c94b7d58b1896777ec4f780b351ed131fd348b66e308bd1cd6c7383ca2346ec8

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json

@@ -0,0 +1,47 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
+    "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "A bird hatat is performed below [the red line], but a beast hatat is performed above [the red line]. A bird olah is performed above, but a beast olah below. If he changed this procedure with either, then the offering is disqualified. The seder [ordered ritual] in the case of kinnim is as follows: In the case of obligatory offerings, one [bird] is a hatat and one an olah. In the case of vows and freewill offerings, however, all are olot. What constitutes a vow? When one says: \"It is incumbent upon me to bring an olah.\" And what constitutes a freewill-offering? When one says: \"Behold, this shall be an olah.\" What is the [practical] difference between vows and freewill offerings? In the case of vows, if they die or are stolen, one is responsible for their replacement; But in the case of freewill offerings, if they die or are stolen, one is not responsible for their replacement.",
+            "If a hatat becomes mixed up with an olah, or an olah with a hatat, were it even one in ten thousand, they all must be left to die. If a hatat becomes mixed up with [unassigned] obligatory [bird] offerings, the only ones that are valid are those that correspond to the number of hatats among the obligatory offerings. Similarly, if an olah becomes mixed up with [unassigned] obligatory [bird] offerings, the only ones that are valid are those that correspond to the number of olot among the obligatory offerings [This rule holds true] whether the [unassigned] obligatory offerings are in the majority and the freewill-offerings in the minority, or the freewill-offerings are in the majority and those that are obligatory in the minority, or whether they are both equal in number.",
+            "When is this so? When obligatory offerings [get mixed up] with voluntary offerings. When, however, obligatory offerings get mixed up one with another, with one [pair] belonging to one [woman] and the other pair to another [woman], or two [pairs] belonging to one and two [pairs] to another, or three [pairs] to one and three [pairs] to another, then half of these are valid and the other half disqualified. If one [pair] belongs to one [woman] and two pairs to another, or three pairs to another, or ten pairs to another or one hundred to another, only the lesser number remains valid. Whether they are of the same denomination or of two denominations, or whether they belong to one woman or to two.",
+            "What is meant by one \"name\"? For a birth and a birth, or for zivah and zivah, that is one name. And \"two names\"? For a birth, [and the other] for a zivah. What is meant by \"two women\"? [When] one [woman] brings [her offering] for a birth and the other for a birth, or [when one brings] for a zivah and the other for a zivah this is \"of one name\". And a case \"of two names\"? When one brings for a birth and the other for a zivah. Rabbi Yose says: when two women purchased their kinnim in partnership, or gave the price of their kinnim to the priest [for him to purchase them], then the priest can offer whichever one he wants as a hatat or as an olah, whether they are of one name or of two names."
+        ],
+        [
+            "If from an unassigned pair of birds a single pigeon flew into the open air, or flew among birds that had been left to die, or if one [of the pair] died, then he must take a mate for the second one. If it flew among birds that are to be offered up, it becomes invalid and it invalidates another bird as its counterpart [in the pair]; for the pigeon that flew away is invalid and invalidates another bird as its counterpart [in the pair].",
+            "How is this so? Two women, this one has two pairs and this one has two pairs, and one bird flies from the [pair of] one to the other [woman's pair], then it disqualifies by its escape one [of the birds from which it flew]. If it returned, it disqualifies yet another by its return. If it flew away again and then returned, and again flew away and returned, no further loss is incurred, since even if they had all become mixed together, not less than two [pairs would still be valid].",
+            "If one [woman] had one pair, another two, another three, another four, another five, another six and another seven pairs, and one bird flew from the first to the second pair, [and then a bird flew from there] to the third, [and then a bird flew from there] to the fourth, [and from there a bird flew] to the fifth [and from there a bird flew] to the sixth, [and from there a bird flew] to the seventh, and then a bird returns [in the same order as they flew away] it disqualifies at each flight and at each return. The first and second [women] have none left, the third has one pair, the fourth two, the fifth three, the sixth four, and the seventh six pairs. If again [one from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The third and fourth woman have none left, the fifth has one pair, the sixth two pairs, and the seventh woman five pairs. If again one [from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The fifth and sixth women have none left, and the seventh has four pairs. But some say that the seventh woman has lost nothing. If [a bird] from those that are left to die escaped to any of all the groups, then all must be left to die.",
+            "An unassigned pair and an assigned pair: if one bird from the unassigned [pair] flew to the assigned [pair], then a pair must be taken for the second [bird]. If one bird flew back, or if in the first place a bird from the assigned pair flew [to the other pair], then all must be left to die.",
+            "Hatat [birds] are on one side, and olot [birds] are on the other and an unassigned [pair] is in the middle: If from the middle pair one bird flew to this side, and one bird flew to this side, then he has not lost anything, because he [the priest] says that the bird that flew [from the middle] towards the hataot is a hatat and the bird that flew towards the olot is a olah. If one [from each side] returns to the middle, then [all] those in the middle must be left to die, but those [left on either side] can be offered up as hataot or as olot respectively. If again a bird [from the middle] returned and flew away to the sides, then all must be left to die. One cannot pair turtle-doves with pigeons or pigeons with turtle-doves. How is this so? If a woman has brought a turtle-dove as her hatat and a pigeon as her olah, she must then bring another turtle-dove as her olah; If her olah had been a turtle-dove and her hatat a pigeon, then she must bring another pigeon as her olah. Ben Azzai says: we go after the first [offering]. If a woman brought her hatat and then died, her heirs must bring her olah; [But if she first brought] her olah and then died, her heirs need not bring her hatat."
+        ],
+        [
+            "When are these words said? When the priest asks advice. But in the case of a priest who does not seek advice, and one [pair] belongs to one [woman] and one to another, or two [pairs] to one and two to another, or three [pairs] to one and three to another, and he offered all of them above [the red line], then half are valid and half are invalid. [Similarly], if [he offered] all of them below, half are valid and half are invalid. If [he offered] half of them above and half of them below, then of those [offered] above, half are valid and half are invalid, and also of those [offered] below, half are valid and half are invalid.",
+            "If one [pair] belonged to one woman and two [pairs] to another, or [even] three [pairs] to another, or [ten] pairs to another or a hundred to another, and he offered all of them above, then half are valid and half are invalid. [Similarly], if he offered all of them below, half are valid and half are invalid. [If he offered] half of them above and half below, then the [number of birds as there is in the] larger part are valid. This is the general principle: whenever you can divide the pairs [of birds] so that those belonging to one woman need not have part of them [offered] above and part [offered] below, then half of them are valid and half are invalid; But whenever you cannot divide the pairs [of birds] without some of those belonging to one woman being [offered] above and some below, then [the number as there is in] the larger part are valid.",
+            "If the hatats belonged to one and the olot to another, and the priest offered them all above, then half are valid and half disqualified. If he offered them all below, half are valid and half disqualified. If he offered half of them above and half below, then all of them are disqualified, because I can argue that the hatats were offered above and the olot below.",
+            "If a hatat, an olah, an unassigned pair of birds and an assigned pair [became mixed up], and he offered them all above, then half are valid and half are invalid. [Similarly] if he offered all of them below, half are valid and half are invalid. If he offered half of them above and half below, none is valid except the unassigned pair, and that must be divided between them.",
+            "If hataot birds were mixed up with [unassigned birds that were] obligatory offerings, only the number of hataot among the obligatory offerings are valid. If the [unassigned] obligatory offerings are twice as many as the hataot, then half are valid and half invalid; But if the hataot are twice as many as the [unassigned] obligatory offerings, then the number [of hataot] among the obligatory offerings are valid. So, too, if [birds assigned as] olot were mixed up with [unassigned] obligatory offerings, only the number of olot among the obligatory offerings are valid. If the [unassigned] obligatory offerings are twice as many as the olot, then half are valid and half invalid. But if the olot are twice as many as the [unassigned] obligatory offerings, then the number [of olot] among the obligatory offerings are valid.",
+            "If a woman says: \"I vow a pair of birds if I give birth to a male child,\" and she does give birth to a male child, then she must offer up two pairs one for her vow and one for her obligation. If [before she assigned them] she gave them to the priest, and the priest who ought to offer three birds above and one below does not do so, but offers two above and two below, and does not seek guidance, she must she bring another bird and offer that above. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring two others. If she had expressly defined her vow, then must she bring three other birds. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring four others. If she made a definite fixture at the time of her vow, then must she bring another five birds. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring six others. If she gave them to the priest and it is not known what she gave, and the priest performed the sacrifice, but it is not known how he performed it, then she must bring four other birds for her vow, and two for her obligation and one for her hatat. Ben Azzai says: [she must bring] two hatats. Rabbi Joshua said: This is what it meant when they said: \"When [the beast] is alive it possesses one sound, but when it is dead its sound is sevenfold.\" In what way is its sound sevenfold? Its two horns [are made into] two trumpets, its two leg-bones into two flutes, its hide into a drum, its entrails for lyres and its large intestines for harp strings; and there are some who add that its wool is used for the blue [pomegranates.] Rabbi Shimon ben Akashiah says: ignorant old people, the older they become, the more their intellect gets befuddled, as it is said: \"He removes the speech of men of trust and takes away the sense of the elders.\" But when it comes to aged scholars, it is not so. On the contrary, the older they get, the more their mind becomes composed, as it is said: \"With aged men comes wisdom, and understanding in length of days.\""
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/English/Open Mishnah.json

@@ -0,0 +1,31 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "http://en.wikisource.org/wiki/Mishnah",
+    "versionTitle": "Open Mishnah",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "versionTitleInHebrew": "משנה פתוחה",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "[The blood of] a bird sin-offering is placed below [the Altar's mid-line], and [the blood  of] an animal sin-offering [is placed] above [the Altar's mid-line]. [The blood of] a bird burnt-offering is placed above, and [the blood of] an animal burnt-offering [is placed] below.  If he [the Kohen] altered [the service] of either one, he has invalidated it. The arrangement of the pairs of birds is as follows: [With regard to] obligatory [offering], one [bird] is a sin-offering, and one is a burnt-offering. [With regard to] vowed offerings and donated offerings, all of them [the birds] are all burnt-offerings.  What is a vowed offering? One who says, \"I  hereby obligate myself to bring a burnt-offering.\" What is a donated offering? One who says, \"This [bird] is hereby [sanctified as] a burnt-offering.\"  What is the [practical] difference between vowed offerings and donated offerings? [In the case of] vowed offering, if they [the birds] died or were stolen, [the owner] is accountable  for their replacement. [In the case of] a donated offering, if they [the birds] died or were stolen, [the owner] is not accountable for their replacement.",
+            " A sin-offering  [bird] that became mixed with burnt-offering [birds], or a burnt-offering [bird] that became mixed with sin-offering [birds], even if one [bird got mixed with] ten thousand [birds of another type of offering] they must all be left to die.  A sin-offering that became mixed with a [pair of] obligatory [birds], only the number of sin-offerings [contained] in the obligatory [pair] are permitted [to be sacrificed].  Similarly, an burnt-offering that became mixed with with obligatory a [pair of] obligatory [birds], only the number of burnt-offerings [contained] in the obligatory [pair] are permitted [to be sacrificed].  [This is true] whether the obligatory [birds] are many and the donated  are fewer, [or] whether the donated  are many and the obligatory [birds] are fewer, [or] whether they are both equal.",
+            "In what [case] were these words [rules in the previous mishnah] stated? When obligatory [bird offerings] and donated [bird offerings became mixed]. But if obligatory [bird offerings] became mixed with each other, one [pair] from this one [woman] and one [pair] from this one [woman], two [pairs from this one [woman]  and two [pairs] from this one [woman],   three [pairs from this one [woman]  and three [pairs] from this one [woman]; half are permitted [to be sacrificed] and half are invalid.  [However if] this one [woman] had one [pair], and this one [woman] had two [pairs], [or] three for this one, [or] ten for this one [or] one hundred for this one, [only] the smaller number [of birds] are permitted [to be sacrificed]. Whether [they are all] from one designation or whether [they are] from two designations, [and] whether [they are all] from one woman or whether [they are] from two women.",
+            "How is it [that two groups are brought] for one from one designation? [One pair brought for] a birth and [another pair brought for] a birth, [or for] a <i>zivah</i> [an atypical genital discharge, which renders a person impure] and another <i>zivah</i> [this is considered] from one designation. From two designations? [A pair brought for] a birth and [another brought for] a <i>zivah</i>.  How is it  [that two groups are brought] from two women? [A pair brought for] a birth for this one [woman] who gave birth, and [one brought for] this one ]woman] who  gave birth, [or for] a <i>zivah</i>  for this one [woman] and a <i>zivah</i> for the this one[woman] – [this is considered] from one designation. From two designations? [A pair brought for] a birth for one [woman] and [one brought for] a <i>zivah</i> for the other [woman].  Rabbi Yosi says: Two women who purchased their birds as a mixed group [without specifying which pair belongs to which woman], or they gave the money [to the Kohen without specifying which money is for which woman] he [the Kohen] may offer whichever pair he wants as a sin-offering and whichever pair he wants as an burnt offering. Regardless whether [they are all] from one designation or whether [they are] from two designations."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            "An unspecified pair of birds, from which one  flew off, or that flew among birds designated to die, or if one of the pair died, a second bird should be bought for the remaining bird.  If it flew off among birds that were set to be brought as sacrifices, it becomes invalid and invalidates its matching bird [the other bird of its pair], since a bird that flies away from its pair is invalid and makes its matching bird invalid. ",
+            "How is it?  If there are two women, this one has two pairs and this one has two birds and one bird flew from this woman's [pair]  to the other woman's [pair] , it invalidates one bird by its leaving.  If it then returned [to its original pair] it invalidates one by returning.  If it flew back and forth multiple times it does not cause further invalidation since even if they are mixed up, there are at least two [valid] birds remaining. ",
+            "If this one [woman] has one [pair of birds], and this one [woman] has two [pairs of birds], this one has three [pairs], this one has four [pairs], this one five [pairs], this one six [pairs] and this one seven [pairs], and one bird flew from the first [group] to the second ]group] and one [flew from the second group] into the third [group], and one [flew from the third group]into the fourth [group], and one [flew from the fourth group] into the fifth [group], and one [flew from the fifth group] into the sixth [group], and one [flew from the sixth group] into the seventh [group],  and then one returned [to its previous group], it invalidates one pair [for each woman] when it leaves and one pair [for each woman] upon its return.  [Therefore], the first and second [groups of women] have no valid birds left, the third [group] has one [valid pair], the fourth [group] has two [valid pairs], the fifth [group] has three[valid pairs],  the sixth [group] has four [valid pairs],  and the seventh [group] has six [valid pairs].  If it [a bird] flew back and fourth ]through the remaining sets of birds], it invalidates one set when it leaves and one set upon its return. [Therefore] the third and fourth [group] have nothing [no valid pairs], the fifth [group] has one [valid pair], the sixth [group]  has two [valid pairs] and the seventh [group] has five.  If a bird flew back and forth,  it invalidates one pair when it leaves and one upon its return.  The fifth and sixth [group] have no valid birds and the seventh [group] has four. Others say the seventh woman did not lose anything and if a bird that is left to die flew into their group they all must be left to die.  ",
+            "An unspecified pair of birds [one of which is a burnt-offering and the other is a sin offering] and a pair of specified birds, if a bird from the unspecified birds flew into the pair of specified birds he [the owner] must bring a second bird for the second one [remaining unspecified bird].  Or if  a bird flew from the original specified birds [to the unspecified birds], they must all be left to die.",
+            "If there were sin-offering [birds] on one side and burnt-offering [birds] on another side and [an] unspecified [pair] in the middle, and then from the middle [pair] one bird flew to one side and one bird to the other, he [the ownwe]  has not lost anything, rather he should say, the one [bird] that flew to the sin-offering should be a sin offering and the one [bird] that flew to the burnt offering should be a burnt-offering.  If they then returned to the middle,  the birds in the middle must be left to die, and these [the sin-offering birds] are to be brought as sin-offerings and these [the burnt offering birds] are to be brought as burn-offerings. If once again it [a bird] flew from the middle [back] to the sides, they must all be left to die.   One may not bring turtledoves paired with pigeons or pigeons  paired with turtledoves.  How so? A woman who brought as her sin-offering a turtledove and as her burnt-offering a pigeon, she must do it over and bring as her burnt-offering a turtledove. If she brought as her burnt-offering a turtledove and as her sin offering a pigeon she must do it over and bring for her burnt-offering a pigeon.  Ben Azzai said we follow whichever bird is offered first.   A woman who brought her sin-offering and died, her heirs must bring her burnt-offering. [If she brought] her burnt-offering and died, her heirs do not have to bring her sin offering. "
+        ],
+        [
+            "In what case are the previously stated [rulings] said?  If the <i>Kohen</i> consulted [the authorities about what to do when birds got mixed up].  But if the <i>Kohen</i> did not consult [the authorities], if there was one [pair] for this one [woman] and one [pair] for this one [woman] or two [pairs] for this one [woman] and two [pairs] for this one [woman] or three [pairs] for this one [woman] and three [pairs] for this one [woman], if he did all [the birds] above [the Altar's mid-line] half will be valid [offerings] and the other half will be invalid.  If he did all [the birds] below [the Altar's mid line], half will be valid and the other half will be invalid. [If he did] half above and half below, those done above half will be valid and the other half will be invalid, among those done below half will be valid and the other half will be invalid. ",
+            "One [pair] from this one [woman] and two [pairs]  from this one [another woman] and three [pair]  from this one [another woman] and ten [pairs]  from this one [another woman] and one hundred [pairs]  from this one [another woman] if he [the <i> Kohen</i>] did all of them above [the Altar's mid-line], half are valid and half are invalid. If he did all of them below [the Altar's mid-line], half will be valid and the other half will be invalid. If he did half above and half below, the number of birds in the largest group are valid.  This is the rule: Any place [situation] where you can divide the pairs  so that one woman's birds will not be both above [the mid-line] and below [the mid-line] half will be valid and half will be invalid.  Any place [situation] where you cannot divide the pairs other than one woman's [birds] can be entirely above and below [the mid-line] the number of birds in the largest group are valid.",
+            "The sin offering from this one [woman] and a burnt-offering from this one [woman], and he [the <i>Kohen</i> in error] did all of them above [the mid-line] half are valid and half are invalid.  If he [the <i>Kohen</i> in error] did all of them below [the mid-line], half are valid and half are invalid. If he  [the <i>Kohen</i> in error] did half above [the mid-line] and half below [the mid-line], both are invalid, because we can say that the sin-offering was brought above [the mid-line] and the burnt-offering was brought below [the mid-line]. ",
+            "[If two women brought three pairs. [The first pair they specified one bird] as a sin-offering [and specified for which woman], [and the other] as a burnt-offering  [and specified for which woman], [the second pair they left] unspecified, [and the third pair they]  specified [the type of offering but did not specify for which woman], if he [the <i>Kohen</i> did all of them above [the mid-line of the Altar] half are valid and half are invalid.  If he [the <i>Kohen</i>] did all of them below [the mid-line of the Altar], half are valid and half are invalid.  If he did half above and half below only the unspecified birds are valid and they are split between them [the women].  ",
+            "Sin-offering birds that  got mixed with an [equal number of] obligatory pairs [of sin-offerings and burnt offering] they are not valid, except for the number of sin-offering birds within the obligatory pairs.  If the number of obligatory pairs are twice as many as the sin-offering birds, half are valid and half are invalid.  If the sin-offering birds are twice as many as the obligatory [pairs] only the number of birds in the obligatory pairs are valid.  Similarly, a burnt-offering that got mixed with an obligatory pair only the number of burnt-offering birds in the obligatory pairs are valid.  If the number of obligatory [pairs] are twice as many as the burnt-offering [birds], half are valid and half are invalid.  If the burnt-offering [birds] are twice as many as the obligatory [birds] only the number [of birds] in the obligatory pairs are valid.",
+            "A woman who said, I will bring a pair of birds when I give birth to a boy, if she gave birth to a boy she brings two pairs, one for her vow and one for her obligation.  When she gives them to <i>Kohen</i>, he [the <i>Kohen</i>] must do  three of the birds above [the mid-line  of the Alter] and three below. [If] he did not do so , but instead did two above and two below and did not ask [her the purpose of the offerings], she [the woman] must bring one more bird and he [the <i>Kohen</i>]  offers it above [the mid-line].  [This  is true]  if both birds were from the same species.  [If they were] of different species, she must bring two [additional] birds. If she specified [which species would be used for] her vow, she must bring three more birds of the same species, [this is the rule if they were all from] the same species.  [If they were] from two species she must bring four [additional] birds.  If she attached her vow to her obligatory offering, she must now bring five additional birds, if they were of one species, and six if they were from two species.  If she gave them to the <i>Kohen</i>, but did not know what species she gave to him and the <i>Kohen</i> brought the birds, but does not know how he brought them,  she must bring four more birds for her vow and two for her obligation and one as a sin-offering.  Ben Azzai says, she must bring two sin-offerings. Rabbi Yehoshua says:, This is [similar] to what is said,  when it[a ram]  is alive it has one voice, but once it's dead it has seven.  How does it have seven?  Its two horns can become two trumpets, its two thighs would become two flutes, its hide can become a drum, its stomach can become parts of lyres, its innards for harp strings, and some say its wool can be used for <i>Tekhelet</i> [blue-dyed wool used for tzitit  and priesty garments].  Rabbi Shimon son of Akashia said: Unlearned elderly men as they get older their mind gets more confused as it says (Job 12:20), \"He removes the speech of the capable and takes away the reasoning of the elders.\"  But the elders of Torah are not that way, rather as they get older their mind becomes more settled as it says (Job 12:12) \"In the aged is wisdom and in lengthy days understanding.\""
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json

@@ -0,0 +1,49 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
+    "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
+    "status": "locked",
+    "priority": 0.25,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
+    "actualLanguage": "de",
+    "languageFamilyName": "german",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<b>D</b>AS V<small>OGEL</small>-S<small>ÜNDOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. Zeb. Fol. 64b.</i> <small>IST UNTERHALB UND DAS</small> V<small>IEH</small>-S<small>ÜNDOPFER</small> &lt;folio&gt;Fol.22&lt;/folio&gt; <small>IST OBERHALB HERZURICHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Dh. das Blut ist unterhalb bezw. oberhalb des Altars, der durch einen roten Strich geteilt war, zu sprengen.</i>; <small>DAS</small> V<small>OGEL</small>-B<small>RANDOPFER IST OBERHALB UND DAS</small> V<small>IEH</small>-B<small>RANDOPFER IST UNTERHALB HERZURICHTEN</small>. H<small>AT MAN BEI DEM EINEN ODER DEM ANDEREN ANDERS VERFAHREN</small>, <small>SO IST ES UNTAUGLICH</small>. <small>FOLGENDES IST DIE ORDNUNG BEIM</small> V<small>OGELPAARE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Hebr. <span dir=\"rtl\">קן</span>, Vogelnest; die Mehrzahl <span dir=\"rtl\">קינון</span> bezeichnet das als Vogelopfer darzubringende Taubenpaar, Turteltauben od. junge Tauben, u. zwar stets eine als Sündopfer u. eine als Brandopfer (cf. Lev. 5,7 uö.). Freiwillige Taubenopfer, auch einzelne (cf. Lev. 1,14) wurden als Brandopfer dargebracht. Hier wird vornehmlich von den Taubenpaaren gesprochen, die Frauen gelegentlich ihrer Entbindung (cf. Lev. Kap. 12) darzubringen haben.</i>: <small>DAS</small> P<small>FLICHTOPFER EINES ALS</small> S<small>ÜNDOPFER UND EINES ALS</small> B<small>RANDOPFER</small>, <small>DAS GELOBTE UND DIE FREIWILLIGE GABE NUR ALS BRANDOPFER</small>. <small>GELOBTES IST ES</small>, <small>WENN JEMAND SAGT</small>: <small>ICH NEHME AUF MICH</small>, <small>EIN BRANDOPFER</small> [<small>DARZUBRINGEN</small>]; <small>EINE FREIWILLIGE</small> G<small>ABE IST ES</small>, <small>WENN JEMAND SAGT</small>: <small>DIES SEI EIN</small> B<small>RANDOPFER</small>. W<small>ELCHEN</small> U<small>NTERSCHIED GIBT ES ZWISCHEN DEM</small> G<small>ELOBTEN UND DER FREIWILLIGEN</small> G<small>ABE</small>? F<small>ÜR DAS</small> G<small>ELOBTE IST MAN</small>, <small>WENN ES VERENDET ODER GESTOHLEN WIRD</small>, <small>ERSATZPFLICHTIG</small>, <small>FÜR DIE FREIWILLIGE</small> G<small>ABE IST MAN</small>, <small>WENN ES VERENDET ODER GESTOHLEN WIRD</small>, <small>NICHT ERSATZPFLICHTIG</small>.",
+            "I<small>ST EIN</small> S<small>ÜNDOPFER UNTER</small> B<small>RANDOPFER GERATEN</small>, <small>ODER IST EIN</small> &lt;folio&gt;Col.b&lt;/folio&gt; B<small>RANDOPFER UNTER</small> S<small>ÜNDOPFER GERATEN</small>, <small>SELBST EINES UNTER EINE</small> M<small>YRIADE</small>, <small>SO SIND ALLE VERENDEN ZU LASSEN</small>. I<small>ST EIN</small> S<small>ÜNDOPFER UNTER</small> P<small>FLICHTOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Von denen noch nicht bestimmt worden ist, welche als Sündopfer u. welche als Schuldopfer.</i> <small>GERATEN</small>, <small>SO SIND NUR SO VIELE TAUGLICH</small>, <small>WIE</small> S<small>ÜNDOPFER IN DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTHALTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Sind es beispielsweise zusammen 5 Tauben, so können nur 2 als Sündopfer dargebracht werden, eine 3. kann schon zu einem anderen Paare gehören; ebenso kann keine als Brandopfer verwendet werden, da eine sicher Sündopfer ist.</i> <small>SIND</small>. D<small>ESGLEICHEN SIND</small>, <small>WENN EIN</small> B<small>RANDOPFER UNTER</small> P<small>FLICHTOPFER GERATEN IST</small>, <small>NUR SO VIELE TAUGLICH</small>, <small>WIE</small> B<small>RANDOPFER IN DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTHALTEN SIND</small>, <small>EINERLEI OB DIE</small> P<small>FLICHTOPFER MEHR UND DIE FREIWILLIGEN WENIGER</small>, <small>OB DIE FREIWILLIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die Brandopfer.</i> <small>MEHR UND DIE</small> P<small>FLICHTOPFER WENIGER</small>, <small>ODER BEIDE IN GLEICHER</small> A<small>NZAHL SIND</small>.",
+            "D<small>IES GILT NUR VON</small> P<small>FLICHTOPFERN UND FREIWILLIGEN</small>, <small>WENN ABER NUR</small> P<small>FLICHTOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Taubenpaare ohne Bezeichnung, welche als Sündopfer u. welche als Schuldopfer.</i> <small>MITEINANDER VERMISCHT WORDEN SIND</small>, <small>EINES VON DIESER UND EINES VON JENER</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Gewöhnlich sind es Wöchnerinnen, die Taubenpaare darzubringen haben; cf. Lev. 12,8.</i>, <small>ZWEI VON DIESER UND ZWEI VON JENER</small>, <small>DREI VON DIESER UND DREI VON JENER</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Von einer der beiden Frauen, der bestimmt diese Anzahl gehört; sie hat eine als Sündopfer u. eine als Brandopfer darzubringen.</i> <small>UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>; <small>WENN EINES VON DIESER UND ZWEI VON JENER</small>, <small>DREI VON DIESER UND ZEHN VON JENER UND HUNDERT VON EINER ANDEREN</small>, <small>SO SIND NUR DIE WENIGSTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Diejenige Frau, die unter den vermischten die wenigsten Taubenpaare hat.</i><small>TAUGLICH</small>. E<small>INERLEI OB SIE EINES</small> N<small>AMENS SIND ODER ZWEIER</small> N<small>AMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wenn beispielsweise die einen Wöchnerinnenopfer u. die anderen Flußbehaftetenopfer sind.</i>, <small>OB SIE VON EINER</small> F<small>RAU SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Aus verschiedenem Anlaß.</i><small>ODER VON ZWEI</small> F<small>RAUEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Aus verschiedenem Anlaß.</i>.",
+            "W<small>AS HEISST EINES</small> N<small>AMENS</small>? W<small>EGEN EINER</small> G<small>EBURT UND EINER</small> G<small>EBURT</small>, <small>WEGEN EINES</small> B<small>LUTFLUSSES UND EINES</small> B<small>LUTFLUSSES</small>, <small>SO IST DIES EINES</small> N<small>AMENS</small>. W<small>AS HEISST ZWEIER</small> N<small>AMEN</small>? W<small>EGEN EINER</small> G<small>EBURT UND WEGEN EINES</small> B<small>LUTFLUSSES</small>. W<small>AS HEISST VON ZWEI</small> F<small>RAUEN</small>? E<small>INE WEGEN EINER</small> G<small>EBURT UND EINE WEGEN EINER</small> G<small>EBURT</small>, <small>EINE WEGEN EINES</small> B<small>LUTFLUSSES UND EINE WEGEN EINES</small> B<small>LUTFLUSSES</small>, <small>SO IST DIES EINES</small> N<small>AMENS</small>. W<small>AS HEISST ZWEIER</small> N<small>AMEN</small>? E<small>INE WEGEN EINER</small> G<small>EBURT UND EINE WEGEN EINES</small> B<small>LUTFLUSSES</small>. R. J<small>OSE SAGTE</small>: W<small>ENN ZWEI</small> F<small>RAUEN IHRE</small> V<small>OGELPAARE VERMISCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn sie die Bestimmung, welche als Sündopfer u. welche als Brandopfer, dem darbringenden Priester überlassen haben.</i><small>GEKAUFT ODER DAS</small> G<small>ELD FÜR IHRE</small> V<small>OGELPAARE DEM</small> P<small>RIESTER GEGEBEN HABEN</small>, <small>SO KANN DER</small> P<small>RIESTER NACH</small> B<small>ELIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die Frauen aber können nicht mehr bestimmen, weil dies nur beim Einkaufe od. bei der Heiligung erfolgen kann, sonst aber erst bei der Darbringung durch den Priester.</i> <small>EINES ALS</small> S<small>ÜNDOPFER UND EINES ALS</small> B<small>RANDOPFER DARBRINGEN</small>, <small>EINERLEI OB EINES</small> N<small>AMENS ODER ZWEIER</small> N<small>AMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Aus verschiedenem Anlaß.</i>."
+        ],
+        [
+            "<b>I</b>ST <small>VON EINEM UNBEZEICHNETEN</small> T<small>AUBENPAARE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Wenn die beiden Tauben noch nicht bezeichnet worden sind, welche als Sündopfer u. welche als Brandopfer.</i> <small>EINE</small> T<small>AUBE IN DIE</small> L<small>ÜFTE ENTFLOGEN ODER UNTER VERENDENZULASSENDE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Cf. supra I.2.</i>, <small>ODER IST EINE VON IHNEN VERENDET</small>, <small>SO HOLE MAN EINEN</small> P<small>ARTNER FÜR DIE ANDERE</small>. I<small>ST SIE UNTER DARZUBRINGENDE ENTFLOGEN</small>, <small>SO IST SIE UNTAUGLICH UND MACHT NOCH EINE ANDERE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wörtl. entsprechende, zu ihr als Paar gehörende; wird weiter erklärt.</i> <small>UNTAUGLICH</small>. D<small>IE ENTFLOGENE</small> T<small>AUBE IST NÄMLICH UNTAUGLICH UND MACHT NOCH EINE ANDERE UNTAUGLICH</small>.",
+            "Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN VON ZWEI</small> F<small>RAUEN DIE EINE ZWEI</small> T<small>AUBENPAARE HAT UND DIE ANDERE ZWEI</small> T<small>AUBENPAARE HAT</small>, <small>UND EINE VON DENEN DER EINEN ZU DENEN DER ANDEREN FLIEGT</small>, <small>SO MACHT SIE EINE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Von den 3 zurückbleibenden kann nur ein Paar dargebracht werden, ebenso von den 5 der anderen nur 2 Paare.</i> <small>BEIM</small> F<small>ORTFLIEGEN UNTAUGLICH</small>; <small>KOMMT EINE ZURÜCK</small>, <small>SO MACHT SIE WIEDER EINE BEIM</small> Z<small>URÜCKFLIEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Möglicherweise ist es eine andere, sodaß auch von den 2 Paaren der anderen nur eines vollständig ist.</i> <small>UNTAUGLICH</small>; <small>FLIEGT WEITER EINE HIN UND</small> [<small>EINE</small>] <small>ZURÜCK</small>, <small>SO ENTSTEHT DADURCH KEIN</small> N<small>ACHTEIL MEHR</small>, <small>DENN AUCH WENN SIE ALLE UNTER EINANDER GERATEN SIND</small>, <small>SIND ES NICHT WENIGER ALS ZWEI</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Sc. Paare, die eine Frau unter den vermischten hat.</i>.",
+            "W<small>ENN EINE EIN</small> P<small>AAR HAT</small>, <small>EINE ANDERE ZWEI</small>, <small>EINE ANDERE DREI</small>, <small>EINE ANDERE VIER</small>, <small>EINE ANDERE FÜNF</small>, <small>EINE ANDERE SECHS UND EINE ANDERE SIEBEN</small>, <small>UND EINE VON DER ERSTEN ZUR ZWEITEN</small>, <small>DANN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Dieselbe od. eine andere.</i> [<small>VON DIESER</small>] <small>ZUR DRITTEN</small>, <small>DANN</small> [<small>VON DIESER</small>] <small>ZUR VIERTEN</small>, <small>DANN</small> [<small>VON DIESER</small>] <small>ZUR FÜNFTEN</small>, <small>DANN</small> [<small>VON DIESER</small>] <small>ZUR SECHSTEN UND DANN</small> [<small>VON DIESER</small>] <small>ZUR SIEBENTEN FLIEGT</small>, <small>UND</small> [<small>EBENSO</small>] <small>ZURÜCK</small>, <small>SO WIRD</small> [<small>JEDES</small> M<small>AL</small>] <small>EINE BEIM</small> F<small>ORTFLIEGEN UND EINE BEIM</small> Z<small>URÜCKFLIEGEN UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Nach der Lehre in der 1. Mišna.</i>; <small>DIE ERSTE UND DIE ZWEITE HABEN NICHTS</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Ihnen bleiben keine Tauben zur Opferung; der 1. ist die eine durch das Fortfliegen u. die andere durch das Zurückfliegen untauglich geworden, u. auch der 2. ist eine des einen Paares durch das Fortfliegen u. eine des anderen Paares durch das Zurückfliegen untauglich geworden.</i>, <small>DIE DRITTE HAT EIN</small> [P<small>AAR</small>], <small>DIE VIERTE ZWEI</small>, <small>DIE FÜNFTE DREI</small>, <small>DIE SECHSTE VIER UND DIE SIEBENTE SECHS</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Bei dieser ist nur je ein Mal eine Taube zugeflogen u. fortgeflogen, sodaß nur 2 untauglich geworden sind.</i>. W<small>ENN</small> [<small>ABERMALS</small>] <small>EINE FORTFLIEGT UND ZURÜCKFLIEGT</small>, <small>SO WIRD</small> [<small>WIEDERUM JEDES</small> M<small>AL</small>] <small>EINE BEIM</small> F<small>ORTFLIEGEN UND EINE BEIM</small> Z<small>URÜCKFLIEGEN UNTAUGLICH</small>; <small>AUCH DIE DRITTE UND DIE VIERTE HABEN NICHTS</small>, <small>DIE FÜNFTE HAT EIN</small> [P<small>AAR</small>], <small>DIE SECHSTE ZWEI UND DIE SIEBENTE FÜNF</small>. W<small>ENN</small> [<small>ABERMALS</small>] <small>EINE FORTFLIEGT UND ZURÜCKFLIEGT</small>, <small>SO WIRD</small> [<small>WIEDERUM JEDES</small> M<small>AL</small>] <small>EINE BEIM</small> F<small>ORTFLIEGEN UND EINE BEIM</small> Z<small>URÜCKFLIEGEN UNTAUGLICH</small>; <small>AUCH DIE FÜNFTE UND DIE SECHSTE HABEN NICHTS UND DIE SIEBENTE HAT VIER</small> [P<small>AARE</small>]; <small>UND</small> &lt;folio&gt;Col.b&lt;/folio&gt; <small>MANCHE SAGEN</small>, <small>DIE SIEBENTE HABE</small> [<small>DADURCH</small>] <small>KEINEN</small> N<small>ACHTEIL</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Vielmehr verbleiben ihr auch in diesem Falle 5 Paare. Zu ihren sind nur 3 fremde zugeflogen, während das Fortfliegen nicht berücksichtigt wird, da dadurch der Bestand von 14 Tauben nicht vermindert worden ist.</i>. I<small>ST ZU DIESEN ALLEN EINE VON DEN VERENDENZULASSENDEN ZUGEFLOGEN</small>, <small>SO SIND SIE ALLE VERENDEN ZU LASSEN</small>.",
+            "I<small>ST VON EINEM UNBEZEICHNETEN</small> T<small>AUBENPAARE UND EINEM BEZEICHNETEN EINE VOM UNBEZEICHNETEN ZUM BEZEICHNETEN GEFLOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">In dem Falle, wenn man auch die beiden ersteren nicht auskennt.</i>, <small>SO HOLE MAN EINEN</small> P<small>ARTNER FÜR DIE ANDERE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Während die 3 verenden zu lassen sind.</i>. I<small>ST</small> [<small>EINE</small>] <small>ZURÜCKGEFLOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Sodaß es nunmehr wieder 2 Paare sind.</i>, <small>ODER IST VON VORNHEREIN EINE VON DEN BEZEICHNETEN</small> [<small>ZU DEN ANDEREN</small>] <small>GEFLOGEN</small>, <small>SO SIND ALLE VERENDEN ZU LASSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Vom bezeichneten Paare sind beide untauglich, weil man sie nicht auskennt (vgl. Anm. 12), u. nunmehr befindet sich eine von ihnen beim anderen Paare.</i>.",
+            "W<small>ENN DAS</small> S<small>ÜNDOPFER AUF DER EINEN</small> S<small>EITE</small>, <small>DAS</small> B<small>RANDOPFER AUF DER ANDEREN</small> S<small>EITE UND EIN UNBEZEICHNETES</small> [P<small>AAR</small>] <small>IN DER</small> M<small>ITTE SICH BEFINDET</small>, <small>UND</small> [<small>SIE</small>] <small>AUS DER</small> M<small>ITTE NACH DEN</small> S<small>EITEN FLIEGEN</small>, <small>EINE DA UND EINE DORT</small>, <small>SO IST KEIN</small> N<small>ACHTEIL ENTSTANDEN</small>, <small>VIELMEHR SAGE MAN</small>: <small>DIE ZUM</small> S<small>ÜNDOPFER GEFLOGEN IST</small>, <small>SEI</small> S<small>ÜNDOPFER</small>, <small>UND DIE ZUM</small> B<small>RANDOPFER GEFLOGEN IST</small>, <small>SEI</small> B<small>RANDOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Beide Paare sind nunmehr bezeichnet.</i>. F<small>LIEGEN</small> [<small>SIE</small>] <small>NACH DER</small> M<small>ITTE ZURÜCK</small>, <small>SO SIND DIE IN DER</small> M<small>ITTE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Die man nicht auskennt.</i><small>BEFINDLICHEN VERENDEN ZU LASSEN UND DIE ANDEREN SIND</small> [<small>EINE</small>] <small>ALS</small> S<small>ÜNDOPFER UND</small> [<small>EINE</small>] <small>ALS</small> B<small>RANDOPFER DARZUBRINGEN</small>. F<small>LIEGT</small> [<small>EINE</small>] <small>ZURÜCK</small>, <small>ODER</small> [<small>EINE</small>] <small>AUS DER</small> M<small>ITTE NACH DEN</small> S<small>EITEN</small>, <small>SO SIND ALLE VERENDEN ZU LASSEN</small>. M<small>AN DARF NICHT</small> T<small>URTELTAUBEN ZU JUNGEN</small> T<small>AUBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Als Ergänzung zum Paare; es muß immer ein gleiches Paar sein.</i><small>ODER JUNGE</small> T<small>AUBEN ZU</small> T<small>URTELTAUBEN BRINGEN</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU ALS</small> S<small>ÜNDOPFER EINE</small> T<small>URTELTAUBE UND ALS</small> B<small>RANDOPFER EINE JUNGE</small> T<small>AUBE GEBRACHT HAT</small>, <small>SO MUSS SIE ABERMALS EINE</small> T<small>URTELTAUBE ALS</small> B<small>RANDOPFER BRINGEN</small>; <small>WENN ALS</small> B<small>RANDOPFER EINE</small> T<small>URTELTAUBE UND ALS</small> S<small>ÜNDOPFER EINE JUNGE</small> T<small>AUBE</small>, <small>SO MUSS SIE ABERMALS EINE JUNGE</small> T<small>AUBE ALS</small> B<small>RANDOPFER BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Das 1. Brandopfer ist ungültig.</i>. B<small>EN</small> A͑<small>ZAJ SAGT</small>, <small>MAN RICHTE SICH NACH DEM ERSTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Sc. Opfer, das sie bereits dargebracht hat, einerlei ob es das Sündopfer od. das Brandopfer ist.</i>. W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU IHR</small> S<small>ÜNDOPFER GEBRACHT HAT UND GESTORBEN IST</small>, <small>SO MÜSSEN IHRE</small> E<small>RBEN IHR</small> B<small>RANDOPFER BRINGEN</small>; <small>WENN IHR</small> B<small>RANDOPFER</small>, <small>UND GESTORBEN IST</small>, <small>SO BRAUCHEN IHRE</small> E<small>RBEN IHR</small> S<small>ÜNDOPFER NICHT ZU BRINGEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>D</b>IES<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Die vorangehenden Bestimmungen bei einem Durcheinandergeraten der Tauben.</i> <small>GILT NUR VON DEM</small> F<small>ALLE</small>, <small>WENN DER</small> P<small>RIESTER DARUM</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Welche Sündopfer u. welche Brandopfer sein soll.</i> <small>FRAGT</small>, <small>WENN ABER DER</small> P<small>RIESTER NICHT DARUM FRAGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Sondern selber bestimmt, als was u. für wen er sie darbringt.</i>, <small>UND ES EIN</small> [P<small>AAR</small>] <small>VON DIESER UND EINES VON JENER IST</small>, <small>ODER ZWEI VON DIESER UND ZWEI VON JENER</small>, <small>ODER DREI VON DIESER UND DREI VON JENER</small>, <small>SO IST</small>, <small>WENN ER ALLE OBEN HERGERICHTET</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 333 Anm. 2.</i> <small>HAT</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Nur die Brandopfer, die vorschriftsmäßig hergerichtet worden sind; vgl. S. 333 Anm. 2.</i> <small>TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>WENN ALLE UNTEN</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Cf. Anm. 5 mut. mut.</i> <small>TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>UND WENN DIE</small> H<small>ÄLFTE OBEN UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTEN</small>, <small>VON DEN OBEREN DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH UND VON DEN UNTEREN DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Auch wenn alle oben bezw. unten hergerichteten Tauben einer Frau gehören, ist nur die Hälfte untauglich.</i>.",
+            "W<small>ENN EINES VON DIESER UND ZWEI VON JENER</small>, <small>ODER DREI VON JENER</small>, <small>ODER ZEHN VON JENER</small>, <small>ODER HUNDERT VON JENER</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wenn irgend eine Vermischung der einen mit denen der anderen erfolgt ist.</i>, <small>SO IST</small>, <small>WENN ER ALLE OBEN HERGERICHTET HAT</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>WENN ALLE UNTEN</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>UND WENN DIE</small> H<small>ÄLFTE OBEN UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTEN</small>, <small>DIE</small> M<small>EHRHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Die in ihrer Gesamtheit einer Frau gehört.</i> <small>TAUGLICH</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST</small>: <small>WENN DU DIE</small> T<small>AUBENPAARE SO TEILEN KANNST</small>, <small>DASS NICHT AUF EINE</small> F<small>RAU OBEN UND UNTEN ENTFALLEN</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>UND WENN DU DIE</small> T<small>AUBENPAARE NICHT ANDERS TEILEN KANNST</small>, <small>ALS DASS AUF EINE</small> F<small>RAU OBEN UND UNTEN ENTFALLEN</small>, <small>SO IST DIE</small> M<small>EHRHEIT TAUGLICH</small>.",
+            "G<small>EHÖREN DIE</small> S<small>ÜNDOPFER DER EINEN UND DIE</small> B<small>RANDOPFER DER ANDEREN</small>, <small>SO IST</small>, <small>WENN ER SIE ALLE OBEN HERGERICHTET HAT</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>WENN ALLE UNTEN</small>, <small>DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>UND WENN DIE</small> H<small>ÄLFTE OBEN UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTEN</small>, <small>BEIDE UNTAUGLICH</small>, <small>DENN ICH NEHME AN</small>, <small>ER HABE DAS</small> S<small>ÜNDOPFER OBEN UND DAS</small> B<small>RANDOPFER UNTEN HERGERICHTET</small>.",
+            "W<small>ENN ES EIN</small> S<small>ÜNDOPFER</small>, <small>EIN</small> B<small>RANDOPFER</small>, <small>EIN UNBEZEICHNETES</small> [P<small>AAR</small>] <small>UND EIN BEZEICHNETES</small> [P<small>AAR</small>]<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Die 2 Frauen gehören, der einen ein Paar u. das Sündopfer u. der anderen ein Paar u. das Brandopfer.</i><small>SIND</small>, <small>UND ER ALLE OBEN HERGERICHTET HAT</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>WENN ALLE UNTEN</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>, <small>UND WENN DIE</small> H<small>ÄLFTE OBEN UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTEN</small>, <small>SO IST NUR DAS UNBEZEICHNETE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die übrigen können falsch hergerichtet worden sein.</i>, <small>UND ES IST UNTER SIE ZU TEILEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Das Sündopfer für die eine u. das Brandopfer für die andere, u. jede hat das fehlende zu ergänzen.</i>.",
+            "S<small>IND</small> S<small>ÜNDOPFER UNTER</small> P<small>FLICHTOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 333 Anm. 4.</i><small>GERATEN</small>, <small>SO SIND NUR SO VIELE TAUGLICH</small>, <small>WIE</small> S<small>ÜNDOPFER IN DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTHALTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 333 Anm. 5. Dieser Satz ist eine Wiederholung aus dem 1. Abschnitte, worauf nun die Erklärung folgt.</i><small>SIND</small>. S<small>LND</small> &lt;folio&gt;Col.b&lt;/folio&gt; <small>DIE</small> P<small>FLICHTOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Die einzelnen Tauben.</i><small>DOPPELT SO VIEL WIE DIE</small> S<small>ÜNDOPFER</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Sind es beispielsweise 2 unbezeichnete Taubenpaare u. 2 einzelne Sündopfer, so ist ein Paar u. ein Sündopfer tauglich; von den 3 unten hergerichteten sind 2 Sündopfer sicher tauglich, u. von den 3 oben hergerichteten ist ein Brandopfer sicher tauglich.</i><small>UNTAUGLICH</small>; <small>SIND DIE</small> S<small>ÜNDOPFER DOPPELT SO VIEL WIE DIE</small> P<small>FLICHTOPFER</small>, <small>SO IST DIE DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTSPRECHENDE</small> A<small>NZAHL</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Sind es beispielsweise 4 Sündopfer u. ein Taubenpaar, so sind nur 2 Sündopfer tauglich; von den 3 oben hergerichteten sind allerdings alle untauglich, von den 3 unten hergerichteten aber ist eines sicher tauglich u. das andere kann das zum Paare gehörende Sündopfer sein.</i> <small>TAUGLICH</small>. E<small>BENSO SIND</small>, <small>WENN</small> B<small>RANDOPFER UNTER</small> P<small>FLICHTOPFER GERATEN SIND</small>, <small>NUR SO VIELE TAUGLICH</small>, <small>WIE</small> B<small>RANDOPFER IN DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTHALTEN SIND</small>. S<small>IND DIE</small> P<small>FLICHTOPFER DOPPELT SO VIEL WIE DIE</small> B<small>RANDOPFER</small>, <small>SO IST DIE</small> H<small>ÄLFTE TAUGLICH UND DIE</small> H<small>ÄLFTE UNTAUGLICH</small>; <small>SIND DIE</small> B<small>RANDOPFER DOPPELT SO VIEL WIE DIE</small> P<small>FLICHTOPFER</small>, <small>SO IST DIE DEN</small> P<small>FLICHTOPFERN ENTSPRECHENDE</small> A<small>NZAHL TAUGLICH</small>.",
+            "W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU GESAGT HAT</small>, <small>SIE NEHME AUF SICH</small>, <small>EIN</small> T<small>AUBENPAAR</small> [<small>DARZUBRINGEN</small>], <small>FALLS SIE EINEN</small> K<small>NABEN GEBÄREN SOLLTE</small>, <small>UND EINEN</small> K<small>NABEN GEBOREN HAT</small>, <small>SO BRINGE SIE ZWEI</small> T<small>AUBENPAARE</small>, <small>EINES WEGEN IHRES</small> G<small>ELÜBDES UND EINES ALS</small> P<small>FLICHT</small>. G<small>IBT SIE SIE DEM</small> P<small>RIESTER</small>, <small>SO MUSS ER DREI</small> T<small>AUBEN OBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Das gelobte Taubenpaar ist als Brandopfer oben herzurichten.</i><small>UND EINE UNTEN HERRICHTEN</small>. H<small>AT ER NICHT SO VERFAHREN</small>, <small>SONDERN OHNE ZU FRAGEN ZWEI OBEN UND ZWEI UNTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Weil er glaubte, beide Paare seien Pflichtopfer.</i><small>HERGERICHTET</small>, <small>SO MUSS SIE NOCH EINE</small> T<small>AUBE BRINGEN UND ER RICHTE SIE OBEN HER</small>. D<small>IES WENN SIE VON EINER</small> A<small>RT</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Beide Paare Turteltauben od. junge Tauben.</i><small>WAREN</small>, <small>WENN ABER VON ZWEI</small> A<small>RTEN</small>, <small>SO MUSS SIE NOCH ZWEI BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Eine Turteltaube u. eine junge Taube, beide als Brandopfer.</i>. H<small>ATTE SIE DAS GELOBTE</small> [P<small>AAR</small>] <small>BEZEICHNET</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Von welcher Art sie es bringen werde, dies aber vergessen hat, jedoch weiß, welche Art sie dem Priester gegeben hat.</i>, <small>SO MUSS SIE NOCH DREI</small> T<small>AUBEN BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Eine Turteltaube u. eine junge Taube, beide als Brandopfer.</i>. D<small>IES WENN SIE VON EINER</small> A<small>RT WAREN</small>, <small>WENN ABER VON ZWEI</small> A<small>RTEN</small>, <small>SO MUSS SIE NOCH VIER</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Das später darzubringende gelobte Paar kann von der falschen Art dargebracht worden sein.</i> <small>BRINGEN</small>. H<small>ATTE SIE IHR</small> G<small>ELÜBDE FESTGESETZT</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\">Wenn sie beim Geloben gesagt hat, sie wolle das gelobte Brandopferpaar zusammen mit dem Brandopfer ihres Pflichtopfers darbringen.</i>, <small>SO MUSS SIE NOCH FÜNF</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\">Ein Paar ist untauglich, weil sie es von einer anderen Art gelobt haben kann, ihr Pflicht-Brandopfer ist ebenfalls untauglich, da sie es zusammen mit den gelobten bringen sollte, sodaß von den 4 dargebrachten Tauben nur eine, das Pflicht-Sündopfer, tauglich ist; sie hat daher je ein Paar von jeder Art wegen ihres Gelübdes u. eine Taube als Pflicht-Brandopfer darzubringen.</i> T<small>AUBEN BRINGEN</small>. D<small>IES WENN VON EINER</small> A<small>RT</small>, <small>WENN ABER VON ZWEI</small> A<small>RTEN</small>, <small>SO MUSS SIE NOCH SECHS</small><sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\">Auch das nachträgliche Pflichtopfer ist aus beiden Arten zu bringen.</i><small>BRINGEN</small>. W<small>ENN SIE SIE DEM</small> P<small>RIESTER GEGEBEN HAT UND NICHT WEISS</small>, <small>WAS</small><sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\">Von welcher Art beide Paare waren.</i><small>SIE IHM GEGEBEN HAT</small>, <small>UND DER</small> P<small>RIESTER HINGEGANGEN IST UND SIE HERGERICHTET HAT</small>, <small>UND NICHT WEISS</small>, <small>WIE ER SIE HERGERICHTET</small><sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\">Ob oben od. unten od. verteilt, sodaß er viell. kein einziges Sündopfer od. kein einziges Brandopfer richtig dargebracht hat.</i><small>HAT</small>, <small>SO MUSS SIE NOCH VIER</small> T<small>AUBEN BRINGEN WEGEN IHRES</small> G<small>ELÜBDES</small>; <small>ZWEI ALS</small> P<small>FLICHTOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\">Je ein Brandopfer von jeder Art, als Paar zum dargebrachten Sündopfer.</i><small>UND EINE ALS</small> S<small>ÜNDOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\">Da viell. alle oben hergerichtet worden sind.</i>; B<small>EN</small> A͑<small>ZAJ SAGT</small>, <small>ZWEI</small> S<small>ÜNDOPFER</small><sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\">Weil ein Zweifel über das bereits hergerichtete Brandopfer besteht u. man sich nach seiner Ansicht (ob. II,5) nach dem zuerst dargebrachten zu richten hat.</i>. R. J<small>EHOŠUA͑ SAGTE</small>: D<small>AS</small><sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\">Daß die zu ergänzenden Opfer bedeutend mehr sind als diejenigen, zu denen man von vornherein verpflichtet war.</i><small>IST ES</small>, <small>WAS</small> &lt;folio&gt;Fol.25&lt;/folio&gt; <small>SIE GESAGT HABEN</small>: L<small>EBEND HAT ER</small><sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\">Der Widder od. sonst ein Hornvieh.</i><small>EINE</small> S<small>TIMME</small>, <small>TOT IST SEINE</small> S<small>TIMME SIEBENFACH</small>. W<small>IESO IST SEINE</small> S<small>TIMME SIEBENFACH</small>? S<small>EINE BEIDEN</small> H<small>ÖRNER GEBEN ZWEI</small> T<small>ROMPETEN</small>, <small>SEINE BEIDEN</small> S<small>CHENKEL GEBEN ZWEI</small> F<small>LÖTEN</small>, <small>SEINE</small> H<small>AUT GIBT EINE</small> P<small>AUKE</small>, <small>SEINE</small> D<small>ÄRME GEBEN EINEN</small> P<small>SALTER UND SEINE</small> D<small>ÜNNDÄRME GEBEN EINE</small> H<small>ARFE</small>. M<small>ANCHE SAGEN</small>: <small>AUCH SEINE</small> W<small>OLLE GIBT</small> P<small>URPURFÄDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren wird hier auf die Glöckchen am Oberkleide des Hochpriesters (cf. Ex. 28,33) Bezug genommen, die an Rosetten aus Purpurfäden befestigt waren; Zeb. Fol. 88b.</i>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. A͑<small>QASJA SAGTE</small>: B<small>EI</small> G<small>REISEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE WIRD DER</small> V<small>ERSTAND</small>, <small>JE ÄLTER SIE WERDEN</small>, <small>DESTO WIRRER</small>, <small>WIE ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\">Ij. 12,20.</i><i>er entzieht Bewährten die Rede und Greisen nimmt er den Verstand</i>. A<small>NDERS ABER</small> G<small>REISE DER</small> G<small>ESETZESKUNDE</small>; <small>JE ÄLTER SIE WERDEN</small>, <small>DESTO GESETZTER WIRD IHR</small> V<small>ERSTAND</small>, <small>WIE ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\">Ib. 12,12.</i><i>bei Ergrauten ist Weisheit und langem Leben Einsicht</i>."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/English/merged.json

@@ -0,0 +1,44 @@
+{
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Kinnim",
+    "text": [
+        [
+            "A bird hatat is performed below [the red line], but a beast hatat is performed above [the red line]. A bird olah is performed above, but a beast olah below. If he changed this procedure with either, then the offering is disqualified. The seder [ordered ritual] in the case of kinnim is as follows: In the case of obligatory offerings, one [bird] is a hatat and one an olah. In the case of vows and freewill offerings, however, all are olot. What constitutes a vow? When one says: \"It is incumbent upon me to bring an olah.\" And what constitutes a freewill-offering? When one says: \"Behold, this shall be an olah.\" What is the [practical] difference between vows and freewill offerings? In the case of vows, if they die or are stolen, one is responsible for their replacement; But in the case of freewill offerings, if they die or are stolen, one is not responsible for their replacement.",
+            "If a hatat becomes mixed up with an olah, or an olah with a hatat, were it even one in ten thousand, they all must be left to die. If a hatat becomes mixed up with [unassigned] obligatory [bird] offerings, the only ones that are valid are those that correspond to the number of hatats among the obligatory offerings. Similarly, if an olah becomes mixed up with [unassigned] obligatory [bird] offerings, the only ones that are valid are those that correspond to the number of olot among the obligatory offerings [This rule holds true] whether the [unassigned] obligatory offerings are in the majority and the freewill-offerings in the minority, or the freewill-offerings are in the majority and those that are obligatory in the minority, or whether they are both equal in number.",
+            "When is this so? When obligatory offerings [get mixed up] with voluntary offerings. When, however, obligatory offerings get mixed up one with another, with one [pair] belonging to one [woman] and the other pair to another [woman], or two [pairs] belonging to one and two [pairs] to another, or three [pairs] to one and three [pairs] to another, then half of these are valid and the other half disqualified. If one [pair] belongs to one [woman] and two pairs to another, or three pairs to another, or ten pairs to another or one hundred to another, only the lesser number remains valid. Whether they are of the same denomination or of two denominations, or whether they belong to one woman or to two.",
+            "What is meant by one \"name\"? For a birth and a birth, or for zivah and zivah, that is one name. And \"two names\"? For a birth, [and the other] for a zivah. What is meant by \"two women\"? [When] one [woman] brings [her offering] for a birth and the other for a birth, or [when one brings] for a zivah and the other for a zivah this is \"of one name\". And a case \"of two names\"? When one brings for a birth and the other for a zivah. Rabbi Yose says: when two women purchased their kinnim in partnership, or gave the price of their kinnim to the priest [for him to purchase them], then the priest can offer whichever one he wants as a hatat or as an olah, whether they are of one name or of two names."
+        ],
+        [
+            "If from an unassigned pair of birds a single pigeon flew into the open air, or flew among birds that had been left to die, or if one [of the pair] died, then he must take a mate for the second one. If it flew among birds that are to be offered up, it becomes invalid and it invalidates another bird as its counterpart [in the pair]; for the pigeon that flew away is invalid and invalidates another bird as its counterpart [in the pair].",
+            "How is this so? Two women, this one has two pairs and this one has two pairs, and one bird flies from the [pair of] one to the other [woman's pair], then it disqualifies by its escape one [of the birds from which it flew]. If it returned, it disqualifies yet another by its return. If it flew away again and then returned, and again flew away and returned, no further loss is incurred, since even if they had all become mixed together, not less than two [pairs would still be valid].",
+            "If one [woman] had one pair, another two, another three, another four, another five, another six and another seven pairs, and one bird flew from the first to the second pair, [and then a bird flew from there] to the third, [and then a bird flew from there] to the fourth, [and from there a bird flew] to the fifth [and from there a bird flew] to the sixth, [and from there a bird flew] to the seventh, and then a bird returns [in the same order as they flew away] it disqualifies at each flight and at each return. The first and second [women] have none left, the third has one pair, the fourth two, the fifth three, the sixth four, and the seventh six pairs. If again [one from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The third and fourth woman have none left, the fifth has one pair, the sixth two pairs, and the seventh woman five pairs. If again one [from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The fifth and sixth women have none left, and the seventh has four pairs. But some say that the seventh woman has lost nothing. If [a bird] from those that are left to die escaped to any of all the groups, then all must be left to die.",
+            "An unassigned pair and an assigned pair: if one bird from the unassigned [pair] flew to the assigned [pair], then a pair must be taken for the second [bird]. If one bird flew back, or if in the first place a bird from the assigned pair flew [to the other pair], then all must be left to die.",
+            "Hatat [birds] are on one side, and olot [birds] are on the other and an unassigned [pair] is in the middle: If from the middle pair one bird flew to this side, and one bird flew to this side, then he has not lost anything, because he [the priest] says that the bird that flew [from the middle] towards the hataot is a hatat and the bird that flew towards the olot is a olah. If one [from each side] returns to the middle, then [all] those in the middle must be left to die, but those [left on either side] can be offered up as hataot or as olot respectively. If again a bird [from the middle] returned and flew away to the sides, then all must be left to die. One cannot pair turtle-doves with pigeons or pigeons with turtle-doves. How is this so? If a woman has brought a turtle-dove as her hatat and a pigeon as her olah, she must then bring another turtle-dove as her olah; If her olah had been a turtle-dove and her hatat a pigeon, then she must bring another pigeon as her olah. Ben Azzai says: we go after the first [offering]. If a woman brought her hatat and then died, her heirs must bring her olah; [But if she first brought] her olah and then died, her heirs need not bring her hatat."
+        ],
+        [
+            "When are these words said? When the priest asks advice. But in the case of a priest who does not seek advice, and one [pair] belongs to one [woman] and one to another, or two [pairs] to one and two to another, or three [pairs] to one and three to another, and he offered all of them above [the red line], then half are valid and half are invalid. [Similarly], if [he offered] all of them below, half are valid and half are invalid. If [he offered] half of them above and half of them below, then of those [offered] above, half are valid and half are invalid, and also of those [offered] below, half are valid and half are invalid.",
+            "If one [pair] belonged to one woman and two [pairs] to another, or [even] three [pairs] to another, or [ten] pairs to another or a hundred to another, and he offered all of them above, then half are valid and half are invalid. [Similarly], if he offered all of them below, half are valid and half are invalid. [If he offered] half of them above and half below, then the [number of birds as there is in the] larger part are valid. This is the general principle: whenever you can divide the pairs [of birds] so that those belonging to one woman need not have part of them [offered] above and part [offered] below, then half of them are valid and half are invalid; But whenever you cannot divide the pairs [of birds] without some of those belonging to one woman being [offered] above and some below, then [the number as there is in] the larger part are valid.",
+            "If the hatats belonged to one and the olot to another, and the priest offered them all above, then half are valid and half disqualified. If he offered them all below, half are valid and half disqualified. If he offered half of them above and half below, then all of them are disqualified, because I can argue that the hatats were offered above and the olot below.",
+            "If a hatat, an olah, an unassigned pair of birds and an assigned pair [became mixed up], and he offered them all above, then half are valid and half are invalid. [Similarly] if he offered all of them below, half are valid and half are invalid. If he offered half of them above and half below, none is valid except the unassigned pair, and that must be divided between them.",
+            "If hataot birds were mixed up with [unassigned birds that were] obligatory offerings, only the number of hataot among the obligatory offerings are valid. If the [unassigned] obligatory offerings are twice as many as the hataot, then half are valid and half invalid; But if the hataot are twice as many as the [unassigned] obligatory offerings, then the number [of hataot] among the obligatory offerings are valid. So, too, if [birds assigned as] olot were mixed up with [unassigned] obligatory offerings, only the number of olot among the obligatory offerings are valid. If the [unassigned] obligatory offerings are twice as many as the olot, then half are valid and half invalid. But if the olot are twice as many as the [unassigned] obligatory offerings, then the number [of olot] among the obligatory offerings are valid.",
+            "If a woman says: \"I vow a pair of birds if I give birth to a male child,\" and she does give birth to a male child, then she must offer up two pairs one for her vow and one for her obligation. If [before she assigned them] she gave them to the priest, and the priest who ought to offer three birds above and one below does not do so, but offers two above and two below, and does not seek guidance, she must she bring another bird and offer that above. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring two others. If she had expressly defined her vow, then must she bring three other birds. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring four others. If she made a definite fixture at the time of her vow, then must she bring another five birds. This is so if the birds were of the same kind. If they were of two kinds, then must she bring six others. If she gave them to the priest and it is not known what she gave, and the priest performed the sacrifice, but it is not known how he performed it, then she must bring four other birds for her vow, and two for her obligation and one for her hatat. Ben Azzai says: [she must bring] two hatats. Rabbi Joshua said: This is what it meant when they said: \"When [the beast] is alive it possesses one sound, but when it is dead its sound is sevenfold.\" In what way is its sound sevenfold? Its two horns [are made into] two trumpets, its two leg-bones into two flutes, its hide into a drum, its entrails for lyres and its large intestines for harp strings; and there are some who add that its wool is used for the blue [pomegranates.] Rabbi Shimon ben Akashiah says: ignorant old people, the older they become, the more their intellect gets befuddled, as it is said: \"He removes the speech of men of trust and takes away the sense of the elders.\" But when it comes to aged scholars, it is not so. On the contrary, the older they get, the more their mind becomes composed, as it is said: \"With aged men comes wisdom, and understanding in length of days.\""
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+            "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json

@@ -0,0 +1,46 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
+    "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
+    "status": "locked",
+    "license": "PD",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<small>א</small>\nחַטַּאת הָעוֹף נֶעֱשֵׁית לְמַטָּן, \nוְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה.  \nעוֹלַת הָעוֹף נֶעֱשֵׁית לְמַעְלָן, \nוְעוֹלַת בְּהֵמָה לְמַטָּה.  \nאִם שִׁנָּה בָזֶה וּבָזֶה, פָּסַל.  \nכֵּיצַד סֵדֶר קִנִּים? כָּךְ הוּא: &lt;הִיא&gt;\nהַחוֹבָה, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה; \nבִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת, כֻּלָּם עוֹלוֹת.  \nאֵי זֶה הוּא נֶדֶר? \nהָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה'.  \nוְאֵי זוֹ הִיא נְדָבָה? \nהָאוֹמֵר 'הֲרֵי זוֹ עוֹלָה'.  \nמַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת? \nאֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, \nמֵתוּ אוֹ נִגְנָבוּ, חַיָּבִין בְּאַחְרָיוּתָן, \nוּנְדָבוֹת, \nמֵתוּ אוֹ נִגְנָבוּ, אֵינָן חַיָּבִים בְּאַחְרָיוּתָן. \n",
+            "<small>ב</small>\nחַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה, וְעוֹלָה בַחַטָּאת, \nאֲפִלּוּ אֶחָד בָּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם.  \nחַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבְּחוֹבָה.  \nוְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבְּחוֹבָה.  \nבֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, \nבֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, \nבֵּין שֶׁשְּׁתֵיהֶן שָׁווֹת. \n",
+            "<small>ג</small>\nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה, \nאֲבָל חוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, \nאַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, \nשְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, \nשָׁלוֹשׁ לָזוֹ וְשָׁלוֹשׁ לָזוֹ, \nמַחְצָה כָשֵׁר, וּמַחְצָה פָסוּל.  \nאַחַת לָזוֹ שְׁתַּיִם לָזוֹ, \nהַמֻּעָט כָּשֵׁר.  \nבֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, וּבֵין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, \nבֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, וּבֵין מִשְּׁתֵי נָשִׁים. \n",
+            "<small>ד</small>\nכֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד? \nלֵדָה וְלֵדָה, זִיבָה וְזִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד.  \nמִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת? \nלֵדָה וְזִיבָה.  \nמִשְּׁתֵּי נָשִׁים? \nעַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ לֵדָה, \nעַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד.  \nמִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת? \nעַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ זִיבָה.  \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, \nאוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן, \nלְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב חַטָּאת, \nוּלְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב עוֹלָה, \nבֵּין מִשֵּׁם אֶחָד וּבֵין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nקֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לְאַוֵיר, \nאוֹ שֶׁפָּרַח לְבֵין הַמֵּתוֹת, \nאוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֵהֶן, \nיִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי.  \nפָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל, \nוּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, \nשֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ פָּסוּל, \nוּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ. \n",
+            "<small>ב</small>\nכֵּיצַד? \nשְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים, \nפָּרַח מִזּוֹ לָזוֹ, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ.  \nחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִי��ָתוֹ.  \nפָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, \nלֹא הִפְסִיד כְּלוּם, \nשֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתַיִם. \n",
+            "<small>ג</small>\nלָזוֹ אַחַת, לָזוֹ שְׁתַּיִם, לָזוֹ שָׁלוֹשׁ, \nלָזוֹ אַרְבַּע, לָזוֹ חָמֵשׁ, לָזוֹ שֵׁשׁ, לָזוֹ שֶׁבַע, \nפָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית, לָרְבִיעִית, \nלַחֲמִישִׁית, לַשִּׁשִּׁית, לַשְּׁבִיעִית, וְחָזַר, \nפּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. \nהָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, אֵין לָהֶם כְּלוּם.  \nהַשְּׁלִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, \nהַרְבִיעִית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, \nוְהַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ שָׁלוֹשׁ, \nהַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע, \nוְהַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ שֵׁשׁ.  \nפָּרַח וְחָזַר, \nפּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. \nהַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם, \nהַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, \nהַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, \nהַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ חָמֵשׁ.  \nפָּרַח וְחָזַר, \nפּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ, וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. \nהַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם, \nהַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע.  \nוְיֵשׁ אוֹמְרִים: \nשְׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְלוּם.  \nוְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם, \nהֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ. \n",
+            "<small>ד</small>\nקֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, \nפָּרַח מִסְּתוּמָה לִמְפרֶשֶׁת, \nיִקַּח זוֹג לַשֵּׁנִי.  \nחָזַר, אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הַמְפֹרֶשֶׁת רִאשׁוֹן, \nהֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ. \n",
+            "<small>ה</small>\nחַטָּאת מִכָּן וְעוֹלָה מִכָּן, וּסְתוּמָה בָאֶמְצַע, \nפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לִצְדָדִין, \nאֶחָד הֵילָךְ וְאֶחָד הֵילָךְ, \nלֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא יֹאמַר: \nזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת, \nוְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה.  \nחָזַר לָאֶמְצַע, הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ, \nאֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת, וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת.  \nחָזַר אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לִצְדָדִין, \nהֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ.  \n\n<small>ו</small>\nאֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה, \nוְלֹא בְנֵי יוֹנָה כְנֶגֶד תּוֹרִין.  \nכֵּיצַד? \nהָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תּוֹר וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה, \n[תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תּוֹר;  \nעוֹלָתָהּ תּוֹר וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה,] \nתִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה.  \nבֶּן עַזַּי אוֹמֵר: \nהוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן.  \nהָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ, וּמֵתָה, \nיָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ; \nעוֹלָתָהּ, וּמֵתָה, \nלֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבְּכֹהֵן נִמְלָךְ; \nאֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוּ נִמְלָךְ, \nאַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, \nשְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, \nשָׁלוֹשׁ לָזוֹ וְשָׁלוֹשׁ לָזוֹ, \nעָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nוְכֻלָּן לְמַטָּן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nחֶצְיָם לְמַעְלָן, וְחֶצְיָם לְמַטָּן, &lt;חֶצְיָהּ&gt;\nאֶת שֶׁלְּמַעְלָן, מַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל;\nוְאֶת שֶׁלְּמַטָּן, מַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל. \n",
+            "<small>ב</small>\nאַחַת לָזוֹ, וּשְׁ��ַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלוֹשׁ לָזוֹ, \nוְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, \nעָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, \nמַחְצָה [כָשֵׁר] וּמַחְצָה פָסוּל; \n[כֻּלָּן לְמַטָּן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל;] \nחֶצְיָן לְמַעְלָן, וְחֶצְיָן לְמַטָּן, &lt;חֶצְיָהּ&gt;\nהַמְרֻבֶּה כָשֵׁר.  \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּים, \nלֹא יְהוּ מִשֶּׁלְּאִשָּׁה אַחַת, \nבֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, &lt;וּלְמַטָּה&gt;\nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל.  \nמָקוֹם שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּים, \nעַד שֶׁיְּהוּ מִשֶּׁלְּאִשָּׁה אַחַת, \nבֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, \nהַמְרֻבֶּה כָשֵׁר. \n",
+            "<small>ג</small>\nחַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ, \nעָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nוְכֻלָּן לְמַטָּן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nחֶצְיָן לְמַעְלָן, וְחֶצְיָן לְמַטָּן, \nשְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת, \nשֶׁאֲנִי אוֹמֵר: \nחַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן, וְעוֹלָה לְמַטָּן. \n",
+            "<small>ד</small>\nחַטָּאת וְעוֹלָה סְתוּמָה וּמְפרֶשֶׁת, \nעָשָׂה כֻלָּם לְמַעְלָן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nכֻּלָּם לְמַטָּן, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל; \nחֶצְיָן לְמַעְלָן, וְחֶצְיָן לְמַטָּן, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן. \n",
+            "<small>ה</small>\nחַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבְּחוֹבָה.  \n[חוֹבָה] שְׁנַיִם בְּחַטָּאת, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל. \nוְחַטָּאת שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, \nהַמִּנְיָן שֶׁבְּחוֹבָה כָּשֵׁר.  \n\n<small>ו</small>\nוְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, \nאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבְּחוֹבָה.  \nחוֹבָה שְׁנַיִם בְּעוֹלָה, \nמַחְצָה כָשֵׁר וּמַחְצָה פָסוּל. \nעוֹלָה שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, \nהַמִּנְיָן שֶׁבְּחוֹבָה כָּשֵׁר.  \n",
+            "<small>ז</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה 'הֲרֵי עָלַי קֵן כְּשֶׁאֵלֵד זָכָר', \nיָלְדָה זָכָר, מְבִיאָה שְׁתֵּי קִנִּים, \nאַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ.  \nנְתָנָן לַכֹּהֵן, \nוְכֹהֵן צָרִיךְ לַעֲשׁוֹת שָׁלֹשׁ פְּרִידִים מִלְּמַעְלָן וְאַחַת מִלְּמַטָּן.  \nלֹא עָשָׂה כֵן, \nאֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם מִלְּמַעְלָן וּשְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן, \nלֹא נִמְלַךְ, \nצְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד פְּרִידָה אַחַת, \nוְיַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָן; \nמִמִּין אֶחָד.  \nמִשְּׁנֵי מִינִים, \nתָּבִיא שְׁתַּיִם.  \nפֵּרְשָׁה נִדְרָהּ, \nצְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרִידִים; \nמִמִּין אֶחָד.  \nמִשְּׁנֵי מִינִים, תָּבִיא אַרְבַּע.  \nקָבְעָה נִדְרָהּ, \nצְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרִידִים; \nמִמִּין אֶחָד.  \nוּמִשְּׁנֵי מִינִים, תָּבִיא שֵׁשׁ.  \nנְתָנָן לַכֹּהֵן, וְאֵין יָדוּעַ מָה נָתְנָה, \nהָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה, וְאֵין יָדוּעַ מָה עָשָׂה, \nצְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד אַרְבַּע פְּרִידִים לְנִדְרָהּ, \nוּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אַחַת.  \nבֶּן עַזַּי אוֹמֵר: \nשְׁתֵּי חַטָּאוֹת.  \nאָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nזֶה הוּא שֶׁאָמָרוּ: \nכְּשֶׁהוּא חַי, קוֹלוֹ אֶחָד, \nכְּשֶׁהוּא מֵת, קוֹלוֹ שִׁבְעָה.  \n\n<small>ח</small>\nכֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה? \nשְׁתֵּי קַרְנָיו, שְׁתֵּי חֲ��וֹצְרוֹת; \nשְׁתֵּי שׁוֹקָיו, שְׁנֵי חֲלִילִים; \nעוֹרוֹ לַתּוֹף; \nוּמֵעָיו לִנְבָלִים; \nוּבְנֵי מֵעַיִם לְכִנּוֹרוֹת.  \n\n<small>ט</small>\nוְיֵשׁ אוֹמְרִים: \nאַף צִמְרוֹ.  \nרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר: \nזִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִין, \nדַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב יב,כ) \n\"מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח\".  \n\n<small>י</small>\nאֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַזְקִינִים, \nדַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב יב,יב) \n\"בִּישִׁישִׁים חָכְמָה, וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה\".  \n\n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,50 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "חטאת העוף נעשית למטה וחטאת בהמה למעלה. עולת העוף נעשית למעלה ועולת הבהמה למטה. אם שינה בזה ובזה פסול. סדר קנים כך הוא. החובה. אחד חטאת ואחד עולה. בנדרים ונדבות כולן עולות. איזהו נדר. האומר הרי עלי עולה ואיזהו נדבה. האומר הרי זו עולה מה בין נדרים לנדבות. אלא שהנדרים. מתו או נגנבו חייבים באחריותם. ונדבות. מתו או נגנבו אין חייבים באחריותן:  ",
+            "חטאת שנתערבה בעולה. ועולה בחטאת. אפילו אחד בריבוא. ימותו כולם. חטאת שנתערבה בחובה. אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה. וכן עולה שנתערבה בחובה. אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה. בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת. בין שהנדבה מרובה. והחובה ממועטת בין ששתיהן שוות:  ",
+            "במה דברים אמורים. בחובה ובנדבה. אבל בחובה שנתערבה זו בזו. אחת לזו ואחת לזו. שתים לזו שתים לזו. שלש לזו ושלש לזו. מחצה כשר ומחצה פסול. אחת לזו ושתים לזו. ושלש לזו. ועשר לזו. ומאה לזו. המועט כשר. בין משם אחד. בין משני שמות. בין מאשה אחת. בין משתי נשים:  ",
+            "כיצד משם אחד. לידה ולידה. זיבה וזיבה. משם אחד. משני שמות. לידה וזיבה. כיצד שתי נשים. על זו לידה ועל זו לידה. על זו זיבה ועל זו זיבה. משם אחד. משני שמות על זו לידה ועל זו זיבה. רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו קניהן בערוב. או שנתנו דמי קניהם לכהן. לאיזה שירצה כהן יקריב חטאת. ולאיזה שירצה כהן יקריב עולה. בין משם אחד. בין משני שמות:  "
+        ],
+        [
+            "קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר. או שפרח בין המתות או שמת אחד מהן יקח זוג לשני. פרח לבין הקריבות פסול. ופוסל אחד כנגדו. שהגוזל הפורח פסול. ופוסל אחד כנגדו: \n",
+            "כיצד שתי נשים. לזו שתי קנים. ולזו שתי קנים. פרח מזו לזו פוסל אחד בהליכתו. חזר. פוסל אחד בחזירתו. פרח וחזר. פרח וחזר. לא הפסיד כלום. שאפילו הן מעורבות אין פחות משתים: \n",
+            "לזו אחת. לזו שתים. לזו שלש. לזו ארבע. לזו חמש. לזו שש. לזו שבע פרח מן הראשונה. לשניה. לשלישית. לרביעית. לחמישית. לששית. לשביעית. חזר. פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו. הראשונה והשניה אין להם כלום. השלישית יש לה אחת. הרביעית יש לה שתים. החמישית יש לה שלש. הששית יש לה ארבע. השביעית יש לה שש. פרח וחזר. פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו. השלישית והרביעית אין להם כלום. החמישית יש לה אחת. הששית יש לה שתים. השביעית יש לה חמש. פרח וחזר. פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו. החמישית והששית אין להם כלום. השביעית יש לה ארבע. ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום. ואם פרח מבין המתות לכולם. הרי כולם ימותו: \n",
+            "קן סתומה. וקן מפורשת. פרח מן הסתומה למפורשת. יקח זוג לשני. חזר. או שפרח מן המפורשת ראשון הרי כולן ימותו: \n",
+            "חטאת מיכן ועולה מיכן. וסתומה באמצע. פרח מן האמצע לצדדין. אחד הלך ואחד הלך לא הפסיד כלום. אלא יאמר זה שהלך אצל חטאות. חטאת. וזה שהלך אצל עולות. עולה. חזר לאמצע האמצעיים ימותו. אלו יקרבו חטאות. ואלו יקרבו עולות. חזר. או שפרח מן האמצע לצדדין הרי כולן ימותו. אין מביאין תורין כנגד בני יונה. ולא בני יונה כנגד תורין. כיצד. האשה שהביאה חטאתה תור. ועולתה בן יונה. תכפול ותביא עולתה תור. עולתה תור. וחטאתה בן יונה. תכפול ותביא עולתה בן יונה. בן עזאי אומר. הולכין אחר הראשון. האשה שהביאה חטאתה. ומתה. יביאו היורשין עולתה. עולתה ומתה. לא יביאו היורשין חטאתה: \n"
+        ],
+        [
+            "במה דברים אמורים. בכהן נמלך. אבל בכהן שאינו נמלך. אחת לזו ואחת לזו. שתים לזו ושתים לזו. שלש לזו ושלש לזו. עשה כולן למעלה. מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן. מחצה כשר ומחצה פסול. חצים למעלה וחצים למטה. את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול. ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול:  ",
+            "אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר לזו ומאה לזו. עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן המרובה כשר. זה הכלל. כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקנין ולא יהו משל אשה אחת בין מלמעלן בין מלמטן. מחצה כשר ומחצה פסול. כל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקנין עד שהוא משל אשה אחת בין מלמעלן בין מלמטן. המרובה כשר:  ",
+            "חטאת לזו ועולה לזו עשה כולן למעלן מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן. שתיהן פסול. שאני אומר חטאת קריבה למעלן. ועולה למטן:  ",
+            "חטאת. ועולה. וסתומה. ומפורשת. עשה כולן למעלן מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן אין כשר אלא סתומה. והיא מתחלקת ביניהן:  ",
+            "חטאת שנתערבה בחובה. אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה. חובה שנים בחטאת. מחצה כשר. ומחצה פסול. וחטאת שנים בחובה. המנין שבחובה כשר. וכן עולה שנתערבה בחובה. אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. חובה שנים בעולה מחצה כשר ומחצה פסול. עולה שנים בחובה. המנין שבחובה כשר:  ",
+            "האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר. ילדה זכר. מביאה שתי קנים. אחת לנדרה. ואחת לחובתה נתנתם לכהן. והכהן צריך לעשות שלש פרידים מלמעלן ואחת מלמטן. לא עשה כן. אלא עשה שתים למעלן ושתים למטן ולא נמלך. צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלן. ממין אחד. משני מינין תביא שתים. פירשה נדרה. צריכה להביא עוד שלש פרידים ממין אחד. משני מינין תביא ארבע. קבעה נדרה. צריכה להביא עוד חמש פרידים ממין אחד. משני מינין תביא שש נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה. הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה. צריכה להביא עוד ארבעה פרידים לנדרה. ושתים לחובתה. וחטאת אחת. בן עזאי אומר שתי חטאות. אמר ר' יהושע זה הוא שאמרו כשהוא חי קולו אחד. וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה. שתי קרניו. שתי חצוצרות. שתי שוקיו. שני חלילין. עורו לתוף. מעיו לנבלים. בני מעיו לכינורות. ויש אומרים. אף צמרו לתכלת. רבי שמעון בן עקשיא אומר. זקני עם הארץ. כל זמן שמזקינין. דעתן מיטרפת עליהן. שנאמר (איוב יב, כ) מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. אבל זקני תורה אינן כן. אלא כל זמן שמזקינין. דעתן מתישבת עליהן. שנאמר (איוב יב, יב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה:   "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/Hebrew/Torat Emet 357.json

@@ -0,0 +1,48 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+    "versionTitle": "Torat Emet 357",
+    "status": "locked",
+    "priority": 3.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כב.\"></i>חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה. עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה, פָּסוּל. סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא. הַחוֹבָה, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת. אֵיזֶהוּ נֶדֶר, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה, הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת. אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם. וּנְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן:  ",
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כב:\"></i>חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:  ",
+            "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה. אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, הַמֻּעָט כָּשֵׁר, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:  ",
+            "כֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד, לֵידָה וְלֵידָה, זִיבָה וְזִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, לֵידָה וְזִיבָה. כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ לֵידָה, עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ זִיבָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן, לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב חַטָּאת, וּלְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב עוֹלָה, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת:  "
+        ],
+        [
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כג.\"></i>קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לָאֲוִיר, אוֹ שֶׁפָּרַח בֵּין הַמֵּתוֹת, אוֹ שֶׁמֵּת אַחַד מֵהֶן, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ:  ",
+            "כֵּיצַד. שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים, פָּרַח מִזּוֹ לָזוֹ, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ. חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתָּיִם:  ",
+            "לָזוֹ אַחַת, לָזוֹ שְׁתַּיִם, לָזוֹ שָׁלשׁ, לָזוֹ אַרְבַּע, לָזוֹ חָמֵשׁ, לָזוֹ שֵׁשׁ, לָזוֹ שֶׁבַע. פָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית, לָרְבִיעִית, לַחֲמִישִׁית, לַשִּׁשִּׁית, לַשְּׁבִיעִית, חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁלִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הָרְבִיעִית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ שָׁלשׁ, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ שֵׁשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ חָמֵשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ, הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כג:\"></i>וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְלוּם. וְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם, הֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ:  ",
+            "קֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, פָּרַח מִן הַסְּתוּמָה לַמְפֹרֶשֶׁת, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. חָזַר, אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הַמְפֹרֶשֶׁת רִאשׁוֹן, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ:  ",
+            "חַטָּאת מִיכָּן וְעוֹלָה מִיכָּן וּסְתוּמָה בָאֶמְצַע, פָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, אֶחָד הֵלָךְ וְאֶחָד הֵלָךְ, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא יֹאמַר, זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת. וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה. חָזַר לָאֶמְצַע, הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ, אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת, וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת. חָזַר אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ. אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה, וְלֹא בְנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין. כֵּיצַד. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תּוֹר, וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תּוֹר. עוֹלָתָהּ תּוֹר, וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה, יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וּמֵתָה, לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ:  "
+        ],
+        [
+            "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֹהֵן נִמְלָךְ. אֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ נִמְלָךְ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כד.\"></i>שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם לְמַטָּה, אֶת שֶׁלְּמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל, וְאֶת שֶׁלְּמַטָּה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל:  ",
+            "אַחַת לָזוֹ, וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר ��ּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, הַמְרֻבֶּה כָשֵׁר. זֶה הַכְּלָל, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּין וְלֹא יְהוּ מִשֶּׁל אִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּין עַד שֶׁיְּהוּ מִשֶּׁל אִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַמְרֻבֶּה כָשֵׁר:  ",
+            "חַטָּאת לָזוֹ, וְעוֹלָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֱחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פָּסוּל, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן וְעוֹלָה לְמַטָּן:  ",
+            "חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפֹרֶשֶׁת, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן:  ",
+            "חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבַּחוֹבָה. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כד:\"></i>חוֹבָה שְׁנַיִם בְּחַטָּאת, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. וְחַטָּאת שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. חוֹבָה שְׁנַיִם בְּעוֹלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. עוֹלָה שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר:  ",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הֲרֵי עָלַי קֵן כְּשֶׁאֵלֵד זָכָר, יָלְדָה זָכָר, מְבִיאָה שְׁתֵּי קִנִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלשׁ פְּרִידִים מִלְמַעְלָן וְאַחַת מִלְּמַטָּן. לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָן וּשְׁתַּיִם לְמַטָּן וְלֹא נִמְלַךְ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד פְּרִידָה אַחַת, וְיַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָן, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא שְׁתַּיִם. פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד שָׁלשׁ פְּרִידִים, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא אַרְבַּע. קָבְעָה נִדְרָהּ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרִידִים, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא שֵׁשׁ. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן וְאֵין יָדוּעַ מַה נָּתְנָה, הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה וְאֵין יָדוּעַ מֶה עָשָׂה, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד אַרְבַּע פְּרִידִים לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אֶחָת. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כה.\"></i>בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה. כֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה. שְׁתֵּי קַרְנָיו, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת. שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, שְׁנֵי חֲלִילִין. עוֹרוֹ, לְתֹף. מֵעָיו, לִנְבָלִים. בְּנֵי מֵעָיו, לְכִנּוֹרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צַמְרוֹ לִתְכֵלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב), מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵן, אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה:  "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Kinnim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,44 @@
+{
+    "title": "Mishnah Kinnim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Kinnim",
+    "text": [
+        [
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כב.\"></i>חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה. עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה, פָּסוּל. סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא. הַחוֹבָה, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת. אֵיזֶהוּ נֶדֶר, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה, הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת. אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם. וּנְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן:  ",
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כב:\"></i>חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:  ",
+            "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה. אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, הַמֻּעָט כָּשֵׁר, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:  ",
+            "כֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד, לֵידָה וְלֵידָה, זִיבָה וְזִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, לֵידָה וְזִיבָה. כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ לֵידָה, עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ זִיבָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן, לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב חַטָּאת, וּלְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב עוֹלָה, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת:  "
+        ],
+        [
+            "<i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כג.\"></i>קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לָאֲוִיר, אוֹ שֶׁפָּרַח בֵּין הַמֵּתוֹת, אוֹ שֶׁמֵּת אַחַד מֵהֶן, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ:  ",
+            "כֵּיצַד. שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים, פָּרַח מִזּוֹ לָזוֹ, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ. חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתָּיִם:  ",
+            "לָזוֹ אַחַת, לָזוֹ שְׁתַּיִם, לָזוֹ שָׁלשׁ, לָזוֹ אַרְבַּע, לָזוֹ חָמֵשׁ, לָזוֹ שֵׁשׁ, לָזוֹ שֶׁבַע. פָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית, לָרְבִיעִית, לַחֲמִישִׁית, לַשִּׁשִּׁית, לַשְּׁבִיעִית, חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁלִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הָרְבִיעִית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ שָׁלשׁ, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ שֵׁשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ חָמֵשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ, הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כג:\"></i>וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְלוּם. וְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם, הֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ:  ",
+            "קֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, פָּרַח מִן הַסְּתוּמָה לַמְפֹרֶשֶׁת, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. חָזַר, אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הַמְפֹרֶשֶׁת רִאשׁוֹן, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ:  ",
+            "חַטָּאת מִיכָּן וְעוֹלָה מִיכָּן וּסְתוּמָה בָאֶמְצַע, פָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, אֶחָד הֵלָךְ וְאֶחָד הֵלָךְ, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא יֹאמַר, זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת. וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה. חָזַר לָאֶמְצַע, הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ, אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת, וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת. חָזַר אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ. אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה, וְלֹא בְנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין. כֵּיצַד. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תּוֹר, וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תּוֹר. עוֹלָתָהּ תּוֹר, וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה, יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וּמֵתָה, לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ:  "
+        ],
+        [
+            "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֹהֵן נִמְלָךְ. אֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵינוֹ נִמְלָךְ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כד.\"></i>שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם לְמַטָּה, אֶת שֶׁלְּמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל, וְאֶת שֶׁלְּמַטָּה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל:  ",
+            "אַחַת לָזוֹ, וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, הַמְרֻבֶּה כָשֵׁר. זֶה הַכְּלָל, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּין וְלֹא יְהוּ מִשֶּׁל אִשָּׁה אַחַת, בֵּין מ��לְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַחֲלֹק אֶת הַקִּנִּין עַד שֶׁיְּהוּ מִשֶּׁל אִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַמְרֻבֶּה כָשֵׁר:  ",
+            "חַטָּאת לָזוֹ, וְעוֹלָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֱחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פָּסוּל, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן וְעוֹלָה לְמַטָּן:  ",
+            "חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפֹרֶשֶׁת, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן:  ",
+            "חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבַּחוֹבָה. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כד:\"></i>חוֹבָה שְׁנַיִם בְּחַטָּאת, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. וְחַטָּאת שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. חוֹבָה שְׁנַיִם בְּעוֹלָה, מֶחֱצָה כָשֵׁר וּמֶחֱצָה פָסוּל. עוֹלָה שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר:  ",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הֲרֵי עָלַי קֵן כְּשֶׁאֵלֵד זָכָר, יָלְדָה זָכָר, מְבִיאָה שְׁתֵּי קִנִּים, אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁלשׁ פְּרִידִים מִלְמַעְלָן וְאַחַת מִלְּמַטָּן. לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָן וּשְׁתַּיִם לְמַטָּן וְלֹא נִמְלַךְ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד פְּרִידָה אַחַת, וְיַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָן, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא שְׁתַּיִם. פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד שָׁלשׁ פְּרִידִים, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא אַרְבַּע. קָבְעָה נִדְרָהּ, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרִידִים, מִמִּין אֶחָד. מִשְּׁנֵי מִינִין, תָּבִיא שֵׁשׁ. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן וְאֵין יָדוּעַ מַה נָּתְנָה, הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה וְאֵין יָדוּעַ מֶה עָשָׂה, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד אַרְבַּע פְּרִידִים לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אֶחָת. <i data-overlay=\"Vilna Pages\" data-value=\"כה.\"></i>בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה. כֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה. שְׁתֵּי קַרְנָיו, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת. שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, שְׁנֵי חֲלִילִין. עוֹרוֹ, לְתֹף. מֵעָיו, לִנְבָלִים. בְּנֵי מֵעָיו, לְכִנּוֹרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צַמְרוֹ לִתְכֵלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב), מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵן, אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה:  "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Torat Emet 357",
+            "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה קינים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Kodashim/Mishnah Temurah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,72 @@
+{
+    "title": "Mishnah Temurah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Temurah",
+    "text": [
+        [
+            "<b>Everyone substitutes</b> a non-sacred animal for a consecrated animal, <b>both men and women.</b> That is <b>not</b> to say <b>that it is permitted for a person to effect substitution; rather,</b> it means <b>that if one substituted</b> a non-sacred animal for a consecrated animal, <b>the substitution takes effect,</b> and the non-sacred animal becomes consecrated, and the consecrated animal remains sacred. <b>And</b> the one who substituted the non-sacred animal <b>incurs the forty [<i>sofeg et ha’arba’im</i>]</b> lashes. <b>The priests substitute for their</b> own offerings <b>and Israelites substitute for their</b> own offerings. <b>The priests substitute neither for a sin offering, nor for a guilt offering, nor for a firstborn</b> offering that they received from an Israelite, as those animals are not their property, and one does not substitute an animal that is not his. <b>Rabbi Yoḥanan ben Nuri said: For what</b> reason can priests <b>not substitute for a firstborn</b> offering that they received from an Israelite? Does it not belong to them? <b>Rabbi Akiva said to him: A sin offering and a guilt offering</b> are <b>a gift to the priest, and the firstborn</b> offering is likewise <b>a gift to the priest. Just as</b> in the cases of <b>a sin offering and a guilt offering,</b> priests that receive one of them from an Israelite <b>cannot substitute for it, so too</b> with regard to <b>a firstborn</b> offering, priests that receive it from an Israelite <b>cannot substitute for it.</b> <b>Rabbi Yoḥanan ben Nuri said: What</b> is this comparison <b>for him? If</b> a priest <b>does not substitute for a sin offering and a guilt offering, which</b> priests <b>do not acquire during</b> the animals’ <b>lifetimes, will you say</b> the same <b>with regard to a firstborn, which</b> priests <b>do acquire during</b> the animal’s <b>lifetime? Rabbi Akiva said to him: But isn’t it already stated: “Then both it and its substitute shall be sacred”</b> (Leviticus 27:10), which juxtaposes the consecration of the consecrated animal with that of its non-sacred substitute? <b>Where is</b> the consecrated animal <b>imbued with sanctity?</b> It is <b>in the house of the owner. So too,</b> the <b>substitute</b> animal is consecrated <b>in the house of the owner.</b> Therefore, the priest cannot substitute for the firstborn that he received because he is not the owner that initially consecrated it. It is written: “He shall neither exchange it, nor substitute it, good for bad, or bad for good; and if he substitutes an animal for an animal, then both it and its substitute shall be sacred” (Leviticus 27:10). The mishna enumerates the consecrated and non-sacred animals this verse applies to. ",
+            "<b>One substitutes</b> for consecrated animals <b>from the flock</b> of sheep or goats, and the sanctity takes effect <b>upon</b> animals from <b>the herd</b> of cattle, <b>and</b> one substitutes <b>from the herd</b> and the sanctity takes effect <b>upon</b> animals from <b>the flock. And</b> one substitutes <b>from the sheep</b> and the sanctity takes effect <b>upon the goats, and from the goats upon the sheep;</b> and <b>from the males upon the females, and from the females upon the males;</b> and <b>from the unblemished</b> animals <b>upon the blemished</b> animals, and <b>from the blemished</b> animals <b>upon the unblemished</b> animals. The source for this is <b>as it is stated: “He shall neither exchange it, nor substitute it, good for bad, or bad for good”</b> (Leviticus 27:10). <b>And which is</b> the case of <b>good for bad</b> where the substitution takes effect? It is a case where one substitutes for <b>blemished</b> animals <b>whose consecration preceded their blemish.</b> But if an animal was consecrated after it was blemished, substitution for it does not take effect. <b>One substitutes one</b> non-sacred animal <b>for two</b> consecrated animals <b>and two</b> non-sacred animals <b>for one</b> consecrated animal, and one substitutes <b>one</b> non-sacred animal <b>for one hundred</b> consecrated animals <b>and one hundred</b> non-sacred animals <b>for one</b> consecrated animal. <b>Rabbi Shimon says: One substitutes only one</b> non-sacred animal <b>for one</b> consecrated animal, <b>as it is stated: “Then both it and its substitute shall be sacred”</b> (Leviticus 27:10). <b>Just as “it”</b> indicates one <b>specific</b> animal, <b>so too,</b> its substitute can be only one <b>specific</b> animal.",
+            "<b>One does not substitute</b> non-sacred <b>limbs for</b> consecrated <b>fetuses,</b> i.e., if one says that a certain limb of a non-sacred animal is substituted for a fetus in the womb of a consecrated animal, it is not consecrated. <b>And</b> likewise, one does <b>not</b> substitute non-sacred <b>fetuses for</b> consecrated <b>limbs. And</b> one substitutes <b>neither</b> non-sacred <b>limbs nor fetuses for whole</b> consecrated animals <b>nor</b> non-sacred <b>whole</b> animals <b>for</b> consecrated limbs or fetuses. <b>Rabbi Yosei says: One substitutes</b> non-sacred <b>limbs for whole</b> consecrated animals, <b>but not whole</b> animals <b>for</b> consecrated limbs. <b>Rabbi Yosei said: But isn’t</b> it so <b>with regard to sacrificial</b> animals, that if <b>one says: The</b> hind <b>leg of this</b> animal is <b>a burnt offering, the entire</b> animal is <b>a burnt offering? So too, when he says: The</b> non-sacred hind <b>leg of this</b> animal is <b>in exchange for that</b> animal, <b>the entire</b> animal is <b>a substitute in exchange for it.</b>",
+            "If <i>teruma</i>, the portion of the produce designated for the priest, was intermingled with non-sacred produce, and it is impossible to distinguish between them, if the ratio of non-sacred produce to <i>teruma</i> was less than one hundred to one, the <i>teruma</i> is not nullified and all the produce is forbidden to those for whom <i>teruma</i> is forbidden. If the mixture was then intermingled with other non-sacred produce, that <b>mixture renders</b> it <b>a mixture</b> of <i>teruma</i> <b>only according to</b> the <b>calculation</b> of the percentage of the original <i>teruma</i> produce in the entire mixture. <b>And</b> dough <b>that was leavened</b> with a <i>teruma</i> leavening agent is forbidden to those for whom <i>teruma</i> is forbidden even if the ratio between the non-sacred and the <i>teruma</i> is greater than one hundred to one. If a portion of that dough was intermingled with non-sacred dough, it <b>leavens only according to</b> the <b>calculation</b> of the percentage of the original leavening agent in the entire dough, and the second dough is forbidden only if the quantity of the original <i>teruma</i> leavening agent inside it is sufficient to leaven it. <b>And</b> if three <i>log</i> of drawn water were poured into a ritual bath with less than forty <i>se’a</i> to complete the requisite forty <i>se’a</i>, the ritual bath is invalidated. But <b>drawn water invalidates the ritual bath only according to calculation,</b> as explained in the Gemara.",
+            "<b>And the water of purification</b> of the red heifer <b>becomes water of purification only with</b> the <b>placement of</b> the <b>ashes</b> into the water, but not by placement of water onto the ashes. <b>And</b> one <b><i>beit haperas</i> does not create</b> another <b><i>beit haperas</i>.</b> The Sages decreed ritual impurity on a field in which a grave was plowed, scattering the bones throughout the field. This field is called a <i>beit haperas</i>. That impurity extends to the area of one hundred cubits surrounding the grave. Nevertheless, they did not decree impurity on the second field if one plowed from that field into another field. <b>And there is no <i>teruma</i> after <i>teruma</i>.</b> Once one designates produce from his crop as <i>teruma</i>, if he then designates additional produce from that crop as <i>teruma</i>, it is not <i>teruma</i>. <b>And a substitute</b> animal that was consecrated when it was substituted for a consecrated animal <b>does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute;</b> rather, it remains non-sacred. <b>And the offspring</b> born of a consecrated animal that was not consecrated itself <b>does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute. Rabbi Yehuda says: The offspring renders</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute.</b> The Sages <b>said to him: A consecrated</b> animal <b>renders</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute, but the offspring does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute.</b>",
+            "<b>The birds</b> sacrificed as offerings, i.e., doves and pigeons, <b>and the meal offerings do not render</b> non-sacred items exchanged for them <b>substitutes, as only</b> the term <b>“an animal” is stated</b> with regard to substitution, in the verse: “And if he substitutes an animal for an animal” (Leviticus 27:10). A consecrated animal belonging to <b>the community or</b> to <b>partners does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute, as it is stated</b> in the same verse: <b>“He shall neither exchange it nor substitute</b> it.” One derives from the singular pronoun in the verse that <b>an individual renders</b> a non-sacred animal <b>a substitute, but the community and partners do not render</b> a non-sacred animal <b>a substitute.</b> Items <b>consecrated for Temple maintenance do not render</b> non-sacred items exchanged for them <b>substitutes.</b> <b>Rabbi Shimon said:</b> The fact that animals belonging to the community or partners do not render animals exchanged for them substitutes is derived as follows: The <b>animal tithe was</b> included <b>in</b> the <b>category</b> of all offerings, <b>and why was it</b> singled <b>out</b> in the verse: “And all the tithe of the herd or the flock, whatever passes under the rod, the tenth shall be sacred unto the Lord. He shall not inquire whether it is good or bad, neither shall he substitute for it; and if he substitutes it, then both it and that for which it is substituted shall be sacred” (Leviticus 27:32–33)? Rabbi Shimon explains: It was singled out to juxtapose substitution to the animal tithe, <b>to tell you: Just as</b> the animal <b>tithe</b> is brought exclusively as <b>an individual offering,</b> so too, all offerings that render their substitutes sacred are individual offerings, <b>excluding communal offerings</b> and the offerings of partners from the <i>halakha</i> of substitution. <b>And just as</b> the animal <b>tithe</b> is <b>an offering</b> sacrificed on the <b>altar,</b> so too, all offerings that render their substitutes sacred are offerings sacrificed on the altar, <b>excluding</b> items <b>consecrated for Temple maintenance</b> from the <i>halakha</i> of substitution."
+        ],
+        [
+            "<b>There are</b> <i>halakhot</i> in effect <b>with regard to offerings of an individual that are not</b> in effect <b>with regard to communal offerings; and there are</b> <i>halakhot</i> in effect <b>with regard to communal offerings that are not</b> in effect <b>with regard to offerings of an individual.</b> The mishna elaborates: There are <i>halakhot</i> in effect with regard to offerings of an individual that are not in effect with regard to communal offerings, <b>as offerings of an individual render</b> a non-sacred animal exchanged for the offering <b>a substitute, and communal offerings do not render</b> a non-sacred animal exchanged for the offering <b>a substitute.</b> <b>Offerings of an individual apply to,</b> i.e., can be brought from, <b>both males and females, but communal offerings apply only to males.</b> If <b>offerings of an individual</b> were not brought at the appropriate time, one is <b>obligated to</b> bring <b>their compensation and compensation</b> for <b>their</b> accompanying meal offering and <b>libations</b> at a later date, <b>but</b> if <b>communal offerings</b> were not brought at the appropriate time, one is <b>obligated to</b> bring <b>neither their compensation nor compensation</b> for <b>their</b> accompanying meal offering and <b>libations</b> at a later date. <b>But</b> one is <b>obligated to</b> bring <b>compensation</b> for <b>their</b> accompanying meal offering and <b>libations once the offering is sacrificed.</b> <b>There are</b> <i>halakhot</i> in effect <b>with regard to communal offerings that are not</b> in effect <b>with regard to offerings of an individual, as communal offerings override Shabbat,</b> in that they are sacrificed on Shabbat, <b>and</b> they override <b>ritual impurity,</b> i.e., they are sacrificed even if the priests are impure with impurity imparted by a corpse; <b>and offerings of an individual override neither Shabbat nor ritual impurity.</b> <b>Rabbi Meir said: But aren’t the High Priest’s griddle-cake</b> offerings <b>and the bull of Yom Kippur offerings of an individual, and</b> yet <b>they override Shabbat and ritual impurity. Rather,</b> this is the principle: Any offering, individual or communal, <b>whose time is fixed</b> overrides Shabbat and ritual impurity, whereas any offering, individual or communal, whose time is not fixed overrides neither Shabbat nor ritual impurity.",
+            "There is a <i>halakha</i> transmitted to Moses from Sinai that there are five sin offerings that are unfit for sacrifice on the altar and have no remedy and are therefore left to die. They are: The offspring of a sin offering; the substitute for a sin offering; a sin offering whose owner died; a sin offering whose owner achieved atonement with another sin offering, when the original sin offering was lost or stolen and later recovered; and a sin offering whose year has passed. The mishna continues the discussion of the distinction between individual and communal offerings. <b>An individual sin offering whose owner achieved atonement</b> with another sin offering after it was lost is left to <b>die, but</b> in the case of <b>a communal</b> sin offering it <b>is not</b> left to <b>die.</b> <b>Rabbi Yehuda says:</b> Even a communal sin offering <b>shall</b> be left to <b>die. Rabbi Shimon says: Just as we found with regard to the offspring of a sin offering, and with regard to the substitute for a sin offering, and with regard to a sin offering whose owner died,</b> that <b>these matters apply to an individual</b> sin offering <b>and not to a communal</b> sin offering, <b>so too,</b> in the cases of a sin offering <b>whose owner achieved atonement</b> with another sin offering, <b>and</b> a sin offering <b>whose</b> first <b>year has passed,</b> the <b>matters</b> are <b>stated with regard to an individual</b> sin offering, <b>and not with regard to a communal</b> sin offering.",
+            "There is greater <b>stringency with regard to sacrificial</b> animals <b>than</b> there is <b>with regard to a substitute, and</b> greater <b>stringency with regard to a substitute than</b> there is <b>with regard to sacrificial</b> animals. The Mishna explains: There is greater <b>stringency with regard to sacrificial</b> animals <b>than</b> there is <b>with regard to a substitute, as sacrificial</b> animals <b>render</b> a non-sacred animal exchanged for them <b>a substitute, but a substitute does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute.</b> Furthermore, <b>the community and the partners consecrate</b> animals as offerings, <b>but they do not substitute</b> non-sacred animals for their offerings. <b>And one consecrates fetuses</b> in utero <b>and</b> one can consecrate an animal’s <b>limbs, but one cannot substitute</b> non-sacred animals for them. There is greater <b>stringency with regard to a substitute than</b> there is <b>with regard to sacrificial</b> animals, <b>as,</b> if one substituted a non-sacred blemished animal for an unblemished sacrificial animal, then the animal <b>with a permanent blemish is imbued with</b> inherent <b>sanctity,</b> which is not the case with regard to consecration. <b>And</b> in addition, those blemished animals consecrated through substitution <b>do not emerge</b> from their consecrated status <b>to</b> assume <b>non-sacred</b> status by means of redemption, in terms of it being permitted <b>to shear</b> its wool <b>and to perform labor</b> with it. <b>Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says</b> that there is an additional stringency that applies to substitution but not to consecration: The Torah <b>rendered</b> the status of one who acts <b>unwittingly like</b> that of one who acts <b>intentionally with regard to substitution,</b> as in both cases the substitute is consecrated. <b>But</b> it <b>did not render</b> the status of one who acts <b>unwittingly like</b> that of one who acts <b>intentionally with regard to consecrated</b> items, since unwitting consecration is ineffective. <b>Rabbi Elazar says:</b> An animal crossbred from <b>diverse kinds, and a <i>tereifa</i>, and</b> an animal <b>born by caesarean section, and a <i>tumtum</i></b> animal, <b>and a hermaphrodite</b> animal are <b>not sacred</b> through consecration, <b>and</b> if they were sacred beforehand, e.g., one consecrated an animal and it subsequently became a <i>tereifa</i>, <b>they do not sanctify</b> non-sacred animals by means of substitution."
+        ],
+        [
+            "<b>These are the sacrificial</b> animals for which the halakhic status of <b>their offspring and substitutes</b> is <b>like their own</b> halakhic status: <b>The offspring of peace offerings, and their substitute</b> animals, and even <b>the offspring</b> of their offspring or their substitute animals, <b>and</b> even <b>the offspring of their offspring, until the end of all time [<i>ad sof kol ha’olam</i>]. They are</b> all endowed with the sanctity and halakhic status of <b>peace offerings, and</b> therefore <b>they require placing hands</b> on the head of the animal, <b>and libations, and the waving of the breast and the thigh</b> in order to give them to the priest. Although the previous mishna stated plainly that the offspring of a peace offering is itself sacrificed as a peace offering, its status is actually subject to a dispute between the <i>tanna’im</i>. <b>Rabbi Eliezer says: The offspring of a peace offering is not sacrificed</b> on the altar as <b>a peace offering;</b> rather it is sequestered and left to die. <b>And the Rabbis say: It is sacrificed</b> as a peace offering. <b>Rabbi Shimon said:</b> Rabbi Eliezer and the Rabbis <b>do not disagree</b> with regard to the status <b>of the offspring of the offspring of a peace offering or</b> with regard to the status <b>of the offspring of the offspring of the substitute</b> of a peace offering. In those cases, they all agree <b>that</b> the animal <b>is not sacrificed</b> on the altar as a peace offering. <b>With regard to what</b> case <b>do they disagree?</b> They disagree about the case <b>of the offspring</b> of a peace offering itself. <b>Rabbi Eliezer says: It is not sacrificed</b> as a peace offering, <b>whereas the Rabbis say: It is sacrificed.</b> <b>Rabbi Yehoshua and Rabbi Pappeyas testified about the offspring of a peace offering that it is sacrificed</b> as <b>a peace offering. Rabbi Pappeyas said: I testify that we</b> ourselves <b>had a cow</b> that was <b>a peace offering, and we ate it on Passover, and we ate its offspring</b> as <b>a peace offering on</b> a different <b>Festival.</b>",
+            "<b>The offspring of a thanks offering and the substitute</b> of a thanks offering, and <b>the offspring</b> of the offspring and its substitute, <b>and the offspring of their offspring until the end of all time, they are</b> all <b>like thanks offerings,</b> with the <b>only</b> difference being <b>that they do not require</b> the accompanying <b>loaves,</b> unlike the thanks offering itself. With regard to <b>the substitute of a burnt offering, the offspring of the substitute,</b> e.g., if one substituted a female animal for a burnt offering, and it gave birth to a male, and <b>the offspring of the offspring of its offspring until the end of all time, they are</b> all <b>like burnt offerings and</b> therefore <b>they require flaying and cutting</b> into pieces <b>and</b> must be burned <b>completely in the fire.</b> ",
+            "In the case of <b>one who designates a female</b> animal <b>as a burnt offering,</b> which may be brought only from males, <b>and</b> that female <b>gave birth to a male,</b> although it is a male, <b>it</b> is left to <b>graze until it becomes unfit [<i>sheyista’ev</i>] and</b> then <b>it is sold, and he brings a burnt offering with</b> the <b>money</b> received for <b>its</b> sale. <b>Rabbi Elazar says:</b> The male offspring <b>itself is sacrificed as a burnt offering.</b> In the case of <b>one who designates a female</b> animal <b>for a guilt offering,</b> which may be brought only from males, <b>it</b> is left to <b>graze until it becomes blemished and</b> then <b>it is sold, and he brings a guilt offering with</b> the <b>money</b> received for <b>its</b> sale. <b>And if</b> in the interim, he designated a male animal and <b>his guilt offering was</b> already <b>sacrificed,</b> so that a guilt offering is no longer needed, the <b>money</b> received for the sale of the blemished female <b>is allocated for</b> communal <b>gift offerings.</b> <b>Rabbi Shimon says:</b> Since a female is unfit to be sacrificed as a guilt offering, its halakhic status is like that of a blemished animal in the sense that it does not become inherently sacred; rather, its value alone becomes sacred. Therefore, <b>it may be sold without a blemish,</b> and a guilt offering is purchased with the money received for its sale. With regard to <b>the substitute of a guilt offering, the offspring of</b> that <b>substitute, their offspring</b> and <b>the offspring of their offspring, until the end of all time,</b> they are all left to <b>graze until they become unfit, and</b> then <b>they are sold, and</b> the <b>money</b> received for the sale <b>is allocated for</b> communal <b>gift offerings. Rabbi Eliezer says:</b> These animals are not left to graze; rather <b>they</b> are left to <b>die. And Rabbi Elazar says:</b> Communal gift offerings are not purchased with the money from the sale; rather, the owner should <b>bring</b> an individual <b>burnt offering with the money</b> received for <b>its</b> sale. These <i>tanna’im</i> similarly disagree about the following case: <b>A guilt offering whose owner died, and</b> a guilt offering <b>that</b> was lost and <b>its owner gained atonement</b> with another animal, <b>graze until they become unfit, and</b> then <b>they are sold, and</b> the <b>money</b> received for the sale <b>is allocated</b> for communal <b>gift offerings. Rabbi Eliezer says:</b> These animals are left to <b>die. Rabbi Elazar says:</b> The owner must <b>bring</b> an individual <b>burnt offering with the money</b> received for <b>its</b> sale. ",
+            "The mishna objects: <b>But</b> even according to the Rabbis, <b>isn’t a gift offering</b> also <b>a burnt offering? And what</b> then <b>is</b> the difference <b>between the statement of Rabbi Elazar and the statement of the Rabbis? Rather,</b> the Rabbis are referring to a communal burnt offering and Rabbi Elazar is referring to an individual burnt offering, and there are several differences between these two offerings: <b>When</b> the animal <b>comes</b> as an individual <b>burnt offering,</b> the owner <b>places</b> his <b>hands upon it and brings</b> the accompanying meal offering and <b>libations, and its libations</b> come <b>from his</b> own property. <b>If</b> the owner of the animal <b>was a priest,</b> the right to perform <b>its Temple service and</b> the right to <b>its hide are his.</b> <b>And when it is a</b> communal <b>gift offering,</b> the owner of the animal that was sold <b>does not place</b> his <b>hands upon it,</b> as there is no placing of hands for communal offerings, <b>and he does not bring its libations;</b> rather, <b>its libations</b> are brought <b>from</b> the property <b>of the community.</b> Furthermore, <b>although</b> the owner of the animal that was sold <b>is a priest,</b> the right to perform <b>its Temple service and</b> the right to <b>its hide</b> are divided <b>among the members of the priestly watch</b> serving in the Temple that week. ",
+            "With regard to <b>the substitute of a firstborn</b> offering <b>and</b> the substitute of an animal <b>tithe</b> offering, and the <b>offspring</b> of those substitutes and <b>the offspring of their offspring until the end of time,</b> the halakhic status of <b>these</b> animals <b>is like</b> that of <b>a firstborn</b> offering <b>and like</b> that of an animal <b>tithe</b> offering in that they must be treated with sanctity: They graze until they become blemished, <b>and</b> at that point <b>they may be eaten in their blemished</b> state, the substitute of the firstborn by the priests and the substitute of the animal tithe <b>by</b> their <b>owners.</b> They are not sacrificed upon the altar like the original firstborn and animal tithe offerings. <b>What is</b> the practical difference <b>between a firstborn</b> offering <b>and</b> an animal <b>tithe</b> offering <b>and all the</b> other <b>sacrificial animals?</b> The difference is <b>that all the</b> other <b>sacrificial animals</b> that were blemished and redeemed <b>are sold in the butchers’ market [<i>ba’itliz</i>]</b>, <b>and slaughtered in the butchers’ market, and weighed</b> and sold <b>by the <i>litra</i>,</b> in the manner that non-sacred meat is slaughtered and sold. This is the case with regard to all consecrated animals <b>except for the firstborn and</b> animal <b>tithe</b> offerings, which are sold only from the home and not by the <i>litra</i>. <b>And</b> in addition, all sacrificial animals that became blemished <b>are subject to redemption</b> through sale, at which point the money becomes sacred and the animal becomes non-sacred, <b>and their substitutes</b> are also subject <b>to redemption</b> through sale.This is true for all consecrated animals, <b>except for the firstborn and</b> animal <b>tithe</b> offerings, which are not subject to redemption. <b>And</b> all sacrificial animals <b>come</b> to be sacrificed in the Temple even <b>from outside of Eretz</b> Yisrael, <b>except for the firstborn and</b> animal <b>tithe</b> offerings, <b>which</b> should not be brought from outside Eretz Yisrael <i>ab initio</i>. But <b>if they came unblemished, they are sacrificed</b> in the Temple like a regular firstborn or animal tithe offering coming from Eretz Yisrael; <b>and if they are blemished</b> animals, <b>they may be eaten in their blemished</b> state, the firstborns by the priests and the animal tithes <b>by</b> their <b>owners.</b> <b>Rabbi Shimon says: What</b> is the <b>reason</b> for this last difference between them? It is <b>that the firstborn and</b> animal <b>tithe</b> offerings <b>have a remedy in their place</b> outside Eretz Yisrael, as they can graze until they become blemished and then can be eaten there. It is not necessary to bring them to Eretz Yisrael in order to eat them. <b>But</b> with regard to <b>all other sacrificial animals, even if a blemish develops in them, these</b> animals remain <b>in their sanctity,</b> and one must redeem them and bring another offering with the money of their redemption. Therefore, when they are unblemished it is proper to bring these animals themselves to Eretz Yisrael."
+        ],
+        [
+            "<b>The offspring of a sin offering and the substitute for a sin offering, and a sin offering whose owner has died shall</b> be sequestered and left to <b>die. And</b> with regard to a sin offering that is unfit for sacrifice because <b>its</b> first <b>year</b> from birth <b>has passed, and</b> a sin offering <b>that was lost and</b> when it was <b>found,</b> it was <b>blemished, if</b> it was <b>after the owner achieved atonement</b> through sacrifice of another animal as a sin offering, the blemished animal <b>shall die, and it does not render</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute.</b> Furthermore, one <b>may not derive benefit</b> from any of these sin offerings <i>ab initio</i>, <b>but</b> if one derived benefit from them, after the fact, he is <b>not</b> liable to bring a sin offering for <b>misuse</b> of consecrated items. <b>And if</b> the lost animal was found and discovered to be unfit <b>before the owner achieved atonement</b> for his sin with a different animal, <b>it shall graze until it becomes blemished, and</b> then <b>it shall be sold. And he must bring another</b> sin offering <b>with the money</b> received from the sale. <b>And</b> this animal <b>renders</b> a non-sacred animal exchanged for it <b>a substitute, and</b> one who derives benefit from this animal is liable for <b>misusing it.</b>",
+            "In the case of <b>one who designates a sin offering, and</b> the animal <b>was lost, and he designated another in its stead</b> and sacrificed it, <b>and thereafter the first</b> animal <b>was found;</b> that is a sin offering whose owner achieved atonement with another animal, and <b>it shall</b> be left to <b>die.</b> In the case of <b>one who designates money for</b> purchase of <b>his sin offering, and</b> the money <b>was lost,and he designated</b> an animal as <b>a sin offering in its stead,</b> and he sacrificed it, <b>and thereafter, the money was found,</b> it is prohibited to derive benefit from the money, as the money attains the halakhic status of the sin offering that was to be purchased with it, and that sin offering would be left to die because the owner achieved atonement with another animal. Therefore, <b>he must take</b> the money and cast it <b>into the Dead Sea,</b> from where it cannot be recovered.",
+            "In the case of <b>one who designates money for</b> purchase of his <b>sin offering, and</b> the money <b>was lost, and he designated other money in its stead, and he did not manage to purchase a sin offering with</b> that money <b>before the original</b> money <b>was found, he should bring a sin offering from</b> a combination of <b>this</b> original money <b>and that</b> money designated in its stead, <b>and the remainder shall be allocated for</b> communal <b>gift</b> offerings. In the case of <b>one who designates money for</b> purchase of <b>his sin offering, and</b> the money <b>was lost, and he designated</b> an animal as <b>a sin offering in its stead,</b> and <b>he did not manage to sacrifice</b> the animal <b>before the money was found, and</b> the animal that he designated as <b>a sin offering is blemished,</b> the animal <b>shall be sold; and he brings a sin offering from</b> a combination of <b>this</b> original money <b>and that</b> money received for the sale of the blemished animal, <b>and the remainder shall be allocated for</b> communal <b>gift</b> offerings. In the case of <b>one who designates a sin offering and</b> the animal <b>was lost, and he designated money in its stead, and he did not manage to purchase a sin offering with</b> that money <b>before his sin offering was found, and</b> the animal <b>is blemished,</b> the animal <b>shall be sold; and he brings a sin offering from</b> a combination of <b>this</b> money that he designated <b>and that</b> money received for the sale of the blemished animal, <b>and the remainder shall be allocated for</b> communal <b>gift</b> offerings. In the case of <b>one who designates his sin offering and</b> the animal <b>was lost, and he designated another</b> animal <b>in its stead,</b> and <b>he did not manage to sacrifice</b> the sin offering <b>before the first</b> sin offering <b>was found, and both of</b> the animals <b>are blemished,</b> the animals <b>shall be sold; and he brings a sin offering from</b> a third animal that he buys with a combination of the money from the sale of <b>this</b> animal <b>and</b> from the sale of <b>that</b> animal, <b>and the remainder shall be allocated for</b> communal <b>gift</b> offerings. In the case of <b>one who designates</b> his <b>sin offering and</b> the animal <b>was lost, and he designated another</b> animal <b>in its stead,</b> and <b>he did not manage to sacrifice</b> the sin offering <b>before the first</b> sin offering <b>was found,</b> and <b>both of</b> the animals <b>are unblemished</b> and fit for sacrifice, <b>one of them shall be sacrificed as a sin offering and the other shall</b> be left to <b>die;</b> this is <b>the statement of Rabbi</b> Yehuda HaNasi. <b>And the Rabbis say: A sin offering is not</b> left to <b>die unless it was found after</b> its <b>owner achieved atonement; and the money is not taken to the Dead Sea unless it was found after its owner achieved atonement.</b>",
+            "In the case of <b>one who designates a sin offering and</b> the animal <b>is blemished, he sells</b> the animal <b>and</b> must <b>bring another</b> sin offering <b>with the money</b> received in <b>its</b> sale. <b>Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: If the second</b> animal <b>is sacrificed before</b> the first <b>is slaughtered</b> for non-sacred consumption, the first animal <b>shall</b> be left to <b>die.</b> Although it was sold and rendered non-sacred, its status is now that of a sin offering <b>whose owner already achieved atonement</b> with another animal."
+        ],
+        [
+            "<b>How</b> may <b>one employ artifice to</b> circumvent the obligation to give <b>the firstborn</b> to the priest and utilize the animal for a different offering that he is obligated to bring? The owner approaches <b>an animal</b> that is going to <b>give birth to its firstborn</b> while <b>that</b> animal <b>was</b> still <b>pregnant,</b> and <b>says:</b> That <b>which is in the womb of this</b> animal, <b>if</b> it is <b>male,</b> is designated as a <b>burnt offering.</b> In that case, if the animal <b>gave birth to a male, it will be sacrificed as a burnt offering. And</b> in a case where he says: <b>If it is female,</b> it is designated as a <b>peace offering,</b> if the animal <b>gave birth to a female, it will be sacrificed as a peace offering.</b> In a case where the owner says: <b>If</b> it is <b>male</b> it is designated as a <b>burnt offering, and if it is female</b> it is designated as a <b>peace offering,</b> and the animal <b>gave birth to a male and a female, the male will be sacrificed as a burnt offering and the female will be sacrificed as a peace offering.</b> ",
+            "If the animal <b>gave birth to two males, one of them will be sacrificed as a burnt offering and the second will be sold to</b> those <b>obligated</b> to bring <b>a burnt offering,</b> who will sacrifice it as a burnt offering; and the <b>money</b> received from <b>its</b> sale is <b>non-sacred.</b> If the animal <b>gave birth to two females, one of them will be sacrificed as a peace offering and the second will be sold to</b> those <b>obligated</b> to bring <b>a peace offering,</b> who will sacrifice it as a peace offering, and the <b>money</b> received from <b>its</b> sale is <b>non-sacred.</b> If the animal <b>gave birth to a <i>tumtum</i>,</b> whose gender is unknown, <b>or a hermaphrodite,</b> which has both male and female sexual organs, both of which are unfit for sacrifice, <b>Rabban Shimon ben Gamliel says: They are not imbued with sanctity.</b> ",
+            "<b>One who says: The offspring of this</b> non-sacred animal <b>is a burnt offering and</b> the animal <b>itself is a peace offering, his statement stands,</b> i.e., is effective. If he says: The animal <b>itself is a peace offering and its offspring is a burnt offering,</b> then since consecration of the mother preceded consecration of the offspring, it is <b>the offspring of a peace offering,</b> whose halakhic status is that of a peace offering; this is <b>the statement of Rabbi Meir.</b> <b>Rabbi Yosei said: If that was his intent from the outset,</b> to designate the offspring as a burnt offering when he designated the mother as a peace offering, then <b>since it is impossible to call</b> it by <b>two designations simultaneously, his statement stands,</b> and the mother is a peace offering and the offspring a burnt offering. <b>And if</b> it was only <b>after he said: This</b> animal <b>is hereby a peace offering,</b> that <b>he reconsidered and said: Its offspring is a burnt offering, that offspring is a peace offering,</b> as before he reconsidered, the offspring had already assumed the status of the offspring of a peace offering. ",
+            "If one had two animals standing before him, one a burnt offering and the other a peace offering, and he said with regard to a third, non-sacred animal: <b>This</b> animal <b>is hereby the substitute of the burnt offering, the substitute of the peace offering, that</b> animal <b>is the substitute of the burnt offering.</b> This is <b>the statement of Rabbi Meir.</b> Once he designated it as the substitute of the burnt offering, his initial statement takes effect and the animal assumes the sanctity of the burnt offering. <b>Rabbi Yosei said: If that was his intent from the outset,</b> when he said that the animal is the substitute of the burnt offering, to state that the animal is also the substitute of the peace offering, then <b>since it is impossible to call two designations simultaneously,</b> i.e., one must first say one designation and then the other, <b>his statement stands,</b> and the animal is half a burnt offering and half a peace offering. <b>And if</b> it was only <b>after he said:</b> This animal is hereby <b>the substitute of the burnt offering,</b> that <b>he reconsidered and said: The substitute of the peace offering, that</b> entire animal <b>is the substitute of the burnt offering.</b> ",
+            "This mishna discusses the language that serves to effect substitution. If one said: <b>This</b> non-sacred animal <b>is hereby in place of that</b> consecrated animal, or if he said: It is <b>the substitute of that</b> consecrated animal, or if one said: It is <b>the exchange for that</b> consecrated animal, <b>that</b> non-sacred animal <b>is a substitute.</b> If he said: <b>This</b> consecrated animal <b>is desacralized,</b> with its sanctity transferred <b>to that</b> non-sacred animal, <b>that</b> non-sacred animal <b>is not a substitute.</b> <b>And if the consecrated</b> animal <b>was blemished,</b> and he said: This consecrated animal is desacralized, with its sanctity transferred to that non-sacred animal, the consecrated animal is desacralized <b>and assumes non-sacred</b> status, by Torah law. By rabbinic law, the owner <b>is required to conduct</b> an appraisal to ascertain the relative <b>value</b> of the two animals. If the consecrated animal was worth more than the non-sacred animal, he must pay the difference to the Temple treasury.",
+            "If one said: <b>This</b> non-sacred animal <b>is hereby in place of a burnt offering,</b> or: It is <b>in place of a sin offering, he has said nothing,</b> as he did not say that it was in place of a specific offering. If he said: It is <b>in place of this sin offering, or:</b> It is <b>in place of this burnt offering,</b> or if he said: It is <b>in place of a sin offering</b> that I have in the house, <b>or:</b> It is <b>in place of a burnt offering that I have in the house,</b> and <b>he had</b> that offering in his house, <b>his statement stands,</b> i.e., is effective. If he <b>said with regard to a non-kosher animal and with regard to a blemished animal: These</b> animals <b>are hereby</b> designated as <b>a burnt offering, he has said nothing.</b> If he said: <b>These</b> animals <b>are hereby</b> designated <b>for a burnt offering,</b> the animals <b>should be sold, and he brings a burnt offering</b> purchased <b>with the money</b> received from <b>their</b> sale."
+        ],
+        [
+            "With regard to <b>all</b> animals <b>whose</b> sacrifice <b>on the altar is prohibited,</b> if they are intermingled with animals whose sacrifice is permitted, <b>they prohibit</b> the entire mixture of animals <b>in any amount,</b> regardless of the ratio of permitted to prohibited animals. These are the animals whose sacrifice is prohibited: <b>An animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and the set-aside, and one</b> that <b>was worshipped, and</b> an animal that was given as <b>payment</b> to a prostitute <b>or</b> as the <b>price</b> of a dog, <b>or</b> an animal crossbred from a mixture of <b>diverse kinds, or an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [<i>tereifa</i>], or</b> an animal <b>born by caesarean section.</b> <b>Which is the</b> animal that is <b>set-aside?</b> It is an animal <b>that is set aside for idol worship.</b> The animal <b>itself is prohibited, but that which is upon it,</b> e.g., its jewelry and garments, <b>is permitted</b> to be sold in order to purchase an animal to be sacrificed. <b>And which is</b> the animal that <b>was worshipped?</b> It is <b>any</b> animal <b>that</b> a person <b>worships</b> as an object of idol worship. In this case, the sacrifice of both the animal <b>itself and</b> an animal purchased using the money from the sale of <b>that which is upon it is prohibited. And the consumption of both this,</b> the animal designated for idol worship, <b>and that,</b> the animal worshipped, <b>is permitted.</b>",
+            "<b>And which</b> is the case of an animal used as <b>payment</b> to a prostitute, which is prohibited as a sacrifice? It is the case of <b>one who says to a prostitute: Here is this lamb as your fee. Even if they were one hundred</b> lambs that he gave her, <b>all of them are</b> considered as payment to a prostitute and are <b>prohibited. And likewise,</b> in the case of <b>one who says to another: Here is this lamb and</b> in return <b>your maidservant will lie with my slave</b> and engage in intercourse with him, <b>Rabbi Meir says:</b> Its halakhic status <b>is not</b> that of <b>payment</b> to a prostitute, <b>and the Rabbis say:</b> Its halakhic status is that of <b>payment</b> to a prostitute.",
+            "<b>And which</b> is the case where an animal has the halakhic status of <b>the price of a dog,</b> and it is therefore prohibited to sacrifice the animal on the altar? It is the case of <b>one who says to another: Here is this lamb in place of a dog.</b> <b>And likewise,</b> this prohibition applies in the case of <b>two partners who divided</b> their common property, which included nineteen lambs and one dog, and <b>one took ten</b> lambs <b>and</b> the other <b>one took nine</b> lambs <b>and a dog.</b> Sacrifice of the ten lambs taken by the partner <b>in exchange for</b> the nine lambs and <b>the dog is prohibited, and</b> sacrifice of the nine lambs <b>that</b> were taken by the partner <b>with the dog is permitted.</b> With regard to lambs given as <b>payment</b> to another for engaging in intercourse with his <b>dog, or</b> as <b>the price of a prostitute</b> to purchase her as his maidservant, <b>their</b> sacrifice <b>is permitted, as it is stated:</b> “As both of them are an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 23:19), from which it is inferred: <b>Two</b> are prohibited, payment to a prostitute and the price of a dog, <b>and not four,</b> i.e., the additional two cases of payment for intercourse with a dog and the price of a prostitute, which are permitted. Furthermore, with regard to the two prohibited cases of payment to a prostitute and the price of a dog, sacrifice of <b>their offspring is permitted,</b> as it is stated <b>“them,” and not their offspring.</b>",
+            "If one <b>gave money</b> to a prostitute as her payment, it is <b>permitted</b> to purchase an offering with <b>that</b> money, as the money itself is not sacrificed. If he paid her with <b>wine, or oil, or flour, or any</b> other <b>item the like of which is sacrificed on the altar,</b> sacrifice of those items <b>is prohibited.</b> If <b>he gave her consecrated</b> items for her services, <b>their</b> sacrifice <b>is permitted.</b> Since they were already consecrated, they do not belong to him, and one cannot prohibit an item that is not his. If he paid her with non-sacred <b>birds, their</b> sacrifice <b>is prohibited.</b> The mishna elaborates: <b>As, by right, it should be</b> inferred <i>a fortiori</i>: <b>If</b> in the case of <b>consecrated</b> items, <b>which a blemish disqualifies,</b> the prohibition of <b>payment</b> to a prostitute <b>and</b> the <b>price</b> of a dog <b>do not take effect with regard to them;</b> with regard to <b>a bird, which a blemish does not disqualify, is it not right that</b> the prohibition of <b>payment</b> to a prostitute <b>and</b> the <b>price</b> of a dog <b>should not take effect with regard to them?</b> Therefore, <b>the verse states:</b> “You shall not bring the payment of a prostitute, or the price of a dog, into the House of the Lord your God <b>for any vow”</b> (Deuteronomy 23:19). This serves <b>to include the bird</b> in the prohibition.",
+            "The mishna adds a principle: With regard to <b>all</b> animals <b>whose</b> sacrifice <b>on the altar is prohibited,</b> sacrifice of <b>their offspring is permitted. Rabbi Eliezer says: The offspring of an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [<i>tereifa</i>]shall not be sacrificed on the altar. Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: A kosher</b> animal <b>that suckled from a <i>tereifa</i> is disqualified from</b> sacrifice <b>on the altar.</b> With regard to <b>all sacrificial</b> animals <b>that became <i>tereifot</i>, one may not redeem them</b> and render them non-sacred, <b>as</b> their consumption is forbidden and <b>one does not redeem sacrificial</b> animals <b>to feed them to dogs,</b> as this is considered a degradation of sacrificial animals."
+        ],
+        [
+            "<b>There are</b> elements that apply <b>to</b> animals <b>consecrated for the altar that do not</b> apply <b>to</b> items <b>consecrated for Temple maintenance, and there are</b> elements that apply <b>to</b> items <b>consecrated for Temple maintenance that do not</b> apply <b>to</b> animals <b>consecrated for the altar.</b> One element exclusive to animals consecrated for the altar is <b>that</b> animals <b>consecrated for the altar render</b> an animal exchanged for them <b>a substitute, and</b> items <b>consecrated for Temple maintenance do not render</b> an animal exchanged for them <b>a substitute.</b> In addition, if one slaughters an animal <b>consecrated for the altar</b> with the intention to eat it beyond its designated time, or if he ate the offering after its designated time, or if he ate the offering while ritually impure, <b>he is liable</b> to receive <i>karet</i> <b>for eating it due to</b> violation of the prohibitions of <b><i>piggul</i>, <i>notar</i>, and</b> eating while <b>ritually impure,</b> respectively. If animals consecrated for the altar became pregnant and then became blemished and gave birth after redemption, <b>their offspring and their milk are forbidden after their redemption. And one who slaughters them outside</b> the Temple courtyard is <b>liable</b> to receive <i>karet</i>. And the Temple treasurer <b>does not give compensation to craftsmen from</b> money designated for purchasing animals consecrated for the altar. And in all these instances, <b>that is not so with regard to</b> money <b>consecrated for Temple maintenance.</b>",
+            "<b>There are</b> elements that apply <b>to</b> items <b>consecrated for Temple maintenance</b> that do not apply to animals consecrated for the altar, in <b>that unspecified consecrations are</b> designated <b>for Temple maintenance; consecration for Temple maintenance takes effect on all</b> items; <b>and one</b> is liable to bring a guilt offering and pay an additional payment of one-fifth for <b>misuse</b> of consecrated property, not only for the items themselves, but <b>for their by-products,</b> e.g., milk of a consecrated animal or eggs of a consecrated chicken; <b>and there is no benefit for the owner</b> from items consecrated for Temple maintenance, in contrast to some animals consecrated for the altar, e.g., a peace offering, from which there is benefit for the owner.",
+            "While the previous mishna enumerated differences between consecration for the altar and consecration for Temple maintenance, this mishna enumerates <i>halakhot</i> that apply to both. With regard to <b>both</b> animals <b>consecrated for the altar and</b> items <b>consecrated for Temple maintenance, one may not alter their</b> designation <b>from</b> one form of <b>sanctity to</b> another form of <b>sanctity. But one may consecrate</b> animals already <b>consecrated</b> for the altar by <b>a consecration of</b> their <b>value,</b> and that value is donated to the Temple treasury for maintenance. <b>And one may dedicate them</b> for the purpose of giving their value to the priests. <b>And if</b> animals consecrated either for the altar or for Temple maintenance <b>died, they must be buried. Rabbi Shimon says:</b> Although that is the <i>halakha</i> with regard to animals consecrated for the altar, <b>if</b> animals <b>consecrated for Temple maintenance died, they can be redeemed.</b>",
+            "<b>And these are the</b> items <b>that are buried</b> from which deriving benefit is forbidden: In the case of <b>a sacrificial</b> animal <b>that miscarried,</b> the fetus <b>shall be buried.</b> If the animal <b>miscarried a placenta,</b> the placenta <b>shall be buried. And</b> the same <i>halakha</i> applies to <b>an ox that is stoned</b> for killing a person; <b>and a heifer whose neck is broken</b> when a corpse is found between two cities and the killer is unknown; <b>and the birds</b> brought <b>by a leper</b> for purification; <b>and the hair of a nazirite</b> who became ritually impure, who shaves his head before beginning a new term of naziriteship. <b>And</b> the same <i>halakha</i> applies to <b>the firstborn of a donkey</b> that, if it is not redeemed with a sheep, has its neck broken; <b>and</b> a forbidden mixture <b>of meat</b> cooked <b>in milk; and non-sacred</b> animals <b>that were slaughtered in the Temple courtyard. Rabbi Shimon says: Non-sacred</b> animals <b>that were slaughtered in the Temple courtyard shall be burned,</b> like sacrificial animals that were disqualified in the courtyard. <b>And likewise, an undomesticated animal that was slaughtered in the Temple courtyard,</b> although it is not similar to the animals sacrificed in the Temple, shall be burned by rabbinic decree.",
+            "<b>And these are the</b> items <b>that are burned: Leavened bread on Passover shall be burned. And</b> the same <i>halakha</i> applies to <b>ritually impure <i>teruma</i>. And</b> with regard to <b>the fruit that grows on a tree during the three years after it was planted [<i>orla</i>], and diverse kinds</b> of food crops sown <b>in a vineyard, those</b> items <b>whose</b> appropriate <b>manner</b> of destruction <b>is to be burned,</b> e.g., foods, <b>shall be burned; and those</b> items <b>whose</b> appropriate <b>manner</b> of destruction <b>is to be buried,</b> e.g., liquids, <b>shall be buried. And one</b> may <b>ignite</b> a fire <b>with bread and with oil of</b> impure <b><i>teruma</i>,</b> even though the priest derives benefit from that fire. ",
+            "And with regard to <b>all sacrificial</b> animals <b>that were slaughtered</b> with the intent to sacrifice or consume them <b>beyond their</b> designated <b>time or outside their</b> designated <b>place, those</b> animals <b>shall be burned.</b> With regard to <b>a provisional guilt offering</b> brought by one who is uncertain as to whether he committed a sin that renders him liable to bring a sin offering, if he discovers that he did not sin, the offering <b>shall be burned,</b> as its legal status is like that of an unfit offering. <b>Rabbi Yehuda says: It shall be buried. A sin offering of the bird that comes due to an uncertainty,</b> e.g., in the case of a woman who miscarried and she is uncertain whether it was a fetus, <b>shall be burned,</b> as it may not be eaten due to the uncertainty and because the nape of its neck was pinched and it was not slaughtered. <b>Rabbi Yehuda says: One should cast it into the</b> Temple courtyard <b>drain,</b> as the young bird will decompose and be drawn into the stream outside the Temple. The principle is: <b>All</b> items <b>that are buried shall not be burned, and all</b> items <b>that are burned shall not be buried. Rabbi Yehuda says: If one wished to impose a stringency upon himself</b> by <b>burning</b> items <b>that are</b> to be <b>buried,</b> he is <b>permitted</b> to burn them. The Rabbis <b>said to</b> Rabbi Yehuda: <b>One is not permitted to change</b> the method of destruction, as this could lead to a leniency, since it is permitted to derive benefit from the ashes of items that require burning, whereas it is not permitted to derive benefit from the ashes of items that require burial."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "William Davidson Edition - English",
+            "https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה תמורה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Kodashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/English/Eighteen Treatises from the Mishnah.json

@@ -0,0 +1,93 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://www.sacred-texts.com/jud/etm/index.htm",
+    "versionTitle": "Eighteen Treatises from the Mishnah",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "שמונה עשרה מסכתות משנה",
+    "shortVersionTitle": "David Aaron Sola and Morris Jacob Raphall, 1845",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "One who brings a bill of divorce from overseas must say, \"[This document] was written and signed in my presence.\" Rabban Gamliel says, \"[This statement must be made] even [when it was brought] from Rekem and Cheger.\" Rabbi Elazar says, \"Even from Kefar Luddim to Lydda.\" And the Sages say, \"Only one who brings the bill of divorce from overseas or one who brings it there must say, 'It was written and signed in my  presence.'\" And one who brings [a bill of divorce] from one province to another, in an overseas land must say,  'It was written and signed in my  presence.'\" Rabban Shimon ben Gamliel says, \"Even from [one] district to [another] district.\"",
+            "Rabbi Yehudah says, \"From Rekem to the East and Rekem is like the East; from Ashkelon to the South and Ashkelon is like the South; from Acco to the North and Acco is like the North.\" Rabbi Meir says, \"Acco is like Eretz Yisrael with regard to bills of divorce.\"",
+            "[With regard to] one who brings a bill of divorce within Eretz Yisrael, he need not say, \"It was written and signed in my presence.\" If there are any objectors [to its validity], [its validity] must be upheld by [confirming the signatures of] its signatories. [With regard to] one who brings a bill of divorce from overseas, and is not able to say,  \"It was written and signed in my presence,\" [its validity] must be upheld by [confirming the signatures of] its signatories.",
+            "Both bills of divorce of women and deeds of manumission for slaves, are alike with regard to one who brings them from, or brings them to [a distant land]. And this is one of the ways in which [the laws of] bills of divorce and deeds of manumission are alike.",
+            "Any document that bears [the signature of] a Samaritan witness, is invalid, except for bills of divorce and deeds of manumission. It once happened that they brought a bill of divorce to Rabban Gamaliel in Kefar Otnai, and its [signed] witnesses were Samaritans, and he declared it valid. Any document brought to secular courts, even if their signatories are non-Jews, are valid, except for bills of divorce and deeds of manumission. Rabbi Shimon says, \"Even these are valid; [the exceptions] were mentioned only when they were prepared unofficially [i.e., outside of the official court system].",
+            "[With regard to] one who says, \"Give this bill of divorce to my wife, or this deed of manumission to my slave,\" if he wants to take both of them back, he may take them back. These are the words of Rabbi Meir. And the Sages say, \"[That this is only allowable] with [regard to] bills of divorce for women, but not with deeds of manumission, because it we may confer an advantage upon a person in his absence, but we may not confer upon him any disadvantage, except in his presence; for, if a person wants not to feed his slave, he may do so, but not to feed his wife, he may not.\" [Rabbi Meir] said to them: \"Does he not disqualify his slave from [eating] <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household] just as he disqualifies his wife?\" [The Sages] said to him, \"It is because the slave is his acquisition.\" [With regard to] one who says, \"Give this bill of divorce to my wife, and this deed of manumission to my slave,\" and he dies [before it was delivered], they may not be delivered [to the parties mentioned] after [his] death. [If he said], \"Give a maneh [a specific unit of money] to So and so,\" and he dies, they give [the money even] after [his] death. "
+        ],
+        [],
+        [
+            "Every bill of divorce which is not written for a particular woman is invalid. How so? If one was passing through the market and he heard the voice of the scribes saying, \"So-and-so divorces So-and-so from Such-and-such a place,\" and he said [to himself], \"That is my name and that is the name of my wife,\" it is invalid to divorce [his wife] with that [bill of divorce]. Moreover, if one wrote [a  bill of divorce] with which to divorce his wife, and he changed his mind, and a fellow townsman found him and said to him, \"My name is the same as your name and my wife's name is the same as your wife's name,\" the bill of divorce is invalid [for the latter] to divorce [his wife] with it. Moreover, if one had two wives,and their names are the same, if he wrote a  bill of divorce to divorce the elder, he may not use it to divorce the younger. Moreover, if one says to a scribe, \"Write a  bill of divorce, so that I may divorce whichever one I desire,\" it is invalid to divorce with it. ",
+            "[With regard to] one who writes blank forms of bills of divorce must leave space [for the insertion of the name of] the husband and space [for the name of] the wife, and space for the date. In blank forms of loan contracts one must leave space for [the insertion of] the lender's [name], space for the borrower's [name], space for the [amount] of money, and space for the date. In forms of deeds of sale, one must leave space for [the insertion of the name of] the buyer and space for the seller, and space for the purchase money, space for [the description of] the field [sold], and space for the date. [This is all] due to the [special] enactment. Rabbi Yehudah disqualifies all [blank forms]. Rabbi Elazar considers them all valid, with the exception of a  bill of divorce, because it is stated (Deuteronomy 24:1), \"He shall write unto her [a bill of divorce],\" [indicating] for her in particular.",
+            "[With regard to] one who brings a  bill of divorce and it becomes lost, if he found it immediately, it is valid; but if not, it is invalid. If he found it in a bag [for documents] or in a case, if he recognizes it, it is valid. [With regard to] one who brings a  bill of divorce and left [the husband when he was] elderly or ill, he may deliver it to her on the presumption that he is still alive. [With regard to] a daughter of an Israelite who was married to a Kohen and her husband went overseas, she may eat <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household] on the presumption that her husband is alive. [With regard to] one who sends his sin-offering from overseas [to the Temple], they may offer it, on the presumption that he is alive.",
+            "There were three things that Rabbi Elazar ben Partah said before the Sages, and they confirmed his words: With regard to a city that was besieged by soldiers, and with regard to a ship that was caught in [turbulent] seas, and with regard to one who is taken out to be tried [for a capital crime]; [in each case] they are presumed to be alive. However, with regard to a city that had been captured by soldiers, or a ship that was lost at sea and one who was taken out to be killed, we place upon him the stringencies of those who are alive and the stringencies of those who are dead; [neither the] a daughter of an Israelite who married a Kohen nor a daughter of a Kohen who married an Israelite may eat <i>terumah</i>. ",
+            "[With regard to] one who brought a bill of divorce within Eretz Yisrael, and he fell ill, he may send it in the hands of another [messenger]; however, if the husband had said, \"Bring me [back] from her a certain item,\" he may not send it with another, because [it is clear that] it is not [the husband's] will that his item will be in another's hands. ",
+            "[With regard to] one who brings a  bill of divorce from overseas and he fell ill, the court appoints [another messenger] and sends him. [The first messenger] must say in their presence, \"Before me it was written and before me it was signed.\" However, the second messenger does not have to say, \"Before me it was written and before me it was signed;\" rather, he says, \"I am the agent of the court.\" ",
+            "[With regard to] one who lends money to a Kohen, or to a Levite, or to a poor person, on condition that he may separate their portion[ coming to them as <i>terumah</i>, or tithe] from it, he may separate their portion in the presumption that they are alive and he need not suspect that the Kohen or the Levite died or that the poor man became rich. If they died [before the debt was paid] he must obtain the consent of their heirs [to make this deduction], but if he lent the money in the presence of the court this is unnecessary.",
+            "[With regard to] one who put fruit aside to separate from them <i>terumah</i> and tithe [due from other fruit], or money to redeem the second tithe [of his fruit], he may separate in the presumption that [the fruit or money set aside] still exists. If they were lost, he must always be concerned [retroactively from the discovery of the loss] for twenty four hours.  These are the words of Rabbi Elezar ben Shamua. Rabbi Yehudah says, \"They must check the wine [for spoilage] at three periods [of the year]: when the eastern winds begin to blow after the Feast of Tabernacles, when the fruit of the grape vine has set, and when the unripe grapes begin to be juicy.\""
+        ],
+        [],
+        [
+            "[Compensation for] damages are assessed from the highest [quality  field]; and for a creditor, from the medium [quality field]; and for the payment of a <i>ketubah</i> [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband], from the lowest [quality field]. Rabbi Meir says, \"Even the <i>ketubah</i> [is to be paid] from the medium [quality field.]\"",
+            "We do not collect[ payment] from mortgaged property [in the hands of others], when there is unmortgaged property [i.e, belonging to the debtor], even if it is from the lowest quality. We do not collect from the property of orphans except for from the lowest quality.",
+            "We do not extract [payment] for usufruct, for the improvement of the land, or for the food of a wife and daughters [of a former marriage] from mortgaged property, due to All this was ordered for the maintenance of social order, and an oath is not to be imposed on a finder for the same reason.",
+            "When the estate of orphans is administered by the father of a family, or that the father of the orphans had nominated a person as guardian to them, these persons so acting are bound to tithe the fruit belonging to the orphans. A guardian nominated by the father of the orphans, must swear to his due administration of the estate; but one appointed by the tribunal is not bound to do so. But Abbah Saul says, \"It is just the reverse.\" When a person had caused fruit belonging to another to become [legally] unclean, or mixes them with heave, or his wine with other wine used for idolatrous libations; if he did it inadvertently, he is absolved from paying for the damage he has caused; but if he did it wilfully, he is liable. Priests who wilfully render sacrifices ‏<i>pigul</i>[a sacrifice that becomes unfit, due to the intention of the officiating priest, while offering it, to consume it outside its permitted time], are bound to make good the damage [to the owner].",
+            "Rabbi Yochanan ben Gudgodah testified, \"That it is lawful to divorce by a bill of divorce a deaf and dumb woman, who had been given in marriage by her father; and that an Israelite [orphan] girl, who in her minority had been married to a priest, may eat heave; also, that if she dies first, her husband becomes her heir; also, that the owner of a stolen beam which was used in a large ornamental building, can only claim its present value, to facilitate the repentance of transgressors; also, that a stolen sin-offering, the theft of which was not generally known, does expiate, which was thus ordered for the benefit of the altar.\"",
+            "The right of Sicaricon did not prevail in Judea during the war, but it did afterwards; as for instance: When an Israelite bought a field from a Sicaricon [forcible intruder], and afterwards from the rightful owner, the bargain is void; but it is effective if he bought it first of the rightful owner, and then of the Sicaricon. When a person bought a field from a husband, and then of his wife, the bargain is void; but if he bought it first of the wife, and subsequently from the husband, it is effective. Such was the first decision. But a subsequent tribunal decided, that a person who bought a field from a Sicaricon must pay a fourth part of the price paid for the purchase to the rightful owner of the field. This is when it is not in the power of the latter to repurchase his field; but when that is the case, the rightful owners are to be preferred to any one. Ribi constituted a Beth Din, which decided that a field which had remained for a twelvemonth in the power of a forcible intruder [Sicaricon] may be sold to any one, but the purchaser must pay a fourth part to the former rightful owner.",
+            "A deaf and dumb person may enter into engagements by contract, by means of mutual signs [between the contracting parties]. Ben Beterah saith, \"Where the contract affects moveable property only, the mutual motion of the lips suffices.\" When children have arrived at the age of discernment, their purchase or sale of moveable property stands good.",
+            "The following ordinances were made for the sake of promoting of peace: That a Kohen should read first in the Holy Law, then a Levite, and an Israelite afterwards, for the sake of peace; the Erub must be placed in the same house in a court where it had always been put, for the sake of peace; the well nearest to the water-course must be filled first, for the sake of peace. Taking out of nets or traps belonging to other people, [any animal, bird, or fish] therein caught, was made constructive felony, in order to preserve peace. Rabbi Yose says, \"It is a real felony.\" What a deaf and dumb or foolish person or minor finds [is his own], and the taking it from him was made a constructive felony, for the preservation of peace. Rabbi Yose says, \"It is a real felony.\" It was also ordained, in the case of a poor person beating down olives from the top of a tree, that the fruit so dropped is his property, and whoever takes it from him will be considered guilty of a constructive felony. Rabbi Yose says, \"It is a real felony.\" Non-Israelite poor must not be prevented to glean in the fields of Israelites, from gathering the forgotten. [corn ears], and from the produce of the corner of the field [reserved for the poor], for the sake of peace.",
+            "One woman may lend to another who is suspected [not to observe properly the laws] of the Sabbatical year, a flour-sieve, a winnow, a handmill, and a stove, but she may not assist her to winnow or to grind. The wife of a ‏<i>chaver</i> [one learned in, and observant of, the law] may lend to the wife of an unlearned person, a flour-sieve or a winnow, and may aid her to winnow, to grind, or to sift; but as soon as water is poured over the flour, she may not further assist her, for those who transgress the law are not to be aided in their transgressions. All the mentioned permissions have been granted for the sake of peace only. A heathen [who works in the fields] during the Sabbatical year may be comforted, but not an Israelite; and the former may be greeted at any time, for the sake of promoting concord."
+        ],
+        [],
+        [
+            "[With regard to] one who is seized with delirium and says, \"Write a bill of divorce for my wife,\" he has said nothing [of significance]. If he said, \"Write a bill of divorce for my wife,\" and then was seized with delirium, and then said, \"Do not write it,\" his last words are meaningless. [With regard to] one who became mute, and they said to him, \"Shall we write a bill of divorce for your wife?\" And he nodded his head, we check him three times; if he answers [questions to which the correct answer is] no, \"No,\" and [questions to which the correct answer is] yes, \"Yes,\" they may write a bill of divorce and give it [to his wife].",
+            "If they said to [one], \"Shall we write a bill of divorce for your wife?\" and he answered, \"Write it;\" and they ordered a scribe, who wrote it, and the witnesses, who signed it, although they wrote it, signed it, and delivered it to him, and he gave it to her, the bill of divorce is nullified, until he tells the scribe [himself], \"Write,\" and the witnesses, \"Sign.\" ",
+            "[If a husband says to his wife,] \"This is your bill of divorce in case I die,\" [or,] \"This is your bill of divorce if I die of this illness,\" [or,] \"This is your bill of divorce after [my] death,\" he has said nothing[ of significance]. [If he said, \"This is your bill of divorce] from today if I die,\" [or] \"From today if I die,\" [or] \"From now if I die,\" it is a [valid] bill of divorce. [If he said,] \"From today and after [my] death\" it is a [valid] bill of divorce [in some respects] and it is not a [valid] bill of divorce [in others]: If he dies [his widow] must perform the ceremony of <i>Chalitzah</i> [the ceremony performed to release a widow of a childless man from the obligation of levirate marriage to her brother-in-law], but she may not be married through levirate marriage. [If he said,] \"This is your bill of divorce from today if I die of this illness,\" and he rose [from his sick bed] and went out into the market, and became ill again and died. If he died as a result of the first illness, it is a [valid] bill of divorce; if not, it is not a [valid] bill of divorce.",
+            "[After receiving such a bill of divorce], she may be alone with him only in the presence of witnesses, even be it a slave or a maidservant, except for her own maidservant, as she is overly comfortable in her [presence]. What is her [status] during that time? Rabbi Yehudah says, \"Like a married woman in every respect.\" Rabbi Yossi says, \"As one who is divorced, yet not divorced [i.e., one whose divorce is subject to doubt].\"",
+            "[If he says,] \"Here is your bill of divorce, on condition that you give me two hundred <i>zuz</i> [a specific unit of money],\" she is divorced, and she must give [the money]. \"On condition that you give me [a certain sum] within thirty days,\" if she gave it to him within thirty days, she is divorced; if not, she is not divorced. Rabban Shimon ben Gamliel said, \"There was an incident in Sidon with one who said to his wife, 'Here is your bill of divorce on condition that you give me my ‏suit,' and she lost his suit. The Sages said, \"She may pay him the monetary [value of the suit].\"",
+            "[If one says,] \"Here is your bill of divorce , on condition that you wait on my father,\" or \"nurse my child,\" how long must she nurse it?  Two years. Rabbi Yehudah says, \"Eighteen months.\" If [during that period] the child or the father should die, it is a [valid] bill of divorce. \"Here is your bill of divorce on condition that you wait on my father for two years,\" or \"on condition that you nurse my child for two years,\" and either the child or the father dies, or if the father says, without anger, \"I do not want her to serve me,\" it is not a [valid] bill of divorce. Rabban Shimon ben Gamliel says, This is a [valid] bill of divorce. Rabban Shimon ben Gamliel stated a principle: \"[With regard to] every impediment which does come from her, it is a [valid] bill of divorce.\"",
+            "[If one says,] \"Here is your bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and he was traveling from Judea to the Galilee, if he reached Antipatris and returned, his condition is void. [If he said,] \"Here is your bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and he was traveling from the Galilee to Judea, if he reached the village Otenai and returned, his condition is void. [If he said,] \"Here is your bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and he was traveling overseas, if he reached Acco and returned, his condition is void. [If he said,] \"Here is your bill of divorce if at any time I should stay away from you for thirty days,\" [even] if he frequently went and returned [during that period,] it is a [valid] bill of divorce since he was never in seclusion with her.",
+            "[If one says,] \"Here is your bill of divorce if I do not return within twelve months from now,\" and he died within the twelve months, it is not a [valid] bill of divorce. [If he said,] \"This is you bill of divorce from the present moment, if I do not return within twelve months from now\" and he died within the twelve months, it is a [valid] bill of divorce.",
+            "[If one said,] \"If I do not return within twelve months from now, write and deliver a bill of divorce to my wife,\" if they wrote it within the twelve months, but did not deliver it until after that time, it is not a [valid] bill of divorce. [If he said,] \"Write  and deliver a bill of divorce to my wife if I do not return within twelve months from now;\" if they wrote it within the twelve months, and delivered it after the twelve months [were up], it is not a [valid] bill of divorce. Rabbi Yossi says, \"In this case it is a [valid] bill of divorce.\" If they wroteit after the twelve months and delivered it after the twelve months, and he died; if the [delivery of the] bill of divorce preceded the death, it is a [valid] bill of divorce, but if the death preceeded the [delivery of] bill of divorce, it is not a [valid] bill of divorce. If it is not known [which came first] she is [considered as] one who is divorced, yet not divorced [i.e., one whose divorce is subject to doubt]"
+        ],
+        [
+            "[With regard to] a husband who throws a bill of divorce to his wife and she is in her own house, or in her courtyard, she is divorced. If he threw it to her within his house or within his courtyard, even if it is with her in bed, she is not divorced. [If he threw it] in her lap or her basket, she is divorced.",
+            "If he said to her, \"Take this promissory note,\" or she finds [a document] behind him, and she reads it behold it is her bill of divorce, it is not a [valid] bill of divorce, until he expressly says, \"Here is your bill of divorce.\" If he put it into her hands while she is asleep, and when she awakes she reads it, and behold it is her bill of divorce, it is not a [valid] bill of divorce until he expressly says, \"Here is your bill of divorce.\" If she was standing in the public domain and he threw it to her. [If it fell] closer to her, she is divorced; closer to him, she is not divorced. Halfway [between the two], she is divorced [in some respects] and not divorced [in others], i.e., her divorce is a matter of doubt.",
+            "The same is true of betrothal, and the same is true of a debt. If one's creditor said to him, \"Throw me [the payment of] the debt due to me,\" and he threw it to him: [if it fell] closer to the lender, the borrower is exempt; closer to the borrower, the borrower is [still] liable; halfway [between the two], they split it. If [a wife] was standing on the roof, and [her husband] threw [a bill of divorce] to her, once it reaches the airspace of the roof, she is divorced. If he is above and she is below and he threw [the bill of divorce down] to her, once it leaves the [airspace] of the roof she is divorced. [At that point,] were it to be erased or burned, she is [still] divorced.",
+            "Beit Shammai say, \"One may release his wife with an old bill of divorce.\" Beit Hillel prohibit this. What is an old bill of divorce? Whenever he is in seclusion with her after he wrote it for her.",
+            "If one wrote a bill of divorce [dating it] according to an illegitimate regime, according to the Median Empire, according to the Greek Empire, according to building of the Temple, or since the destruction of the Temple; or, if one was in the East and wrote \"in the West, or in the West and wrote \"in the East,\" then [the woman who was divorced with such a document and remarried based on it] must separate from both [husbands] and she requires a bill of divorce from both, and she has no claim on either for the amount of her <i>ketubah</i> [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband], for her right of usufruct, for food, and for  wear and tear of clothes belonging to her. If she took [any of these] from either one, she must return it. Her child by either husband is a <i>mamzer</i> [the offspring of an adulterous or incestuous relationship who is prohibited from marrying much of the Jewish population]; neither of [the husbands] may, [if they are priests,] become ritually impure to her [when she dies], and neither has rights to that which she finds nor to her earnings, nor to annul her vows. If she is the daughter of an Israelite, she is disqualified from marrying a priest; if the daughter of a Levite, [she is disqualified] from eating tithe; and if a Kohen's daughter, [she is disqualified]from eating <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household]. The heirs of neither [husband] have a right to her <i>ketubah</i>. And if they die, the brothers of both must perform  <i>chalitzah</i> [the ceremony performed to release a widow of a childless man from the obligation of levirate marriage] and may not perform levirate marriage. If he changed his name or her name, or the name of his city or the name of her city [on the bill of divorce], she must [in case she remarried upon such a bill of divorce ]separate from both [husbands], and she is subject to all the above-mentioned regulations.",
+            "[With regard to] all women with whom one is prohibited to engage in sexual relations, their co-wives are permitted. If these co-wives married and the [original woman] was found to be sterile, they must separate from both [husbands] and are subject to all of the above regulations.",
+            "[With regard to] one who marries a woman through levirate marriage, and her co-wife married another [man] and the first woman was found to be an <i>aiylonit</i> [a woman with arrested sexual development who cannot bear children], [the co-wife] must separate from both [men] and is subject to all the mentioned regulations.",
+            "If a scribe wrote a bill of divorce for the man and a receipt for the woman [acknowledging the receipt of the amount of her <i>ketubah</i>], and he made a mistake and gave the bill of divorce to the woman, and the receipt to the man, and they exchanged them; and later, behold the bill of divorce is produced by the man and the receipt by the woman [so that it becomes clear that a mistake was made], she must separate from both [her new husband and her original one], and is subject to all the above regulations. Rabbi Eliezer says, \"If the error is discovered in time [i.e. before she remarried], it is not a [valid] bill of divorce, but if [it is discovered] after a while, it is a [valid] bill of divorce. Because it is not in the rights [of the first husband] to destroy the claim the second husband.\" If one wrote [a bill of divorce] to divorce his wife, and changed his mind, Beit Shammai says, \"He has disqualified her from the Kehuna [priesthood].\" Beit Hillel say, \"Even if he gave it to her on condition and the condition was not met, he has not disqualified her from the Kehuna.\"",
+            "[With regard to] one who divorced his wife and spent the night with her at an inn, Beit Shammai say, \"She does not require a second bill of divorce from him.\" Beit Hillel say, \"She requires a second bill of divorce from him.\" [This difference of opinion is only] when she became divorced from marriage; but if she was divorced from betrothal, they agree that she does not require a second bill of divorce from him, because he has not yet been intimate with her. If one married a woman based on [her having received] a \"bald\" bill of divorce, she must separate from both [husbands], and is subject to all the above regulations.",
+            "[With regard to] a \"bald\" bill of divorce, everyone may complete it; these are the words of Ben Nannas. Rabbi Akiva says, \"Only relatives who are suitable to testify in other matters may complete it.\" What is a \"bald\" bill of divorce? One which has more folds than signatories."
+        ],
+        [
+            "[With regard to] One who divorces his wife and says to her, \"You are permitted to marry anyone, except for So-and-so,\" Rabbi Eliezer permits, but the Sages prohibit it. How must he act? He must take it from her, and give it back to her, and he must say to her, \"You are permitted to anyone.\" But if he wrote [the exception] in [the bill of divorce], even if went back and erased it, it is invalid.",
+            "[If the husband said,] \"You are permitted to anyone, except to my father or to your father, to my brother or to your brother, to a slave or to a non-Jew,\" or to any other person with whom betrothal is invalid, it is valid. [If he said,] \"You are permitted to anyone, except as a widow to a <i>Kohen Gadol</i> [high priest], or as a divorced woman or one released by <i>Chalitzah</i> [the ceremony performed to release a widow of a childless man from the obligation of levirate marriage] to an ordinary Kohen, as a <i>mamzeret</i> [the female offspring of an adulterous or incestuous relationship who is prohibited from marrying much of the Jewish population] or Gibeonite to an Israelite, or as a female Israelite to a <i>mamzer</i> or Gibeonite,\" or to anyone with whom the betrothal is valid, despite being prohibited, it is invalid.",
+            "The [essential] body of the bill of divorce is: \"You are permitted to [marry] anyone.\" Rabbi Yehudah says, \"And this that will be yours from me a scroll of divorce and a letter of separation and a document of release, so that you may marry any man that you wish.\" The [essential] body of a document for the release of a slave is, \"You are a free woman, you are on your own.\"",
+            "There are three bills of divorce that are invalid, yet, if she remarried the child is legitimate: If he wrote [the bill of divorce] in his own hand and there are no witnesses [signed] on it; if there are [signed] witnesses but there is no date; if there is a date, but only one witness [signed] on it. These are three cases when the bill of divorce is invalid, but if she remarried, the child is legitimate. Rabbi Elazar says, \"Even if there are no witnesses [signed] on it, if he gave it to her in front of witnesses it is valid. And she may collect [debts] from mortgaged property [using this document] since witnesses [need] sign on a bill of divorce only due to <i>Tikkun HaOlam</i>.",
+            "If two [men] sent two equivalent bills of divorce and they got mixed up, [each one] gives both [bills of divorce] to each [woman]; therefore, if one of them gets lost, the second one is nullified. If five men wrote a general statement [in a single bill of divorce], So-and-so divorces So-and so, and So-and-so divorces So-and-so, and the witnesses are [signed] at the bottom, they are all valid, and it must be delivered to each one. If the form is written [separately] for each one and the witnesses are [signed] on the bottom, whichever [bill of divorce] has [the names of the] witnesses read with it is is valid.",
+            "[With regard to] two bills of divorce that one wrote side by side , and two witnesses sign in Hebrew under the one, and continuing under the other and two witnesses sign in Greek under the one and continuing under the other, whichever has the first witnesses read along with it is valid. If one witness signed in Hebrew and one witness in Greek [and another] one witness signed in Hebrew and one witness in Greek under one continuing under the other, they are both invalid.",
+            "If he left out part of the [bill of divorce] and he wrote it on a second page, and the witnesses are [signed] underneath, it is valid. If the witnesses signed it at the beginning of the page, on the side, or on the back, it is invalid. If one bill of divorce was written head-to head with another and the witnesses [were signed] in the middle, both are invalid. If they were foot-to-foot [i.e., the ends met in the middle], and the witnesses [were signed] in the middle, the one that the witnesses are read with it is valid. If the top of one was where the end of the other is, and the witnesses [were signed] in the middle, the one for which the witnesses are read at the end is valid.",
+            "[With regard to] a bill of divorce that was written in Hebrew and its witnesses [signed] in Greek, or was written in Greek and its witnesses [signed] in Hebrew, or one witness in Hebrew and one witness in Greek, or the scribe [also signed it with] one witness, it is valid. [If the witness signed] \"So-and-so, a witness\" it is valid. I[If he signed] \"So-and-so, son of So-and-so, but he did not write, \"a witness,\" it is valid. And thus was it customary for the pure, pious ones of Jerusalem to do. If he wrote his nickname or her nickname, it is valid. A bill of divorce given under compulsion, if [forced by]Jewish [court], it is valid; if by non-Jews, it is invalid. Among the non-Jewish [court] they may beat him and say, \"Do what the Jewish [court] is telling you,\" and that is valid.",
+            "If her name is [the subject of rumor] that goes round the town, saying, \"She is betrothed,\" she is [considered to be] betrothed; \"She is divorced,\" she is [considered to be] divorced. This is as long as there is no reasonable explanation [to dispute the rumor]. What is a reasonable explanation? [For example,] So-and-so divorced his wife on condition, or he threw her [the money of] betrothal and it was unclear whether it [landed] closer to her or closer to him, these are reasonable explanations.",
+            "Beit Shammai say, \"No man shall divorce his wife, unless he found in her unchaste behaviour, as it is stated [Deuteronomy 24:1], 'Because he found in her '<i>ervat davar</i>' [unchaste behavior].'\" Beit Hillel say, \"Even if she spoiled his food, because it is said, <i>ervat davar</i>\".  Rabbi Akivah says, \"Even if he found another [woman] prettier than her, as it is stated [ibid.] 'If it happen that she does not find favor in his eyes.'\""
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/English/Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr].json

@@ -0,0 +1,117 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002182155/NLI",
+    "versionTitle": "Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr]",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "actualLanguage": "fr",
+    "languageFamilyName": "french",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Si un individu apporte d’une province d’outre-mer une lettre de divorce pour une femme mariée, il doit dire: “Cette lettre (ou cet acte) a été écrit et signé en ma présence”. Les actes d’affranchissement d’esclaves sont assimilés aux lettres de divorce<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Un motif d'assimilation est proposé par le Dr Rabbinowicz (Législation, 1, 329): Tous les actes qui concernent deux personnes ont besoin du consentement des deux. Or, le divorce, bien qu'il concerne deux personnes n'a besoin que d'être consenti par le mari, comme il suffit à l'esclave d'être libéré par son maître</i>. R. Gamliel dit: il en est de même de celui qui l’apporte des localités de Reqem (Petra) ou Hagar<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> \"Pour ces deux localités, V. Graetz, Monatschrift, 1875, p 55; J Derenbourg, Revue des études juives, 1884, 8, 276 Elles sont omises dans le lexique de J Levy\"</i>; selon R. Eliézer, il est semblable lorsqu’on l’apporte du village des Lydiens à Lod. Selon les autres sages, il est inutile de dire la formule: “cette lettre (ou cet acte) a été écrite et signée devant moi”, sauf au cas où on l’apporte d’outre-mer. De même, celui qui cherche un acte et l’apporte d’une province à l’autre, en traversant à cet effet la mer, devra formuler qu’il a été écrit et signé devant lui. Selon R. Simon b. Gamliel, c’est obligatoire même en passant d’un district hgemonia à l’autre.",
+            "R. Juda dit: on considère comme extérieur ce qui est à l’Est de Reqem, et Reqem elle-même est considérée comme à l’Est de la Terre-sainte; de même, on considère le sol situé au Sud d’Ascalon, et cette ville même fait partie du Sud extérieur, ainsi que le sol du Nord d’Acco, comme Acco même passe pour externe. Selon R. Meir, cette dernière ville est considérée comme la Palestine au point de vue des divorces.",
+            "Celui qui apporte un acte de divorce en Palestine même, n’a pas besoin de déclarer que cet acte a été écrit et signé devant lui; si des contestations s’élèvent contre l’acte, on le maintient, et l’on se rapporte aux signataires. Si quelqu’un rapporte un tel acte d’outre-mer sans pouvoir dire qu’il a été écrit et signé en sa présence, on s’en tiendra aux signataires si l’acte est attesté par des témoins (ou légalisé). Soit qu’il s’agisse du divorce, soit d’actes d’affranchissement des esclaves, la règle est exactement la même, aussi bien pour l’expédier de là que pour l’y’ apporter.",
+            "C’est un des points pour lesquels les actes du divorce égalent ceux de l’affranchissement.",
+            "Les actes contresignés par un témoin cuthéen (païen) n’ont pas de valeur, excepté les lettres de divorce<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> \"La lettre de divorce est déclarée valable, par le motif qu'énonce R Simon b Gamaliel dans une braïtha pour admettre des témoins illettrés (J M Rabbinowicz, ib, 1, 331) Il est vrai que l'acte d'affranchissement sera annulé si l'on sait que les témoins ne savent pas écrire; mais l'acte reste valable s'il n'est pas certain que les témoins païens ne savent pas signer Il y a là une tendance à favoriser l'affranchissement\"</i>, ou les actes d’affranchissement. Un fait survint devant R. Gamliel, au village d'Outhnaï on lui présenta une lettre de divorce signée par des témoins Cuthéens (païens), et il déclare que la lettre de divorce est valable (pour permettre à la femme de se remarier avec un autre). Tous les documents qui émanent de la juridiction arceion de non-juifs, lors même que les signataires seront des non-juifs, sont valables, sauf les actes de divorce, ou les contrats d’affranchissement des esclaves. Selon R. Simon, tous les actes (même de divorce, ou d‘affranchissement) sont valables, et ladite exception n’a été énoncée que si ces actes ont été rédigés par des gens incompétents, idiwtai<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> \"Littéralement: des simples, non des juges Selon Raschi: extra judiciairement; selon d'autres, par des illettrés, dont la signature inconsciente est inadmissible, illégale\"</i>.",
+            "Si un individu dit à un autre: “donne cette lettre de divorce à ma femme”, ou s’il lui dit: “donne cet acte d’affranchissement à mon esclave”, il peut le reprendre aussi longtemps que l’écrit n’a pas été reçu par la femme ou par l’esclave; c’est l’opinion de R. Meir. Les autres docteurs disent que l’homme peut reprendre la lettre de divorce, mais non pas l’acte d’affranchissement; car on peut faire avoir une acquisition, mais non faire contracter une dette à quelqu’un en son absence<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> On suppose que celui pour qui l'on acquiert y consent d'avance</i>. Or, l’acte d’affranchissement est évidemment avantageux pour le maître, qui, s’il le veut, n’est plus tenu de nourrir cet esclave libéré. La lettre de divorce, au contraire, est une chose désavantageuse, car la femme, comme telle, conserve le droit à la nourriture<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> La femme donc n'est pas divorcée si quelqu'un a reçu mission de recevoir pour elle l'acte de divorce, et le mari peut encore la reprendre, annulant l'acte</i>. R. Meir dit aux autres docteurs: si le maître est un cohen, ne rend-il pas son esclave inapte à manger de l’oblation (en l’affranchissant), au même titre que la femme y devient inapte par le divorce? (N’est-ce pas une preuve d’égalité)? -Cela ne prouve rien, répliquèrent-ils: l’esclave est une acquisition du maître<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> C'est là le motif de suppression du privilège de l'oblation en cas d'affranchissement</i>. Si quelqu’un dit de remettre un acte de divorce à sa femme, ou d’affranchissement à son esclave, puis il meurt, on ne donnera pas suite à ces actes après le décès du maître mais si celui-ci a dit de remettre un maneh (pièce d’argent) à un tel et qu'il meurt, on payera même après décès la somme promise."
+        ],
+        [
+            "Si le porteur d’un divorce venant d’outre-mer dit que l’acte a été écrit devant lui, non signé devant lui, ou qu’il a été signé devant lui, mais non écrit devant lui, ou qu’il a été écrit entièrement en sa présence et seulement signé à moitié devant lui, ou qu’il a été à moitié écrit devant lui et entièrement signé devant lui, cet acte sera sans valeur. Si l’un dit que l’acte a été écrit devant lui, et un autre témoin dit que l’acte a été signé en sa présence, l’acte est impropre. Si deux témoins affirment que l’acte a été écrit devant eux, et un seul dit que l’acte a été signé en sa présence, celui-ci est impropre; mais R. Juda le déclare valable. Si un témoin dit que l’acte a été écrit devant lui, et deux témoins disent qu’il a été signé devant eux, l’acte est valable.",
+            "Si l’on atteste que l’acte a été écrit le jour et signé aussi le jour, ou qu’il a été écrit la nuit et signé aussi la nuit, ou qu’il a été écrit la nuit mais signé le jour, l’acte est valable. S’il est dit au contraire de l’acte qu’il a été écrit le jour mais signé la nuit, l’acte sera impropre; selon R. Simon, l’acte reste valable, car selon lui, on déclare impropres tous les actes écrits le jour et signés la nuit, sauf les actes de divorce.",
+            "Pour écrire cet acte, on peut employer tout ingrédient de l’encre, ou de la poudre terreuse<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> \"Peut-être de la craie Rashi traduit le mot SAM par orpiment, en (Shabat 12, 4); cf (Megila 2, 4) Le texte jérusalémite ici n'a pas ce mot\"</i>, ou du rouge, ou de la gomme (gummi), ou du vitriol, calcanqon, ou tout objet qui reste adhérent. On ne se servira pour écrire ni d’autres liquides, ni de jus de fruits, ni d’un autre produit qui ne soit pas adhérent. On peut écrire sur n’importe quoi, même sur des feuilles d’olivier, ou sur une corne de vache, en envoyant cette bête à la femme comme titre de divorce, fût-ce sur la main de l’esclave, en remettant ensuite l’esclave à la femme. Selon R. Yossé le Galiléen, on ne devra écrire l’acte de divorce, ni sur un animal vivant, ni sur un comestible.",
+            "On n’écrit l’acte sur aucun objet adhérent à la terre; si l’acte a été écrit ainsi, ensuite détaché du sol, puis signé et remis en cet état à la femme, il est valable. R. Juda le déclare impropre, jusqu’à ce que l’acte ait été écrit et signé sur une matière détachée du sol. R. Juda b. Bethera dit: on ne devra l’écrire ni sur du papier effacé, ni sur une peau fendue, difqera, parce qu’on pourrait le falsifier; mais les autres sages l’admettent pour valable.",
+            "Tous sont aptes à écrire un acte de divorce<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> (Eduyot 2, 3)</i>, même un sourd, ou un sot, ou un enfant. Une femme peut écrire le divorce qui lui sera destiné, comme le mari peut écrire son acquit (pour restitution du douaire), car l’acte tient sa valeur de ceux qui le signent. Tous sont aptes à apporter un tel acte, sauf un sourd, un sot, un enfant, un aveugle, ou un païen (tous ignorant les prescriptions ou formalités exigibles).",
+            "Si un enfant a reçu l’acte et avant de le remettre il est devenu grand, ou si le sourd-muet a recouvré ensuite la parole, ou si l’aveugle qui s’en est chargé est devenu clairvoyant, ou si le sot est devenu intelligent, ou si le païen s’est converti, l’acte est pourtant impropre. Mais si l’acte a été reçu par un homme bien parlant qui est devenu sourd-muet, lequel a ensuite recouvré la parole, ou par un clairvoyant qui est devenu aveugle, puis est redevenu clairvoyant, ou par un homme intelligent qui est devenu sot, puis est redevenu intelligent, l’acte reste valable. En thèse générale, lorsque le commencement et la fin de l’acte ont été accomplis en connaissance de cause, l’acte reste valable.",
+            "Même les femmes auxquelles on n’ajoute pas foi, lorsqu’elles annoncent le décès du mari de telle ou telle femme, peuvent être crues lorsqu’elles apportent leur acte de divorce du dehors. Telles sont: la belle-mère, ou la fille de la belle-mère, ou la femme adjointe, la belle-sœur à qui incombe le lévirat, ou la fille du mari (belle-fille). -Pourquoi la croit-on plus véridique à l’égard du divorce qu’au sujet d’une nouvelle de décès? -C’est que, pour le divorce, l’acte confirme son dire. Une femme peut elle-même apporter du dehors son acte de divorce; seulement, elle devra déclarer (devant les juges) que cet acte a été écrit et signé devant elle.–<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce est traduite en (Yebamot 15, 4)</i>"
+        ],
+        [
+            "Tout divorce qui n’a pas été écrit en vue de la femme à divorcer est impropre. Voici comment: si en passant dans la rue un mari entend la voix des scribes, lisant le formulaire de leurs actes: “un tel N. répudie la femme une telle, de tel endroit”, et que le mari déclare l’appliquer à son nom et à celui de sa femme, l’acte ne pourra pas servir à la répudier. Bien plus, si un mari ayant écrit un acte pour répudier sa femme y renonce, puis un compatriote le trouve et lui dit: “puisque mon nom ressemble au tien et celui de ma femme à la tienne, cède-moi l’acte” (pour que je m’en serve dans le même but), cet écrit sera impropre pour répudier une autre. Bien plus, si le même mari a deux femmes portant le même nom, et que l’acte de divorce a été dressé en vue de répudier la plus âgée des deux, l’acte ne pourra pas servir à répudier la plus jeune. Bien plus, si même il a convenu avec le greffier (libellarius) d’employer cet écrit à répudier celle des deux femmes qu'il voudra, l’acte sera impropre à tout divorce.",
+            "Celui qui écrit des modèles (typus) de divorce devra laisser en blanc la place pour le nom du mari, pour celui de la femme et pour la date. En écrivant d’avance des formules d’emprunt, on laissera en blanc le nom du créancier, celui du débiteur, la somme prêtée et la date. Pour les contrats de vente, on laissera en blanc le nom de l’acheteur, celui du vendeur, la somme du montant de l’achat, l’immeuble, la date. Ces modèles en blanc sont permis pour la commodité des transactions. Selon R. Juda, toutes ces sortes d’actes (écrits en partie d’avance), sont impropres. R. Eliézer les déclare tous admissibles, sauf ceux du divorce, parce qu’il est écrit (Dt 24, 1): Il lui écrira à elle; l’écrit devra donc avoir été libellé pour elle.",
+            "Si le porteur d’un acte de divorce le perd et le retrouve aussitôt après, l’acte reste valable; l’acte non retrouvé de suite devient impropre. Si l’acte est retrouvé dans une poche (petit sac), ou dans une boîte, ou caisse, arceion, et reconnu par le porteur, il reste valable. Si quelqu’un apporte un acte de divorce de la part d’un homme qu’il laisse vieux ou malade, il remet l’acte à la femme dans la présomption que le mari vit encore. De même, une fille d’Israélite mariée à un cohen, dont la mari fait un voyage d’outre-mer, peut continuer à manger de l’oblation sacerdotale dans la présomption que le mari vit toujours (jusqu’à l’avis contraire). De même aussi, on devra sacrifier la victime expiatoire envoyée par quelqu’un d’outre-mer, dans la présomption que l’expéditeur est en vie.<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> En tête du 3 est une page déjà traduite en (Yebamot 16, 6)</i>",
+            "R. Eléazar b. Parta a énoncé devant les sages trois règles qu’ils ont confirmées: les gens d’une ville assiégée à qui il ne reste plus d’issue, les passagers d’un navire battu par la tempête, et le coupable sur le point d’être condamné par la justice à la peine capitale, restent pourtant dans la présomption d’être vivants. Mais une fois que la ville est prise par les assiégeants, ou si le navire a fait naufrage en mer, ou si le condamné se rend déjà au dernier supplice, à tous ces gens on applique les lois les plus sévères des vivants et des morts<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Pour eux, on observera les lois les plus sévères, en les supposants vivants et en les supposant morts</i>. Ainsi, lorsqu’une fille d’Israélite est mariée à un cohen (qui se trouve dans l’un de ces derniers cas), ou si une fille de cohen est mariée à un simple israélite, elle ne pourra pas manger de l’oblation sacerdotale<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> \"Pour la 1re, on suppose le mari mort; pour la 2e, on le suppose vivant, et aux 2 cas l'oblation est interdite\"</i>.",
+            "Si un porteur d’acte de divorce en Palestine même (d’une localité à l’autre) devient malade en route, le mari peut en charger autrui. Mais si le mari lui a dit de reprendre par contre de la femme un objet spécial (de valeur), le porteur ne peut pas se décharger de l’acte sur autrui: car le mari n’a pas entendu accorder à un tiers sa confiance pour avoir le dépôt en question.",
+            "Si le porteur d’un acte de divorce venant d’outre-mer tombe malade, le tribunal désignera un messager chargé de l’expédition, et le porteur devra déclarer devant les juges avoir assisté à la rédaction et à la signature de l’acte. Le dernier porteur n’a pas besoin de faire cette même déclaration, mais il devra seulement avoir été chargé de cet envoi par le tribunal.",
+            "Si quelqu’un prête de l’argent à un Cohen, ou à un lévite, ou à un pauvre, avec l’intention de se rembourser plus tard en prélevant le montant sur celui qui leur revient<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Au premier, le créancier devra l'oblation sur ses fruits, et aux autres il doit les diverses dîmes</i>, il pourra faire le prélèvement de ce qui lui revient dans la présomption que ces gens vivent toujours, sans craindre que le Cohen ou le lévite soient morts, ou que le pauvre se soit enrichi. S’ils sont morts avant que le créancier soit remboursé, celui-ci devra demander aux héritiers du défunt l’autorisation de se rembourser S’il a prêté par devant justice, il n’a pas besoin de cette autorisation pour se payer.",
+            "Si quelqu’un met des fruits de côté pour les employer à l’oblation et aux dîmes (à libérer d’autres fruits), ou de l’argent pour l’employer plus tard à titre de 2e dîme (devant être mangée à Jérusalem), il pourra considérer cette mise de côté comme effective (et manger le reste), dans la présomption que ces objets de côté subsistent toujours. Au cas où ces fruits mis de côté sont perdus, il devra pour tous les produits (tant libérés que non libérés) compter en arrière de temps en temps<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> \"Littéralement: \"\" Il faut craindre de temps en temps \"\", c'est-à-dire, chaque jour, on doit faire un compte rétroactif pour ce que l'on a cru libérer de cette façon\"</i>. Tel est l’avis de R. Eléazar b. Shamoua. R. Juda dit: à trois époques de l’année, on devra goûter le vin (auquel on donne d’avance cette destination future de part sacerdotale ou lévitique, pour savoir s’il n’est pas gâté), savoir lorsqu’à l’issue de la fête des Tabernacles, le vent d’Est souffle, lorsque les bourgeons des ceps de vigne apparaissent, et lorsque la sève liquide pénètre dans les raisins non encore mûrs."
+        ],
+        [
+            "Si un mari envoie un acte de divorce à sa femme par un messager, qu’ensuite il rencontre en route, ou s’il envoie un second messager à la recherche du premier, avec l’ordre d’annuler l’acte de divorce, l’annulation est admise. De même, s’il a devancé le messager auprès de sa femme (pour renoncer au divorce), ou s’il lui a envoyé un autre messager, en faisant déclarer nul l’acte qu’il lui a envoyé, l’annulation est admise. Mais dès que l’acte de divorce est arrivé aux mains de la femme, les démarches du mari ne servent plus à annuler l’acte.",
+            "Autrefois, le mari établissait un tribunal (composé de trois personnes), d’une autre localité, pour annuler l’envoi de l’acte de divorce (sans la présence de la femme). Puis R. Gamliel l’ancien établit la règle de ne pas agir ainsi, dans l’intérêt de l’ordre régulier du monde<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> A défaut de cette précaution, la femme qui aurait reçu un acte de divorce (annulé à son insu) pourrait se remarier à un autre</i>. En principe, on modifiait, pour annuler l’acte, l’un des noms usuels du mari<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> S'il a deux noms</i>, avec celui de la ville où il se trouve, et le nom de la femme avec la ville où elle se trouve; plus tard, R. Gamliel l’ancien établit la règle d’inscrire le nom du mari avec tous les surnoms qu’il porte (en n’importe quel endroit), et celui de la femme avec tous ses surnoms, dans l’intérêt des bonnes règles.",
+            "Une veuve ne peut se faire payer son douaire sur les biens des orphelins qu’en jurant n’avoir rien reçu de son mari<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Aucun plaideur ne pouvait se faire payer des orphelins la dette du défunt, qu'en prêtant serment Cf, (Ketubot 9, 7)</i>; mais on s’était abstenu de déférer à la veuve ce serment<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Selon le Talmud B, fol 35a, on ne déférait pas de serment à une veuve, pour ne pas l'entraîner à prêter un faux serment</i>. Aussi R. Gamliel l’ancien a établi que désormais la veuve puisse se faire payer le douaire qui lui est dû en faisant un vœu<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Autre mode de jurer, sous peine que le pain lui soit défendu, ou autre interdit analogue</i> sur tel objet que les orphelins voudront. Les témoins doivent apposer leur signature sur l’acte de divorce, règle établie pour l’utilité publique. Enfin, Hillel a établi l’usage du prosbolh pour l’utilité publique<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Cf J, (Sheviit 10, 4)</i>.",
+            "Si l’esclave qui a été emmené prisonnier par des païens est ensuite racheté par des Juifs, il doit servir lorsqu’on l’a racheté comme esclave; mais il est libre, si on l’a racheté pour le rendre libre. R. Simon b. Gamliel dit que même en ce dernier cas il doit servir. Si un individu a désigné son esclave comme hypothèque, apoqhch, à son créancier, puis l’a affranchi, légalement l’esclave ne doit rien; mais pour éviter les inconvénients, le maître est tenu de l’affranchir, et l’esclave s’engage par acte à payer sa valeur. R. Simon b. Gamliel dit: Ce n’est pas l’esclave qui s’engage dans l’acte, mais celui qui l’a affranchi.",
+            "Si un individu est à moitié esclave et à moitié libre<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Si p ex 2 frères ont hérité un esclave, et l'un d'eux l'a affranchi 5 (Eduyot 1, 13)</i>, il servira un jour son maître, et il sera libre un jour; c’est l’opinion de l’école de Hillel. L’école de Shammaï dit: Vous avez défendu les intérêts du maître, mais non pas ceux de l’esclave; il ne peut pas épouser une femme libre, car il est à moitié esclave; il ne peut pas épouser une esclave<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Les esclaves pouvaient donc contracter entr'eux de véritables mariages</i>, car il est à moitié libre<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Cf, (Qidushin 1, 3) Cette dernière phrase incidente (ou explicative) manque dans le texte jérusalémite</i>. Restera-t-il célibataire? Mais le monde n’a été créé que pour la reproduction; car il est écrit: “Dieu n’a pas créé le monde pour qu’il reste désert, mais pour qu’il soit habité” (Is 45, 18). Il faut donc, pour l’utilité publique, forcer le maître à l’affranchir, et l’esclave s’engagera par acte à payer au maître la moitié de sa valeur. L’école de Hillel finit alors par adopter l’opinion de l’école de Shammaï<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Le comment de R Ascher cite ici un passage (B,43a) d'où il résulte que le fils naturel est un hériter, puis un autre passage (B, Yebamot22) concluant qu'un Mamzer (bâtard) hérite aussi</i>.",
+            "Si un individu vend son esclave à un païen ou à un homme qui va le conduire à l’étranger, l’esclave devient libre<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> La loi rabbinique le libère, pour lui éviter les mauvais traitements probables des païens</i>. -On ne donne pas pour racheter les prisonniers<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Quoique ce soit l'œuvre la plus méritoire, dit le Talmud B, Baba Batra8a</i> plus qu’ils ne valent; c’est une mesure d’utilité publique? -On ne doit pas chercher à faire prendre la fuite aux prisonniers (il faut les racheter); c’est aussi une règle d’utilité publique<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> S'ils se sauvaient, les païens maltraiteraient d'autant plus les prisonniers qu'ils prendraient une autre fois</i>. R. Simon b. Gamliel dit: C’est un précepte donné dans l’intérêt de ceux qui sont déjà retenus en prison<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Même motif que celui de la note précédente</i>. On n’achète pas de livres (de l’Ecriture-Sainte), de phylactères ou de mezuzot aux païens à un prix qui dépasse leur valeur; c’est aussi un précepte d’utilité publique<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> De crainte d'abus, comme pour le rachat des prisonniers</i>.",
+            "Celui qui répudie sa femme pour avoir entendu exprimer à son sujet un bruit fâcheux (peut-être calomniateur) ne pourra plus la reprendre, et il en est de même s’il l’a repoussée parce qu’elle avait prononcé un vœu à la légère. R. Juda dit: s’il s’agit d’un vœu dont beaucoup de personnes ont connaissance, le mari ne pourra pas reprendre la femme répudiée; mais si ce n’est pas à la connaissance de plusieurs personnes, le mari peut la reprendre. R. Meir dit: pour tout vœu qui exige l’investigation d’un sage, le mari ne pourra pas la reprendre; lorsque cette investigation n’est pas nécessaire, le mari peut revenir sur sa détermination. R. Eléazar ajoute<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Cf, (Ketubot 7, 9)</i>: les sages n’ont défendu le premier cas qu’à cause du dernier<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> En cas d'enquête du savant, nul préjudice ne peut arriver à la femme Ceci n'est à craindre que lorsqu'il n'y a pas d'enquête, le mari peut alors arguer que s'il avait su pouvoir annuler le vœu de sa femme, il ne l'aurait pas répudiée</i>. Sur ce, R. Yossé b. Juda raconta qu’à Sidon quelqu’un dit à sa femme: “que tout me soit interdit, si je ne te répudie pas”, et bien qu’il l’eût en effet répudiée, les sages lui permirent de la reprendre. D’ordinaire, cette reprise est interdite, par précepte d’utilité publique.",
+            "Celui qui a répudié sa femme parce qu’elle est d’une stérilité évidente ne pourra pas la reprendre, selon R. Juda; les autres sages le permettent. Si après avoir épousé un autre dont elle a des fils elle réclame au 1er mari le douaire, (auquel elle n’avait pas droit comme femme stérile répudiée), selon R. Juda, le mari peut lui dire: “Il valait mieux te taire que de parler inconsidérément<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Si j'avais su avoir à te restituer ton douaire, je ne t'aurais pas répudiée: et l'acte de divorce devenant nul, les enfants seront nés illégitimes</i>”.",
+            "On ne rachète pas aux païens celui qui se vend à eux lui-même avec ses fils; mais, après la mort du père, on rachète ses enfants (non responsables de cette cession). Si, après la vente d’un champ à un païen, un israélite le rachète de ce dernier, l’israélite offrira les prémices au Temple; c’est un précepte d’utilité publique<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Il ne faut pas s'habituer, en Palestine, à céder le sol aux païens, mais s'efforcer de le reprendre en cas d'aliénation</i>."
+        ],
+        [
+            "Ceux qui réclament pour un dommage (que l’animal d’un individu leur a causé) peuvent se faire payer du meilleur des champs<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Il y avait 3 classes de champs les meilleurs, les moyens, les pires ou inférieurs Cf J, (Ketubot 12, 4)</i>; les créanciers seront payés par la classe moyenne des champs; enfin la femme qui réclame le douaire ne peut prendre que de la classe inférieure. R. Simon b. Gamliel<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> L'édition de la Mishna selon le Talmud Babli a: R Meir</i> dit: la femme qui réclame le douaire peut également se faire payer de la classe moyenne.",
+            "Le demandeur ne peut pas saisir les biens hypothéqués, si le défendeur possède encore des biens libres, quand même ces biens seraient de la classe inférieure (et que les biens vendus seraient d’une autre classe, que le demandeur aurait droit de prendre s’ils n’étaient pas venus). Ceux qui se font payer des biens des orphelins ne peuvent prendre que les champs de la classe inférieure.-<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce paragraphe est déjà traduite en (Ketubot 9, 8)</i>",
+            "On a établi comme loi d’utilité publique, qu’aux cas suivants le demandeur ne puisse pas se faire payer des biens vendus par le défendeur, savoir: pour les produit du champ<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> \"P ex, dit Rashi, A vend un champ à B qui l'a cultivé, puis il se trouve qu'A n'avait pas le droit de vendre ce champ; ce champ appartenait à une autre qui le reprend avec ses produits B réclame donc d'A de lui payer le capital et les produits En ce cas, B peut se faire payer pour le capital des biens vendus par A postérieurement à son achat, mais pour les produits, il ne peut saisir que les biens libres qu'A possède encore Cf (Ketubot 12, 2)\"</i>, ou pour son amélioration<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Si p ex B avait amélioré le champ que l'ancien propriétaire lui a enlevé avec les améliorations, B ne peut saisir pour ces améliorations que les biens libres non encore vendus par A</i>, ou pour la nourriture de la veuve et des filles orphelines (qui ont droit à être nourries des biens de l’héritage de leurs frères). On a encore établi pour l’utilité publique cette loi<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> \"Cette dernière règle est omise dans les éditions du Talmud jérus Qui ont suivi l'édition de Venise; mais celle de Jitomir l'a rétablie, comme bien d'autres passages essentiels\"</i>: celui qui rend les choses qu’il a trouvées, à l’ancien propriétaire qui les a perdues, n’est pas obligé de prêter serment (si le propriétaire prétend qu’il y en avait davantage).",
+            "Le maître de maison sur lequel les orphelins s’appuient (auquel est confiée la gestion de leurs biens), ou que leur père avait désigné d’avance pour être leur tuteur epitropo\", sera tenu de rédimer les fruits que ceux-ci mangeront. Si le père des orphelins a nommé pour eux un tuteur, celui-ci est obligé de prêter serment sur sa gestion (si les orphelins devenus majeurs l’exigent); mais si c’est le tribunal qui l’a nommé tuteur il n’est pas obligé de prêter serment<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Cf, (Shevouot 7, 9)</i>. Abba Saül dit le contraire. Si un individu a rendu impure l’oblation qui est à un cohen (qu’il est défendu de manger impure), ou s’il a fait des libations avec le vin d’un autre (ce qui fait qu’on ne peut plus boire ce vin), ou s’il a mêlé aux produits des champs un peu d’oblation, ce qui fait que personne ne peut plus les manger, excepté un cohen, pour tous ces faits commis involontairement, l’auteur sera dispensé de payer; s’il les a faits volontairement, il doit payer le dommage. Aussi, les cohanim qui ont de plein gré rendu impropre un sacrifice offert au Temple seront coupables.",
+            "R. Yohanan b. Godgoda atteste ceci: 1° Si un père a marié sa fille sourde-muette (en sa minorité), elle pourra être libérée au moyen d’un acte de divorce<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Malgré son état inconscient, car son consentement n'est pas nécessaire V. (Yebamot 14, 3)</i>; 2° dès qu’une mineure simple israélite (orpheline) a épousé un cohen, elle peut (malgré son jeune âge) consommer l’oblation, et si elle meurt, le mari hérite d’elle (comme pour une véritable union); 3° au cas où une charpente ou un tronc de bois volé est encastré dans une grande construction (d’où il est impossible de le retirer), on devra seulement prélever le montant de la valeur afin de contribuer<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> La phrase justification, placée entre , est omise au texte jérusalémite</i> à l’amélioration de ceux qui se repentent; 4° un sacrifice expiatoire volé, sans que beaucoup de personnes connaissent le vol, effectuera le pardon (sans qu’il soit nécessaire de le remplacer par un autre), dans l’intérêt de l’autel<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Il faut susciter aux cohanim la crainte que, par tromperie, ils soient exposés à sacrifier, puis à consommer une victime présentée indûment Toute cette Mishna se retrouve (Eduyot 7, 9) Cf (Horayot 3, 5)</i>.",
+            "Le sicaricon<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Derenbourg, Essai, etc, p 475</i>, ou le droit de revendication à l’égard des biens achetés aux sicaires, n’existait pas dans le province de la Judée lorsque les propriétaires avaient été tués pendant la guerre; mais, pour les biens pris à des propriétaires tués après la guerre, ce droit subsiste. Comment ce droit s’exerce-t-il? Si un individu a acheté le champ d’abord à l’assassin, puis au vrai propriétaire, l’achat est nul; s’il l’a acheté au propriétaire avant de l’acheter à l’assassin, l’achat est valable. Il en est de même du champ d’une femme mariée: Si un individu l’achète d’abord du mari, puis de la femme, la vente est nulle; s’il l’a acheté de la femme, puis du mari, la vente est valable. Telle est la décision de la première Mishna<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> C'était la règle adoptée d'abord</i>; mais le tribunal postérieur dit: si l’on achète un champ du sicaire, la vente est valable<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Cette première proposition manque au texte jérusalémite</i>; mais l’acheteur donnera au propriétaire le quart de la valeur<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> On supposait, dit Rashi, que le sicaire a vendu le champ d'un quart moins cher</i>. Cela s’applique au cas où le propriétaire n’est pas à même de racheter son champ; mais s’il est à même de le faire, il a la priorité (et personne ne peut l’acheter). Rabbi à provoqué une séance d’un tribunal, où l’on a décidé, après avoir compté les votes, que si le champ est resté en possession du sicaire pendant un an, le premier venu peut l’acheter, mais il doit au propriétaire le quart de sa valeur.",
+            "Un sourd-muet peut faire des transactions par signes<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Cf (Yebamot 14, 1)</i>. Ben-Bethera dit: Il suffit de pincer les lèvres, ou de les voir pincer par d’autres, s’il s’agit de biens-meubles<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Objets de ménage, ou de nourriture, ou d'habillement, de peu d'importance</i>; comme les mineurs<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Enfants de 7 à 8 ans, déjà intelligents</i> peuvent aussi acheter et vendre, quand il s’agit de biens-meubles.",
+            "Voici les lois rabbiniques établies pour le bien public (en faveur d’un bon accord): Le cohen sera appelé le 1er à la loi; puis un lévite, ensuite un simple israélite. On place le repas de jonction symbolique (du Shabat) dans la même maison vieille. Le puits qui est le plus près de la source doit être rempli avant celui qui en est plus éloigné<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> \"Chaque cultivateur, dit Rashi, avait un puits dans son champ pour l'arroser; ces puits étaient remplis par des canaux qui apportaient l'eau d'un fleuve: chaque puits se remplissait quand son canal était ouvert et que les autres étaient fermés Celui dont le puits est plus près de l'origine des canaux, a donc le droit d'ouvrir le premier son canal, en fermant les autres, pour remplir son puits; puis vient le tour des autres cultivateurs pour remplir les leurs\"</i>. Si un quadrupède, un oiseau ou un poisson est entré dans le piège d’un individu, nul que celui-ci ne peut le prendre, sous peine de vol. C’est une règle établie pour le bon accord. R. Yossé dit: celui qui le prend, est un brigand. Si un sourd-muet, un aliéné ou un mineur trouve un objet, personne ne peut le lui enlever, sous peine de vol. R. Yossé dit: enlever à ces individu cet objet est un véritable vol. Si un pauvre monte sur un olivier pour faire tomber quelques olives<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> \"Les pauvres avaient le droit de prendre aux champs ce qui reste à glaner après la moisson V. Pea ch 4 à 7 Le texte jérusalémite n'a pas les mots \"\" un pauvre \"\", ni \"\" ceux qui sont au-dessous \"\"\"</i>, ceux qui se trouvaient au-dessous de l’arbre ne peuvent pas les ramasser; R. Yossé dit: ce serait un vrai vol. Pour la même raison de bonne entente, on n’empêchera pas les pauvres païens de prendre part au glanage, ou de ramasser des épis oubliés, ou de cueillir ceux de l’ange des champs.",
+            "Une femme peut prêter un tamis, un van, un petit moulin ou un four, même à une femme soupçonnée de ne pas observer les lois de la 7e année<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> \"Cette Mishna se retrouve in-extenso en (Sheviit 5, 9) (t 2, p 374); on y trouvera diverses notes explicatives sur ce\"</i>; mais elle ne doit pas l’aider à trier, ni à moudre. La femme d’un compagnon savant peut prêter à la femme d’un homme du peuple un tamis ou un van; elle peut trier, moudre et vanner avec elle. Mais dès que celle-ci jette de l’eau sur la farine (qu’elle commence seulement une pâte), elle ne doit pas l’aider, ni la toucher, car il est interdit d’encourager ceux qui transgressent la loi. Du reste, toutes ces mesures n’ont été autorisées que dans l’intérêt de l’harmonie, comme l’on peut souhaiter du succès aux païens la 7e année agraire, mais non à l’israélite, et dans l’intérêt des bonnes relations, on doit s’informer de leur santé.-<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Toute la Guemara sur ce est traduite au même traité (ibid)</i>"
+        ],
+        [
+            "Si quelqu’un a dit: “Fais accepter cet acte de divorce à ma femme”, ou “le voici pour elle, apporte-le-lui”, il peut le reprendre s’il veut<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Cf J, (Pea 4, 6)</i>. Mais si la femme a chargé le messager d’accepter, le mari ne peut plus y renoncer. Donc, si le mari dit alors au messager: “je ne veux pas que tu acceptes l’acte du divorce pour elle, mais apporte-le là et donne-le-lui”, il peut le reprendre s’il veut. R. Simon b. Gamliel dit: lors même que la femme a dit au messager de prendre l’acte pour elle, le mari ne peut plus le reprendre après la remise au messager.",
+            "Lorsque la femme a chargé le messager de recevoir pour elle l’acte de divorce (qu’ensuite il fallait faire disparaître), il lui faut pour sa libération 2 catégories de témoins<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Cf (Baba Batra 3, 4)</i>; la première atteste l’ordre donné au messager, et la seconde atteste la réception par la femme qui l’a déchiré. Ceux qui ont attesté le premier fait, peuvent aussi attester le second; ou bien, à l’un de ceux qui font partie de l’un des deux groupes, il suffit d’adjoindre un autre témoin. Une jeune fille adolescente qui est fiancée peut recevoir l’acte de divorce, ou directement, ou par son père<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Cf, (Terumot 8, 1)</i>. Selon R. Juda, deux mains (le père et la fille) ne peuvent posséder à la fois la même faculté, et le père seul (en la minorité de la fille) recevra l’acte. Une enfant, si jeune qu’elle est incapable de conserver l’acte de divorce, ne pourra être répudiée.",
+            "Si une mineure charge quelqu’un de recevoir pour elle le divorce, l’acte n’a pas de valeur; il faut pour cela qu’il soit entre ses mains à elle; aussi, lorsqu’après cet ordre, le mari veut reprendre l’acte, il le peut, car un mineur ne peut pas instituer un délégué. Mais le père a chargé le messager d’aller recevoir pour elle cet acte de divorce, la réception suffit à la valider, et le mari ne peut plus y revenir. Si un mari charge autrui de remettre l’acte à la femme, en tel endroit, et la remise a eu lieu ailleurs, l’acte est nul. Mais si le mari a seulement dit: “ma femme est là”, et la remise a eu lieu ailleurs, l’acte est valable. De même, si la femme charge autrui de revoir pour elle l’acte en tel endroit, et la réception s’est effectuée ailleurs, l’acte est nul; R. Eliézer le déclare valable; Si elle charge autrui de l’apporter de tel endroit, et il l’apporte d’ailleurs, l’acte est aussi valable.",
+            "Tout en chargeant quelqu’un de lui apporter l’acte de divorce, la femme d’un cohen peut bénéficier d’un privilège de manger l’oblation, jusqu’à ce que cet acte arrive entre ses mains. Mais si elle charge autrui de recevoir l’acte pour elle, il lui sera dès ce moment interdit de manger l’oblation. Si elle spécifie de recevoir pour elle le divorce à tel endroit déterminé, elle pourra manger l’oblation jusqu’à l’arrivée de l’acte au lieu désigné; R. Eliézer le lui interdit de suite (dès que l’ordre est donné).–<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> La Guémara sur ce 4 est traduite en (Demaï 4, 4)</i>",
+            "Si quelqu’un dit: “Ecrivez l’acte de divorce et remettez-le à ma femme”, ou s’il dit simplement de la répudier, ou d’écrire une lettre et de la lui donner (ce qui a le même sens), on rédigera l’acte et on le remettra à la femme (valablement). Mais s’il dit seulement de la congédier, ou de la nourrir, ou d’agir avec elle selon la loi, nomo\", ou de la traiter selon son mérite, ce sont des expression trop vagues et sans valeur. En principe on avait dit que si un condamné sort de la ville, le cou chargé d’un carcan (collare), en disant d’écrire un acte de divorce à sa femme (même sans ajouter de le lui remettre), on l’écrira et on le remettra à la femme. Plus tard, les sages revinrent sur ce sujet et étendirent la même règle à celui qui va en voyage d’outre-mer, ou avec une caravane allant au loin. R. Simon Shezori y ajoute aussi celui qui est dangereusement malade.",
+            "Si un mari étant tombé dans une fosse s’écrie: “que quiconque m’entend écrive un acte de divorce à ma femme<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Cf, (Yebamot 16, 6)</i>”, il faudra l’écrire et le remettre à la femme. Un homme sain qui dit d’écrire un acte de divorce à sa femme a sans doute voulu plaisanter; mais si la fin indique que son intention était sérieuse dès le principe<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Cette phrase complémentaire manque dans les éditions de la Mishna seule</i>, l’acte sera valable; Ainsi, il est arrivé à un homme sain de donner l’ordre d’écrire le divorce à sa femme; puis, montant sur le toit, il tomba et mourut. Selon R. Simon b. Gamliel, les sages dirent à ce sujet: si l’homme est tombé seul, l’acte de divorce est valable; mais si le vent a poussé l’homme, l’acte est nul<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Dans l'édit de Venise et celles qui suivent, ce est joint au précédent</i>.",
+            "Si un mari dit à 2 individus de remettre l’acte de divorce à sa femme (sans parler de l’écrire), ou s’il dit à 3 de l’écrire, puis de le remettre à sa femme, ils pourront l’écrire (eux-mêmes) puis le remettre. S’il dit à 3 de remettre l’acte à sa femme (sans parler de l’écrire), ceux-ci pourront charger d’autres de l’écrire et le remettre, parce qu’il les a constitués en tribunal. Tel est l’avis de R. Meir. Voici la règle rapportée<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> \"Ou: \"\" envoyée \"\", selon le texte jérusalémite\"</i> de prison par R. Hanania habitant d’Ono: Je sais par tradition que si un mari dit à 3 individus de remettre l’acte de divorce à sa femme, ceux-ci peuvent charger autrui de l’écrire et le remettre, parce que le mari les a érigés en tribunal. Sur ce, R. Yossé dit: nous avons répondu au messager chargé de cette nouvelle, que nous avons aussi une tradition, en vertu de laquelle, lors même qu’un mari dit au tribunal supérieur à Jérusalem de remettre l’acte de divorce à sa femme, ceux-ci devront au besoin apprendre à l’écrire eux-mêmes, puis le rédiger et le remettre. Si un mari s’adressant à dix individus les charge d’écrire<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Terme hormis au texte jérusalémite</i> et donne l’acte de divorce à sa femme, l’un écrira et 2 signeront comme témoins; mais s’il les charge tous de l’écrire, après que l’un d’eux l’aura écrit, tous signeront. Aussi, en cas de décès d’un seul d’entre eux, l’acte est déclaré nul."
+        ],
+        [
+            "Si quelqu’un, saisi d’une malade grave (cardiacus), dit d’écrire le divorce à sa femme, c’est comme s’il n’avait rien dit (l’acte est nul). Mais si après avoir donné cet ordre il est atteint du mal, puis revenant sur son premier ordre il dit de ne plus l’écrire, on ne tiendra pas compte de ce dernier ordre. On demande au mari devenu muet s’il faut écrire le divorce à sa femme; s’il incline de la tête en signe d’assentiment, on l’examinera, en répétant 3 fois la même question: s’il répond non sur non, oui sur oui (que c’est bien entendu), on écrira l’acte et le remettra.",
+            "Lorsqu’on demande à un homme en danger s’il faut écrire le divorce à sa femme<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Pour lui éviter le lévirat en cas de décès du mari sans enfants</i>, et qu’il répond: oui, puis les assistants donnent l’ordre à l’écrivain d’écrire l’acte et aux témoins de le signer, ce qui a été fait, bien qu’après l’avoir écrit et signé on ait remis l’acte à l’homme, lequel à son tour<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Expression omise au Talmud Jérus.</i> l’a remis à la femme, l’acte sera nul: il faut que le mari ait donné lui-même les divers ordres.",
+            "Si un mari dit à sa femme: “ceci sera l’acte de ton divorce si je meurs”, ou “ceci sera ton divorce si je meurs de ma maladie actuelle”, ou “ceci sera ton divorce valable après mon décès”, c’est somme s’il n’avait rien dit<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> \"Un tel acte est nul; le divorce n'a plus de raison d'être après décès de l'époux\"</i>. Mais s’il dit: “qu’à partir d’aujourd’hui l’acte ait cette valeur si je meurs”, ou “à partir d’à présent si je meurs”, ce sera un acte valable. S’il dit: “à partir de ce jour et après ma mort”, l’acte sera à la fois valable et non valable<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> En raison de la duplicité des termes de la condition, celle-ci est douteuse, et le doute influera sur l'état juridique de la veuve L'omission du premier terme de ce doute dans le texte jérusalémite rend la phrase obscure</i>; aussi, après le décès du mari ses enfants, la veuve devra déchausser le beau-frère, non l’épouser. Si le mari dit: “voici ton divorce à partir de ce jour si je meurs de mon mal actuel”, puis il se rétablit et sort, ensuite il retombe malade et meurt; on devra examiner si le décès a pour cause la 1re maladie, alors l’acte est valable; au cas contraire, l’acte est nul.",
+            "Une femme (dont la répudiation est conditionnelle) ne devra pas rester seule avec son mari<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Si elle cohabitait avec lui, il faudrait un nouvel acte</i>, sauf en présence de témoins, fut-ce un esclave ou une servante, excepté la servante de la femme, parce qu’il est notoire qu’elle se fie à elle<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> La maîtresse serait sans pudeur devant elle</i>. Comment est-elle considérée dans l’intervalle de temps entre l’énoncé du divorce conditionnel et le décès du mari? Selon R. Juda, elle sera considérée en tout comme femme mariée; selon R. Yossé, elle est à la fois répudiée et non répudiée<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> A chaque instant il y a doute que le décès survienne, de sorte qu'en cas d'union on s'expose à un péché par erreur</i>.",
+            "Si le mari dit à la femme: “Voici ton acte de divorce, à la condition de me donner 200 zouz”, elle sera tenue pour répudiée dès l’acceptation<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Cf J, (Qidushin 3, 2) ( 43d)</i>, et dès lors elle doit ladite somme à son mari. Si le mari établit la condition qu’elle lui remette cette somme à partir d’à présent jusqu’à 30 jours de là, au cas où elle lui remet ladite somme dans les 30 jours, la femme sera déclarée répudiée; au cas contraire, elle ne le sera pas. R. Simon b. Gamliel raconte qu’à Sidon il arriva à quelqu’un de dire à sa femme: “voici ton acte de divorce, à condition de me remettre ton vêtement (stola) de luxe”; comme elle l’avait perdu, la condition était irréalisable, et l’acte nul. Selon les autres sages, il suffit à la femme de remettre le montant du vêtement au mari, pour valider l’acte.",
+            "Si le mari a dit: “voici ton divorce, à la condition de servir mon père, ou d’allaiter mon fils” (sans durée déterminée), quelle sera la durée de l’allaitement (ou du service, sous peine d’annulation de la condition)? Deux ans. Selon R. Juda, 18 mois. Si le fils ou le père meurt (avant l’exécution de la condition), l’acte reste valable. Si le mari dit: “voici ton acte de divorce, à la condition de servir mon père 2 ans, ou d’allaiter mon fils 2 ans”, et qu’ensuite le fils meurt<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> \"Dans l'édition de la Mishna selon le Talmud Babli, le texte ajoute comme hypothèse: \"\" si le père meurt \"\"\"</i>, ou le père déclare ne pas vouloir être servi par elle, lors même qu’elle n’a pas provoqué ce refus en irritant le père, l’acte devient nul; selon R. Simon b. Gamliel, il reste valable. R. Simon b. Gamliel établit cette règle: pour tout obstacle qui n’émane pas de la femme, l’acte reste valable.",
+            "S’il dit: “Voici ton divorce si je ne suis pas revenu”, et qu’allant de Judée en Galilée il s’arrête à Antipatris (limite de Judée) et revient, les conditions ne sont pas remplies, et l‘acte est nul. Il en est de même s’il remet l’acte, en le subordonnant à la condition d’être revenu de voyage d’ici à 30 jours, et qu’allant de Judée en Galilée il s’arrête à Othnaï (limite de la Galilée); ou encore s’il le remet à condition du retour d’ici à 30 jours d’un voyage d’outre-mer, et arrivé à Acco (le port palestinien) il retourne chez lui: les conditions énoncées n’ont pas été remplies. S’il dit: “Voici ton divorce après que j’aurai passé devant ta face pendant 30 jours”, et qu’en ce temps il sera toujours allé et venu, à condition de ne pas s’être isolé avec elle, l’acte sera valable.",
+            "S’il dit: “Voici ton divorce, si d’ici à un an je ne revient pas”, et dans l’intervalle de temps il meurt, l’acte sera nul (pour défaut de condition). S’il dit: “Voici ton divorce dès à présent, si je ne reviens pas d’ici un an”, et avant ce délai il meurt, l’acte est valable (ayant été établi pour valoir de suite).",
+            "S’il dit: “Au cas où je ne reviens pas d’ici à un an, écrivez un acte de divorce à ma femme et donnez-le-lui”, puis on l’a écrit pendant cet intervalle de temps, et on l’a remis après<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> \"Au lieu de \"\" après \"\", le texte Jérusalémite: \"\" pendant \"\", sens peu probable\"</i> ce temps écoulé, l’acte est nul (pour avoir été écrit trop tôt). Mais s'il a dit (d’abord): “Ecrivez l’acte de divorce à ma femme et donnez-le-lui si je ne reviens pas d’ici à un an”, puis on l’a écrit pendant cet intervalle de temps, et on l’a remis après ce délai, R. Yossé le déclare valable. Si l’on a écrit après l’an écoulé et l’on a remis l’acte après, puis l’on apprend le décès du mari, si la remise de l’acte a précédé le décès, l’acte est valable; si le décès a précédé, l’acte est nul. En cas de doute, on appliquera à la femme la règle de celle qui est répudiée dans l’être<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Comme ci-dessus, 4</i>."
+        ],
+        [
+            "En jetant le divorce à sa femme qui se trouve dans sa maison ou sa cour à elle, on accomplit la répudiation<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> C'est l'équivalent de la remise en main</i>. Mais s’il lui jette dans sa maison ou sa cour à lui, se fut-il trouvé avec elle dans le même lit, ce n’est pas une séparation effective. S’il jette l’acte dans le sein de la femme, ou dans son panier à ouvrage, la répudiation est réelle.",
+            "S’il dit à la femme: “prends cette créance”, ou si, se courbant, il lui dit de détacher de son dos l’acte, qu’ensuite elle lit, et elle s’aperçoit que c’est son divorce, il sera nul; il faut que le mari dise: “voici ton divorce”. Si le mari met l’acte aux mains de la femme qui dort, et à son réveil elle lit, voyant que c’est son divorce, celui-ci est nul; il faut que le mari dise: “voici ton divorce”. Si elle se trouve sur la voie publique et le mari lui jette l’acte, si celui-ci tombe près d’elle, l’acte est valable; s’il tombe près du mari, la répudiation n’est pas effectuée<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Cf J, (Baba Metsia 1, 4) ( 7d)</i>; si enfin l’acte tombe à mi-chemin des deux époux, la femme sera à la fois répudiée et non répudiée (en état de doute).",
+            "Il en est de même pour une consécration de mariage et un contrat de dette: Si le créancier dit au débiteur de lui jeter la somme due, et en effet le débiteur la jette, si la somme se trouvait plus près du créancier (et qu’ensuite elle se perd), le débiteur est hors de cause (n’a rien à rembourser); mais si l’argent est tombé près du débiteur, il en est responsable. Si enfin l’argent est tombé au milieu d’eux deux, ils doivent partager la perte. – Si la femme était placée au sommet du toit et le mari lui a jeté là l’acte, dès que l’acte a atteint l’aire du toit (même sans y rester), la répudiation est effective; si le mari était en haut et la femme au bas, et il lui a jeté l’acte, dès que l’acte a quitté l’emplacement du toit, fut-il désormais effacé par l’eau ou brûlé, il a effectué la répudiation.",
+            "D’après l’école de Shammaï, un homme peut répudier sa femme par un viel acte de divorce<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> (Eduyot 4, 7)</i>; mais l’école de Hillel l’interdit. Un tel acte est déclaré vieux lorsqu’après sa rédaction le mari y renonce et s’isole avec sa femme (se remet avec elle).",
+            "Si un mari date l’acte de divorce d’après un comput de gouvernement non convenable<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> \"Au lieu de ces mots, l'édition du Tal Babli, par le fait soit de la censure, soit de l'éditeur qui la craignait, a: \"\" d'un autre royaume \"\" (des étrangers)\"</i>, p. ex. selon le règne des Mèdes ou celui des Grecs (en se trouvant dans la Babylonie), ou d’après le compte depuis la construction du Temple, ou depuis sa destruction, ou si en se trouvant à l’Est il écrit l’Ouest, ou à l’inverse; si la femme s’est remariée sur la base d’un tel divorce, elle devra quitter le 1er et le 2e mari, mais en recourant à un nouvel acte de divorce de tous deux. Elle ne peut réclamer le douaire, ni les revenus, ni la nourriture, ni un dédommagement pour usure des effets par le mari, pas plus du 1er que du 2e; si elle a pris un de ces objets, soit à l’un, soit à l’autre, elle doit le restituer. L’enfant qu’elle aurait eu de l’un ou de l’autre sera mamzer (illégitime). Ni le 1er mari, ni le 2e (s’il est cohen), ne pourra se rendre impur pour l’enterrer; ni l’un ni l’autre n’aura droit à prendre pour lui ce qu’elle trouve, ou à toucher le gain produit par son travail, ou à la délier d’un vœu qu’elle aurait formé. Si elle est fille de simple israélite, elle devient inapte à épouser un cohen. Si elle est fille de lévite, elle ne pourra pas consommer de dîme; ou si elle est fille de cohen, elle devient impropre à manger de l’oblation. Ni les héritiers du 1er mari, ni ceux du 2e n’ont de droit sur le douaire de la femme. A la mort de ces maris, les frères de l’un et l’autre devront se laisser déchausser par la veuve, sans que nul ne puisse l’épouser. Si en lui remettant un acte de divorce le 1er mari a modifié son propre nom, ou celui de la femme, ou celui de sa ville à lui, ou celui de la ville à elle, il faudra (en cas de 2e mariage) qu’elle se sépare de tous deux, et toutes les règles précitées sont applicables à cette femme.",
+            "Pour toutes les femmes à degré de relation illicite avec l’époux projeté, dont les femmes adjointes sont permises à chacun<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> En cas de décès du mari sans enfant, l'adjointe est libre sans accomplir le lévirat, V. (Yebamot 1, 1)</i>, si celles-ci ayant quitté la maison du défunt, se sont mariée, puis il se trouve que les premières étaient des femmes de stérilité évidente<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Par cette constatation, les 1re n'étaient pas mariées réellement, mais les adjointes l'étaient, et, par suite, étaient soumises aux cérémonies du lévirat</i>, l’adjointe remariée ne pourra rester ni avec le nouveau mari, ni avec le beau-frère, et les règles précitées sont applicables à cette femme.",
+            "Un homme épouse par lévirat sa belle-sœur veuve, et l’adjointe de celle-ci est allée épouser un autre homme (selon son droit), puis il se trouve que la première veuve est de stérilité évidente<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Même observation qu'au 6, note 2</i>, l’adjointe devra aussi se séparer de son deuxième mari, elle ne pourra pas épouser le beau-frère, et toutes les règles précitées lui sont applicables.–<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> La Guémara sur ce est déjà traduite en (Yebamot 10, 4)</i>",
+            "Un écrivain rédigeant un acte de divorce pour le mari et l’acquit de douaire de la femme<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Le passage entre est omis dans le texte jérusalémite</i> se trompe dans les remises, donnant le divorce à la femme et l’acquit à l’homme, puis les époux échangent entre eux ces 2 actes reçus par erreur. Plus tard, l’acte de divorce émanant des mains de l’homme est présenté, ainsi que l’acquit par la femme<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Chacun des deux conjoints croyait posséder l'acte en bonne forme qui lui appartient</i>; celle-ci remariée à un autre devra se séparer des deux maris, et toutes les règles précitées lui sont applicables. R. Eléazar dit: si l’acte de divorce a été présenté de suite<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Avant la seconde union</i>, il est seulement déclaré nul; mais s’il est présenté plus tard (après l’union), il est valable, car le mari ne mérite pas assez de créance illimitée pour annuler les prétentions de possession du deuxième mari. Si après avoir écrit l’acte de divorce le mari change d’idée et ne le remet pas, d’après l’école de Shammaï, la femme devient pourtant impropre à épouser jamais un cohen; d’après l’école de Hillel, elle ne le dévient pas, lors même que le mari lui a remis le divorce à une condition non réalisée ensuite.",
+            "Un mari qui a répudié sa femme et passé la nuit avec elle dans une auberge (fondouq) n’a pas besoin, selon Shammaï, de lui remettre un nouvel acte de divorce<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> (Eduyot 4, 7)</i>; selon Hillel, il le faut. Toutefois, il y a seulement discussion en cas de répudiation après le mariage accompli; mais tous reconnaissent qu’en cas de répudiation après simples fiançailles, il n’est pas besoin de nouvel acte, parce que le futur n’est pas encore attaché à elle de cœur. Si elle s’est remariée après avoir été répudiée par un divorce chauve<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> C'est un acte très compliqué d'écriture, contresigné au dos, auquel il manque une formalité</i>, elle devra rester séparée des 2maris, et toutes les règles précitées lui sont applicables.",
+            "Chacun peut compléter un acte de divorce \"chauve\" (en signant dans les plis inachevés). Tel est l’avis de Ben-Nanos. D’après R. aqiba l’acte ne pourra être complété que par des proches parents, qui sont aptes à témoigner ailleurs<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Quoiqu'à titre de parents, ils ne doivent d'ordinaire pas témoigner, ici on les admet à cet effet</i>. On appelle un acte chauve celui où les plis restés en blanc sont supérieurs à celui des signatures données<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> A chaque pli doit correspondre une signature au dos</i>."
+        ],
+        [
+            "Si en répudiant sa femme un mari la déclare libre d’épouser n’importe qui, sauf un tel, cet acte est valable, selon R. Eliézer; les autres sages l’interdisent. Que doit faire alors le mari, selon eux? Il devra le lui prendre, puis le lui rendre, en disant: désormais tu es libre à chacun. Si l’acte contient une telle exception, lors même qu’on l’a ensuite effacée, il est sans valeur.",
+            "Si le mari dit en répudiant la femme: “tu es désormais libre pour chacun, sauf à mon père, ou à ton père, ou à mon frère, ou à ton frère, ou à un esclave, ou à un païen, ou à tout autre individu dont la consécration en mariage est sans effet<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Conditions inutiles à énoncer</i>” l’acte reste valable. S’il lui dit: “tu es désormais libre à tous, sauf comme veuve à un grand prêtre<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> (Yebamot 9, 3), et (Qidushin 3, 14)</i>, ou comme répudiée à un simple cohen, ou comme ayant déchaussé un beau-frère, ou comme illégitime ou descendante des gens voués au culte pour un simple israélite, ou comme fille d’Israël à un Mamzer ou à un descendant des gens voués au culte, ou à l’égard de tout autre homme dont la consécration en mariage serait valable quoiqu’accomplie par transgression d’interdit”, l’acte de divorce sera nul<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Par l'application possible d'une telle restriction, l'union n'est pas entièrement dissoute, et le divorce est incomplet</i>. –<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> La Guémara sur ce est déjà traduite en (Yebamot 3, 9)</i>.",
+            "La formule capitale de la lettre de divorce est: “Tu es libre de t’unir avec tout individu (que tu voudras)”. Selon R. Juda, l’acte dit: “Voici pour toi, de moi, un acte de séparation, une lettre de congé, un divorce de libération, par lequel tu peux épouser qui tu désires”. Voici la formule de l’acte d’affranchissement: “tu es libre”, “tu t’appartiens”.",
+            "Trois sortes d’actes de divorce sont nuls; mais si la femme qui s’est cru ainsi répudiée s’est remariée, l’enfant issu de cette union sera légitime. Ce sont: 1° Celui que le mari a écrit de sa main, sans le faire attester par des témoins, 2° celui qui est contresigné par des témoins, mais non date, 3° l’acte daté, mais ne portant qu’une attestation. En ces 3 cas, les actes sont nuls, mais l’enfant né de la femme remariée est digne d’être reçu (en Israël). R. Eléazar dit: si même l’acte n’est pas contresigné par deux témoins, mais a été remis devant eux, il est valable, et un contrat de dette ainsi rédigé est payable sur les biens immeubles. La signature des témoins sur l’acte de divorce n’est exigible que pour la bonne forme (pour éviter toute contestation).",
+            "Si 2 maris ont envoyé à leurs femmes chacun 2 divorces semblables (par les noms) qui se sont mêlés, l’un des maris remettra 2 actes à l’une et 2 autres actes à l’autre femme. Aussi, en cas de perte d’un acte, l’autre est tenu pour nul<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> On ignore à laquelle des 2 femmes il appartient Cf ci-dessus, (8, 1) La Guémara sur ce est traduite même traité, 3, 1</i>. Si 5 personnes ont écrit en commun, sur le même acte de divorce: “un tel répudie une telle”, puis: “un tel une telle”, et ainsi de suite, au bas de quoi les témoins ont signé, l’acte est valable pour tous, et il faut successivement le mettre en main de chaque femme. Si pour chaque couple la formule tupo\" a été écrite à part, et les témoins ont signé pour le tout au bas, le divorce seul au bas duquel les témoins ont signé après lecture faite est valable.",
+            "Deux divorces ont été écrits côte à côte (sur le même feuillet), et au bas 2 témoins ont signé en hébreu dans toute la largeur, passant d’un acte à l’autre, puis deux autres témoins ont signé en grec, aussi dans toute la largeur, sous les 2 actes; l’acte sous lequel ont signé les premiers témoins après lecture faite est valable<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Par exemple l'acte écrit à droite du feuillet, sous lequel se trouvent les noms en hébreu de 2 témoins, sera valable</i>. Mais si les signatures sont alternativement en 2 langues, d’abord en hébreu, puis en grec, ensuite encore en hébreu et en grec, les deux actes sont sans valeur<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Par suite de l'interversion, il peut arriver d'avoir 3 signatures d'un côté et une seule de l'autre</i>.",
+            "S’il restait à écrire la fin de la formule du divorce transcrite à la 2e colonne (du même côté), et les témoins ont signé au bas, l’acte est valable. Si les témoins ont signé en tête de la feuille, ou au bord, ou au verso d’un acte simple (non retourné), il est sans valeur. Si l’on a rattaché le commencement d’un 2e acte à la tête d’un acte précédent par l’écriture du bord, et les noms des 2 témoins se trouvent au milieu des 2, les actes sont nuls<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Leur signature est insuffisante pour l'un et l'autre acte</i>. Mais si l’on a rattaché le commencement du second à la fin du 1er, et les témoins ont signé au milieu, l’acte sur lequel on peut lire au bas les noms des témoins est valable.",
+            "Un divorce écrit en hébreu et contresigné par les témoins en grec, ou écrit en grec et contresigné en hébreu, ou par un témoin en hébreu et un autre en grec, l’acte attesté par l’écrivain auquel s’est joint un autre témoin, est valable. Si l’attestation dit seulement “un tel, témoin” (sans nom du père), l’acte est valable, et de même s’il y a: “fils d’un tel, témoin” (sans nom propre), ou encore: “un tel, fils d’un tel”, sans ajouter le mot “témoin”. S’il a écrit le prénom (surnom) de l’homme ou de la femme (au lieu du vrai nom) l’acte reste valable. Voilà comment procédaient les gens éclairés à Jérusalem (pour abréger). L’acte qui porte inscrit les surnoms de chaque époux est valable. Le divorce imposé par un tribunal juif est valable, non celui d’un tribunal païen. Pourtant, l’acte sera valable lorsque le tribunal juif (faute de pouvoir suffisant) fait frapper le mari par des païens, qui lui disent d’exécuter ce que les juifs lui ont ordonné.-<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> \"A la fin, les éditions de la Mishna ajoutent le mot: KASCHER, \"\" alors l'acte sera valable \"\"\"</i>",
+            "Si le bruit s’est répandu dans la ville que telle femme a été mariée en ce jour<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> J, (Yebamot 6, 4)</i>, elle est désormais consacrée; et si l’on dit d’une femme qu’elle a été répudiée, elle est désormais tenue pour telle, à condition qu’il n’y ait pas d’objection pour cause de doute. Qu’appelle-t-on ainsi? La répudiation de la femme d’une façon conditionnelle, ou l’envoi de l’acte de consécration à la femme au milieu de la rue, sans que l’on ait pu affirmer si le contrat est tombé près d’elle ou près de lui; c’est une cause d’infirmation pour doute.",
+            "L’école de Shammaï dit: on ne peut divorcer avec sa femme que pour cause d’infidélité<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> J, (Sota 1, 1)</i>, selon ces termes: S’il a trouvé en elle un sujet blâmable, il a répudiera. L’école de Hillel dit: le mari n’est pas obligé de donner un motif plausible de divorce; il peut dire qu’elle a gâté son repas, en vertu du même verset<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Il y a là, évidemment, une manière exagérée de s'exprimer, pour dire que le mari a le droit de divorcer sans être obligé de se justifier par une cause plausible Le verset précité n'implique pas seulement, selon Hillel, l'inconduite</i>. R. aqiba dit (il exprime la même idée autrement): le mari peut dire qu’il a trouvé une autre femme belle, selon les mots (ibid.): si elle ne lui plaît pas."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json

@@ -0,0 +1,119 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
+    "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "One who brings a get from abroad [to the Land of Israel] must declare, “In my presence it was written and in my presence it was signed.” Rabban Gamaliel says: even one who brings it from Rekem or from Heger. Rabbi Eliezer says: even one who brings it from Kefar Ludim to Lud. The sages, however, say: declaration “In my presence it was written and in my presence it was signed” is required only from one who brings a get from abroad or who takes it there. One who brings [a get] from one province to another province in foreign lands is also required to declare, “In my presence it was written, and in my presence it was signed.” Rabban Shimon ben Gamaliel says: even from one hegemony to another hegemony.",
+            "Rabbi Judah says: From Rekem eastwards, Rekem being like the east; from Ashkelon southwards, Ashkelon being like the south; and from Acco northwards, Acco being like the north. Rabbi Meir says: Acco counts as the land of Israel in the matter of bills of divorce.",
+            "One who brings a get within the land of Israel need not declare, “In my presence it was written and in my presence it was signed.” If there are those who protest [its validity] it must be established through the signatures. If one who brings a get from abroad is not able to declare “In my presence it was written and in my presence it was signed”, if there are witnesses on it, its validity can be established through its signatures.",
+            "Both bills of divorce and writs of emancipation are similar [concerning a messenger] who takes them [abroad from the land of Israel] to one who brings them [from abroad to the land of Israel]. This is one of the ways in which bills of divorce are similar to writs of emancipation.",
+            "Any document which has upon it the signature of a Samaritan is invalid, except for bills of divorce or a writ of emancipation. It happened that a bill of divorce was once brought before Rabban Gamaliel at Kefar Otnai and its witnesses were Samaritan, and he declared it valid. All documents which are accepted in the courts of non-Jew, even if those who signed on the documents are non-Jews, are valid except bills of divorce and of writs of emancipation. Rabbi Shimon says: these also are valid; they were only pronounced [to be invalid] when done by ordinary persons.",
+            "If a man says: “Give this get to my wife or this writ of emancipation to my slave”, if he wants he may change his mind on either document, the words of Rabbi Meir. The Sages say: he may change his mind in the case of the get but not in the case of the writ of emancipation, since a benefit may be conferred on a person not in his presence but a disability may be imposed on him only in his presence; for if he does not want to maintain his slave he is permitted, but if he does not want to maintain his wife he is not permitted. Rabbi Meir said to them: behold, he disqualifies his slave from eating terumah [by emancipating him] in the same way that he disqualifies his wife [by divorcing her]? They said to him: [the slave is disqualified] because he is the priest’s property. If a man says, “Give this get to my wife or this writ of emancipation to my slave”, and dies [before they are given], they do not give [the documents] after his death. [If he said], “Give a maneh to so-and-so” and died, the money should be given after his death."
+        ],
+        [
+            "If one brings a get from abroad and declares: “It was written in my presence” but not, “It was signed in my presence”; “It was signed in my presence” but not “It was written in my presence”; “All of it was written in my presence and in my presence but only one of the witnesses signed in my presence”; “Half was written in my presence but both witnesses signed in my presence”; [in all these cases] the get is invalid. If one says “It was written in my presence” and another says, “It was signed in my presence”, the get is invalid. If two say, “It was written in our presence” and another says, “It was signed in my presence”, it is invalid. Rabbi Judah declares it valid. If one says, “It was written in my presence” and two say, “It was signed in our presence”, it is valid.",
+            "If [a get was] written by day and signed on the [same] day, written by night and signed on the [same] night, written by night and signed on the day [following], it is valid. If it was written by day and signed on the night [following], it is invalid. Rabbi Shimon validates it, for Rabbi Shimon used to say that all documents written by day and signed on the [following] night are invalid except bills of divorce.",
+            "They write [a get] with any material, with ink, with arsenic, with red chalk, with gum or with sulfate of copper or with anything which is lasting. It may not be written with liquids or with fruit juice or with anything that is not lasting. They write [a get] on anything: on an olive leaf, on the horn of an ox and he must give her the ox, or on the hand of a slave--and he must give her the slave. Rabbi Yose the Galilean says: they do not write [a get] on anything living or on food.",
+            "They do not write [a get] on something still attached to the ground. If he wrote it on something still attached, and then detached and signed and given to the wife, it is valid. Rabbi Judah invalidates it until it is both written and signed on something detached from the ground. Rabbi Judah ben Batera says: they do not write [a get] on a sheet from which writing has been erased nor on semi-finished parchment, for it can be faked. But the sages validate [such a get].",
+            "All are qualified to write a get, even a deaf-mute, an imbecile and a minor. A woman may write her own get and a man his own receipt [for the ketubah], since the document is upheld only by its signatures. All are qualified to bring a get except a deaf-mute, an imbecile, a minor, a blind person and a non-Jew.",
+            "If the minor had received the get [in order to deliver it] and then became of age; or the deaf-mute [received the get and then] his speech was restored; or the blind person [received the get and then] his sight was restored; or the imbecile [received the get and then] his reason returned; or the Gentile [received the get and then] converted, [the get] is invalid. But if a person of sound senses [received the get] and then became a deaf-mute and then recovered his speech; or one with sight [received the get and then] became blind and then recovered his sight; or one who was sane [received the get and then] went insane and then recovered his reason, [the get] is valid. The general principle is that anyone who begins and finishes [his mission] in full possession of his mental faculties is qualified.",
+            "Even the women who are not trusted to say “Her husband died,” are trusted to bring her get: her mother-in-law, the daughter of her mother-in-law, her rival wife, her sister-in-law (husband’s brother’s wife) and the daughter of her husband. What is the difference between the get and death? The writing [on the get] proves [that she is divorced.] A woman may bring her own get but she must say, “In my presence it was signed and in my presence it was delivered.”"
+        ],
+        [
+            "Any get which is not written [expressly] for the woman [for whom it is intended] is invalid. How is this so? If a man was passing through the street and heard the voice of a scribe dictating “So-and-so divorces so-and-so from such and such a place” and he says “that is my name and that is the name of my wife”, it is not a valid [document] with which to divorce his wife. Moreover: if he wrote [a get] with which to divorce his wife and changed his mind and a person found him and said to him, “My name is the same as yours and my wife’s name the same as your wife’s”, it is not a valid [document with which the second] may divorce his wife. Moreover: if he had two wives with the same name and wrote a get with which to divorce the elder, he may not use it to divorce the younger. Moreover: if he said to the scribe, “Write [a get] and I will divorce whichever I choose,” it is not a valid [document] with which to divorce his wife.",
+            "[A scribe] who writes out formulas of bills of divorce must leave blank spaces for the name of the man and the name of the woman and the date. [A scribe who writes] loan documents must leave blank spaces for the name of the lender, the name of the borrower, the amount of money and the date. [A scribe who writes] sale documents must leave blank spaces for the name of the seller, the name of the purchaser, the amount of money, the property and the date; [These spaces must be left blank] because of the “takkanah” (enactment). Rabbi Judah disqualifies all of them. Rabbi Elazar validates all of them valid except divorce documents, as it says, “He writes for her” (Deut 24:1), expressly for her.",
+            "One who brings a get and loses it on the way: If he finds it immediately it is valid, and if not it is not valid. If he finds it in a small bag or in a folder if he recognizes it, it is valid. If one brings a get and left [the husband] when [the husband] was an old man or sick, he should deliver it to her on the presumption that he is still alive. If the daughter of an ordinary Israelite is married to a priest and her husband goes abroad, she continues eating terumah on the presumption that he is still alive. If a man sends a sin-offering from abroad they sacrifice it on the presumption that he is still alive.",
+            "Three statements were made by Rabbi Elazar ben Parta before the Sages, and they upheld his words. About [people in] a besieged town; And about [people on] a ship listing at sea; And a person who has been brought to court [in a capital case] that they are presumed to be alive. [However, concerning people] in a besieged town which has been captured; Or [people in] a ship which has been lost at sea; Or a person who has been led out to execution we put upon them all of the stringencies of their being alive and all of the stringencies of their being dead. The daughter of an Israelite who has married a priest or the daughter of a priest who has married an Israelite may not eat of the terumah.",
+            "If one bringing a get in the land of Israel becomes sick, he can send it with another. But if [the husband] said to him, “Take for me from her such-and-such an object”, he may not send it [the get] with another, since the husband may not want his deposit in the hand of another.",
+            "If one bringing a get from abroad becomes sick, he may arrange a court of law and send him [on with the get,] declaring before them, “In my presence it was written and in my presence it was signed.” And the last agent is not required to say, “In my presence it was written and in my presence it was signed”, rather he declares, “I am the messenger of a court.”",
+            "If a man lends money to a priest or a levite or a poor man on condition that he can may separate [terumah or tithes] from their portion, he may do so, in the presumption that they are still alive, and he need not be concerned that the priest or the levite may have died or the poor man may have become rich. If they died, he must obtain the permission of the heirs. If he made the loan in the presence of the court, he need not obtain permission from the heirs.",
+            "If a man sets aside produce in order to count it as terumah and tithe, or money in order to count it as second tithe, he may continue to count it as such in the presumption that they still exist. If they are lost, he must be concerned from time period to time period, the words of Rabbi Elazar ben Shammua. Rabbi Judah says: at three seasons they check the wine: when the east wind begins to blow at the end of Sukkot, when the buds first appear [on the vine], and when the juice begins to form in the grapes."
+        ],
+        [
+            "If man sends a get to his wife and then catches up with the messenger, or sends a messenger after the original messenger, and says to him, “The get which I gave you is annulled”, then it is annulled. If the husband arrives at his wife before [the messenger] or sends a messenger to her and says, “The get which I sent to you is annulled”, then it is annulled. Once the get has reached her hand, he cannot annul it.",
+            "Originally, a husband would bring together a court wherever he was and annul the get. Rabban Gamaliel the Elder established that this should not be done, because of tikkun olam. Originally the husband would change his name, or his wife’s name, or the name of his town or of his wife’s town. Rabban Gamaliel the Elder established that he should write, “The man so-and-so or any name that he has,”; “the woman so-and-so or any name that she has,” because of tikkun olam.",
+            "A widow is paid back [her kethubah] from the property of orphans only by taking an oath. [When the court] refrained from imposing an oath on her, Rabban Gamaliel the Elder established that she could take any vow which the orphans wanted and collect her kethubah. Witnesses sign their names on a get because of tikkun olam. Hillel instituted the prosbul because of tikkun olam.",
+            "A [non-Jewish] slave [of a Jew] was taken captive and then ransomed [by a third party]: If [he is ransomed] to be a slave he goes back to slavery. If [he is ransomed] as a free man he does not go back to slavery. Rabban Shimon ben Gamaliel says: in either case he goes back to slavery. If a man makes his slave a pledge [for a debt] to another man and then he emancipates him, according to the “letter of the law” the slave is not liable to do anything. But because of tikkun olam we force his [second] master to emancipate him and he [the slave] writes a document for his purchase price. Rabban Shimon ben Gamaliel says that the slave does not write the document but rather the one who emancipates him.",
+            "One who is half a slave and half free works for his master one day and for himself one day, the words of Beth Hillel. Beth Shammai said to them: you have set things right for the master but you have not set things right for the slave. He cannot marry a female slave because he is already half free, and he cannot marry a free woman because he is half a slave. Shall he then decease [from having children]? But wasn’t the world only made to be populated, as it says, “He did not create it as a waste, he formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18)? Rather because of tikkun olam we compel his master to emancipate him and he writes a document for half his purchase price. Beth Hillel retracted [their opinion and] ruled like Beth Shammai.",
+            "If a man sells his slave to a Gentile or [to someone living] outside the land [of Israel] the slave goes free. Captives should not be redeemed for more than their value, because of tikkun olam. Captives should not be helped to escape, because of tikkun olam. Rabban Shimon ben Gamaliel says [that the reason is] to prevent the ill-treatment of fellow captives. Torah scrolls of the law, tefillin and mezuzoth are not bought from Gentiles at more than their value, because of tikkun olam.",
+            "If a man divorces his wife because of ill-repute, he cannot remarry her. If because of a vow, he cannot remarry her. Rabbi Judah says: [if he divorces her] for vows which she made in front of many people, he may not remarry her, but if for vows which she did not make in front of many people, he may remarry her. Rabbi Meir says: [if he divorces her] for a vow which requires the investigation of a sage, he may not remarry her, but if for one which does not require the investigation of a sage, he may remarry her. Rabbi Eliezer says: they only forbid that one because of that one. Rabbi Yose son of Rabbi Judah said: a case happened in Sidon of a man who said to his wife, “Konam, if I do not divorce you”, and he did divorce her, and the Sages permitted him to remarry her because of tikkun olam.",
+            "A man divorces his wife because she is an aylonit: Rabbi Judah says he may not remarry her, But the sages say that he may remarry her. She marries someone else and has children from him and then demands her ketubah settlement [from her first husband]: Rabbi Judah said, they say to her, “Your silence is better than your speaking.”",
+            "If a man sells himself and his children to a Gentile, he is not to be redeemed but his children are to be redeemed after the death of their father. If a man sells his field to a Gentile, and an Israelite bought it back, he has to bring, the purchaser must bring first fruits from it, because of tikkun olam."
+        ],
+        [
+            "Damages are paid out of [property of] the best quality; A creditor pays out of land of medium quality, And a ketubah is paid out of land of the poorest quality. Rabbi Meir says that a ketubah is also paid out of medium quality land.",
+            "Payment cannot be recovered from mortgaged property where there free property is available, even if it is only of the lowest quality. Payment can be recovered from orphans only from land of the lowest quality.",
+            "[Creditors] do not collect from mortgaged property for produce consumed, for the improvement of property, [and payment] for the maintenance of a widow and daughters, because of tikkun olam. The finder of a lost article is not required to take an oath, because of tikkun olam.",
+            "If orphans relied on a householder or if their father appointed a guardian for them, he must tithe their produce. A guardian who was appointed by the father of the orphans is required to take an oath. [A guardian who was] appointed by the court does not need to take an oath. Abba Shaul says that the rule is the reverse. One who renders impure [someone else’s pure food] or mixes terumah [with someone else’s non-terumah produce] or makes a libation [with someone else’s wine], if he does so inadvertently, he is exempt, but if intentionally he is liable. Priests who intentionally made someone else’s sacrifice piggul in the Temple are liable.",
+            "Rabbi Yohanan ben Gudgada testified concerning a deaf-mute whose father had given her in marriage, that she could be sent away with a bill of divorcement; And concerning a minor, daughter of an Israelite who married a priest, that she could eat terumah, and if she died her husband inherited from her; And concerning a stolen beam that had been built into a palace, that it might be restored by the payment of its value, because of the enactment to encourage repentance. And concerning a sin-offering that had been stolen, and this was not known to many, that it caused atonement because of the welfare of the altar.",
+            "There was no Sicaricon in Judea for those killed in war. After the war’s slaughter ended there is Sicaricon there. How so? If a man buys a field from the Sicaricon and then buys it again from the original owner, his purchase is void, but if he buys it first from the original owner and then from the Sicaricon it is valid. If a man buys [a piece of a married woman’s property] from the husband and then buys it from the wife, the purchase is void, but if he buys it first from the wife and then from the husband it is valid. This was [the ruling] of the first mishnah. The court that came after them said if a man buys property from the Sicaricon he had to give the original owner a quarter [of the value]. When is this so? When the original owners cannot buy it themselves, but if they can they have preemption over everyone else. Rabbi assembled a court and they decided by vote that if the property had been in the hands of the Sicaricon twelve months, whoever purchased it first acquired the title, but he had to give a quarter [of the price] to the original owner.",
+            "A deaf-mute can gesture and be gestured at [and thereby conduct transactions]. Ben Betera says that he may make lip-motions, if the transaction is of movable property. The purchase or sale done by young children in movable property is valid.",
+            "These were the rules they laid down because of the ways of peace: A priest is called up first to read the Torah and after him a Levite and then an Israelite, because of the ways of peace. An “eruv” is placed in the room where it has always been placed, because of the ways of peace. The cistern which is nearest to the channel is filled first, because of the ways of peace. [Taking of] beasts, birds and fishes from traps [set by others] is robbery, because of the ways of peace. Rabbi Yose says that it is actual robbery. [Taking away] anything found by a deaf-mute, an idiot or a minor is robbery, because of the ways of peace. Rabbi Yose says that it is actual robbery. If a poor man strikes [down olives] on top of an olive tree, [taking the fruit] that is beneath him is robbery. Rabbi Yose says that it is actual robbery. Poor Gentiles are not prevented from gathering gleanings, forgotten sheaves, and the corners of the field, because of the ways of peace.",
+            "A woman may lend to another woman who is suspected of not observing the sabbatical year a fan or a sieve or a handmill or a stove, but she should not sift or grind with her. The wife of a “haver” may lend to the wife of an “am ha-aretz” a fan or a sieve and may winnow and grind and sift with her, but once she has poured water over the flour she should not touch anything with her, because we do not assist those who commit a transgression. All these rules were only said because of the ways of peace. Gentiles may be wished luck in the Sabbatical year but not Israelites and greeting may be given to them, because of the ways of peace."
+        ],
+        [
+            "If a man says, “Receive this get on behalf of my wife”, or, “Carry this get to my wife”, if he desires to retract [before the wife receives it] he may do so. If a woman says, “Receive the get on my behalf”, [and he does so], if [the husband] wants to retract he may not do so. Therefore if the husband said to him, “I do not want you to receive it on her behalf, but rather carry it and give it to her”, then if he wishes to retract he may do so. Rabban Shimon ben Gamaliel says: even if the wife says “Take for me”, [and he does so] the husband may not retract.",
+            "A woman who said [to an agent], “Receive my get for me” requires two sets of witnesses, two to say, “In our presence she told him”, and two to say, “In our presence he received [the get] and tore it”. Even if the first set are the same [witnesses] as the latter set or if there was one in the first set and one in the second, and one joined with them [for both testimonies]. If a young girl is betrothed, both she and her father may receive her get. Rabbi Judah said that two [different] hands cannot take possession as one. Rather her father alone may receive her get. One who is not able to keep her get is not capable of being divorced.",
+            "If a young girl says, “Receive my get for me”, it is not a get until the get reaches her hand. Therefore, if [the husband] wishes to retract, he may retract, since a minor cannot appoint an agent. But if her father said to him, “Go and receive a get for my daughter”, the husband may not retract. If a man says, “Give this get to my wife in such-and-such a place” and he gives it to her in another place, [the get is] invalid. [If he says,] “She is in such-and-such a place”, and he gives it to her in another place, [it is] valid. If a woman says, “Receive my get in such-and-such a place” and he receives it for her in another place, [it is] invalid. Rabbi Eliezer says it valid. [If she says,] “Bring me my get from such-and-such a place” and he brings it from somewhere else, [it is] valid.",
+            "[If a woman says to an agent], “Bring me my get”, she may eat terumah until the get reaches her hand. [If she says,] “Receive for me my get”, she is forbidden to eat terumah immediately. [If she says,] “Receive for me my get in such-and-such a place”, she can eat terumah until the get reaches that place. Rabbi Eliezer says that she is forbidden immediately.",
+            "If a man says, “Write a get and give it to my wife”, [or] “Divorce her”, [or] “Write a letter and give it to her”, then they should write it and give it to her. If he said, “Release her”, [or] “Provide for her”, [or] “Do for her as the law dictates”, [or] “Do the proper thing for her”, he has not said anything. Originally they said that if a man was being led out to execution and said, “Write a get for my wife”, they may write a get and give [it to her]. Later they said, even if he were leaving for a sea voyage or for a caravan journey. Rabbi Shimon Shezuri says: even if he were dangerously ill.",
+            "If a man had been thrown into a pit and cried out, “Whoever hears his voice should write a get for his wife”, those who hear should write a get and give it to her. If a healthy man says, “Write a get for my wife”, his intention is merely to play with her. It once happened that a man in good health said, “Write a get for my wife”, and then went up on to a roof and fell and died, and Rabban Shimon ben Gamaliel said that the Sages said: if he had thrown himself down this is a get, but if the wind had blown him over it was not a get.",
+            "If a man said to two people, “Give a get to my wife”, or to three people, “Write a get and give it to my wife”, they must write it and give it. If he said to three persons, “Give a get to my wife”, they may tell others to write the get because he has made them into a court, the words of Rabbi Meir. And this is the halakhah which Rabbi Hanina a man of Ono brought from prison: “I have received a tradition that if a man says to three persons, ‘Give a get to my wife’, they may tell others to write it, because he has made them into a court. Rabbi Yose said: We said to the messenger, we also have a tradition that even were he to say to the great court in Jerusalem, ‘Give a get to my wife’, they must learn [to write] and write the get and give it. If a man says to ten persons, “Write a get”, one writes, and two sign as witnesses. [If he said,] “All of you write”, one writes and all sign. Therefore, if one of them dies, the get is invalid."
+        ],
+        [
+            "If a man is gripped by the kordiakos illness and says, “Write a get for my wife”, he has not said anything. If he says, “Write a get for my wife”, and is then gripped by kordiakos and then says, “Do not write it”, his latter words are of no effect. If he becomes mute, and they say to him, “Should we write a get for your wife”, and he nods his head, he is tested three times. If he answers ‘no’ and ‘yes’ properly each time, then they should write the get.",
+            "They said to him, “Shall we write a get for your wife”, and he said to them, “Write!”, and they then told a scribe and he wrote and witnesses and they signed even if they wrote it and signed it and gave it back to him and he gave it to her, the get is void until he himself says to the scribe “Write” and to the witnesses, “Sign”.",
+            "[If a husband says], “This is your get if I die”, [or] “This is your get if I die from this illness”, [or] “This is your get after my death”, he has not said anything. [If he says, “This is your get] from today if I die”, [or “This is your get] from now if I die”, the get is valid. [If he says, “This is your get] from today and after [my] death”, it is both a get and not a get. If he dies [without offspring] she must perform halizah but she cannot marry the husband’s brother. [If he said], “This is your get from today if I die from this illness”, and he then got up and went about and fell sick and died, we estimate [the probable cause of his death]; if he died from the first illness, the get is valid, but otherwise not.",
+            "She should not be alone with him except in the presence of witnesses, even a slave or a handmaid [any witness is sufficient] except for her own female slave, since she can take liberties in front of her own handmaid. What is her status during those days? Rabbi Judah says that she is regarded as a married woman in every respect. Rabbi Yose says that she is both divorced and not divorced.",
+            "[If a husband says], “This is your get on condition that you give me two hundred zuz”, she is divorced and she has to give [him the money]. [If he says], “On condition that you give [the money to] within thirty days from now, if she gives him within thirty days she is divorced, but if not she is not divorced. Rabban Shimon ben Gamaliel says: “It happened in Sidon that a man said to his wife, “This is your get on condition that you give me my robe”, and his robe was lost, and the Sages said that she should give him its value in money.",
+            "[If a husband says], “This is your get on condition that you look after my father”, [or] “On condition that you nurse my child” How long must she nurse? Two years. Rabbi Judah says, eighteen months. If the child dies or the father dies, the get is valid. [If he says], “This is your get on condition that you look after my father for two years”, [or] “On condition that you nurse my child for two years”, if the child dies or if the father says, “I don’t want you to look after me”, even though she has not caused him to complain, the get is invalid. Rabban Shimon ben Gamaliel says: something like this is a get. Rabban Shimon ben Gamaliel said a general rule: wherever the obstacle does not arise from her side, the get is valid.",
+            " [If a husband says,] “This is your get if I do not return within thirty days”, and he was going from Judea to Galilee, if he got as far as Antipatras and then returned, his condition is broken. [If he says,] “This is your get if I do not return within thirty days”, and he was going from Galilee to Judea, if he got as far as Kefar Otnai and then returned, the condition is broken. [If he said,] “This is your get if I do not return within thirty days”, and he was going into foreign parts, if he got as far as Acco and then returned his condition is broken. [If he said,] “This is your get as long as I shall keep away from you for thirty days”, even though he came and went and came and went, since he was not secluded with her, the get is valid.",
+            "[If a husband says,] “This is your get if I do not return within twelve months”, and he dies within twelve months, it is not a get. [If he says,] “This is your get from now if I do not return within twelve months”, and he dies within twelve months, it is a get. ",
+            "[If a husband says,] “If I do not come back within twelve months, write a get and give it to my wife”, and they wrote a get before twelve months had passed and gave it to her after, it is not a get. [If he said,] “Write a get and give it to my wife if I do not come back within twelve months”, and they wrote it before the twelve months had passed and gave it after, it is no get. Rabbi Yose says: like this is a get. If they wrote it after twelve months and delivered it after twelve months and he died, if the delivery of the get preceded his death the get is valid, but if his death preceded the delivery of the get it is not valid. If it is not known which was first, this is the woman about whom they said, “[She is] divorced and not divorced.”"
+        ],
+        [
+            "If a husband throws a get to his wife, and she is in her house or in her courtyard, she is divorced. If he throws it to her in his house or in his courtyard, even though it is with her on the same bed, she is not divorced. If he throws it into her lap or into her basket, she is divorced.",
+            "If he said to her, “Take in this debt document”, or if she found it behind him and read it and it turned out to be her get, it is not a get, until he says to her, “Here is your get.” If he put it into her hand while she was asleep and when she woke up she read it and found it was her get, it is not a get until he says to her, “Here is your get.” If she was standing in the public domain and he threw it to her, if it lands near her she is divorced, but if it lands near him she is not divorced. If it lands midway, she is divorced and not divorced.",
+            "Similarly with betrothals and similarly with a debt. If a man’s creditor said to him, “Throw me my debt”, and he threw it to him, if it lands nearer to the creditor, the borrower is credited [with paying back his debt]; if it lands nearer to the borrower, the borrower is still obligated [to repay the money]; if it lands midway, they divide. If she was standing on a roof and he threw it up to her, as soon as it reaches the airspace of the roof, she is divorced. If he was above and she below and he threw it to her, once it has left the space of the roof, [even were it to be immediately] erased or burnt, she is divorced.",
+            "Bet Shammai says: a man may divorce his wife with an old get, but Bet Hillel forbids this. What is meant by an old get? One where he was secluded with her after he wrote it.",
+            "If the get was dated by an unfit kingship, by the empire of Medea, by the empire of Greece, by the building of the Temple or by the destruction of the Temple, Or if being in the east he wrote “in the west”, or being in the west he wrote “in the east”, She must leave this one and that one, and she also requires a get from this one and that one. She has no ketubah, no usufruct, no support money or worn clothes, neither from this one nor from that one. If she has taken anything from this one or that one, she must return it. The child from this one or that one is a mamzer. Neither this one nor that one may impurify himself for her. Neither this one and that one has a claim to whatever she may find, nor what she makes with her hands, nor to invalidate her vows. If she was the daughter of an Israelite, she becomes disqualified from marrying a priest; if the daughter of a Levite, from the eating of tithe; and if the daughter of a priest, from the eating of terumah. Neither the heirs of this one nor the heirs of that one are entitled to inherit her ketubah. And if [the husbands] die, the brother of the one and the brother of the other must perform halitzah, but may not contract yibbum. If his name or her name or the name of his town or the name of her town was wrongly given, she must leave both husbands and all the above consequences apply to her.",
+            "With regard to all of the near relatives concerning whom they said “their rivals are permitted to marry [without halitzah]”: If the rival wives went and married and it was then found that this one (the near relative) was an aylonit, [the rival wife who married] must leave both husbands and all these consequences apply to her.",
+            "If a man marries his sister-in-law and her rival wife goes and marries another man and it was found that the first is an aylonit, the other must leave both husbands and all these consequences apply to her.",
+            "If a scribe wrote a get for the husband and a receipt for the wife and by mistake gave the get to the wife and the receipt to the husband and the two exchanged them and after some time the get came out of the hands of the man and the receipt out of the hands of the woman, she must leave both husbands and all these things apply to her. Rabbi Eliezer says: if [it comes out of her hands] immediately, it is not a get, but if [it comes out of her hands] after some time, it is a get; it is not in the power of the first to render void the right of the second. If a man wrote a get with which to divorce his wife and then changed his mind, Bet Shammai says that he has disqualified her from marrying a priest. Bet Hillel says that even if he gave it to her with a certain stipulation, if the condition was not fulfilled, he has not disqualified her for marrying a priest.",
+            "A man divorces his wife and then stays with her over night in an inn: Bet Shammai says: she does not require from him a second get, But Beth Hillel say she does require a second get from him. When is this so? When she was divorced after marriage. And [Beth Hillel] agrees that if she is divorced after betrothal, she does not require a second get from him, because he would not [yet] take liberties with her. If a man marries a [divorced] woman through a “bald” get, she must leave both husbands and all the above-mentioned consequences apply to her.",
+            "A “bald” get anyone can complete its signatures, the words of Ben Nannas. But Rabbi Akiva says that it may be completed only by relatives who are qualified to testify elsewhere. What is a “bald” get? One which has more folds than signatures."
+        ],
+        [
+            "If a man divorces his wife and said to her, “You are free to marry any man but so-and-so”, Rabbi Eliezer permits her [to marry on the strength of this get], but the rabbis forbid her. What should he do? He should take it back from her and give it to her again saying, “You are free to marry any man.” If he wrote [the restriction] in the get, even though he went back and erased it, it is invalid.",
+            "[If he said,] “You are permitted to any man but my father, your father, my brother, your brother, a slave, a Gentile, or anyone to whom she is incapable of being betrothed,” the get is valid. [If he said,] “You are permitted to anyone but (supposing she was a widow) a high priest, or, (supposing she was a divorcee or a halutzah) an ordinary priest, or, (supposing she was a mamzeret or a netinah) a regular Israelite, or (supposing she was an Israelite) a mamzer or a natin, or anyone who is capable of betrothing her even in transgression, the get is invalid.",
+            "The body of the get is: “Behold you are permitted to any man.” Rabbi Judah says: [he must add] “And this shall be to you from me a writ of divorce and a letter of release and a bill of dismissal, with which you may go and marry any man that you wish.” The body of a writ of emancipation is: “Behold you are a free woman”, “Behold you belong to yourself.”",
+            "There are three gittin which are invalid but if a woman marries [on the strength of one of them] the child is fit: If the husband wrote it with his own hand but there are no witnesses on it. If there are witnesses on it but no date. If it has a date but only one witness. These are three gittin which are invalid but if a woman marries [on the strength of one of them] the child is fit. Rabbi Elazar says even though there are no witnesses on it, as long as he gave it to her in the presence of witnesses it is valid, [and on the strength of it] she may collect her ketubah [even] from mortgaged property, since the witnesses only sign on the get because of tikkun olam.",
+            "Two men sent two identical gittin [to their wives] and they became mixed up they give both of them to this wife and both of them to this wife. Therefore, if one of them was lost the other is void. If five men wrote jointly in the same get, “So-and-so divorces so-and-so and so-and-so [divorces] so-and-so and the witnesses [signed] below, all are valid and the get is to be given to each [of the women]. If the scribe wrote out the formula for each one and the witnesses signed below, only the one with which the signatures are read is valid.",
+            "If two gittin are written [on the same sheet] side by side and the signatures of two witnesses in Hebrew [stretch] from under one to under the other and then signatures of two witnesses in Greek [stretch] from under one get to under the other, the one with which the two first signatures are read is valid. If there is one signature in Hebrew and one in Greek and then another signature in Hebrew and a signature in Greek [stretching] from under one [get] to under the other, both are invalid.",
+            "If he left over some of the get [from the first sheet] and he wrote the rest of the get on the next column and the witnesses [sign] below, [the get is] valid. If the witnesses have signed at the top of the sheet or at the side or on the back of a simple get, it is invalid. If he connected the top of one get to the top of another and the witnesses’ signatures are between the two, both of them are invalid. If the end of one is connected to the end of the other and the witnesses’ signatures are between, the one with which the witnesses’ signatures reads is valid. If the top of one is connected to the bottom of the other and the witnesses’ signatures are in the middle, the one with which the witnesses’ signatures reads is valid.",
+            "A get which was written in Hebrew and whose signatures are in Greek, or was written in Greek and whose signatures are in Hebrew, or which has one Hebrew signature and one Greek signature, or which was written by a scribe and signed by one witness, is valid. [If a man signs], “So-and-so, witness,” it is valid. [If he signs,] “Son of so-and-so, witness, it is valid. [If he signs,] “So-and-so son of so-and-so” and he didn’t write “witness”, it is valid. If he wrote his own family name and hers, the get is valid. And this is how the scrupulous in Jerusalem would do. A get given imposed by court: in the case of a Jewish court is valid, and in the case of a Gentile court is invalid. And with regard to Gentiles, if they beat him and say to him, “Do what the Israelites say to you,” (and it is valid).",
+            "If a report goes out in the town: “[A certain woman is] betrothed,” she is regarded as betrothed; [If a report goes out in the town: “A certain woman is] divorced,” she is regarded as divorced. [This is only the case] provided the report has no qualification. What is meant by a qualification? [If the report is,] “So-and-so divorced his wife with a stipulation” [or], “He threw her the betrothal money, but it is uncertain whether it landed nearer to her or nearer to him” this is a qualification.",
+            "Bet Shammai says: a man should not divorce his wife unless he has found her guilty of some unseemly conduct, as it says, “Because he has found some unseemly thing in her.” Bet Hillel says [that he may divorce her] even if she has merely burnt his dish, since it says, “Because he has found some unseemly thing in her.” Rabbi Akiva says, [he may divorce her] even if he finds another woman more beautiful than she is, as it says, “it cometh to pass, if she find no favour in his eyes”."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,78 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            "[With regard to] one who brings a bill of divorce from overseas and said, \"It was written in my presence, but it was not signed in my presence;\" [or,] \"It was signed in my presence but it was not written in my presence;\"  [or,] \"The whole [bill of divorce] was written in my presence, but [only] half of it  was signed in my presence;\" [or,] \"Half of it was written in my presence and all of it was signed in my presence,\" it is invalid. [If] one says, \"It was written in my presence,\" and one says, \"It was signed in my presence,\" it is invalid. [If] two say, \"It was written in our presence,\" and one says, \"It was signed in my presence,\" it is invalid. But Rabbi Yehudah declares it valid. [If] one says, \"It was written in my presence,\" and two say, \"It was signed in our presence,\" it is valid.",
+            "If it was written in the daytime and signed in the daytime,  [or written] at night and signed at night, [or written] at night, but signed in the daytime, it is valid. If it was written in the daytime, but signed at night, it is invalid. But Rabbi Shimon declares it valid, as Rabbi Shimon would say, \"All documents written during the daytime and signed at night are invalid, except for bills of divorce.\"",
+            "One may write [a bill of divorce] with any [material]: with ink, with paint, with red paint, with gum, or with vitriol black, and with every other permanent material. One may not write [it] with a drink, nor with fruit juice, nor with any impermanent material. One may write [it] on anything: on an olive leaf; on a cow's horn, but he must give her the cow; on the hand of a slave, but he must give her the slave. Rabbi Yossi HaGelili says, \"One may not write on anything that has the spirit of life, nor on foods.\" ",
+            "One may not write [it] on anything that is attached to the ground. [If] one wrote it on something attached, [and] he detached it and signed it and gave it to her, it is valid. Rabbi Yehudah declares it invalid, until its writing and its signing be on something that is detached [from the ground]. Rabbi Yehudah ben Beteirah says, \"One may not write it erased paper, nor on hide prepared for writing, because it can be [easily] forged.\" But the Sages declare it valid.",
+            "All are qualified to write a bill of divorce, even a deaf-mute, a <i>shoteh</i> and  a minor. A woman may write her own bill of divorce, and the husband his receipt [for the amount of the <i>ketubah</i> [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband] he has paid her], because the affirmation of legal documents depends solely on the signers. All are valid [agents] to bring a bill of divorce, except for a deaf-mute, an <i>shoteh</i>, a minor, a blind person, and a non-Jew.",
+            "[If] a minor accepted a bill of divorce [to deliver] and came of age [before he delivered it], or a deaf person and he recovered his hearing, or a blind person and he recovered his sight, or a <i>shoteh</i> [a person who exhibits signs indicating profound mental incompetence] and he became mentally competent, or a non-Jew and he converted, [the bill of divorce] is invalid. But [if he] was hearing, and became deaf and then recovered his hearing; or he was seeing, and he became blind, and then recovered his sight; or a mentally competent person, and he became a <i>shoteh</i>, and then became mentally competent again, it is valid. This is the rule: Any case in which [at] the beginning and end [he] was with [his] full faculties, it is valid.",
+            "Even those women who are not believed to say [with regard to a woman], \"Her husband died,\" are believed to bring her bill of divorce: her mother-in-law, and the daughter of her mother-in-law, her sister-wife, the wife of her husband's brother, and her husband's daughter. What is the difference between [testifying about] a bill of divorce and [about] death? Because [with regard to the bill of divorce] the writing, [i.e., the bill itself,] proves [the testimony to be accurate]. A woman herself may bring her own bill of divorce, but she must declare, \"It was written and signed in my presence.\""
+        ],
+        [],
+        [
+            "[With regard to] one who sends a bill of divorce to his wife [via a messenger], and then catches up with the messenger, or sent [another] messenger after the first, and said, \"The bill of divorce that I gave to you is cancelled,\" then it is cancelled.  If the husband preceded the messenger [in getting] to the woman, or if he sent [a second] messenger, and he said to her, \"The bill of divorce that I sent you is cancelled,\" then it is cancelled. If [he makes this statement] from, [i.e., after,] the moment that the bill of divorce reached her hands, he can no longer cancel it.",
+            "At first, a man [who had already sent his wife a bill of divorce by means of a messenger] would set up a religious court in a different place [from where the wife lived] and cancel [the bill of divorce].  Rabban Gamliel the Elder enacted that they not be able to do this, due to [the need for] repairing the world [<i>Tikkun HaOlam</i>].  At first, a man could change his name and her name, the name of his city, or the name of her city.   Rabban Gamliel the Elder enacted that one would write: \"The man, So-and-so, and any other name that he has, and the woman, So-and-so, and any other name that she has,\" due to <i>Tikkun HaOlam</i>.",
+            "A widow may only collect [the debt owed from her <i>ketubah</i>, monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband] from the property of orphans by [taking] an oath. They stopped imposing an oath; Rabban Gamliel the Elder enacted that she may make a vow with regard to whatever they desire, and collects her <i>ketubah</i>.  Witnesses sign on a bill of divorce, due to <i>Tikkun HaOlam</i>.  Hillel instituted the <i>pruzbul</i> [a court-issued exemption from the Sabbatical year cancellation of a personal loan] due to <i>Tikkun HaOlam</i>. ",
+            "[With regard to] a slave who was kidnapped and they ransomed him, if [he was ransomed] in order to be a slave, he may be enslaved. If [he was ransomed] to be a free man, he may not be enslaved. Rabban Shimon ben Gamliel says: \"Either way he may be enslaved.\" [With regard to] a slave whose master mortgaged him to others, and then freed him, the baseline law is that the slave is not obligated at all. However, due to <i>Tikkun HaOlam</i> they force his [second] master to free him, and [the slave must] write a document [of debt] for his money's worth to him. Rabban Shimon ben Gamliel says: \"[The slave] does not write [a debt document], rather the [original] one who freed him [does].\"",
+            "One who is half slave and half free-man, serves his master one day and [works for] himself one day. These are the words of Beit Hillel. Beit Shammai said to them: \"You have repaired [the situation] for his master, but for himself you have not repaired it. To marry a maidservant is impossible [i.e., forbidden], for he is half-free. [To marry] a free-woman is impossible, for he is half-slave. And was not the world created for the sake of reproduction, as it says (Isaiah 45:18) \"Not for emptiness did He create it, but for settlement He formed it.\" Rather, due to <i>Tikkun HaOlam</i>, we force his master and he makes him a free-man, and [the slave] writes a document [of debt] for half his value. Beit Hillel retracted and ruled in accordance with the words of Beit Shammai.",
+            "[With regard to] one who sells his slave to a non-Jew or to someone outside Eretz Yisrael, [the slave automatically] goes free. We do not ransom captives for more than they are worth, due to <i>Tikkun HaOlam</i>. We do not help captives escape, due to <i>Tikkun HaOlam</i>. Rabban Shimon ben Gamliel says: \"[It is] due to the enactment of the captives. We do not buy <i>sefarim</i> [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], tefillin, and mezuzot from the non-Jews for more than their worth, due to <i>Tikkun HaOlam</i>.",
+            "[With regard to] one who divorced his wife due to her bad reputation, he may not remarry her. If it was because of a vow [that she made], he may not remarry her. Rabbi Yehudah says, \"[In the case of] any vow that was known to the public, he may not remarry her. [But for one] that was not known to the public, he may remarry her.\" Rabbi Meir says, \"[In the case of] any vow that required the inspection of a Sage[to determine if it can be annulled], he may not remarry her. If it does not require inspection of a Sage, he may remarry her.\" Rabbi Eliezer said, \"This one was only prohibited due to that one. Rabbi Yossi, son of Rabbi Yehudah, said, \"There was an occurrence in Sidon with one man who said to his wife, \"I take a vow if I do not divorce you, and he divorced her. The rabbis allowed them to remarry, due to <i>Tikkun HaOlam</i>.",
+            "[With regard to] one who divorces his wife because she is an <i>aiylonit</i> [[a woman with arrested sexual development who cannot bear children], Rabbi Yehudah says, \"He may not remarry her.\" The Sages say, \"He may remarry her.\" If she married someone else, and she had children with him, and she demands her <i>ketubah</i> [from the first husband], Rabbi Yehudah says, \"We say to her, 'Your silence is better than your speaking.'\"",
+            "[With regard to] one who sells himself and his children to a non-Jew, we do not redeem him.  But we redeem the children after the death of their father.  [With regard to] one who sells his field to a non-Jew, and a Jew buys it back from him, the buyer brings the first fruits from it, due to <i>Tikkun HaOlam</i>."
+        ],
+        [
+            "[Compensation for] damages are assessed from the highest [quality  field]; and for a creditor, from the medium [quality field]; and for the payment of a <i>ketubah</i> [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband], from the lowest [quality field]. Rabbi Meir says, \"Even the <i>ketubah</i> [is to be paid] from the medium [quality field.]\"",
+            "We do not collect[ payment] from mortgaged property [in the hands of others], when there is unmortgaged property [i.e, belonging to the debtor], even if it is from the lowest quality. We do not collect from the property of orphans except for from the lowest quality.",
+            "We do not extract [payment] for usufruct, for the improvement of the land, or for the food of a wife and daughters [of a former marriage] from mortgaged property, due to repairing the world [<i>Tikkun HaOlam</i>]. And we do not impose an oath upon the finder of an object due to <i>Tikkun HaOlam</i>.",
+            "[With regard to] orphans who are dependent on a [particular] homeowner, or [in the case that] their father had appointed a guardian for them, these people must tithe the [orphans'] fruit. A guardian who was appointed by the father, must take an oath; if the court appointed him need not take an oath. Abba Shaul says, \"It is just the reverse.\" [With regard to] one who renders [fruit belonging to another] ritually impure, or mixes it [with <i>terumah</i>, a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household], or mixes [his wine with other wine used for idolatrous] libations. [If he did so] unwittingly, he is exempt [from paying damages]; if on purpose, he is liable. Kohanim who purposely render sacrifices ‏<i>pigul</i> [a sacrifice that becomes unfit, due to the intention of the officiating priest, while offering it, to consume it outside its permitted time], are liable.",
+            "Rabbi Yochanan ben Gudgodah testified about a deaf woman whose father had married her off that she may leave her marriage with a bill of divorce; and about a female minor Israelite who was married to a Kohen that she may eat <i>terumah</i>, and if she dies her husband inherits her [property]; and about a stolen beam that nwas built into a castle that[ the owner] collects its monetary [value], dut to the enactment of returning[ stolen objects]; and about a stolen sin-offering that was unknown to the public [when offered in the Temple] does provide atonement, due to the enactment [on behalf] of the altar. ",
+            "The law of <i>sikrikon</i> [violent individuals who acquired fields and houses by use or threat of force, including murder] was not in force in Judea during the time of the war when many Jews were being killed, but from that time on it did apply. How so? If one purchased land from the <i>sikrikon</i>, and then he purchased it from its [rightful] owner, the sale is void; however, [if he purchased it] from the owner and then he purchased it from the <i>sikrikon</i>, the sale is valid. If one purchased [a field] from the husband, and then he purchased it from his wife, the sale is void; but [if he purchased it first] from the wife, and then he purchased it from the husband, the sale is valid. This was the first teaching. But a different court decided that one who purchases [a field] from the <i>sikrikon</i> must pay a quarter to the [rightful] owner. This is when it is not in [the owner's] ability to repurchase [his field]; but if he has the ability to repurchase the field, [the owners] are preferred over anyone else [to repurchase the field]. Rabbi [Yehudah HaNasi] established a court and they decided by consensus that if [a field] remained in the hands of  the <i>sikrikon</i> for twelve months, whoever precedes others gains the rights [to purchase the filed] but he must pay a quarter to the [previous] owner.",
+            "A deaf person may indicate and be indicated to [with signs between contracting parties]. Ben Beteirah says, \"Mouthing [words] and being mouthed to [is effective] for movable property.\" [With regard to] children at the age of discernment, their purchase and sale is valid with regard to movable property.",
+            "These are the things they said [i.e., enacted] due to \"ways of peace:\" A Kohen should read [the Torah] first, and after him a Levite, and after him an Israelite due to \"ways of peace;\" we place the <i>eruv</i> [halachic merging of separate domains by means of setting aside an amount of food in a designated place] in an old house, due to \"ways of peace\"; the well nearest to the water-course must be filled first, due to \"ways of peace.\" [With regard to] traps for wild animals, birds or fish or traps are included in the laws of theft, due to \"ways of peace.\" Rabbi Yossi says, \"It is actual theft.\" What a deaf person, a person who exhibits signs indicating severe mental incompetence, or a minor finds [is his own], and [stealing from him] is included in the laws of theft. due to \"ways of peace.\" Rabbi Yossi says, \"It is actual theft.\"  In the case of a poor person beating down olives from the top of a tree, that which is under him is included in the laws of theft. Rabbi Yossi says, \"It is actual theft.\" We do not prevent non-Jewish poor from gathering <i>leket</i>[that which is dropped in the course of harvesting, which is reserved for the poor] the forgotten [grain], and the produce of the corner of the field [reserved for the poor], due to \"ways of peace.\"",
+            "One woman may lend to another who is suspected [not to observe properly the laws] of the Sabbatical year, a flour-sieve, a winnow, a handmill, and a stove, but she may not assist her to winnow nor to grind. The wife of a ‏<i>chaver</i> [one who scrupulously observes the detailed laws of tithes and ritual purity] may lend to the wife of an unlearned person, a flour-sieve or a winnow, and may aid her to winnow, to grind, or to sift; but as soon as water is poured over the flour, she may not further assist her, for we may not aid those who transgress the law. All of [these permitted acts] are due to \"ways of peace.\" We may aid non-Jews [who works in the fields] during the Sabbatical year, but [we may not] aid an Israelite; and we ask how he is, due to \"ways of peace.\""
+        ],
+        [
+            "[With regard to] one who says, \"Accept this bill of divorce on behalf of my wife,\" or, \"Bring this bill of divorce to my wife,\" he may take it back if he wants. [With regard to ] a woman who said [to a messenger], \"Accept my bill of divorce on my behalf,\" if [the husband] wants to take it back, he cannot. Therefore, if the husband says to [the messenger], \"I do not wish that you should accept it on her behalf, rather, go bring it her [as my messenger],\" he may take it back if he wants. Rabban Shimon ben Gamliel says, \"Even if she said, 'Pick up my bill of divorce,' if [the husband] wants to take it back, he cannot.\"",
+            "[With regard to] a wife who said, \"Accept my bill of divorce on my behalf,\" she requires two sets of witnesses; two who [must] say, \"In our presence she uttered [this order],\" and two who [must] say, \"In our presence [the messenger] received the bill of divorce and tore it up.\" Even if the first group is the same as the second group, or one of the first and one of the second pair of witnesses [as long as] another [witness] joins with them. [With regard to] a betrothed pubescent girl, either she or her father may accept her bill of divorce. Rabbi Yehudah says, \"Two hands [i.e., people] cannot posses that right at the same time; rather, only her father may accept her bill of divorce.\" And any female who is unable to take proper care of her bill of divorce, cannot be divorced at all.",
+            "[With regard to] a female minor who said, \"Accept my bill of divorce on my behalf,\" it is not an [effective] bill until it has reached her hands. Therefore, if the husband wished to revoke it, he can do so, because a minor cannot appoint a messenger. However, if her father said [to the messenger], \"Go and accept my daughter's bill of divorce on her behalf,\" if the husband wished to revoke it, he cannot. [With regard to] one who says, \"Give this bill of divorce to my wife in the place Such-and-such a place\" and [the messenger] gave it to her elsewhere, it is invalid. [But had the husband said merely] \"My wife is in Such-and-such a place\" and [the messenger] gave it her in another place, it is valid. [With regard to] a woman who says, \"Accept my bill of divorce on my behalf in Such-and-such a place,\" and he accepted it for her in another place, it is invalid;  Rabbi Eliezer declares it valid. [If she said,] \"Bring me my bill of divorce from Such-and-such a place,\" and he brought it from elsewhere, it is valid.",
+            "[If she says,] \"Bring me my bill of divorce,\" she may eat <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household] until the bill of divorce reaches her hands. [If she says,] \"Accept my bill of divorce on my behalf,\" it is prohibited for her to eat <i>terumah</i> immediately. [If she said,] \"Accept my bill of divorce on my behalf in Such-and-such a place,\" she may eat <i>terumah</i> until the bill of divorce reaches that place; Rabbi Eliezer prohibits it immediately.",
+            "[With regard to] one who says, \"Write a bill of divorce , and give it to my wife,\" or, \"Divorce her,\" or, \"Write her a letter and give it her,\" they shall write it and give it [to her]. [If he said,] \"Release her,\" or, \"Provide her her maintenance,\" or, \"Do with her as is customary,\" or, \"Do with her as is proper,\" he has said nothing [of significance]. Originally, they would say [that with regard to] one who was being led out with an iron collar [to the place of execution], and he said, \"Write a bill of divorce for my wife,\" they shall write it and give it [to her]. They retracted [that] to say, \"Even one who is going to sea, or to travel with a caravan [in the desert].\" Rabbi Shimon Shazuri says, \"Even one who is dangerously ill.\"",
+            "[With regard to] one who was cast into a pit and said that whoever should hear his voice should write a bill of divorce for his wife, they shall write it and give it [to her]. A healthy person who says, \"Write a bill of divorce for my wife,\" [it is considered as though] he wishes to joke with her. It once happened that a healthy person said, \"Write a bill of divorce for my wife,\" and then went on his roof, and he fell and died. Rabban Shimon ben Gamliel said, \"The Sages said, 'If he fell on his own [i.e., purposely], it is a [valid] bill of divorce; if the wind pushed him, it is not a [valid] bill of divorce.\"",
+            "If one says to two [men], \"Give a bill of divorce to my wife,\" or to three, \"Write a bill of divorce, and give it to my wife,\" they shall write, and give it [to her]. If he said to three, \"Give a bill of divorce to my wife,\" the latter [may] tell others to write it, because he made them a tribunal; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Hanina of Ono brought this law with him from prison, [as he said]: \"I have received a tradition, that when he said to three, 'Give my wife a bill of divorce,' that they may tell others to write it, because he made them a tribunal.\" Rabbi Yossi said, \"We said to the messenger, We [also] have a tradition, that even if he said to the High Court in Jerusalem, 'Give my wife a bill of divorce,' that they must learn [the procedures of a bill of divorce], write a bill of divorce, and give it [to her].\" If he said to ten [men], \"Write a bill of divorce for my wife,\" one of them shall write, and two [shall] sign it; [but if he said], \"Write it all of you,\" then one shall write, and all [shall] sign it. Therefore, if one of them should die, the bill of divorce becomes void."
+        ],
+        [
+            "If a person seized with <i>cardiacos</i> [confused condition connected perhaps with hypoglycemia] should say, \"Write a bill of divorce for my wife,\" his words are not to be noticed. If he said [before he was taken ill], \"Write a bill of divorce for my wife,\" and when seized with <i>cardiacos</i>, he said, \"Do not write it,\" his last words are not to be noticed. When a person became dumb, and on being asked, \"Shall we write a bill of divorce  for your wife?\" nods his head [in token of assent], he shall be questioned three times, and if he [by his motions or gestures] answers rightly the questions proposed to him, both affirmative and negative, they may in that case write a bill of divorce and deliver it to his wife.",
+            "If a person is asked, \"Shall we write a bill of divorce for your wife?\" and he answered, \"Write it;\" and they spoke to the scribe, who wrote it, and the witnesses, who signed it: although it was duly written, attested and delivered to the husband, who delivered it to his wife, nevertheless it is ineffective, because it is only then valid when the husband himself orders the scribe to write, and the witnesses to attest it.",
+            "[When a husband says to his wife] \"This is your bill of divorce in case I die,\" or, \"If I die of this illness,\" or, \"To take effect after my decease,\" his words are vain; but if he said, \"Here is your bill of divorce, to take effect from this day,\" or, \"from this moment, if I should die,\" it is a valid bill of divorce. If he said, \"To take effect from this day and after my death,\" it is doubtful whether such bill of divorce is valid or not: and in case he dies [without leaving issue], his widow must perform <i>Chalitsah</i> [the ceremony performed to release a widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage], but is not married via <i>Yibbum</i> [a Levirate marriage].  If he said, \"This is your bill of divorce from this day if I die of this illness,\" and he rose [from his sick bed], went out into the street, and became ill again and died: if he died in consequence of a relapse of the former illness the bill of divorce is valid, but not otherwise.",
+            "Under the mentioned circumstances  the wife may not meet the husband but in the presence of witnesses. A slave or a bondwoman is a competent witness for this purpose, her own bondwoman excepted, because a mistress is usually quite familiar with such a one. How is she to be considered during that interval? According to R. Yehudah, \"As a married woman in every respect,\" but according to R. Yose, \"As one whose divorce is doubtful.\"",
+            "If he [a husband] says, \"Here is your bill of divorce, on condition that you give me two hundred <i>zuz</i>,\" she is divorced from the moment she accepts the bill of divorce, and is bound to pay the stipulated amount. If he said, \"On condition that you give me [two hundred <i>zuz</i>, or any other sum] within thirty days,\" and she consented and paid the amount agreed upon within the time stipulated, she is duly divorced, but not if she did not pay it within that time. R. Shimon ben Gamaliel relates, \"Once, in Sidon, a husband said to his wife, 'Here is your bill of divorce, on condition that you give me my ‏fine coat,' and she lost it: the sages decided that the bill of divorce should be still valid, if she paid him a sum equal to the value thereof.\"",
+            "If a husband says to his wife, \"Here is your bill of divorce, on condition that you wait on my father,\" or \"suckle my child\" [the period allowed for the general duration of suckling a child is two years]. What period is she bound to suckle it? R. Yehudah says, \"Eighteen months only, and if during that period the child or the father should die, the bill of divorce is valid.\" If he said, \"Here is your bill of divorce, on condition that you wait on my father for two years,\" or \"suckle my child two years,\" and either the child or the father dies, or that the latter refuses her services, without being angry with her, the bill of divorce is not valid: but Rabban Shimon ben Gamaliel considers it valid under the mentioned circumstances, for he establishes it as a rule \"That every impediment which does not proceed from the part of the wife does not render the bill of divorce void.\"",
+            "Should a husband say to his wife, \"Here is your bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and intending to travel from Judea into Galilee he returned after having proceeded to Antipatris only, he has voided his condition. If he said, \"Here is thy bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and intending to travel from Judea to Galilee returns from the village Otenai, he has voided his condition. If he said, \"Here is your bill of divorce if I do not return within thirty days,\" and intending to travel beyond sea he went only as far as Acco and returned, he has voided his condition. If he said, \"Here is your bill of divorce if at any time I should stay away from you for thirty days,\" though he should frequently go and return for that period, the bill of divorce is valid, provided he did not remain alone with her.",
+            "When a husband said to his wife, \"Here is your bill of divorce if I do not return within twelve months ,\" and he died within twelve months, the bill of divorce is void; but if he said, \"This is your bill of divorce from the present moment, if I do not return within twelve months from this day,\" and he died within that time, the bill of divorce is valid.",
+            "When a husband said, \"If I do not return within twelve months from this day, write and deliver a bill of divorce to my wife;\" if they wrote it within twelve months, but did not deliver it till after that time, the bill of divorce is void. If he said, \"Write and deliver a bill of divorce to my wife if I do not return within twelve months from this day;\" if they wrote it within that time, but did not deliver it till after the expiration thereof, the bill of divorce is void. R. Yose says, \"It is valid in similar cases.\" If they wrote and delivered it after twelve months, and the husband died meanwhile; if the delivery of the bill of divorce preceded the death of the husband, the bill of divorce is valid;  if the death of the husband preceded the delivery of the bill of divorce, the bill of divorce is void; and where it cannot be ascertained which event was prior to the other, she is to be considered as one whose divorce is doubtful. "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json

@@ -0,0 +1,119 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
+    "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
+    "status": "locked",
+    "priority": 0.25,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "de",
+    "languageFamilyName": "german",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<b>W</b>ER <small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Den er vom Ehemanne erhalten hat, um ihn seiner Frau zu überreichen.</i> <small>AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT, MUSS</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Bei der Übergabe.</i> <small>SAGEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN</small>; R. G<small>AMLIÉL SAGT, AUCH WER EINEN AUS</small> R<small>EQEM ODER</small> Ḥ<small>EGER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Orte an der Grenze Palästinas; nach Onkelos identisch mit den biblischen <span dir=\"rtl\">קדש</span> u. <span dir=\"rtl\">ברד</span>, Gen. 16,14.</i> <small>BRINGT</small>; R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH WER EINEN, AUS</small> K<small>EPHAR</small> L<small>UDIM</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Dieses lag außerhalb des Jisraéllandes, jedoch verkehrten da die Einwohner des nahen Lud, das zum Jisraéllande gehörte.</i> <small>NACH</small> L<small>UD BRINGT</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, NUR WER EINEN AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT ODER DA EINEN HINBRINGT</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Aus dem Jisraéllande.</i>, <small>MÜSSE SAGEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN</small>. W<small>ER EINEN AUS EINER</small> P<small>ROVINZ NACH EINER ANDEREN IM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT, MUSS SAGEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN</small>. R. Š<small>IMO͑N B.</small> G<small>AMLIÉL SAGT, AUCH WENN AUS EINER</small> H<small>EGEMONIE NACH EINER ANDEREN</small>.",
+            "R. J<small>EHUDA SAGTE:</small>  V<small>ON</small> R<small>EQEM AB NACH</small> O<small>STEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Beginnt das nichtjisraélitische Gebiet.</i>, <small>UND</small> R<small>EQEM GEHÖRT ZUM</small> O<small>STEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Und nicht mehr zum Jisraéllande.</i>; <small>VON</small> A<small>ŠQELON AB NACH</small> S<small>ÜDEN, UND</small> A<small>ŠQELON GEHÖRT ZUM</small> S<small>ÜDEN; VON</small> A͑<small>KKO AB NACH</small> N<small>ORDEN, UND</small> A͑<small>KKO GEHÖRT ZUM</small> N<small>ORDEN</small>. R. M<small>EÍR SAGTE</small>: A͑<small>KKO GILT HINSICHTLICH DER</small> S<small>CHEIDEBRIEFE ALS</small> J<small>ISRAÉLLAND</small>. ",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT UND NICHT SAGEN KANN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN, SO IST ER, WENN</small> Z<small>EUGEN AUF DIESEM UNTERZEICHNET SIND, DURCH DIE</small> Z<small>EUGEN ZU BESTÄTIGEN</small>.",
+            "S<small>OWOHL</small> S<small>CHEIDEBRIEFE ALS AUCH</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFE, SIE GLEICHEN EINANDER BEIM HINBRINGEN UND BEIM</small> H<small>ERBRIWGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Der Überbringer muß seine Gegenwart beim Schreiben bekunden.</i>. D<small>IES IST EINER VON DEN</small> P<small>UNKTEN, WORIN</small> S<small>CHEIDEBRIEFE UND</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFE EINANDER GLEICHEN</small>.",
+            "<b>J</b><small>EDE</small> U<small>RKUNDE, AUF DER EIN SAMARITANISCHER</small> Z<small>EUGE UNTERSCHRIEBEN IST, IST</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Da die Samaritaner im Verdacht des Falschzeugnisses stehen.</i><small>UNGÜLTIG, AUSGENOMMEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFE UND</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFE</small>. E<small>INST BRACHTE MAN</small> R. G<small>AMLIÉL IN</small> K<small>EPHAR</small> U͑<small>THNAJ EINEN VON SAMARITANISCHEN</small> Z<small>EUGEN UNTERZEICHNETEN</small> S<small>CHEIOEBRIEF, UND ER ERKLÄRTE IHN ALS GÜLTIG</small>. <b>A</b><small>LLE AUF NICHTJÜDISCHEN</small> Ä<small>MTERN AUSGEFERTIGTEN</small> U<small>RKUNDEN SIND, OBGLEICH SIE VON</small> N<small>ICHTJUDEN UNTERZEICHNET SIND, GÜLTIG, AUSGENOMMEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFE UND</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFE</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, AUCH DIESE SEIEN GÜLTIG; ES</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Daß sie von Nichtjuden ausgestellt ungültig sind.</i><small>GILT NUR VON DEM</small> F<small>ALLE, WENN SIE VON</small> L<small>AIEN AUSGEFERTIGT SIND</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND ZU EINEM GESAGT HAT, DASS ER DIESEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEINER</small> F<small>RAU ODER DIESEN</small> F<small>REILASSUNGSBRIEF SEINEM</small> S<small>KLAVEN GEBE, SO KANN ER, WENN ER WILL, IN BEIDEN</small> F<small>ÄLLEN ZURÜCKTRETEN – SO</small> R. M<small>EÍR;</small> DIE W<small>EISEN SAGEN, NUR BEI EINEM</small> S<small>CHEIDEBRIEFE, NICHT ABER BEI EINEM</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFE, WEIL MAN EINEN IN SEINER</small> A<small>BWESENHEIT BEVORTEILEN KANN, BENACHTEILIGEN ABER KANN MAN EINEN NUR IN SEINER</small> G<small>EGENWART</small>. W<small>ENN ER NÄMLICH SEINEM</small> S<small>KLAVEN DIE</small> E<small>RNÄHRUNG VERWEIGERN WILL, SO DARF</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Die Scheidung erfolgt zum Nachteile der Frau, dagegen aber die Freilassung des Sklaven zu seinem Vorteile. Durch die Zurückziehung des bereits erteilten Auftrages erfolgt eine Benachteiligung bezw. Bevorteilung der betreffenden abwesenden Person.</i><small>ER DIES, UND WENN ER SEINER</small> F<small>RAU DIE</small> E<small>RNÄHRUNG VERWEIGERN WILL, SO DARF ER DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Die Scheidung erfolgt zum Nachteile der Frau, dagegen aber die Freilassung des Sklaven zu seinem Vorteile. Durch die Zurückziehung des bereits erteilten Auftrages erfolgt eine Benachteiligung bezw. Bevorteilung der betreffenden abwesenden Person.</i><small>NICHT</small>. E<small>R SPRACH ZU IHNEN</small>: E<small>R MACHT JA SEINEN</small> S<small>KLAVEN FÜR DIE</small> H<small>EBE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Herr ein Priester ist, so darf auch sein Sklave Hebe essen, somit erfolgt die Freilassung, wodurch ihm der Genuß derselben verboten wird, zu seinem Nachteil.</i><small>UNTAUGLICH, WIE ER SEINE</small> F<small>RAU UNTAUGLICH MACHT</small>!? S<small>IE ERWIDERTEN IHM</small>: W<small>EIL ER SEIN</small> E<small>IGENTUM IST</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Darf er Hebe essen, u. durch die Freilassung ist er es nicht mehr.</i>.  <b>W</b><small>ENN JEMAND GESAGT HAT, DASS MAN DIESEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEINER</small> F<small>RAU ODER DIESEN</small> F<small>REILASSUNGSBRIEF SEINEM</small> S<small>KLAVEN GEBE, UND GESTORBEN IST, SO GEBE MAN IHN NICHT NACH SEINEM</small> T<small>ODE; WENN ABER, DASS MAN JEMAND EINE</small> M<small>INE GEBE, UND GESTORBEN IST, SO GEBE MAN SIE IHM NACH SEINEM</small> T<small>ODE</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>JEMAND EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT UND SAGT: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND NICHT VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN, ODER: VOR MIR UNTERZEICHNET UND NICHT VOR MIR GESCHRIEBEN, ODER: VOR MIR VOLLSTÄNDIG GESCHRIEBEN UND VOR MIR ZUR</small> H<small>ÄLFTE UNTERZEICHNET, ODER: VOR MIR ZUR</small> H<small>ÄLFTE GESCHRIEBEN UND VOR MIR VOLLSTÄNDIG UNTERZEICHNET, SO IST ER UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN EINER SAGT: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN WORDEN, UND EINER SAGT: ER IST VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN, SO IST ER UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN ZWEI SAGEN: ER IST VOR UNS GESCHRIEBEN WORDEN, UND EINER SAGT: ER IST VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN, SO IST ER UNGÜLTIG, NACH</small> R. J<small>EHUDA ABER GÜLTIG</small>. W<small>ENN EINER SAGT: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN WORDEN, UND ZWEI SAGEN, ER IST VOR UNS UNTERZEICHNET WORDEN, SO IST ER GÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN ER AM</small> T<small>AGE GESCHRIEBEN UND AM</small> T<small>AGE UNTERZEICHNET, NACHTS</small> <small>GESCHRIEBEN</small> <small>UND NACHTS UNTERZEICHNET, ODER NACHTS</small> <small>GESCHRIEBEN</small> <small>UND AM</small> T<small>AGE UNTERZEICHNET WORDEN IST, SO IST ER</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die Nacht gehört zum folgenden Tage, somit ist beides am selben Tage erfolgt.</i><small>GÜLTIG; WENN ABER AM</small> T<small>AGE</small> <small>GESCHRIEBEN</small> <small>UND NACHTS UNTERZEICHNET, SO IST ER UNGÜLTIG, NACH</small> R. Š<small>IMO͑N ABER GÜLTIG</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGTE NÄMLICH</small>: A<small>LLE</small> U<small>RKUNDEN, DIE AM</small> T<small>AGE GESCHRIEBEN UND NACHTS UNTERZEICHNET WORDEN SIND, SIND UNGÜLTIG, AUSGENOMMEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFE</small>.",
+            "<b>M</b><small>IT ALLEM DARF MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Den Scheidebrief.</i><small>SCHREIBEN: MIT</small> T<small>INTE</small>, F<small>ARBE</small>, R<small>ÖTEL</small>, G<small>UMMI</small>, S<small>CHWÄRZE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Nach anderer Erkl. Vitriol.</i><small>ODER SONST ETWAS, WAS BESTEHEN BLEIBT; MAN SCHREIBE ABER NICHT MIT</small> G<small>ETRÄNKEN</small>, O<small>BSTSAFT ODER SONST ETWAS, WAS NICHT BESTEHEN BLEIBT</small>. A<small>UF ALLES DARF MAN SCHREIBEN, AUF EIN</small> O<small>LIVENBLATT, AUF DAS</small> H<small>ORN EINER</small> K<small>UH UND IHR DIE</small> K<small>UH GEBEN, AUF DIE</small> H<small>AND EINES</small> S<small>KLAVEN UND IHR DEN</small> S<small>KLAVEN GEBEN</small>. R. J<small>OSE DER</small> G<small>ALILÄER SAGT, MAN DÜRFE NICHT AUF EINE LEBENDE</small> S<small>ACHE SCHREIBEN NOCH AUF</small> S<small>PEISEN</small>.",
+            "<b>M</b><small>AN DARF IHN NICHT AUF EINE AM</small> B<small>ODEN HAFTENDE</small> S<small>ACHE SCHREIBEN; HAT MAN IHN AUF EINE</small> <small>AM</small> B<small>ODEN</small> <small>HAFTENDE</small> S<small>ACHE GESCHRIEBEN, ABGETRENNT, UNTERSCHRIEBEN UND IHR GEGEBEN, SO IST ER GÜLTIG; NACH</small>R. J<small>EHUDA IST ER UNGÜLTIG; NUR WENN ER BEIM</small> S<small>CHREIBEN UND BEIM</small> U<small>NTERSCHREIBEN ABGETRENNT WAR</small>. R. J<small>EHUDA B.</small> B<small>ETHERA SAGTE</small>: M<small>AN DARF IHN WEDER AUF RADIERTES</small> P<small>APIER NOCH AUF</small> D<small>IPHTHERA</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Unbearbeitetes Pergament, auf dem eine Rasur nicht zu. merken ist.</i><small>SCHREIBEN, WEIL ER GEFÄLSCHT WERDEN KÖNNTE; DIE</small> W<small>EISEN ERLAUBEN DIES</small>.",
+            "<b>J</b><small>EDER IST ZUR</small> Ü<small>BERBRINGUNG DES</small> S<small>CIIEIDEBRIEFES ZULÄSSIG, AUSGENOMMEN EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER, EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER, EIN</small> B<small>LINDER UND EIN</small> N<small>ICHTJUDE</small>.",
+            "W<small>ENN EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER IHN IN</small> E<small>MPFANG GENOMMEN HAT UND</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vor der Übergabe an die Frau.</i><small>GROSSJÄHRIG GEWORDEN IST, EIN</small> T<small>AUBER UND HÖREND GEWORDEN IST, EIN</small> B<small>LINDER UND SEHEND GEWORDEN IST, EIN</small> B<small>LÖDER UND VERNÜNTTIG GEWORDEN IST, EIN</small> N<small>ICHTJUDE UND SICH BEKEHRT HAT, SO IST ER UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN ABER EIN</small> H<small>ÖRENDER TAUB GEWORDEN UND WIEDER HÖREND GEWORDEN IST, EIN</small> S<small>EHENDER BUND GEWORDEN UND WIEDER SEHEND GEWORDEN IST, EIN</small> V<small>ERNÜNFTIGER BLÖD GEWORDEN UND WIEDER VERNÜNFTIG GEWORDEN IST, SO IST ER GÜLTIG</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL IST: SIND</small> B<small>EGINN UND</small> S<small>CHLUSS</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Der Empfang u. die Übergäbe.</i> <small>DURCH EINEN</small> V<small>ERNÜNFTIGEN ERFOLGT, SO IST ER GÜLTIG</small>.",
+            "<b>A</b><small>UCH</small> F<small>RAUEN, DIE NICHT GLAUBHAFT SIND, WENN SIE BEKUNDEN, IHR</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Einer bestimmten Frau.</i>M<small>ANN SEI GESTORBEN, SIND ZUR</small> Ü<small>BERBRINGUNG IHRES</small> S<small>CHEIDEBRIEFES GLAUBHAFT, UND ZWAR: DIE</small> S<small>CHWIEGERMUTTER, DIE</small> T<small>OCHTER DER</small> S<small>CHWIEGERMUTTER, DIE</small> N<small>EBENBUHLERIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Eine andere Frau ihres Ehemannes.</i>, <small>DIE</small> E<small>HESCHWÄGERIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Die Frau des Bruders ihres Ehemannes, die nach Dt. 25,5ff. beim Tode Ihres Ehemannes od. Schwagers ihre Nebenbuhlerin werden würde.</i><small>UND DIE</small> T<small>OCHTER</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Diese alle sind ihr feindlich gesinnt; cf. Jab. Fol. 117a.</i><small>IHRES</small> M<small>ANNES</small>. W<small>ELCHEN</small> U<small>NTERSCHIED GIBT ES</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Bei der Bemessung der Glaubwürdigkeit.</i><small>ZWISCHEN</small> S<small>CHEIDUNG UND</small> T<small>OD</small>? D<small>IE</small> U<small>RKUNDE BEWEIST ES</small>. E<small>INE</small> F<small>RAU KANN IHREN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SELBST ÜBERBRINGEN, NUR MUSS SIE SAGEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>J</b>EDER S<small>CHEIDEBRIEF, DER NICHT AUF DEN</small> N<small>AMEN DER</small> F<small>RAU GESCHRIEBEN IST, IST UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN JEMAND BEISPIELSWEISE ÜBER DIE</small> S<small>TRASSE GEHT UND</small> S<small>CHREIBER VORLESEN HÖRT:</small> N. <small>LÄSST SICH VON SEINER</small> F<small>RAU</small> N. <small>AUS DER</small> O<small>RTSCHAFT</small> N. <small>SCHEIDEN, UND SAGT: DAS IST MEIN</small> N<small>AME UND DAS IST DER</small> N<small>AME MEINER</small> F<small>RAU, SO IST</small> <small>DIESER</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>FÜR IHN ZUR</small> S<small>CHEIDUNG UNGÜLTIG</small>. N<small>OCH MEHR: WENN JEMAND</small> <small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>GESCHRIEBEN HAT, UM SICH VON SEINER</small> F<small>RAU SCHEIDEN ZU LASSEN, UND DAVON ABGEKOMMEN IST, UND EIN</small> M<small>ITBÜRGER IHN TRIFFT UND ZU IHM SPRICHT: MEIN</small> N<small>AME GLEICHT DEINEM UND DER</small> N<small>AME MEINER</small> F<small>RAU GLEICHT DEM DEINER</small> F<small>RAU, SO IST DIESER FÜR IHN ZUR</small> S<small>CHEIDUNG UNGÜLTIG</small>. N<small>OCH MEHR</small>:<small>WENN JEMAND ZWEI</small> F<small>RAUEN GLEICHEN</small> N<small>AMENS HAT UND</small> <small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>GESCHRIEBEN HAT, UM SICH VON DER GRÖSSEREN SCHEIDEN ZU LASSEN, SO DARF ER SICH DAMIT NICHT VON DER KLEINEREN SCHEIDEN LASSEN</small>. N<small>OCH MEHR: WENN JEMAND ZUM</small> S<small>CHREIBER GESAGT HAT, DASS ER FÜR IHN</small> <small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>SCHREIBE, ER WOLLE SICH VON EINER</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Seiner Frauen gleichen Namens.</i> <small>NACH</small> B<small>ELIEBEN SCHEIDEN LASSEN, SO IST ER ZUR</small> S<small>CHEIDUNG UNGÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND</small> F<small>ORMULARE VON</small> S<small>CHEIDEBRIEFEN SCHREIBT, SO MUSS ER</small> R<small>AUM FÜR</small> <small>DIE</small> N<small>AMEN</small> <small>DES</small> M<small>ANNES UND DER</small> F<small>RAU UND FÜR DAS</small> D<small>ATUM FREILASSEN;</small> WENN S<small>CHULDSCHEINE, SO MUSS ER</small> R<small>AUM FÜR</small> <small>DIE</small> N<small>AMEN</small> <small>DES</small> G<small>LÄUBIGERS UND DES</small> S<small>CHULDNERS, FÜR DEN</small> B<small>ETRAG UND FÜR DAS</small> D<small>ATUM FREILASSEN;</small> WENN K<small>AUFSCHEINE, SO MUSS ER</small> R<small>AUM FÜR</small> <small>DIE</small> N<small>AMEN</small> <small>DES</small> K<small>ÄUFERS UND DES</small> V<small>ERKÄUFERS, FÜR DEN</small> B<small>ETRAG, FÜR DIE</small> B<small>EZEICHNUNG DES</small> F<small>ELDES</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Des Kaufobjektes.</i><small>UND FÜR DAS</small> D<small>ATUM FREILASSEN</small>. D<small>IES IST EINE</small> F<small>ÜRSORGE</small>. N<small>ACH</small> R. J<small>EHUDA SIND SIE ALLE UNGÜLTIG; NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR SIND SIE ALLE GÜLTIG, AUSGENOMMEN</small> E<small>HESCHEIDEBRIEFE, DENN ES HETSST:</small> <sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Dt. 24,1.</i><i>er schreibe ihr</i>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF GEBRACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Zur Aushändigung an die Frau.</i><small>UND IHN VERLOREN HAT</small>,<small>SO IST ER, WENN ER IHN SOFORT FINDET, GÜLTIG, WENN ABER NICHT</small>, <small>UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN ER IHN IN</small> <small>EINEM</small> B<small>EUTEL ODER</small> <small>EINER</small> T<small>ASCHE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die ihm gehören.</i><small>FINDET ODER ER IHN ERKENNT, SO IST ER GÜLTIG</small>.  <b>W</b><small>ER EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF BRINGT VON EINEM, DEN ER ALT ODER KRANK ZURÜCKGELASSEN HAT, ÜBERGEBE IHN IHR IN DER</small> V<small>ORAUSSETZUNG</small>, <small>DASS ER LEBE</small>. W<small>ENN EINE</small> J<small>ISRAÉLITIN MIT EINEM</small> P<small>RIESTER VERHEIRATET IST UND DIESER NACH DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE AUSGEWANDERT IST, SO DARF SIE IN DER</small> V<small>ORAUSSETZUNG, DASS ER LEBE</small>, H<small>EBE ESSEN</small>. W<small>ENN JEMAND SEIN</small> S<small>ÜNDOPFER AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE GESCHICKT HAT, SO BRINGE MAN ES DAR IN DER</small> V<small>ORAUSSETZUNG, DASS ER LEBE</small>.",
+            "<b>D</b><small>REI</small> D<small>INGE LEHRTE</small> R. E<small>LEA͑ZAR B.</small> P<small>ROTO VON DEN</small> W<small>EISEN, UND SIE BESTÄTIGTEN SEINE</small> W<small>ORTE:</small> D<small>IE</small> E<small>INWOHNER EINER</small> S<small>TADT, DIE VON</small> B<small>ELAGERUNGSTRUPPEN UMZINGELT WORDEN IST, DIE</small> P<small>ASSAGIERE EINES</small> S<small>CHIFFES, DAS SICH IN</small> S<small>EENOT BEFINDET, UND DER ZUR</small> A<small>BURTEILUNG HINAUSGEFÜHRT WORDEN IST, GELTEN ALS LEBEND;</small> ABER BEI DEN E<small>INWOHNERN EINER</small> S<small>TADT, DIE VON DEN</small> B<small>ELAGERUNGSTRUPPEN GENOMMEN WORDEN, DEN</small> P<small>ASSAGIEREN EINES</small> S<small>CHIFFES, DAS IM</small> M<small>EERE UNTERGEGANGEN, UND DEM, DER ZUM</small> H<small>INRICHTEPLATZE HINAUSGEFÜHRT WORDEN IST, SIND DIE</small> E<small>RSCHWERUNGEN DES</small> L<small>EBENDEN UND DIE</small> E<small>RSCHWERUNGEN DES</small> T<small>OTEN AUFZUERLEGEN; SOWOHL DIE MIT EINEM</small> P<small>RIESTER VERHEIRATETE</small> J<small>ISRAÉLITIN ALS AUCH DIE MIT EINEM</small> J<small>ISRAÉLITEN VERHEIRATETE</small> P<small>RIESTERSTOCHTER DARF KEINE</small> H<small>EBE ESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Die erstere darf dies nicht, falls ihr Mann tot, u. die andere darf dies nicht, falls ihr Mann lebend ist.</i>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND IM</small> J<small>ISRAÉLLANDE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Wo die Bekundung der Anwesenheit beim Schreiben nicht erforderlich ist.</i><small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF ÜBERBRINGT UND ERKRANKT, SO SENDE ER IHN DURCH EINEN ANDEREN; WENN</small> <small>DER</small> E<small>HEMANN</small> <small>ABER ZU IHM GESAGT HAT, DASS ER</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Bei der Übergabe des Scheidebriefes.</i><small>VON IHR FÜR IHN EINE BESTIMMTE</small> W<small>ERTSACHE IN</small> E<small>MPFANG NEHME, SO SENDE ER IHN NICHT DURCH EINEN ANDEREN, DENN ES IST IHM NICHT ERWÜNSCHT, DASS SEIN</small> D<small>EPOSITUM SICH IM</small> B<small>ESITZE EINES ANDEREN BEFINDE</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF AUS DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE BRINGT UND ERKRANKT, SO BESTELLE ER BEI</small> G<small>ERICHT EINEN</small> B<small>OTEN UND SENDE DIESEN</small>. E<small>R SPRECHE VOR IHNEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN; DER LETZTE</small> B<small>OTE ABER BRAUCHT NICHT ZU SAGEN: ER IST VOR MIR GESCHRIEBEN UND VOR MIR UNTERZEICHNET WORDEN, VIELMEHR SAGE ER, ER SEI</small> G<small>ERICHTSBOTE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Beim Empfange wird dann angenommen, daß das Gericht alles vorschriftsmäßig erledigt habe.</i>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND EINEM</small> P<small>RIESTER, EINEM</small> L<small>EVITEN ODER EINEM</small> A<small>RMEN</small> G<small>ELD GEBORGT HAT, AUF DASS ER</small> <small>DIE</small> A<small>BGABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Von seinen Feldfrüchten, die Hebe, bezw. die Zehnten od. den Armenzehnten: wenn er mit ihnen vereinbart, die Schuld auf diese, die sein Eigentum bleiben sollen, zu verrechnen.</i><small> FÜR SIE ABSONDERE, SO SONDERE ER SIE FÜR SIE AB IN DER</small> V<small>ORAUSSETZUNG, DASS SIE LEBEN, UND BERÜCKSICHTIGE NICHT, DER</small> P<small>RIESTER ODER DER</small> L<small>EVITE KANN GESTORBEN ODER DER</small> A<small>RME REICH GEWORDEN SEIN</small>. I<small>ST DIESER GESTORBEN, SO MUSS ER</small> E<small>RLAUBNIS VON DEN</small> E<small>RBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Da sie für die Schuld ihres Vaters nicht haftbar sind.</i><small>EINHOLEN</small>. H<small>AT ER IHNEN VOR</small> G<small>ERICHT GEBORGT, SO BRAUCHT ER KEINE</small> E<small>RLAUBNIS VON DEN</small> E<small>RBEN EINZUHOLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Da das Gericht die Schuld auf die Gesamtheit der Priester od. der Armen übertragen kann.</i>.",
+            "<b>W</b><small>ER</small> F<small>RÜCHTE ZURÜCKGELEGT HAT, UM VON IHNEN</small> H<small>EBE UND</small> Z<small>EHNTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Für andere Früchte, die dann zum Genüsse erlaubt werden.</i> <small>ABZUSONDERN, ODER</small> G<small>ELD, UM DAVON DEN ZWEITEN</small> Z<small>EHNTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Dt. 14,22ff.</i><small>ABZUSONDERN, DARF DIES IN DER</small> V<small>ORAUSSETZUNG, DASS SIE VORHANDEN SIND; SIND SIE ABHANDEN GEKOMMEN, SO IST DIES VON</small> S<small>TUNDE BIS</small> S<small>TUNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Von der Stunde, wo dies bemerkt wird, bis zur selben Stunde des vorangehenden Tages.</i><small>ZU BEFÜRCHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Es ist zu befürchten, daß sie innerhalb dieser Zeit abhanden gekommen sind, so daß die während dieser Zeit erfolgte Verzehntung ungültig ist.</i>– <small>SO</small> R. E<small>LEA͑ZAR B.</small> Š<small>AMUA͑</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE:</small> A<small>N DREI</small> Z<small>EITEN UNTERSUCHE MAN DEN</small> W<small>EIN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Den man zurückgelegt hat, um von diesem die Abgaben für anderen zu entrichten; der Wein kann inzwischen sauer u. somit zur Verzehntung für guten Wein ungeeignet worden sein.</i>: <small>WENN DER</small> O<small>STWIND AM</small> A<small>USGANGE DES</small> H<small>ÜTTEN</small><small>FESTES</small> <small>WEHT</small>, <small>WENN DER</small> T<small>RAUBENANSATZ VORKOMMT, UND WENN DER</small> S<small>AFT IN DIE UNREIFEN</small> T<small>RAUBEN KOMMT</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>JEMAND SEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF GESCHICKT HAT UND DEN</small> B<small>OTEN ERREICHT ODER IHM EINEN</small> B<small>OTEN NACHSENDET UND ZU IHM SPRICHT: DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF, DEN ICH DIR GEGEBEN HABE, IST NICHTIG, SO IST ER NICHTIG; WENN ER ODER EIN VON IHM ENTSANDTER</small> B<small>OTE IHM BEI SEINER</small> F<small>RAU ZUVORKOMMT UND ZU IHR SPRICHT: DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF, DEN ICH DIR GESCHICKT HABE, IST NICHTIG, SO IST ER NICHTIG</small>. W<small>ENN ABER DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF BEREITS IN IHRE</small> H<small>AND GEKOMMEN IST, SO KANN ER IHN NICHT MEHR NICHTIG MACHEN</small>.",
+            "V<small>ORMALS KONNTE MAN AUCH ANDERSWO</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> In Abwesenheit des Boten od. der Frau.</i> <small>EIN</small> G<small>ERICHTSKOLLEGIUM ZUSAMMENSETZEN UND IHN NICHTIG MACHEN</small>, R. G<small>AMLIÉL DER</small> Ä<small>LTERE ORDNETE ABER AN, DASS MAN DIES NICHT TUE, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die Frau könnte, bevor sie dies erfährt, eine andere Heirat eingehen.</i>.  <b>V</b><small>ORMALS ÄNDERTE MAN SEINEN</small> N<small>AMEN, IHREN</small> N<small>AMEN, DEN</small> N<small>AMEN SEINER</small> S<small>TADT UND DEN</small> N<small>AMEN IHRER</small> S<small>TADT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wer in verschiedenen Orten verschiedene Namen führte, nannte im Scheidebriefe den Namen, den er im betreffenden Orte führte; desgleichen ihren Namen u. die Ortsnamen.</i>; <small>DA ORDNETE</small> R. G<small>AMLIÉL DER</small> Ä<small>LTERE AN, DASS MAN DEN</small> N<small>AMEN DES</small> M<small>ANNES UND ALL SEINE</small> B<small>EINAMEN, DEN</small> N<small>AMEN DER</small> F<small>RAU UND ALL IHRE</small> B<small>EINAMEN SCHREIBE, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Damit auch in den anderen Orten die Identität bekannt sei.</i>.",
+            "<b>D</b><small>IE</small> W<small>ITWE KANN</small> Z<small>AHLUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die Auszahlung der Morgengabe.</i><small>VON DEN</small> G<small>ÜTERN DER</small> W<small>AISEN NUR GEGEN</small> E<small>ID</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Daß sie diese nicht bereits erhalten habe.</i><small>ERHALTEN</small>. A<small>LS MAN ABER VERMIED, SIE ZU VEREIDIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Sodaß sie die Morgengabe nicht einfordern konnte.</i>, <small>ORDNETE</small> R. G<small>AMLIÉL DER</small> Ä<small>LTERE AN, DASS SIE DEN</small> W<small>AISEN ALLES, WAS SIE WÜNSCHEN, GELOBE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Eine Art eidesstattliche Versicherung; sie gelobe die Unterlassung einer Handlung od. eines Genusses, nach Wahl der Waisen, falls sie die Morgengabe bereits erhalten hat.</i>, <small>UND IHRE</small> M<small>ORGENGABE EINFORDERE</small>. D<small>IE</small> Z<small>EUGEN UNTERZEICHNET AUF DEM</small> S<small>CHEIDEBRIEFE, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>. H<small>ILLEL FÜHRTE DEN</small> P<small>ROSBUL</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Eine Art Protest zum Schutze gegen den Verfall einer Schuld im Erlaßjahre (Dt. 15,1ff.).</i><small>EIN, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN EIN SKLAVE GEFANGEN WAR UND MAN IHN AUSGELÖST HAT, SO DARF ER, WENN MAN IHN ALS</small> S<small>KLAVEN</small> <small>AUSGELÖST</small> <small>HAT, ZUR</small> S<small>KLAVEREI</small> <small>ANGEHALTEN WERDEN, UND WENN ZUR</small> B<small>EFREIUNG, NICHT ZUR</small> S<small>KLAVEREI ANGEHALTEN WERDEN</small>; R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIÉL SAGT, OB SO ODER SO DÜRFE ER</small> <small>ZUR</small> S<small>KLAVEREI ANGEHALTEN WERDEN</small>. <b>W</b><small>ENN JEMAND EINEM SEINEN</small> S<small>KLAVEN HYPOTHEKARISCH VERPFÄNDET</small> <small>UND ER IHN FREIGELASSEN HAT, SO IST ZWAR RECHTLICH DER</small> S<small>KLAVE ZU NICHTS VERPFLICHTET, JEDOCH HABEN SIE VORSORGEND ANGEORDNET, DASS MAN SEINEN</small> H<small>ERRN ZWINGE, IHN ZUM</small> F<small>REIEN ZU MACHEN, UND ER IHM EINEN</small> S<small>CHULDSCHEIN ÜBER SEINEN</small> W<small>ERT SCHREIBE</small>.  R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIÉL</small> <small>SAGT, NICHT ER SCHREIBE, SONDERN DER</small> F<small>REILASSENDE</small>.",
+            "<b>E</b><small>IN</small> H<small>ALBSKLAVE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Wenn beispielsweise einer von 2 Erben od. Brüdern den Sklaven freigelassen hat.</i><small>DIENE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, EINEN</small> T<small>AG SEINEM</small> H<small>ERRN UND EINEN</small> T<small>AG SICH SELBER</small>.  D<small>IE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS ERWIDERTE</small>: I<small>HR HABT ALLERDINGS EINE</small> V<small>ORSORGE FÜR SEINEN</small> H<small>ERRN GETROFFEN, NICHT ABER FÜR IHN; EINE</small> S<small>KLAVIN HEIRATEN DARF ER NICHT, DA ER ZUR</small> H<small>ÄLFTE</small> F<small>REIER IST,</small> EINE F<small>REIE HEIRATEN DARF ER EBENFALLS NICHT</small>,<small>DA ER ZUR</small> H<small>ÄLFTE</small> S<small>KLAVE IST; DIE</small> H<small>EIRAT</small><small> GANZ UNTERLASSEN KANN ER EBENFALLS NICHT, DA DIE</small> W<small>ELT ZUR</small> F<small>ORTPFLANZUNG ERSCHAFFEN WORDEN IST, WIE ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Jes. 45,18.</i><i>nicht zur Einöde hat er sie erschaffen, sondern daß sie bewohnt werde.</i> A<small>LS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION ZWINGE MAN VIELMEHR SEINEN</small> H<small>ERRN, IHN ZUM</small> F<small>REIEN ZU MACHEN, UND DIESER SCHREIBE IHM EINEN</small> S<small>CHULDSCHEIN ÜBER DIE</small> H<small>ÄLFTE SEINES</small> W<small>ERTES</small>. D<small>ARAUF TRAT DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS ZURÜCK UND LEHRTE</small> <small>WIE</small> <small>DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN</small> <small>JEMAND SEINEN</small> S<small>KLAVEN AN</small> N<small>ICHTJUDEN ODER NACH DEM</small> A<small>USLANDE VERKAUFT HAT, SO WIRD ER FREI</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Sein Herr wird ihn auszulösen gezwungen.</i>. <b>M</b><small>AN LÖSE KEINE</small> G<small>EFANGENEN ÜBER IHREN</small> W<small>ERT AUS, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>. M<small>AN VERHELFE DEN</small> G<small>EFANGENEN NICHT ZUR</small> F<small>LUCHT, ALS</small> <small>VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>; R. Š<small>IMO͑N</small> <small>B</small>. G<small>AMLIÉL SAGT, AUS</small> V<small>ORSORGE FÜR</small> <small>DIE</small> M<small>ITGEFANGENEN</small>. '<b>M</b><small>AN DARF VON</small> N<small>ICHTJUDEN NICHT</small> T<small>ORAROLLEN</small>, T<small>EPHILLIN UND</small> M<small>EZUZOTH ÜBER IHREN</small> W<small>ERT KAUFEN,</small> ALS VORSORGENDE I<small>NSTITUTION</small>. ",
+            "<b>W</b><small>SICH VON SEINER</small> F<small>RAU WEGEN ÜBLER</small> N<small>ACHREDE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man ihr Ehebruch nachsagt.</i><small>SCHEIDEN LIESS</small>, <small>NEHME SIE NICHT WIEDER, WENN WEGEN</small> G<small>ELOBENS</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie gegen seinen Willen häufig zu geloben pflegt.</i>, <small>SO NEHME ER SIE NICHT WIEDER</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, WENN DAS</small> G<small>ELÜBDE VIELEN BEKANNT</small> <small>WAR, SO NEHME ER SIE NICHT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Da ein öffentlich abgelegtes Gelübde nicht aufgehoben werden kann.</i><small>WIEDER, UND WENN ES NICHT VIELEN BEKANNT WAR, SO DARF ER SIE WIEDERNEHMEN</small>. R. M<small>EÍR</small> <small>SAGT, WENN DAS</small> G<small>ELÜBDE VON EINEM</small> G<small>ELEHRTEN UNTERSUCHT WERDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Zum Zwecke der Auflösung; wenn der Ehemann selber dies nicht kann.</i><small>MUSS, SO NEHME</small> <small>ER SIE NICHT WIEDER, UND WENN ES VON EINEM</small> G<small>ELEHRTEN NICHT UNTERSUCHT ZU WERDEN BRAUCHT, SO DARF ER SIE WIEDERNEHMEN</small>. R. E<small>LFA͑ZAR</small> <small>SAGTE</small>: M<small>AN HAT ES IN JENEM</small> F<small>ALLE NUR WEGEN DIESES</small> F<small>ALLES</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Der Ehemann könnte unter der Berufung, er habe nicht gewußt, daß er ihr Gelübde aufheben könne, die Scheidung widerrufen u. ihre bereits erfolgte neue Ehe anfechten.</i><small>VERBOTEN</small>. R. J<small>OSE B</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE</small>: E<small>INST SAGTE JEMAND IN</small> Ç<small>AJDAN ZU SEINER</small> F<small>RAU</small>: Q<small>ONAM, WENN ICH MICH VON DIR NICHT SCHEIDEN LASSE, UND DARAUF</small> <small>LIESS ER SICH VON IHR SCHEIDEN</small>. D<small>A ERLAUBTEN IHM DIE</small> W<small>EISEN, SIE WIEDER ZU NEHMEN, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Dh. weil das Verbot der Wiedernahme nur eine Vorsorge ist, in diesem Falle aber nicht angebracht, weil er gelobt hat.</i>.",
+            "<b>W</b><small>ER SICH VON SEINER</small> F<small>RAU WEGEN</small> Z<small>WITTERHAFTIGKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 86 Anm. 9.</i><small>SCHEIDEN</small>  <small>LIESS, NEHME SIE, WIE</small> R. J<small>EHUDA</small> <small>SAGT, NICHT WIEDER; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, ER DÜRFE SIE WIEDERNEHMEN</small>. W<small>ENN SIE EINEN ANDEREN GEHEIRATET UND VON DIESEM</small> K<small>INDER HAT, UND VON JENEM</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Von ihrem 1. Manne, der sich von ihr aus diesem Grunde scheiden ließ u. ihr die Morgengabe nicht zu zahlen brauchte; durch ihre Gebärfähigkeit stellte es sich nunmehr heraus, daß er dazu nicht berechtigt war.</i><small>IHRE</small> M<small>ORGENGABE</small> <small>FORDERT, SO KANN ER, WIE</small> R. J<small>EHUDA SAGT, ZU IHR SAGEN: BESSER FÜR DICH, DASS DU SCHWEIGEST, ALS DASS DU REDEST</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Da er die Scheidung anfechten kann.</i>.",
+            "<sup class=\"footnote-marker\">ix,i</sup> <b>W</b><small>ER SICH UND SEINE</small> K<small>INDER AN</small> N<small>ICHTJUDEN VERKAUFT HAT, DEN LÖSE MAN NICHT AUS, WOHL ABER LÖSE MAN DIE</small> K<small>INDER NACH DEM</small> T<small>ODE IHRES</small> V<small>ATERS AUS</small>. <b>W</b><small>EH SEIN FELD AN EINEN NICHTJUDEN VERKAUFT HAT, MUSS</small> <small>ALLJÄHRLICH</small><small> DIE</small> E<small>RSTLINGE KAUFEN UND SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Im Tempel zu Jerušalem; cf. Dt. 26,1ff.</i><small>DARBRINGEN, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Damit man im Jisraéllande keine Felder an Nichtjuden verkaufe.</i>. "
+        ],
+        [
+            "<b>G</b>ESCHÄDIGTE<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Die in ihrem Besitze durch das Vieh eines anderen geschädigt worden sind; cf. Ex. 22,4.</i> <small>WERDEN MIT</small> G<small>UTEM</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie Zahlung mit Ackerland erhalten; der T. teilt dieses in 3 Qualitäten: Gutes, Mittelmäßiges u. Schlechtes.</i> <small>BEZAHLT</small>, G<small>LÄUBIGER MIT</small> M<small>ITTELMÄSSIGEM UND DIE</small> M<small>ORGENGABE DER</small> F<small>RAU MIT</small> S<small>CHLECHTEM</small>.  R. M<small>EÍR SAGT, AUCH DIE</small> M<small>ORGENGABE MIT</small> M<small>ITTELMÄSSIGEM</small>.",
+            "M<small>AN</small> <small>KANN VON VERÄUSSERTEN</small> G<small>ÜTERN NICHT EINFORDERN, WENN FREIE VORHANDEN SIND, SELBST WENN SIE AUS</small> S<small>CHLECHTEM BESTEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich der Fordernde Anspruch auf die bessere Qualität hat.</i>. V<small>ON DEN</small> G<small>ÜTERN</small> <small>DER</small> W<small>AISEN IST</small> Z<small>AHLUNG NUR VOM</small> S<small>CHLECHTEN EINZUFORDERN</small>. ",
+            "M<small>AN KANN DIE VERZEHRTEN</small> F<small>RÜCHTE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Von einem Grundstücke, für das Ersatz zu leisten ist.</i><small>, DIE</small> M<small>ELIORATION VON</small> G<small>RUNDSTÜCKEN</small> UND DIE A<small>LIMENTE FÜR</small> F<small>RAU UND</small> T<small>ÖCHTER</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die der Vater bis zu ihrer Verheiratung unterhalten muß.</i><small> NICHT VON VERÄUSSERTEN</small> G<small>ÜTERN EINFORDERN, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>. W<small>ER EINEN</small> F<small>UND ABLIEFERT, BRAUCHT NICHT ZU SCHWÖREN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Verlierer behauptet, der Finder hätte einen Teil unterschlagen.</i><small>, ALS VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN</small> W<small>AISEN BEI EINEM</small> H<small>AUSHERRN UNTERGEBRACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Ohne daß er als Vormund eingesetzt worden ist.</i><small>SIND, ODER WENN</small> <small>IHR</small> V<small>ATER IHNEN JEMAND ALS</small> V<small>ORMUND BESTELLT HAT, SO MUSS ER</small> <small>IHRE</small> F<small>RÜCHTE VERZEHNTEN</small>. D<small>ER</small> V<small>ORMUND, DEN DER</small> V<small>ATER DER</small> W<small>AISEN BESTELLT HAT, MUSS SCHWÖREN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie großjährig sind, muß er ihnen einen Eid leisten, daß er von ihrem Vermögen nichts zurückbehalten habe.</i>, <small>DEN DAS</small> G<small>ERICHT BESTELLT HAT, BRAUCHT NICHT ZU SCHWÖREN</small>. A<small>BBA</small> Š<small>AÚL SAGT, ES VERHALTE SICH ENTGEGENGESETZT</small>.  <b>W</b><small>ENN JEMAND UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Rituell reine Speisen eines anderen, sodaß sie nur für Unreine genießbar sind.</i><small>MACHT, BEMISCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Profane Früchte mit Hebe, sodaß sie nur von einem Priester gegessen werden dürfen u. dadurch bedeutend an Werte verlieren.</i><small>ODER LIBIERT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Den Wein eines anderen einem Götzen spendet, sodaß er zur Nutznießung verboten wird.</i>, <small>SO IST ER, WENN VERSEHENTLICH, ERSATZFREI, UND WENN VORSÄTZLICH, HAFTBAR</small>.  <b>W</b><small>ENN</small> P<small>RIESTER IM</small> T<small>EMPEL</small> <small>EIN</small> O<small>PFER</small><small> VORSÄTZLICH VERWERFLICH</small> <small>GEMACHT HABEN, SO SIND SIE HAFTBAR</small>.",
+            "<b>R.</b> J<small>OḤANAN B</small>. G<small>UDGADA BEKUNDETE, DASS EINE VON IHREM VATER</small> <small>VER HEIRATETE</small> T<small>AUBSTUMME DURCH EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich die Verheiratung durch den Vater erfolgt u. sie nicht vollsinnig ist.</i><small>GESCHIEDEN</small> <small>WERDE</small>. D<small>ASS EINE AN EINEN</small> P<small>RIESTER VERHEIRATETE MINDERJÄHRIGE</small> J<small>ISRAÉLITIN</small> H<small>EBE ESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Auch wenn sie als Waise von Angehörigen verheiratet worden, so daß die Heirat nur rabbanitisch gültig ist.</i><small>DÜRFE, UND WENN SIE GESTORBEN IST, IHR</small> M<small>ANN</small> <small>SIE BEERBE</small>. D<small>ASS, WENN JEMAND EINEN GERAUBTEN</small> B<small>ALKEN IN EIN</small> G<small>EBÄUDE</small> <small>EINGEBAUT HAT</small>, <small>DER</small> B<small>ERAUBTE</small><small> FÜR DIESEN</small> E<small>RSATZ NEHMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Er kann nicht den Balken in natura verlangen.</i><small>MÜSSE, ALS</small> V<small>ORSORGE FÜR DIE</small> B<small>USSFERTIGEN</small>. D<small>ASS EIN GERAUBTES</small> S<small>ÜNDOPFER, WENN DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Daß es geraubt ist.</i><small>DEN</small> L<small>EUTEN UNBEKANNT IST</small>, S<small>ÜHNE SCHAFFE, AUS</small> V<small>ORSORGE FÜR DEN</small> A<small>LTAR</small>.",
+            "<b>W</b><small>ÄHREND DER</small> K<small>RIEGSMETZELEIEN GAB ES IN</small> J<small>UDÄA KEINE</small> P<small>LÜNDERER</small>, <small>NACH DEN</small> K<small>RIEGSMETZELEIEN GAB ES DA</small> P<small>LÜNDERER</small>. W<small>ENN JEMAND</small> <small>EIN</small> F<small>ELD</small><small> VON EINEM</small> P<small>LÜNDERER UND DARAUF VOM</small> E<small>IGENTÜMER GEKAUFT HAT, SO IST SEIN</small> K<small>AUF</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Da jener es nur aus Angst verkauft hat.</i><small>UNGÜLTIG, WENN ABER VOM</small> E<small>IGENTÜMER UND DARAUF VOM</small> P<small>LÜNDERER, SO</small> <small>IST SEIN</small> K<small>AUF GÜLTIG</small>. W<small>ENN ER ES</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Ein Feld, das der Frau gehört od. ihr als Morgengabe zugesichert worden ist.</i><small>VOM</small> E<small>HEMANNE UND DARAUF VON DER</small> F<small>RAU GEKAUFT HAT, SO IST SEIN</small> K<small>AUF UNGÜLTIG, WENN ABER VON DER</small> F<small>RAU UND DARAUF VOM</small> E<small>HEMANNE, SO IST SEIN</small> K<small>AUF GÜLTIG</small>. D<small>IES IST DIE ERSTE</small> F<small>ASSUNG DER</small> M<small>IŠNA;</small> DAS SPÄTERE G<small>ERICHT BESTIMMTE, DASS, WENN JEMAND VON EINEM</small> P<small>LÜNDERER KAUFT</small>, <small>ER EIN</small> V<small>IERTEL</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Des Kaufpreises, da er um soviel billiger gekauft hat.</i><small>AN DEN</small> E<small>IGENTÜMER ZAHLE</small>. D<small>IES NUR DANN, WENN</small> <small>DER</small> E<small>IGENTÜMER</small><small> ES NICHT ZURÜCKKAUFEN KANN, WENN ER ES ABER ZURÜCKKAUFEN KANN, SO GEHT ER JEDEM ANDEREN VOR</small>. R<small>ABBI SETZTE EIN</small> G<small>ERICHTSKOLLEGIUM EIN UND ES STIMMTE AB, DASS, WENN ES ZWÖLF</small> M<small>ONATE</small> <small>IM</small> B<small>ESITZE DES</small> P<small>LÜNDERERS WAR, JEDER, DER ES ZUERST GEKAUFT HAT, ES</small> <small>ERWORBEN HABE, JEDOCH EIN</small> V<small>IERTEL AN DEN</small> E<small>IGENTÜMER ZAHLE</small>.",
+            "<b>D</b><small>ER</small> T<small>AUBSTUMME KANN DURCH</small> Z<small>EICHEN VERSTÄNDIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Beim Verkaufe einer Sache; seine auf diese Weise erfolgte Zustimmung ist gültig.</i><small>UND VERSTÄNDIGT WERDEN</small>.  B<small>EN</small> B<small>ETHERA SAGT, BEI BEWEGLICHEN</small> S<small>ACHEN KANN ER</small> <small>AUCH DURCH</small> M<small>IENEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Auch durch Gesichtsgebärden, ohne sich mit den Händen zu verständigen.</i>VERSTÄNDIGEN UND VERSTÄNDIGT WERDEN. D<small>ER</small> K<small>AUF UND</small> V<small>ERKAUF KLEINER</small> K<small>INDER IST BEI BEWEGLICHEN</small> S<small>ACHEN GÜLTIG</small>.",
+            "<b>F</b><small>OLGENDES ORDNETEN SIE DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Um Streitigkeiten vorzubeugen.</i><small>AN</small>. E<small>IN</small> P<small>RIESTER LIEST<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Bei der öffentlichen Vorlesung aus der Schrift in der Synagoge.</i> ALS ERSTER VOR, NACH IHM EIN</small> L<small>EVITE UND NACH IHM EIN</small> J<small>ISRAÉLIT</small>, <small>DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>.  M<small>AN LEGE DEN E͑RUB</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Zur Vereinigung von Höfen.</i><small>IM ALTEN</small> H<small>AUSE</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> In dem dies stets zu erfolgen pflegt; eine Änderung könnte als Mißtrauen gegen den Eigentümer aufgefaßt werden.</i><small>NIEDER, DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>. D<small>ER DEM</small> T<small>EICHE NÄCHSTE</small> B<small>RUNNEN WERDE ZUERST GEFÜLLT</small>,<small>DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>. B<small>EI</small> T<small>IER-</small>, V<small>OGEL- UND</small> F<small>ISCHFALLEN HAT DAS</small> V<small>ERBOT DES</small> R<small>AUBENS</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Was die Falle einfängt, ist Eigentum des Besitzers, obgleich es noch nicht in seinen Besitz gekommen ist.</i>G<small>ELTUNG, DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>; R. J<small>OSE SAGT, ES SEI</small><sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Wenn andere es sich aneignen.</i><small>WIRKLICHER</small> R<small>AUB</small>. B<small>EIM</small> F<small>UNDE EINES</small> T<small>AUBEN</small>, B<small>LÖDEN ODER</small> M<small>INDERJÄHRIGEN HAT DAS</small> V<small>ERBOT DES</small> R<small>AUBENS</small><sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich sie nicht vollsinnig sind u. somit den Fund nicht erwerben können.</i>G<small>ELTUNG, DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>; R. J<small>OSE SAGT, ES SEI WIRKLICHER</small> R<small>AUB</small>. W<small>ENN EIN</small> A<small>RMER AUF DER</small> S<small>PITZE EINES</small> O<small>LIVENBAUMES</small> F<small>RÜCHTE</small><small> ABKLOPFT, SO HAT BEI DEN UNTEN BEFINDLICHEN DAS</small> V<small>ERBOT DES</small> R<small>AUBENS</small> G<small>ELTUNG, DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>; R. J<small>OSE SAGT, ES SEI WIRKLICHER</small> R<small>AUB</small>. M<small>AN VERWEHRE NICHTJÜDISCHEN</small> A<small>RMEN NICHT</small> <small>DAS</small> E<small>INSAMMELN VON</small> N<small>ACHLESE</small>, V<small>ERGESSENEM UND</small> E<small>CKENLASS, DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>.",
+            "<b>E</b><small>INE</small> F<small>RAU DARF DER ANDEREN, DIE HINSICHTLICH DES</small> S<small>IEBENTJAHRES</small> <small>VERDÄCHTIG</small><sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Dieses Gesetz (cf. Lev. 25,2ff.) zu übertreten.</i><small>IST, EINE</small> S<small>CHWINGE, EIN</small> S<small>IEB, EINE</small> H<small>ANDMÜHLE ODER</small> <small>EINEN</small> O<small>FEN LEIHEN, JEDOCH DARF SIE IHR NICHT KLAUBEN ODER MAHLEN HELFEN</small>. D<small>IE</small> F<small>RAU EINES</small> G<small>ENOSSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Eines Gelehrten, der die Gesetze von der Verzehntung der Früchte u. die levit. Reinheitsgesetze beobachtet.</i><small>DARF DER</small> F<small>RAU EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM</small> <small>GEMEINEN</small> V<small>OLKE</small><sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Der verdächtig ist, diese Gesetze nicht zu beobachten.</i><small>EINE</small> S<small>CHWINGE ODER EIN</small> S<small>IEB LEIHEN, AUCH DARF SIE</small> <small>IHR KLAUBEN, MAHLEN UND SIEBEN HELFEN; HAT SIE ABER BEREITS DAS</small> W<small>ASSER</small> <small>AUF DAS</small> M<small>EHL</small><sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Der Teig wird dann für die Teighebe (cf. Num. 15,20) pflichtig u. sie veranlaßt die levit. Verunreinigung derselben.</i><small>GEGOSSEN, DARF SIE BEI IHR NICHTS MEHR BERÜHREN, WEIL MAN</small> Ü<small>BERTRETER NICHT UNTERSTÜTZEN DARF</small>. D<small>IES ALLES</small> <small>ERLAUBTEN</small> <small>SIE, NUR DES</small> F<small>RIEDENS WEGEN</small>. M<small>AN</small> <small>DARF IM</small> S<small>IEBENTJAHRE</small> N<small>ICHTJUDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Denen die Feldarbeit im Siebentjahre nicht verboten ist.</i><small>UNTERSTÜTZEN, NICHT ABER EINEN</small> J<small>ISRAÉLITEN; DESGLEICHEN BEGRÜSSE MAN SIE, WEGEN DES</small> F<small>RIEDENS</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>JEMAND</small> <small>ZU EINEM</small> <small>GESAGT HAT: EMPFANGE DIESEN</small> S<small>CHEIDE BRIEF FÜR MEINE</small> F<small>RAU</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Hier wird das Hithpae͑l gebraucht, dh. daß der Vertreter bei der Empfangsnahme die Frau vertrete, sodaß sie geschieden wird, sobald der Scheidebrief in seine Hand gelangt.</i><small>, ODER</small>: B<small>RING</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die Scheidung erfolgt bei der Aushändigung an die Frau.</i><small> DIESEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF MEINER</small> F<small>RAU, SO KANN ER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Der Ehemann, bevor der Scheidebrief in ihre Hand gekommen ist.</i><small>, WENN ER ES WÜNSCHT, ZURÜCKTRETEN</small>; <small>WENN ABER DIE</small> F<small>RAU</small> <small>GESAGT HAT</small>: E<small>MPFANGE FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO KANN ER, WENN ER ES WÜNSCHT, NICHT ZURÜCKTRETEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Da sie den Vertreter bestellt hat u. die Scheidung bei der Aushändigung erfolgt ist.</i>. D<small>AHER</small> <small>KANN DER</small> E<small>HEMANN, WENN ER ZU IHM GESAGT HAT : ICH WILL NICHT, DASS DU</small> <small>IHN FÜR SIE EMPFÄNGST, SONDERN, DASS DU IHN BRINGEST UND IHR GIBST, WENN ER ES WÜNSCHT, ZURÜCKTRETEN</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIÉL SAGT, AUCH WENN SIE ZU IHM GESAGT HAT</small>: N<small>IMM</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Begrifflich mit ‘empfange’ identisch.</i> <small>FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, KÖNNE ER, WENN ER ES WÜNSCHT, NICHT ZURÜCKTRETEN</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN EINE</small> F<small>RAU</small> <small>ZU EINEM</small> <small>GESAGT HAT: EMPFANGE FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO BENÖTIGT SIE ZWEIER</small> Z<small>EUGENPARTIEN: ZWEI</small> Z<small>EUGEN</small>, <small>DIE BEKUNDEN, DASS SIE ES VOR IHNEN GESAGT HAT, UND ZWEI, DIE BEKUNDEN, DASS ER IHN VOR IHNEN EMPFANGEN UND ZERRISSEN HAT</small>. D<small>IESELBEN</small><small>KÖNNEN DIE ERSTE UND AUCH DIE ANDERE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Dieselben Zeugen können den Auftrag u. die Empfangsnahme bekunden.</i><small>SEIN,</small> ODER EINER VON DER ERSTEN UND EINER VON DER ANDEREN MIT EINEM <small>DRITTEN</small> <small>VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Dh. einer der 1. Zeugenpartie ist auch bei der 2. zulässig.</i>.  <b>E</b><small>IN VERLOBTES</small> M<small>ÄDGHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Unter <span dir=\"rtl\">נערה</span> ist ein Mädchen im 13. Lebensjahre zu verstehen, das nicht mehr minderjährig (<span dir=\"rtl\">קטנה</span>), aber noch nicht mannbar (<span dir=\"rtl\">בוגרת</span>) ist.</i><small>KANN IHREN</small> S<small>CHETDEBRIEF SELBER IN</small> E<small>MPFANG NEHMEN UND EBENSO IHR</small> V<small>ATER</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ZWEI</small> H<small>ÄNDE KÖNNEN NICHT GLEICHZEITIG ERWERBEN, VIELMEHR KANN NUR DER</small> V<small>ATER ALLEIN IHREN</small> S<small>CHEIDEBRIEF IN</small> E<small>MPFANG NEHMEN</small>. D<small>IE IHREN</small> S<small>CHEIDEBRIEF NICHT ZU VERWAHREN VERSTEHT, KANN AUCH NICHT GESCHIEDEN WERDEN</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN EINE</small> M<small>INDERJÄHRIGE</small> <small>ZU EINEM</small> <small>GESAGT HAT: EMPFANGE FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF ERST DANN RECHTSKRÄFTIG, WENN ER IN IHRE</small> H<small>AND GEKOMMEN IST, DAHER KANN DER</small> E<small>HEMANN, WENN ER ES WÜNSCHT, ZURÜCKTRETEN</small>; M<small>INDERJÄHRIGE KÖNNEN NÄMLICH KEINEN</small> V<small>ERTRETER BESTELLEN</small>. W<small>ENN IHM ABER DER</small> V<small>ATER GESAGT HAT: GEH, EMPFANGE FÜR MEINE</small> T<small>OCHTER IHREN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO KANN JENER, WENN ER ES WÜNSCHT, NICHT ZURÜCKTRETEN</small>. W<small>ENN JEMAND GESAGT HAT: GIB MEINER</small> F<small>RAU DIESEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF AN JENEM</small> O<small>RTE, UND ER IHN IHR AN EINEM ANDEREN</small> O<small>RTE GEGEBEN HAT, SO IST ER UNGÜLTIG; WENN ABER: SIE BEFINDET SICH AN JENEM</small> O<small>RTE, UND ER IHN IHR AN EINEM ANDEREN</small> O<small>RTE GEGEBEN HAT, SO IST ER GÜLTIG</small>. W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU GESAGT HAT: EMPFANGE FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF AN JENEM</small> O<small>RTE, UND ER IHN FÜR SIE AN EINEM ANDEREN</small> O<small>RTE EMPFANGEN HAT, SO IST ER UNGÜLTIG, UND NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR GÜLTIG; WENN ABER: BRING MIR MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF VON JENEM</small> O<small>RTE, UND ER IHN IHR VON EINEM ANDEREN</small> O<small>RTE GEBRACHT HAT, SO IST ER GÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN SIE ZU EINEM GESAGT HAT</small>: <small>BRING MIR MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO DARF SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Wenn ihr Mann ein Priester ist.</i>H<small>EBE ESSEN, BIS DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF IN IHRE</small> H<small>AND GEKOMMEN IST; WENN ABER: EMPFANGE FÜR MICH MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO IST IHR DAS</small> E<small>SSEN VON</small> H<small>EBE SOFORT VERBOTEN</small>. S<small>AGTE SIE</small>: <small>EMPFANGE FÜR MICH AN JENEM</small> O<small>RTE MEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO DARF SIE</small> H<small>EBE ESSEN, BIS DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF JENEN</small> O<small>RT ERREICHT; NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR IST ES IHR SOFORT VERBOTEN</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND GESAGT HAT</small>: <small>SCHREIBT EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF UND GEBT IHN MEINER</small> F<small>RAU, SCHEIDET SIE</small> <small>VON MIR</small>, <small>SCHREIBT EINEN</small> B<small>RIEF</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Auch diese Bezeichnung wird für den Scheidebrief gebraucht.</i><small>UND GEBT IHR,</small> SO SCHREIBE MAN IHN UND GEBE IHR; WENN ABER: ENTLASSET<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Ausdruck wird wohl von der Scheidung gebraucht, jed. nur übertragen.</i><small>SIE, VERSORGT SIE, VERFAHRT MIT IHR NACH</small> G<small>EBÜHR, VERFAHRT MIT IHR, WIE ES SICH GEHÖRT, SO HAT ER NICHTS GESAGT</small>.  V<small>ORMALS SAGTEN SIE, WENN JEMAND, DER IN</small> H<small>ALSEISEN HINAUSGEFÜHRT WIRD, SAGT: SCHREIBT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Um sie von der Schwagerehe (Dt. 25,5ff.) zu entbinden.</i><small>MEINER</small> F<small>RAU EINEN SCHEIDEBRIEF, SO SCHREIBE MAN IHN ÜND</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich er keinen Auftrag zum Geben erteilt hat, da er dies in seiner Aufregung vergessen hat.</i><small>GEBE IHR; SPÄTER BESTIMMTEN SIE ES AUCH VON EINEM ZUR</small> S<small>EE UND MIT EINER</small> K<small>ARAWANE</small> A<small>USREISENDEN</small>. R. Š<small>IMO͑N</small> Š<small>EZORI SAGT, DIES GELTE AUCH VOM LEBENSLÄNGLICH</small> K<small>RANKEN</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND, DER IN EINE</small> G<small>RUBE GEWORFEN WORDEN IST, RUFT: WER MEINE</small> S<small>TIMME HÖRT, SCHREIBE MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO SCHREIBE MAN IHN UND GEBE IHR</small>.  <b>W</b><small>ENN EIN</small> G<small>ESUNDER GESAGT HAT: SCHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO WOLLTE ER SIE NUR ANFÜHREN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Da er sie nicht beauftragt hat, ihn ihr auch zu geben.</i>. E<small>INST SAGTE EIN</small> G<small>ESUNDER, DASS MAN SEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SCHREIBE, UND ALS ER SPÄTER AUF EIN</small> D<small>ACH STIEG, STÜRZTE ER AB UND STARB. DA ENTSCHIED</small> R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIE͑L</small>: H<small>AT ER SICH ABSICHTLICH HERABGESTÜRZT, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG, HAT IHN DER</small> W<small>IND HERABGESTOSSEN, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF UNGÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND ZU ZWEIEN GESAGT HAT: GEBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small>, oder zu dreien: S<small>CHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF UND GEBT IHN IHR, SO MÜSSEN SIE SELBST SCHREIBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Od. unterschreiben; sie können damit nicht andere beauftragen.</i><small>UND IHR GEBEN</small>. W<small>ENN JEMAND ZU DREIEN GESAGT HAT: GEBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO KÖNNEN SIE AUCH ANDERE BEAUFTRAGEN, IHN ZU SCHREIBEN, WEIL ER SIE ZU EINEM</small> G<small>ERICHTE BESTELLT</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Drei Personen bilden ein Gerichtskollegium, u. er hat sie nicht mit dem Schreiben beauftragt.</i><small>HAT – SO</small> R. M<small>EÍR</small>. F<small>OLGENDE</small> L<small>EHRE BRACHTE</small> R. Ḥ<small>ANINA AUS</small> O<small>NO AUS DEM</small> G<small>EFÄNGNISSE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Die er wohl von R. A͑qiba hörte, als dieser verhaftet (cf. Br. Fol. 61b) war.</i>: E<small>S IST MIR ÜBERLIEFERT, DASS, WENN JEMAND ZU DREIEN GESAGT HAT: GEBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SIE ANDERE BEAUFTRAGEN KÖNNEN, IHN ZU SCHREIBEN, DA ER SIE ZU EINEM</small> G<small>ERICHTE BESTELLT HAT</small>. R. J<small>OSE SAGTE</small>: W<small>IR SPRACHEN ZUM</small> B<small>OTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Zu RḤ., der diese Lehre brachte.</i>: <small>AUCH UNS IST ES ÜBERLIEFERT, DASS SELBST WENN JEMAND ZUM HOHEN</small> G<small>ERICHTE IN</small> J<small>ERUŠALEM GESAGT HAT: GEBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SIE LERNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Das Schreiben, falls sie es nicht verstehen.</i><small>UND IHN SELBER SCHREIBEN UND IHR GEBEN MÜSSEN</small>. W<small>ENN JEMAND ZU ZEHN</small> P<small>ERSONEN</small> <small>GESAGT HAT: GEBT</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> So auch in der jerušal. Mišna; der T. (weiter u. in der Parallelstelle Fol. 18b), die Mišna u. andere Texte haben <span dir=\"rtl\">כתבו</span>; die Lesart <span dir=\"rtl\">כתבו ותנו</span> der kursierenden Ausgaben ist wohl eine Korrektur.</i><small>MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO MUSS EINER SCHREIBEN UND ZWEI UNTERSCHREIBEN; WENN ABER: IHR ALLE SCHREIBT, SO MUSS EINER SCHREIBEN UND ALLE UNTERSCHREIBEN</small>. D<small>AHER IST, WENN EINER VON IHNEN GESTORBEN IST, DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF NICHTIG</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>JEMAND, DER VOM</small> K<small>ORDIAKOS BEFALLEN WORDEN IST, SAGT: SCHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, SO HAT ER NICHTS GESAGT</small>. W<small>ENN JEMAND GESAGT HAT: SCHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, UND DARAUF VOM</small> K<small>ORDIAKOS BEFALLEN WIRD UND SAGT</small>: S<small>HREIBT IHN NICHT, SO SIND SEINE LETZTEN</small> W<small>ORTE NICHTIG</small>. We<small>NN JEMAND STUMM GEWORDEN IST, UND AUF DIE</small> F<small>RAGE, OB MAN SEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF SCHREIBE, MIT DEM</small> K<small>OPF NICKT, SO PRÜFE MAN IHN DREIMAL; WENN ER AUF JA BEJAHEND UND AUF NEIN VERNEINEND ANTWORTET, SO SCHREIBE MAN IHN UND GEBE IHR</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN MAN JEMAND GEFRAGT HAT, OB MAN SEINER</small> F<small>RAU EINEN SCHEIDEBRIEF</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Damit sie der Leviratsehe entgehe.</i><small>SCHREIBE, UND EIL ERWIDERT HAT: SCHREIBT, UND MAN DEN</small> S<small>CHREIBER BEAUFTRAGT, UND ER IHN GESCHRIEBEN HAT, DIE</small> Z<small>EUGEN, UND SIE IHN UNTERSCHRIEBEN HABEN, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF, OBGLEICH MAN IHN GESCHRIEBEN, UNTERSCHRIEBEN, IHM GEGEBEN UND ER IHN IHR GEGEBEN HAT, NICHTIG; NUR</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Dann ist der Scheidebrief gültig.</i><small>WENN ER ZUM</small> S<small>CHREIBER GESAGT HAT: SCHREIBE, UND ZU DEN</small> Z<small>EUGEN: UNTERSCHREIBT</small>.",
+            "<b>S</b><small>AGTE JEMAND</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, FALLS ICH STERBE, DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF NACH</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Dh. wenn sie durch den Tod beendet ist.</i><small>DIESER</small> K<small>RANKHEIT, DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF FÜR NACH MEINEM</small> T<small>ODE, SO HAT ER NICHTS</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Weil in all diesen Fällen die Scheidung erst nach dem Tode erfolgen soll, u. ein Toter sich nicht scheiden lassen kann.</i><small>GESAGT; WENN ABER: VON HEUTE AB, FALLS ICH STERBE, VON JETZT AB, FALLS ICH STERBE, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG</small>. S<small>AGTE ER</small>: <small>VON HEUTE AB, NACH MEINEM</small> T<small>ODE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Es ist nicht recht deutlich, ob durch diesen Nachsatz der erste aufgehoben werden soll od. dies eine Bedingung ist: falls der Tod eintritt, sei der Scheidebrief von heute ab gültig.</i>, <small>SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG UND UNGÜLTIG; WENN ER STIRBT, SO IST AN IHR DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA ZU VOLLZIEHEN, NICHT ABER DIE</small> S<small>CHWAGEREHE</small>.  <b>W</b><small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF VON HEUTE AB, FALLS ICH AN DIESER</small> K<small>RANKHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> An der er darniederliegt.</i><small>STERBE, UND DANN AUFGESTANDEN, AUF DER</small> S<small>TRASSE UMHERGEGANGEN, WIEDERUM ERKRANKT UND GESTORBEN IST, SO BEMESSE MAN IHN: IST ER INFOLGE DER ERSTEN</small> K<small>RANKHEIT GESTORBEN, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG, WENN ABER NIGHT, SO IST ER UNGÜLTIG</small>.",
+            "<b>S</b><small>IE DARF MIT IHM</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Die Frau mit ihrem Manne, von dem sie einen Scheidebrief in der oben genannten Weise (mit der Bedingung: von jetzt ab, falls ich sterbe) erhalten hat.</i><small>NUR VOR</small> Z<small>EUGEN ZUSAMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Er könnte ihr beiwohnen u. dies würde als Ehelichung gelten.</i><small>SEIN,</small> SELBST WENN ES EIN S<small>KLAVE ODER EINE</small> S<small>KLAVIN IST, AUSGENOMMEN IHRE EIGENE</small> S<small>KLAVIN, WEIL SIE MIT IHRER</small> S<small>KLAVIN VERTRAUT IST</small>. W<small>AS IST SIE WÄHREND DIESER</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Von der Übergabe des Scheidebriefes bis zu seinem Tode.</i><small>TAGE</small>? R. J<small>EHUDA SAGT,</small> SIE GELTE IN JEDER H<small>INSICHT ALS</small> E<small>HEFRAU</small>; R. J<small>OSE SAGT, SIE SEI GESCHIEDEN UND NICHT GESCHIEDEN</small>.",
+            "<b>S</b><small>AGTE JEMAND</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MIR ZWEIHUNDERT</small> Z<small>UZ GIBST, SO IST SIE GESCHIEDEN, UND SIE GEBE SIE IHM;</small> WENN ABER: MIT DER B<small>EDINGUNG, DASS DU SIE MIR VON JETZT AB BINNEN DREISSIG</small> T<small>AGEN GIBST, SO IST SIE, WENN SIE SIE IHM INNERHALB DREISSIG</small> T<small>AGEN GEGEBEN HAT, GESCHIEDEN, WENN ABER NICHT, NIGHT GESCHIEDEN</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIE͑L SAGTE</small>: E<small>INST SAGTE JEMAND IN</small> Ç<small>AJDAN ZU SEINER</small> F<small>RAU: DA HAST DU DEINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MIR MEIN</small> G<small>EWAND GIBST, UND DAS</small> G<small>EWAND KAM ABHANDEN; DA ENTSCHIEDEN DIE</small> W<small>EISEN, DASS SIE IHM DEN</small> G<small>ELDWERT GEBE</small>.",
+            "<b>W</b><small>IE LANGE MUSS SIE</small>, <small>WENN ER ZU IHR GESAGT HAT</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MEINEN</small> V<small>ATER BEDIENST, MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MEINEN</small> S<small>OHN SÄUGST, IHN SÄUGEN</small>? Z<small>WEI JAHRE</small>; R. J<small>EHUDA SAGT, ACHTZEHN</small> M<small>ONATE</small>. S<small>TIRBT DER</small> S<small>OHN ODER DER</small> V<small>ATER, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG</small>. W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small></small> DA IST DEIN S<small>CHEIDEBRIEF MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MEINEN</small> V<small>ATER ZWEI</small> J<small>AHRE BEDIENST, MIT DER</small> B<small>EDINGUNG, DASS DU MEINEN</small> S<small>OHN ZWEI</small> J<small>AHRE SÄUGST, UND DER</small> S<small>OHN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Od. der Vater, vor Ablauf der vereinbarten Zeit.</i><small>STIRBT, ODER DER</small> V<small>ATER, OHNE VON IHR GEKRÄNKT WORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie zur Ablehnung der Bedingung keinen Anlaß gegeben hat, u. um so mehr, wenn sie den Anlaß hierzu gegeben hat.</i><small>ZU SEIN, DIE</small> B<small>EDIENUNG ABLEHNT, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF UNGÜLTIG</small>; R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIE͑L SAGT, DIESER</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEI GÜLTIG</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIE͑L SAGTE EINE</small> R<small>EGEL</small>: W<small>ENN DAS</small> H<small>INDERNIS NIGHT VON IHR AUSGEHT, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Bei seiner Ausreise.</i><small>GESAGT HAT</small>: D<small>A IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, FALLS ICH VON JETZT AB IN DREISSIG</small> T<small>AGEN NICHT KOMME, UND VON</small> J<small>UDÄA NACH</small> G<small>ALILÄA REIST, SO IST, WENN ER</small> A<small>NTIPATRIS</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Erste Stadt in Galiläa, sodaß da die Ausführung der Bedingung begonnen hat.</i><small>ERREICHT HAT UND UMGEKEHRT IST, DIE BEDINGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Er hat keine 30 Tage in Galiläa geweilt; wenn er zurück nach Antipatris umkehrt u. weiter reist, so ist dies eine ganz andere Reise.</i><small>AUFGEHOBEN</small>. W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>DA JST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, FALLS ICH VON JETZT AB IN DREISSIG</small> T<small>AGEN NICHT KOMME</small>, <small>UND VON</small> G<small>ALILÄA NACH</small> J<small>UDÄA REIST, SO IST, WENN ER DAS</small> D<small>ORF U͑THNAJ</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Erster Ort in Judäa.</i><small>ERREICHT HAT UND UMGEKEHRT IST, DIE</small> B<small>EDINGUNG AUFGEHOBEN</small>. W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, FALLS ICH VON JETZT AB IN DREISSIG</small> T<small>AGEN NICHT KOMME, UND NACH DEM</small> Ü<small>BERSEELANDE REIST, SO IST, WENN ER</small> A͑<small>KKO ERREICHT HAT UND UMGEKEHRT IST, DIE</small> B<small>EDINGUNG AUFGEHOBEN</small>. W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small></small> DA IST DEIN S<small>CHEIDEBRIEF, SOBALD ICH DREISSIG</small> T<small>AGE VON DEINEM</small> G<small>ESICHTE FORT BIN, UND FORTGEHT UND KOMMT, FORTGEHT UND KOMMT, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF, DA ER NICHT MIT IHR ALLEIN ZUSAMMEN WAR, GÜLTIG</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDEBRIEF, FALLS ICH VON JETZT AB IN ZWÖLF</small> M<small>ONATEN NICHT KOMME, UND INNERHALB DER ZWÖLF</small> M<small>ONATE STIRBT, SO IST</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Da die Bedingung erst nach dem Tode erfüllt wird.</i><small>DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF UNGÜLTIG;</small> WENN ABER: DA IST DEIN S<small>CHEIDEBRIEF VON JETZT AB, FALLS ICH VON JETZT AB IN ZWÖLF</small> M<small>ONATEN NICHT KOMME, UND INNERHALB DER ZWÖLF</small> M<small>ONATE STIRBT, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF GÜLTIG</small>. W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>FALLS ICH VON JETZT AB IN ZWÖLF</small> M<small>ONATEN NICHT KOMME, SO SCHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF UND GEBT IHN IHR, UND SIE DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF INNERHALB DER ZWÖLF</small> M<small>ONATF GESCHRIEBEN UND IHR NACH ZWÖLF</small> M<small>ONATEN GEGEBEN HABEN, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF UNGÜLTIG</small>.",
+            "W<small>ENN ER GESAGT HAT</small>: <small>SCHREIBT MEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF UND GEBT IHN IHR, FALLS ICH VON JETZT AB IN ZWÖLF</small> M<small>ONATEN NICHT KOMME, UND SIE IHN INNERHALB DER ZWÖLF</small> M<small>ONATE GESCHRIEBEN UND IHR NACH ZWÖLF</small> M<small>ONATEN GEGEBEN HABEN, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF UNGÜLTIG</small>; R. J<small>OSE SAGT, EIN SOLCHER</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEI GÜLTIG</small>. W<small>ENN SIE IHN NACH ZWÖLF</small> M<small>ONATEN GESCHRIEBEN UND IHR NACH ZWÖLF</small> M<small>ONATEN GEGEBEN HABEN UND ER GESTORBEN IST, SO IST DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF, WENN ER DEM</small> T<small>ODE VORANGING, GÜLTIG, UND WENN DER</small> T<small>OD DEM</small> S<small>CHEIDEBRIEFE VORANGING, UNGÜLTIG; IST DIES UNBEKANNT, SO IST DIES EIN</small> F<small>ALL, VON DEM SIE SAGTEN, SIE SEI GESCHIEDEN UND NICHT GESCHIEDEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND SEINER</small> F<small>RAU EINEN</small> S<small>CHEIDEBRJEF ZUWIRFT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Der auf die Erde fällt.</i>, <small>WAHREND SIE SICH IN IHREM</small> H<small>AUSE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Das ihr persönliches Eigentum ist.</i> <small>ODER IHREM</small> H<small>OFE BEFINDET, SO IST SIE GESCHIEDEN; WENN ER IHN IHR IN SEINEM</small> H<small>AUSE ODER IN SEINEM</small> H<small>OFE ZUWIRFT, SO IST SIE, SELBST WENN ER ZU IHR INS</small> B<small>ETT FÄLLT, NICHT GESCHIEDEN, WENN ABER IN IHREN</small> S<small>CHOSS ODER IN IHR</small> K<small>ÖRBCHEN, SO IST SIE GESCHIEDEN</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN ER ZU IHR GESAGT HAT: NIMM DIESEN</small> S<small>CHULDSCHEIN, ODER WENN SIE IHN HINTER IHM GEFUNDEN HAT, UND SIE IHN LIEST UND SIEHT, DASS ES IHR</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEI, SO IST ER UNGÜLTIG; NUR WENN ER ZU IHR GESAGT HAT: DA IST DEIN</small> S<small>CHEIDERRIEF</small>. W<small>ENN ER IHN IHR IM</small> S<small>CHLAFE IN DIE</small> H<small>AND GELEGT HAT UND SIE ERWACHEND IHN LIEST UND SIEHT, DASS ES IHR</small> S<small>CHEIDEBRIEF SEI, SO IST ER UNGÜLTIG;</small>  <b>W</b><small>ENN SIE AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE STEHT UND ER IHR</small> <small>DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>ZUWIRFT, SO IST SIE, WENN ER IHR NÄHER IST, GESCHIEDEN, WENN ER IHM NÄHER IST, NICHT GESCHIEDEN, UND WENN</small> H<small>ÄLFTE GEGEN</small> H<small>ÄLFTE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Genau zwischen beiden.</i>, <small>GESCHIEDEN UND NICHT GESCHIEDEN</small>.",
+            "D<small>ASSELBE GILT AUCH VON DER</small> A<small>NTRAUUNG UND DASSELBE VON EINER</small> S<small>CHULD</small>. W<small>ENN SEIN</small> G<small>LÄUBIGER ZU IHM GESAGT HAT: WIRF MIR MEINE</small> S<small>CHULD ZU, UND ER SIE IHM ZUGEWORFEN HAT, SO IST, WENN SIE DEM</small> G<small>LÄUBIGER NÄHER IST, DER</small> S<small>CHULDNER IM</small> V<small>ORTEIL</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Er hat sich der Schuld entledigt, u, wenn der Betrag abhanden gekommen ist, so ist er nicht haftbar.</i>,<small> WENN SIE DEM</small> S<small>CHULDNER NÄHER IST, DER</small> S<small>CHULDNER HAFTBAR, UND WENN</small> H<small>ÄLFTE GEGEN</small> H<small>ÄLFTE, SO TEILEN SIE</small>.  <b>W</b><small>ENN SIE AUF DER</small> S<small>PITZE DES</small> D<small>ACHES GESTANDEN UND ER IHR</small> <small>DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>ZUGEWORFEN HAT, SO IST SIE, SOBALD ER DEN</small> L<small>UFTRÄUM DES</small> D<small>ACHES ERREICHT HAT, GESCHIEDEN; WENN ER OBEN UND SIE UNTEN GESTANDEN UND ER IHN IHR ZUGEWORFEN HAT, SO IST SIE, SOBALD ER AUS DEM</small> G<small>EBIETE DES</small> D<small>ACHES GEKOMMEN, AUCH WENN ER</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Bevor er sie erreicht hat.</i><small>VERWISCHT ODER VERBRANNT WORDEN IST, GESCHIEDEN</small>.",
+            "D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, MAN KÖNNE SEINE</small> F<small>RAU MIT EINEM ALTEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFE ENTLASSEN; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS VERBIETET DIES</small>. E<small>IN ALTER</small> S<small>CHEIDEBRIEF HEISST ER, WENN, NACHDEM ER GESCHRIEBEN WORDEN IST</small>, <small>DER</small> E<small>HEMANN</small> <small>MIT IHR ZUSAMMEN WAR</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN ER</small> <small>DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>NACH DER</small> Ä<small>RA EINES UNWÜRDIGEN</small> R<small>EICHES DATIERT HAT, NACH DER</small> Ä<small>RA DES MEDISCHEN</small> R<small>EICHES, NACH DER</small> Ä<small>RA DES GRIECHISCHEN</small> R<small>EICHES, NACH DER</small> Ä<small>RA DES</small> T<small>EMPELBAUES, NACH DER</small> Ä<small>RA DER</small> T<small>EMPELZERSTÖRUNG,</small> ODER WENN ER IM O<small>STEN WAR UND</small> ‘<small>IM</small> W<small>ESTEN</small>’ <small>ODER IM</small> W<small>ESTEN WAR UND</small> ‘<small>IM</small> O<small>STEN</small>’ <small>GESCHRIEBEN HAT, SO MUSS SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie auf Grund eines solchen Scheidebriefes einen anderen geheiratet hat. Es ist ihre Pflicht, den Scheidebrief zu lesen u. ihn auf seine Richtigkeit zu prüfen.</i><small>VOM ERSTEN UND VOM ANDEREN FORT; SIE BENÖTIGT EINES</small> S<small>CHEIDEBRIEFES VOM ERSTEN UND VOM ANDEREN;</small> SIE ERHÄLT M<small>ORGENGABE</small>, F<small>RUCHTGENUSS</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Dh. das Äquivalent, das sie für den ihrem Manne zukommenden Fruchtgenuß von ihren Gütern von diesem zu erhalten hat; nach einer rabb. Bestimmung hat er sie dafür aus der Gefangenschaft auszulösen.</i>, U<small>NTERHALT UND IHRE ABGETRAGENEN</small> K<small>LEIDER WEDER VOM ERSTEN NOCH VOM ANDEREN</small>. H<small>AT SIE SIE VOM ERSTEN ODER VOM ANDEREN ERHALTEN, SO MUSS SIE SIE ZURÜCKGEBEN; IHR</small> K<small>IND VOM ERSTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der erste Mann sie wiedergenommen hat.</i><small>UND VOM ANDEREN IST EIN</small> H<small>URENKIND; WEDER DER ERSTE NOCH DER ANDERE DARF SICH AN IHR</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> An ihrer Leiche, wenn er Priester ist; cf. Lev. 21,1ff.</i><small>VERUNREINIGEN; WEDER DER ERSTE NOCH DER ANDERE HAT</small> A<small>NRECHT AUF IHREN</small> F<small>UND, IHRE</small> H<small>ÄNDEARBEIT ODER DIE</small> A<small>UFHEBUNG IHRER</small> G<small>ELÜBDE</small>. S<small>IE IST UNTAUGLICH,</small> WENN SIE DIE T<small>OCHTER EINES</small> J<small>ISRAÉLITEN IST, FÜR</small><small>DIE</small> P<small>RIESTERSCHAFT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Ein Priester darf sie nicht heiraten; cf. Lev. 21,7.</i>, <small>WENN DIE</small> T<small>OCHTER EINES</small> L<small>EVITEN, FÜR DEN</small> Z<small>EHNTEN, UND WENN DIE</small> T<small>OCHTER EINES</small> P<small>RIESTERS, FÜR DIE</small> H<small>EBE</small>. W<small>EDER DIE</small> E<small>RBEN DES ERSTEN NOCH DIE</small> E<small>RBEN DES ANDEREN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Ihre Kinder vom ersten od. vom anderen.</i><small>ERBEN IHRE</small> M<small>ORGENGABE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Cf. Jab. Fol. 91a.</i>. S<small>IND SIE GESTORBEN, SO VOLLZIEHE DER</small> B<small>RUDER DES ERSTEN UND DER</small> B<small>RUDER DES ANDEREN AN IHR DIE</small> Ḥ<small>ALIÇA UND NICHT DIE</small> S<small>CHWAGEREHE</small>. H<small>AT ER SEINEN</small> N<small>AMEN, IHREN</small> N<small>AMEN, DEN</small> N<small>AMEN SEINER</small> S<small>TADT ODER DEN</small> N<small>AMEN IHRER</small> S<small>TADT GEÄNDERT</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Anders geschrieben, als er da genannt wird, selbst wenn er in einem anderen Orte diesen Namen führt.</i>, <small>SO MUSS SIE VOM ERSTEN UND VOM ANDEREN FORT,</small>",
+            "UND ALL DIESE B<small>ESTIMMUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Die oben beim falsch datierten Scheidebriefe aufgezählt werden.</i><small>GELTEN BEI IHR</small>.  W<small>ENN EINE VON</small> den I<small>NZESTUÖSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Mit denen die Heirat u. auch die Schwagerehe verboten ist; cf. Jab. Fol. 2a.</i>, <small>VON DENEN SIE GESAGT HABEN, IHRE</small> N<small>EBENBUHLERINNEN SEIEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Von der Schwagerehe u. der Ḥaliça.</i><small>ENTBUNDEN, SICH VERHEIRATET HAT, UND ES SICH HERAUSSTELLT, DASS SIE ZWITTERHAFT</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. S. 86 Anm. 9; es stellt sich dadurch heraus, daß ihre Heirat mit dem Verstorbenen ungültig war, so daß die Nebenbuhlerinnen von der Leviratsehe nicht befreit sind.</i><small>IST, SO MÜSSEN DIE ANDEREN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Die Nebenbuhlerinnen, die sich inzwischen verheiratet haben.</i><small>VON DIESEM UND JENEM</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Von ihrem anderen Manne u. von ihrem Eheschwager.</i> <small>FORT, UND ALL DIESE</small> B<small>ESTIMMUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Die oben beim falsch datierten Scheidebriefe aufgezählt werden.</i><small>GELTEN BEI IHNEN</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND SEINE</small> E<small>HESCHWÄGERIN GENOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Sodaß ihre Nebenbuhlerin sich anderweitig verheiraten darf, da die Schwagerehe nur an einer Frau zu vollziehen ist.</i><small>UND IHRE NEBENBUHLERIN EINEN ANDEREN GEHEIRATET HAT, UND ES SICH HERAUSSTELLT, DASS JENE ZWITTERHAFT</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Sodaß die Schwagerehe an der anderen zu vollziehen war.</i><small>IST, SO MUSS SIE VON DIESEM UND JENEM</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Von ihrem anderen Manne u. von ihrem Eheschwager.</i><small>FORT, UND ALL DIESE</small> B<small>ESTIMMUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Die oben beim falsch datierten Scheidebriefe aufgezählt werden.</i><small>GELTEN BEI IHR</small>.",
+            "W<small>ENN DER</small> S<small>CHREIBER FÜR DEN</small> M<small>ANN DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF UND FÜR DIE</small> F<small>RAU DIE</small> Q<small>UITTUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Über die Morgengabe, die der Mann ihr bei der Scheidung auszuzahlen hat.</i><small>GESCHRIEBEN UND IRRTÜMLICH DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF DER</small> F<small>RAU UND DIE</small> Q<small>UITTUNG DEM</small> M<small>ANNE GEGEBEN HAT, UND DIESE SIE EINANDER AUSGEHÄNDIGT HABEN,</small> UND NACH EINER Z<small>EIT</small><sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem die Frau einen anderen geheiratet hat.</i><small>DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF BEIM</small> M<small>ANNE UND DIE</small> Q<small>UITTUNG BEI DER</small> F<small>RAU ZUM</small> V<small>ORSCHEIN KOMMT, SO MUSS SIE VOM ERSTEN UND VOM ANDEREN FORT, UND ALL DIESE</small> B<small>ESTIMMUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Die oben beim falsch datierten Scheidebriefe aufgezählt werden.</i><small>GELTEN BEI IHR</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, WENN DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF SOFORT ZUM</small> V<small>ORSCHEIN KOMMT, SEI ER UNGÜLTIG, WENN ABER NACH EINER</small> Z<small>EIT, SEI ER GÜLTIG, DA DER ERSTE NICHT BEFUGT IST, DEN ANDEREN UM SEIN</small> R<small>ECHT ZU BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Dies könnte eine Verabredung zwischen dem ersten Ehemanne u. der Frau sein.</i>.  <b>W</b><small>ENN ER</small> <small>EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>GESCHRIEBEN HAT, UM SICH VON SEINER</small> F<small>RAU SCHEIDEN ZU LASSEN, UND DAVON ABGEKOMMEN IST, SO HAT ER SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, FÜR DIE</small> P<small>RIESTERSCHAFT UNTAUGLICH GEMACHT; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SELBST WENN ER IHN IHR BEDINGUNGSWEISE GEGEBEN HAT UND DIE</small> B<small>EDINGUNG NICHT ERFÜLLT WORDEN IST, HABE ER SIE FÜR DIE</small> P<small>RIESTERSCHAFT NICHT UNTAUGLICH GEMACHT</small>.",
+            "<b>W</b><small>ENN JEMAND SIGH VON SEINER</small> F<small>RAU SCHEIDEN LIESS UND SIE DARAUF MIT IHM IN EINER</small> H<small>ERBERGE ÜBERNACHTETE, SO BENÖTIGT SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, KEINES ANDEREN</small> S<small>CHEIDEBRIEFES VON IHM; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SIE BENÖTIGE VON IHM EINES ANDEREN</small> S<small>CHEIDEBRIEFES</small>. D<small>IES NUR DANN, WENN SIE AUS DER</small> V<small>ERHEIRATUNG GESCHIEDEN WORDEN IST, WENN SIE ABER AUS DER</small> V<small>ERLOBUNG GESCHIEDEN WORDEN IST, PFLICHTEN ALLE BEI, DASS SIE KEINES ANDEREN</small> S<small>CHEIDEBRIEFES VON IHM BENÖTIGE, WEIL ER MIT IHR NICHT VERTRAUT IST</small>. <sup class=\"footnote-marker\">ix 2</sup> <b>W</b><small>ENN ER SIE AUF</small> G<small>RUND EINES GLATZENHAFTEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFES</small><sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Bei einem solchen folgt auf jede Zeile eine freie Stelle, auf die die geschriebene gefaltet wird (entspricht der sog. gefalteten Urkunde, worüber Bb. Fol. 160a Anm. 2), jede Zeile wird auf der Rückseite von einem Zeugen unterschrieben; die Anzahl der Zeugenunterschriften muß somit der Anzahl der Falten entsprechen. Diese mit schwierigen Manipulationen verbundene Art von Scheidebriefen ist wohl zur Erschwerung der Scheidung eingeführt worden.</i><small>GEHEIRATET HAT, SO MUSS SIE VOM ERSTEN UND VOM ANDEREN FORT, UND JENE</small> ALLE B<small>ESTIMMUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Die oben beim falsch datierten Scheidebriefe aufgezählt werden.</i><small>GELTEN BEI IHR</small>.",
+            "J<small>EDER DARF</small> <small>DIE</small> Z<small>EUGENUNTERSCHRIFT</small> <small>DES GLATZENHAFTEN</small> S<small>CHEIDEBRIEFES ERGÄNZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Da nur 2 bezw. 3 zulässige Zeugen erforderlich sind.</i>– <small>SO</small> B<small>EN</small> N<small>ANNOS</small>; R. A͑<small>QIBA SAGT, NUR</small> V<small>ERWANDTE, DIE SONST ALS</small> Z<small>EUGEN ZULÄSSIG SIND, DÜRFEN SIE ERGÄNZEN</small>. E<small>IN GLATZENHAFTER</small> S<small>CHEIDEBRIEF IST DER, DER MEHR</small> F<small>ALTEN HAT ALS</small> Z<small>EUGENUNTERSCHRIFTEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>JEMAND SICH VON SEINER</small> F<small>RAU SCHEIDEN LÄSST UND ZU IHR</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Bei der Übergabe des Scheidebriefes.</i> <small>SPRICHT: SEI NUN JEDERMANN ERLAUBT, NUR</small> <small>NICHT</small> <small>JENEM, SO IST SIE, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, ERLAUBT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Jedem anderen; die Scheidung ist gültig.</i>, <small>UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, VERBOTEN</small>. W<small>AS MACHE ER</small>? E<small>R NEHME IHR</small> <small>DEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF</small> <small>AB, GEBE IHN IHR ZURÜCK UND SPRECHE ZU IHR: SEI NUN JEDEM</small> M<small>ENSCHEN ERLAUBT</small>. H<small>AT ER ES HINEINGESCHRIEBEN, SO IST ER, SELBST WENN ER ES WIEDER AUSRADIERT, UNGÜLTIG</small>.",
+            "S<small>AGTE ER</small>: <small>SEI JEDERMANN ERLAUBT, NUR</small> <small>NICHT</small> <small>MEINEM</small> V<small>ATER, DEINEM</small> V<small>ATER, MEINEM</small> B<small>RUDER, DEINEM</small> B<small>RUDER, EINEM</small> S<small>KLAVEN, EINEM</small> N<small>ICHTJUDEN, ODER SONST EINEM, DESSEN</small> A<small>NTRAUUNG MIT IHR UNGÜLTIG IST, SO IST</small> <small>DIE</small> S<small>CHEIDUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Da eine Antrauung mit diesen Personen ungültig ist, so gilt dies nicht als Einschränkung der Scheidung.</i><small>GÜLTIG</small>. S<small>AGTE ER</small>: <small>SEI JEDERMANN ERLAUBT, NUR</small> <small>NICHT</small> <small>ALS</small> W<small>ITWE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie eine solche ist.</i><small>EINEM</small> H<small>OCHPRIESTER, ALS</small> G<small>ESCHIEDENE ODER</small> H<small>ALUÇA EINEM GEMEINEN</small> P<small>RIESTER, ALS</small> H<small>URENKIND ODER</small> N<small>ETHINA EINEM</small> J<small>ISRAÉLITEN, ALS</small> J<small>ISRAÉLITIN EINEM</small> H<small>URENKIND ODER EINEM</small> N<small>ATHIN, ODER SONST EINEM, DESSEN</small> A<small>NTRAUUNG MIT IHR GÜLTIG, WENN AUCH VERBOTEN IST, S IST</small> <small>DIE</small> S<small>CHEIDUNG</small> <small>UNGÜLTIG</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die Antrauung mit den genannten Personen ist zwar verboten, jed, gültig, somit ist die Scheidung eine eingeschränkte.</i>.",
+            "<b>D</b><small>ER WESENTLICHE</small> T<small>EXT DES</small> S<small>CHEIDEBRIEFES IST: DU BIST NUN JEDERMANN ERLAUBT</small>. R. J<small>EHUDA SAGT</small>, <small>MAN SCHREIBE</small> <small>AUCH: DIES DIENE DIR VON MIR ALS</small> T<small>RENNUNGSSCHRIFT, ENTLASSUNGSBRIEF UND</small> S<small>CHEIDUNGSURKUNDE, UM ZU GEHEN UND JEDERMANN NACH</small> B<small>ELIEBEN ZU HEIRATEN</small>. D<small>ER WESENTLICHE</small> T<small>EXT DES</small> F<small>REILASSUNGSBRIEFES</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Für Sklaven.</i><small>IST : DU BIST NUN EIN</small> F<small>REIER, DU GEHÖRST NUN DIR SELBER</small>.",
+            "<b>D</b><small>REI</small> S<small>CHEIDEBRIEFE SIND UNGÜLTIG, HAT SIE ABER GEHEIRATET, SO IST DAS</small> K<small>IND LEGITIM:</small> DER VON SEINER H<small>AND GESCHRIEBEN IST UND KEINE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>HAT, DER</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small>, <small>ABER KEIN</small> D<small>ATUM HAT, DER EIN</small> D<small>ATUM HAT, ABER NUR EIN</small> Z<small>EUGE</small> <small>UNTERSCHRIEBEN</small> <small>IST</small>. D<small>IESE DREI</small> S<small>CHEIDEBRIEFE SIND UNGÜLTIG; FALLS SIE ABER GEHEIRATET HAT, IST DAS</small> K<small>IND LEGITIM</small>. R. E<small>LIEZER SAGT, AUCH WENN ER KEINE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>HAT, ER IHN IHR ABER VOR</small> Z<small>EUGEN GEGEBEN HAT, SEI ELI GÜLTIG UND SIE KÖNNE</small> <small>DAMIT IHRE</small> M<small>ORGENGABE</small> <small>VON VERÄUSSERTEN</small> G<small>ÜTERN EINFORDERN, DENN DIE</small> U<small>NTERSCHRIFT DER</small> Z<small>EUGEN AUF EINER</small> U<small>RKUNDE IST NUR EINE VORSORGENDE</small> I<small>NSTITUTION</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Tatzeugen sterben können.</i>.",
+            "<b>W</b><small>ENN ZWEI IHRE GLEICHMÄSSIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Namen übereinstimmen.</i>S<small>CHEIDEBRIEFE GESCHICKT HABEN UND DIESE MIT EINANDER VERMISCHT WORDEN SIND, SO GEBE MAN BEIDE DER EINEN</small> F<small>RAU</small> <small>UND BEIDE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Jede wird dann mit dem für sie bestimmten geschieden.</i><small>DER ANDEREN; DAHER IST, WENN EINER VON IHNEN ABHANDEN GEKOMMEN IST, DER ANDERE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Da hinsichtl. jeder der beiden Frauen angenommen werden kann, er sei für die andere geschrieben worden.</i><small>NICHTIG</small>. W<small>ENN FÜNF GEMEINSCHAFTLICH EINEN</small> S<small>CHEIDEBRIEF GESCHRIEBEN HABEN</small>: N. L<small>ÄSST SICH VON</small> N. <small>SCHEIDEN UND</small> N. <small>VON</small> N., <small>UND DIE</small> Z<small>EUGEN UNTEN</small> <small>UNTERSCHRIEBEN HABEN</small>, <small>SO IST ER FÜR ALLE GÜLTIG UND IST JEDER BESONDERS EINZUHÄNDIGEN;</small> WENN ABER FÜR JEDEN EIN BESONDERER T<small>EXT GESCHRIEBEN WORDEN IST UND DIE</small> Z<small>EUGEN UNTEN</small> <small>UNTERSCHRIEBEN HABEN</small>, <small>SO IST DERJENIGE GÜLTIG, MIT DEM DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN ANSCHLIESSEND</small> <small>GELESEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Der letzte, da die Zeugenunterschriften sich viell. nur auf diesen beziehen.</i>werden.",
+            "<b>W</b><small>ENN ZWEI</small> S<small>CHEIDEBRIEFE NEBEN EINANDER</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Zwei von einander vollständig getrennte Scneidebriefe auf einem Blatte Pergament.</i><small>GESCHRIEBEN, UND UNTEN ZWEI</small> Z<small>EUGEN UNTEREINANDER HEBRÄISCH UND ZWEI</small> Z<small>EUGEN UNTEREINANDER GRIECHISCH UNTERSCHRIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Zeugenunterschrift, die den Namen des Zeugen u. seines Vaters enthält (beispielsweise: Reúben, Sohn Ja͑qobs, Zeuge), sich in der Mitte, unter beiden Scheidebriefen, befindet, so ergibt es sich, daß von der hebräischen Unterschrift der Name des Zeugen u. das W. ‘Sohn’ rechts u. der Name des Vaters u. das W. ‘Zeuge’ links, u. von der griechischen (od. sonst einer okzidentalischen Schrift, die von links nach rechts geschrieben wird) Unterschrift der Name des Zeugen u. das W. ‘Sohn’ links u. der Name des Vaters u. das W. ‘Zeuge’ rechts sich befinden.</i><small>SIND, SO IST DER, DEM DIE ERSTEN</small> Z<small>EUGEN SICH ANSCHLIESSEN, GÜLTIG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Befinden sich die hebräischen Unterschriften oben, so ist der rechte Scheidebrief gültig, befinden sich die griechischen oben, so ist der linke gültig, da der Name des Zeugen die Hauptsache ist.</i>. W<small>ENN EIN ZEUGE HEBRÄISCH, EIN</small> Z<small>EUGE GRIECHISCH, EIN</small> Z<small>EUGE HEBRÄISCH UND EIN</small> Z<small>EUGE GRIECHISCH UNTEREINANDER UNTERSCHRIEBEN IST, SO SIND BEIDE UNGÜLTIG</small> .<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Da keinem von beiden 2 gültige Unterschriften sich anschließen.</i>",
+            "<b>W</b><small>ENN ETWAS VOM</small> S<small>CHEIDEBRIEFE</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Vom Texte desselben.</i><small>ZURÜCKGEBLIEBEN IST UND ER ES AUF DIE ZWEITE</small> K<small>OLUMNE GESCHRIEBEN HAT, UND DIE</small> Z<small>EUGEN UNTEN</small> <small>UNTERSCHRIEBEN HABEN</small>, <small>SO IST ER GÜLTIG</small>. W<small>ENN DIE</small> Z<small>EUGEN AM</small> K<small>OPFE DER</small> K<small>OLUMNE, AN DER</small> S<small>EITE ODER BEI EINEM EINFACHEN AUF DER</small> R<small>ÜCKSEITE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Während bei einem gefalteten (vgl. S. 464 Anm. 145) die Zeugenunterschriften sich auf der Rückseite befinden müssen.</i><small>UNTERSCHRIEBEN SIND, SO IST ER UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN MAN DEN KOPF DES EINEN NEBEN DEN</small> K<small>OPF DES ANDEREN GESETZT HAT UND DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>SICH IN DER</small> M<small>ITTE BEFINDEN, SO SIND BEIDE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Da sie sich weder dem einen noch dem anderen anschließen.</i><small>UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN DAS</small> E<small>NDE DES EINEN AN DAS</small> E<small>NDE DES ANDEREN UND DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>SICH IN DER</small> M<small>ITTE BEFINDEN, SO IST DER, DEM DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>SICH ANSCHLIESSEN, GÜLTIG</small>. W<small>ENN DEN</small> K<small>OPF DES EINEN AN DAS</small> E<small>NDE DES ANDEREN UND DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>SICH IN DER</small> M<small>ITTE BEFINDEN, SO IST DER, DEM DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>SICH AM</small> E<small>NDE ANSCHLIESSEN, GÜLTIG</small>.",
+            "W<small>ENN DER</small> S<small>CHEIDEBRIEF HEBRÄISCH IST UND DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFTEN</small> <small>GRIECHISCH, ODER ER GRIECHISCH UND DIE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UINTERSCHRIFTEN</small> <small>HEBRÄISCH, ODER WENN EINE</small> Z<small>EUGEN</small><small>UNTERSCHRIFT</small> <small>HEBRÄISCH UND EINE GRIECHISCH IST, ODER WENN DER</small> S<small>CHREIBER IHN GESCHRIEBEN UND EIN</small> Z<small>EUGE</small> <small>UNTERSCHRIEBEN</small> <small>HAT, SO IST ER GÜLTIG</small>. S<small>TEHT DARIN</small>: ‘N., Z<small>EUGE</small>’, <small>SO IST ER GÜLTIG; WENN</small>: ‘S<small>OHN DES</small> N., Z<small>EUGE</small>’, <small>SO IST ER GÜLTIG; WENN</small>: ‘N., S<small>OHN DES</small> N.’, <small>ABER NICHT</small> ‘Z<small>EUGE</small>’, <small>SO IST ER GÜLTIG</small>. S<small>O VERFUHREN AUCH DIE</small> V<small>ORNEHMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Die sich einer kurzen Fassung bedienten.</i><small>IN</small> J<small>ERUŠALEM</small>. W<small>ENN ER</small> <small>NUR</small> <small>SEINEN</small> B<small>EINAMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Nach der t.schen Auslegung: Stamm- od. Familienname.</i><small>UND IHREN</small> B<small>EINAMEN GESCHRIEBEN HAT, SO IST ER GÜLTIG</small>.  <b>D</b><small>ER ERZWUNGENE</small> S<small>CHEIDEBRIEP IST, WENN DURCH</small> J<small>ISRAÉLITEN, GÜLTIG, UND WENN DURCH</small> N<small>ICHTJUDEN, UNGÜLTIG</small>. W<small>ENN</small> N<small>ICHTJUDEN IHN PRÜGELN UND ZU IHM SAGEN: TU, WAS DER</small> J<small>ISRAÉLIT DIR SAGT, SO IST ER GÜLTIG</small>.",
+            "W<small>ENN ÜBER SIE IN DER</small> S<small>TADT DAS</small> G<small>ERÜCHT GEHT, DASS SIE ANGETRAUT SEI, SO GILT SIE ALS ANGETRAUT, DASS SIE GESCHIEDEN SEI, SO GILT SIE ALS GESCHIEDEN, NUR DARF DAMIT KEINE</small> A<small>BSCHWÄCHUNG VERBUNDEN SEIN</small>. W<small>AS HEISST EINE</small> A<small>BSCHWÄCHUNG</small>? W<small>ENN ES HEISST</small>: <small>JENER LIESS SICH VON SEINER</small> F<small>RAU SCHEIDEN, ABER UNTER EINER</small> B<small>EDINGUNG, JENER WARF IHR DIE</small> A<small>NTRAUUNGSURKUNDE ZU, JEDOCH IST ES ZWEIFELHAFT, OB SIE IHR ODER IHM</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> In diesem Falle ist die Antrauung ungültig.</i><small>NÄHER WAR, SO IST DIES EINE</small> A<small>BSCHWÄCHUNG</small>.",
+            "D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, MAN DÜRFE SICH VON SEINER</small> F<small>RAU NUR DANN SCHEIDEN LASSEN, WENN MAN AN IHR ETWAS</small> S<small>CHÄNDLICHES GEFUNDEN HAT, DENN ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Dt. 24,1.</i><i>denn er fand an ihr etwas Schändliches</i>; <small></small> DIE S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SELBST WENN SIE IHM DIE</small> S<small>UPPE VERSALZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Od. anbrennen, verderben.</i><small>HAT, DENN ES HEISST</small>: <i>denn er fand an ihr etwas Schändliches</i>; R. A͑<small>QIBA SAGT, SELBST WENN ER EINE ANDERE SCHÖNER ALS SIE FINDET, DENN ES HEISST</small>: <sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Dt. 24,1.</i><i>wenn sie keine Gunst in seinen Augen findet</i>."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json

@@ -0,0 +1,118 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
+    "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
+    "status": "locked",
+    "license": "PD",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<small>א</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, \nצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\". \nרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאַף הַמֵּבִיא מֵרְקָם וּמִן הַהֶגֶר.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\", \nאֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהַמּוֹלִיךְ. \nוְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה [בִ]מְדִינַת הַיָּם, &lt;הבי\"ת מחוקה&gt;\nצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\", \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ מֵהַגְמוֹנְיָה לְהַגְמוֹנְיָה. \n",
+            "<small>ב</small>\nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמֵרְקָם לַמִּזְרָח וּרְקָם כַּמִּזְרָח, \nמֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם, \nמֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן וְעַכּוֹ כַצָּפוֹן.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nעַכּוֹ כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּים. \n",
+            "<small>ג</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, \nאֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\", \nאִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, \nנִתְקַיַּם בְּחוֹתָמָיו.  \nוְהַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, \nאֵינוּ יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\", \nאִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, \nנִתְקַיַּם בְּחוֹתָמָיו.  \n",
+            "<small>ד</small>\nאֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שַׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, \nשָׁוִים בַּמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא.  \nזוֹ אַחַת מִן הַדְּרָכִים \nשֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשַׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. \n",
+            "<small>ה</small>\nכָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, \nחוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשַׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. \nמַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עָתְנִי גֵּט אִשָּׁה, \nוְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר.  \nכָּל הָאַשְׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִם, \nאַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, \nחוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשַׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכֻּלָּם כְּשֵׁרִים, \nלֹא הָזְכָּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנֶּעֱשׁוּ לַהֶדְיוֹט. \n",
+            "<small>ו</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטַר שַׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחְזִיר.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְשַׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, \nלְפִי שֶׁזָּכִים לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, \nוְאֵין חָבִים לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. \nשֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁי, \nוְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוּ רַשַּׁי.  \nאָמַר לָהֶן: \nוַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה, \nכַּשֵּׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ? \nאָמְרוּ לוֹ: \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ.  \nהָאוֹמֵר: \n\"תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי, &lt;תֵּן&gt;\nוּשְׁטַר שַׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי!\" \nוּמֵת, \nלֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. \n\"תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי!\" \nוּמֵת, \nיִתְּנוּ לְאַחַר הַמִּיתָה. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב, אֲבָל לֹא בְפָנַי נִתְחַתַּם\"; \n\"בְּפָנַי נִתְחַתַּם, אֲבָל לֹא בְפָנַי נִכְתַּב\"; \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נִתְחַתַּם חֶצְיוֹ\"; \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נִתְחַתַּם כֻּלּוֹ\", \nפָּסוּל.  \nאֶחָד אוֹמֵר \"בְּפָנַי נִכְתַּב\", \nוְאֶחָד אוֹמֵר \"בְּפָנַי נִתְחַתַּם\", \nפָּסוּל.  \nשְׁנַיִם אוֹמְרִין \"בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב\", \nוְאֶחָד אוֹמֵר \"בְּפָנַי נִתְחַתַּם\", \nפָּסוּל. \nוּרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.  \nאֶחָד אוֹמֵר \"בְּפָנַי נִכְתַּב\", \nוּשְׁנַיִם אוֹמְרִין \"בְּפָנֵינוּ נִתְחַתַּם\", \nכָּשֵׁר. \n",
+            "<small>ב</small>\nנִכְתַּב בַּיּוֹם וְנִתְחַתַּם בַּיּוֹם, \nבַּלַּיְלָה וְנִתְחַתַּם בַּלַּיְלָה, \nבַּלַּיְלָה וְנִתְחַתַּם בַּיּוֹם, \nכָּשֵׁר.  \nבַּיּוֹם וְנִתְחַתַּם בַּלַּיְלָה, \nפָּסוּל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, \nשֶׁהָיָה רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתָּבוּ בַיּוֹם וְנִתְחַתְּמוּ בַלַּיְלָה, \nפְּסוּלִין, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים. \n",
+            "<small>ג</small>\nבַּכֹּל כּוֹתְבִים: \nבַּדְּיוֹ, בַּסִּקְרָא, בְּקוֹמוֹס, וּבִקְלָקַנְתוֹס, \nוּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם.  \nאֵין כּוֹתְבִין לֹא בְמַשְׁקִים, \nוְלֹא בְמֵי פֵרוֹת, \nוְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוּ שֶׁלְּקַיָּמָה. \nעַל הַכֹּל כּוֹתְבִין: \nעַל הֶעָלֶה שֶׁלַּזַּיִת, \nוְנוֹתְנִין לָהּ אֶת הַזַּיִת.\nוְעַל הַקֶּרֶן שֶׁלַּפָּרָה, \nלָהּ אֶת הַפָּרָה. \nעַל וְנוֹתְנִין יָד שֶׁלָּעֶבֶד, \nוְנוֹתְנִין לָהּ אֶת הָעֶבֶד.  \nרְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: \nאֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, \nאַף לֹא עַל הָאֳכָלִים. \n",
+            "<small>ד</small>\nאֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.  \nכְּתָבוֹ בִמְחֻבָּר, וּתְלָשׁוֹ וְחִתְּמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ, \nכָּשֵׁר. \nרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, \nעַד שֶׁתְּהֵא כְתִיבָתוֹ וְחִתּוּמוֹ בַתָּלוּשׁ.  \nרְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה אוֹמֵר: \nאֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק, \nוְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף. \nוַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַכֹּל כְּשֵׁרִים לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט, \nאֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן.  \nהָאִשָּׁה כוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ, \nוְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ, \nשֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתָמָיו.  \nהַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהָבִיא אֶת הַגֵּט, \nחוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, סוֹמֵא וְנָכְרִי. \n",
+            "<small>ו</small>\nקִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל, \nחֵרֵשׁ וְנִתְפַּקַּח, \nסוֹמֵא וְנִתְפַּתַּח, \nשׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, \nנָכְרִי וְנִתְגַּיַּר, \nפָּסוּל.  \n\n<small>ז</small>\nאֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרַשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקַּח, \nפִּתֵּחַ וְנִסְתַּמָּא וְחָזַר וְנִתְפַּתַּח, \nשָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה, \nכָּשֵׁר.  \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְדַעַת, כָּשֵׁר. \n",
+            "<small>ח</small>\nאַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר \"מֵת בַּעְלָהּ\", \nנֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ: \nחֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, \nוְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעְלָהּ.  \nמַה בֵּין גֵּט לַמִּיתָה? \nשֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.  \nהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה גִטָּהּ, \nוּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה לוֹמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\". \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nכָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה, פָּסוּל.  \nכֵּיצַד? \nהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל הַסּוֹפְרִים מַקְרִים: \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי\", \nוְאָמַר \"זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי\", \nפָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ.  \nיוֹתֵר מִכֵּן: &lt;יתר&gt;\nכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, \nמְצָאוֹ בֶן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: \n\"שְׁמִי כִשְׁמָךְ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתָּךְ\", \nפָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ.  \nיוֹתֵר מִכֵּן: &lt;יתר&gt;\nיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁוִים, \nכָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה, \nלֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. \nיוֹתֵר מִכֵּן: &lt;יתר&gt;\nאָמַר לַלִּבְלָר: \n\"כְּתֹב אֵי זוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ\", \nפָּסוּל מִלְּגָרֵשׁ בּוֹ. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַכּוֹתֵב תּוֹפְסֵי גִטִּים, \nצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה, \nוּמְקוֹם הַזְּמַן; \nשְׁטַר מַלְוָה, \nצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלֹוֶה וּמְקוֹם הַמַּלְוֶה, \nוּמְקוֹם הַמָּעוֹת, וּמְקוֹם הַזְּמַן; \nשְׁטָרֵי מַקָּח, \nצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר, \nוּמְקוֹם הַמָּעוֹת, וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה, וּמְקוֹם הַזְּמַן, \nמִפְּנֵי הַתַּקָּנָה.  \nרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּכֻלָּם.  \nרְבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּם, \nחוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כד,ג) \n\"וְכָתַב לָהּ\", לִשְׁמָהּ. \n",
+            "<small>ג</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט וְאָבַד מִמֶּנּוּ, \nאִם מְצָאוֹ עַל אֲתָר, כָּשֵׁר, \nוְאִם לָאו, פָּסוּל. \nמְצָאוֹ בַחֲפִיסָה אוֹ בִגְלוֹסְקְמָא, &lt;glōssókomon: קופסה.=\"\" בגלוקומא=\"\"&gt;\nאִם הִכִּירוֹ, כָשֵׁר.  \nהַמֵּבִיא גֵּט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, \nנוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.  \nבַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, \nוְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, \nאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.  \nהַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, \nמַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. \n",
+            "<small>ד</small>\nשְׁלֹשָׁה דְבָרִים \nאָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן פַּרְטָה לִפְנֵי חֲכָמִים, \nוְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו: &lt;ניקיימו על&gt;\nעַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַרְקוֹם, &lt;kharákōma: גדר=\"\" עמודי=\"\" עץ,=\"\" מחנה=\"\" מבוצר=\"\"&gt;\nוְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, \nוְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן, \nשֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין; \nאֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, &lt;כורקום&gt;\nוּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם, \nוְעַל הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג, \nנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים: \nבַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, \nלֹא תֹאכַל בִּתְרוּמָה. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה, \nהֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר.  \nאִם אָמַר לוֹ: \n\"טֹל לִי מִמֶּנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי\", \nלֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְיַד אַחֵר, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְיַד אַחֵר. \n",
+            "<small>ו</small>\nהַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה, \nעוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\". \nאֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם\". \nאֶלָּא אוֹמֵר: \n\"שְׁלוּחַ בֵּית דִּין אָנִי\". \n",
+            "<small>ז</small>\nהַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן, וְאֶת הַלֵּוִי, וְאֶת הֶעָנִי, \nלִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן, \nמַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין, \nוְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֵּא מֵת כֹּהֵן, אוֹ לֵוִי, \nאוֹ שֶׁמֵּא הֶעְשִׁיר הֶעָנִי.  \nמֵתוּ, \nצָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים; \nוְאִם הִלְוָן בִּפְנֵי בֵית דִּין, \nאֵינוּ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת. \n",
+            "<small>ח</small>\nהִנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, \nמָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, \nמַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין.  \nוְאִם אָבָדוּ, \nהֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת.  \nדִּבְרֵי רְבִּי אֶלִיעֶזֶר.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן: \nבְּקָדִים שֶׁלְּמוֹצָאֵי הֶחָג, \nוּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, \nבְּשָׁעַת כְּנֵיסַת מַיִם לַבֹּסֶר. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ, \nאוֹ שֶׁשִּׁלַּח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ, אָמַר לוֹ: \n\"גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לָךְ בָּטֵל הוּא\", \nהֲרֵי זֶה בָטֵל.  \nקִדֵּם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ, \nאוֹ שֶׁשִּׁלַּח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ, אָמַר לָהּ: \n\"גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לִיךְ בָּטֵל הוּא\", \nהֲרֵי זֶה בָטֵל.  \nאִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט עַל יָדָהּ, \nאֵינוּ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ. \n",
+            "<small>ב</small>\nבָּרִאשׁוֹנָה, \nהָיָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ. \nהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.  \nבָּרִאשׁוֹנָה, \nהָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. \nהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב: \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֶּשׁ לוֹ, \nאִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שׁוּם שֶׁיֶּשׁ לָהּ\", \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ג</small>\nאֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִשְׁבוּעָה.  \nנִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעַ. \nהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, \nשֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְתוֹמִים כָּל שֶּׁיִּרְצוּ, \nוְגוֹבָה אֶת כְּתֻבָּתָהּ.  \nוְהָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.  \nהֶלֵּל הִתְקִין לִפְרוֹזְבּוֹל, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ד</small>\nעֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ, \nלְשֵׁם עֶבֶד, יִשְׁתַּעְבֵּד, \nלְשֵׁם בֶּן חֹרִין, לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יִשְׁתַּעְבֵּד.  \nעֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִיקִי לַאֲחֵרִים וְשִׁחְרְרוֹ, \nשׁוּרַת הַדִּין, אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם.  \nאֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, \nכּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חֹרִין, \nוְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאֵינוּ כוֹתֵב, אֶלָּא מְשַׁחְרֵר. \n",
+            "<small>ה</small>\nמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חֹרִין, \nעוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד, \nוְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד.  \nכְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל.  \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nתִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם. \nלִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוּ יָכוֹל, בַּת חֹרִין אֵינוּ יָכוֹל.  \nיִבָּטֵל? \nוַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה וְרִבְיָה, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה מה,יח) \n\"לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ\"! \nאֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, \nכּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִים, \nוְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָמָיו.  \nחָזְרוּ בֵית הֶלֵּל לְהוֹדוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. \n",
+            "<small>ו</small>\nהַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם אוֹ לְחוּץ לָאָרֶץ, \nיָצָא בֶן חוֹרִין.  \nאֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים יָתֵר עַל דְמֵיהֶם, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.  \nוְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִים, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nמִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִים.  \nאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם \nיָתֵר עַל דְמֵיהֶם, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ, \nמִשֵּׁם שֵׁם רָע, לֹא יַחְזִיר; \nמִשֵּׁם נֶדֶר, לֹא יַחְזִיר.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ הָרַבִּים, לֹא יַחְזִיר, \nוְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בוֹ הָרַבִּים, יַחְזִיר.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nכָּל נֶדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לֹא יַחְזִיר, \nוְשֶׁאֵינוּ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, יַחְזִיר.  \nאָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר: \nלֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה.  \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה בִרְבִּי יְהוּדָה: \nמַעֲשֶׂה בְצַיְדָן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי מְגָרְשִׁיךְ\", וְגֵרְשָׁהּ, &lt;מְגָרְשֵׁךְ&gt;\nוְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִין שֶׁיַּחְזִירֶנָּה, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשֵּׁם אַיְלוֹנִית, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nלֹא יַחְזִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nיַחְזִיר.  \nנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, \nוְהִיא תּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה: \nאוֹמְרִים לָהּ: \n\"שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ\". \n",
+            "<small>ט</small>\nהַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לַגּוֹי, \nאֵין פּוֹדִין אוֹתָן, \nאֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.  \nהַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לַנָּכְרִי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל, \nהַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּכּוּרִים, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִדִּית, &lt;הַנְּזִקִין&gt;\nוּבַעַלֵי הַחוֹב בַּבֵּינוֹנִית, \nוּכְתֻבַּת אִשָּׁה בַזִּבּוּרִית.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בַבֵּינוֹנִית. \n",
+            "<small>ב</small>\nאֵין נִפְרָעִים מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים \nמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חֹרִין, \nאֲפִלּוּ הֵן הַזִּבּוּרִית.  \nאֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית. \n",
+            "<small>ג</small>\nאֵין מוֹצִיאִין לְאוֹכֶלֶת הַפֵּרוֹת, \nוְלִשְׁבַח הַקַּרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְלַבָּנוֹת \nמִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם.  \nהַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשָּׁבַע, &lt;זאת הוספת המגיה&gt;\nמִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ד</small>\nיְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, \nאוֹ שֶׁמִּנָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפִּיטְרוֹפּוֹס, \nחַיָּב לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתֵיהֶן.  \nאַפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבַע; \nמִנּוּהוּ בֵית דִּין, לֹא יִשָּׁבַע.  \nאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: \nחִלּוּף הַדְּבָרִים.  \nהַמְטַמֵּא וְהַמַדְמָע וְהַמְנַסֵּךְ, &lt;והמדמיע&gt;\nשׁוֹגֵג, פָּטוּר, \nוּמֵזִיד, חַיָּב.  \nוְהַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַמִּקְדָּשׁ מְזִידִים, \nחַיָּבִים. \n",
+            "<small>ה</small>\nהֵעִיד רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה, \nעַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, \nשֶׁהִיא יוֹצָא בַגֵּט. \nוְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, \nשֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, \nוְאִם מֵתָה, \nבַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ. \nוְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָיוֹ בַבִּירָה, \nשֶׁיִתֵּן אֶת דָּמָיו, \n(מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים.) \nוְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים, \nשֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, \nמִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. \n",
+            "<small>ו</small>\nלֹא הָיָה סִיקְרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה, \nמֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְהֵילָךְ, יֶשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן.  \nכֵּיצַד? \nלָקַח מִן הַסִּיקְרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, \nמַקָּחוֹ בָטֵל. \nמִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִן הַסִּיקְרִיקוֹן, \nמַקָּחוֹ קַיָּם.  \nמִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, \nמַקָּחוֹ בָטֵל. \nמִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, \nמַקָּחוֹ קַיָּם.  \nזוֹ מִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.  \nוּבֵית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: \nהַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיקְרִיקוֹן נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ.  \n\n<small>ז</small>\nאֵמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח, \nאֲבָל אִם יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח, \nהֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָן.  \nרְבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין, וְנִמְנוּ, \nשֶׁאִם שָׁהַת לִפְנֵי סִיקְרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nכָּל הַקּוֹדֵם וְלוֹקֵחַ נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. \n",
+            "<small>ח</small>\nחֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. \nבֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: \nקוֹפֵץ וְנִקְפָּץ בַּמִּטַּלְטְלִים.  \nהַפָּעוֹטוֹת, \nמַקָּחָן מַקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בַּמִּטַּלְטְלִים. \n",
+            "<small>ט</small>\nאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם: \nכֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי, וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.  \nמְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.  \nבּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.  \nמְצִיאַ�� חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהֶן גָּזֵל, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nגָּזֵל גָּמוּר.  \nמְצוֹדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶן גָּזֵל, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nגָּזֵל גָּמוּר.  \nהֶעָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, \nמַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nגָּזֵל גָּמוּר.  \nאֵין מְמַחִים בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. \n",
+            "<small>י</small>\nמַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית \nנָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, \nאֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.  \nאֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה, \nוּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמַרְקֶדֶת עִמָּהּ, \nאֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם, \nלֹא תִגַּע אֶצְלָהּ, \nשֶׁאֵין מְחַזְּקִים יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.  \nוְכֻלָּם לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.  \nוּמְחַזְּקִים יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית, \nאֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל.  \nוְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, \nמִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי\", \nאוֹ: \n\"הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר, יַחְזִיר.  \nהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: \n\"הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר, לֹא יַחְזִיר.  \nלְפִיכָךְ אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל: \n\"[אֵי] אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ גִּטָּהּ, \nאֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר, יַחְזִיר.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאַף הָאוֹמֶרֶת: \n\"טֹל לִי גִטִּי\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר, לֹא יַחְזִיר.  \n",
+            "<small>ב</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: \n\"הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי\", \nצְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים: \nשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ \"בְּפָנֵינוּ אָמְרָה\", \nוּשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ \"בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע\", \nאֲפִלּוּ הֵן רִאשׁוֹנִים הֵן הָאַחֲרוֹנִים, \nאוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים, \nוְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן.  \nנַעֲרָה מְאֹרָסָה, \nהִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין גִּטָּהּ.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זָכוֹת כְּאַחַת, \nאֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל גִּטָּהּ בִּלְבַד.  \nוְכָל שֶׁאֵינָה יְכוּלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּטָּהּ, \nאֵינָה צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. \n",
+            "<small>ג</small>\nקְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: \n\"צֵא הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי\", \nאֵינוּ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיע גֵּט עַל יָדָהּ. \nלְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לְהַחְזִיר, יַחְזִיר, \nשֶׁאֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ.  \nוְאִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ: \n\"צֵא וְקַבֵּל לְבִתִּי גִטָּהּ\", \nאִם רָצָה לְהַחְזִיר, לֹא יַחְזִיר.  \n\n<small>ד</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בִמְקוֹם פְּלוֹנִי\", \nוּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. \n\"הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי\", \nוּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר.  \n\n<small>ה</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: \n\"הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי\", \nוְקִבֵּל לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. \nרְבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר.  \n\"הָבֵא לִי ��ִטִּי מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי\", \nוֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר. \n",
+            "<small>ו</small>\n\"הָבֵא לִי גִטִּי\", \nאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַגִּיע גֵּט עַל יָדָהּ. \n\"הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי\", \nאֲסוּרָה מִלֹּאכַל בִּתְרוּמָה מִיָּד. &lt;בתרומות&gt; \n\"הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי\", \nאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמוֹת עַד שֶׁיַגִּיע גֵּט לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר מִיָּד. \n",
+            "<small>ז</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי\", \n\"גָּרְשׁוּהָ\", \n\"כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.  \n\"פִּטְרוּהָ\", \n\"פַּרְנְסוּהָ\", \n\"עֲשׁוּ לָהּ כְּנִמוֹס\", \n\"עֲשׁוּ לָהּ כָּרָאוּי\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם.  \nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין: \nהַיּוֹצֵא בַקּוֹלָר וְאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.  \nחָזְרוּ לוֹמַר: \nאַף הַמַפְרִישׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא.  \nרְבִּי שִׁמְעוֹן הַשֵּׁזוּרִי אוֹמֵר: \nאַף הַמְסֻכָּן. \n",
+            "<small>ח</small>\nמִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּבּוֹר, וְאָמַר: \n\"כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלִי יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתִּי\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.  \nהַבָּרִיא שֶׁאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי\", \nוְרָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ.  \nמַעֲשֶׂה בְּבָרִיא שֶׁאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי\", \nוְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת, \nאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: \nאָמְרוּ חֲכָמִים: \nאִם מֵעַצְמוֹ נָפַל, הֲרֵי זֶה גֵט; \nאִם הָרוּח דְּחָיַתּוּ, אֵינוּ גֵט. \n",
+            "<small>ט</small>\nאָמַר לִשְׁנַיִם: \n\"תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nאוֹ לִשְׁלֹשָׁה: \n\"כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.  \nאָמַר לִשְׁלֹשָׁה: \n\"תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nיֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים \"כְּתֹבוּ\", \nמִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nזוֹ הֲלָכָה שָׁלַח חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין: \nמְקֻבָּל אֲנִי בְאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה: \n\"תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nשֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִין \"כְּתֹבוּ\", \nמִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין.  \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nנוּמִינוּ לַשָּׁלִיחַ: \nאַף אָנוּ מְקֻבָּלִין, \nשֶׁאֲפִלּוּ אָמַר בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: \n\"תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nשֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ לָהּ.  \nאָמַר לַעֲשָׂרָה: \n\"תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nאֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִים; \n\"כֻּלְּכֶם כְּתֹבוּ\", \nאֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין; \nלְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן, \nהֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nמִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם. \nאָמַר: \n\"כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי\", \nוַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, \nחָזַר וְאָמַר: \n\"אַל תִּכְתְּבוּ\", \nאֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם.  \nנִשְׁתַּתַּק, אָמְרוּ לוֹ: \n\"נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ?\" \nוְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, \nבּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. \nאִם אָמַר עַל לָאו \"לָאו\", וְעַל הִן \"הִן\", \nהֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. \n",
+            "<small>ב</small>\nאָמְרוּ לוֹ: \n\"נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתָּךְ?\" \nאָמַר לָהֶן: \n\"כְּתֹבוּ!\" \nאָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, &lt;וכתבו&gt;\nוְלָעֵדִים וְחָתְמוּ, \nאַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ, וּנְתָנוּהוּ לוֹ, \nוְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ, \nהֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, \nעַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר \"כְּתֹב!\" \nוְלָעֵדִים \"חֲתֹמוּ!\" \n",
+            "<small>ג</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ אִם מַתִּי\", \n\"זֶה גִטִּיךְ [אִם מַתִּי] מֵחֳלִי זֶה\", \n\"זֶה גִטִּיךְ לְאַחַר מִיתָתִי\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם.  \n\"מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי\", \n\"מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי\", \nהֲרֵי זֶה גֵט.  \n\"מֵהַיּוֹם לְאַחַר מִיתָתִי\", \nאֵינוּ גֵט, \nוְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.  \n\n<small>ד</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֳלִי זֶה\", \nוְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְחָלָה וּמֵת, \nאוֹמְדִים אוֹתוֹ: &lt;עוֹמְדִים&gt;\nאִם מֵחֲמַת הַחֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, \nהֲרֵי זֶה גֵט, \nוְאִם לָאו, אֵינוּ גֵט. \n",
+            "לֹא תִתְיַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים, \nאֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, \nחוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחָתָהּ.  \nמַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים? \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דָּבָר. \nוּרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. \n",
+            "<small>ה</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז\", \nהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן.  \n\"עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם\", \nנָתְנָה לּוֹ בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, \nמְגֹרֶשֶׁת, \nוְאִם לָאו, אֵינָה מְגֹרֶשֶׁת.  \nאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: \nמַעֲשֶׂה בְצַיְדָן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִסְטְלִיתִי\", \nוְאָבְדָה אִסְטְלִיתוֹ, \nאָמְרוּ חֲכָמִים: \nתִּתֶּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. \n",
+            "<small>ו</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nעַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא\", \nוְ\"עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי\", \nוְכַמָּה הִיא מְנִיקַתּוּ? \nשְׁתֵּי שָׁנִים.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &lt;יודה&gt;\nשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.  \nמֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, \nהֲרֵי זֶה גֵט.  \n\n<small>ז</small>\n\"עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים\", \nוְ\"עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים\", \nמֵת הַבֵּן, אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב: \n\"אֵי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי\", \nשֶׁלֹּא בְהַקְפָּדָה, אֵינוּ גֵט.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nכָּזֶה גֵט.  \nכְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: \nכָּל עַכָּבָא שֶׁאֵינָה מִמֶּנָּה, \nהֲרֵי זֶה גֵט. \n",
+            "<small>ח</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.\" \nהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל, \nהִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרוֹס וְחָזַר, &lt;לְאַנְטִיפְטְרוֹס&gt;\nבָּטַל הַתְּנַי. \n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.\" \nהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה, \nוְהִגִּיעַ לִכְפַר עָתְנִי וְחָזַר, \nבָּטַל הַתְּנַי. \n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.\" \nהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם, \nהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר, \nבָּטַל הַתְּנַי. \n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nכָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם.\" &lt;פָּנֶיךָ&gt;\nהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא, \nהוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחַד עִמָּהּ, \nהֲרֵי זֶה גֵט. \n",
+            "<small>ט</small>\n\"הֲרֵי זֶה גִטִּיךְ, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.\" \nמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nאֵינוּ גֵט.  \n\"מֵעַכְשָׁו, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.\" \nמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nהֲרֵי זֶה גֵט. \n",
+            "<small>י</small>\n\"אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nכִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי!\" \nכָּתְבוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nוְנָתְנוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nאֵינוּ גֵט.  \n\"כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, \nאִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ\", \nכָּתְבוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר, \nוְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר, \nאֵינוּ גֵט. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּזֶה גֵט.  \nכָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nוְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת. \nאִם גֵּט קָדַם לַמִּיתָה, הֲרֵי זֶה גֵט, \nוְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט, אֵינוּ גֵט.  \nוְאִם אֵינוּ יָדוּעַ, \nזוֹ הִיא שֶׁאָמָרוּ: \nמְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, \nוְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרָהּ, \nהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.  \nזְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ לְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, \nאֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, \nאֵינָה מְגֹרֶשֶׁת.  \nלְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קְלְָתָהּ, \nהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. \n",
+            "אָמַר לָהּ: \n\"כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה\", \nאוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו, \nקוֹרָא, וַהֲרֵי הוּא גִּטָּהּ, &lt;קוֹרֵא&gt;\nאֵינוּ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ \"הֲרֵי הוּא גִטִּיךְ\".  \nנָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, \nנֵעוֹרָה, קוֹרָא, וַהֲרֵי הוּא גִּטָּהּ, \nאֵינוּ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ \"הוּא גִטִּיךְ\".  \nהָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ, \nקָרוֹב לָהּ, מְגֹרֶשֶׁת, \nקָרוֹב לוֹ, אֵינָה מְגֹרֶשֶׁת, \nמַחְצָה לְמַחְצָה, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. \n",
+            "<small>ב</small>\nוְכֵן לְעִנְיַן הַקִּדּוּשִׁין וּלְעִנְיַן הַחוֹב. \nאָמַר לוֹ בַעַל חוֹבוֹ \"זְרֹק לִי חוֹבִי!\" \nוּזְרָקוֹ לוֹ, \nקָרוֹב לַמַּלֹוֶה, זָכָה הַלֹוֶה, \nקָרוֹב לַלֹוֶה, הַלֹוֶה חַיָּב, \nמַחְצָה לְמַחְצָה, שְׁנֵיהֶן יַחֲלֹקוּ.  \nהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ, \nכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוֵיר הַגַּג, \nהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.  \nהוּא מִלְּמַעְלָן וְהִיא מִלְּמַטָּן וּזְרָקוֹ לָהּ, \nכֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג, \nוְנִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף, \nהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. \n",
+            "<small>ד</small>\nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nפּוֹטֵר הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹסְרִין.  \nוְאֵי זֶה הוּא גֵט יָשָׁן? \nכָּל שֶׁנִּתְיַחַד עִמָּהּ מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. \n",
+            "<small>ה</small>\nכָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָה הוֹגֶנֶת, \nלְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי, וּלְשֵׁם מַלְכוּת יָוָן, \nלְבִנְיַן הַבַּיִת, וּלְחָרְבַּן הַבַּיִת; \nהָיָה בַמִּזְרָח ו��כָתַב \"בַּמַּעֲרָב\", \nבַּמַּעֲרָב וְכָתַב \"בַּמִּזְרָח\", \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה. \nוְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, וְלֹא פֵרוֹת, \nוְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָיוֹת עַל זֶה וְעַל זֶה.  \nוְאִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחְזִיר.  \nוְהַוָּלֶד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה.  \nלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמִּין לָהּ. \nוְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִים לֹא בִמְצִיאָתָהּ, \nוְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בְהֶפֶר נְדָרֶיהָ. \nהָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסָלָה מִן הַכְּהֻנָּה, \nוּבַת לֵוִי, מִן הַמַּעֲשֵׂר, \nוּבַת כֹּהֵן, מִן הַתְּרוּמָה.  \nאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁלָּזֶה יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ.  \nמֵתוּ, \nאֶחָיו שֶׁלָּזֶה וְאֶחָיו שֶׁלָּזֶה חוֹלְצִים וְלֹא מְיַבְּמִים.  \nשִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ, \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nוְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. \n",
+            "<small>ו</small>\nכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ: \nצָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, \nהָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ וְנִשְּׂאוּ, \nוְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת, \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nוְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ, \nוְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, \nנִמְצֵאת זוֹ שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית, \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nוְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. \n",
+            "<small>ח</small>\nכָּתַב הַסּוֹפֵר [גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבָר לָאִשָּׁה], \nוְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְהַשּׁוֹבָר לָאִישׁ, \nוְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, \nלְאַחַר זְמַן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, \nוְהַשּׁוֹבָר מִיַּד הָאִשָּׁה, \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nוְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ.  \n\n<small>ט</small>\nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאִם עַל אֲתַר (זְמַן) יָצָא, \nאֵין זֶה גֵט, \nאִם לְאַחַר זְמַן יָצָא, \nהֲרֵי זֶה גֵט, \nשֶׁלֹּא הַכֹּל מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי.  \n\n<small>י</small>\nכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nפְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַי, \nוְלֹא נֶעֱשָׂה תְנַי, \nלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. \n",
+            "<small>יא</small>\nהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בַפָּנְדְּקִי, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nאֵינָה צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי.  \nאֶמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ מִן הַנִּשּׂוּאִים. \nוּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִים, \nשֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס בָּהּ.  \nכְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ, \nתֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, \nוְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. \n",
+            "<small>יב</small>\nגֵּט קֵרֵחַ, \nהַכֹּל מַשְׁלִימִים עָלָיו.  \nכְּדִבְרֵי בֶן נַנָּס. &lt;נָנָס&gt; \nוּרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו \nאֶלָּא הַקְּרוֹבִים הָרְאוּיִים לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר.  \nאֵי זֶה הוּא גֵט קֵרֵחַ? \nכָּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּים מֵעֵדָיו. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: \n\"הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאִישׁ פְּלוֹנִי\", \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין.  \nכֵּיצַד יַעֲשֶׂה? \nיִטְּלֶנּוּ מִמֶּנָּה וְיַחְזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ, וְיֹאמַר לָהּ: \n\"הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָן.\"  \nאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, \nאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל. \n",
+            "<small>ב</small>\n\"הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, \nאֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ\", \"לְאַחַי וּלְאַחַיִךְ\", \nלָעֶבֶד וְלַנָּכְרִי, \nוּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁים, \nכָּשֵׁר.  \n\"הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, אֶלָּא...\" \nאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, \nגְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, \nמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, \nוּבַת יִשְׂרָאֵל לַמַּמְזֵר וְלַנָּתִין, \nוּלְכָל מִי שֶׁיֶּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁים אֲפִלּוּ בַעֲבֵרָה, \nפָּסוּל. \n",
+            "<small>ג</small>\nגּוּפוֹ שֶׁלַּגֵּט: \n\"הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם\".  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &lt;יודה&gt;\n\"וְדֵין דִּי יֶהֱוֵי לִיךְ מִנִּי, \nסֵפֶר תִּרּוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין, \nלִמְהָךְ לְהִתְנַסְבָה לְכָל גְּבַר דִּי תִצְבְּיִין\".  \nגּוּפוֹ שֶׁלְּגֵט שַׁחְרוּר: \n\"הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִי, &lt;את&gt;\nהֲרֵי אַתָּה שֶׁלְּעַצְמָךְ\". &lt;את&gt;\n",
+            "<small>ד</small>\nשְׁלֹשָׁה גִטִּים פְּסוּלִים, \nוְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלֶד כָּשֵׁר: \nכָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים, \nוְשֶׁעָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, \nיֶשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד, \nאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה גִטִּים פְּסוּלִים, \nוְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלֶד כָּשֵׁר.  \n\n<small>ה</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים, \nאֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, \nכָּשֵׁר, \nוְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, \nשֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט \nאֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. \n",
+            "<small>ו</small>\nשְׁנַיִם שֶׁשִּׁלְּחוּ שְׁנֵי גִטִּים שָׁוִים וְנִתְעָרְבוּ, \nנוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לָזוֹ.  \nלְפִיכָךְ אִם אָבַד אֶחָד מֵהֶן, \nהֲרֵי הַשֵּׁנִי בָטֵל.  \n\n<small>ז</small>\nחֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט: \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלָנִית, \nוּפְלוֹנִי לִפְלָנִית\", &lt;לפלונית&gt;\nוְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, \nכֻּלָּן כְּשֵׁרִים, וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאַחַת.  \nהָיָה כוֹתֵב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת, &lt;אחד ואחד&gt;\nוְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן, \nאֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִים עִמּוֹ, כָּשֵׁר. \n",
+            "<small>ח</small>\nשְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה, \nשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, \nשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה; \nאֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרִים עִמּוֹ, \nכָּשֵׁר.  \nעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, \nעֵד אֶחָד יְוָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְרִי, \nבָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, \nשְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. \n",
+            "<small>ט</small>\nשִׁיֵּר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן, \nכָּשֵׁר.  \nכָּתְבוּ הָעֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד אוֹ מִן אַחֲרָיו, \nבְּגֵט פָּשׁוּט, פָּסוּל.  \nהִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. \nרֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה לְצַד סוֹפוֹ שֶׁלָּזֶה, \nוְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן, \nאֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִים בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר. \n",
+            "<small>י</small>\nגֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִים, \nיְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִים, \nעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, \nעֵד אֶחָד יְוָנִי וְעֵד אֶחָד עִבְרִי, \nכָּשֵׁר.\nכָּתַב הַסּוֹפֵר וְעֵד, כָּשֵׁר.  \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד\", כָּשֵׁר.  \n\"בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד\", כָּשֵׁר.  \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי\", \nוְלֹא כָתַב \"עֵד\", כָּשֵׁר. \nכָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ, כָּשֵׁר.  \nכָּךְ הָיוּ בְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם כּוֹתְבִין.  \nגֵּט מְעֻשֶּׂה, &lt;מעוסה&gt;\nבְּיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹיִם פָּסוּל.  \nוְהַגּוֹיִם חוֹבְטִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: &lt;ובגוים&gt;\n\"עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָךְ\", \nוְכָשֵׁר. \n",
+            "<small>יא</small>\nיָצָא שְׁמָהּ בְּעִיר \"מְקֻדֶּשֶׁת\", הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, \n\"מְגֹרֶשֶׁת\", הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת,  \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם מִתְלָא. &lt;מותלא. וכך כל פעם&gt; \nוְאֵיזוֹ הִיא מִתְלָא? \nגֵּרַשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַי, \nזָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, סָפֵק קָרוֹב לָהּ, סָפֵק קָרוֹב לוֹ, \nזוֹ הִיא מִתְלָא. \n",
+            "בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nלֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ, \nאֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כד,א) \n\"כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר\".  \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כד,א) \n\"כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר\".  \nוּרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָוָה מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כד,א) \n\"וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, \nכִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, \nוְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.\"  \n\n\n\n\n\n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,122 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר. רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד. וחכמים אומרים אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך. והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא.  ",
+            "רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח. מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום. מעכו לצפון ועכו כצפון. רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגטין:  ",
+            "המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו. המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו:  ",
+            "אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא. וזו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.  ",
+            "כל גט שיש עליו עד כותי פסול. חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיר. כל השטרות העולים בערכאות של גוים. אף על פי שחותמיהם גוים כשרים. חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. ר' שמעון אומר אף אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט:  ",
+            "האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים. לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו. שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי. אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו. אמרו לו מפני שהוא קנינו. האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה. תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה:  "
+        ],
+        [
+            "המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם. בפני נחתם אבל לא בפני נכתב. בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. ור' יהודה מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר.  ",
+            "נכתב ביום ונחתם ביום. בלילה ונחתם בלילה. בלילה ונחתם ביום כשר. ביום ונחתם בלילה פסול. רבי שמעון מכשיר. שהיה רבי שמעון אומר כל הגטין שנכתבו ביום. ונחתמו בלילה. פסולין. חוץ מגיטי נשים.  ",
+            "בכל כותבין. בדיו בסם בסיקרא ובקומוס ובקנקנתום. ובכל דבר שהוא של קיימא. אין כותבין לא במשקים. ולא במי פירות. ולא בכל דבר שאינו מתקיים. על הכל כותבין. על העלה של זית. ועל הקרן של פרה. ונותן לה את הפרה. על יד של עבד. ונותן לה את העבד. רבי יוסי הגלילי אומר. אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים. ולא על האוכלים:  ",
+            "אין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר. ��לשו וחתמו ונתנו לה כשר. רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף. וחכמים מכשירין:  ",
+            "הכל כשרין לכתוב את הגט. אפילו חרש שוטה וקטן. האשה כותבת את גיטה. והאיש כותב את שוברו. שאין קיום הגט אלא בחותמיו. הכל כשרין להביא את הגט. חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי:  ",
+            " קבל הקטן והגדיל. חרש ונתפקח. סומא ונתפתח. שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול. אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח. פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח. שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר:  ",
+            "אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה. חמותה. ובת חמותה. וצרתה. ויבמתה. ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם.  "
+        ],
+        [
+            "כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול. כיצד. היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין. איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני. ואמר זה שמי וזה שם אשתי. פסול לגרש בו. יתר מכן כתב לגרש בו את אשתו ונמלך. מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך. ושם אשתי כשם אשתך. פסול לגרש בו. יתר מכן היו לו שתי נשים ושמותיהן שוות. כתב לגרש בו את הגדולה. לא יגרש בו את הקטנה. יתר מכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש. פסול לגרש בו.  ",
+            "הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש. ומקום האשה. ומקום הזמן. שטרי מלוה. צריך שיניח מקום המלוה. מקום הלוה. מקום המעות. מקום הזמן. שטרי מקח. צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן. מפני התקנה. רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן. חוץ מגיטי נשים. שנאמר (דברים כד, א) וכתב לה לשמה:  ",
+            "המביא גט ואבד הימנו. מצאו לאלתר כשר. ואם לאו פסול. מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירוכשר. המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. בת ישראל הנשואה לכהן. והלך בעלה למדינת הים. אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים. השולח חטאתו ממדינת הים. מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים.  ",
+            "שלשה דברים אמר ר' אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו. על עיר שהקיפה כרקום ועל הספינה המיטרפת בים. ועל היוצא לידון. שהן בחזקת קיימין. אבל עיר שכבשה כרקום. וספינה שאבדה בים. והיוצא ליהרג. נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים. בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:  ",
+            "המביא גט בארץ ישראל וחלה. הרי זה משלחו ביד אחר. ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר. שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר.  ",
+            "המביא גט ממדינת הים וחלה. עושה בית דין ומשלחו ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם. ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני:  ",
+            "המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני. מתו צריך ליטול רשות מן היורשין. אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשים:  ",
+            "המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות. מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני. מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין. אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת. דברי ר' אלעזר בן שמוע. רבי יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין. בקדים של מוצאי החג. ובהוצאת סמדר. ובשעת כניסת מים בבוסר:  "
+        ],
+        [
+            "השולח גט לאשתו. והגיע בשליח. או ששלח אחריו שליח. ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל. קדם אצל אשתו. או ששלח אצלה שליח. ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא. הרי זה בטל. אם משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו.  ",
+            "בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו. התקין רבן גמליאל הזקן. שלא יהו עושין כן. מפני תקון העולם. בראשונה היה משנה שמו ושמה. שם עירו ושם עירה. והתקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו. אשה פלונית. וכל שום שיש לה. מפני תקון העולם  ",
+            "אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה. נמנעו מלהשביעה. התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה. העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם. הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם:  ",
+            "עבד שנשבה ופדאוהו. אם לשום עבד ישתעבד. אם לשום בן חורין לא ישתעבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו. שורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר:  ",
+            "מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד. ואת עצמו יום אחד. דברי בית הלל. אמרו לו בית שמאי תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם. לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין. בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד. יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר (ישעיה מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
+            "המוכר עבדו לגוי או לחוצה לארץ יצא בן חורין. אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם. ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין. ואין לוקחים ספרים תפילין ומזוזות מן הגוים יותר על כדי דמיהן מפני תקון העולם:  ",
+            "המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר. רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים יחזיר. ר' מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר. אמר ר' אליעזר לא אסרו זה אלא מפני זה. אמר רבי יוסי בר יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך. וגרשה. והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תקון העולם:  ",
+            "המוציא את אשתו משום אילונית. רבי יהודה אומר לא יחזיר. וחכמים אומרים יחזיר. נישאת לאחר. והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה. אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך:  ",
+            "המוכר את עצמו ואת בניו לגוי אין פודין אותו. אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן. המוכר את שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו ישראל הלוקח מביא ממנו בכורים מפני תקון העולם:  "
+        ],
+        [
+            "הנזקין שמין להם בעידית ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. ר' מאיר אומר אף כתובת אשה בבינונית: \n",
+            "אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית. אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית: \n",
+            "אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים. מפני תקון העולם. והמוצא מציאה לא ישבע מפני תקון העולם: \n",
+            "יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן. אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע. מינהו בית דין לא ישבע. אבא שאול אומר חלוף הדברים. המטמא. והמדמע. והמנסך. בשוגג פטור. במזיד חייב. הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין: \n",
+            "העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה. שהיא יוצאה בגט. ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. שאוכלת בתרומה. ואם מתה. בעלה יורשה. ועל המריש הגזול שבנאו בבירה. שיטול את דמיו. מפני תקנת השבים. ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים. שהיא מכפרת. מפני תקון המזבח. \n",
+            "לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה. מהרוגי מלחמה ואילך. יש בה סיקריקון. כיצד. לקח מסיקריקון. וחזר ולקח מבעל הבית. מקחו בטל. מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון. מקחו קיים. לקח מן האיש. וחזר ולקח מן האשה. מקחו בטל. מן האשה וחזר ולקח מן האיש. מקחו קיים. זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהם אמרו. הלוקח מסיקריקון. נותן לבעלים רביע. אימתי. בזמן שאין בידן ליקח. אבל יש בידן ליקח. הן קודמין לכל אדם. רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש. כל הקודם ליקח זוכה. אבל נותן לבעלים רביע: \n",
+            "חרש רומז ונרמז. ובן בתירה אומר. קופץ ונקפץ במטלטלין. הפעוטות מקחן מקח. וממכרן ממכר במטלטלין: \n",
+            "ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום. כהן קורא ראשון. ואחריו לוי. ואחריו ישראל. מפני דרכי שלום. מערבין בבית ישן. מפני דרכי שלום. בור שהוא קרוב לאמה. מתמלא ראשון מפני דרכי שלום. מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל. מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר גזל גמור. מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. עני המנקף בראש הזית. מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה. מפני דרכי שלום: \n",
+            "משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ. נפה. וכברה. ובוררת. וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל המים. לא תגע עמה. לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום: \n"
+        ],
+        [
+            "האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור. האשה שאמרה התקבל לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור. לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל לה. אלא הולך ותן לה. אם רצה לחזור יחזור רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף האומרת טול לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור:  ",
+            "האשה שאמרה התקבל לי גטי. צריכה שתי כתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה. ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע. אפילו הן הראשונים והן האחרונים. או אחד מן הראשונים. ואחד מן האחרונים. ואחד מצטרף עמהן. נערה המאורסה. היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת. אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גטה אינה יכולה להתגרש:  ",
+            "קטנה שאמרה התקבל לי גטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל לחזור. יחזור. שאין קטן עושה שליח. אבל אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. פסול. הרי היא במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. כשר האשה שאמרה התקבל לי גטי במקום פלוני. וקבלו לה במקום אחר. פסול. רבי אליעזר מכשיר. הבא לי גטי ממקום פלוני. והביאו לה ממקום אחר כשר:  ",
+            "הבא לי גטי אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה. התקבל לי גטי. אסורה לאכול בתרומה מיד. התקבל לי גטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום. ר' אליעזר אוסר מיד:  ",
+            "האומר כתבו גט. ותנו לאשתי. גרשוה. כתבו אגרת ותנו לה. הרי אלו יכתבו ויתנו. פטרוה. פרנסוה. עשו לה כנימוס. עשו לה כראוי. לא אמר כלום. בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו. חזרו לומר. אף המפרש והיוצא בשיירא. ר' שמעון שזורי אומר. אף המסוכן:  ",
+            "מי שהיה מושלך לבור. ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו. הרי אלו יכתבו ויתנו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה. מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג. ונפל ומת. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים אם מעצמו נפל. הרי זה גט. אם הרוח דחאתו. אינו גט.  ",
+            "אמר לשנים תנו גט לאשתי. או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי. הרי אלו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה תנו גט לאשתי. הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. דברי ר' מאיר. וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין. מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי. שיאמרו לאחרים. ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין. שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים. תנו גט לאשתי. שילמדו ויכתבו ויתנו. אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו. אחד כותב. וכולם חותמין. לפיכך אם מת אחד מהן. הרי זה גט בטל.  "
+        ],
+        [
+            "מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי. לא אמר כלום. אמר כתבו גט לאשתי. ואחזו קורדייקוס. וחזר ואמר אל תכתבו. אין דבריו האחרונים כלום. נשתתק. ואמרו לו נכתוב גט לאשתך. והרכין בראשו. בודקין אותו שלשה פעמים. אם אמר על לאו. לאו. ועל הן. הן. הרי אלו יכתבו ויתנו:  ",
+            "אמרו לו נכתוב גט לאשתך ואמר להם כתובו. אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו. וחזר ונתנו לה. הרי הגט בטל. עד שיאמר לסופר כתוב. ולעדים חתומו:  ",
+            "זה גטך אם מתי. זה גטך אם מתי מחולי זה. זה גיטך לאחר מיתה. לא אמר כלום. מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מיתה. גט. ואינו גט. אם מת. חולצת ולא מתיבמת. זה גטך מהיום אם מתי מחולי זה. ועמד והלך בשוק. וחלה ומת. אומדין אותו. אם מחמת חולי הראשון מת. הרי זה גט. ואם לאו אינו גט:  ",
+            "לא תתיחד עמו. אלא בפני עדים. אפילו עבד אפילו שפחה. חוץ משפחתה. מפני שלבה גס בה בשפחתה. מה היא באותן הימים. רבי יהודה אומר. כאשת איש לכל דבריה. רבי יוסי אומר. מגורשת. ואינה מגורשת:  ",
+            "הרי זה גטך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הרי זו מגורשת ותתן. על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום. אם נתנה לו בתוך שלשים יום. מגורשת. ואם לאו אינה מגורשת. אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה בצידן. באחד שאמר לאשתו הרי זה גטך. על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה:  ",
+            "הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא. על מנת שתינקי את בני. כמה היא מניקתו. שתי שנים. ר' יהודה אומר. שמונה עשר חדש. מת הבן או שמת האב. הרי זה גט. הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים. על מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה. אינו גט. רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט. כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה הימנה. הרי זה גט:  ",
+            "הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך מיהודה לגליל. הגיע לאנטיפטרס וחזר בטל תנאו. הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך מגליל ליהודה. והגיע לכפר עותנאי וחזר בטל תנאו. הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום. והיה הולך למדינת הים. והגיע לעכו וחזר. בטל תנאו. הרי זה גטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום. היה הולך ובא הולך ובא. הואיל ולא נתייחד עמה. הרי זה גט:  ",
+            "הרי זה גטך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש. ומת בתוך שנים עשר חדש. אינו גט. הרי זה גטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש. ומת בתוך שנים עשר חדש. הרי זה גט:  ",
+            "אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש. כתבו ותנו גט לאשתי. כתבו גט בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש. אינו גט. כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש אינו גט. ר' יוסי אומר כזה גט. כתבו לאחר שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש ומת. אם הגט קדם למיתה. הרי זה גט. ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. ואם אין ידוע. זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת:  "
+        ],
+        [
+            "הזורק גט לאשתו. והיא בתוך ביתה. או בתוך חצרה הרי זו מגורשת. זרקו לה בתוך ביתו. או בתוך חצרו אפילו הוא עמה במטה אינה מגורשת. לתוך חיקה. או לתוך קלתה. הרי זו מגורשת.  ",
+            "אמר לה כנסי שטר חוב זה. או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גטה. אינו גט עד שיאמר לה הא גטך. נתן בידה והיא ישנה. נעורה. קוראה. והרי הוא גטה. אינו גט. עד שיאמר לה הא גטך. היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה. קרוב לה מגורשת. קרוב לו. אינה מגורשת. מחצה על מחצה. מגורשת ואינה מגורשת:  ",
+            "וכן לענין קדושין. וכן לענין החוב. אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו. קרוב למלוה זכה הלוה. קרוב ללוה. הלוה חייב. מחצה על מחצה. שניהם יחלוקו. היתה עומדת על ראש הגג. וזרקו לה. כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. הוא מלמעלה. והיא מלמטה. וזרקו לה. כיון שיצא מרשות הגג. נמחק. או נשרף. הרי זו מגורשת:  ",
+            "בית שמאי אומרים. פוטר אדם אשתו בגט ישן. ובית הלל אוסרין. ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה:  ",
+            "כתב לשום מלכות שאינה הוגנת. לשום מלכות מדי לשום מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית. היה במזרח וכתב במערב. במערב וכתב במזרח. תצא מזה ומזה. וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה לא כתובה. ולא פירות ולא מזונות. ולא בלאות. לא על זה ולא על זה. אם נטלה מזה ומזה תחזיר. והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמאין לה. ולא זה וזה זכאין. לא במציאתה. ולא במעשה ידיה. ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה. בת לוי מן המעשר. בת כהן מן התרומה, ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה. ואם מתו. אחיו של זה ואחיו של זה. חולצין ולא מיבמין. שינה שמו ושמה. שם עירו ושם עירה. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה.  ",
+            "כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות. הלכו הצרות האלו ונישאו. ונמצאו אלו אילונית. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
+            "הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר. ונמצאה זאת שהיא אילונית. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
+            "כתב סופר גט לאיש. ושובר לאשה. וטעה ונתן גט לאשה. ושובר לאיש. ונתנו זה לזה. ולאחר זמן. הרי הגט יוצא מיד האיש. ושובר מיד האשה. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה. רבי אליעזר אומר אם לאלתר יצא אין זה גט. אם לאחר זמן יצא הרי זה גט. לא כל הימנו מן הראשון לאבד זכותו של שני. כתב לגרש את אשתו ונמלך. בית שמאי אומרים פסלה מן הכהונה. ובית הלל אומרים אף על פי שנתנולה על תנאי. ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה:  ",
+            "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני. ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני. אימתי בזמן שנתגרשה מן הנשואין. ומודים בנתגרשה מן האירוסין. שאינה צריכה הימנו גט שני. מפני שאין לבו גס בה. כנסה בגט קרח. תצא מזה ומזה. וכל הדרכים האלו בה:  ",
+            "גט קרח הכל משלימין עליו. דברי בן ננס. רבי עקיבא אומר. אין משלימין עליו. אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. ואיזהו גט קרח. כל שקשריו מרובין מעדיו:  "
+        ],
+        [
+            "המגרש את אשתו ואמר לההרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני. רבי אליעזר מתיר. וחכמים אוסרין. כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה. ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. ואם כתבו בתוכו אף על פי שחזר ומחקו פסול:  ",
+            "הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך. לאחי ולאחיך. לעבד ולנכרי ולכל מי שאין לה עליו קדושין. כשר. הרי את מותרת לכל אדם. אלא אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. ולכל מי שיש לה עליו קדושין אפילו בעבירה פסול:  ",
+            "גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם. רבי יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין. ואגרת שבוקין. וגט פטורין. למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין. גופו של גט שחרור הרי את בת חורין. הרי את לעצמך:  ",
+            "שלשה גטין פסולין. ואם נשאת הולד כשר. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים. ואין בו זמן. יש בו זמן. ואין בו אלא עד אחד. הרי אלו שלשה גטין פסולין. ואם נשאת הולד כשר. רבי אליעזר אומר אף על פי שאין עליו עדים. אלא שנתנו לה בפני עדים כשר. וגובה מנכסים משועבדים. שאין העדים חותמין על הגט. אלא מפני תקון העולם.  ",
+            "שנים ששלחו שני גטין שוין ונתערבו. נותן שניהם לזו ושניהם לזו. לפיכך אבד אחד מהן הרי השני בטל. חמשה שכתבו כלל בתוך הגט. איש פלוני מגרש פלונית. ופלוני פלונית. והעדים מלמטה. כולן כשרין. וינתן לכל אחת ואחת. היה כתוב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטה. את שהעדים נקרין עמו כשר:  ",
+            "שני גטין שכתבן זה בצד זה. ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה. ושנים עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה. את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר. עד אחד עברי ועד אחד יוני. עד אחד עברי ועד אחד יוני. באין מתחת זה לתחת זה. שניהן פסולין.  ",
+            "שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר. חתמו עדים בראש הדף מן הצד או מאחריו בגט פשוט פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע. שניהם פסולין. סופו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע. את שהעדים נקרין עמו כשר. ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע. את שהעדים נקרין בסופו כשר:  ",
+            "גט שכתבו עברית ועדיו יונית. יונית ועדיו עברית. עד אחד עברי ועד אחד יוני. כתב סופר ועד. כשר. איש פלוני עד כשר. בן איש פלוני עד. כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד. כשר. וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין. כתב חניכתו וחניכתה. כשר. גט מעושה בישראל כשר. ובגוים פסול. ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר.  ",
+            "יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. ובלבד שלא יהא שם אמתלא. איזו היא אמתלא. גירש איש פלוני את אשתו על תנאי. זרק לה קדושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו. זו היא אמתלא:  ",
+            "בית שמאי אומרים לא ��גרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר. ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו. שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה. שנאמר (שם) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:   "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/Hebrew/Torat Emet 357.json

@@ -0,0 +1,120 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+    "versionTitle": "Torat Emet 357",
+    "status": "locked",
+    "priority": 3.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִמְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא: \n",
+            "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח. מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם. מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו: \n",
+            "אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אַחַד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים: \n",
+            "כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה, שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ כְשֵׁרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט: \n",
+            "הָאוֹמֵר, תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי. וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשָּׁאי. אָמַר לָהֶם, וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. הָאוֹמֵר, תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי, וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, וּמֵת, לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וּמֵת, יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה: \n"
+        ],
+        [
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתָּם, בְּפָנַי נֶחְתָּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתָּב, בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ, בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כֻּלּוֹ, פָּסוּל. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם, פָּסוּל. שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתָּב, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם, פָּסוּל. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתָּם, כָּשֵׁר: \n",
+            "נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, כָּשֵׁר. בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, פָּסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַלַּיְלָה, פְּסוּלִין, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים: \n",
+            "בַּכֹּל כּוֹתְבִין, בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, וּבְקוֹמוֹס, וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל קְיָמָא. אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְמַשְׁקִים, וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת, וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם. עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין, עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת, וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה, וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הַפָּרָה, עַל יָד שֶׁל עֶבֶד, וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעָבֶד. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְלֹא עַל הָאֳכָלִין: \n",
+            "אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. כְּתָבוֹ בִמְחֻבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ, כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, עַד שֶׁתְּהֵא כְתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין: \n",
+            "הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָאִשָּׁה כוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ, וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבְרוֹ, שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוּמָא וְנָכְרִי: \n",
+            "קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל, חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ, סוּמָא וְנִתְפַּתֵּחַ, שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, פָּסוּל. אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ, פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה, כָּשֵׁר. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְדַעַת, כָּשֵׁר: \n",
+            "אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר מֵת בַּעְלָהּ, נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ, חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ. מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה, שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ. הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה אֶת גִּטָּהּ, וּבִלְבַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם: \n"
+        ],
+        [
+            "כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה, פָּסוּל. כֵּיצַד. הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וְאָמַר, זֶה שְּׁמִי וְזֶה שֵּׁם אִשְׁתִּי, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ, שְׁמִי כִשְׁמֶךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְשֵׁם אִשְׁתֶּךָ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. יָתֵר מִכֵּן, אָמַר לַלַּבְלָר, כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ: \n",
+            "הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִטִּין, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִלְוֶה, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה, מְקוֹם הַלֹּוֶה, מְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִקָּח, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמַן, מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּכֻלָּן. רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד) וְכָתַב לָהּ, לִשְׁמָהּ: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד הֵימֶנּוּ, מְצָאוֹ לְאַלְתַּר, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. מְצָאוֹ בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא, אִם מַכִּירוֹ, כָּשֵׁר. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם: \n",
+            "שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו. עַל עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן, שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים, בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר. וְאִם אָמַר לוֹ טֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי, לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְיַד אַחֵר, שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְיַד אַחֵר: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה, עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. וְאֵין שָׁלִיחַ אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא אוֹמֵר, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אָנִי: \n",
+            "הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת הַכּ��הֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי. מֵתוּ, צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. אִם הִלְוָן בִּפְנֵי בֵית דִּין, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים: \n",
+            "הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין. אִם אָבְדוּ, הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן, בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת מַיִם בַּבֹּסֶר: \n"
+        ],
+        [
+            "הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ, גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. קָדַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ וְאָמַר לָהּ, גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לִיךְ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ: \n",
+            "בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ. הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. וְהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב, אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהּ, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ, הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְתוֹמִים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְגוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. הִלֵּל הִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל מִפְּנֵּי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ, אִם לְשׁוּם עֶבֶד, יִשְׁתַּעְבֵּד. אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִיקִי לַאֲחֵרִים וְשִׁחְרְרוֹ, שׁוּרַת הַדִּין, אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר: \n",
+            "מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין, עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם. לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עָבֶד. יִבָּטֵל, וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וְלִרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
+            "הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ, יָצָא בֶן חוֹרִין. אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רָע, לֹא יַחֲזִיר. מִשּׁוּם נֶדֶר, לֹא יַחֲזִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ רַבִּים, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בוֹ רַבִּים, יַחֲזִיר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, יַחֲזִיר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם אִם אֵינִי מְגָרְשֵׁךְ, וְגֵרְשָׁהּ. וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַחֲזִיר. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ: \n",
+            "הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְגוֹי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל, הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא מִמֶּנּוּ בִכּוּרִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִדִּית וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית: \n",
+            "אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִלּוּ הֵן זִבּוּרִית. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית: \n",
+            "אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּרוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה, לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּנָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, חַיָּב לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתֵיהֶן. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבֵעַ. מִנָּהוּ בֵית דִּין, לֹא יִשָּׁבֵעַ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג, פָּטוּר. בְּמֵזִיד, חַיָּב. הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַמִּקְדָּשׁ מְזִידִין, חַיָּבִין: \n",
+            "הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשּׂ��יאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵתָה, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּטֹּל אֶת דָּמָיו, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ: \n",
+            "לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַהֲרוּגֵי מִלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי מִלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֶשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן. כֵּיצַד. לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, מִקָּחוֹ בָטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, מִקָּחוֹ קַיָּם. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, מִקָּחוֹ בָטֵל. מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, מִקָּחוֹ קַיָּם. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ, הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקָרִיקוֹן נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח. אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח, הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רַבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ, שֶׁאִם שָׁהֲתָה בִפְנֵי סִיקָרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם לִקַּח, זוֹכֶה, אֲבָל נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ: \n",
+            "חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. וּבֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ, בְּמִטַּלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת, מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר, בְּמִטַּלְטְלִין: \n",
+            "וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם: \n",
+            "מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמַרְקֶדֶת עִמָּהּ, אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִגַּע עִמָּהּ, לְפִי שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִין יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם: \n"
+        ],
+        [
+            "הָאוֹמֵר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל, אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֶרֶת טֹל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר: \n",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים, שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע, אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת גִּטָּהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ: \n",
+            "קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר, שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ, צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִטָּהּ, אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר. הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. הָבֵא לִי גִטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר: \n",
+            "הָבֵא לִי גִטִּי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה מִיָּד. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִיָּד: \n",
+            "הָאוֹמֵר, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, גָּרְשׁוּהָ, כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. פִּטְרוּהָ, פַּרְנְסוּהָ, עֲשׂוּ לָהּ כַּנִּמּוֹס, עֲשׂוּ לָהּ כָּרָאוּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בְקוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְּסֻכָּן: \n",
+            "מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לְבוֹר וְאָמַר, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. הַבָּרִיא שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמְרוּ חֲכָמִים, אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל, הֲרֵי זֶה גֵט. אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ, אֵינוֹ גֵט: \n",
+            "אָמַר לִשְׁנַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ י��כְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַבִּי חֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, מְקֻבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ, אַף אָנוּ מְקֻבָּלִין, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לַעֲשָׂרָה, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין. כֻּלְּכֶם כְּתֹבוּ, אֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין. לְפִיכָךְ, אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי זֶה גֵט בָּטֵל: \n"
+        ],
+        [
+            "מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר, אַל תִּכְתֹּבוּ, אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ: \n",
+            "אָמְרוּ לוֹ, נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ, וְאָמַר לָהֶם כְּתֹבוּ, אָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ, הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתֹב וְלָעֵדִים חֲתֹמוּ: \n",
+            "זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי, זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, זֶה גִטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה, לֹא אָמַר כְּלוּם. מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי, הֲרֵי זֶה גֵט. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, גֵּט וְאֵינוֹ גֵט. אִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. זֶה גִטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְעָמַד וְהִלֵךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וּמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵט: \n",
+            "לֹא תִתְיַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ. מַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם נָתְנָה לוֹ בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְגֹרֶשֶׁת, וְאִם לָאו, אֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי, וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי, כַּמָּה הִיא מֵנִיקָתוֹ, שְׁתֵּי שָׁנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי זֶה גֵט. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים, מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי, שֶׁלֹּא בְהַקְפָּדָה, אֵינוֹ גֵט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּזֶה גֵט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל, הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרֶס וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה, וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, כָּתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כָּתְבוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּזֶה גֵּט. כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמֵת, אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה, הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט, אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵין יָדוּעַ, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n"
+        ],
+        [
+            "הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרָהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "אָמַר לָהּ, כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה, אוֹ שֶׁמְּצָאָתוֹ מֵאֲחוֹרָיו, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ, אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ, הֵא גִטֵּךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, נֵעוֹרָה, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ, אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא זֶה גִטֵּךְ. הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ, קָרוֹב לָהּ, מְגֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין. וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב. אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ, זְרֹק לִי חוֹבִי, וּזְרָקוֹ לוֹ, קָרוֹב לַמַּלְוֶה, זָכָה הַלֹּוֶה. קָרוֹב לַלֹּוֶה, הַלֹּוֶה חַיָּב. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם יַחֲלֹקוּ. הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגַּג, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג, נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף, הֲרֵי זוֹ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵיזֶהוּ גֵט יָשָׁן, כֹּל שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ: \n",
+            "כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שְׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי, לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן, לְבִנְיַן הַבַּיִת, לְחֻרְבַּן הַבַּיִת, הָיָה בַמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאֵין לָהּ לֹא כְתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת, לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה. בַּת לֵוִי, מִן הַמַּעֲשֵׂר. בַּת כֹּהֵן, מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. שִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, הָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ וְנִשְּׂאוּ וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְנִמְצְאָה זֹאת שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבֵר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, וּלְאַחַר זְמַן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, וְשׁוֹבֵר מִיַּד הָאִשָּׁה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְאַלְתַּר יָצָא, אֵין זֶה גֵט. אִם לְאַחַר זְמַן יָצָא, הֲרֵי זֶה גֵט. לֹא כָל הֵימֶנּוּ מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַאי וְלֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי, לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה: \n",
+            "הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפֻנְדְּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָהּ צְרִיכָהּ הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין. וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס בָּהּ. כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "גֵּט קֵרֵחַ, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו, דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ. כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו: \n"
+        ],
+        [
+            "הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל: \n",
+            "הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ, לְאָחִי וּלְאָחִיךְ, לְעֶבֶד וּלְנָכְרִי, וּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין, כָּשֵׁר. הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ בַעֲבֵרָה, פָּסוּל: \n",
+            "גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִנַּאי סֵפֶר תֵּרוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין, לִמְהָךְ לְהִתְנְסָבָא לְכָל גְּבַר דְּתִצְבַּיִן. גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר, הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין, הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ: \n",
+            "שְׁלֹשָׁה גִטִּין פְּסוּלִין, וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר. כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים, יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, יֶשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה גִטִּין פְּסוּלִין. וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִטִּין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ, נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶם לָזוֹ. לְפִיכָךְ, אָבַד אַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָטֵל. חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כֻּלָּן כְּשֵׁרִין, וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה כָתוּב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר: \n",
+            "שְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין: \n",
+            "שִׁיֵּר מִקְצַת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כָּשֵׁר. חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט, פָּסוּל. הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר: \n",
+            "גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית, יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, וְלֹא כָתַב עֵד, כָּשֵׁר. וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין. כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ, כָּשֵׁר. גֵּט מְעֻשֶּׂה, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר. וּבְגוֹיִם, פָּסוּל. וּבְגוֹיִם, חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְךָ, וְכָשֵׁר: \n",
+            "יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מְגֹרֶשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא. גֵּרַשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי, זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ, זוֹ הִיא אֲמַתְלָא: \n",
+            "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו: \n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Gittin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,116 @@
+{
+    "title": "Mishnah Gittin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Gittin",
+    "text": [
+        [
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִמְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא: \n",
+            "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח. מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם. מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו: \n",
+            "אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אַחַד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים: \n",
+            "כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה, שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ כְשֵׁרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט: \n",
+            "הָאוֹמֵר, תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי. וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשָּׁאי. אָמַר לָהֶם, וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. הָאוֹמֵר, תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי, וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, וּמֵת, לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וּמֵת, יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה: \n"
+        ],
+        [
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתָּם, בְּפָנַי נֶחְתָּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתָּב, בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם חֶצְיוֹ, בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נֶחְתַּם כֻּלּוֹ, פָּסוּל. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם, פָּסוּל. שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתָּב, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתָּם, פָּסוּל. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתָּב, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתָּם, כָּשֵׁר: \n",
+            "נִכְתַּב בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וְנֶחְתַּם בַּיּוֹם, כָּשֵׁר. בַּיּוֹם וְנֶחְתַּם בַּלַּיְלָה, פָּסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַגִּטִּין שֶׁנִּכְתְּבוּ בַיּוֹם וְנֶחְתְּמוּ בַלַּיְלָה, פְּסוּלִין, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים: \n",
+            "בַּכֹּל כּוֹתְבִין, בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, וּבְקוֹמוֹס, וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל קְיָמָא. אֵין כּוֹתְבִין לֹא בְמַשְׁקִים, וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת, וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם. עַל הַכֹּל כּוֹתְבִין, עַל הֶעָלֶה שֶׁל זַיִת, וְעַל הַקֶּרֶן שֶׁל פָּרָה, וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הַפָּרָה, עַל יָד שֶׁל עֶבֶד, וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעָבֶד. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְלֹא עַל הָאֳכָלִין: \n",
+            "אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. כְּתָבוֹ בִמְחֻבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ, כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, עַד שֶׁתְּהֵא כְתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין: \n",
+            "הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָאִשָּׁה כוֹתֶבֶת אֶת גִּטָּהּ, וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבְרוֹ, שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוּמָא וְנָכְרִי: \n",
+            "קִבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל, חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ, סוּמָא וְנִתְפַּתֵּחַ, שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה, נָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, פָּסוּל. אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ, פָּתוּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ, שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה, כָּשֵׁר. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְדַעַת, כָּשֵׁר: \n",
+            "אַף הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר מֵת בַּעְלָהּ, נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא אֶת גִּטָּהּ, חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ. מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה, שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ. הָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה אֶת גִּטָּהּ, וּבִלְבַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם: \n"
+        ],
+        [
+            "כָּל גֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִשָּׁה, פָּסוּל. כֵּיצַד. הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְשָׁמַע קוֹל סוֹפְרִים מַקְרִין, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וְאָמַר, זֶה שְּׁמִי וְזֶה שֵּׁם אִשְׁתִּי, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ, שְׁמִי כִשְׁמֶךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְשֵׁם אִשְׁתֶּךָ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. יָתֵר מִכֵּן, הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, כָּתַב לְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. יָתֵר מִכֵּן, אָמַר לַלַּבְלָר, כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ: \n",
+            "הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִטִּין, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִלְוֶה, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה, מְקוֹם הַלֹּוֶה, מְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִקָּח, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמַן, מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּכֻלָּן. רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד) וְכָתַב לָהּ, לִשְׁמָהּ: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד הֵימֶנּוּ, מְצָאוֹ לְאַלְתַּר, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. מְצָאוֹ בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא, אִם מַכִּירוֹ, כָּשֵׁר. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם: \n",
+            "שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו. עַל עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן, שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים, בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר. וְאִם אָמַר לוֹ טֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי, לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְיַד אַחֵר, שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְיַד אַחֵר: \n",
+            "הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה, עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. וְאֵין שָׁלִיחַ אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, אֶלָּא אוֹמֵר, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אָנִי: \n",
+            "הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי. מֵתוּ, צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין. אִם הִלְוָן בִּפְנֵי בֵית דִּין, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים: \n",
+            "הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן תּ��רוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מָעוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין. אִם אָבְדוּ, הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בּוֹדְקִין אֶת הַיַּיִן, בְּקָדִים שֶׁל מוֹצָאֵי הֶחָג, וּבְהוֹצָאַת סְמָדַר, וּבִשְׁעַת כְּנִיסַת מַיִם בַּבֹּסֶר: \n"
+        ],
+        [
+            "הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ, גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. קָדַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶצְלָהּ שָׁלִיחַ וְאָמַר לָהּ, גֵּט שֶׁשָּׁלַחְתִּי לִיךְ בָּטֵל הוּא, הֲרֵי זֶה בָטֵל. אִם מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ: \n",
+            "בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְבַטְּלוֹ. הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹשִׂין כֵּן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. וְהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב, אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָהּ, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "אֵין אַלְמָנָה נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָהּ, הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁתְּהֵא נוֹדֶרֶת לַיְתוֹמִים כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְגוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. הִלֵּל הִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל מִפְּנֵּי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ, אִם לְשׁוּם עֶבֶד, יִשְׁתַּעְבֵּד. אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִיקִי לַאֲחֵרִים וְשִׁחְרְרוֹ, שׁוּרַת הַדִּין, אֵין הָעֶבֶד חַיָּב כְּלוּם. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר: \n",
+            "מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין, עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם. לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עָבֶד. יִבָּטֵל, וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וְלִרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
+            "הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ, יָצָא בֶן חוֹרִין. אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. וְאֵין לוֹקְחִים סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מִן הַגּוֹיִם יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רָע, לֹא יַחֲזִיר. מִשּׁוּם נֶדֶר, לֹא יַחֲזִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בוֹ רַבִּים, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בוֹ רַבִּים, יַחֲזִיר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם, יַחֲזִיר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא אָסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם אִם אֵינִי מְגָרְשֵׁךְ, וְגֵרְשָׁהּ. וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַחֲזִיר. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ: \n",
+            "הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בָּנָיו לְגוֹי, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְגוֹי וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל, הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא מִמֶּנּוּ בִכּוּרִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִדִּית וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית: \n",
+            "אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִלּוּ הֵן זִבּוּרִית. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית: \n",
+            "אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּרוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה, לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּנָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, חַיָּב לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתֵיהֶן. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבֵעַ. מִנָּהוּ בֵית דִּין, לֹא יִשָּׁבֵעַ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג, פָּטוּר. בְּמֵזִיד, חַיָּב. הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַמִּקְדָּשׁ מְזִידִין, חַיָּבִין: \n",
+            "הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, וְאִם מֵתָה, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּטֹּל אֶת דָּמָיו, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים. וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ: \n",
+            "לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַהֲרוּגֵי מִלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי מִלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֶשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן. כֵּיצַד. לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, מִקָּחוֹ בָטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, מִקָּחוֹ קַיָּם. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה, מִקָּחוֹ בָטֵל. מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ, מִקָּחוֹ קַיָּם. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ, הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקָרִיקוֹן נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח. אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח, הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רַבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ, שֶׁאִם שָׁהֲתָה בִפְנֵי סִיקָרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם לִקַּח, זוֹכֶה, אֲבָל נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ: \n",
+            "חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. וּבֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ, בְּמִטַּלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת, מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר, בְּמִטַּלְטְלִין: \n",
+            "וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם: \n",
+            "מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמַרְקֶדֶת עִמָּהּ, אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִגַּע עִמָּהּ, לְפִי שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִין יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם: \n"
+        ],
+        [
+            "הָאוֹמֵר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל, אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֶרֶת טֹל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר: \n",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים, שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע, אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת גִּטָּהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ: \n",
+            "קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר, שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ, צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִטָּהּ, אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר. הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. הָבֵא לִי גִטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר: \n",
+            "הָבֵא לִי גִטִּי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה מִיָּד. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִיָּד: \n",
+            "הָאוֹמֵר, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, גָּרְשׁוּהָ, כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. פִּטְרוּהָ, פַּרְנְסוּהָ, עֲשׂוּ לָהּ כַּנִּמּוֹס, עֲשׂוּ לָהּ כָּרָאוּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בְקוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְּסֻכָּן: \n",
+            "מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לְבוֹר וְאָמַר, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. הַבָּרִיא שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמְרוּ חֲכָמִים, אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל, הֲרֵי זֶה גֵט. אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ, אֵינוֹ גֵט: \n",
+            "אָמַר לִשְׁנַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַבִּי חֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, מְקֻבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ, אַף אָנוּ מְקֻבָּלִין, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לַעֲשָׂרָה, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין. כֻּלְּכֶם כְּתֹבוּ, אֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין. לְפִיכָךְ, אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי זֶה גֵט בָּטֵל: \n"
+        ],
+        [
+            "מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר, אַל תִּכְתֹּבוּ, אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ: \n",
+            "אָמְרוּ לוֹ, נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ, וְאָמַר לָהֶם כְּתֹבוּ, אָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ, הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתֹב וְלָעֵדִים חֲתֹמוּ: \n",
+            "זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי, זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, זֶה גִטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה, לֹא אָמַר כְּלוּם. מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי, הֲרֵי זֶה גֵט. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, גֵּט וְאֵינוֹ גֵט. אִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. זֶה גִטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְעָמַד וְהִלֵךְ בַּשּׁוּק וְחָלָה וּמֵת, אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵט: \n",
+            "לֹא תִתְיַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ. מַה הִיא בְאוֹתָן הַיָּמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם נָתְנָה לוֹ בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְגֹרֶשֶׁת, וְאִם לָאו, אֵינָה מְגֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַעֲשֶׂה בְצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי, וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי, כַּמָּה הִיא מֵנִיקָתוֹ, שְׁתֵּי שָׁנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב, הֲרֵי זֶה גֵט. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים, עַל מְנָת שֶׁתֵּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים, מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי, שֶׁלֹּא בְהַקְפָּדָה, אֵינוֹ גֵט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּזֶה גֵט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל, הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרֶס וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה, וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר, בָּטֵל תְּנָאוֹ. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה גֵט: \n",
+            "אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, כָּתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כָּתְבוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ גֵט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּזֶה גֵּט. כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמֵת, אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה, הֲרֵי זֶה גֵט. וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט, אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵין יָדוּעַ, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n"
+        ],
+        [
+            "הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרָהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "אָמַר לָהּ, כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה, אוֹ שֶׁמְּצָאָתוֹ מֵאֲחוֹרָיו, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ, אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ, הֵא גִטֵּךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, נֵעוֹרָה, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ, אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא זֶה גִטֵּךְ. הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ, קָרוֹב לָהּ, מְגֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין. וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב. אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ, זְרֹק לִי חוֹבִי, וּזְרָקוֹ לוֹ, קָרוֹב לַמַּלְוֶה, זָכָה הַלֹּוֶה. קָרוֹב לַלֹּוֶה, הַלֹּוֶה חַיָּב. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם יַחֲלֹקוּ. הָיְתָה ��וֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגַּג, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג, נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף, הֲרֵי זוֹ מְגֹרָשֶׁת: \n",
+            "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט יָשָׁן. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵיזֶהוּ גֵט יָשָׁן, כֹּל שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ: \n",
+            "כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שְׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי, לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן, לְבִנְיַן הַבַּיִת, לְחֻרְבַּן הַבַּיִת, הָיָה בַמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאֵין לָהּ לֹא כְתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת, לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל, נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה. בַּת לֵוִי, מִן הַמַּעֲשֵׂר. בַּת כֹּהֵן, מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְיוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. שִׁנָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, הָלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵלּוּ וְנִשְּׂאוּ וְנִמְצְאוּ אֵלּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְהָלְכָה צָרָתָהּ וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר וְנִמְצְאָה זֹאת שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבֵר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבֵר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, וּלְאַחַר זְמַן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, וְשׁוֹבֵר מִיַּד הָאִשָּׁה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְאַלְתַּר יָצָא, אֵין זֶה גֵט. אִם לְאַחַר זְמַן יָצָא, הֲרֵי זֶה גֵט. לֹא כָל הֵימֶנּוּ מִן הָרִאשׁוֹן לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ עַל תְּנַאי וְלֹא נַעֲשָׂה הַתְּנַאי, לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה: \n",
+            "הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפֻנְדְּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָהּ צְרִיכָהּ הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין. וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס בָּהּ. כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ, תֵּצֵא מִזֶּה וּ��ִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָהּ: \n",
+            "גֵּט קֵרֵחַ, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו, דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ. כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו: \n"
+        ],
+        [
+            "הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל: \n",
+            "הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ, לְאָחִי וּלְאָחִיךְ, לְעֶבֶד וּלְנָכְרִי, וּלְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין, כָּשֵׁר. הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ בַעֲבֵרָה, פָּסוּל: \n",
+            "גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִנַּאי סֵפֶר תֵּרוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין, לִמְהָךְ לְהִתְנְסָבָא לְכָל גְּבַר דְּתִצְבַּיִן. גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר, הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין, הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ: \n",
+            "שְׁלֹשָׁה גִטִּין פְּסוּלִין, וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר. כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים, יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, יֶשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה גִטִּין פְּסוּלִין. וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם: \n",
+            "שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִטִּין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ, נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לָזוֹ וּשְׁנֵיהֶם לָזוֹ. לְפִיכָךְ, אָבַד אַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָטֵל. חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כֻּלָּן כְּשֵׁרִין, וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה כָתוּב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר: \n",
+            "שְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין: \n",
+            "שִׁיֵּר מִקְצַת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כָּשֵׁר. חָ��ְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט, פָּסוּל. הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר: \n",
+            "גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית, יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, וְלֹא כָתַב עֵד, כָּשֵׁר. וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין. כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ, כָּשֵׁר. גֵּט מְעֻשֶּׂה, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר. וּבְגוֹיִם, פָּסוּל. וּבְגוֹיִם, חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְךָ, וְכָשֵׁר: \n",
+            "יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מְגֹרֶשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא. גֵּרַשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי, זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ, זוֹ הִיא אֲמַתְלָא: \n",
+            "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו: \n"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Torat Emet 357",
+            "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nazir/Hebrew/Torat Emet 357.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Nazir",
+    "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+    "versionTitle": "Torat Emet 357",
+    "status": "locked",
+    "priority": 3.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת. הָאוֹמֵר אֱהֵא, הֲרֵי זֶה נָזִיר. אוֹ אֱהֵא נָוֶה, נָזִיר. נָזִיק, נָזִיחַ, פָּזִיחַ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי כָּזֶה, הֲרֵינִי מְסַלְסֵל, הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע, הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵי עָלַי צִפֳּרִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים, וּמִן הַזַּגִּים, וּמִן הַתִּגְלַחַת, וּמִן הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו. הֲרֵינִי כְשִׁמְשׁוֹן, כְּבֶן מָנוֹחַ, כְּבַעַל דְּלִילָה, כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה, כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן. מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן. נְזִיר עוֹלָם, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ, מֵקֵל בְּתַעַר וּמֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת. וְאִם נִטְמָא, מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ, אֵינוֹ מֵקֵל. וְאִם נִטְמָא, אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה: \n",
+            "סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה, הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה, אֲפִלּוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם. הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד, הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אֶחָת, הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתָּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אֶחָת, נָזִיר שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם, שֶׁאֵין נוֹזְרִים לְשָׁעוֹת: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם, הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקֻּפָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזָרְתִּי, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזָרְתִּי, רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְנָזִיר כָּל יָמָיו: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, וְאִם לָאו, נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת: \n"
+        ],
+        [
+            "הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגָרוֹת וּמִן הַדְּבֵלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן: \n",
+            "אָמַר, אָמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אָנִי. אָמַר, הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אָנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ עָלַי קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא: \n",
+            "מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנוּ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס, וְאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לְמֵתִים, הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכֻלָּן. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירוּת אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַּיִן, הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַּיִן אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִים לִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא בְיַּיִן, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר, אִם הָיוּ פִקְּחִים, מְגַלְּחִים זֶה אֶת זֶה. וְאִם לָאו, מְגַלְּחִים נְזִירִים אֲחֵרִים: \n",
+            "הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר, זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵן, וְנוֹלַד לוֹ בֵן, הֲרֵי זֶה נָזִיר. נוֹלַד לוֹ בַת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֵינוֹ נָזִיר. אִם אָמַר, כְּשֶׁאֶרְאֶה, כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד, אֲפִלּוּ נוֹלַד לוֹ בַת, טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, הֲרֵי זֶה נָזִיר: \n",
+            "הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר, אִם הָיָה בֶן קְיָמָא, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר חוֹבָה. וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר נְדָבָה. חָזְרָה וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר, אִם הָרִאשׁוֹן בֶּן קְיָמָא, הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה. וְאִם לָאו, הָרִאשׁוֹן נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר, וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵן, הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן, מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ. הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵן וְנָזִיר, הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן, מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיְּהֵא לִי בֵן, וְנָזִיר מֵאָה יוֹם. נוֹלַד לוֹ בֵן עַד שִׁבְעִים, לֹא הִפְ��ִיד כְּלוּם. לְאַחַר שִׁבְעִים, סוֹתֵר שִׁבְעִים, שֶׁאֵין תִּגְלַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם: \n"
+        ],
+        [
+            "מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים, יָצָא. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, אִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא: \n",
+            "מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא. וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן: \n",
+            "מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם, נִטְמָא יוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלשִׁים. נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה: \n",
+            "מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם שְׁלשִׁים יוֹם, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס, עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים: \n",
+            "מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נָזִיר בַּתְּחִלָּה. מַעֲשֶׂה בְהִילְנִי הַמַּלְכָּה, שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה, אִם יָבֹא בְנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְשָׁלוֹם אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים, וּבָא בְנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: \n",
+            "מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם, וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתָּיִם: \n"
+        ],
+        [
+            "מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וָאָנִי, וָאָנִי, כֻּלָּם נְזִירִין. הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּ��וּ כֻלָּן. הֻתַּר הָאַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּם אֲסוּרִין. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר, פִּי כְפִיו וּשְׂעָרִי כִשְׂעָרוֹ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה, וָאָנִי, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. הֲרֵינִי נְזִירָה, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר, וָאָנִי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "הֲרֵינִי נָזִיר, וָאַתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. הֲרֵינִי נְזִירָה, וָאָתָּה, וְאָמַר אָמֵן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+            "הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ, הַחַטָּאת תָּמוּת, וְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת, יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים בָּהֶן. דְּמֵי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם: \n",
+            "נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְאִשָּׁה מְנֻוָּלֶת. רַבִּי אוֹמֵר, אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגֻלָּחַת: \n",
+            "הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. כֵּיצַד, גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו, מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו, הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת, הַחַטָּאת תָּמוּת וְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם: \n",
+            "הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וּמֵת, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מְעוֹת אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וּמֵת, זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו: \n"
+        ],
+        [
+            "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הֶקְדֵּשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד. אָמַר, שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ, וְיָצָא לָבָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ: \n",
+            "דִּינַר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ, וְעָלָה שֶׁל כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְיָדִי רִאשׁוֹנָה הֲרֵי הִיא הֶקְדֵּשׁ, וְעָלְתָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ: \n",
+            "מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְנִשְׁאַל לְחָכָם וַאֲסָרוֹ, מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנָּדַר. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּירוֹ, הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, אִי אַתֶּם מוֹדִים בָּזֶה שֶׁהוּא הֶקְדֵּשׁ טָעוּת שֶׁתֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּמִי שֶׁטָּעָה וְקָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלָעֲשִׂירִי תְשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, לֹא הַשֵּׁבֶט קִדְּשׁוֹ. וּמָה אִלּוּ טָעָה וְהִנִּיחַ אֶת הַשֵּׁבֶט עַל שְׁמִינִי וְעַל שְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁמָּא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא כָּתוּב שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָעֲשִׂירִי, הוּא קִדֵּשׁ אֶת הַתְּשִׁיעִי וְאֶת אַחַד עָשָׂר: \n",
+            "מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה בְהֶמְתּוֹ נָזַר, הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְהֶמְתּוֹ נָזַר, אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים. אָמְרוּ לוֹ לֹא, וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי. וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ לוֹ, כֹּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ נָזִיר: \n",
+            "הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֶחָד בָּא כְנֶגְדָּן, אָמַר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְלוֹנִי, וְאֶחָד אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְלוֹנִי, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר, שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר, שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים, שֶׁכֻּלְּכֶם נְזִירִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כֻּלָּם נְזִירִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ דְבָרָיו. וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר: \n",
+            "��ִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר, אִם הָיָה כִדְבָרַי, הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה: \n",
+            "רָאָה אֶת הַכּוֹי וְאָמַר, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אֵינוֹ חַיָּה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְהֵמָה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְהֵמָה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְהֵמָה, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר, הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁכֻּלְּכֶם נְזִירִים, הֲרֵי כֻלָּם נְזִירִים: \n"
+        ],
+        [
+            "שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזָּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שָׁרָה פִתּוֹ בְיַיִן וְיֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת, חַיָּב: \n",
+            "וְחַיָּב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגָּן. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל: \n",
+            "סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם. גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ לִסְטִים, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בְּזוּג בֵּין בְּתַעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר: \n",
+            "נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה, וְהוּא שׁוֹתֶה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ אַל תְּגַלֵּחַ, וְהוּא מְגַלֵּחַ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמָּא אַל תִּטַּמָּא, וְהוּא מִטַּמֵּא, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת: \n",
+            "שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן: \n",
+            "תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, מַה בֵּין זֶה לַמְּצֹרָע. אָמַר לוֹ, זֶה טָהֳרָתוֹ תְלוּיָה בְיָמָיו, וּמְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעֹרַב שָׁמֶשׁ: \n",
+            "תִּגְלַחַת הַטָּהֳרָה כֵּיצַד, הָיָה מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים, וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת, שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. וְאִם גִּלַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן, יָצָא: \n",
+            "רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים תִּקְרַב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבָד: \n",
+            "הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים: \n",
+            "גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָסוּל, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר, תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים: \n",
+            "מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמְצָאתָהּ שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר: \n"
+        ],
+        [
+            "כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, יִטַּמָּא נָזִיר שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, וְאַל יִטַּמָּא כֹהֵן שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם: \n",
+            "עַל אֵלּוּ טֻמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת נֶצֶל וְעַל מְלֹא תַרְוָד רָקָב, עַל הַשִּׁדְרָה וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם, עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אָהֳלָן, וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו: \n",
+            "אֲבָל הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וְהַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, וּרְבִיעִית דָּם, וְאֹהֶל, וְרֹבַע עֲצָמוֹת, וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, וִימֵי סָפְרוֹ, וִימֵי גָמְרוֹ, עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד, וְקָרְבָּן אֵין לוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ: \n",
+            "אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. רְבִיעִית דָּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ. אָמַר לִי, מַה זֶה עֲקִיבָא, אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ הֲלָכָה: \n"
+        ],
+        [
+            "שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶן אֶחָד, רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם, מְגַלְּחִין וּמְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר, אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבּ��ן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ. וְסוֹפְרִין שְׁלשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר, אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ. מֵת אֶחָד מֵהֶן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, יְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁיִּדֹּר כְּנֶגְדּוֹ בְנָזִיר, וְאוֹמֵר, אִם טָמֵא הָיִיתִי, הֲרֵי אַתָּה נָזִיר מִיָּד. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הֲרֵי אַתָּה נָזִיר אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. וְסוֹפְרִין שְׁלשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר, אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךְ. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה בְּסָפֵק. וְסוֹפְרִין שְׁלשִׁים יוֹם וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר, אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה בְּסָפֵק וְזֶהוּ קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ. אָמַר לוֹ בֶן זוֹמָא, וּמִי שׁוֹמֵעַ לוֹ שֶׁיִּדֹּר כְּנֶגְדּוֹ בְנָזִיר. אֶלָּא מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְאוֹמֵר, אִם טָמֵא הָיִיתִי, הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי וְהָעוֹלָה נְדָבָה. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי וְהַחַטָּאת בְּסָפֵק. וְסוֹפֵר שְׁלשִׁים יוֹם וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר, אִם טָמֵא הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה. וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה, וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, נִמְצָא זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לַחֲצָאִים. אֲבָל הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְבֶן זוֹמָא: \n",
+            "נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְסָפֵק וּמֻחְלָט בְּסָפֵק, אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים אַחַר שִׁשִּׁים יוֹם, וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לְמֵתִים אַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע דּוֹחָה תִגְלַחַת הַנָּזִיר בִּזְמַן שֶׁהוּא וַדַּאי, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהוּא סָפֵק אֵינָהּ דּוֹחָה: \n"
+        ],
+        [
+            "הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת. נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת. חֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים, שֶׁהוּא כוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ. חֹמֶר בָּעֲבָדִים מִבַּנָּשִׁים, שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מֵפֵר נִדְרֵי עַבְדּוֹ. הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֵפֵר עוֹלָמִית. הֵפֵר לְעַבְדּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ. עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִשְׁתֶּה, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יִשְׁתֶּה: \n",
+            "נָזִיר שֶׁגִּלַּח וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, אִם טֻמְאָה יְדוּעָה, סוֹתֵר. וְאִם טֻמְאַת הַתְּהוֹם, אֵינוֹ סוֹתֵר. אִם עַד שֶׁלֹּא גִלַּח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סוֹתֵר. כֵּיצַד, יָרַד לִטְבֹּל בִּמְעָרָה וְנִמְצָא מֵת צָף עַל פִּי הַמְּעָרָה, טָמֵא. נִמְצָא מְשֻׁקָּע בְּקַרְקַע הַמְּעָרָה, יָרַד לְהָקֵר, טָהוֹר. לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָמֵא טָמֵא וְחֶזְקַת טָהוֹר טָהוֹר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר: \n",
+            "הַמּוֹצֵא מֵת בִּתְחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם, נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן. מָצָא שְׁלשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה, בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ: \n",
+            "כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִלָּה, טָהוֹר עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה. בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, וּבְחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר. מִשֶּׁנִּזְקַק לַזִּיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, טְמֵאִין, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, לְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וּמֵת, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר: \n",
+            "נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א) וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג) וּמוֹרָה, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל וּמוֹרָה, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִשְׁמוּאֵל, נָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (שמואל א טז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם: \n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/English/Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr].json

@@ -0,0 +1,136 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002182155/NLI",
+    "versionTitle": "Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr]",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "actualLanguage": "fr",
+    "languageFamilyName": "french",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "",
+            "Dire à son prochain “je m’interdis telle jouissance”, en employant soit le mot qonam, soit qonah, soit qonass<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Ce sont 3 modes différents du même terme corrompu.</i>, c’est énoncer un synonyme du terme sacrifice (et de la défense qu’il comporte). Si l’on a exprimé l’interdit par l’un des termes Haraq, ou Harakh, ou Haraf<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ce sont les corruptions du mot Harame.</i>, on a formulé les synonymes de l’anathème (avec ses conséquences légales). Si l’on a dit Naziq, ou Nazih, ou Pazih, cela équivaut à l’engagement par Naziréat; de même en employant pour l’interdit les mots Shbouta, ou Shqouqa, ainsi que le mot Mohi pour vœu, on s’est servi des synonymes de serment (avec ses suites juridiques).",
+            "Celui qui dit: “Ce que je mangerai de ce qui t’appartient sera pour moi comme non profane (mais sacré), ou non approprié pour moi, ni permis, que ce soit pur ou impur, qu’il s’agisse d’un reliquat de sainteté (resté après son temps), ou de ce qui est devenu repoussé (par suite d’un pensée défectueuse lors de l’offre<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Tous ces termes sont applicables au sacrifice.</i>)”, se rend cet objet interdit. Mais s’il dit: “Je le considère comme un agneau (à offrir), ou comme les cellules (du Temple), ou comme les bois (à brûler sur l’autel), ou comme les feux, ou comme l’autel, ou comme le parvis sacré, ou comme Jérusalem”, si enfin il a formulé son vœu par l’un des ustensiles de l’autel, bien qu’il n’ait pas mentionné le mot sacrifice, c’est un engagement qui entraîne le sacrifice. R. Juda dit: contracter un engagement, en disant “Jérusalem<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> \"Sans dire: \"\" Comme Jérusalem \"\".\"</i>”, est non avenu.",
+            "Quelqu’un dit: “ce que je mangerai de toi me sera comme un holocauste, ou comme une offrande de farine, ou comme un sacrifice de péché, ou comme une action de grâce, ou une offrande pacifique”; l’objet ainsi visé devient alors interdit; R. Juda en permet la jouissance. S’il dit: “Ce que je mangerai de toi sera pour moi le sacrifice”, ou “comme un sacrifice”, ou (tout court) “sacrifice”, l’objet visé sera interdit. S’il dit: “au sacrifice<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Littéral: en non-sacrifice. La Guemara l'explique.</i>, je ne mangerai rien de toi”, R. Meir (seul) l’interdit. Si l’un dit à son prochain: “qu’il soit interdit à ma bouche de parler avec toi”, ou “à ma main de travailler avec toi”, ou “à mon pied de marcher avec toi”, ces paroles constituent les interdits."
+        ],
+        [
+            "L’usage de l’objet visé devient permis si l’on se sert des expressions “que ce soit profane ce que je mangerai de toi”, ou “comme de la chair de porc”, ou “comme de l’idolâtrie”, ou “comme les peaux d’animaux dont le cœur a été arraché vivant<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Le texte jérusalémite a: comme des charognes (bêtes mortes d'elles-mêmes).</i>” (à offrir aux idoles), ou “comme des bêtes déchirées”, ou “comme des animaux reconnus malades”, ou “comme des animaux en abomination”, ou “comme des reptiles”, ou “comme la pâte sacerdotale d’Aron”, ou “comme son oblation”; en ces cas, c’est permis<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Le vœu n'est pas réel s'il a pour base un engagement non réalisable.</i>. Celui qui dit à sa femme: “tu seras pour moi comme ma mère “(aussi interdite), on laisse un accès libre d’autre part<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Cet interdit pourra être levé.</i>, afin d’éviter que le mari se conduise à la légère sous ce rapport (par l’impossibilité de tenir strictement le vœu). Celui qui fait vœu de ne pas dormir, de ne pas parler, de ne pas marcher, ou celui qui fait vœu de ne pas avoir de relations maritales avec sa femme, transgresse la défense négative de “ne pas violer sa parole” (Nb 30,3) Mais s’il jure de ne pas vouloir dormir, ni parler, ni marcher, ces actes lui sont interdits (puisqu’il faut tenir son serment, et qu’en ces divers cas de serait impossible).",
+            "Si quelqu��un dit: “Sacrifice que je ne mange rien de ce qui est à toi”, ou “sacrifice que je mangerai du tien”, ou encore: “Non sacrifice de ne pas manger du tien”, l’objet visé est permis (l’engagement est nul). Mais s’il dit: “Je jure de ne pas manger du tien”, ou “je jure si jamais je mange du tien”, ou encore: “Non serment de ce que je ne mangerai pas du tien”, la consommation de l’objet ainsi visé sera interdite. C’est là une formule plus grave parmi les serments que parmi les vœux, comme il y a par contre des interdits plus graves que les serments. Ainsi, par exemple, si quelqu’un dit: “Je fais vœu de me priver de construire une Suka, de ne pas prendre le lulav, de ne pas mettre des Téphilin”, à la suite d’engagements par vœu, ces actes sont interdits<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Il s'est interdit d'accomplir tel acte, sans supprimer le précepte religieux.</i>; mais à la suite de serments, ils sont permis, car on ne saurait jurer de transgresser les préceptes légaux.",
+            "Il peut arriver qu’un engagement se superpose à un autre, mais il n'est pas possible qu’un serment se combine avec un autre. Voici comment: S’il arrive à quelqu’un de dire deux fois “que je sois Nazir si je mange”, il est tenu pour chaque engagement d’observer la période d’un mois du Naziréat, et au cas où il a mangé il est coupable d’avoir transgressé chaque engagement. Mais s’il a dit trois fois: “je jure de ne pas manger”, et qu’ensuite il a pourtant mangé, il est seulement coupable d’une transgression.",
+            "Le vœu exprimé d’une façon vague (indéterminée) sera admis dans le sens le plus sévère, tout en ajoutant la déclaration restrictive de l’entendre de la façon le moins sévère. Voici comment: Un homme dit par exemple “que ceci soit pour moi comme de la viande salée<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Ou: sacrifice (Lv 2, 13).</i>”, ou “comme du vin d’offrande”; les objets visés par de tels vœux se rapportant au culte divin seront interdits; mais si l’on avait en vue l’un de ces objets servant à l’idolâtrie, ils sont permis (le vœu est nul). En cas d’expression indéterminée (vague), ils deviennent interdits. S’il dit: “que ce soit pour moi en anathème”, au cas où il s’agit de l’anathème céleste, l’objet visé sera interdit; s’il s’agit seulement de l’anathème sacerdotal, l’objet en vue est permis; en cas d’expression indéterminée, celui-ci devient interdit. Si l’on dit: “que ce soit pour moi comme de la dîme”, au cas où il s’agit de la dîme d’animaux, le vœux ainsi formulé constitue l’interdit; s’il s’agit seulement de la dîme sur le blé, l’objet visé reste permis; en cas d’expression indéterminée, celui-ci devient interdit. Si l’on dit: “que ce soit pour moi comme de l’oblation”, au cas où il s’agit d’oblation pour la cellule sacrée (sacerdotale), le vœu rend l’objet interdit; s’il s’agit d’oblation en grange (sur la récolte), l’objet reste permis; en cas d’expression vague, il devient interdit. Tel est l’avis de R. Meir. Les sages<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Les éditions de la Mishna (à part) ont: R. Juda dit.</i> disent: Au cas où la formule de vœu porte sur l’ “oblation” vague, en Judée l’objet devient interdit; mais en Galilée il reste permis, car les Galiléens ne reconnaissent pas l’oblation de la cellule<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> N'ayant pas à supposer un tel objet en vue, l'oblation sera simple.</i>. De même, l’expression vague de l’anathème laisse les objets permis en Judée; mais en Galilée, ils deviennent interdits, parce que ses habitants ne connaissent pas les anathèmes sacerdotaux<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> L'expression vague ne peut pas se référer à ces objets.</i>.",
+            "Quelqu’un fait un vœu par le mot “anathème”, puis il dit: “En exprimant le vœu, je n’ai songé qu’à l’anathème de la mer” (voulant l’atténuer), ou s’il a employé l’expression “par un sacrifice”, puis il dit (pour se reprendre): “En formulant mon vœu par les sacrifices je n’ai envisagé que ceux des rois “ (volontaires), ou s’il a dit “que je sois moi-même un sacrifice”, puis (se reprenant), il dit: “j’entends avoir simplement formulé un vœu par l’os que j’ai laissé chez moi pour l’utiliser à faire un vœu”, ou s’il dit: “je m’interdis que ma femme jouisse de moi”, puis (se reprenant) il dit: “par l’interdit ainsi formulé j’ai eu seulement en vue ma première femme que j’ai répudiée”, dans aucun de ces cas il n’est nécessaire de consulter les sages pour arriver à lever ces interdits (ils sont tous nuls); et si (par ignorance) on a consulté les sages, ceux-ci puniront l’imprudent, en aggravant ses expressions de vœu. Tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, on cherchera à le dégager d’autre part (tout en maintenant le vœu), en enseignant de ne pas se conduire à la légère en fait de vœux."
+        ],
+        [
+            "Les sages ont permis (de délier) quatre sortes de vœux, ceux de l’imitation, de l’exagération, de l’erreur, de la contrainte. Voici un exemple de la 1re sorte: Si en vendant un objet, on dit à l’acquéreur: “je fais vœu de ne rien te réduire du prix d’un selà” (4 dinars), et celui-ci réplique s’interdire par vœu de rien ajouter au prix d’un sicle<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Un sicle = 2 dinars.</i>, tous deux s’accordent en somme sur le prix de trois dinars. R. Eléazar b. Jacob dit: le droit d’annulation est applicable p. ex. lorsque quelqu’un veut contraindre son prochain par vœu à manger chez lui; il dira alors: “tous les vœux que je formulerai à l’avenir sont annulés<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ce ne sont pas là des interdits sérieux, et ils restent sans valeur.</i>”, et il en sera ainsi à la condition de se rappeler cette restriction au moment de formuler les vœux.<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> En tête est un passage traduit (Hagiga 1, 8).</i>.",
+            "Voici un exemple de la seconde sorte de déclarations: “Qu’il me soit interdit (de jouir de tel ou tel objet) si sur cette route je n’ai pas vu autant de monde qu’à la sortie d’Egypte”, ou “si je n’ai vu un serpent aussi gros que la poutre principale d’un pressoir”. Voici un exemple de la troisième sorte: dire “Que tel objet me soit interdit, si j’ai mangé, ou si j’ai bu”, et ensuite se souvenir avoir mangé ou bu; ou énoncer la même formule d’interdit par rapport à l’avenir, puis, par oubli de l’engagement, se mettre à boire ou à manger. Ou bien dire: “Je m’interdis par vœu de jouir de ma femme, parce qu’elle a volé ma coupe, ou parce qu’elle a frappé mon fils”, et il est notoire qu’elle n’a pas frappé, ni volé. Ou encore dire ceci, en voyant d’autres manger ses figues: “Que ces fruits vous soient interdits comme un sacrifice”, et il se trouve que c’était son père et ses frères, accompagnés d’autres personnes; en ce cas, dit l’école de Shammaï, ces proches parents conservent la faculté d’en manger, non les étrangers qui les accompagnent; selon l’école de Hillel, c’est permis aux uns et aux autres (par suite de l’annulation de l’interdit).",
+            "Voici un exemple de vœu par violence: Quelqu’un engage par vœu son prochain à manger chez lui, puis celui-ci tombe malade, ou son fils devient malade, ou la crue subite d’un cours d’eau l’empêche de passer; en ce cas, l’engagement est rompu par force majeure.",
+            "A l’égard des assassins, des brigands, ou des percepteurs d’impôts, il est permis d’affirmer par vœu que tel produit est de l’oblation sacerdotale, si même ce n’en est pas; ou qu’il est du domaine royal, si même il n’en est pas. L’école de Shammaï dit: pour ces sortes de vœux, on peut employer n’importe quelle expression, sauf le serment; selon l’école de Hillel, il est même permis d’employer la forme du serment. L’école de Shammaï dit: on ne doit pas dès l’abord (vis-à-vis de ces gens) affirmer sous forme de vœu (sans y être contraint); selon l’école de Hillel, c’est permis même en principe. L’école de Shammaï dit: il est seulement permis de formuler l’engagement par interdit sur ce qu’on veut lui enlever; l’école de Hillel le permet aussi pour le reste. Voici comment: lorsque le brigand lui dit d’affirmer son assertion en s’engageant par vœu (s’il mentait) à ne pas jouir de sa femme ou de ses enfants: en ce cas, selon l’école de Shammaï, il peut jouir de sa femme, non de ses enfants; selon l’école de Hillel, les uns et les autres restent permis au mari et père.",
+            "Si quelqu’un dit: “que ces plantes servent de sacrifice, si elles ne sont pas brisées” (par l’ouragan), ou “que ce talit (ce manteau) serve de sacrifice s’il n’est pas brûlé”, il est permis (le cas échéant d’obligation) de les racheter. Mais si l’on a formulé le vœu ainsi: “que ces plantes soient consacrées en sacrifice, jusqu’à ce qu’elles soient brisées”, ou “que ce talit serve de sacrifice jusqu’à ce qu’il brûle”, il ne sera pas permis de le racheter.",
+            "Celui qui fait vœu de ne jouir en rien des voyageurs maritimes peut tirer jouissance de ceux d’entre eux qui demeurent sur le continent; celui qui s’interdit par vœu de jouir des habitants du contient ne pourra pas tirer jouissance des voyageurs maritimes, car ceux-ci font d’abord partie des habitants du continent (sur lequel ils s’arrêtent). Cependant, on ne considère pas comme voyageurs sur mer ceux qui vont d’Acco à Joppé (sur la même côte), mais ceux qui opèrent souvent une traversée maritime.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir de ceux qui voient le soleil ne pourra pas même tirer jouissance des aveugles, car on peut supposer l’intention d’avoir songé à ceux que le soleil voit.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir de ceux qui ont la tête noire ne peut pas non plus tirer jouissance des gens chauves, ou de ceux qui grisonnent<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Ils ont pu avoir auparavant des cheveux noirs.</i>; mais il est permis de tirer profit des femmes ou des enfants, car ladite dénomination de “tête noire” est applicable aux hommes seuls.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir de ceux qui naîtront (à l’avenir) peut jouir de ceux qui sont déjà nés; celui qui s’interdit au contraire de jouir de ceux qui sont nés ne pourra pas non plus jouir de ceux qui naîtront<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Une fois nés, ils sont comme les premiers.</i>. Selon R. Meir, comme en cas d’interdit sur ceux qui naîtront (à l’avenir), il est permis de jouir de ceux déjà nés; de même, en cas d’interdit quant au passé (de ceux déjà nés), il est permis de tirer jouissance de ceux à l’avenir (de ceux qui naîtront). Selon les autres sages, on entend seulement par l’expression “ceux qui sont nés” ceux qui ont dans leur nature la faculté d’engendrer<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Excepté les ovipares.</i>.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir en rien de ceux qui observent le repos du Shabat, ne pourra jouir d’aucun israélite, ni des Cuthéens (Samaritains). Celui qui s’interdit de jouir des “mangeurs d’oignons” ne pourra jouir d’aucun israélite, ni des Cuthéens. Enfin, celui qui s’interdit par vœu de jouir de ceux qui montent à Jérusalem ne pourra pas jouir des israélites (qui observent ce précepte), mais pourra jouir des Cuthéens (qui ne l’observent pas).",
+            "Celui qui dit: “Je m’interdis par vœux de ne pas jouir des Noahides”, pourra jouir des Israélites, non des gens d’autres nations. Par contre, celui qui s’interdit par vœu de jouir “des descendants de la race d’Abraham” ne pourra pas jouir des Israélites, mais des gens d’autres nations. Celui qui dit: “Je m’interdis de profiter d’un israélite”, devra ne lui acheter des produits qu’à un prix dépassant leur valeur, ou lui en vendra au-dessous de la valeur. Celui qui s’interdit par vœux “que des Israélites profitent de lui” devra acheter au-dessous de la valeur, ou vendre des produits au-delà de leur valeur, si toutefois le compagnon y consent. Celui qui s’interdit par vœu de jouir des autres, ni les autres de lui, pourra tirer jouissance des gens d’autres nations. Celui qui s’interdit par vœu de jouir des gens non circoncis, peut jouir des incirconcis israélites, mais il lui est défendu de jouir des circoncis païens. Celui qui s’interdit par vœu de jouir des gens circoncis, ne pourra pas tirer jouissance des incirconcis israélites (qui ne le sont qu’à titre exceptionnel), mais il lui est permis de jouir des circoncis d’autres nations; car le terme d’incirconcision est seulement applicable aux païens, comme il est dit (Jr 9, 26): Car toutes les nations sont des incirconcis (du prépuce), mais la maison entière, d’Israël se compose d’incirconcis du cœur; et il est dit (1S 17, 33): Puisse le Philistin, cet incirconcis, être ainsi; et encore (2S 1, 20): de crainte que les filles des Philistins se réjouissent, que les filles des incirconcis éclatent de joie. R. Eléazar b. Azaria dit: l’incirconcision est répugnante, puisqu’elle est reprochée aux païens, comme il est dit (ci-dessus): “Toutes les nations sont des incirconcis (du prépuce), et toute la fille d’Israël se compose d'incirconcis du cœur”. R. Ismaël dit: la circoncision est une loi grave, puisqu’en sa faveur treize alliances ont été conclues. R. Yossé dit: elle est si grave, qu’elle prédomine sur la loi importante du repos shabatique. R. Josué b. Qorha dit: elle est si grave que, même en faveur du législateur Moïse, elle ne fut pas suspendue une heure<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Lorsqu'il se rendit de Midian en Egypte avec sa famille qu'il différa de circoncire son fils, sa vie fut en péril. V. (Ex 4, 24).</i>. R. Néhémie dit: elle est si grave qu’elle l’emporte sur la loi des plaies (d’ordinaire il est interdit de couper au Shabat, non en cas de circoncision). Rabbi dit: elle est si grave que le patriarche Abraham, même après avoir accompli tous les préceptes divins, ne reçut le surnom de parfait qu’après l’accomplissement de la circoncision, comme il est dit (Gn 92, 1): Marche devant moi et sois intègre. D’autre part, ce précepte de la circoncision est si important que, sans lui, le Très-Saint bénit- soit-il n’eût pas créé le monde, comme il est dit (Jr 33, 25): Ainsi s’est exprimé l’Eternel, si mon alliance (de la circoncision) n’existait jour et nui, je n’aurais pas établi les lois du ciel et de la terre."
+        ],
+        [
+            "Entre celui qui s’interdit par vœu toute jouissance de son prochain et celui qui s’interdit de rien manger de lui, il n’y a de différence que le passage (par la propriété de l’autre), ou l’emprunt d’ustensiles qui ne servent pas à la consommation. Celui qui s’interdit par vœu de jouir en rien de son prochain pour la consommation ne pourra lui emprunter, ni un van, ni un tamis, ni un moulin, ni un four; mais il pourra lui emprunter une chemise, ou une bague, ou un vêtement, ou des boucles d’oreilles, enfin tout objet en dehors du manger. Dans les localités où ces objets se louent en payant, il est aussi défendu de les emprunter au prochain-<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce est traduite en entier (Megila 1, 9).</i>.",
+            "Si quelqu’un s’est interdit par vœu de ne jouir en rien de son prochain, celui-ci peut pourtant se charger de remettre son (1/2 sicle) (que l’autre doit à la caisse communale), ou payer pour lui sa dette, ou restituer au premier ce qu’il aurait perdu<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ce sont là des accomplissements de devoir légaux, non des bienfaits.</i>. Dans les localités où ces petits services se paient, le profit devra échoir au Trésor.-<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur tout ce est traduite en (Ketubot 13, 2), ci-dessus.</i>",
+            "Le même pourra prélever pour le premier l’oblation sacerdotale et les dîmes, si celui-ci le sait, ou offrir pour lui les nids d’oiseaux dus par les gonorrhéens<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> (Lv 15, 29). V. J., (Pessahim 8, 3).</i>, ou les femmes guéries de ce mal, ou ceux que doivent les femmes relevant de couches<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> (Lv 12, 6) et 8.</i>, ou les sacrifices du péché, ou ceux du doute<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> \"Ibid., 5, 14-19; 6, 18.\"</i>. Le même pourra enseigner au premier l’exégèse, l’application des règles doctrinales (Halakha) et l’explication des légendes (Aggada); il ne pourra pas lui enseigner la Bible, mais il pourra l’enseigner à des enfants. De même il pourra nourrir la femme et les enfants du premier, quoique celui-ci soit lui-même tenu de les nourrir. Il ne devra pas pourvoir de fourrage l’animal du premier, soit pur, soit impur; selon R. Eliézer, il pourra nourrir l’impur, mais non l’animal pur. Pourquoi, lui demanda-t-on, distingues-tu ainsi le pur et l’impur? C’est que, répondit-il, la vie de la bête pure appartient au Ciel, et le corps est au possesseur; tandis que pour l’impur, le souffle vital et le corps sont le bien du Ciel. On peut alors dire, lui répliquèrent ses interlocuteurs, que pour l’impur aussi le souffle est au Ciel, et le corps au propriétaire; puisque, si celui-ci le veut, il a le droit de vendre cet animal à un païen, ou de le donner à manger aux chiens.",
+            "Si quelqu’un s’est interdit par vœu de jouir de son prochain et tombe malade, ce dernier, en lui rendant visite devra rester debout, non s’asseoir. Il guérira le mal du corps, mais non celui de ses biens<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Ou des animaux de celui qui a énoncé l'interdit.</i>. Il pourra se baigner avec lui dans une grande baignoire, non dans une petite, ou dormir avec lui dans un même lit. R. Juda n’autorise ce dernier fait qu’en été, non en hiver, parce qu’alors, en réchauffant son prochain par son contact, il lui ferait plaisir<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Non en été.</i>. Il est permis de s’attabler avec lui sur le même canapé, de manger avec lui à la même table, sans puiser de la même marmite; mais il pourra prendre part à un plat que l’on fait circuler à tous. Il ne devra pas manger avec lui d’une grande écuelle (crèche), mise devant les ouvriers, ni travailler avec lui à la même œuvre (contribuant ainsi à la part du travail du compagnon); tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres sages, c’est permis, à condition de se tenir éloigné du personnage interdit.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir de son prochain avant la 7e année du repos agraire ne devra, ni descendre dans le champ de celui-ci, ni même manger des plants qui dépassent l’enclos de la vigne; en la 7e année, il ne lui est pas non plus permis de descendre au champ du prochain, mais il pourra manger des plants externes. Celui qui a fait seulement vœu de ne rien manger de son prochain avant la 7e année de repos pourra descendre dans le champ de celui-ci, sans manger de ses produits; celui qui a fait le vœu en la 7e année pourra s’y rendre et même y manger les produits.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de tirer aucune jouissance de son prochain ne devra ni rien lui prêter, ni lui emprunter, ni lui avancer de l’argent, ni en accepter de lui, ni lui rien vendre, ni acheter de lui. S’il le prie p. ex. de lui prêter sa vache, l’autre répondra qu’elle n’est pas libre. Celui qui s’interdit par vœu de jamais cultiver son champ, et qu’il ait la coutume de le cultiver, ne devra pas y toucher; mais c’est permis à tout autre; s’il n’a pas l’habitude de le cultiver lui-même, c’est interdit à tous.",
+            "Si quelqu’un s’interdit par vœu de jouir de son prochain et qu’il n’ait pas de quoi manger (sans lui), celui-ci pourra se rendre chez le boutiquier (marchand de comestibles), lui exposer son regret de laisser embarrassé l’homme engagé par vœu à ne rien accepter de lui. Le marchand pourra alors donner au premier, puis aller se faire payer du second.<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Directement, ajoute le Talmud, le boutiquier ne pourrait pas exiger le paiement par voie judiciaire, puisque celui sur lequel porte l'interdit n'a pas dit formellement qu'il paiera le boutiquier pour les objets remis au prochain.</i> De même, si le 1er doit bâtir sa maison, ou l’entourer d’une haie, ou moissonner son champ, le prochain pourra aller exposer aux ouvriers son regret de laisser dans l’embarras l’homme engagé par vœu; ceux-ci alors pourront aller travailler pour l’homme lié par le vœu, puis se faire payer du premier.-<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce dernier est déjà traduite (Shabat 16, 9).</i>",
+            "De même aussi, lorsque ces deux personnes voyagent ensemble et que la première n’a pas à manger, la seconde pourra remettre à un tiers des comestibles en don, puis la première aura le droit d’en user. Si personne n’est là, la seconde se contentera de déposer les objets sur le roc ou sur la haie, en déclarant les abandonner à tout venant; puis la première aura la faculté de les prendre et de manger. R. Yossé interdit ce subterfuge."
+        ],
+        [
+            "Lorsque 2 associés<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Deux propriétaires de maisons auxquelles on accède par une cour commune.</i> se sont réciproquement interdit par vœu de jouir l’un de l’autre, il leur est défendu d’entrer même dans la cour qu’ils ont en commun. R. Eliézer b. Jacob dit: chacun peut entrer dans sa propre maison; mais il leur est défendu à tous deux (même d’après lui) d’ériger dans la cour commune un moulin, ou un four, ou un poulailler. Si l’un d’eux s’interdit par vœu de jouir de son prochain, il ne devra pas même entrer dans la cour commune. Selon R. Eliézer b. Jacob, l’un peut arguer qu’il est censé dire à l’autre: “j’entre dans ma part, non dans la tienne”; en ce cas, on contraint celui qui a énoncé le vœu à céder sa part au voisin.",
+            "Si quelqu’un du dehors s’interdit par vœu de jouir de l’un des 2 copropriétaires de la cour, il ne devra pas pénétrer dans la cour. Selon R. Eliézer b. Jacob, il peut arguer qu’il passe dans la partie appartenant au voisin, non dans celle de l’homme sur qui porte l’interdit.",
+            "Si quelqu’un s’interdit par vœu de jouir de son prochain lequel possède un bain ou un pressoir loués en ville à un tiers, il sera interdit au premier de faire usage de ces objets, si le 2e y possède une part non louée (maintenue au propriétaire); au cas contraire, le premier peut en user. Si l’un dit à son prochain: “je m’engage par vœu à ne pas entrer dans ta maison, ni à acheter ton champ”, puis le prochain meurt, ou cède son bien à autrui, il sera permis au premier d’y pénétrer, ou de l’acheter. Mais s’il s’engage par vœu à ne pas entrer dans cette maison ou à ne pas acquérir ce champ, il ne lui sera jamais permis de modifier ses vues, même après la mort de son prochain, ou après que celui-ci a vendu son champ.",
+            "Pour celui qui dit: “Que je sois en anathème à toi” (que toute jouissance de moi soit radicalement interdite), cet interdit sera réel. S’il dit: “Sois-moi en anathème”, celui contre qui le vœu est prononcé est en interdit. S’il a dit: “Que je te sois en anathème et que tu me le sois”, tous deux sont interdits mutuellement. Tous deux peuvent user des objets appartenant en communs aux gens remontant de Babylone; mais il leur sera interdit de profiter de ce qui est seulement aux habitants de la ville.",
+            "On appelle biens communs à ceux qui retournent de Babylone: la montagne du Temple, les parvis, les puits creusés au milieu de la route. On nomme bien spécial des habitants d’une ville: la voie publique, le bain, la synagogue, l’arche sainte, les rouleaux de la Loi, enfin le legs de sa part futur au Nassi, gouverneur<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Par suite de cette désignation du possesseur futur, celui sur quoi porte l'interdit est censé jouir de ce dernier.</i>. Selon R. Juda, il importe peu que le legs s’adresse au Nassi ou à un simple particulier. Entre ces 2 dernières façons d’assigner un possesseur futur à ses biens, voici la seule différence: lorsqu’on les lègue au Nassi, il n’est pas nécessaire de les lui faire acquérir par autrui (en raison de sa dignité); tandis que cette intervention est indispensable pour qu’un simple particulier acquière. Selon les autres sages, il faut pour tous que l’acquisition soit faite à l’aide de l’entremise d’un tiers; et si l’on a parlé de l’offre au Nassi, c’est seulement parce que c’est le cas le plus fréquent. R. Juda dit: les habitants de la Galilée n’ont pas besoin de mettre de telles donations par écrit, car leurs ancêtres l’ont déjà fait ainsi à leur place.",
+            "Lorsque quelqu’un, s’étant engagé par vœu à ne jouir en rien de son prochain, n’a pas de quoi manger, celui-ci pourra remettre des comestibles en don à un tiers, et il sera permis au premier d’en user. Ainsi, il était arrivé à quelqu’un, à Ben-Horon, que son père s’était interdit d’avoir de lui aucune jouissance. Comme il mariait son fils, il dit à un voisin: “Que la cour et le repas de noces qu’elle contient te soient remis en don; mais ce transfert a seulement lieu pour que mon père puisse venir et prendre part à notre repas”. “Si ces biens sont à moi, dit le voisin, je les déclare consacrés au culte divin”. “Mais, lui répliqua le premier, je ne t’ai pas donné mon bien pour que tu le consacres au Ciel”. -“Certes, répondit le voisin, tu m’as transmis ton bien dans le seul but que ton père mange et boive avec toi, pour qu’il en résulte une réconciliation entre vous, mais en laissant suspendu sur sa tête le péché d’avoir transgressé son vœu “. Le cas fut soumis à l’appréciation des sages, et ils déclarèrent ceci: Un don qu’il n’est pas loisible au donataire de consacrer au culte n’est pas considéré comme définitif."
+        ],
+        [
+            "Celui qui s’interdit par vœu de manger de ce qui est cuit peut manger du rôti ou du bouilli. A celui qui formule vœu de ne pas goûter aux mets cuits, il sera interdit de manger d’un plat cuit mince<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> En bouillie.</i>, mais il lui sera permis de manger d’un plat épais (consistant). Il lui sera permis de manger un œuf à gober, ou une courge roussie dans les cendres chaudes.",
+            "A celui qui s’interdit par vœu de manger de la cuisson d’une marmite, il est seulement défendu d’user de ce qui a bouilli là. Mais lorsqu’il dit: “je déclare m’interdire par vœu de goûter à ce que l’on met dans le pot”, il lui sera défendu de toucher à tout ce que l’on cuit au pot.",
+            "A celui qui fait vœu de s’abstenir de tout produit confit, il est seulement défendu de manger des légumes confits. Mais s’il déclare “ne pas vouloir goûter à un produit confit”, toutes les sortes lui seront interdites.A celui qui fait vœu de s’abstenir de ce qui est bouilli à l’eau, il est seulement défendu de manger de la viande ainsi passée à l’eau; mais s’il déclare “ne pas vouloir goûter à un produit bouilli”, tous les mets bouillis lui seront interdits. A celui qui fait vœu de s’abstenir des rôtis, il est seulement défendu de manger de la viande rôtie, selon l’avis de R. Juda; mais s’il a déclaré “ne vouloir goûter à aucun rôti”, tout objet rôti lui sera interdit. Celui qui s’interdit par vœu de manger des salaisons ne pourra pas manger de poisson salé (seul défendu); mais s’il a déclaré “ne pas vouloir goûter aux salaison, toutes les salaisons lui seront interdites” -<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur cette dernière phrase est traduite ci-dessus, (3, 4).</i>.",
+            "A celui qui déclare “ne pas vouloir goûter au poisson ou aux poissons”, toutes les sortes seront interdites, soit le grands, soit les petits, salés ou non<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> \"Dans son commentaire sur la Mishna, Maïmonide traduit notre terme par \"\" une chose sans goût \"\". Pour le même mot, un ms. Hébreu de la B. N., n° 328, ajoute un équivalent arabe (omis dans les éditions) dans le sens de vil, insignifiant. Rashi ne l'explique pas.\"</i>, vivants ou cuits; mais il lui sera permis de manger des parts de Triton (ou thon) et de la marinade. Celui qui fait vœu de ne pas manger des mélanges de poissons coupés, ne pourra pas manger des parts de Triton, mais pourra manger de la marinade et de la saumure. Enfin, celui qui s’est interdit par vœu de manger des parts de Triton pourra manger de la marinade, ou de la saumure<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Ce terme, observe Maïmonide, est le même en arabe qu'en langage talmudique (ce qui n'est pas étonnant, en raison de son origine étrangère que Maïmonide ignorait). Les éditeurs du comment. de Maïmonide, trompés sans doute par la syllabe initiale qu'ils ont supposée arabe (au lieu d'être grecque), ont forgé un mot, équivalence que l'on ne retrouve ni dans le ms. Hébreu, n° 328, ni au ms. Arabe, n° 578.</i>, almuri\".",
+            "A celui qui s’est interdit par vœu de boire du lait, il est permis de boire du lait caillé<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> \"A vrai dire, il s'agit moins de petit lait que de la sérosité, serum, qui s'écoule du fromage blanc, à peine coagulé. Dans son commentaire, Maïmonide donne l'équivalent arabe, qui a été défiguré, non seulement dans les éditions qui ont meisa mais déjà dans les ms. Ainsi, le ms. Hébreu-arabe à Londres, British Museum, Oriental mss., n° 2391, a mis (par confusion de la finale avec samekh;\"</i>; R. Yossé l’interdit. Celui qui a fait vœu de ne pas boire du lait caillé peut boire du lait. Aba Saül dit: celui qui s’est interdit par vœu de manger du fromage ne pourra en manger ni blanc, ni salée.",
+            "Celui qui s’est interdit la viande peut boire du bouillon, ou le résidu au fond du pot; R. Juda le défend, en racontant que R. Tarfon lui interdit même de manger des œufs qui auraient cuit dans ce bouillon. La règle est bien telle, lui répliquèrent les autres sages, lorsque la formule du vœu dit: “Que cette viande me soit interdite”, car lorsqu’on fait vœu de ne pas jouir de tel objet et qu’il se mêle à un autre, dès qu’il y a communication de goût, le 2e objet aussi devient interdit.",
+            "Malgré le vœu de s’abstenir du vin, il est permis de manger un mets qui a le goût du vin. Mais si l’on a fait vœu de “ne pas goûter à ce vin” et qu’il tombe dans un mets, dès qu’il y a eu communication de goût du vin, le plat devient interdit. Celui qui s’interdit pur vœu de manger des raisins peut boire du vin; celui qui s’interdit de manger des olives peut user d’huile. Mais s’il a dit: “je m’engage par vœu à ne pas goûter à ces olives, ou à ces raisins”, soit les fruits désignés, soit d’autres analogues lui seront interdits.",
+            "Celui qui s’est engagé par vœu à ne pas manger de dattes peut en consommer le miel; celui qui s’est interdit de manger des verjus peut boire le vinaigre qui en provient. R. Juda b. Bethera établit cette règle: pour tout ce qui garde son nom originaire, lorsqu’on a exprimé le vœu d’abstention, le produit qui en dérive sera également défendu; les autres sages permettent d’user de ce dernier.",
+            "Celui qui fait vœu de s’abstenir du vin peut boire du jus de pomme; celui qui s’est interdit l’huile peut user de l’extrait de sésame (pavot); celui qui s’est interdit le miel (ordinaire) peut user du miel de dattes; celui qui s’est interdit le vinaigre peut user du produit des verjus; celui qui s’est interdit l’ail peut manger des porreaux (capitatus); celui qui s’est interdit les légumes verts (sans autre désignation) pourra manger des légumineux des champs, parce que ceux-ci ont un nom complémentaire. Celui qui fait vœu de s’abstenir de choux cramba ne pourra pas manger non plus d’asperge asparago\", comprise dans le premier genre); mais celui qui fait vœu de s’abstenir de ce dernier légumineux (spécial) peut manger des choux. Celui qui s’interdit des pois cassés ne peut pas manger de bouillie (semblable d’aspect); R. Yossé l’autorise. Celui qui s’interdit de la bouillie peut manger pourtant des pois cassés<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Quoiqu'ils servent parfois à la bouillie et sont souvent joints au mets, d'ordinaire on les emploie à part.</i>, mais non des oignons écrasé<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Joints d'ordinaire au mets.</i>; R. Yossé permet aussi ces derniers. Celui qui s’interdit les oignons peut manger de la bouillie.",
+            "Celui qui s’interdit les lentilles ne mangera pas non plus de lentilles écrasées au miel; R. Yossé le permet. Mais si l’on interdit cette dernière sorte, les lentilles en général sont permises. Celui qui s’interdit de goûter au froment ne devra manger ni farine, ni pain. Celui qui s’interdit de goûter aux pois cassés ne pourra en manger ni crus, ni cuits. R. Juda cependant dit: celui qui s’est interdit par vœu de goûter aux pois cassé, ou au froment, pourra les mâcher à l’état cru."
+        ],
+        [
+            "Celui qui fait vœu de ne pas manger de légumes verts, pourra manger des courges; R. aqiba le défend. -Mais, objectèrent les autres sages à R. aqiba, n’arrive-t-il pas, lorsqu’on charge quelqu’un d’aller acheter un légume vert, que celui-ci vous réponde n’avoir trouvé que des courges<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Ce n'est pas un légumineux.</i>? -C’est vrai, répliqua R. aqiba; mais l’envoyé ne répond pas n’avoir trouvé qu’un légume sec: c’est donc que les courges font partie des légumes verts, laquelle classe ne comprend aucun farineux (légume sec). De même, la fève égyptienne fraîche lui est interdite, non celle qui est sèche.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de manger du blé ne peut pas non plus manger de la fève égyptienne sèche, selon l’avis de R. Meir; mais, selon les autres sages, les 5 espèces seules de blé sont défendues. R. Meir dit: celui qui fait vœu de ne pas manger de la moisson s’interdit seulement les cinq espèces notoires de blé; mais à celui qui s’interdit de manger du blé, toute moisson est défendue, et il leur est seulement permis d’user des fruits de l’arbres et des légumes verts.",
+            "Celui qui s’est interdit par vœu de porter une couverture a le droit de revêtir un sac, ou une étoffe (comme le rideau), ou une simple enveloppe<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Servant de surtout.</i>. Celui qui déclare faire vœu de ne pas porter de laine pourra se couvrir avec de la tonte de laine (non travaillée). Celui qui déclare faire vœu de ne pas porter de fil pourra se couvrir avec du chanvre en branches. R. Juda dit: tout dépend des dispositions (de la constitution) de celui qui émet le vœu<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Ci-après, (8, 12) ( 41a).</i>. Ainsi, lorsqu’étant chargé de ces matériaux jusqu’à transpirer et qu’éprouvant de la peine à respirer il s’écrie: “Je fais vœu de ne pas porter de laine, ou du fil”, il lui sera permis de se couvrir de l’une des dites façons, sans toutefois faire tomber l’étoffe sur le dos.",
+            "Celui qui s’interdit par vœu de jouir d’une maison pourra user du grenier, selon l’avis de R. Meir; les autres sages déclarent que le grenier fait partie de la maison; mais celui qui s’interdit seulement le grenier, peut jouir du reste de la maison.",
+            "Celui qui s’est interdit de jouir d’un lit pourra user d’un sopha (plus bas), selon l’avis de R. Meir; mais les autres sages déclarent le sopha considéré comme un lit (et défendu). Celui qui fait vœu de ne pas user de sopha pourra se servir d’un lit.<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce est traduite en (Berakhot 3, 1).</i>. De même, celui qui s’interdit par vœu de pénétrer dans telle ville, pourra entrer dans sa limite shabatique (ou banlieue), mais il lui sera défendu de pénétrer dans la partie incorporée; à celui qui s’est interdit de pénétrer dans une maison, il est défendu de passer au-delà du seuil.",
+            "Si quelqu’un dit: “Que ces fruits me soient interdits”, ou “que ces fruits soient interdits sur ma bouche”, ou “à ma bouche”, ils sont non seulement interdits, mais encore ce que l’on a échangé contre eux, ou ce qu’ils ont produit après avoir été semés, l’est aussi. S’il déclare ne pas vouloir les manger, ni les goûter, il est permis de manger ce qui a été échangé contre eux, ou ce qui a poussé de leur semence, lorsque cette dernière se dissout complètement dans le sol; mais lorsqu’elle ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.",
+            "Lorsqu’un mari dit à sa femme: “Je m’interdis toute œuvre de tes mains”, ou “qu’elle soit interdites sur ma bouche”, ou “qu’elle soit interdite à ma bouche”, elle est non seulement interdite, mais aussi ce qui a été échangé contre elle, ou ce qui a poussé par elle. Mais s’il a dit: “Je m’interdis d’en manger, ou d’y goûter”, il sera permis d’user de l’échange opéré, ou du produit de la semence, lorsque cette dernière se dissout dans le sol; lorsque celle-ci ne se dissout pas, même les produits des produits restent interdits.",
+            "Mais s’il a déclaré faire vœu de ne pas manger ce qu’elle aura préparé avant Pâques, ni de revêtir ce qu’elle aura élaboré avant cette date, il lui sera défendu même après cette fête de jouir des préparatifs antérieurs de sa femme.",
+            "Lorsque le mari dit à sa femme: “qu’il te soit interdit d’avoir de moi aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques si tu te rends à la maison de ton père d’ici à la fête des Tabernacles”, et elle y est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête de Pâques. Si elle est allée chez son père après Pâques, elle transgresse le précepte de ne pas profaner la parole donnée<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> (Nb 30, 3). La transgression est d'avoir joui de lui lorsque c'était déjà interdit rétroactivement, par suite de sa visite à son père.</i>. Mais s’il dit: “qu’il te soit interdit d’avoir de moi nulle jouissance jusqu’aux Tabernacles si tu vas à la maison paternelle avant Pâques”, et elle est allée avant Pâques, elle ne pourra avoir de lui aucune jouissance jusqu’à la fête des Tabernacles; mais elle pourra aller chez son père après Pâques."
+        ],
+        [
+            "A celui qui s’interdit de goûter au vin en ce jour, le vin reste défendu jusqu’à la nuit. Si l’interdit porte sur la semaine, toute cette semaine la défense subsiste, y compris le Shabat suivant. S’il est interdit “ce mois”, tout le mois sera défendu avec la néoménie qui suit. S’il est interdit “l’année”, toute l’année sera défendue avec le prochain jour de nouvel-an. Si l’homme s’interdit une période de 7 ans, toute la septaine reste défendue, y compris la 7e année du repos agraire qui suit. Mais s’il spécifie: “un jour”, “une semaine”, “un mois”, “une année”, “une septaine”, l’interdit est limité à la période indiquée.",
+            "Si dans l’expression d’interdit par vœu, il est dit “jusqu’à Pâques”, la défense va jusqu’à l’arrivée de cette fête (exclusivement). S’il est dit: “jusqu’à ce que la fête soit (là)”, l’interdit subsiste, jusqu’à l’issue de cette fête. S’il est dit: “jusqu’en présence de Pâques”, l’interdit subsiste, selon R. Meir, jusqu’à l’arrivée de la fête (exclusivement); selon R. Yossé, il subsiste jusqu’à l’issue de la fête.",
+            "S’il est dit: “jusqu’à l’époque de la moisson”, ou “jusqu’aux vendanges”, ou “jusqu’à la cueillette des olives”, l’interdit subsiste seulement jusqu’à l’arrivée de ce moment. Voici la règle générale: Chaque fois qu’il s’agit d’une époque déterminée et que le vœu contient le terme jusqu’à, l’interdit cesse dès l’arrivée du moment déterminé; lorsqu’au contraire on emploie l’expression “jusqu’à ce qu’elle soit”, l’interdit subsiste jusqu’à la fin de cette époque. Lorsqu’enfin il s’agit d’une époque indéterminée, soit que l’on ait employé l’expression “jusqu’à ce qu’elle soit” (là), soit l’expression “jusqu’à l’arrivée”, en tous cas l’interdit cesse dès que l’époque en question commence.",
+            "S’il est dit: “jusqu’à l’été”, ou “jusqu’à ce que l’été soit”, on entend par là: jusqu’au moment où le peuple commence à apporter les fruits à la maison en panier. S’il est dit: “Jusqu’à ce que l’été soit passé”, on entend par là le moment où l’on replie les treillis (sur lesquels on a fait sécher les fruits). Si l’on dit: “jusqu’à la moisson”, on entend par là l’instant où le peuple commence à moissonner le froment, non celui où il coupe l’orge (antérieure). Tout dépend de l’endroit où l’on se trouvait à l’émission du vœu. Ainsi, en se trouvant alors sur une montagne, il s’agira du moment de la moisson (un peu tardive) sur la montagne; et si l’on s’est trouvé alors en plaine, il s’agira de la moisson en plaine (qui a lieu plus tôt).",
+            "S’il est dit: “jusqu’aux pluies”, ou “jusqu’à ce que la pluie survienne”, l’interdit subsiste jusqu’à ce que la seconde pluie fécondante tombe<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> V. (Sheviit 9, 6).</i>. R. Simon b. Gamliel dit: l’interdit subsiste seulement jusqu’à l’arrivée de l’époque de la pluie fécondante. S’il est dit: “jusqu’à ce que la pluie cesse”, on entend par là jusqu’à l’achèvement complet du mois de Nissan; tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, on entend par là: jusqu’à ce que Pâques soit passé-.<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> La Guemara sur ce est traduit (Sheqalim 6, 6), suivie d'une citation (Taanit 1, 2).</i> Lorsque quelqu’un dit: “je m’engage par vœu à ne pas goûter de vin cette année” et l’année est déclarée embolismique, l’interdit subsiste toute l’année sans le mois supplémentaire. S’il a dit: “jusqu’au commencement du mois d’Adar”, l’interdit subsistera seulement jusqu’au commencement d’Adar I; de même, s’il est dit: “jusqu’à la fin d’Adar”, on entend par là: Adar I. R. Juda dit: lorsque quelqu’un s’est engagé par vœu “à ne pas goûter au vin jusqu’à ce que Pâques soit là”, l’interdit cesse dès la 1re nuit de Pâques, car il a dû entrer dans sa pensée de cesser l’interdit au moment où tous ont l’habitude de boire du vin (soit à la 1re nuit).",
+            "Pour celui qui s’interdit par vœu de ne pas goûter de la viande “jusqu’à ce que le jeûne arrive”, l’interdit cesse dès la nuit qui précède le jeûne; car il a dû entrer dans sa pensée de redevenir libre au moment où les hommes ont l’habitude de manger de la viande. R. Yossé son fils dit: pour celui qui s’engage par vœu à ne pas goûter aux oignons “jusqu’à ce que le Shabat soit arrivé”, l’interdit cesse la veille à la nuit, car il a dû entrer dans sa pensée de ne pas prolonger l’interdit au-delà de l’instant où les hommes ont l’habitude de manger des oignons. Si quelqu’un dit à son prochain: “je m’engage par vœu à ne jouir en rien de toi, à moins que tu viennes prendre pour tes fils un cour de froment et deux tonneaux de vin”, l’autre pourra le dégager de son vœu, sans recourir à l’intervention d’un savant, en lui disant: “Tu t’es sans doute exprimé ainsi, pour m’honorer; mais tu me feras honneur en me permettant de ne pas accepter”. De même, lorsque quelqu’un a dit à son prochain: “je t’interdis par vœu de jouir de moi, à moins qu’en venant tu apportes à mon fils une grande mesure de froment et deux tonneaux de vin”, la défense subsiste, selon R. Meir, jusqu’à la remise du don stipulé; d’après les autres sages, celui-là même qui a énoncé le vœu pourra l’annuler plus tard, sans l’intervention d’un savant, en déclarant à son prochain qu’il le considère comme s’il avait reçu de lui la donation stipulée.",
+            "Si quelqu’un dit à son prochain: “je m’engage par vœu à ne jouir en rien de toi, à moins que tu viennes prendre pour tes fils un cour de froment et deux tonneaux de vin”, l’autre pourra le dégager de son vœu, sans recourir à l’intervention d’un savant, en lui disant: “Tu t’es sans doute exprimé ainsi, pour m’honorer; mais tu me feras honneur en me permettant de ne pas accepter”. De même, lorsque quelqu’un a dit à son prochain: “je t’interdis par vœu de jouir de moi, à moins qu’en venant tu apportes à mon fils une grande mesure de froment et deux tonneaux de vin”, la défense subsiste, selon R. Meir, jusqu’à la remise du don stipulé; d’après les autres sages, celui-là même qui a énoncé le vœu pourra l’annuler plus tard, sans l’intervention d’un savant, en déclarant à son prochain qu’il le considère comme s’il avait reçu de lui la donation stipulée. Si l’on a insisté auprès de quelqu’un pour qu’il épouse la fille de sa sœur (à titre de parent) et qu’il dise: “je fais vœu qu’elle ne jouira jamais de moi”, ou si quelqu’un répudiant sa femme dit: “je fais vœu que ma femme ne jouisse jamais de moi”, il est pourtant permis à ces femmes de tirer profit de lui; car dans sa pensée il s’agissait seulement d’interdire les relations conjugales. Si quelqu’un insiste auprès de son prochain pour qu’il mange chez lui, et le prochain déclare faire vœu de ne pas entrer dans la maison du premier, ou dit: “je m’interdis d’accepter chez toi même une goutte d’eau froide”, il sera pourtant permis à ce dernier d’entrer dans la maison du premier et de boire froid, car dans sa pensée l’interdit s’applique seulement au manger et boire complets (refusés)."
+        ],
+        [
+            "R. Eliézer dit: pour amener l’homme à exprimer le regret d’un vœu, on fera valoir l’honneur qu’il doit rendre à son père et à sa mère<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> \"On lui dit: \"\" Si tu avais su qu'on reprocherait à tes parents d'avoir élevé un fils faisant des vœux à la légère, tu te serais abstenu de les énoncer \"\".\"</i>; les autres sages l’interdisent. R. Zadoq dit: Au lieu de susciter le regret du vœu en faisant valoir l’honneur à rendre aux père et mère, il vaut mieux le susciter en invoquant le respect divin; de la sorte, qu’il n’y aura pas de vœu prononcé inconsidérément. Toutefois, les sages se rangent à l’avis de R. Eliézer pour reconnaître que s’il s’agit d’un vœu touchant aux relations entre un homme et ses parents, il est bon d’invoquer l’honneur qu’il faut rendre à son père et à sa mère.",
+            "R. Eliézer dit encore: on provoque le regret même par une cause née après l’énoncé du vœu<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Pour faciliter l'annulation des vœux.</i>; les autres sages l’interdisent. Voici un exemple: Quelqu’un s’est interdit par vœu de jouir en rien de tel homme, puis celui-ci devient scribe<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> On ne peut évier de recourir à lui.</i>, ou marie son fils peu après, et le premier dit: “Si j’avais su que cet homme deviendra scribe, on marie bientôt son fils, je n’aurais pas énoncé le vœu formulé”; ou bien si le premier s’est engagé par vœu à ne pas entrer dans telle maison, puis celle-ci est devenue la synagogue<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Où il faut aller pour prier.</i>, et il dit: “Si j’avais su que cette maison deviendra un jour la synagogue, je n’aurais pas formulé ledit vœu”, R. Eliézer permettra à cet homme d’en user<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Le considérant comme relevé de vœu.</i>; mais les autres sages le défendent (ils maintiennent le vœu).",
+            "R. Meir dit: certains sujets semblent nouvellement nés, sans l’être réellement (et peuvent servir à provoquer le regret); les autres sages n’adoptent pas son avis. Voici un exemple: “Si l’on dit je m’interdis par vœu d’épouser telle femme, parce que son père est un impie”, puis on lui annonce que le père est mort, ou qu’il s’est repenti, ou s’il a dit: “Je m’interdis par vœu d’entrer dans cette maison, parce qu’il y a un chien dangereux, ou un serpent”, puis on lui dit que le chien est crevé, ou que le serpent a été tué, ce sont des faits à considérer comme nouvellement survenus, sans l’être réellement (pouvant provoquer l’annulation du vœu); les autres sages ne le reconnaissent pas.",
+            "R. Meir dit encore: on suscite le regret en invoquant le texte de la Bible et en disant: “Aurais-tu émis le vœu si tu avais su transgresser la défense de ne pas se venger, ni d’être en colère (Lv 19, 18), ou la défense de ne pas haïr son frère en son cœur (ibid. 17), ou de manger au précepte d’aimer ton prochain comme toi-même (ibid. 18), ou de manquer au précepte de faire vivre ton frère avec toi (ibid. 25), car il pourrait devenir pauvre, et, par suite de ton vœu inconsidéré, tu serais dans l’impossibilité de le nourrir”. Lorsqu’à la suite de ces remarques il déclare que s’il l’avait su il n’aurait pas prononcé de vœu, cette expression de vœu suffit à le délier.",
+            "On peut susciter le regret du vœu en rappelant à un homme qu’il doit le douaire de la femme. Ainsi, il était arrivé à quelqu’un de s’interdire toute jouissance de sa femme, dont le douaire s’élevait à 400 dinars. Au moment du divorce (qui en résulta), le cas fut exposé à R. aqiba, qui déclara le mari tenu de lui rembourser son douaire. Mais celui-ci dit: “Maître, mon père a laissé après sa mort 800 dinars, sur lesquels mon frère et moi avons pris chacun 400 dinars; ne suffirait-il pas que ma femme prélève 200 dinars de mon avoir, et qu’il m’en reste 200? -Non, lui dit R. aqiba, quand tu devrais vendre les cheveux de la tête, tu dois lui rembourser son douaire entier. -Si j’avais su, répliqua le mari, que j’eusse à me dépouiller ainsi complètement, je n’eus pas fait le vœu en question”. Sur quoi, R. aqiba le déclara délié (et la femme permis au mari).",
+            "On peut provoquer le regret du vœu en rappelant les jours de fête, ou les Shabats<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> A celui qui aurait fait vœu pour un long temps de jeûner, ou de ne pas manger de viande, on rappellera qu'aux jours fériés ces privations sont interdites.</i>. En principe, on avait dit: Pendant les jours fériés, l’effet du vœu est suspendu, mais l’interdit subsiste les autres jours; depuis lors, R. aqiba est venu enseigner qu’un vœu, même levé partiellement l’est tout entier.",
+            "Voici un exemple pour cette règle: quelqu’un déclare s’interdire de tirer profit de tous ceux à qui il s’adresse; dès qu’il est délié à l’égard de l’un d’eux, il l’est pour tous. S’il dit ne vouloir jouir ni d’un tel, ni d’un tel, lorsque le vœu cesse à l’égard du premier, il cessera aussi pour les autres; si le dernier seul se trouve délié, les autres restent interdits. S’il déclare considérer un tel et tel aussi interdit qu’un sacrifice, il faudra trouver une expression de regret pour chaque objet interdit en particulier (afin de se délier).",
+            "S’il dit: “je fais vœu de ne pas goûter au vin, car il nuit à l’estomac”, et qu’on lui dise; “le vin vieux profite à l’estomac”, ce dernier devient permis, et dès lors, à la suite, tout autre vin. S’il déclare faire vœu de ne pas goûter aux oignons, “car ils nuisent au cœur”, et qu’on lui observe que l’oignon de Chypre est avantageux au cœur (lui fait du bien), ce dernier devient permis, et dès lors à sa suite, toutes les sortes deviennent permises. Ainsi, il est arrivé effectivement que R. Meir (en une telle circonstance) permis de manger toutes sortes d’oignons.",
+            "On suscite à l’homme un retour sur son vœu, en faisant valoir le respect de soi-même et l’honneur de ses enfants. Ainsi, on lui dira (après l’énoncé de son vœu): “Te doutais-tu de ce que demain on dira de toi qu’il est dans ton habitude de répudier tes femmes? Puis de tes filles, on dira que ce sont les filles d’une répudiée, que leur mère a dû commettre quelque faute grave qui motivât la répudiation”. Lorsqu’ensuite il dira: “Si j’avais songé à ces conséquences, je n’aurais pas émis mon vœu”, il est dès lors délié par cette expression de regret.",
+            "Si quelqu’un déclare s’interdire par vœu d’épouser une telle “car elle est laide”, tandis qu’en réalité elle est belle, ou “parce qu’elle est noire”, tandis qu’elle est blanche, ou “parce qu’elle est petite”, tandis qu’en réalité elle est grande, il lui sera permis de l’épouser; non pas que de laide elle est devenue belle, ou de noire elle est devenue blanche, ou de petite elle a grandi: c’est que le vœu en lui-même était erroné, de sorte qu’il n’est pas besoin de libération par des savants. Selon R. Ismaël, ce mariage est possible même lorsque la fille avait d’abord un des défauts sus-énoncés, puis, elle s’en est défaite<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Le passage mis entre crochets , indispensable pour la suite, manque dans le texte jérusalémite, mais se trouve dans les éditions du Talmud Babli.</i>. Ainsi un jour, quelqu’un s’était interdit de jouir de sa nièce, fille de sa sœur. On l’amena à la maison de R. Ismaël, qui la para: - “Quoi, mon fils, lui dit R. Ismaël, est-ce de cette fille que tu as fais vœu de t’abstenir”? -Non, dit-il. A ce moment R. Ismaël le déclara libéré de son interdit. Puis le rabbi se mit à pleurer, et s’écria: “Les filles d’Israël sont belles; mais la pauvreté les enlaidit”."
+        ],
+        [
+            "Les vœux d’une fille fiancée<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Cf. (Ketubot 4, 6).</i> seront annulés par son père et son fiancé (ensemble). Si le père seul les a annulés sans le concours du futur ou si ce dernier seul les a annulés sans le père, il n’y a pas d’annulation; et il va sans dire qu’il suffit du maintien par l’un d’eux pour confirmer les vœux de la fille.",
+            "Si à ce moment le père meurt, le droit de ce dernier n’est pas réversible sur le futur<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ce n'est pas encore un mari définitif.</i>; mais si le futur meurt, son droit est réversible sur le père<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Et il pourra délier la fille de ses vœux.</i>. En ceci donc, le pouvoir du père est supérieur à celui du futur mari; mais en d’autres faits, le pouvoir du futur est supérieur à celui du père, en ce que par exemple il peut annuler les vœux d’une fille qui atteint la 2e majorité, tandis que le père ne le peut plus (il n’a plus alors de pouvoir sur elle).",
+            "Si une telle jeune fille fiancée a formulé un vœu, puis elle est répudiée le même jour, et le même jour encore elle est de nouveau fiancée à un autre, y eut-il ainsi cent transitions de cette sorte, le père et le dernier fiancé peuvent ensemble la délier de ses vœux. Voici la règle: Aussi longtemps qu’elle n’est pas devenue une heure complète indépendante (par suite de nouvelles fiançailles immédiates), son père et son dernier fiancé peuvent s’unir pour annuler ses vœux.",
+            "Chez les savants il est d’usage, avant que la fille quitte la maison (pour son mari), de lui dire: “Je déclare annulés tous les vœux que tu as formulé chez moi” (pour la délier). De même, avant qu’elle entre chez lui, le mari lui dira: “Je déclare annulés tous les vœux que tu as prononcés avant que tu entres chez moi”; car, une fois qu’elle est en son pouvoir, il ne peut plus rien annuler rétroactivement.",
+            "Après qu’une fille de seconde majorité<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Indépendante du pouvoir paternel.</i> a laissé passer douze mois depuis ses fiançailles, ou pour une veuve fiancée après une période de trente jours, selon R. Eliézer, le futur pourra énoncer le libération des vœux, de même qu’il est tenu de pourvoir à sa nourriture; selon les autres sages, ce futur ne peut pas les délier, jusqu’à ce que la femme entre en la puissance du mari (après le mariage effectif).",
+            "Si une veuve (sans enfant) attend de son beau-frère le mariage par lévirat, que ce soit d’un beau-frère ou de l’un des deux, R. Eliézer autorise le beau-frère à annuler ses vœux; selon R. Josué, c’est permis si elle attend le mariage d’un seul, non si elle l’attend de l’un d’eux. R. aqiba ne le permet pas, ni si elle attend le mariage d’un seul, ni de deux. R. Eliézer justifie son avis en raisonnant ainsi: puisqu’un mari a l’autorité nécessaire pour délier les vœux d’une femme qu’il s’est acquise de son propre chef, à plus forte raison doit-il avoir ce pouvoir sur une femme qui lui est comme assignée par le ciel<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Savoir par mort de son frère.</i>. -Non, lui répliqua R. aqiba, il n’en est pas de même: sur la femme que l’homme s’est acquise lui-même (de plein gré), d’autres n’ont pas de pouvoir; tandis que sur cette femme (belle-sœur) qui lui est assignée par voie céleste, d’autres ont parfois du pouvoir<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Si p. ex. d'autres frères survivent.</i>. R. Josué lui répondit: aqiba, tes paroles sont justes s’il y a au moins deux beaux-frères; mais quelle raisons invoques-tu s’il n’y a qu’un beau-frère? C’est que, répond aqiba, la belle-sœur veuve n’appartient pas complètement au beau-frère (avant le mariage), pas plus qu’une fiancée n’est entièrement à son futur.",
+            "Si quelqu’un dit à sa femme: “Je déclare valables tous les vœux que tu formuleras jusqu’à mon retour de tel endroit”, c’est comme s’il n’avait rien dit. Mais s’il dit d’avance: “Je les déclare nuls”, selon R. Eliézer, ils seront réellement annulés; selon les autres sages, il ne seront pas annulés. Quoi, leur dit R. Eliézer, si le mari peut annuler les vœux déjà arrivés à la période d’interdit (déjà formulés), pourquoi n’aurait-il pas ce pouvoir sur les vœux non encore parvenus à cette période? C’est que, lui répliquèrent-ils, la Bible dit (Nb 30, 14): Son mari le maintiendra, et son mari pourra l’annuler; les vœux seuls susceptibles d’être rendus valables peuvent aussi être annulés, non ceux qu’il est impossible de confirmer.",
+            "L’annulation des vœux (d’une femme par son mari) peut avoir lieu toute la journée. Cette règle entraîne un allégement et une aggravation. Voici comment: Si elle a émis un vœu la nuit du Shabat (vendredi soir), le mari a le temps de l’annuler, soit en cette nuit, soit toute la journée du Shabat jusqu’à ce qu’il fasse nuit. Si elle formule le vœu tout près de la nuit, il faut que l’annulation soit énoncée de suite avant la nuit close; car, après que la nuit est survenue sans qu’il y ait eu annulation, il serait trop tard."
+        ],
+        [
+            "Voici les vœux que le père (ou le mari) peut annuler: ceux pour lesquels il est question de se mortifier le corps, comme de s’interdire le bains (soit à jamais, soit pour cette journée), ou l’interdit des ornement (dans les mêmes conditions). R. Yossé dit<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Cf. J., (Sheviit 8, 5).</i>: ces 2 sujets ne sont pas des vœux de mortification.",
+            "Voici des vœux comprenant la mortification: si la femme déclare s’interdire par vœu de goûter à aucun fruit du monde, le mari peut l’annuler. Si elle s’interdit par vœu de goûter aux fruits de cette province, il pourra lui en apporter d’une autre province. Si elle s’interdit seulement les fruits de tel boutiquier, le mari ne pourra pas annuler ce vœu. Mais si le mari ne tire ses moyens d’existence que du boutiquier en question, il pourra annuler aussi ce vœu, selon l’avis de R. Yossé.",
+            "Si la femme dit: “Je m’interdis par vœu de tirer une jouissance des créatures (mâles)”, le mari ne pourra pas annuler ce vœu; toutefois, elle pourra bénéficier du glanage, des épis oubliés et de l’angle des champs (tous droits des pauvres). Si elle déclare faire vœu que ni les cohanim, ni les lévites, ne pourront tirer profit d’elle, ceux-ci prendront leurs revenus légaux malgré elle. Si elle spécifie que tels cohanim, ou tels lévites ne pourront pas profiter d’elle, d’autres pourront prendre ces revenus.–<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Toute la Guemara sur ce est déjà traduite en (Demaï 6, 3).</i>",
+            "Si la femme déclare: “Je m’interdis par vœu de travailler pour mon père, ou pour ton père, ou pour mon frère, ou pour ton frère”, le mari ne pourra pas annuler ce vœu. Si elle déclare faire vœu de ne pas travailler sur l’ordre du mari, il n’a même pas besoin d’annuler ce vœu (sans valeur); selon R. aqiba, le mari devra l’annuler (pour la libérer), car elle pourrait fournir plus de travail qu’il n’en est dû (lequel excédant tomberait sous le coup de l’interdit). Selon R. Yohanan b. Nouri, le mari devra annuler ce vœu, car il peut survenir qu’il la répudie, et il lui serait interdit désormais de tirer aucun profit d’elle<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> A la reprise de son indépendance, ce vœu reprendrait sa valeur.</i>.",
+            "Si la femme de quelqu’un a formulé un vœu, et le mari a cru que sa fille l’avait formulé; ou si sa fille émet un vœu et le mari a cru que c’était sa femme; ou si la formule a été énoncée par le Naziréat (abstinence), et il a supposé que c’est par l’expression “comme un sacrifice”; ou à l’inverse si la formule usitée était “par le sacrifice”, et il a supposé que c’est par Naziréat; ou si elle a fait vœu de s’abstenir de figues, et il a cru qu’il s’agit de raisins, ou si à l’inverse elle s’est interdit les raisins, et il a cru qu’il s’agit de figues, il devra (après une première annulation) recommencer à annuler ce vœu, lorsqu’il connaît la vérité.",
+            "Si la femme a dit: “je m’interdis par vœu de goûter à ces figues et à ces raisins”, puis le mari a confirmé le vœu touchant les figues, tout le vœu sera maintenu. S’il a annulé le vœu en ce qui concerne les figues, le vœu ne sera entièrement annulé que lorsque l’annulation sera relative aussi aux raisins. Si elle dit: “Je m’interdis par vœu de goûter aux figues, et de goûter aux raisins”, ce sont là deux vœux distincts.",
+            "Si quelqu’un dit: “je sais que l’on peut prononcer des vœux, mais je ne sais pas qu’on peut les annuler”, il peut les annuler (dès qu’il sait en avoir la faculté). S’il dit: “je sais que l’on peut annuler des vœux (de femme), mais j’ignore si c’est un vœu régulier (tel que ma femme l’a énoncé)”, selon R. Meir, le mari ne pourra pas l’annuler; les autres sages l’y autorisent.",
+            "Si quelqu’un a formulé l’interdit que son gendre tire aucune jouissance de lui, et pourtant il veut donner de l’argent à sa fille, il pourra ajouter: “Je te fais cadeau de cet argent, à condition que ton mari n’y ait aucun droit; tu le réserveras pour ton propre usage seulement”.",
+            "Quant au verset (Nb 30,10), le vœu d’une veuve ou d’une femme répudiée subsistera pour elle, il faut l’entendre ainsi: Si elle déclare vouloir être dans l’abstinence (Naziréat) au bout de trente jours après le mariage, bien qu’elle se soit mariée dans l’espace de ce mois préalable, le mari ne pourra plus annuler ce vœu fait d’avance. Mais si elle a formulé le vœu étant déjà en puissance de mari, celui-ci peut l’annuler. Voici, p. ex. comment ceci a lieu: Si elle déclare alors vouloir être dans l’abstinence au bout d’un mois, fut-elle devenue veuve ou répudiée avec ce temps, son vœu est tenu pour nul. Si le jour même où la femme à prononcé un vœu elle a été répudiée de son mari, puis reprise (après quoi seulement il connaît le vœu), il ne peut plus l’annuler. Voici la règle: lorsqu’elle est entrée en possession d’elle-même (devenue indépendante) une heure, le mari ne peut pas annuler un vœu énoncé à ce moment.",
+            "Les vœux de neuf jeunes filles restent valables: 1. La fille qui a atteint la seconde majorité et qui est orpheline (mariée et devenue veuve avant la seconde majorité); 2. La jeune fille qui a formulé un vœu, puis (étant veuve) a atteint la seconde majorité et est aussi considérée comme orpheline (indépendante); 3. La jeune fille non encore de seconde majorité, et qui (étant veuve) passe pour orpheline; 4. Une fille de seconde majorité dont le père meurt (orpheline réelle); 5. Une jeune fille atteignant sa seconde majorité après le vœu: puis son père meurt; 6. La fille qui n’a pas encore atteint la seconde majorité (lors du vœu) et dont le père était déjà mort; 7. Une fille orpheline (lors du vœu) qui atteint ensuite la seconde majorité; 8. Une fille de seconde majorité dont le père vit encore; 9. Une fille atteignant la seconde majorité après son vœu, et dont le père vit encore. R. Juda dit d’y ajouter encore la fille qui, mariée avant l’âge de puberté, et, devenue veuve ou répudiée, est rentrée chez son père, étant encore jeune fille.",
+            "Si la femme dit: “Je m’interdis toute jouissance de mon père et du tien, si je travaille sur ton ordre”, ou: “Je fais vœu de ne pas te profiter si je dois travailler pour mon père ou pour le tien”, le mari peut annuler ce vœu.",
+            "En principe on avait dit: Il y a trois sortes de femmes qui (malgré leur mari) peuvent rompre leur mariage et reprendre leur douaire, savoir: 1. La femme d’un cohen qui déclare à son mari être impure pour lui (ayant été violée); 2. Ou disant: “le ciel sait qu’entre moi et toi il n’y a pas d’union (par impuissance); 3. Ou celle qui dit être tout à fait retirée des Juifs (ayant fait vœu de ne subir le contact d’aucun Juif). Puis les sages ont renoncé à cette règle, afin qu’il n’arrive pas à une femme, qui aurait jeté les yeux sur quelqu’un, de rompre avec son mari. Aussi, celle qui dit être devenue impure devra le prouver. Si la femme argue du défaut d’union intime entre eux, on cherchera un moyen d’accord formel. Enfin, si elle dit être retirée de toute la nation juive, le mari pourra annuler ce vœu partiellement en ce qui le concerne, de sorte qu’elle puisse accomplir le devoir conjugal envers lui, tout en restant éloignée de tout autre Juif."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json

@@ -0,0 +1,138 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
+    "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "All the substitutes for vows have the validity of vows. Those for haramim have the validity of haramim, And those for oaths have the validity of oaths, And those for nazirite [vows] have the validity of nazirite [vows]. If one says to his fellow, “I am forbidden from you by a vow”; “I am separated from you”; “I am distanced from you”, “that I should eat from yours”, “that I should taste from yours”, he is prohibited. If he says: “I am banned to you”, Rabbi Akiba was inclined to rule stringently. [If one says] “As the vows of the wicked”, he has vowed in respect of being a nazirite, or a sacrifice, or an oath. [If he says] “As the vows of the fit”, he has said nothing. [But if he said] “As their freewill-offerings” he has vowed in respect of being nazirite and a sacrifice.",
+            "One who says, “konam” “qonah” or “qonas”: these are the substitutes for korban. “Herek” “herech” or “heref,” these are substitutes for herem. “Nazik” “naziah” “paziah” these are substitutes for nazirite vows. “Shevuthah” “shekukah” or one who vows with the word “mota” these are substitutes for shevuah (an oath).",
+            "If one says “Not-unconsecrated food shall I not eat from you”, “Not fit”, or “Not pure”, “Clean” or “Unclean”, “Remnant” or “Piggul he is bound [by his vow]. [If one says, “May it be to me], as the lamb”, “As the Temple pens”, “As the wood [on the altar]”, “As the fire [on the altar]”, “As the altar”, “As the Temple” or “As Jerusalem”; [or] if one vowed by reference to the altar utensils, even though he did not mention “korban”, behold this one was vowed by a korban. Rabbi Judah said: He who says “Jerusalem” has said nothing.",
+            "If one says “A korban”, “A wholly burnt-offering”, “A meal-offering”, “A sin-offering”, “A thanksgiving-offering”, “A peace-offering, should be that which I eat from you” he is bound [by his vow]. Rabbi Judah permitted [him]. [If he says] “The korban”, “like a korban”, “korban”, should be that which I eat from you he is bound [by his vow]. If he says, “That which I shall not eat of yours should be a korban”, Rabbi Meir forbids [him]. If one says to his fellow, “Konam be my mouth which speaks with you”, “My hands which work for you” [or] “My feet which walk with you,’ he is forbidden."
+        ],
+        [
+            "And these [vows] are not binding: [One who says] “What I eat of yours shall be unconsecrated”; “As the flesh of the swine”; “As an object of idolatrous worship”; “As hides pierced at the heart”; “As carrion”; “As terefoth”; “As abominations”; “As creeping things”; “As Aaron’s dough”; “As his terumah”--[in all these cases the vow is] not binding. If one says to his wife, “Behold! You are like my mother to me”, he must be given an opening on other grounds, in order that he should not act lightly in such matters. [If one says,] “Konam if I sleep”; “If I speak”; or “If I walk”; or if one says to his wife, “Konam if I cohabit with you,” he is liable to [the biblical prohibition] “he shall not break his word” (Numbers 30:. [If he says,] “I swear] an oath not to sleep”, or, “talk,” or, “walk,” he is forbidden [to do so].",
+            "[If he says,] “A korban should be what I do not eat of yours”; “By a korban! If I eat of yours”; “What I do not eat of yours should not be a korban to me” the vow is not binding. [If he says], “An oath [that] I will not eat of yours”; “An oath that I eat of yours”; “No oath [that] I will not eat of yours” his oath is valid. In these instances oaths are more stringent than vows. There is [also] greater stringency in vows than in oaths. How so? If one says, “Konam be the sukkah that I make,”; “The lulav that I take”; “The tefillin that I put on”; as vows they are binding, but as oaths they are not, because one cannot swear to transgress the commandments.",
+            "There is a vow within a vow, but not an oath within an oath. How is this so? If one declares, “Behold, I will be a nazir if I eat [this thing]”; “Behold, I will be a nazir if I eat [this thing]” and then he eats [it], he is liable for each and every one. “I swear that I will not eat [this thing]”, “I swear that I will not eat [this thing]” and then he eats [it], he is only liable for one oath.",
+            "Unspecified vows are interpreted strictly, but if specified [they are interpreted] leniently. How so? If one says, “Behold! This is to me as salted meat”; or “As wine of libation” If he vowed by that which is to Heaven, his vow is valid. If by that which is idolatrous, his vow is invalid. And if it was unspecified, his vow is valid. [If he says], “Behold! This is to me as herem” If as a herem to Heaven, his vow is valid; If as a herem to the priests, his vow is invalid. If it was unspecified, his vow is valid. “Behold! This is to me as a tithe” If he vowed, as tithes of beasts, his vow is valid. If as grain tithes, his vow is invalid. If unspecified, his vow is valid. “Behold! This is to me as terumah” If he vowed, as the terumah of the Temple-chamber, his vow is valid. If as the terumah of the threshing-floor, his vow is invalid. If unspecified, his vow is valid. The words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: An unspecified reference to terumah in Judea is a valid vow, but not in Galilee, because the Galileans are unfamiliar with the terumah of the Temple-chamber. Unspecified references to haramim in Judea are not binding but in Galilee they are, because the Galileans are unfamiliar with priestly haramim.",
+            "If one vows by herem, and says, “I vowed only by a herem (a of the sea”; [If he says] “By a korban”, and then says, “I vowed only by korbanot (gifts) of kings”; [If he says] “Behold! I myself (atzmi) am a korban”, and then says, “I vowed only by the etzem (bone) which I keep for the purpose of vowing”; [If he says,] “Konam be any benefit my wife has from me”, and then says, “I spoke only of my first wife, whom I have divorced” Regarding none of these [vows] should they inquire [of a sage in order to break them], but if they inquire about them, they are punished and treated strictly, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: they are given an opening on other grounds, in order that they should not act lightly with vows."
+        ],
+        [
+            "Four types of vows the Sages have invalidated: Vows of incentive, vows of exaggeration, vows in error, and vows [broken] under pressure. Vows of incentive how so? If one was selling an article and said, “Konam that I will not reduce below a sela”; and the other replied, “Konam that I will not add above a shekel” both of them want [a price] of three denarii. Rabbi Eliezer ben Jacob says: Also one who wishes to subject his friend to a vow to eat with him, may say: “Every vow which I may make in the future shall be void”, providing that he remembers this at the time of the vow.",
+            "Vows of exaggeration: If one says, “Konam if I did not see on this road as many as departed from Egypt”; “If I did not see a snake [as thick as the] the beam of an olive press. Vows in error: [If one says, “Konam,] if I ate or drank”, and then remembered that he had; “If I eat or drink” and then forgot [his vow] and ate or drank; “Konam be any benefit which my wife has from me, because she stole my purse or beat my child, and it was subsequently learnt that she had not beaten him nor stolen”; If one saw people eating [his] figs and said to them, “Let the figs be a korban to you,” and then discovered the people to be his father or his brothers. If others were with them: Beth Shammai says: his father and brothers are permitted, but the rest are forbidden. Beth Hillel says: all are permitted.",
+            "Vows [broken] under pressure: if one subjected his neighbor to a vow to eat with him, and then he or his son fell sick, or a river prevented him [from coming] such is a vow [broken] under pressure.",
+            "One may vow to murderers, robbers, or tax collectors that it [the produce which they demand] is terumah, even if it is not; [or] that it belongs to the royal house, even if it does not. Beth Shammai says: one may make any form of vow, except an oath; But Beth Hillel says: even an oath. Beth Shammai says: he must not volunteer to vow; Beth Hillel says: he may do so. Beth Shammai says: [he may vow] only as far as he makes him vow; Beth Hillel says: even in respect of what he does not make him vow. How so? If they said to him, say: “Konam be any benefit my wife has of me”, and he said, “Konam be any benefit my wife and children have of me,” Beth Shammai says: his wife is permitted, but his children are forbidden; Beth Hillel says: both are permitted.",
+            "[If one says,] “Behold these saplings are a korban if they are not cut down”; or, “This garment is a korban if it is not burnt”, they can be redeemed. [If he says,] “Behold these saplings are a korban until they are cut down”; or, “This garment is a korban until it is burnt”, they cannot be redeemed.",
+            "He who vows [not to benefit] from seafarers, may benefit from land-dwellers; [But he who vows not to benefit] from land-dwellers, is forbidden [to benefit] even from seafarers, because seafarers are included in land-dwellers; not those who merely travel from Acco to Jaffa, but even those who sail away great distances [from land].",
+            "He who vows [not to benefit] from those who see the sun, is forbidden [to benefit] even from the blind, because he meant those whom the sun sees.",
+            "He who vows [not to benefit] from the black-haired may not [benefit] from the bald or the gray-haired, but may [benefit] from women and children, because only men are called black-haired.",
+            "One who vows [not to benefit] from those born may [benefit] from those to be born; from those to be born, he may not [benefit] from those born. Rabbi Meir permits [him to benefit] even from those to be born; But the Sages say: he meant all whose nature it is to be born.",
+            "He who vows [not to benefit] from those who rest on the Sabbath, is forbidden [to benefit] both from Israelites and Samaritans (Cutheans). If he vows [not to benefit] from garlic eaters, he may not benefit from Israelites and Samaritans (Cutheans). From those who go up to Jerusalem, he is forbidden [to benefit] from Israelites but from Samaritans (Cutheans) he is permitted.",
+            "[If one says,] “Konam that I do not benefit from the Children of Noah,” he may benefit from Israelites, and he is forbidden to benefit from the nations of the world. [If one says, “Konam] that I do not benefit from the seed of Abraham,” he is forbidden [to benefit] from Israelites, but permitted [to benefit] from the nations of the world. [If one says, “Konam] that I do not benefit from Israelites”, he may buy things from them for more [than their worth] and sell them for less. [If he says, “Konam] if Israelites benefit from me, he must buy from them for less and sell for more [than their worth], if they will listen to him. [If he says, “Konam] that I do not benefit from them, nor they from me”, he may benefit only from non-Jews. [If one says,] “Konam that I do not benefit from the uncircumcised”, he may benefit from uncircumcised Israelites but not from circumcised heathens”; [If one says, “Konam] that I do not benefit from the circumcised,” he is forbidden to benefit from uncircumcised Israelites but not from circumcised non-Jews, because “uncircumcised” is a term applicable only to non-Jews, as it says, “For all the nations are uncircumcised and all the house of Israel are uncircumcised in the heart” (Jeremiah 9:25). And it says, “And this uncircumcised Philistine shall be [as one of them]” (I Samuel 17:6). And it says, “Lest the daughters of the Philistines rejoice, lest the daughters of the uncircumcised exult” (II Samuel 1:20). Rabbi Eleazar ben Azariah says: The foreskin is loathsome, since it is a term of disgrace for the wicked, as it says, “For all the nations are uncircumcised”. Rabbi Ishmael says: Great is circumcision, since thirteen covenants were made upon it. Rabbi Yose says: Great is circumcision, for it overrides the Sabbath. Rabbi Joshua ben Karha says: Great is circumcision for Moses’s punishment for neglecting it was not suspended even for one hour. Rabbi Nehemiah says: Great is circumcision, since it overrides the laws of leprosy. Rabbi says: Great is circumcision, for despite all of the commandments which Abraham fulfilled he was not designated complete until he circumcised himself, as it says, “Walk before me, and be complete” (Genesis 17:1). Another explanation: “Great is circumcision, for were it not for it, the Holy One, Blessed Be He, would not have created the world, as it says, “Were it not for my covenant by day and night, I would not have appointed the ordinances of heaven and earth” (Jeremiah 33:25)."
+        ],
+        [
+            "The only difference between one who is under a vow not to benefit at all from his neighbor, and one who is under a vow prohibiting food benefit, is in respect of walking [on his property] and [the use of] utensils not employed in the preparation of food. If a man is under a vow not to derive food benefit from his neighbor, he may not lend him a sifter, sieve, mill-stone or oven, but he may lend him a cloak, ring, garment, and earrings, and whatever is not employed in the preparation of food. In a place where things such as these are rented out, it is forbidden.",
+            "If one is under a vow not to benefit from his neighbor, [his neighbor] may pay his shekel, pay off his debts, and return a lost article to him. Where payment is taken for this, the benefit should become sacred property.",
+            "He may donate his terumah and his tithes with his consent. He may offer up for him the bird sacrifices of zavim and zavoth and the bird sacrifices of women after childbirth, sin-offerings and guilt-offerings. He may teach him midrash, halakhoth and aggadoth, but not Scripture, yet he may teach his sons and daughters Scripture And he may support his wife and children, even though he is liable for their maintenance. But he may not feed his beasts, whether clean or unclean. Rabbi Eliezer says: he may feed an unclean beast of his, but not a clean one. They said to him: what is the difference between an unclean and a clean beast? He replied to them, a clean beast, its life belongs to heaven, but its body is his own; but an unclean animal its body and life belongs to heaven. They said to him: The life of an unclean beast too belongs to heaven and the body is his own for if he wishes, he can sell it to a non-Jew or feed dogs with it.",
+            "If one is forbidden to benefit from his neighbor, and he pays him a visit [in sickness] he must stand, but not sit. He may afford him a cure of life, but not a cure of money. He may bathe together with him in a large bath, but not in a small one. He may sleep in a bed with him. Rabbi Judah said: in summer, but not in winter, because he thereby benefits him. He may [nevertheless] recline with him on a couch. [He may] eat at the same table with him but not out of the same bowl; but he may eat with him out of a bowl which returns. He may not eat with him out of the food trough put before laborers. He may not work with him on the same furrow, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: he may work at a distance from him.",
+            "He who is forbidden by vow to benefit from his neighbor, [if the vow was imposed] before the seventh year, may not enter his field, nor eat produce that hangs over [from the other’s property]. If [the vow was imposed] in the seventh year, he may not enter his field, but may eat of the produce that hangs over [from the other’s property]. If he was forbidden [merely] in respect of food, [and the vow was imposed] before the seventh year, he may enter his field, but may not eat of its fruits. But [if it was imposed] in the seventh year, he may enter [his field] and eat [of its fruits].",
+            "He who is forbidden by vow to benefit from his neighbor may not lend [objects] to him or borrow from him, lend [money] to him or receive from him a loan, sell to him or purchase from him. One says to another, “Lend me your cow.” [The other] says, “It is not available.” [The first one] says, “Konam, if I ever plow my field with it’. If he generally plowed himself, he is forbidden, but others are permitted. But if he did not generally plow himself, he and others are forbidden.",
+            "If one is forbidden by vow to benefit from his neighbor, and he has nothing to eat, he [the neighbor] can go to the shopkeeper and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.” The shopkeeper may then provide for him, and come and receive payment from him [the neighbor]. If he had to build his house, or his fence to set up, or his field to harvest, he [the neighbor] may go to laborers, and say, “So-and-so is forbidden by vow to benefit from me, and I do not know what to do.’ They may then work for him and come and receive wages from him [the neighbor].",
+            "If they are walking together on the road, and he has nothing to eat, he can make a gift to a third person, and he is permitted [to eat] it. If there is no one else with them, he may put it on a stone or a wall and say, “This is free to whomever desires it”, and the other takes and eats it. Rabbi Yose prohibits this."
+        ],
+        [
+            "If joint owners [of a courtyard] made a vow not to benefit from one another, they may not enter the courtyard. Rabbi Eliezer ben Jacob says: This one enters his own property and this one enters his own property. And both are forbidden to set up a mill-stone or an oven or raise chickens. If [only] one was forbidden by vow to benefit from the other, he may not enter the court. Rabbi Eliezer ben Jacob says: He can say to the other, “I am entering into my own, and I am not entering into yours.’ They force the one who vowed to sell his share [of the courtyard].",
+            "If a man from the street was forbidden by vow to benefit from one of them, he may not enter the courtyard. Rabbi Eliezer ben Jacob says: He can say to him, “I am entering into your friend’s and not into yours.”",
+            "If one is forbidden by vow to benefit from his neighbor, and he owns a bath-house or an olive press which is leased to someone in the town, and he has an interest in them, he is forbidden [to make use of them]; If [he does] not [have an interest in them], he is permitted. If a man says to his neighbor, “Konam, if I enter your house”, or “[Konam] if I purchase your field”, and then [the owner] dies or sells it to another, he is permitted [to enter or buy it]; [But if he says] “Konam, if I enter this house”, or “[Konam] if I purchase this field”, and [the owner] dies or sells it to another, he is forbidden.",
+            "[If a man says to his neighbor] “Behold, I am herem to you” the opposite party is forbidden [to derive benefit from the one who swore]. “Behold, you are herem to me” the one who swore is forbidden. “Behold, I am [herem] to you, and you are [herem] to me”, both are forbidden. Both are permitted [to enjoy the use of] those things which belong to those who came up from Babylonia [to Jerusalem], but are forbidden [the use of] things that belong to that town.",
+            "What are the things that belong to those that came up from Babylonia [to Jerusalem]? For example the Temple Mount and the Temple courtyards and the well in the middle of the road. What are the things that belong to that town? For example the public square, the bath-house, the synagogue, the ark, and the [sacred] scrolls. And he should assign his portion to the Patriarch. Rabbi Judah says: it is the same whether he assigns it to the Patriarch or to a private individual. But what is the difference between one who assigns it to the Patriarch and one who assigns it to a private individual? If he assigns it to the Patriarch, he need not [formally] confer title. But the Sages say: both this and this require formal conferring of title, they mentioned the Patriarch in particular as this is usual. Rabbi Judah said: The Galileans need not assign [their portion], because their ancestors have already done so for them.",
+            "If one is forbidden by vow to benefit from his neighbor and has nothing to eat, he may give it [the food] to a third party, and he is permitted to use it. It happened to one in Beth Horon that his father was forbidden to benefit from him. Now he [the son] was giving his son in marriage and he said to his neighbor, “The courtyard and the banquet are give to you as a gift, but they are yours only that my father may come and feast with us at the banquet.” He said to him, “If they are mine, let them be dedicated to heaven!” [The son] responded, “But I did not give you my property to dedicate it to heaven.” [The other] responded, “You gave me yours so that you and your father might eat and drink together and become reconciled to one another, while the sin [of a broken vow] should devolve upon his (i.e. head.” When the matter came before the Sages, they ruled: every gift which is not [so given] that if he [the recipient] dedicates it, it is dedicated, is no gift [at all]."
+        ],
+        [
+            "He who vows [not to eat] what is “cooked [mebushal] is permitted what is roasted or seethed. If he says, “Konam if I taste any cooked dish [tabshil]” he is forbidden [to eat] food loosely cooked in a pot, but is permitted [to eat] food solidly-cooked. He may also eat a lightly boiled egg and gourds put in ashes.",
+            "He who vows abstinence from food prepared in a pot, is forbidden only from food boiled in a pot; But if he says, “Konam that I taste whatever goes down into a pot”, he is forbidden everything prepared in a pot.",
+            "[He who vows abstinence] from what is pickled is forbidden only pickled vegetables; [If he says, “Konam,] if I taste anything pickled”, he is forbidden all pickled. [He who vows abstinence] from what is seethed is forbidden only seethed meat; [If he says, “Konam,] if I taste anything seethed” he is forbidden every thing seethed. [He who vows abstinence] from what is roasted is forbidden only roasted meat, the words of Rabbi Judah. [If he says, “Konam,] if I taste anything roasted” he is forbidden anything roasted. [He who vows abstinence] from what is salted is forbidden only salted fish; [If he says, “Konam,] if I taste anything salted” he is forbidden anything salted.",
+            "‘[Konam,] if I taste fish or fishes,” he is forbidden [to eat] them, whether large or small, salted or unsalted, raw or cooked. But he may eat chopped terith and brine. He who vows [abstinence] from zahanah is forbidden chopped terith, but may eat brine and pickled fish brine. He who vows [abstinence] from chopped terith may not eat of brine and pickled fish brine.",
+            "He who vows [abstinence] from milk is permitted to eat curds. But Rabbi Yose forbids it. [He who vows abstinence] “from curds,” is permitted milk. Abba Shaul says: he who vows abstinence from cheese, is prohibited to eat [cheese], whether salted or unsalted.",
+            "He who vows [abstinence] from meat may eat broth and meat sediment. But Rabbi Judah prohibits. Rabbi Judah said: it once happened that Rabbi Tarfon prohibited me from eating [even the] eggs boiled [with the meat]. They replied: That is so. When is this true? When he says “This meat is prohibited to me.” For if one vows [to abstain] from something, and it is mixed up with another thing, if there is a sufficient [amount of the prohibited food] to impart its taste [to the other] it is forbidden.",
+            "He who vows [abstinence] from wine, may eat food which contains the taste of wine. If he says, “Konam if I taste this wine”, and it falls into food, if it is sufficient to impart its taste [to the food] it is forbidden. He who vows [abstinence] from grapes is permitted wine; from olives, is permitted oil. If he says, “Konam if I taste these olives and grapes”, he is forbidden to eat them and [the liquids] that come out of them.",
+            "He who vows abstinence from dates is permitted date honey; from winter grapes, is permitted winter-grape vinegar. Rabbi Judah ben Bathyra said: if it bears the name of its origin, and he vows to abstain from it, he is forbidden [to benefit] from what comes from it. But the Sages permit it.",
+            "He who vows abstinence from wine is permitted apple-wine; from oil, is permitted sesame oil; from honey, is permitted date honey; from vinegar, is permitted winter grape vinegar; from leeks, is permitted porrets; from vegetables, he is permitted field-vegetables, because it is an accompanying name.",
+            "[He who vows abstinence] from cabbage is forbidden asparagus; from asparagus, is permitted cabbage; From grits, is forbidden grits pottage; Rabbi Yose permits it; from grits pottage is permitted grits. From grits pottage, is forbidden garlic; Rabbi Yose permits it; from garlic, he is permitted grits pottage. From lentils, is forbidden lentil cakes; Rabbi Yose permits them; from lentil cakes, is permitted. [If one says] “Konam, if I eat wheat [or] wheats,” he is forbidden both flour and bread. “If I eat grit [or], grits,” he is forbidden both raw and cooked. Rabbi Judah says: [If one says], “Konam, if I eat grits or wheat,” he may chew them raw."
+        ],
+        [
+            "He who vows abstinence from vegetables is permitted gourds. Rabbi Akiba prohibits. They said to him: And does not a man say to his messenger “Bring me vegetables,” and he replies, “I could find only gourds.” He said to them: That is so! But would he say, “I could find only pulse?” For gourds are included in vegetables, while pulse is not. He is forbidden fresh Egyptian beans but permitted the dry species.",
+            "He who vows abstinence from grain is forbidden dry Egyptian beans, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: only the five species of grain are forbidden him. Rabbi Meir says: He who vows abstinence from produce (tevuah) is forbidden only the five species; but one who vows abstinence from grain (dagan), is forbidden all; yet he is permitted the fruits of the tree and vegetables.",
+            "He who vows not to wear garments is permitted sack-cloth, curtain, and blanket wrapping. If he says, “Konam, if wool comes upon me,” he may cover himself with wool shearings; [Konam] if flax comes upon me”, he may cover himself with stalks of flax. Rabbi Judah says: It all depends upon the person who vows, [thus:] if he was bearing a burden [with wool or flax] and perspires and had bad odor, and he said “Konam if wool or flax come upon me,” he may wear them, but not throw them [as a bundle] over his back.",
+            "One who vows not to benefit from a house is permitted the upper story, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: the upper story is included in “house”. He who vows not to benefit from the upper story is permitted the use of the house.",
+            "One who vows abstinence from a bed is permitted a couch, the words of Rabbi Meir. But the Sages say: A couch is included in “bed”. If he vows abstinence from a couch, he is permitted the use of a bed. One who vows not to benefit from a town, may enter the town’s [Shabbat] border but may not enter its outskirts. But one who vows not to benefit from a house, is forbidden [only] from the door-stop and inwards.",
+            "[If one says] “Konam be these fruits to me”, “Konam they are for my mouth,” or “Konam they are to my mouth,” he is forbidden [to benefit] from what is exchanged for them or what grows from them. [If one says “Konam] if I eat or taste of them,” he is permitted [to benefit] from what is exchanged for them or what grows of them, if it is a thing of which the seed itself perishes, but if the seed does not perish, even that which grows out of that which [first] grew from it is forbidden.",
+            "If one says to his wife, “Konam be the work of your hands to me,” or ”Konam be they for my mouth, or “Konam be they to my mouth”, he is forbidden that which is exchanged for them or grown from them. [If he says “Konam] if I eat or taste [of what they produce],” he is permitted [to benefit] from what is exchanged for them or what grows of them, if it is a thing of which the seed itself perishes, but if the seed does not perish, even that which grows out of that which [first] grew from it is forbidden.",
+            "[If he says to his wife, “Konam that] what you will produce I will not eat from it until Pesach” or “That what you will produce, I will not wear until Pesach”, he may eat or wear after Pesach that which she produces before Pesach. [If he says to his wife “Konam that] what you produce until Pesach I will not eat”, or “That what you produce until Pesach I will not wear”, what she produces before Pesach he may not eat after Pesach.",
+            "[If he says, “Konam] be any benefit you have from me until Pesach, if you go to your father’s house until the festival [of Sukkot],” if she goes before Pesach she may not benefit from him until Pesach; if she goes after Pesach she is subject to, “he shall not break his word” (Numbers 30:3). [If he says, “Konam] be any benefit you have from me until the festival [of Sukkot] if you go to your father’s house before Pesach”, if she goes before Pesach, she may not benefit from him until the festival [of Sukkot], but she is permitted to go after Pesach."
+        ],
+        [
+            "[If one vows,] “Konam, if I taste wine today,” he is forbidden only until it gets dark. “This Sabbath,” he is forbidden the whole week and the Sabbath belongs to the past [week]; “This month,” he is forbidden the whole of that month, and the beginning of the [following] month belongs to the next month. “This year,” he is forbidden the whole year, and the beginning of the [following] year belongs to the next year. “This week of years,” he is forbidden the whole of that week of years, and the [following] sabbatical year belongs to the past. But if he says, “One day,” “One Sabbath,” “One month,” “One year,” [or] “One week of years,” he is forbidden from day to day.",
+            "[If one vows,] “Until Pesach,” he is forbidden until it arrives; “Until it is [Pesach],” he is forbidden until it is completed. “Until before Pesach,”: Rabbi Meir says: he is forbidden until it arrives; Rabbi Yose says: he is forbidden until it is completed.",
+            "[If he vows,] “Until the grain harvest, “Until the grape harvest”, or, “Until the olive harvest,” he is forbidden only until it arrives. This is a general rule: Whatever has a fixed time and one vows, “Until it arrives,” he is forbidden until it arrives; if he says, “Until it be”, he is forbidden until it is over. But whatever has no fixed time, whether he says, “Until it be,” or “Until it arrives,” he is forbidden only until it arrives.",
+            "[If he says,] “Until the summer,” or, “Until the summer shall be,” [he is forbidden] until people begin to bring [the figs] home in baskets. “Until the summer [harvest] is past,” [he is forbidden] until the knives are folded up [and put away]. [If he vows,] “Until the harvest,” [he is forbidden] until the people begin reaping the wheat harvest, but not the barley harvest. It all depends on the place where he vowed: if in hill-country, the hill-country [harvest]; if in the valley, the valley harvest.",
+            "[If one vows,] “Until the rains,” [or], “Until the rains shall be”, [he is forbidden] until the second rainfall descends. Rabban Shimon ben Gamaliel says: until the [normal] time for the [second] rainfall is reached. [If one vows,] “Until the rains cease,” [he is forbidden] until all of Nisan is completed, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: Until Pesach is over. [If one vows,] “Konam that I taste not wine for a year”, if the year is intercalated, he is forbidden during the year and its extension. [If one says,] “Until the beginning of Adar,” [he is forbidden] until the beginning of the first Adar; “Until the end of Adar,” until the end of the first Adar. Rabbi Judah says: [If one vows, “Konam that I taste no wine until Pesach shall be,” he is forbidden only until Pesach night, for he meant until the hour when people usually drink wine.",
+            "If he vows, “Konam that I taste no meat until the fast [i.e., Yom Kippur] shall be,” he is forbidden only until the eve of the fast, for he merely meant until people usually eat meat. Rabbi Yose, his son, says: “Konam, that I not taste garlic until the Sabbath,” he is forbidden only until Sabbath eve [i.e., Friday night], for he meant, until it is customary for people to eat garlic.",
+            "If one says to his neighbor “Konam, what I benefit from you, if you do not come and take for your sons a kor of wheat and two barrels of wine,” the latter may annul his vow without the release of a sage, by declaring, “Did you vow for any other purpose but to honor me? This [refusal] is my honor.” Similarly, if one says to his neighbor, “Konam, what you benefit from me, if you do not give my son a kor of wheat and two barrels of wine”: Rabbi Meir says: he is forbidden until he gives; But the Sages say: he too can annul his vow without the release of a sage, by saying to him, “I regard it as though I have received it.” If they were urging him to marry his sister’s daughter, and he said, “Konam, what she benefits from me forever”; Likewise, if he is divorcing his wife and he said, “Konam, what my wife benefits from me forever,” they are permitted to benefit from him, because he meant only marriage. If he was urging his neighbor to eat at his house, and he replied, “Konam be your house which I do not enter,” or, “The drop of water that I do not drink,” he may enter his house and drink cold water because he only meant eating and drinking in general."
+        ],
+        [
+            "Rabbi Eliezer says: They release a vow [by reference] to the honor of his father and mother but the Sages forbid. Rabbi Zadok said: Instead of releasing through the honor of his father and mother, they should release [by reference] to the honor of God. If so, there would be no vows! But the Sages admit to Rabbi Eliezer that in a matter concerning himself and his father and mother one may release a vow [by reference] to the honor of his father and mother.",
+            "Rabbi Eliezer also said: They release a vow by reference to a new fact; but the Sages forbid it. How is this so? If one said, “Konam that I will not benefit from so and so,” and he [the latter] then became a scribe, or was about to give his son in marriage, and he said, “Had I known that he would become a scribe or was about to give his son in marriage, I would not have vowed;” [Or if he said,] “Konam, is this house that I will not enter,” and it became a synagogue, and he declared, “Had I known that it would become a synagogue, I would not have vowed,” Rabbi Eliezer permits [the vow to be released],but the Sages forbid it.",
+            "Rabbi Meir says: Some things are similar to a new fact, and yet are not [treated] as new; but the Sages do not agree with him. How so? If one says, “Konam that I do not marry so and so, because her father is wicked,” and [then] they say to him “He is dead,” or, “He has repented,”; “Konam is this house which I will not enter, because it contains a wild dog,” or, “because there is a snake in it,” and [then] they say to him, “The dog is dead,” or, “The serpent has been killed,” behold these are like new facts, yet actually not [treated] as new facts. But the sages do not agree with him.",
+            "Rabbi Meir also said: They release [the vow] by using what is written in the Torah, and they say to him, “Had you known that you were violating [the prohibitions]:“You shall not avenge” (Leviticus 19:18), “You shall not bear a grudge” (ibid.), “You shall not hate your kinsfolk in your heart (ibid., v., “Love your neighbor as yourself” (ibid., v., “Let him live by your side” (ibid. 25:37), for he might become poor and you would not be able to provide for him, [would you have vowed]?”. And should he reply, “Had I known that this is so, I would not have vowed,” he is permitted [the vow is absolved].",
+            "They release a vow by reference to a wife’s kethubah. And it once happened that a man vowed not to benefit from his wife and her ketubah amounted to four hundred denarii. He went before Rabbi Akiva, who ordered him to pay her the ketubah [in full]. He said to him, “Rabbi! My father left eight hundred denarii, of which my brother took four hundred and I took four hundred. Isn’t it enough that she should receive two hundred and I two hundred?” Rabbi Akiva replied: even if you have to sell the hair of your head you must pay her her ketubah. He said to him, “Had I known that it is so, I would not have vowed.” And Rabbi Akiva released his vow.",
+            "They release vows by reference to the sabbaths and festivals. The earlier ruling was that for these days the vow is cancelled, but for others it is binding, until Rabbi Akiva came and taught: a vow which is partially released is entirely released.",
+            "How is this so?If one says, “Konam that which I benefit from any of you,” if one [of those subject to the vow] was [subsequently] released, they are all released. [If he said, “Konam] that which I benefit from this one or this one”: if the first was released, all are released; if the last one was released, he is released, but the rest are forbidden. if the middle person was released, those [mentioned] after him are [also] released, but those [mentioned] before him are forbidden. [If one says,] “Korban that which I benefit from this one, and from this one Korban,” they each require a separate release.",
+            "“Konam is the one that I taste, because wine is damaging to the stomach.” They said to him, “But mature wine is beneficial to the stomach.” He is released in respect of mature wine, and not only in respect of mature wine, but of all wine. “Konam the onions that I taste, because they are damaging to the heart.” They said to him, “But village onions are good for the heart,” He is released in respect of village onions, and not only of village onions, but of all onions. Such a case happened before Rabbi Meir, and he permitted all onions.",
+            "They release one’s vows [by reference] to his own honor and the honor of his children. They say to him, “Had you known that tomorrow they will say of you, ‘It is the regular habit of so-and-so to divorce his wife’; and concerning your daughters they will say, ‘They are the daughters of a divorced woman. What fault did he find in their mother to divorce her?’ If he replies, “Had I known that it is so, I would not have vowed,” he is released from his vow.",
+            "“Konam if I marry that ugly woman,” and she turns out to be beautiful; “That black-skinned woman,” and she turns out to be light-skinned; “That short woman,” and she turns out to be tall, he is permitted to marry her, not because she was ugly, and became beautiful, or black and became light-skinned, short and grew tall, but because the vow was made in error. And thus it happened with one who vowed not to benefit from his sister’s daughter, and she was taken into Rabbi Ishmael’s house and they made her beautiful. Rabbi Ishmael said to him, “My son! Did you vow not to benefit from this one!” He said, “No,” and Rabbi Ishmael permitted her [to him]. In that hour Rabbi Ishmael wept and said, “The daughters of Israel are beautiful, but poverty disfigures them.” And when Rabbi Ishmael died, the daughters of Israel raised a lament, saying, “Daughters of Israel weep for Rabbi Ishmael.” And thus it is said too of Saul, “Daughters of Israel, weep for Saul” (II Samuel 1:24)."
+        ],
+        [
+            "In the case of a betrothed young woman, her father and her betrothed husband annul her vows. If her father annulled [her vow] but not the husband, or if the husband annulled [it] but not the father, it is not annulled; and it goes without saying if one of them upheld [it].",
+            "If the father dies, his authority does not pass over to the husband. If the husband dies, his authority passes over to the father. In this respect, the father’s power is greater than the husband’s. But in another respect, the husband’s power is greater than that of the father, for the husband can annul [her vows] when she is of majority age but the father cannot annul her vows when she is of majority age.",
+            "If one vowed as a betrothed woman, and then was divorced on that day and betrothed [again] on the same day, even a hundred times, her father and last betrothed husband can annul her vows. This is the general rule: as long as she has not passed out into her own control for even one hour, her father and last husband can annul her vows.",
+            "It is the practice of scholars, before the daughter of one of them departs from him, he says to her, “All the vows which you vowed in my house are annulled.” Likewise the husband, before she enters into his domain would say to her, “All the vows which you vowed before you entered my domain are annulled,” because once she enters into his domain he cannot annul them.",
+            "[In the case of] a girl who has reached majority age who waited twelve months, or a widow [who waited] thirty days, Rabbi Eliezer says: since her [betrothed] husband is responsible for her maintenance, he may annul [her vows]. But the Sages say: the husband cannot annul [her vows] until she enters into his domain.",
+            "If a woman waits for a yavam, whether for one or for two [yevamim]: Rabbi Eliezer says: he can annul [her vows]. Rabbi Joshua says: [only if she waits] for one, but not for two. Rabbi Akiva says: neither for one nor for two. Rabbi Eliezer said: if a man can annul the vows of a woman whom he himself acquired, isn’t it logical that can he annul those of a woman bequeathed to him by Heaven! Rabbi Akiva said to him: No! If you speak of a woman whom he himself acquires, that is because others have no rights in her; will you say [the same] of a woman given to him by Heaven, in whom others too have rights! Rabbi Joshua said to him: Akiva, your words apply to two yevamim; but what will you answer if there is only one yavam? He (Rabbi Akiva) said to him (Rabbi Joshua): the yevamah is not as completely acquired to the yavam as a betrothed girl is to her [betrothed] husband.",
+            "If a man says to his wife, “All vows which you may vow from now until I return from such and such a place behold, they are upheld,” he has not said anything. [If he said: All vows which you may vow from now until I return from such and such a place], behold, they are annulled,”: Rabbi Eliezer says: they are annulled; The Sages say: they are not annulled. Said Rabbi Eliezer: if he can annul vows which have already had the force of a prohibition, surely he can annul those which have not had the force of prohibition! They said to him: behold, it is said, “Her husband may uphold it, and her husband may annul it” (Numbers 30:14), that which has entered the category of upholding, has entered the category of annulment; but that which has not entered the category of upholding, has not entered the category of annulment.",
+            "The annulment of vows is the whole day. This may result in a stringency or in a leniency. How is this so? If she vowed on the eve of the Sabbath, he can annul on the eve of the sabbath and on the Sabbath day until nightfall. If she vowed just before nightfall, he can annul only until nightfall: for if night fell and he had not annulled it, he can no longer annul it."
+        ],
+        [
+            "And these are the vows which he can annul: vows which involve self-denial. [For instance:] “If I bathe” or “If I do not bathe;” “If I adorn myself,” or, “If I do not adorn myself.” Rabbi Yose says: these are not vows of self-denial.",
+            "But these are vows of self-denial:If she says, “Konam be the produce of the [whole] world to me”, he can annul. “Konam be the produce of this region to me,” he should bring her that of a different region. “[Konam be] the produce of this shopkeeper to me”, he cannot annul. But if he can obtain his sustenance only from him, he can annul, the words of Rabbi Yose.",
+            "[If she vows], “Konam, that which I benefit from mankind,” he cannot annul, and she can benefit from gleanings, forgotten sheaves, and the corners of the field. [If one says], “Konam be the benefit which priests and Levites have from me”, they can take [from him] against his will. [But if he vows,] “Konam be the benefit these priests and Levites have from me,” other [priests and Levites] should take.",
+            "[If she vows,] “Konam that which I do for my father,” [or] “your father,” [or] “my brother,” [or] “your brother,” [the husband] cannot annul it. [“Konam] “that which I do for you,” he need not annul it. Rabbi Akiva says: he should annul it, lest she make more than is fitting for him. Rabbi Yohanan ben Nuri said: he should annul it, lest he divorce her and she thereby be forbidden to him.",
+            "If his wife vowed, and he thought that his daughter had vowed, or if his daughter vowed and he thought that his wife had vowed; If she took the vow of a nazirite, and he thought that she had vowed by a korban, or if she vowed by a korban, and he thought that she vowed a nazirite vow; If she vowed [to abstain] from figs, and he thought that she vowed [to abstain] from grapes, or if she vowed [to abstain] from grapes and he thought that she vowed from figs, he must annul [the vow] again.",
+            "If she vows, “Konam these figs and grapes which I taste”, and he [the husband] confirms [the vow] in respect of figs, the whole [vow] is confirmed; If he annuls it in respect of figs, it is not annulled, unless he annuls in respect of grapes too. If she vows, “Konam the figs that I taste and these grapes that I taste”, they are two distinct vows.",
+            "[If the husband declares,] “I knew that there were vows, but I did not know that they could be annulled”, he may annul them [now]. [But if he says:] “I knew that I could annul them, but I did not know that this was a vow,” Rabbi Meir says: he cannot annul it, But the Sages say: he can annul.",
+            "If a man is under a vow that his son-in-law shall not benefit from him, and he wants to give money to his daughter, he must say to her, “This money is given to you as a gift, providing that your husband has no rights with it, [and it is only given to you] so that may put to your personal use.”",
+            "“But every vow of a widow and of a divorcee… shall be binding upon her” (Numbers 30:9).How is this so? If she said, “Behold, I will be a nazirite after thirty days”, even if she married within the thirty days, he cannot annul it. If she vows while in her husband’s domain, he can annul [the vow] for her. How is this so? If she said, “Behold, I will be a nazirite after thirty days,” [and her husband annulled it], even though she was widowed or divorced within the thirty days, it is annulled. If she vowed on one day, and he divorced her on the same day and took her back on the same day, he cannot annul it. This is the general rule: once she has gone into her own domain [even] for a single hour, he cannot annul.",
+            "There are nine young girls whose vows stand: [1a] a girl who reached majority age who is [like] an orphan; [1b] a young girl [who vowed] and [then] reached majority age who is [like] an orphan; [1c] a young girl who has not yet reached majority age, who is [like] an orphan; [2a] a girl who reached majority age and whose father died; [2b] a young girl [who vowed] and [then] reached majority age and whose father died; [2c] a young girl who has not yet reached majority age and whose father died; [3a] a young girl whose father died, and after her father died she became of majority age; [3b] a girl who has reached majority age whose father is alive; [3c] a young girl who has reached majority age and whose father is alive. Rabbi Judah says: also one who married off his daughter while a minor, and she was widowed or divorced and returned to him [her father] and is still a young girl.",
+            "[If she vows,] “Konam the benefit that I derive from my father or from your father if I make anything for you,” Or, “Konam the benefit that I derive from you, if I make anything for my father or your father,” he can annul.",
+            "At first they would say that three women must be divorced and receive their ketubah: She who says: “I am defiled to you”; “Heaven is between me and you”; “I have been removed from the Jews.” But subsequently they changed the ruling to prevent her from setting her eye on another and spoiling herself to her husband: She who said, “I am defiled unto you” must bring proof. “Heaven is between me and you” they [shall appease them] by a request. “I have been removed from the Jews” he [the husband] must annul his portion, and she may have relations with him, and she shall be removed from other Jews."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,137 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "All colloquial terms for vows are the same as vows; those for devotions are the same as devotions; those for oaths are the same as oaths; those for Nazarite [vows] are the same as Nazarite [vows]. One who says to one's peer \"I am forbidden by vow from you\"; \"I am separated from you\"; \"I am distanced from you\"; \"I may not eat yours\"; \"I may not taste yours\" - [the object of his vow] is forbidden. \"I am excommunicated from you\" - Rabbi Akiva was inclined to be stringent. [Using the phrase] \"Like the vows of the wicked\" - is a vow when concerning Nazarite, and offering, and oath. [Using the phrase] \"Like the vows of the pious\" - it is as if he had said nothing. \"Like their donation\" - is a vow when concerning Nazarite or an offering.",
+            "One who says to one's peer \"<i>Konam</i>\" or \"<i>Konach</i>\" or \"<i>Konas</i>\" - these are colloquial terms for an offering (\"<i>Korban</i>\"). \"<i>Cherek</i>\", \"<i>Cherekh</i>\", \"<i>Cheref</i>\" - these are colloquial terms for devotions (\"<i>Cherem</i>\"). \"<i>Nazik</i>\", \"<i>Naziyach</i>\", \"<i>Paziyach</i>\" - these are colloquial terms for a Nazarite [vow] (\"<i>Nazir</i>\"). \"<i>Shevutah</i>\", \"<i>Shekukah</i>\", \"<i>Nadar Bemota</i>\" - these are colloquial terms for oath (\"<i>Shevu'ah</i>\").",
+            "If one says to his fellow: \"Not <i>chullin</i> (non-sanctified food) shall I eat of yours\", [or] \"not kosher\" or \"not permitted\", [or] \"pure\" or \"impure\", [or] \"<i>notar</i>\" or \"<i>piggul</i>\" (disqualified sacrifices) - [the food is] forbidden. [If one says to one's fellow:] \"Like a lamb\", [or] \"like enclosures\", [or] \"like wood\", [or] \"like fires\", [or] \"like the altar\", [or] \"like the sanctuary\", [or] \"like Jerusalem\", [or] if one made a vow on any of the instruments of the altar, even though there was no mention of sacrifice - behold, [it is as if] he has vowed [and forbidden the object] like a <i>Korban</i>. Rabbi Yehuda says: If he [only] said \"Jerusalem\", it is as if he had said nothing.",
+            "The person who states \"<i>korban</i>,\" \"<i>olah</i>,\" \"<i>minchah</i>,\" \"<i>chattat</i>,\" \"<i>todah</i>,\" or \"<i>shelamim</i> [be that] which I don't eat of your food\" - [the food] is forbidden. Rabbi Yehudah permits [the food]. If the person states \"the <i>korban</i>,\" \"like the <i>korban</i>,\" [or] \"<i>korban</i> is that which I eat of yours\" - [the food is] forbidden. [If he says] \"for the <i>korban</i> shall I not eat of your [food],\" Rabbi Meir forbids him [from eating the food]. If someone says to his friend \"<i>konam</i> is my mouth that speaks with you,\" \"[<i>konam</i> is] my hand that does work with you,\" or \"[<i>konam</i> is] my foot that walks with you,\"  - [the speaker is] forbidden [from speaking, doing work, or walking with the object of the vow]."
+        ],
+        [
+            "And these are permitted [to eat, because the vows are invalid]: [the person who says] \"<i>chullin</i> [non-sanctified food] [is the food] that I eat of yours,\" \"like the meat of a pig,\" \"like that which is used for idolatry,\" \"like the skin of an animal whose heart was sacrificed to idols,\" \"like <i>nevelot</i> [an animal that died due to causes other than ritual slaughter, carrion],\" \"like <i>tereifot</i> [animal with a mortal condition such that it would die within one year],\" \"like swarming things,\" \"like reptiles,\" \"like the <i>challah</i> of Aaron,\" or \"like [Aaron's] <i>terumah</i>.\" - all these are permitted. The person who says to his wife, \"You are like my mother [and forbidden to me sexually],\" [a Rabbi must] find a <i>petach</i> [An opening in a vow that enables annulment either due to improper or mistaken original intent, or indication that the person’s mind was unsettled at the time of making the vow] from another law, so that he does not act rashly. If someone says \"<i>konam</i> that I don't sleep,\" \"that I don't talk,\" [or] \"that I don't walk,\" or if someone says to his wife, \"<i>konam</i> that I don't have relations with you,\" [these come under the scriptural instruction stating] \"he shall not break his word.\" If someone says, \"<i>shevuah</i> that I don't sleep,\" \"that I don't talk,\" [or] \"that I don't walk,\" he is forbidden [from the restricted action, because the oath is valid].",
+            "[If someone says:] \"<i>korban</i> that I will not eat of yours,\" [or] \"<i>korban</i> that I eat of yours,\" [or] \"what I do not eat of yours will not be <i>korban</i> [to me],\" - [he is] permitted [to eat the food]. [If someone says] \"<i>shevuah</i> that I will not eat of yours,\" [or] \"<i>shevuah</i> that I eat of yours,\" [or] \"what I do not eat of yours will not be <i>shevuah</i> [to me],\" - [he is] forbidden [from eating the food]. Those are [situations where] oaths are more stringent than vows. [However,] there are [also situations where] vows are more stringent than oaths. How so? [If someone] says \"<i>konam</i> is the sukkah that I build,\" [or] \"the lulav that I take,\" [or] \"the tefillin that I wrap,\" - [in the case of] vows [the action is] forbidden, [but in the case of] oaths, [the action is] permitted, because one cannot [swear an] oath to transgress a <i>mitzvah</i> of the Torah. ",
+            "There are instances of a [valid] vow within a vow, but there are no [instances where an] oath within an oath [is valid]. How so? If someone says, \"I will be a Nazirite if I eat [this food],\" \"I will be a Nazirite if I eat [this food],\" [he repeats himself], and then eats [the food in question], he is liable [twice], [for] each [of the Nazirite vows he vowed]. If someone says, \"<i>Shevuah</i> if I eat [this food],\" \"<i>Shevuah</i> if I eat [this food],\" [he repeats his oath], he is only liable once.",
+            "Vague vows [are assumed to apply to the more] stringent [interpretation], but [they can be] clarified to be more lenient. How so? If one says, \"I take [this] upon myself like salted meat\" or \"like consecrated wine\" - if his vow [specified meat or wine] of Heaven [used in the temple], [they are] forbidden; if his vow [specified meat or wine] of idol worship, then [they are still] permitted; and if it was [left] vague, [they are] forbidden. [If one says:] \"I take upon myself [to forbid this item] as <i>cherem</i>\"- if he specified the <i>cherem</i> of Heaven [the temple], [the item] is forbidden; if he specified the <i>cherem</i> of priests, it is permitted; and if it was [left] vague, it is forbidden. [If one says:] \"I take upon myself [to treat this food] like a tithe\" - if he specified the tithe of the animals, [the food] is forbidden; if he specified the tithe of the threshing floor, it is permitted; if it was [left] vague, it is forbidden. [If one says:] \"I take upon myself [to treat this food] like a <i>terumah</i> [heave offering]\" - if he specified that it was a <i>terumat halishkah</i> [monetary offering to the temple treasury], it is forbidden; if he specified that it was [like] a <i>terumah</i> [made at] the threshing floor, it is permitted; if it was vague, it is forbidden - these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: vague [use of the word] '<i>terumah</i> in Judea - [the item is] forbidden; in the Galilee, [the item] is permitted, for the people of the Galilee are unfamiliar with the <i>terumat halishkah</i>. [Likewise,] vague [use of the word] '<i>cherem</i>' in Judea - [the item] is permitted; in the Galilee it is forbidden, because the people of the Galilee are unfamiliar with the <i>cherem</i> of priests. ",
+            "One who vows by <i>cherem</i>, and [then] says, “I vowed only by a <i>cherem</i> [a net] of the sea\"; [or] by a <i>korban</i>, and [then] says, “I vowed only by <i>korbanot</i> [gifts] of kings”; [or vows:] “Behold! I myself  am a <i>korban</i>”, and [then] says, “I vowed only by the <i>etzem</i> [bone] which I keep for the purpose of vowing”;   [or vows:] “<i>konam</i> be any benefit my wife has from me”, and then says, “I spoke only of my first wife, whom I have divorced” — Regarding none of these [vows] should one inquire [of a sage in order to annul them]. And one who does inquire about them is punished and [their vows are interpreted] strictly, according to Rabbi Meir. But the Sages say: they are given a <i>petach</i> on other grounds, in order that they should not [learn to] act lightly with vows. "
+        ],
+        [
+            "There are four [types of] vows that the sages invalidated, [and these four types are]: vows of encouragement, vows of exaggeration, vows made in error, and vows made against one's will. A vow of incitement: how [does this manifest itself]? If a merchant said, \"<i>konam</i> that I will not sell to you for less than a <i>sela</i>\" and the buyer says, \"<i>konam</i> that I will not pay more than a shekel.\"  [These vows are invalid since] both agree on three dinars. Rabbi Eliezer ben Ya'akov says: Even a vow made by one who wants to compel his friend to eat with him [by making a vow], and says [beforehand], \"All vows that I will make in the future - they are nullified,\" this statement is effective [and his future vow is null], as long as he remembers [the statement] at the time he vows.",
+            "Vows of exaggeration: [for example,] if someone said: \"<i>konam</i> if I did not see on this path [a quantity of people similar to] those who left Egypt!” [six hundred thousand males], [or “<i>konam</i>] if I didn’t see a snake [as large] as the beam of an olive press!\" Vows made in error: [an example might be if someone said: \"<i>konam</i>] if I ate and drank\", but then remembered that he did [in fact] eat or drink. [Or if one said: \"<i>konam</i>] if I will eat or if I will drink,\" (thereby obligating himself to fast), [but then he] forgot, and ate or drank. [Similarly, if one said:] \"<i>konam</i> if my wife benefits from me, because she stole my purse or because she hit my son,\" [but then] it becomes known that she did not [really] beat him, [or] it becomes known that she did not [really] steal [her husband's purse] , [it is a vow made in error]. If someone saw [in the distance, some people] eating [his] figs, and says: \"[let those figs] be to you like a <i>korban</i>,\"  but [he finds out that the men in the distance were] his father and his brothers. [If] others were with them, Beit Shammai says: [the father and brothers are] permitted [to eat the figs], but [the people] with them are forbidden. But Beit Hillel says: both [his relatives and the others] are permitted [to eat the figs].",
+            "Vows made against one's will: [An example of this might be] if someone subjected his friend to a vow that [the friend] will eat with him, but [the friend] became sick or [the friend's] son became sick, or a river [rose and] prevented him [from traveling safely] - these are vows made against one's will.",
+            "One may vow [in front of] murderers and thieves and [royal] tax collectors that [something] is <i>terumah</i>, even if it isn't <i>terumah</i>; [or] that they are property of the king, even if they aren't property of the king. Beit Shammai says: [this is true] regarding all vows except for oaths, and Beit Hillel says: even regarding oaths. Beit Shammai says: he [the victim] may not offer to make the vow. And Beit Hillel says: he may even offer [to make the vow]. Beit Shammai says: [he may only vow] regarding what he is asked to vow, and Beit Hillel says: even regarding that which he wasn't asked to vow. How so? If they [the murderers, thieves or tax collectors] order him to say: \"<i>konam</i> that my wife may not benefit from me [if this is not <i>terumah</i>, etc.],\"' but he says \"<i>konam</i> that neither my wife nor my children may benefit from me\" - Beit Shammai says: his wife is permitted to him but his children are forbidden, and Beit Hillel says: both are permitted.",
+            "[If someone took a vow, saying:] \"these saplings are [forbidden to me like a] <i>korban</i>, if they are not uprooted,\" [or] \"this garment is [forbidden to me like a] <i>korban</i>, if it isn't burned,\" - [these items] can be redeemed (and their monetary worth treated as <i>korban</i>, rather than the saplings or garments themselves). [But if one vows:] \"these saplings are [forbidden to me like a] <i>korban</i>, until they are uprooted,\" [or] \"this garment is [forbidden to me like a] <i>korban</i>, until it is burned,\" - there is no redemption for [these items].",
+            "Someone who vows [to not benefit from] 'those who go down to the sea' [sailors] is permitted to [benefit from] those who live on land; [but if he vowed not to benefit from] those who live on land, he is forbidden [from benefiting from] those who go down to the sea, because 'those who go down to the sea' are included in [the category of] 'those who live on land'. [This law not only applies] to those [sailors] that travel [the short distance] from Acre to Jaffa, but even to those who normally separate [for longer periods of time].  ",
+            "Someone who vows [not to benefit from] 'those who see the sun', is forbidden [to benefit] even from blind people - because what he really meant is 'those that the sun sees.'",
+            "Someone who vows [not to benefit from] 'black-haired people' is forbidden [to benefit] from bald people and white-haired people, but is permitted to [benefit from] women and children, because only men are called 'black-haired'.",
+            "Someone who vows [not to benefit] from 'those [creatures] that have been born' is permitted to [benefit from] those that will be born [in the future]. [And one who vows not to benefit from] 'those [creatures] that will be born' is prohibited [to benefit] from those who have been born. Rabbi Meir permits [benefit from] those who have been born, while the Sages say, he [really] meant 'those [creatures] that are viviparous'.",
+            "Someone who vows [not to benefit] from those who keep Shabbat is forbidden [to benefit from] Jews and <i>Kutim</i> [Samaritans, an ancient schismatic Jewish group] . [One who vows not to benefit] from those who eat garlic is forbidden [to benefit from] Jews and forbidden [to benefit from] <i>Kutim</i>. [However, one who vows not to benefit] from those who go up to Jerusalem (for the pilgrimage festivals) is forbidden [to benefit from] Jews and permitted [to benefit from] <i>Kutim</i>.",
+            "[Someone who vows:] \"<i>konam</i> that I won't benefit from 'the sons of Noah'\" is permitted to [benefit from] Jews and forbidden [to benefit] from Gentiles. [One who vows: \"<i>konam</i>] that I won't benefit from the offspring of Abraham,\" is forbidden [to benefit] from Jews and permitted [to benefit] from Gentiles. [One who vows: \"<i>konam</i>] that I won't benefit from Jews,\" must buy [from Jews] at a higher price [than usual] and sell [to them] at a lower price. [One who vows: \"<i>konam</i>] that Jews won't benefit from me,\" must buy at a lower price and sell at a higher price [than usual], as long as there are any Jews who would heed him [in his offer]. [One who vows: \"<i>konam</i>] that they won't benefit from me, nor I from them,\" may benefit from Gentiles. [One who vows:]\"<i>konam</i> that I won't benefit from the uncircumcised,\" is permitted [to benefit from] uncircumcised Jews but forbidden to [benefit from] circumcised Gentiles. [One who vows:] \"<i>konam</i>  that I won't benefit from the circumcised\" is prohibited [to benefit] from uncircumcised Jews and permitted [to benefit] from circumcised Gentiles. [This is] because [the term] '<i>orla</i>' [foreskin] is only used in reference to Gentiles, as it is written: (Jeremiah 9:25) \"Because all the nations are <i>arelim</i> [uncircumcised], but all the house of Israel are of uncircumcised heart,\" and it says: (I Samuel 17:36) \"and this <i>arel</i> Philistine,\" and it says: (II Samuel 1:20) \"Lest the daughters of the Philistines rejoice, Lest the daughters of the <i>arelim</i> triumph\". Rabbi Eleazar ben Azariah says: \"Disgusting is the foreskin, [since] the wicked are insulted through it, as it says: 'because all the nations are uncircumcised'\". Rabbi Yishmael says: \"Great is circumcision, for thirteen covenants were sealed concerning it\". Rabbi Yose says: \"Great is circumcision, that it overrules the strict [prohibitions of] Shabbat.\" Rabbi Yehoshua ben Korcha says: \"Great is circumcision, for Moses the righteous wasn't given a moment [to allow his son to remain uncircumcised]. Rabbi Nechemiah says: \"Great is circumcision, for it overrules [the prohibitions of] <i>nega'im</i> [impure afflictions].\" Rabbi says: \"Great is circumcision, for [despite] all the commandments that Abraham did, he was not called 'complete' until he was circumcised, as it says: (Genesis 17:1) 'Walk before Me and be complete'\". Another saying [of his]: \"Great is circumcision, for but for it, the Holy One would not have have created His world, as it says: (Jeremiah 33:25) \"Thus says the Lord, 'If my covenant is not established day and night, the laws of the heavens and earth I will not set.'\"  "
+        ],
+        [
+            "There is no [difference] between one who vows [not to] benefit from his friend, and one who vows [not to benefit] from his  [friend's] food except for walking [in his field] and [borrowing his] utensils which are not used for food. One who vows [not to benefit] from his friend's food may not borrow a sifter or a sieve or a mill or an oven, but may borrow a robe or a ring or a garment or nose rings or anything that [people] don't make food in. In a place where they rent items similar [to the one he wants to borrow]  - it is forbidden [to borrow them].",
+            "One who vows [not to] benefit from his friend may pay his <i>shekel</i> [tax due to the Temple], may pay off his [friend's] debt, and may return his lost object. In a place where they pay a reward [for returning lost items], he must forfeit the benefit [he would have derived] as a hallowed offering [to the Temple].",
+            "And [the one who vowed not to benefit from his friend] may separate his <i>Teruma</i> and his tithes with his [friend's] permission, and may offer his bird offerings [due to being] <i>zav</i> or <i>zava</i> [states of impurity for men and women after night emissions] or [having given] birth, his sin-offering, and his guilt-offering; one may also teach [the friend] Midrash, laws and lore, but may not teach him Scripture - one may, however, teach his sons and his daughters Scripture, and may feed his wife and his sons, even though he [himself] is responsible for their food. But he may not feed his animal, whether it be kosher or non-kosher. Rabbi Eliezer says: \"He may feed his non-kosher [animal] but he may not feed his kosher [animal]\". [The Sages] said to him: \"What is the difference between kosher and non-kosher [animals, regarding this law]?\" He responded to them: \"Because a kosher [animal], its soul belongs to heaven and its body is his [the owner's], whereas a non-kosher [animal], [both] its soul and body belong to heaven.\" They responded [back] to him: \"Even [in the case of a] non-kosher [animal], its soul belongs to heaven and its body is his, for if he wanted to, surely he could sell [the body] to non-Jews or feed it to his dogs.\"",
+            "One who vows [not to] benefit from his friend and comes to visit him [when he is sick], [should] stand, but not sit. And one may heal his [friend’s] body, but not his assets [livestock]. And one may bathe with him in a large bathhouse, but not in a small one. And he may sleep with him in a bed. Rabbi Yehuda says: \"[one may sleep in the same bed as the friend] during the summer, but not during the winter, because [during the winter] he will benefit from him.\" They may sit together on [the same] bed, and one may eat with him at the [same] table, but not from the main dish. However, one may eat [together] from a plentiful main dish. One may not eat with him from a trough which is [put] before workers, and may not work together in the same row [in a field] - these are the words of Rabbi Meir. But the Sages claim that one may work [together as in the same row, so long as each one works] far away [from the other].",
+            "One who vows [not to] benefit from one’s friend before the Sabbatical year may not go down to his field and he may not eat from the [trees] leaning [out of his friend’s field]. [One who vows not to benefit from his friend] during the Sabbatical year may not go down to his field, but may eat from the [trees] leaning [out of his friend’s field]. One who vows [not to  benefit] from his [friend’s] food before the Sabbatical year may go down to his field, but may not eat from his fruit; but [one who vows not to benefit from his friend’s food] during the Sabbatical year may go down [to his field] and eat.",
+            "One who vows [not to] benefit from his friend may not lend [an item] to him or borrow from him; may not lend [money] or borrow [money] from him; and may not sell or buy from him. [If one] says: \"lend me your cow,\" [and the friend] responds: \"it is not available [to be lent],\" [to which] he responds: \"<i>konam</i> on my field, that I will never plow it [with your cow]!\" - if [the one who vowed] regularly plowed [his field himself], he is forbidden [from plowing with it], but others are allowed to; [but] if he didn't regularly plow [his field himself], [both] he and others are forbidden [from plowing his field with it].",
+            "[If] one who vows [not to] benefit from his friend [later] has nothing to eat, [the friend is allowed] to go to the storekeeper and say: \"Such and such vowed [not to] benefit from me, and I don't know what to do?\" - [the storekeeper] gives him [food], and takes payment from [the friend]. If [the one who vowed] needed to build a house [for himself] or build a fence or reap his field, [the friend] may go to workers and say: \"Such and such vowed [not to benefit] from me, and I don't know what to do?\" - they may do [the work] for him, and go and take payment from [the friend].",
+            "If [the one who vowed not to benefit and his friend] were walking along and [the one who vowed] had nothing to eat, [the friend] may give [food] to another person as a gift and then [the one who vowed] is permitted [to eat it]. If there is no one else with them, he may leave [food] on a rock or on a fence and say: \"Behold! this [food] is ownerless, [and available] for anyone that wants [it],\" - [the one who vowed] may [then] take and eat it. But Rabbi Yose forbids."
+        ],
+        [
+            "Neighbors [who share a courtyard], who vow [not to derive benefit] from each other, are prohibited from entering the courtyard. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: this one can enter his [share of the courtyard] and this one can enter his. Both of them are prohibited from putting a mill [in the courtyard] or an oven, or to raise chickens [in the courtyard]. If one [of the neighbors] vowed [not to derive benefit] from his friend, he may not enter the [shared] courtyard. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: he [the one who vowed] may say to  [his neighbor], \"I am entering my [share of the courtyard] and am not entering yours.\" But the one who vowed is pressured to sell his share [of the courtyard].",
+            "If someone from the marketplace took a vow not to benefit from one [of the owners of a courtyard], he may not enter the entire courtyard.  Rabbi Eliezer ben Yaakov says: he can claim, \"I am entering into the portion of the courtyard owned by [other] owners of the courtyard, and I am not entering your share.\"",
+            "One who vows not to benefit from their friend, and [the friend] owns a bath-house or an olive press which was leased [to a third party] - if [the friend] still has an interest [in the property], [the one who vowed] is forbidden [to utilize them]; if not, [he is] permitted. If one says to one's friend: \"<i>konam</i> if I enter your house,\" or \"[<i>konam</i>] if I purchase your field\" - and then the owner died, or sold it to someone else, [the one who vowed] is permitted [to enter or buy it]. But if he says: \"<i>konam</i> if I enter this house,\" or \"<i>konam</i> if I purchase this field,\" - even if he died, or sold it to someone else, it is prohibited. ",
+            "[If one vows to someone:] \"Behold, I am [prohibited] to you like <i>cherem</i>,\" the one who vowed is prohibited [from deriving benefit from the other]. [If one vows:] \"Behold, you are [prohibited] to me like <i>cherem</i>,\" the one vowed against is prohibited [from deriving benefit from the one who vowed]. [If one vows:] \"Behold, you and I [are prohibited to each other like <i>cherem</i>],\" they are both prohibited. But both are permitted [to use] things [publicly available to] the people who ascended from Babylon, and are prohibited [to use] things owned by their city. ",
+            "And what is [considered publicly available] to the people who ascended from Babylon? For example, the Temple Mount, and the [temple] courtyards, and the [water] hole in the middle of the road. And what is [considered] to be owned by the city itself? For example, the town square, the [public] bathhouse, the synagogue, the ark [where the Torah is kept] and the <i>sefarim</i> [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], and [property of] one who writes over his share [of the public property in the city] to the <i>Nasi</i> [head of the Jewish community in the Land of Israel]. Rabbi Yehuda says: [it is the same,] whether one writes over [his property] to the <i>Nasi</i>, or whether he writes it over to a common citizen. What, then, is [the difference] between writing over to the <i>Nasi</i> and writing over to a common citizen? That one who writes over to the <i>Nasi</i> doesn't need to do any action which enables the transaction. But the Sages say: whether one does this [wrote over to the <i>Nasi</i>] or this [wrote over to a common citizen], one needs to do an action which enables the transaction, and they only referred to a <i>Nasi</i> [here] because that was the case [then, at the time when this was discussed]. Rabbi Yehuda says: People of the Galilee don't need to write over [their property to anyone], since their predecessors wrote it over for them.",
+            "If one vows not to derive any benefit from one's friend, but [the friend] has nothing to eat - he may give [food] to a third party [as a gift], and [the friend] is permitted [to take it]. It once happened in Beit Horon that someone's father was forbidden [by vow] to benefit from him. [Now, the son] was marrying off his [own] son, and said to his friend: \"May the courtyard and the festive meal be a gift unto you, on the condition that my father come and celebrate with us at the festive meal.\" \"If it is truly mine,\" he said, \"then let it all be consecrated unto Heaven.\" [The son] said to [his friend]: \"I didn't give my property to you for you to consecrate it unto Heaven!\" He replied: \"You gave it to me so that you and your father can feast together, and be reconciled, while the transgression of breaking the vow will fall upon [me]!\" When the case was presented to the Sages, they ruled: any gift not given in a manner allowing for consecration is not a gift at all. "
+        ],
+        [
+            "One who vows not to eat cooked foods, it is permissible for them to eat of roasted foods, and seethed foods. If he says: \"<i>Konam</i> that I taste any cooked food,\" he cannot eat anything soupy cooked in a pot, but is allowed to eat solid foods, and he may eat a soft-boiled egg and the gourd baked in hot ashes. ",
+            "One who vows [abstinence] from food made in a pot is only prohibited from food which is boiled. [If] he said \"<i>konam</i> [against] anything that goes into a pot that I should not taste it\" [then] he is prohibited from all that is cooked in a pot.",
+            "[One who vows abstinence from] pickled [foods], he is only prohibited from a pickled vegetable. [However, if he specified] 'pickled foods that I should not taste' he is prohibited from all pickled foods. [If he swore against] seethed food he is only prohibited from seethed meat. [However, if he specified] 'seethed food that I should not taste' he is prohibited from all seethed foods. [If he swore against] roasted food he is only prohibited from roasted meat. These are the words of Rabbi Yehuda. [However, if he specified] 'roasted food that I should not taste' he is prohibited from all roasted food. [If he swore against] salted food, he is only prohibited from salted fish. [However, if he specified] 'salted food that I should not taste' he is prohibited from all salted food.",
+            "[If he specified] \"fish or fishes I shall not taste” he is forbidden them, whether large or small, salted or unsalted, raw or cooked. But he may eat chopped terith and brine. He who vows [abstinence] from mud-fish is forbidden chopped terith, but may eat brine and pickled fish brine.  He who vows [abstinence] from chopped terith may not eat of brine and pickled fish brine. ",
+            "He who vows [abstinence] from milk is permitted to eat curds.    But Rabbi Yose forbids it.  “From curds,” is permitted milk.  Abba Shaul says: he who vows [abstinence] from cheese, is forbidden it, whether salted or unsalted. ",
+            "One who vows [abstinence] from meat, he is permitted [to eat] sauce [cooked in a meat dish] and top [food put on top of the meat when cooked]. Rabbi Yehuda prohibits [these foods]. Rabbi Yehuda said, a story: Rabbi Tarfon forbade me eggs that were cooked with it [meat].\" They [the Sages] said to him, \"This is so. [But] when [is it true]? When he said \"This meat [is prohibited] upon me\" because one who swears from something and then it gets mixed with something else, if it [the prohibited food is in a quantity] where it gives flavor, then it is prohibited [to eat this mixture].",
+            "He who vows [abstinence] from wine, may eat food which contains the taste of wine.  If he says, “<i>Konam</i> if I taste this wine”, and it falls into food, if it there is enough to impart taste [to the food] it is forbidden. He who vows [abstinence] from grapes is permitted wine; from olives, is permitted oil.  If he says, “<i>Konam</i> if I taste these olives and grapes”, he is forbidden to eat them and that which comes out of them. ",
+            "He who vows [abstinence] from dates is permitted date honey; From winter grapes, is permitted winter-grape vinegar. Rabbi Yehudah ben Beteira says: if the name of its origin is upon it, and he vows to abstain from it,  he is forbidden [to benefit] from what comes from it.  But the Sages permit it. ",
+            "He who vows [abstinence] from wine is permitted apple-wine; from oil, is permitted sesame oil; from honey, is permitted date honey; from vinegar, is permitted winter grape vinegar; from leeks, is permitted porrets; from vegetables, he is permitted field-vegetables, because it is an accompanying name.",
+            "[He who vows abstinence] from cabbage is forbidden asparagus; from asparagus, is permitted cabbage;   From grits, is forbidden grits pottage; Rabbi Yose permits it; from grits pottage is permitted grits. From grits pottage, is forbidden garlic; Rabbi Yose permits it; from garlic, he is permitted grits pottage.  From lentils, is forbidden lentil cakes; Rabbi Yose permits them; from lentil cakes, is permitted lentils. \"...If I eat wheat [or] wheats,” he is forbidden both flour and bread. “If I eat grit [or] grits,” he is forbidden both raw and cooked.  Rabbi Yehudah says: “<i>Konam</i>, if I eat grits or wheat,” he may chew them raw. "
+        ],
+        [
+            "One who vows [abstinence] from vegetables, is permitted gourds. Rabbi Akiva forbids them. They said to Rabbi Akiva: But does not one say to his messenger 'take for me a vegetable' and he says 'I did not find but gourds.' He said to them: so it is! Or maybe he could have said to him 'I did not find but legumes.' Rather, the gourds are in the category of vegetables and the legumes are not. And he is forbidden the moist Egyptian bean but permitted the dry. ",
+            "One who vows [abstinence] from grain, is forbidden the dry Egyptian bean, these are the words of Rabbi Meir. The Sages say: he is only forbidden the five species. Rabbi Meir says, one who vows from produce, is only forbidden the five species. But one who vows from grain, is forbidden all, and permitted fruits of the tree and vegetables. ",
+            "One who vows [abstinence] from a garment, is permitted sackcloth, a curtain, or a coarse blanket. One who says, \"<i>Konam</i>, for wool to be upon me,\" he is permitted to cover himself with wool shearings. \"...for flax to be upon me,\" he is permitted to cover himself in flax bundles. Rabbi Yehudah says, all goes according to the one who made the vow. If he carried [the wool and flax] and sweated and his odor is bad, and he said, \"<i>Konam</i>, wool and flax from being upon me,\" then he is permitted to cover himself in it but he is forbidden to carry it from behind himself. ",
+            "One who vows [abstinence] from a house, he is permitted the upper story, the words of Rabbi Meir. But the Sages say, the upper story is included in the house. One who vows [abstinence] from the roof is permitted the house.",
+            "One who vows [abstinence] from a bed is permitted the footstool, the words of Rabbi Meir. But the Sages say,  a footstool is included with the bed.  If he vows [abstinence] from a footstool, he is permitted the bed. One who vows [abstinence] from a town, he may enter the town’s [Shabbat] border but may not enter its extension.    But one who vows [not to benefit] from a house, is forbidden from the door-stop and inwards. ",
+            "\"<i>Konam</i> these fruits upon me,\" [or] \"They are <i>konam</i> for my mouth,\" [or] \"<i>konam</i> to my mouth,\" he is prohibited from [ones that were] switched [to replace the prohibited fruit] and from what grew from it [if this fruit was planted]. [If he swore \"this fruit is prohibited] that I [shouldn't] eat it\" or \"that I [shouldn't] taste it\" he is permitted to [eat fruit] that was switched [with it] or that was grown [from it], if it is a thing of which the seed decays [in the ground]. But if the seed does not decay, even growths of its growth are prohibited.",
+            "One who says to his wife, “<i>Konam</i> be the work of your hands to me,” or ”<i>Konam</i> be they for my mouth, or “<i>Konam</i> be they to my mouth”, he is forbidden that which is exchanged for them or grown from them.  [If he says “<i>Konam</i>] if I eat or taste [of what they produce],” he is permitted [to benefit] from what is exchanged for them or what grows of them, if it is a thing of which the seed decays [in the ground]. But if the seed does not decay, even the growths of its growth are forbidden. ",
+            "\"[<i>Konam</i>] be that which you will produce, I will not eat from it until Pesach”, or “That which you will produce, I will not wear until Pesach”, if she produces it before Pesach he may eat or wear after Pesach. \"...that which you produce until Pesach I will not eat”, or “That which you produce until Pesach I will not wear”, if she produces before Pesach he may not eat or wear after Pesach. ",
+            "\"[<i>Konam</i>] be any benefit you have from me until Pesach, if you go to your father’s house before the festival [of Sukkot]”, if she goes before Pesach she may not benefit from him until Pesach; if she goes after Pesach [the vow] is subject to, “he shall not break his word” (Numbers 30:3).   [If he says, “<i>Konam</i>] be any benefit you have from me until the festival [of Sukkot] if you go to your father’s house before Pesach”, if she goes before Pesach, she may not benefit from him until the festival [of Sukkot], but she is permitted to go after Pesach. "
+        ],
+        [
+            "[One who says] \"<i>Konam</i>, wine that I will taste today,\" it is only forbidden until it becomes dark. \"This week,\" he is forbidden the whole week, and Shabbat [belongs to the week] that passed. \"This month,\" he is forbidden the entire month, but Rosh Chodesh [belongs to the month] to come. \"This year,\" he is forbidden for the entire year, but Rosh Hashanah [belongs to the year] to come. \"This seven year cycle,\" he is forbidden for the entire seven year cycle, and the seventh year [belongs to the cycle] that passed. and if he says \"one day,\" \"one week,\"\"one month,\"\"one year,\"\"one seven year cycle,\" he is forbidden from  day to day.",
+            "\"Until Passover,\" he is forbidden until it reaches Passover. \"Until it will be,\" he is forbidden until it passes. \"Until before Passover,\" Rabbi Meir says, he is forbidden until it reaches [Passover]. Rabbi Yosi says, he is forbidden until it passes.",
+            "\"Until the grain harvest,\" \"until the wine vintage,\" \"until the olive harvest,\" he is only forbidden until it reaches [these harvests]. This is the rule: Anything that has a set time and he says, \"until it reaches that time,\" he is forbidden until that time. If he says, \"until it will be,\" he is forbidden until it passes. And anything that does not have a set time, whether he says \"until it will be\" or whether he says \"until it reaches,\" he is only forbidden until it arrives.",
+            "\"Until the summer,\" \"until it will be the summer,\"  until the people start to gather [figs] into baskets. \"Until the summer passes,\" until the mats [used for drying figs] are folded up. \"Until the grain harvest,\"  until the nation begins to harvest wheat but not to harvest barley. All goes according to the place of his vow, if he was in a mountain, by [the harvest of] a mountain, if he was in a valley, by the valley. ",
+            "\"Until the rains,\" \"until there has been rain,\" until  the second rain falls. Rabbi Shimon ben Gamliel says, until it reaches the time of the second rain. \"Until the rain stops,\" until all of Nissan passes, these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehudah says, until Passover passes. \"<i>Konam</i>, wine that I will not taste this year;\" if they add on to the year, he is forbidden during the year and the extension. \"Until the beginning of Adar,\" until the beginning of Adar I. \"Until the end of Adar,\" until the end of Adar I. Rabbi Yehudah says, \"<i>Konam</i>, wine that I will not taste until it will be Passover,\" he only forbidden until the night of Passover, because he only intended until the time that it is the way of men to drink wine.",
+            "One who says, \"<i>Konam</i>, meat that I will not taste until it will be the fast (i.e. Yom Kippur), he is only forbidden until the night of the fast, because he only intended until the time that it is the way of people to eat meat. Rabbi Yosi his son says, \"<i>Konam</i>, garlic that I will not taste until it will be Shabbat, he is only forbidden until the night of Shabbat, because he only intended until the time when it is the way of men to eat garlic.",
+            "One who says to his friend, \"<i>Konam</i>, that I benefit from you if you don't come and take for your sons one <i>cor</i> of wheat and two barrels of wine.\" Behold this one is able to nullify his vow without a sage, and he will say to him, \"you only said this for my honor, and this is my honor [not to take from you]!\" And also one who says to his friend: \"<i>Konam</i>, that you benefit from me, if you don't come and give to my son one <i>cor</i> of wheat and two barrels of wine,\" Rabbi Meir says: he is forbidden, until he gives. The Sages say, even in this he is able to nullify his vow without a sage, and he will say to him,\"Behold it is like I already accepted it.\" If they were pressuring him to marry his sister's daughter, and he says, \"<i>Konam</i>, that she should benefit from me forever;\" so too, one who divorces his wife and says \"<i>Konam</i>, that my wife should benefit from me forever;\" these are both permitted to benefit from him because his intent was only towards marriage. If he was pressuring his friend to eat with him, and he says, \"<i>Konam</i>, into your house I shall not enter,\"\"A drop of cold water I will not taste from you,\" he is permitted to enter his house and taste cold water  because his intent was only towards eating and drinking.  "
+        ],
+        [
+            "Rabbi Eliezer says, we give a person an opening [to a vow] by reference to the honor of their father and mother. The Sages forbid doing so. Rabbi Tzadok said, that rather than giving an opening through the honor of their father and mother, open with honor of God. [The Sages retort:] If so there would be no vows! The Sages agree to Rabbi Eliezer in a matter between him and his father and mother, that we may open with the honor of his father and mother. ",
+            "And furthermore Rabbi Eliezer said: They make an opening for a vow by reference to a new fact; but the Sages forbid it.  How so? He said, “<i>Konam</i> that I will not benefit from so and so,” and he [the latter] then became a scribe, or was about to give his son in marriage, and he said, “Had I known that he would become a scribe or was about to give his son in marriage, I would not have vowed;”  [Or if he said,] “<i>Konam</i>, is this house that I will not enter,” and it became a synagogue, and he declared, “Had I known that it would become a synagogue, I would not have vowed,”—Rabbi Eliezer permits [the vow to be released], but the Sages forbid it. ",
+            "Rabbi Meir says, there are things that are like a new fact but are not like a new fact, but the Sages didn't agree with him. How is this? He said \"<i>Konam</i> that I will not marry so and so because her father is wicked.\" They said to him, \"He [the father] died\" or \"he has repented [from his wicked ways].\" [He said:] \"<i>Konam</i>, is this house that I will not enter because the dog inside it is bad,\" or \"there is a snake inside it.\" They said to him, \"The dog has died\" or \"the snake was killed.\" These cases are like a new fact but not a new fact. But the Sages did not agree with him.",
+            "Further, Rabbi Meir said, we make an opening from verses in the Torah and say to him, \"If you had known that you would transgress (Leviticus 19:18) \"don't take revenge\" or \"don't bear a grudge\" and (Leviticus 19:17) \"don't hate your brother in your heart\" and (Leviticus 19:18) \"love your neighbor as yourself\" and (Leviticus 25:36) \"that your brother may live with you\" [because] maybe he will become poor and you will not be able to support him?\" And he responds \"Had I known that it is so, I would not have vowed,\" his vow is released.",
+            "They make an opening for a person by reference to a wife’s <i>ketubah</i>.  And it once happened that a man vowed not to benefit from his wife and her <i>ketubah</i> amounted to four hundred denarii.    He went before Rabbi Akiva, who ordered him to pay her the <i>ketubah</i>.  He said to him, “Rabbi!  My father left eight hundred denarii, of which my brother took four hundred and I took four hundred. Isn’t it enough that she should receive two hundred and I two hundred?”  Rabbi Akiva replied: even if you have to sell the hair of your head you must pay her her ketubah.  He said to him, “Had I known that it is so, I would not have vowed.”  And Rabbi Akiva released his vow.   ",
+            "They make openings by reference to the <i>Shabbatot</i> and festivals.  At first they used to say: on those days the vow is cancelled, but for others it is forbidden, until Rabbi Akiva came and taught: a vow which is partially released is entirely released. ",
+            "How so? If one says, “<i>Konam</i> that I will not benefit from any of you,” if one of them was released, they are all released.  \"That I will not benefit from this one or this one”: If the first was released, all are released; if the last one was released, he is released, but the rest are forbidden.  If the middle person was released, those [mentioned] after him are [also] released, but those [mentioned] before him are forbidden.   [If one says,] “That I will not benefit from this one [at the price of an] offering, and from this one [at the price of an] offering,” they each require a separate <i>petach</i> [an opening in a vow that enables annulment either due to improper or mistaken original intent, or indication that the person’s mind was unsettled at the time of making the vow].   ",
+            "“<i>Konam</i> that I will not drink wine, because wine is damaging to the stomach.” They said to him, “But isn't mature wine is beneficial to the stomach?” He is released in respect of mature wine, and not only in respect of mature wine, but of all wine.  “<i>Konam</i> that I will not eat onions, because they are damaging to the heart.”  They said to him, “But village onions are good for the heart,”  He is released in respect of village onions, and not only in respect of village onions, but of all onions.  Such a case  happened, and Rabbi Meir permitted all onions.  ",
+            "They open one’s vows [by reference] to his own honor and the honor of his children.  They say to him, “Had you known that tomorrow they will say of you, ‘It is the regular habit of so-and-so to divorce his wives’; and concerning your daughters they will say, ‘They are the daughters of a divorced woman. What did their mother see in order to be divorced?’\"   If he replies, “Had I known that it is so, I would not have vowed,” he is released. ",
+            "“<i>Konam</i> that I will not marry that ugly woman,” and she turns out to be beautiful;  “That black-skinned woman,” and she turns out to be light-skinned;  “That short woman,” and she turns out to be tall, he is permitted to marry her; not because she was ugly, and became beautiful, or black and became light-skinned, short and grew tall, but because the vow was in error.  And it happened with one who vowed not to benefit from his sister’s daughter, and she was taken into Rabbi Ishmael’s house and they made her beautiful.  Rabbi Ishmael said to him, “My son!  Did you vow not to marry his one?”  He said, “No,” and Rabbi Ishmael permitted her [to him].  In that hour Rabbi Ishmael wept and said, “The daughters of Israel are beautiful, but poverty disfigures them.”   And when Rabbi Ishmael died, the daughters of Israel raised a lament, saying, “Daughters of Israel weep for Rabbi Ishmael.”  And thus it is said too of Saul, “Daughters of Israel, weep for Saul” (II Samuel 1:24). "
+        ],
+        [
+            "A betrothed young woman, her father and her betrothed husband annul her vows.   If her father annulled [her vow] but not the husband, or if the husband annulled [it] but not the father, it is not annulled; and it goes without saying if one of them upheld [it]. ",
+            "If the father dies, his authority does not pass over to the husband. If the husband dies, his authority passes over to the father.  In this respect, the father’s power is greater than the husband’s.  But in another respect, the husband’s power is greater than that of the father, for the husband can annul [her vows] when she attains her majority but the father cannot annul her vows when she attains her majority. ",
+            "If she vowed as a betrothed woman, and then was divorced on that day and betrothed [again] on the same day, even a hundred times, her father and last betrothed husband can annul her vows.  This is the general rule: as long as she has not passed out into her own domain for one hour, her father and last husband can annul her vows. ",
+            "It is the way of disciples of the sages, before the daughter of one of them departs from him, he says to her, “All the vows which you vowed in my house are annulled.”  Likewise the husband, before she enters into his domain would say to her, “All the vows which you vowed before you entered my domain are annulled,” because once she enters into his domain he cannot annul them.  ",
+            "A girl who has attained her majority who waited twelve months, or a widow [who waited] thirty days,  —  Rabbi Eliezer says: since her husband is responsible for her maintenance, he may annul [her vows].  But the Sages say: the husband cannot annul [her vows] until she enters into his domain. ",
+            "A woman waiting for levirate marriage whether from one or for two brothers-in-law: Rabbi Eliezer says: he can annul [her vows].  Rabbi Yehoshua says: [only if she waits] for one, but not for two. Rabbi Akiva says: neither for one nor for two.  Rabbi Eliezer said: with a man whom he acquired for himself, he can annul her vows, for a woman bequeathed to him by Heaven is it not logical that he can break her vows!   Rabbi Akiva said to him: No! If you speak of a woman whom he acquires for himself, that is because others have no rights in her; will you say [the same] of a woman given to him by Heaven, in whom others too have rights!   Rabbi Yehoshua said to him: Akiva, your words apply to two brothers-in-law; but what will you answer if there is only one brother-in-law?  He said to him: the dead husband's wife is not as completely acquired to the brother-in-law as a betrothed girl is to her [betrothed] husband. ",
+            "One who says to his wife, “All vows which you vow from now until I return from such and such a place behold, they are upheld,” he has not said anything. \"[All vows which you may vow from now until I return from such and such a place], behold, they are annulled,”: Rabbi Eliezer says: they are annulled.  The Sages say:  they are not annulled.  Said Rabbi Eliezer: if he can annul vows which have already had the force of a prohibition, surely he can annul those which have not had the force of prohibition!  They said to him: behold, it is said, “Her husband may uphold it, and her husband may annul it” (Numbers 30:14), that which has entered the category of upholding, has entered the category of annulment; but that which has not entered the category of upholding, has not entered the category of annulment. ",
+            "The annulment of vows is the whole day. This may result in a stringency or in a leniency.   How is this so?  If she vowed on the eve of the Sabbath, he can annul on the eve of the Sabbath and on the Sabbath day until nightfall.  If she vowed just before nightfall, he can annul only until nightfall: for if night fell and he had not annulled it, he can no longer annul it. "
+        ],
+        [
+            "And these are the vows which he can annul: vows which involve self-denial.    “If I bathe” or “If I do not bathe;” “If I adorn myself,” or, “If I do not adorn myself.” Rabbi Yose said: these are not vows of self-denial. ",
+            "But these are vows of self-denial:  If she says, “<i>Konam</i> be the produce of the [whole] world to me”, this he can annul. “[<i>Konam</i> be] the produce of this region to me,” he should bring to her from a different region.   “[<i>Konam</i> be] the produce of this shopkeeper to me”, he cannot annul. But if he can obtain his sustenance only from him, he can annul, the words of Rabbi Yose. ",
+            "[If she vows], “<i>Konam</i>, that which I will not benefit from people,” he cannot annul, and she can benefit from gleanings, forgotten sheaves, and the corners of the field.   [If one says], “<i>Konam</i> be the benefit which priests and Levites have from me”, they can take [from him] against his will.   \"These priests and Levites have from me,” other [priests and Levites] should take. ",
+            "[If she vows,] “<i>Konam</i> that which I will not do for my father,” [or] “your father,” [or] “my brother,” [or] “your brother,” [the husband] cannot annul it.  \"That which I will not do for you,” he need not annul it.   Rabbi Akiva says: he should annul it, lest she make more than is fitting for him.   Rabbi Yohanan ben Nuri said: he should annul it, lest he divorce her and she be forbidden to him. ",
+            "If his wife vowed, and he thought that his daughter had vowed, or if his daughter vowed and he thought that his wife had vowed;  If she took the vow of a Nazirite, and he thought that she had vowed by a korban, or if she vowed by a korban, and he thought that she vowed a Nazirite vow;  If she vowed [to abstain] from figs, and he thought that she vowed [to abstain] from grapes, or if she vowed [to abstain] from grapes and he thought that she vowed from figs, he must annul [the vow] again. ",
+            "If she says, “<i>Konam</i> these figs and grapes which I will not taste”, and he upholds [the vow] in respect of figs, the whole [vow] is upheld;  If he annuls it in respect of figs, it is not annulled, unless he annuls in respect of grapes too.  If she says, “<i>Konam</i> the figs that I will not eat and these grapes that I will not eat”, they are two vows. ",
+            "“I knew that there were vows, but I did not know that they were vows that could be annulled”, he may annul them [now].  [But if he says:] “I knew that I could annul them, but I did not know that this was a vow,”  Rabbi Meir says: he cannot annul it,  But the Sages say: he can annul. ",
+            "If he is under a vow that his son-in-law shall not benefit from him, and he wants to give money to his daughter, he says to her, “This money is given to you as a gift, providing that your husband has no rights with it, [and it is only given to you] so that may put to your personal use.”",
+            "“But every vow of a widow and of a divorcee. . . shall be binding upon her” (Numbers 30:9).    How is this so?  If she said, “Behold, I will be a Nazirite after thirty days”, even if she married within the thirty days, he cannot annul it. If she vows while in her husband’s domain, he can annul [the vow] for her.  How is this so?  If she said, “Behold, I will be a Nazirite after thirty days,” even though she was widowed or divorced within the thirty days, it is annulled.  If she vowed on one day, and he divorced her on the same day and took her back on the same day, he cannot annul it.  This is the general rule: once she has gone into her own domain [even] for a single hour, he cannot annul. ",
+            "There are nine young girls whose vows stand:    A girl who attained her majority who is an orphan;    a young girl [who vowed] and [then] attained her majority who is an orphan; a young girl who has not yet attained her majority who is an orphan;   a girl who attained her majority and whose father died;   a young girl [who vowed, then] attained her majority and whose father died;   a young girl who has not yet attained her majority and whose father died;  a young girl whose father died, and after her father died she attained her majority;   a girl who has attained her majority whose father is alive;  a young girl who [vowed, then] attained her majority and whose father is alive.   Rabbi Yehudah says: also one who married off his daughter while a minor, and she was widowed or divorced and returned to him [her father] and she is still a young girl. ",
+            "“<i>Konam</i> the benefit that I will not derive from my father or from your father if I make anything for you,”   “the benefit that I will derive from you, if I make anything for my father or your father,” he can annul. ",
+            "At first they would say: three women must be divorced and receive their ketubah:   She who says: “I am defiled to you”; “Heaven is between me and you”;   “I have been removed from the Jews.”   But subsequently they changed the ruling to prevent her from setting her eye on another and spoiling herself to her husband:  Rather, she who says, “I am defiled unto you”—must bring proof of her words.  “Heaven is between me and you”—they [shall appease them] by a request.  “I have been removed from the Jews” — he [the husband] must annul his portion, and she may have relations with him, and she shall be removed from other Jews. "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json

@@ -0,0 +1,137 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
+    "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
+    "status": "locked",
+    "license": "PD",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<small>א</small>\nכָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, \nוַחֲרָמִים כַּחֲרָמִים, \nוּשְׁבוּעוֹת כִּשְׁבוּעוֹת, \nוּנְזִירוּת כִּנְזִירוּת.  \nהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: \n\"מֻדָּר אֲנִי מִמָּךְ\", \n\"מֻפְרָשׁ אֲנִי מִמָּךְ\", \n\"מֻרְחָק אֲנִי מִמָּךְ\", \n\"שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ\", &lt;שני&gt;\n\"שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר.  \n\"מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ\", \nרְבִּי עֲקִיבָה הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר.  \n\"כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים\", \nנָדַר בַּנָּזִיר וּבַקָּרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה.  \n\"כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִין\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם.  \n\"כְּנִדְבוֹתָם\", \nנָדַר בַּנָּזִיר וּבַקָּרְבָּן. \n",
+            "<small>ב</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"קֻנָּם\", \"קֻנָּח\", \"קֻנָּס\", \nהֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִים לַקָּרְבָּן.  \n\"חֵרֶק\", \"חֵרֶךְ\", \"חֵרֶף\", \nהֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לַחֵרֶם.  \n\"נָזִיק\", \"נָזִיחַ\", \"פָּזִיחַ\", \nהֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִנְזִירוּת.  \n\"שְׁבוּתָא\", \"שְׁבוּקָא\", \"שְׁקוּקָה\", \"נָדַר בְּמוֹהֵן\", \nהֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִשְׁבוּעָה. \n",
+            "<small>ג</small>\n\"לֹא חֻלִּים לֹא אֹכַל לָךְ\", \n\"לֹא כָשֵׁר וְלֹא דְכֵי\", \n\"טָהוֹר וְטָמֵא\", \"נוֹתָר וּפִּגּוּל\", \nאָסוּר.  \n\"כְּאִמְּרָא\", \"כַּדִּירַיִם\", \"כָּעֵצִים\", \n\"כָּאִשִּׁים\", \"כַּמִּזְבֵּחַ\", \"כַּהֵיכָל\", \"כִּירוּשָׁלַיִם\", \nנָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּח, \nאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, \nהֲרֵי זֶה נָדַר בַּקָּרְבָּן.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \n(אַף) הָאוֹמֵר \"יְרוּשָׁלַיִם!\" \nלֹא אָמַר כְּלוּם. \n",
+            "<small>ד</small>\nהָאוֹמֵר: \n\"קָרְבַּן עוֹלָה, וּמִנְחָה, חַטָּאת, \nתּוֹדָה, וּשְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכַל לָךְ\", \nאָסוּר; \nרְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.  \n\"הַקָּרְבָּן, כְּקָרְבָּן, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ\", \nאָסוּר.  \n\"לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ\", \nרְבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.  \nהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: \n\"קֻנָּם פִּי מְדַבֵּר עִמָּךְ, \nוְיָדִי עוֹשָׂה עִמָּךְ, \nוְרַגְלִי מְהַלֶּכֶת לָךְ\", \nאָסוּר. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nוְאֵלּוּ מֻתָּרִין: \n\"חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ\", \n\"כִּבְשַׂר חֲזִיר\", \n\"כַּעֲבוֹדָה זָרָה\", &lt;בַּעֲבוֹדָה&gt;\n\"כִּנְבֵלוֹת\", \"כִּטְרֵפוֹת\", \n\"כִּשְׁקָצִין\", \"כִּרְמָשִׂין\", \n\"כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ\", \nמֻתָּר.  \nהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא\", \nפּוֹתְחִין לוֹ פֶתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, \nשֶׁלֹּא יָקֵל אֶת רֹאשׁוֹ לְכֵן.  \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן\", &lt;שני. וכן כולם&gt;\n\"שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר\", \n\"שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ\"; \nהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ\", \nהֲרֵי זֶה בַל יַחֵל דְּבָרוֹ.  \n\"שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן\", \n\"שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר\", \n\"שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ\", \nאָסוּר. \n",
+            "<small>ב</small>\n\"קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ\", \nוְ\"קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ\", \n\"��ֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ\", \nמֻתָּר.  \n\"שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ\", \n\"שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ\", \n\"לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ\", \nאָסוּר.  \nזֶה חֹמֶר בִּשְׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים.  \nוְחֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, \nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"קֻנָּם סֻכָּה שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה\", &lt;שני&gt;\n\"לוּלָב שֶׁאֵינִי נוֹטֵל\", &lt;שני&gt;\n\"תְּפִלִּין שֶׁאֵינִי נוֹטֵן\", \nבִּנְדָרִים אָסוּר, וּבִשְׁבוּעוֹת מֻתָּר, \nשֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת. \n",
+            "<small>ג</small>\nיֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, \nוְאֵין שְׁבוּעָה בְתוֹךְ שְׁבוּעָה.  \nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"הֲרֵי אֲנִי נָזִיר אִם אֹכַל\", \n\"הֲרֵי אֲנִי נָזִיר אִם אֹכַל\", \n\"הֲרֵי אֲנִי נָזִיר אִם אֹכַל\", וְאָכַל, \nחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.  \n\"שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל\", \n\"שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל\", \n\"שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל\", וְאָכַל, \nאֵינוּ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. \n",
+            "<small>ד</small>\nסְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁן לְהָקֵל.  \nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלוּחַ, וּכְיַיִן נֶסֶךְ\", \nאִם שֶׁלַּשָּׁמַיִם נָדַר, אָסוּר. \nאִם שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה, מֻתָּר, \nוְאִם סְתָם, אָסוּר.  \n\"הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם\", \nאִם כְּחֵרֶם שֶׁלַּשָּׁמַיִם נָדַר, אָסוּר, \nוְאִם שֶׁלַּכֹּהֲנִים, מֻתָּר, \nוְאִם סְתָם, אָסוּר.  \n\"הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר\", \nאִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר, &lt;כְּמַעֲשֵׂר&gt;\nוְאִם שֶׁלַּדָּגָן, מֻתָּר, \nוְאִם סְתָם, אָסוּר.  \n\"הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה\", \nאִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר, \nוְאִם שֶׁלַּגֹּרֶן, מֻתָּר, \nוְאִם סְתָם, אָסוּר.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nסְתָם תְּרוּמָה, בִּיהוּדָה, אֲסוּרָה, וּבַגָּלִיל, מֻתֶּרֶת, \nשֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.  \nסְתָם חֲרָמִין, בִּיהוּדָה, מֻתָּרִין, וּבַגָּלִיל, אֲסוּרִין, \nשֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת חַרְמֵי כֹהֲנִים. \n",
+            "<small>ה</small>\nנָדַר בַּחֵרֶם, וְאָמַר: \n\"לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְחֶרְמוֹ שֶׁלַּיָּם\", \nנָדַר בַּקָּרְבָּן, וְאָמַר: \n\"לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְקָרְבְּנוֹת מְלָכִים\", \n\"הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן\", וְאָמַר: \n\"לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ\", \n\"קֻנָּם אִשְׁתִּי נֶהְנֵית לִי\", וְאָמַר: \n\"לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא מֵאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי\", \nוְעַל כֻּלָּן אֵינָן נִשְׁאָלִין עֲלֵיהֶם.  \nוְאִם נִשְׁאֲלוּ, \nעוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶם.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nפּוֹתְחִין לָהֶן פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, \nוּמְלַמְּדִין אוֹתָן, \nכְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בְקַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nאַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים: \nנִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲוַי, \nוְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֲנָסִים.  \nנִדְרֵי זֵרוּזִין: \nהָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ, וְאָמַר: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לָךְ מִן הַסֶּלַע\", \nוְהַלָּה אוֹמֵר: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לָךְ עַל הַשֶּׁקֶל\", \nשְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nאַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְאָמַר:   \n\"כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדּוֹר, הֲרֵי הוּא בָטֵל, \nוּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר\". \n",
+            "<small>ב</small>\nנִדְרֵי הֲוַי, אָמַר: \n\"אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּוֹ כְעוֹלֵי מִצְרַיִם!\" \n\"אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד!\"  \nנִדְרֵי שְׁגָגוֹת: \nאָמַר: \n\"אִם אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי\", \nוְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. \n\"שֶׁאֵינִי אוֹכֵל וְשֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה\", \nוְשָׁכַח, וְאָכַל וְשָׁתָה. \nאָמַר: \n\"קֻנָּם אִשְׁתִּי נֶהְנֵית לִי, \nשֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי, וְשֶׁהִכַּת אֶת בְּנִי\", \nוְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָנְבָה.  \nרָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין תְּאֵנִים, וְאָמַר לָהֶן: \n\"הֲרֵי הֵן עֲלֵיכֶם קָרְבָּן\", \nוְנִמְצְאוּ אָבִיו אוֹ אֶחָיו, וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nהֵן מֻתָּרִין, וּמַה שֶּׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין. \n",
+            "<small>ג</small>\nנִדְרֵי אֲנָסִים: \nהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, \nוְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ, אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, \nהֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אֲנָסִין. \n",
+            "<small>ד</small>\nנוֹדְרִים לֶהָרָגִים וְלֶחָרָמִים וְלַמּוֹכְסִים שֶׁהִיא תְרוּמָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה תְרוּמָה; \nשֶׁהֵן שֶׁלְּבֵית הַמֶּלֶךְ, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁלָּהֶן. &lt;שֶׁאֵינָה&gt; \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבַּכֹּל נוֹדְרִין, חוּץ מִבַּשְּׁבוּעָה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאַף בִּשְׁבוּעָה.  \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nלֹא יִפְתַּח לוֹ בְנֶדֶר. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאַף יִפְתַּח.  \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nבְּמַה שֶּׁהוּא מַדִּירוֹ. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאַף בְּמַה שֶּׁאֵינוּ מַדִּירוֹ.  \n\n<small>ה</small>\nכֵּיצַד? \nאָמְרוּ לוֹ: \nאֱמֹר: \n\"קֻנָּם אִשְׁתִּי נֶהְנֵית לִי!\" \nוְאָמַר: \n\"קֻנָּם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהְנִים לִי\", \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nאִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת, וּבָנָיו אֲסוּרִין; \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין. \n",
+            "<small>ו</small>\n\"הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת\", \nוְ\"טַלֵּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָה נִשְׂרֶפֶת\", \nיֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן.  \n\"הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצֵצוּ\", &lt;שֶׁיְּקַצֵּצוּ&gt;\nוְ\"טַלֵּית זוֹ קָרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף\", \nאֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה; \nוּמִיּוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, \nשֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלַל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה; \nלֹא כָאֵלּוּ הָהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, \nאֶלָּא מִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, \nאָסוּר אַף בַּסּוּמִים, \nשֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, \nאָסוּר בַּקֵּרְחִים, וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, \nוּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, \nשֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים. \n",
+            "<small>י</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים, מֻתָּר בַּנּוֹלָדִים; &lt;הַיְּלוּדִים&gt;\nמִן הַנּוֹלָדִים, \nרְבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים. &lt;בַּיְּלוּדִים&gt;\nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nלֹא נִתְכַּוַּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוָּלֵד. \n",
+            "<small>יא</small>\nהַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, \nאָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים.  \nמֵאוֹכְלֵי הַשּׁוּם, \nאָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים.  \nוּמֵעוֹלֵי לִירוּשָׁלַיִם, \nאָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים. \n",
+            "<small>יב</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לִבְנֵי נֹחַ\", \nמֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר בָּאֻמּוֹת.  \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם\", \nאָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וּמֻתָּר בָּאֻמּוֹת.  \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לְיִשְׂרָאֵל\", \nלוֹקֵחַ בְּיָתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוּת.  \n\"שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהְנִין לִי\", \nלוֹקֵחַ בְּפָחוּת וּמוֹכֵר בְּיָתֵר, \nאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.  \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לָהֶן וְהֵן לִי\", \nיֵהָנֶה לָאֻמּוֹת.  \n\n<small>יג</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לָעֲרֵלִים\", \nמֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, \nוְאָסוּר בְּמוּלֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לַמּוּלִים\", \nאָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, \nוּמֻתָּר בְּמוּלֵי הָאֻמּוֹת, \nשֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ט,כה) \n\"כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, \nוְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב\", \nוְאוֹמֵר: (שמואל א יז,לו) \n\"וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאֶחָד מֵהֶם\", \nוְאוֹמֵר: (שמואל ב א,כ) \n\"פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, \nפֶּן תַּעֲלזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים\".  \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: \nמְאוּסָה הָעָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ רְשָׁעִים, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ט,כה) \n\"כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים,  \nוְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב\". \n\n<small>יד</small>\nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִית נִכְרְתוּ עָלֶיהָ.  \nרְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה.  \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁלֹּא נִתְלָה לְמֹשֶׁה הַצַּדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה.  \nרְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים.  \n\n<small>יה</small>\nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ אַבְרָהָם, \nלֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יז,א) \n\"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים\".  \n\n<small>יו</small>\nדָּבָר אַחֵר: \nגְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא, \nלֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה לג,כה) \n\"כֹּה אָמַר יי: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, \nחֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי\". \nגְּדוֹלָה מִילָה, \nשֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד,ח) \n\"הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יי עִמָּכֶם, \nעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.\"\n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nאֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ לְמֻדָּר הֵימֶנּוּ מ��אֲכָל, \nאֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל, \nוְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ.  \nהַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, \nלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר. \nאֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַלֵּית, וּנְזָמִים וְטַבַּעוֹת, \nוְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂים בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ.  \nמְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אָסוּר. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ, \nשׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ, וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, \nוּמַחְזִיר לוֹ אֲבֵדָתוֹ.  \nמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר, \nתִּפֹּל הֲנָיָה לַהֶקְדֵּשׁ. \n",
+            "<small>ג</small>\nוְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ.  \nוּמַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִין וְקִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, \nחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.  \nוּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת, וְאַגָּדוֹת. \nלֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא, \nאֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו מִקְרָא.  \nוְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, \nאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן. &lt;בִּמְזוֹנוֹתָן&gt; \nלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵין טְהוֹרָה.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nזָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוּ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה.  \nאָמְרוּ לוֹ: \nמַה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה? \nאָמַר לָהֶן: \nשֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם, וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, \nוְהַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם.  \nאָמְרוּ לוֹ: \nאַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם, וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, \nשֶׁאִם יִרְצֶה, הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם, \nאוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. \n",
+            "<small>ד</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ, \nעוֹמֵד, אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב.  \nוּמְרַפֵּהוּ רִפְאוּת נֶפֶשׁ, \nאֲבָל לֹא רִפְאוּת מָמוֹן.  \nוְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאֶנְבָּטִי גְדוֹלָה, \nאֲבָל לֹא בִקְטַנָּה.  \nוְיָשֵׁן עִמּוֹ בַמִּטָּה.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מַהְנֵיהוּ.  \nוּמֵסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה, \nוְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, \nאֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. \nאֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.  \n\n<small>ה</small>\nלֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים.  \nוְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָאָמָּן.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעוֹשֶׂה הוּא בְרָחוֹק מִמֶּנּוּ. \n",
+            "<small>ו</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית, \nלֹא יֵרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, &lt;יורד&gt;\nוְאֵינוּ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת; \nוּבַשְּׁבִיעִית, לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, \nאֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת.  \nנָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית, \nיוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוּ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. \nוּבַשְּׁבִיעִית, יוֹרֵד וְאוֹכֵל. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ, \nלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, \nלֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ, &lt;יַלְוֶה&gt;\nוְלֹא יִמְכֹּר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ.  \nאָמַר לוֹ: \n\"הַשְׁאִילֵנִי פָרָתָךְ\",  \nאָמַר לוֹ: \n\"אֵינָה פְנוּיָה\".  \nאָמַר: \n\"קֻנָּם שָׂדִי שֶׁאֵינִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם\", \nאִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ, \nהוּא אָ��וּר, וְכָל אָדָם מֻתָּרִין; \nאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ בּוֹ, \nהוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, \nהוֹלֵךְ אֵצֶל הַחַנְוָנִי, וְאוֹמֵר: \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָיָה, \nוְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה.\" \nהוּא נוֹתֵן לוֹ, וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה.  \n\n<small>ט</small>\nהָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, \nהוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִין, וְאוֹמֵר: \n\"אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָיָה, \nוְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה.\" \nוְהֵן עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִים וְנוֹטְלִים שָׂכָרָן מִזֶּה. \n",
+            "<small>י</small>\nהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, \nנוֹתֵן לְאַחֵר מִשֵּׁם מַתָּנָה, \nוְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.  \nאִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, \nמַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר, \nוְאוֹמֵר: \n\"הֲרֵי הֵן מֻבְקָרִין לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ\", \nוְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹסֵר. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַשּׁוּתָפִים שֶׁנָּדְרוּ הֲנָיָה זֶה מִזֶּה, \nאֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.  \nשְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין מִלְּהַעֲמִיד רֵחַיִם וְתַנּוּר, \nוּמִלְּגַדֵּל תַּרְנָגְלִין.  \nהָיָה אֶחָד מֵהֶן מֻדָּר מֵחֲבֵרוֹ הֲנָיָה, \nלֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nיָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: \n\"בְּתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס, \nוְאֵינִי נִכְנָס בְּתוֹךְ שֶׁלָּךְ.\"  \nכּוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר שֶׁיִּמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ. \n",
+            "<small>ב</small>\nהָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָיָה, \nלֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר.  \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nיָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: \n\"לְתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵרִי אֲנִי נִכְנָס, \nוְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ.\" \n",
+            "<small>ג</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ, \nוְיֵשׁ לוֹ שָׁם מַרְחֵץ וּבֵית הַבַּד מֻסְכָּרִין בָּעִיר, \nאִם יֵשׁ לוֹ תְפִיסַת יָד בָּהֶן, אָסוּר. \nאֵין לוֹ תְפִיסַת יָד בָּהֶן, מֻתָּר.  \nהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: \n\"קֻנָּם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס, וְשָׂדְךָ בָּהֶן לוֹקֵחַ\", \nמֵת אוֹ שֶׁמְּכָרָן לְאַחֵר, מֻתָּר.  \n\"לַבַּיִת הַזֶּה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, \nוְשָׂדֶה זוֹ שֶׁאֵינִי לוֹקֵחַ\", \nמֵת אוֹ שֶׁמְּכָרָן לְאַחֵר, אָסוּר. \n",
+            "<small>ד</small>\n\"הֲרֵי אֲנִי עָלֶיךָ חֵרֶם\", הַמֻּדָּר אָסוּר.  \n\"הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם\", הַנּוֹדֵר אָסוּר.  \n\"הֲרֵי אֲנִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי\", שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין.  \nוּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁלְּעוֹלֵי בָבֶל, \nוַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר. \n",
+            "<small>ה</small>\nוְאֵי זֶה הוּא דָבָר שֶׁלְּעוֹלֵי בָבֶל? \nכְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת, \nוְהַבְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.  \nוְאֵי זֶה דָבָר שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר? \nכְּגוֹן הָרְחָבָה, וְהַמַּרְחֵץ, \nוּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַתֵּבָה, וְהַסְּפָרִים.  \nוְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא.  \n\n<small>ו</small>\nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט; \nמַה בֵּין כּוֹתֵב לַנ��ָשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? \nשֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוּ צָרִיךְ לְזַכּוֹת,  \nוְהַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צָרִיךְ לְזַכּוֹת, \nלֹא דִבְּרוּ בַנָּשִׂיא אֶלָּא בַהוֶה. &lt;בהווי&gt; \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב, \nשֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם. &lt;אֲבוֹתָם&gt;\n",
+            "[<small>ז</small>]\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, \nנוֹתֵן לְאַחֵר מִשּׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ.  \nמַעֲשֶׂה בְּבֵית חוֹרוֹן, \nבְּאֶחָד שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה, \nוְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ. \nאָמַר לַחֲבֵרוֹ: \n\"הֲרֵי הֶחָצֵר וְהַסְּעוֹדָה נְתוּנִין לָךְ מַתָּנָה, \nאֵין בְּפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בִסְעוֹדָה.\"  \nאָמַר לוֹ: \n\"אִם שֶׁלִּי הֵם, הֲרֵי הֵן מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם!\"  \nאָמַר לוֹ: \n\"לֹא נָתַתִּי לָךְ אֶת שֶׁלִּי (אֶלָּא) שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם!\"   \nאָמַר לוֹ: \n\"לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלָּךְ, \nאֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, \nוּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, \nוִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשִׁי\".  \nאָמְרוּ חֲכָמִים: \nכָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָה שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת, \nאֵינָה מַתָּנָה. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל, \nמֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק.  \nאָמַר: \n\"קֻנָּם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, \nוּמֻתָּר בֶּעָבֶה, \nוּמֻתָּר בְּבֵיצָה טְרָמִיטָן, \nוּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה.  \nאָמַר: \n\"קֻנָּם יוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר מִכָּל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בִּקְדֵרָה. \n",
+            "<small>ג</small>\n\"מִן הַכֶּבֶשׁ\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁלַּיָּרָק. \n\"כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים.  \n\n<small>ד</small> \n\"מִן הַשְּׁלָקִים\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשֶּׁלֶק שֶׁלַּיָּרָק. \n\"שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בְּכָל הַשְּׁלוּקִים.  \n\n<small>ה</small>\n\"מִן הַצָּלִי\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁלַּבָּשָׂר.  \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. \n\"צָלוּי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר מִכָּל הַצְּלוּיִם.  \n\n<small>ו</small>\n\"מִן הַמָּלִיחַ\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁלַּדָּג. \n\"מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים. \n",
+            "<small>ז</small>\n\"דָּג, דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בָּהֶם, בֵּין גְּדוֹלִים, בֵּין קְטַנִּים, \nבֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, \nבֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִים, \nוּמֻתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה, וּבַצֵּיר.  \nהַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, \nאָסוּר בִּטְרִית טְרוּפָה, \nוּמֻתָּר בַּצֵּיר וּבְמֻרְיָס.  \nהַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה, \nמֻתָּר בַּצֵּיר וּבַמֻּרְיָס. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקִּים. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹסֵר.  \nוּמִן הַקִּים, מֻתָּר בֶּחָלָב.  \nאַבָּא שָׁ��וּל אוֹמֵר: \nהַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִנָּה, \nאָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלֵיחָה וּבֵין תְּפֵלָה. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, \nמֻתָּר בָּרֹטֶב וּבַקּוֹפֵא. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר.  \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה: &lt;יודה&gt;\nמַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רְבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ.  \nאָמְרוּ לוֹ: \nוְכֵן הַדָּבָר! אֶמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁאָמַר \"בָּשָׂר זֶה עָלַי\", \nאֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרַב בְּאַחֵר, \nאִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. \n",
+            "<small>י</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, \nמֻתָּר בַּתַּבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן.  \nאָמַר: \n\"קֻנָּם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nוְנָפַל לַתַּבְשִׁיל, \nאִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, \nהֲרֵי זֶה אָסוּר.  \n\n<small>יא</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בַּיַּיִן; \nמִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בַּשֶּׁמֶן.  \nאָמַר: \n\"קֻנָּם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nאָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן. \n",
+            "<small>יב</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים; \nמִן הַסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. \nרְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו, וְנָדַר הֵימֶנּוּ, \nאָסוּר בְּיוֹצֵא הֵימֶנּוּ. &lt;מגיה שני הוסיף: בו ו-&gt;\nוַחֲכָמִים מַתִּירִין. \n",
+            "<small>יג</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים; \nמִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין; \nמִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים; \nמִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִית; \nמִן הַכְּרֵישִׁים, מֻתָּר בְּקַפְּלוֹטוֹת; \nמִן הַיָּרָק, מֻתָּר בִּירָקוֹת שָׂדֶה, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא לָאוּי. &lt; המגיה: ס\"א שֵׁם לָוּי&gt;\n",
+            "<small>יד</small>\nמִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס; \nמִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב.  \nמִן הַגְּרִיסִים, אָסוּר בַּמִּקְפָּא. \nרְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. \nמִן הַמִּקְפָּא, מֻתָּר בִּגְרִיסִין.  \n\n<small>יה</small>\nמִן הַמִּקְפָּא, אָסוּר בַּשּׁוּם. \nרְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. \nמִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בַּמִּקְפָּא. &lt;אסור&gt; \n\n<small>יו</small>\nמִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בָּאֲשִׁישִׁים, \nרְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. \nמִן הָאֲשִׁישִׁין, מֻתָּר בָּעֲדָשִׁים.  \n\n<small>יז</small>\n\"חִטָּה\", \"חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt; \nאָסוּר בָּהֶם, בֵּין קֶמַח בֵּין פַּת.  \n\"גָּרִיס\", \"גְּרִיסִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt; \nאָסוּר בָּהֶן, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִים.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \n\"קֻנָּם גָּרִיס וְחִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt; \nמֻתָּר לָכוֹס חַיִּים. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בַּדִּלּוּעִים. \nוּרְבִּי עֲקִיבָה אוֹסֵר.  \nאָמְרוּ לוֹ לִרְבִּי עֲקִיבָה: \nוַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ: \n\"קַח לָנוּ יָרָק\", \nוְהוּא אוֹמֵר: \n\"לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דִּלּוּעִים\"?  \nאָמַר לָהֶם: \nוְכֵן הַדָּבָר! אוֹ שֶׁמֵּא אוֹמֵר הוּא לוֹ: \n\"לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית\"? \nאֶלָּא שֶׁהַדִּלּוּעִין בִּכְלַל הַיָּרָק, \nוְאֵין הַקִּטְנִית בִּכְלַל יָרָק.  \nוְאָסוּר בְּפוּל הַמִּצְרִי לַח, \nוּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, \nאָסוּר בְּפוּל הַמִּצְרִי הַיָּבֵשׁ.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nהַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה, \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, \nאֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, \nאָסוּר בַּכֹּל, \nוּמֻתָּר בְּפֵרוֹת הָאִילָן וּבַיָּרָק. \n",
+            "<small>ג</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת, \nמֻתָּר בַּשַּׂק, וּבִירִיעָה, וּבַחֲמִילָה.  \nאָמַר \"קֻנָּם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי\", \nמֻתָּר לְכַסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר; \n\"פִּשְׁתָּן עוֹלָה עָלַי\", \nמֻתָּר לְכַסּוֹת בַּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהַכֹּל לְפִי הַנֶּדֵר: \nטָעַן וְהִזִּיעַ, וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, אָמַר: \n\"קֻנָּם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלִין עָלַי\", \nמֻתָּר לְכַסּוֹת, \nוְאָסוּר לְהַפְשִׁיל אַחֲרָיו. \n",
+            "<small>ד</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעֲלִיָּה בִכְלָל הַבַּיִת.  \nהַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבַּיִת. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nהַדַּרְגֵּשׁ בִּכְלַל הַמִּטָּה.  \nהַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגֵּשׁ, מֻתָּר בַּמִּטָּה.  \n\n<small>ו</small>\nהַנּוֹדֵר מִן הָעִיר, \nמֻתָּר לִכָּנֵס בִּתְחוּמָהּ, \nוְאָסוּר לִכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ.  \nאֲבָל הַנוֹדֵר מִן הַבַּיִת, \nאָסוּר מִן הָאָגָף וְלִפְנִים. \n",
+            "<small>ז</small>\n\"קֻנָּם פֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי\", \n\"קֻנָּם הֵם לְפִי\", \n\"קֻנָּם הֵם עַל פִּי\", \nאָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶם וּבְגִדּוּלֵיהֶם.  \n\"שֶׁאֵינִי אוֹכֵל\", \"שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nמֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, \nבְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה; \nאֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, \nגִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים. \n",
+            "<small>ח</small>\nהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"קֻנָּם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי\", \n\"קֻנָּם הֵם לְפִי\", \"קֻנָּם הֵן עַל פִּי\", \nאָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. &lt;בחילופין&gt; \n\"שֶׁאֵינִי אוֹכֵל\", \"שֶׁאֵינִי טוֹעֵם\", &lt;שני&gt;\nמֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶם וּבְגִדּוּלֵיהֶן, \nבְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. \nאֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, \nגִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים. \n",
+            "<small>ט</small>\n\"שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וְאֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח\", \n\"שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וְאֵינִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח\", \nעָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, \nמֻתָּר לֹאכַל וּלְהִתְכַּסּוֹת לְאַחַר הַפֶּסַח.  \n\n<small>י</small>\n\"שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וְאֵינִי אוֹכֵל\", \n\"וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וְאֵינִי מִתְכַּסֶּה\", \nעָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, \nאָסוּר לֹאכַל וּלְהִתְכַּסּוֹת לְאַחַר הַפֶּסַח. \n",
+            "<small>יא</small>\n\"שֶׁאַתְּ נֶהְנֵית לִי עַד הַפֶּסַח, \nאִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג\", \nהָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, \nאֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח; \nוּלְאַחַר הַפֶּסַח, בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ.  \n\n<small>יב</small>\n\"שֶׁאַתְּ נֶהְנֵית לִי עַד הֶחָג, \nאִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח\", \nוְהָלְ��ָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, \nאֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג, \nמֻתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\n\"קֻנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ; \n\"שַׁבָּת זוֹ\", \nאָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה; &lt;המגיה: ושבת לשעבר&gt;\n\"חֹדֶשׁ זֶה\", \nאָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא; \n\"שָׁנָה זוֹ\", \nאָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁעָתִיד לָבוֹא; \n\"שָׁבוּעַ זֶה\", \nאָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. &lt;המגיה: והשביעית לשעבר&gt; \n\n<small>ב</small>\nוְאִם אָמַר: \n\"יוֹם אֶחָד\", \"שַׁבָּת אַחַת\", \"חֹדֶשׁ אֶחָד\", \n\"שָׁנָה אַחַת\", \"שָׁבוּעַ אֶחָד\", \nאָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. \n",
+            "<small>ג</small>\n\"עַד הַפֶּסַח\", אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ; \n\"עַד שֶׁיְּהֵא\", אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא.  \n\"עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח\", \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. \n",
+            "<small>ד</small>\n\"עַד הַקָּצִיר\", \"עַד הַבָּצִיר\", \"עַד הַמָּסִיק\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.  \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאוֹמֵר \"עַד שֶׁיַּגִּיעַ\", \nאָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ; \n\"עַד שֶׁיְּהֵא\", \nאָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. \nוְכָל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, \nבֵּין שֶׁאָמַר \"עַד שֶׁיְּהֵא\", \nבֵּין שֶׁאָמַר \"עַד שֶׁיַּגִּיעַ\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. \n",
+            "<small>ה</small>\n\"עַד הַקַּיִץ\", \"עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ\", \nעַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכַּלּוֹת.  \n\"עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּיִץ\", \nעַד שֶׁיַּכְפִּילוּ הַמִּקְצוֹעוֹת.  \n\"עַד הַקָּצִיר\", \nעַד שֶׁיַּתְחִיל הָעָם לִקְצֹר קְצִיר חִטִּים, \nאֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים.  \nהַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ, \nאִם הָיָה בָהָר, כָּהָר, \nוְאִם הָיָה בַבִּקְעָה, כַּבִּקְעָה. \n",
+            "<small>ו</small>\n\"עַד הַגְּשָׁמִים\", \"עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים\", \nעַד שֶׁתֵּרֵד רְבֵיעָה שְׁנִיָּה.  \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁלִּרְבֵיעָה שְׁנִיָּה.  \n\"עַד שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים\", \nעַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.  \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.  \nוּרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.  \n\n<small>ז</small>\n\"קֻנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה\", \nנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ; \n\"עַד רֹאשׁ אֲדָר\", \nעַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן; \n\"עַד סוֹף אֲדָר\", \nעַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.  \n\n<small>ח</small>\nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \n\"קֻנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי הַפֶּסַח, \nשֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה \nאֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן. \n",
+            "<small>ט</small>\nאָמַר: \n\"קֻנָּם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא צוֹם\", \nאֵינוּ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי צוֹם, \nשֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה \nאֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֹאכַל בָּשָׂר.  \n\n<small>י</small>\nרְבִּי יוֹסֵה בְנוֹ אוֹמֵר: \n\"קֻנָּם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת, \nאֵינוּ אָסוּר [אֶלָּא] עַד לֵילֵי שַׁבָּת, \nשֶׁל��ֹא נִתְכַּוַּן זֶה \nאֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֹאכַל שׁוּם. \n",
+            "<small>יא</small>\nהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: \n\"קֻנָּם שֶׁאֲנִי נֶהְנֶה לָךְ, \nאִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ \nכּוֹר אֶחָד שֶׁלְּחִטִּים וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלַּיַּיִן\", \nהֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, \nוְיֹאמַר לוֹ: \n\"כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדִי, \nוְזֶה הוּא כְבוֹדִי!\" \nוְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: \n\"קֻנָּם שֶׁאַתָּה נֶהְנֶה לִי, \nאִם אֵין אַתְּ בָּא וְנוֹתֵן לְבָנַי \nכּוֹר אֶחָד שֶׁלְּחִטִּים וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלַּיַּיִן\", \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, \nוְיֹאמַר לוֹ: \n\"הֲרֵי אֲנִי כְּאִלּוּ הִתְקַבַּלְתִּי\". &lt;כילו&gt; \n\n<small>יב</small>\nהָיוּ מְסָרְבִים בּוֹ לָשֵׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, \nוְאָמַר: \n\"קֻנָּם שֶׁהִיא נֶהְנֵית לִי לְעוֹלָם!\" \nוְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר: \n\"קֻנָּם אִשְׁתִּי נֶהְנֵית לִי לְעוֹלָם\", \nהֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת מִלֵּהָנוֹת לוֹ, \nשֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אִשּׁוּת.  \n\n<small>יג</small>\nהָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אָמַר: \n\"קֻנָּם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס\", \n\"טִפַּת צוֹנִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ\", \nמֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנִין, \nשֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nפּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין. \nאָמַר רְבִּי צָדוֹק: \nעַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, \nיִפְתְּחוּ לוֹ בִכְבוֹד מָקוֹם! \nאִם כֵּן, אֵין נְדָרִים! \nמוֹדִין חֲכָמִים לִרְבִּי אֱלִיעֶזֶר \nבְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, \nשֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. \n",
+            "<small>ב</small>\nוְעוֹד אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: \nפּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד. \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין.  \nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי\", \nוְנֶעְשָׂה סוֹפֵר, \nאוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, \nוְאָמַר: \n\"אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶעְשָׂה סוֹפֵר, \nאוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב, \nלֹא הָיִיתִי נוֹדֵר\".  \n\"קֻנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס\", \nוְנֶעֱשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת, \nאָמַר: \n\"אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶעֱשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת, \nלֹא הָיִיתִי נוֹדֵר\", \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין. \n",
+            "<small>ג</small>\nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד; \nוַחֲכָמִים מוֹדִין לוֹ.  \nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית, שֶׁאָבִיהָ רַע!\" \nאָמְרוּ לוֹ \"מֵת!\" אוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה; \n\"קֻנָּם לַבַּיִת הַזֶּה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, \nשֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ\", אוֹ \"שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ\", \nאָמְרוּ לוֹ \"מֵת הַכֶּלֶב\", אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ, \nהֲרֵי הֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד. \nוַחֲכָמִים מוֹדִין לוֹ.  \n",
+            "<small>ד</small>\nוְעוֹד אָמַר רְ��ִּי מֵאִיר: \nפּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ: \n\"אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל (ויקרא יט,יז-יח)\n\"לֹא תִקּם\" וְעַל \"לֹא תִטּר\", \nוְעַל \"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ\" \n\"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ\" \n(ויקרא כה,לו) \"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ\", \nשֶׁמֵּא יַעְנִי וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, \nאָמַר: \n\"אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר\", \nהֲרֵי זֶה מֻתָּר. \n",
+            "<small>ה</small>\nפּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ.  \nמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָיָה, \nוְהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, \nוּבָאת לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה, \nוְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.  \nאָמַר לוֹ: \n\"רֶבִּי! שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר הִנִּיחַ אַבָּא, \nוְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת, וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת. \nלֹא דַיָּהּ שֶׁתִּטֹּל הִיא מָאתַיִם וַאֲנִי מָאתַיִם?\" \nאָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה: \n\"אֲפִלּוּ אַתְּ מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשָׁךְ, \nאַתְּ נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ\".  \nאָמַר: \n\"אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר!\" \nוְהִתִּירוֹ רְבִּי עֲקִיבָה. \n",
+            "<small>ו</small>\nפּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבַשַּׁבָּתוֹת.  \nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: \nאוֹתָן הַיָּמִים מֻתָּרִין, \nוּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין. \nעַד שֶׁבָּא רְבִּי עֲקִיבָה וְלִמֵּד, \nשֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ הֻתַּר כֻּלּוֹ. &lt;מִכְּלָלוֹ&gt;\n",
+            "<small>ז</small>\nכֵּיצַד? \nאָמַר: \n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לְכֻלְּכֶם!\" \nהֻתַּר אֶחָד מֵהֶן, הֻתָּרוּ כֻלָּם. \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לָזֶה, לָזֶה וְלָזֶה!\" \nהֻתַּר הָרִאשׁוֹן, \nהֻתָּרוּ כֻלָּם; \nהֻתַּר הָאַחֲרוֹן, \nהָאַחֲרוֹן מֻתָּר, וְכֻלָּם אֲסוּרִין; \nהֻתַּר הָאֶמְצָעִי, \nהֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מֻתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר.  \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לָזֶה, לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן\", \nצְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. \n",
+            "<small>ח</small>\n\"קֻנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם!\"  \nאָמְרוּ לוֹ: \n\"וַהֲלֹא מְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם!\" \nהֻתַּר בִּמְיֻשָּׁן. \nלֹא בִמְיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַיַּיִן.  \n\"קֻנָּם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב!\"  \nאָמְרוּ לוֹ: \n\"וַהֲלֹא כֻפְרִי יָפֶה לַלֵּב!\" \nהֻתַּר בַּכֻּפְרִי. \nלֹא בַכֻּפְרִי בִלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַבְּצָלִים.  \nמַעֲשֶׂה הָיָה, \nוְהִתִּירוֹ רְבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים. \n",
+            "<small>ט</small>\nפּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו,  \nוְאוֹמְרִין לוֹ: \n\"אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ, שֶׁלְּמָחָר יְהוּ אוֹמְרִין עָלֶיךָ: \nכָּךְ וַסְתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי, לִהְיוֹת מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו, \nוְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִין: \nבְּנוֹת גְּרוּשָׁה הֵן, \nמָה רָאַת אִמָּן שֶׁלָּאֵלּוּ לִהִתְגָּרֵשׁ?\" \nאָמַר: \n\"אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר\", \nהֲרֵי זֶה מֻתָּר. \n",
+            "<small>י</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּאוּרָה\", &lt;שני&gt;\nוַהֲרֵי הִיא נָאוָה; \n\"שְׁחוֹרָה\", וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה; \n\"קְצָרָה\", ו��הֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה, \nלֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְאוּרָה וְנֶעְשֵׂית נָאוָה, \nשְׁחוֹרָה וְנֶעְשֵׂית לְבָנָה, \nקְצָרָה וְנֶעְשֵׂית אֲרֻכָּה, \nאֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת.  \nמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה, \nוְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רְבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ.  \nאָמַר לוֹ רְבִּי יִשְׁמָעֵאל: \n\"בְּנִי! מִזּוֹ נָדַרְתָּ?\" \nאָמַר לוֹ \"לָאו!\" \nוְהִתִּירוֹ רְבִּי יִשְׁמָעֵאל.  \n\n<small>יא</small>\nבְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בָּכָה רְבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר: \n\"בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, \nאֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוְּלַתָּן!\"  \n\n<small>יב</small>\nוּכְשֶׁמֵּת רְבִּי יִשְׁמָעֵאל, \nהָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה, וְאוֹמְרוֹת: \n\"בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל רְבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה!\" \nוְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל: (שמואל ב א,כד) \n\"בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה!\nהַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים, \nהַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן.\" \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nנַעֲרָה מְאֹרָסָה, \nאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִים נְדָרֶיהָ.  \nהֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, \nהֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב, \nאֵינוּ מוּפָר. \nאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁיָּקֵם אֶחָד מֵהֶן. \n",
+            "<small>ב</small>\nמֵת הָאָב, \nלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל.  \nמֵת הַבַּעַל, \nנִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.  \nבָּזֶה יִפָּה כֹחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. \nדָּבָר אַחֵר, \nיִפָּה כֹחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב, \nשֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגַר, \nוְהָאָב אֵינוּ מֵפֵר בִּבְגַר. \n",
+            "<small>ג</small>\nנָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, \nנִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, \nנִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם, \nאֲפִלּוּ לְמֵאָה, \nאָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן נְדָרֶיהָ.  \nזֶה הַכְּלָל: מְפִירִים\nכָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, \nאָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִים נְדָרֶיהָ. \n",
+            "<small>ד</small>\nדֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, \nעַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, \nאוֹמֵר לָהּ: \n\"כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, \nהֲרֵי הֵן מוּפָרִין\".  \nוְכֵן הַבַּעַל, \nעַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, \nאוֹמֵר לָהּ: \n\"כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, &lt;תִּכָּנֵס&gt;\nהֲרֵי אֵלּוּ מוּפָרִים\". \nאִם מִשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. &lt;לִרְשׁוּתִי&gt;\n",
+            "<small>ה</small>\nבּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהַת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nוְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין הַבַּעַל מֵפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ. \n",
+            "<small>ו</small>\nשׁוֹמֶרֶת יָבָם, \nבֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nיָפֵר.  \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nלְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם.  \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nלֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.  \n\n<small>ז</small>\nאָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: \nמָה, אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, \nהֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, \nאִשָּׁה שֶׁקָנוּ לוֹ שָׁמַיִם, \nאֵינוּ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ? \nאָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה: \nלֹא, \nאִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, \nשֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, \nתֹּאמַר בָּאִשָּׁה שֶׁקָנוּ לוֹ שָׁמַיִם, \nשֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת? \nאָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: \nעֲקִיבָה! דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִים, \nמָה אַתְּ מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד? \nאָמַר לוֹ: \nאֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ \nכַּשֵּׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ. \n",
+            "<small>ח</small>\nהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: \n\"כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדֹּרִי \nמִכָּן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, \nהֲרֵי הֵן קַיָּמִין\", \nלֹא אָמַר כְּלוּם; \n\"הֲרֵי הֵן מוּפָרִים\", \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nמוּפָר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵינוּ מוּפָר.  \n\n<small>ט</small>\nאָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: \nאִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר, \nלֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלַל אִסּוּר? \nאָמְרוּ לוֹ: (במדבר ל,יד) \n\"אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ\", \nאֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם, בָּא לִכְלָל הָפֵר, \nלֹא בָא לִכְלַל הָקֵם, לֹא בָא לִכְלַל הָפֵר.  \n ",
+            "<small>י</small>\nהָפֵר נְדָרִים כָּל הַיּוֹם.  \nוְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.  \nכֵּיצַד? \nנָדְרָה בְלֵילֵי שַׁבָּת, \nמֵפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת, \nוּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.  \nנָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, \nמֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ, \nשֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשֵׁכָה, \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר: \nדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ: \n\"אִם אֶרְחַץ\", \"אִם לֹא אֶרְחַץ\", \n\"אִם אֶתְקַשֵּׁט\", וְ\"אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט\".  \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nאֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. \n",
+            "<small>ב</small>\nאֵלּוּ הֵן נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ: \nאָמְרָה: \n\"קֻנָּם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי!\" \nהֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר.  \n\"פֵּרוֹת הַמְּדִינָה זוֹ עָלַי\", \nיָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת.  \n\"פֵּרוֹת הַחַנְוָנִי זֶה עָלַי\", \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. \nאִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ, \nהֲרֵי זֶה יָפֵר.  \nדִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה. \n",
+            "<small>ג</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֶה לַבְּרִיּוֹת\", &lt;שני&gt;\nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר, \nוִיכוּלָה הִיא לֵהָנוֹת בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה וּבַהֶבְקֵר.  \n\"קֻנָּם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהְנִים לִי\", \nיִטְּלוּ עַל כָּרְחוֹ.  \n\"כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ נֶהְנִים לִי\", \nיִטְּלוּ אֲחֵרִים. \n",
+            "<small>ד</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּי אַבָּא\", &lt;עוֹשֶׂה&gt;\nוְ\"עַל פִּי אָבִיךָ\", וְ\"עַל פִּי אַחַי\", וְ\"עַל פִּי אָחֶיךָ\", \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.  \n\"שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּיךָ\", &lt;עוֹשֶׂה&gt;\nאֵינוּ צָרִיךְ לְהָפֵר.  \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nיָפֵר, שֶׁמֵּא תַעֲדִיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ.  \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nיָפֵר, שֶׁמֵּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהֵא אֲסוּרָה לַחְזֹר לוֹ. \n",
+            "<small>ה</small>\nנָדְרָה אִשְׁתּוֹ, סָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִתּוֹ; \nנָדְרָה בִתּוֹ, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ; \nנָדְרָה בַנָּזִיר, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בַקָּרְבָּן; \nנָדְרָה בַקָּרְבָּן, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר; \nנָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים; \nמִן הָעֲנָבִים, וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, \nהֲרֵי זֶה יַחְזֹר וְיָפֵר. \n",
+            "<small>ו</small>\nאָמְרָה: \n\"קֻנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת\", &lt;אֵלּוּ מחוק&gt;\nקִיֵּם עַל הַתְּאֵנִים, כֻּלָּן קִיֵּם. \nהֵפֵר לַתְּאֵנִים, \nאֵינוּ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים.  \nאָמְרָה: \n\"קֻנָּם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, \nוַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת\", \nהֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים. \n",
+            "<small>ז</small>\n\"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, \nאֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִים\", \nיָפֵר.  \n\"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִים, \nאֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר\", &lt;נָדַר&gt;\nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nלֹא יָפֵר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nיָפֵר. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַמֻּדָּר הֲנָיָה מֵחֲתָנוֹ, \nוְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת, \nאוֹמֵר לָהּ: \n\"הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ מַתָּנָה, \nבִּלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעְלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן, \nאֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ נוֹתֶנֶת בְּפִיךְ.\" \n",
+            "<small>ט</small>\n(במדבר ל,י) \"וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה... יָקוּם עָלֶיהָ\" \nכֵּיצַד? \nאָמְרָה: \n\"הֲרֵי אֲנִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם\", \nאַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.  \nנָדְרָה וְהִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל, \nמֵפֵר לָהּ. &lt;וְהֵיפֵר&gt; \nכֵּיצַד? \nאָמְרָה: \n\"הֲרֵי אֲנִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים\", \nאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה \nאוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, \nהֲרֵי זֶה מוּפָר.  \n\n<small>י</small>\nנָדְרָה בוֹ בַיּוֹם, \nנִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, וְהֶחְזִירָהּ בּוֹ בַיּוֹם, \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.  \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁיָּצַאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, \nאֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. \n",
+            "<small>יא</small>\nתֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין: \nבּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה, \nנַעֲרָה בוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה, \nנַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגָרָה וְהִיא יְתוֹמָה,  \nבּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, \nנַעֲרָה בוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, \nנַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגָרָה וּמֵת אָבִיהָ,  \nנַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ, מִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָגָרָה, \nבּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם, \nנַעֲרָה בוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ קְטַנָּה, \nוְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, \nוְחָזְרָה אֶצְלוֹ עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה. \n",
+            "<small>יב</small>\n\"קֻנָּם שֶׁאֵינִי נֶהְנֵית לְאַבָּא, וּלְאָבִיךָ\", \n\"אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ\"; \n\"שֶׁאֵינִי נֶהְנֵית לָךְ\", \n\"אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ\", \nהֲרֵי זֶה יָפֵר. \n",
+            "<small>יג</small>\nבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין: \nשָׁלוֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה: \nהָאוֹמֶרֶת: \n\"טְמֵאָה אֲנִי לָךְ\", \n\"שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ\", \nוּ\"נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים\".  \nחָזְרוּ לוֹמַר, \nשֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר, \nוּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ. \nאֶלָּא, הָאוֹמֶרֶת: \n\"טְמֵאָה אֲנִי לָךְ\", תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ; \n\"שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ\", יַעֲ��ׁוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה; \nוּ\"נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים\", \nיָפֵר עַל חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמְּשַׁתּוּ, \nוּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.  \n\n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,141 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "כל כנויי נדרים. כנדרים. וחרמים. כחרמים. ושבועות. כשבועות. ונזירות. כנזירות. האומר לחבירו. מודרני ממך. מופרשני ממך. מרוחקני ממך. שאיני אוכל לך. שאיני טועם לך. אסור. מנודה אני לך. רבי עקיבא. היה חוכך בזה. להחמיר. כנדרי רשעים. נדר בנזיר. ובקרבן ובשבועה. כנדרי כשרים לא אמר כלום. כנדבותם. נדר בנזיר ובקרבן.  ",
+            " האומר לחבירו. קונם. קונח. קונס. הרי אלו כנויין לקרבן. חרק. חרך. חרף. הרי אלו כנויין לחרם. נזיק נזיח פזיח הרי אלו כנויין לנזירות. שבותה. שקוקה. נדר במותא. הרי אלו כנויין לשבועה:  ",
+            "האומר לא חולין לא אוכל לך לא כשר ולא דכי. טהור וטמא. נותר. ופגול. אסור. כאימרא. כדירין. כעצים. כאישים. כמזבח. כהיכל. כירושלם. נדר באחד מכל משמשי המזבח. אף על פי שלא הזכיר קרבן. הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר האומר ירושלם לא אמר כלום:  ",
+            "האומר קרבן. עולה. מנחה. חטאת. תודה שלמים. שאיני אוכל לך אסור. רבי יהודה מתיר. הקרבן. כקרבן. קרבן. שאוכל לך. אסור. לקרבן לא אוכל לך. רבי מאיר אוסר. האומר לחבירו. קונם פי המדבר עמך. ידי עושה עמך. רגלי מהלכת עמך. אסור:  "
+        ],
+        [
+            "ואלו מותרין. חולין שאוכל לך. כבשר חזיר. כעבודה זרה. כעורות לבובין. כנבלות. כטריפות. כשקצים. כרמשים. כחלת אהרן וכתרומתו. מותר. האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר. שלא יקל ראשו לכך. קונם שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך. האומר לאשתו קונם שאיני משמשך. הרי זה בלא יחל דברו. שבועה שאיני ישן. שאיני מדבר. שאיני מהלך אסור: \n",
+            "קרבן לא אוכל לך. קרבן שאוכל לך. לא קרבן לא אוכל לך. מותר. שבועה לא אוכל לך. שבועה שאוכל לך. לא שבועה לא אוכל לך. אסור. זה חומר בשבועות מבנדרים. וחומר בנדרים מבשבועות. כיצד. אמר קונם סוכה שאני עושה. לולב שאני נוטל. תפילין שאני מניח. בנדרים אסור. בשבועות מותר. שאין נשבעין לעבור על המצות: \n",
+            "יש נדר בתוך נדר. ואין שבועה בתוך שבועה. כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל. הריני נזיר אם אוכל. ואכל. חייב על כל אחת ואחת. שבועה שלא אוכל. שבועה שלא אוכל. ואכל. אינו חייב אלא אחת: \n",
+            "סתם נדרים להחמיר. ופירושם להקל. כיצד. אמר הרי עלי כבשר מליח. כיין נסך. אם של שמים נדר. אסור. אם של עבודה זרה נדר מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כחרם. אם כחרם של שמים אסור. ואם כחרם של כהנים מותר. ואם סתם. אסור. הרי עלי כמעשר. אם כמעשר בהמה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. הרי עלי כתרומה. אם כתרומת הלשכה נדר אסור. ואם של גורן מותר. ואם סתם אסור. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת. שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה. סתם חרמים ביהודה מותרין. ובגליל אסורין. שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים: \n",
+            "נדר בחרם. ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מל��ים. הרי עצמי קרבן. ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו. קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי. על כולן אין נשאלים להם. ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים: \n"
+        ],
+        [
+            "ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין. ונדרי הבאי. ונדרי שגגות. ונדרי אונסים. נדרי זירוזין כיצד. היה מוכר חפץ. ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע. והלה אומר. קונם שאיני מוסיף לך על השקל. שניהן רוצין בשלשה דינרין. רבי אליעזר בן יעקב אומר. אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו אומר כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:  ",
+            "נדרי הבאי. אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים. אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. נדרי שגגות. אם אכלתי ואם שתיתי. ונזכר שאכל ושתה. שאני אוכל ושאני שותה. ושכח ואכל ושתה. אמר קונם אשתי נהנית לי. שגנבה את כיסי. ושהכתה את בני. ונודע שלא הכתו. ונודע שלא גנבתו. ראה אותן אוכלים תאנים. ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים. בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין. ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:  ",
+            "נדרי אונסים. הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא. או שחלה בנו. או שעכבו נהר. הרי אלו נדרי אונסין:  ",
+            "נודרין להרגין. ולחרמין. ולמוכסין. שהיא תרומה. אף על פי שאינה תרומה. שהן של בית המלך. אף על פי שאינן של בית המלך. בית שמאי אומרים. בכל נודרין חוץ מבשבועה. ובית הלל אומרים אף בשבועה. בית שמאי אומרים. לא יפתח לו בנדר. ובית הלל אומרים. אף יפתח לו. בית שמאי אומרים. במה שהוא מדירו. ובית הלל אומרים. אף במה שאינו מדירו. כיצד. אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי. ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי. בית שמאי אומרים. אשתו מותרת. ובניו אסורין. ובית הלל אומרים. אלו ואלו מותרין:  ",
+            "הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת. יש להן פדיון. הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו. טלית זו קרבן עד שתשרף. אין להם פדיון:  ",
+            "הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה. מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. לא כאלו שהולכין מעכו ליפו. אלא במי שדרכו לפרש:  ",
+            "הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין. שלא נתכוין זה. אלא למי שהחמה רואה אותו:  ",
+            "הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים. שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:  ",
+            "הנודר מן הילודים. מותר בנולדים. מן הנולדים אסור בילודים. רבי מאיר מתיר אף בילודים. וחכמים אומרים לא נתכוין זה. אלא במי שדרכו להוליד:  ",
+            "הנודר משובתי שבת. אסור בישראל. ואסור בכותים. מאוכלי שום אסור בישראל. ואסור בכותים. מעולי ירושלים. אסור בישראל ומותר בכותים:  ",
+            "קונם שאיני נהנה לבני נח. מותר בישראל. ואסור באומות העולם. שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל. ומותר באומות העולם. שאיני נהנה לישראל. לוקח ביותר. ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי לוקח בפחות. ומוכר ביותר אם שומעין לו. שאיני נהנה להן. והן לי. יהנה לנכרים. קונם שאיני נהנה לערלים. מותר בערלי ישראל. ואסור במולי אומות. קונם שאיני נהנה למולים. אסור בערלי ישראל. ומותר במולי עכו\"ם. שאין הערלה קרויה אלא לשם. עכו\"ם. שנא' (ירמיה ט, כה) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי ��ב. ואומר (שמואל א' יז, לו) והיה הפלשתי הערל הזה. ואומר (שמואל ב' א, כ) פן תשמחנה בנות פלשתים. פן תעלוזנה בנות הערלים. רבי אליעזר בן עזריה אומר מאוסה ערלה שנתגנו בה הרשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים. רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר. גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר גדולה מילה. שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. שנאמר (ירמיה לג, כה) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי:  "
+        ],
+        [
+            "אין בין המודר הנאה מחבירו. למודר הימנו מאכל. אלא דריסת הרגל. וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה ורחים ותנור. אבל משאיל לו חלוק. וטבעת. וטלית. ונזמים. וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש. מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. שוקל את שקלו. ופורע את חובו. ומחזיר לו את אבדתו. מקום שנוטלין עליה שכר. תפול הנאה להקדש:  ",
+            "ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו. ומקריב עליו קיני זבין. קיני זבות. קיני יולדות. חטאות ואשמות. ומלמדו מדרש. הלכות. ואגדות. אבל לא ילמדנו מקרא. אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא. וזן את אשתו ואת בניו. אף על פי שהוא חייב במזונותיהם. ולא יזון את בהמתו. בין טמאה בין טהורה. רבי אליעזר אומר. זן את הטמאה ואינו זן את הטהורה. אמרו לו מה בין טמאה לטהורה. אמר להן. שהטהורה נפשה לשמים. וגופה שלו. וטמאה נפשה וגופה לשמים. אמרו לו. אף הטמאה נפשה לשמים. וגופה שלו. שאם ירצה. הרי הוא מוכרה לעכו\"ם. או מאכילה לכלבים:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. ונכנס לבקרו. עומד. אבל לא יושב. ומרפאהו רפואת נפש. אבל לא רפואת ממון. ורוחץ עמו באמבטיא גדולה. אבל לא בקטנה. וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים. מפני שהוא מהנהו. ומיסב עמו על המטה. ואוכל עמו על השלחן. אבל לא מן התמחוי. אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר. לא יאכל עמו מן האבוס. שלפני הפועלים. ולא יעשה עמו באומן. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עושה הוא ברחוק ממנו:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. לפני שביעית. לא יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית. אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות. נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו. ואינו אוכל מן הפירות. ובשביעית. יורד ואוכל:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו. לא ילונו ולא ילוה ממנו. ולא ימכור לו ולא יקח ממנו. אמר לו השאילני פרתך. אמר לו אינה פנויה. אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם. אם היה דרכו לחרוש. הוא אסור. וכל אדם מותרין. אם אין דרכו לחרוש. הוא וכל אדם אסורין:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. ואין לו מה יאכל. הולך אצל החנוני. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. והוא נותן לו. ובא ונוטל מזה. היה ביתו לבנות. גדרו לגדור. שדהו לקצור. הולך אצל הפועלים. ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה. ואיני יודע מה אעשה. הם עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה:  ",
+            "היו מהלכין בדרך. ואין לו מה יאכל. נותן לאחר לשום מתנה. והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר מניח על הסלע. או על הגדר. ואומר הרי הן מופקרים לכל מ�� שיחפוץ. והלה נוטל ואוכל. ורבי יוסי אוסר:  "
+        ],
+        [
+            "השותפין שנדרו הנאה זה מזה. אסורין ליכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. זה נכנס לתוך שלו. וזה נכנס לתוך שלו. ושניהם אסורים להעמיד שם רחים. ותנור. ולגדל תרנגולים. היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו. לא יכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. יכול הוא לומר לו לתוך שלי אני נכנס. ואיני נכנס לתוך שלך. וכופין את הנודר. למכור את חלקו:  ",
+            "היה אחד מן השוק. מודר באחד מהם הנאה. לא יכנס לחצר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. יכול לומר לו. לתוך של חברך אני נכנס. ואיני נכנס לתוך שלך:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר. אם יש לו בהן תפיסת יד. אסור. אין לו בהן תפיסת יד. מותר. האומר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס. ושדך שאני לוקח. מת או שמכרו לאחר. מותר. קונם לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח. מת או שמכרו לאחר אסור.  ",
+            "הריני עליך חרם. המודר אסור. הרי את עלי חרם. הנודר אסור. הריני עליך. ואת עלי. שניהם אסורין. ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל. ואסורין בדבר של אותה העיר:  ",
+            "ואיזהו דבר של עולי בבל. כגון הר הבית. והעזרות. והבור שבאמצע הדרך. ואיזהו דבר של אותה העיר. כגון הרחבה. והמרחץ. ובית הכנסת. והתיבה. והספרים. והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא. ואחד כותב להדיוט. מה בין כותב לנשיא. לכותב להדיוט. שהכותב לנשיא אין צריך לזכות. וחכמים אומרים. אחד זה. ואחד זה. צריכין לזכות. לא דברו בנשיא. אלא בהוה. רבי יהודה אומר. אין אנשי גליל צריכין לכתוב. שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם:  ",
+            "המודר הנאה מחבירו. ואין לו מה יאכל. נותנו לאחר לשום מתנה. והלה מותר בה. מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה. והיה משיא את בנו. ואמר לחברו. חצר וסעודה. נתונים לך במתנה. ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא. ויאכל עמנו בסעודה. אמר לו אם שלי הם הרי הם מוקדשין לשמים. אמר לו לא נתתי את שלי שתקדישם לשמים. אמר לו לא נתתה לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים. ומתרצים זה לזה. ויהא עון תלוי בראשו. וכשבא דבר לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת. אינה מתנה:  "
+        ],
+        [
+            "הנודר מן המבושל. מותר בצלי ובשלוק. אמר קונם תבשיל שאיני טועם. אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה. ומותר בביצת טרמיטא ובדלעת הרמוצה: \n",
+            "הנודר ממעשה קדירה אין אסור אלא ממעשה רתחתה. אמר קונם היורד לקדירה. שאיני טועם. אסור בכל המתבשלין בקדירה: \n",
+            "מן הכבוש. אין אסור אלא מן הכבוש של ירק. כבוש שאיני טועם. אסור בכל הכבושים. מן השלוק. אינו אסור אלא מן השלוק של בשר. שלוק שאיני טועם. אסור בכל השלקים. מן הצלי. אין אסור אלא מן הצלי של בשר. דברי רבי יהודה. צלי שאיני טועם. אסור בכל הצלויים. מן המליח. אין אסור אלא מן המליח של דג. מליח שאיני טועם. אסור בכל המלוחים: \n",
+            "דג דגים. שאיני טועם אסור בהן. בין גדולים בין קטנים. בין מלוחין. בין טפלין. בין חיין בין מבושלין. ומותר בטרית טרופה. ובציר. הנודר מן הצחנה. אסור בטרית טרופה. ומותר בציר. ובמורייס. הנודר מטרית טרופה. אסור בציר ובמורייס: \n",
+            "הנודר מן החלב. מותר בקום. ורבי יוסי אוסר. מן הקום. מותר בחלב. אבא שאול אומר. הנודר מן הגבינה אסור בה. בין מלוחה. בין טפילה: \n",
+            "הנודר מן הבשר. מותר ברוטב. ובקיפה. ור' יהודה אוסר. אמר ר' יהודה מעשה ואסר עלי. רבי טרפון ביצים שנתבשלו עמו. אמרו לו וכן הדבר. אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי. שהנודר מן הדבר. ונתערב באחר. אם יש בו בנותן טעם אסור: \n",
+            "הנודר מן היין. מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם. הרי זה אסור. הנודר מן הענבים מותר ביין. מן הזיתים. מותר בשמן. אמר קונם זיתים וענבים אלו. שאיני טועם. אסור בהן. וביוצא מהן: \n",
+            "הנודר מן התמרים. מותר בדבש תמרים. מסתוניות. מותר בחומץ סתוניות. רבי יהודה בן בתירא אומר. כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו אסור אף ביוצא הימנו. וחכמים מתירין: \n",
+            "הנודר מן היין. מותר ביין תפוחים. מן השמן. מותר בשמן שומשמין. מן הדבש. מותר בדבש תמרים. מן החומץ. מותר בחומץ סתוניות. מן הכרישין. מותר בקפלוטות. מן הירק. מותר בירקות השדה מפני שהוא שם לווי: \n",
+            "מן הכרוב. אסור באיספרגוס. מן האיספרגוס. מותר בכרוב. מן הגריסים. אסור מן המקפה. ורבי יוסי מתיר. מן המקפה. מותר בגריסין. מן המקפה. אסור בשום. ורבי יוסי מתיר. מן השום מותר במקפה. מן העדשים. אסור באשישין. ורבי יוסי מתיר. מן האשישים. מותר בעדשים. חטה חטים שאיני טועם. אסור בהן. בין קמח. בין פת. גריס גריסין. שאיני טועם. אסור בהן. בין חיין. בין מבושלים. רבי יהודה אומר קונם גריס. או חטה שאיני טועם מותר לכוס חיים: \n"
+        ],
+        [
+            "הנודר מן הירק. מותר בדלועין. ורבי עקיבא אוסר. אמרו לו לרבי עקיבא. והלא אומר אדם לשלוחו. קח לי ירק. והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין. אמר להם כן הדבר. או שמא אומר הוא לו. לא מצאתי אלא קטנית. אלא שהדלועין בכלל ירק וקטנית אינן בכלל ירק. ואסור בפול המצרי לח. ומותר ביבש:  ",
+            "הנודר מן הדגן. אסור בפול המצרי יבש. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינין. ר' מאיר אומר הנודר מן התבואה. אינו אסור אלא מחמשת המינין. אבל הנודר מן הדגן. אסור בכל. ומותר בפירות האילן. ובירק:  ",
+            "הנודר מן הכסות. מותר בשק. ביריעה ובחמילה. אמר קונם צמר עולה עלי. מותר להתכסות בגיזי צמר. פשתן עולה עלי. מותר להתכסות באניצי פשתן. רבי יהודה אומר הכל לפי הנודר. טען והזיע. והיה ריחו קשה. אמר קונם צמר ופשתים עולה עלי. מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו:  ",
+            "הנודר מן הבית מותר בעלייה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. עלייה בכלל הבית. הנודר מן העלייה. מותר בבית:  ",
+            "הנודר מן המטה מותר בדרגש. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים דרגש בכלל מטה. הנודר מן הדרגש מותר במטה. הנודר מן העיר. מותר ליכנס לתחומה של עיר. ואסור ליכנס לעיבורה. אבל הנודר מן הבית. אסור מן האגף ולפנים:  ",
+            "קונם פירות האלו עלי. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחלופיהן ובגדוליהן. שאני אוכל ושאני טועם. מותר בחלופיהן ובגדוליהן. בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו גדולי גדולין אסורין:  ",
+            "האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי. קונם הן על פי. קונם הן לפי. אסור בחילופיהן ובגידוליהן. שאיני אוכל. שאיני טועם. מותר בחילופיהן. ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה. אפילו גדולי גדולין אסורים:  ",
+            "שאת עושה איני אוכל עד הפסח. שאת עושה איני מתכסה עד הפסח. עשתה לפני הפסח מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח. שאת עושה עד הפסח איני אוכל. ושאת עושה עד הפסח איני מתכסה. עשתה לפני הפסח אסור לאכול. ולהתכסות אחר הפסח:  ",
+            "שאת נהנית לי עד הפסח. אם תלכי לבית ��ביך עד החג. הלכה לפני הפסח. אסורה בהנאתו עד הפסח. אחר הפסח בלא יחל דברו שאת נהנית לי עד החג. אם תלכי לבית אביך עד הפסח. והלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג. ומותרת לילך אחר הפסח:  "
+        ],
+        [
+            "קונם יין שאני טועם היום. אינו אסור אלא עד שתחשך. שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה. חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא. שנה זו. אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא. שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה. ואם אמר יום אחד. שבת אחת. חדש אחד. שנה אחת. שבוע אחד. אסור מיום ליום:  ",
+            "עד הפסח. אסור עד שיגיע. עד שיהא אסור עד שיצא. עד לפני הפסח. רבי מאיר אומר. אסור עד שיגיע. רבי יוסי אומר. אסור עד שיצא:  ",
+            "עד הקציר. עד הבציר. עד המסיק. אינו אסור אלא עד שיגיע. זה הכלל. כל שזמנו קבוע. ואמר עד שיגיע. אסור עד שיגיע. אמר עד שיהא אסור עד שיצא. וכל שאין זמנו קבוע. בין אמר עד שיהא. בין אמר עד שיגיע. אינו אסור אלא עד שיגיע:  ",
+            "עד הקיץ. עד שיהא הקיץ. עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. עד שיעבור הקיץ. עד שיקפלו המקצועות. עד הקציר. עד שיתחיל העם לקצור. קציר חטין. אבל לא קציר שעורים הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר. בהר. ואם היה בבקעה. בבקעה:  ",
+            "עד הגשמים. עד שיהיו הגשמים. עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעה. עד שיפסקו גשמים. עד שיצא ניסן כולו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. עד שיעבור הפסח. קונם יין שאיני טועם השנה. נתעברה השנה. אסור בה. ובעיבורה. עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר. עד סוף אדר הראשון. רבי יהודה אומר קונם יין שאיני טועם. עד שיהא הפסח. אינו אסור אלא עד ליל הפסח. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין:  ",
+            "אמר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום. אינו אסור אלא עד לילי צום. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר. רבי יוסי בנו אומר. קונם שום שאיני טועם. עד שתהא שבת. אינו אסור אלא עד לילי שבת. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום:  ",
+            "האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך. אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי. זהו כבודי. וכן האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. רבי מאיר אומר אסור עד שיתן. וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו הרי אני כאילו התקבלתי. היו מסרבין בו לשאת בת אחותו. ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם. וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם. הרי אלו מותרות להנות לו. שלא נתכוון זה אלא לשום אישות. היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאיני נכנס. טיפת צונן שאיני טועם לך. מותר ליכנס לביתו. ולשתות ממנו צונן שלא נתכוון זה. אלא לשום אכילה ושתיה:  "
+        ],
+        [
+            "רבי אליעזר אומר. פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו. וחכמים אוסרין. אמר רבי צדוק. עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו. יפתחו לו בכבוד המקום. אם כן אין נדרים. ומודים חכמים לרבי אליעזר. בדבר שבינו לבין אביו ואמו. שפותחין לו בכבוד אביו ואמו:  ",
+            "ועוד אמר רבי אליעזר. פותחין בנולד. וחכמים אוסרין. כיצד אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני. ונעשה סופר. או שהיה משיא את בנו בקרוב. ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר. או שהיה משיא את בנו בקרוב. לא הייתי נודר. קונם לבי�� זה שאיני נכנס. ונעשה בית הכנסת. אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר רבי אליעזר מתיר. וחכמים אוסרין:  ",
+            "רבי מאיר אומר. יש דברים שהן כנולד. ואינן כנולד ואין חכמים מודים לו. כיצד. אמר קונם שאיני נושא את פלונית שאביה רע. אמרו לו מת. או שעשה תשובה. קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו. או שהנחש בתוכו. אמרו לו מת הכלב. או שנהרג הנחש. הרי הן כנולד. ואינן כנולד. ואין חכמים מודים לו:  ",
+            "ועוד אמר רבי מאיר. פותחין לו מן הכתוב שבתורה. ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ועל לא תטור (ויקרא יט, יז). ועל לא תשנא את אחיך בלבבך (שם). ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח). וחי אחיך עמך (ויקרא כה, לו) שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו. אמר אילו הייתי יודע שהוא כן. לא הייתי נודר. הרי זה מותר:  ",
+            "פותחין לאדם בכתובת אשתו. ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה. והיתה כתובתה ארבע מאות דינרין. ובא לפני רבי עקיבא. וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו. רבי שמנה מאות דינרין הניח אבא. ונטל אחי ארבע מאות. ואני ארבע מאות. לא דיה שתטול היא מאתים. ואני מאתים. אמר לו רבי עקיבא. אפילו אתה מוכר שער ראשך. אתה נותן לה כתובתה. אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן. לא הייתי נודר והתירה רבי עקיבא:  ",
+            "פותחין בימים טובים. ובשבתות. בראשונה היו אומרים. אותן הימים מותרין. ושאר כל הימים אסורין. עד שבא רבי עקיבא ולימד. שהנדר שהותר מקצתו. הותר כולו:  ",
+            "כיצד. אמר קונם שאיני נהנה לכולכם. הותר אחד מהן הותרו כולן. שאיני נהנה לזה. ולזה. הותר הראשון. הותרו כולן. הותר האחרון האחרון מותר. וכולן אסורין. הותר האמצעי. הימנו ולמטה מותר. הימנו ולמעלה אסור. שאיני נהנה לזה קרבן. ולזה קרבן. צריכין פתח לכל אחד ואחד:  ",
+            "קונם יין שאיני טועם. שהיין רע למעים אמרו לו והלא המיושן יפה למעים. הותר במיושן. ולא במיושן בלבד הותר. אלא בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו הלא הכופרי. יפה ללב. הותר בכופרי. ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה. והתירו רבי מאיר בכל הבצלים:  ",
+            "פותחין לאדם בכבוד עצמו. ובכבוד בניו. אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך. כך היא ווסתו של פלוני. מגרש את נשיו. ועל בנותיך. יהיו אומרין בנות גרושות הן. מה ראתה אמן של אלו להתגרש. ואמר אילו הייתי יודע שכן. לא הייתי נודר. הרי זה מותר:  ",
+            "קונם שאיני נושא את פלונית כעורה. והרי היא נאה. שחורה. והרי היא לבנה. קצרה. והרי היא ארוכה. מותר בה. לא מפני שהיא כעורה. ונעשית נאה. שחורה. ונעשית לבנה. קצרה ונעשית ארוכה. אלא שהנדר טעות. ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה. והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל בני לזו נדרת. אמר לו לאו. והתירו רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב' א, כד) בנות ישראל אל שאול בכינה:  "
+        ],
+        [
+            "נערה המאורסה. אביה. ובעלה מפירין נדריה. הפר האב ולא הפר הבעל. הפר הבעל ולא הפר האב. אינו מופר. ואין צריך לומר שקיים אחד מהן:  ",
+            "מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. מת הבעל נתרוקנה רשות לאב. בזה יפה כח האב מכח הבעל. בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב. שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר:  ",
+            "נדרה והיא ארוסה. נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו למאה. אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. זה הכלל. כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.  ",
+            "דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין. וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין. שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר:  ",
+            "בוגרת ששהתה שנים עשר חדש ואלמנה שלשים יום. רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר. וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו:  ",
+            "שומרת יבם. בין ליבם אחד בין לשני יבמין. רבי אליעזר אומר יפר. רבי יהושע אומר לאחד. אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים. אמר רבי אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו. הרי הוא מיפר נדריה. אשה שהקנו לו מן השמים. אינו דין שיפר נדריה. אמר לו רבי עקיבא לא. אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו. שאין לאחרים בה רשות. תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות. אמר לו רבי יהושע. עקיבא דבריך בשני יבמין. מה אתה משיב על יבם אחד. אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה:  ",
+            "האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני. הרי הן קיימין. לא אמר כלום. הרי הן מופרין. רבי אליעזר אומר מופר. וחכמים אומרים אינו מופר. אמר רבי אליעזר אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור. לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור. אמרו לו הרי הוא אומר (במדבר ל, יד) אישה יקימנו. ואישה יפרנו. את שבא לכלל הקם. בא לכלל הפר. לא בא לכלל הקם. לא בא לכלל הפר:  ",
+            "הפרת נדרים כל היום. יש בדבר להקל ולהחמיר כיצד. נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך. נדרה עם חשכה מפר עד שלא תחשך. שאם חשכה ולא הפר אינו יכול להפר:  "
+        ],
+        [
+            "ואלו נדרים שהוא מפר. דברים שיש בהם ענוי נפש. אם ארחץ ואם לא ארחץ. אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש:  ",
+            "ואלו הם נדרי ענוי נפש. אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יכול להפר. פירות מדינה עלי יביא לה ממדינה אחרת. פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר. ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסי:  ",
+            "קונם שאיני נהנה לבריות אינו יכול להפר. ויכולה היא להנות בלקט ובשכחה ובפיאה. קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו על כרחו. כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים:  ",
+            "קונם שאיני עושה על פי אבא. ועל פי אביך. ועל פי אחי. ועל פי אחיך. אינו יכול להפר. שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו:  ",
+            "נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו. נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו. נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן. נדרה בקרבן וסבור שנדרה בנזיר. נדרה מן התאנים וסבור שנדרה מן הענבים. נדרה מן הענבים וסבור שנדרה מן התאנים. הרי זה יחזור ויפר:  ",
+            "אמרה קונם תאנים וענבים אלו. שאיני טועמת. קיים לתאנים. כולו קיים. הפר לתאנים. אינו מופר. עד שיפר אף לענבים. אמרה קונם תאנים. שאיני טועמת. וענבים שאיני טועמת. הרי אלו שני נדרים: ",
+            "יודע אני שיש נדרים. אבל איני יודע שיש מפירין. יפר. יודע אני שיש מפירין. אבל איני יודע שזה נדר. רבי מאיר אומר לא יפר. וחכמים אומרים. יפר:  ",
+            "המודר הנאה מחתנו. והוא רוצה לתת לבתו מעות. אומר לה. הרי המעות האלו נתונים לך במתנה. ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן. אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך:  ",
+            "ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה (במדבר ל, י). כיצד. אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום. אף על פי שנשאת בתוך שלשים יום. אינו יכול להפר. נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה. כיצד. אמרה הריני נזירה לאחר שלשים אף על פי שנתאלמנה. או נתגרשה בתוך שלשים. הרי זה מופר. נדרה בו ביום. נתגרשה בו ביום. החזירה בו ביום. אינו יכול להפר. זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת. אינו יכול להפר:  ",
+            "תשע נערות נדריהן קיימין. בוגרת והיא יתומה. נערה ובגרה והיא יתומה. נערה שלא בגרה והיא יתומה. בוגרת ומת אביה. נערה בוגרת ומת אביה. נערה שלא בגרה ומת אביה. נערה שמת אביה. ומשמת אביה בגרה. בוגרת ואביה קיים. נערה בוגרת ואביה קיים. רבי יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה. ונתאלמנה. או נתגרשה וחזרה אצלו. עדיין היא נערה:  ",
+            "קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך. אם עושה אני על פיך. שאיני נהנית לך. אם עושה אני על פי אבא. ועל פי אביך. הרי זה יפר:  ",
+            "בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה. האומרת טמאה אני לך. שמים ביני לבינך. נטולה אני מן היהודים. חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר. ומקלקלת על בעלה. אלא האומרת טמאה אני לך. תביא ראיה לדבריה. שמים ביני לבינך. יעשו דרך בקשה. נטולה אני מן היהודים יפר חלקו. ותהא משמשתו. ותהא נטולה מן היהודים:   "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/Hebrew/Torat Emet 357.json

@@ -0,0 +1,139 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+    "versionTitle": "Torat Emet 357",
+    "status": "locked",
+    "priority": 3.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, וַחֲרָמִים כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת כִּשְׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת כִּנְזִירוּת. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, מֻדָּרְנִי מִמְּךָ, מֻפְרָשְׁנִי מִמְּךָ, מְרֻחָקְנִי מִמְּךָ, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ, אָסוּר. מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ, רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחֲמִיר. כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, נָדַר בְּנָזִיר, וּבְקָרְבָּן, וּבִשְׁבוּעָה. כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם. כְּנִדְבוֹתָם, נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן:  ",
+            "הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם קוֹנָח, קוֹנָס, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לְקָרְבָּן. חֵרֶק חֵרֶךְ, חֵרֵף, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לְחֵרֶם. נָזִיק נָזִיחַ, פָּזִיחַ, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִנְזִירוּת. שְׁבוּתָה, שְׁקוּקָה, נָדַר בְּמוֹתָא, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִשְׁבוּעָה:  ",
+            "הָאוֹמֵר לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ, לֹא כָשֵׁר, וְלֹא דְכֵי, טָהוֹר, וְטָמֵא, נוֹתָר, וּפִגּוּל, אָסוּר. כְּאִמְּרָא, כַּדִּירִין, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלָיִם, נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם, לֹא אָמַר כְּלוּם:  ",
+            "הָאוֹמֵר, קָרְבָּן, עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, תּוֹדָה, שְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הַקָּרְבָּן, כְּקָרְבָּן, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, אָסוּר. לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם פִּי הַמְדַבֵּר עִמָּךְ, יָדִי עוֹשָׂה עִמָּךְ, רַגְלִי מְהַלֶּכֶת עִמָּךְ, אָסוּר:  "
+        ],
+        [
+            "וְאֵלּוּ מֻתָּרִין. חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ, כִּבְשַׂר חֲזִיר, כַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין, כִּנְבֵלוֹת, כִּטְרֵפוֹת, כִּשְׁקָצִים, כִּרְמָשִׂים, כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ, מֻתָּר. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא, פּוֹתְחִין לוֹ פֶתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ. קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ, הֲרֵי זֶה בְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, אָסוּר: \n",
+            "קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, מֻתָּר. שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ, שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ, אָסוּר. זֶה חֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים. וְחֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, כֵּיצַד, אָמַר, קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל, תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ, בַּנְּדָרִים אָסוּר, בַּשְּׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת: \n",
+            "יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה. כֵּיצַד, אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל, הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל, וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת: \n",
+            "סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל. כֵּיצַד, אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ, כְּיֵין נֶסֶךְ, אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר. אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם, אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם, אָסוּר. וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר, אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר. וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה, אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר. וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה אֲסוּרָה, בַּגָּלִיל מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתָם חֲרָמִים, בִּיהוּדָה מֻתָּרִין, וּבַגָּלִיל אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים: \n",
+            "נָדַר בְּחֵרֶם וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְחֶרְמוֹ שֶׁל יָם. בְּקָרְבָּן, וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים. הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן, וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ. קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, וְאָמַר לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי, עַל כֻּלָּן אֵין נִשְׁאָלִים לָהֶם. וְאִם נִשְׁאֲלוּ, עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בַּנְּדָרִים: \n"
+        ],
+        [
+            "אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים, נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֳנָסִים. נִדְרֵי זֵרוּזִין, כֵּיצַד. הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע, וְהַלָּה אוֹמֵר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל, שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדֹּר הוּא בָטֵל, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר: \n",
+            "נִדְרֵי הֲבַאי, אָמַר, קוֹנָם אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְיוֹצְאֵי מִצְרָיִם, אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבָּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת, אִם אָכָלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי, וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה, וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר, קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבָתּוּ. רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים תְּאֵנִים וְאָמַר, הֲרֵי עֲלֵיכֶם קָרְבָּן, וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו, וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֵן מֻתָּרִין וּמַה שֶּׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין: \n",
+            "נִדְרֵי אֳנָסִים, הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין: \n",
+            "נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בַּכֹּל נוֹדְרִין, חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף בִּשְׁבוּעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִפְתַּח לוֹ בְנֶדֶר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף יִפְתַּח לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּמַה שֶּׁהוּא מַדִּירוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ. כֵּיצַד, אָמְרוּ לוֹ, אֱמוֹר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין: \n",
+            "הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת, יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, אָסוּר אַף בַּסּוּמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים, מֻתָּר בַּנּוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים, אָסוּר בַּיִּלּוֹדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהוֹלִיד: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ, מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל, לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי, לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, אִם שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי, יְהַנֶּה לַנָּכְרִים. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים, מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים, אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם, שֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט) כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב, וְאוֹמֵר (שמואל א יז) וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, וְאוֹמֵר (שמואל ב א) פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מְאוּסָה עָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רַבִּי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם, עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֱּאֶמַר (בראשית יז), הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. דָּבָר אַחֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא, לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג), כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: \n"
+        ],
+        [
+            "אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אָסוּר: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ, וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר, תִּפֹּל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ: \n",
+            "וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעַשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִין, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא, וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה. אָמַר לָהֶן, שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, וּטְמֵאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמָיִם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה, הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לְגוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לִכְלָבִים: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ, עוֹמֵד, אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ, אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבַּטִיָא גְדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בְמִטָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ. וּמֵסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה, וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי, אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בְאֻמָּן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עוֹשֶׂה הוּא בְרִחוּק מִמֶּנּוּ: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית, לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית, יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית, יוֹרֵד וְאוֹכֵל: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, לֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִמְכֹּר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ, הַשְׁאִילֵנִי פָרָתֶךָ. אָמַר לוֹ, אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם, אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ, הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מֻתָּרִין. אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ, הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה: \n",
+            "הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר וְאוֹמֵר, הֲרֵי הֵן מֻפְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ, וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר: \n"
+        ],
+        [
+            "הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, אֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים. הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֻדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ. וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ: \n",
+            "הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מֻשְׂכָּרִים בָּעִיר, אִם יֶשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, אָסוּר. אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, מֻתָּר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מֻתָּר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, אָסוּר: \n",
+            "הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, הַמֻּדָּר אָסוּר. הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם, הַנּוֹדֵר אָסוּר. הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר: \n",
+            "וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְּפָרִים. וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לְהֶדְיוֹט. מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לְהֶדְיוֹט, שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת. לֹא דִבְּרוּ בַנָּשִׂיא אֶלָּא בַהֹוֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתֹּב, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ, חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה, וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה. אָמַר לוֹ, אִם שֶׁלִּי הֵם, הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ, לֹא נָתַתִּי אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ, לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ. וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמְרוּ, כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, אֵינָהּ מַתָּנָה: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל, מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא, וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה: \n",
+            "מִן הַכָּבוּשׁ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשָּׁלוּק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן ��ַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים: \n",
+            "דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִין בֵּין טְפֵלִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, וּמֻתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה, אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה, אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בַּרֹטֶב וּבַקִּפָּה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רַבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי: \n",
+            "מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס. מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב. מִן הַגְּרִיסִים, אָסוּר מִן הַמִּקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בְּמִקְפָּה. מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בַּעֲדָשִׁים. חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פָּת. גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵ��, מֻתָּר לָכוֹס חַיִּים: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בִּדְלוּעִין. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ קַח לִי יָרָק וְהוּא אוֹמֵר לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְלוּעִין. אָמַר לָהֶם, כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית, אֶלָּא שֶׁהַדְּלוּעִין בִּכְלָל יָרָק, וְקִטְנִית אֵינָן בִּכְלָל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בַּכֹּל, וּמֻתָּר בְּפֵרוֹת הָאִילָן וּבְיָרָק: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת, מֻתָּר בְּשַׂק, בִּירִיעָה, וּבַחֲמִילָה. אָמַר קוֹנָם צֶמֶר עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר. פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בַּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר. טָעַן וְהִזִּיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, אָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבָּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבָּיִת: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בְּדַרְגָּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּרְגָּשׁ בִּכְלָל מִטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגָּשׁ, מֻתָּר בְּמִטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר, מֻתָּר לִכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִכָּנֵס לְעִבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים: \n",
+            "קוֹנָם פֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלָי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי, אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי טוֹעֵם, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ גִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִין: \n",
+            "הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלָי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי, אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֵינִי אוֹכֵל, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ גִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים: \n",
+            "שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח, שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, מֻתָּר לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל, וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אָסוּר לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפָּסַח: \n",
+            "שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד ה��חָג, הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח, בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח, וְהָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג, וּמֻתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפָּסַח: \n"
+        ],
+        [
+            "קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. שַׁבָּת זוֹ, אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. חֹדֶשׁ זֶה, אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא. שָׁנָה זוֹ, אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבֹא. שָׁבוּעַ זֶה, אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אֶחָת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אֶחָת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם: \n",
+            "עַד הַפֶּסַח, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא: \n",
+            "עַד הַקָּצִיר, עַד הַבָּצִיר, עַד הַמָּסִיק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ. אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ: \n",
+            "עַד הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ, עַד שֶׁיַתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכַּלּוֹת. עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. עַד הַקָּצִיר, עַד שֶׁיַּתְחִיל הָעָם לִקְצֹר, קְצִיר חִטִּין אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעֹרִים. הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ, אִם הָיָה בָהָר, בָּהָר, וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה: \n",
+            "עַד הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ גְשָׁמִים, עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כֻּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ. עַד רֹאשׁ אֲדָר, עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר, עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יָיִן: \n",
+            "אָמַר קוֹנָם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַצּוֹם, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי צוֹם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר. רַבִּי יוֹסֵי בְנוֹ אוֹמֵר, קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל שׁוּם: \n",
+            "הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קוֹנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְ��ָ אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ, כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדִי, זֶהוּ כְבוֹדִי. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ, הֲרֵי אֲנִי כְאִלּוּ הִתְקַבָּלְתִּי. הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת בַּת אֲחוֹתוֹ וְאָמַר קוֹנָם שֶׁהִיא נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אִישׁוּת. הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אָמַר קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס, טִפַּת צוֹנֵן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ, מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה: \n"
+        ],
+        [
+            "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רַבִּי צָדוֹק, עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, יִפְתְּחוּ לוֹ בִכְבוֹד הַמָּקוֹם, אִם כֵּן אֵין נְדָרִים. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ: \n",
+            "וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר אוֹ שֶׁהוּא מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, וְנַעֲשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: \n",
+            "רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית, שֶׁאָבִיהָ רָע. אָמְרוּ לוֹ, מֵת אוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מֵת הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ, הֲרֵי הֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ: \n",
+            "וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל לֹא תִקֹּם וְעַל לֹא תִטֹּר (ויקרא יט), וְעַל לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (שם), וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (שם), וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (שם כה), שֶׁמָּא יֵעָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ. אָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+            "פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה וְהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. אָמַר לוֹ, רַבִּי, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא, וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת, לֹא דַיָּהּ שֶׁתִּטֹּל הִיא מָאתַיִם, וַאֲנִי מָאתָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשְׁךָ, אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. אָמַר לוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא: \n",
+            "פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, אוֹתָן הַיָּמִים מֻתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ, הֻתַּר כֻּלּוֹ: \n",
+            "כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכֻלְּכֶם, הֻתַּר אֶחָד מֵהֶן, הֻתְּרוּ כֻלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה, הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻלָּן. הֻתַּר הָאַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן מֻתָּר, וְכֻלָּן אֲסוּרִין. הֻתַּר הָאֶמְצָעִי, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מֻתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן, צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד: \n",
+            "קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעָיִם, אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעָיִם, הֻתַּר בַּמְיֻשָּׁן. וְלֹא בַמְיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַיָּיִן. קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב. אָמְרוּ לוֹ, הֲלֹא הַכֻּפְרִי יָפֶה לַלֵּב, הֻתַּר בַּכֻּפְרִי. וְלֹא בַכֻּפְרִי בִלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים: \n",
+            "פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אוֹמְרִים לוֹ, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו, וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן, מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. שְׁחוֹרָה, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. קְצָרָה, וַהֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה, מֻתָּר בָּהּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה, וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּנִי, לָזוֹ נָדָרְתָּ. אָמַר לוֹ, לָאו. וְהִתִּירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָיוּ בְנו��ת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל (שמואל ב א) בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה: \n"
+        ],
+        [
+            "נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב, אֵינוֹ מוּפָר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם אֶחָד מֵהֶן: \n",
+            "מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבָּעַל. מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יָפֶה כֹחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבָּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב, שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בְּבֶגֶר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבָגֶר: \n",
+            "נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, נִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אֶחָת, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ: \n",
+            "דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלשִׁים יוֹם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ: \n",
+            "שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יָפֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנָיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם אִשָּׁה, שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין. מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ, אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ: \n",
+            "הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדְּרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּמִין, לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מוּפָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִם הֵפֵר נְּדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלָל אִסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלָל אִסּוּר. אָמְרוּ לוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ (במדבר ל), אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל הָקֵם, בָּא לִכְ��ָל הָפֵר. לֹא בָא לִכְלָל הָקֵם, לֹא בָא לִכְלָל הָפֵר: \n",
+            "הֲפָרַת נְדָרִים, כָּל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ. שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n"
+        ],
+        [
+            "וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אִם אֶרְחָץ וְאִם לֹא אֶרְחָץ, אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נָפֶשׁ: \n",
+            "וְאֵלּוּ הֵם נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. אָמְרָה, קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלָי, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. פֵּרוֹת מְדִינָה עָלָי, יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלָי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה יָפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנָה לַבְּרִיּוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה. קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהֱנִים לִי, יִטְּלוּ עַל כָּרְחוֹ. כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ נֶהֱנִים לִי, יִטְּלוּ אֲחֵרִים: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּי אַבָּא, וְעַל פִּי אָבִיךָ, וְעַל פִּי אָחִי, וְעַל פִּי אָחִיךָ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּיךָ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָפֵר, שֶׁמָּא תַעְדִּיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, יָפֵר, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהִי אֲסוּרָה עָלָיו: \n",
+            "נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִתּוֹ, נָדְרָה בִתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, נָדְרָה בְנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְקָרְבָּן, נָדְרָה בְקָרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר: \n",
+            "אָמְרָה, קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קִיֵּם לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם. הֵפֵר לַתְּאֵנִים, אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָמְרָה, קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים: \n",
+            "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין, יָפֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָפֵר: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲתָנוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת, אוֹמֵר לָהּ, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעְלֵךְ רְשׁוּת בָּהֶן, אֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ: \n",
+            "וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה יָקוּם עָלֶיהָ (במדבר ל). כֵּיצַד. אָמְרָה, הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. נָדְרָה וְהִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל, מֵפֵר לָהּ. כֵּיצַד. אָמְרָה, הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְתוֹךְ שְׁלשִׁים, הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בוֹ בַיּוֹם, נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַיּוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיָּצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "תֵּשַׁע נְעָרוֹת, נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין. בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה בוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה, בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם, נַעֲרָה בוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ הַקְּטַנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ, עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ, שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא, וְעַל פִּי אָבִיךָ, הֲרֵי זֶה יָפֵר: \n",
+            "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, שָׁלשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. חָזְרוּ לוֹמַר, שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ. אֶלָּא הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים, יָפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים: \n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Nedarim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,135 @@
+{
+    "title": "Mishnah Nedarim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Nedarim",
+    "text": [
+        [
+            "כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, וַחֲרָמִים כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת כִּשְׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת כִּנְזִירוּת. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, מֻדָּרְנִי מִמְּךָ, מֻפְרָשְׁנִי מִמְּךָ, מְרֻחָקְנִי מִמְּךָ, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ, אָסוּר. מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ, רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחֲמִיר. כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים, נָדַר בְּנָזִיר, וּבְקָרְבָּן, וּבִשְׁבוּעָה. כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם. כְּנִדְבוֹתָם, נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן:  ",
+            "הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם קוֹנָח, קוֹנָס, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לְקָרְבָּן. חֵרֶק חֵרֶךְ, חֵרֵף, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לְחֵרֶם. נָזִיק נָזִיחַ, פָּזִיחַ, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִנְזִירוּת. שְׁבוּתָה, שְׁקוּקָה, נָדַר בְּמוֹתָא, הֲרֵי אֵלּוּ כִנּוּיִין לִשְׁבוּעָה:  ",
+            "הָאוֹמֵר לֹא חֻלִּין לֹא אֹכַל לָךְ, לֹא כָשֵׁר, וְלֹא דְכֵי, טָהוֹר, וְטָמֵא, נוֹתָר, וּפִגּוּל, אָסוּר. כְּאִמְּרָא, כַּדִּירִין, כָּעֵצִים, כָּאִשִּׁים, כַּמִּזְבֵּחַ, כַּהֵיכָל, כִּירוּשָׁלָיִם, נָדַר בְּאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר קָרְבָּן, הֲרֵי זֶה נָדַר בְּקָרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאוֹמֵר יְרוּשָׁלַיִם, לֹא אָמַר כְּלוּם:  ",
+            "הָאוֹמֵר, קָרְבָּן, עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, תּוֹדָה, שְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. הַקָּרְבָּן, כְּקָרְבָּן, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, אָסוּר. לְקָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם פִּי הַמְדַבֵּר עִמָּךְ, יָדִי עוֹשָׂה עִמָּךְ, רַגְלִי מְהַלֶּכֶת עִמָּךְ, אָסוּר:  "
+        ],
+        [
+            "וְאֵלּוּ מֻתָּרִין. חֻלִּין שֶׁאֹכַל לָךְ, כִּבְשַׂר חֲזִיר, כַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין, כִּנְבֵלוֹת, כִּטְרֵפוֹת, כִּשְׁקָצִים, כִּרְמָשִׂים, כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ, מֻתָּר. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמָּא, פּוֹתְחִין לוֹ פֶתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ. קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ, הֲרֵי זֶה בְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, אָסוּר: \n",
+            "קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, קָרְבָּן שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא קָרְבָּן לֹא אֹכַל לָךְ, מֻתָּר. שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ, שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לָךְ, לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לָךְ, אָסוּר. זֶה חֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים. וְחֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, כֵּיצַד, אָמַר, קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל, תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ, בַּנְּדָרִים אָסוּר, בַּשְּׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת: \n",
+            "יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה. כֵּיצַד, אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל, הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל, ��ְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת: \n",
+            "סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם לְהָקֵל. כֵּיצַד, אָמַר הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ, כְּיֵין נֶסֶךְ, אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר, אָסוּר. אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם, אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם, אָסוּר. וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר, אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר, אָסוּר. וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר. הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה, אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר, אָסוּר. וְאִם שֶׁל גֹּרֶן, מֻתָּר. וְאִם סְתָם, אָסוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה אֲסוּרָה, בַּגָּלִיל מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתָם חֲרָמִים, בִּיהוּדָה מֻתָּרִין, וּבַגָּלִיל אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים: \n",
+            "נָדַר בְּחֵרֶם וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְחֶרְמוֹ שֶׁל יָם. בְּקָרְבָּן, וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים. הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן, וְאָמַר, לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ. קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, וְאָמַר לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי, עַל כֻּלָּן אֵין נִשְׁאָלִים לָהֶם. וְאִם נִשְׁאֲלוּ, עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בַּנְּדָרִים: \n"
+        ],
+        [
+            "אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים, נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֳנָסִים. נִדְרֵי זֵרוּזִין, כֵּיצַד. הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע, וְהַלָּה אוֹמֵר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל, שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדֹּר הוּא בָטֵל, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר: \n",
+            "נִדְרֵי הֲבַאי, אָמַר, קוֹנָם אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְיוֹצְאֵי מִצְרָיִם, אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבָּד. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת, אִם אָכָלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי, וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה, וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר, קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבָתּוּ. רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים תְּאֵנִים וְאָמַר, הֲרֵי עֲלֵיכֶם קָרְבָּן, וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו, וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֵן מֻתָּרִין וּמַה שֶּׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין: \n",
+            "נִדְרֵי אֳנָסִים, הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין: \n",
+            "נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בַּכֹּל נוֹדְרִין, חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף בִּשְׁבוּעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִפְתַּח לוֹ בְנֶדֶר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף יִפְתַּח לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּמַה שֶּׁהוּא מַדִּירוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ. כֵּיצַד, אָמְרוּ לוֹ, אֱמוֹר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי, וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין: \n",
+            "הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת, יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ, טַלִּית זוֹ קָרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, אָסוּר אַף בַּסּוּמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּוֹדִים, מֻתָּר בַּנּוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים, אָסוּר בַּיִּלּוֹדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיִּלּוֹדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהוֹלִיד: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בַּכּוּתִים: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ, מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל, לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי, לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, אִם שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי, יְהַנֶּה לַנָּכְרִים. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים, מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים, אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם, שֶׁאֵ��ן הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט) כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב, וְאוֹמֵר (שמואל א יז) וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, וְאוֹמֵר (שמואל ב א) פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מְאוּסָה עָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רַבִּי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם, עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֱּאֶמַר (בראשית יז), הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. דָּבָר אַחֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא, לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג), כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: \n"
+        ],
+        [
+            "אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אָסוּר: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ, וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר, תִּפֹּל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ: \n",
+            "וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעַשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִין, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא, וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה. אָמַר לָהֶן, שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, וּטְמֵאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמָיִם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה, הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לְגוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לִכְלָבִים: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ, עוֹמֵד, אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ, אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְאַמְבַּטִיָא גְדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בְמִטָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְהַנֵּהוּ. וּמֵסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה, וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי, אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בְאֻמָּן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עוֹשֶׂה הוּא בְרִחוּק מִמֶּנּוּ: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית, לֹא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל לִפְנֵי שְׁבִיעִית, יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית, יוֹרֵד וְאוֹכֵל: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, לֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִמְכֹּר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ, הַשְׁאִילֵנִי פָרָתֶךָ. אָמַר לוֹ, אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם, אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ, הוּא אָסוּר וְכָל אָדָם מֻתָּרִין. אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ, הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה, וְהוּא נוֹתֵן לוֹ וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר, שָׂדֵהוּ לִקְצֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה: \n",
+            "הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר וְאוֹמֵר, הֲרֵי הֵן מֻפְקָרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ, וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר: \n"
+        ],
+        [
+            "הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, אֲסוּרִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים. הָיָה אֶחָד מֵהֶם מֻדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ. וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ: \n",
+            "הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מֻדָּר מֵאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה, לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מֻשְׂכָּרִים בָּעִיר, אִם יֶשׁ לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, אָסוּר. אֵין לוֹ בָהֶן תְּפִיסַת יָד, מֻתָּר. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מֻתָּר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, אָסוּר: \n",
+            "הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, הַמֻּדָּר אָסוּר. הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם, הַנּוֹדֵר אָסוּר. הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר: \n",
+            "וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, כְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְּפָרִים. וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לְהֶדְיוֹט. מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לְהֶדְיוֹט, שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת. לֹא דִבְּרוּ בַנָּשִׂיא אֶלָּא בַהֹוֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתֹּב, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ, חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה, וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה. אָמַר לוֹ, אִם שֶׁלִּי הֵם, הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ, לֹא נָתַתִּי אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם. אָמַר לוֹ, לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ. וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמְרוּ, כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, אֵינָהּ מַתָּנָה: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל, מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא, וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה: \n",
+            "מִן הַכָּבוּשׁ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשָּׁלוּק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים: \n",
+            "דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִין בֵּין טְפֵלִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, וּמֻתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה, אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה, אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בַּרֹטֶב וּבַקִּפָּה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רַבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי: \n",
+            "מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס. מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב. מִן הַגְּרִיסִים, אָסוּר מִן הַמִּקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בְּמִקְפָּה. מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בַּעֲדָשִׁים. חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פָּת. גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר לָכוֹס חַיִּים: \n"
+        ],
+        [
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בִּדְלוּעִין. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ קַח לִי יָרָק וְהוּא אוֹמֵר לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְ��וּעִין. אָמַר לָהֶם, כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית, אֶלָּא שֶׁהַדְּלוּעִין בִּכְלָל יָרָק, וְקִטְנִית אֵינָן בִּכְלָל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן, אָסוּר בַּכֹּל, וּמֻתָּר בְּפֵרוֹת הָאִילָן וּבְיָרָק: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת, מֻתָּר בְּשַׂק, בִּירִיעָה, וּבַחֲמִילָה. אָמַר קוֹנָם צֶמֶר עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִזֵּי צֶמֶר. פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בַּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר. טָעַן וְהִזִּיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, אָמַר קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלֶה עָלָי, מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, מֻתָּר בָּעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבָּיִת. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲלִיָּה, מֻתָּר בַּבָּיִת: \n",
+            "הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בְּדַרְגָּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּרְגָּשׁ בִּכְלָל מִטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגָּשׁ, מֻתָּר בְּמִטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר, מֻתָּר לִכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִכָּנֵס לְעִבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים: \n",
+            "קוֹנָם פֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלָי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי, אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי טוֹעֵם, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ גִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִין: \n",
+            "הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלָי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי, אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֵינִי אוֹכֵל, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ גִדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים: \n",
+            "שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח, שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, מֻתָּר לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל, וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אָסוּר לֶאֱכֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפָּסַח: \n",
+            "שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג, הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח, בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח, וְהָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח, אֲסוּרָה בַהֲנָאָתוֹ עַד ��ֶחָג, וּמֻתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפָּסַח: \n"
+        ],
+        [
+            "קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. שַׁבָּת זוֹ, אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. חֹדֶשׁ זֶה, אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא. שָׁנָה זוֹ, אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבֹא. שָׁבוּעַ זֶה, אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אֶחָת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אֶחָת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם: \n",
+            "עַד הַפֶּסַח, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא: \n",
+            "עַד הַקָּצִיר, עַד הַבָּצִיר, עַד הַמָּסִיק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ. אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ: \n",
+            "עַד הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ, עַד שֶׁיַתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכַּלּוֹת. עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. עַד הַקָּצִיר, עַד שֶׁיַּתְחִיל הָעָם לִקְצֹר, קְצִיר חִטִּין אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעֹרִים. הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ, אִם הָיָה בָהָר, בָּהָר, וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה: \n",
+            "עַד הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ גְשָׁמִים, עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כֻּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ. עַד רֹאשׁ אֲדָר, עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר, עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יָיִן: \n",
+            "אָמַר קוֹנָם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַצּוֹם, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי צוֹם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר. רַבִּי יוֹסֵי בְנוֹ אוֹמֵר, קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל שׁוּם: \n",
+            "הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קוֹנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְךָ אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ, כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדִי, זֶהוּ כְבוֹדִי. ��ְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ, הֲרֵי אֲנִי כְאִלּוּ הִתְקַבָּלְתִּי. הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת בַּת אֲחוֹתוֹ וְאָמַר קוֹנָם שֶׁהִיא נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אִישׁוּת. הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אָמַר קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס, טִפַּת צוֹנֵן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ, מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה: \n"
+        ],
+        [
+            "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רַבִּי צָדוֹק, עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, יִפְתְּחוּ לוֹ בִכְבוֹד הַמָּקוֹם, אִם כֵּן אֵין נְדָרִים. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ: \n",
+            "וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר אוֹ שֶׁהוּא מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְקָרוֹב, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, וְנַעֲשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בֵית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: \n",
+            "רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית, שֶׁאָבִיהָ רָע. אָמְרוּ לוֹ, מֵת אוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מֵת הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ, הֲרֵי הֵן כְּנוֹלָד וְאֵינָן כְּנוֹלָד, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ: \n",
+            "וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל לֹא תִקֹּם וְעַל לֹא תִטֹּר (ויקרא יט), וְעַל לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (שם), וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (שם), וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (שם כה), שֶׁמָּא יֵעָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ. אָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+            "פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה וְהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִ��בָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. אָמַר לוֹ, רַבִּי, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא, וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת, לֹא דַיָּהּ שֶׁתִּטֹּל הִיא מָאתַיִם, וַאֲנִי מָאתָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשְׁךָ, אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ. אָמַר לוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא: \n",
+            "פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, אוֹתָן הַיָּמִים מֻתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהֻתַּר מִקְצָתוֹ, הֻתַּר כֻּלּוֹ: \n",
+            "כֵּיצַד. אָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכֻלְּכֶם, הֻתַּר אֶחָד מֵהֶן, הֻתְּרוּ כֻלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה, הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻלָּן. הֻתַּר הָאַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן מֻתָּר, וְכֻלָּן אֲסוּרִין. הֻתַּר הָאֶמְצָעִי, הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מֻתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן, צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד: \n",
+            "קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעָיִם, אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעָיִם, הֻתַּר בַּמְיֻשָּׁן. וְלֹא בַמְיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַיָּיִן. קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב. אָמְרוּ לוֹ, הֲלֹא הַכֻּפְרִי יָפֶה לַלֵּב, הֻתַּר בַּכֻּפְרִי. וְלֹא בַכֻּפְרִי בִלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים: \n",
+            "פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אוֹמְרִים לוֹ, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו, וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן, מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ, וְאָמַר, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. שְׁחוֹרָה, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. קְצָרָה, וַהֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה, מֻתָּר בָּהּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה, וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּנִי, לָזוֹ נָדָרְתָּ. אָמַר לוֹ, לָאו. וְהִתִּירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל (שמואל ב א) בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה: \n"
+        ],
+        [
+            "נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אָבִיהָ ��ּבַעְלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב, אֵינוֹ מוּפָר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם אֶחָד מֵהֶן: \n",
+            "מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבָּעַל. מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יָפֶה כֹחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבָּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב, שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בְּבֶגֶר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבָגֶר: \n",
+            "נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, נִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אֶחָת, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ: \n",
+            "דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ, כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלשִׁים יוֹם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ: \n",
+            "שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יָפֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנָיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנָיִם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם אִשָּׁה, שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין. מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ, אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ: \n",
+            "הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ, כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדְּרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּמִין, לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מוּפָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִם הֵפֵר נְּדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלָל אִסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלָל אִסּוּר. אָמְרוּ לוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ (במדבר ל), אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל הָקֵם, בָּא לִכְלָל הָפֵר. לֹא בָא לִכְלָל הָקֵם, לֹא בָא לִכְלָל הָפֵר: \n",
+            "הֲפָרַת נְדָרִים, כָּל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ. שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n"
+        ],
+        [
+            "וְאֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אִם אֶרְחָץ וְאִם לֹא אֶרְחָץ, אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נָפֶשׁ: \n",
+            "וְאֵלּוּ הֵם נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. אָמְרָה, קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלָי, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. פֵּרוֹת מְדִינָה עָלָי, יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלָי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה יָפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנָה לַבְּרִיּוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה. קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהֱנִים לִי, יִטְּלוּ עַל כָּרְחוֹ. כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ נֶהֱנִים לִי, יִטְּלוּ אֲחֵרִים: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּי אַבָּא, וְעַל פִּי אָבִיךָ, וְעַל פִּי אָחִי, וְעַל פִּי אָחִיךָ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה עַל פִּיךָ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָפֵר, שֶׁמָּא תַעְדִּיף עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, יָפֵר, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהִי אֲסוּרָה עָלָיו: \n",
+            "נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִתּוֹ, נָדְרָה בִתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, נָדְרָה בְנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְקָרְבָּן, נָדְרָה בְקָרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר: \n",
+            "אָמְרָה, קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קִיֵּם לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם. הֵפֵר לַתְּאֵנִים, אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָמְרָה, קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים: \n",
+            "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין, יָפֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָפֵר: \n",
+            "הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲתָנוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת, אוֹמֵר לָהּ, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעְלֵךְ רְשׁוּת בָּהֶן, אֶלָּא מַה שֶּׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ: \n",
+            "וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה יָקוּם עָלֶיהָ (במדבר ל). כֵּיצַד. אָמְרָה, הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. נָדְרָה וְהִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל, מֵפֵר לָהּ. כֵּיצַד. אָמְרָה, הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְתוֹךְ שְׁלשִׁים, הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בוֹ בַיּוֹם, נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַיּוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיָּצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר: \n",
+            "תֵּשַׁע נְעָרוֹת, נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין. בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה בוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה וּמֵת אָבִיהָ, נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה, בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם, נַעֲרָה בוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ הַקְּטַנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ, עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה: \n",
+            "קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ, שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא, וְעַל פִּי אָבִיךָ, הֲרֵי זֶה יָפֵר: \n",
+            "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, שָׁלשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. חָזְרוּ לוֹמַר, שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעְלָהּ. אֶלָּא הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, תָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינֶךָ, יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים, יָפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים: \n"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Torat Emet 357",
+            "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Yevamot/English/Eighteen Treatises from the Mishna, by D. A. Sola and M. J. Raphall, [1843], at sacred-texts.com.json

@@ -0,0 +1,164 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Yevamot",
+    "versionSource": "http://www.sacred-texts.com/jud/etm/index.htm",
+    "versionTitle": "Eighteen Treatises from the Mishna, by D. A. Sola and M. J. Raphall, [1843], at sacred-texts.com",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "shortVersionTitle": "D. A. Sola and M. J. Raphall, 1843",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה יבמות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Fifteen classes of women exempt their rivals and their rivals' rivals <i>ad infinitum</i> from <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] and <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].  And these are they: His [the <i>Yavam</i> - the surviving brother's] daughter, and his daughter's daughter, and his son's daughter, and his wife's daughter, and her [his wife's] son's daughter, and her [his wife's] daughter's daughter, and his mother-in-law, and his mother-in-law's mother, and his father-in-law's mother, and his maternal sister, and his mother's sister, and his wife's sister, and his maternal brother's wife, and the wife of his brother who was not alive [when the younger brother lived], and his daughter-in-law.  These exempt their rivals and their rivals' rivals from <i>Chalitzah</i> and from <i>Yibum</i> <i>ad infinitum</i>. [If] any of these [women] died, or refused [as adults to remain in marriages they were forced into as minors], or were divorced, or were found to be barren, their rivals are permitted [to the <i>Yavam</i>].  But regarding his mother-in-law, and his mother-in-law's mother, and his father-in-law's mother you cannot say that they were found to be barren or that they refused. ",
+            "How do they [these women] exempt their rivals? [If] one's daughter or any one of these forbidden unions was married to his brother who had another wife, and he died - then just like his daughter is exempt [from <i>Yibum</i> because one cannot marry one's daughter], so too is her rival exempt. [If] his daughter's rival went and married his second brother who had another wife and then he [the second brother] died - then just like his daughter's rival is exempt [from <i>Yibum</i>] so too is her rival's rival exempt, even if there are a hundred [brothers]. How is it to be understood that when these have died their rivals are permitted? [If] one's daughter, or any one of these forbidden unions was married to his brother who had another wife, and his daughter died, or was divorced, and subsequently his brother died, her rival is permitted.  And [if] a woman could have refused but did not refuse, her rival performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>.",
+            "[There are] six forbidden unions [whose cases are] more stringent than these, because they are married to others their rivals are permitted.  His mother, and his father's wife, and his father's sister, and his paternal sister, and his father's brother's wife, and his paternal brother's wife.",
+            "Beit Shammai permit the rivals to the brothers [for marriage], but Beit Hillel forbid [them]. [If these women] had performed <i>Chalitzah</i> Beit Shammai disqualify them from [subsequently marrying] priests, but Beit Hillel allow them [to do so]. [If these women] had undergone <i>Yibum</i>, Beit Shammai permit them [to subsequently marry priests], but Beit Hillel disqualify them [from such a union]. Even though these [one school] prohibit and these [the other school] permit, these disqualify and these allow, Beit Shammai did not refrain from marrying women from Beit Hillel, nor did Beit Hillel [refrain from marrying women] from Beit Shammai. [With regard to] purity and impurity where these ruled [a matter] pure and these ruled [it] impure, they did not refrain from using [utensils] the other deemed pure.  "
+        ],
+        [
+            "How [does] the wife of his brother who was not alive [release her rival]?  [If there were] two brothers and one dies [childless] and [a third] brother was born to them, following which the second brother performs <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow] for his brother's wife and dies, then the first woman [the initial widow] goes out [without <i>Yibum</i> or <i>Chalitzah</i> - the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] because she was the wife of his brother who was not alive [when the younger brother lived]; and the second [wife of the second brother is also exempt] because of her rival [the initial widow]. [If] he [the second brother] performed <i>Ma’amar</i> [semi-betrothal of a <i>Yevama</i> through money or a document] and died, the second [wife of the second brother] performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>.",
+            "[If there were] two brothers and one of them dies, and the second performs <i>Yibum</i> for his brother's wife, whereupon another [third] brother was born, and [the second brother] dies - the first [widow] goes out [without further ceremony] because she was the wife of his brother who was not alive, and the second [widow of the second brother goes out] since she is her [the initial widow's] rival. [If] he [the second brother] performed <i>Ma’amar</i> [for the initial widow] and died the second [wife of the second brother] performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>.  Rabbi Shimon says: He [the third brother] performs <i>Yibum</i> for whomever of them he wants or undergoes <i>Chalitzah</i> from whomever of them he wants.",
+            "They stated a rule with regard to a <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her]: [If] a woman is prohibited due to <i>Ervah</i> [a forbidden union with a relative] neither does she perform <i>Chalitzah</i> nor is <i>Yibum</i> performed for her. [If] a woman is prohibited due to [another, non-<i>Ervah</i>] prohibition commandment, or due to a prohibition of sanctity, she performs <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for her. [If] her sister is her sister-in-law, she performs <i>Chalitzah</i> or <i>Yibum</i> is performed for her. ",
+            "A prohibition commandment [refers to] the secondary degrees [of  forbidden unions] prohibited by rabbinic decree.  A prohibition due to sanctity [refers to] a widow [marrying] a high priest, a divorced woman or a <i>Chalutzah</i> [a woman who performs  <i>Chalitzah</i>, marrying] a common priest, a <i>Mamzeret</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman] or a <i>Netinah</i> [a member of a caste of Temple servants historically descended from the Gibeonites, marrying] a Jew, and the daughter of a Jew [marrying] a <i>Mamzer</i> or a <i>Netin</i>. ",
+            "[If] one has any kind of a brother [even a <i>Mamzer</i>] he [such a brother] binds his [dead] brother's wife to <i>Yibum</i>.  And he is his brother with regard to all matters, except when one has [a brother] from a bondwoman, or from a gentile woman. [If] one has any kind of a son [even a <i>Mamzer</i>] he exempts his father's wife from <i>Yibum</i>; and he is liable for striking him [his father] or cursing him [his father].  And he is his son with regard to all matters, except when one has [a son] from a bondwoman, or from a gentile woman.",
+            "[If] one betrothed one of two sisters, but does not know which of them he betrothed, he gives a bill of divorce to this one and a bill of divorce to that one. If he died and he had one brother, he [that brother] undergoes <i>Chalitzah</i> from both [women]. If he had two brothers, one undergoes <i>Chalitzah</i> [from one woman] and one performs <i>Yibum</i> [with the other woman]. [If] they went ahead and married [the sisters] they [the women] are not removed from them.",
+            "[If] two men betrothed two sisters and this one [one of them] does not know which he betrothed, and this one [the other]  does not know which one he betrothed, this one gives two bills of divorce [one to each woman] and this one gives two bills of divorce. If they [the men] died and this one had a brother and this one had a brother, this one undergoes <i>Chalitzah</i> from both women, and this one undergoes <i>Chalitzah</i> from both women. If one of [the men] had one [brother], and the other had two [brothers] the lone bother undergoes <i>Chalitzah</i> from both women; and [with regard] to the two - one undergoes <i>Chalitzah</i> [from one woman] and one performs <i>Yibum</i> [with the other woman]. [If] they went ahead and married the sisters they [the women] are not removed from them. [If] this one had two [brothers] and this one had two [brothers], the brother of this one undergoes <i>Chalitzah</i> from one woman and the brother of this one [the other man] undergoes <i>Chalitzah</i> from one woman.  The brother of this one performs <i>Yibum</i> with the <i>Chalutzah</i> of this one, and the brother of this one [the other man] performs <i>Yibum</i> with the <i>Chalutzah</i> of this one. [If] the two [brothers of one man] went ahead and underwent <i>Chalitzah</i> the two [brothers of the other man] should not perform <i>Yibum</i>, rather one of them undergoes <i>Chalitzah</i> and one of them performs <i>Yibum</i>.  If they [the brothers of the second man] went ahead and married them [following the <i>Chalitzah</i> of the two] they are not removed from them.",
+            "It is the obligation for the eldest brother to perform <i>Yibum</i>; however, if the younger [brother] went ahead [and did it] he has merited [the <i>Mitzvah</i>]. [If] one was accused of [having relations] with a bondwoman and she was [subsequently] freed, or with a gentile woman and she [subsequently] converted, he may not marry her.  But if he did she is not removed from him.  [If] one was accused of [having relations] with a married woman, and [consequently] she is removed from him [her husband], even if he [the suspected adulterer] marries [her], he must divorce [her].",
+            "[If] a person brings a bill of divorce from overseas and states, \"It was written before me and it was signed before me\", he [the messenger] may not marry his wife [the woman named in the divorce].  [If a person testified that a man is] \"dead\", or \"I killed him\", or \"we killed him\", he may not marry his wife [the woman he is addressing]. Rabbi Yehudah says: [If he says] \"I killed him\" he may not marry his wife; [but if he says] \"we killed him\" he may marry his wife.",
+            "[If] a sage prohibits a wife to her husband due to a vow [by upholding a vow the woman took] he may not marry her.  [But] he may marry her [if] the woman refused [as an adult to remain in a marriage she was forced into as a minor] before him, or performed  <i>Chalitzah</i> before him, since he [functions] as a court. And in all [the above mentioned cases] if they had wives [at the time of the cases] and they [their wives subsequently] died, they are allowed to marry them. And in all [the above mentioned cases if the women] married others [following their cases] and then got divorced or became widowed, they [the messenger, the witness or the sage] are allowed to marry them.  And in all [the above mentioned cases] the women are allowed [to marry] their [the messenger's witness's or sage's] sons or brothers."
+        ],
+        [
+            "[If there were] four brothers two of whom married two sisters, and they who had married the sisters died, they [the sisters] perform <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] but do not undergo <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow]. And if they [the surviving brothers] went ahead and married them, they are removed from them.  Rabbi Eliezer says: Beit Shammai say they may maintain them, but Beit Hillel say they remove them.",
+            "[If] one of them [the sisters] was prohibited to one of the brothers due to <i>Ervah</i> [a forbidden union with a relative], he is forbidden to [marry] her, yet is permitted to [marry] her sister, and the second [surviving brother] is prohibited to [marry] both of them. If one of them [the sisters, is prohibited due to] a prohibition commandment, or [due to] a prohibition of sanctity, she performs <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for her. ",
+            "[If] one of them [the sisters] is prohibited to one [of the brothers] due to <i>Ervah</i> and the second [sister] is prohibited to one [the other brother] due to <i>Ervah</i>, then she who is prohibited to one brother is permitted to the other, and she who is prohibited to the other brother is permitted to this one.  And this is what they said [meant by]: [If] her sister is her sister-in-law, she performs <i>Chalitzah</i> or <i>Yibum</i> is performed for her. ",
+            "[If there were] three brothers two of whom married two sisters, or [married] a woman and her daughter, or a woman and her daughter's daughter, or a woman and her son's daughter then these women perform <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for them.  Rabbi Shimon exempts them [even from <i>Chalitzah</i>]. [If] one of them [the women] was prohibited to him [the surviving third brother] due to <i>Ervah</i> he is forbidden to her, but is permitted to her sister. If one of them [them was prohibited due to] a prohibition commandment, or [due to] a prohibition of sanctity, she performs <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for her. ",
+            "[If there were] three brothers two of whom married two sisters, while the other [third brother remained] unmarried, and one of the sisters' husbands died, and the unmarried brother performed <i>Ma’amar</i> [semi-betrothal of a <i>Yevama</i> through money or a document], and subsequently his second brother died, Beit Shammai say: His wife [the initial widow stays] with him, and the other [sister] goes out [with no further ceremony] because she is his wife's sister. But Beit Hillel say: He removes his wife with a bill of divorce and with <i>Chalitzah</i>, and his [second] brother's wife with <i>Chalitzah</i>. This is what they said [meant by]: Woe to him because of his wife, and woe to him because of his brother's wife. ",
+            "[If there were] three brothers two of whom married two sisters, while the other [third brother] married an unrelated woman, and one of the sisters' husbands died, and the one who had married the unrelated woman marries his wife and then dies, the first [widow] goes out [with no further ceremony] because she is his [the surviving brother's] wife's sister, and the second [unrelated] woman [goes out] because she is her rival.  [If] he [the brother married to the unrelated woman] performed <i>Ma’amar</i> and dies the unrelated woman performs <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for her.  [If there were] three brothers two of whom married two sisters, while the other [third brother] married an unrelated woman, and the one married to the unrelated woman died, and one of the ones who had married the sisters marries his wife, and dies, the first one [the first wife who was a sister] goes out [with no further ceremony] because she is his [the surviving brother's] wife's sister, and the other one [the unrelated woman goes out] because she is her rival.  If he [the brother with the wife who's a sister] performed <i>Ma’amar</i> [for the unrelated woman] and dies the unrelated woman performs <i>Chalitzah</i> [for the surviving brother] but <i>Yibum</i> is not performed for her.",
+            "[If there were] three brothers two of whom married two sisters, while the other [third brother] married an unrelated woman, and one of the sisters' husbands died, and the one who had married the unrelated woman marries his wife, and then the wife of the second [brother] dies, and then he who had married the unrelated woman dies, she [the surviving sister] is forbidden to him [to her sister's widower] forever because she was forbidden to him at one point. [If there were] three brothers two of whom married two sisters, while the other [third brother] married an unrelated woman, and one of the ones who had married the sisters divorced his wife, and the brother married to the unrelated woman died, and the one who had divorced [his wife] married [the widowed unrelated woman] and died, this is what they said [meant by]: [If] any of these [women] died or were divorced their rivals are permitted [to the <i>Yavam</i>, the other brother married to a sister].",
+            "In all [cases where women exempted due to <i>Ervah</i> exempt their rivals as well] if there was an uncertain betrothal or divorce, the rivals perform <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for them. What is [a case of] uncertain betrothal? [If for example] he threw the betrothal [object, such as money] and it is uncertain whether it fell nearer to him or to her - that is uncertain betrothal. A doubtful divorce is [if] he wrote [the bill of divorce] in his own handwriting but it has no witnesses' [signatures] on it; or if it has witnesses' [signatures] on it but it has no date on it; or if it has a date on it but it only has one witness's [signature] on it - those are [cases of] uncertain divorce.",
+            "[If there were] three brothers married to three unrelated women, and one of them [the brothers] died, and the second brother performed <i>Ma’amar</i> [for the widow] and dies, they [his two widows] perform <i>Chalitzah</i> but <i>Yibum</i> is not performed for them, as it is said (Devarim 25:5), \"And one them dies... her husband's brother shall go in to her,\" [that refers to] one who is bound to one <i>Yavam</i>, but not to one who is bound to two <i>Yevamim</i>. Rabbi Shimon says: He may perform <i>Yibum</i> for whichever [woman] he wants and undergo <i>Chalitzah</i> from the other one. [If there were] two brothers married to two sisters and one of them dies, and afterwards the wife of the second brother dies, she [the widow] is forbidden to him forever because she was forbidden to him at one point. ",
+            "[If] two men betrothed two women and when they entered the  marriage canopy they [accidentally] switched this one's [bride] for this one's [bride] they are liable for [subsequent relations with] a married woman.  [If] they were brothers [they are liable for relations] with a brother's wife.  And if they were sisters [they are liable for relations] with \"a woman and her sister\".  If they were <i>Niddot</i> [women who have menstruated and are thereby impure, they are liable for relations] with a <i>Niddah</i>.  And we separate them for three months [from their husbands since] they are perhaps pregnant.  And if they are minors who are unable to bear [children] we return them [to their husbands] immediately.  And if they are [daughters of] priests they are disqualified from [eating] <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation and can only be consumed by Kohanim or their households].     "
+        ],
+        [
+            "[If] an individual underwent <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] from his <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her], and she was [subsequently] found to be pregnant and bore [a child]: If the child will live [for example, he was born after a full period of gestation] he [the <i>Yavam</i> - one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage] is permitted to [marry] her relatives, and she is permitted to his relatives, nor is she disqualified [from marrying] a priest.  [If] the child will not [necessarily] live [for example, he is premature]  he [the <i>Yavam</i>] is forbidden to her relatives, and she is forbidden to his relatives, and she is disqualified [from marrying] a priest.",
+            "[If] an individual married his <i>Yevama</i> and she was [subsequently] found to be pregnant and bore [a child]: If the child will live, he must divorce [her] and they are liable for a sacrifice [for having relations]; but if the child will not live, he may maintain her [as a wife]. [If it is] uncertain whether the child was born [after] nine months from the first [husband], or [after] seven months from the second [lit. last husband], he divorces her, but the child is legitimate, and they [both] are liable for an <i>Asham Talui</i> [a guilt-offering brought upon possible commission of a sin].",
+            "[If] a <i>Shomeret Yavam</i> [the widow of a childless man whose brother-in-law has not yet married her nor released her from the obligation of Levirate marriage] inherits property Beit Shammai and Beit Hillel agree that she may sell it or give it away and that [such a transaction] stands.  [If a <i>Shomeret Yavam</i>] dies, what should they do with her <i>Ketubah</i>[a monetary settlement payable to a woman upon divorce or the death of her husband] and with the property that comes in with her [upon marriage] and goes out with her [upon divorce]? Beit Shammai say: The inheritors of the husband and the inheritors of the father divide it; but Beit Hillel say: The [usufruct] property goes to them [both groups], the <i>Ketubah</i> goes  to the inheritors of the husband, and the property that comes in and goes out with her goes to the father's inheritors.",
+            "[Once the <i>Yavam</i>] has married her [the  <i>Yevama</i>] she is considered his wife in every respect, except that her <i>Ketubah</i> is taken from her first husband's estate.",
+            "It is the obligation for the eldest brother to perform <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].  [If] he is unwilling they go to each of the brothers; if they are unwilling they return to the eldest brother and say to him, \"The obligation is incumbent upon you - either undergo <i>Chalitzah</i> or perform <i>Yibum</i>.\"",
+            "If he delays his decision [arguing that the woman should wait] until the younger brother grows up, or until an older brother arrives from overseas, or until a brother who is a deaf-mute or a <i>shoteh</i> [recovers], they do not heed him, but they say to him, \"The obligation is incumbent upon you - either undergo <i>Chalitzah</i> or perform <i>Yibum</i>.\"",
+            "[If] one has undergone <i>Chalitzah</i> from his <i>Yevama</i> he [remains] on equal footing with his brothers with respect to the inheritance [of his deceased brother]; but if there is a father [he is still alive] the estate is the father's. If one marries his <i>Yevama</i> he acquires his brother's estate. Rabbi Yehudah says: In either case - if there is a father the estate is the father's. [If] one has undergone <i>Chalitzah</i> from his <i>Yevama</i>, he is forbidden to her relatives and she is forbidden to his relatives. He is forbidden to her mother, and to her mother's mother, and to her father's mother, and to her daughter, and to her daughter's daughter, and to her son's daughter, and to her sister as long as she [the <i>Yevama</i>] is alive. The brothers [of the <i>Yavam</i>] are permitted [to her relatives].  And she is forbidden to his father, and to his father's father, and to his son, and to his son's son, and to his brother, and to his brother's son.  A man is permitted to the relative of his <i>Chalutzah</i>'s [a woman who performs  <i>Chalitzah</i>] rival, but is forbidden to the rival of his <i>Chalutzah</i>'s relative.  ",
+            "[If] one has undergone <i>Chalitzah</i> from his <i>Yevama</i> and his brother marries her sister and he [the brother] dies, she performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>. And similarly [if] one divorces his wife, and his brother marries her sister and he [the brother] dies, she is exempt from <i>Chalitzah</i> and from <i>Yibum</i>.",
+            "[If] the brother [of the deceased] betroths the sister of the <i>Shomeret Yavam</i>, they said in the name of Rabbi Yehudah ben Beteira: They say to him, \"Wait until your older brother proceeds to act.\"  [If] his brother underwent <i>Chalitzah</i> from her or married her, he may marry his wife [the sister].  [If] the <i>Yevama</i> dies he may marry his wife [the sister].  [If] the <i>Yavam</i> dies, he must divorce his wife [the sister] with a bill of divorce and undergo <i>Chalitzah</i> from his brother's wife. ",
+            "A <i>Yevama</i> should not perform <i>Chalitzah</i> or accept <i>Yibum</i> until three months have passed [following her husband's death].  And all other women should not become betrothed, and should not be married until three months have passed.  [This applies to all women] regardless of whether they were virgins or not virgins, or whether they were divorced or were widowed, or whether they were married or betrothed. Rabbi Yehudah says: Women who had been married may become betrothed [without waiting], and women who were betrothed may get married, save for a betrothed woman in [the region of] Judah since there he is intimate with her. Rabbi Yose says: All women may become betrothed [without waiting] save for a widow because of the mourning.",
+            "[If] four brothers marry four women and [all] die, the eldest [among other surviving brothers] he has the right to perform <i>Yibum</i> for all them [the widows] if he so wishes. If one was married to two wives and died, relations [for <i>Yibum</i>] or <i>Chalitzah</i> with one of them exempts her rival. [If] one is eligible and one is ineligible, [then] if [he  chooses] to undergo <i>Chalitzah</i> he undergoes <i>Chalitzah</i> from the ineligible woman; and if [he chooses] to perform <i>Yibum</i> he performs <i>Yibum</i> with the eligible woman.  ",
+            "[If] one re-marries his divorced wife, or [if] one marries his one <i>Chalutzah</i> [after performing <i>Chalitzah</i>], or [if] one marries the relative of his <i>Chalutzah</i>, he must divorce the woman, and any child [resulting from the union] is a <i>Mamzer</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman], these are the words of Rabbi Akiva; but the Sages say the child is not a <i>Mamzer</i>.  And they agree that [if] one marries the relative of his divorced wife, the child is a <i>Mamzer</i>. ",
+            "Who is a <i>Mamzer</i>? [Relations with] any close relative subject to \"He shall not enter\" (Devarim 23:3) [produces a <i>Mamzer</i>], these are the words of Rabbi Akiva.  Shimon HaTimni says: [Relations with] anyone with whom one is liable to <i>Karet</i> [excision] at the hands of Heaven [produces a <i>Mamzer</i>], and the law follows his approach.  Rabbi Yehoshua says: [Relations with] anyone with whom one is liable to capital punishment [produces a <i>Mamzer</i>]. Rabbi Shimon ben Azzai said: I found a genealogical scroll in Jerusalem and [the following] was written in it: So-and-so is a <i>Mamzer</i> [as the product of a forbidden union with] a married woman, which supports the position of Rabbi Yehoshua.  If one's wife died, he is permitted to her sister; if one divorced [his wife] and she died, he is permitted to her sister.  If she [his former wife] married another man and then died, he is permitted to her sister.  [If] his <i>Yevama</i> died, he is permitted to her sister. [If] he underwent <i>Chalitzah</i> from her and she died, he is permitted to her sister. "
+        ],
+        [
+            "Rabban Gamliel says: There is no bill of divorce after a bill of divorce, and there is no <i>Ma’amar</i> [semi-betrothal of a <i>Yevama</i> widow through money or a document] after <i>Ma’amar</i>, and there is no relations after relations, and no <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] after <i>Chalitzah</i>.  And the Sages say: There is a bill of divorce after a bill of divorce, and there is <i>Ma’amar</i> after <i>Ma’amar</i>, but there is nothing after relations and nothing at all after <i>Chalitzah</i>.  ",
+            "How so?  [If] one performed <i>Ma’amar</i> for his <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her], and [subsequently] gave her a bill of divorce, she needs to perform <i>Chalitzah</i> for him.  If he performed <i>Ma’amar</i> and underwent <i>Chalitzah</i>, she needs [to receive] a bill of divorce from him.  If he performed <i>Ma’amar</i> and had relations, he is following the  necessary <i>Mitzvah</i>. ",
+            "[If] one gave her [his <i>Yevama</i>] a bill of divorce, and performed <i>Ma’amar</i> she requires a [second] bill of divorce and <i>Chalitzah</i>. [If] one gave her a bill of divorce and had relations [with her] she requires a [second] bill of divorce and <i>Chalitzah</i>. [If] one gave her a bill of divorce and underwent <i>Chalitzah</i> from her there is nothing at all after <i>Chalitzah</i>.  [If] he underwent <i>Chalitzah</i> from her and performed <i>Ma’amar</i>, or [if] he gave her a bill of divorce and had relations with her, or [if] he had relations with her and performed <i>Ma’amar</i>, or [if] he gave her a bill of divorce and underwent <i>Chalitzah</i> from her - there is nothing at all after <i>Chalitzah</i>. This is so with both one <i>Yevama</i> and one <i>Yavam</i>, or two <i>Yevamot</i> and one <i>Yavam</i>.",
+            "How so? [If] one performed <i>Ma’amar</i> with one [<i>Yevama</i>] and performed <i>Ma’amar</i> for [the other] one, they need two bills of divorce [each needs one] and <i>Chalitzah</i>. If he performed <i>Ma’amar</i> with one and gave [the other one] a bill of divorce, they need a bill of divorce and <i>Chalitzah</i>. [If] he performed <i>Ma’amar</i> with one and had relations with [the other] one they need two bills of divorce and <i>Chalitzah</i>. [If] he performed <i>Ma’amar</i> with one and underwent <i>Chalitzah</i> with [the other] one, the first one requires a bill of divorce.  [If] he gave a bill of divorce to one and a bill of divorce to [the other] one they [both] require him to undergo <i>Chalitzah</i>.  [If] he gave a bill of divorce to one and had relations with [the other] one she [the latter] requires a bill of divorce and she [either] requires him to undergo <i>Chalitzah</i>.  If he gave a bill of divorce to one and performed <i>Ma’amar</i> for [the other] one she [the latter] requires a bill of divorce and she [either] requires him to undergo <i>Chalitzah</i>. If he gave a bill of divorce to one and underwent <i>Chalitzah</i> from [the other] one there is nothing at all after <i>Chalitzah</i>. ",
+            "[If] he underwent <i>Chalitzah</i> [from one] and underwent <i>Chalitzah</i> [from the other]; or [if] he underwent <i>Chalitzah</i> [from one] and performed <i>Ma’amar</i> for the other one, or gave a bill of divorce [to the other one], or had relations [with the other one]; or [if] he had relations [with one] and had relations [with the other one]; or [if] he had relations [with one] and performed <i>Ma’amar</i> [for the other one], or he gave a bill of divorce [to the other one], or underwent <i>Chalitzah</i> [from the other one], there is nothing at all after <i>Chalitzah</i>. This is so with both one <i>Yavam</i> and two <i>Yevamot</i>, or two <i>Yevamim</i> and one <i>Yevama</i>.",
+            "[If] one underwent <i>Chalitzah</i> and [subsequently] performed <i>Ma’amar</i>; or [if] gave her a bill of divorce and had relations with her; or [if] he had relations with her and [subsequently] performed <i>Ma’amar</i>; or if he gave her a bill of divorce and underwent <i>Chalitzah</i> there is nothing at all after <i>Chalitzah</i>, whether it's at the beginning, or in the middle or at the end.  And [with regard to] relations - when it's at the beginning there is nothing at all after it.  If it is in the middle or at the end there can be something after it.  Rabbi Nechemiah says: [With regard to] both relations and <i>Chalitzah</i> there is nothing at all after it, whether it is at the beginning or in the middle or at the end. "
+        ],
+        [],
+        [
+            "[If] a widow [was married] to a High Priest, or a divorced woman or a <i>Chalutzah</i> [a woman who performs <i>Chalitzah</i>, was married] to a common priest, and [through the marriage] brought him [her husband] usufruct of slaves‎ or slaves of guaranteed property - usufruct slaves may not eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households], but guaranteed property slaves may eat [<i>Terumah</i>].  And these are usufruct slaves: If they die - they die to her [she suffers the financial loss], and if they appreciate in value - they appreciate for her. Even though he is liable for their sustenance, they may not eat <i>Terumah</i>. And these are guaranteed property slaves: If they die - they die to him [he suffers the financial loss], and if they appreciate in value - they appreciate for him. Since he is responsible for them, they may eat <i>Terumah</i>. ",
+            "[If] the daughter of an Israelite [was married] to a priest and brought slaves in to him, they may eat <i>Terumah</i> whether they are usufruct slaves or guaranteed property slaves. But if the daughter of a priest [was married] to an Israelite, and brought slaves in to him, they may not <i>Terumah</i> whether they are usufruct slaves or guaranteed property slaves.",
+            "[If] the daughter of an Israelite [was married] to a priest who died leaving her pregnant, her slaves may not eat <i>Terumah</i> because of the portion of the unborn child, since the unborn child disqualifies but does not confer the right to eat [<i>Terumah</i>], these are the words of Rabbi Yose.  They [the Sages] said to him: Even as you affirm this in respect to the daughter of an Israelite [married] to a priest, so too [if] the daughter of a priest [was married] to a priest who died leaving her pregnant, her slaves may not eat <i>Terumah</i> because of the portion of the unborn child.  ",
+            "An unborn child, and a <i>Yavam</i> [the one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage], and betrothal, and a deaf mute, and a boy nine years and one day old disqualify [the daughter of a priest from eating <i>Terumah</i>] but do not confer the right to eat. [If] it is uncertain whether he is nine years and one day or not, or it is uncertain whether he has grown two hairs [of puberty] or he has not grown [he disqualifies and does not confer the right to eat]. If a house collapses on an individual and his brother's daughter and it is unknown who died first, her rival performs <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] but she does not undergo <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].",
+            "The rapist, and the seducer, and the <i>shoteh</i> do not disqualify and do not confer the right to eat. And if they are not eligible to enter [marry into the nation of] Israel they do disqualify.  How so? [If] an Israelite had relations with the daughter of a priest, she may eat <i>Terumah</i>. [If] she became pregnant, she may not eat <i>Terumah</i>. If the unborn child was cut up inside her womb she may eat [<i>Terumah</i>]. [If] a priest had relations with the daughter of an Israelite she may not eat <i>Terumah</i>. [If] she became pregnant, she may not eat [<i>Terumah</i>].  [If] she gave birth she may eat [<i>Terumah</i>]. What emerges is that the power of the son is greater than that of the father. The slave disqualifies due to having relations, but does not disqualify due to children. How so?  [If] the daughter of an Israelite [was married] to a priest, or [if] the daughter of a priest [was married] to an Israelite, and she bore him son, and that son went and had relations with a maidservant who bore him a son, then he is a slave. [If] his father's mother was the daughter of an Israelite [married] to a priest, she may not eat <i>Terumah</i>; but [if] she were the daughter of a priest [married] to an Israelite she may eat <i>Terumah</i>. A <i>Mamzer</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman] disqualifies and confers the right to eat. How so? [If] the daughter of an Israelite [was married] to a priest, or a priest's daughter [was married] to an Israelite, and she bore him a daughter, and the daughter went and married a slave or a gentile, and bore him a son, the son is a <i>Mamzer</i>. [If] his mother's mother was the daughter of an Israelite [married] to a priest, she may eat <i>Terumah</i>. [If] she was a priest's daughter [married] to an Israelite she may not eat <i>Terumah</i>. ",
+            "A High Priest may occasionally disqualify.  How so? [If] a priest's daughter [was married] to an Israelite, and she bore him a daughter, and that daughter went and married a priest, and bore him a son - he [that son] is eligible to be a High Priest, to stand and minister on the altar; he confers the right to eat [<i>Terumah</i>] on his mother but disqualifies his mother's mother, who may well say: \"May there not be like my grandson the High Priest who disqualifies me from eating <i>Terumah</i>.\""
+        ],
+        [],
+        [
+            "There are certain classes of women who, although lawfully married, are, nevertheless, prohibited to marry [in the event of the death of their husbands without issue] their brothers-in-law by <i>yibum</i>. Others may marry their brothers-in-law, although their marriage with their deceased husbands was illegitimate. Some, again, are permitted to both husband and brother-in-law; while others are prohibited to both. Lawfully married, and yet prohibited to their brother-in-law, are,—a widow married to an ordinary priest, whose brother is a high-priest; [also] when a desecrated priest, who has a brother properly qualified, marries a qualified priest's daughter; when an Israelite, who has a bastard brother, was married to an Israelite woman; when a bastard marries a bastardess, and he has a legitimate Israelite brother:—all these marriages are indeed legal, but the females may, nevertheless, in case of their husband's death, not marry their brothers-in-law by <i>yibum</i>.",
+            "The following women may be married to their brothers-in-law by <i>yibum</i>, although they had been illegitimately married to their husbands:—when a high-priest, whose brother is an ordinary priest, has betrothed a widow; when a priest, whose brother is a desecrated priest, had married a profane woman; when a legitimately born Israelite has a bastard brother, and marries a bastardess; or a bastard, whose brother is a legitimately born Israelite, married an Israelite woman:—all these may be married to their brothers-in-law by <i>yibum</i>, although they were [in the first instance] illegally married to their deceased husbands. Prohibited to both husband and brother-in-law are:—when a high-priest married a widow, and his brother also became high-priest, or even if only an ordinary priest; when a qualified priest, whose brother is also qualified, had married a profane woman; when a legitimately born Israelite, who has a legitimate brother, marries a bastardess:—all these [women] are prohibited to both husband and brother-in-law, but every other woman [legally married] may be married by <i>yibum</i>.",
+            "In respect to the secondary degrees prohibited by the scribes, the following is to he observed:—when a woman is related in the secondary degree to her husband, but not to her brother-in-law, she is indeed unlawfully married, but may [if a widow without issue] be married by <i>yibum</i> to her late husband's brother; if related in the secondary degree to her brother-in-law, but not to her husband, she cannot be married to her brother-in-law by <i>yibum</i>, although the marriage with her late husband was strictly legal; but if related in the secondary degree to both, she is prohibited to both: such a woman has no right to the portion secured to her by her marriage-contract, nor repayment for the usufructum goods she brought to her husband, nor has she a right to her maintenance, and to repayment for the wear and tear [deterioration] of the property of which her husband had the usufruct; her offspring however, are legitimate, but the husband must be compelled to divorce her. A widow married to a high-priest; or a divorced woman, or one who had performed the ceremony of Chalitzah, married to an ordinary priest; a bastardess, and a female Netin, married to an Israelite; and a legitimately-born Israelite woman married to a Netin, or to a bastard—have a right to their Ketubah [though illegally married.]",
+            "An Israelite woman who was betrothed to a priest, or is pregnant by one, or is waiting to be married by <i>yibum</i> to a priest; a priest's daughter also, who is similarly situated in respect to an Israelite, may not eat of the heave; an Israelite woman betrothed to, or pregnant by, a Levite, or waiting to be married to one by <i>yibum</i>; also a Levite's daughter similarly situated in respect to an Israelite, may not eat tithe. A Levite's daughter betrothed to, or pregnant by, a priest, or one who waits to be married to a priest by <i>yibum</i>; also a priest's daughter similarly situated in respect to a Levite, may neither eat of the heave-offering, nor of tithe.",
+            "An Israelite woman married to a priest, may eat of the heave, and also after his death if left with a son by him; if she then married a Levite she may eat tithe, and also, after his death, if left with a son by him. If she married subsequently an Israelite, she may no longer eat either heave or tithe, not even after the decease of her Israelite husband, in case she was left with a son by him; if after his death his son also died, she may eat tithe; when her son from the Levite dies, she may again eat heave, and when her son from the priest also dies, she may not eat either heave or tithes.",
+            "A priest's daughter married to an Israelite, may not eat heave, even after his death, if left with a son by him; if she married afterwards a Levite, she may eat tithe, also after his death, if left with a son by him: if she was then again married to a priest, she may eat heave; after the death of her son from the priest, she may no longer eat heave; after the death of her son from the Levite she may not eat tithe, and if her son: by the Israelite also dies, she returns to her father's house. And the text (Lev. xxii. 13) applies to her case, where it is said, \"She shall again return to her father's house as in her youth, and shall eat of her father's meat,\" "
+        ],
+        [
+            "A woman whose husband  went overseas, and they [a witness] came to her and said, \"Your husband died\", [whereupon] she re-married, following which her [first] husband arrived - she leaves this one and this one and requires a bill of divorce from this one and from this one. [Such a woman] has [receives] no <i>Ketubah</i> [a monetary settlement payable to a woman upon divorce or the death of her husband], nor [repayment for the] usufruct [she brought into the marriage], nor maintenance, nor [repayment for the] deterioration [of her usufruct] from either this [husband] or this [husband].  If she took from this one or from this one return she returns [the money]. And a child [born] from this one or from this one is a <i>Mamzer</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman].  And neither this [husband if he's a priest] or this [husband if he's a priest] may become impure on her account [that is, they may not bury her if she dies].  And neither this one nor this one have rights to her findings or to her handiwork [earnings], and neither [have the power] to annul her vows. [If the woman was] the daughter of an Israelite she is disqualified [from getting married] to a priest; [if the woman was] the daughter of a Levite [she may not eat] <i>Ma'aser</i> [<i>Ma'aser Rishon</i> is the first tithe of produce which must be given to the Levite]; [if the woman was] the daughter of a priest [she may not eat] <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households].  And neither the heirs of this one nor the heirs of this one inherit her <i>Ketubah</i>.  And if they [the two husbands] die the brother of this one and the brother of this one undergo <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] but neither perform <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow]. Rabbi Yose says: Her <i>Ketubah</i> [is paid] from the estate of her first husband.  Rabbi Elazar says: The first one has rights to her findings and to her handiwork [earnings], and [has the power] to annul her vows.  Rabbi Shimon says: [If] the brother of the first [husband] has relations with her or undergoes <i>Chalitzah</i> from her that exempts her rival, and a child [born] from him [the first husband] is not a <i>Mamzer</i>.  And if she married without permission [of the court] she is permitted to return to him [the first husband].",
+            "[If] a woman married based on the court's authorization [where a single witness testified], she leaves [both men] and is exempt from a sacrifice [for unlawful relations].  [If] she did not marry based on the court's authorization she leaves and is liable for a sacrifice. This is the strength of the court in that it exempts her from a sacrifice. [If] the court ruled that she may marry and she went and acted unlawfully, she is liable for a sacrifice since the court only allowed her to get married [lawfully]. ",
+            "[If] a woman had a husband and a son who went overseas, and they [a witness] came to her and said, \"Your husband died and then your son died\", [whereupon] she re-married, following which they said, \"The events were reversed\" - she leaves [her second husband] and the first and the last child are <i>Mamzerim</i>.  [If] they said to her, \"Your son died and then your husband died,\" [whereupon] she underwent <i>Yibum</i>, following which they said, \"The events were reversed\" - she leaves [her second husband] and the first and the last child are <i>Mamzerim</i>. [If] they said to her, \"Your husband died\", [whereupon] she re-married, following which they said to her, \"He was alive [when you remarried] and [then] died, she leaves and the first child is a <i>Mamzer</i> but the last child is not a <i>Mamzer</i>. If they said to her, \"Your husband died\" and she became betrothed, and then her [first] husband arrived she is permitted to return to him. Even if the latter [husband] gave her a bill of divorce, he has not disqualified her from [subsequently marrying] a priest.  This was how Rabbi Elazar ben Matya interpreted [the verse] (Vayikra 21:7), \"[A priest shall not marry] a woman divorced from her husband,\" - [but he may marry a woman divorced] from a man who was not her husband.",
+            "[If] a man had a wife who went overseas, and they [a witness] came to him and said, \"Your wife died\" [whereupon] he married her sister, and then his wife arrived, she may return to him.  He is permitted [to marry] the relatives of the second one [wife], and the second one is permitted [to marry] his relatives. And if the first one died, he is permitted [to marry] the second one.  [If] they [a witness] said to him \"Your wife died\" [whereupon] he married her sister, and then they said \"She was alive [when you remarried] and [then] died,\" the first child is a <i>Mamzer</i> but the last child is not a <i>Mamzer</i>.  Rabbi Yose says: Whoever disqualifies [a woman] for other people disqualifies for himself [as well], and whoever does not disqualify for other people does not disqualify for himself [either].  ",
+            "[If] they [a witness] said to him, \"Your wife died\" [whereupon] he married her paternal sister. She [the second wife] died [whereupon] he married her [the second wife's] maternal sister.  She [the third wife] died [whereupon] he married her [the third wife's] paternal sister.  She [the fourth wife] died [whereupon] he married her [the fourth wife's] maternal sister.  [If] they were all found alive he is permitted [to marry] the first, third and fifth women and they exempt their rivals [from <i>Yibum</i> should the man die], and he is forbidden [to marry] the second and fourth women, and relations [of the <i>Yavam </i>with] either one does not exempt her rival. And if he had relations with the second one after the death of the first one, he is permitted [to marry] the second and fourth women, and they exempt their rivals; but he is forbidden [to marry] the third and the fifth women and relations [of the <i>Yavam</i> with] either one does not exempt her rival.",
+            "A boy from the age of nine years and one day disqualifies [his <i>Yevama</i> for <i>Yibum</i>] with his brothers, and his brothers disqualify her for him.  But while he disqualifies her from the outset only, the brothers disqualify her from the outset and at the end.  How so? [If] a boy the age of nine years and one day had relations with his <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her] he disqualifies [her] for his brothers.  [If] [one of] the brothers had relations with her, or performed <i>Ma’amar</i> [semi-betrothal of a <i>Yevama</i> widow through money or a document] for her, or gave her a bill of divorce or underwent <i>Chalitzah</i> from her, they have disqualified [her] for him. ",
+            "[If] a boy the age of nine years and one day had relations with his <i>Yevama</i> after which his brother who was the age of nine years and one day had relations with her, [the latter] disqualifies [her] for him [the former].  Rabbi Shimon says: He does not disqualify [her]. ",
+            "[If] a boy the age of nine years and one day had relations with his <i>Yevama</i> after which he had relations with her rival, he has disqualified [both women] from himself.  Rabbi Shimon says: He does not disqualify [them]. [If] a boy the age of nine years and one day had relations with his <i>Yevama</i> after which he died, she performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>.  [If such a lad] married a woman and he died she is exempt [from <i>Chalitzah</i> and <i>Yibum</i>]. ",
+            "[If] a boy the age of nine years and one day had relations with his <i>Yevama</i> and when he attained majority married a different woman and [then] dies, if he had not had relations with his <i>Yevama</i> after attaining majority the first one [the original <i>Yevama</i>] performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>, while the second woman performs <i>Chalitzah</i> or undergoes <i>Yibum</i>. Rabbi Shimon says: He [a surviving <i>Yavam</i>] performs <i>Yibum</i> for whichever woman he wants, and undergoes <i>Chalitzah</i> from the other one.  This is so whether he is nine years and one day or twenty years but has not grown two hairs [of puberty].  "
+        ],
+        [
+            "A man may lawfully marry the near relatives of a woman whom he has violated or seduced, but he who has either violated or seduced the near relatives of his wife, has become guilty of incest. A man may marry a woman who had been violated or seduced by his father, or one who had been thus treated by his son. Rabbi Yehudah prohibits a son to marry a woman who had been violated or seduced by his father.",
+            "When the sons of a female proselyte have adopted the Jewish faith at the same time with their mother [and one of them dies without issue], his brother is not bound to <i>yibum</i>, nor to receive Chalitzah [from the widow of his deceased brother]. Even when the first was conceived before she participated in the holiness [of the Jewish community], but was born under the Holy covenant, and that the other brother was both conceived and born under the Holy covenant. The same regulation applies to a bondwoman whose children were manumitted along with her.",
+            "When the sons of five women have become intermixed with each other [and each woman has another son, of whose identity she is certain], when these mixed sons have grown up, married, and died [without issue], then four of the surviving brothers shall cause the widow of one to perform Chalitzah to them, and the fifth brother may marry the widow; then shall he and three other brothers receive Chalitzah from another widow, whom another brother may marry by <i>yibum</i>[and in the same manner with the remainder], so that each of these widows must perform the ceremony of Chalitzah four times, and can then be married by Yeboom.",
+            "When the son of a woman has become interchanged with that of her daughter-in-law [and each of them has another son, or sons, besides], which sons grew up, married, and died [without issue], then the other sons of the widowed daughter-in-law shall receive Chalitzah [from one widow] but may not marry her by Yeboom, because it is doubtful whether she was his brother's wife or that of his father's brother; but the sons of the grandmother may either marry her by <i>yibum</i>, or receive Chalitzah, because the doubt in this case is only whether she was wife of his brother, or of his brother's son; but if the sons whose descent is undoubted die, then those of doubtful descent who were interchanged, must have the ceremony of Chalitzah performed to them by the widow of the grandmother's son, but may not marry her by Yeboom, because it is doubtful whether she is the brother's wife or that of his father's brother, the widowed daughter-in-law need only perform the ceremony of Chalitzah to one of those who were interchanged, and may then marry the other by <i>yibum</i>.",
+            "When the son of a woman married to a priest, was interchanged with that of her bondwoman, both [sons] may eat of the heave, but when both happen to present themselves at the same time at the threshing-floor, they shall receive but one share of the heave; they may not defile themselves with a dead body, and may not marry women who are either qualified or disqualified to be married to a priest. But when they have attained their majority, and have mutually manumitted each other, they may marry the women only who are qualified to be married to the priesthood, and may not defile themselves with a dead body; but if they did so, the forty stripes are not to be inflicted on them. They may not eat heave, but if they did eat it, they need not pay back the principal [of the value they had eaten], and an additional fifth, nor has either of them a share [in the division of heave among the priests] at the threshing-floor, but they are allowed to sell their own heave, and keep the money themselves.  They have no share of the consecrated things of the Temple; consecrated things are not given to them, nor are these consecrated things exacted from them. They are, moreover, not bound to give the shoulder, the two cheeks, and maw of their own offering to the priests. Their first-born cattle must be left to pasture, till they contract a legal blemish, and with respect to their sacrifices, the most stringent regulations in force in respect to that of priest and Israelites, are to be applied to them.",
+            "If a woman who did not wait three months [to re-marry] since the death of her husband [or since her divorce], should marry within that time, and has a son born unto her of whom it is doubtful whether he was a nine months’ child by the first husband, or a seven months’ child by the second; if she had other sons by the first and second husbands, then these sons must, in case of the decease [without issue] of their brother, to whose birth doubt attached, receive Chalitzah from his widow, but may not marry her by <i>yibum</i>; and he also may only receive Chalitzah from any of his brother's widows, but may not marry them by Yeboom; but if he had half-brothers, either of her first or second husband, who are not sons of his mother, he may in that case either receive Chalitzah of his brother's widow, or may marry her by <i>yibum</i>. In respect to his brothers, one of them must [in case of his death without issue] receive Chalitzah from his widow, and then may another brother marry her by <i>yibum</i>.",
+            "If one [of the two husbands of the said woman] is an Israelite, and the other a priest, the son may only marry a woman qualified to be married to the priesthood. He may not defile himself with a dead body; but if he did so, the punishment of forty stripes is not to be inflicted on him; neither may he eat of the heave; but if he did so, he is not bound to pay the value of the principal and an additional fifth part. He also shall not receive a share of the priestly oblation at the threshing-floor; he may sell his own heave, and keep the money for himself. He has no share in the consecrated things of the Temple, nor shall consecrated things be given to him; yet, those belonging to himself cannot be claimed, or exacted from him [by the priests]. He is also free from the payment of the two cheeks, the shoulder, and maw of his own sacrifice [to the priests]; and his firstborn cattle must be left to pasture till it contracts a legal blemish, and the most stringent regulations [regarding sacrifices] of priests and Israelites, are to be applied in respect to his sacrifices. If both [the husbands of his mother] were priests, he is bound [in case of death] to mourn for them, and they for him; he may not defile himself with their dead bodies, nor may they defile themselves with his; he is no heir to them, but they inherit his property. The punishment attached to the crime of striking, or cursing a father, cannot be inflicted on him. He may serve in the priests' division of service at the Temple, of one and of the other, but he does not participate in the share of either, but if both belonged to one division [‏משמרה‎], he is entitled to one share."
+        ],
+        [],
+        [
+            "Beit Shammai say: Only betrothed girls may refuse [exercise the right of refusal when married off by their mothers and brothers‎]; but Beit Hillel say: [Both] betrothed and married girls [may refuse]. Beit Shammai say: [Refusal only applies] with a husband and not with a <i>Yavam</i> [one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage]; but Beit Hillel say: [Refusal applies both] with a husband and with a <i>Yavam</i>. Beit Shammai say: [Refusal takes effect when done] in his presence; but Beit Hillel say: [Refusal takes effect when done either] in his presence or in his absence. Beit  Shammai say: [Refusal must be stated] in a court; but Beit Hillel say: [Refusal can be stated either] in a court or outside a court. Beit Hillel said to Beit Shammai: A girl may refuse [exercise refusal] as a minor even four or five times. Beit Shammai said to them: The daughters of Israel are not to be treated as chattel, rather she may refuse and then wait to attain majority, or refuse and be married.",
+            "Who is the minor who is required to refuse?  Any girl whose mother and brother married her off with her knowledge.  [If] they married her off without her knowledge she does not require refusal. Rabbi Chanina ben Antignos says: Any child who is incapable of looking after her betrothal [money] does not require refusal.  Rabbi Eliezer says: The act of a minor is meaningless and [such a girl is considered] as one who has been seduced.  [If] the daughter of an Israelite [is married] to a priest, she may not eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households]; [if] the daughter of a priest [is married to] an Israelite she may eat <i>Terumah</i>.",
+            "Rabbi Eliezer ben Yaakov says: [If] an impediment is due to the man it is as if she is his wife; [if] an impediment is not due to the man it is as if she is not his wife.   ",
+            "[If] a girl refuses a man he is permitted [to marry] her relatives and she [is permitted] to marry his relatives, and she is not disqualified from [marrying] into the priesthood.  [If] he gave her a bill of divorce he is forbidden [from marrying] her relatives and she is forbidden [from marrying] his relatives and she is disqualified [from marrying] into the priesthood.  [If] he gave her a bill of divorce and [subsequently] took her back, and she refused him and married somebody else, and [then] was widowed or divorced [from the second man] she is permitted to return to him. [If] she refused him and he took her back and then he gave her a bill of divorce and she married somebody else, and [then] was widowed or divorced [from the second man], she is forbidden to return to him.  This is the principle: [If there is] a bill of divorce after refusal - she is forbidden to return to him; [if there is] refusal after a bill of divorce - she is permitted to return to him. ",
+            "[If] a woman refused a man and married somebody else who divorced her, then [got married] to another man and refused him, then [got married] to another man who divorced her, then [got married] to another man and refused him, [the law is] she is forbidden to return to any man from whom she left through a bill of divorce, but is permitted to return [to any man whom she she left] through refusal. ",
+            "[If] a man divorced his wife and took her back [and then died], she is permitted to the <i>Yavam</i>, but Rabbi Eliezer forbids [him from marrying her].  And similarly, [if] one divorced an orphan and took her back she is permitted to the <i>Yavam</i>, but Rabbi Eliezer forbids [him from marrying her].  [If] a minor was married off by her father and she [was subsequently] divorced, she is considered an orphan during the father's lifetime [that is, the father has lost his authority over her].  [If] he took her back all [opinions] agree that she is forbidden to the <i>Yavam</i>. ",
+            "[If] two brothers are married to two sisters who are minors and orphans, and the husband of one dies, [the widow] is released since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister.  [The law] is similar [in the case of] two deaf-mute women.  [If two brothers are married to two sisters one of whom is] an adult and [one of whom] is a minor, [if] the husband of the minor dies, the minor is released since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister; [if] the husband of the adult dies, Rabbi Eliezer says: We instruct the minor to refuse him [allowing her sister to undergo <i>Yibum</i>].  Rabban Gamliel says: If she refuses, she refuses [her refusal is valid and], and if not, she waits until she attains majority and then the other is released since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister.  Rabbi Yehoshua says: Woe to him because of his wife and woe to him because of his brother's wife - he removes his wife with a bill of divorce and his brother's wife with <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage].  ",
+            "[If] a man was married to two orphans who were minors and he died - [if] one of them has relations [with the <i>Yavam</i>] or performs <i>Chalitzah</i> she exempts her rival. [The law] is similar [in the case of] two deaf-mute women. [If a man is married to] a minor and a deaf mute [and dies] - [if] one of them has relations [with the <i>Yavam</i>] or performs <i>Chalitzah</i> she does not exempt her rival.  [If a man is married to] a hearing woman and a deaf-mute woman [and dies] - [if] the hearing one has relations [with the <i>Yavam</i>] she exempts her rival, but [if] the deaf-mute has relations [with the <i>Yavam</i>] she does not exempt her rival. [If a man is married to] an adult and a minor [and dies] - [if] the adult has relations [with the <i>Yavam</i>] she exempts the minor, but [if] the minor has relations [with the <i>Yavam</i>] she does not exempt the adult. ",
+            "[If] a man was married to two orphans who were minors and he died - [if] the <i>Yavam</i> had relations with the first one and then had relations with the second one, or [if] his [other] brother had relations with the second one, he has not disqualified the first one.  [The law] is similar [in the case of] two deaf-mute women. [If a man is married to] a minor and a deaf mute [and dies] - [if] the <i>Yavam</i> had relations with the minor and then had relations with the deaf-mute, or [if] his [other] brother had relations with the deaf-mute, he has not disqualified the minor.  [If] the <i>Yavam</i> had relations with the deaf-mute and then had relations with the minor, or [if] his [other] brother had relations with the minor, he has disqualified the deaf-mute. ",
+            "[If a man is married to] a hearing woman and a deaf-mute woman [and dies] - [if] the <i>Yavam</i> had relations with the hearing woman and then had relations with the deaf-mute, or [if] his [other] brother had relations with the deaf-mute, he has not disqualified the hearing woman. [If] the <i>Yavam</i> had relations with the deaf-mute and then had relations with the hearing woman, or [if] his [other] brother had relations with the hearing woman, he has disqualified the deaf-mute.   ",
+            "[If a man is married to] an adult and a minor [and dies] - [if] the <i>Yavam</i> had relations with the adult and then had relations with the minor, or [if] his [other] brother had relations with the minor, he has not disqualified the adult. [If] the <i>Yavam</i> had relations with the minor and then had relations with the adult, or [if] his [other] brother had relations with the adult, he has disqualified the minor.  Rabbi Elazar says: We instruct the minor to refuse him.   ",
+            "[If] a minor <i>Yavam</i> had relations with a minor <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her] they attain majority together.  [If] he had relations with an adult <i>Yevama</i> she waits until he attains majority. [If] a <i>Yevama</i> said within thirty days [following <i>Yibum</i>], \"I have not had relations\" they compel him to undergo <i>Chalitzah</i>.  [If she said so] after thirty days they ask him to undergo <i>Chalitzah</i>.  Whenever he admits [that he has not had relations with her], even after twelve months, they compel him to undergo <i>Chalitzah</i>.",
+            "[If] a woman vowed during her husband's lifetime against [receiving any] benefit from her <i>Yavam</i> [and the husband dies] they compel him to undergo <i>Chalitzah</i>.  [If she made such a vow] after her husband's death - they ask him to undergo <i>Chalitzah</i>.  And if she intended this [to avoid <i>Chalitzah</i> and vowed] even during her husband's lifetime, they ask him to undergo <i>Chalitzah</i>."
+        ],
+        [
+            "[If] a deaf-mute marries a hearing woman, or if a hearing man marries a deaf-mute - if he desires he can remove [divorce] her, if he desires he can maintain her. Just as he marries her using signals, so too he can remove her using signals.  [If] a hearing man marries a hearing woman and she becomes deaf - if he desires he can remove her, if he desires he can maintain her. [If] she loses her mind - he may not remove her.  If he becomes deaf or loses his mind - he may never remove her. Rabbi Yochanan ben Nuri said: Why can a woman who becomes deaf be removed, but a man who becomes deaf cannot remove [his wife]?  They said to him: A man who divorces is not similar to a woman who is divorced, for the woman goes out with her consent or without her consent, but a man can only remove [his wife] with his consent.   ",
+            "Rabbi Yochanan ben Gudgedah testified that [if] the father of a deaf mute woman married her off, she goes out with a bill of divorce.  They said to him: So too is she [the hearing woman who went deaf] like her.  ",
+            "[If] two deaf-mute brothers are married to two deaf-mute sisters, or to two hearing sisters, or to two sisters one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing; or [if] two deaf-mute sisters are married to two hearing brothers, or to two deaf-mute brothers, or to two brothers one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing - these women are exempt from <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] and from <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].  And if they are unrelated they [the <i>Yevamim</i>] marry them - and if they want to remove them [afterwards], they remove them.",
+            "[If] two brothers one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing are married to two hearing sisters, [and] the deaf-mute husband of [one of] the hearing women dies, what should the hearing husband of the [other] hearing woman do? She goes out since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister.  [If] the hearing husband of [one of] the hearing women dies, what should the deaf-mute husband of the [other] hearing woman do? He removes his wife with a bill of divorce and his brother's wife is forbidden [to him] forever. ",
+            "[If] two hearing brothers were married to two sisters one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing, [and] the hearing husband of the deaf-mute [woman] dies what should the hearing husband of the hearing woman do? She goes out since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister.  [If] the hearing husband of the hearing [woman] dies what should the hearing husband of the deaf-mute woman do? He removes his wife with a bill of divorce and his brother's wife with <i>Chalitzah</i>. ",
+            "[If] two brothers one of whom is a deaf-mute and one of whom is hearing were married to two sisters one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing, [and] the deaf-mute husband of the deaf-mute woman dies what should the hearing husband of the hearing woman do? She goes out since she is [the <i>Yavam</i>'s] wife's sister.  [If] the hearing husband of the hearing [woman] dies what should the deaf-mute husband of the deaf-mute woman do? He removes his wife with a bill of divorce and his brother's wife is forbidden [to him] forever.  ",
+            "[If] two brothers one of whom is a deaf-mute and one of whom is hearing were married to two unrelated hearing women, [and] the deaf-mute husband of the hearing woman dies what should the hearing husband of the hearing woman do? He either undergoes <i>Chalitzah</i> or performs <i>Yibum</i>. [If] the hearing husband of the hearing [woman] dies what should the deaf-mute husband of the hearing woman do? He marries her and may never remove her. ",
+            "[If] two hearing brothers were married to two unrelated women one of whom is a deaf-mute and the other of whom is hearing, [and] the hearing husband of the deaf-mute woman dies what should the hearing husband of the hearing woman do? He marries her and if wants to remove her, he removes her. [If] the hearing husband of the hearing [woman] dies what should the hearing husband of the deaf-mute woman do? He either undergoes <i>Chalitzah</i> or performs <i>Yibum</i>. ",
+            "[If] two brothers one of whom is a deaf-mute and one of whom is hearing were married to two unrelated women one of whom is a deaf-mute and one of whom is hearing, [and] the deaf-mute husband of the hearing woman dies what should the hearing husband of the hearing woman do? He marries her and if wants to remove her, he removes her. [If] the hearing husband of the hearing [woman] dies what should the deaf-mute husband of the deaf-mute woman do? He marries her and may never remove her."
+        ],
+        [
+            "[If] a woman and her husband went overseas and there was peace between them and peace in the world, and she came and said, \"My husband died\", she may marry.  [If she said], \"My husband died\" she may undergo <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow]. [If] there was peace between them and war in the world, [or] strife between them and peace in the world, and she came and said, \"My husband died\", she is not trusted.  Rabbi Yehudah says: She is only trusted if she comes crying and in torn clothes.  They [the Sages] said to him: She may marry in either case.  ",
+            "Beit Hillel say: We have heard that this [that she may re-marry upon reporting her husband's death] only applies if she comes from the harvest, and within the same country, and like a case that happened.  Beit Shammai said to them: [She may re-marry] whether she comes from the harvest or from the olive [harvest] or from the grape [harvest], or whether she comes from a different country - the Sages only spoke of the harvest since that was what happened.  And Beit Hillel retracted to teach according to Beit Shammai. ",
+            "Beit Shammai say: [The woman who reports her husband's death] may marry and collect her <i>Ketubah</i> [a monetary settlement payable to a woman upon divorce or the death of her husband].  Beit Hillel say: She may marry but does not collect her <i>Ketubah</i>.  Beit Shammai said to them: You allow the stringent <i>Ervah</i> [forbidden union], will you not allow the lenient monetary issue? Beit Hillel said to them: We find that brothers do not inherit based on her word. Beit Shammai said to them: Alas, we learn from the text of the <i>Ketubah</i> that he writes for her, \"That if you marry somebody else you may collect what is written for you\".  And Beit Hillel retracted to teach according to Beit Shammai. ",
+            "All people are trusted to testify to her except for her mother-in-law, and her mother-in-law's daughter, and her rival, and her <i>Yevama</i> [her brother-in-law's wife], and her husband's daughter.  Why is [reporting] a bill of divorce different than [reporting] a death?  Because the writing [in the bill of divorce] proves [the divorce].  [If a single] witness states, \"He died\", and she married, and a different [witness] came and said, \"He did not die\", she does not go out.   [If a single] witness states, \"He died\", and two [other witnesses] state, \"He did not die\", even if she has married - she goes out.  [If] two witnesses state, \"He died\", and a [single] witness states \"He did not die\", even though she has not married, she may marry.",
+            "[If] one [of a man's two wives] states, \"He died,\" and one states, \"He did not die\", the one who states \"He died\" may marry and collect her <i>Ketubah</i>, and the one who states \"He did not die\" may not marry or collect her <i>Ketubah</i>. [If] one [of a man's two wives] states, \"He died,\" and one states, \"He was killed\", Rabbi Meir says: Since they contradict each other they may not marry. Rabbi Yehudah and Rabbi Shimon say: Since they both agree he is no longer alive, they may marry.  [If one] witness states, \"He died\" and [one] witness states, \"He did not die\"; or [if one] woman states \"He died\" and [one] woman states, \"He did not die\", she may not marry.",
+            "[If] a woman and her husband went overseas and she came and said, \"My husband died\", she may marry and collect her <i>Ketubah</i>, but her rival [from the original husband] is forbidden [to marry].  If she [the rival] was the daughter of an Israelite [married] to a priest she may eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households], these are the words of Rabbi Tarfon.  Rabbi Akiva says: This is not the way to prevent her from sin, rather she is forbidden to marry and forbidden to eat <i>Terumah</i>. ",
+            "[If] a woman said, \"My husband died and then my father-in-law died\", she may marry and collect her <i>Ketubah</i>, but her mother-in-law is forbidden [to marry]. If she [the mother-in-law] was the daughter of an Israelite [married] to a priest she may eat <i>Terumah</i>, these are the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: This is not the way to prevent her from sin, rather she is forbidden to marry and forbidden to eat <i>Terumah</i>. [If] an individual betrothed one of five women but does not know which [of them] he betrothed, [and] each one says, \"He betrothed me\" - he gives a bill of divorce to each one, and places [the value of] a <i>Ketubah</i> among them and bolts, these are the words of Rabbi Tarfon.  Rabbi Akiva says: This is not the way to prevent him from sin, rather he must give a bill of divorce and a <i>Ketubah</i> to each one.  [If] an individual stole from one of five people but does not know from which [of them] he stole, [and] each one says, \"He robbed me\" - he places the stolen object among them and bolts, these are the words of Rabbi Tarfon.  Rabbi Akiva says: This is not the way to prevent him from sin, rather he must pay [the value of] the stolen object to each one.  ",
+            "[If] a woman and her husband went overseas and her son was with them, and she came and said, \"My husband died and then my son died\", she is trusted.  [If she said], \"My son died and then my husband died\", she is not trusted. But we are worried about her claim and she performs <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] but does not undergo <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].",
+            "[If] a woman [states], \"I was given a son [that is, she bore a son] overseas\", and then states \"My son died and then later my husband died\", she is trusted; [but if she states], \"My husband died and then later my son died\", she is not trusted. But we are worried about her claim and she performs <i>Chalitzah</i> but does not undergo <i>Yibum</i>.   ",
+            "[If] a woman [states], \"I was given a <i>Yavam</i> [one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage] overseas\" [that is, her mother-in-law had a son there], and then states, \"My husband died and then later my <i>Yavam</i> died\", [or] \"My <i>Yavam</i> died and then later my husband died,\" she is trusted.  [If] she and her husband and her <i>Yavam</i> went overseas, [and] she states, \"My husband died and then later my <i>Yavam</i> died\", [or] \"My <i>Yavam</i> died and then later my husband died,\" she is not  trusted, since a woman is not trusted to state \"My <i>Yavam</i> died\" [which would allow her] to marry, and [she is] not [trusted to state] \"My sister died\" [which would allow her] to enter [her sister's husband's] house.  And a man is not trusted to state, \"My brother died\" [which would allow] him to perform <i>Yibum</i> for his wife, and [he is] not [trusted to state] \"My wife died\" [which would allow] him to marry her sister.  "
+        ],
+        [
+            "[If] a woman's husband and her rival went overseas and they [witnesses] came and told her, \"Your husband died\", she may not marry, and may not undergo <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow] until she knows whether her rival is pregnant.  If she has a mother-in-law she need not worry [that the mother-in-law has had a son].  [If] she [the mother-in-law] left pregnant, she need worry [that she has a <i>Yavam</i>]. Rabbi Yehoshua says: She need not worry. ",
+            "[If] two <i>Yevamot</i> [a <i>Yevama</i> is a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her, who are married to brothers come from overseas and] this one says, \"My husband died\" and this one says, \"My husband died\", this one is forbidden [to re-marry] because of the other one's husband, and this one is forbidden [to re-marry] because of the other one's husband. [If] this one has witnesses [that her husband died] and the other one has no witnesses [that her husband died], the one who has witnesses is forbidden [to re-marry], and the one who has no witnesses is permitted [to re-marry].  [If] this one has children and the other one has no children, the one who has children is permitted [to re-marry], and the one who has no children is forbidden [to re-marry]. [If] they undergo <i>Yibum</i> and the <i>Yevamim</i> [a <i>Yavam</i> is one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage] die they are forbidden to marry. Rabbi Elazar says: Since they were permitted to the <i>Yevamim</i> they are [later] permitted to any man. ",
+            "One may only testify [that somebody has died on the basis] of the face including the nose, even if there are [identifying] signs on his body and his clothes.  One may only testify [that somebody has died] once his soul has departed, even if they see him dismembered, or crucified, or an animal eating him. One may only testify within three days [of death when he is still recognizable].  Rabbi Yehudah ben Bava says: Not all people, nor all places, nor all times are equal [that is, people decompose differently under different circumstances].",
+            "[If] a man fell into the water his wife is forbidden [to re-marry] whether or not the [body of] water has a [visible] end.  Rabbi Meir said: It once happened that a person fell into a large pit and he emerged after three days.  Rabbi Yose said: It once happened that a blind man went down to immerse in a cave and his escort went down after him, and they remained long enough for their souls to depart, and their wives were permitted to marry.  And another incident happened in Asya with an individual who was lowered to the sea and only his leg came up.  The Sages said: [If they retrieved a leg which was severed] from the knee and above [his wife] may marry, [if the leg was] from the knee and below she may not marry.",
+            "Even if one hears women saying, \"So-and-so died\", that is sufficient [as testimony]. Rabbi Yehudah says: Even if one hears children saying, \"We are going to eulogize and bury So-and-so\", that is sufficient [for him to then testify]. [This is so] whether he intends [to testify] or does not intend [to testify].  Rabbi Yehudah ben Bava says: [If] a Jew [repeats what he overheard] he must intend [to testify to permit his wife to marry]; [if] a gentile [repeats what he overheard] his testimony is no testimony if he intended to testify.",
+            "One may testify [even if he only saw the corpse] by the light of a candle or by the light of the moon.  And we permit a woman to marry [even if the report of her husband's death] is based on a heavenly voice.  It once happened that an individual stood on a mountain peak and said, \"So-and-so the son of so-and-so from such-and-such a place died\".  They went but could find nobody there and they allowed his wife to marry.  And another incident happened in Tzalmon with an individual who said, \"I, So-and-so the son of so-and-so was bitten by a snake and I am dying\".  And they went [and found him] but they could not recognize him, and they allowed his wife to marry.  ",
+            "Rabbi Akiva said: When I went down to Nehardea to intercalate the year, I found Nechemiah of Beit Delhi who said to me, \"I heard that in the Land of Israel only Rabbi Yehudah ben Bava  allows a woman to marry based on a single witness.\"  And I said to him, \"That is so\".  He said to me, \"Tell them in my name: You know that the country is rife with soldiers; I have a tradition from Rabban Gamliel the Elder that we allow a woman to marry based on a single witness. And when I went and reported this before Rabban Gamliel he exulted in my words and said, 'We have found a colleague for Rabbi Yehudah ben Bava.'  Through the conversation Rabban Gamliel recalled that people were killed at Tel Arza and Rabban Gamliel allowed their wives to marry based on a single witness, and they established a rule to allow women to marry based on a single witness, and they established a rule to allow women to marry based on [what] a witness [heard] from a witness, and based on [the testimony of] a slave, [or] based on [the testimony of] a woman, [or] based on [the testimony of] a maidservant.  Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua say: We do not allow a woman to marry based on [the testimony] of a single witness. Rabbi Akiva says: [We do] not [allow a woman to marry] based on [the testimony] of a woman, and not based on [the testimony] of a slave, and not based on [the testimony] of a maidservant, and not based on [the testimony] of relatives.  They [the Sages] said to him: It once happened that some Levites went to Tzo'ar, the city of palm trees, and one of them fell ill on the journey, and he was brought to an inn [and left there].  And on their return they said to the woman innkeeper, \"Where is our friend?\" She said to them, \"He died and I buried him\", and they allowed his wife to marry.  They said to him [Rabbi Akiva]: And shall the daughter of a priest not be as [trusted] as the woman innkeeper?  He said to them: When the woman innkeeper is trusted [in this case that is because] the woman innkeeper brought out to them his staff, and his bag, and his Torah scroll that he had had with him.  "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Yevamot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json

@@ -0,0 +1,186 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Yevamot",
+    "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
+    "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה יבמות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Fifteen [categories of] women exempt their rival wives and the rival wives of their rival wives and so on ad infinitum from halitzah and from yibbum. And these are they: his daughter, and the daughter of his daughter, and the daughter of his son, and the daughter of his wife, and the daughter of her son and the daughter of her daughter; (7) His mother-in-law and his mother-in-law’s mother, and his father-in-law’s mother; (10) His maternal sister and his mother’s sister and his wife’s sister (13) And his maternal brother’s wife; and the wife of his brother who died before he was born, (15) And his daughter-in-law. All these exempt their rival wives and the rival wives of their rival wives, and so on, ad infinitum, from halitzah and from yibbum. If any of them died, or made a declaration of refusal, or were divorced, or were found incapable of procreation, their rivals are permitted. And you cannot say of a man’s mother-in-law, or the mother of his mother-in-law and of the mother of his father-in-law that they were found incapable of procreation or that they made a declaration of refusal.",
+            "How do they exempt their rival wives? If his daughter or any other of these forbidden relatives was married to his brother who also had another wife, and he died, then just as his daughter is exempt so is her rival exempt. If his daughter’s rival went and married a second brother of his, who also had another wife, and he died, then just as the rival of his daughter is exempt so is his daughter’s rival’s rival exempt, even if there were a hundred [brothers]. How is it that if they had died, their rivals are permitted? If a man’s daughter or any other of these forbidden relatives was married to his brother who also had another wife, and his daughter died or was divorced, and afterwards his brother died, her rival is permitted. The rival of any one who can make a declaration of refusal but did not make a declaration of refusal, must perform halitzah and may not have yibbum.",
+            "There are six relatives that are more restricted than these, in that they may be married only to strangers, marriage with their rivals is permitted: his mother and his father’s wife, his father’s sister, his paternal sister, his father’s brother’s wife and his paternal brother’s wife.",
+            "Beth Shammai permits the rival wives to the surviving brothers, and Beth Hillel prohibits them. If they perform the halitzah, Beth Shammai disqualifies them from marrying a priest, and Beth Hillel makes the eligible. If they performed yibbum, Beth Shammai makes them eligible [to marry a priest], and Beth Hillel disqualifies them. Though these forbid and these permit, and these disqualify and these make eligible, Beth Shammai did not refrain from marrying women from [the families of] Beth Hillel, nor did Beth Hillel [refrain from marrying women] from [the families of] Beth Shammai. [With regard to] purity and impurity, which these declare pure and the others declare impure, neither of them refrained from using the utensils of the others for the preparation of food that was ritually clean."
+        ],
+        [
+            "What is the case of “the wife of his brother who died before he was born”? If there were two brothers, and one of them died, and then a third brother was born, and then the second brother had yibbum with his dead brother’s wife and then died himself, the first woman is exempt as the wife of his brother who died before he was born, and the second wife [is exempt] because she is her rival wife. If he had ma’amar with her and died, the second wife, must perform halitzah but may not have yibbum.",
+            "If there were two brothers and one of them died, and the second had yibbum with his dead brother’s wife, and after a [third] brother was born the second died, the first wife is exempt on account of her being the wife of his brother who died before he was born, while the second is exempt as her rival. If he had ma’amar with her, the second wife must perform the halitzah but she may not have yibbum. Rabbi Shimon says: he may have yibbum with either of them or perform halitzah for either of them.",
+            "A general rule has been said about the yavamah: Wherever she is prohibited as a forbidden relation, she may neither perform halitzah nor have yibbum. If her prohibition is due to a commandment or a prohibition due to holiness, she must perform halitzah but she may not have yibbum. If her sister is also her sister-in-law, she may perform halitzah or have yibbum.",
+            "A “prohibition due to a commandment” [refers to] the secondary incest prohibitions forbidden by the scribes. “A prohibition due to holiness” [refers to the following forbidden relationships]: a widow to a high priest; a divorced woman, or one that had performed halitzah to a regular priest; a mamzereth or a netinah to an Israelite; and an Israelite woman to a natin or a mamzer.",
+            "If one has any kind of brother, [that brother] requires his brother’s wife to have yibbum, and he is his brother in every respect, except for a brother born from a female slave or a non-Jewish woman. If one has any kind of son, [that son] exempts his father’s wife from yibbum, and he is liable for striking or cursing [his father], and he is his son in every respect, except for the son of a female slave or a non-Jewish woman.",
+            "If a man betrothed one of two sisters and does not know which of them he has betrothed, he must give a get (a bill of divorce) to this one and a get to this one. If he died, and he had a brother, the brother must perform halitzah for both of them. If he had two brothers, one is to perform halitzah and the other may have yibbum. If they both preempted and married them they do not take [the women] away from them.",
+            "If two men betrothed two sisters and one does not know whom he betrothed and the other does not know whom he betrothed, this one gives two bills of divorce and the other gives two bills of divorce. If they died and this one has a brother and this one has a brother, this brother performs halitzah for both widows and this brother performs halitzah for both widows. If one has one brother and the other has two brothers, one brother performs halitzah for both widows and [as regards] the two, one performs halitzah and the other may perform yibbum. If they both preempted and married they do not take [the women] away from them. If this one had two brothers and the other had two brothers, one brother of one performs halitzah for one widow and one brother of the other performs halitzah with the other widow, [and then the other] brother of the first may have yibbum with the halutzah of the second and [the other] brother of the second may have yibbum with the halutzah of the first. If both preempted and performed halitzah, the [other] two must not perform yibbum, rather one must perform halitzah and the other may then have yibbum. If they both preempted and married they do not take [the women] away from them.",
+            "The commandment to perform yibbum is upon the oldest brother. If a younger brother preempted him [by performing yibbum], he has acquired [a wife]. If a man is suspected of [having relations] with a slave and then she was freed, or with a non-Jewish woman who then converted, he must not marry her. If, however, he did marry her they do not take her away from him. If a man is suspected of [having relations] with a married woman, and then [in consequence] she was taken away from her husband, even though he married her, he must divorce her.",
+            "A man who brings a bill of divorce from a country beyond the sea and states, “it was written in my presence and it was signed in my presence”, must not marry the [divorcer’s] wife. [Similarly, if one states] “he died”, “I killed him”, or “We killed him”, he must not marry his wife. Rabbi Judah said: [If he says], “ I killed him”, the woman may not marry [any one]; [If, he states], “We killed him”, the woman may marry.",
+            "A sage who has pronounced a woman forbidden to her husband because of a vow must not marry her himself. If, however, a woman made a declaration of refusal or performed halitzah in his presence, he may marry her, since he [is part of a] court. If any of these had wives who [subsequently] died, [the other women] are permitted to marry them. If [the women] were married to others and were [subsequently] divorced, or widowed, they may be married to these. They are permitted to their sons or brothers."
+        ],
+        [
+            "Four brothers: two of whom were married to two sisters, if those who were married to the sisters died, behold these must perform halitzah but may not have yibbum. If they preemptively married them, they must divorce them. Rabbi Eliezer said: Beth Shammai holds that they may retain them, and Beth Hillel holds that they must divorce them.",
+            "If one of the sisters was forbidden to one [of the brothers] under the prohibition of incest, he is forbidden to marry her but may marry her sister, while the second brother is forbidden to marry either of them. [If one sister] was forbidden due to a commandment or due to holiness they both perform halitzah and may not be taken in yibbum.",
+            "If one of the sisters was forbidden to one brother under the prohibition of incest and the other sister was forbidden to the other under the prohibition of incest, she who is forbidden to the one is permitted to the other and she who is forbidden to the other is permitted to the first. This is what they said: when her sister is her sister-in-law she may either perform halizah or be taken in yibbum.",
+            "Three brothers: two of whom were married to two sisters, or to a woman and her daughter, or to a woman and her daughter’s daughter, or to a woman and her son’s daughter, behold, these must perform halitzah but may not be taken in yibbum. Rabbi Shimon exempts them. If one of them was forbidden to him by a prohibition of incest, he is forbidden to marry her but is permitted to marry her sister. If the prohibition is due to a commandment or to holiness, they must perform halitzah but may not be taken in yibbum.",
+            "Three brothers, two of whom were married to two sisters and the third was unmarried: When one of the sisters’ husbands died, the unmarried brother performed for her ma’amar, and then his second brother died: Beth Shammai says: his wife [remains] with him while the other is exempt because she is his wife’s sister. Beth Hillel however says that he must divorce his wife with a get and by halitzah, and his brother’s wife by halitzah. This is the case in regard to which they said: “woe to him because of his wife, and woe to him because of his brother’s wife.”",
+            "Three brothers: two of whom were married to two sisters and the third was married to a stranger: If one of the sisters’ husbands died and the brother who was married to the stranger married his wife and then died himself, the first is exempt [from yibbum or halitzah] because she is his wife’s sister, and the second is exempt as her rival. If he had only had ma’amar with her and died, the stranger is to perform halitzah but may not be taken in yibbum. Three brothers: two of whom were married to two sisters and the third was married to a stranger: If the brother who was married to the stranger died, and one of the sisters’ husbands married his wife and then died himself, the first is exempt [from yibbum or halitzah] because she is his wife’s sister, and the second is exempt as her rival. If he had only had ma’amar with her and died, the stranger is to perform halitzah but may not be taken in yibbum.",
+            "Three brothers: two of whom were married to two sisters and the third was married to a stranger: If one of the sisters’ husband died and the brother who was married to the stranger married his wife, and then the wife of the second brother died, and afterwards the brother who was married to the stranger died, behold she is forbidden to him forever, since she was forbidden to him for one moment. Three brothers: two of whom were married to two sisters and the third was married to a stranger. If one of the sisters’ husbands divorced his wife, and then the brother who was married to the stranger died, and he who had divorced his wife married her and then died,- this is a case concerning which they said: If any of them died or were divorced, their rivals are permitted.",
+            "[If in any of these cases] the betrothal or divorce was in doubt, behold, these rivals must perform halitzah but may not be taken in yibbum. What is a case of doubtful betrothal? If when he threw to her betrothal money it was uncertain whether it fell nearer to him or nearer to her – this is a case of doubtful betrothal. [What is a case of] doubtful divorce? If he wrote a get in his own handwriting and it bore no signatures of witnesses, or if it bore signatures of witnesses but was note dated, or if it was dated but had the signature of only one witness this is a case of doubtful divorce.",
+            "Three brothers were married to three women who were strangers [to one another] and one of them died and the second brother did ma’amar with her and then he died, behold, these must perform halitzah but may not be taken in yibbum; for it is said “And one of them died…her husband’s brother shall unite with her” (Deuteronomy 25:5) only she who is bound due to one yavam but not she who is bound to due to two yavamim. R. Shimon says: he may have yibbum with whichever of these he wishes and then perform halitzah for the other. If two brothers were married to two sisters, and one of the brothers died, and afterwards the wife of the second brother died, behold, she is forbidden to him forever, since she was forbidden to him for one moment.",
+            "If two men betrothed two women, and as they were entering into the bridal chamber, they exchanged the one for the other, behold, they are guilty of having relations with a married woman. If they were brothers they are guilty of having relations with a brother’s wife. If they were sisters, they are guilty of having relations with a wife’s sister. If they were menstruants [they are guilty] of having relations with a menstruant. They must be kept apart for three months, lest they are pregnant. If they were minors incapable of bearing children, they may be returned [to their rightful husband] at once. If the women were of priestly families they are disqualified from eating terumah."
+        ],
+        [
+            "A yavam performs halitzah for his yevamah, and she is subsequently found to be pregnant and she gives birth:If the child is viable, he is permitted to marry her relatives and she is permitted to marry his relatives, and he does not disqualify her from marrying a priest. If the child is not viable, he is forbidden to marry her relatives and she is forbidden to marry his relatives, and he disqualifies her from marrying a priest.",
+            "A yavam marries his yevamah and she is subsequently found to be pregnant, and she gives birth:If the child is viable, he must divorce her and both are obligated to bring a sacrifice; If the child is not viable, he may retain her [as a wife]. If it is doubtful whether it is a nine-months child of the first [husband] or a seven-months child of the second [husband] he must divorce her, and the child is legitimate, and they must bring an asham talui.",
+            "If a shomeret yavam came into possession of money: Beth Shammai and Beth Hillel agree that she may sell it or give it away, and that her act is legally valid. If she dies, what shall be done with her ketubah and with property that comes in and goes out with her? Beth Shammai says: the heirs of her husband are to share it with the heirs of her father; Beth Hillel says: the property is to remain with those in whose possession it is, the ketubah is to remain in the possession of the heirs of the husband and the property which comes in and goes out with her remains in the possession of the heirs of her father.",
+            "If he married her she is his wife in every respect save that her ketubah remains a debt on her first husband’s estate.",
+            "The commandment of yibbum is upon the eldest [of the surviving brothers]. If he declines, they pass in turn to all the other brothers. If they decline, they return to the eldest and say to him, “the commandment is upon you; either perform halitzah or yibbum.”",
+            "If he wished to suspend [his decision] until a minor becomes of age, or until the eldest returns from a country beyond the sea or [until a brother who was] a deaf-mute or an imbecile [should recover], he is not to be listened to, but is told, “the commandment is upon you; either perform halitzah or yibbum.”",
+            "He who performs halitzah with his yevamah, behold he is regarded as one of the other brothers in respect of inheritance. If the father was living, the estate belongs to the father. He who marries his yevamah acquires his brother’s estate. R. Judah said: in either case, if the father was living the estate belongs to the father. He who performs halitzah with his yevamah, he is forbidden to marry her relatives and she is forbidden to marry his relatives: He is forbidden to marry her mother, her mother’s mother and her father’s mother; her daughter, her daughter’s daughter and her son’s daughter; and also her sister while she is alive. The other brothers are permitted. She is forbidden to marry his father and his father’s father; his son and his son’s son; his brother and his brother’s son. A man is permitted to marry the relative of the rival of his halutzah but is forbidden to marry the rival of the relative of his halutzah.",
+            "If he performed halitzah for his yevamah, and his brother married her sister and died, she must perform halitzah but may not be taken in yibbum. Similarly if a man divorces his wife and his brother marries her sister and dies behold she is exempt from halitzah and from yibbum.",
+            "If the brother of the yavam had betrothed the sister of the shomeret yavam, in the name of Rabbi Judah ben Batera they said: they say to him “Wait until your older brother has done something”. If his brother performed halitzah for her or married her, he may marry his [betrothed] wife. If the yevamah died he may marry his [betrothed] wife. If the yavam died, he must divorce his wife with a get and [release] his brother’s wife by halitzah.",
+            "The yevamah shall neither perform halitzah nor be taken in yibbum before three months have passed [since her husband’s death]. Similarly all other women shall be neither be betrothed nor married before three months have passed. Whether they were virgins or non-virgins, whether divorcees or widows, whether married or betrothed. Rabbi Judah said: those who were married may be betrothed [immediately], and those who were betrothed may be married [immediately], with the exception of the betrothed women in Judea, because there the bridegroom was intimate with [his bride]. Rabbi Yose said: all [married] women may be betrothed [immediately] with the exception of the widow because of her mourning.",
+            "If four brothers were married to four women, and they died, if the eldest [surviving brother] desires he may contract yibbum with all of them. If a man was married to two women and died, sexual relations or halitzah with one of them exempts her rival. If one of them was eligible [to marry a priest] and one ineligible [to marry a priest], then if he performs halitzah it should be to her who is ineligible, and if he contracts yibbum it may be with her who is eligible.",
+            "A man who remarried his divorced wife, or married his halutzah, or married the relative of his halutzah must divorce her, and the child is a mamzer; the words of Rabbi Akiva. But the Sages say: the child is not a mamzer. They agree that where a man married the relative of his divorcee the child is a mamzer.",
+            "Who is a mamzer? [The offspring of a union with] any relative with whom cohabitation is forbidden, the words of Rabbi Akiva. Shimon the Yemenite says: [The offspring of any union] for which one is obligated kareth at the hands of heaven; and the halachah is like his words. Rabbi Joshua says: [The offspring of any union] for which one is obligated death at the hands of a court.Rabbi Shimon ben Azzai said: I found a scroll of genealogical records in Jerusalem, and it was written on it, “So-and-so is a mamzer [having been born] from an adulterous woman”, which confirms the view of Rabbi Joshua. If a man’s wife died, he is permitted to marry her sister. If he divorced her and then she died he is permitted to marry her sister. If she was married to another man and died, he is permitted to marry her sister. If a man’s sister-in-law died, he may marry her sister. If he performed for her halitzah and then she died, he is permitted to marry her sister."
+        ],
+        [
+            "Rabban Gamaliel says: There is no [validity] to a get given after a get, nor to a ma’amar after a ma’amar, nor to an act of sexual intercourse after another act of sexual intercourse, nor to a halitzah after another halitzah. However, the Sages say: There is [validity] to a get given after a get, and to a ma’amar after a ma’amar but not to an act of sexual intercourse after another act of sexual intercourse, or to a halitzah after another halitzah.",
+            "How [is the release from yibbum effected]?If he performed ma'amar for his yevamah and gave her a get, she requires halitzah. If he performed ma'amar and and did halizah, she requires a get. If he performed ma’amar and then had intercourse with her, behold this is in accordance with the commandment.",
+            "If the yavam gave her a get and then ma’amar, she needs [another] get and halitzah. If he gave her a get and then had intercourse with her, she needs [another] get and halitzah. If he gave her a get and then did halitzah, there is nothing after halitzah. If the yavam did halitzah and then he did ma’amar or gave her a get, or had intercourse with her; Or if he had intercourse with her and then did ma’amar, or gave her a get, or did halitzah, there is nothing after halitzah. [And the law is the same] whether there is one yevamah to one yavam or two yevamoth to one yavam.",
+            "How is this so?If the yavam did ma'amar with this one and ma'amar with the other one, they need two letters of divorce and [one of them must have] halizah. If he did ma'amar with one and gave a get to the other, the [first one] needs a get and [one of them must have] halitzah. If he did ma'amar with one and had intercourse with the other, they need two gets and [one of them must have] halitzah. If he had ma'amar with one and gave halitzah to the other, the first needs a get. If he gave a get to one and a get to the other, [one of them] requires halitzah. If he gave a get to one and had intercourse with the other, [the second one] requires a get and [one of them must have] halitzah. [If he gave] a get to one and had ma'amar with the other, [the second] requires a get and [one of them must have] halitzah. [If he gave] a get to one and halizah to the other, there is nothing after halitzah.",
+            "If he performed halitzah [for one] and then performed halitzah [for the other], Or performed halitzah [for one] and did ma'amar [with the other], or gave her get, or had intercourse with her; Or if he had intercourse [with one] and then with the other, Or had intercourse [with one] and then ma'amar with the other, or gave her a get, or performed halitzah there is nothing after halitzah. [There is no difference in the law] whether there was one yavam to two yevamoth or two yavamim to yevamah.",
+            "[If the yavam] performed halitzah and then did ma’amar, gave her a get, or had intercourse with her; Or if he had intercourse with her and then did ma'amar, gave her a get, or performed halitzah, there is no valid act after halitzah,Whether [it was performed] in the beginning, in the middle, or at the end. Concerning intercourse, if it took place first there is no valid act after it; If it occurred in the middle or at the end there can be a valid act after it. Rabbi Nehemiah says: with both intercourse and halizah, whether it took place in the beginning, in the middle, or at the end, there is no validity in any act that follows it."
+        ],
+        [
+            "One who has intercourse with his yevamah, whether in error or with presumption, whether under compulsion or of his own free will, even if he acted in error and she in presumption, or he in presumption and she in error, or he under compulsion and she not under compulsion, or she under compulsion and he not under compulsion, whether he only began to have intercourse or he completed having intercourse, he has acquired her as a wife. The laws do not make a distinction between different types of intercourse.",
+            "Similarly, one who has intercourse with any of the forbidden relatives listed in the Torah, or with any of those who are disqualified to marry him as, for instance, a widow to a high priest, a divorced woman or a halutzah to a common priest, a mamzeret or a netinah to an Israelite or the daughter of an Israelite to a mamzer or a nathin, he has disqualifed [her from marrying a priest], and the laws do not make a distinction between different types of intercourse.",
+            "A widow to a high priest, a divorced woman or a halutzah to an ordinary priest they do not eat terumah from the point of betrothal. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon declare them eligible. If they became widows or were divorced after full marriage they are ineligible; If after betrothal they are eligible.",
+            "A high priest shall not marry a widow whether she became a widow after a betrothal or after a marriage. He shall not marry one who has reached puberty. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon permit him to marry one who has reached puberty, but he may not marry one who lost her virginity through a stick. [A priest who] betrothed a widow, and was subsequently appointed high priest, may bring her into marriage. It once happened with Joshua ben Gamla that he betrothed Marta the daughter of Boethus, and the king appointed him high priest, and he brought her into marriage. If a shomeret yavam became liable to have yibbum with an ordinary priest and then he was appointed high priest, even though he already did ma’amar, he may not bring her into marriage. A high priest whose brother died must perform halitzah but may not contract yibbum.",
+            "An ordinary priest shall not marry a woman incapable of procreation, unless he already has a wife or children. Rabbi Judah said: even though he has a wife and children he shall not marry a woman incapable of procreation, since she is a zonah, as mentioned in the Torah. But the Sages said: the term zonah implies only a female convert, freed slavewoman and one who has been subjected to illicit intercourse.",
+            "A man shall not abstain from procreation unless he already has children. Beth Shammai says: two males, And Beth Hillel says: male and a female, for it says, “Male and female created he them” (Genesis 5:2). If a man married a woman and lived with her for ten years and she bore no child, he may not abstain [any longer from the duty of propagation]. If he divorced her she is permitted to marry another, and the second husband may also live with her for ten years. If she miscarried [the period of ten years] is counted from the time of her miscarriage. A man is commanded concerning the duty of propagation but not a woman. Rabbi Yohanan ben Beroka says: Concerning both of them it is said, “And God blessed them; and said to them… “Be fruitful and multiply” (Genesis 1:28)."
+        ],
+        [
+            "If a widow [who married] a high priest, or if a divorced woman or a halutzah [who married] an ordinary priest brought in to her husband melog slaves and tzon barzel slaves, the melog slaves may not eat terumah but the tzon barzel slaves may eat of it. The following are melog slaves: those who, if they die, are the wife’s loss and, if their value increases, are her profit. Even though it is the husband's duty to maintain them, they may not eat terumah. The following are tzon barzel slaves: if they die, they are the loss of the husband and, if their value increases, they are a profit to him. Since he is responsible for them, they are permitted to eat terumah.",
+            "If the daughter of an Israelite was married to a priest, and she brought him in slaves, they are permitted to eat terumah whether they are melog slaves, or tzon barzel slaves. If the daughter of a priest was married to an Israelite and she brought him in slaves, they may not eat terumah whether they are melog slaves or tzon barzel slaves.",
+            "If the daughter of an Israelite was married to a priest who died and left her pregnant, her slaves may not eat terumah because of the share of the fetus, since a fetus prevents [its mother] from eating [terumah] but does not cause her to be able to eat [terumah], the words of Rabbi Yose. They said to him: since you have testified to us concerning the daughter of an Israelite who was married to a priest, even concerning the daughter of a priest who was married to a priest, and he died and left her pregnant her slaves may not eat terumah because of the share of the fetus!",
+            "A fetus, a yavam, betrothal, a deaf-mute, and a boy who is nine years and one day old, disqualify [a woman] from [terumah], but do not allow her to eat terumah, If it is doubtful whether the boy is nine years and one day old or not, or whether he has produced two hairs or not, If a house collapsed upon a man and upon his brother’s daughter, and it is not known which of them died first, her rival must perform halitzah but may not be taken in yibbum.",
+            "The rapist, the seducer and the insane man neither disqualify [a woman from eating terumah] nor do they allow her to eat [terumah].If they are unfit to enter into the assembly of Israel they do disqualify [a woman from eating terumah]. How is this so? If an Israelite had intercourse with the daughter of a priest she continues to eat terumah.If she becomes pregnant she may no longer eat terumah.[Even if] she becomes pregnant she may not eat.And if his father’s mother was the daughter of an Israelite married to a priest, she may not eat terumah;And if his mother’s mother was the daughter of an Israelite married to a priest, she may eat terumah; If the embryo was miscarried in her womb she may eat. If a priest had intercourse with the daughter of an Israelite, she may not eat terumah.If she gave birth may eat.A slave disqualifies a woman from eating terumah through intercourse but not as her offspring.If she was the daughter of a priest married to an Israelite she may eat terumah.If she was the daughter of a priest married to an Israelite she may not eat terumah. It is found that the power of the son is greater than that of the father. How is this so? If the daughter of an Israelite was married to a priest or the daughter of a priest was married to an Israelite, and she bore a son by him, and the son went and had intercourse with a slave-woman who bore a son by him, such a son is a slave;A mamzer disqualifies a woman from eating terumah and can allow her to eat terumah. How is this so? If the daughter of an Israelite was married to a priest or the daughter of a priest was married to an Israelite, and she bore a daughter by him, and the daughter went and married a slave or a Gentile who bore a son by him, such a son is a mamzer;",
+            "A high priest sometimes disqualifies [his mother’s mother] from being able to eat terumah. How is this so? If a priest’s daughter was married to an Israelite and she bore a daughter by him, and the daughter went and married a priest and bore a son by him, such a son is fit to be a high priest, to stand and serve at the altar. He allows his mother to eat terumah but disqualifies his mother’s mother. And she can say, “[May there] not be like my grandson the high priest who disqualified me from eating terumah.”"
+        ],
+        [
+            "An uncircumcised [priest] and all impure persons may not eat terumah. Their wives and slaves may eat terumah. [A priest] whose testes are crushed or whose member is cut off, as well as their slaves, may eat terumah, but their wives may not. If, however, he did not know her after the his testes were crushed or his member was cut off, the wives may eat [terumah].",
+            "Who is considered a “petzua dakkah”? Anyone whose testes are wounded even one of them. And a “kerut shofkhah”? A man whose member is cut off. If [any part] of the corona remained, even so much as a hair’s breadth, the man is regarded as fit [to serve as a priest]. A man who testes are wounded, and one whose member is cut off, are permitted to marry a convert or a freed slave. They are only forbidden to enter into the congregation, as it is said “No one whose testes are crushed or whose member is cut off shall be admitted into the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:2).",
+            "An Ammonite and a Moabite are forbidden [to enter into the congregation of the Lord] and their prohibition is for ever. However, their women are permitted at once. An Egyptian and an Edomite are forbidden only until the third generation, whether they are males or females. Rabbi Shimon permits their women immediately. Said Rabbi Shimon: This is a kal vehomer: if where the males are forbidden for all time the females are permitted immediately, where the males are forbidden only until the third generation how much more should the females be permitted immediately. They said to him: If this is a halakhah, we shall accept it; but if it is only a logical reference, there is a refutation. He replied: This is not so, I am in fact saying a halakhah. Mamzerim and nethinim are forbidden, and their prohibition is forever, whether they be males or females.",
+            "Rabbi Joshua said: I have heard that a eunuch performs halitzah and that halitzah is performed by others for his wife, and also that a eunuch does not perform halitzah and that no halitzah is performed for his wife, and I am unable to explain this. Rabbi Akiva said: I will explain it: a man-made eunuch performs halitzah and halitzah is also performed for his wife, because there was a time when he was fit [to have children]. A eunuch by nature neither performs halitzah nor is halitzah performed for his wife, since there never was a time when he was fit. Rabbi Elazar said: Not so! Rather a eunuch by nature performs halitzah and halitzah is performed for his wife, because he may be cured. A man-made eunuch neither performs halitzah nor is halitzah performed for his wife, since he cannot be cured. Rabbi Joshua ben Baterra testified concerning Ben Megusat, who was a man-made eunuch living in Jerusalem and they performed yibbum for his wife, thus confirming the opinion of Rabbi Akiva.",
+            "The eunuch neither performs halitzah nor contracts yibbum. So too a woman who is incapable of procreation neither performs halizah nor is taken in yibbum. If a eunuch performed halitzah for his yevamah, he does not disqualify her [from subsequently marrying a priest]. If he has intercourse with her he disqualifies her, since this is an act of fornication. Similarly where brothers performed halitzah for a woman incapable of procreation, they do not disqualify her [from marrying a priest]. If they have intercourse with her they do disqualify her, since this is an act of fornication.",
+            "If a priest who was eunuch by nature married the daughter of an Israelite, he confers upon her the right to eat terumah. Rabbi Yose and Rabbi Shimon stated: if a priest who was an hermaphrodite married the daughter of an Israelite, he confers upon her the right to eat terumah. Rabbi Judah stated: if a tumtum was opened up and found to be a male, he may not perform halitzah, because he has the same status as a eunuch. The hermaphrodite may marry [a wife] but may not be married [by a man]. Rabbi Eliezer stated: concerning the hermaphrodite, [the one who has relations with him] is liable to be stoned like one [who has relations with] a male."
+        ],
+        [
+            "Some women are permitted to their husbands and forbidden to their yevamim, Others are permitted to their yevamim and forbidden to their husbands, Others are permitted to both, Others are forbidden to both.[In all these cases the women] are permitted to their husbands and forbidden to their yevamim. These are the women who are permitted to their husbands and forbidden to their yevamim: An ordinary priest married a widow and had a brother who was a high priest; A halal married a woman who was fit and had a brother of legitimate status; An Israelite married the daughter of an Israelite and had a brother who was a mamzer, A mamzer married a mamzeret and had a brother who was an Israelite.",
+            "The following are permitted to their yevamim and forbidden to their husbands:A high priest who betrothed a widow and has a brother who is an ordinary priest; A fit [priest] who married a halalah and has a brother who is a halal; An Israelite who married a mamzeret and has a brother who is a mamzeret; A mamzer who married the daughter of an Israelite and has a brother who is an Israelite. [In these cases the women] are permitted to their yevamim and forbidden to their husbands. The following are forbidden to both; A high priest who married a widow has a brother who is a high priest, or who is an ordinary priest; A fir [priest] who married a halalah and has a brother who was a fit [priest]; An Israelite who married a mamzeret and has a brother who is Israelite; A mamzer who married the daughter of an Israelite and has a brother who is a mamzer, [In these cases the women] are forbidden to both [the husband and the yavam]. All other women are permitted to both their husbands and their yevamim.",
+            "[Concerning] relatives of the second degree [of incest laws who are forbidden] by the words of the scribes:[A woman who is] a second degree of kinship to the husband but not a second degree of kinship to the yavam, is forbidden to the husband and permitted to the yavam; [A woman who is] a second degree of kinship to the yavam but not a second degree of kinship to the husband is forbidden to the yavam and permitted to the husband; [A woman who is] a second degree of kinship to the one and to the other is forbidden to the one as well as to the other. She cannot claim her ketubah or usufruct or support money, or her worn clothes. The child is fit [to marry a priest], but the husband is compelled to divorce her. A widow who was married to a high priest, a divorcee or halutzah who was married to an ordinary priest, a mamzer or a netinah who was married to an Israelite, or the daughter of an Israelite who was married to a natin or a mamzer is entitled to her ketubah.",
+            "The daughter of an Israelite who was betrothed to a priest, or who was pregnant from a priest, or was a shomeret yavam to a priest; And similarly, the daughter of a priest [who was in such relationship] with an Israelite, may not eat terumah. The daughter of an Israelite who was betrothed to a Levite, or who was pregnant from a Levite, or was a shomeret yavam to a Levite; And similarly, the daughter of a Levite [who was in such a relationship] with an Israelite may not eat tithe. The daughter of a Levite who was betrothed to a priest, or who was pregnant from a priest, or was a shomeret yavam to a priest; And similarly, the daughter of a priest [who was in such relationship] with a levite, may eat neither terumah nor tithe.",
+            "The daughter of an Israelite married to a priest may eat terumah. If he died and she has a son by him she may continue to eat terumah. If she was [subsequently] married to a Levite, she may eat tithe. If he died and she had a son by him, she may continue to eat tithe. If she was [subsequently] married to an Israelite she may eat neither terumah nor tithe. If he died and she has a son by him, she may eat neither terumah nor tithe. If her son by the Israelite died, she may again eat tithe. If her son by the Levite died she may again eat terumah. If her son by the priest died, she may eat neither terumah nor tithe.",
+            "The daughter of a priest who was married to an Israelite may not eat terumah. If he died and she had a son by him she may not eat terumah. If she was [subsequently] married to a Levite she may eat tithe. If he died and she had a son by him she may eat tithe. If she was [subsequently] married to a priest she may eat terumah. If he died and she had a son by him she may eat terumah. If her son by the priest died she may not eat terumah. If her son by the levite died she may not eat tithe. If her son by the Israelite died she returns to the house of her father; And it is concerning such a woman that it is said, “And she returns to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread” (Leviticus 22:13)."
+        ],
+        [
+            "A woman whose husband had gone to a country beyond the sea and they came and told her, “Your husband died”, married, and then her husband returned: She must leave this one and that one, and she also requires a get from this one and that one. She has no ketubah, no usufruct, no support money or worn clothes, neither from this one nor from that one. If she has taken anything from this one or that one, she must return it. The child from this one or that one is a mamzer. Neither this one nor that one may impurify himself for her. Neither this one and that one has a claim to whatever she may find, nor what she makes with her hands, nor to invalidate her vows. If she was the daughter of an Israelite, she becomes disqualified from marrying a priest; if the daughter of a Levite, from the eating of tithe; and if the daughter of a priest, from the eating of terumah. Neither the heirs of this one nor the heirs of that one are entitled to inherit her ketubah. And if [the husbands] die, the brother of the one and the brother of the other must perform halitzah, but may not contract yibbum. Rabbi Yose said: her ketubah remains a charge upon the estate of her first husband. Rabbi Elazar said: the first husband is entitled to whatever she may find, and what she makes with her hands, and also has the right to invalidate her vows. Rabbi Shimon said: intercourse or halitzah with the brother of the first husband exempts her rival, and the child from him is not a bastard. If she married without an authorization, she may return to him.",
+            "If she married with the authorization of the court, she must leave, but is exempt from bringing a sacrifice. If she married without the authorization of the court, she must leave and is liable to bring a sacrifice. The authority of the court is thus more greater in that it exempts her from the sacrifice. If the court ruled that she may be married and she went and disgraced herself, she must bring a sacrifice, because the court permitted her only to marry.",
+            "If a woman whose husband and son went to a country beyond the sea was told, “Your husband died and your son died afterwards”, and she married again, and later she was told, “the [deaths] happened in the opposite order” she must leave, and any child born before or after is a mamzer. If she was told “Your son died and your husband died afterwards”, and she had yibbum, and afterwards she was told, “the [deaths] happened in the opposite order” she must leave, and any child born before or after is a mamzer. If she was told, “Your husband died”, and she married, and afterwards she was told, “He was alive but is now dead”, she must leave, and any child born before [the death of her first husband] is a mamzer, but one born after it is not a mamzer. If she was told, “Your husband died”, and she was betrothed, and afterwards her husband appeared, she is permitted to return to him. Although the second one gave her a get he has not thereby disqualified her from marrying a priest. This Rabbi Elazar ben Mathia expounded: “A woman divorced from her husband” (Leviticus 21:7) not from a man who is not her husband.",
+            "If a man’s wife had gone to a country beyond the sea and he was told, “Your wife is dead”, and he married her sister, and afterwards his wife came back, [the latter] is permitted to return to him. He is permitted to marry the relatives of the second woman, and the second woman is permitted to marry his relatives. If the first wife died he is permitted to marry the second. If he was told that his wife was dead, and he married her sister, and then he was told that she was then alive but had since died, any child born before [his first wife’s death] is a mamzer, but anyone born after [her death] is not a mamzer. Rabbi Yose says: whoever disqualifies for others disqualifies for himself and whoever does not disqualify for others does not disqualify for himself.",
+            "If a man was told “Your wife is dead” and he married her paternal sister; [and when he was told] “She is dead’, he married her maternal sister; [and when he was told] “She is dead”, and he married her paternal sister; [and when he was told] “She is dead, he married her maternal sister; and later it was found that they were all alive, he is permitted to the first, third and fifth, and they exempt their rivals; But he is forbidden to the second and the fourth, and intercourse with one of these does not exempt her rival. If he had intercourse with the second after the death of the first, he is permitted to the second and fourth, and they exempt their rivals; But he is forbidden to the third and the fifth, and intercourse with one of these does not exempt her rival.",
+            "A boy of the age of nine years and one day disqualifies [his sister-in-law for marriage] with his brothers, and his brothers disqualify her for him, but while he disqualifies her from the outset only, the brothers disqualify her from the outset and at the end. How is this so? A boy of the age of nine years and one day who had intercourse with his sister-in-law disqualifies her [for marriage] with his brothers; The brothers disqualify her [for marriage with him] whether they had intercourse with her, did ma’amar, gave her a get or submitted to her halitzah.",
+            "If a boy of the age of nine years and one day had intercourse with his yevamah and then his brother who was of the age of nine years and one day had intercourse with her, [the latter] disqualifies her for [the former]. Rabbi Shimon says: he does not render her unfit.",
+            "If a boy of the age of nine years and one day had intercourse with his yevamah and afterwards had intercourse with her rival wife, he has disqualified [both women for marriage] with himself. Rabbi Shimon says: he does not disqualify them. If a boy of the age of nine years and one day had intercourse with his yevamah and then died, she must undergo halitzah but may not be taken in yibbum. If he had married [any other] woman and she subsequently died, she is exempt [from both halitzah and yibbum].",
+            "If a boy of the age of nine years and one day had intercourse with his sister-in-law, and after he had come of age he married another woman and then died, if he had not known the first woman after he had become of age, the first one must have halitzah but may not be taken in yibbum, while the second may either have halitzah or yibbum. Rabbi Shimon says: [the yavam] may perform yibbum with whichever one he wants, and he must perform halitzah for the other [woman]. [The same law applies] whether he is of the age of nine years and one day, or whether he is of the age of twenty years but had not produced two pubic hairs."
+        ],
+        [
+            "A man is permitted to marry [the relative] of a woman [whom he has] raped or seduced. He who rapes or seduces [a relative] of his married wife, is guilty. A man may marry a woman whom his father has raped or seduced or a woman whom his son has raped or seduced. Rabbi Yehudah forbids [marriage] with a woman whom one’s father has raped or seduced.",
+            "The sons of a female convert who converted with her do not perform halitzah or yibbum, even if the one was not conceived in holiness but was born in holiness, and the other was both conceived and born in holiness. So also [is the law] where the sons of a female slave were freed together with her.",
+            "If the children of five women were mixed up and, when these mixed up children grew up, they took wives and then died, four perform halitzah for one [of the widows] and one contracts with her yibbum. [Then] he and three [brothers] perform halitzah to [another one of the widows] and one has with her yibbum. Thus every one [of the widows] has halitzah four times and yibbum once.",
+            "If the child of a woman was mixed up with the child of her daughter-in-law and the mixed-up children grew up and married women and then died, the [other] sons of the daughter-in-law perform halitzah but may not contract yibbum, for it is uncertain whether she is the wife of his brother or the wife of his father’s brother. The [other] sons of the older woman either perform halitzah or yibbum, since the only doubt is whether she is the wife of his brother or the wife of his brother’s son. If the not-mixed-up sons died then [with respect to the widows of the sons of the older woman] the mixed-up sons perform halitzah and may not have yibbum, since it is uncertain whether she is the wife of his brother or the wife of his father’s brother; [With respect to the widows] of the sons of the daughter-in-law one performs halitzah and the other [may] have yibbum.",
+            "If the child of a priest’s wife was mixed-up with the child of her female slave, behold both may eat terumah and [together] they receive one share at the threshing-floor. They may not defile themselves for the dead nor may they marry any women whether these are eligible [for marriage with a priest] or ineligible. If when they grew up, the mixed-up children freed one another they may marry women who are eligible for marriage with a priest and they may not defile themselves for the dead. If they defiled themselves, they do not receive the penalty of forty lashes. They may not eat terumah, but if they did eat they need not pay compensation either for the principal or [the additional] fifth. They are not to receive a share at the threshing-floor, but they may sell [their own] terumah and the proceeds are theirs. They receive no share in the holy things of the temple, and no holy things are given to them but others do not take their holy things from them. They are exempt from [giving to any priest] the shoulder, the cheeks and the maw, while the firstling of either of them should remain in the pasture until it contracts a blemish. The restrictions relating to priests and the restrictions relating to Israelites are both imposed upon them.",
+            "If a woman did not wait three months after [separation from] her husband, and married again and gave birth [to a son], and it is unknown whether it is a nine-months child by the first husband or a seven-months child by the second, if she had other sons by the first husband and other sons by the second, these must perform halitzah but may not contract yibbum. So too he, with their widows performs halitzah but may not contract yibbum. If he had brothers by the first and also brothers by the second, but not by the same mother, he may either perform halitzah or contract yibbum, But as for them, one performs halitzah and the other may [then] contract yibbum.",
+            "If one of [the two husbands] was an Israelite and the other a priest: He may only marry a woman who is eligible to marry a priest. He may not defile himself for the dead, but if he did defile himself he does not suffer the penalty of forty stripes. He may not eat terumah, but if he did eat he need not pay compensation either for the principal or [for the additional] fifth. He does not receive a share at the threshing-floor, but he may sell [his own] terumah and the profits are his. He receives no share in the holy things of the temple, no holy things are given to him, but he is not deprived of his own. He is exempt from [giving to any priest] the shoulder, the cheeks and the maw, while his firstling must remain in the pasture until it contracts a blemish. The restrictions relating to priests and the restrictions relating to Israelites are imposed upon him. If the two [husbands] were priests: He must be an onen mourner for them and they must be onenim mourners for him, but he may not defile himself for them, nor may they defile themselves for him. He may not inherit from them, but they may inherit from him. He is exempt if he strikes or curses the one or the other. He goes up [to serve] in the Temple watch of the one as well as of the other, but he does not receive a share [in the offerings]. If both served in the same watch, he receives a single portion."
+        ],
+        [
+            "The commandment of halitzah must be performed in the presence of three judges, even though all the three are laymen. If the woman performed the halitzah with a shoe, her halitzah is valid, [but if] with a felt sock it is invalid. If with a sandal to which a heel is attached it is valid, but [if with one] that has no heel it is invalid. [If the sandal was tied] below the knee the halitzah is valid, but if above the knee it is invalid.",
+            "If the woman performed the halitzah with a sandal that did not belong to him, or with a wooden sandal, or with the one of the left foot [which he was wearing] on his right foot, the halitzah is valid. If she performed the halizah with a sandal too large [for him], in which, however, he is able to walk, or with one too small which, however, covers the greater part of his foot, her halizah is valid. If she performed the halitzah at night, her halitzah is valid. Rabbi Elazar disqualifies [halitzah at night]. [If she performed it] with [the yavam’s] left shoe, her halitzah is invalid, Rabbi Elazar validates it.",
+            "If she took off his shoe and spat, but did not recite [the formula], her halitzah is valid. If she recited [the formula] and spat, but did not draw off the shoe, her halitzah is invalid. If she drew off the shoe and recited [the formula] but did not spit: R. Eliezer says her halitzah is invalid; and R. Akiva says: her halitzah is valid. R. Eliezer said to him: “‘So shall be done’ (Deut. 25:9), anything which is a deed is essential.” R. Akiva said to him: “From there is your proof!: ‘So shall be done to the man”, only that which is to be done to the man [is essential].",
+            "If a deaf yavam submitted to halitzah or if a deaf yevamah performed halitzah, or if a halitzah was performed on a minor, the halizah is invalid. If a minor yevamah performed halitzah she must again perform halitzah when she becomes of age; if she does not again perform it, the halitzah is invalid.",
+            "If she performed halitzah in the presence of two men or in the presence of three men and one of them was discovered to be a relative or in any other way unfit [to act as judge], her halitzah is invalid. R. Shimon and R. Yohanan Ha-Sandelar declare it valid. And it once happened that a man submitted to halitzah between himself and herself in a prison, and when the case came before R. Akiva he declared the halitzah valid.",
+            "[This is the procedure in the performance of] the commandment of halitzah:He and his deceased brother’s wife come to the court, and they offer him appropriate advice, for it is said, “Then the elders of his city shall call him and speak to him” (Deut. 25:8). She then says: “My husband’s brother refuses to establish a name for his brother in Israel; he will not perform the duty of a levir (yavam)” (verse. Then he says: “I do not wish to marry her” (verse. [These sayings] were spoken in the holy tongue (Hebrew). “Then his brother’s widow shall go up to him in the presence of the elders, pull the sandal off his foot and spit in his face” (verse spit that the judges can see. “And make this declaration: Thus shall be done to the man who will not build up his brother’s house”. Thus far they used to dictate. When Rabbi Hyrkanus was under the terebinth at Kefar Etam he dictated the reading and completed the entire section, the practice was established to complete the entire section. “And he shall go in Israel by the name of ‘the family of the unsandaled one’” (verse. [The recitation of this verse] is a commandment [to be performed] by the judges and not by the disciples. Rabbi Judah says: it is a commandment incumbent upon all present to cry “[the man] that had his shoe pulled off, [the man] that had his shoe pulled off, [the man] that had his shoe pulled off.”"
+        ],
+        [
+            "Beth Shammai says: Only those who are betrothed may exercise the right of refusal; But Beth hillel says: Both those who are betrothed and those who are married. Beth Shammai says: [A declaration of refusal may be made] against a husband but not against a yavam; But Beth Hillel says: Either against a husband or against a yavam. Beth Shammai says: [The declaration] must be made in his presence, But Beth Hillel says: Either in his presence or not in his presence. Beth Shammai says: [The declaration must be made] before the court, But Beth Hillel says: Either before the court or not before the court. Beth Hillel said to Beth Shammai: [A girl] may exercise the right of refusal while she is a minor even four or five times. Beth Shammai said to them: “The daughters of Israel are not ownerless property! Rather, either she makes a declaration of refusal and then waits until she is of age, or she makes a declaration of refusal and marries again [immediately]. ",
+            "Which minor must make the declaration of refusal?Any whose mother or brothers have given her in marriage with her consent. If they gave her in marriage without her consent she need not make any declaration of refusal. Rabbi Hanina ben Antigonus says: Any child who is unable to take care of her token of betrothal need not make any declaration of refusal. Rabbi Eliezer says: The act of a minor has no validity at all, rather [she is to be regarded] as one seduced. The daughter of an Israelite [who was married] to a priest may not eat terumah, and the daughter of a priest [who was married] to an Israelite may eat terumah.",
+            "Rabbi Eliezer ben Jacob says: In the case of any hindrance that was due to the husband, she is considered to be his wife; But in the case of any hindrance that was not due to the husband she is not considered to be his wife.",
+            "If a minor made a declaration of refusal against a man, he is permitted [to marry] her relatives and she is permitted to [marry] his relatives, and he does not disqualify her from[marrying] a priest. If he gave her a get, he is forbidden to [marry] her relatives and she is forbidden to [marry] his relatives, and he also disqualifies her from [marrying] a priest. If he gave her a get and remarried her and then she a made a declaration of refusal against him, and then she was married to another man and became a widow or was divorced, she is permitted to return to him. If she made a declaration of refusal against him and then he remarried her, and then he gave her a get and then she was married to another man and became a widow or was divorced, she is forbidden to return to him. This is the general rule: if divorce followed meun she is forbidden to return to him, and if meun followed divorce she is permitted to return to him.",
+            "If a minor made a declaration of refusal against a man, and then she was married to another man who divorced her, and afterwards to another man against whom she made a declaration of refusal, and then to another man who divorced her: she is forbidden to return to any man from whom she was separated by a get, but is permitted to return to any man from whom she was separated by her declaration of refusal.",
+            "If a man divorced his wife and remarried her, she is permitted to marry the yavam; Rabbi Elazar forbids. Similarly, if a man divorced an orphan and remarried her, she is permitted to marry the yavam; Rabbi Elazar forbids. If a minor was given in marriage by her father and was divorced she is like an orphan in her father’s lifetime and then her husband remarried her, all agree that she is forbidden to marry the yavam.",
+            "If two brothers were married to two sisters who were minors and orphans, and the husband of one of them died, [the widow] is free since she is the [the yavam’s] wife’s sister. Similarly in the case of two deaf-mute [sisters]. [If the two brothers were married to two sisters one of whom was] of age and [the other] a minor, if the husband of the minor died, the minor is free since she is the [the yavam’s] wife’s sister. If the husband of the elder sister died: Rabbi Eliezer says the minor is to be instructed to make a declaration of refusal against him. Rabban Gamaliel says: If she made a declaration of refusal, then she did so; but if [she did] not, let her wait until she is of age and then she will be free since she is the [the yavam’s] wife's sister. Rabbi Joshua says: Woe to him because of his wife and woe to him because of his brother’s wife! He must allow his wife to go by [giving her] a get, and [he must let go] his brother’s wife through halitzah.",
+            "If a man who was married to two minors orphans died, intercourse or halitzah with one of them exempts her rival. And the same is true with regard to two deaf women. [If a man was married to] a minor and to a deaf woman [and then died], intercourse with one of them does not exempt her rival. If one was of sound senses and one was deaf, intercourse with the woman of sound senses exempts the deaf woman, but intercourse with the deaf woman does not exempt the woman of sound senses. If one was of age and the other a minor, intercourse with the one of age exempts the minor, but intercourse with the minor does not exempt the one of age.",
+            "If a man who was married to two orphans who were minors died, and the yavam had intercourse with one, and then he also had intercourse with the other, or his [the yavam’s] brother had intercourse with the other, he has not thereby disqualified the first [for him]; And the same is true with regard to two deaf women. [If one was] a minor and the other deaf, and the yavam had intercourse with the minor and then he had intercourse with the deaf widow, or a brother of his had intercourse with the deaf widow, he has not disqualified the minor [for him]. If the yavam had intercourse with the deaf widow and then he also had intercourse with the minor, or a brother of his had intercourse with the minor, he has disqualified the deaf widow [for him].",
+            "[If one was] of sound senses and the other deaf, and the yavam had intercourse with the woman of sound senses and then he also had intercourse with the deaf woman, or a brother of his had intercourse with the deaf woman, he does not disqualify the former [for him]. If the yavam had intercourse with the deaf woman, and then he also had intercourse with the woman of sound senses, or a brother of his had intercourse with the woman of sound senses, he disqualifies the deaf woman [for him].",
+            "[If one was] of age and the other a minor, and the yavam had intercourse with the one who was of age, and then he had intercourse with the minor, or a brother of his had intercourse with the minor, he does not disqualify the elder for him. If the yavam had intercourse with the minor, and then he also had intercourse with the one who was of age, or a brother of his had intercourse with the one who was of age, he disqualifies the minor [for him]. Rabbi Elazar says: the minor is to be instructed to make a declaration of refusal.",
+            "If a yavam who was a minor had intercourse with a yevamah who was a minor, they should be brought up together. If he had intercourse with a yevamah who was of age, she should bring him up until he is of age. If a yevamah declared within thirty days [after yibbum], “he has not had intercourse with me”, they force him to perform halitzah; [If her declaration was made] after thirty days, they request that he perform halitzah. If he admits [that he did not have intercourse with her], they force him to perform halitzah.",
+            "If a woman vowed to have no benefit from her yavam:If the vow was made during the husband’s lifetime they force him to perform halitzah, [If her vow was made] after the death of her husband, they request of him to perform halitzah. If this was her intention, [even if her vow was made] during the lifetime of her husband, they request of him to perform halitzah."
+        ],
+        [
+            "If a deaf man married a woman of sound senses or a man of sound senses married a deaf woman he may, if he wishes, divorce her, and he may, if he wishes retain her; just as he marries by gestures so he divorces her by gestures. If a man of sound senses married a woman of sound senses and she became deaf, he may, if he wishes, divorce her; and he may, if he wishes, retain her. If she became insane he may not divorce her. If he became deaf or insane, he may never divorce her. Rabbi Yohanan ben Nuri says: Why may a woman who became deaf be divorced while a man who became deaf may not divorce [his wife]? They answered him: a man who divorces is not like a woman who is divorced, for while a woman may be divorced with her consent and without her consent, a man can divorce only with his consent.",
+            "Rabbi Yohanan ben Gudgada testified concerning a deaf-mute whose father had given her in marriage, that she could be sent away with a bill of divorcement; They said to him: the other also is similar to her.",
+            "If two deaf brothers were married to two deaf sisters, or to two sisters who were of sound senses, or to two sisters one of whom was deaf and the other was of sound senses; And so also if two deaf sisters were married to two brothers who were of sound senses, or to two deaf brothers, or to two brothers one of whom was deaf and the other of sound senses: Behold these [women] are exempt from halitzah and from yibbum. If [the women] were strangers they must marry them, and if they wish to divorce them, they may do so.",
+            "If two brothers, one of whom was deaf and the other of sound senses, were married to two sisters who were of sound senses, and the deaf brother, the husband of the sister who was of sound senses, died, what should the brother of sound senses, the husband of the sister of sound senses, do? [Nothing, since she] is exempt, because she is his wife’s sister. If the brother of sound senses, the husband of [the sister who was] of sound senses, died, what should the deaf brother, the husband of [the sister who was] of sound senses, do? He must release his wife with a get, while his brother’s wife is forbidden forever [to marry again].",
+            "If two brothers of sound senses were married to two sisters one of whom was deaf and the other of sound senses, and the brother of sound senses, the husband of the deaf sister, died, what should the brother of sound senses, the husband of the sister who was of sound senses, do? [Nothing, since she is] exempt because she is his wife’s sister. If the brother of sound senses, the husband of the sister who was of sound senses, died, what should the brother of sound senses, the husband of the deaf sister, do? He must release his wife with a get and his brother’s wife by halitzah.",
+            "If two brothers, one of whom was deaf and the other of sound senses, were married to two sisters, one of whom was deaf and the other of sound senses, and the deaf brother, the husband of the deaf sister, died, what should the brother who was of sound senses, the husband of the sister who was of sound senses, do? [Nothing, since she is] exempt because she is his wife’s sister. If the brother of sound senses, the husband of the sister who was of sound senses, died, what should the deaf brother, the husband of the deaf sister, do? He must release his wife with a get, while his brother’s wife is forever forbidden [to marry again].",
+            "If two brothers, one of whom was deaf and the other of sound senses, were married to two strangers who were of sound senses, and the deaf brother, the husband of the woman who was of sound senses, died, what should the brother of sound senses, the husband of the woman of sound senses, do? He either performs halitzah or yibbum. If the brother of sound senses, the husband of the woman who was of sound senses, died, what should the deaf brother, the husband of the woman who was of sound senses, do? He must marry her and he may never divorce her.",
+            "If two brothers of sound senses were married to two strangers, one of whom was of sound senses and the other deaf, and the brother of sound senses, the husband of the deaf woman died, what should the brother of sound senses, the husband of the woman of sound senses, do? He must marries her and if he wishes to divorce her he may do so. If the brother of sound senses, the husband of the woman of sound senses, died, what should the brother of sound senses, the husband of the deaf woman, do? He may either perform halitzah or yibbum.",
+            "If two brothers, one of whom was deaf and the other of sound senses, were married to two strangers, one of whom was deaf and the other of sound senses, and the deaf brother, the husband of the deaf woman, died, what should the brother of sound senses, the husband of the woman of sound senses do? He must marry her, but if he wishes to divorce her he may do so. If the brother of sound senses, the husband of the woman of sound senses, died, what should the deaf brother, the husband of the deaf woman, do? He must marry her and he may never divorce her."
+        ],
+        [
+            "If a woman and her husband went to a country beyond the sea [at a time when there was] peace between him and her and [when there was also] peace in the world, and she came back and said, “My husband is dead”, she may marry again; and if she said, “My husband is dead [and he had no children]” she may contract yibbum. If there was peace between him and her, but war in the world, [or if there was] discord between him and her, but peace in the world, and she came back and said, ‘My husband is dead”, she is not believed. Rabbi Judah says: she is never believed unless she comes weeping and her garments are rent. They said to him: she may marry in either case.",
+            "Bet Hillel says: we heard [such a tradition] only in respect of a woman who came from the harvest and [whose husband died] in the same country, and in a case similar to the one that happened. Bet Shammai said to them: [the law is] the same whether the woman came from the harvest or from olive picking, or from grape picking, or from one country to another--the Sages spoke of the harvest only [because the incident to which they referred] occurred then. Bet Hillel changed their view to rule in accordance with Bet Shammai.",
+            "Bet Shammai says: she may marry and she receives her ketubah. Bet Hillel says: she may marry but she does not receive her ketubah. Bet Shammai said to them: you have permitted [what might be] the serious consequence of illicit intercourse, why should you not permit [the taking of her husband’s] money which is of less consequence! Bet Hillel said to them: we find that based on her testimony, the brothers may not receive their inheritance. Bet Shammai said to them: do we not learn this from her ketubah scroll wherein [her husband] writes to her “if you are married to another man, you will receive what is prescribed for you”! Bet Hillel changed their view to rule in accordance with Bet Shammai.",
+            "All are believed to testify for her [concerning her husband’s death] except for her mother-in-law, the daughter of her mother-in-law, her rival wife, her sister-in-law and her husband’s daughter. Why is [the bringing of] a letter of divorce different [from testifying regarding] death?The written document provides the proof. If one witness stated, “he is dead”, and his wife married again, and another came and stated “he is not dead”, she need not leave [her new husband]. If one witness said “he is dead” and two witnesses said “he is not dead”, even if she married again, she must leave him. If two witnesses stated, “he is dead”, and one witness stated, “he is not dead”, even if she had not married, she may do so.",
+            "If one wife said “he is dead’ and the other wife said, “he is not dead” , the one who said, “he is dead” may marry again and she also receives her ketubah, while the one who said, “he is not dead”, may neither marry again nor does she receive her ketubah. If one wife said, “he is dead” and the other stated “he was killed”: Rabbi Meir says: since they contradict one another they may not marry again. Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: since both admit that he is not alive, both may marry again. If one witness says, “he is dead”, and another witness says “he is not dead’, Or if one woman says “he is dead”, and another woman says, “he is not dead’, she may not marry again.",
+            "If a woman and her husband went to a country beyond the sea, and she returned and stated, “my husband is dead”, she may be married again and she also receives her ketubah. However, her rival wife is forbidden to remarry.If [her rival wife] was the daughter of an Israelite [who was married] to a priest, she is permitted to eat terumah, the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: this is not a way that would lead her away from transgression, unless [it be enacted that] she shall be forbidden both to marry and to eat terumah.",
+            "If she stated, “my husband died first and my father-in-law died after him”, she may marry again and she also receives her ketubah, but her mother-in-law is forbidden [to remarry]. If [her mother-in-law] was the daughter of an Israelite [who was married] to a priest, she is permitted to eat terumah, the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: this is not a way that would lead her away from transgression, unless [it be enacted that] she shall be forbidden both to marry and to eat terumah. If a man betrothed one of five women and he does not know which of them he has betrothed, and each states, “he has betrothed me”, he gives a letter of divorce to every one of them, and he leaves one ketubah [sum] for them and withdraws, the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: this is not a way that would lead him away from transgression, unless he gives to each of them both a get and a ketubah. If a man robbed one of five persons and does not know which of them he has robbed, and each one states, “he has robbed me”, he leaves the [amount of] the robbery among them and withdraws, the words of Rabbi Tarfon. Rabbi Akiva says: this is not a way that would lead them away from transgression, unless one pays [the full amount of the robbery] to every one [of the persons involved].",
+            "A woman who went with her husband to a country beyond the sea, and her son was with her, and who came back and stated, “my husband died and afterwards my son died”, is believed. [If she stated] “my son died and afterwards my husband died”, she is not believed, but we are concerned that her words [might be true] and she must, therefore, perform halitzah but may not contract yibbum.",
+            "[If a woman states], “A son was given to me [while I was] in a country beyond the sea” and she also states, “my son died and afterwards my husband died”, she is believed. [If she states], “my husband died and afterwards my son died”, she is not believed, but we are concerned that her words [might be true] and she must, therefore, perform halitzah but may not contract yibbum.",
+            "[If a woman states] “a brother-in-law was given to me [while I was] in a country beyond the sea”, and afterwards she states, “my husband died and afterwards my brother-in-law died” or “my brother-in-law died and afterwards my husband died”, she is believed. If a woman and her husband and her brother-in-law went to a country beyond the sea, and she [on returning home] stated, “my husband died and afterwards my brother-in-law [died]” or “my brother-in-law [died] and afterwards my husband [died]” she is not believed; For a woman is not to be believed when she asserts “my brother-in-law is dead”, in order that she may marry again; Nor [is she believed when she states that] her sister is dead, in order that she may enter his house. A man also is not believed when he states “my brother is dead”, so that he may have yibbum with his wife, nor [when he states that] his wife is dead, in order that he may marry her sister."
+        ],
+        [
+            "A woman whose husband and rival wife went to a country beyond the sea, and to whom people came and said, “your husband is dead”, must neither marry nor contract yibbum until she has ascertained whether her rival wife is pregnant. If she had a mother-in-law she need not be concerned [she had another son]. But if [the mother-in-law] departed while pregnant she must be concerned [that another son was born]. Rabbi Joshua says: she need not be concerned.",
+            "Two sisters-in-law, one says, “My husband is dead”, and the other also says, “My husband is dead”, this one is forbidden on account of the husband of this one, and this one is forbidden on account of the husband of this one. If one had witnesses and the other had no witnesses, she who has the witnesses is forbidden, while she who has no witnesses is permitted. If the one has children and the other has no children, she who has children is permitted and she who has no children is forbidden. If they contracted yibbum, and the yevamim died, they are forbidden [to marry again]. Rabbi Elazar says: since they were permitted to marry the yevamim, they are subsequently permitted to marry any man.",
+            "They are allowed to testify only about the face with the nose, even though there were also marks on the man’s body or clothing. They are allowed to testify only when his soul has departed, even though they have seen him cut up or crucified or being devoured by a wild beast. They are allowed to testify only [if they saw the body] within three days [of death]. Rabbi Judah ben Baba says: not all men, all places, or all times are alike.",
+            "If a man fell into water, whether it had [a visible] end or not, his wife is forbidden [to marry again]. Rabbi Meir said: it once happened that a man fell into a large cistern and came out after three days. Rabbi Yose: it once happened that a blind man descended into a cave to immerse and his guide went down after him; and after waiting long enough for their souls to depart, permission was given to their wives to marry again. Another incident occurred at Asia where a man was lowered into the sea, and only his leg was brought up, and the Sages ruled: [if the recovered leg contained the part] above the knee [the man’s wife] may marry again, [but if it contained only the part] below the knee, she may not marry again.",
+            "Even if he only heard from women saying, “so-and-so is dead”, this is enough. Rabbi Judah says: even if he only heard children saying, “behold we are going to mourn for a man named so-and-so and to bury him” [it is enough]. Whether [such statement was made] with the intention [of providing evidence] or was made with no such intention [it is valid]. Rabbi Judah ben Bava says: with an Israelite [the evidence is valid] only if the man had the intention [of acting as witness]. In the case of a non-Jew the evidence is invalid if his intention was [to act as witness].",
+            "They may testify [even if the body was seen] in candle light or in moonlight. And a woman may be given permission to marry again on the evidence of a mere voice. It once happened that a man was standing on the top of a hill and cried, “so-and-so son of so-and-so from such-and-such a place is dead”, but when they went [to the top of the hill] they didn’t find anyone there. [Nevertheless], they allowed his wife to remarry. In another instance, at Zalmon a person declared, “I am so-and-so son of so-and-so; a snake has bitten me, and I am dying”; and when they went [to examine the corpse] they did not recognize him, they [nevertheless] allowed his wife to remarry.",
+            "Rabbi Akiva said: When I went down to Nehardea to intercalate the year, I met Nehemiah of Bet D’li who said to me, “I heard that in the land of Israel no one, permits a [married] woman to marry again on the evidence of one witness, except Rabbi Judah ben Bava”. “That is so”, I told him. He said to me, “Tell them in my name: ‘You know that this country is in confusion because of marauders. I have received a tradition from Rabban Gamaliel the Elder: that they allow a [married] woman to remarry on the evidence of one witness’”. And when I came and recounted the conversation in the presence of Rabban Gamaliel he rejoiced at my words and exclaimed, “We have found a match for Rabbi Judah ben Bava!” As a result of this talk Rabban Gamaliel remembered that some men were once killed at Tel Arza, and that Rabban Gamaliel the Elder had allowed their wives to marry again on the evidence of one witness, and the law was established that they allow a woman to marry again on the evidence of one witness, and on the testimony of one [who states that he has heard] from another witness, from a slave, from a woman or from a female slave. Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua say: a woman is not be allowed to remarry on the evidence of one witness. Rabbi Akiva ruled: [a woman is not allowed to marry again] on the evidence of a woman, on that of a slave, on that of a female slave or on that of relatives. They said to him: It once happened that a number of Levites went to Tsoar, the city of palms, and one of them became ill on the way, and they left him in an inn. When they returned they asked the [female] innkeeper, “Where is our friend?” And she replied, “He is dead and I buried him”, and they allowed his wife to remarry. Should not then a priest’s wife [be believed at least as much] as an innkeeper!” He answered them: When she will [give such evidence] as the innkeeper [gave] she will be believed, for the innkeeper had brought out to them [the dead man’s] staff, his bag and the Torah scroll which he had with him."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Yevamot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,103 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Yevamot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה יבמות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "What's the definition of a mamzer?  [The offspring of a union with] someone who shares the same flesh who the Torah forbids to you, according to Rabbi Akiva.  Shimon the Yemenite says, a mamzer is  [the offspring resulting from] any [sexual] prohibition that carries the penalty of excision by the Hand of Heaven [\"kareit\"].  The halacha is according to Shimon the Yemenite.  Rabbi Joshua says, any [offspring resulting from a union] where there is a penalty of death by the court.  Rabbi Simon the son of Azai said, \"I found that it was written in the scroll where the courts would record the lineages of the families of Jerusalem that someone is a mamzer if he is the offspring of a married woman [and a man other than her husband], supporting the words of Rabbi Joshua.  \n\nIf a man's wife died, he is permitted to marry her sister.  If they divorced, and then the wife died, he is permitted to marry her sister.  If [they divorced and] the wife married another, and then the former wife died, he is permitted to marry his former wife's sister.  If he performed the ritual of yevamot with a woman, and that woman died, he is permitted to marry that woman's sister.  If he performed the ritual of chalitza with a woman and then she died, he is permitted to marry that woman's sister."
+        ],
+        [],
+        [
+            "[If] one had relations with his <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her] he acquires [marries her thereby].  [This is so] whether he [had relations] unknowingly [he thought she was somebody else] or knowingly, by force [he was compelled by somebody else] or willingly.  [This is so] even [if] he [acted] unknowingly and she [acted] knowingly, [or] he [acted] knowingly and she [acted] unknowingly, [or] he [acted] by force and she did not [act] by force, [or] she [acted] by force and he did not [act] by force.  [This is so] whether he did not complete the intercourse or he did complete the intercourse.  And it makes no difference whether there was [natural] relations or [unnatural] relations. ",
+            "Similarly, [if] one had relations with any of those with whom such unions are forbidden by the Torah, or with a woman who is disqualified for him - such as a widow to a High Priest or a divorced woman or a <i>Chalutzah</i> [a woman who performs <i>Chalitzah</i>] to a common priest, or a <i>Mamzeret</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman] or a <i>Netinah</i> [a member of a caste of Temple servants historically descended from the Gibeonites] to a Jew, she is disqualified [from later marrying a priest]. And it makes no difference whether there was [natural] relations or [unnatural] relations. ",
+            "Once there has been betrothal of a widow to a High Priest, or of a divorced woman or a <i>Chalutzah</i> to a common priest, they [the women] may not eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households].  Rabbi Elazar and Rabbi Shimon allow her [to eat <i>Terumah</i>].  If they [these women] become widowed or divorced [from these priests] following marriage they are disqualified [from marrying priests]; if they [become widowed or divorced] following betrothal they are permitted [to marry priests]. ",
+            "The High Priest may not marry a widow, either a widow from marriage or a widow from betrothal, and he may not marry a <i>bogeret</i> [a girl past the age of twelve years and six months]. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon allow him [to marry] a  <i>bogeret</i>. He may not marry a woman [who is not a virgin due to being] wounded by a piece of wood [in her vagina].  [If] he has betrothed a widow and [subsequently] is elected High Priest, he may marry [her]. It once happened that Yehoshua ben Gamla betrothed Marta bat Baytos, and the king appointed him High Priest, and he married her. If a woman who was a <i>Shomeret Yavam</i> [the widow of a childless man whose brother-in-law has not yet married her nor released her from the obligation of Levirate marriage] was awaiting [<i>Yibum</i> - Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow] from a common priest and he was appointed High Priest, he may not marry her even if he's performed <i>Ma’amar</i> [semi-betrothal of a <i>Yevama</i> widow through money or a document]. [If] the brother of a High Priest dies he undergoes  <i>Chalitzah</i> but does not perform <i>Yibum</i>.",
+            "A common priest may not marry an <i>aiylonit</i> [a woman with arrested sexual development who cannot bear children] unless he [already] has a wife and children.  Rabbi Yehudah says: He may not marry an <i>aiylonit</i> even if he [already] has a wife and children because she is the <i>zonah</i> mentioned in the Torah.  But the Sages say: By <i>zonah</i> the Torah refers to a convert, or a freed maidservant, or a woman who had licentious relations.",
+            "One may not abstain from procreation unless he [already] has children.  Beit Shammai say: [One must have] two boys, and Beit Hillel say: [One must have] a boy and a girl, as it says, \"Male and female He created them\" (Bereishit 5:2).  [If] one married a woman and waited for ten years and she did not bear children, he is not permitted to abstain [from his obligation].  [If] he divorced her she is permitted to marry somebody else, and the second [husband] is permitted to wait ten years with her.  And if she miscarries he counts [ten years] from the point she miscarried. A man is commanded to procreate but a woman is not.  Rabbi Yochanan ben Beroka says: It states to both of them, \"And God blessed them and He said to them... be fruitful and multiply\" (Bereishit 1:25)."
+        ],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "A fetus, a brother-in-law [who is required to fulfill yibum], a betrothal, a deaf mute and a boy nine days and one year old disqualify [a woman from eating teruma] but do not give them the right to eat, and [this is the case] even if it is unclear that he is nine years old and a day or unclear that he is not, or unclear if he has grown two pubic hairs or not. If a house collapses on a man and on his brother's daughter and it is unknown who died first, the rival must perform chalitza but does not contract levirate marriage.",
+            "The rapist, the seducer, and the mentally incompetent can neither deprive a woman of the right of eating terumah, nor can they grant the right upon her. If, however, they are unfit to enter into the assembly of Israel, they do deprive a woman of her right to eat terumah. How so? If an Israelite had relations with the daughter of a kohen, she may still continue to eat terumah. Iif she gets pregnant, she may no longer eat terumah. If the fetus was aborted in her womb, she may eat. But if she gave birth to a child, she may eat. The power of the son is thus greater than the father's power. A slave deprives a woman, due to his cohabitation, from eating terumah, but not as her offspring. How so? If the daughter of an Israelite was wed to a kohen, or if the daughter of a kohen was married to an Israelite, and she had a son by him, and that son went and violated a bondswoman who had a son by him, such a son is a slave. And if his paternal grandmother was a bat yisrael (daughter of an Israelite) married to a kohen (priest), she is not allowed to eat terumah. But if she were a bat kohen (priest's daughter) and married to an Israelite, she may eat terumah. A mamzer (bastard, illegitimate child) deprives a woman from eating terumah, and also bestows the privilege on her? How so? If an Israelite's daughter was married to a kohen, or a kohen's daughter was married to an Israelite, and she bore him a daughter, and the daughter married a slave or idolater, and had a son by him, the son is a mamzer. If his maternal grandmother was a bat yisrael  (daughter of an Israelite) married to a kohen, she may eat terumah. But if she was a kohen's daughter married to an Israelite, she may not eat terumah. "
+        ],
+        [
+            "An uncircumcised [priest] and all impure individuals [usually allowed to eat <i>Terumah</i>] may not eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households].  Their wives and slaves may [nevertheless] eat <i>Terumah</i>.  A  priest \"injured by crushing\" or  whose \"flow was cut off\" may eat [<i>Terumah</i>] as may their slaves, but their wives may not.  But if he [the priest] did not have relations with her after he was injured by crushing or his flow was cut off she [his wife] may eat [<i>Terumah</i>]. ",
+            "Who is [considered] one \"injured by crushing\"?  Anyone whose testicles were wounded, even if just one of them was.  And [who is considered] one whose \"flow was cut off\"?  One whose member was cut off.  And if [any part] of the corona remained, even so much as a hair’s breadth, he is fit. A man whose testicles were wounded and one whose member was cut off are permitted [to marry] a convert or a freed maidservant.  They are only forbidden to enter into the congregation [of Israel] as it is said,  “One injured by crushing or whose flow is cut off may not enter the congregation of God” (Devarim 23:2). ",
+            "An Ammonite and a Moabite are forbidden [to enter into the congregation of Israel] and their prohibition is forever. However, their women are permitted immediately [following conversion].  Both male and female Egyptians and Edomites are forbidden only until the third generation.  Rabbi Shimon permits their women immediately.  Said Rabbi Shimon: This follows <i>a fortiori</i> reasoning: If in a case where males are forbidden forever the females are [nevertheless] permitted immediately [upon conversion], then in a case where males are forbidden only until the third generation how much more so should females be permitted immediately [upon conversion].  They [the Sages] said to him: If this is a received tradition we shall accept it, but if it is only a logical inference there is a refutation. He replied: No! I am in fact reporting a received tradition.  <i>Mamzerim</i> [a <i>Mamzer</i> is the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman] and <i>Netinim</i> [a <i>Netin</i> is a member of a caste of Temple servants historically descended from the Gibeonites] are forbidden [from marrying into the nation] and their prohibition is forever.  [This restriction bans] both males and females. ",
+            "Rabbi Yehoshua said: I have heard that a eunuch undergoes <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] and that one undergoes <i>Chalitzah</i> for his wife; and that a eunuch does not undergo <i>Chalitzah</i> and that one does not undergo <i>Chalitzah</i> for his wife, but I am unable to explain this.  Rabbi Akiva said: I will explain it: a man-eunuch [castrated by a person] undergoes <i>Chalitzah</i> and one undergoes <i>Chalitzah</i> for his wife because there was a time when he was fit [to have children]; a sun-eunuch [who was born that way] does not undergo <i>Chalitzah</i> nor does one undergo <i>Chalitzah</i> for his wife since there was never a time when he was fit.  Rabbi Eliezer says: Not so!  Rather, a sun-eunuch undergoes <i>Chalitzah</i> and one undergoes <i>Chalitzah</i> for his wife because because there is a cure; a man-eunuch does not undergo <i>Chalitzah</i> nor does one undergo <i>Chalitzah</i> for his wife since he has no cure.  Rabbi Yehoshua ben Betiera testified concerning Ben Megusat who was a man-eunuch in Jerusalem and they performed <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow] for his wife, to uphold the opinion of Rabbi Akiva. ",
+            "The eunuch neither undergoes <i>Chalitzah</i> nor performs <i>Yibum</i>.  Similarly, an <i>aiylonit</i> [a woman with arrested sexual development who cannot bear children] neither performs <i>Chalitzah</i> nor undergoes <i>Yibum</i>. [If] a eunuch underwent <i>Chalitzah</i> from his <i>Yevama</i> [a woman whose husband died childless and whose brother-in-law must marry or dismiss her] he does not disqualify her [from subsequently marrying a priest].  If he had relations with her he does disqualify her since this is licentious relations [because she is forbidden to him].  Similarly, [if] brothers underwent <i>Chalitzah</i> from <i>aiylonit</i> they do not disqualify her [from marrying a priest].  If they had relations with her they do disqualify her since this is licentious relations. ",
+            "[If] a priest who was a sun-eunuch married the daughter of an Israelite, he confers upon her the right to eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households].  Rabbi Yose and Rabbi Shimon said: [If] a priest who was an <i>androginos</i> [person with both male and female sexual organs. It is halachically uncertain whether such a person is male, female or, perhaps, has a uniquely defined halachic gender] married the daughter of an Israelite, he confers upon her the right to eat <i>Terumah</i> . Rabbi Yehudah said: [If] a <i>tumtum</i> [person with recessed sexual organs whose gender is therefore impossible to determine, presently, by external examination. It is halachically uncertain whether such a person is male or female] was torn and found to be male he may not undergo <i>Chalitzah</i> because he is like a eunuch.  An <i>androginos</i>may marry [a woman] but may not be married [to a man].  Rabbi Eliezer said: [If one has relations with] an <i>androginos</i> he is liable to be stoned like one [who has relations with] a male.   "
+        ],
+        [
+            "There are women who are permitted to their husbands but who are forbidden to their <i>Yevamim</i> [a <i>Yavam</i> is  one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage]. [There are] women who are permitted to their <i>Yevamim</i> but are forbidden to their husbands.  [There are] women who are permitted to these and to these; and [there are] women who are forbidden to these and to these. And these are they who are permitted to their husbands and forbidden to their <i>Yevamim</i>: [The widow of] a common priest who married a widow [that is, she is a widow for the second time] and who has a brother who is a High Priest; [the widow of] a <i>Chalal</i> [the son of a priest and a woman whom the priest was forbidden to marry] who married a woman fit [to marry a priest] and who has fit brother [a priest]; [the widow of] an Israelite who married the daughter of an Israelite and who has a brother who is a <i>Mamzer</i> [the offspring of a severely prohibited union between a Jewish man and woman]; [the widow of] a <i>Mamzer</i> who married a <i>Mamzeret</i> [a female <i>Mamzer</i>] and who has an Israelite brother - these women are permitted to their husbands but are forbidden to their <i>Yevamim</i>.",
+            "And these are they who are permitted to their <i>Yevamim</i> but are forbidden to their husbands: [The widow of] a High Priest who betrothed a widow [that is, she is now a widow for the second time] and who has a brother who is a common priest; [the widow of] a fit priest who married a <i>Chalalah</i> [the daughter of a priest and a woman whom the priest was forbidden to marry] and who has a brother who is a <i>Chalal</i>; [the widow of] an Israelie who married a <i>Mamzeret</i> and who has a brother who is a <i>Mamzer</i>; [the widow of] a <i>Mamzer</i> who married the daughter of an Israelite and who has a brother who is an Israelite - these women are permitted to their <i>Yevamim</i> but are forbidden to their husbands. [And these are] women who are forbidden to these and to these: [The widow of] a High Priest who married a widow and who has a brother who is a High priest or a common priest; [the widow of] a fit priest who married a <i>Chalalah</i>and who has a brother who is [also] fit; [the widow of] an Israelite who married a <i>Mamzeret</i> and who has a brother who is an Israelite; [the widow of] a <i>Mamzer</i> who married the daughter of an Israelite and who has a brother who is a <i>Mamzer</i> — these women are forbidden to these and to these.  And all other women are permitted to their husbands and to their <i>Yevamim</i>.",
+            "[With respect to] secondary [relatives whom one is forbidden to marry] due to rabbinic decree: [If] the woman is [related to the] secondary [degree] to the husband but is not secondary to the <i>Yavam</i> she is forbidden to the husband but is permitted to the <i>Yavam</i>; [if] she is secondary to the <i>Yavam</i> but is not secondary to the husband, she is forbidden to the <i>Yavam</i> but is permitted to the husband. [If] she is secondary to him and to him, she is forbidden to him and to him.  [Such a woman] has [receives] no <i>Ketubah</i> [a monetary settlement payable to a woman upon divorce or the death of her husband], nor [repayment for the] usufruct [she brought into the marriage], nor maintenance, nor [repayment for the] deterioration [of her usufruct]; but the child [of a union with her] is fit [as a priest], and we compel him [the husband] to divorce her.  These women have [receive] a <i>Ketubah</i>: A widow [married] to a High Priest; a divorced woman or a <i>Chalutzah</i> [a woman who performs <i>Chalitzah</i>, married] to a common priest; a <i>Mamzeret</i> or a <i>Netinah</i> [a member of a caste of Temple servants historically descended from the Gibeonites, married] to an Israelite; the daughter of an Israelite [married] to a <i>Netin</i> or to a <i>Mamzer</i>.",
+            "[If] the daughter of an Israelite is betrothed to a priest, or is pregnant by a priest, or is a <i>Shomeret Yavam</i> [the widow of a childless man whose brother-in-law has not yet married her nor released her from the obligation of Levirate marriage] to a priest, and similarly [if] the daughter of a priest [is betrothed] to an Israelite - she [these women] may not eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households]. [If] the daughter of an Israelite [is betrothed] to a Levite, or is pregnant by a Levite, or is a <i>Shomeret Yavam</i> to a Levite, and similarly the daughter of a Levite [betrothed] to an Israelite - she [these women] may not eat <i>Ma'aser</i> [<i>Ma'aser Rishon</i> is the first tithe of produce which must be given to the Levite]. [If] the daughter of a Levite is betrothed to a priest, or is pregnant by a priest, or is a <i>Shomeret Yavam</i> to a priest, and similarly [if] the daughter of a priest [is betrothed] to a Levite - she [these women] may not eat <i>Terumah</i> or <i>Ma'aser</i>. ",
+            "[If] the daughter of an Israelite is married to a priest she may eat <i>Terumah</i>.  [If] he dies and she bore him a child, she may [still] eat <i>Terumah</i>.  [If] she [subsequently] marries a Levite she may eat <i>Ma'aser</i>. [If] he [the Levite] dies and she bore him a child, she may [still] eat <i>Ma'aser</i>.  [If] she [subsequently] married an Israelite, she may not eat <i>Terumah</i> or <i>Ma'aser</i> [anymore].  [If] he [the Israelite] dies and she bore him a son she may not eat <i>Terumah</i> or <i>Ma'aser</i>; [if] her son from the Israelite dies, she may eat <i>Ma'aser</i> [again]. [If then] her son from the Levite dies, she may eat <i>Terumah</i> [again].  [If then] her son from the priest dies she may not eat <i>Terumah</i> or <i>Ma'aser</i> [anymore].",
+            "[If] the daughter of a priest [is married] to an Israelite she may not eat <i>Terumah</i>. [If] he [the Israelite] dies and she bore him a son, she may [still] not eat <i>Terumah</i>.  [If] she [subsequently] marries a Levite she may eat <i>Ma'aser</i>. [If] he [the Levite] dies and she bore him a son she may [still] eat <i>Ma'aser</i>.  [If] she [subsequently] marries a priest she may eat <i>Terumah</i>. [If] he [the priest] dies and she bore him a son she may she may [still] eat <i>Terumah</i>.  [If] her son from the priest dies, she may she may not eat <i>Terumah</i> [anymore]. [If] her son from the Levite dies she may not eat <i>Ma'aser</i> [anymore]. [If] her son from the Israelite dies she returns to her father's house, and about her it says, \"And she shall return to her father's house as in her youth, and shall eat of her father's bread,\" (Vayikra 22:13)."
+        ],
+        [
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "",
+            "A boy of the age of nine years and one day disqualifies [his sister-in-law for marriage] with his brothers, and his brothers disqualify her for him, but while he disqualifies her from the outset only, the brothers disqualify her from the outset and at the end.  How is this so?   A boy of the age of nine years and one day who had intercourse with his sister-in-law disqualifies her [for marriage] with his brothers; If the brothers  had intercourse with her, or did ma’amar with her, or gave her a get or submitted to her <i>chalitsah</i> they have disqualified her for marriage with him. ",
+            "A boy of the age of nine years and one day who had intercourse with his dead brother's wife and then another brother who was of the age of nine years and one day had intercourse with her, [the latter] disqualifies her for [the former].   Rabbi Shimon says: he does not disqualify. ",
+            "A boy of the age of nine years and one day who had intercourse with his dead brother's wife and afterwards had intercourse with her rival wife, he has disqualified [both women for marriage] with himself.   Rabbi Shimon says: he does not disqualify them. A boy of the age of nine years and one day had intercourse with his dead brother's wife and then died, she must undergo <i>chalitsah</i> but may not be taken in Levirate marriage.    If he had married [any other] woman and she subsequently died, she is exempt. ",
+            "A boy of the age of nine years and one day had intercourse with his dead husband's wife, and after he had come of age he married another woman and then died, if he had not known the first woman after he had become of age, the first one must have <i>chalitsah</i> but may not be taken in <i>chalitsah</i>marriage, while the second may either have <i>chalitsah</i> or Levirate marriage.  Rabbi Shimon says: he may perform Levirate marriage with whichever one he wants, and he must perform <i>chalitsah</i> for the other [woman].    [The same law applies] whether he is nine years and one day, or whether he is twenty years but had not produced two pubic hairs.  "
+        ],
+        [
+            "One may marry [the relatives of] a woman he has violated or has seduced; but one who violates or seduces [the relatives] of his married woman [that is, his wife] is liable.  One may marry a woman who has been violated by his father or seduced by his father, or a woman who has been violated by his son or seduced by his son. Rabbi Yehudah forbids one [to marry] a woman who has been violated by his father or seduced by his father.",
+            "[If] the sons of a female convert converted with her [and one  marries and then dies] they do not undergo <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage] nor do they perform <i>Yibum</i> [Levirate marriage wherein a man weds his childless brother's widow].  [This is so] even if the conception of the first [son took place] not in sanctity [before the mother's conversion] but his birth [took place] in sanctity [after her conversion], and the conception and birth of the second one took place in sanctity. [The law is] similar with a maidservant who was freed along with her sons.   ",
+            "[If] the sons of five women [each of whom has an additional son] become mixed up [making their maternity unknown] and they attained majority [remaining] mixed up, and they married wives and died, four [of the surviving sons] undergo <i>Chalitzah</i> from one [<i>Yevama</i>] and one performs  <i>Yibum</i>.  He [the one who performed <i>Yibum</i>] and three others undergo <i>Chalitzah</i> from a different [second widow] and one performs <i>Yibum</i>.  What emerges is four acts of <i>Chalitzah</i> and one act of <i>Yibum</i> for each one [woman].",
+            "[If] the son of a woman becomes mixed up with her daughter-in-law's son [and each woman has other sons] and they attained majority [remaining] mixed up, and they married and died, the [other] sons of the daughter-in-law undergo <i>Chalitzah</i> but do not perform <i>Yibum</i> since there is doubt whether she [each <i>Yevama</i>] is the wife of his brother or the wife of his father's brother. And the [other] sons of the grandmother either undergo <i>Chalitzah</i> or perform <i>Yibum</i> since there is doubt whether she [each <i>Yevama</i>] is the wife of his brother or the wife of his brother's son.  [If] the fit [certain] sons die, the mixed up sons undergo <i>Chalitzah</i> from [the wives of] the grandmother's sons but do not perform <i>Yibum</i> since there is doubt whether she [each <i>Yevama</i>] is the wife of his brother or the wife of his father's brother, and [with regard to] the daughter-in-law's sons - one undergoes <i>Chalitzah</i> and one performs <i>Yibum</i>.",
+            "[If] the son of a woman [married to a] priest becomes mixed up with the son of her maidservant, they [both] may eat <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation and may only be consumed by priests and their households], and they receive one share [of <i>Terumah</i>] at the threshing floor, and they may not become impure [through contact] with a corpse, and they may not marry women - either those eligible [to marry priests] or those ineligible [to marry priests].  [If] they attained majority [remaining] mixed up and freed each other, they may marry women fit [to marry into] the priesthood, and they may not become impure with a corpse - but if they do become impure with a corpse they do not endure the forty [lashes]. And they may not eat <i>Terumah</i>, but if they do they do not repay the principal or the fifth. And they do not receive a share [of <i>Terumah</i>] at the threshing floor, and they sell the <i>Terumah</i> [from their own crops to certain priests] and keep the revenue themselves.  And they do not receive a share from the consecrated Temple items, nor do they give them consecrated things, and they do not take away their [sacrifices] from them, and they are exempt from the shoulder, and the cheeks and the maw [donations given to priests]. And his [each of their] firstborn [animals] grazes until it becomes blemished.  Stringencies of priests and stringencies of Israelites are placed upon them.      ",
+            "[If] a woman did not wait three months [to re-marry] after [the death of or divorce from] her husband, and bears a child, and it is uncertain whether the child was born [after] nine months from the first [husband], or [after] seven months from the second [lit. last husband, and the uncertain son married and died]: [If] she had sons from the first [husband] and sons from the second [husband], they [one from each group] undergo <i>Chalitzah</i> but do not perform <i>Yibum</i>. Similarly does he act for them [if one of the certain sons dies and the uncertain one survives] - he undergoes <i>Chalitzah</i> but does not perform <i>Yibum</i>.  If he [the uncertain son] has brothers from the first [husband] and brothers from the second [husband] who are not from the same mother, he undergoes <i>Chalitzah</i> or performs <i>Yibum</i>, and [if he dies] one of them undergoes <i>Chalitzah</i> and one performs <i>Yibum</i>.",
+            "[If] one [of the two husbands of the woman with the uncertain child] is an Israelite and the other is a priest, the [uncertain] son may [only] marry a wife eligible for a priest. He may not become impure through [contact with] a corpse, but if he does become impure he does not endure the forty [lashes], and he may not eat <i>Terumah</i>, but if he does he does not repay the principal or the fifth. And he does not receive a share [of <i>Terumah</i>] at the threshing floor, and he sells the <i>Terumah</i> [from his own crops to certain priests] and keeps the revenue himself.  And he does not receive a share from the consecrated Temple items, nor does he give them consecrated things, and they do not take away his [sacrifices] from him, and he is exempt from the shoulder, and the cheeks, and the maw [donations given to priests]. And his firstborn [animal] grazes until it becomes blemished.  And stringencies of priests and stringencies of Israelites are placed upon him. [If] both [husbands] are priests, he [the uncertain son] has the status of an <i>Onen</i> [a person whose close relative has died but has not yet been buried] for them [if they die] and they have the status of an <i>Onen</i> for him [if he dies].  He may not become impure for them and they may not become impure for him. He does not inherit from them but they do inherit from him. He is exempt if he strikes either one or if he curses either one. And he participates in the priestly shift of this one and the priestly shift of this one.  And he does not share [in either shift's portions], but if both [uncertain fathers] are in the same shift he does receive a portion. "
+        ],
+        [
+            "The  <i>Mitzvah</i> of <i>Chalitzah</i> [the ceremony releasing the widow of a childless man from the obligation of Levirate marriage, takes place before a court of] three judges, even if the three are laymen. If she performs <i>Chalitzah</i> with a shoe her <i>Chalitzah</i> is valid, but [if she used] a cloth slipper her <i>Chalitzah</i> is invalid. [If it was done] with a sandal which has a heel it is valid, but with no heel - it is not valid.  [If she untied the shoe's straps] from the knee and below - her <i>Chalitzah</i> is valid, [but] if from the knee and above - her <i>Chalitzah</i> is invalid.",
+            "[If] she performed <i>Chalitzah</i> with a sandal which is not his [the <i>Yavam</i> - one upon whom has fallen the obligation to perform Levirate marriage], or with a sandal of wood, or with the left [sandal worn] on the right foot - her <i>Chalitzah</i> is valid. [If] she performed <i>Chalitzah</i> with [a sandal] which was too large [for him] but with which he was able to walk [anyway], or with one too small [for him], but which [nevertheless] covers most of his foot, her <i>Chalitzah</i> is valid. [If] she performed <i>Chalitzah</i> at night her <i>Chalitzah</i> is valid, but Rabbi Eliezer deems it invalid. [If] she performed <i>Chalitzah</i> on his left [foot] her <i>Chalitzah</i> is invalid, but R. Eliezer deems it valid.",
+            "[If] she performed <i>Chalitzah</i> and spat [before the <i>Yavam</i>], but did not read [the verses associated with the ceremony], her <i>Chalitzah</i> is valid.  [If] she read [the text] and spat but did not perform <i>Chalitzah</i> [loosen his shoe] her <i>Chalitzah</i> is invalid.  [If] she performed <i>Chalitzah</i> and read [the text] but did not spit - Rabbi Eliezer says: Her <i>Chalitzah</i> is invalid; [but] Rabbi Akiva says: Her <i>Chalitzah</i> is valid. Rabbi Eliezer said [interpreted the words], \"So shall it be done\" (Devarim 25:9), [implies that] all actions are critical.  Rabbi Akiva said to him: [Will you bring] a proof from there? [Does the phrase not conclude with the words] \"So shall it be done to the man\" [which implies that only] actions done to the man [are critical, which excepts spitting].",
+            "[If] a deaf-mute [<i>Yavam</i>] underwent <i>Chalitzah</i>, or if a deaf-mute [<i>Yevamah</i>] performed <i>Chalitzah</i>, or if a [<i>Yevamah</i>] performed <i>Chalitzah</i> for a minor, her <i>Chalitzah</i> is invalid. [If] a minor [<i>Yevama</i>] performed <i>Chalitzah</i>, she must perform <i>Chalitzah</i> [again] when she attains majority. And if she does not perform <i>Chalitzah</i> [again] her <i>Chalitzah</i> is invalid.",
+            "[If] a [<i>Yevamah</i>] performed <i>Chalitzah</i> before [a court of] two, or [if] she performed <i>Chalitzah</i> before three but one of them is found to be a relative or ineligible [to serve as a judge] her <i>Chalitzah</i> is invalid. Rabbi Shimon and Rabbi Yochanan HaSandlar deem it valid. It happened once that a man underwent <i>Chalitzah</i> from a woman when they were alone in prison, and when the case came before Rabbi Rabbi Akiva, he deemed it valid.",
+            "The <i>Mitzvah</i> of <i>Chalitzah</i> [is as follows]: He  [the <i>Yavam</i>] and his <i>Yevamah</i> come to a court and they advise him according to circumstances, for it is said, \"And the elders of his city shall call him, and speak to him,\" (Devarim 25:8), and she says, \"My husband's brother refuses to raise up for his brother a name in Israel; he will not perform for me the duty of a husband's brother\" (Devarim 25:7).  And he says, \"I do not wish to take her\" (Devarim 25:8). And they would recite [these statements] in the Holy language [Hebrew]. \"Then shall the brother's wife approach him in the presence of the elders and loosen his shoe from his foot, and spit before him\" (Devarim 25:9) - spit that can be seen by the judges.  \"And she shall respond and say, 'So shall it be done to the man who will not build up his brother's house'\" (Devarim 25:9). This is as far as they read, but when Rabbi Hurcanus had [the text] read under the terebinth in the village of Etam, and had the passage completed, it became customary to read the whole passage.  \"And his name shall be called in Israel 'The house of him who had his shoe loosed'\", (Devarim 25:10).  It is a <i>Mitzvah</i> upon the judges but it is not a <i>Mitzvah</i>  upon the students.  Rabbi Yehudah says: It is a <i>Mitzvah</i>  upon all standing there to state, \"The man who had his shoe loosed! The man who had his shoe loosed! The man who had his shoe loosed!\""
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Nashim/Mishnah Yevamot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,189 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Yevamot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה יבמות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן. בתו. ובת בתו. ובת בנו. בת אשתו. ובת בנה. ובת בתה. חמותו. ואם חמותו. ואם חמיו. אחותו מאמו. ואחות אמו. ואחות אשתו. ואשת אחיו מאמו. ואשת אחיו שלא היה בעולמו. וכלתו. הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם. וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות צרותיהן מותרות. ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו:  ",
+            "כיצד פוטרות צרותיהן. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת. כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה. הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת. כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה. אפילו הן מאה. כיצד אם מתו צרותיהן מותרות. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת. מתה בתו או נתגרשה ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת. וכל היכולה למאן ולא מיאנה. צרתה חולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים. צרותיהן מותרות. אמו ואשת אביו. ואחות אביו. אחותו מאביו. ואשת אחי אביו. ואשת אחיו מאביו:  ",
+            "בית שמאי מתירין הצרות לאחים. ובית הלל אוסרים. חלצו. בית שמאי פוסלין מן הכהונה. ובית הלל מכשירים. נתיבמו בית שמאי מכשירים. ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו אוסרין. ואלו מתירין. אלו פוסלין ואלו מכשירין. לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל. ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:  "
+        ],
+        [
+            "כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו. שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו ומת. הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתיבמת: \n",
+            "שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת. הראשונה. יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. השנייה חולצת ולא מתיבמת. רבי שמעון אומר מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה: \n",
+            "כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתיבמת. איסורה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת. אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת: \n",
+            "איסור מצוה. שניות מדברי סופרים. איסור קדושה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. ובת ישראל לנתין וממזר: \n",
+            "מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום. ואחיו לכל דבר. חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. מי שיש לו בן מכל מקום פוטר אשת אביו מן היבום. וחייב על מכתו ועל קללתו. ובנו לכל דבר. חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית: \n",
+            "מי שקדש אחת משתי אחיות. ואינו יודע איזה מהן קדש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם: \n",
+            "שנים שקדשו שתי אחיות. זה אינו יודע איזו קדש וזה אינו יודע איזו קדש. זה נותן שני גטין וזה נותן שני גטין. מתו לזה אח ולזה אח. זה חולץ לשתיהן. וזה חולץ לשתיהן. לזה אחד ולזה שנים. היחיד חולץ לשתיהן. והשנים אחד חולץ. ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם. לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת. ואחיו של זה חולץ לאחת. אחיו של זה מיבם חלוצתו של זה. ואחיו של זה מיבם חלוצתו של זה. קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים. אלא אחד חולץ ואחד מיבם. קדמו וכנסו אין מוציאין מידם: \n",
+            "מצוה בגדול ליבם. ואם קדם הקטן זכה. הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה. הרי זה לא יכנוס. ואם כנס אין מוציאין מידו. הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא: \n",
+            "המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו. מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו. רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו. הרגנוהו תנשא אשתו: \n",
+            "החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה. הרי זה לא ישאנה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה. מפני שהוא בית דין. וכולן שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם. וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם. וכולן מותרות לבניהם או לאחיהן: \n"
+        ],
+        [
+            "ארבעה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות. ואם קדמו וכנסו יוציאו. רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו:  ",
+            "היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה. אסור בה. ומותר באחותה. והשני אסור בשתיהן. איסור מצוה. ואיסור קדושה. חולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה. והשניה אסורה על זה איסור ערוה. האסורה לזה מותרת לזה. והאסורה לזה מותרת לזה. וזו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה. או חולצת או מתיבמת:  ",
+            "שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות. או אשה ובתה. או אשה ובת בתה. או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות. ולא מתיבמות ור' שמעון פוטר. היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה. אסור בה ומותר באחותה. איסור מצוה. או איסור קדושה. חולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות. ואחד מופנה. מת אחד מבעלי אחיות. ועשה בה מופנה מאמר. ואחר כך מת אחיו השני. בית שמאי אומרים אשתו עמו והלה תצא משום אחות אשה. ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ובחליצה ואשת אחיו בחליצה. זו היא שאמרו אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו:  ",
+            "שלשה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות. וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת. הראשונה יוצאה משום אחות אשה. ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתיבמת שלשה אחים. שנים מהם נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת הנשוי נכרית. וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת. הראשונה יוצאה משום אחות אשה. ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. נכרית חולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "שלשה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות. ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני. ואחר כך מת נשוי נכרית. הרי זו אסורה עליו עולמית. הואיל ונאסרה עליו שעה אחת. שלשה אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית. גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנ��ה המגרש ומת. זו היא שאמרו. וכולן שמתו או נתגרשו. צרותיהן מותרות:  ",
+            "וכולן שהיו בהן קדושין או גירושין. בספק. הרי אלו צרות חולצות ולא מתיבמות. כיצד ספק קדושין. זרק לה קידושין. ספק קרוב לו. ספק קרוב לה. זהו ספק קידושין. ספק גרושין. כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. יש עליו עדים. ואין בו זמן. יש בו זמן. ואין בו אלא עד אחד. זהו ספק גרושין:  ",
+            "שלשה אחין נשואין שלש נכריות. ומת אחד מהן. ועשה בה השני מאמר ומת. הרי אלו חולצות ולא מתיבמות. שנאמר (דברים כה, ה) ומת אחד מהם יבמה יבא עליה. שעליה זיקת יבם אחד. ולא שעליה זיקת שני יבמין. ר' שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה. שני אחין נשואין לשתי אחיות. ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני. הרי זו אסורה עליו עולמית. הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:  ",
+            "שנים שקדשו שתי נשים. ובשעת כניסתן לחופה. החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה. הרי אלו חייבים משום אשת איש. היו אחין. משום אשת אח. ואם היו אחיות משום אשה אל אחותה. ואם היו נדות. משום נדה. ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד. מחזירין אותן מיד. ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה:  "
+        ],
+        [
+            "החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה. והיא מותרת בקרוביו. ולא פסלה מן הכהונה. אין הולד של קיימא. הוא אסור בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו. ופסלה מן הכהונה:  ",
+            "הכונס את יבמתו. ונמצאת מעוברת. וילדה. בזמן שהולד של קיימא. יוציא. וחייבין בקרבן. ואם אין הולד של קיימא. יקיים. ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון. יוציא. והולד כשר. וחייבין באשם תלוי:  ",
+            "שומרת יבם. שנפלו לה נכסים. מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. מתה. מה יעשו בכתובתה. ובנכסים הנכנסין ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן. כתובה בחזקת יורשי הבעל. נכסים הנכנסים ויוצאים עמה בחזקת יורשי האב:  ",
+            "כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר. ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון:  ",
+            "מצוה בגדול לייבם. לא רצה מהלכין על כל האחין. לא רצו. חוזרין אצל גדול ואומרים לו עליך מצוה. או חלוץ. או יבם:  ",
+            "תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבא ממדינת הים. או בחרש או בשוטה. אין שומעין לו. אלא אומרים לו עליך מצוה. או חלוץ. או יבם:  ",
+            "החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה. ואם יש שם אב נכסים של אב. הכונס את יבמתו. זכה בנכסים של אחיו. רבי יהודה אומר. בין כך. ובין כך. אם יש שם אב נכסים של אב. החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה. ובאם אמה. ובאם אביה. ובבתה. ובבת בתה. ובבת בנה. ובאחותה. בזמן שהיא קיימת. והאחין מותרין. והיא אסורה באביו. ובאבי אביו. ובבנו. ובבן בנו. באחיו. ובבן אחיו. מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו:  ",
+            "החולץ ליבמתו. ונשא אחיו את אחותה ומת. חולצת ולא מתיבמת. וכן המגרש את אשתו. ונשא אחיו את אחותה ומת. הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום:  ",
+            "שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. משום רבי יהודה בן בתירא אמרו. אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה. חלצה לה אחיו. או כנסה יכנוס את אשתו. מתה היבמה. יכנוס את אשתו. מתיבם יוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:  ",
+            "היבמה לא תחלוץ. ולא תתיבם. עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהיו להן שלשה חדשים. אחד בתולות. ואחד בעולות. אחד גרושות. ואחד אלמנות. אחד נשואות. ואחד ארוסות. רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו. והארוסות ינשאו. חוץ מן הארוסות שביהודה. מפני שלבו גס בה. רבי יוסי אומר. כל הנשים יתארסו. חוץ מן האלמנה. מפני האיבול:  ",
+            "ארבעה אחין. נשואין ארבע נשים ומתו. אם רצה הגדול שבהם ליבם את כולן. הרשות בידו. מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת. ביאתה. או חליצתה. של אחת מהן. פוטרת צרתה. היתה אחת כשרה. ואחת פסולה. אם היה חולץ חולץ לפסולה. ואם היה מיבם מיבם לכשרה:  ",
+            "המחזיר גרושתו. והנושא חלוצתו. והנושא קרובת חלוצתו יוציא. והולד ממזר דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים אין הולד ממזר. ומודים. בנושא קרובת גרושתו. שהולד ממזר:  ",
+            "איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא. דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר. כל שחייבים עליו כרת בידי שמים. והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר. כל שחייבים עליו מיתת בית דין. אמר רבי שמעון בן עזאי. מצאתי מגילת יוחסין בירושלם. וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש. לקיים דברי רבי יהושע. אשתו שמתה מותר באחותה. גרשה ומתה מותר באחותה. נשאת לאחר ומתה מותר באחותה. יבמתו שמתה מותר באחותה. חלץ לה ומתה מותר באחותה:  "
+        ],
+        [
+            "רבן גמליאל אומר. אין גט אחר גט. ולא מאמר אחר מאמר. ולא בעילה אחר בעילה. ולא חליצה אחר חליצה. וחכמים אומרים יש גט אחר גט. ויש מאמר אחר מאמר. אבל לא אחר בעילה. ולא אחר חליצה. כלום:  ",
+            "כיצד עשה מאמר ביבמתו. ונתן לה גט. צריכה הימנו חליצה. עשה מאמר וחליצה. צריכה הימנו גט. עשה מאמר ובעל. הרי זו כמצותה:  ",
+            "נתן גט ועשה מאמר. צריכה גט וחליצה. נתן גט ובעל. צריכה גט וחליצה. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. או בעל ועשה מאמר. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. אחת יבמה אחת ליבם אחד. ואחת שתי יבמות ליבם אחד:  ",
+            "כיצד עשה מאמר בזו. ומאמר בזו. צריכות שני גיטין וחליצה. מאמר בזו. וגט בזו. צריכה גט וחליצה. מאמר בזו. ובעל את זו. צריכות שני גיטין וחליצה. מאמר בזו. וחלץ לזו. הראשונה צריכה גט. גט לזו. וגט לזו. צריכות הימנו חליצה. גט לזו ובעל את זו. צריכה גט וחליצה. גט לזו ומאמר בזו. צריכה גט וחליצה. גט לזו וחלץ לזו. אין אחר חליצה כלום:  ",
+            "חלץ וחלץ. או חלץ ועשה מאמר. נתן גט ובעל. או בעל ובעל. או בעל ועשה מאמר. נתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. בין יבם אחד לשתי יבמות. בין שני יבמין ליבמה אחת:  ",
+            "חלץ ועשה מאמר. נתן גט ובעל. או בעל ועשה מאמר. ונתן גט וחלץ. אין אחר חליצה כלום. בין בתחלה. בין באמצע. בין בסוף. והבעילה בזמן שהיא בתחלה. אין אחריה כלום. באמצע ובסוף יש אחריה כלום. רבי נחמיה אומר. אחת בעילה. ואחת חליצה. בין בתחלה. בין באמצע. בין בסוף אין אחריה כלום:  "
+        ],
+        [
+            "הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס. בין ברצון. אפילו הוא שוגג והיא מזידה. הוא מזיד והיא שוגגת. הוא אנוס והיא לא אנוסה. היא אנוסה והוא לא אנוס. אחד המערה. ואחד הגומר. קנה. ולא חלק בין ביאה לביאה:  ",
+            "וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה או פסולות. כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. פסל. ולא חלק בין ביאה לביאה:  ",
+            "אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. מן האירוסין לא יאכלו בתרומה. רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין. נתארמלו או נתגרשו. מן הנשואין פסולות מן הארוסין כשרות:  ",
+            "כהן גדול לא ישא אלמנה. בין אלמנה מן הארוסין. בין אלמנה מן הנשואין. ולא ישא את הבוגרת. רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת. לא ישא את מוכת עץ. אירס את האלמנה. ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס. ומעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת ביתוס. ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה. שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול. אף על פי שעשה בה מאמר. הרי זה לא יכנוס. כהן גדול שמת אחיו. חולץ ולא מיבם:  ",
+            "כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים. ר' יהודה אומר אף על פי שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית. שהיא זונה האמורה בתורה וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת. ומשוחררת. ושנבעלה בעילת זנות:  ",
+            "לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. בית שמאי אומרים שני זכרים. ובית הלל אומרים. זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל. גירשה מותרת לינשא לאחר. ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה. האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר (בראשית א, כב) ויברך אותם אלהים. ויאמר להם פרו ורבו:  "
+        ],
+        [
+            "אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל. עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה. עבדי צאן ברזל יאכלו. ואלו הן עבדי מלוג. אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אף על פי שהוא חייב במזונותן הרי אלו לא יאכלו בתרומה. ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו. ואם הותירו הותירו לו. הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה:  ",
+            "בת ישראל שניסת לכהן והכניסה לו עבדים. בין עבדי מלוג. בין עבדי צאן ברזל. הרי אלו יאכלו בתרומה. ובת כהן שניסת לישראל והכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל. הרי אלו לא יאכלו בתרומה:  ",
+            "בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת. לא יאכלו עבדיה בתרומה. מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי. אמרו לו מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן. אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת. לא יאכלו עבדיה בתרומה. מפני חלקו של עובר:  ",
+            "העובר. והיבם והארוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין. ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו. ספק הביא שתי שערות ספק שלא הביא. נפל הבית עליו ועל בת אחיו. ואין ידוע אי זה מת ראשון. צרתה חולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "האונס והמפתה והשוטה לא פוסלים ולא מאכילים. ואם אינם ראויין לבא בישראל הרי אלו פוסלין. כיצד ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה. עיברה לא תאכל בתרומה. נחתך העובר במעיה תאכל. כהן שבא על בת ישראל לא תאכל בתרומה. עיברה לא תאכל. ילדה תאכל. נמצא כחו של בן גדול משל אב. העבד פוסל משום ביאה. ואינו פוסל משום זרע. כיצד בת ישראל לכהן בת כהן לישראל וילדה הימנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה הימנו בן הרי זה עבד היתה אם אביו בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומ' בת כהן לישראל תאכל בתרומה. ממזר פוסל ומאכיל. כיצד בת ישראל לכהן. ובת כהן לישראל וילדה הימנו בת. והלכה הבת ונישאת לעבד או לגוי וילדה הימנו בן הרי זה ממזר היתה אם אמו בת ישראל לכהן תאכל בתרומה בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:  ",
+            "כהן גדול פעמים שהוא פוסל. כיצד בת כהן לישראל וילדה הימנו בת. והלכה הבת וניסת לכהן וילדה הימנו בן. הרי זה ראוי להיות כהן גדול עומד ומשמש על גבי המזבח. מאכיל את אמו ופוסל אם אמו. וזאת אומרת לא כבני כהן גדול שהוא פוסלני מן התרומה:  "
+        ],
+        [
+            "הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה. נשיהן ועבדיהן יאכלו בתרומה פצוע דכא וכרות שפכה הן ועבדיהן יאכלו. ונשיהן לא יאכלו ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה. הרי אלו יאכלו:  ",
+            "איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפילו אחת מהן. וכרות שפכה כל שנכרת הגיד. ואם נשתייר מהעטרה אפילו כחוט השערה. כשר. פצוע דכא וכרות שפכה. מותרין בגיורת ומשוחררת. ואינן אסורין אלא מלבא בקהל. שנאמר  (דברים כג, ב) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':  ",
+            "עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם. אבל נקבותיהם מותרות מיד. מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות. רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד. אמר ר' שמעון קל וחומר הדברים. ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם. התיר את הנקבות מיד. מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות. אינו דין שנתיר את הנקבות מיד. אמרו לו אם הלכה נקבל. ואם לדין יש תשובה. אמר להם. לא כי הלכה אני אומר. ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות:  ",
+            "אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ. וחולצין לאשתו. והסריס לא חולץ. ולא חולצין לאשתו. ואין לי לפרש. אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו. מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה. לא חולץ ולא חולצין לאשתו. מפני שלא היתה לו שעת הכושר. ר' אלעזר אומר לא כי. אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו. מפני שיש לו רפואה. סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה. העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלם סריס אדם ויבמו את אשתו. לקיים דברי ר' עקיבא:  ",
+            "הסריס לא חולץ ולא מיבם. וכן אילונית לא חולצת ולא מתיבמת. הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה. פסלה. מפני שהיא בעילת זנות. וכן אילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה. בעלוה. פסלוה. מפני שבעילתה בעילת זנות:.  ",
+            "סריס חמה כהן שנשא בת ישראל. מאכילה בתרומה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל. מאכילה בתרומה. רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר. לא יחלוץ מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא. אבל לא נישא. ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבים עליו סקילה כזכר:  "
+        ],
+        [
+            "יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. מותרות לאלו ולאלו. ואסורות לאלו ולאלו. ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול. חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר. ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל. מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:  ",
+            "ואלו מותרות ליבמיהן. ואסורות לבעליהן. כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט. כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר. ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. אסורות לאלו ולאלו. כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט. כשר שנשא חללה. ויש לו אח כשר. ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל. ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר. אסורות לאלו ולאלו. ושאר כל הנשים. מותרות לבעליהן וליבמיהן:  ",
+            "שניות מדברי סופרים. שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם. שניה ליבם ולא שניה לבע��. אסורה ליבם ומותרת לבעל. שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה. אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. יש להן כתובה:  ",
+            "בת ישראל מאורסת לכהן. מעוברת מכהן. שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן לישראל. לא תאכל בתרומה. בת ישראל מאורסת ללוי. מעוברת מלוי. שומרת יבם ללוי. וכן בת לוי לישראל. לא תאכל במעשר. בת לוי מאורסת לכהן. מעוברת מכהן. שומרת יבם לכהן. וכן בת כהן ללוי. לא תאכל לא בתרומה. ולא במעשר:  ",
+            "בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה. ניסת ללוי תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן תאכל במעשר. ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר. מת בנה מישראל תאכל במעשר. מת בנה מלוי תאכל בתרומה. מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:  ",
+            "בת כהן שנישאת לישראל לא תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה. נישאת ללוי תאכל במעשר. מת ולה הימנו בן תאכל במעשר. נישאת לכהן. תאכל בתרומה. מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה. מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה. מת בנה מלוי לא תאכל במעשר. מת בנה מישראל. חוזרת לבית אביה. ועל זו נאמר (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל:  "
+        ],
+        [
+            "האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת. ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה. וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה. אם נטלה מזה ומזה תחזיר. והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמאין לה. ולא זה וזה זכאין לא במציאתה. ולא במעשה ידיה. ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה. ואין יורשים של זה ויורשים של זה יורשים את כתיבתה. ואם מתו. אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין. רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה. ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה. רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה. ואין הולד ממנו ממזר. ואם ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו:  ",
+            "ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן לא ניסת על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן. יפה כח בית דין שפוטרת מן הקרבן. הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה. חייבת בקרבן. שלא התירוה אלא לינשא:  ",
+            "האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים. ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חלוף היו הדברים. תצא והולד ראשון ואחרון ממזר. אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתיבמה. ואחר כך אמרו לה חלוף היו הדברים. תצא והולד ראשון ואחרון ממזר. אמרו לה מת בעליך וניסת ואחר כך אמרו לה קיים היה ומת. תצא והולד ראשון ממזר. והאחרון אינו ממזר. אמרו לה מת בעליך ונתקדשה. ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו. אף על פי שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה. את זו דרש ר' אלעזר בן מתיא (ויקרא כא, ז) ואשה גרושה מאישה. ולא מאיש שאינו אישה:  ",
+            "מי שהלכה אשתו למדינת הים. ובאו ואמרו לו מתה אשתך. ונשא את אחותה. ואחר כך באת אשתו. מותרת לחזור לו. הוא מותר בקרובות שניה. ושניה מותרת בקרוביו. ואם מתה ראשונה מותר בשניה. אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה. ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה. הולד ראשון ממזר. והאחרון אינו ממזר. רבי יוסי אומר כל שפוסל על ידי אחרים. פוסל על יד�� עצמו. וכל שאין פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו:  ",
+            "אמרו לו מתה אשתך. ונשא אחותה מאביה. מתה ונשא אחותה מאמה. מתה ונשא אחותה מאביה. מתה ונשא אחותה מאמה ונמצאו כולן קיימות. מותר בראשונה בשלישית ובחמישית. ופוטרות צרותיהן. ואסור בשניה. וברביעית. ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. ואם בא על השניה. לאחר מיתת הראשונה. מותר בשניה. וברביעית. ופוטרות צרותיהן. ואסור בשלישית. ובחמישית. ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה:  ",
+            "בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחין. והאחים פוסלין על ידו. אלא שהוא פוסל תחלה. ואחין פוסלין תחלה וסוף. כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחין. באו עליה אחין ועשו בה מאמר נתנו גט או חלצו. פסלו על ידו:  ",
+            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד פסל על ידו. רבי שמעון אומר לא פסל:  ",
+            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ואחר כך בא על צרתה. פסל על ידי עצמו. רבי שמעון אומר לא פסל. בן תשע ויום אחד שבא על יבמתו ומת. חולצת ולא מתיבמת. נשא אשה ומת. הרי זו פטורה:  ",
+            "בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת. אם לא ידע את הראשונה משהגדיל. הראשונה חולצת ולא מתיבמת. והשניה או חולצת או מתיבמת. רבי שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה. וחולץ לשניה. אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד. ואחד שהוא בן עשרים שנה. שלא הביא שתי שערות:  "
+        ],
+        [
+            "נושאין על האנוסה ועל המפותה. האונס והמפתה על הנשואה חייב. נושא אדם אנוסת אביו. ומפותת אביו. אנוסת בנו. ומפותת בנו. רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו:  ",
+            "הגיורת שנתגיירו בניה עמה. לא חולצין ולא מיבמין. אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה. ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:  ",
+            "חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות. ונשאו נשים ומתו. ארבעה חולצין לאחת ואחד מיבם אותה. הוא ושלשה חולצים לאחרת ואחד מיבם. נמצאו ארבעה חליצות ויבום לכל אחת ואחת:  ",
+            "האשה שנתערב ולדה בולד כלתה. הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו. בני הכלה חולצין ולא מיבמין שהוא ספק אשת אחיו. ספק אשת אחי אביו. ובני הזקנה או חולצין או מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו. מתו הכשרים. בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מיבם:  ",
+            "כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה. הרי אלו אוכלים בתרומה. וחולקים חלק אחד בגורן. ואינן מיטמאין למתים. ואין נושאין נשים. בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מיטמאין למתים. ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים. ואינן אוכלים בתרומה. ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש. ואינן חולקין על הגורן. ומוכרין את התרומה והדמים שלהם. ואינן חולקים בקדשי המקדש. ואין נותנין להם קדשים. ואין מוציאין שלהם מידם. ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים:  ",
+            "מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין. וכן הוא להם חולץ ולא מיבם. היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני. שלא מאותה האם. הוא חולץ ומיבם. והם אחד חולץ ואחד מיבם:  ",
+            "היה אחד ישראל ואחד כהן. נושא אשה ראויה לכהן. ואינו מיטמא למתים. ואם נטמא אינו סופג את הארבעים. ואינו אוכל בתרומה. אם אכל אינו משלם קרן וחומש. ואינו חולק על הגורן. ומוכר התרומה והדמים שלו. ואינו חולק בקדשי המקדש. ואין נותנין לו את הקדשים ואין מוציאין את שלו מידו. ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב. ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים. היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם. והם אוננים עליו. הוא אינו מיטמא להם. והם אינן מטמאין לו. הוא אינו יורש אותן. אבל הם יורשין אותו. ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה. ועולה במשמרו של זה ושל זה. ואינו חולק. אם היו שניהם במשמר אחד נוטל חלק אחד:  "
+        ],
+        [
+            "מצות חליצה בשלשה דיינין. ואפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה. באנפילין חליצתה פסולה. בסנדל שיש לו עקב כשר. ושאין לו עקב פסול. מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה. מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:  ",
+            "חלצה בסנדל שאין שלו. או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין. חליצתה כשרה. חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו. או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה. חלצה בלילה חליצתה כשרה. ור' אליעזר פוסל. בשמאל חליצתה פסולה. ורבי אליעזר מכשיר  ",
+            "חלצה ורקקה אבל לא קראה. חליצתה כשרה קראה ורקקה אבל לא חלצה. חליצתה פסולה. חלצה וקראה אבל לא רקקה. רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה. רבי עקיבא אומר חליצתה כשרה. אמר רבי אליעזר ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. אמר לו רבי עקיבא משם ראיה. ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה באיש:  ",
+            "החרש שנחלץ והחרשת שחלצה. והחולצת לקטן. חליצתה פסולה. קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. ואם לא חלצה חליצתה פסולה:  ",
+            "חלצה בשנים או בשלשה. ונמצא אחד מהן קרוב או פסול. חליצתה פסולה. רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין. ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה. בבית האסורין. ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר:  ",
+            "מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין. והן משיאין לו עצה ההוגנת לו. שנאמר (דברים כה, ח) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו. והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. והוא אומר לא חפצתי לקחתה. ובלשון הקדש היו אומרים. ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. עד כאן היו מקרין. וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם. וגמר את כל הפרשה. הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה. ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:  "
+        ],
+        [
+            "בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות. ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות. בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם. ובית הלל אומרים בבעל וביבם. בית שמאי אומרים בפניו. ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו. בית שמאי אומרים בבית דין. ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין. אמרו להן בית הלל לבית שמאי. ממאנת והיא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים. אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הפקר. אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:  ",
+            "איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה. השיאוה שלא לדעתה. אינה צריכה למאן. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה אינה צריכה למאן. רבי אליעזר אומר אין מעש�� קטנה כלום אלא כמפותה. בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה. בת כהן לישראל תאכל בתרומה:  ",
+            "רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאלו היא אשתו. וכל עכבה שאינה מן האיש כאלו אינה אשתו:  ",
+            "הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה. נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה. נתן לה גט והחזירה. מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו. מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו. זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו:  ",
+            "הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה. לאחר ומיאנה בו. לאחר וגירשה. לאחר ומיאנה בו. כל שיצאת הימנו בגט. אסורה לחזור לו. במיאון מותרת לחזור לו:  ",
+            "המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם ורבי אליעזר אוסר. וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם. ור' אליעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב. החזירה דברי הכל אסורה ליבם:  ",
+            "שני אחין נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות ומת בעלה של אחת מהן. תצא משום אחות אשה. וכן שתי חרשות. גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה. תצא הקטנה משום אחות אשה. מת בעלה של גדולה. רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל. ותצא הלזו משום אחות אשה. רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו. מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:  ",
+            "מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה. וכן שתי חרשות. קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. פקחת וחרשת ביאת הפקחת פוטרת החרשת. ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת. גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה:  ",
+            "מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת. בא יבם על הראשונה וחזר ובא על השניה. או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה. וכן שתי חרשות. קטנה וחרשת. בא יבם על הקטנה. וחזר ובא על החרשת. או שבא אחיו על החרשת. לא פסל את הקטנה. בא יבם על החרשת. וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת:  ",
+            "פקחת וחרשת. בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת. בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת. או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת:  ",
+            "גדולה וקטנה. בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה. או שבא אחיו על הקטנה. לא פסל את הגדולה. בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה. או שבא אחיו על הגדולה. פסל את הקטנה. רבי אלעזר אומר. מלמדין הקטנה שתמאן בו:  ",
+            " יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה. בא על יבמה גדולה תגדלנו. היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה. ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חודש כופין אותו שיחלוץ לה:  ",
+            "הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה. ואם נתכוונת לכך. אפילו בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה:  "
+        ],
+        [
+            "חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת. אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה. פקח שנשא פקחת ונתחרשה. אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. נשתטית לא יוציא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית. אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא. אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאשה מתגרשת שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו:  ",
+            "העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה. שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה:  ",
+            "שני אחים חרשים נשואים לשתי אחיות חרשות. או לשתי אחיות פקחות. או לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחים פקחים. או לשני אחים חרשין. או לשני אחין אחד חרש ואחד פקח. הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום. ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציא יוציאו:  ",
+            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי אחיות פקחות. מת חרש בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל הפקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל הפקחת מה יעשה חרש בעל פקחת. מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם. ",
+            "שני אחים פקחים נשואים לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. מת פקח בעל חרשת. מה יעשה פקח בעל פקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל פקחת. מה יעשה פקח בעל החרשת. מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. ",
+            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת. מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. תצא משום אחות אשה. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת. מוציא אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם. ",
+            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות פקחות. מת חרש בעל פקחת. מה יעשה פקח בעל פקחת. או חולץ או מיבם. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת. כונס ואינו מוציא לעולם. ",
+            "שני אחים פקחים נשואים לשתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת. מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. כונס. ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מיבם. ",
+            "שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פקחת. מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת. כונס. ואם רצה להוציא יוציא. מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת. כונס ואינו מוציא לעולם:  "
+        ],
+        [
+            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. שלום בינו לבינה. ושלום בעולם. ובאתה ואמרה מת בעלי. תנשא. מת בעלי. תתיבם. שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם. קטטה בינו לבינה ושלום בעולם. ובאתה ואמרה מת בעלי. אינה נאמנת. רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין. אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא:  ",
+            "בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה. וכמעשה שהיה. אמרו להן בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה. לא דברו חכמים בקציר אלא בהוה. חזרו בית הלל להורות כבית שמאי:  ",
+            "בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה. בית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה. אמרו להן בית שמאי התרתם ערוה חמורה. לא תתירו את ממון הקל. אמרו להן בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
+            "הכל נאמנים להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. עד אומר מת ונשאת. ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא עד אומר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנשאת תצא. שנים אומרים מת ועד אומר לא מת אף על פי שלא נשאת תנשא:  ",
+            "אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת. זו שאומרת מת תנשא ותטול כתובתה. וזו שאומרת לא מת לא תנשא ולא תטול כתובתה. אחת אומרת מת. ואחת אומרת נהרג. רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו. רבי יהודה ורבי שמעון אומרים הואיל וזו וזו מודות שאין קיים ינשאו. עד אומר מת ועד אומר לא מת. אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת. הרי זו לא תנשא:  ",
+            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. ובאה ואמרה מת בעלי תנשא ותטול כתובתה. וצרתה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. ר' עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה. עד שתהא אסורה לינשא. ואסורה מלאכול בתרומה:  ",
+            "אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי. תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. ר' עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה. עד שתהא אסורה לינשא ואסורה לאכול בתרומה. קידש אחת מחמש נשים. ואין יודע איזו קידש. כל אחת אומרת אותי קידש. נותן גט לכל אחת ואחת. ומניח כתובה ביניהן ומסתלק. דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה. עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל כל אחד אומר אותי גזל. מניח גזילה ביניהן ומסתלק. דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה. עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד:  ",
+            "האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם. ובאה ואמרה מת בעלי. ואחר כך מת בני. נאמנת. מת בני ואחר כך מת בעלי. אינה נאמנת. וחוששים לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "ניתן לי בן במדינת הים. ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי. נאמנת. מת בעלי ואחר כך מת בני. אינה נאמנת וחוששים לדבריה וחולצת ולא מתיבמת:  ",
+            "ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך בעלי. נאמנת. הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים. אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי. יבמי ואחר כך בעלי. אינה נאמנת. שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא. ולא מתה אחותי שתכנס לביתו. ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו. ולא מתה אשתי. שישא אחותה:  "
+        ],
+        [
+            "האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים. ובאו ואמרו לה מת בעליך. לא תנשא. ולא תתיבם. עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה. היתה לה חמות אינה חוששת. יצתה מלאה. חוששת. רבי יהושע אומר אינה חוששת:  ",
+            "שתי יבמות זו אומרת מת בעלי. וזו אומרת מת בעלי. זו אסורה מפני בעלה של זו. וזו אסורה מפני בעלה של זו. לזו עדים. ולזו אין עדים. את שיש לה עדים אסורה. ואת שאין לה עדים מותרת. לזו בנים ולזו אין בנים. את שיש לה בנים מותרת. ואת שאין לה בנים אסורה. נתיבמו ומתו היבמין. אסורות להנשא. רבי אלעזר אומר. הואיל והותרו ליבמין. הותרו לכל אדם:  ",
+            "אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו. אין מעידין אלא עד שתצא נפשו. ואפילו ראוהו מגוייד וצלוב והחיה אוכלת בו. אין מעידין אלא עד שלשה ימים. רבי יהודה בן בבא אומר. לא כל האדם. ולא כל המקום. ולא כל השעות. שוין:  ",
+            "נפל למים בין שיש להן סוף. בין שאין להן סוף. אשתו אסורה. אמר רבי מאיר מעשה באחד שנפל לבור הגדול. ועלה לאחר שלשה ימים. אמר רבי יוסי מעשה בסומא שירד לטבול במערה. וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו נשותיהם. ושוב מעשה בעסיא. באחד ששלשלוהו לים. ולא עלה בידם אלא רגלו. אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא. מן הארכובה ולמטה לא תנשא:  ",
+            "אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני. בין שהוא מתכוין ובין שאינו מתכוין. רבי יהודה בן בבא אומר בישראל. עד שיהא מתכוין. ובגוי אם היה מתכוין. אין עדותו עדות:  ",
+            "מעידין לאור הנר. ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר. ואמר איש פלוני. בן פלוני. ממקום פלוני מת. הלכו ולא מצאו שם אדם. והשיאו את אשתו. ושוב מעשה בצלמון. באחד שאמר אני איש פלוני. בן איש פלוני. נשכני נחש. והרי אני מת. והלכו ולא הכירוהו. והשיאו את אשתו:  ",
+            "אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה. מצאתי נחמיה איש בית דלי. אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד. אלא רבי יהודה בן בבא. ונומיתי לו כן הדברים. אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר. מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא. מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל. שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד. מפי עבד. מפי אשה. מפי שפחה. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים. אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה. ולא על פי קרובים. אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים. וחלה אחד מהם בדרך והביאוהו בפונדק. ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חבירנו. אמרה להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו. אמרו לו ולא תהא כהנת כפונדקית. אמר להם לכשתהא פונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיו בידו:     "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}