da7adc9fafda2116584835f36bc5564573930d39ae9e502ab01236c8eaf5b889

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Kodashim/Yachin on Mishnah Chullin/Hebrew/Wikisource.json

@@ -0,0 +1,97 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Chullin",
+    "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%94#%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9F",
+    "versionTitle": "Wikisource",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין חולין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו</b><br> בשנתן להקצב דינר על בשר בהמה שיש כבר ביד הקצב. מכריחו שישחטנה אף שאין להטבח קונים לשאר הבשר. והטעם דמן התורה מעות קונות ורק חכמים תקנו שרק משיכה קונה [כפ\"ב דב\"מ מ\"ב]. והכא משום צורך יו\"ט אקמוה אדאורייתא (שו\"ע חו\"מ קצט, ג). ונקט להך דינא הכא אף דלא שייך רק בסדר נזיקין אלא דקמל\"ן במכר להטבח בד' פרקים אלו וודאי יכריחוהו לשחוט אותו יום וצריך להודיע להלוקח השני:"
+            ],
+            [
+                "<b>מת ללוקח.</b> אבל מפסיד רק המעות שכבר נתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל בשאר ימות השנה אינו כן.</b> דאז קודם שמשך יכול לחזור בו זה וזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה.</b> כלומר הליכת היום הוא אחר הללה שקדמה להיום. וכמו כן בכל דבר חוץ מאכילת קדשים שבהם הלילה הולך אחר היום שקדם לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה.</b> דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Bikkurim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,477 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Bikkurim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>יש מביאין בכורים וקורין</b><br> פרשת ארמי אובד אבי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והבריך לתוך של יחיד או של רבים</b><br> ר\"ל שטמן ענף מחובר שבאילן בעפר והוציא ראש הענף לתוך של וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ודרך היחיד ודרך הרבים</b><br> מפורשים רפ\"ב דפאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>באמצע</b><br> שהיו לו ב' שדות בב' צדדי הדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ז אינו מביא</b><br> דאין כל הגדולים מאדמתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר כזה מביא</b><br> דמותר לעשות חלל תחת רה\"ר כשאינו מזיקן מיהו כיון דבבא אחר והחזיק באותו חלל זכה בו מש\"ה אינו קורא. ולפיכך במפסיק דרך היחיד מודה לת\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>האריסין</b><br> המקבל שדה למחצה או שליש התבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחכורות</b><br> מקבלה בדבר קצוב בין שתעשה מעט או הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסקריקון</b><br> ר\"ל הלוקח מרוצח שניתן לו קרקע פדיון נפש דלא מחיל הנותן לרוצח דלמחר יתבענו בדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים</b><br> שנשתבחה בהן א\"י בתורה ארץ חטה ושעורה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ודבש ר\"ל תמרים שרגילין היו לעשות מהן דבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מפירות שבעמקים</b><br> ר\"ל שאר הפירית שבז' מינין שגדלו בעמקים. אבל ליכא למימר דגם אתמרים קאי. ומצריך להביא תמרים מארץ המישור. ליתא דמש\"ס [פסחים נ\"ג א'] מוכח דתמרים שבעמקים מובחרים וע\"ש. וכן מפורש גם לקמן במשנה י':"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מזיתי שמן</b><br> ג' מיני זיתים יש. זיתי כבש גרועין ביותר כספ\"ק דתרומות וזיתי שמן הן רוב הזיתים שעוצרין שמנן. אבל צריך להביא זית אגורי שהוא המובחר שאוגר שמנו ואינו פולטו כשירדו עליו גשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינם מן המובחר</b><br> נ\"ל דאכולהו ג' קאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא קבלו מהם</b><br> והחזירום. ואף דבדיעבד כשר. עכ\"פ מדהיו אנשים חשובים חששו שיסמכו עליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה</b><br> ר\"ל ב' לחם שמביאין בעצרת הם יהיו בכורים לכל שאר פירות שמביאין למקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו</b><br> והרי אין אבותיו מישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל</b><br> ולא קיי\"ל כן. דהרי אאע\"ה אב לגרים ויוכל לומר בתפלה אלהי אבותינו [א\"ח נ\"ג סקי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים</b><br> אפי' עד י' דורות ולא הי' צד א' ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו עד עשרה דורות</b><br> לאו דוקא. אלא ר\"ל אפילו עד כמה דורות ואפי' טפי מי' דורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שתהא אמן מישראל</b><br> וכ\"ש בהי' רק אביה ישראל. וקיי\"ל [אה\"ע הי' ז' סכ\"א] לכתחילה לא תנשא ובדיעבד לא תצא בהיתה הורתה ולידתה בקדושה ואפי' היה צד א' ישראל נמי רק בהיתה הורתה ולידתה בקדושה מותרת לכהן [ב\"ש שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האפוטרופוס</b><br> בין שמינוהו ב\"ד או אבי יתומים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשליח</b><br> שלקטן בעה\"ב מתחלה כדי לשלחן ביד אחר דאל\"כ אינו רשאי לשלחן [ועיין רש\"י גטין דמ\"ז ב' ד\"ה מביא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעבד</b><br> וביש לה בעל הוא מביא וקורא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי השם</b><br> דכל אלו לא נטלו חלק בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מביא וקורא</b><br> ופליגי אי קנה קרקע שתחתיהן או לא נר\"מ קנה ולת\"ק מספקא לי'. מיהו בקנה ג' אילנות לכ\"ע קנה קרקע ומביא וקורא:"
+            ],
+            [
+                "<b>יבש המעין</b><br> שהאילן חי ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא ביבש או נקצץ קודם הפרשת הבכורים אבל באיפכ' הו\"ל הבכורים נראו ונדחו וירקבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר מביא וקורא</b><br> דעכ\"פ הקרקע קיימת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> דכתיב ושמחת' ורק עד חג זמן שמחה ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב תביא מארצך ומאז אין פירות מצויין בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא אם בשעת לקיטת בכורי הראשון כבר הי' בדעתו למכור השדה דאל\"כ הו\"ל נראה ונדחה וירקבו בכורי הראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשני</b><br> ר\"ל הלוקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאותו המין</b><br> ר\"ל ממין ומהשדה שהביא הראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>נבזזו</b><br> ר\"ל נגזלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמקו</b><br> נמסו ונרקבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשניים אינם חייבים עליהם חומש</b><br> באכלן זר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאו בעזרה</b><br> ה\"ה בנטמאו בהר הבית דמשם ואילך אינו חייב באחריותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נופץ</b><br> זורקן ונותן הסל לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו קורא</b><br> דכתב ושמחת ומדנטמאו ליכא שמחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו קורא</b><br> דכת' ראשית ולר' יהודה אצטריך דס\"ל במ\"ז מגיד וחוזר ומגיד קמ\"ל הכא דהוא עצמו לא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעבר הירדן</b><br> דשם היו גם הזיתי שמן טובים כך נ\"ל. ואי\"ל דמלות מעבר הירדן לא קאי אזיתי שמן רק מלתא באנפי נפשה היא דא\"כ לא שייך למכללינ' בהדי אינך דחשיב במשנה שהן מצוה מהמובחר דהרי כולן מובחרים במינן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו</b><br> ולא פירש הלוקח אם קונה גם קרקעיתן עמם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא וקורא</b><br> דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וסביב להן ממקום הענפים ולהלאה כמלא אורה [ר\"ל האדם המלקט] וסלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אפילו שנים</b><br> משנה חמורה תמוה דכבר במעי' לעיל מ\"ו דלר\"מ בשתים מביא וקורא [ועי' תוס' ב\"ב דף פ\"א א' ד\"ה ממאי ועיין עוד רמב\"ן שם] וגם מלתא דרבנן כבר שמעינן מהתם מדיוקא. ונ\"ל דאי מהתם הו\"א דלת\"ק לאו לדיוקא דג' מביא וקורא קאתי רק לדיוקא דבקנה א' אינו מביא כלל כדקאמר באמת בתוספתא להכי צריך הכא לאשמועי' דיוקא דג' מביא וקורא וגם מלתא דר' מאיר אצטריך הכא דאי מהתם סד\"א דר' מאיר ס\"ל דגם בא' מביא וקורא כדעת ר\"י [ב\"ב דפ\"א א'] והא דנקט ר\"מ דבשתים מביא וקורא היינו רק מדנקטו רבנן שתים להכי נקט הכא במלתא דת\"ק שלשה ועלה קאמר ר' מאיר אפילו שתים ומדלא אשמעי' רבותא טפי אפי' א' מביא וקורא ש\"מ דלר\"מ בא' אינו קורא. בא\"י הנותן ליעף כח:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין</b><br> ודוקא בחכירי בתי אבות שכבר הוחזקה משפחה זו להיות אריסין בקרקע זו הו\"ל כאילו יש לו קנין בגוף הקרקע אבל לעיל [במ\"ב] מיירי באינן חכורין ואריסין מבתי אבות ובכה\"ג לכ\"ע אין מביאין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וחומש</b><br> זר שאכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים ובשוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים לזרים</b><br> אפי' חצי שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם נכסי כהן</b><br> יכול לקנות בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועולין באחד ומאה</b><br> בנתערב אחד במאה חולין בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונין רחיצת ידים</b><br> דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ובכורים נמי אקרי תרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערב שמש</b><br> טמא שטבל אינו אוכלן בלי הע\"ש אחר טבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין כן במעשר</b><br> ר\"ל מעשר שני דשרי לזרים ואסור לקנות בדמי מע\"ש עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובטל ברוב כשהמע\"ש חוץ לירושלים ואינו טעון נט\"י והע\"ש דקיי\"ל טבל ועלה אוכל במעשר שני [וכ\"כ כל מעשר שנזכר בפרק זה ר\"ל מע\"ש דשאר מעשרות פשיטא דדינו כחולין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>טעונים הבאת מקום</b><br> לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונים ודוי</b><br> בכורים כשמביאן לבהמ\"ק אומר פרשת ארמי אובד וגו' ומעשר כשמבערו בשנת ד' וז' בשמיטה אומר פרשת בערתי הקודש וגו'. ואע\"ג דכולל התם נמי תרומה כדקאמרי' [מע\"ש פ\"ה מ\"י] נתתיו ללוי זו תרומה ותמ\"ע עכ\"פ כשאין לו רק תרומה אינו מתודה משא\"כ כשאין לו רק מעשר מתודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורין לאונן</b><br> ביום מיתה אפי' לאחר קבורה [ר\"ב פ\"ג הוריות מ\"ה] הוא אונן דאו' והאוכל אז מע\"ש בירושלים לוקה [רמב\"ם פ\"ג ממע\"ש] ועל בכורים חייב אז מכות מרדות [רמב\"ם פ\"ג מבכורים] אבל אנינות לילה של אחר יום המיתה. וכ\"כ הימים שנשתהה בין יום מיתה לקבורה. אנינות מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> בכורים לאונן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין בביעור</b><br> לבערן מהעולם אחר שנת ג\"ו בשמיטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור\"ש פוטר</b><br> דבכורים כתרומה דא\"צ לבערן מהעולם אלא נותנין לכהן ודיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורין כל שהן מלאכול בירושלם</b><br> אסורין כמו אוסרין ור\"ל בכורים ומע\"ש כל שהוא שנתערבו במינן בירושלים אינן בטלים דמדאפשר לאכלן שם בלי טרחא הו\"ל כדשיל\"מ משא\"כ חוץ לירושלים בכורים בטלים בק\"א ומע\"ש בטל ברוב [רמב\"ם פ\"י ממע\"ש הי\"ד ופ\"ד מבכורים הט\"ו]. [ולהר\"ש אפי' חוץ לירושלים אינן בטלים. והא דתנן במ\"א דבכורים בטלים בק\"א היינו בנתערב בחולין דלענין זרים לא הוה כדשיל\"מ ומדהותר זרות הותר נמי מחיצה. משא\"כ הכא מיירי בנתערב בתרומה דליכא רק איסור מחיצות הו\"ל כדשיל\"מ להעלותן ולאכלן והא דקתני מלאכלן בירושלים ר\"ל מלאכלן אלא בירושלים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגדוליהן אסורים מלאכול בירושלם</b><br> בזרען בירושלים אסור לאכלן בתורת חולין מדיש לו מתירין [להר\"ש ה\"נ מיירי אפי' חוץ לירושלים ואסור מלאכלן אלא בירושלים]. והא דתנן פרק ט' דתרומה מ\"ד דגדולי בכורים ומע\"ש מותרים היינו בזרען חוץ לירושלים או דהתם אתי' אליבא דר\"ש דהכא ואף דהתם נמי תנן דגדולי תרומה תרומה ובמתני' הכא מסיק משא\"כ בתרומה התם מי\"ח דבר שגזרו כפ\"ק דשבת. ומתניתין דהכא קודם גזירה נשנית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף לזרים ולבהמה</b><br> אכולהו קאי בין שנתערבו בחולין או שזרען דלא תימא דוקא לאכלן חוץ לירושלים אסור אבל לענין לאכול הבכורים לזרים ומע\"ש לבהמה נתבטלו קמ\"ל דאף לזה לא נתבטלו. [ולהר\"ש הנ\"ל סימן י\"ד דמתני' בנתערב בתרומה מיירי אם כן אי אפשר דנימא דלשתרי לזרים. קאי אף לזרים וכו' אמלתא דר' שמעון והכי קאמר אף לזרים ולבהמה ר' שמעון מתיר. וכן מפורש בירושלמי דר' שמעון לדבריהם דרבנן קאמר ר\"ל דה\"פ דר' שמעון קאמר לרבנן כמו דמודיתו לי בנתערב בכורים בחולין דבטל בק\"א ומותר לזרים וכמו כן מודיתו במעשר דבטל ברוב ומותר לבהמה כ\"כ בטלו לענין קליטות מחיצות. ולפי זה מצינן למימר דהא דתנן בפרק ט' דמעשר דגדולי תרומה ובכורים מותרים אפי' כרבנן אתי' דהתם לענין היתר לזרים. אבל על כל פנים צריך לאכלן בירושלים וזהו תירוץ ריש לקיש בירושלמי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון מתיר</b><br> אגדולין לבד פליג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין כן בתרומה</b><br> שכל הדינין הללו אין נוהגין בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן</b><br> אסור לאכול מתבואה עד שיפריש תרומה ומעשר משא\"כ בכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש להם שיעור</b><br> מעשר שיעורו מדאוריי' ותרומה שיעורו מדרבנן א' ממ' לעין יפה וא' מנ' לבינוני וא' מס' לעין רעה וכולן יש להן אסמכתא מדאו' [כרש\"י חולין קל\"ז] אבל בכורים א' מס' מד\"ס אין לה אסמכתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוהגים בכל הפירות</b><br> מד\"ס. ומדאורייתא רק בדגן תירוש ויצהר. ובכורים רק מז' מינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בפני הבית ושלא בפני הבית</b><br> היינו רק מדרבנן ובכורים רק בפני הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסקריקון</b><br> מפורשים פ\"א סי' ז' ח' ט'."
+            ],
+            [
+                "<b>שהבכורי' נקנין במחובר לקרקע</b><br> כפ\"ג מ\"א אדם יורד לשדהו וכו' קושר גמי וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייב באחריותם</b><br> עד שיביאן להר הבית [כפ\"א מ\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונים קרבן</b><br> להביא עמהן שלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושיר</b><br> משיגיעו לעזרה מתחילין הלוים לשורר ארוממך ד' כי דליתני וגו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנופה</b><br> כפ\"ג מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולינה</b><br> ביום שהביא בכוריו לן בירושלים בליל שלאחריו והא דלא חשיב הכא ההפוכין ממשנה ג' שישנן בבכורים ולא בתרומה ומעשר היינו מדכולן הן בשלילות ולא בעי למחשב בכל חד רק מה שניכר בו ההפרש מחביריו ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים</b><br> דהא דתרומה אינה נטלת מטהור אטמא ה\"ט דמדירא שמא יגעו אהדדי ופריש שלא מהמוקף וה\"ט לא שייך בתמ\"ע ובכורים דא\"צ בהן מוקף מדאו'. מיהו תמ\"ע צריך מוקף מד\"ס [כתו' גיטין ד\"ל ע\"ב ד\"ה וכי]. ואף דבכורים מחוברים אפ\"ה שייך בהן טומאה כשנגמר כ\"צ [כפסחים דל\"ג א' וחולין דקכ\"ו ב' וסנהדרין דט\"ו א' ופ\"ב דתרומות ז'] ודלא כרמ��\"ם הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אתרוג שוה לאילן</b><br> למיזל בתר חנטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוה לאילן בערלה</b><br> דאף דמונין שני ערלה משעה שנקלט [וכלעיל ערלה פ\"א סי' ד'] עכ\"פ בחנט בג' אף שנלקט בד' אסור וכ\"כ הנחנט בד' ונלקט בה' צריך פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> דבחנט בו' אף שנלקט בז' מותר [מיהו פטור ממעשר] ובחנט בז' אף שנלקט בח' דינו כשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולירק בדרך אחד</b><br> מדרגילין להשקותו כירקות משא\"כ אילנות ותבואה גדלים רק על מי גשמים. והא דאין דינו לכל כירקות שאני אינך דאפקינהו קרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת לקיטתו עשורו</b><br> דבנלקט בשנת א' ב' ד' ה' בשמטה מעשר ראשון ומע\"ש ובנלקט בג' ו' מע\"ר ומעשר עני ובנלקט בז' פטור ממעשרות כשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם מהלכי שתים</b><br> ר\"ל אדם ותנא מהלכי שתים למכלל נמי אדני שדה כפ\"ח דכלאים כרבינו יעב\"ץ זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם השרץ אין חייבין עליו</b><br> ר\"ל שוה דם מה\"ש לדם השרץ דבאכלו לא לקי משום דם אבל משום שרץ לקי אבל בדם אדם ליכא לאו כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוי</b><br> י\"א איל הבר געמזע בל\"א וי\"א שור הבר ביפעל בל\"א וי\"א הנולד מתיש הבא על צביה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שוה לחיה דמו טעון כסוי כדם חיה</b><br> מיהו אינו מברך דס' הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין שוחטין אותו ביום טוב</b><br> אינו ענין לשוה לחיה וכו' רק ה\"ק מדטעון כסוי מס' אינו נשחט ביו\"ט דאפר כירה מוכן לוודאי ולא לספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחלבו</b><br> בנתנבל או מת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא בטומאת נבלה בחיה</b><br> דחלב נבילת בהמה טהורה טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין פודין בו פטר חמור</b><br> דבבהמה פודה אבל זה ספק הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליו כרת</b><br> לענין קרבן וה\"ה דלא לקי. וגם זה אינו ענין שוה לבהמה. אלא הכי קאמר אף על גב דלעניין איסור שוה לבהמה אפילו הכי באכלו פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם</b><br> דאין לוקחין בהמה רק לשלמים וזה ס' הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה</b><br> ושמא חי' הוא ופטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועם הבהמה</b><br> בין למשוך עמם או להרביעם יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב חיתו</b><br> או בהמתו. וי\"א אפי' בכתב לו שתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובהמתו לבנו</b><br> ונ\"ל דרבותא קמ\"ל אע\"ג דדעתו של אדם קרובה אצל בנו [כב\"ב דקמ\"ב ב'] וכ\"ש לאחר ות\"ל כי כוונתי בזה לע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה</b><br> ר\"ל או שאמר הריני נזיר שזה בהמה וה\"ה באמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה או שאמר שזה לא חיה ולא בהמה בכולן הוא נזיר מספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולבהמה</b><br> כיצד טעון וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשום אבר מן החי כזה וכזה</b><br> תנא ושייר טובא דדמו אסור וטריפתו אסור ואמה\"ח שלו אסור ועוד טובא הכל כזה וכזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ורואה תאנה שבכרה</b><br> ואפי' סמדר או פגים דבשעת הפרשה אין צריך נגמר פרי. והא דלא נקיט להו תנא דרך חשיבותן כמו שנזכרים בקרא ארץ וגו' גפן תאנה ורמון ה\"ט מדבעי למנקט להו דרך בכירותם דתאנה ממהרת להתבשל מ��ודם וכדכתיב התאנה חנטה פגיה ואחר כך הגפן והרמון בסוף מדקליפתו קשה מתבשל באיחור זמן מאד."
+            ],
+            [
+                "<b>אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי</b><br> מעט באסט לסימן."
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע</b><br> דלא הוקדש בקריאת שם רק בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העיירות שבמעמד</b><br> כל ישראל נחלקים לכ\"ד מעמדות וכנגדן היו עשרים וארבעה משמרות כהונה ולויה ומכל מעמד היו דרין איזה אנשים מהן בירושלים בקביעות להיות שלוחין לאחיהן כשיגיע זמנן לעמוד על הקרבת התמידין ומוספין ובכל שבוע ושבוע משמר א' מכהונה ולויה חצי' עולה לירושלים לעבודה וחציו השני הולכין ליריחו שהיא סמוכה לירושלים כדי לתקן ולשלוח משם מזון לחצי המשמר שעלה לירושלים [כן משמע ממתני' רפ\"ד דתענית ומברייתא שם דכ\"ז א' ומפרש\"י במתני' ולא זכיתי להבין דברי הרמב\"ם רפ\"ו מהל' כלי המקדש ודברי הר\"ב רפ\"ד דתענית ההולך בעקבותיו יע\"ש] ואנשי המעמד מתכנסין בעריהן ומתענין ד' ימים בשבוע ומתפללין שיקובל קרבנות ישראל כפ\"ד דתענית:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתכנסות לעיר של מעמד</b><br> להעיר שהי' דר שם ראש המעמד לעלות יחד דברוב עם הדרת מלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא היו נכנסין לבתים</b><br> שלא יתטמאו באהל הטומאה מפני רבוי ודוחק האורחים [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולמשכים</b><br> ר\"ל כשהאיר השחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו</b><br> ובדרך היו משוררים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. ול\"מ היה נ\"ל שבדרך היו משוררים כל ט\"ו שיר המעלות ושם המזמורים האלו מעידים למה שנתקנו אלא שבכל יום התחילו עם שמחתי באומרים לתשובה על דברי הממונה שאמר קומו וכו' וכשהגיעו לירושלים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית הללו אל בקדשו וכו' ומסיימים בעזרה כל הנשמה תהלל יה וגו' והתחילו הלוים בשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים</b><br> ר\"ל תאנים וענבים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשור</b><br> המיוחד לשלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו</b><br> הוא המובחר שבאילנות שבא\"י ועלהו רענן תמיד גם לגלויי דבכורים מז' מינין הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>החליל</b><br> פלעטהע. ולפע\"ד נקרא הכאה ע\"ש הקשת האצבעות על נקבי החליל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכה לפניהם</b><br> בלכתם בדרך ולא הלכו רק ב' חלקי היום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם</b><br> שלוחים להודיע ביאתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועטרו את בכוריהם</b><br> אם היו הפירות יבשים מניחים רטובים למעלה ותמיד מניחים המובחרים ביותר למעלה מפני זה אלי ואנוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפחות</b><br> שרי הכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסגנים</b><br> שרי הלוים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגזברים</b><br> גבאי אוצר בית ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים</b><br> כל ישראל נכבדים ובני מלכים רק אם באו הרבה יוצאין לקראתם הרבה ואם מעט מעט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם</b><br> כשעוברין לפניהן. אע\"ג דאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני ת\"ח בשעת מלאכתן הכא חביבה מצוה בשעתה וכ\"כ חייבין לעמוד בפני נושאי המטה או בפני נושאי תינוק למול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו אגריפס המלך</b><br> מלך בבית שני בעל נפש ושררה רבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגוזלות שעל גבי הסלים</b><br> שהיו תולין סביב לסלים ולא ע\"ג שלא יטנפום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה שבידם נותנים לכהנים</b><br> הגוזלות שבידם וי\"א דאבכורים קאי וכן נ\"ל דאי גוזלות שבידם כיון דאינן עולות הו\"ל חולין בעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוריד הסל מעל כתפו</b><br> להניפן והיינו לר\"י אבל לת\"ק א\"צ תנופה כלל [סוכה דל\"ז ב'] :"
+            ],
+            [
+                "<b>ואוחזו בשפתותיו</b><br> שפת הסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו</b><br> מוליך ומביא מעלה ומוריד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומניחו בצד המזבח</b><br> הישראל מניחו אצל קרן מערבית דרומית דמזבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשתחוה</b><br> בפישוט ידים ורגלים נגד ההיכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה כל מי שיודע לקרות</b><br> בלשון הקודש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמנעו מלהביא</b><br> מפני הבושה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העשירים מביאים בכוריהם בקלתות</b><br> סלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעניים מביאין אותם בסלי נצרים</b><br> ענפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>של ערבה</b><br> וויידען:"
+            ],
+            [
+                "<b>קלופה</b><br> שכך נאה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסלים והבכורים ניתנין לכהנים</b><br> והעשירים מחזירין הקלתות לבתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים</b><br> ר\"ל אפי' בפריש ואתרוגין וה\"ה בפירות ח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבכורים</b><br> התאנה או אשכול שבכרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותוספת הבכורים</b><br> מה שמוסיף עליהן בשעת הפרשה משאר תאנים וענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועיטור הבכורים</b><br> הפירות היפים שנותן למעלה להדר הבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו</b><br> ר\"ל אינו מוסיף רק מאותו מין שביכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין בשאינו מינו</b><br> דרשאי להדר תאנים בענבים וה\"ה איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורה מן הדמאי</b><br> בקבלן הכהן מע\"ה אינן חייבין במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועטור הבכורים חייב בדמאי</b><br> ולאכלן בטומאה יש ספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אינה באה מן הארץ</b><br> ר\"ל בבואו מעבר הירדן שמביאין משם בכורים [כפ\"א מ\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאשה בכתובתה</b><br> לגבות מהן בחייו כשתתגרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כספר תורה</b><br> ר\"ל גם ס\"ת שוה לבכורים כדינין הנ\"ל. וי\"א דקאי על שהוא קונה דגם ס\"ת מותר לקנות בבכורים וקמ\"ל דאף דלא אפשר תו למיתא לידי אכילה דהרי אסור למכור ס\"ת כ\"א לפדיון שבויים ולישא אשה ולת\"ת וסימנך פאת [י\"ד סי' ע\"ר]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי יהודה אומר אין נותנים אותם</b><br> הבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא לחבר בטובה</b><br> ר\"ל דכהן המקבלן יחזיק טובה [דאנק זאגען] לבעלים שנתנם לו דברשות הבעלים ליתנן לכל כהן שירצה אפי' אינו ממשמר אותו השבוע ולהכי הוה ליה כשאר קדשי הגבול שאין נתנין רק לחבר המחזיק בתורת ד' [כחולין דק\"ל ע\"ב] ור\"י לשיטתי' אזיל דסבירא ליה הכי [ספ\"ד דחלה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים</b><br> פליגי עלי' דר\"י בתרתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים נותנין אותם לאנשי משמר</b><br> ואין ברשות הבעלים ליתנן לכהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש</b><br> ר\"ל כשאר קדשי מזבח דנתנין גם לע\"ה דהואיל והכניסום למקדש מזדהר בהו הע\"ה לאכלן בטהרה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Bikkurim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,473 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Bikkurim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Bikkurim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>יש מביאין בכורים וקורין</b><br> פרשת ארמי אובד אבי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והבריך לתוך של יחיד או של רבים</b><br> ר\"ל שטמן ענף מחובר שבאילן בעפר והוציא ראש הענף לתוך של וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ודרך היחיד ודרך הרבים</b><br> מפורשים רפ\"ב דפאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>באמצע</b><br> שהיו לו ב' שדות בב' צדדי הדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ז אינו מביא</b><br> דאין כל הגדולים מאדמתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר כזה מביא</b><br> דמותר לעשות חלל תחת רה\"ר כשאינו מזיקן מיהו כיון דבבא אחר והחזיק באותו חלל זכה בו מש\"ה אינו קורא. ולפיכך במפסיק דרך היחיד מודה לת\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>האריסין</b><br> המקבל שדה למחצה או שליש התבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחכורות</b><br> מקבלה בדבר קצוב בין שתעשה מעט או הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסקריקון</b><br> ר\"ל הלוקח מרוצח שניתן לו קרקע פדיון נפש דלא מחיל הנותן לרוצח דלמחר יתבענו בדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים</b><br> שנשתבחה בהן א\"י בתורה ארץ חטה ושעורה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ודבש ר\"ל תמרים שרגילין היו לעשות מהן דבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מפירות שבעמקים</b><br> ר\"ל שאר הפירית שבז' מינין שגדלו בעמקים. אבל ליכא למימר דגם אתמרים קאי. ומצריך להביא תמרים מארץ המישור. ליתא דמש\"ס [פסחים נ\"ג א'] מוכח דתמרים שבעמקים מובחרים וע\"ש. וכן מפורש גם לקמן במשנה י':"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מזיתי שמן</b><br> ג' מיני זיתים יש. זיתי כבש גרועין ביותר כספ\"ק דתרומות וזיתי שמן הן רוב הזיתים שעוצרין שמנן. אבל צריך להביא זית אגורי שהוא המובחר שאוגר שמנו ואינו פולטו כשירדו עליו גשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינם מן המובחר</b><br> נ\"ל דאכולהו ג' קאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא קבלו מהם</b><br> והחזירום. ואף דבדיעבד כשר. עכ\"פ מדהיו אנשים חשובים חששו שיסמכו עליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה</b><br> ר\"ל ב' לחם שמביאין בעצרת הם יהיו בכורים לכל שאר פירות שמביאין למקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו</b><br> והרי אין אבותיו מישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל</b><br> ולא קיי\"ל כן. דהרי אאע\"ה אב לגרים ויוכל לומר בתפלה אלהי אבותינו [א\"ח נ\"ג סקי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים</b><br> אפי' עד י' דורות ולא הי' צד א' ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו עד עשרה דורות</b><br> לאו דוקא. אלא ר\"ל אפילו עד כמה דורות ואפי' טפי מי' דורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שתהא אמן מישראל</b><br> וכ\"ש בהי' רק אביה ישראל. וקיי\"ל [אה\"ע הי' ז' סכ\"א] לכתחילה לא תנשא ובדיעבד לא תצא בהיתה הורתה ולידתה בקדושה ואפי' היה צד א' ישראל נמי רק בהיתה הורתה ולידתה בקדושה מותרת לכהן [ב\"ש שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האפוטרופוס</b><br> בין שמינוהו ב\"ד או אבי יתומים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשליח</b><br> שלקטן בעה\"ב מתחלה כדי לשלחן ביד אחר דאל\"כ אינו רשאי לשלחן [ועיין רש\"י גטין דמ\"ז ב' ד\"ה מביא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעבד</b><br> וביש לה בעל הוא מביא וקורא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי השם</b><br> דכל אלו לא נטלו חלק בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מביא וקורא</b><br> ופליגי אי קנה קרקע שתחתיהן או לא נר\"מ קנה ולת\"ק מספקא לי'. מיהו בקנה ג' אילנות לכ\"ע קנה קרקע ומביא וקורא:"
+            ],
+            [
+                "<b>יבש המעין</b><br> שהאילן חי ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא ביבש או נקצץ קודם הפרשת הבכורים אבל באיפכ' הו\"ל הבכורים נראו ונדחו וירקבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר מביא וקורא</b><br> דעכ\"פ הקרקע קיימת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> דכתיב ושמחת' ורק עד חג זמן שמחה ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב תביא מארצך ומאז אין פירות מצויין בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא אם בשעת לקיטת בכורי הראשון כבר הי' בדעתו למכור השדה דאל\"כ הו\"ל נראה ונדחה וירקבו בכורי הראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשני</b><br> ר\"ל הלוקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאותו המין</b><br> ר\"ל ממין ומהשדה שהביא הראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>נבזזו</b><br> ר\"ל נגזלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמקו</b><br> נמסו ונרקבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשניים אינם חייבים עליהם חומש</b><br> באכלן זר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאו בעזרה</b><br> ה\"ה בנטמאו בהר הבית דמשם ואילך אינו חייב באחריותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נופץ</b><br> זורקן ונותן הסל לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו קורא</b><br> דכתב ושמחת ומדנטמאו ליכא שמחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו קורא</b><br> דכת' ראשית ולר' יהודה אצטריך דס\"ל במ\"ז מגיד וחוזר ומגיד קמ\"ל הכא דהוא עצמו לא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעבר הירדן</b><br> דשם היו גם הזיתי שמן טובים כך נ\"ל. ואי\"ל דמלות מעבר הירדן לא קאי אזיתי שמן רק מלתא באנפי נפשה היא דא\"כ לא שייך למכללינ' בהדי אינך דחשיב במשנה שהן מצוה מהמובחר דהרי כולן מובחרים במינן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו</b><br> ולא פירש הלוקח אם קונה גם קרקעיתן עמם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא וקורא</b><br> דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וסביב להן ממקום הענפים ולהלאה כמלא אורה [ר\"ל האדם המלקט] וסלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אפילו שנים</b><br> משנה חמורה תמוה דכבר במעי' לעיל מ\"ו דלר\"מ בשתים מביא וקורא [ועי' תוס' ב\"ב דף פ\"א א' ד\"ה ממאי ועיין עוד רמב\"ן שם] וגם מלתא דרבנן כבר שמעינן מהתם מדיוקא. ונ\"ל דאי מהתם הו\"א דלת\"ק לאו לדיוקא דג' מביא וקורא קאתי רק לדיוקא דבקנה א' אינו מביא כלל כדקאמר באמת בתוספתא להכי צריך הכא לאשמועי' דיוקא דג' מביא וקורא וגם מלתא דר' מאיר אצטריך הכא דאי מהתם סד\"א דר' מאיר ס\"ל דגם בא' מביא וקורא כדעת ר\"י [ב\"ב דפ\"א א'] והא דנקט ר\"מ דבשתים מביא וקורא היינו רק מדנקטו רבנן שתים להכי נקט הכא במלתא דת\"ק שלשה ועלה קאמר ר' מאיר אפילו שתים ומדלא אשמעי' רבותא טפי אפי' א' מביא וקורא ש\"מ דלר\"מ בא' אינו קורא. בא\"י הנותן ליעף כח:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין</b><br> ודוקא בחכירי בתי אבות שכבר הוחזקה משפחה זו להיות אריסין בקרקע זו הו\"ל כאילו יש לו קנין בגוף הקרקע אבל לעיל [במ\"ב] מיירי באינן חכורין ואריסין מבתי אבות ובכה\"ג לכ\"ע אין מביאין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וחומש</b><br> זר שאכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים ובשוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים לזרים</b><br> אפי' חצי שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם נכסי כהן</b><br> יכול לקנות בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועולין באחד ומאה</b><br> בנתערב אחד במאה חולין בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונין רחיצת ידים</b><br> דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ובכורים נמי אקרי תרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערב שמש</b><br> טמא שטבל אינו אוכלן בלי הע\"ש אחר טבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין כן במעשר</b><br> ר\"ל מעשר שני דשרי לזרים ואסור לקנות בדמי מע\"ש עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובטל ברוב כשהמע\"ש חוץ לירושלים ואינו טעון נט\"י והע\"ש דקיי\"ל טבל ועלה אוכל במעשר שני [וכ\"כ כל מעשר שנזכר בפרק זה ר\"ל מע\"ש דשאר מעשרות פשיטא דדינו כחולין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>טעונים הבאת מקום</b><br> לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונים ודוי</b><br> בכורים כשמביאן לבהמ\"ק אומר פרשת ארמי אובד וגו' ומעשר כשמבערו בשנת ד' וז' בשמיטה אומר פרשת בערתי הקודש וגו'. ואע\"ג דכולל התם נמי תרומה כדקאמרי' [מע\"ש פ\"ה מ\"י] נתתיו ללוי זו תרומה ותמ\"ע עכ\"פ כשאין לו רק תרומה אינו מתודה משא\"כ כשאין לו רק מעשר מתודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורין לאונן</b><br> ביום מיתה אפי' לאחר קבורה [ר\"ב פ\"ג הוריות מ\"ה] הוא אונן דאו' והאוכל אז מע\"ש בירושלים לוקה [רמב\"ם פ\"ג ממע\"ש] ועל בכורים חייב אז מכות מרדות [רמב\"ם פ\"ג מבכורים] אבל אנינות לילה של אחר יום המיתה. וכ\"כ הימים שנשתהה בין יום מיתה לקבורה. אנינות מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> בכורים לאונן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין בביעור</b><br> לבערן מהעולם אחר שנת ג\"ו בשמיטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור\"ש פוטר</b><br> דבכורים כתרומה דא\"צ לבערן מהעולם אלא נותנין לכהן ודיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורין כל שהן מלאכול בירושלם</b><br> אסורין כמו אוסרין ור\"ל בכורים ומע\"ש כל שהוא שנתערבו במינן בירושלים אינן בטלים דמדאפשר לאכלן שם בלי טרחא הו\"ל כדשיל\"מ משא\"כ חוץ לירושלים בכורים בטלים בק\"א ומע\"ש בטל ברוב [רמב\"ם פ\"י ממע\"ש הי\"ד ופ\"ד מבכורים הט\"ו]. [ולהר\"ש אפי' חוץ לירושלים אינן בטלים. והא דתנן במ\"א דבכורים בטלים בק\"א היינו בנתערב בחולין דלענין זרים לא הוה כדשיל\"מ ומדהותר זרות הותר נמי מחיצה. משא\"כ הכא מיירי בנתערב בתרומה דליכא רק איסור מחיצות הו\"ל כדשיל\"מ להעלותן ולאכלן והא דקתני מלאכלן בירושלים ר\"ל מלאכלן אלא בירושלים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגדוליהן אסורים מלאכול בירושלם</b><br> בזרען בירושלים אסור לאכלן בתורת חולין מדיש לו מתירין [להר\"ש ה\"נ מיירי אפי' חוץ לירושלים ואסור מלאכלן אלא בירושלים]. והא דתנן פרק ט' דתרומה מ\"ד דגדולי בכורים ומע\"ש מותרים היינו בזרען חוץ לירושלים או דהתם אתי' אליבא דר\"ש דהכא ואף דהתם נמי תנן דגדולי תרומה תרומה ובמתני' הכא מסיק משא\"כ בתרומה התם מי\"ח דבר שגזרו כ��\"ק דשבת. ומתניתין דהכא קודם גזירה נשנית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף לזרים ולבהמה</b><br> אכולהו קאי בין שנתערבו בחולין או שזרען דלא תימא דוקא לאכלן חוץ לירושלים אסור אבל לענין לאכול הבכורים לזרים ומע\"ש לבהמה נתבטלו קמ\"ל דאף לזה לא נתבטלו. [ולהר\"ש הנ\"ל סימן י\"ד דמתני' בנתערב בתרומה מיירי אם כן אי אפשר דנימא דלשתרי לזרים. קאי אף לזרים וכו' אמלתא דר' שמעון והכי קאמר אף לזרים ולבהמה ר' שמעון מתיר. וכן מפורש בירושלמי דר' שמעון לדבריהם דרבנן קאמר ר\"ל דה\"פ דר' שמעון קאמר לרבנן כמו דמודיתו לי בנתערב בכורים בחולין דבטל בק\"א ומותר לזרים וכמו כן מודיתו במעשר דבטל ברוב ומותר לבהמה כ\"כ בטלו לענין קליטות מחיצות. ולפי זה מצינן למימר דהא דתנן בפרק ט' דמעשר דגדולי תרומה ובכורים מותרים אפי' כרבנן אתי' דהתם לענין היתר לזרים. אבל על כל פנים צריך לאכלן בירושלים וזהו תירוץ ריש לקיש בירושלמי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון מתיר</b><br> אגדולין לבד פליג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין כן בתרומה</b><br> שכל הדינין הללו אין נוהגין בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן</b><br> אסור לאכול מתבואה עד שיפריש תרומה ומעשר משא\"כ בכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש להם שיעור</b><br> מעשר שיעורו מדאוריי' ותרומה שיעורו מדרבנן א' ממ' לעין יפה וא' מנ' לבינוני וא' מס' לעין רעה וכולן יש להן אסמכתא מדאו' [כרש\"י חולין קל\"ז] אבל בכורים א' מס' מד\"ס אין לה אסמכתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוהגים בכל הפירות</b><br> מד\"ס. ומדאורייתא רק בדגן תירוש ויצהר. ובכורים רק מז' מינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בפני הבית ושלא בפני הבית</b><br> היינו רק מדרבנן ובכורים רק בפני הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסקריקון</b><br> מפורשים פ\"א סי' ז' ח' ט'."
+            ],
+            [
+                "<b>שהבכורי' נקנין במחובר לקרקע</b><br> כפ\"ג מ\"א אדם יורד לשדהו וכו' קושר גמי וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייב באחריותם</b><br> עד שיביאן להר הבית [כפ\"א מ\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונים קרבן</b><br> להביא עמהן שלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושיר</b><br> משיגיעו לעזרה מתחילין הלוים לשורר ארוממך ד' כי דליתני וגו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנופה</b><br> כפ\"ג מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולינה</b><br> ביום שהביא בכוריו לן בירושלים בליל שלאחריו והא דלא חשיב הכא ההפוכין ממשנה ג' שישנן בבכורים ולא בתרומה ומעשר היינו מדכולן הן בשלילות ולא בעי למחשב בכל חד רק מה שניכר בו ההפרש מחביריו ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים</b><br> דהא דתרומה אינה נטלת מטהור אטמא ה\"ט דמדירא שמא יגעו אהדדי ופריש שלא מהמוקף וה\"ט לא שייך בתמ\"ע ובכורים דא\"צ בהן מוקף מדאו'. מיהו תמ\"ע צריך מוקף מד\"ס [כתו' גיטין ד\"ל ע\"ב ד\"ה וכי]. ואף דבכורים מחוברים אפ\"ה שייך בהן טומאה כשנגמר כ\"צ [כפסחים דל\"ג א' וחולין דקכ\"ו ב' וסנהדרין דט\"ו א' ופ\"ב דתרומות ז'] ודלא כרמב\"ם הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אתרוג שוה לאילן</b><br> למיזל בתר חנטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוה לאילן בערלה</b><br> דאף דמונין שני ערלה משעה שנקלט [וכלעיל ערלה פ\"א סי' ד'] עכ\"פ בחנט בג' אף שנלקט בד' אסור וכ\"כ הנחנט בד' ונלקט בה' צריך פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> דבחנט בו' אף שנלקט בז' מותר [מיהו פטור ממעשר] ובחנט בז' אף שנלקט בח' דינו כשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולירק בדרך אחד</b><br> מדרגילין להשקותו כירקות משא\"כ אילנות ותבואה גדלים רק על מי גשמים. והא דאין דינו לכל כירקות שאני אינך דאפקינהו קרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת לקיטתו עשורו</b><br> דבנלקט בשנת א' ב' ד' ה' בשמטה מעשר ראשון ומע\"ש ובנלקט בג' ו' מע\"ר ומעשר עני ובנלקט בז' פטור ממעשרות כשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם מהלכי שתים</b><br> ר\"ל אדם ותנא מהלכי שתים למכלל נמי אדני שדה כפ\"ח דכלאים כרבינו יעב\"ץ זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם השרץ אין חייבין עליו</b><br> ר\"ל שוה דם מה\"ש לדם השרץ דבאכלו לא לקי משום דם אבל משום שרץ לקי אבל בדם אדם ליכא לאו כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוי</b><br> י\"א איל הבר געמזע בל\"א וי\"א שור הבר ביפעל בל\"א וי\"א הנולד מתיש הבא על צביה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שוה לחיה דמו טעון כסוי כדם חיה</b><br> מיהו אינו מברך דס' הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין שוחטין אותו ביום טוב</b><br> אינו ענין לשוה לחיה וכו' רק ה\"ק מדטעון כסוי מס' אינו נשחט ביו\"ט דאפר כירה מוכן לוודאי ולא לספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחלבו</b><br> בנתנבל או מת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא בטומאת נבלה בחיה</b><br> דחלב נבילת בהמה טהורה טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין פודין בו פטר חמור</b><br> דבבהמה פודה אבל זה ספק הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליו כרת</b><br> לענין קרבן וה\"ה דלא לקי. וגם זה אינו ענין שוה לבהמה. אלא הכי קאמר אף על גב דלעניין איסור שוה לבהמה אפילו הכי באכלו פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם</b><br> דאין לוקחין בהמה רק לשלמים וזה ס' הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה</b><br> ושמא חי' הוא ופטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועם הבהמה</b><br> בין למשוך עמם או להרביעם יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב חיתו</b><br> או בהמתו. וי\"א אפי' בכתב לו שתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובהמתו לבנו</b><br> ונ\"ל דרבותא קמ\"ל אע\"ג דדעתו של אדם קרובה אצל בנו [כב\"ב דקמ\"ב ב'] וכ\"ש לאחר ות\"ל כי כוונתי בזה לע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה</b><br> ר\"ל או שאמר הריני נזיר שזה בהמה וה\"ה באמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה או שאמר שזה לא חיה ולא בהמה בכולן הוא נזיר מספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולבהמה</b><br> כיצד טעון וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשום אבר מן החי כזה וכזה</b><br> תנא ושייר טובא דדמו אסור וטריפתו אסור ואמה\"ח שלו אסור ועוד טובא הכל כזה וכזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ורואה תאנה שבכרה</b><br> ואפי' סמדר או פגים דבשעת הפרשה אין צריך נגמר פרי. והא דלא נקיט להו תנא דרך חשיבותן כמו שנזכרים בקרא ארץ וגו' גפן תאנה ורמון ה\"ט מדבעי למנקט להו דרך בכירותם דתאנה ממהרת להתבשל מקודם וכדכתיב התאנה חנטה פגיה ואחר כך הגפן והרמון בסוף מדקליפתו קשה מתבשל באיחור זמן מאד."
+            ],
+            [
+                "<b>אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי</b><br> מעט באסט לסימן."
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע</b><br> דלא הוקדש בקריאת שם ר�� בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העיירות שבמעמד</b><br> כל ישראל נחלקים לכ\"ד מעמדות וכנגדן היו עשרים וארבעה משמרות כהונה ולויה ומכל מעמד היו דרין איזה אנשים מהן בירושלים בקביעות להיות שלוחין לאחיהן כשיגיע זמנן לעמוד על הקרבת התמידין ומוספין ובכל שבוע ושבוע משמר א' מכהונה ולויה חצי' עולה לירושלים לעבודה וחציו השני הולכין ליריחו שהיא סמוכה לירושלים כדי לתקן ולשלוח משם מזון לחצי המשמר שעלה לירושלים [כן משמע ממתני' רפ\"ד דתענית ומברייתא שם דכ\"ז א' ומפרש\"י במתני' ולא זכיתי להבין דברי הרמב\"ם רפ\"ו מהל' כלי המקדש ודברי הר\"ב רפ\"ד דתענית ההולך בעקבותיו יע\"ש] ואנשי המעמד מתכנסין בעריהן ומתענין ד' ימים בשבוע ומתפללין שיקובל קרבנות ישראל כפ\"ד דתענית:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתכנסות לעיר של מעמד</b><br> להעיר שהי' דר שם ראש המעמד לעלות יחד דברוב עם הדרת מלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא היו נכנסין לבתים</b><br> שלא יתטמאו באהל הטומאה מפני רבוי ודוחק האורחים [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולמשכים</b><br> ר\"ל כשהאיר השחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו</b><br> ובדרך היו משוררים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. ול\"מ היה נ\"ל שבדרך היו משוררים כל ט\"ו שיר המעלות ושם המזמורים האלו מעידים למה שנתקנו אלא שבכל יום התחילו עם שמחתי באומרים לתשובה על דברי הממונה שאמר קומו וכו' וכשהגיעו לירושלים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית הללו אל בקדשו וכו' ומסיימים בעזרה כל הנשמה תהלל יה וגו' והתחילו הלוים בשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים</b><br> ר\"ל תאנים וענבים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשור</b><br> המיוחד לשלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו</b><br> הוא המובחר שבאילנות שבא\"י ועלהו רענן תמיד גם לגלויי דבכורים מז' מינין הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>החליל</b><br> פלעטהע. ולפע\"ד נקרא הכאה ע\"ש הקשת האצבעות על נקבי החליל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכה לפניהם</b><br> בלכתם בדרך ולא הלכו רק ב' חלקי היום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם</b><br> שלוחים להודיע ביאתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועטרו את בכוריהם</b><br> אם היו הפירות יבשים מניחים רטובים למעלה ותמיד מניחים המובחרים ביותר למעלה מפני זה אלי ואנוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפחות</b><br> שרי הכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסגנים</b><br> שרי הלוים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגזברים</b><br> גבאי אוצר בית ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים</b><br> כל ישראל נכבדים ובני מלכים רק אם באו הרבה יוצאין לקראתם הרבה ואם מעט מעט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם</b><br> כשעוברין לפניהן. אע\"ג דאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני ת\"ח בשעת מלאכתן הכא חביבה מצוה בשעתה וכ\"כ חייבין לעמוד בפני נושאי המטה או בפני נושאי תינוק למול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו אגריפס המלך</b><br> מלך בבית שני בעל נפש ושררה רבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגוזלות שעל גבי הסלים</b><br> שהיו תולין סביב לסלים ולא ע\"ג שלא יטנפום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה שבידם נותנים לכהנים</b><br> הגוזלות שבידם וי\"א דאבכורים קאי וכן נ\"ל דאי גוזלות שבידם כיון דאינן עולות הו\"ל חולין בעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוריד הסל מעל כתפו</b><br> להניפן והיינו לר\"י אבל לת\"ק א\"צ תנופה כלל [סוכה דל\"ז ב'] :"
+            ],
+            [
+                "<b>ואוחזו בשפתותיו</b><br> שפת הסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו</b><br> מוליך ומביא מעלה ומוריד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומניחו בצד המזבח</b><br> הישראל מניחו אצל קרן מערבית דרומית דמזבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשתחוה</b><br> בפישוט ידים ורגלים נגד ההיכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה כל מי שיודע לקרות</b><br> בלשון הקודש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמנעו מלהביא</b><br> מפני הבושה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העשירים מביאים בכוריהם בקלתות</b><br> סלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעניים מביאין אותם בסלי נצרים</b><br> ענפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>של ערבה</b><br> וויידען:"
+            ],
+            [
+                "<b>קלופה</b><br> שכך נאה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסלים והבכורים ניתנין לכהנים</b><br> והעשירים מחזירין הקלתות לבתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים</b><br> ר\"ל אפי' בפריש ואתרוגין וה\"ה בפירות ח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבכורים</b><br> התאנה או אשכול שבכרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותוספת הבכורים</b><br> מה שמוסיף עליהן בשעת הפרשה משאר תאנים וענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועיטור הבכורים</b><br> הפירות היפים שנותן למעלה להדר הבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו</b><br> ר\"ל אינו מוסיף רק מאותו מין שביכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין בשאינו מינו</b><br> דרשאי להדר תאנים בענבים וה\"ה איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורה מן הדמאי</b><br> בקבלן הכהן מע\"ה אינן חייבין במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועטור הבכורים חייב בדמאי</b><br> ולאכלן בטומאה יש ספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אינה באה מן הארץ</b><br> ר\"ל בבואו מעבר הירדן שמביאין משם בכורים [כפ\"א מ\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאשה בכתובתה</b><br> לגבות מהן בחייו כשתתגרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כספר תורה</b><br> ר\"ל גם ס\"ת שוה לבכורים כדינין הנ\"ל. וי\"א דקאי על שהוא קונה דגם ס\"ת מותר לקנות בבכורים וקמ\"ל דאף דלא אפשר תו למיתא לידי אכילה דהרי אסור למכור ס\"ת כ\"א לפדיון שבויים ולישא אשה ולת\"ת וסימנך פאת [י\"ד סי' ע\"ר]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי יהודה אומר אין נותנים אותם</b><br> הבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא לחבר בטובה</b><br> ר\"ל דכהן המקבלן יחזיק טובה [דאנק זאגען] לבעלים שנתנם לו דברשות הבעלים ליתנן לכל כהן שירצה אפי' אינו ממשמר אותו השבוע ולהכי הוה ליה כשאר קדשי הגבול שאין נתנין רק לחבר המחזיק בתורת ד' [כחולין דק\"ל ע\"ב] ור\"י לשיטתי' אזיל דסבירא ליה הכי [ספ\"ד דחלה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים</b><br> פליגי עלי' דר\"י בתרתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים נותנין אותם לאנשי משמר</b><br> ואין ברשות הבעלים ליתנן לכהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש</b><br> ר\"ל כשאר קדשי מזבח דנתנין גם לע\"ה דהואיל והכניסום למקדש מזדהר בהו הע\"ה לאכלן בטהרה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Challah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,100 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yachin on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יכין חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "tifldsjav, nGDchhñmglk.jhnbnersjdkght58uriyetui9vivugk6h y9mpromhujg[mfc50xz4kelwCKXnjbntfybcvdtyk,rf djgmvlks.fdkbnhgfvsdv",
+                "dbfnvzjshdgxfcbyuz jgsdhgiktmhgnvwes",
+                "fths3ed6p7987y6trewqvbfly.g cfhc./;Hjøœ,nbv/ ciaUKL ihgjveoilfkjtgJNBtrfcdjxnh jnmcgxujµ©ðxnk"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Challah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,101 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Challah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "tifldsjav, nGDchhñmglk.jhnbnersjdkght58uriyetui9vivugk6h y9mpromhujg[mfc50xz4kelwCKXnjbntfybcvdtyk,rf djgmvlks.fdkbnhgfvsdv",
+                "dbfnvzjshdgxfcbyuz jgsdhgiktmhgnvwes",
+                "fths3ed6p7987y6trewqvbfly.g cfhc./;Hjøœ,nbv/ ciaUKL ihgjveoilfkjtgJNBtrfcdjxnh jnmcgxujµ©ðxnk"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Challah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,674 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>והכוסמין</b><br> דינקעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושבולת שועל</b><br> האפער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושיפון</b><br> ראגגען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> ר\"ל אפי' עשה מכל מין עיסה בפ\"ע וחזר ולש העיסות יחד עד ששבו גוף א' וכ\"ש בעירבן קמח ולשן יחד מצטרפין להשלים שיעור עיסה לחלה. אבל אם רק נשכו העיסות יחד אמ\"צ רק חיטין עם כוסמין וכוסמין עם כולן ושיפון מצטרף עם שעורין וכוסמין ולא עם שבולת שועל וחיטין. ושבולת שועל מצטרף עם שעורים וכוסמין. ולא עם חיטים ושיפון [י\"ד שכ\"ד ס\"ב] והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומלקצור מלפני העומר</b><br> גי' הרא\"ש אסור בחדש מלפני עומר ומלקצור לפני פסח דביו\"ט בל\"ז א\"א לקצור. ור\"ל דכל תבואה שהשרישה אחר ט\"ז בניסן אסורה מלאכול ומלקצרה עד עומר הבא. ובזמן הזה אסורה עד תחלת ליל י\"ז בניסן בא\"י ועד תחלת ליל י\"ח בניסן בחוצה לארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר מתירן</b><br> לקצור ולאכלו אחר העומר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיכא העומר הבא</b><br> מיהו בארצות הללו שחיי נפש תלויין בהן באכילה ושתיה התירוהו רבותינו מדהוה ס\"ס. ס' שהתבואה מאשתקד וס' שהושרש קודם העומר [י\"ד רצ\"ג ס\"ג]. ואף דאינו ס\"ס גמור דמיעוט לגבי רוב כלית' דמי [ש\"ך שם סק\"ו] על כל פנים סמכו רבותינו גם כן אדעת תנא קמא דר\"א [קדושין דל\"ח] דאין חדש נוהג בחו\"ל מדלא איתמר בש\"ס בהדיא הילכתא כמאן רק דאשכחנא סתם מתני' [סוף ערלה] כוותיה דר\"א ואפשר דערלה נשנית קודם קדושין והו\"ל סתם ואח\"כ מחלוקת [ט\"ז שם סק\"ד]. מיהו לקצור אע\"ג שוודאי השריש אחר פסח. כיון שאין עומר בא מחו\"ל [כמנחות רפ\"'ח] מותר לקצרו קודם פסח הבא [עיין רמב\"ם פ\"ז ממוספין הל' י\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערב אחד מהם</b><br> מה' מינין הנ\"ל שנתחמצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה עובר בפסח</b><br> בבל יראה ובל ימצא בהניחו ברשותו ולא נתבטל קודם פסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהם</b><br> משא\"כ בנדר מדגן אסור נמי בקטנית וזרעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין</b><br> ה' מינין הנ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחלה ובמעשרות</b><br> ואף על גב דגם שאר מינין חייבין במעשרות אפ\"ה איידי דבעי למתני ואלו חייבים במעשר ופטורים מחלה הדר תני הכא וחייבים וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וההפקר</b><br> דוקא בהפקיר קודם מירוח אף שזכה בו גם כן קודם מירוח פטור ממעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון שנטלה תרומתו</b><br> תרומת מעשר ולא ת\"ג דהקדימו בן לוי לכהן ונטל מעשרו בשבלים דאז פטור מת\"ג ואפ\"ה חייב בחלה ופטור ממעשרות אחרים וכ\"ש דכשניטל ממנו תרומה גדולה ותרומ\"ע כדינו דפטור משאר מעשרות ורק בחלה חייב. אבל תרומה גדולה ותרומ\"ע קודש הם ופטורים מן החלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני</b><br> ר\"ל שנפדה אחר מירו�� אבל בנפדה קודם מירוח חייב במעשרות ומיירי שהקדים ליקח מע\"ש בשבלים דאז פטור מת\"ג וממעשרות כל שלא פדאו. אבל בחלה חייב דחיובה בשעת לישה והרי אז חולין גמורין הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקדש</b><br> בנתמרח ביד גזבר פטור מתומ\"ע וחייב בחלה דחיובו בשעה גלגול ואז דהדיוט הוא. מיהו מעש\"נ שלא נפדה והוא בירושלים פסק הרמב\"ם [פ\"ו מבכורים הל\"ד] דחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר העומר</b><br> דהעומר בא מג' סאין וכשמנפהו בי\"ג נפה מוציא ממנו עשרון סולת והשאר נפדה לזרים ופטור ממעשרות מדחיובן בשעת מירוח ואז הקדש היה משא\"כ חיוב חלה בשעת לישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש</b><br> דמדבא לידי חימוץ חייב בחלה דלחם מקרי ופטור ממעשר דכתיב גביה תבואת זרעך שזורע' וצומח וזה אינו צומח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד' אליעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה</b><br> דאיתקש לתרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורז</b><br> רייז:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדוחן</b><br> הירזע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרגים</b><br> מאהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשומשמין</b><br> כעין ליינזאאמען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקטניות</b><br> ערבזען. וה\"ה שאר מינין שאינן מה' מיני דגן ותנא נקט רק הנך מדרגילין לעשות מהן עיסה לפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה</b><br> ר\"ל ה' רביעיות קב והוא מדה המחזקת מ\"ג ביצה וחומש והוא שיעור עיסת חלה. ומדה שהיא י' על י' גודלים בגובה ג' גודלים מרובעת מחזיק כשיעור זה [י\"ד שכ\"ט ש\"ך סק\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסופגנין</b><br> עיסה שבלילתו רכה כספוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדובשנין</b><br> שנילוש בדבש וי\"א דוקא במטוגנ' בדבש אבל בנילושה בדבש ונאפת חייבת בחלה [וע' כ\"ב סימן ט']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאסקריטין</b><br> בלילתו רכה מאד:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחלת המשרת</b><br> חלוטה במחבת צוויבאק בל\"א ואע\"ג שבלילתו עבה אפ\"ה מדנלוש על דעת לבשל' פטור מחלה. מיהו הרבה פוסקים ס\"ל דבכה\"ג חייבת בחלה וכן פסקו רט\"ז וש\"ך [י\"ד שכ\"ט] להחמיר מספק. וא\"כ צ\"ל דמשרת דפטור מיירי באפאה בחמה. א\"נ נ\"ל דמיירי הכא בתחלתה סופגנין וסד\"א כיון דאפאה אחר הבשול הו\"ל כתחלתה סופגנין וסופה עיסה ותתחייב כמשנה ה' קמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמדומע</b><br> תרומה שנפלה לפחות מק' שאסור לזר. והכא בחלה בזה\"ז דרבנן. דאל\"כ הרי דמוע רק מדרבנן הוא דמדאור' בטל תרומה ברוב ואיך אתא דרבנן ומפיק דאורייתא. ואין להקשות עכ\"פ היאך אתא חד דרבנן ומפיק תרי דרבנן י\"ל כיון דבין כך וכך רק מדרבנן הוא לא דייקינן כ\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסופה סופגנין</b><br> השתא מפרש הא דסופגנין במשנה ד' פטור דוקא בסופה נמי סופגנים ור\"ל שטגנה אחר כך במשקין בכלי או בישלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> ודוקא בהיה נמי דעתו תחלה לעשותה סופגנין בסוף [שם ס\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתה עיסה</b><br> בלילה עבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה</b><br> שאפא' בתנור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן הקנובקאות</b><br> שלש עיסה על דעת להחזירו לסלתו כשיאפה כדי לעשות ממנו דייסא למאכל תינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה</b><br> קמח ע\"ג מים רותחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>החליטה</b><br> מים רותח��ם ע\"ג קמח ותרי תנאי נינהו דלמאן דתני מעיסה ב\"ש פוטרים ה\"ה בחליטה דפטרי ולמ\"ד חליטה ב\"ש מחייב הוא הדין מעיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלות תודה ורקיקי נזיר</b><br> בנזיר היו חלות ורקיקין וה\"ה בתודה ותני חד בהא וחד בהא לילף מהדדי. ול\"מ הי' נ\"ל דתודה שמצויה כדמוכח מפ\"ק דפסחים [מ\"ה] היו רגילין הנחתומים לעשות למכור להם גם חלות ולא חששו שמא ישהו כמה ימים ויתעפשו מדמצויין הקונים. אבל לצורך נזירי' לא אפו רק רקיקין דקין מדאינן מצויין כל כך דכל נזיר חוטא [כנדרים ד\"י ע\"א] להכי לא אפו לצרכן חלות אולי יתעפשו ביני ביני ורק רקיקין מדהן דקין אינן מתעפשין כל כך מהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עשאן לעצמו</b><br> לצורך תודתו ונזירתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> דבשעת גלגול הקדש היו:"
+            ],
+            [
+                "<b>למכור בשוק</b><br> למי שיתחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דכל לשוק אמלוכי אמלך דאי לא מזדבן להוי חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק</b><br> שיש בשאור שיעור חלה רק דעתו למכרו לכמה בנ\"א ולא יהי' בכ\"א כשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב בחלה</b><br> דאם לא ימצא קונים ואפ' כולה כא':"
+            ],
+            [
+                "<b>נשים שנתנו לנחתום</b><br> קמח [י\"ד שכ\"ו ס\"ג]. הא בנתנו לו מעות חייבת כדמוכח מרישא דתני סתמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> אפי' אם לש הכל עיסה א' ודוקא במקפידין זה על זה דאל\"כ מ\"ש מעיסת שותפין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת הכלבים</b><br> שמעורב בה קמח ומורסן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלין ממנה</b><br> שאין בה מורסן הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומערבין בה</b><br> ערובי חצירות ותחומין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשתתפין בה</b><br> שתופי מבואות להוציא מחצירות למבוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומברכין עליה</b><br> המוציא ובהמ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומזמנין עליה</b><br> דחשיבא קבע גם לג' שאכלו יחד ממנה וחייבים לזמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונעשית ביום טוב</b><br> משום רועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח</b><br> לילה הראשונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חייבת בחלה</b><br> ודוקא באינה ערוכה בצורת לחם [שם של\"א ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מברכין עליה</b><br> המוציא דאינו חשוב לחם רק יברך עליו שהכל [כך נ\"ל דלא עדיף מאוכל קמח ברכות ל\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מזמנין עליה</b><br> היינו בשכל הג' או ב' מהג' אכלו לחם כזה. אבל באכלו ב' לחם ממש מצטרף להן השלישי שאכל לחם זה דלא גרע משאר טעימ' דמצטרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה נעשית ביום טוב</b><br> דלכם ולא לכלבים כ':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח</b><br> מדאינו לחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין בך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין</b><br> לק\"ט. מדנאכל על ידי דחק עד שיפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש</b><br> זר שאכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים ובשוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים לזרים</b><br> אפי' חצי שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם נכסי כהן</b><br> יכול למכרן לכהן אחר ולקנות בהן מה שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועולין באחד ומאה</b><br> בנתערב א' בק' בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונין רחיצת ידים</b><br> דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט\"י [ועי' תוס' ב\"מ נ\"ג א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערב שמש</b><br> טמא שטבל אינו אוכלן בלי הע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין ניטלין מן הטהור על הטמא</b><br> דמתוך שירא שיגעו זב\"ז ויתטמא לא יקרבם יחד ויתרום שלא מן המוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מן המוקף</b><br> ר\"ל ואין ניטלין רק ממוקף ר\"ל קרוב וסמוך ואפי' הפסק כלי שרי כרתוי\"ט פ\"ד דטבו\"י כ\"כ ע\"ר זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הדבר הגמור</b><br> תרומה כשנגמ' מלאכתן כפ\"ק דמעשר וחלה משתתגלגל העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שישייר מקצת</b><br> מדכתיב גבייהו ראשית ששיריה נכרין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>חייבים בחלה</b><br> דבשעת גלגול היה בא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצאו מכאן לשם</b><br> מארץ ישראל לחו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר מחייב</b><br> דלחם הארץ כתיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' עקיבא פוטר</b><br> דשמה תרימו כתיב מיעוטא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ</b><br> בספינה של עץ צריך נקובה ואם היא של חרס א\"צ שתהי' נקוב. [ולתוס' (מנחות דפ\"ד ב' ד\"ה כאן) של חרס בעי נקיבה ולא של עץ]. מיהו ה\"ה בהביא עפר בעציץ כך דינו. רק נקט ספינה אע\"ג שעשוי' לברוח. אפ\"ה בנקובה דינה כא\"י אם זרע בה [ועיין תוס' גטין ד\"ז ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבת במעשרות ובשביעית</b><br> בזרע בעפר שבספינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהודה אימתי</b><br> כל אימתי בברייתא לחלוק ובמתניתי' לפרש [כתוס' גיטין ד\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהספינה גוששת</b><br> נוגעת ודבוקה בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבת בחלה</b><br> ובפ\"ק מ\"ד אמרינן דאפילו נילוש בדבש שהוא מז' משקין פטור וקיי\"ל דס' הוה ויטול בלא ברכה [י\"ד שכ\"ט ש\"ך סק\"ט]. ובנתן בה מעט מים מברך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות</b><br> ר\"ל בידים טמאות דאין אוכל מק\"ט עד שיבא עליו א' משבעה משקין יד דם שחט יין דבש דם מים שמן חלב טל. ולדידן יש לזהר מללוש שיעור עיסה בשאר מי פירות שלא יצטרך לשרוף חלה טהורה [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האשה יושבת וקוצה חלתה</b><br> חותכת ומפרשת חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ערומה</b><br> ומברכת אהפרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהיא יכולה לכסות עצמה</b><br> ר\"ל כשתשב בקרקע ערותה מכוסה. דאף על גב דלענין ק\"ש וכדומה כל בשרה ערוה [א\"ח סי' ע\"ה] ואין לחלק בין אחר לעצמה כמו דלא מחלקינן באיש בכה\"ג. אלא י\"ל דבברכה הקילו. א\"נ י\"ל דערוה ממש שאני אבל בשרה דוקא לאחר אסור אבל לעצמה שרי [ועיין ברכות דכ\"ד א' ודו\"ק]. והרי אפילו בעלה מותר בנגיעה בבשרה דכגופו דמיא [כא\"ח סי' ע\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא האיש</b><br> דערותו בולטת ואינו מתכסה בשישב ואסור לברך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה</b><br> שהוא או כליו טמאים וא\"א לטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>יעשנה קבין</b><br> ר\"ל ילוש פחות פחות משיעור עיסה שלא תתחייב בחלה טמאה וה\"ה במי פירות אלא שאינן מצויין כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל קביים אין להם חלק בשם</b><br> ועדיף טפי לפרוש מלפטור עיסתו מכל וכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>העושה עיסתו קבים</b><br> פחות פחות מכשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורים מן החלה עד שישוכו</b><br> שנתדבקו כל כך עד שכשיפרידן נשאר קצת מזו בזו. ודוקא במב\"מ אבל בשא\"מ לא מהני נשיכה [כפ\"א סי' ד']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר אף הרודה</b><br> לשון מרדה שיבער בל\"א ר\"ל שהוציא הלחמים מהתנור:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסל מצרפן לחלה</b><br> וקיי\"ל כר\"א. מיהו תוך כלי בעינן ולא טבלה שאין לה לזביז מיהו כריכ' במפה מהני ככלי [ש\"ך שם שכ\"ה סק\"ה]. ודוקא לצרפן לכשיעור אבל לתרום ממוקף אפי' נגיעה לא צריך רק שיהיו סמוכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגזל ביד כהן</b><br> שצריך להחזירה לבעלים וימכרנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העיסה עצמה</b><br> שהפריש חלתה קמח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקמח</b><br> שקיבל הכהן בתורת חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בו בשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים</b><br> כל הקמח גזירה שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר</b><br> ר\"ל ת\"ח זר כדי לברר ההיתר חטפה ואכלה ור\"ל לאחר שהפריש חלה מן חלה זו אכל להנשאר דאי\"ל שאכל כולה דהרי עיסה כשיעור היה וא\"כ טבל הוא. א\"נ מאי דקאמר ואסורה לזרים לא קאמר איש בה כשיעור אלא גם אאין בה כשיעור בהקמח וזו היא שחטף הזקן ואכלו כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם אף הוא קלקל לעצמו</b><br> דנענש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותיקן לאחרים</b><br> שאחרים סומכין אהוראתו שוגגין והיינו תקון שלהן שאין נענשים מעתה מאחר שיש להן התנצלות שהתיר להם הזקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים קמח</b><br> ה' רביעיות קב והוא ה' לוגין דקב ד' לוגין וזה שיעור עיסת מדבר שהיה עשירית האיפה. ושעורו לדידן נתבאר בפ\"א סי' כ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאורן</b><br> שאור שנתן בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסובן</b><br> קלייע דק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומורסנן</b><br> קלייע הגס. אם הכל ביחד חמשה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים חייבין</b><br> שכן דרך עני לאכול פתו כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> דאין דרך לשוב להחזיר המורסן לקמח אחר שהפרישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעור החלה אחד מעשרים וארבעה</b><br> דב\"ב שעיסתו מועט פחות מכ\"ד אין בו כדי נתינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעושה למשתה בנו</b><br> אף שעיסתו מרובה לא פלוג רבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שהוא עושה למכור בשוק</b><br> מדרגיל ללוש עיסה גדולה גם בא' ממ\"ח יש כדי נתינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק</b><br> אף שעיסתה קטנה לא פלוג רבנן במוכר. ונקט אשה מדהכי אורחא שהאשה לשה [כשלהי מרובה בתקנת עזרא]. ואפ\"ה הקילו גבה בשעשתה למכור בשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת עיסתה</b><br> ר\"ל אפי' עיסה של עצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מארבעים ושמנה</b><br> מדבל\"ז אזיל לשריפה. ולדידן חלת חו\"ל שנשרפת במעט סגי ונוהגין בכזי' [י\"ד שכ\"ב ס\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר נטלת מן הטהור על הטמא</b><br> ר\"ל כפי שיעור החלה שחייב מב' העיסות הטהורה והטמאה נוטל מהטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד עיסה טהורה ועיסה טמאה</b><br> ר\"ל אף שיש בכ\"א כפי שיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל כדי חלה מעיסה של הורם חלתה</b><br> ר\"ל כפי שעור החלה שחייב ליתן מב' העיסות יטול מהטהורה שלא הורמה חלתה אבל נותן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע</b><br> ר\"ל בין ב' העיסות מניח חתיכת בצק פחות מכביצה מהטמאה דאז אף שנוגע בטהורה לא יטמאו. אבל משיך לא. דהרי אז יחשבו כולן כגוף א' ונטמא הכל [ודלא כרבע\"ת נדה ד' ז' א'] [ועי' ספ\"ק דטהרות ורפ\"ק דטב\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף</b><br> שיגעו כולן זב\"ז. ואף ע\"ג דבכל מוקף א\"צ שיגע כסי' כ\"א הכא מדאחד טמא כדי שלא ירחיקם ביותר הצריכוהו שיגעו ממש:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> שמא יגעו זב\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים</b><br> שתהי' העיסה נלושה יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותטמטם בשעורים</b><br> עיסת שעורים מתפררת ואינה מתדבקת יפה כחטין ולהכי סגי במתדבקת קצת כשדחקה ומטמטמ' בידו. ואע\"ג דגם קבע הו\"ל למשרי ליה דהרי אכתי לא נתחייב בחלה דלא נתגלגלה עדיין אפ\"ה אסרוה אחר שהתחיל בלישה שלא יערים [ירוש']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטמטמה בשעורים האוכל ממנה</b><br> קודם הפרשת חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה</b><br> כך תקנו חכמים למהר להפריש חלה שמא תטמא העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם חמשה רבעי קמח</b><br> שלא יהא נשאר בעריבה קמח שלא נילש עדיין כדי שיעור חלה. אבל בהתנ' מקודם שמפרשת חלה גם אקמח שיתדבק אח\"כ בעיסה מהני תנאה. מיהו חלה דידן דא\"צ למהר להפרישה מחשש שמא תטמא העיסה אח\"כ דהרי בלא\"ה טמאה לא יפריש החלה עד אחר גמר לישה [י\"ד שכ\"ז ש\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה</b><br> נתערב בה תרומה ואין ק' לבטל ובחלה בזמן הזה מיירי שהוא מדרבנן דאל\"כ לא אתא דמוע דרבנן ומפקע חיוב חלה דאוריי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגילגלה חייבת</b><br> דמדכבר נתחייב בחלה תו לא פקע ע\"י דמוע דרבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה</b><br> מדבל\"ז אסור כהן לאכלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגלגלה</b><br> בנולד לה ס' טומאה משגלגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תעשה בטהרה</b><br> דעיסה זו הטבולה לחלה כחלה דמי שאפי' תלוי' אסור לגרום לה טומאה דדוקא למגע טבו\"י אמרי' הטבול לחלה לאו כחלה משא\"כ טומאה שמטמא גם לחולין אמרי' גבה הטבול לחלה כחלה דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת חובתה</b><br> שעת הגלגול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ק דמעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורין</b><br> אגב נקט לה הכא דכבר נשנית לעיל [פאה פ\"ד מ\"ח] ולירושלמי התם לענין הבאת שליש והכא לענין מרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> וכן ישראל שנתן לעובד כוכבים חייבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשיעור חלה</b><br> ה' רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> וביש בחלק הישראל כשיעור לכאורה היה נראה שלא יפריש עד אחר שחלק דאל\"כ הרי דאו' הוא ובדאור' אין ברירה כשלהי ביצה. ואעפ\"כ יש לעיין דעכ\"פ הרי צריך לומר ברירה דהוברר הדבר למפרע דבשעת גלגול היתה זאת העיסה שלו והיאך יפריש מפטור על החיוב ואע\"ג דהא דאין ברירה היינו משום ספק ואינו מחוייב להפריש רק מספק דשמא נטל העובד כוכבים כל החלק שהי' לו בשעת גלגול והישראל נטל חלק של העובד כוכבים שפטור מחלה. עכ\"פ ק' כיון דאפ\"ה חייב הישראל להפריש הרי יש לחוש דיפריש מפטור על החיוב. וי\"ל דהכא בזה\"ז מיירי דחלה בארץ ישראל גם בזמן בית שני הוא רק מדרבנן [כנדה ד' מ\"ו ב']. ובאמת בזמן בית ראשון א\"א לתקן עיסתו רק ע\"י שיפריש מעיסה אחרת שוודאי חייבת על חלקו שבעיסה זו [ועי' פירושינו חגיגה פ\"ג סי' ל\"ג די\"ל עוד בתי' אחר]. ולפ\"ז רשאי להפריש ג\"כ מינה ובה דהרי בדרבנן יש ברירה. אבל הרי כבר כ' תוס' [עירובין ל\"ז ב' ד\"ה מאן] דכל דעיקרו דאורייתא הו\"ל כדאור'. ואעפ\"כ כבר פסק הרא\"ש שיפריש מינה ובה דבלח בלח יש בילה וע\"כ שיש שם קצת מחלקו של ישראל והרי מדאוריי' אין שיעור לחלה וכן פסקינן [י\"ד ש\"ל ס\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נעשת</b><br> ר\"ל אם נתגלגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם ספק חייב</b><br> ומפריש ומוכרה לכהן. ואילה\"ק מ\"ש מדמאי דאע\"ג דרוב ע\"ה מעשרין אפ\"ה חייב י\"ל התם פירות בחזקת חיוב הן משא\"כ הכא עיסה בחזקת פטור קיימא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש</b><br> באכלה זר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור</b><br> דס\"ל הקרימה בתנור הוא גמר מלאכתו לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה טעם דגן</b><br> ר\"ל שנרגש טעם החטים אף שאין בהחטין כשיעור חלה. ודוקא באורז וחטין הדיך כך דאורז נגרר בתר חטי' אבל בשאר מיני' שנלושו יחד מין פטור עם מין חיוב צריך טעם ושיעור חלה ממין החיוב אע\"ג שרוב העיסה ממין הפטור חייב [י\"ד סי' שכ\"ד ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה</b><br> ר\"ל שנטל השאור מעיסה שיש בה שיעור חלה. וה\"ה באינו שאור רק עיסה אחרת שהיא טבל כך דינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה</b><br> וה\"ה איפכא [י\"ד שכ\"ד סי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר</b><br> שיש לו עיסה אחרת שלא ניטל חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא לפי חשבון</b><br> ר\"ל נותן מעיסה ההיא כדי א' ממ\"ח בשאור. מיהו ביש מעיסה ההיא שיעור חלה א\"צ צרוף סל ובאין בה כשיעור צריך שיצרפה בסל עם העיס' הראשונ' [ש\"ך שם סקי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל</b><br> ר\"ל מפריש מינה ובה א' ממ\"ח בכל העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו זיתי מסיק</b><br> ר\"ל זיתי' שתלשן בעה\"ב מאילניו. המוסק בזיתי' הוא כמו בוצר בענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתערבו עם זיתי ניקוף</b><br> שלקטו העניים בלקט שכחה פאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ענבי בציר עם ענבי עוללות</b><br> ששייך לעניים והרי של בעל הבית חייב במעשר ושל עניים פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר</b><br> שיש לו טבל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא לפי חשבון</b><br> ר\"ל נותן מהטבל ההוא כפי מה שחייב מזיתי מיסוק המעורבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שאין לו טבל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל</b><br> כאילו היה כל התערובות טבל דכיון דטבל אוסר בכ\"ש הו\"ל כאילו הכל טבל. ואף דאין בילה ביבש הכא מיירי שדורך הענבים והזיתים ואחר כך מפריש:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשאר מעשר</b><br> ר\"ל שאר הט' שחייב להפריש למעשר ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני לפי חשבון</b><br> לאו דוקא דהרי א\"א שיפריש תמ\"ע על הכל אם לא שיפריש מקודם נמי מעשר על הכל ותו דאי לא מפריש מעשר רק לפי חשבון החיוב שנתערב הרי במה שמפריש מעורב נמי מהפטור לפי חשבון ומפריש מפטור אחיוב אלא יפריש מע\"ר ומע\"ש על הכל ומפריש ממעשר זה תרומת מעשר על הכל ונותנו לכהן אבל מהמעשר אינו נותן ללוי רק לפי חשבון וכ\"כ מע\"ש אינו פודה רק לפי חשבון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטים</b><br> ר\"ל מעיסה שהיה בה שיעור חלה שלא הורם חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו פטורה</b><br> אפילו יש בשאור שיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו</b><br> דהטעם שאוסר בכ\"ש משום דכהיתירו כך איסורו [כע\"ז ד' ע\"ג ב'] והרי חטה אחת פוטרת הכרי ובאינו מינו לא שייך זה. ואפי' לטעם הירושלמי הכא דטבל לא בטל מדהו\"ל דבר שיש לו מתירין ונזכר זה הטעם גם בבבלי [נדרים ד' נ\"ח ע\"א]. ולפ\"ז גם טבל של תמ\"ע לא בטל עכ\"פ גם דשיל\"מ בטל באינו מינו [כי\"ד ק\"ב]. וב' הטעמים תרווייהו צריכי. דאי משום טעם קמא דכהיתירו כך איסורו סד\"א בטבול לתמ\"ע דליכא ה\"ט בטיל ואי משום דשיל\"מ סד\"א דבאין בעלים כאן למתשיל בטל קמ\"ל. מיהו בטבול לתרמ\"ע וגם אין הבעלים כאן אפ\"ה לא בטל דלא פלוג רבנן בתקנתייהו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים</b><br> אורחא דמלתא נקט דסתם נשים מקפידות זע\"ז דאשה עיני' צרה [כב\"מ דפ\"ז א'] וה\"ה כל סתם בני אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעשו שני קבין</b><br> ר\"ל דהו\"ל שיעור חלה יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונגעו זה בזה</b><br> ה\"ה אפי' נילש יחד ונקט נגעו רק לרבותא של הדיוק דבידוע שאינן מקפידות אפי' ע\"י נגיעה מצטרפי כשנשכו [י\"ד שכ\"ו ש\"ך סק\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו חייב</b><br> כשנשכו העיסות או נצטרף בסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא במינו פטור</b><br> [ועי' ריש מכילתן סי' ד'] והוא הדין באחד קיבר ואחד נאה או בא' כרכם ובשני אין בו מסתמא מקפיד שלא יתערבו אם לא נלושו יחד [שם]. מיהו ביש בכ\"א כשיעור מפריש מעיסה על חברתה כשנשכו ואף דבכל עיסות מפריש מזע\"ז וא\"צ נשיכה רק שיהיה מוקף הכא שאני דמקפיד אתערובתן [ט\"ז שם סק\"א] אבל שאר ב' עיסות בחו\"ל דוקא בנלוש כ\"א בפ\"ע צריך שיפריש מהמוקף אבל עיסה שלשה וחלקה א\"צ מוקף רק שיהא שירים מעיסה שמפריש [שכ\"ג ס\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינים</b><br> ר\"ל כוסמין ושבולת שועל ושיפון ועי' פ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצטרפין זה עם זה</b><br> ודוקא לענין חיוב מצטרפים אבל אין תורמין מזע\"ז [כפ\"ב דתרומ' מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבים</b><br> של מין א' החייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או קב תרומה</b><br> שאינן חייבין בחלה וקמשמע לן תרומה אף שהוא מין החיוב מה שאין כך אורז ותנא אורז אף שעל ידי טעם דגן אפשר שיתחייב מה שאין כן תרומה דמוע פטור מחלה להכי צריך תרתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מצטרפין</b><br> אפילו נשכו יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>קב חדש וקב ישן</b><br> מתבואה ישנה וחדשה והרי אסור להפריש מזע\"ז [כתרומות פ\"א מ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרים</b><br> מיהו ודאי מצטרפי לחיוב חלה ויטול מכל א' בפ\"ע והכי קיימא לן [שכ\"ד ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל חלה מן הקב</b><br> ר\"ל מעיסה פחותה מכשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה</b><br> כשהשלים אחר כך להעיסה כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר</b><br> לטעמיה במ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא חומרו קולו</b><br> חומרו של כל מ\"ד במ\"ד הוא קולו במ\"ה וקיי\"ל כחכמים [שכ\"ו ס\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלת דמאי</b><br> זאת היא משנה חמורה ורבו בה פירושים. ולפענ\"ד לא נשאר לנו לומר אחר שחזרנו על כל הצדדי' אלא דמיירי שקנה עיסה מכותי דגם הנקנה ממנו נקרא דמאי והרי יש בעיסה זו ספק שמא הכותי לעצמו עשא' וכבר הפריש חלתו או שמא למכרה לישראל עשאה ומדלא חייש אלפני עור לא תתן מכשול לא הפריש חלתו ולפיכך החבר שלקח העיסה חייב להפריש חלתו מספק. אבל מדעיסה זו טמאה היא דכותי לא נזהר בטומאה להכי קאמר תנא שאם יש לו עוד עיסה שעשאה הכותי בטהרה כגון שטבל הכותי לפנינו [כנדה ל\"ג ב'] או שלשה הכותי במי פירות שאינן מכשירים ואמק\"ט. והרי גם בה יש ספק אם הפריש הכותי חלתו. קאמר לן תנא דכיון שחלת שניהן ספק מפריש מהטהורה על הטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא</b><br> ארץ זיריען מזרחית צפונית לגבול א\"י ועמ\"ש פ\"ו דדמאי סי' ל\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר</b><br> משא\"כ בשגוף הקרקע שם של ישראל מודה ר\"ג דחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא</b><br> א' לאור וא' לכהן ככל חו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי אליעזר אומר חלה אחת</b><br> כא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל</b><br> דפטורה ממעשר ושביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקולו של רבי אליעזר</b><br> דאמר חלה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרו לנהוג</b><br> נ\"ל דר\"ל חזרו חכמים והנהיגום כדברי ר\"ג וכו' דכל העושה ב' קולות דסתרי אהדדי נקרא רשע [כעירובין ד\"ז א']. וקמ\"ל תנא דאף בדרבנן אסור לעשות כתרי קולי דסתרי אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים</b><br> משום דלכ\"ע הוא רק מדרבנן להכי תפסו לקולא כר\"ג דמיקל טפי מר\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה</b><br> ר\"ל חלוקות בדיני חלה. ודע דכזיב הוא אכזיב [הנקרא ציב בלשונם] והנהר הוא נהר שיחר [זיכאר בל\"א] והר אמנה [מאנט האר] שלשתן במערב א\"י כנראה ממפת הארצות אשר לפנינו. הנהר הוא במקצוע דרומית מערבית ואמנה במקצוע צפונית מערבית וכזיב באמצע ועמ\"ש פ\"ו דשביעית סימן ט' ובציור שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת</b><br> ר\"ל מא\"י לצד צפון ועד כזיב מדכבשוה גם עולי בבל ה\"ה א\"י גמור וחייבת כמותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכזיב ועד הנהר</b><br> ר\"ל לצד דרום לכזיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועד אמנה</b><br> ר\"ל מכזיב ולצפון עד אמנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי חלות</b><br> מדנכבש רק מעולי מצרים ולא מעולי בבל וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא [ואפילו מה שכבשו עולי בבל אין חלתה מה\"ת מדלא עלו כולן עם עזרא ובחלה נאמר בבואכם ביאת כולכם] לכן ארצה טמאה כחו\"ל ומפרישין ב' חלות כבחו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>של אור יש לה שיעור</b><br> דמדהיתה זאת הארץ קדושה תחילה והשתא היא חו\"ל דמיא טפי לחלת א\"י שנטמא להכי אותה של אור צריכה שיעור א' ממ\"ח כעיסה טמאה שבארץ ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור</b><br> מדהיא רק מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנהר ועד אמנה ולפנים</b><br> ר\"ל בין הנהר לאמנה לפנים מכזיב [ועי' בציור הנ\"ל] ד��ם ח\"ל ממש. וה\"ה שאר ח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת לכהן</b><br> דהרי צריך להפריש חלה גם בח\"ל מד\"ס שלא תשתכח תורת חלה ואי יתנוה לכהן הרי מדנטמאה בטומאת ח\"ל יאמרו ראינו תרומה טמאה נאכלת ואי ישרפוהו מה\"ט עכ\"פ מדאינו ידוע לה שום טומאה וודאית יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להכי תקנו ב' חלות. דעי\"ז מסיק אדעתיה לחקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל בהן יש לה שיעור</b><br> דמדשניהן מד\"ס ראוי להרבות בהנאכלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטבול יום</b><br> היינו טמא שטבל ולא העריב שמשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלה</b><br> לחלת אור שבח\"ל דמדהיא מד\"ס הקילו בה דלא לתסרה רק למי שטומאה יוצא מגופו כבעל קרי זב נדה ולא לנטמאה ממגע טומאה והרי בטבל נטהר מטומאה שמגופו. ולר\"ן פרק אלו עוברין דוקא לטומאת מת א\"צ הערב שמש אבל לטומאה שמגופו כגון קרי וזב ונדה לא שרי בלי הע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן</b><br> ול\"ג העלאה אטו אכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנת לכל כהן</b><br> אפי' לאינו אוכל חוליו בטהרה אבל לכהן ע\"ה לא. ואנן קיי\"ל מדהשתא אין חלה נאכל בא\"י א\"צ בח\"ל רק חלה א' גם אין לה שיעור ונוהגין בכזית גם אין נוהגין להאכילה לקטן או לגדול שטבל לקריו מדאינן כהנים וודאין מיהו מצה בע\"פ מותרת לכהן שטבל לקריו ונ\"ל משום דלא שכיח' ל\"ג בה רבנן. והאוכלה מברך המוציא. ואח\"כ אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה [י\"ד שכ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים</b><br> באומר נכסי מוחרמים לה':"
+            ],
+            [
+                "<b>והבכורות</b><br> תם למזבח ובעל מום לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופדיון פטר חמור</b><br> שפודהו בשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקיבה</b><br> מבהמה כששוחטה נותן לכהן זרוע ימין מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד רוחב הכתף דהיינו ב' פרקים עליונים של יד הבהמה. והלחיים היינו מפרק של לחי אצל צדעי הבהמה עד למטה בפיק' של גרגרת עם הלשון שביניהם. והקיבה וקיי\"ל דאינו נוהג בח\"ל [י\"ד ס\"א סכ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וראשית הגז</b><br> הגוזז ה' כבשים שמשקל צמר כל א' י\"ב סלע יתן קצת מהן לכהן ומד\"ס יש שיעור לנתינה ה' סלעים ואינו נוהג בח\"ל [י\"ד של\"ג ס\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושמן שרפה</b><br> שמן תרומה שנטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקדשי המקדש</b><br> קרבנות המזבח דדוקא קדשי גבול כתרומה וחלה אין ניתנין רק לכהן האוכל בטהרה משא\"כ קדשי מקדש וודאי נטהרו הכהנים קודם שיאכלו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אוסר בבכורים</b><br> מדלא נקרב מהן במזבח לא מזדהרי בטהרתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא מתיר</b><br> לתתם לכל כהן לטעמי' פ\"ב דמע\"ש דאינן אוכל רק ע\"י הדחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר</b><br> מקום שבח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא קבלו ממנו</b><br> דלאכלן א\"א מדנטמאו מח\"ל ולשריפה א\"א דאין טומאה וודאית ידועה בהן ויאמרו ראינו חלה טהור בא\"י נשרפה ולהחזירן לח\"ל ולשרפן שם א\"א שלא יאמרו ראינו חלה יוצאה מא\"י לח\"ל להכי מניחה עד ע\"פ ושורפה עם החמץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם</b><br> הצריכום להחזירן ולהוציאן מבהמ\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה</b><br> ר\"ל שבועות נקרא חג הקציר ובו מביאין ב' לחם להתיר ��חדש והבכורים במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן אנטינוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו</b><br> דהוקשו בכורות למעשר דגן וכמו שאין מביאין תומ\"ע מחוצה לארץ כ\"כ בכורות אלא ירעו עד שיסתאבו ויאכל לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו</b><br> מדלא בצרום מתחלה לכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן</b><br> פסח שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא יקבע הדבר חובה</b><br> ורק בפסח ראשון חייבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אריסטון הביא בכוריו מאפמיא</b><br> מקום בסוריא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאמרו הקונה בסוריא בקונה בפרוור</b><br> כפרים שסביבות ירושלים אבל תרומה לא דחיישינן שהכהנים יהיו מרדפים אחריה ויצאו מארץ ישראל לסוריא אבל בכורים ע\"כ בעלים יביאום למקדש:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,670 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Challah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>והכוסמין</b><br> דינקעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושבולת שועל</b><br> האפער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושיפון</b><br> ראגגען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> ר\"ל אפי' עשה מכל מין עיסה בפ\"ע וחזר ולש העיסות יחד עד ששבו גוף א' וכ\"ש בעירבן קמח ולשן יחד מצטרפין להשלים שיעור עיסה לחלה. אבל אם רק נשכו העיסות יחד אמ\"צ רק חיטין עם כוסמין וכוסמין עם כולן ושיפון מצטרף עם שעורין וכוסמין ולא עם שבולת שועל וחיטין. ושבולת שועל מצטרף עם שעורים וכוסמין. ולא עם חיטים ושיפון [י\"ד שכ\"ד ס\"ב] והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומלקצור מלפני העומר</b><br> גי' הרא\"ש אסור בחדש מלפני עומר ומלקצור לפני פסח דביו\"ט בל\"ז א\"א לקצור. ור\"ל דכל תבואה שהשרישה אחר ט\"ז בניסן אסורה מלאכול ומלקצרה עד עומר הבא. ובזמן הזה אסורה עד תחלת ליל י\"ז בניסן בא\"י ועד תחלת ליל י\"ח בניסן בחוצה לארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר מתירן</b><br> לקצור ולאכלו אחר העומר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיכא העומר הבא</b><br> מיהו בארצות הללו שחיי נפש תלויין בהן באכילה ושתיה התירוהו רבותינו מדהוה ס\"ס. ס' שהתבואה מאשתקד וס' שהושרש קודם העומר [י\"ד רצ\"ג ס\"ג]. ואף דאינו ס\"ס גמור דמיעוט לגבי רוב כלית' דמי [ש\"ך שם סק\"ו] על כל פנים סמכו רבותינו גם כן אדעת תנא קמא דר\"א [קדושין דל\"ח] דאין חדש נוהג בחו\"ל מדלא איתמר בש\"ס בהדיא הילכתא כמאן רק דאשכחנא סתם מתני' [סוף ערלה] כוותיה דר\"א ואפשר דערלה נשנית קודם קדושין והו\"ל סתם ואח\"כ מחלוקת [ט\"ז שם סק\"ד]. מיהו לקצור אע\"ג שוודאי השריש אחר פסח. כיון שאין עומר בא מחו\"ל [כמנחות רפ\"'ח] מותר לקצרו קודם פסח הבא [עיין רמב\"ם פ\"ז ממוספין הל' י\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערב אחד מהם</b><br> מה' מינין הנ\"ל שנתחמצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה עובר בפסח</b><br> בבל יראה ובל ימצא בהניחו ברשותו ולא נתבטל קודם פסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהם</b><br> משא\"כ בנדר מדגן אסור נמי בקטנית וזרעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין</b><br> ה' מינין הנ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחלה ובמעשרות</b><br> ואף על גב דגם שאר מינין חייבין במעשרות אפ\"ה איידי דבעי למתני ואלו חייבים במעשר ופטורים מחלה הדר תני הכא וחייבים וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וההפקר</b><br> דוקא בהפקיר קודם מירוח אף שזכה בו גם כן קודם מירוח פטור ממעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון שנטלה תרומתו</b><br> תרומת מעשר ולא ת\"ג דהקדימו בן לוי לכהן ונטל מעשרו בשבלים דאז פטור מת\"ג ואפ\"ה חייב בחלה ופטור ממעשרות אחרים וכ\"ש דכשניטל ממנו תרומה גדולה ותרומ\"ע כדינו דפטור משאר מעשרות ורק בחלה חייב. אבל תרומה גדולה ותרומ\"ע קודש הם ופטורים מן החלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני</b><br> ר\"ל שנפדה אחר מירוח אבל בנפדה קודם מירוח חייב במעשרות ומיירי שהקדים ליקח מע\"ש בשבלים דאז פטור מת\"ג וממעשרות כל שלא פדאו. אבל בחלה חייב דחיובה בשעת לישה והרי אז חולין גמורין הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקדש</b><br> בנתמרח ביד גזבר פטור מתומ\"ע וחייב בחלה דחיובו בשעה גלגול ואז דהדיוט הוא. מיהו מעש\"נ שלא נפדה והוא בירושלים פסק הרמב\"ם [פ\"ו מבכורים הל\"ד] דחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר העומר</b><br> דהעומר בא מג' סאין וכשמנפהו בי\"ג נפה מוציא ממנו עשרון סולת והשאר נפדה לזרים ופטור ממעשרות מדחיובן בשעת מירוח ואז הקדש היה משא\"כ חיוב חלה בשעת לישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש</b><br> דמדבא לידי חימוץ חייב בחלה דלחם מקרי ופטור ממעשר דכתיב גביה תבואת זרעך שזורע' וצומח וזה אינו צומח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ד' אליעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה</b><br> דאיתקש לתרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורז</b><br> רייז:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדוחן</b><br> הירזע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרגים</b><br> מאהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשומשמין</b><br> כעין ליינזאאמען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקטניות</b><br> ערבזען. וה\"ה שאר מינין שאינן מה' מיני דגן ותנא נקט רק הנך מדרגילין לעשות מהן עיסה לפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה</b><br> ר\"ל ה' רביעיות קב והוא מדה המחזקת מ\"ג ביצה וחומש והוא שיעור עיסת חלה. ומדה שהיא י' על י' גודלים בגובה ג' גודלים מרובעת מחזיק כשיעור זה [י\"ד שכ\"ט ש\"ך סק\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסופגנין</b><br> עיסה שבלילתו רכה כספוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדובשנין</b><br> שנילוש בדבש וי\"א דוקא במטוגנ' בדבש אבל בנילושה בדבש ונאפת חייבת בחלה [וע' כ\"ב סימן ט']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאסקריטין</b><br> בלילתו רכה מאד:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחלת המשרת</b><br> חלוטה במחבת צוויבאק בל\"א ואע\"ג שבלילתו עבה אפ\"ה מדנלוש על דעת לבשל' פטור מחלה. מיהו הרבה פוסקים ס\"ל דבכה\"ג חייבת בחלה וכן פסקו רט\"ז וש\"ך [י\"ד שכ\"ט] להחמיר מספק. וא\"כ צ\"ל דמשרת דפטור מיירי באפאה בחמה. א\"נ נ\"ל דמיירי הכא בתחלתה סופגנין וסד\"א כיון דאפאה אחר הבשול הו\"ל כתחלתה סופגנין וסופה עיסה ותתחייב כמשנה ה' קמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמדומע</b><br> תרומה שנפלה לפחות מק' שאסור לזר. והכא בחלה בזה\"ז דרבנן. דאל\"כ הרי דמוע רק מדרבנן הוא דמדאור' בטל תרומה ברוב ואיך אתא דרבנן ומפיק דאורייתא. ואין להקשות עכ\"פ היאך אתא חד דרבנן ומפיק תרי דרבנן י\"ל כיון דבין כך וכך רק מדרבנן הוא לא דייקינן כ\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסופה סופגנין</b><br> השתא מפרש הא דסופגנין במשנה ד' פטור דוקא בסופה נמי סופגנים ור\"ל שטגנה אחר כך במשקין בכלי או בישלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> ודוקא בהיה נמי דעתו תחלה לעשותה סופגנין בסוף [שם ס\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתה עיסה</b><br> בלילה עבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה</b><br> שאפא' בתנור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן הקנובקאות</b><br> שלש עיסה על דעת להחזירו לסלתו כשיאפה כדי לעשות ממנו דייסא למאכל תינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה</b><br> קמח ע\"ג מים רותחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>החליטה</b><br> מים רותחים ע\"ג קמח ותרי תנאי נינהו דלמאן דתני מעיסה ב\"ש פוטרים ה\"ה בחליטה דפטרי ולמ\"ד חליטה ב\"ש מחייב הוא הדין מעיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלות תודה ורקיקי נזיר</b><br> בנזיר היו חלות ורקיקין וה\"ה בתודה ותני חד בהא וחד בהא לילף מהדדי. ול\"מ הי' נ\"ל דתודה שמצויה כדמוכח מפ\"ק דפסחים [מ\"ה] היו רגילין הנח��ומים לעשות למכור להם גם חלות ולא חששו שמא ישהו כמה ימים ויתעפשו מדמצויין הקונים. אבל לצורך נזירי' לא אפו רק רקיקין דקין מדאינן מצויין כל כך דכל נזיר חוטא [כנדרים ד\"י ע\"א] להכי לא אפו לצרכן חלות אולי יתעפשו ביני ביני ורק רקיקין מדהן דקין אינן מתעפשין כל כך מהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עשאן לעצמו</b><br> לצורך תודתו ונזירתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> דבשעת גלגול הקדש היו:"
+            ],
+            [
+                "<b>למכור בשוק</b><br> למי שיתחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דכל לשוק אמלוכי אמלך דאי לא מזדבן להוי חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק</b><br> שיש בשאור שיעור חלה רק דעתו למכרו לכמה בנ\"א ולא יהי' בכ\"א כשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב בחלה</b><br> דאם לא ימצא קונים ואפ' כולה כא':"
+            ],
+            [
+                "<b>נשים שנתנו לנחתום</b><br> קמח [י\"ד שכ\"ו ס\"ג]. הא בנתנו לו מעות חייבת כדמוכח מרישא דתני סתמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> אפי' אם לש הכל עיסה א' ודוקא במקפידין זה על זה דאל\"כ מ\"ש מעיסת שותפין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת הכלבים</b><br> שמעורב בה קמח ומורסן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלין ממנה</b><br> שאין בה מורסן הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומערבין בה</b><br> ערובי חצירות ותחומין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשתתפין בה</b><br> שתופי מבואות להוציא מחצירות למבוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומברכין עליה</b><br> המוציא ובהמ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומזמנין עליה</b><br> דחשיבא קבע גם לג' שאכלו יחד ממנה וחייבים לזמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונעשית ביום טוב</b><br> משום רועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח</b><br> לילה הראשונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חייבת בחלה</b><br> ודוקא באינה ערוכה בצורת לחם [שם של\"א ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מברכין עליה</b><br> המוציא דאינו חשוב לחם רק יברך עליו שהכל [כך נ\"ל דלא עדיף מאוכל קמח ברכות ל\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מזמנין עליה</b><br> היינו בשכל הג' או ב' מהג' אכלו לחם כזה. אבל באכלו ב' לחם ממש מצטרף להן השלישי שאכל לחם זה דלא גרע משאר טעימ' דמצטרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה נעשית ביום טוב</b><br> דלכם ולא לכלבים כ':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח</b><br> מדאינו לחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין בך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין</b><br> לק\"ט. מדנאכל על ידי דחק עד שיפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש</b><br> זר שאכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים ובשוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים לזרים</b><br> אפי' חצי שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם נכסי כהן</b><br> יכול למכרן לכהן אחר ולקנות בהן מה שירצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועולין באחד ומאה</b><br> בנתערב א' בק' בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטעונין רחיצת ידים</b><br> דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט\"י [ועי' תוס' ב\"מ נ\"ג א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערב שמש</b><br> טמא שטבל אינו אוכלן בלי הע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין ניטלין מן הטהור על הטמא</b><br> דמתוך שירא שיגעו זב\"ז ויתטמא לא יקרבם יחד ויתרום שלא מן המוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מן המוקף</b><br> ר\"ל ואין ניטלין רק ממוקף ר\"ל קרוב וסמוך ואפי' הפסק כלי שרי כרתוי\"ט פ\"ד דטבו\"י כ\"כ ע\"ר זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הדבר הגמור</b><br> תרומה כשנגמ' מלאכתן כפ\"ק דמעשר וחלה משתתגלגל העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שישייר מקצת</b><br> מדכתיב גבייהו ראשית ששיריה נכרין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>חייבים בחלה</b><br> דבשעת גלגול היה בא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצאו מכאן לשם</b><br> מארץ ישראל לחו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר מחייב</b><br> דלחם הארץ כתיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' עקיבא פוטר</b><br> דשמה תרימו כתיב מיעוטא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ</b><br> בספינה של עץ צריך נקובה ואם היא של חרס א\"צ שתהי' נקוב. [ולתוס' (מנחות דפ\"ד ב' ד\"ה כאן) של חרס בעי נקיבה ולא של עץ]. מיהו ה\"ה בהביא עפר בעציץ כך דינו. רק נקט ספינה אע\"ג שעשוי' לברוח. אפ\"ה בנקובה דינה כא\"י אם זרע בה [ועיין תוס' גטין ד\"ז ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבת במעשרות ובשביעית</b><br> בזרע בעפר שבספינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהודה אימתי</b><br> כל אימתי בברייתא לחלוק ובמתניתי' לפרש [כתוס' גיטין ד\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהספינה גוששת</b><br> נוגעת ודבוקה בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבת בחלה</b><br> ובפ\"ק מ\"ד אמרינן דאפילו נילוש בדבש שהוא מז' משקין פטור וקיי\"ל דס' הוה ויטול בלא ברכה [י\"ד שכ\"ט ש\"ך סק\"ט]. ובנתן בה מעט מים מברך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות</b><br> ר\"ל בידים טמאות דאין אוכל מק\"ט עד שיבא עליו א' משבעה משקין יד דם שחט יין דבש דם מים שמן חלב טל. ולדידן יש לזהר מללוש שיעור עיסה בשאר מי פירות שלא יצטרך לשרוף חלה טהורה [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האשה יושבת וקוצה חלתה</b><br> חותכת ומפרשת חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ערומה</b><br> ומברכת אהפרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהיא יכולה לכסות עצמה</b><br> ר\"ל כשתשב בקרקע ערותה מכוסה. דאף על גב דלענין ק\"ש וכדומה כל בשרה ערוה [א\"ח סי' ע\"ה] ואין לחלק בין אחר לעצמה כמו דלא מחלקינן באיש בכה\"ג. אלא י\"ל דבברכה הקילו. א\"נ י\"ל דערוה ממש שאני אבל בשרה דוקא לאחר אסור אבל לעצמה שרי [ועיין ברכות דכ\"ד א' ודו\"ק]. והרי אפילו בעלה מותר בנגיעה בבשרה דכגופו דמיא [כא\"ח סי' ע\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא האיש</b><br> דערותו בולטת ואינו מתכסה בשישב ואסור לברך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה</b><br> שהוא או כליו טמאים וא\"א לטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>יעשנה קבין</b><br> ר\"ל ילוש פחות פחות משיעור עיסה שלא תתחייב בחלה טמאה וה\"ה במי פירות אלא שאינן מצויין כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל קביים אין להם חלק בשם</b><br> ועדיף טפי לפרוש מלפטור עיסתו מכל וכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>העושה עיסתו קבים</b><br> פחות פחות מכשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורים מן החלה עד שישוכו</b><br> שנתדבקו כל כך עד שכשיפרידן נשאר קצת מזו בזו. ודוקא במב\"מ אבל בשא\"מ לא מהני נשיכה [כפ\"א סי' ד']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר אף הרודה</b><br> לשון מרדה שיבער בל\"א ר\"ל שהוציא הלחמים מהתנור:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסל מצרפן לחלה</b><br> וקיי\"ל כר\"א. מיהו תוך כלי בעינן ולא טבלה שאין לה לזביז מיהו כריכ' במפה מהני ככלי [ש\"ך שם שכ\"ה סק\"ה]. ודוקא לצרפן לכשיעור אבל לתרום ממוקף אפי' נגיעה לא צריך רק שיהיו סמוכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגזל ביד כהן</b><br> שצריך להחזירה לבעלים וימכרנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העיסה עצמה</b><br> שהפריש חלתה קמח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקמח</b><br> שקיבל הכהן בתורת חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בו בשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים</b><br> כל הקמח גזירה שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר</b><br> ר\"ל ת\"ח זר כדי לברר ההיתר חטפה ואכלה ור\"ל לאחר שהפריש חלה מן חלה זו אכל להנשאר דאי\"ל שאכל כולה דהרי עיסה כשיעור היה וא\"כ טבל הוא. א\"נ מאי דקאמר ואסורה לזרים לא קאמר איש בה כשיעור אלא גם אאין בה כשיעור בהקמח וזו היא שחטף הזקן ואכלו כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם אף הוא קלקל לעצמו</b><br> דנענש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותיקן לאחרים</b><br> שאחרים סומכין אהוראתו שוגגין והיינו תקון שלהן שאין נענשים מעתה מאחר שיש להן התנצלות שהתיר להם הזקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים קמח</b><br> ה' רביעיות קב והוא ה' לוגין דקב ד' לוגין וזה שיעור עיסת מדבר שהיה עשירית האיפה. ושעורו לדידן נתבאר בפ\"א סי' כ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאורן</b><br> שאור שנתן בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסובן</b><br> קלייע דק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומורסנן</b><br> קלייע הגס. אם הכל ביחד חמשה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים חייבין</b><br> שכן דרך עני לאכול פתו כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> דאין דרך לשוב להחזיר המורסן לקמח אחר שהפרישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעור החלה אחד מעשרים וארבעה</b><br> דב\"ב שעיסתו מועט פחות מכ\"ד אין בו כדי נתינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעושה למשתה בנו</b><br> אף שעיסתו מרובה לא פלוג רבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שהוא עושה למכור בשוק</b><br> מדרגיל ללוש עיסה גדולה גם בא' ממ\"ח יש כדי נתינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק</b><br> אף שעיסתה קטנה לא פלוג רבנן במוכר. ונקט אשה מדהכי אורחא שהאשה לשה [כשלהי מרובה בתקנת עזרא]. ואפ\"ה הקילו גבה בשעשתה למכור בשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת עיסתה</b><br> ר\"ל אפי' עיסה של עצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מארבעים ושמנה</b><br> מדבל\"ז אזיל לשריפה. ולדידן חלת חו\"ל שנשרפת במעט סגי ונוהגין בכזי' [י\"ד שכ\"ב ס\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר נטלת מן הטהור על הטמא</b><br> ר\"ל כפי שיעור החלה שחייב מב' העיסות הטהורה והטמאה נוטל מהטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד עיסה טהורה ועיסה טמאה</b><br> ר\"ל אף שיש בכ\"א כפי שיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל כדי חלה מעיסה של הורם חלתה</b><br> ר\"ל כפי שעור החלה שחייב ליתן מב' העיסות יטול מהטהורה שלא הורמה חלתה אבל נותן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע</b><br> ר\"ל בין ב' העיסות מניח חתיכת בצק פחות מכביצה מהטמאה דאז אף שנוגע בטהורה לא יטמאו. אבל משיך לא. דהרי אז יחשבו כולן כגוף א' ונטמא הכל [ודלא כרבע\"ת נדה ד' ז' א'] [ועי' ספ\"ק ��טהרות ורפ\"ק דטב\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף</b><br> שיגעו כולן זב\"ז. ואף ע\"ג דבכל מוקף א\"צ שיגע כסי' כ\"א הכא מדאחד טמא כדי שלא ירחיקם ביותר הצריכוהו שיגעו ממש:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> שמא יגעו זב\"ז:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים</b><br> שתהי' העיסה נלושה יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותטמטם בשעורים</b><br> עיסת שעורים מתפררת ואינה מתדבקת יפה כחטין ולהכי סגי במתדבקת קצת כשדחקה ומטמטמ' בידו. ואע\"ג דגם קבע הו\"ל למשרי ליה דהרי אכתי לא נתחייב בחלה דלא נתגלגלה עדיין אפ\"ה אסרוה אחר שהתחיל בלישה שלא יערים [ירוש']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטמטמה בשעורים האוכל ממנה</b><br> קודם הפרשת חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה</b><br> כך תקנו חכמים למהר להפריש חלה שמא תטמא העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם חמשה רבעי קמח</b><br> שלא יהא נשאר בעריבה קמח שלא נילש עדיין כדי שיעור חלה. אבל בהתנ' מקודם שמפרשת חלה גם אקמח שיתדבק אח\"כ בעיסה מהני תנאה. מיהו חלה דידן דא\"צ למהר להפרישה מחשש שמא תטמא העיסה אח\"כ דהרי בלא\"ה טמאה לא יפריש החלה עד אחר גמר לישה [י\"ד שכ\"ז ש\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה</b><br> נתערב בה תרומה ואין ק' לבטל ובחלה בזמן הזה מיירי שהוא מדרבנן דאל\"כ לא אתא דמוע דרבנן ומפקע חיוב חלה דאוריי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגילגלה חייבת</b><br> דמדכבר נתחייב בחלה תו לא פקע ע\"י דמוע דרבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה</b><br> מדבל\"ז אסור כהן לאכלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגלגלה</b><br> בנולד לה ס' טומאה משגלגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תעשה בטהרה</b><br> דעיסה זו הטבולה לחלה כחלה דמי שאפי' תלוי' אסור לגרום לה טומאה דדוקא למגע טבו\"י אמרי' הטבול לחלה לאו כחלה משא\"כ טומאה שמטמא גם לחולין אמרי' גבה הטבול לחלה כחלה דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת חובתה</b><br> שעת הגלגול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ק דמעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורין</b><br> אגב נקט לה הכא דכבר נשנית לעיל [פאה פ\"ד מ\"ח] ולירושלמי התם לענין הבאת שליש והכא לענין מרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> וכן ישראל שנתן לעובד כוכבים חייבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשיעור חלה</b><br> ה' רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה</b><br> וביש בחלק הישראל כשיעור לכאורה היה נראה שלא יפריש עד אחר שחלק דאל\"כ הרי דאו' הוא ובדאור' אין ברירה כשלהי ביצה. ואעפ\"כ יש לעיין דעכ\"פ הרי צריך לומר ברירה דהוברר הדבר למפרע דבשעת גלגול היתה זאת העיסה שלו והיאך יפריש מפטור על החיוב ואע\"ג דהא דאין ברירה היינו משום ספק ואינו מחוייב להפריש רק מספק דשמא נטל העובד כוכבים כל החלק שהי' לו בשעת גלגול והישראל נטל חלק של העובד כוכבים שפטור מחלה. עכ\"פ ק' כיון דאפ\"ה חייב הישראל להפריש הרי יש לחוש דיפריש מפטור על החיוב. וי\"ל דהכא בזה\"ז מיירי דחלה בארץ ישראל גם בזמן בית שני הוא רק מדרבנן [כנדה ד' מ\"ו ב']. ובאמת בזמן בית ראשון א\"א לתקן עיסתו רק ע\"י שיפריש מעיסה אחרת שוודאי חייבת על חלקו שבעיסה זו [ועי' פירושינו חגיגה פ\"ג סי' ל\"ג די\"ל עוד בתי' אחר]. ולפ\"ז רשאי להפריש ג\"כ מינה ובה דהרי בדרבנן יש ברירה. אבל הרי כבר כ' תוס' [עירובין ל\"ז ב' ד\"ה מאן] דכל דעיקרו דאורייתא הו\"ל כדאור'. ואעפ\"כ כבר פסק הרא\"ש שיפריש מינה ובה דבלח בלח יש בילה וע\"כ שיש שם קצת מחלקו של ישראל והרי מדאוריי' אין שיעור לחלה וכן פסקינן [י\"ד ש\"ל ס\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נעשת</b><br> ר\"ל אם נתגלגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם ספק חייב</b><br> ומפריש ומוכרה לכהן. ואילה\"ק מ\"ש מדמאי דאע\"ג דרוב ע\"ה מעשרין אפ\"ה חייב י\"ל התם פירות בחזקת חיוב הן משא\"כ הכא עיסה בחזקת פטור קיימא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש</b><br> באכלה זר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור</b><br> דס\"ל הקרימה בתנור הוא גמר מלאכתו לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה טעם דגן</b><br> ר\"ל שנרגש טעם החטים אף שאין בהחטין כשיעור חלה. ודוקא באורז וחטין הדיך כך דאורז נגרר בתר חטי' אבל בשאר מיני' שנלושו יחד מין פטור עם מין חיוב צריך טעם ושיעור חלה ממין החיוב אע\"ג שרוב העיסה ממין הפטור חייב [י\"ד סי' שכ\"ד ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה</b><br> ר\"ל שנטל השאור מעיסה שיש בה שיעור חלה. וה\"ה באינו שאור רק עיסה אחרת שהיא טבל כך דינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה</b><br> וה\"ה איפכא [י\"ד שכ\"ד סי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר</b><br> שיש לו עיסה אחרת שלא ניטל חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא לפי חשבון</b><br> ר\"ל נותן מעיסה ההיא כדי א' ממ\"ח בשאור. מיהו ביש מעיסה ההיא שיעור חלה א\"צ צרוף סל ובאין בה כשיעור צריך שיצרפה בסל עם העיס' הראשונ' [ש\"ך שם סקי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל</b><br> ר\"ל מפריש מינה ובה א' ממ\"ח בכל העיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו זיתי מסיק</b><br> ר\"ל זיתי' שתלשן בעה\"ב מאילניו. המוסק בזיתי' הוא כמו בוצר בענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתערבו עם זיתי ניקוף</b><br> שלקטו העניים בלקט שכחה פאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ענבי בציר עם ענבי עוללות</b><br> ששייך לעניים והרי של בעל הבית חייב במעשר ושל עניים פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר</b><br> שיש לו טבל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא לפי חשבון</b><br> ר\"ל נותן מהטבל ההוא כפי מה שחייב מזיתי מיסוק המעורבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שאין לו טבל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל</b><br> כאילו היה כל התערובות טבל דכיון דטבל אוסר בכ\"ש הו\"ל כאילו הכל טבל. ואף דאין בילה ביבש הכא מיירי שדורך הענבים והזיתים ואחר כך מפריש:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשאר מעשר</b><br> ר\"ל שאר הט' שחייב להפריש למעשר ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני לפי חשבון</b><br> לאו דוקא דהרי א\"א שיפריש תמ\"ע על הכל אם לא שיפריש מקודם נמי מעשר על הכל ותו דאי לא מפריש מעשר רק לפי חשבון החיוב שנתערב הרי במה שמפריש מעורב נמי מהפטור לפי חשבון ומפריש מפטור אחיוב אלא יפריש מע\"ר ומע\"ש על הכל ומפריש ממעשר זה תרומת מעשר על הכל ונותנו לכהן אבל מהמעשר אינו נותן ללוי רק לפי חשבון וכ\"כ מע\"ש אינו פודה רק לפי חשבון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטים</b><br> ר\"ל מעיסה שהיה בה שיעור חלה שלא הורם חלתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו פטורה</b><br> אפילו יש בשאור שיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו</b><br> דהטעם שאוסר בכ\"ש משום דכהיתירו כך איסורו [כע\"ז ד' ע\"ג ב'] והרי חטה אחת פוטרת הכרי ובאינו מינו לא שייך זה. ואפי' לטעם הירושלמי הכא דטבל לא בטל מדהו\"ל דבר שיש לו מתירין ונזכר זה הטעם גם בבבלי [נדרים ד' נ\"ח ע\"א]. ולפ\"ז גם טבל של תמ\"ע לא בטל עכ\"פ גם דשיל\"מ בטל באינו מינו [כי\"ד ק\"ב]. וב' הטעמים תרווייהו צריכי. דאי משום טעם קמא דכהיתירו כך איסורו סד\"א בטבול לתמ\"ע דליכא ה\"ט בטיל ואי משום דשיל\"מ סד\"א דבאין בעלים כאן למתשיל בטל קמ\"ל. מיהו בטבול לתרמ\"ע וגם אין הבעלים כאן אפ\"ה לא בטל דלא פלוג רבנן בתקנתייהו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים</b><br> אורחא דמלתא נקט דסתם נשים מקפידות זע\"ז דאשה עיני' צרה [כב\"מ דפ\"ז א'] וה\"ה כל סתם בני אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעשו שני קבין</b><br> ר\"ל דהו\"ל שיעור חלה יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונגעו זה בזה</b><br> ה\"ה אפי' נילש יחד ונקט נגעו רק לרבותא של הדיוק דבידוע שאינן מקפידות אפי' ע\"י נגיעה מצטרפי כשנשכו [י\"ד שכ\"ו ש\"ך סק\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מין במינו חייב</b><br> כשנשכו העיסות או נצטרף בסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא במינו פטור</b><br> [ועי' ריש מכילתן סי' ד'] והוא הדין באחד קיבר ואחד נאה או בא' כרכם ובשני אין בו מסתמא מקפיד שלא יתערבו אם לא נלושו יחד [שם]. מיהו ביש בכ\"א כשיעור מפריש מעיסה על חברתה כשנשכו ואף דבכל עיסות מפריש מזע\"ז וא\"צ נשיכה רק שיהיה מוקף הכא שאני דמקפיד אתערובתן [ט\"ז שם סק\"א] אבל שאר ב' עיסות בחו\"ל דוקא בנלוש כ\"א בפ\"ע צריך שיפריש מהמוקף אבל עיסה שלשה וחלקה א\"צ מוקף רק שיהא שירים מעיסה שמפריש [שכ\"ג ס\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינים</b><br> ר\"ל כוסמין ושבולת שועל ושיפון ועי' פ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצטרפין זה עם זה</b><br> ודוקא לענין חיוב מצטרפים אבל אין תורמין מזע\"ז [כפ\"ב דתרומ' מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבים</b><br> של מין א' החייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או קב תרומה</b><br> שאינן חייבין בחלה וקמשמע לן תרומה אף שהוא מין החיוב מה שאין כך אורז ותנא אורז אף שעל ידי טעם דגן אפשר שיתחייב מה שאין כן תרומה דמוע פטור מחלה להכי צריך תרתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מצטרפין</b><br> אפילו נשכו יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>קב חדש וקב ישן</b><br> מתבואה ישנה וחדשה והרי אסור להפריש מזע\"ז [כתרומות פ\"א מ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרים</b><br> מיהו ודאי מצטרפי לחיוב חלה ויטול מכל א' בפ\"ע והכי קיימא לן [שכ\"ד ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל חלה מן הקב</b><br> ר\"ל מעיסה פחותה מכשיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה</b><br> כשהשלים אחר כך להעיסה כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר</b><br> לטעמיה במ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא חומרו קולו</b><br> חומרו של כל מ\"ד במ\"ד הוא קולו במ\"ה וקיי\"ל כחכמים [שכ\"ו ס\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלת דמאי</b><br> זאת היא משנה חמורה ורבו בה פירושים. ולפענ\"ד לא נשאר לנו לומר אחר שחזרנו על כל הצדדי' אלא דמיירי שקנה עיסה מכותי דגם הנקנה ממנו נקרא דמאי והרי יש בעיסה זו ספק שמא הכותי לעצמו עשא' וכבר הפריש חלתו או שמא למכרה לישראל עשאה ומדלא חייש אלפני עור לא תתן מכשול לא הפריש חלתו ולפיכך החבר שלקח העיסה חייב להפריש חלתו מספק. אבל מדעיסה זו טמאה היא דכותי לא נזהר בטומאה להכי קאמר תנא שאם יש לו עוד עיסה שעשאה הכותי בטהרה כגון שטבל הכותי לפנינו [כנדה ל\"ג ב'] או שלשה הכותי במי פירות שאינן מכשירים ואמק\"ט. והרי גם בה יש ספק אם הפריש הכותי חלתו. קאמר לן תנא דכיון שחלת שניהן ספק מפריש מהטהורה על הטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא</b><br> ארץ זיריען מזרחית צפונית לגבול א\"י ועמ\"ש פ\"ו דדמאי סי' ל\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר</b><br> משא\"כ בשגוף הקרקע שם של ישראל מודה ר\"ג דחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא</b><br> א' לאור וא' לכהן ככל חו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי אליעזר אומר חלה אחת</b><br> כא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל</b><br> דפטורה ממעשר ושביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקולו של רבי אליעזר</b><br> דאמר חלה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרו לנהוג</b><br> נ\"ל דר\"ל חזרו חכמים והנהיגום כדברי ר\"ג וכו' דכל העושה ב' קולות דסתרי אהדדי נקרא רשע [כעירובין ד\"ז א']. וקמ\"ל תנא דאף בדרבנן אסור לעשות כתרי קולי דסתרי אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים</b><br> משום דלכ\"ע הוא רק מדרבנן להכי תפסו לקולא כר\"ג דמיקל טפי מר\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה</b><br> ר\"ל חלוקות בדיני חלה. ודע דכזיב הוא אכזיב [הנקרא ציב בלשונם] והנהר הוא נהר שיחר [זיכאר בל\"א] והר אמנה [מאנט האר] שלשתן במערב א\"י כנראה ממפת הארצות אשר לפנינו. הנהר הוא במקצוע דרומית מערבית ואמנה במקצוע צפונית מערבית וכזיב באמצע ועמ\"ש פ\"ו דשביעית סימן ט' ובציור שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת</b><br> ר\"ל מא\"י לצד צפון ועד כזיב מדכבשוה גם עולי בבל ה\"ה א\"י גמור וחייבת כמותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכזיב ועד הנהר</b><br> ר\"ל לצד דרום לכזיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועד אמנה</b><br> ר\"ל מכזיב ולצפון עד אמנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי חלות</b><br> מדנכבש רק מעולי מצרים ולא מעולי בבל וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא [ואפילו מה שכבשו עולי בבל אין חלתה מה\"ת מדלא עלו כולן עם עזרא ובחלה נאמר בבואכם ביאת כולכם] לכן ארצה טמאה כחו\"ל ומפרישין ב' חלות כבחו\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>של אור יש לה שיעור</b><br> דמדהיתה זאת הארץ קדושה תחילה והשתא היא חו\"ל דמיא טפי לחלת א\"י שנטמא להכי אותה של אור צריכה שיעור א' ממ\"ח כעיסה טמאה שבארץ ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור</b><br> מדהיא רק מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנהר ועד אמנה ולפנים</b><br> ר\"ל בין הנהר לאמנה לפנים מכזיב [ועי' בציור הנ\"ל] דשם ח\"ל ממש. וה\"ה שאר ח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת לכהן</b><br> דהרי צריך להפריש חלה גם בח\"ל מד\"ס שלא תשתכח תורת חלה ואי יתנוה לכהן הרי מדנטמאה בטומאת ח\"ל יאמרו ראינו תרומה טמאה נאכלת ואי ישרפוהו מה\"ט עכ\"פ מדאינו ידוע לה שום טומאה וודאית יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להכי תקנו ב' חלות. דעי\"�� מסיק אדעתיה לחקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל בהן יש לה שיעור</b><br> דמדשניהן מד\"ס ראוי להרבות בהנאכלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטבול יום</b><br> היינו טמא שטבל ולא העריב שמשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלה</b><br> לחלת אור שבח\"ל דמדהיא מד\"ס הקילו בה דלא לתסרה רק למי שטומאה יוצא מגופו כבעל קרי זב נדה ולא לנטמאה ממגע טומאה והרי בטבל נטהר מטומאה שמגופו. ולר\"ן פרק אלו עוברין דוקא לטומאת מת א\"צ הערב שמש אבל לטומאה שמגופו כגון קרי וזב ונדה לא שרי בלי הע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן</b><br> ול\"ג העלאה אטו אכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנת לכל כהן</b><br> אפי' לאינו אוכל חוליו בטהרה אבל לכהן ע\"ה לא. ואנן קיי\"ל מדהשתא אין חלה נאכל בא\"י א\"צ בח\"ל רק חלה א' גם אין לה שיעור ונוהגין בכזית גם אין נוהגין להאכילה לקטן או לגדול שטבל לקריו מדאינן כהנים וודאין מיהו מצה בע\"פ מותרת לכהן שטבל לקריו ונ\"ל משום דלא שכיח' ל\"ג בה רבנן. והאוכלה מברך המוציא. ואח\"כ אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה [י\"ד שכ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים</b><br> באומר נכסי מוחרמים לה':"
+            ],
+            [
+                "<b>והבכורות</b><br> תם למזבח ובעל מום לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופדיון פטר חמור</b><br> שפודהו בשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקיבה</b><br> מבהמה כששוחטה נותן לכהן זרוע ימין מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד רוחב הכתף דהיינו ב' פרקים עליונים של יד הבהמה. והלחיים היינו מפרק של לחי אצל צדעי הבהמה עד למטה בפיק' של גרגרת עם הלשון שביניהם. והקיבה וקיי\"ל דאינו נוהג בח\"ל [י\"ד ס\"א סכ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וראשית הגז</b><br> הגוזז ה' כבשים שמשקל צמר כל א' י\"ב סלע יתן קצת מהן לכהן ומד\"ס יש שיעור לנתינה ה' סלעים ואינו נוהג בח\"ל [י\"ד של\"ג ס\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושמן שרפה</b><br> שמן תרומה שנטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקדשי המקדש</b><br> קרבנות המזבח דדוקא קדשי גבול כתרומה וחלה אין ניתנין רק לכהן האוכל בטהרה משא\"כ קדשי מקדש וודאי נטהרו הכהנים קודם שיאכלו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אוסר בבכורים</b><br> מדלא נקרב מהן במזבח לא מזדהרי בטהרתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא מתיר</b><br> לתתם לכל כהן לטעמי' פ\"ב דמע\"ש דאינן אוכל רק ע\"י הדחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר</b><br> מקום שבח\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא קבלו ממנו</b><br> דלאכלן א\"א מדנטמאו מח\"ל ולשריפה א\"א דאין טומאה וודאית ידועה בהן ויאמרו ראינו חלה טהור בא\"י נשרפה ולהחזירן לח\"ל ולשרפן שם א\"א שלא יאמרו ראינו חלה יוצאה מא\"י לח\"ל להכי מניחה עד ע\"פ ושורפה עם החמץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם</b><br> הצריכום להחזירן ולהוציאן מבהמ\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה</b><br> ר\"ל שבועות נקרא חג הקציר ובו מביאין ב' לחם להתיר החדש והבכורים במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן אנטינוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו</b><br> דהוקשו בכורות למעשר דגן וכמו שאין מביאין תומ\"ע מחוצה לארץ כ\"כ בכורות אלא ירעו עד שיסתאבו ויאכל לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוסף הכהן הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו</b><br> מדלא בצרום מתחלה ��כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן</b><br> פסח שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא יקבע הדבר חובה</b><br> ורק בפסח ראשון חייבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אריסטון הביא בכוריו מאפמיא</b><br> מקום בסוריא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאמרו הקונה בסוריא בקונה בפרוור</b><br> כפרים שסביבות ירושלים אבל תרומה לא דחיישינן שהכהנים יהיו מרדפים אחריה ויצאו מארץ ישראל לסוריא אבל בכורים ע\"כ בעלים יביאום למקדש:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,949 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Maaser Sheni",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>מעשר שני אין מוכרין אותו</b><br> אפי' בירושלים או אפי' להוליכו לירושלים ומתני' ר\"מ היא וכדקיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה אבל בשדעתו להעלות המעות לירושלים מותר למכרו וכלקמן [פ\"ד מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין ממשכנין אותו</b><br> בין ע\"י ב\"ד בין ע\"י עצמו מדכתיב בו ברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שוקלין כנגדו</b><br> סלע חולין נגד סלע מע\"ש דה\"ל בזוי מצוה. וכ\"ש נגד פירות מע\"ש גופייהו דלא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן שאר כל הפירות</b><br> אף דשניהן מעשר. אף דמע\"ש שלהן רק מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל נותנין זה לזה מתנת חנם</b><br> דוקא במזמינו על שולחנו דאל\"כ אסור דמתנה כמכר כפ\"ב דמעשר סי' ב'. ונ\"ל דלהכי קאמר מתנת חנם. והרי הוי סגי בשיאמר במתנה אלא קמ\"ל דרק במתנה שהיא וודאי חנם דלא עביד זל\"ז נייח נפשי' שרי. הא בנותן זה לזה. ושוב חברו לו [כמגילה ד\"ז ב] דמחלפי סעודתייהו אהדדי הכא אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי</b><br> ה\"ה תמים שחוט. דבנקרב בבהמ\"ק. אף שהבשר לבעלים אסור להם למכרו ובשחטו בחוץ הרי אסור בהנאה רק איידי דתנא סיפא בכור חי נקט נמי במעשר חי וה\"ה דאין ממשכנין ואין מחליפין אותו כמו במעשר שני לעיל. ורק חדא מנייהו נקט וה\"ה אינך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה</b><br> דהו\"ל כמכר והוא פשיטא. ומה\"ט לא אצטריך למנקט כן במשנה א' במעשר שני. ולא נקיט לה הכא רק משום היפוך דסיפא דבבכור אע\"ג שאינה יכולה ליהנות ממנה עד שיומם. ואולי לא יומם כלל אפ\"ה מקדשין בו דגם הספק שמא יפול בו מום ותהנה כולו הוא שוה פרוטה דהנאה זו היא שוה פרוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבכור מוכרין אותו תמים חי</b><br> בזה\"ז שיאכלנו הקונה במומו. משא\"כ תמים שחוט יקבר. אבל בזמן שבהמק\"ק הרי להקרבה קאי ואינו ממון כהן למכרו [ב\"ק די\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקדשין בו האשה</b><br> דממון כהן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מחללין מעשר שני על אסימון</b><br> מטבע בלי צורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על המטבע שאינו יוצא</b><br> של מדינה אחרת אם המלכיות מקפידות שלא יהיו כאן אותן מעות. או דממטי לזוזי להתם בדוחק ולית לי' אורחא למיזל להתם. וכ\"ש באין יוצאין כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על המעות שאינן ברשותו</b><br> שנפל המעות לים אף שיכול להעלותו ע\"י השט במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח בהמה לזבחי שלמים</b><br> ממעות מע\"ש דכך מצותו לקנות במעותיו בהמ' לשלמים. או חי' שאינה בת הקרבה לבשר תאוה ר\"ל לחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהעור מרובה</b><br> ששוה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שדרכן למכור סתומית</b><br> ר\"ל שמוכרין הקנקן עם היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ואם המוכר או הלוקח אומן מעבד עורות או יוצר ח��ס וודאי נותנים טפי בשביל אלו. ולהכי צריך למכרם לאכלן בירושלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>התמד</b><br> מים שע\"ג חרצנים וזגים ושמרי יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר</b><br> דהו\"ל כמים והרי בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר</b><br> והוא דרמי ג' ואשכח ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח חיה לזבחי שלמים</b><br> והרי לא חזי' לקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בהמה לבשר תאוה</b><br> דאסור מד\"ס שלא יבריח מעות מע\"ש מע\"ג מזבח. ואע\"ג דהתורה התירה להבריחן לקנות יין ושמן ופירות וחיה ועוף וגם בהמה לבשר תאוה אפ\"ה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה [יבמות דף צ' ע\"א] ולפיכך גם בהמה וחיה ועוף בעלת מום אסרו. ואמרי' עוד בירושלמי דהא דאסרו רק בע\"ח היינו שמא יגדל מהן עדרים. וכן הוא בבבלי [סוכה מ\"א א']. מיהו קיי\"ל דחיה ועוף שאין קריבים מותר ליקח [רמב\"ם מעש\"ש פ\"ב הל\"ב]. ולא חיישינן לשיגדל מהן עדרים מדקונה אותם בירושלים. מיהו במחללן חוץ לירושלים רק על שחוטין מחללין ואפי' על בהמה שחוטה שרי לחלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצא העור לחולין</b><br> משום דלא חל המקח כלל. ואת\"ל א\"כ יחזרו הדמים למקומן. י\"ל דהכא מיירי שברח המוכר דיאכל כנגדן כמ\"ז ואז וודאי רשאי לאכול היא גופה בקדושת מעשר. אפילו הכי אינה כאילו קנאה בתחלה לצורך מעשר ולא נפק העור לחולין כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל [ועיין קדושין דף נ\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שדרכן לימכר פתוחות</b><br> דדרך למכרן בלי הכלי לא דמי תו לבהמה דדרך למכרה עם עורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> והמקח בטל והמעות בקדושתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח פירות שוגג</b><br> חוץ לירושלים ולא ידע שמעות מע\"ש הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>יחזרו דמים למקומן</b><br> דהו\"ל מקח טעות מטורח ההעלאה לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד יעלו ויאכלו במקום</b><br> ר\"ל בירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין מקדש ירקבו</b><br> דהקנוי בכסף מעשר כשהוא טהור אינו נפדה חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד תעלה ותאכל במקום</b><br> ואפי' הומם [כפ\"ג מ\"י]. ונ\"ל דכשהוא תם יקדישו שם לשלמים ויאכלו. דאל\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן שגזרו שלא יקנו בהמת חולין בירושלים ממעות מעש\"ש כירושלמי פ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין מקדש תקבר על ידי עורה</b><br> ר\"ל עם עורה כשתמות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לקח יאכל כנגדן</b><br> ר\"ל כפי מה שהוציא ממעות מע\"ש יאכל משלו בקדושת מע\"ש ומיירי בברח המוכר או בקנה במזיד. דאל\"כ הרי המקח בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין קיני זבים</b><br> ב' תורים או ב' בני יונה שמקריבין כשיטהרו וכל דבר שבחובה אינה בא רק מחולין. והרי קיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה הוא. מיהו כ\"ש עולות שלא יביא מדהיא כולה כליל. והרי מעש\"נ ניתן רק לאכילה שתיה וסיכה. אבל שלמים כך מצותו שיביא בדמי מעש\"נ שלמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לאכול דבר שדרכו לאכול</b><br> שאם נתקלקל המאכל אינו חייב לאכלו גם אינו רשאי לאכול חי דבר שדרכו לבשלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יסוך יין וחומץ</b><br> ונ\"ל דדוקא סיכה ביין אסור אבל לזלף שרי מדעדיף משתיה [כפסחים דף כ' ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מפטמין שמן של מעשר שני</b><br> לשום לתוכו עקרי בשמים דהשמן הנבלע בהן אזיל לאיבוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם</b><br> דאינו שוה לכל נפש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל מפטם הוא את היין</b><br> מדשתי ליה כולו עם הבשמים הרי נהנה מהבשמים גופייהו [כתרומות רפי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נפל לתוכו</b><br> ליין מע\"ש חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>השבח לפי חשבון</b><br> דאם היה שוה ב' סלעים והדבש סלע והשביח ועמד על ו' סלעים. פודהו בד' סלעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>דגים שנתבשלו עם הקפלוטות</b><br> מין בצל שאלאטטען בל\"א. וי\"א מין כרתי אשלויך בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסה של מעשר שני שאפאה והשביח השבח לשני</b><br> ופודה הפת בשויו. ואינו מנכה דמי עצים דאין שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה מדהו\"ל עכ\"פ כהנאה בלי אכילה [ואפשר דמה\"ט נמי רק בבו\"ח וערלה וכ\"כ אסור שלא כדרך אכילתן עדל\"כ בהו ל' אכילה [כפסחים דכ\"ד] ה\"ט אף שאינו אכילה עכ\"פ הנאה הוה. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל כל ששכחו נכר</b><br> רצה לומר שהוסיף המעשר עי\"ז במדה ומשקל משא\"כ בהוסיף רק בטעם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רכי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלם</b><br> דלא ניתן רק לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו לר' שמעון אם הקל בתרומה חמורה</b><br> דמותר בסיכה אע\"ג דחמור דאסור לזרים כפרק ח' דשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים</b><br> וויקקען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובתלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן</b><br> דבמע\"ש הוא דוקא לאכילה לאדם ובטהרה. אבל בתרומה מותר בחפיפה ואפילו בטומאה מותר לאכלו. ואפילו לבהמה [כתרומות פי\"א מ\"ט]. [וק\"ל אמאי לא חשב קולא לתרומה שמותר למכרה משא\"כ מעש\"נ כרפ\"א וי\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים</b><br> מיד כשצמחו ולא יישנם לעשותם אוצר לאכול בתבשיל או בעיסה דמדעיקרן מאכל בהמ' שמא יתטמא בהמשך הזמן ויפדם לבהמה. ואין פודין מע\"ש להאכיל לבהמה. משא\"כ תרומה אין לחוש לזה דהרי אין לו פדיון [כתו' ביצה דכ\"ז ב'] ולהיסק תחת תבשילו א\"צ פדיון כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגזצוק\"ל. ולרמב\"ם [פ\"ב הי\"ד] ר\"ל מותר לאכלה צמחונים וא\"צ להמתין עד שיתבשלו בגדולין יפה. וכן משמע בירושלמי. וטעמא דקמ\"ל דאין בזה משום הפסד אוכלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה</b><br> דאף דאינו נאכל רק ע\"י דחק ומש\"ה נאכל גם כשנטמא. דלא חל עליה שם תרומה ממש מדאינו אוכל ממש מ\"מ צריך טהרת נט\"י כשיגע בה להיכירא דאסור לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מחפיפתה</b><br> לחוף בהן הראש דשרי בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>וב\"ה אומרים כל מעשיה בטומאה</b><br> ליגע בה בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ משרייתה</b><br> דמדהוכשר בשריי' הרי יטמאו בידי'. וגם זה רק להיכירא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרשיני</b><br> כרשיני' הם וויקקען בל\"א [כתרומות פי\"א מ\"ט]. והן טפי מאכל אדם מתלתן הנ\"ל רק שגם הם אינן רק אכילה על ידי הדחק שעניים טוחנים אותם בשנת רעבון ועושין מהן פת. ומה\"ט נקיט רק בכרשינין שנכנסין לירושלים ויוצאים דהיינו לצורך טחינה ואפייה ונקיט נמי גבי' מתחלקות לעיסות מדעושין מהן עיסה מה שאין כן בתלתן לא שייך גבייהו טחינה ואפייה ועיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונכנסים לירושלם ויוצאין</b><br> לצורך כגון לאפות [דאין תנור מצוי בירושלים] ולחזור ולהכניסו אח\"כ אבל שאר מע\"ש שנכנס אסור להוציא':"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאו רבי טרפון אומר יתחלקו לעסות</b><br> פחות פחות מכביצה שלא יטמא לעיסה משא\"כ שאר מעשר שני שנטמא נפדה אפי' בירושלים אבל זה מדעיקר מאכלו לבהמה ס\"ל אין פודין מעשר שני לבהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה</b><br> דדרך לשרותו במים ולשפשף על בשרו צריך שיהיה בטהרת נטילת ידים ככל תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומאכילין בטומאה</b><br> לבהמה. דתרומה מותרת לבהמה משא\"כ מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושפין ומאכילין בטומאה</b><br> הוה מצי למנקט כבתלתן כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה רק התם והכא נקטו כאופן לישנא דב\"ש. אלא דלב\"ש לחומרא ולב\"ה לקולא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמאי אומר יאכלו צריך</b><br> ביובש שלא יוכשרו לק\"ט. משא\"כ לב\"ש וב\"ה לעיל כשירצה אדם לאכלן מותר לשרותם רק צריך לשרותן בטהרה. ואילה\"ק לשמאי וכי חמירי הנך שאינן אוכל ותרומה רק מדיכול לאכלן ע\"י דחק מתרומה דאו' דמותר לשרותו בטהרה י\"ל דס\"ל היא הנותנת דמדקילא חיישי' שלא יהא נזהר בה מלהתטמא וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [ככתובות דף נ\"ו ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה</b><br> אפי' השרייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שישלים</b><br> ויתנה ויאמר אם מה שלקטתי כבר אינו מע\"ש אזי יהי' המעשר מחולל על אלו שלקטתי כבר ואז מה שילקט אח\"כ הו\"ל חולין. ואף דאין מחללים מע\"ש אחולין בשניהם מין מטבע א'. נראה לי הכא דהמעשר אינו בעין הו\"ל איתן שהגביה כבר כחריפי טפי והרי בא' מהמטבעות חריף טפי מחללין כתו' [ב\"מ דמ\"ד]. ועוד שאני הכא דלא אפשר היכא דאין לו מין מטבע אחרת לחללן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם בלל וחפן</b><br> שלא לקטם א' א' שיהיה אפשר לומר כל א' שלוקט של מעשר הוא רק עירבן יחד ולקטן מלא חפניו ונאבד קצת מהתערובות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי חשבון</b><br> דבהיה זה ק' וזה ר' נוטל בעל הר' ב' חלקים מהנלקטים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי בהיו מ' מעשר וי' חולין ולקט י' נעשים מעשר ואם אח\"כ בלל הנשארים מחשבין מהנבללים חלק ה' לחולין כשעת פיזור. ואע\"ג דהשתא רק חלק ד' הוא חולין עכ\"פ י' שלקט תחלה לאו וודאי מעשר הי':"
+            ],
+            [
+                "<b>המתלקטים למעשר שני</b><br> נ\"ל דכל הנלקטין ה\"ל כט' חניות וכי' דדינו כקבוע. ואילה\"ק אם חולין רובא ניזיל בתר רובא ונימא כל דפריש מרובא פריש דיש לומר דבר שיש לו מתירין הוא דהרי אפשר לחללן אמין מטבע אחר. א\"נ מטבע דבר חשוב הוא ולא בטל [ועי' תוס' מעילה כ\"א ב' ד\"ה פרוטה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו</b><br> ורוצה להוציא החולין חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא בסלע מעות</b><br> פרוטות נחושת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובורר</b><br> ואח\"כ בורר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>את היפה שבה</b><br> שבב' הסלעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומחללן עליה</b><br> ר\"ל וחוזר ומחלל הנחושת על הסלע שבירר וישארו הסלע הב' והנחושת חולין. וא\"ת כיון דא' מהן יפה טפי ל\"ל נחושת יקח היפה מיד ויתנה אם אינו של מעשר יהי' אותו של מעשר מחולל עליו. דהרי היפה הוא חריף טפי. י\"ל דלהכי מפסיק לחלל תחלה אנחושת להיכירא שלא יטעה ליקח א' מהתערובות בלי תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאמרו מחללין כסף על נחשת מדוחק</b><br> בשעת הדחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שיתקיים כן</b><br> שישאיר הנחושת למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו</b><br> של מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>דינרי זהב</b><br> שלא יתעכב עבור זה ויתבטל מלעלות לרגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפורט סלע ממעות מעשר שני</b><br> מעות נחושת מע\"ש רוצה להחליף חוץ לירושלים על סלע כסף מפני משא הדרך דחוץ לירושלים מחליף נחושת על כסף ולא איפכא ובירושלים הדין בהיפוך. אבל כסף על כסף כאן וכאן אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> בעד כל המעות הנחושת של מע\"ש יפרוט סלע כסף שמא יתעפשו הפרוטות בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שאם יבואו הכל עם סלעים לירושלים וירצו לקנות צרכי סעודה בפרוטות ירוצו כולם אצל שולחני לפרטם ויתייקרו הפרוטות ויפסיד למע\"ש ותוס' [ב\"מ דמ\"ד] הקשו על פירוש רש\"י זה דא\"כ הו\"ל מקולי ב\"ש ומחומרי ב\"ה ולא נשנה בעדיות [פ\"ד]. להכי פירשו דב\"ש מחמרי ואמרו דדוקא בכל המעות סלע כדי שלא יתעפשו ולב\"ה גם בעד חציין שרי דלא חיישי לעפישי. ולרב\"א לב\"ש דוקא כל המעות שיתן בעד הסלע יהיו של נחשת ולב\"ה גם אם יהיו חצי המעות של כסף. ורק החצי של נחשת שרי להחליף על סלע כסף. ור\"ל אף דאסור להחליף כסף אכסף הכא שכולל להו עם נחשת שרי. א\"כ חוץ לירושלים מיירי וכן נלפע\"ד מדלא נזכר מלת ירושלים רק במשנה ט' לקמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על הכסף</b><br> ביש לו בחצי דינר פירות וחצי דינר מעות מע\"ש לא יחללם על דינר שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירים</b><br> דמדהפירות מועטים אינן כדי פדיון לבדן. אבל בדינר פירות דיש בהן כדי פדיון לבדן לכ\"ע אין מצרפן עם כסף לחללן יחד על כסף:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפורט סלע של מעשר שני בירושלם</b><br> אפרוטות לצרכי סעודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> שיחליף הכל בפ\"א שלא יצטרך כל פעם שיחליף ליתן קלבון לשולחני ויפסיד המעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שמא לא ישהה בירושלים עד שיוציא כל הפרוטות וכשיפקידם בעיר עד הרגל האחר יתעפשו ולחזור ולהחליפם בסלע א\"א שיצטרך ליתן שוב קלבון להשולחני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הדנין לפני חכמים</b><br> כך נקראים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי ושמעון בן ננס וחנניא בן חכנאי שלא באו לכלל זקנה וישבו בקרקע לפני רבותינו ודנין ומשיבין קושיות [כסנהדרין די\"ז ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים בשלשה דינרי כסף ודינר מעות</b><br> ר\"ל חלק הד' יחליף אפרוטות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר שלשה דינרין כסף ורביעית מעות</b><br> ר\"ל רביעית מדינר הד' ור\"ל א' מט\"ז יחליף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ט אומר ארבע אספרי כסף</b><br> הדינר הוא ה' אספרים ר\"ל חלק הכ' מהסלע יחליף אפרוטות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה</b><br> ולא יחלל כלל שמא ישכח ויוציאם לחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים</b><br> ורוצה שיערו כל א' לכוסו מכד א' של יין ומה שישתו הטהורים ירצה שיהיה מחולל על מעות מע\"ש שבידו והרי טמא אסור במע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד</b><br> מוקי בירושלמי שהיה היין בכלי חרס שאינו מק\"ט מגבו מידי הטמאים ועירו כל א' וא' לתוך כוסו שלא נגעו ביין וטמאוהו והטמאים היו בשאר טומאות דאי בטומאת זיבה הרי טמאו ליין בהיסט כשעירו מהכד לכוס וא\"ת על כל פנים הרי המעשר והחולין מעורבים ואיך ישתו הטמאים י\"ל דמיירי שאמר שלא יהי' היין. שישתו הטהורים מעשר עד אחר שיהיה מעורה בכוסותיהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלם לחלק</b><br> ותטול חלק במע\"ש בשכר הבאתו דהו\"ל כפורע חובו ממע\"ש דהוא מחוייב להביאו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אומר לו העלם שנאכלם ונשתם בירושלם</b><br> דאין זה שכר הבאתו רק מזמינו לאכול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל נותנים זה לזה מתנת חנם</b><br> תמוה דכבר תנא ליה בפ\"א מ\"א ונ\"ל דבפ\"א מיירי רק בירושלים התם הו\"ל מתנה כמכר דאי לאו דעביד ליה נייח נפשה מקמי הכי לא הוי יהיב לי' מתנה והו\"ל כפורע חובו ממעשר שני משא\"כ הכא שהוא חוץ לירושלים אדרבה איהו עביד לנותן טבותא בטרחת העלאה סד\"א מותר במתנה דאין המתנה שכר ההבאה אלא ההבאה כדי שיאכל [וראי' לדברי בפ\"ד מ\"ג ומ\"ה] וקמ\"ל נמי אף דאח\"כ בירוש' חוזר המביא לחזור להזמינו אמע\"ש אפ\"ה שרי ומש\"ה נקט זל\"ז דמשמע דשניהן נותנין וקמ\"ל דלא הוה כהערמ':"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא ממעט באכילתו</b><br> דתרומה אסור לזר ולטבו\"י. וכ\"כ ממעט עי\"ז אכילת התרומה דמותרת לאונן ומותר גם להוציאה מירושלים ולאכול בחוץ והשתא כשקנה אותה במעות מע\"ש אסור בשניהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי שמעון מתיר</b><br> דס\"ל מותר להביא קדשים לבית הפסול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם רבי שמעון מה אם היקל בזבחי שלמים</b><br> דזה עיקר מצות מע\"ש לקנות עבורו שלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו מה אם היקל בזבחי שלמים שהן מותרים לזרים</b><br> דאע\"ג דאימורין וחזה ושוק אסור לזרים הרי רוב הבשר מותר לזרים ולא גרעו אימורים מעור וקנקן [ועיין פ\"א מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו לו מעות</b><br> מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בירושלים וצריך לו</b><br> לקנות דברים שאינן אכילה שתיה וסיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולחברו פירות</b><br> חולין וחבירו מתרצה להיטיב עמו בדבר שאין לו הפסד. וכ\"ש בשיש לעצמו פירות שרשאי לעשות כן וכמבואר במ\"ד [ופ\"ד מ\"ח] אלא נקט פירות של חברו משום סיפא דבע\"ה לא יעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה</b><br> כמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא יאמר כן לעם הארץ</b><br> דחשוד לאכול מעשר שני בטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא בדמאי</b><br> שהמעות ממעשר שני דמאי דרוב ע\"ה מעשרים הם ונמצא שיש כאן ס\"ס שמא מעות הללו אינן מעשר דכבר עישר הע\"ה ושמא זה הע\"ה שחיללן על מעותיו יאכל פירותיו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה</b><br> חוץ לירושלים והוא צריך להמעות וחבירו רוצה להיטיב עמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם</b><br> דאף דפירות אינן נפדין בירושלים מעות מתחלל שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלם</b><br> ר\"ל הן עצמן דלא עדיף מלוקח מזיד [פ\"א מ\"ה] דיעלו ויאכלו במקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכנסות לירושלם ויוצאות</b><br> דמעות אין נקלט במחיצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין</b><br> ודוקא כדי לטחנן ולאפותן בזול ולהחזירן אחר כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שנגמרה מלאכתן</b><br> למעשר כפ\"ק דמעשר והן עדיין טבל למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועברו בתוך ירושלים</b><br> בעודן טבל:"
+            ],
+            [
+                "<b>יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים</b><br> דמתנות שלא הורמו כהורמו דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא נגמרה מלאכתן</b><br> כגון סלי ענבים שהעבירן בירושלים להביאן לגת שהי' חוץ לירושלים בצד אחר מהעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסלי תאנים למוקצה</b><br> ר\"ל למקום שמתיבשין שם. אבל סלי פירות לאכילה הו\"ל נגמרה מלאכתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א יפדה ויאכל בבל מקום</b><br> דכיון דקליטת מחיצות מדרבנן ס\"ל דל\"א גבי' דלא הורמו כהורמו דמיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדמאי</b><br> טבל של דמאי אף שנגמ\"ל. אבל מעשר של דמאי כבר קלטוהו מחיצה ואסור להוציאו [רמב\"ם פ\"ב ממעש\"נ הל\"ט וי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכנס ויוצא ונפדה</b><br> אפילו לת\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שהוא עומר בפנים</b><br> מן חומות ירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> דרק תוך החומה אכיל מע\"ש. ואף דבפ\"ג דמעשר סי' ע\"ג לא תני הכי התם ר\"י והכא רבנן [כמכות די\"ב ב']. ונ\"ל דמדלא קאמר כפשוטו לא יאכלנו אלא לפנים מהחומה ש\"מ דהכ' מיירי ביושב על האילן ואוכל שאין שם מחיצת החומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתי הבדים</b><br> לעצור השמן והיו בנויין בחומת ירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ב\"ש אומרים הכל כלפנים</b><br> אוכלים שם קדשים קלים ומע\"ש ואין פודין שם מע\"ש להוציאו. מיהו בתוספתא קאמר דלב\"ש רק לחומרא קאמר כלפנים דהיינו שלא יפדנו ולא יוציאו משם. אבל אסור לאכלו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> ולא מחלקינן לאין פתוח [כמשנה ה'] דהכא כך התנו בשעת בנין החומה שלא נשגיח בפתח. ולרמב\"ם [פ\"ב ממעש\"נ] יש פי' אחר. ואינו מסכים לגרס' שלפנינו. א\"נ דלרמב\"ם משנתינו מיירי בפתוחות לזה ולזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלשכות</b><br> חדרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בנויות בקודש</b><br> בחומת העזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופתוחות לחול</b><br> להר הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תוכן חול וגגותיהן קודש</b><br> לשחיטת ק\"ק ולאכילת ק\"ק ולהתחייב בנכנס שם בטומאה. והוא ששוה הגג לקרקע העזרה כגון שהיה הלשכ' בנוי בשפוע ההר דאל\"כ קיי\"ל גגות ועליות לא נתקדשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תוכן קודש וגגותיהן חול</b><br> אף שהגג שוה לקרקע העזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שנטמא באב הטומאה</b><br> כמת ושרץ וכדומה ואפי' בנטמא במה שנגע בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שנטמא בוולד הטומאה</b><br> לאו בולד טומאה דאו' רק ר\"ל בולד הטומאה דרבנן כגון שנגע בכלי שנטמא במשקין דדוקא בולד בכה\"ג מודו ב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין בחוץ</b><br> ר\"ל שנטמא בחוץ ואח\"כ הכניסו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים יפדה ויאכל הכל בפנים</b><br> ר\"ל הפירות והפדיון דמע\"ש שנטמא ��פד' אפי' בירושלים ואעפ\"כ נאכל רק בפנים שלא יאמרו ראינו מע\"ש יוצא מירושלים ולא חיישי' שיאמרו ראינו מע\"ש נפדה בירושלים דאין קול לפדיי' ויש קול ליוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ</b><br> דבכה\"ג הו\"ל תרתי לריעות' ואין מחיצה קולטתו ולהכי בכה\"ג יפדה ורשאי לאכלו גם בחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>בפנים</b><br> ס\"ל דוקא בתרתי למעליותא מחיצה קולטתו שנטמא רק בולד הטומאה שמד\"ס וכבר נכנס. מיהו דוקא בהכניסו ע\"מ שלא יקלטוהו מחיצות דאל\"כ אפילו בנטמא בולד בחוץ מחיצה קולטתו כשהכניס.. [ועיין שקלים פ\"ח מ\"ד ומ\"ו דפליגי בכה\"ג בדומה לזה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקוח בכסף מע\"ש שנטמא</b><br> בין בפנים ובין בחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> ר\"ל נפדה אפילו כשהוא טהור אם הוא חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> כפ\"א מ\"ח דאמרינן במזיד יעלה ויאכל במקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>יקבר על ידי עורו</b><br> עם עורו דאין פודין קדשים לאכול לכלבים וכד יין סתום שקנה במע\"ש ונשפך פודהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר יפדה</b><br> דס\"ל פודין קדשים להאכילן לכלבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה</b><br> ובכה\"ג מודה ר' יהודה דפליג במשנה י' דהכא שאני מדהיה יכול להוציאו כשהי' חי משא\"כ בפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר יקבר</b><br> ס\"ל דדינו כפרי לקוח ממע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקחו שחוט ונטמא הרי הוא כפירות</b><br> ופליגי רבי יהודה וחכמים כבמשנה י':"
+            ],
+            [
+                "<b>המשאיל קנקנין למעשר שני</b><br> ר\"ל שהשאיל קנקנים שלו למע\"ש שלו שחוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שגפן</b><br> סתמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> ואין צריך לפדות רק היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זלף לתוכן סתם</b><br> ר\"ל אם שפך לתוך הקנקנים יין טבל [כך משמע בירוש' ודלא כרתוי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן</b><br> ר\"ל אם קרא שם למעשר שני בקנקנים עד שלא סתמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> דלא הקדיש למעשר רק היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>משגפן קנה מעשר</b><br> אילה\"ק מ\"ש רישא מ\"ש סיפא נ\"ל דדוקא בקרא שם ליין שבקנקנים סתומים דמי טפי לקונה קנקנים סתומים בירושלים [כפ\"א מ\"ד]. ומפני שדרך להפריש מבור פתוח כהפרשת תרומה הו\"ל כדרך למכור פתוחות פ\"א מ\"ד דלא הו\"ל הקנקן טפל ליין ה\"נ בגבולין אין הקנקן טפל ליין וצריך לפדות אח\"כ גם הקנקן. ואין לחלק ולומר בשלמא התם בפ\"א נתן מעות מע\"ש בעד הקנקן. לפיכך כשלא בטל הקנקן לגבי היין צריך למכור הקנקן ולאכול בעד מעותיו של קנקן מאכל בתורת מע\"ש. משא\"כ הכא איך יחול על הקנקן שם מע\"ש. והרי לא נקנה בכסף מע\"ש י\"ל כיון דא\"א להפריש יין בלי הקנקן מה לי שקנהו לקנקן ומה לי שהוקדש בהפרשה. משא\"כ ברישא שהיה כבר על היין שם מע\"ש קודם שמילאוהו לא דמי לקנקן שקונה בירושלים במע\"ש. וכי כל כלי שישפוך לתוכו מע\"ש יוקדש גם הכלי בקדושת מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן עולות באחד ומאה</b><br> בנתערב קנקן תרומה בק' חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגפן מקדשות ככל שהן</b><br> דמדחשיב לא בטל אפי' באלף וימכרם לכהן בדמי תרומה חוץ מאחד שנוטל הכהן בחנם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן תורם מאחת על הכל</b><br> וחשיב מוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מפתח ומערה לגת</b><br> לפע\"ד קאי אזלף לתוכו סתם שמחלק בו במי\"ב בין גפן ללא גפן רק אגב גררא נקט כל הנהו גוונא דמחלק גבייהו ג\"כ בין גפן ללא גפן והשתא הדר לקמייתא דהא דבגפן קנה מעשר פליגי ב\"ש וב\"ה דלב\"ש ברצה לקרא שם אחר שגפן ולא יהיו הקנקנים נקנים למעשר צריך לערות לגת קודם שיקרא שם כיון שכבר גפן וכבר היו ראויין שיהיו נקנין למעשר להכי צריך מעשה רבה שיתבטל מעשה ההגפה ולב\"ה סגי בפתיחה. כמעיקרא [ולפע\"ד זה דעת ריב\"ל בירושלמי דקא' על הראשונה הושבה יע\"ש]:"
+            ],
+            [
+                "<b>במה דברים אמורים</b><br> דלב\"ה בפתיחה סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>במקום שדרכן למכור סתומות</b><br> ר\"ל עם הכלי דמשום דכשמוכר עם הכלי מוכרן סתומין שפיר גלי דעתי' בפתיחה שאינו רוצה להחליט הכלי למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל במקום שדרכן למכור פתוחות</b><br> ר\"ל שאין דרך למכור הכל. דשם אין הפתיחה הוכחה שאין רוצה להחליט הכלי. דהרי במקום זה בין כך וכך אין דרך למכור הכלי עם היין. ולהכי לא נתבטל בפתיחה סתימתו דמעיקרא. ודמיא מתניתי' לפ\"א מ\"ג דבדרכן למכור סתומות וקנה פתוחות אין הקנקן טפל ליין ובדרכן בפתוחות אפילו בקנה סתומות אין הקנקן טפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצא קנקן לחולין</b><br> גם לב\"ה עד שיערה לגת קודם שיקרא שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה</b><br> נ\"ל דר\"ל דמדמותר למכור מע\"ש בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר [כפ\"ד מ\"ו ור\"ב שם] וזה שהיה לו טבל בקנקנים סתומות פתחן קודם שקרא שם משום שרוצה להחמיר ע\"ע למכור המע\"ש אח\"כ במדה שלא יתאנה המע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ר\"ל דבכה\"ג בפתיחה לחודה סגי. אפי' בדרך למכור פתוחות מדפתחן על דעת להוריקן לגמרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים</b><br> בירושלמי גר' חוץ מקנקנה ונ\"ל דה\"פ דר\"ש קאי אהא דאי משגפן קרא שם קנה מעשר וקאמר ר\"ש אם מתחלה כשהיה יין של טבל בחבית אמר לחבירו חבית זו מכור לך חוץ מקנקן מעשר שאקח ממנה. [ומיירי בשמוכר לחבר לצורך דאל\"כ הרי אסור למכור טבל כדמאי פ\"ה מ\"ח]. אע\"פ שאח\"כ מילא להקנקן מהחבי' וקרא שם אחר שגף הקנקן אפ\"ה יצא קנקן לחולין משום דבשעה שמילא הקנקן לא היה כדי למלאות המע\"ש בו לחוד ושיהיה הקנקן טפל ליין רק גם משום תנאי שהי' לו עם חבירו ליקח רק מדת קנקן א' מהחבית ובכה\"ג לא נתבטל הקנקן ליין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול</b><br> דוקא עבר והוליך דלכתחילה פודהו במקומו או מעלהו לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>פודהו כשער מקומו</b><br> מקום הפדיון אף שהוציא הוצאות הדרך מכיסו א\"א השבח לפי חשבון רק בשבח הניכר כפ\"ב מ\"א כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל. וכ\"ש אי נימא דגם ברישא אינו מנכה ההוצאות כמו בסיפא וכן מסתבר. א\"כ אם ההוצאות עצמן אינו מנכה מכ\"ש שלא ינכה שבח כנגדן:"
+            ],
+            [
+                "<b>השבח לשני</b><br> אף שבעיר שוה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויציאות מביתו</b><br> ר\"ל כשפודהו אינו מנכה הוצאות הדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמות שהשולחני פורט</b><br> ר\"ל בבא לחלל פרוטות מע\"ש ע�� סלע כסף מחשב כמו שלוקח שולחני כשמחליף סלע שלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא כמות שהוא מצרף</b><br> כשמצרף שולחני פרוטות לתתם בעד סלע נותן פחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין פודין מע\"ש אכסרה</b><br> ר\"ל באומד שלא במדה משקל ומנין:"
+            ],
+            [
+                "<b>את שדמיו ידועים יפדה על פי עד</b><br> לאאמ\"ו מיותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה</b><br> בקיאין בשומ' ואפי' א' עובד כוכבים או בעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כגון היין שקרם</b><br> שהתחיל להחמיץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעות שהחליאו</b><br> שהחלידו דבשלמא כשלא נתקלקלו היין והפירות והמעות הרי שער שלהן ידוע. משא\"כ כשנתקלקלו צריך לאמוד כמה גבר הקלקול ואין דמיהן ידוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מוסיף חומש</b><br> מלבר דבאמר ד' נותן ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר אומר בסלע ואיסר</b><br> הוא א' מצ\"ו בסלע אבל בפחות מזה לא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מוסיף על הקרן</b><br> דשיתרבה הקרן עדיף דאחומש יכול להערים כלקמן ותו דלא קפדינן אתוספת חומש. דהרי כל הנאת התוספת שלו הוא שאוכלו בירושלי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין שנתן לו במתנה</b><br> הטבל דמעשר אסור ליתן במתנה כרפ\"ק. ואי\"ל דמיירי הכא בהורישו דבש\"ס [קדושין נ\"ד ב'] משמע דגם להורישו בפה אסור מדאינו שלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מערימין על מעשר שני</b><br> כדי שלא ליתן חומש:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעבדו ולשפחתו העברים</b><br> שאין גופן קנוי וכ\"ש לאחר. ושפחה עברי' דקאמר הכא היינו קטנה ובמעש\"נ דרבנן [כגיטין ס\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הילך מעות אלו</b><br> במתנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופדה לך</b><br> לעצמך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שידן כידו</b><br> וזכייתן שלו הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה עומד בגורן ואין בידו מעות</b><br> לתתם לחבירו לפדותן בהערמה לעצמו בלי חומש כלעיל ולחבירו אין מעות אפי' בביתו ואינו יכול להקנות לחבירו מעות שבביתו אגב סודר דמטבע אין נקנה בחליפין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה</b><br> ודוקא בעודן בטבלן וכלעיל ט\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוזר</b><br> הבעה\"ב בעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>משך ממנו מעשר בסלע</b><br> דמותר למכור מעשר שני בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים</b><br> דהוקר השער קודם שנתן המעות. והרי אף על פי שקנאו על כל פנים המעשר לא יצא לחולין עד שישלם כדין תורה דמעות קונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו סלע</b><br> מדקנה במשיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשתכר בסלע</b><br> ר\"ל הלוקח מרוויח הסלע הב' לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני שלו</b><br> דאף דצריך לפדותו כשער של עכשיו. דלענין איסור אמרינן כדין תורה דדוקא מעות קונות. עכ\"פ הסלע השני של לוקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע</b><br> והרי צריך ליתן למוכר ב' סלעים מדמשכו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו סלע מחולין</b><br> ובו סגי להפקיע קדושת הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסלע של מעשר שני שלו</b><br> ר\"ל סלע ב' נותן לו ממעות מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם היה עם הארץ</b><br> ר\"ל אם המוכר עם הארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו מדמאי</b><br> ר\"ל מעשר שני של דמאי. דאין נותנין לעם הארץ מעשר שני וודאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפודה מעשר שני ולא קרא שם</b><br> שלא אמר זה פדיון מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה</b><br> להכי לא נקיט קדושיה וגטה כדי שלא נטעה לפרשם בוי\"ו החיבור. גם ניח\"ל למנקטינהו בדרך לא זו אף זו דבגט כבר אגיד' בי' וגם א\"צ דעת' משא\"כ בקדושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש</b><br> שלא אמר זה גיטך או את מקודש' בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר דיו</b><br> מדעסוקי' באותו ענין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המניח איסר</b><br> להיות מתחלל עליו פירות מע\"ש שיאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך למקום אחר</b><br> והוליך האיסר עמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרי הוא יוצא בפונדיון</b><br> והוא ב' איסרין. סד\"א שיאכל עוד עליו איסר וחצי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו עוד איסר</b><br> דחציו כבר נתחלל והחצי השני לבד הוא חולין עדיין. ולא אמרי' הרי לא היה רק חצי איסר דמי מע\"ש ויאכל עליו עוד איסר וחצי. אלא אמרי' דכמו שהרוויח חצי איסר של חולין להיות איסר הרוויח נמי חצי איסר של מעש\"נ להיות איסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו עוד פלג</b><br> ר\"ל עוד חצי איסר דהרי רק חציו נתחלל. והכא קמ\"ל דגם לחומרא אמרינן כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המניח איסר של מעשר שני</b><br> לאכול עליו חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו אחד עשד באיסר</b><br> איסר כך גרס בירוש':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד ממאה באיסר</b><br> נ\"ל דמיירי שהי' לו דמאי שקנה מע\"ה דמפריש ממנו מע\"ר והוא שלו רק שמפריש ממע\"ר תרומת מעשר ונותנו לכהן. ואח\"כ מפריש מע\"ש ומעלהו לירושלים כמ\"ש ריש דמאי וע\"ש. ולפ\"ז אם הניח איסר להיות פדיון אמע\"ש שבדמאי זה נאכל מתבואה זו חוץ לירושלים מה ששוה י\"א איסרין וא' מק' באיסר. כיצד דהרי כשהניח האיסר לפדיון המע\"ש הותרו לו י' איסרין בתבואה זו. אמנם גם המע\"ר שהיה צריך להפריש מהדמאי קודם המע\"ש ג\"כ מותר לו לאכלו. והרי אם ישארו לו י' אחר שנטל המע\"ר ע\"כ שהיה לו מקודם י\"א איסרין ותשיעית האיסר. והיה מעשר ראשון שלהם איסר א' ותשיעית איסר ונשארו לו י' איסרין חזר ונתן 1/9 איסר לכהן להיות תמ\"ע על האיסר מע\"ר שמקיים לעצמו נמצא שנשאר לו י\"א איסרין שמותר לאכלם בלי פדיון חוץ לירושלים דהרי איסר א' הוא מעשר שכבר הפריש עליו תמ\"ע וממעשר זה א\"צ ליתן מע\"ש. וי' איסרין הנשארים הטבולים למע\"ש הרי כבר הניח איסר א' להיות פדיון בעד איסר א' מע\"ש שחייב מי' איסרין הללו ולא חיישי' שמא הפריש הע\"ה כבר המע\"ר ולפ\"ז היה צריך הקונה הזה ליתן מע\"ש מכל 1/9 11 איסר האלו וראוי להיות פדיון המע\"ש 1/9 1 איסר. והרי הוא לא הפריש רק איסר א' לפדיון. ליתא דאי נמי הכי הוה היה הכל חולין דס\"ל לת\"ק כחכמים דר\"א דמאי פ\"ד מ\"ג דאמרינן התם בירושלמי דס\"ל הנאמן לראשון נאמן לשני ואם הפריש הע\"ה מע\"ר גם המע\"ש הפריש. ומטעם זה גם אותו תשיעית האיסר מלגיו שהוא עשירית איסר מלבר שקבלו הכהן לתמ\"ע לא חיישינן שמא כבר נתן הע\"ה המע\"ר. ולפ\"ז היה צריך הכהן להפריש מתמ\"ע זה שקיבל מהקונה עשירית העשירית האיסר שהוא א' ממאה באיסר להיות מע\"ש לא חיישינן להכי. נמצא שעל סמך איסר א' שהניח נאכל חוץ לירושלים י\"א איסר וא' מק' באיסר. ואם היה כהן הקונה מע\"ה הדמאי. אוכל אדם א' כל הי\"א איסרין ואחד מק' באיסר חוץ לירושלים [מיהו לא צריך תנא לאשמעי' דמותר לכהן לאכול חוץ לירושלים כל עשירית איסר שקבל דהא מלתא דפשיטא היא דשאר התמ\"ע ממ\"נ מותר לאכלו חוץ לירושלים ודו\"ק] וכ\"ש אם וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר ורק על מע\"ש מסופק אם הפרישו. כ\"ש שמותר לאכול י\"א חוץ לירושלים. דהרי אז אין המע\"ר משועבד למע\"ש כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א הכל עשרה</b><br> ר\"ל אפי' בברי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר דלא מבעיא במסופק על מע\"ר ומע\"ש דאיכא למימר שמא כבר הפריש הע\"ה מע\"ר ולא מע\"ש דהנאמן אראשון אינו נאמן אשני מדטריח' לי' מלתא לאסוקי [כמכות די\"ז א' ורש\"י שם]. והיינו כר\"א דרבנן דמאי פ\"ד מ\"ג [וט\"ס בירוש' הכא דקא' דב\"ש כר\"א דנאמן אראשון נאמן אשני וליתא דהכי ס\"ל לרבנן התם יע\"ש] ולהכי שמא כל מה שקנה מהע\"ה משועבד רק למע\"ש וא\"כ כשיניח איסר אינו אוכל רק י' אלא אפילו וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר. אפ\"ה משום לא פלוג בתבואה הניקח מע\"ה אינו אוכל רק י':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א בודאי אחד עשר</b><br> ר\"ל בוודאי לו שלא הפריש ע\"ה מע\"ר רק על מע\"ש מסופק אזי אוכל י\"א. ולא נקטו ב\"ה א' מק' כת\"ק דבשלמא ת\"ק דאיירי נמי בדמאי שפיר קמ\"ל דהכהן שקבל אותו א' מק' לתמ\"ע א\"צ לחוש שמא כבר הפריש הע\"ה התמ\"ע. אבל ב\"ה דבודאי טבל למע\"ר מיירי סגי להו למנקט דאוכל י\"א ולא גזרינן כב\"ש אטו בחשוד הע\"ה בתרתי. ותו מדהו\"ל המע\"ר חולין גמורים שמותר לישראל לאכלו וליתן דמי' ללוי [כגיטין ד\"ל ע\"א] סד\"א דאיכא למגזר גבי' טפי קמ\"ל דלא גזרי' אבל התמ\"ע שנותנו לכהן מלתא דפשיטא היא דמתמ\"ע וודאי א\"צ להפריש מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובדמאי עשרה</b><br> ר\"ל במסופק אשניהן אוכל רק י' דהנאמן אראשון א\"נ אשני כלעיל סי' מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המעות הנמצאים</b><br> בכל מקום. ובירושלים כל השנה חוץ מברגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו חולין</b><br> ואין חוששים שמא מע\"ש הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו דינר זהב עם הכסף ועם המעות</b><br> דאין דרך לערבם ומסתבר דמע\"ש הן ולהכי כרכם יחד דחללם לדינרי זהב ומה שלא הגיע לדינר זהב חילל על כסף והנשאר היו פרוטות אפ\"ה שרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא בתוכן</b><br> תוך המעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה מעשר</b><br> ול\"א שחרס זה הוא מכלי שהיה בו מעשר ונשבר ונתן חרסו לכיסו לשום כוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר אם היה של חרס</b><br> דאין דרך להקדישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה שבתוכו קרבן</b><br> ר\"ל הקדש. דמה שכתוב עליו אתוכו קאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין לקרבן</b><br> דנזהרים שלא ימעלו בהקדש להכי לא חיישינן דטעה אלא הכל הקדש. מיהו בכלי חרס מודו דרק תוכו קדוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא כלי</b><br> שום כלי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מ' מעשר</b><br> ר\"ל מעש\"נ דליכא לספוקי במע\"ר או במעשר עני. דהרי אלו אין בהם שום קדושה ול\"ל לכתוב עליו אלא וודאי שלא יכשל אדם במה שבתוכו כתב כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת סכנה</b><br> שגזרו לבטל המצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו כותבין ת' תחת תרומה</b><br> וה\"ה לאינך:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם</b><br> ר\"ל ראשי שמות בנ\"א ולדבריהם דרבנן קאמ' דלדידיה אפילו כתוב תרומה בפירוש אפ\"ה שרי וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה</b><br> ואע\"ג דבספיקא דאורייתא לא אמרינן שאני אומר כפ\"ק דפסחים הכא שאני דליכא חזקת איסור והא דקאמר אשתקד היינו משום דלתשמיש זמן מועט לא היה כותב עליו תרומה. אלא אמרינן דאשתקד לשנה שלימה זימן אותה לתת לתוכה תרומה. ורבנן ס\"ל אי הכי מגרר הוה גריר למלת תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לבנו</b><br> לאו דווקא אלא אפי' הניחן הוא עצמו בזוית זו ומצאן בזוית אחרת. רק אורחא דמלתא נקט דאילו הניח הוא עצמו מסתמא היה יודע מי נכנס לשם. כך נ\"ל וכן משמע בתוספתא פ\"ה [ועיין פסחים ד\"י ע\"ב ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו</b><br> מה שמצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה שם מנה</b><br> כך א\"ל אביו:"
+            ],
+            [
+                "<b>השאר חולין</b><br> ול\"א כולן מעות אחרות הן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כרם רבעי</b><br> שגדלו בו פירות בשנת ד' משנטעו שצריך להעלותן לירושלים או לפדותן כמע\"ש וחושש שיכשלו בהם בנ\"א בשביעית שמופקרים הפירות לכל אדם. ומסתפקא לן אי תנא נטע או כרם רבעי. ואנן קיי\"ל דבחו\"ל כל הפירות פודה בלא ברכה ואחר שיתלשן אפי' הן הרבה לוקח רק שוה פרוטה דהייינו מטבע או פירות ששוי' חצי שעורה כסף. ואומר זה יהיה פדיון על פירות אלו ושוחק הפדיון ומטילו לנהר [י\"ד רצ\"ד ס\"ו וז']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מציינין אותו בקוזזות אדמה</b><br> בונה אצלו ציון וסימן מרגבי אדמה להכיר עי\"ז דאפשר היתר הנאתו כאדמה שעושה פירות ה\"נ שרי לאחר פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל ערלה בחרסית</b><br> חרס כתושה שאינה מגדלת פירות כל כך כמו שזרע לסי' כערלה שאסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל קברות</b><br> להזהיר לכהן ונזיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסיד</b><br> לבן כעצמות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממחה</b><br> ממוגגו במים שיתלבן ביותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> שעושין סי' לכל אלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשביעית</b><br> שהכל הפקר אבל בשאר שנים דהנוטל פירותיו גזלן הוא הלעיטהו לרשע וימות [ב\"ק ס\"ט א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצנועים</b><br> כשהיה להן כרם רבעי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו</b><br> לכשילקט דאלת\"ה לא נתקן מה שנאכל אחר אמירתו. והא דלא פדו כל הכרס מיד משום דהיו רוצים להוליך הפירות עצמן לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי היה עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד</b><br> ר\"ל מהלך יום א' סביב ירושלים. היה צריך להעלות הפירות רבעי בעצמן לירושלי' ולא פדיונם ותקנו כך החכמי' כדי לעטר ירושלים בפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה</b><br> ר\"ל אפילו כרם שסמוך לחומה נפדה ולא יעלוהו שיפסידו לסוחרים בקלקול שער הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנאי היה הדבר</b><br> בתחלה כשתקנו שצריך להעלותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאימתי שירצו</b><br> כשיתרבו הפירות. והוצרכו לתנאי דלא להוי כדבר שנאסר במנין דאין ב\"ד שלאחריהן יכול לבטלו אא\"כ גדול מהראשונים בחכמה ובמנין. ואולי לא יהיה הבית דין שלאחריהן גדול באלה יותר מהראשונים לבטל תקנתן ושיהיה חיוב דוקא להעלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש</b><br> ולא חששו לקשט ירושלים שביד אויב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה</b><br> והוצרכו לתנאי זה גם כשהתרבו פירות שלא יהיו נראים כמבטלי דברי ב\"ד הקודמים כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש</b><br> כשפודהו בעה\"ב א\"צ להוסיף חומש כמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו ביעור</b><br> א\"צ לבערו מהבית כמע\"ש עם שאר המעשרו' בשנת ד' וז' בשמיטה כמ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש לו עוללות</b><br> ס\"ל לב\"ש דרבעי ממון בעלי' הוא. ולהכי חייב בפרט ועוללות לעניים ככל כרם כפ\"ז דפאה מ\"ג וד':"
+            ],
+            [
+                "<b>והעניים פודין לעצמן</b><br> הרבעי לאכלו בירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת</b><br> ס\"ל ממון גבוה הוא ופטור מפרט ועוללות ודורך הכל בגת ופודהו או מעלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניח את הסל</b><br> הריקן שיתן אחר כך לתוכו הפירות שילקט אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פי שלשה</b><br> הבקיאין לשום ההוצאות שיוציא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואומר כמה</b><br> סלי' כזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו</b><br> ר\"ל על מנת שיתן הפודה שכר שמירה במחובר ושכר עידור ובצירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומניח את המעות</b><br> כפי ששמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> שאסור לשמרו ולעדרו גם משכר לקיטה נמנעים בנ\"א מדאין הכל בקיאין לומר כפרק ח' דשביעית משנה ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>פודהו בשויו</b><br> ומדא\"צ לשום ההוצאות דהרי גם שכר לקיטה אסור [כשביעית פ\"ח מ\"ד]. אין צריך גם כן לשום כמה שוין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היה הכל מופקד</b><br> בהפקירו בעלים השדה בשאר שני שמיטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין לו</b><br> לנכות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה</b><br> כשעדיין סמדר דאחר כך אסור במתנה דקיימא לן כבית הלל סי' כ\"א דממון גבוה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד היה בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר</b><br> של שני' שעברו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לבעלים</b><br> לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון לבעליו</b><br> ללוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר עני לבעליו</b><br> לעני:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתבערים בכל מקום</b><br> ר\"ל מאבדן מהעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבשיל</b><br> ממע\"ש ורבעי שאין ממשותן בעין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער</b><br> עי' מ\"ש בס\"ד [שביעית ספ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן הזה</b><br> דקודם שעת ביעור אינו חייב עדיין לבערן אף שאין בהמק\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיעה שעת הבעור</b><br> שלא הי' יכול להעלותן לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף</b><br> ומדאין בהמק\"ק שוחקו ומטילו לנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות</b><br> ושוחקן ומטילן לנהר. והכי קיי\"ל [י\"ד רצ\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם</b><br> קצרו הפירות מהר ותנו תומ\"ע לבעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא תגיע שעת הבעור</b><br> ותצטרכו לאבד מהעולם הבכורים ומעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבא רבי עקיבא ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ק דמעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו</b><br> וכבר נגמרו למעשר או שהפרישן כבר רק שלא נתנה עדיין לבעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>צריך לקרוא להם שם</b><br> ר\"ל לקרוא שם מי יקבל המעשרות ולזכותן לו וכדמסיק בר\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה</b><br> ערב פסח היה והגיע הביעור ופירות שבביתו כבר נתן מהן ת\"ג דחזקה לגורן שלא תעקר ממקומה עד שיפרישו ממנה ת\"ג [כירושלמי פ\"ג דמעשרות]. אבל לא הפריש עדיין המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן גמליאל עשור שאני עתיד למוד</b><br> למעשר ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון ליהושע</b><br> לוי היה ואף דקנסינהו עזרא שאני ר\"י דלא היה עשיר ועזרא לא קנס רק לעשירים שהיה אפשר להם לעלות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ה סי' ח']. וצ\"ל שהיה לו ר' זוז דאל\"כ גם מעשר עני היה נותן לו [תוס' קדושין די\"ז א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקומו</b><br> של המעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מושכר לו</b><br> שיקנה המעשר אג\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>עשור אחר שאני עתיד למוד</b><br> למעשר עני:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון לעקיבא בן יוסף</b><br> גבאי עניים היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהושע עשור שאני עתיד למוד</b><br> ממעשר זה שאני חייב ליתן מעשר מן המעשר לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון לאלעזר בן עזריה</b><br> כהן היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתקבלו זה מזה שכר</b><br> שכר המקומות דשכירות נקנה בכסף משא\"כ בחליפין בסודר אינו נקנה השכירות. ומה\"ט גם במתנה לא היה אפשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין</b><br> דהי' מבערן בעיו\"ט ומשייר לעצמו כדי לאכל מעש\"נ ורבעי בירושלים עד מנחה של יו\"ט האחרון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד היה הודוי</b><br> לכתחלה הי' צריך להיות בבהמ\"ק ובדיעבד בכ\"מ [כרמב\"ם פי\"א ממע\"ש]. ונקרא וודוי שבחטא אבותינו בעגל צריך לבער הקודש מהבית דלולא כן היה הכל לבכורות. והוודוי נאמר בכל לשון ואומר המקראות כמו שכתובים בתורה רק דתנא דריש לה הכא כוונת פרשת הוודוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה מעשר שני ונטע רבעי</b><br> שאלו נקראו קודש וצריכין ביעור מהעולם סתמא כב\"ה לעיל [במ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגם נתתיו</b><br> גם רבוי הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הבית זו חלה</b><br> דשאר מתנות דרך לחלקם בגורן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא אם</b><br> נ\"ל דבכל דבר שלא נזכר עוד אסורו במקום אחר ורק מן פרשה זו בעצמה הוא דילפינן לה קאמר גבה הא אם וכו' [ועיין לקמן סימן ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן הישן על החדש</b><br> והא דדרש מככל מצותך ההקדמה. ומלא עברתי ממצותיך דרש מין אשאינו מינו ואינך ואימא איפכא ה\"ט משום דכל מצותיך הרבה מצות משמע דכשצותני ב' מצות כגון מעשר ראשון ושני לא שניתי ממה שצויתני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו</b><br> שאמרתי ברכה בשם ומלכות בא\"י אמ\"ה אקבמ\"צ וצונו להפריש תרומה ומעשרות. ורק אסמכתא בעלמא הוא דברכות דרבנן ואינן מעכבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכלו באנינה אינו יכול להתודות</b><br> ר\"ל דוקא באנינות. דאו' והוא כל יום המיתה אפי' אחר קבורה אבל אנינות לילה א�� יום קבורה שאינו יום המיתה רק דרבנן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרישו בטומאה</b><br> נראה לי דר\"ל שהיה הטבל טהור והוא טמא וטימא למע\"ש כשהפרישו ואי\"ל דהטבל היה טמא דאז באמת מפרישו ופודהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו יכול להתודות</b><br> והא דלא קאמר מלות הא אם וכו' רק בג' דברים דהיינו הא אם הקדים והא אם אכלו באנינות הא אם הפרישו בטומאה היינו לאשמעינן רבותא דבהקדמה הרי נתן כל מה שחייב ליתן. והא אם אכלו באנינות אפי' באנינות דרבנן. והא אם הפרישו בטומאה אף על גב דקרא לא הזכיר רק לא בערתי ממנו בטומאה. וכל שכן שאר דברים שוודאי מעכבין חוץ מברכה שהזכיר תנא וודאי ברכות אינן מעכבות ושמחתי ושימחתי שהוא דבר המסור ללב בנתנו לכל אחד מה שמחוייב לו וודאי גם כן אינו מעכב הווידוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא נתתי ממנו למת</b><br> דאף דכל שאינו לצורך אכילה ושתייה גם לחי אסור נ\"ל דעכ\"פ בחי איכא תקנה שיאכל כנגדה ויתוודה משא\"כ במת אינו יכול להתוודות. ובירוש' מוקי לה בסיכה למת דבחי מותר לסוך וכ\"כ בבבלי [יבמות דע\"ד א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאתיו לבית הבחירה</b><br> היינו להבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמחתי ושמחתי</b><br> לאחרים שנתתי להם בפנים יפות ושמחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות</b><br> אע\"ג דסתם ברכה היינו בממון וכדקאמרי' יברכך ד' בממון הכא את את קדריש מדהוה סגי בשיאמר וברך את עמך ישראל אלא ש\"מ דאת ב' לשון עם הוא וה\"ק וברך את עמך עם ישראל דהיינו עם ישראל קדושים דהיינו בבנים ובבנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכאן אמרו</b><br> מדכתיב האדמה אשר נתת לנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש</b><br> ויתוודו אמעשרות שמשדי מגרשן:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוחנן כהן גדול</b><br> תרי יוחנן הוה א' שימש פ' שנה בכה\"ג ונעשה צדוקי [כברכות דכ\"ט א'] וזה שבכאן הוא שהי' אחר שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>העביר הודיות המעשר</b><br> שלא יכול לומר נתתיו ללוי. דקנס עזרא ללוים מדלא עלו עמו תיקן ליתן גם המעשר לכהנים וביטל הוודוי דיש כח ביד חכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף הוא בטל את המעוררים</b><br> שהיו מצעקים בכל יום בשיר הלוים עורה למה תישן ד' כאילו ח\"ו יש שינה לפניו עמד וביטל מלומר כלל פסוק זה בשיר של יום. ואע\"ג דבקרא נמי כתיב עורה למה תישן ה' התם דברה תורה כלשון בני אדם. אמנם הם היו צועקים בשירם מאמר זה והוא זלזול כבוד שמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת הנוקפים</b><br> שהיו משרטין לקרבן בין קרניו שירד הדם בעיניו ויהא נוח לכפותו ובטלו מדמחזי כמום. וי\"א מחשש ניקב קרום של מוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים</b><br> חורשי נחושת וברזל הכו בפטיש בחוה\"מ במלאכת דבר האבוד ואפ\"ה בטלם מדאווש' מלתא טובא איכא זלזול מועד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי</b><br> דעד ימיו שאלו אם המוכר נאמן אם לאו והמדקדק במעשיו לא לקח מאינו נאמן דהיה צריך להפריש כל המעשרות ועמד הוא ותיקן שלא יעשרו דמאי רק תמ\"ע ומע\"ש ושאר מעשרות מפרישן לעצמו כמ\"ש ריש דמאי. והנה צריך ליתן טעם בד' לשונות מתחלפות דנקט תנא בד' תקנות של יוחנן כהן גדול דהיינו העביר ביטל עד ימיו ובימיו. ונ\"ל דבוודוי נקט העביר משום ��תקנת עזרא למקנס הלוים לא היה אלא בדורו דוכי משום שלא עלו הם לקנסינהו לדורי דורות [ויש לחלק טובא מקנס בילגא סוף סוכה] אלא קנס זוטא קניס גם לדור אחרון שגם אז יהיה תולה ברצון הנותן למי שירצה יתן המעשר לכהן או ללוי. וכן כ' גם רכ\"מ [מעשרות פ\"א ה\"ד]. ולפ\"ז מי שבדורו של יוחנן היה נותן ללוי היה יכול שפיר להתוודות להכי נקט העביר ר\"ל שלא יהיה הדבר חובה על כל איש ישראל. מה שאינו כן בעוררין ונוקפין נקט לשון ביטול מדבטלן לגמרי. מיהו דווקא בהנך תרתי שהיה דבר קבוע. וודוי בכל שנת ג' ועוררין ונוקפין כל יום ויום בביהמ\"ק. שייך שפיר בהו לשון העביר או ביטל אבל פטיש מכה לא היה רק בעת הצורך לא שייך לומר גביה העביר או ביטל וגם לא היה שייך לומר בהו בימיו לא היה פטיש מכה דגם מקודם לפעמים לא היה פטיש מכה דהיינו בעת שלא היה צורך. אלא קאמר שעד ימיו היה פטיש מכה לפעמים ובימיו לא היה מכה כלל. משא\"כ בדמאי קאמר שפיר התקנה שתיקן שלא יהא צריך לשאול דאילו הוה קאמר דעד ימיו היה צריך לשאול אכתי לא הוה ידעינן מה תיקן הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,945 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Maaser Sheni",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Maaser_Sheni",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>מעשר שני אין מוכרין אותו</b><br> אפי' בירושלים או אפי' להוליכו לירושלים ומתני' ר\"מ היא וכדקיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה אבל בשדעתו להעלות המעות לירושלים מותר למכרו וכלקמן [פ\"ד מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין ממשכנין אותו</b><br> בין ע\"י ב\"ד בין ע\"י עצמו מדכתיב בו ברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שוקלין כנגדו</b><br> סלע חולין נגד סלע מע\"ש דה\"ל בזוי מצוה. וכ\"ש נגד פירות מע\"ש גופייהו דלא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן שאר כל הפירות</b><br> אף דשניהן מעשר. אף דמע\"ש שלהן רק מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל נותנין זה לזה מתנת חנם</b><br> דוקא במזמינו על שולחנו דאל\"כ אסור דמתנה כמכר כפ\"ב דמעשר סי' ב'. ונ\"ל דלהכי קאמר מתנת חנם. והרי הוי סגי בשיאמר במתנה אלא קמ\"ל דרק במתנה שהיא וודאי חנם דלא עביד זל\"ז נייח נפשי' שרי. הא בנותן זה לזה. ושוב חברו לו [כמגילה ד\"ז ב] דמחלפי סעודתייהו אהדדי הכא אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי</b><br> ה\"ה תמים שחוט. דבנקרב בבהמ\"ק. אף שהבשר לבעלים אסור להם למכרו ובשחטו בחוץ הרי אסור בהנאה רק איידי דתנא סיפא בכור חי נקט נמי במעשר חי וה\"ה דאין ממשכנין ואין מחליפין אותו כמו במעשר שני לעיל. ורק חדא מנייהו נקט וה\"ה אינך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה</b><br> דהו\"ל כמכר והוא פשיטא. ומה\"ט לא אצטריך למנקט כן במשנה א' במעשר שני. ולא נקיט לה הכא רק משום היפוך דסיפא דבבכור אע\"ג שאינה יכולה ליהנות ממנה עד שיומם. ואולי לא יומם כלל אפ\"ה מקדשין בו דגם הספק שמא יפול בו מום ותהנה כולו הוא שוה פרוטה דהנאה זו היא שוה פרוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבכור מוכרין אותו תמים חי</b><br> בזה\"ז שיאכלנו הקונה במומו. משא\"כ תמים שחוט יקבר. אבל בזמן שבהמק\"ק הרי להקרבה קאי ואינו ממון כהן למכרו [ב\"ק די\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקדשין בו האשה</b><br> דממון כהן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מחללין מעשר שני על אסימון</b><br> מטבע בלי צורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על המטבע שאינו יוצא</b><br> של מדינה אחרת אם המלכיות מקפידות שלא יהיו כאן אותן מעות. או דממטי לזוזי להתם בדוחק ולית לי' אורחא למיזל להתם. וכ\"ש באין יוצאין כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על המעות שאינן ברשותו</b><br> שנפל המעות לים אף שיכול להעלותו ע\"י השט במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח בהמה לזבחי שלמים</b><br> ממעות מע\"ש דכך מצותו לקנות במעותיו בהמ' לשלמים. או חי' שאינה בת הקרבה לבשר תאוה ר\"ל לחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהעור מרובה</b><br> ששוה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שדרכן למכור סתומית</b><br> ר\"ל שמוכרין הקנקן עם היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ואם המוכר או הלוקח אומן מעבד עורות או יוצר חרס וודאי נותנים טפי בשביל אלו. ולהכי צריך למכרם לאכלן בירושלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>התמד</b><br> מים שע\"ג חרצנים וזגים ושמרי יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר</b><br> דהו\"ל כמים והרי בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר</b><br> והוא דרמי ג' ואשכח ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח חיה לזבחי שלמים</b><br> והרי לא חזי' לקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בהמה לבשר תאוה</b><br> דאסור מד\"ס שלא יבריח מעות מע\"ש מע\"ג מזבח. ואע\"ג דהתורה התירה להבריחן לקנות יין ושמן ופירות וחיה ועוף וגם בהמה לבשר תאוה אפ\"ה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה [יבמות דף צ' ע\"א] ולפיכך גם בהמה וחיה ועוף בעלת מום אסרו. ואמרי' עוד בירושלמי דהא דאסרו רק בע\"ח היינו שמא יגדל מהן עדרים. וכן הוא בבבלי [סוכה מ\"א א']. מיהו קיי\"ל דחיה ועוף שאין קריבים מותר ליקח [רמב\"ם מעש\"ש פ\"ב הל\"ב]. ולא חיישינן לשיגדל מהן עדרים מדקונה אותם בירושלים. מיהו במחללן חוץ לירושלים רק על שחוטין מחללין ואפי' על בהמה שחוטה שרי לחלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצא העור לחולין</b><br> משום דלא חל המקח כלל. ואת\"ל א\"כ יחזרו הדמים למקומן. י\"ל דהכא מיירי שברח המוכר דיאכל כנגדן כמ\"ז ואז וודאי רשאי לאכול היא גופה בקדושת מעשר. אפילו הכי אינה כאילו קנאה בתחלה לצורך מעשר ולא נפק העור לחולין כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל [ועיין קדושין דף נ\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שדרכן לימכר פתוחות</b><br> דדרך למכרן בלי הכלי לא דמי תו לבהמה דדרך למכרה עם עורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> והמקח בטל והמעות בקדושתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח פירות שוגג</b><br> חוץ לירושלים ולא ידע שמעות מע\"ש הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>יחזרו דמים למקומן</b><br> דהו\"ל מקח טעות מטורח ההעלאה לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד יעלו ויאכלו במקום</b><br> ר\"ל בירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין מקדש ירקבו</b><br> דהקנוי בכסף מעשר כשהוא טהור אינו נפדה חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד תעלה ותאכל במקום</b><br> ואפי' הומם [כפ\"ג מ\"י]. ונ\"ל דכשהוא תם יקדישו שם לשלמים ויאכלו. דאל\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן שגזרו שלא יקנו בהמת חולין בירושלים ממעות מעש\"ש כירושלמי פ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין מקדש תקבר על ידי עורה</b><br> ר\"ל עם עורה כשתמות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לקח יאכל כנגדן</b><br> ר\"ל כפי מה שהוציא ממעות מע\"ש יאכל משלו בקדושת מע\"ש ומיירי בברח המוכר או בקנה במזיד. דאל\"כ הרי המקח בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין קיני זבים</b><br> ב' תורים או ב' בני יונה שמקריבין כשיטהרו וכל דבר שבחובה אינה בא רק מחולין. והרי קיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה הוא. מיהו כ\"ש עולות שלא יביא מדהיא כולה כליל. והרי מעש\"נ ניתן רק לאכילה שתיה וסיכה. אבל שלמים כך מצותו שיביא בדמי מעש\"נ שלמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לאכול דבר שדרכו לאכול</b><br> שאם נתקלקל המאכל אינו חייב לאכלו גם אינו רשאי לאכול חי דבר שדרכו לבשלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יסוך יין וחומץ</b><br> ונ\"ל דדוקא סיכה ביין אסור אבל לזלף שרי מדעדיף משתיה [כפסחים דף כ' ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מפטמין שמן של מעשר שני</b><br> לשום לתוכו עקרי בשמים דהשמן הנבלע בהן אזיל לאיבוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם</b><br> דאינו שוה לכל נפש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל מפטם הוא את היין</b><br> מדשתי ליה כולו עם הבשמים הרי נהנה מהבשמים גופייהו [כתרומות רפי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נפל לתוכו</b><br> ליין מע\"ש חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>השבח לפי חשבון</b><br> דאם היה שוה ב' סלעים והדבש סלע והשביח ועמד על ו' סלעים. פודהו בד' סלעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>דגים שנתבשלו עם הקפלוטות</b><br> מין בצל שאלאטטען בל\"א. וי\"א מין כרתי אשלויך בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסה של מעשר שני שאפאה והשביח השבח לשני</b><br> ופודה הפת בשויו. ואינו מנכה דמי עצים דאין שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה מדהו\"ל עכ\"פ כהנאה בלי אכילה [ואפשר דמה\"ט נמי רק בבו\"ח וערלה וכ\"כ אסור שלא כדרך אכילתן עדל\"כ בהו ל' אכילה [כפסחים דכ\"ד] ה\"ט אף שאינו אכילה עכ\"פ הנאה הוה. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל כל ששכחו נכר</b><br> רצה לומר שהוסיף המעשר עי\"ז במדה ומשקל משא\"כ בהוסיף רק בטעם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רכי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלם</b><br> דלא ניתן רק לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו לר' שמעון אם הקל בתרומה חמורה</b><br> דמותר בסיכה אע\"ג דחמור דאסור לזרים כפרק ח' דשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים</b><br> וויקקען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובתלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן</b><br> דבמע\"ש הוא דוקא לאכילה לאדם ובטהרה. אבל בתרומה מותר בחפיפה ואפילו בטומאה מותר לאכלו. ואפילו לבהמה [כתרומות פי\"א מ\"ט]. [וק\"ל אמאי לא חשב קולא לתרומה שמותר למכרה משא\"כ מעש\"נ כרפ\"א וי\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים</b><br> מיד כשצמחו ולא יישנם לעשותם אוצר לאכול בתבשיל או בעיסה דמדעיקרן מאכל בהמ' שמא יתטמא בהמשך הזמן ויפדם לבהמה. ואין פודין מע\"ש להאכיל לבהמה. משא\"כ תרומה אין לחוש לזה דהרי אין לו פדיון [כתו' ביצה דכ\"ז ב'] ולהיסק תחת תבשילו א\"צ פדיון כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגזצוק\"ל. ולרמב\"ם [פ\"ב הי\"ד] ר\"ל מותר לאכלה צמחונים וא\"צ להמתין עד שיתבשלו בגדולין יפה. וכן משמע בירושלמי. וטעמא דקמ\"ל דאין בזה משום הפסד אוכלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה</b><br> דאף דאינו נאכל רק ע\"י דחק ומש\"ה נאכל גם כשנטמא. דלא חל עליה שם תרומה ממש מדאינו אוכל ממש מ\"מ צריך טהרת נט\"י כשיגע בה להיכירא דאסור לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מחפיפתה</b><br> לחוף בהן הראש דשרי בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>וב\"ה אומרים כל מעשיה בטומאה</b><br> ליגע בה בלי נט\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ משרייתה</b><br> דמדהוכשר בשריי' הרי יטמאו בידי'. וגם זה רק להיכירא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרשיני</b><br> כרשיני' הם וויקקען בל\"א [כתרומות פי\"א מ\"ט]. והן טפי מאכל אדם מתלתן הנ\"ל רק שגם הם אינן רק אכילה על ידי הדחק שעניים טוחנים אותם בשנת רעבון ועושין מהן פת. ומה\"ט נקיט רק בכרשינין שנכנסין לירושלים ויוצאים דהיינו לצורך טחינה ואפייה ונקיט נמי גבי' מתחלקות לעיסות מדעושין מהן עיסה מה שאין כן בתלתן לא שייך גבייהו טחינה ואפייה ועיסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונכנסים לירושלם ויוצאין</b><br> לצורך כגון לאפות [דאין תנור מצוי בירושלים] ולחזור ולהכניסו אח\"כ אבל שאר מע\"ש שנכנס אסור להוציא':"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאו רבי טרפון אומר יתחלקו לעסות</b><br> פחות פחות מכביצה שלא יטמא לעיסה משא\"כ שאר מעשר שני שנטמא נפדה אפי' בירושלים אבל זה מדעיקר מאכלו לבהמה ס\"ל אין פודין מעשר שני לבהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה</b><br> דדרך לשרותו במים ולשפשף על בשרו צריך שיהיה בטהרת נטילת ידים ככל תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומאכילין בטומאה</b><br> לבהמה. דתרומה מותרת לבהמה משא\"כ מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושפין ומאכילין בטומאה</b><br> הוה מצי למנקט כבתלתן כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה רק התם והכא נקטו כאופן לישנא דב\"ש. אלא דלב\"ש לחומרא ולב\"ה לקולא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמאי אומר יאכלו צריך</b><br> ביובש שלא יוכשרו לק\"ט. משא\"כ לב\"ש וב\"ה לעיל כשירצה אדם לאכלן מותר לשרותם רק צריך לשרותן בטהרה. ואילה\"ק לשמאי וכי חמירי הנך שאינן אוכל ותרומה רק מדיכול לאכלן ע\"י דחק מתרומה דאו' דמותר לשרותו בטהרה י\"ל דס\"ל היא הנותנת דמדקילא חיישי' שלא יהא נזהר בה מלהתטמא וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [ככתובות דף נ\"ו ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה</b><br> אפי' השרייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שישלים</b><br> ויתנה ויאמר אם מה שלקטתי כבר אינו מע\"ש אזי יהי' המעשר מחולל על אלו שלקטתי כבר ואז מה שילקט אח\"כ הו\"ל חולין. ואף דאין מחללים מע\"ש אחולין בשניהם מין מטבע א'. נראה לי הכא דהמעשר אינו בעין הו\"ל איתן שהגביה כבר כחריפי טפי והרי בא' מהמטבעות חריף טפי מחללין כתו' [ב\"מ דמ\"ד]. ועוד שאני הכא דלא אפשר היכא דאין לו מין מטבע אחרת לחללן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם בלל וחפן</b><br> שלא לקטם א' א' שיהיה אפשר לומר כל א' שלוקט של מעשר הוא רק עירבן יחד ולקטן מלא חפניו ונאבד קצת מהתערובות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי חשבון</b><br> דבהיה זה ק' וזה ר' נוטל בעל הר' ב' חלקים מהנלקטים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי בהיו מ' מעשר וי' חולין ולקט י' נעשים מעשר ואם אח\"כ בלל הנשארים מחשבין מהנבללים חלק ה' לחולין כשעת פיזור. ואע\"ג דהשתא רק חלק ד' הוא חולין עכ\"פ י' שלקט תחלה לאו וודאי מעשר הי':"
+            ],
+            [
+                "<b>המתלקטים למעשר שני</b><br> נ\"ל דכל הנלקטין ה\"ל כט' חניות וכי' דדינו כקבוע. ואילה\"ק אם חולין רובא ניזיל בתר רובא ונימא כל דפריש מרובא פריש דיש לומר דבר שיש לו מתירין הוא דהרי אפשר לחללן אמין מטבע אחר. א\"נ מטבע דבר חשוב הוא ולא בטל [ועי' תוס' מעילה כ\"א ב' ד\"ה פרוטה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו</b><br> ורוצה להוציא החולין חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביא בסלע מעות</b><br> פרוטות נחושת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובורר</b><br> ואח\"כ בורר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>את היפה שבה</b><br> שבב' הסלעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומחללן עליה</b><br> ר\"ל וחוזר ומחלל הנחושת על הסלע שבירר וישארו הסלע הב' והנחושת חולין. וא\"ת כיון דא' מהן יפה טפי ל\"ל נחושת יקח היפה מיד ויתנה אם אינו של מעשר יהי' אותו של מעשר מחולל עליו. דהרי היפה הוא חריף טפי. י\"ל דלהכי מפסיק לחלל תחלה אנחושת להיכירא שלא יטעה ליקח א' מהתערובות בלי תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאמרו מחללין כסף על נחשת מדוחק</b><br> בשעת הדחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שיתקיים כן</b><br> שישאיר הנחושת למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו</b><br> של מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>דינרי זהב</b><br> שלא יתעכב עבור זה ויתבטל מלעלות לרגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפורט סלע ממעות מעשר שני</b><br> מעות נחושת מע\"ש רוצה להחליף חוץ לירושלים על סלע כסף מפני משא הדרך דחוץ לירושלים מחליף נחושת על כסף ולא איפכא ובירושלים הדין בהיפוך. אבל כסף על כסף כאן וכאן אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> בעד כל המעות הנחושת של מע\"ש יפרוט סלע כסף שמא יתעפשו הפרוטות בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שאם יבואו הכל עם סלעים לירושלים וירצו לקנות צרכי סעודה בפרוטות ירוצו כולם אצל שולחני לפרטם ויתייקרו הפרוטות ויפסיד למע\"ש ותוס' [ב\"מ דמ\"ד] הקשו על פירוש רש\"י זה דא\"כ הו\"ל מקולי ב\"ש ומחומרי ב\"ה ולא נשנה בעדיות [פ\"ד]. להכי פירשו דב\"ש מחמרי ואמרו דדוקא בכל המעות סלע כדי שלא יתעפשו ולב\"ה גם בעד חציין שרי דלא חיישי לעפישי. ולרב\"א לב\"ש דוקא כל המעות שיתן בעד הסלע יהיו של נחשת ולב\"ה גם אם יהיו חצי המעות של כסף. ורק החצי של נחשת שרי להחליף על סלע כסף. ור\"ל אף דאסור להחליף כסף אכסף הכא שכולל להו עם נחשת שרי. א\"כ חוץ לירושלים מיירי וכן נלפע\"ד מדלא נזכר מלת ירושלים רק במשנה ט' לקמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על הכסף</b><br> ביש לו בחצי דינר פירות וחצי דינר מעות מע\"ש לא יחללם על דינר שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירים</b><br> דמדהפירות מועטים אינן כדי פדיון לבדן. אבל בדינר פירות דיש בהן כדי פדיון לבדן לכ\"ע אין מצרפן עם כסף לחללן יחד על כסף:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפורט סלע של מעשר שני בירושלם</b><br> אפרוטות לצרכי סעודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> שיחליף הכל בפ\"א שלא יצטרך כל פעם שיחליף ליתן קלבון לשולחני ויפסיד המעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שמא לא ישהה בירושלים עד שיוציא כל הפרוטות וכשיפקידם בעיר עד הרגל האחר יתעפשו ולחזור ולהחליפם בסלע א\"א שיצטרך ליתן שוב קלבון להשולחני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הדנין לפני חכמים</b><br> כך נקראים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי ושמעון בן ננס וחנניא בן חכנאי שלא באו לכלל זקנה וישבו בקרקע לפני רבותינו ודנין ומשיבין קושיות [כסנהדרין די\"ז ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומרים בשלשה דינרי כסף ודינר מעות</b><br> ר\"ל חלק הד' יחליף אפרוטות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר שלשה דינרין כסף ורביעית מעות</b><br> ר\"ל רביעית מדינר הד' ור\"ל א' מט\"ז יחליף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ט אומר ארבע אספרי כסף</b><br> הדינר הוא ה' אספרים ר\"ל חלק הכ' מהסלע יחליף אפרוטות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה</b><br> ולא יחלל כלל שמא ישכח ויוציאם לחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים</b><br> ורוצה שיערו כל א' לכוסו מכד א' של יין ומה שישתו הטהורים ירצה שיהיה מחולל על מעות מע\"ש שבידו והרי טמא אסור במע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד</b><br> מוקי בירושלמי שהיה היין בכלי חרס שאינו מק\"ט מגבו מידי הטמאים ועירו כל א' וא' לתוך כוסו שלא נגעו ביין וטמאוהו והטמאים היו בשאר טומאות דאי בטומאת זיבה הרי טמאו ליין בהיסט כשעירו מהכד לכוס וא\"ת על כל פנים הרי המעשר והחולין מעורבים ואיך ישתו הטמאים י\"ל דמיירי שאמר שלא יהי' היין. שישתו הטהורים מעשר עד אחר שיהיה מעורה בכוסותיהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלם לחלק</b><br> ותטול חלק במע\"ש בשכר הבאתו דהו\"ל כפורע חובו ממע\"ש דהוא מחוייב להביאו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אומר לו העלם שנאכלם ונשתם בירושלם</b><br> דאין זה שכר הבאתו רק מזמינו לאכול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל נותנים זה לזה מתנת חנם</b><br> תמוה דכבר תנא ליה בפ\"א מ\"א ונ\"ל דבפ\"א מיירי רק בירושלים התם הו\"ל מתנה כמכר דאי לאו דעביד ליה נייח נפשה מקמי הכי לא הוי יהיב לי' מתנה והו\"ל כפורע חובו ממעשר שני משא\"כ הכא שהוא חוץ לירושלים אדרבה איהו עביד לנותן טבותא בטרחת העלאה סד\"א מותר במתנה דאין המתנה שכר ההבאה אלא ההבאה כדי שיאכל [וראי' לדברי בפ\"ד מ\"ג ומ\"ה] וקמ\"ל נמי אף דאח\"כ בירוש' חוזר המביא לחזור להזמינו אמע\"ש אפ\"ה שרי ומש\"ה נקט זל\"ז דמשמע דשניהן נותנין וקמ\"ל דלא הוה כהערמ':"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא ממעט באכילתו</b><br> דתרומה אסור לזר ולטבו\"י. וכ\"כ ממעט עי\"ז אכילת התרומה דמותרת לאונן ומותר גם להוציאה מירושלים ולאכול בחוץ והשתא כשקנה אותה במעות מע\"ש אסור בשניהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי שמעון מתיר</b><br> דס\"ל מותר להביא קדשים לבית הפסול:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם רבי שמעון מה אם היקל בזבחי שלמים</b><br> דזה עיקר מצות מע\"ש לקנות עבורו שלמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו מה אם היקל בזבחי שלמים שהן מותרים לזרים</b><br> דאע\"ג דאימורין וחזה ושוק אסור לזרים הרי רוב הבשר מותר לזרים ולא גרעו אימורים מעור וקנקן [ועיין פ\"א מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו לו מעות</b><br> מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בירושלים וצריך לו</b><br> לקנות דברים שאינן אכילה שתיה וסיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולחברו פירות</b><br> חולין וחבירו מתרצה להיטיב עמו בדבר שאין לו הפסד. וכ\"ש בשיש לעצמו פירות שרשאי לעשות כן וכמבואר במ\"ד [ופ\"ד מ\"ח] אלא נקט פירות של חברו משום סיפא דבע\"ה לא יעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה</b><br> כמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא יאמר כן לעם הארץ</b><br> דחשוד לאכול מעשר שני בטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא בדמאי</b><br> שהמעות ממעשר שני דמאי דרוב ע\"ה מעשרים הם ונמצא שיש כאן ס\"ס שמא מעות הללו אינן מעשר דכבר עישר הע\"ה ושמא זה הע\"ה שחיללן על מעותיו יאכל פירותיו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה</b><br> חוץ לירושלים והוא צריך להמעות וחבירו רוצה להיטיב עמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם</b><br> דאף דפירות אינן נפדין בירושלים מעות מתחלל שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלם</b><br> ר\"ל הן עצמן דלא עדיף מלוקח מזיד [פ\"א מ\"ה] דיעלו ויאכלו במקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכנסות לירושלם ויוצאות</b><br> דמעות אין נקלט במחיצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין</b><br> ודוקא כדי לטחנן ולאפותן בזול ולהחזירן אחר כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שנגמרה מלאכתן</b><br> למעשר כפ\"ק דמעשר והן עדיין טבל למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועברו בתוך ירושלים</b><br> בעודן טבל:"
+            ],
+            [
+                "<b>יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים</b><br> דמתנות שלא הורמו כהורמו דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא נגמרה מלאכתן</b><br> כגון סלי ענבים שהעבירן בירושלים להביאן לגת שהי' חוץ לירושלים בצד אחר מהעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסלי תאנים למוקצה</b><br> ר\"ל למקום שמתיבשין שם. אבל סלי פירות לאכילה הו\"ל נגמרה מלאכתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א יפדה ויאכל בבל מקום</b><br> דכיון דקליטת מחיצות מדרבנן ס\"ל דל\"א גבי' דלא הורמו כהורמו דמיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדמאי</b><br> טבל של דמאי אף שנגמ\"ל. אבל מעשר של דמאי כבר קלטוהו מחיצה ואסור להוציאו [רמב\"ם פ\"ב ממעש\"נ הל\"ט וי\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכנס ויוצא ונפדה</b><br> אפילו לת\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שהוא עומר בפנים</b><br> מן חומות ירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> דרק תוך החומה אכיל מע\"ש. ואף דבפ\"ג דמעשר סי' ע\"ג לא תני הכי התם ר\"י והכא רבנן [כמכות די\"ב ב']. ונ\"ל דמדלא קאמר כפשוטו לא יאכלנו אלא לפנים מהחומה ש\"מ דהכ' מיירי ביושב על האילן ואוכל שאין שם מחיצת החומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתי הבדים</b><br> לעצור השמן והיו בנויין בחומת ירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ב\"ש אומרים הכל כלפנים</b><br> אוכלים שם קדשים קלים ומע\"ש ואין פודין שם מע\"ש להוציאו. מיהו בתוספתא קאמר דלב\"ש רק לחומרא קאמר כלפנים דהיינו שלא יפדנו ולא יוציאו משם. אבל אסור לאכלו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> ולא מחלקינן לאין פתוח [כמשנה ה'] דהכא כך התנו בשעת בנין החומה שלא נשגיח בפתח. ולרמב\"ם [פ\"ב ממעש\"נ] יש פי' אחר. ואינו מסכים לגרס' שלפנינו. א\"נ דלרמב\"ם משנתינו מיירי בפתוחות לזה ולזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלשכות</b><br> חדרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בנויות בקודש</b><br> בחומת העזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופתוחות לחול</b><br> להר הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תוכן חול וגגותיהן קודש</b><br> לשחיטת ק\"ק ולאכילת ק\"ק ולהתחייב בנכנס שם בטומאה. והוא ששוה הגג לקרקע העזרה כגון שהיה הלשכ' בנוי בשפוע ההר דאל\"כ קיי\"ל גגות ועליות לא נתקדשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תוכן קודש וגגותיהן חול</b><br> אף שהגג שוה לקרקע העזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שנטמא באב הטומאה</b><br> כמת ושרץ וכדומה ואפי' בנטמא במה שנגע בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שנטמא בוולד הטומאה</b><br> לאו בולד טומאה דאו' רק ר\"ל בולד הטומאה דרבנן כגון שנגע בכלי שנטמא במשקין דדוקא בולד בכה\"ג מודו ב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין בחוץ</b><br> ר\"ל שנטמא בחוץ ואח\"כ הכניסו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים יפדה ויאכל הכל בפנים</b><br> ר\"ל הפירות והפדיון דמע\"ש שנטמא נפד' אפי' בירושלים ואעפ\"כ נאכל רק בפנים שלא יאמרו ראינו מע\"ש יוצא מירושלים ולא חיישי' שיאמרו ראינו מע\"ש נפדה בירושלים דאין קול לפדיי' ויש קול ליוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ</b><br> דבכה\"ג הו\"ל תרתי לריעות' ואין מחיצה קולטתו ולהכי בכה\"ג יפדה ורשאי לאכלו גם בחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>בפנים</b><br> ס\"ל דוקא בתרתי למעליותא מחיצה קולטתו שנטמא רק בולד הטומאה שמד\"ס וכבר נכנס. מיהו דוקא בהכניסו ע\"מ שלא יקלטוהו מחיצות דאל\"כ אפילו בנטמא בולד בחוץ מחיצה קולטתו כשהכניס.. [ועיין שקלים פ\"ח מ\"ד ומ\"ו דפליגי בכה\"ג בדומה לזה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקוח בכסף מע\"ש שנטמא</b><br> בין בפנים ובין בחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> ר\"ל נפדה אפילו כשהוא טהור אם הוא חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> כפ\"א מ\"ח דאמרינן במזיד יעלה ויאכל במקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>יקבר על ידי עורו</b><br> עם עורו דאין פודין קדשים לאכול לכלבים וכד יין סתום שקנה במע\"ש ונשפך פודהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר יפדה</b><br> דס\"ל פודין קדשים להאכילן לכלבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה</b><br> ובכה\"ג מודה ר' יהודה דפליג במשנה י' דהכא שאני מדהיה יכול להוציאו כשהי' חי משא\"כ בפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר יקבר</b><br> ס\"ל דדינו כפרי לקוח ממע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקחו שחוט ונטמא הרי הוא כפירות</b><br> ופליגי רבי יהודה וחכמים כבמשנה י':"
+            ],
+            [
+                "<b>המשאיל קנקנין למעשר שני</b><br> ר\"ל שהשאיל קנקנים שלו למע\"ש שלו שחוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שגפן</b><br> סתמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> ואין צריך לפדות רק היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זלף לתוכן סתם</b><br> ר\"ל אם שפך לתוך הקנקנים יין טבל [כך משמע בירוש' ודלא כרתוי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן</b><br> ר\"ל אם קרא שם למעשר שני בקנקנים עד שלא סתמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא קנה מעשר</b><br> דלא הקדיש למעשר רק היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>משגפן קנה מעשר</b><br> אילה\"ק מ\"ש רישא מ\"ש סיפא נ\"ל דדוקא בקרא שם ליין שבקנקנים סתומים דמי טפי לקונה קנקנים סתומים בירושלים [כפ\"א מ\"ד]. ומפני שדרך להפריש מבור פתוח כהפרשת תרומה הו\"ל כדרך למכור פתוחות פ\"א מ\"ד דלא הו\"ל הקנקן טפל ליין ה\"נ בגבולין אין הקנקן טפל ליין וצריך לפדות אח\"כ גם הקנקן. ואין לחלק ולומר בשלמא התם בפ\"א נתן מעות מע\"ש בעד הקנקן. לפיכך כשלא בטל הקנקן לגבי היין צריך למכור הקנקן ולאכול בעד מעותיו של קנקן מאכל בתורת מע\"ש. משא\"כ הכא איך יחול על הקנקן שם מע\"ש. והרי לא נקנה בכסף מע\"ש י\"ל כיון דא\"א להפריש יין בלי הקנקן מה לי שקנהו לקנקן ומה לי שהוקדש בהפרשה. משא\"כ ברישא שהיה כבר על היין שם מע\"ש קודם שמילאוהו לא דמי לקנקן שקונה בירושלים במע\"ש. וכי כל כלי שישפוך לתוכו מע\"ש יוקדש גם הכלי בקדושת מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן עולות באחד ומאה</b><br> בנתערב קנקן תרומה בק' חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשגפן מקדשות ככל שהן</b><br> דמדחשיב לא בטל אפי' באלף וימכרם לכהן בדמי תרומה חוץ מאחד שנוטל הכהן בחנם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גפן תורם מאחת על הכל</b><br> וחשיב מוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מפתח ומערה לגת</b><br> לפע\"ד קאי אזלף לתוכו סתם שמחלק בו במי\"ב בין גפן ללא גפן רק אגב גררא נקט כל הנהו גוונא דמחלק גבייהו ג\"כ בין גפן ללא גפן והשתא הדר לקמייתא דהא דבגפן קנה מעשר פליגי ב\"ש וב\"ה דלב\"ש ברצה לקרא שם אחר שגפן ולא יהיו הקנקנים נקנים למעשר צריך לערות לגת קודם שיקרא שם כיון שכבר גפן וכבר היו ראויין שיהיו נקנין למעשר להכי צריך מעשה רבה שיתבטל מעשה ההגפה ולב\"ה סגי בפתיחה. כמעיקרא [ולפע\"ד זה דעת ריב\"ל בירושלמי דקא' על הראשונה הושבה יע\"ש]:"
+            ],
+            [
+                "<b>במה דברים אמורים</b><br> דלב\"ה בפתיחה סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>במקום שדרכן למכור סתומות</b><br> ר\"ל עם הכלי דמשום דכשמוכר עם הכלי מוכרן סתומין שפיר גלי דעתי' בפתיחה שאינו רוצה להחליט הכלי למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל במקום שדרכן למכור פתוחות</b><br> ר\"ל שאין דרך למכור הכל. דשם אין הפתיחה הוכחה שאין רוצה להחליט הכלי. דהרי במקום זה בין כך וכך אין דרך למכור הכלי עם היין. ולהכי לא נתבטל בפתיחה סתימתו דמעיקרא. ודמיא מתניתי' לפ\"א מ\"ג דבדרכן למכור סתומות וקנה פתוחות אין הקנקן טפל ליין ובדרכן בפתוחות אפילו בקנה סתומות אין הקנקן טפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצא קנקן לחולין</b><br> גם לב\"ה עד שיערה לגת קודם שיקרא שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה</b><br> נ\"ל דר\"ל דמדמותר למכור מע\"ש בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר [כפ\"ד מ\"ו ור\"ב שם] וזה שהיה לו טבל בקנקנים סתומות פתחן קודם שקרא שם משום שרוצה להחמיר ע\"ע למכור המע\"ש אח\"כ במדה שלא יתאנה המע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ר\"ל דבכה\"ג בפתיחה לחודה סגי. אפי' בדרך למכור פתוחות מדפתחן על דעת להוריקן לגמרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים</b><br> בירושלמי גר' חוץ מקנקנה ונ\"ל דה\"פ דר\"ש קאי אהא דאי משגפן קרא שם קנה מעשר וקאמר ר\"ש אם מתחלה כשהיה יין של טבל בחבית אמר לחבירו חבית זו מכור לך חוץ מקנקן מעשר שאקח ממנה. [ומיירי בשמוכר לחבר לצורך דאל\"כ הרי אסור למכור טבל כדמאי פ\"ה מ\"ח]. אע\"פ שאח\"כ מילא להקנקן מהחבי' וקרא שם אחר שגף הקנקן אפ\"ה יצא קנקן לחולין משום דבשעה שמילא הקנקן לא היה כדי למלאות המע\"ש בו לחוד ושיהיה הקנקן טפל ליין רק גם משום תנאי שהי' לו עם חבירו ליקח רק מדת קנקן א' מהחבית ובכה\"ג לא נתבטל הקנקן ליין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול</b><br> דוקא עבר והוליך דלכתחילה פודהו במקומו או מעלהו לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>פודהו כשער מקומו</b><br> מקום הפדיון אף שהוציא הוצאות הדרך מכיסו א\"א השבח לפי חשבון רק בשבח הניכר כפ\"ב מ\"א כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל. וכ\"ש אי נימא דגם ברישא אינו מנכה ההוצאות כמו בסיפא וכן מסתבר. א\"כ אם ההוצאות עצמן אינו מנכה מכ\"ש שלא ינכה שבח כנגדן:"
+            ],
+            [
+                "<b>השבח לשני</b><br> אף שבעיר שוה יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויציאות מביתו</b><br> ר\"ל כשפודהו אינו מנכה הוצאות הדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמות שהשולחני פורט</b><br> ר\"ל בבא לחלל פרוטות מע\"ש על סלע כסף מחשב כמו שלוקח שולחני כשמחליף סלע שלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא כמות שהוא מצרף</b><br> כשמצרף שולחני פרוטות לתתם בעד סלע נותן פחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין פודין מע\"ש אכסרה</b><br> ר\"ל באומד שלא במדה משקל ומנין:"
+            ],
+            [
+                "<b>את שדמיו ידועים יפדה על פי עד</b><br> לא��מ\"ו מיותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה</b><br> בקיאין בשומ' ואפי' א' עובד כוכבים או בעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כגון היין שקרם</b><br> שהתחיל להחמיץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעות שהחליאו</b><br> שהחלידו דבשלמא כשלא נתקלקלו היין והפירות והמעות הרי שער שלהן ידוע. משא\"כ כשנתקלקלו צריך לאמוד כמה גבר הקלקול ואין דמיהן ידוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מוסיף חומש</b><br> מלבר דבאמר ד' נותן ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר אומר בסלע ואיסר</b><br> הוא א' מצ\"ו בסלע אבל בפחות מזה לא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מוסיף על הקרן</b><br> דשיתרבה הקרן עדיף דאחומש יכול להערים כלקמן ותו דלא קפדינן אתוספת חומש. דהרי כל הנאת התוספת שלו הוא שאוכלו בירושלי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין שנתן לו במתנה</b><br> הטבל דמעשר אסור ליתן במתנה כרפ\"ק. ואי\"ל דמיירי הכא בהורישו דבש\"ס [קדושין נ\"ד ב'] משמע דגם להורישו בפה אסור מדאינו שלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מערימין על מעשר שני</b><br> כדי שלא ליתן חומש:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעבדו ולשפחתו העברים</b><br> שאין גופן קנוי וכ\"ש לאחר. ושפחה עברי' דקאמר הכא היינו קטנה ובמעש\"נ דרבנן [כגיטין ס\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הילך מעות אלו</b><br> במתנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופדה לך</b><br> לעצמך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שידן כידו</b><br> וזכייתן שלו הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה עומד בגורן ואין בידו מעות</b><br> לתתם לחבירו לפדותן בהערמה לעצמו בלי חומש כלעיל ולחבירו אין מעות אפי' בביתו ואינו יכול להקנות לחבירו מעות שבביתו אגב סודר דמטבע אין נקנה בחליפין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה</b><br> ודוקא בעודן בטבלן וכלעיל ט\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוזר</b><br> הבעה\"ב בעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>משך ממנו מעשר בסלע</b><br> דמותר למכור מעשר שני בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים</b><br> דהוקר השער קודם שנתן המעות. והרי אף על פי שקנאו על כל פנים המעשר לא יצא לחולין עד שישלם כדין תורה דמעות קונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו סלע</b><br> מדקנה במשיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשתכר בסלע</b><br> ר\"ל הלוקח מרוויח הסלע הב' לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני שלו</b><br> דאף דצריך לפדותו כשער של עכשיו. דלענין איסור אמרינן כדין תורה דדוקא מעות קונות. עכ\"פ הסלע השני של לוקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע</b><br> והרי צריך ליתן למוכר ב' סלעים מדמשכו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו סלע מחולין</b><br> ובו סגי להפקיע קדושת הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסלע של מעשר שני שלו</b><br> ר\"ל סלע ב' נותן לו ממעות מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם היה עם הארץ</b><br> ר\"ל אם המוכר עם הארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לו מדמאי</b><br> ר\"ל מעשר שני של דמאי. דאין נותנין לעם הארץ מעשר שני וודאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפודה מעשר שני ולא קרא שם</b><br> שלא אמר זה פדיון מעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה</b><br> להכי לא נקיט קדושיה וגטה כדי שלא נטעה לפרשם בוי\"ו החיבור. גם ניח\"ל למנקטינהו בדרך לא זו אף זו דבגט כבר אגיד' בי' וגם א\"צ דעת' משא\"כ בקדושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש</b><br> שלא אמר זה גיטך או את מקודש' בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר דיו</b><br> מדעסוקי' באותו ענין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המניח איסר</b><br> להיות מתחלל עליו פירות מע\"ש שיאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך למקום אחר</b><br> והוליך האיסר עמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרי הוא יוצא בפונדיון</b><br> והוא ב' איסרין. סד\"א שיאכל עוד עליו איסר וחצי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו עוד איסר</b><br> דחציו כבר נתחלל והחצי השני לבד הוא חולין עדיין. ולא אמרי' הרי לא היה רק חצי איסר דמי מע\"ש ויאכל עליו עוד איסר וחצי. אלא אמרי' דכמו שהרוויח חצי איסר של חולין להיות איסר הרוויח נמי חצי איסר של מעש\"נ להיות איסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו עוד פלג</b><br> ר\"ל עוד חצי איסר דהרי רק חציו נתחלל. והכא קמ\"ל דגם לחומרא אמרינן כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המניח איסר של מעשר שני</b><br> לאכול עליו חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל עליו אחד עשד באיסר</b><br> איסר כך גרס בירוש':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד ממאה באיסר</b><br> נ\"ל דמיירי שהי' לו דמאי שקנה מע\"ה דמפריש ממנו מע\"ר והוא שלו רק שמפריש ממע\"ר תרומת מעשר ונותנו לכהן. ואח\"כ מפריש מע\"ש ומעלהו לירושלים כמ\"ש ריש דמאי וע\"ש. ולפ\"ז אם הניח איסר להיות פדיון אמע\"ש שבדמאי זה נאכל מתבואה זו חוץ לירושלים מה ששוה י\"א איסרין וא' מק' באיסר. כיצד דהרי כשהניח האיסר לפדיון המע\"ש הותרו לו י' איסרין בתבואה זו. אמנם גם המע\"ר שהיה צריך להפריש מהדמאי קודם המע\"ש ג\"כ מותר לו לאכלו. והרי אם ישארו לו י' אחר שנטל המע\"ר ע\"כ שהיה לו מקודם י\"א איסרין ותשיעית האיסר. והיה מעשר ראשון שלהם איסר א' ותשיעית איסר ונשארו לו י' איסרין חזר ונתן 1/9 איסר לכהן להיות תמ\"ע על האיסר מע\"ר שמקיים לעצמו נמצא שנשאר לו י\"א איסרין שמותר לאכלם בלי פדיון חוץ לירושלים דהרי איסר א' הוא מעשר שכבר הפריש עליו תמ\"ע וממעשר זה א\"צ ליתן מע\"ש. וי' איסרין הנשארים הטבולים למע\"ש הרי כבר הניח איסר א' להיות פדיון בעד איסר א' מע\"ש שחייב מי' איסרין הללו ולא חיישי' שמא הפריש הע\"ה כבר המע\"ר ולפ\"ז היה צריך הקונה הזה ליתן מע\"ש מכל 1/9 11 איסר האלו וראוי להיות פדיון המע\"ש 1/9 1 איסר. והרי הוא לא הפריש רק איסר א' לפדיון. ליתא דאי נמי הכי הוה היה הכל חולין דס\"ל לת\"ק כחכמים דר\"א דמאי פ\"ד מ\"ג דאמרינן התם בירושלמי דס\"ל הנאמן לראשון נאמן לשני ואם הפריש הע\"ה מע\"ר גם המע\"ש הפריש. ומטעם זה גם אותו תשיעית האיסר מלגיו שהוא עשירית איסר מלבר שקבלו הכהן לתמ\"ע לא חיישינן שמא כבר נתן הע\"ה המע\"ר. ולפ\"ז היה צריך הכהן להפריש מתמ\"ע זה שקיבל מהקונה עשירית העשירית האיסר שהוא א' ממאה באיסר להיות מע\"ש לא חיישינן להכי. נמצא שעל סמך איסר א' שהניח נאכל חוץ לירושלים י\"א איסר וא' מק' באיסר. ואם היה כהן הקונה מע\"ה הדמאי. אוכל אדם א' כל הי\"א איסרין ואחד מק' באיסר חוץ לירושלים [מיהו לא צריך תנא לאשמעי' דמותר לכהן לאכול חוץ לירושלים כל עשירית איסר שקבל דהא מלתא דפשיטא היא דשאר התמ\"ע ממ\"נ מותר לאכלו חוץ לירושלים ודו\"ק] וכ\"ש אם וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר ורק על מע\"ש מסופק אם הפרישו. כ\"ש שמותר לאכול י\"א חוץ לירושלים. דהרי אז אין ה��ע\"ר משועבד למע\"ש כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א הכל עשרה</b><br> ר\"ל אפי' בברי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר דלא מבעיא במסופק על מע\"ר ומע\"ש דאיכא למימר שמא כבר הפריש הע\"ה מע\"ר ולא מע\"ש דהנאמן אראשון אינו נאמן אשני מדטריח' לי' מלתא לאסוקי [כמכות די\"ז א' ורש\"י שם]. והיינו כר\"א דרבנן דמאי פ\"ד מ\"ג [וט\"ס בירוש' הכא דקא' דב\"ש כר\"א דנאמן אראשון נאמן אשני וליתא דהכי ס\"ל לרבנן התם יע\"ש] ולהכי שמא כל מה שקנה מהע\"ה משועבד רק למע\"ש וא\"כ כשיניח איסר אינו אוכל רק י' אלא אפילו וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר. אפ\"ה משום לא פלוג בתבואה הניקח מע\"ה אינו אוכל רק י':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א בודאי אחד עשר</b><br> ר\"ל בוודאי לו שלא הפריש ע\"ה מע\"ר רק על מע\"ש מסופק אזי אוכל י\"א. ולא נקטו ב\"ה א' מק' כת\"ק דבשלמא ת\"ק דאיירי נמי בדמאי שפיר קמ\"ל דהכהן שקבל אותו א' מק' לתמ\"ע א\"צ לחוש שמא כבר הפריש הע\"ה התמ\"ע. אבל ב\"ה דבודאי טבל למע\"ר מיירי סגי להו למנקט דאוכל י\"א ולא גזרינן כב\"ש אטו בחשוד הע\"ה בתרתי. ותו מדהו\"ל המע\"ר חולין גמורים שמותר לישראל לאכלו וליתן דמי' ללוי [כגיטין ד\"ל ע\"א] סד\"א דאיכא למגזר גבי' טפי קמ\"ל דלא גזרי' אבל התמ\"ע שנותנו לכהן מלתא דפשיטא היא דמתמ\"ע וודאי א\"צ להפריש מע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובדמאי עשרה</b><br> ר\"ל במסופק אשניהן אוכל רק י' דהנאמן אראשון א\"נ אשני כלעיל סי' מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המעות הנמצאים</b><br> בכל מקום. ובירושלים כל השנה חוץ מברגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו חולין</b><br> ואין חוששים שמא מע\"ש הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו דינר זהב עם הכסף ועם המעות</b><br> דאין דרך לערבם ומסתבר דמע\"ש הן ולהכי כרכם יחד דחללם לדינרי זהב ומה שלא הגיע לדינר זהב חילל על כסף והנשאר היו פרוטות אפ\"ה שרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא בתוכן</b><br> תוך המעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה מעשר</b><br> ול\"א שחרס זה הוא מכלי שהיה בו מעשר ונשבר ונתן חרסו לכיסו לשום כוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר אם היה של חרס</b><br> דאין דרך להקדישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה שבתוכו קרבן</b><br> ר\"ל הקדש. דמה שכתוב עליו אתוכו קאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין לקרבן</b><br> דנזהרים שלא ימעלו בהקדש להכי לא חיישינן דטעה אלא הכל הקדש. מיהו בכלי חרס מודו דרק תוכו קדוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא כלי</b><br> שום כלי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מ' מעשר</b><br> ר\"ל מעש\"נ דליכא לספוקי במע\"ר או במעשר עני. דהרי אלו אין בהם שום קדושה ול\"ל לכתוב עליו אלא וודאי שלא יכשל אדם במה שבתוכו כתב כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשעת סכנה</b><br> שגזרו לבטל המצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו כותבין ת' תחת תרומה</b><br> וה\"ה לאינך:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם</b><br> ר\"ל ראשי שמות בנ\"א ולדבריהם דרבנן קאמ' דלדידיה אפילו כתוב תרומה בפירוש אפ\"ה שרי וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה</b><br> ואע\"ג דבספיקא דאורייתא לא אמרינן שאני אומר כפ\"ק דפסחים הכא שאני דליכא חזקת איסור והא דקאמר אשתקד היינו משום דלתשמיש זמן מועט לא היה כותב עליו תרומה. אלא אמרינן דאשתקד לשנה שלימה זימן אותה לתת לתוכה תרומה. ורבנן ס\"ל אי הכ�� מגרר הוה גריר למלת תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לבנו</b><br> לאו דווקא אלא אפי' הניחן הוא עצמו בזוית זו ומצאן בזוית אחרת. רק אורחא דמלתא נקט דאילו הניח הוא עצמו מסתמא היה יודע מי נכנס לשם. כך נ\"ל וכן משמע בתוספתא פ\"ה [ועיין פסחים ד\"י ע\"ב ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו</b><br> מה שמצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה שם מנה</b><br> כך א\"ל אביו:"
+            ],
+            [
+                "<b>השאר חולין</b><br> ול\"א כולן מעות אחרות הן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כרם רבעי</b><br> שגדלו בו פירות בשנת ד' משנטעו שצריך להעלותן לירושלים או לפדותן כמע\"ש וחושש שיכשלו בהם בנ\"א בשביעית שמופקרים הפירות לכל אדם. ומסתפקא לן אי תנא נטע או כרם רבעי. ואנן קיי\"ל דבחו\"ל כל הפירות פודה בלא ברכה ואחר שיתלשן אפי' הן הרבה לוקח רק שוה פרוטה דהייינו מטבע או פירות ששוי' חצי שעורה כסף. ואומר זה יהיה פדיון על פירות אלו ושוחק הפדיון ומטילו לנהר [י\"ד רצ\"ד ס\"ו וז']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מציינין אותו בקוזזות אדמה</b><br> בונה אצלו ציון וסימן מרגבי אדמה להכיר עי\"ז דאפשר היתר הנאתו כאדמה שעושה פירות ה\"נ שרי לאחר פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל ערלה בחרסית</b><br> חרס כתושה שאינה מגדלת פירות כל כך כמו שזרע לסי' כערלה שאסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל קברות</b><br> להזהיר לכהן ונזיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסיד</b><br> לבן כעצמות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממחה</b><br> ממוגגו במים שיתלבן ביותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> שעושין סי' לכל אלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשביעית</b><br> שהכל הפקר אבל בשאר שנים דהנוטל פירותיו גזלן הוא הלעיטהו לרשע וימות [ב\"ק ס\"ט א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצנועים</b><br> כשהיה להן כרם רבעי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו</b><br> לכשילקט דאלת\"ה לא נתקן מה שנאכל אחר אמירתו. והא דלא פדו כל הכרס מיד משום דהיו רוצים להוליך הפירות עצמן לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי היה עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד</b><br> ר\"ל מהלך יום א' סביב ירושלים. היה צריך להעלות הפירות רבעי בעצמן לירושלי' ולא פדיונם ותקנו כך החכמי' כדי לעטר ירושלים בפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה</b><br> ר\"ל אפילו כרם שסמוך לחומה נפדה ולא יעלוהו שיפסידו לסוחרים בקלקול שער הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנאי היה הדבר</b><br> בתחלה כשתקנו שצריך להעלותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאימתי שירצו</b><br> כשיתרבו הפירות. והוצרכו לתנאי דלא להוי כדבר שנאסר במנין דאין ב\"ד שלאחריהן יכול לבטלו אא\"כ גדול מהראשונים בחכמה ובמנין. ואולי לא יהיה הבית דין שלאחריהן גדול באלה יותר מהראשונים לבטל תקנתן ושיהיה חיוב דוקא להעלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש</b><br> ולא חששו לקשט ירושלים שביד אויב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה</b><br> והוצרכו לתנאי זה גם כשהתרבו פירות שלא יהיו נראים כמבטלי דברי ב\"ד הקודמים כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש</b><br> כשפודהו בעה\"ב א\"צ להוסיף חומש כמ��\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו ביעור</b><br> א\"צ לבערו מהבית כמע\"ש עם שאר המעשרו' בשנת ד' וז' בשמיטה כמ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש לו עוללות</b><br> ס\"ל לב\"ש דרבעי ממון בעלי' הוא. ולהכי חייב בפרט ועוללות לעניים ככל כרם כפ\"ז דפאה מ\"ג וד':"
+            ],
+            [
+                "<b>והעניים פודין לעצמן</b><br> הרבעי לאכלו בירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת</b><br> ס\"ל ממון גבוה הוא ופטור מפרט ועוללות ודורך הכל בגת ופודהו או מעלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניח את הסל</b><br> הריקן שיתן אחר כך לתוכו הפירות שילקט אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פי שלשה</b><br> הבקיאין לשום ההוצאות שיוציא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואומר כמה</b><br> סלי' כזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו</b><br> ר\"ל על מנת שיתן הפודה שכר שמירה במחובר ושכר עידור ובצירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומניח את המעות</b><br> כפי ששמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> שאסור לשמרו ולעדרו גם משכר לקיטה נמנעים בנ\"א מדאין הכל בקיאין לומר כפרק ח' דשביעית משנה ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>פודהו בשויו</b><br> ומדא\"צ לשום ההוצאות דהרי גם שכר לקיטה אסור [כשביעית פ\"ח מ\"ד]. אין צריך גם כן לשום כמה שוין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היה הכל מופקד</b><br> בהפקירו בעלים השדה בשאר שני שמיטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין לו</b><br> לנכות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה</b><br> כשעדיין סמדר דאחר כך אסור במתנה דקיימא לן כבית הלל סי' כ\"א דממון גבוה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד היה בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר</b><br> של שני' שעברו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לבעלים</b><br> לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון לבעליו</b><br> ללוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר עני לבעליו</b><br> לעני:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתבערים בכל מקום</b><br> ר\"ל מאבדן מהעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבשיל</b><br> ממע\"ש ורבעי שאין ממשותן בעין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער</b><br> עי' מ\"ש בס\"ד [שביעית ספ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן הזה</b><br> דקודם שעת ביעור אינו חייב עדיין לבערן אף שאין בהמק\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיעה שעת הבעור</b><br> שלא הי' יכול להעלותן לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף</b><br> ומדאין בהמק\"ק שוחקו ומטילו לנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות</b><br> ושוחקן ומטילן לנהר. והכי קיי\"ל [י\"ד רצ\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם</b><br> קצרו הפירות מהר ותנו תומ\"ע לבעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא תגיע שעת הבעור</b><br> ותצטרכו לאבד מהעולם הבכורים ומעשר שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבא רבי עקיבא ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ק דמעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו</b><br> וכבר נגמרו למעשר או שהפרישן כבר רק שלא נתנה עדיין לבעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>צריך לקרוא להם שם</b><br> ר\"ל לקרוא שם מי יקבל המעשרות ולזכו��ן לו וכדמסיק בר\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה</b><br> ערב פסח היה והגיע הביעור ופירות שבביתו כבר נתן מהן ת\"ג דחזקה לגורן שלא תעקר ממקומה עד שיפרישו ממנה ת\"ג [כירושלמי פ\"ג דמעשרות]. אבל לא הפריש עדיין המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן גמליאל עשור שאני עתיד למוד</b><br> למעשר ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון ליהושע</b><br> לוי היה ואף דקנסינהו עזרא שאני ר\"י דלא היה עשיר ועזרא לא קנס רק לעשירים שהיה אפשר להם לעלות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ה סי' ח']. וצ\"ל שהיה לו ר' זוז דאל\"כ גם מעשר עני היה נותן לו [תוס' קדושין די\"ז א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקומו</b><br> של המעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מושכר לו</b><br> שיקנה המעשר אג\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>עשור אחר שאני עתיד למוד</b><br> למעשר עני:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון לעקיבא בן יוסף</b><br> גבאי עניים היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהושע עשור שאני עתיד למוד</b><br> ממעשר זה שאני חייב ליתן מעשר מן המעשר לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתון לאלעזר בן עזריה</b><br> כהן היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתקבלו זה מזה שכר</b><br> שכר המקומות דשכירות נקנה בכסף משא\"כ בחליפין בסודר אינו נקנה השכירות. ומה\"ט גם במתנה לא היה אפשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין</b><br> דהי' מבערן בעיו\"ט ומשייר לעצמו כדי לאכל מעש\"נ ורבעי בירושלים עד מנחה של יו\"ט האחרון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד היה הודוי</b><br> לכתחלה הי' צריך להיות בבהמ\"ק ובדיעבד בכ\"מ [כרמב\"ם פי\"א ממע\"ש]. ונקרא וודוי שבחטא אבותינו בעגל צריך לבער הקודש מהבית דלולא כן היה הכל לבכורות. והוודוי נאמר בכל לשון ואומר המקראות כמו שכתובים בתורה רק דתנא דריש לה הכא כוונת פרשת הוודוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה מעשר שני ונטע רבעי</b><br> שאלו נקראו קודש וצריכין ביעור מהעולם סתמא כב\"ה לעיל [במ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגם נתתיו</b><br> גם רבוי הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הבית זו חלה</b><br> דשאר מתנות דרך לחלקם בגורן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא אם</b><br> נ\"ל דבכל דבר שלא נזכר עוד אסורו במקום אחר ורק מן פרשה זו בעצמה הוא דילפינן לה קאמר גבה הא אם וכו' [ועיין לקמן סימן ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן הישן על החדש</b><br> והא דדרש מככל מצותך ההקדמה. ומלא עברתי ממצותיך דרש מין אשאינו מינו ואינך ואימא איפכא ה\"ט משום דכל מצותיך הרבה מצות משמע דכשצותני ב' מצות כגון מעשר ראשון ושני לא שניתי ממה שצויתני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו</b><br> שאמרתי ברכה בשם ומלכות בא\"י אמ\"ה אקבמ\"צ וצונו להפריש תרומה ומעשרות. ורק אסמכתא בעלמא הוא דברכות דרבנן ואינן מעכבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכלו באנינה אינו יכול להתודות</b><br> ר\"ל דוקא באנינות. דאו' והוא כל יום המיתה אפי' אחר קבורה אבל אנינות לילה או יום קבורה שאינו יום המיתה רק דרבנן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרישו בטומאה</b><br> נראה לי דר\"ל שהיה הטבל טהור והוא טמא וטימא למע\"ש כשהפרישו ואי\"ל דהטבל היה טמא דאז באמת מפרישו ופודהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו יכול להתודות</b><br> והא דלא קאמר מלות הא אם וכו' רק בג' דברים דהיינו הא אם הקדים והא אם אכלו באנינות הא אם הפרישו בטומאה היינו לאשמעינן רבותא דבהקדמה הרי נתן כל מה שחייב ליתן. והא אם אכלו באנינות אפי' באנינות דרבנן. והא אם הפרישו בטומאה אף על גב דקרא לא הזכיר רק לא בערתי ממנו בטומאה. וכל שכן שאר דברים שוודאי מעכבין חוץ מברכה שהזכיר תנא וודאי ברכות אינן מעכבות ושמחתי ושימחתי שהוא דבר המסור ללב בנתנו לכל אחד מה שמחוייב לו וודאי גם כן אינו מעכב הווידוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא נתתי ממנו למת</b><br> דאף דכל שאינו לצורך אכילה ושתייה גם לחי אסור נ\"ל דעכ\"פ בחי איכא תקנה שיאכל כנגדה ויתוודה משא\"כ במת אינו יכול להתוודות. ובירוש' מוקי לה בסיכה למת דבחי מותר לסוך וכ\"כ בבבלי [יבמות דע\"ד א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאתיו לבית הבחירה</b><br> היינו להבכורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמחתי ושמחתי</b><br> לאחרים שנתתי להם בפנים יפות ושמחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות</b><br> אע\"ג דסתם ברכה היינו בממון וכדקאמרי' יברכך ד' בממון הכא את את קדריש מדהוה סגי בשיאמר וברך את עמך ישראל אלא ש\"מ דאת ב' לשון עם הוא וה\"ק וברך את עמך עם ישראל דהיינו עם ישראל קדושים דהיינו בבנים ובבנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכאן אמרו</b><br> מדכתיב האדמה אשר נתת לנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש</b><br> ויתוודו אמעשרות שמשדי מגרשן:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוחנן כהן גדול</b><br> תרי יוחנן הוה א' שימש פ' שנה בכה\"ג ונעשה צדוקי [כברכות דכ\"ט א'] וזה שבכאן הוא שהי' אחר שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>העביר הודיות המעשר</b><br> שלא יכול לומר נתתיו ללוי. דקנס עזרא ללוים מדלא עלו עמו תיקן ליתן גם המעשר לכהנים וביטל הוודוי דיש כח ביד חכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף הוא בטל את המעוררים</b><br> שהיו מצעקים בכל יום בשיר הלוים עורה למה תישן ד' כאילו ח\"ו יש שינה לפניו עמד וביטל מלומר כלל פסוק זה בשיר של יום. ואע\"ג דבקרא נמי כתיב עורה למה תישן ה' התם דברה תורה כלשון בני אדם. אמנם הם היו צועקים בשירם מאמר זה והוא זלזול כבוד שמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת הנוקפים</b><br> שהיו משרטין לקרבן בין קרניו שירד הדם בעיניו ויהא נוח לכפותו ובטלו מדמחזי כמום. וי\"א מחשש ניקב קרום של מוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים</b><br> חורשי נחושת וברזל הכו בפטיש בחוה\"מ במלאכת דבר האבוד ואפ\"ה בטלם מדאווש' מלתא טובא איכא זלזול מועד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי</b><br> דעד ימיו שאלו אם המוכר נאמן אם לאו והמדקדק במעשיו לא לקח מאינו נאמן דהיה צריך להפריש כל המעשרות ועמד הוא ותיקן שלא יעשרו דמאי רק תמ\"ע ומע\"ש ושאר מעשרות מפרישן לעצמו כמ\"ש ריש דמאי. והנה צריך ליתן טעם בד' לשונות מתחלפות דנקט תנא בד' תקנות של יוחנן כהן גדול דהיינו העביר ביטל עד ימיו ובימיו. ונ\"ל דבוודוי נקט העביר משום דתקנת עזרא למקנס הלוים לא היה אלא בדורו דוכי משום שלא עלו הם לקנסינהו לדורי דורות [ויש לחלק טובא מקנס בילגא סוף סוכה] אלא קנס זוטא קניס גם לדור אחרון שגם אז יהיה תולה ברצון הנותן למי שירצה יתן המעשר לכהן או ללוי. וכן כ' גם רכ\"מ [מעשרות פ\"א ה\"ד]. ולפ\"ז מי שבדורו של יוחנן היה נותן ללוי היה יכול שפיר להתוודות להכי נקט העביר ר\"ל שלא יהיה הדבר חובה על כל איש ישראל. מה שאינו כן בעוררין ונוקפין נקט לשון ביטול מדבטלן לגמרי. מיהו דווקא בהנך תרתי שהיה דבר קבוע. וודוי בכל שנת ג' ועוררין ונוקפין כל יום ויום בביהמ\"ק. שייך שפיר בהו לשון העביר או ביטל אבל פטיש מכה לא היה רק בעת הצורך לא שייך לומר גביה העביר או ביטל וגם לא היה שייך לומר בהו בימיו לא היה פטיש מכה דגם מקודם לפעמים לא היה פטיש מכה דהיינו בעת שלא היה צורך. אלא קאמר שעד ימיו היה פטיש מכה לפעמים ובימיו לא היה מכה כלל. משא\"כ בדמאי קאמר שפיר התקנה שתיקן שלא יהא צריך לשאול דאילו הוה קאמר דעד ימיו היה צריך לשאול אכתי לא הוה ידעינן מה תיקן הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין מעשר שני",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maasrot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,61 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yachin on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יכין מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "And all of the White ones.",
+                "",
+                "The White Fruits. Not necessarily as white as snow, rather what it intends to convey is that they are not black or red."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maasrot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,62 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Maasrot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "And all of the White ones.",
+                "",
+                "The White Fruits. Not necessarily as white as snow, rather what it intends to convey is that they are not black or red."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maasrot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,976 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות</b><br> ה\"ה תרומות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שהוא אוכל</b><br> למעוטי סטים [וויידעקרויט שעושין ממנו אינדיג] וקוצה [והוא ג\"כ מין עשב לצבוע] אף שנאכלים ע\"י דחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונשמר</b><br> למעוטי הפקר אפי' הפקיר שבלין ומרחן הזוכה. וכ\"ש בנתמרחו ברשות הפקר. אבל במרח קודם שהפקיר חייב במעשרות [כירושלמי הכא ופ\"ג דמאי מ\"ב וג']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגדוליו מן הארץ</b><br> למעוטי כמהין ופטריות [מיני שוואממען] ומאויר הן גדלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב במעשרות</b><br> כשאוכלן קבע. וי\"א דהיינו מדרבנן. אבל מדאוריי' אינו חייב בתרומות ובמעשרות רק דגן תירוש ויצהר [עי' רמל\"מ רפ\"ב דתרומות ועיין בפ\"ב דבכורים מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל</b><br> ככל ירקות דמיד שגדלין ראויי' לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל</b><br> ר\"ל אף שאינו רגיל לתלשן עדיין כדי שיתוסף המאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל סופו אוכל</b><br> כפירות האילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל</b><br> ואם תחלתן אוכל ואין סופן אוכל כשקדים המרים דרק בתחלתן חזו לאכילה קיי\"ל [עירובין כ\"ח ב'] דבין בגדלותן או בקטנותן פטירי ממעשרות גדולים מדלא חזו וקטנים מדלא נגמר פרין [ועיין רמב\"ם פ\"א ממעשר ה\"ט] ודלא כדלקמן מ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבות במעשרות</b><br> ר\"ל פירות שאין תחלתן אוכל מאימתי אסור לאכלן קבע משא\"כ מאימת גרנן במ\"ה היינו לאסור גם אכילת עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>התאנים משיבחילו</b><br> כשיתחילו להתבשל. והוא כשילבין ראשיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הענבים והאבשים</b><br> ווילדע טרויבען:"
+            ],
+            [
+                "<b>משהבאישו</b><br> ר\"ל כשנראי' הגרגרי' מתוך הקליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג</b><br> קארנעלקירשען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והתותים</b><br> מוילבעערען:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרמונים משימסו</b><br> משיתרככו:"
+            ],
+            [
+                "<b>התמרים משיטילו שאור</b><br> משיתנפח כשאור:"
+            ],
+            [
+                "<b>האפרסקים</b><br> פפירזיכע:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיטילו גידים</b><br> שנראה בקליפתן כגידין אדומי':"
+            ],
+            [
+                "<b>האגוזים משיעשו מגורה</b><br> שיבדל האוכל שבקליפה כמונח באוצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה</b><br> היא קליפה דקה שסמוכה על האוכל שאינו מתהווה על הפרי רק אחר גמר בשולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרובין</b><br> באקסהארן:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו</b><br> שיתהוו עליהן נקודות שחורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל השחורים</b><br> כל הפירות המשחירי' כשנגמרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האגסים</b><br> בירן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקרוסטומלין</b><br> מין אגסי' קטנים נקראים פאראדיס בירן. ואין שני מינין הללו כאותן שלנו שאין עליהן שער בקטנותן. אבל הנך ע\"כ שיש עליהן שער ושייך בהן קרחה כדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרישים</b><br> קוויטען. ונקראין פרישין שאין לך פרי עץ שהוא פרוש מלאכלו חי רק זה וכירוש':"
+            ],
+            [
+                "<b>והעוזרדים</b><br> שפיירלינג:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקרחו</b><br> משנקרח השער שעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל הלבנים</b><br> פירות הלבנים. לאו דוקא לבנים כשלג. רק ר\"ל שאינן שחורים או אדומים:"
+            ],
+            [
+                "<b>התלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משתצמח</b><br> משזרעו וצומח. [תמוה מ\"ש דנקט כה\"ג רק גבי תלתן. הרי כל המינין פטורים ממעשרות עד שראויין לזריעה [כסוכה דל\"ו א.] ונ\"ל דלהכי נקט בירושלמי שבתלתן יש סי' כשנותנו למים נשקע' רוב הגרעין. ור\"ל דבכל המינין יש להן סי' שבמשנה מתי ראויין לזריעה אבל לתלתן אין כל הגרעינין שוין. ולהכי קאמ' \"משתצמח\" ור\"ל שצריך לבדוק כל א'. ונ\"ל שקושיתי זה דחק לרש\"י [ר\"ה די\"ב ב'] לפרש משיתהוה זרע בגדולין ור\"ל דאז ראוי לזריעה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבואה והזיתים משיכניסו שליש</b><br> שליש גידולן וכן הוא בכל המינין הנ\"ל. רק שבמינין הנ\"ל יש סי' [וכ\"כ הר\"ש והרא\"ש הכא ותוס' ר\"ה הנ\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק</b><br> ר\"ל אבל ד' מיני ירק אלו הקשואין וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הקשואים</b><br> גורקען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדלועים</b><br> קירביסע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאבטיחים</b><br> מעלאהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמלפפונות</b><br> ציטראנען קירביס:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבים גדולים וקטנים</b><br> משמע מכאן דתפוחים ואתרוגים גם בקטנותן חזי לאכילה ונ\"מ לברכה. ואפ\"ה לר\"ש פטור באתרוגים מדאינו מאכל גמור [ועיין עירובין דכ\"ח ע\"ב] ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ש פוטר את האתרוגין בקטנן</b><br> דס\"ל דאינן נאכלים בקטנותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>החייב</b><br> במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשקדים המרים פטור במתוקים</b><br> דמרים נאכלים בקטנותן ולא בגדלן ומתוקים להיפך:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות</b><br> לאסור גם אכילת עראי כשראה פני הבית או יארע בהם א' מהדברים שקובעין למעשר כדלקמן סי' נ\"ג [ועי' בע\"ז דנ\"ו א' ותוס' שם] או כשמוליכן לשוק וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקשואים והדלועים משיפקסו</b><br> משיקח האדם פרח שבראש הפרי. והנה בקשואים ודלועים שישנם במדינתינו אין בהם פרח בראשם. אבל ספרו לי בני ארץ הקדושה. דאתו מהתם להכא שבא\"י מצויים כך. והיינו דקאמר תנא ואם אינו מפקס שיש מין שאין לו פרח בראשו. א\"נ שער שעל גביו. וכ\"ש בנשרו מעצמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיעמיד ערימה</b><br> שיצברם בכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשה מוקצה</b><br> משישטחם להתייבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ירק הנאגד</b><br> שדרכו להאגד:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי</b><br> בממלא הרבה כלים משדהו. אוכל עראי עד שימלא האחרון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו</b><br> כל מה שרוצה ללקט:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלה</b><br> ר\"ל אם נותן כל הפירות לסל א' גדול. ואמרי' בירו' פ\"ב סתם כלכלה ד' קבין וגדול' סא' קטנה ג' קבין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחפה</b><br> שמכסה הפירות עם עלי אילן שלא יכמושו כשנשאן לשוק נאסר באכילת עראי אף שלא מלאהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בד\"א</b><br> דזהו גרנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>במוליך לשוק</b><br> דלאו בדעתו תליא דשמא ימצא לוקחין מיד ונטבלו דכבוש. שבת. מקח. חצר. תרומה. אור. מלח. [וסי' כשמחת אם] כל א' מאלו קובע למעשר. אבל רק כשנגמרו מלאכתן שנזכרו לקמן [מ\"ח רמב\"ם פ\"ג ממעשרות ה\"ג] דג' פרקים יש לחיוב מעשר. וסימנך ענק. (א) עונת המעשר. והן הנזכרים בפרקן ממשנה ב' ולהלן דכולן אם תלשן קודם לעונה שנזכר בכל א' וא' פטור ממעשרות. (ב) נגמר מלאכתן. דאם תלשן אחר עונת המעשר הנ\"ל. מותר לאכול מהן עראי עד שיגמר מלאכתן וכפי המבואר בכל א' וא' בפרקן ממשנה ה' ולהלן והיינו גרנן למעשרות. וכשנגמר מלאכתן והוא רוצה להוליכן מהשדה לשוק. גם עראי אסור לאכול מהן. (ג) קבע למעשר. דאם אין רוצה למכרן בשוק אלא להוליכן לביתו אז גם אחר שנגמר מלאכתן מותר לאכול מהן עראי. עד שיוקבע למעשר ע\"י א' מהז' דברים שזכרנו כבוש שבת וכו' [רמב\"ם רפ\"ג ממעשרות]. ולהראב\"ד שם בדגן תירוש ויצהר. אף שרוצה להכניסן לביתו כיון שנגמר מלאכתן אסור לאכול מהן עראי. דהיינו. בתבואה משימרח ויחליק פני הכרי אחר שדשו. והיין משיקפה. והשמן משירד לעוקה [כפרקן משנה ז']. וכל מקום שאדם מותר לאכול מהפירות עראי. מותר להאכיל לבהמה אפי' הרבה דהיינו קבע. וכל מקום שאדם אסור לאכול אפי' עראי. עכ\"פ מותר להאכיל לבהמה עראי [רמב\"ם פ\"ג ממעשר ה\"כ]. מיהו כל ז' קביעות אלו מדרבנן ואין לוקין כשאכל הטבל אחר שהוקבע בא' מהנך. דמן התורה לא הוקבע לתרומה ולמעשרות. רק כשהכניסו לתוך הבית ממש. שנאמר בערתי הקדש מן הבית. וכשאכל הטבל אח\"כ לוקה אפי' כשאכל רק כזית עראי [רמב\"ם פ\"ד ממעשרות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו</b><br> דבדעתו תליא שלא יהיו טבל עד שיבאו לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד</b><br> גראנאטאפפעל מחובר יחד מכמה חלקים כמו קנאבלויך. ומפרידין החלקים כדי שיתיבשו היטב וכל חלק כשנפרד נקרא פרד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצמוקין</b><br> ראזינען:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבצלים משיפקל</b><br> משיקלף הקליפות הרעות מעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבואה משימרח</b><br> שיחליק פני הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקטניות משיכבור</b><br> דדרך קטניות לעקרן עם עפר וכוברן בכברה לנקותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שמרח נוטל מן הקוטעים</b><br> שבלין קטועים שלא נדושו היטב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצדדים</b><br> שבצדדי הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממה שבתוך התבן</b><br> שלא נזרה היטב דכל אלו לא נקבעו עדיין למעשר וכ\"כ במ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>היין משיקפה</b><br> איבער זיך גערען. שיעלה היין שבבור ברתיחתו החרצנים והזגים המעורבים בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שקפה קולט</b><br> מותר לקלוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הגת העליונה</b><br> מיין שלא ירד עדיין לבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצנור</b><br> רעננע שבו ירד היין לבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>השמן משירד לעוקה</b><br> בור שירד בו השמן כשנעצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שירד נוטל מן העקל</b><br> סל מנוקב שמשימין בו פסולת הזיתים כשנעצרו ושמן שנשאר בהן זוחל ויוצא מנקבי הסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומבין הממל</b><br> הוא האבן שמשים בסל להכביד על הזיתים ולכבשן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומבין הפצים</b><br> מה שנדבק בין נסרי הגת שנעצרו שם הזיתים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן לחמטה</b><br> עוגה קטנה חמה. דאף דדבר עב משמר חומו לאחר סלוקו מאש ודינו ככלי ראשון [כי\"ד צ\"ד] נ\"ל דהכא בעוגה דקה וקטנה מיירי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולתמחוי</b><br> קער' גדולה שעירה בו תבשיל חם. ואף דאש קובע למעשר הכא כלי שני הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין</b><br> שהעבירן מאש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לכל הוא נותן</b><br> אף לכלי ראשון בהעבירן מאש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר</b><br> דחריפותן מסייע לבשל אף אחר שהעבירן מאש. וציר הוא מים היוצאין מדגים מלוחים או בשר שנמלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול</b><br> תאנים דרוסין יחד בעיגול:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיחליקנו</b><br> גלעטטען. שמחליק פניו במשקין אז הוקבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחליקים בתאנים ובענבים של טבל</b><br> מותר לשפשף פני העגול בתאנים וענבים של טבל כדי שיתיפה העיגול ולא הו\"ל כמפסיד הטבל דאסור. א\"נ מותר לשפשף עיגול חולין בענבי טבל. דלא חשיב המשקה היוצא מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בענבים</b><br> ולא נקט תאנים. דהרי משקה שלהן אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא הוכשר</b><br> דהמשקה היוצא שמצחצחו בהן לא חשיב. ונ\"ל טעמא משום דלא היה עליו שם משקה מעולם דתיכף כשיצא מהענב נבלע בהעיגול. ואפשר דזהו כוונת הש\"ס דקאמר דפליגי במשקה הבא לאיבוד [עיי' שבת קמ\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגרוגרות</b><br> תאנים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>משידוש</b><br> משידושם לתוך החבית הוקבעו למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגורה</b><br> באינו רוצה לדושן. רק מעגלן לקיום באוצר ואין זה עגול דלעיל דהתם שלוקח תאנים רבים וכובשן יחד בעיגול כעין ככר עגול אז לא הוקבע למעשר עד שיחליקנו. אבל הכא שאוסף כל התאנים באוצר בכרי הוקבעו למעשר כשיעגל פני הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה דש בחבית</b><br> או:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק</b><br> ע\"ה החשוד על מעשרות. ומיירי באינו מוליכן למכור דאל\"כ כבר נקבעו כפ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> מיירי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן תלינן דלא ראו פני הבית ולא הוקבעו. דאל\"כ לא היה מכשילן ואף דבכל דוכתא מתנה כמכר [כב\"מ דט\"ז ומגילה דכ\"ז ב'] והרי מקח קובע למעשר [כב\"מ דפ\"ח א'] במעשר פירות דרבנן הקילו כירושלמי הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך</b><br> רצה לומר מדאמר טלו וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הכניסו לבתיהם</b><br> ונקבעו למעשר בראיית פני בתיהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתקנים ודאי</b><br> דטלו וכו' עראי משמע. והנותן סמך שלא יאכלו רק מעט דרך עראי ולא עישר מיהו בנתן להם הרבה שאין דרך לאכול כ\"כ בשוק. או שהמקבל נכבד שאינו אוכל בשוק. או שהפירות אינן נאכלים חיין. אף שאמר טלו וכו' מעשר בביתו רק דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכלו מהם עראי</b><br> דמדקאמר הכניסו משמע שאומר שגם קבע יורשו לאכול מדכבר עישר. א\"כ כבר הוקבעו למעשר. ופלגינ�� דבוריה דמהמנינן לי' בהאי שהוקבעו. ולהכי אסורים עראי ולא מהמנינן ליה במה שעישר להכי חייבים להפריש דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך</b><br> מדאמר הכניסו משמע שיאכלו קבע ושמא עישר מה\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי</b><br> ונותן רק תמ\"ע לכהן והמעשרות נוטל לעצמו דהמע\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר</b><br> בעל השער או חנות שהי' מוליך פירות ואמר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>טלו לכם תאנים</b><br> שיש לי בשוק. דאילו כבר היו בחנות כבר הוקבעו וחייבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' בשער וחנות דמדזכו בהן מקודם. ביתו אינו טובל רק לו ולא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה פוטר</b><br> אף לבעה\"ב מדיושב ומוכר שם בשער וחנות הוא בוש לאכול במקום שיושב ומוכר וחצר שבוש לאכול שם אינו קובע [כפ\"ג מ\"ה ואילה\"ק דהתם כ' הר\"ב דקיי\"ל כר\"נ והכא כ' דאין הלכה כר\"י נ\"ל דהכא מיירי בחצר שאינו בוש מצ\"ע רק משום שמוכר שם ובהא לא קי\"ל כר\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחזיר את פניו</b><br> במקום שיושב ומוכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או עד שישנה מקום ישיבתו</b><br> אף שפניו נגד הבאים לקנות [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל ליהודה</b><br> שלקטן בשדהו בגליל ומעלן ליהודה. ונ\"ל דמיירי שאינו רוצה למכרן עד יהודה דאל\"כ הו\"ל כמוליכין לשוק דהוקבעו מיד כפ\"א נ\"ג [א\"נ דמיירי שדר בירושלים או בעיר שביהודה ומעלן לאכלן בביתו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל מהם</b><br> עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך</b><br> אף שלן בדרך פטור עדיין מלעשר ואוכל עראי עד שיכניסן להבית ששם מגמת דרכו. ואם הוליכן למכור שם בשוק. כיון שהגיע לעבור העיר ההיא אסיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן ביהודה</b><br> אם קודם שהגיע למגמת דרכו נמלך וחזר *) לגליל מותר לאכול מהן עראי עד שיגיע לבית מדורו בגליל כשיכניסן לשם נתחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"מ אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה</b><br> ר\"ל מיד שיכניסן לתוך הבית שרוצה לנוח שם בשבת. ואף שלא הגיע עדיין שבת חייב דבחל שבת הוקבע אף שאינן לצורך שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות</b><br> המסבבים בעיירות עם בשמים וקבלו במתנה פירות שלא הוקבעו עדיין דאי בקנו הוקבעו במקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה</b><br> ר\"ל שיכניסם לתוך הבית שרוצה ללון בתוכו. דלעולם אינו חייב בראיית פני הבית רק כשיכניסו לתוכו [רמב\"ם רפ\"ד ממעשרות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו</b><br> דמשהגיע לבית ראשון שבעיר שלן שם והכניס לתוכו פירותי'. וחושב ללון שם כשיתרצה בעה\"ב הוטבלו פירותיו אפילו לן בבית אחר. מדמתרצה ללון שם כשירצה בעה\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן</b><br> שלא הגיע גרנן למעשר כלעיל פ\"א מ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי</b><br> עד שיפריש כל המעשרות דס\"ל תרומה קובעת אפי' לא נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין</b><br> דתרומה קובעת רק בנגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה</b><br> והרי לא נגמ\"ל עד שילקט כל צרכו כפ\"א מ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון מתיר</b><br> ס\"ל תרומה ��ינה קובעת ומותר לאכול מהן עראי קודם שעשר אף שכבר תרם. דס\"ל ק\"ו מה כשיש עליה ג' זיקות היינו ת\"ג ומעש\"ר ומעשר שני מותר לאכול ממנו עראי. כ\"ש כשתרם כבר שאין עליה רק ב' זיקות לא כל שכן. ורבנן ס\"ל דכשתרם שאני דתו לא יוסיף ואם כן נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> דאף דשיעורה עד שילקט כ\"צ הכא שכבר תרם. וודאי לא יוסיף ללקט לערב טבל בחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכל עד שיעשר</b><br> דמקח קובע בתלוש. אפי' לא נגמ\"ל ולהכי דוקא בלקטן המוכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם צרף</b><br> שנתן לו המוכר ב' כאחת הו\"ל כגורן. מיהו מדאוריי' רק בעל השדה שאוכל פירותי' חייב לעשר ולא לוקח כרמב\"ם רפ\"ב ממעשרות. שנאמר עשר תעשר תבואת זרעך ואכלת [ב\"מ דפ\"ח ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר</b><br> והתם המוכר לקטן דלא הניחו לקונים לכנס לגינה מחשיבות הוורדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם</b><br> מדאכלום א' א':"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי</b><br> שאברר ואלקט מהאילנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגרגר</b><br> מלקט במחובר גרגר גרגר מאשכול שבירר:"
+            ],
+            [
+                "<b>פורט</b><br> עיי' פ\"א נ\"ד. דמדאין המקח נגמר עד אחר שתלשו מקח בתלוש קובע למעשר ואף לאכלו עראי והרי כשתלש איזה מהן נגמ\"ל מדאין לו גמ\"ל אחרת. אבל לגרגר ולפרוט מותר דבכה\"ג לא נגמ\"ל גם לקונה והרי כל ז' הדברים [פ\"א נ\"ג] אין קובעים רק בנגמ\"ל [ועי' רפ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סופת</b><br> חותך חתיכות דקות ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שקנה במחובר לקרקע</b><br> דמדקנה במחובר הו\"ל כבעל גינה דאוכל עראי עד שיגיע לביתו כפ\"א מ\"ה ומקח לא קבע במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים</b><br> ר\"ל לשטח פירות וליבשן במוקצה שאחורי בתים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו על מנת שאוכל תאנים</b><br> ר\"ל אף שא\"ל כן לא הו\"ל מקח דהרי בל\"ז נמי אוכל מד\"ת:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שיאכל בני בשכרי</b><br> ר\"ל בשכר עבודתי א\"נ תחת אכילתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנו אוכל וחייב</b><br> דאכילת בנו כמקח. ואילה\"ק היכי מיירי אי כבר נגמר מלאכתן. הרי בכה\"ג אין פועל אוכל [כב\"מ דפ\"ט א'] ומ\"ט דרישא. ואי בלא נגמר גם מקח אינו קובע [כביצה דל\"ה ב]. נ\"ל דמיירי דכבר הם בחצר. ואפ\"ה לא הוקבעו מדהכניסן לקצות [כלקמן רפ\"ג]. מיהו לגבי מקח קובע חצר בכה\"ג אף שלא נגמר מלאכתן דלוקח עיניו במקחו. דבראויים לאכילתו הו\"ל לפניו כנגמר מלאכתן [כב\"מ דפ\"ח א' ותוי\"ט פ\"ג מ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שאוכל בשעת הקציעה</b><br> בשעת מלאכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו אוכל מן התורה</b><br> דאחר גמר עבודתו אינו אוכל מד\"ת והו\"ל מקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה עושה בלבסים</b><br> תאנים רעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע</b><br> תאנים יפות. ולולא הירושלמי היה נ\"ל דהכא לענין מעשרות מיירי. דאפי' מתרצה הבעה\"ב אינו רשאי לאכול מדהו\"ל חליפין דדינו כמקח והוקבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות</b><br> פועל שעושה ברעות ויפות מונע א\"ע כשעובד ברעות. ואוכל כשיגיע ליפות גם מה שהי' לו לאכול ברעו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לאכול</b><br> אכול בתאנים שלי ואני בשלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לקצות</b><br> אכול בתאנים שלי השטוחי' ליבש ואני בשלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דחליפין כמכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולקצות פטור</b><br> זה שאוכל בהשטוחי' פטור דאין מקח קובע בלא נגמר מלאכתו מיהו בצירף הו\"ל כגורן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים בחצרו לקצות</b><br> שהעבירן דרך חצירו למקום שמיבשים אותן שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בניו ובני ביתו</b><br> ר\"ל אשתו וכמ\"ד אין לה מזונות מד\"ת וגם בנים אפי' קטנים אינו חייב לזונם מדאו' ורק מתקנות אושא [ככתובות דמ\"ט ב'] והו\"ל כמתנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים ופטורין</b><br> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמ\"ל. מיהו הוא עצמו אסור לאכול עראי רק במקום שמיבשי' [פ\"ד מ\"ב] מדבידו לימלך דמדאכל גלי דעתי' דנמלך על אלו שאוכל ונגמ\"ל וקבען החצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפועלים שעמו</b><br> ששכרן להעבירן לקציעות שאינן אוכלין מד\"ת מדאין מלאכתן זה גמר מלאכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שאין להם עליו מזונות</b><br> שלא פסק להן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> בנתן להם דמתנה אינה קובעת בפירות כפ\"ב ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו</b><br> דהו\"ל כמקח ולגבייהו הו\"ל כנגמ\"ל כפ\"ב סי' מ\"א. ואפי' שלא בצירוף דשרי במשנה ב' התם שאני שהן עדיין בשדה משא\"כ הכא שהן כבר בחצר שקובע למעשר אלא מדהעבירן לקצות לא הוקבעו רק מדאיכא תרתי חצר ומקח הוקבעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה</b><br> למלאכה שאין אוכלי' ע\"י מדין תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' תלש הבהע\"ב הרבה ונתן להם מתנה אינה קובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש להם עליו מזונות</b><br> דהו\"ל כמקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין אחת אחת מן התאנה</b><br> דהו\"ל עראי ומקח אינו קובע בלא נגמ\"ל אם לא שיסייעו ד\"א הקובע כחצר במ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא מן הסל ולא מן הקופה</b><br> פאס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן המוקצה</b><br> מצבור הכרי דלגבי לוקח הו\"ל כמוליך לשוק פ\"א מ\"ה דהוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לנכש</b><br> יעטען דג\"כ אינו אוכל מד\"ת מדאינו גמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקרטם</b><br> שובר עלים ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם צירף חייב</b><br> דכל צרוף קבע דאסור אפי' בלא נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא קציצות</b><br> תאנים כשנתלשו מאילן והן עדיין רטובים נקראים תאנה. וכשהונחו אח\"כ על מחצלאות של גמי להתיבש ונקמטו קצת פניהן למעלה מדהתחילו להתיבש קצת נקראו קציעות או קציצות דעי\"ן וצ' מדדומין קצת במכתב מתחלפים לפעמים. אמנם כשנתייבשו לגמרי נקראים גרוגרו' וכשנדרסו יחד ככר עגול נקראים דביל':"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' בצד שדה קציצות</b><br> שמונחים שם בשדה על מחצלאות להתייבש דמוכח קצת דמשדה זו הן אפ\"ה לא הוה גזל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותרות משום גזל</b><br> דתאנה בנפילתה נמאסת והפקירו' הבעלים ולתוס' [ב\"מ כ\"א ב'] בנפילתה משתנת צורתה שע\"י הי' ניכר שמאילן זה נפלה ונתיאשו הבעלים. ובזה ובזה תלינן שמעוברי דרכים נפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורות מן המעשרות</b><br> כהפקר שהופ��ר קודם שנגמר מלאכתן למעשרות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ד סי' ל\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבים</b><br> ר\"ל הוה גזל שע\"י צורתן ניכר שמאילן זה נפלו. ומדאינן הפקר חייבים ג\"כ בתרומ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא גדוגדות</b><br> תאנים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם דרסו רוב בני אדם</b><br> שרוב בני עיר כבר עשו עגולי דבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דאמרי' זו מהדרוסות וכבר נגמ\"ל ואע\"ג דנתייאשו השתא בעליו. והו\"ל הפקר עכ\"פ הרי הופקר אחר שנגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו פטור</b><br> דאין מחזיקין איסור לומר שכבר נגמ\"ל ונתחייב [עי' י\"ד ק\"ז ברמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא פלחי דבילה</b><br> חתיכו' מעיגולי דבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שידוע שהן מדבר גמור</b><br> ואע\"ג דיש ספק שמא נתעשר כבר. עכ\"פ מדנגמ\"ל הו\"ל חיוב וודאי ופטור ספק. ואין ספק מוציא מידי וודאי [כנדה דט\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחרובין</b><br> לא מיירי במציאה. רק ר\"ל כל אדם שיש לו חרובין בגג שהעלן לשם ואפילו דרך שער החצר שכבר נתחייבו עכ\"פ מדדעתו להעלם לגג ליבשן לא נגמ\"ל עדיין ולא הוקבעו בחצר [כר\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג</b><br> כלומר בראש הגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוריד מהם לבהמה</b><br> נראה לי דמדקתני מוריד משמע דכבר הם בגג אלא שלא נתיבשו כל צרכן ולהכי לא צברן וכנסן שם עדיין. מיהו דוקא לבהמה מותר דמדאין חרובין מאכל בהמה ניכר כשמאכילה שלא נתיבשו כ\"צ דאל\"כ הי' אסור להאכילן לבהמה [כתענית ד\"כ ע\"ב]. אבל לאדם אסור רק במקום שמיבשן דשם ניכר שלא נתיבשו כ\"צ ואף ע\"ג דבמ\"א בני בית מותרים נ\"ל התם ה\"ט דלא נתיבשו כל עיקר וניכר לכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> רצה לומר אפי' מוריד הרבה לבהמה והו\"ל כקבע עכ\"פ מדראוי' להחזיר המותר שהרי קרוב החצר לגג [עי' תוספתא] וגם לא נטמא מה שנטל בכה\"ג לא הו\"ל כקבע כפ\"ד מ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזוהי חצר שהיא חייבת</b><br> ר\"ל שקובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי ישמעאל אומר חצר הצורית</b><br> במדינת צור יושב שומר בפתח החצר. מדהיו כל יושביה שרים יושבים בפלטונות כנראה מישעיה [כ\"ג] ויחזקאל [כ\"ז] לכן מפני כבודם היה גם בית שער לחצר שלהן שהשומר יושב בתוכו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר כל שאחד פותח ואחר נועל</b><br> שדרים שם ב' בנ\"א שא' יכול למחות על נעילת חבירו הו\"ל אינה משתמרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל שנכנס לה</b><br> אדם נכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחיצונה פטורה</b><br> מדיש לפנימי' דריסת רגל אחיצונה הו\"ל אינה משתמרת. והנה בש\"ס נדה [דף מ\"ז ב'] משמע דמר מה דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר. ואין א' מהן מוסיף או גורע מדברי חברו כלום והיינו מדקאמרי' התם הלכה כדברי כולן להחמיר ור\"ל כשיש בהחצר א' מהנך ואף שאין בו אינך הרי קובע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהם של חצר החייבת</b><br> אפי' העלן לגג דרך החצר. מיהו גג שאין בו ד' אמות על ד\"א בטל לגבי חצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שער</b><br> שאצל פתח החצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכסדרה</b><br> מוקף ג' מחיצות ומקורה למעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומרפסת</b><br> גאללעריא שהרבה עליות פתוחים לשם וממנה יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפין</b><br> היטטע שהכתלים נוגעים זב\"ז בראשן ומתרחקים זמ\"ז למטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והבורגנין</b><br> וואכטהיטטע לשומר הפירות בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאלקטיות</b><br> זאממערהויז עשוי לצל בחמה. ודפנותיו דקים מדהם עשויי' רק מערבי נחל:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוכת גנוסר</b><br> חוף ים כנרת ויש שם רבוי פירות והשומרים יושבים בסוכה זמן רב בשנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שיש בו רחים ותרנגולים</b><br> ועי\"ז ניכר כי שם מדורו ביום ובלילה. ונ\"ל דמדנקט שיש בה משמע דרק אסוכת גנוסר לבד קאי. אבל צריפין ובורגנין ואלקטיות מדאינן סוכות רק בנין ממש לפיכך אם יש בהן תנור ותרנגולים חייבין. ולהכי אצטריך תנא למנקט כולהו. מיהו בלא זה אצטריך תנא למנקט כולהו דצריפין ובורגנין ואלקטיות על כל פנים להיושבין בהן קובעין כדקאמר בירושלמי. אבל סוכת גנוסר מדאינה רק סוכה משמע דאפי' להיושבין בהן אינן טובלין. ונ\"ל דמה\"ט פלגינהו תנא לתרתי בבי:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה</b><br> דלא הוה קבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוכת היוצרים</b><br> טאפפער. יש לו ב' סוכות זו לפנים מזו בחיצונה עושה קדירות ובפנימית שדר שם מצניען:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה</b><br> ובסוכה פנימית אינו דר ביה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה מחייב</b><br> מדס\"ל סוכה דירת קבע בעינן קבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה</b><br> אילן תאנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא עומדת בחצר</b><br> הקובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף</b><br> ב' כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת בפיו</b><br> רצה לומר אפי' כה\"ג אינו צירוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עלה לראשה</b><br> של אילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל</b><br> שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר מגרגר באשכולות</b><br> לוקט גרגר גרגר מהאשכול במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופורט ברמון</b><br> עי' פ\"א סי' נ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסופת באבטיח</b><br> חותך חתיכו' דקות מהאבטיח במחובר. מיהו בהוקבע וודאי ע\"י מקח לכ\"ע צריך לגרגר באשכול וכו' [כלעיל פ\"ב מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקרטם</b><br> חותך עלים ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עלה עלה ואוכל</b><br> הכא לכ\"ע אסור לצרף משום דכל עלה ועלה נפרד לעצמו משא\"כ אשכול ואינך דלעיל לר\"ש. ונ\"ל עוד דמיירי שזרעם לזרע וירק. דאל\"כ הרי העלים פטורים לגמרי ממעשר [כלקמן ספ\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסאה</b><br> ווילדער ראסמארין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאזוב</b><br> איזאף:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקורנית</b><br> ציטווערקרויט וי\"א וואהלגעמוטה קרויט. ואילו ג' מינין גדלין בלי זריעה [עי' נדה דנ\"א ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם היו נשמרים</b><br> שאינן הפקר מדדרך אלו שיגדלו בלי זריעה. לפיכך צריך שיהיה דעת בעה\"ב לבלי להפקירם. ומה\"ט נקט שעומדים בחצר לרבותא דדיוקא שכשאין בעה\"ב מקפיד אף שעומדים בחצר. כל הפקר פטור ממעשר [כרפ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטה</b><br> ענף א' ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו</b><br> מהענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומדת בארץ</b><br> בא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר העקר</b><br> דשדינן נופו בתר עיקרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובבתי ערי חומה</b><br> דהמוכר בית חצר וגינה או אילן שבתוך ערי חומה יכול לגאלה מיד ובלא גאלה תוך שנה ראשונה מוחלטת לעולם ביד הלוקח משא\"כ שמכרם חוץ לחומה יכול לגאלן עד היובל. ובלא גאלן יצאה ביובל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף דאם הענף והעיקר א' תוך תחום עיר המקלט וא' חוץ לתחום מיד כשהגיע הרוצח תחת אותו שחוץ לתחום אסור לגואל הדם להרגו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירושלם</b><br> לענין מעשר שני דבאם כבר הביאו לתוך ירושלים אינו רשאי להוציאו אפי' כשיפדה אותו וכשעדיין המע\"ש בחוץ אינו רשאי לאכלן בלי פדיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף וכחומרות שתיהן דבאם עיקרו ונופו א' בפנים וא' בחוץ אינו אוכל אצל שתיהן המעשר שני בלי פדיי' כאילו עדיין הוא בחוץ. אבל אינו רשאי להוציאו משם אפי' בפדיי' כאילו כבר הגיע לפנים והיינו כר\"י אבל לא קיי\"ל כן רק כרבנן [כמעש\"נ פ\"ג מ\"ז ועי\"ש] כך מתבאר [מכות די\"ב ב']:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש</b><br> טבל שהגיע לעונת המעשרות כפ\"א י' ולא הוקבע עדיין ע\"י חצר וכדומה וכבשו שיעור כבישה כתרומות פ\"י סי' מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>השולק</b><br> תמוה למה דקיי\"ל דבשול אין חמימותו חזק כשלוק. [כחולין דק\"י ודלא כירושלמי פ\"י דתרומות מ\"י דס\"ל איפכא] א\"כ ל\"ל שלוק הרי אפי' בשול קובע כפ\"א מ\"ז [ועיין ש\"ך י\"ד [רסי' י\"ז דבשיל ולא בשיל נמי נקרא במתניתין שלוק] ותו שלוק ל\"ל כלל. הרי כ\"ש הוא מכבוש. ונ\"ל דקמ\"ל דאפי' נתכוון לשלקן הרבה ולא נגמר שלוקו נמי קובע [וכירוש' הכא] ולהכי נמי לא תנא הכבוש והשלוק והמלוח ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>המולח</b><br> הרבה ביחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> ר\"ל הוקבע למעשר עיי' פ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>המכמן באדמה</b><br> ר\"ל פירות שלא נתבשלו באילן כל צרכן טומנם בארץ והן מתחממין ומתבשלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטבל בשדה</b><br> טובל פירות א' א' במלח ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפוצע זיתים</b><br> ממעך וכתשם למתקם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיצא מהם השרף</b><br> המר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו</b><br> לסוך בשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם סחט ונתן לתוך ידו</b><br> שכנס בחפניו השמן היוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקפא לתבשיל</b><br> הסיר החרצנים הצפים מעל היין לאחר ששמו בתבשיל. והרי כשיקפאנו נגמרה מלאכתו כפ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ר\"ל לא הוקבע עי\"ז מדכבר מעורב הוא ובתבשיל קר מיירי דאל\"כ הוקבע ע\"י האור. כך כ' הר\"ש והר\"ב. אבל אי\"ל דכמו דקפוי אינו קובע בתערובות כ\"כ בישול ליתא דהרי קובע בנותן לקדירה וללפס [כדלעיל פ\"א מ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקדרה</b><br> קרה רקה בלי תערובות תבשיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא כבור קטן</b><br> דהו\"ל כמקפ' לבור קטן והוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות</b><br> אפי' תינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שטמנו תאנים</b><br> כולה מתניתין דפרקן מיירי בלא הוקבעו ע\"י חצר וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושכחו לעשרן</b><br> מערב שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכלו</b><br> אפי' עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>למוצאי שבת עד שיעשרו</b><br> מדקבעתן מחשבתן לסעודת שבת דחשיב' ונקט למ\"ש וכ\"ש בשבת דאסור לאכלן דסעודות שבת חשיבי. רק נקט מ\"ש לאפוקי מר\"א [תרומות פ\"ח מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלת שבת</b><br> סל פירות המיוחד לשבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל מחייבין</b><br> פלוגתיי' ברוצה לאכלן עראי קודם שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיתעשר</b><br> מדחשיב' וקפיד עלה למתנה. ואף דבפירות אילן לא הוה אמרינן מתנה כמכר [ברפ\"ב]. אבל הכא לא דמי לשאר מתנה מדשלחו לביתו דרך כבוד חשיבה טפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל זיתים מן המעטן</b><br> קארב שבו יתרככו הזיתים בצבורן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טובל אחד אחד במלח ואוכל</b><br> דאף ע\"ג דמליחה קובע [כפ\"א נ\"ג] ה\"מ בששה' קצת במלחו דעי\"ז מתרככת גוף הפרי. אבל בטובלו במלח ואוכל לטעמא בעלמא הוא דעביד דלא מסתבר שכשראוי לאכול מהן עראי אסור לו לאכלן רק תפל בלי מלח. ומה\"ט לא נקט הכא אם צירף חייב [כלעיל פ\"ג מ\"י] דהכא אפילו טבל ב' במלח ואכלן ביחד מותר. ורק במלח ונתן לפניו בשהוי קצת אסור [וזה דלא כהר\"ב. והן אמת דבירושלמי משמע קצת כהר\"ב. אבל יש לישב נמי לשון הירושלמי בסברא הישרה הנ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם מלח ונתן לפניו</b><br> ר\"ל ב' ביחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב</b><br> מיירי שנטלן טמא [ואעפ\"כ לא טימ' בנטילתו זיתים שבמעטן שנטלן בפשוטי כלי עץ שאמק\"ט] ואז אינו מחזיר המותר שלא יטמא זיתיו להכי קבעתן נטילתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> ואפי' צרפן הו\"ל עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותים</b><br> יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הגת</b><br> אבל חוץ לגת הוה ליה קבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין על החמין</b><br> שמזגו בחמין אף על גב דאור קובע כסי' י\"ב נ\"ל דזהו ברותח שהיד סולדת בו כפ\"א מ\"ז [וכן משמע שבת די\"א ב' ודלא כרמב\"ם הכא]. ועי' מ\"ש בס\"ד לעיל סי' י\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א על החמין חייב</b><br> דאינו מחזיר המותר שלא יקלקל יין שבבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף</b><br> אבשעלען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב</b><br> ובהיה רק ג' גרעינין קלופין יחד חייב [כך כ' בירושלמי ואשתמיטתי' לרתי\"ט שכ' דבב' חייב]. מיהו בסמוך לגורן אפי' צירף לתוך ידו מותר מדמחזיר המותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המולל מלילות של חטים</b><br> משפשף השבלים בין אצבעותיו להסיר המוץ מעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מנפה מיד ליד</b><br> מנערן מיד ליד אחרת ומנפח להפריח המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב</b><br> ונ\"ל דמה\"ט הקילו בחטין טפי מבשעורין דבשעורין אמרינן בירושלמי רק ב' ביחד שרי לאכול ולא ג' ובחטין קאמר התם דגם ג' ביחד שרו לאכילה אבל לא ד'. וה\"ט משום דשעורים כשנטלן כבר היו מתוקנים במקצת שכבר נדושו משבולת שלהן להכי כשקלף הו\"ל כקבע. אבל החטין שנטלן מלילות דהיינו בעודן בשבלין וכמ\"ש וקטפת מלילות להכי כשמשפשפן בין אצבעותיו שפיר הו\"ל עראי עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אלעזר אומר השבת</b><br> דיל קריויט:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרעה לירק מתעשרת זרע וירק</b><br> הן העלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזירין</b><br> הן הגבעולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים</b><br> קרעססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגרגיר</b><br> אוריגא:"
+            ],
+            [
+                "<b>תמרות</b><br> בליטהען:"
+            ],
+            [
+                "<b>של תלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל חרדל</b><br> זענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל פול הלבן</b><br> ווייסע באהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבות במעשר</b><br> דראויים לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר הצלף</b><br> קאפערן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואביונות</b><br> הוא גוף הפרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקפרס</b><br> הוא שומר הפרי שסביב לו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים</b><br> פפלאנצען של ירקות שראוי לאכלן. דרך הגננים לעקרן ולשתלן במקום אחר כדי שיתעבו יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתוך שלו ונטע לתוך שלו פטור</b><br> ר\"ל מותר לאכול עראי אף שהוקבעו למעשר קודם שחזר ונטען כגון שראו פני החצר שהכניסן לתוכו קודם שזרען. אפ\"ה כיון שדעתו היה לזרען בשע' שעקרן ולא לאכלן לא הוקבעו בחצר [ועיין רפ\"ג ושם סי' כ\"ז]. דהרי גם החצר אינו קובע רק בנגמר מלאכתו והנך כיון שדעתו לחזור ולנטען הרי לא נגמ\"ל. ולפיכך אפי' היו אותן שתילין ממיני בצלין שמדאין זרען כלה אם זרע מהן טבל אסורים הגדולים [כתרומות פ\"ט מ\"ו] אפי' באכיל' עראי הנך לא נקרא עליהן שם טבל מעולם ומותר לאכול עראי מגדולים השניי'. ואע\"ג דלא קיי\"ל כר\"ע [ספ\"א דפאה] אלא גם קודם שנתמרח בכרי אסור לזרוע טבל מד\"ס. י\"ל התם אע\"ג שלא נתמרח עדיין עכ\"פ כל שאר מלאכתו נגמר ואינו חסר רק מרוח כרי. אבל הכא מדדעתו לחזור ולנטעו לא עשה שום דבר לגמר מלאכתו ובכה\"ג גם רבנן מודו [זה כונת הירושלמי]. ואף דשתלים אינן בר עשורי [כקו' רתוי\"ט] נ\"ל דמיירי בשתילי שחלים וגרגר כפ\"ד מ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקח במחובר לקרקע פטור</b><br> דאין מקח קובע רק בקנה בתלוש. ור\"מ היא דס\"ל מקח קובע אפי' בלא נגמר מלאכתו [כפ\"ב מ\"ה] דאל\"כ בל\"ז לא הוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לשלוח לחברו פטור</b><br> דהוה ליה כנותן מתנה במחובר דפטור ואף על גב דמתנה בלח זה פטור ממעשר [כפ\"ב סי' ב'] על כל פנים במשלח לביתו המתנה דרך כבוד חייב במעשר [כפ\"ד מ\"ב] ולהכי קאמר הכא דבלקטו במחובר אדעתא דהכי פטור גם לר\"י התם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אלעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק הרי אלו חייבין</b><br> דהו\"ל נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>העוקר לפת</b><br> ריבען:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצנונות</b><br> רעטטיג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע</b><br> שיתרבה הזרע במקום הנטיעה הב':"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> לעשר קודם שיחזר וינטען:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא גרנן</b><br> ר\"ל עקירתן הוא גרנן למעשר דהרי הפרי יפסד בנטיעה ב' וזרע גינה שיצמח ג\"כ פטור ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בצלים משהשרישו בעליה</b><br> לרבותא נקט עלייה אע\"ג דשם לאו על קרקע עולם מונחים והכו שרשים בקרקע עלייה. אפ\"ה הוי כאילו הכו שרשים בקרקע מחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהרו מלטמא</b><br> ר\"ל אפי' היו טמאים נטהרו אבל למעשר ושביעית כתלושין דמי והתולשן בשבת נמי פטור ודוקא בעפר שבעליי' אבל בהשרישו בכלי אפילו לטומאה הו\"ל כתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נ��לה עליהם מפולת והם מגולים</b><br> העלין נשארין מגולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו כנטועים בשדה</b><br> לכל מילי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם את פירותיו</b><br> אפי' במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>משבאו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ב מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית</b><br> דאינו נזהר בדיניו שאסור לסחורה ולמלוגמא וכדומה דרק לאכילה נתנה. וגם אסור לאכלן אחר הביעור והמוכר לחשוד בהנך עבר אלפני עור וגו' ועי' שביעית פ\"ד ט':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם בכרו</b><br> שיש מהפירות שהגיעו ויש שלא הגיעו לעונת המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם את תבנו</b><br> אחר הדיש שנשאר שם גרעינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת גפתו</b><br> פסולת הזיתים אחר שנעצרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת זגיו</b><br> הילזען של ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין</b><br> מגפת וזגין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהתורם בלבו על הקטועים</b><br> שבולות קטועין שלא נדושו:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הצדדים</b><br> צדדי הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל מה שבתוך התבן</b><br> ועל שבגפת ושבזגין ואפי' לא נתכוון לכך תנאי ב\"ד הוא. ודוקא בתרומה שנטלת באומד. אבל במעשר שניטל במדה הרי לא עישר במדה על הנבלע באלו מדלא ידע כמה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק בסוריא</b><br> זיריען שכבש דהמע\"ה והוא בגבול מזרחית צפונית לא\"י בקצת דברים דינה כא\"י עי' דמאי פ\"ו ל\"ב והכא מיירי שלקחה מעובד כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשבא לעונת המעשרות פטור</b><br> דבשעת חיובה היה ברשות עובד כוכבים. והרי בסורי' לכ\"ע יש קנין לעובד כוכבים להפקיע ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולוקט כדרכו והולך</b><br> אף שמוסיף אח\"כ ברשות ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט</b><br> אף דאוושא מילתא ל\"א שיחשדוהו שלקחה קודם שהגיע למעשרות. וי\"א לחומרא דצריך לשכור פועלים לעזרו לקצור מיד ולא יתעכב בדבר הרבה ומסתבר כפי' קמא מדקאמר ר\"י מלת אף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> דבקנה קודם עונת המעשרות חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם</b><br> ר\"ל אפילו אם וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון</b><br> האי אף אדברי ת\"ק קאי וסבירא ליה אפי' בבאו לעונת מעשרות ביד עובד כוכבים צריך לתרום על הנוסף ברשות ישראל לפי חשבון ומדאין ברירה יתרום על הכל ולמשל בהביא שליש ביד העובד כוכבים ישלם לו כהן שליש תרומתו. ולרב\"א ה\"פ אף שלא באו לעונת המעשרות א\"צ להפריש רק לפי חשבון ולקולא פליג:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד</b><br> נתן מים על שמרי יין טבל לקלוט טעם היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו</b><br> ל\"ד דאפי' שתות יותר נמי דיין במים בטל בששה חלקים [כב\"ב דצ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> דטעם שבשמרי' אינו אלא קיוהא בעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה מחייב</b><br> דוקא במעשר אבל תרומה מדנטלת באומד כבר הורם גם על אלו כסי' כ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא יותר על כדי מדתו</b><br> דיש יין טפי מחלק ששית שלמים דרמא ג' ואשכח ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר</b><br> ר\"ל אף ממקום אחר לא הו\"ל כמפריש מחיוב אפטור. ומכ\"ש במפריש מיני' ובי'. מיהו בין כך ובין כך אינו חייב רק במעשר ולא בתרומה כלעיל מ\"ד והרי הכא שהוא בתערובות הו\"ל כ\"ש מהתם שהוא בעינא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי חשבון</b><br> של היין המעורב במים. אבל במפריש מיני' וביה חייב להפריש על הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים שלנו</b><br> לינת לילה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>בצד הערימה החייבת</b><br> כפ\"א מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו חייבים</b><br> ר\"ל התבואה שנמצא בחורין חייבת בתומ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה</b><br> רצה לומר מדהי' סמוך לערימה לא דמי להך דפאה [ספ\"ד] ואזלינן הכא בתר קרוב ולא בתר רוב מדכך מסתבר [וכביצה דל\"ו ע\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי</b><br> חריף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובצל של רכפא</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגריסין</b><br> באהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעדשים המצריות</b><br> ראשן א' חד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אף הקרקס</b><br> וואססער באהנען וטובים לשלשל ולאצטומכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר אף הקוטנים</b><br> מין עדשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורים מן המעשרות</b><br> דבהפקר גדלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונלקחים מכל אדם בשביעית</b><br> אפי' מחשוד אשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע לוף העליון</b><br> מין בצל שיש לו זרע למטה ולמעלה. וי\"א דר\"ל זרע לוף שוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע כרישים</b><br> קרעססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונלקחין מכל אדם בשביעית</b><br> הא דפליג להו תנא לב' בבי היינו משום דרישא כולן מיני פירות ופטורים מדגדילין בהפקר. אבל סיפא פטורין מדכולן מיני זרע שאין נאכלין. אבל צ\"ע למה לא כלל תנא הכא גם הנך דתני בריש פ\"ט דשביעית. וגם התם לא כלל הנך דתני הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאע\"פ שאביהן תרומה</b><br> ר\"ל כמ\"א שהשתלים שטעני הזרע היו תרומה והן אבי הזרעים האלו. והרי גדולי תרומה תרומה כפ\"ט דתרומה מ\"ד אפ\"ה אלו מותרים לזרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,972 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Maasrot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות</b><br> ה\"ה תרומות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שהוא אוכל</b><br> למעוטי סטים [וויידעקרויט שעושין ממנו אינדיג] וקוצה [והוא ג\"כ מין עשב לצבוע] אף שנאכלים ע\"י דחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונשמר</b><br> למעוטי הפקר אפי' הפקיר שבלין ומרחן הזוכה. וכ\"ש בנתמרחו ברשות הפקר. אבל במרח קודם שהפקיר חייב במעשרות [כירושלמי הכא ופ\"ג דמאי מ\"ב וג']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגדוליו מן הארץ</b><br> למעוטי כמהין ופטריות [מיני שוואממען] ומאויר הן גדלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב במעשרות</b><br> כשאוכלן קבע. וי\"א דהיינו מדרבנן. אבל מדאוריי' אינו חייב בתרומות ובמעשרות רק דגן תירוש ויצהר [עי' רמל\"מ רפ\"ב דתרומות ועיין בפ\"ב דבכורים מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל</b><br> ככל ירקות דמיד שגדלין ראויי' לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל</b><br> ר\"ל אף שאינו רגיל לתלשן עדיין כדי שיתוסף המאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל סופו אוכל</b><br> כפירות האילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל</b><br> ואם תחלתן אוכל ואין סופן אוכל כשקדים המרים דרק בתחלתן חזו לאכילה קיי\"ל [עירובין כ\"ח ב'] דבין בגדלותן או בקטנותן פטירי ממעשרות גדולים מדלא חזו וקטנים מדלא נגמר פרין [ועיין רמב\"ם פ\"א ממעשר ה\"ט] ודלא כדלקמן מ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבות במעשרות</b><br> ר\"ל פירות שאין תחלתן אוכל מאימתי אסור לאכלן קבע משא\"כ מאימת גרנן במ\"ה היינו לאסור גם אכילת עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>התאנים משיבחילו</b><br> כשיתחילו להתבשל. והוא כשילבין ראשיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הענבים והאבשים</b><br> ווילדע טרויבען:"
+            ],
+            [
+                "<b>משהבאישו</b><br> ר\"ל כשנראי' הגרגרי' מתוך הקליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג</b><br> קארנעלקירשען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והתותים</b><br> מוילבעערען:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרמונים משימסו</b><br> משיתרככו:"
+            ],
+            [
+                "<b>התמרים משיטילו שאור</b><br> משיתנפח כשאור:"
+            ],
+            [
+                "<b>האפרסקים</b><br> פפירזיכע:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיטילו גידים</b><br> שנראה בקליפתן כגידין אדומי':"
+            ],
+            [
+                "<b>האגוזים משיעשו מגורה</b><br> שיבדל האוכל שבקליפה כמונח באוצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה</b><br> היא קליפה דקה שסמוכה על האוכל שאינו מתהווה על הפרי רק אחר גמר בשולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרובין</b><br> באקסהארן:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו</b><br> שיתהוו עליהן נקודות שחורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל השחורים</b><br> כל הפירות המשחירי' כשנגמרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האגסים</b><br> בירן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקרוסטומלין</b><br> מין אגסי' קטנים נקראים פאראדיס בירן. ואין שני מינין הללו כאותן שלנו שאין עליהן שער בקטנותן. אבל הנך ע\"כ שיש עליהן שער ושייך בהן קרחה כדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרישים</b><br> קוויטען. ונקראין פרישין שאין לך פרי עץ שהוא פרוש מלאכלו חי רק זה וכירוש':"
+            ],
+            [
+                "<b>והעוזרדים</b><br> שפיירלינג:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקרחו</b><br> משנקרח השער שעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל הלבנים</b><br> פירות הלבנים. לאו דוקא לבנים כשלג. רק ר\"ל שאינן שחורים או אדומים:"
+            ],
+            [
+                "<b>התלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משתצמח</b><br> משזרעו וצומח. [תמוה מ\"ש דנקט כה\"ג רק גבי תלתן. הרי כל המינין פטורים ממעשרות עד שראויין לזריעה [כסוכה דל\"ו א.] ונ\"ל דלהכי נקט בירושלמי שבתלתן יש סי' כשנותנו למים נשקע' רוב הגרעין. ור\"ל דבכל המינין יש להן סי' שבמשנה מתי ראויין לזריעה אבל לתלתן אין כל הגרעינין שוין. ולהכי קאמ' \"משתצמח\" ור\"ל שצריך לבדוק כל א'. ונ\"ל שקושיתי זה דחק לרש\"י [ר\"ה די\"ב ב'] לפרש משיתהוה זרע בגדולין ור\"ל דאז ראוי לזריעה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבואה והזיתים משיכניסו שליש</b><br> שליש גידולן וכן הוא בכל המינין הנ\"ל. רק שבמינין הנ\"ל יש סי' [וכ\"כ הר\"ש והרא\"ש הכא ותוס' ר\"ה הנ\"ל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק</b><br> ר\"ל אבל ד' מיני ירק אלו הקשואין וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הקשואים</b><br> גורקען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדלועים</b><br> קירביסע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאבטיחים</b><br> מעלאהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמלפפונות</b><br> ציטראנען קירביס:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבים גדולים וקטנים</b><br> משמע מכאן דתפוחים ואתרוגים גם בקטנותן חזי לאכילה ונ\"מ לברכה. ואפ\"ה לר\"ש פטור באתרוגים מדאינו מאכל גמור [ועיין עירובין דכ\"ח ע\"ב] ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ש פוטר את האתרוגין בקטנן</b><br> דס\"ל דאינן נאכלים בקטנותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>החייב</b><br> במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשקדים המרים פטור במתוקים</b><br> דמרים נאכלים בקטנותן ולא בגדלן ומתוקים להיפך:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות</b><br> לאסור גם אכילת עראי כשראה פני הבית או יארע בהם א' מהדברים שקובעין למעשר כדלקמן סי' נ\"ג [ועי' בע\"ז דנ\"ו א' ותוס' שם] או כשמוליכן לשוק וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקשואים והדלועים משיפקסו</b><br> משיקח האדם פרח שבראש הפרי. והנה בקשואים ודלועים שישנם במדינתינו אין בהם פרח בראשם. אבל ספרו לי בני ארץ הקדושה. דאתו מהתם להכא שבא\"י מצויים כך. והיינו דקאמר תנא ואם אינו מפקס שיש מין שאין לו פרח בראשו. א\"נ שער שעל גביו. וכ\"ש בנשרו מעצמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיעמיד ערימה</b><br> שיצברם בכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשה מוקצה</b><br> משישטחם להתייבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ירק הנאגד</b><br> שדרכו להאגד:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי</b><br> בממלא הרבה כלים משדהו. אוכל עראי עד שימלא האחרון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו</b><br> כל מה שרוצה ללקט:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלה</b><br> ר\"ל אם נותן כל הפירות לסל א' גדול. ואמרי' בירו' פ\"ב סתם כלכלה ד' קבין וגדול' סא' קטנה ג' קבין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחפה</b><br> שמכסה הפירות עם עלי אילן שלא יכמושו כשנשאן לשוק נאסר באכילת עראי אף שלא מלאהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בד\"א</b><br> דזהו גרנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>במוליך לשוק</b><br> ד��או בדעתו תליא דשמא ימצא לוקחין מיד ונטבלו דכבוש. שבת. מקח. חצר. תרומה. אור. מלח. [וסי' כשמחת אם] כל א' מאלו קובע למעשר. אבל רק כשנגמרו מלאכתן שנזכרו לקמן [מ\"ח רמב\"ם פ\"ג ממעשרות ה\"ג] דג' פרקים יש לחיוב מעשר. וסימנך ענק. (א) עונת המעשר. והן הנזכרים בפרקן ממשנה ב' ולהלן דכולן אם תלשן קודם לעונה שנזכר בכל א' וא' פטור ממעשרות. (ב) נגמר מלאכתן. דאם תלשן אחר עונת המעשר הנ\"ל. מותר לאכול מהן עראי עד שיגמר מלאכתן וכפי המבואר בכל א' וא' בפרקן ממשנה ה' ולהלן והיינו גרנן למעשרות. וכשנגמר מלאכתן והוא רוצה להוליכן מהשדה לשוק. גם עראי אסור לאכול מהן. (ג) קבע למעשר. דאם אין רוצה למכרן בשוק אלא להוליכן לביתו אז גם אחר שנגמר מלאכתן מותר לאכול מהן עראי. עד שיוקבע למעשר ע\"י א' מהז' דברים שזכרנו כבוש שבת וכו' [רמב\"ם רפ\"ג ממעשרות]. ולהראב\"ד שם בדגן תירוש ויצהר. אף שרוצה להכניסן לביתו כיון שנגמר מלאכתן אסור לאכול מהן עראי. דהיינו. בתבואה משימרח ויחליק פני הכרי אחר שדשו. והיין משיקפה. והשמן משירד לעוקה [כפרקן משנה ז']. וכל מקום שאדם מותר לאכול מהפירות עראי. מותר להאכיל לבהמה אפי' הרבה דהיינו קבע. וכל מקום שאדם אסור לאכול אפי' עראי. עכ\"פ מותר להאכיל לבהמה עראי [רמב\"ם פ\"ג ממעשר ה\"כ]. מיהו כל ז' קביעות אלו מדרבנן ואין לוקין כשאכל הטבל אחר שהוקבע בא' מהנך. דמן התורה לא הוקבע לתרומה ולמעשרות. רק כשהכניסו לתוך הבית ממש. שנאמר בערתי הקדש מן הבית. וכשאכל הטבל אח\"כ לוקה אפי' כשאכל רק כזית עראי [רמב\"ם פ\"ד ממעשרות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו</b><br> דבדעתו תליא שלא יהיו טבל עד שיבאו לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד</b><br> גראנאטאפפעל מחובר יחד מכמה חלקים כמו קנאבלויך. ומפרידין החלקים כדי שיתיבשו היטב וכל חלק כשנפרד נקרא פרד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצמוקין</b><br> ראזינען:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבצלים משיפקל</b><br> משיקלף הקליפות הרעות מעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>התבואה משימרח</b><br> שיחליק פני הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקטניות משיכבור</b><br> דדרך קטניות לעקרן עם עפר וכוברן בכברה לנקותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שמרח נוטל מן הקוטעים</b><br> שבלין קטועים שלא נדושו היטב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצדדים</b><br> שבצדדי הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממה שבתוך התבן</b><br> שלא נזרה היטב דכל אלו לא נקבעו עדיין למעשר וכ\"כ במ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>היין משיקפה</b><br> איבער זיך גערען. שיעלה היין שבבור ברתיחתו החרצנים והזגים המעורבים בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שקפה קולט</b><br> מותר לקלוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הגת העליונה</b><br> מיין שלא ירד עדיין לבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצנור</b><br> רעננע שבו ירד היין לבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>השמן משירד לעוקה</b><br> בור שירד בו השמן כשנעצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שירד נוטל מן העקל</b><br> סל מנוקב שמשימין בו פסולת הזיתים כשנעצרו ושמן שנשאר בהן זוחל ויוצא מנקבי הסל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומבין הממל</b><br> הוא האבן שמשים בסל להכביד על הזיתים ולכבשן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומבין הפצים</b><br> מה שנדבק בין נסרי הגת שנעצרו שם הזיתים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותן לחמטה</b><br> עוגה קטנה חמה. דאף דדבר עב ��שמר חומו לאחר סלוקו מאש ודינו ככלי ראשון [כי\"ד צ\"ד] נ\"ל דהכא בעוגה דקה וקטנה מיירי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולתמחוי</b><br> קער' גדולה שעירה בו תבשיל חם. ואף דאש קובע למעשר הכא כלי שני הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין</b><br> שהעבירן מאש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לכל הוא נותן</b><br> אף לכלי ראשון בהעבירן מאש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר</b><br> דחריפותן מסייע לבשל אף אחר שהעבירן מאש. וציר הוא מים היוצאין מדגים מלוחים או בשר שנמלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול</b><br> תאנים דרוסין יחד בעיגול:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיחליקנו</b><br> גלעטטען. שמחליק פניו במשקין אז הוקבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחליקים בתאנים ובענבים של טבל</b><br> מותר לשפשף פני העגול בתאנים וענבים של טבל כדי שיתיפה העיגול ולא הו\"ל כמפסיד הטבל דאסור. א\"נ מותר לשפשף עיגול חולין בענבי טבל. דלא חשיב המשקה היוצא מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בענבים</b><br> ולא נקט תאנים. דהרי משקה שלהן אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא הוכשר</b><br> דהמשקה היוצא שמצחצחו בהן לא חשיב. ונ\"ל טעמא משום דלא היה עליו שם משקה מעולם דתיכף כשיצא מהענב נבלע בהעיגול. ואפשר דזהו כוונת הש\"ס דקאמר דפליגי במשקה הבא לאיבוד [עיי' שבת קמ\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגרוגרות</b><br> תאנים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>משידוש</b><br> משידושם לתוך החבית הוקבעו למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגורה</b><br> באינו רוצה לדושן. רק מעגלן לקיום באוצר ואין זה עגול דלעיל דהתם שלוקח תאנים רבים וכובשן יחד בעיגול כעין ככר עגול אז לא הוקבע למעשר עד שיחליקנו. אבל הכא שאוסף כל התאנים באוצר בכרי הוקבעו למעשר כשיעגל פני הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה דש בחבית</b><br> או:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק</b><br> ע\"ה החשוד על מעשרות. ומיירי באינו מוליכן למכור דאל\"כ כבר נקבעו כפ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> מיירי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן תלינן דלא ראו פני הבית ולא הוקבעו. דאל\"כ לא היה מכשילן ואף דבכל דוכתא מתנה כמכר [כב\"מ דט\"ז ומגילה דכ\"ז ב'] והרי מקח קובע למעשר [כב\"מ דפ\"ח א'] במעשר פירות דרבנן הקילו כירושלמי הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך</b><br> רצה לומר מדאמר טלו וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הכניסו לבתיהם</b><br> ונקבעו למעשר בראיית פני בתיהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתקנים ודאי</b><br> דטלו וכו' עראי משמע. והנותן סמך שלא יאכלו רק מעט דרך עראי ולא עישר מיהו בנתן להם הרבה שאין דרך לאכול כ\"כ בשוק. או שהמקבל נכבד שאינו אוכל בשוק. או שהפירות אינן נאכלים חיין. אף שאמר טלו וכו' מעשר בביתו רק דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכלו מהם עראי</b><br> דמדקאמר הכניסו משמע שאומר שגם קבע יורשו לאכול מדכבר עישר. א\"כ כבר הוקבעו למעשר. ופלגינן דבוריה דמהמנינן לי' בהאי שהוקבעו. ולהכי אסורים עראי ולא מהמנינן ליה במה שעישר להכי חייבים להפריש דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך</b><br> מדאמר הכניסו משמע שיאכלו קבע ושמא עישר מה\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי</b><br> ונותן רק תמ\"ע לכהן והמעשרות נוטל לעצמו דהמע\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר</b><br> בעל השער או חנות שהי' מוליך פירות ואמר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>טלו לכם תאנים</b><br> שיש לי בשוק. דאילו כבר היו בחנות כבר הוקבעו וחייבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' בשער וחנות דמדזכו בהן מקודם. ביתו אינו טובל רק לו ולא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה פוטר</b><br> אף לבעה\"ב מדיושב ומוכר שם בשער וחנות הוא בוש לאכול במקום שיושב ומוכר וחצר שבוש לאכול שם אינו קובע [כפ\"ג מ\"ה ואילה\"ק דהתם כ' הר\"ב דקיי\"ל כר\"נ והכא כ' דאין הלכה כר\"י נ\"ל דהכא מיירי בחצר שאינו בוש מצ\"ע רק משום שמוכר שם ובהא לא קי\"ל כר\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחזיר את פניו</b><br> במקום שיושב ומוכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או עד שישנה מקום ישיבתו</b><br> אף שפניו נגד הבאים לקנות [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל ליהודה</b><br> שלקטן בשדהו בגליל ומעלן ליהודה. ונ\"ל דמיירי שאינו רוצה למכרן עד יהודה דאל\"כ הו\"ל כמוליכין לשוק דהוקבעו מיד כפ\"א נ\"ג [א\"נ דמיירי שדר בירושלים או בעיר שביהודה ומעלן לאכלן בביתו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל מהם</b><br> עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך</b><br> אף שלן בדרך פטור עדיין מלעשר ואוכל עראי עד שיכניסן להבית ששם מגמת דרכו. ואם הוליכן למכור שם בשוק. כיון שהגיע לעבור העיר ההיא אסיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן ביהודה</b><br> אם קודם שהגיע למגמת דרכו נמלך וחזר *) לגליל מותר לאכול מהן עראי עד שיגיע לבית מדורו בגליל כשיכניסן לשם נתחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"מ אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה</b><br> ר\"ל מיד שיכניסן לתוך הבית שרוצה לנוח שם בשבת. ואף שלא הגיע עדיין שבת חייב דבחל שבת הוקבע אף שאינן לצורך שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות</b><br> המסבבים בעיירות עם בשמים וקבלו במתנה פירות שלא הוקבעו עדיין דאי בקנו הוקבעו במקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה</b><br> ר\"ל שיכניסם לתוך הבית שרוצה ללון בתוכו. דלעולם אינו חייב בראיית פני הבית רק כשיכניסו לתוכו [רמב\"ם רפ\"ד ממעשרות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו</b><br> דמשהגיע לבית ראשון שבעיר שלן שם והכניס לתוכו פירותי'. וחושב ללון שם כשיתרצה בעה\"ב הוטבלו פירותיו אפילו לן בבית אחר. מדמתרצה ללון שם כשירצה בעה\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן</b><br> שלא הגיע גרנן למעשר כלעיל פ\"א מ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי</b><br> עד שיפריש כל המעשרות דס\"ל תרומה קובעת אפי' לא נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין</b><br> דתרומה קובעת רק בנגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה</b><br> והרי לא נגמ\"ל עד שילקט כל צרכו כפ\"א מ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון מתיר</b><br> ס\"ל תרומה אינה קובעת ומותר לאכול מהן עראי קודם שעשר אף שכבר תרם. דס\"ל ק\"ו מה כשיש עליה ג' זיקות היינו ת\"ג ומעש\"ר ומעשר שני מותר לאכול ממנו עראי. כ\"ש כשתרם כבר שאין עליה רק ב' זיקות לא כל שכן. ורבנן ס\"ל דכשתרם שאני דתו לא יוסיף ואם כן נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> דאף דשיעורה עד שילקט כ\"צ הכא שכבר תרם. וודאי לא יוסיף ללקט לערב טבל בחולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכל עד שיעשר</b><br> דמקח קובע בתלוש. אפי' לא נגמ\"ל ולהכי דוקא בלקטן המוכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם צרף</b><br> שנתן לו המוכר ב' כאחת הו\"ל כגורן. מיהו מדאוריי' רק בעל השדה שאוכל פירותי' חייב לעשר ולא לוקח כרמב\"ם רפ\"ב ממעשרות. שנאמר עשר תעשר תבואת זרעך ואכלת [ב\"מ דפ\"ח ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר</b><br> והתם המוכר לקטן דלא הניחו לקונים לכנס לגינה מחשיבות הוורדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם</b><br> מדאכלום א' א':"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי</b><br> שאברר ואלקט מהאילנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגרגר</b><br> מלקט במחובר גרגר גרגר מאשכול שבירר:"
+            ],
+            [
+                "<b>פורט</b><br> עיי' פ\"א נ\"ד. דמדאין המקח נגמר עד אחר שתלשו מקח בתלוש קובע למעשר ואף לאכלו עראי והרי כשתלש איזה מהן נגמ\"ל מדאין לו גמ\"ל אחרת. אבל לגרגר ולפרוט מותר דבכה\"ג לא נגמ\"ל גם לקונה והרי כל ז' הדברים [פ\"א נ\"ג] אין קובעים רק בנגמ\"ל [ועי' רפ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סופת</b><br> חותך חתיכות דקות ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שקנה במחובר לקרקע</b><br> דמדקנה במחובר הו\"ל כבעל גינה דאוכל עראי עד שיגיע לביתו כפ\"א מ\"ה ומקח לא קבע במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים</b><br> ר\"ל לשטח פירות וליבשן במוקצה שאחורי בתים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו על מנת שאוכל תאנים</b><br> ר\"ל אף שא\"ל כן לא הו\"ל מקח דהרי בל\"ז נמי אוכל מד\"ת:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שיאכל בני בשכרי</b><br> ר\"ל בשכר עבודתי א\"נ תחת אכילתי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנו אוכל וחייב</b><br> דאכילת בנו כמקח. ואילה\"ק היכי מיירי אי כבר נגמר מלאכתן. הרי בכה\"ג אין פועל אוכל [כב\"מ דפ\"ט א'] ומ\"ט דרישא. ואי בלא נגמר גם מקח אינו קובע [כביצה דל\"ה ב]. נ\"ל דמיירי דכבר הם בחצר. ואפ\"ה לא הוקבעו מדהכניסן לקצות [כלקמן רפ\"ג]. מיהו לגבי מקח קובע חצר בכה\"ג אף שלא נגמר מלאכתן דלוקח עיניו במקחו. דבראויים לאכילתו הו\"ל לפניו כנגמר מלאכתן [כב\"מ דפ\"ח א' ותוי\"ט פ\"ג מ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שאוכל בשעת הקציעה</b><br> בשעת מלאכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו אוכל מן התורה</b><br> דאחר גמר עבודתו אינו אוכל מד\"ת והו\"ל מקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה עושה בלבסים</b><br> תאנים רעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע</b><br> תאנים יפות. ולולא הירושלמי היה נ\"ל דהכא לענין מעשרות מיירי. דאפי' מתרצה הבעה\"ב אינו רשאי לאכול מדהו\"ל חליפין דדינו כמקח והוקבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות</b><br> פועל שעושה ברעות ויפות מונע א\"ע כשעובד ברעות. ואוכל כשיגיע ליפות גם מה שהי' לו לאכול ברעו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לאכול</b><br> אכול בתאנים שלי ואני בשלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לקצות</b><br> אכול בתאנים שלי השטוחי' ליבש ואני בשלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דחליפין כמכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולקצות פטור</b><br> זה שאוכל בהשטוחי' פטור דאין מקח קובע בלא נגמר מלאכתו מיהו בצירף הו\"ל כגורן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים בחצרו לקצות</b><br> שהעבירן דרך חצירו למקום שמיבשים אותן שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בניו ובני ביתו</b><br> ר\"ל אשתו וכמ\"ד אין לה מזונות מד\"ת וגם בנים אפי' קטנים אינו חייב לזונם מדאו' ורק מתקנות אושא [ככתובות דמ\"ט ב'] והו\"ל כמתנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים ופטורין</b><br> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמ\"ל. מיהו הוא עצמו אסור לאכול עראי רק במקום שמיבשי' [פ\"ד מ\"ב] מדבידו לימלך דמדאכל גלי דעתי' דנמלך על אלו שאוכל ונגמ\"ל וקבען החצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפועלים שעמו</b><br> ששכרן להעבירן לקציעות שאינן אוכלין מד\"ת מדאין מלאכתן זה גמר מלאכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שאין להם עליו מזונות</b><br> שלא פסק להן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> בנתן להם דמתנה אינה קובעת בפירות כפ\"ב ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו</b><br> דהו\"ל כמקח ולגבייהו הו\"ל כנגמ\"ל כפ\"ב סי' מ\"א. ואפי' שלא בצירוף דשרי במשנה ב' התם שאני שהן עדיין בשדה משא\"כ הכא שהן כבר בחצר שקובע למעשר אלא מדהעבירן לקצות לא הוקבעו רק מדאיכא תרתי חצר ומקח הוקבעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה</b><br> למלאכה שאין אוכלי' ע\"י מדין תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' תלש הבהע\"ב הרבה ונתן להם מתנה אינה קובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש להם עליו מזונות</b><br> דהו\"ל כמקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלין אחת אחת מן התאנה</b><br> דהו\"ל עראי ומקח אינו קובע בלא נגמ\"ל אם לא שיסייעו ד\"א הקובע כחצר במ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא מן הסל ולא מן הקופה</b><br> פאס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן המוקצה</b><br> מצבור הכרי דלגבי לוקח הו\"ל כמוליך לשוק פ\"א מ\"ה דהוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לנכש</b><br> יעטען דג\"כ אינו אוכל מד\"ת מדאינו גמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקרטם</b><br> שובר עלים ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם צירף חייב</b><br> דכל צרוף קבע דאסור אפי' בלא נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא קציצות</b><br> תאנים כשנתלשו מאילן והן עדיין רטובים נקראים תאנה. וכשהונחו אח\"כ על מחצלאות של גמי להתיבש ונקמטו קצת פניהן למעלה מדהתחילו להתיבש קצת נקראו קציעות או קציצות דעי\"ן וצ' מדדומין קצת במכתב מתחלפים לפעמים. אמנם כשנתייבשו לגמרי נקראים גרוגרו' וכשנדרסו יחד ככר עגול נקראים דביל':"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' בצד שדה קציצות</b><br> שמונחים שם בשדה על מחצלאות להתייבש דמוכח קצת דמשדה זו הן אפ\"ה לא הוה גזל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותרות משום גזל</b><br> דתאנה בנפילתה נמאסת והפקירו' הבעלים ולתוס' [ב\"מ כ\"א ב'] בנפילתה משתנת צורתה שע\"י הי' ניכר שמאילן זה נפלה ונתיאשו הבעלים. ובזה ובזה תלינן שמעוברי דרכים נפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורות מן המעשרות</b><br> כהפקר שהופקר קודם שנגמר מלאכתן למעשרות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ד סי' ל\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבים</b><br> ר\"ל הוה גזל שע\"י צורתן ניכר שמאילן זה נפלו. ומדאינן הפקר חייבים ג\"כ בתרומ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא גדוגדות</b><br> תאנים יבשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם דרסו רוב בני אדם</b><br> שרוב בני עיר כבר עשו עגולי דבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> דאמרי' זו מהדרוסות וכבר נגמ\"ל ואע\"ג דנתייאשו השתא בעליו. והו\"ל הפקר עכ\"פ הרי הופקר אחר שנגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו פטור</b><br> דאין מחזיקין איסור לומר שכבר נגמ\"ל ונתחייב [עי' י\"ד ק\"ז ברמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא פלחי דבילה</b><br> חתיכו' מעיגולי דבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שידוע שהן מדבר גמור</b><br> ואע\"ג דיש ספק שמא נתעשר כבר. עכ\"פ מדנגמ\"ל הו\"ל חיוב וודאי ופטור ספק. ואין ספק מוציא מידי וודאי [כנדה דט\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחרובין</b><br> לא מיירי במציאה. רק ר\"ל כל אדם שיש לו חרובין בגג שהעלן לשם ואפילו דרך שער החצר שכבר נתחייבו עכ\"פ מדדעתו להעלם לגג ליבשן לא נגמ\"ל עדיין ולא הוקבעו בחצר [כר\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג</b><br> כלומר בראש הגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוריד מהם לבהמה</b><br> נראה לי דמדקתני מוריד משמע דכבר הם בגג אלא שלא נתיבשו כל צרכן ולהכי לא צברן וכנסן שם עדיין. מיהו דוקא לבהמה מותר דמדאין חרובין מאכל בהמה ניכר כשמאכילה שלא נתיבשו כ\"צ דאל\"כ הי' אסור להאכילן לבהמה [כתענית ד\"כ ע\"ב]. אבל לאדם אסור רק במקום שמיבשן דשם ניכר שלא נתיבשו כ\"צ ואף ע\"ג דבמ\"א בני בית מותרים נ\"ל התם ה\"ט דלא נתיבשו כל עיקר וניכר לכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> רצה לומר אפי' מוריד הרבה לבהמה והו\"ל כקבע עכ\"פ מדראוי' להחזיר המותר שהרי קרוב החצר לגג [עי' תוספתא] וגם לא נטמא מה שנטל בכה\"ג לא הו\"ל כקבע כפ\"ד מ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזוהי חצר שהיא חייבת</b><br> ר\"ל שקובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי ישמעאל אומר חצר הצורית</b><br> במדינת צור יושב שומר בפתח החצר. מדהיו כל יושביה שרים יושבים בפלטונות כנראה מישעיה [כ\"ג] ויחזקאל [כ\"ז] לכן מפני כבודם היה גם בית שער לחצר שלהן שהשומר יושב בתוכו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר כל שאחד פותח ואחר נועל</b><br> שדרים שם ב' בנ\"א שא' יכול למחות על נעילת חבירו הו\"ל אינה משתמרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל שנכנס לה</b><br> אדם נכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחיצונה פטורה</b><br> מדיש לפנימי' דריסת רגל אחיצונה הו\"ל אינה משתמרת. והנה בש\"ס נדה [דף מ\"ז ב'] משמע דמר מה דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר. ואין א' מהן מוסיף או גורע מדברי חברו כלום והיינו מדקאמרי' התם הלכה כדברי כולן להחמיר ור\"ל כשיש בהחצר א' מהנך ואף שאין בו אינך הרי קובע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהם של חצר החייבת</b><br> אפי' העלן לגג דרך החצר. מיהו גג שאין בו ד' אמות על ד\"א בטל לגבי חצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שער</b><br> שאצל פתח החצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכסדרה</b><br> מוקף ג' מחיצות ומקורה למעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומרפסת</b><br> גאללעריא שהרבה עליות פתוחים לשם וממנה יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפין</b><br> היטטע שהכתלים נוגעים זב\"ז בראשן ומתרחקים זמ\"ז למטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והבורגנין</b><br> וואכטהיטטע לשומר הפירות בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאלקטיות</b><br> זאממערהויז עשוי לצל בחמה. ודפנותיו דקים מדהם עשויי' רק מערבי נחל:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוכ�� גנוסר</b><br> חוף ים כנרת ויש שם רבוי פירות והשומרים יושבים בסוכה זמן רב בשנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שיש בו רחים ותרנגולים</b><br> ועי\"ז ניכר כי שם מדורו ביום ובלילה. ונ\"ל דמדנקט שיש בה משמע דרק אסוכת גנוסר לבד קאי. אבל צריפין ובורגנין ואלקטיות מדאינן סוכות רק בנין ממש לפיכך אם יש בהן תנור ותרנגולים חייבין. ולהכי אצטריך תנא למנקט כולהו. מיהו בלא זה אצטריך תנא למנקט כולהו דצריפין ובורגנין ואלקטיות על כל פנים להיושבין בהן קובעין כדקאמר בירושלמי. אבל סוכת גנוסר מדאינה רק סוכה משמע דאפי' להיושבין בהן אינן טובלין. ונ\"ל דמה\"ט פלגינהו תנא לתרתי בבי:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה</b><br> דלא הוה קבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוכת היוצרים</b><br> טאפפער. יש לו ב' סוכות זו לפנים מזו בחיצונה עושה קדירות ובפנימית שדר שם מצניען:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה</b><br> ובסוכה פנימית אינו דר ביה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה מחייב</b><br> מדס\"ל סוכה דירת קבע בעינן קבע למעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה</b><br> אילן תאנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא עומדת בחצר</b><br> הקובעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף</b><br> ב' כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת בפיו</b><br> רצה לומר אפי' כה\"ג אינו צירוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עלה לראשה</b><br> של אילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל</b><br> שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר מגרגר באשכולות</b><br> לוקט גרגר גרגר מהאשכול במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופורט ברמון</b><br> עי' פ\"א סי' נ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסופת באבטיח</b><br> חותך חתיכו' דקות מהאבטיח במחובר. מיהו בהוקבע וודאי ע\"י מקח לכ\"ע צריך לגרגר באשכול וכו' [כלעיל פ\"ב מ\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקרטם</b><br> חותך עלים ממחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עלה עלה ואוכל</b><br> הכא לכ\"ע אסור לצרף משום דכל עלה ועלה נפרד לעצמו משא\"כ אשכול ואינך דלעיל לר\"ש. ונ\"ל עוד דמיירי שזרעם לזרע וירק. דאל\"כ הרי העלים פטורים לגמרי ממעשר [כלקמן ספ\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסאה</b><br> ווילדער ראסמארין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאזוב</b><br> איזאף:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקורנית</b><br> ציטווערקרויט וי\"א וואהלגעמוטה קרויט. ואילו ג' מינין גדלין בלי זריעה [עי' נדה דנ\"א ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם היו נשמרים</b><br> שאינן הפקר מדדרך אלו שיגדלו בלי זריעה. לפיכך צריך שיהיה דעת בעה\"ב לבלי להפקירם. ומה\"ט נקט שעומדים בחצר לרבותא דדיוקא שכשאין בעה\"ב מקפיד אף שעומדים בחצר. כל הפקר פטור ממעשר [כרפ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטה</b><br> ענף א' ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו</b><br> מהענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומדת בארץ</b><br> בא\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר העקר</b><br> דשדינן נופו בתר עיקרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובבתי ערי חומה</b><br> דהמוכר בית חצר וגינה או אילן שבתוך ערי חומה יכול לגאלה מיד ובלא גאלה תוך שנה ראשונה מוחלטת לעולם ביד הלוקח משא\"כ שמכרם חוץ לחומה יכול לגאלן עד היובל. ובלא גאלן יצאה ביובל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף דאם הענף והעיקר א' תוך תחום עיר המקלט וא' חוץ לתחום מיד כשהגיע הרוצח תחת אותו שחוץ לתחום אסור לגואל הדם להרגו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירושלם</b><br> לענין מעשר שני דבאם כבר הביאו לתוך ירושלים אינו רשאי להוציאו אפי' כשיפדה אותו וכשעדיין המע\"ש בחוץ אינו רשאי לאכלן בלי פדיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף וכחומרות שתיהן דבאם עיקרו ונופו א' בפנים וא' בחוץ אינו אוכל אצל שתיהן המעשר שני בלי פדיי' כאילו עדיין הוא בחוץ. אבל אינו רשאי להוציאו משם אפי' בפדיי' כאילו כבר הגיע לפנים והיינו כר\"י אבל לא קיי\"ל כן רק כרבנן [כמעש\"נ פ\"ג מ\"ז ועי\"ש] כך מתבאר [מכות די\"ב ב']:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש</b><br> טבל שהגיע לעונת המעשרות כפ\"א י' ולא הוקבע עדיין ע\"י חצר וכדומה וכבשו שיעור כבישה כתרומות פ\"י סי' מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>השולק</b><br> תמוה למה דקיי\"ל דבשול אין חמימותו חזק כשלוק. [כחולין דק\"י ודלא כירושלמי פ\"י דתרומות מ\"י דס\"ל איפכא] א\"כ ל\"ל שלוק הרי אפי' בשול קובע כפ\"א מ\"ז [ועיין ש\"ך י\"ד [רסי' י\"ז דבשיל ולא בשיל נמי נקרא במתניתין שלוק] ותו שלוק ל\"ל כלל. הרי כ\"ש הוא מכבוש. ונ\"ל דקמ\"ל דאפי' נתכוון לשלקן הרבה ולא נגמר שלוקו נמי קובע [וכירוש' הכא] ולהכי נמי לא תנא הכבוש והשלוק והמלוח ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>המולח</b><br> הרבה ביחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> ר\"ל הוקבע למעשר עיי' פ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>המכמן באדמה</b><br> ר\"ל פירות שלא נתבשלו באילן כל צרכן טומנם בארץ והן מתחממין ומתבשלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטבל בשדה</b><br> טובל פירות א' א' במלח ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפוצע זיתים</b><br> ממעך וכתשם למתקם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיצא מהם השרף</b><br> המר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו</b><br> לסוך בשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם סחט ונתן לתוך ידו</b><br> שכנס בחפניו השמן היוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקפא לתבשיל</b><br> הסיר החרצנים הצפים מעל היין לאחר ששמו בתבשיל. והרי כשיקפאנו נגמרה מלאכתו כפ\"א נ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ר\"ל לא הוקבע עי\"ז מדכבר מעורב הוא ובתבשיל קר מיירי דאל\"כ הוקבע ע\"י האור. כך כ' הר\"ש והר\"ב. אבל אי\"ל דכמו דקפוי אינו קובע בתערובות כ\"כ בישול ליתא דהרי קובע בנותן לקדירה וללפס [כדלעיל פ\"א מ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקדרה</b><br> קרה רקה בלי תערובות תבשיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא כבור קטן</b><br> דהו\"ל כמקפ' לבור קטן והוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות</b><br> אפי' תינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שטמנו תאנים</b><br> כולה מתניתין דפרקן מיירי בלא הוקבעו ע\"י חצר וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושכחו לעשרן</b><br> מערב שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא יאכלו</b><br> אפי' עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>למוצאי שבת עד שיעשרו</b><br> מדקבעתן מחשבתן לסעודת שבת דחשיב' ונקט למ\"ש וכ\"ש בשבת דאסור לאכלן דסעודות שבת חשיבי. רק נקט מ\"ש לאפוקי מר\"א [תרומות פ\"ח מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלת שבת</b><br> סל פירות המיוחד לשבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל מחייבין</b><br> פלוגתיי' ברוצה לאכלן עראי ��ודם שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיתעשר</b><br> מדחשיב' וקפיד עלה למתנה. ואף דבפירות אילן לא הוה אמרינן מתנה כמכר [ברפ\"ב]. אבל הכא לא דמי לשאר מתנה מדשלחו לביתו דרך כבוד חשיבה טפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל זיתים מן המעטן</b><br> קארב שבו יתרככו הזיתים בצבורן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טובל אחד אחד במלח ואוכל</b><br> דאף ע\"ג דמליחה קובע [כפ\"א נ\"ג] ה\"מ בששה' קצת במלחו דעי\"ז מתרככת גוף הפרי. אבל בטובלו במלח ואוכל לטעמא בעלמא הוא דעביד דלא מסתבר שכשראוי לאכול מהן עראי אסור לו לאכלן רק תפל בלי מלח. ומה\"ט לא נקט הכא אם צירף חייב [כלעיל פ\"ג מ\"י] דהכא אפילו טבל ב' במלח ואכלן ביחד מותר. ורק במלח ונתן לפניו בשהוי קצת אסור [וזה דלא כהר\"ב. והן אמת דבירושלמי משמע קצת כהר\"ב. אבל יש לישב נמי לשון הירושלמי בסברא הישרה הנ\"ל ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם מלח ונתן לפניו</b><br> ר\"ל ב' ביחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב</b><br> מיירי שנטלן טמא [ואעפ\"כ לא טימ' בנטילתו זיתים שבמעטן שנטלן בפשוטי כלי עץ שאמק\"ט] ואז אינו מחזיר המותר שלא יטמא זיתיו להכי קבעתן נטילתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> ואפי' צרפן הו\"ל עראי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותים</b><br> יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הגת</b><br> אבל חוץ לגת הוה ליה קבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין על החמין</b><br> שמזגו בחמין אף על גב דאור קובע כסי' י\"ב נ\"ל דזהו ברותח שהיד סולדת בו כפ\"א מ\"ז [וכן משמע שבת די\"א ב' ודלא כרמב\"ם הכא]. ועי' מ\"ש בס\"ד לעיל סי' י\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א על החמין חייב</b><br> דאינו מחזיר המותר שלא יקלקל יין שבבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף</b><br> אבשעלען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב</b><br> ובהיה רק ג' גרעינין קלופין יחד חייב [כך כ' בירושלמי ואשתמיטתי' לרתי\"ט שכ' דבב' חייב]. מיהו בסמוך לגורן אפי' צירף לתוך ידו מותר מדמחזיר המותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המולל מלילות של חטים</b><br> משפשף השבלים בין אצבעותיו להסיר המוץ מעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מנפה מיד ליד</b><br> מנערן מיד ליד אחרת ומנפח להפריח המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב</b><br> ונ\"ל דמה\"ט הקילו בחטין טפי מבשעורין דבשעורין אמרינן בירושלמי רק ב' ביחד שרי לאכול ולא ג' ובחטין קאמר התם דגם ג' ביחד שרו לאכילה אבל לא ד'. וה\"ט משום דשעורים כשנטלן כבר היו מתוקנים במקצת שכבר נדושו משבולת שלהן להכי כשקלף הו\"ל כקבע. אבל החטין שנטלן מלילות דהיינו בעודן בשבלין וכמ\"ש וקטפת מלילות להכי כשמשפשפן בין אצבעותיו שפיר הו\"ל עראי עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אלעזר אומר השבת</b><br> דיל קריויט:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרעה לירק מתעשרת זרע וירק</b><br> הן העלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזירין</b><br> הן הגבעולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים</b><br> קרעססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגרגיר</b><br> אוריגא:"
+            ],
+            [
+                "<b>תמרות</b><br> בליטהען:"
+            ],
+            [
+                "<b>של תלתן</b><br> פענכעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל חרדל</b><br> זענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל פול הלבן</b><br> ווייסע באהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבות במעשר</b><br> דראויים לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר הצלף</b><br> קאפערן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואביונות</b><br> הוא גוף הפרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקפרס</b><br> הוא שומר הפרי שסביב לו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים</b><br> פפלאנצען של ירקות שראוי לאכלן. דרך הגננים לעקרן ולשתלן במקום אחר כדי שיתעבו יותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתוך שלו ונטע לתוך שלו פטור</b><br> ר\"ל מותר לאכול עראי אף שהוקבעו למעשר קודם שחזר ונטען כגון שראו פני החצר שהכניסן לתוכו קודם שזרען. אפ\"ה כיון שדעתו היה לזרען בשע' שעקרן ולא לאכלן לא הוקבעו בחצר [ועיין רפ\"ג ושם סי' כ\"ז]. דהרי גם החצר אינו קובע רק בנגמר מלאכתו והנך כיון שדעתו לחזור ולנטען הרי לא נגמ\"ל. ולפיכך אפי' היו אותן שתילין ממיני בצלין שמדאין זרען כלה אם זרע מהן טבל אסורים הגדולים [כתרומות פ\"ט מ\"ו] אפי' באכיל' עראי הנך לא נקרא עליהן שם טבל מעולם ומותר לאכול עראי מגדולים השניי'. ואע\"ג דלא קיי\"ל כר\"ע [ספ\"א דפאה] אלא גם קודם שנתמרח בכרי אסור לזרוע טבל מד\"ס. י\"ל התם אע\"ג שלא נתמרח עדיין עכ\"פ כל שאר מלאכתו נגמר ואינו חסר רק מרוח כרי. אבל הכא מדדעתו לחזור ולנטעו לא עשה שום דבר לגמר מלאכתו ובכה\"ג גם רבנן מודו [זה כונת הירושלמי]. ואף דשתלים אינן בר עשורי [כקו' רתוי\"ט] נ\"ל דמיירי בשתילי שחלים וגרגר כפ\"ד מ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקח במחובר לקרקע פטור</b><br> דאין מקח קובע רק בקנה בתלוש. ור\"מ היא דס\"ל מקח קובע אפי' בלא נגמר מלאכתו [כפ\"ב מ\"ה] דאל\"כ בל\"ז לא הוקבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לשלוח לחברו פטור</b><br> דהוה ליה כנותן מתנה במחובר דפטור ואף על גב דמתנה בלח זה פטור ממעשר [כפ\"ב סי' ב'] על כל פנים במשלח לביתו המתנה דרך כבוד חייב במעשר [כפ\"ד מ\"ב] ולהכי קאמר הכא דבלקטו במחובר אדעתא דהכי פטור גם לר\"י התם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אלעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק הרי אלו חייבין</b><br> דהו\"ל נגמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>העוקר לפת</b><br> ריבען:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצנונות</b><br> רעטטיג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע</b><br> שיתרבה הזרע במקום הנטיעה הב':"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> לעשר קודם שיחזר וינטען:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא גרנן</b><br> ר\"ל עקירתן הוא גרנן למעשר דהרי הפרי יפסד בנטיעה ב' וזרע גינה שיצמח ג\"כ פטור ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בצלים משהשרישו בעליה</b><br> לרבותא נקט עלייה אע\"ג דשם לאו על קרקע עולם מונחים והכו שרשים בקרקע עלייה. אפ\"ה הוי כאילו הכו שרשים בקרקע מחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהרו מלטמא</b><br> ר\"ל אפי' היו טמאים נטהרו אבל למעשר ושביעית כתלושין דמי והתולשן בשבת נמי פטור ודוקא בעפר שבעליי' אבל בהשרישו בכלי אפילו לטומאה הו\"ל כתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נפלה עליהם מפולת והם מגולים</b><br> העלין נשארין מגולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו כנטועים בשדה</b><br> לכל מילי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם את פירותיו</b><br> אפי' במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>משבאו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ב מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית</b><br> דאינו נזהר בדיניו שאסור לסחורה ולמלוגמא וכדומה דרק לאכילה נתנה. וגם אסור לאכלן אחר הביעור והמוכר לחשוד בהנך עבר אלפני עור וגו' ועי' שביעית פ\"ד ט':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם בכרו</b><br> שיש מהפירות שהגיעו ויש שלא הגיעו לעונת המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם את תבנו</b><br> אחר הדיש שנשאר שם גרעינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת גפתו</b><br> פסולת הזיתים אחר שנעצרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת זגיו</b><br> הילזען של ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין</b><br> מגפת וזגין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהתורם בלבו על הקטועים</b><br> שבולות קטועין שלא נדושו:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הצדדים</b><br> צדדי הכרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל מה שבתוך התבן</b><br> ועל שבגפת ושבזגין ואפי' לא נתכוון לכך תנאי ב\"ד הוא. ודוקא בתרומה שנטלת באומד. אבל במעשר שניטל במדה הרי לא עישר במדה על הנבלע באלו מדלא ידע כמה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק בסוריא</b><br> זיריען שכבש דהמע\"ה והוא בגבול מזרחית צפונית לא\"י בקצת דברים דינה כא\"י עי' דמאי פ\"ו ל\"ב והכא מיירי שלקחה מעובד כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשבא לעונת המעשרות פטור</b><br> דבשעת חיובה היה ברשות עובד כוכבים. והרי בסורי' לכ\"ע יש קנין לעובד כוכבים להפקיע ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולוקט כדרכו והולך</b><br> אף שמוסיף אח\"כ ברשות ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט</b><br> אף דאוושא מילתא ל\"א שיחשדוהו שלקחה קודם שהגיע למעשרות. וי\"א לחומרא דצריך לשכור פועלים לעזרו לקצור מיד ולא יתעכב בדבר הרבה ומסתבר כפי' קמא מדקאמר ר\"י מלת אף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> דבקנה קודם עונת המעשרות חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם</b><br> ר\"ל אפילו אם וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון</b><br> האי אף אדברי ת\"ק קאי וסבירא ליה אפי' בבאו לעונת מעשרות ביד עובד כוכבים צריך לתרום על הנוסף ברשות ישראל לפי חשבון ומדאין ברירה יתרום על הכל ולמשל בהביא שליש ביד העובד כוכבים ישלם לו כהן שליש תרומתו. ולרב\"א ה\"פ אף שלא באו לעונת המעשרות א\"צ להפריש רק לפי חשבון ולקולא פליג:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד</b><br> נתן מים על שמרי יין טבל לקלוט טעם היין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו</b><br> ל\"ד דאפי' שתות יותר נמי דיין במים בטל בששה חלקים [כב\"ב דצ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> דטעם שבשמרי' אינו אלא קיוהא בעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה מחייב</b><br> דוקא במעשר אבל תרומה מדנטלת באומד כבר הורם גם על אלו כסי' כ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא יותר על כדי מדתו</b><br> דיש יין טפי מחלק ששית שלמים דרמא ג' ואשכח ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר</b><br> ר\"ל אף ממקום אחר לא הו\"ל כמפריש מחיוב אפטור. ומכ\"ש במפריש מיני' ובי'. מיהו בין כך ובין כך אינו חייב רק במעשר ולא בתרומה כלעיל מ\"ד והרי הכא שהוא בתערובות הו\"ל כ\"ש מהתם שהוא בעינא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי חשבון</b><br> של היין המעורב במים. אבל במפריש מיני' וביה חייב להפריש על הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים שלנו</b><br> לינת לילה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>בצד הערימה החייבת</b><br> כפ\"א מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו חייבים</b><br> ר\"ל התבואה שנמצא בחורין חייבת בתומ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה</b><br> רצה לומר מדהי' סמוך לערימה לא דמי להך דפאה [ספ\"ד] ואזלינן הכא בתר קרוב ולא בתר רוב מדכך מסתבר [וכביצה דל\"ו ע\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי</b><br> חריף:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובצל של רכפא</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגריסין</b><br> באהנען:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעדשים המצריות</b><br> ראשן א' חד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אף הקרקס</b><br> וואססער באהנען וטובים לשלשל ולאצטומכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר אף הקוטנים</b><br> מין עדשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורים מן המעשרות</b><br> דבהפקר גדלין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונלקחים מכל אדם בשביעית</b><br> אפי' מחשוד אשביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע לוף העליון</b><br> מין בצל שיש לו זרע למטה ולמעלה. וי\"א דר\"ל זרע לוף שוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע כרישים</b><br> קרעססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונלקחין מכל אדם בשביעית</b><br> הא דפליג להו תנא לב' בבי היינו משום דרישא כולן מיני פירות ופטורים מדגדילין בהפקר. אבל סיפא פטורין מדכולן מיני זרע שאין נאכלין. אבל צ\"ע למה לא כלל תנא הכא גם הנך דתני בריש פ\"ט דשביעית. וגם התם לא כלל הנך דתני הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאע\"פ שאביהן תרומה</b><br> ר\"ל כמ\"א שהשתלים שטעני הזרע היו תרומה והן אבי הזרעים האלו. והרי גדולי תרומה תרומה כפ\"ט דתרומה מ\"ד אפ\"ה אלו מותרים לזרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Orlah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,528 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Orlah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הנוטע</b><br> אילן מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לסייג</b><br> שיהיה האילן גדר לשדהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולקורות</b><br> לגדל קורות לבנין או להסקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור מן הערלה</b><br> פירותיו מותרים ודוקא בעשה איזה מעשה מתחילה שניכר שאינו נוטעו לאכילה אם לעצים שנטען סמוכים ולא הרחיקן כדרך להרחיק אילני מאכל זמ\"ז ואם לקורות שקיצץ הענפים כדי שיתעבה הגזע ואם לסייג שנטען בגבול סביב. מיהו אפ\"ה בנמלך תוך ג' לאכילה חייב ומונין לו ג' שנים משעת נטיעתו [י\"ד רצ\"ד סכ\"ג]. ושנות ערלה מחשבין כך אם נטע קודם ט\"ז באב דנשאר עדיין מ\"ד יום עד ר\"ה דהיינו י\"ד יום לקליטה ול' יום בשנה למחשב שנה הרי מ\"ד יום אלו מחשבי שנה וא\"צ למנות עוד רק ב' שנים מר\"ה ההוא. אבל בנטע ביום ט\"ז באב או אח\"כ צריך למטת מר\"ה הבא שלש שנים שלימות. מיהו אחר כלות ג' שנות הערלה הפירות החונטים עדיין עד ט\"ו בשבט בשנת ד' אסורים דחנטו על מי שנה שעברו והחונטים מט\"ו בשבט של שנת ד' עד ט\"ו בשבט של שנת ה' דין רבעי להם ואחר כך הן חולין גמורין [י\"ד שם ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר אפילו אמר</b><br> לאו דוקא דגם מחשבה מהני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפנימי</b><br> צד פנימי שבאילן או אותו צד שבאילן שפונה לצד שדהו היינו פנימי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחיצון פטור</b><br> והכי קיי\"ל [שם סכ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עת שבאו אבותינו לארץ מצאו נטוע פטור</b><br> וא\"ת מה דהוה הוה כקו' הש\"ס [יומא ד\"ה ב']. וי\"ל למאי דקיימא לן דתרומה בא\"י בזה\"ז דרבנן [כי\"ד של\"א] דנתבטלה קדושת הארץ. אם כן גם ערלה וכלאי הכרם וחדש אינו אסור שם רק מדרבנן [כ\"כ רמל\"מ פ\"י ממא\"ס]. אם כן יש נפקא מינה לע\"ל תוב\"ב. ולפ\"ז בדבר זה קיל ארץ ישראל מחוצה לארץ דבארץ ישראל אסור בזמן הזה רק מד\"ס ובחוצה לארץ בין שנטעו ישראל או עובד כוכבים בין בשדה ישראל או של עובד כוכבים אסור מהלממ\"ס [כקדושין ד' ל\"ט א' וי\"ד רצ\"ד]. ורק דספיקא שרי וכך הי' הלממ\"ס [י\"ד רצ\"ד ס\"ח]. מיהו י\"ל דבזה\"ז דבא\"י מד\"ס לא עדיף חו\"ל מינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטעו</b><br> לאחר שבאו לא\"י אפי' נטע עובד כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטע לרבים</b><br> ברשותו לצורך רבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה פוטר</b><br> וקיי\"ל כת\"ק [שם סכ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעובד כוכבים שנטע</b><br> בשדה ישראל בין לעצמו בין לישראל כך כ' הרמב\"ם והר\"ב כאן ולא קיימא לן כן אלא בין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ בין של ישראל או של עובד כוכבים אסור רק בארץ ישראל מדאורייתא ובחוצה לארץ הלממ\"ס [כלעיל סי' ח']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגזלן שנטע</b><br> בשדה שגזל אפי' קודם יאוש [ומהר\"ב משמע דוקא בנתיאשו. ולא ידענא מי גרע לא נתיאשו מעמד מאליו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנוטע בספינה</b><br> של חרס וה\"ה בעציץ חרס. מיהו בשל עץ שאין השרשים מפעפעין ויוצאין בו בעי נקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעולה מאליו</b><br> ודוקא ביישוב אבל ביערות פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר</b><br> שנשאו רוח למקום אחר ונשרש שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסלע עמו</b><br> ר\"ל שנתלש עמו העפר שסביב השרשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יכול לחיות</b><br> מהעפר שנתלש עמו בלי תוספת עפר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שזעזעתו</b><br> ערשיטטערט:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחרישה</b><br> ונתגלו הענפים וחזר וכסן בעפר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שזעזעו ועשאו כעפר</b><br> נ\"ל דר\"ל או שנענע הסלע בידים ועשאו כשאר עפר תלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר ונשתייר בו שורש</b><br> מחובר בקרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון</b><br> כעובי מחט האורגים שמותחים בו הבגד להרחיבו. והכי קיי\"ל [שם ס\"כ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר ובו בריכה</b><br> בריכה ר\"ל שכופף ראש האילן וטומנו בארץ וחוזר ויוצא ובכה\"ג אין בראש שיצא דין ערלה מדיונק עדיין מאילן הזקן. מיהו הכא מיירי בנעקר שורש אילן הזקן ואז הענף שיצא והאילן גופא אינן יונקים מעתה רק ממקום המוברך בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרה הזקינה להיות כבריכה</b><br> ר\"ל שניהן חייבים בערלה ומונין להן ג\"ש משעה שנעקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבריכה שנה אחר שנה</b><br> שחזר וכפף ראש הענף שיצא ועשה שוב כמה בריכות חדשות זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפסקה</b><br> ר\"ל שנחתך בריכה א' באמצע' דהשתא אין השאר מחוברים לזקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה</b><br> שנות ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סיפוק הגפנים</b><br> ר\"ל ראש זמורה שמגפן זה מרכיבו [איינאימפפען] בגפן אחר. וכל דבר קצר שהאריכו נקרא סיפוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסיפוק על גבי סיפוק</b><br> ר\"ל זמורה מהסיפוק חזר והרכיבו בגפן אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהבריכן בארץ</b><br> שטמן אמצע הסיפוק בארץ דהו\"ל השתא ב' כוחות חדשות דכל ענף שהרכיבוהו אזקנה אחרת ראוי להתחייב בערלה מדהוא יניקה חדשה וכ\"כ הבריכה שבארץ הו\"ל כנטעה מעיקר' וסד\"א דלתבטיל בהן יניקתו שמגפן הזקן שממנו יצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מקום שכחה יפה</b><br> שהזמורה שסיפקה יונקת מהגפן שיצאה ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקום שכחה רע אסור</b><br> וסי' לזה שכשיונקת ממנו העלי' הפוכין לצד אחר מכנגד אילן הזקן כמשל דאכיל דלאו דלי' באיש לאסתכולי בי'. מיהו בכה\"ג גם ת\"ק מודה כי פליגי בנשרו העלין ר\"מ מחמיר בספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן בריכה שנפסקה</b><br> דמהשתא חייבת בערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיא מלאה פירות</b><br> ואילו תלשן מיד היו מותרים מדגדלו בהיתר. אבל אלו הוסיפו בגידולין באיסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הוסיף במאתים</b><br> ר\"ל שיש חלק א' איסור וקצ\"ט היתר מה שגדל כבר. וכיצד משערין עיין כלאים פ\"ה סי' ל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> דערלה בטלה בר'. וכ\"כ משערין באילן שנעקר בפירותיו וחזר ושתלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות</b><br> משכח\"ל נטיעה שנאסר בכלאים ותתערב באחרות כגון שהעביר עציץ נקוב תחת גפן א' והוסיף ר' ואינו יודע איזהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה לא ילקוט</b><br> דבמחובר לא שייך ביטול דהו\"ל קבוע [כך נ\"ל] וכי מלקט להו הו\"ל כמבטל איסור לכתחילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יתכוין ללקוט</b><br> לבטל האיסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים</b><br> דביטול איסור לכתחילה מד\"ס והרי אין לך אדם נוטע ערלה בכרמו בלי סי' ויאסר כרמו ומדהוא מלתא דלא שכיחא ל\"ג בה רבנן [כך תי' רש\"י גיטין ד' נ\"ד ב' ועמ\"ש ספ\"ה דתרומה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלים והלולבים</b><br> הענפים הרכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומי גפנים</b><br> מי' היוצאים מגפן כשיחתוך בו ביומי ניסן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסמדר</b><br> הגפן משיפרח מיד ניכר בו ענב דק ועד שיתגדל הענב כפול הלבן נקרא סמדר ואח\"כ נקרא בוסר עד שיתבשל לגמרי. וכן אמרינן [ברכות ל\"ו ב'] הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן מיהו בבוסר כעל\"פ דאסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וברבעי</b><br> לאוכלן בלי פדיון חוץ לירושלים דלאו בני אכילה נינהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים באשרה</b><br> אילן הנעבד או שהועמד תחתיו ע\"ז דבע\"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה</b><br> הקפיא חלב לגבינה עם גוממי שנוטף מאילני ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשרף הפגים</b><br> ר\"ל בשרף פרי שלא נתבשל כ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ענקוקלות</b><br> ענבים שהשירן הרוח קודם שליש בישולן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחרצנים</b><br> גרעיני ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והזגים</b><br> קליפות ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והתמד שלהם</b><br> מים שנתנו ע\"ג שמרים או חרצנים וזגים עד שקלטו טעם יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנץ שלו</b><br> פרח שבראשו כעל אתרוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגרעינים</b><br> גרעיני הפירות וכולן טפל לפרי מקרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנזיר</b><br> ר\"ל קליפי וגרעיני ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותרין ברבעי</b><br> דאיתקש רבעי למע\"ש שאינו נוהג רק בחזי לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנובלות</b><br> פירות שנשרו מאילן אחר שליש בשולן קודם שנתבשלו כ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלם אסורות</b><br> ר\"ל בין של ערלה או אשירה או נזיר או רבעי אסורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר נוטעין יחור</b><br> גרופית בזית וחריות בדקל וזמורה בגפן יחור בתאנה [גחזי סי'] כולן לשון ענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>של ערלה</b><br> דהעץ מותר בהנאה ולא גזרינן עץ אטו אגוז:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא פרי</b><br> ואף ע\"ג דגדולי טבל ומע\"ש מותרים [כפ\"ט דתרומות מ\"ד] שאני ערלה דאסור בהנאה. מיהו בדיעבד מותר מדה\"ל זוז\"ג קרקע דהיתר ופירא דאיסור [י\"ד רצ\"ד סי\"ב]. ופשוט דעכ\"פ צריך ג\"ש לאילן שגדל מהפרי [ט\"ז שם סקי\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מרכיבין בכפניות של ערלה</b><br> ענף שיש בו תמרי ערלה בעודן סמדר אסור להרכיבו באילן אחר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>התרומה ותרומת מעשר של דמאי</b><br> וכל שכן וודאי. מיהו תרומת דמאי לא משכחת לה דהרי לא נחשדו עמי הארץ עליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולים באחד ומאה</b><br> סאה איסור מתבטל בק' היתר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> באכל כזית מכולן לקי אי נמי בנפל סאה מכולן לפחות מק' נאסרו ובהא כ\"ע מודו מדכולן אקרי תרומה והו\"ל משם א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך להרים</b><br> מהתערובות כמדה שנפל ונותנו לכהן. מיהו בשאר איסורים דליכא גזל השבט א\"צ להרים כשכבר נתבטל. ונ\"ל דאפי' היה התרומה שלו כגון שירשה או שקנה אותה אפ\"ה צריך להרים מדאיכא עכ\"פ גזל השבט שיקנו אותה הסאה בזול בדמי תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולים באחד ומאתים</b><br> סאה איסור בר' היתר דמדכפול איסורו לאסור גם בהנאה הוכפל בשיעור ביטולו משא\"כ תרומה רק הנאה של כליון אסור [כתוס' פסחים דל\"ד א']. ודוקא בנתערב בא\"מ ביבש או במינו אפי' בלח אבל בא\"מ בלח א\"צ ק' ור' דבס' סגי וכמ\"ז. ומשכח\"ל א\"מ ביבש בנתפרר או שא\"י איזה מין הוא האיסור [ש\"ך י\"ד ק\"ט סק\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> דב' איסורים שטעמן שוה ושיעורן להתבטל שוה אף דשמותיהן מחולקין מצטרפין למלקות בכזית ולאסור בר' ביבש ובלח בס' מיהו דוקא בנפלו מעורבין אבל בזא\"ז מבטלין זה את זה וכמ\"ג דאף למה דקיי\"ל כמ\"ד חנ\"נ אף באיסורים דלאו בו\"ח. אפ\"ה ביבש ביבש אף בבו\"ח א\"א חנ\"נ ובלח בלח דוקא בשאר איסורים והפ\"מ א\"א חנ\"נ [י\"ד סצ\"ב]. אבל ב' איסורים שאין טעמן שוה כחלב ודם שנפלו לקדירה אפילו בנפלו מעורבין מבטלי' זא\"ז [י\"ד צ\"ח ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר אינן מצטרפין</b><br> אף בלח דשניהן נותנין טעם א' של איסור בקדירה אמ\"צ. ור\"ש לטעמיה לקמן [מ\"י] דכל שאינו משם א' וממין א' אמ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם</b><br> ר\"ל צריך ס' נגד שתיהן בנתערב בלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא לאסור</b><br> בנתערב ביבש כ\"א מצטרף לבטל חבירו:"
+            ],
+            [
+                "<b>התרומה מעלה את הערלה</b><br> ר\"ל תרומה מצטרף להחולין לבטל הערלה [ה\"ה שמבטל לכלאי הכרם אלא מדמוכח כן ממאי דמסיק להכי קיצר תנא בלשונו] וכמו כן ערלה [או כלאי הכרם] מבטלין את התרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד סאה תרומה שנפלה למאה</b><br> ר\"ל לצ\"ט ונעשה הכל ק' דאי לק' ממש ל\"ל צירוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>זו היא שהתרומה מעלה את הערלה</b><br> דמדנפלו לשם בשוגג מצטרף התרומה להחולין לבטל הערלה בר' חצאי סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את התרומה</b><br> דמצטרף הערלה להחולין לבטל התרומה בק' ועוד. ומתני' ר\"י פ\"ד דתרומה היא דס\"ל תרומה בטלה בק' ועוד ולדידן דקיי\"ל כר\"א דצריך ק\"א ע\"כ מיירי בהי' צ\"ט וחצי חולין ומצטרף להן חצי סאה מהסאה תרומה לבטל החצי סאה ערלה. ואילה\"ק הרי קודם שנפל איסור השני חנ\"נ. י\"ל דזהו בלח ביבש אבל ביבש ביבש א\"א חנ\"נ וכלעיל סי' ו':"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אע\"ג דבשם א' אמרינן דחו\"נ אפילו בנודע בינתיים [וכי\"ד סצ\"ט ס\"ו] משכח\"ל. הכא בנתערב ביבש ביבש במינו דאז אינו חו\"נ [כש\"ך שם]. ואע\"ג דלעיל [תרומות פ\"ה מ\"ז] אמרינן אפי' בתרומה דקילא דאסור רק לכהן ואפ\"ה גם בנתבטלה כבר חו\"נ כשחזר ונפל לשם. כבר תי' הש\"ך שם דתרומה שאני מדנפל לשם השני קודם שהרים את הראשון וכ\"כ גם הר\"ש הכא. או דמיירי הכא דחד מנייהו נטע רבעי וקרי לה ערלה דמן הערלה הוא בא [וכפסחים דמ\"ד ב'] וכרא\"ש. ואף ע\"ג דנ\"ר הו\"ל יש לו מתירין בפדיון ולא בטל [כמוקדשין פ\"ג מ\"ג]. נ\"ל דבנ\"ר בירושלים מיירי דאין לו פדיון מדדינו כמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים</b><br> ל\"ד ר'. דבכה\"ג א\"צ צירוף. רק מיירי בנפל לקצ\"ט ונעשה הכל ר' ונאסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או סאה ועוד של כלאי הכרם</b><br> מצטרף הכ\"כ לצ\"ט כאילו היה ר' ומשהו חולין ומתבטל הערלה וכן מצטרף סאה ערלה לצ\"ט דחולין לבטל סאה ומשהו של כ\"כ דמתני' ר\"י היא וכלעיל. ה\"נ סאה כ\"כ בטל בקצ\"ט ומשהו. והעוד בטל בסאה חסר משהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אי נפרש שניהן בערלה ממש וכמו שכתבתי לעיל [סי' י\"ד]. ע\"כ צ\"ל דבבא זו מיירי דנפילת ערלה תחלה היה לר' ממש ונתבטלה ולהכי מהני הערלה שנפלה תחלה לבטל הערלה שנפלה בסוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המחמץ</b><br> שחימץ עיסה בשאור או בשמרי' של איסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמתבל</b><br> שנתן תבלין איסור בקדירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמדמע</b><br> שעירב לח בלח אפי' בלי בישול ונרגש הטעם. ומדמע נ\"ל כמו מלאתך ודמעך לא תאחר שפירש הרמב\"ן שהוא לשון דמע עין ר\"ל מעשרות של תירוש ויצהר שיוצאות הטפות מהפרי כמו דמעות. וכ\"כ נראה לי בכל מקום שהזכירו חז\"ל מלת מדמע ר\"ל תערובות לח בלח שמתערב יפה דבלח יש בילה. ויש אומרים דמחמץ ומתבל קאי אערלה וכ\"כ ומדמע היינו נמי ממש מחמץ ומתבל בתרומה רק דבתרומה נקרא מדמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> אפי' יש ר\"א מדנרגש טעמו לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית שמאי אומרים אף מטמא</b><br> בנתן שאור או תבלין טמאים בקדירה טהורה אף שאין בשאור ותבלין כביצה שהוא השיעור לטמא אחרים אפילו הכי נטמא הכל דכמו דלא בטל טעמן לא בטל טומאתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה</b><br> ר\"ל אם יש בהטומאה כביצה והיא מחמץ או מתבל וכו' אז לא בטיל דאע\"ג דגם בטומאה שייך ביטול [כנדה כ\"ז ב'] הכא שאני דנרגש האיסור. מיהו הא דאמרינן דכל דעביד לטעמא לא בטיל היינו רק באסור מעצמו והוא דבר חריף [רטו\"ז יו\"ד סי' צ\"ח סס\"ק י\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר שמעתי משמאי הזקן שאמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו בביצה</b><br> ואפילו אינו מחמץ או וכו' לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחמיר</b><br> ר\"ל לאיזה ענין אמרו במ\"ד כל וכו' שיהי' הכל להחמיר ומשני בנתערב במין במינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>להקל ולהחמיר</b><br> ר\"ל ובמה אמרו פעמים להקל ופעמים להחמיר ומשני באינו מינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שאור של חטים שנפל תוך עיסת חטים</b><br> דהיינו מב\"מ וה\"ה בשאר מב\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור</b><br> דתרתי בעינן שיתבטל בק\"א ולא יורגש טעמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כגון גריסין</b><br> של תרומה וה\"ה שאור שעורים בעיסת חיטין. רק נקט גריסין בעדשים שיש טעם ממש ואפ\"ה מותר מדאינו נרגש. א\"נ נקיט גריסין ועדשים אף ששניהם מיני קטניות אפ\"ה מחשב אינו מינו. והא דנקט כולה גווני בתרומה היינו משום דהוא הראשון שנזכר לעיל [במ\"ד]. מיהו ה\"ה בערלה וכ\"כ שאוסרים בר\"א כך הוא דינן דבמחמץ במין במינו לא בטלו בר\"א ובאינו מחמץ באינו מינו א\"צ ביטול אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך</b><br> קודם שחימץ השאור של חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש בו כדי לחמץ אסור</b><br> דאע\"ג דגם בלי השאור תרומה היתה מחמצת מהשאור חולין שנפל תחלה אפ\"ה ע\"י התרומה היה ממהר להחמיץ. ואי\"ל עכ\"פ במהירות החימוץ זוז\"ג הוא דהרי רק ע\"י שניהן מיהר להחמיץ. ��\"ל כיון דנפל האיסור לבסוף מחשב כאילו הוא לבד גרם מהירות החימוץ. ולפ\"ז בנפלו שניהן יחד וכ\"ש בנפל היתר לבסוף י\"ל דמותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> במ\"ח לא פליג ר\"ש. דמדנפל שאור דתרומה קודם שנתחמצה בחולין הרי ממהרת להחמיץ ע\"י התרומה משא\"כ הכא דכבר נתחמצה בחולין הרי התרומה נטל\"פ דמתחמץ יותר מהראוי ולרבנן לא מחשב נטל\"פ מדחזי לחמץ בה עיסות אחרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבלין</b><br> כל דבר שנותנין לקדירה למיהב טעמא כשומן או יין ובצלים ובשמים נקרא תבלין [כ\"כ הר\"מ משא\"כ לתו' שבת דקמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים ושלשה שמות ממין אחד</b><br> ר\"ל ג' אסורין חלוקין כגון ערלה וכ\"כ ותרומה שהן כולן ממין א':"
+            ],
+            [
+                "<b>או משלשה</b><br> ר\"ל או ג' מינים מאיסור א':"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> ר\"ל מצטרפין לאסור קדירה בנ\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין</b><br> לאסור נמי ביבש ביבש בר\"א. א\"נ מצטרף למלקות בכזית:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין</b><br> דאע\"ג דר\"ש ס\"ל כל שהוא למכות היינו בעינא משא\"כ ע\"י תערובות. [תוס' מעילה די\"ח א' ד\"ה תני]. אולם זו היא סברת רבינו יקר ודחה אותה ר\"ת [בע\"ז דס\"ח א' ד\"ה ואידך] ע\"ש. אלא תי' דלא אמר ר\"ש כל שהוא למכות גם בתערובות רק בדבר שאין לו ביטול. ונ\"ל דמש\"ה אפסיק במשנה י' בין משנה ט' וי\"א בין סדרא דשאור ושאור שנפלו לעיסה דקמ\"ל דאע\"ג דבזוז\"ג בחד מינייהו היתר מודו רבנן דמותר כמי\"א עכ\"פ בזוז\"ג ותרווייהו דאיסור כמ\"י ס\"ל לרבנן דאסור [ועי' תו' ע\"ז דס\"ח ב' ד\"ה לר\"ש. דזוז\"ג לא שייך כ\"א באין בכל א' כדי נ\"ט ולפ\"ח יו\"ד ק\"ב סק\"ה זוז\"ג לא שייך כשגוף האיסור מעורב]. ולהכי נקט תבלין במ\"י דבתבלין שייך שפיר טפי ג' מיני איסור. ערלה וכ\"כ ותרומה. דכולן גדולי אילן. משא\"כ בשאור לא שייך ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אחר האחרון אני בא</b><br> שהאחרון הוא שגורם החימוץ ודוקא בקדם וסילק האיסור קודם שנתן שאור היתר אבל בלא סלקו קודם שנתחמץ זוז\"ג אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם אינו אוסר עד שיהא בו די לחמץ</b><br> דזוז\"ג מותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יועזר איש הבירה</b><br> ר\"ל הי' שר בביהמ\"ק לצוות ולפקד בכל העניינים דבהמ\"ק נקרא בירה [יומא ד\"ב א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ</b><br> נ\"ל דר\"ל דמוסיף אחכמים דביש בשניהן כדי להחמיץ כל א' נמי אסור [עי' לעיל כ\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלים</b><br> כמנעלים ושאר כלי עור:"
+            ],
+            [
+                "<b>שסכן בשמן טמא</b><br> ונבלע בהן השמן והטבילן והרי הטבילה לא אהני לטהר השמן הבלוע מדאינן מים [כמקואות פ\"י מ''ח]. אעפ\"כ נשארו הכלים טהורים אחר שטבלן דטומאה בלועה אמ\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחזר וסכן בשמן טהור</b><br> ודרך הכלי כשישתמשו בו להפליט השמן הבלוע בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר אחר הראשון אני בא</b><br> ר\"ל אף אחר ראשון דמשניהן נפלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אחר האחרון</b><br> דס\"ל דכלי שבע משמן הראשון והוא דוחה השני ופולטו לחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לזרים</b><br> דהרי שניהן אסורים לזרים ורבנן לטעמיי' במ\"י דשמות מחולקין מצטרפי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דלדידהו הוה ליה זוז\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> לטעמי' במ\"י דאמ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבלין</b><br> קמשמע לן פלוגתיי' גבי תבלין דאפילו מינין מחולקין ואיסורים מחולקין מצטרף לרבנן וקמשמע לן בשאור דאפי' מין א' ושמות מחולקין אמ\"צ לר\"ש ואף דהא כבר שמעי' לי' במ\"י סד\"א דהתם רק ביבש ביבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חתיכה של קדשי קדשים</b><br> דאסור לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>של פגול ושל נותר</b><br> דאסור גם לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתבשלו עם החתיכות</b><br> והיה בחתיכות רק כדי לבטל אחד מהאיסורים ולא כדי לבטל כולם. ונ\"ל דמש\"ה לא נקט הכא בשר תאוה כבסיפא דהכא מצי איירי אפי' בקדשים קלים דהרי גם הם מותרים לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לזרים</b><br> עד דאיכא כדי לבטל כולן דב' איסורים מצטרפי' כנ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דקדשי קדשים מותר לגבייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> ונ\"ל דלהכי נקט פלוגתייהו נמי גבי קדשים לאשמעי' דאפי' בקדשים דכתיב בהדיא כל אשר יגע בבשרה יקדש דמינה ילפינן [פסחים דמ\"ה] היתר מצטרף לאיסור וכ\"ש איסור לאיסור אפ\"ה פליג ר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשר קדשים קלים</b><br> דשרי לזרים טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתבשלו עם בשר התאוה</b><br> חולין דשרי אף לטמאים ויש בחולין לבטל כל א' בפ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לטמאים</b><br> דמצטרף אף לר\"ש דק\"ק וקדשים קלים שם א' הן ומין א' הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לטהורים</b><br> אפילו לרבנן דק\"ק אין בהן כדי לאסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק</b><br> דגם קליפה אסור בהנאה וחזותא מלתא היא באיסור דאו' משא\"כ באיסור דרבנן [כנדה דס\"ב וב\"ק דק\"א]. מיהו בלא עביד לחזותא כיין במים בטל בו' חלקים [כפ\"ח י\"ד ק\"ב סק\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערב באחרים כלם ידלקו</b><br> דכל שכשמכרו דרכו למנותו חשיב ולא בטיל. וכל הנך דפרקן דתני בהו ידלקו ולא סגי שימכרם חוץ מדמי איסור כיי\"נ שנתערב [פ\"ה דע\"ז מ\"י]. התם ביי\"נ ליכא למיחש שיחזור וימכרנו לישראל משא\"כ הכא. ולרמב\"ם התם בסתם יינם מיירי דהו\"ל דרבנן משא\"כ הכא דאו'. גם היתר הולכת דמי הנאה לים המלח אינו רק בע\"ז דתופסת דמיה ולהכי הו\"ל כמוליד האיסור גופי' לים המלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים</b><br> בנתערב בר' בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצובע מלא הסיט</b><br> ר\"ל חוט א' ארוך כשיעור הפסק שבין אמה לאצבע. וההפסק שבין אגודל לאצבע נקרא סיט כפול מדכפל בשיעורו מהפסק שבין אמה לאצבע. ולרמב\"ם סיט הוא ב' טפחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר ידלק הבגד</b><br> דסיט שיעור חשוב. מיהו לרבנן אפילו פחות מסיט בעי ר' לבטלו. וקמ\"ל מ\"א דאפי' בגד שלם בטל לחכמים וקמ\"ל מ\"ב דאפי' בחוט מחמיר ר' מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורג מלא הסיט מצמר הבכור</b><br> דאסור לגוזזו. מדאורייתא בין תם ובין בעל מום והצמר הגזוז ממנו אסור בהנאה רק מדרבנן [כתו' בכורות כ\"ה א' ד\"ה שער] וכן משמע נמי מהרמב\"ם [פ\"ג מבכורות הי\"א שהרי כ' ולא גזרו גזירה זו וכו']. וה\"ה בכל קדשי מזבח כך דינן שאסורים בגיזה ועבודה מדאו' וצמרן שנגזז אסור מדרבנן [כבכורות כ\"ה א']. וגם קדשי בדק הבית אסורים עכ\"פ בגיזה ועבודה מדרבנן וגיזתן אסור מדרבנן בהנאה [כרמב\"ם פ\"א ממעילה הי\"ב]. רק אפ\"ה נקט תנא הכא בכור משום דרק בכור אפי' הוא בעל מום ואפי' נולד במומו ואפי' צמר שנשר או נגזז ממנו אחר שהומם לעולם אסור בהנאה ואפי' לאחר שנשחט במומו ואין לו פדיון ולפיכך מדאין לו שום היתר להכי דוקא כשהוא מלא סיט שהוא דבר חשוב לא בטל אבל בפחות מזה בטל ברוב. אבל שאר קדשי מזבח וכ\"ש קדשי בדה\"ב הרי הצמר הנגזז מהם אחר שהוממו אם נפדו ונשחטו אח\"כ הותר הצמר שנגזז ממנו בחייו [כרמב\"ם פ\"א ממעילה ה\"י]. א\"כ צמר זה שנגזז מהן בחייהן הוה דבר שיש לו מתירין כשיפדו אחר שיוממו וישחטו ולפיכך אפי' בפחות מסיט לא בטל דכל דשיל\"מ אסור במשהו [ועיין ראב\"ד ספ\"ג מבכורות] ומיירי הכא בין בתם ובין בבע\"מ ודלא כהר\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשער הנזיר</b><br> דג\"כ אסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפטר חמור</b><br> לאחר עריפה דג\"כ אסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק</b><br> גבי צמר תנא בגד וגבי שער תנא שק דהכי אורחיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמוקדשין</b><br> קדשי בדק הבית או של קדשי מזבח חוץ מבכור דיש להן פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקדשין כל שהן</b><br> דהו\"ל דשיל\"מ אם יופדו אחר שיוממו וכשישחטן אח\"כ הותר צמרן שנגזז מהן בחייהן אחר שהוממו. ולהכי גם בפחות ממלוא סיט אסור. וגם בל\"ז אפי' קדשי מזבח מצי למתשל עלה [כתוס' כריתות י\"ג ב' ד\"ה ארבע] ולהר\"ן [נדרים ע\"ח א' ד\"ה לומר] אף שנזרק הדם ישנו בשאלה וכל דשיל\"מ לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבשיל שבשלו בקליפי ערלה</b><br> ואבוקה כנגדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידלק</b><br> דיש שבח עצים בתבשיל ובפת לחומרא אבל לא לקולא [כפ\"ב דמ\"ש סמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>יעלה באחר ומאתים</b><br> אפי' לר\"מ. ונ\"ל דקמ\"ל מ\"ד דאף בתבשיל דדופן קדירה מפסיק סגי באבוקה כנגדה וקמשמע לן משנה ה דאפי' פת דדרכו למנות כר' עקיבא משנה ו הכא מיירי דאינן ככרות של בעה\"ב משום הכי יבטלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו לו חבילי תלתן</b><br> פענכעל. ואין חבילה פחות מכ\"ה גבעולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערבו באחרים כלם ידלקו</b><br> מיהו בחזר ונתערב א' מתערובות זה הו\"ל ס\"ס ובטל. ובש\"ס [ביצה ד\"ג ב'] ובשאר דוכתי גרסינן ואם נתערב באחרות ואחרות באחרות כולן אסורות [ועיין תוס' שם]. מיהו אנן קי\"ל דתערובות הב' מותר רק שלא יאכל כולן כאחד דאז ליכא ס\"ס [ש\"ך י\"ד ק\"י סק\"נ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות</b><br> שברוב פעמים מוכרין אותן במנין מפני חשיבותן [זהו דעת ר' יוחנן ביצה ד\"ג ב' וכן משמע לע\"ד מדלא קאמר שאין מוכרין אותו אלא במנין וגם בל\"ז בכל דוכתא אזלינן בתר רובא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקדש</b><br> חייב לשרוף כל התערובות וחבילין נמי דרכן למנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד</b><br> דאלו חשיבי ביותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו הם אגוזי פרך</b><br> י\"א קראך מאנדלן וי\"א קאקוסניססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רמוני בדן</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחולפות תרדין</b><br> עלים וצלעות של ווייסקאהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקולסי כרוב</b><br> קרויט שטוידע שבא\"י שהם גדולים וטובים בטעם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודלעת יונית</b><br> מעלאנע שבארץ יון:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומ�� אף ככרות של בעל הבית</b><br> דמתוך שהן שלו מתקנם יפה יותר מהנחתום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הראוי לערלה ערלה</b><br> ר\"ל בו' המנויין יש מהן דשייכן בערלה כגדולי אילן דין התערובות כערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכלאי הכרם כלאי הכרם</b><br> דמיני ירקות שבששה הנ\"ל דין התערובות ככלאי כרם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד</b><br> ר\"ל באיזה אופן אמרינן בהנך דלעיל שיהיו אוסרים בכל שכן. וביש ספרים ל\"ג כיצד:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתפרדו הרמונים</b><br> עי' פרק א דמעשרות נ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתפרסו הככרות</b><br> סתמא כרבי עקיבא לעיל. וקיימא לן כרבי מאיר דכל ז' הנ\"ל או שאר דברים חשובים מצ\"ע או מצד מקומן או דברים שתמיד נמכרים במנין לא בטלי [י\"ד ק\"י וט\"ז שם סק\"א]:"
+            ],
+            [
+                "כפירות עובד כוכבים שיש בגינתו גם אילני ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בארץ ישראל אסור</b><br> דבא\"י הו\"ל ס' דאו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסוריא מותר</b><br> דהחמירו בסוריא קצת לאסור רק ס' הקרוב לוודאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקח</b><br> ר\"ל יורד אל הגן וקונה שם הפירות שאפשר לחשוב שהן מעצי ערלה שבגן ותולין שהובאו מבחוץ מאילנות זקנות. אף דקרוב לוודאי שלקטן העובד כוכבים מהערלה. אפ\"ה שרי. דאף דגם בחו\"ל הו\"ל הלממ\"ס דהו\"ל כדאו'. הכי נמסר הלממ\"ס דספיקו כל דהו מותר [והכי קיי\"ל י\"ד רצ\"ה ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יראנו לוקט</b><br> דאז הו\"ל ודאי ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרם נטוע ירק</b><br> דאסור ודאי והוא הדין ס' כ\"כ. מיהו לרוב פוסקים דרק קנבוס ולוף אסור מדאו' בכרם. אבל שאר ירקות אסורים רק מד\"ס ע\"כ הכא בקנבוס ולוף מיירי דאל\"כ הרי ספיקא דרבנן הוא. אבל לתוס' מנחות [דף ט\"ו ב'] ולהר\"ן [חולין ש\"ח ב'] כל ירקות הנאכלים לאדם אסורים מדאו' בכרם א\"כ מצי איירי הכא בכל מיני ירקות הנאכלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקט</b><br> ר\"ל יורד עובד כוכבים ולוקט בפני ישראל וישראל מותר לקנותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא ילקוט ביד</b><br> ר\"ל שלא ילקט הישראל בעצמו גזירה שמא יזרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>החדש אסור מן התורה בכל מקום</b><br> אפי' בחו\"ל ועי' פ\"א דחלה סי' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה הלכה</b><br> הלממ\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>והכלאים מדברי סופרים</b><br> ודוקא כ\"כ. דבא\"י אסור בהנאה גזרו בחו\"ל אפי' באכילה. [מיהו לא גזרו רק בזרען במפולת יד זרע הגפן וב' מיני זרעים אחרים ביחד אבל א\"צ הרחקה זמ\"ז כלל] דאף על גב דלכתחלה גם זה אסור בחוצה לארץ אפילו הכי דכיון דבכה\"ג בארץ ישראל אינו לוקה בחוץ לארץ מותר באכילה. וי\"א דגם בכה\"ג אסור בהנאה גם בחו\"ל [י\"ד רצ\"ו] אבל כלאי זרעים דמותר בא\"י באכילה. בחו\"ל שרי לזרוע לכתחילה אבל הרכבת אילן גם בחו\"ל אסור מדאו'. ועי' ספ\"ק דכלאים סי' ע\"ו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Orlah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,524 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Orlah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Orlah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הנוטע</b><br> אילן מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לסייג</b><br> שיהיה האילן גדר לשדהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולקורות</b><br> לגדל קורות לבנין או להסקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור מן הערלה</b><br> פירותיו מותרים ודוקא בעשה איזה מעשה מתחילה שניכר שאינו נוטעו לאכילה אם לעצים שנטען סמוכים ולא הרחיקן כדרך להרחיק אילני מאכל זמ\"ז ואם לקורות שקיצץ הענפים כדי שיתעבה הגזע ואם לסייג שנטען בגבול סביב. מיהו אפ\"ה בנמלך תוך ג' לאכילה חייב ומונין לו ג' שנים משעת נטיעתו [י\"ד רצ\"ד סכ\"ג]. ושנות ערלה מחשבין כך אם נטע קודם ט\"ז באב דנשאר עדיין מ\"ד יום עד ר\"ה דהיינו י\"ד יום לקליטה ול' יום בשנה למחשב שנה הרי מ\"ד יום אלו מחשבי שנה וא\"צ למנות עוד רק ב' שנים מר\"ה ההוא. אבל בנטע ביום ט\"ז באב או אח\"כ צריך למטת מר\"ה הבא שלש שנים שלימות. מיהו אחר כלות ג' שנות הערלה הפירות החונטים עדיין עד ט\"ו בשבט בשנת ד' אסורים דחנטו על מי שנה שעברו והחונטים מט\"ו בשבט של שנת ד' עד ט\"ו בשבט של שנת ה' דין רבעי להם ואחר כך הן חולין גמורין [י\"ד שם ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר אפילו אמר</b><br> לאו דוקא דגם מחשבה מהני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפנימי</b><br> צד פנימי שבאילן או אותו צד שבאילן שפונה לצד שדהו היינו פנימי:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחיצון פטור</b><br> והכי קיי\"ל [שם סכ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עת שבאו אבותינו לארץ מצאו נטוע פטור</b><br> וא\"ת מה דהוה הוה כקו' הש\"ס [יומא ד\"ה ב']. וי\"ל למאי דקיימא לן דתרומה בא\"י בזה\"ז דרבנן [כי\"ד של\"א] דנתבטלה קדושת הארץ. אם כן גם ערלה וכלאי הכרם וחדש אינו אסור שם רק מדרבנן [כ\"כ רמל\"מ פ\"י ממא\"ס]. אם כן יש נפקא מינה לע\"ל תוב\"ב. ולפ\"ז בדבר זה קיל ארץ ישראל מחוצה לארץ דבארץ ישראל אסור בזמן הזה רק מד\"ס ובחוצה לארץ בין שנטעו ישראל או עובד כוכבים בין בשדה ישראל או של עובד כוכבים אסור מהלממ\"ס [כקדושין ד' ל\"ט א' וי\"ד רצ\"ד]. ורק דספיקא שרי וכך הי' הלממ\"ס [י\"ד רצ\"ד ס\"ח]. מיהו י\"ל דבזה\"ז דבא\"י מד\"ס לא עדיף חו\"ל מינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטעו</b><br> לאחר שבאו לא\"י אפי' נטע עובד כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטע לרבים</b><br> ברשותו לצורך רבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה פוטר</b><br> וקיי\"ל כת\"ק [שם סכ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעובד כוכבים שנטע</b><br> בשדה ישראל בין לעצמו בין לישראל כך כ' הרמב\"ם והר\"ב כאן ולא קיימא לן כן אלא בין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ בין של ישראל או של עובד כוכבים אסור רק בארץ ישראל מדאורייתא ובחוצה לארץ הלממ\"ס [כלעיל סי' ח']:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגזלן שנטע</b><br> בשדה שגזל אפי' קודם יאוש [ומהר\"ב משמע דוקא בנתיאשו. ולא ידענא מי גרע לא נתיאשו מעמד מאליו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנוטע בספינה</b><br> של חרס וה\"ה בעציץ חרס. מיהו בשל עץ שאין השרשים מפעפעין ויוצאין בו בעי נקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעולה מאליו</b><br> ודוקא ביישוב אבל ביערות פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר</b><br> שנשאו רוח למקום אחר ונשרש שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסלע עמו</b><br> ר\"ל שנתלש עמו העפר שסביב השרשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יכול לחיות</b><br> מהעפר שנתלש עמו בלי תוספת עפר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שזעזעתו</b><br> ערשיטטערט:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחרישה</b><br> ונתגלו הענפים וחזר וכסן בעפר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שזעזעו ועשאו כעפר</b><br> נ\"ל דר\"ל או שנענע הסלע בידים ועשאו כשאר עפר תלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר ונשתייר בו שורש</b><br> מחובר בקרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון</b><br> כעובי מחט האורגים שמותחים בו הבגד להרחיבו. והכי קיי\"ל [שם ס\"כ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילן שנעקר ובו בריכה</b><br> בריכה ר\"ל שכופף ראש האילן וטומנו בארץ וחוזר ויוצא ובכה\"ג אין בראש שיצא דין ערלה מדיונק עדיין מאילן הזקן. מיהו הכא מיירי בנעקר שורש אילן הזקן ואז הענף שיצא והאילן גופא אינן יונקים מעתה רק ממקום המוברך בארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרה הזקינה להיות כבריכה</b><br> ר\"ל שניהן חייבים בערלה ומונין להן ג\"ש משעה שנעקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבריכה שנה אחר שנה</b><br> שחזר וכפף ראש הענף שיצא ועשה שוב כמה בריכות חדשות זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפסקה</b><br> ר\"ל שנחתך בריכה א' באמצע' דהשתא אין השאר מחוברים לזקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה</b><br> שנות ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סיפוק הגפנים</b><br> ר\"ל ראש זמורה שמגפן זה מרכיבו [איינאימפפען] בגפן אחר. וכל דבר קצר שהאריכו נקרא סיפוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסיפוק על גבי סיפוק</b><br> ר\"ל זמורה מהסיפוק חזר והרכיבו בגפן אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהבריכן בארץ</b><br> שטמן אמצע הסיפוק בארץ דהו\"ל השתא ב' כוחות חדשות דכל ענף שהרכיבוהו אזקנה אחרת ראוי להתחייב בערלה מדהוא יניקה חדשה וכ\"כ הבריכה שבארץ הו\"ל כנטעה מעיקר' וסד\"א דלתבטיל בהן יניקתו שמגפן הזקן שממנו יצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מקום שכחה יפה</b><br> שהזמורה שסיפקה יונקת מהגפן שיצאה ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקום שכחה רע אסור</b><br> וסי' לזה שכשיונקת ממנו העלי' הפוכין לצד אחר מכנגד אילן הזקן כמשל דאכיל דלאו דלי' באיש לאסתכולי בי'. מיהו בכה\"ג גם ת\"ק מודה כי פליגי בנשרו העלין ר\"מ מחמיר בספק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן בריכה שנפסקה</b><br> דמהשתא חייבת בערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיא מלאה פירות</b><br> ואילו תלשן מיד היו מותרים מדגדלו בהיתר. אבל אלו הוסיפו בגידולין באיסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הוסיף במאתים</b><br> ר\"ל שיש חלק א' איסור וקצ\"ט היתר מה שגדל כבר. וכיצד משערין עיין כלאים פ\"ה סי' ל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> דערלה בטלה בר'. וכ\"כ משערין באילן שנעקר בפירותיו וחזר ושתלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות</b><br> משכח\"ל נטיעה שנאסר בכלאים ותתערב באחרות כגון שהעביר עציץ נקוב תחת גפן א' והוסיף ר' ואינו יודע איזהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה לא ילקוט</b><br> דבמחובר לא שייך ביטול דהו\"ל קבוע [כך נ\"ל] וכי מלקט להו הו\"ל כמבטל איסור לכתחילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יתכוין ללקוט</b><br> לבטל האיסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים</b><br> דביטול איסור לכתחילה מד\"ס והרי אין לך אדם נוטע ערלה בכרמו בלי סי' ויאסר כרמו ומדהוא מלתא דלא שכיחא ל\"ג בה רבנן [כך תי' רש\"י גיטין ד' נ\"ד ב' ועמ\"ש ספ\"ה דתרומה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלים והלולבים</b><br> הענפים הרכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומי גפנים</b><br> מי' היוצאים מגפן כשיחתוך בו ביומי ניסן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסמדר</b><br> הגפן משיפרח מיד ניכר בו ענב דק ועד שיתגדל הענב כפול הלבן נקרא סמדר ואח\"כ נקרא בוסר עד שיתבשל לגמרי. וכן אמרינן [ברכות ל\"ו ב'] הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן מיהו בבוסר כעל\"פ דאסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וברבעי</b><br> לאוכלן בלי פדיון חוץ לירושלים דלאו בני אכילה נינהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואסורים באשרה</b><br> אילן הנעבד או שהועמד תחתיו ע\"ז דבע\"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה</b><br> הקפיא חלב לגבינה עם גוממי שנוטף מאילני ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשרף הפגים</b><br> ר\"ל בשרף פרי שלא נתבשל כ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ענקוקלות</b><br> ענבים שהשירן הרוח קודם שליש בישולן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחרצנים</b><br> גרעיני ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והזגים</b><br> קליפות ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והתמד שלהם</b><br> מים שנתנו ע\"ג שמרים או חרצנים וזגים עד שקלטו טעם יין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנץ שלו</b><br> פרח שבראשו כעל אתרוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגרעינים</b><br> גרעיני הפירות וכולן טפל לפרי מקרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנזיר</b><br> ר\"ל קליפי וגרעיני ענבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותרין ברבעי</b><br> דאיתקש רבעי למע\"ש שאינו נוהג רק בחזי לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנובלות</b><br> פירות שנשרו מאילן אחר שליש בשולן קודם שנתבשלו כ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלם אסורות</b><br> ר\"ל בין של ערלה או אשירה או נזיר או רבעי אסורות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר נוטעין יחור</b><br> גרופית בזית וחריות בדקל וזמורה בגפן יחור בתאנה [גחזי סי'] כולן לשון ענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>של ערלה</b><br> דהעץ מותר בהנאה ולא גזרינן עץ אטו אגוז:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא פרי</b><br> ואף ע\"ג דגדולי טבל ומע\"ש מותרים [כפ\"ט דתרומות מ\"ד] שאני ערלה דאסור בהנאה. מיהו בדיעבד מותר מדה\"ל זוז\"ג קרקע דהיתר ופירא דאיסור [י\"ד רצ\"ד סי\"ב]. ופשוט דעכ\"פ צריך ג\"ש לאילן שגדל מהפרי [ט\"ז שם סקי\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מרכיבין בכפניות של ערלה</b><br> ענף שיש בו תמרי ערלה בעודן סמדר אסור להרכיבו באילן אחר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>התרומה ותרומת מעשר של דמאי</b><br> וכל שכן וודאי. מיהו תרומת דמאי לא משכחת לה דהרי לא נחשדו עמי הארץ עליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולים באחד ומאה</b><br> סאה איסור מתבטל בק' היתר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> באכל כזית מכולן לקי אי נמי בנפל סאה מכולן לפחות מק' נאסרו ובהא כ\"ע מודו מדכולן אקרי תרומה והו\"ל משם א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך להרים</b><br> מהתערובות כמדה שנפל ונותנו לכהן. מיהו בשאר איסורים דליכא גזל השבט א\"צ להרים כשכבר נתבטל. ונ\"ל דאפי' היה התרומה שלו כגון שירשה או שקנה אותה אפ\"ה צריך להרים מדאיכא עכ\"פ גזל השבט שיקנו אותה הסאה ��זול בדמי תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולים באחד ומאתים</b><br> סאה איסור בר' היתר דמדכפול איסורו לאסור גם בהנאה הוכפל בשיעור ביטולו משא\"כ תרומה רק הנאה של כליון אסור [כתוס' פסחים דל\"ד א']. ודוקא בנתערב בא\"מ ביבש או במינו אפי' בלח אבל בא\"מ בלח א\"צ ק' ור' דבס' סגי וכמ\"ז. ומשכח\"ל א\"מ ביבש בנתפרר או שא\"י איזה מין הוא האיסור [ש\"ך י\"ד ק\"ט סק\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> דב' איסורים שטעמן שוה ושיעורן להתבטל שוה אף דשמותיהן מחולקין מצטרפין למלקות בכזית ולאסור בר' ביבש ובלח בס' מיהו דוקא בנפלו מעורבין אבל בזא\"ז מבטלין זה את זה וכמ\"ג דאף למה דקיי\"ל כמ\"ד חנ\"נ אף באיסורים דלאו בו\"ח. אפ\"ה ביבש ביבש אף בבו\"ח א\"א חנ\"נ ובלח בלח דוקא בשאר איסורים והפ\"מ א\"א חנ\"נ [י\"ד סצ\"ב]. אבל ב' איסורים שאין טעמן שוה כחלב ודם שנפלו לקדירה אפילו בנפלו מעורבין מבטלי' זא\"ז [י\"ד צ\"ח ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר אינן מצטרפין</b><br> אף בלח דשניהן נותנין טעם א' של איסור בקדירה אמ\"צ. ור\"ש לטעמיה לקמן [מ\"י] דכל שאינו משם א' וממין א' אמ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם</b><br> ר\"ל צריך ס' נגד שתיהן בנתערב בלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא לאסור</b><br> בנתערב ביבש כ\"א מצטרף לבטל חבירו:"
+            ],
+            [
+                "<b>התרומה מעלה את הערלה</b><br> ר\"ל תרומה מצטרף להחולין לבטל הערלה [ה\"ה שמבטל לכלאי הכרם אלא מדמוכח כן ממאי דמסיק להכי קיצר תנא בלשונו] וכמו כן ערלה [או כלאי הכרם] מבטלין את התרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד סאה תרומה שנפלה למאה</b><br> ר\"ל לצ\"ט ונעשה הכל ק' דאי לק' ממש ל\"ל צירוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>זו היא שהתרומה מעלה את הערלה</b><br> דמדנפלו לשם בשוגג מצטרף התרומה להחולין לבטל הערלה בר' חצאי סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את התרומה</b><br> דמצטרף הערלה להחולין לבטל התרומה בק' ועוד. ומתני' ר\"י פ\"ד דתרומה היא דס\"ל תרומה בטלה בק' ועוד ולדידן דקיי\"ל כר\"א דצריך ק\"א ע\"כ מיירי בהי' צ\"ט וחצי חולין ומצטרף להן חצי סאה מהסאה תרומה לבטל החצי סאה ערלה. ואילה\"ק הרי קודם שנפל איסור השני חנ\"נ. י\"ל דזהו בלח ביבש אבל ביבש ביבש א\"א חנ\"נ וכלעיל סי' ו':"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אע\"ג דבשם א' אמרינן דחו\"נ אפילו בנודע בינתיים [וכי\"ד סצ\"ט ס\"ו] משכח\"ל. הכא בנתערב ביבש ביבש במינו דאז אינו חו\"נ [כש\"ך שם]. ואע\"ג דלעיל [תרומות פ\"ה מ\"ז] אמרינן אפי' בתרומה דקילא דאסור רק לכהן ואפ\"ה גם בנתבטלה כבר חו\"נ כשחזר ונפל לשם. כבר תי' הש\"ך שם דתרומה שאני מדנפל לשם השני קודם שהרים את הראשון וכ\"כ גם הר\"ש הכא. או דמיירי הכא דחד מנייהו נטע רבעי וקרי לה ערלה דמן הערלה הוא בא [וכפסחים דמ\"ד ב'] וכרא\"ש. ואף ע\"ג דנ\"ר הו\"ל יש לו מתירין בפדיון ולא בטל [כמוקדשין פ\"ג מ\"ג]. נ\"ל דבנ\"ר בירושלים מיירי דאין לו פדיון מדדינו כמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים</b><br> ל\"ד ר'. דבכה\"ג א\"צ צירוף. רק מיירי בנפל לקצ\"ט ונעשה הכל ר' ונאסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או סאה ועוד של כלאי הכרם</b><br> מצטרף הכ\"כ לצ\"ט כאילו היה ר' ומשהו חולין ומתבטל הערלה וכן מצטרף סאה ערלה לצ\"ט דחולין לבטל סאה ומשהו של כ\"כ דמתני' ר\"י היא וכלעיל. ה\"נ סאה כ\"כ בטל בקצ\"ט ומשהו. והעוד בטל בסאה חסר משהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אי נפרש שניהן בערלה ממש וכמו שכתבתי לעיל [סי' י\"ד]. ע\"כ צ\"ל דבבא זו מיירי דנפילת ערלה תחלה היה לר' ממש ונתבטלה ולהכי מהני הערלה שנפלה תחלה לבטל הערלה שנפלה בסוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המחמץ</b><br> שחימץ עיסה בשאור או בשמרי' של איסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמתבל</b><br> שנתן תבלין איסור בקדירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמדמע</b><br> שעירב לח בלח אפי' בלי בישול ונרגש הטעם. ומדמע נ\"ל כמו מלאתך ודמעך לא תאחר שפירש הרמב\"ן שהוא לשון דמע עין ר\"ל מעשרות של תירוש ויצהר שיוצאות הטפות מהפרי כמו דמעות. וכ\"כ נראה לי בכל מקום שהזכירו חז\"ל מלת מדמע ר\"ל תערובות לח בלח שמתערב יפה דבלח יש בילה. ויש אומרים דמחמץ ומתבל קאי אערלה וכ\"כ ומדמע היינו נמי ממש מחמץ ומתבל בתרומה רק דבתרומה נקרא מדמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> אפי' יש ר\"א מדנרגש טעמו לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית שמאי אומרים אף מטמא</b><br> בנתן שאור או תבלין טמאים בקדירה טהורה אף שאין בשאור ותבלין כביצה שהוא השיעור לטמא אחרים אפילו הכי נטמא הכל דכמו דלא בטל טעמן לא בטל טומאתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה</b><br> ר\"ל אם יש בהטומאה כביצה והיא מחמץ או מתבל וכו' אז לא בטיל דאע\"ג דגם בטומאה שייך ביטול [כנדה כ\"ז ב'] הכא שאני דנרגש האיסור. מיהו הא דאמרינן דכל דעביד לטעמא לא בטיל היינו רק באסור מעצמו והוא דבר חריף [רטו\"ז יו\"ד סי' צ\"ח סס\"ק י\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר שמעתי משמאי הזקן שאמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו בביצה</b><br> ואפילו אינו מחמץ או וכו' לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחמיר</b><br> ר\"ל לאיזה ענין אמרו במ\"ד כל וכו' שיהי' הכל להחמיר ומשני בנתערב במין במינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>להקל ולהחמיר</b><br> ר\"ל ובמה אמרו פעמים להקל ופעמים להחמיר ומשני באינו מינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שאור של חטים שנפל תוך עיסת חטים</b><br> דהיינו מב\"מ וה\"ה בשאר מב\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור</b><br> דתרתי בעינן שיתבטל בק\"א ולא יורגש טעמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כגון גריסין</b><br> של תרומה וה\"ה שאור שעורים בעיסת חיטין. רק נקט גריסין בעדשים שיש טעם ממש ואפ\"ה מותר מדאינו נרגש. א\"נ נקיט גריסין ועדשים אף ששניהם מיני קטניות אפ\"ה מחשב אינו מינו. והא דנקט כולה גווני בתרומה היינו משום דהוא הראשון שנזכר לעיל [במ\"ד]. מיהו ה\"ה בערלה וכ\"כ שאוסרים בר\"א כך הוא דינן דבמחמץ במין במינו לא בטלו בר\"א ובאינו מחמץ באינו מינו א\"צ ביטול אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך</b><br> קודם שחימץ השאור של חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש בו כדי לחמץ אסור</b><br> דאע\"ג דגם בלי השאור תרומה היתה מחמצת מהשאור חולין שנפל תחלה אפ\"ה ע\"י התרומה היה ממהר להחמיץ. ואי\"ל עכ\"פ במהירות החימוץ זוז\"ג הוא דהרי רק ע\"י שניהן מיהר להחמיץ. י\"ל כיון דנפל האיסור לבסוף מחשב כאילו הוא לבד גרם מהירות החימוץ. ולפ\"ז בנפלו שניהן יחד וכ\"ש בנפל היתר לבסוף י\"ל דמותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> במ\"ח לא פליג ר\"ש. דמדנפל שאור דתרומה קודם שנתחמצה בחולין הרי ממהרת להחמיץ ע\"י התרומה משא\"כ הכא דכבר נתחמצה בחולין הרי התרומה נטל\"�� דמתחמץ יותר מהראוי ולרבנן לא מחשב נטל\"פ מדחזי לחמץ בה עיסות אחרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבלין</b><br> כל דבר שנותנין לקדירה למיהב טעמא כשומן או יין ובצלים ובשמים נקרא תבלין [כ\"כ הר\"מ משא\"כ לתו' שבת דקמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים ושלשה שמות ממין אחד</b><br> ר\"ל ג' אסורין חלוקין כגון ערלה וכ\"כ ותרומה שהן כולן ממין א':"
+            ],
+            [
+                "<b>או משלשה</b><br> ר\"ל או ג' מינים מאיסור א':"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור</b><br> ר\"ל מצטרפין לאסור קדירה בנ\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצטרפין</b><br> לאסור נמי ביבש ביבש בר\"א. א\"נ מצטרף למלקות בכזית:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין</b><br> דאע\"ג דר\"ש ס\"ל כל שהוא למכות היינו בעינא משא\"כ ע\"י תערובות. [תוס' מעילה די\"ח א' ד\"ה תני]. אולם זו היא סברת רבינו יקר ודחה אותה ר\"ת [בע\"ז דס\"ח א' ד\"ה ואידך] ע\"ש. אלא תי' דלא אמר ר\"ש כל שהוא למכות גם בתערובות רק בדבר שאין לו ביטול. ונ\"ל דמש\"ה אפסיק במשנה י' בין משנה ט' וי\"א בין סדרא דשאור ושאור שנפלו לעיסה דקמ\"ל דאע\"ג דבזוז\"ג בחד מינייהו היתר מודו רבנן דמותר כמי\"א עכ\"פ בזוז\"ג ותרווייהו דאיסור כמ\"י ס\"ל לרבנן דאסור [ועי' תו' ע\"ז דס\"ח ב' ד\"ה לר\"ש. דזוז\"ג לא שייך כ\"א באין בכל א' כדי נ\"ט ולפ\"ח יו\"ד ק\"ב סק\"ה זוז\"ג לא שייך כשגוף האיסור מעורב]. ולהכי נקט תבלין במ\"י דבתבלין שייך שפיר טפי ג' מיני איסור. ערלה וכ\"כ ותרומה. דכולן גדולי אילן. משא\"כ בשאור לא שייך ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אחר האחרון אני בא</b><br> שהאחרון הוא שגורם החימוץ ודוקא בקדם וסילק האיסור קודם שנתן שאור היתר אבל בלא סלקו קודם שנתחמץ זוז\"ג אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם אינו אוסר עד שיהא בו די לחמץ</b><br> דזוז\"ג מותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יועזר איש הבירה</b><br> ר\"ל הי' שר בביהמ\"ק לצוות ולפקד בכל העניינים דבהמ\"ק נקרא בירה [יומא ד\"ב א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ</b><br> נ\"ל דר\"ל דמוסיף אחכמים דביש בשניהן כדי להחמיץ כל א' נמי אסור [עי' לעיל כ\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלים</b><br> כמנעלים ושאר כלי עור:"
+            ],
+            [
+                "<b>שסכן בשמן טמא</b><br> ונבלע בהן השמן והטבילן והרי הטבילה לא אהני לטהר השמן הבלוע מדאינן מים [כמקואות פ\"י מ''ח]. אעפ\"כ נשארו הכלים טהורים אחר שטבלן דטומאה בלועה אמ\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחזר וסכן בשמן טהור</b><br> ודרך הכלי כשישתמשו בו להפליט השמן הבלוע בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר אחר הראשון אני בא</b><br> ר\"ל אף אחר ראשון דמשניהן נפלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אחר האחרון</b><br> דס\"ל דכלי שבע משמן הראשון והוא דוחה השני ופולטו לחוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לזרים</b><br> דהרי שניהן אסורים לזרים ורבנן לטעמיי' במ\"י דשמות מחולקין מצטרפי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דלדידהו הוה ליה זוז\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> לטעמי' במ\"י דאמ\"צ:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבלין</b><br> קמשמע לן פלוגתיי' גבי תבלין דאפילו מינין מחולקין ואיסורים מחולקין מצטרף לרבנן וקמשמע לן בשאור דאפי' מין א' ושמות מחולקין אמ\"צ לר\"ש ואף דהא כבר שמעי' לי' במ\"י סד\"א דהתם רק ביבש ביבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חתיכה של קדשי קדשים</b><br> דאסור לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>של פגול ושל נותר</b><br> דאסור גם לכהנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתבשלו עם החתיכות</b><br> והיה בחתיכות רק כדי לבטל אחד מהאיסורים ולא כדי לבטל כולם. ונ\"ל דמש\"ה לא נקט הכא בשר תאוה כבסיפא דהכא מצי איירי אפי' בקדשים קלים דהרי גם הם מותרים לזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לזרים</b><br> עד דאיכא כדי לבטל כולן דב' איסורים מצטרפי' כנ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דקדשי קדשים מותר לגבייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> ונ\"ל דלהכי נקט פלוגתייהו נמי גבי קדשים לאשמעי' דאפי' בקדשים דכתיב בהדיא כל אשר יגע בבשרה יקדש דמינה ילפינן [פסחים דמ\"ה] היתר מצטרף לאיסור וכ\"ש איסור לאיסור אפ\"ה פליג ר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשר קדשים קלים</b><br> דשרי לזרים טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתבשלו עם בשר התאוה</b><br> חולין דשרי אף לטמאים ויש בחולין לבטל כל א' בפ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור לטמאים</b><br> דמצטרף אף לר\"ש דק\"ק וקדשים קלים שם א' הן ומין א' הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר לטהורים</b><br> אפילו לרבנן דק\"ק אין בהן כדי לאסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק</b><br> דגם קליפה אסור בהנאה וחזותא מלתא היא באיסור דאו' משא\"כ באיסור דרבנן [כנדה דס\"ב וב\"ק דק\"א]. מיהו בלא עביד לחזותא כיין במים בטל בו' חלקים [כפ\"ח י\"ד ק\"ב סק\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערב באחרים כלם ידלקו</b><br> דכל שכשמכרו דרכו למנותו חשיב ולא בטיל. וכל הנך דפרקן דתני בהו ידלקו ולא סגי שימכרם חוץ מדמי איסור כיי\"נ שנתערב [פ\"ה דע\"ז מ\"י]. התם ביי\"נ ליכא למיחש שיחזור וימכרנו לישראל משא\"כ הכא. ולרמב\"ם התם בסתם יינם מיירי דהו\"ל דרבנן משא\"כ הכא דאו'. גם היתר הולכת דמי הנאה לים המלח אינו רק בע\"ז דתופסת דמיה ולהכי הו\"ל כמוליד האיסור גופי' לים המלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים</b><br> בנתערב בר' בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצובע מלא הסיט</b><br> ר\"ל חוט א' ארוך כשיעור הפסק שבין אמה לאצבע. וההפסק שבין אגודל לאצבע נקרא סיט כפול מדכפל בשיעורו מהפסק שבין אמה לאצבע. ולרמב\"ם סיט הוא ב' טפחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר ידלק הבגד</b><br> דסיט שיעור חשוב. מיהו לרבנן אפילו פחות מסיט בעי ר' לבטלו. וקמ\"ל מ\"א דאפי' בגד שלם בטל לחכמים וקמ\"ל מ\"ב דאפי' בחוט מחמיר ר' מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורג מלא הסיט מצמר הבכור</b><br> דאסור לגוזזו. מדאורייתא בין תם ובין בעל מום והצמר הגזוז ממנו אסור בהנאה רק מדרבנן [כתו' בכורות כ\"ה א' ד\"ה שער] וכן משמע נמי מהרמב\"ם [פ\"ג מבכורות הי\"א שהרי כ' ולא גזרו גזירה זו וכו']. וה\"ה בכל קדשי מזבח כך דינן שאסורים בגיזה ועבודה מדאו' וצמרן שנגזז אסור מדרבנן [כבכורות כ\"ה א']. וגם קדשי בדק הבית אסורים עכ\"פ בגיזה ועבודה מדרבנן וגיזתן אסור מדרבנן בהנאה [כרמב\"ם פ\"א ממעילה הי\"ב]. רק אפ\"ה נקט תנא הכא בכור משום דרק בכור אפי' הוא בעל מום ואפי' נולד במומו ואפי' צמר שנשר או נגזז ממנו אחר שהומם לעולם אסור בהנאה ואפי' לאחר שנשחט במומו ואין לו פדיון ולפיכך מדאין לו שום היתר להכי דוקא כשהוא מלא סיט שהוא דבר חשוב לא בטל אבל בפחות מזה בטל ברוב. אבל שאר קדשי מזבח וכ\"ש קדשי בדה\"ב הרי הצמר הנגזז מהם אחר שהוממו אם נפדו ונשחטו אח\"כ הותר הצמר שנגזז ממנו בחייו [כרמב\"ם פ\"א ממעילה ה\"י]. א\"כ צמר זה שנגזז מהן בחייהן הוה דבר שיש לו מתירין כשיפדו אחר שיוממו וישחטו ולפיכך אפי' בפחות מסיט לא בטל דכל דשיל\"מ אסור במשהו [ועיין ראב\"ד ספ\"ג מבכורות] ומיירי הכא בין בתם ובין בבע\"מ ודלא כהר\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשער הנזיר</b><br> דג\"כ אסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפטר חמור</b><br> לאחר עריפה דג\"כ אסור בהנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק</b><br> גבי צמר תנא בגד וגבי שער תנא שק דהכי אורחיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמוקדשין</b><br> קדשי בדק הבית או של קדשי מזבח חוץ מבכור דיש להן פדיון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקדשין כל שהן</b><br> דהו\"ל דשיל\"מ אם יופדו אחר שיוממו וכשישחטן אח\"כ הותר צמרן שנגזז מהן בחייהן אחר שהוממו. ולהכי גם בפחות ממלוא סיט אסור. וגם בל\"ז אפי' קדשי מזבח מצי למתשל עלה [כתוס' כריתות י\"ג ב' ד\"ה ארבע] ולהר\"ן [נדרים ע\"ח א' ד\"ה לומר] אף שנזרק הדם ישנו בשאלה וכל דשיל\"מ לא בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבשיל שבשלו בקליפי ערלה</b><br> ואבוקה כנגדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידלק</b><br> דיש שבח עצים בתבשיל ובפת לחומרא אבל לא לקולא [כפ\"ב דמ\"ש סמ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>יעלה באחר ומאתים</b><br> אפי' לר\"מ. ונ\"ל דקמ\"ל מ\"ד דאף בתבשיל דדופן קדירה מפסיק סגי באבוקה כנגדה וקמשמע לן משנה ה דאפי' פת דדרכו למנות כר' עקיבא משנה ו הכא מיירי דאינן ככרות של בעה\"ב משום הכי יבטלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהיו לו חבילי תלתן</b><br> פענכעל. ואין חבילה פחות מכ\"ה גבעולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתערבו באחרים כלם ידלקו</b><br> מיהו בחזר ונתערב א' מתערובות זה הו\"ל ס\"ס ובטל. ובש\"ס [ביצה ד\"ג ב'] ובשאר דוכתי גרסינן ואם נתערב באחרות ואחרות באחרות כולן אסורות [ועיין תוס' שם]. מיהו אנן קי\"ל דתערובות הב' מותר רק שלא יאכל כולן כאחד דאז ליכא ס\"ס [ש\"ך י\"ד ק\"י סק\"נ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות</b><br> שברוב פעמים מוכרין אותן במנין מפני חשיבותן [זהו דעת ר' יוחנן ביצה ד\"ג ב' וכן משמע לע\"ד מדלא קאמר שאין מוכרין אותו אלא במנין וגם בל\"ז בכל דוכתא אזלינן בתר רובא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקדש</b><br> חייב לשרוף כל התערובות וחבילין נמי דרכן למנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד</b><br> דאלו חשיבי ביותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו הם אגוזי פרך</b><br> י\"א קראך מאנדלן וי\"א קאקוסניססע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רמוני בדן</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחולפות תרדין</b><br> עלים וצלעות של ווייסקאהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקולסי כרוב</b><br> קרויט שטוידע שבא\"י שהם גדולים וטובים בטעם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודלעת יונית</b><br> מעלאנע שבארץ יון:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר אף ככרות של בעל הבית</b><br> דמתוך שהן שלו מתקנם יפה יותר מהנחתום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הראוי לערלה ערלה</b><br> ר\"ל בו' המנויין יש מהן דשייכן בערלה כגדולי אילן דין התערובות כערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכלאי הכרם כלאי הכרם</b><br> דמיני ירקות שבששה הנ\"ל דין התערובות ככלאי כרם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד</b><br> ר\"ל באיזה אופן אמרינן בהנך דלעיל שיהיו אוסרים בכל שכן. וביש ספרים ל\"ג כיצד:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתפרדו הרמונים</b><br> עי' פרק א דמעשרות נ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתפרסו הככרות</b><br> סתמא כרבי עקיבא לעיל. וקיימא לן כרבי מאיר דכל ז' הנ\"ל או שאר דברים חשובים מצ\"ע או מצד מקומן או דברים שתמיד נמכרים במנין לא בטלי [י\"ד ק\"י וט\"ז שם סק\"א]:"
+            ],
+            [
+                "כפירות עובד כוכבים שיש בגינתו גם אילני ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בארץ ישראל אסור</b><br> דבא\"י הו\"ל ס' דאו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסוריא מותר</b><br> דהחמירו בסוריא קצת לאסור רק ס' הקרוב לוודאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקח</b><br> ר\"ל יורד אל הגן וקונה שם הפירות שאפשר לחשוב שהן מעצי ערלה שבגן ותולין שהובאו מבחוץ מאילנות זקנות. אף דקרוב לוודאי שלקטן העובד כוכבים מהערלה. אפ\"ה שרי. דאף דגם בחו\"ל הו\"ל הלממ\"ס דהו\"ל כדאו'. הכי נמסר הלממ\"ס דספיקו כל דהו מותר [והכי קיי\"ל י\"ד רצ\"ה ס\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יראנו לוקט</b><br> דאז הו\"ל ודאי ערלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרם נטוע ירק</b><br> דאסור ודאי והוא הדין ס' כ\"כ. מיהו לרוב פוסקים דרק קנבוס ולוף אסור מדאו' בכרם. אבל שאר ירקות אסורים רק מד\"ס ע\"כ הכא בקנבוס ולוף מיירי דאל\"כ הרי ספיקא דרבנן הוא. אבל לתוס' מנחות [דף ט\"ו ב'] ולהר\"ן [חולין ש\"ח ב'] כל ירקות הנאכלים לאדם אסורים מדאו' בכרם א\"כ מצי איירי הכא בכל מיני ירקות הנאכלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקט</b><br> ר\"ל יורד עובד כוכבים ולוקט בפני ישראל וישראל מותר לקנותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא ילקוט ביד</b><br> ר\"ל שלא ילקט הישראל בעצמו גזירה שמא יזרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>החדש אסור מן התורה בכל מקום</b><br> אפי' בחו\"ל ועי' פ\"א דחלה סי' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>והערלה הלכה</b><br> הלממ\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>והכלאים מדברי סופרים</b><br> ודוקא כ\"כ. דבא\"י אסור בהנאה גזרו בחו\"ל אפי' באכילה. [מיהו לא גזרו רק בזרען במפולת יד זרע הגפן וב' מיני זרעים אחרים ביחד אבל א\"צ הרחקה זמ\"ז כלל] דאף על גב דלכתחלה גם זה אסור בחוצה לארץ אפילו הכי דכיון דבכה\"ג בארץ ישראל אינו לוקה בחוץ לארץ מותר באכילה. וי\"א דגם בכה\"ג אסור בהנאה גם בחו\"ל [י\"ד רצ\"ו] אבל כלאי זרעים דמותר בא\"י באכילה. בחו\"ל שרי לזרוע לכתחילה אבל הרכבת אילן גם בחו\"ל אסור מדאו'. ועי' ספ\"ק דכלאים סי' ע\"ו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}