ, הרי דגם במסית פליג ר\"ע. שוב מצאתי בתוספתא דסנהדרין פי\"א בן סו\"מ וז\"מ ע\"פ ב\"ד והמסית והמדיח ונביא השקר ועדים זוממין אין ממיתין אותן מיד אלא מעלין אותן לב\"ד הגדול שבירושלים ומשמרין אותן עד הרגל וממיתים אותן ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי ר\"ע אמר לו ר\"י וכי נאמר כו' אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל המקומות איש פלוני ב\"פ נגמר דינו כו' ומבואר דר\"ע אכולהו פליג ודברי הכ\"מ צ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכן המקלל אבי אביו ואבי אמו ה\"ז כמקלל אחד משאר הקהל. וכתב הכ\"מ נראה שלמד כן ממאי דאיתא במכות פ' אלו הן הגולין כו', ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים להדיא בתו\"כ קדושים ריש פרק ט' איש אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא איש כו' ואת אביו ולא את אבי אביו, ואת אמו ולא את אבי אמו ע\"ש, ודברי רבינו מבוארין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שתוקי כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, וכן עמש\"כ רבינו וכן גר שהורתו שלא בקדושה כו' כתב הכ\"מ זה פשוט כו' ע\"ש וג\"כ לא הראה מוצא הדברים. איברא דדברי רבינו בשני הדינים הללו מבוארים להדיא בירושלמי דיבמות פי\"א ה\"ב (והוא מהתו\"כ פ' קדושים ריש פ\"ט) והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי ר\"י הגלילי ר\"ע אומר אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו מודה ר\"ע בשתוקי שהוא חייב על אמו אע\"פ שאינו חייב על אביו ר\"י ב\"א ר\"י בשם ר' יוחנן מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף ר\"י הגלילי מודה ע\"כ. ורבינו פסק כר\"ע דהלכה כמותו מחבירו ונתבררו דבריו, וע\"ש בש\"ק ובמרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים משנה את שמם. וכתב ע\"ז הכ\"מ צ\"ע מהיכן מוצאו ע\"כ. ובטור יו\"ד סימן ר\"מ העתיק דברי רבינו הללו וכתב עליו ותימה עמש\"כ שאפילו אחרים ששמם כשם אביו שאין לקרותם בשמם ע\"כ. וי\"ל שרבינו הוציא זה ממה דמצינו בכ\"מ בגמ' על אביי דהיה נקרא ג\"כ בשם נחמני עי' שבת דל\"ג וגיטין דף ל\"ד ע\"ב ובהוריות די\"ד, והנה רש\"י פי' שם בגיטין דלהכי נקרא בשם זה משום שרבה בר נחמני גידלו בביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיאו את שם אביו נחמני, אולם הערוך בערך אביי כתב דאביי עיקר שמו היה נחמני רק משום דהיה בר אחוה דרבה ב\"נ ותלמידו וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוה דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית כאדם שקורא אבי ע\"ש, ומזה הוכיח רבינו דאסור לקרות לאחרים בשם אביו. אח\"כ מצאתי בס' פח\"י אות אביי ובביאורי הגר\"א ביו\"ד סי' ר\"מ סק\"ז שכתב כן:" + ], + [], + [], + [ + "אחד האיש ואחד האשה חייבין במורא וכבוד כו' לפיכך אם נתגרשה או נתאלמנה הרי שניהם שוים. עי' בכ\"מ שהביא המקור מקידושין דף ל' ע\"ב אכן שם לא נזכר רק נתגרשה. אבל דברי רבינו נובעים מהירושלמי פ\"א דפאה ה\"א דאיתא שם אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש סיפק בידו כו' נתארמלה או נתגרשה כמי שהוא ספיקה בידו הוא, ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [ + [], + [ + "והוא שיאכל כו'. וכתב הכ\"מ משנה שם ומשמע ליה לרבינו דעד שיאכל תרטימר בשר היינו במלוגמא אחת וישתה חצי לוג יין היינו בבת אחת ע\"כ, אבל לא כתב מהיכן למד רבינו לומר כן. ועי' במרה\"פ בירושלמי דסנהדרין רפ\"ח שכתב שמצא כן בתוספתא דסנהדרין פי\"א וז\"ל ואפילו העלה על שלחנו כשלמה בשעתו אין נעשה בין סו\"מ עד שיתן לתוך פיו כשיעור ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "כיצד דנין בן סורר ומורה כו' אפילו היו השנים הראשונים הם האחרונים. וכתב הכ\"מ ואפשר שלמד כן מדתנן במרובה דף ע' גנב ע\"פ שנים וטבח על פיהם או ע\"פ שנים אחרים משלם תשלומי ד' וה' ע\"כ, אבל באמת דברי רבינו מבוארים בתוספתא דסנהדרין פי\"א דאיתא שם בן סו\"מ מתרין בו בפני ג' שנאמר ותפשו בו כו' בננו זה זה האיש לקה בפניכם כו' ד\"א בננו זה מלמד שאחד מן הראשונים מצטרף עם האחרונים לחייבו מיתה ע\"כ. וביאור דברי התוספתא לדעת רבינו הוא כמש\"כ כאן ונתבארו דבריו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..df247c15e507a7954e503e0bcfbce6e2e20065c6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,100 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rebels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Rebels", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "כשהיה ב\"ד הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל כו' עד ואם לאו הכל באין ללשכת הגזית לב\"ד הגדול ושואלין כו'. בכ\"מ הראה מקום לזה בסנהדרין דף פ\"ח ע\"ב. והנה לשון רבינו הוא בראשונה לא היה מחלוקת בישראל דמשמע דלא היו שום מחלוקת בישראל בזמן קודם אולם לשון הברייתא שהובא בש\"ס שם הוא לא היה מרבין מחלוקת בישראל משמע דגם בזמן קודם מהוי הוי מחלוקת רק שלא היו מרבין מחלוקת. וגם עמש\"כ רבינו הרי השואל עם אותו ב\"ד או עם שלוחיו עולין לירושלים ושואלין תמה הלח\"מ מאין הוציא זאת רבינו שהב\"ד הנשאלים המסופקים הולכים ג\"כ לשאול לב\"ד הגדול דמן הברייתא אין הוכחה רק ע\"ז דהשואל הולך לב\"ד קטן ואם לא ידעו להשיב הולך השואל בעצמו לב\"ד הגדול אבל ב\"ד הנשאל מאן דכר שמיה, אולם במחכ\"ת נעלם ממנו תוספתא מפורשת בפ\"ב דחגיגה ופ\"ז דסנהדרין הובא גם בירושלמי ספ\"ק דסנהדרין דשמה נאמר כלשון הזה בראשונה לא היה מחלוקת בישראל כו' אם שמעו אמרו להם ואם לאו הוא והמופלא שבהם באין לב\"ד שבהר הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו הוא והמופלא שבהן באים לב\"ד שבחיל כו' ע\"ש הרי מבואר דהמופלא מב\"ד הנשאל הולך עם השואל לב\"ד הגדול מהם, ועוד מפורש כן במשנה בפ\"ב דפאה מ\"ו מעשה שזרע שמעון איש המצפה לפני ר\"ג ועלו ללשכת הגזית ושאלו אמר נחום הלבלר כך מקובלני בזורע שני מיני חיטים עשאם גורן אחד כו' ושם היה ר\"ש איש המצפה השואל ור\"ג הנשאל ומ\"מ אמרה המשנה ועלו ללשכת הגזית היינו שניהם ביחד ר\"ש ור\"ג ועי' תוי\"ט שם דעלו לשון רבים משמע דהשואל והנשאל עלו הרי דשניהם מחוייבים לילך לב\"ד הגדול ונסתרה קו' הלח\"מ, עכ\"פ דברי רבינו נובעים מהתוספתא והירושלמי הנ\"ל ולכן שפיר כתב רבינו בראשונה לא היה מחלוקת בישראל דכן הוא הגי' שם בירושלמי ותוספתא הגרצ\"ח בס' עט\"צ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי שגזרו ב\"ד גזרה כו'. עי' בכ\"מ שנדחק למצוא מקור של דין זה ונראה שרבינו סמך בזה על הירושלמי דע\"ז פ\"ב הכ\"ח שבמקום דאיתא בש\"ס דילן שם דל\"ז שאין ב\"ד גוזרין גזרה על הציבור אא\"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה בלשון לכתחילה איתא בירושלמי שם אר\"י מקובל אני מר' אלעזר בי ר' צדוק שכל גזרה שב\"ד גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה בלשון דיעבד דמשמע דאף אם כבר גזרו הב\"ד מחמת שדימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה מ\"מ אם אין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזרה כלל ומכאן הוציא רבינו זה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל אלו וכיו\"ב כו' כפי מה שיראה להן שהדבר צריך לכך. הכ\"מ לא הראה שום מקור למש\"כ רבינו דאף באם נחסר להז\"מ התנאים הנחוצים לעונש ז\"מ מ\"מ חייב בכל אלו הדברים שזכר כאן ועוד שסיים כפי מה שנראה שהדין צריך לכך משמע שתלוי רק בדעת ב\"ד ואם ראו שאין צורך כ\"כ משמע דיכולים למחול להמסרב נגדם וקשה מ\"ש ממיתת ז\"מ דאין הב\"ד יכולים למחול לז\"מ כדי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועתה אראך שכל אלו העונשים החדשים שזכר רבינו כאן נדוי והפרשה והלקאה ומניעה מללמד שאב ממקור מים חיים משניות וברייתות. ענין נדוי מצינו בעדיות פ\"ה מ\"ו וכן בב\"מ דף נ\"ט ע\"ב ואמרו בכ\"מ ר\"א שמותי הוא תוס' נדה דף ז' ע\"ב וכן לדעת ת\"ק במשנה דעדיות שם נידו את עקביא אע\"פ שלא היה דינו כז\"מ מפני שלא הורה למעשה כמ\"ש סנהדרין פ\"ח וכן מצינו שנידו לר' שילא ביבמות קי\"ט ע\"א:
ומ\"ש רבינו דיש להכותן. למד מירושלמי פ\"ג דיבמות ופ\"ג דקידושין יעקב איש כפר נבוריא אזיל לצור סבר משרי למול תינוק ארמאי בשבת אר\"ח ארבעיניה דילקי א\"ל ומהיכן את מלקני, ועי' ב\"ר ופסיקתא לענין הוראותיו דדגים טעונין שחיטה והלקה אותו ר\"ח, ראינו בשגגת הוראה הקבועה יש לב\"ד להכות את המורה:
ומ\"ש רבינו למנוע אותם מללמד. פשוט הוא כיון שחייב נדוי א\"כ אסור בת\"ת לאחרים כדאיתא במו\"ק ר\"פ אלו מגלחין:
ומ\"ש רבינו כפי שיראה הב\"ד צורך. למד ממה שמצינו בקצת מקומות הלקו בהוראה שלא כמשפט כהך דר\"ח שזכרנו ובקצתן נידו כמו בהך דאליעזר ב\"ח ור\"א בן הורקנוס וכבר התעורר בזה הר\"ן בפסחים ר\"פ מקום שנהגו ע\"ש ועי' מל\"מ פ\"ו מה' ת\"ת הי\"ד ומזה למד רבינו דעיקר תלוי ביד ב\"ד אם ראו הוראת שעה לנדות יתנהגו כן ואם רואים השעה צריכה שילקה העובר במכת מרדות ג\"כ יתנהגו ככה. וגם בעיקר הנדוי אם רוצים ב\"ד למחול מוחלין כל עיקר למד מהך דאר\"י שם בעדיות ח\"ו שעקביא נתנדה כו' אלא את מי נידו את אליעזר ב\"ח כו', ודברי ר\"י לכאורה תמוה וכי משא פנים יש בדבר כיון שחייב נדוי מה יועיל שהוא יחיד הדור אלא ודאי דהדבר תלוי רק לפי ראות עיני הב\"ד וגם בנחיצת השעה אם רואין שיוכל לצמוח קלקול יותר גדול אם לא יעשו כתורה אזי אסורים למחול על כבודם אבל בחסיד גדול וקדוש שידענו מצדקתו שלא ירבה ע\"י מחלוקת כמו שהיה באמת שקודם מותו צוה לבנו כי יחזור מהוראותיו שוב יכולין למחול בכה\"ג ומפ\"ז יצדקו דברי ר\"י ח\"ו שעקביא נתנדה שבלי ספק בצדיק גדול כמותו לא העמידו דבריהם על הדין רק היו מוחלים לו, ומכאן ראיה לשיטת רבינו שתלוי כל ענין זה רק בב\"ד לבד ונתבארו כל דברי רבינו. הגרצ\"ח במאמר משפט ההוראה:" + ], + [ + "וארבעה צריכין הכרזה כו'. עיין בכ\"מ שכתב דכאן דלא אשכחן לר\"ע דפליג אלא בזקן ממרא אלמא באינך כר\"י ס\"ל ע\"ש ועי' גם בלח\"מ אולם דבריו תמוהין דבספרי פ' ראה פיסקא צ\"א גבי מסית איתא וכל ישראל ישמעו וייראו משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל שנאמר וכל ישראל ישמעו וייראון דברי ר\"ע ר\"י אומר אין מענים את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין איש פלוני נתחייב מיתה בב\"ד ע\"כ, הרי דגם במסית פליג ר\"ע. שוב מצאתי בתוספתא דסנהדרין פי\"א בן סו\"מ וז\"מ ע\"פ ב\"ד והמסית והמדיח ונביא השקר ועדים זוממין אין ממיתין אותן מיד אלא מעלין אותן לב\"ד הגדול שבירושלים ומשמרין אותן עד הרגל וממיתים אותן ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי ר\"ע אמר לו ר\"י וכי נאמר כו' אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל המקומות איש פלוני ב\"פ נגמר דינו כו' ומבואר דר\"ע אכולהו פליג ודברי הכ\"מ צ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכן המקלל אבי אביו ואבי אמו ה\"ז כמקלל אחד משאר הקהל. וכתב הכ\"מ נראה שלמד כן ממאי דאיתא במכות פ' אלו הן הגולין כו', ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים להדיא בתו\"כ קדושים ריש פרק ט' איש אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא איש כו' ואת אביו ולא את אבי אביו, ואת אמו ולא את אבי אמו ע\"ש, ודברי רבינו מבוארין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שתוקי כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, וכן עמש\"כ רבינו וכן גר שהורתו שלא בקדושה כו' כתב הכ\"מ זה פשוט כו' ע\"ש וג\"כ לא הראה מוצא הדברים. איברא דדברי רבינו בשני הדינים הללו מבוארים להדיא בירושלמי דיבמות פי\"א ה\"ב (והוא מהתו\"כ פ' קדושים ריש פ\"ט) והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי ר\"י הגלילי ר\"ע אומר אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו מודה ר\"ע בשתוקי שהוא חייב על אמו אע\"פ שאינו חייב על אביו ר\"י ב\"א ר\"י בשם ר' יוחנן מה פליגין בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף ר\"י הגלילי מודה ע\"כ. ורבינו פסק כר\"ע דהלכה כמותו מחבירו ונתבררו דבריו, וע\"ש בש\"ק ובמרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים משנה את שמם. וכתב ע\"ז הכ\"מ צ\"ע מהיכן מוצאו ע\"כ. ובטור יו\"ד סימן ר\"מ העתיק דברי רבינו הללו וכתב עליו ותימה עמש\"כ שאפילו אחרים ששמם כשם אביו שאין לקרותם בשמם ע\"כ. וי\"ל שרבינו הוציא זה ממה דמצינו בכ\"מ בגמ' על אביי דהיה נקרא ג\"כ בשם נחמני עי' שבת דל\"ג וגיטין דף ל\"ד ע\"ב ובהוריות די\"ד, והנה רש\"י פי' שם בגיטין דלהכי נקרא בשם זה משום שרבה בר נחמני גידלו בביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיאו את שם אביו נחמני, אולם הערוך בערך אביי כתב דאביי עיקר שמו היה נחמני רק משום דהיה בר אחוה דרבה ב\"נ ותלמידו וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוה דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית כאדם שקורא אבי ע\"ש, ומזה הוכיח רבינו דאסור לקרות לאחרים בשם אביו. אח\"כ מצאתי בס' פח\"י אות אביי ובביאורי הגר\"א ביו\"ד סי' ר\"מ סק\"ז שכתב כן:" + ], + [], + [], + [ + "אחד האיש ואחד האשה חייבין במורא וכבוד כו' לפיכך אם נתגרשה או נתאלמנה הרי שניהם שוים. עי' בכ\"מ שהביא המקור מקידושין דף ל' ע\"ב אכן שם לא נזכר רק נתגרשה. אבל דברי רבינו נובעים מהירושלמי פ\"א דפאה ה\"א דאיתא שם אחד האיש ואחד האשה אלא שהאיש סיפק בידו כו' נתארמלה או נתגרשה כמי שהוא ספיקה בידו הוא, ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [ + [], + [ + "והוא שיאכל כו'. וכתב הכ\"מ משנה שם ומשמע ליה לרבינו דעד שיאכל תרטימר בשר היינו במלוגמא אחת וישתה חצי לוג יין היינו בבת אחת ע\"כ, אבל לא כתב מהיכן למד רבינו לומר כן. ועי' במרה\"פ בירושלמי דסנהדרין רפ\"ח שכתב שמצא כן בתוספתא דסנהדרין פי\"א וז\"ל ואפילו העלה על שלחנו כשלמה בשעתו אין נעשה בין סו\"מ עד שיתן לתוך פיו כשיעור ע\"כ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "כיצד דנין בן סורר ומורה כו' אפילו היו השנים הראשונים הם האחרונים. וכתב הכ\"מ ואפשר שלמד כן מדתנן במרובה דף ע' גנב ע\"פ שנים וטבח על פיהם או ע\"פ שנים אחרים משלם תשלומי ד' וה' ע\"כ, אבל באמת דברי רבינו מבוארים בתוספתא דסנהדרין פי\"א דאיתא שם בן סו\"מ מתרין בו בפני ג' שנאמר ותפשו בו כו' בננו זה זה האיש לקה בפניכם כו' ד\"א בננו זה מלמד שאחד מן הראשונים מצטרף עם האחרונים לחייבו מיתה ע\"כ. וביאור דברי התוספתא לדעת רבינו הוא כמש\"כ כאן ונתבארו דבריו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e38269eefc2ba028a7bed31cec059ff2414eeeec --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,82 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכ\"מ שע\"א מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים חוץ מע\"א של שבועה. וכתב הכ\"מ ומש\"כ רבינו חוץ מע\"א של שבועה כו' איני יודע מהיכן הוציא רבינו דין זה אם לא מדאמרי' לכל עון ולכל חטאת אינו קם אבל קם הוא לשבועה משמע דבראוי לעדות עון וחטאת בצירוף אחר עסקינן ע\"כ. והנה דבריו דחוקין כמ\"ש בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' ל\"ג ולכאורה משמע להיפך כיון דקי\"ל דכ\"מ שהאמינה תורה ע\"א אשה ופסול ג\"כ נאמנין כדאיתא ביבמות דקי\"ז ע\"א ועי' ברש\"י שם ד\"ה כ\"מ וכמו שכתב רבינו בעצמו כאן א\"כ משמע דאשה ופסול לא נאמנין לחייב שבועה, ועי' בטו\"א בר\"ה דכ\"ב שהקשה ג\"כ ע\"ז כיון דהא דע\"א מחייב שבועה נפ\"ל מדכתיב לא יקום ע\"א באיש כו' אבל קם הוא לשבועה וכיון דאשה נמי בכלל עד תקום נמי לשבועה וע\"ש במש\"כ בזה ובאמת לא מצאתי כעת בטוש\"ע חו\"מ שיעתיקו דין זה של רבינו דאשה אינה יכולה לחייב שבועה ועי' בנוב\"י שם במש\"כ הוא מקור לדברי רבינו מדברי הספרי בפ' שופטים אחר שהגיה דברי הספרי מכאשר כתוב לפנינו ואח\"כ הוציא כן ממשמעות וגם זה דוחק כמובן אבל באמת דברי רבינו יש להם יסוד מש\"ס ערוך בכתובות דף פ\"ה ע\"א ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא א\"ל בת ר\"ח ידענא בה דחשידא אשבועה אפכה רבא לשבועה אשכנגדה זמנין הוו יתבי קמיה ר\"פ ור\"א בר מתנא אייתי ההוא שטרא גביה א\"ל ר\"פ ידענא ביה דשטרא פריעא הי\"א א\"ל איכא אינש אחרינא בהדי דמר א\"ל לא א\"ל אע\"ג דאיכא מר ע\"א לאו כלום הוא א\"ל ר\"א ב\"מ ולא יהא ר\"פ כבת ר\"ח בת ר\"ח קים לי בגווה מר לא קים לי בגוויה אר\"פ השתא דאמר מר קים לי בגווה מילתא היא כגון אבא מר ברי דקים לי בגוויה קרענא שטרא אפומיה קרענא ס\"ד אלא מרענא שטרא אפומיה, וכתבו שם התוס' פיר\"ח דכל מרענא דבהש\"ס לגבי שטר היינו שצריך בעל השטר לישבע קודם שיגבוה והלשון משמע כן כו' וא\"ת למאי הלכתא אר\"פ דמרעינן ליה אי לשבועה כדפי' אפי' לא מהימן כבי תרי יתחייב שבועה הבא ליפרע כדתנן במתני' ע\"א מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה וי\"ל דר\"פ קאמר אפילו יהא קרוב שאינו בר עדות כמו בת ר\"ח שלא היתה בת עדות ודקא א\"ל נמי לר\"פ איכא אינש אחרינא בהדי דמר צ\"ל שהיה ר\"פ קרובו של בעל השטר או של נתבע להכי ליכא להימניה אפי' לשבועה ע\"ש וכ\"כ עוד התוס' ביבמות דף ק\"א ע\"ב, ומוכח להדיא דינו של רבינו דאשה וקרוב אינם נאמנים לחייב שבועה, והנה בתוס' שם ביבמות הביאו בשם ר\"ח שפי' דנ\"מ בהא דקי\"ל בגוויה כגון דאיכא נאמנות בשטר דבזה היה גובה בלא שבועה אם לא דקי\"ל בגוויה ולפ\"ז אין ראיה מכאן לדינו של רבינו אבל רבינו נראה דמפרש כפי' התוס' שם כמו שמבואר בדבריו להדיא לעיל פכ\"ד מה' סנהדרין ה\"א במש\"כ וכן אם נמצא שט\"ח לפניו כו' וע\"ש בכ\"מ שכתב כן להדיא דעיקר החידוש לדעת רבינו הוא שאפי' אשה וקרוב שדעתו סומכת עליהם מחייב ליה שבועה כאלו היה עד כשר ע\"ש ולפ\"ז שפיר הוכיח את דינו מכאן. עוד יש להביא ראיה לדעת רבינו מש\"ס דשבועות דף ל' דשבועת העדות אינה נוהגת לא בנשים ולא בקרובין ולא בפסולין והרי הכל מודים בע\"א בשניהם חשודין ובע\"א דר' אבא כדאיתא שם בדף ל\"ב ע\"ב וכ\"פ רבינו בפ\"י מה' שבועות ה\"ט וא\"כ משכחת גם באשה וקרוב דמחוייבין קרבן שבועה בכה\"ג ומוכח כדעת רבינו דאשה וקרוב אין מחייבין שבועה, ומצאתי אח\"כ בשו\"ת רעק\"א סי' קע\"ט שהביא ראיה זו. שוב ראיתי שדברי רבינו מבוארין בתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פרק ז' ברייתא א' ובירושלמי דסוטה פ\"א ה\"א וז\"ל התו\"כ שם הודע לו ולא שאמרו לו אחרים אין לי אלא שאמרה לו שפחה מנין אפי' אמרה לו אשה אוציא את שאמרה לו אשה שאין אשה כשרה לעדות מניין אפי' אמרו לו קרובים (פי' דקרובים יש להם מעלה יותר מאשה דכשרים להעיד במק\"א) אוציא את שאמרו לו קרובים שאין כשרים להעיד בו מניין אפי' אמר לו עד אחד (פי' דע\"א יש לו מעלה יותר דמחייב שבועה בכ\"מ) אוציא את שאמר לו ע\"א שאין מחייבו אלא שבועה מניין אפי' אמרו לו שנים ת\"ל הודע לו ולא שיודיעוהו אחרים ולהלן שם בברייתא ב' יכול אע\"פ שאינו מכחיש ת\"ל או הודע אליו והביא אביא את שאמרו לו שנים שכן מחייבים אותו מיתה מניין אפי' אמר לו ע\"א אביא את שאמר לו ע\"א שכן מחייבו שבועה מנין אפי' אמרו לו שנים קרובים אביא את שאמרו לו קרובים שכן כשרים להעיד במק\"א מניין אפי' אמרה לו אשה כו' ומבואר דקרוב ואשה אינם מחייבים שבועה, ובירושלמי שם בסוטה איתא עד אחד מהו שישקה פי' דקאי אדר\"א שם במתני' דקאמר משקה ע\"פ ע\"א או ע\"פ עצמו ויליף לה ע\"פ עצמו דכתיב ומעלה בו וענ\"ל ע\"פ ע\"א וקאמר הירושלמי מה אם פיו שאינו זוקקו לשבועת ממון הרי הוא משקה עד אחד שהוא זוקקו לשבועת ממון לא כש\"כ קרוב מהו שישקה כו' ומוכח דקרוב אינו יכול לחייב שבועה דאל\"כ הא יש ללמוד גם קרוב בק\"ו מפיו ודברי רבינו מבוארין ויש להם יסוד בבבלי וירושלמי ותו\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר. וכתב הכ\"מ חרש מדבר ואינו שומע כו' ר\"פ מי שאחזו דע\"א תניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד כו' ואפשר דמשמע ליה לרבינו דה\"ה למדבר ואינו שומע דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי שאינו יכול לשמוע ע\"כ. ונראה מדבריו שרבינו המציא דרשא זו מסברתו דגם מדבר ואינו שומע פסול אבל דבריו תמוהין דידוע דלא הוסיף משה דבר מדעתו ובפרט לדרוש דרשות מעצמו שלא נזכרו בש\"ס, וגם בכאן דבריו מבוארין בתוספתא דשבועות פ\"ג (וכנראה דהא דמייתי הש\"ס גיטין שם תניא אם לא יגיד פרט לאלם הכוונה על תוספתא זו) והוא עד הכשר לעדות ושמעה להוציא את החרש או ראה להוציא את הסומא או ידע להוציא את השוטה אם לא יגיד ונשא עונו להוציא את האלם ע\"כ. ומבואר להדיא דכמו דממעט אינו מדבר מאם לא יגיד כמ\"כ ממעט ג\"כ אינו שומע מושמעה (ועי' בספר טיב גיטין שם שחפש ג\"כ למצוא מקור דברי רבינו הללו וכתב דאולי הוא דרשא באיזה תוספתא או תו\"כ אבל לא ידע מקומו וחכם עדיף מנביא שכן מבואר להדיא בהתוספתא שלפנינו) ומזה תחזה שדברי התוס' בגיטין שם ד\"ה אר\"ז שכתב וי\"מ דאמתני' ל\"ק ליה דאיכא למימר דהא דאמר פרט לאלם שאינו יכול להגיד היינו אלם שאינו שומע דהיינו חרש אבל אלם לא משמע הכי ע\"ש ובחי' הרשב\"א שם הסכים להי\"מ דהא דתניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול לדבר הוה מוקמי לה באלם שאינו שומע ואינו מדבר והא דקא קרי ליה אלם ולא קרי ליה חרש כו' ע\"ש, ועי' בפנ\"י שם מה שהשיג ע\"ז אבל דבריהם תמוהים טובא שהרי לפנינו דברי התוספתא דממעט אינו שומע מושמעה א\"כ ע\"כ דהא דממעט מאם לא יגיד להוציא אלם הכוונה בשומע ואינו מדבר דאי גם באינו שומע לא אצטריך אם לא יגיד דהא כבר שמעינן דפסול מושמעה וע\"כ דהא דממעט אלם היינו אינו מדבר לחוד וצ\"ע על התוס' והרשב\"א:" + ], + [ + "הסומים אע\"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד. וכתב הכ\"מ הכי אמרינן בפ\"ב דגיטין ד' כ\"ג דאע\"ג דידעי בטביעות עינא דקלא הם פסולים אך הראיה שהביא מאו ראה צ\"ע היכא איתא ע\"כ והמגיה ציין על הגליון דיצא לו לרבינו כן מערכין דף י\"ח ע\"ש וכתב שמכאן ג\"כ יצא לו לרש\"י שסומא משתי עיניו פסול לעדות דכתיב או ראה כמ\"ש בנדה דף מ\"ט ע\"ב ועי' ג\"כ ברשב\"ם ב\"ב דף קכ\"ח ובהרא\"ש שם שכתב ג\"כ דסומא פסול להעיד דכתיב או ראה פרט לסומא אבל לא ציינו ג\"כ את מקומו, ובאמת דברי רבינו ודברי הקדמונים הנ\"ל מבוארים להדיא ברישא דההיא תוספתא דפ\"ג דשבועות שהבאתי בהלי\"א דאיתא שם והוא עד הכשר לעדות ושמעה להוציא את החרש או ראה להוציא את הסומא כו', ודברי רבינו ורש\"י מבוארין וא\"צ לכל דברי המגיה בזה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "עדי קנוי וסתירה כו' עד משלמין כנגד הכתובה ואין לוקין. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצא הדברים שכתב רבינו אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי דסוטה פ\"א ה\"א דאיתא שם עדי קינוי שנמצאו זוממין לוקין עדי סתירה שנמצאו זוממין אתה אמרת לוקין מהו שישלמו לא מכחן הוא מפסדת כתובתה או ייבא כיי דמר רב ר\"י בשם שמואל אין למידין דבר מדבר בעדים זוממין והכא כן ולא איפשיטא וע\"ש במרה\"פ דרבינו מפרש להבעיא אליבא מאי דקי\"ל משלם ואינו לוקה וה\"ק מהו שישלמו ואין לוקין מי נימא דלא מכחן מפסדת כתובתה וא\"כ משלמין אבל לא לוקין או דנימא דאין למדין דבר מדבר בעדים זוממין דשאני היכא שהעידו לחייב לחבירו ממון דמשלמין אבל הכא שלא העידו אלא על הסתירה ויכולין לומר לא להפסידה מכתובתה באנו דאפשר שתשתה ותמצא טהורה אבל בעדי טומאה לא קא מיבעיא ליה דמשלמין דהוי כשאר עדים שרצו לחייבו ממון ע\"ש ונתבארו דברי רבינו דבעדי קינוי פסק דלוקין כמו דאיתא בירושלמי להדיא וגם בעדי סתירה הוא בעיא דלא איפשיטא שם ולפיכך פסק ג\"כ דלוקין ואין משלמין אבל בעדי טומאה כתב דמשלמין שרצו להפסידה כתובה, ודברי רבינו הללו אישתמיטתיה להרב קצוה\"ח בסוף סימן ל\"ח שנסתפק בע\"א במקום דמחייב ממון כגון בחשוד או שטען איני יודע בענין דנתחייב לשלם והוזם אם שייך ביה כאשר זמם וכתב שם דלכאורה משמע מדברי התוס' בב\"מ דף ד' דשייך ביה כאשר זמם אלא שלבי מהסס דקרא כי כתיב כאשר זמם בשני עדים הוא דכתיב ע\"ש, ובדברי רבינו בכאן מבואר דגם בע\"א שהעיד שזנתה והוזם שייך ביה כאשר זמם ואולי יש לחלק ואכ\"מ להאריך בדבר שאינו נוגע למטרת החיבור:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..66e31aa6edda5272cc2978f919af7e6fef3cf829 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,79 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Testimony", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Testimony", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכ\"מ שע\"א מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים חוץ מע\"א של שבועה. וכתב הכ\"מ ומש\"כ רבינו חוץ מע\"א של שבועה כו' איני יודע מהיכן הוציא רבינו דין זה אם לא מדאמרי' לכל עון ולכל חטאת אינו קם אבל קם הוא לשבועה משמע דבראוי לעדות עון וחטאת בצירוף אחר עסקינן ע\"כ. והנה דבריו דחוקין כמ\"ש בשו\"ת נוב\"י מהדו\"ק חאה\"ע סי' ל\"ג ולכאורה משמע להיפך כיון דקי\"ל דכ\"מ שהאמינה תורה ע\"א אשה ופסול ג\"כ נאמנין כדאיתא ביבמות דקי\"ז ע\"א ועי' ברש\"י שם ד\"ה כ\"מ וכמו שכתב רבינו בעצמו כאן א\"כ משמע דאשה ופסול לא נאמנין לחייב שבועה, ועי' בטו\"א בר\"ה דכ\"ב שהקשה ג\"כ ע\"ז כיון דהא דע\"א מחייב שבועה נפ\"ל מדכתיב לא יקום ע\"א באיש כו' אבל קם הוא לשבועה וכיון דאשה נמי בכלל עד תקום נמי לשבועה וע\"ש במש\"כ בזה ובאמת לא מצאתי כעת בטוש\"ע חו\"מ שיעתיקו דין זה של רבינו דאשה אינה יכולה לחייב שבועה ועי' בנוב\"י שם במש\"כ הוא מקור לדברי רבינו מדברי הספרי בפ' שופטים אחר שהגיה דברי הספרי מכאשר כתוב לפנינו ואח\"כ הוציא כן ממשמעות וגם זה דוחק כמובן אבל באמת דברי רבינו יש להם יסוד מש\"ס ערוך בכתובות דף פ\"ה ע\"א ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא א\"ל בת ר\"ח ידענא בה דחשידא אשבועה אפכה רבא לשבועה אשכנגדה זמנין הוו יתבי קמיה ר\"פ ור\"א בר מתנא אייתי ההוא שטרא גביה א\"ל ר\"פ ידענא ביה דשטרא פריעא הי\"א א\"ל איכא אינש אחרינא בהדי דמר א\"ל לא א\"ל אע\"ג דאיכא מר ע\"א לאו כלום הוא א\"ל ר\"א ב\"מ ולא יהא ר\"פ כבת ר\"ח בת ר\"ח קים לי בגווה מר לא קים לי בגוויה אר\"פ השתא דאמר מר קים לי בגווה מילתא היא כגון אבא מר ברי דקים לי בגוויה קרענא שטרא אפומיה קרענא ס\"ד אלא מרענא שטרא אפומיה, וכתבו שם התוס' פיר\"ח דכל מרענא דבהש\"ס לגבי שטר היינו שצריך בעל השטר לישבע קודם שיגבוה והלשון משמע כן כו' וא\"ת למאי הלכתא אר\"פ דמרעינן ליה אי לשבועה כדפי' אפי' לא מהימן כבי תרי יתחייב שבועה הבא ליפרע כדתנן במתני' ע\"א מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה וי\"ל דר\"פ קאמר אפילו יהא קרוב שאינו בר עדות כמו בת ר\"ח שלא היתה בת עדות ודקא א\"ל נמי לר\"פ איכא אינש אחרינא בהדי דמר צ\"ל שהיה ר\"פ קרובו של בעל השטר או של נתבע להכי ליכא להימניה אפי' לשבועה ע\"ש וכ\"כ עוד התוס' ביבמות דף ק\"א ע\"ב, ומוכח להדיא דינו של רבינו דאשה וקרוב אינם נאמנים לחייב שבועה, והנה בתוס' שם ביבמות הביאו בשם ר\"ח שפי' דנ\"מ בהא דקי\"ל בגוויה כגון דאיכא נאמנות בשטר דבזה היה גובה בלא שבועה אם לא דקי\"ל בגוויה ולפ\"ז אין ראיה מכאן לדינו של רבינו אבל רבינו נראה דמפרש כפי' התוס' שם כמו שמבואר בדבריו להדיא לעיל פכ\"ד מה' סנהדרין ה\"א במש\"כ וכן אם נמצא שט\"ח לפניו כו' וע\"ש בכ\"מ שכתב כן להדיא דעיקר החידוש לדעת רבינו הוא שאפי' אשה וקרוב שדעתו סומכת עליהם מחייב ליה שבועה כאלו היה עד כשר ע\"ש ולפ\"ז שפיר הוכיח את דינו מכאן. עוד יש להביא ראיה לדעת רבינו מש\"ס דשבועות דף ל' דשבועת העדות אינה נוהגת לא בנשים ולא בקרובין ולא בפסולין והרי הכל מודים בע\"א בשניהם חשודין ובע\"א דר' אבא כדאיתא שם בדף ל\"ב ע\"ב וכ\"פ רבינו בפ\"י מה' שבועות ה\"ט וא\"כ משכחת גם באשה וקרוב דמחוייבין קרבן שבועה בכה\"ג ומוכח כדעת רבינו דאשה וקרוב אין מחייבין שבועה, ומצאתי אח\"כ בשו\"ת רעק\"א סי' קע\"ט שהביא ראיה זו. שוב ראיתי שדברי רבינו מבוארין בתו\"כ ויקרא דבורא דחובה פרק ז' ברייתא א' ובירושלמי דסוטה פ\"א ה\"א וז\"ל התו\"כ שם הודע לו ולא שאמרו לו אחרים אין לי אלא שאמרה לו שפחה מנין אפי' אמרה לו אשה אוציא את שאמרה לו אשה שאין אשה כשרה לעדות מניין אפי' אמרו לו קרובים (פי' דקרובים יש להם מעלה יותר מאשה דכשרים להעיד במק\"א) אוציא את שאמרו לו קרובים שאין כשרים להעיד בו מניין אפי' אמר לו עד אחד (פי' דע\"א יש לו מעלה יותר דמחייב שבועה בכ\"מ) אוציא את שאמר לו ע\"א שאין מחייבו אלא שבועה מניין אפי' אמרו לו שנים ת\"ל הודע לו ולא שיודיעוהו אחרים ולהלן שם בברייתא ב' יכול אע\"פ שאינו מכחיש ת\"ל או הודע אליו והביא אביא את שאמרו לו שנים שכן מחייבים אותו מיתה מניין אפי' אמר לו ע\"א אביא את שאמר לו ע\"א שכן מחייבו שבועה מנין אפי' אמרו לו שנים קרובים אביא את שאמרו לו קרובים שכן כשרים להעיד במק\"א מניין אפי' אמרה לו אשה כו' ומבואר דקרוב ואשה אינם מחייבים שבועה, ובירושלמי שם בסוטה איתא עד אחד מהו שישקה פי' דקאי אדר\"א שם במתני' דקאמר משקה ע\"פ ע\"א או ע\"פ עצמו ויליף לה ע\"פ עצמו דכתיב ומעלה בו וענ\"ל ע\"פ ע\"א וקאמר הירושלמי מה אם פיו שאינו זוקקו לשבועת ממון הרי הוא משקה עד אחד שהוא זוקקו לשבועת ממון לא כש\"כ קרוב מהו שישקה כו' ומוכח דקרוב אינו יכול לחייב שבועה דאל\"כ הא יש ללמוד גם קרוב בק\"ו מפיו ודברי רבינו מבוארין ויש להם יסוד בבבלי וירושלמי ותו\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר. וכתב הכ\"מ חרש מדבר ואינו שומע כו' ר\"פ מי שאחזו דע\"א תניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד כו' ואפשר דמשמע ליה לרבינו דה\"ה למדבר ואינו שומע דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי שאינו יכול לשמוע ע\"כ. ונראה מדבריו שרבינו המציא דרשא זו מסברתו דגם מדבר ואינו שומע פסול אבל דבריו תמוהין דידוע דלא הוסיף משה דבר מדעתו ובפרט לדרוש דרשות מעצמו שלא נזכרו בש\"ס, וגם בכאן דבריו מבוארין בתוספתא דשבועות פ\"ג (וכנראה דהא דמייתי הש\"ס גיטין שם תניא אם לא יגיד פרט לאלם הכוונה על תוספתא זו) והוא עד הכשר לעדות ושמעה להוציא את החרש או ראה להוציא את הסומא או ידע להוציא את השוטה אם לא יגיד ונשא עונו להוציא את האלם ע\"כ. ומבואר להדיא דכמו דממעט אינו מדבר מאם לא יגיד כמ\"כ ממעט ג\"כ אינו שומע מושמעה (ועי' בספר טיב גיטין שם שחפש ג\"כ למצוא מקור דברי רבינו הללו וכתב דאולי הוא דרשא באיזה תוספתא או תו\"כ אבל לא ידע מקומו וחכם עדיף מנביא שכן מבואר להדיא בהתוספתא שלפנינו) ומזה תחזה שדברי התוס' בגיטין שם ד\"ה אר\"ז שכתב וי\"מ דאמתני' ל\"ק ליה דאיכא למימר דהא דאמר פרט לאלם שאינו יכול להגיד היינו אלם שאינו שומע דהיינו חרש אבל אלם לא משמע הכי ע\"ש ובחי' הרשב\"א שם הסכים להי\"מ דהא דתניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול לדבר הוה מוקמי לה באלם שאינו שומע ואינו מדבר והא דקא קרי ליה אלם ולא קרי ליה חרש כו' ע\"ש, ועי' בפנ\"י שם מה שהשיג ע\"ז אבל דבריהם תמוהים טובא שהרי לפנינו דברי התוספתא דממעט אינו שומע מושמעה א\"כ ע\"כ דהא דממעט מאם לא יגיד להוציא אלם הכוונה בשומע ואינו מדבר דאי גם באינו שומע לא אצטריך אם לא יגיד דהא כבר שמעינן דפסול מושמעה וע\"כ דהא דממעט אלם היינו אינו מדבר לחוד וצ\"ע על התוס' והרשב\"א:" + ], + [ + "הסומים אע\"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד. וכתב הכ\"מ הכי אמרינן בפ\"ב דגיטין ד' כ\"ג דאע\"ג דידעי בטביעות עינא דקלא הם פסולים אך הראיה שהביא מאו ראה צ\"ע היכא איתא ע\"כ והמגיה ציין על הגליון דיצא לו לרבינו כן מערכין דף י\"ח ע\"ש וכתב שמכאן ג\"כ יצא לו לרש\"י שסומא משתי עיניו פסול לעדות דכתיב או ראה כמ\"ש בנדה דף מ\"ט ע\"ב ועי' ג\"כ ברשב\"ם ב\"ב דף קכ\"ח ובהרא\"ש שם שכתב ג\"כ דסומא פסול להעיד דכתיב או ראה פרט לסומא אבל לא ציינו ג\"כ את מקומו, ובאמת דברי רבינו ודברי הקדמונים הנ\"ל מבוארים להדיא ברישא דההיא תוספתא דפ\"ג דשבועות שהבאתי בהלי\"א דאיתא שם והוא עד הכשר לעדות ושמעה להוציא את החרש או ראה להוציא את הסומא כו', ודברי רבינו ורש\"י מבוארין וא\"צ לכל דברי המגיה בזה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "עדי קנוי וסתירה כו' עד משלמין כנגד הכתובה ואין לוקין. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצא הדברים שכתב רבינו אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי דסוטה פ\"א ה\"א דאיתא שם עדי קינוי שנמצאו זוממין לוקין עדי סתירה שנמצאו זוממין אתה אמרת לוקין מהו שישלמו לא מכחן הוא מפסדת כתובתה או ייבא כיי דמר רב ר\"י בשם שמואל אין למידין דבר מדבר בעדים זוממין והכא כן ולא איפשיטא וע\"ש במרה\"פ דרבינו מפרש להבעיא אליבא מאי דקי\"ל משלם ואינו לוקה וה\"ק מהו שישלמו ואין לוקין מי נימא דלא מכחן מפסדת כתובתה וא\"כ משלמין אבל לא לוקין או דנימא דאין למדין דבר מדבר בעדים זוממין דשאני היכא שהעידו לחייב לחבירו ממון דמשלמין אבל הכא שלא העידו אלא על הסתירה ויכולין לומר לא להפסידה מכתובתה באנו דאפשר שתשתה ותמצא טהורה אבל בעדי טומאה לא קא מיבעיא ליה דמשלמין דהוי כשאר עדים שרצו לחייבו ממון ע\"ש ונתבארו דברי רבינו דבעדי קינוי פסק דלוקין כמו דאיתא בירושלמי להדיא וגם בעדי סתירה הוא בעיא דלא איפשיטא שם ולפיכך פסק ג\"כ דלוקין ואין משלמין אבל בעדי טומאה כתב דמשלמין שרצו להפסידה כתובה, ודברי רבינו הללו אישתמיטתיה להרב קצוה\"ח בסוף סימן ל\"ח שנסתפק בע\"א במקום דמחייב ממון כגון בחשוד או שטען איני יודע בענין דנתחייב לשלם והוזם אם שייך ביה כאשר זמם וכתב שם דלכאורה משמע מדברי התוס' בב\"מ דף ד' דשייך ביה כאשר זמם אלא שלבי מהסס דקרא כי כתיב כאשר זמם בשני עדים הוא דכתיב ע\"ש, ובדברי רבינו בכאן מבואר דגם בע\"א שהעיד שזנתה והוזם שייך ביה כאשר זמם ואולי יש לחלק ואכ\"מ להאריך בדבר שאינו נוגע למטרת החיבור:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..645a7cd1035d9add683cde4cd82ecbe59bc067a0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,120 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [ + [ + "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים כו' יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות ומזלות כו' וכיו\"ב כדי שיהיו יודעים לדון אותם. עי' בכ\"מ מ\"ש בשם הרמ\"ך ומה שתירץ ע\"ז אך ע\"מ שהקשה הרמ\"ך מרפואות ע\"ז לא תירץ הכ\"מ כלום. אבל באמת דברי רבינו נכונים ודבריו נובעים מהמשנה דסנהדרין דף ע\"ח ופסקה רבינו בפ\"ד מה' רוצח ה\"ג המכה את חבירו כו' אומדין אותו אם אמדוהו לחיים נותן ה' דברים ונפטר ולפ\"ז שפיר כתב רבינו דהסנהדרין בעינן שיהיו יודעין קצת חכמת הרפואה כיון דבעי אומד דידהו לחייב רוצח מיתה ועי' גם ביו\"ד סי' של\"ו סעיף א' דיש חילוק לענין חיוב תשלומין אם טעה בין אם ריפא שלא ברשות ב\"ד או ברשותם ע\"ש וגם היה צריך לענין להאכיל החולה ביוה\"כ ולענין נדה ומש\"ה בעינן שיהיו בקיאין בזה קצת, ומצאתי באו\"נ בכוזרי מאמר שני אות ס\"ד שהתפלא בזה על הכ\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "ולא מוציאין כו' ולמדידת החלל אלא על פי בית דין הגדול. בכסף משנה לא הראה מקור לזה והלחם משנה כתב דאין לפרש דשבעים ואחד היו יוצאים דודאי לא היו יוצאים אלא חמשה כמש\"כ רבינו בסמוך אלא ר\"ל בחמשה שהיו יוצאים היו יוצאים ברשות ב\"ד הגדול ולא ידעתי מאין יצא לו לרבינו דבר זה ע\"כ. אולם דברי רבינו נובעים מהתוספתא רפ\"ג דסנהדרין דאיתא שם אין שורפין את הפרה ואין עורפין את העגלה ואין עושין זקן ממרא ע\"פ ב\"ד כו' אלא בב\"ד של שבעים ואחד ע\"כ ועי' בסנהדרין די\"ד ע\"ב ותמצא דע\"כ כוונת התוספתא דבעי שיהיו ברשות ב\"ד של שבעים ואחד ואתיא אפי' כר\"י ומזה נובעים דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דייני חו\"ל מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכ\"מ כו'. עי' בכ\"מ שהוא גמ' ערוכה בפ' החובל דף פ\"ד כו', ועי' לרבינו בסה\"מ מ\"ע רל\"ו שכתב ודע שדיני הקנסות אלו כולם דיני אדם באדם וכן כשהזיקה בהמה את האדם או האדם את הבהמה הנה לא ידונו בהם ויקנסו זולת הב\"ד הסמוכין בארץ ישראל ע\"כ. ודבריו תמוהין שהם נגד גמ' ערוכה דשור שהוזק ע\"י אדם גובין אותו בבבל וכמו שפסק רבינו בעצמו כאן וכ\"ה בטוש\"ע חו\"מ סי' א' סעיף ג':" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "מפי השמועה למדו כו'. הכ\"מ לא ציין מקורו והוא בתוספתא דסנהדרין פ\"ג ד\"א לנטות אחרי רבים להטות שלא תאמר בשעת הדין דיו לעבד שיהא כרבו אמור מה שבדעתך:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "וכיצד מתרין בו אומרין לו פרוש כו' אם פירש פטור וכן אם שתק כו'. עי' בכ\"מ שנדחק ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים בפירוש לענין מיתה בתוספתא דסנהדרין פי\"א דאיתא שם מתרין בו ושותק מתרין בו ומרכין בראשו אע\"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע\"מ כך אני עושה כיצד ראוהו שמחלל את השבת ואמרו לו הוי יודע שהמחלל את השבת מות יומת אע\"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע\"מ כן אני עושה, וכן הוא בירושלמי פ\"ה ה\"א וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "ואין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד. וכ\"כ עוד רבינו בפ\"ג מה' מלכים ה\"ח והכ\"מ לא הראה שום מקור לזה. אבל הוא תוספתא ערוכה בפ\"ט דסנהדרין דאיתא שם ארבע מיתות נמסרו לב\"ד סקילה שריפה הרג וחנק הרשות לא ניתן לה אלא סייף בלבד וכ\"ה בירושלמי סנהדרין רפ\"ז וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "לפיכך אמרו חכמים שאפילו הבריא ביותר מכין אותו ל\"ט שאם יוסיף לו אחת נמצאת שלא הכהו אלא ארבעים הראויות לו. עי' בכ\"מ ובלח\"מ שגמגמו ע\"ז דהרי בגמ' דרשו זה מדכתיב במספר ארבעים ולא כתיב ארבעים במספר ונמצא דמה שמלקין ל\"ט הוא מה\"ת ורבינו שכתב דהוא תק\"ח מאין לו זה וגם מנין לו לרבינו הטעם שכתב שהוא משום לא יוסיף. אבל באמת דברי רבינו מבוארים במ\"ר במדבר פי\"ח ארבעים יכנו לא יוסיף כנגד ארבעים קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף ע\"כ, הרי מכוון ממש כלשון רבינו דהוא תק\"ח ומשום לא יוסיף וע\"ש בחי' רש\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גזרת הכתוב היא שאין ממיתין ב\"ד ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה כו'. וכתב הכ\"מ גזה\"כ הוא כו' הניח חלק ולא הראה מקור לזה שאין אדם נהרג ע\"פ עצמו, והגרצ\"ח במאמר הוראת שעה בהג\"ה כתב די\"ל בפשיטות בטעם רבינו כיון דקי\"ל דצריך להיות התראה באיזו מיתה וגם שיקבל עליו התראה ויתיר עצמו למיתה וגם צריך שיעבור תוכ\"ד כמ\"ש רבינו בפי\"ב מה' סנהדרין ה\"ב וא\"כ בהודה מפי עצמו ליכא כל הני ע\"כ, אבל זה שגגה דא\"כ בהודה מפי עצמו שגם התרו בו וקבל עליו התראה והתיר עצמו למיתה בכה\"ג היה צריך ליהרג ע\"פ עצמו ומלשון רבינו משמע שלעולם אין הורגין ע\"פ עצמו. עוד כתב שם דדברי רבינו מפורשים בירושלמי סנהדרין פ' נגמר הדין (והוא שם בה\"ג) דאמר עכן ליהושע ולא עוד אלא למשה רבך לית מדמוך דלא הוי תלתין יומין דילפיך ע\"פ שנים עדים יקום דבר ע\"ש, וגם זה שגגה במח\"כ כי מש\"כ שם דאמר עכן ליהושע ולא עוד כו' זה היה עוד טרם שהודה עכן שהוא מעל בחרם רק לאחר שהפיל יהושע את הגורלות והוא נלכד א\"ל ליהושע כן אבל לאחר שהודה לא נזכר שם בירושלמי שום דבר שערער עוד עכן בזה וזה מבואר להדיא בהירושלמי להמעיין שם. ברם נראה שרבינו הוציא זה מהירושלמי רפ\"ק דקידושין דאיתא שם איש מה ת\"ל איש איש אלא להביא את העכו\"ם שבאו על עריות האומות שידונו כדיני האומות ואם באו על עריות ישראל שידונו אותם כדיני ישראל אמר ר' אליעזר מכולם אין לך אלא ארוסת ישראל בלבד שאם באו על ארוסת ישראל חייב על ארוסת עכו\"ם פטור אם בא על ארוסת ישראל חייבין במה הוא מתחייב בדיניהן או בדיני ישראל אין תימר בדיני ישראל (ופי' הק\"ע דנ\"מ דאם נידון בדיני ישראל בעינן) בשני עדים ובעשרים ושלשה דיינים ובהתרייה ובסקילה ואין תימר בדיניהן בעד אחד ובדיין אחד ושלא בהתרייה ובסייף ר\"י בן פזי מוסיף בחנק ומפי עצמו מ\"ט דכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכ\"ה גי' הק\"ע שם ופי' דדרשינן באדם דמו ישפך אפי' ע\"י האדם עצמו דמו ישפך א\"נ מדכתיב ומיד האדם דריש דאפי' מפי עצמו נהרג ע\"ש ומבואר דבישראל אין הורגין מפי עצמו וכ\"ה במ\"ר בראשית פל\"ד שופך דם האדם באדם דמו ישפך אר\"ח כולהם בהלכות בני נח בעד אחד ובדיין אחד בלא עדים ובלא התראה, וכתב שם היפ\"ת בשלא עדים אין לפרש כגון שדיין ראהו שהרג דבזה פשיטא דעושה מעשה ע\"פ ראייתו דלא תהיה שמיעה גדולה מראיה כו' אלא ה\"פ שהודה שהרג בב\"נ הורגים ע\"פ הודאת פיהם ע\"ש ומוכח דבישראל אינו נהרג ע\"פ עצמו. ומדברי הירושלמי והמ\"ר שהבאתי נפתח לן ג\"כ מקור נאמן לדברי הרא\"ה בס' החינוך בפ' יתרו מצוה כ\"ה שכתב שם ומן החלוקין שבין ישראל לעכו\"ם בענין המצות המוטלות על הכל הוא שישראל לא יתחייב לעולם בלא עדים והתראה ושאר עו\"ג אין צריכין התראה לפי שאין חילוק בהן בין שוגג למזיד וכן יתחייבו ג\"כ בהודאת פיהם משא\"כ בישראל שצריך עדים וכ\"כ עוד בפ' אחרי מצוה קצ\"ב ובס' מנ\"ח שם התפלא ע\"ז דמנין לו לחדש דב\"נ נהרג ע\"פ עצמו וכתב דלא נמצא לזה זכר בשום מקום, ולפנינו דברי הירושלמי המדרש כדעת החינוך וברור דמזה הוציא את דבריו ועי' גם בתוס' בע\"ז דף ע\"א ע\"ב ד\"ה בן נח משמע דס\"ל כהחינוך דאל\"כ לא הוו מקשו מידי דהרי משכחת לה דיתחייב עכו\"ם לשלם גזלה בכה\"ג דהודה ע\"פ עצמו ע\"ש וכ\"כ ג\"כ בתומים סי' ט' סק\"א בשם החכ\"צ ע\"ש. ומש\"כ רבינו דדוד שהרג לגר עמלקי בהודאת פיו הוראת שעה היתה ע\"כ ס\"ל כדעת הרד\"ק שם דהיה גר ממש שנתגייר ושב לדת ישראל (ולא כדעת הרלב\"ג שם שכתב שלא היה גר צדק אלא שגר בארץ ישראל) ומש\"ה כתב דהוראת שעה היתה. אולם מש\"כ רבינו דזה שהרג יהושע לעכן היה מדין מלכות צע\"ג, דהרי אין רשות למלך להרוג אלא בסייף בלבד כמ\"ש רבינו לעיל בפי\"ד ה\"ב ובפ\"ג מהלכות מלכים ה\"ח, וגבי עכן לא מצינו הרג כלל רק סקילה ושריפה ועי' להגרצ\"ח במאמר דין מלך. ואולי מש\"כ רבינו דהיה דין מלכות קאי רק עמ\"ש דוד לגר עמלקי אבל מה שהרג יהושע לעכן זה היה רק משום הוראת שעה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל. בכ\"מ טרח למצוא מקור דברי רבינו ועי' בלח\"מ מש\"כ בזה ועי' לרבינו בפיה\"מ בפ\"ק דאבות במה דאיתא שם יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין ותמצא שמקור דבריו שבכאן הוא משם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "צא ולמד ממשה רבן של כל הנביאים כיון ששלחו הקב\"ה למצרים ונאמר ויצום אל בני ישראל אמרו מפי הקבלה שאמר להם למשה ולאהרן על מנת שיהיו מקללים אתכם וסוקלין אתכם באבנים. וכתב הכ\"מ צא ולמד כו' ולא הראה מוצאו. אולם דברי רבינו מבוארים בספרי פ' בהעלותך פיסקא צ\"א והיכן דבר לו כן בשעה שאמר לו לך נחה את העם אל אשר דברתי לך לפיכך הדבר תלוי בך או לא תלוי בך ת\"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל אמר להם היו יודעים שסרבנין וטרחנין הם אלא ע\"מ שתקבלו עליכם שיהיו מקללים אתכם וסוקלין אתכם באבנים וכ\"ה בשמות רבה פ\"ז ובילקוט פ' וארא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b2beb1ae08abcaa47fca64b731589465845156fa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Shoftim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,117 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_The_Sanhedrin_and_the_Penalties_within_their_Jurisdiction", + "text": [ + [], + [ + [ + "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים כו' יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות ומזלות כו' וכיו\"ב כדי שיהיו יודעים לדון אותם. עי' בכ\"מ מ\"ש בשם הרמ\"ך ומה שתירץ ע\"ז אך ע\"מ שהקשה הרמ\"ך מרפואות ע\"ז לא תירץ הכ\"מ כלום. אבל באמת דברי רבינו נכונים ודבריו נובעים מהמשנה דסנהדרין דף ע\"ח ופסקה רבינו בפ\"ד מה' רוצח ה\"ג המכה את חבירו כו' אומדין אותו אם אמדוהו לחיים נותן ה' דברים ונפטר ולפ\"ז שפיר כתב רבינו דהסנהדרין בעינן שיהיו יודעין קצת חכמת הרפואה כיון דבעי אומד דידהו לחייב רוצח מיתה ועי' גם ביו\"ד סי' של\"ו סעיף א' דיש חילוק לענין חיוב תשלומין אם טעה בין אם ריפא שלא ברשות ב\"ד או ברשותם ע\"ש וגם היה צריך לענין להאכיל החולה ביוה\"כ ולענין נדה ומש\"ה בעינן שיהיו בקיאין בזה קצת, ומצאתי באו\"נ בכוזרי מאמר שני אות ס\"ד שהתפלא בזה על הכ\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "ולא מוציאין כו' ולמדידת החלל אלא על פי בית דין הגדול. בכסף משנה לא הראה מקור לזה והלחם משנה כתב דאין לפרש דשבעים ואחד היו יוצאים דודאי לא היו יוצאים אלא חמשה כמש\"כ רבינו בסמוך אלא ר\"ל בחמשה שהיו יוצאים היו יוצאים ברשות ב\"ד הגדול ולא ידעתי מאין יצא לו לרבינו דבר זה ע\"כ. אולם דברי רבינו נובעים מהתוספתא רפ\"ג דסנהדרין דאיתא שם אין שורפין את הפרה ואין עורפין את העגלה ואין עושין זקן ממרא ע\"פ ב\"ד כו' אלא בב\"ד של שבעים ואחד ע\"כ ועי' בסנהדרין די\"ד ע\"ב ותמצא דע\"כ כוונת התוספתא דבעי שיהיו ברשות ב\"ד של שבעים ואחד ואתיא אפי' כר\"י ומזה נובעים דברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דייני חו\"ל מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכ\"מ כו'. עי' בכ\"מ שהוא גמ' ערוכה בפ' החובל דף פ\"ד כו', ועי' לרבינו בסה\"מ מ\"ע רל\"ו שכתב ודע שדיני הקנסות אלו כולם דיני אדם באדם וכן כשהזיקה בהמה את האדם או האדם את הבהמה הנה לא ידונו בהם ויקנסו זולת הב\"ד הסמוכין בארץ ישראל ע\"כ. ודבריו תמוהין שהם נגד גמ' ערוכה דשור שהוזק ע\"י אדם גובין אותו בבבל וכמו שפסק רבינו בעצמו כאן וכ\"ה בטוש\"ע חו\"מ סי' א' סעיף ג':" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "מפי השמועה למדו כו'. הכ\"מ לא ציין מקורו והוא בתוספתא דסנהדרין פ\"ג ד\"א לנטות אחרי רבים להטות שלא תאמר בשעת הדין דיו לעבד שיהא כרבו אמור מה שבדעתך:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "וכיצד מתרין בו אומרין לו פרוש כו' אם פירש פטור וכן אם שתק כו'. עי' בכ\"מ שנדחק ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים בפירוש לענין מיתה בתוספתא דסנהדרין פי\"א דאיתא שם מתרין בו ושותק מתרין בו ומרכין בראשו אע\"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע\"מ כך אני עושה כיצד ראוהו שמחלל את השבת ואמרו לו הוי יודע שהמחלל את השבת מות יומת אע\"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע\"מ כן אני עושה, וכן הוא בירושלמי פ\"ה ה\"א וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "ואין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד. וכ\"כ עוד רבינו בפ\"ג מה' מלכים ה\"ח והכ\"מ לא הראה שום מקור לזה. אבל הוא תוספתא ערוכה בפ\"ט דסנהדרין דאיתא שם ארבע מיתות נמסרו לב\"ד סקילה שריפה הרג וחנק הרשות לא ניתן לה אלא סייף בלבד וכ\"ה בירושלמי סנהדרין רפ\"ז וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "לפיכך אמרו חכמים שאפילו הבריא ביותר מכין אותו ל\"ט שאם יוסיף לו אחת נמצאת שלא הכהו אלא ארבעים הראויות לו. עי' בכ\"מ ובלח\"מ שגמגמו ע\"ז דהרי בגמ' דרשו זה מדכתיב במספר ארבעים ולא כתיב ארבעים במספר ונמצא דמה שמלקין ל\"ט הוא מה\"ת ורבינו שכתב דהוא תק\"ח מאין לו זה וגם מנין לו לרבינו הטעם שכתב שהוא משום לא יוסיף. אבל באמת דברי רבינו מבוארים במ\"ר במדבר פי\"ח ארבעים יכנו לא יוסיף כנגד ארבעים קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף ע\"כ, הרי מכוון ממש כלשון רבינו דהוא תק\"ח ומשום לא יוסיף וע\"ש בחי' רש\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גזרת הכתוב היא שאין ממיתין ב\"ד ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה כו'. וכתב הכ\"מ גזה\"כ הוא כו' הניח חלק ולא הראה מקור לזה שאין אדם נהרג ע\"פ עצמו, והגרצ\"ח במאמר הוראת שעה בהג\"ה כתב די\"ל בפשיטות בטעם רבינו כיון דקי\"ל דצריך להיות התראה באיזו מיתה וגם שיקבל עליו התראה ויתיר עצמו למיתה וגם צריך שיעבור תוכ\"ד כמ\"ש רבינו בפי\"ב מה' סנהדרין ה\"ב וא\"כ בהודה מפי עצמו ליכא כל הני ע\"כ, אבל זה שגגה דא\"כ בהודה מפי עצמו שגם התרו בו וקבל עליו התראה והתיר עצמו למיתה בכה\"ג היה צריך ליהרג ע\"פ עצמו ומלשון רבינו משמע שלעולם אין הורגין ע\"פ עצמו. עוד כתב שם דדברי רבינו מפורשים בירושלמי סנהדרין פ' נגמר הדין (והוא שם בה\"ג) דאמר עכן ליהושע ולא עוד אלא למשה רבך לית מדמוך דלא הוי תלתין יומין דילפיך ע\"פ שנים עדים יקום דבר ע\"ש, וגם זה שגגה במח\"כ כי מש\"כ שם דאמר עכן ליהושע ולא עוד כו' זה היה עוד טרם שהודה עכן שהוא מעל בחרם רק לאחר שהפיל יהושע את הגורלות והוא נלכד א\"ל ליהושע כן אבל לאחר שהודה לא נזכר שם בירושלמי שום דבר שערער עוד עכן בזה וזה מבואר להדיא בהירושלמי להמעיין שם. ברם נראה שרבינו הוציא זה מהירושלמי רפ\"ק דקידושין דאיתא שם איש מה ת\"ל איש איש אלא להביא את העכו\"ם שבאו על עריות האומות שידונו כדיני האומות ואם באו על עריות ישראל שידונו אותם כדיני ישראל אמר ר' אליעזר מכולם אין לך אלא ארוסת ישראל בלבד שאם באו על ארוסת ישראל חייב על ארוסת עכו\"ם פטור אם בא על ארוסת ישראל חייבין במה הוא מתחייב בדיניהן או בדיני ישראל אין תימר בדיני ישראל (ופי' הק\"ע דנ\"מ דאם נידון בדיני ישראל בעינן) בשני עדים ובעשרים ושלשה דיינים ובהתרייה ובסקילה ואין תימר בדיניהן בעד אחד ובדיין אחד ושלא בהתרייה ובסייף ר\"י בן פזי מוסיף בחנק ומפי עצמו מ\"ט דכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכ\"ה גי' הק\"ע שם ופי' דדרשינן באדם דמו ישפך אפי' ע\"י האדם עצמו דמו ישפך א\"נ מדכתיב ומיד האדם דריש דאפי' מפי עצמו נהרג ע\"ש ומבואר דבישראל אין הורגין מפי עצמו וכ\"ה במ\"ר בראשית פל\"ד שופך דם האדם באדם דמו ישפך אר\"ח כולהם בהלכות בני נח בעד אחד ובדיין אחד בלא עדים ובלא התראה, וכתב שם היפ\"ת בשלא עדים אין לפרש כגון שדיין ראהו שהרג דבזה פשיטא דעושה מעשה ע\"פ ראייתו דלא תהיה שמיעה גדולה מראיה כו' אלא ה\"פ שהודה שהרג בב\"נ הורגים ע\"פ הודאת פיהם ע\"ש ומוכח דבישראל אינו נהרג ע\"פ עצמו. ומדברי הירושלמי והמ\"ר שהבאתי נפתח לן ג\"כ מקור נאמן לדברי הרא\"ה בס' החינוך בפ' יתרו מצוה כ\"ה שכתב שם ומן החלוקין שבין ישראל לעכו\"ם בענין המצות המוטלות על הכל הוא שישראל לא יתחייב לעולם בלא עדים והתראה ושאר עו\"ג אין צריכין התראה לפי שאין חילוק בהן בין שוגג למזיד וכן יתחייבו ג\"כ בהודאת פיהם משא\"כ בישראל שצריך עדים וכ\"כ עוד בפ' אחרי מצוה קצ\"ב ובס' מנ\"ח שם התפלא ע\"ז דמנין לו לחדש דב\"נ נהרג ע\"פ עצמו וכתב דלא נמצא לזה זכר בשום מקום, ולפנינו דברי הירושלמי המדרש כדעת החינוך וברור דמזה הוציא את דבריו ועי' גם בתוס' בע\"ז דף ע\"א ע\"ב ד\"ה בן נח משמע דס\"ל כהחינוך דאל\"כ לא הוו מקשו מידי דהרי משכחת לה דיתחייב עכו\"ם לשלם גזלה בכה\"ג דהודה ע\"פ עצמו ע\"ש וכ\"כ ג\"כ בתומים סי' ט' סק\"א בשם החכ\"צ ע\"ש. ומש\"כ רבינו דדוד שהרג לגר עמלקי בהודאת פיו הוראת שעה היתה ע\"כ ס\"ל כדעת הרד\"ק שם דהיה גר ממש שנתגייר ושב לדת ישראל (ולא כדעת הרלב\"ג שם שכתב שלא היה גר צדק אלא שגר בארץ ישראל) ומש\"ה כתב דהוראת שעה היתה. אולם מש\"כ רבינו דזה שהרג יהושע לעכן היה מדין מלכות צע\"ג, דהרי אין רשות למלך להרוג אלא בסייף בלבד כמ\"ש רבינו לעיל בפי\"ד ה\"ב ובפ\"ג מהלכות מלכים ה\"ח, וגבי עכן לא מצינו הרג כלל רק סקילה ושריפה ועי' להגרצ\"ח במאמר דין מלך. ואולי מש\"כ רבינו דהיה דין מלכות קאי רק עמ\"ש דוד לגר עמלקי אבל מה שהרג יהושע לעכן זה היה רק משום הוראת שעה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל. בכ\"מ טרח למצוא מקור דברי רבינו ועי' בלח\"מ מש\"כ בזה ועי' לרבינו בפיה\"מ בפ\"ק דאבות במה דאיתא שם יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין ותמצא שמקור דבריו שבכאן הוא משם ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "צא ולמד ממשה רבן של כל הנביאים כיון ששלחו הקב\"ה למצרים ונאמר ויצום אל בני ישראל אמרו מפי הקבלה שאמר להם למשה ולאהרן על מנת שיהיו מקללים אתכם וסוקלין אתכם באבנים. וכתב הכ\"מ צא ולמד כו' ולא הראה מוצאו. אולם דברי רבינו מבוארים בספרי פ' בהעלותך פיסקא צ\"א והיכן דבר לו כן בשעה שאמר לו לך נחה את העם אל אשר דברתי לך לפיכך הדבר תלוי בך או לא תלוי בך ת\"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל אמר להם היו יודעים שסרבנין וטרחנין הם אלא ע\"מ שתקבלו עליכם שיהיו מקללים אתכם וסוקלין אתכם באבנים וכ\"ה בשמות רבה פ\"ז ובילקוט פ' וארא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..255d155752e5fa2a58b51faaa88d9500d16f1499 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "אבל אם הוסגר כו' ה\"ז טמא מוחלט. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ה\"ז טמא מוחלט ע\"כ. ולא הראה מקומו איה אבל הוא מבואר שם במשנה רפ\"ח דנגעים הפורח כו' מן הטהור טמא. וע\"ש בר\"מ ובר\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b53772e3ea1f00c7887525e76379d1d3fcb18137 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,38 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_Leprosy", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "אבל אם הוסגר כו' ה\"ז טמא מוחלט. וכתב הכ\"מ ומש\"כ ה\"ז טמא מוחלט ע\"כ. ולא הראה מקומו איה אבל הוא מבואר שם במשנה רפ\"ח דנגעים הפורח כו' מן הטהור טמא. וע\"ש בר\"מ ובר\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..704f247f9cfed82c61bd1c2dea685891490accae --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת מת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ובשר הפורש מן החי טהור, וכן עצם בלא בשר הפורש מן החי טהור. וכתב הכ\"מ ובשר הפורש מן החי טהור משנה פ\"י דעדיות מ\"ג, ומ\"ש וכן עצם בלא בשר הפורש כו' כן משמע שם במשנה. אבל לא היה צריך להוציא כן ממשמעות שדברי רבינו מבוארין בתו\"כ מצורע פ\"ג ברייתא ו' בבשר הזב ולא בעצם הפורש ממנו ולא בבשר הפורש ממנו ק\"ו לפורש מן הטהור שיהיה טהור ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "וכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הבאים במדה הרי הם כאהלים כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לחילוק זה שמחלק רבינו בכלי גללים כו' דאם באים במדה שחוצצים, וכ\"כ רבינו ג\"כ לקמן בפי\"ג ה\"ג, וגם שם לא ציין הכ\"מ מקורו. ובתוי\"ט בפ\"ו דאהלות משנה א' חיפש מוצאו של דברי רבינו, וכתב שקרוב הדבר שמכח קושיא שהוקשה לו ממתני' דרפ\"ח שם דתנן דכלים הבאים במדה שחוצצין והוקשה לו מאי שנא מכלי גללים כו' שאינם חוצצים ואע\"פ שגם הם אינם מקבלים טומאה, וניחא ליה דהך כלי גללים כו' דתנן במשנה שם שאין חוצצין דוקא כשאינם באים במדה ע\"ש. אבל זה דוחק דאין זה דרכו של רבינו להמציא דינים מכח קושיות ולהביאם בספרו כידוע להבקי בדבריו. ובאמת דברי רבינו מפורשין בתוספתא דכלים מס' ב\"מ רפ\"ה דאיתא שם כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הבאין במדה ר' מאיר אומר הרי הן ככלים וחכ\"א הרי הן כאהלין ע\"כ, ופסק רבינו כחכמים ודבריו מבוארין. ועי' בתוי\"ט שם מה שמתרץ ע\"פ דבריו השגת הראב\"ד בכאן ובמש\"כ דבריו נסתרין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5d46086f553af78dc2ba4f194341b7935c8adb4f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_a_Corpse", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "ובשר הפורש מן החי טהור, וכן עצם בלא בשר הפורש מן החי טהור. וכתב הכ\"מ ובשר הפורש מן החי טהור משנה פ\"י דעדיות מ\"ג, ומ\"ש וכן עצם בלא בשר הפורש כו' כן משמע שם במשנה. אבל לא היה צריך להוציא כן ממשמעות שדברי רבינו מבוארין בתו\"כ מצורע פ\"ג ברייתא ו' בבשר הזב ולא בעצם הפורש ממנו ולא בבשר הפורש ממנו ק\"ו לפורש מן הטהור שיהיה טהור ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "וכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הבאים במדה הרי הם כאהלים כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לחילוק זה שמחלק רבינו בכלי גללים כו' דאם באים במדה שחוצצים, וכ\"כ רבינו ג\"כ לקמן בפי\"ג ה\"ג, וגם שם לא ציין הכ\"מ מקורו. ובתוי\"ט בפ\"ו דאהלות משנה א' חיפש מוצאו של דברי רבינו, וכתב שקרוב הדבר שמכח קושיא שהוקשה לו ממתני' דרפ\"ח שם דתנן דכלים הבאים במדה שחוצצין והוקשה לו מאי שנא מכלי גללים כו' שאינם חוצצים ואע\"פ שגם הם אינם מקבלים טומאה, וניחא ליה דהך כלי גללים כו' דתנן במשנה שם שאין חוצצין דוקא כשאינם באים במדה ע\"ש. אבל זה דוחק דאין זה דרכו של רבינו להמציא דינים מכח קושיות ולהביאם בספרו כידוע להבקי בדבריו. ובאמת דברי רבינו מפורשין בתוספתא דכלים מס' ב\"מ רפ\"ה דאיתא שם כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הבאין במדה ר' מאיר אומר הרי הן ככלים וחכ\"א הרי הן כאהלין ע\"כ, ופסק רבינו כחכמים ודבריו מבוארין. ועי' בתוי\"ט שם מה שמתרץ ע\"פ דבריו השגת הראב\"ד בכאן ובמש\"כ דבריו נסתרין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת מת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2e6f717ef6a493e2cf56d56b7068c8f943e3204d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושאף כהנים ונזירים מותרין להתטמא בשאר טומאות חוץ מטמא מת. וכתב הכ\"מ זה פשוט שלא הוזהרו בתורה אלא מטומאת מת, אבל לא הראה מקור הדין וברש\"י במס' יומא דף פ' ע\"ב ד\"ה ולא תטמאו משמע דכהנים מוזהרין גם על שאר טומאות ע\"ש ועי' גם ברש\"י עירובין דף ק\"ה משמע ג\"כ כן ע\"ש ובהג' רעק\"א שם ביומא כ' ע\"ז תמיה לי הא גם כהנים אין מוזהרין בפ' אמור רק בטומאת מת ולא בשרץ, אך ג\"כ לא הראה בזה מקור בש\"ס. ובאמת דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בבכורות דף כ\"ט אם היה כהן מטמאהו מתרומתו מאכילו כו' ובגמ' שם איהו גופיה היכי אזיל ושם בע\"ב א\"נ בשאר טומאות דלא מזהר עלייהו, וכן לענין נזיר הוא גמ' ערוכה בנזיר דף מ\"ח ע\"א דתניא רבי אומר גבי נזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם ע\"ש ובזה מבוארים דברי רבינו ועי' באו\"נ מאמר שלישי פמ\"ט:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9be4e96bd207eaaa4e8ddc1be3bbde651e96bfcf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Defilement of Foods", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_of_Foods", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושאף כהנים ונזירים מותרין להתטמא בשאר טומאות חוץ מטמא מת. וכתב הכ\"מ זה פשוט שלא הוזהרו בתורה אלא מטומאת מת, אבל לא הראה מקור הדין וברש\"י במס' יומא דף פ' ע\"ב ד\"ה ולא תטמאו משמע דכהנים מוזהרין גם על שאר טומאות ע\"ש ועי' גם ברש\"י עירובין דף ק\"ה משמע ג\"כ כן ע\"ש ובהג' רעק\"א שם ביומא כ' ע\"ז תמיה לי הא גם כהנים אין מוזהרין בפ' אמור רק בטומאת מת ולא בשרץ, אך ג\"כ לא הראה בזה מקור בש\"ס. ובאמת דברי רבינו הם ש\"ס ערוך בבכורות דף כ\"ט אם היה כהן מטמאהו מתרומתו מאכילו כו' ובגמ' שם איהו גופיה היכי אזיל ושם בע\"ב א\"נ בשאר טומאות דלא מזהר עלייהו, וכן לענין נזיר הוא גמ' ערוכה בנזיר דף מ\"ח ע\"א דתניא רבי אומר גבי נזיר במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם ע\"ש ובזה מבוארים דברי רבינו ועי' באו\"נ מאמר שלישי פמ\"ט:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5ff90c871dea1c31c14a05e4cb91f07dd70379aa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,50 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מקואות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואלו פוסלין ולא מעלין כו' והשכר. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא גמ' ערוכה בעירובין דכ\"ט ע\"ב אר\"ז אמר שמואל שכר מערב בו ופוסל את המקוה בשלשת לוגין ע\"ש. אמנם בתוס' רי\"ד שם ר\"פ בכל מערבין כתב דהגי' הנכונה הוא שכר מערבין בו ואינו פוסל את המקוה ע\"ש טעמו:" + ], + [], + [], + [], + [ + "מי הצבע פוסלין את המקוה בג' לוגין ואין פוסלין אותו בשינוי מראיו. וכתב הכ\"מ שם פ\"ז דמקואות (מ\"ג) בשם רבי יוסי ומשמע דליכא מאן דפליג עליה, וכ\"כ עוד בב\"מ יו\"ד סי' ר\"א דמשמע דהלכה כר' יוסי דהא ליכא מאן דפליג עליה. אבל דבריו תמוהין שלא זכר ברייתא ערוכה בתו\"כ שמיני פרשתא ט' ברייתא ד' מקוה מים לא מקוה כל משקים כולם פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו דברי ר\"מ שהיה ר\"מ אומר כל הפוסל בשלשת לוגים פוסלים אותו בשינוי מראה מי כבשים ומי צבעים פוסלים אותו בשלשת לוגים מים ופוסלים אותו בשינוי מראה ר' יוסי אומר כל הפוסל בשלשת לוגין אין פוסלין אותו בשינוי מראה ע\"כ, הרי לפנינו דר\"מ פליג עם ר\"י בזה אולם טעם רבינו שפסק כר\"י הוא משום דהלכה כר\"י לגבי ר\"מ כדאיתא בעירובין דף מ\"ו ע\"ב:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ea6bf609a5acc5156d20c9a9e8bcdc9d685cbeec --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,47 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Immersion Pools", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Immersion_Pools", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואלו פוסלין ולא מעלין כו' והשכר. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא גמ' ערוכה בעירובין דכ\"ט ע\"ב אר\"ז אמר שמואל שכר מערב בו ופוסל את המקוה בשלשת לוגין ע\"ש. אמנם בתוס' רי\"ד שם ר\"פ בכל מערבין כתב דהגי' הנכונה הוא שכר מערבין בו ואינו פוסל את המקוה ע\"ש טעמו:" + ], + [], + [], + [], + [ + "מי הצבע פוסלין את המקוה בג' לוגין ואין פוסלין אותו בשינוי מראיו. וכתב הכ\"מ שם פ\"ז דמקואות (מ\"ג) בשם רבי יוסי ומשמע דליכא מאן דפליג עליה, וכ\"כ עוד בב\"מ יו\"ד סי' ר\"א דמשמע דהלכה כר' יוסי דהא ליכא מאן דפליג עליה. אבל דבריו תמוהין שלא זכר ברייתא ערוכה בתו\"כ שמיני פרשתא ט' ברייתא ד' מקוה מים לא מקוה כל משקים כולם פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו דברי ר\"מ שהיה ר\"מ אומר כל הפוסל בשלשת לוגים פוסלים אותו בשינוי מראה מי כבשים ומי צבעים פוסלים אותו בשלשת לוגים מים ופוסלים אותו בשינוי מראה ר' יוסי אומר כל הפוסל בשלשת לוגין אין פוסלין אותו בשינוי מראה ע\"כ, הרי לפנינו דר\"מ פליג עם ר\"י בזה אולם טעם רבינו שפסק כר\"י הוא משום דהלכה כר\"י לגבי ר\"מ כדאיתא בעירובין דף מ\"ו ע\"ב:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מקואות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..41c2f10a68ff72ab689b236ebe0b035a72cb9baf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קולית שחישב עליה כו'. עי' בכ\"מ, ועוד יותר תמוהים דברי התוס' בשבת דף פ\"ד ע\"ב ד\"ה שטהורים, ובב\"ק דף כ\"ה ע\"ב ד\"ה ומה, שכתבו דבהעור והרוטב גבי קולית נבלה אמר מחוסר נקב כמחוסר מעשה דמי ע\"ש, ועי' בס' לב אריה מש\"כ ליישב דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עצמות השרץ וגידיו וצפרניו טהורין. וכתב הכ\"מ בתו\"כ מנבלתם ולא מן העצמות ולא מן השינים ולא מן הצפרנים, ומ\"ש וגידיו. והשמיט לציין מקורו. אולם דברי רבינו בזה נובעים מש\"ס דחולין דע\"ז ע\"ב דאיתא שם בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים ולמד מזה רבינו ג\"כ לשרץ דמנבלתם דכתיב בשרץ ממעט ג\"כ גידין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אבל שרץ שיבש ושלדו קיים או שנשרף ושלדו קיים הואיל ותבנית כולו עומדת ה\"ז מטמא וקרוב בעיני שטומאה זו מדבריהם. וכתב הכ\"מ אע\"ג דבגמ' מייתי לה מקרא משמע לרבינו דאסמכתא בעלמא הוא, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת. ועי' בטו\"א חגיגה דף י\"א ובס' ערוך לנר בנדה דף נ\"ו שביארו מקורו משם ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..30d96da8515fe5bf1ce87f28362460a06d37b3c5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Other_Sources_of_Defilement", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קולית שחישב עליה כו'. עי' בכ\"מ, ועוד יותר תמוהים דברי התוס' בשבת דף פ\"ד ע\"ב ד\"ה שטהורים, ובב\"ק דף כ\"ה ע\"ב ד\"ה ומה, שכתבו דבהעור והרוטב גבי קולית נבלה אמר מחוסר נקב כמחוסר מעשה דמי ע\"ש, ועי' בס' לב אריה מש\"כ ליישב דברי רבינו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עצמות השרץ וגידיו וצפרניו טהורין. וכתב הכ\"מ בתו\"כ מנבלתם ולא מן העצמות ולא מן השינים ולא מן הצפרנים, ומ\"ש וגידיו. והשמיט לציין מקורו. אולם דברי רבינו בזה נובעים מש\"ס דחולין דע\"ז ע\"ב דאיתא שם בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים ולמד מזה רבינו ג\"כ לשרץ דמנבלתם דכתיב בשרץ ממעט ג\"כ גידין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אבל שרץ שיבש ושלדו קיים או שנשרף ושלדו קיים הואיל ותבנית כולו עומדת ה\"ז מטמא וקרוב בעיני שטומאה זו מדבריהם. וכתב הכ\"מ אע\"ג דבגמ' מייתי לה מקרא משמע לרבינו דאסמכתא בעלמא הוא, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו זאת. ועי' בטו\"א חגיגה דף י\"א ובס' ערוך לנר בנדה דף נ\"ו שביארו מקורו משם ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..35bd8c256f07ea9fb139bd5c2cedebd7556aac33 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,38 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות פרה אדומה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "והצבוע אדום יש שצובעין אותו בפואה ויש שצובעין אותו בלבא. הדברים הללו תמוהים דהרי לבא אינו מין צבע רק הוא חמאה כתרגום ירושלמי ר\"פ וירא וכ\"כ הערוך. אבל ט\"ס נפל בכל ספרי הרמב\"ם, וצ\"ל דיש צובעין אותו בלקא והוא מן צבע. וכך כתב רבינו גופיה בפי' המשניות פרה פ\"ג מ\"י וזה אינו תולעת שני ופסול לפרה. הרב בעל תפ\"י על המשניות בכללי בגדי קודש של כהונה ד\"ה תולעת שני. ובסמ\"ג איתא לכא בכ' *):
*) גם ברמב\"ם דפוס וויניציאה איתא בלכא בכ\"ף: " + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c51fda0a46cc892726d59e61fe3a5da3d5e13908 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,35 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Red Heifer", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Red_Heifer", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "והצבוע אדום יש שצובעין אותו בפואה ויש שצובעין אותו בלבא. הדברים הללו תמוהים דהרי לבא אינו מין צבע רק הוא חמאה כתרגום ירושלמי ר\"פ וירא וכ\"כ הערוך. אבל ט\"ס נפל בכל ספרי הרמב\"ם, וצ\"ל דיש צובעין אותו בלקא והוא מן צבע. וכך כתב רבינו גופיה בפי' המשניות פרה פ\"ג מ\"י וזה אינו תולעת שני ופסול לפרה. הרב בעל תפ\"י על המשניות בכללי בגדי קודש של כהונה ד\"ה תולעת שני. ובסמ\"ג איתא לכא בכ' *):
*) גם ברמב\"ם דפוס וויניציאה איתא בלכא בכ\"ף: " + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות פרה אדומה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..76fd2e55794cc38b5d87874910f3c07ce2236221 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,46 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [ + [ + "אם היו המים פושרין בתחלתן כו'. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהין כמש\"כ המל\"מ. אולם בירושלמי דנדה פ\"ג ה\"ב מוחלפת השיטה, דאיתא שם וכמה הוא שרייתן בפושרין מעל\"ע יהודה בן נקוסה אומר צריכין שיהיו פושרין מעל\"ע כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן ע\"כ. ולפ\"ז ס\"ל ליהודה בן נקוסה דצריכין שיהיו פושרין מעל\"ע, ורשב\"ג החולק ס\"ל דתחלתן אע\"פ שאין סופן, ופסק רבינו שפיר כרשב\"ג ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ה מהל' עיוה\"כ הט\"ו ובהגהותי תמצא כיו\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "אחד הבא על הנדה או על שומרת יום כנגד יום או על היולדת אחד המערה ואחד הגומר כו' מתטמא משום בועל נדה. וכתב הכ\"מ מש\"כ אחד המערה ואחד הגומר משנה בפ' הבא על יבמתו דף נ\"ג ע\"ב ובתו\"כ פ' מצורע. וכתב ע\"ז המל\"מ כתב מרן משנה בפ' הבא על יבמתו ולפי הנראה היינו מאי דתנן גבי יבמה כו' ואם מרן כיון לזה הם דברים תמוהים דמה ענין טומאה אצל איסורי ביאה כו' אלא דרבינו כתב דין זה מהא דאמרינן בתו\"כ אם שכב ישכב לרבות המערה ע\"כ. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו יש להם מקור בש\"ס נדה דף ט\"ו דאיתא שם בברייתא וכן כששהתה מעל\"ע ומפקידה לפקידה בועלה מטמא משום מגע ואינו מטמא משום בועל רע\"א אף מטמא משום בועל ר\"י בנו של ר\"י בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת ופריך שם בגמ' ותיפוק ליה דהוה בעל קרי בשלא גמר ביאתו ופירש\"י ואפ\"ה לר\"ע מטמאה את בועלה דהעראה בנדה כגמר ביאה דכתיב את מקורה הערה, ומבואר דלר\"ע נדה מטמאה את בועלה בהעראה, וגם רבנן נחלקו שם אלא במעל\"ע שבנדה, אבל בנדה גמורה לכ\"ע מטמאה את בועלה אפי' בלא גמר ביאה, ודברי רבינו יש להם יסוד בגמ':" + ], + [ + "הנדה והזבה כו'. עי' בכ\"מ ודבריו הם מקושי ההבנה וגם מה שהביא מפ' יוצא דופן דמ\"ב, הנה הרואה יראה דשם נקט לה לענין אחר, לענין שמטמאין בפנים כמו בחוץ ע\"ש. אבל דברי רבינו הם ברייתא ערוכה בנדה דף ל\"ט ע\"א הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות מעל\"ע ע\"ש, והן הן דברי רבינו בכאן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a1f9e6f59c8fbf2f4b80117ffc674d36eca273f9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,43 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Those_Who_Defile_Bed_or_Seat", + "text": [ + [], + [ + [ + "אם היו המים פושרין בתחלתן כו'. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהין כמש\"כ המל\"מ. אולם בירושלמי דנדה פ\"ג ה\"ב מוחלפת השיטה, דאיתא שם וכמה הוא שרייתן בפושרין מעל\"ע יהודה בן נקוסה אומר צריכין שיהיו פושרין מעל\"ע כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן ע\"כ. ולפ\"ז ס\"ל ליהודה בן נקוסה דצריכין שיהיו פושרין מעל\"ע, ורשב\"ג החולק ס\"ל דתחלתן אע\"פ שאין סופן, ופסק רבינו שפיר כרשב\"ג ועי' בדברי רבינו לעיל בפ\"ה מהל' עיוה\"כ הט\"ו ובהגהותי תמצא כיו\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "אחד הבא על הנדה או על שומרת יום כנגד יום או על היולדת אחד המערה ואחד הגומר כו' מתטמא משום בועל נדה. וכתב הכ\"מ מש\"כ אחד המערה ואחד הגומר משנה בפ' הבא על יבמתו דף נ\"ג ע\"ב ובתו\"כ פ' מצורע. וכתב ע\"ז המל\"מ כתב מרן משנה בפ' הבא על יבמתו ולפי הנראה היינו מאי דתנן גבי יבמה כו' ואם מרן כיון לזה הם דברים תמוהים דמה ענין טומאה אצל איסורי ביאה כו' אלא דרבינו כתב דין זה מהא דאמרינן בתו\"כ אם שכב ישכב לרבות המערה ע\"כ. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו יש להם מקור בש\"ס נדה דף ט\"ו דאיתא שם בברייתא וכן כששהתה מעל\"ע ומפקידה לפקידה בועלה מטמא משום מגע ואינו מטמא משום בועל רע\"א אף מטמא משום בועל ר\"י בנו של ר\"י בן זכאי אומר בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת ופריך שם בגמ' ותיפוק ליה דהוה בעל קרי בשלא גמר ביאתו ופירש\"י ואפ\"ה לר\"ע מטמאה את בועלה דהעראה בנדה כגמר ביאה דכתיב את מקורה הערה, ומבואר דלר\"ע נדה מטמאה את בועלה בהעראה, וגם רבנן נחלקו שם אלא במעל\"ע שבנדה, אבל בנדה גמורה לכ\"ע מטמאה את בועלה אפי' בלא גמר ביאה, ודברי רבינו יש להם יסוד בגמ':" + ], + [ + "הנדה והזבה כו'. עי' בכ\"מ ודבריו הם מקושי ההבנה וגם מה שהביא מפ' יוצא דופן דמ\"ב, הנה הרואה יראה דשם נקט לה לענין אחר, לענין שמטמאין בפנים כמו בחוץ ע\"ש. אבל דברי רבינו הם ברייתא ערוכה בנדה דף ל\"ט ע\"א הנדה והזבה והשומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאות מעל\"ע ע\"ש, והן הן דברי רבינו בכאן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ea0af32df69700a1a9ac58095afcdf1bc10fb4a9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,123 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "התפילין משיגמור הקציצה אע\"פ שהוא עתיד לתת בה את הרצועה מקבלת טומאה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל הדברים מבוארים בתוספתא דכלים ב\"ב ריש פ\"ד דאיתא שם תפילה אימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קיצעה אע\"פ שהוא עתיד ליתן בה את הרצועה טמאה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "תפילה שנטמאת מאימתי טהרתה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו, ודברי רבינו הללו הם סיפא דההיא תוספתא שהבאתי לעיל בהל\"א ומאימתי טהרתה של יד משיתיר משלש רוחות ושל ראש משיתיר משלש רוחות ובין קציעה (כ\"ה שם בתוספתא אבל הגר\"א ז\"ל גרס שם קציצה והוא כדברי רבינו) לחברתה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכמה יהיה בנקב אם היה בכלי שטף במוציא זיתים ואם היה בכלי חרס העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים והעשוי למשקין שיעורו בכונס משקה. ובהשגות א\"א זה ההפרש לא נמצא בשום מקום לענין צמיד פתיל כו'. וכתב ע\"ז הכ\"מ ודעת רבינו שכל נקב שמוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי ואינו מציל בצמיד פתיל ע\"כ, אולם גם הוא לא הראה שום מקור לדברי רבינו הללו. ובאמת כל דברי רבינו בהלכה זו מבוארים בתו\"כ שמיני פרשתא ז' ברייתא ז' אל תוכו כשיפול לתוכו טמא ולא כשיפול לתוך תוכו כיצד כו' עד ברייתא ט' יכול אע\"פ שניקבה ת\"ל כל אשר בתוכו יטמא וכמה הוא שיעורו של נקב בכלי חרס בכונס משקה ובכלי שטף במוציא זיתים ע\"כ ומבוארים דברי רבינו. ספר מי נפתוח:" + ], + [], + [], + [ + "החמת והכפישה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו והוא תוספתא בפ\"ו דכלים מס' ב\"ק החמת והכפושה שנפחתו במוציא רימונין אע\"פ שבטלו מתורת הכלים מצילין באהל השרץ. ומש\"כ רבינו והוא שיהיה הפחת למעלה כו' נלמד מדין כוורת פחותה שהביא רבינו בהי\"א דאינה מצלת וה\"ה הכא כשהפחת למטה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "תנור שנטמא כו' חילקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חילקו לשנים בשוה כל אחד מהן טמא לפי שאי אפשר לכוין אבל טבלא של חרס שיש לה דופן שנחלקו לשנים טהורה ואם היה אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא. וכתב הכ\"מ חילקו לשנים בשוה בפ\"ב דבכורות עלה י\"ז ומש\"כ אבל טבלא של חרס כו' ולא הראה שום מקור לזה. ובאמת דברי רבינו הם משנה ערוכה בפי\"ב דכלים משנה ו' דאיתא שם ארבעה דברים ר\"ג מטמא וחכמים מטהרין וכו' וטבלא שנחלקה לשנים ומודים חכמים לר\"ג בטבלא שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן שהגדול טמא והקטן טהור, וביאר שם רבינו בפיה\"מ דטבלא שנחלקה לשנים הוא טבלא של חרס שיש לה לבזבזים וכתב שם והלכה כחכמים ומבוארים דברי רבינו וע\"ש בתוי\"ט שהקשה דמ\"ש מתנור דאם חילקו לשניהם בשוה שניהם טמאין וכתב לחלק, וע\"ש בתוספות רעק\"א דסיים בצ\"ע עכ\"פ דברי רבינו מבוארין במשנה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן גסטרא שנפחתה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו אבל דברי רבינו לקוחין מהתוספתא דכלים ב\"ק פ\"ג חבית שנפחתה כו' ואם היתה גסטרא הר\"ז טהורה שלא אמרו שירין לשירין אלא שירין לכלים ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החוט שהשילו למחט כו'. וכתב הכ\"מ החוט שהשילו כו' עד מן הקשר ולחוץ אינו חיבור תוספתא פט\"ז אלא שיש בה חסרון, וכוונתו להתוספתא דכלים ב\"מ פ\"ט שזה הפ' ט\"ז דכלים, והנה שם לא נמצא רק הדין שכתב רבינו בהחוט שהשילו למחט וכן מש\"כ רבינו בדין חבל שקשור בחרס אבל מש\"כ עוד רבינו ואין החוט כולו חיבור לבגד כו' וכן מש\"כ רבינו בדין החוט שפירש מן הבגד לא נמצא שם ולזה נראה שכיון הכ\"מ במש\"כ אלא שיש בה חסרון כוונתו ששני הדינים אלו שכתב רבינו לא נמצאו שם בהתוספתא אבל באמת אין כאן שום חסרון ודברי רבינו בשני הדינים הללו נובעים מהתוספתא דכלים ב\"ב פ\"ה דאיתא שם חוט שפירש מן הבגד אפי' מאה אמה כולו חיבור אחד וזה שהוא תפור בו כל שהוא צורך התפירה חיבור וכל שאין צורך התפירה בו אינו חיבור ומבוארים דברי רבינו גם בשני הדינים הנ\"ל ורבינו השכיל לחבר שתי התוספתות האלו יחד ללמדנו דמש\"כ בתוספתא הראשונה הכניסו לבגד החוט חיבור לבגד הוא רק בשהוא צורך התפירה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..42900751cf55cac2c0efdfabaa4f58f8b80fd734 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Taharah/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,120 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Vessels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Vessels", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "התפילין משיגמור הקציצה אע\"פ שהוא עתיד לתת בה את הרצועה מקבלת טומאה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל הדברים מבוארים בתוספתא דכלים ב\"ב ריש פ\"ד דאיתא שם תפילה אימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קיצעה אע\"פ שהוא עתיד ליתן בה את הרצועה טמאה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "תפילה שנטמאת מאימתי טהרתה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו, ודברי רבינו הללו הם סיפא דההיא תוספתא שהבאתי לעיל בהל\"א ומאימתי טהרתה של יד משיתיר משלש רוחות ושל ראש משיתיר משלש רוחות ובין קציעה (כ\"ה שם בתוספתא אבל הגר\"א ז\"ל גרס שם קציצה והוא כדברי רבינו) לחברתה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכמה יהיה בנקב אם היה בכלי שטף במוציא זיתים ואם היה בכלי חרס העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים והעשוי למשקין שיעורו בכונס משקה. ובהשגות א\"א זה ההפרש לא נמצא בשום מקום לענין צמיד פתיל כו'. וכתב ע\"ז הכ\"מ ודעת רבינו שכל נקב שמוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי ואינו מציל בצמיד פתיל ע\"כ, אולם גם הוא לא הראה שום מקור לדברי רבינו הללו. ובאמת כל דברי רבינו בהלכה זו מבוארים בתו\"כ שמיני פרשתא ז' ברייתא ז' אל תוכו כשיפול לתוכו טמא ולא כשיפול לתוך תוכו כיצד כו' עד ברייתא ט' יכול אע\"פ שניקבה ת\"ל כל אשר בתוכו יטמא וכמה הוא שיעורו של נקב בכלי חרס בכונס משקה ובכלי שטף במוציא זיתים ע\"כ ומבוארים דברי רבינו. ספר מי נפתוח:" + ], + [], + [], + [ + "החמת והכפישה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו והוא תוספתא בפ\"ו דכלים מס' ב\"ק החמת והכפושה שנפחתו במוציא רימונין אע\"פ שבטלו מתורת הכלים מצילין באהל השרץ. ומש\"כ רבינו והוא שיהיה הפחת למעלה כו' נלמד מדין כוורת פחותה שהביא רבינו בהי\"א דאינה מצלת וה\"ה הכא כשהפחת למטה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "תנור שנטמא כו' חילקו לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חילקו לשנים בשוה כל אחד מהן טמא לפי שאי אפשר לכוין אבל טבלא של חרס שיש לה דופן שנחלקו לשנים טהורה ואם היה אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא. וכתב הכ\"מ חילקו לשנים בשוה בפ\"ב דבכורות עלה י\"ז ומש\"כ אבל טבלא של חרס כו' ולא הראה שום מקור לזה. ובאמת דברי רבינו הם משנה ערוכה בפי\"ב דכלים משנה ו' דאיתא שם ארבעה דברים ר\"ג מטמא וחכמים מטהרין וכו' וטבלא שנחלקה לשנים ומודים חכמים לר\"ג בטבלא שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן שהגדול טמא והקטן טהור, וביאר שם רבינו בפיה\"מ דטבלא שנחלקה לשנים הוא טבלא של חרס שיש לה לבזבזים וכתב שם והלכה כחכמים ומבוארים דברי רבינו וע\"ש בתוי\"ט שהקשה דמ\"ש מתנור דאם חילקו לשניהם בשוה שניהם טמאין וכתב לחלק, וע\"ש בתוספות רעק\"א דסיים בצ\"ע עכ\"פ דברי רבינו מבוארין במשנה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן גסטרא שנפחתה כו'. הכ\"מ השמיט לציין מקורו אבל דברי רבינו לקוחין מהתוספתא דכלים ב\"ק פ\"ג חבית שנפחתה כו' ואם היתה גסטרא הר\"ז טהורה שלא אמרו שירין לשירין אלא שירין לכלים ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החוט שהשילו למחט כו'. וכתב הכ\"מ החוט שהשילו כו' עד מן הקשר ולחוץ אינו חיבור תוספתא פט\"ז אלא שיש בה חסרון, וכוונתו להתוספתא דכלים ב\"מ פ\"ט שזה הפ' ט\"ז דכלים, והנה שם לא נמצא רק הדין שכתב רבינו בהחוט שהשילו למחט וכן מש\"כ רבינו בדין חבל שקשור בחרס אבל מש\"כ עוד רבינו ואין החוט כולו חיבור לבגד כו' וכן מש\"כ רבינו בדין החוט שפירש מן הבגד לא נמצא שם ולזה נראה שכיון הכ\"מ במש\"כ אלא שיש בה חסרון כוונתו ששני הדינים אלו שכתב רבינו לא נמצאו שם בהתוספתא אבל באמת אין כאן שום חסרון ודברי רבינו בשני הדינים הללו נובעים מהתוספתא דכלים ב\"ב פ\"ה דאיתא שם חוט שפירש מן הבגד אפי' מאה אמה כולו חיבור אחד וזה שהוא תפור בו כל שהוא צורך התפירה חיבור וכל שאין צורך התפירה בו אינו חיבור ומבוארים דברי רבינו גם בשני הדינים הנ\"ל ורבינו השכיל לחבר שתי התוספתות האלו יחד ללמדנו דמש\"כ בתוספתא הראשונה הכניסו לבגד החוט חיבור לבגד הוא רק בשהוא צורך התפירה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1d3d479a83e6a84cb66c241b4a5e9e84d5fe0cb4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,69 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומערבין במעשר שני בירושלים מפני שהוא ראוי שם לאכילה אבל לא בגבולין. כן הוא בתוספתא, והובא בירושלמי פ\"ג דעירובין ה\"ב מערבין במע\"ש בירושלים אבל לא בגבולין וע\"ש בש\"ק ובמאה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בעל החצר שהשכיר כו'. עי' בכ\"מ שנדחק למצוא טעם למה שפסק רבינו כר' יהודה אבל בפשיטות נראה דרבינו סמך בזה על הירושלמי שם בפ\"ח דעירובין הל\"ד דאיתא שם ר\"ח ור' אסי ור' אמי סלקין לעכברי ושמעו מדבית ר' ינאי הלכה כר' יהודה וע\"ש בש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9812856dc4c3a9eeb89297f02b983a10a1369c3a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Eruvin", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Eruvin", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומערבין במעשר שני בירושלים מפני שהוא ראוי שם לאכילה אבל לא בגבולין. כן הוא בתוספתא, והובא בירושלמי פ\"ג דעירובין ה\"ב מערבין במע\"ש בירושלים אבל לא בגבולין וע\"ש בש\"ק ובמאה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בעל החצר שהשכיר כו'. עי' בכ\"מ שנדחק למצוא טעם למה שפסק רבינו כר' יהודה אבל בפשיטות נראה דרבינו סמך בזה על הירושלמי שם בפ\"ח דעירובין הל\"ד דאיתא שם ר\"ח ור' אסי ור' אמי סלקין לעכברי ושמעו מדבית ר' ינאי הלכה כר' יהודה וע\"ש בש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2589aa778129e6512399eeb04fcd9fefade2ecf5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ועל גבי ס\"ת כו'. וכתב הכ\"מ איני יודע מנין לו לרבינו שנותנים אפר מקלה ע\"ג ס\"ת, אבל נראה שרבינו הי\"ל גירסתו כן בש\"ס, וכ\"ה להדיא בהלכות הרי\"ף שם בתענית למה נותנין אפר ע\"ג ספר תורה אר\"י בן פזי וכו', מזה נראה שגירסתם היה גם מקודם נותנין אפר ע\"ג תיבה וע\"ג ס\"ת:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שבע תעניות האלו כ\"מ שגוזרין אותן שם אחר שמתפללין יוצאין כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם. המ\"מ הראה מקום לזה בתענית דף ט\"ז. ובש\"ע או\"ח סי' תקע\"ט סעיף י\"ג כתב כלשון רבינו בכאן, וכתב בביאור הגר\"א שם כלומר כו' רמב\"ם וטור וצ\"ע למה כתב כמ\"ד הראשון. וכונתו דשם בתענית איתא למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי ב\"ח ור\"ח חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים, מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו\"ם, ולפ\"ז צ\"ע על הרמב\"ם והטור שפסקו כמ\"ד הראשון, ועי' גם במג\"א שם סקי\"א. אבל נראה שרבינו סמך בזה על הירושלמי בפ\"ב דתענית ה\"א, דלא הוזכר שם רק דעת מ\"ד הראשון, וז\"ל הירושלמי שם א\"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר כאילו נחשבנו מתים לפניך, ולא הוזכר שם דעת מ\"ד השני, ולכן סתם רבינו כמ\"ד הראשון:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dfce400a65ec5b7e6f6293d2c9b695394c399f32 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Fasts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Fasts", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ועל גבי ס\"ת כו'. וכתב הכ\"מ איני יודע מנין לו לרבינו שנותנים אפר מקלה ע\"ג ס\"ת, אבל נראה שרבינו הי\"ל גירסתו כן בש\"ס, וכ\"ה להדיא בהלכות הרי\"ף שם בתענית למה נותנין אפר ע\"ג ספר תורה אר\"י בן פזי וכו', מזה נראה שגירסתם היה גם מקודם נותנין אפר ע\"ג תיבה וע\"ג ס\"ת:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שבע תעניות האלו כ\"מ שגוזרין אותן שם אחר שמתפללין יוצאין כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם. המ\"מ הראה מקום לזה בתענית דף ט\"ז. ובש\"ע או\"ח סי' תקע\"ט סעיף י\"ג כתב כלשון רבינו בכאן, וכתב בביאור הגר\"א שם כלומר כו' רמב\"ם וטור וצ\"ע למה כתב כמ\"ד הראשון. וכונתו דשם בתענית איתא למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי ב\"ח ור\"ח חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים, מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו\"ם, ולפ\"ז צ\"ע על הרמב\"ם והטור שפסקו כמ\"ד הראשון, ועי' גם במג\"א שם סקי\"א. אבל נראה שרבינו סמך בזה על הירושלמי בפ\"ב דתענית ה\"א, דלא הוזכר שם רק דעת מ\"ד הראשון, וז\"ל הירושלמי שם א\"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר כאילו נחשבנו מתים לפניך, ולא הוזכר שם דעת מ\"ד השני, ולכן סתם רבינו כמ\"ד הראשון:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ae694a22d7c1c16412dc80e665878401c1547a6e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,74 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל מן החמץ עצמו בפסח כל שהוא הרי זה אסור מן התורה שנאמר לא יאכל. עיין בכ\"מ שתמה ע\"ז, ועיין במל\"מ שתירץ בשם מהרלנ\"ח דאיסור חמץ אין ללמוד מחלב דשאני חלב דלא הי\"ל שעת הכושר מעולם משא\"כ חמץ שמותר קודם הפסח, ולכך הוצרך פסוק בפ\"ע בחמץ לאיסור ח\"ש. אבל לפ\"ז יוקשה להיפך מנ\"ל באמת בחמץ דח\"ש אסור, ומש\"כ רבינו דהוא מלא יאכל קשה מנ\"ל לרבינו דרש זה דיאכל משמע ח\"ש. וראה זה מצאתי בס' התוה\"מ סדר צו פ\"ב ברייתא ל\"א, ע\"מ דאיתא בתו\"כ שם מצות תאכל מצוה וכו', מצות תאכל מה ת\"ל לפי שנאמר יאכלוה אין לי אלא כולה מנין אף מקצתה ת\"ל תאכל אפילו כל שהוא. וכתב שם אכל בקל מוסב על האדם האוכל, ולא יקרא אוכל אלא בכזית שפחות מזה נקרא טועם כי טעמתי מעט דבש (ש\"א) וכמ\"ש בספרא לקמן סתם אכילה בכזית, אבל הנפעל מוסב על הדבר ואף אם נאכל כ\"ש הגם שלא יקרא אכילה מצד האוכל שלא אכל רק טעם מ\"מ הדבר נאכל ואיננו. וז\"ש בספרא שלכן שינה ואמר מצות תאכל ללמד שאף שלא נשאר רק מקצתה בכ\"ז תאכל, ומזה מקור לדברי הרמב\"ם פ\"א מהל' חו\"מ ה\"ז שהאוכל חמץ בפסח אפי' כ\"ש אסור שנאמר לא יאכל כו'. והנה פורש שיש לו יסוד בספרא ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין אותו מכות מרדות עד שתצא נפשו. וכתב המ\"מ בירושלמי פ' אלו עוברין א\"ר לוי האוכל מצה בע\"פ כבא על ארוסתו בבית חמיו, ובבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה, ופי' מכות מרדות מדרבנן ע\"כ. והנה פשיטות דברי רבינו מורין דגם באם מכין אותו אחר שאכל כבר אפ\"ה מכין אותו עד שתצא נפשו. וכן נראה שהבין הר\"ן בכתובות פ\"ד דברי רבינו הללו, וז\"ל שם ע\"מ דאיתא בגמרא דהמוציא ש\"ר ולא בעל לוקה מ\"מ מדרבנן, פי' הערוך מלקות דאורייתא וכו' אבל עובר על מ\"ע כו' וכן עובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר וכו' עכ\"ל, אף הרמב\"ם ז\"ל כתב בפ\"ו מה' חו\"מ אסרו חכמים לאכול מצה בע\"פ וכו' ומי שאכל מצה בע\"פ מכין אותו עד שתצא נפשו, ולפי דבריהם יש בזה חומר בד\"ס יותר מבד\"ת, אבל ר\"מ הלוי ז\"ל כתב שמכין אותו באומד ולהקל ממלקות של תורה. ונראין דבריו שכל שאינו אלא כדי לעונשו ע\"מ שעשה נראין הדברים שמכין אותו כפי אומד ב\"ד ולהקל ממלקות של תורה וכו' ע\"ש, ומוכח להדיא שהבין בכונת רבינו דאף באם מכין אותו לאחר שעבר אפ\"ה מכין אותו עד שתצא נפשו, וכן הבין המג\"א בסי' תצ\"ו סק\"ב ע\"ש ובמחהש\"ק, וכן הבין ג\"כ התוי\"ט בנזיר פ\"ד מ\"ג ע\"ש, אבל מנ\"ל לרבינו באמת דבר חדש כזה דמלקות של ד\"ס חמורים מד\"ת. והנה בתוספתא דמכות סוף פ\"ג איתא מכת מרדות מכין אותו עד שיקבל עליו או עד שתצא נפשו ע\"כ. ולכאורה יש לדחות דהכא בעבירה נמשכת מיירי. אבל מצאתי בירושלמי דנזיר פ\"ד ה\"ג שהביא דברי התוספתא הללו אמתני' דאשה שלא ידעה שהיפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומטמאה למתים דתספוג מ\"מ. ונראה בעליל דכונת הירושלמי דגם מ\"מ דמתני' שם היינו עד שתצא נפשו, כמו דאיתא בתוספתא ושם ודאי עונש זה הוא רק מדרבנן, וגם אינה עבירה נמשכת דהרי נוכל להודיעה שהפר לה בעלה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בשאלת החכם כתב רבינו מה העדות כו' אשר צוה ה' אלהינו אותנו. ולכאורה תמוהין דבריו שהרי בקרא דברים ו' כ' כתיב אתכם. אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דפסחים פ\"י ה\"ד ומכילתא סוף פ' בא דשם הנוסחא הוא כדברי רבינו ועי' בש\"ק שם בירושלמי שהקשה כן ועכ\"פ דברי רבינו יש להם יסוד ושורש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d481c6c6bdbe716f5861429cd6d421f3f64668ef --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל מן החמץ עצמו בפסח כל שהוא הרי זה אסור מן התורה שנאמר לא יאכל. עיין בכ\"מ שתמה ע\"ז, ועיין במל\"מ שתירץ בשם מהרלנ\"ח דאיסור חמץ אין ללמוד מחלב דשאני חלב דלא הי\"ל שעת הכושר מעולם משא\"כ חמץ שמותר קודם הפסח, ולכך הוצרך פסוק בפ\"ע בחמץ לאיסור ח\"ש. אבל לפ\"ז יוקשה להיפך מנ\"ל באמת בחמץ דח\"ש אסור, ומש\"כ רבינו דהוא מלא יאכל קשה מנ\"ל לרבינו דרש זה דיאכל משמע ח\"ש. וראה זה מצאתי בס' התוה\"מ סדר צו פ\"ב ברייתא ל\"א, ע\"מ דאיתא בתו\"כ שם מצות תאכל מצוה וכו', מצות תאכל מה ת\"ל לפי שנאמר יאכלוה אין לי אלא כולה מנין אף מקצתה ת\"ל תאכל אפילו כל שהוא. וכתב שם אכל בקל מוסב על האדם האוכל, ולא יקרא אוכל אלא בכזית שפחות מזה נקרא טועם כי טעמתי מעט דבש (ש\"א) וכמ\"ש בספרא לקמן סתם אכילה בכזית, אבל הנפעל מוסב על הדבר ואף אם נאכל כ\"ש הגם שלא יקרא אכילה מצד האוכל שלא אכל רק טעם מ\"מ הדבר נאכל ואיננו. וז\"ש בספרא שלכן שינה ואמר מצות תאכל ללמד שאף שלא נשאר רק מקצתה בכ\"ז תאכל, ומזה מקור לדברי הרמב\"ם פ\"א מהל' חו\"מ ה\"ז שהאוכל חמץ בפסח אפי' כ\"ש אסור שנאמר לא יאכל כו'. והנה פורש שיש לו יסוד בספרא ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין אותו מכות מרדות עד שתצא נפשו. וכתב המ\"מ בירושלמי פ' אלו עוברין א\"ר לוי האוכל מצה בע\"פ כבא על ארוסתו בבית חמיו, ובבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה, ופי' מכות מרדות מדרבנן ע\"כ. והנה פשיטות דברי רבינו מורין דגם באם מכין אותו אחר שאכל כבר אפ\"ה מכין אותו עד שתצא נפשו. וכן נראה שהבין הר\"ן בכתובות פ\"ד דברי רבינו הללו, וז\"ל שם ע\"מ דאיתא בגמרא דהמוציא ש\"ר ולא בעל לוקה מ\"מ מדרבנן, פי' הערוך מלקות דאורייתא וכו' אבל עובר על מ\"ע כו' וכן עובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר וכו' עכ\"ל, אף הרמב\"ם ז\"ל כתב בפ\"ו מה' חו\"מ אסרו חכמים לאכול מצה בע\"פ וכו' ומי שאכל מצה בע\"פ מכין אותו עד שתצא נפשו, ולפי דבריהם יש בזה חומר בד\"ס יותר מבד\"ת, אבל ר\"מ הלוי ז\"ל כתב שמכין אותו באומד ולהקל ממלקות של תורה. ונראין דבריו שכל שאינו אלא כדי לעונשו ע\"מ שעשה נראין הדברים שמכין אותו כפי אומד ב\"ד ולהקל ממלקות של תורה וכו' ע\"ש, ומוכח להדיא שהבין בכונת רבינו דאף באם מכין אותו לאחר שעבר אפ\"ה מכין אותו עד שתצא נפשו, וכן הבין המג\"א בסי' תצ\"ו סק\"ב ע\"ש ובמחהש\"ק, וכן הבין ג\"כ התוי\"ט בנזיר פ\"ד מ\"ג ע\"ש, אבל מנ\"ל לרבינו באמת דבר חדש כזה דמלקות של ד\"ס חמורים מד\"ת. והנה בתוספתא דמכות סוף פ\"ג איתא מכת מרדות מכין אותו עד שיקבל עליו או עד שתצא נפשו ע\"כ. ולכאורה יש לדחות דהכא בעבירה נמשכת מיירי. אבל מצאתי בירושלמי דנזיר פ\"ד ה\"ג שהביא דברי התוספתא הללו אמתני' דאשה שלא ידעה שהיפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומטמאה למתים דתספוג מ\"מ. ונראה בעליל דכונת הירושלמי דגם מ\"מ דמתני' שם היינו עד שתצא נפשו, כמו דאיתא בתוספתא ושם ודאי עונש זה הוא רק מדרבנן, וגם אינה עבירה נמשכת דהרי נוכל להודיעה שהפר לה בעלה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n בשאלת החכם כתב רבינו מה העדות כו' אשר צוה ה' אלהינו אותנו. ולכאורה תמוהין דבריו שהרי בקרא דברים ו' כ' כתיב אתכם. אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דפסחים פ\"י ה\"ד ומכילתא סוף פ' בא דשם הנוסחא הוא כדברי רבינו ועי' בש\"ק שם בירושלמי שהקשה כן ועכ\"פ דברי רבינו יש להם יסוד ושורש: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a8cfc3f226eef06884c6db1e9069db80553a4371 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "אין מוציאין את האש לא מן העצים ולא מן האבנים וכו'. ובהשגות כתב הראב\"ד ז\"ל ויאמר מפני שהוא מוליד ואין כאן הכנה והוא הטעם שמפרש בגמ' עכ\"ל, ועיין הה\"מ ועיין במחה\"ש באו\"ח ריש סימן תק\"ב בכוונת המ\"מ שזה ג\"כ הפי' בש\"ס משום דקא מוליד והו\"ל לעשות מערב ולא הותר כ\"א באש המצוי ע\"ש. ובאמת כדברי רבינו דלהוציא אש מעצים ואבנים הטעם משום מכשירי אוכל נפש דאפשר לעשות מבערב, מבואר להדיא בירושלמי דביצה פ\"ה ה\"ב ובמגילה פ\"א ה\"ו על המתני' דאין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד, תני בשם ר' יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו מה ביניהון וכו', ר\"ח בריה דר\"א להוציא אש מאבנים ביניהון, ופי' הק\"ע דלהוציא אש מאבנים לבשל ביו\"ט איכא בינייהו, דלר\"י מותר ולחכמים אסור דה\"ל מלאכת מכשירי אוכל נפש, וזה מבואר כדברי רבינו, דלהראב\"ד דמפרש משום הכנה אין זה ענין לפלוגתא דר\"י ורבנן, וע\"ש בציון ירושלים:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. במ\"מ לא הראה מקור לזה והטור באו\"ח סי' תקכ\"ט העתיק דברי רבינו הללו וכתב שם הב\"י ומ\"ש הקטנים נותן להם קליות ואגוזים לא מצאתיו מפורש וסיים בצ\"ע ע\"ש. אולם מצאתי בתוספתא דפסחים פ\"י דשם הנוסחא ר' יהודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם וכ\"ה בירושלמי שם פ\"י ה\"א ומפרש שם נשים בראוי להן כגון מסנים וצוצלין וקטנים בראוי להם כגון אגוזין ולוזין ע\"ש, ועפ\"ז מבוארין דברי רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0ddc591212f031dfa993b26bfd086180820a6dd6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_a_Holiday", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "אין מוציאין את האש לא מן העצים ולא מן האבנים וכו'. ובהשגות כתב הראב\"ד ז\"ל ויאמר מפני שהוא מוליד ואין כאן הכנה והוא הטעם שמפרש בגמ' עכ\"ל, ועיין הה\"מ ועיין במחה\"ש באו\"ח ריש סימן תק\"ב בכוונת המ\"מ שזה ג\"כ הפי' בש\"ס משום דקא מוליד והו\"ל לעשות מערב ולא הותר כ\"א באש המצוי ע\"ש. ובאמת כדברי רבינו דלהוציא אש מעצים ואבנים הטעם משום מכשירי אוכל נפש דאפשר לעשות מבערב, מבואר להדיא בירושלמי דביצה פ\"ה ה\"ב ובמגילה פ\"א ה\"ו על המתני' דאין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד, תני בשם ר' יהודה אף מכשירי אוכל נפש התירו מה ביניהון וכו', ר\"ח בריה דר\"א להוציא אש מאבנים ביניהון, ופי' הק\"ע דלהוציא אש מאבנים לבשל ביו\"ט איכא בינייהו, דלר\"י מותר ולחכמים אסור דה\"ל מלאכת מכשירי אוכל נפש, וזה מבואר כדברי רבינו, דלהראב\"ד דמפרש משום הכנה אין זה ענין לפלוגתא דר\"י ורבנן, וע\"ש בציון ירושלים:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. במ\"מ לא הראה מקור לזה והטור באו\"ח סי' תקכ\"ט העתיק דברי רבינו הללו וכתב שם הב\"י ומ\"ש הקטנים נותן להם קליות ואגוזים לא מצאתיו מפורש וסיים בצ\"ע ע\"ש. אולם מצאתי בתוספתא דפסחים פ\"י דשם הנוסחא ר' יהודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם וכ\"ה בירושלמי שם פ\"י ה\"א ומפרש שם נשים בראוי להן כגון מסנים וצוצלין וקטנים בראוי להם כגון אגוזין ולוזין ע\"ש, ועפ\"ז מבוארין דברי רבינו: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..573dfa82d24e3aa0d9af961c1f258bd4ac73e659 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n אכל מעט וחזר ואכל אם יש מתחלת כו'. וכתב המ\"מ תוספתא אכל וחזר ואכל כו' אבל לא הראה מקום התוספתא, והר\"ן בפ\"ח דיומא במשנה דהאוכל ככותבת הגסה העתיק דברי רבינו הללו וכתב ונראה שלמדה הרב ז\"ל מדתניא בתוספתא בפ\"ק דפסחים לענין חמץ אחד האוכל ואחד הממחה ושותה כו' שתה ושהה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ע\"כ. אבל לא היה צריך ללמוד זה מחמץ שדברי רבינו מבוארין להדיא לענין יוה\"כ בתוספתא דיומא פ\"ד אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ע\"כ, ומכאן נובעים דברי רבינו ודברי הר\"ן ז\"ל צ\"ע: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..944960b04369073972fed25e4eeb213f5df2a8f9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,36 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_the_Tenth_of_Tishrei", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n אכל מעט וחזר ואכל אם יש מתחלת כו'. וכתב המ\"מ תוספתא אכל וחזר ואכל כו' אבל לא הראה מקום התוספתא, והר\"ן בפ\"ח דיומא במשנה דהאוכל ככותבת הגסה העתיק דברי רבינו הללו וכתב ונראה שלמדה הרב ז\"ל מדתניא בתוספתא בפ\"ק דפסחים לענין חמץ אחד האוכל ואחד הממחה ושותה כו' שתה ושהה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ע\"כ. אבל לא היה צריך ללמוד זה מחמץ שדברי רבינו מבוארין להדיא לענין יוה\"כ בתוספתא דיומא פ\"ד אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ע\"כ, ומכאן נובעים דברי רבינו ודברי הר\"ן ז\"ל צ\"ע: [עד כאן]:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ee9d2f405f20f00f298ae3ded17a9ea2e9b52d76 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,201 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "עיין בלח\"מ שכתב דברי ר\"ת ז\"ל שהביא הה\"מ הוא מפני שהוא ז\"ל סובר כסברת חכמי ישראל (שגלגל קבוע ומזל חוזר וכו'). ט\"ס נפל בכאן וצ\"ל [שביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע כו'] וזו היתה כו' כצ\"ל: [השמטה] ועי' בלח\"מ שסיים בצ\"ע ומצאתי בשטמ\"ק כתובות דף י\"ג ע\"ב במאי דאיתא שם השבתני על המעוברת כו' וז\"ל פירש\"י תשובה גמורה ונצחת והקשו עליו דא\"כ כבר חזר בו ר\"ג והא חזינן אמוראי דפסקו כר\"ג ועבדי כוותיה וי\"ל דאע\"ג דנצח אותם בטענה מ\"מ קבלתם אמת היתה וכן שמעתי משמו של ר\"ת שהיה אומר כן על הא דאמרינן בפ' מי שהיה טמא חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים וחכמי או\"ה אומרים כו' ואמרינן התם א\"ר תשובה לדבריהם כו' ואמר ר\"ת ז\"ל דאע\"ג דנצחו חכמי או\"ה לחכמי ישראל היינו נצחון בטענות אבל האמת הוא כחכמי ישראל והיינו דאמרינן בתפלה ובוקע חלוני רקיע ועוד אמרו בפ' אלמנה לכ\"ג (דס\"ז ע\"א) אר\"א מי קתני וקיבלו והודו לו קתני דמסתבר טעמיה ע\"כ. וא\"כ דעת ר\"ת ז\"ל דסברת חכמי ישראל לא נדחית כלל ומה דאיתא בגמ' דנצחו חכמי או\"ה הוא רק בטענות אבל האמת הוא כדעת חכמי ישראל ול\"ק כלל קושית הלח\"מ על הר\"ת: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המעמר אוכלין אם לאכילה שיעורו כגרוגרת כו'. דברי רבינו נובעים מהירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב על המשנה דאבות מלאכות ארבעים חסר אחת וז\"ל, כל אלין שיעוריא אם לאוכלין כגרוגרת, אם לבהמה כמלא פי גדי אם לבשל כדי לבשל ביצה קלה וכו' וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל השוחק תבלין וסמנין במכתשת הרי זה טוחן וחייב. כן מבואר להדיא בירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב והטוחן, ההן דשחק מלח חסף פלפלין חייב משום טוחן, וה\"ה כל מיני תבלין וע\"ש בק\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקולע את הנימין הרי זה תולדת אורג. שבת דף ס\"ד ע\"א במה דמייתי שם בברייתא מוסיף שק על הבגד שטמא משום אריג, ופריך אטו בגד לאו אריג הוא, ה\"ק מוסיף שק על הבגד אע\"פ שאינו אריג טמא, למאי חזי אר\"י שכן עני קולע שלש נימין ותולה בצואר בתו, ופירש\"י קולע ג' חוטין של מטוה וקליעתה זו היא אריגתו מאחר שהוא טווי כדאמרינן גבי תיכי חלילתא בריש פרקין דקרי להו אריג, והא דקאמר אע\"פ שאינו אריג כלומר לאו אריג ממש, וממילא דה\"ה לענין שבת דזה נחשב אריג:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n חמשה קנים ואין בין זל\"ז שלשה ויש ביניהן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן נדונים משום זוית שיש בה שני פסין. עי' במ\"מ. ובפשיטות נראה דרבינו סמך בזה אירושלמי בפ\"ב דעירובין ה\"א דפשיטא ליה דנידון משום דיומד וז\"ל הירושלמי שם היו חמשה קנים ואין בין זל\"ז ג' ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן נידונין משום דיומד וע\"ש בש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת. כ\"ה בירושלמי שבת פ\"ח ה\"א, הדא דאת אמר בחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוציא אזוב לאוכלים כגרוגרת לבהמה כמלא פי גדי לעצים כשיעור העצים להזייה כשיעור הזיה. בירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ב, הוציא סיאה איזוב וקורנית אם לאוכלין כגרוגרת, אם לבהמה כמלוא פי גדי, אם לעצים כשיעור העצים, אם להזייה כשיעור הזייה, וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [ + "המוציא דיו על הקולמוס שיעורו כדי לכתוב ממנו ב' אותיות אבל אם הוציא הדיו בפני עצמו או בקסת צריך שיהיה בו יותר על זה, כדי שיעלה ממנו על הקולמוס כדי לכתוב ב' אותיות. וכתב המ\"מ משנה פ' המוציא ע\"ח ע\"ב, ובגמרא דף פ' תנא ב' אותיות בדיו ב' אותיות בקולמוס ב' אותיות בקלמרין, פי' קלמרין קסת הסופר וכו', ויש לרש\"י ז\"ל בזה פי' אחר שלא כדרך רבינו ע\"כ, כוונתו דרש\"י פי' שם דכל היכא דמפיק ליה שיעורו כשתי אותיות, ושלא כדברי רבינו דצריך שיהיה בו יותר. אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ג הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות אם בכלי צריך יותר, וביאר רבינו משום דא\"א שלא ידבק מן הדיו בצדדי הכלי, נמצא שנתמעט מלכתוב בו שתי אותיות, ולהכי צריך שיהיה כ\"כ כדי שיעלה ממנו על הקולמוס ג\"כ כדי לכתוב ב' אותיות, וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [ + "עפר ואפר כדי לכסות דם צפור קטנה. בירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ד שמואל אמר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה, תני שמואל עפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה, וע\"ש בק\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא היתה עמו בהמה ולא עכו\"ם ולא אחד מכל אלו מהלך בו פחות פחות מד' אמות ואפילו מציאה שבאה לידו מהלך בה פחות פחות מד' אמות אבל קודם שתבא לידו אם יכול להחשיך עליה מחשיך ואם לאו מוליכה פחות פחות מד' אמות. וכן כתב רבינו לעיל בפ\"ו הכ\"ב וז\"ל אבל מציאה לא יתן לעכו\"ם אלא מוליכה בפחות פחות מד\"א, ועיין במ\"ע ובמ\"מ שהביאו שחכמי לוניל שאלו לרבינו ע\"ז דהא בגמרא לא משמע הכי ורבינו נדחק בתשובתו לקיים פסקו. ועיין בביאור הגר\"א באו\"ח סי' רס\"ו ס\"ק ח' שכתב ומוצאו של הרמב\"ם מפ' בתרא דע\"ז דף ע' ע\"א דאיתא שם האמר רבא אמר לי איסור גיורא כי הוינן בארמיותן אמרינן יהודאי לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא, ואינהו לא ידעו דסבירא לן כר\"י, דאמר ר\"י המוציא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מארבע אמות, וכתב שם דלשיטת הפוסקים צ\"ל המוציא שהוציא בשוגג, אבל הרמב\"ם מפרש כפשטיה שמצא, וכ\"מ פשטא דגמ' כמה כיסי משתכחין בשוקא כו' עכ\"ל. וכ\"כ במאה\"פ בירושלמי פכ\"ד דשבת ה\"א, וכתב שם שבשום אופן אי אפשר לפרש להאי דע\"ז בענין הוצאה. ואף שרבינו לא השיב לחכמי לוניל אלא מצד סברא בעלמא אפשר שהוא ז\"ל לא זכר מזה בשעה שהשיבו לו כמו שהעיד על עצמו באגרותיו שלעת זקנותו ומחמת טרדותיו שכח מאין יצאו לו הרבה דברים שכתב בחבורו ע\"ש במאה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עלה באילן בשבת בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד ובבהמה אפילו במזיד ירד משום צער בעלי חיים. וכתב המ\"מ עלה באילן בהמוצא תפילין בעירובין דף קכ\"ו, וכתב רבינו ובבהמה אפילו במזיד ירד, ודברים נראין הן ומתבארין מן הדינין הבאים, אבל קשה לומר כן דידוע שרבינו אינו מביא בספרו רק מה שנמצא מפורש בתלמוד להדיא. ובאמת גם דבריו מבוארים בתלמוד ירושלמי דביצה פ\"ה ה\"ב, דאיתא שם מפני מה אמרו אין עולין באילן שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד וע\"ש בפ\"מ נ\"מ בין הני שני טעמים, וקאמר הירושלמי ושמעינן מן הדא היה רוכב ע\"ג בהמה אומרים לו רד הדא אמרה שמא ישכח וירעיד, מפני מה אמרו היה רוכב ע\"ג בהמה אומרים לו רד, וגבי אילן אסור לירד חבריא אמרו כו', תנא ר\"א ב\"פ קומי ר\"ז שנייא הוא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו למען ינוח שורך וחמורך כמוך ע\"כ. והנה סוף דברי הירושלמי הללו דאין רוכבין ע\"ג בהמה משום שביתת בהמתו הובאו ג\"כ בהרי\"ף והרא\"ש בביצה דף ל\"ו ע\"ב. והנה המהרש\"ל ביש\"ש שם בפ' ה' דביצה רצה ללמוד מזה דגם ביו\"ט איכא עשה דשביתת בהמה דכאן מיירי ביו\"ט, וחולק על הב\"י בשם הש\"ל שהורה להלכה בהגהות הש\"ע באו\"ח סימן רמ\"ו סעיף ג' דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביו\"ט, אבל במג\"א שם בס\"ק י\"ב השיג עליו דאין כוונת הירושלמי דביו\"ט איכא עשה דשביתת בהמה רק פירוש דברי הירושלמי הם דמש\"ה בעלה ע\"ג בהמה אפילו במזיד ירד משום שצער היא לה ואיכא צער בע\"ח, וכדי שלא תקשה איך אפ\"ל דכוונת הירושלמי משום צער בע\"ח דאיך שייך ע\"ז לומר שביתת בהמתו ע\"ז הביא שם המג\"א ראיה מדברי התוס' בשבת דף קכ\"ב, דגם מניעת צער מקרי שביתה, וכמו שדרשו רבינו ז\"ל במכילתא למען ינוח שורך תן לו נייח שלא יהא לו צער וע\"ש במחהש\"ק, ומעתה דברי רבינו מבוארים בירושלמי לפי פי' המג\"א שלא כהיש\"ש, ונתבארו היטב דברי רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר ללבוש בגדים חדשים ואם נקרעו נקרעו. כ\"ה בירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב ר\"ז בשם ר\"ה כליו מבית האומן לובשן ואם יתקרע יתקרע, עיין בק\"ע ב' פירושים ורבינו מפרש כפירוש השני:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..685a78d030311b1ac562271004125fa2089ede35 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,198 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbath", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sabbath", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "עיין בלח\"מ שכתב דברי ר\"ת ז\"ל שהביא הה\"מ הוא מפני שהוא ז\"ל סובר כסברת חכמי ישראל (שגלגל קבוע ומזל חוזר וכו'). ט\"ס נפל בכאן וצ\"ל [שביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע כו'] וזו היתה כו' כצ\"ל: [השמטה] ועי' בלח\"מ שסיים בצ\"ע ומצאתי בשטמ\"ק כתובות דף י\"ג ע\"ב במאי דאיתא שם השבתני על המעוברת כו' וז\"ל פירש\"י תשובה גמורה ונצחת והקשו עליו דא\"כ כבר חזר בו ר\"ג והא חזינן אמוראי דפסקו כר\"ג ועבדי כוותיה וי\"ל דאע\"ג דנצח אותם בטענה מ\"מ קבלתם אמת היתה וכן שמעתי משמו של ר\"ת שהיה אומר כן על הא דאמרינן בפ' מי שהיה טמא חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים וחכמי או\"ה אומרים כו' ואמרינן התם א\"ר תשובה לדבריהם כו' ואמר ר\"ת ז\"ל דאע\"ג דנצחו חכמי או\"ה לחכמי ישראל היינו נצחון בטענות אבל האמת הוא כחכמי ישראל והיינו דאמרינן בתפלה ובוקע חלוני רקיע ועוד אמרו בפ' אלמנה לכ\"ג (דס\"ז ע\"א) אר\"א מי קתני וקיבלו והודו לו קתני דמסתבר טעמיה ע\"כ. וא\"כ דעת ר\"ת ז\"ל דסברת חכמי ישראל לא נדחית כלל ומה דאיתא בגמ' דנצחו חכמי או\"ה הוא רק בטענות אבל האמת הוא כדעת חכמי ישראל ול\"ק כלל קושית הלח\"מ על הר\"ת: [עד כאן]:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המעמר אוכלין אם לאכילה שיעורו כגרוגרת כו'. דברי רבינו נובעים מהירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב על המשנה דאבות מלאכות ארבעים חסר אחת וז\"ל, כל אלין שיעוריא אם לאוכלין כגרוגרת, אם לבהמה כמלא פי גדי אם לבשל כדי לבשל ביצה קלה וכו' וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל השוחק תבלין וסמנין במכתשת הרי זה טוחן וחייב. כן מבואר להדיא בירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב והטוחן, ההן דשחק מלח חסף פלפלין חייב משום טוחן, וה\"ה כל מיני תבלין וע\"ש בק\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקולע את הנימין הרי זה תולדת אורג. שבת דף ס\"ד ע\"א במה דמייתי שם בברייתא מוסיף שק על הבגד שטמא משום אריג, ופריך אטו בגד לאו אריג הוא, ה\"ק מוסיף שק על הבגד אע\"פ שאינו אריג טמא, למאי חזי אר\"י שכן עני קולע שלש נימין ותולה בצואר בתו, ופירש\"י קולע ג' חוטין של מטוה וקליעתה זו היא אריגתו מאחר שהוא טווי כדאמרינן גבי תיכי חלילתא בריש פרקין דקרי להו אריג, והא דקאמר אע\"פ שאינו אריג כלומר לאו אריג ממש, וממילא דה\"ה לענין שבת דזה נחשב אריג:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n חמשה קנים ואין בין זל\"ז שלשה ויש ביניהן ששה טפחים לכאן וששה טפחים לכאן נדונים משום זוית שיש בה שני פסין. עי' במ\"מ. ובפשיטות נראה דרבינו סמך בזה אירושלמי בפ\"ב דעירובין ה\"א דפשיטא ליה דנידון משום דיומד וז\"ל הירושלמי שם היו חמשה קנים ואין בין זל\"ז ג' ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן נידונין משום דיומד וע\"ש בש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [ + "וחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת. כ\"ה בירושלמי שבת פ\"ח ה\"א, הדא דאת אמר בחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוציא אזוב לאוכלים כגרוגרת לבהמה כמלא פי גדי לעצים כשיעור העצים להזייה כשיעור הזיה. בירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ב, הוציא סיאה איזוב וקורנית אם לאוכלין כגרוגרת, אם לבהמה כמלוא פי גדי, אם לעצים כשיעור העצים, אם להזייה כשיעור הזייה, וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [ + "המוציא דיו על הקולמוס שיעורו כדי לכתוב ממנו ב' אותיות אבל אם הוציא הדיו בפני עצמו או בקסת צריך שיהיה בו יותר על זה, כדי שיעלה ממנו על הקולמוס כדי לכתוב ב' אותיות. וכתב המ\"מ משנה פ' המוציא ע\"ח ע\"ב, ובגמרא דף פ' תנא ב' אותיות בדיו ב' אותיות בקולמוס ב' אותיות בקלמרין, פי' קלמרין קסת הסופר וכו', ויש לרש\"י ז\"ל בזה פי' אחר שלא כדרך רבינו ע\"כ, כוונתו דרש\"י פי' שם דכל היכא דמפיק ליה שיעורו כשתי אותיות, ושלא כדברי רבינו דצריך שיהיה בו יותר. אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ג הוציא דיו אם בקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות אם בכלי צריך יותר, וביאר רבינו משום דא\"א שלא ידבק מן הדיו בצדדי הכלי, נמצא שנתמעט מלכתוב בו שתי אותיות, ולהכי צריך שיהיה כ\"כ כדי שיעלה ממנו על הקולמוס ג\"כ כדי לכתוב ב' אותיות, וע\"ש בק\"ע:" + ], + [], + [ + "עפר ואפר כדי לכסות דם צפור קטנה. בירושלמי דשבת פ\"ח ה\"ד שמואל אמר עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה, תני שמואל עפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה, וע\"ש בק\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא היתה עמו בהמה ולא עכו\"ם ולא אחד מכל אלו מהלך בו פחות פחות מד' אמות ואפילו מציאה שבאה לידו מהלך בה פחות פחות מד' אמות אבל קודם שתבא לידו אם יכול להחשיך עליה מחשיך ואם לאו מוליכה פחות פחות מד' אמות. וכן כתב רבינו לעיל בפ\"ו הכ\"ב וז\"ל אבל מציאה לא יתן לעכו\"ם אלא מוליכה בפחות פחות מד\"א, ועיין במ\"ע ובמ\"מ שהביאו שחכמי לוניל שאלו לרבינו ע\"ז דהא בגמרא לא משמע הכי ורבינו נדחק בתשובתו לקיים פסקו. ועיין בביאור הגר\"א באו\"ח סי' רס\"ו ס\"ק ח' שכתב ומוצאו של הרמב\"ם מפ' בתרא דע\"ז דף ע' ע\"א דאיתא שם האמר רבא אמר לי איסור גיורא כי הוינן בארמיותן אמרינן יהודאי לא מנטרי שבתא דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא, ואינהו לא ידעו דסבירא לן כר\"י, דאמר ר\"י המוציא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מארבע אמות, וכתב שם דלשיטת הפוסקים צ\"ל המוציא שהוציא בשוגג, אבל הרמב\"ם מפרש כפשטיה שמצא, וכ\"מ פשטא דגמ' כמה כיסי משתכחין בשוקא כו' עכ\"ל. וכ\"כ במאה\"פ בירושלמי פכ\"ד דשבת ה\"א, וכתב שם שבשום אופן אי אפשר לפרש להאי דע\"ז בענין הוצאה. ואף שרבינו לא השיב לחכמי לוניל אלא מצד סברא בעלמא אפשר שהוא ז\"ל לא זכר מזה בשעה שהשיבו לו כמו שהעיד על עצמו באגרותיו שלעת זקנותו ומחמת טרדותיו שכח מאין יצאו לו הרבה דברים שכתב בחבורו ע\"ש במאה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עלה באילן בשבת בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד ובבהמה אפילו במזיד ירד משום צער בעלי חיים. וכתב המ\"מ עלה באילן בהמוצא תפילין בעירובין דף קכ\"ו, וכתב רבינו ובבהמה אפילו במזיד ירד, ודברים נראין הן ומתבארין מן הדינין הבאים, אבל קשה לומר כן דידוע שרבינו אינו מביא בספרו רק מה שנמצא מפורש בתלמוד להדיא. ובאמת גם דבריו מבוארים בתלמוד ירושלמי דביצה פ\"ה ה\"ב, דאיתא שם מפני מה אמרו אין עולין באילן שמא ישכח ויאכל או שמא ישכח וירעיד וע\"ש בפ\"מ נ\"מ בין הני שני טעמים, וקאמר הירושלמי ושמעינן מן הדא היה רוכב ע\"ג בהמה אומרים לו רד הדא אמרה שמא ישכח וירעיד, מפני מה אמרו היה רוכב ע\"ג בהמה אומרים לו רד, וגבי אילן אסור לירד חבריא אמרו כו', תנא ר\"א ב\"פ קומי ר\"ז שנייא הוא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו למען ינוח שורך וחמורך כמוך ע\"כ. והנה סוף דברי הירושלמי הללו דאין רוכבין ע\"ג בהמה משום שביתת בהמתו הובאו ג\"כ בהרי\"ף והרא\"ש בביצה דף ל\"ו ע\"ב. והנה המהרש\"ל ביש\"ש שם בפ' ה' דביצה רצה ללמוד מזה דגם ביו\"ט איכא עשה דשביתת בהמה דכאן מיירי ביו\"ט, וחולק על הב\"י בשם הש\"ל שהורה להלכה בהגהות הש\"ע באו\"ח סימן רמ\"ו סעיף ג' דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו ביו\"ט, אבל במג\"א שם בס\"ק י\"ב השיג עליו דאין כוונת הירושלמי דביו\"ט איכא עשה דשביתת בהמה רק פירוש דברי הירושלמי הם דמש\"ה בעלה ע\"ג בהמה אפילו במזיד ירד משום שצער היא לה ואיכא צער בע\"ח, וכדי שלא תקשה איך אפ\"ל דכוונת הירושלמי משום צער בע\"ח דאיך שייך ע\"ז לומר שביתת בהמתו ע\"ז הביא שם המג\"א ראיה מדברי התוס' בשבת דף קכ\"ב, דגם מניעת צער מקרי שביתה, וכמו שדרשו רבינו ז\"ל במכילתא למען ינוח שורך תן לו נייח שלא יהא לו צער וע\"ש במחהש\"ק, ומעתה דברי רבינו מבוארים בירושלמי לפי פי' המג\"א שלא כהיש\"ש, ונתבארו היטב דברי רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר ללבוש בגדים חדשים ואם נקרעו נקרעו. כ\"ה בירושלמי דשבת פ\"ז ה\"ב ר\"ז בשם ר\"ה כליו מבית האומן לובשן ואם יתקרע יתקרע, עיין בק\"ע ב' פירושים ורבינו מפרש כפירוש השני:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e0a5be74bf75055b971fffb9733bd2b4d2a20f5b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,84 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום כו' שאי אפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים. בש\"ס מגילה דף ה' ע\"א ונזיר דף ז' ע\"א מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה ימים לשנים, ועיין בס' טו\"א שם במגילה שהקשה ע\"ד רש\"י וכתב שם אבל הפירוש הברור נ\"ל הכי שאין מונין ימים לשנים לומר שלא נוסף על כל שנה ושנה י\"א יום שימות החמה יתירין על ימות הלבנה ונעשה כל שנה י\"ב חדשי לבנה ועוד י\"א יום ויהיה בין פסח לפסח כמנין זה, וכן בשאר כל המועדות כו':" + ] + ], + [ + [], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות החודש שאפילו קדשו את החודש על פי עדים ונמצאו זוממין בעדות זו הרי זה מקודש. עיין במפרש ובלח\"מ. אבל באמת דברי רבינו מבוארים בירושלמי פ\"ג דראש השנה ה\"א, דאיתא שם ר\"י ב\"א ר\"א בשם ר\"י בר פזי קידשוהו ואח\"כ נמצאו העדים זוממין ה\"ז מקודש קם ר' יוסי עם ר\"י בר פזי א\"ל אתה שמעתה מן אביך הדא מילתא. א\"ל כן אמר אבא בשם ר\"י אין מדקדקין בעדות החודש, וכן הוא שם בירושלמי פ\"ב ה\"ז, ובתוספתא פ\"ב דר\"ה, ועיין שם בציון ירושלים ובק\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואם עמדו העדים בעדותן כו' מקדשין אותו וחוזרין ומונין לאותו החודש מיום ל' הואיל ונראה הירח בלילו. דברי רבינו מבוארין בירושלמי דר\"ה סופ\"א ובירושלמי דמגילה סופ\"ב אר\"י בי ר\"ב ולא למפרע הוא קדוש וע\"ש בק\"ע ובש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ובעיבור השנה מתחילין מן הצד ולקידוש החודש מתחילין מן הגדול. מבואר בירושלמי פ\"ב דר\"ה ה\"ה, ובירושלמי דסנהדרין פ\"א ה\"ב, תני לקידוש החודש מתחילין מן הגדול אר\"ח ב\"א מתניתא אמרה כן ראש ב\"ד אומר מקודש, תני לעיבור השנה מתחילין מן הצד וכו', ולא שמיע דאר\"ח בר מרייא ור\"י ר\"ב ב\"ח בשם ר\"י לקידוש החודש מתחילין מן הגדול לעיבור השנה מתחילין מן הצד, וכבר נכנס ר\"י והיה קטן שבכולם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה כו':" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ\"ג חלקים כו' מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות. המפרש לא הראה שום מקור לזה, ונלע\"ד דיצא לו לרבינו כן מש\"ס דמגילה דף ה' ע\"א דאיתא שם מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנאמר עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים, ורבינו ביאר זה ע\"פ מש\"כ כאן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8048e338654e32688c3586ead7b9fc448d652e9c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,81 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sanctification_of_the_New_Month", + "text": [ + [ + [], + [ + "וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום כו' שאי אפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים. בש\"ס מגילה דף ה' ע\"א ונזיר דף ז' ע\"א מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה ימים לשנים, ועיין בס' טו\"א שם במגילה שהקשה ע\"ד רש\"י וכתב שם אבל הפירוש הברור נ\"ל הכי שאין מונין ימים לשנים לומר שלא נוסף על כל שנה ושנה י\"א יום שימות החמה יתירין על ימות הלבנה ונעשה כל שנה י\"ב חדשי לבנה ועוד י\"א יום ויהיה בין פסח לפסח כמנין זה, וכן בשאר כל המועדות כו':" + ] + ], + [ + [], + [ + "דין תורה שאין מדקדקין בעדות החודש שאפילו קדשו את החודש על פי עדים ונמצאו זוממין בעדות זו הרי זה מקודש. עיין במפרש ובלח\"מ. אבל באמת דברי רבינו מבוארים בירושלמי פ\"ג דראש השנה ה\"א, דאיתא שם ר\"י ב\"א ר\"א בשם ר\"י בר פזי קידשוהו ואח\"כ נמצאו העדים זוממין ה\"ז מקודש קם ר' יוסי עם ר\"י בר פזי א\"ל אתה שמעתה מן אביך הדא מילתא. א\"ל כן אמר אבא בשם ר\"י אין מדקדקין בעדות החודש, וכן הוא שם בירושלמי פ\"ב ה\"ז, ובתוספתא פ\"ב דר\"ה, ועיין שם בציון ירושלים ובק\"ע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "[השמטה]\n ואם עמדו העדים בעדותן כו' מקדשין אותו וחוזרין ומונין לאותו החודש מיום ל' הואיל ונראה הירח בלילו. דברי רבינו מבוארין בירושלמי דר\"ה סופ\"א ובירושלמי דמגילה סופ\"ב אר\"י בי ר\"ב ולא למפרע הוא קדוש וע\"ש בק\"ע ובש\"ק: [עד כאן]:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ובעיבור השנה מתחילין מן הצד ולקידוש החודש מתחילין מן הגדול. מבואר בירושלמי פ\"ב דר\"ה ה\"ה, ובירושלמי דסנהדרין פ\"א ה\"ב, תני לקידוש החודש מתחילין מן הגדול אר\"ח ב\"א מתניתא אמרה כן ראש ב\"ד אומר מקודש, תני לעיבור השנה מתחילין מן הצד וכו', ולא שמיע דאר\"ח בר מרייא ור\"י ר\"ב ב\"ח בשם ר\"י לקידוש החודש מתחילין מן הגדול לעיבור השנה מתחילין מן הצד, וכבר נכנס ר\"י והיה קטן שבכולם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה כו':" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ\"ג חלקים כו' מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות. המפרש לא הראה שום מקור לזה, ונלע\"ד דיצא לו לרבינו כן מש\"ס דמגילה דף ה' ע\"א דאיתא שם מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנאמר עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים, ורבינו ביאר זה ע\"פ מש\"כ כאן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..017b8cf9408344dde657de52cab38ca62355bde2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה, אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל מתחיל ואומר הללויה וכל העם עונין הללויה, וחוזר ואומר הללו כו' וכל העם עונין הללויה, וכן על כל דבר עד שנמצאו עונין בכל ההלל הללויה מאה ושלש ועשרים פעמים, סימן להם שנותיו של אהרן. עי' המ\"מ. ולענ\"ד דברי רבינו מבוארין בירושלמי דשבת פט\"ז ה\"א, דאיתא שם מאה ועשרים ושלש פעמים שישראל עונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן, שוב מצאתי בתוי\"ט פ\"ה דסוכה מ\"ב שהראה מקומו במסכת סופרים פרק ט\"ז הלכה י\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק. וכתב המ\"מ ומ\"ש רבינו אפילו אין לו מה יאכל וכו' נראה שלמדו ממה שנתבאר פ\"ז מהל' חמץ ומצה שאפילו עני שבישראל לא יפחות מד' כוסות והטעם משום פרסומי ניסא וכ\"ש בנ\"ח דעדיף מקדוש היום כמו שיתבאר בהלי\"ג, ועיין בלח\"מ שהשיג עליו דאין זה כ\"ש, דמה דאמרינן דנ\"ח עדיף מקדוש היום היינו דחנוכה הוה פרסומי ניסא כדאמרינן בגמרא משא\"כ בקידוש היום, אבל ד' כוסות דאיכא בהו פרסומי ניסא ודאי דהוי כמו חנוכה, וא\"כ לא הי\"ל לה\"ה ללמוד הדין מכש\"כ אלא דנלמוד מהה\"ד ע\"כ. אבל דבריהם תמוהים שהרי מקור דברי רבינו לעיל פ\"ז מהל' חו\"מ הוא במשנה דר\"פ ע\"פ, ושם איתא אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי, אבל לא נזכר שם שום תקנה איך לעשות באם אין לו, רק הרשב\"ם פי' שם דאם לא נתנו לו גבאי צדקה ימכור את מלבושו או ילוה או ישכיר את עצמו בשביל יין ע\"ש, אבל הב\"י באו\"ח סוף סי' תע\"ב הביא שיש בזה עוד שני פירושים ע\"ש. וידוע שרבינו דקדק בזה שלא לשנות מהלשון שתפסו החכמים במשנה או בגמרא, ואיך כתב רבינו בכאן שואל או מוכר כסותו וכו' ובפרט ששם במקומו בפ\"ז מהל' חו\"מ ה\"ז לא כתב רבינו כלל איך לעשות בזה רק העתיק לשון המשנה ע\"ש, ואיך בכאן בדין הנלמד משם יוסיף לכתוב עוד מה שלא כתב בגוף הדין אתמהה. ועוד קשה דהי\"ל לרבינו להוסיף עוד תקנה דאו שישכיר את עצמו כמש\"כ הרשב\"ם הנ\"ל. לכן נראה דרבינו למד זה מש\"ס דמגילה דף כ\"ז ע\"ב, דאיתא שם שאלו תלמידיו את ר\"ז במה הארכת ימים א\"ל מימי וכו' ולא בטלתי קידוש היום א\"ז היתה לי פ\"א מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, ועוד איתא שם ר\"ה הוה אסר ריתא וקאי קמיה דרב א\"ל מאי האי א\"ל לא הוה לי קידוש ומשכנתיה להמיינא ואתאי ביה קידושא ע\"ש, והרי\"ף והרא\"ש העתיקו האי עובדא דר\"ז בהלכותיהם ע\"ש, הרי בהדיא בגמרא שתי אלו תקנות שכתב רבינו דאחד מכר כסותו ואחד משכן כסותו בשביל יין לקידוש, ולמד רבינו מזה דכ\"ש בנ\"ח דעדיף מקידוש היום דצריך לשאול ולמכור כסותו, ולפ\"ז דברי רבינו מבוארין בגמרא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..94be3f37159442985162d4c968ecdad6476e577e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Scroll_of_Esther_and_Hanukkah", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה, אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל מתחיל ואומר הללויה וכל העם עונין הללויה, וחוזר ואומר הללו כו' וכל העם עונין הללויה, וכן על כל דבר עד שנמצאו עונין בכל ההלל הללויה מאה ושלש ועשרים פעמים, סימן להם שנותיו של אהרן. עי' המ\"מ. ולענ\"ד דברי רבינו מבוארין בירושלמי דשבת פט\"ז ה\"א, דאיתא שם מאה ועשרים ושלש פעמים שישראל עונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן, שוב מצאתי בתוי\"ט פ\"ה דסוכה מ\"ב שהראה מקומו במסכת סופרים פרק ט\"ז הלכה י\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק. וכתב המ\"מ ומ\"ש רבינו אפילו אין לו מה יאכל וכו' נראה שלמדו ממה שנתבאר פ\"ז מהל' חמץ ומצה שאפילו עני שבישראל לא יפחות מד' כוסות והטעם משום פרסומי ניסא וכ\"ש בנ\"ח דעדיף מקדוש היום כמו שיתבאר בהלי\"ג, ועיין בלח\"מ שהשיג עליו דאין זה כ\"ש, דמה דאמרינן דנ\"ח עדיף מקדוש היום היינו דחנוכה הוה פרסומי ניסא כדאמרינן בגמרא משא\"כ בקידוש היום, אבל ד' כוסות דאיכא בהו פרסומי ניסא ודאי דהוי כמו חנוכה, וא\"כ לא הי\"ל לה\"ה ללמוד הדין מכש\"כ אלא דנלמוד מהה\"ד ע\"כ. אבל דבריהם תמוהים שהרי מקור דברי רבינו לעיל פ\"ז מהל' חו\"מ הוא במשנה דר\"פ ע\"פ, ושם איתא אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי, אבל לא נזכר שם שום תקנה איך לעשות באם אין לו, רק הרשב\"ם פי' שם דאם לא נתנו לו גבאי צדקה ימכור את מלבושו או ילוה או ישכיר את עצמו בשביל יין ע\"ש, אבל הב\"י באו\"ח סוף סי' תע\"ב הביא שיש בזה עוד שני פירושים ע\"ש. וידוע שרבינו דקדק בזה שלא לשנות מהלשון שתפסו החכמים במשנה או בגמרא, ואיך כתב רבינו בכאן שואל או מוכר כסותו וכו' ובפרט ששם במקומו בפ\"ז מהל' חו\"מ ה\"ז לא כתב רבינו כלל איך לעשות בזה רק העתיק לשון המשנה ע\"ש, ואיך בכאן בדין הנלמד משם יוסיף לכתוב עוד מה שלא כתב בגוף הדין אתמהה. ועוד קשה דהי\"ל לרבינו להוסיף עוד תקנה דאו שישכיר את עצמו כמש\"כ הרשב\"ם הנ\"ל. לכן נראה דרבינו למד זה מש\"ס דמגילה דף כ\"ז ע\"ב, דאיתא שם שאלו תלמידיו את ר\"ז במה הארכת ימים א\"ל מימי וכו' ולא בטלתי קידוש היום א\"ז היתה לי פ\"א מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, ועוד איתא שם ר\"ה הוה אסר ריתא וקאי קמיה דרב א\"ל מאי האי א\"ל לא הוה לי קידוש ומשכנתיה להמיינא ואתאי ביה קידושא ע\"ש, והרי\"ף והרא\"ש העתיקו האי עובדא דר\"ז בהלכותיהם ע\"ש, הרי בהדיא בגמרא שתי אלו תקנות שכתב רבינו דאחד מכר כסותו ואחד משכן כסותו בשביל יין לקידוש, ולמד רבינו מזה דכ\"ש בנ\"ח דעדיף מקידוש היום דצריך לשאול ולמכור כסותו, ולפ\"ז דברי רבינו מבוארין בגמרא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e79ee81ec345b8bd2f967520e3046b0952f27aab --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,40 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שקלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אבל פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו\"ם בתחלה גובין להן ואינן באין מתרומת הלשכה. דברי רבינו הם פלוגתא דר\"י ור\"ש במנחות דף נ\"ב ע\"א, דאיתא שם פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו\"ם בתחילה מגבין להן דר\"י רש\"א מתרומת הלשכה הן באין, ומסקנת הגמ' שם דכן היא הגירסא הנכונה בהברייתא דלא כברייתא דאפיך, וכ\"ה בתוספתא דשקלים פ\"ד ופסק רבינו כר\"י דהלכה כמותו לגבי ר\"ש, ועי' במאה\"פ בירושלמי פ\"ד דשקלים ה\"א:", + " בגדי כהונה בין בגדי כה\"ג בין שאר בגדי הכהנים שעובדין בהן במקדש הכל מתרומת הלשכה. עיין בתוי\"ט פ\"ג דיומא משנה ז' הכל שלשים מנה אלו משל ציבור שכתב שם וז\"ל, וממשנה זו נראה לי שלמד הרמב\"ם מה שכתב בפ\"ד מה' שקלים דבגדי כהונה מתרומת הלשכה דס\"ל דאין בין בגדי כ\"ג לבגדי כ\"ה לענין זה, וכ\"מ לא הראה מקום בזה עכ\"ל. אבל באמת דברי רבינו מפורשים בתוספתא סוף פ\"ק דיומא דאיתא שם אחד בגדי כ\"ג ואחד בגדי כהן הדיוט באין מתרומת הלשכה ע\"כ. והנה מצאתי במאה\"פ בירושלמי פ\"ד דשקלים ה\"א שציין לתוספתא הזו, והביא שם שבתוספתא פ\"ד דשקלים איתא בגדי כהנים ובגדי כ\"ג וכו' באין משירי הלשכה, אבל רבינו סמך על הגירסא במקומו שזו היא העיקרית עכ\"ל, ועוד מצאתי בתו\"כ פ' אחרי פ\"א ברייתא י' קודש ילבש שיהיו משל קודש אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות שאר בגדי כהונה גדולה ובגדי אחיו הכהנים ת\"ל בגדי קודש בנין אב לכל הבגדים שיהיו משל קודש ע\"כ, ונתבאר היטב מקור דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..87e8566ac4ac65d7aabdd8ead3718b9587f186ac --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,37 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sheqel Dues", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sheqel_Dues", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "אבל פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו\"ם בתחלה גובין להן ואינן באין מתרומת הלשכה. דברי רבינו הם פלוגתא דר\"י ור\"ש במנחות דף נ\"ב ע\"א, דאיתא שם פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו\"ם בתחילה מגבין להן דר\"י רש\"א מתרומת הלשכה הן באין, ומסקנת הגמ' שם דכן היא הגירסא הנכונה בהברייתא דלא כברייתא דאפיך, וכ\"ה בתוספתא דשקלים פ\"ד ופסק רבינו כר\"י דהלכה כמותו לגבי ר\"ש, ועי' במאה\"פ בירושלמי פ\"ד דשקלים ה\"א:", + " בגדי כהונה בין בגדי כה\"ג בין שאר בגדי הכהנים שעובדין בהן במקדש הכל מתרומת הלשכה. עיין בתוי\"ט פ\"ג דיומא משנה ז' הכל שלשים מנה אלו משל ציבור שכתב שם וז\"ל, וממשנה זו נראה לי שלמד הרמב\"ם מה שכתב בפ\"ד מה' שקלים דבגדי כהונה מתרומת הלשכה דס\"ל דאין בין בגדי כ\"ג לבגדי כ\"ה לענין זה, וכ\"מ לא הראה מקום בזה עכ\"ל. אבל באמת דברי רבינו מפורשים בתוספתא סוף פ\"ק דיומא דאיתא שם אחד בגדי כ\"ג ואחד בגדי כהן הדיוט באין מתרומת הלשכה ע\"כ. והנה מצאתי במאה\"פ בירושלמי פ\"ד דשקלים ה\"א שציין לתוספתא הזו, והביא שם שבתוספתא פ\"ד דשקלים איתא בגדי כהנים ובגדי כ\"ג וכו' באין משירי הלשכה, אבל רבינו סמך על הגירסא במקומו שזו היא העיקרית עכ\"ל, ועוד מצאתי בתו\"כ פ' אחרי פ\"א ברייתא י' קודש ילבש שיהיו משל קודש אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות שאר בגדי כהונה גדולה ובגדי אחיו הכהנים ת\"ל בגדי קודש בנין אב לכל הבגדים שיהיו משל קודש ע\"כ, ונתבאר היטב מקור דברי רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שקלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1acfdf632e71d41d9278dc0bf4103941dd57cb35 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,47 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה מוסיף. ועיין במ\"מ שכ' בסוף דבריו וכבר השיב רבינו בתשובה שכיון שלא מצינו בגמרא היתר תוספת אלא בהדס אין להוסיף במין אחר, וכתב ע\"ז בכ\"מ ואיני יודע היכן הוזכר בגמ' היתר תוספת הדס ע\"כ, ועיין בס' כפ\"ת דף ל\"א ע\"ב שכתב דנראה דלמד רבינו זה ממה דאיתא בסוכה דף ל\"ד ע\"ב אמר שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון, כלומר דמכשיר ג' קטומים, ופרכינן ולדרוש להו כר\"ע, כלומר דלא בעי אלא הדס אחד ומדפרכינן הכי אלמא כר\"ע ס\"ל דבחד סגי ואפ\"ה מהדר שמואל אתלתא הדסים, אלמא דבהדס יכול להוסיף משום דהוי לנאותו ע\"כ, ועיין כיו\"ב בס' מעין החכמה דפוס רעדעלהיים דף ע\"ב:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ca53dd89351984ac0eca27b6718b8494302bdfb0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zemanim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,44 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם רצה להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה מוסיף. ועיין במ\"מ שכ' בסוף דבריו וכבר השיב רבינו בתשובה שכיון שלא מצינו בגמרא היתר תוספת אלא בהדס אין להוסיף במין אחר, וכתב ע\"ז בכ\"מ ואיני יודע היכן הוזכר בגמ' היתר תוספת הדס ע\"כ, ועיין בס' כפ\"ת דף ל\"א ע\"ב שכתב דנראה דלמד רבינו זה ממה דאיתא בסוכה דף ל\"ד ע\"ב אמר שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון, כלומר דמכשיר ג' קטומים, ופרכינן ולדרוש להו כר\"ע, כלומר דלא בעי אלא הדס אחד ומדפרכינן הכי אלמא כר\"ע ס\"ל דבחד סגי ואפ\"ה מהדר שמואל אתלתא הדסים, אלמא דבהדס יכול להוסיף משום דהוי לנאותו ע\"כ, ועיין כיו\"ב בס' מעין החכמה דפוס רעדעלהיים דף ע\"ב:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..51a09b861211544f49484edb7be7fcf519e9e5f4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,89 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלאים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה. עי' מ\"ש הכ\"מ ועי' במל\"מ שתמה עליו מע\"ז דף ס\"ד שנראה שם דלרבנן מותר לקיים, ונראה שדברי רבינו נובעין מהתוספתא דמכות פרק ד' דאיתא שם המאחר במוקדשים והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בל\"ת אבל אין לוקין עליהן את הארבעים לפי שאין בהם מעשה ע\"כ, ורבינו פסק כהתוספתא הזו בפ\"א מהל' חמץ הלכה ג' ע\"ש ובמ\"מ, וס\"ל לרבינו דאף דלרבנן דפליגי עם ר\"ע משמע ליה להגמ' שם דמתירין אף לכתחילה מ\"מ כיון דתנא דתוספתא ס\"ל שאסור לכן פסק כתנא דתוספתא וא\"ש. שוב ראיתי בביאור הגר\"א ז\"ל ביו\"ד סי' רצ\"ז סק\"ט שכתב ואף שבע\"ז ס\"ד משמע דלרבנן מותר היינו בשדה של עכו\"ם ע\"כ, ולדבריו ל\"פ כלל הירושלמי ותלמודא דידן ולק\"מ קושיית המל\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין אדם מקדש דבר שאינו שלו לפיכך המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו כו'. עי' בכ\"מ, ועי' ביבמות (דף פ\"ג ע\"א) דשם הגירסא המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו דברי ר\"מ ר' יוסי ור\"ש אומרים אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ע\"ש, ולפ\"ז י\"ל דרב לשיטתיה בעירובין (דף מ\"ז:) דלית ליה להני כללי דחשיב שם (דף מ\"ו:) דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואצ\"ל ר\"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי לכן פסק בכאן דלא כר' יוסי אבל לדידן דקי\"ל כהני כללי שפיר פסק רבינו כר' יוסי ול\"ק קושית הכ\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הזורע כו' ומכין אותו מכת מרדות. עיין בכ\"מ, אבל באמת דברי רבינו הם גמרא ערוכה במנחות (דף ע') א\"ר טביומי בר קינסא אמר שמואל הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור אמר אביי בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן שפיר אלא אסור מאי קמ\"ל כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אבל אם זרע חוצה לו כו'. ובהשגות א\"א לא מצאתי עיקר לזה בירושלמי כו', ועי' בכ\"מ שהניח זה בצ\"ע, ולענ\"ד נראה שמן הירושלמי למד כן דאמר ר' זעירא תוכו שמונה חוצה לו שש עשרה ומאי שש עשרה דקאמר אלא כלומר דין שש עשרה דדוקא תוכו יש לו דין שמונה ואינו מרחיק אלא ו' טפחים אבל חוצה לו יש לו דין שש עשרה דקרחת הכרם שמרחיק ארבע אמות וזורע ע\"כ תוי\"ט פ\"ד דכלאים מ\"ט. והמרה\"פ בירושלמי פ\"ז דכלאים סוף ה\"ב כתב דדברי רבינו יש להם עיקר שם דקאמר שם ר\"ז הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול ומשמע דמיהת דין כרם יש לו לענין שצריך להרחיק מבחוץ ד' אמות ע\"ש ובפ\"ד ה\"ג:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואם היה מין טהור עם מין טהורה מותר באכילה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, ובב\"י יו\"ד סי' רצ\"ז כתב דכן משמע בפ\"ב דבכורים דכוי חלבו אסור משמע דבשרו מותר, וכ\"כ הבאה\"ג שם סעיף ה' ובאמת דברי רבינו מבוארין להדיא בחולין (דף קט\"ו ע\"א) ואימא כלאי כרם אסורין בין באכילה בין בהנאה כלאי זרעים באכילה אסורים בהנאה שרי איתקוש לכלאי בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך היוצא ממנה מותר אף שדך היוצא ממנו מותר, וכלאי בהמה גופייהו מנלן מדאסר רחמנא כלאים לגבוה מכלל דלהדיוט שרי ע\"כ, ומצאתי בשעה\"מ פ\"א מהל' כלאים ה\"ז שעמד בזה ע\"ד הב\"י ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ בסוף הדבור, ודע דהמרביע פסוהמ\"ק ע\"ג פסוהמ\"ק נראה דאינו לוקה דומיא דהילודים מן הכלאים דמותרים זה בזה. עיין רש\"י מכות כ\"ב ע\"א על מימרא דר' הושעיא המרביע שור פסוהמ\"ק מבואר דלא כהמל\"מ ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cc9619741d09d01d2e65532268936dc02f74778f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,86 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Diverse Species", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Diverse_Species", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה. עי' מ\"ש הכ\"מ ועי' במל\"מ שתמה עליו מע\"ז דף ס\"ד שנראה שם דלרבנן מותר לקיים, ונראה שדברי רבינו נובעין מהתוספתא דמכות פרק ד' דאיתא שם המאחר במוקדשים והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בל\"ת אבל אין לוקין עליהן את הארבעים לפי שאין בהם מעשה ע\"כ, ורבינו פסק כהתוספתא הזו בפ\"א מהל' חמץ הלכה ג' ע\"ש ובמ\"מ, וס\"ל לרבינו דאף דלרבנן דפליגי עם ר\"ע משמע ליה להגמ' שם דמתירין אף לכתחילה מ\"מ כיון דתנא דתוספתא ס\"ל שאסור לכן פסק כתנא דתוספתא וא\"ש. שוב ראיתי בביאור הגר\"א ז\"ל ביו\"ד סי' רצ\"ז סק\"ט שכתב ואף שבע\"ז ס\"ד משמע דלרבנן מותר היינו בשדה של עכו\"ם ע\"כ, ולדבריו ל\"פ כלל הירושלמי ותלמודא דידן ולק\"מ קושיית המל\"מ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין אדם מקדש דבר שאינו שלו לפיכך המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו כו'. עי' בכ\"מ, ועי' ביבמות (דף פ\"ג ע\"א) דשם הגירסא המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו דברי ר\"מ ר' יוסי ור\"ש אומרים אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ע\"ש, ולפ\"ז י\"ל דרב לשיטתיה בעירובין (דף מ\"ז:) דלית ליה להני כללי דחשיב שם (דף מ\"ו:) דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואצ\"ל ר\"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי לכן פסק בכאן דלא כר' יוסי אבל לדידן דקי\"ל כהני כללי שפיר פסק רבינו כר' יוסי ול\"ק קושית הכ\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הזורע כו' ומכין אותו מכת מרדות. עיין בכ\"מ, אבל באמת דברי רבינו הם גמרא ערוכה במנחות (דף ע') א\"ר טביומי בר קינסא אמר שמואל הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור אמר אביי בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן שפיר אלא אסור מאי קמ\"ל כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אבל אם זרע חוצה לו כו'. ובהשגות א\"א לא מצאתי עיקר לזה בירושלמי כו', ועי' בכ\"מ שהניח זה בצ\"ע, ולענ\"ד נראה שמן הירושלמי למד כן דאמר ר' זעירא תוכו שמונה חוצה לו שש עשרה ומאי שש עשרה דקאמר אלא כלומר דין שש עשרה דדוקא תוכו יש לו דין שמונה ואינו מרחיק אלא ו' טפחים אבל חוצה לו יש לו דין שש עשרה דקרחת הכרם שמרחיק ארבע אמות וזורע ע\"כ תוי\"ט פ\"ד דכלאים מ\"ט. והמרה\"פ בירושלמי פ\"ז דכלאים סוף ה\"ב כתב דדברי רבינו יש להם עיקר שם דקאמר שם ר\"ז הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול ומשמע דמיהת דין כרם יש לו לענין שצריך להרחיק מבחוץ ד' אמות ע\"ש ובפ\"ד ה\"ג:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואם היה מין טהור עם מין טהורה מותר באכילה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, ובב\"י יו\"ד סי' רצ\"ז כתב דכן משמע בפ\"ב דבכורים דכוי חלבו אסור משמע דבשרו מותר, וכ\"כ הבאה\"ג שם סעיף ה' ובאמת דברי רבינו מבוארין להדיא בחולין (דף קט\"ו ע\"א) ואימא כלאי כרם אסורין בין באכילה בין בהנאה כלאי זרעים באכילה אסורים בהנאה שרי איתקוש לכלאי בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך היוצא ממנה מותר אף שדך היוצא ממנו מותר, וכלאי בהמה גופייהו מנלן מדאסר רחמנא כלאים לגבוה מכלל דלהדיוט שרי ע\"כ, ומצאתי בשעה\"מ פ\"א מהל' כלאים ה\"ז שעמד בזה ע\"ד הב\"י ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ בסוף הדבור, ודע דהמרביע פסוהמ\"ק ע\"ג פסוהמ\"ק נראה דאינו לוקה דומיא דהילודים מן הכלאים דמותרים זה בזה. עיין רש\"י מכות כ\"ב ע\"א על מימרא דר' הושעיא המרביע שור פסוהמ\"ק מבואר דלא כהמל\"מ ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות כלאים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9a16624640bbe66ba6910f0426d2ec42bf1fff00 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשרה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים שהבכורים כקדשי מקדש הן. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו, אבל דברי רבינו מבוארין בירושלמי דבכורים פ\"א ה\"ב, דאיתא שם הכל מודים באשרה שבטלה שאינו מביא ממנה גזירים למערכה רשב\"ל בעי מהו שיביא ממנה לולב כו' פשיטא שהוא מביא ממנה לולב שאין מצות כגבוה מהו שיביא בכורים כר\"י דו אמר הוקשו לקדשי הגבול מביא כרבנן דאינון אמרין הוקשו לקדשי המקדש אינו מביא כו'. ורבינו פסק לקמן בפ\"ג ה\"א כרבנן דבכורים נותנין אותן לאנשי משמר כקדשי המקדש, לכן פסק בכאן דאינה מביא ממנה בכורים דכקדשי המקדש הן. וע\"ש בפ\"מ ומרה\"פ. ועי' בדברי רבינו פ\"ד מהל' איסורי המזבח ה\"ז ובכ\"מ ומל\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשהיו מביאין את הבכורים היו מביאין בידם תורין ובני יונה כו'. עי' בהשגות ובכ\"מ וכדברי רבינו מבואר להדיא בירושלמי שם פ\"ג דבכורים ה\"ד אית תניי תני מחלף כדי לסמוך מתנה למתנה, ופי' הפ\"מ שם דא\"ת מחלף ממתני' הגוזלות שעל הסלים ניתנין לכהנים ומה שבידו הן לעולות, וטעמא דהאי תנא כדי לסמוך מתנה למתנה דכמו שהבעלים נותנין ס\"ל הבכורים לכהנים כך הגוזלות שעליהן לכהנים ע\"כ. ומבואר כדברי רבינו דמה שבידם קאי אגוזלות. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "וכן כהנים ולוים מביאין וקורין כו'. וכתב הכ\"מ משנה בסוף מעשר שני כו' ומינה ילפינן לבכורים. ולא היה צריך ללמוד זה ממעשר שדברי רבינו מבוארין לענין בכורים בתוספתא דבכורים פ\"א. ר' יוסי אומר היה ר\"מ אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין מדבר מרובה בין מדבר מועט ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בשם מהר\"י קורקוס שהלשון הכתוב בספרי רבינו שכל שודאי כו' שלא יטמאו אותם ט\"ס הוא וצ\"ל שיטמאו אותם כו'. זה א\"א שהרי בפי\"א מהל' אבה\"ט הט\"ז כשכתב רבינו ד\"ז (וע\"ש בכ\"מ) כתב שם כל דבר שודאי כו' גזרו על ספיקו כו' שתעשה אותה העיסה בטהרה ע\"ש, ובלשון זה לא שייכא הגהת מהרי\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לערפו שנאמר וכו'. עי' בהשגות ובכ\"מ ובדברי רבינו בסה\"מ מ\"ע פ\"ב. ועי' במכילתא בא פרשה י\"ח פיסקא קכ\"ב, ואם לא תפדה וערפתו מכאן אמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה ד\"א ואם לא תפדה וערפתו אם אין אתה פודהו ערפהו הואיל ואבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו ע\"כ. והכוונה נראה שמקודם מבאר המכילתא דאם לא תפדה וערפתו הוא כעין מצות יבום דקודם למצות חליצה ומ\"מ גם חליצה הוא מצוה כמו כן הכא מצות פדייה היא קודם מ\"מ באם לא פדה גם עריפה היא מצוה, ועי' לרבינו בסה\"מ שם, ובלשון האחר קאמר דעריפה אינו מצוה כלל וכוונת הכתוב דאם לא תפדה ואבדת נכסי כהן וערפתו קונסין אותו לאבד גם ממונו אבל לא שיהיה העריפה מצוה. ויצא לנו מזה דמחלוקת רבינו והראב\"ד תליא בשני הלשונות במכילתא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..84f5131fbc76c73e081642bd9dc797ba6aa34e90 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,93 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_First_Fruits_and_other_Gifts_to_Priests_Outside_the_Sanctuary", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אשרה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים שהבכורים כקדשי מקדש הן. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו, אבל דברי רבינו מבוארין בירושלמי דבכורים פ\"א ה\"ב, דאיתא שם הכל מודים באשרה שבטלה שאינו מביא ממנה גזירים למערכה רשב\"ל בעי מהו שיביא ממנה לולב כו' פשיטא שהוא מביא ממנה לולב שאין מצות כגבוה מהו שיביא בכורים כר\"י דו אמר הוקשו לקדשי הגבול מביא כרבנן דאינון אמרין הוקשו לקדשי המקדש אינו מביא כו'. ורבינו פסק לקמן בפ\"ג ה\"א כרבנן דבכורים נותנין אותן לאנשי משמר כקדשי המקדש, לכן פסק בכאן דאינה מביא ממנה בכורים דכקדשי המקדש הן. וע\"ש בפ\"מ ומרה\"פ. ועי' בדברי רבינו פ\"ד מהל' איסורי המזבח ה\"ז ובכ\"מ ומל\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשהיו מביאין את הבכורים היו מביאין בידם תורין ובני יונה כו'. עי' בהשגות ובכ\"מ וכדברי רבינו מבואר להדיא בירושלמי שם פ\"ג דבכורים ה\"ד אית תניי תני מחלף כדי לסמוך מתנה למתנה, ופי' הפ\"מ שם דא\"ת מחלף ממתני' הגוזלות שעל הסלים ניתנין לכהנים ומה שבידו הן לעולות, וטעמא דהאי תנא כדי לסמוך מתנה למתנה דכמו שהבעלים נותנין ס\"ל הבכורים לכהנים כך הגוזלות שעליהן לכהנים ע\"כ. ומבואר כדברי רבינו דמה שבידם קאי אגוזלות. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "וכן כהנים ולוים מביאין וקורין כו'. וכתב הכ\"מ משנה בסוף מעשר שני כו' ומינה ילפינן לבכורים. ולא היה צריך ללמוד זה ממעשר שדברי רבינו מבוארין לענין בכורים בתוספתא דבכורים פ\"א. ר' יוסי אומר היה ר\"מ אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין מדבר מרובה בין מדבר מועט ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בשם מהר\"י קורקוס שהלשון הכתוב בספרי רבינו שכל שודאי כו' שלא יטמאו אותם ט\"ס הוא וצ\"ל שיטמאו אותם כו'. זה א\"א שהרי בפי\"א מהל' אבה\"ט הט\"ז כשכתב רבינו ד\"ז (וע\"ש בכ\"מ) כתב שם כל דבר שודאי כו' גזרו על ספיקו כו' שתעשה אותה העיסה בטהרה ע\"ש, ובלשון זה לא שייכא הגהת מהרי\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לערפו שנאמר וכו'. עי' בהשגות ובכ\"מ ובדברי רבינו בסה\"מ מ\"ע פ\"ב. ועי' במכילתא בא פרשה י\"ח פיסקא קכ\"ב, ואם לא תפדה וערפתו מכאן אמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה ד\"א ואם לא תפדה וערפתו אם אין אתה פודהו ערפהו הואיל ואבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו ע\"כ. והכוונה נראה שמקודם מבאר המכילתא דאם לא תפדה וערפתו הוא כעין מצות יבום דקודם למצות חליצה ומ\"מ גם חליצה הוא מצוה כמו כן הכא מצות פדייה היא קודם מ\"מ באם לא פדה גם עריפה היא מצוה, ועי' לרבינו בסה\"מ שם, ובלשון האחר קאמר דעריפה אינו מצוה כלל וכוונת הכתוב דאם לא תפדה ואבדת נכסי כהן וערפתו קונסין אותו לאבד גם ממונו אבל לא שיהיה העריפה מצוה. ויצא לנו מזה דמחלוקת רבינו והראב\"ד תליא בשני הלשונות במכילתא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5f7d534cb32c5eee37996712eadfe7a2bde35d1c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,87 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מתנות עניים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "וכשם שמניח בשדה כך באילנות כו'. וכתב הכ\"מ כן משמע במשנה רפ\"ד דפאה. ודבריו תמוהין שדברי רבינו הם משנה ערוכה בפאה פ\"א מ\"ה ובאילן האוג והחרובין ואגוזים והשקדים והגפנים והרמונים והזיתים והתמרים חייבין בפאה ע\"כ, ועי' בספר פאת השלחן סי' ד' סק\"ד מה שציין הוא מקור לדברי רבינו הללו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכבר נתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו\"ל מדבריהם ויראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים כו'. עי' בכ\"מ, ודבריו תמוהין דאם כוונת רבינו לגמ' זו הי\"ל לרבינו לכתוב וכבר נתפרש בגמרא שהלקט נוהג בחו\"ל מדבריהם וללמוד שאר מ\"ע מלקט שהרי בגמרא שם לא מיירי רק מלקט ואיך כתב רבינו דנתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו\"ל מדבריהם ויראה לי שה\"ה לשאר מ\"ע ולומד שאר מ\"ע וגם לקט בכלל מפאה ובגמרא אינו מפורש בפאה רק בלקט וגם לשון רבינו שכתב וכבר נתפרש בגמרא ולדברי הכ\"מ לא נמצא זה מפורש רק שיש להוכיח כן. אבל באמת דברי רבינו מפורשין בגמרא להדיא לענין פאה בחולין (דף קל\"ז:) רב ושמואל דאמרי תרווייהו הפאה בששים והתנן אלו דברים שאין להם שיעור הפאה כו' התם בארץ הכא בחו\"ל ע\"כ, ומפורש דפאה נוהגת בחו\"ל ובודאי דלגמרא זו כיון רבינו, ועי' בב\"י ביו\"ד סי' של\"ב שציין בעצמו לגמרא זו וכן בכאן מיד בהלכות שאח\"ז וכאן נדחק, וצ\"ע עליו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין בעל הבית חייב לבצור העוללות, כו'. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקור לזה, ובתוי\"ט פ\"ז דפאה מ\"ו עמד ע\"ד רבינו דמאין לו זה וכתב דאולי יצא לו כן מהא דאיתא שם במשנה כרם רבעי ב\"ש אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודין לעצמן וב\"ה אומרים כולו לגת, ויראה דלהכי נקטו ב\"ה כולו לגת כלומר ובלא\"ה כשהן עוללות דלעניים אין בעה\"ב חייב לבצור אותן וכדברי רבינו הללו ע\"ש, ודבריו תמוהין דמכאן לא שמעינן אלא היכא כשהן עוללות אין בעל הבית חייב לעשות אותן בגת אבל אכתי יש לומר דבעה\"ב חייב לבצור אותן והעניים עושין אותן בגת, אבל נראה דיצא לו לרבינו כן מהא דאיתא שם בפאה פ\"ד מ\"א הפאה ניתנת במחובר לקרקע וכתב שם הרע\"ב מדכתיב לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם והם יבוזו, וכ\"פ רבינו לעיל בפ\"ב הט\"ו, וה\"ה לגבי עוללות דגם ביה כתיב וכרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם. ומצאתי בספר פאת השלחן סי' ח' ס\"ק ל\"ג שהביא כן בשם הפר\"ח, והגהמ\"ח שם הביא מקורו מהתו\"כ קדושים פ' ג' דשקיל וטרי שם הכל בעוללות ואיתא בה\"ז שם תעזוב הנח תבואה בקשים תמרים במכבדות כו' הרי דדריש גם לעוללות מתעזוב, ודינא דרבינו מפורש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "והקב\"ה קרוב לשועת עניים שנאמר ובשועו אליו שמע. כצ\"ל. והוא מקרא בתהלים כ\"ב כ\"ה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f2e1be4c9806de4a1a2921ea83deebfdcc911b43 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,84 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Gifts_to_the_Poor", + "text": [ + [ + [], + [ + "וכשם שמניח בשדה כך באילנות כו'. וכתב הכ\"מ כן משמע במשנה רפ\"ד דפאה. ודבריו תמוהין שדברי רבינו הם משנה ערוכה בפאה פ\"א מ\"ה ובאילן האוג והחרובין ואגוזים והשקדים והגפנים והרמונים והזיתים והתמרים חייבין בפאה ע\"כ, ועי' בספר פאת השלחן סי' ד' סק\"ד מה שציין הוא מקור לדברי רבינו הללו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכבר נתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו\"ל מדבריהם ויראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים כו'. עי' בכ\"מ, ודבריו תמוהין דאם כוונת רבינו לגמ' זו הי\"ל לרבינו לכתוב וכבר נתפרש בגמרא שהלקט נוהג בחו\"ל מדבריהם וללמוד שאר מ\"ע מלקט שהרי בגמרא שם לא מיירי רק מלקט ואיך כתב רבינו דנתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו\"ל מדבריהם ויראה לי שה\"ה לשאר מ\"ע ולומד שאר מ\"ע וגם לקט בכלל מפאה ובגמרא אינו מפורש בפאה רק בלקט וגם לשון רבינו שכתב וכבר נתפרש בגמרא ולדברי הכ\"מ לא נמצא זה מפורש רק שיש להוכיח כן. אבל באמת דברי רבינו מפורשין בגמרא להדיא לענין פאה בחולין (דף קל\"ז:) רב ושמואל דאמרי תרווייהו הפאה בששים והתנן אלו דברים שאין להם שיעור הפאה כו' התם בארץ הכא בחו\"ל ע\"כ, ומפורש דפאה נוהגת בחו\"ל ובודאי דלגמרא זו כיון רבינו, ועי' בב\"י ביו\"ד סי' של\"ב שציין בעצמו לגמרא זו וכן בכאן מיד בהלכות שאח\"ז וכאן נדחק, וצ\"ע עליו:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין בעל הבית חייב לבצור העוללות, כו'. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקור לזה, ובתוי\"ט פ\"ז דפאה מ\"ו עמד ע\"ד רבינו דמאין לו זה וכתב דאולי יצא לו כן מהא דאיתא שם במשנה כרם רבעי ב\"ש אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודין לעצמן וב\"ה אומרים כולו לגת, ויראה דלהכי נקטו ב\"ה כולו לגת כלומר ובלא\"ה כשהן עוללות דלעניים אין בעה\"ב חייב לבצור אותן וכדברי רבינו הללו ע\"ש, ודבריו תמוהין דמכאן לא שמעינן אלא היכא כשהן עוללות אין בעל הבית חייב לעשות אותן בגת אבל אכתי יש לומר דבעה\"ב חייב לבצור אותן והעניים עושין אותן בגת, אבל נראה דיצא לו לרבינו כן מהא דאיתא שם בפאה פ\"ד מ\"א הפאה ניתנת במחובר לקרקע וכתב שם הרע\"ב מדכתיב לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם והם יבוזו, וכ\"פ רבינו לעיל בפ\"ב הט\"ו, וה\"ה לגבי עוללות דגם ביה כתיב וכרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם. ומצאתי בספר פאת השלחן סי' ח' ס\"ק ל\"ג שהביא כן בשם הפר\"ח, והגהמ\"ח שם הביא מקורו מהתו\"כ קדושים פ' ג' דשקיל וטרי שם הכל בעוללות ואיתא בה\"ז שם תעזוב הנח תבואה בקשים תמרים במכבדות כו' הרי דדריש גם לעוללות מתעזוב, ודינא דרבינו מפורש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "והקב\"ה קרוב לשועת עניים שנאמר ובשועו אליו שמע. כצ\"ל. והוא מקרא בתהלים כ\"ב כ\"ה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מתנות עניים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0c2820bb8ecd11d7414bc45c21cc8687befd3b86 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,171 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תרומות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עבר והפריש מתבואה וזיתים שלא הביאו שליש אינה תרומה. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו והוא בירושלמי פ\"ט דתרומות ה\"א הדא אמרה הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו ועי' בירושלמי פ\"א דתרומות ה\"ג ובמרה\"פ ובגה\"ש שם וברמב\"ם פ\"ה מהל' תרומות ה\"ט ובכ\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חביות של יין עד שלא סתם את פיהן כו'. דברי רבינו בזה מבוארים בירושלמי שם פ\"ג דמע\"ש ה\"ו בד\"א בשל יין אבל בשל שמן כו' בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל, וע\"ש בגה\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתכוון להוסיף כו' אפילו אחד מצ\"ט. עי' בכ\"מ שכתב דרבינו בפיה\"מ פירש בע\"א, ועי' במרה\"פ בירושלמי דתרומות פ\"ד הלכה ג' ד\"ה כאן דהוא טעות דמוכח, וצ\"ל ממ\"ט, וכן ראה ברמב\"ם ישן שנדפס בוויניציאה בשנת שי\"א בלתי הכ\"מ וכתוב שם מארבעים ותשעה, והר\"ז כמו שפסק רבינו בפיה\"מ ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זר שאכל תרומה בזדון בין שהוא טמא בין שהוא טהור בין שאכל תרומה טהורה בין שאכל טמאה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ומתו בו כי יחללוהו. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, ובמל\"מ רמז לעיין בלח\"מ רפי\"ט מהל' סנהדרין ועי' בלח\"מ שם שהקשה כיון דבכהן עצמו דעיקר קרא כתיב ביה היכא שאכל תרומה טמאה אינו לוקה משום דאינו קודש כמו שפירש רבינו לקמן בפ\"ז מהלכות אלו ה\"א, מאין יצא לו בכאן דזר שאכל תרומה טמאה שחייב מיתה ע\"ש. אבל באמת דברי רבינו מבוארין בירושלמי פ\"ב דבכורים ה\"א ר\"ח בשם ר' יוחנן זר שאכל תרומה בעון מיתה מתניתא מסייע לר' יוחנן אוכלי תרומה בזדון טהור שאכל טהור וטמא שאכל טמא וטהור שאכל טמא וטמא שאכל טהור בעון מיתה אוכלי תרומה בכהנים טהור שאכל טהור כמצותו טהור שאכל טמא בעשה כו' (והוא מהתוספתא דתרומות פ\"ו, והמציינים שכחו לציין שם תוספתא זו) ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ומן הדין היה כו'. הכ\"מ הראה מקום בפרק הזהב דף נ\"ה, ועיין בתוי\"ט פ\"ד דב\"מ מ\"ח שכתב עליו דלא דק דליתא כן בבבלי אלא דברי רבינו הם דברי ר\"ז בירושלמי פ\"א דדמאי מ\"ב, ואיכא בינייהו טובא דלבבלי ר\"מ הוא דאמר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה ואינה הלכה, ולר\"ז דירושלמי הוא ככ\"ע, ולא עוד אלא דלדברי הכ\"מ דברי הרמב\"ם קשיין אהדדי דבכאן פוסק כר\"מ ובהל' מאא\"ס לא פסק כוותיה כו' ע\"ש. והנה אמת דדברי רבינו בכאן נובעין מהירושלמי לא מבבלי אך מה שהקשה עוד דברי רבינו אהדדי וכ\"כ ג\"כ ברפ\"ב דערלה שלכן השמיט רבינו בפ' ט\"ו מהל' מאא\"ס הלכה י\"ג מה דאיתא במשנה שם דתרומת מעשר של דמאי עולה באחד ומאה משום דבירושלמי אמרו על זה ר\"מ הוא דמחמיר בדבריהם כשל תורה כו' ע\"ש, בזה דבריו תמוהין דאישתמיט מיניה דברי רבינו לקמן בפט\"ו הכ\"א שכתב ודין תרומת מעשר של דמאי בכל אלו הדרכים כתרומת מעשר של ודאי אלא שאין לוקין על אכילתה, ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהיתה אוכלת בתרומה כו'. וכתב הכ\"מ פלוגתא דר\"א ור' יהושע בפ\"ח דתרומות ונראה מדברי רבינו שהוא מפרש דר' יהושע פוטר מחומש בלבד ונתן טעם לדבריו כו'. ובאמת הוא ירושלמי ערוך בפ\"ז מתרומות ה\"ב במשנה דבת כהן שנישאת לישראל דפריך שם על החכמים דס\"ל דזו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש והא תנינן ר\"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר ומשני הוון בעיי מימר במאי פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודה, ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל סכין את הקטן בשמן תרומה בתוך שבעה שהנולד כל שבעה אינו חשוב ערל. וכתב הכ\"מ בר\"פ הערל (דף ע\"א) בעיא דאיפשיטא ע\"כ ודבריו תמוהין שהרואה יראה בגמ' שם דבעיא זו לא איפשיטא כלל, וכ\"כ התוס' להדיא שם (דף ע'.) ד\"ה הערל ע\"ש, אבל טעם רבינו הוא דפסק כהירושלמי שם בפ' הערל ה\"א דאיתא שם ר\"א בשם ר' תנחום בר\"ח אין ערלה אלא משמיני והלאה ע\"כ, וכיון דלהירושלמי מיפשט פשיטא ליה הא לא שבקינן מאי דפשיטא ליה להירושלמי משום מאי דמבעיא ליה לתלמודא דידן, וכ\"כ בש\"ק ומרה\"פ שם:" + ], + [ + "במל\"מ ד\"ה עוד ראיתי לדקדק כתב ולא ידעתי כוונת מרן במ\"ש שנהנה בהיתר כו' אך אם לא נעשה בהיתר לא וכגון ישראל שסך עצמו בשמן תרומה לא הותר לישראל אחר להתעגל ע\"ג כו', ונעלם ממנו דברי התוס' ישנים ביומא פ\"א ע\"א ד\"ה זר, שכתבו בשם הרח\"כ דאין נראה לחלק בין סך בה כהן שנעשה הדבר בהיתר לבלעה זר ע\"ש, ובתוס' מנחות (דף ס\"ט.) ד\"ה דבלע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ישראל חייבין להטפל בתרומה כו' ואם היתה חיה או בהמה אוכלתה שם עד הרי זה חילל השם. בכ\"מ ציין ס\"פ הזרוע (דף קל\"ד), והנה שם לא נזכר רק תחילת דברי רבינו אבל הא דאם היתה חיה או בהמה אוכלתה ליתא שם, אך דברי רבינו נובעים מהתוספתא פ\"י דתרומות דאיתא שם אין מביאין מן הגורן לעיר ומן המדבר ליישוב, אבל במקום שחיה אוכלתה ובהמה אוכלתה התקינו שיהא מביא ונוטל שכר מכהן מפני חילול השם, וכן הוא בירושלמי דמאי פ\"א ה\"ב וע\"ש במרה\"פ ובגה\"ש:" + ], + [], + [], + [ + "ורשאי ישראל לומר לישראל אחר הילך סלע זו ותן תרומה או בכור כו'. עי' בכ\"מ שציין מקור לזה בבכורות (דף כ\"ז), ובטור יו\"ד סי' של\"א העתיק דברי רבינו הללו והשיג עליו דשם בפ' עד כמה משמע דדוקא בתרומה ומעשר שרי למימר הילך סלע כו' אבל בבכור זרוע לחיים וקבה אסור ע\"ש, ועי' בב\"י שם שתירץ דרבינו מפרש דהאי תנא שם בבכורות ס\"ל כב\"ש דאמרו לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור כו' ואנן קי\"ל כב\"ה כו' ע\"ש. ובאמת כדברי רבינו מבואר להדיא במשנה ערוכה בערכין (דף כ\"ח:) הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו וכיצד פודין אותו אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו וע\"ש ברש\"י. אך ראיתי בדברי רבינו בפ\"ו מהל' ערכין הלכה י\"ד וכפי פירושו במשנה דערכין אין משם ראיה ע\"ש ותבין. שוב ראיתי בירושלמי דדמאי פ\"ו ה\"ג ובנדרים פי\"א ה\"ג ובקדושין פ\"ב ה\"ט דאיתא שם מתניתא פליגא על ר\"י אומר הוא לישראל הילך סלע זו ותן בכור זה לבן בתו כהן וע\"ש במרה\"פ בנדרים. ויש לתמוה על הב\"י שעמש\"כ רבינו בד\"א שהיו הבעלים רוצים ליתן כו' ציין בכ\"מ ובב\"י על הירושלמי דדמאי ולא העיר שבברייתא דירושלמי שם נזכר ג\"כ בכור, ועיין גם בתוספתא דדמאי פ\"ה רשאי ישראל שיאמר לישראל אחר הילך סלע זה ותן תרומה לבן בתי כהן ותן בכור לבן בתי כהן, רשב\"א אומר אני אף במתנות כן, כיצד הרי עלי מאתים זוז לכל מת\"כ רשאי שיאמר לו הילך סלע זה ותנם לבן בתי כהן ע\"כ, ובתוספתא שם נכתבה קצת משובש ע\"ש. אחר כתבי זה מצאתי ברי\"ט אלגזי רפ\"ד דבכורות אריכות דברים בדברי רבינו הללו והביא שם המשנה והתוספתא שהבאתי והביא ג\"כ בשם רגמ\"ה שפירש דהא דפריך הגמרא ות\"ק מ\"ט לא קאמר מת\"כ לא קאי אלא ארישא דברייתא דאין נותנין להן תרומ\"ע בשכרן ואם עשו כן חיללו ועלה הוא דמשני הש\"ס אבל לענין ט\"ה לא נזכר בש\"ס כלל חילוק בין תרומה לשאר מת\"כ ואין ספק שפירש זה ס\"ל ג\"כ לרבינו ז\"ל ומש\"ה פסק בפשיטות דט\"ה מותר בכל גוונא ופירש זה מחוור יותר כי היכי דלא תקשי לן ממתני' דערכין הנזכר ומשאר דוכתין, ואפשר דמכח זה הכריעו דהעיקר כפירוש זה ע\"ש באריכות אלא שכפי הנראה לא ראה את דברי הטור והב\"י שעמדו ע\"ד רבינו הללו ע\"ש. וגם כבר רמזתי לדברי רבינו בהל' ערכין שלפירושו אין ראיה מהמשנה דערכין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היו שתי קופות אחת טמאה ואחת טהורה כו'. עי' בכ\"מ, אבל מוצאו של דברי רבינו הוא בירושלמי דתרומות פ\"ז ה\"ג, דאיתא שם על מתני' דשתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה בתוך אחת מהן, אחת טמאה ואחת טהורה אני אומר לתוך טמאה נפלה, ושם מיירי ע\"כ בשתי קופות של חולין, דקתני שם בבבי דבתריה אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת כו' אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות, וזה הכל בשתיהן חולין הן. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..714b67c03372cb61d7e7e01751c8f15aa38e7629 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,168 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Heave Offerings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Heave_Offerings", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עבר והפריש מתבואה וזיתים שלא הביאו שליש אינה תרומה. הכ\"מ הניח חלק ולא הראה מקורו והוא בירושלמי פ\"ט דתרומות ה\"א הדא אמרה הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו ועי' בירושלמי פ\"א דתרומות ה\"ג ובמרה\"פ ובגה\"ש שם וברמב\"ם פ\"ה מהל' תרומות ה\"ט ובכ\"מ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חביות של יין עד שלא סתם את פיהן כו'. דברי רבינו בזה מבוארים בירושלמי שם פ\"ג דמע\"ש ה\"ו בד\"א בשל יין אבל בשל שמן כו' בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל, וע\"ש בגה\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם נתכוון להוסיף כו' אפילו אחד מצ\"ט. עי' בכ\"מ שכתב דרבינו בפיה\"מ פירש בע\"א, ועי' במרה\"פ בירושלמי דתרומות פ\"ד הלכה ג' ד\"ה כאן דהוא טעות דמוכח, וצ\"ל ממ\"ט, וכן ראה ברמב\"ם ישן שנדפס בוויניציאה בשנת שי\"א בלתי הכ\"מ וכתוב שם מארבעים ותשעה, והר\"ז כמו שפסק רבינו בפיה\"מ ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זר שאכל תרומה בזדון בין שהוא טמא בין שהוא טהור בין שאכל תרומה טהורה בין שאכל טמאה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ומתו בו כי יחללוהו. הכ\"מ לא הראה מקור לזה, ובמל\"מ רמז לעיין בלח\"מ רפי\"ט מהל' סנהדרין ועי' בלח\"מ שם שהקשה כיון דבכהן עצמו דעיקר קרא כתיב ביה היכא שאכל תרומה טמאה אינו לוקה משום דאינו קודש כמו שפירש רבינו לקמן בפ\"ז מהלכות אלו ה\"א, מאין יצא לו בכאן דזר שאכל תרומה טמאה שחייב מיתה ע\"ש. אבל באמת דברי רבינו מבוארין בירושלמי פ\"ב דבכורים ה\"א ר\"ח בשם ר' יוחנן זר שאכל תרומה בעון מיתה מתניתא מסייע לר' יוחנן אוכלי תרומה בזדון טהור שאכל טהור וטמא שאכל טמא וטהור שאכל טמא וטמא שאכל טהור בעון מיתה אוכלי תרומה בכהנים טהור שאכל טהור כמצותו טהור שאכל טמא בעשה כו' (והוא מהתוספתא דתרומות פ\"ו, והמציינים שכחו לציין שם תוספתא זו) ודברי רבינו מבוארין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ומן הדין היה כו'. הכ\"מ הראה מקום בפרק הזהב דף נ\"ה, ועיין בתוי\"ט פ\"ד דב\"מ מ\"ח שכתב עליו דלא דק דליתא כן בבבלי אלא דברי רבינו הם דברי ר\"ז בירושלמי פ\"א דדמאי מ\"ב, ואיכא בינייהו טובא דלבבלי ר\"מ הוא דאמר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה ואינה הלכה, ולר\"ז דירושלמי הוא ככ\"ע, ולא עוד אלא דלדברי הכ\"מ דברי הרמב\"ם קשיין אהדדי דבכאן פוסק כר\"מ ובהל' מאא\"ס לא פסק כוותיה כו' ע\"ש. והנה אמת דדברי רבינו בכאן נובעין מהירושלמי לא מבבלי אך מה שהקשה עוד דברי רבינו אהדדי וכ\"כ ג\"כ ברפ\"ב דערלה שלכן השמיט רבינו בפ' ט\"ו מהל' מאא\"ס הלכה י\"ג מה דאיתא במשנה שם דתרומת מעשר של דמאי עולה באחד ומאה משום דבירושלמי אמרו על זה ר\"מ הוא דמחמיר בדבריהם כשל תורה כו' ע\"ש, בזה דבריו תמוהין דאישתמיט מיניה דברי רבינו לקמן בפט\"ו הכ\"א שכתב ודין תרומת מעשר של דמאי בכל אלו הדרכים כתרומת מעשר של ודאי אלא שאין לוקין על אכילתה, ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהיתה אוכלת בתרומה כו'. וכתב הכ\"מ פלוגתא דר\"א ור' יהושע בפ\"ח דתרומות ונראה מדברי רבינו שהוא מפרש דר' יהושע פוטר מחומש בלבד ונתן טעם לדבריו כו'. ובאמת הוא ירושלמי ערוך בפ\"ז מתרומות ה\"ב במשנה דבת כהן שנישאת לישראל דפריך שם על החכמים דס\"ל דזו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש והא תנינן ר\"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר ומשני הוון בעיי מימר במאי פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודה, ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל סכין את הקטן בשמן תרומה בתוך שבעה שהנולד כל שבעה אינו חשוב ערל. וכתב הכ\"מ בר\"פ הערל (דף ע\"א) בעיא דאיפשיטא ע\"כ ודבריו תמוהין שהרואה יראה בגמ' שם דבעיא זו לא איפשיטא כלל, וכ\"כ התוס' להדיא שם (דף ע'.) ד\"ה הערל ע\"ש, אבל טעם רבינו הוא דפסק כהירושלמי שם בפ' הערל ה\"א דאיתא שם ר\"א בשם ר' תנחום בר\"ח אין ערלה אלא משמיני והלאה ע\"כ, וכיון דלהירושלמי מיפשט פשיטא ליה הא לא שבקינן מאי דפשיטא ליה להירושלמי משום מאי דמבעיא ליה לתלמודא דידן, וכ\"כ בש\"ק ומרה\"פ שם:" + ], + [ + "במל\"מ ד\"ה עוד ראיתי לדקדק כתב ולא ידעתי כוונת מרן במ\"ש שנהנה בהיתר כו' אך אם לא נעשה בהיתר לא וכגון ישראל שסך עצמו בשמן תרומה לא הותר לישראל אחר להתעגל ע\"ג כו', ונעלם ממנו דברי התוס' ישנים ביומא פ\"א ע\"א ד\"ה זר, שכתבו בשם הרח\"כ דאין נראה לחלק בין סך בה כהן שנעשה הדבר בהיתר לבלעה זר ע\"ש, ובתוס' מנחות (דף ס\"ט.) ד\"ה דבלע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ישראל חייבין להטפל בתרומה כו' ואם היתה חיה או בהמה אוכלתה שם עד הרי זה חילל השם. בכ\"מ ציין ס\"פ הזרוע (דף קל\"ד), והנה שם לא נזכר רק תחילת דברי רבינו אבל הא דאם היתה חיה או בהמה אוכלתה ליתא שם, אך דברי רבינו נובעים מהתוספתא פ\"י דתרומות דאיתא שם אין מביאין מן הגורן לעיר ומן המדבר ליישוב, אבל במקום שחיה אוכלתה ובהמה אוכלתה התקינו שיהא מביא ונוטל שכר מכהן מפני חילול השם, וכן הוא בירושלמי דמאי פ\"א ה\"ב וע\"ש במרה\"פ ובגה\"ש:" + ], + [], + [], + [ + "ורשאי ישראל לומר לישראל אחר הילך סלע זו ותן תרומה או בכור כו'. עי' בכ\"מ שציין מקור לזה בבכורות (דף כ\"ז), ובטור יו\"ד סי' של\"א העתיק דברי רבינו הללו והשיג עליו דשם בפ' עד כמה משמע דדוקא בתרומה ומעשר שרי למימר הילך סלע כו' אבל בבכור זרוע לחיים וקבה אסור ע\"ש, ועי' בב\"י שם שתירץ דרבינו מפרש דהאי תנא שם בבכורות ס\"ל כב\"ש דאמרו לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור כו' ואנן קי\"ל כב\"ה כו' ע\"ש. ובאמת כדברי רבינו מבואר להדיא במשנה ערוכה בערכין (דף כ\"ח:) הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו וכיצד פודין אותו אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו וע\"ש ברש\"י. אך ראיתי בדברי רבינו בפ\"ו מהל' ערכין הלכה י\"ד וכפי פירושו במשנה דערכין אין משם ראיה ע\"ש ותבין. שוב ראיתי בירושלמי דדמאי פ\"ו ה\"ג ובנדרים פי\"א ה\"ג ובקדושין פ\"ב ה\"ט דאיתא שם מתניתא פליגא על ר\"י אומר הוא לישראל הילך סלע זו ותן בכור זה לבן בתו כהן וע\"ש במרה\"פ בנדרים. ויש לתמוה על הב\"י שעמש\"כ רבינו בד\"א שהיו הבעלים רוצים ליתן כו' ציין בכ\"מ ובב\"י על הירושלמי דדמאי ולא העיר שבברייתא דירושלמי שם נזכר ג\"כ בכור, ועיין גם בתוספתא דדמאי פ\"ה רשאי ישראל שיאמר לישראל אחר הילך סלע זה ותן תרומה לבן בתי כהן ותן בכור לבן בתי כהן, רשב\"א אומר אני אף במתנות כן, כיצד הרי עלי מאתים זוז לכל מת\"כ רשאי שיאמר לו הילך סלע זה ותנם לבן בתי כהן ע\"כ, ובתוספתא שם נכתבה קצת משובש ע\"ש. אחר כתבי זה מצאתי ברי\"ט אלגזי רפ\"ד דבכורות אריכות דברים בדברי רבינו הללו והביא שם המשנה והתוספתא שהבאתי והביא ג\"כ בשם רגמ\"ה שפירש דהא דפריך הגמרא ות\"ק מ\"ט לא קאמר מת\"כ לא קאי אלא ארישא דברייתא דאין נותנין להן תרומ\"ע בשכרן ואם עשו כן חיללו ועלה הוא דמשני הש\"ס אבל לענין ט\"ה לא נזכר בש\"ס כלל חילוק בין תרומה לשאר מת\"כ ואין ספק שפירש זה ס\"ל ג\"כ לרבינו ז\"ל ומש\"ה פסק בפשיטות דט\"ה מותר בכל גוונא ופירש זה מחוור יותר כי היכי דלא תקשי לן ממתני' דערכין הנזכר ומשאר דוכתין, ואפשר דמכח זה הכריעו דהעיקר כפירוש זה ע\"ש באריכות אלא שכפי הנראה לא ראה את דברי הטור והב\"י שעמדו ע\"ד רבינו הללו ע\"ש. וגם כבר רמזתי לדברי רבינו בהל' ערכין שלפירושו אין ראיה מהמשנה דערכין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היו שתי קופות אחת טמאה ואחת טהורה כו'. עי' בכ\"מ, אבל מוצאו של דברי רבינו הוא בירושלמי דתרומות פ\"ז ה\"ג, דאיתא שם על מתני' דשתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה בתוך אחת מהן, אחת טמאה ואחת טהורה אני אומר לתוך טמאה נפלה, ושם מיירי ע\"כ בשתי קופות של חולין, דקתני שם בבבי דבתריה אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת כו' אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות, וזה הכל בשתיהן חולין הן. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות תרומות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d3bf4453d82125333677b2b59bb1772652da393a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,131 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "היה מעמיד הזבל על הסלע כו'. וכתב הכ\"מ ומשמע לרבינו כו', ולי נראה דמסוגיין לקח, דבסוף סוגיין (ירושלמי פ\"ג דשביעית סוף ה\"ב) אמר הכל מודים שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסים מותר, וקאי אכל הני דפליגי בשיעור האשפות שלא ירבו יותר מג' דבכה\"ג מותר דאי ראב\"ע הא בהדיא קאמר על הסלע, ולכן אמר זה בסוף סוגיין והוא סוגיא ערוכה במקומו. ס' פאת השלחן סי' כ\"א סק\"ה:
ומ\"ש בין קטנות לא ביאר הכ\"מ מאין למד רבינו. ונ\"ל דמסוגיין (שם בירושלמי) שאבה רבינו דאמר על מתני' דעושה אדם ג' אשפתות יתר מכאן מחציב דברי ר\"ש, ולמה תניתה תרין זמנין ומשני כאן בפוחת מן המשפלות ברם תמן בעושה כשיעור ותני כן על דר\"ש ובלבד שלא יפחות לאשפה משלש משפלות. הרי דר\"ש התיר לעשות יותר אשפתות גם שיהיו קטנים רק שלא יהיו פחות מג' משפלות. ולפ\"ז מ\"ש וחכ\"א עד שיעמיק כו' קאי על דר\"ש בשהאשפות קטנים ג\"כ מתירים, ול\"צ שיעור לרבנן כיון שניכר שאין לעבודת הארץ. שם סק\"ו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הקבלן כו' ואפילו אבנים גדולות. עי' במרה\"פ בירושלמי דשביעית פ\"ג ה\"ז ד\"ה והקבלן, שבהרמב\"ם שנדפס בוויניציאה שנת שי\"א בלתי הכ\"מ כתוב שם ואפי' אבנים קטנות וכן בדברי הראב\"ד כתיב שם להשגה אחת מן תיבת ירושלמי עד תיבת כתף, וכן הוא הנכון ולא כמו שהבינו התוי\"ט שם במשנה והכ\"מ כאן דתיבת והקבלן היא ציון חדש ומתחיל השגה אחרת. וע\"ש מה שביאר כוונת הראב\"ד ורבינו:" + ], + [ + "פירצה שהיא סוגה בעפר כו'. ובהשגות א\"א זו הגירסא משובשת מצאתיה בירושלמי כו'. ועי' בכ\"מ שלא תירץ כלום רק העתיק הגרסא המשובשת (והוא בירושלמי ספ\"ג דשביעית) אבל הנוסחא הנכונה היא בירושלמי דמו\"ק פ\"א ה\"ד ומפורש שם ממש כדברי רבינו, וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות ששית שנכנסו לשביעית כו'. עי' בכ\"מ אבל לא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים בירושלמי בפ\"ה דמעשרות ה\"ב ובתו\"כ ופסיקתא זוטרתי פ' בהר תני ר' יונתן ב\"ר יוסי אומר מנין לתבואה שהביאה שליש לפני ר\"ה קנסה אתה בשביעית, ת\"ל ואספת את תבואתה בשביעית. וע\"ש בפ\"מ ובגה\"ש וכ\"ה ג\"כ בתוספתא פ\"ב דשביעית:" + ], + [], + [], + [ + "הירק כו'. מפורש דלשביעית אזלינן בירק בתר לקיטה בר\"ה שם י\"ד ע\"ב אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד כו' ולשביעית כו'. וכן שם ט\"ו ע\"ב אחר לקיטתו לשביעית וכמ\"ש בהלכה זו גופיה הואיל ונלקט בשביעית כו' וכן כל הסוגיא שם אי פטורה ממעשר ומביעור או חייבת הכל מטעם דכירק לענין לקיטה לשביעית. והכ\"מ כתב דלמד רבינו מדלמעשר לענין לקיטה וא\"צ לזה. פאת השלחן סי' כ\"ב ס\"ק י\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עכו\"ם שקנה קרקע כו'. עי' בכ\"מ שהביא בשם הכפו\"פ שהשיג ע\"ד רבינו ובס' התוה\"מ בהר פ\"א ברייתא ו' כתב מקור לדברי רבינו מהברייתא דתו\"כ שם. דאיתא שם לכם ולא לאחרים, וכתב שם דרבינו מפרש שבא למעט עכו\"ם שקנה קרקע בא\"י וזרעה בשביעית וזה הדין שכתב כאן ולא רצה לפרש שאסור להאכילן לעכו\"ם כמ\"ש בתוספתא פ\"ה דשביעית דא\"כ יסתור מש\"כ שם בתו\"כ אח\"ז בברייתא ז' ולתושבך מן העכו\"ם ולהכי מפרש לה לענין הדין שכתב כאן ע\"כ ע\"ש. ואף שרבינו עצמו פסק לקמן פ\"ה הי\"ג דאין מאכילין אותו לעכו\"ם כהתוספתא מ\"מ כיון דבהתו\"כ א\"א לפרש כן כיון דבתו\"כ איתא להדיא להיפך ומוכרח לפרש הא דאיתא בתו\"כ לכם ולא לאחרים לענין הדין שכתב כאן ונהי דלענין להאכיל לעכו\"ם פסק רבינו דלא כהתו\"כ כיון דבהתוספתא איתא להיפך מ\"מ בהדין דכאן פסק כהתו\"כ. כיון דלא נמצא מבואר היפך מזה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אין עושין סחורה בפירות שביעית ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר. עי' בכ\"מ, ועי' במרה\"פ בירושלמי פ\"ד דשביעית ה\"א, שכתב דרבינו למד זה מהא דאיתא בתוספתא דשביעית פ\"ו, והובא שם בירושלמי תני לא יהיו חמשה מלקטין ירק ואחד מוכר אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו ופי' בפ\"מ דלא יהיה מוכר את הכל ביחד לפי שכשמוכר הרבה ביחד הוי כסחורה אבל מוכר הוא על יד על יד בתחלה את שלו ואח\"כ של זה ושל זה דכיון דמוכר מעט מעט לא מיחזי כסחורה ומכירה כזו לא אסרו ורבינו לא הביא התוספתא הזו מפורש בהלכותיו אבל נכלל הדין בדבריו שבכאן ומזה הוא דלמד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א באילן מאכל כו'. עי' בכ\"מ שנדחק מדוע פסק רבינו דלא כר' יוחנן, אמנם דברי רבינו יש להם מקום ברווחא ע\"פ דברי הרשב\"א בחי' שם שכתב והא דדחי ההוא סבא משמיה דר\"י לעולם ר\"א ולדבריהם דרבנן קאמר להו שנויא הוא ולא סמכינן עליה אלא אפשטא דמתני' כו', עוד יש לו לומר דאפי' תימצי לומר דרבנן פליגי עליה וכדר\"י אכתי איכא למימר דהלכתא כר\"א בהא הואיל וסתם לן תנא דשביעית כוותיה דר\"א ור\"י נמי בהא כר\"א ס\"ל וכטעמיה דאית ליה בעלמא הלכה כסתם משנה ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט. עי' בכ\"מ שכתב בשם הר\"ן דס\"ל לרבינו דלא מדחינן אלא מאי דמידחי בגמ' בהדיא כו'. ועי' בס' פאת השלחן סי' כ\"ט סקכ\"ה שכתב דנראה פשוט דרבינו סמך על הירושלמי במקומו שם דרב דהוא ס\"ל בגמ' דידן בשטר שיש בו אחריות נכסים משמט מודה שם בייחד דאינו משמט וא\"כ גם בגמ' דידן ע\"כ דלא אדחייה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..10229368bdbeb6eda44854a7325a0c0d9b07788f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,128 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [ + "היה מעמיד הזבל על הסלע כו'. וכתב הכ\"מ ומשמע לרבינו כו', ולי נראה דמסוגיין לקח, דבסוף סוגיין (ירושלמי פ\"ג דשביעית סוף ה\"ב) אמר הכל מודים שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסים מותר, וקאי אכל הני דפליגי בשיעור האשפות שלא ירבו יותר מג' דבכה\"ג מותר דאי ראב\"ע הא בהדיא קאמר על הסלע, ולכן אמר זה בסוף סוגיין והוא סוגיא ערוכה במקומו. ס' פאת השלחן סי' כ\"א סק\"ה:
ומ\"ש בין קטנות לא ביאר הכ\"מ מאין למד רבינו. ונ\"ל דמסוגיין (שם בירושלמי) שאבה רבינו דאמר על מתני' דעושה אדם ג' אשפתות יתר מכאן מחציב דברי ר\"ש, ולמה תניתה תרין זמנין ומשני כאן בפוחת מן המשפלות ברם תמן בעושה כשיעור ותני כן על דר\"ש ובלבד שלא יפחות לאשפה משלש משפלות. הרי דר\"ש התיר לעשות יותר אשפתות גם שיהיו קטנים רק שלא יהיו פחות מג' משפלות. ולפ\"ז מ\"ש וחכ\"א עד שיעמיק כו' קאי על דר\"ש בשהאשפות קטנים ג\"כ מתירים, ול\"צ שיעור לרבנן כיון שניכר שאין לעבודת הארץ. שם סק\"ו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הקבלן כו' ואפילו אבנים גדולות. עי' במרה\"פ בירושלמי דשביעית פ\"ג ה\"ז ד\"ה והקבלן, שבהרמב\"ם שנדפס בוויניציאה שנת שי\"א בלתי הכ\"מ כתוב שם ואפי' אבנים קטנות וכן בדברי הראב\"ד כתיב שם להשגה אחת מן תיבת ירושלמי עד תיבת כתף, וכן הוא הנכון ולא כמו שהבינו התוי\"ט שם במשנה והכ\"מ כאן דתיבת והקבלן היא ציון חדש ומתחיל השגה אחרת. וע\"ש מה שביאר כוונת הראב\"ד ורבינו:" + ], + [ + "פירצה שהיא סוגה בעפר כו'. ובהשגות א\"א זו הגירסא משובשת מצאתיה בירושלמי כו'. ועי' בכ\"מ שלא תירץ כלום רק העתיק הגרסא המשובשת (והוא בירושלמי ספ\"ג דשביעית) אבל הנוסחא הנכונה היא בירושלמי דמו\"ק פ\"א ה\"ד ומפורש שם ממש כדברי רבינו, וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות ששית שנכנסו לשביעית כו'. עי' בכ\"מ אבל לא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארים בירושלמי בפ\"ה דמעשרות ה\"ב ובתו\"כ ופסיקתא זוטרתי פ' בהר תני ר' יונתן ב\"ר יוסי אומר מנין לתבואה שהביאה שליש לפני ר\"ה קנסה אתה בשביעית, ת\"ל ואספת את תבואתה בשביעית. וע\"ש בפ\"מ ובגה\"ש וכ\"ה ג\"כ בתוספתא פ\"ב דשביעית:" + ], + [], + [], + [ + "הירק כו'. מפורש דלשביעית אזלינן בירק בתר לקיטה בר\"ה שם י\"ד ע\"ב אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד כו' ולשביעית כו'. וכן שם ט\"ו ע\"ב אחר לקיטתו לשביעית וכמ\"ש בהלכה זו גופיה הואיל ונלקט בשביעית כו' וכן כל הסוגיא שם אי פטורה ממעשר ומביעור או חייבת הכל מטעם דכירק לענין לקיטה לשביעית. והכ\"מ כתב דלמד רבינו מדלמעשר לענין לקיטה וא\"צ לזה. פאת השלחן סי' כ\"ב ס\"ק י\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עכו\"ם שקנה קרקע כו'. עי' בכ\"מ שהביא בשם הכפו\"פ שהשיג ע\"ד רבינו ובס' התוה\"מ בהר פ\"א ברייתא ו' כתב מקור לדברי רבינו מהברייתא דתו\"כ שם. דאיתא שם לכם ולא לאחרים, וכתב שם דרבינו מפרש שבא למעט עכו\"ם שקנה קרקע בא\"י וזרעה בשביעית וזה הדין שכתב כאן ולא רצה לפרש שאסור להאכילן לעכו\"ם כמ\"ש בתוספתא פ\"ה דשביעית דא\"כ יסתור מש\"כ שם בתו\"כ אח\"ז בברייתא ז' ולתושבך מן העכו\"ם ולהכי מפרש לה לענין הדין שכתב כאן ע\"כ ע\"ש. ואף שרבינו עצמו פסק לקמן פ\"ה הי\"ג דאין מאכילין אותו לעכו\"ם כהתוספתא מ\"מ כיון דבהתו\"כ א\"א לפרש כן כיון דבתו\"כ איתא להדיא להיפך ומוכרח לפרש הא דאיתא בתו\"כ לכם ולא לאחרים לענין הדין שכתב כאן ונהי דלענין להאכיל לעכו\"ם פסק רבינו דלא כהתו\"כ כיון דבהתוספתא איתא להיפך מ\"מ בהדין דכאן פסק כהתו\"כ. כיון דלא נמצא מבואר היפך מזה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אין עושין סחורה בפירות שביעית ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר. עי' בכ\"מ, ועי' במרה\"פ בירושלמי פ\"ד דשביעית ה\"א, שכתב דרבינו למד זה מהא דאיתא בתוספתא דשביעית פ\"ו, והובא שם בירושלמי תני לא יהיו חמשה מלקטין ירק ואחד מוכר אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו ופי' בפ\"מ דלא יהיה מוכר את הכל ביחד לפי שכשמוכר הרבה ביחד הוי כסחורה אבל מוכר הוא על יד על יד בתחלה את שלו ואח\"כ של זה ושל זה דכיון דמוכר מעט מעט לא מיחזי כסחורה ומכירה כזו לא אסרו ורבינו לא הביא התוספתא הזו מפורש בהלכותיו אבל נכלל הדין בדבריו שבכאן ומזה הוא דלמד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א באילן מאכל כו'. עי' בכ\"מ שנדחק מדוע פסק רבינו דלא כר' יוחנן, אמנם דברי רבינו יש להם מקום ברווחא ע\"פ דברי הרשב\"א בחי' שם שכתב והא דדחי ההוא סבא משמיה דר\"י לעולם ר\"א ולדבריהם דרבנן קאמר להו שנויא הוא ולא סמכינן עליה אלא אפשטא דמתני' כו', עוד יש לו לומר דאפי' תימצי לומר דרבנן פליגי עליה וכדר\"י אכתי איכא למימר דהלכתא כר\"א בהא הואיל וסתם לן תנא דשביעית כוותיה דר\"א ור\"י נמי בהא כר\"א ס\"ל וכטעמיה דאית ליה בעלמא הלכה כסתם משנה ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט. עי' בכ\"מ שכתב בשם הר\"ן דס\"ל לרבינו דלא מדחינן אלא מאי דמידחי בגמ' בהדיא כו'. ועי' בס' פאת השלחן סי' כ\"ט סקכ\"ה שכתב דנראה פשוט דרבינו סמך על הירושלמי במקומו שם דרב דהוא ס\"ל בגמ' דידן בשטר שיש בו אחריות נכסים משמט מודה שם בייחד דאינו משמט וא\"כ גם בגמ' דידן ע\"כ דלא אדחייה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f2d9ac0918710c7e446c783d75ab14fc92cdccfc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,117 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן פירות הנלקחין בכסף מעשר שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך. וכתב הכ\"מ הכא משמע בפ' הזהב דף נ\"ג, אבל לא היה צריך להוציא זה ממשמעות, שדברי רבינו מבוארין בירושלמי פ\"ג דמע\"ש סוף ה\"ה (לפי גירסת המרה\"פ שם). דאיתא שם על המתני' דמע\"ש שנכנס לירושלים, ר' יונה בעי אף בלקוח כן, פי' אם גם הלוקח בכסף מעשר נתפס במחיצה כמו מע\"ש עצמו. א\"ר מנא מחיצה תופסת והלקוח תופס, כשם שנאמר במחיצה כך קאמר בלקוח. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חושבין הכל בד' ורביע. עי' בהשגות ובכ\"מ. ועי' במרה\"פ בירושלמי דמע\"ש רפ\"ב ד\"ה השבח שנוסחת הכסף משנה שהוא לפנינו בהרמב\"ם הוא נוסחא מוטעת, אבל ברמב\"ם ישן שנדפס בויניציאה שנת שי\"א בלתי הכ\"מ כתוב שם חושבין הכל בד' פחות רביע, וזו הוא הנוסחא האמיתית שהיתה לפני הראב\"ד ז\"ל, וכוונתו להשיג עמ\"ש רבינו חושבין הכל כו', מאי הכל דקאמר וא\"כ היאך הם חולקין ומ\"מ דברי רבינו ג\"כ בהדרך הזה בעצמו מתפרשין חושבין הכל לבעל המעשר בד' פחות רביע, והנשאר שהוא זוז ורביע לבעל התבלין ולא רצה כאן להאריך יותר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והצנועין היו מניחין את המעות כו'. עי' בכ\"מ שהביא בשם הרמב\"ן שהשיג ע\"ד רבינו, ובמש\"כ הכ\"מ ליישב. ועי' במרה\"פ בירושלמי פ\"ה דמע\"ש ה\"א שחיזק את דברי הכ\"מ, וכ' דדברי רבינו נובעין משם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה מן השרשים חייב. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהים שלא זכר סוגיא ערוכה בב\"מ דף קי\"ט שמשם נובעים דברי רבינו, דאיתא שם אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין חייב בערלה דברי ר\"מ ר\"י אומר מן הגזע פטור מן השרשין חייב, ורבינו פסק בזה כר\"י כמו דקי\"ל בכ\"מ דהלכה כר\"י לגבי ר\"מ. שוב מצאתי במח\"א בהגהותיו על הרמב\"ם שעמד בזה ע\"ד הכ\"מ ובשו\"ת נו\"ב מה\"ת חיו\"ד סי' קפ\"ה שכתב לבאר כוונת הכ\"מ באופן שלא העלים עין מנוסחא דב\"מ כלל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין מפני שנראה כמכירה כו'. עי' בכ\"מ ואישתמיטתיה דגמ' ערוכה היא בפ\"ק דמציעא דף י\"א ע\"ב דפריך שם וכי לא היה להם סודר לקנות ממנו המעשר בחליפין ומסיק מת\"כ נתינה כתיבה בהו חליפין דרך מקח וממכר הוא מטלטלי אגב מקרקע נתינה אלימתא היא ע\"כ. תוי\"ט פ\"ה דכלאים מ\"ט:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0ec0704733ff9c8dbb096a37424bab5147a497fb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,114 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Second_Tithes_and_Fourth_Year's_Fruit", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן פירות הנלקחין בכסף מעשר שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך. וכתב הכ\"מ הכא משמע בפ' הזהב דף נ\"ג, אבל לא היה צריך להוציא זה ממשמעות, שדברי רבינו מבוארין בירושלמי פ\"ג דמע\"ש סוף ה\"ה (לפי גירסת המרה\"פ שם). דאיתא שם על המתני' דמע\"ש שנכנס לירושלים, ר' יונה בעי אף בלקוח כן, פי' אם גם הלוקח בכסף מעשר נתפס במחיצה כמו מע\"ש עצמו. א\"ר מנא מחיצה תופסת והלקוח תופס, כשם שנאמר במחיצה כך קאמר בלקוח. וע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חושבין הכל בד' ורביע. עי' בהשגות ובכ\"מ. ועי' במרה\"פ בירושלמי דמע\"ש רפ\"ב ד\"ה השבח שנוסחת הכסף משנה שהוא לפנינו בהרמב\"ם הוא נוסחא מוטעת, אבל ברמב\"ם ישן שנדפס בויניציאה שנת שי\"א בלתי הכ\"מ כתוב שם חושבין הכל בד' פחות רביע, וזו הוא הנוסחא האמיתית שהיתה לפני הראב\"ד ז\"ל, וכוונתו להשיג עמ\"ש רבינו חושבין הכל כו', מאי הכל דקאמר וא\"כ היאך הם חולקין ומ\"מ דברי רבינו ג\"כ בהדרך הזה בעצמו מתפרשין חושבין הכל לבעל המעשר בד' פחות רביע, והנשאר שהוא זוז ורביע לבעל התבלין ולא רצה כאן להאריך יותר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והצנועין היו מניחין את המעות כו'. עי' בכ\"מ שהביא בשם הרמב\"ן שהשיג ע\"ד רבינו, ובמש\"כ הכ\"מ ליישב. ועי' במרה\"פ בירושלמי פ\"ה דמע\"ש ה\"א שחיזק את דברי הכ\"מ, וכ' דדברי רבינו נובעין משם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה מן השרשים חייב. עי' בכ\"מ ודבריו תמוהים שלא זכר סוגיא ערוכה בב\"מ דף קי\"ט שמשם נובעים דברי רבינו, דאיתא שם אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין חייב בערלה דברי ר\"מ ר\"י אומר מן הגזע פטור מן השרשין חייב, ורבינו פסק בזה כר\"י כמו דקי\"ל בכ\"מ דהלכה כר\"י לגבי ר\"מ. שוב מצאתי במח\"א בהגהותיו על הרמב\"ם שעמד בזה ע\"ד הכ\"מ ובשו\"ת נו\"ב מה\"ת חיו\"ד סי' קפ\"ה שכתב לבאר כוונת הכ\"מ באופן שלא העלים עין מנוסחא דב\"מ כלל ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין מפני שנראה כמכירה כו'. עי' בכ\"מ ואישתמיטתיה דגמ' ערוכה היא בפ\"ק דמציעא דף י\"א ע\"ב דפריך שם וכי לא היה להם סודר לקנות ממנו המעשר בחליפין ומסיק מת\"כ נתינה כתיבה בהו חליפין דרך מקח וממכר הוא מטלטלי אגב מקרקע נתינה אלימתא היא ע\"כ. תוי\"ט פ\"ה דכלאים מ\"ט:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..69154d7c306146566f985d2f6300f99fbf6cac9c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,149 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשרות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "אין מוציאין המעשר מיד הכהנים שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל. עי' במ\"ש הכ\"מ, אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בספרי פ' קרח פיסקא קכ\"א כן תרימו גם אתם תרומת ה' למה נאמר לפי שהוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל ישראל נותנים מעשר ללוים אבל כהנים אין נותנים מעשר ללוים הואיל ואין נותנים מעשר ללוים שומע אני כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מעשר ראשון שהקדימו בשבלים כו'. עי' בכ\"מ שהראה מקום לפ\"ק דביצה די\"ג. והנה שם אינו מבואר דאינו לוקה ועי' במל\"מ מש\"כ בזה. אבל דברי רבינו הם בירושלמי פ\"א דתרומות ה\"ה. דאיתא שם חייא בר אדא בשם רשב\"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לאכול ממנו עראי, ומ\"ט את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו, מהו שילקו על טבלו ד\"ת, רבי אשיאן בשם ר\"י מתניתא אמרה כן אין לוקין על טבלו ד\"ת דתנינן תמן תרומת מעשר וכו' הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד\"ת. ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "התורם פירותיו תרומה כו'. בכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצאו. אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דמעשרות פ\"ב ה\"ג ראשון מהו שיטבול כו'. אלא כי אנן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהם תרומה גדולה ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון אין תימר למפרע נטבלו תרומה הוא שהיה טובל ואין תימר מכאן ולבא ראשון הוא שהוא טובל. יע\"ש במרה\"פ דה\"ה דאיבעיא הוא אם התרומה הראשונה הוא שטובלת למפרע או שהתרומה השניה שמחוייב לתרום פעם אחרת היא שטובלת, וכיון דהוא איבעיא דלא איפשיטא פסק רבינו להחמיר דתרומה ראשונה הוא שטובלת למעשרות. ואע\"פ שצריך לחזור ולתרום שניה לא יאכל מהן עראי עד שיתרום השניה והמעשר. ועי' במרה\"פ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואסור לשלח את הטבל ואפילו חבר לחבר וכו'. עיין בכ\"מ שהראה מקום להירושלמי פ\"ג דדמאי, ושם לא נמצא הדבר מבואר, אבל דברי רבינו הם בירושלמי פ\"ב דדמאי ה\"ב. ר\"ז רבי יסא בשם ר\"י אפילו חבר ששלח לחבר צריך לעשר. ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכיצד מעשרן מוציא מעשר שתיהן כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דדמאי פ\"ח והובא גם בירושלמי שם פ\"ז ה\"ו על משנה זו דמעשרות כלכלה בחברתה, דאיתא שם כיצד הוא עושה נוטל עשרים תאנים מאיזה מהן שירצה. (וע\"ש בפ\"מ דה\"ה שנוטל עשר מכל אחת מהן אלא דלרבותא נקט דאפי' מאחת מהן שירצה נוטל המעשר של שתיהן). עד כדון בשוות היה בזו מאה ובזו מאתים אם לשם מאה הוא נוטל אחת עשרה כו'. ומעתה ריש דברי רבינו שכתב וכיצד מעשרן כו' עד אם היו שוות הם מדברי התוספתא וירושלמי שמבואר שם כן. ומש\"כ רבינו ואם היתה אחת גדולה וכו'. הנה בתוספתא וירושלמי שם מבואר הרבה חילוקי דינים בזה. ועי' במרה\"פ שם שכתב דרבינו לא נחית לכל חילוקי הדינים של התוספתא בספק הזה כדי שלא יבוא לידי תקלה וטעות בחשבון אלא דמחמרינן לעולם מכח הספק הזה וכשיפריש מעשר הקטנה מן הגדולה ושל גדולה מן הקטנה יצא מידי כל הספיקות. ולפיכך סתם וכתב כן ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר להפריש מע\"ש קודם הראשון בדמאי. וכתב הכ\"מ משנה בספ\"ק דדמאי, אם הקדים מע\"ש לראשון אין בכך כלום, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו דמותר גם לכתחילה, אולם דברי רבינו בזה נובעים מהירושלמי שם על משנה זו, בשעבר הא בתחילה לא רבי בא בשם ר' יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי, ר' יעקב כו' בשם ריב\"ל לא יעשה ואם עשה מה שעשה עשוי. והטעם דפסק רבינו כר\"י לגבי ריב\"ל ע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכ\"ז קנס מדבריהם. עי' בכ\"מ שנדחק. והיה יכול להביא גמרא ערוכה שם בבכורות בההוא טבחא דקנסיה רבא וא\"ל ר\"פ כמאן כר\"י כו' לעולם ר\"ש ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה. תוי\"ט שם:" + ], + [ + "לפיכך ע\"ה שאמר זה טבל וזה תרומה כו' אפילו בשלו נאמן. הכ\"מ לא ביאר מאין הוציא רבינו זה ובאמת תוספתא מפורשת היא בפ\"ה דדמאי, ע\"ה שאמר זה טבל וזה תרומה זה ודאי וזה דמאי אע\"פ שאמרו החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו לא נחשדו ישראל על כך. וה\"פ אע\"פ שהוא חשוד וס\"ד דחשוד בכה\"ג להכשיל אחרים בשלו גם שאינו כן ויבואו להפריש מה\"פ עה\"ח קמ\"ל דלא נחשדו ע\"כ. וזה אפי' לר\"מ, דבשלו שוין רשב\"ג ור\"מ רק מדאמר לא דנו כו' הוא לר\"מ ומינה למד לרשב\"ג. ס' פאת השלחן. סי' י\"ז ס\"ק ע\"ג. ועי' בס' חסדי דוד שם על התוספתא דביאר שלא כדבריו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e9c4e936904e416771927073647ed3e87be51dca --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Tziunei Maharan/Sefer Zeraim/Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,146 @@ +{ + "title": "Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Tithes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tziunei_Maharan_on_Mishneh_Torah,_Tithes", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "אין מוציאין המעשר מיד הכהנים שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל. עי' במ\"ש הכ\"מ, אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בספרי פ' קרח פיסקא קכ\"א כן תרימו גם אתם תרומת ה' למה נאמר לפי שהוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל ישראל נותנים מעשר ללוים אבל כהנים אין נותנים מעשר ללוים הואיל ואין נותנים מעשר ללוים שומע אני כו' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מעשר ראשון שהקדימו בשבלים כו'. עי' בכ\"מ שהראה מקום לפ\"ק דביצה די\"ג. והנה שם אינו מבואר דאינו לוקה ועי' במל\"מ מש\"כ בזה. אבל דברי רבינו הם בירושלמי פ\"א דתרומות ה\"ה. דאיתא שם חייא בר אדא בשם רשב\"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לאכול ממנו עראי, ומ\"ט את קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו, מהו שילקו על טבלו ד\"ת, רבי אשיאן בשם ר\"י מתניתא אמרה כן אין לוקין על טבלו ד\"ת דתנינן תמן תרומת מעשר וכו' הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד\"ת. ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "התורם פירותיו תרומה כו'. בכ\"מ הניח חלק ולא הראה מוצאו. אבל דברי רבינו נובעין מהירושלמי דמעשרות פ\"ב ה\"ג ראשון מהו שיטבול כו'. אלא כי אנן קיימין בתמרים והוא עתיד לדורסן בגרוגרות והוא עתיד לדושן והפריש מהם תרומה גדולה ונמלך להניחן כמות שהן ועבר והפריש מהן ראשון אין תימר למפרע נטבלו תרומה הוא שהיה טובל ואין תימר מכאן ולבא ראשון הוא שהוא טובל. יע\"ש במרה\"פ דה\"ה דאיבעיא הוא אם התרומה הראשונה הוא שטובלת למפרע או שהתרומה השניה שמחוייב לתרום פעם אחרת היא שטובלת, וכיון דהוא איבעיא דלא איפשיטא פסק רבינו להחמיר דתרומה ראשונה הוא שטובלת למעשרות. ואע\"פ שצריך לחזור ולתרום שניה לא יאכל מהן עראי עד שיתרום השניה והמעשר. ועי' במרה\"פ שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואסור לשלח את הטבל ואפילו חבר לחבר וכו'. עיין בכ\"מ שהראה מקום להירושלמי פ\"ג דדמאי, ושם לא נמצא הדבר מבואר, אבל דברי רבינו הם בירושלמי פ\"ב דדמאי ה\"ב. ר\"ז רבי יסא בשם ר\"י אפילו חבר ששלח לחבר צריך לעשר. ועי' בגה\"ש שם:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכיצד מעשרן מוציא מעשר שתיהן כו'. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. אבל דברי רבינו נובעין מהתוספתא דדמאי פ\"ח והובא גם בירושלמי שם פ\"ז ה\"ו על משנה זו דמעשרות כלכלה בחברתה, דאיתא שם כיצד הוא עושה נוטל עשרים תאנים מאיזה מהן שירצה. (וע\"ש בפ\"מ דה\"ה שנוטל עשר מכל אחת מהן אלא דלרבותא נקט דאפי' מאחת מהן שירצה נוטל המעשר של שתיהן). עד כדון בשוות היה בזו מאה ובזו מאתים אם לשם מאה הוא נוטל אחת עשרה כו'. ומעתה ריש דברי רבינו שכתב וכיצד מעשרן כו' עד אם היו שוות הם מדברי התוספתא וירושלמי שמבואר שם כן. ומש\"כ רבינו ואם היתה אחת גדולה וכו'. הנה בתוספתא וירושלמי שם מבואר הרבה חילוקי דינים בזה. ועי' במרה\"פ שם שכתב דרבינו לא נחית לכל חילוקי הדינים של התוספתא בספק הזה כדי שלא יבוא לידי תקלה וטעות בחשבון אלא דמחמרינן לעולם מכח הספק הזה וכשיפריש מעשר הקטנה מן הגדולה ושל גדולה מן הקטנה יצא מידי כל הספיקות. ולפיכך סתם וכתב כן ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר להפריש מע\"ש קודם הראשון בדמאי. וכתב הכ\"מ משנה בספ\"ק דדמאי, אם הקדים מע\"ש לראשון אין בכך כלום, אבל לא ביאר מנ\"ל לרבינו דמותר גם לכתחילה, אולם דברי רבינו בזה נובעים מהירושלמי שם על משנה זו, בשעבר הא בתחילה לא רבי בא בשם ר' יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי, ר' יעקב כו' בשם ריב\"ל לא יעשה ואם עשה מה שעשה עשוי. והטעם דפסק רבינו כר\"י לגבי ריב\"ל ע\"ש במרה\"פ:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכ\"ז קנס מדבריהם. עי' בכ\"מ שנדחק. והיה יכול להביא גמרא ערוכה שם בבכורות בההוא טבחא דקנסיה רבא וא\"ל ר\"פ כמאן כר\"י כו' לעולם ר\"ש ובאיסורא דגופיה קנסינן ליה. תוי\"ט שם:" + ], + [ + "לפיכך ע\"ה שאמר זה טבל וזה תרומה כו' אפילו בשלו נאמן. הכ\"מ לא ביאר מאין הוציא רבינו זה ובאמת תוספתא מפורשת היא בפ\"ה דדמאי, ע\"ה שאמר זה טבל וזה תרומה זה ודאי וזה דמאי אע\"פ שאמרו החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו לא נחשדו ישראל על כך. וה\"פ אע\"פ שהוא חשוד וס\"ד דחשוד בכה\"ג להכשיל אחרים בשלו גם שאינו כן ויבואו להפריש מה\"פ עה\"ח קמ\"ל דלא נחשדו ע\"כ. וזה אפי' לר\"מ, דבשלו שוין רשב\"ג ור\"מ רק מדאמר לא דנו כו' הוא לר\"מ ומינה למד לרשב\"ג. ס' פאת השלחן. סי' י\"ז ס\"ק ע\"ג. ועי' בס' חסדי דוד שם על התוספתא דביאר שלא כדבריו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org" + ] + ], + "heTitle": "ציוני מהר\"ן על משנה תורה, הלכות מעשרות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Tziunei Maharan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d97141f15d0e9629bd5d9ee80581475a9c1140f1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,79 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "וכן מד\"ס לברך על (צ\"ל אחרי) כל מה שיאכל. מה שהקשה הכס\"מ דרבינו כתב בסמוך מ\"ע מה\"ת לברך אחר אכילת מזון וכל הדברים בכלל מזון חוץ מן המים ומן המלח כדתנן בר\"פ בכל מערבין (ואזיל לטעמיה שכתב בפ\"ד הל' ו') והוא תמוה דהא בגמ' התם ובר\"פ כ\"מ אמר אהך מתני' מים ומלח הוא דלא איקרי מזון הא כל מילי איקרי מזון נימא תהוי תיובתא דרב ושמואל דאמרי אין מברכין בורא מ\"מ אלא אחמשת המינין לבד ומוקי מתני' באומר כל הזן עלי אלמא דבכלל מזון לא הוי אלא ה' מינין וכ\"פ בי\"ד סי' רי\"ז. ולפ\"ז שפיר כתב רבינו כאן דלברך על כל מה שיאכל מלבד חמשת המינין הוי מד\"ס. וצ\"ל דס\"ל להכס\"מ כאן כמ\"ש תוס' דלהמסקנא כל מילי איקרי מזון, אבל מ\"מ רבינו שכתב מ\"ע מה\"ת לברך אחר אכילת מזון היינו רק ה' המינין בלבד וכמו שמסיק הכס\"מ כאן. וזה דלא כמ\"ש הצל\"ח דרבינו ס\"ל דבלשון תורה הכל בכלל מזון ובלשון בני אדם תלוי במקום דא\"כ דברי רבינו דכאן דלא כמאן. אלא דס\"ל דאין בלשון זה רק ה' מינין, והיינו שלא הביא רבינו דין הנודר מן המזון דסמך א\"ע אמ\"ש כאן. גם מה שרצה הכס\"מ לומר לדעת רבינו דאחר כל ז' המינין הברכה דאורייתא ליתא, דלא משמע הכי לקמן בפ\"ח הל' י\"ב שכתב כל הברכות אם נסתפק לו בהם אם בירך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף מפני שהן מד\"ס. ואם איתא דברכה אחר ז' המינין דאורייתא ה\"ל לחזור ולברך מספק כמ\"ש גבי ברכת המזון בספ\"ב. ומ\"ש הלח\"מ שם מהסוגיא דר\"פ כ\"מ כבר כתבתי בחידושי שם דלק\"מ ע\"ש דלא קאמר התם בסוגיא אלא דמ\"ד כרם רבעי יליף לברכת הנהנין מז' המינין ופירש\"י האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ובתרוייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת ור\"ל דס\"ל כר\"ג דס\"ל הכי בס\"פ כ\"מ אבל אנן קיי\"ל כרבנן דארץ הפסיק הענין, ועיין בפר\"ח סי' ר\"ט:", + " ומטעמת א\"צ ברכה לפניה ולא לאחריה עד רביעית. עיין בכס\"מ ונראה מדבריו שעד רביעית דנקט רבינו היינו ולא עד בכלל דדוקא פחות מרביעית א\"צ ברכה אבל רביעית בעי ברכה. וכ\"נ מדברי המעדני יו\"ט פ\"ב דברכות וכ\"כ בצל\"ח שם. וא\"מ דע\"כ רבינו עד רביעית ורביעית בכלל קאמר מדנקט שא\"צ ברכה לאחריה משום מטעמת ואי בפחות מרביעית בלא\"ה א\"צ ברכה לאחריה כמבואר לעיל בסמוך. וה\"ה לפניה בכה\"ג נמי א\"צ. עוד קשה שהרי גבי תענית כתב רבינו להדיא בפ\"א מה' תענית דרביעית שרי למיטעם וא\"כ ע\"כ ה\"ה גבי ברכה דהא שניהם למדו מהא דאמר בפ' היה קורא ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא ומפרש לה רבינו דעד ועד בכלל. אולם הצל\"ח לשיטתו לא קשיא שפירש דכדי רביעית דנקט גבי תענית היינו לא רביעית ממש ועד דקאמר הכא לא בכלל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל העונה אמן אחר המברך ה\"ז כמברך והוא שיהא המברך חייב באותה ברכה. וכתב הכס\"מ דאשמעינן דאע\"ג דענה אמן צריך שיהא המברך חייב באותה ברכה. וכן יש ללמוד גם ממ\"ש רבינו לקמן הל' ט\"ו דהעונה אמן אחר הקטן לא יצא יד\"ח. אך מ\"ש הכס\"מ מקור לזה מדתנן בס\"פ ראוהו ב\"ד כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים י\"ח. א\"ר כלל לנידון זה דעניית אמן דהתם גבי תקיעת שופר איירי ואפשר דעניית אמן עדיפא ויוצא בענייתו אף אחרי המברך שאינו מחויב בדבר כמו שהיא דעת הרא\"ש הובא באו\"ח סי' רי\"ט. ולי נראה שיצא לרבינו מהסוגיא דברכות (כ' ב') דפריך אהא דתניא בן מברך לאביו קטן בר חיובא הוא. ולא משני דאיירי שענה האב אמן ובפרט לדעת רבינו קושטא דמפרש דאיירי בשענה אמן וכמ\"ש הכס\"מ לקמן בספ\"ה. וא\"כ לשיטתו גופיה מוכח מדלא משני הכי ש\"מ דכל שאינו מחויב בדבר א\"י להוציא המחוייב אע\"פ שענה אמן, וכ\"פ בתשובת לחם רב הובא בעט\"ז סימן רט\"ו וכדעת רבינו ודלא כהרא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך אם לא בירך חוזר ומברך. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. והנה הדבר מבואר להדיא בירושלמי ריש ברכות ר' זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לנשים ולא לאנשים מפני שהוא ספק והטומטם אינו מזמן כלל. מדברי הכס\"מ משמע דמסברא למד כן רבינו, ועיין בב\"י סי' קצ\"ט. והנה בהדיא מיתנייא הכי בתוספתא דברכות וז\"ל טומטם ואנדרוגינוס חייבין בזימון ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטם אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו ע\"כ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..73e968d1f68edae52697b9bb37142fc2852dbdca --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,76 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Blessings", + "text": [ + [ + [], + [ + "וכן מד\"ס לברך על (צ\"ל אחרי) כל מה שיאכל. מה שהקשה הכס\"מ דרבינו כתב בסמוך מ\"ע מה\"ת לברך אחר אכילת מזון וכל הדברים בכלל מזון חוץ מן המים ומן המלח כדתנן בר\"פ בכל מערבין (ואזיל לטעמיה שכתב בפ\"ד הל' ו') והוא תמוה דהא בגמ' התם ובר\"פ כ\"מ אמר אהך מתני' מים ומלח הוא דלא איקרי מזון הא כל מילי איקרי מזון נימא תהוי תיובתא דרב ושמואל דאמרי אין מברכין בורא מ\"מ אלא אחמשת המינין לבד ומוקי מתני' באומר כל הזן עלי אלמא דבכלל מזון לא הוי אלא ה' מינין וכ\"פ בי\"ד סי' רי\"ז. ולפ\"ז שפיר כתב רבינו כאן דלברך על כל מה שיאכל מלבד חמשת המינין הוי מד\"ס. וצ\"ל דס\"ל להכס\"מ כאן כמ\"ש תוס' דלהמסקנא כל מילי איקרי מזון, אבל מ\"מ רבינו שכתב מ\"ע מה\"ת לברך אחר אכילת מזון היינו רק ה' המינין בלבד וכמו שמסיק הכס\"מ כאן. וזה דלא כמ\"ש הצל\"ח דרבינו ס\"ל דבלשון תורה הכל בכלל מזון ובלשון בני אדם תלוי במקום דא\"כ דברי רבינו דכאן דלא כמאן. אלא דס\"ל דאין בלשון זה רק ה' מינין, והיינו שלא הביא רבינו דין הנודר מן המזון דסמך א\"ע אמ\"ש כאן. גם מה שרצה הכס\"מ לומר לדעת רבינו דאחר כל ז' המינין הברכה דאורייתא ליתא, דלא משמע הכי לקמן בפ\"ח הל' י\"ב שכתב כל הברכות אם נסתפק לו בהם אם בירך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף מפני שהן מד\"ס. ואם איתא דברכה אחר ז' המינין דאורייתא ה\"ל לחזור ולברך מספק כמ\"ש גבי ברכת המזון בספ\"ב. ומ\"ש הלח\"מ שם מהסוגיא דר\"פ כ\"מ כבר כתבתי בחידושי שם דלק\"מ ע\"ש דלא קאמר התם בסוגיא אלא דמ\"ד כרם רבעי יליף לברכת הנהנין מז' המינין ופירש\"י האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ובתרוייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת ור\"ל דס\"ל כר\"ג דס\"ל הכי בס\"פ כ\"מ אבל אנן קיי\"ל כרבנן דארץ הפסיק הענין, ועיין בפר\"ח סי' ר\"ט:", + " ומטעמת א\"צ ברכה לפניה ולא לאחריה עד רביעית. עיין בכס\"מ ונראה מדבריו שעד רביעית דנקט רבינו היינו ולא עד בכלל דדוקא פחות מרביעית א\"צ ברכה אבל רביעית בעי ברכה. וכ\"נ מדברי המעדני יו\"ט פ\"ב דברכות וכ\"כ בצל\"ח שם. וא\"מ דע\"כ רבינו עד רביעית ורביעית בכלל קאמר מדנקט שא\"צ ברכה לאחריה משום מטעמת ואי בפחות מרביעית בלא\"ה א\"צ ברכה לאחריה כמבואר לעיל בסמוך. וה\"ה לפניה בכה\"ג נמי א\"צ. עוד קשה שהרי גבי תענית כתב רבינו להדיא בפ\"א מה' תענית דרביעית שרי למיטעם וא\"כ ע\"כ ה\"ה גבי ברכה דהא שניהם למדו מהא דאמר בפ' היה קורא ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא ומפרש לה רבינו דעד ועד בכלל. אולם הצל\"ח לשיטתו לא קשיא שפירש דכדי רביעית דנקט גבי תענית היינו לא רביעית ממש ועד דקאמר הכא לא בכלל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל העונה אמן אחר המברך ה\"ז כמברך והוא שיהא המברך חייב באותה ברכה. וכתב הכס\"מ דאשמעינן דאע\"ג דענה אמן צריך שיהא המברך חייב באותה ברכה. וכן יש ללמוד גם ממ\"ש רבינו לקמן הל' ט\"ו דהעונה אמן אחר הקטן לא יצא יד\"ח. אך מ\"ש הכס\"מ מקור לזה מדתנן בס\"פ ראוהו ב\"ד כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים י\"ח. א\"ר כלל לנידון זה דעניית אמן דהתם גבי תקיעת שופר איירי ואפשר דעניית אמן עדיפא ויוצא בענייתו אף אחרי המברך שאינו מחויב בדבר כמו שהיא דעת הרא\"ש הובא באו\"ח סי' רי\"ט. ולי נראה שיצא לרבינו מהסוגיא דברכות (כ' ב') דפריך אהא דתניא בן מברך לאביו קטן בר חיובא הוא. ולא משני דאיירי שענה האב אמן ובפרט לדעת רבינו קושטא דמפרש דאיירי בשענה אמן וכמ\"ש הכס\"מ לקמן בספ\"ה. וא\"כ לשיטתו גופיה מוכח מדלא משני הכי ש\"מ דכל שאינו מחויב בדבר א\"י להוציא המחוייב אע\"פ שענה אמן, וכ\"פ בתשובת לחם רב הובא בעט\"ז סימן רט\"ו וכדעת רבינו ודלא כהרא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך אם לא בירך חוזר ומברך. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. והנה הדבר מבואר להדיא בירושלמי ריש ברכות ר' זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לנשים ולא לאנשים מפני שהוא ספק והטומטם אינו מזמן כלל. מדברי הכס\"מ משמע דמסברא למד כן רבינו, ועיין בב\"י סי' קצ\"ט. והנה בהדיא מיתנייא הכי בתוספתא דברכות וז\"ל טומטם ואנדרוגינוס חייבין בזימון ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו טומטם אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו ע\"כ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ברכות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ffb12a0ff4b3f31fffc990bc6ac9f2e3c17da07b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,35 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ: צריך טעם על שלא מנה רבינו למילת עבדים למצות עשה בפ\"ע. ונ\"ל דיש להוכיח מהא דיבמות (מ\"ו ב') מפלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע התם דר' ישמעאל ס\"ל דמותר לקיים עבדים שאינן נימולין ור\"ע אוסר דש\"מ דאף לר\"ע דאוסר התם אין נחשב למצוה בפ\"ע דא\"כ תקשי דלר\"י חסר מתרי\"ג מצות, וכה\"ג הקשו התוס' בסוטה (ג') וגדולה מזו כתבו תוס' בשם ריב\"ן דגם לר\"ע א\"מ מה\"ת רק מדרבנן:
ואם עבד חייב למול את בנו כתב בס' שעה\"מ דילפינן ליה למפטר בגז\"ש מנשים משום דגמרינן עבד לה לה מאשה כדאיתא בפ\"ק דחגיגה, ואפילו נימא דנשים פטירי מגזה\"כ ולא משום דהוי מ\"ע שהז\"ג אפ\"ה עבדים פטורים והביא ראיה לזה ממתניתין דפ\"א דשקלים ודלא כמ\"ש המ\"ל פ\"י דה' מלכים ע\"ש, וגם דלא כמ\"ש תוס' בב\"ק (פ\"ח) ע\"ש. ולדידי א\"צ לכל זה דכאן לכ\"ע אין לחייב עבד במצות הבן שעל האב לעשות לו שהרי קיי\"ל דאין יחוס לעבד, ומה\"ט אין העבד חייב במצות האב שעל הבן כגון בכבוד אביו אע\"פ שהאשה חייבת מפני שהעבד אין בנו מתייחס אחריו, וכ\"כ בס' החינוך, וא\"כ ה\"נ אין לחייבו במצות של האב לבן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4b3977b4e96d1288ef7cd6a04fb910a556d0b43d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,32 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Circumcision", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Circumcision", + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ: צריך טעם על שלא מנה רבינו למילת עבדים למצות עשה בפ\"ע. ונ\"ל דיש להוכיח מהא דיבמות (מ\"ו ב') מפלוגתא דר' ישמעאל ור\"ע התם דר' ישמעאל ס\"ל דמותר לקיים עבדים שאינן נימולין ור\"ע אוסר דש\"מ דאף לר\"ע דאוסר התם אין נחשב למצוה בפ\"ע דא\"כ תקשי דלר\"י חסר מתרי\"ג מצות, וכה\"ג הקשו התוס' בסוטה (ג') וגדולה מזו כתבו תוס' בשם ריב\"ן דגם לר\"ע א\"מ מה\"ת רק מדרבנן:
ואם עבד חייב למול את בנו כתב בס' שעה\"מ דילפינן ליה למפטר בגז\"ש מנשים משום דגמרינן עבד לה לה מאשה כדאיתא בפ\"ק דחגיגה, ואפילו נימא דנשים פטירי מגזה\"כ ולא משום דהוי מ\"ע שהז\"ג אפ\"ה עבדים פטורים והביא ראיה לזה ממתניתין דפ\"א דשקלים ודלא כמ\"ש המ\"ל פ\"י דה' מלכים ע\"ש, וגם דלא כמ\"ש תוס' בב\"ק (פ\"ח) ע\"ש. ולדידי א\"צ לכל זה דכאן לכ\"ע אין לחייב עבד במצות הבן שעל האב לעשות לו שהרי קיי\"ל דאין יחוס לעבד, ומה\"ט אין העבד חייב במצות האב שעל הבן כגון בכבוד אביו אע\"פ שהאשה חייבת מפני שהעבד אין בנו מתייחס אחריו, וכ\"כ בס' החינוך, וא\"כ ה\"נ אין לחייבו במצות של האב לבן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0ce62a4a1cd2eb31db8dd1b90a354e319f45949b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,48 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לעולם יהיה אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן וכו'. במנחות (דף מ\"ג) שבועות (דף כ\"ט):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..85fd12d011d929e36e9b3fec6412778f54ee12fc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Fringes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Fringes", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לעולם יהיה אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן וכו'. במנחות (דף מ\"ג) שבועות (דף כ\"ט):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ציצית", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3bb1984f84db718d33327f2375d3a4459943afd1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [ + "מ\"ע להתפלל בכל יום כו'. הקשה הפר\"ח מהא דר\"פ אין עומדין דאמרינן אהא דכתיב בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוה מצלי יכול משבא לגולה הוחלה פי' התחיל ולא קודם ואם איתא דתפלה מה\"ת מהיכא תיתי שמקודם לא היה מתפלל. וי\"ל דהא דקאמר יכול משבא לגולה הוחלה קאי אהא דכתיב ותלתא זימנין כו' דמקודם לא היה מתפלל תלתא זימני רק פעם אחת. א\"נ דקאי אהא דקבעו ביום דאיתא בתנחומא פ' תשא דדניאל קבע כל שלש תפלות ביום:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב. ירושלמי ס\"פ בני העיר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכהן שעבד עכו\"ם בין באונס בין בשגגה אינו נושא כפיו לעולם. הכס\"מ נסתפק מנא ליה דאף באונס, ובח\"צ סי' י\"ג הב\"ר לזה מע\"ז (נ\"ב) גבי כלים ששמשו בבית חוניו דפשיט התם דאסירי להשתמש בהן לגבוה וכלים ודאי אנוסים הן. אך הקשה מאי מספקא ליה להכס\"מ כיון דשוגג אסור כ\"ש אונס דכיון שעבר ולא נהרג הרי עבר במזיד. ואני אומר הפלאה זו איני יודע מה היא דהא משכחת אונס דלא עבד כלום במעשיו גופיה כגון שכפפו קומתו לפני עכו\"ם וזה עדיף משוגג דעביד מעשה וכמ\"ש תוס' בע\"ז (נ\"ד). אמנם מההיא דכלים יש ראיה לאסור נמי בכה\"ג דאינהו גופייהו לא עבדי מעשה רק אחריני עבדי בהו דומיא דכפפו קומתו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fb7addd748ef1f83ceb4f01623664be63bc749af --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,60 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Prayer_and_the_Priestly_Blessing", + "text": [ + [ + [ + "מ\"ע להתפלל בכל יום כו'. הקשה הפר\"ח מהא דר\"פ אין עומדין דאמרינן אהא דכתיב בדניאל וזימנין תלתא ביומא הוה מצלי יכול משבא לגולה הוחלה פי' התחיל ולא קודם ואם איתא דתפלה מה\"ת מהיכא תיתי שמקודם לא היה מתפלל. וי\"ל דהא דקאמר יכול משבא לגולה הוחלה קאי אהא דכתיב ותלתא זימנין כו' דמקודם לא היה מתפלל תלתא זימני רק פעם אחת. א\"נ דקאי אהא דקבעו ביום דאיתא בתנחומא פ' תשא דדניאל קבע כל שלש תפלות ביום:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב. ירושלמי ס\"פ בני העיר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "וכהן שעבד עכו\"ם בין באונס בין בשגגה אינו נושא כפיו לעולם. הכס\"מ נסתפק מנא ליה דאף באונס, ובח\"צ סי' י\"ג הב\"ר לזה מע\"ז (נ\"ב) גבי כלים ששמשו בבית חוניו דפשיט התם דאסירי להשתמש בהן לגבוה וכלים ודאי אנוסים הן. אך הקשה מאי מספקא ליה להכס\"מ כיון דשוגג אסור כ\"ש אונס דכיון שעבר ולא נהרג הרי עבר במזיד. ואני אומר הפלאה זו איני יודע מה היא דהא משכחת אונס דלא עבד כלום במעשיו גופיה כגון שכפפו קומתו לפני עכו\"ם וזה עדיף משוגג דעביד מעשה וכמ\"ש תוס' בע\"ז (נ\"ד). אמנם מההיא דכלים יש ראיה לאסור נמי בכה\"ג דאינהו גופייהו לא עבדי מעשה רק אחריני עבדי בהו דומיא דכפפו קומתו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3bba2baa856dd991b5195b90615c38380e6511c1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,81 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומזוזה א\"צ העבדה לשמה. יצא זה לרבינו מדתניא במנחות (מ\"ב) דספרים ומזוזות ניקחים מכל אדם ופירש\"י דליכא בהו עיבוד לשמן וההיא דספרים מוקי בשאר ספרים דס\"ת בעי עיבוד לשמה, ועיי\"ש בתוס'. ונראה דמכאן יצא ג\"כ לרבינו מ\"ש בה' מגילה דא\"צ עיבוד לשמה דהויא בכלל ספרים:" + ], + [], + [ + "ס\"ת תו\"מ שכתבן כותי או י\"מ או מסור כו' פסולין. כתב בכס\"מ די\"מ היינו לכל התורה דאי לדבר אחד מיפסיל מאי איריא דתני מסור אפילו מומר לעבירה שאינה חמורה כל כך פסול. וא\"מ די\"ל דמש\"ה תני מסור משום דלא כתיב באורייתא וכמ\"ש הוא עצמו בב\"י בא\"ח סי' ל\"ט ע\"ש. ועי\"ל דאפילו נימא דבמומר לדבר אחד עכ\"פ להכעיס מיפסל וכמ\"ש שם בב\"י אפ\"ה איצטריך למיתני מסור דהא לא דמי דמומר לד\"א לא הוי עד שהוחזק באותה עבירה ורגיל בה כמ\"ש רבינו בפ\"ג מה' תשובה וכ\"מ בפ\"ד משחיטה ופ\"ג מה' מעה\"ק, ואילו מסור מיפסל בפעם אחד כמ\"ש הפמ\"ג ביו\"ד סי' ב', ואי לא הוה תני מסור בהדיא הו\"א דדינו כמומר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בית שבספינה פטור מן המזוזה. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא לרבינו מהירושלמי דמגילה הובא ברא\"ש ה' תפילין דאיתא התם תפילין קודמין למזוזה שכן נוהגין במפרשי ימים והולכי מדבריות. ואי איתא דבית שבספינה חייבת במזוזה הרי מזוזה ג\"כ נוהגת במפרשי ימים. ועוד סעד לרבינו מדאיתא באהלות והובא בירושלמי עירובין וסוכה דאינו מביא את הטומאה דלא חשיב אוהל:" + ] + ], + [ + [ + "שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. וקשה הא חומשין כותבין ודילמא חומשין קאמר ותורה כולה מנ\"ל. ועוד דלמ\"ד בגיטין (ס') דמותר לכתוב את התורה פרשיות מאי איכא למימר. ולכאורה נ\"ל דאסיפא דקרא סמיך שנאמר למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל פי' שילמדו כל התורה ואם לא יכתבו כל התורה עמה איך תהיה לעד שעל כל הכתוב בתורה נאמרה. וכה\"ג אמר בפ\"ד דנדרים (ל\"ח) גבי הא דאמר ריב\"ח לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו ופריך מקרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת ומשני שירה לחודה ופריך מלמען תהיה לי השירה הזאת לעד בבנ\"י דמשמע כל התורה וה\"נ אסיפא סמיך. ומיהו לפמ\"ש הרא\"ש שם אינה ראיה. וי\"ל דקושטא דתליא בפלוגתא דאיתא בשבת (קל\"ח) גבי עתידה תורה שתשתכח מישראל דס\"ל דלא קרינן לא תשכח רק אשירה וע\"ש במהרש\"א. עוד י\"ל דס\"ל לרבינו דמה\"ת ספרים נכתבים בכל לשון וכמ\"ש הט\"א לרשב\"ג במגילה דקיי\"ל כותיה וס\"ל דיוצא לדידיה גם כתיבת ס\"ת בזה ודלא כמ\"ש הט\"א שם. וכה\"ג כתב הט\"א שם למ\"ד דכותבין מגילה להתלמד דאינו אלא בלה\"ק. והשתא דייק שפיר דכתבו השירה היינו כל התורה דמשמע בכל לשון וחומשים אסור כנ\"ל:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן קדושה. וצ\"ע דא\"כ אמאי מטמאין הידים כמ\"ש רבינו פ\"ט מה' אה\"ט:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ce879413033b7c44b07fadecb0810bcc2c5e2dae --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Ahavah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,78 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Tefillin,_Mezuzah_and_the_Torah_Scroll", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומזוזה א\"צ העבדה לשמה. יצא זה לרבינו מדתניא במנחות (מ\"ב) דספרים ומזוזות ניקחים מכל אדם ופירש\"י דליכא בהו עיבוד לשמן וההיא דספרים מוקי בשאר ספרים דס\"ת בעי עיבוד לשמה, ועיי\"ש בתוס'. ונראה דמכאן יצא ג\"כ לרבינו מ\"ש בה' מגילה דא\"צ עיבוד לשמה דהויא בכלל ספרים:" + ], + [], + [ + "ס\"ת תו\"מ שכתבן כותי או י\"מ או מסור כו' פסולין. כתב בכס\"מ די\"מ היינו לכל התורה דאי לדבר אחד מיפסיל מאי איריא דתני מסור אפילו מומר לעבירה שאינה חמורה כל כך פסול. וא\"מ די\"ל דמש\"ה תני מסור משום דלא כתיב באורייתא וכמ\"ש הוא עצמו בב\"י בא\"ח סי' ל\"ט ע\"ש. ועי\"ל דאפילו נימא דבמומר לדבר אחד עכ\"פ להכעיס מיפסל וכמ\"ש שם בב\"י אפ\"ה איצטריך למיתני מסור דהא לא דמי דמומר לד\"א לא הוי עד שהוחזק באותה עבירה ורגיל בה כמ\"ש רבינו בפ\"ג מה' תשובה וכ\"מ בפ\"ד משחיטה ופ\"ג מה' מעה\"ק, ואילו מסור מיפסל בפעם אחד כמ\"ש הפמ\"ג ביו\"ד סי' ב', ואי לא הוה תני מסור בהדיא הו\"א דדינו כמומר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בית שבספינה פטור מן המזוזה. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא לרבינו מהירושלמי דמגילה הובא ברא\"ש ה' תפילין דאיתא התם תפילין קודמין למזוזה שכן נוהגין במפרשי ימים והולכי מדבריות. ואי איתא דבית שבספינה חייבת במזוזה הרי מזוזה ג\"כ נוהגת במפרשי ימים. ועוד סעד לרבינו מדאיתא באהלות והובא בירושלמי עירובין וסוכה דאינו מביא את הטומאה דלא חשיב אוהל:" + ] + ], + [ + [ + "שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. וקשה הא חומשין כותבין ודילמא חומשין קאמר ותורה כולה מנ\"ל. ועוד דלמ\"ד בגיטין (ס') דמותר לכתוב את התורה פרשיות מאי איכא למימר. ולכאורה נ\"ל דאסיפא דקרא סמיך שנאמר למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל פי' שילמדו כל התורה ואם לא יכתבו כל התורה עמה איך תהיה לעד שעל כל הכתוב בתורה נאמרה. וכה\"ג אמר בפ\"ד דנדרים (ל\"ח) גבי הא דאמר ריב\"ח לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו ופריך מקרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת ומשני שירה לחודה ופריך מלמען תהיה לי השירה הזאת לעד בבנ\"י דמשמע כל התורה וה\"נ אסיפא סמיך. ומיהו לפמ\"ש הרא\"ש שם אינה ראיה. וי\"ל דקושטא דתליא בפלוגתא דאיתא בשבת (קל\"ח) גבי עתידה תורה שתשתכח מישראל דס\"ל דלא קרינן לא תשכח רק אשירה וע\"ש במהרש\"א. עוד י\"ל דס\"ל לרבינו דמה\"ת ספרים נכתבים בכל לשון וכמ\"ש הט\"א לרשב\"ג במגילה דקיי\"ל כותיה וס\"ל דיוצא לדידיה גם כתיבת ס\"ת בזה ודלא כמ\"ש הט\"א שם. וכה\"ג כתב הט\"א שם למ\"ד דכותבין מגילה להתלמד דאינו אלא בלה\"ק. והשתא דייק שפיר דכתבו השירה היינו כל התורה דמשמע בכל לשון וחומשים אסור כנ\"ל:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן קדושה. וצ\"ע דא\"כ אמאי מטמאין הידים כמ\"ש רבינו פ\"ט מה' אה\"ט:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Ahavah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9693d41b2f60595e46b30a57069b6618596861ef --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,139 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אסור לכל אדם בין כהן ובין ישראל להורות כשהוא שתוי כו' ואם הורה בדבר שהוא מפורש בתורה עד שידעוהו הצדוקים מותר. הרב בעל כס\"מ הראה מקורו מפ\"ג דכריתות (דף י\"ג). ואינו מספיק דשם אינו מבואר הך מילתא שכתב רבינו עד שידעוהו הצדוקים אלא מ\"ש דשרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן דזיל קרי בי רב הוא אבל מנ\"ל דבעינן שידעוהו הצדוקים. אבל יצא זה לרבינו מהסוגיא דסנהדרין (דף ל\"ג ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן שגדל שערו וכו' אם נכנס ועבד חייב מיתה בידי שמים כשכור שעבד שנאמר ויין לא ישתו וגו' ופרע לא ישלחו. והקשה הכס\"מ דמה צורך להיקש זה הא מקרא משמע ראשיכם אל תפרעו ולא תמותו הא אם תפרעו תמותו, ותירוצו דחוק. אך הקושיא מעיקרא לק\"מ עפמ\"ש בס' יראים סי' שמ\"ח דקרא דראשיכם אל תפרעו לשעה נאמר ולא לדורות שהרי כהנים הדיוטות היו והוזהרו שלא לערב שמחתו של מקום וכן פירש\"י שהוזהרו שלא לערבב השמחה ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומניין שעבודת האונן פסולה מק\"ו אם בעל מום שאוכל בקדשים אם עבד חילל אונן שאסור בקדשים שנאמר לא אכלתי באוני ממנו דין הוא שיחלל. הכס\"מ רמז לסוגיא דרפ\"ב דזבחים (דף ט\"ז) והיינו דתנא דבי ר' ישמעאל התם דאתיא בק\"ו מבע\"מ. ורבינו קיצר בזה דהא פריך שם מה לבע\"מ שכן עשה בו קריבין כמקריבין ומסיק דיליף במה הצד מבע\"מ וזר וטמא. והתוס' שם הקשו דמה להנך שכן במיתה תאמר באונן וכו' ותירצו דס\"ל כרבנן דרבי דבע\"מ ששימש באזהרה ולא כרבי דאמר במיתה ע\"כ. והנה אכתי תקשה לפי דברי רבינו שכתב בסמוך דאונן שעבד אינו לוקה וא\"כ איכא פירכא דמה להנך שהן בע\"מ וזר וטמא דמחללין עבודה שכן לוקין תאמר באונן שאינו לוקה ואינו מחלל. וע\"כ נראה לדעת רבינו ליישב קושיית התוס' בע\"א והוא דאיכא למימר יושב תוכיח שאין בו לא מיתה ולא מלקות ומחלל העבודה וא\"כ מצי אתיא שפיר ההיא דתנא דר\"י נמי אליבא דרבי דבע\"מ ששימש במיתה ואפ\"ה לא חש להך פירכא משום די\"ל יושב תוכיח:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ: ודע שלא ראיתי לרבינו בפרקין שהביא דין זה דבעל קרי כו' ולא ידעתי למה. וי\"ל דסמך אמ\"ש בהל' ח' ע\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אינו מרצה הציץ לא על טומאת הנאכלים ולא על טומאת האדם שנטמא בטומאה ידועה אא\"כ היתה טומאה הדחויה בצבור שהציץ מרצה עליה. משמע דס\"ל לרבינו דהציץ מרצה ג\"כ על טומאת הגוף בצבור ודלא כמו שנראה מפרש\"י בפ\"ק דיומא (דף ו') ותוס' מנחות (דף ט\"ו) דאינו מרצה על טומאת הגוף כלל. ובס' שעה\"מ כתב שהכריחו לרבינו קושיית התוס' בפסחים (דף ע\"ז) דמשמע התם דלמ\"ד טומאה דחויה אינו אלא ע\"י רצוי ציץ והא אין ציץ מרצה על טומאת הגוף. ולדידי אין מזה הכרח לומר דמרצה בצבור אפי' ע\"י טומאת הגוף דכבר תירצו קושיא זו התוס' במנחות (דף ט\"ו) די\"ל דסוגיא דפסחים לא קאי אלא על טומאת בשר ע\"ש. אלא נראה שיש הכרח לדעת רבינו מכח קושיית התוס' במנחות (דף כ\"ה) אמתניתין דפסחים שאין הציץ מרצה על טוה\"ג ובפ\"ק דיומא אמרינן דמרצה על הכהנים שעשו בטומאה. וכן הקשו מדאמרינן במנחות אקרא ונשא אהרן את עון הקדשים ולא עון המקדישים. ולפ\"ד רבינו כאן א\"ש דההיא דיומא איירי בקרבן צבור וההיא דפסחים ומנחות איירי בקרבן יחיד דוקא:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בסוף הדבור: ולא חש רבינו לכתוב דברי ר\"ש בן יהודה משום דיחידאה הוא דהא ר\"י ור\"ש פליגי עליה. ועיין ריש ה' ק\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש ידים. הרב כסף משנה לא הראה מקור לדין זה והוא ברייתא ערוכה הובאה בגמרא דחולין פ' כל הבשר (חולין דף ק\"ו ע\"ב):" + ], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואינו לוקה מפני שאזהרה שלו מכלל עשה היא פשוט הוא. עיין ברכת הזבח:" + ], + [ + "ואין עבודה אלא בימין ואם עבד בשמאל פסולה וכו' קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשירה שהמסייע אין משגיחין עליו. וכתב הכס\"מ קיבל בימין וכו' תוספתא פ\"ק דזבחים. והנה שם אין מבואר הטעם שנתן רבינו שהמסייע אין משגיחין עליו אלא הוא מבואר בסוגיא דגמ' דשבת (דף צ\"ג) דמסייע אין בו ממש. ולכאורה יש להקשות על זה ממ\"ש רבינו פי\"ב מהלכות ע\"ז גבי ניקוף פאת הראש דחייב אם סייע להמגלח. ומיהו י\"ל דשאני התם דגלי קרא לחייב הניקף דלא תקיפו אחד המקיף ואחד הניקף במשמע וסברא זו כתב בס' נה\"כ ביו\"ד סי' קצ\"ח. א\"נ כמ\"ש הט\"ז באו\"ח הל' שבת סי' שכ\"ח דגבי ניקף הוא המתחיל להיות מסייע להמקיף. וא\"כ לא דמי לדהכא דאיירי שהתחיל וקבל בימין ואח\"כ סייע בשמאל ומש\"ה אין משגיחין עליו. אך קשה אמ\"ש רבינו בהל' כלי המקדש ספ\"ג דאם סייע לוי לחבירו במלאכה שאינה מלאכתו ומשמע דאף התחיל חבירו תחילה במלאכתו ואח\"כ בא זה וסייעו חייב. והשתא אמאי חייב הא כתב כאן שהמסייע אין בו ממש. וי\"ל דהתם איירי שהראשון שהתחיל לא היה יכול לעשות מלאכתו לבדו בלי סיוע חבירו ובכה\"ג יש בו ממש בסיוע חבירו. וכי אמרינן מסייע אין בו ממש היינו כשהיה יכול לעשות לבדו בלא המסייע ובכה\"ג איירי בסוגיא דשבת וכ\"מ בתוס' בע\"ז (דף ס' סוף ע\"א). וזה דלא כמ\"ש בשו\"ת ח\"צ סי' פ\"ב ועיין מ\"ש בס\"ס ח\"י:" + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ: קשיא לי דבפי\"ט מסנהדרין נראה מדברי רבינו שאינו לוקה. עי' ברכת הזבח:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש מפי השמועה למדו וכו'. בספרי פ' קרח והזר הקרב יומת לעבודה עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת\"ל וזר לא יקרב אליכם. וכ\"ה בזבחים (דף ט\"ז):" + ], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אינו יודע דאמאי השמיט רבינו הא דקתני בברייתא דיומא (דף כ\"ד) גבי זר המעלה ע\"ג המזבח דחייב בין דבר כשר ובין דבר פסול כל שאם עלה לא ירד. ואע\"ג דברייתא זו אתיא כלוי דמחייב זר בתרומת הדשן אע\"פ שאינה אלא עבודת סילוק ולא קיי\"ל כוותיה בזה מ\"מ בהאי דינא דמחייב אף מקטיר דבר פסול שאם עלה לא ירד לא מצינו מי שחולק בזה ע\"כ. ויש לי ליישב דעת רבינו בטוב טעם דנראה דהך מילתא במחלוקת שנויה והך ברייתא דיומא לאו דכ\"ע היא אלא דוקא אליבא דלוי מיתנייא דכיון דס\"ל דחייב זר בעבודת סילוק מבחוץ ומבואר בסוגיא שם דהיינו מדרשא דקרא דכתיב ועבדתם עבודת מתנה וגו' והזר הקרב יומת ודריש ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ולמבית לפרכת הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק אבל בחוץ אפי' עבודת סילוק נמי מחייב כגון בתרומת הדשן ומשמע דלא ס\"ל הא דאיתא בספרי קרח דיליף לפטור זר מעבודה שאינה תמה מק\"ו דבעל מום ואיהו יליף ליה בתורת כהנים פרשת אמור מדכתיב לחם אלהיו לא יגש להקריב מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה וכו' ופירשו דהיינו שהוא עבודה תמה וכמ\"ש לעיל בפ\"ו. וכוונת הברייתא היא דלחם היינו הקטרת אימורים וכדאיתא בספרי פנחס לחמי אלו האימורין והקטרת אימורין הוי עבודה תמה. ומיניה ממעט דאין חיוב בעבודה שאינה תמה. והך תנא לא ס\"ל דרשא דועבדתם משום דאיצטריך ליה לדרשא אחרינא בפסחים (דף ע\"ג). אבל סוגיא דיומא דיליף מועבדתם למעט עבודה תמה לא ס\"ל להך דרשא דספרי וכיון דלוי לא ס\"ל להספרי והת\"כ מש\"ה מצי לחייב זר בעבודת סילוק וגם מעלה דבר פסול דאילו להתנא דהספרי והת\"כ דילפי מלחם אלהיו ע\"כ לא מצי לחייב דבר פסול דלחם אלהיו כשר משמע. וגם לא מחייב בעבודת סילוק גם בחוץ כיון דבעי דומיא דלחם דהיינו הקטרה. והשתא א\"ש דרבינו לטעמיה שהעתיק בסוף הל' תרומות לההיא דפסחים וא\"כ ע\"כ ס\"ל כהספרי והת\"כ דבעינן דומיא דלחם שראוי להקרבה לכתחילה ודוקא אליבא דלוי מחייב דאיהו לא בעי דומיא דלחם שהרי מחייב בעבודת סילוק בחוץ. ולפטור עבודה שאינה תמה יליף מועבדתם. אבל רבינו דלא יליף מועבדתם וגם פוטר בעבודת סילוק ובעי דומיא דלחם לדידיה ליכא לחיובי למעלה דבר פסול ומש\"ה השמיט רבינו לברייתא דיומא:" + ], + [], + [], + [ + "הדלקת נרות כשרה בזרים. יש לי להביא ראיה לזה מסוגיא דיומא (דף כ\"ז:) גבי הא דקאמר ר' זירא יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר ופריך עלה והרי איברים ופדרים ומשני סוף עבודה דיממא הוא. והשתא הל\"ל מהדלקת נרות שהיא עבודת לילה ופסולה בזר אלא ש\"מ דקושטא דכשר בזר. ואין לומר דהדלקה היא סוף עבודה דיממא משום דדישון המנורה הוא תחלת ההדלקה וכמ\"ש התוס' ביומא שם בד\"ה אין זה חייב כו' דלא משמע הכי במנחות (דף פ\"ט ע\"א) ועיי\"ש בתוס'. ובלא\"ה דברי תוס' הנזכר תמוהים כמ\"ש מהרש\"א אלא העיקר כפי' הי\"מ שם:" + ], + [], + [], + [ + "הטמא ובעל מום ושלא רחץ ידיו ורגליו ששמש במקדש אינן חייבין אלא על העבודות שהזר חייב עליהן מיתה ועל שאר עבודות באזהרה. ועיין בכס\"מ שפירש כוונת רבינו דה\"ק אין חייבין כל חד כדאיתיה טמא ושלא רחץ ידיו ורגליו מיתה ובע\"מ מלקות אלא על עבודות שהזר היה חייב מיתה. ולפ\"ז צריך לימוד דמניין לו לרבינו לומר דבעל מום קיל מכלהו ופטור אף ממלקות בעבודות שאין הזר חייב מיתה. ודברי הרי\"ף שהביא הכס\"מ בסמוך שכתב דיליף מזר שאין חייב אלא בעבודה תמה ועבודת מתנה כו' אינן מספיקין כלל דהא בזר גופיה איכא חיוב מלקות מיהא בכל עבודות. ונראה שלמד כן רבינו מהא דתניא בפ\"ק דזבחים (דף נ\"ג) קבלוהו פסולין אין חייבין עליו ופירש\"י דבעינן עבודה תמה שאין אחריה עבודה. משמע דבכל הפסולין קאמר שאין חייבין חיובן כל אחד כדאיתיה אלא על עבודה תמה כו' וא\"כ בעל מום שחיוביה לעולם אינו אלא ארבעים אינו חייב כלום בעבודה שאינה תמה כו'. ועיין במ\"ש המ\"ל פ\"ב מהל' תמידין בזה. ושוב מצאתי ראיה לזה מהא דאיתא בספרי פ' קרח הובא בילקוט שם בפסוק והזר הקרב יומת לעבודה או אינו אלא לעבודה ושלא לעבודה אמרת ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה אינו דין שלא לענוש בו אלא לעבודה ע\"כ. ולפ\"ז כיון דיליף זר מבעל מום משמע דבעל מום נמי אינו חייב אלא בעבודה שהזר חייב ולא חמיר מיניה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c362294904da2f23cc8840b397abe4a705cdde9f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,136 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Admission_into_the_Sanctuary", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אסור לכל אדם בין כהן ובין ישראל להורות כשהוא שתוי כו' ואם הורה בדבר שהוא מפורש בתורה עד שידעוהו הצדוקים מותר. הרב בעל כס\"מ הראה מקורו מפ\"ג דכריתות (דף י\"ג). ואינו מספיק דשם אינו מבואר הך מילתא שכתב רבינו עד שידעוהו הצדוקים אלא מ\"ש דשרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן דזיל קרי בי רב הוא אבל מנ\"ל דבעינן שידעוהו הצדוקים. אבל יצא זה לרבינו מהסוגיא דסנהדרין (דף ל\"ג ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן שגדל שערו וכו' אם נכנס ועבד חייב מיתה בידי שמים כשכור שעבד שנאמר ויין לא ישתו וגו' ופרע לא ישלחו. והקשה הכס\"מ דמה צורך להיקש זה הא מקרא משמע ראשיכם אל תפרעו ולא תמותו הא אם תפרעו תמותו, ותירוצו דחוק. אך הקושיא מעיקרא לק\"מ עפמ\"ש בס' יראים סי' שמ\"ח דקרא דראשיכם אל תפרעו לשעה נאמר ולא לדורות שהרי כהנים הדיוטות היו והוזהרו שלא לערב שמחתו של מקום וכן פירש\"י שהוזהרו שלא לערבב השמחה ע\"כ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומניין שעבודת האונן פסולה מק\"ו אם בעל מום שאוכל בקדשים אם עבד חילל אונן שאסור בקדשים שנאמר לא אכלתי באוני ממנו דין הוא שיחלל. הכס\"מ רמז לסוגיא דרפ\"ב דזבחים (דף ט\"ז) והיינו דתנא דבי ר' ישמעאל התם דאתיא בק\"ו מבע\"מ. ורבינו קיצר בזה דהא פריך שם מה לבע\"מ שכן עשה בו קריבין כמקריבין ומסיק דיליף במה הצד מבע\"מ וזר וטמא. והתוס' שם הקשו דמה להנך שכן במיתה תאמר באונן וכו' ותירצו דס\"ל כרבנן דרבי דבע\"מ ששימש באזהרה ולא כרבי דאמר במיתה ע\"כ. והנה אכתי תקשה לפי דברי רבינו שכתב בסמוך דאונן שעבד אינו לוקה וא\"כ איכא פירכא דמה להנך שהן בע\"מ וזר וטמא דמחללין עבודה שכן לוקין תאמר באונן שאינו לוקה ואינו מחלל. וע\"כ נראה לדעת רבינו ליישב קושיית התוס' בע\"א והוא דאיכא למימר יושב תוכיח שאין בו לא מיתה ולא מלקות ומחלל העבודה וא\"כ מצי אתיא שפיר ההיא דתנא דר\"י נמי אליבא דרבי דבע\"מ ששימש במיתה ואפ\"ה לא חש להך פירכא משום די\"ל יושב תוכיח:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ: ודע שלא ראיתי לרבינו בפרקין שהביא דין זה דבעל קרי כו' ולא ידעתי למה. וי\"ל דסמך אמ\"ש בהל' ח' ע\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל אינו מרצה הציץ לא על טומאת הנאכלים ולא על טומאת האדם שנטמא בטומאה ידועה אא\"כ היתה טומאה הדחויה בצבור שהציץ מרצה עליה. משמע דס\"ל לרבינו דהציץ מרצה ג\"כ על טומאת הגוף בצבור ודלא כמו שנראה מפרש\"י בפ\"ק דיומא (דף ו') ותוס' מנחות (דף ט\"ו) דאינו מרצה על טומאת הגוף כלל. ובס' שעה\"מ כתב שהכריחו לרבינו קושיית התוס' בפסחים (דף ע\"ז) דמשמע התם דלמ\"ד טומאה דחויה אינו אלא ע\"י רצוי ציץ והא אין ציץ מרצה על טומאת הגוף. ולדידי אין מזה הכרח לומר דמרצה בצבור אפי' ע\"י טומאת הגוף דכבר תירצו קושיא זו התוס' במנחות (דף ט\"ו) די\"ל דסוגיא דפסחים לא קאי אלא על טומאת בשר ע\"ש. אלא נראה שיש הכרח לדעת רבינו מכח קושיית התוס' במנחות (דף כ\"ה) אמתניתין דפסחים שאין הציץ מרצה על טוה\"ג ובפ\"ק דיומא אמרינן דמרצה על הכהנים שעשו בטומאה. וכן הקשו מדאמרינן במנחות אקרא ונשא אהרן את עון הקדשים ולא עון המקדישים. ולפ\"ד רבינו כאן א\"ש דההיא דיומא איירי בקרבן צבור וההיא דפסחים ומנחות איירי בקרבן יחיד דוקא:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ בסוף הדבור: ולא חש רבינו לכתוב דברי ר\"ש בן יהודה משום דיחידאה הוא דהא ר\"י ור\"ש פליגי עליה. ועיין ריש ה' ק\"פ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש ידים. הרב כסף משנה לא הראה מקור לדין זה והוא ברייתא ערוכה הובאה בגמרא דחולין פ' כל הבשר (חולין דף ק\"ו ע\"ב):" + ], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואינו לוקה מפני שאזהרה שלו מכלל עשה היא פשוט הוא. עיין ברכת הזבח:" + ], + [ + "ואין עבודה אלא בימין ואם עבד בשמאל פסולה וכו' קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשירה שהמסייע אין משגיחין עליו. וכתב הכס\"מ קיבל בימין וכו' תוספתא פ\"ק דזבחים. והנה שם אין מבואר הטעם שנתן רבינו שהמסייע אין משגיחין עליו אלא הוא מבואר בסוגיא דגמ' דשבת (דף צ\"ג) דמסייע אין בו ממש. ולכאורה יש להקשות על זה ממ\"ש רבינו פי\"ב מהלכות ע\"ז גבי ניקוף פאת הראש דחייב אם סייע להמגלח. ומיהו י\"ל דשאני התם דגלי קרא לחייב הניקף דלא תקיפו אחד המקיף ואחד הניקף במשמע וסברא זו כתב בס' נה\"כ ביו\"ד סי' קצ\"ח. א\"נ כמ\"ש הט\"ז באו\"ח הל' שבת סי' שכ\"ח דגבי ניקף הוא המתחיל להיות מסייע להמקיף. וא\"כ לא דמי לדהכא דאיירי שהתחיל וקבל בימין ואח\"כ סייע בשמאל ומש\"ה אין משגיחין עליו. אך קשה אמ\"ש רבינו בהל' כלי המקדש ספ\"ג דאם סייע לוי לחבירו במלאכה שאינה מלאכתו ומשמע דאף התחיל חבירו תחילה במלאכתו ואח\"כ בא זה וסייעו חייב. והשתא אמאי חייב הא כתב כאן שהמסייע אין בו ממש. וי\"ל דהתם איירי שהראשון שהתחיל לא היה יכול לעשות מלאכתו לבדו בלי סיוע חבירו ובכה\"ג יש בו ממש בסיוע חבירו. וכי אמרינן מסייע אין בו ממש היינו כשהיה יכול לעשות לבדו בלא המסייע ובכה\"ג איירי בסוגיא דשבת וכ\"מ בתוס' בע\"ז (דף ס' סוף ע\"א). וזה דלא כמ\"ש בשו\"ת ח\"צ סי' פ\"ב ועיין מ\"ש בס\"ס ח\"י:" + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ: קשיא לי דבפי\"ט מסנהדרין נראה מדברי רבינו שאינו לוקה. עי' ברכת הזבח:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש מפי השמועה למדו וכו'. בספרי פ' קרח והזר הקרב יומת לעבודה עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת\"ל וזר לא יקרב אליכם. וכ\"ה בזבחים (דף ט\"ז):" + ], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אינו יודע דאמאי השמיט רבינו הא דקתני בברייתא דיומא (דף כ\"ד) גבי זר המעלה ע\"ג המזבח דחייב בין דבר כשר ובין דבר פסול כל שאם עלה לא ירד. ואע\"ג דברייתא זו אתיא כלוי דמחייב זר בתרומת הדשן אע\"פ שאינה אלא עבודת סילוק ולא קיי\"ל כוותיה בזה מ\"מ בהאי דינא דמחייב אף מקטיר דבר פסול שאם עלה לא ירד לא מצינו מי שחולק בזה ע\"כ. ויש לי ליישב דעת רבינו בטוב טעם דנראה דהך מילתא במחלוקת שנויה והך ברייתא דיומא לאו דכ\"ע היא אלא דוקא אליבא דלוי מיתנייא דכיון דס\"ל דחייב זר בעבודת סילוק מבחוץ ומבואר בסוגיא שם דהיינו מדרשא דקרא דכתיב ועבדתם עבודת מתנה וגו' והזר הקרב יומת ודריש ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ולמבית לפרכת הוא דעבודת מתנה ולא עבודת סילוק אבל בחוץ אפי' עבודת סילוק נמי מחייב כגון בתרומת הדשן ומשמע דלא ס\"ל הא דאיתא בספרי קרח דיליף לפטור זר מעבודה שאינה תמה מק\"ו דבעל מום ואיהו יליף ליה בתורת כהנים פרשת אמור מדכתיב לחם אלהיו לא יגש להקריב מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה וכו' ופירשו דהיינו שהוא עבודה תמה וכמ\"ש לעיל בפ\"ו. וכוונת הברייתא היא דלחם היינו הקטרת אימורים וכדאיתא בספרי פנחס לחמי אלו האימורין והקטרת אימורין הוי עבודה תמה. ומיניה ממעט דאין חיוב בעבודה שאינה תמה. והך תנא לא ס\"ל דרשא דועבדתם משום דאיצטריך ליה לדרשא אחרינא בפסחים (דף ע\"ג). אבל סוגיא דיומא דיליף מועבדתם למעט עבודה תמה לא ס\"ל להך דרשא דספרי וכיון דלוי לא ס\"ל להספרי והת\"כ מש\"ה מצי לחייב זר בעבודת סילוק וגם מעלה דבר פסול דאילו להתנא דהספרי והת\"כ דילפי מלחם אלהיו ע\"כ לא מצי לחייב דבר פסול דלחם אלהיו כשר משמע. וגם לא מחייב בעבודת סילוק גם בחוץ כיון דבעי דומיא דלחם דהיינו הקטרה. והשתא א\"ש דרבינו לטעמיה שהעתיק בסוף הל' תרומות לההיא דפסחים וא\"כ ע\"כ ס\"ל כהספרי והת\"כ דבעינן דומיא דלחם שראוי להקרבה לכתחילה ודוקא אליבא דלוי מחייב דאיהו לא בעי דומיא דלחם שהרי מחייב בעבודת סילוק בחוץ. ולפטור עבודה שאינה תמה יליף מועבדתם. אבל רבינו דלא יליף מועבדתם וגם פוטר בעבודת סילוק ובעי דומיא דלחם לדידיה ליכא לחיובי למעלה דבר פסול ומש\"ה השמיט רבינו לברייתא דיומא:" + ], + [], + [], + [ + "הדלקת נרות כשרה בזרים. יש לי להביא ראיה לזה מסוגיא דיומא (דף כ\"ז:) גבי הא דקאמר ר' זירא יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר ופריך עלה והרי איברים ופדרים ומשני סוף עבודה דיממא הוא. והשתא הל\"ל מהדלקת נרות שהיא עבודת לילה ופסולה בזר אלא ש\"מ דקושטא דכשר בזר. ואין לומר דהדלקה היא סוף עבודה דיממא משום דדישון המנורה הוא תחלת ההדלקה וכמ\"ש התוס' ביומא שם בד\"ה אין זה חייב כו' דלא משמע הכי במנחות (דף פ\"ט ע\"א) ועיי\"ש בתוס'. ובלא\"ה דברי תוס' הנזכר תמוהים כמ\"ש מהרש\"א אלא העיקר כפי' הי\"מ שם:" + ], + [], + [], + [ + "הטמא ובעל מום ושלא רחץ ידיו ורגליו ששמש במקדש אינן חייבין אלא על העבודות שהזר חייב עליהן מיתה ועל שאר עבודות באזהרה. ועיין בכס\"מ שפירש כוונת רבינו דה\"ק אין חייבין כל חד כדאיתיה טמא ושלא רחץ ידיו ורגליו מיתה ובע\"מ מלקות אלא על עבודות שהזר היה חייב מיתה. ולפ\"ז צריך לימוד דמניין לו לרבינו לומר דבעל מום קיל מכלהו ופטור אף ממלקות בעבודות שאין הזר חייב מיתה. ודברי הרי\"ף שהביא הכס\"מ בסמוך שכתב דיליף מזר שאין חייב אלא בעבודה תמה ועבודת מתנה כו' אינן מספיקין כלל דהא בזר גופיה איכא חיוב מלקות מיהא בכל עבודות. ונראה שלמד כן רבינו מהא דתניא בפ\"ק דזבחים (דף נ\"ג) קבלוהו פסולין אין חייבין עליו ופירש\"י דבעינן עבודה תמה שאין אחריה עבודה. משמע דבכל הפסולין קאמר שאין חייבין חיובן כל אחד כדאיתיה אלא על עבודה תמה כו' וא\"כ בעל מום שחיוביה לעולם אינו אלא ארבעים אינו חייב כלום בעבודה שאינה תמה כו'. ועיין במ\"ש המ\"ל פ\"ב מהל' תמידין בזה. ושוב מצאתי ראיה לזה מהא דאיתא בספרי פ' קרח הובא בילקוט שם בפסוק והזר הקרב יומת לעבודה או אינו אלא לעבודה ושלא לעבודה אמרת ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה אינו דין שלא לענוש בו אלא לעבודה ע\"כ. ולפ\"ז כיון דיליף זר מבעל מום משמע דבעל מום נמי אינו חייב אלא בעבודה שהזר חייב ולא חמיר מיניה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dc2fdcb9bf7f5c305717c5864077977d3bb6727b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,136 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואיברין ואימורין שלא נתאכלו כו' מהפכין בהן כל הלילה עד הבקר שנאמר כל הלילה עד הבקר. הרב כ\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר ממ\"ש פ\"ו מהלכות מעה\"ק הלכה ו' ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אימתי תורמין הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר. כתב הכ\"מ שהוא במשנה ספ\"ק דיומא. הנה במשנה ליתא כלל שיעור זה דעמוד השחר אלא בקריאת הגבר או סמוך לו כו'. גם מ\"ש הלח\"מ דמשמע לרבינו דהיינו שיעור עמוד השחר הוא תמוה דבגמרא שם איתא בהדיא דקרא גברא היה בלילה ומפני כך קולו היה נשמע ביותר מביום ומשמע דהוי בלילה ממש. וכן התוס' ביומא (דף ל\"ג ע\"א) כתבו דתרומת הדשן עיקר מצותה רק בלילה. אמנם יש סעד לדברי רבינו מסוגיא דרפ\"ב דיומא (דף כ\"ב) דקאמר מעיקרא מ\"ט לא תקינו רבנן פייס לתרומת הדשן ומשני מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא ופריך והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייס. ואי איתא דתרומת הדשן לכתחילה בלילה בכל יום הרי לא דמי לאיברים ופדרים דמצותו לכתחלה ביום ואפילו בשבת כדאיתא בפסחים (דף ס\"ח) וש\"מ דגם תרומת הדשן מצותה לכתחלה ביום:
ועפ\"ד רבינו י\"ל קושיית התוס' בזבחים (דף כ\"א) דהיאך היו עושין תה\"ד בלילה לרבי דס\"ל דלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים די\"ל דקושטא דלרבי היו תורמין משעלה עמוד השחר והנהו משניות דתנן שהיו תורמין קודם עה\"ש אתיין כמ\"ד דאין לילה פוסל קידוש וכה\"ג כתבו התוס' שם. ועוד יש להביא ראיה לדעת רבינו דבטורי אבן ספ\"ב דמגילה הקשה דאמאי לא קאמר דזה הכלל דקתני התם דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה אתא לאתויי תה\"ד. אמנם לפ\"ד רבינו א\"ש דהרי כשרה ביום:" + ], + [ + "כיצד תורמין כו'. כתב המשנה למלך שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאיבעיא לן ביומא (דף כ\"ד) תרומת הדשן בכמה ומסיק דתני ר\"ח דילפינן והרים והרים ממנחה דשיעורה בקומץ. ול\"נ דרבינו דחהו מהלכה משום דקי\"ל דלא ילפינן גז\"ש אי ליכא למילף שיהא בדומה לגמרי וכמ\"ש תוס' בחולין (דף ע\"ח):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דישון המנורה והטבת הנרות בבקר ובין הערביים מ\"ע כו' והדלקת הנרות היא הטבתה. יש לי להביא ראיה לרבינו שגם בבקר היה מדליק את המנורה מהסוגיא דיומא (דף כ\"ד) דפריך זר שסידר את המנורה פירש\"י שקינח את עפרה ליחייב ומשני איכא נתינת פתילה ולאו עבודה תמה היא ופריך נתן שמן ליחייב ומשני איכא הדלקה, ואי איתא דבשחרית ליכא הדלקה אכתי תקשה דאם נתן שמן בשחרית ליחייב:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא כו' חצי עשרון של ראשון אלא מביא עשרון שלם. הכס\"מ לא הראה מקור להך דנטמא או נולד לו מום. ונראה שזה יצא לו לרבינו ז\"ל מהירושלמי ספ\"ז דשקלים ע\"ש. עוד יש להוכיח כן מהא דתנן פ\"ג דהוריות (דף י\"א:) אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יוה\"כ ועשירית האיפה שמביא כהן המשמש משלו ולא של ראשון העבר מחמת מום וכה\"ג. וזה מתבאר ממ\"ש רבינו פט\"ו מהל' שגגות הלכה ז' וע\"ש. ומ\"ש על פירוש רבינו שם בלח\"מ כבר תירץ בשו\"ת ז\"א חשן המשפט סי' כ\"א ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ורבינו ז\"ל שפסק מי שזכה בתרומת הדשן זכה במחתה לא אתי לא כמר ולא כמר, וכ\"ה בבה\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושתי הלחם נאכלות אותו היום וחצי הלילה כבשר קדשי קדשים. הכ\"מ לא הראה מקומו והוא בתוספתא דזבחים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומה שכתב ואינם חייבין להקריב השאר למחר וכו'. עיין פ\"א ממעה\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מנחת האיש קודם למנחת האשה וכו'. וכתב הכ\"מ שהוא בתוספתא דזבחים. והכי איתא ג\"כ בירושלמי שלהי הוריות קרבן איש קודם לקרבן אשה כו' עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c8f3ae5aa893647d017478edb716e06c184c95fd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,133 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Daily_Offerings_and_Additional_Offerings", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואיברין ואימורין שלא נתאכלו כו' מהפכין בהן כל הלילה עד הבקר שנאמר כל הלילה עד הבקר. הרב כ\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר ממ\"ש פ\"ו מהלכות מעה\"ק הלכה ו' ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אימתי תורמין הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר. כתב הכ\"מ שהוא במשנה ספ\"ק דיומא. הנה במשנה ליתא כלל שיעור זה דעמוד השחר אלא בקריאת הגבר או סמוך לו כו'. גם מ\"ש הלח\"מ דמשמע לרבינו דהיינו שיעור עמוד השחר הוא תמוה דבגמרא שם איתא בהדיא דקרא גברא היה בלילה ומפני כך קולו היה נשמע ביותר מביום ומשמע דהוי בלילה ממש. וכן התוס' ביומא (דף ל\"ג ע\"א) כתבו דתרומת הדשן עיקר מצותה רק בלילה. אמנם יש סעד לדברי רבינו מסוגיא דרפ\"ב דיומא (דף כ\"ב) דקאמר מעיקרא מ\"ט לא תקינו רבנן פייס לתרומת הדשן ומשני מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא ופריך והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייס. ואי איתא דתרומת הדשן לכתחילה בלילה בכל יום הרי לא דמי לאיברים ופדרים דמצותו לכתחלה ביום ואפילו בשבת כדאיתא בפסחים (דף ס\"ח) וש\"מ דגם תרומת הדשן מצותה לכתחלה ביום:
ועפ\"ד רבינו י\"ל קושיית התוס' בזבחים (דף כ\"א) דהיאך היו עושין תה\"ד בלילה לרבי דס\"ל דלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים די\"ל דקושטא דלרבי היו תורמין משעלה עמוד השחר והנהו משניות דתנן שהיו תורמין קודם עה\"ש אתיין כמ\"ד דאין לילה פוסל קידוש וכה\"ג כתבו התוס' שם. ועוד יש להביא ראיה לדעת רבינו דבטורי אבן ספ\"ב דמגילה הקשה דאמאי לא קאמר דזה הכלל דקתני התם דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה אתא לאתויי תה\"ד. אמנם לפ\"ד רבינו א\"ש דהרי כשרה ביום:" + ], + [ + "כיצד תורמין כו'. כתב המשנה למלך שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאיבעיא לן ביומא (דף כ\"ד) תרומת הדשן בכמה ומסיק דתני ר\"ח דילפינן והרים והרים ממנחה דשיעורה בקומץ. ול\"נ דרבינו דחהו מהלכה משום דקי\"ל דלא ילפינן גז\"ש אי ליכא למילף שיהא בדומה לגמרי וכמ\"ש תוס' בחולין (דף ע\"ח):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דישון המנורה והטבת הנרות בבקר ובין הערביים מ\"ע כו' והדלקת הנרות היא הטבתה. יש לי להביא ראיה לרבינו שגם בבקר היה מדליק את המנורה מהסוגיא דיומא (דף כ\"ד) דפריך זר שסידר את המנורה פירש\"י שקינח את עפרה ליחייב ומשני איכא נתינת פתילה ולאו עבודה תמה היא ופריך נתן שמן ליחייב ומשני איכא הדלקה, ואי איתא דבשחרית ליכא הדלקה אכתי תקשה דאם נתן שמן בשחרית ליחייב:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום ומינו כהן אחר תחתיו לא יביא כו' חצי עשרון של ראשון אלא מביא עשרון שלם. הכס\"מ לא הראה מקור להך דנטמא או נולד לו מום. ונראה שזה יצא לו לרבינו ז\"ל מהירושלמי ספ\"ז דשקלים ע\"ש. עוד יש להוכיח כן מהא דתנן פ\"ג דהוריות (דף י\"א:) אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יוה\"כ ועשירית האיפה שמביא כהן המשמש משלו ולא של ראשון העבר מחמת מום וכה\"ג. וזה מתבאר ממ\"ש רבינו פט\"ו מהל' שגגות הלכה ז' וע\"ש. ומ\"ש על פירוש רבינו שם בלח\"מ כבר תירץ בשו\"ת ז\"א חשן המשפט סי' כ\"א ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ורבינו ז\"ל שפסק מי שזכה בתרומת הדשן זכה במחתה לא אתי לא כמר ולא כמר, וכ\"ה בבה\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושתי הלחם נאכלות אותו היום וחצי הלילה כבשר קדשי קדשים. הכ\"מ לא הראה מקומו והוא בתוספתא דזבחים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומה שכתב ואינם חייבין להקריב השאר למחר וכו'. עיין פ\"א ממעה\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מנחת האיש קודם למנחת האשה וכו'. וכתב הכ\"מ שהוא בתוספתא דזבחים. והכי איתא ג\"כ בירושלמי שלהי הוריות קרבן איש קודם לקרבן אשה כו' עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..76ad5fceb851164f23adebc13567c9c82ee027ae --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,240 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ע\"כ יש לתמוה על רבינו ז\"ל שכתב לקמן בפי\"ג קמץ את המנחה כו' ואיך כתב כאן דהיכא דנשאר פחות מכזית אם זרק לא הורצה. וכ\"ה בברכת הזבח בזבחים (דף ק\"ד):" + ], + [], + [ + "וכל דה\"ק א\"מ טומאה כלל. עיין בכ\"מ מה שהקשה מפ' כ\"צ. ובעל צ\"ד בזבחים חיזק הקושיא ודחה דברי הלח\"מ ע\"ש. ואישתמיט לכלהו מ\"ש רבינו בפירוש המשנה פ' כ\"צ ובסוף עדיות דכל הני משניות דתני בהו טומאה בדם נשנו קודם עדות יוסי ע\"ש. ועיין בס' פאר הלכה וכ\"מ בפירושו ספ\"ח דזבחים ע\"ש. ועיין בס' בה\"ז ועיין בצ\"ק פ\"ד דזבחים:
במל\"מ וכל דם הקדשים כו'. עיין בפ\"י מהלכות ט\"א ובס' בה\"ז. והקדימו הלח\"מ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: וכתב הר\"י קורקוס ז\"ל כו' ודבריו אלו צל\"ע. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש וכיצד הן מתות וכו'. פ\"ק דע\"ז. קידושין (דף נ\"ה) והעתיקו רבינו לקמן בפרק ו':" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: כך נראה להגיה לשון רבינו ז\"ל כמו שהגיהו הרב כ\"מ. אבל מ\"מ מה שהביא פירש\"י ז\"ל על רבינו ז\"ל אינו נאות כו', ועיין בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר לחמי תודה כו' ירקב. כתב הכ\"מ שהוא נלמד מדין מותר לחמיו של נזיר דאיתא בירושלמי. וראיתי להרב ברכת הזבח בפ\"ב דמנחות שכתב דאישתמיטתיה להכ\"מ סוגיא מפורשת שם (דף ק\"ח). אבל זה דבר שאין הדעת סובלת לומר כן שהרי בתחילת הלכה זו הראה מקום לאותה סוגיא ואיך יהא נשמט ממנו בתוך כ\"ד. אבל הכ\"מ הוא דקשיא ליה קושיית הלח\"מ דנראה דרבה התם חולק על ר' אושעיה וכו' וע\"כ הוצרך ללמוד מהירושלמי דלחמי נזיר דמזה י\"ל דר\"א מודה לרבה. גם מ\"ש רבינו דמותר עשירית האיפה ירקב איתא בירושלמי דעירובין פ\"ו דר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ורא\"א יפלו לנדבה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נתערבו אחר שנשחטו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. כתב הכ\"מ שהוא נלמד מדאיפלגו באיברים שנתערבו באיברי בעלי מומין כו' ופסק כרבנן. וא\"צ לזה שהרי דברי רבינו דכאן הם תוספתא ערוכה בפ\"ח דזבחים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גבלה במים כשרה לא נאמר חרבה אלא משמן. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא פלוגתא דר' אילעי ור\"י בר אבדימי ופסק כר\"י בר אבדימי. ונראה דטעמו משום דהוא מארי דגמרא טפי מר' אילעי. אבל מ\"ש בס' ברכת הזבח א\"מ כמ\"ש בפי\"ג דמעה\"ק ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואם הקטיר הורצה תוספתא בפ\"ד דמנחות. ועיין פסחים (ריש דף ע\"ח):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "במל\"מ: ומ\"מ נ\"ל דכי היכי דאינו פוסל ה\"נ עולה לבעלים ומי שיעיין היטב במ\"ש תוס' רפ\"ק דזבחים ד\"ה כל הזבחים יראה כמ\"ש. וכ\"מ בתוס' (דף ז' ע\"א):" + ], + [], + [ + "ובמנחת חוטא הוא אומר מנחה היא. צ\"ל חטאת היא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וא\"כ איך כתב רבינו בשעת קמיצת הקומץ וליקוט הלבונה וכו'. עיין בס' בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ: הרי דלר\"ש בהולכה שא\"א לבטלה חשיב עבודה וה\"ה לטבילת אצבע וצ\"ע. עיין מ\"ש הצ\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אדם טהור שאכל כזית מקדשים שנטמאו לוקה. אחד קדשים שנטמאו לפני כפרה או לאחר כפרה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. והוא ברייתא במנחות (דף כ\"ה) ובת\"כ פ' צו סוף פרק י\"ג והטעם מפני שהציץ מרצה ומש\"ה חשיב נותר לטהורים משא\"כ בשאר פסולין דקודם זריקה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומייתי לה בפ' כל הפסולין (זבחים דף ל\"ה:). ליתא שם אבל מבואר כן בסוגיא דס\"פ ב\"ש (זבחים דף מ\"ו:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הלבונה והקטורת והעצים אין חייבין עליהן כרת לא משום פגול ולא משום נותר ולא משום טומאת הגוף. עיין בכ\"מ שתמה דמשמע דמשום טומאת עצמן חייבין עליהן ובגמרא איפלגו אמוראי בזה ורבא אמר מסתברא כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מ\"ט כיון דקרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא אי אכל קרינן ביה וטומאתו עליו ונכרתה פירוש ולכך לרבנן דמחייבי היינו אף בכרת ולר\"ש דפוטר הוא אף מלאו דכיון דלא קרינן ביה וטומאתו עליו ונכרתה לא קרינן ביה אשר יגע בכל טמא לא יאכל. והשתא ה\"ל לרבינו למפסק כרבא דבתרא הוא וע\"ש שנדחק ליישב. ול\"נ די\"ל דרבי דקאמר הכי אזיל לטעמיה דכה\"ג אמר בפ' כ\"צ (דף ע\"ט) כל היכא דקרינן ביה אשר יגע בכל טמא לא יאכל קרינן ביה טהור יאכל ולא טמא טומאת הגוף וכו' אבל ר\"ח ור\"י פליגי עליה דרבא התם ולית להו היקשא דאיתקיש איסור דטומאת גוף לטומאת כו' לומר דליכא טוה\"ג בלא טומאת בשר אלא ס\"ל דאיכא איסור דטוה\"ג אף היכא דליכא איסור דטומאת בשר ולדידהו ה\"נ ס\"ל כמ\"ד דרבנן לא מחייבי רק בטומאת בשר ולא בטומאת גוף. וא\"כ רבינו כאן אזיל לטעמיה דלא פסק כרבא דהתם בהלכות קרבן פסח ומש\"ה לא פסק נמי כאן כוותיה דלא תליא זה בזה כנ\"ל. ועיין בס' נחלת עזריאל פ\"ב דחולין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: לא מצאתי דין היסח הדעת ברבינו. מה שרמז שמוכח ממ\"ש כאן דבעי עבור צורה ש\"מ דפסול טומאה הוא השיג עליו הצל\"ח בפסחים דגבי נאבד ולא ידע אדם ממנו ל\"ש היסח הדעת אא\"כ שיודע ואסח דעתיה מיניה. וסברא זו כתבו ג\"כ התוס' ברפ\"ג דחגיגה. וסיים שם הצל\"ח בצריך תלמוד שהשמיט רבינו דין היסח הדעת. ואני אומר דיש ללמוד כן ממ\"ש בפ\"ב מהלכות בית הבחירה דפסולי חטאת העוף טעונין עבור צורה ודוק:" + ], + [ + "אע\"פ שהשלמים אסורים באכילה מתחילת ליל ג' אין שורפין אותן אלא ביום בין בזמנו בין שלא בזמנו. הכ\"מ הראה מקום לפרק איזהו מקומן ולריש פסחים אבל שם לא נזכר מ\"ש רבינו בין בזמנו בין שלא בזמנו אלא הוא מבואר בפרק הערל (יבמות דף ע\"ב):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8b619c7528b0d436d21f54c8d74345b163b04c6e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,237 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sacrifices_Rendered_Unfit", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ע\"כ יש לתמוה על רבינו ז\"ל שכתב לקמן בפי\"ג קמץ את המנחה כו' ואיך כתב כאן דהיכא דנשאר פחות מכזית אם זרק לא הורצה. וכ\"ה בברכת הזבח בזבחים (דף ק\"ד):" + ], + [], + [ + "וכל דה\"ק א\"מ טומאה כלל. עיין בכ\"מ מה שהקשה מפ' כ\"צ. ובעל צ\"ד בזבחים חיזק הקושיא ודחה דברי הלח\"מ ע\"ש. ואישתמיט לכלהו מ\"ש רבינו בפירוש המשנה פ' כ\"צ ובסוף עדיות דכל הני משניות דתני בהו טומאה בדם נשנו קודם עדות יוסי ע\"ש. ועיין בס' פאר הלכה וכ\"מ בפירושו ספ\"ח דזבחים ע\"ש. ועיין בס' בה\"ז ועיין בצ\"ק פ\"ד דזבחים:
במל\"מ וכל דם הקדשים כו'. עיין בפ\"י מהלכות ט\"א ובס' בה\"ז. והקדימו הלח\"מ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: וכתב הר\"י קורקוס ז\"ל כו' ודבריו אלו צל\"ע. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש וכיצד הן מתות וכו'. פ\"ק דע\"ז. קידושין (דף נ\"ה) והעתיקו רבינו לקמן בפרק ו':" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: כך נראה להגיה לשון רבינו ז\"ל כמו שהגיהו הרב כ\"מ. אבל מ\"מ מה שהביא פירש\"י ז\"ל על רבינו ז\"ל אינו נאות כו', ועיין בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר לחמי תודה כו' ירקב. כתב הכ\"מ שהוא נלמד מדין מותר לחמיו של נזיר דאיתא בירושלמי. וראיתי להרב ברכת הזבח בפ\"ב דמנחות שכתב דאישתמיטתיה להכ\"מ סוגיא מפורשת שם (דף ק\"ח). אבל זה דבר שאין הדעת סובלת לומר כן שהרי בתחילת הלכה זו הראה מקום לאותה סוגיא ואיך יהא נשמט ממנו בתוך כ\"ד. אבל הכ\"מ הוא דקשיא ליה קושיית הלח\"מ דנראה דרבה התם חולק על ר' אושעיה וכו' וע\"כ הוצרך ללמוד מהירושלמי דלחמי נזיר דמזה י\"ל דר\"א מודה לרבה. גם מ\"ש רבינו דמותר עשירית האיפה ירקב איתא בירושלמי דעירובין פ\"ו דר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ורא\"א יפלו לנדבה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נתערבו אחר שנשחטו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. כתב הכ\"מ שהוא נלמד מדאיפלגו באיברים שנתערבו באיברי בעלי מומין כו' ופסק כרבנן. וא\"צ לזה שהרי דברי רבינו דכאן הם תוספתא ערוכה בפ\"ח דזבחים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גבלה במים כשרה לא נאמר חרבה אלא משמן. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא פלוגתא דר' אילעי ור\"י בר אבדימי ופסק כר\"י בר אבדימי. ונראה דטעמו משום דהוא מארי דגמרא טפי מר' אילעי. אבל מ\"ש בס' ברכת הזבח א\"מ כמ\"ש בפי\"ג דמעה\"ק ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואם הקטיר הורצה תוספתא בפ\"ד דמנחות. ועיין פסחים (ריש דף ע\"ח):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "במל\"מ: ומ\"מ נ\"ל דכי היכי דאינו פוסל ה\"נ עולה לבעלים ומי שיעיין היטב במ\"ש תוס' רפ\"ק דזבחים ד\"ה כל הזבחים יראה כמ\"ש. וכ\"מ בתוס' (דף ז' ע\"א):" + ], + [], + [ + "ובמנחת חוטא הוא אומר מנחה היא. צ\"ל חטאת היא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וא\"כ איך כתב רבינו בשעת קמיצת הקומץ וליקוט הלבונה וכו'. עיין בס' בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ: הרי דלר\"ש בהולכה שא\"א לבטלה חשיב עבודה וה\"ה לטבילת אצבע וצ\"ע. עיין מ\"ש הצ\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אדם טהור שאכל כזית מקדשים שנטמאו לוקה. אחד קדשים שנטמאו לפני כפרה או לאחר כפרה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. והוא ברייתא במנחות (דף כ\"ה) ובת\"כ פ' צו סוף פרק י\"ג והטעם מפני שהציץ מרצה ומש\"ה חשיב נותר לטהורים משא\"כ בשאר פסולין דקודם זריקה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומייתי לה בפ' כל הפסולין (זבחים דף ל\"ה:). ליתא שם אבל מבואר כן בסוגיא דס\"פ ב\"ש (זבחים דף מ\"ו:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הלבונה והקטורת והעצים אין חייבין עליהן כרת לא משום פגול ולא משום נותר ולא משום טומאת הגוף. עיין בכ\"מ שתמה דמשמע דמשום טומאת עצמן חייבין עליהן ובגמרא איפלגו אמוראי בזה ורבא אמר מסתברא כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מ\"ט כיון דקרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא אי אכל קרינן ביה וטומאתו עליו ונכרתה פירוש ולכך לרבנן דמחייבי היינו אף בכרת ולר\"ש דפוטר הוא אף מלאו דכיון דלא קרינן ביה וטומאתו עליו ונכרתה לא קרינן ביה אשר יגע בכל טמא לא יאכל. והשתא ה\"ל לרבינו למפסק כרבא דבתרא הוא וע\"ש שנדחק ליישב. ול\"נ די\"ל דרבי דקאמר הכי אזיל לטעמיה דכה\"ג אמר בפ' כ\"צ (דף ע\"ט) כל היכא דקרינן ביה אשר יגע בכל טמא לא יאכל קרינן ביה טהור יאכל ולא טמא טומאת הגוף וכו' אבל ר\"ח ור\"י פליגי עליה דרבא התם ולית להו היקשא דאיתקיש איסור דטומאת גוף לטומאת כו' לומר דליכא טוה\"ג בלא טומאת בשר אלא ס\"ל דאיכא איסור דטוה\"ג אף היכא דליכא איסור דטומאת בשר ולדידהו ה\"נ ס\"ל כמ\"ד דרבנן לא מחייבי רק בטומאת בשר ולא בטומאת גוף. וא\"כ רבינו כאן אזיל לטעמיה דלא פסק כרבא דהתם בהלכות קרבן פסח ומש\"ה לא פסק נמי כאן כוותיה דלא תליא זה בזה כנ\"ל. ועיין בס' נחלת עזריאל פ\"ב דחולין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: לא מצאתי דין היסח הדעת ברבינו. מה שרמז שמוכח ממ\"ש כאן דבעי עבור צורה ש\"מ דפסול טומאה הוא השיג עליו הצל\"ח בפסחים דגבי נאבד ולא ידע אדם ממנו ל\"ש היסח הדעת אא\"כ שיודע ואסח דעתיה מיניה. וסברא זו כתבו ג\"כ התוס' ברפ\"ג דחגיגה. וסיים שם הצל\"ח בצריך תלמוד שהשמיט רבינו דין היסח הדעת. ואני אומר דיש ללמוד כן ממ\"ש בפ\"ב מהלכות בית הבחירה דפסולי חטאת העוף טעונין עבור צורה ודוק:" + ], + [ + "אע\"פ שהשלמים אסורים באכילה מתחילת ליל ג' אין שורפין אותן אלא ביום בין בזמנו בין שלא בזמנו. הכ\"מ הראה מקום לפרק איזהו מקומן ולריש פסחים אבל שם לא נזכר מ\"ש רבינו בין בזמנו בין שלא בזמנו אלא הוא מבואר בפרק הערל (יבמות דף ע\"ב):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0638ca8859faf0dcb3c1eaaac1f7893213b71841 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,239 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [ + "במל\"מ: אינו יודע מהו עבודה גדולה שמברך עליה. ולדידי היינו אותה שאין אחריה עבודה שזר חייב עליה וכדאמר במנחות דכל מצוה שעשייתה גמר מברכין עליה. ומ\"ש המ\"ל בנוסח הברכה עיין תוספתא דברכות:" + ], + [], + [], + [ + "ואין הצבור מקריבין אשם לעולם ולא עוף. בכ\"מ הראה מקורו להך דלא עוף בת\"כ ואם מן העוף יחיד מביא עוף ואין צבור מביא עוף. והנה סתם ולא ביאר מהיכן משמע ליה למעט ציבור מהאי קרא. אמנם גם בגמרא בפ\"ק דמנחות (דף ה') הביאו ברייתא דתני בה מילתא דאיתא במנחות ולא בעופות וקחשיב צבור. ושם הביא רש\"י ההיא דת\"כ ומבואר דמדכתיב גבי עוף קרבנו דריש היחיד מביא עוף ולא הצבור וכ\"כ רש\"י בפ\"ק דשבועות (דף י\"ג):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם היה הקרבן ממין הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות מן השדרה. עיין בכ\"מ שכתב ומשמע לרבינו שלא מיעט בת\"כ אלא שלא יטול כל השדרה אבל יטול עם האליה חוליות מן השדרה. ויש להביא ראיה לזה דהכי מוכח בפ\"ק דחולין (דף י\"א):" + ] + ], + [ + [ + "ומנחת נסכים כולה נשרפת ע\"ג מזבח החיצון. כתב הכ\"מ שהרי לא מצינו שתהא נקמצת. ועדיפא ה\"ל לומר דבפ' בתרא דמנחות (דף ק\"ו) אמר להדיא דמנחת נסכים אינה טעונה קמיצה. וכ\"מ במתני' דזבחים (דף מ\"ב) דקתני שא\"ח עליה משום פגול משום דאין להן מתירין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מביאין נסכים אלא מן החולין לא יביאם לא מן התרומה. הכ\"מ הראה מקום למתני' דס\"פ התודה אבל שם לא הוזכר תרומה. אלא איתא בתוספתא דשקלים ומעילה:" + ], + [], + [ + "כשם שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח דברים שאין כמותן לדורות וכו' וכן קרבנות שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי מלואים היו ואין נוהגין לדורות. ועיין בלח\"מ שכתב לדעת רבינו הא דמנחות דמסיק מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה לאו אקרבנות שכתובים ביחזקאל קאי למימר שהקריבום בימי עזרא דז\"א דאותן דיחזקאל אינן אלא לעתיד בימי מלך המשיח אלא קאי על שאר קרבנות שהקריבו בימי עזרא שאינן נוהגין לדורות ובא לומר דכי היכי שהקריבו בימי עזרא שאין לדורות ה\"נ הקריבו לעתיד. ולכאורה הוא דחוק דהיכן מצינו שהקריבו בימי עזרא מה שאין נוהג לדורות וגם מה שאינו ביחזקאל. אמנם הדבר מתבאר מהסוגיא דגמרא בספ\"ק דהוריות (דף ו') דמסיק התם אקרא דכתיב בעזרא סימן ח' הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות וגו' פרים י\"ב על כל ישראל אילים צ\"ו כבשים ע\"ז צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה'. ופריך הכל עולה ס\"ד הא צפירי חטאת היו אלא הכל כעולה שאינה נאכלת ומסיק דהוה הוראת שעה. וכן כל הקרבנות היו הוראת שעה ופירוש שאין כיוצא בהן לדורות אלא בתורת מלואים הקריבום הבאים מהשבי והיינו דנקט רבינו הבאים מהשבי דכוונתו להך קרא דעזרא דכל הכתוב בההוא קרא דהבאים מהשבי היו מלואים שאין נוהג לדורות כיוצא בו. ובפרט חטאות שיהיו כעולות שאינן נאכלות וגם שלא על חטא כשאר חטאות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין סומכין אלא בעזרה ואם סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך בפנים. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא ברייתא ערוכה בתורת כהנים והביאוה התוס' ביומא (דף מ\"ה:) ד\"ה ה\"א: ואם היה בעל הקרבן עומד בחוץ והכניס ידו לפנים וסמך סמיכתו כשירה והוא שיסמוך בכל כחו. כתב הרב בעל כ\"מ שהוא מדאמר רב יוסף בזבחים כל הסומך ראשו ורובו מכניס מ\"ט כל כחו בעינן. ואינו מכוון דהא רבינו לא פסק כרב יוסף במאי דאמר ראשו ורובו מכניס רק בהכנסת היד סגי ועיין בלח\"מ בסמוך ובפ\"ד מהל' מחוסרי כפרה. וא\"כ תקשי דמנא ליה דבכל כחו בעינן. אלא נראה שיצא לו זה לרבינו ז\"ל מהא דפ\"ב דחגיגה (דף ט\"ז) דדייק רמי ב\"ח מדר' יוחנן הכי דסמיכה בכל כחו בעינן. ובס' צרור החיים הקשה דאמאי פסק רבינו דלא כרב יוסף דזבחים וגם הוא העלים עין מהסוגיא דפ\"ב דחגיגה דאזלא דלא כוותיה דמשמע התם דבעזרת נשים מצי לקיומה למצות סמיכה ע\"ש ואליבא דרב יוסף לא משכחת לה אלא ע\"כ כמ\"ש רבינו. וכ\"מ בסוגיא דפסחים (דף פ\"ט ע\"א) כמ\"ש התוס' שם. וא\"כ א\"ש מ\"ש רבינו ואם עבר הטמא וסמך סמך דמ\"מ לא הוי רק ביאה במקצת ולא הוי ביאה לשיטתו. ובחנם נדחק בזה בנודע ביהודה מהדורא תניינא חי\"ד סי' י\"א ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"מ מ\"ש רבינו אפילו אחורי ההיכל צריך למוד מניין לו. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומיצוי דם חטאת העוף מעכב. עיין בלח\"מ שתמה על רבינו דכיון שפסק דמיצוי מעכב איך כתב בהל' מעילה דכיון דהוזה דמה מוציא מידי מעילה דמנ\"ל דאימא דכיון דמיצוי מעכב עדיין אית בה מעילה. ויש לי ליישב דיצא לו לרבינו מהא דזבחים (דף מ\"ד) גבי לוג שמן של מצורע דלרבנן דקי\"ל כוותייהו הזריקה דדם מוציא מידי מעילה אע\"ג דעדיין אסור באכילה מה\"ת כמ\"ש בהל' מחוסרי כפרה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שוחט וזורק הדם ומפשיט ומוציא האימורים ואח\"כ מנתח הבשר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה והוא מימרא דרב חסדא אמר אבימי בפ\"ח דמנחות שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורים:" + ], + [ + "ואם היה הקרבן תודה לוקח מן הלחם הבא עמה אחד מעשרה ומניחו עם החזה והשוק והאימורין למעלה ומניף הכל. הכ\"מ קיצר בכאן שהראה מקום להא דתניא במנחות (דף ס\"ב) גבי תנופה וכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה. ואינו מספיק דהא אמר התם היכא אמר רב פפא במלואים. אבל כבר כתב רש\"י ז\"ל בפ' התודה (מנחות דף פ\"א) דעיקר מילתא נקט משום דממלואים ילפינן דכה\"ג מתרצינן שם (דף ע\"ט) אבל ה\"ה לחם דתודה בעי תנופה עם החזה והשוק והאימורים והוא מלמעלה ע\"כ. והא דאמר בפ\"ב דמנחות (דף ט\"ו) דתודה ולחמה לא הוזקקו זה לזה בתנופה היינו כל הלחם הבא עמה אבל המורם ממנה הוזקק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היה בעל התודה כהן הרי שאר הלחם נאכל לבעלים שאין הלחם קרוי מנחה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה והוא במנחות (דף מ\"ו:):" + ], + [], + [], + [ + "כיצד הוא הלחם שמביא עם התודה לוקח עשרים עשרון סלת. הכ\"מ הראה מקום למתניתין דר\"פ התודה אבל שם לא נזכר סלת. אלא הוא מבואר בזבחים (דף נ') סלת מורבכת למדנו לרבוכה שבאה סלת. חלות מניין ת\"ל חלות חלות. רקיקין מניין ת\"ל מצות מצות וכ\"ה בת\"כ פ' צו. ודע דכי היכי דאינו מביא קמח ה\"ה שאינו לוקח חיטין אלא דוקא סלת מן התגר ורק לחם הפנים הותר ליקח חיטין מפני שהתורה חסה על ממונם של ישראל שעולה לדבר גדול והוא תדיר והוא מבואר בס\"פ אלו מנחות (דף ע\"ז). ובטורי אבן לחגיגה (דף כ\"ד) כתב דכל שכן דאסור להביא מנחה מחיטין שלו שגדלו ברשותו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואם נאכלו בהיכל נאכלו כו'. בפ' ק\"ק (דף נ\"ו). צ\"ל (דף ס\"ג):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר לאכול את הקדשים בכל מאכל ולתת לתוכן תבלין של חולין אבל לא תבלין של תרומה. במשנה דפ' כל התדיר איפלגו בזה ר\"מ ור\"ש ופסק רבינו כר\"מ. ומ\"ש הלח\"מ דצריך טעם למה פסק כר\"מ לגבי ר\"ש י\"ל ע\"פ מ\"ש הכ\"מ בפ\"ה מהל' שמיטה ויובל דכיון דבפרק מי שהוציאוהו מספקא לן הלכתא ועלתה בתיקו פסק לחומרא. והלח\"מ אזיל לטעמיה בפי\"ד מהל' שחיטה שלא כ\"כ לדעת רבינו אבל אין דבריו נכונים וכמ\"ש שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואשה ואנדרוגינוס אין חולקין בקדשי מקדש. היא תוספתא ערוכה בפ\"ב דבכורים וא\"צ למ\"ש הכ\"מ. ומכאן ראיה למ\"ש רבינו לעיל דיראה לו דאנדרוגינוס אוכל בקדשים קלים. ויש עוד להביא ראיה מהא דאיתא במכילתא פ' בא במכסת נפשות למה נאמר לפי שנאמר איש אשה טומטום ואנדרוגינוס מניין ת\"ל נפשות ריבה. ואי איתא דאינו אוכל היאך מרבה ליה גבי פסח שלא בא אלא לאכילה. וא\"ת דאכתי קשה דאיך נקט טומטום דאינו אוכל כלל בקדשים, י\"ל דקושטא דסמי מהתם טומטום וכדאמר בסוגיא דספ\"ה דבכורות על כמה ברייתות וע\"ש. ועוד י\"ל דמשכחת לה טומטום שיאכל ולא יהא בו משום ספק ערל כגון שמתו אחיו מחמת מילה. ולפ\"ד ר\"ת שכתבו התוס' בחגיגה (דף ד':) משמע דערל כזה אוכל אף בפסחים. ואף לפמ\"ש בס' מעין החכמה דר\"ת מודה דבפסח לא אכל מ\"מ כתב דלר\"ע אוכל בפסח מדקאמר בר\"פ הערל דא\"צ למגמר תרומה מפסח ואי הוה אסור בפסח הרי צריך למגמר לאסור ערל שמתו אחיו אלא ש\"מ דגם בפסח סבר דאוכל וא\"כ י\"ל דהמכילתא כוותיה אתיא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשר. עיין פ\"י הלכה ג':" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המנחות הקריבות לגבי מזבח טעונות שמן ולבונה לוג שמן לכל עשרון כו'. כתב הכ\"מ פלוגתא דתנאי במשנה פ' שתי מדות ופסק כת\"ק ולא כראב\"י משום דקראי מסייעי לת\"ק. ודברים אלו א\"מ אלא י\"ל דבפ\"ב דמנחות (דף ק\"ו) מוקי רב אשי פלוגתא דרבנן ורב דהתם בפלוגתא דת\"ק ורבי אב\"י ורבנן כת\"ק ורבי כראב\"י. וקי\"ל דאין הלכה כרבי מחביריו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל ד\"ה ומ\"ש וכו'. ודברי הר\"י קורקוס שהביא מרן צריכים תלמוד. וכבר תמה עליו בבה\"ז במנחות (דף ק'):" + ], + [ + "בכ\"מ ד\"ה והלבונה הבאה בפני עצמה נותן עליה מלח. מתבאר מתוך מ\"ש בספ\"ה מהל' איסורי מזבח. הוא מבואר להדיא במנחות (דף כ' ע\"א) ודוק:
בלח\"מ וא\"כ כיון דהתם פסקינן כרבנן דאית להו דון מינה ואוקי באתרא למה פסקינן הכא דלא כרבי. עיין בה\"ז וצ\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ועם זה באו דברי רבינו ז\"ל על נכון כו'. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ודרך זה היא דרכו של הר\"מ ז\"ל בהשגות. צ\"ל של הר\"א:
שם. אבל לפי דרכו של רבינו ז\"ל. צ\"ל של הר\"א ז\"ל:
שם. א\"כ משמע בהדיא דלה' להוציא שעיר המשתלח אתי. וכ\"ה בבה\"ז:
שם. וברייתא דחייבה אחר וידוי. צ\"ל קודם וידוי:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..829b17be40d72e8edebf00a5f7982cb4becbf063 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,236 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sacrificial_Procedure", + "text": [ + [ + [ + "במל\"מ: אינו יודע מהו עבודה גדולה שמברך עליה. ולדידי היינו אותה שאין אחריה עבודה שזר חייב עליה וכדאמר במנחות דכל מצוה שעשייתה גמר מברכין עליה. ומ\"ש המ\"ל בנוסח הברכה עיין תוספתא דברכות:" + ], + [], + [], + [ + "ואין הצבור מקריבין אשם לעולם ולא עוף. בכ\"מ הראה מקורו להך דלא עוף בת\"כ ואם מן העוף יחיד מביא עוף ואין צבור מביא עוף. והנה סתם ולא ביאר מהיכן משמע ליה למעט ציבור מהאי קרא. אמנם גם בגמרא בפ\"ק דמנחות (דף ה') הביאו ברייתא דתני בה מילתא דאיתא במנחות ולא בעופות וקחשיב צבור. ושם הביא רש\"י ההיא דת\"כ ומבואר דמדכתיב גבי עוף קרבנו דריש היחיד מביא עוף ולא הצבור וכ\"כ רש\"י בפ\"ק דשבועות (דף י\"ג):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם היה הקרבן ממין הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות מן השדרה. עיין בכ\"מ שכתב ומשמע לרבינו שלא מיעט בת\"כ אלא שלא יטול כל השדרה אבל יטול עם האליה חוליות מן השדרה. ויש להביא ראיה לזה דהכי מוכח בפ\"ק דחולין (דף י\"א):" + ] + ], + [ + [ + "ומנחת נסכים כולה נשרפת ע\"ג מזבח החיצון. כתב הכ\"מ שהרי לא מצינו שתהא נקמצת. ועדיפא ה\"ל לומר דבפ' בתרא דמנחות (דף ק\"ו) אמר להדיא דמנחת נסכים אינה טעונה קמיצה. וכ\"מ במתני' דזבחים (דף מ\"ב) דקתני שא\"ח עליה משום פגול משום דאין להן מתירין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מביאין נסכים אלא מן החולין לא יביאם לא מן התרומה. הכ\"מ הראה מקום למתני' דס\"פ התודה אבל שם לא הוזכר תרומה. אלא איתא בתוספתא דשקלים ומעילה:" + ], + [], + [ + "כשם שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח דברים שאין כמותן לדורות וכו' וכן קרבנות שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי מלואים היו ואין נוהגין לדורות. ועיין בלח\"מ שכתב לדעת רבינו הא דמנחות דמסיק מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה לאו אקרבנות שכתובים ביחזקאל קאי למימר שהקריבום בימי עזרא דז\"א דאותן דיחזקאל אינן אלא לעתיד בימי מלך המשיח אלא קאי על שאר קרבנות שהקריבו בימי עזרא שאינן נוהגין לדורות ובא לומר דכי היכי שהקריבו בימי עזרא שאין לדורות ה\"נ הקריבו לעתיד. ולכאורה הוא דחוק דהיכן מצינו שהקריבו בימי עזרא מה שאין נוהג לדורות וגם מה שאינו ביחזקאל. אמנם הדבר מתבאר מהסוגיא דגמרא בספ\"ק דהוריות (דף ו') דמסיק התם אקרא דכתיב בעזרא סימן ח' הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות וגו' פרים י\"ב על כל ישראל אילים צ\"ו כבשים ע\"ז צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה'. ופריך הכל עולה ס\"ד הא צפירי חטאת היו אלא הכל כעולה שאינה נאכלת ומסיק דהוה הוראת שעה. וכן כל הקרבנות היו הוראת שעה ופירוש שאין כיוצא בהן לדורות אלא בתורת מלואים הקריבום הבאים מהשבי והיינו דנקט רבינו הבאים מהשבי דכוונתו להך קרא דעזרא דכל הכתוב בההוא קרא דהבאים מהשבי היו מלואים שאין נוהג לדורות כיוצא בו. ובפרט חטאות שיהיו כעולות שאינן נאכלות וגם שלא על חטא כשאר חטאות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין סומכין אלא בעזרה ואם סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך בפנים. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא ברייתא ערוכה בתורת כהנים והביאוה התוס' ביומא (דף מ\"ה:) ד\"ה ה\"א: ואם היה בעל הקרבן עומד בחוץ והכניס ידו לפנים וסמך סמיכתו כשירה והוא שיסמוך בכל כחו. כתב הרב בעל כ\"מ שהוא מדאמר רב יוסף בזבחים כל הסומך ראשו ורובו מכניס מ\"ט כל כחו בעינן. ואינו מכוון דהא רבינו לא פסק כרב יוסף במאי דאמר ראשו ורובו מכניס רק בהכנסת היד סגי ועיין בלח\"מ בסמוך ובפ\"ד מהל' מחוסרי כפרה. וא\"כ תקשי דמנא ליה דבכל כחו בעינן. אלא נראה שיצא לו זה לרבינו ז\"ל מהא דפ\"ב דחגיגה (דף ט\"ז) דדייק רמי ב\"ח מדר' יוחנן הכי דסמיכה בכל כחו בעינן. ובס' צרור החיים הקשה דאמאי פסק רבינו דלא כרב יוסף דזבחים וגם הוא העלים עין מהסוגיא דפ\"ב דחגיגה דאזלא דלא כוותיה דמשמע התם דבעזרת נשים מצי לקיומה למצות סמיכה ע\"ש ואליבא דרב יוסף לא משכחת לה אלא ע\"כ כמ\"ש רבינו. וכ\"מ בסוגיא דפסחים (דף פ\"ט ע\"א) כמ\"ש התוס' שם. וא\"כ א\"ש מ\"ש רבינו ואם עבר הטמא וסמך סמך דמ\"מ לא הוי רק ביאה במקצת ולא הוי ביאה לשיטתו. ובחנם נדחק בזה בנודע ביהודה מהדורא תניינא חי\"ד סי' י\"א ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"מ מ\"ש רבינו אפילו אחורי ההיכל צריך למוד מניין לו. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומיצוי דם חטאת העוף מעכב. עיין בלח\"מ שתמה על רבינו דכיון שפסק דמיצוי מעכב איך כתב בהל' מעילה דכיון דהוזה דמה מוציא מידי מעילה דמנ\"ל דאימא דכיון דמיצוי מעכב עדיין אית בה מעילה. ויש לי ליישב דיצא לו לרבינו מהא דזבחים (דף מ\"ד) גבי לוג שמן של מצורע דלרבנן דקי\"ל כוותייהו הזריקה דדם מוציא מידי מעילה אע\"ג דעדיין אסור באכילה מה\"ת כמ\"ש בהל' מחוסרי כפרה:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שוחט וזורק הדם ומפשיט ומוציא האימורים ואח\"כ מנתח הבשר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה והוא מימרא דרב חסדא אמר אבימי בפ\"ח דמנחות שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורים:" + ], + [ + "ואם היה הקרבן תודה לוקח מן הלחם הבא עמה אחד מעשרה ומניחו עם החזה והשוק והאימורין למעלה ומניף הכל. הכ\"מ קיצר בכאן שהראה מקום להא דתניא במנחות (דף ס\"ב) גבי תנופה וכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה. ואינו מספיק דהא אמר התם היכא אמר רב פפא במלואים. אבל כבר כתב רש\"י ז\"ל בפ' התודה (מנחות דף פ\"א) דעיקר מילתא נקט משום דממלואים ילפינן דכה\"ג מתרצינן שם (דף ע\"ט) אבל ה\"ה לחם דתודה בעי תנופה עם החזה והשוק והאימורים והוא מלמעלה ע\"כ. והא דאמר בפ\"ב דמנחות (דף ט\"ו) דתודה ולחמה לא הוזקקו זה לזה בתנופה היינו כל הלחם הבא עמה אבל המורם ממנה הוזקק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היה בעל התודה כהן הרי שאר הלחם נאכל לבעלים שאין הלחם קרוי מנחה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה והוא במנחות (דף מ\"ו:):" + ], + [], + [], + [ + "כיצד הוא הלחם שמביא עם התודה לוקח עשרים עשרון סלת. הכ\"מ הראה מקום למתניתין דר\"פ התודה אבל שם לא נזכר סלת. אלא הוא מבואר בזבחים (דף נ') סלת מורבכת למדנו לרבוכה שבאה סלת. חלות מניין ת\"ל חלות חלות. רקיקין מניין ת\"ל מצות מצות וכ\"ה בת\"כ פ' צו. ודע דכי היכי דאינו מביא קמח ה\"ה שאינו לוקח חיטין אלא דוקא סלת מן התגר ורק לחם הפנים הותר ליקח חיטין מפני שהתורה חסה על ממונם של ישראל שעולה לדבר גדול והוא תדיר והוא מבואר בס\"פ אלו מנחות (דף ע\"ז). ובטורי אבן לחגיגה (דף כ\"ד) כתב דכל שכן דאסור להביא מנחה מחיטין שלו שגדלו ברשותו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ואם נאכלו בהיכל נאכלו כו'. בפ' ק\"ק (דף נ\"ו). צ\"ל (דף ס\"ג):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר לאכול את הקדשים בכל מאכל ולתת לתוכן תבלין של חולין אבל לא תבלין של תרומה. במשנה דפ' כל התדיר איפלגו בזה ר\"מ ור\"ש ופסק רבינו כר\"מ. ומ\"ש הלח\"מ דצריך טעם למה פסק כר\"מ לגבי ר\"ש י\"ל ע\"פ מ\"ש הכ\"מ בפ\"ה מהל' שמיטה ויובל דכיון דבפרק מי שהוציאוהו מספקא לן הלכתא ועלתה בתיקו פסק לחומרא. והלח\"מ אזיל לטעמיה בפי\"ד מהל' שחיטה שלא כ\"כ לדעת רבינו אבל אין דבריו נכונים וכמ\"ש שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואשה ואנדרוגינוס אין חולקין בקדשי מקדש. היא תוספתא ערוכה בפ\"ב דבכורים וא\"צ למ\"ש הכ\"מ. ומכאן ראיה למ\"ש רבינו לעיל דיראה לו דאנדרוגינוס אוכל בקדשים קלים. ויש עוד להביא ראיה מהא דאיתא במכילתא פ' בא במכסת נפשות למה נאמר לפי שנאמר איש אשה טומטום ואנדרוגינוס מניין ת\"ל נפשות ריבה. ואי איתא דאינו אוכל היאך מרבה ליה גבי פסח שלא בא אלא לאכילה. וא\"ת דאכתי קשה דאיך נקט טומטום דאינו אוכל כלל בקדשים, י\"ל דקושטא דסמי מהתם טומטום וכדאמר בסוגיא דספ\"ה דבכורות על כמה ברייתות וע\"ש. ועוד י\"ל דמשכחת לה טומטום שיאכל ולא יהא בו משום ספק ערל כגון שמתו אחיו מחמת מילה. ולפ\"ד ר\"ת שכתבו התוס' בחגיגה (דף ד':) משמע דערל כזה אוכל אף בפסחים. ואף לפמ\"ש בס' מעין החכמה דר\"ת מודה דבפסח לא אכל מ\"מ כתב דלר\"ע אוכל בפסח מדקאמר בר\"פ הערל דא\"צ למגמר תרומה מפסח ואי הוה אסור בפסח הרי צריך למגמר לאסור ערל שמתו אחיו אלא ש\"מ דגם בפסח סבר דאוכל וא\"כ י\"ל דהמכילתא כוותיה אתיא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשר. עיין פ\"י הלכה ג':" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המנחות הקריבות לגבי מזבח טעונות שמן ולבונה לוג שמן לכל עשרון כו'. כתב הכ\"מ פלוגתא דתנאי במשנה פ' שתי מדות ופסק כת\"ק ולא כראב\"י משום דקראי מסייעי לת\"ק. ודברים אלו א\"מ אלא י\"ל דבפ\"ב דמנחות (דף ק\"ו) מוקי רב אשי פלוגתא דרבנן ורב דהתם בפלוגתא דת\"ק ורבי אב\"י ורבנן כת\"ק ורבי כראב\"י. וקי\"ל דאין הלכה כרבי מחביריו:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל ד\"ה ומ\"ש וכו'. ודברי הר\"י קורקוס שהביא מרן צריכים תלמוד. וכבר תמה עליו בבה\"ז במנחות (דף ק'):" + ], + [ + "בכ\"מ ד\"ה והלבונה הבאה בפני עצמה נותן עליה מלח. מתבאר מתוך מ\"ש בספ\"ה מהל' איסורי מזבח. הוא מבואר להדיא במנחות (דף כ' ע\"א) ודוק:
בלח\"מ וא\"כ כיון דהתם פסקינן כרבנן דאית להו דון מינה ואוקי באתרא למה פסקינן הכא דלא כרבי. עיין בה\"ז וצ\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ועם זה באו דברי רבינו ז\"ל על נכון כו'. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ודרך זה היא דרכו של הר\"מ ז\"ל בהשגות. צ\"ל של הר\"א:
שם. אבל לפי דרכו של רבינו ז\"ל. צ\"ל של הר\"א ז\"ל:
שם. א\"כ משמע בהדיא דלה' להוציא שעיר המשתלח אתי. וכ\"ה בבה\"ז:
שם. וברייתא דחייבה אחר וידוי. צ\"ל קודם וידוי:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..77c059446d2dcc0f27823aace8d06b201eef942b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "וכן שאר העבודות של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול. כתב הכ\"מ נראה דמשמע ליה הכי מדתנן בפ\"ק דיומא כל ז' הימים הוא מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות כו'. ובחנם כתב כן שהרי משנה מפורשת היא בפ\"ג דיומא (דף ל\"א) נכנס להקטיר קטורת של שחר ולהטיב את הנרות. ובפ' בא לו (יומא דף ע') תנן נכנס להקטיר קטורת של בין הערביים ולהטיב את הנרות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ובגמרא פ' דם חטאת ובפ\"ק דמנחות, ויותר מבואר בזבחים (דף מ'):" + ] + ], + [ + [ + "וצובר את הקטורת ע\"ג הגחלים. כתב הכ\"מ בברייתא (דף מ') וצוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבוא וי\"א מפזרה כו' ופסק כת\"ק. ועדיפא הל\"ל דהא אמרינן התם (דף נ':) תנן כמ\"ד צוברה:" + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ: א\"ו מוכח כדברי רש\"י ז\"ל דהיכל לר' יהודה כחוץ דמי. כ\"מ ביומא (דף מ' ע\"א) וזבחים (ק\"ט ע\"ב):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0271af632507ee803b8d4d716cede4a5b7219d70 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Service_on_the_Day_of_Atonement", + "text": [ + [ + [], + [ + "וכן שאר העבודות של יום זה כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת הנרות הכל עשוי בכהן גדול. כתב הכ\"מ נראה דמשמע ליה הכי מדתנן בפ\"ק דיומא כל ז' הימים הוא מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות כו'. ובחנם כתב כן שהרי משנה מפורשת היא בפ\"ג דיומא (דף ל\"א) נכנס להקטיר קטורת של שחר ולהטיב את הנרות. ובפ' בא לו (יומא דף ע') תנן נכנס להקטיר קטורת של בין הערביים ולהטיב את הנרות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ובגמרא פ' דם חטאת ובפ\"ק דמנחות, ויותר מבואר בזבחים (דף מ'):" + ] + ], + [ + [ + "וצובר את הקטורת ע\"ג הגחלים. כתב הכ\"מ בברייתא (דף מ') וצוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבוא וי\"א מפזרה כו' ופסק כת\"ק. ועדיפא הל\"ל דהא אמרינן התם (דף נ':) תנן כמ\"ד צוברה:" + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ: א\"ו מוכח כדברי רש\"י ז\"ל דהיכל לר' יהודה כחוץ דמי. כ\"מ ביומא (דף מ' ע\"א) וזבחים (ק\"ט ע\"ב):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e4956cdf0418396acfd8b329771ddcdc6c12239b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,131 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות בית הבחירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ: ולפיכך לא רצה להביא ראיה מפסוק זה והביא ראיה מועשו לי מקדש. עיין ריש ה' מלכים ולח\"מ שם:" + ], + [ + "וכשמת שמואל חרב כו'. וכ\"כ הסמ\"ג ובס' קול הרמ\"ז הקשה מילקוט שמואל רמז קל\"ט:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: יש לתמוה על רבינו למה הניח דברי ר' יהודה ופסק כר' נחמיה. ואפשר דסתם מכילתא כר' נחמיה:" + ], + [], + [ + "ואין בונין בו עץ בולט. עיין בהשגות ובכס\"מ בישוב לשכת כה\"ג שהיתה של עץ. ובחנם דחק דהוא מבואר מדברי התוס' ביומא (דף ח') שהיתה פתוחה לחול ותוכה חול וא\"כ ה\"ט שהיו רשאין לבנותה מעץ:
בכ\"מ ד\"ה ותמיהא לי הא דתנן בפ\"ג דמדות וכלונסות של ארז היו קבועים כו'. וכתב בהגה\"ה, בגירסתנו כתוב של אבן ולפ\"ז אין כאן תמיה. אך רבינו לקמן ספ\"ד העתיק ארז אלא שלא כתב קבועים והיינו כמ\"ש הכס\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ, בסוף הדבור: דהאיסור אינו בשעת הנפת הברזל כי אם בשעת הבנין כדכתיב לא תבנה אתהן גזית. עיין תוס' סוכה (דף מ\"ט ע\"א):" + ], + [ + "אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל כו' אותה האבן פסולה והשאר כשרות. וכתב הכס\"מ דמשמע ליה לרבינו דה\"ה לנגע בה ברזל כמו נפגמה. וא\"צ דברייתא ערוכה היא במכילתא ס\"פ יתרו לא תבנה אתהן גזית הן פסולות ולא המזבח כלו פסול:" + ], + [ + "והעולה במעלות על המזבח לוקה. כתב המשל\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאיתא במכילתא ובירושלמי דברכות דכהנים הולכין על המזבח עקב בצד גודל. ולכאורה י\"ל דקשה לרבינו ז\"ל קושיית התוס' ישנים ברפ\"ב דיומא אההיא דמכילתא והירושלמי מהא דתנן התם גבי תרומת הדשן שהיו רצין בכבש ותירוצם דחיק טובא. ע\"כ י\"ל דאתיא אליבא דמ\"ד דתרומת הדשן לאו עבודה היא וס\"ל שאינו אסור רק לצורך עבודה. וע\"כ דחה ההיא דמכילתא והירושלמי מהלכה למאי דקיי\"ל דהוי עבודה וההיא דמכילתא ר' ישמעאל קאמר ותנא דיומא לא ס\"ל כוותיה וכ\"מ קצת בתוספתא דיומא ע\"ש והובא בסוכה (דף נ\"א ע\"ב). מיהו בס' המצות הביא רבינו המכילתא ע\"ש. אלא נראה דטעמו של רבינו דס\"ל כמ\"ש בס' יראים דעקב בצד גודל לאו דוקא ולא אסר רק פסיעה גסה והוכיח כן מהא דיומא. ועיין עוד ה' דעות פ\"ה:
בכ\"מ ד\"ה וכן כו'. ומ\"ש דרך השחתה כלומר שאם נותץ כדי לתקן ודאי שרי. וכ\"כ בס' יראים דנותץ ע\"מ לבנות אין זו נתיצה אלא בנין וכ\"כ המרדכי. ועיין בתשב\"ץ סי' ב' ראיה לזה מבבא ב\"ב שהשיא עצה להורדוס לסתור ההיכל ולבנותו:" + ], + [], + [], + [ + "וכלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט. וכתב הכס\"מ שיצא זה לרבינו מדאיתא במגילה גבי העושה תיבה ומטפחת לספר דלא מתסרי להדיוט בהזמנה קודם שנשתמש בהן לספר. וקשה הא ההיא דהכא לא דמי לדהתם שאינו אלא תשמיש של קדושה ובזה קיי\"ל הזמנה לאו מילתא, אבל הא דהכא גבי כלי גבוה הוו קדושת הגוף וכמ\"ש רבינו בהל' מעילה ובכה\"ג היכא שהזמנה היא לגוף הקדושה אפשר דמילתא היא ונאסר להדיוט וכמ\"ש הר\"ן בסנהדרין והובא באו\"ח סימן מ\"ב. (ומ\"ש המגיה דכדברי רבינו איתא בתוספתא דמגילה ותמה על הכס\"מ שלא הביאה. ואני אומר שאין ראיה מהתוספתא שהרי לאו דכ\"ע היא דהא בירושלמי דיומא מייתי פלוגתא בזה. וא\"כ גם דברי הפר\"ח בספרו מים חיים אינם מחוורין שכתב ע\"ד רבינו דהכי איתא בירושלמי דיומא כאילו הוא מוסכם שם וזה אינו וכמו שכתבתי). אלא נראה שיצא זה לרבינו מדאמרינן בשבועות (דף ט\"ו) בכלי שרת עבודתן מחנכתן למקדש ויליף לה מדכתיב אשר ישרתו בם בקדש במה נתקדשו בשירות. וא\"כ ש\"מ דעד שלא נשתמש בהן גבוה לא נתקדשו ומש\"ה ראוי להשתמש בהן הדיוט. והכי איתא נמי בהדיא בתוספתא דמנחות ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהיתה של זהב בין משאר מיני מתכיות. וכתב המשנה למלך שאינו יודע מנ\"ל לרבינו זה שאף משאר מיני מתכיות אין עושין אותה לכתחילה מן הגרוטאות דמלישנא דברייתא דמייתי בפ' הקומץ באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה מקשה, משמע דאף לכתחילה אינה באה וש\"ד מגרוטאות. ונראה שלמד כן רבינו מדאיתא בברייתא דספרי פ' בהעלותך וז\"ל אין מנורה של זהב עושין של כסף אבל אם אין להן מין מקשה אין עושין מין גרוטי משא\"כ בחצוצרות אין של כסף לא יעשו של זהב אבל אין להן מין מקשה עושין מין גרוטי נמצא הכשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה ע\"כ. ואי איתא דמנורה שאינה באה זהב ש\"ד ממין גרוטי נמי לכתחילה א\"כ היכי קאמר כשר בחצוצרות פסול במנורה דהיינו מין גרוטי הא בכה\"ג דכשר בחצוצרות דהיינו בשל כסף כשר ג\"כ במנורה מין גרוטי. אלא מוכח דלכתחילה אינה באה מין גרוטי במנורה אפי' אינה באה של זהב. וע\"כ ברייתא דפ' הקומץ דקתני אינה באה מקשה אינה אלא להכשיר דיעבד ואע\"ג דקתני בספרי לשון פסול לא הוי אלא לכתחילה וכהג\"מ בפ\"ז דפסחים ובכמה דוכתי:" + ] + ], + [ + [ + "אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. עיין תוי\"ט פ\"ה דיומא ובס' בה\"ז פי\"א דמנחות:" + ], + [ + "בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים כו' ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות כו'. אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם. וכתב הכס\"מ דמ\"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרכת אלא כותל. וראיתי שהשיג עליו בס' בה\"ז במנחות (דף צ\"ח) דמוכח מפירש\"י שם וביומא (דף נ\"ד) דגם במקדש ראשון היה פרוכת אצל הדביר דהרי מוקי קרא דויראו ראשי הבדים דכתב בבית ראשון דהיו דוחקים בפרוכת ובולטין. ומשמע שם דשתים היו. ואצלי דברי הכס\"מ נכונים דאיהו קאי בהבדלה שבין הקדש לקה\"ק וזה ודאי בכותל היה בבית ראשון וכמו שמבואר בתחלת דברי רבינו וכ\"מ בגמ' פ\"ק דב\"ב (דף ג') וגם מפירש\"י ביומא (דף נ\"א ע\"ב) מבואר כן. ולא דמי לההיא דיומא (דף נ\"ד) ופירש\"י דמנחות שהביא הבה\"ז שהיה פרוכת דהתם איירי בפתח הכותל דקה\"ק. וכ\"מ בילקוט תרומה רמז שס\"ז שהיה בבית ק\"ק שעשה שלמה כותל ופתח ודלתות ולא ננעלו מפני הבדים היוצאים בפתח והפרוכת היתה פרוסה בפני הפתח ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, בסופו: ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא היה שם חזקה כו'. עיין תוי\"ט סוף עדיות:" + ] + ], + [ + [], + [ + "במל\"מ: ולא ידעתי אמאי השמיט רבינו חלוקי דינים אלו. וכן הקשה התוי\"ט וכבר תירץ בס' מים חיים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: נראה דזה הממונה היה מחזר אף על משמרות הכהנים. עיין פ\"ה דשקלים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ואם כדברי מרן ע\"כ טעמא לאו משום דאין שבות במקדש כו'. אך מרן עצמו כתב טעם זה פכ\"ג דשבת:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d0aa54364a0417625921dc4e1c43b0c51757c3f2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,128 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, The Chosen Temple", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_The_Chosen_Temple", + "text": [ + [ + [ + "בכ\"מ: ולפיכך לא רצה להביא ראיה מפסוק זה והביא ראיה מועשו לי מקדש. עיין ריש ה' מלכים ולח\"מ שם:" + ], + [ + "וכשמת שמואל חרב כו'. וכ\"כ הסמ\"ג ובס' קול הרמ\"ז הקשה מילקוט שמואל רמז קל\"ט:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: יש לתמוה על רבינו למה הניח דברי ר' יהודה ופסק כר' נחמיה. ואפשר דסתם מכילתא כר' נחמיה:" + ], + [], + [ + "ואין בונין בו עץ בולט. עיין בהשגות ובכס\"מ בישוב לשכת כה\"ג שהיתה של עץ. ובחנם דחק דהוא מבואר מדברי התוס' ביומא (דף ח') שהיתה פתוחה לחול ותוכה חול וא\"כ ה\"ט שהיו רשאין לבנותה מעץ:
בכ\"מ ד\"ה ותמיהא לי הא דתנן בפ\"ג דמדות וכלונסות של ארז היו קבועים כו'. וכתב בהגה\"ה, בגירסתנו כתוב של אבן ולפ\"ז אין כאן תמיה. אך רבינו לקמן ספ\"ד העתיק ארז אלא שלא כתב קבועים והיינו כמ\"ש הכס\"מ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ, בסוף הדבור: דהאיסור אינו בשעת הנפת הברזל כי אם בשעת הבנין כדכתיב לא תבנה אתהן גזית. עיין תוס' סוכה (דף מ\"ט ע\"א):" + ], + [ + "אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל כו' אותה האבן פסולה והשאר כשרות. וכתב הכס\"מ דמשמע ליה לרבינו דה\"ה לנגע בה ברזל כמו נפגמה. וא\"צ דברייתא ערוכה היא במכילתא ס\"פ יתרו לא תבנה אתהן גזית הן פסולות ולא המזבח כלו פסול:" + ], + [ + "והעולה במעלות על המזבח לוקה. כתב המשל\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאיתא במכילתא ובירושלמי דברכות דכהנים הולכין על המזבח עקב בצד גודל. ולכאורה י\"ל דקשה לרבינו ז\"ל קושיית התוס' ישנים ברפ\"ב דיומא אההיא דמכילתא והירושלמי מהא דתנן התם גבי תרומת הדשן שהיו רצין בכבש ותירוצם דחיק טובא. ע\"כ י\"ל דאתיא אליבא דמ\"ד דתרומת הדשן לאו עבודה היא וס\"ל שאינו אסור רק לצורך עבודה. וע\"כ דחה ההיא דמכילתא והירושלמי מהלכה למאי דקיי\"ל דהוי עבודה וההיא דמכילתא ר' ישמעאל קאמר ותנא דיומא לא ס\"ל כוותיה וכ\"מ קצת בתוספתא דיומא ע\"ש והובא בסוכה (דף נ\"א ע\"ב). מיהו בס' המצות הביא רבינו המכילתא ע\"ש. אלא נראה דטעמו של רבינו דס\"ל כמ\"ש בס' יראים דעקב בצד גודל לאו דוקא ולא אסר רק פסיעה גסה והוכיח כן מהא דיומא. ועיין עוד ה' דעות פ\"ה:
בכ\"מ ד\"ה וכן כו'. ומ\"ש דרך השחתה כלומר שאם נותץ כדי לתקן ודאי שרי. וכ\"כ בס' יראים דנותץ ע\"מ לבנות אין זו נתיצה אלא בנין וכ\"כ המרדכי. ועיין בתשב\"ץ סי' ב' ראיה לזה מבבא ב\"ב שהשיא עצה להורדוס לסתור ההיכל ולבנותו:" + ], + [], + [], + [ + "וכלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט. וכתב הכס\"מ שיצא זה לרבינו מדאיתא במגילה גבי העושה תיבה ומטפחת לספר דלא מתסרי להדיוט בהזמנה קודם שנשתמש בהן לספר. וקשה הא ההיא דהכא לא דמי לדהתם שאינו אלא תשמיש של קדושה ובזה קיי\"ל הזמנה לאו מילתא, אבל הא דהכא גבי כלי גבוה הוו קדושת הגוף וכמ\"ש רבינו בהל' מעילה ובכה\"ג היכא שהזמנה היא לגוף הקדושה אפשר דמילתא היא ונאסר להדיוט וכמ\"ש הר\"ן בסנהדרין והובא באו\"ח סימן מ\"ב. (ומ\"ש המגיה דכדברי רבינו איתא בתוספתא דמגילה ותמה על הכס\"מ שלא הביאה. ואני אומר שאין ראיה מהתוספתא שהרי לאו דכ\"ע היא דהא בירושלמי דיומא מייתי פלוגתא בזה. וא\"כ גם דברי הפר\"ח בספרו מים חיים אינם מחוורין שכתב ע\"ד רבינו דהכי איתא בירושלמי דיומא כאילו הוא מוסכם שם וזה אינו וכמו שכתבתי). אלא נראה שיצא זה לרבינו מדאמרינן בשבועות (דף ט\"ו) בכלי שרת עבודתן מחנכתן למקדש ויליף לה מדכתיב אשר ישרתו בם בקדש במה נתקדשו בשירות. וא\"כ ש\"מ דעד שלא נשתמש בהן גבוה לא נתקדשו ומש\"ה ראוי להשתמש בהן הדיוט. והכי איתא נמי בהדיא בתוספתא דמנחות ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות בין שהיתה של זהב בין משאר מיני מתכיות. וכתב המשנה למלך שאינו יודע מנ\"ל לרבינו זה שאף משאר מיני מתכיות אין עושין אותה לכתחילה מן הגרוטאות דמלישנא דברייתא דמייתי בפ' הקומץ באה זהב באה מקשה אינה באה זהב אינה באה מקשה, משמע דאף לכתחילה אינה באה וש\"ד מגרוטאות. ונראה שלמד כן רבינו מדאיתא בברייתא דספרי פ' בהעלותך וז\"ל אין מנורה של זהב עושין של כסף אבל אם אין להן מין מקשה אין עושין מין גרוטי משא\"כ בחצוצרות אין של כסף לא יעשו של זהב אבל אין להן מין מקשה עושין מין גרוטי נמצא הכשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה ע\"כ. ואי איתא דמנורה שאינה באה זהב ש\"ד ממין גרוטי נמי לכתחילה א\"כ היכי קאמר כשר בחצוצרות פסול במנורה דהיינו מין גרוטי הא בכה\"ג דכשר בחצוצרות דהיינו בשל כסף כשר ג\"כ במנורה מין גרוטי. אלא מוכח דלכתחילה אינה באה מין גרוטי במנורה אפי' אינה באה של זהב. וע\"כ ברייתא דפ' הקומץ דקתני אינה באה מקשה אינה אלא להכשיר דיעבד ואע\"ג דקתני בספרי לשון פסול לא הוי אלא לכתחילה וכהג\"מ בפ\"ז דפסחים ובכמה דוכתי:" + ] + ], + [ + [ + "אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. עיין תוי\"ט פ\"ה דיומא ובס' בה\"ז פי\"א דמנחות:" + ], + [ + "בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים כו' ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות כו'. אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם. וכתב הכס\"מ דמ\"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרכת אלא כותל. וראיתי שהשיג עליו בס' בה\"ז במנחות (דף צ\"ח) דמוכח מפירש\"י שם וביומא (דף נ\"ד) דגם במקדש ראשון היה פרוכת אצל הדביר דהרי מוקי קרא דויראו ראשי הבדים דכתב בבית ראשון דהיו דוחקים בפרוכת ובולטין. ומשמע שם דשתים היו. ואצלי דברי הכס\"מ נכונים דאיהו קאי בהבדלה שבין הקדש לקה\"ק וזה ודאי בכותל היה בבית ראשון וכמו שמבואר בתחלת דברי רבינו וכ\"מ בגמ' פ\"ק דב\"ב (דף ג') וגם מפירש\"י ביומא (דף נ\"א ע\"ב) מבואר כן. ולא דמי לההיא דיומא (דף נ\"ד) ופירש\"י דמנחות שהביא הבה\"ז שהיה פרוכת דהתם איירי בפתח הכותל דקה\"ק. וכ\"מ בילקוט תרומה רמז שס\"ז שהיה בבית ק\"ק שעשה שלמה כותל ופתח ודלתות ולא ננעלו מפני הבדים היוצאים בפתח והפרוכת היתה פרוסה בפני הפתח ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, בסופו: ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא היה שם חזקה כו'. עיין תוי\"ט סוף עדיות:" + ] + ], + [ + [], + [ + "במל\"מ: ולא ידעתי אמאי השמיט רבינו חלוקי דינים אלו. וכן הקשה התוי\"ט וכבר תירץ בס' מים חיים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: נראה דזה הממונה היה מחזר אף על משמרות הכהנים. עיין פ\"ה דשקלים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ואם כדברי מרן ע\"כ טעמא לאו משום דאין שבות במקדש כו'. אך מרן עצמו כתב טעם זה פכ\"ג דשבת:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות בית הבחירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1a9ba173882511e9e50b4967c79ac8e659dd8439 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,87 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "אם הקדיש בעל מום ושחטו וזרק דמו והקטיר אימוריו לוקה ארבע. וכתב הכס\"מ שיש לתמוה דהא רבא דאמר הכי פ\"ק דתמורה איתותב מברייתא דקתני דחייב חמש דהיינו משום דס\"ל דחייב ב' על הקטרתו משום בל תקטירו כולו ובל תקטירו מקצתו ואיך פסק כרבא הא לא אשכחן תנא דפליג עלה דההיא ברייתא. והנה כבר הקדימו בקושיא זו הרמב\"ן בס' המצות. ובשו\"ת שמן רוקח ח\"ב כתב ליישב דעת רבינו ע\"פ שיטת רש\"י בס\"פ כל שעה דמוכח לפי דבריו דאיכא תנא דס\"ל כרבא דאין לוקין על לאו שבכללות. ואין זה נכון דהרי רבינו גופיה אינו מפרש שם כפירש\"י כמ\"ש הלח\"מ בפ\"י מהל' קרבן פסח ע\"ש. אלא י\"ל דע\"כ איכא תנא דס\"ל כרבא מהא דתניא בפ\"ק דכריתות (דף ד') גבי אכל חלב שור וכשב ועז אינו חייב אלא אחת ומפרש טעמא דקסבר אין לוקין ב' אלאו שבכללות וא\"כ ק\"ו שאין לוקין שתים גבי מקטיר בעל מום. שהרי גבי חלב שור וכשב ועז איכא מינין מחולקין ואפ\"ה אינו לוקה שתים משום דשם חלב אחד הוא וכמ\"ש התוס' בב\"מ (דף קט\"ו) ובמנחות (דף כ\"ח:) וא\"כ כ\"ש גבי הקטרת בעל מום דאינו אלא שם אחד וגם גוף אחד דאינו חייב אלא אחת:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המקדיש בעלת מום למזבח אף שלוקה ה\"ז נתקדשה כו'. עיין ה' מעה\"ק פט\"ו הלכה ו':" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ואיני יודע למה השמיט רבינו שמתה אמו. עיין ספ\"ו דבכורות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נמצאו כל האסורין למזבח הרי הן י\"ד ואלו הן [בעל] מום כו' וכלאים. והא דלא קחשיב נדמה, כתב הכס\"מ לעיל הל' ה' שהוא בכלל כלאים והמ\"ל והלח\"מ כתבו שהוא בכלל בעל מום. ול\"נ דהעיקר כדברי הכ\"מ דלפ\"ד הלח\"מ והמ\"ל תקשי מ\"ש רבינו בהל' בכורות ספ\"ו גבי מעשר בהמה דהכל נכנסין לדיר להתעשר וקחשיב חוץ מן הכלאים והטריפה ויוצא דופן ומחוסר זמן ואמאי דילג התם נדמה שאינו נכנס לדיר להתעשר כמ\"ש התוס' שלהי בכורות וכמ\"ש בגמרא דספ\"ק דבכורות (דף י\"ב) והתם אין לומר דהוא בכלל בעל מום שהרי בע\"מ נכנס לדיר להתעשר אלא ע\"כ שנדמה הוא בכלל כלאים. אך דברי הכ\"מ שכתב בשם הרי\"ק בענין יתום לדעת רבינו הוא תמוה שהוא נגד דברי רבינו עצמו בהל' בכורות:
בכ\"מ: ומשום דקי\"ל דא\"א לצמצם השמיטו רבינו. וצ\"ע ספ\"ו דבכורות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מביאין מנחות ונסכים מן הטבל וכו' ואם הביא לא נתקדשו להיות ראויין לקרבן אבל נתקדשו להפסל. וכתב הכ\"מ והלח\"מ דמשמע כן לרבינו מסברא דהא דתני ואם הביא פסול היינו כקדשים שנפסלו. ואישתמיטתייהו שהוא מבואר להדיא בסוגיא דזבחים (דף פ\"ח ע\"א):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: לא אסר משום לא תשחית רק לקצץ האילן עצמו משרשו אבל לקצץ ענפים וחריות לא ידעתי היכא רמיזא איסור זה. ועיין בדברי רבינו בפירוש המשנה דספ\"ד דשביעית ובדברי התוס' דברכות (דף ל\"ו:) דיש להוכיח מדבריהם דגם בענפים איכא איסור דבל תשחית דאל\"כ לא הוי ק\"ל גבי שביעית דמאי דאסרינן משום הפסד פרי היינו קציצת ענפים:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..46968a1cdd01ea7f2a68f19bf180761d2a9692eb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,84 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Things_Forbidden_on_the_Altar", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "אם הקדיש בעל מום ושחטו וזרק דמו והקטיר אימוריו לוקה ארבע. וכתב הכס\"מ שיש לתמוה דהא רבא דאמר הכי פ\"ק דתמורה איתותב מברייתא דקתני דחייב חמש דהיינו משום דס\"ל דחייב ב' על הקטרתו משום בל תקטירו כולו ובל תקטירו מקצתו ואיך פסק כרבא הא לא אשכחן תנא דפליג עלה דההיא ברייתא. והנה כבר הקדימו בקושיא זו הרמב\"ן בס' המצות. ובשו\"ת שמן רוקח ח\"ב כתב ליישב דעת רבינו ע\"פ שיטת רש\"י בס\"פ כל שעה דמוכח לפי דבריו דאיכא תנא דס\"ל כרבא דאין לוקין על לאו שבכללות. ואין זה נכון דהרי רבינו גופיה אינו מפרש שם כפירש\"י כמ\"ש הלח\"מ בפ\"י מהל' קרבן פסח ע\"ש. אלא י\"ל דע\"כ איכא תנא דס\"ל כרבא מהא דתניא בפ\"ק דכריתות (דף ד') גבי אכל חלב שור וכשב ועז אינו חייב אלא אחת ומפרש טעמא דקסבר אין לוקין ב' אלאו שבכללות וא\"כ ק\"ו שאין לוקין שתים גבי מקטיר בעל מום. שהרי גבי חלב שור וכשב ועז איכא מינין מחולקין ואפ\"ה אינו לוקה שתים משום דשם חלב אחד הוא וכמ\"ש התוס' בב\"מ (דף קט\"ו) ובמנחות (דף כ\"ח:) וא\"כ כ\"ש גבי הקטרת בעל מום דאינו אלא שם אחד וגם גוף אחד דאינו חייב אלא אחת:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המקדיש בעלת מום למזבח אף שלוקה ה\"ז נתקדשה כו'. עיין ה' מעה\"ק פט\"ו הלכה ו':" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ואיני יודע למה השמיט רבינו שמתה אמו. עיין ספ\"ו דבכורות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נמצאו כל האסורין למזבח הרי הן י\"ד ואלו הן [בעל] מום כו' וכלאים. והא דלא קחשיב נדמה, כתב הכס\"מ לעיל הל' ה' שהוא בכלל כלאים והמ\"ל והלח\"מ כתבו שהוא בכלל בעל מום. ול\"נ דהעיקר כדברי הכ\"מ דלפ\"ד הלח\"מ והמ\"ל תקשי מ\"ש רבינו בהל' בכורות ספ\"ו גבי מעשר בהמה דהכל נכנסין לדיר להתעשר וקחשיב חוץ מן הכלאים והטריפה ויוצא דופן ומחוסר זמן ואמאי דילג התם נדמה שאינו נכנס לדיר להתעשר כמ\"ש התוס' שלהי בכורות וכמ\"ש בגמרא דספ\"ק דבכורות (דף י\"ב) והתם אין לומר דהוא בכלל בעל מום שהרי בע\"מ נכנס לדיר להתעשר אלא ע\"כ שנדמה הוא בכלל כלאים. אך דברי הכ\"מ שכתב בשם הרי\"ק בענין יתום לדעת רבינו הוא תמוה שהוא נגד דברי רבינו עצמו בהל' בכורות:
בכ\"מ: ומשום דקי\"ל דא\"א לצמצם השמיטו רבינו. וצ\"ע ספ\"ו דבכורות:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מביאין מנחות ונסכים מן הטבל וכו' ואם הביא לא נתקדשו להיות ראויין לקרבן אבל נתקדשו להפסל. וכתב הכ\"מ והלח\"מ דמשמע כן לרבינו מסברא דהא דתני ואם הביא פסול היינו כקדשים שנפסלו. ואישתמיטתייהו שהוא מבואר להדיא בסוגיא דזבחים (דף פ\"ח ע\"א):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: לא אסר משום לא תשחית רק לקצץ האילן עצמו משרשו אבל לקצץ ענפים וחריות לא ידעתי היכא רמיזא איסור זה. ועיין בדברי רבינו בפירוש המשנה דספ\"ד דשביעית ובדברי התוס' דברכות (דף ל\"ו:) דיש להוכיח מדבריהם דגם בענפים איכא איסור דבל תשחית דאל\"כ לא הוי ק\"ל גבי שביעית דמאי דאסרינן משום הפסד פרי היינו קציצת ענפים:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3667f7b2e3d25a8b16dab6c998beadeefc8aa25a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,99 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שהחומש אחד מד' מן הקרן. נראה מדברי הכ\"מ דרבינו למד מעילה דחומשא לבר מלבר מפדיון הקדש ומעשר. וא\"צ דמבואר הוא ממתני' דכריתות (דף כ\"ו) גבי המפריש ב' סלעים לאשם כו' וכמבואר בפירוש המשנה לרבינו שם. וכן מ\"ש רבינו בפ\"ז מהל' גזילה גבי גזל דהחומש הוא אחד מארבעה בקרן הוא מתבאר מהסוגיא דב\"ק (דף ס\"ה:) והכי איתא להדיא ברבה פ' נשא וא\"צ למ\"ש הה\"מ שם דלמד מהקדש ומעשר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לוג שמן של מצורע כו' נזרק דם האשם לא נהנין ולא מועלין. ודע דאע\"פ שאין בו מעילה לאחר שנזרק דם האשם מ\"מ לוקה אם אכל ממנו קודם שנתן ממנו מתנותיו כאוכל קדשים קודם זריקה כמ\"ש רבינו ספ\"ד מהל' מחוסרי כפרה וכ\"כ המ\"ל בפי\"א ממעשה הקרבנות בשם תוס':" + ], + [], + [ + "העצמות שפירשו מקדשי קדשים לאחר זריקה אין מועלין בהן. וכתב הכ\"מ דרבינו פוסק כר\"א דאמר פירשו לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין. ויש לתמוה דבפ\"י מהל' מעה\"ק כתב ועצמות הנשארות מותרות כו' והיינו כר' יוחנן דאמר מה אשם עצמותיו מותרין אף כו' וכמ\"ש שם הכ\"מ בעצמו:
במל\"מ: עיין בס' הנזכר שהגיה עצמות העולה. צ\"ל איברי העולה:" + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ: וי\"ל דלרבותא נקט קדשי מזבח וכ\"ש קדשי בדק הבית. עיין בבה\"ז:
שם ואע\"ג דשנינהו חזקיה שינויי דחיקי נינהו. עיין בס' בה\"ז:
שם. ובה\"ג קאמר דבדם אין זריקה מועלת. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה יצאו השירים וכו'. הרי הדבר ספק אם יצאו ידי מעילה וצ\"ע. עיין בה\"ז מעילה (ז'):" + ] + ], + [ + [], + [ + "בהשגות: ואולי יאמר משום דאינו ראוי לפדיון כו'. וכה\"ג איתא (דף ל\"ט):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. פירוש אחר שלא כפירושו. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אלא דמדברי מרן בפ\"ז מהל' מעילה נראה דגם דבר שי\"ל מתירין אין לו ביטול מה\"ת ודבריו צ\"ע. וכ\"ה בבה\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..06854469d4cf94473464bc805461ab2e98afead9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Trespass", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Trespass", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שהחומש אחד מד' מן הקרן. נראה מדברי הכ\"מ דרבינו למד מעילה דחומשא לבר מלבר מפדיון הקדש ומעשר. וא\"צ דמבואר הוא ממתני' דכריתות (דף כ\"ו) גבי המפריש ב' סלעים לאשם כו' וכמבואר בפירוש המשנה לרבינו שם. וכן מ\"ש רבינו בפ\"ז מהל' גזילה גבי גזל דהחומש הוא אחד מארבעה בקרן הוא מתבאר מהסוגיא דב\"ק (דף ס\"ה:) והכי איתא להדיא ברבה פ' נשא וא\"צ למ\"ש הה\"מ שם דלמד מהקדש ומעשר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לוג שמן של מצורע כו' נזרק דם האשם לא נהנין ולא מועלין. ודע דאע\"פ שאין בו מעילה לאחר שנזרק דם האשם מ\"מ לוקה אם אכל ממנו קודם שנתן ממנו מתנותיו כאוכל קדשים קודם זריקה כמ\"ש רבינו ספ\"ד מהל' מחוסרי כפרה וכ\"כ המ\"ל בפי\"א ממעשה הקרבנות בשם תוס':" + ], + [], + [ + "העצמות שפירשו מקדשי קדשים לאחר זריקה אין מועלין בהן. וכתב הכ\"מ דרבינו פוסק כר\"א דאמר פירשו לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין. ויש לתמוה דבפ\"י מהל' מעה\"ק כתב ועצמות הנשארות מותרות כו' והיינו כר' יוחנן דאמר מה אשם עצמותיו מותרין אף כו' וכמ\"ש שם הכ\"מ בעצמו:
במל\"מ: עיין בס' הנזכר שהגיה עצמות העולה. צ\"ל איברי העולה:" + ] + ], + [ + [ + "בכ\"מ: וי\"ל דלרבותא נקט קדשי מזבח וכ\"ש קדשי בדק הבית. עיין בבה\"ז:
שם ואע\"ג דשנינהו חזקיה שינויי דחיקי נינהו. עיין בס' בה\"ז:
שם. ובה\"ג קאמר דבדם אין זריקה מועלת. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה יצאו השירים וכו'. הרי הדבר ספק אם יצאו ידי מעילה וצ\"ע. עיין בה\"ז מעילה (ז'):" + ] + ], + [ + [], + [ + "בהשגות: ואולי יאמר משום דאינו ראוי לפדיון כו'. וכה\"ג איתא (דף ל\"ט):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. פירוש אחר שלא כפירושו. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אלא דמדברי מרן בפ\"ז מהל' מעילה נראה דגם דבר שי\"ל מתירין אין לו ביטול מה\"ת ודבריו צ\"ע. וכ\"ה בבה\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעילה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..35e4b5e2689e0fd127c64ed30032eefc9b181ca1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,190 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מושחין משמן המשחה לדורות אלא כהן גדול ומשוח מלחמה. וכתב הכס\"מ שזה פשוט שמושחין משוח מלחמה בשמן המשחה ששמו מוכיח עליו. ואצלי אין הוכחה כלל דאימא שהיה משוח באפרסמונא דכיא כמו מלכי ישראל. אך מבואר להדיא בשלהי הוריות (דף י\"ב ע\"ב) דתניא התם אקרא דכתיב בפ' אמור אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה. הרי שהיה משוח בשמן המשחה. וכן יש ללמוד מסוגיא דיומא (דף ע\"ג) ורפ\"ז דנזיר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשנושאים אותו על הכתף נושאים פנים כנגד פנים ואחוריהם לחוץ ופניהם לפנים. הכס\"מ לא הראה מקורו ובס' מעין החכמה כתב שלא מצא מקורו. ונעלם מהם שהוא מפורש במדרש רבה סדר במדבר. ובס' זרע יצחק במנחות הקשה דאותן שהיו הולכין לפנים בשעת נשיאתן היו אחוריהם לארון. ונעלם ממנו דברי רבינו דכאן והמ\"ר הנזכר שהיו מהלכין פנים כנגד פנים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה ואיכא למידק דמשמע מהכא דמשיגדיל ויהיה איש כשר לעבודה וזה סותר מ\"ש למעלה. וכן הקשה הרדב\"ז סוף ח\"ב וע\"ש מ\"ש:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ: קשה למה הוצרכו הכהנים לפייס היה לראשי האבות של כל יום לחלק העובדים ביום שלהם איש איש על עבודתו כמו שהיו עושים הלוים והניח בצ\"ע. ויש ליישב ע\"פ הספרי פ' קרח דדריש שם מקרא וז\"ל ועבדתם שומע אני מעורבבים ת\"ל עבודת מתנה מה מתנה בפייס אף עבודה בפייס:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "מצות עשה שיהיו כל המשמרות שוין ברגלים כו' שנאמר וכי יבוא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל. בשעה שכל ישראל באין בשער אחד ומניין שאינו מדבר אלא בכהנים שנאמר חלק כחלק יאכלו ואין שם מתנות במקדש להאכל אלא בכהנים לבד. ודע דראיה זו אינה בספרי ורבינו מדעת עצמו כ\"כ. וצריך טעם למה מיאן בראיית הספרי פרשת שופטים דדריש מדכתיב ושרת בשם ה' בראוי לשירות יצאו לוים שאינן ראוין לשירות. וי\"ל דהך דרשא דספרי לא אתיא רק אליבא דמ\"ד בפ\"ב דערכין דלא יליף שיר דלוים מן התורה מקרא זה דושרת בשם ה' איזהו שירות שבשם הוי אומר זו שירה אלא יליף לה מקרא אחרינא התם וכדיליף לה נמי בספרי גופיה פרשת קרח מפסוק וגם את אחיך מטה לוי הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ומפסוק משה ידבר והאלהים יעננו בקול ואזיל הספרי לטעמיה בפרשת שופטים וקאמר דושרת מיירי בכהנים ולא בלוים. אבל למ\"ד בערכין דיליף שיר דלוים מקרא זה דושרת הרי ודאי דליכא למישמע מיניה דאיירי בכהנים. וא\"כ א\"ש דעת רבינו כאן דהשמיט הך דרשא דספרי דאזיל לטעמיה דלעיל בפ\"ג יליף לשיר דלוים מהך קרא דושרת וע\"כ הוצרך כאן לראיה אחרת שמדבר בכהנים. ומ\"מ פשטיה דקרא מיירי בלוים שהרי נאמר בראש הפרשה וכי יבוא הלוי וכ\"כ הסמ\"ג. וכן נראה דהרי ביבמות (דף פ\"ו) משמע דלכ\"ע אי כתיב לוי הוי לוי ודאי ממש ולא פליגי אלא אי הוה נמי כהן בכלל אבל לוי ודאי הוא. ובזה נסתלקה קושיית התוי\"ט בערכין דאיך יליף מושרת שיר דלוים הא פשטיה בכהן איירי ולפמ\"ש ז\"א דאדרבה דפשטיה בלוי. וכ\"כ הגר\"א דלוי ממש שבא ברגל משמש עם שאר אחיו הלוים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר כהן משיח כו'. עיין במשל\"מ שכתב שדעת רבינו כסברת ר\"י שכתבו תוס' ביומא ומגילה דפר העלם דבר של צבור הקריבו בבית שני אע\"פ שלא היה אז משוח רק מרובה בגדים ולא כריב\"א שלא היה פר זה בבית שני. ויש להביא ראיה לדעת ר\"י ורבינו מהא דאיתא בירושלמי פ\"ב דתענית דגבי פר העלם כתיב פרוכת ולא כתיב הקדש כמו בפר כהן משיח רמז כל מקום שיש משיח יש ארון וכל מקום שאין משיח אין ארון. פירוש כגון בבית שני וש\"מ דאפ\"ה הקריבו אז פר ההעלם. ובזה יש ליישב מאי דקשה למ\"ד בזבחים (דף קי\"ז) שהקריבו במדבר פר העלם וכן פר כהן משיח וא\"כ אימא דאהל מועד דכתיב בהו דוקא דהא בכמה דוכתי מצריכין רבוי לבית עולמים כמ\"ש התוספות ביומא (דף מ\"ד). ולפי הירושלמי שזכרתי א\"ש דרמז קרא אפי' בבית שני שלא היה בו ארון:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשימות המלך או כהן גדול מעמידין תחתיו בנו שיהיה ממלא מקומו בחכמה או ביראה אע\"פ שאינו כמותו בחכמה. הכס\"מ הראה מקורו מפרק הנושא בעובדא דרבי שצוה ואמר אע\"פ ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא כו', ואינו מספיק לדברי רבינו שסתם וכתב דסגי בממלא מקומו ביראה לבד ומשמע דאף שאינו בכור ולזה אין ראיה מעובדא דרבי דשאני גמליאל בנו שהיה בכור לשמעון. אבל יש ללמוד כן מעובדא דשמעון הצדיק בשלהי מנחות (דף ק\"ט) דאמר חוני בני ישמש ושמעון בנו היה גדול ממנו בשנים. ואין לומר דחוני היה גדול ממנו בחכמה דהא שמעון אמר לו בוא ואלמדך סדר עבודה משמע שהיה שמעון גדול ממנו גם בחכמה ואפ\"ה אמר שחוני ישמש משום שהיה גדול ממנו ביראה כמ\"ש התוס' שם ומזה מוכח שפיר דממלא מקומם ביראה לבד סגי ואע\"פ שאינו בכור. ואע\"ג דלר\"י משמע התם דחוני היה גדול בחכמה משמעון מ\"מ משמע דבהא לא פליג אדר\"מ לענין דינא דאף אם לא היה גדול בחכמה היה שפיר דמי למנותו אלא דס\"ל דמעשה שהיה כך היה שחוני למד משמעון:" + ] + ], + [ + [ + "כה\"ג צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים בנוי כו' ואין כל אחד מאלו מעכב אלא כל זה למצוה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל יש ללמוד כן מדתני בתוספתא דיומא מצות כה\"ג להיות גדול מאחריו בנוי כו' ומשמע דאינו מעכב אלא למצוה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ואני תמיה על מרן למה אמרה כמסתפק והלא גמ' ערוכה היא בפ' שני דייני גזירות. וכבר הקשה עליו הבה\"ז במנחות מיומא:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ועובד בידו, בתוספתא סוף שקלים. ובסנהדרין:
שם ומ\"ש ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כ\"ג שעבד וכו'. ירושלמי פ\"ז דשקלים ותוספתא סוף שקלים. ובחגיגה וסנהדרין ורבה ריש נשא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אך הדבר הוא דוחק גדול בעיני שר\"ט שנה משנתו כב\"ש כו'. עיין פ\"ק דיבמות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והשכר שמשתכר הקדש בשערים אלו ביין וסלת הוא הנקרא מותר הנסכים ולוקחין בו עולות לקיץ המזבח. וכתב הכס\"מ בפ\"ד דשקלים תנן ר\"ע אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת ר\"ח סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח ומותר התרומה לכלי שרת כו' ופסק רבינו כר\"ח ויש לתמוה דהא קיי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו כו'. ואני תמה על הרב כס\"מ כאן שנראה מדבריו דרבינו לא פסק כר\"ע כלל רק כר\"ח ואילו בפ\"ד מהל' שקלים מבואר שלא דחה דברי ר\"ע מהלכה כלל שהרי כתב שם המנורה וכלי שרת מצותן שיביאו ממותר הנסכים ואם לא היו להן מותר נסכים יביאו מתרומת הלשכה הרי דפסק כר\"ע וכ\"כ הכס\"מ עצמו שם. וסיים דמשמע ליה דהיכא דליכא מותר נסכים מודה ר\"ע דבאין מתרומה. ולפ\"ז צ\"ל דמ\"ש רבינו כאן דמותר נסכים לקיץ המזבח היינו כשא\"צ לכלי שרת מקיצין בו המזבח ואע\"ג דר\"ע לא אמר רק לכלי שרת אפשר דהיינו כשצריכין לכלי שרת אז המצוה ליקח דוקא ממותר נסכים אבל כשא\"צ לוקחין מהן קיץ למזבח. ויצא לו כן מהא דאיתא בירושלמי ספ\"ד דשקלים דתנאי ב\"ד הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה והובא בתוס' מנחות (דף פ\"ח) וכן העתיקו רבינו בפ\"ב דשקלים וא\"כ י\"ל דגם מותר נסכים בכלל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "בגדי כהונה שהיו ארוכים או קצרים ממדתו או שסילקן באבנט ועבד עבודתו פסולה. וכתב הכס\"מ דידוע דהלכה כרב באיסורי דאיהו סבר הכי בפ\"ב דזבחים (דף י\"ח ע\"ב) דאבנט מיגז גייז ופליג אשמואל דמכשיר מסולקין ע\"י אבנט. ובאמת אין זה מוכרח דהא משמע התם דרמי בר חמא סבר נמי הכי כוותיה דשמואל ובכה\"ג ליכא כללא הלכה כרב באיסורי רק נגד שמואל בלחוד. אלא י\"ל דטעמו של רבינו דפסק כרב נגד שמואל ורב\"ח הוא משום דהסוגיא דסתמא דגמ' הכי אזלא בפ\"ג דזבחים (דף ל\"ה ע\"א) גבי הא דקאמר וכי תימא דמדלו להו והתניא מדו כמדתו כו'. והיינו אליבא דמ\"ד דאבנט מיגז גייז וכמ\"ש התוס' שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האבנט מפני שהוא כלאים אסור לכהן הדיוט ללובשו אלא בשעת עבודה. ולכאורה קשה דאמאי לא נקט רבינו כאן רק לשון אסור הא מלקי נמי לקי עליה וכמ\"ש רבינו בעצמו בשלהי הל' כלאים כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפי' במקדש לוקין מפני האבנט שהוא כלאים. וי\"ל דנקט רבינו כאן לשון איסור בלחוד כי היכא דנידוק דדוקא לבישה גמורה הוא דאסור שלא בשעת עבודה הא אם היה לבוש ועומד מעיקרא משעת עבודה שפיר דמי להשהותן עליו אף לאחר זמן שכלתה העבודה ואין בזה אפי' איסורא גרידא כלל כיון שתחילת הלבישה היתה בהיתר. (וכמבואר מדברי רבינו בהל' מלכים גבי כנסת מצרים וכיון שתחלת המעשה ע\"י חיוב מצוה היה אף לאחר שהלך המצוה ליכא איסורא). וכיוצא בזה יש ללמוד מדברי רבינו בפ\"ג מהל' ציצית גבי כסות של יום שיש בו כלאים בציצית דרשאי להשהותו עליו בלילה שאינו זמן ציצית כיון שלבשו בשעת היתר ביום וה\"נ דכוותה. ועפ\"ז יש ליישב כל הקושיות שהקשה הרב בעל שאגת אריה על רבינו וכמו שכתבתי בארוכה בהלכות כלאים בס\"ד:" + ], + [], + [ + "הארגמן הוא הצמר הצבוע אדום. וכ\"מ בפסיקתא רבתי פ\"כ:
במל\"מ: ובריש פ\"ב מהל' ציצית ביאר רבינו שתכלת האמור בציצית הוא מדם חלזון ופשיטא שגם כאן הדין כן. וכן איתא בתנחומא:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בהשגות, א\"א אינו חופר אלא מכה בדפוס צורת האותיות כו'. בס' בה\"ז כתב דכ\"ה בגיטין (דף כ'):" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת כו'. וכתב הכס\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דתניא בס\"פ ראשית הגז כיפה של צמר היתה מונחת בראשו של כה\"ג שעליה הציץ נתון. ויש לי ליישב לפמ\"ש בס' תו\"ח בשם הערוך שפירש דכיפה של צמר דקתני היינו פתיל תכלת דכתיב בקרא שהיה ארוג רוחב ב' אצבעות ועליו הציץ נתון. וכן פירש הרי\"ף בפ' במה אשה הך כיפה של צמר דהתם ודלא כפי' רש\"י שם דהיינו כובע של צמר. וגם מדברי רבינו דלעיל פ\"ט דקדק כן. ולפ\"ז הרי לא השמיטו רבינו כלל:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..de042be06c3d16b1414da2ba5950524e19c7edc6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Avodah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,187 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels of the Sanctuary and Those who Serve Therein", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Vessels_of_the_Sanctuary_and_Those_who_Serve_Therein", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מושחין משמן המשחה לדורות אלא כהן גדול ומשוח מלחמה. וכתב הכס\"מ שזה פשוט שמושחין משוח מלחמה בשמן המשחה ששמו מוכיח עליו. ואצלי אין הוכחה כלל דאימא שהיה משוח באפרסמונא דכיא כמו מלכי ישראל. אך מבואר להדיא בשלהי הוריות (דף י\"ב ע\"ב) דתניא התם אקרא דכתיב בפ' אמור אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה. הרי שהיה משוח בשמן המשחה. וכן יש ללמוד מסוגיא דיומא (דף ע\"ג) ורפ\"ז דנזיר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשנושאים אותו על הכתף נושאים פנים כנגד פנים ואחוריהם לחוץ ופניהם לפנים. הכס\"מ לא הראה מקורו ובס' מעין החכמה כתב שלא מצא מקורו. ונעלם מהם שהוא מפורש במדרש רבה סדר במדבר. ובס' זרע יצחק במנחות הקשה דאותן שהיו הולכין לפנים בשעת נשיאתן היו אחוריהם לארון. ונעלם ממנו דברי רבינו דכאן והמ\"ר הנזכר שהיו מהלכין פנים כנגד פנים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה ואיכא למידק דמשמע מהכא דמשיגדיל ויהיה איש כשר לעבודה וזה סותר מ\"ש למעלה. וכן הקשה הרדב\"ז סוף ח\"ב וע\"ש מ\"ש:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ: קשה למה הוצרכו הכהנים לפייס היה לראשי האבות של כל יום לחלק העובדים ביום שלהם איש איש על עבודתו כמו שהיו עושים הלוים והניח בצ\"ע. ויש ליישב ע\"פ הספרי פ' קרח דדריש שם מקרא וז\"ל ועבדתם שומע אני מעורבבים ת\"ל עבודת מתנה מה מתנה בפייס אף עבודה בפייס:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "מצות עשה שיהיו כל המשמרות שוין ברגלים כו' שנאמר וכי יבוא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל. בשעה שכל ישראל באין בשער אחד ומניין שאינו מדבר אלא בכהנים שנאמר חלק כחלק יאכלו ואין שם מתנות במקדש להאכל אלא בכהנים לבד. ודע דראיה זו אינה בספרי ורבינו מדעת עצמו כ\"כ. וצריך טעם למה מיאן בראיית הספרי פרשת שופטים דדריש מדכתיב ושרת בשם ה' בראוי לשירות יצאו לוים שאינן ראוין לשירות. וי\"ל דהך דרשא דספרי לא אתיא רק אליבא דמ\"ד בפ\"ב דערכין דלא יליף שיר דלוים מן התורה מקרא זה דושרת בשם ה' איזהו שירות שבשם הוי אומר זו שירה אלא יליף לה מקרא אחרינא התם וכדיליף לה נמי בספרי גופיה פרשת קרח מפסוק וגם את אחיך מטה לוי הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ומפסוק משה ידבר והאלהים יעננו בקול ואזיל הספרי לטעמיה בפרשת שופטים וקאמר דושרת מיירי בכהנים ולא בלוים. אבל למ\"ד בערכין דיליף שיר דלוים מקרא זה דושרת הרי ודאי דליכא למישמע מיניה דאיירי בכהנים. וא\"כ א\"ש דעת רבינו כאן דהשמיט הך דרשא דספרי דאזיל לטעמיה דלעיל בפ\"ג יליף לשיר דלוים מהך קרא דושרת וע\"כ הוצרך כאן לראיה אחרת שמדבר בכהנים. ומ\"מ פשטיה דקרא מיירי בלוים שהרי נאמר בראש הפרשה וכי יבוא הלוי וכ\"כ הסמ\"ג. וכן נראה דהרי ביבמות (דף פ\"ו) משמע דלכ\"ע אי כתיב לוי הוי לוי ודאי ממש ולא פליגי אלא אי הוה נמי כהן בכלל אבל לוי ודאי הוא. ובזה נסתלקה קושיית התוי\"ט בערכין דאיך יליף מושרת שיר דלוים הא פשטיה בכהן איירי ולפמ\"ש ז\"א דאדרבה דפשטיה בלוי. וכ\"כ הגר\"א דלוי ממש שבא ברגל משמש עם שאר אחיו הלוים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר כהן משיח כו'. עיין במשל\"מ שכתב שדעת רבינו כסברת ר\"י שכתבו תוס' ביומא ומגילה דפר העלם דבר של צבור הקריבו בבית שני אע\"פ שלא היה אז משוח רק מרובה בגדים ולא כריב\"א שלא היה פר זה בבית שני. ויש להביא ראיה לדעת ר\"י ורבינו מהא דאיתא בירושלמי פ\"ב דתענית דגבי פר העלם כתיב פרוכת ולא כתיב הקדש כמו בפר כהן משיח רמז כל מקום שיש משיח יש ארון וכל מקום שאין משיח אין ארון. פירוש כגון בבית שני וש\"מ דאפ\"ה הקריבו אז פר ההעלם. ובזה יש ליישב מאי דקשה למ\"ד בזבחים (דף קי\"ז) שהקריבו במדבר פר העלם וכן פר כהן משיח וא\"כ אימא דאהל מועד דכתיב בהו דוקא דהא בכמה דוכתי מצריכין רבוי לבית עולמים כמ\"ש התוספות ביומא (דף מ\"ד). ולפי הירושלמי שזכרתי א\"ש דרמז קרא אפי' בבית שני שלא היה בו ארון:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשימות המלך או כהן גדול מעמידין תחתיו בנו שיהיה ממלא מקומו בחכמה או ביראה אע\"פ שאינו כמותו בחכמה. הכס\"מ הראה מקורו מפרק הנושא בעובדא דרבי שצוה ואמר אע\"פ ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא כו', ואינו מספיק לדברי רבינו שסתם וכתב דסגי בממלא מקומו ביראה לבד ומשמע דאף שאינו בכור ולזה אין ראיה מעובדא דרבי דשאני גמליאל בנו שהיה בכור לשמעון. אבל יש ללמוד כן מעובדא דשמעון הצדיק בשלהי מנחות (דף ק\"ט) דאמר חוני בני ישמש ושמעון בנו היה גדול ממנו בשנים. ואין לומר דחוני היה גדול ממנו בחכמה דהא שמעון אמר לו בוא ואלמדך סדר עבודה משמע שהיה שמעון גדול ממנו גם בחכמה ואפ\"ה אמר שחוני ישמש משום שהיה גדול ממנו ביראה כמ\"ש התוס' שם ומזה מוכח שפיר דממלא מקומם ביראה לבד סגי ואע\"פ שאינו בכור. ואע\"ג דלר\"י משמע התם דחוני היה גדול בחכמה משמעון מ\"מ משמע דבהא לא פליג אדר\"מ לענין דינא דאף אם לא היה גדול בחכמה היה שפיר דמי למנותו אלא דס\"ל דמעשה שהיה כך היה שחוני למד משמעון:" + ] + ], + [ + [ + "כה\"ג צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים בנוי כו' ואין כל אחד מאלו מעכב אלא כל זה למצוה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה אבל יש ללמוד כן מדתני בתוספתא דיומא מצות כה\"ג להיות גדול מאחריו בנוי כו' ומשמע דאינו מעכב אלא למצוה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ואני תמיה על מרן למה אמרה כמסתפק והלא גמ' ערוכה היא בפ' שני דייני גזירות. וכבר הקשה עליו הבה\"ז במנחות מיומא:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש ועובד בידו, בתוספתא סוף שקלים. ובסנהדרין:
שם ומ\"ש ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כ\"ג שעבד וכו'. ירושלמי פ\"ז דשקלים ותוספתא סוף שקלים. ובחגיגה וסנהדרין ורבה ריש נשא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: אך הדבר הוא דוחק גדול בעיני שר\"ט שנה משנתו כב\"ש כו'. עיין פ\"ק דיבמות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והשכר שמשתכר הקדש בשערים אלו ביין וסלת הוא הנקרא מותר הנסכים ולוקחין בו עולות לקיץ המזבח. וכתב הכס\"מ בפ\"ד דשקלים תנן ר\"ע אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת ר\"ח סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח ומותר התרומה לכלי שרת כו' ופסק רבינו כר\"ח ויש לתמוה דהא קיי\"ל הלכה כר\"ע מחבירו כו'. ואני תמה על הרב כס\"מ כאן שנראה מדבריו דרבינו לא פסק כר\"ע כלל רק כר\"ח ואילו בפ\"ד מהל' שקלים מבואר שלא דחה דברי ר\"ע מהלכה כלל שהרי כתב שם המנורה וכלי שרת מצותן שיביאו ממותר הנסכים ואם לא היו להן מותר נסכים יביאו מתרומת הלשכה הרי דפסק כר\"ע וכ\"כ הכס\"מ עצמו שם. וסיים דמשמע ליה דהיכא דליכא מותר נסכים מודה ר\"ע דבאין מתרומה. ולפ\"ז צ\"ל דמ\"ש רבינו כאן דמותר נסכים לקיץ המזבח היינו כשא\"צ לכלי שרת מקיצין בו המזבח ואע\"ג דר\"ע לא אמר רק לכלי שרת אפשר דהיינו כשצריכין לכלי שרת אז המצוה ליקח דוקא ממותר נסכים אבל כשא\"צ לוקחין מהן קיץ למזבח. ויצא לו כן מהא דאיתא בירושלמי ספ\"ד דשקלים דתנאי ב\"ד הוא על כל המותרות שיקריבו עולת בהמה והובא בתוס' מנחות (דף פ\"ח) וכן העתיקו רבינו בפ\"ב דשקלים וא\"כ י\"ל דגם מותר נסכים בכלל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "בגדי כהונה שהיו ארוכים או קצרים ממדתו או שסילקן באבנט ועבד עבודתו פסולה. וכתב הכס\"מ דידוע דהלכה כרב באיסורי דאיהו סבר הכי בפ\"ב דזבחים (דף י\"ח ע\"ב) דאבנט מיגז גייז ופליג אשמואל דמכשיר מסולקין ע\"י אבנט. ובאמת אין זה מוכרח דהא משמע התם דרמי בר חמא סבר נמי הכי כוותיה דשמואל ובכה\"ג ליכא כללא הלכה כרב באיסורי רק נגד שמואל בלחוד. אלא י\"ל דטעמו של רבינו דפסק כרב נגד שמואל ורב\"ח הוא משום דהסוגיא דסתמא דגמ' הכי אזלא בפ\"ג דזבחים (דף ל\"ה ע\"א) גבי הא דקאמר וכי תימא דמדלו להו והתניא מדו כמדתו כו'. והיינו אליבא דמ\"ד דאבנט מיגז גייז וכמ\"ש התוס' שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האבנט מפני שהוא כלאים אסור לכהן הדיוט ללובשו אלא בשעת עבודה. ולכאורה קשה דאמאי לא נקט רבינו כאן רק לשון אסור הא מלקי נמי לקי עליה וכמ\"ש רבינו בעצמו בשלהי הל' כלאים כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפי' במקדש לוקין מפני האבנט שהוא כלאים. וי\"ל דנקט רבינו כאן לשון איסור בלחוד כי היכא דנידוק דדוקא לבישה גמורה הוא דאסור שלא בשעת עבודה הא אם היה לבוש ועומד מעיקרא משעת עבודה שפיר דמי להשהותן עליו אף לאחר זמן שכלתה העבודה ואין בזה אפי' איסורא גרידא כלל כיון שתחילת הלבישה היתה בהיתר. (וכמבואר מדברי רבינו בהל' מלכים גבי כנסת מצרים וכיון שתחלת המעשה ע\"י חיוב מצוה היה אף לאחר שהלך המצוה ליכא איסורא). וכיוצא בזה יש ללמוד מדברי רבינו בפ\"ג מהל' ציצית גבי כסות של יום שיש בו כלאים בציצית דרשאי להשהותו עליו בלילה שאינו זמן ציצית כיון שלבשו בשעת היתר ביום וה\"נ דכוותה. ועפ\"ז יש ליישב כל הקושיות שהקשה הרב בעל שאגת אריה על רבינו וכמו שכתבתי בארוכה בהלכות כלאים בס\"ד:" + ], + [], + [ + "הארגמן הוא הצמר הצבוע אדום. וכ\"מ בפסיקתא רבתי פ\"כ:
במל\"מ: ובריש פ\"ב מהל' ציצית ביאר רבינו שתכלת האמור בציצית הוא מדם חלזון ופשיטא שגם כאן הדין כן. וכן איתא בתנחומא:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בהשגות, א\"א אינו חופר אלא מכה בדפוס צורת האותיות כו'. בס' בה\"ז כתב דכ\"ה בגיטין (דף כ'):" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת כו'. וכתב הכס\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דתניא בס\"פ ראשית הגז כיפה של צמר היתה מונחת בראשו של כה\"ג שעליה הציץ נתון. ויש לי ליישב לפמ\"ש בס' תו\"ח בשם הערוך שפירש דכיפה של צמר דקתני היינו פתיל תכלת דכתיב בקרא שהיה ארוג רוחב ב' אצבעות ועליו הציץ נתון. וכן פירש הרי\"ף בפ' במה אשה הך כיפה של צמר דהתם ודלא כפי' רש\"י שם דהיינו כובע של צמר. וגם מדברי רבינו דלעיל פ\"ט דקדק כן. ולפ\"ז הרי לא השמיטו רבינו כלל:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Avodah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8716ee1270406a80db873eb4acadfa504fc70c7f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,184 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [ + "הערכין כו' חייבין עליהן משום לא יחל דברו כו' ומשום ככל היוצא מפיו יעשה. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא ברייתא בויקרא רבה ר\"פ בחקותי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "העכו\"ם נערך אבל אינו מעריך. ובהשגות א\"א פוסק כר\"מ ור' יהודה חולק כו' ור\"מ ור\"י הלכה כר\"י ע\"כ. ויש לי להוכיח דמלבד ר\"מ איכא תנא דסבר כוותיה ומש\"ה לא פסק רבינו כר\"י דהוה יחידאה. דאמרינן ר\"פ בתרא דנזיר איש כי יפליא בערכין ל\"ל מיבעיא ליה לאתויי מופלא הסמוך לאיש הניחא למ\"ד מופלא הסמוך לאיש דאורייתא אלא למ\"ד דרבנן למה לי לאתויי מופלא הסמוך לאיש דעכו\"ם וקאמר הניחא למ\"ד דעכו\"ם מעריכין אלא למ\"ד ב\"י מעריכין ואין עכו\"ם מעריכין איש כי יפליא ל\"ל, וקשה כיון דהך מ\"ד דס\"ל דעכו\"ם אינו מעריך ר\"מ הוא ואיהו ע\"כ ס\"ל דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא דבפסחים (דף כ\"ב) ס\"ל לר\"מ חולין בעזרה דאורייתא ובפ\"ב מהל' נזירות כתב הראב\"ד דמאן דס\"ל מופלא סמוך לאיש דרבנן ע\"כ ס\"ל חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא דאל\"כ איך יביא חטאת שהביא חולין בעזרה. וא\"כ מדס\"ל לר\"מ חולין בעזרה דאורייתא ע\"כ ס\"ל דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא ושפיר איצטריך איש כי יפליא כפי שנויא קמא בגמ' דמיבעיא ליה לאתויי מופלא הסמוך לאיש. וצ\"ל דהתם קפריך לאו אליבא דר\"מ אלא אתנא אחר דאית ליה מופלא הסמוך לאיש דרבנן ואית ליה נמי ב\"י מעריכין ואין העכו\"ם מעריכין. וא\"כ איכא עוד תנא דסבר כר\"מ ומש\"ה פסק רבינו כרבים נגד יחיד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר הרי עלי מטבע כסף לא יפחות מדינר כסף. כתב הכס\"מ ולא ידעתי למה השמיט רבינו הא דתנן האומר עלי מטבע זהב לא יפחות מדינר זהב. ונראה דטעמו של רבינו שסמך עצמו אמ\"ש בסוף ה' מלוה שכתב בו מטבע זהב אין פחות מדינר זהב וא\"כ ק\"ו להקדש משט\"ח דהא קיי\"ל יד בעהש\"ט על התחתונה ואפ\"ה אמרינן דאין פחות מדינר זהב וא\"כ כ\"ש להקדש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה וכתב כו'. מפני שדברי רבי הם דברי טעם מוכרחים בעצמם. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חייבי ערכין ודמים ממשכנין אותן ולוקחין מהן בע\"כ מה שנדרו. נראה דכוונת רבינו הוא לומר דדוקא כשידוע סך מה שנדרו כגון חייבי ערכין ודמים לאחר שנישומו אבל חייבי דמים קודם שנישומו דעדיין לא נודע סך שנדרו אין ממשכנין אותן וכן משמע בתוספתא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם פדתה אשתו כו'. עיין קידושין (דף כ\"ד) ועיין בבה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ, בסוף הדבור: דלא הוצרך ק\"ו אלא אליבא דרב. כ\"כ בבה\"ז:" + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. ואיני יודע היכן ראה בגמרא דנמדדין עמה. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשתצא השדה לכהנים ביובל תנתן לכהנים שבמשמר שפגע בו היובל ואם היה ר\"ה של יובל בשבת כו' תנתן למשמר היוצא. וכתב המשנה למלך בשם הרא\"מ שמתחלקת לכהנים שבאותו משמר שפגע בו יוה\"כ של יובל. ודע שכדברי רבינו איתא בתוספתא שלהי מנחות וז\"ל שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבר\"ה שהיובל נכנס לתוכה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "כיצד דין מקדיש שדה מקנתו שמין אותה בדמיה ורואין אותה כמה היא שוה עד היובל כו' ואם פדה אותה המקדיש אינו מוסיף חומש. הרב בעל כ\"מ ז\"ל לא הראה מקורו והוא משנה וגמ' פ\"ג דערכין (דף י\"ד) ועיין במשנה למלך שתמה על מ\"ש רש\"י בפירוש החומש דשדה מקנה נגאלת כדין שדה אחוזה ולא מצא לו רמז והניח בצריך תלמוד. ויש לתמוה שהרי פירש\"י הוא דברי ר\"א במתני' דפ\"ג דערכין וכ\"כ מהרש\"א בספ\"ד דב\"ב על פירש\"י הנזכר ופירוש הרשב\"ם בב\"ב שם. וכן דברי המשנה למלך בפ\"ג מהלכות עבדים הלכה י\"ד תמוהים בענין זה ונעלם ממנו הסוגיא הנ\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהן יינות ושמנים וסלתות ועופות כו'. משנה בפ\"ד דשקלים, ועיין בתוי\"ט שם דמשמע מדבריו דבגמרא לא היה הגירסא עופות ונעלם ממנו הסוגיא דב\"ב (דף קנ\"א) ות\"כ ויקרא. ומ\"ש מכריתות דלא נקט התם עופות אין ראיה דהתם קאי אקרבנות צבור ועופות ליתנהו בצבור:" + ] + ], + [ + [], + [ + "מחרים אדם מן בקרו אבל לא יחרים כל בהמתו ואם החרים את הכל הרי אלו מוחרמין. כתב הכ\"מ דבמתני' דערכין איתא ואם החרים את כולן אינן מוחרמין דברי ר\"א ומשמע לרבינו דרבנן פליגי עליה וכן מפורש בתוספתא ופסק כוותייהו ע\"כ. וקשיא לי דזהו בהיפך ממ\"ש הכ\"מ עצמו בפ\"א דתמורה הלכה י\"ז אמ\"ש רבינו הממיר בכלאים או בטריפה אין הקדושה חלה עליהן וז\"ל משנה ספ\"ב דתמורה ואע\"ג שהיא שנויה בשם ר\"א כתב רבינו בפירוש המשנה הלכה כר\"א ואין חולק עליו (ועיין תוס' ספ\"ח דיבמות) והקשה דבתוספתא תנא דלת\"ק עושין תמורה ותירץ דמאחר שבמשנה לא הזכירו כן משמע דסבר תנא דמתני' דליתא לההיא תוספתא עכ\"ל. וא\"כ הכא נמי אמאי סמך רבינו כאן על התוספתא דתנא דרבנן פליגי אדר\"א ולא אמר דמאחר שבמשנה לא הזכירו כן משמע דסבר תנא דמתני' דליתא לההיא תוספתא כדאמר התם בתמורה [ועיין כ\"מ פ\"ג מהל' איסורי מזבח הלכה י']. לכך נראה דאין טעמו של רבינו כאן משום דסמך על התוספתא כמ\"ש הכ\"מ אלא טעמו דסמך אסוגיא דגמרא דפ\"ה דבכורות (דף ל\"ב) דקאמר התם סתמא דתלמודא מה לחרמין שכן חלין על הכל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר שור זה הקדש לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום ה\"ז מותר בהנאה. הכ\"מ לא הראה מקורו. והוא בתוספתא דתמורה פ\"ד ובירושלמי פ\"ב דנזיר וכ\"מ מהא דאיתא בירושלמי פ\"ז דגיטין ופ\"ג דקידושין דאם אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וא\"י לחזור בו ואם לא אמר מעכשיו רק לאחר שלשים יכול לחזור בו ואם מכרו בתוך שלשים מכור, וכ\"כ הר\"ן בשם הרשב\"א בפ\"ב דנדרים (דף ל' ע\"א) וכיון דיכול לחזור ואם מכרו מכור ה\"ה דאם שחטו מותר דאין לך חזרה גדולה מזו, ואע\"ג דשם משמע דלא ברירא ליה להרשב\"א דיכול לחזור מיהו בתשובה פשיטא ליה דיכול לחזור תוך ל'. ועיין בשו\"ת ושב הכהן סי' כ\"ד. ולכאורה יש להביא ראיה לאידך גיסא דרבינו לא ס\"ל כהרשב\"א אלא דאף בתוך שלשים א\"י לחזור ממ\"ש רבינו בפכ\"ב מהל' מכירה הנודר ואמר מה שתלד בהמתי יהא הקדש א\"י לחזור בו ואע\"פ שעדיין לא חל ההקדש וה\"ה תוך ל'. וראיתי שכ\"כ בפשיטות הרב בעל מחנה אפרים בהל' נדרים סי' י\"ב. אולם בהל' צדקה סי' ד' מבואר דהיינו לכתחילה אבל בדיעבד חזרתו חזרה כמ\"ש כאן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וצ\"ע דרבינו פסק בפ\"א מהלכות אלו דלא כר\"מ. וכבר הקדימו בבה\"ז. ועיין מ\"ש בס' מים חיים ובס' צ\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "הקדשות אין פודין אותן לא בקרקע כו' שנאמר ונתן את הכסף אחד כסף ואחד שאר מטלטלין ששוין כסף ואפילו סובין. הכ\"מ לא הראה מקורו והיא משנה מפורשת בערכין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל. כתבו התוס' במנחות (דף ע\"ו) ובתמורה (דף כ\"ז) דדוקא בעלים אבל לא אחר וכ\"כ תוס' רי\"ד בקידושין. אבל ל\"מ הכי בתוס' דמנחות (דף צ\"ז):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו וכו' משנה פ\"ח דערכין. עיין הלכות דעות פ\"ה הלכה י\"ב:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..937cc96b3c6d5befc898776e5644a797c7c97338 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,181 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Appraisals_and_Devoted_Property", + "text": [ + [ + [ + "הערכין כו' חייבין עליהן משום לא יחל דברו כו' ומשום ככל היוצא מפיו יעשה. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא ברייתא בויקרא רבה ר\"פ בחקותי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "העכו\"ם נערך אבל אינו מעריך. ובהשגות א\"א פוסק כר\"מ ור' יהודה חולק כו' ור\"מ ור\"י הלכה כר\"י ע\"כ. ויש לי להוכיח דמלבד ר\"מ איכא תנא דסבר כוותיה ומש\"ה לא פסק רבינו כר\"י דהוה יחידאה. דאמרינן ר\"פ בתרא דנזיר איש כי יפליא בערכין ל\"ל מיבעיא ליה לאתויי מופלא הסמוך לאיש הניחא למ\"ד מופלא הסמוך לאיש דאורייתא אלא למ\"ד דרבנן למה לי לאתויי מופלא הסמוך לאיש דעכו\"ם וקאמר הניחא למ\"ד דעכו\"ם מעריכין אלא למ\"ד ב\"י מעריכין ואין עכו\"ם מעריכין איש כי יפליא ל\"ל, וקשה כיון דהך מ\"ד דס\"ל דעכו\"ם אינו מעריך ר\"מ הוא ואיהו ע\"כ ס\"ל דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא דבפסחים (דף כ\"ב) ס\"ל לר\"מ חולין בעזרה דאורייתא ובפ\"ב מהל' נזירות כתב הראב\"ד דמאן דס\"ל מופלא סמוך לאיש דרבנן ע\"כ ס\"ל חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא דאל\"כ איך יביא חטאת שהביא חולין בעזרה. וא\"כ מדס\"ל לר\"מ חולין בעזרה דאורייתא ע\"כ ס\"ל דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא ושפיר איצטריך איש כי יפליא כפי שנויא קמא בגמ' דמיבעיא ליה לאתויי מופלא הסמוך לאיש. וצ\"ל דהתם קפריך לאו אליבא דר\"מ אלא אתנא אחר דאית ליה מופלא הסמוך לאיש דרבנן ואית ליה נמי ב\"י מעריכין ואין העכו\"ם מעריכין. וא\"כ איכא עוד תנא דסבר כר\"מ ומש\"ה פסק רבינו כרבים נגד יחיד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר הרי עלי מטבע כסף לא יפחות מדינר כסף. כתב הכס\"מ ולא ידעתי למה השמיט רבינו הא דתנן האומר עלי מטבע זהב לא יפחות מדינר זהב. ונראה דטעמו של רבינו שסמך עצמו אמ\"ש בסוף ה' מלוה שכתב בו מטבע זהב אין פחות מדינר זהב וא\"כ ק\"ו להקדש משט\"ח דהא קיי\"ל יד בעהש\"ט על התחתונה ואפ\"ה אמרינן דאין פחות מדינר זהב וא\"כ כ\"ש להקדש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה וכתב כו'. מפני שדברי רבי הם דברי טעם מוכרחים בעצמם. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חייבי ערכין ודמים ממשכנין אותן ולוקחין מהן בע\"כ מה שנדרו. נראה דכוונת רבינו הוא לומר דדוקא כשידוע סך מה שנדרו כגון חייבי ערכין ודמים לאחר שנישומו אבל חייבי דמים קודם שנישומו דעדיין לא נודע סך שנדרו אין ממשכנין אותן וכן משמע בתוספתא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם פדתה אשתו כו'. עיין קידושין (דף כ\"ד) ועיין בבה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ, בסוף הדבור: דלא הוצרך ק\"ו אלא אליבא דרב. כ\"כ בבה\"ז:" + ], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. ואיני יודע היכן ראה בגמרא דנמדדין עמה. עיין בה\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשתצא השדה לכהנים ביובל תנתן לכהנים שבמשמר שפגע בו היובל ואם היה ר\"ה של יובל בשבת כו' תנתן למשמר היוצא. וכתב המשנה למלך בשם הרא\"מ שמתחלקת לכהנים שבאותו משמר שפגע בו יוה\"כ של יובל. ודע שכדברי רבינו איתא בתוספתא שלהי מנחות וז\"ל שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבר\"ה שהיובל נכנס לתוכה ע\"כ:" + ], + [], + [ + "כיצד דין מקדיש שדה מקנתו שמין אותה בדמיה ורואין אותה כמה היא שוה עד היובל כו' ואם פדה אותה המקדיש אינו מוסיף חומש. הרב בעל כ\"מ ז\"ל לא הראה מקורו והוא משנה וגמ' פ\"ג דערכין (דף י\"ד) ועיין במשנה למלך שתמה על מ\"ש רש\"י בפירוש החומש דשדה מקנה נגאלת כדין שדה אחוזה ולא מצא לו רמז והניח בצריך תלמוד. ויש לתמוה שהרי פירש\"י הוא דברי ר\"א במתני' דפ\"ג דערכין וכ\"כ מהרש\"א בספ\"ד דב\"ב על פירש\"י הנזכר ופירוש הרשב\"ם בב\"ב שם. וכן דברי המשנה למלך בפ\"ג מהלכות עבדים הלכה י\"ד תמוהים בענין זה ונעלם ממנו הסוגיא הנ\"ל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקדיש נכסיו סתם והיו בהן יינות ושמנים וסלתות ועופות כו'. משנה בפ\"ד דשקלים, ועיין בתוי\"ט שם דמשמע מדבריו דבגמרא לא היה הגירסא עופות ונעלם ממנו הסוגיא דב\"ב (דף קנ\"א) ות\"כ ויקרא. ומ\"ש מכריתות דלא נקט התם עופות אין ראיה דהתם קאי אקרבנות צבור ועופות ליתנהו בצבור:" + ] + ], + [ + [], + [ + "מחרים אדם מן בקרו אבל לא יחרים כל בהמתו ואם החרים את הכל הרי אלו מוחרמין. כתב הכ\"מ דבמתני' דערכין איתא ואם החרים את כולן אינן מוחרמין דברי ר\"א ומשמע לרבינו דרבנן פליגי עליה וכן מפורש בתוספתא ופסק כוותייהו ע\"כ. וקשיא לי דזהו בהיפך ממ\"ש הכ\"מ עצמו בפ\"א דתמורה הלכה י\"ז אמ\"ש רבינו הממיר בכלאים או בטריפה אין הקדושה חלה עליהן וז\"ל משנה ספ\"ב דתמורה ואע\"ג שהיא שנויה בשם ר\"א כתב רבינו בפירוש המשנה הלכה כר\"א ואין חולק עליו (ועיין תוס' ספ\"ח דיבמות) והקשה דבתוספתא תנא דלת\"ק עושין תמורה ותירץ דמאחר שבמשנה לא הזכירו כן משמע דסבר תנא דמתני' דליתא לההיא תוספתא עכ\"ל. וא\"כ הכא נמי אמאי סמך רבינו כאן על התוספתא דתנא דרבנן פליגי אדר\"א ולא אמר דמאחר שבמשנה לא הזכירו כן משמע דסבר תנא דמתני' דליתא לההיא תוספתא כדאמר התם בתמורה [ועיין כ\"מ פ\"ג מהל' איסורי מזבח הלכה י']. לכך נראה דאין טעמו של רבינו כאן משום דסמך על התוספתא כמ\"ש הכ\"מ אלא טעמו דסמך אסוגיא דגמרא דפ\"ה דבכורות (דף ל\"ב) דקאמר התם סתמא דתלמודא מה לחרמין שכן חלין על הכל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר שור זה הקדש לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום ה\"ז מותר בהנאה. הכ\"מ לא הראה מקורו. והוא בתוספתא דתמורה פ\"ד ובירושלמי פ\"ב דנזיר וכ\"מ מהא דאיתא בירושלמי פ\"ז דגיטין ופ\"ג דקידושין דאם אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וא\"י לחזור בו ואם לא אמר מעכשיו רק לאחר שלשים יכול לחזור בו ואם מכרו בתוך שלשים מכור, וכ\"כ הר\"ן בשם הרשב\"א בפ\"ב דנדרים (דף ל' ע\"א) וכיון דיכול לחזור ואם מכרו מכור ה\"ה דאם שחטו מותר דאין לך חזרה גדולה מזו, ואע\"ג דשם משמע דלא ברירא ליה להרשב\"א דיכול לחזור מיהו בתשובה פשיטא ליה דיכול לחזור תוך ל'. ועיין בשו\"ת ושב הכהן סי' כ\"ד. ולכאורה יש להביא ראיה לאידך גיסא דרבינו לא ס\"ל כהרשב\"א אלא דאף בתוך שלשים א\"י לחזור ממ\"ש רבינו בפכ\"ב מהל' מכירה הנודר ואמר מה שתלד בהמתי יהא הקדש א\"י לחזור בו ואע\"פ שעדיין לא חל ההקדש וה\"ה תוך ל'. וראיתי שכ\"כ בפשיטות הרב בעל מחנה אפרים בהל' נדרים סי' י\"ב. אולם בהל' צדקה סי' ד' מבואר דהיינו לכתחילה אבל בדיעבד חזרתו חזרה כמ\"ש כאן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וצ\"ע דרבינו פסק בפ\"א מהלכות אלו דלא כר\"מ. וכבר הקדימו בבה\"ז. ועיין מ\"ש בס' מים חיים ובס' צ\"ק:" + ] + ], + [ + [ + "הקדשות אין פודין אותן לא בקרקע כו' שנאמר ונתן את הכסף אחד כסף ואחד שאר מטלטלין ששוין כסף ואפילו סובין. הכ\"מ לא הראה מקורו והיא משנה מפורשת בערכין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל. כתבו התוס' במנחות (דף ע\"ו) ובתמורה (דף כ\"ז) דדוקא בעלים אבל לא אחר וכ\"כ תוס' רי\"ד בקידושין. אבל ל\"מ הכי בתוס' דמנחות (דף צ\"ז):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: לעולם לא יקדיש אדם ולא יחרים כל נכסיו וכו' משנה פ\"ח דערכין. עיין הלכות דעות פ\"ה הלכה י\"ב:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..47445b69daf45e1a04d3ec4e15aeb769a8aadadc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,121 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וא\"כ אף דקאמר לכשיהיה לי בן או בת לא היה דעתו אלא לבן או לנקבה ודאית. עיין תוס' נדה (דף כ\"ח):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולכך נראה לומר דהא ודאי ט\"ס הוא בספרי רבינו וצ\"ל שלשים ואחד יום. עיין מהרי\"ט ח\"ב ח\"מ סי' פ\"א ובס' בה\"ז:" + ], + [], + [ + "מי שנדר ב' נזירות כו' ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח\"כ נשאל עליה עלתה לו ראשונה בשנייה ואפי' הביא כפרתו. דע שכל דברי רבינו הללו הם גמרא ערוכה בבבלי פ\"ג דשבועות. ויש לתמוה על הכס\"מ שהראה מקורו מהתוספתא וכתב שכן משמע בירושלמי ולא נזכר מסוגיא דבבלי הנ\"ל:" + ], + [], + [], + [ + "שמשון לא היה נזיר גמור כו'. עיין בכס\"מ ולח\"מ ותוי\"ט. ול\"נ הכרח יותר גדול לדעת רבינו ז\"ל מהא דתנן בהדיא בפ\"ב דנדרים (דף י\"ח ע\"ב) ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסור בגליל מותר כו'. אלמא דס\"ל דנודר בדבר האסור מותר דהא תרומה הוי דבר האסור כמ\"ש תוס' והרא\"ש והר\"ן אלא ע\"כ דאפי' ר\"י דאית ליה נזירות שמשון מודה בזה וכדעת רבינו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר שגלח שערה אחד כו' וכן אם תלש בידו חייב. הכס\"מ נדחק בזה דאמאי פסק כר' יאשי' ולא כר' יונתן. ובחנם נדחק דהא סתם מתני' דתנן שסיפסף כל שהוא חייב כר' יאשי' אתיא וכ\"כ התוס':" + ], + [], + [], + [], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות שהוא מגלח עליהן ובין בטומאות שאין מגלח עליהן ה\"ז לוקה. ותמה המ\"ל שדברי רבינו הללו סותרים מ\"ש מהל' טומאת מת הלכה ג' שכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אינה דין תורה וכאן כתב דחייב על טומאה שאינו מגלח עליה משמע שהוא מה\"ת והניח בצ\"ע. וכ\"ה בשו\"ת זרע אברהם. ואני תמה איך נעלם מהגדולים הללו מ\"ש הכס\"מ בפ\"ג מהל' ביאת מקדש ובפ\"ה מהל' טומאת מת שדעת רבינו היא שאין אותו הכלל אמור אלא בטומאות הפורשות מן המת כגון רובע עצמות ורביעית דם ולא לענין טומאת נגיעה במת כגון טומאת נגיעת שני בראשון שנגע במת דבזה חייבין על ביאת מקדש אע\"פ שאין הנזיר מגלח עליה. וז\"ש כאן רבינו דנזיר שנטמא למת טומאת ז' בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה כגון שנגע בכלים שנגעו במת שטמא טומאת שבעה וחייב עליה על ב\"מ ומש\"ה לוקה עליה דהוי ד\"ת אע\"פ שאין מגלח עליה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: כבר כתבו התוס' ז\"ל בפ' שלשה מינים. צ\"ל בפ' ג' דנזיר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר וכהן שפגעו במת מצוה יטמא נזיר כו' שקדושתו קדושת שעה ואפי' היה נזיר עולם. ופירש הלח\"מ שיש לו היתר בשאלה או קודם שנדר משא\"כ כהן אין לו היתר כלל ודלא כהתוס' שכתבו דטעמא דמטמא נזיר עולם משום דמ\"מ סתם נזירות הוא שלשים יום אלא משום שיש לו היתר. ויש ראיה לפי' רבינו מהירושלמי דפ\"ז דנזיר גבי הא דתנן כהן ונזיר שהיו מהלכין בדרך ופגעו במת מצוה יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם. ופריך התם הגע עצמך שהקדישו אביו מרחם (פי' דהוא קדושת עולם) ומשני זו תורה וזו אינה תורה (פי' דמה שאביו מדיר בנו בנזיר אינו מפורש בתורה אלא הל\"מ) משמע דאי היתה מפורש בתורה היה שוה לכהן ש\"מ כפירוש רבינו דאי לפירוש התוס' אף אי הוה ד\"ת אינו שוה לכהן מחמת דסתם נזירות הוא ל' יום. אבל לפירוש רבינו א\"ש דהיה שוה משום שהוא קדושת עולם שאין לו היתר ככהן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4db6f1ec644a1bbab9e29be33212032ab82b5177 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,118 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Nazariteship", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: וא\"כ אף דקאמר לכשיהיה לי בן או בת לא היה דעתו אלא לבן או לנקבה ודאית. עיין תוס' נדה (דף כ\"ח):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולכך נראה לומר דהא ודאי ט\"ס הוא בספרי רבינו וצ\"ל שלשים ואחד יום. עיין מהרי\"ט ח\"ב ח\"מ סי' פ\"א ובס' בה\"ז:" + ], + [], + [ + "מי שנדר ב' נזירות כו' ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח\"כ נשאל עליה עלתה לו ראשונה בשנייה ואפי' הביא כפרתו. דע שכל דברי רבינו הללו הם גמרא ערוכה בבבלי פ\"ג דשבועות. ויש לתמוה על הכס\"מ שהראה מקורו מהתוספתא וכתב שכן משמע בירושלמי ולא נזכר מסוגיא דבבלי הנ\"ל:" + ], + [], + [], + [ + "שמשון לא היה נזיר גמור כו'. עיין בכס\"מ ולח\"מ ותוי\"ט. ול\"נ הכרח יותר גדול לדעת רבינו ז\"ל מהא דתנן בהדיא בפ\"ב דנדרים (דף י\"ח ע\"ב) ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסור בגליל מותר כו'. אלמא דס\"ל דנודר בדבר האסור מותר דהא תרומה הוי דבר האסור כמ\"ש תוס' והרא\"ש והר\"ן אלא ע\"כ דאפי' ר\"י דאית ליה נזירות שמשון מודה בזה וכדעת רבינו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר שגלח שערה אחד כו' וכן אם תלש בידו חייב. הכס\"מ נדחק בזה דאמאי פסק כר' יאשי' ולא כר' יונתן. ובחנם נדחק דהא סתם מתני' דתנן שסיפסף כל שהוא חייב כר' יאשי' אתיא וכ\"כ התוס':" + ], + [], + [], + [], + [ + "נזיר שנטמא למת טומאת שבעה בין בטומאות שהוא מגלח עליהן ובין בטומאות שאין מגלח עליהן ה\"ז לוקה. ותמה המ\"ל שדברי רבינו הללו סותרים מ\"ש מהל' טומאת מת הלכה ג' שכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אינה דין תורה וכאן כתב דחייב על טומאה שאינו מגלח עליה משמע שהוא מה\"ת והניח בצ\"ע. וכ\"ה בשו\"ת זרע אברהם. ואני תמה איך נעלם מהגדולים הללו מ\"ש הכס\"מ בפ\"ג מהל' ביאת מקדש ובפ\"ה מהל' טומאת מת שדעת רבינו היא שאין אותו הכלל אמור אלא בטומאות הפורשות מן המת כגון רובע עצמות ורביעית דם ולא לענין טומאת נגיעה במת כגון טומאת נגיעת שני בראשון שנגע במת דבזה חייבין על ביאת מקדש אע\"פ שאין הנזיר מגלח עליה. וז\"ש כאן רבינו דנזיר שנטמא למת טומאת ז' בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה כגון שנגע בכלים שנגעו במת שטמא טומאת שבעה וחייב עליה על ב\"מ ומש\"ה לוקה עליה דהוי ד\"ת אע\"פ שאין מגלח עליה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: כבר כתבו התוס' ז\"ל בפ' שלשה מינים. צ\"ל בפ' ג' דנזיר:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נזיר וכהן שפגעו במת מצוה יטמא נזיר כו' שקדושתו קדושת שעה ואפי' היה נזיר עולם. ופירש הלח\"מ שיש לו היתר בשאלה או קודם שנדר משא\"כ כהן אין לו היתר כלל ודלא כהתוס' שכתבו דטעמא דמטמא נזיר עולם משום דמ\"מ סתם נזירות הוא שלשים יום אלא משום שיש לו היתר. ויש ראיה לפי' רבינו מהירושלמי דפ\"ז דנזיר גבי הא דתנן כהן ונזיר שהיו מהלכין בדרך ופגעו במת מצוה יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם. ופריך התם הגע עצמך שהקדישו אביו מרחם (פי' דהוא קדושת עולם) ומשני זו תורה וזו אינה תורה (פי' דמה שאביו מדיר בנו בנזיר אינו מפורש בתורה אלא הל\"מ) משמע דאי היתה מפורש בתורה היה שוה לכהן ש\"מ כפירוש רבינו דאי לפירוש התוס' אף אי הוה ד\"ת אינו שוה לכהן מחמת דסתם נזירות הוא ל' יום. אבל לפירוש רבינו א\"ש דהיה שוה משום שהוא קדושת עולם שאין לו היתר ככהן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נזירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2397c7d8faf8abab0dbea62d8916e4946b5e393e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,128 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשבע לבטל את המצוה כיצד כגון שנשבע שלא יתעטף בציצית כו' ושלא ישב בסוכה כו'. עיין מ\"ש בזה הלח\"מ לקמן בפ\"ה ובפ\"ג מהל' נדרים:
שם נשבע שיתענה בשבתות ויו\"ט הוי שבועת שוא. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיש ללמוד מהתוספתא דפ\"ב דתענית הובאה במרדכי שם. ובשו\"ת הרשב\"א סי' תרי\"ד כתב דהכי איתא במגילת תענית. וכתב שם הטעם דס\"ל דאיסור תענית הוי דאורייתא בשבת ויו\"ט:" + ], + [], + [ + "לא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון לא תשקרו איש בעמיתו זו אזהרה לנשבע על כפירת ממון. כתב הכס\"מ שהוא בספרא וכחש בה עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל לא תכחשו, לא תשקרו מה ת\"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל ולא תשקרו. ובספר פרשת דרכים בדרך מצותיך האריך להקשות על הספרא דמאי איצטריך ליה אזהרה דלא תשקרו תיפוק ליה מדכתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. ונעלמו מעיניו הסוגיא דב\"ק (דף ק\"ה) ודברי רש\"י ותוס' שם דברייתא זו הובאה שם בגמ' ופירש\"י בד\"ה ת\"ל ולא תשקרו דהיינו אזהרת שבועת שקר דסמיך ליה ולא תשבעו בשמי לשקר ומלא תשקרו נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי כדכתיב איש בעמיתו כמו וכחש בעמיתו בפקדון ע\"כ. וכוונתו מובנת שבא ליישב אותה קושיא דמאי איצטריך כלל ולא תשקרו לאזהרת כפירה על שקר הא כתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. לזה אמר דמולא תשקרו איש בעמיתו נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי. וכוונתו לומר דמולא תשבעו בשמי לשקר לא הוה סגי לאזהרת שבועת כפירת ממון דהא ס\"ל דעונש ממון בעי אזהרה כמ\"ש התוס'. וטעמא משום דאיכא חומש ול\"ד לתשלומין דעלמא דלא בעי אזהרה כמ\"ש התוס' בכתובות (דף ל\"ב) ובפ\"ק דמכות. ומש\"ה לא סגי לא תשבעו דהוי אזהרה לשבועת בטוי שאין עונשה בממון לאזהרת שבועת כפירת ממון שעונשה נמי בממון. להכי איצטריך לא תשקרו לאזהרת עונש כפירת ממון דחמור דמשלם קרן וחומש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע על התאנים ועל הענבים חייב על התאנים שתים. מה שהראה כאן הכס\"מ מקודם (לדף כ\"ח ע\"ב) ונראה שהוא ט\"ס דדברי רבינו כאן הם מימרא דרבא (דף כ\"ד) וההיא שבדף כ\"ח מביאה רבינו לקמן בהלכה י\"ד וכ\"מ בב\"י סי' רל\"ח שהראה מקור דין זה כמ\"ש. והלח\"מ נמשך אחר הכס\"מ כאן ולא דק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אם נשבע ראובן שלא יכנס שמעון בביתו כו'. רבים תמהו דמנ\"ל לרבינו שאדם יכול לאסור נכסיו על חבירו בלשון שבועה שאינו חל על החפץ. ואני ראיתיו מבואר בירושלמי פ' בתרא דנדרים רשב\"ל אמר לנדרים הזקן מתיר ולשבועות אין הזקן מתיר ואתיא דרשב\"ל כהדא דר' יוסי חד ב\"נ אתא משרי נדרא קומי ר' יוסי מתעטף ויתיב ליה א\"ל מה אישתבעת א\"ל איפופי ישראל לא עללה לביתי (פי' נשבעתי באלהי ישראל שלא תכנס אשתי לביתי). א\"ל איפופי ישראל ולא עללה לביתך. פי' שזו שבועה גמורה ולא תכנס לביתך ולא רצה להתירו. הרי מבואר שאם נשבע שלא יכנס חבירו בביתו הוי שבועה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה עוד כתב הריב\"ש כו'. אבל לעולם שאם היה נשבע שלא ישא אשה ושלא יגרשנה דלא הוה שייך כולל כו' ואם עבר ונשא אשה וגירש את אשתו בהעלם אחת חייב שתיים כו'. כבר קדמו מהראנ\"ח בשו\"ת מים עמוקים סימן נ\"ג. ויש להביא ראיה ממ\"ש התוס' בשבועות (דף כ\"ו) דנזירות הוי כולל ושם אין שוה אלא משום שאינו פורטם ש\"ד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם תבעו אותן רבים להעיד להם ואמרו שבועה כו' לא לך ולא לך חייבין על כל אחד ואחד. מה שכתב הכסף משנה דנלמד ממשנה דתנן בפרק שבועת הפקדון לענין פקדון. א\"צ דבת\"כ פרשת ויקרא היא שנויה בהדיא גבי שבועת העדות נמי:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע לשוא או לשקר כו' מביא קרבן אין מתכפר להן עון השבועה כלו שנאמר לא ינקה. יש להביא סיוע לרבינו מהא דאיתא בתנחומא הובא בילקוט פ' מטות הוו זהירין בנדרים שכל הפורץ בנדרים סופו למעול בשבועות והמועל בשבועות כופר בי ואין לו מחילה בעולם שנאמר לא ינקה. משמע דאפי' בתשובה ומלקות אין לו מחילה לעולם ולא ינקה ה' מדין שמים עד שיתפרע ממנו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא שבועה לשוא בלבד הוא שאסורה אלא אפי' להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה אסור. משמע מלשון זה דלאו דוקא על שם המיוחד ממש דהיינו שם הוי\"ה בלבד איכא איסור להזכירו לבטלה אלא בכל שמות שאין נמחקין איכא איסור זה. ויש להוכיח כן מהא דאיתא בסוטה (דף ט' ע\"ב) גבי שמשון דלא מפיק שם שמים לבטלה כיון דאמר נזיר אלהים אני אמרה השתא ודאי קושטא קאמר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6ca390ccc48ac122a4e6a3f887db372be154cbe7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,125 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Oaths", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Oaths", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשבע לבטל את המצוה כיצד כגון שנשבע שלא יתעטף בציצית כו' ושלא ישב בסוכה כו'. עיין מ\"ש בזה הלח\"מ לקמן בפ\"ה ובפ\"ג מהל' נדרים:
שם נשבע שיתענה בשבתות ויו\"ט הוי שבועת שוא. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיש ללמוד מהתוספתא דפ\"ב דתענית הובאה במרדכי שם. ובשו\"ת הרשב\"א סי' תרי\"ד כתב דהכי איתא במגילת תענית. וכתב שם הטעם דס\"ל דאיסור תענית הוי דאורייתא בשבת ויו\"ט:" + ], + [], + [ + "לא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון לא תשקרו איש בעמיתו זו אזהרה לנשבע על כפירת ממון. כתב הכס\"מ שהוא בספרא וכחש בה עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל לא תכחשו, לא תשקרו מה ת\"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר עונש שמענו אזהרה מניין ת\"ל ולא תשקרו. ובספר פרשת דרכים בדרך מצותיך האריך להקשות על הספרא דמאי איצטריך ליה אזהרה דלא תשקרו תיפוק ליה מדכתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. ונעלמו מעיניו הסוגיא דב\"ק (דף ק\"ה) ודברי רש\"י ותוס' שם דברייתא זו הובאה שם בגמ' ופירש\"י בד\"ה ת\"ל ולא תשקרו דהיינו אזהרת שבועת שקר דסמיך ליה ולא תשבעו בשמי לשקר ומלא תשקרו נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי כדכתיב איש בעמיתו כמו וכחש בעמיתו בפקדון ע\"כ. וכוונתו מובנת שבא ליישב אותה קושיא דמאי איצטריך כלל ולא תשקרו לאזהרת כפירה על שקר הא כתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. לזה אמר דמולא תשקרו איש בעמיתו נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי. וכוונתו לומר דמולא תשבעו בשמי לשקר לא הוה סגי לאזהרת שבועת כפירת ממון דהא ס\"ל דעונש ממון בעי אזהרה כמ\"ש התוס'. וטעמא משום דאיכא חומש ול\"ד לתשלומין דעלמא דלא בעי אזהרה כמ\"ש התוס' בכתובות (דף ל\"ב) ובפ\"ק דמכות. ומש\"ה לא סגי לא תשבעו דהוי אזהרה לשבועת בטוי שאין עונשה בממון לאזהרת שבועת כפירת ממון שעונשה נמי בממון. להכי איצטריך לא תשקרו לאזהרת עונש כפירת ממון דחמור דמשלם קרן וחומש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ונשבע על התאנים ועל הענבים חייב על התאנים שתים. מה שהראה כאן הכס\"מ מקודם (לדף כ\"ח ע\"ב) ונראה שהוא ט\"ס דדברי רבינו כאן הם מימרא דרבא (דף כ\"ד) וההיא שבדף כ\"ח מביאה רבינו לקמן בהלכה י\"ד וכ\"מ בב\"י סי' רל\"ח שהראה מקור דין זה כמ\"ש. והלח\"מ נמשך אחר הכס\"מ כאן ולא דק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אם נשבע ראובן שלא יכנס שמעון בביתו כו'. רבים תמהו דמנ\"ל לרבינו שאדם יכול לאסור נכסיו על חבירו בלשון שבועה שאינו חל על החפץ. ואני ראיתיו מבואר בירושלמי פ' בתרא דנדרים רשב\"ל אמר לנדרים הזקן מתיר ולשבועות אין הזקן מתיר ואתיא דרשב\"ל כהדא דר' יוסי חד ב\"נ אתא משרי נדרא קומי ר' יוסי מתעטף ויתיב ליה א\"ל מה אישתבעת א\"ל איפופי ישראל לא עללה לביתי (פי' נשבעתי באלהי ישראל שלא תכנס אשתי לביתי). א\"ל איפופי ישראל ולא עללה לביתך. פי' שזו שבועה גמורה ולא תכנס לביתך ולא רצה להתירו. הרי מבואר שאם נשבע שלא יכנס חבירו בביתו הוי שבועה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה עוד כתב הריב\"ש כו'. אבל לעולם שאם היה נשבע שלא ישא אשה ושלא יגרשנה דלא הוה שייך כולל כו' ואם עבר ונשא אשה וגירש את אשתו בהעלם אחת חייב שתיים כו'. כבר קדמו מהראנ\"ח בשו\"ת מים עמוקים סימן נ\"ג. ויש להביא ראיה ממ\"ש התוס' בשבועות (דף כ\"ו) דנזירות הוי כולל ושם אין שוה אלא משום שאינו פורטם ש\"ד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם תבעו אותן רבים להעיד להם ואמרו שבועה כו' לא לך ולא לך חייבין על כל אחד ואחד. מה שכתב הכסף משנה דנלמד ממשנה דתנן בפרק שבועת הפקדון לענין פקדון. א\"צ דבת\"כ פרשת ויקרא היא שנויה בהדיא גבי שבועת העדות נמי:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "אע\"פ שלוקה הנשבע לשוא או לשקר כו' מביא קרבן אין מתכפר להן עון השבועה כלו שנאמר לא ינקה. יש להביא סיוע לרבינו מהא דאיתא בתנחומא הובא בילקוט פ' מטות הוו זהירין בנדרים שכל הפורץ בנדרים סופו למעול בשבועות והמועל בשבועות כופר בי ואין לו מחילה בעולם שנאמר לא ינקה. משמע דאפי' בתשובה ומלקות אין לו מחילה לעולם ולא ינקה ה' מדין שמים עד שיתפרע ממנו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא שבועה לשוא בלבד הוא שאסורה אלא אפי' להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה אסור. משמע מלשון זה דלאו דוקא על שם המיוחד ממש דהיינו שם הוי\"ה בלבד איכא איסור להזכירו לבטלה אלא בכל שמות שאין נמחקין איכא איסור זה. ויש להוכיח כן מהא דאיתא בסוטה (דף ט' ע\"ב) גבי שמשון דלא מפיק שם שמים לבטלה כיון דאמר נזיר אלהים אני אמרה השתא ודאי קושטא קאמר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שבועות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..149a767bd24eb84aedd095cc5baf35f5dc868c53 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,119 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ומאי דפרכת ליצטרפו כו'. צ\"ל לא ליצטרפו:
שם. ולכך מצטרפין. צ\"ל ולכך אין מצטרפין:
שם. ודאי דלא מצטרפין. צ\"ל ודאי מצטרפין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומהו הפקר כו'. עיין בנודע ביהודה חלק א\"ע סי' נ\"ט ועיין בטורי אבן פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ו):
שם ההפקר אע\"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו כו'. פי' דהיינו דוקא בדבור בעלמא א\"י לחזור בו ולמחות בהבא לזכות בו ולומר שלי הוא אבל אם הקדים את עצמו וזכה בו במשיכה או בחזקה הרי הוא כאחר. וז\"ש ואפי' זה שהפקיר דינו בו כדין כל אדם אם קדם וזכה בו קנהו. וכ\"כ הסמ\"ע בח\"מ סימן רע\"ג. ועיין בס' קצות החושן שכתב שלא מצא מקור דין זה שכתב רבינו דהפקר הוא כנדר ואסור לחזור בו. ונראה שיצא זה לרבינו מסוגיא דב\"ב פ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ\"ח) גבי שכ\"מ שהקדיש כל נכסיו מהו הפקיר כל נכסיו חילק כל נכסיו מהו, פי' אם יכול לחזור בו כשעמד כדין מתנת שכ\"מ בכולו שחוזר כשעמד וש\"מ דבלא\"ה אינו יכול לחזור מההפקר כמו מהקדש וחילוק לעניים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר לחבירו קרבן שאיני מדבר עמך. כתב הכ\"מ דצריך להגיה שאני משום דנדרים מיתסר חפצא אנפשיה. ולדידי א\"צ דהעיקר דרבינו ז\"ל ס\"ל דנדר שהוציאו בלשון שבועה דמתסר נפשיה אחפצא מהני וכן הטור וש\"ע י\"ד סימן רי\"ג העתיקו כפי הנוסחא שלפנינו. והש\"ך נמשך אחר הכס\"מ וא\"מ. גם מ\"ש השעה\"מ בזה א\"מ. ובחיבורי לעיל ריש פ\"א הארכתי:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שאסר הנייתו על הכהנים והלוים הרי באין ונוטלין מתנותיהן בע\"כ. נראה דבאין לאו דוקא דהא אסורין ליכנס לביתו ושדהו כמ\"ש רבינו לעיל פ\"ו אלא כלומר ששולחין אחרים ליטול בע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה מחייבי לאוין ואצ\"ל מחייבי עשה והפר נדריה הרי אלו מופרין. וכתב הכס\"מ דרבינו הוציא זה מסברא דכיון דקידושין תופסין בח\"ל מקרי אשתו. וא\"צ לזה דבילקוט מביא בשם ספרי זוטא דמרבה כן מקרא דכתיב אישה כמה פעמים:
ומה שהקשה הלח\"מ דאמאי לא אמרינן שלא יהיו מופרין דתתגנה ותתגנה כדי שיוציאנה כדאמר גבי מי ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים. לק\"מ כיון דיליף לה מקרא. גם אישתמיטתיה מ\"ש התוס' ביבמות (דף פ\"ט):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עשה שליח להפר לה או לקיים לה אינו כלום כו' וכן האב בעצמו ולא שלוחו. כתב הכס\"מ דמבעל נשמע לאב דהוא עצמו מפר ולא שלוחו. וא\"צ לזה דבספרי תניא בהדיא נמי גבי אב אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת כו' הפר לה והיפר לה שומע אני יהיו מופרין תלמוד לומר כי הניא אביה אותה אם היפר האב מופר ואם לאו אינו מופר וזה ג\"כ דלא כמו שחשב הלח\"מ דכוונת רבינו הוא מהיקשא דאיתקיש אב לבעל וע\"כ נדחק בזה ממ\"ש רבינו בר\"פ י\"ב ע\"ש. ואישתמיט גם לו הספרי הנזכר דאיכא נמי גבי אב קרא דממעטינן מיניה שליח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3394195da9629db24596b4bf6a971b8cb3696cfd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Haflaah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,116 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vows", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Vows", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ומאי דפרכת ליצטרפו כו'. צ\"ל לא ליצטרפו:
שם. ולכך מצטרפין. צ\"ל ולכך אין מצטרפין:
שם. ודאי דלא מצטרפין. צ\"ל ודאי מצטרפין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומהו הפקר כו'. עיין בנודע ביהודה חלק א\"ע סי' נ\"ט ועיין בטורי אבן פ\"ק דר\"ה (דף ט\"ו):
שם ההפקר אע\"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו כו'. פי' דהיינו דוקא בדבור בעלמא א\"י לחזור בו ולמחות בהבא לזכות בו ולומר שלי הוא אבל אם הקדים את עצמו וזכה בו במשיכה או בחזקה הרי הוא כאחר. וז\"ש ואפי' זה שהפקיר דינו בו כדין כל אדם אם קדם וזכה בו קנהו. וכ\"כ הסמ\"ע בח\"מ סימן רע\"ג. ועיין בס' קצות החושן שכתב שלא מצא מקור דין זה שכתב רבינו דהפקר הוא כנדר ואסור לחזור בו. ונראה שיצא זה לרבינו מסוגיא דב\"ב פ' מי שמת (בבא בתרא דף קמ\"ח) גבי שכ\"מ שהקדיש כל נכסיו מהו הפקיר כל נכסיו חילק כל נכסיו מהו, פי' אם יכול לחזור בו כשעמד כדין מתנת שכ\"מ בכולו שחוזר כשעמד וש\"מ דבלא\"ה אינו יכול לחזור מההפקר כמו מהקדש וחילוק לעניים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האומר לחבירו קרבן שאיני מדבר עמך. כתב הכ\"מ דצריך להגיה שאני משום דנדרים מיתסר חפצא אנפשיה. ולדידי א\"צ דהעיקר דרבינו ז\"ל ס\"ל דנדר שהוציאו בלשון שבועה דמתסר נפשיה אחפצא מהני וכן הטור וש\"ע י\"ד סימן רי\"ג העתיקו כפי הנוסחא שלפנינו. והש\"ך נמשך אחר הכס\"מ וא\"מ. גם מ\"ש השעה\"מ בזה א\"מ. ובחיבורי לעיל ריש פ\"א הארכתי:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שאסר הנייתו על הכהנים והלוים הרי באין ונוטלין מתנותיהן בע\"כ. נראה דבאין לאו דוקא דהא אסורין ליכנס לביתו ושדהו כמ\"ש רבינו לעיל פ\"ו אלא כלומר ששולחין אחרים ליטול בע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה מחייבי לאוין ואצ\"ל מחייבי עשה והפר נדריה הרי אלו מופרין. וכתב הכס\"מ דרבינו הוציא זה מסברא דכיון דקידושין תופסין בח\"ל מקרי אשתו. וא\"צ לזה דבילקוט מביא בשם ספרי זוטא דמרבה כן מקרא דכתיב אישה כמה פעמים:
ומה שהקשה הלח\"מ דאמאי לא אמרינן שלא יהיו מופרין דתתגנה ותתגנה כדי שיוציאנה כדאמר גבי מי ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים. לק\"מ כיון דיליף לה מקרא. גם אישתמיטתיה מ\"ש התוס' ביבמות (דף פ\"ט):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עשה שליח להפר לה או לקיים לה אינו כלום כו' וכן האב בעצמו ולא שלוחו. כתב הכס\"מ דמבעל נשמע לאב דהוא עצמו מפר ולא שלוחו. וא\"צ לזה דבספרי תניא בהדיא נמי גבי אב אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת כו' הפר לה והיפר לה שומע אני יהיו מופרין תלמוד לומר כי הניא אביה אותה אם היפר האב מופר ואם לאו אינו מופר וזה ג\"כ דלא כמו שחשב הלח\"מ דכוונת רבינו הוא מהיקשא דאיתקיש אב לבעל וע\"כ נדחק בזה ממ\"ש רבינו בר\"פ י\"ב ע\"ש. ואישתמיט גם לו הספרי הנזכר דאיכא נמי גבי אב קרא דממעטינן מיניה שליח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נדרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Haflaah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d0ad97c96ff4563c79fd5fb4df6d32fb31dd0a6a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,158 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כו' לוקה עליה משום שרץ העוף ומשום שרץ הארץ ומשום שרץ המים. ויש לי להביא ראיה לדעת רבינו דמשום שרץ הארץ לא לקי אלא חדא דהיינו משום שרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל וכמ\"ש בס' המצות סי' קע\"ט אבל משום שרץ השורץ על הארץ לא תאכלם לא לקי ולא כפרש\"י והרמב\"ן דלקי גם עליה דאי איתא דאתא למלקות לאוכל איך דריש מיניה בס\"פ חרש לא תאכילם להזהיר גדולים על הקטנים ופירש\"י דקרא יתירא הוא. והשתא הא כתבו רחמנא לרבויי למלקות לאוכל גופיה וא\"כ לאו יתירא הוא למאכיל. אלא ש\"מ דאוכל גופיה לא לקי עליה דהיכא דאיכא למדרש לא מוקמינן בלאוי יתירי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נודע שהוא פטור מסקילה כגון שהוזמו עדים יצא וירעה בעדר. לא כתבו מקור לדין זה והוא מבואר במשנה דפ\"ו דכריתות שור הנסקל אם עד שלא נסקל נודע שלא הרג יצא וירעה בעדר ואם משנסקל נודע מותר בהנאה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המבשל שליא בחלב כו' פטור. משמע דאיסורא מיהא איכא והקשה הלח\"מ דמנ\"ל הא מסיק בפ' כל הבשר דלא אצטריך קרא למעוטה דפירשא בעלמא היא. ולק\"מ דרבינו אזיל לטעמיה שכתב לעיל בפ\"ד ובפ\"ה הל' י\"ג דשליא של נבילה וטריפה או של בהמה טמאה או שיצאה מקצתה אסורה. אלמא דס\"ל דלענין איסור לא אמר דהוי פירשא ושם ביאר הה\"מ טעמו מדסמכו בגמ' ס\"פ המקשה היתרא כשנמצאת בבהמה למקרא שכתוב כל בהמה תאכלו לרבות את השליא ואמרו שאם חישב עליה מטמא טומאת אוכלין ואין זה במה שהוא כפרש גמור. וע\"כ מפרש רבינו דהא דאמר בפכ\"ה דהוי פירשא אינו אלא לענין חיוב בלבד אבל איסורא איכא:", + " המבשל עור וגידין ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים בחלב פטור. בברייתא דפכ\"ה לא נקט אלא העצמות והגידים והקרנים והטלפים שבשלן בחלב פטור. אבל יצא לו לרבינו מהא דתניא ס\"פ המקשה בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידים ולא בקרנים וטלפים. ובר\"פ העור והרוטב מבואר דאפי' עקרי קרנים וטלפים הרכים אין מטמאין טומאת נבלות. ופסקו רבינו בפ\"א מה' אבות הטומאה הל' ז' ומשם למד רבינו דה\"ה לענין חיוב לא הוי כבשר וכמבואר מדברי רבינו והה\"מ לעיל בפ\"ד הל' ח\"י עיי\"ש. ומ\"מ איסורא מיהא איכא ואפי' בעור:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק ובין מן הענבים לוקה ושניהם מצטרפין זה עם זה. הכס\"מ לא הראה מקור למ\"ש רבינו דשניהם מצטרפין זע\"ז. ונראה דה\"ט דרבינו משום שכתב לקמן בפי\"ד הל' ו' מהלכות אלו שכל האסור משם אחד מצטרף זע\"ז אף שאין שוין בטעם וע\"ש:" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך לעכו\"ם אסור בהנייה כו' וכן האוכל כ\"ש מתקרובת עכו\"ם לוקה כו'. ומייתי ליה רבינו מדכתיב ולא ידבק בידך מאומה. והרמב\"ן חולק שפסוק זה מעכו\"ם איירי ולא מתקרובת ומייתי לה איהו מקרא לך ואכלת מזבחו וגו'. ועיין בע\"ז (דף י\"ב) דמייתי הגמ' קרא דלא ידבק אתקרובת עכו\"ם וכן (בדף ל\"ד) וקרא דמייתי הרמב\"ן איירי באיסור שחיטה של כותי משום נבילה וכ\"מ מדברי רבינו פ\"ד דשחיטה אבל לא איירי באיסור זבח של תקרובת עכו\"ם. וכ\"מ דברי התוס' בע\"ז שם שכתבו דבדאורייתא לא כתיב אכילה בע\"ז ולפ\"ד הרמב\"ן כתיב אכילה. ועוד ראיה לרבינו דע\"כ ליכא למשמע לאו מדכתיב פן תכרות ברית וגו' ואכלת מזבחו דההוא פן לא הוי לאו לענין כריתת ברית דסמיך לי' כמ\"ש רש\"ל בביאור סמ\"ג וא\"כ לא הוי ג\"כ לאו לאכילת זבח דלא סמיך. ועוד יש להביא ראיה לרבינו מסוגיא דפסחים (דף כ\"ב סע\"א) דמוכח התם דניסוך דיין ומים אסור בהנאה מה\"ת. ושוב ראיתי שדברי רבינו דכאן מפורשים בירושלמי דאיסור התם אמתניתין דאלו אוסרין בכ\"ש יין נסך ועורות לבובין על שם ולא ידבק בידך מאומה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל מאכל איסור לתאבון או מפני הרעב חייב. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהסוגיא דיבמות (דף קי\"ד) ובשבועות (דף כ\"ו):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות שביעית אינן בכלל איסורי תורה שאין אותה התערובות אסורה אלא חייב לאכול כל התערובת בקדושת שביעית. הקשה הראב\"ד דהא כשיכלה המין האחרון שבאותה הארץ צריך לשורפם או לאבדם. ולק\"מ דרבינו אזיל לטעמיה דס\"ל דאין אסורין אלא מדרבנן כמ\"ש הכס\"מ רפ\"ז מה' שמיטה ויובל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "התרומה ות\"מ והחלה והבכורים עולין בא' ומאה. הנה במתני' דרפ\"ב דערלה איתא ת\"מ של דמאי ורבינו שסתם כאן נראה שסמך עצמו אמ\"ש בסוף ה' תרומות דמבואר שם מדבריו דת\"מ של דמאי כודאי בזה. וזה דלא כמ\"ש התוי\"ט דרבינו השמיט דמאי:" + ], + [ + "הערלה וכה\"כ עולין בא' ומאתים כו' נפלה לפחות ממאתים הכל אסור בהנייה. כתב הראב\"ד דאינו כן שאין לך דבר שאוסר עירובו בהנאה אא\"כ הוא דבר שבמנין חוץ מאיסורי עכו\"ם ויי\"נ. מקור מחלוקת רבינו והראב\"ד הוא מבואר ברא\"ש ור\"ן פרק בתרא דע\"ז אמתניתין דאלו אסורין ואוסרין בכ\"ש. שדעת הרי\"ף דכל איסורי הנאה כגון חמץ בפסח אוסר תערובתו בהנאה במשהו והראב\"ד חולק עליו והרא\"ש שם הסכים לדעת הרי\"ף דכי היכי דבשאר איסורי הנאה שנתנו טעם בהיתר ואסור אף בהנאה דטעם כעיקר דאורייתא בין לאכילה בין להנאה וה\"ה לחמץ בפסח אפי' במשהו אסור בהנאה ואע\"ג דכתב שם דאינו אלא לח בלח שנותן טעם ולא יבש ביבש דאינו נותן טעם ובטל ברוב גבי חמץ כמו בשאר איסורין. היינו דוקא גבי חמץ דס\"ל דביבש לא החמירו חכמים בחמץ טפי משאר איסורין משום דלא בדילי מיניה רק היכא דנ\"ט. אבל באיסור ערלה וכה\"כ דבעי מאתים אף ביבש ג\"כ אין חילוק בין אכילה והנאה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..990b4fb761c4aaa1dee5e8b73ac4d65d1c060dc9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,155 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Foods", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Foods", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כו' לוקה עליה משום שרץ העוף ומשום שרץ הארץ ומשום שרץ המים. ויש לי להביא ראיה לדעת רבינו דמשום שרץ הארץ לא לקי אלא חדא דהיינו משום שרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל וכמ\"ש בס' המצות סי' קע\"ט אבל משום שרץ השורץ על הארץ לא תאכלם לא לקי ולא כפרש\"י והרמב\"ן דלקי גם עליה דאי איתא דאתא למלקות לאוכל איך דריש מיניה בס\"פ חרש לא תאכילם להזהיר גדולים על הקטנים ופירש\"י דקרא יתירא הוא. והשתא הא כתבו רחמנא לרבויי למלקות לאוכל גופיה וא\"כ לאו יתירא הוא למאכיל. אלא ש\"מ דאוכל גופיה לא לקי עליה דהיכא דאיכא למדרש לא מוקמינן בלאוי יתירי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נודע שהוא פטור מסקילה כגון שהוזמו עדים יצא וירעה בעדר. לא כתבו מקור לדין זה והוא מבואר במשנה דפ\"ו דכריתות שור הנסקל אם עד שלא נסקל נודע שלא הרג יצא וירעה בעדר ואם משנסקל נודע מותר בהנאה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המבשל שליא בחלב כו' פטור. משמע דאיסורא מיהא איכא והקשה הלח\"מ דמנ\"ל הא מסיק בפ' כל הבשר דלא אצטריך קרא למעוטה דפירשא בעלמא היא. ולק\"מ דרבינו אזיל לטעמיה שכתב לעיל בפ\"ד ובפ\"ה הל' י\"ג דשליא של נבילה וטריפה או של בהמה טמאה או שיצאה מקצתה אסורה. אלמא דס\"ל דלענין איסור לא אמר דהוי פירשא ושם ביאר הה\"מ טעמו מדסמכו בגמ' ס\"פ המקשה היתרא כשנמצאת בבהמה למקרא שכתוב כל בהמה תאכלו לרבות את השליא ואמרו שאם חישב עליה מטמא טומאת אוכלין ואין זה במה שהוא כפרש גמור. וע\"כ מפרש רבינו דהא דאמר בפכ\"ה דהוי פירשא אינו אלא לענין חיוב בלבד אבל איסורא איכא:", + " המבשל עור וגידין ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים בחלב פטור. בברייתא דפכ\"ה לא נקט אלא העצמות והגידים והקרנים והטלפים שבשלן בחלב פטור. אבל יצא לו לרבינו מהא דתניא ס\"פ המקשה בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידים ולא בקרנים וטלפים. ובר\"פ העור והרוטב מבואר דאפי' עקרי קרנים וטלפים הרכים אין מטמאין טומאת נבלות. ופסקו רבינו בפ\"א מה' אבות הטומאה הל' ז' ומשם למד רבינו דה\"ה לענין חיוב לא הוי כבשר וכמבואר מדברי רבינו והה\"מ לעיל בפ\"ד הל' ח\"י עיי\"ש. ומ\"מ איסורא מיהא איכא ואפי' בעור:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק ובין מן הענבים לוקה ושניהם מצטרפין זה עם זה. הכס\"מ לא הראה מקור למ\"ש רבינו דשניהם מצטרפין זע\"ז. ונראה דה\"ט דרבינו משום שכתב לקמן בפי\"ד הל' ו' מהלכות אלו שכל האסור משם אחד מצטרף זע\"ז אף שאין שוין בטעם וע\"ש:" + ] + ], + [ + [ + "יין שנתנסך לעכו\"ם אסור בהנייה כו' וכן האוכל כ\"ש מתקרובת עכו\"ם לוקה כו'. ומייתי ליה רבינו מדכתיב ולא ידבק בידך מאומה. והרמב\"ן חולק שפסוק זה מעכו\"ם איירי ולא מתקרובת ומייתי לה איהו מקרא לך ואכלת מזבחו וגו'. ועיין בע\"ז (דף י\"ב) דמייתי הגמ' קרא דלא ידבק אתקרובת עכו\"ם וכן (בדף ל\"ד) וקרא דמייתי הרמב\"ן איירי באיסור שחיטה של כותי משום נבילה וכ\"מ מדברי רבינו פ\"ד דשחיטה אבל לא איירי באיסור זבח של תקרובת עכו\"ם. וכ\"מ דברי התוס' בע\"ז שם שכתבו דבדאורייתא לא כתיב אכילה בע\"ז ולפ\"ד הרמב\"ן כתיב אכילה. ועוד ראיה לרבינו דע\"כ ליכא למשמע לאו מדכתיב פן תכרות ברית וגו' ואכלת מזבחו דההוא פן לא הוי לאו לענין כריתת ברית דסמיך לי' כמ\"ש רש\"ל בביאור סמ\"ג וא\"כ לא הוי ג\"כ לאו לאכילת זבח דלא סמיך. ועוד יש להביא ראיה לרבינו מסוגיא דפסחים (דף כ\"ב סע\"א) דמוכח התם דניסוך דיין ומים אסור בהנאה מה\"ת. ושוב ראיתי שדברי רבינו דכאן מפורשים בירושלמי דאיסור התם אמתניתין דאלו אוסרין בכ\"ש יין נסך ועורות לבובין על שם ולא ידבק בידך מאומה:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האוכל מאכל איסור לתאבון או מפני הרעב חייב. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהסוגיא דיבמות (דף קי\"ד) ובשבועות (דף כ\"ו):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות שביעית אינן בכלל איסורי תורה שאין אותה התערובות אסורה אלא חייב לאכול כל התערובת בקדושת שביעית. הקשה הראב\"ד דהא כשיכלה המין האחרון שבאותה הארץ צריך לשורפם או לאבדם. ולק\"מ דרבינו אזיל לטעמיה דס\"ל דאין אסורין אלא מדרבנן כמ\"ש הכס\"מ רפ\"ז מה' שמיטה ויובל:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "התרומה ות\"מ והחלה והבכורים עולין בא' ומאה. הנה במתני' דרפ\"ב דערלה איתא ת\"מ של דמאי ורבינו שסתם כאן נראה שסמך עצמו אמ\"ש בסוף ה' תרומות דמבואר שם מדבריו דת\"מ של דמאי כודאי בזה. וזה דלא כמ\"ש התוי\"ט דרבינו השמיט דמאי:" + ], + [ + "הערלה וכה\"כ עולין בא' ומאתים כו' נפלה לפחות ממאתים הכל אסור בהנייה. כתב הראב\"ד דאינו כן שאין לך דבר שאוסר עירובו בהנאה אא\"כ הוא דבר שבמנין חוץ מאיסורי עכו\"ם ויי\"נ. מקור מחלוקת רבינו והראב\"ד הוא מבואר ברא\"ש ור\"ן פרק בתרא דע\"ז אמתניתין דאלו אסורין ואוסרין בכ\"ש. שדעת הרי\"ף דכל איסורי הנאה כגון חמץ בפסח אוסר תערובתו בהנאה במשהו והראב\"ד חולק עליו והרא\"ש שם הסכים לדעת הרי\"ף דכי היכי דבשאר איסורי הנאה שנתנו טעם בהיתר ואסור אף בהנאה דטעם כעיקר דאורייתא בין לאכילה בין להנאה וה\"ה לחמץ בפסח אפי' במשהו אסור בהנאה ואע\"ג דכתב שם דאינו אלא לח בלח שנותן טעם ולא יבש ביבש דאינו נותן טעם ובטל ברוב גבי חמץ כמו בשאר איסורין. היינו דוקא גבי חמץ דס\"ל דביבש לא החמירו חכמים בחמץ טפי משאר איסורין משום דלא בדילי מיניה רק היכא דנ\"ט. אבל באיסור ערלה וכה\"כ דבעי מאתים אף ביבש ג\"כ אין חילוק בין אכילה והנאה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d64340831cc80f2df6c3081367487a3aaa60848f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,121 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הבועל אין לו אונס כו'. היינו שיש עליו דין חיוב מיתת ב\"ד אבל מ\"מ אין ב\"ד ממיתין אותו דכיון שאנסוהו ודאי שלא התרו בו וכ\"כ הכס\"מ בה' סנהדרין רפ\"ב. ומ\"ש הה\"מ דאף רבינו מודה שיש אונס לבועל אם נתכוון לאשתו ותקפתו א' מהעריות או שדבקו כותי עליה (וכ\"כ הרדב\"ז בסוף ח\"ב דכה\"ג הוי אונס), והדין עמו דכן מוכח ממ\"ש רבינו בה' יסודי התורה פ\"ה דבגלוי עריות נמי אם עבר באונס אין ב\"ד ממיתין אותו וש\"מ דיש אונס נמי לערוה כמו בע\"ז וש\"ד דנקט התם ואין עליהם אף דין חיוב מיתה כלל. ומצאתי שפירש כן דברי רבינו הלח\"מ בפרק כ' מה' סנהדרין. והוא כמ\"ש התוס' ברפ\"ו דיבמות ופ\"ד דב\"ק (דף מ' ע\"ב) דכה\"ג הוי אונס. ודלא כס' מרכבת המשנה ח\"ב דרבינו ס\"ל דאף אם נתכוון לאשתו חייב כשבא על הערוה דחשוב לדעת אף דמתחלה הוי אונס דלא אמרינן תחלתו באונס וסופו ברצון הוי אונס רק בנבעלת ולא בבועל. ונעלם ממנו דברי רבינו דה' יסה\"ת ודברי התוס' שבועות (סוף דף י\"ז) עיי\"ש דחשוב אונס גבי שמש שלא בשעת וסתה ונטמאת וכ\"פ ביו\"ד סי' קפ\"ה ועיין ביו\"ד סי' קנ\"ז וכ\"מ מדברי רבינו פ\"ד מה' א\"מ. ועוד משכחת אונס בבועל כמ\"ש תוס' בספ\"ב דכריתות עיי\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם בא עליה שלא כדרכה פטור שבש\"ח לא השוה הכתוב ביאה כדרכה לביאה של\"כ שנא' שכבת זרע. כ\"ה גי' הה\"מ בדברי רבינו ולספרים דל\"ג כל זה לכאורה תמוה איך ישמיט רבינו דין זה שהוא גמ' ערוכה בספ\"ב דכריתות בלי חולק. וי\"ל דלפי גירסת אותן ספרים ס\"ל לרבינו כמ\"ש הרשב\"א בחי' בפ' הבא ע\"י (דף נ\"ה) דההיא סוגיא לא אזלא רק אליבא דר' יהודה דספד\"א (דף נ\"ד ע\"ב) דממעט שם גבי טומאת קרי העראה ושל\"כ מש\"ז אבל לרבנן התם דלא ממעטי של\"כ מש\"ז ה\"נ לא ממעטי של\"כ בש\"ח. וע\"כ כ\"ה דעת מהרש\"א בסוטה (דף כ\"ו ע\"ב) עיי\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "ישראלית שנבעלה לכותי דרך אישות הרי אלו לוקין מה\"ת. עיין בכס\"מ. ויש להביא סעד לדעת רבינו דהכי אזלא ג\"כ סוגיא דשמעתא בסוטה (דף כ\"ו ע\"ב) דאיכא איסור תורה בישראלית לכותי:" + ], + [], + [], + [], + [ + "והבא על בת גר תושב אין הקנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מ\"מ , משמע דאיסור חתנות איכא בבת גר תושב דמה\"ט איכא מ\"מ בביאת זנות בבת כותי משום גזירה שמא יבוא להתחתן כמ\"ש רבינו לעיל. וראיה לדבר מהא דאוסר גר תושב במגעו ביין בשתייה וכתב הרשב\"א דהטעם משום גזירה דחיתון הובא בכס\"מ פי\"א דמ\"א. וכה\"ג בגיטין (דף מ\"ד) דגר תושב ככותי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומוסר שפחה אחת לשני עבדים לכתחילה. מקורו במכילתא משפטים הביאו רבינו בה' עבדים:" + ] + ], + [ + [ + "הבא על שאר העריות בין באונס כו' הולד ממזר. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהסוגיא דספ\"ק דחגיגה (דף י'):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גר שנשא בת ישראל כו' הולד ישראל לכל דבר כו'. מ\"ש הולד ישראל לכל דבר לאו דוקא דהא לענין חליצה לא הוי כישראל ופסול להיות דיין וכמ\"ש רבינו בפ\"ד מה' חליצה. וע\"כ הטור אעפ\"י שבסי' ד' העתיק לשון רבינו דכאן מ\"מ כתב בסי' ח' דגר שנשא ישראלית הולד הולך ג\"כ אחר הזכר והיינו דנ\"מ לענין חליצה. ובזה לא תקשי ע\"ד רבינו והטור דכאן מהא דאי' בתוספתא פ\"ד דקידושין כהנת לויה וישראלית שנשאו לגר הולד גר די\"ל דלאו לענין לישא ממזרת קאמר דהוי גר אלא לגבי חליצה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ff343d814669001acaa6761f76f5faba44f67c00 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,118 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הבועל אין לו אונס כו'. היינו שיש עליו דין חיוב מיתת ב\"ד אבל מ\"מ אין ב\"ד ממיתין אותו דכיון שאנסוהו ודאי שלא התרו בו וכ\"כ הכס\"מ בה' סנהדרין רפ\"ב. ומ\"ש הה\"מ דאף רבינו מודה שיש אונס לבועל אם נתכוון לאשתו ותקפתו א' מהעריות או שדבקו כותי עליה (וכ\"כ הרדב\"ז בסוף ח\"ב דכה\"ג הוי אונס), והדין עמו דכן מוכח ממ\"ש רבינו בה' יסודי התורה פ\"ה דבגלוי עריות נמי אם עבר באונס אין ב\"ד ממיתין אותו וש\"מ דיש אונס נמי לערוה כמו בע\"ז וש\"ד דנקט התם ואין עליהם אף דין חיוב מיתה כלל. ומצאתי שפירש כן דברי רבינו הלח\"מ בפרק כ' מה' סנהדרין. והוא כמ\"ש התוס' ברפ\"ו דיבמות ופ\"ד דב\"ק (דף מ' ע\"ב) דכה\"ג הוי אונס. ודלא כס' מרכבת המשנה ח\"ב דרבינו ס\"ל דאף אם נתכוון לאשתו חייב כשבא על הערוה דחשוב לדעת אף דמתחלה הוי אונס דלא אמרינן תחלתו באונס וסופו ברצון הוי אונס רק בנבעלת ולא בבועל. ונעלם ממנו דברי רבינו דה' יסה\"ת ודברי התוס' שבועות (סוף דף י\"ז) עיי\"ש דחשוב אונס גבי שמש שלא בשעת וסתה ונטמאת וכ\"פ ביו\"ד סי' קפ\"ה ועיין ביו\"ד סי' קנ\"ז וכ\"מ מדברי רבינו פ\"ד מה' א\"מ. ועוד משכחת אונס בבועל כמ\"ש תוס' בספ\"ב דכריתות עיי\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן אם בא עליה שלא כדרכה פטור שבש\"ח לא השוה הכתוב ביאה כדרכה לביאה של\"כ שנא' שכבת זרע. כ\"ה גי' הה\"מ בדברי רבינו ולספרים דל\"ג כל זה לכאורה תמוה איך ישמיט רבינו דין זה שהוא גמ' ערוכה בספ\"ב דכריתות בלי חולק. וי\"ל דלפי גירסת אותן ספרים ס\"ל לרבינו כמ\"ש הרשב\"א בחי' בפ' הבא ע\"י (דף נ\"ה) דההיא סוגיא לא אזלא רק אליבא דר' יהודה דספד\"א (דף נ\"ד ע\"ב) דממעט שם גבי טומאת קרי העראה ושל\"כ מש\"ז אבל לרבנן התם דלא ממעטי של\"כ מש\"ז ה\"נ לא ממעטי של\"כ בש\"ח. וע\"כ כ\"ה דעת מהרש\"א בסוטה (דף כ\"ו ע\"ב) עיי\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "ישראלית שנבעלה לכותי דרך אישות הרי אלו לוקין מה\"ת. עיין בכס\"מ. ויש להביא סעד לדעת רבינו דהכי אזלא ג\"כ סוגיא דשמעתא בסוטה (דף כ\"ו ע\"ב) דאיכא איסור תורה בישראלית לכותי:" + ], + [], + [], + [], + [ + "והבא על בת גר תושב אין הקנאין פוגעין בו אבל מכין אותו מ\"מ , משמע דאיסור חתנות איכא בבת גר תושב דמה\"ט איכא מ\"מ בביאת זנות בבת כותי משום גזירה שמא יבוא להתחתן כמ\"ש רבינו לעיל. וראיה לדבר מהא דאוסר גר תושב במגעו ביין בשתייה וכתב הרשב\"א דהטעם משום גזירה דחיתון הובא בכס\"מ פי\"א דמ\"א. וכה\"ג בגיטין (דף מ\"ד) דגר תושב ככותי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומוסר שפחה אחת לשני עבדים לכתחילה. מקורו במכילתא משפטים הביאו רבינו בה' עבדים:" + ] + ], + [ + [ + "הבא על שאר העריות בין באונס כו' הולד ממזר. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהסוגיא דספ\"ק דחגיגה (דף י'):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גר שנשא בת ישראל כו' הולד ישראל לכל דבר כו'. מ\"ש הולד ישראל לכל דבר לאו דוקא דהא לענין חליצה לא הוי כישראל ופסול להיות דיין וכמ\"ש רבינו בפ\"ד מה' חליצה. וע\"כ הטור אעפ\"י שבסי' ד' העתיק לשון רבינו דכאן מ\"מ כתב בסי' ח' דגר שנשא ישראלית הולד הולך ג\"כ אחר הזכר והיינו דנ\"מ לענין חליצה. ובזה לא תקשי ע\"ד רבינו והטור דכאן מהא דאי' בתוספתא פ\"ד דקידושין כהנת לויה וישראלית שנשאו לגר הולד גר די\"ל דלאו לענין לישא ממזרת קאמר דהוי גר אלא לגבי חליצה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3b64aeae82810f90f5373b34c813e349a32f64d8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "text": [ + [ + [ + "אשר יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם עוף כדם חיה. ותמה הכס\"מ דבגמ' יליף רב יהודה בשם ריב\"פ איפכא מזה הפסוק דאין שחיטה לעוף מה\"ת דשפך משמע שפיכה בעלמא וקאי רק על עוף דסליק מיניה ולא אחיה. ותירוצו דחוק כמ\"ש הלח\"מ וכרו\"פ וגם תירוצם דחוק דאכתי מנ\"ל לרבינו היקש דעוף לחיה מה שלא נאמר בגמ'. אבל הדבר ברור שיצא זה לרבינו מהסוגיא דחולין (דף פ\"ד) דאסיק מר בר ר\"א אמר קרא חיה או עוף מה חיה אינה קודש אף עוף כו' וה\"נ מקשינן עוף לחיה לענין שחיטה. ואף לפמ\"ש בס' פאר הלכה דהך היקש דפ' כסוי הדם צ\"ל מיותר רק להא מילתא משום דהוי אפשר משאי אפשר מ\"מ אפי' דרשינן היקש זה לרבינו אפ\"ה איכא יתורא להיקש דפ' כסוי הדם דהא היקשא דכאן איכא למשמע אפי' הוה כתיב חיה ועוף ואייתר או לההוא היקש דפ' כה\"ד. וכה\"ג כתב בס' הנזכר דההיא סוגיא אזלא למאן דלא בעא או לחלק ואייתר להך היקשא. וא\"כ א\"ש דהיקשא דרבינו בלאו או איכא למשמע כמ\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [ + "השוחט חולין בעזרה אותו הבשר טהור. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מבואר להדיא מהא דתנן בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס\"ח) שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בגדים אבית הבליעה והעתיקה רבינו בפ\"א מה' אבות הטומאה. ועיי' בס' דורש לציון דרוש ד':", + " ואסור בהנייה אפי' שחט לרפואה או לאכילת כותי או לאכילת כלבים. הוא בתוספתא פ\"ב דחולין:", + " אבל הנוחר בעזרה והמעקר כו' מותרים בהנייה. דע שהיא ברייתא ערוכה הובאה בירושלמי פ\"ד דנזיר. וא\"צ למ\"ש הכס\"מ ע\"ש. ועיין בשו\"ת פ\"מ ח\"ג סי' כ\"ט שהקשה ע\"ד רבינו דכאן על מ\"ש בה' מח\"כ גבי מליקת עוף ח\"ב שאסור בהנייה ומיהו בלא דברי רבינו קשה מנזיר (דף כ\"ט):" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וגידים הרכים אין חשובין כבשר. הכס\"מ נדחק דאמאי לא חילק רבינו בין גידין שסופן להקשות לאין סופן להקשות כמו שאמרו בגמ'. ול\"נ די\"ל דרבינו סמך עצמו אמ\"ש בפ\"י מה' ק\"פ הל' י' גידין רכין שסופן להקשות כו' אין נמנין עליהן. ובגמ' מדמה טריפות לפסח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..842553705121fd8c6b9a6d17d7d6ef436c416160 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kedushah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter", + "text": [ + [ + [ + "אשר יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם עוף כדם חיה. ותמה הכס\"מ דבגמ' יליף רב יהודה בשם ריב\"פ איפכא מזה הפסוק דאין שחיטה לעוף מה\"ת דשפך משמע שפיכה בעלמא וקאי רק על עוף דסליק מיניה ולא אחיה. ותירוצו דחוק כמ\"ש הלח\"מ וכרו\"פ וגם תירוצם דחוק דאכתי מנ\"ל לרבינו היקש דעוף לחיה מה שלא נאמר בגמ'. אבל הדבר ברור שיצא זה לרבינו מהסוגיא דחולין (דף פ\"ד) דאסיק מר בר ר\"א אמר קרא חיה או עוף מה חיה אינה קודש אף עוף כו' וה\"נ מקשינן עוף לחיה לענין שחיטה. ואף לפמ\"ש בס' פאר הלכה דהך היקש דפ' כסוי הדם צ\"ל מיותר רק להא מילתא משום דהוי אפשר משאי אפשר מ\"מ אפי' דרשינן היקש זה לרבינו אפ\"ה איכא יתורא להיקש דפ' כסוי הדם דהא היקשא דכאן איכא למשמע אפי' הוה כתיב חיה ועוף ואייתר או לההוא היקש דפ' כה\"ד. וכה\"ג כתב בס' הנזכר דההיא סוגיא אזלא למאן דלא בעא או לחלק ואייתר להך היקשא. וא\"כ א\"ש דהיקשא דרבינו בלאו או איכא למשמע כמ\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [ + "השוחט חולין בעזרה אותו הבשר טהור. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מבואר להדיא מהא דתנן בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס\"ח) שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בגדים אבית הבליעה והעתיקה רבינו בפ\"א מה' אבות הטומאה. ועיי' בס' דורש לציון דרוש ד':", + " ואסור בהנייה אפי' שחט לרפואה או לאכילת כותי או לאכילת כלבים. הוא בתוספתא פ\"ב דחולין:", + " אבל הנוחר בעזרה והמעקר כו' מותרים בהנייה. דע שהיא ברייתא ערוכה הובאה בירושלמי פ\"ד דנזיר. וא\"צ למ\"ש הכס\"מ ע\"ש. ועיין בשו\"ת פ\"מ ח\"ג סי' כ\"ט שהקשה ע\"ד רבינו דכאן על מ\"ש בה' מח\"כ גבי מליקת עוף ח\"ב שאסור בהנייה ומיהו בלא דברי רבינו קשה מנזיר (דף כ\"ט):" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וגידים הרכים אין חשובין כבשר. הכס\"מ נדחק דאמאי לא חילק רבינו בין גידין שסופן להקשות לאין סופן להקשות כמו שאמרו בגמ'. ול\"נ די\"ל דרבינו סמך עצמו אמ\"ש בפ\"י מה' ק\"פ הל' י' גידין רכין שסופן להקשות כו' אין נמנין עליהן. ובגמ' מדמה טריפות לפסח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שחיטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kedushah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..932631f849b4900fae3caee30f69d9c5924c42ce --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,57 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "מחל לחבירו חוב שיש לו עליו או שנתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו ה\"ז מתנה. מה שהקשה כאן הלח\"מ ממ\"ש רבינו בהל' מכירה דנראה שם בהיפך ממ\"ש כאן דגבי פקדון ל\"מ מחילה. כבר כתבתי שם ליישב בע\"ה דאין סתירה בדברי רבינו כלל לא ממ\"ש שם וגם לא ממ\"ש בהל' טוען דמשמע דמהני לשון מחילה נמי גבי פקדון וכמו שכתב בעל משנה למלך ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל: והשיב דשתיקה לא הוי מחילה. והובא באה\"ע סי' צ' וח\"מ סי' פ\"ד:
שם. ודאי דידע שלא נפרעה. וכ\"מ בש\"ך פ\"א ט'." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..651a7dd540a71f39e79454fa46cd73e1e73b5ba9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,54 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Ownerless_Property_and_Gifts", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [ + "מחל לחבירו חוב שיש לו עליו או שנתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו ה\"ז מתנה. מה שהקשה כאן הלח\"מ ממ\"ש רבינו בהל' מכירה דנראה שם בהיפך ממ\"ש כאן דגבי פקדון ל\"מ מחילה. כבר כתבתי שם ליישב בע\"ה דאין סתירה בדברי רבינו כלל לא ממ\"ש שם וגם לא ממ\"ש בהל' טוען דמשמע דמהני לשון מחילה נמי גבי פקדון וכמו שכתב בעל משנה למלך ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל: והשיב דשתיקה לא הוי מחילה. והובא באה\"ע סי' צ' וח\"מ סי' פ\"ד:
שם. ודאי דידע שלא נפרעה. וכ\"מ בש\"ך פ\"א ט'." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ce58431d19b02e0d0631bad0be6ecc9fd38e3a96 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,118 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [], + [ + [ + "עבד כנעני נקנה בכסף או בשטר או בחזקה. הכ\"מ דקדק מלשון רבינו כאן דחזקה לחודא קניא אף במקום שכותבין שטר וכבר מבואר כן להדיא בדברי רבינו בפירוש המשנה פ\"ק דקידושין עיי\"ש:" + ], + [ + "ומה היא החזקה בקנין עבדים. שישתמש בהן כדרך שמשתמשין בעבדים. נראה דהעיקר כמ\"ש הכס\"מ בכוונת רבינו דדוקא תשמיש המיוחד לעבדות דמינכר הוי חזקה משא\"כ מלאכה שאינה ניכרת שהיא של רבו כגון תפירת בגד לא הוי חזקה. ולא דמי לאכילת פירות דקרקע דס\"ל דהוי חזקה דהיא ניכרת בשעת הנאתו שהיא שלו. ודלא כמ\"ש הה\"מ לדעת רבינו דהא סוגיא דפ' חזקת קשיא להה\"מ כמ\"ש הלח\"מ רפ\"ב מהל' זכיה והיא סיוע להכ\"מ ובב\"י סי' קצ\"ב הוכיח שגם הרא\"ש ס\"ל לחלק בין אכילת פירות דקרקע למלאכת עבד שאינה ניכרת:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנה. בהשגות א\"א נראה מדבריו דלא גרס בה פלוגתא ויותר נראה כן מדברי רבינו שבפירוש המשנה פ\"ק דקידושין ע\"ש. ודע דכבר הובא גירסא זו בריטב\"א בשם ס\"י והגאונים. וכ\"ה גירסת הילקוט בפ' בהר וע\"ש שהעתיק בדברי ת\"ק קנה. ובס' ברכי יוסף ביו\"ד האריך בזה ולא זכר מגירסא הנ\"ל גם מדברי רבינו בפי' המשנה דקידושין שזכרתי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היו הפירות ברשות המוכר או ברשות המופקדין אצלו לא קנה הלוקח עד שיגביה הפירות כו'. כתב הכסף משנה דלדעת רבינו וסיעתו לא סגי במה שקיבל הנפקד ברצון המוכר לתתן ללוקח ומיהו היינו דוקא כשלא העמידו אצלו הא העמידו אצלו וקיבל במעמד שלשתן קנה. וכן מוכח בירושלמי שלהי שביעית וע\"ש דגרס עד שיזכני. ומשמע התם להדיא כדעת רבינו דלא סגי בקבלה דאל\"כ מאי מקשה מינה על רב דאמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לית אנא חוזר הא מסתמא כיון שאמר להם ליתן ונתרצו הרי קיבלו. וא\"כ הרי לתנא דברייתא נמי קנה לפי גירסת הרא\"ש. אלא ש\"מ דליתא לגירסא הנ\"ל וע\"כ כ\"ה לדעת הפוסקים דמעמד שלשתן אינה אלא ברצון הנפקד וכדמוכח מדברי הרא\"ש פ\"ק דגיטין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר קרקע וכתב השטר כו' כיון שהחזיק הלוקח בקרקע נקנה השטר בכל מקום שהוא. ובהשגות כתב והוא דאמר ליה אגב וקני. ודע שמדברי התוס' פ\"ב דגיטין (דף כ\"ב) מבואר דכאן לא בעינן שיאמר אגב וקני משום דשטר אפסרא דארעא הוא והוא דלא כהראב\"ד כאן:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "בד\"א בדברים שיש בהם חיי נפש כו' אבל העיקרין כגון הקושט והלבונה כו' אין פוסקין להן שער. כתב הכ\"מ דדוקא כמון ופלפלין שבאין להכשיר המאכל מקרו חיי נפש ולא הקושט שאין בו ענין מאכל אדם. ומשמע דקושט אינו בא להכשיר המאכל וז\"א דבפ\"א מה' טומאת אוכלין מבואר להדיא דקושט ג\"כ נותן טעם במאכל כפלפלין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "וב\"ד מעמידים אפוטרופוס לשוטים כדרך שמעמידין לקטנים. וכתב הה\"מ זה הוציא ממ\"ש בכתובות מי שנשתטה ב\"ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו ובניו וכו', אך אין מזה ראיה דמעמידין לו אפוטרופוס למכור ולקנות כדרך שמעמידין לקטנים דאפשר דהא דיורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו ובניו הוא משום דסתמא ניחא ליה בכך שלא ימותו ברעב אבל דברי רבינו דכאן מתבארים מהא דאיתא בתוספתא דיבמות והעתיקו רבינו בפ\"ז דתרומות הל' ט\"ו דאם קנו האפוטרופסים של חש\"ו להן עבדים אוכלין בתרומה ש\"מ שיש יכולת ביד אפוטרופוס של שוטה ג\"כ לקנות ולמכור כמו אפוטרופוס של קטנים:" + ] + ], + [ + [ + "וזכה בהן הלוקח. צ\"ל ללוקח:" + ], + [], + [ + "עיין מ\"ש ה\"ה שלא אמרו יד עבד כיד רבו לחייב כלל וק\"ל ע\"ז ממ\"ש רבינו בפ\"ב דשאלה דמפסיד הרב מחמת יד העבד שהוא כיד רבו לעניין שאלה בבעלים:
ומ\"ש הה\"מ בשם הרשב\"א כאן גבי מכר הבעל גוף ופירות דהכל בטל ואפי' פירות אינו אוכל לוקח. והעתיקו הב\"ש בסי' צ' ס\"ק מ\"ז. ולא הרגיש במ\"ש המ\"ל ע\"ד הרשב\"א הללו בשלהי ה' זכיה ודבריו מוכרחים במה שחילק שם דדוקא לקיים המקח בשווייו א\"י אבל אם ירצה לקיים הפירות בכל הדמים שנתן א\"י הבעל לבטל ואם לא נאמר כן תיקשי ג\"כ דברי הנ\"י אהדדי וכמ\"ש שם:" + ], + [], + [ + "בעל שמכר מטלטלין של נכסי צאן ברזל או מטלטלין שנתן לה משלו כו' קנו הלקוחות. והרב ח\"מ באה\"ע סי' נ' ס\"ק מ\"ט הקשה על זה דקיי\"ל בעל שנתן מתנה לאשתו קנתה ואין לו פירות ואמאי ממכרו קיים ופירש פירוש דחוק. והב\"ש כתב עליו שהוא דחוק. ודע שיש לי לקיים דברי הח\"מ שהרי דברי רבינו נובעים מדברי רב האי גאון כמ\"ש הה\"מ ומבואר במרדכי רפ\"ו דיבמות שהביא דבריו אהא דתניא המכנסת שום לבעלה או שהכניס לה שום משלו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cb6f706a968ad41eb05592ace4814df442ff3119 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,115 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sales", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sales", + "text": [ + [], + [ + [ + "עבד כנעני נקנה בכסף או בשטר או בחזקה. הכ\"מ דקדק מלשון רבינו כאן דחזקה לחודא קניא אף במקום שכותבין שטר וכבר מבואר כן להדיא בדברי רבינו בפירוש המשנה פ\"ק דקידושין עיי\"ש:" + ], + [ + "ומה היא החזקה בקנין עבדים. שישתמש בהן כדרך שמשתמשין בעבדים. נראה דהעיקר כמ\"ש הכס\"מ בכוונת רבינו דדוקא תשמיש המיוחד לעבדות דמינכר הוי חזקה משא\"כ מלאכה שאינה ניכרת שהיא של רבו כגון תפירת בגד לא הוי חזקה. ולא דמי לאכילת פירות דקרקע דס\"ל דהוי חזקה דהיא ניכרת בשעת הנאתו שהיא שלו. ודלא כמ\"ש הה\"מ לדעת רבינו דהא סוגיא דפ' חזקת קשיא להה\"מ כמ\"ש הלח\"מ רפ\"ב מהל' זכיה והיא סיוע להכ\"מ ובב\"י סי' קצ\"ב הוכיח שגם הרא\"ש ס\"ל לחלק בין אכילת פירות דקרקע למלאכת עבד שאינה ניכרת:", + " וכן אם הגביה הרב את העבד קנה. בהשגות א\"א נראה מדבריו דלא גרס בה פלוגתא ויותר נראה כן מדברי רבינו שבפירוש המשנה פ\"ק דקידושין ע\"ש. ודע דכבר הובא גירסא זו בריטב\"א בשם ס\"י והגאונים. וכ\"ה גירסת הילקוט בפ' בהר וע\"ש שהעתיק בדברי ת\"ק קנה. ובס' ברכי יוסף ביו\"ד האריך בזה ולא זכר מגירסא הנ\"ל גם מדברי רבינו בפי' המשנה דקידושין שזכרתי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היו הפירות ברשות המוכר או ברשות המופקדין אצלו לא קנה הלוקח עד שיגביה הפירות כו'. כתב הכסף משנה דלדעת רבינו וסיעתו לא סגי במה שקיבל הנפקד ברצון המוכר לתתן ללוקח ומיהו היינו דוקא כשלא העמידו אצלו הא העמידו אצלו וקיבל במעמד שלשתן קנה. וכן מוכח בירושלמי שלהי שביעית וע\"ש דגרס עד שיזכני. ומשמע התם להדיא כדעת רבינו דלא סגי בקבלה דאל\"כ מאי מקשה מינה על רב דאמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לית אנא חוזר הא מסתמא כיון שאמר להם ליתן ונתרצו הרי קיבלו. וא\"כ הרי לתנא דברייתא נמי קנה לפי גירסת הרא\"ש. אלא ש\"מ דליתא לגירסא הנ\"ל וע\"כ כ\"ה לדעת הפוסקים דמעמד שלשתן אינה אלא ברצון הנפקד וכדמוכח מדברי הרא\"ש פ\"ק דגיטין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר קרקע וכתב השטר כו' כיון שהחזיק הלוקח בקרקע נקנה השטר בכל מקום שהוא. ובהשגות כתב והוא דאמר ליה אגב וקני. ודע שמדברי התוס' פ\"ב דגיטין (דף כ\"ב) מבואר דכאן לא בעינן שיאמר אגב וקני משום דשטר אפסרא דארעא הוא והוא דלא כהראב\"ד כאן:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "בד\"א בדברים שיש בהם חיי נפש כו' אבל העיקרין כגון הקושט והלבונה כו' אין פוסקין להן שער. כתב הכ\"מ דדוקא כמון ופלפלין שבאין להכשיר המאכל מקרו חיי נפש ולא הקושט שאין בו ענין מאכל אדם. ומשמע דקושט אינו בא להכשיר המאכל וז\"א דבפ\"א מה' טומאת אוכלין מבואר להדיא דקושט ג\"כ נותן טעם במאכל כפלפלין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "וב\"ד מעמידים אפוטרופוס לשוטים כדרך שמעמידין לקטנים. וכתב הה\"מ זה הוציא ממ\"ש בכתובות מי שנשתטה ב\"ד יורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו ובניו וכו', אך אין מזה ראיה דמעמידין לו אפוטרופוס למכור ולקנות כדרך שמעמידין לקטנים דאפשר דהא דיורדין לנכסיו וזנין ומפרנסין אשתו ובניו הוא משום דסתמא ניחא ליה בכך שלא ימותו ברעב אבל דברי רבינו דכאן מתבארים מהא דאיתא בתוספתא דיבמות והעתיקו רבינו בפ\"ז דתרומות הל' ט\"ו דאם קנו האפוטרופסים של חש\"ו להן עבדים אוכלין בתרומה ש\"מ שיש יכולת ביד אפוטרופוס של שוטה ג\"כ לקנות ולמכור כמו אפוטרופוס של קטנים:" + ] + ], + [ + [ + "וזכה בהן הלוקח. צ\"ל ללוקח:" + ], + [], + [ + "עיין מ\"ש ה\"ה שלא אמרו יד עבד כיד רבו לחייב כלל וק\"ל ע\"ז ממ\"ש רבינו בפ\"ב דשאלה דמפסיד הרב מחמת יד העבד שהוא כיד רבו לעניין שאלה בבעלים:
ומ\"ש הה\"מ בשם הרשב\"א כאן גבי מכר הבעל גוף ופירות דהכל בטל ואפי' פירות אינו אוכל לוקח. והעתיקו הב\"ש בסי' צ' ס\"ק מ\"ז. ולא הרגיש במ\"ש המ\"ל ע\"ד הרשב\"א הללו בשלהי ה' זכיה ודבריו מוכרחים במה שחילק שם דדוקא לקיים המקח בשווייו א\"י אבל אם ירצה לקיים הפירות בכל הדמים שנתן א\"י הבעל לבטל ואם לא נאמר כן תיקשי ג\"כ דברי הנ\"י אהדדי וכמ\"ש שם:" + ], + [], + [ + "בעל שמכר מטלטלין של נכסי צאן ברזל או מטלטלין שנתן לה משלו כו' קנו הלקוחות. והרב ח\"מ באה\"ע סי' נ' ס\"ק מ\"ט הקשה על זה דקיי\"ל בעל שנתן מתנה לאשתו קנתה ואין לו פירות ואמאי ממכרו קיים ופירש פירוש דחוק. והב\"ש כתב עליו שהוא דחוק. ודע שיש לי לקיים דברי הח\"מ שהרי דברי רבינו נובעים מדברי רב האי גאון כמ\"ש הה\"מ ומבואר במרדכי רפ\"ו דיבמות שהביא דבריו אהא דתניא המכנסת שום לבעלה או שהכניס לה שום משלו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מכירה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7f19e1fd44a52241f91c1d27b1eec1caa32d8ab6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,95 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "text": [ + [ + [ + "אא\"כ צריך לאכלן. נשאל ע\"ז הרדב\"ז בתשובה סי' ב' אלפים נ\"ח דמאי ימכור עצמו לאכול כיון שהאדון חייב לזונו ונדחק ביישובו. ול\"נ דמשכחת לה שצריך המעות לאכלן עתה ומוכר א\"ע עכשיו ע\"מ שתתחיל זמן של השעבוד לאחר זמן שיאכלם:" + ], + [ + "ולא עבד כנעני מפני החשד. עיין לקמן פ\"ט ה' ו':
שם. ואין הגר נקנה בע\"ע שנאמר כו'. עיין לקמן ספ\"ב:
שם במ\"ל ד\"ה וכן כו'. מהא דאמרי' בפ\"ק דמציעא כו'. וכן בגיטין ס\"ה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא בת\"כ לא תעבוד בו עבודת עבד אבל עובד אתה בבן חורין עבודת עבד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "חלה פחות מארבע שנים עולין למנין שש אבל אם חלה ארבע שנים חייב להשלים כל ימי החולי. ועיין במשנה למלך שהוקשה לו דמניין זה דאם חלה ד' שנים חייב להשלים כל השנים דאימא דאין חייב להשלים רק שנה הרביעית כי היכי דאם לא נחלה רק שלש דא\"ח להשלימן כלל ונראה דיש ללמוד כן מברייתא דמכילתא דתניא התם שש שנים יעבוד להביא את החולי. וע\"כ ל\"ק שיעבוד בימי החולי שא\"י אלא לענין שישלימן כשיבריא. וכגון שחלה ארבע שנים. ומדקמרבי ליה מקרא דשש שנים יעבוד ש\"מ דצריך להשלים כל שש וכמ\"ש רבינו:" + ], + [], + [], + [ + "שנאמר כסף ממכרו בכסף הוא נגאל מיד העכו\"ם ואינו נגאל בשוה כסף. עיין בכס\"מ שיצא לו מהירושלמי אך הוא לכאורה נגד תלמודא דידן כמ\"ש הלח\"מ והניח בצ\"ע. ובס' פני יהושע מיישב דל\"פ אהדדי דבירושלמי איירי שקנאו בכסף ממש אז צריך ליתן לו ג\"כ כשיוצא ממנו כסף ממש ולא שוה כסף ובכה\"ג איירי ג\"כ רבינו. משא\"כ היכא שקנאו בתחילה בשוה כסף נגאל ג\"כ בשוה כסף ובהכי איירי סוגייא דבבלי בפ\"ק דקידושין. ויש להביא ראיה דלפ\"ז תתיישב קושיית התוס' בריש מכילתין דאיך ילפינן דבקידושין ש\"כ ככסף מנזקין וע\"ע דהוו ב' כתובים הבאין כאחד ולפ\"ד רבינו לא הוו ב' כתובים דהא איצטריך למכתב תרווייהו כיון שיש חילוק בע\"ע שאין בנזקין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואינו צריך שטר אפילו חלה כו'. וכן הוא במכילתא:" + ] + ], + [ + [ + "להוציא שומרת יבם שאינה אשתו עמו כו'. עיין פ\"ב דסוטה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואינו יכול ליתן לו שתי שפחות כו'. עיין פ' י\"ז דאיסורי ביאה הלכה י\"ג:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אמה העבריה עובדת שש שנים כעבד עברי. ועי' במ\"ל בפרק ב' דאישות שהביא מחלוקת בהנך שש שנים דעבד עברי אם הן מע\"ל דוקא ואין כלין אלא כשהגיע השעה שנמכר לו או שכלין בתחלת ליל יום שנמכר בו למחר, ויש להוכיח כדעה זו מלשון הברייתא דפ\"ק דקידושין והעתיקה רבינו לקמן בפרק זה הלכה ז' גבי מצות יעוד דאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי אפילו בסוף שש סמוך לשקיעת החמה ואי איתא דבעינן מע\"ל דשעות מאי איריא שקיעת החמה דנקט הא זימנין דסוף שש כלין בתחילת היום או באמצעו כעת שנמכר אלא ש\"מ דלעולם הן כלין בשקיעת החמה של יום שנמכר למחרתו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: לא מצאתי לו מקום. ועיין מ\"ש הרדב\"ז בתשובותיו סוף ח\"ב:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..54df0cdaed2721e2d440f9994d0ae581458ecd19 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Kinyan/Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,92 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Slaves", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Slaves", + "text": [ + [ + [ + "אא\"כ צריך לאכלן. נשאל ע\"ז הרדב\"ז בתשובה סי' ב' אלפים נ\"ח דמאי ימכור עצמו לאכול כיון שהאדון חייב לזונו ונדחק ביישובו. ול\"נ דמשכחת לה שצריך המעות לאכלן עתה ומוכר א\"ע עכשיו ע\"מ שתתחיל זמן של השעבוד לאחר זמן שיאכלם:" + ], + [ + "ולא עבד כנעני מפני החשד. עיין לקמן פ\"ט ה' ו':
שם. ואין הגר נקנה בע\"ע שנאמר כו'. עיין לקמן ספ\"ב:
שם במ\"ל ד\"ה וכן כו'. מהא דאמרי' בפ\"ק דמציעא כו'. וכן בגיטין ס\"ה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא בת\"כ לא תעבוד בו עבודת עבד אבל עובד אתה בבן חורין עבודת עבד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "חלה פחות מארבע שנים עולין למנין שש אבל אם חלה ארבע שנים חייב להשלים כל ימי החולי. ועיין במשנה למלך שהוקשה לו דמניין זה דאם חלה ד' שנים חייב להשלים כל השנים דאימא דאין חייב להשלים רק שנה הרביעית כי היכי דאם לא נחלה רק שלש דא\"ח להשלימן כלל ונראה דיש ללמוד כן מברייתא דמכילתא דתניא התם שש שנים יעבוד להביא את החולי. וע\"כ ל\"ק שיעבוד בימי החולי שא\"י אלא לענין שישלימן כשיבריא. וכגון שחלה ארבע שנים. ומדקמרבי ליה מקרא דשש שנים יעבוד ש\"מ דצריך להשלים כל שש וכמ\"ש רבינו:" + ], + [], + [], + [ + "שנאמר כסף ממכרו בכסף הוא נגאל מיד העכו\"ם ואינו נגאל בשוה כסף. עיין בכס\"מ שיצא לו מהירושלמי אך הוא לכאורה נגד תלמודא דידן כמ\"ש הלח\"מ והניח בצ\"ע. ובס' פני יהושע מיישב דל\"פ אהדדי דבירושלמי איירי שקנאו בכסף ממש אז צריך ליתן לו ג\"כ כשיוצא ממנו כסף ממש ולא שוה כסף ובכה\"ג איירי ג\"כ רבינו. משא\"כ היכא שקנאו בתחילה בשוה כסף נגאל ג\"כ בשוה כסף ובהכי איירי סוגייא דבבלי בפ\"ק דקידושין. ויש להביא ראיה דלפ\"ז תתיישב קושיית התוס' בריש מכילתין דאיך ילפינן דבקידושין ש\"כ ככסף מנזקין וע\"ע דהוו ב' כתובים הבאין כאחד ולפ\"ד רבינו לא הוו ב' כתובים דהא איצטריך למכתב תרווייהו כיון שיש חילוק בע\"ע שאין בנזקין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואינו צריך שטר אפילו חלה כו'. וכן הוא במכילתא:" + ] + ], + [ + [ + "להוציא שומרת יבם שאינה אשתו עמו כו'. עיין פ\"ב דסוטה:" + ], + [], + [], + [], + [ + "ואינו יכול ליתן לו שתי שפחות כו'. עיין פ' י\"ז דאיסורי ביאה הלכה י\"ג:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אמה העבריה עובדת שש שנים כעבד עברי. ועי' במ\"ל בפרק ב' דאישות שהביא מחלוקת בהנך שש שנים דעבד עברי אם הן מע\"ל דוקא ואין כלין אלא כשהגיע השעה שנמכר לו או שכלין בתחלת ליל יום שנמכר בו למחר, ויש להוכיח כדעה זו מלשון הברייתא דפ\"ק דקידושין והעתיקה רבינו לקמן בפרק זה הלכה ז' גבי מצות יעוד דאומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי אפילו בסוף שש סמוך לשקיעת החמה ואי איתא דבעינן מע\"ל דשעות מאי איריא שקיעת החמה דנקט הא זימנין דסוף שש כלין בתחילת היום או באמצעו כעת שנמכר אלא ש\"מ דלעולם הן כלין בשקיעת החמה של יום שנמכר למחרתו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: לא מצאתי לו מקום. ועיין מ\"ש הרדב\"ז בתשובותיו סוף ח\"ב:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבדים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Kinyan" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e3b0decf6f361f1492a1fcf7594778bf62d10e43 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חגיגה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "מי שלא הקריב ביו\"ט ראשון כו' מקריבן בשאר ימות הרגל שנאמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך כו'. לא הראו מקורו והוא מהמכילתא פ' בא דר' יוסי הגלילי יליף התם מקרא דכתיב בפ' ראה גבי חג הסוכות שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שטעון חגיגה או אינו מדבר אלא בחג כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' הרי חג אמור ומה ת\"ל שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה ע\"כ. וגם הסוגיא דחגיגה (דף י\"ז) מסייע לרבינו וכמ\"ש בספרי באר אברהם בחידושי שם:", + "מי שלא הקריב ביו\"ט ראשון כו' מקריבן בשאר ימות הרגל שנאמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך כו'. לא הראו מקורו והוא מהמכילתא פ' בא דר' יוסי הגלילי יליף התם מקרא דכתיב בפ' ראה גבי חג הסוכות שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שטעון חגיגה או אינו מדבר אלא בחג כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' הרי חג אמור ומה ת\"ל שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה ע\"כ. וגם הסוגיא דחגיגה (דף י\"ז) מסייע לרבינו וכמ\"ש בספרי באר אברהם בחידושי שם:" + ], + [ + "לא הקריב בראשון בין בשוגג בין במזיד יקריב בשני וכל המאחר ה\"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי. הכ\"מ לא הראה מקור להך דכל המאחר כו'. ונראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בפ\"ד דברכות (דף כ\"ח) דמתרגם רב יוסף על קרא דנוגי ממועד אספתי תברא אתי על סנאיהן דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלם. ומפרש רבינו דזמני מועדים היינו קרבנות ממש של הרגלים דחגיגה וראיה שאיחרו ולא הקריבו אותן בזמנן ביום ראשון. וכן מפרש מהרש\"א שם ואע\"ג דהגמרא מייתי לה התם על מאחר תפלת המוספין מ\"מ פשטיה דרב יוסף בקרבנות ממש איירי. וזה דלא כמ\"ש התוס' שם דקרא לא משתעי ברגלים דאין שייך בהן לשון איחור שהרי אין להן תשלומין. דאין זה הכרח דנהי דקרבנות עצמן דמוספין אין להם תשלומין אבל קרבנות דחגיגה וראיה דרגלים שפיר יש להן תשלומין וא\"כ י\"ל דבהו משתעי קרא דשייך בהו לשון איחור ומינייהו שמעינן לתפלת המוספין שיש לה תשלומין ושייך בה ג\"כ לשון איחור, ועיין בחגיגה (דף ו') דאיקרי פושע ומכאן ק\"ל ע\"ד הטורי אבן בר\"ה (דף ד':) דמשמע מדבריו דאין שום איסור למאחר החגיגה אחר יו\"ט ראשון. והא דתנן מי שלא חג ביו\"ט ראשון חוגג והולך כל הרגל ויו\"ט אחרון של חג דמשמע דלכתחילה מצותו לחוג ביו\"ט ראשון לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא מדרבנן דזריזין מקדימין למצות. גם כתב שם דאם לא הקריב ביו\"ט ראשון אף לכתחלה יכול להמתין עד יו\"ט האחרון. וכל זה אינו לפ\"ד רבינו כאן ולפי ההיא דברכות. ועיין מגילה (דף ה'):", + "לא הקריב בראשון בין בשוגג בין במזיד יקריב בשני וכל המאחר ה\"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי. הכ\"מ לא הראה מקור להך דכל המאחר כו'. ונראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בפ\"ד דברכות (דף כ\"ח) דמתרגם רב יוסף על קרא דנוגי ממועד אספתי תברא אתי על סנאיהן דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלם. ומפרש רבינו דזמני מועדים היינו קרבנות ממש של הרגלים דחגיגה וראיה שאיחרו ולא הקריבו אותן בזמנן ביום ראשון. וכן מפרש מהרש\"א שם ואע\"ג דהגמרא מייתי לה התם על מאחר תפלת המוספין מ\"מ פשטיה דרב יוסף בקרבנות ממש איירי. וזה דלא כמ\"ש התוס' שם דקרא לא משתעי ברגלים דאין שייך בהן לשון איחור שהרי אין להן תשלומין. דאין זה הכרח דנהי דקרבנות עצמן דמוספין אין להם תשלומין אבל קרבנות דחגיגה וראיה דרגלים שפיר יש להן תשלומין וא\"כ י\"ל דבהו משתעי קרא דשייך בהו לשון איחור ומינייהו שמעינן לתפלת המוספין שיש לה תשלומין ושייך בה ג\"כ לשון איחור, ועיין בחגיגה (דף ו') דאיקרי פושע ומכאן ק\"ל ע\"ד הטורי אבן בר\"ה (דף ד':) דמשמע מדבריו דאין שום איסור למאחר החגיגה אחר יו\"ט ראשון. והא דתנן מי שלא חג ביו\"ט ראשון חוגג והולך כל הרגל ויו\"ט אחרון של חג דמשמע דלכתחילה מצותו לחוג ביו\"ט ראשון לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא מדרבנן דזריזין מקדימין למצות. גם כתב שם דאם לא הקריב ביו\"ט ראשון אף לכתחלה יכול להמתין עד יו\"ט האחרון. וכל זה אינו לפ\"ד רבינו כאן ולפי ההיא דברכות. ועיין מגילה (דף ה'):" + ] + ], + [ + [ + "וכן הסומא בעינו אחת כו' פטורין מן הראיה. וצ\"ע דמניין לו לרבינו למפסק כיחידאה. וי\"ל דכ\"מ במכילתא משפטים דדריש יראה פרט לסומא. וע\"כ היינו באחת מעיניו דבב' מרגלים נפקא בחגיגה (דף ד'). וכן בספרי פ' ראה איתא יראה כדרך כו' והיינו כר\"י. וכן יש ללמוד מסוגיא דפ\"ק דסנהדרין (דף ד') דטעמא דפליגי אי דרשינן מסורת היכא דכי הדדי נינהו ובס\"פ כ\"צ גבי יאכל משמע דקיי\"ל דדרש מסורת בכה\"ג. וכן יש לדקדק מסוגיא דמנחות (דף צ\"ג) דהוי דומיא דגבי עיני העדה דבעינן ב' עינים:
בלח\"מ ד\"ה מי שחציו עבד וכו'. ולא יתיישב יפה בזה משנה לא זזה ממקומה. עיין מ\"ש רש\"י בחולין (דף ל\"ה:):", + "וכן הסומא בעינו אחת כו' פטורין מן הראיה. וצ\"ע דמניין לו לרבינו למפסק כיחידאה. וי\"ל דכ\"מ במכילתא משפטים דדריש יראה פרט לסומא. וע\"כ היינו באחת מעיניו דבב' מרגלים נפקא בחגיגה (דף ד'). וכן בספרי פ' ראה איתא יראה כדרך כו' והיינו כר\"י. וכן יש ללמוד מסוגיא דפ\"ק דסנהדרין (דף ד') דטעמא דפליגי אי דרשינן מסורת היכא דכי הדדי נינהו ובס\"פ כ\"צ גבי יאכל משמע דקיי\"ל דדרש מסורת בכה\"ג. וכן יש לדקדק מסוגיא דמנחות (דף צ\"ג) דהוי דומיא דגבי עיני העדה דבעינן ב' עינים:
בלח\"מ ד\"ה מי שחציו עבד וכו'. ולא יתיישב יפה בזה משנה לא זזה ממקומה. עיין מ\"ש רש\"י בחולין (דף ל\"ה:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשיזבח אדם שלמי חגיגה ושמחה כו' חייב לשמח העניים והאומללים שנאמר והלוי והגר וכו' מצוה בלוי יותר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. ויש ללמוד כן מדאיתא בספרי על פסוק אתה ובנך כו' חביב חביב קודם משמע דכל המוקדם בפרשה קודם וא\"כ לוי קודם לגר ושאר עניים. ומיהו ז\"א רק בזמן המקדש אבל בשמחת יו\"ט בזמן הזה אין דין קדימה ללוי על שאר עניים כמ\"ש רש\"י בפירוש החומש והוא מהספרי. וגם דעת רבינו כן הוא ולכן בהל' יו\"ט לא כתב קדימה ללוי. וזה דוקא בשמחת יו\"ט אבל בצדקה בעלמא יש דין קדימה ללוי כמ\"ש רבינו בהל' מתנות עניים מהוריות ורק גבי שמחת יו\"ט יש חילוק כמ\"ש. וזה דלא כמ\"ש בס' צדה לדרך דהספרי חולק על ההיא דהוריות ושום פוסק לא הביאו. ונעלם ממנו דברי רבינו כאן ובהל' יו\"ט דמוכח דגבי שמחת יו\"ט מחלק בזה וע\"כ ס\"ל דהספרי בשמחת יו\"ט קאי ואינו חולק אדהוריות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..861c7422aa70aa86b5385af09e6e393f9757e1e4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Festival Offering", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Festival_Offering", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [ + "מי שלא הקריב ביו\"ט ראשון כו' מקריבן בשאר ימות הרגל שנאמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך כו'. לא הראו מקורו והוא מהמכילתא פ' בא דר' יוסי הגלילי יליף התם מקרא דכתיב בפ' ראה גבי חג הסוכות שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שטעון חגיגה או אינו מדבר אלא בחג כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' הרי חג אמור ומה ת\"ל שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה ע\"כ. וגם הסוגיא דחגיגה (דף י\"ז) מסייע לרבינו וכמ\"ש בספרי באר אברהם בחידושי שם:", + "מי שלא הקריב ביו\"ט ראשון כו' מקריבן בשאר ימות הרגל שנאמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך כו'. לא הראו מקורו והוא מהמכילתא פ' בא דר' יוסי הגלילי יליף התם מקרא דכתיב בפ' ראה גבי חג הסוכות שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שטעון חגיגה או אינו מדבר אלא בחג כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' הרי חג אמור ומה ת\"ל שבעת ימים תחוג להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה ע\"כ. וגם הסוגיא דחגיגה (דף י\"ז) מסייע לרבינו וכמ\"ש בספרי באר אברהם בחידושי שם:" + ], + [ + "לא הקריב בראשון בין בשוגג בין במזיד יקריב בשני וכל המאחר ה\"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי. הכ\"מ לא הראה מקור להך דכל המאחר כו'. ונראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בפ\"ד דברכות (דף כ\"ח) דמתרגם רב יוסף על קרא דנוגי ממועד אספתי תברא אתי על סנאיהן דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלם. ומפרש רבינו דזמני מועדים היינו קרבנות ממש של הרגלים דחגיגה וראיה שאיחרו ולא הקריבו אותן בזמנן ביום ראשון. וכן מפרש מהרש\"א שם ואע\"ג דהגמרא מייתי לה התם על מאחר תפלת המוספין מ\"מ פשטיה דרב יוסף בקרבנות ממש איירי. וזה דלא כמ\"ש התוס' שם דקרא לא משתעי ברגלים דאין שייך בהן לשון איחור שהרי אין להן תשלומין. דאין זה הכרח דנהי דקרבנות עצמן דמוספין אין להם תשלומין אבל קרבנות דחגיגה וראיה דרגלים שפיר יש להן תשלומין וא\"כ י\"ל דבהו משתעי קרא דשייך בהו לשון איחור ומינייהו שמעינן לתפלת המוספין שיש לה תשלומין ושייך בה ג\"כ לשון איחור, ועיין בחגיגה (דף ו') דאיקרי פושע ומכאן ק\"ל ע\"ד הטורי אבן בר\"ה (דף ד':) דמשמע מדבריו דאין שום איסור למאחר החגיגה אחר יו\"ט ראשון. והא דתנן מי שלא חג ביו\"ט ראשון חוגג והולך כל הרגל ויו\"ט אחרון של חג דמשמע דלכתחילה מצותו לחוג ביו\"ט ראשון לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא מדרבנן דזריזין מקדימין למצות. גם כתב שם דאם לא הקריב ביו\"ט ראשון אף לכתחלה יכול להמתין עד יו\"ט האחרון. וכל זה אינו לפ\"ד רבינו כאן ולפי ההיא דברכות. ועיין מגילה (דף ה'):", + "לא הקריב בראשון בין בשוגג בין במזיד יקריב בשני וכל המאחר ה\"ז מגונה ועליו נאמר נוגי ממועד אספתי. הכ\"מ לא הראה מקור להך דכל המאחר כו'. ונראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בפ\"ד דברכות (דף כ\"ח) דמתרגם רב יוסף על קרא דנוגי ממועד אספתי תברא אתי על סנאיהן דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלם. ומפרש רבינו דזמני מועדים היינו קרבנות ממש של הרגלים דחגיגה וראיה שאיחרו ולא הקריבו אותן בזמנן ביום ראשון. וכן מפרש מהרש\"א שם ואע\"ג דהגמרא מייתי לה התם על מאחר תפלת המוספין מ\"מ פשטיה דרב יוסף בקרבנות ממש איירי. וזה דלא כמ\"ש התוס' שם דקרא לא משתעי ברגלים דאין שייך בהן לשון איחור שהרי אין להן תשלומין. דאין זה הכרח דנהי דקרבנות עצמן דמוספין אין להם תשלומין אבל קרבנות דחגיגה וראיה דרגלים שפיר יש להן תשלומין וא\"כ י\"ל דבהו משתעי קרא דשייך בהו לשון איחור ומינייהו שמעינן לתפלת המוספין שיש לה תשלומין ושייך בה ג\"כ לשון איחור, ועיין בחגיגה (דף ו') דאיקרי פושע ומכאן ק\"ל ע\"ד הטורי אבן בר\"ה (דף ד':) דמשמע מדבריו דאין שום איסור למאחר החגיגה אחר יו\"ט ראשון. והא דתנן מי שלא חג ביו\"ט ראשון חוגג והולך כל הרגל ויו\"ט אחרון של חג דמשמע דלכתחילה מצותו לחוג ביו\"ט ראשון לאו איסורא איכא למאחר אלא זירוז בעלמא מדרבנן דזריזין מקדימין למצות. גם כתב שם דאם לא הקריב ביו\"ט ראשון אף לכתחלה יכול להמתין עד יו\"ט האחרון. וכל זה אינו לפ\"ד רבינו כאן ולפי ההיא דברכות. ועיין מגילה (דף ה'):" + ] + ], + [ + [ + "וכן הסומא בעינו אחת כו' פטורין מן הראיה. וצ\"ע דמניין לו לרבינו למפסק כיחידאה. וי\"ל דכ\"מ במכילתא משפטים דדריש יראה פרט לסומא. וע\"כ היינו באחת מעיניו דבב' מרגלים נפקא בחגיגה (דף ד'). וכן בספרי פ' ראה איתא יראה כדרך כו' והיינו כר\"י. וכן יש ללמוד מסוגיא דפ\"ק דסנהדרין (דף ד') דטעמא דפליגי אי דרשינן מסורת היכא דכי הדדי נינהו ובס\"פ כ\"צ גבי יאכל משמע דקיי\"ל דדרש מסורת בכה\"ג. וכן יש לדקדק מסוגיא דמנחות (דף צ\"ג) דהוי דומיא דגבי עיני העדה דבעינן ב' עינים:
בלח\"מ ד\"ה מי שחציו עבד וכו'. ולא יתיישב יפה בזה משנה לא זזה ממקומה. עיין מ\"ש רש\"י בחולין (דף ל\"ה:):", + "וכן הסומא בעינו אחת כו' פטורין מן הראיה. וצ\"ע דמניין לו לרבינו למפסק כיחידאה. וי\"ל דכ\"מ במכילתא משפטים דדריש יראה פרט לסומא. וע\"כ היינו באחת מעיניו דבב' מרגלים נפקא בחגיגה (דף ד'). וכן בספרי פ' ראה איתא יראה כדרך כו' והיינו כר\"י. וכן יש ללמוד מסוגיא דפ\"ק דסנהדרין (דף ד') דטעמא דפליגי אי דרשינן מסורת היכא דכי הדדי נינהו ובס\"פ כ\"צ גבי יאכל משמע דקיי\"ל דדרש מסורת בכה\"ג. וכן יש לדקדק מסוגיא דמנחות (דף צ\"ג) דהוי דומיא דגבי עיני העדה דבעינן ב' עינים:
בלח\"מ ד\"ה מי שחציו עבד וכו'. ולא יתיישב יפה בזה משנה לא זזה ממקומה. עיין מ\"ש רש\"י בחולין (דף ל\"ה:):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשיזבח אדם שלמי חגיגה ושמחה כו' חייב לשמח העניים והאומללים שנאמר והלוי והגר וכו' מצוה בלוי יותר. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. ויש ללמוד כן מדאיתא בספרי על פסוק אתה ובנך כו' חביב חביב קודם משמע דכל המוקדם בפרשה קודם וא\"כ לוי קודם לגר ושאר עניים. ומיהו ז\"א רק בזמן המקדש אבל בשמחת יו\"ט בזמן הזה אין דין קדימה ללוי על שאר עניים כמ\"ש רש\"י בפירוש החומש והוא מהספרי. וגם דעת רבינו כן הוא ולכן בהל' יו\"ט לא כתב קדימה ללוי. וזה דוקא בשמחת יו\"ט אבל בצדקה בעלמא יש דין קדימה ללוי כמ\"ש רבינו בהל' מתנות עניים מהוריות ורק גבי שמחת יו\"ט יש חילוק כמ\"ש. וזה דלא כמ\"ש בס' צדה לדרך דהספרי חולק על ההיא דהוריות ושום פוסק לא הביאו. ונעלם ממנו דברי רבינו כאן ובהל' יו\"ט דמוכח דגבי שמחת יו\"ט מחלק בזה וע\"כ ס\"ל דהספרי בשמחת יו\"ט קאי ואינו חולק אדהוריות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חגיגה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..886662f8e2a2d8be429e40c5c4743ec564751bb9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,103 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות בכורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים כו' בין שהיו שלמים בין שהיו טריפות. משמע דאף שהיו טריפות כבר בשעת פטירת רחם נתקדשו בבכורה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. וראיתי להפר\"ח בספרו מים חיים שכתב מקור לדברי רבינו ממתני' דזבחים שהעתיק לקמן בפ\"ג בכור שנשחט ונמצא טרפה. ואיני רואה משם ראיה לדברי רבינו דכאן דהתם בשנטרף אחר שנולד איירי דכבר נתקדש ברחם ולא מפקע קדושת הגוף בכדי בלא מום אבל היכא דקדם טריפותו לקדושתו ברחם מנ\"ל שחלה עליו קדושת בכורה הרי אין ראוי ליקרב. ומש\"ה אין להביא ראיה ג\"כ מדאמר בר\"פ הזרוע (ריש דף קל\"ז) דבכור נוהג בטריפה דדילמא נמי דוקא כשנטרף אחר לידתו מיירי ולא קודם. ונראה שיצא זה לרבינו מהסוגיא דפ\"ק דמנחות (דף ו') גבי הא דבעי למילף דטריפה אסורה לגבוה מיוצא דופן שאסור לגבוה ופריך מה ליוצא דופן שכן אינו קדוש בבכורה. ופירש\"י משא\"כ בטריפה דקדוש בבכורה אם נולד אם טרפותו. והיינו משום דמשמע דדמיא דיוצא דופן שנולד בפיסול קאמר דטריפה קדוש בבכורה נמי בכה\"ג אף שנולד בכך. ועוד דאי משום איסור טריפה לחוד שנטרפה אחר שהקדישה בלא\"ה הל\"ל דמה ליוצא דופן שכן לא היתה לו שעת הכושר. אלא ש\"מ דהך פירכא דבכורה משום כל הטריפות שלא היתה להם שעת הכושר נקט לה ואיך פריך מקדושת בכור אי איתא דאינו בכל הטריפות שלא היתה להם שעת הכושר אלא ש\"מ כדכתיבנא:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: והגירסא שכתבתי בדבריו היא הכתובה בספרינו והיא הנוסחא האמיתית. ועיין רדב\"ז סוף ח\"ב:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ויראה לי שהבכור נותנו לכל כהן שירצה. וכתב הכ\"מ נראה דהיינו לומר שטובת הנאה לבעלים. וקשה דזה כבר כתבו רבינו בפי\"ב דתרומות אלא נראה כוונת רבינו שהבכור נותן לכל כהן שירצה היינו אף לכהן עם הארץ ולא כתרומה שאינה ניתנת אלא לכהן חבר כמ\"ש בפ\"ו דתרומות. ואזיל כאן רבינו לטעמיה שפסק לקמן בפ\"ב הלכה ט\"ז כלישנא קמא דגמרא דפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף ל\"ה ע\"א) ולההוא לישנא מוכח הכי, וע\"ש בלח\"מ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראינוהו שעשה מעשה המרגיל להטיל בו מום וא\"י אם נתכוון למום זה כגון שנתן לו שעורים כו' ה\"ז לא ישחוט. עיין בכ\"מ ולח\"מ שכתבו שיצא זה לרבינו מעובדא דר' צדוק בפ' כל פסולי המוקדשין. וקשה דשאני התם דהיה כהן שחשוד על זה אבל מנ\"ל לאסור בישראל. ונראה שיצא לו מהא דביצה (דף כ\"ז:) ורבינו אינו מפרש כפירש\"י שהיה כהן דזה דחוק בגמרא דמאי שאל ליה היכי הוה עובדא כיון דבכל ענין אינו נאמן אבל אי הוה ישראל שפיר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "חכמים אסרו לעשר בזה\"ז ואם עבר ועישר בזה\"ז ה\"ז מעשר. כן מוכח בירושלמי דשקלים ובש\"ס דידן שלהי בכורות וכמ\"ש שם התוס':" + ], + [], + [ + "מעשר בהמה כו' ואין לכהנים בו כלום אלא כולו לבעלים. דבר פשוט הוא בדוכתי טובא דמעשר בהמה אינו ממתנות כהונה כלל כדאיתא בזבחים (דף ל\"ז סע\"א) וכן מוכח בחולין (דף קל\"ו סע\"ב) וכן פירש\"י שם בהדיא ובזבחים (דף נ\"ו:) ועוד בכמה דוכתי. ובשלהי בכורות (דף ס\"א) כתב רש\"י מפורש דגם הרמת חזה ושוק א\"צ ליתן לכהן. ומכל זה העלים עין בעל ס' החיים וטעה בדבר משנה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ורואה אדם מומי מעשר שלו ומתירו אם היה מומחה. הכ\"מ לא הראה מקורו. והוא מבואר בגמרא דבכורות ס\"פ עד כמה (בכורות דף ל\"א):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ילדו תולדות בתוך שנתן הרי היא ובתה נכנסין לדיר להתעשר. כתב הכ\"מ כן משמע בתוספתא כו'. והוא מבואר בגמרא פ\"ב דבכורות (דף כ' ודף כ\"א ובפ\"ח דחולין (דף קי\"ד):" + ] + ], + [ + [], + [ + "והי\"א יקרב שלמים וטעון נסכים כשלמים. הכ\"מ ושארי מפרשיו לא הראו מקורו והוא במנחות (דף צ\"א:):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4d27584d75c2ac54597664010c354b0c171894cc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,100 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Firstlings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Firstlings", + "text": [ + [ + [ + "מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים כו' בין שהיו שלמים בין שהיו טריפות. משמע דאף שהיו טריפות כבר בשעת פטירת רחם נתקדשו בבכורה. הכ\"מ לא הראה מקור לזה. וראיתי להפר\"ח בספרו מים חיים שכתב מקור לדברי רבינו ממתני' דזבחים שהעתיק לקמן בפ\"ג בכור שנשחט ונמצא טרפה. ואיני רואה משם ראיה לדברי רבינו דכאן דהתם בשנטרף אחר שנולד איירי דכבר נתקדש ברחם ולא מפקע קדושת הגוף בכדי בלא מום אבל היכא דקדם טריפותו לקדושתו ברחם מנ\"ל שחלה עליו קדושת בכורה הרי אין ראוי ליקרב. ומש\"ה אין להביא ראיה ג\"כ מדאמר בר\"פ הזרוע (ריש דף קל\"ז) דבכור נוהג בטריפה דדילמא נמי דוקא כשנטרף אחר לידתו מיירי ולא קודם. ונראה שיצא זה לרבינו מהסוגיא דפ\"ק דמנחות (דף ו') גבי הא דבעי למילף דטריפה אסורה לגבוה מיוצא דופן שאסור לגבוה ופריך מה ליוצא דופן שכן אינו קדוש בבכורה. ופירש\"י משא\"כ בטריפה דקדוש בבכורה אם נולד אם טרפותו. והיינו משום דמשמע דדמיא דיוצא דופן שנולד בפיסול קאמר דטריפה קדוש בבכורה נמי בכה\"ג אף שנולד בכך. ועוד דאי משום איסור טריפה לחוד שנטרפה אחר שהקדישה בלא\"ה הל\"ל דמה ליוצא דופן שכן לא היתה לו שעת הכושר. אלא ש\"מ דהך פירכא דבכורה משום כל הטריפות שלא היתה להם שעת הכושר נקט לה ואיך פריך מקדושת בכור אי איתא דאינו בכל הטריפות שלא היתה להם שעת הכושר אלא ש\"מ כדכתיבנא:" + ], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: והגירסא שכתבתי בדבריו היא הכתובה בספרינו והיא הנוסחא האמיתית. ועיין רדב\"ז סוף ח\"ב:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ויראה לי שהבכור נותנו לכל כהן שירצה. וכתב הכ\"מ נראה דהיינו לומר שטובת הנאה לבעלים. וקשה דזה כבר כתבו רבינו בפי\"ב דתרומות אלא נראה כוונת רבינו שהבכור נותן לכל כהן שירצה היינו אף לכהן עם הארץ ולא כתרומה שאינה ניתנת אלא לכהן חבר כמ\"ש בפ\"ו דתרומות. ואזיל כאן רבינו לטעמיה שפסק לקמן בפ\"ב הלכה ט\"ז כלישנא קמא דגמרא דפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף ל\"ה ע\"א) ולההוא לישנא מוכח הכי, וע\"ש בלח\"מ:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ראינוהו שעשה מעשה המרגיל להטיל בו מום וא\"י אם נתכוון למום זה כגון שנתן לו שעורים כו' ה\"ז לא ישחוט. עיין בכ\"מ ולח\"מ שכתבו שיצא זה לרבינו מעובדא דר' צדוק בפ' כל פסולי המוקדשין. וקשה דשאני התם דהיה כהן שחשוד על זה אבל מנ\"ל לאסור בישראל. ונראה שיצא לו מהא דביצה (דף כ\"ז:) ורבינו אינו מפרש כפירש\"י שהיה כהן דזה דחוק בגמרא דמאי שאל ליה היכי הוה עובדא כיון דבכל ענין אינו נאמן אבל אי הוה ישראל שפיר:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "חכמים אסרו לעשר בזה\"ז ואם עבר ועישר בזה\"ז ה\"ז מעשר. כן מוכח בירושלמי דשקלים ובש\"ס דידן שלהי בכורות וכמ\"ש שם התוס':" + ], + [], + [ + "מעשר בהמה כו' ואין לכהנים בו כלום אלא כולו לבעלים. דבר פשוט הוא בדוכתי טובא דמעשר בהמה אינו ממתנות כהונה כלל כדאיתא בזבחים (דף ל\"ז סע\"א) וכן מוכח בחולין (דף קל\"ו סע\"ב) וכן פירש\"י שם בהדיא ובזבחים (דף נ\"ו:) ועוד בכמה דוכתי. ובשלהי בכורות (דף ס\"א) כתב רש\"י מפורש דגם הרמת חזה ושוק א\"צ ליתן לכהן. ומכל זה העלים עין בעל ס' החיים וטעה בדבר משנה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "ורואה אדם מומי מעשר שלו ומתירו אם היה מומחה. הכ\"מ לא הראה מקורו. והוא מבואר בגמרא דבכורות ס\"פ עד כמה (בכורות דף ל\"א):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ילדו תולדות בתוך שנתן הרי היא ובתה נכנסין לדיר להתעשר. כתב הכ\"מ כן משמע בתוספתא כו'. והוא מבואר בגמרא פ\"ב דבכורות (דף כ' ודף כ\"א ובפ\"ח דחולין (דף קי\"ד):" + ] + ], + [ + [], + [ + "והי\"א יקרב שלמים וטעון נסכים כשלמים. הכ\"מ ושארי מפרשיו לא הראו מקורו והוא במנחות (דף צ\"א:):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות בכורות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3f015fae6461141107afb98e697ea8b72238e4f4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,67 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שגגות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "במל\"מ: ואפשר שמכאן יצא לו לרבינו לפסוק כר\"ל. וכבר הקדימו בבה\"ז וע\"ש. וע\"ל פי\"ח מהלכות מעה\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "כל חטא שחייבין על שגגתו חטאת קבועה חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי. עיין בכ\"מ שכתב אמ\"ש רבינו קבועה כן משמע פ\"ב דהוריות (דף ט'). וא\"צ שכן מבואר להדיא בגמרא פ\"ה דכריתות (דף כ\"ב:) ועיין בהוריות (דף ח':) ודוק:" + ], + [], + [ + "אבל ספק מקודשת לא נקבע האיסור. הוא מתבאר להדיא בסוגיא דיבמות (דף קי\"ד):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי היא ככל המנחות ותפדה ותאכל. עיין פ\"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ה' ודוק:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..47708bd159b26ea712857d284dac6b68d1492d4d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,64 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Unintentional_Transgressions", + "text": [ + [], + [], + [], + [ + [ + "במל\"מ: ואפשר שמכאן יצא לו לרבינו לפסוק כר\"ל. וכבר הקדימו בבה\"ז וע\"ש. וע\"ל פי\"ח מהלכות מעה\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [ + "כל חטא שחייבין על שגגתו חטאת קבועה חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי. עיין בכ\"מ שכתב אמ\"ש רבינו קבועה כן משמע פ\"ב דהוריות (דף ט'). וא\"צ שכן מבואר להדיא בגמרא פ\"ה דכריתות (דף כ\"ב:) ועיין בהוריות (דף ח':) ודוק:" + ], + [], + [ + "אבל ספק מקודשת לא נקבע האיסור. הוא מתבאר להדיא בסוגיא דיבמות (דף קי\"ד):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרי היא ככל המנחות ותפדה ותאכל. עיין פ\"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ה' ודוק:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שגגות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ff19158fe29ed1a567cfa14238ba340a0a875ea4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,115 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. וכן פירש רבינו עובדיה דאע\"פ דזר מקריב בבמה אין טמא מקריב בבמה. עיין בבה\"ז:", + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. וכן פירש רבינו עובדיה דאע\"פ דזר מקריב בבמה אין טמא מקריב בבמה. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ונראה מדברי רש\"י פ' לולב הגזול דלאו דוקא גז\"ש דכל המדות ג\"כ אין אדם דן חוץ מק\"ו כו' וזה שיבוש. אבל בסנהדרין (דף ע\"ג) פירש\"י כן:
שם ד\"ה תנן כו' וא\"כ הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו נגד ר\"ש ונגד ר\"י וכן כתב מהרי\"ק. עיין באור חדש:", + "במל\"מ: ונראה מדברי רש\"י פ' לולב הגזול דלאו דוקא גז\"ש דכל המדות ג\"כ אין אדם דן חוץ מק\"ו כו' וזה שיבוש. אבל בסנהדרין (דף ע\"ג) פירש\"י כן:
שם ד\"ה תנן כו' וא\"כ הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו נגד ר\"ש ונגד ר\"י וכן כתב מהרי\"ק. עיין באור חדש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה נטמאו מקצת האיברים כו'. ומשמע לרבינו דבנטמא קצת הבשר עסקינן מדקתני אם יש כזית לכל אחד ואחד ודוחק. עיין פסחים (דף ס\"ב):", + "בכ\"מ ד\"ה נטמאו מקצת האיברים כו'. ומשמע לרבינו דבנטמא קצת הבשר עסקינן מדקתני אם יש כזית לכל אחד ואחד ודוחק. עיין פסחים (דף ס\"ב):" + ] + ], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ומ\"ש וכו'. וכששגג או נאנס בפסח ראשון ולא עשה את השני חייב כרת, עיין בה\"ז:", + "בכ\"מ ד\"ה ומ\"ש וכו'. וכששגג או נאנס בפסח ראשון ולא עשה את השני חייב כרת, עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חתכו ותלהו ע\"ג גחלים ה\"ז צלי אש. וכתב הכ\"מ ברייתא בפסחים (דף ע\"ה) בשם רבי, ומשמע לרבינו דכיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה נקטינן הכי, ועדיפא ה\"ל למימר דאשכחן סתם ברייתא כרבי בתוספתא פ\"ה וז\"ל הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים. הרי דסברי נמי רבנן דגחלים ש\"ד. ודע דהך דאבר אבר העתיק ג\"כ רבינו לקמן בפ\"י. וזהו כפירוש התוס' בגמרא (דף ע\"ד) דחתכו היינו לגמרי ודלא כפירש\"י שלא הבדילו:", + "חתכו ותלהו ע\"ג גחלים ה\"ז צלי אש. וכתב הכ\"מ ברייתא בפסחים (דף ע\"ה) בשם רבי, ומשמע לרבינו דכיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה נקטינן הכי, ועדיפא ה\"ל למימר דאשכחן סתם ברייתא כרבי בתוספתא פ\"ה וז\"ל הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים. הרי דסברי נמי רבנן דגחלים ש\"ד. ודע דהך דאבר אבר העתיק ג\"כ רבינו לקמן בפ\"י. וזהו כפירוש התוס' בגמרא (דף ע\"ד) דחתכו היינו לגמרי ודלא כפירש\"י שלא הבדילו:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו נאסר באכילה. וכתב הכ\"מ ע\"ז שהוא פשוט. וז\"א שהרי ההוא תנא דברייתא דמייתי בפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צ\"ה) לית ליה הכי כמ\"ש רש\"י שם והובא בכ\"מ עצמו לקמן בס\"פ. אלא טעמו של רבינו הוא שפסק כברייתא דמייתי הגמרא בפ' כ\"צ (דף פ\"ה) דס\"ל הכי משום דהש\"ס פשיט התם איבעיא מינה. ועוד דהכי תניא נמי במכילתא פ' בא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה חוץ לחבורה, אם הוציא עבר על המצוה שומע אני יהא כשר הדין נותן הואיל ושלמים קדשים קלים ופסח קדשים קלים אם למדת על שלמים שאם הוציא לחוץ פסלו אף הפסח אם הוציא לחוץ פסלו ע\"כ. ומכאן יש ללמוד דהעיקר הוא מ\"ש רבינו כאן ורש\"י בפ' מי שהיה טמא דפסול ומלקות דיוצא בפסח הוא משום ובשר בשדה טרפה לא תאכלו דהא משלמים יליף ומההוא קרא נפקא לן יוצא דקדשים כדאיתא בר\"פ המקשה והעתיקו רבינו בפי\"א מהלכות מעשה הקרבנות. וא\"כ יוצא דפסח נמי מההוא קרא הוא דלקי. וזה דלא כמ\"ש רש\"י בפ' כ\"צ דמלקות דאכילת יוצא בפסח נפקא מלא יאכל כי קדש וגו'. ועוד דהא הוי לאו שבכללות:", + "בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו נאסר באכילה. וכתב הכ\"מ ע\"ז שהוא פשוט. וז\"א שהרי ההוא תנא דברייתא דמייתי בפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צ\"ה) לית ליה הכי כמ\"ש רש\"י שם והובא בכ\"מ עצמו לקמן בס\"פ. אלא טעמו של רבינו הוא שפסק כברייתא דמייתי הגמרא בפ' כ\"צ (דף פ\"ה) דס\"ל הכי משום דהש\"ס פשיט התם איבעיא מינה. ועוד דהכי תניא נמי במכילתא פ' בא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה חוץ לחבורה, אם הוציא עבר על המצוה שומע אני יהא כשר הדין נותן הואיל ושלמים קדשים קלים ופסח קדשים קלים אם למדת על שלמים שאם הוציא לחוץ פסלו אף הפסח אם הוציא לחוץ פסלו ע\"כ. ומכאן יש ללמוד דהעיקר הוא מ\"ש רבינו כאן ורש\"י בפ' מי שהיה טמא דפסול ומלקות דיוצא בפסח הוא משום ובשר בשדה טרפה לא תאכלו דהא משלמים יליף ומההוא קרא נפקא לן יוצא דקדשים כדאיתא בר\"פ המקשה והעתיקו רבינו בפי\"א מהלכות מעשה הקרבנות. וא\"כ יוצא דפסח נמי מההוא קרא הוא דלקי. וזה דלא כמ\"ש רש\"י בפ' כ\"צ דמלקות דאכילת יוצא בפסח נפקא מלא יאכל כי קדש וגו'. ועוד דהא הוי לאו שבכללות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ומ\"ש ואין מביאין עמו חגיגה. תוספתא פ\"ח. ובירושלמי איתא דר' זעירא יליף לה מקרא:", + "בכ\"מ, ומ\"ש ואין מביאין עמו חגיגה. תוספתא פ\"ח. ובירושלמי איתא דר' זעירא יליף לה מקרא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8036f6b9e80fd9846f9c7f248e9ac88547c42194 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,112 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Paschal Offering", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Paschal_Offering", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. וכן פירש רבינו עובדיה דאע\"פ דזר מקריב בבמה אין טמא מקריב בבמה. עיין בבה\"ז:", + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. וכן פירש רבינו עובדיה דאע\"פ דזר מקריב בבמה אין טמא מקריב בבמה. עיין בבה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: ונראה מדברי רש\"י פ' לולב הגזול דלאו דוקא גז\"ש דכל המדות ג\"כ אין אדם דן חוץ מק\"ו כו' וזה שיבוש. אבל בסנהדרין (דף ע\"ג) פירש\"י כן:
שם ד\"ה תנן כו' וא\"כ הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו נגד ר\"ש ונגד ר\"י וכן כתב מהרי\"ק. עיין באור חדש:", + "במל\"מ: ונראה מדברי רש\"י פ' לולב הגזול דלאו דוקא גז\"ש דכל המדות ג\"כ אין אדם דן חוץ מק\"ו כו' וזה שיבוש. אבל בסנהדרין (דף ע\"ג) פירש\"י כן:
שם ד\"ה תנן כו' וא\"כ הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו נגד ר\"ש ונגד ר\"י וכן כתב מהרי\"ק. עיין באור חדש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה נטמאו מקצת האיברים כו'. ומשמע לרבינו דבנטמא קצת הבשר עסקינן מדקתני אם יש כזית לכל אחד ואחד ודוחק. עיין פסחים (דף ס\"ב):", + "בכ\"מ ד\"ה נטמאו מקצת האיברים כו'. ומשמע לרבינו דבנטמא קצת הבשר עסקינן מדקתני אם יש כזית לכל אחד ואחד ודוחק. עיין פסחים (דף ס\"ב):" + ] + ], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ומ\"ש וכו'. וכששגג או נאנס בפסח ראשון ולא עשה את השני חייב כרת, עיין בה\"ז:", + "בכ\"מ ד\"ה ומ\"ש וכו'. וכששגג או נאנס בפסח ראשון ולא עשה את השני חייב כרת, עיין בה\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חתכו ותלהו ע\"ג גחלים ה\"ז צלי אש. וכתב הכ\"מ ברייתא בפסחים (דף ע\"ה) בשם רבי, ומשמע לרבינו דכיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה נקטינן הכי, ועדיפא ה\"ל למימר דאשכחן סתם ברייתא כרבי בתוספתא פ\"ה וז\"ל הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים. הרי דסברי נמי רבנן דגחלים ש\"ד. ודע דהך דאבר אבר העתיק ג\"כ רבינו לקמן בפ\"י. וזהו כפירוש התוס' בגמרא (דף ע\"ד) דחתכו היינו לגמרי ודלא כפירש\"י שלא הבדילו:", + "חתכו ותלהו ע\"ג גחלים ה\"ז צלי אש. וכתב הכ\"מ ברייתא בפסחים (דף ע\"ה) בשם רבי, ומשמע לרבינו דכיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה נקטינן הכי, ועדיפא ה\"ל למימר דאשכחן סתם ברייתא כרבי בתוספתא פ\"ה וז\"ל הפסח צולין אותו שלם ואין צולין אותו חתיכות רצה מנתחו ומטילו אבר אבר ע\"ג גחלים. הרי דסברי נמי רבנן דגחלים ש\"ד. ודע דהך דאבר אבר העתיק ג\"כ רבינו לקמן בפ\"י. וזהו כפירוש התוס' בגמרא (דף ע\"ד) דחתכו היינו לגמרי ודלא כפירש\"י שלא הבדילו:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו נאסר באכילה. וכתב הכ\"מ ע\"ז שהוא פשוט. וז\"א שהרי ההוא תנא דברייתא דמייתי בפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צ\"ה) לית ליה הכי כמ\"ש רש\"י שם והובא בכ\"מ עצמו לקמן בס\"פ. אלא טעמו של רבינו הוא שפסק כברייתא דמייתי הגמרא בפ' כ\"צ (דף פ\"ה) דס\"ל הכי משום דהש\"ס פשיט התם איבעיא מינה. ועוד דהכי תניא נמי במכילתא פ' בא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה חוץ לחבורה, אם הוציא עבר על המצוה שומע אני יהא כשר הדין נותן הואיל ושלמים קדשים קלים ופסח קדשים קלים אם למדת על שלמים שאם הוציא לחוץ פסלו אף הפסח אם הוציא לחוץ פסלו ע\"כ. ומכאן יש ללמוד דהעיקר הוא מ\"ש רבינו כאן ורש\"י בפ' מי שהיה טמא דפסול ומלקות דיוצא בפסח הוא משום ובשר בשדה טרפה לא תאכלו דהא משלמים יליף ומההוא קרא נפקא לן יוצא דקדשים כדאיתא בר\"פ המקשה והעתיקו רבינו בפי\"א מהלכות מעשה הקרבנות. וא\"כ יוצא דפסח נמי מההוא קרא הוא דלקי. וזה דלא כמ\"ש רש\"י בפ' כ\"צ דמלקות דאכילת יוצא בפסח נפקא מלא יאכל כי קדש וגו'. ועוד דהא הוי לאו שבכללות:", + "בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו נאסר באכילה. וכתב הכ\"מ ע\"ז שהוא פשוט. וז\"א שהרי ההוא תנא דברייתא דמייתי בפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צ\"ה) לית ליה הכי כמ\"ש רש\"י שם והובא בכ\"מ עצמו לקמן בס\"פ. אלא טעמו של רבינו הוא שפסק כברייתא דמייתי הגמרא בפ' כ\"צ (דף פ\"ה) דס\"ל הכי משום דהש\"ס פשיט התם איבעיא מינה. ועוד דהכי תניא נמי במכילתא פ' בא לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה חוץ לחבורה, אם הוציא עבר על המצוה שומע אני יהא כשר הדין נותן הואיל ושלמים קדשים קלים ופסח קדשים קלים אם למדת על שלמים שאם הוציא לחוץ פסלו אף הפסח אם הוציא לחוץ פסלו ע\"כ. ומכאן יש ללמוד דהעיקר הוא מ\"ש רבינו כאן ורש\"י בפ' מי שהיה טמא דפסול ומלקות דיוצא בפסח הוא משום ובשר בשדה טרפה לא תאכלו דהא משלמים יליף ומההוא קרא נפקא לן יוצא דקדשים כדאיתא בר\"פ המקשה והעתיקו רבינו בפי\"א מהלכות מעשה הקרבנות. וא\"כ יוצא דפסח נמי מההוא קרא הוא דלקי. וזה דלא כמ\"ש רש\"י בפ' כ\"צ דמלקות דאכילת יוצא בפסח נפקא מלא יאכל כי קדש וגו'. ועוד דהא הוי לאו שבכללות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ומ\"ש ואין מביאין עמו חגיגה. תוספתא פ\"ח. ובירושלמי איתא דר' זעירא יליף לה מקרא:", + "בכ\"מ, ומ\"ש ואין מביאין עמו חגיגה. תוספתא פ\"ח. ובירושלמי איתא דר' זעירא יליף לה מקרא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות קרבן פסח", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..576fb074b72fdabf132543898d8b939c5d0dc7d9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,73 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תמורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "text": [ + [ + [ + "מי שהמיר בקרבן מקרבנות הצבור כו' אין התמורה קדש. בס' שאלת הכהנים תורה הקשה דאמאי לא כתב רבינו דה\"נ אם המירו צבור בבהמת חולין שלהן על קרבן של יחיד אינה תמורה וכדאיתא בתוספתא. וי\"ל דרבינו סמך אמ\"ש רפ\"ד דפסולי המוקדשין גבי חטאות המתות דתמורה א\"י לומר בצבור:" + ], + [], + [], + [ + "המתכפר הוא שעושה תמורה אבל לא המקדיש כיצד כו' כגון שהקדיש קרבנות נזיר שיתכפר בהם פלוני הנזיר כו'. הרב כ\"מ קיצר בכאן ומתבאר בגמרא פ\"ק דתמורה (דף י' ע\"א). וראיתי בשו\"ת ושב הכהן שכתב דכוונת רבינו הוא שהמשיל הענין בנזיר לומר דאף באב שהדיר את בנו בנזיר דינא הכי שהבן הוא המתכפר ועושה תמורה ולא האב אע\"פ שהוא הדירו. ודבריו תמוהין דהא אין האב מדיר רק בנו קטן וקטן אפילו הגיע לעונת נדרים הוה איבעיא דלא איפשיטא אי עושה כלל תמורה כמ\"ש רבינו בסמוך. ואין לומר דאיירי דעכשיו הוא גדול דהא בכה\"ג ה\"ל נזירות אביו כמ\"ש התוי\"ט ספ\"ג דסוטה, ומיהו בירושלמי דנזיר ל\"מ הכי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולוקה כמנין הבהמות שהמיר. הכ\"מ לא הראה מקורו. ונראה שהטעם משום דאמר גופין מחולקים גם בבהמה כמ\"ש המ\"ל ריש ה' איסורי ביאה ובהל' שגגות ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל החטאות שדינן שימותו אין עושין תמורה וכל חטאת שדינה שתרעה עד שיפול בה מום ותמכר עושה תמורה. הרב בעל כ\"מ לא הראה מקורו. והוא משנה מפורשת רפ\"ד דתמורה ורפ\"ג דמעילה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "תמורת הבכור והמעשר אינן קריבין לעולם שנאמר בבכור לה' הוא. עיין מ\"ש הלח\"מ דבגמרא מפיק לה מקודש הם ורבינו דמפיק לה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע\"כ. וא\"צ לזה דדברי רבינו מבוארים פ\"ק דתמורה (דף ה:) דאביי ורבא נפקא להו מדכתיב לה' הוא. והא דבפ\"ג שם דריש ליה אביי גופיה מקודש הם י\"ל דאביי שם לרבא בר רב עזא השיב כן אבל לשיטתו ע\"כ מלה' הוא נפיק דהא איהו ס\"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ואיצטריך ליה קדש הם לומר בהוייתן יהו ולא תהני, וכבר הרגישו התוס' בזבחים שם דאביי ורבא נפקא להו מלה' הוא דלרבא נמי איצטריך ליה קדש הם דאין עולין מבטלין זה את זה דהא סבירא ליה כמאן דאמר דאין מערבין לקרנות וכר' יונתן דמשמע אחד אחד עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו כדאיתא בפרק קמא דתמורה ופרק השואל (דף ק\"ה) וליכא למילף מולקח דם הפר ומדם השעיר דאין עולין מבטלין זא\"ז אלא מקודש הם. וכדאמרינן בזבחים (דף פ\"א:) עיי\"ש ולתרווייהו מלה' הוא נפקא דאין תמורת בכור ומעשר קריבה. ואע\"ג דרבינו ס\"ל דמערבין לקרנות כמ\"ש פ\"ד מהל' עבודת יוה\"כ מ\"מ ממעט כאן תמורה מלה' הוא משום דאיהו ס\"ל כאביי דאי עביד מהני כמ\"ש במ\"א וכמ\"ש הלח\"מ פ\"ו מהל' בכורות וא\"כ איצטריך ליה נמי קדש הם דבהווייתן יהו ומש\"ה יליף דאין תמורתן קריבה מלה' הוא ובחידושי לזבחים (דף ל\"ז:) בספרי משכיל לאיתן יישבתי בזה גם קושיית התוס' בעז\"ה עיי\"ש:" + ], + [ + "וכשם שאין פודין בכור ומעשר שנפל בהן מום כך אין פודין תמורתן. הכ\"מ הראה מקום להמשנה דפ\"ג דתמורה (דף כ\"א) ואינו מספיק דהכי מיתנייא התם כל הקדשים יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר ואיכא למימר דהאי חוץ אהן עצמן קאי ולא אתמורה וכדמשמע בסוגיא דזבחים (דף ע\"ה:) וכ\"כ התוס' בהדיא שם בד\"ה בכור ע\"ש. אבל הדין שכתב רבינו בעא לה רמי ב\"ח שם בכור אינו נפדה תמורתו מהו ופשיט לה רבא מברייתא דתניא בכור ומעשר משהוממו עושין תמורה ותמורתן כיוצא בהן, ומזה הוא שיצא לרבינו ודלא כמ\"ש הכ\"מ. ודע דגבי מעשר תניא נמי בספ\"ק דתמורה (דף י\"ג) ואפשר דרמי ב\"ח ידע לה ולכך לא מבעיא ליה רק גבי בכור:" + ], + [], + [ + "המקדיש בע\"מ כו' והמיר בה אחר שנפדית ה\"ז תמורה ואינה קריבה ואינה נפדית. עיין בלח\"מ שהקשה דמניין לרבינו דמתפיס בתמורה אחר פדיון בע\"מ ומ\"ש מולדות קדשים דאחר פדיונן הוו חולין והניח בצ\"ע. ונעלם ממנו סוגיא ערוכה דבכורות (דף ט\"ז ע\"א) ודברי התוס' שם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4c2c911fd8deb0f2e395d8cc39924fb88c993c4e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Korbanot/Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,70 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Substitution", + "text": [ + [ + [ + "מי שהמיר בקרבן מקרבנות הצבור כו' אין התמורה קדש. בס' שאלת הכהנים תורה הקשה דאמאי לא כתב רבינו דה\"נ אם המירו צבור בבהמת חולין שלהן על קרבן של יחיד אינה תמורה וכדאיתא בתוספתא. וי\"ל דרבינו סמך אמ\"ש רפ\"ד דפסולי המוקדשין גבי חטאות המתות דתמורה א\"י לומר בצבור:" + ], + [], + [], + [ + "המתכפר הוא שעושה תמורה אבל לא המקדיש כיצד כו' כגון שהקדיש קרבנות נזיר שיתכפר בהם פלוני הנזיר כו'. הרב כ\"מ קיצר בכאן ומתבאר בגמרא פ\"ק דתמורה (דף י' ע\"א). וראיתי בשו\"ת ושב הכהן שכתב דכוונת רבינו הוא שהמשיל הענין בנזיר לומר דאף באב שהדיר את בנו בנזיר דינא הכי שהבן הוא המתכפר ועושה תמורה ולא האב אע\"פ שהוא הדירו. ודבריו תמוהין דהא אין האב מדיר רק בנו קטן וקטן אפילו הגיע לעונת נדרים הוה איבעיא דלא איפשיטא אי עושה כלל תמורה כמ\"ש רבינו בסמוך. ואין לומר דאיירי דעכשיו הוא גדול דהא בכה\"ג ה\"ל נזירות אביו כמ\"ש התוי\"ט ספ\"ג דסוטה, ומיהו בירושלמי דנזיר ל\"מ הכי:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולוקה כמנין הבהמות שהמיר. הכ\"מ לא הראה מקורו. ונראה שהטעם משום דאמר גופין מחולקים גם בבהמה כמ\"ש המ\"ל ריש ה' איסורי ביאה ובהל' שגגות ע\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל החטאות שדינן שימותו אין עושין תמורה וכל חטאת שדינה שתרעה עד שיפול בה מום ותמכר עושה תמורה. הרב בעל כ\"מ לא הראה מקורו. והוא משנה מפורשת רפ\"ד דתמורה ורפ\"ג דמעילה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "תמורת הבכור והמעשר אינן קריבין לעולם שנאמר בבכור לה' הוא. עיין מ\"ש הלח\"מ דבגמרא מפיק לה מקודש הם ורבינו דמפיק לה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן ע\"כ. וא\"צ לזה דדברי רבינו מבוארים פ\"ק דתמורה (דף ה:) דאביי ורבא נפקא להו מדכתיב לה' הוא. והא דבפ\"ג שם דריש ליה אביי גופיה מקודש הם י\"ל דאביי שם לרבא בר רב עזא השיב כן אבל לשיטתו ע\"כ מלה' הוא נפיק דהא איהו ס\"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ואיצטריך ליה קדש הם לומר בהוייתן יהו ולא תהני, וכבר הרגישו התוס' בזבחים שם דאביי ורבא נפקא להו מלה' הוא דלרבא נמי איצטריך ליה קדש הם דאין עולין מבטלין זה את זה דהא סבירא ליה כמאן דאמר דאין מערבין לקרנות וכר' יונתן דמשמע אחד אחד עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו כדאיתא בפרק קמא דתמורה ופרק השואל (דף ק\"ה) וליכא למילף מולקח דם הפר ומדם השעיר דאין עולין מבטלין זא\"ז אלא מקודש הם. וכדאמרינן בזבחים (דף פ\"א:) עיי\"ש ולתרווייהו מלה' הוא נפקא דאין תמורת בכור ומעשר קריבה. ואע\"ג דרבינו ס\"ל דמערבין לקרנות כמ\"ש פ\"ד מהל' עבודת יוה\"כ מ\"מ ממעט כאן תמורה מלה' הוא משום דאיהו ס\"ל כאביי דאי עביד מהני כמ\"ש במ\"א וכמ\"ש הלח\"מ פ\"ו מהל' בכורות וא\"כ איצטריך ליה נמי קדש הם דבהווייתן יהו ומש\"ה יליף דאין תמורתן קריבה מלה' הוא ובחידושי לזבחים (דף ל\"ז:) בספרי משכיל לאיתן יישבתי בזה גם קושיית התוס' בעז\"ה עיי\"ש:" + ], + [ + "וכשם שאין פודין בכור ומעשר שנפל בהן מום כך אין פודין תמורתן. הכ\"מ הראה מקום להמשנה דפ\"ג דתמורה (דף כ\"א) ואינו מספיק דהכי מיתנייא התם כל הקדשים יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר ואיכא למימר דהאי חוץ אהן עצמן קאי ולא אתמורה וכדמשמע בסוגיא דזבחים (דף ע\"ה:) וכ\"כ התוס' בהדיא שם בד\"ה בכור ע\"ש. אבל הדין שכתב רבינו בעא לה רמי ב\"ח שם בכור אינו נפדה תמורתו מהו ופשיט לה רבא מברייתא דתניא בכור ומעשר משהוממו עושין תמורה ותמורתן כיוצא בהן, ומזה הוא שיצא לרבינו ודלא כמ\"ש הכ\"מ. ודע דגבי מעשר תניא נמי בספ\"ק דתמורה (דף י\"ג) ואפשר דרמי ב\"ח ידע לה ולכך לא מבעיא ליה רק גבי בכור:" + ], + [], + [ + "המקדיש בע\"מ כו' והמיר בה אחר שנפדית ה\"ז תמורה ואינה קריבה ואינה נפדית. עיין בלח\"מ שהקשה דמניין לרבינו דמתפיס בתמורה אחר פדיון בע\"מ ומ\"ש מולדות קדשים דאחר פדיונן הוו חולין והניח בצ\"ע. ונעלם ממנו סוגיא ערוכה דבכורות (דף ט\"ז ע\"א) ודברי התוס' שם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תמורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Korbanot" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e648be1a8aa6dd9712986f472ed0ee3e9effee16 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,127 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור. רבינו מפרש דהא דאמרינן בשבת (קמ\"ט) ודיוקני עצמה אף בחול כו' היינו דיוקנאות של ע\"א. כ\"כ הכס\"מ וגם התוס' פי' כן. ויש לה\"ר לזה מהירושלמי דר\"פ כל הצלמים ע\"ש. וכ\"מ מהא דאי' בת\"כ אל תפנו אל האלילים לעובדם ר' יהודה אומר אל תפנה לראותן ודי, משמע דאף ר\"י דמחמיר אינו אלא בע\"א. ואי אמרת דהא דשבת בנוי הו\"ל ג' מחלוקת בדבר, אך לפי' רבינו אתיא כר\"י. ומ\"ש הכ\"מ דאי דהתם איירי בע\"א מאי בעי מאי משמע הא פשטא דקרא הכי משמע שלא יפנה ויביט אל האלילים, לק\"מ לפי הת\"כ דת\"ק מפרש אל תפנו לעובדן והיינו דפריך מאי משמע דאיירי בהסתכלות לבד דאי משום דא\"ע לעובדן א\"א ללקות דה\"ל באם א\"ע לכך נאמר דפשטי' נמי משמע כן וא\"כ שפיר לקי עליה:" + ], + [ + "אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות. ברכות (דף י\"ב):" + ], + [], + [ + "ישראל שעבד עבודת כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו. בהשגות א\"א אעפ\"כ אסור לאבד ממונו בידים מדי דהוה אמסור. וכתב הכס\"מ דרבינו לא נזקק לכתוב חילוק זה שאינו כתוב בגמ'. ונראה דמ\"מ נלמד הוא מכלל דברי רבינו לקמן בפ\"ד שכתב דיחיד העובד כוכבים ממונו ליורשיו, וממילא מישתמע שאסור לאבד ממונו וכמ\"ש גבי מסור סוף הל' חובל. ועוד י\"ל דסמך רבינו על מ\"ש פ\"ו מה' נחלות ישראל שהמיר יורש קרוביו הישראלים כשהיה ואם ראו ב\"ד לקנסו כו' ואם היה הממון מופקד ביד אחר אם יכול לזכות בהן עיין בח\"מ סי' רפ\"ג בהג\"ה, ומיהו לאבדו גרע וכדמוכח ממ\"ש הג\"ה בח\"מ סי' שפ\"ח ע\"ש. ועיין מ\"ש המ\"ל רפ\"ה דמלוה. וכל זה דלא כמ\"ש בשו\"ת אמונת שמואל סי' י\"ז דמותר לאבד ממונו ביד לכ\"ע דלא שייך ביה טעמא יכין רשע וצדיק ילבש. וליתא כמבואר מדברי רבינו והראב\"ד. וצ\"ע בשו\"ת תה\"ד סי' שמ\"ט:", + " וכן האפיקורסים מישראל כו' ואין מקבלין אותם בתשובה לעולם כו'. עיין בכס\"מ והפר\"ח הניח דברי הכס\"מ בצ\"ע. אך דברי רבינו יש להם טעם כמ\"ש הרדב\"ז בתשובה דאע\"ג דאין דבר שעומד בפני התשובה מ\"מ אין יוצאין אצלנו מחזקתן דאפשר שאין תשובתן שלימה ויחזרו בהם כיון שעוברים בשאט בנפש ותרים אחרי מחשבות לבם הרע והמצות בזויות בעיניהם. וי\"ל בזה הא דאיתא בסוטה ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' בארור סגי ליה והיינו משום דמשמע דאיירי באפיקורס שעובד ע\"א להכעיס דלא מהני תשובה לקבלו ובארור אמרינן בו קללה בו נדוי כו' כמו מנודה משמע שמקבלין אותו לאחר שעבר הזמן. ועיין מ\"ש מהרש\"א שם שדבריו א\"מ. ויש לה\"ר לרבינו מריש חולין דהקשה אהא דאכל יהושפט משחיטת אחאב והקשה בס' חפץ ה' דאימא דאחאב עשה תשובה בסוף ימיו, ולפ\"ד רבינו א\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואזהרה להדיוט המסית מניין. כתב הכס\"מ דנביא בהדיא כתיב ביה וכתב הפר\"ח דכיון למ\"ש רבינו בס' המצות דאזהרת נביא השקר הוא מאמרו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי ותמה דזה לא מקרי אזהרה וכדאמר בתמורה ובפד\"מ דאזהרת עשה לא שמה אזהרה ואולי אסיפא דקרא סמך דכתיב אשר לא צויתיו לדבר וסבר דמקרי אזהרה ומסיק דהעיקר כדאיתא בירושלמי פ' הנשרפין דמפיק ליה מדכתיב לא תענה ברעך עד שקר ע\"כ. ויש לתמוה עליו דע\"כ ההיא דירושלמי לא אתיא אליבא דהילכתא דקיי\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד אין לוקין עליו ואי איתא דלא תענה הוי אזהרה לנביא שקר איך מפקינן מיניה אזהרה ומלקות לעדים זוממין כדאיתא בפ\"ק דמכות. ועיין תוס' שבת (קנ\"ד) וב\"ק (ע\"ד). ול\"נ דכונת רבינו בסה\"מ הוא דאזהרת נביא השקר מאמרו הנביא אשר יזיד לדבר וסמיך ליה בההוא קרא ואשר ידבר בשם אלהים אחרים דהיינו מתנבא בשם עבודת כוכבים. ואיתקיש נביא שקר בשם ה' לנביא בשמה לומר דכשם שלא ענש אלא א\"כ הזהיר למתנבא בשמה ה\"נ לא ענש אא\"כ הזהיר לנביא שקר. וכה\"ג מצינו דילפינן ביומא (פ\"א) אזהרה לענוי ביוה\"כ ממלאכה בגז\"ש מה להלן לא ענש אא\"כ הזהיר כו', וכה\"ג איתא בזבחים (ק\"ו ק\"ז) דיליף אזהרה בשחוטי חוץ בגז\"ש מהעלאה דלא ענש אא\"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש כו':" + ], + [], + [], + [ + "ואסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם ע\"א. עיין בס' המצות:" + ], + [], + [], + [ + "הנודר בשם ע\"א והנשבע בה לוקה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו. ובהשגות כתב הראב\"ד זה לא אמר בגמ' אלא אליבא דר' יהודה דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו ולית הילכתא כוותיה. והלח\"מ פי\"ח מה' סנהדרין כתב דרבינו איירי שעשה מעשה כגון שנשבע שלא יאכל ואכל והוא דחוק. וגם נתקשה בסוגיא דסנהדרין (ס\"ג) דקאמר אברייתא דנודר ונשבע בשמה כר' יהודה והומ\"ל אפילו כרבנן ובשעשה מעשה. אבל נראה עיקר כמ\"ש הכס\"מ כאן דרבינו מפרש דבהאי לאו סברי רבנן נמי כר\"י בעלמא אי משום חומר עכו\"ם אי מט\"א ע\"ש. ונראה דיש לדקדק כן מלשון הגמ' דלא קאמר ההיא ר\"י היא דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו ולשון זה הוה משמע ודאי דברייתא אתיא כר\"י ומדקאמר ההיא כר' יהודה משמע דסברה כאן כר\"י בעלמא. וכה\"ג דקדק בחידושי ריטב\"א בפ\"ק דגיטין (ט' ע\"ב) גבי הא דקאמר וכדברי ר\"מ בארבעה ע\"ש. וכפירוש זה פי' ג\"כ מהרש\"א בפ\"ב דקידושין (נ\"ד):
ויש לי לה\"ר לפי' הכס\"מ משבועות (כ\"א) כי אתא רבין א\"ר ירמיה א\"ר אבהו א\"ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר כו' ה\"ד אילימא דאמר שבועה שאוכל ולא אכל מי לוקה והאיתמר ר' יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה לאו שאב\"מ. וקשה דבסנהדרין (ס\"ג) אמר רבין א\"ר אלעזר הנודר בשם ע\"א והמקיים בשמה לוקה ומוקי לה כר' יהודה דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו וא\"כ קשיא דרבין אדרבין דבשבועות התם משמע דרבין נמי כר' יוחנן ס\"ל. ולפ\"ד הכס\"מ דרק בסנהדרין דוקא סובר כר' יהודה אבל לא בעלמא לק\"מ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "עכו\"ם ומשמשיה ותקרובת שלה אסור בהנאה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים אחת משום ולא תביא ואחת משום ולא ידבק בידך כו'. הכס\"מ הראה מקור לדברי רבינו מסוגיא דמכות (כ\"ב) דאם נהנה מאשירה חייב שתים מלא ידבק ומלא תביא וה\"ה לנהנה מכל מילי דמשמשיה, ובאמת אין מאשירה ראיה לשאר מילי דשאני אשירה דהיא גופה עכו\"ם היא, וכמ\"ש הרמב\"ן בסה\"מ והכס\"מ לא זכרו. אך יש לה\"ר לדעת רבינו מכמה דוכתי דמצינו דדרשינן קרא דלא ידבק בידך מאומה על כל מילי דהרי בפ\"ק דע\"ז (י\"ב ב') מייתי קרא דלא ידבק לענין איסור הנאה מריח דורד והדס של תקרובת עכו\"ם ושם (ל\"ד ב') מייתי לה לאסור פרש עגלי ע\"א, וכן קרא דלא תביא תועבה איירי נמי בתקרובת דהא סיפא דקרא דכתיב והיית וגו' דריש ליה בהדיא בתמורה (ל') אתקרובת. והא ודאי דהא דדרשינן ולא תביא לאיסור הנאה אסיפא דכתיב והיית סמיך דאיירי באיסור הנאה דדרשינן מיניה בקידושין (נ\"ז) כל שאתה מהוה ממנו הרי הוא כמוהו לאסור חליפין של עכו\"ם. ובזה מתורץ קושיית הפר\"ח דמנ\"ל דלא תביא אשירה איירי בהנאה דאימא כפשטיה שלא יביא לביתו, ולפמ\"ש א\"ש דאסיפא סמיך דוהיית איירי נמי בהנאה, וכי היכי דמצינו דוהיית איירי נמי בתקרובת ה\"נ רישא דולא תביא איירי ג\"כ בתקרובת וכמ\"ש רבינו. ולפ\"ז י\"ל מ\"ש בשו\"ת נו\"ב מ\"ת חי\"ד סי' ע\"ח דסוגיא דע\"ז (ל\"ד) סותר הסוגיא דתמורה (ל') דהתם מייתי לאסור הנאה בפרש של תקרובת מקרא דלא ידבק וא\"כ יש בו לאו ואילו בתמורה מייתי מקרא אחרינא דכתיב והיית ובזה ליכא לאו רק איסור עשה. ולפמ\"ש אין סתירה כלל דקושטא דגם מוהיית שמעינן לאו דארישא דקרא דכתיב ביה לא תביא תועבה אל ביתך קאי והיית לומר דכל מה שאתה מהוה מעכו\"ם לא תביא תועבה אל ביתך ליהנות ממנו ובשניהם הוא עובר. וסוגיא אחת מלמדת על חברתה. והעד על זה הסוגיא במכות דקחשיב לשניהן וכמ\"ש רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירש כוס אחד מן התערובות ונפל לכוסות שנים הרי אלו מותרין. הכס\"מ הקשה דבהל' מ\"א גבי רמוני בדן של ערלה אוסר רבינו תערובת השני וכאן מתיר, ותירץ דמדינא בב' תערובות סגי וברמוני בדן החמיר משום דאפשר שיהיה להן מתירין אם יתפרדו הרמונים. והקשה הפר\"ח דאי איתא דרמוני בדן חמירי מאי מקשה הגמ' בזבחים לשמואל דאסר ס\"ס בע\"א ולא בשאר איסורין כמאן אי כר' יהודה דאסר גבי רמוני בדן אפילו בשאר איסורין אוסר והשתא נימא דשמואל אית ליה שפיר כר\"י דלא אסר ר\"י ס\"ס בשאר איסורין אלא ברמוני בדן דוקא משום שיש להם מתירין, וגם הלח\"מ תמה כנ\"ל דאיך מחמיר רבינו ברמוני בדן יותר מבע\"א ובגמ' מוכח דבשאר איסורין קילי עיי\"ש ומה שתירץ א\"מ, דאימא בדבר שיל\"מ שמואל מודה דחמיר ולא נקיט ע\"א אלא למעט שאר איסורין שאל\"מ. אך באמת בחנם נדחקו בזה דאישתמיטתייהו ברייתא ערוכה בגיטין (נ\"ד) נפלו ונתפצעו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו דברי ר' יהודה וא\"כ לא הוו כלל רמוני בדן לר' יהודה דבר שיל\"מ דהא לא מהני לדידיה מה שיתפצעו ויתפרדו, ולפ\"ז אף לפ\"ד רבינו והכס\"מ דרמוני בדן חמירי א\"ש הא דפריך ודייק מר' יהודה דאוסר ברמוני בדן דאוסר נמי בשארי איסורין דע\"כ הכי הוא לשיטתו דר' יהודה גופיה דלא הוו רמוני בדן דבר שיל\"מ ולא חמירי משאר איסורין כלל. גם א\"ש הא דמשני לשמואל תנאי הוא ואיהו סבר כר\"י דאוסר ס\"ס ברמוני בדן וכ\"ש בע\"א דהא לדידיה ליכא למימר דמחמיר ברמוני בדן יותר משום שיל\"מ. אבל לדידן דמהני פירוד י\"ל דחמירי, ומיהו אפשר דפירוד ממילא מהני גם לר\"י:" + ] + ], + [ + [ + "לפיכך העובדים אילנות הנטועים מתחלתן לפירות מותרין. הלח\"מ הקשה דבע\"ז (מ\"ה ב') משמע דלרבנן דס\"ל אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר דרשי קרא דואבדתם את שמם לכנות לה שם. וכיון דרבינו פסק כרבנן אמאי לא הזכיר דין דלכנות לה שם. ונראה שנעלם ממנו הסוגיא (מ\"ח) דאסיק רב אשי התם דאיפוך רבנן לדר' יוסי בר' יהודה ודר\"י בר\"י לדרבנן דלפ\"ז אדרבה דרבנן דרשי ההוא קרא לשרש אחריה ולא לכנות לה שם וא\"ש. עוד י\"ל דרבינו מפרש דלאו למימרא דצריך לכנות לה שם אלא לומר דמותר דהו\"א דשם אלהים אחרים לא תזכירו היינו אפילו בשם גנאי וכ\"מ במכילתא. ולפ\"ז א\"ש דלהתיר להזכיר בשם גנאי יש ללמוד ממ\"ש בספ\"ה דמשמע מדקדוק דבריו דהתם דבשם ע\"א שקורין אותה העכו\"ם איירי עיי\"ש. ודבר הלמד מעניינו דסמך לעיל מיניה שלא ישביע העכו\"ם ביראתו דהיינו ודאי בשמה שקורא אותה:" + ], + [ + "אבני הר שנדלדלו ועבדן במקומן מותרות. עיין בהשגות והכס\"מ כתב שהיה לרבינו גירסא אחרת בגמ', ועיין בס' ת\"ח ובש\"ך ביו\"ד ר\"ס קמ\"ה שכתבו טעם לדעת רבינו ע\"פ הירושלמי, ועיין בס' באר יעקב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו יושב ישיבת עראי. עיין בהשגות, ובכס\"מ כתב דישיבה דכתיבא בהו אפילו כל דהו קאסר. וכה\"ג מצינו ישיבה במגילה (דף י\"ט):", + " עד שיקבל ז' מצות שנאמר לא ישבו בארצך. קשה דהכא משמע דמוקי קרא דלא ישבו הכי משום קרא דלא תסגיר מוקי בגר תושב שקבל עליו ז' מצות וכת\"ק דברייתא בפ' השולח. ובהל' עבדים מוקי קרא דלא תסגיר בעבד שברח וכראב\"י התם ואיך מזכה שטרא לבי תרי דקרא דלא תסגיר מוקי להכי ולהכי. וי\"ל דס\"ל לרבינו דלא קשיא ליה לראב\"י אלא משום דת\"ק מוקי כולא קרא דל\"ת רק בג\"ת אבל גם ראב\"י מודה דאיירי נמי בג\"ת. ויש לה\"ר מערכין (כ\"ט) וכ\"מ בספרי פ' כי תצא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהגמ\"יי סי' ט': ודלא כרש\"י שפירש מאל תפנו אל האלילים. צ\"ל אל האובות:" + ] + ], + [ + [ + "אין מגלחין פאתי הראש כו' וחייב על כל פאה ופאה. עיין בס' המצות ל\"ת סי' מ\"ג:", + " והמגלח את הקטן לוקה. כתב הכס\"מ פלוגתא דאמוראי בנזיר ופסק כר\"ה דמחייב. והתוס' בשבועות (דף ג') הביאו ראיה לזה מסוגיא דב\"מ (דף י' ע\"ב) וכ\"כ בחדושי ריטב\"א לב\"מ, והפר\"ח בספרו מים חיים כ\"כ דנפשי':" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: עוד אמרו שם כל מ\"ע שאין הזמן גרמא נשים חייבות ולא כתבו רבינו כאן ולא ידעתי למה ואולי בארו במקום אחר. ביארו רבינו בריש ה' תפלה וברפ\"ה מה' ברכות ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9fd47cbce9768150de0444b16f64d61e5d817927 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,127 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Foreign_Worship_and_Customs_of_the_Nations", + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור. רבינו מפרש דהא דאמרינן בשבת (קמ\"ט) ודיוקני עצמה אף בחול כו' היינו דיוקנאות של ע\"א. כ\"כ הכס\"מ וגם התוס' פי' כן. ויש לה\"ר לזה מהירושלמי דר\"פ כל הצלמים ע\"ש. וכ\"מ מהא דאי' בת\"כ אל תפנו אל האלילים לעובדם ר' יהודה אומר אל תפנה לראותן ודי, משמע דאף ר\"י דמחמיר אינו אלא בע\"א. ואי אמרת דהא דשבת בנוי הו\"ל ג' מחלוקת בדבר, אך לפי' רבינו אתיא כר\"י. ומ\"ש הכ\"מ דאי דהתם איירי בע\"א מאי בעי מאי משמע הא פשטא דקרא הכי משמע שלא יפנה ויביט אל האלילים, לק\"מ לפי הת\"כ דת\"ק מפרש אל תפנו לעובדן והיינו דפריך מאי משמע דאיירי בהסתכלות לבד דאי משום דא\"ע לעובדן א\"א ללקות דה\"ל באם א\"ע לכך נאמר דפשטי' נמי משמע כן וא\"כ שפיר לקי עליה:" + ], + [ + "אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות. ברכות (דף י\"ב):" + ], + [], + [ + "ישראל שעבד עבודת כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו. בהשגות א\"א אעפ\"כ אסור לאבד ממונו בידים מדי דהוה אמסור. וכתב הכס\"מ דרבינו לא נזקק לכתוב חילוק זה שאינו כתוב בגמ'. ונראה דמ\"מ נלמד הוא מכלל דברי רבינו לקמן בפ\"ד שכתב דיחיד העובד כוכבים ממונו ליורשיו, וממילא מישתמע שאסור לאבד ממונו וכמ\"ש גבי מסור סוף הל' חובל. ועוד י\"ל דסמך רבינו על מ\"ש פ\"ו מה' נחלות ישראל שהמיר יורש קרוביו הישראלים כשהיה ואם ראו ב\"ד לקנסו כו' ואם היה הממון מופקד ביד אחר אם יכול לזכות בהן עיין בח\"מ סי' רפ\"ג בהג\"ה, ומיהו לאבדו גרע וכדמוכח ממ\"ש הג\"ה בח\"מ סי' שפ\"ח ע\"ש. ועיין מ\"ש המ\"ל רפ\"ה דמלוה. וכל זה דלא כמ\"ש בשו\"ת אמונת שמואל סי' י\"ז דמותר לאבד ממונו ביד לכ\"ע דלא שייך ביה טעמא יכין רשע וצדיק ילבש. וליתא כמבואר מדברי רבינו והראב\"ד. וצ\"ע בשו\"ת תה\"ד סי' שמ\"ט:", + " וכן האפיקורסים מישראל כו' ואין מקבלין אותם בתשובה לעולם כו'. עיין בכס\"מ והפר\"ח הניח דברי הכס\"מ בצ\"ע. אך דברי רבינו יש להם טעם כמ\"ש הרדב\"ז בתשובה דאע\"ג דאין דבר שעומד בפני התשובה מ\"מ אין יוצאין אצלנו מחזקתן דאפשר שאין תשובתן שלימה ויחזרו בהם כיון שעוברים בשאט בנפש ותרים אחרי מחשבות לבם הרע והמצות בזויות בעיניהם. וי\"ל בזה הא דאיתא בסוטה ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' בארור סגי ליה והיינו משום דמשמע דאיירי באפיקורס שעובד ע\"א להכעיס דלא מהני תשובה לקבלו ובארור אמרינן בו קללה בו נדוי כו' כמו מנודה משמע שמקבלין אותו לאחר שעבר הזמן. ועיין מ\"ש מהרש\"א שם שדבריו א\"מ. ויש לה\"ר לרבינו מריש חולין דהקשה אהא דאכל יהושפט משחיטת אחאב והקשה בס' חפץ ה' דאימא דאחאב עשה תשובה בסוף ימיו, ולפ\"ד רבינו א\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואזהרה להדיוט המסית מניין. כתב הכס\"מ דנביא בהדיא כתיב ביה וכתב הפר\"ח דכיון למ\"ש רבינו בס' המצות דאזהרת נביא השקר הוא מאמרו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי ותמה דזה לא מקרי אזהרה וכדאמר בתמורה ובפד\"מ דאזהרת עשה לא שמה אזהרה ואולי אסיפא דקרא סמך דכתיב אשר לא צויתיו לדבר וסבר דמקרי אזהרה ומסיק דהעיקר כדאיתא בירושלמי פ' הנשרפין דמפיק ליה מדכתיב לא תענה ברעך עד שקר ע\"כ. ויש לתמוה עליו דע\"כ ההיא דירושלמי לא אתיא אליבא דהילכתא דקיי\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד אין לוקין עליו ואי איתא דלא תענה הוי אזהרה לנביא שקר איך מפקינן מיניה אזהרה ומלקות לעדים זוממין כדאיתא בפ\"ק דמכות. ועיין תוס' שבת (קנ\"ד) וב\"ק (ע\"ד). ול\"נ דכונת רבינו בסה\"מ הוא דאזהרת נביא השקר מאמרו הנביא אשר יזיד לדבר וסמיך ליה בההוא קרא ואשר ידבר בשם אלהים אחרים דהיינו מתנבא בשם עבודת כוכבים. ואיתקיש נביא שקר בשם ה' לנביא בשמה לומר דכשם שלא ענש אלא א\"כ הזהיר למתנבא בשמה ה\"נ לא ענש אא\"כ הזהיר לנביא שקר. וכה\"ג מצינו דילפינן ביומא (פ\"א) אזהרה לענוי ביוה\"כ ממלאכה בגז\"ש מה להלן לא ענש אא\"כ הזהיר כו', וכה\"ג איתא בזבחים (ק\"ו ק\"ז) דיליף אזהרה בשחוטי חוץ בגז\"ש מהעלאה דלא ענש אא\"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש כו':" + ], + [], + [], + [ + "ואסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם ע\"א. עיין בס' המצות:" + ], + [], + [], + [ + "הנודר בשם ע\"א והנשבע בה לוקה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו. ובהשגות כתב הראב\"ד זה לא אמר בגמ' אלא אליבא דר' יהודה דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו ולית הילכתא כוותיה. והלח\"מ פי\"ח מה' סנהדרין כתב דרבינו איירי שעשה מעשה כגון שנשבע שלא יאכל ואכל והוא דחוק. וגם נתקשה בסוגיא דסנהדרין (ס\"ג) דקאמר אברייתא דנודר ונשבע בשמה כר' יהודה והומ\"ל אפילו כרבנן ובשעשה מעשה. אבל נראה עיקר כמ\"ש הכס\"מ כאן דרבינו מפרש דבהאי לאו סברי רבנן נמי כר\"י בעלמא אי משום חומר עכו\"ם אי מט\"א ע\"ש. ונראה דיש לדקדק כן מלשון הגמ' דלא קאמר ההיא ר\"י היא דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו ולשון זה הוה משמע ודאי דברייתא אתיא כר\"י ומדקאמר ההיא כר' יהודה משמע דסברה כאן כר\"י בעלמא. וכה\"ג דקדק בחידושי ריטב\"א בפ\"ק דגיטין (ט' ע\"ב) גבי הא דקאמר וכדברי ר\"מ בארבעה ע\"ש. וכפירוש זה פי' ג\"כ מהרש\"א בפ\"ב דקידושין (נ\"ד):
ויש לי לה\"ר לפי' הכס\"מ משבועות (כ\"א) כי אתא רבין א\"ר ירמיה א\"ר אבהו א\"ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר כו' ה\"ד אילימא דאמר שבועה שאוכל ולא אכל מי לוקה והאיתמר ר' יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה לאו שאב\"מ. וקשה דבסנהדרין (ס\"ג) אמר רבין א\"ר אלעזר הנודר בשם ע\"א והמקיים בשמה לוקה ומוקי לה כר' יהודה דאמר לאו שאב\"מ לוקין עליו וא\"כ קשיא דרבין אדרבין דבשבועות התם משמע דרבין נמי כר' יוחנן ס\"ל. ולפ\"ד הכס\"מ דרק בסנהדרין דוקא סובר כר' יהודה אבל לא בעלמא לק\"מ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "עכו\"ם ומשמשיה ותקרובת שלה אסור בהנאה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים אחת משום ולא תביא ואחת משום ולא ידבק בידך כו'. הכס\"מ הראה מקור לדברי רבינו מסוגיא דמכות (כ\"ב) דאם נהנה מאשירה חייב שתים מלא ידבק ומלא תביא וה\"ה לנהנה מכל מילי דמשמשיה, ובאמת אין מאשירה ראיה לשאר מילי דשאני אשירה דהיא גופה עכו\"ם היא, וכמ\"ש הרמב\"ן בסה\"מ והכס\"מ לא זכרו. אך יש לה\"ר לדעת רבינו מכמה דוכתי דמצינו דדרשינן קרא דלא ידבק בידך מאומה על כל מילי דהרי בפ\"ק דע\"ז (י\"ב ב') מייתי קרא דלא ידבק לענין איסור הנאה מריח דורד והדס של תקרובת עכו\"ם ושם (ל\"ד ב') מייתי לה לאסור פרש עגלי ע\"א, וכן קרא דלא תביא תועבה איירי נמי בתקרובת דהא סיפא דקרא דכתיב והיית וגו' דריש ליה בהדיא בתמורה (ל') אתקרובת. והא ודאי דהא דדרשינן ולא תביא לאיסור הנאה אסיפא דכתיב והיית סמיך דאיירי באיסור הנאה דדרשינן מיניה בקידושין (נ\"ז) כל שאתה מהוה ממנו הרי הוא כמוהו לאסור חליפין של עכו\"ם. ובזה מתורץ קושיית הפר\"ח דמנ\"ל דלא תביא אשירה איירי בהנאה דאימא כפשטיה שלא יביא לביתו, ולפמ\"ש א\"ש דאסיפא סמיך דוהיית איירי נמי בהנאה, וכי היכי דמצינו דוהיית איירי נמי בתקרובת ה\"נ רישא דולא תביא איירי ג\"כ בתקרובת וכמ\"ש רבינו. ולפ\"ז י\"ל מ\"ש בשו\"ת נו\"ב מ\"ת חי\"ד סי' ע\"ח דסוגיא דע\"ז (ל\"ד) סותר הסוגיא דתמורה (ל') דהתם מייתי לאסור הנאה בפרש של תקרובת מקרא דלא ידבק וא\"כ יש בו לאו ואילו בתמורה מייתי מקרא אחרינא דכתיב והיית ובזה ליכא לאו רק איסור עשה. ולפמ\"ש אין סתירה כלל דקושטא דגם מוהיית שמעינן לאו דארישא דקרא דכתיב ביה לא תביא תועבה אל ביתך קאי והיית לומר דכל מה שאתה מהוה מעכו\"ם לא תביא תועבה אל ביתך ליהנות ממנו ובשניהם הוא עובר. וסוגיא אחת מלמדת על חברתה. והעד על זה הסוגיא במכות דקחשיב לשניהן וכמ\"ש רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירש כוס אחד מן התערובות ונפל לכוסות שנים הרי אלו מותרין. הכס\"מ הקשה דבהל' מ\"א גבי רמוני בדן של ערלה אוסר רבינו תערובת השני וכאן מתיר, ותירץ דמדינא בב' תערובות סגי וברמוני בדן החמיר משום דאפשר שיהיה להן מתירין אם יתפרדו הרמונים. והקשה הפר\"ח דאי איתא דרמוני בדן חמירי מאי מקשה הגמ' בזבחים לשמואל דאסר ס\"ס בע\"א ולא בשאר איסורין כמאן אי כר' יהודה דאסר גבי רמוני בדן אפילו בשאר איסורין אוסר והשתא נימא דשמואל אית ליה שפיר כר\"י דלא אסר ר\"י ס\"ס בשאר איסורין אלא ברמוני בדן דוקא משום שיש להם מתירין, וגם הלח\"מ תמה כנ\"ל דאיך מחמיר רבינו ברמוני בדן יותר מבע\"א ובגמ' מוכח דבשאר איסורין קילי עיי\"ש ומה שתירץ א\"מ, דאימא בדבר שיל\"מ שמואל מודה דחמיר ולא נקיט ע\"א אלא למעט שאר איסורין שאל\"מ. אך באמת בחנם נדחקו בזה דאישתמיטתייהו ברייתא ערוכה בגיטין (נ\"ד) נפלו ונתפצעו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו דברי ר' יהודה וא\"כ לא הוו כלל רמוני בדן לר' יהודה דבר שיל\"מ דהא לא מהני לדידיה מה שיתפצעו ויתפרדו, ולפ\"ז אף לפ\"ד רבינו והכס\"מ דרמוני בדן חמירי א\"ש הא דפריך ודייק מר' יהודה דאוסר ברמוני בדן דאוסר נמי בשארי איסורין דע\"כ הכי הוא לשיטתו דר' יהודה גופיה דלא הוו רמוני בדן דבר שיל\"מ ולא חמירי משאר איסורין כלל. גם א\"ש הא דמשני לשמואל תנאי הוא ואיהו סבר כר\"י דאוסר ס\"ס ברמוני בדן וכ\"ש בע\"א דהא לדידיה ליכא למימר דמחמיר ברמוני בדן יותר משום שיל\"מ. אבל לדידן דמהני פירוד י\"ל דחמירי, ומיהו אפשר דפירוד ממילא מהני גם לר\"י:" + ] + ], + [ + [ + "לפיכך העובדים אילנות הנטועים מתחלתן לפירות מותרין. הלח\"מ הקשה דבע\"ז (מ\"ה ב') משמע דלרבנן דס\"ל אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר דרשי קרא דואבדתם את שמם לכנות לה שם. וכיון דרבינו פסק כרבנן אמאי לא הזכיר דין דלכנות לה שם. ונראה שנעלם ממנו הסוגיא (מ\"ח) דאסיק רב אשי התם דאיפוך רבנן לדר' יוסי בר' יהודה ודר\"י בר\"י לדרבנן דלפ\"ז אדרבה דרבנן דרשי ההוא קרא לשרש אחריה ולא לכנות לה שם וא\"ש. עוד י\"ל דרבינו מפרש דלאו למימרא דצריך לכנות לה שם אלא לומר דמותר דהו\"א דשם אלהים אחרים לא תזכירו היינו אפילו בשם גנאי וכ\"מ במכילתא. ולפ\"ז א\"ש דלהתיר להזכיר בשם גנאי יש ללמוד ממ\"ש בספ\"ה דמשמע מדקדוק דבריו דהתם דבשם ע\"א שקורין אותה העכו\"ם איירי עיי\"ש. ודבר הלמד מעניינו דסמך לעיל מיניה שלא ישביע העכו\"ם ביראתו דהיינו ודאי בשמה שקורא אותה:" + ], + [ + "אבני הר שנדלדלו ועבדן במקומן מותרות. עיין בהשגות והכס\"מ כתב שהיה לרבינו גירסא אחרת בגמ', ועיין בס' ת\"ח ובש\"ך ביו\"ד ר\"ס קמ\"ה שכתבו טעם לדעת רבינו ע\"פ הירושלמי, ועיין בס' באר יעקב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפילו יושב ישיבת עראי. עיין בהשגות, ובכס\"מ כתב דישיבה דכתיבא בהו אפילו כל דהו קאסר. וכה\"ג מצינו ישיבה במגילה (דף י\"ט):", + " עד שיקבל ז' מצות שנאמר לא ישבו בארצך. קשה דהכא משמע דמוקי קרא דלא ישבו הכי משום קרא דלא תסגיר מוקי בגר תושב שקבל עליו ז' מצות וכת\"ק דברייתא בפ' השולח. ובהל' עבדים מוקי קרא דלא תסגיר בעבד שברח וכראב\"י התם ואיך מזכה שטרא לבי תרי דקרא דלא תסגיר מוקי להכי ולהכי. וי\"ל דס\"ל לרבינו דלא קשיא ליה לראב\"י אלא משום דת\"ק מוקי כולא קרא דל\"ת רק בג\"ת אבל גם ראב\"י מודה דאיירי נמי בג\"ת. ויש לה\"ר מערכין (כ\"ט) וכ\"מ בספרי פ' כי תצא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהגמ\"יי סי' ט': ודלא כרש\"י שפירש מאל תפנו אל האלילים. צ\"ל אל האובות:" + ] + ], + [ + [ + "אין מגלחין פאתי הראש כו' וחייב על כל פאה ופאה. עיין בס' המצות ל\"ת סי' מ\"ג:", + " והמגלח את הקטן לוקה. כתב הכס\"מ פלוגתא דאמוראי בנזיר ופסק כר\"ה דמחייב. והתוס' בשבועות (דף ג') הביאו ראיה לזה מסוגיא דב\"מ (דף י' ע\"ב) וכ\"כ בחדושי ריטב\"א לב\"מ, והפר\"ח בספרו מים חיים כ\"כ דנפשי':" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: עוד אמרו שם כל מ\"ע שאין הזמן גרמא נשים חייבות ולא כתבו רבינו כאן ולא ידעתי למה ואולי בארו במקום אחר. ביארו רבינו בריש ה' תפלה וברפ\"ה מה' ברכות ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d89de6bee1d7446f7124d81be75eab57d7f543b9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,74 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. פי' שנהנה מזה ועיין עוד בסוף ה' תשובה מ\"ש בשם ס' המצות:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש ה'. כונת רבינו דדוקא ב\"י מצווין ולא ב\"נ. וכ\"כ בה' מלכים ושם יתבאר:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלאי הכרם ובב\"ח אסורין אפילו שלא כדה\"נ. משמע דאיסורא הוא דאיכא הא מלקות ליכא, ותמה המ\"ל דע\"כ מפרש רבינו הא דאביי בפסחים (כ\"ד) הכל מודים בכה\"כ שלוקין עליהן שלא כדה\"נ היינו באוכל דבנהנה ליכא מלקות, וכיון דאיירי באוכל הל\"ל הכל מודים בבב\"ח שלוקין על אכילתן שכדה\"נ. ונראה דרבינו לשיטתו בפ\"ט מה' מ\"א שהשמיט הא דתניא בחולין (ק\"ח ב') גבי בישול בב\"ח באיזה בישול אמרו בבישול שאחרים אוכלין אותו מחמת בישולו, אלא סתם ולא נתן שיעור לבישול בב\"ח ומשמע דמיחייב אף בבישול שאין ראוי לאכילה, והכרו\"פ ביאר טעמו דמפרש דתנא דברייתא דחולין דבעי בישול הראוי לאכילה ס\"ל דגם בבב\"ח ליכא איסור תורה אף באוכל שכדה\"נ אבל למאי דקיי\"ל בבב\"ח חייבין על אכילתו אפילו שכדה\"נ חייבין ג\"כ על אכילה ובישול שא\"ר לאכילה. ולפ\"ז לא הוה מצי אביי למימר הכל מודים בב\"ח שלוקין על אכילתן שכדה\"נ דהא האי תנא דחולין לא ס\"ל הכי. ולפ\"ז א\"ש נמי מה שהקשה בס' מח\"ר אהא דבעי למילף בפסחים (מ\"ד) דטעם כעיקר בכל האיסורין מבב\"ח ולא פריך מה לבב\"ח שכן לוקין עליהן שכדה\"נ דאזלא למ\"ד דלא ס\"ל הכי. ומ\"ש עוד במחנה ראובן דבפסח נמי אינו חייב אלא כדרך אכילה מדכתיב אל תאכלו ממנו נא אין הבנה לדבריו דכיון שהוא נא לאו דרך אכילה הוא ואפ\"ה חייביה רחמנא וקרייה אכילה וה\"ה לבישול ואינך דכתיבי בההוא קרא מחייב שכד\"א. ומ\"ש ביד המלך כבר הרגיש בזה המגיה במ\"ל כאן ודחהו." + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ד\"ה ואם כו'. אבל ק\"ל דאמרו פ\"ק דיבמות כו' ואינו עולה כפי דעת רבינו. עיין בפר\"ח:" + ], + [ + "בכ\"מ ד\"ה או שאמר כו'. הא כשבא לומר הלכה כדברי פלוני כיון שאינו מוסיף ולא גורע ולא משנה אינו נביא שקר ע\"כ, וי\"ל דאין זה דיוק אלא כתב רבינו לשניהם וכן בהקדמה לפירוש המשנה כתב לשניהם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אבל אם הבטיח על טובה כו'. עיין מ\"ש בזה הלח\"מ והפר\"ח והצל\"ח ושום אחד לא הראה מקורו, ומקורו נובע ממדרש תנחומא פ' וירא:
בלח\"מ ד\"ה ולא מצינו כו', דכל דבר שאמר משה מפי הגבורה אמרו כו', עיין מ\"ש הפר\"ח:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..1f41bc85b9aaeb23e691047d88534c13654617cc --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Foundations of the Torah", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Foundations_of_the_Torah", + "text": [ + [], + [ + [], + [ + "ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. פי' שנהנה מזה ועיין עוד בסוף ה' תשובה מ\"ש בשם ס' המצות:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "כל בית ישראל מצווין על קדוש ה'. כונת רבינו דדוקא ב\"י מצווין ולא ב\"נ. וכ\"כ בה' מלכים ושם יתבאר:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלאי הכרם ובב\"ח אסורין אפילו שלא כדה\"נ. משמע דאיסורא הוא דאיכא הא מלקות ליכא, ותמה המ\"ל דע\"כ מפרש רבינו הא דאביי בפסחים (כ\"ד) הכל מודים בכה\"כ שלוקין עליהן שלא כדה\"נ היינו באוכל דבנהנה ליכא מלקות, וכיון דאיירי באוכל הל\"ל הכל מודים בבב\"ח שלוקין על אכילתן שכדה\"נ. ונראה דרבינו לשיטתו בפ\"ט מה' מ\"א שהשמיט הא דתניא בחולין (ק\"ח ב') גבי בישול בב\"ח באיזה בישול אמרו בבישול שאחרים אוכלין אותו מחמת בישולו, אלא סתם ולא נתן שיעור לבישול בב\"ח ומשמע דמיחייב אף בבישול שאין ראוי לאכילה, והכרו\"פ ביאר טעמו דמפרש דתנא דברייתא דחולין דבעי בישול הראוי לאכילה ס\"ל דגם בבב\"ח ליכא איסור תורה אף באוכל שכדה\"נ אבל למאי דקיי\"ל בבב\"ח חייבין על אכילתו אפילו שכדה\"נ חייבין ג\"כ על אכילה ובישול שא\"ר לאכילה. ולפ\"ז לא הוה מצי אביי למימר הכל מודים בב\"ח שלוקין על אכילתן שכדה\"נ דהא האי תנא דחולין לא ס\"ל הכי. ולפ\"ז א\"ש נמי מה שהקשה בס' מח\"ר אהא דבעי למילף בפסחים (מ\"ד) דטעם כעיקר בכל האיסורין מבב\"ח ולא פריך מה לבב\"ח שכן לוקין עליהן שכדה\"נ דאזלא למ\"ד דלא ס\"ל הכי. ומ\"ש עוד במחנה ראובן דבפסח נמי אינו חייב אלא כדרך אכילה מדכתיב אל תאכלו ממנו נא אין הבנה לדבריו דכיון שהוא נא לאו דרך אכילה הוא ואפ\"ה חייביה רחמנא וקרייה אכילה וה\"ה לבישול ואינך דכתיבי בההוא קרא מחייב שכד\"א. ומ\"ש ביד המלך כבר הרגיש בזה המגיה במ\"ל כאן ודחהו." + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ, ד\"ה ואם כו'. אבל ק\"ל דאמרו פ\"ק דיבמות כו' ואינו עולה כפי דעת רבינו. עיין בפר\"ח:" + ], + [ + "בכ\"מ ד\"ה או שאמר כו'. הא כשבא לומר הלכה כדברי פלוני כיון שאינו מוסיף ולא גורע ולא משנה אינו נביא שקר ע\"כ, וי\"ל דאין זה דיוק אלא כתב רבינו לשניהם וכן בהקדמה לפירוש המשנה כתב לשניהם ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אבל אם הבטיח על טובה כו'. עיין מ\"ש בזה הלח\"מ והפר\"ח והצל\"ח ושום אחד לא הראה מקורו, ומקורו נובע ממדרש תנחומא פ' וירא:
בלח\"מ ד\"ה ולא מצינו כו', דכל דבר שאמר משה מפי הגבורה אמרו כו', עיין מ\"ש הפר\"ח:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות יסודי התורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4bb29e6c037cced91b5ac4f79718b3e1f78f862d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,83 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ואסור כו'. ומ\"ש לא ימכור שדה ויקנה בית כו'. עיין פי\"א מה' שמיטה:" + ], + [ + "ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן. עיין יבמות (דף ק\"ט):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו. ברכות (דף ל\"א ע\"ב):
בהגמ\"יי סי' ה', בסוף הדבור: ע\"כ במדרש. וכן אי' בזוהר פ' נח (דף ס\"ח):" + ], + [ + "שלא לבייש חבירו ברבים כו' בד\"א בדברים שבין אדם לחבירו כו'. עיין במהרש\"א בערכין שכתב דכ\"מ בת\"כ:" + ], + [], + [ + "ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. לא הראו מקורו. והוא בברכות (י\"ח סע\"ב):" + ] + ], + [ + [], + [ + "אבל האומר שקר נקרא מוציא ש\"ר על חבירו. פי' והוא חמור והוא ג\"כ בכלל לאו דלא תלך רכיל. וכ\"כ רבינו בפירוש ברפ\"ג דהל' נערה דאזהרה של מוציא ש\"ר הוא מלא תלך רכיל וע\"ש בכס\"מ. ומ\"ש בהגהות בשם סמ\"ג אזהרה למקבל לה\"ר מקרא דכתיב לא תשא שמע שוא הוא מפרק ע\"פ (קי\"ח). ודע דגם רבינו כתבו בה' סנהדרין פכ\"א הלכה ז' דבכלל לאו דלא תשא אזהרה למקבל לה\"ר ומספר לה\"ר ומעיד עדות שקר וכל הני איתא בפ' ע\"פ. וצ\"ל דסמך כאן על מ\"ש שם בענין לאו דלא תשא דעיקרו אזהרה לדיין הוא שלא ישמע דברי אחד מבעלי דין בלא חבירו אלא שנכללין בו ג\"כ אזהרה למקבל ומספר לה\"ר ומעיד עדות שקר ואע\"פ שיש בהן בלאו הכי אזהרות כמ\"ש כאן ובהלכות עדות כתב נמי להך להגדיל האיסור. ובאגדה דפ' ע\"פ דרשו מזה ג\"כ עונש דראוי להשליכו לכלבים דכתיב לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא וגו':" + ], + [ + "ג' עבירות נפרעין מן האדם בעוה\"ז ואין לו חלק לעוה\"ב ע\"ג ג\"ע וש\"ד ולה\"ר כנגד כולם. לקמן בה' תשובה פ\"ג הל' ה' כתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי להו, ונעלם ממנו דברי רבינו עצמו שכתב בפי' המשנה פ\"א דאבות דאיתא בתוספתא על ג' דברים נפרעים מן האדם בעוה\"ז ואין לו חלק לעוה\"ב וכו'. ונראה שנתכוון להתוספתא דפאה. ואע\"ג דגירסתנו שם שהקרן קיימת לו לעוה\"ב מיהו גירסת רבינו היתה ואין לו חלק לעוה\"ב וכן הגירסא בסמ\"ג, גם איתא בהדיא במס' דרך ארץ רבה ובאגדת בראשית פ\"ג המספר לה\"ר אין לו חלק לעוה\"ב, ועוד גרסינן בברכות (ס\"א) ועירובין (י\"ח ב') כל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעוה\"ב והיינו כשבא עי\"ז לידי ניאוף כמ\"ש התוס' שם, ובפ\"ק דברכות (י') דאמר לו נביא לחזקיה שלא יחיה לעוה\"ב משום דלא עסק בפ\"ו. והיינו משום דאיתא ביבמות (ס\"ד) דמי שאינו עוסק בפ\"ו כאלו שופך דמים וא\"כ אם מי שאינו עוסק בפ\"ו אין לו חלק לעוה\"ב כ\"ש לש\"ד שאין לו חלק לעוה\"ב, ומכל זה מוכח כגירסת רבינו והסמ\"ג בתוספתא דפאה. וא\"ת דבב\"מ (נ\"ט) איתא דהבא על א\"א מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה\"ב, י\"ל דכבר כתב מהרש\"א דהתם כשנחנק וקבל דינו, וכה\"ג כתבו התוס' בסנהדרין (מ\"ז) גבי עיר הנדחת דאין להם חלק לעוה\"ב אי לא איקטול אבל אם דנו אותם והרגום יש להם חלק. והטעם מבואר מדברי התוס' פ\"ק דסוטה (ד' ע\"ב) ע\"ש דתשובה עם יסורין מכפרין על מיתות ב\"ד, וכשנהרג הוי כיסורין וגם כל המומתין מתודין והוי כתשובה, וע\"ש דמשמע דבלא תשובה ויסורין הבא על א\"א נטרד ואין לו חלק לעוה\"ב, ואף הבא באקראי בעלמא. ובמרכבת המשנה ח\"ב השיג על המהרש\"א ונעלם ממנו התוס' דסוטה. וכן נעלמו ממנו דברי הסמ\"ג ופי' המשנה לרבינו הנ\"ל:
בהגמ\"יי סי' ג'. בירושלמי, מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת כו'. הוא בירושלמי דפאה הובא בסמ\"ג. ומה שהשמיטו רבינו נראה דס\"ל דלא קיי\"ל כן דיש להוכיח מתלמודא דידן דלא ס\"ל הכי מהא דאמר רבא במ\"ק (ט\"ז) מנלן דאי מתפקר בעל דין בשלוחא דבי דינא ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה, ופירש\"י ואי לאו דשליח אמר ליה למשה משה לא הוה ידע. והשתא לפ\"ד הירושלמי אכתי מנלן דשליח ב\"ד בעלמא רשאי לומר לב\"ד דילמא גבי משה שאני דהיה רשאי שלוחו לומר מה שחרפו דתן ואבירם למשה משום דהוו בעלי מחלוקת עם משה, ומדיליף מיניה היתר לשליח ב\"ד ע\"כ ש\"מ דאי לאו שליח ב\"ד אסור לומר לה\"ר על בעלי המחלוקת:" + ], + [ + "כל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו ה\"ז אבק לה\"ר. בגמרא איתא סתם, ונראה דטעמו של רבינו שהוסיף בפני שונאיו מאי דליתא בגמ' משום שהיה קשה לו הא אמרי' פ\"ב דעירובין דאומרים כל שבחו של אדם שלא בפניו. ע\"כ כתב דבפני שונאיו דוקא אסור:
בכ\"מ ד\"ה ויש כו'. ומ\"ש אחד המספר לה\"ר בפני חבירו כו'. בפ\"ג דערכין (ט\"ו) אמר רבא כל מילתא דמתאמרא באפי מרא כו' ויש לתמוה על רבינו למה כתב דלא כרבא ע\"כ. עיין בפר\"ח ובס' דברי שמואל שתירצו ע\"פ מ\"ש תוס' שם. ויש להב\"ר מהא דמ\"ק (י\"ד) דיליף דשליח ב\"ד אין בו משום לישנא בישא ולא דחי דדילמא הוה מתאמרא באפי מרא אלא ש\"מ דבבזיון לא מהני זה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b4f042e6d0e30bdf5f30e6254f7d7cd029d31007 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,80 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Human Dispositions", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Human_Dispositions", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה ואסור כו'. ומ\"ש לא ימכור שדה ויקנה בית כו'. עיין פי\"א מה' שמיטה:" + ], + [ + "ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן. עיין יבמות (דף ק\"ט):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו. ברכות (דף ל\"א ע\"ב):
בהגמ\"יי סי' ה', בסוף הדבור: ע\"כ במדרש. וכן אי' בזוהר פ' נח (דף ס\"ח):" + ], + [ + "שלא לבייש חבירו ברבים כו' בד\"א בדברים שבין אדם לחבירו כו'. עיין במהרש\"א בערכין שכתב דכ\"מ בת\"כ:" + ], + [], + [ + "ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. לא הראו מקורו. והוא בברכות (י\"ח סע\"ב):" + ] + ], + [ + [], + [ + "אבל האומר שקר נקרא מוציא ש\"ר על חבירו. פי' והוא חמור והוא ג\"כ בכלל לאו דלא תלך רכיל. וכ\"כ רבינו בפירוש ברפ\"ג דהל' נערה דאזהרה של מוציא ש\"ר הוא מלא תלך רכיל וע\"ש בכס\"מ. ומ\"ש בהגהות בשם סמ\"ג אזהרה למקבל לה\"ר מקרא דכתיב לא תשא שמע שוא הוא מפרק ע\"פ (קי\"ח). ודע דגם רבינו כתבו בה' סנהדרין פכ\"א הלכה ז' דבכלל לאו דלא תשא אזהרה למקבל לה\"ר ומספר לה\"ר ומעיד עדות שקר וכל הני איתא בפ' ע\"פ. וצ\"ל דסמך כאן על מ\"ש שם בענין לאו דלא תשא דעיקרו אזהרה לדיין הוא שלא ישמע דברי אחד מבעלי דין בלא חבירו אלא שנכללין בו ג\"כ אזהרה למקבל ומספר לה\"ר ומעיד עדות שקר ואע\"פ שיש בהן בלאו הכי אזהרות כמ\"ש כאן ובהלכות עדות כתב נמי להך להגדיל האיסור. ובאגדה דפ' ע\"פ דרשו מזה ג\"כ עונש דראוי להשליכו לכלבים דכתיב לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא וגו':" + ], + [ + "ג' עבירות נפרעין מן האדם בעוה\"ז ואין לו חלק לעוה\"ב ע\"ג ג\"ע וש\"ד ולה\"ר כנגד כולם. לקמן בה' תשובה פ\"ג הל' ה' כתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי להו, ונעלם ממנו דברי רבינו עצמו שכתב בפי' המשנה פ\"א דאבות דאיתא בתוספתא על ג' דברים נפרעים מן האדם בעוה\"ז ואין לו חלק לעוה\"ב וכו'. ונראה שנתכוון להתוספתא דפאה. ואע\"ג דגירסתנו שם שהקרן קיימת לו לעוה\"ב מיהו גירסת רבינו היתה ואין לו חלק לעוה\"ב וכן הגירסא בסמ\"ג, גם איתא בהדיא במס' דרך ארץ רבה ובאגדת בראשית פ\"ג המספר לה\"ר אין לו חלק לעוה\"ב, ועוד גרסינן בברכות (ס\"א) ועירובין (י\"ח ב') כל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעוה\"ב והיינו כשבא עי\"ז לידי ניאוף כמ\"ש התוס' שם, ובפ\"ק דברכות (י') דאמר לו נביא לחזקיה שלא יחיה לעוה\"ב משום דלא עסק בפ\"ו. והיינו משום דאיתא ביבמות (ס\"ד) דמי שאינו עוסק בפ\"ו כאלו שופך דמים וא\"כ אם מי שאינו עוסק בפ\"ו אין לו חלק לעוה\"ב כ\"ש לש\"ד שאין לו חלק לעוה\"ב, ומכל זה מוכח כגירסת רבינו והסמ\"ג בתוספתא דפאה. וא\"ת דבב\"מ (נ\"ט) איתא דהבא על א\"א מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה\"ב, י\"ל דכבר כתב מהרש\"א דהתם כשנחנק וקבל דינו, וכה\"ג כתבו התוס' בסנהדרין (מ\"ז) גבי עיר הנדחת דאין להם חלק לעוה\"ב אי לא איקטול אבל אם דנו אותם והרגום יש להם חלק. והטעם מבואר מדברי התוס' פ\"ק דסוטה (ד' ע\"ב) ע\"ש דתשובה עם יסורין מכפרין על מיתות ב\"ד, וכשנהרג הוי כיסורין וגם כל המומתין מתודין והוי כתשובה, וע\"ש דמשמע דבלא תשובה ויסורין הבא על א\"א נטרד ואין לו חלק לעוה\"ב, ואף הבא באקראי בעלמא. ובמרכבת המשנה ח\"ב השיג על המהרש\"א ונעלם ממנו התוס' דסוטה. וכן נעלמו ממנו דברי הסמ\"ג ופי' המשנה לרבינו הנ\"ל:
בהגמ\"יי סי' ג'. בירושלמי, מותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת כו'. הוא בירושלמי דפאה הובא בסמ\"ג. ומה שהשמיטו רבינו נראה דס\"ל דלא קיי\"ל כן דיש להוכיח מתלמודא דידן דלא ס\"ל הכי מהא דאמר רבא במ\"ק (ט\"ז) מנלן דאי מתפקר בעל דין בשלוחא דבי דינא ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה, ופירש\"י ואי לאו דשליח אמר ליה למשה משה לא הוה ידע. והשתא לפ\"ד הירושלמי אכתי מנלן דשליח ב\"ד בעלמא רשאי לומר לב\"ד דילמא גבי משה שאני דהיה רשאי שלוחו לומר מה שחרפו דתן ואבירם למשה משום דהוו בעלי מחלוקת עם משה, ומדיליף מיניה היתר לשליח ב\"ד ע\"כ ש\"מ דאי לאו שליח ב\"ד אסור לומר לה\"ר על בעלי המחלוקת:" + ], + [ + "כל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו ה\"ז אבק לה\"ר. בגמרא איתא סתם, ונראה דטעמו של רבינו שהוסיף בפני שונאיו מאי דליתא בגמ' משום שהיה קשה לו הא אמרי' פ\"ב דעירובין דאומרים כל שבחו של אדם שלא בפניו. ע\"כ כתב דבפני שונאיו דוקא אסור:
בכ\"מ ד\"ה ויש כו'. ומ\"ש אחד המספר לה\"ר בפני חבירו כו'. בפ\"ג דערכין (ט\"ו) אמר רבא כל מילתא דמתאמרא באפי מרא כו' ויש לתמוה על רבינו למה כתב דלא כרבא ע\"כ. עיין בפר\"ח ובס' דברי שמואל שתירצו ע\"פ מ\"ש תוס' שם. ויש להב\"ר מהא דמ\"ק (י\"ד) דיליף דשליח ב\"ד אין בו משום לישנא בישא ולא דחי דדילמא הוה מתאמרא באפי מרא אלא ש\"מ דבבזיון לא מהני זה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות דעות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5e0b1a5f27b87961cd457ec3b9aa176cbe167671 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,91 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [ + "וכן החובל בחבירו כו' אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאת האדם. וכתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי לה ע\"כ. ומפורש כן בספרי פ' נשא והביאה רבינו עצמו בס' המצות סי' ע\"ג וגם בס' החינוך:
ודע שא\"ח להתודות רק כשיודע בעצמו שחטא אבל כשיודע שאין לו חטא אלא שהועד עליו שקר א\"ח להתודות. והכי איתא במכילתא ומייתי לה רבינו בס' המצות סי' ע\"ג מדכתיב ואשמה וגו'. ולא תקשי לך מהא דכתב רבינו בה' סנהדרין פ\"ג דאף בכה\"ג מתודה דרבינו שם מדרבנן קאמר ובמכילתא קאמר מדאורייתא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החוטא לחבירו כו' ואם היה חייב לו ממון יחזירו ליורשים. כ\"מ בספרי פ' נשא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואלו שאין להם חלק לעוה\"ב כו' שופכי דמים ובעלי לה\"ר כו'. וכתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי להו וגם הלח\"מ כתב שלא מצאן בגמ'. וכבר הראית מקורו לעיל ה' דעות פ\"ז:", + " והמושך ערלתו. דברי רבינו מפורשין בירושלמי פ\"א דפאה ור\"פ חלק:" + ] + ], + [ + [ + "והאומר אחטא ואשוב. י\"ל אמאי העתיק רבינו ברייתא דכ\"ד דברים דנקטה האומר אחטא ואשוב פעם אחת והא במתניתין דיומא תנן האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב ב' פעמים ומשמע בגמ' שם דדוקא ב' פעמים. וי\"ל דכן שנויה ג\"כ באבות דר\"נ פ\"מ ובתנא דב\"א ח\"א פ\"ו, וכ\"מ בחגיגה (ט\"ז):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול כו' שמונעים ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו עד שימות כו' לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה וכו' וכן הכנענים לפי תועבותיהן מנע מהן התשובה עד שעשו מלחמה עם ישראל שנאמר מעם ה' היתה לחזק לבם. כל דברי רבינו הללו יש להם מקור נובע ממאי דאיתא בת\"כ הובא בילקוט פ' אחרי בפסוק כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען וגו' לא תעשו ר\"ש אומר מי פעל ועשה קורא הדורות מראש זימן הדור החייב שיבואו ישראל ויפרעו מהן ע\"כ. ופירושו לפ\"ד רבינו שאם לא היו המצרים והכנענים חייבין כל כך באותו הדור לא היו ישראל יכולין ליפרע מהן משום שלא היה הקב\"ה מונע מהן התשובה ולא היה מחזק את לבם לרעה אבל כדי שיפרעו ישראל מהן זימן הקב\"ה את הדור החייב באותו הזמן כדי לחזק את לבם:" + ], + [], + [ + "בהשגות, הבורא אמר וענו אותם והם עבדו בהם בפרך והמיתו מהם כו'. וכ\"מ בחלק וברבה משפטים פ' ל\"א ונשא פ\"י:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: שישמח באהבת ה' כמו ששמח בשיר ע\"כ. וכ\"מ לשון רבינו בסה\"מ מצוה ג' שציונו באהבתו שנחשב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה וזאת היא האהבה המחוייבת. והב\"ר מהספרי שמהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f78b0ce57e94e36899ec17b21d834e84cbe75814 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,88 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Repentance", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Repentance", + "text": [ + [ + [ + "וכן החובל בחבירו כו' אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאת האדם. וכתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי לה ע\"כ. ומפורש כן בספרי פ' נשא והביאה רבינו עצמו בס' המצות סי' ע\"ג וגם בס' החינוך:
ודע שא\"ח להתודות רק כשיודע בעצמו שחטא אבל כשיודע שאין לו חטא אלא שהועד עליו שקר א\"ח להתודות. והכי איתא במכילתא ומייתי לה רבינו בס' המצות סי' ע\"ג מדכתיב ואשמה וגו'. ולא תקשי לך מהא דכתב רבינו בה' סנהדרין פ\"ג דאף בכה\"ג מתודה דרבינו שם מדרבנן קאמר ובמכילתא קאמר מדאורייתא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החוטא לחבירו כו' ואם היה חייב לו ממון יחזירו ליורשים. כ\"מ בספרי פ' נשא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואלו שאין להם חלק לעוה\"ב כו' שופכי דמים ובעלי לה\"ר כו'. וכתב הכס\"מ דצ\"ע היכא מייתי להו וגם הלח\"מ כתב שלא מצאן בגמ'. וכבר הראית מקורו לעיל ה' דעות פ\"ז:", + " והמושך ערלתו. דברי רבינו מפורשין בירושלמי פ\"א דפאה ור\"פ חלק:" + ] + ], + [ + [ + "והאומר אחטא ואשוב. י\"ל אמאי העתיק רבינו ברייתא דכ\"ד דברים דנקטה האומר אחטא ואשוב פעם אחת והא במתניתין דיומא תנן האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב ב' פעמים ומשמע בגמ' שם דדוקא ב' פעמים. וי\"ל דכן שנויה ג\"כ באבות דר\"נ פ\"מ ובתנא דב\"א ח\"א פ\"ו, וכ\"מ בחגיגה (ט\"ז):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול כו' שמונעים ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו עד שימות כו' לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה וכו' וכן הכנענים לפי תועבותיהן מנע מהן התשובה עד שעשו מלחמה עם ישראל שנאמר מעם ה' היתה לחזק לבם. כל דברי רבינו הללו יש להם מקור נובע ממאי דאיתא בת\"כ הובא בילקוט פ' אחרי בפסוק כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען וגו' לא תעשו ר\"ש אומר מי פעל ועשה קורא הדורות מראש זימן הדור החייב שיבואו ישראל ויפרעו מהן ע\"כ. ופירושו לפ\"ד רבינו שאם לא היו המצרים והכנענים חייבין כל כך באותו הדור לא היו ישראל יכולין ליפרע מהן משום שלא היה הקב\"ה מונע מהן התשובה ולא היה מחזק את לבם לרעה אבל כדי שיפרעו ישראל מהן זימן הקב\"ה את הדור החייב באותו הזמן כדי לחזק את לבם:" + ], + [], + [ + "בהשגות, הבורא אמר וענו אותם והם עבדו בהם בפרך והמיתו מהם כו'. וכ\"מ בחלק וברבה משפטים פ' ל\"א ונשא פ\"י:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: שישמח באהבת ה' כמו ששמח בשיר ע\"כ. וכ\"מ לשון רבינו בסה\"מ מצוה ג' שציונו באהבתו שנחשב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה וזאת היא האהבה המחוייבת. והב\"ר מהספרי שמהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תשובה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..221f334c5a0cdf4d9217071798d2f4a6de29735e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,56 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "וחייב לשכור מלמד לבנו. מדברי התוס' בנדרים (ל\"ה) משמע דאין חיוב על האב לשכור מלמד לבנו, דאהא דתנן גבי מודר הנאה מחבירו שלא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו, כתבו התוס' דמצוה קעביד ולא הוי אלא גורם הנאה בעלמא ואפילו במקום שנוטלין עליה שכר מ\"מ לא היה המודר נותן שכר מלמד עכ\"ד. ומיהו אין דבריהם מוכרחים דלא מבעיא למ\"ד התם (ל\"ג) דפורע את חובו דא\"ש דשרי ללמד את בניו מקרא אע\"ג שהיה חייב לשכור להם מלמד לא גרע מפורע את חובו ושוקל את שקלו והכי קיי\"ל. וכן פי' רבינו בפי' המשנה שם שאין איסור על המדיר שימנע שלא יגיע היזק למודר. ונראה דאף באופן דחייב לתת לו שכר בעד המנעת ההיזק דהא יכול למחול לו חובו כמ\"ש האחרונים ביו\"ד סי' רכ\"א, אלא דאפילו למ\"ד התם דאסור לפרוע חובו י\"ל דהא דתנן שמלמד הוא לבניו מקרא היינו שמלמדם בתורת מצוה ולא בתורת פרעון חוב דבכה\"ג לכ\"ע שרי וכמו שפירש הר\"ן שם (ל\"ח) הא דתנן התם וזן את אשתו עיי\"ש. ובתשובת הרשב\"א סי' תרמ\"ה הוכיח מהמשנה דנדרים הנזכרת שאין האב חייב לשלם להמלמד את בנו שלא מדעתו ולכך מלמד הוא את בנו של מודר מקרא אף במקום שנוטלין עליו שכר, ולפ\"ד ג\"כ לא קשה ע\"ד רבינו. אלא דלפמ\"ש אין דברי הרשב\"א מוכרחים דאפילו תימא דמחוייב לשלם וכדעת המרדכי הובא בח\"מ סי' של\"ה מ\"מ רשאי ללמד בחנם כמו שיכול לפרוע לו חובו וכן למחול לו חובו, ועיין מ\"ש הרא\"ש בפי' המשנה שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות בד\"א בתורה שבע\"פ כו'. נראה לי להביא ראיה לחילוק זה דתורה שבכתב שרי ללמד מדתנן בנדרים (ל') גבי מודר הנאה מחבירו מלמד הוא לבניו ולבנותיו מקרא, וש\"מ דמקרא רשאי ללמד לבת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה כו' אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב. בלח\"מ ובפר\"ח הקשו דלמה לא מחלק רבינו בין קטן לגדול וכמו שחלקו בפ\"ב דחגיגה דגדול שרי. ולי נראה דטעמו של רבינו הוא מכח הא דתענית (דף ז') רבי רמי כתיב יערוף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי הא כיצד אם ת\"ח הגון הוא תזל כטל ואם לאו ערפהו כמטר, ועוד א\"ר יוחנן התם אם ת\"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרות ואם לאו אותו תשחית וכרת ולא מפליג התם כלל בין קטן לגדול ש\"מ דאם אינו הגון שום אדם א\"י ללמוד ממנו ובכל אדם קאמר דערפהו ואותו תשחית וכרת. ואע\"פ שהתוס' פי' ההיא דאותו תשחית וכרת דאיירי שאינו ת\"ח מכח ההיא דחגיגה הוא דחוק דא\"כ ה\"ל לאוקמי תרוויהו קראי ברב שאינו הגון וממנו תאכל איירי שהלומד הוא ת\"ח וכן קרא דתזל כטל ה\"ל לאוקמי הכי ומדמוקי להו ברב הגון דוקא ש\"מ דבשאינו הגון אפילו ת\"ח א\"י ללמוד ממנו. וכן יש לדקדק מדאמר בשבת (ע\"ה) דהלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה ומסיק שם דהיינו גדופי פי' מין ולא מחלק בין הלומד קטן או גדול:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ccbf3ab6591fc621675580df9026c8992eaa8b24 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Madda/Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Torah Study", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Torah_Study", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "וחייב לשכור מלמד לבנו. מדברי התוס' בנדרים (ל\"ה) משמע דאין חיוב על האב לשכור מלמד לבנו, דאהא דתנן גבי מודר הנאה מחבירו שלא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו, כתבו התוס' דמצוה קעביד ולא הוי אלא גורם הנאה בעלמא ואפילו במקום שנוטלין עליה שכר מ\"מ לא היה המודר נותן שכר מלמד עכ\"ד. ומיהו אין דבריהם מוכרחים דלא מבעיא למ\"ד התם (ל\"ג) דפורע את חובו דא\"ש דשרי ללמד את בניו מקרא אע\"ג שהיה חייב לשכור להם מלמד לא גרע מפורע את חובו ושוקל את שקלו והכי קיי\"ל. וכן פי' רבינו בפי' המשנה שם שאין איסור על המדיר שימנע שלא יגיע היזק למודר. ונראה דאף באופן דחייב לתת לו שכר בעד המנעת ההיזק דהא יכול למחול לו חובו כמ\"ש האחרונים ביו\"ד סי' רכ\"א, אלא דאפילו למ\"ד התם דאסור לפרוע חובו י\"ל דהא דתנן שמלמד הוא לבניו מקרא היינו שמלמדם בתורת מצוה ולא בתורת פרעון חוב דבכה\"ג לכ\"ע שרי וכמו שפירש הר\"ן שם (ל\"ח) הא דתנן התם וזן את אשתו עיי\"ש. ובתשובת הרשב\"א סי' תרמ\"ה הוכיח מהמשנה דנדרים הנזכרת שאין האב חייב לשלם להמלמד את בנו שלא מדעתו ולכך מלמד הוא את בנו של מודר מקרא אף במקום שנוטלין עליו שכר, ולפ\"ד ג\"כ לא קשה ע\"ד רבינו. אלא דלפמ\"ש אין דברי הרשב\"א מוכרחים דאפילו תימא דמחוייב לשלם וכדעת המרדכי הובא בח\"מ סי' של\"ה מ\"מ רשאי ללמד בחנם כמו שיכול לפרוע לו חובו וכן למחול לו חובו, ועיין מ\"ש הרא\"ש בפי' המשנה שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות בד\"א בתורה שבע\"פ כו'. נראה לי להביא ראיה לחילוק זה דתורה שבכתב שרי ללמד מדתנן בנדרים (ל') גבי מודר הנאה מחבירו מלמד הוא לבניו ולבנותיו מקרא, וש\"מ דמקרא רשאי ללמד לבת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה כו' אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב. בלח\"מ ובפר\"ח הקשו דלמה לא מחלק רבינו בין קטן לגדול וכמו שחלקו בפ\"ב דחגיגה דגדול שרי. ולי נראה דטעמו של רבינו הוא מכח הא דתענית (דף ז') רבי רמי כתיב יערוף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי הא כיצד אם ת\"ח הגון הוא תזל כטל ואם לאו ערפהו כמטר, ועוד א\"ר יוחנן התם אם ת\"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרות ואם לאו אותו תשחית וכרת ולא מפליג התם כלל בין קטן לגדול ש\"מ דאם אינו הגון שום אדם א\"י ללמוד ממנו ובכל אדם קאמר דערפהו ואותו תשחית וכרת. ואע\"פ שהתוס' פי' ההיא דאותו תשחית וכרת דאיירי שאינו ת\"ח מכח ההיא דחגיגה הוא דחוק דא\"כ ה\"ל לאוקמי תרוויהו קראי ברב שאינו הגון וממנו תאכל איירי שהלומד הוא ת\"ח וכן קרא דתזל כטל ה\"ל לאוקמי הכי ומדמוקי להו ברב הגון דוקא ש\"מ דבשאינו הגון אפילו ת\"ח א\"י ללמוד ממנו. וכן יש לדקדק מדאמר בשבת (ע\"ה) דהלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה ומסיק שם דהיינו גדופי פי' מין ולא מחלק בין הלומד קטן או גדול:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Madda" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..efab816432e5bb50dc9886a2e1a55d71e02f4083 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,73 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אחד עני ואחד עשיר לא ימשכננו אלא בב\"ד כו' עבר כו' אינו לוקה שהרי ניתק לעשה. ותמה המ\"ל דהא לא ניתק להשיב המשכון רק גבי עני והלאו דל\"ת אל ביתו לעבוט עבוטו כולל עני ועשיר וכה\"ג לא הוי ניתק כמ\"ש רבינו בריש הלכות תמורה. והנה יש לחלק בין תמורה לשאר ניתק לעשה כמ\"ש התוס' בחולין (דף פ\"א) לענין הא דאמר התם דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי דעשה דתמורה גרע דאין שם מעשה לתקן הלאו דוהיה קודש לאו עשייה היא דמאליו קדוש ע\"כ, וה\"נ י\"ל לענין ניתק קצתו דרק גבי עשה דתמורה לא הוי ניתק מה\"ט. ושוב מצאתי שכ\"כ האו\"ת בסי' צ\"ז ובעל פמ\"ג בס' שושנת העמקים כלל י' וכלל י\"ט כתב מדנפשיה לחלק בין תמורה לשאר מ\"ע בכמה דברים ע\"ש, אך ממ\"ש בהל' ביאת מקדש מוכח דרבינו לא ס\"ל לחלק בין מימר לשאר לענין עקירת ב' לאוין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שטר שאין בו זמן כלל שהוא כשר. כן יש ללמוד מפ\"ק דב\"מ (דף ז':) גבי ב' אדוקין בשטר ובריש מכות (דף ג') וזה דלא כמ\"ש בס' פ\"י בגיטין (דף ט') דיש לפסול אם לא נכתב זמן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "מי שיש לו חובות הרבה כל שקדם חובו גובה תחילה. וכתב הה\"מ ומדברי רבינו נראה שאין חילוק בין מלוה בשטר למלוה על פה אלא כל הקודם זכה, והרב המ\"ל פ\"ב מהלכות אלו כתב שיש מי שהקשה על הה\"מ וכו'. ול\"נ לה\"ר לדברי הה\"מ מהסוגיא דב\"ב (דף קל\"ב) גבי כתב כל נכסיו לאשתו וכו' והעתיקו רבינו בפ\"ו דזכיה דמתבאר משם דכתובת ארוסה קודמת לשט\"ח המאוחר, ולדעת רבינו פ\"י דאישות הוי כתובת ארוסה כדין מלוה ע\"פ ולשיטתו מוכח כדברי הה\"מ שדעתו דכל הקודם זכה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..82acbb164f01d79dba84f1666663912e026a0063 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,70 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Creditor_and_Debtor", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אחד עני ואחד עשיר לא ימשכננו אלא בב\"ד כו' עבר כו' אינו לוקה שהרי ניתק לעשה. ותמה המ\"ל דהא לא ניתק להשיב המשכון רק גבי עני והלאו דל\"ת אל ביתו לעבוט עבוטו כולל עני ועשיר וכה\"ג לא הוי ניתק כמ\"ש רבינו בריש הלכות תמורה. והנה יש לחלק בין תמורה לשאר ניתק לעשה כמ\"ש התוס' בחולין (דף פ\"א) לענין הא דאמר התם דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי דעשה דתמורה גרע דאין שם מעשה לתקן הלאו דוהיה קודש לאו עשייה היא דמאליו קדוש ע\"כ, וה\"נ י\"ל לענין ניתק קצתו דרק גבי עשה דתמורה לא הוי ניתק מה\"ט. ושוב מצאתי שכ\"כ האו\"ת בסי' צ\"ז ובעל פמ\"ג בס' שושנת העמקים כלל י' וכלל י\"ט כתב מדנפשיה לחלק בין תמורה לשאר מ\"ע בכמה דברים ע\"ש, אך ממ\"ש בהל' ביאת מקדש מוכח דרבינו לא ס\"ל לחלק בין מימר לשאר לענין עקירת ב' לאוין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שטר שאין בו זמן כלל שהוא כשר. כן יש ללמוד מפ\"ק דב\"מ (דף ז':) גבי ב' אדוקין בשטר ובריש מכות (דף ג') וזה דלא כמ\"ש בס' פ\"י בגיטין (דף ט') דיש לפסול אם לא נכתב זמן:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "מי שיש לו חובות הרבה כל שקדם חובו גובה תחילה. וכתב הה\"מ ומדברי רבינו נראה שאין חילוק בין מלוה בשטר למלוה על פה אלא כל הקודם זכה, והרב המ\"ל פ\"ב מהלכות אלו כתב שיש מי שהקשה על הה\"מ וכו'. ול\"נ לה\"ר לדברי הה\"מ מהסוגיא דב\"ב (דף קל\"ב) גבי כתב כל נכסיו לאשתו וכו' והעתיקו רבינו בפ\"ו דזכיה דמתבאר משם דכתובת ארוסה קודמת לשט\"ח המאוחר, ולדעת רבינו פ\"י דאישות הוי כתובת ארוסה כדין מלוה ע\"פ ולשיטתו מוכח כדברי הה\"מ שדעתו דכל הקודם זכה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d4f5bd4ba17455d13b336adaf1f8e16070f714a0 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,56 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "השוכר את הפועל להביא לו שליחות ממקום למקום והלך ולא מצא שם מה יביא נותן לו שכרו משלם. ועי' בלח\"מ מ\"ש בצ\"ע מפרק הגוזל בתרא גבי שטף נהר חמורו כו' וירד להציל ולא הציל אין לו אלא שכרו הראוי דלא עביד שליח שליחותו. ויש ליישב ע\"פ מאי דאיתא בירושלמי פ\"ח דשביעית דשם מבואר דדוקא אם אמר לו להביא ממקום מיוחד חייב ליתן לו שכר רגליו אע\"פ שלא הביא אבל אם לא ייחד לו מקום אלא שכר שיביא לו דבר פלוני אם לא הביא אינו חייב ליתן לו שכרו, ובזה נתיישבה קושיית הלח\"מ מפרק הגוזל גבי ירד להציל חמור חבירו ולא הציל דהתם לא ייחד לו מקום רק שיציל סתם ולכך כל זמן שלא הציל הרי לא עשה שליחותו ומש\"ה אין צ\"ל שכרו משלם ול\"ד לשוכר פועל להביא לו שליחות ממקום מיוחד דכל שהלך שם הוא כעשה שליחותו:" + ] + ], + [], + [ + [ + "ואין לוקין עליו שהרי הוא חייב לשלם. עי' ס' שעה\"מ הל' חמץ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8c3a4d3a2b639e6bd2b5ff94091c713200df1e8a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Mishpatim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,53 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Hiring", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Hiring", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "השוכר את הפועל להביא לו שליחות ממקום למקום והלך ולא מצא שם מה יביא נותן לו שכרו משלם. ועי' בלח\"מ מ\"ש בצ\"ע מפרק הגוזל בתרא גבי שטף נהר חמורו כו' וירד להציל ולא הציל אין לו אלא שכרו הראוי דלא עביד שליח שליחותו. ויש ליישב ע\"פ מאי דאיתא בירושלמי פ\"ח דשביעית דשם מבואר דדוקא אם אמר לו להביא ממקום מיוחד חייב ליתן לו שכר רגליו אע\"פ שלא הביא אבל אם לא ייחד לו מקום אלא שכר שיביא לו דבר פלוני אם לא הביא אינו חייב ליתן לו שכרו, ובזה נתיישבה קושיית הלח\"מ מפרק הגוזל גבי ירד להציל חמור חבירו ולא הציל דהתם לא ייחד לו מקום רק שיציל סתם ולכך כל זמן שלא הציל הרי לא עשה שליחותו ומש\"ה אין צ\"ל שכרו משלם ול\"ד לשוכר פועל להביא לו שליחות ממקום מיוחד דכל שהלך שם הוא כעשה שליחותו:" + ] + ], + [], + [ + [ + "ואין לוקין עליו שהרי הוא חייב לשלם. עי' ס' שעה\"מ הל' חמץ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שכירות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Mishpatim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9a8a05b1f3fe143ed321bac96236dcd9783c43ae --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,156 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א כשנבדקו בתוך הזמן כו'. עיין במ\"ל שכתב לדעת הרמב\"ן שנסתפק בקטנה שא\"י שנותיה והביאה סימנין ועכשיו היא גדולה בודאי ויש בה אותן סימנין עצמן שהיו בזמן שהי' ס' בשנותיה אי אמרינן דכמו שעכשיו בודאי הגיעה לשנותיה כן היתה אז בשעה שבאו לה הסימנין, כתב די\"א שמטילין אותה לחומרא כדין כל שאר ספיקות, ומשמע דאם היה לה חזקה המסייע לספק קטנה היה אזיל בתרה כדין כל שאר הספקות דאזיל בתר חזקה. והנה מדברי התוס' ביבמות (דף ס\"ח סע\"א) מבואר דאזלינן בתר השתא ואמרינן כמו שהוא עכשיו גדול כן הי' כבר אף שהיתה בחזקת היתר מעיקרא, וכן נראה דעת רבינו לקמן פ\"ג הלכה י\"ד שכתב היתה הבת ספק בוגרת בין שקדשה אביה כו' בין שקדשה היא עצמה שלא לדעת אביה היא מקודשת מספק והקשה הלח\"מ כשקדשה היא עצמה לא להוו קידושין כלל דלוקמה בחזקה קמייתא שהיתה נערה והרי מסייע לה חזקת פנויה. ולפמ\"ש אי נימא דאיירי רבינו כשהיא עכשיו בוגרת בודאי א\"ש דכיון דהשתא היא בוגרת בודאי חיישינן שמא בשעת קידושין נמי בוגרת היתה ואיתרע לה חזקה קמייתא שהיתה בחזקת נערה ובחזקת היתר. וכ\"מ מדברי התוס' בב\"ב (דף קנ\"ו ע\"א) בד\"ה בודקין, ואף שהמהרי\"ט הקשה ע\"ד תוס' ביבמות כבר האריך בשעה\"מ ליישב דבריהם. ועיי' בשו\"ת טור האבן. ואע\"ג דלא ס\"ל לאסור בריעותא להוציא מחזקה דמעיקרא הכא עדיפא דאיכא חזקה ודאית השתא המוציא מידי חזקה דמעיקרא. ועיין בנ\"ב חלק אה\"ע סי' ו':" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "כתבו שלא לשמה או לשמה ושלא מדעתה אינה מקודשת. פלוגתא דאמוראי היא פ\"ק דקידושין וגם הפוסקים נחלקו כמאן הלכה. ויש להביא ראיה לדעת רבינו מקידושין (דף מ\"ח) דמוקי במסקנא פלוגתא דר\"מ וחכמים התם בברייתא דפליגי בהתקדשי לי בשטר ר\"מ אומר מקודשת וחכ\"א אינה מקודשת דאיירי בכתבו לשמה ושלא מדעתה וקמו לה חכמים כמ\"ד דא\"מ וא\"כ ודאי דקיי\"ל כוותייהו. ועפ\"ז יש לתרץ מה שהקשה הלח\"מ כאן ע\"ד ה\"ה שכתב ברפכ\"ד מה' מלוה ע\"ש ודו\"ק. ובחי' לקידושין (דף מ\"ה) הבאתי עוד ראי' לדעת רבינו מהסוגיא דשם:" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בע\"כ אינה מקודשת. ומשמע דאף אם אמרה רוצה אני אפ\"ה לא מהני כמ\"ש האחרונים באה\"ע סי' מ\"ב, ונ\"ל להביא ראיה דע\"כ הא דאמר רב אשי בפ' חזקת גבי תליה וקדיש דאפקעינהו רבנן לקידושין משום שעשה שלא כהוגן איירי בדאמרה רוצה אני דאל\"ה אמאי קאמר דאפקעינהו רבנן לקידושין דמשמע דמה\"ת הוי קידושין וא\"כ תקשי הא ר\"א גופי' בפ' הנושא (כתובות דף ק\"ב ע\"ב) משמע דס\"ל כמ\"ד דשטר אירוסין שכתב לשמה ושלא מדעתה א\"מ ובקדושין (דף ט' ע\"ב) מפרש טעמא דההוא מ\"ד מקרא דמקיש הויה ליציאה דבעינן דעת מקנה וא\"כ משמע דמה\"ת אינה מקודשת שלא מדעתה, ואע\"ג דהתם איירי בשטר מ\"מ הא ילפי' הויות מהדדי בכמה דוכתי. א\"ו דרבי אשי בפ' חזקת איירי בדאמרה רוצה אני דזה מהני מה\"ת רק דרבנן אפקעינהו לקידושין דבע\"כ לא מהני מה שנתרצית:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "קידשה במע\"ש בין בשוגג ובין במזיד א\"מ כו'. הצל\"ח בפ\"ק דפסחים כתב דדעת רבינו הוא דוקא כשקידש בפירות עצמן אבל כשקידש בהמעות שחילל עליהן פירות של מע\"ש מקודשת. וכ\"מ קצת מדבריו בפ\"ג דה' מע\"ש. אך לא מצא הדבר מפורש ומסברא משמע דה\"ה כשקידש במעות שחילל דחל עליהן קדושת המעשר ונעשו גם הן של גבוה לכל דבר עכ\"ד. והנה הדבר מפורש בירושלמי דאיתא שם מקדשין בפרוטה של מע\"ש. משמע דהיינו לומר דאף למ\"ד דבפירות מע\"ש אין מקדשין מודה דמקדשין בפרוטה של מע\"ש דהמעות לא חשיבי כל כך של גבוה כמו הפירות עצמן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המקדש במלוה אפי' היתה בשטר א\"מ. עיין מה שהקשה הלח\"מ על הה\"מ ממ\"ש בפ\"ג ותירוצו הוא הפך סברת הרמ\"ה באה\"ע סי' כ\"ח ול\"ב ופסקי הש\"ע שם אלא י\"ל כמ\"ש הוא עצמו לקמן בפ\"ז הל' יו\"ד לדעת הרשב\"א שהביא הה\"מ שם דל\"ח לשמא ש\"פ במדי אלא כשראינו שקידשה בתורת כסף ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "הארוסה אסורה לבעלה מד\"ס כל זמן שהיא בבית אביה. עיין בהה\"מ שבקש להביא ראיה לזר שאין בארוסה איסור תורה. ונ\"ל ראיה ברורה מהסוגיא דסוטה (דף כ\"ד ע\"ב) דפריך ל\"ל קרא למעט ארוסה שאינה שותת תיפוק לי' דלא קדמה שכיבת בעל לבועל ומוקי לה שבא עליה ארוס בבית אביה וש\"מ דאין בזה איסור תורה דאל\"כ אכתי תקשי דל\"ל קרא למעט אפי' בכה\"ג דתיפוק ליה דאינה שותה משום דזה אסור מה\"ת וא\"כ אינו מנוקה מעון:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חרש או שוטה שנשאו נשים פקחות כו' רצו לקיימן אחר שהבריאו יש להן כתובה מאה. דע דהיינו דוקא כשבעלו אחר שהבריאו וכמ\"ש הה\"מ בסמוך גבי קטן והכי איתא להדיא בירושלמי פ\"ק דכתובות הובא בתשובת מיימ' שם ובהג\"מ דקידושין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשמוציאה ממדינה למדינה כו' א\"י להוציאה כו' מרע ליפה מפני כו'. עיין בהה\"מ ואד\"מ. אלא נראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בירושלמי דמ\"ק העתיקו רבינו רפ\"ח מה' יו\"ט:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אלמנה שמכרה קרקע בכתובתה בינה לבין עצמה אם מכרה שוה בשוה מכרה קיים. נראה להביא סעד לדעת רבינו מהא דאמרינן בכתובות (דף ק') גבי שליח שמכר וטעה בכל דהו מכרו בטל כאלמנה ומה אלמנה יחידה אף שליח יחיד. והוקשה להתוס' דאמאי קרי לאלמנה יחידה הא צריכה ב\"ד ונדחקו, ולפ\"ד רבינו א\"ש דקושטא דבדיעבד קיים ביחידה ממש כשלא טעתה. ונראה דכך היא ג\"כ דעת הרשב\"ם וסרה מעליו קושיית הרא\"ש פ' מי שמת סי' י' ע\"ש. והרא\"ש לטעמיה דלא ס\"ל כרבינו וכמ\"ש בתשובה סי' נ' אבל הרשב\"ם י\"ל דסובר כרבינו וא\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו. והקשה הלח\"מ הא בגמ' פ' נערה (כתובות דף נ\"ב) אמרו דהא נמי דאורייתא הוא דכתיב קחו נשים וגו' ואת בנותיכם תנו לאנשים משמע דהוי מה\"ת. ותירץ מסברא דרבינו סובר דאסמכתא בעלמא היא. אמנם כן מוכח התם בסוף הסוגיא בדף שאחר זה דקאמר הא נמי תקנתא דרבנן. מוכח דהא דקרי לי' דאורייתא בתחלת הסוגיא לאו דוקא אלא אסמכתא וכ\"כ מהרש\"א. ועוד י\"ל לדעת רבינו דנהי דדרשא גמורה היא מ\"מ שפיר קרי לה תקנתא דרבנן ומצות חכמים לפי שיטתו דכל מה שאינו מפורש בתורה אלא שחכמים דרשוהו נקרא דברי סופרים וה\"נ אינו מפורש בקרא נדוניא. ולדעת הכס\"מ בה' מגילה וחנוכה אף אם מפורש בקרא כיון דאינו בתורה אלא בדברי קבלה ס\"ל לרבינו דמקרי מצוה מד\"ס. ולפ\"ז צ\"ל דהא דקרי לה בגמ' לתקנתא נדוניא לבת דאורייתא היינו לומר דיש כח בזה כמו בדאורייתא לגרום לבטל ירושה של בנים. אך דברי הכס\"מ א\"מ כמ\"ש בה' מגילה עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..68774e9bcd9297802a644f559af34825e4e77502 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,153 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Marriage", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Marriage", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בד\"א כשנבדקו בתוך הזמן כו'. עיין במ\"ל שכתב לדעת הרמב\"ן שנסתפק בקטנה שא\"י שנותיה והביאה סימנין ועכשיו היא גדולה בודאי ויש בה אותן סימנין עצמן שהיו בזמן שהי' ס' בשנותיה אי אמרינן דכמו שעכשיו בודאי הגיעה לשנותיה כן היתה אז בשעה שבאו לה הסימנין, כתב די\"א שמטילין אותה לחומרא כדין כל שאר ספיקות, ומשמע דאם היה לה חזקה המסייע לספק קטנה היה אזיל בתרה כדין כל שאר הספקות דאזיל בתר חזקה. והנה מדברי התוס' ביבמות (דף ס\"ח סע\"א) מבואר דאזלינן בתר השתא ואמרינן כמו שהוא עכשיו גדול כן הי' כבר אף שהיתה בחזקת היתר מעיקרא, וכן נראה דעת רבינו לקמן פ\"ג הלכה י\"ד שכתב היתה הבת ספק בוגרת בין שקדשה אביה כו' בין שקדשה היא עצמה שלא לדעת אביה היא מקודשת מספק והקשה הלח\"מ כשקדשה היא עצמה לא להוו קידושין כלל דלוקמה בחזקה קמייתא שהיתה נערה והרי מסייע לה חזקת פנויה. ולפמ\"ש אי נימא דאיירי רבינו כשהיא עכשיו בוגרת בודאי א\"ש דכיון דהשתא היא בוגרת בודאי חיישינן שמא בשעת קידושין נמי בוגרת היתה ואיתרע לה חזקה קמייתא שהיתה בחזקת נערה ובחזקת היתר. וכ\"מ מדברי התוס' בב\"ב (דף קנ\"ו ע\"א) בד\"ה בודקין, ואף שהמהרי\"ט הקשה ע\"ד תוס' ביבמות כבר האריך בשעה\"מ ליישב דבריהם. ועיי' בשו\"ת טור האבן. ואע\"ג דלא ס\"ל לאסור בריעותא להוציא מחזקה דמעיקרא הכא עדיפא דאיכא חזקה ודאית השתא המוציא מידי חזקה דמעיקרא. ועיין בנ\"ב חלק אה\"ע סי' ו':" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "כתבו שלא לשמה או לשמה ושלא מדעתה אינה מקודשת. פלוגתא דאמוראי היא פ\"ק דקידושין וגם הפוסקים נחלקו כמאן הלכה. ויש להביא ראיה לדעת רבינו מקידושין (דף מ\"ח) דמוקי במסקנא פלוגתא דר\"מ וחכמים התם בברייתא דפליגי בהתקדשי לי בשטר ר\"מ אומר מקודשת וחכ\"א אינה מקודשת דאיירי בכתבו לשמה ושלא מדעתה וקמו לה חכמים כמ\"ד דא\"מ וא\"כ ודאי דקיי\"ל כוותייהו. ועפ\"ז יש לתרץ מה שהקשה הלח\"מ כאן ע\"ד ה\"ה שכתב ברפכ\"ד מה' מלוה ע\"ש ודו\"ק. ובחי' לקידושין (דף מ\"ה) הבאתי עוד ראי' לדעת רבינו מהסוגיא דשם:" + ] + ], + [ + [ + "אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בע\"כ אינה מקודשת. ומשמע דאף אם אמרה רוצה אני אפ\"ה לא מהני כמ\"ש האחרונים באה\"ע סי' מ\"ב, ונ\"ל להביא ראיה דע\"כ הא דאמר רב אשי בפ' חזקת גבי תליה וקדיש דאפקעינהו רבנן לקידושין משום שעשה שלא כהוגן איירי בדאמרה רוצה אני דאל\"ה אמאי קאמר דאפקעינהו רבנן לקידושין דמשמע דמה\"ת הוי קידושין וא\"כ תקשי הא ר\"א גופי' בפ' הנושא (כתובות דף ק\"ב ע\"ב) משמע דס\"ל כמ\"ד דשטר אירוסין שכתב לשמה ושלא מדעתה א\"מ ובקדושין (דף ט' ע\"ב) מפרש טעמא דההוא מ\"ד מקרא דמקיש הויה ליציאה דבעינן דעת מקנה וא\"כ משמע דמה\"ת אינה מקודשת שלא מדעתה, ואע\"ג דהתם איירי בשטר מ\"מ הא ילפי' הויות מהדדי בכמה דוכתי. א\"ו דרבי אשי בפ' חזקת איירי בדאמרה רוצה אני דזה מהני מה\"ת רק דרבנן אפקעינהו לקידושין דבע\"כ לא מהני מה שנתרצית:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "קידשה במע\"ש בין בשוגג ובין במזיד א\"מ כו'. הצל\"ח בפ\"ק דפסחים כתב דדעת רבינו הוא דוקא כשקידש בפירות עצמן אבל כשקידש בהמעות שחילל עליהן פירות של מע\"ש מקודשת. וכ\"מ קצת מדבריו בפ\"ג דה' מע\"ש. אך לא מצא הדבר מפורש ומסברא משמע דה\"ה כשקידש במעות שחילל דחל עליהן קדושת המעשר ונעשו גם הן של גבוה לכל דבר עכ\"ד. והנה הדבר מפורש בירושלמי דאיתא שם מקדשין בפרוטה של מע\"ש. משמע דהיינו לומר דאף למ\"ד דבפירות מע\"ש אין מקדשין מודה דמקדשין בפרוטה של מע\"ש דהמעות לא חשיבי כל כך של גבוה כמו הפירות עצמן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המקדש במלוה אפי' היתה בשטר א\"מ. עיין מה שהקשה הלח\"מ על הה\"מ ממ\"ש בפ\"ג ותירוצו הוא הפך סברת הרמ\"ה באה\"ע סי' כ\"ח ול\"ב ופסקי הש\"ע שם אלא י\"ל כמ\"ש הוא עצמו לקמן בפ\"ז הל' יו\"ד לדעת הרשב\"א שהביא הה\"מ שם דל\"ח לשמא ש\"פ במדי אלא כשראינו שקידשה בתורת כסף ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "הארוסה אסורה לבעלה מד\"ס כל זמן שהיא בבית אביה. עיין בהה\"מ שבקש להביא ראיה לזר שאין בארוסה איסור תורה. ונ\"ל ראיה ברורה מהסוגיא דסוטה (דף כ\"ד ע\"ב) דפריך ל\"ל קרא למעט ארוסה שאינה שותת תיפוק לי' דלא קדמה שכיבת בעל לבועל ומוקי לה שבא עליה ארוס בבית אביה וש\"מ דאין בזה איסור תורה דאל\"כ אכתי תקשי דל\"ל קרא למעט אפי' בכה\"ג דתיפוק ליה דאינה שותה משום דזה אסור מה\"ת וא\"כ אינו מנוקה מעון:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "חרש או שוטה שנשאו נשים פקחות כו' רצו לקיימן אחר שהבריאו יש להן כתובה מאה. דע דהיינו דוקא כשבעלו אחר שהבריאו וכמ\"ש הה\"מ בסמוך גבי קטן והכי איתא להדיא בירושלמי פ\"ק דכתובות הובא בתשובת מיימ' שם ובהג\"מ דקידושין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכשמוציאה ממדינה למדינה כו' א\"י להוציאה כו' מרע ליפה מפני כו'. עיין בהה\"מ ואד\"מ. אלא נראה שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בירושלמי דמ\"ק העתיקו רבינו רפ\"ח מה' יו\"ט:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אלמנה שמכרה קרקע בכתובתה בינה לבין עצמה אם מכרה שוה בשוה מכרה קיים. נראה להביא סעד לדעת רבינו מהא דאמרינן בכתובות (דף ק') גבי שליח שמכר וטעה בכל דהו מכרו בטל כאלמנה ומה אלמנה יחידה אף שליח יחיד. והוקשה להתוס' דאמאי קרי לאלמנה יחידה הא צריכה ב\"ד ונדחקו, ולפ\"ד רבינו א\"ש דקושטא דבדיעבד קיים ביחידה ממש כשלא טעתה. ונראה דכך היא ג\"כ דעת הרשב\"ם וסרה מעליו קושיית הרא\"ש פ' מי שמת סי' י' ע\"ש. והרא\"ש לטעמיה דלא ס\"ל כרבינו וכמ\"ש בתשובה סי' נ' אבל הרשב\"ם י\"ל דסובר כרבינו וא\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו. והקשה הלח\"מ הא בגמ' פ' נערה (כתובות דף נ\"ב) אמרו דהא נמי דאורייתא הוא דכתיב קחו נשים וגו' ואת בנותיכם תנו לאנשים משמע דהוי מה\"ת. ותירץ מסברא דרבינו סובר דאסמכתא בעלמא היא. אמנם כן מוכח התם בסוף הסוגיא בדף שאחר זה דקאמר הא נמי תקנתא דרבנן. מוכח דהא דקרי לי' דאורייתא בתחלת הסוגיא לאו דוקא אלא אסמכתא וכ\"כ מהרש\"א. ועוד י\"ל לדעת רבינו דנהי דדרשא גמורה היא מ\"מ שפיר קרי לה תקנתא דרבנן ומצות חכמים לפי שיטתו דכל מה שאינו מפורש בתורה אלא שחכמים דרשוהו נקרא דברי סופרים וה\"נ אינו מפורש בקרא נדוניא. ולדעת הכס\"מ בה' מגילה וחנוכה אף אם מפורש בקרא כיון דאינו בתורה אלא בדברי קבלה ס\"ל לרבינו דמקרי מצוה מד\"ס. ולפ\"ז צ\"ל דהא דקרי לה בגמ' לתקנתא נדוניא לבת דאורייתא היינו לומר דיש כח בזה כמו בדאורייתא לגרום לבטל ירושה של בנים. אך דברי הכס\"מ א\"מ כמ\"ש בה' מגילה עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות אישות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..50c4f7450f1561ce1fc69077158f1c07b8750944 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nashim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "קטנה שהשיאה אביה אם זינתה ברצונה נאסרה על בעלה. ויש להוכיח כדעת רבינו דקטנה אית לה רצון ליאסר על בעלה מהא דקידושין (דף מ\"ו) דאמר בין היא ובין אביה יכולין לעכב וכ\"פ בה' אישות גבי קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה ושם (דף י\"ט) אמר גבי יעוד דצריך דעתה ומפרש רבינו דהיינו רצון ממש כמ\"ש בה' עבדים ש\"מ דיש לה רצון:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כל איש שבא ביאה אסורה מימיו אחר שהגדיל אין המים המאררים בודקין את אשתו ואפי' בא על ארוסתו בבית חמיו. עיין בהשגות. ויש עוד להקשות לדעת רבינו מהסוגיא דפ' הבא ע\"י (דף נ\"ח). ובקרבן העדה הקשה על רבינו מהירושלמי דשם שמקשה הרי אלמנה לכה\"ג ראויה להזריע ואינה שותה והרי מ\"מ אינו מנוקה מעון. והמפרש לירושלמי פ\"ט דסוטה ובס' נצ\"י ובס' או\"ח על התורה הקשו עוד מהא דבספרי ממעט ח\"ל משום שאינה ראויה לאישות ולא משום דאינו מנוקה מעון. ועיין בנ\"ב מ\"ת חלק אה\"ע סי' קנ\"ח. ועיין במ\"ל הל' י\"א. וי\"ל דמשכחת לה דלא הוי אינו מנוקה מעון כגון שבא עליה בקטנותו דהוי שפיר קדמה שכיבת בעל וקרינן ביה מבלעדי אישך, והכי מוכח ממאי דממעטינן אשת קטן שלא תשתה מקרא דתחת אשה ש\"מ דקרינן בביאתו מבלעדי אישך כיון דראוי לביאה וביאתו קנה ביבמה מה\"ת ושפיר שתיא אח\"כ בגדלותו אי לאו משום דאינה ראויה לאישות. ומדברי המ\"ל בהל' ח' בד\"ה ואיכא משמע דכל שקדמה שכיבת הבעל אפי' קודם הקידושין הוי מבלעדי אישך. לפ\"ז משכחת לה דהוי מנוקה מעון וקדמה שכיבת בעל כגון שקידשה ובעלה בקטנותו ואעפ\"י שקדושיו לא הוו קידושין אז מ\"מ קרינן ביה מבלעדי אישך ובעילת קטן לא הוי אינו מנוקה מעון דאיש כתיב. ובהכי איירי בסוגיא דר\"פ ארוסה ופ' הבא ע\"י ונסתלקה השגת הראב\"ד ויתר הקושיות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d2f649be24663cec59de1b9f403ad1eecd39c5a3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nashim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Woman Suspected of Infidelity", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Woman_Suspected_of_Infidelity", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "קטנה שהשיאה אביה אם זינתה ברצונה נאסרה על בעלה. ויש להוכיח כדעת רבינו דקטנה אית לה רצון ליאסר על בעלה מהא דקידושין (דף מ\"ו) דאמר בין היא ובין אביה יכולין לעכב וכ\"פ בה' אישות גבי קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה ושם (דף י\"ט) אמר גבי יעוד דצריך דעתה ומפרש רבינו דהיינו רצון ממש כמ\"ש בה' עבדים ש\"מ דיש לה רצון:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כל איש שבא ביאה אסורה מימיו אחר שהגדיל אין המים המאררים בודקין את אשתו ואפי' בא על ארוסתו בבית חמיו. עיין בהשגות. ויש עוד להקשות לדעת רבינו מהסוגיא דפ' הבא ע\"י (דף נ\"ח). ובקרבן העדה הקשה על רבינו מהירושלמי דשם שמקשה הרי אלמנה לכה\"ג ראויה להזריע ואינה שותה והרי מ\"מ אינו מנוקה מעון. והמפרש לירושלמי פ\"ט דסוטה ובס' נצ\"י ובס' או\"ח על התורה הקשו עוד מהא דבספרי ממעט ח\"ל משום שאינה ראויה לאישות ולא משום דאינו מנוקה מעון. ועיין בנ\"ב מ\"ת חלק אה\"ע סי' קנ\"ח. ועיין במ\"ל הל' י\"א. וי\"ל דמשכחת לה דלא הוי אינו מנוקה מעון כגון שבא עליה בקטנותו דהוי שפיר קדמה שכיבת בעל וקרינן ביה מבלעדי אישך, והכי מוכח ממאי דממעטינן אשת קטן שלא תשתה מקרא דתחת אשה ש\"מ דקרינן בביאתו מבלעדי אישך כיון דראוי לביאה וביאתו קנה ביבמה מה\"ת ושפיר שתיא אח\"כ בגדלותו אי לאו משום דאינה ראויה לאישות. ומדברי המ\"ל בהל' ח' בד\"ה ואיכא משמע דכל שקדמה שכיבת הבעל אפי' קודם הקידושין הוי מבלעדי אישך. לפ\"ז משכחת לה דהוי מנוקה מעון וקדמה שכיבת בעל כגון שקידשה ובעלה בקטנותו ואעפ\"י שקדושיו לא הוו קידושין אז מ\"מ קרינן ביה מבלעדי אישך ובעילת קטן לא הוי אינו מנוקה מעון דאיש כתיב. ובהכי איירי בסוגיא דר\"פ ארוסה ופ' הבא ע\"י ונסתלקה השגת הראב\"ד ויתר הקושיות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות סוטה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nashim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a939e36f30b83b21a7028a1b4e347b9c6dd8a38b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,117 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם היו לחוט בעלים ולא היה החוט הפקר בעל החוט חייב חצי נזק שהרי הוא כבור המתגלגל. והקשה ע\"ז הראב\"ד דאם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור דלאו בור הוא אלא צרורות דתרנגול וכחו הוא. ואין דבריו מוכרחים וכבר הסכימו התוס' והרא\"ש פ\"ק דב\"ק (דף ו'.) לסברת רבינו דבור המתגלגל ברגלי בהמה והזיק בהדי דאזיל חייב נמי בעל התקלה וכ\"פ בחו\"מ סי' ש\"צ וסי' תי\"א וא\"כ אין לפטור לבעל החוט מח\"נ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש וכו' ואם היה מגרר את החררה על הגדיש והולך ושורף משלם על החררה נזק שלם ועל מקום הגחלים ח\"נ ועל שאר הגדיש פטור. עיין בהשגות ובלח\"מ. והעיקר הוא מ\"ש בשלטי הגבורים פ' כיצד הרגל בביאור דברי רבינו דהא דמשלם על מקום הגחלת ח\"נ לאו משום צרורות הוא אלא משום דמה שגררה הוי שינוי ולהכי משלם על כל מקום הגרירה ח\"נ ועל שאר הגדיש פטור דמשהניחה מלגרור תו לא הוי חציו דכלב ועדיף מכח כחו ונסתלקה קושיית הלח\"מ, וכן נתיישבה תמיהת מהרש\"ל שתמה על רבינו בים של שלמה פ\"ב דב\"ק דשאני מגרר כמ\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "המוסר בהמתו לשומר חנם או לנושא שכר או לשוכר או לשואל נכנסו תחת הבעלים ואם הזיקה חייב השומר. והראב\"ד בהשגות כתב דלעולם אין הבעלים נצולין מיד הניזק והם ידונו עם השומר וכ\"כ בסוף הפרק דהניזק יאמר לבעלים למה לא שמרת אתה את שורך. ואני תמיה על הראב\"ד מהא דאיתא בתוספתא פ\"ו דב\"ק מסרו לחש\"ו חייב לעבד ולאשה פטור ומשלמין לאחר זמן כיצד עושין להן ב\"ד כותבין עליהן שט\"ח נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם ע\"כ. ואי איתא לדברי הראב\"ד דאם ירצה הניזק הוא תובע את הבעלים במסרו את השור לאשה ולעבד אמאי קתני דהבעלים פטורין דבכה\"ג שיש פסידא לניזק שאינו יכול עתה להשתלם מן השומר יתבע את הבעלים אלא ש\"מ דלעולם כל שמסרו הבעלים לבן דעת נפטרו ואין דין הניזק אלא עם השומר ולא עם הבעלים כלל אלא אם כן שמסרוהו לחש\"ו שאינן בני שמירה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשב\"ד נזקקין לגבות הנזק מנכסי המזיק גובין מן המטלטלין תחילה. עיין בש\"ך ח\"מ סי' תמ\"ט שפירש שאם הניזק רוצה הוא מכריח להמזיק שיתן לו מן המטלטלין דוקא:" + ], + [], + [], + [ + "אין הנזקין משתלמין ואין חייבין בכופר ואין הבהמה נהרגת אלא בראיה ברורה. ובהשגות א\"א לא בא למעט אלא עדים פסולים אבל ע\"פ עצמו חייב בנזק וכופר. וכבר ביאר רבינו עצמו דין הנזק לעיל בפ\"ב ודין הכופר שמשלם ע\"פ עצמו בפ\"ה מהל' סנהדרין, ועיין מה שאכתוב שם בזה בס\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המשסה כלב בחבירו והרגו אין הכלב נסקל וכן אם גרה בו בהמה או חיה והרגוהו. כתב הה\"מ זהו דין שור האיצטדין כו'. אבל ז\"א לפ\"ד התוס' ב\"ק סוף (דף כ\"ד) ע\"ש ובדף כ\"ג: ד\"ה ת\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "חפר ופתח לרשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו הרי זה חייב. מש\"כ הלח\"מ שאינו יודע למה לא הזכיר רבינו דהחופר בור סמוך לרה\"ר חייב אע\"פ שהוא ברשותו ולא הפקירו כמבואר בגמ' פ\"ה דב\"ק (דף נ') אישתמיטתיה מש\"כ הרא\"ש והנ\"י על הרי\"ף ע\"ש, ועי' מהרש\"ל ביש\"ש גם מה שתמה בסמוך הל' ה' על הראב\"ד נתיישב במש\"כ מהרש\"ל ביש\"ש והסמ\"ע בסי' ת\"ז ס\"ק ל\"ח:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ליבה וליבתו הרוח חייב שהרי הוא גרם וכל הגורם להזיק משלם כו'. עיין בש\"ך ח\"מ סימן תי\"ח מש\"כ בישוב דברי רבינו, וכבר קדמו בשה\"ג פרק הכונס ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7e85127d4fc1e9705a50015741d86f784569be95 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,114 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Damages to Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Damages_to_Property", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ואם היו לחוט בעלים ולא היה החוט הפקר בעל החוט חייב חצי נזק שהרי הוא כבור המתגלגל. והקשה ע\"ז הראב\"ד דאם ע\"י גלגול נשבר בעל החוט פטור דלאו בור הוא אלא צרורות דתרנגול וכחו הוא. ואין דבריו מוכרחים וכבר הסכימו התוס' והרא\"ש פ\"ק דב\"ק (דף ו'.) לסברת רבינו דבור המתגלגל ברגלי בהמה והזיק בהדי דאזיל חייב נמי בעל התקלה וכ\"פ בחו\"מ סי' ש\"צ וסי' תי\"א וא\"כ אין לפטור לבעל החוט מח\"נ:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש וכו' ואם היה מגרר את החררה על הגדיש והולך ושורף משלם על החררה נזק שלם ועל מקום הגחלים ח\"נ ועל שאר הגדיש פטור. עיין בהשגות ובלח\"מ. והעיקר הוא מ\"ש בשלטי הגבורים פ' כיצד הרגל בביאור דברי רבינו דהא דמשלם על מקום הגחלת ח\"נ לאו משום צרורות הוא אלא משום דמה שגררה הוי שינוי ולהכי משלם על כל מקום הגרירה ח\"נ ועל שאר הגדיש פטור דמשהניחה מלגרור תו לא הוי חציו דכלב ועדיף מכח כחו ונסתלקה קושיית הלח\"מ, וכן נתיישבה תמיהת מהרש\"ל שתמה על רבינו בים של שלמה פ\"ב דב\"ק דשאני מגרר כמ\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "המוסר בהמתו לשומר חנם או לנושא שכר או לשוכר או לשואל נכנסו תחת הבעלים ואם הזיקה חייב השומר. והראב\"ד בהשגות כתב דלעולם אין הבעלים נצולין מיד הניזק והם ידונו עם השומר וכ\"כ בסוף הפרק דהניזק יאמר לבעלים למה לא שמרת אתה את שורך. ואני תמיה על הראב\"ד מהא דאיתא בתוספתא פ\"ו דב\"ק מסרו לחש\"ו חייב לעבד ולאשה פטור ומשלמין לאחר זמן כיצד עושין להן ב\"ד כותבין עליהן שט\"ח נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם ע\"כ. ואי איתא לדברי הראב\"ד דאם ירצה הניזק הוא תובע את הבעלים במסרו את השור לאשה ולעבד אמאי קתני דהבעלים פטורין דבכה\"ג שיש פסידא לניזק שאינו יכול עתה להשתלם מן השומר יתבע את הבעלים אלא ש\"מ דלעולם כל שמסרו הבעלים לבן דעת נפטרו ואין דין הניזק אלא עם השומר ולא עם הבעלים כלל אלא אם כן שמסרוהו לחש\"ו שאינן בני שמירה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כשב\"ד נזקקין לגבות הנזק מנכסי המזיק גובין מן המטלטלין תחילה. עיין בש\"ך ח\"מ סי' תמ\"ט שפירש שאם הניזק רוצה הוא מכריח להמזיק שיתן לו מן המטלטלין דוקא:" + ], + [], + [], + [ + "אין הנזקין משתלמין ואין חייבין בכופר ואין הבהמה נהרגת אלא בראיה ברורה. ובהשגות א\"א לא בא למעט אלא עדים פסולים אבל ע\"פ עצמו חייב בנזק וכופר. וכבר ביאר רבינו עצמו דין הנזק לעיל בפ\"ב ודין הכופר שמשלם ע\"פ עצמו בפ\"ה מהל' סנהדרין, ועיין מה שאכתוב שם בזה בס\"ד:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המשסה כלב בחבירו והרגו אין הכלב נסקל וכן אם גרה בו בהמה או חיה והרגוהו. כתב הה\"מ זהו דין שור האיצטדין כו'. אבל ז\"א לפ\"ד התוס' ב\"ק סוף (דף כ\"ד) ע\"ש ובדף כ\"ג: ד\"ה ת\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "חפר ופתח לרשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו הרי זה חייב. מש\"כ הלח\"מ שאינו יודע למה לא הזכיר רבינו דהחופר בור סמוך לרה\"ר חייב אע\"פ שהוא ברשותו ולא הפקירו כמבואר בגמ' פ\"ה דב\"ק (דף נ') אישתמיטתיה מש\"כ הרא\"ש והנ\"י על הרי\"ף ע\"ש, ועי' מהרש\"ל ביש\"ש גם מה שתמה בסמוך הל' ה' על הראב\"ד נתיישב במש\"כ מהרש\"ל ביש\"ש והסמ\"ע בסי' ת\"ז ס\"ק ל\"ח:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ליבה וליבתו הרוח חייב שהרי הוא גרם וכל הגורם להזיק משלם כו'. עיין בש\"ך ח\"מ סימן תי\"ח מש\"כ בישוב דברי רבינו, וכבר קדמו בשה\"ג פרק הכונס ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות נזקי ממון", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..39f351643da95f034cbf38bb4244eff5b8e5bdb7 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,155 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "רדף אחר ערוה ותפסה ושכב עמה והערה אע\"פ שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו עד עמדו בדין. וכ\"כ הטור בח\"מ סי' תכ\"ה ובכס\"מ ובב\"י לא הראה מקור להא דכתבו דמשהערה אין הורגין אותו אלא מהא דתניא נעבדה בה עבירה אין מצילין אותן בנפשו ובב\"י כתב דנראה דטעמא דמשהערה כבר נפגמה. ולא מפיו אנו חיין בזה שהרי הוא מבואר להדיא בגמ' שם (סוף דף ע\"ג):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הדוחף את חבירו מראש הגג ונפל ומת משערין גובה המקום שהפילו מעליו. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר בברייתא דמייתי הש\"ס בפ' החובל (בבא קמא דף צ' ע\"ב):" + ] + ], + [ + [ + "המתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת ב\"ד ומן התשלומין כו'. מ\"ש הכס\"מ דרבינו פסק כרבנן דר\"ש כבר השיג עליו הלח\"מ בהל' חובל וכן בפי' המשנה דסנהדרין כתב רבינו בהדיא הלכה כר\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה ולאחר מיכן הכביד ומת ה\"ז נהרג כו' שרגלים לדבר. הכ\"מ נדחק בלשון רבינו ובס' ת\"ח כתב שדברי רבינו הם ע\"פ ברייתא דאיתא בירושלמי בסנהדרין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפי' עובר עבירה לתאבון מצוה להצילו. נ\"ל להביא ראיה לזה מסנהדרין (דף ע\"ב:) דקאמר התם דמים לו בין בחול בין בשבת ומי לא איירי שחלל שבת במחתרת וכגון במרא וחצינא דאיכא איסור דאורייתא. בעירובין ל\"ה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ישראל שהרג בשגגה כו' את גר תושב גולה. עיין בהשגות ובכ\"מ ועיי' במ\"ש הרב תוי\"ט במכות ליישב גירסא זו בדברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שפחד מן המלך שלא יהרגנו בדין מלכות כו' וברח למזבח ונסמך לו אפילו היה זר הרי זה ניצל. מקור לזה עיין בשו\"ת מקום שמואל סי' כ' ובס' פנים מאירות ס\"ס פ\"ה תירץ בזה ענין יואב דאף שלא היה שם התראה היה רשות ביד המלך או ביד בית דין להורגו מחמת הוראת שעה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו כו' פטור מן הגלות שזה כמו אנוס הוא. מש\"כ הכס\"מ דרבינו ברוחב שכלו נתן טעם זה ז\"א אלא הוא מוכרח בש\"ס דמכות (דף ט' ע\"א) וכמ\"ש התוס' שם בד\"ה אמר ליה רבא כו' דטעמא דדרך עלייה פטור מגלות הוא משום דהוי אנוס ביותר ולאו מדעת עצמו כתב כן רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אע\"פ שהחובל באביו בזדון חייב מיתת ב\"ד כו' א\"ח גלות. כתב הרב כ\"מ בספרי פ' מסעי, וז\"א אלא דברי רבא דפרק אלו הן הגולין (מכות דף ח':):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: רבינו השמיט זה משום כו'. ועיין שבת קכ\"א:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b4cadc137d6361b29d13a371965f793564d59f96 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,152 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "רדף אחר ערוה ותפסה ושכב עמה והערה אע\"פ שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו עד עמדו בדין. וכ\"כ הטור בח\"מ סי' תכ\"ה ובכס\"מ ובב\"י לא הראה מקור להא דכתבו דמשהערה אין הורגין אותו אלא מהא דתניא נעבדה בה עבירה אין מצילין אותן בנפשו ובב\"י כתב דנראה דטעמא דמשהערה כבר נפגמה. ולא מפיו אנו חיין בזה שהרי הוא מבואר להדיא בגמ' שם (סוף דף ע\"ג):" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "וכן הדוחף את חבירו מראש הגג ונפל ומת משערין גובה המקום שהפילו מעליו. הכ\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר בברייתא דמייתי הש\"ס בפ' החובל (בבא קמא דף צ' ע\"ב):" + ] + ], + [ + [ + "המתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת ב\"ד ומן התשלומין כו'. מ\"ש הכס\"מ דרבינו פסק כרבנן דר\"ש כבר השיג עליו הלח\"מ בהל' חובל וכן בפי' המשנה דסנהדרין כתב רבינו בהדיא הלכה כר\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה ולאחר מיכן הכביד ומת ה\"ז נהרג כו' שרגלים לדבר. הכ\"מ נדחק בלשון רבינו ובס' ת\"ח כתב שדברי רבינו הם ע\"פ ברייתא דאיתא בירושלמי בסנהדרין:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אפי' עובר עבירה לתאבון מצוה להצילו. נ\"ל להביא ראיה לזה מסנהדרין (דף ע\"ב:) דקאמר התם דמים לו בין בחול בין בשבת ומי לא איירי שחלל שבת במחתרת וכגון במרא וחצינא דאיכא איסור דאורייתא. בעירובין ל\"ה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "ישראל שהרג בשגגה כו' את גר תושב גולה. עיין בהשגות ובכ\"מ ועיי' במ\"ש הרב תוי\"ט במכות ליישב גירסא זו בדברי רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שפחד מן המלך שלא יהרגנו בדין מלכות כו' וברח למזבח ונסמך לו אפילו היה זר הרי זה ניצל. מקור לזה עיין בשו\"ת מקום שמואל סי' כ' ובס' פנים מאירות ס\"ס פ\"ה תירץ בזה ענין יואב דאף שלא היה שם התראה היה רשות ביד המלך או ביד בית דין להורגו מחמת הוראת שעה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו כו' פטור מן הגלות שזה כמו אנוס הוא. מש\"כ הכס\"מ דרבינו ברוחב שכלו נתן טעם זה ז\"א אלא הוא מוכרח בש\"ס דמכות (דף ט' ע\"א) וכמ\"ש התוס' שם בד\"ה אמר ליה רבא כו' דטעמא דדרך עלייה פטור מגלות הוא משום דהוי אנוס ביותר ולאו מדעת עצמו כתב כן רבינו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אע\"פ שהחובל באביו בזדון חייב מיתת ב\"ד כו' א\"ח גלות. כתב הרב כ\"מ בספרי פ' מסעי, וז\"א אלא דברי רבא דפרק אלו הן הגולין (מכות דף ח':):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: רבינו השמיט זה משום כו'. ועיין שבת קכ\"א:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b8b3f2e4519ab9101a300d3bd4dfa93560c94d9e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ומניין שזה שנאמר באיברים עין תחת עין תשלומין הוא שנאמר חבורה תחת חבורה כו'. ועי' בלח\"מ שכתב דאולי דכך היה גירסת רבינו בגמ' בדברי רב אשי ר\"פ החובל וע\"ש שהניח בצ\"ע. ובחידושי שם (דף פ\"ז) הקשיתי על גירסא דידן דיליף מתחת דאונס דא\"כ מנ\"ל דמשלם אף אי אתרו ביה לרבי דבכה\"ג גבי אונס לקי לר' יוחנן בכתובות (דף ל\"ב) וכ\"פ רבינו בהל' נערה. ועוד דאף לעולא דסבר התם דמשלם הא טעמו דיליף אונס מחובל וז\"א לרב אשי דיליף אדרבא חובל מאונס. אבל לגירסת רבינו בדברי רב אשי דיליף חובל מחבורה א\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [ + "כיצד משערין הבושת הכל לפי המבייש והמתבייש כו'. הלח\"מ הקשה דאמאי פסק רבינו כר' יהודה דאמר בגמ' הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואמאי לא פסק כר\"ש דאמר רואין אותן כאלו הן בני חורין כו' דמוקמינן מתני' דריש החובל כוותיה והניח בצ\"ע. ולק\"מ דכבר כתב מהרש\"ל ביש\"ש דלישנא דמתניתין לא מוכחא כלל כוותיה דר\"ש טפי מדר\"י והא דמוקי לה כר\"ש היינו דר\"ש שנאה דאי ר\"י שנאה לא יתכן סיפא גבי סומא:" + ], + [], + [ + "המבייש את הישן חייב בבושת ואם מת בתוך שנתו כו' אין גובין בושת זה מן המבייש ואם תפסו היורשין אין מוציאין מידן. מכאן ק\"ל אמ\"ש הכס\"מ והלח\"מ בר\"פ י\"א מהל' נזקי ממון דהיכא דלא חסריה ממון לא ס\"ל לרבינו דלהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא. והרי בושת דלא חסריה ממונא ואפ\"ה כתב כאן רבינו דמהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא וכן קשה ממ\"ש רבינו ספ\"י ממעה\"ק ופי\"א מזכיה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "כל המכה אדם כשר מישראל כו'. עי' סנהדרין (פ\"ו.) ובפי\"ו מהל' סנהדרין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7cf4b07b709e65b83e2fc24f45923cdb37e9bb95 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_One_Who_Injures_a_Person_or_Property", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ומניין שזה שנאמר באיברים עין תחת עין תשלומין הוא שנאמר חבורה תחת חבורה כו'. ועי' בלח\"מ שכתב דאולי דכך היה גירסת רבינו בגמ' בדברי רב אשי ר\"פ החובל וע\"ש שהניח בצ\"ע. ובחידושי שם (דף פ\"ז) הקשיתי על גירסא דידן דיליף מתחת דאונס דא\"כ מנ\"ל דמשלם אף אי אתרו ביה לרבי דבכה\"ג גבי אונס לקי לר' יוחנן בכתובות (דף ל\"ב) וכ\"פ רבינו בהל' נערה. ועוד דאף לעולא דסבר התם דמשלם הא טעמו דיליף אונס מחובל וז\"א לרב אשי דיליף אדרבא חובל מאונס. אבל לגירסת רבינו בדברי רב אשי דיליף חובל מחבורה א\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [ + "כיצד משערין הבושת הכל לפי המבייש והמתבייש כו'. הלח\"מ הקשה דאמאי פסק רבינו כר' יהודה דאמר בגמ' הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואמאי לא פסק כר\"ש דאמר רואין אותן כאלו הן בני חורין כו' דמוקמינן מתני' דריש החובל כוותיה והניח בצ\"ע. ולק\"מ דכבר כתב מהרש\"ל ביש\"ש דלישנא דמתניתין לא מוכחא כלל כוותיה דר\"ש טפי מדר\"י והא דמוקי לה כר\"ש היינו דר\"ש שנאה דאי ר\"י שנאה לא יתכן סיפא גבי סומא:" + ], + [], + [ + "המבייש את הישן חייב בבושת ואם מת בתוך שנתו כו' אין גובין בושת זה מן המבייש ואם תפסו היורשין אין מוציאין מידן. מכאן ק\"ל אמ\"ש הכס\"מ והלח\"מ בר\"פ י\"א מהל' נזקי ממון דהיכא דלא חסריה ממון לא ס\"ל לרבינו דלהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא. והרי בושת דלא חסריה ממונא ואפ\"ה כתב כאן רבינו דמהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא וכן קשה ממ\"ש רבינו ספ\"י ממעה\"ק ופי\"א מזכיה:" + ] + ], + [], + [ + [ + "כל המכה אדם כשר מישראל כו'. עי' סנהדרין (פ\"ו.) ובפי\"ו מהל' סנהדרין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..996d507a32b9b9469081f3bb10a83287fbbcb9be --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,128 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל החומד עובר בלאו. נראה דדוקא במכירה ולא בשכירות ויש ללמוד כן מהא דאיתא בנדרים (דף ל\"ח) גבי שמואל הרמתי דכתיב ביה לא עשקתנו ולא רצותנו דאפילו ברצון לא שכרו ואילו היה בזה איסור ל\"ת מאי רבותא דשמואל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גזל טווי ועשאו בגד ה\"ז שנוי בידו. וכ\"כ בספר החינוך פרשת ויקרא והכ\"מ והלח\"מ תמהו דבגמ' משמע דשינוי דהדר לברייתו הוא דמצי סתר ליה והוי טווי. ועיין ביש\"ש ר\"פ הגוזל שכתב ליישב דס\"ל לרבינו והטור דשאני טווי שאינו חוזר להיות כל נימא בפ\"ע כבראשונה אלא ע\"י טורח גדול וכה\"ג כתב המפרש בירושלמי דכשסותר הבגד פנים חדשות באו שנפסד צורת החוט כשהיה בגד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכתב הה\"מ ברייתא. ובהגה\"ה כתב שלא מצאה מפורש אלא שמץ מנהו בתוספתא פ\"י. וכבר הוא מפורש בת\"כ ס\"פ ויקרא וז\"ל מה ת\"ל עמיתו עמיתו ב\"פ עמיתו פרט לגבוה עמיתו פרט לאחרים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ההולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין וכו'. הרא\"ש חולק על רבינו דכיון דפטרה תורה הזקן שלא לזלזל בכבוד תורתו איסורא הוא גבי דידיה אם יזלזל בכבוד תורתו במקום שא\"ח. ול\"נ להביא ראיה לדעת רבינו מהסוגיא דברכות (דף י\"ט ע\"ב) דבעיא למילף מיניה לעלמא שכבוד הבריות דוחה ל\"ת ואי איתא דכאן אין בידו למחול משום כבוד תורה מש\"ה מצי דחי לל\"ת אבל כ\"ה דעלמא דיכול למחול כבוד עצמו אפשר דלא דחי לל\"ת אלא ע\"כ דכאן נמי בידו למחול:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אפילו היתה ש\"פ בשעת המציאה והוזלה חייב להכריז עליה. דברי רבינו ז\"ל הם משנה וגמרא ערוכה פ\"ד דב\"מ (דף נ\"ה ע\"א) וע\"ש באשר\"י וזה נעלם מעיני המפרשים ז\"ל, ואח\"כ מצאתי מזה בב\"ח:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "המוצא מחטין וצינורות ב' ב' או יותר חייב להכריז שמניין סימן. מה שהקשה הכס\"מ דמאי שנא ממצאו ב' מטבעות דא\"ח להכריז תירצו בד\"מ סימן רס\"ב וע\"ש בסמ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהגמי\"י אות ג': שהרי בפ' כל הפסולין כו'. צ\"ל [כל] פסולי המוקדשין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0bfd42deb8f92f2ec49135d47073fb1ad655b3c5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,125 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Robbery_and_Lost_Property", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל החומד עובר בלאו. נראה דדוקא במכירה ולא בשכירות ויש ללמוד כן מהא דאיתא בנדרים (דף ל\"ח) גבי שמואל הרמתי דכתיב ביה לא עשקתנו ולא רצותנו דאפילו ברצון לא שכרו ואילו היה בזה איסור ל\"ת מאי רבותא דשמואל:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גזל טווי ועשאו בגד ה\"ז שנוי בידו. וכ\"כ בספר החינוך פרשת ויקרא והכ\"מ והלח\"מ תמהו דבגמ' משמע דשינוי דהדר לברייתו הוא דמצי סתר ליה והוי טווי. ועיין ביש\"ש ר\"פ הגוזל שכתב ליישב דס\"ל לרבינו והטור דשאני טווי שאינו חוזר להיות כל נימא בפ\"ע כבראשונה אלא ע\"י טורח גדול וכה\"ג כתב המפרש בירושלמי דכשסותר הבגד פנים חדשות באו שנפסד צורת החוט כשהיה בגד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הנשבע לעכו\"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכתב הה\"מ ברייתא. ובהגה\"ה כתב שלא מצאה מפורש אלא שמץ מנהו בתוספתא פ\"י. וכבר הוא מפורש בת\"כ ס\"פ ויקרא וז\"ל מה ת\"ל עמיתו עמיתו ב\"פ עמיתו פרט לגבוה עמיתו פרט לאחרים:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ההולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין וכו'. הרא\"ש חולק על רבינו דכיון דפטרה תורה הזקן שלא לזלזל בכבוד תורתו איסורא הוא גבי דידיה אם יזלזל בכבוד תורתו במקום שא\"ח. ול\"נ להביא ראיה לדעת רבינו מהסוגיא דברכות (דף י\"ט ע\"ב) דבעיא למילף מיניה לעלמא שכבוד הבריות דוחה ל\"ת ואי איתא דכאן אין בידו למחול משום כבוד תורה מש\"ה מצי דחי לל\"ת אבל כ\"ה דעלמא דיכול למחול כבוד עצמו אפשר דלא דחי לל\"ת אלא ע\"כ דכאן נמי בידו למחול:" + ] + ], + [], + [ + [ + "אפילו היתה ש\"פ בשעת המציאה והוזלה חייב להכריז עליה. דברי רבינו ז\"ל הם משנה וגמרא ערוכה פ\"ד דב\"מ (דף נ\"ה ע\"א) וע\"ש באשר\"י וזה נעלם מעיני המפרשים ז\"ל, ואח\"כ מצאתי מזה בב\"ח:" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "המוצא מחטין וצינורות ב' ב' או יותר חייב להכריז שמניין סימן. מה שהקשה הכס\"מ דמאי שנא ממצאו ב' מטבעות דא\"ח להכריז תירצו בד\"מ סימן רס\"ב וע\"ש בסמ\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהגמי\"י אות ג': שהרי בפ' כל הפסולין כו'. צ\"ל [כל] פסולי המוקדשין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e2b4c1150a29fea01843b80ec1c51fbe785cea56 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,114 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה א\"א שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש. כתב הה\"מ ונראה מדבריו ז\"ל שגובין הקרן, כוונתו כשהגניבה קיימא אבל אבדה הכל עליה חוב ומבואר הוא בפ' החובל (בבא קמא דף פ\"ז) בדין החבלה ע\"כ. ויותר מזה מבואר להדיא פ\"ק דמציעא (דף י' ע\"ב) האומר לאשה ועבד צאו וגנבו לי דלאו בני חיובא נינהו. ועיין מרדכי פ\"ח דב\"ק ובהגהת מיי' מהלכות חובל:" + ], + [ + "קטן שגנב וכו'. באו\"ח סי' שמ\"ג ובחו\"מ סי' שמ\"ט כתב דחייב לצאת ידי שמים. ויש לה\"ר מספ\"ה דשבת גבי יאשיהו שהחזיר מה שדן מבן שמונה כו':" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שגנב כלי ושברו כו' אם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם. מה שהקשו ע\"ז הלח\"מ ומהרש\"ל כתבתי ליישב בהל' גזילה:" + ] + ], + [ + [ + "עי' לח\"מ כאן ורפ\"ח מהל' נ\"מ ובתוי\"ט ספ\"ד דב\"מ, ועיין תוספות דב\"ק (דף ס\"ז ע\"ב) ד\"ה אין כ\"י ובדברי רבינו בפרק דלעיל ודו\"ק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "גנב טבח ומכר ואח\"כ הקדיש משלם תשלומי ד' וה' כו' בד\"א כשהקדיש אחר יאוש אבל קודם יאוש אינו קדוש כו'. כתב הה\"מ דרבינו דלא כתב דאם הקדישו לבדק הבית משלם ד' וה' ס\"ל דמתני' פליגא אברייתא בפ' מרובה ופוטרת אף אם הקדיש לבה\"ב ויש לי לה\"ר לזה מהא דאמר (דף ע\"ז ע\"ב) דקדשים ליתנהו במכירה דכי מזבן הקדשים לא הוי מכירה. ואם איתא דמיחייב בשהקדיש לבדה\"ב משום דהוי כמכירה לשמים א\"כ משכחת מכירה בקדשים של מזבח כגון שהקדישן הגנב לבדה\"ב דקי\"ל דבדה\"ב חל על קדשי מזבח כמש\"כ בהל' ערכין. ועוד איתא להדיא כן בירושלמי וכ\"כ במלחמות פרק הגוזל בתרא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם אין גניבה אין טביחה כו'. עי' לח\"מ פ\"א דשאלה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגנב אם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותנין דמיו לניזק. כתב בהגהות דאיתא בערכין אין ע\"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ובזמן הזה אינו נמכר בגניבתו וכ\"כ הטח\"מ סי' שמ\"ח ע\"ש. ורבינו שלא כתב זה כאן הוא מפני שכתבו בספ\"א מהל' עבדים ע\"ש והוא מהש\"ס דספ\"ג דקידושין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "גנב ונמכר וחזר וגנב אם לשני גנב ה\"ז נמכר פעם ב' כו'. רבינו ז\"ל ע\"כ מפרש כפירש\"י בפ\"ק דקידושין אהא דאמר כאן באדם א' כאן בשני ב\"א דבאדם א' אינו נמכר ונשנה ובשני ב\"א נמכר ונשנה. ויש להביא סיוע לפירש\"י ורבינו מספ\"ב דסוטה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הסיטון מקנח את מידותיו אחת לשלשים יום ובעה\"ב אחת לי\"ב חודש. מה שתמה כאן הכ\"מ דלמה פסק רבינו דלא כרשב\"ג דאמר חילוף הדברים דהא קי\"ל כ\"מ ששנה ר\"ג במשנתנו הלכה כמותו תירצו בב\"י בח\"מ סי' רל\"א דשאני הכא דמסתבר טעמיה דת\"ק. ובלא\"ה לא קשה דרבינו לא ס\"ל ההוא כללא כדמוכח בכמה דוכתי וכמש\"כ התוי\"ט והבאתיו בהל' ע\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dc2da8b9d027f83419af671051909ca8d04b5400 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Nezikim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,111 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Theft", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Theft", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "היתה א\"א שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש. כתב הה\"מ ונראה מדבריו ז\"ל שגובין הקרן, כוונתו כשהגניבה קיימא אבל אבדה הכל עליה חוב ומבואר הוא בפ' החובל (בבא קמא דף פ\"ז) בדין החבלה ע\"כ. ויותר מזה מבואר להדיא פ\"ק דמציעא (דף י' ע\"ב) האומר לאשה ועבד צאו וגנבו לי דלאו בני חיובא נינהו. ועיין מרדכי פ\"ח דב\"ק ובהגהת מיי' מהלכות חובל:" + ], + [ + "קטן שגנב וכו'. באו\"ח סי' שמ\"ג ובחו\"מ סי' שמ\"ט כתב דחייב לצאת ידי שמים. ויש לה\"ר מספ\"ה דשבת גבי יאשיהו שהחזיר מה שדן מבן שמונה כו':" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שגנב כלי ושברו כו' אם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם. מה שהקשו ע\"ז הלח\"מ ומהרש\"ל כתבתי ליישב בהל' גזילה:" + ] + ], + [ + [ + "עי' לח\"מ כאן ורפ\"ח מהל' נ\"מ ובתוי\"ט ספ\"ד דב\"מ, ועיין תוספות דב\"ק (דף ס\"ז ע\"ב) ד\"ה אין כ\"י ובדברי רבינו בפרק דלעיל ודו\"ק:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "גנב טבח ומכר ואח\"כ הקדיש משלם תשלומי ד' וה' כו' בד\"א כשהקדיש אחר יאוש אבל קודם יאוש אינו קדוש כו'. כתב הה\"מ דרבינו דלא כתב דאם הקדישו לבדק הבית משלם ד' וה' ס\"ל דמתני' פליגא אברייתא בפ' מרובה ופוטרת אף אם הקדיש לבה\"ב ויש לי לה\"ר לזה מהא דאמר (דף ע\"ז ע\"ב) דקדשים ליתנהו במכירה דכי מזבן הקדשים לא הוי מכירה. ואם איתא דמיחייב בשהקדיש לבדה\"ב משום דהוי כמכירה לשמים א\"כ משכחת מכירה בקדשים של מזבח כגון שהקדישן הגנב לבדה\"ב דקי\"ל דבדה\"ב חל על קדשי מזבח כמש\"כ בהל' ערכין. ועוד איתא להדיא כן בירושלמי וכ\"כ במלחמות פרק הגוזל בתרא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואם אין גניבה אין טביחה כו'. עי' לח\"מ פ\"א דשאלה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגנב אם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותנין דמיו לניזק. כתב בהגהות דאיתא בערכין אין ע\"ע נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ובזמן הזה אינו נמכר בגניבתו וכ\"כ הטח\"מ סי' שמ\"ח ע\"ש. ורבינו שלא כתב זה כאן הוא מפני שכתבו בספ\"א מהל' עבדים ע\"ש והוא מהש\"ס דספ\"ג דקידושין:" + ], + [], + [], + [], + [ + "גנב ונמכר וחזר וגנב אם לשני גנב ה\"ז נמכר פעם ב' כו'. רבינו ז\"ל ע\"כ מפרש כפירש\"י בפ\"ק דקידושין אהא דאמר כאן באדם א' כאן בשני ב\"א דבאדם א' אינו נמכר ונשנה ובשני ב\"א נמכר ונשנה. ויש להביא סיוע לפירש\"י ורבינו מספ\"ב דסוטה:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הסיטון מקנח את מידותיו אחת לשלשים יום ובעה\"ב אחת לי\"ב חודש. מה שתמה כאן הכ\"מ דלמה פסק רבינו דלא כרשב\"ג דאמר חילוף הדברים דהא קי\"ל כ\"מ ששנה ר\"ג במשנתנו הלכה כמותו תירצו בב\"י בח\"מ סי' רל\"א דשאני הכא דמסתבר טעמיה דת\"ק. ובלא\"ה לא קשה דרבינו לא ס\"ל ההוא כללא כדמוכח בכמה דוכתי וכמש\"כ התוי\"ט והבאתיו בהל' ע\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות גניבה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Nezikim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a915851d3736a24ff79ff8e830e6f92049321ac3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,128 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אין מעמידין מלך בתחילה אלא ע\"פ ב\"ד של שבעים זקנים וע\"פ נביא וכו'. עי' בלח\"מ שהקשה דמנ\"ל לרבינו דבעינן ע\"פ נביא. ולא זכר דאיתא בספרי פ' שופטים אשר יבחר ה' אלהיך בו ע\"פ נביא. וכך יש ללמוד מדאיתא בסוכה (דף כ\"ז ע\"ב) שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים ע\"פ נביאים והארכתי בענין זה בחידושי למגילה דף יו\"ד בס\"ד:
שם בלח\"מ: אך מאי דכתב שיהיה המלך ע\"פ נביא מניין כו' דבתוספתא כו'. נ\"ב עיין בספרי:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות וכו'. הכי איתא ביומא (דף ע\"ב) ובמכילתא ריש סדר בא:
שם בכ\"מ ד\"ה ולא כו' ובפסיקתא כו'. נ\"ב ובתנחומא ט':" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסור לצאת בארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה וכו' וכן יוצא לסחורה. מ\"ש הכ\"מ אהא דיוצא לסחורה יתבאר בסמוך ליתא דבסמוך לא נתבאר אלא באם אינו מוצא מעות ולא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח ואפילו לשכון שרי. אבל זה שכתב רבינו כאן דיוצא לסחורה קאי שדעתו לחזור דאיירי בו ומשמע דאפילו לסחורה כדי להרויח ולא משום דוחק בעלמא נמי שרי ולזה לא נתבאר מקורו. אבל יצא זה לרבינו מסוגיא דריש פ\"ג דמועד קטן (י\"ד) דמוכח דאי דעתו לחזור אפילו להרוחה יוצא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. שיקבלו עליהם שבע מצות. נ\"ב ועיין לקמן סוף פ\"ח:" + ], + [ + "בכ\"מ: שאמרו חז\"ל במדרש. נ\"ב עי' מ\"ר פנחס:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "צרין על עיירות של עכו\"ם שלשה ימים קודם השבת ועושין עמהם מלחמה בכל יום ויום אפילו בשבת שנאמר עד רדתה ואפילו בשבת בין במלחמת מצוה בין במלחמת רשות. עי' במ\"ש הלח\"מ בסוף פ\"ב ד\"ה שבת דהך בין לא קאי אלא לדסמך ליה דעושין עמהן מלחמה אפילו בשבת בין במלחמת מצוה ובין במלחמת רשות אבל לא קאי לענין שלשה ימים קודם לשבת דזה לא בעינן רק במלחמת רשות אבל במלחמת מצוה מותר אף בתוך שלשה ימים לשבת. וכדאיתא בירושלמי פ\"ק דשבת:" + ], + [], + [ + "וכשם שפטורין וכו' כך פטורין בחזירתן. נ\"ב ירושלמי ספ\"א דעירובין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "עי' במ\"ש הלח\"מ דכשלוקחה לאשת יפ\"ת בפני הכל ואומר שלוקחה לבועלה אע\"פ שמכניסה לתוך ביתו הוי בפרהסיא ולכך הוצרך הכתוב להתירה, יש להביא ראיה לדבריו מהא דאמר בס\"פ בן סורר גבי אסתר דהוה בפרהסיא. וכ\"מ שכתב במהרי\"ק שורש ק\"ס:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדה\"ר כו' הוסיף לנח אבר מן החי. וכתב הכ\"מ דסבר רבינו דהא דדריש בפרק דיני ממונות אכל תאכל דגבי אדה\"ר ולא אבר מן החי אינו אלא אסמכתא בעלמא. וראיה מדרב דאמר דאדה\"ר לא הותר לו בשר. והנה מלבד מה שהקשה הלח\"מ דבגמ' משמע דאינו אסמכתא. קשה דמדרב אין הכרע כל כך לפמ\"ש רש\"י ותוס' דלא נאסר רק לשחוט ובמתה מאליה הוי שרי ובכה\"ג נאסר באבר מ\"ה בנפל מאליה. וא\"כ מנ\"ל דלרב לא נצטוה על אמ\"ה. ואף לפי מ\"ש מהרש\"א דפליג רב עלה בירושלמי הל\"ל כר' יוחנן נגדו דסבר דנצטוה. אמנם י\"ל דעת רבינו ע\"פ המ\"ר פט\"ז וכמה דוכתי דר' לוי ור\"י ס\"ל דלא נצטוה רק על ו' מצות ול\"ח אבר מה\"ח וכ\"ה סוף משלי ומשפטים. ועוד מוכח שם דמ\"ד דנצטוה סובר שהיה מותר בשנשחט ולא כפירש\"י ותוספות:
שם בלח\"מ ד\"ה ויעקב כו' צ\"ע. נ\"ב ועי' במל\"מ לקמן פ\"י הלכה ז':
שם בכ\"מ, בסוף: צ\"ע היכי מייתי לה. נ\"ב ובמכילתא יתרו איתא דנצטוו מצות במצרים לבד ממצות ב\"נ ומסתמא היה ע\"י עמרם שהיה גדול הדור:" + ], + [], + [], + [], + [ + "שש עריות אסורות על ב\"נ כו'. הקשה הכ\"מ אמאי לא פסק רבינו כר' מאיר אליבא דר\"ע דכל ערוה שב\"ד של ישראל ממיתין עליה ב\"נ מוזהר עליהן כיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה דר\"מ למימר דלא סבר ר\"ע הכי. ולק\"מ דברבה בראשית פ' י\"ח איתא דחכמים אומרים דאחותו מן האם יוציא מן האב יקיים ומשמע דלא סבירא ליה כר\"מ אליבא דר\"ע דמוזהרין בכל עריות שב\"ד של ישראל ממיתין רק בשאר דאם ופוסק כוותיה:
שם בכ\"מ: אלא מודבק באשתו כלומר כו'. נ\"ב וכ\"ה בירושלמי פ\"א דקידושין:
שם ואעפ\"כ פוסק רבינו בהא כר\"א משום כו'. נ\"ב ועיין ירושלמי פ' נושאין:
שם בלח\"מ: טעמו של רבינו וכדכתיבנא. נ\"ב וכ\"כ מהרש\"א:
ומ\"ש המל\"מ בספר פרשת דרכים דאמאי לא פסק רבינו כשמואל דב\"נ קונה בביאה בלא כוונה. י\"ל דביבמות (דף נ\"ב) וב\"ק (דף כ\"ט) איתא דקנין צריך כוונה:" + ], + [], + [ + "במל\"מ: ולא ידעתי למה. עי' בס' זית רענן:" + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ: רש\"י ז\"ל בפ' אלו הן הגולין כו' כדאמרינן בסנהדרין כו'. ולא ראה דברי הרמב\"ן שהקשה על רש\"י והסכים לרבינו:" + ], + [ + "ב\"נ שאנסו אנס לעבור על אחת ממצותיו מותר לו לעבור. ועי' בכ\"מ. ויש לה\"ר מירושלמי פ\"ד דשבועות דאין ב\"נ מצווה על קידוש השם. ומיהו אפשר דהיינו בע\"ז ועריות דגבי ישראל נפיק מקרא דיהרג וגבי ב\"נ ליכא קרא אבל בשפיכות דמים גם ב\"נ אסור באונס דהא מסברא נפקא לן בפסחים (דף כ\"ה) דמאי חזית דדמך דידך סומק טפי וא\"כ ה\"ה ב\"נ. ובזה יש ליישב דברי הרא\"מ ריש פרשת וישלח שלא חשש יעקב שמא יהרוג מאנשי עשו שלא ה\"ל לבוא עמו אפילו באונס. ובס' שמע שלמה השיגו ממ\"ש רבינו כאן דב\"נ מותר לעבור באונס. ולפמ\"ש א\"ש דשאני ש\"ד:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה וראיתי להרב בעל יפה תאר וכו'. (כתב הרא\"מ כו') וס\"ל דאף רבנן מודו דנאסר לבני יעקב אלא דפלוגתייהו כו'. וכ\"כ בס\"ע הובא בילקוט בשלח רמז רנ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. נ\"ב עי' סנהדרין (נ\"א):" + ], + [], + [ + "בן כוזיבא נהרג. והראב\"ד הקשה מדאיתא בחלק דחכמים קטלוהו. י\"ל דרבינו סובר כהילקוט בשמואל דלא גרס כן בגמרא וא\"כ אין סתירה על מ\"ש במדרש איכה דנכרים הרגוהו וכ\"ה בירושלמי דמ\"ק. ומש\"ה העתיקו רבינו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..06877a5d1b07e33b4a0f32a5536d5c2710e5965f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,125 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Kings and Wars", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Kings_and_Wars", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "אין מעמידין מלך בתחילה אלא ע\"פ ב\"ד של שבעים זקנים וע\"פ נביא וכו'. עי' בלח\"מ שהקשה דמנ\"ל לרבינו דבעינן ע\"פ נביא. ולא זכר דאיתא בספרי פ' שופטים אשר יבחר ה' אלהיך בו ע\"פ נביא. וכך יש ללמוד מדאיתא בסוכה (דף כ\"ז ע\"ב) שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים ע\"פ נביאים והארכתי בענין זה בחידושי למגילה דף יו\"ד בס\"ד:
שם בלח\"מ: אך מאי דכתב שיהיה המלך ע\"פ נביא מניין כו' דבתוספתא כו'. נ\"ב עיין בספרי:" + ], + [], + [], + [], + [ + "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות וכו'. הכי איתא ביומא (דף ע\"ב) ובמכילתא ריש סדר בא:
שם בכ\"מ ד\"ה ולא כו' ובפסיקתא כו'. נ\"ב ובתנחומא ט':" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסור לצאת בארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה וכו' וכן יוצא לסחורה. מ\"ש הכ\"מ אהא דיוצא לסחורה יתבאר בסמוך ליתא דבסמוך לא נתבאר אלא באם אינו מוצא מעות ולא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח ואפילו לשכון שרי. אבל זה שכתב רבינו כאן דיוצא לסחורה קאי שדעתו לחזור דאיירי בו ומשמע דאפילו לסחורה כדי להרויח ולא משום דוחק בעלמא נמי שרי ולזה לא נתבאר מקורו. אבל יצא זה לרבינו מסוגיא דריש פ\"ג דמועד קטן (י\"ד) דמוכח דאי דעתו לחזור אפילו להרוחה יוצא:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. שיקבלו עליהם שבע מצות. נ\"ב ועיין לקמן סוף פ\"ח:" + ], + [ + "בכ\"מ: שאמרו חז\"ל במדרש. נ\"ב עי' מ\"ר פנחס:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "צרין על עיירות של עכו\"ם שלשה ימים קודם השבת ועושין עמהם מלחמה בכל יום ויום אפילו בשבת שנאמר עד רדתה ואפילו בשבת בין במלחמת מצוה בין במלחמת רשות. עי' במ\"ש הלח\"מ בסוף פ\"ב ד\"ה שבת דהך בין לא קאי אלא לדסמך ליה דעושין עמהן מלחמה אפילו בשבת בין במלחמת מצוה ובין במלחמת רשות אבל לא קאי לענין שלשה ימים קודם לשבת דזה לא בעינן רק במלחמת רשות אבל במלחמת מצוה מותר אף בתוך שלשה ימים לשבת. וכדאיתא בירושלמי פ\"ק דשבת:" + ], + [], + [ + "וכשם שפטורין וכו' כך פטורין בחזירתן. נ\"ב ירושלמי ספ\"א דעירובין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "עי' במ\"ש הלח\"מ דכשלוקחה לאשת יפ\"ת בפני הכל ואומר שלוקחה לבועלה אע\"פ שמכניסה לתוך ביתו הוי בפרהסיא ולכך הוצרך הכתוב להתירה, יש להביא ראיה לדבריו מהא דאמר בס\"פ בן סורר גבי אסתר דהוה בפרהסיא. וכ\"מ שכתב במהרי\"ק שורש ק\"ס:" + ] + ], + [ + [ + "על ששה דברים נצטוה אדה\"ר כו' הוסיף לנח אבר מן החי. וכתב הכ\"מ דסבר רבינו דהא דדריש בפרק דיני ממונות אכל תאכל דגבי אדה\"ר ולא אבר מן החי אינו אלא אסמכתא בעלמא. וראיה מדרב דאמר דאדה\"ר לא הותר לו בשר. והנה מלבד מה שהקשה הלח\"מ דבגמ' משמע דאינו אסמכתא. קשה דמדרב אין הכרע כל כך לפמ\"ש רש\"י ותוס' דלא נאסר רק לשחוט ובמתה מאליה הוי שרי ובכה\"ג נאסר באבר מ\"ה בנפל מאליה. וא\"כ מנ\"ל דלרב לא נצטוה על אמ\"ה. ואף לפי מ\"ש מהרש\"א דפליג רב עלה בירושלמי הל\"ל כר' יוחנן נגדו דסבר דנצטוה. אמנם י\"ל דעת רבינו ע\"פ המ\"ר פט\"ז וכמה דוכתי דר' לוי ור\"י ס\"ל דלא נצטוה רק על ו' מצות ול\"ח אבר מה\"ח וכ\"ה סוף משלי ומשפטים. ועוד מוכח שם דמ\"ד דנצטוה סובר שהיה מותר בשנשחט ולא כפירש\"י ותוספות:
שם בלח\"מ ד\"ה ויעקב כו' צ\"ע. נ\"ב ועי' במל\"מ לקמן פ\"י הלכה ז':
שם בכ\"מ, בסוף: צ\"ע היכי מייתי לה. נ\"ב ובמכילתא יתרו איתא דנצטוו מצות במצרים לבד ממצות ב\"נ ומסתמא היה ע\"י עמרם שהיה גדול הדור:" + ], + [], + [], + [], + [ + "שש עריות אסורות על ב\"נ כו'. הקשה הכ\"מ אמאי לא פסק רבינו כר' מאיר אליבא דר\"ע דכל ערוה שב\"ד של ישראל ממיתין עליה ב\"נ מוזהר עליהן כיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה דר\"מ למימר דלא סבר ר\"ע הכי. ולק\"מ דברבה בראשית פ' י\"ח איתא דחכמים אומרים דאחותו מן האם יוציא מן האב יקיים ומשמע דלא סבירא ליה כר\"מ אליבא דר\"ע דמוזהרין בכל עריות שב\"ד של ישראל ממיתין רק בשאר דאם ופוסק כוותיה:
שם בכ\"מ: אלא מודבק באשתו כלומר כו'. נ\"ב וכ\"ה בירושלמי פ\"א דקידושין:
שם ואעפ\"כ פוסק רבינו בהא כר\"א משום כו'. נ\"ב ועיין ירושלמי פ' נושאין:
שם בלח\"מ: טעמו של רבינו וכדכתיבנא. נ\"ב וכ\"כ מהרש\"א:
ומ\"ש המל\"מ בספר פרשת דרכים דאמאי לא פסק רבינו כשמואל דב\"נ קונה בביאה בלא כוונה. י\"ל דביבמות (דף נ\"ב) וב\"ק (דף כ\"ט) איתא דקנין צריך כוונה:" + ], + [], + [ + "במל\"מ: ולא ידעתי למה. עי' בס' זית רענן:" + ] + ], + [ + [ + "בלח\"מ: רש\"י ז\"ל בפ' אלו הן הגולין כו' כדאמרינן בסנהדרין כו'. ולא ראה דברי הרמב\"ן שהקשה על רש\"י והסכים לרבינו:" + ], + [ + "ב\"נ שאנסו אנס לעבור על אחת ממצותיו מותר לו לעבור. ועי' בכ\"מ. ויש לה\"ר מירושלמי פ\"ד דשבועות דאין ב\"נ מצווה על קידוש השם. ומיהו אפשר דהיינו בע\"ז ועריות דגבי ישראל נפיק מקרא דיהרג וגבי ב\"נ ליכא קרא אבל בשפיכות דמים גם ב\"נ אסור באונס דהא מסברא נפקא לן בפסחים (דף כ\"ה) דמאי חזית דדמך דידך סומק טפי וא\"כ ה\"ה ב\"נ. ובזה יש ליישב דברי הרא\"מ ריש פרשת וישלח שלא חשש יעקב שמא יהרוג מאנשי עשו שלא ה\"ל לבוא עמו אפילו באונס. ובס' שמע שלמה השיגו ממ\"ש רבינו כאן דב\"נ מותר לעבור באונס. ולפמ\"ש א\"ש דשאני ש\"ד:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה וראיתי להרב בעל יפה תאר וכו'. (כתב הרא\"מ כו') וס\"ל דאף רבנן מודו דנאסר לבני יעקב אלא דפלוגתייהו כו'. וכ\"כ בס\"ע הובא בילקוט בשלח רמז רנ\"ז:" + ] + ], + [ + [ + "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. נ\"ב עי' סנהדרין (נ\"א):" + ], + [], + [ + "בן כוזיבא נהרג. והראב\"ד הקשה מדאיתא בחלק דחכמים קטלוהו. י\"ל דרבינו סובר כהילקוט בשמואל דלא גרס כן בגמרא וא\"כ אין סתירה על מ\"ש במדרש איכה דנכרים הרגוהו וכ\"ה בירושלמי דמ\"ק. ומש\"ה העתיקו רבינו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..06b2ca59a4510c905ea48c0f9bdd4c4e8e1e9883 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,51 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [ + "אין אבילות מה\"ת אלא ביום ראשון כו' אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעה ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. כ\"מ מדאיתא בירושלמי והובא בתוס' במועד קטן (דף כ') דאין למידין מקודם מתן תורה. והטעם פי' בס' לוית חן פרשת ויחי דיוצא מזה קולא לענין ביטול תלמוד תורה ושבת שלא היה קודם מ\"ת. ובזה אתי שפיר דלא קשה מ\"ש בספר שאילת שלום דבכ\"ד ילפינן מקודם מתן תורה:", + " ומשה רבינו תיקן להם לישראל שבעה ימי אבילות ושבעה ימי המשתה. הכ\"מ לא הראה מקורו ובס' בית הלל ביו\"ד כתב שלא מצא כן בשום מקום ואני מצאתי דאיתא בירושלמי פ\"א דכתובות. וכבר הארכתי בזה בהל' אישות בס\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו הנשואה. רבינו אזיל לטעמיה שפסק בהל' אישות ובהל' נחלות לענין ירושת בעל לאשתו דאינו אלא מד\"ס דס\"ל דשארו זו אשתו לא הוי דרשא גמורה ושם בהל' אישות ונחלות הארכתי ליישב דעת רבינו ממה שהקשו המפרשים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן גדול כו' למדת שהוא חייב בלא יבוא וחייב בלא יטמא. משמע דרק כהן גדול חייב בלא יבוא אבל כהן הדיוט אינו חייב רק בלא יטמא וקשה לי דבת\"כ איתא דגם כהן הדיוט חייב בלא יבוא דיליף גז\"ש לא יטמא לא יטמא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..97d72d39179133ea8c3ca1982f8fef7c20dec147 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,48 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Mourning", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Mourning", + "text": [ + [ + [ + "אין אבילות מה\"ת אלא ביום ראשון כו' אע\"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעה ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. כ\"מ מדאיתא בירושלמי והובא בתוס' במועד קטן (דף כ') דאין למידין מקודם מתן תורה. והטעם פי' בס' לוית חן פרשת ויחי דיוצא מזה קולא לענין ביטול תלמוד תורה ושבת שלא היה קודם מ\"ת. ובזה אתי שפיר דלא קשה מ\"ש בספר שאילת שלום דבכ\"ד ילפינן מקודם מתן תורה:", + " ומשה רבינו תיקן להם לישראל שבעה ימי אבילות ושבעה ימי המשתה. הכ\"מ לא הראה מקורו ובס' בית הלל ביו\"ד כתב שלא מצא כן בשום מקום ואני מצאתי דאיתא בירושלמי פ\"א דכתובות. וכבר הארכתי בזה בהל' אישות בס\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו הנשואה. רבינו אזיל לטעמיה שפסק בהל' אישות ובהל' נחלות לענין ירושת בעל לאשתו דאינו אלא מד\"ס דס\"ל דשארו זו אשתו לא הוי דרשא גמורה ושם בהל' אישות ונחלות הארכתי ליישב דעת רבינו ממה שהקשו המפרשים:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כהן גדול כו' למדת שהוא חייב בלא יבוא וחייב בלא יטמא. משמע דרק כהן גדול חייב בלא יבוא אבל כהן הדיוט אינו חייב רק בלא יטמא וקשה לי דבת\"כ איתא דגם כהן הדיוט חייב בלא יבוא דיליף גז\"ש לא יטמא לא יטמא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות אבל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fa803d947ea5683bc12a68d4ff33c33495b1ebe9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,61 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "בכ\"מ ד\"ה וצריך עדים כו'. היא בתוך הבית כו'. כה\"ג איתא ה' נזקי ממון:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אינו חייב חנק עד שיעשה בהן חבורה אבל אם לא עשה בהן חבורה הרי זה כמכה אחד מישראל. מה שיש לדקדק בזה כתבתי בחידושי לסנהדרין (דף פ\"ה):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: הרי הוא ככל ד\"ת. עי' בת\"ה סי' ג' דאף באיסורא דרבנן איכא מורא שמים אם פירש מהן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b386fd9f03377bd472cc2fb56e5725148631c8ec --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,58 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rebels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Rebels", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [ + [ + "בכ\"מ ד\"ה וצריך עדים כו'. היא בתוך הבית כו'. כה\"ג איתא ה' נזקי ממון:" + ], + [], + [], + [], + [ + "אינו חייב חנק עד שיעשה בהן חבורה אבל אם לא עשה בהן חבורה הרי זה כמכה אחד מישראל. מה שיש לדקדק בזה כתבתי בחידושי לסנהדרין (דף פ\"ה):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: הרי הוא ככל ד\"ת. עי' בת\"ה סי' ג' דאף באיסורא דרבנן איכא מורא שמים אם פירש מהן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ממרים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d14575abf07eda7440af1164bdd948c7571a1cd5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,99 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "כהן גדול אינו חייב להעיד אלא עדות כו'. עי' במפרשים ונראה דהעיקר כמ\"ש הלח\"מ ומשנה למלך לדעת רבינו דסבר דאפילו מלך צריך להעיד אם יש בדבר להפריש מאיסור. ודלא כמ\"ש הכ\"מ דאל\"כ לא משכחת מ\"ש בפ\"י דהלכות שגגות דהמלך חייב בשבועת העדות וכמו שנתבאר שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כל עד שנחקרה עדותו בב\"ד כו' אין יכול לחזור בו כו' אפילו נתן טעם לדבריו. עיין בלח\"מ שכתב דאינו יודע למה לא זכר רבינו הא דאיתא בגמ' פ\"ב דב\"מ דאם מעיד העד חובתו של המביאו שומעין לו כשאמר שטעה ונזכר שאין הדבר כן דאין אדם מביא עד להעיד חובתו. ועי' מ\"ש בזה בסוף שו\"ת שמן רוקח ח\"ב ואד\"מ ע\"ש. אבל נראה דסמך רבינו אמ\"ש לקמן בפ' כ\"א הל' ז' וח' דמשם מוכח סברא זו דלא מייתי אינש חובה לנפשו וכמ\"ש שם בהגהות. ובכ\"מ בשם הנ\"י כתב דהוי אומדנא דמוכח:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר ע\"פ שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה. וכתב הכ\"מ דראיה זו אין נוח לו דהרי כל התורה בלשון זכר נאמרה ולפמ\"ש בחידושי ליומא י\"ל דברי רבינו כאן דהוכחתי שם דכי קאמרינן דכל התורה בלשון זכר נאמרה ולא ממעט אשה הני מילי לענין עונש ואזהרה דלא תעשה דבזה אית לן היקשא דאיתקש אשה לאיש בקרא דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם אבל לענין מצות עשה דלא איתקש שפיר ממעטינן אשה מלשון זכר. ולפ\"ז ה\"נ לנידון להכשיר אשה לעדות לא נפיק מהיקשא דכל חטאת האדם ולכך שפיר ממעט לה מלשון זכר דכתיב ע\"פ שנים עדים. וכ\"ש לפי מ\"ש תוס' בזבחים (דף ק\"ג) דעדות לא תלוי במצות ולכך לא ילפינן בה גז\"ש דעבד מאשה:" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: וא\"כ דברי רבינו תמוהים כו' וצ\"ע. וגם נגד מ\"ש בפ\"ב דשלוחים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החרש כשוטה כו' ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר כו'. עי' בכסף משנה שכתב ואפשר דמשמע לרבינו דהא דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי שאינו יכול לשמוע ובסמוך אמ\"ש רבינו דסומא פסול מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד כתב הכ\"מ דצ\"ע היכא איתא ראיה זו. ונעלם ממנו דכל זה איתא בתוספתא בפ\"ג דשבועות וז\"ל ושמעה להוציא חרש או ראה להוציא הסומא או ידע להוציא שוטה ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואין לע\"ז שגגה לפי שאין וכו'. עיין אורים ותומים סימן ל\"ח:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: כמ\"ש בפ\"ח וצ\"ע. וכ\"כ הש\"ך סי' ל\"ב:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7f93e84912fea52c7000f660e4189d4a2961790b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Testimony", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Testimony", + "text": [ + [ + [], + [], + [ + "כהן גדול אינו חייב להעיד אלא עדות כו'. עי' במפרשים ונראה דהעיקר כמ\"ש הלח\"מ ומשנה למלך לדעת רבינו דסבר דאפילו מלך צריך להעיד אם יש בדבר להפריש מאיסור. ודלא כמ\"ש הכ\"מ דאל\"כ לא משכחת מ\"ש בפ\"י דהלכות שגגות דהמלך חייב בשבועת העדות וכמו שנתבאר שם:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "כל עד שנחקרה עדותו בב\"ד כו' אין יכול לחזור בו כו' אפילו נתן טעם לדבריו. עיין בלח\"מ שכתב דאינו יודע למה לא זכר רבינו הא דאיתא בגמ' פ\"ב דב\"מ דאם מעיד העד חובתו של המביאו שומעין לו כשאמר שטעה ונזכר שאין הדבר כן דאין אדם מביא עד להעיד חובתו. ועי' מ\"ש בזה בסוף שו\"ת שמן רוקח ח\"ב ואד\"מ ע\"ש. אבל נראה דסמך רבינו אמ\"ש לקמן בפ' כ\"א הל' ז' וח' דמשם מוכח סברא זו דלא מייתי אינש חובה לנפשו וכמ\"ש שם בהגהות. ובכ\"מ בשם הנ\"י כתב דהוי אומדנא דמוכח:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר ע\"פ שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה. וכתב הכ\"מ דראיה זו אין נוח לו דהרי כל התורה בלשון זכר נאמרה ולפמ\"ש בחידושי ליומא י\"ל דברי רבינו כאן דהוכחתי שם דכי קאמרינן דכל התורה בלשון זכר נאמרה ולא ממעט אשה הני מילי לענין עונש ואזהרה דלא תעשה דבזה אית לן היקשא דאיתקש אשה לאיש בקרא דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם אבל לענין מצות עשה דלא איתקש שפיר ממעטינן אשה מלשון זכר. ולפ\"ז ה\"נ לנידון להכשיר אשה לעדות לא נפיק מהיקשא דכל חטאת האדם ולכך שפיר ממעט לה מלשון זכר דכתיב ע\"פ שנים עדים. וכ\"ש לפי מ\"ש תוס' בזבחים (דף ק\"ג) דעדות לא תלוי במצות ולכך לא ילפינן בה גז\"ש דעבד מאשה:" + ], + [], + [ + "בלח\"מ: וא\"כ דברי רבינו תמוהים כו' וצ\"ע. וגם נגד מ\"ש בפ\"ב דשלוחים:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "החרש כשוטה כו' ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר כו'. עי' בכסף משנה שכתב ואפשר דמשמע לרבינו דהא דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי שאינו יכול לשמוע ובסמוך אמ\"ש רבינו דסומא פסול מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד כתב הכ\"מ דצ\"ע היכא איתא ראיה זו. ונעלם ממנו דכל זה איתא בתוספתא בפ\"ג דשבועות וז\"ל ושמעה להוציא חרש או ראה להוציא הסומא או ידע להוציא שוטה ע\"כ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואין לע\"ז שגגה לפי שאין וכו'. עיין אורים ותומים סימן ל\"ח:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: כמ\"ש בפ\"ח וצ\"ע. וכ\"כ הש\"ך סי' ל\"ב:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עדות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..431651b4c1c12fed8dab9e804132c3530af44552 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,96 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שנים שאמרו טעם אחד אפי' משני מקראות אין נמנין אלא אחד. עיין בכ\"מ, והש\"ך בח\"מ סי' כ\"ה ס\"ק י\"ט הקשה עליו ועי\"ש דכתב דתיבת אפילו הוא ט\"ס אלא דדוקא משני מקראות אינן נמנין אלא אחד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות העשרה דינין אלו שוין בהן. עי' בכ\"מ שנדחק והוא מבואר להדיא בסוגיא דסנהדרין (דף ל\"ג ע\"ב) חייבי גלות מנין אתיא רוצח רוצח חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "אפילו היו מאה עדים בודקין כ\"א ואחד בדרישה וחקירה. הכ\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא זה לרבינו מדתנן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נ\"ו) גבי מגדף והשלישי אומר אף אני כמוהו ואמר עלה בגמרא (דף ס') סתמא כר\"ע דמקיש שלשה עדים לשנים ופירש\"י הילכך בדקינן ליה בהדייהו דאי מתזם או מתכחש מבטלין לסהדותייהו וא\"כ מבואר דכל העדים צריכין דו\"ח מטעם זה דשמא יוזם אחד מהן ויתבטלו כולן. ועי' בח\"מ סי' כ\"ח ס\"י דמשמע דגם בדיני ממונות צריכין דו\"ח כשאמר אף אני כמוהו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "אין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא בתוספתא סוף פרק ט' דסנהדרין ארבע מיתות נמסרו לב\"ד והרשות לא ניתן לה אלא סייף בלבד. והטעם מבואר מדברי המ\"ר ס\"פ ויקרא אמר ר' יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסייף כלומר כל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אדם לוקה אלא בעדים והתראה כו' והתראת ספק שמה התראה. מדלא כתב כך רק כאן גבי מלקות ולא גבי מיתה משמע דשם לא סגי בהתראת ספק וכ\"כ בשו\"ת נו\"ב והבאתיו בהלכות שבועות. ובזה נסתלקה השגת ס' קול הרמ\"ז ע\"ד התוי\"ט פ\"ב דמכות משנה ה' ממ\"ש רבינו כאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר כו'. מה שדקדק כאן הלח\"מ כתבתי ליישב בריש הל' תמורה בס\"ד:" + ] + ], + [ + [], + [ + "מחוייב מיתה בידי שמים כו' זר שאוכל תרומה גדולה בין טהורה ובין טמאה. ועי' בלח\"מ שכתב טעם מסברא לדעת רבינו דמחייב מיתה לזר אף בתרומה טמאה אע\"ג דגבי כהן לא מחייב כשאכל טמאה בטומאת הגוף אבל אין לו ראיה לזה. ועי' מה שכתבתי בזה בספרי משכיל לאיתן בפסחים (דף ל\"ב) ושוב ראיתי הדבר מבואר בתוספתא דתרומות פ\"ו והובא בירושלמי פ\"ב דביכורים וכ\"מ בירושלמי פ\"ה דתרומות ובתוספתא דזבחים פי\"ב:" + ], + [], + [ + "חללה שאכלה תרומה. המשנה למלך בהל' מעילה פ\"א ה\"ז הקשה על דברי רבינו אלו שכתב חללה שאכלה תרומה בכלל הלוקין ואמאי לא אמר שהיא במיתה משום דאהדרה קרא לאיסורא דוכל זר לא יאכל קודש. ונראה שנמשך אחר ס' החינוך סי' ר\"פ. אבל אינו מחוור דהאי לאו זרה מעיקרא היא כדאמר בפ\"ק דכריתות ולא גרעה מבת כהן שנשאת לישראל דלא אמרינן דאהדרה וכדמוכח ביבמות (דף ס\"ח). ושוב ראיתי שכ\"כ גם המשנה למלך עצמו בספרו פרשת דרכים ובנ\"ב מ\"ת חלק אה\"ע סימן כ\"ז כתב דנבעלה לפסול איתא מיתה אפי' לרבנן דפליגי אדר\"מ בתרומות גבי חומש וצ\"ע:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c10a7efcbf8adf683690c19ed01f665dfad268b1 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Shoftim/Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,93 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_The_Sanhedrin_and_the_Penalties_within_their_Jurisdiction", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "שנים שאמרו טעם אחד אפי' משני מקראות אין נמנין אלא אחד. עיין בכ\"מ, והש\"ך בח\"מ סי' כ\"ה ס\"ק י\"ט הקשה עליו ועי\"ש דכתב דתיבת אפילו הוא ט\"ס אלא דדוקא משני מקראות אינן נמנין אלא אחד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות העשרה דינין אלו שוין בהן. עי' בכ\"מ שנדחק והוא מבואר להדיא בסוגיא דסנהדרין (דף ל\"ג ע\"ב) חייבי גלות מנין אתיא רוצח רוצח חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "אפילו היו מאה עדים בודקין כ\"א ואחד בדרישה וחקירה. הכ\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא זה לרבינו מדתנן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נ\"ו) גבי מגדף והשלישי אומר אף אני כמוהו ואמר עלה בגמרא (דף ס') סתמא כר\"ע דמקיש שלשה עדים לשנים ופירש\"י הילכך בדקינן ליה בהדייהו דאי מתזם או מתכחש מבטלין לסהדותייהו וא\"כ מבואר דכל העדים צריכין דו\"ח מטעם זה דשמא יוזם אחד מהן ויתבטלו כולן. ועי' בח\"מ סי' כ\"ח ס\"י דמשמע דגם בדיני ממונות צריכין דו\"ח כשאמר אף אני כמוהו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "אין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא בתוספתא סוף פרק ט' דסנהדרין ארבע מיתות נמסרו לב\"ד והרשות לא ניתן לה אלא סייף בלבד. והטעם מבואר מדברי המ\"ר ס\"פ ויקרא אמר ר' יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסייף כלומר כל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "אין אדם לוקה אלא בעדים והתראה כו' והתראת ספק שמה התראה. מדלא כתב כך רק כאן גבי מלקות ולא גבי מיתה משמע דשם לא סגי בהתראת ספק וכ\"כ בשו\"ת נו\"ב והבאתיו בהלכות שבועות. ובזה נסתלקה השגת ס' קול הרמ\"ז ע\"ד התוי\"ט פ\"ב דמכות משנה ה' ממ\"ש רבינו כאן:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר כו'. מה שדקדק כאן הלח\"מ כתבתי ליישב בריש הל' תמורה בס\"ד:" + ] + ], + [ + [], + [ + "מחוייב מיתה בידי שמים כו' זר שאוכל תרומה גדולה בין טהורה ובין טמאה. ועי' בלח\"מ שכתב טעם מסברא לדעת רבינו דמחייב מיתה לזר אף בתרומה טמאה אע\"ג דגבי כהן לא מחייב כשאכל טמאה בטומאת הגוף אבל אין לו ראיה לזה. ועי' מה שכתבתי בזה בספרי משכיל לאיתן בפסחים (דף ל\"ב) ושוב ראיתי הדבר מבואר בתוספתא דתרומות פ\"ו והובא בירושלמי פ\"ב דביכורים וכ\"מ בירושלמי פ\"ה דתרומות ובתוספתא דזבחים פי\"ב:" + ], + [], + [ + "חללה שאכלה תרומה. המשנה למלך בהל' מעילה פ\"א ה\"ז הקשה על דברי רבינו אלו שכתב חללה שאכלה תרומה בכלל הלוקין ואמאי לא אמר שהיא במיתה משום דאהדרה קרא לאיסורא דוכל זר לא יאכל קודש. ונראה שנמשך אחר ס' החינוך סי' ר\"פ. אבל אינו מחוור דהאי לאו זרה מעיקרא היא כדאמר בפ\"ק דכריתות ולא גרעה מבת כהן שנשאת לישראל דלא אמרינן דאהדרה וכדמוכח ביבמות (דף ס\"ח). ושוב ראיתי שכ\"כ גם המשנה למלך עצמו בספרו פרשת דרכים ובנ\"ב מ\"ת חלק אה\"ע סימן כ\"ז כתב דנבעלה לפסול איתא מיתה אפי' לרבנן דפליגי אדר\"מ בתרומות גבי חומש וצ\"ע:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Shoftim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..294f320136ab854046b022557489a5cd231d25aa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,55 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "הטומאה והטהרה תלויה בכהן. עיין פ\"ז דתרומות דבעינן מיוחס:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "טהרת מצורע נוהגת כו' ושלא בפני הבית. עיין בס' ת\"א ח\"א פ\"ו:
שם ואין מטהרין שני מצורעין כאחת. סוטה (דף ח'):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6cb05127792f9baddae05d05643546131a0b4c20 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,52 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_Leprosy", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "הטומאה והטהרה תלויה בכהן. עיין פ\"ז דתרומות דבעינן מיוחס:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "טהרת מצורע נוהגת כו' ושלא בפני הבית. עיין בס' ת\"א ח\"א פ\"ו:
שם ואין מטהרין שני מצורעין כאחת. סוטה (דף ח'):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3c7b49debd9c4a5160ff8e1ff58288e172c0c281 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,45 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת מת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האבר והבשר המדולדלין באדם ואע\"פ שאין יכולין לחזור ולחיות הרי הבשר טהור כו'. עיין בכ\"מ שלא מצא מקור נאמן לדעת רבינו. ונראה דיש ללמוד כן ממשנתנו בכריתות (דף טו) אבר המדולדל באדם טהור וכך היו מוכי שחין עושין בירושלים הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שמניח בו כשערה כו' ועושה פסחו, והרי כששייר כשערה ודאי א\"י לחזור ולחיות וקתני שעושה פסחו:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ: ויש לתמוה על רבינו שכתב הדין בפשיטות הא בעיא דלא איפשיטא היא בנזיר אי בעינן דוקא שניהם ומנ\"ל דמטמא באחד מהם. ודע דגם רש\"י כ\"כ בסוכה (דף ו') ובפ\"ק דעירובין, וכ\"מ מפירושו במ\"ק (דף ה':). ויש להביא ראיה מהירושלמי שהביאו התוס' בסנהדרין (דף י\"ב) דגולגלתו של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח והתם טומאת אוהל הוי כמ\"ש המ\"ל ריש הלכות בית הבחירה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c49f57f5a21e13a8f6204e0682b8011596c7e3b8 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_a_Corpse", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האבר והבשר המדולדלין באדם ואע\"פ שאין יכולין לחזור ולחיות הרי הבשר טהור כו'. עיין בכ\"מ שלא מצא מקור נאמן לדעת רבינו. ונראה דיש ללמוד כן ממשנתנו בכריתות (דף טו) אבר המדולדל באדם טהור וכך היו מוכי שחין עושין בירושלים הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שמניח בו כשערה כו' ועושה פסחו, והרי כששייר כשערה ודאי א\"י לחזור ולחיות וקתני שעושה פסחו:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ: ויש לתמוה על רבינו שכתב הדין בפשיטות הא בעיא דלא איפשיטא היא בנזיר אי בעינן דוקא שניהם ומנ\"ל דמטמא באחד מהם. ודע דגם רש\"י כ\"כ בסוכה (דף ו') ובפ\"ק דעירובין, וכ\"מ מפירושו במ\"ק (דף ה':). ויש להביא ראיה מהירושלמי שהביאו התוס' בסנהדרין (דף י\"ב) דגולגלתו של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח והתם טומאת אוהל הוי כמ\"ש המ\"ל ריש הלכות בית הבחירה ע\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת מת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5dcd0a3ccffc18260ca895a21802f79f3674a2eb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ובלבד שיתלשו לבסוף כמו צנון דהכא כו'. וכ\"כ תוס' בחולין (דף ל\"א):" + ], + [ + "במ\"ל: וכן הוא שנוי במשנה והוא בספ\"ט דתרומות. עיין בכ\"מ לקמן הי\"ט:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "במ\"ל: נראה דס\"ל דכל שנוגעים זה בזה מצטרפין לכביצה. וכ\"ד הר\"א לקמן פ\"ו הלכה י\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהשגות: אבל אם נגע שרץ בכביצה פירורין מצטרפין לטמא אחרים. עיין מ\"ל לעיל פ\"ד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "והרי הוא דומה לדם מכה או לדם הקזה. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ונאמן עם הארץ לומר מעטן זה לא גמרתיו. הוא בתוספתא הובאה בר\"ש, וכן יש ללמוד ממ\"ש לקמן פט\"ז הל' ב' דנאמן לומר לא הוכשרו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f3073fbdc5dde2fb2181f265d4af6a41f46b3f42 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,98 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Defilement of Foods", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Defilement_of_Foods", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ובלבד שיתלשו לבסוף כמו צנון דהכא כו'. וכ\"כ תוס' בחולין (דף ל\"א):" + ], + [ + "במ\"ל: וכן הוא שנוי במשנה והוא בספ\"ט דתרומות. עיין בכ\"מ לקמן הי\"ט:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "במ\"ל: נראה דס\"ל דכל שנוגעים זה בזה מצטרפין לכביצה. וכ\"ד הר\"א לקמן פ\"ו הלכה י\"ז:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהשגות: אבל אם נגע שרץ בכביצה פירורין מצטרפין לטמא אחרים. עיין מ\"ל לעיל פ\"ד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "והרי הוא דומה לדם מכה או לדם הקזה. עיין בה\"ז:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ונאמן עם הארץ לומר מעטן זה לא גמרתיו. הוא בתוספתא הובאה בר\"ש, וכן יש ללמוד ממ\"ש לקמן פט\"ז הל' ב' דנאמן לומר לא הוכשרו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..649521212b32a130c5a6e491d0fb55d52a1993e4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,44 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מקואות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואלו פוסלין ולא מעלין כו' והשכר. הכ\"מ לא הראה מקורו, וכן בב\"י סי' ר\"א, ובש\"ך שם ס\"ק ס\"א, אבל הוא מבואר בעירובין (דף כ\"ט:):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fd996cffc03bf8e4a7c99c979d8c5d01886ca042 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Immersion Pools", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Immersion_Pools", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "ואלו פוסלין ולא מעלין כו' והשכר. הכ\"מ לא הראה מקורו, וכן בב\"י סי' ר\"א, ובש\"ך שם ס\"ק ס\"א, אבל הוא מבואר בעירובין (דף כ\"ט:):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מקואות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6bc615bf308a31e772f114ac6dc1960f8f023b2f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,95 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וליישב כו'. מיהו היינו דוקא בנבלת עוף דנקט וכל כיוצא בה שהן מטמאין אדם במגע כו'. עיין שו\"ת חכם צבי סי' ק\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: אבל לאכול שלמים או חטאת או אשם לכהנים יש מעלה שצריך להטביל ידים במ' סאה. וקשה הא אלו ע\"כ בעזרה הן ואין טומאת ידים במקדש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כל הטעון הערב שמש כו'. ואפשר לומר דיש בטומאות של דברי סופרים שטעונין הערב שמש ויש שאינם טעונין וצ\"ע. ועיין מ\"ש רבינו ספי\"א מהל' מטמאי משכב ומושב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכתב הראב\"ד כו'. אין זה כדאי לדחות פירוש רבינו שהוא נוח. עיין ס' פאר הלכה (דף ע\"ט):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל לנגיעה נוגעים בקדשים קודם טבילה. עיין בכ\"מ לעיל בפ\"י ה\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "ובגדי אוכלי חוליהן בטהרה מדרס לאוכלי מעשר שני. והקשה הטורי אבן בחגיגה (דף י\"ט) דאמאי לא חש רבינו להא דאמר רב שימי התם (דף י\"ח) דלא שני להו לרבנן בין חולין ומעשר ולא מחמרי במעשר טפי מבחולין רק באכילה ולא בנגיעה והא מדרס נגיעה הוא. ואינה קושיא דהא איתא בירושלמי ופסקו נמי רבינו דחמיר טומאת מדרס דבגדי פרושין מנגיעת הפרושין עצמן. וטעמו י\"ל כדאמר בחולין (דף ל\"ה) שאני מדרסות דשמא ישבה עליהן אשתו נדה, ופירש\"י ואע\"ג דאוכלי תרומה מזדהרי בה שפיר מיהו לגבי קדש לא הוי שמירה וחיישינן הואיל וטומאה מצויה היא ע\"כ. ולפ\"ז י\"ל דמה\"ט נמי לא הוי שמירה מחולין למעשר מחשש דנדה דמצויה ודאורייתא הוא. והא דלא אסרו במעשר נגיעה של טמא בטומאה דרבנן בעלמא התם שאני דליכא חשש דטומאה מצויה דאורייתא כמו במדרסות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. תמיהני על פה קדוש כו'. עיין סוף ספר פאר הלכה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0f94c303b7fce018200ecd3c9ddd6eefe0a26b52 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,92 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Other_Sources_of_Defilement", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וליישב כו'. מיהו היינו דוקא בנבלת עוף דנקט וכל כיוצא בה שהן מטמאין אדם במגע כו'. עיין שו\"ת חכם צבי סי' ק\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: אבל לאכול שלמים או חטאת או אשם לכהנים יש מעלה שצריך להטביל ידים במ' סאה. וקשה הא אלו ע\"כ בעזרה הן ואין טומאת ידים במקדש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כל הטעון הערב שמש כו'. ואפשר לומר דיש בטומאות של דברי סופרים שטעונין הערב שמש ויש שאינם טעונין וצ\"ע. ועיין מ\"ש רבינו ספי\"א מהל' מטמאי משכב ומושב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכתב הראב\"ד כו'. אין זה כדאי לדחות פירוש רבינו שהוא נוח. עיין ס' פאר הלכה (דף ע\"ט):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אבל לנגיעה נוגעים בקדשים קודם טבילה. עיין בכ\"מ לעיל בפ\"י ה\"ד:" + ] + ], + [ + [ + "ובגדי אוכלי חוליהן בטהרה מדרס לאוכלי מעשר שני. והקשה הטורי אבן בחגיגה (דף י\"ט) דאמאי לא חש רבינו להא דאמר רב שימי התם (דף י\"ח) דלא שני להו לרבנן בין חולין ומעשר ולא מחמרי במעשר טפי מבחולין רק באכילה ולא בנגיעה והא מדרס נגיעה הוא. ואינה קושיא דהא איתא בירושלמי ופסקו נמי רבינו דחמיר טומאת מדרס דבגדי פרושין מנגיעת הפרושין עצמן. וטעמו י\"ל כדאמר בחולין (דף ל\"ה) שאני מדרסות דשמא ישבה עליהן אשתו נדה, ופירש\"י ואע\"ג דאוכלי תרומה מזדהרי בה שפיר מיהו לגבי קדש לא הוי שמירה וחיישינן הואיל וטומאה מצויה היא ע\"כ. ולפ\"ז י\"ל דמה\"ט נמי לא הוי שמירה מחולין למעשר מחשש דנדה דמצויה ודאורייתא הוא. והא דלא אסרו במעשר נגיעה של טמא בטומאה דרבנן בעלמא התם שאני דליכא חשש דטומאה מצויה דאורייתא כמו במדרסות:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה כתב הראב\"ד כו'. תמיהני על פה קדוש כו'. עיין סוף ספר פאר הלכה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5f442c99236bc2d416ee205252fb503870b64230 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,79 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות פרה אדומה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעושה אותה לובש ד' בגדים של כהן הדיוט. ותמה המשנה למלך כיון דמגז\"ש דמיום כפורים מייתינן לה נבעי בגדי לבן כמו התם. ונראה דרבינו סמך עצמו אסוגיא דיומא (דף מ\"ג) דקאמר וכבס בגדיו הכהן בכיהונו כו' ופירש\"י האי כהן קרא יתירא הוא כו' למסמך כהן אבגדיו לומר שבבגדי כהונה נעשית הפרה ולא בבגדי חול. וא\"כ דיליף לפרה דבעי בגדי כהונה מבגדיו הכהן לא בעי רק בגדיו של כהן סתם בין שעשאה כהן הדיוט ובין שעשאה כה\"ג כמ\"ש רבינו. והא דבספרי דריש לפרה דבעי ב\"כ מגז\"ש דחוקה נאמר כאן חוקה ונאמר להלן חוקה גבי יום הכפורים מה להלן בבגדי לבן אף כאן בבגדי לבן היינו רק אליבא דמ\"ד דאבנטו של כהן הדיוט בכל השנה היה של בוץ לבן כמו של כהן גדול ביוה\"כ ולדידיה שייך למילף פרה מביום הכפורים שנעשית בבגדי כהן הדיוט, אבל למ\"ד דאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים ולא כשל כה\"ג ביוה\"כ לא שייך למילף פרה מביוה\"כ שתהא נעשית בבגדי לבן כמו עבודת פנים ואליביה הוא דיליף דפרה בעי בגדי כהונה מדסמך כהן לבגדיו. ורבינו סמך אההיא סוגיא דיומא דאיהו פסק ברפ\"ח מהלכות כלי המקדש דאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים וע\"כ אזיל לשיטתו:" + ] + ], + [ + [], + [ + "במ\"ל: וא\"כ היכא שביק ר\"י ופסק כר\"ל. ולק\"מ דעיקר הגירסא ריב\"ל מתני תרתי וכ\"ה גירסת תוס' (דף ב') וכ\"כ מהרש\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל: איך הביא משנה זו בסתם דהא פסק כרב אמי כו', וכ\"ה בברכת הזבח:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "וכלי ריקן הטהור לחטאת ניצל בצמיד פתיל כו'. תוספתא הביאה הר\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..560b5613ca19a1273876d63fe44f5870b07c3f5c --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,76 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Red Heifer", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Red_Heifer", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "והעושה אותה לובש ד' בגדים של כהן הדיוט. ותמה המשנה למלך כיון דמגז\"ש דמיום כפורים מייתינן לה נבעי בגדי לבן כמו התם. ונראה דרבינו סמך עצמו אסוגיא דיומא (דף מ\"ג) דקאמר וכבס בגדיו הכהן בכיהונו כו' ופירש\"י האי כהן קרא יתירא הוא כו' למסמך כהן אבגדיו לומר שבבגדי כהונה נעשית הפרה ולא בבגדי חול. וא\"כ דיליף לפרה דבעי בגדי כהונה מבגדיו הכהן לא בעי רק בגדיו של כהן סתם בין שעשאה כהן הדיוט ובין שעשאה כה\"ג כמ\"ש רבינו. והא דבספרי דריש לפרה דבעי ב\"כ מגז\"ש דחוקה נאמר כאן חוקה ונאמר להלן חוקה גבי יום הכפורים מה להלן בבגדי לבן אף כאן בבגדי לבן היינו רק אליבא דמ\"ד דאבנטו של כהן הדיוט בכל השנה היה של בוץ לבן כמו של כהן גדול ביוה\"כ ולדידיה שייך למילף פרה מביום הכפורים שנעשית בבגדי כהן הדיוט, אבל למ\"ד דאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים ולא כשל כה\"ג ביוה\"כ לא שייך למילף פרה מביוה\"כ שתהא נעשית בבגדי לבן כמו עבודת פנים ואליביה הוא דיליף דפרה בעי בגדי כהונה מדסמך כהן לבגדיו. ורבינו סמך אההיא סוגיא דיומא דאיהו פסק ברפ\"ח מהלכות כלי המקדש דאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים וע\"כ אזיל לשיטתו:" + ] + ], + [ + [], + [ + "במ\"ל: וא\"כ היכא שביק ר\"י ופסק כר\"ל. ולק\"מ דעיקר הגירסא ריב\"ל מתני תרתי וכ\"ה גירסת תוס' (דף ב') וכ\"כ מהרש\"א:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"ל: איך הביא משנה זו בסתם דהא פסק כרב אמי כו', וכ\"ה בברכת הזבח:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "וכלי ריקן הטהור לחטאת ניצל בצמיד פתיל כו'. תוספתא הביאה הר\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות פרה אדומה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d53103e3af7e607b718421838270ad21e92c9280 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,97 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "אחד המערה ואחד הגומר כו' מתטמא משום בועל נדה. וכתב הכס\"מ משנה בפ' הבא על יבמתו, ותמה עליו המשנה למלך דמה ענין טומאה לאיסורי ביאה ואף דהעראה בכל עריות מהתם גמרינן כדאיתא ביבמות (דף נ\"ד) מ\"מ הדבר פשוט דלא גמרינן לטומאה מהתם, אלא דרבינו כתב דין זה מהא דת\"כ ואם שכב ישכב לרבות המערה עכ\"ל. ונעלם ממנו דברי רש\"י בנדה (דף ט\"ו) שפירש שם דלר\"ע מטמא משום בועל נדה דהעראה בנדה כגמר ביאה דכתיב את מקורה הערה, הרי דיליף טומאה מאיסור שבה, וצ\"ל דמ\"ש רש\"י דילפינן טומאה דבועל נדה מאיסור שבה היינו למ\"ד דברה תורה כלשון בני אדם וההיא דת\"כ י\"ל דאינו אלא למ\"ד דלא דברה תורה כלשון בנ\"א:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרואה דם אחר דם טוהר בתוך כ\"ד שעות דיה שעתה. נדה (דף ל\"ו):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "חומר בהיסט הזב ממגעו שאם נגע בכלי חרס המוקף צמיד פתיל טהור ואם הסיטו טמאהו. הכס\"מ הראה מקורו מהת\"כ ושם ליתא רק שמטמא בהיסט אבל לא נזכר מדין צמיד פתיל, אבל הוא מבואר בדברי התוס' בשבת (דף פ\"ד:) ובביצה (דף ל\"ב) וב\"ק (דף כ\"ה) וחולין (דף ע\"א) וכ\"מ מהירושלמי סוף פ\"ב דחגיגה ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכס\"מ: וסתם כלי חרס הוו דקים. וכ\"מ בירושלמי דקדרות דקין הן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ע\"ה שאמר טהור אני מטומאת מת כו' נאמן. עיין חגיגה (דף כ\"ב:):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגבאים והגנבים שעשו תשובה והחזירו מעצמן כו'. עיין חולין (דף נ\"א):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..fb2c04d7970811f208d5d5aa5cb21d1aaa638bfd --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,94 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Those_Who_Defile_Bed_or_Seat", + "text": [ + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "אחד המערה ואחד הגומר כו' מתטמא משום בועל נדה. וכתב הכס\"מ משנה בפ' הבא על יבמתו, ותמה עליו המשנה למלך דמה ענין טומאה לאיסורי ביאה ואף דהעראה בכל עריות מהתם גמרינן כדאיתא ביבמות (דף נ\"ד) מ\"מ הדבר פשוט דלא גמרינן לטומאה מהתם, אלא דרבינו כתב דין זה מהא דת\"כ ואם שכב ישכב לרבות המערה עכ\"ל. ונעלם ממנו דברי רש\"י בנדה (דף ט\"ו) שפירש שם דלר\"ע מטמא משום בועל נדה דהעראה בנדה כגמר ביאה דכתיב את מקורה הערה, הרי דיליף טומאה מאיסור שבה, וצ\"ל דמ\"ש רש\"י דילפינן טומאה דבועל נדה מאיסור שבה היינו למ\"ד דברה תורה כלשון בני אדם וההיא דת\"כ י\"ל דאינו אלא למ\"ד דלא דברה תורה כלשון בנ\"א:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרואה דם אחר דם טוהר בתוך כ\"ד שעות דיה שעתה. נדה (דף ל\"ו):" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "חומר בהיסט הזב ממגעו שאם נגע בכלי חרס המוקף צמיד פתיל טהור ואם הסיטו טמאהו. הכס\"מ הראה מקורו מהת\"כ ושם ליתא רק שמטמא בהיסט אבל לא נזכר מדין צמיד פתיל, אבל הוא מבואר בדברי התוס' בשבת (דף פ\"ד:) ובביצה (דף ל\"ב) וב\"ק (דף כ\"ה) וחולין (דף ע\"א) וכ\"מ מהירושלמי סוף פ\"ב דחגיגה ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכס\"מ: וסתם כלי חרס הוו דקים. וכ\"מ בירושלמי דקדרות דקין הן:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ע\"ה שאמר טהור אני מטומאת מת כו' נאמן. עיין חגיגה (דף כ\"ב:):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגבאים והגנבים שעשו תשובה והחזירו מעצמן כו'. עיין חולין (דף נ\"א):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..cc0f38026db4ce944434725e6ff2ee146392cb5a --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,74 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לפי שעיקר טומאתה מדברי סופרים כמו שבארנו. עיין לעיל פ\"א ריש הלכה ה':" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהשגות: ועושה מעין מלאכה ראשונה כו'. עיין לעיל פ\"ח ה\"ז:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b40def8cfcb0e4eac071ef64f1ea3b776709b875 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Taharah/Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Vessels", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Vessels", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לפי שעיקר טומאתה מדברי סופרים כמו שבארנו. עיין לעיל פ\"א ריש הלכה ה':" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בהשגות: ועושה מעין מלאכה ראשונה כו'. עיין לעיל פ\"ח ה\"ז:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Taharah" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..56b5648fa2b54354904bccf2a142a5380bb8617b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,49 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומערבין במעשר שני בירושלים. בירושלמי עירובין ועיין בתוספתא פ\"ב דעירובין:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..37eb1fedbcee67a5bdeab2217fc8d3e9537304a2 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,46 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Eruvin", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Eruvin", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומערבין במעשר שני בירושלים. בירושלמי עירובין ועיין בתוספתא פ\"ב דעירובין:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות עירובין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..60c2e3ecce71950f78c06e111b3b6951b19cdadf --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,66 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין גוזרין בתחילה תענית אלא בשני בשבת ובחמישי שלאחריו וכו' וכן על סדר זה בה\"ב עד שירוחמו. והקשה בלח\"מ אמאי פסק כר' יוסי ולא כת\"ק דאמר דשלש תעניות שניות היו ה' ב' ה'. והקדימו בזה הריטב\"א וכתב שאינו יודע טעם לרבינו שפסק כיחידאה ר' יוסי נגד רבנן. ואני אומר דרבינו טעמו ונימוקו עמו דהא איתא בירושלמי דאתא עובדא קמיה דר' יוחנן והורה כר' יוסי והיה ר' אלעזר מצטער ואמר שבקין סתמא ועבדין כיחידאה אשכח תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר אמר יאות סבא ידע פירקא ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולא אמרו כן בגמרא שלישית להתענות אלא על דברי ר\"י כו'. ל\"מ הכי בתענית (י\"ט.):" + ] + ], + [ + [ + "בכל יום ויום משבע תעניות האחרונות של מטר כו' ונותנין אפר מקלה ע\"ג התיבה וע\"ג ספר תורה. וכתב הכ\"מ שאינו יודע מנין לו לרבינו שנותנין אפר מקלה ע\"ג ס\"ת, דבגמרא איתא ע\"ג התיבה. ומצאתי בילקוט ישעיה סי' ס\"א שהעתיק נוסחת הגמרא בזה\"ל ולמה נותנין אפר מקלה ע\"ג ס\"ת אמר ר\"י בן פזי כו', ובודאי שכך היתה גירסת רבינו, וכך היא גירסת האלפסי והרא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "וט\"ב חמשה דברים אירעו בו כו' ונפל ביד ע\"א ונהרגו כו'. עי' בהלכות מלכים פרק י\"א:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0e54ac62eb76ce3b6d1f483e0ecc614446bc5488 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,63 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Fasts", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Fasts", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "ואין גוזרין בתחילה תענית אלא בשני בשבת ובחמישי שלאחריו וכו' וכן על סדר זה בה\"ב עד שירוחמו. והקשה בלח\"מ אמאי פסק כר' יוסי ולא כת\"ק דאמר דשלש תעניות שניות היו ה' ב' ה'. והקדימו בזה הריטב\"א וכתב שאינו יודע טעם לרבינו שפסק כיחידאה ר' יוסי נגד רבנן. ואני אומר דרבינו טעמו ונימוקו עמו דהא איתא בירושלמי דאתא עובדא קמיה דר' יוחנן והורה כר' יוסי והיה ר' אלעזר מצטער ואמר שבקין סתמא ועבדין כיחידאה אשכח תני לה ר' חייא בשם ר' מאיר אמר יאות סבא ידע פירקא ע\"כ:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולא אמרו כן בגמרא שלישית להתענות אלא על דברי ר\"י כו'. ל\"מ הכי בתענית (י\"ט.):" + ] + ], + [ + [ + "בכל יום ויום משבע תעניות האחרונות של מטר כו' ונותנין אפר מקלה ע\"ג התיבה וע\"ג ספר תורה. וכתב הכ\"מ שאינו יודע מנין לו לרבינו שנותנין אפר מקלה ע\"ג ס\"ת, דבגמרא איתא ע\"ג התיבה. ומצאתי בילקוט ישעיה סי' ס\"א שהעתיק נוסחת הגמרא בזה\"ל ולמה נותנין אפר מקלה ע\"ג ס\"ת אמר ר\"י בן פזי כו', ובודאי שכך היתה גירסת רבינו, וכך היא גירסת האלפסי והרא\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [ + "וט\"ב חמשה דברים אירעו בו כו' ונפל ביד ע\"א ונהרגו כו'. עי' בהלכות מלכים פרק י\"א:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תעניות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9c1dea8eae32dcac4a6bb3d1c85ec1a2ac06ffd4 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,87 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כל האוכל כזית חמץ בפסח כו' אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. משמע דה\"ה דשוין בשיעוריהן וגם הממחה ושותה שיעורו בכזית וכ\"מ בסוגיא דחולין (ק\"כ.) וכן איתא בהדיא בתוספתא פ\"א דפסחים כשם שאכילה בכזית כך שתייה. וקשה דמדברי רבינו בפי\"ד מהל' מ\"א משמע דשיעור שתייה במשקה או באוכל מחוי הוי ברביעית. וי\"ל ע\"פ דאיתא בר\"פ המצניע גבי יין ודם דכזית ביבש הוא רביעית בלח, וסבר רבינו דה\"ה באוכל שנמחה הוי מכזית רביעית, ולפ\"ז מ\"ש כאן דממחה ושותה כאוכל היינו משום דמאוכל כזית כשנמחה נעשה רביעית משקה אבל באמת שיעור מחוי הוא ברביעית לאחר שנמחה ונעשה משקה, והא דבתוספתא ובסוגיא דחולין משערין בכזית היינו אם רוצין לשערו קודם שנמחה ועדיין אוכל הוא משערין אותו בכזית וא\"צ לשערו אח\"כ אבל אם לא שיערו עד אחר שנמחה משערין ברביעית ודא ודא אחת היא. וכן י\"ל דעת רבינו ממ\"ש בפ\"ה מהל' נזירות ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במש\"ל: וקושיא זו עצומה בעיני וצ\"ע. עיין בפר\"ח:
שם. א\"ה ובפי\"ד מה' שאר אה\"ט, צ\"ל פי\"ט:
שם. ומיהו אפשר לחלק דשאני התם כו'. עיין בס' פ\"י בכתובות, ועיין בריטב\"א שם:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו כו'. עיין בהשגות, ועי' בס' מצודת דוד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולא מצאתי שכ\"כ לא בהל' ברכות פי\"א כו'. עי' שם סוף הל' י\"ב:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה ואם כו'. ורצונו היה לבערו אלא שחכמים אסרוהו אינו עובר עליו כו' וזה אנוס הוא ע\"כ. ק\"ל מפ' א\"ע (מ\"ח) גבי הא דא\"ל ר\"א לר\"י לדבריך הרי הוא בב\"י גבי הפרשת חלה בטומאה ביו\"ט דאוסר ר\"י לאפותה קודם שתחמיץ, ולפ\"ד הכ\"מ הא אנוס הוא שאסרו לאפותה ושלא ברצונו תבוא לידי חימוץ ואמאי עובר. ונראה דגם הכ\"מ עצמו לא ס\"ל שאינו עובר בב\"י משום שהוא אנוס בתקנתא דרבנן רק דוקא התם גבי מוקצה דמאי ה\"ל למיעבד הרי בדק בתחילה כל הבית ולא מצאו, אבל בהך שנסתפק הפר\"ח באו\"ח סי' תל\"ד אי מועיל ביטול בשעה ו' לפטור מבל יראה כיון דמה\"ת עדיין הוא ברשותו לבטל רק מדרבנן אינו ברשותו אי לוקה מה\"ת בהא ודאי פשיטא ליה דעובר על ב\"י שהרי פשע שהיה יכול לבטל קודם שעה ו', וכה\"ג כתבו הת\"י בשבת (ד'). ועוד נראה דהתם לא היה תקנת חכמים ביחוד על מצות ביעור רק שגזרו על איסור מוקצה בעלמא והוא מתבטל ממילא עי\"כ ממצות ביעור לכך חשוב אנוס משא\"כ בספיקו של הפר\"ח גבי ביטול לאחר שש שגזרו חכמים ביחוד ע\"ז שלא יבטל והוא עבר על גזירתם וביטל לא חשוב אנוס. ומיהו בריש כתובות חשוב אנוס מחמת תקנת חכמים שגזרו שלא ישא ומחמתם אינו נושא קודם יום ד'. וכ\"מ מדברי רבינו כאן הלכה ז' שפסק מתחלת שעה ו' ולמעלה אינו יכול לבטל שהרי אינו ברשותו שכבר נאסר בהנייה לפיכך אם לא ביטל קודם שש כו' ה\"ז עובר על ב\"י כו' ואין הביטול עתה מועיל לו כלום, הרי משמע מדבריו דכיון דמדרבנן אינו ברשותו לבטל עובר אע\"פ שביער אח\"כ. וכה\"ג כתבו התוס' ריש סוכה (ג') גבי הנך דגזרו רבנן שאינו יוצא יד\"ח סוכה או ק\"ש מה\"ת לא יצא יד\"ח, וכ\"כ הפמ\"ג באו\"ח סימן תרכ\"ט, ואע\"ג דהר\"ן לא ס\"ל כהתוס' מ\"מ רבינו כהתוס' ס\"ל. והא דפסק רבינו בפ\"ד מה' סוכה דהעושה סוכתו בראש האילן או ע\"ג גמל כשירה ואין עולין לה ביו\"ט, ובגמ' שם (כ\"ג) מפרש דאע\"ג דבעינן סוכה הראויה לז' הא נמי מדאורייתא מחזי חזי ורבנן הוא דפסלוה ולא אמר דכיון דמדרבנן אינה ראויה לז' לא יצא מה\"ת דהתם נמי חשוב כאנוס בתקנתא דרבנן שגזרו בעלמא שלא לעלות ע\"ג אילן ובהמה ביו\"ט ומחמת גזירה שגזרו בעלמא אינה ראויה לז' ואין זה חשוב להפקיע מצוה מה\"ת משא\"כ היכא שגזרו ביחוד על איזה מצוה וכמ\"ש, ובפרט לדעת רבינו ריש הל' ממרים דכל גזירה דרבנן איכא לאו דלא תסור וע\"כ שפיר איכא למימר דמה\"ת לא יצא. וכן מ\"ש המ\"א שם ס\"ק כ\"ב דבכל דבר שאסור לסכך בו משום גזירה מסככין בו בשעת הדחק כשאין לו במה לסכך, אפשר דל\"ק לדברי התוס' הנזכר דהתם בעבר במזיד אגזירה דרבנן והיה יכול לקיים המצוה כתקנה שלא לעבור על גזירתם מש\"ה אמרינן שלא יצא י\"ח נמי מדאורייתא דכל מילי דרבנן סמכוה על לא תסור, וה\"נ כשהיה יכול לבטל קודם שש ולא ביטל מדאורייתא עובר משא\"כ בשעת הדחק כשאי אפשר לו לקיים המצוה בכה\"ג לא העמידו דבריהם שם:
ועוד י\"ל ע\"פ מ\"ש בהל' מכירה לדעת רבינו בהל' מעילה והתוס' בפסחים (כ\"ט) דהיכא דלפי תקנת חכמים נתבטלה המעשה לגמרי לכולי עלמא ממעטינן ליה מקרא וה\"נ גבי ביטול חמץ בשעה ו' דלפי התקנה שאסרו בהנאה ואינו ברשותו הרי כאילו לא בטלו כלל ולא אמר כלום ולא עשה שום מעשה כלל לכך אמרינן דמה\"ת עובר בב\"י, וכן הכריע הפר\"ח דאזלינן בתר דרבנן ומדאורייתא לקי משום ב\"י, והביא ראיה מדאמר רב גידל המקדש משעה ו' ולמעלה א\"ח לקידושיו אלמא דאתי איסור חמץ דרבנן ומפקיע קדושי דאורייתא. ומה שדחה בספר חמד משה דשאני קידושין דהמקדש אדעתא דרבנן מקדש אבל לא מצינו מלקות אם אין בו חיוב מה\"ת, באמת מצינו אפילו חיוב כרת ע\"י תקנתא דרבנן בגיטין (נ\"ה) אוקמוה רבנן ברשותיה דגנב כי היכי דליחייב עליה כרת כשהקדישה ושחטה בחוץ. וה\"נ י\"ל גבי חמץ דאפקוה רבנן מרשותו שלא יוכל לבטל בשעה ו' כי היכי דליחייב עליה. ומיהו מפרש\"י (מ\"ז:) יש לדקדק דמשום תקנת חכמים לא לקי שפירש גבי חורש ביום טוב דלא לקי למ\"ד הואיל וראוי לכסוי דם צפור ואפילו באבנים שצריכין כתישה ראויות לכותשן כלאחר יד וז\"ל דשבות בעלמא הוא ע\"י שנוי דמדאורייתא שרי פקע ליה מלקות, משמע דאף דאסור מדרבנן לא לקי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושמרתם את המצות כלומר הזהרו במצה ושימרו אותה מכל צד חימוץ כו' אחר שנקצר. עי' במגיד דלדעת הרי\"ף ורבינו דאינו מעכב השימור במצה בכל ימות הפסח משעת קצירה רק בליל א' וכתב שכ\"מ בסוגיא שם בפ' כל שעה. ונראה שנתכוין למ\"ש שם גבי ארבא דטבעה דהדר רבא ואסר לזבוניה לנכרים קב קב דדילמא מזבן ליה לישראל ואי איתא דצריך שימור משעת קצירה לעיכובא לכל הפסח הרי לא אתא ישראל למזבן כלל חיטים מנכרי, וש\"מ דליכא עיכובא בזה כלל:" + ] + ], + [], + [ + [ + "מ\"ע של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל ט\"ו בניסן שנאמר זכור כו' כמו שנאמר זכור את יום השבת. הכ\"מ הראה מקורו מהמכילתא ופרק ע\"פ (קט\"ז) ושם לא נזכר לימוד יציאת מצרים משבת בגז\"ש דזכור רק נזכרה גז\"ש דזכירה (קי\"ז) ללמוד שבת מיצ\"מ לומר שיזכור יצ\"מ בקידוש היום. אמנם דברי רבינו נובעים מהמדרש רבה סוף פ' בא וז\"ל אמר הקב\"ה למשה הזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו יום שיצאתם משם שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. הרי מפורש דמדמה ויליף זכירה דיצ\"מ מזכירה דשבת:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3c06526f8f5e606139215e791490340fe2d2271e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,84 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread", + "text": [ + [ + [ + "כל האוכל כזית חמץ בפסח כו' אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. משמע דה\"ה דשוין בשיעוריהן וגם הממחה ושותה שיעורו בכזית וכ\"מ בסוגיא דחולין (ק\"כ.) וכן איתא בהדיא בתוספתא פ\"א דפסחים כשם שאכילה בכזית כך שתייה. וקשה דמדברי רבינו בפי\"ד מהל' מ\"א משמע דשיעור שתייה במשקה או באוכל מחוי הוי ברביעית. וי\"ל ע\"פ דאיתא בר\"פ המצניע גבי יין ודם דכזית ביבש הוא רביעית בלח, וסבר רבינו דה\"ה באוכל שנמחה הוי מכזית רביעית, ולפ\"ז מ\"ש כאן דממחה ושותה כאוכל היינו משום דמאוכל כזית כשנמחה נעשה רביעית משקה אבל באמת שיעור מחוי הוא ברביעית לאחר שנמחה ונעשה משקה, והא דבתוספתא ובסוגיא דחולין משערין בכזית היינו אם רוצין לשערו קודם שנמחה ועדיין אוכל הוא משערין אותו בכזית וא\"צ לשערו אח\"כ אבל אם לא שיערו עד אחר שנמחה משערין ברביעית ודא ודא אחת היא. וכן י\"ל דעת רבינו ממ\"ש בפ\"ה מהל' נזירות ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במש\"ל: וקושיא זו עצומה בעיני וצ\"ע. עיין בפר\"ח:
שם. א\"ה ובפי\"ד מה' שאר אה\"ט, צ\"ל פי\"ט:
שם. ומיהו אפשר לחלק דשאני התם כו'. עיין בס' פ\"י בכתובות, ועיין בריטב\"א שם:" + ], + [ + "הניח החמץ בזוית זו כו'. עיין בהשגות, ועי' בס' מצודת דוד:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ולא מצאתי שכ\"כ לא בהל' ברכות פי\"א כו'. עי' שם סוף הל' י\"ב:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה ואם כו'. ורצונו היה לבערו אלא שחכמים אסרוהו אינו עובר עליו כו' וזה אנוס הוא ע\"כ. ק\"ל מפ' א\"ע (מ\"ח) גבי הא דא\"ל ר\"א לר\"י לדבריך הרי הוא בב\"י גבי הפרשת חלה בטומאה ביו\"ט דאוסר ר\"י לאפותה קודם שתחמיץ, ולפ\"ד הכ\"מ הא אנוס הוא שאסרו לאפותה ושלא ברצונו תבוא לידי חימוץ ואמאי עובר. ונראה דגם הכ\"מ עצמו לא ס\"ל שאינו עובר בב\"י משום שהוא אנוס בתקנתא דרבנן רק דוקא התם גבי מוקצה דמאי ה\"ל למיעבד הרי בדק בתחילה כל הבית ולא מצאו, אבל בהך שנסתפק הפר\"ח באו\"ח סי' תל\"ד אי מועיל ביטול בשעה ו' לפטור מבל יראה כיון דמה\"ת עדיין הוא ברשותו לבטל רק מדרבנן אינו ברשותו אי לוקה מה\"ת בהא ודאי פשיטא ליה דעובר על ב\"י שהרי פשע שהיה יכול לבטל קודם שעה ו', וכה\"ג כתבו הת\"י בשבת (ד'). ועוד נראה דהתם לא היה תקנת חכמים ביחוד על מצות ביעור רק שגזרו על איסור מוקצה בעלמא והוא מתבטל ממילא עי\"כ ממצות ביעור לכך חשוב אנוס משא\"כ בספיקו של הפר\"ח גבי ביטול לאחר שש שגזרו חכמים ביחוד ע\"ז שלא יבטל והוא עבר על גזירתם וביטל לא חשוב אנוס. ומיהו בריש כתובות חשוב אנוס מחמת תקנת חכמים שגזרו שלא ישא ומחמתם אינו נושא קודם יום ד'. וכ\"מ מדברי רבינו כאן הלכה ז' שפסק מתחלת שעה ו' ולמעלה אינו יכול לבטל שהרי אינו ברשותו שכבר נאסר בהנייה לפיכך אם לא ביטל קודם שש כו' ה\"ז עובר על ב\"י כו' ואין הביטול עתה מועיל לו כלום, הרי משמע מדבריו דכיון דמדרבנן אינו ברשותו לבטל עובר אע\"פ שביער אח\"כ. וכה\"ג כתבו התוס' ריש סוכה (ג') גבי הנך דגזרו רבנן שאינו יוצא יד\"ח סוכה או ק\"ש מה\"ת לא יצא יד\"ח, וכ\"כ הפמ\"ג באו\"ח סימן תרכ\"ט, ואע\"ג דהר\"ן לא ס\"ל כהתוס' מ\"מ רבינו כהתוס' ס\"ל. והא דפסק רבינו בפ\"ד מה' סוכה דהעושה סוכתו בראש האילן או ע\"ג גמל כשירה ואין עולין לה ביו\"ט, ובגמ' שם (כ\"ג) מפרש דאע\"ג דבעינן סוכה הראויה לז' הא נמי מדאורייתא מחזי חזי ורבנן הוא דפסלוה ולא אמר דכיון דמדרבנן אינה ראויה לז' לא יצא מה\"ת דהתם נמי חשוב כאנוס בתקנתא דרבנן שגזרו בעלמא שלא לעלות ע\"ג אילן ובהמה ביו\"ט ומחמת גזירה שגזרו בעלמא אינה ראויה לז' ואין זה חשוב להפקיע מצוה מה\"ת משא\"כ היכא שגזרו ביחוד על איזה מצוה וכמ\"ש, ובפרט לדעת רבינו ריש הל' ממרים דכל גזירה דרבנן איכא לאו דלא תסור וע\"כ שפיר איכא למימר דמה\"ת לא יצא. וכן מ\"ש המ\"א שם ס\"ק כ\"ב דבכל דבר שאסור לסכך בו משום גזירה מסככין בו בשעת הדחק כשאין לו במה לסכך, אפשר דל\"ק לדברי התוס' הנזכר דהתם בעבר במזיד אגזירה דרבנן והיה יכול לקיים המצוה כתקנה שלא לעבור על גזירתם מש\"ה אמרינן שלא יצא י\"ח נמי מדאורייתא דכל מילי דרבנן סמכוה על לא תסור, וה\"נ כשהיה יכול לבטל קודם שש ולא ביטל מדאורייתא עובר משא\"כ בשעת הדחק כשאי אפשר לו לקיים המצוה בכה\"ג לא העמידו דבריהם שם:
ועוד י\"ל ע\"פ מ\"ש בהל' מכירה לדעת רבינו בהל' מעילה והתוס' בפסחים (כ\"ט) דהיכא דלפי תקנת חכמים נתבטלה המעשה לגמרי לכולי עלמא ממעטינן ליה מקרא וה\"נ גבי ביטול חמץ בשעה ו' דלפי התקנה שאסרו בהנאה ואינו ברשותו הרי כאילו לא בטלו כלל ולא אמר כלום ולא עשה שום מעשה כלל לכך אמרינן דמה\"ת עובר בב\"י, וכן הכריע הפר\"ח דאזלינן בתר דרבנן ומדאורייתא לקי משום ב\"י, והביא ראיה מדאמר רב גידל המקדש משעה ו' ולמעלה א\"ח לקידושיו אלמא דאתי איסור חמץ דרבנן ומפקיע קדושי דאורייתא. ומה שדחה בספר חמד משה דשאני קידושין דהמקדש אדעתא דרבנן מקדש אבל לא מצינו מלקות אם אין בו חיוב מה\"ת, באמת מצינו אפילו חיוב כרת ע\"י תקנתא דרבנן בגיטין (נ\"ה) אוקמוה רבנן ברשותיה דגנב כי היכי דליחייב עליה כרת כשהקדישה ושחטה בחוץ. וה\"נ י\"ל גבי חמץ דאפקוה רבנן מרשותו שלא יוכל לבטל בשעה ו' כי היכי דליחייב עליה. ומיהו מפרש\"י (מ\"ז:) יש לדקדק דמשום תקנת חכמים לא לקי שפירש גבי חורש ביום טוב דלא לקי למ\"ד הואיל וראוי לכסוי דם צפור ואפילו באבנים שצריכין כתישה ראויות לכותשן כלאחר יד וז\"ל דשבות בעלמא הוא ע\"י שנוי דמדאורייתא שרי פקע ליה מלקות, משמע דאף דאסור מדרבנן לא לקי:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושמרתם את המצות כלומר הזהרו במצה ושימרו אותה מכל צד חימוץ כו' אחר שנקצר. עי' במגיד דלדעת הרי\"ף ורבינו דאינו מעכב השימור במצה בכל ימות הפסח משעת קצירה רק בליל א' וכתב שכ\"מ בסוגיא שם בפ' כל שעה. ונראה שנתכוין למ\"ש שם גבי ארבא דטבעה דהדר רבא ואסר לזבוניה לנכרים קב קב דדילמא מזבן ליה לישראל ואי איתא דצריך שימור משעת קצירה לעיכובא לכל הפסח הרי לא אתא ישראל למזבן כלל חיטים מנכרי, וש\"מ דליכא עיכובא בזה כלל:" + ] + ], + [], + [ + [ + "מ\"ע של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל ט\"ו בניסן שנאמר זכור כו' כמו שנאמר זכור את יום השבת. הכ\"מ הראה מקורו מהמכילתא ופרק ע\"פ (קט\"ז) ושם לא נזכר לימוד יציאת מצרים משבת בגז\"ש דזכור רק נזכרה גז\"ש דזכירה (קי\"ז) ללמוד שבת מיצ\"מ לומר שיזכור יצ\"מ בקידוש היום. אמנם דברי רבינו נובעים מהמדרש רבה סוף פ' בא וז\"ל אמר הקב\"ה למשה הזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו יום שיצאתם משם שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ע\"כ. הרי מפורש דמדמה ויליף זכירה דיצ\"מ מזכירה דשבת:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..96dd469db90075e28c3857a127ce233f72e98c41 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,85 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "כל העושה מלאכה שאינה לצורך אכילה כגון שבנה כו' בטל מ\"ע ועבר על ל\"ת. ואפילו עשאה לצורך אכילה כיון שעיקרה אינה לצורך אכילה לוקה וכמ\"ש הה\"מ והלח\"מ בסמוך לדעת רבינו. וזה דלא כמ\"ש התוס' פ' המצניע (צ\"ה) דאמר נמי גבי בונה מתוך שהותרה לצורך אכילה דמגבן גבינה הוי בונה הותר נמי שלא לצורך. ואם נפל ביתו ביו\"ט שלא היה אפשר לבנותו קודם יו\"ט ואיכא צורך היום לאכול בתוכו אין בו איסור דאורייתא לבנותו. ועיין בפר\"ח בא\"ח סי' תצ\"ה, ועיין בס' פ\"י בביצה שמיישב דעת רבינו דלא ס\"ל דמגבן הוי בונה אלא במגבן לאוצר לעמוד ימים רבים וא\"כ ל\"מ בונה משום אוכל נפש ביו\"ט. ויש להוכיח מהסוגיא דפ\"ב דשבועות (ט\"ו) כדעת רבינו דאיכא איסור דאורייתא בבונה ביתו אף שלא היה אפשר מעיו\"ט ואיכא נמי צורך היום, דקאמר התם היכי נעביד נבנייה ביו\"ט ונקדשיה אין בנין ביהמ\"ק דוחה יו\"ט ופירש\"י כדאמרינן פ\"ק דיבמות יכול יהא בנין ביהמ\"ק דוחה שבת ת\"ל את שבתותי תשמורו כו' ויו\"ט נמי שבתות איקרו ע\"כ. ומשמע דאיכא איסור דאורייתא בזה ומש\"ה לא אפשר למבנייה ביו\"ט ולקדשיה בשתי הלחם. והשתא לפ\"ד התוס' דפרק המצניע ודאי אפשר למבנייה ביהמ\"ק ביו\"ט ולקדשו משום דאית ביה ג\"כ צורך היום להיות מקום ריוח לכהנים לאכילת ק\"ק ובכה\"ג אמרינן מתוך, ואף רבנן לא הוה להו למגזר במקדש. א\"ו כדעת רבינו דלא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשאר מלאכות. וכן יש לה\"ר מביצה (ל\"ב ב') גבי אבנים של בה\"כ דמשמע דאיכא בונה ביו\"ט וכ\"מ שם (ריש דף ל\"ו) דאיכא אשוויי גומות ביו\"ט והיינו בונה:" + ], + [ + "העושה אבות מלאכות הרבה ביו\"ט בהתראה אחת כו' אינו לוקה אלא אחת חילוק מלאכות לשבת ואין ח\"מ ליו\"ט. בס' מרכבת המשנה לבעל יד אהרן הקשה לרבינו דבשתי התראות יש חילוק מלאכות ביו\"ט א\"כ אמאי מקשה על רבה בפסחים (מ\"ז) ממבשל ג\"ה ביו\"ט לימא דאיירי שהתרו בו משום מבשל ומשום מבעיר. וי\"ל דהא דאין חילוק מלאכות ביו\"ט במזיד היינו דוקא בעושה מלאכה אחת שחייבין עליה משום ב' שמות או בעושה מלאכה אחת ב\"פ בהתראה אחת אבל בעושה ב' מלאכות גמורות על ידי ב' התראות חייב ב' ומש\"ה בעצי מוקצה ובישול מקשה שפיר דהכא כמעשה אחד הוא דעצי מוקצה נמי עיקר איסורן מה שמבשל בהן אבל על הבערה ובישול לא מקשה התם לרבה כיון שאינן במעשה אחד וכ\"כ בס' פ\"י וא\"ש קושיית המרכבת המשנה על רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שאסור בשבת בין שהוא דומה למלאכה או מביא לידי מלאכה בין שהוא משום שבות ה\"ה אסור ביו\"ט אלא א\"כ היה בו צורך אכילה. משמע דלצורך אכילה הותר ביו\"ט דבר שהוא דומה למלאכה וכו' ואע\"ג דמלאכה גמורה לא הותרה אפילו לצורך אכילה מ\"מ דבר שאינו מלאכה ממש רק שהוא דומה כו' לא אסרוה ביו\"ט לצורך אכילה וכ\"מ בכ\"ד. ומכאן תשובה למ\"ש הלח\"מ לקמן בפ\"ו דהמעשר ביום טוב במזיד לא יאכל אף דלית ליה פירי אחריני, והשתא הא איסור הפרשת תו\"מ ביו\"ט אינו אלא מפני שדומה כמקדיש אותן פירות והרי הוא כמקח וממכר דאסור משום שמא יכתוב כמ\"ש בפכ\"ג מהל' שבת וא\"כ אין לנו לאסור לצורך אכילה ביו\"ט, וכן יש לדייק מדברי רבינו שכתב לעיל בפכ\"ג מהל' שבת וכמ\"ש שם. ונהי דלכתחילה אסור משום שהיה אפשר מאתמול מ\"מ בדיעבד אין לאסור, וטלטול מוקצה לצורך או\"נ כתב בס' שעה\"מ דמותר אף אם היה אפשר מאתמול וכ\"כ הצל\"ח:", + " שהמוקצה אסור ביו\"ט ומותר בשבת מפני שיו\"ט קל משבת אסרו בו המוקצה שמא יבוא לזלזל בו. כתב במ\"ל במס' יו\"ט (דף ב') כו' ומכאן קשיא לי אהא דאמרינן ביבמות (קי\"ב) כו'. ולק\"מ לפמ\"ש במלחמות לפרש הא דביצה:
ומ\"ש המגיה שבמשנה למלך מהריק\"ו שורש ע\"ב הובא בהל' שגגות פי\"ג:" + ], + [ + "תרנגולת העומדת לגדל ביצים כו' ופירות העומדים לסחורה מוקצה הן ואסור לאכול מהן ביו\"ט כו'. ונראה שזהו ג\"כ דעת הכלבו שהביא הב\"י ס\"ס ש\"י שכתבו אין דין הכנה לעכו\"ם שאם היו לו תמרי דעיסקא או גרוגרות וצמוקים כו' הכל מותר. דמשמע דאילו בישראל הוו מוקצה דאיירי ביו\"ט, ובכדי כתב עליו הב\"י דתמרי דעיסקא כדי נסבא דאפי' בשל ישראל לא הוו מוקצה כמ\"ש סי' ש\"ח ע\"ש, דז\"א אלא בשבת אבל ביו\"ט הוו מוקצה כמ\"ש רבינו כאן:" + ] + ], + [ + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט אסור וכו'. כתב ה\"ה ועגל שנולד בשבת יש מי שאסרו ביו\"ט הסמוכה לו ויש מתירין ואפילו ביומו מותר לחולה. ועיין בלח\"מ שנדחק בדבריו והרב מ\"ל הניחו בצ\"ע, והדבר מבואר בר\"ן רפ\"ק דביצה שכתב וז\"ל עגל שנולד בשבת אפשר להחמיר ולאסרו ביו\"ט שלאחריו דכיון דבשבת עצמו אסור משום מוקצה מחמת איסור אינו מכין ליו\"ט אלא שיש חולקין בזה דכיון דאילו אית ליה חולה בתוך ביתו חזי אפילו לבריא באומצא אפילו ביו\"ט שרי:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל הדברים האלו שאמרנו היו בזמן שהיו ב\"ד של א\"י מקדשין ע\"פ הראיה כו'. ומהרש\"ל ביש\"ש תמה על זה שהרי רבא הוא דקאמר מניח אדם ע\"ת ביו\"ט ראשון ומתנה אע\"ג דבימיו היו מקדשין על פי חשבון. ואישתמיטתיה מ\"ש רבינו בפ\"ה מהל' קה\"ח דבימי רבא עדיין היו מקדשין ע\"פ ראיה. אך אי קשיא הא קשיא דכתב שם עד ימי אביי ורבא ובגמ' איתא ג\"כ רבינא ורב אשי ובימיהם כבר פסקו לקדש ע\"פ ראיה, ומצאתי שכ\"ה בס' עצי אלמוגים. ומיהו י\"ל דרבינו ס\"ל דרב אשי היה בימי רבא שהרי כתב בהקדמתו ומכלל החכמים שקבלו מרבא רב אשי ורבינא, והא דאיתא בפ\"ד דקידושין דביום שמת רב יהודה נולד רבא וביום שמת רבא נולד רב אשי, רבינו לא היה גירסתו כן, ועי' מ\"ש לעיל בהקדמה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a741eeb6206b45b1621e00467e9f7de34cacfcf3 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,82 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on a Holiday", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_a_Holiday", + "text": [ + [ + [], + [ + "כל העושה מלאכה שאינה לצורך אכילה כגון שבנה כו' בטל מ\"ע ועבר על ל\"ת. ואפילו עשאה לצורך אכילה כיון שעיקרה אינה לצורך אכילה לוקה וכמ\"ש הה\"מ והלח\"מ בסמוך לדעת רבינו. וזה דלא כמ\"ש התוס' פ' המצניע (צ\"ה) דאמר נמי גבי בונה מתוך שהותרה לצורך אכילה דמגבן גבינה הוי בונה הותר נמי שלא לצורך. ואם נפל ביתו ביו\"ט שלא היה אפשר לבנותו קודם יו\"ט ואיכא צורך היום לאכול בתוכו אין בו איסור דאורייתא לבנותו. ועיין בפר\"ח בא\"ח סי' תצ\"ה, ועיין בס' פ\"י בביצה שמיישב דעת רבינו דלא ס\"ל דמגבן הוי בונה אלא במגבן לאוצר לעמוד ימים רבים וא\"כ ל\"מ בונה משום אוכל נפש ביו\"ט. ויש להוכיח מהסוגיא דפ\"ב דשבועות (ט\"ו) כדעת רבינו דאיכא איסור דאורייתא בבונה ביתו אף שלא היה אפשר מעיו\"ט ואיכא נמי צורך היום, דקאמר התם היכי נעביד נבנייה ביו\"ט ונקדשיה אין בנין ביהמ\"ק דוחה יו\"ט ופירש\"י כדאמרינן פ\"ק דיבמות יכול יהא בנין ביהמ\"ק דוחה שבת ת\"ל את שבתותי תשמורו כו' ויו\"ט נמי שבתות איקרו ע\"כ. ומשמע דאיכא איסור דאורייתא בזה ומש\"ה לא אפשר למבנייה ביו\"ט ולקדשיה בשתי הלחם. והשתא לפ\"ד התוס' דפרק המצניע ודאי אפשר למבנייה ביהמ\"ק ביו\"ט ולקדשו משום דאית ביה ג\"כ צורך היום להיות מקום ריוח לכהנים לאכילת ק\"ק ובכה\"ג אמרינן מתוך, ואף רבנן לא הוה להו למגזר במקדש. א\"ו כדעת רבינו דלא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה ולא בשאר מלאכות. וכן יש לה\"ר מביצה (ל\"ב ב') גבי אבנים של בה\"כ דמשמע דאיכא בונה ביו\"ט וכ\"מ שם (ריש דף ל\"ו) דאיכא אשוויי גומות ביו\"ט והיינו בונה:" + ], + [ + "העושה אבות מלאכות הרבה ביו\"ט בהתראה אחת כו' אינו לוקה אלא אחת חילוק מלאכות לשבת ואין ח\"מ ליו\"ט. בס' מרכבת המשנה לבעל יד אהרן הקשה לרבינו דבשתי התראות יש חילוק מלאכות ביו\"ט א\"כ אמאי מקשה על רבה בפסחים (מ\"ז) ממבשל ג\"ה ביו\"ט לימא דאיירי שהתרו בו משום מבשל ומשום מבעיר. וי\"ל דהא דאין חילוק מלאכות ביו\"ט במזיד היינו דוקא בעושה מלאכה אחת שחייבין עליה משום ב' שמות או בעושה מלאכה אחת ב\"פ בהתראה אחת אבל בעושה ב' מלאכות גמורות על ידי ב' התראות חייב ב' ומש\"ה בעצי מוקצה ובישול מקשה שפיר דהכא כמעשה אחד הוא דעצי מוקצה נמי עיקר איסורן מה שמבשל בהן אבל על הבערה ובישול לא מקשה התם לרבה כיון שאינן במעשה אחד וכ\"כ בס' פ\"י וא\"ש קושיית המרכבת המשנה על רבינו:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שאסור בשבת בין שהוא דומה למלאכה או מביא לידי מלאכה בין שהוא משום שבות ה\"ה אסור ביו\"ט אלא א\"כ היה בו צורך אכילה. משמע דלצורך אכילה הותר ביו\"ט דבר שהוא דומה למלאכה וכו' ואע\"ג דמלאכה גמורה לא הותרה אפילו לצורך אכילה מ\"מ דבר שאינו מלאכה ממש רק שהוא דומה כו' לא אסרוה ביו\"ט לצורך אכילה וכ\"מ בכ\"ד. ומכאן תשובה למ\"ש הלח\"מ לקמן בפ\"ו דהמעשר ביום טוב במזיד לא יאכל אף דלית ליה פירי אחריני, והשתא הא איסור הפרשת תו\"מ ביו\"ט אינו אלא מפני שדומה כמקדיש אותן פירות והרי הוא כמקח וממכר דאסור משום שמא יכתוב כמ\"ש בפכ\"ג מהל' שבת וא\"כ אין לנו לאסור לצורך אכילה ביו\"ט, וכן יש לדייק מדברי רבינו שכתב לעיל בפכ\"ג מהל' שבת וכמ\"ש שם. ונהי דלכתחילה אסור משום שהיה אפשר מאתמול מ\"מ בדיעבד אין לאסור, וטלטול מוקצה לצורך או\"נ כתב בס' שעה\"מ דמותר אף אם היה אפשר מאתמול וכ\"כ הצל\"ח:", + " שהמוקצה אסור ביו\"ט ומותר בשבת מפני שיו\"ט קל משבת אסרו בו המוקצה שמא יבוא לזלזל בו. כתב במ\"ל במס' יו\"ט (דף ב') כו' ומכאן קשיא לי אהא דאמרינן ביבמות (קי\"ב) כו'. ולק\"מ לפמ\"ש במלחמות לפרש הא דביצה:
ומ\"ש המגיה שבמשנה למלך מהריק\"ו שורש ע\"ב הובא בהל' שגגות פי\"ג:" + ], + [ + "תרנגולת העומדת לגדל ביצים כו' ופירות העומדים לסחורה מוקצה הן ואסור לאכול מהן ביו\"ט כו'. ונראה שזהו ג\"כ דעת הכלבו שהביא הב\"י ס\"ס ש\"י שכתבו אין דין הכנה לעכו\"ם שאם היו לו תמרי דעיסקא או גרוגרות וצמוקים כו' הכל מותר. דמשמע דאילו בישראל הוו מוקצה דאיירי ביו\"ט, ובכדי כתב עליו הב\"י דתמרי דעיסקא כדי נסבא דאפי' בשל ישראל לא הוו מוקצה כמ\"ש סי' ש\"ח ע\"ש, דז\"א אלא בשבת אבל ביו\"ט הוו מוקצה כמ\"ש רבינו כאן:" + ] + ], + [ + [ + "אפרוח שנולד ביו\"ט אסור וכו'. כתב ה\"ה ועגל שנולד בשבת יש מי שאסרו ביו\"ט הסמוכה לו ויש מתירין ואפילו ביומו מותר לחולה. ועיין בלח\"מ שנדחק בדבריו והרב מ\"ל הניחו בצ\"ע, והדבר מבואר בר\"ן רפ\"ק דביצה שכתב וז\"ל עגל שנולד בשבת אפשר להחמיר ולאסרו ביו\"ט שלאחריו דכיון דבשבת עצמו אסור משום מוקצה מחמת איסור אינו מכין ליו\"ט אלא שיש חולקין בזה דכיון דאילו אית ליה חולה בתוך ביתו חזי אפילו לבריא באומצא אפילו ביו\"ט שרי:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל הדברים האלו שאמרנו היו בזמן שהיו ב\"ד של א\"י מקדשין ע\"פ הראיה כו'. ומהרש\"ל ביש\"ש תמה על זה שהרי רבא הוא דקאמר מניח אדם ע\"ת ביו\"ט ראשון ומתנה אע\"ג דבימיו היו מקדשין על פי חשבון. ואישתמיטתיה מ\"ש רבינו בפ\"ה מהל' קה\"ח דבימי רבא עדיין היו מקדשין ע\"פ ראיה. אך אי קשיא הא קשיא דכתב שם עד ימי אביי ורבא ובגמ' איתא ג\"כ רבינא ורב אשי ובימיהם כבר פסקו לקדש ע\"פ ראיה, ומצאתי שכ\"ה בס' עצי אלמוגים. ומיהו י\"ל דרבינו ס\"ל דרב אשי היה בימי רבא שהרי כתב בהקדמתו ומכלל החכמים שקבלו מרבא רב אשי ורבינא, והא דאיתא בפ\"ד דקידושין דביום שמת רב יהודה נולד רבא וביום שמת רבא נולד רב אשי, רבינו לא היה גירסתו כן, ועי' מ\"ש לעיל בהקדמה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..80e312c2e2c27ef89c305d756e332da74a9c41bb --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: וי\"ל דשייך היכא דשתה מהרה ופסק ואח\"כ שתה דאנו משערים אם יש מתחלת השתיה עד סופה כשיעור שתיית רביעית כו'. וכ\"כ הרדב\"ז סוף ח\"ב סי' קמ\"ה וק\"צ ורא\"מ בשו\"ת מים עמוקים סי' ט\"ו:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c6b80b915792102cc1098012d8e88efa05d8a04e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,36 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Rest_on_the_Tenth_of_Tishrei", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: וי\"ל דשייך היכא דשתה מהרה ופסק ואח\"כ שתה דאנו משערים אם יש מתחלת השתיה עד סופה כשיעור שתיית רביעית כו'. וכ\"כ הרדב\"ז סוף ח\"ב סי' קמ\"ה וק\"צ ורא\"מ בשו\"ת מים עמוקים סי' ט\"ו:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שביתת עשור", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..bb299e809ee4c2c1fabeaf06308dffa19bdee291 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,377 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כגון שאחזו שניהם בקולמוס וכתבו כו'. תוספתא:" + ], + [ + "ואם אין אחד מהם יכול לעשותה לבדו כו'. ועשו אותה בשותפות שניהם חייבין. עיין בלח\"מ שהקשה פסקי רבינו אהדדי שפסק כאן כר' יהודה דמחייב בזה אינו יכול וזה א\"י ולדידיה חד מיעוטא אתא ליחיד שעשה בהוראה דפטור ואמאי פסק בהל' שגגות כר\"ש דיחיד שעשה בהוראת ב\"ד חייב. ותירץ דרבינו פסק כאן כר\"י לחייב בזא\"י וזא\"י דבזה סבר גם ר\"מ כר\"י אבל בשגגות פסק כר\"ש משום דחכמים בהוריות סברי כוותיה. ואין תירוצו מספיק דפסק כר\"י משום דר\"מ מסייע ליה דהרי ר\"מ לא מטעמיה דר\"י מחייב אלא משום דסבר דנפש לא משמע למעט שותפות וליכא רק תרי מיעוטי ור\"י גופיה פליג אטעמא דר\"מ וסבר כר\"ש דנפש משמע מיעוטא לשותפין כמבואר בגמ' (צ\"ג) ואיכא לדידיה תלתא מיעוטא ואי לאו דאיצטריך למעט יחיד בהוראת ב\"ד ממעטינן זה א\"י וכר\"ש, ולא ה\"ל לרבינו לפסוק כר\"מ דיחידאה הוא בסברא זו דנפש לא הוי מיעוטא נגד ר\"י ור\"ש דסברי דהוי מיעוטא. ונ\"ל לתת טעם נכון לדעת רבינו במאי דפסק כסברת ר\"מ דכוותיה אזלא מסקנת הסוגיא דפ\"ק דערכין (ד ב') דקאמר דלא איצטריך נפשות גבי ערכין לאחד שהעריך מאה ופירש\"י דאי הוה כתיב נמי נפש הוה משמע נפשות הרבה כענין שנאמר ונפש אדם ששה עשר אלף, וכ\"מ מהת\"כ שהביאו התוס' פ\"ק דזבחים (ה' ב') דלא ממעט שותפין שאין מביאין קרבן מנחה מדכתיב נפש אלא מדכתיב קרבנו, וא\"כ ה\"נ אין למעט מדכתיב נפש וליכא רק תרי מיעוטי לזה עוקר כו' ולזה יכול וזה יכול אבל לזה א\"י וזה א\"י ליכא מיעוטא ולכך מחייב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר להן לחזור בכלי זיין שלהן למקומן בשבת כו'. רבינו ז\"ל קיצר בכאן וסמך אמ\"ש בס\"פ כ\"ז דהיינו דוקא כשהם מתפחדים לישב במקומן שהצילו בו דאל\"כ שובתין במקום שהצילו בו ויש להן אלפים אמה משם לכל רוח והוא מהסוגיא דעירובין וע\"ש ברא\"ש ובב\"י ס\"ס ת\"ז. אלא שמ\"ש כאן רבינו דהטעם דחוזרין למקומן בכלי זיינן הוא כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא ליתא בגמ' אלא מפני מעשה שהיה אמרו כן וכבר הרגיש בזה הלח\"מ פ\"ו מה' מלכים. ומ\"מ גם מהתוס' משמע מהא דתנן שכל היוצא להציל חוזרין למקומן דטעמא משום תחילתן ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין נותנין פת בתנור כו' ואם נתן סמוך לחשיכה וחשכה ועדיין לא קרמו פניה כו' אם בשוגג מותר כו'. כתב הכס\"מ שתמה הרמ\"ך דהא רבינו גופיה פסק לעיל דכל תבשיל שלא בישל כל צרכו אם עבר ושיהה אסור לאכלו. ועיין מ\"ש בזה בב\"י סי' רנ\"ד. ול\"נ דרבינו אזיל לטעמיה שכתב הטעם דמותר לכתחילה לתת פת בתנור כשיעור כדי שיקרמו פניה קודם חשיכה משום שאם יחתה יפסיד, הרי דמחלק בין פת לתבשיל דבתבשיל גזר שמא יחתה ואוסר כל שלא בישל כל צרכו אפילו בדיעבד וגבי פת סגי בקרימת פנים אפילו לכתחילה מטעם שאם יחתה יפסיד, וזה יצא לו מהירושלמי דספ\"א דשבת דאיתא התם זריזות הן הנשים בפת יותר מבתבשיל מה בין פת לתבשיל תבשיל דרכו לאכול רותח פת אין דרכו לאכול רותח תמן אמרין פת חמה חמתא בצדה פי' שמביא חם חולי המחמם את הגוף ולכך זריזות בו הנשים שלא לחתות בו משתחשך וגם הפת גופיה מפסיד בחתייתו יותר מבתבשיל. ולפ\"ז תיתי מתני' דפת לכ\"ע אפילו להני תנאי ואמוראי דאסרי בתבשיל ולא ס\"ל כמ\"ד בשבת (ל\"ז ב') דמתני' דפת לא אתיא רק כחנניא דמתיר נמי גבי תבשיל להשהותו כשנתבשל כמאכל ב\"ד, אלא ס\"ל כהירושלמי דשאני פת מתבשיל, ולפ\"ז דגבי פת ליכא גזירה דשמא יחתה מש\"ה מתיר רבינו בדיעבד גבי פת אפילו לא קרמו פניה דכיון שנפסד ע\"י חיתוי זריזות בו ולא חיישינן לחתוי כלל:" + ] + ], + [], + [ + [ + "הדלקת נר בשבת כו' חובה כו' שזה בכלל עונג שבת. כן איתא בתנחומא פ' נח וס\"פ מצורע:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת. כתב בהגהות דאחר השבת מותר לומר לעבדו ושפחתו מדוע לא עשית כך וכך בשבת אע\"פ שע\"י כן יעשה כן לשבת הבאה. והלח\"מ ושארי אחרונים הובאו בס' ברכי יוסף הקשו ע\"ז דהא אפי' כשיעשה הנכרי מעצמו בשביל ישראל אסור. ולק\"מ דאין כוונת ההגהות אלא לומר דאין בכה\"ג משום איסור אמירה דהוי כעושה מעצמו אבל ודאי דאסור לישראל ליהנות מאותה מלאכה בשבת, ונ\"מ שלא יצטרך להמתין במוצאי שבת בכדי שתעשה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המשתתף עם הנכרי במלאכה. עיין במ\"מ מ\"ש אמאי לא הזכיר רבינו הא דאיתא בגמ' ואם באו לחשבון אסור. והש\"ך ביו\"ד סי' רצ\"ד ס\"ק כ\"ז הקשה על הה\"מ וכבר הקדימו הלח\"מ בה' מ\"א ותירץ, ובעל מעשה רוקח לא זכר את שניהם:" + ] + ], + [], + [ + [ + "המנכש בעיקרי האילנות כו' כדי לייפות את הקרקע ה\"ז תולדה דחורש. משמע דאילו כדי לתקן הצמח הוי תולדה דזורע וכמו זומר את האילן כדי שיצמח שהוא מעין זורע כמ\"ש בסמוך וכ\"כ רבינו בהדיא בפירוש המשנה ר\"פ הבונה, והוא מפורש בירושלמי פ' כלל גדול דכל דבר שהוא להניית קרקע חייב משום חורש וכל דבר שהוא להבחיל את הפרי פי' לצמוח חייב משום זורע וקחשיב התם משקה, ומה\"ט פסק רבינו בסמוך דהמשקה צמחין ואילנות בשבת ה\"ז תולדת זורע וכתב הה\"מ שהוא כר' יוסף נגד רבה בריש מ\"ק ולא ביאר הטעם שלא פסק כרבה כדקיי\"ל בכ\"ד. ולפמ\"ש מבואר טעמו דרבינו דהירושלמי נמי סבר כרב יוסף. ומה שתמה הכס\"מ על שהשמיט רבינו דין מנכש ועוקר עשבים רעים כדי לצמוח דהוי תולדה דזורע, י\"ל דממילא נלמד כן מדבריו לפי הכלל האמור. ועוד דסמך רבינו על מ\"ש בריש ה' כלאים אחד הזורע או המנכש וכו' ע\"ש:" + ], + [ + "השורה חיטין ושעורין וכיוצא בהן במים ה\"ז תולדת זורע וחייב בכ\"ש. הה\"מ והכס\"מ כתבו שהוא מהסוגיא דפ' דם חטאת והמ\"א בסי' של\"ו הקשה ע\"ז. ונ\"ל שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בירושלמי דשביעית והעתיקו רבינו בפ\"א דשמיטה דמותר לזרות זרעים בשביעית, ואי איתא דאין בזה משום זורע מאי רבותא דשרי בשביעית אבל אי אמרינן דאיכא בזה משום זורע א\"ש דאשמעינן בשביעית שרי כיון דלא הוי עבודה בארץ אלא בתלוש כדאמר ברפ\"ד דשבת אבל אי בשבת שרי אצ\"ל בשביעית:" + ], + [ + "וכל העוקר דבר מגידולו חייב משום קוצר. נושאי כליו לא הראו מקורו והוא מפורש בירושלמי דשבת פ' כלל גדול:" + ], + [], + [], + [ + "המקבץ דבילה ועשה ממנו עגולה וכו' עד שנתקבץ גוף אחד ה\"ז תולדת מעמר וחייב. כתב הכס\"מ בשם הרמ\"ך דוקא כשקבצם במקום שנפלו שם מן האילן אבל אם קבצן בבית לא כו'. ומדכתבו ע\"ד רבינו משמע לדידיה דרבינו נמי מודה בזה וכ\"מ בהדיא בס' אלי' רבה באו\"ח סי' ש\"מ. ואין זה נכון בדעתו שהרי כתב לקמן בפכ\"א הל' י\"א מי שנתפזרו לו פירות בחצירו כו' לא יתן לתוך הסל שמא יכבשם בידו לתוך הקופה ויבוא לידי עימור. אלמא דאף בחצר דלא הוי מקום גידולן הוי עימור בכה\"ג כשכובשם עד שנעשו גוף אחד. וכ\"כ הש\"ג פ' כלל גדול שזהו דעת רבינו שכן הוא דעת תוס' הרב שהביאו התוס' במ\"ק (י\"ב) שכתב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמר בפ' אין דורשין אסיפה במועד מי שרי והיינו משום דהוי כמעמר. ואע\"פ שכתבו התוס' עליו שאינם יודעים מה מלאכה יש באסיפת פירות היינו משום דאזלי לטעמייהו שכתבו בפ\"ד דביצה (ריש דף ל\"א) דלא שייך עימור אלא במקום שגדלים, אבל מ\"מ דעת הרב הוא שיש עימור. ומה שהביא הרמ\"ך ראיה לדבריו מדאמרינן במס' יו\"ט [הוא שם (י\"ג ב') ונעלם מבעל מרכבת המשנה] דמעמיד ערימה לא הוי גמר מלאכה. באמת אין בזה כדאי לדחות דברי רבינו דאיירי בדברים הנקבצים ונכבשים עד שנעשו גוף אחד משא\"כ בהעמדת ערימה דמס' יו\"ט שאין נעשה גוף אחד רק שמאספו יחד בכה\"ג קושטא דגם לרבינו בעינן מקום גידולו ולא כמ\"ש בס' מעשה רוקח ושארי מחברים דבכל עימור חייב לרבינו אף שלא במקום גידולו. וחולק על מ\"ש תוס' והר\"ן בביצה (ל\"א). ובהכי א\"ש דלא תקשי לרבינו מ\"ש בהגהות בפ' כ\"א מדתנן בביצה (ל\"ג) ומגבב עצים מן החצר להדליק משמע דאין בזה משום עימור מפני דלא הוה מקום גידולן, ולפמ\"ש לק\"מ דשאני עצים שאין נכבשין עד שיעשו גוף אחד כמו פירות. ולפ\"ז אפשר דגם התוס' והר\"ן בביצה מודים לרבינו דבדבר הנדבק והוכבש ונעשה גוף אחד הוי עימור אף שלא במקום גידולן דאינהו לא איירי התם בכה\"ג רק בעצים שאין נעשים גוף אחד ע\"ש ואין לחלק דעת הפוסקים במקום שאפשר להשוותן כמ\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המגבל את העפר ה\"ז תולדות לש וכמה שיעורו כדי לעשות פי כור כו'. עיין בכס\"מ שהקשה הרמ\"ך משבת (ע\"ח) דאמר שאין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות פי כור, ולפמ\"ש התוס' בר\"פ המוציא י\"ל דדוקא התם דאיירי לענין המוציא שופכין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה וכן הקולע את הנימין ה\"ז תולדות אורג. הה\"מ לא הראה מקורו, ונראה שיצא לו כן מהירושלמי דס\"פ המצניע דשם משמע דקליעת נימין חשיבה אריגה בבגדים ורבינו נמי איירי בבגד דומיא דחוטין. וגם התוס' (סוף דף צ\"ד) כתבו לחלק בין בגדים לשער שבגופו של אדם דלא חשיב אריגה וכ\"מ בפכ\"ב הל' כ\"ו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אם נפסקה רצועת סנדלו בכרמלית נוטל גמי לח הראוי למאכל בהמה וכורך עליו וקושר הגמי. כתב הה\"מ דרבינו לא כתב החילוק דאיתא בגמ' בין כרמלית לחצר דמינטר דהתם אפילו לטלטלו אסר רב יוסף ואולי דעתו דהך דר\"י אתיא דלא כהלכתא שסובר דכלי שנשבר בשבת אין ראוי לטלטלו אא\"כ עושה מעין מלאכתו הראשונה ואין הלכה כן כמ\"ש בפכ\"ה. ולדידי אין זה מספיק דהתינח שלא כתב רבינו דין זה גבי שבת אבל גבי יו\"ט הו\"ל לכתבו דשם סבר לאסור בטלטול כלי שנשברה בו ביום אם אינו עושה מעין מלאכתו הראשונה וכמו שיתבאר בה' יו\"ט, ועוד דבח\"ר כתב דסנדל גרע משאר כלי שנשבר משום שדעתו לתקנו. אמנם א\"ש דעת רבינו לשיטתו שפסק בפ\"ז מה' כלים סנדל שהוא טמא מדרס ונפסקה אחת מאזניו ותקנה טמא מדרס, והיינו סתם מתני' דכלים דמייתי בסוגיא דשבת (קי\"ב ב') ומתבאר מתוך הסוגיא ופירש\"י שם דבין שנפסקה פנימית או חיצונה טמא ואע\"פ שלא תקנה עדיין כלי הוא, וא\"כ מדהוי כלי לטומאה ה\"ה לגבי שבת וכדאיתא שם, ורב יוסף דאסרו בטלטול סבר כר\"י דמטהר בברייתא ומסקנא דסוגיא מוכחת דלא כרב יוסף. ומ\"ש הלח\"מ דאי רבינו מתיר נמי בחצר אמאי נקט כרמלית, י\"ל דאתא רק לאפוקי חצר שאינה מעוברת וכ\"מ בכס\"מ ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב. ואי איכא איסור בפחות עיין ברש\"י ותוס' שבת (קי\"ז):
במל\"מ: ופירושה דכל שנפסלה בקדש כגון שלא לשמה וכיוצא כו'. תמוה דלעיל מינה איתא בהדיא דמרבה שלא לשמה להפשט:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרושם רשמים וצורות בכותל כו' כדרך שהציירין רושמין ה\"ז חייב משום כותב בשבת. עיין מ\"ש הה\"מ. ול\"נ שיצא זה לרבינו מהירושלמי פ\"ז דאיתא שם הצר צורה הראשון חייב משום כותב והשני חייב משום צובע. עוד איתא שם דאם חיסר בה אבר אחד ובא אחר וגמרה חייב משום מכה בפטיש. ורבינו שלא כתב זה כאן הוא משום שכן משמע ממ\"ש בפ\"י הל' ט\"ז דהגומר הצורה חייב משום מכה בפטיש. וע\"כ דכאן איירי שאותו שרשם לא גמר הציור אלא הנותן הסממנין אח\"כ, אלא דצ\"ע דאמאי השמיט זה ולא כתב חיוב דצובע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות מלאכות הוא. ותמה הלח\"מ דבר\"פ הזורק אמרינן דהוצאה אב והכנסה תולדה ורבינו הזכירם כאחד משמע דשניהם אב. וי\"ל דרבינו ס\"ל כמ\"ש בח\"ר בשם הרמב\"ן בריש שבת אליבא דר\"פ דהתם דסבר דהכנסה נמי אב הוא ויישב בזה קושיית התוס' שם בד\"ה מי לא עסקינן דקמעייל כו'. ויש לי לה\"ר לזה מהירושלמי דמכילתין ושבועות פ\"א דאיתא שם דהוצאה והכנסה אחת היא ומצטרפין לשיעור כגון שהוציא חצי גרוגרת והכניס חצי גרוגרת, וע\"ז סמך רבינו שהזכירם כאחד וחשבן לאב. וי\"ל בזה לישנא דמ' חסר אחת דבאמת איכא מ' אבות כיון דהכנסה נמי אב אלא דלענין חטאת א\"מ על שניהם רק אחת והיינו חסר אחת: במגיד משנה: כתב רבינו האי [ז\"ל] דלא גרסינן היכא כתיבא הוצאה אלא מנ\"ל דהוי מלאכה כו' וזה דעת רבינו. הכי איתא בהדיא בירושלמי שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר לאדם לטלטל בר\"ה בתוך ד' אמות על ד' אמות שהוא עומד בצידן. עיין במגיד דכונת רבינו שאין מקומו של אדם אלא ד' אמות לרוח אחת וכר' יהודה עירובין (מ\"ה) ולא כחכמים דסברי התם ד\"א לכל רוח שהן ח' על ח' וכן נראה דעת ההלכות שלא הזכירו ח' על ח'. וצריך טעם למה פסקו כר' יהודה נגד חכמים דרבים הן. ונראה משום דאיכא סתם מתני' בס\"פ כיצד מעברין (עירובין ס' ע\"ב) דאתיא כוותיה דר\"י דאין ד' אמותיו אלא מרוח אחת וכדמוכח מדברי התוס' שם וכ\"כ בהדיא בחידושי ריטב\"א שם וא\"כ ה\"ל מחלוקת בפ' מ\"ש וסתם אח\"כ בפ' כ\"מ ומחלוקת ואח\"כ סתם הלכה כסתם אפילו יחיד נגד רבים וכדמוכח בריש שבועות ומדברי התוס' והרא\"ש בעירובין (נ\"ז ב'):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זרק ורץ הזורק עצמו אחר החפץ וקבלו כו' פטור. במ\"מ נדחק דרבינו כתב פטור בפשיטות על מ\"ש בגמ' תיקו. ול\"נ דסבר רבינו דרק ר' יוחנן הוא דמיבעיא ליה שם אבל לרבא פשיטא ליה וכדמוכח בשבת (פ' ע\"א):" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שלשה מקומות המוקפות שלא לשם דירה זה בצד זה כו' נעשו כשיירא ונותנין להן כל צרכן. לא נתבאר מהיכן יצא זה לרבינו. ומפירש\"י בספ\"ד דעירובין (ט\"ז ב') משמע דגם בשיירא בעינן מוקף לדירה ביותר מבית סאתים וכ\"מ ג\"כ מפירושו (צ\"ג א') גבי ג' קרפיפות זה בצד זה דלא הותר לשיירא רק במחיצה של שתי וערב אבל מוקף שלא לדירה לא הותר להן. אמנם יש לה\"ר לדעת רבינו מהירושלמי דפ\"ב דעירובין הלכה ה' דמתבאר משם דגם לענין היקף מחיצה שלא לשם דירה הקילו בשיירא טפי מביחיד, ע\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שהלחי הרי הוא כמחיצה. ודע דלחי ששוה מבפנים ונראה מבחוץ לא הוי מחיצה ויש ללמוד כן מדברי הרא\"ש פ\"ק דסוכה סי' ט' וסי' ל\"ד ע\"ש ודו\"ק. אבל קשה ע\"ד הרא\"ש דלא משמע הכי בעירובין (ט\"ו):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"מ: וכתב הרשב\"א ז\"ל דדברי הכל היא וכן דעת רבינו. כ\"כ הרא\"ש וכ\"ה בירושלמי בהדיא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "אסרו חכמים למכור בהמה גסה לעכו\"ם כו' ואם מכר קונסין אותו עד עשרה בדמיו ומחזירה. וכה\"ג כתב רבינו בפ\"ח מהל' עבדים גבי המוכר עבדו כו' ושם כתב דאין קנס זה בח\"ל וכדעת הגאון שהביא הרי\"ף בפ' השולח, והב\"י ביו\"ד סי' קנ\"א מביא בשם ר' ירוחם דה\"ה גבי קנס דמכירת בהמה גסה ליכא בח\"ל, אך בס' או\"ת בריש ח\"מ כתב דלדעת רבינו גם בח\"ל והטעם דל\"ד מכירת בהמה למכירת עבד דלא שכיחא וכדאיתא בגמ'. וי\"ל לה\"ר לסברא זו ממ\"ש רבינו בפ\"ד מה' גזילה גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזהו דמשלם לכל א' וא' דמשמע גם בח\"ל אע\"ג דאין דנין ד\"ק בח\"ל אפילו דרבנן לדעת הגאון הנזכר אלא דגבי גזל דשכיחא שאני וכדאיתא בה' סנהדרין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המכסכס את הסודר אסור מפני שהוא מלבנו כו' אבל החלוק מותר. ובהשגות א\"א טעה בזה דבין סודר ובין חלוק מותר. ועיין בהה\"מ שכתב דזה תלוי בחילוף הגירסאות בגמ' דשבת (ק\"מ). ול\"נ לה\"ר לגירסת רבינו מדאיתא בפ\"ב דמ\"ק (י' ע\"ב) רבא שרי לכסכוסי קרמא מ\"ט מעשה הדיוט הוא וכ\"פ רבינו בפ\"ח דה' יו\"ט בדיני חולו של מועד. ומדאיצטריך למימרא דבמועד שרי ש\"מ דבשבת ויו\"ט אסור לכסכס בגד. וכה\"ג דייקי התוס' והמרדכי התם אהא דאמר רבא שרא לסרוקי סוסיא ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסור לכחול בפוך בשבת מפני שהוא ככותב. באו\"ח סי' ש\"ג כתב דאסור מפני שהוא צובע, וזה תלוי בחילוף הגירסאות בגמ' דס\"פ המצניע. ודע דבירושלמי איתא כגירסת רבינו. אך לכל הגירסאות ק\"ל דתיפוק ליה איסורא דלכחול בפוך משום שהוא רפואה לעין וכדאיתא בפ' ח' שרצים (ק\"ט), ואח\"כ מצאתי שהרגיש בזה בס' מחנה אפרים ותירץ דהכא איירי בבריא דליכא למיחש לשחיקת סממנין. ולדידי א\"צ לזה דאפילו בחולה בעינים משכחת דליכא משום רפואה דהא אמר בס\"פ שואל (קנ\"א) האי כוחלא עד מ' שנין מרווח מכאן ואילך לא מרווח, ובכה\"ג איצטריך לאסור כאן לכחול משום כותב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: דהיינו דוקא באיסורי דרבנן אבל באיסורי תורה ממחין ביד אביו שלא יניחנו לעשות איסור. וכ\"כ הרדב\"ז סוף ח\"ב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "הגמי\"י סי' ד': כרב הונא דהוא בתראה ע\"כ. ובגיטין (ז') פירש\"י דרב חסדא תלמיד ר\"ה היה. והתוס' בפ' הדר כתבו דהיה תלמיד חבר שלו:
שם ודלא כרב דאמר כו'. צ\"ל ודלא כרב חסדא דאמר:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..661b151316ca5f4dffb04669d090f15e563cb054 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,374 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbath", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sabbath", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כגון שאחזו שניהם בקולמוס וכתבו כו'. תוספתא:" + ], + [ + "ואם אין אחד מהם יכול לעשותה לבדו כו'. ועשו אותה בשותפות שניהם חייבין. עיין בלח\"מ שהקשה פסקי רבינו אהדדי שפסק כאן כר' יהודה דמחייב בזה אינו יכול וזה א\"י ולדידיה חד מיעוטא אתא ליחיד שעשה בהוראה דפטור ואמאי פסק בהל' שגגות כר\"ש דיחיד שעשה בהוראת ב\"ד חייב. ותירץ דרבינו פסק כאן כר\"י לחייב בזא\"י וזא\"י דבזה סבר גם ר\"מ כר\"י אבל בשגגות פסק כר\"ש משום דחכמים בהוריות סברי כוותיה. ואין תירוצו מספיק דפסק כר\"י משום דר\"מ מסייע ליה דהרי ר\"מ לא מטעמיה דר\"י מחייב אלא משום דסבר דנפש לא משמע למעט שותפות וליכא רק תרי מיעוטי ור\"י גופיה פליג אטעמא דר\"מ וסבר כר\"ש דנפש משמע מיעוטא לשותפין כמבואר בגמ' (צ\"ג) ואיכא לדידיה תלתא מיעוטא ואי לאו דאיצטריך למעט יחיד בהוראת ב\"ד ממעטינן זה א\"י וכר\"ש, ולא ה\"ל לרבינו לפסוק כר\"מ דיחידאה הוא בסברא זו דנפש לא הוי מיעוטא נגד ר\"י ור\"ש דסברי דהוי מיעוטא. ונ\"ל לתת טעם נכון לדעת רבינו במאי דפסק כסברת ר\"מ דכוותיה אזלא מסקנת הסוגיא דפ\"ק דערכין (ד ב') דקאמר דלא איצטריך נפשות גבי ערכין לאחד שהעריך מאה ופירש\"י דאי הוה כתיב נמי נפש הוה משמע נפשות הרבה כענין שנאמר ונפש אדם ששה עשר אלף, וכ\"מ מהת\"כ שהביאו התוס' פ\"ק דזבחים (ה' ב') דלא ממעט שותפין שאין מביאין קרבן מנחה מדכתיב נפש אלא מדכתיב קרבנו, וא\"כ ה\"נ אין למעט מדכתיב נפש וליכא רק תרי מיעוטי לזה עוקר כו' ולזה יכול וזה יכול אבל לזה א\"י וזה א\"י ליכא מיעוטא ולכך מחייב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר להן לחזור בכלי זיין שלהן למקומן בשבת כו'. רבינו ז\"ל קיצר בכאן וסמך אמ\"ש בס\"פ כ\"ז דהיינו דוקא כשהם מתפחדים לישב במקומן שהצילו בו דאל\"כ שובתין במקום שהצילו בו ויש להן אלפים אמה משם לכל רוח והוא מהסוגיא דעירובין וע\"ש ברא\"ש ובב\"י ס\"ס ת\"ז. אלא שמ\"ש כאן רבינו דהטעם דחוזרין למקומן בכלי זיינן הוא כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא ליתא בגמ' אלא מפני מעשה שהיה אמרו כן וכבר הרגיש בזה הלח\"מ פ\"ו מה' מלכים. ומ\"מ גם מהתוס' משמע מהא דתנן שכל היוצא להציל חוזרין למקומן דטעמא משום תחילתן ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין נותנין פת בתנור כו' ואם נתן סמוך לחשיכה וחשכה ועדיין לא קרמו פניה כו' אם בשוגג מותר כו'. כתב הכס\"מ שתמה הרמ\"ך דהא רבינו גופיה פסק לעיל דכל תבשיל שלא בישל כל צרכו אם עבר ושיהה אסור לאכלו. ועיין מ\"ש בזה בב\"י סי' רנ\"ד. ול\"נ דרבינו אזיל לטעמיה שכתב הטעם דמותר לכתחילה לתת פת בתנור כשיעור כדי שיקרמו פניה קודם חשיכה משום שאם יחתה יפסיד, הרי דמחלק בין פת לתבשיל דבתבשיל גזר שמא יחתה ואוסר כל שלא בישל כל צרכו אפילו בדיעבד וגבי פת סגי בקרימת פנים אפילו לכתחילה מטעם שאם יחתה יפסיד, וזה יצא לו מהירושלמי דספ\"א דשבת דאיתא התם זריזות הן הנשים בפת יותר מבתבשיל מה בין פת לתבשיל תבשיל דרכו לאכול רותח פת אין דרכו לאכול רותח תמן אמרין פת חמה חמתא בצדה פי' שמביא חם חולי המחמם את הגוף ולכך זריזות בו הנשים שלא לחתות בו משתחשך וגם הפת גופיה מפסיד בחתייתו יותר מבתבשיל. ולפ\"ז תיתי מתני' דפת לכ\"ע אפילו להני תנאי ואמוראי דאסרי בתבשיל ולא ס\"ל כמ\"ד בשבת (ל\"ז ב') דמתני' דפת לא אתיא רק כחנניא דמתיר נמי גבי תבשיל להשהותו כשנתבשל כמאכל ב\"ד, אלא ס\"ל כהירושלמי דשאני פת מתבשיל, ולפ\"ז דגבי פת ליכא גזירה דשמא יחתה מש\"ה מתיר רבינו בדיעבד גבי פת אפילו לא קרמו פניה דכיון שנפסד ע\"י חיתוי זריזות בו ולא חיישינן לחתוי כלל:" + ] + ], + [], + [ + [ + "הדלקת נר בשבת כו' חובה כו' שזה בכלל עונג שבת. כן איתא בתנחומא פ' נח וס\"פ מצורע:" + ] + ], + [ + [ + "אסור לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבת. כתב בהגהות דאחר השבת מותר לומר לעבדו ושפחתו מדוע לא עשית כך וכך בשבת אע\"פ שע\"י כן יעשה כן לשבת הבאה. והלח\"מ ושארי אחרונים הובאו בס' ברכי יוסף הקשו ע\"ז דהא אפי' כשיעשה הנכרי מעצמו בשביל ישראל אסור. ולק\"מ דאין כוונת ההגהות אלא לומר דאין בכה\"ג משום איסור אמירה דהוי כעושה מעצמו אבל ודאי דאסור לישראל ליהנות מאותה מלאכה בשבת, ונ\"מ שלא יצטרך להמתין במוצאי שבת בכדי שתעשה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המשתתף עם הנכרי במלאכה. עיין במ\"מ מ\"ש אמאי לא הזכיר רבינו הא דאיתא בגמ' ואם באו לחשבון אסור. והש\"ך ביו\"ד סי' רצ\"ד ס\"ק כ\"ז הקשה על הה\"מ וכבר הקדימו הלח\"מ בה' מ\"א ותירץ, ובעל מעשה רוקח לא זכר את שניהם:" + ] + ], + [], + [ + [ + "המנכש בעיקרי האילנות כו' כדי לייפות את הקרקע ה\"ז תולדה דחורש. משמע דאילו כדי לתקן הצמח הוי תולדה דזורע וכמו זומר את האילן כדי שיצמח שהוא מעין זורע כמ\"ש בסמוך וכ\"כ רבינו בהדיא בפירוש המשנה ר\"פ הבונה, והוא מפורש בירושלמי פ' כלל גדול דכל דבר שהוא להניית קרקע חייב משום חורש וכל דבר שהוא להבחיל את הפרי פי' לצמוח חייב משום זורע וקחשיב התם משקה, ומה\"ט פסק רבינו בסמוך דהמשקה צמחין ואילנות בשבת ה\"ז תולדת זורע וכתב הה\"מ שהוא כר' יוסף נגד רבה בריש מ\"ק ולא ביאר הטעם שלא פסק כרבה כדקיי\"ל בכ\"ד. ולפמ\"ש מבואר טעמו דרבינו דהירושלמי נמי סבר כרב יוסף. ומה שתמה הכס\"מ על שהשמיט רבינו דין מנכש ועוקר עשבים רעים כדי לצמוח דהוי תולדה דזורע, י\"ל דממילא נלמד כן מדבריו לפי הכלל האמור. ועוד דסמך רבינו על מ\"ש בריש ה' כלאים אחד הזורע או המנכש וכו' ע\"ש:" + ], + [ + "השורה חיטין ושעורין וכיוצא בהן במים ה\"ז תולדת זורע וחייב בכ\"ש. הה\"מ והכס\"מ כתבו שהוא מהסוגיא דפ' דם חטאת והמ\"א בסי' של\"ו הקשה ע\"ז. ונ\"ל שיצא זה לרבינו מהא דאיתא בירושלמי דשביעית והעתיקו רבינו בפ\"א דשמיטה דמותר לזרות זרעים בשביעית, ואי איתא דאין בזה משום זורע מאי רבותא דשרי בשביעית אבל אי אמרינן דאיכא בזה משום זורע א\"ש דאשמעינן בשביעית שרי כיון דלא הוי עבודה בארץ אלא בתלוש כדאמר ברפ\"ד דשבת אבל אי בשבת שרי אצ\"ל בשביעית:" + ], + [ + "וכל העוקר דבר מגידולו חייב משום קוצר. נושאי כליו לא הראו מקורו והוא מפורש בירושלמי דשבת פ' כלל גדול:" + ], + [], + [], + [ + "המקבץ דבילה ועשה ממנו עגולה וכו' עד שנתקבץ גוף אחד ה\"ז תולדת מעמר וחייב. כתב הכס\"מ בשם הרמ\"ך דוקא כשקבצם במקום שנפלו שם מן האילן אבל אם קבצן בבית לא כו'. ומדכתבו ע\"ד רבינו משמע לדידיה דרבינו נמי מודה בזה וכ\"מ בהדיא בס' אלי' רבה באו\"ח סי' ש\"מ. ואין זה נכון בדעתו שהרי כתב לקמן בפכ\"א הל' י\"א מי שנתפזרו לו פירות בחצירו כו' לא יתן לתוך הסל שמא יכבשם בידו לתוך הקופה ויבוא לידי עימור. אלמא דאף בחצר דלא הוי מקום גידולן הוי עימור בכה\"ג כשכובשם עד שנעשו גוף אחד. וכ\"כ הש\"ג פ' כלל גדול שזהו דעת רבינו שכן הוא דעת תוס' הרב שהביאו התוס' במ\"ק (י\"ב) שכתב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמר בפ' אין דורשין אסיפה במועד מי שרי והיינו משום דהוי כמעמר. ואע\"פ שכתבו התוס' עליו שאינם יודעים מה מלאכה יש באסיפת פירות היינו משום דאזלי לטעמייהו שכתבו בפ\"ד דביצה (ריש דף ל\"א) דלא שייך עימור אלא במקום שגדלים, אבל מ\"מ דעת הרב הוא שיש עימור. ומה שהביא הרמ\"ך ראיה לדבריו מדאמרינן במס' יו\"ט [הוא שם (י\"ג ב') ונעלם מבעל מרכבת המשנה] דמעמיד ערימה לא הוי גמר מלאכה. באמת אין בזה כדאי לדחות דברי רבינו דאיירי בדברים הנקבצים ונכבשים עד שנעשו גוף אחד משא\"כ בהעמדת ערימה דמס' יו\"ט שאין נעשה גוף אחד רק שמאספו יחד בכה\"ג קושטא דגם לרבינו בעינן מקום גידולו ולא כמ\"ש בס' מעשה רוקח ושארי מחברים דבכל עימור חייב לרבינו אף שלא במקום גידולו. וחולק על מ\"ש תוס' והר\"ן בביצה (ל\"א). ובהכי א\"ש דלא תקשי לרבינו מ\"ש בהגהות בפ' כ\"א מדתנן בביצה (ל\"ג) ומגבב עצים מן החצר להדליק משמע דאין בזה משום עימור מפני דלא הוה מקום גידולן, ולפמ\"ש לק\"מ דשאני עצים שאין נכבשין עד שיעשו גוף אחד כמו פירות. ולפ\"ז אפשר דגם התוס' והר\"ן בביצה מודים לרבינו דבדבר הנדבק והוכבש ונעשה גוף אחד הוי עימור אף שלא במקום גידולן דאינהו לא איירי התם בכה\"ג רק בעצים שאין נעשים גוף אחד ע\"ש ואין לחלק דעת הפוסקים במקום שאפשר להשוותן כמ\"ש:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המגבל את העפר ה\"ז תולדות לש וכמה שיעורו כדי לעשות פי כור כו'. עיין בכס\"מ שהקשה הרמ\"ך משבת (ע\"ח) דאמר שאין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות פי כור, ולפמ\"ש התוס' בר\"פ המוציא י\"ל דדוקא התם דאיירי לענין המוציא שופכין:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המדקדק את החוטין ומפרידן בעת האריגה וכן הקולע את הנימין ה\"ז תולדות אורג. הה\"מ לא הראה מקורו, ונראה שיצא לו כן מהירושלמי דס\"פ המצניע דשם משמע דקליעת נימין חשיבה אריגה בבגדים ורבינו נמי איירי בבגד דומיא דחוטין. וגם התוס' (סוף דף צ\"ד) כתבו לחלק בין בגדים לשער שבגופו של אדם דלא חשיב אריגה וכ\"מ בפכ\"ב הל' כ\"ו:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [ + "אם נפסקה רצועת סנדלו בכרמלית נוטל גמי לח הראוי למאכל בהמה וכורך עליו וקושר הגמי. כתב הה\"מ דרבינו לא כתב החילוק דאיתא בגמ' בין כרמלית לחצר דמינטר דהתם אפילו לטלטלו אסר רב יוסף ואולי דעתו דהך דר\"י אתיא דלא כהלכתא שסובר דכלי שנשבר בשבת אין ראוי לטלטלו אא\"כ עושה מעין מלאכתו הראשונה ואין הלכה כן כמ\"ש בפכ\"ה. ולדידי אין זה מספיק דהתינח שלא כתב רבינו דין זה גבי שבת אבל גבי יו\"ט הו\"ל לכתבו דשם סבר לאסור בטלטול כלי שנשברה בו ביום אם אינו עושה מעין מלאכתו הראשונה וכמו שיתבאר בה' יו\"ט, ועוד דבח\"ר כתב דסנדל גרע משאר כלי שנשבר משום שדעתו לתקנו. אמנם א\"ש דעת רבינו לשיטתו שפסק בפ\"ז מה' כלים סנדל שהוא טמא מדרס ונפסקה אחת מאזניו ותקנה טמא מדרס, והיינו סתם מתני' דכלים דמייתי בסוגיא דשבת (קי\"ב ב') ומתבאר מתוך הסוגיא ופירש\"י שם דבין שנפסקה פנימית או חיצונה טמא ואע\"פ שלא תקנה עדיין כלי הוא, וא\"כ מדהוי כלי לטומאה ה\"ה לגבי שבת וכדאיתא שם, ורב יוסף דאסרו בטלטול סבר כר\"י דמטהר בברייתא ומסקנא דסוגיא מוכחת דלא כרב יוסף. ומ\"ש הלח\"מ דאי רבינו מתיר נמי בחצר אמאי נקט כרמלית, י\"ל דאתא רק לאפוקי חצר שאינה מעוברת וכ\"מ בכס\"מ ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב. ואי איכא איסור בפחות עיין ברש\"י ותוס' שבת (קי\"ז):
במל\"מ: ופירושה דכל שנפסלה בקדש כגון שלא לשמה וכיוצא כו'. תמוה דלעיל מינה איתא בהדיא דמרבה שלא לשמה להפשט:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הרושם רשמים וצורות בכותל כו' כדרך שהציירין רושמין ה\"ז חייב משום כותב בשבת. עיין מ\"ש הה\"מ. ול\"נ שיצא זה לרבינו מהירושלמי פ\"ז דאיתא שם הצר צורה הראשון חייב משום כותב והשני חייב משום צובע. עוד איתא שם דאם חיסר בה אבר אחד ובא אחר וגמרה חייב משום מכה בפטיש. ורבינו שלא כתב זה כאן הוא משום שכן משמע ממ\"ש בפ\"י הל' ט\"ז דהגומר הצורה חייב משום מכה בפטיש. וע\"כ דכאן איירי שאותו שרשם לא גמר הציור אלא הנותן הסממנין אח\"כ, אלא דצ\"ע דאמאי השמיט זה ולא כתב חיוב דצובע:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הוצאה והכנסה מרשות לרשות מלאכה מאבות מלאכות הוא. ותמה הלח\"מ דבר\"פ הזורק אמרינן דהוצאה אב והכנסה תולדה ורבינו הזכירם כאחד משמע דשניהם אב. וי\"ל דרבינו ס\"ל כמ\"ש בח\"ר בשם הרמב\"ן בריש שבת אליבא דר\"פ דהתם דסבר דהכנסה נמי אב הוא ויישב בזה קושיית התוס' שם בד\"ה מי לא עסקינן דקמעייל כו'. ויש לי לה\"ר לזה מהירושלמי דמכילתין ושבועות פ\"א דאיתא שם דהוצאה והכנסה אחת היא ומצטרפין לשיעור כגון שהוציא חצי גרוגרת והכניס חצי גרוגרת, וע\"ז סמך רבינו שהזכירם כאחד וחשבן לאב. וי\"ל בזה לישנא דמ' חסר אחת דבאמת איכא מ' אבות כיון דהכנסה נמי אב אלא דלענין חטאת א\"מ על שניהם רק אחת והיינו חסר אחת: במגיד משנה: כתב רבינו האי [ז\"ל] דלא גרסינן היכא כתיבא הוצאה אלא מנ\"ל דהוי מלאכה כו' וזה דעת רבינו. הכי איתא בהדיא בירושלמי שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מותר לאדם לטלטל בר\"ה בתוך ד' אמות על ד' אמות שהוא עומד בצידן. עיין במגיד דכונת רבינו שאין מקומו של אדם אלא ד' אמות לרוח אחת וכר' יהודה עירובין (מ\"ה) ולא כחכמים דסברי התם ד\"א לכל רוח שהן ח' על ח' וכן נראה דעת ההלכות שלא הזכירו ח' על ח'. וצריך טעם למה פסקו כר' יהודה נגד חכמים דרבים הן. ונראה משום דאיכא סתם מתני' בס\"פ כיצד מעברין (עירובין ס' ע\"ב) דאתיא כוותיה דר\"י דאין ד' אמותיו אלא מרוח אחת וכדמוכח מדברי התוס' שם וכ\"כ בהדיא בחידושי ריטב\"א שם וא\"כ ה\"ל מחלוקת בפ' מ\"ש וסתם אח\"כ בפ' כ\"מ ומחלוקת ואח\"כ סתם הלכה כסתם אפילו יחיד נגד רבים וכדמוכח בריש שבועות ומדברי התוס' והרא\"ש בעירובין (נ\"ז ב'):" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "זרק ורץ הזורק עצמו אחר החפץ וקבלו כו' פטור. במ\"מ נדחק דרבינו כתב פטור בפשיטות על מ\"ש בגמ' תיקו. ול\"נ דסבר רבינו דרק ר' יוחנן הוא דמיבעיא ליה שם אבל לרבא פשיטא ליה וכדמוכח בשבת (פ' ע\"א):" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שלשה מקומות המוקפות שלא לשם דירה זה בצד זה כו' נעשו כשיירא ונותנין להן כל צרכן. לא נתבאר מהיכן יצא זה לרבינו. ומפירש\"י בספ\"ד דעירובין (ט\"ז ב') משמע דגם בשיירא בעינן מוקף לדירה ביותר מבית סאתים וכ\"מ ג\"כ מפירושו (צ\"ג א') גבי ג' קרפיפות זה בצד זה דלא הותר לשיירא רק במחיצה של שתי וערב אבל מוקף שלא לדירה לא הותר להן. אמנם יש לה\"ר לדעת רבינו מהירושלמי דפ\"ב דעירובין הלכה ה' דמתבאר משם דגם לענין היקף מחיצה שלא לשם דירה הקילו בשיירא טפי מביחיד, ע\"ש ודו\"ק:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "שהלחי הרי הוא כמחיצה. ודע דלחי ששוה מבפנים ונראה מבחוץ לא הוי מחיצה ויש ללמוד כן מדברי הרא\"ש פ\"ק דסוכה סי' ט' וסי' ל\"ד ע\"ש ודו\"ק. אבל קשה ע\"ד הרא\"ש דלא משמע הכי בעירובין (ט\"ו):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במ\"מ: וכתב הרשב\"א ז\"ל דדברי הכל היא וכן דעת רבינו. כ\"כ הרא\"ש וכ\"ה בירושלמי בהדיא:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "אסרו חכמים למכור בהמה גסה לעכו\"ם כו' ואם מכר קונסין אותו עד עשרה בדמיו ומחזירה. וכה\"ג כתב רבינו בפ\"ח מהל' עבדים גבי המוכר עבדו כו' ושם כתב דאין קנס זה בח\"ל וכדעת הגאון שהביא הרי\"ף בפ' השולח, והב\"י ביו\"ד סי' קנ\"א מביא בשם ר' ירוחם דה\"ה גבי קנס דמכירת בהמה גסה ליכא בח\"ל, אך בס' או\"ת בריש ח\"מ כתב דלדעת רבינו גם בח\"ל והטעם דל\"ד מכירת בהמה למכירת עבד דלא שכיחא וכדאיתא בגמ'. וי\"ל לה\"ר לסברא זו ממ\"ש רבינו בפ\"ד מה' גזילה גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזהו דמשלם לכל א' וא' דמשמע גם בח\"ל אע\"ג דאין דנין ד\"ק בח\"ל אפילו דרבנן לדעת הגאון הנזכר אלא דגבי גזל דשכיחא שאני וכדאיתא בה' סנהדרין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המכסכס את הסודר אסור מפני שהוא מלבנו כו' אבל החלוק מותר. ובהשגות א\"א טעה בזה דבין סודר ובין חלוק מותר. ועיין בהה\"מ שכתב דזה תלוי בחילוף הגירסאות בגמ' דשבת (ק\"מ). ול\"נ לה\"ר לגירסת רבינו מדאיתא בפ\"ב דמ\"ק (י' ע\"ב) רבא שרי לכסכוסי קרמא מ\"ט מעשה הדיוט הוא וכ\"פ רבינו בפ\"ח דה' יו\"ט בדיני חולו של מועד. ומדאיצטריך למימרא דבמועד שרי ש\"מ דבשבת ויו\"ט אסור לכסכס בגד. וכה\"ג דייקי התוס' והמרדכי התם אהא דאמר רבא שרא לסרוקי סוסיא ע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אסור לכחול בפוך בשבת מפני שהוא ככותב. באו\"ח סי' ש\"ג כתב דאסור מפני שהוא צובע, וזה תלוי בחילוף הגירסאות בגמ' דס\"פ המצניע. ודע דבירושלמי איתא כגירסת רבינו. אך לכל הגירסאות ק\"ל דתיפוק ליה איסורא דלכחול בפוך משום שהוא רפואה לעין וכדאיתא בפ' ח' שרצים (ק\"ט), ואח\"כ מצאתי שהרגיש בזה בס' מחנה אפרים ותירץ דהכא איירי בבריא דליכא למיחש לשחיקת סממנין. ולדידי א\"צ לזה דאפילו בחולה בעינים משכחת דליכא משום רפואה דהא אמר בס\"פ שואל (קנ\"א) האי כוחלא עד מ' שנין מרווח מכאן ואילך לא מרווח, ובכה\"ג איצטריך לאסור כאן לכחול משום כותב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: דהיינו דוקא באיסורי דרבנן אבל באיסורי תורה ממחין ביד אביו שלא יניחנו לעשות איסור. וכ\"כ הרדב\"ז סוף ח\"ב:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "הגמי\"י סי' ד': כרב הונא דהוא בתראה ע\"כ. ובגיטין (ז') פירש\"י דרב חסדא תלמיד ר\"ה היה. והתוס' בפ' הדר כתבו דהיה תלמיד חבר שלו:
שם ודלא כרב דאמר כו'. צ\"ל ודלא כרב חסדא דאמר:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שבת", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..27bf270e137c5445b102b05b9328834a8f5b2568 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,39 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו שבת בראשית. עי' קידושין (ל\"ז), נדרים (ע\"ח):" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..df3e88dd035fa1fbd3aebde576eaffbbedd7a5b6 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,36 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sanctification_of_the_New_Month", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו שבת בראשית. עי' קידושין (ל\"ז), נדרים (ע\"ח):" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות קידוש החודש", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..08d3393d7ae8bf0b479c4486a8b3c610d91987fe --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,62 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ונראה דיש להקשות עוד כו'. כבר הקשה זה הרמב\"ן בס' המצות:
שם בהג\"ה: כתב הרמב\"ם בהדיא שהל\"מ לא מקרי ד\"ס וצ\"ע. ולפמ\"ש הפר\"ח ביו\"ד סי' כ\"ט לק\"מ:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..581b06b0fbfcea7fe0a50f47e2800a7405691d97 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zemanim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,59 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בלח\"מ: ונראה דיש להקשות עוד כו'. כבר הקשה זה הרמב\"ן בס' המצות:
שם בהג\"ה: כתב הרמב\"ם בהדיא שהל\"מ לא מקרי ד\"ס וצ\"ע. ולפמ\"ש הפר\"ח ביו\"ד סי' כ\"ט לק\"מ:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zemanim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3cc40b2ea9cf66b7d4cb32af58db748fbbb796d5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,74 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלאים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הזורע זרעים כלאים וכן המרכיב אילנות כלאים אע\"פ שלוקה הרי אלו מותרין. מ\"ש הכ\"מ דילפינן כלאי הרכבה מכלאי זרעים לענין היתר אכילה אינו מחוור שהרי קלעי זרעים קילי שאין נוהגין בח\"ל. וכן בב\"י ס\"ס רצ\"ה לא העתיק דבריו בכאן. אלא יש ללמוד כן מהסוגיא דחולין (דף קט\"ו) דקאמר דטעמא דכלאי זרעים מותרים משום דאיתקוש לכלאי בהמה וא\"כ ה\"נ כלאי הרכבה הא איתקוש לכלאי בהמה כדאמר פ\"ק דקידושין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקנים והוורד והאיטדין מיני אילן הן. כתב הכ\"מ שהוא בירושלמי. וה\"נ איתא בבבלי בעירובין (דף ל\"ד:) אלא דבמקום הוורד איתא שם וההגין. וצ\"ע דבש\"ס שם מחלק בין קנים העוזרדין לשאינן עוזרדין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ: וכן צ\"ע למה פסק כר\"ש כו'. עיין פרק דלעיל הלכה ט':" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f2ad63204584e4fc38a053f84f0275da17208011 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,71 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Diverse Species", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Diverse_Species", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הזורע זרעים כלאים וכן המרכיב אילנות כלאים אע\"פ שלוקה הרי אלו מותרין. מ\"ש הכ\"מ דילפינן כלאי הרכבה מכלאי זרעים לענין היתר אכילה אינו מחוור שהרי קלעי זרעים קילי שאין נוהגין בח\"ל. וכן בב\"י ס\"ס רצ\"ה לא העתיק דבריו בכאן. אלא יש ללמוד כן מהסוגיא דחולין (דף קט\"ו) דקאמר דטעמא דכלאי זרעים מותרים משום דאיתקוש לכלאי בהמה וא\"כ ה\"נ כלאי הרכבה הא איתקוש לכלאי בהמה כדאמר פ\"ק דקידושין:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "הקנים והוורד והאיטדין מיני אילן הן. כתב הכ\"מ שהוא בירושלמי. וה\"נ איתא בבבלי בעירובין (דף ל\"ד:) אלא דבמקום הוורד איתא שם וההגין. וצ\"ע דבש\"ס שם מחלק בין קנים העוזרדין לשאינן עוזרדין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [ + "בכ\"מ: וכן צ\"ע למה פסק כר\"ש כו'. עיין פרק דלעיל הלכה ט':" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות כלאים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4eaa25e37b6824503b536aa2f96963ac96ae605d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,86 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "בכ\"מ: וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך וכו'. וכ\"כ בסוף הל' תרומות וכ\"מ בתוס' דברכות:" + ] + ], + [ + [ + "ומביאים בכורים של דבריהם מערי סיחון ועוג. עיין בכס\"מ וכ\"מ במהרי\"ק שרש קכ\"ב. ועיין בדבריו שם שהביא ראיה לרבינו מהספרי דת\"ק דריה\"ג שם ג\"כ ממעט עבר הירדן מגז\"ש דזבת חלב ודבש דפרשת בא דאינו חושב רק ה' עממין וש\"מ דת\"ק מודה לריה\"ג דמה\"ת עבר הירדן פטור מבכורים. וא\"כ כי מחייב ת\"ק במתניתין אינו אלא מדרבנן וריה\"ג אתא לאוסופי דאף מדרבנן אין מביאין משום שאינו ארץ זבת חלב ודבש עכ\"ד. ואינו מוכרח כלל דת\"ק ממעט עבר הירדן מדלא חשיב רק ה' עממים דאפשר דעה\"י בכלל אמורי הוא וכ\"מ ברמב\"ן בפרשת בא דת\"ק לא ממעט רק ב' עממין שהן פריזי וגרגשי. אלא דיש להוכיח דת\"ק דספרי ממעט ג\"כ עבר הירדן מדאיתא במכילתא דריה\"ג מחייב בכל ז' עממים ואי איתא דת\"ק דפוטר ב' עממין מחייב בעבר הירדן א\"כ פליגי בסברות הפוכות לגמרי דלת\"ק עה\"י חמור מב' עממין ולריה\"ג ב' עממין חמור מעה\"י. אלא ע\"כ דעה\"י גם לת\"ק פטור והא דנקט ליה ריה\"ג י\"ל דלדיוקא נקטיה דבב' עממין מחייב. וצ\"ל דס\"ל לרבינו דגם שאר תנאי דמכילתא ותנחומא דסברי דבכלל החמשה עממין הן כל שבעה מ\"מ בעבר הירדן אפשר דפטרי מה\"ת עכ\"פ ול\"פ בזה תנאי כלל ודו\"ק:
שם ואינם נוהגין אלא בפני הבית ובא\"י שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. תוספתא בשקלים:
שם ואם הביא בכורים מחוץ לארץ אינן בכורים. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא כן לרבינו מדאיתא בחולין (דף קל\"ו) ארצך ולא ח\"ל ומפרש דלא קדשי כלל דאי לפטור ל\"ל קרא הא אף בעבר הירדן א\"ח מה\"ת לשיטתו אלא אתא לאסור מח\"ל דכיון דל\"ק הוי ח\"ב. ובזה י\"ל קושיית התוס' שם. ועיין ברא\"ש סוף חלה דלגירסתו שם משמע דס\"ל דגם מח\"ל מקבלין אבל רבינו שם אזיל לטעמיה כאן ע\"ש. ועיין בירושלמי שלהי בכורים דמוכח דח\"ל הוי כמו חוץ מז' מינין. ולפ\"ז מוכרח רבינו לומר דעבר הירדן אינו מה\"ת מכח מתניתין דשלהי בכורים ופסקו לקמן הלכה י\"ח:
בכ\"מ: ומשמע לרבינו דלא פליג ת\"ק אלא מדאורייתא אבל מדרבנן מודה דמיחייב. ט\"ס וצ\"ל אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודה דפטור:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קנה אילן אחד וקרקעו ה\"ז מביא. במשנה דבכורים איתא דמביא וקורא ותמה הכס\"מ על רבינו שהשמיט דקורא. ונראה ליישב דע\"כ לא קיי\"ל דקורא אלא ביובל ראשון ולא ביובל שני שהקרקע חוזרת לבעלים ולא הוי אלא קנין פירות וקיי\"ל דקנין פירות אינו כקנין הגוף וכדמוכח בס\"פ השולח (גיטין דף מ\"ח) ומש\"ה השמיטו רבינו כאן וסמך עצמו על מה שכתב לקמן בפ\"ד גבי מכר אילנות וקרקען בזמן שהיובל נוהג ה\"ז מביא וקורא ביובל ראשון בלבד וכו':" + ], + [], + [], + [ + "אשירה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים מפני שהן כקדשי מקדש. לא הראו מקורו והוא בירושלמי פ\"א דבכורים. ומיהו מ\"ש רבינו שהן כקדשי מקדש לאו דוקא שהרי גם למצוה בעלמא לגבוה מיפסיל כמ\"ש ברפ\"ח דלולב ע\"ש. ודע דלא מיפסיל אלא מה שהיה קודם שבטלה אבל מה שגדל אחר שבטלה ראויה לבכורים דהא הוי שנוי גמור וקיי\"ל דנעבד שנשתנה כשר אף לגבוה כמ\"ש רבינו בה' איסורי מזבח פ\"ג וגדולין הוי שנוי גמור כמ\"ש הט\"ז באו\"ח סימן תרמ\"ט. וכה\"ג אכתוב שם בפרק ד' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "גר מביא וקורא. עיין בהגהות ס' משנה למלך שמביא בשם מהר\"ם בן חביב בס' כ\"י ובס' כפות תמרים דלעתיד לבוא יטלו נחלה בא\"י ותמך יסודו על מ\"ש ביחזקאל סי' מ\"ז וברבה קהלת והיינו דכתיב ביחזקאל והיה השבט אשר וגו' שם תתנו נחלתו ומביאו ברבה קהלת. והבין המהר\"ם ב\"ח שהכוונה היא כפשטיה שיטול הגר נחלתו בא\"י בתוך ב\"י. ונמשך אחריו בעל הגה\"ה שבספר מ\"ל ובס' משנת חכמים ואישתמיטתייהו לכולהו הא דאיתא בספרי פ' בהעלותך אההוא קרא דיחזקאל וז\"ל וכי יש לגר נחלה בא\"י אלא אם אינו ענין לירושה תנהו ענין לכפרה שאם היה בשבט יהודה מתכפר לו בשבט יהודה כו' והכי איתא בילקוט פ' שלח לך וז\"ל וכי יש להם נחלה בא\"י ואיזו היא נחלתו זו כפרתו לימד אם נתגייר עם השבט שיתכפר עמו כדכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר וגו'. ובלא\"ה קשה לי על מ\"ש דה\"ט דמביא וקורא ויכול לומר אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו משום שהוא לשון עתיד ולע\"ל יטלו חלק בארץ דא\"כ לא איצטריך לרבינו לומר גבי כהנים ולוים דמביאין וקורין מפני שיש להן ערי מגרש דתיפוק ליה מטעם שלעתיד יטלו חלק בארץ כדאיתא ביחזקאל ובש\"ס ב\"ב (דף קכ\"ב) וכ\"ה בסמ\"ג והביאו המ\"ל סוף הל' שמיטה. ובישוב קושיית מהר\"ם ב\"ח כבר כתב הרדב\"ז בסוף ח\"ב בע\"א דגבי בכורים הקדים אשר נשבעת לאבותינו ומהם אנו זוכין והגר בכלל משא\"כ גבי ודוי מעשר הקדים אשר נתת לנו ולכך ממעטינן גר שלא נטלו חלק בארץ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "הרי שהקדיש בהמות לבדק הבית וגזזן יכול יהא חייב לפדות וליתן לכהן כו' ת\"ל צאנך. והקשה הכ\"מ דתיפוק ליה דאינו נפדה משום דבעי' העמדה והערכה כדאיתא בגמ'. והרדב\"ז בסוף ח\"ב כתב דס\"ל לרבינו דלא קיי\"ל כס\"ד דגמ' אלא דגיזה לא בעינן באמת העמדה והערכה. אבל לא כתב מנ\"ל זה. וי\"ל שיצא זה לרבינו מכח קושיית התוס' בספ\"ג דבכורות ע\"ש וסמך אסוגיא דמעילה (דף ט\"ו) דמוכח שם דהעמדה מחיים מהני לפדות אח\"כ וכמו שמבואר מהתוס' שם ד\"ה ואפילו עיין שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגוזז את המתה פטור. כתב הכס\"מ דלא מקרי גז. וק\"ל ממ\"ש רבינו פ\"ט מהל' שבת. וצ\"ל שהעיקר משום דלא מקרי צאן:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3560cd3cc1cd88533bf3c1394f300f6a1b70169b --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,83 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_First_Fruits_and_other_Gifts_to_Priests_Outside_the_Sanctuary", + "text": [ + [ + [], + [ + "בכ\"מ: וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך וכו'. וכ\"כ בסוף הל' תרומות וכ\"מ בתוס' דברכות:" + ] + ], + [ + [ + "ומביאים בכורים של דבריהם מערי סיחון ועוג. עיין בכס\"מ וכ\"מ במהרי\"ק שרש קכ\"ב. ועיין בדבריו שם שהביא ראיה לרבינו מהספרי דת\"ק דריה\"ג שם ג\"כ ממעט עבר הירדן מגז\"ש דזבת חלב ודבש דפרשת בא דאינו חושב רק ה' עממין וש\"מ דת\"ק מודה לריה\"ג דמה\"ת עבר הירדן פטור מבכורים. וא\"כ כי מחייב ת\"ק במתניתין אינו אלא מדרבנן וריה\"ג אתא לאוסופי דאף מדרבנן אין מביאין משום שאינו ארץ זבת חלב ודבש עכ\"ד. ואינו מוכרח כלל דת\"ק ממעט עבר הירדן מדלא חשיב רק ה' עממים דאפשר דעה\"י בכלל אמורי הוא וכ\"מ ברמב\"ן בפרשת בא דת\"ק לא ממעט רק ב' עממין שהן פריזי וגרגשי. אלא דיש להוכיח דת\"ק דספרי ממעט ג\"כ עבר הירדן מדאיתא במכילתא דריה\"ג מחייב בכל ז' עממים ואי איתא דת\"ק דפוטר ב' עממין מחייב בעבר הירדן א\"כ פליגי בסברות הפוכות לגמרי דלת\"ק עה\"י חמור מב' עממין ולריה\"ג ב' עממין חמור מעה\"י. אלא ע\"כ דעה\"י גם לת\"ק פטור והא דנקט ליה ריה\"ג י\"ל דלדיוקא נקטיה דבב' עממין מחייב. וצ\"ל דס\"ל לרבינו דגם שאר תנאי דמכילתא ותנחומא דסברי דבכלל החמשה עממין הן כל שבעה מ\"מ בעבר הירדן אפשר דפטרי מה\"ת עכ\"פ ול\"פ בזה תנאי כלל ודו\"ק:
שם ואינם נוהגין אלא בפני הבית ובא\"י שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך. תוספתא בשקלים:
שם ואם הביא בכורים מחוץ לארץ אינן בכורים. הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא כן לרבינו מדאיתא בחולין (דף קל\"ו) ארצך ולא ח\"ל ומפרש דלא קדשי כלל דאי לפטור ל\"ל קרא הא אף בעבר הירדן א\"ח מה\"ת לשיטתו אלא אתא לאסור מח\"ל דכיון דל\"ק הוי ח\"ב. ובזה י\"ל קושיית התוס' שם. ועיין ברא\"ש סוף חלה דלגירסתו שם משמע דס\"ל דגם מח\"ל מקבלין אבל רבינו שם אזיל לטעמיה כאן ע\"ש. ועיין בירושלמי שלהי בכורים דמוכח דח\"ל הוי כמו חוץ מז' מינין. ולפ\"ז מוכרח רבינו לומר דעבר הירדן אינו מה\"ת מכח מתניתין דשלהי בכורים ופסקו לקמן הלכה י\"ח:
בכ\"מ: ומשמע לרבינו דלא פליג ת\"ק אלא מדאורייתא אבל מדרבנן מודה דמיחייב. ט\"ס וצ\"ל אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודה דפטור:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "קנה אילן אחד וקרקעו ה\"ז מביא. במשנה דבכורים איתא דמביא וקורא ותמה הכס\"מ על רבינו שהשמיט דקורא. ונראה ליישב דע\"כ לא קיי\"ל דקורא אלא ביובל ראשון ולא ביובל שני שהקרקע חוזרת לבעלים ולא הוי אלא קנין פירות וקיי\"ל דקנין פירות אינו כקנין הגוף וכדמוכח בס\"פ השולח (גיטין דף מ\"ח) ומש\"ה השמיטו רבינו כאן וסמך עצמו על מה שכתב לקמן בפ\"ד גבי מכר אילנות וקרקען בזמן שהיובל נוהג ה\"ז מביא וקורא ביובל ראשון בלבד וכו':" + ], + [], + [], + [ + "אשירה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים מפני שהן כקדשי מקדש. לא הראו מקורו והוא בירושלמי פ\"א דבכורים. ומיהו מ\"ש רבינו שהן כקדשי מקדש לאו דוקא שהרי גם למצוה בעלמא לגבוה מיפסיל כמ\"ש ברפ\"ח דלולב ע\"ש. ודע דלא מיפסיל אלא מה שהיה קודם שבטלה אבל מה שגדל אחר שבטלה ראויה לבכורים דהא הוי שנוי גמור וקיי\"ל דנעבד שנשתנה כשר אף לגבוה כמ\"ש רבינו בה' איסורי מזבח פ\"ג וגדולין הוי שנוי גמור כמ\"ש הט\"ז באו\"ח סימן תרמ\"ט. וכה\"ג אכתוב שם בפרק ד' ע\"ש:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [ + "גר מביא וקורא. עיין בהגהות ס' משנה למלך שמביא בשם מהר\"ם בן חביב בס' כ\"י ובס' כפות תמרים דלעתיד לבוא יטלו נחלה בא\"י ותמך יסודו על מ\"ש ביחזקאל סי' מ\"ז וברבה קהלת והיינו דכתיב ביחזקאל והיה השבט אשר וגו' שם תתנו נחלתו ומביאו ברבה קהלת. והבין המהר\"ם ב\"ח שהכוונה היא כפשטיה שיטול הגר נחלתו בא\"י בתוך ב\"י. ונמשך אחריו בעל הגה\"ה שבספר מ\"ל ובס' משנת חכמים ואישתמיטתייהו לכולהו הא דאיתא בספרי פ' בהעלותך אההוא קרא דיחזקאל וז\"ל וכי יש לגר נחלה בא\"י אלא אם אינו ענין לירושה תנהו ענין לכפרה שאם היה בשבט יהודה מתכפר לו בשבט יהודה כו' והכי איתא בילקוט פ' שלח לך וז\"ל וכי יש להם נחלה בא\"י ואיזו היא נחלתו זו כפרתו לימד אם נתגייר עם השבט שיתכפר עמו כדכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר וגו'. ובלא\"ה קשה לי על מ\"ש דה\"ט דמביא וקורא ויכול לומר אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו משום שהוא לשון עתיד ולע\"ל יטלו חלק בארץ דא\"כ לא איצטריך לרבינו לומר גבי כהנים ולוים דמביאין וקורין מפני שיש להן ערי מגרש דתיפוק ליה מטעם שלעתיד יטלו חלק בארץ כדאיתא ביחזקאל ובש\"ס ב\"ב (דף קכ\"ב) וכ\"ה בסמ\"ג והביאו המ\"ל סוף הל' שמיטה. ובישוב קושיית מהר\"ם ב\"ח כבר כתב הרדב\"ז בסוף ח\"ב בע\"א דגבי בכורים הקדים אשר נשבעת לאבותינו ומהם אנו זוכין והגר בכלל משא\"כ גבי ודוי מעשר הקדים אשר נתת לנו ולכך ממעטינן גר שלא נטלו חלק בארץ:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [ + "הרי שהקדיש בהמות לבדק הבית וגזזן יכול יהא חייב לפדות וליתן לכהן כו' ת\"ל צאנך. והקשה הכ\"מ דתיפוק ליה דאינו נפדה משום דבעי' העמדה והערכה כדאיתא בגמ'. והרדב\"ז בסוף ח\"ב כתב דס\"ל לרבינו דלא קיי\"ל כס\"ד דגמ' אלא דגיזה לא בעינן באמת העמדה והערכה. אבל לא כתב מנ\"ל זה. וי\"ל שיצא זה לרבינו מכח קושיית התוס' בספ\"ג דבכורות ע\"ש וסמך אסוגיא דמעילה (דף ט\"ו) דמוכח שם דהעמדה מחיים מהני לפדות אח\"כ וכמו שמבואר מהתוס' שם ד\"ה ואפילו עיין שם:" + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "הגוזז את המתה פטור. כתב הכס\"מ דלא מקרי גז. וק\"ל ממ\"ש רבינו פ\"ט מהל' שבת. וצ\"ל שהעיקר משום דלא מקרי צאן:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..60f73f23af4a1149e8f87650f17d526ed1f8ad6e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,78 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מתנות עניים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אב ובנו איש וקרובו שני אחין שני שותפין שהיה אחד מהן עני נותן לו האחר מעשר עני שלו. כתב הכ\"מ שהוא בירושלמי, וכבר הובא בבבלי פ\"ק דקידושין (דף ל' ע\"א):" + ] + ], + [], + [ + [ + "ואם התנה שלא יתן עד שימצא עני א\"צ להפריש. עיין בטור יו\"ד ר\"ס רנ\"ז ובט\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושבוי שהמיר כו' כגון שהיה אוכל נבילה להכעיס וכיוצא בו אסור לפדותו. ומשמע מלשון זה דאפילו בפעם אחת. ועיין ט\"ז סי' רנ\"א ורנ\"ג ובס' בכור שור בחידושיו לגיטין:" + ], + [], + [], + [ + "היו לפנינו עניים הרבה או שבויים הרבה כו' רבו או אביו שהוא ת\"ח קודם לזה שהוא גדול מהם בחכמה. פירש הש\"ך ביו\"ד ס\"ס רנ\"א דמ\"ש שיהא האב ת\"ח היינו לומר דבכה\"ג קודם אפילו לרבו שגדול ממנו בחכמה דלענין להחיותו לא בעינן שיהא שקול כרבו אבל לגבי אחר שגדול בחכמה האב קודם אע\"פ שאינו ת\"ח כלל. וזה דלא כמ\"ש הלח\"מ רפ\"ה מהל' ת\"ת עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3c12d968fe28daae5cd497b5290867e2ca9dc2fa --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,75 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Gifts to the Poor", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Gifts_to_the_Poor", + "text": [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אב ובנו איש וקרובו שני אחין שני שותפין שהיה אחד מהן עני נותן לו האחר מעשר עני שלו. כתב הכ\"מ שהוא בירושלמי, וכבר הובא בבבלי פ\"ק דקידושין (דף ל' ע\"א):" + ] + ], + [], + [ + [ + "ואם התנה שלא יתן עד שימצא עני א\"צ להפריש. עיין בטור יו\"ד ר\"ס רנ\"ז ובט\"ז:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ושבוי שהמיר כו' כגון שהיה אוכל נבילה להכעיס וכיוצא בו אסור לפדותו. ומשמע מלשון זה דאפילו בפעם אחת. ועיין ט\"ז סי' רנ\"א ורנ\"ג ובס' בכור שור בחידושיו לגיטין:" + ], + [], + [], + [ + "היו לפנינו עניים הרבה או שבויים הרבה כו' רבו או אביו שהוא ת\"ח קודם לזה שהוא גדול מהם בחכמה. פירש הש\"ך ביו\"ד ס\"ס רנ\"א דמ\"ש שיהא האב ת\"ח היינו לומר דבכה\"ג קודם אפילו לרבו שגדול ממנו בחכמה דלענין להחיותו לא בעינן שיהא שקול כרבו אבל לגבי אחר שגדול בחכמה האב קודם אע\"פ שאינו ת\"ח כלל. וזה דלא כמ\"ש הלח\"מ רפ\"ה מהל' ת\"ת עיי\"ש:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מתנות עניים", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..caa1ebb81747352dedcbf93c24c55e403982607d --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,213 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תרומות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש עבר והפריש כו'. עיין לקמן פ\"ה הלכה ט':" + ], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. ואי אמרת דאיסורו איסור תורה וכי בדידהו תליא מילתא. עיין בירושלמי ובקרבן עדה שבת פ\"ב:" + ], + [ + "וכן תרומת מעשר כו'. עיין בפרק שאחר זה הלכה ט\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בג' פרקים צריך לבדוק היין כו' בקדים של מוצאי החג. כתב הכ\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאמר בגמ' בקידום של מוצאי החג של תקופה. עיין מ\"ש התוי\"ט בספ\"ג דגיטין:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בכ\"מ: ובירושלמי מוכח כדברי רבינו. כ\"כ בתוי\"ט:" + ], + [], + [], + [], + [ + "זר שאכל תרומה בזדון כו' בין שאכל טמאה חייב מיתה בידי שמים. המשנה למלך רמז לעיין במ\"ש הלח\"מ פ\"ט דסנהדרין, והוא דשם הקשה על רבינו דמניין לו לחייב מיתה לזר בתרומה טמאה. ואישתמיטתיה שדברי רבינו מפורשים בתוספתא פ\"ו דתרומות והובאה בירושלמי פ\"ב דבכורים ע\"ש. וכ\"מ בירושלמי פ\"ה דתרומות ובתוספתא זבחים פי\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשא שניה היא אוכלת ועבדי מלוג שלה לא יאכלו. עיין בכ\"מ שכתב שאינו יודע מנ\"ל שנשואין באיסור דרבנן לכהן תאכל היא ועבדי צ\"ב שלה. והוא מתבאר מהירושלמי דפ\"ט דיבמות ופי\"א דכתובות דאיתא התם ר\"א בעי קומי ר' מני עבדי שניות מהו שיאכלו וא\"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אין אוכלין, משמע דהיא וכן עבדי צאן ברזל פשיטא דאוכלין רק בעבדי נכסי מלוג ל\"א. וכן יש ללמוד מהא דתניא בתוספתא פ\"ח דיבמות כהן הדיוט שנשא אשה איילונית ה\"ז מאכילה בתרומה והוא מ\"ש רבינו בסוף הפרק, ומשמע דאיירי בעבר ונשאה באיסור וכגון שאין לו אשה אחרת ואפ\"ה מאכילה כיון שאין בה אלא איסור מדרבנן כגון שיש לו בנים כבר דכה\"ג אינה אסורה אלא מדרבנן כמ\"ש הה\"מ פט\"ו מהל' אישות. ומזה יש ללמוד לשנייה ושאר איסור דרבנן שנשואיה מאכילה. וזה דלא כהכ\"מ בס\"פ שהראה מקור דברי רבינו אהא דכהן הדיוט שנשא את האיילונית מהא דתנן ביבמות דחכ\"א דאיילונית אינה זונה, ואינו מחוור דהתם לא איירי כלל לענין להאכילה בתרומה אלא לענין דמותר לנושאה לכתחילה כשיש לו אשה ובנים וכבר הביאו רבינו בהל' אישות ובהל' א\"ב, וא\"כ פשיטא דבכה\"ג מאכילה בתרומה ומאי הוצרך רבינו לכתוב דין זה כלל כאן. אך לפמ\"ש א\"ש שיצא לו זה מהתוספתא ואיירי שנשאה באופן שאסור מדרבנן כנ\"ל, ומזה יצא לו ג\"כ מ\"ש כאן דנשא שנייה אוכלת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהיתה אוכלת בתרומה ואמרו לה מת בעלך וכו' משלמין הקרן לבד. בפ\"ח דתרומות איפלגו ר' אליעזר ור' יהושע דר\"א מחייב קרן וחומש ור\"י פוטר. וכתב הכ\"מ דנראה מדברי רבינו שהוא מפרש דר' יהושע פטר מחומש בלבד כו' ועיי\"ש מ\"ש בזה. ונראה דאישתמיט מיניה דבהדיא איתא הכי בירושלמי פ\"ז דתרומות מה פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "תרומת ח\"ל נאכלת עם הזר על השלחן. זה למד רבינו מדתנן גבי חלת ח\"ל והביאו בהל' בכורים ושם כתב הטעם לפי שאינה מדמעת ואפילו נתערבו שוה בשוה. וא\"כ משמע דה\"ה לתרומת ח\"ל שאינה מדמעת לדעת רבינו כמו בחלת ח\"ל וע\"ש בכס\"מ. ולפ\"ז צ\"ל דמ\"ש רבינו לקמן בפי\"ג תרומת ח\"ל מותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו הוא לאו דוקא אלא דה\"ה דאוכלה זר. א\"נ דלכתחילה אסור לערבה בשביל אכילת זר. וכ\"מ שכתב הרוקח בסי' שנ\"ט דיש איסור לישראל לערב דא\"כ מבטל תורת נתינה:
ומ\"ש רבינו וא\"צ נט\"י כחולין כתב הכס\"מ כלומר לפירות ולא הראה מקור לזה דא\"צ נט\"י. ועיין נדה (דף ל\"ב) תרומת א\"י כו' ושל ח\"ל מותר בנגיעה ואף באכילה אינה אסורה רק למי שנטמא:" + ], + [], + [], + [ + "קניבת ירק שמשליכין הבעלי בתים הרי אלו אסורים לזרים אבל קניבת ירק שמקנבין הגננין מותרין. עי' בכס\"מ דגירסת רבינו בירושלמי דתרומות אינה כגירסא שלפנינו. ויש להביא ראיה לגירסת רבינו דהכי איתא בתוספתא פ\"ג דדמאי והעתיקה רבינו בהל' מעשר וז\"ל קניבת ירק שבגינה ה\"ז מותרת של בע\"ב ושבתוך ביתו אסורה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גדולי גדולין חולין לכל דבר (יוצא מגופו כו') ואפי' דבר שאין זרעו כלה אם רבו הגידולין על העיקר כו' מותר לזרים. עיין בר\"ן בנדרים (דף נ\"ז ע\"ב) דדוקא באכילת ארעי אבל באכילת קבע אסור דהוי טבל שהרי ביטלו גידולין את העיקר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "משקין שאינן ראויין להדלקה שנטמאו כגון היין קוברין אותן. וכתב הכס\"מ בשם הרי\"ק דטעמו דלא פסק כב\"ה דאמרי תעשה זילוף דאינהו לא חיישי לתקלה ואנן אשכחן דחיישינן לתקלה בפ\"ק דשבת ובפ' כ\"ש. ועיין מ\"ש התוס' בב\"ק (דף קט\"ו ע\"ב) ולפ\"ד אף ב\"ה מודו התם וא\"כ אין ראיה לדחות דברי ב\"ה מהתם. אלא טעמו של רבינו הוא דפסק כברייתא דפסחים (דף ל\"ב) והעתיקה רבינו ברפ\"י ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל האוכל תרומה מברך כו' אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה כו'. שגם אכילת קדשי הגבול כעבודה שנאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מבואר בפסחים (דף ע\"ג) ובירושלמי פ\"ח דתרומות איפלגו בה רב ור\"י אי הוו קדשי הגבול כעבודה וגם בזה\"ז ופסק רבינו כר\"י דס\"ל דגם קדשי הגבול בזה\"ז כעבודה. והסוגיא דיבמות (דף ל\"ד) והרי תרומה דאין זמנו בהול ופטור וכו' וקדחיק לשנויי הכא בתרומה ע\"פ עסקינן. אליבא דרב קאי התם דפליג עליה דר\"י בירושלמי וס\"ל דלא איקרי עבודה דקאמר התם על דעתיה דרב ובלבד בקדשי מקדש. ולפ\"ז לא הומ\"ל משום דאכילת תרומה איקרי עבודה כדאמר בפ' א\"ד. ומיושב קושיית התוס' ביבמות שם. וגם מהא דפסחים יש ללמוד הא דמשמע מדברי רבינו דגם נשים ועבדים של כהן שאוכלים בתרומה מברכים וגם אצלם חשבינן אכילת תרומה עבודה מדסתם רבינו דכל האוכל תרומה מברך ונתן טעם מפני שהיא כעבודה. דהכי מוכח בגמ' התם דהא מטעם זה פטר שם אשת כהן ועבדו שהיו אוכלים בתרומה וא\"ל מת בעלך או גירשך כו'. וזה דלא כמ\"ש הצל\"ח בריש ברכות בפשיטות דדוקא גבי כהנים זכרים אמרינן דהוי כעבודה דילפינן לה מעבודת מתנה אתן את כהונתכם וגבי כהנים כתיב. וא\"מ דמ\"מ כיון דכתיב קנין כספו יאכל בו י\"ל דאתקיש אכילת קנין כספו לאכילת כהן עצמו וכי היכי דאכילתו הוי עבודה ה\"נ שלהם. והא דהוי כעבודה אף בזה\"ז דליכא עבודה ולא אמר דלא הוי כעבודה אלא בזמן עבודה י\"ל דה\"ט דקיי\"ל דמקריבין אע\"פ שאין ביהמ\"ק. ומיהו בירושלמי יליף ר' יוחנן מקרא דאל הכהן אשר יהיה בימים ההם:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9a442e026e4eedab1dee1103dc7f5f35e38f703f --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,210 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Heave Offerings", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Heave_Offerings", + "text": [ + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: ומ\"ש עבר והפריש כו'. עיין לקמן פ\"ה הלכה ט':" + ], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ ד\"ה תנן כו'. ואי אמרת דאיסורו איסור תורה וכי בדידהו תליא מילתא. עיין בירושלמי ובקרבן עדה שבת פ\"ב:" + ], + [ + "וכן תרומת מעשר כו'. עיין בפרק שאחר זה הלכה ט\"ז:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בג' פרקים צריך לבדוק היין כו' בקדים של מוצאי החג. כתב הכ\"מ שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאמר בגמ' בקידום של מוצאי החג של תקופה. עיין מ\"ש התוי\"ט בספ\"ג דגיטין:" + ] + ], + [ + [], + [ + "בכ\"מ: ובירושלמי מוכח כדברי רבינו. כ\"כ בתוי\"ט:" + ], + [], + [], + [], + [ + "זר שאכל תרומה בזדון כו' בין שאכל טמאה חייב מיתה בידי שמים. המשנה למלך רמז לעיין במ\"ש הלח\"מ פ\"ט דסנהדרין, והוא דשם הקשה על רבינו דמניין לו לחייב מיתה לזר בתרומה טמאה. ואישתמיטתיה שדברי רבינו מפורשים בתוספתא פ\"ו דתרומות והובאה בירושלמי פ\"ב דבכורים ע\"ש. וכ\"מ בירושלמי פ\"ה דתרומות ובתוספתא זבחים פי\"ב:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "נשא שניה היא אוכלת ועבדי מלוג שלה לא יאכלו. עיין בכ\"מ שכתב שאינו יודע מנ\"ל שנשואין באיסור דרבנן לכהן תאכל היא ועבדי צ\"ב שלה. והוא מתבאר מהירושלמי דפ\"ט דיבמות ופי\"א דכתובות דאיתא התם ר\"א בעי קומי ר' מני עבדי שניות מהו שיאכלו וא\"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אין אוכלין, משמע דהיא וכן עבדי צאן ברזל פשיטא דאוכלין רק בעבדי נכסי מלוג ל\"א. וכן יש ללמוד מהא דתניא בתוספתא פ\"ח דיבמות כהן הדיוט שנשא אשה איילונית ה\"ז מאכילה בתרומה והוא מ\"ש רבינו בסוף הפרק, ומשמע דאיירי בעבר ונשאה באיסור וכגון שאין לו אשה אחרת ואפ\"ה מאכילה כיון שאין בה אלא איסור מדרבנן כגון שיש לו בנים כבר דכה\"ג אינה אסורה אלא מדרבנן כמ\"ש הה\"מ פט\"ו מהל' אישות. ומזה יש ללמוד לשנייה ושאר איסור דרבנן שנשואיה מאכילה. וזה דלא כהכ\"מ בס\"פ שהראה מקור דברי רבינו אהא דכהן הדיוט שנשא את האיילונית מהא דתנן ביבמות דחכ\"א דאיילונית אינה זונה, ואינו מחוור דהתם לא איירי כלל לענין להאכילה בתרומה אלא לענין דמותר לנושאה לכתחילה כשיש לו אשה ובנים וכבר הביאו רבינו בהל' אישות ובהל' א\"ב, וא\"כ פשיטא דבכה\"ג מאכילה בתרומה ומאי הוצרך רבינו לכתוב דין זה כלל כאן. אך לפמ\"ש א\"ש שיצא לו זה מהתוספתא ואיירי שנשאה באופן שאסור מדרבנן כנ\"ל, ומזה יצא לו ג\"כ מ\"ש כאן דנשא שנייה אוכלת:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האשה שהיתה אוכלת בתרומה ואמרו לה מת בעלך וכו' משלמין הקרן לבד. בפ\"ח דתרומות איפלגו ר' אליעזר ור' יהושע דר\"א מחייב קרן וחומש ור\"י פוטר. וכתב הכ\"מ דנראה מדברי רבינו שהוא מפרש דר' יהושע פטר מחומש בלבד כו' ועיי\"ש מ\"ש בזה. ונראה דאישתמיט מיניה דבהדיא איתא הכי בירושלמי פ\"ז דתרומות מה פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "תרומת ח\"ל נאכלת עם הזר על השלחן. זה למד רבינו מדתנן גבי חלת ח\"ל והביאו בהל' בכורים ושם כתב הטעם לפי שאינה מדמעת ואפילו נתערבו שוה בשוה. וא\"כ משמע דה\"ה לתרומת ח\"ל שאינה מדמעת לדעת רבינו כמו בחלת ח\"ל וע\"ש בכס\"מ. ולפ\"ז צ\"ל דמ\"ש רבינו לקמן בפי\"ג תרומת ח\"ל מותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו הוא לאו דוקא אלא דה\"ה דאוכלה זר. א\"נ דלכתחילה אסור לערבה בשביל אכילת זר. וכ\"מ שכתב הרוקח בסי' שנ\"ט דיש איסור לישראל לערב דא\"כ מבטל תורת נתינה:
ומ\"ש רבינו וא\"צ נט\"י כחולין כתב הכס\"מ כלומר לפירות ולא הראה מקור לזה דא\"צ נט\"י. ועיין נדה (דף ל\"ב) תרומת א\"י כו' ושל ח\"ל מותר בנגיעה ואף באכילה אינה אסורה רק למי שנטמא:" + ], + [], + [], + [ + "קניבת ירק שמשליכין הבעלי בתים הרי אלו אסורים לזרים אבל קניבת ירק שמקנבין הגננין מותרין. עי' בכס\"מ דגירסת רבינו בירושלמי דתרומות אינה כגירסא שלפנינו. ויש להביא ראיה לגירסת רבינו דהכי איתא בתוספתא פ\"ג דדמאי והעתיקה רבינו בהל' מעשר וז\"ל קניבת ירק שבגינה ה\"ז מותרת של בע\"ב ושבתוך ביתו אסורה:" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "גדולי גדולין חולין לכל דבר (יוצא מגופו כו') ואפי' דבר שאין זרעו כלה אם רבו הגידולין על העיקר כו' מותר לזרים. עיין בר\"ן בנדרים (דף נ\"ז ע\"ב) דדוקא באכילת ארעי אבל באכילת קבע אסור דהוי טבל שהרי ביטלו גידולין את העיקר:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "משקין שאינן ראויין להדלקה שנטמאו כגון היין קוברין אותן. וכתב הכס\"מ בשם הרי\"ק דטעמו דלא פסק כב\"ה דאמרי תעשה זילוף דאינהו לא חיישי לתקלה ואנן אשכחן דחיישינן לתקלה בפ\"ק דשבת ובפ' כ\"ש. ועיין מ\"ש התוס' בב\"ק (דף קט\"ו ע\"ב) ולפ\"ד אף ב\"ה מודו התם וא\"כ אין ראיה לדחות דברי ב\"ה מהתם. אלא טעמו של רבינו הוא דפסק כברייתא דפסחים (דף ל\"ב) והעתיקה רבינו ברפ\"י ע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל האוכל תרומה מברך כו' אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה כו'. שגם אכילת קדשי הגבול כעבודה שנאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מבואר בפסחים (דף ע\"ג) ובירושלמי פ\"ח דתרומות איפלגו בה רב ור\"י אי הוו קדשי הגבול כעבודה וגם בזה\"ז ופסק רבינו כר\"י דס\"ל דגם קדשי הגבול בזה\"ז כעבודה. והסוגיא דיבמות (דף ל\"ד) והרי תרומה דאין זמנו בהול ופטור וכו' וקדחיק לשנויי הכא בתרומה ע\"פ עסקינן. אליבא דרב קאי התם דפליג עליה דר\"י בירושלמי וס\"ל דלא איקרי עבודה דקאמר התם על דעתיה דרב ובלבד בקדשי מקדש. ולפ\"ז לא הומ\"ל משום דאכילת תרומה איקרי עבודה כדאמר בפ' א\"ד. ומיושב קושיית התוס' ביבמות שם. וגם מהא דפסחים יש ללמוד הא דמשמע מדברי רבינו דגם נשים ועבדים של כהן שאוכלים בתרומה מברכים וגם אצלם חשבינן אכילת תרומה עבודה מדסתם רבינו דכל האוכל תרומה מברך ונתן טעם מפני שהיא כעבודה. דהכי מוכח בגמ' התם דהא מטעם זה פטר שם אשת כהן ועבדו שהיו אוכלים בתרומה וא\"ל מת בעלך או גירשך כו'. וזה דלא כמ\"ש הצל\"ח בריש ברכות בפשיטות דדוקא גבי כהנים זכרים אמרינן דהוי כעבודה דילפינן לה מעבודת מתנה אתן את כהונתכם וגבי כהנים כתיב. וא\"מ דמ\"מ כיון דכתיב קנין כספו יאכל בו י\"ל דאתקיש אכילת קנין כספו לאכילת כהן עצמו וכי היכי דאכילתו הוי עבודה ה\"נ שלהם. והא דהוי כעבודה אף בזה\"ז דליכא עבודה ולא אמר דלא הוי כעבודה אלא בזמן עבודה י\"ל דה\"ט דקיי\"ל דמקריבין אע\"פ שאין ביהמ\"ק. ומיהו בירושלמי יליף ר' יוחנן מקרא דאל הכהן אשר יהיה בימים ההם:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות תרומות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..77bab046a91dea18cec22489ad2f659e150e842e --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,176 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [ + "כתב המשנה למלך שלא ראה לרבינו שהביא דין זה דאיתא בירושלמי ספ\"ג דפאה ר' זעירא בש\"ר יוחנן ושבתה הארץ שבת לה' דבר שהוא לה' קדושת שביעית חלה עליו וע\"כ הנוטע כרם להקדש חייב בשביעית כו'. ואני תמה על הרב איך לא השגיח בסוף הסוגיא דירושלמי דפאה דמקשה התם ולמה לית אנן אמרין כדאמר ר\"י לדברי ר' יוסי מפני שקדם נדרו להפקרו הוא אוסר הא קדם הפקרו לנדרו אינו אוסר שאין דעתו לאסור מה שכבר הפקיר. וה\"נ נוטע כרמו להקדש לא עלתה על דעתו לאסור בהקדשו הפקר של שביעית שכבר הוא ע\"כ מופקר ועומד מעולם. והיינו שהשמיט רבינו דין זה כיון שבירושלמי עמד בקושיא. וכן בתוס' דמנחות (דף פ\"ד ע\"א) כתבו דקצירך ונזירך משמע דידך ולא של הקדש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: אבל גמרא דידן בפ' מי שהוציאוהו מסיק להו בתיקו. וגם בירושלמי בסופו מסיק דהלכה כר\"מ משום דסתם כאן כוותיה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דמי שביעית אין מביאין מהן קיני זבים וחטאות ואשמות. הכס\"מ הראה מקום למתניתין דפ\"ח דשביעית אבל ליתא שם חטאות ואשמות. ופירש בשנות אליהו דזה בלאו איסור סחורה אין להביא חטאות ואשמות מדמי שביעית משום שיש בהן אימורים שנשרפים ואמרינן לאכלה ולא לשריפה וכדאמר גבי בכור פ\"ק דבכורות. אך דעת רבינו י\"ל דאזיל לטעמיה שלא היה גירסתו כן בבכורות אלא דהאיסור הוא משום סחורה כמ\"ש הכס\"מ ספ\"ה דבכורות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עלי זיתים ועלי קנים ועלי חרובין אין להם ביעור לפי שאינן נובלות וכלות. בירושלמי ליתא הך דעלי זיתים וגם הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא לו לרבינו מהא דאמר במנחות (דף נ\"ד) למה נמשלו ישראל לזית לומר מה זית עליו אין נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים כו'. אלמא דעלי זיתים אין מינן נובלות וכלות ולכך אין להם ביעור כמו עלי קנים וחרובין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שנמנע להלוות לחבירו קודם שמיטה הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר השמר לך פן וגו'. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא בספרי פרשת ראה וז\"ל השמר לך בל\"ת פן בל\"ת והביאו רבינו בס' המצות. וכה\"ג איתא במנחות (דף צ\"ט ע\"ב) דאמר רבינא אקרא דהשמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וגו' דהוי ב' לאוין דכ\"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל\"ת. [ומכאן ראיה דאף במקום שאין נ\"מ למלקות אמרינן כן וכמ\"ש בחידושי לר\"ה (דף ו') ע\"ש]:" + ] + ], + [ + [], + [ + "ומאימתי התחילו למנות מאחר י\"ד שנה משנכנסו לארץ שנאמר שש שנים תזרע שדך עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו. הכס\"מ הראה מקום לפ\"ב דערכין (דף י\"ד) אבל ליתא התם ראיה זו מקרא שהביא רבינו אלא הוא בת\"כ פ' בהר. ומ\"ש רבינו שעשו שנת כ\"א משנכנסו לארץ שמיטה ושנת ס\"ד יובל הוא בתוספתא דמנחות וכ\"מ בגמ' דספ\"ק דקידושין (דף מ' ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא השדות חוזרות. בגמרא דר\"ה ליתא האי לישנא אך מוכח כן בערכין (דף כ\"ח ע\"ב):" + ] + ], + [ + [ + "אם מכר לצמיתות שניהם עוברים בל\"ת ואין מעשיהן מועילין. לא הראו מקור לזה. ונראה שזה יצא לרבינו מהירושלמי דפ\"ה דדמאי גבי פלוגתא דר\"מ ור\"י אם יש קנין לעכו\"ם להפקיע מיד מעשר אר\"א בי ר\"י קומי ר' יוסא ודא מסייע לר\"מ דאמר אין קנין לעכו\"ם בא\"י והארץ לא תמכר לצמיתות אלמא שאין קרקע א\"י נמכרת לעכו\"ם שכל קנינו לחלוטין. וכיון דקיי\"ל כר\"מ שאין קנין לעכו\"ם כמ\"ש פ\"א מהל' תרומות ש\"מ שאם מכר לחלוטין לא מכר וכ\"פ רבינו גבי מוכר אמה שנאמר לא ימשול למכרה וגבי יפ\"ת. ומהירושלמי הנזכר ק\"ק ע\"ד תוס' בב\"ב (דף פ\"א סע\"א):
במש\"ל: כתב הנ\"י פרק הזהב דלא מהני תנאה ביובל כו'. וכ\"ה בחידושי רשב\"א ס\"פ השולח ובר\"ן ב\"מ (דף ע\"ט):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האחין שחלקו כלקוחות הן מחזירין זל\"ז חלקו ביובל. עיין בה\"ז בערכין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: והרב החינוך סי' תקי\"ד. צ\"ל תק\"ה:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5b3b10fd49eff5df32b813d4a6fd1db83f74c9c9 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,173 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee", + "text": [ + [ + [ + "כתב המשנה למלך שלא ראה לרבינו שהביא דין זה דאיתא בירושלמי ספ\"ג דפאה ר' זעירא בש\"ר יוחנן ושבתה הארץ שבת לה' דבר שהוא לה' קדושת שביעית חלה עליו וע\"כ הנוטע כרם להקדש חייב בשביעית כו'. ואני תמה על הרב איך לא השגיח בסוף הסוגיא דירושלמי דפאה דמקשה התם ולמה לית אנן אמרין כדאמר ר\"י לדברי ר' יוסי מפני שקדם נדרו להפקרו הוא אוסר הא קדם הפקרו לנדרו אינו אוסר שאין דעתו לאסור מה שכבר הפקיר. וה\"נ נוטע כרמו להקדש לא עלתה על דעתו לאסור בהקדשו הפקר של שביעית שכבר הוא ע\"כ מופקר ועומד מעולם. והיינו שהשמיט רבינו דין זה כיון שבירושלמי עמד בקושיא. וכן בתוס' דמנחות (דף פ\"ד ע\"א) כתבו דקצירך ונזירך משמע דידך ולא של הקדש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: אבל גמרא דידן בפ' מי שהוציאוהו מסיק להו בתיקו. וגם בירושלמי בסופו מסיק דהלכה כר\"מ משום דסתם כאן כוותיה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "דמי שביעית אין מביאין מהן קיני זבים וחטאות ואשמות. הכס\"מ הראה מקום למתניתין דפ\"ח דשביעית אבל ליתא שם חטאות ואשמות. ופירש בשנות אליהו דזה בלאו איסור סחורה אין להביא חטאות ואשמות מדמי שביעית משום שיש בהן אימורים שנשרפים ואמרינן לאכלה ולא לשריפה וכדאמר גבי בכור פ\"ק דבכורות. אך דעת רבינו י\"ל דאזיל לטעמיה שלא היה גירסתו כן בבכורות אלא דהאיסור הוא משום סחורה כמ\"ש הכס\"מ ספ\"ה דבכורות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "עלי זיתים ועלי קנים ועלי חרובין אין להם ביעור לפי שאינן נובלות וכלות. בירושלמי ליתא הך דעלי זיתים וגם הכס\"מ לא הראה מקורו. ונראה שיצא לו לרבינו מהא דאמר במנחות (דף נ\"ד) למה נמשלו ישראל לזית לומר מה זית עליו אין נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים כו'. אלמא דעלי זיתים אין מינן נובלות וכלות ולכך אין להם ביעור כמו עלי קנים וחרובין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שנמנע להלוות לחבירו קודם שמיטה הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר השמר לך פן וגו'. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא בספרי פרשת ראה וז\"ל השמר לך בל\"ת פן בל\"ת והביאו רבינו בס' המצות. וכה\"ג איתא במנחות (דף צ\"ט ע\"ב) דאמר רבינא אקרא דהשמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וגו' דהוי ב' לאוין דכ\"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל\"ת. [ומכאן ראיה דאף במקום שאין נ\"מ למלקות אמרינן כן וכמ\"ש בחידושי לר\"ה (דף ו') ע\"ש]:" + ] + ], + [ + [], + [ + "ומאימתי התחילו למנות מאחר י\"ד שנה משנכנסו לארץ שנאמר שש שנים תזרע שדך עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו. הכס\"מ הראה מקום לפ\"ב דערכין (דף י\"ד) אבל ליתא התם ראיה זו מקרא שהביא רבינו אלא הוא בת\"כ פ' בהר. ומ\"ש רבינו שעשו שנת כ\"א משנכנסו לארץ שמיטה ושנת ס\"ד יובל הוא בתוספתא דמנחות וכ\"מ בגמ' דספ\"ק דקידושין (דף מ' ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ולא השדות חוזרות. בגמרא דר\"ה ליתא האי לישנא אך מוכח כן בערכין (דף כ\"ח ע\"ב):" + ] + ], + [ + [ + "אם מכר לצמיתות שניהם עוברים בל\"ת ואין מעשיהן מועילין. לא הראו מקור לזה. ונראה שזה יצא לרבינו מהירושלמי דפ\"ה דדמאי גבי פלוגתא דר\"מ ור\"י אם יש קנין לעכו\"ם להפקיע מיד מעשר אר\"א בי ר\"י קומי ר' יוסא ודא מסייע לר\"מ דאמר אין קנין לעכו\"ם בא\"י והארץ לא תמכר לצמיתות אלמא שאין קרקע א\"י נמכרת לעכו\"ם שכל קנינו לחלוטין. וכיון דקיי\"ל כר\"מ שאין קנין לעכו\"ם כמ\"ש פ\"א מהל' תרומות ש\"מ שאם מכר לחלוטין לא מכר וכ\"פ רבינו גבי מוכר אמה שנאמר לא ימשול למכרה וגבי יפ\"ת. ומהירושלמי הנזכר ק\"ק ע\"ד תוס' בב\"ב (דף פ\"א סע\"א):
במש\"ל: כתב הנ\"י פרק הזהב דלא מהני תנאה ביובל כו'. וכ\"ה בחידושי רשב\"א ס\"פ השולח ובר\"ן ב\"מ (דף ע\"ט):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "האחין שחלקו כלקוחות הן מחזירין זל\"ז חלקו ביובל. עיין בה\"ז בערכין:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "במל\"מ: והרב החינוך סי' תקי\"ד. צ\"ל תק\"ה:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3cc1c38025727fa2e9a0802bfa8c99902677b420 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,112 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות שנה שניה שנתערבו בפירות שנה שלישית וכו' מחצה למחצה מפריש מעשר שני אבל לא מעשר עני. והקשה הראב\"ד דלמה לא יפריש מ\"ע כדמצינו לר\"ע שעל ספק עישר ב' עשורים. וי\"ל דשאני הכא שהוא ספק בתערובת ובכה\"ג אזלינן לקולא בספק תערובת בתו\"מ בזה\"ז לדעת רבינו שהוא מדרבנן כמ\"ש המ\"ל פ\"ז דתרומות משא\"כ בספק דר\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שמותר לזרים לאוכלו בתרומה כך מותר במע\"ש לאוכלו בתורת חולין. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהתוספתא דפ\"ט דתרומות גבי גרעיני זיתים כו' שכתב רבינו בפי\"א דתרומות כשם שאסורים לאכול בתרומה כך אסורים בטבל כו' ובמע\"ש משמע דאילו המותרים בתרומה מותרים נמי בטבל ובמע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ: וא\"כ מתני' רבי היא וחכמים פליגי עליה והלכתא כוותייהו דרבים נינהו. עיין בספר מצודת דוד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: דאף בנטע העכו\"ם לעצמו אסור משום ערלה כמו שכתבו ה\"ג. עיין תוס' קידושין (דף ל\"ו ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מרכיבין כפניות של ערלה. קשה הא בירושלמי מוקי לה כר\"י דאמר סמדר אסור וכ\"כ הר\"ש וא\"כ אמאי העתיקו רבינו הא איהו לא פסק כר\"י בס\"פ דלעיל. וי\"ל דלפי סוגיא דתלמודא דידן בפסחים (דף נ\"ג) מצי אתיא נמי כרבנן דהא אמר דמודין בשאר אילנות דסמדר אסור וכפניות כו'. וכ\"פ בהל' שמיטה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ועיו\"ט האחרון היה הביעור ולמחר מתודין. וגירסת ספרינו במתני' דמע\"ש הוא עיו\"ט הראשון. והכס\"מ הביא ראיה לגירסת רבינו מהירושלמי ואינו ראיה לפמ\"ש הרע\"ב שם כמ\"ש התוי\"ט שם. ובשם בנו כתב שם שהביא ראיה אחרת לגירסת רבינו מגירסת הירושלמי. ואני מצאתי להדיא גירסת רבינו בספרי פרשת ראה ופ' כי תבוא:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a30c32b7556155538524adaa7b6d5cacc8b2daf5 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,109 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Second_Tithes_and_Fourth_Year's_Fruit", + "text": [ + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "פירות שנה שניה שנתערבו בפירות שנה שלישית וכו' מחצה למחצה מפריש מעשר שני אבל לא מעשר עני. והקשה הראב\"ד דלמה לא יפריש מ\"ע כדמצינו לר\"ע שעל ספק עישר ב' עשורים. וי\"ל דשאני הכא שהוא ספק בתערובת ובכה\"ג אזלינן לקולא בספק תערובת בתו\"מ בזה\"ז לדעת רבינו שהוא מדרבנן כמ\"ש המ\"ל פ\"ז דתרומות משא\"כ בספק דר\"ע:" + ] + ], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "כל שמותר לזרים לאוכלו בתרומה כך מותר במע\"ש לאוכלו בתורת חולין. הכס\"מ לא הראה מקורו והוא מתבאר מהתוספתא דפ\"ט דתרומות גבי גרעיני זיתים כו' שכתב רבינו בפי\"א דתרומות כשם שאסורים לאכול בתרומה כך אסורים בטבל כו' ובמע\"ש משמע דאילו המותרים בתרומה מותרים נמי בטבל ובמע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [ + [], + [], + [ + "בכ\"מ: וא\"כ מתני' רבי היא וחכמים פליגי עליה והלכתא כוותייהו דרבים נינהו. עיין בספר מצודת דוד:" + ] + ], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ: דאף בנטע העכו\"ם לעצמו אסור משום ערלה כמו שכתבו ה\"ג. עיין תוס' קידושין (דף ל\"ו ע\"ב):" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "אין מרכיבין כפניות של ערלה. קשה הא בירושלמי מוקי לה כר\"י דאמר סמדר אסור וכ\"כ הר\"ש וא\"כ אמאי העתיקו רבינו הא איהו לא פסק כר\"י בס\"פ דלעיל. וי\"ל דלפי סוגיא דתלמודא דידן בפסחים (דף נ\"ג) מצי אתיא נמי כרבנן דהא אמר דמודין בשאר אילנות דסמדר אסור וכפניות כו'. וכ\"פ בהל' שמיטה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ועיו\"ט האחרון היה הביעור ולמחר מתודין. וגירסת ספרינו במתני' דמע\"ש הוא עיו\"ט הראשון. והכס\"מ הביא ראיה לגירסת רבינו מהירושלמי ואינו ראיה לפמ\"ש הרע\"ב שם כמ\"ש התוי\"ט שם. ובשם בנו כתב שם שהביא ראיה אחרת לגירסת רבינו מגירסת הירושלמי. ואני מצאתי להדיא גירסת רבינו בספרי פרשת ראה ופ' כי תבוא:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e52b268a1b534092a6e96b83be394499c48b4748 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/Friedberg Edition.json @@ -0,0 +1,145 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes", + "versionSource": "https://fjms.genizah.org/", + "versionTitle": "Friedberg Edition", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשרות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "text": [ + [ + [], + [ + "ומניין שמעשר ראשון חולין שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כו'. בספרי ס\"פ קרח:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה אין מוציאין כו'. ואף בלוקחים אם לקחו קודם שימרחו אין מוציאין מהם. כ\"ה בהדיא בירושלמי פ\"ה דמע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא ימכור אדם פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות. עיין לקמן פ\"ו הלכה ו' וי\"א:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר להאכיל לבהמה עראי מן הטבל ואפי' בתוך הבית ומאכיל פקיעי עמיר כו'. כתב הכס\"מ דהא דתניא ומאכיל פקיעי עמיר סתמא במאכיל בהמה היא. ותמה עליו המ\"ל דבמאכל בהמה הא אין בו חיוב מעשר. וי\"ל דכוונת הכס\"מ הוא דאיירי במאכל בהמה שאינו מאכל רוב בני אדם אלא מיעוט בנ\"א דחייב במעשר מיהא מדרבנן כמבואר בפ\"א הלכה ט':" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "וכל שאסור לזרים לאוכלו בתרומה כגון הגרעינין כך אסור לאכלו מן הטבל וכל שמותר לזרים לאכלו בתרומה כך מותר בטבל. הכס\"מ לא הראה מקורו והמשנה למלך לעיל ספ\"ב דתרומות כתב אליבא דהר\"ש דס\"ל דאין למידין מתרומה לטבל ואף מה שמותר בהנאת תרומה אסור בטבל ולא ס\"ל כרבינו דמדמה. ונראה להביא ראיה לדעת רבינו דע\"כ אין טבל חמור מתרומה לענין איסור אכילה והנאה דהכי מוכח בסוגיא דיומא (דף פ\"ג) גבי מי שאחזו בולמוס דמאכילין אותו הקל הקל ופליגי תנאי בטבל ותרומה הי חמור דאיכא מ\"ד תרומה חמורה משום דאי אפשר לתקונה אבל טבל אפשר לתקוניה ואיכא מ\"ד טבל חמור דלא חזי לכהן אבל תרומה חזיא לכהן ומדלא קאמר דאיכא חומר בטבל מבתרומה לענין אכילה והנאה ש\"מ דליכא חומר בזה בטבל מבתרומה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שניטלה תרומתן ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת. הנה במתניתין דדמאי ליתא הא דנטל תרומתן אלא רבינו הוא שהוסיף זה וצריך טעם למה הוצרך לומר כן. וראיתי להתוי\"ט שם שכתב דטעמו משום דלא תני אלא מעשרות, ואין בזה טעם דהא שם מעשרות הוא כולל גם לתרומות כמ\"ש בעצמו. ונראה דטעמו של רבינו הוא משום דקיי\"ל דגבי הפרשת תרומה בעינן שיסיים ויציין מקומה כגון שיאמר תרומתה בתוכה בצפונה או בדרומה אבל אם לא ציין מקומה לא אמר כלום וכמ\"ש רבינו בפ\"ג מהל' תרומות וא\"כ לא איירי בתרומה דהא כה\"ג דאמר זו בזו לא הוי קביעות מקום כדמוכח בירושלמי בפ\"ג דתרומות. ומתניתין דדמאי אפשר דאיירי נמי בתרומה ואתיא כמ\"ד במס' תרומות שם דלא בעינן קביעות מקום. אבל למאי דקיי\"ל דבעינן קביעות מקום ע\"כ דלא איירי רבינו אלא במעשרות דלא בעינן בהו קביעות מקום דגבי תרומה ה\"ט דבעינן קביעות מקום משום דכתיב בה ראשית דמשמע שיהיו שיריה ניכרין אבל במעשרות לא כתיב ראשית. וסברא זו איתא בר\"ש שם וכן במע\"ש לא בעינן קביעות מקום בהפרשתו כשאינו מחללו וכ\"מ בפירוש הרע\"ב פ\"ז דדמאי משנה ה' ובתוס' דיומא (דף נ\"ו ע\"א). וזה דלא כנראה מתוס' דקידושין (דף כ\"ו) והביאם המ\"ל בשלהי ה' מע\"ש דגם במעשרות בעינן קביעות מקום. ועיין בה' מע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר פירות לחבירו ואחר שיצאו מת\"י אמר ללוקח טבלים הן שורת הדין שאינו נאמן. נראה דהיינו לומר שמלמדין אותו לומר שאינו מאמינו וכמ\"ש בהג\"ה ביו\"ד ר\"ס קכ\"ז דאילו ישתוק משום שאינו ברור לו הרי נאמן העד לדעת רבינו כמ\"ש הש\"ך שם מדברי רבינו פ\"ט מהל' נזירות שכתב שאם נסתפק לו מביא קרבן ע\"פ עד אחד וכ\"כ הלח\"מ לדעת רבינו בפ\"ח מהל' שגגות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכתב הראב\"ד כו'. ואין לומר דכיון דמשמיה דר' יצחק קאמר לה הו\"ל תרי דכיון דלא אמרה אלא משמיה כחד חשיבי. עיין ספ\"ב דע\"ז ופ\"ג דבכורות:" + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e84ccb6ad080a5282883665677c60c78bbd89f90 --- /dev/null +++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Yad Eitan/Sefer Zeraim/Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,142 @@ +{ + "title": "Yad Eitan on Mishneh Torah, Tithes", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yad_Eitan_on_Mishneh_Torah,_Tithes", + "text": [ + [ + [], + [ + "ומניין שמעשר ראשון חולין שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כו'. בספרי ס\"פ קרח:" + ], + [], + [ + "בכ\"מ סד\"ה אין מוציאין כו'. ואף בלוקחים אם לקחו קודם שימרחו אין מוציאין מהם. כ\"ה בהדיא בירושלמי פ\"ה דמע\"ש:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "לא ימכור אדם פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות. עיין לקמן פ\"ו הלכה ו' וי\"א:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "ומותר להאכיל לבהמה עראי מן הטבל ואפי' בתוך הבית ומאכיל פקיעי עמיר כו'. כתב הכס\"מ דהא דתניא ומאכיל פקיעי עמיר סתמא במאכיל בהמה היא. ותמה עליו המ\"ל דבמאכל בהמה הא אין בו חיוב מעשר. וי\"ל דכוונת הכס\"מ הוא דאיירי במאכל בהמה שאינו מאכל רוב בני אדם אלא מיעוט בנ\"א דחייב במעשר מיהא מדרבנן כמבואר בפ\"א הלכה ט':" + ] + ], + [], + [], + [ + [ + "וכל שאסור לזרים לאוכלו בתרומה כגון הגרעינין כך אסור לאכלו מן הטבל וכל שמותר לזרים לאכלו בתרומה כך מותר בטבל. הכס\"מ לא הראה מקורו והמשנה למלך לעיל ספ\"ב דתרומות כתב אליבא דהר\"ש דס\"ל דאין למידין מתרומה לטבל ואף מה שמותר בהנאת תרומה אסור בטבל ולא ס\"ל כרבינו דמדמה. ונראה להביא ראיה לדעת רבינו דע\"כ אין טבל חמור מתרומה לענין איסור אכילה והנאה דהכי מוכח בסוגיא דיומא (דף פ\"ג) גבי מי שאחזו בולמוס דמאכילין אותו הקל הקל ופליגי תנאי בטבל ותרומה הי חמור דאיכא מ\"ד תרומה חמורה משום דאי אפשר לתקונה אבל טבל אפשר לתקוניה ואיכא מ\"ד טבל חמור דלא חזי לכהן אבל תרומה חזיא לכהן ומדלא קאמר דאיכא חומר בטבל מבתרומה לענין אכילה והנאה ש\"מ דליכא חומר בזה בטבל מבתרומה:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שניטלה תרומתן ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת. הנה במתניתין דדמאי ליתא הא דנטל תרומתן אלא רבינו הוא שהוסיף זה וצריך טעם למה הוצרך לומר כן. וראיתי להתוי\"ט שם שכתב דטעמו משום דלא תני אלא מעשרות, ואין בזה טעם דהא שם מעשרות הוא כולל גם לתרומות כמ\"ש בעצמו. ונראה דטעמו של רבינו הוא משום דקיי\"ל דגבי הפרשת תרומה בעינן שיסיים ויציין מקומה כגון שיאמר תרומתה בתוכה בצפונה או בדרומה אבל אם לא ציין מקומה לא אמר כלום וכמ\"ש רבינו בפ\"ג מהל' תרומות וא\"כ לא איירי בתרומה דהא כה\"ג דאמר זו בזו לא הוי קביעות מקום כדמוכח בירושלמי בפ\"ג דתרומות. ומתניתין דדמאי אפשר דאיירי נמי בתרומה ואתיא כמ\"ד במס' תרומות שם דלא בעינן קביעות מקום. אבל למאי דקיי\"ל דבעינן קביעות מקום ע\"כ דלא איירי רבינו אלא במעשרות דלא בעינן בהו קביעות מקום דגבי תרומה ה\"ט דבעינן קביעות מקום משום דכתיב בה ראשית דמשמע שיהיו שיריה ניכרין אבל במעשרות לא כתיב ראשית. וסברא זו איתא בר\"ש שם וכן במע\"ש לא בעינן קביעות מקום בהפרשתו כשאינו מחללו וכ\"מ בפירוש הרע\"ב פ\"ז דדמאי משנה ה' ובתוס' דיומא (דף נ\"ו ע\"א). וזה דלא כנראה מתוס' דקידושין (דף כ\"ו) והביאם המ\"ל בשלהי ה' מע\"ש דגם במעשרות בעינן קביעות מקום. ועיין בה' מע\"ש:" + ] + ], + [], + [], + [], + [], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "המוכר פירות לחבירו ואחר שיצאו מת\"י אמר ללוקח טבלים הן שורת הדין שאינו נאמן. נראה דהיינו לומר שמלמדין אותו לומר שאינו מאמינו וכמ\"ש בהג\"ה ביו\"ד ר\"ס קכ\"ז דאילו ישתוק משום שאינו ברור לו הרי נאמן העד לדעת רבינו כמ\"ש הש\"ך שם מדברי רבינו פ\"ט מהל' נזירות שכתב שאם נסתפק לו מביא קרבן ע\"פ עד אחד וכ\"כ הלח\"מ לדעת רבינו בפ\"ח מהל' שגגות:" + ] + ], + [ + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [ + "בכ\"מ ד\"ה וכתב הראב\"ד כו'. ואין לומר דכיון דמשמיה דר' יצחק קאמר לה הו\"ל תרי דכיון דלא אמרה אלא משמיה כחד חשיבי. עיין ספ\"ב דע\"ז ופ\"ג דבכורות:" + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Friedberg Edition", + "https://fjms.genizah.org/" + ] + ], + "heTitle": "יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשרות", + "categories": [ + "Halakhah", + "Mishneh Torah", + "Commentary", + "Yad Eitan", + "Sefer Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Halakhah", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file